‫שאלה ‪1‬‬

‫נתבונן בגרף הבא‪:‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪d‬‬

‫נניח כי מגרילים חתך ) ‪ (𝑉1 , 𝑉2‬בגרף באופן הבא‪ :‬בוחרים אקראית שני קודקודים שונים זה מזה מתוך הארבעה‪.‬‬
‫‪ 𝑉1‬תכיל את שני קודקודים אלו ו‪ 𝑉2 -‬תכיל את שני האחרים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את תוחלת מספר הצלעות בחתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השונות של מספר הצלעות בחתך‪.‬‬
‫ג‪ .‬נניח כי חוזרים על ההגרלה ‪ 128‬פעמים באופן ב"ת‪ .‬יהי ̅𝑋 ממוצע מספר הצלעות בחתך ב‪ 128-‬ההגרלות‪.‬‬
‫עבור איזה 𝑡 בקירוב מתקיים‪:‬‬
‫̅‬
‫‪Pr[𝑋 ≤ 𝑡] = 0.0228‬‬

‫ד‪ .‬סעיף זה לא מתייחס לגרף המוצג בשאלה‪ ,‬אלא לגרף כלשהו‪.‬‬

‫הזכרו כי למדנו שיטה נוספת להגרלת חתך אקראי בגרף‪ :‬שיוך כל אחד מהקודקודים ל‪ 𝑉1-‬או ‪ 𝑉2‬באופן‬
‫אקראי וב"ת‪ .‬הוכחנו כי במקרה זה תוחלת מספר הצלעות בחתך היא מחצית ממספר הצלעות בגרף‪ .‬הסבירו‬
‫מדוע הדבר לא מתקיים עבור סוג ההגרלה בשאלה זו‪ :‬בחירה אקראית של ‪ 𝑛/2‬קודקודים עבור צד אחד של‬
‫החתך‪ ,‬כאשר מספר הקודקודים בחתך 𝑛 הוא זוגי‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬מספר החתכים האפשריים הוא ‪ (42) = 6‬עם חשיבות לסדר בין הקבוצות ‪ ,𝑉1 , 𝑉2‬ו‪ 3-‬ללא חשיבות לסדר‪.‬‬
‫ההסתברות של כל אחד מהחתכים היא שווה (‪ 1/6‬אם נתבונן בחתכים עם חשיבות לסדר ו‪ 1/3-‬אם‬
‫נתבונן בחתכים ללא חשיבות לסדר)‪.‬‬
‫ללא חשיבות לסדר החתכים הם‪:‬‬
‫}‪ – {ab, cd‬מכיל ‪ 2‬צלעות‪.‬‬
‫}‪ – {ac, bd‬מכיל ‪ 3‬צלעות‪.‬‬
‫}‪ – {ad, bc‬מכיל צלע אחת‪.‬‬
‫‪2+3+1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫לכן‪ ,‬תוחלת מספר הצלעות בחתך היא ‪= 2‬‬

‫ב‪ .‬יהי ‪ X‬מספר הצלעות (= גודל) החתך‪.‬‬

‫מהסעיף הקודם‪ ,Pr[X = 1] = Pr[X = 2] = Pr[X = 3] = 1/3 ,‬ו‪. = 𝐸[𝑋] = 2-‬‬
‫מכאן ניתן לחשב את ההתפלגות של ‪:𝑋 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Pr[X = 1] = Pr[X = 4]=Pr[X = 9] = 1/3‬‬
‫‪ E[X2] = (1+4+9)/3 = 14/3‬‬
 ‫מכאן‪:‬‬
‫‪Var[X] = E[X ] -  = 14/3 – 4 = 2/3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ג‪ .‬לכל ‪ 𝑖 = 1, … ,128‬יהי 𝑖𝑋 גודל החתך בהגרלה ה‪.𝑖 -‬‬

‫מהסעיפים הקודמים‪ ,‬לכל 𝑖𝑋 מתקיים‪ = 𝐸[𝑋] = 2, 2 = 2/3 :‬‬
‫ממשפט הגבול המרכזי לממוצעים‪ 𝑋̅ ,‬מתפלג בקירוב כמו מ"מ נורמלי‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑀 ∼ 𝑁 (,‬‬ ‫‪) = 𝑁 (2,‬‬ ‫=‬ ‫)‬
‫‪128‬‬ ‫‪3128‬‬ ‫‪192‬‬

‫כלומר‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ]𝑀[𝑑𝑡𝑆 ‪𝐸[𝑀] = 2, 𝑉𝑎𝑟[𝑀] = 192 ,‬‬
‫‪√192‬‬

‫מכאן‪:‬‬
‫‪𝑀−2‬‬ ‫‪𝑡−2‬‬
‫≤ ‪Pr[𝑋̅ ≤ 𝑡] ≈ 𝑃𝑟[𝑀 ≤ 𝑡] = 𝑃𝑟 [ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪] =  ((𝑡 − 2) ∙ √192‬‬
‫‪√192‬‬ ‫‪√192‬‬

‫צריך להתקיים‪:‬‬

‫‪ ((𝑡 − 2) ∙ √192) = 0.0228‬‬

‫‪(−2) = 0.0228‬‬ ‫ניתן לראות כי‪:‬‬

‫ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(𝑡 − 2) ∙ √192 = −2  𝑡 = 2 −‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.86‬‬
‫‪√192‬‬

‫ד‪ .‬בהוכחה לתוחלת גודל החתך המוגרל בשיטה שלמדנו בהרצאה‪ ,‬ביטאנו את גודל החתך כסכום של‬
‫אינדיקטורים המציינים עבור כל צלע אם היא בחתך או לא‪ .‬מלינאריות התוחלת‪ ,‬ומהתוחלת של‬
‫אינדיקטור‪ ,‬פתרון הבעיה התבצע באמצעות חישוב ההסתברות שצלע כלשהי )‪ (u, v‬תהיה בחתך‪ .‬כיוון‬
‫שעבור כל אחד מהקודקודים נבחר צד בחתך באופן ב"ת‪ ,‬יכולנו לחשוב את ההסתברות הזו בקלות‪:‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ∙ ‪. ∙ +‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בשיטת ההגרלה בשאלה זו‪ ,‬ההסתברות של קודקוד להיות בכל אחד מהצדדים היא אמנם ‪ ,2‬אבל קיימת‬
‫תלות בין קודקודים שונים‪ .‬מספר הקודקודים בכל צד של החתך חייב להיות ‪ .𝑛/2‬לכן‪ ,‬אם קודקוד מסויים‬
‫נמצא ב‪ 𝑉1-‬אז ההסתברות של קודקודים אחרים להיות ב‪ 𝑉1-‬קטנה‪ .‬מכאן שהחישוב בהוכחה שלמדנו‬
‫אינו תקף עבור שיטה זו‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫גרף מכוון ‪ G‬מוגרל באופן הבא‪:‬‬

‫תהי ‪ V‬קבוצת קודקודים בגודל 𝑛‪.‬‬
‫לכל זוג קודקודים 𝑉 ‪ 𝑢 ≠ 𝑣 ‬באופן ב"ת נוסיף לגרף קשת בין שני הקודקודים‪ :‬בהסתברות ½ זו תהיה קשת מ‪u-‬‬
‫ל‪ v-‬ובהסתברות ½ קשת מ‪ v-‬ל‪.u-‬‬
‫במילים אחרות‪ G ,‬הוא גירסה מכוונת של גרף מלא‪ ,‬שבה הכיוון של כל קשת נקבע באופן אקראי ובלתי תלוי‪.‬‬
‫לכל 𝑉‪ 𝑢‬נסמן ב‪ 𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢)-‬את מספר הקשתות הנכנסות ל‪ ,u-‬וב‪ 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢)-‬את מספר הצלעות היוצאות מ‪.𝑢-‬‬

‫לדוגמה‪ :‬בגרף הבא‪:‬‬

‫‪𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑎)= 1, 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑎) = 2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑑) = 3, 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑑) =0‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪d‬‬

‫מצאו חסמים עליונים טובים ככל האפשר עבור ההסתברות של המאורעות הבאים (הניחו כי 𝑛 הוא מספר גדול)‪:‬‬

‫א‪ ?( .‬נק') עבור קודקוד מסויים 𝑢 מתקיים‪.|𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) − 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢)| ≥ 𝑛0.6 :‬‬
‫ב‪ ?( .‬נק') קיים קודקוד 𝑉 ∈ 𝑢 כך ש‪.|𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) − 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢)| ≥ (𝑛 − 1)0.6 :‬‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬ראשית נשים לב כי מכיוון של‪ 𝑢-‬יש ‪ 𝑛 − 1‬שכנים‪ ,‬מתקיים ‪.𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) + 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢) = 𝑛 − 1‬‬
‫נסמן )𝑢( 𝑛𝑖𝑔𝑒𝑑 = 𝑋‪.‬‬
‫𝑋 הוא מספר הצלעות הסמוכות ל‪ 𝑢-‬אשר כיוונם הוגרל להיות לתוך 𝑢‪ .‬מאחר שההגרלה של כל צלע‬
‫‪𝑛−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ]𝑋[𝐸 = 𝜇‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫מתבצעת באופן אקראי וב"ת‪ ,‬מתקיים‪,𝑋 ∼ 𝐵 (𝑛 − 1, 2) :‬‬

‫בנוסף‪.𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢) = 𝑛 − 1 − 𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) = 𝑛 − 1 − 𝑋 ,‬‬

‫מכאן‪:‬‬
‫] ‪Pr[|𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) − 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢)| ≥ 𝑛0.6 ] = Pr[|2𝑋 − (𝑛 − 1)| ≥ 𝑛0.6‬‬
‫‪𝑛−1‬‬
‫‪= Pr [|𝑋 −‬‬ ‫|‬ ‫] ‪≥ 0.5 ∙ 𝑛0.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑛−1‬‬
‫= 𝜇 ‪ ,‬ניתן להשתמש בחסם צ'רנוף שלמדנו עבור מ"מ זה‬ ‫‪2‬‬
‫ו‪-‬‬ ‫כיוון ש‪ X-‬הוא מ"מ בינומי סימטרי‬
‫(הרצאה ‪:)7‬‬
‫‪𝑡2‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑒‪Pr[|𝑋 − 𝜇| ≥ 𝑡] ≤ 2‬‬ ‫𝜇‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫) ‪(0.5∙𝑛0.6‬‬ ‫‪0.25∙𝑛1.2‬‬
‫‪𝑛−1‬‬
‫‪Pr [|𝑋 −‬‬ ‫‪2‬‬
‫|‬ ‫‪≥ 0.5 ∙ 𝑛0.6 ] ≤ 2𝑒 −‬‬ ‫‪𝑛−1‬‬ ‫‪= 2𝑒 −‬‬ ‫‪𝑛−1‬‬

‫ב‪ .‬לכל 𝑉𝜖𝑢 נסמן ב‪ 𝐴𝑢 -‬את המאורע שבו מתקיים ‪|𝑑𝑒𝑔𝑖𝑛 (𝑢) − 𝑑𝑒𝑔𝑜𝑢𝑡 (𝑢)| ≥ 𝑛0.6‬‬

‫אזי עלינו למצוא חסם עליון עבור‪:‬‬

‫] 𝑢𝐴 𝑉𝜖𝑢⋃[‪Pr‬‬
‫נשים לב כי המאורעות 𝑢𝐴 דומים מאוד למאורע שהוגדר בסעיף א‪ ,‬ולכן נוכל למצוא חסם עליון עבורם‬
‫באותו האופן‪ .‬ההבדל היחיד הוא בערך של ‪ .t‬לכל 𝑉𝜖𝑢 מתקיים‪:‬‬
 ‫)‪(0.5⋅(𝑛−1‬‬ ‫‪0.6 )2‬‬
‫‪𝑛−1‬‬
‫‪Pr[𝐴𝑢 ] = Pr [|𝑋 −‬‬ ‫‪| ≥ 0.5 ⋅ (𝑛 − 1)0.6 ] ≤ 2𝑒 −‬‬ ‫‪𝑛−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.25(𝑛−1)1.2‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪= 2𝑒 −‬‬ ‫‪𝑛−1‬‬ ‫)‪= 2𝑒 − 0.25(𝑛−1‬‬

‫המאורעות 𝑢𝐴 הם חופפים (יתכנו מספר קודקודים עם דרגת כניסה גבוהה) ותלויים (דרגות של קודקודים‬
‫שונים תלויים בכיוון של קשתות משותפות)‪ .‬לכן נשתמש בחסם האיחוד‪:‬‬

‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫⋃[ ‪Pr‬‬ ‫)‪𝐴𝑢 ] ≤ ∑ Pr[𝐴𝑢 ] ≤ ∑ 2𝑒 − 0.25(𝑛−1‬‬ ‫)‪= 2𝑛𝑒 − 0.25(𝑛−1‬‬
‫𝑉𝜖𝑢‬
‫𝑉𝜖𝑢‬ ‫𝑉𝜖𝑢‬

‫הערה‪ :‬אם המאורעות היו זרים היינו יכולים לרשום שויון במקום אי‪-‬השוויון הראשון‪ ,‬אך היינו מקבלים את‬
‫אותו חסם עליון‪.‬‬