(30%) 3 ‫שאלה‬

[
]
3π
.Y = cos X ‫ ויהי‬X ∼ U 0, ‫( יהי‬15%) (‫א‬
2
.fY (t) ‫ וגם את‬FY (t) ‫מיצאו את‬

:‫פתרון‬

FY (t) = P r [Y ≤ t] = P r [cos X ≤ t]

:‫כעת נדרש להבדיל בין שני מקרים‬

‫ אז‬0 ≤ t ≤ 1 ‫• אם‬
[ ]
3π 3π/2 − arccos t
FY (t) = P r [cos X ≤ t] = P r arccos t ≤ X ≤ =
2 3π/2

‫ אז‬−1 ≤ t < 0 ‫• אם‬

[ ]
3π ( π)
FY (t) = P r [cos X ≤ t] = P r arccos t ≤ X ≤ − arccos t −
2 2
2π − 2 arccos t
=
3π/2
,‫ולסיכום‬


 0, if t < −1



 ( )

 arccos t


4
 3 1−

π
, if − 1 ≤ t < 0
FY (t) =



 2 arccos t

 1− , if 0 ≤ t ≤ 1

 3π




1, if t ≥ 1
,‫כעת‬
 4

 √ , if − 1 < t < 0

 3π 1 − t2




fY (t) = FY′ (t) = √
2

 , if 0 < t < 1

 3π 1 − t2




0, otherwise

.‫ אינה מוגדרת‬fY (t) ‫ פונקציה‬t = −1, 0, 1 ‫נשים לב שבנקודות‬

1
 ‫ב( )‪ (15%‬לבוב יש מטבע עם הסתברות ‪ p‬לקבלת ראש‪ .‬בוב הטיל את המטבע שלו ‪ 10‬פעמים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שבשלוש ההטלות הראשונות בוב קיבל ראש בדיוק פעם אחת אם‬
‫ידוע שבכל ה‪ 10-‬הטלות יצא ראש בדיוק ‪ 4‬פעמים?‬

‫פתרון א'‪ :‬נגדיר את ‪ Ω‬להיות אוסף כל הסדרות הבינאריות עם בדיוק ‪ 4‬אחדים ו‪6-‬‬
‫אפסים‪ .‬ברור כי ההתפלגות על ‪ Ω‬היא אחידה‪.‬‬
‫נגדיר מאורע )‪ A ⊂ P (Ω‬להיות אוסף כל הסדרות בהן בשלושה מקומות ראשונים‬
‫יש בדיק ‪ 1‬אחד‪ .‬אזי‬
‫)‪(3) (7‬‬
‫|‪|A‬‬ ‫‪1 · 3‬‬ ‫‪105‬‬
‫= ]‪P r [A‬‬ ‫=‬ ‫= )‪(10‬‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫|‪|Ω‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪210‬‬

‫פתרון ב'‪ :‬נגדיר ‪ X‬להיות מ"מ השווה למספר הפעמים שיצא ראש‪.‬‬
‫ברור כי )‪ .X ∼ B(n = 10, p‬כמוכן נגדיר מאורעות הבאים‪:‬‬
‫‪ - C‬ראש יצא בדיוק ‪ 4‬פעמים‪.‬‬
‫‪ - D‬בשלוש הטלות ראשונות‪ ,‬ראש יצא בדיוק פעם אחת‪.‬‬
‫אזי‬
‫‪(3) (7) 4‬‬
‫]‪P r [D ∩ C‬‬ ‫)‪1 · 3 p (1 − p‬‬
‫‪6‬‬
‫‪105‬‬
‫= ]‪P r [D|C‬‬ ‫=‬ ‫)‪(10‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫)‪4 p (1 − p‬‬
‫]‪P r [C‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪210‬‬

‫שאלה ‪ (20%) 4‬בתחרות קפיצה במוט משתתפים ‪ 30‬קופצים באופן בלתי תלוי אחד בשני‪.‬‬
‫לכל אחד יש רק ניסיון אחד לקפיצה‪ .‬התוצאה של כל קופץ מהווה משתנה מקרי בעל‬
‫התפלגות )‪) N (µ = 5.65, σ 2 = 0.04‬תוצאת הקפיצה נמדדת במטרים(‪ .‬שיא התחרות‬
‫עומד על ‪ 6‬מטרים‪.‬‬

‫א( )‪ (10%‬מהי ההסתברות לכך שהשיא יישבר בתחרות הנוכחית?‬

‫פתרון א'‪ :‬נסמן )‪ .X ∼ N (5.65, 0.04‬כמוכן‪ ,‬נגדיר ‪ ,1 ≤ i ≤ 30 ,Ai‬להיות את‬

‫המאורע שהקופץ ה‪-i-‬י ישבור את השיא‪.‬‬
‫השיא לא יישבר בתחרות הנוכחית אם ורק אם כל אחד מהקופצים לא יקפוץ מעל ‪6‬‬
‫∩‬
‫‪30‬‬
‫מטרים שזה מאורע ‪ . Ai‬היות והמאורעות ‪ Ai‬בלתי תלויים‪ ,‬לפי הנתון‪ ,‬נובע כי‬
‫‪i=1‬‬
‫‪[ 30‬‬ ‫]‬
‫∩‬ ‫∏‬
‫‪30‬‬
‫] [‬
‫‪Pr‬‬ ‫= ‪Ai‬‬ ‫‪P r Ai .‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬

‫כעת‪,‬‬
‫[‬ ‫]‬
‫] [‬ ‫‪X − 5.65‬‬ ‫‪6 − 5.65‬‬
‫‪P r Ai = P r [X ≤ 6] = P r‬‬ ‫≤‬ ‫‪= Φ(1.75) ≈ 0.9599 .‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫לכן‬

‫‪2‬‬
 ‫‪[ 30‬‬ ‫]‬
‫∩‬ ‫∏‬
‫‪30‬‬
‫] [‬ ‫‪30‬‬
‫‪Pr‬‬ ‫= ‪Ai‬‬ ‫‪P r Ai = (0.9599) ≈ 0.2929 .‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬

‫מצאנו כי ההסתברות לכך שהשיא לא יישבר בתחרות הנוכחית היא ‪ .0.2929‬אזי‬

‫ההסתברות לכך שהשיא כן יישבר הינה‬
‫‪[ 30‬‬ ‫]‬ ‫‪[ 30‬‬ ‫]‬
‫∪‬ ‫∩‬
‫‪Pr‬‬ ‫‪Ai = 1 − P r‬‬ ‫‪Ai ≈ 1 − 0.2929 = 0.7071 .‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב שאם בתחרות משתתפים ‪ n‬קופצים אז ההסתברות שהשיא יישבר‬

‫הינה‬
‫[‬ ‫]‬ ‫[‬ ‫]‬
‫∪‬
‫‪n‬‬ ‫∩‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪Pr‬‬ ‫‪Ai = 1 − P r‬‬ ‫‪Ai = 1 − (0.9599) .‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬

‫ז"א ככל שמשתתפים יותר אנשים בתחרות‪ ,‬הולך וגדל הסיכוי שהשיא יישבר‪.‬‬

‫פתרון ב'‪ :‬נסמן )‪ .X ∼ N (5.65, 0.04‬נגדיר ‪ Y‬להיות מ"מ השווה למספר הקופצים‬
‫שיקפצו מעל ‪ 6‬מטרים‪ .‬ברור כי )]‪ .Y ∼ B(n = 30, p = P r [X > 6‬כמו בפתרון‬
‫הראשון מחשבים כי ‪ .P r [X > 6] = 0.0401‬אזי אנו צריכים למצוא את ]‪.P r [Y ≥ 1‬‬
‫)‬ ‫(‬
‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪P r [Y ≥ 1] = 1−P r [Y = 0] = 1−‬‬ ‫‪(0.0401) (0.9599) ≈ 0.7071 .‬‬
‫‪0‬‬

‫ב( )‪ (10%‬מיצאו את תוחלת מספר הקופצים הדרושים עד שיישבר השיא?‬

‫פתרון‪ :‬נגדיר ‪ Z‬להיות מ"מ השווה למספר הקפיצות עד שהשיא יישבר‪ .‬ברור כי‬
‫)‪ .Z ∼ G(p = 0.0401‬אזי‬

‫‪1‬‬
‫= ]‪E[Z‬‬ ‫‪≈ 24.94 .‬‬
‫‪p‬‬
‫ז"א דרושים ‪ 25‬קופצים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬אם נחזור למ"מ )‪ Y ∼ B(n = 30, p = 0.0401‬השווה למספר הקופצים‬

‫שיקפצו מעל ‪ 6‬מטרים אז‬

‫‪E[Y ] = np ≈ 1.2‬‬
‫זה כמה קופצים "בממוצע" יישברו את השיא וזה לא מה שביקשו בתרגיל‪.‬‬

‫‪3‬‬