‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.

‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫אלגברה לינארית להנדסה ‪ 201.1.9321‬מועד ב‬

‫תאריך הבחינה‪11.08.2022 :‬‬

‫שמות המרצים‪ :‬ד״ר חזי חלאוי‪ ,‬ד״ר אינה אנטובה־איזנבוד‬
‫שם הקורס‪ :‬אלגברה לינארית להנדסה‪.‬‬
‫מספר הקורס‪201.1.9321 :‬‬
‫שנה ‪: 2022‬סמסטר ב מועד‪ :‬מועד ב‬
‫משך הבחינה‪ 3 :‬שעות‬
‫חומר עזר‪ :‬מחשבון ‪ 4‬פעולות חשבון‪.‬‬

‫‪ .1‬לפניכם ‪ 7‬שאלות מתוכן ‪ 3‬שאלות פתוחות ו‪ 4‬שאלות רב־ברירתיות‪ .‬יש לענות על כל השאלות‪ .‬הניקוד של‬
‫כל שאלה או סעיף מצויין ליד מספרו‪ .‬סך הניקוד בבחינה הוא ‪ 104‬אך הציון המקסמלי האפשרי הוא ‪.100‬‬

‫‪ .2‬את תשובתיכם לשאלות הפתוחות יש לכתוב על גבי טופס הבחינה‪ ,‬במקום המיועד לכך‪ .‬את תשובתיכם‬
‫לשאלות הרב־ברירתיות יש לסמן בטבלה המצורפת בעמוד זה‪ .‬מחברות הטיוטה יישלחו לגריסה‪.‬‬

‫‪ .3‬עליכם לוודא שברור איזו תשובה סימנתם‪ .‬למען הסר הספק‪ ,‬באם תסמנו יותר מתשובה אחת או אם תסמנו‬
‫מספר תשובות ותמחקו ולא יהיה ברור לבודק איזו תשובה התכוונתם לסמן בסופו של דבר ־ תשובתכם‬
‫לשאלה זו תיפסל! )בשאלות הרב־ברירתיות ישנה תשובה נכונה אחת בלבד לכל שאלה(‪.‬‬

‫‪ .4‬עליכם לנמק היטב את כל שלבי הפתרון בשאלות הפתוחות‪ .‬יינתן ניקוד חלקי במקרים מתאימים‪.‬‬

‫‪ .5‬ניתן להסתמך על טענות שנלמדו בכיתה‪ .‬במידה והינכם עושים זאת‪ ,‬יש לכתוב במפורש את הטענה בה‬
‫אתם משתמשים‪.‬‬

‫‪ .6‬מותר לכתוב משני צידי הדף‪ ,‬כמו כן יש עמוד נוסף בסוף הבחינה‪ ,‬לשימוש במקרה ואם אין לכם מספיק‬
‫מקום בשאלה מסויימת‪ .‬במקרה זה יש לציין בצורה מפורשת שיש המשך פתרון בסוף הבחינה‪.‬‬

‫‪ .7‬לנוחויותכם מצורף לסוף הבחינה דף נוסחאות‪.‬‬

‫הקיפו בעיגול את תשובותיכם לשאלות הרב־ברירתיות‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫‪4‬ה‬ ‫‪4‬ד‬ ‫‪4‬ג‬ ‫‪4‬ב‬ ‫‪4‬א‬

‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫שגוי‬ ‫נכון‬

‫‪1‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫מועד ב שאלות רב ברירתיות‬

‫‪ 10) .1‬נקודות( עבור ‪ a ∈ C‬נתבונן במטריצה הבאה‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3 a 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A= 0 a 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0 1‬‬

‫בחרו את הטענה הנכונה‪:‬‬

‫)א( אם ‪ a = 0‬המטריצה לא לכסינה‪.‬‬

‫)ב( אם ‪ a = 2‬המטריצה לא לכסינה‪.‬‬

‫)ג( אם ‪ a = 3‬אז המטריצה לכסינה‪.‬‬

‫)ד( קיים ‪ a ∈ C‬עבורו המטריצה ‪ A‬לא לכסינה‪.‬‬

‫פתרון ‪ :‬נזכר כי המטריצה ‪ A‬לכסינה אם ורק אם הפולינום האופייני של ‪ A‬מתפרק למכפלה של גורמים‬
‫לינארים ולכל ע״ע הר״א שווה לר״ג‪ .‬במקרה שלנו )‪ .pA (x) = (x − 1)(x − a)(x − 3‬מאחר ולכל ‪a 6= 1, 3‬‬
‫יש לנו ‪ 3‬ע״ע שונים אנו מסיקים שלכל ‪ a 6= 1, 3‬המטריצה לכסינה‪.‬‬

‫שימו לב‪ :‬אם ‪ a = 1‬אז המרחבים העצמיים ‪ V1 , V3‬שווים ל־‬

‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V1 = Span  −2  ,  0 ‬‬ ‫‪V3 = Span  0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬

‫ובפרט הר״ג של ע״ע ‪ 1‬שווה ל‪ 2‬ומכאן ‪ A‬לכסינה עבור ‪.a = 1‬‬

‫אם ‪ a = 3‬המרחבים העצמיים שווים ל־‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V1 = Span  0 ‬‬ ‫‪V3 = Span  0 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 ‬‬ ‫‪‬‬

‫ובפרט הר״ג של ע״ע ‪ 3‬שווה ל‪ 1‬אבל הר״א של ע״ע ‪ 3‬שווה ל ‪ 2‬ולכן ‪ A‬לא לכסינה עבור ‪ .a = 3‬לסיכום‪:‬‬
‫התשובה היא ד‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫‪ 10) .2‬נקודות( תהא ‪ .T : R4 → R3‬בחרו את הטענה הנכונה‪:‬‬

‫)א( אם ‪ dim Im T = 3‬אזי קיימת העתקה לינארית ‪ S : R3 → R4‬כך ש־ ‪ S ◦ T‬איזומורפיזם‪.‬‬

‫)ב( אם ‪ dim Im T = 3‬אזי קיימת העתקה לינארית ‪ S : R3 → R4‬כך ש־ ‪ T ◦ S‬איזומורפיזם‪.‬‬

‫)ג( ‪ T‬בהכרח על‪.‬‬

‫)ד( ‪ T‬בהכרח חד חד ערכית‪.‬‬

‫פתרון ‪ :‬כדי לסתור את אפשרויות ג ו־ד ניתן לקחת את ‪ T‬להיות העתקת האפס‪ .‬כעת נשים לב כי בנתונים‬
‫של אפשרויות א וב מתקיים כי‪:‬‬

‫‪T ◦ S : R3 → R3 ,‬‬ ‫‪S ◦ T : R4 → R4‬‬

‫מאחר ו־ ‪ dim Im S ◦ T ≤ dim Im T‬נסיק מהנתון כי ‪ S ◦ T‬לא יכולה להיות איזומורפיזם ) שכן היא‬
‫צריכה להיות על ובפרט צריך להתקיים ‪ (dim Im S ◦ T = 4‬ככה אנו סותרים את אפשרות א‪.‬‬

‫כעת נסביר מדוע אופציה ב היא האופציה הנכונה‪ .‬כדי להראות זאת נראה שקיימת העתקה ‪S : R3 → R4‬‬
‫כך ש־ ‪ T ◦ S = IdR3‬לשם כך אנו נגדיר את העתקה ‪ S‬על ידי מה שהיא עושה לאברי הבסיס הסטדנרטי‬
‫של ‪.R3‬‬

‫נשים לב שמהנתון ‪ T‬היא על ובפרט יש ‪ v1 , v2 , v3 ∈ R4‬כך ש־‬

‫‪T (v1 ) = e1 , T (v2 ) = e2 , T (v3 ) = e3‬‬

‫כאן ‪ e1 , e2 , e3‬וקטורי הבסיס הסטדנרטי של ‪ R3‬נגדיר את‬

‫‪S(e1 ) = v1 , S(e2 ) = v2 , S(e3 ) = v3‬‬

‫ובכך נסיים‪ .‬כלומר ב היא התשובה הנכונה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫‪ 10) .3‬נקודות( נתבונן ב־ ‪ R3‬עם המכפלה הפנימית הסטנדרטית‪ .‬יהיו ‪ U, W ⊂ R3‬תת מרחבים‪ ,‬כאשר‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪W = Span  1  ,  0  ,‬‬ ‫‪U = Span  1  ,  1 ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪−1 ‬‬

‫בשאלה זו ‪ PU , PW : R3 → R3‬מסמלים את אופרטורי ההטלה האורתוגונלית על תת המרחב ‪U, W‬‬

‫הטענה הנכונה‪:‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬בחרו את‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כך ש־ ‪ PU (v) =  −2 ‬וגם ‪PW (v) =  1 ‬‬ ‫)א( קיים ‪v ∈ R3‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כך ש־ ‪ PU (v) =  3 ‬וגם ‪PW (v) =  1 ‬‬ ‫)ב( קיים ‪v ∈ R3‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כך ש־ ‪ PU (v) =  2 ‬וגם ‪PW (v) =  1 ‬‬ ‫)ג( קיים ‪v ∈ R3‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כך ש־ ‪ PU (v) =  1 ‬וגם ‪PW (v) =  1 ‬‬ ‫)ד( קיים ‪v ∈ R3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬

‫פתרון ‪ :‬נשים לב שהקבוצות הפורשות את המרחבים בשאלה הינם קבוצות א״ג וכן‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪ 1 ,  0 , ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫| } ‪| {z } | {z‬‬ ‫‪{z‬‬ ‫‪}‬‬‫‪‬‬
‫‪v1‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫‪v3‬‬

‫הינו בסיס אורתוגונלי של ‪ .R3‬כעת מתכונת אופרטור ההטלה אנחנו יודעים ש־‬

‫• לכל ‪ u ∈ U‬מתקיים ‪ PU (u) = u‬ולכל ⊥ ‪ u⊥ ∈ U‬מתקיים ‪.PU (u⊥ ) = ~0‬‬

‫• לכל ‪ w ∈ W‬מתקיים ‪ PW (w) = w‬ולכל ⊥ ‪ w⊥ ∈ W‬מתקיים ‪.PW (w⊥ ) = ~0‬‬

‫• ‪.Im PU = U, Im PW = W‬‬

‫‪4‬‬
11.08.22. ‫ אביב תשפ״ב‬,‫מועד ב‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫ מתקיים כי‬,‫בפרט‬
           
0 0 0 0 1 0
           
PU  1  =  PU  1  =  PU  0  = 
           
1  1  0 
           
1 1 −1 −1 0 0
           
0 0 1 1 0 0
           
PW  1  =  PW  0  =  PW  1  = 
           
1  0  1 
           
1 1 0 0 −1 −1

 
1
 
. −2  6∈ U ‫האפשרות א נשללת מהסיבה‬
 
 
1
 
0
 
.W ‫ ולכן לא נמצא ב‬ 1  ∈ W ⊥ ‫האפשרות ד נשללת מהסיבה‬
 
 
−1
‫ מתקיים‬v = αv1 + βv2 + γv3 ‫ נשים לב שעבור‬.‫כעת עלינו להחליט מה התשובה הנכונה מבין ב ו־ג‬

PU (v) = αv1 + γv3 , PW (v) = αv1 + βv2

:‫ המקיים את אפשרות ב‬v ‫נניח שקיים וקטור‬

       
1 0 1 0
       
 1 =1· + 1 · + 0 ·
       
1   0   1 
       
1 1 0 −1
       
0 0 1 0
       
= 2 · + 0 · + 1 ·
       
 3   1   0   1 
       
1 1 0 −1

.‫ לכן אפשרות ב נשללת‬.‫ סתירה‬α = 2 ‫ אולם מצד שני נדרש ש ־‬α = 1 ‫מצד אחד נדוש ש‬

‫נחזור על אותה הפעולה עבור האפשרות ג ונקבל‬

5
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 =1·‬‬ ‫‪1 +2·‬‬ ‫‪0 +0·‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 =1·‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫·‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫·‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬

‫כאן בניגוד לאפשרות הקודמת המקדם ‪ α‬זהה‪ .‬נקח את הוקטור‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v =1· 1 +2· 0 +1· 1 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬

‫וזה הוקטור אשר מעיד על כך שהאפשרות ג היא הנכונה‪.‬‬

‫‪ 20) .4‬נקודות( לכל אחת מן הטענות הבאות קבעו האם היא נכונה או שגויה‪.‬‬

‫)א( )‪ 4‬נקודות( נתון כי )‪ A ∈ M2×2 (R‬שקולת שורות למטריצה מדרגה ‪ .2‬אזי ‪ 0‬הוא בהכרח ערך עצמי‬
‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫של ‪.A‬‬

‫פתרון ‪ :‬הטענה שגויה‪ .‬נשים לב שמהנתון ‪ A‬הפיכה ובפרט ‪ 0‬הוא לא ע״ע של ‪.A‬‬

‫)ב( )‪ 4‬נקודות( נניח כי } ‪ {~v1 , ~v2 , ~v3‬קבוצת וקטורים בלתי תלויה לינארית במרחב וקטורי ‪ .V‬אזי בהכרח‬
‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫} ‪ {~v1 , ~v1 + v~2 + v~3 , −2~v1 + ~v2 − ~v3‬קבוצה בלתי תלויה לינארית‪.‬‬

‫פתרון ‪ :‬הטענה נכונה‪ .‬כדי להראות זאת עלינו שאם‬

‫‪α1 v1 + α2 (v1 + v2 + v3 ) + α3 (−2v1 + v2 − v3 ) = ~0‬‬

‫אז ‪.α1 = α2 = α3 = 0‬‬

‫ע״י סידור האילוץ מקבלים כי‬

‫‪(α1 + α2 − 2α3 ) v1 + (α2 + α3 ) v2 + (α2 − α3 ) v3 = ~0‬‬

‫מהנתון ש } ‪ {v1 , v2 , v3‬בת״ל מסיקים שצריכות להתקיים המשוואות הבאות‬

‫‪α1 + α2 − 2α3 = 0‬‬

‫‪α2 + α3 = 0‬‬

‫‪α2 − α3 = 0‬‬

‫‪6‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫פתרון ישיר מגלה כי למערכת יש פתרון יחיד ) הטריוואלי ( ובפרט הקבוצה בת״ל‪.‬‬

‫)ג( )‪ 4‬נקודות( יהא ‪ U ⊂ Rn‬תת מרחב כך ש־ ‪ .U 6= Rn‬אזי בהכרח קיים ‪ 1 ≤ i ≤ n‬עבורו ‪ ~ei‬שייך‬
‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫ל־ ‪) U‬כאן ‪ ~ei‬הוא וקטור מהבסיס הסטדנרטי(‪.‬‬

‫פתרון ‪ :‬הטענה שגויה‪ .‬דוגמה נגדית‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪n=2‬‬ ‫‪V = R2‬‬ ‫‪U = Span  ‬‬
‫‪ 1 ‬‬

‫ובפרט ‪~e1 , ~e2 6∈ U‬‬

‫)ד( )‪ 4‬נקודות( נניח כי )‪ A, B ∈ M2022×2022 (R‬כך ש־ ‪ A‬לא הפיכה וגם ‪ A − BA‬לא הפיכה‪ .‬אזי ‪1‬‬
‫שגוי‬ ‫נכון‬ ‫הוא בהכרח ערך עצמי של ‪.B‬‬

‫פתרון ‪ :‬הטענה שגוייה‪ .‬לדוגמה‪ :‬נקח ‪ A = 02022×2022 , B = 2 I2022‬בדוגמה זו גם ‪ A‬וגם ‪A−BA‬‬

‫לא הפיכות אך ל ‪ B‬יש רק ע״ע יחיד ששוה ל ‪.2‬‬

‫)ה( )‪ 4‬נקודות( תהא ‪ ,T : V → V‬העתקה לינארית המקיימת ‪ T ◦ T = 0‬אזי בהכרח ‪.ker T ⊆ Im T‬‬
‫שגוי‬ ‫נכון‬

‫פתרון ‪ :‬הטענה שגויה‪ .‬לדוגמה‪ :‬נתבונן בהעתקה ‪ TA : R3 → R3‬המוגדרת ע״י ‪TA (v) = Av‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר‪:‬‬

‫‪0 0 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A= 0 0 0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0 0‬‬

‫כאן קל לוודא כי‬

‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪TA ◦ TA = 0‬‬ ‫‪ker TA = Span  0  ,  1  ,‬‬ ‫‪Im TA = Span  0 ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪0 ‬‬ ‫‪‬‬

‫בפרט ‪ Im TA‬לא מכיל את הגרעין‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫שאלות פתוחות מועד ב‬

‫‪ 18) .5‬נקודות(‬

‫בשאלה זו ‪.n > 1‬‬

‫)א( )‪ 9‬נקודות( הוכיחו או הפריכו‪ ) :‬הפרכה ע״י דוגמא נגדית (‬

‫יהיו } ‪ C1 = {v1 , . . . , vk } , C2 = {u1 , . . . , um‬קבוצות אורתונורמליות ב־ ‪ Rn‬כך שמתקיים‬

‫} ‪Span {C1 } ⊥ Span {C2‬‬

‫אזי ‪ C1 ∪ C2‬בהכרח קבוצה בת״ל‪.‬‬

‫יש לציין במפורש בתחילת התשובה שלכם האם הטענה נכונה או לא‪ ,‬ולנמק היטב את תשובתכם‪:‬‬

‫• אם אתם מוכיחים את הטענה‪ ,‬יש לתת הוכחה מלאה‪.‬‬

‫• אם אתם מפריכים את הטענה‪ ,‬יש לתת דוגמא נגדית ולנמק מדוע בדוגמא זו הטענה לא‬
‫מתקיימת‪.‬‬

‫)ב( )‪ 9‬נקודות( יהא ‪ V‬מרחב וקטורי ממימד ‪ .n‬נניח כי ‪ U, W ⊂ V‬תת מרחבים שונים של ‪ V‬בעלי‬
‫מימד ‪ ,n − 1‬כלומר ‪ .dim U = dim W = n − 1‬הראו כי ‪.V = U + W‬‬

‫)א( הטענה נכונה‪ .‬ראינו בכיתה שקבוצה אורתוגונלית שלא מכילה את וקטור האפס היא בת״ל‪,‬‬ ‫פתרון ‪:‬‬
‫בפרט כל קבוצה א״נ היא קבוצה בת״ל‪ .‬לכן כדי להוכיח את הטענה יספיק להראות שהקבוצה‬

‫} ‪C = C1 ∪ C2 = {v1 , . . . vk , u1 , . . . , um‬‬

‫הינה אורתונורמלית‪ .‬מאחר ו ‪ C1 , C2‬הינם קבוצות אורתונומליות נסיק שלכל ‪1 ≤ i 6= j ≤ k‬‬

‫מתקיים ‪ hvi , vj i = 0‬וגם שלכל ‪.hui , uj i = 0 1 ≤ i 6= j ≤ m‬‬
‫מהנתון ש־ } ‪ Span {C1 } ⊥ Span {C2‬נקבל גם כי ‪ vi ⊥ uj‬לכל ‪ 1 ≤ i ≤ k, 1 ≤ j ≤ m‬ובכך‬
‫הראנו שהקבוצה ‪ C‬הינה קבוצה אורתוגונלית‪ .‬מהנתון ‪ C1 , C2‬אורתונורמליות נסיק שהנורמה של כל‬
‫וקטור בקבוצה ‪ C‬שווה ל ‪ 1‬ובכך הראנו ש־ ‪ C‬אורתונורמלית ובפרט בת״ל‪.‬‬

‫)ב( מהנתון ש־ ‪ U, W‬תת מרחבים שונים של ‪ V‬נסיק ש ‪ U ∩ W 6= W, U ∩ W 6= U‬אחרת הם היו‬

‫אותו מרחב‪ .‬בפרט‪ dim(U ∩ W ) < dim W = n − 1 ,‬כלומר ‪.dim(U ∩ W ) ≤ n − 2‬‬
‫מצד שני‪ :‬אנו יודעים כי ‪ U + W ⊂ V‬ובפרט ‪ .dim(U + W ) ≤ n‬כעת ממשפט המימד מקבלים כי‬

‫‪dim(U +W ) = dim U +dim W −dim(U ∩W ) = n−1+n−1−dim(U ∩W ) ≥ 2n−2−(n−2) = n‬‬

‫ובכך הראנו כי ‪ dim(U + W ) = n‬ובפרט לפי משפט מהכיתה נקבל כי ‪ ) U + W = V‬תת מרחב‬
‫של ‪ V‬שהוא מאותו מימד כמו ‪ V‬זה המרחב ‪.(V‬‬

‫‪8‬‬
11.08.22. ‫ אביב תשפ״ב‬,‫מועד ב‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫ את תת המרחבים‬U, W ‫ נסמן ב־‬.‫ עם המכפלה הפנימית הסטנדרטית‬V = R4 ‫ נקודות( נתבונן ב‬18) .6

.V ‫הבאים של‬
       


 1 1 
 
 1 2 


    
   

  
1   1 1   1

    
   
   
U = Span 

,
 

 W = Span 

,
 




 1   1  
 1   0 

   



   


   
 1 −1   3 4 

(U ∩ W ), (U ∩ W )⊥ ‫ נקודות( לכל אחד מהמרחבים הבאים מצאו בסיס אורתוגונלי‬9) (‫)א‬

.v ⊥ W ‫ וגם‬v ⊥ U ‫ כך ש־‬R4 ‫~ ב־‬0 6= v ‫ נקודות( מצאו‬9) (‫)ב‬

:‫ נזכר‬.U ∩ W ‫)א( בשלב הראשון נמצא את‬ : ‫פתרון‬

   
1 1
   
 1   1 
   
v ∈ U ⇐⇒ v = t1   + t2 
    ‫ כך ש‬t1 , t2 ∈ R ‫קיימים‬

 1   1 
   
1 −1
   
1 2
   
 1   1 
   
v ∈ W ⇐⇒ v = s1   + s2   ‫ כך ש‬t1 , t2 ∈ R ‫קיימים‬
  
 1   0 
   
3 4
       
1 1 1 2
       
 1   1   1   1
       

v ∈ U ∩ W ⇐⇒ v = t1   + t2 
   
 = s 1

 
 + s2


 ‫ כך ש‬t1 , t2 , s1 , s2 ∈ R ‫קיימים‬

 1   1   1   0 
       
1 −1 3 4

‫ כך ש־‬t1 , t2 , s1 , s2 ∈ R ‫כלומר עלינו למצוא‬

       
1 1 1 2
       
 1   1   1   1 
       
t1   − s1   − s2   = ~0
  + t2 
 
    
 1   1   1   0 
       
1 −1 3 4

9
11.08.22. ‫ אביב תשפ״ב‬,‫מועד ב‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

   
1 1 1 2 t1
   
 1 1 1 1   t2
   

‫ חישוב ישיר מגלה כי הצורה‬A =   ∈ N (A) ‫כלומר הוקטור‬
 ‫ כאשר‬
  
 −s1

 1 1 1 0  
   
1 −1 3 4 −s2
  ‫ היא‬A ‫המדורגת קנונית של‬
1 0 2 0
 
 0 1 −1 0 
 
 
 
 0 0 0 1 
 
0 0 0 0

  ‫ומכאן‬


 −2 


 

 1 
  
N (A) = Span 



 1 

 

 

 
 0 

  ‫מכאן‬


 1 

 


 1 
 
U ∩ W = Span 
 



 1 

  


 3  

 


 1  

 

 1 
  
BU ∩W =   ‫ הינו‬U ∩ W ‫ובפרט בסיס א״ג אפשרי ל‬
 


 1 

  


 3  

:‫ נזכר‬.(U ∩ W )⊥ ‫כעת נמצא את‬

     
w w 1
  *   +
 x  x   1 
     
 ∈ (U ∩ W )⊥ ⇐⇒ 

 ,  = 0
     
 y   y   1 
     
z z 3

10
11.08.22. ‫ אביב תשפ״ב‬,‫מועד ב‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

  


 w 



   

x

  

⊥ 4
 
(U ∩ W ) =  
 ∈ R : w + x + y + 3z = 0



  y  


   


 z 

 

 

      

 −1

 −1 −3




       

 
 1   0   0 

     
= Span 
, 
 
, 
  



  0   1   0  

      

 



 0 0 1 


| {z } | {z } | {z }
 

v1 v2 v3

{v1 , v2 , v3 } ‫נבצע ג״ש על‬

‫לפי האלגוריתם מקבלים‬

u1 = v1 ku1 k2 = 2
 
−1
 
−1 
 
hv2 , u1 i 1 6
u2 = v2 − u1 = 
  hv2 , u1 i = 1 ku2 k2 =
ku1 k2 2 2  4
 
0
 
−1
 
−1
 
hv3 , u1 i hv3 , u2 i   3
u3 = v3 − 2 u1 − 2 u2 = 
  hv3 , u1 i = 3 hv3 , u2 i =
ku1 k ku2 k  −1 
 2
 
1

:‫( הינו‬U ∩ W )⊥ ‫לסיכום בסיס א״ג אפשרי למרחב‬

     


 −1 −1 −1 


     

 1  1  −1   −1 

     

 ,  , 
 2
−1 
   


 0   2   

     

 
 0 0 1 

11
11.08.22. ‫ אביב תשפ״ב‬,‫מועד ב‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫ ממשפט מהכיתה מתקיים כי‬.v ⊥ (U + W ) :‫ נסיק‬v ⊥ U, v ⊥ W ‫)ב( מהדרישה‬

 

 
  
      

1 1 1 2 

 

 

       
 1    
1   1   1 
    

U + W = Span   
 

, 
 
, 
  


 1  1   1   0  

        

 



 1 −1 3 4  



| {z } | {z } | {z } | {z }

v1 v2 v3 v4

 
w
 
 x 
 
v=
  ‫ מכאן אם‬.i = 1, 2, 3, 4 ‫ לכל‬hv, vi i = 0 ‫~ כך ש־‬0 6= v ∈ R4 ‫כלומר אנו מחפשים‬

 y 
 
z
: ‫אז נדרש שייתקימו כל המשוואות הבאות‬

w+x+y+z =0

w+x+y−z =0

w + x + y + 3z = 0

2w + x + 0y + 4z = 0

‫ כאשר‬v ∈ N (B) ‫כלומר‬

   
1 1 1 1 1 0 −1 0
   
 1 1 1 −1   0 1 2 0 
   
B=

 ‫ דירוג‬
  

 1 1 1 3   0 0 0 1 
   
2 1 0 4 0 0 0 0

 


 1 


 


 −2 

 
N (B) = Span  ~
 ‫ הינו‬Bx = 0 ‫מרחב הפתרונות של המערכת‬ ‫ובפרט‬
 


 1 

 


 
 0 
 
1
 
 −2
 

.‫ ובכך נסיים‬v = 

 ‫נקח‬

 1 
 
0

12
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪ 18) .7‬נקודות( יהא ‪ .a ∈ R‬ויהא ‪ B =  1  ,  2  ,  2 ‬בסיס סדור של ‪.R3‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫נתונה העתקה לינארית ‪ T : R3 → R3‬באמצעות המטריצה המייצגת הבאה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 2 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪[T ]B‬‬
‫‪B = 1 2 a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 2 3‬‬

‫)א( )‪ 4‬נקודות( הראו שעבור ‪ a = 2‬העתקה ‪ T‬היא לא איזומורפיזם‪.‬‬

‫)ב( )‪ 7‬נקודות( לכל ערך של ‪ a ∈ R‬מצאו את ‪.dim ker T, dim Im T‬‬

‫כתלות ב ‪.a‬‬ ‫שימו לב‪ :‬את התשובה יש לתת‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)ג( )‪ 7‬נקודות( נתון כי ‪ ∈ Im T‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  2‬מצאו את ‪.a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬

‫)א( נזכר‪ T :‬היא איזומורפיזם אם ורק אם המטריצה המייצגת שלה היא מטריצה הפיכה‪ .‬קל‬ ‫פתרון ‪:‬‬
‫לראות שהמטריצה המייצגת של ‪ T‬ביחס לבסיס ‪ B‬לא הפיכה לכל ‪ ) a‬בפרט עבור ‪ (a = 2‬שכן‬
‫עמודה שנייה היא כפל בסקלר של העמודה הראשונה‪ .‬ומכאן נסיק שלכל ‪ T a‬לא איזומורפיזם‪.‬‬

‫)ב( נזכר ‪ w ∈ Im T‬אם ורק אם קיים ‪ v ∈ R3‬כך ש־ ‪ T (v) = w‬ע״י מעבר לוקטור קורדינאטות אנו‬
‫מקבלים ‪ w ∈ Im T‬אם ורק אם קיים ‪ v ∈ R3‬כך ש־ ‪.[T (v)]B = [w]B‬‬

‫‪ [T (v)]B = [T ]B‬במילים אחרות‬ ‫‪3‬‬

‫מצד שני לכל ‪ v ∈ R‬מתקיים‪B [v]B :‬‬

‫‪w ∈ Im T ⇐⇒ [w]B = [T ]B‬‬

‫‪B [v]B‬‬ ‫‪ ⇐⇒ [w]B ∈ Col([T ]B‬קיים ‪ v ∈ R3‬כך ש‬
‫)‪B‬‬

‫ובפרט‬
‫‪dim Im T = dim Col([T ]B‬‬
‫)‪B‬‬

‫‪:Rank([T ]B‬‬
‫נחשב את ) ‪B‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1 2 1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫→‬ ‫‪ 0 0 a−1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 2 a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ R2 ←R2 −R1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R3 ←R3 −R1‬‬
‫‪1 2 3‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪13‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫→‬ ‫‪ 0 0 a−1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 0 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R3 ← 21 R3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 0 0‬‬

‫‪ ,Rank[T ]B‬כלומר נקבל‬ ‫‪B‬‬

‫זו הצורה המדורגת קנונית של ‪ .[T ]B‬בפרט לכל ‪ a ∈ R‬מתקיים כי ‪B = 2‬‬

‫שלכל ‪ a ∈ R‬מתקיים ‪ .dim Im T = 2‬כעת ממשפט המימד לכל ‪ a ∈ R‬מקבלים כי ‪.dim ker T = 1‬‬

‫)ג( לפי מה שעשינו בסעיף הקודם עלינו לבדוק עבור איזה ‪ a ∈ R‬מתקיים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ 0  =  2  ∈ Col([T ]B‬‬
‫)‪B‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪B‬‬

‫כלומר עלינו למצוא עבור אלו ‪ a ∈ R‬קיים פתרון לממ״ל‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪[T ]B‬‬
‫‪Bx‬‬ ‫‪= 0 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬

‫ואמנם‪ :‬נדרג את המטריצה המורחבת ונקבל‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 2 1 0‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫→‬ ‫‪ 0 0 a−1 0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 2 a 0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ R2 ←R2 −R1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R3 ←R3 −R1‬‬
‫‪1 2 3 1‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫→‬ ‫‪ 0 0 a−1 0 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0 0 − 2 (a − 1) ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪R3 ← 12 R3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪2‬‬

‫מכאן למערכת קיים פתרון אם ורק אם השורה השנייה היא לא שורת סתירה‪ .‬כלומר כאשר ‪.a = 1‬‬

‫התשובה היא ‪.a = 1‬‬

‫‪14‬‬
‫מועד ב‪ ,‬אביב תשפ״ב ‪11.08.22.‬‬ ‫אלגברה לינארית להנדסה‬

‫דף הנוסחאות‬

‫‪ .1‬ההטלה אורתוגונלית על תת מרחב ‪ W‬של מרחב מכפלה פנימית ‪) V‬למשל ‪: (V = Rn‬‬

‫אם ) ‪ (v1 , . . . vk‬בסיס אורתוגונלי של ‪ W‬אז‬

‫‪k‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪hv, vi i‬‬
‫= )‪PW (v‬‬ ‫‪vi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪kvi k2‬‬

‫‪ .2‬אלגוריתם גרם־שמידט‪ .‬אם ) ‪ (v1 , . . . vn‬בסיס של ‪ V‬אז ) ‪ (w1 , . . . wn‬בסיס אורתוגונלי של ‪ V‬כאשר‬

‫‪k−1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪hv, wi i‬‬
‫‪w1 = v 1 ,‬‬ ‫‪wk = vk −‬‬ ‫‪wi ,‬‬ ‫לכל ‪k ≥ 2‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪kwi k2‬‬

‫‪ .3‬פיתוח דטרמיננטה של ) ‪ A ∈ Mn×n (F‬לפי שורה או עמודה‬

‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫= )‪det(A‬‬ ‫= ))‪(−1)i+j aij det(Mij (A‬‬ ‫))‪(−1)i+j aij det(Mij (A‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪j=1‬‬

‫לכל ‪ .1 ≤ i, j ≤ n‬כאן )‪ Mij (A‬זה מינור של המטריצה ‪ .A‬כאן ‪ F = R‬או ‪.F = C‬‬

‫‪15‬‬