‫בראשית פרק ט"ז‬

‫פסוק א'‬

‫למרות שה' הבטיח לאברם בפרק הקודם שייצא ממנו בן‪ ,‬לשרי ולאברם עדין אין ילדים‪.‬‬
‫כיוון שעברו כבר עשר שנים מיום הגעתם לארץ כנען‪ ,‬אברם ושרי מחפשים דרך כלשהי להביא יורש לעולם‪.‬‬
‫אמנם הם מאמינים בה' ובהבטחותיו ועל כן חיכו עד עכשיו‪ ,‬אך הם מחפשים דרך לזרז את קיום ההבטחה‪.‬‬
‫ּוש ָׂמּה ָׂהגָׂר‪.‬‬
‫ְש ַרי אֵ ֶׁשת אַ ְב ָׂרם‪ ,‬ל ֹא י ְָׂל ָׂדה לֹו; וְלָׂ ּה ִׁש ְפחָׂ ה ִׁמצְ ִׁרית‪ְ ,‬‬
‫א ו ָׂ‬
‫לפנינו אקספוזציה (=פתיחה) לסיפור‪:‬‬

‫דמויות ראשיות‪ :‬שרי‪ ,‬אברם והגר‪.‬‬

‫רמז נוסף למה שיקרה בסיפור מצוי בסדר המילים בפסוק‪ :‬שרי נזכרת ראשונה‪ ,‬הגר אחרונה ובאמצע אברם‪ .‬בכך רומז המספר שלפנינו‬
‫סיפור מאבק ויריבות בין שתי נשים ‪ ,‬ואברם נלכד בה שלא ביוזמתו‪.‬‬

‫הבעיה סביבה יעסוק הסיפור‪ :‬שרי עקרה‪.‬‬

‫רמז למה שיקרה בהמשך‪ :‬לשרי העקרה שפחה מצרית ובאמצעותה תיפתר בעיית העקרות‪.‬‬
 ‫פסוקים ב'‪-‬ג'‬

‫ֹאמר ָׂש ַרי אֶׁ ל‪-‬אַ ְב ָׂרם‪ִׁ ,‬הנֵה‪-‬נָׂא עֲ צָׂ ַרנִׁ י יְהוָׂה ִׁמלֶׁ ֶׁדת (=עקרות או פריון נחשבו כתלויים ברצונו של ה'‪ .‬עקרות היא עונש מה' לאישה) ב ֹא‪-‬נָׂא אֶׁ ל‪-‬‬
‫ב וַת ֶׁ‬
‫ִׁש ְפ ָׂח ִׁתי‪ ,‬אּולַ י ִׁאבָׂ נֶׁה ִׁמ ֶׁמנָׂה(=הבן שהיא תלד ייחשב לבני); וַיִׁ ְש ַמע אַ ְב ָׂרם‪ְ ,‬לקֹול ָׂש ָׂרי‪ .‬ג ו ִַׁת ַקח ָׂש ַרי אֵ ֶׁשת‪-‬אַ ְב ָׂרם‪ ,‬אֶׁ ת‪ָׂ -‬הגָׂר ַה ִׁמצְ ִׁרית‬
‫(=להיות אשתו)‪.‬‬ ‫ישּה(=האיש שלה)‪ ,‬לֹו ְל ִׁא ָׂשה‬
‫ִׁש ְפ ָׂח ָׂתּה‪ִׁ ,‬מ ֵקץ עֶׁ ֶׁשר ָׂשנִׁ ים‪ְ ,‬ל ֶׁשבֶׁ ת אַ ְב ָׂרם ְבאֶׁ ֶׁרץ כְ נָׂעַ ן; ו ִַׁת ֵתן אֹ ָׂתּה(=את הגר) ְלאַ ְב ָׂרם ִׁא ָׂ‬

‫שרי מחליטה למצוא פתרון לבעיית עקרותה‪ .‬היא פונה לאברם‪ .‬הפתרון שהיא מציעה‪ :‬נתינת שפחתה לאברם‪.‬‬

‫מתעודות שנתגלו במסופוטמיה (=עמי המזרח הקדום) מתברר שכבר בחוזה הנישואין היו בני הזוג מסכימים שאם האישה לא תלד לבעלה‬
‫ילדים היא חייבת להביא לו אישה אחרת שתלד במקומה‪ .‬מכאן שהמעשה של שרי היה מקובל בזמנה‪ ,‬היא לא עשתה מעשה חריג‪.‬‬

‫אברם מסכים להצעתה של שרי‪.‬‬

‫הכינויים לדמויות השונות בפסוק ג' רומזים לקושי לקושי הגדול של שרי לעשות את המעשה שעשתה‪ :‬שרי מכונה "אשת אברם" ואברם מכונה‬
‫"אישה" (=האיש שלה‪ ,‬בעלה)‪ .‬כינויי השייכות שלהם זה לזה מעידים על הקושי הרגשי שיש בנישואי אברם להגר‪ .‬הגר מכונה "שפחתה"‪ ,‬ומצד‬
‫אחד זה מעיד על מעמדה הנמוך בבית (לא שואלים לרצונה)‪ ,‬אך היא ניתנת לאברם לאישה‪ ,‬כלומר מדובר בנישואים לכל דבר‪.‬‬
 ‫פסוקים ד'‪-‬ו'‬

‫עָׂ לֶׁ יָך(=אני‬ ‫ֹאמר ָׂש ַרי אֶׁ ל‪-‬אַ ְב ָׂרם‪ ,‬חֲ ָׂמ ִׁסי‬
‫ה וַת ֶׁ‬ ‫ֶׁיה(=הגר זלזלה בשרי)‪.‬‬
‫ְבעֵ ינ ָׂ‬ ‫ד ַויָׂב ֹא אֶׁ ל‪ָׂ -‬הגָׂר‪ ,‬ו ַַת ַהר; ו ֵַת ֶׁרא כִׁ י ָׂה ָׂר ָׂתה‪ ,‬ו ֵַת ַקל גְ ִׁב ְר ָׂתּה‬

‫ּובֵ ינֶׁיָך(=אני מקווה שה' ישפוט אותך ויעניש אותך‬ ‫ֶׁיה; י ְִׁשפֹ ט יְהוָׂה‪ ,‬בֵ ינִׁ י‬
‫יקָך‪ ,‬ו ֵַת ֶׁרא כִׁ י ָׂה ָׂר ָׂתה וָׂאֵ ַקל ְבעֵ ינ ָׂ‬
‫ָׂת ִׁתי ִׁש ְפ ָׂח ִׁתי ְב ֵח ֶׁ‬
‫כועסת עליך) אָׂ נֹכִׁ י נ ַ‬

‫ֹאמר אַ ְב ָׂרם אֶׁ ל‪ָׂ -‬ש ַרי‪ִׁ ,‬הנֵה ִׁש ְפ ָׂח ֵתְך ְבי ֵָׂדְך עֲ ִׁשי‪-‬לָׂ ּה‪ַ ,‬הּטֹוב ְבעֵ י ָׂניְִׁך; ו ְַתעַ נ ֶָׁׂה(=שרי עינתה את הגר) ָׂש ַרי‪,‬‬
‫על שאיפשרת להגר לזלזל בי)‪ .‬ו וַי ֶׁ‬

‫ֶׁיה‪.‬‬
‫ו ִַׁת ְב ַרח ִׁמפָׂ נ ָׂ‬

‫הגר נכנסת להריון‪ .‬הריונה גורם לה להקל בכבודה של שרי‪ .‬שרי נפגעת מיחסה של הגר ורואה באברם אשם בדבר‪.‬‬

‫אברם מנסה לגרום לשרי לשכוח את כעסה להגר בכך שמפגין אדישות כלפי הגר‪ .‬הכינוי "שפחתך"‪ -‬מעיד על הניתוק הרגשי של‬
‫אברם מהגר‪ .‬שרי לא מאחרת להתנקם בהגר‪ .‬התעללותה כל כך קשה להגר עד שהיא מעדיפה לברוח למדבר ולהתכן במוות‬
‫בצמא מאשר להישאר בבית גבירתה‪.‬‬
 ‫פסוקים ז'‪-‬ט'‬

‫מזֶׁ ה(=מאיפה)‬
‫אֵ י‪ִׁ -‬‬ ‫ֹאמר‪ָׂ ,‬הגָׂר ִׁש ְפחַ ת ָׂש ַרי‬
‫ז וַיִׁ ְמצָׂ אָׂ ּה ַמ ְלאַ ְך יְהוָׂה‪ ,‬עַ ל‪-‬עֵ ין(=מעיין) ַה ַמיִׁם בַ ִׁמ ְדבָׂ ר‪ :‬עַ ל‪ָׂ -‬העַ יִׁן‪ְ ,‬ב ֶׁד ֶׁרְך שּור‪ .‬ח וַי ַ‬
‫שּובי אֶׁ ל‪-‬גְ ִׁב ְר ֵתְך‪ ,‬ו ְִׁה ְתעַ נִׁ י‪ַ ,‬תחַ ת‬
‫ִׁ‬ ‫ֹאמר לָׂ ּה ַמ ְלאַ ְך יְהוָׂה‪,‬‬
‫ֹאמר ִׁמ ְפנֵי ָׂש ַרי גְ ִׁב ְר ִׁתי‪ ,‬אָׂ נֹכִׁ י ב ַֹר ַחת‪ .‬ט וַי ֶׁ‬
‫בָׂ את וְאָׂ נָׂה ֵתלֵ כִׁ י; וַת ֶׁ‬
‫שאלות רטוריות‬ ‫יה‪.‬‬
‫י ֶָׁׂד ָׂ‬

‫הגר בורחת אל המדבר ונראה שהתכוונה להגיע למצרים‪ .‬היא עוצרת ליד מעיין ושם מוצא אותה מלאך ה'‪ .‬בפסוק ח' המלאך‬
‫שואל אותה שאלות‪ .‬בשאלות יש קושי‪ :‬מדוע שואל המלאך את הגר מאין באה ולאן היא מתכוונת להגיע‪ ,‬הרי הוא מלאך ה'‬
‫ויודע את התשובות לשאלותיו?‬

‫פתרון‪ :‬אלה שאלות רטוריות‪ .‬המלאך יודע את התשובה לשאלותיו אך הוא מבקש לפתוח בשיחה‪ ,‬לשמוע את דבריה של הגר‬
‫וגם לרמוז לה שהיא שפחת שרי ועליה לשוב לבית אדוניה‪ .‬הגר מספרת לו על קשייה ומלאך ה' מעודד אותה לשוב לבית אדוניה‪,‬‬
‫כי גמולה יהיה רב‪.‬‬
 ‫פסוקים י'‪-‬י"א‬

‫ֹאמר לָׂ ּה ַמ ְלאַ ְך יְהוָׂה‪ִׁ ,‬הנְָׂך ָׂה ָׂרה(=את בהריון) וְיֹ לַ ְד ְת‬
‫ֹאמר לָׂ ּה ַמ ְלאַ ְך יְהוָׂה‪ַ ,‬ה ְרבָׂ ה אַ ְרבֶׁ ה אֶׁ ת‪-‬ז ְַרעֵ ְך‪ ,‬וְל ֹא י ִָׁׂספֵ ר‪ֵ ,‬מרֹב‪ .‬יא וַי ֶׁ‬
‫י וַי ֶׁ‬
‫אֶׁ ל‪-‬עָׂ נְ יְֵך(=סבלך‪ ,‬מצוקתך)‪ - .‬מדרש שם (=הסבר לשם) ‪.‬‬ ‫בֵ ן‪ ,‬ו ְָׂק ָׂראת ְשמֹו י ְִׁש ָׂמעֵ אל‪ ,‬כִׁ י‪ָׂ -‬ש ַמע יְהוָׂה‬

‫מדרש שם‬ ‫גמולה של הגר יהיה רב‪:‬‬

‫‪ .1‬היא תבורך בצאצאים רבים‪.‬‬

‫‪ .2‬היא תלד בן‪ ,‬שמו יהיה ישמעאל‬

 ‫פסוק י"ב‬

‫יב וְהּוא י ְִׁהיֶׁה‪ ,‬פֶׁ ֶׁרא אָׂ ָׂדם יָׂדֹו בַ כֹל‪ְ ,‬ויַד כֹל בֹו; וְעַ ל‪ְ -‬פנֵי כָׂל‪-‬אֶׁ ָׂחיו‪ ,‬י ְִׁשכֹן‪.‬‬

‫את ההכרזה על יעוד הנולד אפשר להבין בשתי דרכים‪ ,‬לחיוב ולשלילה‪:‬‬

‫משמעות שלילית‬ ‫משמעות חיובית‬ ‫הפסוק‬

‫ישמעאל יהיה אדם פרוע ואלים‪.‬‬ ‫הפרא הוא חמור‪ -‬בר‪ ,‬שחי בחופשיות‬ ‫יִהיֶה‪ ,‬פֶ ֶרא ָאדָ ם‬
‫הּוא ְ‬
‫בטבע‪ .‬בדומה לכך ישמעאל יחיה חיי‬
‫חופש‪ ,‬לעולם לא ישועבד לאדם אחר‪.‬‬
‫הוא יריב עם כולם ויהיה מעורב‬ ‫הוא יעסוק בתחומים רבים‪ ,‬ויהיה לו‬ ‫יָדֹו בַ כֹּל‪ ,‬וְ יַד כֹּל ּבֹו‬
‫במעשי אלימות שונים‪.‬‬ ‫שפע כלכלי‪.‬‬

‫הוא ישתלט על אחיו בכוח הזרוע‬ ‫הוא יהיה ראש ומנהיג למשפחתו‪.‬‬ ‫וְ עַ ל‪-‬פְ נֵי כָל‪ֶ -‬אחָ יו‪ ,‬י ְִשכֹּן‬
 ‫פסוקים י"ג‪-‬י"ד‬

‫יתי אַ חֲ ֵרי ר ִֹׁאי‪ .‬יד עַ ל‪-‬‬

‫כִׁ י אָׂ ְמ ָׂרה‪ ,‬הֲ גַ ם הֲ ֹלם(=האם גם פה?) ָׂר ִׁא ִׁ‬ ‫אי(=האל שרואה אותי)‪:‬‬
‫ֳר ִׁ‬ ‫יה‪ ,‬אַ ָׂתה אֵ ל‬
‫יג ו ִַׁת ְק ָׂרא ֵשם‪-‬יְהוָׂה ַהדֹבֵ ר אֵ לֶׁ ָׂ‬
‫כֵן ָׂק ָׂרא לַ ְבאֵ ר‪ְ ,‬באֵ ר לַ ַחי ר ִֹׁאי ִׁהנֵה בֵ ין‪ָׂ -‬ק ֵדש‪ּ ,‬ובֵ ין בָׂ ֶׁרד‪.‬‬

‫שורש מנחה‬ ‫סיפור אטיולוגי‬

‫הגר קוראת לה' שהתגלה אליה במדבר "אל ראי"‪ ,‬כלומר האל שרואה אותי‪ .‬היא נדהמת ממידת השגחתו של ה'‪ :‬האם גם כאן‬
‫(=הלום)‪ ,‬במדבר‪ ,‬ה' רואה אותי ומשגיח עלי? על כן היא קוראת למקום ההתגלות "באר לחי ראי"‪ ,‬כלומר זוהי הבאר שהה'‬
‫הרואה והמשגיח ראה את האדם החי‪ ,‬את הגר‪ .‬הערתו של הסופר "הנה בין קדש ובין ברד"‪ -‬מוכיחה שלפנינו סיפור אטיולוגי‪,‬‬
‫שבה להסביר את שמה של הבאר המדברית‪.‬‬

‫השורש ר‪-‬א‪-‬ה הינו שורש מנחה בפסוקים אלה‪ .‬הוא מדגיש את החוויה הגדולה שעברה הגר במדבר‪ ,‬באמצעות הראייה‪ .‬מצד‬
‫אחד ה' רואה אותה ומצד שני‪ ,‬היא זוכה לראות את מלאך ה'‪.‬‬
 ‫פסוקים ט"ו‪-‬ט"ז‬

‫ְשש ָׂשנִׁ ים‪,‬‬

‫טו ו ֵַתלֶׁ ד ָׂהגָׂר ְלאַ ְב ָׂרם‪ ,‬בֵ ן; וַיִׁ ְק ָׂרא אַ ְב ָׂרם ֶׁשם‪ְ -‬בנֹו אֲ ֶׁשר‪-‬י ְָׂל ָׂדה ָׂהגָׂר‪ ,‬י ְִׁש ָׂמעֵ אל‪ .‬טז וְאַ ְב ָׂרם‪ ,‬בֶׁ ן‪ְ -‬שמֹנִׁ ים ָׂשנָׂה ו ֵ‬
‫ְבלֶׁ ֶׁדת‪ָׂ -‬הגָׂר אֶׁ ת‪-‬י ְִׁש ָׂמעֵ אל‪ְ ,‬לאַ ְב ָׂרם‪.‬‬

‫הגר עשתה כפי שציווה עליה מלאך ה'‪ ,‬היא שבה אל בית אדוניה וילדה לאברם את ישמעאל‪ .‬אברם היה בן‪ 86 -‬שנה שלידת‬
‫ישמעאל‪.‬‬
 ‫הערות כלליות לפרק‬

‫בפסוקים י"א‪-‬י"ב יש "סצינת דפוס" של בשורה על הולדתו העתידית של בן‪.‬‬

‫סצינת דפוס‪ :‬סיפורי מקרא בנויים לעיתים על פי מבנה קבוע‪ ,‬שיש לו מספר שלבים‪ .‬השלבים חוזרים בסדר ידוע מראש בכל‬
‫סיפור המשתייך לסוג זה‪ ,‬והמבנה הקבוע נקרא במחקר "סצינת דפוס"‪.‬‬

‫השלבים‪:‬‬

‫❖ פנייה אל האישה ההרה והכרזה על הריונה‬

‫❖ קביעת שמו של הבן‬

‫❖ נימוק לקביעת שמו‬

‫❖ הכרזה על יעוד הנולד‬

 ‫המשך הערות כלליות לפרק‬

‫בפסוקים ט'‪ ,‬י'‪ ,‬י"א חוזר מלאך ה' שלוש פעמים על המשפט‪" :‬ויאמר לה מלאך ה'"‪ .‬מדוע חוזר המשפט שלוש פעמים רצופות?‬
‫הרי הגר אינה קוטעת את רצף דבריו של המלאך?‬

‫פתרון‪ :‬נראה שמשפט זה מופיע כאשר משתנה הנושא או כשהשומע אינו מגיב לדברים שנאמרים לו‪.‬‬

‫בפסוק ט'‪ ,‬המלאך מצווה על הגר לשוב ולהתענות תחת גבירתה‪ .‬הגר לא עונה‪.‬‬

‫בפסוק י'‪ ,‬המלאך מבטיח להגר‪ ,‬שהק ירבה את זרעה‪ .‬גם על זה הגר לא עונה‪.‬‬

‫בפסוק י"א‪ ,‬המלאך הבטיח להגר פיצוי על סבלה בעתיד הקרוב‪.‬‬