‫מבוא לארכיאולוגיה של א"י בתקופת הברונזה והברזל‪ -‬ד"ר אהרון מאיר‬

‫תשובות ל"בנק" השאלות למבחן‪ -‬סמסטר א'‪:‬‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫דנדרוכרונולוגיה‪ -‬מיונית דנדרו‪ -‬עץ‪ ,‬כרונוס‪ -‬זמן‪ .‬שיטת תיארוך מבוססת על חקר טבעות‬
‫הצמיחה הנמצאים בתוך חתך הגזע של העץ‪.‬‬
‫ארכיאומטריה‪ -‬קביעת גילם של חפצים עתיקים בשיטות הלקוחות מתחום מדעי הטבע‪.‬‬
‫שיטה של מדעי הטבע שעוזרת לארכיאולוג‪.‬‬
‫גיאו‪-‬ארכיאולוגיה‪ -‬שיחזור הנוף ותנאי הסביבה הקדומים‪ ,‬שיחזור ההיסטורי של התפתחות‬
‫הנוף‪ -‬משהו כמו אלפי שנים אחורה‪.‬‬
‫פחמן ‪ -14‬קרבון ‪ :14‬שיטה לתיארוך ממצאים‪ .‬שיטה זו אומרת שבאטמוספרה יש פחמן ‪14‬‬
‫ופחמן ‪ ,12‬כאשר לכל פחמן ‪ 14‬יש מיליון פחמן ‪ .12‬פחמן ‪ 14‬מתכלה עם הזמן‪ -‬בשלבים של‬
‫חצי רבע וכו'‪ .‬מחצית אורך חייו של פחמן ‪ 14‬הוא ‪ 5730‬שנה ‪ 30 -+‬שנה‪ .‬בגלל שבכל צמח‬
‫יש פחמן ‪ 14‬ניתן לחשב כמה פחמן ‪ 14‬יש בו‪ ,‬ואז ממתי הצמח‪ ,‬וכך ניתן לתארך את המקום‬
‫בו הצמח נמצא‪.‬‬
‫סטרטיגרפיה‪ -‬השתכבות‪ ,‬שיטת עבודה וניתוח נתונים הננקט בידי הארכיאולוג בשדה שבו‬
‫הוא מנסה לחשוף מכלולי מבנים וחפצים שהתקיימו בפרק זמן אחד‪ .‬בשיטה זו מבודדים‬
‫אותם ומבחינים בניהם לבין אילו בקבוצות הקודמות והמאוחרות להם‪ .‬שיטה זו קובעת את‬
‫הכרונולגיה היחסית של מרכיבי האתר ככל ששכבה עתיקה יותר כך האתר עתיק יותר‪.‬‬
‫כרונולוגיה יחסית‪ -‬הגדרת מיקומו הכרונולגי של ממצא בתוך מערך שכבות התל‪ )1 .‬מערך‬
‫התאריכים‪ -‬קביעת תאריכים יחסיים על פי תיארוך שולשלת המיצריות כפי שתוארכו על פי‬
‫הארכיאולוג פיטרי‪ )2 .‬לא אחרי‪ /‬לא לפני‪ -‬שיטת תיארוך יחסית על פי כרונולגיה שנקבעה על‬
‫סמך תעודות קודמות‪.‬‬
‫כרונולוגיה מוחלטת‪ -‬קביעת זמנו המדויק של אירוע או חפץ‪ )1 .‬כרונולגיה היסטורית‪-‬‬
‫מתבסס על תעודות‪ ,‬אפשרי אודות לוחות שנה שקיימו בממלכות המזרח הקדום‪ )2 .‬תודעה‬
‫היסטורית בעולם הקדום אשר התבטאה ברישום ותיעוד מאורעות‪.‬‬
‫טיפולוגיה‪ -‬תורת הטיפוסים‪ ,‬השיטה בה קובעים את המאפיינים של כל טיפוס‪ .‬מבחינים‬
‫ומבדילים כל טיפוס מטיפוסים אחרים הקרובים אליו‪ ,‬ומנסים לבבר את הזיקה וההתפתחות‬
‫בין הטיפוסים על פי קריטריונים שהחוקר קובע המתרשמות אישית‪.‬‬
‫חתך‪ -‬חפירה מהירה של שטח צר‪ .‬ככל שהשטח יותר צר יותר קשה להבין את הממצא‪.‬‬
‫תכנית‪-‬‬
‫לוקוס‪ -‬בלטינית פרושו מקום‪ .‬הלוקוס הוא ריבוע מוגדר בשטח החפירה שחולקה לרשת‬
‫ריבועים והם מקבלים סימון יחודי‪ .‬מושג זה הוא מתחום הארכיאולגיה של השדה‪ ,‬המושג‬
‫מצביע על רובדי עפר בתחום החפירה הנראים אחידים למראה‪ ,‬יש סיכוי רב כי הם ותכולתם‬
‫משתיכיים לפרק זמן אחד‪ .‬המרחב הפונקציונלי הכי מצומצם בארכיאולגיה‪.‬‬
 ‫שכבה‪ -‬מערך השרידים שמקורם במקום מיושב‪ -‬עיר‪ ,‬כפר‪ ,‬ישוב‪ ,‬מבנה וכד'‪ .‬שהיה קיים‬
‫בתקופה מסויימת‪ .‬כמה שכבות של לוקסים‪.‬‬
‫תל‪ -‬גבעה‪ ,‬רובה מלאכותית קיבלה את הצורה שלה ע"י הצטברות ישובים מהתקופות‬
‫השונות זה על זה‪.‬‬
‫מכלול‪ -‬קבוצת כלים הכוללת כמה טיפוסים‪ -‬קערות‪ ,‬קדרות‪ ,‬קנקנים וכו'‪ ,‬הנתנים לתיארוך‬
‫לאותו פרק זמן‪ -‬כלים הקשורים אחד לשני‪ .‬ע"י כלים אלו ניתן לתארך את שיכבותיהם של‬
‫ישובי התקופה‪.‬‬
‫מאובן מנחה‪ -‬כשמתעורר ספק במעבר בין תקופה לתקופה‪ ,‬נעזרים בתוך המכלול רק בכלי‬
‫אופייני מבחינתו הטיפולוגית לשלב מסויים בתןך התקופה‪ ,‬והנעלם או המשתנה בשלב אחר‬
‫בתקופה‪ .‬למשל‪ -‬קערות המזוות והממורקות בעלות שפת המרזב המנחים אותנו לתקופת‬
‫הברונזה התיכונה ‪.1‬‬
‫פיטרי‪ -‬שמו המלא סר פלינדרס פיטורי (‪ .)1853-1942‬ארכיאולוג ואגיפטולוג‪ .‬ערך חפירות‬
‫בכמה תלים בדרום הארץ‪ .‬הרבה לעבוד עם השיטה שננקטה לקביעת הכרונולגיה היחסית‪.‬‬
‫פיטרי הכניס את השיטה לקביעת תאריכים ע"פ דגמים של אלפי חרסים שהוא מצא‪ .‬חפר‬
‫הרבה במצרים והוא הראשון שהבין שהשכבות מסודרות כך שהשכבה העליונה היא‬
‫המאוחרת ביותר והתחתונה היא הקדומה ביותר‪.‬‬
‫אולברייט‪ -‬וילאם פוקסול אולברייט (‪ .)1971 -1891‬אחד מחשובי החוקרים בתחום‬
‫הארכיאולגיה המקראית והלשונות השמיות‪ .‬עמד בראש בית ספר אמריקאי לחקר מזרח‬
‫ירושלים הקרוי על שמו‪ .‬אולברייט ערך חפירות רבות באתרים בארץ‪ .‬הוא כתב ספרים‬
‫ומספר תרגמו לעברית‪.‬‬
‫קניון‪ -‬מ‪ .‬קניון ארכיאולגית בריטית שהתפרסמה בעקבות חפירותיה ביריחו ובירושלים‪ .‬עסקה‬
‫במחקר תיאורטי ופירסמה ספרים על שיטת חפירה‪ ,‬על שמה קרויה שיטת חפירה של זיהוי‬
‫מדוייק של רובדי האפר והמפולות‪ -‬שיטת החתכים‪.‬‬
‫אפי‪-‬פיאולית‪ -‬אפי‪ -‬מעל‪ ,‬פליוס‪ -‬עתיק‪ ,‬לית‪ -‬אבן‪ .‬סוף התקופה הפליאוליתית ותחילת תקופת‬
‫האבן‪ .‬סוף תקופת ברונזה תיכונה‪ ,‬כ‪ 2-‬מיליון שנה בה התנהגו אנשים כציידים‪/‬לקטים‪.‬‬
‫'המהפכה החקלאית'‪ -‬בתקופה הפליאוליתית נוצר מצב שבאזורים מסויימים בהם התרכזו‬
‫מספר גדול של שבטים‪ /‬אנשים‪ ,‬כמות הלקט והמזון לא הספיקה לכולם ולכן חיפשו משהו‬
‫חדש וגילו את החקלאות‪ .‬מכיוון שלא הצליחו כל כך עם החקלאות הם עברו לביות בעלי חיים‬
‫ועברו ליישובי קבע‪.‬‬
‫התרבות הירמוכית‪ -‬בעקבות חפירותיו של שטקליס ברמת הגולן היא הוגדרה‪ .‬הממצא‬
‫המגוון שכלל שפע של כלי צור‪ ,‬שברי כלי חרס‪ ,‬צלמיות מטין ומאבן‪ ,‬שרידים של בקתות‬
‫מגורים וכד'‪ ,‬ממצא זה היווה בסיס להגדרה זו‪ .‬ממצאים בודדים וסקרים מעלים שתפוצתם‬
‫כלל גם את עמק יזרעל המזרחי ועמק הירדן התיכוני כולו‪ .‬דימיון רב בין חבל ממצאי גבל לבין‬
‫חבל ממצאי שער הגולן מעיד על כך שהלבנון‪ ,‬הגולן‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמק יזרעאל ובית שאן היו חבלי‬
‫תרבות אחד‪ 150 -‬ק"מ קוטר‪.‬‬
‫התרבות הע'סולית‪ -‬שם נוסף לתקופה הכלקלותית‪ .‬ניתן כשם כולל לתופעות תרבותיות‬
‫למשל התרבות שנמצא בתלילאת עסול‪.‬‬
‫התרבות הנאטופית‪ -‬התארגנות חבורת ציידים‪ -‬לקטים במבנה חברתי חדש בעקבות שינויים‬
‫אקלימים בתחילת האלף ה‪ 11-‬לפנה"ס‪ .‬שינוי מאקלים קרחוני קר ויבש לתקופה של אקלים‬
‫קר וגשום וגם יבש‪.‬‬
‫ציידים‪-‬לקטים‪ -‬עיסוקו העיקרי של האדם הקדמון‪ -‬להשגת מזון‪ .‬עיסוק זה תלוי בסביבה‬
‫לאומת רועה או איכר ששולט במקור מזונו‪.‬‬
‫ביות‪ -‬הציידים‪ /‬הלקטים לא הספקו לספק מספיק מזון ולכן בחרו לנצל מינים שונים של‬
‫צמחים ובעלי חיים ולשים עליהםאת הדגש באוכל שלהם‪ ,‬ולכן הם התחילו את ביותם כאשר‬
‫בע"ח ששימשו עד עכשיו למאכל יותר יעילים לדברים אחרים כמו למשא וכד'‪ .‬מצמחים היבנו‬
‫שאפשר לקבל צמחים יותר טובים דרך מוטציות של צמחים כמו למשל ‪ 7‬המינים של החיטה‪.‬‬
‫אובסידיאן‪ -‬זכוכית מהטבע‪ ,‬ממקור געשי‪ ,‬הצבע שלה שחור‪ .‬והיא שימשה בתקופה‬
‫הפרי‪-‬היסטורית להכנת כלי עבודה‪ ,‬בדומה לצור‪ .‬כלים אילו חדים עשויים מחומר יקר בעל‬
‫צבע יפה‪ ,‬מיובאים בעיקר מתורכיה‪ ,‬הגיע לא"י על ידי מסחר במסגרת ההתפחות הכלכלית‬
‫חברתית‪.‬‬
‫גולגלות מכויירות‪ -‬לאחר שהאדם מת והבשר שלו נאכל (מלשון איכול) לקחו את הגולגלת‬
‫ושמו טיח לעצב את בגולגולת כמו לפני המוות‪ -‬הסנטר משוחזר לחלוטין‪ ,‬שמים קונכיות‬
‫לעיינים ולפה‪ .‬צורה של קבורה משנית שטענו שרק את הראש שמרו בעיקר בשל ההשקעה‬
‫הרבה והעובדה שהם נמצאו מתחת לריצפה מעיד שאולי הם היו אנשים חשובים‪.‬‬
‫צ'טאל הויוק‪ -‬מקום באנטליה‪ ,‬זיהו שם שרידים של פולחן ביתי‪ .‬נחשפה מערכת מקדשים‬
‫ניאוליתיים‪.‬בארץ עדין לא נחפשו אך יש ממצאים דומים ניתן ללמוד ע"י הפולחן הדתי בא"י‪,‬‬
‫המשמר קיום של מרקם חברתי‪ .‬התקופה הנאולתית קדם קרמית א'‪.‬‬
‫עין ע'זאל‪ -‬אתר נאוליתי גדול צפונית לעמאן עם הרבה בתים ועדויות לפולחן‪ .‬גולגלות‬
‫מכוירות וכן מקבץ של ‪ 5-6‬צלמיות שנמצאו בתוך בור מונחים אחד על השני עשויים מבוץ על‬
‫בסיס קש ועשבים והם עצמם צבועים גובהם עד ‪ 100‬סמ לחלק מהם יותר מ ‪ 5‬אצבעות‬
‫בידים וברגליים‪.‬‬
‫המערה בנחל חימר‪ -‬מערה אליה אספו חפצים פולחניים מאתר לא ידוע למעין מאספה ‪,‬‬
‫מחסן‪ .‬במקום נמצאו גולגלות מכוירות בחמר‪-‬זפת‪ .‬עם נסיון לשחזר תסרוקת‪,‬תספורת‪.‬‬
‫במקום נמצאו גם סלי נצרים עם איטום על ידי חמר‪ .‬מוצרי הטוויה מעידים על יכולת‬
‫תעשייתית שלא היו לה עדויות לפני כן‪ .‬מסכת אבן לפנים כחלק ממסכרת טקסית וכדומה‪.‬‬
‫הממצאים מאזורים שונים מעידים על מרחבי המסחר הנרחבים‪.‬‬
 ‫תרבות ודי‪-‬רבה‪ -‬חלק מהחוקרים מתיחסים לתקופה הניאולית הקרמית בשם זה‪ .‬המונח‬
‫מתייחס לממצאים ממרכז וצפון א"י ונקבע בעקבות חפירה באיזור ראש העין שהעלתה‬
‫מתחת לשכבה הכלוקותית שרידי מבנה וכלי חרס בעל יחוד בניה מלבנית של חדרי רוחב‪,‬‬
‫מבנה אסם גדול וממגורות מדופנות‪ .‬כלי החרס צבועיים מאדום ושחור ממורק‪ ,‬חלק מהכלים‬
‫מעידים על יבוא מאנטוליה וממצרים‪ .‬תרבות זו היתה מפותחת חקלאית ובעלת ריבוד‬
‫חברתי‪.‬‬
‫גלוסקמה‪ -‬מערות הקבורה שנתגלו בשנות ה‪ 30‬של המאה העשרים‪ .‬ארון קבורה קטן‬
‫שמשמש לאיסוף העצמות של המת‪ .‬גדול הגלוקסמה כגודל עצם הירך‪ .‬יש ‪ 3‬סוגים‪ )1 :‬דמוי‬
‫בית‪ -‬אולי נסיון לחכות את הבית בו גר אבל גילו שזה שונה מאד‪ ,‬אפשרות אחרת שזה הגיע‬
‫מהתרבות שלהם‪ ,‬לאחרונה הציעו שזה דמויי ממגרות ישנו אף גדול שמופיע המון בתרבות‬
‫הכלקוליתית‪ )2 .‬צורת קנקן‪ )3 .‬צורת בע"ח‪.‬‬
‫בזיך‪ -‬קרן גביע‪ ,‬כלי מיוחד לתרבות הע'סולית‪ -‬התקופה הכלקוליתית‪ .‬מופיע בווראציות‬
‫שונות ומגוונות ונפוץ ביותר באתרי התקופה עד כדי כך שניתן לשייך אתר לתקופה על פי‬
‫מציאתם של בזיכים‪ .‬כלי זה מבטא את הקרבה של העדרים בכלכלת התקופה‪ .‬הקרבה‬
‫לעדרים והתלות בתוצרתם הביאה לידי יצירת כלי השתיה שהוא חיקוי של קרן העז או היעל‪.‬‬
‫מחבצה‪ -‬כלי מאורך עם קצה אחד שטוח וקצה שני מאורך‪ .‬הוא נועד ליצור גבינות‪ .‬השתמשו‬
‫בו כך‪ -‬תולים על גבי חוטים המושחלים בחוטים ומנענעים‪ .‬לתוצר החלב בתקופה‬
‫הכלקלותית יש משמעות הבאה לידי ביטוי בממצא‪.‬‬
‫המקדש בעין גדי‪ -‬חצר גדולה‪ ,‬חדר צדדי‪ ,‬במרכז החצר מיתקן מעוגל‪ ,‬המבנה הוא רוחבי‬
‫מרכזי‪ .‬התמנוס (מתחם מקודש) מוקף בקיר המפריד בין הקודש לחול והשער המרכזי נמצא‬
‫סגור בלבנים‪ .‬המבנה הראשי הוא מבנה רוחבי מול הכניסה יש במה מוגבהת ומסביב‬
‫ספסלים להנחת המנחות‪ -‬לא לישיבה‪ .‬החדר הקטן הוא גם רוחבי למרות שזה לא נפוץ‬
‫בתקופה הכלקלותית‪ .‬בחדר המרכזי יש בורות גניזה שהניחו שם כלי פולחן שנפגמו ושלא‬
‫רצו לזרוק אותם‪ .‬כאשר כבשו עיר קודם ניסו לכבוש את המקדש ולהרוס את האלים ולגנוב‬
‫חפצים יקרים‪ .‬בבורות הגניזה לא נגעו בגלל שלא היה אינטרס לחפש בבורות‪.‬‬
‫מטמון נחל משמר‪ -‬המטמון מכיל ‪ 442‬חפצים מתוכם ‪ 429‬הם מנחושת נמצאו ‪ 10‬עטרות‪,‬‬
‫‪ 118‬קנין‪ 5 ,‬שרביטים כלי קיבול וראשי אלות‪ -‬מטמון זה הדהים ביכולתו הטכנית‪ .‬מטמון זה‬
‫התגלה במערת מגורים כלקוליתית‪ .‬מטמון זה נטמן בחיפזון‪ -‬יתכן שזה מאוצרת המקדש‬
‫בעין גדי‪.‬‬
‫צלמית כינור‪ -‬טיפוס של צלמיות אדם שסגנונן ועיצובן סמכתי מאד‪ -‬מזכיר צורת כינור‪.‬‬
‫במקדש האלה נמצאו מספר צלמיות כינור שנקראות כך בשל צורתן האופיינית‪ .‬הצלמיות‬
‫עשויות אבנים מיוחדות לא מקומיות‪ .‬יש לראות בצלמיות אילו ביטוי סמכתי של גוף אישה‪,‬‬
‫תוך הדגשת הראש‪ ,‬הכתפיים‪ ,‬הצוואר‪ ,‬המותניים ואגן הירכיים‪ .‬צלמיות אילו שימשו בפולחן‬
‫אישי‪ .‬צלמיות אילו מתוארכות לתקופה הכלקלותית‪.‬‬
 ‫מערת ה'לוחם'‪ -‬לאחר הסכם אוסלו לפני נתינת שטחים לרשות הפלשתינאית היה מבצע‬
‫חיפוש במערות‪ .‬בואדי מכוך נתגלתה קבורת גבר עם חומרים אורגנים‪ ,‬בתחילה חשבו כי זהו‬
‫נזיר לאחר בדיקת הפריטים נתגלה כי זהו קבר זכר כלכוליתי שנקבר עם כל החפצים‬
‫והתכריכים‪ .‬כולל סנדלים‪ ,‬קערת עץ‪ ,‬והקשת שבה השתמש‪ .‬זהו אוסף פריטים יחודי‬
‫שנשתמרו בשל מזג האויר‪ .‬השימוש בקשת היה כבר מהתקופה האפיפליאולית אך זהו חלק‬
‫האורגני היחיד שנמצא מן הקשת‪.‬‬

‫מטמון כפר מונש‪ -‬הקבוצה החשובה ביותר של כלי המתכת בני האלף ה‪ 3-‬לפנה"ס‬
‫שנתגלתה בישראל‪ .‬נמצאה ליד כפר מונש‪ .‬בקבוצה זו יש מספר רב של פריטים מרביתם כלי‬
‫נשק ועבודה‪ .‬הכלי הקובע לתארוך קבוצה זו הוא גרזן האפסילון‪ .‬גרזן זה מופיע במכלולים‬
‫מתקופת הברונזה הקדומה ג'‪ .‬בגלל שמקובל לראות את הגרזן של כפר מונש כאב טיפוס‬
‫לסוג זה של גרזנים‪ ,‬יש לתארכו לסוף תקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬

‫מבנה אפסידלי‪ -‬באתר בניה צידון בלנון שמתוארך לראשית תק' הברונזה הקדומה ‪ 1‬ישנם‬
‫מבנים כאלה שיש להם מעין אבסיס‪ .‬לא ברור מדוע בנו כך הרי עוד בתק' הנאוליתית כבר‬
‫החלו לבנות בקו ישר‪ ,‬תופעה זו מופיעה לפרק זמן קצר ונעלמת אח"כ‪ .‬יש סוברים שזו‬
‫קבוצה שהיגרה לארץ ישראל והם בנו בבניה המסורתית שלהם‪ .‬ליד פלמחים ישנו אתר‬
‫נוסף‪.‬‬
‫המקדש ממגידו ‪ -19‬משכבה ‪ 19‬שהיא ברונזה קדומה ‪ 1‬ועד לראשית תקופת הברזל‪ ,‬ישנו‬
‫רצף מקדשים אחד על גבי השני באותו אזור‪ .‬הכניסה למקדש ולחצר היתה מרוצפת‬
‫בחריטות של דמויות בע"ח‪ .‬בחלק האחורי של המתחם יש שני חדרי רוחב ומול פיתחם‬
‫בחלק הפנימי יש אזור מוגבה‪ .‬יש בסיסי עמודים שעליהם עמד הגג‪ .‬המקדש דומה מאד‬
‫למקדש בעין גדי‪ .‬בתקופת הברונזה הקדומה ‪ 1‬יש אתר גדול מפוזרז בפאתי התל בגודל של‬
‫מאות דונמים‪ .‬זוהי התחלת הישוב במגידו והכנת לעיר חשובה‪.‬‬
‫בית 'ערדי'‪ -‬הבית הטיפוסי המאפיין את הישוב בברונזה הקדומה ‪ .1‬בתים אילו הם בתי‬
‫רוחב‪ ,‬הכניסה באמצע הקיר‪ ,‬יורדים ממפלס הרחוב אל הבית‪ ,‬סביב הקירות ישנו ספסל‪,‬‬
‫לעיתים בסיס עמוד במרכז החדר ולעיתים מסביב יש חצר‪ .‬יסודות הקירות מלבנים‪ ,‬התיקרה‬
‫מקש‪ ,‬הבית הוא ‪ 5X3‬מטר‪ -‬מדה רואים שהמשפחות היו קטנות‪ .‬יתכן שהבניה אחידה כי‬
‫הירבוד החברתי כלכלי התרחב והיה רצון להשתוות לשכבות הגבוההות‪.‬‬
‫קרמיקה מישח פיסים‪ /‬יזרעאלית‪ -‬ברונזה קדומה קבוצת משח הפסים נמצא באזור העמקים‬
‫מסתבר כי קבוצה זו ממשיכה לכל אורך הברונזה הקדומה כולה באזור זה‪.‬‬
‫תל עירני‪ -‬בברונזה הקדומה ‪ 1‬המיצרים מתענינים בא"י ושולחים קבוצות של מתיישבים‬
‫לא"י‪ .‬מתיישבים אילו מתיישבים במספר אתרים בדר"כ במישור החוף‪ ,‬שם הם מקימים‬
 ‫מושבות מסחר כמו‪ :‬תל‪ -‬עירני‪ .‬המתיישבים קנו דברים מהסביבה ושלחו אותם למצרים‬
‫ולהפך‪ .‬באזור הדלתא התישבו כנענים‪.‬‬
‫עין הבשור‪ -‬באתר עין הבשור נמצאה חרותת סרך‪ -‬מסגרת מלבנית על כלי מסוים‪ -‬הנושאת‬
‫ככל הנראה את שמו של חור‪-‬אחא‪ ,‬יורשו של נערמר‪ .‬כמו כן נמצאו טביעות חותמות של‬
‫פקידים מצריים שהוטבעו על גבי פקקים וגושי טין‪ ,‬ששימשו לחתימתם של מיכלים שונים‪.‬‬
‫קרוב לוודאי שמדובר בפקידים ששרתו במנהל המצרי דל השולשלת הראשונה מההתחלה‬
‫ועד הסוף‪.‬‬
‫פלטת נערמר‪ -‬חרס שעליו חרוט שמו של פרעה נערמר מלך מצרים‪ .‬למרות שמדובר בשני‬
‫סימני כתב בלבד ובציור של ציפור יש לממצא חשיבות רבה בתיארוך שכבות מתק' בית‬
‫מקדש 'מגרון רוחבי'‪ -‬מקורו ביוון או באסיה הקטנה‪ .‬בית אורך שיש לו מבוא דמוי מרפסת‪,‬‬
‫תחום בחלקו האחורי בבנין שבו נמצא הפתח‪ ,‬משני צידדיו הוא תחום בקטעי המשך‬
‫שבקירות האורך של הבנין‪ -‬באנטות‪ -‬אומנות מזוזה לצידיו‪ .‬בראשיתו של האלף ה‪ 3-‬מופיעים‬
‫מבנים כאלה באסיה הקטנה ויוון והם שייכים למבני ציבור‪ -‬ארמונות ומקדשים‪ .‬במשך השנים‬
‫תוכנית זו אוחדה למבנה פולחן והיא נמצאת לרוב כגרעינו של מקדש‪ ,‬בתקופה הקלאסית‪.‬‬
‫לא"י הגיעו מבנים כאלה בעקבות המסחר עם ארצות הצפון‪ .‬בשל העיקרון והמסורת של בנית‬
‫בתי ברוחב‪ ,‬הפך המגרון מבית אורך מובהק לבית רוחבי‪.‬‬
‫בית האסמים בבית ירח‪ -‬בצפון האתר בבית ירח יש שריד של מבנה גדול מאד ששימש‬
‫כאסם ציבורי‪ .‬מבנה זה מלבני עם קירות רחבים ‪ 7X8‬מ'‪ .‬בתוך הקירות מבנים עגולים‬
‫שכנראה שימשו כאסמים‪ .‬אפשר לאחסן שם את כל התוצרת של אזור נגב כינורות‪ .‬ניתן‬
‫ללמוד על המבנה החברתי כלכלי‪ :‬היבול החקלאי נאסף באסם דבר המעיד על הסוג השלטון‬
‫ואכיפתו‪ .‬יש מספר מקבילות לאסמים אילו במצרים‪ -‬ששם שמרו על חיטה בצורה נוחה מפני‬
‫מזיקים בגלל שהכניסה היא מלמעלה‪.‬‬
‫כלי אבידוס‪ -‬סוג מסוים של כלים בא"י ובמצרים‪ ,‬נתגלו לראשונה בחפרותיו של פיטרי בקברי‬
‫המלכים מהשולשלות הראשונות‪ .‬בחפצים שנמצאו בחפירות הנ"ל נמצאו כלים שלא היו‬
‫אופיינים למייצרים הזרים וככל הנראה הם יצור א"י‪ .‬הם נקראו כלי אבידוס כי הם נמצאו‬
‫באבידוס במצרים‪.‬‬
‫כלי בית ירח‪ -‬קבוצת כלים המורכבת בעיקר מקערות ומספלים והיא שונה באופייה מעןלם‬
‫הקרמיקה המוכר‪ .‬בקבוצה זו מופיעות כלים בצורות חדשות‪ ,‬כלים אילו נעשו ביד ולא‬
‫באבניים והם מחופים בצבע ירוק ושחור‪ .‬כלים אילו נמצאים רק בתקופה ברונזה קדומה ג'‪-‬‬
‫ולכן כל כלי כזה שנמצא ניתן לתארכו‪.‬‬
‫כלים 'מתכתיים'‪ -‬כינוי זה ניתן לכלים מתקופת הברונזה הקדומה ‪ ,2-3‬שצריפתם מעולה‪.‬‬
‫מדובר בצריפה של ‪ 900‬מעלות‪ ,‬בעוד שהנורמה היא בין ‪ 500‬ל‪ 700-‬מעלות‪ .‬מה שהופך את‬
‫הכלי לקשה‪ ,‬חזק ועמיד יותר‪ .‬צבע הכלים הוא אדמדם‪ .‬הכלים הסגורים כגון הקנקנים נועדו‬
‫לשמירת נוזלים‪ .‬יתרון לכלים אילו שהם לא 'מזיעים' בתנאים של חומציות גבוהה‪ .‬הכלים‬
 ‫הפתוחים היו מחופים אדום וממורקים מירוקי דגמים‪ -‬ביעקר כוכב ורשת‪ .‬העיטור היחיד‬
‫שנמצא על כלים אילו הוא 'הסריקה' שעשו שהכלי עדין היה חם‪ ,‬נראה כאילו סרקו אותו‪.‬‬
‫גרזן אפיסלון‪ -‬נקרא כך משון דמיונו הצורני לאות היוונית הנושאת שם זה‪ .‬זהו חפץ חשוב כי‬
‫בזכותו ניתן לתארך את המטמון בכפר מונש‪ ,‬אי שם בסוף תקופת ברונזה הקדומה ב'‪ .‬הגרזן‬
‫נמנע עם משפחת גרזני התקע לכל אחד שלושה תקעים כאשר המרכזי הוא הארוך ביותר‪,‬‬
‫שיפר את הקיבע שלו‪.‬‬
‫האסטלה מערד‪ -‬לוח אבן מעובד או חסר עיבוד שהוצב לזיכרון או לפולחן לעיתים מצויים על‬
‫פניו כתובות ועיטורים‪ .‬בערד נמצאה אסטלה עם אל התבואה השוכב והעומד‪ ,‬יכול להיות כדי‬
‫לבטא את התקופה שיש‪ /‬אין תבואה‪ -‬לפי עונות השנה‪ .‬האל מופיע בצורת אדם עם ראש‬
‫בצורה של תבואה‪ ,‬מכאן ניתן להסיק שזה נועד לפולחן של תבואה‪.‬‬
‫גביע עין סמיה‪ -‬גביע עשוי כסף‪ ,‬נמצא בחפירה מסודרת‪ ,‬הצורה כמו גביעים רגילים‪ ,‬עשוי‬
‫מחומר יקר ערך‪-‬כסף‪ ,‬אחד מחפצי היוקרה בא"י ב‪ .MB 1-‬עיטור הגביע‪ -‬סדרה של דמויות‬
‫ובע"ח‪ ,‬שתי דמויות הלבושות בסגנון השומרי וחצאיות צמר המחזיקות חפץ שבמרכזו שמש‬
‫ובניהם נחש‪ .‬בהמשך הגביע תאור נחש ודמות בעל ‪ 4‬רגלים וראש כפול‪ ,‬הדמות מחזיקה ‪3‬‬
‫אידרות‪ .‬ברור שתיאור זה בעל משמעות סמלית אירונוגרפית‪ ,‬התיאור מתאר את אל השמש‬
‫מרדוק‪ )1 .‬תיאור לידתו של האל‪ )2 .‬בתרבות המסופוטמית יש סיפור מלחמה בין האל‬
‫מרדוק לאלה תיאמת‪ -‬בסיפור זה מרדוק חצה אותה לחצי‪ -‬לשמים ולים‪ .‬אולי יש פה תיאור‬
‫הדומה למיתוס המסופותמי‪.‬‬
‫קבר פיר‪ -‬חפירות פיר אנכי שבקצהו מערה קטנה אליה מכניסים את המת‪ -‬הנקבר‪ .‬את הפיר‬
‫מלאו בעפר ואת המערה סתמו באבן גולל‪ .‬יש גם קברי פיר כפולים‪ .‬יש כל מיני סוגי קבורה‪-‬‬
‫משפחתית‪ ,‬בודדים‪ ,‬קבורה ראשונית ומיושנת‪ ,‬קבר הפיר החל בתקופת הברונזה התיכונה‬
‫ה‪.1-‬‬
‫גרזן עיניים‪ -‬גרזנים בעלי פותה‪ .‬הכיוני הזה בא להם בגלל הפתחים או החלונות המצויים‬
‫בלהב‪ ,‬הם נותקו כיחידה אחת מתבניות סגורות‪ .‬משייכים אותם למשפחת כלי המתכת‬
‫הגרזנים הם המורכבים ביותר בעיצובם מהכלים שנעשו אי פעם במזרח הקדום‪ .‬השימוש‬
‫בטכנולוגיה של הברונזת הבדיל סייעה לפתח את השכלולים הטיפולוגיים‪ .‬פיתוח גרזן הפותה‬
‫נועד לבטל את הצורך להדק את הלהב לידית העץ באמצעות סימרור וקשירה‪ .‬שימושו היה‬
‫בתקופת הב"ב אך ישנם עדויות כי הוא המשיך להופיע גם בתקופת הב"ת‪.‬‬
‫באר רסיסים‪ -‬קרוב לאיזור נידח שממנו והלאה אי אפשר לחיות‪ ,‬נתגלו שרידי בתים‬
‫אמורפים‪ -‬עגולים למחצה‪ ,‬עשויים מאבן‪ ,‬פשוטים מאד עם עמוד או שניים שתמכו בתקרה‪.‬‬
‫מיתאר עגול‪ ,‬בית קטן עם תקרה נמוכה‪ -‬אופייני להר הנגב‪ .‬יש כאלה הטוענים שקברי הפיר‬
‫מחקים את צורת הבית‪.‬‬
‫התקופה השושלתית הקדומה‪ -‬מקבילה לתקופת הברונזה הקדומה ‪ 1-2‬לשושלת במצרים‪.‬‬
‫ממלכה קדומה‪ -‬ממלכה זו היא המלוכה ששלטה במצרים מהשולשלת ה‪ 1-‬עד ה‪.6-‬‬
‫תקופת ביניים הראשונה‪-‬תקופה זו היא התקופה שבין הממלכה הקודמה‪ -‬עד השולשלת ה‪6-‬‬
‫ובין הממלכה התיכונה‪ -‬שולשלות ‪ ,14-12‬תקופה זו היתה תקופת משבר במצרים‪ ,‬היו המון‬
‫קבוצות וכל קבוצה היה לה שליטים של עצמה‪ .‬משבר זה נבע מההגירה ומשינויים אקלימים‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫השווה בין כרונולגיה יחסית לכרונולוגיה מוחלטת‪-‬‬
‫מנה שיטות מחקר ממדעי הטבע בשימוש הארכיאולוגיה‪-‬‬
‫הסבר איך פועלת שיטת התיארוך בעזרת פחמן ‪-14‬‬
‫המהפכה הנאוליתית‪ -‬הצג את התהליכים העיקריים לשלב זה‪-‬‬
‫נאוליתית א'‪-‬‬
‫‪ .1‬מגמת התחממות באלף ה‪ 8-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ .2‬פיזור אחיד של מי גשמים איפשר התפתחות חקלאית‪.‬‬
‫‪ .3‬במקום לקט מזון אינטנסיטבי התחילו לגדל קטניות ודגנים הביאו להצלחה כלכלית‬
‫חקלאית‪.‬‬
‫‪ .4‬החקלאות הביאה לישובי קבע ועקב כך צמיחת יחדות חברתית גדולות‪.‬‬
‫‪ .5‬ארגון חברתי המתבטא באתרי מגורים בעלי שטח גדול ומפעלים ציבוריים (חומה‬
‫ומגדל ביריחו)‪.‬‬
‫‪ .6‬מתחיל שיפור ביצירת כלים טכניקת סיתות משופרת‪ ,‬משתמשים בכלי צור‪ .‬יש גידול‬
‫בכמות הגרזנים לחקלאות‪.‬‬
‫‪ .7‬יש התפתחות דתית‪ -‬פולחנית לאלים המייצגים תוצרת חקלאית ובע"ח‪.‬‬
‫‪ .8‬מתחילה להתפתח בניה פרטית עקב ישובי הקבע‪ .‬מבנים מלבנים או מתערובות בוץ‬
‫או מאבן‪.‬‬
‫נאוליתית ב'‪-‬‬
‫‪ .1‬מתפתחים תנאי אקלים טובים יותר וכמויות גדולות יחסית של משקעי גשם‪.‬‬
‫‪ .2‬ביות חיות עדר‪ ,‬צעד כלכלי חשוב‪ .‬הביא להספקת בשר סדירה מעין פעולות איחסון‬
‫לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ .3‬כתוצאה מביות חיות היה מהפך בצורת הבניה‪ .‬בנו בתים מרובעים על מנת להוסיף‬
‫חדרים למשפחה המורחבת‪ ,‬היתה עליה במספר האוכלוסין‬
‫‪ .4‬היה שילוב של ישוב קבע עם ישוב עונתי בגלל נדידת עדרי הצאן בחורף וחזרה‬
‫לישוב הקבע לקציר‪.‬‬
‫‪ .5‬הכל להתפתח מסחר גדול בין ישובי קבע לחבורות ציידים‪ /‬לקטים‪ .‬הציידים ספקו‬
‫בשר וישובי הקבע סיפקו תוצרת חקלאית‪.‬‬
‫‪ .6‬סחר זה הביא לקיום קשרים חברתים מורכבים והחלפת ידע על שיטות יצור כלים‪.‬‬
‫‪ .7‬חלה השתפרות ניכרת ביצור כלים‪:‬‬
 ‫‪ .1‬שיפור בסיתות כלי צור‪ -‬שני שטחי נקישה מקבילים יוצרים כלי צור טוב יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬שמוש בכלי אובניים לטחינת גרעינים‪ ,‬קערות השחיקה נעשו שטוחות יותר הקמח‬
‫ניצבר במדרגה התחתונה‪.‬‬
‫‪ .3‬ראשית הקרמיקה הלבנה‪ -‬תערובת של סיד ועפר‪ .‬יצירת כלי קיבול‪ ,‬קערות הדומות‬
‫לכלי חרס‪.‬‬
‫‪ .4‬התחילו להשתמש בשריפת אבני גיר לצורך יצירת סיד לעשית רצפות טיח‪.‬‬
‫‪ .5‬החלק להצתבר ידע הנחוץ לבנית בתים מלבנים‪.‬‬
‫הביות החקלאי‪ -‬תיאור אספקטיים מרכזיים‪-‬‬
‫עדויות פולחניות מהתקופה הכלקוליתיות‪-‬‬
‫דון בקשר בין המקדש הכלקוליתי בעין גדי והמטמון בנחל משמר‪-‬‬
‫אופיה של התרבות הכלקוליתית בא"י‪-‬‬
‫תרבות כלקוליתית‪:‬‬
‫תקופת ביניים‪ -‬תקופת האבן והנחושת‪ .‬התבטא בחפצים שחלקפ מאבן וחלקם מנחושת‪.‬‬
‫תקופת מעבר בין התיישבות נוודית להתישבות קבע‪.‬‬
‫בגלל שניסו למצוא נחושת החל ריבוד חברתי של אלה שחופרים את הנחושת ואלה‬
‫שמארגנים את ענין החפירה‪ -.‬מוצאים מבני ציבור‪.‬‬
‫תרבות כלקוליתית בא"י‪ -‬נמצאה בא"י בעבר הירדן‪ -‬תלולית ע'סול‪ .‬מצאו ממצאים שלא‬
‫מתאימים לא לאבן ולא לנחושת‪ .‬מצאו ציורי פרסקו‪ ,‬קערות‪ ,‬בזיכים‪.‬‬
‫בגלל יצור הנחושת החלו בתעשית חוץ‪ ,‬סוג אחד במכרות בתמנע בדרום‪ ,‬סוג שני הגיע‬
‫מיבוא‪.‬‬
‫ישבו בעמקים ובמשורים‪.‬‬
‫תרבות באר שבע‪ -‬דיר צפאדי‪ -‬נמצאו מחילות מתחת לבתים שכנראה שימשו למחסנים‪.‬‬
‫אופיי החברה‪:‬‬
‫נוודים למחצה‪ -‬תחילת ההתישבות קבע‪ ,‬חלק מקובעים כבר וחלק עדין לא‪ -.‬ריבוד מרחבי‪.‬‬
‫חקלאות‪ -‬היו ישובים שאנשים גרו שם רק לתקופת הגידול‪.‬‬
‫ביות בעלי חיים‪ -‬לסגידה (פולחן) לקרניים‪ ,‬לחלב‪ ,‬לבשר‪.‬‬
‫קבורה לאורך מישור החוף‪-‬ערי קברים ללא ישובי קבע‪ -‬או מכיוון שהישובים לא נשארו או‬
‫מכיוון שלא היו ישובים ליד הקברים‪ -‬ננדו לצורך קבורה‪ .‬בקברים יש הפרדה בין גברים‬
‫לנשים‪.‬‬

‫מהות הקשרים בין א"י למצרים בבברונזה קדומה א‪-‬ג‪-‬‬

‫העיור‪ -‬מאפייניו וראשיתו בא"י‪-‬‬
‫ערוך טבלה כרונולוגית משווה בין א"י‪ ,‬מצרים ומסופוטמיה בתקופת הברונזה הקדומה‪-‬‬
 ‫העיר ערד בברונזה הקדומה‪ -‬איפיונים עיקריים‪-‬‬
‫בתקופת הברונזה הקדומה ב'‪ .‬ערד היתה עיר גדולה בדרום הארץ‪ .‬ערד היתה מרכז כלכלי‬
‫ותחנת מעבר של סוחרים ממצרים וחזרה אליה‪ .‬עיר עם עורף כלכלי‪ .‬בעיר נבנו ביצורים‪,‬‬
‫מערכות מים‪ ,‬ארמון‪ ,‬רחובות ומבני רוחב יחודיים שכונו בשם‪ -‬בית הערדי‪ .‬מקובל לחשוב‬
‫שהסיבה לכך שערד הפכה להיות עיר חשובה כל כך היא בגלל שערד ישבה על דרך‬
‫מרכזית‪.‬‬
‫הקרמיקה בערד דומה לקרמיקה המצרית ומגיעה ממחצבים בסיני‪ .‬שעברה מסיני לערד‬
‫ומשם לשאר חלקי הארץ‪.‬‬
‫לא ברור עם ערד ננטשה כי המסחר הפסיק או מסיבות אחרות‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫הארמון‪ -‬מבנה רוחבי במרכז העיר הבנוי בצורה יפה יותר‪.‬‬
‫המצבה‪ -‬אסטלה‪ ,‬דמות עם ידים למעלה ודמות שוכבת‪ ,‬כנראה מחזור חקלאי‪.‬‬
‫‪ 4‬מבנים‪ -‬טמנוס‪ 3 ,‬חדרים ומזבח‪.‬‬
‫ארדוס‪ -‬באכדית זה נחושת‪.‬‬
‫העיר נבנתה שבמרכזה שקע לאגירת מים‪.‬‬
‫מקדשי מגידו בברונזה הקדומה‪ -‬סקירה כללית‪-‬‬
‫מקדשים נוספים בא"י באותה תקופה‪ ,‬העי ויריחו‪.‬‬
‫צמד מקדשי מגידו‪ -‬המקדש בעל תוכנית מבנה מלבנית חד חדרי‪ .‬שהכניסה אליו ממוקמת‬
‫באחד הקירת הארוכים‪ -‬בית רוחב‪ .‬הבמה צמודה לקיר האחורי בדיוק מול הכניסה‪ .‬המבנה‬
‫נסמך על קיר הטמנוס המקיף את המקום המקודש‪ .‬הטמנוס מרוצף לוחות אבן שעל חלקם‬
‫יש תיאורים סכמטים של בני אדם ובע"ח‪ .‬המקדש הוא כפול שני חדרי רוחב שרק אחד מהם‬
‫נשתמר בצורה טובה‪ .‬תוכנית המקדש מזכירה את המקדש בעין גדי מהתקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫ברונזה קדומה א'‪ -‬יש להניח שהיתה חפיפה בין סוף כלקוליתית לראשית ברונזה קדומה‪.‬‬
‫ברונזה קדומה ב'‪ -‬המקדשים יוצאים מכלל שימוש אבל השטח נשאר מקודש נבנת במה עם‬
‫תעלת ניקוז ומדרגות מיזרחיות ע‪:‬י עפר ועצמות‪.‬‬
‫סוף ברונזה קדומה ב'‪ -‬נבנה ליד הבמה מקדש והוקף בקיר‪ -‬מה שנקרא טמנוס‪.‬‬
‫ברונזה קדומה ג'‪ -‬הוקמה במה גדולה‪ .‬בהמשך נבנו צמד מקדשים נוסף‪.‬‬
‫‪ 3‬המקדשים והבמה יצאו בהדרגה משימוש ובסוף התקופה משתמשים רק בבמה ובמקדש‬
‫הראשון שנבנה‪.‬‬
‫הכניסה למבנים הוא ממזרח‪ .‬המקדש הראשון בנוי בכיוון אחר‪.‬‬
‫שלושת המקדשים הבוניים באותו מקום זו תופעה יחודית‪ ,‬יש אפשרות שמדובר ב‪3-‬‬
‫אלוהיות‪ .‬המקדשים נמצאו רקים מחפצים‪.‬‬
‫המקדשים הם מבני רוחב חד חדריים‪ .‬בהמשך נוסף להם חדר קטן‪ -‬מגרון‪.‬‬
‫המתחם במגידו מורכב מ‪ 4-‬אלמנטים‪-‬‬
‫בשלב ראשון נבנה מקדש בודד בצורת בית רוחב אבל עם תוספת אלמנט יווני‪ -‬דיסטיליאס‬
‫איננטיס‪ .‬שני עמודים נמצאים בכניסת המבנה‪.‬‬
‫מה אופיה של המבנה החברתי‪ /‬כלכלי של תקופת הב"ת א‪-‬‬
‫הקבורה בא"י בתקופת הב"ת א'‪-‬‬