‫בחינה לדוגמה ‪12‬‬

‫חלק א'‬

‫תשובה ‪1‬‬
‫‪1‬א‬
‫התשובה הנכונה היא [‪.]2‬‬
‫נראה שבכל מצב ש‪ (   )   -‬אמת‪ ,‬גם ) ‪   (   ‬אמת‪.‬‬
‫לשם כך נניח בדרך השלילה שקיים מצב שבו ‪ (   )  ‬אמת אך ) ‪   (   ‬שקר‪.‬‬
‫‪   ‬יהיה שקר לכן בהכרח‬ ‫כדי ש‪   (    ) -‬יהיה שקר חייבים ש‪  -‬יהיה אמת ו‪-‬‬
‫‪ ‬אמת ו‪  -‬שקר‪ .‬אבל אם ‪ ‬אמת ו‪  -‬אמת אז ‪   ‬אמת ומאחר ש‪  -‬שקר נקבל ש‪-‬‬
‫‪ (   )  ‬שקר‪ .‬מכאן שלא קיים מצב שבו ‪ (   )  ‬אמת ו‪   (    ) -‬שקר‬
‫ולכן ) ‪   (   ‬גורר טאוטולוגית את ‪. (   )  ‬‬
‫הערה‪ ,‬במצב שבו כל הפסוקים ‪  ,  , ‬הם שקריים‪   (    ) ,‬הוא אמת אבל‬
‫‪ (   )  ‬הוא שקר‪ .‬מצב זה מצביע על כך ש‪   (    ) -‬לא גורר טאוטולוגית את‬
‫‪ (   )  ‬ולכן טענה [‪ ]3‬וזה מראה כמובן שגם טענה [‪ ]1‬היא לא נכונה‪.‬‬

‫‪1‬ב‬
‫התשובה הנכונה היא [‪.]3‬‬
‫מאחר ש‪ B  A  B -‬מתקיים כמובן ש‪ |B| |A  B| -‬ולכן מהנתון נובע ש‪.|B| |A| -‬‬
‫ממשפט קנטור ידוע ש‪ | A|  | P ( A)| -‬לכן |)‪. | B |  | P ( A‬‬
‫הנה דוגמאות שמפריכות את שאר הטענות‪:‬‬
‫‪ . A  B  ‬אז ‪ | A  B |  | A|  0‬אך לא מתקיים | ‪. | A |  | B‬‬ ‫[‪]1‬‬
‫‪ . A  {1,2}, B ‬אז ‪ | A  B |  | A|  2‬אבל ‪ | P ( B)|  1‬לכן לא מתקיים |)‪. | A|  | P ( B‬‬ ‫[‪]2‬‬
‫אם ‪ A  N, B ‬אז ‪ A‬אינסופית ו‪ | A  B |  | A| -‬אבל ‪ | A  B |  | N   |  0‬לכן‬ ‫[‪]4‬‬
‫הטענה שגויה‪.‬‬
‫‪1‬ג‬
‫התשובה הנכונה היא [‪.]4‬‬
‫לכל עץ מתוייג על ‪ 6‬צמתים יש סדרת פרופר באורך ‪ . 4‬לצומת בעל דרגה ‪ 4‬יש בדיוק ‪ 3‬הופעות‬
‫בסדרה מה שמשאיר מקום להופעה אחת בלבד של צומת אחר (שהוא) בעל דרגה ‪.2‬‬
‫מספר הסדרות המתאימות לעצים הנתונים שווה למספר המילים באורך ‪ 4‬שכתובות בסימנים‬
‫‪ x, x, x, y‬כאשר }‪ . x, y  {1,2,3,4,5,6‬יש ‪ 6  5  30‬אופציות לבחירת הזוג ‪( x, y‬יש חשיבות‬
‫לסדר הבחירה מפני שלסימנים ‪ x, y‬יש מספר הופעות שונה בכל מילה)‪ .‬מספר המילים ביסמינים‬
‫!‪4‬‬
‫ולכן מספר העצים (או של הסדרות פרופר) הוא ‪. 30  4  120‬‬ ‫‪ x, x, x, y‬הוא ‪ 4‬‬
‫!‪3! 1‬‬

‫פתרון בחינה ‪12‬‬

 ‫חלק ב'‬
‫תשובה ‪2‬‬
‫א ‪ R .‬הוא יחס שקילות (לא קשה לבדוק שזה יחס רפלקסיבי‪ ,‬סימטרי וטרנזיטיבי)‪.‬‬
‫למציאת מחלקות השקילות נחפש עבור כל )}‪ AP ({1,2,3,4‬את מחלקת השקילות שלו‬
‫כלומר את קבוצת האיברים )}‪ X P ({1,2,3,4‬המקיימים ‪ . ARX‬נסמן את המחלקה של ‪A‬‬
‫ב‪ [ A] -‬ברור שאם איבר ‪ B‬שייך למחלקה של ‪ A‬אז ]‪ [ A]  [ B‬לכן אין ועם לחפש גם את‬
‫המחלקה של ‪ B‬אלא נעבור לאיברים שלא נמצאים במחלקה זו‪.‬‬
‫מחלקת השקילות של ‪ ‬היא‪:‬‬
‫}}‪. []  {X  P ({1,2,3,4}) | XR}  { X  P({1,2,3,4}) | X \{1,4}   \{1,4‬‬
‫מאחר ש‪  \ {1,4}   -‬מקבלים ש‪-‬‬
‫}}‪[]  {X  P ({1,2,3,4}) | X \{1,4}  }  {,{1},{4},{1,4‬‬
‫(וזו כמובן גם מחלקת השקילות של כל אחד מהאיברים }‪.) {1},{4},{1,4‬‬
‫}‪ {2‬לא שייך למחלקה הנ"ל לכן נחפש את מחלקת השקילות שלו‪:‬‬
‫}}‪[{2}]  {X  P ({1,2,3,4}) | XR{2}}  { X  P ({1,2,3,4}) | X \{1,4}  {2}\{1,4‬‬
‫מאחר ש‪ {2}\{1,4}  {2} -‬מקבלים ש‪-‬‬
‫}}‪[{2}]  {X  P ({1,2,3,4}) | X \{1,4}  {2}}  {{2},{1,2},{2,4},{1,2,4‬‬
‫(וזו גם מחלקת השקילות של כל אחד מהאיברים }‪) {1,2},{2,4},{1,2,4‬‬
‫}‪ {3‬לא שייך לשתי המחלקות הקודמות ‪ .‬מחלקת השקילות של‪ {3} -‬היא‪:‬‬
‫}}‪[{3}]  {X  P ({1,2,3,4}) | XR{3}}  { X  P({1,2,3,4}) | X \{1,4}  {3}\{1,4‬‬
‫מאחר ש‪ {3}\ {1,4}  {3} -‬מקבלים ש‪-‬‬
‫}}‪[{3}]  {X  P ({1,2,3,4}) | X \{1,4}  {3}}  {{3},{1,3},{3,4},{1,3,4‬‬
‫(וזו גם מחלקת השקילות של כל אחד מהאיברים }‪) {1,3},{3,4},{1,3,4‬‬
‫}‪ {2,3‬לא שייך לשלוש המחלקות הקודמות ‪ .‬מחלקת השקילות של‪ {2,3} -‬היא‪:‬‬
‫}}‪[{2,3}]  {X  P ({1,2,3,4}) | XR{2,3}}  { X  P({1,2,3,4}) | X \ {1,4}  {2,3}\{1,4‬‬
‫מאחר ש‪ {2,3}\ {1,4}  {2,3} -‬מקבלים ש‪-‬‬
‫}}‪[{2,3}]  {X  P ({1,2,3,4}) | X \{1,4}  {2,3}}  {{2,3},{1,2,3},{2,3,4},{1,2,3,4‬‬
‫ארבע המחלקות שמצאנו מכילות את כל איברי הקבוצה )}‪ P ({1,2,3,4‬ולכן אלה הן כל‬
‫מחלקות השקילות של היחס ‪( R‬והן אכן מגדירות חלוקה של )}‪) P ({1,2,3,4‬‬

‫ב ‪ S .‬הוא יחס סדר (בדיקת האנטי – רפלקסיביות והטרנזיטיביות היא פשוטה למדי)‬
‫‪ S‬הוא לא סדר מלא כי למשל הוא לא משווה בין }‪ {2‬ו‪. {3} -‬‬
‫מתקיים‪ {2} \ {1,4}  {2} :‬ו‪. {3} \{1,4}  {3} -‬‬
‫לכן }‪ {2} \{1,4}  {3} \{1,4‬וגם }‪ {3} \{1,4}  {2} \{1,4‬כלומר }‪ {2} S {3‬וגם }‪. {3} S {2‬‬
‫קבוצה )}‪ M P ({1,2,3,4‬היא איבר מקסימלי לפי היחס ‪ S‬אם לא קיים )}‪X P ({1,2,3,4‬‬

‫פתרון בחינה ‪12‬‬

‫כך ש‪ MSX -‬ז"א }‪ M \{1,4}  X \{1,4‬וזה יקרה כאשר ההפרש }‪ M \ {1,4‬הוא הקבוצה הכי‬
‫"גדולה " שאפשר‪ ,‬כלומר כאשר }‪. M \ {1,4}  {2,3‬‬
‫לכן האיברים המקסימליים ב‪ P ({1,2,3,4}) -‬לפי ‪ S‬הם‪. {2,3},{1,2,3},{2,3,4},{1,2,3,4} :‬‬
‫קבוצה )}‪ mP ({1,2,3,4‬היא איבר מינימלי לפי היחס ‪ S‬אם לא קיים )}‪ X P ({1,2,3,4‬כך‬
‫ש‪ XSm -‬ז"א }‪ X \{1,4}  m \{1,4‬וזה יקרה כאשר ההפרש }‪ M \ {1,4‬הוא הקבוצה הכי‬
‫"קטנה " שאפשר‪ ,‬כלומר כאשר ‪. m \ {1,4}  ‬‬
‫לכן כל האיברים המינימליים ב‪ P ({1,2,3,4}) -‬לפי היחס ‪ S‬הם‪. ,{1},{4},{1,4} :‬‬

‫תשובה ‪3‬‬

‫‪ (1  x3  x6 ‬כדי‬ ‫א‪ .‬לכל אחד מהנעלמים ‪ x1 , x2 , x3‬נתאים בפונקציה היוצרת את הביטוי )‬

‫שערכי המשתנים אלה יהיו מספרים שמתחלקים ב‪( 3 -‬לא לשכוח‪ ,‬גם ‪ 0‬מתחלק ב‪.)3 -‬‬
‫לכל אחד מהנעלמים ‪ x4 , x5 , x6 , x7‬את הביטוי ) ‪ ( x  x 2  x 4  x5‬שיבטיח כי ערכי‬
‫המשתנים אלה יהיו מספרים שלא מתחלקים ב‪.3 -‬‬
‫‪. f ( x)  (1  x3  x6 ‬‬ ‫‪)3 ( x  x2  x4  x5‬‬ ‫לכן הפונקציה היוצרת המתאימה היא‪)4 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1  x3  x6 ‬ו‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫כדי לקבל ביטוי פשוט ככל אפשר‪ ,‬נשים לב ש‪-‬‬
‫‪1  x3‬‬
‫‪x  x 2  x 4  x5 ‬‬ ‫‪ ( x  x 2 )  ( x  x 2 ) x3  ( x  x 2 ) x 6 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ( x  x2 )(1  x3  x6 ‬‬ ‫‪)  ( x  x2 ) ‬‬
‫‪1  x3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x4 (1  x)4‬‬
‫‪f ( x) ‬‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכאן ש‪-‬‬
‫‪(1  x3 )3‬‬ ‫‪(1  x3 )4‬‬ ‫‪(1  x3 )7‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מספר הפתרונות בטבעיים למשוואה ‪ x1  x2  x3  x4  x5  x6  x7  n‬המקיימים‬

‫‪x4 (1  x)4‬‬
‫‪ f ( x) ‬לטור חזקות‪.‬‬ ‫את תנאיה השאלה הוא המקדם של ‪ x n‬בפיתוח של‬
‫) ‪(1  x‬‬
‫‪3 7‬‬

‫‪x4 (1  x)4‬‬
‫‪ f ( x) ‬וזה בעצם‬ ‫ב‪ .‬עלינו למצוא את המקדם של ‪ x13‬בפיתוח של הפונקציה של‬
‫) ‪(1  x‬‬
‫‪3 7‬‬

‫‪(1  x )4‬‬
‫‪.‬‬ ‫המקדם של ‪ x9‬בפיתוח של‬
‫‪(1  x3 )7‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪6  k  k‬‬

‫‪ .‬נציב ‪ x3‬במקום ‪ x‬ונקבל ש‪-‬‬ ‫‪ (1  x  x 2 ‬‬ ‫‪)7 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כידוע ‪ x‬‬
‫‪(1  x)7‬‬ ‫‪k 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6  k  3k‬‬

‫ומכאן שעלינו למצוא את המקדם של‪ x9 -‬בביטוי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪(1  x3 ) 7‬‬ ‫‪k 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪‬‬

‫פתרון בחינה ‪12‬‬

 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪(1  x)4‬‬ ‫‪ 6  k  x3k  (1  4 x  6 x2  4 x3  x4 )  6  k  x3k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‬ ‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ k ‬‬
‫‪k 0 ‬‬
‫‪(1  x3 )7‬‬ ‫‪k ‬‬ ‫‪k 0 ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 6  3‬‬ ‫‪ 6  2 9‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪1 ‬‬ ‫‪  4‬‬ ‫נקבל שמקדם זה הוא‪     4     196 :‬‬
‫‪ 3 ‬‬ ‫‪ 2   3‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫וזה גם מספר הפתרונות המבוקש‪.‬‬

‫תשובה ‪4‬‬
‫א‪ .‬נביע תחילה את ‪ a n‬על ידי הפרדת הסדרות באורך ‪ n‬שבהן סכום הספרות זוגי לשני סוגים‪:‬‬
‫סוג ‪ :1‬הסדרות שבהן הספרה שמאלית ביותר היא זוגית כלומר ‪ 2‬או ‪ . 4‬בשני המצבים‬
‫האלה ‪ n  1‬הספרות הנותרות יכולות להיות כל סדרה באורך ‪ n  1‬שבה סכום הספרות‬
‫הוא זוגי‪ .‬לכן יש ‪ 2an1‬סדרות כאלה‪.‬‬
‫סוג ‪ :2‬הסדרות שבהן הספרה שמאלית ביותר היא אי‪-‬זוגית כלומר ‪ 3 , 1‬או ‪ . 5‬בשלושת‬
‫המצבים האלה ‪ n  1‬הספרות הנותרות יכולות להיות כל סדרה באורך ‪ n  1‬שבה סכום‬
‫הספרות הוא אי‪-‬זוגי‪ .‬לכן יש ‪ 3bn 1‬סדרות כאלה‪.‬‬
‫נסכם ונקבל ש‪. an  2an1  3bn1 -‬‬
‫נביע כעת את ‪ bn‬על ידי הפרדת הסדרות באורך ‪ n‬שבהן סכום הספרות אי‪-‬זוגי לשני סוגים‪:‬‬
‫סוג ‪ :1‬הסדרות שבהן הספרה שמאלית ביותר היא זוגית כלומר ‪ 2‬או ‪ . 4‬בשני המצבים‬
‫האלה ‪ n  1‬הספרות הנותרות יכולות להיות כל סדרה באורך ‪ n  1‬שבה סכום הספרות‬
‫הוא אי‪-‬זוגי‪ .‬לכן יש ‪ 2bn 1‬סדרות כאלה‪.‬‬
‫סוג ‪ :2‬הסדרות שבהן הספרה שמאלית ביותר היא אי‪-‬זוגית כלומר ‪ 3 , 1‬או ‪ . 5‬בשלושת‬
‫המצבים האלה ‪ n  1‬הספרות הנותרות יכולות להיות כל סדרה באורך ‪ n  1‬שבה סכום‬
‫הספרות הוא זוגי‪ .‬לכן יש ‪ 3an 1‬סדרות‪.‬‬
‫נסכם ונקבל ש‪. bn  3an1  2bn1 -‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬מהשוויון ‪ an  2an1  3bn1‬נקבל ש‪.)*( bn1  (an  2an1) -‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫על‪-‬ידי החלפת ‪ n‬ב‪ n  1 -‬בשוויון (*) נקבל ‪.)**( bn  (an1  2an ) :‬‬
‫‪3‬‬
‫כעת בעזרת (*) ו‪ )**( -‬נוכל להחליף את ‪ bn1‬ואת ‪ bn‬בשוויון ‪ bn  3an1  2bn1‬ולקבל‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫נוסחת נסיגה ל‪. (an1  2an )  3an1  (an  2an1) : a n -‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫נבודד את ‪ an 1‬בשוויון הנ"ל ונקבל ‪an1  4an  5an1 :‬‬
‫הסדרות באורך ‪ 1‬שבהן סכום הספרות זוגי הן ‪ 2‬ו‪ 4 -‬לכן ‪. a1  2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסדרות באורך ‪ 2‬שבהן סכום הספרות זוגי הן מהצורה ‪ xy‬כאשר }‪( x, y  {2,4‬יש ‪ 4‬סדרות‬
‫כאלה) או }‪( x, y  {1,3,5‬יש ‪ 9‬סדרות כאלה)‪ .‬לכן ‪. a2  13‬‬

‫המשוואה האופיינית המתאימה לנוסחת הנסיגה ‪ an1  4an  5an1‬היא ‪x2  4x  5  0‬‬

‫פתרון בחינה ‪12‬‬

 ‫‪. x1  5, x2  1‬‬ ‫‪.‬הפתרונות שלה הם‬

‫לכן ‪ an    5n    (1) n‬כאשר ‪ a1  2‬ו‪ . a2 13 -‬לכן על ידי הצבת ‪ n  1‬ו‪ n  2 -‬נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 5    2‬ו‪ . 25    13 -‬מכאן ש‪   ,   -‬ו‪an  (5n  (1) n ) -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫\שאלה ‪5‬‬
‫א‪ .‬נסמן את הגרף )‪. G  (V , E‬‬
‫ניעזר בנוסחת אוילר לגרפים מישוריים וקשירים‪. f  m  n  2 :‬‬
‫לפי הנתון הגרף מישורי‪ .‬בנוסף מספר הצמתים הוא ‪ 7‬וקיים צומת בעל דרגה ‪ .6‬צומת זה חייב‬
‫להיות סמוך לששת הצמתים האחרים ברף‪ ,‬לכן הגרף קשיר ואפשר להשתמש במשפט אוילר‪.‬‬
‫ידוע מהנתון ש‪ f  10 -‬ו‪ n  7 -‬מכאן ש‪ 10  m  7  2 -‬ולכן ‪. m  15‬‬
‫לכן ‪. 6  6  4  4  4  k  k  2 15‬‬ ‫מצד שני ידוע ש‪ degG (v)  2 | E |  2m -‬‬
‫‪vV‬‬

‫מכאן מקבלים ש‪. k  3 -‬‬

‫ב‪ .‬עלינו להוכיח שקיים מעגל המילטון ב‪ . G -‬דרגות הצמתים בגרף הן ‪. 6,6,4,4,4,3,3‬‬
‫הערות‪ :‬משפט אור מבטיח שהגרף המילטוני אם סכום הדרגות של כל שני צמתים לא צמודים הוא לפחות ‪ .7‬אבל בגרף יש‬
‫שני צמתים בעלי דרגה ‪ . 3‬לכן רק אם הצמתים האלה סמוכים ניתן להשתמש במשפט אור‪ .‬גם משפט דירק לא עוזר מפני‬
‫שהוא דורש כי הדרגה של כל צומת תהיה גדולה או שווה ‪ 3.5‬וזה לא מתקיים כאן‪.‬‬
‫אופציה שנראית מעניינת יותר היא להשתמש בתוצרה של שאלה ‪ 6‬שבסעיף ‪ 3.2‬המטיחה שאם מספר הצמתים אי‪-‬זוגי (כמו‬
‫‪7‬‬
‫מסלול המילטון‪.‬‬ ‫(וגם זה מתקיים במקרה שלנו) אז יש ב‪G -‬‬ ‫במקרה שלנו) והדרגה של כל צומת היא לפחות ‪ 1  2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫אבל מסלול המילטון אינו בהכרח מעגל‪ .‬לכן דרוש שיקול נוסף‪ ,‬או פשוט שיקול אחר‪.‬‬
‫מאחר שהגרף פשוט‪ ,‬צומת ‪ v‬בעל דרגה ‪ 6‬מחובר לכל אחד מששת הצמתים האחרים‪ .‬אם‬
‫נמחק אותו ואת הקשתות הסמוכות לו נקבל גרף בעל ‪ 6‬צמתים שבו הדרגות הן‪:‬‬
‫‪. 5,3,3,3,2,2‬‬
‫בגרף החדש יש הצמת ‪ w‬שדרגתו ‪ 5‬מחוברת לכל אחד מחמשת הצמתים האחרים‪ .‬לכן אם‬
‫נמחק אותו ואת הקשתות הסמוכות לו נקבל גרף בעל ‪ 6‬צמתים שבו הדרגות הן‪. 2,2,2,1,1 :‬‬
‫(אגב‪ ,‬מצאנו כאן ששני הצמתים שהיו בעלי דרגה ‪ 3‬ב‪ G -‬אינם סמוכים זה לזה בגרף‬
‫המקורי לכן לא ניתן להשתמש במשפט אור לפתרון השאלה)‬
‫הגרף האחרון הוא מסלול פשוט המחבר את שני הצמתים ‪ s, t‬בעלי‬
‫דרגה ‪ 1‬ועובר בדיוק פעם אחת דרך כל אחד משלושת הצמתים‬
‫האחרים‪ .‬המסלול קיים כמובן גם בגרף המקורי‪.‬‬
‫בגרף המקורי קיימים גם שני הצמתים ‪ v, w‬בעלי דרגה ‪ 6‬שמחקנו קודם‪ .‬אלה צמתים‬
‫שמחוברים לכל צומת אחר בגרף‪ .‬לכן קיימת קשת בין ‪ v‬ל‪ s -‬וגם קשת בין ‪ w‬ל‪ . t -‬המסלול‬
‫שמצאנו כך בין ‪ v, w‬עובר פעם אחת בדיוק דרך כל צומת של ‪ G‬ולכן הוא מסלול המילטוני‪.‬‬
‫אבל ב‪ G -‬יש גם קשת בין ‪ v‬ו‪ . w -‬היא משלימה את המסלול למעגל המילטוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפי משפט ‪ 3.1‬הגרף אינו אוילרי מפני שלא כל דרגות הצמתים שלו הן זוגיות‪.‬‬
‫מסד שני רק שניים מן הצמתים שלו הם בעלי דרגה אי‪-‬זוגית לכן לפי שאלה ‪ 1‬בהמשכו של‬
‫אותו משפט‪ ,‬קיים בגרף מסלול אוילר‪.‬‬

‫פתרון בחינה ‪12‬‬