‫גזירה נומרית‬ ‫‪1‬‬

‫‪ 1.1‬פתיחה‬

‫נגזרת נומרית נדרשת בכל מקרה שיש צורך לחשב נגזרת של פונקציה שערכיה אינם‬
‫ידועים באמצעות תבנית אלא כתוצאה מניסוי או מתהליך נומרי קודם המייצר את ערכי‬
‫הפונקציה בנקודות מבודדות – לא בקטע רציף‪.‬‬

‫נוסחאות הפרשים‬ ‫‪1.2‬‬

‫נסתכל על שתי נקודות קרובות‪ ,‬במרחק ‪ h‬זו מזו‪ .‬נסמן אותן ‪ x‬ו‪ .x + h -‬נקרב את הנגזרת‬
‫בנקודה ‪ x‬על ידי שיפוע של הישר המחבר בין הנקודות ))‪ (x, f (x‬ו‪:(x + h, f (x + h)) -‬‬

‫)‪f (x + h) − f (x‬‬
‫≈ )‪f ′ (x‬‬
‫‪h‬‬

‫נוסחה זו נקראת הפרש קדמי‪.‬‬

‫בדומה אפשר להגדיר קירוב על ידי הפרש אחורי‬

‫)‪f (x) − f (x − h‬‬

‫≈ )‪f ′ (x‬‬
‫‪h‬‬

‫√‬
‫= )‪ f (x‬בנקודה ‪ x = 3‬עם‬ ‫דוגמה ‪ .1‬חשבו קירוב לנגזרת של הפונקציה ‪x4 − 8x + 7‬‬
‫‪ h = 0.2‬בשתי השיטות הנ“ל‪.‬‬

‫פתרון ‪ .2‬נחשב את ערך הפונקציה בנקודות המתאימות‬

‫√‬
‫‪f (3 − 0.2) = f (2.8) = 46.0656 ≈ 6.7872‬‬
‫√‬
‫‪f (3) = 64 = 8‬‬
‫√‬
‫‪f (3 + 0.2) =f (3.2) = 86.2576 ≈ 9.2875‬‬

‫ולכן לפי הפרש קדמי‬

‫‪9.2875 − 8‬‬
‫≈ )‪f ′ (3‬‬ ‫‪= 6.4375‬‬
‫‪0.2‬‬

‫ולפי הפרש אחורי‬

‫‪8 − 6.7872‬‬
‫≈ )‪f ′ (3‬‬ ‫‪= 6.0642‬‬
‫‪0.2‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הנגזרת ”האמיתית“‪:‬‬

‫‪4x3 − 8‬‬
‫√ = )‪f ′ (x‬‬
‫‪2 x4 − 8x + 7‬‬

‫ולכן‬

‫‪100‬‬
‫= )‪f ′ (3‬‬ ‫‪= 6.25‬‬
‫‪16‬‬

‫שאלות‪:‬‬

‫‪ .1‬האם הקירובים האלה טובים?‬

‫‪ .2‬האם ניתן להעריך את השגיאה )כלומר את המרחק בין הערך המקורב לנגזרת‬
‫האמיתית )‪?(f ′ (x‬‬

‫‪ .3‬האם יש קירובים טובים יותר?‬

‫תזכורת‪ :‬צורה של טיעון באנליזה נומרית היא‬

‫שגיאה ‪ +‬גודל מקורב = גודל מדויק‬

‫שגיאת קיטוע‬ ‫‪1.3‬‬

‫שגיאת קיטוע היא שגיאה שנוצרת בגלל קיטוע )הפסקה( של תהליך גבול רציף‪ .‬במקרה‬
‫שלנו – מקרבים בעזרת טור אינסופי‪ ,‬וקוטעים אותו בנקודה מסויימת‪.‬‬

‫דוגמה ‪ .3‬כדי לקרב ערך של פונקציה משתמשים בטור טיילור‪ .‬מחשבים עד סדר ‪,n‬‬
‫והשארית היא שגיאת הקיטוע‪.‬‬

‫דוגמה ‪ .4‬שימוש בפולינום לגרנז’‪.‬‬

‫הערכה של שגיאת הקיטוע‪:‬‬

‫‪ .1‬סדר אסימפטוטי‪ .‬נסמן ב‪ h -‬את ההפרש בין שתי נקודות עוקבות של המשתנה‬
‫הבלתי תלוי ‪ .x‬ההנחה היא שכאשר ‪ h → 0‬השגיאה גם שואפת לאפס‪ ,‬ורוצים‬
‫למדוד ”כמה מהירה“ השאיפה הזו‪ .‬אם השגיאה יחסית לחזקה של ‪ ,h‬כלומר לביטוי‬
‫מהצורה ‪ ,hα‬אז אומרים שלנוסחת הקירוב יש סדר אסימפטוטי ‪ .α‬ברור שככל ש‪-‬‬
‫‪ α‬גדול יותר‪ ,‬כך השגיאה קטנה יותר‪ ,‬כלומר הקירוב שלנו מדויק יותר‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .2‬סדר פולינומיאלי‪ .‬זו דרגת הפולינום שעבורו השגיאה מתאפסת‪.‬‬

‫טור טיילור הוא קירוב של פונקציה על ידי פולינום‪ .‬ככל שדרגת הפולינום גבוהה יותר‪ ,‬כך‬
‫הקירוב טוב יותר‪ .‬לכן גם כאשר מקרבים נגזרת )או אינטגרל‪ ,‬או משוואה דיפרנציאלית(‬
‫על ידי פולינום‪ ,‬הקירוב טוב יותר ככל שדרגת הפולינום גבוהה יותר‪.‬‬

‫דוגמה ‪ .5‬נמצא את שגיאת הקיטוע של נוסחת ההפרש הקדמי‪:‬‬

‫לפי נוסחת טיילור‪,‬‬

‫‪f ′′ (ξ) 2‬‬

‫‪f (x + h) = f (x) + hf ′ (x) +‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪2‬‬

‫כאשר ‪ ξ‬היא נקודה בין ‪ x‬ל‪.x + h -‬‬

‫לכן‬

‫)‪f (x + h) − f (x) f ′′ (ξ‬‬

‫= )‪f ′ (x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪2‬‬

‫ואם נסמן ב‪ M -‬חסם מלעיל של |)‪ ,|f ′′ (ξ‬אז השגיאה )בערך מוחלט( חסומה מלעיל על‬
‫‪.M‬‬
‫ידי ‪2 h‬‬
‫לכן הקירוב הזה הוא מסדר אסימפטוטי ‪.1‬‬
‫לא קשה לראות שגם הסדר הפולינומיאלי הוא ‪ ,1‬כי עבור פולינום מסדר ‪) 1‬קו ישר(‬
‫השגיאה היא אפס‪ ,‬ועבור פולינום ריבועי השגיאה לא מתאפסת‪.‬‬

‫הערה ‪ .6‬באופן דומה אפשר להראות עבור נוסחת ההפרש האחורי‬

‫)‪f (x) − f (x − h) f ′′ (ξ‬‬

‫= )‪f ′ (x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר ‪ ξ‬היא נקודה בין ‪ x − h‬ל‪.x -‬‬

‫הפרש מרכזי‬ ‫‪1.4‬‬

‫ננסה לפתח נוסחה מדויקת יותר‪ ,‬על ידי שימוש באיבר נוסף של טור טיילור‪.‬‬

‫‪f ′′ (x) 2 f ′′′ (ξ1 ) 3‬‬

‫‪f (x + h) = f (x) + hf ′ (x) +‬‬ ‫‪h +‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪f ′′ (x) 2 f ′′′ (ξ2 ) 3‬‬
‫‪f (x − h) = f (x) − hf ′ (x) +‬‬ ‫‪h −‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪3‬‬
 ‫כאשר ‪ ξ1‬היא נקודה בין ‪ x‬ל‪ ,x + h -‬ו‪ ξ2 -‬היא נקודה בין ‪ x − h‬ל‪.x -‬‬
‫נחסר את המשוואה השנייה מהראשונה‪ ,‬ונקבל‬

‫‪h3‬‬
‫)) ‪f (x + h) − f (x − h) = 2hf ′ (x) + (f ′′′ (ξ1 ) + f ′′′ (ξ1‬‬
‫‪6‬‬

‫ומכאן‬

‫)‪f (x + h) − f (x − h‬‬ ‫‪h2‬‬

‫= )‪f ′ (x‬‬ ‫)) ‪+ (f ′′′ (ξ1 ) + f ′′′ (ξ1‬‬
‫‪2h‬‬ ‫‪12‬‬

‫אם מניחים שהפונקציה ‪ f ′′′‬רציפה‪ ,‬אז לפי משפט ערך הביניים יש נקודה ‪ ξ‬בין ‪ x − h‬ל‪-‬‬
‫‪ x + h‬כך ש‪ (f ′′′ (ξ1 ) + f ′′′ (ξ1 )) = 2f ′′′ (ξ) -‬ואז מתקבלת הנוסחה‬

‫)‪f (x + h) − f (x − h‬‬ ‫‪h2‬‬

‫= )‪.f ′ (x‬‬ ‫)‪+ f ′′′ (ξ‬‬
‫‪2h‬‬ ‫‪6‬‬

‫כלומר קיבלנו קירוב לנגזרת‬

‫)‪f (x + h) − f (x − h‬‬
‫≈ )‪f ′ (x‬‬
‫‪2h‬‬
‫‪2‬‬
‫והשגיאה חסומה על ידי ‪ ,f ′′′ (ξ) h6‬כאשר ‪ ξ‬היא נקודה בין ‪ x − h‬ל‪.x + h -‬‬

‫תרגילים‬ ‫‪1.5‬‬

‫תרגיל ‪ .7‬שלושת המחוברים הראשונים של פיתוח מקלורן של )‪ sin(x‬הם‪:‬‬

‫‪x3‬‬ ‫‪x5‬‬
‫‪sin(x) ≈ x −‬‬ ‫‪+‬‬
‫!‪3‬‬ ‫!‪5‬‬

‫חשבו בעזרת אוקטב את הערך המדויק )כלומר הערך שאוקטב מחזיר(‪ ,‬הערך המקורב‬
‫‪3π‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪8‬‬ ‫והשגיאה היחסית עבור‬
‫כעת פתחו את הטור באמצעות נוסחת טיילור‪ ,‬וכתבו את הביטוי של השגיאה כאשר‬

‫)‪f (n+1) (ξ‬‬

‫= )‪Rn (x‬‬ ‫‪(x − x0 )n+1‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬

‫שימו לב שבמקרה זה ‪.n = 6 =⇒ (n + 1) = 7‬‬

‫‪4‬‬
‫תרגיל ‪ .8‬פתחו את הביטוי עבור שיטת ”הפרש אחורי“ וכתבו את הביטוי עבור השגיאה‬

‫)‪f (x) − f (x − h) f ′′ (ξ‬‬

‫= )‪.f ′ (x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימו לב שהביטוי כולל את השגיאה‪ ,‬ולכן יש סימן שוויון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .9‬פתחו ביטוי לנגזרת השנייה באמצעות חזרה על הרעיון של הפרש מרכזי הפועל‬
‫על הנגזרת הראשונה‪.‬‬
‫פתחו ביטוי לשגיאה של הנגזרת השנייה באמצעות פיתוח טיילור‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .10‬הראו שנוסחת ההפרש המרכזי מדויקת לפולינומים מסדר קטן או שווה ל‪.2 -‬‬

‫תרגיל ‪ .11‬כתבו תכנית אוקטב המחשבת את פולינום טיילור של )‪ sin(x‬מסדר ‪.9‬‬

‫שרטטו את הפונקציה ואת הקירוב‪.‬‬

‫‪5‬‬