‫הצגת הגישות ‪ -‬מצגות סטודנטים‬

‫הגישה המבנית ‪ -‬מינושין‬

‫‪ .1‬מיפוי משפחתי ‪ /‬אבחון‬

‫‪:Family Mapping‬‬
‫המיפוי מאפשר להבין את המקום של חברי המשפחה‪ ,‬תוך הדגשת דפוסי אינטראקציה‪ ,‬קונפליקטים‬ ‫•‬
‫וקואליציות‪.‬‬
‫מיפוי זה כולל‪:‬‬ ‫•‬
‫המבנה המשפחתי ודפוסים מבניים של המשפחה בראי הדורות‬ ‫•‬
‫גמישות ויכולת המשפחה לייצר מבנה חדש‬ ‫•‬
‫רגישות לפעולות חברי הקבוצה‬ ‫•‬
‫הקשר חיי המשפחה‬ ‫•‬
‫השלב ההתפתחותי בו נתונה המשפחה‬ ‫•‬
‫דרכי שימור הבעיה באמצעות אינטראקציות משפחתיות‬ ‫•‬

‫‪ .2‬הצטרפות – ‪:Joining‬‬
‫המטפל מנסה להיכנס למערכת המשפחתית‪.‬‬ ‫•‬
‫תהליך ההצטרפות משקף את יכולתו של המטפל לפגוש בהצלחה את המשפחה במקום בו היא‬ ‫•‬
‫נמצאת ברגע הנוכחי‪.‬‬
‫המטפל מגשש ומנסה לפרש את האינטראקציות וסוגי התקשורת המתקיימים במשפחה‪ ,‬תוך ניסיונו‬ ‫•‬
‫להתאים לסגנון‪ ,‬לחוקים ולתבניות הקיימות‪.‬‬
‫המטפל אמפתי ומכיר בתחושות המופגנים בניסיון לסייע בהורדת החרדה ולצורך יצירת תחושת‬ ‫•‬
‫שותפות עם המשפחה‪.‬‬
‫כולם מעניינים את המטפל ‪ -‬גם הילד בן ה‪ 3-‬וגם המתבגר וגם האב שעושה פרצוף על זה שצריך‬ ‫•‬
‫להיות נוכח‪.‬‬

‫‪ .2.1‬הצטרפות לתת מערכות‪:‬‬

‫הצטרפות לתת מערכות מהווה בדרך כלל התערבות מבנה –מחדש‪ ,‬שכן שאר חברי המשפחה חייבים‬ ‫•‬
‫להתקבץ מחדש כדי להטמיע את ההשפעה של התקשרותו של המטפל רב הכוח עם תת מערכת‬
‫אחרת‪.‬‬
‫המטפל מצטרף בצורה שונה לתת מערכות שונות‪ ,‬תוך הסתגלות לדפוסי העסקות הפנימיים‪ ,‬לסגנון‪,‬‬ ‫•‬
‫לרגש ולשפה‪ ,‬של כל אחת מהן‪ .‬לדוגמא‪ -‬השפה‪ ,‬הצרכים והרגשות של ילדים מתבגרים שונים מאוד‬
‫מאלו של ילדים קטנים‪.‬‬
‫הכללתם של חברי משפחה ביחידה הטיפולית הפועלת בזמן מסוים‪ ,‬והוצאתם ממנה הינה אסטרטגיה רבת‬
‫כוח לבדיקת תיפקודן של תת מערכות‪ ,‬ניתן לעבוד עם הקבוצה השלמה או עבודה עם חלק מהמשפחה‬
‫(שיכולה גם להתפרש כטכניקה של הבניה מחדש‬

‫‪.3‬הסתגלות ‪:ACCOMMODATION -‬‬

‫דרך נוספת לתיאור התהליך בו המטפל שם דגש על ההתאמה שלו לכל אחד מבני המשפחה על מנת‬ ‫•‬
‫להגיע להצטרפות‪ ,‬המטפל מקבל את ארגון המשפחה והסגנון שלה ומתמזג לתוכם‪.‬‬
 ‫טכניקות ההסתגלות של המטפל חייבות להביא בחשבון את כל הסגנונות ודרכי החשיבה השונים‪,‬‬ ‫•‬
‫המופיעים בתת מערכות שונות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬על המטפל לחוות את כאבו של חבר משפחה כאשר הופכים אותו לשעיר לעזאזל‪ ,‬ואת הנאתו של‬ ‫•‬
‫חבר משפחה כאשר אוהבים אותו‪.‬‬
‫על המטפל לעקוב אחר ערוצי התקשורת של בני המשפחה‪ ,‬לגלות אלו מהם פתוחים‪ ,‬אלו סגורים‬ ‫•‬
‫חלקית ואלו חסומים לחלוטין‪.‬‬
‫ההתנגשויות של המשפחה במטפל הן אלו הגורמות לו להכיר את המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫זהו תהליך דו צדדי בו המטפל מתאים עצמו למשפחה והמשפחה מתאימה עצמה למטפל‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .3.1‬שימור – טכניקת הסתגלות‪:‬‬

‫שימור מתייחס לטכניקת ההסתגלות – לסיפוק תמיכה מתוכננת למבנה המשפחה‪ ,‬כפי שהמטפל‬ ‫•‬
‫תופס ומנתח אותו‪.‬‬
‫ניתן לשמר את המערכת בכל הרמות‪ ,‬ממבנה המשפחה ועד לתכונותיהם של החברים‪.‬‬ ‫•‬
‫פעולות השימור כוללות לעיתים קרובות אישוש פעיל של תת מערכות של המשפחה ותמיכה בהן‪.‬‬ ‫•‬
‫לדוגמא‪ ,‬מטפל מכיר בעמדת הביצוע של ההורים במשפחה – כאשר הוא מפנה את שאלותיו‬
‫הראשונות אליהם‪ ,‬כאשר הוא מכבד את הצורך שיש למשפחה בהתקשרות דרך אותו יחיד המוגדר‬
‫כלוח הבקרה המרכזי‪ ,‬או כאשר הוא מקבל זמנית את תיוגם את הפציינט המזוהה‪.‬‬
‫כאשר המטפל נהנה בגלוי מההומור המשפחתי הוא נוקט בפעולת שימור‪ ,‬כמו גם אם תומך בעמדת‬ ‫•‬
‫חבר במשפחה‪.‬‬

‫‪ .3.2‬עקיבה – טכניקת הסתגלות נוספת‪:‬‬

‫המטפל הולך בעקבות תוכנן של התקשורות וההתנהגויות של המשפחה‪ ,‬ומעודד אותם להמשיך‪.‬‬ ‫•‬
‫משמעותה של העקיבה היא לשאול שאלות הבהרה‪ ,‬להעיר הערות של הסכמה‪ ,‬או לעורר את‬ ‫•‬
‫הרחבתה של נקודה‪.‬‬
‫הוא איננו מטיל ספק במה שנאמר‪ ,‬הוא מציב את עצמו בעמדה של צד מעוניין‪ .‬אינו דוחף את עצמו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .3.3‬מימיזיס (‪ -)mimesis‬חיקוי – טכניקת הסתגלות נוספת‪:‬‬

‫מימיזיס היא פעולה אנושית אוניברסלית‪.‬‬ ‫•‬
‫לדוגמא‪ ,‬האם המאכילה את בנה בכפית מתחילה לפתוח את הפה שלה כאשר התינוק פותח את הפה‬ ‫•‬
‫שלו‪ .‬כך גם אדם המדבר עם מגמגם מאט את דפוס דיבורו ועלול להתחיל לגמגם‪.‬‬
‫מטפל משתמש במימיזיס להסתגלות לסגנונה של המשפחה ולטווח הרגש שלה‪ .‬הוא מאמץ לעצמו את‬ ‫•‬
‫קצב התקשורת של המשפחה‪ ,‬למשל הוא מאט את הקצב שלו במשפחה המורגלת בהפסקות ארוכות‬
‫ובתגובות איטיות‪ .‬במשפחה עליזה הוא ייעשה קליל ועליז‪ ,‬ובמשפחה שסגנונה מסויג התקשורת שלו‬
‫מתדללות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬המטפל ידמה לחברי המשפחה ביחס למאפיינים הכלליים של המצב האנושי‪ .‬כך‪ ,‬ייווצרו מצבים‬ ‫•‬
‫שבהם יהיו להם חוויות משותפות‪ .‬המטפל יוכל להדגיש אותן בכדי להתמזג עם המשפחה‪.‬‬
‫התבטאויות כמו – "אני התחתנתי עם אישה חמת מזג"‪" ,‬אני לומד תלמוד"‪" ,‬אני יודע מה הפירוש‬ ‫•‬
‫להיות עני"‪" ,‬יש לי שני ילדים בגיל ההתבגרות"‪" ,‬הייתה לי דודה כזו" ועוד‪.‬‬

‫‪ .5‬הבנייה מחדש של המשפחה (‪:)reorganizing‬‬

‫פעולות של הבנייה מחדש – הן שיאי הטיפול‪.‬‬ ‫•‬
‫הבנייה מחדש – התערבויות טיפוליות המעמידות את המשפחה בפני עימות ואתגר‪ ,‬בניסיון לכפות‬ ‫•‬
‫שינוי תראפויטי‪.‬‬
 ‫אם בפעולת ההצטרפות הופך המטפל לשחקן בדרמה של המשפחה‪ ,‬בהבניה מחדש הוא מתפקד גם‬ ‫•‬
‫כבמאי וגם כשחקן – יוצר תסריט‪ ,‬מבליט נושאים‪ ,‬ומדריך את חברי המשפחה לאלתר בתוך גבולות‬
‫הדרמה של המשפחה‪.‬‬
‫המטפל ישתמש בעצמו – יכנס לקואליציות‪ ,‬יחליש או יחזק גבולות‪ ,‬יתנגד לדפוסי עסקות או יתמוך‬ ‫•‬
‫בהן‪ ,‬יציג אתגרים שאליהם צריכה המערכת המשפחתית לשאוף‪.‬‬
‫אלו ההתערבויות הדרמטיות‪ ,‬היוצרות תנועה בכיוון המטרות הטיפוליות‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .5‬פעולות הבנייה מחדש‪:‬‬

‫מימוש דפוסי עסקות משפחתיים – גילום (‪) Enactment‬‬ ‫•‬
‫סימון גבולות‬ ‫•‬
‫הסלמת מתח‪/‬לחץ‬ ‫•‬
‫קביעת‪/‬הטלת משימות‬ ‫•‬
‫שימוש מועיל בסימפטומים – ניצול סימפטום‬ ‫•‬
‫טפלול מצב רוח‬ ‫•‬
‫תמיכה‪ ,‬חינוך או הדרכה‬ ‫•‬

‫‪ .5.1‬מימוש דפוסי עסקות (‪ )transaction‬משפחתיים‪:‬‬

‫המטפל מבקש מהמשפחה "לרקוד" את הריקוד שלה בנוכחותו – להציג במקום לתאר‪ .‬המטפל עוזר‬ ‫•‬
‫למשפחה לעשות בנוכחותו חלק מן העסקות‪ ,‬שבהן הם פותרים באופן טבעי בעיות‪ ,‬תומכים זה בזה‪,‬‬
‫כורתים בריתות‪ ,‬עושים קואליציות או מפיגים מתח‪.‬‬
‫המטפל בוחן את המשפחה בכאן ועכשיו‪ ,‬תגובות והתנהגויות טבעיות‪ ,‬ונוכחותו מהווה תמיד גורם‬ ‫•‬
‫של שינוי‪.‬‬
‫הצגת דפוסי עסקות משפחתיים – גילום ‪ - Enactment -‬יצירת סצנות משפחה על ידי הכוונת חברי‬ ‫•‬
‫משפחה מסוימים לפעילות גומלין בתוך מסגרת מתוחמת עם הוראות ברורות – "דבר על כך עם‬
‫אביך"‪.‬‬
‫יצירתם מחדש של ערוצי תקשורת – הוצאה לפועל של דיאלוגים בעזרת הכוונת חברי המשפחה‬ ‫•‬
‫לשוחח זה עם זה ולא זה על זה‪ .‬שימוש בטכניקות לעידוד תקשורת תוך משפחתית ולא לזלוג‬
‫להשתמש במטפל כבמאזין – לפנות למטפל במקום זה לזה‪.‬‬
‫טפלול המרחב – אירגון גיאוגרפי מחודש – טכניקה להדגשת המיקום כדימוי לקרבה ומרחק בין‬ ‫•‬
‫אנשים‪.‬‬

‫‪ .5.2‬יצירת‪ /‬סימון גבולות‪:‬‬

‫ביסוס או חיזוק הגבולות המבניים של המערכת או תתי מערכות‪.‬‬ ‫•‬
‫תחימת גבולות אישיים ‪ -‬בתהליך זה המטפל בונה מחדש ומחזק את גבולות הפרטים‪ ,‬לאפשר להגן על‬ ‫•‬
‫האוטונומיה האישית ולקדמה בעזרת חוקים פשוטים‪.‬‬
‫גבולות תת‪-‬מערכת – גבולות תת מערכת חייבים להיות ברורים‪ ,‬למשל תת מערכת בני הזוג או תת‬ ‫•‬
‫מערכת האחים‪ .‬הגבולות יוצבו על ידי התערבות מילולית או פיזית‪.‬‬

‫‪ .5.3‬הסלמת מתח‪/‬לחץ‪:‬‬
‫משפחה שפיתחה דפוס עסקות בלתי תיפקודיים לטיפול בלחץ‪.‬‬ ‫•‬
‫במרכז דפוסים אלה נמצא הפציינט המזוהה‪.‬‬ ‫•‬
‫לעיתים המשפחה תקועה ואיננה מסוגלת לנסות דרכים אחרות לטפל בלחץ‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל מנסה לבדוק כל התנהגות חלופית שהארגון המשפחתי יכול לאפשר‪.‬‬ ‫•‬
‫חסימת דפוסי עסקות (‪" – )Blocking Transactional patterns‬סלח לי‪ ,‬משה"‪" ,‬המשך" – לילד הורי‬ ‫•‬
‫שמתערב – המטפל יוצר לחץ בכך שהוא לא מאפשר לתקשורת להתנהל בערוציה הרגילים‪ .‬בכך‬
‫מתאפשר קשר מוגבר בין האם לילדים האחרים‪.‬‬
 ‫הדגשת הבדלים (‪ –)Emphasizing Differences‬המטפל יוצר לחץ על ידי הבלטת הבדלים – "נראה‬ ‫•‬
‫שאתה ואשתך אינכם רואים נושא זה בבהירות‪ ,‬אתם יכולים לדון בזה?"‪.‬‬
‫חשיפת קונפליקט סמוי‬ ‫•‬
‫הצטרפות לברית או לקואליציה‬ ‫•‬

‫‪ .5.4‬הטלת משימות – ‪:Task setting within the family‬‬

‫משימות יוצרות מסגרת התייחסות שבתוכה חייבים בני המשפחה לתפקד‪.‬‬ ‫•‬
‫בתוך הפגישה ‪ -‬משימות עשויות להראות כיצד ואל מי צריכים בני המשפחה להעביר מסרים‪.‬‬ ‫•‬
‫שיעורי בית ‪ -‬משימות הניתנות על ידי המטפל‪ ,‬ובכך המשפחה "לוקחת" עמה את המטפל הביתה‬ ‫•‬
‫והוא למעשה קובע חוקים מעבר למסגרת הטיפולית‪.‬‬
‫התמקדות במשימות מכריחה את המטפל לעסוק במבנה ודפוסי העסקאות של המשפחה‪ ,‬יותר מאשר‬ ‫•‬
‫במאפיינים של חבריה‪.‬‬
‫משימות מסיבות את תשומת הלב לאפשרויות של הבנייה מחדש‪ ,‬והן אמצעי לבחינת גמישות‬ ‫•‬
‫המשפחה‪.‬‬

‫‪ .5.5‬התמקדות וניצול הסימפטום‪:‬‬

‫המטפל מבקש לתהות לגבי המוכר והידוע – תופס את הסימפטום של חבר אחד כביטוי לבעיה‬ ‫•‬
‫סביבתית‪.‬‬
‫עשוי להילחם בנטיית המשפחה להתמקד בנושא הסימפטום ‪ -‬ה‪ IP-‬אינו בהכרח הבעיה‪.‬‬ ‫•‬
‫התמקדות בסימפטום (‪ – )Symptom Focusing‬עשויה להיות דרך המלך למבנה המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫הגזמת הסימפטום (‪ –)Exaggerating the Symptom‬טקטיקה של הבנייה מחדש‪.‬‬ ‫•‬
‫המעטת חשיבותו של הסימפטום (‪)Deemphasizing the Symptom‬‬ ‫•‬
‫תנועה אל עבר סימפטום חדש (‪)Moving to a New Symptom‬‬ ‫•‬

‫‪ .5.6‬טפלול מצב הרוח ‪ -‬תגובות אפקטיביות‪:‬‬

‫משפחות מגיבות למסרים באופן ייחודי להן‪.‬‬ ‫•‬
‫על המטפל להתערב ולפעול לשינוי אופן ועוצמת התגובה‪ ,‬באופן שיתאים לצרכי המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫לדוגמא‪ ,‬כאשר המטפל עובד עם משפחה העסוקה בריסון המטפל יכול לסגל מצב רוח נינוח‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .5.7‬תמיכה‪ ,‬חינוך והדרכה‪:‬‬

‫הללו בדרך כלל פעולות של הצטרפות אך אפשרי שגם יהיו חלק מהבנייה מחדש‪.‬‬ ‫•‬
‫הטיפול‪ ,‬הריפוי והתמיכה שמציעה המשפחה לחבריה חיוניים לחברי המשפחה היחידים‪ ,‬ולקיומה של‬ ‫•‬
‫המערכת המשפחתית‪ .‬המטפל צריך להיות מודע לחשיבותם של התפקודים הללו ולעודד אותם‪.‬‬
‫אם המערכת המשפחתית חלשה – על המטפל לקחת על עצמו את התפקיד‪.‬‬ ‫•‬

‫חיזוק יכולת – ‪:Reinforcing‬‬

‫המטפל מדגיש את הדברים החיוביים והמתפקדים במשפחה‪ ,‬את הכוחות וההתקדמות שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫טכניקה זו כוללת שינוי כיוון של האינטראקציות במקום שימוש בביקורת‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל מראה למשפחה את הדברים הטובים שהיא עושה וכן מדריך אותה לכיוון זה‪.‬‬ ‫•‬

‫איתגור הנחות משפחתיות‪:‬‬

 ‫המטפל יפעל לאתגור ההנחות והתפיסות הנפוצות המוטבעות במשפחה‪ ,‬על מנת להראות דברים‬ ‫•‬
‫מנקודת מבט אחרת‪.‬‬
‫ניסיון לאתגר את תפיסת העולם המצומצמת על ידי העשרה ולימוד המשפחה בדבר מבנה משפחתי‬ ‫•‬
‫מתאים‪.‬‬
‫התערבות המטפל יכולה לכלול אתגור של המציאות המשפחתית‪ ,‬המבנים וההנחות על ידי מסגור‬ ‫•‬
‫מחדש והדגשת אפשרויות נוספות‪.‬‬

‫מסגור מחדש ‪:reframing -‬‬

‫כל משפחה מגדירה את הבעיה והפתרון במונחים שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל יקבל את ההגדרות‪ ,‬אך הוא יסייע לשנות ולשכלל אותן‪ ,‬על מנת שהם יהיו אפקטיביות‬ ‫•‬
‫ומותאמות יותר עבור בני המשפחה‪ .‬‬

‫טכניקת ערעור האיזון – (חוסר איזון בהשתנות)‪:‬‬

‫המטפל פועל לערער את האיזון בהיררכיה המשפחתית הקיימת ולהתאימה למבנה המשפחתי הרצוי‪.‬‬
‫ערעור האיזון מתייחס לשינוי היחסים ההיררכיים של חברי תת מערכת‪.‬‬
‫במסגרת זאת עומדות לרשות המטפל מספר תת טכניקות‪:‬‬
‫שינוי השתייכות הפרט בתוך תת מערכת מסוימת‬ ‫•‬
‫התעלמות מחברי משפחה מסוימים ויצירת קואליציה נגד חברי משפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל יפעל להרחבת הפוקוס לגבי הבעיה המשפחתית‪.‬‬
 ‫הגישה האסטרטגית‬

‫מבט כולל על טכניקות הגישה‪:‬‬

‫הגישה האסטרטגית רואה במשפחה יחידה אחת שהפרטים בה תלויים וקשורים זה בזה‪.‬‬ ‫•‬

‫התלות בין בני המשפחה מהווה בסיס לאינטראקציה פנימית ולתגובות שונות של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫•‬

‫מתוך כך‪ ,‬אנו מבינים כי המאפיין המשותף לכלל הטכניקות שנדבר עליהן בגישה האסטרטגית הוא‬ ‫•‬
‫התמקדות בדינמיקות של יחסי גומלין במשפחה‪.‬‬

‫הטכניקות 🡨 מעמסה‪ ,‬מסגור מחדש‪ ,‬התערבויות פרדוקסליות‪ ,‬הנחיות‪ ,‬היפותזה‪ ,‬העמדת פנים ושאלות‬
‫מעגליות‪.‬‬

‫הטכניקות‬

‫שאלות מעגליות‪/‬פתוחות‪:‬‬

‫מתמקדות ביחסי האינטראקציה בין הפרטים במשפחה ובהתנהגויות משפחתיות שונות (דגש על‬ ‫•‬
‫התנהגויות ספציפיות ופחות על רגשות‪/‬מסקנות)‪.‬‬

‫מתמקדות ביחסי האינטראקציה בין הפרטים במשפחה ובהתנהגויות משפחתיות שונות (דגש על‬ ‫•‬
‫התנהגויות ספציפיות ופחות על רגשות‪/‬מסקנות)‬

‫נקראות שאלות מעגליות משום שהן נובעות מחשיבה מעגלית‪ :‬לא ישירה‪ ,‬שאלות עקיפות‪ ,‬עוסקות במערכת‬
‫היחסים ולא באדם‪ .‬קשור למעגליות של הסיבתיות ההקשרית‪ ,‬מה שקורה ביחסים במשפחה‪.‬‬

‫פרדוקס (אין מידע)‪:‬‬

‫מטלה פרדוקסלית‬ ‫•‬
‫מתן מרשם לסימפטום‬ ‫•‬
‫מיתון התקדמות‬ ‫•‬
‫הצבה‬ ‫•‬

‫העמדת פנים‪:‬‬

‫כאשר מסיבות פרקטיות או אתיות לא ניתן לעשות מרשם של הסימפטום‪ ,‬המטפל יכול להנחות את‬ ‫•‬
‫המטופל להעמיד פנים שהוא מתמודד עם הסימפטום‪.‬‬

‫מטרת הטכניקה היא להעיר את הפונקציה של סימפטום מסוים‪ ,‬ולהפוך התנהגות שנחווית כבלתי‬ ‫•‬
‫ניתנת לשליטה‪ ,‬לכזו הניתנת לשליטה‪.‬‬

‫מאפשר שינוי בתפיסה‪ ,‬ברגשות או בתחושות בהתאם להעמדת הפנים שברמה ההתנהגותית‬ ‫•‬
 ‫מאפשר למשפחה להגיב אחרת ומתוך מודעות בשונה מתגובתם הרגילה‪.‬‬ ‫•‬

‫מעמסה‪:‬‬

‫ייעשה שימוש בטכניקה זו כאשר בני המשפחה חשים חוסר אונים בשליטה על התנהגות מסוימת‪.‬‬ ‫•‬

‫מוסיפים מעין "טוויסט" להתנהגות הסימפטומטית ‪ -‬המטופל צריך לבצע משימה "קשה" לפני או‬ ‫•‬
‫אחרי ביצוע ההתנהגות הסימפטומטית‪.‬‬

‫המשימה לא חייבת להכביד מאוד על המשפחה‪ .‬מספיק שהיא תהיה מכוונת להתנהגות הרלוונטית באופן‬
‫הגיוני‪.‬‬

‫הנחיות (מטלות)‪:‬‬

‫הנחיות גלויות ‪ -‬כאשר המטפל אומר מפורשות מהי המטלה למשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫הנחיות ישירות‬ ‫•‬
‫הנחיות עקיפות‬ ‫•‬

‫הנחיות סמויות ‪ -‬מסרים לא מילוליים‪ ,‬באמצעותם מנחה המטפל את חברי המשפחה כיצד להתייחס‬ ‫•‬
‫לנושאים העולים בשיח‪.‬‬

‫הנחיות מטאפוריות ‪ -‬הנחיות אשר בהן משתמש המטפל באנלוגיות על מנת לטפל בנושאים רגישים‪.‬‬ ‫•‬

‫רצוי שכל חברי במשפחה יהיו שותפים בהנחיה‪ ,‬למען הדגשת שלמות המשפחה‪.‬‬

‫מסגור מחדש‪:‬‬

‫שימוש בשפה לצורך יצירת תנועה קוגניטיבית בין חברי משפחה ושינוי בתפיסה של מצב מסוים‪.‬‬ ‫•‬

‫בעקבות קבלת משמעות חדשה של המצב‪ ,‬ניתן לחקור דרכי התנהגות חלופיות‪.‬‬ ‫•‬

‫המסגור מחדש אינו משנה את המצב‪ ,‬אך התפיסה היא ששינוי במשמעות מזמין את האפשרות לשינוי‪.‬‬

‫היפותזה‪:‬‬

‫המטפל מניח הנחות בנוגע למשפחה‪ ‬ומתכנן את המשך הטיפול על סמך ההנחות הללו‪ .‬נלקחת‬ ‫•‬
‫בחשבון האפשרות שהוא טועה‪.‬‬
 ‫ההתערבויות מתבצעות על ידי המטפל בהתאם להנחה שלו‪ ,‬באופן ישיר בין אם ההנחה נכונה ובין‬ ‫•‬
‫אם לא‪ ,‬תוך אמונה שההתעברות תהיה יעילה כך או כך‪.‬‬

‫הגישה הדינאמית‬

‫הגישה הפסיכודינמית‪:‬‬
‫טיפול דינמי מתבסס על ההנחה כי נפש האדם מעוצבת בשנות ילדותו‪ ,‬בראש ובראשונה במסגרת‬ ‫•‬
‫יחסיו עם הוריו‪.‬‬
‫מטרת הטיפול היא למצוא איזון בין ההגנות לדחפים שכן ישנו קשר בין האיזון או החוסר איזון באופן‬ ‫•‬
‫בו האדם גדל והקשר שלו עם הדמויות המשפחתיות‪.‬‬
‫בטיפול משפחתי‪ ,‬בניגוד לטיפול פרטני המטפל הוא יותר אקטיבי ושאיפתו היא להפוך תכנים לא‬ ‫•‬
‫מודעים הקשורים לקונפליקטים‪ ,‬למודעים‪.‬‬

‫מאפייני הגישה‪:‬‬
‫העברה ‪ -‬חלק מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬אשר מניח כי מקורם של רגשות המטופל למטפל נובע‬ ‫•‬
‫ממערכות יחסים משמעותיות מילדותו של המטופל‪.‬‬
‫העברה נגדית‪ -‬תופעה משלימה לתופעת ההעברה ומשמעותה הפניה לא‪-‬מודעת של רגשות‪ ,‬מחשבות‬ ‫•‬
‫ותחושות מן המטפל אל המטופל‪.‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ -‬זהו תהליך בו חלקים לא רצויים בנפש האדם עוברים פיצול ו״מוכנסים״ אל תוך‬ ‫•‬
‫האחר (אובייקט) כאמצעי לשליטה על האובייקט מבפנים‪.‬‬
‫מרחב מוגן‪ -‬משמעותו היא שבכדי לאפשר את החקירה העצמית‪ ,‬על המטפל והמטופל לעצב מרחב‬ ‫•‬
‫טיפולי בו יוכל המטופל להיות הוא עצמו מבלי להיענות לדרישות של מציאות חיצונית ולחוות שוב‬
‫את חסרי ילדותו‪.‬‬
‫ניטראליות–‪ ‬על המטפל להאזין למטופל מבלי שיהיה מושפע על ידי ערכיו ותפיסותיו האישיים‬ ‫•‬
‫ולהימנע ממתן עצות‪.‬‬

‫טכניקות בשיטה הפסיכודינמית‬

‫אמפתיה‪:‬‬
‫קוהוט ((‪ 1959‬הגדיר את האמפתיה בתור היכולת לחשוב ולהרגיש את החוויה הפנימית של אדם אחר‪,‬‬ ‫•‬
‫ניסיון להבין את רגשותיו‪ ,‬לאמץ את נקודת מבטו ולראות את קשייו‪.‬‬

‫הקשבה‪:‬‬
 ‫טכניקה בה המטפל נותן למטופל מרחב מכיל ואמפתי‪ .‬המטופל מפתח מודעות לכך שהמטפל מקשיב‬ ‫•‬
‫לו ומכיל אותו ומודעות זו מסייעת למטופל לחוש כי הסיפור שלו ניתן להכלה‪ .‬דבר זה מייצר אצל‬
‫המטופל שיח חדש בו הוא מאזין לעצמו‪ ,‬מקשיב לסיפור שלו ואף מפתח אמפתיה כלפי עצמו‪.‬‬
‫הקשבה מלאה ואמיתית מתרחשת כשהמטפל שם את עצמו בצד לרגע ומפנה את המרחב כולו‬ ‫•‬
‫למטופל‪ ,‬מכיל אותו מתוך אמפתיה‪ ,‬מה שיוצר מרחב נקי‪ ,‬שבו המטופל מודע לנוכחותו של האחר‬
‫ולכך שהוא מקשיב‪.‬‬
‫הקשבה אנליטית‪" -‬פשוט להקשיב" המטפל הקשוב לא יתאמץ יותר מידי על מנת לא לחסום את הלא‬ ‫•‬
‫מודע‪.‬‬
‫הקשבה אמפתית‪ -‬ניסיון של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל‪ ,‬להבין אותו ולגלות רגישות‬ ‫•‬
‫לתחושותיו המשתנות במהלך הטיפול‪.‬‬

‫שיקוף‪:‬‬
‫התערבות טיפולית שבאמצעותו מנסח המטפל את דבריו של המטופל ומציג בפניו את המשמעות‬ ‫•‬
‫הרגשית של התכנים שמביע‪.‬‬
‫המטרה בשיקוף לסייע למטופל לגבש זהות ולפתח מודעות אישית‪.‬‬ ‫•‬

‫פירוש‪:‬‬
‫מטרת הפירוש היא לבחון ממדים של עומק וסיבתיות בתכנים שהמשפחה מעלה במהלך הטיפול‪ .‬דרך‬ ‫•‬
‫הפרשנות ניתן להגיע להבנה מלאה ועמוקה בנוגע להשפעה של תכנים קונפליקטואליים בלתי מודעים‬
‫על ההתנהגות היום יומית ולהעמיק את הטיפול‪.‬‬
‫בתחילה התובנה תהיה אינטלקטואלית והמטופל יקבל את הפירושים כהגיוניים‪ ,‬בהמשך הזמן דרך‬ ‫•‬
‫עיבוד חוזר ונשנה תתפתח גם התובנה הרגשית המועילה ויצירתית הרבה יותר מהאינטלקטואלית‬
‫משום שהמטופל מקבל את משמעות הפירוש מתוך פנימיותו‪.‬‬
‫עיבוד חוזר ונשנה – יש לחזור ולעבד שוב ושוב את הדפוסים ההתנהגותיים והנוירוטיים במשך פרק‬ ‫•‬
‫זמן ממושך‪.‬‬

‫עימות‪:‬‬
‫תפקיד המטפל הוא לעמת את המטופל עם דפוסי התנהגות שהוא לא מודע אליהם ושמפריעים‬ ‫•‬
‫לתפקודו בחיים במטרה לעזור למטופל להשתחרר מדפוסים אלו‪.‬‬
‫כתוצאה מהעימות המטופל ישאל את עצמו שאלות בנוגע לגורמים אשר מכשילים אותו ביחסים עם‬ ‫•‬
‫עצמו‪ ,‬החברה והמשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעימות המטפל מסב את תשומת ליבו של המטופל לדברים שהיה‬
‫מעדיף לא לשים לב אליהם‪ ,‬דבר שעלול לגרום לחרדה‪ ,‬כעס או התנגדות‪ .‬במצב כזה‪ ,‬על המטפל‬
‫להיות זהיר בכדי לא לפגוע בטיפול‪.‬‬
‫מרחב הטעות של המטפל –מצב בו המטפל מציע פרשנות או עושה שיקוף מוקדם מידי והמטופל‬ ‫•‬
‫אינו בשל לקבל את דבריו‪ .‬במצב זה‪ ,‬המטפל צריך לקחת אחריות ולחזור מדבריו‪ ,‬משום שהגנותיו של‬
‫המטופל עדיין נוקשות‪.‬‬

‫הבהרה‪:‬‬
‫מטרת ההתערבות הזו היא לעזור למטופל להבהיר לעצמו מה הוא אומר על עצמו ולהעמיק בתובנות‬ ‫•‬
‫על הדינמיקה המעצבת את התנהגותו‪.‬‬
‫ההבהרה מחדדת מונחים מעורפלים ועוזרת לתת שמות למושגים או רגשות שלפונה אין את היכולת‬ ‫•‬
‫להמשיג‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬
 ‫השאלות הראשונות צריכות ליצור ביטחון‪ ,‬תקשורת‪ ,‬הבנה‪ ,‬הבהרת המסגרת‪ .,‬המטפל צריך לעודד‬ ‫•‬
‫דיבור חופשי ואסוציאטיבי מצדו של המטופל‪.‬‬
‫המטרה המרכזית של הטיפול הפסיכודינמי היא להגביר את הסקרנות של המטופל ביחס לעצמו‪,‬‬ ‫•‬
‫בעיקר בהיבטים רגשיים‪.‬‬
‫רצוי להשתמש בעיקר בשאלות פתוחות‪ ,‬השאלה הפתוחה מזמינה את המטופל להרחיב את השדה‬ ‫•‬
‫התפיסתי שלו בעוד ששאלה סגורה מגבילה אותו לתשובה ספציפית אחת‪.‬‬
‫שאלות העמקה‬ ‫•‬
‫שאלות הבהרה‬ ‫•‬

‫התיאוריה הבין ‪ -‬דורית של בואן (פירוט במצגת)‬

‫‪:‬הגישה הבין‪-‬דורית‬
‫‪.‬גישה המערבת עקרונות פסיכואנליטיים‪ ,‬ומתבססת על תאוריית המערכות‪ .‬אבי הגישה הוא מורי בואן‬
‫גישה זו מתבוננת על המשפחה‪ ,‬התנהגויותיה ובעיותיה מבעד לעדשה בין‪-‬דורית ורואה בכל התנהגות תוצר‬
‫של תהליכים התפתחותיים בין‪-‬דוריים‪.‬‬
‫הטיפול יתמקד בפתרון הקונפליקט בהווה המשפחתי‪.‬‬

‫דיפרנציאציה‪:‬‬
‫מושג המתאר יכולת רגשית שמעידה על רמת ההתפתחות של הפרט ועל סגנון ההתמודדות שלו בעת לחץ‬
‫גם המשפחה מתפקדת כיחידה רגשית בה רמת הדפרנציאציה בין חבריה תעיד על רמת הבגרות המשפחתית‬
‫הדיפרנציאציה נעה על הציר הבין אישי בין ניתוק למיזוג רגשי והתוך אישי (רגש וקוגניציה)‪.‬‬

‫מטרת הטיפול העיקרית‪-‬ניהול כישורי רגש‪:‬‬

‫לסייע למטופל להיות אדם מסתגל ‪ -‬עצמאי עם יכולת לדיפרנציאציה גבוהה שמסוגל להפריד‬ ‫•‬
‫מחשבות רציונאליות מרגשות‪ .‬ומתוך מובחנות זו‪ ,‬לקיים קשר מאוזן עם המשפחה הגרעינית‬
‫והמורחבת‪ ,‬ולעצור שחזור דפוסים ממשפחת המוצא‪.‬‬
‫סיוע ביצירת דיפרנציאציה בין חברי המשפחה‪ ,‬כך שחבריה מובחנים ונפרדים אחד מן השני‪ ,‬אך יחד‬ ‫•‬
‫עם זאת חיים בהרמוניה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬רמת החרדה במשפחה נמוכה‪.‬‬

‫יעדי הטיפול‪:‬‬
‫העלאת רמת דיפרנציאציה של בני המשפחה‪ -‬בהתייחסות להקשר‬ ‫•‬
‫התוך אישי והבין אישי‪.‬‬
‫הפחתה של החרדה‬ ‫•‬
‫פתיחת קשרים בעיתיים וחסומים‬ ‫•‬
‫התרת משולשים רגשיים‬ ‫•‬
‫חשיפת השדה האמוציונאלי במשפחה‪ ‬‬ ‫•‬

‫טכניקות טיפול‬
 ‫ג'ינוגרם ‪ /‬דיאגרמת משפחה‪:‬‬
‫תרשים של המשפחה על פני הדורות‪ ,‬לפחות ‪ ,3‬נותן אינפורמציה גרפית של היחסים‬
‫על פני הדורות‪ .‬משמש לא רק בהקשר טיפולי אלא כלי מוכר גם ברפואה ועוד‬
‫יכול לכלול‪:‬‬
‫נתוני הרקע – שמות‪ ,‬תאריכי לידה‪ ,‬לידות אחרי משברים‪ ,‬מקום מגורים‬
‫תאריכי נישואים וגירושין‪ ,‬מי ממשיך את המסורת של ההורים‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫נתוני בריאות וחולי‪ ,‬גנטיקה‬
‫מיתוסים‪ ,‬דפוסי תפקיד ומאפייניהם‬
‫דפוסי תקשורת ומערכת יחסים במשפחה‪ -‬יחסים דיפוזיים‪ ,‬מנותקים וכו'‬
‫נתונים ואירועים משמעותיים במשפחה‬
‫זיהוי משאבים ופתרונות‬

‫בתהליך‪:‬‬
‫נתבונן יחד עם המטופלים‪ ,‬דרך הג'נוגרם על דפוסים חוזרים‪ ,‬דרכו נוכל להכיר המשפחה והשדה‬ ‫•‬
‫הרגשי המשפחתי‬
‫איסוף המידע נותן לגיטימציה לגעת בנושאים מושתקים‬ ‫•‬
‫המטופלים רוכשים ראייה חדשה של מערכות היחסים במשפחה‬ ‫•‬
‫נחדד משאבים חיוביים שיש במשפחה המורחבת‬ ‫•‬
‫נפחית חרדה ואשמה‬ ‫•‬

‫העלאת רמת מובחנות‪:‬‬

‫תמיכה במובחנות ‪ -‬התמקדות בחבר המשפחה בעל המוטיבציה הגבוהה ביותר להגעה למובחנות‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל מאיר את המקום שבו יש למטופל מיזוג של רגשות ומחשבות‪ ,‬ומסייע לו להגדיר את עצמו‬
‫בנפרד מהאחרים המשמעותיים בחייו‬
‫חיזוק עמדת האני ‪I Position - -‬המטפל מעודד ומלמד לדבר בשפת האני לאורך כל המפגשים‬ ‫•‬
‫הטיפוליים‪ ,‬לדבר על הרגשות שלי‪ ,‬אמונות שלי‪ ,‬דעה שלי‪ ,‬על המקום שלי‬
‫הכנה למפגש בין דורי‪ -‬משחק תפקידים בחדר הטיפול‪ ,‬כהכנה לפגישה עם הורים והוריהם‬ ‫•‬

‫הפחתת חרדה‪:‬‬
‫שאילת שאלות תהליכיות – חקירת תהליכים רגשיים לאורך הדורות‪ ,‬עידוד החשיבה הרציונלית על‬ ‫•‬
‫המצב‪ .‬לקיחת אחריות אישית בתוך התהליך‪ ,‬זיהוי דפוסים‪ .‬השאלות יבדקו מערכת יחסים ותהליך‬
‫כדי להפחית מרגשי אשמה‪.‬‬
‫התרת משולשים – מעורבותו של אדם שלישי מפחיתה מן החרדה על ידי פיזורה בין השלושה‪ ,‬אך‬ ‫•‬
‫המשולשים הקבועים הם לעיתים דיספונקציונליים‪ .‬ההתמקדות תהיה בעצם קיום המשולש‪ ,‬בתכנים‪.‬‬
‫המטפל מצטרף למשולש‪ ,‬ומפרק אותו‪.‬‬
‫העתקת סיפור – הרחקה של החוויה הרגשית‪ ,‬על מנת שבני המשפחה יוכלו להתמודד עם הקושי‬ ‫•‬
‫מתוך חשיבה ולא מתוך הרגש‪ -‬יצירת מרחק רגשי בטוח‪.‬‬
‫המטפל ככלי– המטפל הוא הכלי העיקרי‪ ,‬הוא שואל שאלות‪ ,‬הכל עובר דרך המטפל‪ .‬על מנת‬ ‫•‬
‫להפחית את החרדה‪.‬‬

‫דמות המטפל‪:‬‬
‫המטפל הוא כלי משמעותי בגישה זו‪ ,‬הוא נכנס ויוצא מתוך המערכת הרגשית המשפחתית בכדי לאפשר את‬
 ‫תהליך השינוי במערכת המשפחתית ובכדי לסייע להפחתת החרדה‪ .‬מטפל פעיל ודומיננטי‪.‬‬

‫מטלות מנחות‪:‬‬
‫המטפל יעודד את המטופלים לחקור מחדש את משפחת המוצא שלהם בתהליך רציונלי ללא מעורבות רגשית‬
‫כדי שיוכלו לזהות בעצמם את התהליכים הרגשיים לרבות משולשים רגשיים בתוך המשפחה‪.‬‬

‫שלבים בטיפול‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ -‬שלב ההערכה הראשונית‪ ,‬בו שומע המטפל על ההיסטוריה המשפחתית והרקע לגבי הבעיה‬
‫שבגינה הגיעה המשפחה לטיפול‪.‬‬
‫הקשבה למניעים השונים שהביאו את בני המשפחה לטיפול‪.‬‬ ‫•‬
‫התייחסות להקשר רחב יותר בו המשפחה חיה‪ .‬כגון המשפחה המורחבת ואספקטים תרבותיים‪.‬‬ ‫•‬
‫בשלב השני בונים המטפל והמשפחה ג'נוגרם ‪ -‬ככלי אבחוני שדרך המידע המופק ממנו ניתן להעריך ולקבל‬
‫מידע נוסף על המשפחה או המטופל‪.‬‬
‫שלב שלישי – דגש על תהליכי מיזוג‪ ,‬אינדיבידואליות ודיפרנציאציה (‪)Gehart & Tuttle, 2003‬‬ ‫•‬
‫המטפל עובד עם הרכב כלשהו מהמשפחה‪ ,‬הוא מלמד את בני המשפחה לקחת עמדת האני‪ .‬עמדה זו היא‬
‫המאפשרת למעשה את הפחתת החרדה והעלאת רמת הדיפרנציאציה‪.‬‬
 ‫הגישה הקונטקסטואלית ‪ -‬איבן בוזורמני ‪ -‬נאז׳‬

‫מושגים מרכזיים‪ :‬עובודת‪ ,‬איזון מחדש‪ ,‬זכאות‪ ,‬מחויבות‪ ,‬הכרה‪ ,‬נאמנות‪ ,‬מורשת‪ ,‬הוגנות‪ ,‬רב דורי‪ ,‬הגינות‪,‬‬
‫קח‪-‬תן‪ ,‬מוסר‪ ,‬אתיקה‪ ,‬טרנסאקציה‪.‬‬

‫יצירת מרחב בטוח‪:‬‬

‫המטפל צריך לעשות מאמץ ליצור מרחב בטוח שבו חברי המשפחה יוכלו להרגיש מספיק בטוחים על‬ ‫•‬
‫מנת לתת קול לפנקס החשבנות הלא מודע שלהם‪ ,‬לתת מקום לנאמנויות הסמויות ולקחת חלק‬
‫בתהליך התיקון המשפחתי‪.‬‬

‫צידוד רב כיווני‪:‬‬
‫המטפל לוקח על עצמו תפקיד של סנגור עבור כל חברי המשפחה‪ ,‬גם לאלו שאינם נוכחים בחדר‪.‬‬ ‫•‬
‫דרך שימוש בטכניקה הזו המטפל נותן הכרה אמפטית לפרספקטיבה של כל חברי משפחה באופן‬ ‫•‬
‫שאינו שיפוטי‪.‬‬
‫טכניקה זו נותנת למטפל הזדמנות להישמע תוך הבעת עמדתו בנושאים המדוברים‪.‬‬ ‫•‬
‫המטפל לעיתים "לוקח צד" באופן זמני וזאת במטרה לערב חבר משפחה מרחוק או מנוצל ולאחר מכן‬ ‫•‬
‫מייצר איזון מחדש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא גם מצפה מחברי המשפחה לשאת באחריות של התפיסות‬
‫ופעולות שלו באמצעות הפנקס של חובות ‪ /‬זכויות‪.‬‬

‫הערכה מתמשכת‪:‬‬
‫לפי גישה זו הערכה אינה שלב ממוקד‪ ,‬אלא תהליך מתמשך הכולל את הערכת המסוגלות של‬ ‫•‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫המטפל מעריך את האתיקה של היחסים ביחידה המשפחתית‪ ,‬האישיותית של חברי המשפחה ודפוסי‬ ‫•‬
‫הטרנסאקציות ביניהם‪.‬‬
‫המטפל שם דגש על היכולות של חברי המשפחה לאמפתיה‪ ,‬אמון ונאמנות‪ ,‬קונפליקטים בין אישיים‬ ‫•‬
‫הקשורים בצרכים ומניעים שאינם תואמים בין חברי המשפחה‪ ,‬אפיון ואיכות של ההתקשרויות בתוך‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫עצם תהליך לקיחת ההיסטוריה נתפס ככזה שבונה אמון בין חברי המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫כמו כן‪ ,‬בחינה של מיתוסים משפחתיים (גם הלא מודעים)‪.‬‬ ‫•‬

‫עריכת ג'נוגרם‬
‫כחלק מתהליך הערכה נעשה שימוש בג'נוגרם של ‪ 3‬דורות‪.‬‬ ‫•‬
 ‫חשיפת המשאבים הקיימים‬
‫דגש על המשאבים של המשפחה וחבריה‪.‬‬ ‫•‬
‫טכניקה זו מאפשרת לזהות את האכפתיות הבסיסית בתוך מערכת היחסים ולהתרכז פחות בניתוח‬ ‫•‬
‫ההרסנות‪.‬‬

‫מתן קרדיט לחברי המשפחה‪:‬‬

‫מתוך התפיסה של משאבי המשפחה המטפל מדגיש את התרומה והמאמצים של חברי המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫להכיר בזכאות ובמאמץ‪ .‬במצב של חוסר איזון במשפחה יהיו יותר האשמות‪ ,‬ביקורת והתנגדות‪.‬‬ ‫•‬
‫בטכניקה זו המטפל ינסה להתמקד ביצירת מבנה‪/‬תרבות חיובית בתוך המשפחה‪.‬‬
‫המטפל יתחיל בדרך כלל עם חבר המשפחה הפגיע ביותר‪ ,‬האדם שנפגע הכי הרבה בתוך המשפחה‪.‬‬ ‫•‬

‫עידוד של נתינה וקבלה במשפחה‪:‬‬

‫מרכז העבודה למעשה מדבר על יצירת איזון מחדש בפנקס החשבנות המשפחתי‪.‬‬ ‫•‬
‫הצפת הקשיים בניסיונות להשיג הוגנות בין חברי המשפחה‪ ,‬העלאת החובות הבלתי משולמים ועידוד‬ ‫•‬
‫של חברי המשפחה לעריכת שינויים ביחסים‪ ,‬חיבור מחדש בין חברי המשפחה והמשפחה המורחבת‬
‫ואיזון מחדש של חשבונות ישנים‪.‬‬
‫המטפל מעודד משא ומתן סביב נושאים של פנקס החשבונות‪ ,‬ממסגר מחדש קשיים תחת הכותרת‬ ‫•‬
‫של נאמנויות‪ /‬חוסר נאמנויות – המקומות בהם יש תקיעות ובמיוחד סביב נאמנויות הרסניות‪.‬‬

‫תרגול‪:‬‬
‫הבעת אמון ואכפתיות צריכים להיות מתורגמים לעשייה‪ ,‬באמצעות שיעורי בית למשפחה כגון‪:‬‬ ‫•‬
‫כתיבת מכתבים‪ ,‬ניהול שיחות טלפון ופגישות‪.‬‬

‫סלילת דרך לסליחה‪:‬‬

‫סיוע לחברי המשפחה להשקיע בתהליך הוגן של יצירה סליחה מצד הורים כלפי הוריהם על הבחירות‬ ‫•‬
‫וההתנהגויות שלהם‪.‬‬
‫ישנו עידוד למוסס את העננה של הבושה‪ ,‬האשמה והשנאה הסמויה שעוטפת את המשפחה‪ .‬תהליך‬ ‫•‬
‫זה מושג באמצעות איסוף מידע של ההורים במטרה להשיג סליחה הוגנת‪.‬‬
‫המטרה אינה רק קבלת מידע‪ ,‬אלא שחרור מנאמנויות לא מודעות ונזקי העבר באמצעות הנכונות‬ ‫•‬
‫לבחון אספקטים שונים של האמביוולנטיות של הפרט ולבחון את הרווח‪.‬‬
‫ריכוך ההתנגדויות וההגנות כתוצר של התובנה‪ ,‬כוונה ופעולות‪.‬‬ ‫•‬