‫הרצאה ‪17‬‬

‫כדי לברר כמה מינים יש בחרה‪ ,‬אפשר לצאת לטבע ולהתחיל לדגום ולספור כמה מינים יש בכל דגימה‪.‬‬

‫עקומת איסוף‪ :‬הולכים לחברה‪ ,‬לוקחים דגימה‬

‫אחת וסופרים כמה מינים מוצאי םבדגימה‪.‬‬
‫למשל בחברה ימית‪ ,‬כל כמה מטרים דוגמים נפח‬
‫מים מתוך הים‪ ,‬ובודקים כמה מינים יש‪.‬‬
‫חברת צמחים‪ :‬ללכת לרוחב חתך ולהגדיר איזה‬
‫צמחים‪ .‬כל צמח הוא פרט אחד‬
‫"דגימה"‪:‬‬

‫לעיתים דגימה תכלול מספר מינים‬ ‫‪‬‬

‫לעיתים דגימה תכלול רק פרט אחד‬ ‫‪‬‬
‫בגרף‪:‬‬

‫ציר ‪ Y‬מספר מינים‬ ‫‪‬‬

‫ציר ‪ X‬דגימות‬ ‫‪‬‬

‫בדגימה הראשונה נדגמו כ ‪ 30‬מינים‪ .‬אח''כ‪ ,‬בדקו את הדגימה הבאה ושוב סופרים כמה מינים יש בדגימה החדשה‪.‬‬
‫חלק מהמינים יחזרו על עצמם (אותם מינים מהדגימה הראשונה) וחלק מהמינים יהיו חדשים‪ .‬בשתי הדגימות‪ ,‬מספר‬
‫המינים המצטבר יהיה גדול יורת מאשר בדגימה הראשונה‪.‬‬
‫עקומת איסוף‪:‬‬

‫זו עקומת "רוויה"‪ .‬ככל שעושים יותר דגימות מגיעים‪ .‬אם נעשה מאתיים דגימות‪ ,‬במקום מאה – נגלה כנראה‬ ‫‪‬‬
‫עוד קצת מינים‪ ,‬אבל זה יעלה יותר כסף‪ .‬מספר המינים שמצאנו מוגבל על ידי המאמץ שהיינו מוכנים‬
‫להשקיע‪.‬‬
‫התועלת העיקרית שלה להגיד לנו כמה כדאי עוד להשקיע‪ .‬כי אחרי ‪ 5-6‬דגימות רואים שהשיפוע תלול מאוד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אם נעשה עוד דגימה נמצא עוד הרבה מינים‪ .‬אחרי הרבה מאוד דגימות‪ ,‬השיפוע מתון ואולי כדאי להפסיק‪.‬‬
‫עקומת האיסוף נותנת מושג האם הדגימה סבירה ודגמנו את רב המינים בחברה‪.‬‬
‫היא לא באמת מתארת מה מספר המינים האמיתי בחברה‬ ‫‪‬‬
‫מכירים אולי כעשירית ממספר המינים בעולם‪ .‬חלק מהמינים שנמצא הם חדשים למדע‪ ,‬ולא הומצא להם שם קודם לכן‪.‬‬
‫הבעיה של כמה מינים יש באמת‪ ,‬היא מסובכת מעבר למאמץ הדגימה עצמו – אלא גם בזיהוי שלהם‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬משלימים מראש עם הרעיון שאי אפשר למצוא את כל המינים ולתאר ב ‪ 100%‬מה שכן מצאנו‪ .‬מנסים לקבוע את‬
‫השפע‪.‬‬
‫אז סופרים‪ :‬להגיד כמה פרטים יש מכל מין‬
‫פרופורציות‪ :‬כל מין איזה חל הוא משפע הפרטים הכללי‬
‫סידור מהנפוץ לנדיר‪ .‬בהרבה חברות (יבשתיות‪/‬אקוואטיות‪/‬צמחים) נקבל את העקומה מהגרף‪rank abundance ,‬‬
‫‪curve‬‬

‫‪:Rank abundance curve‬‬

‫ציר ‪:X‬ציון השכיחות של כל אחד מהמינים‪ "1" .‬הוא השכיח ביותר‪ "23" ,‬הפחות שכיח כאן‪.‬‬
‫ציר ‪ :Y‬שפע (במספרים או פרופורציות)‪.‬‬

‫המין הנפוץ ביותר‪ ,‬כולל בתוכו קצת יותר מחצי מהפרטים שנדגמו‪ .‬המין "‪ "2‬כולל קצת פחות מ"‪ "1‬אבל עדין יותר‬
‫משאר המינים‪.‬‬

‫המסר מהעקומה‪ :‬רב המינים נדירים! פרטים בודדים‪ ,‬שמופיעים בפרורפוציה של כמעט ‪.0‬‬
 ‫למה נדירים?‬
‫טוווח התפוצה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫טווח תפוצה רחב – שכיח‪ .‬מינים עם טווח התפוצה שלהם רחב ונמצאים בכל היבשות בכדור הארץ לכן‬ ‫‪-‬‬
‫סביר שיהיו שכיחים יותר‪ .‬למשל הדרור והסביון‪.‬‬
‫טווח תפוצה צר – נדיר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טווח התנאים האקולוגים שמינים יכולים לחיות בתוכו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫טווח תנאים אקולוגי צר‪ :‬מינים שהם יחסית מפונקים‪ ,‬מסתדרים בטווח תנאים אקולוגיים צר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טווח תנאים אקולוגי רחב‪ :‬מינים סתגלנים‬ ‫‪-‬‬
‫גודל האוכלוסיות המקומיות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמת הטיגריס‪ .‬זה מין שבכל מקום שנמצא הוא אוכלוסייה קטנה‪ ,‬עם טריטוריה ענקית‪ .‬אי אפשר להגיע‬ ‫‪-‬‬
‫לאוכלוסיות גדולות של המינים האלו‪.‬‬

‫יכול להיות שילוב של סיבות‪:‬גורילות‪ .‬טווח תפוצאה גיאוגרפי צר‪ ,‬הגומחה האקולוגית צרה (טווח תנאים צר)‬
‫והאוכלוסיות המקומיות דלילות ולכן הם מינים נדירים)‬
‫שורה תחתונה‪ :‬יש הרבה מינים נדירים‬
 ‫ברוב החברות‪ ,‬יש מעט מינים שכיחים‬
‫העקומה הלוג‪-‬נורמלית ממחישה זאת‬

‫בכל חברה נפספס חלק מהמינים‪ .‬המינים שנפספס הם הנדירים! העקומה הזו חלקית‪ ,‬יש בה עוד מינים יותר נדירים‬
‫מהנדירים שמצאנו‪ ,‬כי לא דגמנו מספיק טוב‪ .‬לכן העקומה היא עקומה חלקית‪ ,‬ואפשר לקבל רק מושג מחברות‬
‫שדוגמים טוב ויותר טוב איך צריכה להראות העקומה כשהיא מלאה‪.‬‬

‫החוקר אומר ‪ :‬לחשוב על חברות כעל בעלות התפלגות פעמו‪.‬‬

‫המינים הנדירים הם מעטים‪ ,‬הנפוצים הם יחסית מעטים‪ ,‬ורוב‬
‫המינים הם נדירים במידה בינונית‪.‬‬

‫בגרף‪:‬‬
‫ציר ‪ X‬למעלה‪ % :‬כיסוי של כל אחד מהמינים‪ .‬מ ‪ 0.004‬עד‬
‫‪ 64%‬כיסוי‪ .‬כלומר משמאל נדירים מימין נפוצים‬

‫בגרף‪:‬‬
‫‪ X‬מספר פרטים‪ .‬מ ‪ 1‬עד ‪ .512‬משמאל נדירים מימין שכיחים‪.‬‬
‫בשני הגרפים צרי ה ‪ X‬לא לינארי‪ .‬המספרים גדלים בקפיצלות‬
‫של שנים‪ ,‬כלומר ציר ה‪ X‬הוא בסקאלה לוגריתמית‪.‬‬

‫אז החלק השמאלי של ציר ה ‪ X‬הולך ונמתח‪ .‬נותנים משקל גדול יורת לערכי םהקטנים מאשר לערכי םהגדולים‪ .‬בד''כ‬
‫מזניחים את המינים המעטים בגל להשכיחות שלהם‪ .‬הגרף מראה שגם הנדירים מאוד הם מועטים‪.‬‬

‫העקומה הזו נקראת‪ :‬עקומת לוג‪-‬נורמאלית (לוג = כי ציר ה ‪ X‬מוצג בסקאלה לוגריטמית‪ .‬נורמאלית = בגלל עקומת‬
‫הפעמון)‬

‫מסר‪ :‬חברות מסודרות בצורה לא סימטרית‪ .‬אין ייצוג שווה לכל המינים‪ .‬יש חברות יותר עשירות במינים ויש יותר עניות‬
‫במינים‪.‬‬
‫גם אם נודה בכך שלא דוגמים את כל המינים בחברה‪ ,‬כן אפשר לעשות השוואות בין חברות שונות‪ .‬בחברות שונות‬
‫נמצא מס' שונה של מינים ויחסים מספריים שונים בין המינים‬
 ‫קרוב לראשית הצירים‪ :‬נפוצים‬
‫רחוב‪ :‬נדירים‬

‫זה נעשה בין שתי חברות‪ ,‬כדי להשוות ביניהן‪ .‬החברות הן בריומאים‪ ,‬שתיהן גדלות בבתי גידול ימיים‪ .‬כאלה שנמצאים‬
‫בבריכות וכאלה שבנחלים‪.‬‬

‫בחברההאדומה ‪ :‬עושר המינים גדול‪ ,‬יותר מינים‪ .‬הגרף מגיע רחוק יותר‪ .‬יש כמעט ‪ 80‬מינים‪ .‬החברה הרבה שיוויונית‪.‬‬
‫השכיחויות היחסיות בין המינים השונים שוות‪.‬‬

‫בחברההכחולה‪( :‬בבריכות) כמעט ‪ 20‬מינים‪ .‬יש מין אחד שהוא כמעט כל הפרטים בחברה! בבריכות‪ ,‬יש מין שהוא‬
‫כמעט ‪ 100%‬מהפרטים‪ ,‬אח''כ עוד מין שהוא כ‪ 10%‬מהפרטים וכל השאר ממש בכמויות זניחות‪.‬‬

‫מהגרף‪ :‬השכיחויות היחסיות בין המינים בחברה האדומה שווות יותר מבחברה הכחולה‬

‫החברות שונות זו מזה בשני דברים‪:‬‬

‫עושר המינים‬ ‫‪‬‬
‫השיוויוניות‬ ‫‪‬‬

‫שתי חברות מינים‪:‬‬

‫במרכז מפרץ קליפורניה‬
‫ובצפון מפרץ קליפורניה‬

‫החברה הכחולה‪ :‬שיוויונית יותר‪ ,‬השיפוע יותר מתון‬

 ‫חברת צומח באנגליה שעוסקת בהשפעת רעייה על חברת הצומח‪ ,‬במשך מספר שנים‪.‬‬
‫כל עקומה היא ‪rank abundance curve‬בשטחי מרעה ספציפי בשנים שונות‪.‬‬
‫בציר ‪ :X‬מספר המינים‬

‫ככל שמתקדמים בזמן רואים שהחברה נהיית יותר ענייה במינים כאשר ב ‪ 1949‬החברה נשארה עם ‪ 3‬מינים בלבד (‬
‫‪)s=3‬‬

‫העקומות נהיות יותר תלולות עם השנים! ב ‪ 1949‬המין הנפוץ ביותר תופס כמעט ‪ 100%‬מהפרטים‬

‫כלומר‪ ,‬יש לנו כלי ביד להשוות בין חברות‪ .‬למרות המגבלות‪ ,‬שאף פעם לא נמצא את כל המינים‪ ,‬וגם אם נמצא את כל‬
‫המינים לא נדע את שמם‪ .‬על המגבלות הללו‪ ,‬אפשר להשוות בין חברות ולתת להן ציונים‪.‬‬
‫הציון הנפוץ תביותר לחברה‪" :‬מגוון מינים"‪.‬‬

‫מגוון מינים‪ :‬משקלל בתוכו שני אספקטים‪:‬‬

‫את מספר המינים‬ ‫‪‬‬
‫את השיוויוניות של החברה (או השפע היחסי של כל אחד מהמינים)‪ .‬זה פיתרון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫את מספר המינים לא נדע כנראה‪ ,‬אז מסתפקים במדד פחות מדוייק שהוא "מגוון המינים" שמקלל בתוכו שני‬
‫אספקטים‬
 ‫מגוון המינים משקף את מספר המינים‬
‫והשפעתם‬

‫עושר מינים ‪ :‬מספר המינים‪ .‬מדד למגוון‪ .‬לא אכפת כמה יש מכל מין‪ ,‬נספור כמה מינים יש בכל חברה עם מאמץ דיגום‬
‫שווה ונתיחס לזה בתור אינדיקטור‪ .‬לקחת את מספר המינים ולהזניח את השפע ולהשתמש בזה כמגון‪Species .‬‬
‫‪ .reachness‬מסומן ב "‪."s‬‬

‫נדמיין שתי חברות שבכל אחת ‪ 5‬מינים ובכל אחת‬

‫‪ 100‬פרטים סה''כ‪.‬‬
‫החברה הראשונה היא הכי שיוויונית שיכולה‬
‫להיות‪ .‬שפע כל אחד מהמינים שווה‪ .‬יש ‪ 30‬פרטים‬
‫מכל מין‪.‬‬

‫מדד הדומיננטיות של סימפסון‪.‬‬

‫תחילה‪ :‬נחשב את פרופורציית כל אחד מהמינים‬
‫מכלל החברה‪.‬‬
‫בחברה הראשונה היו ‪ 150‬פרטים‪ 30 ,‬מכל מין‪.‬‬
‫הפרופורציה של המין הראשון תהא שווה ל‬
‫‪ .30/150‬זה יהיה שווה בכל המינים‬
‫בחברה השניה‪ ,100/150 :‬של המין השני ‪ 20/150‬וכן הלאה‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬מעלים בריבוע וסוכמים על פני כל המינים שיש לנו‪:‬‬

‫סכום ה ‪ pi‬יהיה שווה לחמישית בחברה הראשונה‪ ,‬לכן הציון יהיה ‪.D=0.2‬‬
‫יתרון השיטה‪ :‬קיבלנו ציון אחד טוב לחברה ‪ 1‬ולחברה ‪ .2‬הבעיה‪ ,‬קיבלנו ציון אחד נמוך יורת לחברה הראשונה מאשר‬
‫לשנייה‪.‬‬
‫והחברה הראשונה הייתה זו היותר שוויוניות ומגוונת‪ .‬זה לא נוח לקבל ציון נמוך לחברה מגוונת יותר‬
 ‫מדד השיוויוניות של סימפסון‪ :‬ההופכי של מדד הדומיננטיות‪ .‬אם מדד הדומיננטיו תהיה חמישית‪ ,‬אז כעת יהיה ‪.5‬‬
‫כלומר היחס הפוך ונוכל לתת ציון גבוה יותר לחברה שיוויונית מאשר לחברה פחות שיוויונית‪.‬‬

‫זו דרך שאפשר לתת ציונים לחברות‪ .‬חברות עם יותר מינים ויותר שוויוניות יקבלו ציונים גבוהים יותר‪ .‬כך נוכל לזהות‬
‫מי החברות שיש בהן יותר מינים ועשירות יותר כלומר איזו חברה מגוונת יותר‬

‫? לאן החישובים האלו מובילים אותנו?‬

‫! לעשות השוואה בין בתי גידול‪ .‬כשמתכננים מיפוי של שטחים‪ ,‬עבודות פיתוח‪/‬חקלאות‪/‬התערבות אחרת‪ ,‬היינו רוצים‬
‫לשמר כמה שיורת מהטבע וזה מתורגם לשימור מגוון מינים גדול יותר לכן חשוב לזהות אילו אזורים מגוונים יותר‪.‬‬

‫הרבה פעמים התשובה הזו לא חד משמעית‪.‬‬

‫נכיר מדד נוסף‪ :‬מדד שנון‬

‫ניקח את כל אחת מהחברות‪ ,‬נחשב בכל אחת מהן את הפרופורציה (‪ ,)Pi‬נסכום את זה על כל המינים בחברה – ומכיוון‬
‫שזה פרופורציות (ערכים קטנים מאחד) הלאן שלהם ערך שלילי ולכן הסכום יהיה שלילי‪ .‬כדי לא להסתבך עם מספרים‬
‫שליליים ניקח מינוס של הערך הזה ונקבל מספרים חיוביים‪.‬‬

‫מדד זה נפוץ ומשמש כאינדיקטור לכמות המידע שנמצאת במסר אינטרנטי‪ .‬עוזר להחליט עד כמה המסרים חשובים‬
‫וכמה חשוב להעביר אותם‪ .‬מסרים חשובים יעבור מהר יותר ופחות חשובים יהיו בקדימות נמוכה יותר‪.‬‬
‫נדמיין שהחברות האקולוגיות הן מסר שצריך לעבור באמצעי התקשורת‪.‬‬

‫נדמיין סטודנט בג'ונגל נידח שיש סטודנט אחר שמחכה למסרים שלו בארץ‪ .‬בג'ונגל הסטודנט כל יום אומר שהוא מוצא‬
‫את המין ‪ B‬ועוד פעם ‪ B‬ושוב פעם ‪ B‬ושוב ושוב‪ ...‬מי שכאן יבין את הרעיוןוילך לישון‪ .‬כלומר למסר אין הרבה ערך‪ ,‬אין‬
‫הרבה מידע – המסר צפוי ואפשר לשים אותו בעדיפות אחרונה ולהקשיב למשהו אחר בג'ונגל אחר שלכל מסר שלו יש‬
‫מידע שמוצא כל יום מין חדש‪ .‬הוא יהיה בעדיפות עליונה‪.‬‬

‫מדד רביעי‪ :‬אלפא של פישר‬

 ‫רונלד פישר‪ ,‬שהיה סטטיסטיקאי פיתח אותו‪ .‬לקח את עקומות ‪ ,rank abundance curve‬הסתכל רק על המינים‬
‫שבאמת עולי םבמדגם – וראה עקומה עם זנב ארוך שיש בה הרבה מינים נדירים‪ ,‬ומעט מינים נפוצים‪.‬‬
‫אם יודעים מספר המינים באוכלוסייה‪ ,‬וסה''כ מספר הפרטי םשדגמנו – אפשר לשחזר את צורת העקומה ולנבא איך‬
‫יראה הזמן‪ .‬כלומר כמה מינים נדירים יש שלא זיהינו אותם‪.‬‬
‫זה מבוטא ב"אלפא" מה שהמדד מנסה לחזות‪.‬‬

‫כדי להשתמש במדד ‪ :‬אפשר לעבוד קצת פחות קשה באיסוף הדגימות‪ .‬לנוסחה הזו צריך לספר כמה פרטים הוספנו‬
‫וכמה מינים סה''כ אספנו‪ ,‬ולא כמה אספנו מכל מין!‬

‫אלפא ‪ :‬אומדן למספר המינים האמיתי והנכון‪( .‬אי אפשר לבודד את אלפא מהמשוואה‪ ,‬מבחינה מתמטית)‬

‫?איך מוצאים את אלפא אם אי אפשר לחלץ אותה?‬

‫!יש ‪ S‬שיודעים אותו מתוך החברה‪ ,‬ו‪ .N -‬ובודקים אם השיוויון מתקיים‪ .‬אם זה סתם ערך שזרקנו השיוויון לא מתקיים‪.‬‬
‫רואים אם צריךר להגדיל או להקטי את הערך‪ ,‬ובהדרגה מתקרבים לערך הנכון‪.‬‬

‫הטבלה הזו מדרגת את מדדי המגוון שונים לפי קריטריונים שונים‪.‬‬

‫בירוק‪ :‬ציון טוב‬

‫בטור הראשון‪ :‬יכולת ההבחנה של המדד‪ .‬כמה מדד רגיש להבדלים במגוון בין חברות‬ ‫‪‬‬
‫מדד שנון וסימפסון יכול לפספס הבדלים במגוון בין חברות דומות‬ ‫‪-‬‬
‫מדדים עם רגישות המדדים בגודל מדגם‪ :‬מדגם קטן יכול לתת תוצאות מוטות‬ ‫‪‬‬
‫למשל מדד שנון‪ ,‬יש לו נטייה לזייף במדגמים קטנים‪ .‬במדגם קטן נשתמש במדד אחר‬ ‫‪-‬‬
‫מתיחס למה משפיע על המדד‪ :‬עושר המינים‪ ,‬שיוויוניות‪ ,‬דומיננטיות? יש מדדים שיהיו רגישים יותר למספר‬ ‫‪‬‬
‫המינים ויש כאלו שיותר לשיוויוניות‪.‬‬
‫רמת קושי של החישוב‪ :‬כבר לא רלוונטי היום עם המחשבים‬ ‫‪‬‬
‫האם המדד נפוץ‪ :‬מדד נפוץ עדיף‪ ,‬כאשר כל אקולוג ידע על מה מדברים‬ ‫‪‬‬

‫מדדים שונים יתנו תוצאות שונות‪ ,‬לכן צריךר להכיר את המדדים השונים‬
 ‫עד עכשיו מדדנו כל פעם לחברה אחת‪ .‬באקולוגיה של חברות מדגים על שלוש רמות של מגוון מינים‪.‬‬
‫כאשר רוצים לכמת הבדלים בין בתי גידול שונים‪ ,‬כלומר לשאול כמה חברות שונות אחת מהשנייה – אפשר להשתמש‬
‫לצורך זה במדדי מגוון‪.‬‬

‫מספר המינים‪ S :‬בתור מדד של מגוון המינים‬

‫תוצאות שמראות איזה מינים נמצאים בכל בית גידול‪ :‬המינים האפשריים‬
‫הם ‪ A‬עד ‪ N, X‬מעיד איפה נמצא המין‪ .‬אין מידע לגבי השפע היחסי‪ ,‬כיוון‬
‫שמדד המגוון שבחרנו להסתכל עליו הוא רק בשוני‪.‬‬

‫מבחן אלפא‪:‬המינים ‪ A‬עד ‪ J‬נמצאים ביער‪ ,‬סה''כ ‪ 10‬מינים ביער‪.‬‬

‫‪ 6‬בשדה‬
‫‪ 3‬בשטח הפתוח‬

‫מבחן ביטא ‪ :‬כמה כל אחד מבתי הגידול שונה משכניו‪ .‬למשל בהשוואה ביןהיער לגדר החיה כמה מינים יש שנמצאים‬
‫באחד מהם ולא נמצאים בשני‪.‬‬
‫‪ A‬נמצא רק ביער גם ‪ .B C D E F‬כל היתר משותפים‪ .‬כלומר סה''כ ‪ 5‬מינים‬
‫בין הגדר החיה לשדה‪ ,F-J :‬סה''כ ‪ 8‬מינים‬
‫מספר המינים השונה הוא ‪ 13‬סה''כ‪.‬‬

‫מבחן גמא ‪ :‬כמה מינים יש בכל שלושת בתי הגידול יחד‪ .‬סה''כ בכל שלושת בתי הגידול יחד יש ‪ .A-N‬סה''כ ‪.14‬‬

‫‪-‬‬
 ‫רואים שבאזור קו המשווה יש הרבה מינים אנדמיים‪.‬‬

‫מה מאפיין את האזורים החמים?‬

‫מספר המינים האנדמים (=נדיר‪ ,‬תפוצה‬ ‫‪‬‬
‫מוגבלת)‪ .‬מגדילים את הגיוון בבתי גידול‪.‬‬

‫רואים שכיחות של מינים אנדמיים בכדור הארץ‪.‬‬

‫רואים שיש אזורים קטנים שיש בהם אחוזים גבוהים‬
‫של מינים אנדמיים‪ ,‬לכן נרצה לשמר אותם‪.‬‬

‫שימוש בביואינדיקטורים‪ :‬לא תמיד צריך לספור את כל המיקרואורגניזמים‪ ,‬את כל הצמחים והמינים‪ .‬אפשר לבחור‬
‫קבוצה אחת או שתים שיהוו ביואינדיקטור למגוון‪.‬למשל לזהות קבוצה של אורגניזמים שאין מהם הרבה מינים‪ .‬הם‬
‫קלים לתצפית‪/‬זיהוי (לא חיידקים קטנים ולא נמרים בנגב)‪.‬‬
‫חשוב שיהיו רגישים לתנאי הסביבה‪ .‬כאשר האוכלוסייה שלו גדלה אפשר לשער ששגם אוכלוסיות אחרות גדולות‪ .‬וגם‬
‫כשהוא דועך להביןשגם אוכלוסיות אחרות דועכות‪.‬‬
 ‫אם הפרפרים הושפעו‪ ,‬ודאי גם אורגניזמים אחרים הושפעו‪.‬‬

‫פרפרים‪ .‬מגיבים לתנאים בבית הגידול‪ ,‬לשינוים באקלים‪ .‬לכן‪ ,‬בעולם יש רשת בין לאומית שמבוססת על מתנדבים‬
‫שעושים ניטור של חברות אקולוגיות‪.‬‬

‫אפשר להסתכל על בית הגידול ולעשות הכללות‪:‬‬

‫אזורים עשירים בצמחיה ‪ :‬בעלי מגוון ביולוגי גבוה‪ .‬אפשר לגבש המלצות‪.‬‬
‫אזורים חמים ולחים‪ :‬להגיד ישר שזה אזור פוטנציאלי ועשיר‪.‬‬

‫לא צריך לצאת מהמשרד‪ .‬הרבה מתסקירי הסביבה שנעשים ‪ ‬מתרחשים כך‪ ,‬לדאבוננו‪.‬‬