‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬

‫אביב תשפ"א‬ 1 ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫ – וקטור ומשפט פוינטינג קומפלקסי‬5 ‫תרגול‬

‫תזכורת פאזורים‬

:‫ההגדרה של פאזור‬

g  r , t   g0  r  cos t    r    Re  g  r  e j  r e jt   Re G0  r  e jt 

.‫הפאזור הינו סקלאר או וקטור קומפלקסי שאינו תלוי בזמן‬

‫פאזור סקלרי בייצוג אלגברי ופולרי‬

Algebric: g  r   g real  r   jgimag  r 

j g r 
Polar: g r   g r  e

:‫במישור הזמן נקבל‬

Algebric:  
g  r , t   Re  g real  r   jg imag  r    cos t   j sin t   
 g real  r  cos t   gimag  r  sin t 

Polar: 
g  r , t   Re g  r  e
j g r 

 e jt  g  r  cos t  g  r  

‫פאזור וקטורי‬

E  r   Ex  r  xˆ  E y  r  yˆ  Ez  r  zˆ  Ereal  r   jEimag  r 

.‫ פאזורים סקלריים‬- Ex , E y , Ez

.‫ וקטורים ממשיים‬- Ereal  r  , Eimag  r 

.‫ פאזור וקטורי זהו וקטור של פאזורים סקלריים‬,‫כלומר‬

 ‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪2‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫רישום פאזורי של משוואות מקסוול‬

‫‪d‬‬
‫‪.‬‬ ‫נגזרת לפי הזמן של אות בתדר בודד הינה ‪ , j‬מכאן ‪ j‬‬
‫‪dt‬‬
‫לכן נקבל משוואות מקסוול ברישום פאזורי‪:‬‬

‫‪  E   j B‬‬
‫‪  H  j D  J‬‬
‫‪  D   free‬‬
‫‪B  0‬‬

‫תנאי השפה יראו זהים רק שכעת כל הגדלים הם גדלים פאזורים‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪nˆ  E1  E2  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪nˆ  D1  D2   s‬‬

‫‪nˆ   H‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ H2  Js‬‬ ‫‪nˆ   B  B   0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫תרגיל תזכורת‪ :‬חישוב פשוט בפאזורים‬

‫נתון פאזור של השדה המגנטי ˆ‪ , H  H0e j z x‬כאשר ‪ H 0  A 1  j ‬עם ‪ A‬מספר ממשי‪ .‬שדה‬
‫זה נתון במרחב חופשי חסר מקורות‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הפאזור של השדה החשמלי?‬

‫ב‪ .‬מהם השדה החשמלי והשדה המגנטי ברישום זמני?‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬הזרם הינו אפס ולכן גם ‪ . J  0‬מכאן נקבל לפי חוק אמפר‪:‬‬
‫ˆ‪x‬‬ ‫ˆ‪y‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪j 0 E    H   x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ˆ 0   j   e j z‬‬
‫‪ z  yˆ  z H x  zˆ y H x  yH‬‬
‫‪Hx‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ E‬‬ ‫ˆ‪H 0e j z y‬‬
‫‪ 0‬‬
‫ב‪ .‬נשתמש בהגדרה‪:‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ A‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E  r , t   Re  Ee jt   Re  ‬‬ ‫‪H 0e  j  z e jt  yˆ  Re  ‬‬ ‫‪1  j  e  j z e jt  yˆ ‬‬
‫‪  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪A j 4  j  z jt ‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪ Re   2‬‬ ‫‪e e e  yˆ   2‬‬ ‫ˆ‪cos t   z  14   y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬

‫באופן דומה ניתן לקבל את השדה המגנטי‪.‬‬

 ‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪3‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫משפט פוינטינג הקומפלקסי‬

‫‪  S  j 2 wm‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪ we‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪   12 J‬‬ ‫*‬
‫‪E‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -‬וקטור פוינטינג הקומפלקסי‪ .‬ממוצע צפיפות שטף האנרגיה למערכת‪.‬‬ ‫* ‪S  12 E  H‬‬
‫‪ -‬ממוצע זמני של צפיפות אנרגיה חשמלית ליחידת נפח‪.‬‬ ‫* ‪we t  14 D  E‬‬
‫‪ -‬ממוצע זמני של צפיפות אנרגיה מגנטית ליחידת נפח‪.‬‬ ‫* ‪wm t  14 B  H‬‬
‫* ‪1‬‬
‫‪ -‬צפיפות ההספק הפעיל‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪J E‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר הערות‪:‬‬
‫‪ -‬החלק הממשי של ווקטור פוינטינג קשור להמרת האנרגיה (הפסדים \ צרכנים \ מקורות)‪.‬‬
‫‪ -‬החלק המדומה קשור לאנרגיה הא"מ האגורה בנפח‪.‬‬

‫‪ -‬בגלל המעבר לפאזורים קיבלנו פקטורים מספריים והנגזרת הפכה ל ‪ j 2‬הרי שמכפלה‬
‫סקלרית בין שני גדלים בתדר ‪ ‬מניב תדר כפול של ‪. 2‬‬

‫הקשר בין וקטור פוינטינג קומפלקסי לבין וקטור פוינטינג זמני‪:‬‬

‫‪S‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ EH‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 T‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E  H dt  Re  S ‬‬

‫נשים לב כי ‪ S‬ברישום קומפלקסי אינו פאזור של ‪ S‬ברישומו הזמני‪ ,‬הקשר הוא לפי הממוצע‬
‫הזמני‪ .‬הסיבה לכך היא שאם נרשום את הוקטור פוינטינג ברישום זמני מפורשות נקבל תדר של‬
‫‪ . 2‬מכאן שלא נוכל לטעון שהקשר הוא כמו הקשר בין הפאזורים של השדות בתדר ‪ ‬בודד‪.‬‬
‫נראה זאת מפורשות‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪S  E  H   E0e jt  E0*e jt    H 0e jt  H 0*e jt   E0  H 0 e j 2t  E0  H 0*  ...‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כעת נגדיר את עצמה של השדה א"מ ומושג שטף ההספק‬

‫העוצמה של שדה א"מ‪:‬‬

‫‪I S‬‬ ‫‪ Re S‬‬

‫‪t‬‬

‫סה"כ הספק דרך משטח סגור כלשהו ‪ A‬נתון ע"י‪:‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪ ReS  da‬‬

‫‪A‬‬
 ‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪4‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫תרגיל – עומק החדירה ודיפוזיה מרחבית של השדה הא"מ (שלב אחד לפני גלים א"מ)‬

‫נתון קבל אינסופי ואחיד בכיוון ציר ‪ , y‬ובאורך ‪ l‬בכיוון ציר ‪ z‬עם מרחק בין הלוחות ‪ d‬ביחס‬
‫לציר ‪ . x‬בין הלוחות קיים חומר מוליך עם מוליכות ‪ , ‬בעל מקדם דיאלקטרי יחסי ‪  r‬ובעל‬
‫מקדם מגנטי יחסי ‪ . r‬קצה ההתקן סגור על ידי מוליך מושלם כמתואר באיור‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪z‬‬

‫‪x=d‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x=0‬‬

‫כמוכן נתונות הנחות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬במישור ‪ z  l‬מאולץ כיסוי זרם משטחי המשתנה הרמונית בזמן‪:‬‬

‫ˆ‪, J s  z  l   K0 cos t  x‬אבל נשתמש כמובן ברישום פאזורי‪. J s  K0 xˆ :‬‬

‫‪ .2‬ההתקן אינסופי ואחיד בכיוון ציר ‪ , y‬כלומר ‪ . y  0‬לצורך החישובים נניח אורך‬
‫‪.W‬‬ ‫אופייני ‪ W‬כך ש‪d , l -‬‬

‫‪ d‬לכן ‪ x  0‬עבור השדה החשמלי והמגנטי (אבל לא עבור הפוטנציאל החשמלי)‪.‬‬ ‫‪l .3‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפסדים גבוהים כלומר ‪ 0 r‬‬

‫‪ .5‬שדות אפס מחוץ להתקן‪.‬‬

‫סעיף א‪ :‬מהם השדות הא"מ בתוך ההתקן?‬

‫לפני החישוב עצמו‪ ,‬נקבע את התלות הוקטורית של השדות א"מ בהתקן‪ .‬חשוב מאוד לעשות זאת‬
‫לפני הצבה במשוואות מקסוול על מנת לפשט את העבודה עם הנגזרות החלקיות‪.‬‬

‫עבור שדה חשמלי נשים לב לתנאי רציפות עבור השדה החשמלי המשיקי‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ E  x  0   Ein , y  x  d   0‬‬

‫‪ xˆ   Eout  Ein ‬‬ ‫‪ 0   in, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x 0,d‬‬ ‫‪ Ein , z  x  0   Ein , z  x  d   0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫נקבל כי ˆ‪. E  z   E  z  x‬‬ ‫ולפי הנחה ‪ 2‬מתקיים ‪ 0‬‬ ‫היות ולפי הנחה ‪ 3‬מתקיים ‪ 0‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪5‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫עבור השדה המגנטי נוכל קודם כל לקבוע כי הינו פונקציה של ‪ z‬בלבד‪ .‬את הכיוון נוכל לקבוע‬
‫בעזרת כלל יד ימין שנובע מחוק פאראדיי או משיקולי כיוון התקדמות ההספק בהתקן ולקבל כי‬
‫ˆ‪. H  z   H  z  y‬‬

‫כעת נרשום את המשוואות הדיפרנציאלית החלקיות כשכל הרכיבים המיותרים לא מסבכים לנו‬
‫את העבודה‪.‬‬
‫מחוק אמפר נקבל‪:‬‬

‫‪  H  j 0 r E  J  j 0 r E   E   E ‬‬

‫‪H‬‬
‫ˆ‪  x‬‬ ‫ˆ‪  Ex‬‬
‫‪z‬‬

‫מחוק פארדי נקבל‪:‬‬

‫‪E‬‬
‫‪ E   j0 r H ‬‬ ‫ˆ‪yˆ   j0 r Hy‬‬
‫‪z‬‬

‫נציב אחד בשני ונקבל‪:‬‬

‫‪  1 H‬‬ ‫‪ 1  H‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2H‬‬
‫‪ j0 r H ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ j0 r H‬‬
‫‪z   z‬‬ ‫‪  z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z 2‬‬

‫זוהי משוואת הדיפוזיה עבור השדה המגנטי‪ ,‬הפתרון הכללי שלה הוא צירוף לינארי של‬
‫אקספוננטים‪.‬‬

‫נגדיר את הגודל הבא‪:‬‬

‫‪  j 0  r‬‬
‫‪2‬‬

‫שורשים של גודל זה הם שורשים של הפולינום האופייני של המד"ר לעיל‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 r  1  j ‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪‬‬ ‫‪j0 r  e‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 r  e‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0 r‬‬

‫מכאן נגדיר את עומק החדירה של השדה הא"מ אל תוך המוליך‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ meter ‬‬
‫‪r 0‬‬

‫מתוך שתי ההגדרות הנ"ל נרשום בצורה מקוצרת‪:‬‬

‫‪1 j‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪6‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫הפתרון הכללי עובר השדה המגנטי תחת הגדרות לעיל‪:‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪H ( z )  Ae z  Be z  Ae  e‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Be  e‬‬ ‫‪‬‬

‫ע"י הצבה בחוק אמפר נקבל כי פתרון כללי לשדה חשמלי‪:‬‬

‫‪H‬‬
‫ˆ‪ x‬‬ ‫‪  Exˆ  E ( z )   1 z H ‬‬
‫‪z‬‬
‫‪    j ‬‬ ‫‪j ‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪ E ( z )    Ae  Be     Ae e  Be e ‬‬
‫‪ z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כעת על מנת לחשב את הקבועים נעשה שימוש בתנאי השפה שעוד לא השתמשנו בהם‪.‬‬

‫על המוליך המושלם‪ , z  0 ,‬נקבל התאפסות של השדה החשמלי מתוך תנאי רציפות של שדה‬
‫חשמלי משיקי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪zˆ   Eout  Ein   0  E  z  0   0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪ z 0‬‬

‫צפיפות מאולצת של זרם משטחי חופשי ב ‪: z  l‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ zˆ   H out  H in ‬‬ ‫‪ K 0 xˆ   H  z  l   K 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪ z l‬‬

‫‪ K0‬‬
‫‪.A B‬‬ ‫מכאן נקבל‪:‬‬
‫‪2cosh   l ‬‬

‫הערה‪ :‬השתמשנו בקשר בין אקספוננטים לפונקציות היפרבוליות‪:‬‬

‫‪e z  e z‬‬ ‫‪e z  e z‬‬

‫‪sinh( z ) ‬‬ ‫‪, cosh( z ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימו לב‪ :‬לא ניתן להיעזר בתנאי שפה על רציפות שדה חשמלי משיקי ב ‪ z  l‬הרי שבמישור זה‬
‫יש מקור מאולץ‪.‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪7‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫ע"י הצבה של הקבועים שמצאנו נקבל את השדות הא"מ בהתקן‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪sinh  z ‬‬ ‫‪cosh   z ‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪K0‬‬ ‫‪xˆ, H   K0‬‬ ‫ˆ‪y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪cosh  l ‬‬ ‫‪cosh  l ‬‬

‫כיצד נראת האמפליטודה של השדות עבור מוליכים שונים לאורך ההתקן בעל אורך ‪? 1   m‬‬

‫מסקנה מהסעיף‪ :‬בתדר נתון מוליך טוב יותר לא מאפשר לשדה א"מ לחדור לתוכו‪ ,‬כלומר עומק‬
‫החדירה של השדה א"מ הינו מאוד קטן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עבור עומק חדירה גדול יותר‪ ,‬השדה‬
‫א"מ מבצע דיפוזיה טובה יותר לתוך המוליך‪.‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪8‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫סעיף ב‪ :‬בדקו את קיום משפט פוינטינג הקומפלקסי ברישום דיפרנציאלי בהתקן‬

‫זה‪.‬‬

‫ראשית נחשב את וקטור פוינטינג הקומפלקסי באמצעות השדות שחישבנו בסעיף הקודם‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫) ‪2 sinh( z ) cosh ( z‬‬

‫*‬
‫‪S‬‬ ‫‪E H*  ‬‬ ‫‪K0‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪cosh( l‬‬
‫‪2‬‬

‫נחשב את הדיברגנס של וקטור פוינטינג‪:‬‬

‫‪ S ‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫‪Sz  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪K0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪cosh( l‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ cosh  z   * sinh  z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫כעת נחשב את צפיפות האנרגיה החשמלית ואת צפיפות האנרגיה המגנטית‪.‬‬

‫‪2 sinh   z ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ we t  D  E *   0 r 2 K0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪cosh   l ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2 cosh   z ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ wm t  B  H *  0 r K0‬‬
‫‪cosh  l ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫היחס בין צפיפות האנרגיה החשמלית למגנטית הינו‪:‬‬

‫‪2 0 r E‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ we t‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ 2 0 r tanh   z   0 r tanh   z   1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ wm t 20 r H‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 0  r‬‬ ‫‪‬‬

‫ולכן האנרגיה החשמלית זניחה לעומת האנרגיה המגנטית‪.‬‬

‫נחשב את איבר ההפסדים‪:‬‬

‫‪2 sinh   z ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫* ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪J E   E ‬‬ ‫‪K0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪cosh  l ‬‬
‫‪2‬‬

‫נשווה בין ההפסדים האוהמים לאנרגיה המגנטית‪:‬‬

‫‪ E‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬ ‫‪tanh( z )  tanh( z )  1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫~‬
‫‪  wm t 0 r H‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 r‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪9‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫הערה אודות קירובים לעיל‪ :‬היות ואנו במצב של הפסדים גבוהים ניתן לומר כי‬
‫‪  z  z j0 r‬ולכן עבור ארגומנט של ‪ tanh  ‬מספיק גדול היחס בין הפסדים‬ ‫‪1‬‬
‫לאנרגיה מגנטית אגורה הוא בקירוב טוב שווה ל‪ .1‬כלומר‪ ,‬הפסדים אינם זניחים ביחס לאנרגיה‬
‫מגנטית אגורה‪.‬‬

‫כעת נבדוק את משפט פוינטינג הקומפלקסי בהתקן בהזנחת האנרגיה החשמלית‪ ,‬אך ללא הזנחת‬
‫הפסדים ואנרגיה מגנטית‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪  S  2 j  wm t  J *  E‬‬
‫‪2‬‬

‫שימו לב‪ :‬אילו היינו מתעקשים לקחת בחשבון אנרגיה חשמלית‪ ,‬היינו מקבלים שהמשפט‬
‫פוינטינג לא מתקיים‪ .‬זאת מאחר וכבר ביצענו הזנחה לגורם שאחראי על אנרגיה חשמלית עוד‬
‫בשלב של פיתוח המשוואה לשדות הא"מ ‪ . j 0 r E   E   E‬מכאן אנו לומדים שהפתרון‬
‫שלנו (כמו כל פתרון של בעיה פיסיקלית) חייב להיות עקבי עם ההנחות שלו (קונסיסטנטי)‪.‬‬

‫סעיף ג‪ :‬מהו כיסוי הזרם המשטחי ב ‪? z  0‬‬

‫‪K0‬‬
‫‪K  zˆ   H out  H in  yˆ  xH‬‬
‫‪ˆ  z  0  ‬‬ ‫ˆ‪x‬‬
‫‪cosh  l‬‬

‫סעיף ד‪ :‬חשבו את אימפדנס כניסה להתקן‪.‬‬

‫לפי הגדרה שכבר ראיתם בתורת המעגלים‪ ,‬אימפדנס כניסה מוגדר ע"י‪:‬‬

‫‪Vin‬‬
‫‪Z in ‬‬
‫‪I in‬‬

‫זרם הכניסה נתון‪ ,‬למעשה הוא נתון ליחידת אורך‪ ,‬אז עבור אורך אופייני ‪ W‬ביחס לציר ‪ y‬נקבל‬
‫‪ . I in  WK 0‬כדי לחשב את עקבת הכניסה יש לחשב את היחס בין מתח הכניסה לזרם הכניסה‪.‬‬
‫הגדרה זו דורשת בדיקה מחודשת כיוון שמתח מוגדר באופן כללי עבור משטר סטטי כשהשדה‬
‫החשמלי הוא שדה משמר‪.‬‬

‫נסתכל על מישור ‪  x, y ‬בתוך ההתקן המוגדר ע"י ‪( z  const.‬בפרט ‪ .) z  l‬עבור שדה חשמלי‬
‫משמר על המישור הזה‪ ,‬אמורה להתקיים המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ E  dl‬‬

‫מצד שני מתוך חוק פאראדיי האינטגרלי‪:‬‬

‫‪ E  dl   j  B  da‬‬
‫בבעיה עם תלות בזמן שתי השוויונות אפשריים כאשר קווי אינדוקציה מגנטית מקבילים ללולאת‬
‫האינטגרציה‪ ,‬דהיינו ‪( B  da‬כך ש‪. ) B  da  0 -‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪10‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫איור הבא ממחיש את הנאמר לעיל‪:‬‬
‫‪z‬‬

‫‪da‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪B‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪dl‬‬

‫בהתקן שלנו חוק פאראדיי אינטגרלי מקבל את התצורה הבאה‪:‬‬

‫‪ E  dl   j  B  da ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ E  dl   j ‬‬ ‫‪0 r H  z  yˆ  zˆ da  0‬‬
‫‪some closed‬‬ ‫‪surface‬‬
‫)‪loop C in (x,y‬‬ ‫‪enclosed‬‬
‫‪plane‬‬ ‫‪by C‬‬

‫כלומר‪ ,‬השדה החשמלי אינו משמר בהתקן כולו אך אכן משמר לכל חתך ‪ . z  const‬בין כל שתי‬
‫נקודות על מישור כזה ניתן להגדיר פוטנציאל חשמלי ולכן ניתן להגדיר מפל מתח‪ ,‬כל עוד אנו‬
‫מדברים על אותו חתך ‪. z  const‬‬
‫בהתקן שלנו מתח הכניסה‪ ,‬אם כך‪ ,‬הוא‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪Vin    dxE  l  ‬‬ ‫‪K tanh   l ‬‬
‫‪d‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ 0‬‬

‫שימו לב‪ :‬כלל לא צריך פה אינטגרל!‬

‫ולכן עקבת ההתקן תהיה‪:‬‬

‫‪V d‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪tanh  l ‬‬
‫‪I W‬‬

‫סעיף ה‪ :‬מה קורה לאימפדנס כניסה כתלות באורך של ההתקן?‬

‫בגבול שההתקן ארוך מאוד ‪  l  1‬אימפדנס הכניסה‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪(1  j‬‬
‫‪ l 1‬‬
‫‪ W‬‬
‫עבור התקן קצר מאוד ‪  l  1‬נקבל‪:‬‬
‫‪j0 r Ld‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪ l 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪W‬‬
‫הערה‪ :‬השתמשנו בפיתוחי טיילור הבאים‪:‬‬
‫‪tanh  x   1‬‬ ‫‪tanh  x   x‬‬
‫‪x 1‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪11‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫מסקנה מהשאלה‪ :‬קיבלנו שאימפדנס הכניסה בהתקן ארוך מורכב מסליל ונגד שמחוברים בטור‬
‫וזאת בהתאמה למה שהערכנו מבחינה אנרגטית בסעיף ב' כי האנרגיה המגנטית וההפסדים‬
‫האוהמים הם הדומיננטים בהתקן ומאותו סדר גודל‪.‬‬