‫שבוע פרשת צו‬

(13 - 19 March 2022) ‫ ט"ז אדר ב' תשפ"ב‬- '‫י‬

ayhuutcuhk ohshxjv rmut w hrpx

.cue
rutv ,kaka
Rga kfhv
hahka hgha,

,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf

tWyhka ksbgn ojbn r"unst

Ivtxruthba
ayhuutcuhkN
^

,frgn hsh kg rutk tmuh

"ohshxjv rmut"
/ h /b 'ihkeurc sWcj rpf eWvt ;hbx hhuuertP irgyxht 770
v t h r c k o h h , au o h a n j , u t n g c a o h p k t , a n j , b a
kfc ,utkpb ,ba tv, whv
tWyhka rWunst eWf ,skuvk vba eWhsm

vz gucak ,urypvvu oud'‫ד‬

r, ‫עמוד‬
hnuhv oW‫כללי‬
cnrv hr‫במפתח‬
ugha Wouh o‫כמפורט‬
uhvW hnuhv :‫הוספה‬
anuj hnuhv thb, rugha :vpxuv
w w w w
 oilitz zgpd xcq ‫ב‬
xgaend onfd ixd ,(dngd zriwy e` miakekd z`v cr ,xgyd zelr e` ,dngd upn) elek meid lk jyna oilitz gipdl milekiy it lr s`
(g"kyz hay `"i zgiyn) .mda milltzne oilitz migipny l`xyi bdpnk ,zixgy zlitz onfa `ed oilitz zgpdl

ìëáe ¨ § ELôð § § © ìëáe ¨ § Eááì § ¨ § ìëa ¨ § ,E éý¤ Ÿìà¡ éé¨ § úॠzáäàå ¨§©¨§ :eilr avipd 'd z` xekfi df ici lre 'eke dcen df gqep ... xnel envr libxdl aeh

Eeöî § © § éëðà ¦ Ÿ ¨ øLà ¤ £ ,älàä ¤ ¥ ¨ íéøácä ¦ ¨ § © eéäå ¨ § .Eãàî ¤Ÿ § éúîLð

¦ ¨ § ¦ éa¦ zøæçäL
¨ § © ¡ ¤ ¤ íi÷å
¨ © § éç© Cìî
¤ ¤ ,E éðôì ¦ £ äãBî
¤ ¨ § éðà ¤
Eúéáa ¤ ¥ § EzáLa § § ¦ § ,ía¨ zøaãå ¨ § © ¦ § E éðáì ¤ ¨ § ízðpLå¨ § © ¦ § .Eááì ¤ ¨ § ìr© ,íBiä© .Eúðeîà
¤ ¨ ¡ äaø ¨ © .äìîça
¨§¤§
,Eãé¤ ¨ ìr© úBàì§ ízøL÷e ¨ § © § .Eîe÷áe ¤ § EaëLáe § § ¨ § Cøcá ¤ ¤ © Ezëìáe§ §¤§ xgyd zekxa lk z` xnel devn

.E éørLáe ¤ ¨ § ¦ Eúéa ¤ ¥ úBææî ª § ìr© ízáúëe ¨ § © § .E éðér ¤ ¥ ïéa¥ úôèèì Ÿ ¨ Ÿ § eéäå ¨§ äøåúä úëøá
äeöî ¤ © § éëðà ¦ Ÿ ¨ øLà ¤ £ ,éúBöî © § ¦ ìठeòîLz § § ¦ rîL © Ÿ ¨ íঠäéäå ¨¨ § .jxaiy cr eitn dxez ixac `ivedle xacl xeq`e c`n da xdfil jixv
ìëa ¨ § ,Bãárìe § ¨ § íëéýìû ¤ ¥ Ÿ ¡ éé¨ § úठäáäàì ¨ £ © § ,íBiä© íëúà ¤§¤ åéúBöîa
¨ § ¦ § eðLc÷ ¨ § ¦ øLà ¤ £ ,íìBòä ¨ ¨ Cìî ¤ ¤ eðéýìû¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà ¨ © Ceøa¨
äøBé ¤ Bzra ¦ § íëöøà ¤ § § © øèî © § ézúðå ¦ © ¨ § .íëLôð ¤ § § © ìëáe ¨ § íëááì ¤ § ©§ :äøBú¨ éøác ¥ § ¦ ìr© eðeöå ¨¦ §
EãNa § ¨ § áNr ¤ ¥ ézúðå ¦ © ¨ § .Eøäöéå
¤ ¨ § ¦ § ELøéúå§ Ÿ ¦ § E¤ðâã ¨ § zôñàå
¨ § © ¨ § ,LB÷ìîe §©
éôáe
«¦ § ,eðéôa «¦ § EúøBú
« § ¨ éøác-úà «¥ § ¦ ¤ eðéýìà «¥ Ÿ ¡ éé¨ § àð¨ áøräå «¤ £ © §
,íëááì ¤ § © § äzôé ¤ § ¦ ït¤ íëì ¤ ¨ eøîMä § ¨ ¦ .zráNå ¨ § ¨ ¨ § zìëàå ¨ § © ¨ § ,Ezîäáì ¤ §¤§¦
,eðéàöàöå
«¥ ¨ ¡ ¤ § eðçðৠ«© £ äéäðå
«¤ § ¦ § ,ìàøNé
«¥ ¨ § ¦ úéa¥ Enr-ìë̈
« §©
äøçå ¨ ¨ § .íäì ¤ ¨ íúéåçzLäå
¤ ¦ £ © § ¦ § íéøçà ¦ ¥ £ íéäìû ¦ Ÿ ¡ ízãárå ¤ § © £ © ízøñå ¤ §© §
éãîBìå
«¥ § § EîL «¤ § érãBé«¥ § eðlk «¨ ª ,ìàøNé«¥ ¨ § ¦ úéa¥ Enr-ìë « § © ¨ éàöàöå«¥ ¨ ¡ ¤ §
àìŸ äîãàäå ¨ ¨ £ ¨ § øèî ¨ ¨ äéäé ¤ § ¦ àìåŸ § íéîMä ¦ © ¨ © úठøörå © ¨ § íëa ¤ ¨ éé¨ § óà©
:ìàøNé
«¥ ¨ § ¦ Bnrì« © § äøBz «¨ ãnìîä«¥ © § © ,éé¨ § äz૨ © Ceøa « ¨ .dîL«¨ § ì¦ EúøBú
« § ¨
éé¨ § øLà ¤ £ äáhä ¨ Ÿ © õøàä ¤ ¨ ¨ ìrî © ¥ äøäî ¨ ¥ § ízãáàå ¤ § © £ © ,dìeáé ¨ § úठïzú ¥¦
ìkî
¨ ¦ eða¨ øça © ¨ øLठ£ ,íìBòä ¨ ¨ Cìî ¤ ¤ eðéýìû ¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà ¨ © Ceøa¨
,íëLôð ¤ § § © ìrå © § íëááì¤ § © § ìr© älà ¤ ¥ éøác © ¨ § úठízîNå ¤ § © § .íëì ¤ ¨ ïú𠥟
.íëéðér ¤ ¥ ¥ ïéa¥ úôèBèì Ÿ ¨ § eéäå ¨ § íëãé ¤ § ¤ ìr© úBàì§ íúà ¨ Ÿ ízøL÷e¤ §© §
ïúBð
¥ ,éé¨ § äzà ¨ © Ceøa¨ .BúøBz ¨ úठeðì¨ ïúðå © ¨ § íénrä̈
¦©

Eúéáa ¤ ¥ § EzáLa § § ¦ § ,ía¨ øaãì ¥ © § íëéða ¤ ¥ § úठíúà ¨ Ÿ ízãnìå ¤ §©¦ §

:äøBzä¨ ©

Eúéa ¤ ¥ úBæeæî§ ìr© ízáúëe ¨ § © § .Eîe÷áe ¤ § EaëLáe § § ¨ § Cøcá ¤ ¤ © Ezëìáe

§ §¤§ åéða-ìàå
¨ ¨ ¤ § ïøäà-ìàŸ £ «© ¤ øac ¥ © :øîàlŸ « ¥ äLî-ìà ¤ ¤ ýåý騟 § øaãéå
¥ ©§ ©
øLà ¤ £ äîãàä ¨ ¨ £ ¨ ìr© íëéðá ¤ ¥ § éîéå ¥ ¦ íëéîé ¤ ¥ § eaøé§ ¦ ïrîì © © § .E éørLáe¤¨ § ¦ :íäì «¤ ¨ øBîਠìûøNé ¥ ¨ § ¦ éða-úà
¥ § ¤ eëøáú £«¨ § äk Ÿ øîàì
Ÿ ¥
.õøàä ¤ ¨ ¨ ìr© íéîMä ¦ © ¨ © éîék ¥ ¦ ,íäì ¤ ¨ úúì ¥ ¨ íëéúáàì ¤ ¥ Ÿ £ © éé¨ § òaL𠩧¦ àOé ¨ ¦ :jpçéå
¨ «¤ ª «¦ E éìठ¥ åéðt ¨ ¨ | ýåýé ¨Ÿ § øàé ¥ ¨ :EøîLéå
«¤ § § ¦ § ýåýé
¨Ÿ § Eëøáé
§ ¤ «¨ §
zøîàå
¨ § © ¨ § ìûøNé ¥ ¨ § ¦ éða ¥ § ìठøac ¥ © .øîàl Ÿ ¥ äLî ¤ ìठéé¨ § øîàiå ¤ Ÿ© :íBìL
« ¨ Eì§ íNéå ¥ ¨ § E éìà ¤ ¥ åéðt¨ ¨ | ýåýé ¨Ÿ §
,íúøãì ¨ Ÿ Ÿ § íäéãâá ¤ ¥ § ¦ éôðk ¥ § © ìr© úöéö ¦ ¦ íäì ¤ ¨ eNrå ¨ § íäìथ £ :íëøáà«¥ £«¨ £ éðàå
¦ £ «© ìûøNé
¥ ¨ § ¦ éða-ìr
¥ § © éîL-úà ¦ § ¤ eîNå ¨§
,úöéöì ¦ ¦ § íëì ¤ ¨ äéäå ¨ ¨ § .úìëz ¤ ¥ § ìéút ¦ § ,óðkä ¨ ¨ © úöéö ¦ ¦ ìr© eðúðå § ¨§
àìå Ÿ § ,íúà ¨ Ÿ íúéNrå ¤ ¦ £ © ,éé¨ § úBöî § ¦ ìk¨ úठízøëæe ¤ § © § ,Búà Ÿ íúéàøe¤ ¦ § ïéìéôú úçðä úåëøá
oilitzd lr ode ci ly oilitzd lr od mipeekn dzxin`a) ,dpey`xd dkxad
íéðæ¦ Ÿ ízà ¤ © øLà ¤ £ íëéðér ¤ ¥ ¥ éøçàå ¥ £ © § íëááì ¤ § © § éøçà ¥ £ © eøeúú̈
zil`nyd cid ly zxeaiwd xixy lr drevxd wecid iptl zxn`p (y`x ly
íúééäå ¤ ¦ § ¦ ,éúBöî ¨ § ¦ ìk¨ úठíúéNrå ¤ ¦ £ © eøkæz § § ¦ ïrîì © © § .íäéøçà ¤ ¥£ © oilitzdy ote`a (oini ci lr oilitzd z` gipn l`ny cia azekd ,xhi`)
.sebd xarl zehep
,íëúà ¤ § ¤ éúàöBä ¦ ¥ øLà ¤ £ ,íëéýìû ¤ ¥ Ÿ ¡ éé¨ § éðà ¦ £ .íëé ¤ ý¥ Ÿìàì¥ íéLã÷ ¦ §
¨éé§ éðà) ¦ £ íëéýìû ¤ ¥ Ÿ ¡ éé¨ § éðà ¦ £ ,íéý¦ Ÿìàì¥ íëì ¤ ¨ úBéäì § ¦ íéøöî ¦ © § ¦ õøàî ¤¤ ¥ åéúBöîa
¨ § ¦ § eðLc÷
¨ § ¦ øLà
¤ £ ,íìBòä
¨ ¨ Cìî ¤ ¤ eðéýìû ¨ © Ceøa¨
¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà
.úîà ¤ ¤ (íëéýìû ¤ ¥Ÿ ¡ :ïélôz
¦ ¦ § çéðäì
© ¦ ¨ § eðeöå
¨¦ §
iptl (y`xÎlyl ciÎly oilitz zgpd oia xaic m` wx) zxn`p dipyd dkxad
:dlitzd mcew xnel oekp y`xd lr drevxd wecid
EBîk¨ Erøì
£ ¥ § záäàå
¨ § © ¨ § ìL
¤ äNr
¥ £ úåöî
© § ¦ éìr ¥ © § éðéøä
© ¨ ìa÷î ¦ ¥£ åéúBöîa
¨ § ¦ § eðLc÷
¨ § ¦ øLà
¤ £ ,íìBòä
¨ ¨ Cìî ¤ ¤ eðéýìû ¨ © Ceøa¨
¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà
wlgzny itk mildz xeriy llek zixgy zlitz lk z` oilitza lltzdl devn :ïélôz
¦ ¦ § úåöî
© § ¦ ìr© eðeöå
¨¦ §
.ycegd inil

úéa¥ äðaiL
¤ ¨ ¦ ¤ ,eðéúBáà
¥ £ éýìàå¥ Ÿ ¥ eðéýìû ¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¥ Ÿ ¡ éé¨ § ,E éðôlî ¦§ òîù úàéø÷
.EúøBúá
¤ ¨ § eð÷ìç
¥ § ¤ ïúå ¥ § ,eðéîéá
¥ ¨ § äøäîa
¨ ¥ § ¦ Lc÷n䨧 ¦ © :ãçà
¨ ¤ éé¨ § ,eðéýìû
¥ Ÿ ¡ éé¨ § ,ìàøNé
¥ ¨ § ¦ òîL
©§
.E éðt
¤ ¨ úठíéøLé¦ ¨ § eáLé § ¥ EîL
¤ § ì¦ eãBé íé÷écö ¦ ¦ © Cà© :ãrå
¤ ¨ íìBòì
¨ § Búeëìî
§ © ãBák§ íL
¥ Ceøä

(äøåú ìù øçà øôñ åà) äøåú éùîåç äùîç ¯ ùîeç ¨ ,íùäì äìéôú øîåì ¯ åìùî éèøô (äìéôú) øåãéñ äéäé íéøâåáîä íâå ¯ íéðè÷ éðè÷ íâ ¯ úá åà ïá ,ãìé ìëìù éàãë
ìåëé ïäáù ... ñøôë ìáé÷ù åà åéøåäî åì ïúéðù) éèøôä åôñëî ,(áåè íåéå úáùî ãáì) ä÷ãö ïúåð äëåúìù ¯ åìùî ä÷ãö-úôå÷ ìéãáäì ïëå ,äøåú íåé ìë åá ãåîìì åìùî
åúåéøçàå åúåùøá åéäé åìà íéøáãå ¯ íîù óåøéöá ("å"äì" úåáéú-éùàøá åà) "äàåìîå õøàä íùäì" äæ ìò åáúëéùå ,íééùéàä åéëøöì åá ùîúùäìå ,åùôð ééç úåð÷ì äéä
."ä÷ãö ìù úéáå øãç"ì êôäéé åìåë øãçä äæ éãé ìòå ,äîåãëå øîñî éãé ìò øãçá òåá÷ì ùé äôå÷ä úà ¯ èìåá íå÷îá ,åøãçá íçéðéå
‫ג‬ mildz
.ë÷
:ÔÈÈÊ ÈÏÎÓ ¯˙ÂÈ ˜ÂÁ¯ ̘ӷ Û‡ ˙‚¯Â‰ ͇ȉ گ‰ ÔÂ˘Ï Ìȯ·„Ó‰ Ô˙‡ ÏÚ ÁÂÎÈÂ

ézðëL
¦ § ©À ¨¹ CLî ¤ ®¤ ézøâ-ék
¦ ´§ © ¦ él-äéBà
¦ − ¨ « ä :íéîúø «¦ ¨ § él
®¦ äúøva ¨ ´ ¨ ¨ © ýåýé-ìà
¨Ÿ § − ¤ úBìònä ¬ £ «Å© © øéL¦À à
íòÀ¦¹ éLô𮦠§ © dl-äðëL
´ ¨ ¨ § «¨ úaø © © − å :øã÷
«¨ ¥ éìäà-íò
¬¥ ¢ «¨ «¦ -úôOî © § ¦ éLôð ¦ § ©− äìévä
¨ ´¦ © ýåýé
¨ÀŸ § á :éððòiå ¦«¥ £«© © éúàø÷
¦ À¨ ¨¹
änä
¨ À¥¹ øaãà ®¥ © £ ´éëå
¦ § íBìL-éðਠ− ¦ £ æ :íBìL « ¨ àðBN ¬¥ CìÀ¨¹ ó éñi-äîe
¬¦ Ÿ © Eì§ − ïzi-äî ´¥ ¦ © â :äiîø «¨ ¦ § ïBL¬ lî ¨ ¦ ø÷L
¤®¤
:äîçìnì
«¨ ¨ § ¦ © éìçb
¬¥ £ «© íòÀ¦¹ íéðeðL ®¦ § øBaâ ´¦ évç ¥́ ¦ ã :äiîø «¨ ¦ § ïBL¬ ì¨
.àë÷
:ÁÈ‚˘Ó ‰"·˜‰ ͇ȉ ÔÂÈÏÚ‰ Ô„Ú Ô‚Ï ‰ÏÂÚ Ì˘Ó ÔÂ˙Á˙‰ Ô„Ú Ô‚· ‰ÏÚÓ ˘È ͇ȉ

-àìŸ LîMä
¤ ¬¤ © íîBé À̈ å :E«ðéîé ¤ ¦ § ãé-ìò
¬© © Elö À § ¹¦ ýåýé
¬¨Ÿ § ïéàî¦ ©À ¥ ¹ íéøää-ìà
®¦ ¨ «¤ ¤ éðéò © ¥ − àOà ´ ¨ ¤ úBìònì¬ £ «©Å © øéL¦À à
òø-ìkî
®¨ ¨ ¦ EøîLé
¬ § ¨ § ¦ ýåýé
¨ÀŸ § æ :äìéla ¨ §«¨ © çøéå ¨ ¤À ©¹ :õøàå
© ¬¥ ¨ § äkké ¤ «¨ ¨ íéîL
¦ ¬© ¨ äNò ¥À Ÿ ¹ ýåý鮨Ÿ § íòî´ ¦ ¥ éøæò¦ § ¤ − á :éøæò
«¦ § ¤ àáé
Ÿ¬ ¨
EàB
®¤ áe Eúàö-øîLé
¬ § «¥ ¨ § ¦ ýåýé ¨ÀŸ § ç :ELôð-úà «¤ § © ¤ øîLé Ÿ À § ¦¹ ´äpä ¥ ¦ ã :EøîL «¤ § Ÿ « íeðé-ìàÀ ¹̈ © Eìâø ®¤ § © èBnì ´ © ´ïzé-ìà
¥¦ © â
:íìBò-ãòå
«¨ © § äzòî
À̈ © «¥ ¹ EøîL
®¤ § Ÿ « ýåýé
¬¨Ÿ § ä :ìàøNé «¥ ¨ § ¦ øîBL ¥À ¹ ïLé鮨 ¦ àìå ´Ÿ § íeðé-àì
¨− Ÿ
.áë÷
:ÌÈÏ˘Â¯È· ¢Ú˘ ÌÈÒÈ‰Â ÌÈÏ˘Â¯È Á·˘Ó ¯¯Â˘Ó‰ ¯ÙÒÓ

eìàL
£ «© − å :ãåc «¦ ¨ úéáì
´ ¥ § úBàñk À § ¦¹ ètLîì ®¨ § ¦ § úBàñë
´ §¦ é쮦 íéøîàa´ ¦ § Ÿ « § ézçîN¦ § © ¨ − ãåãì ¬ ¦ Ũ § úBìònä À £ «© © øéL ¬¦ à
Cìéça
®¥ ¥ § íBìL-éäé
¬ ¨ ¦ § æ :C éáäঠ«¨ £ Ÿ « eéìLé
¨À § ¹¦ íìLeøé
¦®¨ ¨ « § íBìL
´ § CéøòLa
¦ À© ¨ § ¦ ¹ eðéìâø ®¥ § © eéä ´¨ úBãîò § Ÿ « − á :Cìð «¥ ¥ ýåýé
´ ¨Ÿ § úéa−¥
-äøaãà
¨ § © £ éòøå
®¨ ¥ § éçà
´© © ïòîì
© © § − ç :C éúBðîøàa
¦ «¨ § § © § äåìL¨À § ©¹ dl-äøaçL
¬¨ ¨ § ª ¤ øéòk À¦ §¹ äéeðaä
®¨ § © íìLeøé ¦¬© ¨ « § â :í ¦«ìLeøé ¨ ¨ «§
eðéäìà
®¥ Ÿ ¡ ýåýé-úéa
´ ¨Ÿ § ¥ ïòîì © © § − è :Ca«¨ íBìL ´ ¨ àp−¨ úeãò ´ ¥ dé-éèáL ¨ − ¥ § ¦ íéèáL ¿¦ ¨ § eìò ¶ ¨ íML ¨¸ ¤ ã :åcçé «¨ § ©
:C쫨 áBè´ äL÷áà −¨ § © £ ´eáLé § «¨ | änL ¨ ¨¸ ék ³¦ ä :ýåýé «¨Ÿ § íL ¥́ ì§ úBãäì À Ÿ §¹ ìàøNéì
®¥ ¨ § ¦ §

'‫ י"ד אדר ב‬,‫ יום חמישי בערב‬:‫סוף זמן קידוש לבנה‬

`"hily x"enc` w"k li`edy wxand gqep .d"a 1

laz iagxn lka 'iy y"p`l gelyl 2

`"iyz'd ,mixetd ini z`xwl 3

.‫בבקשה להתוועד בפורים וגם בשבת בהתעוררות מיוחדת לעבודה בחינוך ביראת שמים‬ 4

,‫בברכת פורים שמח‬ 5

Ô‰‡Ò¯Â‡È˘ ÌÁÓ 6

`"hily x"enc` w"k li`edy wxand gqep .d"a

laz iagxn lka 'iy y"p`l gelyl
d"kyz'd ,mixetd ini z`xwl
.‫פורים שמח והתוועדויות פעילות‬
‫מנחם שניאורסאהן‬

‫מפתח כללי‬
‫כב( עין יעקב מסכת יומא ‪...............................................‬ריג‬
‫כג( מסכת יבמות עם ביאורים‬
‫מדף ו עד דף יב ‪ ................................................‬ריד‬
‫מתורת רבותי‪‬ו ‪‬שיאי חב"ד‪:‬‬
‫שולחן ערוך הלכות שבת עם הערות וציו‪‬ים‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ .................................................‬רמד‬
‫כה( שולחן ערוך הלכות עירובין‬
‫לפי לוח רב יומי אדמו"ר הזקן ‪ ..............................‬רמה‬
‫תורה אור ויושט המלך לאסתר‬ ‫כו(‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ ................................................‬רמח‬
‫כז( תורת חיים‬
‫אדמו"ר האמצעי ‪ ..............................................‬ר‪‬ד‬
‫כח( מאמרי הצ"צ – דרך מצותיך‬
‫אדמו"ר ה"צמח צדק" ‪ ........................................‬ר‪‬ה‬
‫כט( תורת שמואל תרל"ב‬
‫אדמו"ר מוהר"ש ‪ ..............................................‬ר‪‬ח‬
‫ל( ספר המאמרים – המשך תער"ב‬
‫אדמו"ר מוהרש"ב ‪ .............................................‬ר‪‬ט‬
‫ספר המאמרים – אידיש )מתורגם(‬ ‫לא(‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪ ..............................................‬רס‬
‫לב( ספר השיחות ה'תש"ד‪-‬ה'תש"ה בלה"ק‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪ ............................................‬רסד‬
‫לג( ספר הזכרו‪‬ות פרק ק ‪ ............................................‬רסו‬
‫לד( אגרות קודש‬
‫אדמו"ר מוהריי"צ ‪ .....................................................‬רסח‬
‫לה( חומש לקריאה בציבור ‪ ..................................‬ער‬
‫לו( קריאת התורה למ‪‬חת שבת‪-‬קודש ‪ .................‬רעז‬
‫לז( לוח זמ‪‬ים לשבוע פרשת צו ‪ ..........................‬רעח‬
‫לח( סדר מצות הדלקת ‪‬רות לשבת קודש ‪ ............‬רעט‬
‫דברי התורה שאנו מקבלים באדיבות של כל המוציאים לאור‪ ,‬שייכים אליהם ואסור בהחלט לעשות בהם שימוש מסחרי‬
‫ד‬
‫סדר ה‪‬חת תפילין ‪ ......................................‬ב‬ ‫א(‬
‫מזמורי תהלים קכ‪ ,‬קכא‪ ,‬קכב ‪ ......................‬ג‬ ‫ב(‬
‫מאמר ד"ה וקיבל היהודים‬ ‫ג(‬
‫פורים‪ ,‬ה'תשי"א ‪ ...............................................‬ה‬
‫ד( מאמר ד"ה מגילה ‪‬קראת‬
‫כד(‬
‫פורים )מאמר ב(‪ ,‬ה'תשכ"ה ‪ .................................‬כד‬
‫שיחת חג הפורים‪ ,‬ה'תשי"א ‪ .........................‬ל‬ ‫ה(‬
‫שיחת חג הפורים‪ ,‬ה'תשכ"ה ‪ .......................‬מח‬ ‫ו(‬
‫ז( שיחת ש"פ צו‪,‬‬
‫ט"ז אדר‪-‬ש‪‬י‪ ,‬ה'תשכ"ה ‪ ..............................‬מט‬
‫לקוטי‪-‬שיחות פורים כרך טז‪ ,‬ב ‪ ......................‬ט‬ ‫ח(‬
‫לקוטי‪-‬שיחות פרשת צו כרך יז‪ ,‬ב ‪.......................‬סד‬ ‫ט(‬
‫ילקוט לוי יצחק על התורה לכ"ק הרה"ג הרה"ח‬ ‫י(‬
‫המקובל ר' לוי יצחק ש‪‬יאורסאהן זצ"ל ‪ .................‬סט‬
‫יא( ילקוט גאולה ומשיח – פרשת צו ‪ ....................‬ע‬
‫יב( שיעורי חומש יומי לשבוע פרשת צו ‪ ..............‬עא‬
‫שיעורי תהלים לשבוע פרשת צו ‪ ...................‬צט‬ ‫יג(‬
‫שיעורים בספר הת‪‬יא )מוגה(‬ ‫יד(‬
‫לשבוע פרשת צו‪ ...........................................‬ק‬
‫טו( לוח "היום יום" לשבוע פרשת צו ‪ ..................‬קו‬
‫טז( הלכה יומית לעיון ברמב"ם ‪ ........................‬קט‬
‫שיעורי רמב"ם‬
‫– ג' פרקים ליום‪ ,‬לשבוע פרשת צו ‪ ..............‬קיב‬ ‫יז(‬
‫יח( – פרק אחד ליום‪ ,‬לשבוע פרשת צו‪ ..............‬קפו‬
‫יט( – ספר המצוות‪ ,‬לשבוע פרשת צו ‪ ..................‬רב‬
‫‪‬ביאים וכתובים‬ ‫כ(‬
‫יחזקאל פרק יז‪-‬יח‪ ,‬חמיה פרק יג ‪ ...............................‬רד‬
‫כא( מש‪‬יות – מסכת דמאי‬
‫ביאור קהתי‪ ...................................................‬רו‬
 ‫ה‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫האמור שבאמירת 'נעשה ונשמע' במתן תורה בני ישראל רק החלו לקבל על ‪29‬‬ ‫נאמר במגילת אסתר‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¯·c‬‬
‫עצמם את התורה והמצוות ובימי אחשורוש הייתה הקבלה בשלימות ¿«‬ ‫‪ ,1 ˙BNÚÏ‬לפי פשוטו הכתוב‬
‫‪¬« elÁ‰‬‬‫‡‪≈≈ ¯L‬‬‫¬∆‬ ‫‪˙‡≈ ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Ïa˜Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪χ¯NÈ‬‬
‫‪ ‰¯Bz‬שאז אמרו 'נעשה ונשמע' »‪≈ »¿ƒ eȉ‬‬
‫‪» ÔzÓa‬‬‫‪««¿ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,5 ‡Ït‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ 3‬מדבר על כך שבני ישראל קבלו על עצמם לעשות‪ ,‬היינו לחגוג‪ ,‬את ימי‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪ Ê‬בעת מתן‬‫‪ eȉL‬בני ישראל »‬
‫‪»∆ ˙eiÓL‚a‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ô‰≈ ,ÈelÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪„B·k¿ ¯‡·Óe‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪ 4‬הפורים בכל שנה ושנה כפי שכתב להם מרדכי היהודי‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÁaeLÓ‬‬
‫‪» ¿ ·vÓe‬‬ ‫‪»« „ÓÚÓa‬‬
‫תורה ¿«¬»‬ ‫‡„‪¯"BÓ‬‬ ‫‪¿« ÈÓÁ‬‬
‫‪ƒ» ȯBÓ‬‬
‫˜„‪ƒ ˙Me‬‬
‫¿ «‬ ‫‪5‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪,6 ˙e¯ÈÁ‰‬‬
‫‪≈« ÔÈÚa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ¯˙BÈa‬‬
‫ונעלה ¿ ≈‬ ‫‪¯eaÈcƒ B¯Ó‡Óa‬‬
‫הרבי הריי"צ ¿«¬»‬ ‫‪6‬‬
‫לאחר שיצאו ממצרים שם היו עבדים ‪35‬‬
‫*‬ ‫‪`"iyz'd mixet .c"qa‬‬ ‫‪∆ ÏÈÁ˙n‰‬‬
‫‪' 2 ‰Ê‬וקבל היהודים'‬ ‫««¿‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙eiÁe¯a‬‬
‫‪ƒ» ¿ Ô‰Â‬‬
‫פרך ¿≈‬ ‫ועבדו עבודת‬
‫לעשׂוֹת ‪,1‬‬ ‫החלּוּ ַ ֲ‬ ‫אשׁר ֵ ֵ‬ ‫היּהוּדים ֵאת ֲ ֶ‬ ‫‪ִ ְ ַ Ïa˜Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿ 1‬‬ ‫‪ ÂÈLÎÚ‬לפורים‬
‫‪3‬‬ ‫)‪» ¿« ¯B‡Ï» ‡ˆiL‬‬
‫∆»»‬ ‫‪8‬‬
‫וגם מבחינה רוחנית‪ ,‬בעת מתן תורה ‪37‬‬ ‫‪ 9‬תשי"א‪ ,‬כהנהגת הרבי באותן שנים‬
‫‪38‬‬
‫אדמוֹ"ר‬ ‫חמי ַ ְ‬ ‫מוֹרי ָ ִ‬ ‫קדוּשּׁת ִ‬ ‫וּמבאר ְכּבוֹד ְ ַ‬ ‫ְ ֵָ‬ ‫‪2‬‬
‫היו בני ישראל במצב משובח ונעלה‬ ‫‪ 10‬להוציא לאור לקראת כל חג ומועד‬
‫‪39‬‬ ‫‡‪ Ê‬בעת מתן תורה‬ ‫)שׁיּצא ָלאוֹר מאד ∆»»‬
‫‪» ‰È‰L‬‬ ‫המּתחיל ֶזה ‪ָ ָ ֶ 2‬‬ ‫בּמאמרוֹ ִדּיבּוּר ַ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֲַָ ְ 3‬‬ ‫בני‬ ‫‪eÏawL‬‬
‫‪ 11‬מאמר של הרבי הריי"צ( ∆‪¿ƒ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‡ˆ‪ ÌÏ‬אצל בני ישראל ‪ÈelÈbƒ‬‬ ‫תּוֹרה‪»¿∆ .‬‬ ‫דּמתּן ָ‬ ‫בּהזּמן ְ ַ ַ‬‫שּׁהחלּוּ ְ ַ ְ ַ‬ ‫שׁקּבּלוּ ַמה ֶ ֵ ֵ‬ ‫עכשׁיו‪ְ ִ ֶ (3‬‬ ‫‪ָ ְַ 4‬‬ ‫‪ 12‬ישראל בתקופת נס פורים «‪‰Ó‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪,7 ˙ÈÏÚ‬‬
‫‪≈¬« ÈΉ‬‬‫‪ƒ¬ ‡b¯„a‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙e˜Ï‬‬‫התחלה ¡ …‬
‫היתה ַרק ַ ְ ָ ָ‬ ‫ונשׁמע ָ ְ ָ‬ ‫נעשׂה ְ ִ ְ ָ‬ ‫שׁאמרוּ ַ ֲ ֶ‬ ‫ְדּזה ֶ ָ ְ‬ ‫‪ֶ 5‬‬ ‫‪ elÁ‰M‬לקבל על עצמם ¿«¿«‬
‫‪ÔÓf‰a‬‬ ‫‪≈≈∆ 13‬‬
‫‪42‬‬ ‫כי הקדושֿברוךֿהוא בעצמו התגלה‬ ‫גּזירת‬
‫)בּזמן ְ ֵ ַ‬‫אחשׁורוֹשׁ ִ ְ ַ‬ ‫וּבימי ֲ ַ ְ ֵ‬ ‫לעשׂוֹת(‪ֵ ִ ,‬‬ ‫)החלּוּ ַ ֲ‬‫‪ֵֵ 6‬‬ ‫‪ e¯Ó‡L‬בני‬
‫‪¿»∆ ‰Êc‬‬
‫‪∆¿ .‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓc‬‬‫‪«« ¿ 14‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÈÓÈ·e‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫סיני‪,‬‬ ‫בהר‬ ‫אליהם‬
‫וּמדיּיק‬
‫היּהוּדים ‪ֵ ַ ְ .4‬‬ ‫וקבּל ַ ְ ִ‬ ‫הקּבּלה‪ֵ ִ ְ ,‬‬‫היתה ַ ַ ָ ָ‬ ‫המן( ָ ְ ָ‬ ‫‪ָָ 7‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪ 15‬ישראל בעת מתן תורה «¬ ∆‬
‫‪44‬‬ ‫‡‪ LB¯ÂLÁ‬לעומת זאת »‪eȉ‬‬ ‫¬« ¿≈‬ ‫‪»¿ƒ¿ 16‬‬
‫‪ ÚÓLÂ‬ובכך קבלו על עצמם את‬
‫בּמתּן‬
‫שׁהרי ְ ַ ַ‬ ‫פּלא ‪ֵ ֲ ֶ ,5‬‬ ‫דּבר ֶ ֶ‬ ‫שׁלּכאוֹרה הוּא ְ ַ‬ ‫בּזה‪ָ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ֶָ 8‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪‰„ȯȉ‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙ÈÏÎ˙a‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ χ¯NÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪˜¯« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪ 17‬התורה והמצוות »¿»‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÌÏÚ‰‰Ï‬‬
‫‪≈¿∆«¿ ÛÒBc‬‬ ‫בּגשׁמיּוּת מבחינה רוחנית‪» ¿ ,‬‬ ‫העילּוּי‪ֵ ,‬הן ְ ַ ְ ִ‬ ‫בּתכלית ָ ִ‬ ‫ישׂראל ְ ַ ְ ִ‬
‫תּוֹרה ָהיוּ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ָ 9‬‬ ‫‪ ‰ÏÁ˙‰‬של קבלה זו )כלשון‬ ‫‪»»¿« 18‬‬
‫‪47‬‬ ‫בּענין ¿∆¿≈‬
‫‪ ¯zÒ‰Â‬על הרוחניות ועל האלוקות‬ ‫בּיוֹתר ְ ִ ְ ַ‬ ‫משׁוּבּח ְ ֵ‬ ‫וּמצּב ְ ָ‬ ‫בּמעמד ַ ָ‬ ‫שׁהיוּ ָאז ְ ַ ֲ ָ‬ ‫‪ָ ֶ 10‬‬ ‫‪ elÁ‰‬רק התחילו‬‫‪ 19‬הכתוב כאן ≈≈‬
‫‪48‬‬ ‫‡‪ ¯L‬בזמן הגלות‬ ‫אצלם ִגּילּוּי ∆¿»‬
‫‪∆ ¬ ,˙eÏb» ÏÎaL‬‬ ‫שׁהיה ָאז ֶ ְ ָ‬ ‫בּרוּחניּוּת ֶ ָ ָ‬ ‫והן ְ ָ ִ‬ ‫החירוּת‪ֵ ְ ,6‬‬ ‫‪ֵ ַ 11‬‬ ‫‡‪LB¯ÂLÁ‬‬
‫‪≈¿ «¬ ÈÓÈ·e‬‬
‫‪≈ ƒ ,(˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« 20‬‬
‫‪49‬‬ ‫אין גילוי אלוקות אלא להיפך‪ ,‬כלשון‬ ‫אחשׁורוֹשׁ‬ ‫וּבימי ֲ ַ ְ ֵ‬ ‫נעלית‪ֵ ִ ,7‬‬ ‫הכי ַ ֲ ֵ‬ ‫בּדרגּא ֲ ִ‬‫אלקוּת ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ֹ ֱ 12‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» (ÔÓ‰‬‬ ‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬
‫)‪«≈¿ ÔÓÊa‬‬‫‪«¿ƒ 21‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪‰qÎÈ‬‬
‫‪∆«¿ CLBÁ‰‬‬
‫לההעלם הכתוב בישעיה « ∆‬ ‫דּנוֹסף ְ ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫הירידה‪ָ ְ ,‬‬ ‫בּתכלית ַ ְ ִ ָ‬ ‫ישׂראל ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ָ 13‬היוּ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ ‰Ïaw‰‬השלימה‪ ,‬שעל כך נאמר‬‫‪»»«« 22‬‬
‫‪51‬‬ ‫‡¯‪ 8 ı‬וההעלם וההסתר על האלוקות‬‫‪∆∆ 8‬‬ ‫‪) ÌÈ„e‰i‰‬בדומה‬
‫‪4‬‬ ‫‪ƒ ¿« Ïa˜Â‬‬‫‪ 23‬כאן ¿‪≈ƒ‬‬
‫ארץ‬ ‫יכסּה ֶ ֶ‬ ‫החוֹשׁ‪ֶ ַ ְ ‬‬‫אשׁר ַ ֶ‬ ‫שׁבּכל ָגּלוּת ֲ ֶ‬ ‫והסתּר ֶ ְ ָ‬‫‪ֵ ְ ֶ ְ 14‬‬
‫‪52‬‬ ‫ˆ‪ ÌÈÓeˆÓ‬הממעטים‬
‫‪ƒ ¿ƒ Èeaȯa‬‬ ‫הוא ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 24‬למאמר הגמרא על כתוב אחר במגילת‬
‫‪53‬‬ ‫הנּה ָאז את גילוי והארת האלוקות ¿«¬»‬
‫‪˙BÓÏÚ‰Â‬‬ ‫והסתּרים‪ֵ ִ ,‬‬ ‫והעלמוֹת ְ ֶ ְ ֵ ִ‬ ‫צמצוּמים ְ ַ ֲ ָ‬‫בּריבּוּי ִ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ 15‬‬ ‫‪ 25‬אסתר‪' ,‬קיימו וקבלו היהודים' שבימי‬
‫‪54‬‬ ‫‪ ‰p‰‬בנוסף‬ ‫‪ Ìȯƒ≈zÒ‰Â‬רבים‪≈ƒ ,‬‬ ‫וההסתּר עוֹד ¿∆¿‬ ‫ההעלם ְ ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫היה ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫המן( ָ ָ‬ ‫גּזירת ָ ָ‬ ‫)בּזמן ְ ֵ ַ‬
‫‪ַ ְ ִ 16‬‬ ‫‪ 26‬אחשורוש‪ ,‬בני ישראל קיימו מה‬
‫לצמצומים ולהסתרים שבכל גלות‪ ,‬הרי ‪55‬‬ ‫שקבלו כבר במתן תורה(‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪„BÚ ¯zÒ‰‰Â‬‬
‫‪≈¿∆«¿ ÌÏÚ‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ‰È‰‬‬
‫‪»» (ÔÓ‰‬‬
‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬
‫)‪«≈¿ ÔÓÊa‬‬
‫»‡‪«¿ƒ Ê‬‬ ‫הדבר‬ ‫‪‡e‰ ‰¯B‡ÎlL‬‬
‫∆‪» ¿ƒ‬‬ ‫הרבי הריי"צ במאמר הנזכר‪,‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» ˜Èi„Óe‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪28‬‬

‫*( המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א לקראת פורים תשמ"ט )המו"ל(‪ (1 .‬אסתר ט‪ ,‬כג‪ (2 .‬שנאמר "ה' תשא פורים‬
‫קטן‪ ,‬רפ"ז" )כותרת המאמר בסה"מ תרפ"ז )ועד"ז ב"התמים"( שבהערה הבאה(‪ (3 .‬בקונטרס פורים שנה זו )ה'תשי"א(‪.‬‬
‫נדפס אח"כ גם בסה"מ ה'תשי"א ע' ‪ 180‬ואילך‪ .‬תרפ"ז ע' קי ואילך‪ .‬ולפני זה – ב"התמים" חוברת ז לה‪ ,‬ג ]שלו‪ ,‬ג[‬
‫ואילך‪ (4 .‬וכ"ה גם ברד"ה זה בתו"א )מג"א צו‪ ,‬ג( ובשערי אורה )שער הפורים פח‪ ,‬ב(‪ .‬וכ"ה גם בתו"א שם צ‪ ,‬א‪ .‬צח‪,‬‬
‫א‪ .‬שערי אורה נד‪ ,‬א‪ .‬רד"ה זה תרע"ח )סה"מ תרע"ח ע' קצו(‪ .‬ובכ"מ‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שבתו"א שם )צח‪ ,‬א( ובהמאמר דתרפ"ז‬
‫)בתחלתו( שהוא ע"ד שארז"ל )שבת פח‪ ,‬א( עה"כ )אסתר ט‪ ,‬כז( קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר ]אף‬
‫שלכאורה הם שני ענינים‪ ,‬ד"וקבל היהודים את אשר החלו" הוא שרק בפורים היתה הקבלה‪ ,‬משא"כ "קיימו מה שקבלו"‬
‫הוא שגם במ"ת היתה הקבלה* אלא שלא היה לה קיום‪ .‬וראה לקמן סי"ב[‪ .‬ובשערי אורה שם )בשני המקומות(‪ ,‬ועד"ז‬
‫ברד"ה זה תרע"ח‪ ,‬הובא פירוש זה עצמו )עה"פ וקבל היהודים( בשם "ארז"ל"‪ (5 .‬הביאור בדיוק לשון זה – ראה ד"ה‬
‫וקבל היהודים דפורים קטן ה'תשל"ח ס"א )סה"מ מלוקט ח"א ע' שיז(‪ (6 .‬ראה שמו"ר פמ"א‪ ,‬ז‪ .‬ויק"ר פי"ח‪ ,‬ג‪ .‬זח"ב‬
‫קיג‪ ,‬סע"ב ואילך‪ .‬וראה גם עירובין נד‪ ,‬ב‪ (7 .‬ראה תניא פל"ו שהגילוי דמתן תורה הי' מעין הגילוי דלע"ל‪ (8 .‬לשון הכתוב‬
‫– ישעי' ס‪ ,‬ב‪.‬‬

‫*( ואולי יש לומר‪ ,‬שלכן מדייק בהדרושים )תו"א שם צ‪ ,‬א )ועד"ז שם צו‪ ,‬ג‪ .‬צט‪ ,‬סע"א(‪ .‬שערי אורה שם נד‪ ,‬א )ועד"ז שם פח‪ ,‬ב‪ .‬צ‪ ,‬ב(‪ .‬סה"מ‬
‫תרע"ח שם( דפירוש "וקבל היהודים את אשר החלו" הוא שבימי מרדכי הי' גמר הקבלה‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫ו‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫של כל בני ישראל‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל ‪36‬‬ ‫‪ÌzÚc‬‬
‫‪»¿ « ÏÚ« ‰˙ÏÚ‬‬ ‫‪»¿» ‡Ï‬‬ ‫‪ eȉ» ˙eiÓL‚a‬בני ישראל »‡‪ Ê‬בזמן גזירת מהגזירה‪… ,‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ Ì‚Â‬‬ ‫‪ 9 ¯˙BÈ‬מאשר בכל גלות‪«¿,‬‬ ‫‪≈ 1‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ ¯‡·Óe‬הרבי‬
‫‪≈»¿ .ÌBÏLÂ‬‬ ‫‪ ıeÁ ˙·LÁÓ‬מחשבה חיצונית לא ראוייה «‪» ¿ ÒÁ‬‬ ‫‪∆∆ ¿« ‚B¯‰Ï‬‬ ‫‪¬« „ÈÓL‰Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ ‰¯ÈÊb‰‬‬ ‫‪»≈¿« ‰˙ȉL‬‬ ‫‪»¿»∆ ,˙ÈÏÎ˙a‬‬‫‪ƒ¿«¿ ·vn‰‬‬‫‪»«« ÏÙLa‬‬‫‪ 2‬המן ¿ ≈∆‬
‫‪38‬‬ ‫‪ ̉lL‬של בני ישראל בימי גזירת‬‫‪∆»∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙B¯ÈÒn‰L‬‬ ‫‪ ÛË« Ô˜Ê‬הריי"צ במאמר‪ƒ¿«∆ ,‬‬ ‫‪≈» „ÚÂ‬‬ ‫‪«¿ ¯ÚpÓ‬‬ ‫‪««ƒ ÌÈ„e‰i‰‬‬ ‫‪ƒ ¿« Ïk» ˙‡∆ ÌBÏLÂ‬‬ ‫‪» ¿ ÒÁ« „a‡Ïe‬‬‫‪≈«¿ 3‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ ÌBÏLÂ‬בקדושֿברוךֿהוא‬ ‫‪» ¿ ÒÁ« ¯BtÎÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡lL‬‬‫)‪… ∆ ˜¯« ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰˙ȉ‬‬ ‫‡‪ ,10 „Á‬שהיא גזירה קשה וחמורה מאוד שמעולם לא המן »¿»‬ ‫‪»∆ ÌBÈa¿ ÌÈLÂ‬‬ ‫‪ƒ»¿ 4‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪e¯ÒnL‬‬
‫‡‪¿»∆ ‡l‬‬ ‫ולא להמיר את דתם‪»∆ ,‬‬ ‫‪,ÔÎ≈ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪ 5‬הייתה כמוה ¿«‬
‫‪41‬‬ ‫‪ ÌLÙ‬מלבד על האמונה בהשם‬ ‫המּצּב «¿ »‬ ‫בּשׁפל ַ ַ ָ‬ ‫בּגשׁמיּוּת ָהיוּ ָאז ְ ֵ ֶ‬ ‫וגם ְ ַ ְ ִ‬ ‫יוֹתר ‪ַ ְ ,‬‬
‫‪9‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 6‬למרות מצבם של בני ישראל בזמן‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫וּלאבּד «‪» « Ìei˜ƒ ÏÚ« (Ìb‬‬ ‫להרוֹג ְ ַ ֵ‬ ‫להשׁמיד ַ ֲ‬ ‫הגּזירה ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁהיתה ַ ְ ֵ ָ‬ ‫בּתכלית‪ָ ְ ָ ֶ ,‬‬ ‫‪ 7‬גזירת המן‪ ,‬הן ברוחניות והן בגשמיות‪ִ ְ ַ ְ ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪eÏȉ˜‰L‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ∆ „ÚÂ‬‬ ‫‪ ˙BˆÓe‬בפועל‪«¿ ,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫זקן ַטף‬ ‫ועד ָ ֵ‬ ‫מנּער ְ ַ‬ ‫היּהוּדים ִ ַ ַ‬ ‫ושׁלוֹם ֶאת ָכּל ַ ְ ִ‬ ‫‪ 8‬היה נחות וירוד לאין שיעור לגבי ‪ַ 3‬חס ְ ָ‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪» „BÓÏÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈa¯a‬‬‫˜‪ƒ«» ˙Bl‰‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫מתּן‬
‫בּזמן ַ ַ‬ ‫ואף ַעל ִפּי ֵכן‪ַ ְ ִ ,‬‬ ‫אחד ‪ַ ְ ,10‬‬ ‫ונשׁים ְבּיוֹם ֶ ָ‬ ‫מצבם בזמן מתן תורה‪ ,‬בכל זאת ‪ִ ָ ְ 4‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪.[LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪eȉLk‬‬
‫‪»∆ ¿ ,‰¯Bz‬‬ ‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫‪«« ÔÓÊa‬‬ ‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬ ‫‪ƒ¿« ˙e¯¯BÚ˙‰Â‬‬‫היתה ַרק ¿‪¿ ¿ƒ‬‬ ‫העילּוּי‪ָ ְ ָ ,‬‬ ‫בּתכלית ָ ִ‬ ‫ישׂראל ְ ַ ְ ִ‬ ‫כּשׁהיוּ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫תּוֹרה‪ָ ֶ ְ ,‬‬ ‫‪ ÈelÈÚ‰‬הן ‪ָ 5‬‬ ‫‪ƒ» ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ χ¯NÈ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ 11‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ ̉lL‬של בני ישראל בעת גזירת‬ ‫המן‪∆»∆ ,‬‬ ‫גּזירת ָ ָ‬ ‫וּבזמן ְ ֵ ַ‬ ‫לעשׂוֹת(‪ַ ְ ִ ,‬‬ ‫)החלּוּ ַ ֲ‬ ‫ההתחלה ֵ ֵ‬ ‫‪ 12‬בגשמיות והן ברוחניות‪ ,‬כאמור לעיל‪ָ ָ ְ ַ ַ 6 ,‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ÈÎc¯Ó‬‬
‫‪«¿¿» È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ‰˙ȉ‬‬ ‫קבּלוּ ַמה המן »¿»‬ ‫דּוקא ִ ְ‬ ‫השּׁפלוּת‪ָ ,‬אז ַ ְ ָ‬ ‫בּתכלית ַ ִ ְ‬ ‫כּשׁהיוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ ‰ÏÁ˙‰‰‬של קבלת ‪ָ ֶ ְ 7‬‬ ‫‪»»¿«« ˜¯« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» 13‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪,14 B¯B„aL‬‬
‫‪¿∆ ‰LÓ‬‬ ‫‪∆… ,È„e‰i‰‬‬‫שׁבּזמן «¿ ‪ƒ‬‬ ‫בּזה ‪ַ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וּמבאר ָ ֶ‬ ‫תּוֹרה‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫בּמתּן ָ‬ ‫שּׁהחלּוּ ְ ַ ַ‬ ‫ֵֵֶ‬ ‫‪8‬‬ ‫‪elÁ‰‬‬‫≈‬ ‫≈‬ ‫הכתוב‬ ‫בלשון‬ ‫כנרמז‬ ‫)‬ ‫התורה‬ ‫‪14‬‬
‫‪50‬‬ ‫כדברי הזוהר שבכל דור ודור יש‬ ‫שׁלּהם‬‫וּמצוֹת ֶ ָ ֶ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫היה ִקיּוּם ַ ָ‬ ‫הגּזירה‪ָ ָ ,‬‬ ‫‪ָ ֵ ְ ַ 9 ,ÔÓ‰‬‬ ‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬
‫‪«≈¿ ÔÓÊ·e‬‬
‫‪«¿ƒ ,(˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« 15‬‬
‫‪ִ ְ ִ 10 ʇ» ,˙eÏÙM‰‬‬ ‫‪¿ƒ « ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉLk‬‬‫‪»∆ ¿ 16‬‬
‫‪51‬‬ ‫'אתפשטותא' )התפשטות במובן של‬
‫מבוֹאר‪,‬‬ ‫דּבתוֹרה אוֹר ‪ָ ְ 12‬‬ ‫]וּלהעיר‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫נפשׁ‪ִ ָ ְ .‬‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬
‫‪52‬‬ ‫הארה וניצוץ( ממשה רבנו‪ ,‬ובזמן‬ ‫‪ÔzÓa‬‬
‫‪««¿ elÁ‰M‬‬‫˜‪≈≈∆ ‰Ó« eÏa‬‬ ‫‪¿ƒ ‡˜Âc‬‬‫‪»¿« 17‬‬
‫‪53‬‬ ‫גזירת המן‪ ,‬מרדכי היהודי היה משה‬
‫שׁבּאם‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫היא‬ ‫ִ‬ ‫אז‬ ‫ָ‬ ‫שׁהיתה‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫שׁלּהם‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫נפשׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ְדּהמּסירוּת‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪11‬‬
‫‪ ‰¯Bz‬והרי זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬דבר פלא‪.‬‬‫‪» 18‬‬
‫‪54‬‬ ‫˜‪˙Bl‰‬‬ ‫עוֹשׂים של הדור ∆‪ƒ ¿ƒ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ïȉ˜‰L‬‬ ‫ושׁלוֹם ֹלא ָהיוּ ִ‬ ‫דּתם ַחס ְ ָ‬ ‫ממירים ָ ָ‬ ‫‪ ,11 ‰Êa‬הרבי הריי"צ ‪ָ 12‬היוּ ְ ִ ִ‬ ‫‪∆» ¯‡·Óe‬‬ ‫‪≈»¿ 19‬‬
‫‪55‬‬ ‫‡‪ Ì˙eÓ‬של‬
‫‪»» ¡ ˙‡∆ ˜fÁÏ‬‬ ‫‪≈«¿ ÌÈa¯a‬‬‫היּהוּדים‪ƒ«» ,‬‬ ‫היתה ַרק ַעל ַ ְ ִ‬ ‫הגּזירה ָ ְ ָ‬ ‫להם ְכּלוּם‪ִ ,‬כּי ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪ ‰¯ÈÊb‰‬של ‪ֶ ָ 13‬‬ ‫‪»≈¿« ÔÓÊaL‬‬
‫‪ 20‬במאמר הנזכר ∆‪«¿ƒ‬‬
‫‪56‬‬ ‫בני ישראל‪.‬‬ ‫מחשׁבת חוּץ‬ ‫דּעתּם ַ ְ ֶ ֶ‬ ‫עלתה ַעל ַ ְ ָ‬ ‫ְואף ַעל ִפּי ֵכן ֹלא ָ ְ ָ‬ ‫ַ‬ ‫‪14‬‬ ‫˜‪Ìei‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫»‬‫»‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫‪ 21‬המן על בני‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÈÎc¯Ó‬‬
‫‪«¿¿» ÏL‬‬ ‫‪∆ B˙„B·Ú‬‬
‫‪» ¬ ¯wÈÚÂ‬‬
‫‪15‬‬ ‫שׁלּהם ¿‪« ƒ‬‬ ‫נפשׁ ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁהמּסירוֹת ֶ ֶ‬ ‫וּמבאר‪ִ ְ ַ ֶ ,‬‬ ‫ושׁלוֹם‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫‪ ̉lL‬של כל ‪ַ 15‬חס ְ ָ‬ ‫‪∆»∆ ˙BˆÓe‬‬ ‫‪¿ƒ ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « 22‬‬
‫‪ LÙ‬למרות ‪ָ ְ ָ 16‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬
‫‪ 23‬בני ישראל ‪ƒ¿ƒ‬‬
‫‪58‬‬ ‫בחיזוק האמונה של בני ישראל בעת‬
‫אלּא‬‫ושׁלוֹם‪ָ ֶ ,‬‬ ‫לכפּוֹר ַחס ְ ָ‬ ‫שׁלּא ִ ְ‬ ‫)לא ַרק ֶ ֹ‬ ‫היתה ֹ‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ‰˙ȉ‬כפי שמבואר‬ ‫גזירת המן »¿»‬ ‫‪‰¯B˙·c‬‬
‫]‪» ¿ƒ ,¯ÈÚ‰Ïe‬‬ ‫‪ 24‬הגזירות‪ƒ»¿ .‬‬
‫‪60‬‬ ‫בהמשך המאמר של הרבי הריי"צ‬
‫וּמצוֹת ‪,13‬‬ ‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫נפשׁם ַגּם( ַעל ִקיּוּם ַ ָ‬ ‫שׁמּסרוּ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ ָ ֶ 17 ,¯‡B·Ó‬‬ ‫‪ 12 ¯B‡ 25‬לאדמו"ר הזקן ¿ »‬
‫‪61‬‬ ‫‪˙B˜BÈzƒ ÌÚƒ ‰¯Bz‰‬‬‫‪» « „enÈÏa‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫תּוֹרה‬‫ָ‬ ‫ללמוֹד‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫בּרבּים‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫קהלּוֹת‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫שׁהקהילוּ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ְועד‬ ‫ַ‬ ‫‪18‬‬
‫‪ ̉lL‬של בני‬
‫‪∆»∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰c‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ 26‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ̉L‬הילדים‬ ‫¯‪≈∆ ,Ôa‬‬ ‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫נפשׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫המּסירוּת‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫והתעוֹררוּת‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫נפשׁ[‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫בּמסירוּת‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫‪19‬‬ ‫‡‪ Ê‬בזמן גזירת המן‬‫‪» ‰˙ȉL‬‬
‫‪ 27‬ישראל ∆»¿»‬
‫‪63‬‬ ‫‪χ¯NÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Ïk» ÏL‬‬ ‫‪∆ „BÒȉ‬‬ ‫משׁה «¿‬ ‫היּהוּדי‪ֶ ֹ ,‬‬ ‫מרדּכי ַ ְ ִ‬ ‫היתה ַעל ְ ֵידי ָ ְ ְ ַ‬ ‫שׁלּהם ָ ְ ָ‬ ‫‪ֶ ָ ֶ 20 Ì˙c‬‬ ‫‪» » ÌȯÈÓÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ eȉ» ̇aL‬‬‫‪ƒ¿∆ ‡È‰ƒ 28‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪‰ke¯‡a‬‬
‫«¬ »‬ ‫]‪¯‡B·Ók‬‬
‫«¿ »‬ ‫לחזּק ֶאת‬ ‫בּרבּים ְ ַ ֵ‬ ‫קהלּוֹת ָ ַ ִ‬ ‫שׁהקהיל ְ ִ‬ ‫שׁבּדוֹרוֹ ‪ִ ְ ִ ֶ ,14‬‬ ‫‪ְ ֶ 21‬‬ ‫‪ÒÁ‬‬ ‫«‬ ‫אחרת‬ ‫לדת‬ ‫היהודית‬ ‫‪ 29‬הדת‬
‫‪˙ÏÚÓ‬‬
‫‪«¬« Ï„B‚a‬‬ ‫¿ ∆‬ ‫‪¯Ó‡n‰a‬‬
‫¿««¬»‬
‫‪ eȉ» ‡Ï‬המן ושונאיהם ‪ָ ָ ֱ 22‬‬ ‫‪… ÌBÏLÂ‬‬ ‫‪» ¿ 30‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪16‬‬
‫היתה‬‫מרדּכי ָ ְ ָ‬ ‫עבוֹדתוֹ ֶשׁל ָ ְ ְ ַ‬ ‫ועיקּר‪ָ ֲ 15‬‬ ‫אמוּנתם‪ַ ִ ְ .‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪˙Èa≈ ÏL‬‬‫‪ Ï·‰‬פיהם של ‪∆ ˙B˜BÈzƒ‬‬ ‫∆∆‬ ‫‪Èkƒ ,ÌeÏk¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ÌÈNBÚ‬‬ ‫‪ƒ 31‬‬
‫‪67‬‬ ‫¯‪ Ôa‬הלומדים תורה[‪» ƒ ¿ƒ ,‬‬
‫‪‡˙ȇ„k‬‬ ‫שׁהם «»‬ ‫רבּן‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫התּוֹרה ִעם ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ ‰¯ÈÊb‰‬להשמיד ולהרוג חס ושלום ‪ִ ְ 23‬‬ ‫‪»≈¿« 32‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ıaÈwL‬‬
‫∆‪≈ ƒ‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪L¯„na‬‬
‫כמובא «‪»¿ƒ‬‬ ‫בּארוּכּה‬
‫ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫]כּמבוֹאר‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ישׂראל‬
‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫כּל‬ ‫ָ‬ ‫שׁל‬ ‫ֶ‬ ‫היסוֹד‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪24‬‬
‫‪Û‡Â‬‬‫‪«¿ ,ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÏÚ« ˜¯« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» 33‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ È„e‰i‰‬באותם ימים של‬
‫‪ƒ ¿« ÈÎc¯Ó‬‬‫»¿¿«‬ ‫בּית‬ ‫ֵ‬ ‫שׁל‬ ‫ֶ‬ ‫תּינוֹקוֹת‬ ‫ִ‬ ‫הבל‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫מעלת‬‫ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫בּגוֹדל‬‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫‪16‬‬ ‫ָ‬ ‫ֲ‬
‫בּהמּאמר‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ ÔÎ‬למרות שאם היו ממירים‬ ‫‪≈ Ètƒ ÏÚ« 34‬‬
‫‪70‬‬ ‫‡‪ÛÏ‬‬
‫‪∆∆ ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌȯNÚ‬‬ ‫היּהוּדי גזירת המן ∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫מרדּכי ַ ְ ִ‬ ‫שׁקּיבּץ ָ ְ ְ ַ‬ ‫בּמּדרשׁ ‪ֵ ִ ֶ 17‬‬ ‫כּדאיתא ַ ִ ְ ָ‬ ‫רבּן[‪ָ ִ ְ ִ ,‬‬ ‫‪ 35‬את דתם‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬היו ניצלים ‪ָ ַ 26‬‬

‫‪ (9‬ולהעיר ממחז"ל )חולין קלט‪ ,‬ב( "אסתר מן התורה מנין ]דכתיב )וילך לא‪ ,‬יח([ ואנכי הסתר אסתיר"‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שאפילו‬
‫לאחרי הנס דפורים )מכיון שהנס הי' מלובש בטבע( נק' כנס"י בשם אסתר מלשון הסתר אסתיר )ראה תו"א שם צ‪ ,‬ד‬
‫ואילך(‪ .‬ומכ"ש בזמן הגזירה‪ (10 .‬אסתר ג‪ ,‬יג‪ (11 .‬בפ"ג ואילך‪ (12 .‬שם צא‪ ,‬ב‪ .‬צז‪ ,‬א‪ .‬צט‪ ,‬ב‪ .‬וכ"ה בשערי אורה שם ס"ח‬
‫)צ‪ ,‬ב(‪ .‬סד"ה וקבל תרע"ח )סה"מ תרע"ח ע' רד(‪ .‬ד"ה חייב אינש עטר"ת ס"ד )סה"מ עטר"ת ע' שו(‪ .‬תרפ"א )ה'תש"ח(‬
‫ס"ה )סה"מ תרפ"א ע' קצא‪ .‬ה'תש"ח ע' ‪ .(118‬ד"ה בלילה ההוא ה'ש"ת פ"ה )סה"מ ה'ש"ת ע' ‪ .(9‬ועוד‪ .‬וכ"ה במגילת‬
‫סתרים עה"פ אסתר שם‪ (13 .‬שזהו חידוש גדול יותר‪ ,‬כי בנוגע לאמונה‪ ,‬גם קל שבקלים מוסר נפשו )תניא פי"ח‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (14‬דנוסף לזה שאתפשטותא דמשה בכל דרא )תקו"ז תס"ט – קיב‪ ,‬א‪ .‬קיד‪ ,‬א(‪ ,‬ומרדכי הי' האתפשטותא דמשה שבדורו‬
‫)ראה בהמאמר פט"ו( – איתא במדרש )אסת"ר פ"ו‪ ,‬ב‪ .‬הובא בהמאמר פ"ג( שהי' מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו‪.‬‬
‫‪ (15‬ראה בהמאמר פ"ג ופט"ו‪ (16 .‬פ"ב‪ .‬וראה גם שם פ"א ופט"ו‪ (17 .‬ראה אסת"ר פ"י‪ ,‬ד‪ .‬יל"ש אסתר רמז תתרנח‪ .‬ויק"ר‬
 ‫ז‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫‪ƒ¿« „vÓ‬‬ ‫‪ ,LÙ‬למרות הגזירות «‪ „Ú‬שבני ישראל קבלו את התורה ומצוות בשלימות ‪«ƒ ‡e‰‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ‰¯Bz‬‬ ‫‪» Ì„nÈÏÂ‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ 18 ÌÈ„ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« 1‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ ,̉lL‬ובזה היא מעלתם של ישראל בימי גזירת המן לגבי מצבם‬ ‫‪∆»∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ÈÎc¯Óe‬‬ ‫‪ ÚL¯‰‬מתוך כוונה לפגוע במרדכי היהודי »¿¿«‬ ‫‪» »» ÔÓ‰‬‬
‫‪»» ‡aLkL‬‬‫‪»∆ ¿∆ 2‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙e¯¯BÚ˙‰L‬‬
‫‪¿ ¿ƒ∆ Ô‡k» «Ú‚Bp‬‬ ‫‪≈ ‰Óe‬‬ ‫‪ ÌÎÏ‬בעת מתן תורה «‬ ‫‪∆» eÁ¯a‬‬ ‫‪ ̉Ï‬לעשרים ושניים אלף הילדים שלימדם תורה ‪¿ƒ‬‬ ‫‡‪∆» ¯Ó‬‬ ‫‪«» 3‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÈÎc¯Ó‬‬
‫‪«¿¿» ÏL‬‬ ‫‪∆ B˙„B·Ú‬‬
‫‪» ¬ ¯wÈÚLÂ‬‬
‫‪« ƒ∆ ¿ ÈÎc¯Ó‬‬
‫‪«¿¿» È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ̉lL‬‬‫‡‪∆»∆ e¯Ó‬‬ ‫‪ ÈzÏÁ‚a‬שאם המן יפגע במרדכי‪ ,‬הילדים לא ייפגעו »¿‬ ‫‪ƒ¿««¿ eÂkz‬‬ ‫‪»ƒ ‡lL‬‬‫‪…∆ 4‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÌÚƒ ‰¯Bz‰‬‬‫‪» « „enÈσ ‰˙ȉ‬‬ ‫»¿»‬ ‫‡‪ÔÈa≈ eÁ‬‬
‫‡‪¿«¬ Ez‬‬ ‫‪ 5‬הילדים למרדכי ‪¿ƒ‬‬
‫‪48‬‬ ‫¯‪ Ôa‬שאלה הם‬‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬ ‫תּוֹרה ‪∆ ˙B˜BÈzƒ‬‬ ‫ולימּדם ָ‬ ‫תּלמידים‪ָ ְ ִ ְ 18‬‬ ‫אלף ַ ְ ִ ִ‬ ‫וּשׁנים ֶ ֶ‬ ‫עשׂרים ְ ַ ִ‬ ‫‪ ˙ÂnÏ‬וסירבו להצעת ‪ִ ְ ֶ 1‬‬ ‫‪∆»« ÔÈ·e‬‬
‫‪≈ ÌÈiÁÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ 6‬‬
‫‪49‬‬ ‫לכאורה פרטים שלא קשורים ישירות‬ ‫‪̉ÈÏÚ‬‬
‫∆‬ ‫≈‬ ‫¬‬ ‫‪eÏawL‬‬
‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪ 7‬מרדכי לברוח‪,‬‬
‫וּמרדּכי‬
‫הרשׁע ָ ְ ְ ַ‬ ‫המן ָ ָ ָ‬ ‫שׁכּשׁבּא ָ ָ‬ ‫נפשׁ‪ַ ,‬עד ֶ ְ ֶ ָ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫‪ְִִ 2‬‬
‫‪50‬‬ ‫לנושא המסירות נפש ולכן לא מוסיפים‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ LBÚ‬‬ ‫‪ 8‬הילדים הללו »‪∆ Ïk‬‬
‫‪51‬‬ ‫ביאור במעלת הקבלה אז על הקבלה‬
‫אמרוּ‬ ‫בּגחלתּי ָ ְ‬‫תּכּווּ ְ ַ ַ ְ ִ‬ ‫שׁלּא ִ ָ‬ ‫לכם ֶ ֹ‬ ‫בּרחוּ ָ ֶ‬ ‫להם ִ ְ‬ ‫אמר ָ ֶ‬ ‫‪ַ ָ 3 ‡lL‬‬‫‪… ∆ ˜¯Â‬‬ ‫‪ 9‬ואפילו היפך החיים «‡‪«¿ C‬‬
‫‪52‬‬ ‫במתן תורה?‬ ‫שׁקּבּלוּ‬‫למּות‪ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫וּבין ַ ָ ֶ‬ ‫לחיּים ֵ‬ ‫אנחנוּ ֵבּין ְ ַ ִ‬ ‫אתּ‪ְ ַ ֲ ‬‬ ‫‪ְִ 4‬‬ ‫‪.‰¯Bz‰Ó‬‬
‫‪» «≈ „¯t‰Ï‬‬ ‫¿‪≈»ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪53‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‪ Ì‚Â‬בנוסף לשאלה הקודמת »‪ƒ‬‬ ‫להפּרד ¿«‬ ‫שׁלּא ְ ִ ָ ֵ‬ ‫שׁיּהיה ַא‪ַ ְ ‬ורק ֶ ֹ‬ ‫עוֹנשׁ ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫עליהם ָכּל ֶ‬ ‫‪ e‰ÊÂ‬הטעם הפנימי לאמור לעיל ֲ ֵ ֶ‬
‫‪5‬‬ ‫‪∆¿ 11‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪˜eic‰a‬‬
‫‪ƒ«¿ ·˙kM‬‬‫‪«»∆ ‰Óa‬‬ ‫החלּוּ ≈‪«¿ ¯e‡Èa‬‬ ‫אשׁר ֵ ֵ‬ ‫היּהוּדים ֵאת ֲ ֶ‬ ‫וקבּל ַ ְ ִ‬ ‫וזהוּ ְ ִ ֵ‬ ‫מהתּוֹרה‪ֶ ְ .‬‬‫ֵַ ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪Ïa˜Â‬‬
‫≈‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫הכתוב‬ ‫בפירוש‬ ‫‪12‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪(¯Ó‡n‰‬‬
‫)‪»¬«« ˙ÏÁ˙‰a‬‬‫וּבזמן בשאלה ¿«¿»«‬ ‫ההתחלה ִ ְ ַ‬ ‫היתה ַרק ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫תּוֹרה ָ ְ ָ‬ ‫שׁבּמתּן ָ‬ ‫לעשׂוֹת‪ַ ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ֲ ַ 7 ,˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« elÁ‰‬‬ ‫‡‪≈≈ ¯L‬‬ ‫‪∆ ¬ ˙‡≈ 13‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪eȉ» ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫‪«« ÔÓÊaL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‰Êc‬‬ ‫¿∆‬ ‫‪ ‰¯Bz‬כשבני ישראל אמרו‬‫»‬ ‫‪ÔzÓaL‬‬
‫‪««¿∆ 14‬‬
‫להם‬‫שׁהיה ָ ֶ‬ ‫הקּבּלה‪ִ ,‬כּי ַעל ְ ֵידי ֶ ָ ָ‬ ‫היתה ַ ַ ָ ָ‬ ‫המן ָ ְ ָ‬ ‫ְגּזירת ָ ָ‬ ‫‪ֵַ 8‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÈelÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎ˙a‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ χ¯NÈ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪˜¯« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪' 15‬נעשה ונשמע' »¿»‬
‫‪58‬‬ ‫‪˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉ» ‰¯ÈÊb‰‬‬‫‪»≈¿« ÔÓÊ·e‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫נתעלּוּ‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫וּמצוֹת‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫תּוֹרה‬
‫ָ‬ ‫על‬ ‫ַ‬ ‫בּפוֹעל‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫נפשׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫מסירוּת‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫אז‬ ‫ָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪ ‰ÏÁ˙‰‰‬של קבלת התורה‬ ‫‪»»¿«« 16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪˙eiÁe¯a‬‬
‫‪ƒ» ¿ Ô‰≈ ‡e‰ ,˙eÏÙM‰‬‬ ‫« ‪¿ƒ‬‬ ‫שׁהיוּ‬
‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫מכּמוֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫יוֹתר‬
‫ֵ‬ ‫נעלית‬‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫למדריגה‬
‫ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫אחד(‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫)בּענין‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ÔÓÊ·e‬‬
‫‪ 17‬והמצוות על ידי בני ישראל ‪«¿ƒ‬‬
‫‪60‬‬ ‫כי במתן תורה היה גילוי אלוקות‬ ‫הקּבּלה‪,‬‬
‫היתה ַ ַ ָ ָ‬ ‫דּוקא ָ ְ ָ‬‫ולכן ָאז ַ ְ ָ‬‫‪19‬‬ ‫תּוֹרה‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫מתּן ָ‬ ‫בּזמן ַ ַ‬ ‫‪ַ ְ ִ ‰Ïaw‰‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪»»«« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ÔÓ‰‬‬ ‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬ ‫‪«≈¿ 18‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪˙eiÓL‚a‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ô‰Â‬‬‫באופן נעלה ביותר ¿≈‬ ‫היּהוּדים‪.‬‬
‫ְוקבּל ַ ְ ִ‬ ‫ִֵ‬ ‫‪12‬‬ ‫כיצד‬ ‫השאלה‬ ‫נשאלה‬ ‫ולעיל‬ ‫בשלימות‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫שיצאו ממצרים והיו בני חורין‪62 .‬‬ ‫‪ 20‬ייתכן הדבר והרי במתן תורה היו בני‬
‫השאלה ‪63‬‬ ‫‪˜eic‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ,‰¯B‡ÎÏc‬‬
‫¿‪» ¿ƒ‬‬
‫בּהמּאמר‬
‫הבּיאוּר ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫נקוּדּת ַ ֵ‬ ‫הרי ְ ַ‬ ‫להבין‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫‪ִ ָ ְ CȯˆÂ‬‬ ‫‪ 13‬ב( ¿»‪ƒ‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫נעלה‬ ‫במצב‬ ‫‪ 21‬ישראל‬
‫‪64‬‬ ‫‪ÔÎzÈ‬‬
‫‪≈»ƒ Cȇ‰c‬‬ ‫‪≈» ¿ ,¯Ó‡n‰aL‬‬
‫∆¿««¬»‬ ‫הגּזירה‬
‫בּזמן ַ ְ ֵ ָ‬ ‫שׁדּוקא ִ ְ ַ‬ ‫דּזה ֶ ַ ְ ָ‬ ‫ִהיא‪ֶ ְ ,‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪ 22‬וברוחניות ואילו בזמן גזירת המן היו‬
‫‪65‬‬ ‫‪ÈelÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉL‬‬‫‪»∆ ÔÓÊaL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫שׁלּהם‪,‬‬‫נפשׁ ֶ ָ ֶ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫מצּד ַ ְ ִ‬ ‫הקּבּלה הוּא ִ ַ‬ ‫היתה ַ ַ ָ ָ‬ ‫‪ָ ְ ָ 15‬‬ ‫‪ 23‬במצב נחות‪ ,‬ועל כך בא המענה‬
‫‪66‬‬ ‫‪ ‰ÏÁ˙‰‰‬של הקבלה‬
‫‪»»¿«« ˜¯« ‰˙ȉ‬‬‫»¿»‬ ‫נפשׁ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫שׁהתעוֹררוּת ַ ְ ִ‬ ‫נּוֹגע ָכּאן ֶ ִ ְ ְ‬ ‫וּמה ֵ ַ‬ ‫‪ַ 16‬‬ ‫‪ 24‬שהקבלה בימי מרדכי חשובה יותר ‪Èkƒ‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪˙eÏÙM‰‬‬
‫‪¿ƒ « ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉL‬‬‫‪»∆ ˙Ú·e‬‬
‫¿≈‬ ‫עבוֹדתוֹ ֶשׁל‬ ‫ושׁעיקּר ֲ ָ‬ ‫מרדּכי ְ ֶ ִ ַ‬ ‫היתה ַעל ְ ֵידי ָ ְ ְ ַ‬ ‫שׁלּהם ָ ְ ָ‬ ‫‪ֶ ָ ֶ 17‬‬ ‫‡‪ Ê‬בימי‬ ‫‪» ̉Ï‬‬
‫‪∆» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« 25‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪‰Ïaw‰‬‬
‫‪»»«« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ‡˜Âc‬‬ ‫»‡‪»¿« Ê‬‬ ‫התּוֹרה ִעם ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית‬ ‫היתה ִלימּוּד ַ ָ‬ ‫מרדּכי ָ ְ ָ‬
‫‪ַ ְ ְ ָ 18‬‬ ‫‪ÏÚBÙa‬‬
‫‪« ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬‫‪ 26‬גזירת המן ¿‪ƒ‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ÈelÈÚ‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪«Ú‚B‬‬
‫≈‬ ‫בשלימות‪,‬‬ ‫‪elÚ˙‬‬
‫‪«¿ƒ ˙BˆÓe‬‬‫‪¿ƒ ‰¯Bz‬‬ ‫»‬ ‫‪ÏÚ« 27‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ ˙eÏÙM‰Â‬כלומר‪ ,‬העילוי לעומת‬
‫¿« ‪¿ƒ‬‬
‫בּהדּיּוּק‬ ‫שּׁכּתב ְ ַ ִ‬ ‫בּמה ֶ ָ ַ‬ ‫צרי‪ֵ ‬בּיאוּר ְ ַ‬ ‫וגם ָ ִ‬ ‫ַרבּן‪ַ ְ .‬‬ ‫‪ָ 19‬‬ ‫‡‪ „Á‬ואמנם בשאר העניינים‬
‫)‪»∆ ÔÈÚa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 28‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪̉lL‬‬
‫‪∆»∆ ÈÁe¯‰‬‬
‫‪ƒ» » ·vna‬‬ ‫השפלות ««»‬ ‫תּוֹרה ָהיוּ‬ ‫מתּן ָ‬ ‫שׁבּזמן ַ ַ‬ ‫דּזה ֶ ִ ְ ַ‬ ‫המּאמר( ְ ֶ‬‫)בּהתחלת ַ ַ ֲ ָ‬‫‪ַ ָ ְ ַ ְ 20‬‬ ‫‪ 29‬המצב בימי מתן תורה היה יותר נעלה(‬
‫‪72‬‬ ‫שהרי מדובר על מצבם של ישראל‬ ‫הגּזירה ָהיוּ‬ ‫וּבזמן ַ ְ ֵ ָ‬ ‫העילּוּי ִ ְ ַ‬ ‫בּתכלית ָ ִ‬ ‫ִישׂראל ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֵ ָ ְ 21‬‬ ‫‪BÓkÓ‬‬‫‪¿ƒ ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ ˙ÈÏÚ‬‬‫‪≈¬« ‰‚ȯ„ÓÏ‬‬
‫‪» ≈¿«¿ 30‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪‰nÏÂ‬‬
‫והן לגבי קבלת התורה והמצוות‪»»¿ ,‬‬‫בּרוּחניּוּת ְ ֵ‬ ‫השּׁפלוּת‪ ,‬הוּא ֵהן ְ ָ ִ‬ ‫בּתכלית ַ ִ ְ‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 22‬‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫‪«« ÔÓÊa‬‬‫‪ eȉL‬בני ישראל ‪«¿ƒ‬‬ ‫‪»∆ 31‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ ¯Ó‡n‰a‬כחלק מהשאלה‬
‫‪»¬««¿ ‡È·Ó‬‬ ‫שׁבּהמּאמר‪ƒ≈ ,‬‬
‫להדּיּוּק ֶ ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫דּלכאוֹרה‪ִ ַ ְ ,‬‬ ‫בּגשׁמיּוּת‪ָ ְ ִ ְ .‬‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 23‬‬ ‫בגלל המעלה‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ÔÎÏÂ‬‬
‫‪≈»¿ ,‰¯Bz‬‬ ‫‪» 32‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫‪«« ÔÓÊaL‬‬‫‪«¿ƒ∆ ÈelÈÚ‰L‬‬‫היתה הזו ∆»‪ƒ‬‬ ‫העילּוּי ָ ְ ָ‬ ‫בּתכלית ָ ִ‬ ‫שׁהיוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁבּזמן ֶ ָ‬‫יתּכן ֶ ִ ְ ַ‬ ‫ְדּהאי‪ֵ ָ ִ ‬‬‫‪ֵ ָ 24‬‬ ‫‪ 33‬המיוחדת של עניין המסירות נפש »‡‪Ê‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ÔÓÊaL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ˙eÏÙM‰Â‬‬ ‫‪¿ƒ «¿ ‰¯Bz‬‬ ‫»‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‡˜Âc‬‬‫‪ 34‬בעת גזירת המן «¿»‬
‫‪77‬‬ ‫‪ ˙eiÓL‚a‬והרי‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ìb« eȉ» ‰¯ÈÊb‰‬‬
‫«¿≈»‬
‫השּׁפלוּת ָאז‬ ‫בּתכלית ַ ִ ְ‬ ‫שׁהיוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫וּבעת ֶ ָ‬ ‫ההתחלה ְ ֵ‬ ‫‪ַ 25‬רק ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ ‰Ïaw‰‬בשלימות‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫‪»»«« 35‬‬
‫‪78‬‬ ‫לכאורה מצב משובח בגשמיות אינו‬ ‫והשּׁפלוּת‬ ‫העילּוּי ְ ַ ִ ְ‬ ‫נוֹגע ָ ִ‬ ‫הקּבּלה‪ַ ֵ ,‬‬ ‫היתה ַ ַ ָ ָ‬ ‫דּוקא ָ ְ ָ‬ ‫‪ָ ְ ַ 26‬‬ ‫‪.ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Ïa˜Â‬‬‫‪ 36‬במגילת אסתר ¿‪≈ƒ‬‬
‫‪79‬‬ ‫סיבה ישירה לקבלת התורה והמצוות?‬ ‫בּהמּאמר‬
‫מביא ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫ולמּה ֵ ִ‬ ‫שׁלּהם‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫הרוּחני ֶ ָ ֶ‬‫בּמּצּב ָ ָ ִ‬ ‫‪ָ ַ ַ 27‬‬ ‫‪ ,ÔÈ·‰Ï‬באמור לעיל‬
‫‪ƒ»¿ CȯˆÂ‬‬‫‪ƒ»¿ (· 37‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪ÌȘeic‰Ï‬‬
‫‪ƒ ƒ«¿ ÛÒB‬‬ ‫‪» ‰p‰Â‬‬ ‫שׁבּזמן ‚( ¿‪≈ƒ‬‬‫והשּׁפלוּת ֶ ִ ְ ַ‬ ‫תּוֹרה ְ ַ ִ ְ‬ ‫מתּן ָ‬ ‫שׁבּזמן ַ ַ‬‫שׁהעילּוּי ֶ ִ ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ ֶ 28‬‬ ‫‪ 38‬אודות המסירות נפש של בני ישראל‬
‫‪81‬‬ ‫‪ ,ÏÈÚÏc‬השאלות על המאמר שבאו‬‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫בּגשׁמיּוּת‪.‬‬‫הגּזירה ָהיוּ ַגּם ְ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ְֵ ָ‬ ‫‪29‬‬ ‫‪˙ce˜‬‬
‫‪« ¿ ȯ‰‬‬ ‫‪ 39‬בזמן גזירת המן ¬≈‬
‫‪ ¯Ó‡n‰a‬הנזכר של‬
‫‪»¬««¿ ¯e‡Èa‰‬‬ ‫‪≈« 40‬‬
‫‪82‬‬ ‫בסעיף ב המתייחסות בעיקר לשאלות‬
‫להבין‬
‫צרי‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫דּלעיל‪ִ ָ ,‬‬ ‫להדּיּוּקים ִ ְ ֵ‬ ‫נוֹסף ְ ַ ִ ִ‬ ‫‪ָ ‰p‰Â‬‬ ‫‪ 30‬ג( ¿‪≈ƒ‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪ÔÈ·‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ»¿ CÈ‬‬ ‫שבתחילת המאמר »‪ƒ‬‬ ‫‪‡˜ÂcL‬‬
‫‪»¿«∆ ‰Êc‬‬‫‪ 41‬הרבי הריי"צ ‪∆¿ ,‡È‰ƒ‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪¯e‡Èa‰‬‬
‫«≈‬ ‫‪ÔÎB˙a‬‬
‫¿ ∆‬ ‫«‪Ìb‬‬
‫דּזה‬
‫)שׁבּהמּאמר( ְ ֶ‬
‫הבּיאוּר ֶ ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫בּתוֹכן ַ ֵ‬‫ַגּם ְ ֶ‬ ‫‪31‬‬
‫‪‰Ïaw‰‬‬
‫‪»»«« ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ‰¯ÈÊb‰‬‬
‫‪»≈¿« ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ 42‬‬

‫)פכ"ח‪ ,‬ו( ויל"ש אמור )רמז תתרמג( עה"פ )אמור כג‪ ,‬יא( והניף את העומר‪ .‬פס"ר פי"ח )פ' העומר(‪ (18 .‬ראה אסת"ר‬
‫פ"ט‪ ,‬ד‪ .‬יל"ש אסתר רמז תתרנז‪ (19 .‬וכ"ה גם בתו"א ד"ה זה )צז‪ ,‬א‪ .‬שם‪ ,‬סע"ד( ובשערי אורה ד"ה זה ס"ח )צ‪ ,‬ב(‪ .‬ד"ה‬
‫יביאו לבוש מלכות פט"ו )נט‪ ,‬ב(‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫ח‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÌÈÓL‬‬
‫‪ƒ«» ˙eÎÏÓ‬‬ ‫יקבל על עצמו באמירת 'שמע ישראל' «¿‬ ‫‪ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Ïa˜eL‬‬
‫‪≈ƒ¿∆ ‰Êc‬‬‫)‪∆¿ (¯Ó‡n‰aL‬‬
‫באופן שלם יותר ונעלה יותר‬ ‫∆¿««¬»‬ ‫‪1‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ ̉Ï‬לבני ישראל הנכנסים לארץ‬‫‪ ÁÈË·‰L‬הקדושֿברוךֿהוא »∆‬
‫)‡‪« ƒ¿ƒ∆ Û‬‬ ‫«‬ ‫‪‰¯ÈÊb‰‬‬
‫‪»≈¿« ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ‰È‰‬‬
‫לגבי מתן תורה )שבמתן תורה הייתה רק ההתחלה( »»‬ ‫‪2‬‬
‫‪44‬‬ ‫היינו שהשם יפיל על‬ ‫‪24‬‬ ‫‪'B‚¿ '‰ ÔzÈ‬‬
‫‪≈ƒ Ì·¯BÓe‬‬
‫‪∆¬ « ÌÎcÁt‬‬ ‫ישראל «¿¿∆‬ ‫‪,˙BˆÓe‬‬
‫‪¿ƒ ‰¯Bz‬‬ ‫‪» ÏÚ« LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ‰È‰‬‬‫‪»» ʇL‬‬‫‪»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡e‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪45‬‬ ‫האומות פחד ומורא מפני בני ישראל‪ ,‬ואם כן לכאורה לא תהיה מציאות שבה‬ ‫‪ƒ¿ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪ 20 ·È˙k‬בתורה‬ ‫‪¿ƒ« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌleÎk‬‬
‫‪» ¿ Ìae¯a‬‬‫‪» ¿ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ ,‰¯B‡ÎÏc‬‬
‫¿‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪46‬‬ ‫בני ישראל יצטרכו למסור את נפשם‬ ‫‪ÈÁÂ‬‬
‫‪«» Ì„‡‰‬‬
‫‡‪»»» Ì˙B‬‬
‫‪» ‰NÚÈ‬‬ ‫‡‪∆ ¬« ¯L‬‬
‫¬∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪47‬‬ ‫על ענייני תורה ומצוות‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫מפּני‬
‫הגּזירה הוּא ִ ְ ֵ‬ ‫בּזמן ַ ְ ֵ ָ‬
‫היה ִ ְ ַ‬
‫היּהוּדים ָ ָ‬
‫שׁוּקבּל ַ ְ ִ‬
‫‪ֵ ִ ְֶ 1‬‬ ‫בגמרא‬ ‫למדים‬ ‫זה‬ ‫ומפסוק‬ ‫‪,̉a‬‬
‫»∆‬ ‫‪6‬‬
‫משה רבנו מצווה את בני ישראל לפני ‪48‬‬ ‫‪ 7‬שהמצוות ניתנו על מנת שיהיה "וחי‬
‫הכניסה לארץ לקבל על עצמם מלכות ‪49‬‬
‫וּמצוֹת‪,‬‬ ‫תּוֹרה ִ ְ‬ ‫נפשׁ ַעל ָ‬ ‫מסירוּת ֶ ֶ‬ ‫להם ְ ִ‬ ‫היה ָ ֶ‬ ‫שׁאז ָ ָ‬ ‫‪ֶָ 2‬‬
‫‪ 8‬בהם‪ ,‬ולא שימות בהם" ופיקוח נפש‬
‫‪50‬‬ ‫שמים במסירות נפש( וטעם הדבר‬
‫המּצווֹת‬ ‫כּכוּלּם ֶשׁל ַ ִ ְ‬ ‫בּרוּבּם ְ ָ‬ ‫הרי ְ ָ‬ ‫ְדּלכאוֹרה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫‪ָ ְִ 3‬‬ ‫‪ 9‬דוחה את כל התורה‪ ,‬ואם כן מה‬
‫‪51‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÌeiwL‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬‫וגם ‪≈¿ƒ ‡e‰‬‬ ‫בּהם‪ַ ְ ,‬‬ ‫וחי ָ ֶ‬ ‫האדם ָ ַ‬ ‫אוֹתם ָ ָ ָ‬ ‫יעשׂה ָ‬ ‫אשׁר ַ ֲ ֶ‬ ‫כּתיב‪ֶ ֲ 20‬‬ ‫‪ְִ 4‬‬ ‫‪ 10‬העניין ומה המעלה הגדולה של לימוד‬
‫‪52‬‬ ‫‪¯BkÊiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‰Êa‬‬ ‫‪∆¿ ÈeÏz» »‰È˙BˆÓe‬‬
‫‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫ואל‬ ‫יהרג ְ ַ‬ ‫בּהם ֵ ָ ֵ‬ ‫שׁנּאמר ָ ֶ‬ ‫המּצווֹת ֶ ֶ ֱ ַ‬ ‫בּשׁלשׁת ַ ִ ְ‬ ‫‪ֶֹ ְ ִ 5‬‬ ‫‪ 11‬תורה וקיום מצוות במסירות נפש‪ ,‬הרי‬
‫‪53‬‬ ‫‪,'‰Ï« BLÙ‬‬‫‪¿« ˙¯ÈÒÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ „ÈÓz‬‬
‫שׁאוֹפן »‪ƒ‬‬
‫אלּא ֶ ֶ‬ ‫נפשׁ ֶ ָ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ענין ַ ְ ִ‬ ‫אינם ִ ְ ַ‬ ‫יעבוֹר‪ָ ֵ 21‬‬ ‫‪ֲַ 6‬‬ ‫‪ 12‬הוראת התורה היא שאם קיום התורה‬
‫‪54‬‬ ‫ולכאורה מדברים אלה שבתניא‪ ,‬היה‬ ‫‪ 13‬והמצוות הוא סכנת נפשות‪ ,‬צריך‬
‫יהרג ַעל ְ ֵידי ֶזה ‪,22‬‬ ‫אפילּוּ ִאם ֵ ָ ֵ‬ ‫קיּוּמם הוּא ֲ ִ‬ ‫‪ָ ִ 7‬‬
‫‪55‬‬ ‫אפשר להבין שכן קיים הכרח לקיים‬ ‫‪ 14‬להישאר בחיים ולוותר על לימוד‬
‫השּׁם ִהיא ַרק‬ ‫נפשׁ ַעל ִקידּוּשׁ ַ ֵ‬ ‫דּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ְוהמּצוה ִ ְ ִ‬‫‪ְָ ִ ַ 8‬‬
‫‪56‬‬ ‫תורה ומצוות במסירות נפש‪ ,‬אבל‬ ‫‪˙LÏLa‬‬
‫‪∆… ¿ ƒ Ì‚Â‬‬‫‪ 15‬התורה וקיום המצוות ¿«‬
‫‪57‬‬ ‫לאמיתו של דבר אין זו קושיא על‬
‫בּשׁביל‬ ‫נפשׁ ִ ְ ִ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ההכרח ִ ְ ִ‬‫וּמהוּ ַ ֶ ְ ֵ ַ‬ ‫אחת‪ַ ,‬‬ ‫מצוה ַ ַ‬ ‫‪ְָ ִ 9‬‬ ‫היוצאות מן הכלל‬ ‫‪¿ƒ« 16‬‬
‫‪˙Bˆn‰‬‬
‫‪58‬‬ ‫האמור לעיל שלמעשה אין הכרח‬ ‫וּמה‬ ‫התּוֹרה‪ַ .‬‬ ‫דּכללוּת ַ ָ‬ ‫היּהוּדים( ִ ְ ָ‬ ‫)וקבּל ַ ְ ִ‬ ‫הקּבּלה ְ ִ ֵ‬ ‫‪ָ ָ ַ ַ 10‬‬ ‫‪χÂ‬‬
‫‪«¿ ‚¯‰È‬‬ ‫‪≈»≈ ̉a‬‬ ‫‪∆» ¯Ó‡pL‬‬‫‪«¡∆∆ 17‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ȯ‰‬‬ ‫משׁה במסירות נפש‪ ,‬כי ¬≈‬ ‫שׁצּוּה ֹ ֶ‬ ‫דּהטּעם ַעל ֶזה ֶ ִ ָ‬ ‫בּתּניא‪ַ ַ ַ ְ ,23‬‬ ‫שּׁכּתב ַ ַ ְ ָ‬ ‫‪ַ ָ ֶ 11‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות‬ ‫‪21‬‬ ‫‪¯B·ÚÈ‬‬
‫‪¬« 18‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ÈeÏz» BaL‬‬ ‫‪∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬‫שׁמע «¿‪ƒ‬‬ ‫קריאת ְ ַ‬ ‫לקרוֹת ְ ִ ַ‬ ‫לארץ ִ ְ‬ ‫שׁנּכנסוּ ָ ָ ֶ‬ ‫ַרבּינוּ ַלדּוֹר ֶ ִ ְ ְ‬ ‫‪ֵ 12‬‬ ‫‪ 19‬ושפיכות דמים‪ ,‬שבמצוות אלה אסור‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ˙BˆÓe‬ועליו מזהיר‬
‫‪¿ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫שׁמים ‪» « Ìei˜ƒ‬‬ ‫‪ 20‬ליהודי לעבור את העבירה אפילו אם‬
‫מלכוּת ָ ַ ִ‬ ‫עליו ַ ְ‬ ‫לקבּל ָ ָ‬ ‫בּכל יוֹם ְ ַ ֵ‬ ‫פּעמים ְ ָ‬ ‫‪ִ ַ ֲ ַ 13‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬ ‫משה רבנו ‪ƒ¿ ‡e‰‬‬ ‫‪ 21‬בגלל זה יהרגו אותו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬לכאורה‬
‫פּחדּכם‬
‫להם ַ ְ ְ ֶ‬ ‫שׁהבטיח ָ ֶ‬‫)אף ֶ ִ ְ ִ ַ‬ ‫נפשׁ ַ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫‪ִ ְ ִ 14‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪) ÁÎa‬שמקבל על עצמו החלטה‬ ‫¿ …«‬ ‫‪ 22‬לפחות בשלוש מצוות אלו כן נדרשת‬
‫‪64‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ C¯ËˆÈ‬‬ ‫שׁקּיּוּם ∆¿‪ƒ‬‬
‫‪≈»¿ƒ ̇aL‬‬ ‫מפּני ֶ ִ‬ ‫יתּן ה' ְוגוֹ' ‪ (24‬הוּא ִ ְ ֵ‬ ‫וּמוֹראכם ִ ֵ‬ ‫‪ֶ ֲ ַ 15‬‬ ‫‪ 23‬מסירות נפש של ויתור על החיים‪ ,‬מכל‬
‫‪65‬‬ ‫‪‡e‰ ˙BˆÓe‬‬ ‫ענין «‪» « Ìei˜ƒ ÏÚ‬‬
‫‪¿ƒ ‰¯Bz‰‬‬ ‫תּמיד ִ ְ ַ‬ ‫שׁיּזכּוֹר ָ ִ‬ ‫בּזה ֶ ִ ְ‬ ‫וּמצווֹתיה ָתּלוּי ְ ֶ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ֶ ָ‬ ‫‪ָ ַ 16‬‬ ‫‡‪ÌÈ‬‬
‫‪ 24‬מקום גם שלוש מצוות אלה ≈ »‬
‫‪66‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬‫‪ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ (‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÔÎeÓ‬‬
‫»‬ ‫נפשׁ ֶשׁבּוֹ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ענין ַ ְ ִ‬ ‫הרי ִ ְ ַ‬ ‫נפשׁוֹ ַלה'‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫מסירת ַ ְ‬ ‫‪ַ ִ ְ 17‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬‫‪ƒ¿« ÔÈÚ‬‬ ‫‪«¿ƒ 25‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ,ÏÚBÙa‬אבל משה רבינו לא דורש‬
‫בּכח ¿ «‬‫נפשׁ ְ ֹ ַ‬ ‫מסירוּת ֶ ֶ‬ ‫וּמצוֹת הוּא ְ ִ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫‪ָ 18‬תּלוּי ִקיּוּם ַ ָ‬ ‫˜‪ ÌÓei‬בפועל ‪‡e‰‬‬ ‫‪» ƒ ÔÙB‡L‬‬‫‪∆ ∆ 26‬‬
‫‪68‬‬ ‫מבני ישראל למסור את נפשם ולהיהרג‬
‫התּוֹרה‬‫נפשׁ ַעל ִקיּוּם ַ ָ‬ ‫למסירוּת ֶ ֶ‬ ‫יצטר‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫)שׁבּאם ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ִ ְ ֶ 19‬‬ ‫‡‪elÈÙ‬‬
‫‪ 27‬שאסור לעבור עבירות אלה ¬‪ƒ‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪Ìb« ȯ‰Â‬‬
‫למען תורה ומצוות בפועל‪≈¬« ,‬‬ ‫‪, ‰Ê∆ È„È‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ‚¯‰È‬‬ ‫‪≈»≈ ̇ƒ 28‬‬
‫בּפוֹעל‪,‬‬‫נפשׁ ְ ַ‬ ‫מסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ולא ְ ִ‬ ‫לזה( ְ ֹ‬ ‫מוּכן ָ ֶ‬ ‫וּמצוֹת הוּא ָ‬ ‫‪ְ ִ 20‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« e¯Ó‡Lk‬‬
‫‪¿»∆ ¿ ,‰¯Bz‬‬‫‪» ÔzÓa‬‬‫¿««‬ ‫‪ÏÚ« LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓc‬‬‫‪ƒ¿ ƒ ‰Âˆn‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ 29‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ȯÁ‡Ï‬‬
‫‪≈¬«¿ ÔkL‬‬ ‫)‪≈∆ ÏkÓe‬‬
‫‪»ƒ ÚÓLÂ‬‬ ‫ונשׁמע ¿‪»¿ƒ‬‬‫נעשׂה ְ ִ ְ ָ‬ ‫כּשׁאמרוּ ַ ֲ ֶ‬ ‫תּוֹרה‪ְ ָ ֶ ְ ,‬‬ ‫בּמתּן ָ‬ ‫ַוהרי ַגּם ְ ַ ַ‬ ‫‪ֵ ֲ 21‬‬ ‫‪‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ˜¯« ‡È‰ƒ ÌM‰‬‬ ‫‪≈ « Lecȃ̃ 30‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ÚÓL‬‬
‫˜¯‪«¿ ˙‡È‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙B¯˜Ï‬‬ ‫שׁמע ∆‪«¿ƒ‬‬
‫‪¿ƒ eeˈpL‬‬ ‫קריאת ְ ַ‬ ‫לקרוֹת ְ ִ ַ‬ ‫שׁנּצטוּוּ ִ ְ‬ ‫לאחרי ֶ ִ ְ ַ‬ ‫שׁכּן ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫)וּמכּל ֶ ֵ‬ ‫‪ָ ִ 22‬‬ ‫‡‪ ˙Á‬מבין כל תרי"ג המצוות‪« ,‬‬
‫‪e‰Óe‬‬ ‫‪«« 31‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ÌBÈ ÏÎa‬ובאמירה זו‬ ‫לקיּים ָכּל ַמה «¬«‪ƒ‬‬
‫‪»¿ ÌÈÓÚt‬‬ ‫עליהם ְ ַ ֵ‬ ‫קיבּלוּ ֲ ֵ ֶ‬ ‫בּכל יוֹם( ִ ְ‬ ‫פּעמים ְ ָ‬ ‫‪ִ ַ ֲ ַ 23‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ Á¯Î‰‰‬‬ ‫‪« ≈¿∆« 32‬‬
‫‪74‬‬ ‫לקבל עול מלכות שמים במסירות‬ ‫נפשׁ ַעל‬ ‫למסירוּת ֶ ֶ‬ ‫צרי‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫יהיה ָ ִ‬ ‫בּאם ִ ְ ֶ‬ ‫שּׁיּצטוּוּ ַגּם ְ ִ‬ ‫‪ַ ְ ִ ֶ 24‬‬ ‫)‪Ïa˜Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪‰Ïaw‰‬‬
‫‪»»«« ÏÈ·La‬‬ ‫‪ƒ¿ ƒ 33‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪Ïk» ÌÈi˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ̉ÈÏÚ‬‬
‫˜‪∆ ≈¬ eÏaÈ‬‬
‫גּמוּרה נפש( ‪¿ ƒ‬‬ ‫קבּלה ְ ָ‬ ‫היתה ַ ָ ָ‬ ‫ואף ַעל ִפּי ֵכן‪ֹ ,‬לא ָ ְ ָ‬ ‫‪ֶ 25‬זה‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙eÏÏÎc‬‬ ‫‪»¿ƒ (ÌÈ„e‰i‰‬‬ ‫‪ƒ ¿« 34‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ̇a‬‬ ‫‪ƒ¿ Ìb« eeˈiM‬‬
‫«‪«¿ƒ∆ ‰Ó‬‬ ‫‪ 35‬והרי לפי ההלכה בכלל לא צריך‬
‫כּשׁהיה‬
‫המן‪ָ ָ ֶ ְ ,‬‬ ‫גּזירת ָ ָ‬ ‫לזמן ְ ֵ ַ‬ ‫היּהוּדים( ַעד ִ ְ ַ‬ ‫)וקבּל ַ ְ ִ‬ ‫‪ֵ ִ ְ 26‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪,‰Ê∆ ÏÚ« LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓÏ‬‬
‫ˆ¯‪ƒ¿ƒ CÈ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫למסור את הנפש על כל המצוות?‬ ‫‪36‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪ ,ÔÎ‬למרות שגם במתן‬‫‪≈ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫¿«‬ ‫בּפוֹעל ‪.25‬‬
‫נפשׁ ְ ַ‬ ‫מסירוּת ֶ ֶ‬ ‫להם ְ ִ‬ ‫ֶָ‬ ‫‪27‬‬
‫אדמו"ר‬ ‫‪·˙kM‬‬
‫‪«»∆ ‰Óe‬‬
‫הזקן‬ ‫‪« 37‬‬
‫תורה הייתה קבלה שאם יצטרכו ימסרו ‪79‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚ« ÌÚh‰c‬‬
‫‪««« ¿ ,23 ‡Èza‬‬
‫‪»¿«« 38‬‬
‫של התורה והמצוות על ידי בני ‪80‬‬ ‫‪‰¯eÓb‬‬
‫˜‪» ¿ ‰Ïa‬‬ ‫‪»»« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‡Ï‬‬
‫את נפשם …‬ ‫‪ÚÓL‬‬
‫˜¯‪«¿ ˙‡È‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙B¯˜Ï‬‬‫‪¿ƒ ı¯‡Ï‬‬
‫‪∆»» eÒÎpL‬‬
‫¯‪¿¿ƒ∆ ¯BcÏ« eÈa‬‬
‫‪≈« ‰LÓ‬‬
‫‪∆… ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ 39‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» ‰È‰Lk‬‬
‫‪»»∆ ¿ ,ÔÓ‰‬‬
‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬
‫‪«≈¿ ÔÓÊÏ‬‬
‫‪«¿ƒ „Ú« (ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫)‪ƒ ¿« Ïa˜Â‬‬
‫ישראל ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪ ÂÈÏÚ‬שכל אחד ואחד שקורא קריאת שמע‪,‬‬
‫‪»» Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÌBÈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ«¬« 40‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ 25 ÏÚBÙa‬וכיוון שהחידוש והיתרון המיוחד של המסירות‬
‫‪« ¿ LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 41‬שם נאמר שאהבת ה' צריכה להיות 'בכל לבבך‪ ,‬בכל נפשך ובכל מאודך'‬

‫‪ (20‬אחרי יח‪ ,‬ה‪ .‬וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"א )מיומא פה‪ ,‬ב‪ .‬סנהדרין עד‪ ,‬א‪ .‬תוספתא שבת ספט"ז( "וחי בהם ולא‬
‫שימות בהם"‪ (21 .‬רמב"ם שם ה"ב )מיומא פב‪ ,‬א‪ .‬סנהדרין ותוספתא שם(‪ (22 .‬ראה בארוכה סה"מ ה'תש"ט ע' ‪ 123‬בהערה‪.‬‬
‫‪ (23‬פכ"ה )לב‪ ,‬סע"א ואילך(‪ (24 .‬עקב יא‪ ,‬כה‪ (25 .‬בשערי אורה שם )סא‪ ,‬א‪ .‬צ‪ ,‬ב( דזה שהקבלה שבמתן תורה נגמרה‬
‫ע"י המסירות נפש בפועל שהי' בימי הפורים )אף שגם כשאמרו נעשה ונשמע "בודאי נכון הי' לבבם למסור נפשם בפו"מ"(‬
 ‫ט‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫הקשר המיוחד של גמר ושלימות קבלת התורה למסירות נפש ‪38‬‬‫‪‰Ê∆ Ô·eÈÂ‬‬
‫„( ¿ «‬ ‫‪ 1‬נפש בימי גזירת המן הוא שאז הייתה מסירות נפש בפועל‪ ,‬חוזרת השאלה‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ LecÈÁ‰L‬והיתרון‬
‫‪ 28 «Úe„i‰‬בתורת החסידות ∆«‪ƒ‬‬
‫‪»« 27 ÌÈc˜‰a‬‬
‫של פורים ¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 2‬מדוע קבלת התורה בשלימות היא דווקא על ידי מסירות נפש בפועל‪ ,‬הרי‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫˜‪«« Ì„B‬‬
‫‪∆ eȉL‬‬‫‪»∆ ˙BˆÓe‬‬
‫‪¿ƒ ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓc‬‬ ‫¿ ««‬ ‫‪ 3‬כמבואר לעיל‪ ,‬על התורה והמצוות נאמר 'וחי בהם' ואין הכרח במסירות נפש‬
‫שהרי אמרו חכמינו ז"ל שהאבות קיימו את כל התורה כולה קודם שניתנה‪41 ,‬‬ ‫בפועל?‬ ‫‪4‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪˙B·‡‰‬‬‫‪»» ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙Bˆn‰L‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ‡e‰‬‬ ‫‪ÌÈpÓÊ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÈLaL‬‬
‫‪≈¿ ƒ∆ «Úe„È» ‰p‰Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ 5‬‬
‫‪43‬‬ ‫)‪ Y ÏÏηe‬כל המצוות שאנשים‪ ,‬לאו‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫נפשׁ‬ ‫מסירוּת ֶ ֶ‬ ‫היתה ְ ִ‬ ‫זמנּים ָ ְ ָ‬ ‫שׁבּשׁני ְ ַ ִ‬ ‫ידוּע ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫‪ַ ָ ‰p‰Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿ 1‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰˙ȉ‬‬‫‪ 6‬שונים »¿»‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫˜‪«« Ì„B‬‬ ‫דוקא האבות‪ ,‬קיימו ∆‬ ‫‪≈ »¿ƒ ÏÏk‬‬
‫‪ χ¯NÈ‬ולא‬ ‫]‪»¿ ÏL‬‬
‫‪∆ ÏÚBÙa‬‬
‫‪« ¿ 7‬‬
‫תּוֹרה‬‫ישׂראל[ ַעל ָ‬ ‫כּלל ִ ְ ָ ֵ‬ ‫]שׁל ְ ָ‬ ‫בּפוֹעל ֶ‬ ‫ְ ַ‬ ‫‪2‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙eiÁe¯a‬‬
‫‪ƒ» ¿ ˜¯« eȉ» (‰¯Bz‬‬ ‫»‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪ 8‬רק של אנשים אחדים[ «‪» ÏÚ‬‬
‫‪46‬‬ ‫וההשפעה והפעולה שלהם היתה עניין‬
‫)בּזמן‬
‫וּבפוּרים ִ ְ ַ‬ ‫גּזירת ָָיון( ְ ִ‬ ‫)בּזמן ְ ֵ ַ‬ ‫בּחנוּכּה ִ ְ ַ‬ ‫וּמצוֹת‪ָ ֲ ַ ,‬‬ ‫‪ְִ 3‬‬ ‫‪ ,˙BˆÓe‬זמן אחד הוא «¬ »‬
‫‪‰keÁa‬‬ ‫‪¿ƒ 9‬‬
‫‪47‬‬ ‫רוחני ולא פעולה והשפעה בעולם הזה‬ ‫שׁבּתּוֹרה ֵהם‬ ‫הענינים ֶ ַ ָ‬ ‫שׁכּל ָ ִ ְ ָ ִ‬ ‫וכיון ֶ ָ‬ ‫המן(‪ָ ֵ ְ .‬‬ ‫ְגּזירת ָ ָ‬ ‫‪ֵַ 4‬‬ ‫‪ ÔÂÈ‬שרצו 'להשכיחם‬
‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬
‫)‪«≈¿ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ 10‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪‰nkL‬‬
‫‪»«∆ ‰ÊÏ‬‬ ‫דּוקבּל הגשמי‪» ¿ .‬‬
‫‪∆» ÛÒBc‬‬ ‫שׁהענין ִ ְ ִ ֵ‬
‫דּזה ֶ ָ ִ ְ ָ‬ ‫לוֹמר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫צרי‪ַ ‬‬ ‫הדּיּוּק‪ִ ָ ,‬‬ ‫בּתכלית ַ ִ‬‫‪ְְִַ 5‬‬ ‫‪ 11‬תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך'(‬
‫‪49‬‬ ‫˜‪˜¯« eÓÈi‬‬ ‫‪¿ƒ ˙BˆÓ‬‬ ‫‪¿ƒ ‰nÎÂ‬‬ ‫נפשׁ ¿«»‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫דּוקא ַעל ְ ֵידי ַ ְ ִ‬ ‫היה ַ ְ ָ‬ ‫היּהוּדים ָ ָ‬ ‫‪ִ ְַ 6‬‬ ‫‪ÔÓ‰‬‬
‫‪»» ˙¯ÈÊb‬‬‫)‪«≈¿ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌȯeÙ·e‬‬
‫‪ƒ ¿ 12‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ˙eiÁe¯a‬ולא עשו פעולת המצווה‬
‫נפשׁ ¿ »‪ƒ‬‬ ‫‪ 13‬שרצה להשמיד ולהרוג את כל‬
‫מּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫שׁה ְ ִ‬
‫מפּני ֶ ַ‬ ‫)לא ַרק ִ ְ ֵ‬ ‫דּפוּרים‪ ,‬הוּא ֹ‬ ‫‪ִ ְ 7‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÔÈlÈÙz‬‬
‫)‪ BÓk‬למשל ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫בגשמיות ¿‬ ‫‪ÌÈÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ» ÏkL‬‬‫‪»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪ 14‬היהודים(‪» ≈¿ .‬‬
‫אלּא‬‫דּחנוּכּה‪ָ ֶ ,‬‬‫נפשׁ ַ ֲ ָ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫לפני ַ ְ ִ‬ ‫היתה ִ ְ ֵ‬ ‫ְדּפוּרים ָ ְ ָ‬‫ִ‬ ‫‪8‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ ̉a‬בפסוקי התורה‬ ‫‪∆» ¯kÊpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪,˜eic‰‬‬
‫‪ƒ« ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ̉≈ ‰¯BzaL‬‬
‫‪» «∆ 15‬‬
‫‪53‬‬ ‫הכתובים בפרשיות שנמצאות בתוך‬
‫יוֹתר‬
‫שׁיּכת ֵ‬ ‫דּפוּרים ַ ֶ ֶ‬ ‫נפשׁ ְ ִ‬ ‫שׁהמּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫מפּני ֶ ַ ְ ִ‬ ‫‪ַ 9‬גּם( ִ ְ ֵ‬ ‫‪ÔÈÚ‰L‬‬
‫‪»¿ƒ»∆ ‰Êc‬‬ ‫‪∆¿ ,¯ÓBÏ‬‬‫ˆ¯‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» 16‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ʇÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÌȯˆÓ‬‬ ‫החילּוּק ֵבּין התפילין ¿‪« ƒ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈ‬‬ ‫להבין ַ ִ‬ ‫וצרי‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫התּוֹרה‪ִ ָ ְ .‬‬ ‫קבּלת ַ ָ‬ ‫ל)גמר( ַ ָ ַ‬ ‫‪ַ ְ ִ 10‬‬ ‫‪‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« ‰È‰‬‬‫‪»» ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Ïa˜Âc‬‬‫‪≈ƒ¿ƒ 17‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪˙eÏb» ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫נפשׁ בימי האבות ¬«‪ƒ‬‬
‫‪… ÔÈ„Ú‬‬ ‫להמּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫דּחנוּכּה ְ ַ ְ ִ‬ ‫נפשׁ ַ ֲ ָ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫‪ִ ְ ַ 11‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬ ‫‪ƒ¿« È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« 18‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ÌȯˆÓ‬כך שלא ייתכן במציאות‬‫דּקבּלת ‪ƒ«¿ƒ‬‬‫הגּמר ְ ַ ָ ַ‬ ‫שׁמּפּני ִחילּוּק ֶזה‪ָ ְ ַ ,‬‬ ‫דּפוּרים‪ֵ ְ ִ ֶ ,26‬‬ ‫‪ִ ְ 12‬‬ ‫‪ ,ÌȯeÙc‬ולא נפעל על ידי המסירות‬
‫‪ƒ ¿ 19‬‬
‫‪57‬‬ ‫שהיו לאבות תפילין כמו התפילין‬
‫דּפוּרים‪.‬‬‫נפשׁ ְ ִ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫דּוקא ַעל ְ ֵידי ַ ְ ִ‬ ‫התּוֹרה הוּא ַ ְ ָ‬ ‫‪ָ ַ 13‬‬ ‫‪ 20‬נפש של בני ישראל בחנוכה ‪‡e‰‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪Ìb« ‰p‰‬‬ ‫שאחרי מתן תורה(‪≈ƒ ,‬‬ ‫‪˙e¯ÈÒn‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÈtÓ‬‬ ‫)‪≈¿ƒ ˜¯« ‡Ï‬‬ ‫‪… 21‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪,˙eiÓL‚a‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ eÓÈiwL‬‬ ‫שׁהחידּוּשׁ ¿«‪¿ƒ‬‬
‫‪¿ƒ∆ ˙Bˆn‰a‬‬ ‫היּדוּע‪ִ ַ ֶ 28‬‬ ‫בּהקדּים‪ַ ָ ַ 27‬‬ ‫‪ֶ Ô·eÈÂ‬זה ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ 14‬ד( ¿ «‬ ‫‪ ÌȯeÙc‬שהייתה בתקופת‬ ‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ 22‬‬
‫‪60‬‬ ‫מצוות שכן הייתה אפשרות לקיים‬ ‫וּמצוֹת‬‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫לגבּי ַ ָ‬ ‫תּוֹרה ְ ַ ֵ‬ ‫ְדּמתּן ָ‬ ‫ַַ‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 23‬גלות בבל‪ ,‬בזמן שבין חורבן בית‬
‫‪61‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫שׁהמּצווֹת ֶשׁל בפועל גם לפני מתן תורה »¿»‬ ‫תּוֹרה‪ ,‬הוּא ֶ ַ ִ ְ‬ ‫מתּן ָ‬ ‫קוֹדם ַ ַ‬ ‫שׁהיוּ ֶ‬ ‫‪ָ ֶ 16‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰˙ȉ‬‬
‫‪ 24‬ראשון לבניין בית שני »¿»‬
‫‪62‬‬ ‫‪» ¿« ˙ÎLÓ‰‬‬
‫‪ ‰Me„w‰‬על ידי מעשה‬ ‫תּוֹרה( ָהיוּ ַרק «¿ »«‬ ‫מתּן ָ‬ ‫קוֹדם ַ ַ‬ ‫)וּבכלל – ֶ‬ ‫האבוֹת ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ ָ 17‬‬ ‫‪» ¬ « LÙ‬‬
‫‪ ‰keÁc‬שהייתה‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫‪ƒ¿« 25‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙eiÁe¯a‬‬
‫מצווֹת המצווה «¯˜ ¿ »‪ƒ‬‬ ‫וכמּה ִ ְ‬ ‫שׁכּמּה ְ ַ ָ‬ ‫לזה ֶ ַ ָ‬ ‫דּנוֹסף ָ ֶ‬ ‫בּרוּחניּוּת‪ָ ְ .‬‬ ‫‪ִ ָ ְ 18‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ (Ìb« ‡l‬‬
‫‪ 26‬בתקופת בית שני‪»∆ ,‬‬
‫‪64‬‬ ‫˜‪eÓÈi‬‬
‫‪¿ƒ BaL‬‬ ‫‪∆ ÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ¯·ca‬‬‫«»»‬ ‫‪ 27‬ההבדל בין שני העניינים בתוכנם‪ ,‬כיוון‬
‫‪65‬‬ ‫‪ 29 ‰Âˆn‰‬והדבר הגשמי לא הפך‬
‫«‪»¿ƒ‬‬
‫בּהם‬‫שׁנּזכּר ָ ֶ‬ ‫תּפילּין ֶ ִ ְ ָ‬ ‫)כּמוֹ ְ ִ ִ‬ ‫בּרוּחניּוּת ְ‬ ‫‪ְִ 19‬קיּימוּ ַרק ְ ָ ִ‬ ‫‪ÌȯeÙc‬‬
‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ 28‬‬
‫‪66‬‬ ‫להיות חפץ של קדושה‪ .‬והסיבה לכך‬ ‫מצרים(‪,‬‬
‫היה ָגּלוּת ִ ְ ַ ִ‬ ‫עדין ֹלא ָ ָ‬ ‫ואז ֲ ַ ִ‬ ‫מצרים‪ָ ְ ,‬‬ ‫ְיציאת ִ ְ ַ ִ‬‫‪ַ ִ 20‬‬
‫˜‪˙Ïa‬‬
‫‪«»« (¯Ó‚)Ï‬‬
‫‪«¿ ƒ ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ ˙ÎiL‬‬ ‫‪∆∆« 29‬‬
‫‪67‬‬ ‫שקיום המצוות קודם מתן תורה לא‬ ‫היתה‬
‫בּגשׁמיּוּת‪ָ ְ ָ ,‬‬ ‫שׁקּיּימוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫בּהמּצווֹת ֶ ִ ְ‬ ‫הנּה ַגּם ְ ַ ִ ְ‬ ‫‪ֵ ִ 21‬‬
‫‪ ‰¯Bz‰‬מאשר המסירות נפש של‬‫‪» « 30‬‬
‫‪68‬‬ ‫המשיך קדושה במציאות הגשמית היא‬ ‫בּדּבר‬
‫ולא ַ ָ ָ‬ ‫בּרוּחניּוּת ְ ֹ‬ ‫הקּדוּשּׁה ַרק ְ ָ ִ‬ ‫המשׁכת ַ ְ ָ‬ ‫‪˜elÈÁ‰‬‬
‫‪ַ ָ ְ ַ 22‬‬ ‫‪ƒ« ÔÈ·‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ CȯˆÂ‬‬
‫‪ 31‬חנוכה‪ƒ»¿ .‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‰¯Bz‬‬ ‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫˜‪«« Ì„B‬‬‫מתּן ‪∆ Èkƒ‬‬ ‫קוֹדם ַ ַ‬ ‫המּצוה ‪ִ .29‬כּי ֶ‬ ‫קיּימוּ ַ ִ ְ ָ‬ ‫הגּשׁמי ֶשׁבּוֹ ִ ְ‬ ‫‪ 32‬ההבדל בתוכן ומהות העניין ≈‪ÔÈa‬‬
‫‪ִ ְ ַ ַ 23‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ ‰¯ÈÊb‰‬שגזר הקדושֿברוךֿהוא‪,‬‬
‫למטּה «¿≈»‬ ‫‪‰keÁc‬‬
‫‪» ¬ « LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬ ‫‪ƒ¿« 33‬‬
‫דּעליוֹנים ֹלא ֵ ְירדוּ ְ ַ ָ‬ ‫הגּזירה ְ ֶ ְ ִ‬ ‫היתה ַ ְ ֵ ָ‬ ‫תּוֹרה ָ ְ ָ‬ ‫‪ָ 24‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫כדברי המדרש‪ƒ ¿∆ ¿ ,‬‬ ‫‪, ÌȯeÙc‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 34‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ ‰hÓÏ‬הקדושה שנמצאת‬ ‫‪»«¿ e„¯È‬‬ ‫≈¿‬
‫היה‬
‫ולכן ֹלא ָ ָ‬ ‫למעלה‪ֵ ָ ְ ,30‬‬ ‫יעלוּ ְ ַ ְ ָ‬ ‫ותחתּוֹנים ֹלא ַ ֲ‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 25‬‬
‫‪¯Ób‰‬‬
‫‪»¿« ,‰Ê∆ ˜elÈÁƒ ÈtnL‬‬ ‫‪≈¿ƒ∆ 35‬‬
‫בעולמות העליונים הרוחניים לא תרד ‪73‬‬ ‫‪‡e‰ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬
‫‪ 36‬והשלימות ¿«»«‬
‫‪74 30 ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪eÏÚÈ‬‬
‫‪¬« ‡Ï‬‬
‫‪… ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫ותומשך לעולם הזה הגשמי התחתון ¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫וכפי שיוסבר להלן‪.‬‬ ‫‪ÌȯeÙc‬‬
‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫‪ƒ¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« 37‬‬

‫הוא מצד המעלה דמס"נ בפועל ש"מגיע למעלה מעלה מאד נעלה גם מתו"מ"‪ .‬אבל צריך ביאור‪ ,‬מדוע צריך בשביל קבלת‬
‫התורה להגיע לדרגא שלמעלה מתומ"צ‪ (26 .‬בשערי אורה בהקדמה שהמס"נ דפורים הי' מצד "כח המשפיע" והמס"נ‬
‫דחנוכה "מצד המקבל"‪ .‬אבל לכאורה חילוק זה אינו ביאור על זה ש"וקבל" הי' ע"י המס"נ דפורים דוקא‪ .‬וע"פ המבואר‬
‫בתו"א שם )צט‪ ,‬ב ואילך( ובשערי אורה שם )צז‪ ,‬א ואילך( דזה שבמ"ת הי' רק "החלו לעשות" הוא מפני שהמס"נ אז‬
‫הי' מפני הגילוי דלמעלה משא"כ המס"נ דפורים – מכיון שהמס"נ דחנוכה הי' "מצד המקבל"‪ ,‬הי' ראוי לכאורה שעל‬
‫ידה יהי' "וקבל"‪ (27 .‬ראה גם רד"ה וקבל בתו"א )צו‪ ,‬ג( ובשערי אורה )פח‪ ,‬ב(‪ ,‬שענין זה )שבימי אחשורוש קבלו מה‬
‫שהחלו במתן תורה( יובן בהקדים תחלה ענין מתן תורה‪ (28 .‬ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' ‪ 88‬ואילך‪ .‬שם ע' ‪ .79‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (29‬ראה סה"מ ה'תש"י ע' ‪ 223‬ובהערות שם‪ (30 .‬שמו"ר פי"ב‪ ,‬ג‪ .‬תנחומא וארא טו‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫י‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪˙ÎLÓ‰‬‬
‫‪«» ¿« ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓaL‬‬
‫‪««¿∆ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ‡e‰ ‰¯Bz‬‬‫‪» ÔzÓa‬‬
‫¿««‬ ‫‪ 1‬והעולמות התחתונים לא יתעלו למעלה לקבל בתוכם את קדושת העולמות‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰hÓe‬‬
‫‪»« ‰ÏÚÓc‬‬‫‪»¿« ¿ ¯„b‰Ó‬‬
‫‪∆∆«≈ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫והתגלות ‡‪»¿«¿∆ ÛBÒ Ôȇ≈ ¯B‬‬ ‫‪‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙Me„˜c‬‬
‫‪« ¿ƒ ¯eaÈÁ‰‬‬ ‫‪ƒ« ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪ ÔÎÏÂ‬בגלל 'גזירה' זו …‬
‫העליונים‪≈»¿,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪45‬‬ ‫)‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚ‬‬
‫‪ (ÌÈBzÁ˙Â‬וכיוון שהאין סוף הוא למעלה מהגדרים 'מעלה'‬ ‫∆¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙ÈNÚ‬‬‫‪≈ ¬« BaL‬‬ ‫‪∆ ÈÓLb‰‬‬
‫‪ ¯·c‰‬החפץ «« ¿‪ƒ‬‬ ‫)‪»»« ÌÚƒ (ÌÈBÈÏÚ‬‬
‫∆¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו'מטה'‪ ,‬הרי לגביו מלכתחילה לא קיים הבדל ביניהם וכשהוא מאיר עליהם‪46 ,‬‬ ‫)‪ (ÌÈBzÁz‬ולמרות שעשו את המצווה תוך שימוש בדבר גשמי‪ ,‬הקדושה‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫ההבדלים והמחיצות ביניהם מתבטלים‪47 .‬‬ ‫‪ 5‬לא נמשכה ולא חדרה בדבר הגשמי‪,‬‬
‫המבואר לעיל אודות ‪48‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏkÓe‬‬
‫‪»ƒ‬‬
‫הדּבר‬
‫)עליוֹנים( ִעם ַ ָ ָ‬ ‫המּצוה ֶ ְ ִ‬ ‫דּקדוּשּׁת ַ ִ ְ ָ‬ ‫החיבּוּר ִ ְ ַ‬ ‫‪ִַ 1‬‬ ‫‪Ìei˜a‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫≈‪Ôk‬‬
‫‪ÔȇM‬‬
‫‪≈∆ ‰Ó« 6‬‬
‫ההבדל בין קיום המצוות לפני מתן ‪49‬‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫של‬ ‫‪¿ƒ « 7‬‬
‫‪31 ˙Bˆn‰‬‬
‫)תּחתּוֹנים(‪ַ ,‬מה‬ ‫המּצוה ַ ְ ִ‬ ‫נעשׂית ַ ִ ְ ָ‬ ‫הגּשׁמי ֶשׁבּוֹ ַ ֲ ֵ‬ ‫‪ִ ְ ַַ 2‬‬
‫‪50‬‬ ‫תורה לקיום המצוות אחרי מתן תורה‪,‬‬ ‫‪,‰¯Bz‬‬
‫»‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫««‬ ‫‪ȯÁ‡lL‬‬
‫‪≈¬«¿∆ 8‬‬
‫‪51‬‬ ‫שרק לאחר מתן תורה פעולת המצווה‬
‫תּוֹרה‪,‬‬‫מתּן ָ‬ ‫שׁלּאחרי ַ ַ‬‫המּצווֹת‪ֵ ֲ ַ ְ ֶ 31‬‬ ‫בּקיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫שּׁאין ֵכּן ְ ִ‬ ‫‪ֵֶ 3‬‬ ‫‪‰vÈÁÓ‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ ‰¯ÈÊb‰‬‬
‫‪»≈¿« ‰ÏËaLk‬‬
‫‪»¿»∆ ¿ 9‬‬
‫‪52‬‬ ‫ממשיכה ומחדירה קדושה בדברים‬ ‫עליוֹנים‬
‫שׁבּין ֶ ְ ִ‬ ‫והמחיצּה ֶ ֵ‬ ‫הגּזירה ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫כּשׁבּטלה ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪ָ ְֶָ ְ 4‬‬ ‫‪,30 ÌÈBzÁ˙Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ÔÈaL‬‬ ‫‪≈∆ 10‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪˙Bˆn‰aL‬‬
‫‪¿ƒ«¿∆ ,Ô·eÓ‬‬ ‫»‬ ‫הגשמיים‬ ‫הגּשׁמי‬
‫דּבר ַ ַ ְ ִ‬ ‫החיבּוּר ֶשׁל ָ ָ‬ ‫נעשׂה ַ ִ‬ ‫לתחתּוֹנים ‪ָ ֲ ַ ,30‬‬
‫‪ִ ְְַ 5‬‬ ‫‪ 11‬כדברי המדרש שהפסוק 'וירד השם אל‬
‫‪54‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪»… ¿ ,‰¯Bz‬‬ ‫‪» ÔzÓ‬‬‫‪«« ȯÁ‡lL‬‬
‫ועד ∆¿«¬≈‬ ‫המּצוה‪ַ ְ ,‬‬ ‫קדוּשּׁת ַ ִ ְ ָ‬ ‫המּצוה( ִעם ְ ַ‬ ‫מקיּימים ַ ִ ְ ָ‬‫)שׁבּוֹ ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֶ 6‬‬ ‫‪ 12‬הר סיני' מכוון על ירידת עליונים‬
‫‪55‬‬ ‫‪ .ÌÈÈÚ‬העניין הראשון במצוות‬‫חפצא ֶשׁל ‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪ 13‬לתחתונים והפסוק 'ואל משה אמר‬
‫גּשׁמי ֶ ְ ָ‬ ‫הדּבר ַה ַ ְ ִ‬‫נעשׂה ַ ָ ָ‬ ‫מצווֹת‪ֶ ֲ ַ ,‬‬ ‫שׁבּכמּה ִ ְ‬‫‪ְֶַָ 7‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ÔBzÁz‰‬‬
‫שאחרי מתן תורה הוא ««¿‬ ‫‪ 14‬עלה אל ה' מכוון על עליית תחתונים‬
‫דברים‬‫דּשׁני ְ ָ ִ‬ ‫שׁהחיבּוּר ִ ְ ֵ‬ ‫היּדוּע ‪ִ ַ ֶ 33‬‬‫ועל ִפּי ַ ָ ַ‬ ‫מצוה‪ַ ְ .32‬‬ ‫‪ְָ ִ 8‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪,‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫‪«« ȯÁ‡Ï‬‬
‫]‪≈¬«¿ Ìb« ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ¯eaÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ‰NÚ‬‬
‫‪ 15‬לעליונים‪» ¬« ,‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪BaL‬‬‫∆‬ ‫‪ÈÓLb‰‬‬
‫«« ¿‪ƒ‬‬ ‫משּׁניהם‪»»«∆ ,‬‬
‫‪¯·c‰L‬‬ ‫שׁלּמעלה ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫ענין ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫הפכּים הוּא ַעל ְ ֵידי ִ ְ ָ‬ ‫‪ְִָ 9‬‬ ‫‪ÌÈÓÈi˜Ó‬‬
‫)‪ƒ ¿«¿ BaL‬‬
‫‪∆ ÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ¯·c‬‬ ‫‪»» 16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‰Âˆn‰‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÌÈÓÈi˜Ó‬‬ ‫שׁנּעשׂה ¿«¿ ‪ƒ‬‬
‫ותחתּוֹנים ֶ ַ ֲ ָ‬ ‫דּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁהחיבּוּר ְ ֶ ְ ִ‬ ‫מוּבן‪ִ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ 10‬‬ ‫‪‰Âˆn‰‬‬
‫˜„‪»¿ƒ« ˙Me‬‬
‫‪« ¿ ÌÚƒ (‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… ,‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÏL‬‬ ‫היתה ∆¿»‬
‫‪ ‡ˆÙÁ‬חפץ‪ ,‬דבר ∆‬ ‫תּוֹרה ָ ְ ָ‬ ‫שׁבּמתּן ָ‬ ‫תּוֹרה הוּא ַעל ְ ֵידי ֶ ְ ַ ַ‬ ‫בּמתּן ָ‬ ‫‪ַ ַ ְ 11‬‬ ‫הגשמי‬ ‫בדבר‬ ‫נמשכת‬ ‫‪ 18‬והקדושה‬
‫‪61‬‬ ‫‪ CÙ‰‬הדבר שבו מקיימים את‬ ‫דּמעלה ∆¡»‬
‫מהגּדר ְ ַ ְ ָ‬ ‫שׁלּמעלה ֵ ַ ֶ ֶ‬‫המשׁכת אוֹר ֵאין סוֹף ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ַ ָ ְ ַ 12‬‬ ‫‪,˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ‰nÎaL‬‬
‫‪»«¿∆ „ÚÂ‬‬
‫וחודרת בו‪«¿ ,‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪62‬‬ ‫המצווה כמו למשל קלף התפילין‬ ‫‪ 20‬כמו מצוות תפילין ומצוות מזוזה‬
‫מוּבן‪,‬‬
‫וּמכּל ֶזה ָ‬ ‫ותחתּוֹנים(‪ָ ִ .‬‬ ‫)עליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫וּמטּה ֶ ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ 13‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪¯·c‬‬
‫‪»» ¯‡LÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÈÁe¯Ï‬‬
‫והמזוזה ¿ »‪ƒ‬‬ ‫‪‡ˆÙÁ‬‬
‫‪»¿∆ ÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ¯·c‰‬‬
‫‪»»« ‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« 21‬‬
‫ענינים‪.‬‬
‫שׁלשׁה ִ ְ ָ ִ‬ ‫תּוֹרה‪ָ ֹ ְ ,‬‬ ‫מתּן ָ‬ ‫שׁלּאחרי ַ ַ‬ ‫שׁבּהמּצווֹת ֶ ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫‪ְ ִ ַ ְ ֶ 14‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ÈÓLb‬ולכן הוא מוגדר כ'תחתון'[‪,‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ ‰ÂˆÓ‬והוא עצמו‬
‫‪32‬‬ ‫‪»¿ƒ ÏL‬‬
‫‪ 22‬חפץ‪ ,‬דבר ∆‬
‫‪65‬‬ ‫העניין השני שבמצוות שאחרי מתן‬
‫שׁהדּבר‬
‫תּוֹרה‪ָ ָ ַ ֶ ,‬‬ ‫מתּן ָ‬ ‫לאחרי ַ ַ‬‫]שׁהרי ַגּם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫התּחתּוֹן ֶ ֲ ֵ‬ ‫‪ְ ַ ַ 15‬‬ ‫התקדש‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪66‬‬ ‫]‪Ìb« ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ÔBÈÏÚ‰‬‬‫חפצא ֶשׁל תורה הוא »∆¿‬ ‫נעשׂה ֶ ְ ָ‬ ‫המּצוה ַ ֲ ֶ‬‫מקיּימים ַ ִ ְ ָ‬ ‫הגּשׁמי ֶשׁבּוֹ ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ ַ ַ 16‬‬ ‫« ‪ 33‬בתורת החסידות‬
‫‪Úe„i‰‬‬
‫«»‬
‫‪Ètƒ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ 24‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪˙Me„wLk‬‬
‫‪« ¿∆ ¿ ,‰¯Bz‬‬ ‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫גּשׁמי[‪≈¬«¿ ,‬‬
‫‪«« ȯÁ‡Ï‬‬ ‫דּבר ַ ְ ִ‬ ‫ונשׁאר ָ ָ‬ ‫לרוּחני ְ ִ ְ ָ‬
‫נהפ‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫מצוה‪ֹ ,‬לא ֶ ֱ ָ‬ ‫‪ָ ְ ִ 17‬‬ ‫„·¯‪ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈLc‬‬
‫‪≈¿ ƒ ¯eaÈÁ‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ 25‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪˙Úa˜Â‬‬
‫‪««¿ƒ¿ ˙ÎLÓ‬‬ ‫‪∆∆ ¿ƒ ‰Âˆn‰‬‬ ‫כּשׁקּדוּשּׁת «‪»¿ƒ‬‬
‫תּוֹרה‪ַ ְ ֶ ְ ,‬‬ ‫מתּן ָ‬ ‫לאחרי ַ ַ‬ ‫]שׁהרי ַגּם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫העליוֹן ֶ ֲ ֵ‬ ‫‪ְ ֶ ָ 18‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‡e‰ ÌÈkÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿» 26‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ ‡È‰‬הקדושה‬ ‫‪ƒ ,ÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ¯·c‰a‬‬
‫הגּשׁמי‪ִ ,‬היא ¿«»»‬ ‫‪̉ÈMÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫∆¿«¿»‬ ‫‪27‬‬
‫בּהדּבר ַ ַ ְ ִ‬ ‫ונקבּעת ְ ַ ָ ָ‬ ‫נמשׁכת ְ ִ ְ ַ ַ‬ ‫המּצוה ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 19‬‬
‫‪70‬‬ ‫¯‪ ÈÁe‬ולכן היא‬
‫‪ ÔÈÚ‬אלוקי »‪ƒ‬‬
‫נשארת ‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ 28‬וכפי שמבואר ב'אגרת הקודש' שבספר‬
‫העליוֹן‬
‫גּדרי ָ ֶ ְ‬ ‫והבּיטּוּל ֶשׁל ִ ְ ֵ‬ ‫רוּחני[‪ִ ַ ְ ,‬‬ ‫ִָ‬ ‫ענין‬
‫‪ָ ְ ִ 20‬‬
‫‪71‬‬ ‫מוגדרת 'עליון'[‪ ,‬והעניין השלישי‬ ‫‪ 29‬התניא‪ ..." :‬מיכאל שר של מים‬
‫‪72‬‬ ‫בקיום המצוות שאחרי מתן תורה‬
‫מתחבּרים ֶזה‬ ‫והתּחתּוֹן ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁהעליוֹן ְ ַ ַ ְ‬ ‫דּזה ֶ ָ ֶ ְ‬ ‫ְוהתּחתּוֹן‪ֶ ְ ,‬‬ ‫‪ְ ַ ַ 21‬‬ ‫‪ 30‬וגבריאל שר של אש ואין מכבין זה את‬
‫‪73‬‬ ‫‪ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ȯ„b‬‬‫‪≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÏehÈa‰Â‬‬ ‫ידי ִבּיטּוּל ¿«‪ƒ‬‬ ‫הפכּים( הוּא ַעל ְ ֵ‬ ‫היוֹתם ָ ְ ִ‬ ‫)עם ֱ ָ‬ ‫‪ִ 22‬עם ֶזה ִ‬ ‫‪ 31‬זה‪ ,‬כלומר שמיכאל שר של חסד‬
‫‪74‬‬ ‫‪ ,ÔBzÁz‰Â‬שגורם את ביטול‬ ‫המשׁכת אוֹר ֵאין ¿««¿‬ ‫שׁנּעשׂה ַעל ְ ֵידי ַ ְ ָ ַ‬ ‫שׁלּהם‪ֶ ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫הגּדר ֶ ָ ֶ‬ ‫‪ֶ ֶ ַ 23‬‬ ‫‪ 32‬הנקרא בשם מים היורדים ממקום גבוה‬
‫‪75‬‬ ‫המחיצה וההבדלים ביניהם ומאפשר‬ ‫שׁשּׁלשׁה‬
‫לוֹמר‪ָ ֹ ְ ֶ ,‬‬ ‫משּׁניהם‪ֵ ְ .‬וישׁ ַ‬ ‫שׁלּמעלה ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫‪ 24‬סוֹף ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ 33‬למקום נמוך והוא בחינת ההשפעה‬
‫בדברים ‪76‬‬ ‫הקדושה‬ ‫המשכת‬ ‫את‬ ‫‪ 34‬והתפשטות החיות מעולמות עליונים‬
‫‪77‬‬ ‫)‪ÌÚ‬‬
‫‪ƒ ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÌȯaÁ˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ÔBzÁz‰Â‬‬ ‫‪¿««¿ ÔBÈÏÚ‰L‬‬
‫‪¿∆»∆ ‰Êc‬‬ ‫הגשמיים ¿∆‬ ‫‪ 35‬לתחתונים ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה היא בחינת הגבורה והסתלקות‬
‫למרות שהמהות והגדר של 'עליון' הפוכה ומנוגדת למהות ‪78‬‬‫‪ÌÈkÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿» Ì˙Bȉ‬‬
‫¡ »‬ ‫‪ 36‬השפעת החיים ממטה למעלה שלא להשפיע רק בצמצום עצום ורב והן מדות‬
‫‪79‬‬ ‫‪ ̉lL‬שהן העליון‬
‫‪∆»∆ ¯„b‰‬‬
‫‪∆∆« ÏehÈaƒ È„È‬‬ ‫ולגדר של 'תחתון'( ‪≈¿ ÏÚ« ‡e‰‬‬ ‫‪ 37‬נגדיות והפכיות זו לזו והיינו כשהן בבחינת מידות לבדן‪ .‬אך הקדושֿברוךֿ‬
‫‪80‬‬ ‫‪ ‰NÚpL‬ביטול‬
‫והן התחתון מתבטלים מהגדרים שלהם ומהמציאות שלהם‪∆ ¬«∆ ,‬‬ ‫‪ 38‬הוא עושה שלום ביניהם‪ ,‬דהיינו עלֿידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה‬
‫‪81‬‬ ‫‪‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪ ˙ÎLÓ‰‬שנמשך ומאיר עליהם ‡‪»¿«¿∆ ÛBÒ Ôȇ≈ ¯B‬‬‫‪«» ¿« È„È‬‬‫זה «‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪ 39‬והשפעה עצומה מאוד מאור איןֿסוף ברוךֿהוא אשר כשמו כן הוא שאינו‬
‫‪82‬‬ ‫‪) ̉ÈMÓ‬בדוגמת המובא לעיל שעל ידי גילוי והמשכת האור אין סוף‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ‬‬ ‫‪ 40‬בבחינת מדה ח"ו אלא למעלה מעלה עד אין קץ‪ ...‬ואזי המידות נגדיות של‬
‫‪83‬‬ ‫מתבטלים ההבדלים בין מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש(‪.‬‬ ‫‪ 41‬מיכאל וגבריאל נכללות במקורן ושורשן והיו לאחדים ממש ובטלים באורו‬
‫בקיום המצוות לאחר מתן תורה ‪84‬‬ ‫‪el‡≈ ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‰LÏML‬‬
‫‪»… ¿ ∆ ,¯ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪‰NÚpL‬‬
‫‪» ¬«∆ ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ¿ ¯eaÈÁ‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ,Ô·eÓ‬‬
‫»‬ ‫‪ 42‬יתברך‪,("...‬‬

‫‪ (31‬ועד"ז הוא בתורה‪ ,‬שדוקא במתן תורה ניתן הכח שלימוד התורה יפעול שינוי בהאדם הלומדה – ראה בארוכה לקו"ש‬
‫חט"ז ע' ‪ .214‬אלא שעיקר ענין זה הוא במצוות – ראה הדרן על הש"ס )בתורת מנחם – הדרנים על הרמב"ם וש"ס ע'‬
‫תיח( הערה ‪ (32 .31‬ראה לקו"ש שם ע' ‪ 213‬הערה ‪ (33 .16‬אגה"ק סי"ב‪ .‬לקו"ת תזריע כג‪ ,‬ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
 ‫אי‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙e‡Èˆn‰‬‬
‫‪ƒ¿« ‡Ï‬‬ ‫)‪ Ìb‬אפילו …‬‫‪« BlL‬‬ ‫‪∆ ˙e‡Èˆn‰‬‬‫‪ƒ¿« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‡e‰‬‬ ‫‪Ìb« Ì˙Ó‚ec‬‬
‫שהם העליון‪ ,‬התחתון והאין סוף המחבר ביניהם ≈‪»»¿ LÈ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ ÏehÈ·a‬המציאות שלו‬ ‫‪ ‰ÓLp‰c‬שהיא בחינת 'עליון' שבאדם( ∆»‬
‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬ ‫¿ «¿»»‬ ‫‪˙‡∆ ÌÈi˜Ó‬‬ ‫‪ ˙Bˆn‰‬כפי שממשיך ומפרט‪»»»∆ ¿ .‬‬
‫‪≈«¿ Ì„‡‰Lk‬‬ ‫‪¿ƒ« Ìei˜a‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÌÈi˜nL‬‬
‫‪≈«¿∆ ‰ÚLa‬‬ ‫‪) BÈÚ‬לפחות ¿ »»‬
‫‪»¿ƒ ÏkL‬‬‫ויציאה מגדרי המציאות שלו‪»∆ ,‬‬ ‫‪ , ‰„neÏÓ‬כלשון הכתוב בישעיה‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪»» ¿ ÌÈL‬‬ ‫‪ƒ»¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ C¯„a‬‬
‫‪∆∆¿ ˙Bˆn‰‬‬
‫« ‪¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ ÔBÈÏÚ‰‬מבלי לערב בכך רצונות‬
‫‪¿∆» ÔBˆ¯¿ ÌÈi˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ˜¯« ‡e‰ (‰Âˆn‰‬‬
‫∆‡˙ «‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ eÈȉ‬לא קיום מתוך הלב אלא משום שכך לימדו אותו והוא מקיים מצוות‬
‫«¿‬ ‫‪4‬‬
‫‪44‬‬ ‫אישיים ותועלת אישית‪.‬‬ ‫‪, Ôk≈ Ïb¯e‰L‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪«¿ ∆ Ïb¯‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ˙ÓÁÓ‬‬
‫≈¬«‬ ‫‪5‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪L¯M‰L‬‬
‫‪∆… «∆ ,ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ (‰‬‬ ‫המּצווֹת‪.‬‬
‫בּקיּוּם ַ ִ ְ‬
‫דּוּגמתם ַגּם ְ ִ‬
‫ענינים ֵאלּוּ ֵישׁ ְ ָ ָ‬ ‫‪ְִָ ִ 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪36 Ú·Ë‬‬
‫«‬‫∆‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫∆‬ ‫¬‬‫«‬ ‫‪Ïb¯‰L‬‬
‫≈‬ ‫¿‬‫∆‬ ‫∆‬ ‫‪ÔÂÈk‬‬
‫≈»‬ ‫‪6‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪Ìei˜a‬‬
‫‡‪ƒ¿ el‡≈ ÌÈÙ‬‬
‫‪ƒ»√ ‰LÏLc‬‬
‫‪»… ¿ ƒ‬‬ ‫‪ ‡e‰ BlL‬לא‬ ‫∆‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬
‫‪˙Bˆn‰‬‬‫«‬ ‫˜‪Ìei‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫מצות‬
‫בּדר‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫המּצווֹת ְ ֶ ֶ‬ ‫מקיּים ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫‪2‬‬‫כּשׁהאדם ְ ַ ֵ‬ ‫ְ ֶ ָ ָָ‬
‫‪47‬‬ ‫«‪¿ƒ‬‬
‫‪ ,˙Bˆn‰‬מצד הנפש הטבעית‬ ‫‪ 8‬מצד הנשמה והנפש האלוקית אלא‬
‫‪48‬‬ ‫)'תחתון'(‪ ,‬מצד הנפש האלוקית‬
‫שׁהוּרגּל‬
‫ההרגּל ֶ ְ ַ‬ ‫מחמת ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫היינוּ ֵ ֲ ַ‬ ‫מלוּמּדה ‪ְ ַ ,‬‬
‫‪34‬‬ ‫אנשׁים ְ ָ ָ‬ ‫‪ִ ֲָ 3‬‬ ‫‪LÙÂ‬‬
‫‪∆∆¿ Ûeb‰« Ú·Ë‬‬‫‪«∆ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ 9‬‬
‫‪49‬‬ ‫המּצווֹת )'עליון'( ומצד ביטול המציאות ‪,‡e‰‬‬ ‫טבע ‪ִ ,36‬קיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫נעשׂה ֶ ַ‬ ‫שׁהרגּל ַ ֲ ֶ‬ ‫כּיון ֶ ֶ ְ ֵ‬ ‫‪ֵ 4‬כּן‪ָ ֵ ,35‬‬ ‫‪ÔBzÁz‬‬
‫‪ ,˙ÈÚ·h‰‬שהם חלק «¿‬
‫‪ƒ¿ƒ« 10‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ,ÌÓˆÚ‬ולא רק‬‫‪»¿« ˙Bˆna‬‬‫תּחתּוֹן ‪¿ƒ« Ìb« Èkƒ‬‬ ‫הטּבעית‪ְ ַ ,‬‬ ‫ונפשׁ ַ ִ ְ ִ‬ ‫טבע ַהגּוּף ְ ֶ ֶ‬ ‫מצּד ֶ ַ‬ ‫‪ֶ 5‬שׁלּוֹ הוּא ִ ַ‬ ‫‪˙‡∆ ÌÈi˜nLÎe‬‬
‫‪≈«¿∆ ¿ , Ì„‡aL‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪»»»∆ 11‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‰LÏL‬‬
‫שׁאוֹהב באופן קיומם‪»… ¿ LÈ≈ ,‬‬ ‫מפּני ֶ ֵ‬ ‫המּצווֹת ִ ְ ֵ‬ ‫וּכשׁמּקיּים ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫שׁבּאדם‪ֵ ַ ְ ֶ ְ ,37‬‬ ‫‪ָָ ָ ֶ 6‬‬ ‫‪˙‡∆ ·‰B‡L‬‬
‫‪≈ ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« 12‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÌÈÙ‡‰‬‬
‫‪ƒ»√» ˙LÏL‬‬ ‫)‪∆… ¿ ˙Ó‚e„a‬‬
‫¿ ¿«‬ ‫לדבקה בּוֹ‬ ‫אפשׁר ְ ָ ְ ָ‬ ‫ואי ֶ ְ ָ‬ ‫לדבקה בּוֹ ְ ִ‬ ‫וחפץ ְ ָ ְ ָ‬ ‫הוי' ְ ָ ֵ‬‫‪ֶ 7‬את ֲ ָ ָ‬ ‫‪ȇÂ‬‬
‫‪ƒ¿ Ba ‰˜·„Ï‬‬
‫‪»¿»¿ ıÙÁÂ‬‬
‫‪≈»¿ 'ȉ‬‬
‫‪»»¬ 13‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ ˙Bˆn‰‬המקבילים‬ ‫‪¿ƒ« Ìei˜aL‬‬ ‫‪ƒ¿∆ 38‬‬ ‫‪ ˙Ó‡a‬שהרי‬
‫‪∆¡∆ Ba ‰˜·„Ï‬‬
‫‡‪»¿»¿ ¯LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ 14‬‬
‫שׁהם‬ ‫פּיקּוּדין ֶ ֵ‬ ‫רמ"ח ִ ִ‬ ‫בּקיּוּם ָ ָ‬ ‫בּאמת ִכּי ִאם ְ ִ‬ ‫‪ֱֶֶ 8‬‬
‫‪54‬‬ ‫להם(‪ ,‬כפי שממשיך ומבאר‪.‬‬ ‫ומרומם‬ ‫נעלה‬ ‫‪ 15‬הקדושֿברוךֿהוא‬
‫‪55‬‬ ‫‪˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ˙È˙c‬‬ ‫המּצווֹת ֶשׁלּוֹ הוּא ¿»‪»¿ƒ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ,‡e‰ ÔÈÚ‰Â‬‬ ‫דּמלכּא‪ִ ,39‬קיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫אברין ְ ַ ְ ָ‬ ‫רמ"ח ֵ ָ ִ‬ ‫‪ָָ 9‬‬ ‫‪Ìei˜a‬‬
‫‪ 16‬מהאדם באין ערוך ‪ƒ¿ ̇ƒ Èkƒ‬‬
‫‪56‬‬ ‫¯‪40 Ï"Ê‬‬‫‪«« ¯Ó‡Ók‬‬
‫)‪«¬«¿ ‡È‰ƒ (‰hÓÏ‬‬ ‫¿«»‬ ‫שׁבּאדם ‪.37‬‬ ‫עליוֹן ֶ ָ ָ ָ‬ ‫אלקית(‪ְ ֶ ,‬‬ ‫)נפשׁ ָה ֱ ֹ ִ‬ ‫הנּשׁמה ֶ ֶ‬ ‫מצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ַ ִ 10‬‬ ‫‪ ÔÈ„ewÈt‬מצוות עשה‬
‫¯‪ƒ ƒ Á"Ó‬‬ ‫‪» » 17‬‬
‫‪57‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ˙Bˆn‰‬‬‫‪¿ƒ« ezÈ‬‬ ‫התּוֹעלת במדרש …‬
‫‪¿ ƒ ‡Ï‬‬ ‫מצּד ַ ֶ ֶ‬ ‫לשׁמן‪ֹ ,‬לא ִ ַ‬ ‫המּצווֹת ִ ְ ָ‬ ‫וּכשׁמּקיּם ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ֶ ְ 11‬‬ ‫‪ 18‬שמספרם מאתיים וארבעים ושמונה‬
‫‪58‬‬ ‫‪˙‡∆ Ô‰a‬‬ ‫‪ Û¯ˆÏ‬לזכך ולעדן »∆‬ ‫רוּחנית( ¿»≈‬ ‫תּוֹעלת ָ ִ‬ ‫)גּם ֹלא ֶ ֶ‬ ‫שׁתּהיה לוֹ ַעל ְ ֵידי ֶזה ַ‬ ‫‪ֶ ְ ִ ֶ 12‬‬ ‫‡·¯‪ÔÈ‬‬
‫≈»‪ƒ‬‬ ‫¯‪Á"Ó‬‬
‫‪» » 38 ̉L‬‬ ‫‪≈∆ 19‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪‰Âek‰L‬‬
‫‪» »««∆ ,eÈȉ‬‬ ‫‪¿« .˙Bi¯a‰‬‬ ‫יתבּר‪ִ ,‬קיּוּם «¿‪ƒ‬‬ ‫שׁמּצווֹת ֵהם ְרצוֹנוֹ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫מצּד ֶזה ֶ ִ ְ‬ ‫אלּא ִ ַ‬ ‫‪ָ ֶ 13‬‬ ‫'אברים' של הקדושֿ‬ ‫‪,39 ‡kÏÓc‬‬
‫‪»¿« ¿ 20‬‬
‫‪60‬‬ ‫)‪‡Ï‬‬
‫‪… ‡È‰ƒ ˙Bˆn‰‬‬ ‫‪¿ƒ« ˙È˙a‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ 21‬ברוךֿהוא‪ ,‬כביכול‪ ,‬רמ"ח מצוות עשה‬
‫)גּם‬
‫המּציאוּת ֶשׁלּוֹ ַ‬ ‫מצּד ַ ְ ִ‬ ‫המּצווֹת ֶשׁלּוֹ הוּא ֹלא ִ ַ‬ ‫‪ְ ִ ַ 14‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ÏÈ·La‬תועלת ותוספת בעניין‬ ‫‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫‪ 22‬נמשלו לאברי הגוף שמספרם רמ"ח‪ ,‬כי‬
‫‪62‬‬ ‫‪ÏÈ·La‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ (‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÌÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙Bˆn‰‬‬‫שׁכּל «‪¿ƒ‬‬ ‫בּביטּוּל‪ָ ֶ ,‬‬ ‫אלּא ְ ִ‬ ‫דּהנּשׁמה( ֶ ָ‬ ‫המּציאוּת ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ֹ 15‬לא ַ ְ ִ‬ ‫‪ 23‬כשם שאברי הגוף הם כלים לכוחות‬
‫‪63‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪ CekÈf‰Â‬והעידון ∆‬ ‫‪ƒ«¿ ¯e¯Èa‰‬‬ ‫המּצוה( הוּא ַרק «≈‬ ‫שׁמּקיּים ֶאת ַ ִ ְ ָ‬ ‫)בּשׁעה ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫ענינוֹ ְ ָ ָ‬ ‫‪ָ ְ ִ 16‬‬ ‫‪ 24‬הנפש המתלבשים בהם ופועלים בהם‪,‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ÌÈi˜nL‬‬
‫‪≈«¿∆ Ì„‡‰‬‬ ‫‪»»» ȯ·‡Â‬‬
‫‪≈¿≈¿ ˙BÁk‬‬ ‫…‬ ‫העליוֹן‪.‬‬‫לקיּים ְרצוֹן ָ ֶ ְ‬ ‫ְֵַ‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 25‬כך המצוות הם 'לבושים' לרצון‬
‫‪65‬‬ ‫‪¯e¯Èa‰‬‬‫‪≈« ÏÈ·L·e‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ,‰Âˆn‰‬‬‫אפנים ֵאלּוּ ∆‡˙ «‪»¿ƒ‬‬ ‫דּשׁלשׁה ֳ ָ ִ‬ ‫שׁהשּׁרשׁ ִ ְ ֹ ָ‬ ‫להוֹסיף‪ֶֹ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ ְ LÈÂ‬‬ ‫‪ 18‬ה( ¿≈‬ ‫‪ 26‬האלוקי העליון ודרכם נמשך ומתגלה‬
‫‪66‬‬ ‫‪ Ìȯ·c‰‬החפצים‬‫‪ƒ»¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ CekÈf‰Â‬‬‫בּמּצווֹת ¿«‪ƒ‬‬ ‫‪ 27‬אור אלוקי‪ ,‬וכאשר האדם מקיים מצוות‬
‫המּצווֹת‪ ,‬הוּא‪ִ ,‬כּי ַגּם ַ ִ ְ‬ ‫בּקיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫ְִ‬ ‫‪19‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪̉aL‬‬
‫‪∆»∆ ÌÏBÚaL‬‬ ‫הגשמיים ∆» »‬ ‫‪ 28‬מתוך רצון לדבוק באור האלוקי‪ ,‬אזי‬
‫שׁלשׁת‬
‫)בּדוּגמת ְ ֹ ֶ‬ ‫ענינים ְ ְ ַ‬ ‫שׁלשׁה ִ ְ ָ ִ‬ ‫עצמם ֵישׁ ְ ֹ ָ‬ ‫‪ָ ְ ַ 20‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ ‰Âˆn‰‬כמו צמר‬
‫‪»¿ƒ« ˙‡∆ ÌÈÓÈi˜Ó‬‬‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« Ìeiƒ̃ 29‬‬
‫‪69‬‬ ‫הציצית ועור התפילין וכדומה ‪.41‬‬ ‫דּנתינת‬
‫והענין הוּא‪ַ ִ ְ ִ ,‬‬ ‫המּצווֹת(‪ָ ְ ִ ָ ְ .‬‬ ‫שׁבּקיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫האפנים ֶ ְ ִ‬ ‫‪ִ ָ ֳ ָ 21‬‬ ‫‪ ,(˙Șχ‰‬היא‬
‫)‪ƒ… ¡» LÙ‬‬
‫‪∆∆ ‰ÓLp‰‬‬
‫‪»»¿« 30‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪,˙BˆÓa‬‬
‫‪¿ƒ¿ ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ ‰ÏÚ‬‬ ‫‪∆¬« ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ LÈÂ‬‬‫ניתּנוּ ¿≈‬ ‫רז"ל ‪ֹ 40‬לא ִ ְ‬ ‫כּמאמר ַ ַ‬‫)למטּה( ִהיא ְ ַ ֲ ַ‬ ‫המּצווֹת ְ ַ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ 22‬‬ ‫‪.37 Ì„‡aL‬‬
‫∆»»»‬ ‫‪ÔBÈÏÚ‬‬
‫∆¿‬ ‫‪ 31‬חלק‬
‫‪71‬‬ ‫יותר נעלה מעניין זיכוך האדם וזיכוך‬ ‫היינוּ‪,‬‬ ‫הבּריּוֹת‪ְ ַ .‬‬ ‫בּהן ֶאת ַ ְ ִ‬ ‫לצרף ָ ֶ‬ ‫אלּא ְ ָ ֵ‬ ‫המּצווֹת ֶ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ 23‬‬ ‫‪,ÔÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ˙‡∆ Ìi˜nLÎe‬‬
‫‪≈«¿∆ ¿ 32‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ÂÈ˙BˆÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ ̉L‬‬ ‫בּשׁביל הדברים הגשמיים ∆≈‬ ‫)לא ִ ְ ִ‬ ‫המּצווֹת ִהיא ֹ‬ ‫בּנתינת ַ ִ ְ‬ ‫שׁהכּוּונה ִ ְ ִ ַ‬ ‫‪ָ ָ ַ ַ ֶ 24‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪ 33‬רק כדי לעשות את רצון השם …‬
‫‪73‬‬ ‫¯‪42 Ï"Ê‬‬‫‪«« ˙L¯„k‬‬
‫‪« »¿ƒ ,‰"aw‰‬‬ ‫‪»»« ÏL‬‬ ‫והזּיכּוּ‪∆ ‬‬ ‫‪ÏÚ« BÏ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ˙ÏÚBz‰‬‬
‫‪∆∆ « „vÓ‬‬
‫‪«ƒ 34‬‬
‫הבּירוּר ְ ַ ִ‬ ‫בּשׁביל ַ ֵ‬ ‫אלּא( ִ ְ ִ‬ ‫עצמם‪ָ ֶ ,‬‬ ‫המּצווֹת ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ 25‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ 43 ˜eÒt‰‬בתהילים‬ ‫במדרש «‪»« ÏÚ‬‬ ‫‪ ‡Ï‬בשביל‬‫)‪ Ìb‬אפילו …‬‫‪« ‰Ê∆ È„È‬‬
‫‪≈¿ 35‬‬
‫המּצוה‪,‬‬
‫שׁמּקיּים ֶאת ַ ִ ְ ָ‬ ‫האדם ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫ואברי ָ ָ ָ‬ ‫‪ֶ 26‬שׁל ֹכּחוֹת ְ ֵ ְ ֵ‬
‫‪75‬‬ ‫‪Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ „ÈbÓ‬‬ ‫שהקדושֿברוךֿהוא «‪ƒ‬‬ ‫‪˙ÏÚBz‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ 36‬להרוויח איזו שהיא‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ·˜ÚÈÏ‬והקדושֿברוךֿהוא אומר‬ ‫שׁבּעוֹלם ¿«¬ …‬‫הדּברים ֶ ָ ָ‬ ‫והזּיכּוּ‪ֶ ‬שׁל ַ ְ ָ ִ‬ ‫הבּירוּר ְ ַ ִ‬ ‫וּבשׁביל ַ ֵ‬ ‫‪ִ ְ ִ 27‬‬ ‫‡‪ ‡l‬מקיים את המצוות‬
‫¯‪»∆ (˙ÈÁe‬‬
‫‪ƒ» 37‬‬
‫נעלה‬
‫ענין ַ ֲ ֶ‬ ‫המּצוה‪ֵ ְ .41‬וישׁ ִ ְ ָ‬ ‫מקיּימים ֶאת ַ ִ ְ ָ‬ ‫שׁבּהם ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֶ ָ ֶ 28‬‬ ‫‪BBˆ¯¿ ̉≈ ˙BˆnL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‰Ê∆ „vÓ‬‬
‫‪ 38‬רק ‪«ƒ‬‬
‫מגּיד‬‫הפּסוּק‪ִ ַ 43‬‬ ‫רז"ל ‪ַ 42‬על ַ ָ‬ ‫כּדרשׁת ַ ַ‬
‫הקּבּ"ה‪ַ ָ ְ ִ ,‬‬ ‫מצווֹתיו ֶשׁל ַ ָ ָ‬ ‫שׁהם ִ ְ ָ‬ ‫בּמצווֹת‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫יוֹתר ְ ִ ְ‬ ‫‪ֵ 29‬‬ ‫‪BlL‬‬‫‪∆ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« Ìei˜ƒ ,C¯a˙È‬‬
‫‪≈»¿ƒ 39‬‬

‫‪ (34‬ישעי' כט‪ ,‬יג‪ (35 .‬תניא פל"ט )נג‪ ,‬ב(‪ (36 .‬תניא פמ"ד )סג‪ ,‬ב(‪ .‬וראה גם שם ספי"ד‪ .‬פט"ו )כא‪ ,‬א(‪ .‬שבילי אמונה נתיב‬
‫ד שער ב‪ .‬שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו‪ (37 .‬ראה ב"ר פ"ח‪ ,‬יא‪ .‬פי"ב‪ ,‬ח‪ .‬וראה תו"א בראשית ג‪ ,‬ד ואילך‪ .‬קונטרס ומעין‬
‫מאמר טו‪ .‬המשך תרס"ו ע' תצה‪ .‬ובכ"מ‪ (38 .‬ראה תקו"ז ת"ל )עד‪ ,‬סע"א(‪ .‬הובא בתניא שבהערה הבאה‪ .‬שם רפכ"ג‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (39‬תניא פ"ד‪ (40 .‬תנחומא שמיני ח )וראה שם ז(‪ .‬ב"ר רפמ"ד‪ .‬וש"נ‪ .‬וראה מו"נ ח"ג פכ"ו‪ (41 .‬ראה בארוכה תניא פל"ז‪.‬‬
‫‪ (42‬שמו"ר פ"ל‪ ,‬ט‪ .‬וראה גם ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג‪ (43 .‬תהלים קמז‪ ,‬יט‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫בי‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÌÎlk‬‬
‫‪∆¿À ÌÈiÁ‬‬‫‪ƒ« (‰Ê∆ È„È‬‬‫)‪≈¿ ÏÚ‬‬
‫‡‪« ÌÎȘÏ‬‬
‫‪∆ ≈… ¡ 'ȉa‬‬
‫‪»»¬« ÌȘ·c‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« Ìz‡Â‬‬‫‪∆«¿ È„È‬‬ ‫‪ ,χ¯NÈÏ‬וביחס למצוות היינו «‪≈¿ ‰Ó‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ ÂÈËtLÓe‬‬
‫‪»»¿ ƒ ÂÈweÁ‬‬ ‫‪ 1‬ומגיד את »‬
‫‪36‬‬ ‫‪ 49 ÌBi‰‬כי מאחר שהקדושֿברוךֿהוא הוא מקור החיים‪ ,‬הדבקות בו‬ ‫‪« χ¯NÈÏ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ¿ ¯ÓB‬‬ ‫‪≈ ‡e‰ ‰NBÚ‬‬ ‫‪ ‡e‰M‬הקדושֿברוךֿהוא בעצמו ∆‬ ‫‪∆ 2‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ÂÈίc‬‬
‫)‪»»¿ ̉L‬‬‫‪≈∆ ˙BˆnaL‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ‰Ê∆ ÔÈÚL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪ ‰"aw‰L‬בעצמו שהוא המצווה את המצוות לבני ישראל משפיעה חיות‪» ≈¿ .‬‬ ‫‪»»«∆ ‰Êc‬‬ ‫‪∆¿ ,˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« 3‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ ˙Bˆn‰‬כמובא‬
‫‪¿ƒ« ˙‡∆ ‰NBÚ‬‬ ‫‪∆ ‰"aw‰L‬‬ ‫‪»»«∆ ‰Ê∆ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ,‰"aw‰‬‬‫‪ ˙BNÚÏ‬ורק «»»‬ ‫‪¬« χ¯NÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ¯ÓB‡L‬‬‫)˜‪≈ ∆ 44 Ì„B‬‬‫‪∆ ˙Bˆn‰‬‬ ‫‪¿ƒ« ˙‡∆ ÌÈi˜Ó‬‬ ‫‪≈«¿ 4‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫ומבואר לעיל( ‪»¿«¿ ‡e‰‬‬ ‫‪ 5‬אחר כך מצווה את המצוות לבני‬
‫‪40‬‬ ‫‪ ,˙BÓÏBÚÏ‬נעלה יותר‬
‫‪» » ˙eÎÈiMÓ‬‬ ‫לישׂראל‪ַ ,‬מה ‪»« ƒ‬‬ ‫וּמשׁפּטיו ְ ִ ְ ָ ֵ‬
‫חוּקּיו ִ ְ ָ ָ‬ ‫ליעקב ָ‬ ‫ְדּבריו ְ ַ ֲ ֹ‬ ‫)‪ָ ָ 1 „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« „vÓ‬‬‫‪ 6‬ישראל( ‪«ƒ ‡e‰‬‬
‫‪41‬‬ ‫מהעניין שבמצוות שהן אמצעי לבירור‬ ‫‪»¿«¿ 7‬‬
‫‪ (‰ÏÚÓÏ‬וכמובן‪ ,‬עניין המצוות מצד‬
‫דּזה‬‫לעשׂוֹת‪ֶ ְ ,‬‬ ‫לישׂראל ַ ֲ‬
‫אוֹמר ְ ִ ְ ָ ֵ‬‫עוֹשׂה הוּא ֵ‬ ‫‪ֶ 2‬שּׁהוּא ֶ‬
‫‪42‬‬ ‫‪Ìb« ,ÔÎÏ‬‬
‫וזיכוך העולמות והנבראים »≈‬ ‫‪ 8‬הקדושֿברוךֿהוא בעצמו נעלה יותר‬
‫‪43‬‬ ‫‪Ì„‡‰Ï‬‬
‫‪»»»¿ CLÓpL‬‬ ‫‪» ¿ƒ∆ ˙eiÁ‰‬‬ ‫שׁאוֹמר ««‬ ‫)קוֹדם‪ֵ ֶ 44‬‬ ‫המּצווֹת ֶ‬ ‫מקיּים ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫שׁהקּבּ"ה ְ ַ ֵ‬‫‪ 9‬מעניין המצוות כפי שהוא מזכך את ‪ָ ָ ַ ֶ 3‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ ˙Bˆn‰‬ונעשה‬‫‪¿ƒ« ˙‡∆ ÌÈi˜nL‬‬ ‫)מצּד ∆¿«≈‬ ‫עצמוֹ ִ ַ‬ ‫מצּד ַ ְ‬ ‫לעשׂוֹת( הוּא ִ ַ‬ ‫לישׂראל ַ ֲ‬‫]‪ֵ ָ ְ ִ ְ 4 Ô·enÎÂ‬‬
‫‪ 10‬בני ישראל ואת העולם‪» «¿ .‬‬
‫‪45‬‬ ‫דבוק בקדושֿברוךֿהוא ‪ ‡e‰‬מדרגת‬ ‫פּיקּוּדין ֵהם‬
‫שׁרמ"ח ִ ִ‬ ‫מזּה ֶ ָ ָ‬ ‫]וכמּוּבן ַגּם ִ ֶ‬
‫למעלה(‪ָ ַ ְ .‬‬ ‫‪ 11‬עניין מעלת המצוות כמצוותיו של ְ ַ ְ ָ‬
‫‪5‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ,··BÒ‬הנקראת‬
‫‪≈ ˙ÈÁ·c‬‬‫‪« ƒ¿ƒ ˙eiÁ‰‬‬‫מּצווֹת ֵהם ««‬ ‫שׁה ִ ְ‬
‫דּזה ֶ ַ‬‫דּמלכּא ‪ֶ ְ ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫אברין ְ ַ ְ ָ‬ ‫רמ"ח ֵ ָ ִ‬ ‫‪ָ ָ 6 ‰fÓ‬‬‫‪ 12‬הקדושֿ ברוךֿהוא «‪∆ƒ Ìb‬‬
‫‪47‬‬ ‫בזוהר 'סובב כל עלמין' כי אור אלוקי‬
‫ועל‬‫למעלה[‪ַ ְ .‬‬
‫מצּד ְ ַ ְ ָ‬‫כּביכוֹל הוּא ִ ַ‬ ‫האברים ֶשׁלּוֹ ִ ְ ָ‬ ‫¯‪ִ ָ ֵ ָ 7 Á"Ó‬‬ ‫‪» » ̉≈ ÔÈ„ewÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ Á"Ó¯L‬‬ ‫‪» »∆ 13‬‬
‫‪48‬‬ ‫בלי גבול שלמעלה מהתלבשות פנימית‬ ‫‪ ,45 ‡kÏÓc‬כדברי הזוהר‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‡·¯‪ÔÈ‬‬
‫‪ƒ»≈ 14‬‬
‫בעולמות ובנבראים‪ ,‬והאופן שבו הוא ‪49‬‬
‫עוֹשׂה‪,‬‬ ‫המּצווֹת ֶשׁהוּא ֶ‬ ‫עוֹשׂים ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫שׁיּשׂראל ִ‬ ‫ְֵידי ֶ ִ ְ ָ ֵ‬
‫‪8‬‬
‫‪ 15‬שהובאו לעיל שמאתיים וארבעים‬
‫‪50‬‬ ‫מאיר בעולמות הוא בדרך 'סובב'‬
‫וּדבוּקים בּוֹ ‪,‬‬
‫‪47‬‬ ‫הקּבּ"ה ְ ִ‬ ‫‪46‬‬ ‫בּדרכיו ֶשׁל ַ ָ ָ‬ ‫הוֹלכים ִ ְ ָ ָ‬ ‫‪ֵ 9‬הם ְ ִ‬ ‫‪ 16‬ושמונה הפקודות‪ ,‬היינו מצוות עשה‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪BÓˆÚ‬‬‫‪¿« „vnL‬‬‫שׁמּקיּים ו'מקיף' מלמעלה ∆‪«ƒ‬‬ ‫להאדם ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫נמשׁ‪ַ ‬חיּוּת ְ ָ ָ ָ‬ ‫ְועל ְ ֵידי ֶזה ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ 10‬‬ ‫‪ 17‬הם אברי המלך‪ ,‬נמשלו לאבריו של‬
‫‪52‬‬ ‫‪ ‡e‰‬האור האלוקי ה'סובב כל עלמין'‬ ‫האדם‬‫אוֹתם ָ ָ ָ‬ ‫יעשׂה ָ‬ ‫אשׁר ַ ֲ ֶ‬ ‫שׁכּתוּב ‪ֶ ֲ 48‬‬ ‫המּצווֹת‪ְ ,‬כּמוֹ ֶ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ 11‬‬ ‫‪ 18‬הקדושֿברוךֿהוא כביכול‪ ,‬היינו כלים‬
‫‪53‬‬ ‫‪ Ïc·eÓe‬מרומם‬
‫¿»‬ ‫˜„‪ LB‬מופרש‬ ‫המּצווֹת הוּא »‬ ‫עשׂיּית ַ ִ ְ‬ ‫בּהם‪ִ ,‬כּי ַעל ְ ֵידי ֲ ִ ַ‬ ‫ָוחי ָ ֶ‬ ‫‪ַ 12‬‬ ‫‪‰Êc‬‬
‫‪ 19‬ולבושים לרצון העליון ¿∆‬
‫‪54‬‬ ‫‪ÏÚ« ÔÎ≈ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪«¿ ,˙BÓÏBÚÓ‬‬
‫ואתּם ≈ »‬ ‫ועל ְ ֵידי ְ ַ ֶ‬ ‫לעיל(‪ַ ְ ,‬‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬
‫בּהקּבּ"ה ַ ִ ְ ָ‬ ‫מתדּבּק ְ ַ ָ ָ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ִ 13‬‬ ‫‪BlL‬‬‫‪∆ Ìȯ·‡‰‬‬
‫‪ƒ»≈» ̉≈ ˙Bˆn‰L‬‬
‫‪¿ƒ«∆ 20‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ‡e‰ ˙Bˆn‰‬האור‬ ‫‪¿ƒ« Ìei˜ƒ È„È‬‬ ‫¿≈‬ ‫‪ ‰ÏÚÓÏ‬מצד‬
‫‪»¿«¿ „vÓ‬‬‫‪«ƒ ‡e‰ ÏBÎÈ·k‬‬‫‪»¿ƒ 21‬‬
‫כּלּכם‬‫חיּים ֻ ְ ֶ‬ ‫)על ְ ֵידי ֶזה( ַ ִ‬ ‫אלקיכם ַ‬ ‫בּהוי' ֱ ֹ ֵ ֶ‬ ‫הדּבקים ַ ֲ ָ ָ‬ ‫‪ִ ֵ ְ ַ 14‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ̉a‬בבני‬‫ה'סובב כל עלמין' «‪∆» ÈÁ‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬ ‫‪ 22‬האלוקות עצמה[‪«¿ .‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪˙eiÁa‬‬‫דּרכיו ישראל המקיימים את המצוות ¿«‬ ‫)שׁהם ְ ָ ָ‬ ‫שׁבּמּצווֹת ֶ ֵ‬ ‫שׁענין ֶזה ֶ ַ ִ ְ‬ ‫וכיון ֶ ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ 15‬היּוֹם‪ָ ֵ ְ .49‬‬ ‫‪˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ˙‡∆ ÌÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ χ¯NiL‬‬
‫‪≈ »¿ƒ∆ 23‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ .50 ÈÓÈt‬למרות שמצד עצמו‬ ‫עוֹשׂה ֶאת ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫שׁהקּבּ"ה ֶ‬ ‫הקּבּ"ה‪ַ ,‬על ְ ֵידי ֶזה ֶ ַ ָ ָ‬ ‫‪ֶ 16‬שׁל ַ ָ ָ‬ ‫‪ ‡e‰L‬הקדושֿברוךֿהוא בעצמו‬ ‫‪∆ 24‬‬
‫‪59‬‬ ‫ומהותו הוא 'סובב' ו'מקיף' ולא פנימי‪.‬‬ ‫לכן‪,‬‬‫לעוֹלמוֹת‪ֵ ָ ,‬‬ ‫משּׁיּיכוּת ָ ָ‬ ‫למעלה ִ ַ ָ‬ ‫המּצווֹת( הוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ 17‬‬ ‫‪ÌÈÎÏB‰‬‬
‫‪ ̉≈ ,‰NBÚ‬בני ישראל ¿‪ƒ‬‬ ‫‪∆ 25‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈÚ‬‬
‫‡‪ Ìb« ÌÓ‬אפילו ‪»¿ƒ‬‬ ‫המּצווֹת »¿»‬ ‫שׁמּקיּים ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫להאדם ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫שׁנּמשׁ‪ָ ָ ָ ְ ‬‬ ‫החיּוּת ֶ ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ 18‬גּם ַ ַ‬ ‫‪46 ‰"aw‰‬‬
‫‪»»« ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫‪ÂÈί„a‬‬
‫‪»»¿ƒ 26‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ,˙BˆnaL‬הגם שהוא בוודאי יותר‬‫עצמוֹ הוּא ∆«‪¿ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬‫‪«¿ ,47 Ba ÌȘe·„e‬‬
‫‪ƒ ¿ 27‬‬
‫שׁמּצּד ַ ְ‬ ‫סוֹבב‪ַ ִ ֶ ,‬‬ ‫דּבחינת ֵ‬ ‫החיּוּת ִ ְ ִ ַ‬ ‫‪ 19‬הוּא ַ ַ‬
‫‪62‬‬ ‫נעלה ויותר עמוק מענין המצוות כפי‬ ‫‪CLÓ‬‬
‫‪ 28‬הדביקות בקדושֿברוךֿהוא ‪» ¿ƒ‬‬
‫ואף ַעל ִפּי ֵכן ַעל ְ ֵידי‬ ‫מעוֹלמוֹת‪ַ ְ ,‬‬ ‫וּמוּבדּל ֵ ָ‬ ‫ְָ‬ ‫‪ָ 20‬קדוֹשׁ‬
‫‪63‬‬ ‫שהן לזכך את העולם ואת הבריות‬ ‫‪ÌÈi˜nL‬‬
‫∆¿«≈‬ ‫‪Ì„‡‰Ï‬‬
‫‪»»»¿ ˙eiÁ« 29‬‬
‫פּנימי ‪»¿«¿ ‡e‰ .‬‬
‫בּחיּוּת ְ ִ ִ ‪50‬‬ ‫בּהם ְ ַ‬ ‫המּצווֹת הוּא ַחי ָ ֶ‬ ‫‪ִ 21‬קיּוּם ַ ִ ְ‬
‫‪64‬‬ ‫‪LiL‬‬‫‪ ‡b¯„a‬כזו באלוקות ∆≈‬ ‫‪ ·e˙kL‬בתורה‬
‫‪48‬‬ ‫‪»∆ BÓk¿ ,˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« 30‬‬
‫‪65‬‬ ‫שׁיּשׁ »‪ ¯eiˆƒ da‬ואיזו שהיא הגדרה‪≈»¿ .‬‬
‫‪ÔÎÏÂ‬‬ ‫בּדרגּא ֶ ֵ‬‫שׁבּמּצווֹת‪ ,‬הוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫ענין ֶזה ֶ ַ ִ ְ‬ ‫אמנם ַגּם ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ ְ ָ 22‬‬ ‫‡‪ Ì˙B‬את המצוות‬
‫‪» ‰NÚÈ‬‬ ‫‡‪∆ ¬« ¯L‬‬
‫‪∆ ¬ 31‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪̉≈ BÊ ‡b¯„aL‬‬ ‫‪»¿«¿∆ ˙Bˆn‰‬‬ ‫שׁבּדרגּא זוֹ ֵהם «‪¿ƒ‬‬ ‫המּצווֹת ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫ולכן ַ ִ ְ‬ ‫‪ָ 23‬בּהּ ִציּוּר‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« Èkƒ ,̉a‬‬
‫‪∆» ÈÁÂ‬‬
‫‪«» Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» 32‬‬
‫‪67‬‬ ‫לעניינים שונים‬ ‫‪˙e˜lÁ˙‰a‬‬
‫רמ"ח ¿‪¿«¿ƒ‬‬ ‫רבּים( ‪ָ ָ ,51‬‬ ‫)לשׁוֹן ַ ִ‬ ‫הוי' ְ‬ ‫דּרכי ֲ ָ ָ‬ ‫בּהתחלּקוּת‪ֵ ְ ַ ,‬‬ ‫‪ְ ַ ְ ִ ְ 24‬‬ ‫‪˜ac˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰ ˙Bˆn‰‬‬‫‪¿ƒ« ˙ÈiNÚ‬‬‫‪«ƒ ¬ 33‬‬
‫‪68‬‬ ‫)‪ÔBLÏ‬‬
‫‪¿ 'ȉ‬‬
‫‪»»¬ Èίc‬‬
‫ולדרגות שונות‪≈¿« ,‬‬ ‫‪ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ,(ÏÈÚÏ‬‬
‫)‪≈¿ ¯kÊpk‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰"aw‰a‬‬‫‪»»«¿ 34‬‬

‫‪ (44‬ומכיון שלמעלה הוא למעלה מהזמן – הפירוש ד"קודם" הוא קדימה במעלה‪ (45 .‬ולהעיר שבכ"מ מובא ענין זה‬
‫)שרמ"ח פיקודין הן רמ"ח אברין דמלכא( בהמשך לזה שהקב"ה מקיים את המצוות )תו"א מקץ לד‪ ,‬ד‪ .‬שערי אורה שם‬
‫פכ"ט )צד‪ ,‬ב(‪ .‬ועוד(‪ (46 .‬כידוע שמצוות נק' דרכי הוי' )הושע בסופו‪ .‬נזיר כג‪ ,‬א‪ .‬הוריות יו"ד‪ ,‬ב‪ .‬וראה גם זהר ח"א‬
‫קעה‪ ,‬ב "ואינון ארחין ושבילין דאורייתא"‪ .‬ובכ"מ(‪ .‬וכבר דובר כמ"פ )ראה סה"מ מלוקט ח"א ע' רה‪ .‬לקו"ש חל"ד ע'‬
‫‪ 153‬ואילך( דפירוש "ללכת בכל דרכיו" )עקב יו"ד‪ ,‬יב( הוא עשיית המצוות‪ .‬וזה שארז"ל שפירוש "ללכת בכל דרכיו"‬
‫קאי על מדותיו של הקב"ה )מה הוא רחום כו'( הוא עה"פ שבס"פ עקב )יא‪ ,‬כב(‪ (47 .‬להעיר מפרש"י עה"פ ובו תדבקון‬
‫)ראה יג‪ ,‬ה( "הדבק בדרכיו ‪ . .‬כמו שעשה הקב"ה"‪ ,‬היינו שע"י הדביקות בדרכיו "כמו שעשה הקב"ה" – עי"ז "ובו‬
‫תדבקון"‪ (48 .‬אחרי יח‪ ,‬ה‪ .‬ובלקו"ת שה"ש ב‪ ,‬א ]ועד"ז בדרך חיים פע"ה )פב‪ ,‬א ואילך([ "וחי בהם – שמקבל מהם‬
‫חיות"‪ (49 .‬ואתחנן ד‪ ,‬ד‪ .‬וראה אדר"נ ספל"ד‪ (50 .‬להעיר מתניא פמ"ו )סו‪ ,‬א( בפירוש אשר קדשנו במצותיו‪" ,‬שהיא‬
‫קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו ‪ . .‬מה שהקב"ה הוא מובדל מהעולמות ‪ . .‬בחי' סובב ‪) . .‬ואעפ"כ( היא )נפש‬
‫‪ (51‬ולהעיר מלקו"ת ראה כא‪ ,‬ד בענין תרי"ג ארחין‪.‬‬
 ‫גי‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔkL‬‬
‫)‪≈∆ ÏkÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰Âˆn‰‬‬‫‪»¿ƒ« ˙‡∆ ÌÈi˜nL‬‬
‫‪≈«¿∆ ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« Ì„‡‰Ó‬‬
‫≈»»»‬ ‫¯‪Á"Ó‬‬‫¯‪ ,51 (ÌÈa‬ולא רק עניין אחד ויחיד‪ ,‬ובאים במספר גדול של » »‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪¿∆» Ì„‡c‬‬
‫‪ ÔBÈÏÚ‰‬קל וחומר מכך שהרצון‬ ‫‪»» ¿ ¯eiv‰Ó‬‬
‫‪ƒ«≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‡e‰L‬‬
‫∆‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ Ïk» È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚL‬‬ ‫‪«∆ ‰ÎLÓ‰‰c‬‬
‫‪»» ¿«« ¿ ,‡kÏÓc‬‬
‫‡·¯‪»¿« ¿ ÌÈ‬‬
‫≈»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫העליון נעלה ביותר מבחינת 'אדם' כפי שהיא למעלה באלוקות‪ ,‬והוא בוודאי ‪42‬‬ ‫‪ ˙È˯t‬מסויימת‪ ,‬המיוחדת למצווה זו בפרט )וכאמור המצוות‬
‫‪ƒ »¿ ‰ÎLÓ‰‬‬
‫«¿ »»‬ ‫‪3‬‬
‫יותר נעלה לאין שיעור מהאדם התחתון‪ ,‬בשונה מהאמור לעיל לגבי כללות ‪43‬‬ ‫‪ÁÎÂ‬‬
‫‪«… ¿ ÔÈÚa‬‬
‫‪ƒ«» ‰i‡¯‰‬‬
‫‪»ƒ ¿» Ák‬‬‫‪«… ˙Ó‚ec‬‬
‫נמשלו ל'אברים' והדבר הוא ¿«‬ ‫‪4‬‬
‫עניין המצוות למעלה שהוא עניין שיש ‪44‬‬ ‫‪ ÔÊB‡a‬שהם כוחות‬
‫‪∆ » ‰ÚÈÓM‰‬‬
‫« ¿‪» ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪45‬‬ ‫לו שייכות לקיום המצוות של האדם(‪,‬‬ ‫מצוה‬‫שׁעל ְ ֵידי ָכּל ִ ְ ָ‬ ‫דּההמשׁכה ֶ ַ‬ ‫דּמלכּא‪ָ ָ ְ ַ ַ ְ ,‬‬ ‫אברים ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ִָ ֵ 1‬‬ ‫‪ 6‬נפרדים‪ ,‬שונים זה מזה‪ ,‬וכל כוח‬
‫של הרצון ‪46‬‬ ‫‪BÊ ‡b¯c‬‬
‫‪»¿« 53 Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ,ÔÎÏ‬‬‫»≈‬ ‫‪ 7‬מתלבש באבר שונה‪ ,‬המתאים לו‬
‫בּעין‬
‫הראיּה ָ ַ ִ‬ ‫כּח ָ ְ ִ ָ‬ ‫)דּוּגמת ֹ ַ‬
‫ְַ‬ ‫פּרטית‬ ‫המשׁכה ְ ָ ִ‬ ‫‪ִ 2‬היא ַ ְ ָ ָ‬
‫‪47‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫)‪ƒ∆ BÓk‬‬‫העליון של המצוות ¿‬ ‫ייתכן‬ ‫‪ÍÈiL‬‬
‫‪»« ÔÎÏÂ‬‬
‫בפרט(‪≈»¿ .‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ÒÙBz‬‬
‫‪≈ Ì„‡‰‬‬‫‪»»» Ôȇ≈ (dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ‬‬ ‫יעשׂה‬‫שׁהאדם ַ ֲ ֶ‬ ‫שׁיּיך ֶ ָ ָ ָ‬ ‫ולכן ַ ָ‬ ‫בּאוֹזן(‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫השּׁמיעה ָ ֶ‬ ‫ְוכח ַ ְ ִ ָ‬ ‫‪ַֹ 3‬‬ ‫‪˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ˙‡∆ ‰NÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« Ì„‡‰L‬‬
‫∆»»»‬ ‫‪9‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ÌB˜Ó‬שהרי הוא בריחוק הערך‬ ‫»‬ ‫האברים‬‫רמ"ח ָ ֵ ָ ִ‬ ‫עוֹשׂה‪ִ ,‬כּי ָ ָ‬ ‫שׁהקּבּ"ה ֶ‬ ‫המּצווֹת ֶ ַ ָ ָ‬ ‫‪ֶ 4‬את ַ ִ ְ‬ ‫‪ ,‰NBÚ‬למרות שכמובן‬
‫‪∆ ‰"aw‰L‬‬
‫∆«»»‬ ‫‪10‬‬
‫‪50‬‬ ‫מעניין זה ואין לו כל דימיון לבחינה‬ ‫רמ"ח‬ ‫בּדוּגמת ָ ָ‬ ‫כּביכוֹל ְ ְ ַ‬ ‫התּחתּוֹן ֵהם ִ ְ ָ‬ ‫שׁבּאדם ַ ַ ְ‬ ‫‪ָָ ָ ֶ 5‬‬ ‫‪ 11‬אין דימיון ואין ערוך בין הבורא‬
‫‪51‬‬ ‫‪˙ÒÈÙz‬‬
‫‪« ƒ¿ ¯cÚ‰c‬‬‫‪≈¿∆ ¿ ÏehÈa‰c‬‬ ‫כּדמוּתנוּ ‪ .52‬זו‪ƒ« ¿ ,‬‬‫בּצלמנוּ ִ ְ ֵ‬ ‫אדם ְ ַ ְ ֵ‬ ‫נעשׂה ָ ָ‬ ‫דּמלכּא‪ֶ ֲ ַ ,‬‬ ‫אברים ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ִָ ֵ 6‬‬ ‫‪Ìȯ·‡‰‬‬
‫¯‪ƒ»≈» Á"Ó‬‬ ‫‪ 12‬לנברא‪» » Èkƒ ,‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÏehÈaƒ‬‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫שׁהמּצווֹת ֵהם »‪ÌB˜Ó‬‬ ‫בּמּצווֹת‪ֶ ,‬זה ֶ ַ ִ ְ‬ ‫יוֹתר ַ ִ ְ‬ ‫נעלה ֵ‬ ‫ענין ַ ֲ ֶ‬ ‫‪ְֵ 7‬וישׁ ִ ְ ָ‬ ‫‪ ÔBzÁz‰‬העושה את‬
‫‪¿«« Ì„‡aL‬‬
‫‪»»»∆ 13‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ ,54 ˙e‡ÈˆÓa‬לא רק ביטול של‬ ‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪˙Ó‚e„a‬‬
‫‪«¿ ¿ ÏBÎÈ·k‬‬
‫‪ 14‬המצוות ≈‪»¿ƒ ̉‬‬
‫דּהרצוֹן‬ ‫מהטּעם(‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫שׁלּמעלה ֵ ַ ַ ַ‬‫העליוֹן ָ)רצוֹן ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ 8‬רצוֹן ָ ֶ ְ‬
‫‪54‬‬ ‫תחושת היישות אלא ביטול מוחלט‬ ‫‪ ,‡kÏÓc‬ככתוב‬
‫‡·¯‪»¿« ¿ ÌÈ‬‬
‫¯‪ƒ»≈ Á"Ó‬‬‫‪» » 15‬‬
‫‪55‬‬ ‫כאילו אינו קיים במציאות כלל‪.‬‬
‫בּשׁוה‬‫המּצווֹת ְ ָ ֶ‬ ‫תּרי"ג ַ ִ ְ‬ ‫בּכל ַ ְ ַ‬ ‫שׁבּמּצווֹת הוּא ְ ָ‬ ‫‪ְ ִֶַ 9‬‬ ‫‪ 16‬בתורה שלפני בריאת אדם הראשון‬
‫‪56‬‬ ‫‪BLiL‬‬
‫‪¿∆∆ ȯÁ‡Ï‬‬ ‫‪ Ì‚Â‬אפילו ¿«¬≈‬ ‫שׁהרצוֹן ¿«‬ ‫וכיון ֶ ָ ָ‬ ‫אברים(‪ָ ֵ ְ .‬‬ ‫מרמ"ח ֵ ָ ִ‬ ‫)למעלה ֵ ָ ָ‬ ‫‪ָ ְ ַ ְ 10‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬‫‪»» ‰NÚ‬‬
‫‪ 17‬אמר הקדושֿברוךֿהוא «¬ ∆‬
‫‪57‬‬ ‫‪ Ì„‡‰Ï‬גם לאחר שהציווי‬
‫‪»»»¿ ÈeeÈv‰‬‬ ‫מהאדם «‪ƒ‬‬‫בּאין ֲערוֹ‪ָ ָ ָ ֵ ‬‬ ‫למעלה ְ ֵ‬ ‫שׁבּמּצווֹת הוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ ִ ַ ֶ 11‬‬ ‫וכיוון‬ ‫‪52 e˙eÓ„k‬‬
‫‪≈ ¿ƒ eÓψa‬‬‫‪≈¿«¿ 18‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ÏÚL‬‬
‫מזּה של הרצון העליון ניתן לאדם ∆«‬ ‫שׁכּן ִ ֶ‬ ‫)בּמכּל ֶ ֵ‬ ‫המּצוה ְ ִ ָ‬ ‫שׁמּקיּים ֶאת ַ ִ ְ ָ‬ ‫התּחתּוֹן ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ְ ַ ַ 12‬‬ ‫‪ 19‬שהאדם נברא מלכתחילה באופן שיש‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ‰Ê‬שהאדם קיבל ציווי מהבורא‬ ‫‪∆ È„È‬‬
‫לכן‪≈¿ ,‬‬ ‫‪ 20‬איזה שהוא דימיון‪ ,‬במובן מסויים בין‬
‫העליוֹן(‪ֵ ָ ,‬‬ ‫דּאדם ָ ֶ ְ‬ ‫מהצּיּוּר ְ ָ ָ‬ ‫למעלה ֵ ַ ִ‬ ‫‪ֶ 13‬שׁהוּא ְ ַ ְ ָ‬
‫‪60‬‬ ‫‪ ,˙e‡ÈˆÓ‬גם‬ ‫‪ ‡e‰‬האדם «¬ ∆‬
‫‪ƒ¿ ‰NÚ‬‬ ‫‪ 21‬אברי האדם ל'אברים' של הקדושֿ‬
‫‪61‬‬
‫עצמהּ( ֵאין‬ ‫מצּד ַ ְ ָ‬ ‫שׁהיא ִ ַ‬ ‫)כּמוֹ ֶ ִ‬ ‫דּרגּא זוֹ ְ‬ ‫לגבּי‪ָ ְ ַ 53‬‬ ‫‪ֵ ַ ְ 14‬‬
‫אז האדם נשאר בטל במציאות כי גם‬ ‫‪ 22‬ברוךֿהוא‪ ,‬ניתנה לאדם האפשרות‬
‫‪62‬‬ ‫‪B˙e‡ÈˆÓ‬‬‫תּפיסת לאחר קבלת הציווי »‪ƒ¿ Ïk‬‬ ‫דּהעדּר ְ ִ ַ‬ ‫דּהבּיטּוּל ְ ֶ ְ ֵ‬ ‫תּוֹפס ָמקוֹם‪ִ ַ ְ ,‬‬ ‫האדם ֵ‬ ‫‪ָ ָ ָ 15‬‬ ‫‪ 23‬לעשות את המצוות שהן מצוותיו‬
‫‪63‬‬ ‫‪ ‡È‰‬מכוונת וממוקדת «¯˜ לעניין‬ ‫לאחרי ‪ƒ‬‬
‫וגם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫בּמציאוּת‪ַ ְ .54‬‬ ‫‪ָ 16‬מקוֹם הוּא ִבּיטּוּל ִ ְ ִ‬ ‫ומעשיו של הקדושֿברוךֿהוא‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ÈeeÈv‰‬ולקיים‬
‫‪ƒ« ˙‡∆ ˙‡lÓÏ‬‬‫נעשׂה אחד ¿« …‬ ‫שׁעל ְ ֵידי ֶזה הוּא ַ ֲ ֶ‬ ‫להאדם ֶ ַ‬ ‫הצּיוּוּי ְ ָ ָ ָ‬ ‫שׁיּשׁנוֹ ַ ִ‬ ‫‪ְ ֶ ֶ 17‬‬ ‫‪ 25‬ולאחר ביאור שני העניינים האמורים‬
‫‪65‬‬ ‫אותו בפועל‪ ,‬ואין לו שום רצונות‬ ‫למלּאות ֶאת‬ ‫מציאוּתוֹ ִהיא ַרק ְ ַ ֹ‬ ‫מציאוּת‪ָ ,‬כּל ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ 18‬‬ ‫‪ 26‬במצוות )עניין המצוות כאמצעי לזיכוך‬
‫‪66‬‬ ‫‪ ‡e‰L‬האדם‬ ‫‪∆ È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬ ‫הצּיוּוּי הוּא משלו ¿«‬ ‫ועניין‬ ‫הגשמיים‬ ‫והדברים‬ ‫‪ 27‬האדם‬
‫ממלּא ֶאת ַ ִ‬ ‫ועל ְ ֵידי ֶשׁהוּא ְ ַ ֵ‬ ‫הצּיוּוּי‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪ִ ַ 19‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ÈeeÈv‰‬ומקיים את‬‫‪ƒ« ˙‡∆ ‡lÓÓ‬‬ ‫¿«≈‬ ‫‪ 28‬המצוות כמצוותיו ומעשיו של הקדושֿ‬
‫וחיבּוּר ‪ִ (55‬עם‬ ‫צוותא ְ ִ‬
‫מלּשׁוֹן ַ ְ ָ‬ ‫)מצוה ִ ְ‬ ‫מתחבּר ִ ְ ָ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ִ 20‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪¯aÁ˙Ó‬‬
‫המצוות בפועל ‪ ‡e‰‬האדם ‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪ 29‬ברוךֿהוא( ממשיך ומבאר את העניין‬
‫‪69‬‬ ‫‪¯eaÈÁÂ‬‬‫ˆ‪ƒ¿ ‡˙ÂÂ‬‬
‫‪» ¿« ÔBLlÓ‬‬‫)‪¿ƒ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫בּאין ֲערוֹ‪.(‬‬ ‫ממּנּוּ ְ ֵ‬ ‫למעלה ִ ֶ‬ ‫)שׁהוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫המצֶוּוה ֶ‬ ‫‪ַ ְ ַ 21‬‬ ‫‪ 30‬השלישי במצוות‪ ,‬הנעלה עוד יותר גם‬
‫‪70‬‬ ‫בּזה כמבואר בקבלה וחסידות ‪ÌÚƒ (55‬‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫התּוֹרה‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫דּר‪ֶ ‬זה הוּא ְ ִ‬ ‫‪ֶ ֶ ÏÚÂ‬‬ ‫‪ 22‬ו( ¿«‬ ‫מהעניין השני‪.‬‬ ‫‪31‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪‰ÂeˆÓ‰‬‬
‫«¿«∆‬ ‫הקדושֿברוךֿהוא‬ ‫‪,˙Bˆna‬‬
‫‪¿ƒ« ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ ‰ÏÚ‬‬
‫‪∆¬« ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ 32‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫הקדושֿברוךֿהוא שהוא המצווה את המצוות‬ ‫)‪‡e‰L‬‬
‫∆‬ ‫‪ÌÚh‰Ó‬‬
‫‪«««≈ ‰ÏÚ‬‬
‫‪»¿ÓlL‬‬
‫)¯ˆ‪«¿∆ ÔB‬‬
‫‪» ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÔBˆ¯¿ ̉≈ ˙Bˆn‰L‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ‰Ê∆ 33‬‬
‫בעילוי שהוא לאין שיעור‪ ,‬ללא כל יחס ‪73‬‬ ‫‪CB¯Ú¬ Ôȇa‬‬
‫¿≈‬ ‫נעלה מהאדם‬ ‫‪ 34‬עניין עמוק ופנימי יותר מעניין הטעם והשכל‪ ,‬כשם שבכוחות הנפש כוח‬
‫‪74‬‬ ‫והשוואה(‪.‬‬ ‫‪‡e‰ ˙BˆnaL‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ÔBˆ¯‰c‬‬‫‪ 35‬הרצון נעלה יותר ועמוק יותר מכוח השכל(‪»» ¿ ,‬‬
‫בדומה למבואר לעיל לגבי המצוות שיש בהם שלושה ‪75‬‬ ‫‪‰Ê∆ C¯c‬‬
‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ (Â‬‬ ‫רצון אחד כללי בכל המצוות בשווה‬ ‫‪‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ‚"ȯz‬‬ ‫‪«¿« ÏÎa‬‬‫‪»¿ 36‬‬
‫אופנים‪ ,‬האחד כפי שנועדו לברר ולזכך את האדם ואת הדברים הגשמיים‪76 ,‬‬ ‫‡·¯‪ ÌÈ‬שהם כלים ולבושים פרטיים לכל מצווה‬
‫‪ƒ»≈ Á"Ó¯Ó‬‬‫)‪» »≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 37‬‬
‫השני כפי שהם מצותיו ומעשיו של הקדושֿברוךֿהוא והשלישי כפי שהן מצד ‪77‬‬ ‫‪˙BˆnaL‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ÔBˆ¯‰L‬‬‫‪»»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪ 38‬בפרט וחלוקים זה מזה‪ ,‬כמבואר לעיל(‪» ≈¿ .‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» LiL‬‬
‫‪≈∆ ,‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬
‫הרצון העליון שלמעלה מהטעם‪ ,‬כך ‪ƒ¿ ‡e‰‬‬ ‫‪ CB¯Ú‬נעלה לאין שיעור‪ ,‬ללא כל יחס והשוואה‬
‫‪¬ Ôȇa‬‬
‫‪≈¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‡e‰ 39‬‬

‫‪ (52‬בראשית א‪ ,‬כו‪ (53 .‬בהבא לקמן )עד סוף הסעיף( ראה אגרותֿקודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' שסט ואילך‪ .‬סה"מ‬
‫תרח"ץ‪ ,‬ה'ש"ת וה'תש"י שבהערה ‪ (54 .55‬ראה גם בהמאמר )ד"ה וקבל תרפ"ז( ספי"ב ואילך‪ (55 .‬לקו"ת בחוקותי מה‪,‬‬
‫ג‪ .‬דרך חיים שער התפלה )נב‪ ,‬סע"ב(‪ .‬סה"מ תרח"ץ ע' נב‪ .‬ה'ש"ת ע' ‪ 73‬ואילך‪ .‬ה'תש"י ע' ‪ 71‬ואילך‪ .‬לקו"ש ח"ז ע'‬
‫‪ 30‬ואילך‪ .‬לקו"ת חוקת )נז‪ ,‬ד( בפי' "אשר צוה"‪ .‬וראה בהמאמר פ"ד בפי' "ואתה תצוה" "דציווי הוא צוותא וחיבור‬
‫שהוא ענין ההתקשרות"‪ .‬וראה פע"ח שער כט )שער הלולב וד' מיניו( פ"ג‪ :‬יצוה‪ ,‬כשאמרז"ל )ברכות ו‪ ,‬סע"ב( כל העולם‬
‫כולו לא נברא אלא לצוות לזה‪ ,‬שהוא לשון חיבור‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫די‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪„ÓBlL‬‬
‫‪≈ ∆ ‰Êc‬‬ ‫‪∆¿ ,‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬‫‪ƒ¿ ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ ‰ÏÚ‬‬‫‡‪ ÔÙB‬שלישי «¬∆‬
‫‪∆ LÈÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫‪˙ˆÓa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÌLiL‬‬ ‫‪»¿∆∆ ÌÈÙ‡‰‬‬‫‪ƒ»√» ˙LÏLÏ‬‬‫‪∆… ¿ ƒ ÛÒBc‬‬
‫‡‪» ¿ .el‡≈ ÌÈÙ‬‬
‫‪ƒ»√ ‰LÏL‬‬
‫‪»… ¿ 1‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ BÏ ‰È‰iL‬עצמו ולמציאות האישית‬
‫‪∆¿ƒ∆ ÈelÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ÈtÓ‬‬
‫)‪≈¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ‡e‰ ‰¯Bz‬‬‫»‬ ‫‪ ˙Bˆn‰‬ובזה מצוות תלמוד תורה‬ ‫‪ ‰¯Bz‬בתור מצווה ‪»¿ƒ‬‬
‫)‪¿ƒ« Ïηk‬‬ ‫‪» „eÓÏz‬‬ ‫‪¿« 2‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ .dÓˆÚ‬ובאופן הזה מה‬
‫‪»¿« ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „vÓ‬‬‫‡‪«ƒ (‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Ê∆ È„È‬‬
‫שלו «‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « „enÈÏc‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÈÚ‰a‬‬
‫‪»¿ƒ»¿ Ìb« ‰p‰‬‬ ‫‪ 3‬שווה לכל המצוות(‪≈ƒ ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪‡L„e˜Â‬‬
‫‪» ¿ ¿ ‡˙ÈȯB‡L‬‬
‫‪» ¿« ∆ ÔÂÈkÓc‬‬
‫שמניע את האדם ללמוד תורה הוא ¿ ‪» ≈ƒ‬‬ ‫)‪ ˙Ó‚ec‬היינו שהדבר דומה אבל אינו ממש אותו עניין( ¿ …»‬
‫‪‰LÏL‬‬ ‫‪«¿ ÌLÈ‬‬ ‫‪»¿∆ 4‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ,58 „Á‬כיון‬
‫‪« ‡lek‬‬
‫‪» ‡e‰ Cȯa‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‡‪ el‬כפי שממשיך ומבאר‪.‬‬ ‫‡‪≈ ÌÈÙ‬‬
‫‪ƒ»√ 5‬‬
‫שהתורה והקדושֿברוךֿהוא הכול אחד ‪47‬‬
‫האפנים‬
‫לשׁלשׁת ָ ֳ ָ ִ‬ ‫דּנוֹסף ִ ְ ֹ ֶ‬‫אפנים ֵאלּוּ‪ָ ְ .‬‬ ‫‪ָ ֹ ְ 1 „Ó≈BlLÎc‬‬
‫שׁלשׁה ֳ ָ ִ‬ ‫‪ 6‬האופן הראשון הוא ‪∆ ¿ƒ‬‬
‫‪48‬‬ ‫«‪„Á‬‬ ‫התורה‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ BfÓƒ ‰¯È˙ÈÂ‬‬
‫‪»≈ ƒ‬‬ ‫‪ÏÎO‰Â‬‬
‫∆‬ ‫≈‬ ‫«‬ ‫‪¿ ‰ÓÎÁ‰‬‬
‫‪»¿»« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‰¯Bz‬‬‫‪» 7‬‬
‫המּצווֹת(‪,‬‬ ‫)כּבכל ַ ִ ְ‬
‫תּוֹרה ִ ְ ָ‬‫תּלמוּד ָ‬ ‫בּמצות ַ ְ‬‫שׁיּשׁנם ְ ִ ְ ַ‬
‫‪ָ ְ ֶֶ 2‬‬
‫עצמות ‪49‬‬ ‫‪,˙eÓˆÚ‰‬‬
‫אחד ממש ‪¿«» ÌÚƒ‬‬ ‫והלימוד הוא כיוון‬ ‫‪»∆ 8‬‬
‫‪,daL‬‬
‫בעצמו ‪50‬‬ ‫ומהות הקדושֿברוךֿהוא‬
‫ישׁנם‬
‫עצמוֹ ֶ ְ ָ‬ ‫התּוֹרה ַ ְ‬ ‫דּלימּוּד ַ ָ‬ ‫בּהענין ְ ִ‬
‫הנּה ַגּם ְ ָ ִ ְ ָ‬ ‫‪ֵ ִ 3 ÌÎ˙ÓÎÁ‬‬
‫‪∆¿«¿» ‡È‰ƒ ‰¯Bz‰L‬‬ ‫‪» «∆ 9‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÈÎ‡L‬‬
‫∆»…‪ƒ‬‬ ‫¯‪ 59 Ï"Ê‬בגמרא‬
‫‪«« ¯Ó‡Ók‬‬
‫¿«¬«‬ ‫תּוֹרה‬
‫דּכשׁלּוֹמד ָ‬ ‫אפנים ֵאלּוּ‪ֵ ֶ ְ ִ .‬‬ ‫שׁלשׁה ֳ ָ ִ‬ ‫)דּוּגמת( ְ ֹ ָ‬
‫ְַ‬ ‫‪4‬‬
‫‪ ÌÎ˙È·e‬של בני ישראל ¬‪ƒ‬‬
‫)‡‪(elÈÙ‬‬ ‫‪∆¿« ƒ 10‬‬
‫המילה שבה פותח הפסוק הראשון של ‪52‬‬ ‫שׁהתּוֹרה ִהיא‬ ‫שׁבּהּ‪ָ ַ ֶ ,‬‬ ‫והשּׂכל ֶ ָ‬‫החכמה ְ ַ ֵ ֶ‬ ‫מצּד ַ ָ ְ ָ‬ ‫‪ַ ִ „enÈσ , ÌÈnÚ‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ƒ«» ÈÈÚÏ‬‬‫‪≈ ≈¿ 11‬‬
‫עשרת הדברות‪' ,‬אנכי השם אלוקיך' ‪53‬‬ ‫העמּים ‪,‬‬
‫‪56‬‬ ‫לעיני ָ ַ ִ‬
‫)אפילּוּ( ְ ֵ ֵ‬ ‫וּבינתכם ֲ ִ‬‫חכמתכם ִ ַ ְ ֶ‬ ‫ְְֶַָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫ונובע‬ ‫בא‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪BlL‬‬‫∆‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫»‬ ‫‪« 12‬‬
‫‪54‬‬ ‫¯‡‪ÈL‬‬
‫שהם כללות התורה ‪≈ » ‡e‰‬‬ ‫ונפשׁוֹ‬ ‫טבע גּוּפוֹ ְ ַ ְ‬ ‫מצּד ֶ ַ‬
‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ הוּא ִ ַ‬ ‫‪ִ 7 ,˙ÈÚ·h‰‬לימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ƒ¿ƒ« BLÙÂ‬‬ ‫‪¿«¿ BÙeb Ú·Ë‬‬ ‫‪«∆ 13‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪˙È·˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈLÙ‬‬
‫‡‪ƒ ¿« ‡‬‬ ‫≈˙‪»¬ ˙B·È‬‬ ‫‡‪·‰B‬‬
‫≈‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪BÚ·ËaL‬‬
‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬‫‪∆ 14‬‬
‫מוּשׂכּלוֹת‪.‬‬ ‫ְָ‬ ‫אוֹהב‬
‫ֵ‬ ‫שׁבּטבעוֹ הוּא‬ ‫הטּבעית‪ְ ִ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ְִִַ 8‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ,˙È·‰È‬שהקדושֿברוךֿהוא אומר‪,‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪ ˙BÏkNeÓ‬ונהנה להתעסק בדברי‬ ‫‪»¿ 15‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪‡‡c‬‬
‫אני את עצמי כתבתי נתתי « ¬»‬ ‫שׁהתּוֹרה‬
‫מצּד ֶזה ֶ ַ ָ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ הוּא ִ ַ‬ ‫וּכשׁלּימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִֶ ְ 9‬‬ ‫שכל‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪58‬‬ ‫)‪ ÈLÙ‬אני עצמי( ‪¿« ‡e‰‬‬
‫‪B˙eÓˆÚ‬‬ ‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫בּרי‪ ‬הוּא‪,‬‬ ‫וקוּדשׁא ְ ִ‬‫ישׂראל ְ ְ ָ‬ ‫המקשּׁר ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ממוּצּע ַ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ִ 10‬היא ְ ָ‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈlLÎ‬‬
‫‪e 17‬האופן השני ¿ ∆‪ƒ‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ,C¯a˙È‬והכוונה ב'אני' היא לעצמות‬
‫‪≈»¿ƒ‬‬ ‫בּדא‪,‬‬ ‫מתקשׁראן ָדּא ְ ָ‬ ‫קשׁרין ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫תּלת ְ ָ ִ‬ ‫הזּהר‪ָ ְ 57‬‬ ‫כּמאמר ַ ֹ ַ‬ ‫‪ַ ֲ ַ ְ 11‬‬ ‫‪‰¯Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ ‰Ê∆ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ 18‬‬
‫ומהות האלוקות‪ ,‬ולא רק דרגות שהן ‪60‬‬ ‫דּעל ְ ֵידי‬ ‫בּרי‪ ‬הוּא‪ַ ְ ,‬‬ ‫וקוּדשׁא ְ ִ‬‫אוֹרייתא ְ ְ ָ‬ ‫ִישׂראל ַ ְ ָ‬ ‫‪ֵ ָ ְ 12‬‬ ‫‪ ¯M˜Ó‰‬ומחבר את‬
‫‪≈ «¿« ÚveÓÓ‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰ƒ 19‬‬
‫‪61‬‬ ‫‡‪‡‬‬
‫‪»¬ Le¯ÈÙe‬‬‫הארה בלבד מהעצם‪≈ ,‬‬ ‫מתקשּׁרים‬‫בּאוֹרייתא ֵהם ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫מתקשׁראן ְ ַ ְ ָ‬ ‫שׁיּשׂראל ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ֵ ָ ְ ִ ֶ 13‬‬ ‫‪,‡e‰ Cȯa‬‬‫‪ƒ¿ ‡L„e˜Â‬‬
‫‪» ¿ ¿ χ¯NÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 20‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ʇ« 60 ‡e‰ ˙È·‰È‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙È·˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈLÙ‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫˜‪ÔȯL‬‬ ‫‪»¿ 57 ¯‰f‰‬‬
‫‪ƒ» ¿ ˙Ïz‬‬ ‫‪«…« ¯Ó‡Ók‬‬
‫‪«¬«¿ 21‬‬
‫הנּשׁמה‬
‫מצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ הוּא ִ ַ‬ ‫בּהקּבּ"ה‪ִ ,‬לימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ָ ָ ַ ְ 14‬‬
‫‪63‬‬ ‫‡¯‪Ôe‡ ÔaȯLÚ‚ÈÈ‬‬
‫∆‪¿ ƒ¿ ∆¿ ¿«« ˇ‰» ¯Ú‬‬ ‫‪ ,‡„a‬שלושה‬‫‪»¿ ‡c» Ô‡¯L˜˙Ó‬‬
‫‪»¿ «¿ƒ 22‬‬
‫‪64‬‬ ‫‡‪ ,ÔÈÈÏ‬שהוא‪,‬‬
‫‡¯‪≈« CÈʃ ÔaÚ‚Ú‚ÈÈ‬‬
‫««¿ ¿∆ ∆ ¿‬ ‫התּוֹרה הוּא‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫אוֹפן ֶזה ְ ִ‬ ‫שׁגּם ֶ‬ ‫היינוּ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ֶ 15‬שׁבּוֹ‪ְ ַ .‬‬ ‫‪χ¯NÈ‬‬
‫‪ 23‬קשרים מתקשרים זה בזה ‪≈ »¿ƒ‬‬
‫הקדושֿברוךֿהוא כתב והכניס בתורה ‪65‬‬ ‫אלּא‬‫בּהקּבּ"ה( ֶ ָ‬ ‫)שׁיּהיה ָקשׁוּר ְ ַ ָ ָ‬ ‫מציאוּתוֹ ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫מצּד ְ ִ‬ ‫‪ַ ִ 16‬‬ ‫‪,‡e‰ Cȯa‬‬
‫‪ƒ¿ ‡L„e˜Â‬‬
‫‡‪» ¿ ¿ ‡˙ÈȯB‬‬
‫‪» ¿« 24‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ,ÈLÙ‬‬
‫‡‪ƒ ¿« ‡‬‬
‫את עצמותו ¬»‬ ‫יוֹתר‬
‫נעלה ֵ‬ ‫אוֹפן ַ ֲ ֶ‬ ‫דּהנּשׁמה‪ֵ ְ .‬וישׁ ֶ‬ ‫המּציאוּת ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ֶ 17‬שׁהוּא ַ ְ ִ‬ ‫‪ 25‬בני ישראל התורה והקדושֿברוךֿהוא‬
‫‪67‬‬ ‫‪,61 ÌÈÁ˜BÏ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ Ìz‬‬‫‡‪∆« È˙B‬‬
‫‪ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫)לא‬
‫תּוֹרה הוּא ֹ‬ ‫שׁלּוֹמד ָ‬ ‫דּזה ֶ ֵ‬ ‫התּוֹרה‪ֶ ְ ,‬‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִ ְ 18‬‬ ‫‪Ô‡¯L˜˙Ó‬‬
‫‪»¿ «¿ƒ χ¯NiL‬‬
‫‪≈ »¿ƒ∆ È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚc‬‬
‫‪« ¿ 26‬‬
‫כדברי המדרש על הכתוב 'ויקחו לי ‪68‬‬ ‫‪ ‡˙ÈȯB‡a‬מתקשרים בתורה‪ ,‬הרי על‬
‫‪» ¿« ¿ 27‬‬
‫מצּד‬‫אלּא( ִ ַ‬ ‫שׁיּהיה לוֹ ַעל ְ ֵידי ֶזה‪ָ ֶ ,‬‬ ‫העילּוּי ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫מפּני ָ ִ‬ ‫‪ֵ ְ ִ 19‬‬
‫תרומה' ש'לי' מתפרש אותי‪ ,‬כי בנוהג ‪69‬‬ ‫‪ÌȯM˜˙Ó‬‬
‫‪ 28‬ידי זה ≈‪ ̉‬בני ישראל ‪ƒ¿ «¿ƒ‬‬
‫בּרי‪‬‬ ‫וקוּדשׁא ְ ִ‬
‫שׁאוֹרייתא ְ ְ ָ‬ ‫דּמכּיון ֶ ַ ְ ָ‬ ‫עצמהּ‪ָ ֵ ִ ְ .‬‬ ‫התּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫‪ָ ַ 20‬‬
‫שבעולם כשאדם קונה חפץ הוא קונה ‪70‬‬ ‫‪ ‰"aw‰a‬שהתורה היא חכמתו ורצונו‬
‫‪»»«¿ 29‬‬
‫רק את החפץ ולא את בעליו אבל ‪71‬‬ ‫שׁהיא ַחד ִעם‬ ‫ויתירה ִמזּוֹ ֶ ִ‬ ‫כּוּלּא ַחד‪ָ ֵ ִ ,58‬‬ ‫‪ 21‬הוּא ָ‬ ‫‪ 30‬והוא נותן התורה‪ ,‬ומי שלומד תורה כי זו‬
‫הקדושֿברוךֿהוא נתן לבני ישראל את ‪72‬‬ ‫ראשׁי‬
‫שׁאנכי הוּא ָ ֵ‬ ‫רז"ל ‪ִ ֹ ָ ֶ 59‬‬ ‫כּמאמר ַ ַ‬ ‫העצמוּת‪ַ ֲ ַ ְ ,‬‬ ‫‪ְ ַ ָ 22‬‬ ‫‪ 31‬הדרך להתקשר עם הקדושֿברוךֿהוא‬
‫התורה וכביכול 'לי )אותי( אתם ‪73‬‬ ‫)נפשׁי(‬
‫דּאנא ַ ְ ִ‬ ‫יהבית‪ָ ֲ ַ ,‬‬ ‫כּתבית ְ ָ ִ‬ ‫נפשׁי ְ ָ ִ‬ ‫אנא ַ ְ ִ‬ ‫‪ֵ 23‬תיבוֹת ֲ ָ‬ ‫‪‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪ 32‬הרי ‪» « „enÈσ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪‰"aw‰L‬‬
‫‪»»«∆ BÓk¿ ÔÎÏ‬‬ ‫לוקחים' »≈‬ ‫כּתבית‬ ‫נפשׁי ְ ָ ִ‬ ‫אנא ַ ְ ִ‬ ‫וּפירוּשׁ ֲ ָ‬ ‫יתבּר‪ֵ ,‬‬ ‫עצמוּתוֹ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ 24‬הוּא ַ ְ‬ ‫‪.BaL‬‬‫‪ ‰ÓLp‰‬האלוקית ∆‬
‫‪»»¿« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ 33‬‬
‫‪75‬‬ ‫‡‪ÈÚˆÓ‬‬
‫‪ƒ»¿∆ ÌBÏLÂ‬‬‫בעצמו ≈‡‪» ¿ ÒÁ« BÈ‬‬ ‫אריינגעשׁריבּן אוּן‬
‫יהבית הוּא ‪ַ 60‬אז ֶער ָהאט ַ ַ ְ ְ ֶ ְ ִ ְ‬ ‫‪ִ ָ ְ 25‬‬ ‫‪„enÈÏa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ‰Ê∆ ÔÙB‬‬
‫‪∆ ÌbL‬‬ ‫‪«∆ ,eÈȉ‬‬
‫‪¿« 34‬‬
‫‪76‬‬ ‫‡‪ ¯Á‬כדי להשיג‬
‫‪≈« ÔÈÚ‬‬‫‪»¿ƒ ‰ÊȇÏ‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫‪ƒ¿ „vÓ‬‬
‫‪ B˙e‡ÈˆÓ‬עם‬ ‫‪«ƒ ‡e‰ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « 35‬‬
‫שׁעל ְ ֵידי‬ ‫נפשׁי‪ַ ֶ ,‬‬ ‫אנא ַ ְ ִ‬ ‫אליין‪ָ ֲ ,‬‬ ‫אריינגעגע ְבּן ִזי‪ֵ ַ ‬‬ ‫‪ֶ ֶ ְ ְ ַ ַ 26‬‬
‫באמצעותו איזו שהוא עניין אחר שחוץ ‪77‬‬ ‫‪ 36‬כל הגדרים שלה )והרצון של האדם‬
‫‪78‬‬ ‫‪Ba ‡e‰ "˙ÈÏÎz"‰Â‬‬
‫ממנו ¿« «¿‪ƒ‬‬ ‫שׁהקּבּ"ה‬ ‫לכן ְכּמוֹ ֶ ַ ָ ָ‬ ‫לוֹקחים‪ֵ ָ ,61‬‬ ‫אתּם ְ ִ‬ ‫אוֹתי ַ ֶ‬‫התּוֹרה ִ‬ ‫‪ָ ַ 27‬‬ ‫‪ ‰È‰iL‬הוא כפי שהוא בגדרי‬‫‪∆¿ƒ∆ 37‬‬
‫אלא וודאי המטרה היא בו ‪79‬‬‫‪,BÓˆÚa‬‬
‫¿«¿‬ ‫אחר‬‫ענין ַ ֵ‬ ‫לאיזה ִ ְ ָ‬ ‫אמצעי ְ ֵ ֶ‬ ‫ושׁלוֹם ֶ ְ ָ ִ‬ ‫‪ֵ 28‬אינוֹ ַחס ְ ָ‬ ‫‪(‰"aw‰a‬‬
‫‪ 38‬המציאות שלו »˜‪»»«¿ ¯eL‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪Ìb« ‡e‰ ‰Ê∆ C¯c‬‬
‫‪62‬‬ ‫עצמו «‪∆∆ ÏÚ‬‬ ‫דּר‪ֶ ‬זה ‪ 62‬הוּא‬ ‫בּעצמוֹ‪ַ ,‬על ֶ ֶ‬ ‫וה"תּכלית" הוּא בּוֹ ְ ַ ְ‬ ‫‪ִ ְ ַ ַ ְ 29‬‬ ‫‪ ‡e‰L‬אלא שלא מדובר‬ ‫‡‪∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 39‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ ,Ì„‡‰c‬באופן‬
‫‪»»» ¿ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫אצלוֹ‬ ‫שׁנּרגּשׁ ֶ ְ‬ ‫דּהאדם‪ָ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫התּוֹרה ְ ָ ָ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ַ 30‬גּם ְ ִ‬ ‫‪ 40‬במציאות של הגוף ונפש הטבעית אלא‬
‫‪82‬‬ ‫‡ˆ‪ BÏ‬כשלומד את‬
‫‪¿∆ Lb¯pL‬‬
‫זה ∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪.‰ÓLp‰c‬‬
‫‪»»¿« ¿ ˙e‡Èˆn‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪41‬‬

‫‪ (56‬ואתחנן ד‪ ,‬ו‪ (57 .‬ראה זח"ג עג‪ ,‬א‪ .‬וראה סה"מ תרנ"ז ס"ע כח‪ (58 .‬תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר‪ .‬וראה הנסמן במאמרי‬
‫אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה‪ .‬וראה זהר ח"א כד‪ ,‬א‪ .‬ח"ב ס‪ ,‬א‪ .‬תקו"ז ת"ו )כא‪ ,‬ב(‪ .‬תכ"ב )סד‪ ,‬א(‪ .‬לקו"ת נצבים מו‪,‬‬
‫א‪ .‬ועוד‪ (59 .‬שבת קה‪ ,‬א )כגירסת העין יעקב(‪ (60 .‬לקו"ת שלח מח‪ ,‬סע"ד ואילך‪ (61 .‬ראה שמו"ר פל"ג‪ ,‬א‪ .‬שם‪ ,‬ו‪ .‬תנחומא‬
‫תרומה ג‪ .‬תניא פמ"ז‪ .‬לקו"ת שם‪ (62 .‬ראה גם לקו"ש חי"ט ע' ‪.182‬‬
 ‫וט‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪˙BÎω‰‬‬
‫‪»¬« „BÓÏÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ·eiÁ‰c‬‬
‫‪ ‰¯Bz‰‬האופן הראשון בהלכות תלמוד תורה הוא ¿ «‪ƒ‬‬
‫‪» « ‡È‰ƒ BlL‬‬ ‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏc‬‬‫‪ ˙ÈÏÎz‰L‬והמטרה ¿‪ƒ‬‬
‫התורה ∆««¿‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪,‰NÚÈ‬‬
‫‡‪∆ ¬« ¯L‬‬‫‪∆ ¬ ‰NÚn‰‬‬
‫‪∆ ¬«« ˙‡∆ Ú„ÈÏ‬‬ ‫‪≈¿ƒ 64 ‰NÚÓÏ‬‬
‫‪« ≈ È„Îa‬‬ ‫‪∆ ¬«¿ ˙BÎȯv‰‬‬
‫‪ƒ¿« «Ú„BiL‬‬ ‫‪ dÓˆÚ‬ולא בתור אמצעי להשיג עניין אחר כלשהו‪∆¿ .‬‬
‫‪≈ ∆ ‰Êc‬‬ ‫«¿»‬ ‫‪2‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ C¯c‬היינו לא ממש אותו הדבר אבל הוא דומה לעניין של‬ ‫‪ ,„Á« ‡lek‬עצם הידיעה שעל ידי ‪∆∆ ÏÚ« ‡e‰‬‬
‫‪» ‡e‰ Cȯa‬‬ ‫‪ƒ¿ ‡L„e˜Â‬‬
‫‪» ¿ ¿ ‡˙ÈȯB‡L‬‬
‫∆ «¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ,˙ÈÚ·h‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« LÙÂ‬‬ ‫)‪∆∆¿ Ûeb‰« (Ú·Ë‬‬
‫‪«∆ „vnL‬‬ ‫‪«ƒ∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈσ ÏÚBt‬‬ ‫לימוד התורה הוא מתחבר ומתאחד עם הקדושֿברוךֿהוא בעצמו ≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪47‬‬ ‫)‪ÏÏBk‬‬
‫≈‬ ‫‪˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« ˙ÈiNÚL‬‬‫∆¬ ‪«ƒ‬‬ ‫‪˙‡∆ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ¯ÒBnL‬‬
‫‪≈ ∆ ÂÈÏÚ‬‬ ‫ומשפיע »»‬ ‫‪5‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ ¯eaÈ„a‬כמו‬‫‪ƒ¿ ˙BÈeÏz‰‬‬‫‪¿« ˙Bˆn‰‬‬
‫התּוֹרה «‪¿ƒ‬‬ ‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ ִהיא ַ ָ‬ ‫דּלימּוּד ַ ָ‬‫שׁהתּכלית ְ ִ‬
‫‪ִ ְֶַַ 1‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫»‬ ‫‪ÈÏa‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫»‬ ‫«‬ ‫‪„enÈÏÏ‬‬
‫‪ƒ¿ BÓˆÚ‬‬
‫«¿‬ ‫‪6‬‬
‫‪49‬‬ ‫מצוות תלמוד תורה שבה מדובר‬ ‫¿‬
‫‪ ˙BBaLÁ‬מבלי שיהיו מעורבים בזה‬‫∆‬ ‫‪7‬‬
‫בּרי‪‬‬‫וקוּדשׁא ְ ִ‬
‫שׁאוֹרייתא ְ ְ ָ‬
‫שׁיּוֹדע ֶ ַ ְ ָ‬
‫דּזה ֶ ֵ ַ‬‫עצמהּ‪ֶ ְ .‬‬
‫‪ְַָ 2‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪Ûeb‰« È„È‬‬ ‫כאן ( ‪≈¿ ÏÚ« ‡e‰‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ÔBaLÁ‰‬‬
‫‪¿ ∆« ‡Ï‬‬ ‫)‪… Ìb‬‬‫שום שיקולים «‬ ‫‪8‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ ˙ÈeiÁ‰‬והרי זה עניינו של‬
‫‪ƒ ƒ« LÙÂ‬‬‫ונוֹתן ֶאת ¿∆∆‬ ‫שׁמּוֹסר ְ ֵ‬
‫עליו ֶ ֵ‬ ‫פּוֹעל ָ ָ‬
‫כּוּלּא ַחד‪ֵ ,‬‬ ‫‪ 3 ‰"aw‰a‬הוּא ָ‬ ‫‪»»«¿ ¯M˜˙È‬‬
‫‪≈ «¿ƒ ‰Ê∆ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚL‬‬
‫∆«‬ ‫‪9‬‬
‫לימוד זה‪ ,‬לימוד שקשור בקיום ‪52‬‬ ‫)גּם ֹלא‬ ‫חשׁבּוֹנוֹת ַ‬ ‫בּלי ָכּל ֶ ְ‬ ‫התּוֹרה ְ ִ‬ ‫ללימּוּד ַ ָ‬ ‫עצמוֹ ְ ִ‬ ‫‪ְַ 4‬‬ ‫‪ 10‬הלימוד הוא אפילו לא שיקול של‬
‫‪53‬‬ ‫בפועל ‪.66‬‬ ‫ולימּוּד‬ ‫בּהקּבּ"ה(‪ִ ְ ,‬‬ ‫יתקשּׁר ְ ַ ָ ָ‬ ‫שׁעל ְ ֵידי ֶזה ִ ְ ַ ֵ‬ ‫החשׁבּוֹן ֶ ַ‬ ‫‪ְ ֶַ 5‬‬ ‫עם‬ ‫בהתקשרות‬ ‫והתועלת‬ ‫‪ 11‬הריוח‬
‫והאופן השני בהלכות תלמוד תורה‪54 ,‬‬ ‫וּשׁלשׁה‬
‫הבּיטּוּל‪ָ ֹ ְ .‬‬ ‫בּתכלית ַ ִ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ הוּא ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ 6‬‬ ‫‪„enÈÏÂ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 12‬הקדושֿברוךֿהוא(‪,‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪˙ˆÓc‬‬
‫הוא עניין הלימוד ¿‪«¿ƒ ¿ ·eiÁƒ«‰Â‬‬ ‫משּׁלשׁת‬
‫נמשׁכים ִ ְ ֹ ֶ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ָ ִ‬ ‫שׁבּלימּוּד ַ ָ‬ ‫אפנים ֵאלּוּ ֶ ְ ִ‬ ‫‪ֳִָ 7‬‬ ‫‪˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « 13‬‬
‫לימוד על מנת ‪56‬‬ ‫‪,‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙ÚÈ„È‬‬ ‫¿‪« ƒ‬‬ ‫‪ ÏehÈa‰‬בביטול מוחלט‪ ,‬באופן‬‫‪ƒ« 14‬‬
‫חכמה‬‫שׁהתּוֹרה ִהיא ָ ְ ָ‬ ‫עצמהּ‪ָ ַ ֶ ,‬‬ ‫שׁבּתּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫הענינים ֶ ַ ָ‬ ‫‪ְִָ ִ ָ 8‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪Ïk» Ú„ÈÏ‬‬‫לקיים את החובה ≈ «‬ ‫‪ 15‬שלמציאות האישית שלו אין שום‬
‫‪58‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‰‬‬
‫)‪ƒ»¿ƒ» Ìb‬‬‫‪« dlek‬‬ ‫‪» ‰¯Bz‰‬‬ ‫« »‬ ‫ואחר ָכּ‪‬‬ ‫הקּבּ"ה ְ ַ ַ‬ ‫חכמתוֹ ֶשׁל ַ ָ ָ‬ ‫שׁהיא ָ ְ ָ‬ ‫)היינוּ ֶ ִ‬ ‫ְושׂכל ַ ְ‬ ‫‪ֵֶ 9‬‬ ‫מקום ושום משמעות‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ‰NÚÓÏ‬ולא‬
‫ˆ¯‪∆ ¬«¿ ÌÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌȇL‬‬‫∆≈ »‬ ‫שׁהתּוֹרה ִהיא‬ ‫האדם‪ָ ַ ֶ ,(63‬‬ ‫בּשׂכל ָ ָ ָ‬ ‫ונתלבּשׁה ְ ֵ ֶ‬ ‫ירדה ְ ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ָ ְ ָ 10‬‬ ‫‪„enÈÏaL‬‬
‫‡‪ƒ¿∆ el‡≈ ÌÈÙ‬‬
‫‪ƒ»√ ‰LÏLe‬‬
‫‪»… ¿ 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫קשורים לקיום המצוות בפועל ממש(‪,‬‬ ‫בּרי‪ ‬הוּא‪,‬‬ ‫בּקוּדשׁא ְ ִ‬ ‫ישׂראל ְ ְ ָ‬ ‫המקשּׁר ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ממוּצּע ַ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ָ ְ 11‬‬ ‫הלימוד מצד השכל‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « 18‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪BÊ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ dÈÚL‬‬
‫‪»»¿ƒ∆ ÔÂÈk‬‬ ‫≈»‬ ‫כּוּלּא ַחד‪.‬‬ ‫בּרי‪ ‬הוּא ָ‬ ‫וקוּדשׁא ְ ִ‬‫ְושׁאוֹרייתא ְ ְ ָ‬ ‫ֶ ְַ ָ‬ ‫‪12‬‬ ‫שעלֿידי‬ ‫מצד‬ ‫הלימוד‬ ‫‪ 19‬שבתורה‪,‬‬
‫לימוד התורה כדי לדעת את כל התורה ‪62‬‬
‫לעיל ֵישׁ‬ ‫הנּזכּרים ְ ֵ‬ ‫ענינים ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫שׁלשׁת ִ ְ ָ ִ‬ ‫‪ֶ ֹ ְ ‰p‰Â‬‬ ‫‪ 13‬ז( ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪ 20‬התורה מתקשרים עם הקדוש ברוך‬
‫‪63‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ Ú„È‬‬‫‪«≈ Ì„‡‰L‬‬
‫‪»»»∆ ‡e‰‬‬ ‫‪ 21‬הוא‪ ,‬והלימוד מצד התורה עצמה‬
‫תּלמוּד‬ ‫והלכוֹת ַ ְ‬ ‫בּדיני ְ ִ ְ‬ ‫דּוּגמתם ַגּם ְ ִ ֵ‬ ‫ְָָ‬ ‫‪14‬‬
‫‪64‬‬ ‫והתורה תחדור בו בנפשו‪ÏÚ« ‡e‰ ,‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ» ˙LÏMÓ‬‬
‫‪∆… ¿ ƒ ÌÈÎLÓ‬‬
‫‪ƒ» ¿ƒ 22‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ÏÈ·La‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈσ C¯c‬‬ ‫∆∆‬ ‫הצּריכוֹת‬ ‫ההלכוֹת ַ ְ ִ‬ ‫ללמוֹד ַ ֲ ָ‬ ‫דּהחיּוּב ִ ְ‬ ‫תּוֹרה‪ִ ַ ְ .‬‬ ‫‪ָ 15‬‬ ‫‪ ,dÓˆÚ‬העניין הראשון‬
‫‪»¿« ‰¯BzaL‬‬
‫‪» «∆ 23‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪.‰ÓLp‰‬‬
‫«¿»»‬ ‫יעשׂה‪,‬‬‫אשׁר ַ ֲ ֶ‬ ‫המּעשׂה ֲ ֶ‬ ‫לידע ֶאת ַ ַ ֲ ֶ‬ ‫בּכדי ֵ ַ‬ ‫למעשׂה‪ֵ ְ ִ 64‬‬ ‫‪ֶ ֲ ַ ְ 16‬‬ ‫‪ÏÎNÂ‬‬
‫‪∆≈ ¿ ‰ÓÎÁ‬‬
‫‪»¿» ‡È‰ƒ ‰¯Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ 24‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ÌÚh‰‬הפנימי‬
‫‪««« e‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,¯ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫)טבע( ַהגּוּף‬ ‫שׁמּצּד ֶ ַ‬ ‫התּוֹרה ֶ ִ ַ‬ ‫דּר‪ִ ‬לימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ 17‬הוּא ַעל ֶ ֶ‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ B˙ÓÎÁ‬‬‫‪»¿» ‡È‰L‬‬ ‫)‪ƒ∆ eÈȉ‬‬
‫‪¿« 25‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪‰·ˆ˜Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ¯eÚÈL‬‬ ‫‪ƒ LiL‬‬‫«‪≈∆ ‰Ê∆ ÏÚ‬‬ ‫)כּוֹלל‬
‫המּצווֹת ֵ‬ ‫שׁעשׂיּית ַ ִ ְ‬ ‫מכּיון ֶ ֲ ִ ַ‬ ‫הטּבעית‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫ְונפשׁ ַ ִ ְ ִ‬ ‫‪ֶ ֶ 18‬‬ ‫‪‰„¯È‬‬
‫‪»¿» Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ‰"aw‰‬‬
‫‪»»« 26‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪˙ÚÈ„Èc‬‬
‫‪« ƒ ƒ ‰Âˆn‰Ï‬‬
‫והגבלה ¿«‪»¿ƒ‬‬ ‫בּדיבּוּר‪ (65‬הוּא ַעל ְ ֵידי ַהגּוּף‬ ‫התּלוּיוֹת ְ ִ‬ ‫המּצווֹת ַ ְ‬ ‫‪ְ ִ ַ 19‬‬ ‫‪ Ì„‡‰‬ונמצא‬
‫‪»»» ÏÎNa‬‬
‫‪∆≈ ¿ ‰LaÏ˙Â‬‬
‫‪» ¿«¿ƒ¿ 27‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 67 ·e˙kM‬על‬
‫]‪»∆ ‰Óc‬‬‫‪« ¿ ‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫‪ 28‬שהן כפי שהתורה היא בשורשה והן‬
‫התּוֹרה‪,‬‬
‫ידיעת ַ ָ‬ ‫דּמצות ְ ִ ַ‬ ‫והחיּוּב ְ ִ ְ ַ‬ ‫החיּוּנית ‪ִ ַ ְ .66‬‬ ‫ונפשׁ ַ ִ ִ‬ ‫‪ֶ ֶ ְ 20‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ı¯‡Ó‬‬
‫‡¯‪∆∆≈ ‰k‬‬
‫התורה באיוב שהיא ¬‪»À‬‬ ‫‪ 29‬כפי שירדה למטה היא עניין של חכמה‬
‫‪72‬‬ ‫‪ dcÓ‬ויש ללמוד מכך שהתורה היא‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫שׁאינם‬
‫הענינים ֶ ֵ ָ‬ ‫)גּם ָ ִ ְ ָ ִ‬ ‫כּוּלּהּ ַ‬ ‫התּוֹרה ָ‬ ‫לידע ָכּל ַ ָ‬ ‫‪ַ ֵ 21‬‬ ‫‪‰¯Bz‰L‬‬
‫‪ 30‬ושכל ‪ ,(63‬והעניין השני ∆« »‬
‫בלי גבול ואין לה מידה‪ ,‬אין זו סתירה ‪73‬‬ ‫מצוה זוֹ הוּא‬ ‫שׁענינהּ ֶשׁל ִ ְ ָ‬ ‫כּיון ֶ ִ ְ ָ ָ‬ ‫למעשׂה(‪ָ ֵ ,‬‬ ‫צריכים ְ ַ ֲ ֶ‬ ‫‪ִ ִ ְ 22‬‬ ‫ומחבר‬ ‫‪¯M˜Ó‰‬‬
‫‪≈ «¿« ÚveÓÓ‬‬‫‪» ¿ ‡È‰ƒ 31‬‬
‫לאמור כאן שלהלכות התורה יש גבול ‪74‬‬ ‫דּר‪ִ ‬לימּוּד‬ ‫התּוֹרה‪ ,‬הוּא ַעל ֶ ֶ‬ ‫שׁהאדם ֵ ַידע ֶאת ַ ָ‬ ‫‪ָ ָ ָ ֶ 23‬‬ ‫‪,‡e‰ Cȯa‬‬‫‪ƒ¿ ‡L„e˜a‬‬
‫‪» ¿ ¿ χ¯NÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 32‬‬
‫ומידה כי פירוש הכתוב 'ארוכה מארץ ‪75‬‬ ‫הטּעם‬‫שׁזּהוּ ַ ַ ַ‬ ‫לוֹמר‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫הנּשׁמה‪ֵ ְ .‬וישׁ ַ‬ ‫בּשׁביל ַ ְ ָ ָ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ 24‬‬ ‫‪¿Â 33‬העניין השלישי ∆ «¿ »‬
‫‪ ‡˙ÈȯB‡L‬התורה‬
‫‪76‬‬ ‫‪˜ÓBÚÏ‬‬
‫‪∆ ¿ ı˜≈ ÔȇL‬‬ ‫מדה' הוא ‪≈∆ ‡e‰‬‬ ‫דּידיעת‬
‫להמּצוה ִ ִ ַ‬ ‫וקצבה ְ ַ ִ ְ ָ‬ ‫שׁיּשׁ ִשׁיעוּר ְ ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ 25‬על ֶזה ֶ ֵ‬ ‫‪‡e‰ Cȯa‬‬ ‫‪ƒ¿ ‡L„e˜Â‬‬
‫‪ 34‬עצמה ¿ ¿ »‬
‫היינו הביאורים ‪77‬‬ ‫‪˙BÎω‰‬‬
‫‪»¬« ÈÓÚË‬‬
‫«¬≈‬ ‫‪.„Á« ‡lek‬‬
‫»‬ ‫‪35‬‬
‫מדּהּ הוּא‬ ‫מארץ ִ ָ‬ ‫ארכּה ֵ ֶ ֶ‬ ‫שּׁכּתוּב‪ָ ֻ ֲ 67‬‬ ‫]דּמה ֶ ָ‬ ‫התּוֹרה ְ ַ‬ ‫‪ָ ַ 26‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪ÌÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙BÎω‰‬‬ ‫‡·‪»¬« Ï‬‬ ‫והסברות‪»¬ ,‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ˙LÏL‬‬ ‫‪∆… ¿ ‰p‰Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿ (Ê 36‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» LÈ≈ 'eο ÌÈL¯„n‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÔÎÂ‬‬‫¿≈‬ ‫ההלכוֹת‬ ‫אבל ַ ֲ ָ‬ ‫ההלכוֹת‪ָ ֲ ,‬‬ ‫טעמי ַ ֲ ָ‬ ‫לעוֹמק ַ ֲ ֵ‬ ‫שׁאין ֵקץ ְ ֶ‬ ‫‪ֵ ֶ 27‬‬ ‫‪Ì˙Ó‚ec‬‬
‫‪»»¿ LÈ≈ ,ÏÈÚÏ‬‬ ‫‪≈¿ ÌȯkÊp‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« 37‬‬
‫‪ ¯tÒÓe‬והם כן במידה וגבול ‪68‬‬ ‫להם ֵקץ ִ ְ ָ‬
‫וּמספּר ‪68‬‬ ‫המּדרשׁים ְוכוּ' ֵישׁ ָ ֶ‬ ‫וכן ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫עצמם ְ ֵ‬‫‪ָ ְ ַ 28‬‬
‫‪80‬‬ ‫≈˜‪»¿ƒ ı‬‬ ‫‪„eÓÏz‬‬
‫‪¿« ˙BÎωÂ‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ÈÈ„a‬‬
‫‪≈ ƒ¿ Ìb« 38‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ ‰nÎÂ‬מחכמי ישראל‬ ‫‪»«¿ ‰nk‬‬ ‫‪»« eȉÂ‬‬
‫¿»‬ ‫התּוֹרה‬
‫וידעוּ ָכּל ַ ָ‬ ‫שׁלּמדוּ ְ ָ ְ‬ ‫וכמּה ֶ ָ ְ‬ ‫כּמּה ְ ַ ָ‬ ‫ְוהיוּ ַ ָ‬ ‫‪ָ 29‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‬המצווה והחובה ללמוד תורה‬
‫‪» 39‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « Ïk» eÚ„ÈÂ‬‬ ‫‪¿»¿ e„ÓlL‬‬
‫∆»¿‬ ‫התּוֹרה ִהיא‬ ‫דּידיעת ַ ָ‬ ‫שׁהמּצוה ִ ִ ַ‬ ‫מכּיון ֶ ַ ִ ְ ָ‬ ‫כּוּלּהּ ‪ִ ,[69‬כּי ִ ֵ ָ‬ ‫‪ָ 30‬‬ ‫‪ 40‬שיש בה הרבה פרטי דינים והלכות‪,‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪ ,[69 dlek‬והסיבה לכך שיש גבול‬‫»‬ ‫‪ 41‬שגם בעניין זה יש שלושה אופנים‬
‫‪84‬‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙ÚÈ„Èc‬‬
‫‪« ƒ ƒ ‰Âˆn‰L‬‬
‫‪»¿ƒ«∆ ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ Èkƒ‬‬ ‫להלכות התורה היא‬ ‫‪ 42‬בדוגמת שלושת הענינים המבוארים לעיל בקיום המצוות ובלימוד התורה‪.‬‬

‫‪ (63‬ראה תניא פ"ד‪ (64 .‬שיש להם דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כ"כ – הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ט‪.‬‬
‫‪ (65‬תניא רפל"ז )מז‪ ,‬א(‪ .‬אבל בתניא פל"ה )מה‪ ,‬א( באופן אחר‪ .‬ואכ"מ‪ (66 .‬ראה בארוכה תניא פל"ה שם‪ (67 .‬איוב יא‪,‬‬
‫ט‪ (68 .‬הלכות ת"ת שם פ"א ה"ה‪ (69 .‬ראה מנחות צט‪ ,‬ב‪ .‬קו"א להל' ת"ת שם פ"ג ה"א אות א )ע' ‪] 1686‬תתמג‪ ,‬ב[(‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫זט‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫וגם למעלה מעניין הציווי ‪41‬‬ ‫‪ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» » ˙eÎÈiMÓ‬‬ ‫)‪»« ƒ ‰ÏÚÓlL‬‬ ‫‪»¿«¿∆ ‰"aw‰‬‬ ‫‪ Ïa»¿‚eÓ ‡e‰ Ì„‡‰Â‬בכוחות וביכולות «»»‬ ‫‪»»»¿ ,‰¯Bz‰‬‬‫‪» « ˙‡∆ Ú„È‬‬ ‫‪«≈ Ì„‡‰L‬‬
‫‪»»»∆ 1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰„¯È‬‬
‫‪»¿» Ck» ¯Á‡L‬‬
‫‪««∆ ˜¯Â‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬והחובה על האדם‪ ,‬שהוא מוגבל‪ ,‬לעסוק בתורה( ¿«‬ ‫‪» « Ìb« ÔÎÏ‬‬ ‫‪ 2‬שלו ללמוד ולדעת ולקלוט במוחו דברי תורה‪≈» ,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ ‰hÓÏ‬ונתלבשה בעניינים גשמיים המובנים בשכל האדם‪ ,‬ועדיין התורה‬ ‫‪»«¿ ‰„È„Óa‬‬ ‫‪ BÊ ‰ÂˆÓÏ‬המצווה לדעת את כל התורה( ‪» ƒ¿ƒ ‡È‰ƒ‬‬ ‫)‪»¿ƒ¿ ˙ÎÈiML‬‬
‫‪∆ ∆« ∆ 3‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÌÈ„ÓBlL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « ȯ‰‬‬ ‫‪ 70 ‰ÏÈÏÂ‬החובה מצד עצמה היא למעלה מהאדם והעולם[‪≈¬ ,‬‬ ‫‪»¿«» ÌÓBÈ‬‬ ‫‪» Ba »˙È‚‰Âc‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ·eiÁ‰‬‬ ‫‪¿Â .‰Ïa‚‰Â‬אילו «‪ƒ‬‬
‫‪»»¿«¿ 4‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ‰Âˆn‰‬המוטלת על האדם‬ ‫‪»¿ƒ« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ‬‬ ‫‪ 5‬ההלכתית לעסוק בתורה תמיד ]וחובה‬
‫‪46‬‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰ÏÈÏÂ‬‬
‫‪»¿«» ÌÓBÈ‬‬
‫‪» Ba »˙È‚‰Âc‬‬‫מוּגבּל‪ƒ»¿ƒ ,‬‬ ‫והאדם הוּא ְ ָ‬ ‫התּוֹרה‪ָ ָ ָ ְ ,‬‬ ‫שׁהאדם ֵ ַידע ֶאת ַ ָ‬ ‫‪ָ ָ ָ ֶ 1 Ïk» „ÓlL‬‬ ‫‪«»∆ ȯÁ‡Ï‬‬ ‫‪ 6‬זו קיימת «‪≈¬«¿ Ìb‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ BÓk¿ ‰¯Bz‰‬‬‫)‪» « ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬והוא כבר יודע את כל‬ ‫‪» « 7‬‬
‫למצוה זוֹ( ִהיא‬ ‫)שׁשּׁיּיכת ְ ִ ְ ָ‬ ‫התּוֹרה ֶ ַ ֶ ֶ‬ ‫לכן ַגּם ַ ָ‬ ‫‪ֵָ 2‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ dÓˆÚ‬למעלה מהאדם ולמעלה‬ ‫«¿»‬ ‫‪ ‰Ê‬החובה‬ ‫‪∆ C¯c‬‬‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬‫‪ 8‬הלכות התורה‪«¿,‬‬
‫‪49‬‬ ‫‡‪ (‡l‬התורה ¿‪BÓk‬‬ ‫יוֹמם מהעולם לגמרי‪»∆ ,‬‬ ‫דּוהגית בּוֹ ָ‬ ‫והחיּוּב ִ ְ ָ ִ ָ‬ ‫והגבּלה‪ִ ַ ְ .‬‬ ‫בּמדידה ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ 9‬לעסוק בתורה תמיד‪ ,‬יומם ולילה‪ָ ִ ְ ִ 3 ,‬‬
‫‪50‬‬ ‫דּר‪∆ ∆« ∆ ‬‬
‫‪»»»¿ ˙ÎÈiML‬‬
‫‪ Ì„‡‰Ï‬ואם כן‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫ועל ֶ ֶ‬ ‫התּוֹרה‪ַ ְ ,‬‬ ‫שׁלּמד ָכּל ַ ָ‬ ‫לאחרי ֶ ָ ַ‬ ‫]גּם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫ולילה‪ַ 70‬‬ ‫‪ָ ְ ַ ָ 4 ÌzÚcL‬‬ ‫‪»¿ «∆ ‰l‡Ï‬‬ ‫‪∆≈¿ «Ú‚Ba‬‬
‫‪ 10‬קיימת גם ¿ ≈‬
‫‪51‬‬ ‫יש בזה איזה עניין של הגבלה‪.‬‬ ‫ולא ַ ִיגּיעוּ‬ ‫קצרה ְ ֹ‬ ‫שׁדּעתּם ְ ָ ָ‬ ‫לאלּה ֶ ַ ְ ָ‬ ‫בּנוֹגע ְ ֵ ֶ‬‫‪ֶ eÚÈbÈ‬זה ְ ֵ ַ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ƒ« ‡ÏÂ‬‬‫˜ˆ¯‪ ‰‬ומוגבלת יותר ¿ …‬ ‫‪»»¿ 11‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪„enÈÏc‬‬‫‪ƒ¿ ÔÈÚ‰‬‬‫‪»¿ƒ» ˙ÈzÈÓ‡Â‬‬ ‫דּלימּוּד «¬‪ƒ ƒ‬‬ ‫החיּוּב ְ ִ‬ ‫התּוֹרה [ הוּא ַ ִ‬ ‫‪71‬‬ ‫לידיעת ָכּל ַ ָ‬ ‫ִ ִ ַ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Ïk‬‬‫»‬ ‫‪˙ÚÈ„ÈÏ‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫אופן‬ ‫בשום‬ ‫‪12‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬‫)‪ƒ∆ BÓk‬‬ ‫‪¿ dÓˆÚ‬‬ ‫‪»¿« ‰¯Bz‰‬‬‫)כּמוֹ « »‬ ‫שׁהתּוֹרה ְ‬ ‫וכיון ֶ ַ ָ‬ ‫עצמהּ‪ָ ֵ ְ .‬‬ ‫התּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫מצּד ַ ָ‬ ‫התּוֹרה ִ ַ‬ ‫‪ָ ַ 7 ·eiÁ‰‬‬ ‫‪ƒ« ‡e‰ [ ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪» « 13‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪‡e‰ (Ì„‡Ï‬‬‫‪»»» ˙eÎÈiMÓ‬‬
‫‪»« ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫»‬ ‫«‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫»‬ ‫«‬ ‫‪„enÈÏc‬‬‫‪ƒ¿ 14‬‬
‫ממּדידה‬
‫למעלה ִ ְ ִ ָ‬ ‫עצמהּ( ִהיא ְ ַ ְ ָ‬ ‫מצּד ַ ְ ָ‬ ‫שׁהיא ִ ַ‬ ‫‪ִֶ 8‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ,dÓLÏ‬לשם‬‫‪»¿ ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ dÓˆÚ‬ולא בשביל תועלת ומטרה‬ ‫‪»¿« 15‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ‡e‰ „enÈl‰L‬לא‬ ‫התורה עצמה‪ƒ«∆ ,‬‬ ‫המּצוה‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫גּם‬ ‫ַ‬ ‫לכן‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫מדּהּ(‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ִ‬ ‫מארץ‬
‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫)ארכּה‬
‫ָ‬ ‫ֻ‬ ‫ֲ‬ ‫ְוהגבּלה‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪9‬‬
‫)‪BÓk‬‬
‫‪¿ ‰¯Bz‰L‬‬ ‫‪» «∆ ÔÂÈÎÂ‬‬ ‫‪ 16‬כלשהי‪» ≈¿ .‬‬
‫‪57‬‬ ‫בשביל להשיג איזו שהיא מטרה‪,‬‬ ‫עצמהּ(‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫וֹרה‬ ‫ָ‬ ‫התּ‬ ‫ַ‬ ‫מצּד‬
‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫שׁהיא‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬ ‫)כּמוֹ‬ ‫ְ‬ ‫תּוֹרה‬
‫ָ‬ ‫דּתלמוּד‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪10‬‬
‫‪‡È‰ƒ (dÓˆÚ‬‬ ‫‪»¿« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ 17‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈi˜Ï‬‬‫‪≈«¿ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫רגע אפילו …‬ ‫בּכל ֶ ַ‬ ‫ולילה ְ ָ‬ ‫יוֹמם ָ ַ ְ ָ‬ ‫תּמיד ָ‬ ‫שׁיּעסוֹק ָבּהּ ָ ִ‬ ‫‪ִ ‰Ïa‚‰Â‬היא ֶ ַ ֲ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪»»¿«¿ ‰„È„nÓ‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬ ‫‪»¿«¿ 18‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‬באיזה אופן שיהיה‪,‬‬
‫‪» „eÓÏz‬‬ ‫«¿‬ ‫והגבּלה ‪.‬‬
‫‪72‬‬ ‫ממּדידה ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫למעלה ִ ְ ִ ָ‬ ‫ָפּנוּי‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫כלשון‬ ‫אכן‬ ‫היא‬ ‫התורה‬ ‫זה‬ ‫ולעניין‬ ‫‪) 19‬‬
‫‡‪ ‡l‬לימוד‬‫המּצוה גם באופן הכי נעלה ∆»‬
‫‪60‬‬
‫שׁגּם ַ ִ ְ ָ‬ ‫יוֹתר‪ַ ֶ ,‬‬ ‫בּעוֹמק ֵ‬ ‫לוֹמר ְ ֶ‬ ‫‪ַ LÈÂ‬‬ ‫‪ 13 ı¯‡Ó‬ח( ¿≈‬ ‫‡¯‪∆∆≈ ‰k‬‬ ‫‪ 20‬הכתוב המובא לעיל ¬‪»À‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „vÓ‬‬ ‫התורה אך ורק ‪«ƒ‬‬ ‫‪‰Âˆn‰‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫‪Ìb« ,ÔÎÏ‬‬ ‫‪≈» ,(dcÓ‬‬ ‫‪»ƒ 21‬‬
‫כּיון‬
‫ולילה‪ָ ֵ ,‬‬ ‫יוֹמם ָ ַ ְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ִדּוהגית בּוֹ‬ ‫ְִָ ָ‬ ‫‪14‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪.dÓˆÚ‬‬
‫«¿»‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫)‪ƒ∆ BÓk‬‬ ‫‪¿ ‰¯Bz‬‬ ‫‪» „eÓÏ˙c‬‬ ‫‪¿« ¿ 22‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪‰ÏÚn‰L‬‬
‫‪»¬««∆ ,ÛÈÒB‰Ï‬‬ ‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫כּהתּוֹרה‬
‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫]וּדלא‬
‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫להאדם‬‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ציוּוּים‬
‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫הם‬ ‫ֵ‬ ‫שׁהמּצווֹת‬‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫‪15‬‬
‫‪‡È‰ƒ (dÓˆÚ‬‬ ‫‪»¿« ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ 23‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬ ‫)שׁלּמעלה והיתרון המיוחד ¿‪ƒ‬‬ ‫הקּבּ"ה ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫חכמתוֹ ֶשׁל ַ ָ ָ‬ ‫שׁהיא ָ ְ ָ‬ ‫‪ְ 16 da» ˜BÒÚiL‬כּמוֹ ֶ ִ‬ ‫‪ 24‬המצווה והחובה ∆«¬‬
‫‪65‬‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ „enÈl‰‬‬ ‫‪ƒ« Èa‚Ï‬‬‫‪≈«¿ dÓLÏ‬‬‫למטּה[‪»¿ ƒ ,‬‬ ‫ירדה ְ ַ ָ‬ ‫שׁאחר ָכּ‪ָ ְ ָ ‬‬ ‫לעוֹלם( ְ ַורק ֶ ַ ַ‬ ‫משּׁיּיכוּת ָ ָ‬ ‫‪ָ ַ ִ 17 ÌÓBÈ‬‬ ‫‪» „ÈÓz‬‬ ‫‪ 25‬שהאדם יעסוק בתורה »‪ƒ‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪» „eÓÏz‬‬ ‫‪¿« ˙ˆÓ‬‬‫‪«¿ƒ ÌÈi˜Ï‬‬‫דּוהגית בּוֹ ¿«≈‬ ‫המּצוה ִ ְ ָ ִ ָ‬ ‫מצּד ַ ִ ְ ָ‬ ‫שׁלּוֹמדים ִ ַ‬ ‫התּוֹרה ֶ ְ ִ‬ ‫הרי ַ ָ‬ ‫ֲֵ‬ ‫‪18‬‬ ‫מצוה‬ ‫וזו‬ ‫‪,Èet‬‬
‫¯‚‪» Ú‬‬‫‪«∆ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰ÏÈÏÂ‬‬
‫‪»¿«» 26‬‬
‫‪67‬‬ ‫בכל האופנים השונים האמורים לעיל‬
‫מצּד‬‫שׁהיא ִ ַ‬ ‫התּוֹרה ְכּמוֹ ֶ ִ‬ ‫)לא ַ ָ‬ ‫ולילה ִהיא ֹ‬ ‫יוֹמם ָ ַ ְ ָ‬ ‫‪ָ 19 ‰„È„nÓ‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬ ‫‪ 27‬וחובה ¿«¿»‬
‫‪68‬‬ ‫‪˙eÎa‬‬
‫‪ ˜¯« ‡Ï‬מעלה ¿«»«‬ ‫‪… ‡e‰‬‬ ‫‪ ‰Ïa‚‰Â‬שאינה מוגבלת בזמן אלא‬ ‫‪»»¿«¿ 28‬‬
‫ואמיתּית‬
‫להאדם‪ִ ִ ֲ ַ .‬‬ ‫שׁשּׁיּיכת ְ ָ ָ ָ‬ ‫אלּא( ְכּמוֹ ֶ ַ ֶ ֶ‬ ‫עצמהּ‪ָ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ ְ ַ 20‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ „enÈl‰‬שהלימוד 'לשמה' איננו‬ ‫«‪ƒ‬‬ ‫‪ 29‬היא תמידית‪ ,‬ללא הפסק ‪.72‬‬
‫‪70‬‬ ‫בשביל כוונה ומטרה מסויימת אלא‬
‫למעלה‬
‫שׁהיא ְ ַ ְ ָ‬ ‫)כּמוֹ ֶ ִ‬ ‫עצמהּ ְ‬ ‫התּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫דּלימּוּד ַ ָ‬ ‫הענין ְ ִ‬
‫‪ָ ְ ִ ָ 21 ,¯˙BÈ‬‬ ‫‪≈ ˜ÓBÚa‬‬ ‫‪∆ ¿ ¯ÓBÏ‬‬ ‫‪« LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ (Á 30‬‬
‫‪71‬‬ ‫‡‪ ‡l‬המעלה‬ ‫לשׁמהּ‪ ,‬לשם התורה עצמה ∆»‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫לאדם( הוּא ְ ִ‬ ‫משּׁיּיכוּת ָ ָ ָ‬ ‫‪ָ ַ ִ 22 ÌÓBÈ‬‬ ‫‪» Ba »˙È‚‰Âc‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÌbL‬‬ ‫‪«∆ 31‬‬
‫‪72‬‬ ‫תּלמוּד והייתרון של לימוד לשמה הוא «‪Ìb‬‬ ‫מצות ַ ְ‬ ‫לקיּים ִ ְ ַ‬ ‫בּכדי ְ ַ ֵ‬ ‫שׁהלּימּוּד הוּא ֹלא ִ ְ ֵ‬ ‫‪ ,‰ÏÈÏÂ‬שעל מצווה זו נאמר לעיל ֶ ַ ִ‬
‫‪23‬‬ ‫‪»¿«» 32‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ,ÏÚBÙa‬כפי שממשיך‬
‫‪« ¿ „enÈl‰a‬‬ ‫¿«‪ƒ‬‬ ‫עצמהּ‪.‬‬ ‫התּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫מצּד ַ ָ‬ ‫אלּא ִ ַ‬ ‫תּוֹרה ֶ ָ‬ ‫ָ‬ ‫‪ 33‬שהיא בלי גבול ומידה‪ ,‬הנה לאמיתו ‪24‬‬
‫‪74‬‬ ‫ומבאר‪.‬‬
‫לשׁמהּ‬
‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫שׁהמּעלה ְ ִ‬‫להוֹסיף‪ָ ֲ ַ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ ְ LÈÂ‬‬ ‫‪ 34‬של דבר גם מצווה זו יש בה עניין ‪≈¿25‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡e‰ „enÈl‰‬‬ ‫‪ƒ« ¯L‡Îc‬‬
‫¿«¬ ∆‬ ‫‪˙Bˆn‰L‬‬
‫‪¿ƒ«∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪ 35‬מסויים של הגבלה ≈ »‬
‫תּלמוּד‬ ‫מצות ַ ְ‬ ‫לקיּים ִ ְ ַ‬
‫בּכדי ְ ַ ֵ‬ ‫הלּימּוּד ִ ְ ֵ‬ ‫לגבּי ַ ִ‬
‫ְֵַ‬ ‫‪26‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪,‰¯Bz‬‬
‫‪» „eÓÏz‬‬ ‫‪¿« ˙ˆÓ‬‬‫‪«¿ƒ ÌÈi˜Ï‬‬‫¿«≈‬ ‫‪ Ì„‡‰Ï‬והרי גם‬
‫ˆ‪»»»¿ ÌÈeeÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ ̉≈ 36‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ ‡e‰ „enÈl‰‬בהכרח ¿«¿»»‬
‫‪,‰Ïa‚‰a‬‬ ‫«‪ƒ‬‬ ‫גּם‬‫ַ‬ ‫אלּא‬
‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הלּימּוּד‬‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫בּכוּנת‬
‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫רק‬ ‫ַ‬ ‫לא‬ ‫ֹ‬ ‫הוּא‬ ‫תּוֹרה‬‫ָ‬ ‫‪27‬‬
‫‪ 37‬לימוד התורה באופן כזה הוא מצד‬
‫‪78‬‬ ‫‪Ba »˙È‚‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙ˆÓa‬‬
‫‪ Ì‚c‬אפילו ¿‪«¿ƒ‬‬ ‫בּכדי ¿«‬
‫הלּימּוּד הוּא ִ ְ ֵ‬ ‫דּכאשׁר ַ ִ‬‫בּפוֹעל‪ֶ ֲ ַ ְ .‬‬ ‫בּהלּימּוּד ְ ַ‬ ‫‪ 38‬המצווה וכדי למלא את החובה של ‪ִ ַ ְ 28‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ ‰ÏÈÏÂ‬שהיא מצווה תמידית‬
‫‪»¿«» ÌÓBÈ‬‬‫»‬ ‫הלּימּוּד הוּא‬ ‫תּוֹרה‪ִ ַ ,‬‬‫ָ‬ ‫תּלמוּד‬ ‫מצות ַ ְ‬ ‫לקיּים ִ ְ ַ‬ ‫‪ֵ ַ ְ 29 ‰¯Bz‰k‬‬
‫]‪» «¿ ‡Ï„e‬‬
‫‪ 39‬קיום המצווה ¿ …‬
‫‪80‬‬ ‫ונתבאר לעיל שלכן הדבר נחשב לציווי‬ ‫ולילה ֵישׁ‬
‫יוֹמם ָ ַ ְ ָ‬ ‫והגית בּוֹ ָ‬
‫בּמצות ְ ָ ִ ָ‬ ‫דּגם ְ ִ ְ ַ‬ ‫‪ָ ָ ְ ַ ְ 30 ÏL‬‬
‫בּהגבּלה‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪∆ B˙ÓÎÁ‬‬‫‪»¿» ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ BÓk¿ 40‬‬

‫‪ (70‬יהושע א‪ ,‬ח‪ .‬וראה בארוכה קו"א שם דמצות ידיעת התורה ומצות והגית בו הם שני ענינים‪ .‬בקו"א שם שמצוות ידיעת‬
‫התורה עדיפא ממצות והגית‪ ,‬אבל אין מזה סתירה למ"ש בפנים‪ ,‬כי זה שמצות ידיעת התורה עדיפא הוא בנוגע לזה שאינה‬
‫נדחית מפני מצוה אחרת‪ (71 .‬ראה הל' ת"ת שם פ"ג ה"ג וד'‪ (72 .‬ואף שמבואר בהל' ת"ת שם )פ"ג( שיש כמה אופנים‬
‫בקיום מצות והגית‪ ,‬ועד שבשעת הדחק קיים מצות והגית ע"י ק"ש שחרית וערבית )הל' ת"ת שם פ"ג ה"ד( – הרי‬
‫החילוקים הם רק כשהוא טרוד בפרנסה‪ ,‬אבל בנוגע לזמן הפנוי – המצוה דוהגית היא בכל רגע‪.‬‬
 ‫זי‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪„enÈl‰Lk‬‬
‫‪ƒ«∆ ¿ ,Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫למעלה מכל הגבלה «‪» « „enÈσ Ìb‬‬ ‫‪˙BÏa‚‰‬‬‫‪»¿« ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ ‰nk‬‬ ‫בלתי מוגבל‪ ,‬לאמיתו של דבר גם בחיוב זה ≈‪»« LÈ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ ,(dÓˆÚ‬אזי למרות שהאדם עצמו‬
‫‪»¿« ‰¯Bz‰‬‬
‫)‪» « „vÓ‬‬‫‪«ƒ dÓLÏ‬‬ ‫‪»¿ ƒ ‡e‰ BlL‬‬ ‫∆‬ ‫‪ ‰¯Bz‬שיש הבדלים בין אנשים שונים‪ ,‬לפי‬‫‪» „eÓÏz‬‬ ‫‪¿« ˙BÎωa‬‬
‫‪¿ƒ¿ ¯‡B·Ók‬‬
‫«¿ »‬ ‫‪2‬‬
‫‪43‬‬ ‫הוא מציאות מוגבלת‪ ,‬בכל זאת לימוד התורה שלו כשהוא לומד לשמה ‪‡e‰‬‬ ‫מידת הפנאי שלהם וכו'‪ ,‬כמה הם חייבים לעסוק בתורה יומם ולילה‪‰Ó« .‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÌB˜Óe‬‬
‫‪» ÔÓÊc‬‬
‫‪«¿ƒ ˙BÏa‚‰‰Ó‬‬
‫‪»¿««≈ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪ ‡e‰L‬האדם ≈‬ ‫‪∆ ÔÙB‡a‬‬
‫לימוד ¿ ∆‬ ‫‪˙B„È„Óa‬‬‫‪ƒ¿ƒ ·MÁ˙Ó‬‬
‫‪≈ «¿ƒ Bȇ≈ ,dÓLÏ‬‬‫‪»¿ ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôk≈ ÔȇM‬‬
‫∆≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪45‬‬ ‫כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫‪ ˙BÏa‚‰Â‬ואינו לוקח בחשבון שום‬
‫¿«¿»‬ ‫‪5‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪¯eaÈÁ‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ,¯ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ (Ë‬‬ ‫תּלמוּד‬ ‫בּהלכוֹת ַ ְ‬‫כּמבוֹאר ְ ִ ְ‬
‫הגבּלוֹת ַ ְ ָ‬ ‫וכמּה ַ ְ ָ‬ ‫כּמּה ְ ַ ָ‬‫שיקולים וחישובים )ואין הבדל לגביו ‪ָ ַ 1‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ ÌÈBÈÏÚc‬האלוקות ¿«¿ ‪ƒ‬‬
‫¿ ∆¿ ‪ƒ‬‬ ‫לשׁמהּ‪ֵ ,‬אינוֹ‬
‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬
‫בּלימּוּד ַ ָ‬‫שּׁאין ֵכּן ְ ִ‬‫תּוֹרה‪ַ .‬מה ֶ ֵ‬ ‫‪ָ 2 ‡e‰ ‰Êk‬‬ ‫‪∆» ÔÙB‡a‬‬
‫כלל ‪∆ ¿ Ìb« ̇ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫הגשמית ‪48‬‬ ‫המציאות‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫כּזה‬
‫בּאוֹפן ָ ֶ‬
‫)אם ַגּם ְ ֶ‬ ‫והג ָבּלוֹת ִ‬
‫בּמדידוֹת ְ ַ ְ‬ ‫‪ ‡Ï‬וגם אם ‪ֵ ַ ְ ִ 3‬‬
‫מתחשּׁב ִ ְ ִ‬ ‫‪… B‡ „BÓÏÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ·ÈieÁÓ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪8‬‬
‫כמבואר ‪49‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓa‬‬
‫‪««¿ LcÁ˙pL‬‬
‫∆‪≈«¿ƒ‬‬ ‫והלּימּוּד ֶשׁלּוֹ‬ ‫ללמוֹד אוֹ ֹלא ‪ִ ַ ְ ,(73‬‬ ‫מחוּיּיב ִ ְ‬ ‫הוּא ְ ָ‬ ‫‪ 9‬יתברר שאינו מחוייב ללמוד בזמן ‪4‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ‰lb˙Ó‬בלימוד‬
‫לעיל סעיף ד ‪∆«¿ƒ ‡e‰‬‬ ‫‪ 10‬מסויים‪ ,‬בכל זאת יעסוק בתורה גם‬
‫דּר‪‬‬‫ועל ֶ ֶ‬ ‫הזּמן‪ַ ְ ,‬‬ ‫והגבּלת ַ ְ ַ‬‫ממּדידת ְ ַ ְ ָ ַ‬ ‫למעלה ִ ְ ִ ַ‬ ‫הוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪5‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪„enÈÏa‬‬
‫‪ƒ¿ ¯wÈÚa‬‬
‫התורה למטה ¿‪» ƒ‬‬ ‫‪‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ „enÈl‰Â‬‬
‫‪ 11‬אז ‪ƒ«¿ ,(73‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ dÓLÏ‬יותר מאשר בשאר‬
‫‪»¿ ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫כּמאמר‬
‫דּמקוֹם ְ ַ ֲ ַ‬ ‫והגבּלה ְ ָ‬‫מהמּדידה ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫למעלה ֵ ַ ְ ִ ָ‬ ‫‪ֶ 6‬זה ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪˙Ïa‚‰Â‬‬
‫‪«»¿«¿ ˙„È„nÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 12‬‬
‫‪53‬‬ ‫האופנים של לימוד התורה‪ ,‬כפי‬ ‫)בּפנימיּוּת‬
‫לזה ִ ְ ִ ִ‬ ‫והטּעם ָ ֶ‬ ‫שׁאני‪ַ ַ ַ ְ .‬‬ ‫לאנסוֹ ַ ֵ‬ ‫רז"ל‪ְ ָ ְ 74‬‬ ‫‪ַַ 7‬‬ ‫‪ ,ÔÓf‰‬והלומד תורה לשמה‪ ,‬הרי‬
‫‪«¿« 13‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚ« ÛÒBc‬‬‫דּוהגית ִהיא ִציוּוּי שממשיך ומבאר‪» ¿ .‬‬ ‫המּצוה ִ ְ ָ ִ ָ‬ ‫הענינים( הוּא‪ִ ,‬כּי ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪ְִָ ִ ָ 8‬‬ ‫‪ 14‬למעשה הוא לומד בלי הגבלות זמן‬
‫‪55‬‬ ‫‪¯eaÈÁ‰‬‬‫‪ƒ« ˙BȉÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÏÎeiL‬‬
‫‪« ∆ È„Î‬‬ ‫‪≈¿ƒaL‬‬‫האדם(‪ַ .‬מה ∆‬ ‫)לפי ָ ָ ָ‬ ‫הגבּלוֹת ְ ִ‬ ‫לכן ֵישׁ ָבּהּ ַ ְ ָ‬ ‫להאדם‪ֵ ָ ,‬‬ ‫‪ָָ ָ ְ 9‬‬ ‫כשם שהלימוד לשמה‬ ‫‪‰Ê∆ C¯c‬‬
‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ 15‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ÏÚ« ‡e‰ ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫שׁהתּוֹרה ¿ ∆¿ ‪ƒ‬‬‫מכּיון ֶ ַ ָ‬ ‫לשׁמהּ‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫שּׁאין ֵכּן ְ ִ‬ ‫‪ֵ ֶ 10‬‬ ‫‪ 16‬לא מוגבל בזמן כך הלימוד לשמה הוא‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÔBÈÏÚc‬‬
‫‪¿∆ ¿ ¯„b‰‬‬ ‫‪∆∆« ÏehÈaƒ È„È‬‬ ‫¿≈‬ ‫‪‰Ïa‚‰Â‬‬
‫‪»»¿«¿ ‰„È„n‰Ó‬‬
‫‪» ƒ¿«≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪ 17‬גם ¿«¿»‬
‫ממּדידה‬
‫למעלה ִ ְ ִ ָ‬ ‫עצמהּ( ִהיא ְ ַ ְ ָ‬ ‫מצּד ַ ְ ָ‬ ‫שׁהיא ִ ַ‬ ‫)כּמוֹ ֶ ִ‬ ‫‪ְ 11‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ ÔBzÁ˙Â‬כלומר‪ ,‬לא זו בלבד‬ ‫¿«¿‬ ‫‪ ÌB˜Óc‬כלומר‪ ,‬בדרך כלל יש‬
‫‪» ¿ 18‬‬
‫‪59‬‬ ‫שמתבטלת המחיצה המפסקת בין‬
‫לכן‪ַ ,‬גּם ִלימּוּד‬ ‫מדּהּ(‪ֵ ָ ,‬‬ ‫מארץ ִ ָ‬ ‫)ארכּה ֵ ֶ ֶ‬ ‫והגבּלה ֲֻ ָ‬ ‫‪ָ ָ ְ ַ ְ 12‬‬ ‫‪ 19‬הגבלות בלימוד התורה מצד המקום‪,‬‬
‫‪60‬‬ ‫'עליונים' ו'תחתונים' אלא שכל הגדר‬ ‫לשׁמהּ‬
‫כּשׁהלּימּוּד ֶשׁלּוֹ הוּא ִ ְ ָ‬ ‫האדם‪ִ ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫התּוֹרה ֶשׁל ָ ָ ָ‬ ‫‪ָ ַ 13‬‬ ‫‪ 20‬בית המרחץ‪ ,‬למשל‪ ,‬איננו מקום‬
‫‪61‬‬ ‫יוֹצא של 'עליון' ו'תחתון' מתבטל «‪≈¿ ÏÚ‬‬
‫‪È„È‬‬ ‫בּאוֹפן ֶשׁהוּא ֵ‬ ‫עצמהּ(‪ ,‬הוּא ְ ֶ‬ ‫התּוֹרה ַ ְ ָ‬ ‫)מצּד ַ ָ‬ ‫‪ַ ִ 14‬‬ ‫‪ 21‬מתאים ללימוד התורה‪ ,‬אבל באופנים‬
‫‪62‬‬ ‫‪ÛBÒ Ôȇ≈ ¯B‡ ˙ÎLÓ‰‬‬ ‫«¿ »«‬ ‫וּמקוֹם‪.‬‬ ‫דּזמן ָ‬ ‫מההגבּלוֹת ִ ְ ַ‬ ‫ְֵַַָ‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 22‬מיוחדים ההגבלה הזו לא קיימת‬
‫‪63‬‬ ‫)‪¯kÊpk‬‬
‫‪»¿ƒ« ̉ÈMÓ‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰ÏÚÓlL‬‬‫∆¿«¿»‬ ‫‪BÒ‡Ï‬‬
‫¯‪ 74 Ï"Ê‬בגמרא ¿»¿‬
‫‪«« ¯Ó‡Ók‬‬
‫‪«¬«¿ 23‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ '„ ÛÈÚÒ‬שהדבר דומה‬ ‫‪ƒ» ÏÈÚÏ‬‬ ‫¿≈‬
‫ותחתּוֹנים‬
‫דּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁהחיבּוּר ְ ֶ ְ ִ‬ ‫לוֹמר‪ִ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ LÈÂ‬‬ ‫‪ 16‬ט( ¿≈‬ ‫ופירש רש"י‪' :‬פעמים שהוא‬ ‫‪È‡L‬‬
‫«≈‬ ‫‪24‬‬
‫‪65‬‬ ‫למבואר על דברי חכמינו ז"ל שמיכאל‬ ‫מתגּלּה‬
‫תּוֹרה הוּא ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּמתּן ָ‬ ‫שׁנּתחדּשׁ ְ ַ ַ‬ ‫ֶ ִ ְ ֵַ‬ ‫‪17‬‬
‫‪ 25‬טרוד ומעיין בשמעתיה לפני כניסתו‬
‫‪66‬‬ ‫שר של מים‪ ,‬מידת החסד‪ ,‬וגבריאל שר‬ ‫דּנוֹסף ַעל ֶזה‬ ‫לשׁמהּ‪ָ ְ .‬‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫בּלימּוּד ַ ָ‬ ‫בּעיקּר ְ ִ‬ ‫‪ָ ִ ְ 18‬‬ ‫‪ 26‬למרחץ ועל כן היא שגורה בפיו וליבו‬
‫‪67‬‬ ‫של אש‪ ,‬מידת הגבורה‪ ,‬אינם מכבים‬ ‫דּעליוֹנים‬
‫החיבּוּר ְ ֶ ְ ִ‬ ‫להיוֹת ַ ִ‬ ‫שׁיּוּכל ִ ְ‬ ‫שׁבּכדי ֶ ַ‬ ‫‪ֵ ְ ִ ֶ 19‬‬ ‫מעיין בה בבית המרחץ'‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪68‬‬ ‫זה את זה כי שניהם בטלים לאור האין‬ ‫דּעליוֹן‬‫הגּדר ְ ֶ ְ‬ ‫ְותחתּוֹנים הוּא ַעל ְ ֵידי ִבּיטּוּל ַ ֶ ֶ‬ ‫‪ִ ְ ַ 20‬‬ ‫ההסבר למעלה‬ ‫‪‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÌÚh‰Â‬‬
‫‪«««¿ 28‬‬
‫‪69‬‬ ‫סוף שלמעלה משניהם ואינו מוגדר‬ ‫‪ 29‬והייתרון הזה שבלימוד התורה לשמה‬
‫שׁלּמעלה‬
‫המשׁכת אוֹר ֵאין סוֹף ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫ְותחתּוֹן ַעל ְ ֵידי ַ ְ ָ ַ‬ ‫‪ְ ַ 21‬‬
‫‪70‬‬ ‫בהגבלות ובהגדרות שהם מוגדרים‬ ‫‪ 30‬על לימוד התורה מצד המצווה אפילו‬
‫‪71‬‬ ‫‪ B˙Ó‚ecL‬של עניין זה‬
‫ומוגבלים(‪»¿ ∆ ,‬‬
‫שׁדּוּגמתוֹ‬
‫סעיף ד'(‪ָ ְ ֶ ,‬‬ ‫לעיל ָ ִ‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬‫משּׁניהם ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪ֶ ֵ ְ ִ 22‬‬ ‫‪ 31‬באופן הנעלה של 'והגית בו יומם‬
‫‪72‬‬ ‫של ביטול הגדרים של 'עליון' ו'תחתון'‬ ‫שׁאז הוּא‬ ‫לשׁמהּ ֶ ָ‬ ‫בּתּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫כּשׁעוֹסק ַ ָ‬ ‫בּאדם הוּא ְ ֶ ֵ‬ ‫‪ָ ָ ָ 23‬‬
‫‪(ÌÈÈÚ‰‬‬
‫)‪ƒ»¿ƒ» ˙eiÓÈÙa‬‬
‫‪ 32‬ולילה' ‪ƒ ƒ¿ƒ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪˜ÒBÚLk‬‬
‫‪ Ì„‡a‬עצמו ‪≈ ∆ ¿ ‡e‰‬‬ ‫והן »»»‬‫)תּחתּוֹן( ְ ֵ‬ ‫להגּוּף ַ ְ‬ ‫בּנוֹגע ְ ַ‬
‫המּציאוּת ֵהן ְ ֵ ַ‬ ‫בּביטּוּל ַ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ 24‬‬
‫‪‡È‰ƒ »˙È‚‰Âc‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Èkƒ ,‡e‰ 33‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ dÓLÏ‬מבלי שיהיו‬ ‫‪»¿ ƒ ‰¯Bza‬‬ ‫החיבּוּר « »‬ ‫הנּה ַגּם ַ ִ‬ ‫)עליוֹן(‪ֵ ִ ,‬‬ ‫להנּשׁמה ֶ ְ‬ ‫בּנוֹגע ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ַ ֵ ְ 25‬‬ ‫‪»»»¿ ÈeeȈƒ 34‬‬
‫‪ Ì„‡‰Ï‬וקיומה היא על ידי‬
‫‪75‬‬ ‫מעורבים בלימודו שום חישובים של‬ ‫בּלימּוּד ֶזה‪,‬‬ ‫מתגּלּה ְ ִ‬ ‫עצמוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫ותחתּוֹנים ַ ְ‬
‫ְדּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪˙BÏa‚‰‬‬
‫‪ִ ְ ֶ 26‬‬ ‫‪»¿« da» LÈ≈ ÔÎÏ‬‬
‫‪ 35‬אדם מוגבל‪≈» ,‬‬
‫מטרה ותועלת הקשורים במציאות שלו ‪76‬‬ ‫‪ Ì„‡‰‬שהוא מציאות‬ ‫)‪»»» ÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ 36‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪Ô‰≈ ˙e‡Èˆn‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏehÈ·a‬‬‫‪ ‡e‰ ʇL‬האדם הלומד תורה באופן כזה ¿‪ƒ‬‬
‫∆»‬ ‫‪ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ,dÓLÏ‬‬‫‪»¿ ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôk≈ ÔȇM‬‬‫‪ 37‬מוגבלת(‪≈∆ ‰Ó« .‬‬
‫כי ‪78‬‬ ‫)‪,(ÔBÈÏÚ‬‬
‫‪¿∆ ‰ÓLp‰Ï‬‬
‫‪»»¿«¿ «Ú‚Ba‬‬
‫‪≈ ¿ Ô‰Â‬‬‫)‪≈¿ (ÔBzÁz‬‬
‫‪¿« Ûeb‰Ï‬‬ ‫‪«¿ «Ú‚Ba‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪ dÓˆÚ‬למעלה בשורשה‪ ,‬לא כפי שהיא‬
‫‪»¿« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡È‰L‬‬
‫)‪ƒ∆ BÓk‬‬‫‪¿ ‰¯Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ 38‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪Ìb« ‰p‰‬‬‫בלימוד 'לשמה' האדם יוצא מכל הגדרים שלו לגמרי ולכן ‪≈ƒ‬‬ ‫‪‰„È„nÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬‫‪ 39‬מצד המצווה על האדם לעסוק בתורה( ‪»¿«¿ ‡È‰ƒ‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪ ,‰Ê‬כיון‬
‫‪∆ „enÈÏa‬‬
‫‪ƒ¿ ‰lb˙Ó‬‬
‫‪∆«¿ƒ BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ¿ ¯eaÈÁ‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪ ,ÔÎÏ‬כיוון שהתורה מצד עצמה היא‬
‫‪≈» ,(dcÓ‬‬‫‪»ƒ ı¯‡Ó‬‬
‫)‡¯‪∆∆≈ ‰k‬‬
‫‪»À¬ ‰Ïa‚‰Â‬‬
‫‪»»¿«¿ 40‬‬

‫‪ (73‬ראה בארוכה לקו"ש ח"ב ע' ‪ 304‬ואילך‪ .‬ולהעיר מקו"א שם )ע' ‪] 1688‬תתמד‪ ,‬ב[( בפירוש מרז"ל )אבות פ"ו‪ ,‬ד( "כך‬
‫היא דרכה של תורה כו' חיי צער תחי'" שאין זה חיוב "אלא שזו דרכה של תורה דוקא"‪ ,‬דלכאורה י"ל הכוונה‪ ,‬דענין זה‬
‫אינו מצד מצות תלמוד תורה אלא "דרכה של תורה"‪ .‬אבל ראה שם פ"ג ה"ג בתחלתה "מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו‬
‫כראוי ‪ . .‬חיי צער תחי'"‪ (74 .‬קידושין לג‪ ,‬א‪ .‬הל' ת"ת שם ספ"ג‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫חי‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪¯eaÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« Èkƒ‬‬ ‫הביאור כאן ששלימות קבלת התורה תלוייה במסירות נפש‬‫)‪(ÌÈBzÁz‬‬
‫‪ƒ ¿« Ì„‡‰‬‬‫‪»»» ÏÚ« ÏÚBt‬‬
‫)‪≈ (ÌÈBÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ‰¯B˙c‬‬ ‫‪» ¿ Ïe·‚¿ ÈÏa‰L‬‬
‫∆«¿‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ ÌÈBzÁ˙Â‬האלוקות והבריאה‪ ,‬שזהו עיקר החידוש במתן‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ¿ ,ÛÈÒB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Ïa‚‰Ó‬‬
‫‪»»¿«≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰È‰È‬‬ ‫‪∆¿ƒ BlL‬‬‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈlL‬‬ ‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÔBzÁ˙Â‬‬
‫‪¿«¿ ÔBÈÏÚc‬‬
‫‪¿∆ ¿ ˙e‡Èˆn‰Â‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ìȯ„b‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏehÈaƒ È„È‬‬ ‫‪ Ì„‡‰a‬תורה ‪≈¿ ÏÚ« ‡e‰‬‬
‫‪ ÏÚBt‬ויש לו השפעה «‪»»»¿ Ìb‬‬
‫‪≈ ‰¯B˙c‬‬‫‪» ¿ Ïe·‚¿ ÈÏa‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚc‬‬
‫¿«‬ ‫‪3‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ ÏÈÚÏ‬הנפעל על ידי גילוי האור האין סוף שלמעלה משניהם(‪,‬‬
‫)‪≈¿ ¯kÊpk‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ C¯c‬‬
‫)‪∆∆ ÏÚÂ‬‬
‫וגם האדם מגיע לביטול של למעלה מגדרי המציאות לגמרי ¿«‬ ‫‪4‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÎÏÂ‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ‰¯Bz‰‬‬‫‪» « ˙„ȯÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ È„È‬‬ ‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬והגדרים של‬
‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬‫האדם ¿«»«‬ ‫פּוֹעל ַעל ָ ָ ָ‬
‫)עליוֹנים( ֵ‬
‫דּתוֹרה ֶ ְ ִ‬
‫שׁהבּלי ְגבוּל ְ ָ‬
‫‪ִ ְֶַ 1‬‬ ‫ירידת‬ ‫כללות‬ ‫מצד‬ ‫גם‬ ‫וכך‬ ‫‪ÏÏÎa‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫'עליון' ו'תחתון' אכן יתבטלו לגמרי‪46 ,‬‬ ‫‪ 7‬התורה שמצד עצמה היא למעלה‬
‫למעלה‬
‫יהיה ְ ַ ְ ָ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁלּוֹ ִ ְ ֶ‬ ‫שׁלּימּוּד ַ ָ‬ ‫)תּחתּוֹנים( ֶ ִ‬ ‫‪ִ ְַ 2‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÏehÈa‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ C¯ˆe‰‬‬
‫¿«‬ ‫‪‰lb˙Ó‬‬
‫מהעולם אל העולם למטה(‪∆«¿ƒ ,‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪48‬‬ ‫שהוא ביטול‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓc‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫שׁהבּלי ְגבוּל‬ ‫דּעל ְ ֵידי ֶ ַ ְ ִ‬ ‫להוֹסיף‪ַ ְ ,‬‬ ‫מהגבּלה‪ֵ ְ .‬וישׁ ְ ִ‬ ‫‪ְֵַָָ 3‬‬ ‫‪¯≈˙BÈ „BÚ ‰¯B˙c‬‬
‫‪» ¿ Ïe·‚¿ ÈÏa‰‬‬‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪49‬‬ ‫מוחלט של גדרי המציאות של האדם‪.‬‬ ‫דּר‪ֶ ‬זה ַעל ְ ֵידי‬ ‫)ועל ֶ ֶ‬ ‫בּהאדם ְ ַ‬ ‫פּוֹעל ַגּם ְ ָ ָ ָ‬ ‫ְדּתוֹרה ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 10‬מאשר עניינו של הבלי גבול בתורה‬
‫‪50‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫‪«« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ÌbL‬‬‫‪«∆ Û‡Â‬‬ ‫הבּלי ְגבוּל ¿«‬ ‫מתגּלּה ַ ְ ִ‬ ‫בּכלל(‪ֶ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫למטּה ִ ְ ָ‬ ‫התּוֹרה ְ ַ ָ‬ ‫ְירידת ַ ָ‬ ‫‪ַ ִ 5‬‬ ‫‪ 11‬כפי שהוא בתורה מצד עצמה‪ ,‬ומתגלה‬
‫‪51‬‬ ‫˜‪eÏaÈ‬‬
‫‪¿ ƒ ÚÓLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« e¯Ó‡Lk‬‬
‫בּלי ְגבוּל ¿ ∆»¿‬ ‫שׁהתּוֹרה ִהיא ְ ִ‬ ‫דּזה ֶ ַ ָ‬ ‫יוֹתר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫ְדּתוֹרה עוֹד ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰¯Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ ‰Êc‬‬ ‫‪ 12‬ומתחדש ¿∆‬
‫‪52‬‬ ‫‪‰Ó« Ïk» ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« ̉ÈÏÚ‬‬‫אלּא ¬≈ ∆‬ ‫התּוֹרה ֶ ָ‬ ‫והדּרגּא ֶשׁל ַ ָ‬ ‫בּהמּקוֹם ְ ַ ַ ְ ָ‬ ‫‪ 7‬הוּא ֹלא ַרק ְ ַ ָ‬ ‫‪˜¯« ‡Ï‬‬ ‫‪… ‡e‰ Ïe·‚¿ ÈÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ 13‬‬
‫‪53‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬‫‪ƒ» ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ̇a‬‬‫‪ƒ¿ Ìb« eeˈiM‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÏL‬‬ ‫‪∆ ‡b¯c‰Â‬‬
‫‪»¿««¿ ÌB˜n‰a‬‬
‫‪»«¿ 14‬‬
‫בּהמשׁכתהּ‬
‫וגם ְ ַ ְ ָ ָ ָ‬ ‫למטּה‪ַ ְ 75‬‬ ‫נמשׁכת ַגּם ְ ַ ָ‬ ‫שׁהיא ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫‪ִֶ 8‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ ,‰Ê‬כמובא‬ ‫‪∆ ÏÚ« LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪ 15‬כפי שהיא למעלה באלוקות ∆»‬
‫‪55‬‬ ‫לעיל‪ ,‬ואם כן לכאורה גם במתן תורה‬
‫שׁגּם‬
‫שׁבּהּ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫הבּלי ְגבוּל ֶ ָ‬ ‫בּגילּוּי ַ ְ ִ‬ ‫נרגּשׁ ְ ִ‬ ‫למטּה ִ ְ ָ‬ ‫‪ְַָ 9‬‬ ‫‪ ˙ÎLÓ‬ויורדת «‪Ìb‬‬
‫‪ ‡È‰L‬התורה ‪∆∆ ¿ƒ‬‬
‫‪ƒ∆ 16‬‬
‫‪56‬‬ ‫היה ביטול‪ ,‬ולמה שלימות קבלת‬ ‫דּבלי‬
‫בּאוֹפן ִ ְ ִ‬ ‫האדם הוּא ְ ֶ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁל ָ ָ ָ‬ ‫‪ִ 10‬לימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ ‰hÓÏ‬אל תוך המציאות הגשמית‬
‫‪75‬‬ ‫‪»«¿ 17‬‬
‫‪57‬‬ ‫התורה תלוייה דווקא במסירות נפש‬ ‫ְגבוּל‪.76‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪d˙ÎLÓ‰a‬‬
‫‪ Ì‚Â‬אפילו ¿«¿ »»»‬ ‫‪ 18‬המוגבלת ¿«‬
‫‪58‬‬ ‫שהייתה בימי גזירת המן‪ ,‬על כך בא‬ ‫הטּעם‬‫לוֹמר ַ ַ ַ‬ ‫לעיל ֵישׁ ַ‬ ‫הנּזכּר ְ ֵ‬ ‫‪ִ ÏÚÂ‬פּי ָכּל ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪ 12‬יו"ד( ¿«‬ ‫‪ÈÏa‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÈelÈ‚a‬‬ ‫‪ƒ¿ Lb¯‬‬
‫‪»¿ƒ ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ 19‬‬
‫‪59‬‬ ‫הביאור שבקבלה במתן תורה שאם‬ ‫‪ ,daL‬והדרך שבה מתגלה‬ ‫‪»∆ Ïe·‚¿ 20‬‬
‫)וקבּל‬
‫התּוֹרה ְ ִ ֵ‬ ‫קבּלת ַ ָ‬ ‫שׁגּמר ַ ָ ַ‬ ‫ַעל ֶזה ֶ ְ ַ‬ ‫‪13‬‬
‫‪60‬‬ ‫יצטרכו ימסרו את נפשם לא די‪ ,‬כי‬ ‫‪ 21‬ונרגש הבלי גבול של התורה למטה‬
‫החיבּוּר‬ ‫נפשׁ‪ִ ,‬כּי ַ ִ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫היּהוּדים( ָתּלוּי ִ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ ַ 14‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÔÓÊ‬‬ ‫‪«¿ Ïk» ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈσ ÌbL‬‬ ‫‪ 22‬היא ∆«‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ÁÎa‬בתור החלטה‪ ,‬ולא‬ ‫הגּדרים ‪«… ¿ ‡È‰ƒ‬‬ ‫ותחתּוֹנים הוּא ַעל ְ ֵידי ִבּיטּוּל ַ ְ ָ ִ‬ ‫ְדּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ ֶ 15‬‬ ‫‪ Ì„‡‰‬שבעצם הוא מציאות מוגבלת‪,‬‬
‫‪»»» 23‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪ ‰ÓLp‰‬שהרי‬
‫‪»»¿« „vÓ‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בפועל‪«ƒ ‡e‰ ,‬‬ ‫לעיל(‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬
‫ותחתּוֹן ַ ִ ְ ָ‬ ‫דּעליוֹן ְ ַ ְ‬ ‫ְוהמּציאוּת ְ ֶ ְ‬ ‫‪ִ ְ ַ 16‬‬ ‫‚·‪ Ïe‬ולמעלה‬ ‫‪¿ ÈÏ·c‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ‡e‰ 24‬‬
‫‪64‬‬ ‫מדובר על נכונות למסירות נפש ולא‬ ‫הוּצר‪‬‬
‫התּוֹרה‪ַ ְ ,‬‬ ‫דּקבּלת ַ ָ‬ ‫השּׁלימוּת ְ ַ ָ ַ‬ ‫שׁתּהיה ַ ְ ֵ‬ ‫בּכדי ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫‪ֵ ְ ִ 17‬‬ ‫‪ 25‬מהגבלות הזמן והמקום‪ ,‬כמבואר לעיל‬
‫‪65‬‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫בּשׁעת על מסירות נפש בפועל ¿≈‬ ‫שׁגּם ִ ְ ַ‬ ‫ואף ֶ ַ‬ ‫נפשׁ‪ַ ְ .‬‬ ‫דּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫הבּיטּוּל ִ ְ ִ‬ ‫להיוֹת ַ ִ‬ ‫‪ְ ִ 18‬‬ ‫באריכות ‪.76‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ÏehÈa‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ÔÂÈÎÂ‬‬ ‫‪» ≈¿ ,Ûeb‰a‬‬ ‫עליהם ¿«‬‫קיבּלוּ ֲ ֵ ֶ‬ ‫ונשׁמע ִ ְ‬ ‫נעשׂה ְ ִ ְ ָ‬ ‫כּשׁאמרוּ ַ ֲ ֶ‬ ‫תּוֹרה ְ ֶ ָ ְ‬ ‫מתּן ָ‬ ‫‪ַ ַ 19‬‬ ‫‪ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈¿ ¯kÊp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Ïk» Ètƒ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ („"ÂÈ‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪¯eaÈÁ‰‬‬‫‪ƒ« ‰NÚ‬‬‫)‪∆ ¬« B„È» ÏÚL‬‬ ‫∆«‬ ‫‪ 28‬אודות האופנים השונים בלימוד התורה‬
‫צרי‪‬‬ ‫יהיה ָ ִ‬ ‫בּאם ִ ְ ֶ‬ ‫שּׁיּצטוּוּ ַגּם ְ ִ‬ ‫לעשׂוֹת ָכּל ַמה ֶ ִ ְ ַ‬ ‫‪ֲ ַ 20‬‬
‫‪68‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬‫‪ƒ» (ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫¿ ∆¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ 29‬ומעלה לימוד התורה לשמה הקשור‬
‫‪69‬‬ ‫‪Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ÔBÈÏÚ‰a‬‬
‫‪¿∆»¿ Ô‰≈ ˙BȉÏ‬‬ ‫שׁהמּסירוּת ‪¿ƒ‬‬ ‫זמן ֶ ַ ְ ִ‬ ‫הרי ָכּל ְ ַ‬ ‫נפשׁ ַעל ֶזה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫למסירוּת ֶ ֶ‬ ‫‪ִ ְ ִ 21‬‬ ‫‪¯ÓBÏ‬‬
‫‪ 30‬ביציאה ממדידות והגבלות ≈‪« LÈ‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ ,ÔBzÁz‰a‬ומשום כך הוא צריך‬‫בּהגּוּף‪¿««¿ ,‬‬ ‫ואינוֹ ְ ַ‬ ‫הנּשׁמה ְ ֵ‬
‫מצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫בּכח הוּא ִ ַ‬ ‫נפשׁ ִהיא ְ ֹ ַ‬ ‫‪ֶ ֶ 22‬‬ ‫‪ ÌÚh‰‬הפנימי «‪«¿∆ ‰Ê∆ ÏÚ‬‬
‫‪¯ÓbL‬‬ ‫‪««« 31‬‬
‫‪71‬‬ ‫ומוכרח להתבטא הן בנשמה )עליון(‬ ‫החיבּוּר‬ ‫נעשׂה ַ ִ‬ ‫)שׁעל ָידוֹ ַ ֲ ֶ‬ ‫שׁהבּיטּוּל ֶ ַ‬ ‫ְוכיון ֶ ַ ִ‬ ‫‪ָ ֵ 23‬‬ ‫)‪Ïa˜Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫˜‪˙Ïa‬‬
‫‪«»« 32‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ÔÎÏ‬‬
‫בּהעליוֹן והן בגוף )תחתון(‪≈» ,‬‬‫להיוֹת ֵהן ְ ָ ֶ ְ‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫ותחתּוֹנים( ָ ִ‬‫ְדּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ִ ְ ֶ 24‬‬ ‫‪˙e¯ÈÒÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÈeÏz» (ÌÈ„e‰i‰‬‬‫‪ƒ ¿« 33‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪‰ÈeÏz‬‬
‫‪» ¿ ‰¯Bz‰‬‬ ‫« »‬ ‫‪˙Ïa˜c‬‬
‫התּוֹרה ¿«»«‬ ‫דּקבּלת ַ ָ‬ ‫השּׁלימוּת ְ ַ ָ ַ‬ ‫לכן ַ ְ ֵ‬ ‫בּהתּחתּוֹן‪ֵ ָ ,‬‬ ‫ְוהן ְ ַ ַ ְ‬ ‫‪ֵ 25‬‬ ‫ובזה מיושבת השאלה‬ ‫‪,LÙ‬‬
‫‪∆∆ 34‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪Èkƒ ,ÏÚBÙa‬‬
‫‪« ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ 35‬שבתחילת המאמר על כך שמעלת‬
‫נפשׁ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫בּפוֹעל‪ִ ,‬כּי ַ ְ ִ‬ ‫נפשׁ ְ ַ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫תּלוּיה ִ ְ ִ‬‫‪ָ ְ 26‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ ÏÚBÙa‬בשונה‬
‫‪« ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 36‬קבלת התורה והמצוות בימי גזירת המן‬
‫‪76‬‬ ‫ממסירות נפש בכוח‪ ,‬נכונות למסירות‬
‫הטּבעית‪.‬‬ ‫ונפשׁ ַ ִ ְ ִ‬ ‫בּהגּוּף ְ ֶ ֶ‬ ‫בּפוֹעל ִהיא ‪ַ ְ 77‬‬ ‫ְ ַ‬ ‫‪27‬‬
‫‪ 37‬על מעלת קבלת התורה והמצוות במתן‬
‫נפש‪ ,‬שהיא בנשמה‪ ,‬הרי המסירות נפש ‪77‬‬ ‫‪ 38‬תורה היא עניין המסירות נפש‪ ,‬הרי‬
‫‪78‬‬ ‫‪.˙ÈÚ·h‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« LÙÂ‬‬
‫‪∆∆¿ Ûeb‰a‬‬
‫¿«‬ ‫‪77 ‡È‰‬‬
‫בפועל ‪ƒ‬‬ ‫‪ 39‬לכאורה עניין המסירות נפש הוא לא דבר הכרחי בקיום המצוות ועל זה בא‬

‫‪ (75‬וע"ד החילוק שבין הא"ס שבאצילות להא"ס שלמעלה מאצילות‪ ,‬דזה שהאור דאצילות א"ס להתפשטותו "הוא‬
‫באצילות גופא ואינו יורד ומתגלה חוץ לאצילות" ואוא"ס שלמעלה מאצילות הוא "בבחי' א"ס להתפשטותו ממש שנמשך‬
‫בכל ההשתלשלות" )המשך תרס"ו ע' תק ואילך(‪ (76 .‬וזה שהאדם נשאר במציאותו )גבול( ואעפ"כ לימוד התורה שלו הוא‬
‫למעלה מהגבלה ‪ (77‬ראה שערי אורה שער החנוכה ד"ה בכ"ה בכסליו פי"ט )ח‪ ,‬סע"א( ואילך‪ .‬וראה בארוכה ד"ה והי'‬
‫עקב ה'תשכ"ז ס"ה )סה"מ מלוקט ח"ב ע' עב(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫טי‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙BˆÓe‬‬
‫‪¿ƒ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « Ìei˜ƒ ÏÚ« ‡Ï‬‬ ‫‪ ʇ» ‰¯ÈÊb‰L‬בימי אחשורוש »¿»‬
‫‪… ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»≈¿«∆ ÏÚ« ÌȯeÙc‬‬ ‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰ÏÚn‰‬‬ ‫‪»¬«« Ìb« Ô·eÈ‬‬ ‫‪« ‰Ê∆ Ètƒ ÏÚÂ‬‬ ‫¿«‬ ‫‪1‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪,‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ,ÌBÏLÂ‬‬‫‪» ¿ ÒÁ« „a‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ ‚B¯‰Ï‬‬ ‫‡‪ ‡l‬גזירה «‪¬« ,Ûeb‰« ÏÚ‬‬ ‫‪ ,‰keÁc‬וזה המענה על השאלה שנשאלה לעיל‪ ,‬לאחר ∆»‬‫‪» ¬ « LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪¿ƒ « ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ ˙eÏÙM‰‬ועל כן לאמיתו של‬ ‫‪ƒ¿«¿ ʇ» eȉ» ̉lL‬‬
‫‪∆»∆ ÌÈÙeb‰L‬‬
‫שהוסבר ששלימות קבלת התורה קשורה במסירות נפש‪ ,‬מדוע הדבר נפעל על ∆« ‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÏÚ« ‡È‰ƒ ‰¯ÈÊb‰‬‬
‫‪»≈¿« ¯L‡Îc‬‬
‫ידי המסירות נפש של פורים דווקא ולא על ידי המסירות נפש של חנוכה‪ Èkƒ ,‬דבר כן מדובר על מסירות נפש מצד הגוף‪∆ ¬«¿ .‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪48‬‬ ‫)‪BÓk‬‬
‫¿‬ ‫‪˙BˆÓe‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫‪ÏÚBÙa‬‬
‫‪« ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬‫«‪ƒ¿« Ìb‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ‰˙ȉ‬כפי‬ ‫‪»≈¿«∆ 79 ‰keÁa‬‬
‫‪»¿» ‰¯ÈÊb‰L‬‬ ‫נפשׁ «¬ »‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬‫המּעלה ִ ְ ִ‬ ‫‪ִ ÏÚÂ‬פּי ֶזה ַ‬
‫יוּבן ַגּם ַ ַ ֲ ָ‬ ‫‪«¿ 1‬‬ ‫שהרי‬ ‫‪‰ÓLp‰‬‬
‫»‬ ‫»‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫«‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪¯wÈÚa‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ¿ ‡È‰ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫הניסים' ‪50‬‬ ‫'ועל‬ ‫בנוסח‬ ‫שאומרים‬ ‫‪ 7‬מובן שהגוף והנפש הטבעית מצד‬
‫דּחנוּכּה‪ִ ,‬כּי ַגּם‬ ‫נפשׁ ַ ֲ ָ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫ְדּפוּרים ַעל ַ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫‪2‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪̯ȷډÏe‬‬
‫‪» ƒ¬«¿ E˙¯Bz‬‬
‫‪∆ » ÌÁÈkL‰Ï‬‬
‫¿« ¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ 8‬עצמם לא ימסרו את נפשם למען‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÌÈi˜È‬‬ ‫¯ˆ‪ƒ¿∆ (80 EB‬‬
‫‪≈«¿ ̇aL‬‬ ‫‪∆ ¿ ÈwÁÓ‬‬
‫≈‪≈À‬‬ ‫הנּשׁמה‪,‬‬
‫מצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫בּעיקּר ִ ַ‬ ‫בּפוֹעל ִהיא ְ ִ ָ‬ ‫נפשׁ ְ ַ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫‪ְִַ 3‬‬ ‫‪˙e¯ÈÒn‰L‬‬
‫‡‪ƒ¿«∆ ‡l‬‬ ‫‪ 9‬עניינים רוחניים‪»∆ ,‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪,B˙B‡ e‚¯‰È‬‬‫‪¿«« ˙BˆÓe‬‬‫‪¿ƒ ‰¯Bz‬‬ ‫»‬ ‫פּוֹעלת ַגּם‬ ‫דּהנּשׁמה ֶ ֶ‬ ‫נפשׁ ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫שׁהמּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫אלּא ֶ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֶָ 4‬‬ ‫‪Ìb« ˙ÏÚBt‬‬
‫‪∆∆ ‰ÓLp‰c‬‬‫‪»»¿« ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ 10‬‬
‫‪54‬‬ ‫)‪»¿ƒ „vÓ‬‬
‫‪ BÈÚ‬בתור‬ ‫‡‪«ƒ Ûeb‰« ,ÈÊ‬‬ ‫¬«‬ ‫ונפשׁ‬‫שׁהגּוּף ְ ֶ ֶ‬ ‫וּמכּיון ֶ ַ‬ ‫הטּבעית‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫וּבנּפשׁ ַ ִ ְ ִ‬ ‫בּהגּוּף ַ ֶ ֶ‬ ‫‪ְַ 5‬‬ ‫‪,˙ÈÚ·h‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« LÙp·e‬‬ ‫‪∆∆« Ûeb‰a‬‬ ‫‪«¿ 11‬‬
‫‪55‬‬ ‫גוף‪ ,‬לא כפי שהוא מושפע מהנשמה(‬ ‫הגּילּוּי‬ ‫לכן ַ ִ‬ ‫מציאוּת‪ֵ ָ ,‬‬ ‫ענינם( ֵהם ְ ִ‬ ‫)מצּד ִ ְ ָ ָ‬ ‫הטּבעית ִ ַ‬ ‫‪ְִִַ 6‬‬ ‫‪˙ÈÚ·h‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« LÙÂ‬‬‫‪∆∆¿ Ûeb‰L‬‬
‫‪«∆ ÔÂÈkÓe‬‬
‫‪» ≈ƒ 12‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪Ôk≈ ÔȇM‬‬
‫‪≈∆ ‰Ó« .¯˜Ù‰k‬‬‫≈‡‪≈¿∆¿ BÈ‬‬ ‫ותחתּוֹנים(‬
‫דּעליוֹנים ְ ַ ְ ִ‬ ‫)החיבּוּר ְ ֶ ְ ִ‬ ‫תּוֹרה ַ ִ‬ ‫ְדּמתּן ָ‬ ‫‪ַַ 7‬‬ ‫‪ ÌÈÚ‬ולא מצד ההשפעה‬
‫)‪»»¿ƒ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ 13‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪„a‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ ‚B¯‰Ï‬‬‫‪¬« ‡È‰ƒ ‰¯ÈÊb‰Lk‬‬
‫¿ ∆«¿≈»‬ ‫‪˙e‡ÈˆÓ‬‬
‫‪ 14‬שיש לנשמה עליהם( ≈‪ƒ¿ ̉‬‬
‫נפשׁ‬ ‫דּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫הבּיטּוּל ִ ְ ִ‬ ‫בּהם ַעל ְ ֵידי ַ ִ‬ ‫שׁנּמשׁ‪ֶ ָ ‬‬ ‫‪ַ ְִֶ 8‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪BÏ LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÌBÏLÂ‬‬ ‫«‪» ¿ ÒÁ‬‬ ‫‪ÔÎÏ‬‬
‫‪ 15‬שמצד עצמה איננה בטלה‪≈» ,‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰¯ÈÊb‰Ó‬‬
‫‪»≈¿«≈ ψp‰Ï‬‬
‫‡‪≈»ƒ¿ ˙e¯LÙ‬‬‫∆¿ »‬ ‫וזוֹהי‬
‫עליהם‪ִ ְ .‬‬ ‫נוֹסף ֲ ֵ ֶ‬ ‫דּבר ָ‬ ‫הנּשׁמה הוּא ָ ָ‬ ‫שׁמּצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ִֶַ 9‬‬ ‫)‪¯eaÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ‰¯Bz‬‬‫‪» ÔzÓc‬‬‫‪«« ¿ ÈelÈb‰‬‬‫‪ƒ« 16‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪,ÌBÏLÂ‬‬‫‪» ¿ ÒÁ« ¯BtÎiL‬‬ ‫‪¿ƒ∆ È„È‬‬ ‫¿≈‬ ‫המּסירוּת‬ ‫דּפוּרים ַעל ַ ְ ִ‬ ‫נפשׁ ְ ִ‬ ‫דּהמּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫המּעלה ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ָ ֲ ַ ַ 10‬‬ ‫‪CLÓpL‬‬
‫‪« ¿ƒ∆ (ÌÈBzÁ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÌÈBÈÏÚc‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ¿ 17‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪B˙B‡ ‚B¯‰Ï‬‬‫‪¬« ‰¯ÈÊb‰L‬‬
‫‪»≈¿«∆ ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ‬‬ ‫הבּיטּוּל‬ ‫בּתכלית ַ ִ‬ ‫שׁבּפוּרים ָהיוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫דּחנוּכּה‪ִ ְ ֶ ,‬‬ ‫נפשׁ ַ ֲ ָ‬ ‫‪ֶ ֶ 11‬‬ ‫‪ ̉a‬בגוף ובנפש הטבעית «‪≈¿ ÏÚ‬‬
‫‪È„È‬‬ ‫‪∆» 18‬‬
‫‪62‬‬ ‫¯‪‰ˆB‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫)‪≈¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ‡È‰ƒ‬‬ ‫הפקר‬
‫שׁהרי ָהיוּ ֶ ְ ֵ‬ ‫מצּד ַהגּוּף ‪ֵ ֲ ֶ ,78‬‬ ‫)והשּׁפלוּת( ַגּם ִ ַ‬ ‫‪ְ ִ ַ ְ 12‬‬ ‫‪„vnL‬‬
‫‪«ƒ∆ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓc‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ÏehÈa‰‬‬ ‫‪ƒ« 19‬‬
‫‪63‬‬ ‫‡‪ (‡l‬גזירה «‪,Ûeb‰« ÏÚ‬‬
‫‪»∆ ,¯BtÎÏ‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫הטּבע ֹלא‬ ‫וּבדר‪ַ ֶ ַ ‬‬ ‫שׁיּרצה‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫לכל ִמי ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫להריגה ְ ָ‬ ‫‪ָ 13‬גּמוּר ַ ֲ ִ ָ‬ ‫‪ÛÒB‬‬
‫‪» ¯·c‬‬ ‫‪»» ‡e‰ ‰ÓLp‰‬‬ ‫‪»»¿« 20‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪(BÈÚ‬‬
‫)‪»¿ƒ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ Ûeb‰L‬‬ ‫‪«∆ ‡ˆÓ‬‬‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ ̉ÈÏÚ‬ובמסירות נפש מסוג זה‬‫‪∆ ≈¬ 21‬‬
‫היתה ַרק‬ ‫שׁהגּזרה ָ ְ ָ‬ ‫]ואף ֶ ַ ְ ֵ ָ‬ ‫מזּה‪ַ ְ .‬‬ ‫להנּצל ִ ֶ‬ ‫דּר‪ֵ ָ ִ ְ ‬‬ ‫היה ֶ ֶ‬ ‫‪ָ ָ 14‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ ¯˜Ù‰k‬ולכן דווקא המסירות‬
‫‪≈¿∆¿ ‡e‰‬‬ ‫‪ 22‬עדיין אין ביטול מוחלט של המציאות‪.‬‬
‫‪66‬‬ ‫נפש של פורים‪ ,‬ולא המסירות נפש של‬
‫ושׁלוֹם ֹלא‬ ‫כּוֹפרים ַחס ְ ָ‬ ‫וּבאם ָהיוּ ְ ִ‬ ‫היּהוּדים ְ ִ‬ ‫‪ַ 15‬על ַ ְ ִ‬ ‫‪˙e¯ÈÒn‰c‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ‰ÏÚn‰‬‬ ‫‪»¬«« ȉBÊÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ 23‬‬
‫‪67‬‬ ‫חנוכה‪ ,‬נחשבת מסירות נפש מצד‬ ‫סעיף א'‬ ‫לעיל ָ ִ‬ ‫)כּמּוּבא ְ ֵ‬ ‫להם ְכּלוּם ַ ָ‬ ‫עוֹשׂים ָ ֶ‬ ‫‪ָ 16‬היוּ ִ‬ ‫‪˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏÚ« ÌȯeÙc‬‬ ‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ 24‬‬
‫‪68‬‬ ‫הגוף ‪.[81‬‬ ‫שׁהגּזירה ָאז‬ ‫מכּיון ֶ ַ ְ ֵ ָ‬ ‫מכּל ָמקוֹם‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫מתּוֹרה אוֹר(‪ָ ִ ,‬‬ ‫‪ָ ִ 17‬‬ ‫‪eȉ» ÌȯeÙaL‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ,‰keÁc‬‬
‫‪» ¬ « LÙ‬‬ ‫‪∆∆ 25‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ÏÚM‬‬
‫‪ e‰ÊÂ‬הטעם הפנימי על «‪«∆ ‰Ó‬‬ ‫אלּא ַעל ַהגּוּף‪∆¿ ,‬‬ ‫וּמצוֹת ֶ ָ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫היתה ֹלא ַעל ִקיּוּם ַ ָ‬ ‫‪ָ ְ ָ 18‬‬ ‫‪ÏehÈa‰‬‬
‫‪ƒ« ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ 26‬כל בני ישראל ¿«¿‪ƒ‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÌȯeÙc‬‬
‫‪ƒ ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬ ‫‪ƒ¿« È„È‬‬ ‫שׁהגּוּפים ¿≈‬ ‫נמצא‪ִ ַ ֶ ,‬‬ ‫ושׁלוֹם‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫וּלאבּד ַחס ְ ָ‬ ‫להרוֹג ְ ַ ֵ‬ ‫‪ֲ ַ 19‬‬ ‫‪,78 Ûeb‰« „vÓ‬‬
‫)‪«ƒ Ìb« (˙eÏÙM‰Â‬‬
‫‪¿ƒ «¿ 27‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ ‡˜Âc‬ולא על ידי המסירות נפש של‬ ‫«¿»‬ ‫‪¯eÓb» ¯˜Ù‰‬‬ ‫‪≈¿∆ eȉ» ȯ‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ 28‬‬
‫דּכאשׁר‬
‫השּׁפלוּת‪ֶ ֲ ַ ְ .‬‬ ‫בּתכלית ַ ִ ְ‬ ‫שׁלּהם ָהיוּ ָאז ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֶ ָ ֶ 20‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰Â‬‬
‫‪≈¿ «¿ ¯Ób‰‬‬ ‫‪»¿« ‰È‰‬‬ ‫חנוכה »»‬ ‫‪ÈÓƒ ÏÎÏ‬‬‫‪ ‰‚ȯ‰Ï‬של הגוף ¿»‬‫‪» ƒ¬« 29‬‬
‫)כּמוֹ ַ ֲ ָ‬
‫בּחנוּכּה ‪79‬‬ ‫וּמצוֹת ְ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ‬ ‫הגּזירה ִהיא ַעל ַ ָ‬ ‫‪ָ ֵ ְ ַ 21‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬ונשלם מה‬ ‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬ ‫¿«»«‬ ‫ככל פרטי הדברים‬ ‫‪,‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ 30‬‬
‫‪74‬‬ ‫וּלהעבירם שהתחיל במתן תורה‪≈¿ ÏÚ« Èkƒ ,‬‬
‫‪È„È‬‬ ‫תּוֹרת‪ָ ִ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫להשׁכּיחם ָ ֶ‬ ‫היתה ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫שׁהגּזירה ָ ְ ָ‬ ‫‪ָ ֵ ְ ַ ֶ 22‬‬ ‫‪C¯„·e‬‬
‫‪ 31‬האמורים במגילת אסתר ¿∆∆‬
‫‪75‬‬ ‫‡‪ Ê‬בימי‬ ‫‪» ̉lL‬‬ ‫‪∆»∆ ÏehÈa‰L‬‬ ‫יהרגוּ ∆«‪ƒ‬‬ ‫וּמצוֹת ַ ַ ְ‬ ‫תּוֹרה ִ ְ‬ ‫יקיּים ָ‬ ‫שׁבּאם ְ ַ ֵ‬ ‫רצוֹנ‪ִ ְ ֶ (80 ‬‬ ‫מחקּי ְ ֶ‬ ‫‪ֵ ֻ ֵ 23‬‬ ‫‪ψp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ C¯c‬‬ ‫‪∆∆ ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… Ú·h‰‬‬
‫‪«∆« 32‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ,Ûeb‰‬ולא‬‫‪« „vÓ‬‬‫‪«ƒ Ìb« ‰È‰‬‬‫כּהפקר‪ַ .‬מה הפורים »»‬ ‫ענינוֹ( ֵאינוֹ ְ ֶ ְ ֵ‬ ‫)מצּד ִ ְ ָ‬ ‫אזי‪ַ ,‬הגּוּף ִ ַ‬ ‫‪ 24‬אוֹתוֹ‪ַ ֲ ,‬‬ ‫‪˜¯« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‰¯Êb‰L‬‬
‫]‪»≈¿«∆ Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ 33‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ eȉ» ÔÎÏ‬‬‫וּלאבּד ַחס רק מצד הנשמה‪≈» ,‬‬ ‫להרוֹג ְ ַ ֵ‬ ‫כּשׁהגּזירה ִהיא ַ ֲ‬ ‫שּׁאין ֵכּן ְ ֶ ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪ֵ ֶ 25‬‬ ‫‪eȉ» ̇·e‬‬‫‪ƒ¿ ÌÈ„e‰i‰‬‬‫‪ƒ ¿« ÏÚ« 34‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ Ô‰≈ ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓc‬‬ ‫‪«« ¿ ÈelÈb‰Ï‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪eȉ» ‡Ï‬‬‫‪… ÌBÏLÂ‬‬ ‫‪» ¿ ÒÁ« ÌȯÙBk‬‬
‫‪ƒ¿ 35‬‬
‫מהגּזירה‬
‫להנּצל ֵ ַ ְ ֵ ָ‬ ‫אפשׁרוּת ְ ִ ָ ֵ‬ ‫שׁיּשׁ לוֹ ֶ ְ ָ‬ ‫אלּא ֶ ֵ‬ ‫ְושׁלוֹם ֶ ָ‬ ‫‪ָ 26‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ Ûeb‰‬ובזה‬ ‫‪« „vÓ‬‬‫‪«ƒ Ô‰Â‬‬ ‫‪≈¿ ‰ÓL‬‬‫«‪»»¿p‰‬‬ ‫)‪‡·enk‬‬
‫‪» « ÌeÏk¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ÌÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ 36‬‬
‫שׁהגּזירה‬
‫מכּיון ֶ ַ ְ ֵ ָ‬ ‫ושׁלוֹם‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫שׁיּכפּוֹר ַחס ְ ָ‬ ‫‪ַ 27‬על ְ ֵידי ֶ ִ ְ‬ ‫‪,(¯B‡ ‰¯BzÓ‬‬
‫‪» ƒ '‡ ÛÈÚÒ‬‬ ‫‪ƒ» ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈¿ 37‬‬
‫שׁהגּוּף‬‫נמצא ֶ ַ‬
‫אלּא( ַעל ַהגּוּף‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫לכפּוֹר‪ָ ֶ ,‬‬ ‫רוֹצה ִ ְ‬ ‫שׁאינוֹ ֶ‬ ‫מפּני ֶ ֵ‬ ‫)לא ִ ְ ֵ‬ ‫להרוֹג אוֹתוֹ ִהיא ֹ‬ ‫‪ֲ ַ 28‬‬ ‫‪ 38‬ולפי זה לכאורה הגזירה לא היתה רק‬
‫כּהפקר ‪.[81‬‬
‫ענינוֹ( הוּא ְ ֶ ְ ֵ‬ ‫)מצּד ִ ְ ָ‬ ‫ִַ‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 39‬גזירה על הגוף אלא עניין רוחני ומדוע‬

‫והשּׁלימוּת‬
‫הגּמר ְ ַ ְ ֵ‬‫היה ַ ְ ָ‬‫דּוקא ָ ָ‬‫דּפוּרים ַ ְ ָ‬ ‫נפשׁ ְ ִ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫שּׁעל ְ ֵידי ַ ְ ִ‬ ‫‪ַ e‰ÊÂ‬מה ֶ ַ‬ ‫‪∆¿30‬‬ ‫‪ 40‬אם כן מבואר כאן שהחידוש של‬
‫‪ 41‬המסירות נפש בפורים הוא שמדובר‬
‫מצּד ַהגּוּף‪,‬‬ ‫היה ַגּם ִ ַ‬ ‫שׁלּהם ָאז ָ ָ‬ ‫שׁהבּיטּוּל ֶ ָ ֶ‬ ‫התּוֹרה‪ִ ,‬כּי ַעל ְ ֵידי ֶ ַ ִ‬ ‫ְדּקבּלת ַ ָ‬ ‫ַַָ‬ ‫‪31‬‬
‫‪ 42‬על מסירות נפש מצד הגוף‪ ,‬על כך בא‬
‫לוֹמר‬
‫מצּד ַהגּוּף‪ֵ ְ .‬וישׁ ַ‬ ‫והן ִ ַ‬‫הנּשׁמה ְ ֵ‬
‫מצּד ַ ְ ָ ָ‬ ‫תּוֹרה ֵהן ִ ַ‬ ‫דּמתּן ָ‬ ‫להגּילּוּי ְ ַ ַ‬ ‫כּלים ְ ַ ִ‬ ‫לכן ָהיוּ ֵ ִ‬ ‫‪ֵ ָ 32‬‬ ‫‪ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ,ÌB˜Ó» ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪ 43‬המענה כי‬

‫‪ (78‬ראה בארוכה שערי אורה ד"ה וקבל פי"א )אלא שהביאור שם הוא באופן אחר(‪ (79 .‬ראה לבוש או"ח הל' חנוכה‬
‫סתר"ע ס"ב‪ ,‬הובא בט"ז שם סק"ג‪ (80 .‬נוסח הודאת "ועל הנסים" דחנוכה‪ (81 .‬להעיר שהחילוק בין שני אופנים אלו הוא‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫כ‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ ‰ÓLp‰c‬והלימוד 'לשמה' אינו מתאפיין רק בענין הביטול(‬
‫‪»»¿« ¿ ˙eÓÈÏM‰‬‬ ‫‪ 1‬נשלם עניין קבלת התורה שהתחיל במתן תורה כי ראשית השלימות היא « ¿≈‬
‫‪48‬‬ ‫‪ÏL‬‬ ‫‡‪ ‡l‬התוכן והמהות של הלימוד 'לשמה' הוא «‪ƒ¿∆ ‰Ê∆ Ìb‬‬
‫‪∆ B˙e‡ÈˆnL‬‬ ‫‪ 2‬בקבלה על ידי מסירות נפש ושנית היה צורך דוקא במסירות נפש מצד הגוף‪»∆ .‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÌÚƒ ˙¯aÁ˙Ó‬‬ ‫‪∆∆«¿ƒ (Ûeb‰Â‬‬ ‫)‪«¿ ‰ÓLp‰‬‬
‫‪»»¿« „ÓBl‰‬‬ ‫‪≈ « Ì„‡‰‬‬ ‫‪' ¯Ó‡n‰a‬וקבל »»»‬ ‫‪ ·˙kM‬הרבי הריי"צ ¿««¬»‬ ‫‪«»∆ ‰Ó« Ìb« e‰Êc‬‬‫‪∆¿ ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ 3‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ‰Ê‬שהמציאות של האדם‪ ,‬ודווקא כפי שהיא בשלימותה‪ ,‬מתחברת‬ ‫‪∆ È„È‬‬‫‪ 4‬היהודים' שיצא לאור בשנת תשי"א )בדבריו בשאלה מה היתרון של קבלת ¿≈‬
‫‪51‬‬ ‫‪‡ˆBÈ‬‬
‫ומתאחדת עם התורה ‪≈ ‡e‰‬‬ ‫‪ 5‬התורה בימי הפורים על הקבלה בעת‬
‫‪52‬‬ ‫גדרי המציאות‬ ‫‪ÂÈ˙BÏa‚‰Ó‬‬
‫הגּזירה ָהיוּ ≈«¿» »‬ ‫שׁבּזמן ַ ְ ֵ ָ‬
‫בּהמּאמר ֶ ִ ְ ַ‬
‫שּׁכּתב ְ ַ ַ ֲ ָ‬
‫ְדּזהוּ ַגּם ַמה ֶ ָ ַ‬‫‪ 6‬מתן תורה והרי במתן תורה היו ‪ֶ 1‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ÈÏa‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰lÚ˙Óe‬‬
‫המוגבלת שלו ‪∆«¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫בּזה‬
‫בּגשׁמיּוּת‪ִ ,‬כּי ָ ֶ‬ ‫השּׁפלוּת ַגּם ְ ַ ְ ִ‬ ‫בּתכלית ַ ִ ְ‬ ‫‪ 8‬במדריגה עליונה ואילו בפורים היו ‪ֵ ָ ְ 2‬‬
‫ִישׂראל ְ ַ ְ ִ‬
‫‪54‬‬ ‫‪.‰¯B˙c‬‬
‫¿‚·‪» ¿ Ïe‬‬ ‫‪ ‰¯ÈÊb‰‬של המן‬
‫‪»≈¿« ÔÓÊaL‬‬
‫בשפלות( ∆‪«¿ƒ‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ e‰Êc‬עניין זה שלימוד‬
‫‪∆¿ ,¯ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈÂ‬‬ ‫להגּילּוּי ¿≈‬ ‫כּלים ְ ַ ִ‬ ‫שׁהיוּ ָאז ֵ ִ‬ ‫הטּעם ַעל ֶזה ֶ ָ‬ ‫מרמּז ַ ַ ַ‬
‫‪ֵ ַ ְ 3 ˙eÏÙM‰‬‬
‫‪¿ƒ « ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ χ¯NÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ eȉ» 9‬‬
‫‪56‬‬ ‫התורה לשמה מחבר את האדם עם‬ ‫הגּוּף‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מצּד‬
‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫גּם‬‫ַ‬ ‫תּוֹרה‬‫ָ‬ ‫ְדּמתּן‬
‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫‪4‬‬
‫‪ ,˙eiÓL‚a‬ובתחילת המאמר‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ìb« 10‬‬
‫התורה מתוך שלימות המציאות של ‪57‬‬ ‫)סעיף ד'(‬ ‫לעיל ָ ִ‬ ‫המבוֹאר ְ ֵ‬ ‫‪ַ ‰p‰Â‬על ִפּי ַ ְ ָ‬ ‫‪ 5‬יא( ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪ 11‬נשאלה השאלה מדוע ההדגשה הזו‬
‫הנשמה והגוף‪ ,‬הוא הטעם הפנימי על ‪58‬‬ ‫‪ 12‬חשובה לענין המסירות נפש‪ ,‬ועל כך‬
‫שׁלשׁה‬‫ותחתּוֹן ֵישׁ ְ ֹ ָ‬ ‫עליוֹן ְ ַ ְ‬ ‫שׁבּחיבּוּר ֶ ְ‬ ‫ְִֶ‬ ‫‪6‬‬
‫הריי"צ ‪59‬‬ ‫הרבי‬ ‫‪‡È·nL‬‬
‫כך ∆≈‪ƒ‬‬ ‫‪Ên¯Ó‬‬
‫‪≈ «¿ ‰Êa‬‬‫‪ 13‬בא הביאור כאן ‪∆» Èkƒ‬‬
‫שׁלּהם –‬ ‫והבּיטּוּל ֶ ָ ֶ‬ ‫התּחתּוֹן ְ ַ ִ‬ ‫העליוֹן‪ְ ַ ַ ,‬‬ ‫ענינים – ָ ֶ ְ‬ ‫‪ְִָ ִ 7‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪˙e¯¯BÚ˙‰L‬‬
‫∆‪¿ ¿ƒ‬‬ ‫‪¯Ó‡n‰a‬‬
‫¿««¬»‬ ‫בני ישראל‬ ‫‪eȉL‬‬
‫‪»∆ ‰Ê∆ ÏÚ« ÌÚh‰‬‬
‫‪««« 14‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ χ¯NÈc‬בעת‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒn‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫דּקבּלת‬
‫והשּׁלימוּת ְ ַ ָ ַ‬ ‫להגּמר ְ ַ ְ ֵ‬ ‫לזכּוֹת ְ ַ ְ ָ‬ ‫שׁבּכדי ִ ְ‬
‫מוּבן‪ֵ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ 8‬‬ ‫‪ ʇ» 15‬בימי גזירת המן ≈‪ƒ‬‬
‫‪ ÌÈÏk‬ראויים‬
‫‪62‬‬ ‫‪,ÈÎc¯Ó‬‬
‫‪«¿¿» È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰˙ȉ‬‬
‫גזירת המן »¿»‬ ‫וּדהגּוּף‪,‬‬ ‫דּהנּשׁמה ְ ַ‬ ‫הבּיטּוּל ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫מספּיק ַ ִ‬ ‫התּוֹרה ֵאין ַ ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ 9‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ Ìb« ‰¯Bz‬‬‫‪» ÔzÓc‬‬
‫‪«« ¿ ÈelÈb‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ 16‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪‰LÓ‬‬
‫ההתפשטות והניצוץ של בחינת …∆‬ ‫וּכמוֹ‬ ‫שׁלּהם‪ְ ,‬‬ ‫המּציאוּת ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁתּהיה ַגּם ַ ְ ִ‬ ‫צרי‪ֶ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫אלּא ָ ִ‬ ‫‪ָ ֶ 10‬‬ ‫‪ Ûeb‰‬וכמבואר לעיל באריכות מעלת‬
‫‪« 17‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ,B¯B„aL‬ולעיל נשאלה השאלה‬ ‫∆¿‬ ‫שׁלּהם‬‫ושׁהמּציאוּת ֶ ָ ֶ‬ ‫השּׁלימוּת‪ִ ְ ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫בּתכלית ַ ְ ֵ‬ ‫שׁהם ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֵ ֶ 11‬‬ ‫וחשיבות הדבר‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫מדוע חשוב להדגיש זאת‪ ,‬והביאור ‪65‬‬
‫דּר‪‬‬ ‫ועל ֶ ֶ‬ ‫התּוֹרה‪ַ ְ .‬‬ ‫וּמחוּבּרת ִעם ַ ָ‬ ‫קשׁוּרה ְ ֶ ֶ‬ ‫תּהיה ְ ָ‬ ‫‪ֶ ְ ִ 12‬‬ ‫‪¯‡B·Ó‰‬‬
‫‪» ¿« Ètƒ ÏÚ« ‰p‰Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ (‡È 19‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏc‬‬ ‫הוא ¿‪ƒ‬‬ ‫‪¯eaÈÁaL‬‬
‫)‪ƒ¿∆ ('„ ÛÈÚÒ‬‬
‫‪ƒ» ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈¿ 20‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪,ÈelÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» ÈÎc¯Ó‬‬
‫»¿¿«‬
‫שׁהמּעלה‬
‫וסעיף ח'( ֶ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫)סעיף ו' ְ ָ ִ‬ ‫לעיל ָ ִ‬ ‫שׁנּתבּאר ָ ֵ‬‫‪ֵ ָ ְ ִ ֶ 13‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪»… ¿ LÈ≈ ÔBzÁ˙Â‬‬
‫‪¿«¿ ÔBÈÏÚ‬‬
‫‪¿∆ 21‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ ¯¯BÚ‬מרדכי ∆‡˙‬
‫‪≈ L‬‬‫‪∆ È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬
‫¿«‬ ‫בּענין‬
‫לשׁמהּ ִהיא ֹלא ַרק ְ ִ ְ ַ‬ ‫התּוֹרה ִ ְ ָ‬ ‫ְדּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִ 14‬‬ ‫‪ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« ,ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» Y ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ 22‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪‰¯Bz‬‬
‫»‬ ‫‪„BÓÏÏ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪χ¯NÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫בּשׁביל‬ ‫)שׁהלּימּוּד ֶשׁלּוֹ הוּא ֹלא ִ ְ ִ‬ ‫הבּיטּוּל ֶ ַ ִ‬ ‫‪ִ ַ 15‬‬ ‫‪ ̉lL‬היינו חיבור‬
‫‪∆»∆ ÏehÈa‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ 23‬‬
‫‪70‬‬ ‫]‪˯ٷe‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪LÙ‬‬
‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫השּׁלימוּת‬ ‫בּשׁביל ַ ְ ֵ‬ ‫השּׁלימוּת ֶשׁלּוֹ‪ַ ,‬גּם ֹלא ִ ְ ִ‬ ‫‪ֵ ְ ַ 16‬‬ ‫‪ 24‬העליון והתחתון על ידי ששניהם‬
‫‪71‬‬ ‫)‪ÏÚ‬‬
‫¯‡‪« ¯Bc‰« L‬‬‫‪… ‰È‰‬‬
‫‪»» ÈÎc¯nL‬‬
‫∆»¿¿«‬ ‫האדם‬‫שׁמּציאוּתוֹ ֶשׁל ָ ָ ָ‬ ‫אלּא ַגּם ֶזה ֶ ְ ִ‬ ‫ְדּהנּשׁמה( ֶ ָ‬‫‪ָ ָ ְ ַ 17‬‬ ‫סוף‬ ‫האין‬ ‫אור‬ ‫לגבי‬ ‫‪ 25‬מתבטלים‬
‫‪72‬‬ ‫‪ epnnL‬מהראש‬
‫‪∆ƒ∆ (‰LÓ‬‬ ‫‪∆… C¯c‬‬ ‫∆∆‬ ‫‪È„ÎaL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ,Ô·eÓ‬‬‫‪ 26‬שלמעלה משניהם – »‬
‫התּוֹרה‬
‫מתחבּרת ִעם ַ ָ‬ ‫והגּוּף( ִ ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫)הנּשׁמה ְ ַ‬ ‫הלּוֹמד ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ֵ ַ 18‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ÏÎÏ‬‬
‫‪ CLÓ‬חיות והשפעה ¿»‬ ‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰Â‬‬
‫‪≈¿ «¿ ¯Ób‰Ï‬‬‫‪»¿«¿ ˙BkÊÏ‬‬ ‫‪¿ƒ 27‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ Ìȯ·‡‰‬וכך משה רבינו משפיע‬
‫»≈»‪ƒ‬‬
‫וּמתעלּה‬
‫מהגבּלוֹתיו ִ ְ ַ ֶ‬ ‫יוֹצא ֵ ַ ְ ָ ָ‬ ‫שׁעל ְ ֵידי ֶזה הוּא ֵ‬ ‫‪ַ ֶ 19‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬שכאמור היה בימי‬
‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬
‫‪«»«¿ 28‬‬
‫חיות בכל בני ישראל וגם עניין זה של ‪75‬‬ ‫שׁמּביא‬ ‫דּזהוּ ֶ ֵ ִ‬ ‫לוֹמר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫דּתוֹרה‪ֵ ְ .‬וישׁ ַ‬ ‫להבּלי ְגבוּל ְ ָ‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 20‬‬ ‫‪ÏehÈa‰‬‬
‫‪ƒ« ˜ÈtÒÓ‬‬‫‪ 29‬גזירת המן ≈‡‪ƒ¿« ÔÈ‬‬
‫לימוד התורה באופן שמחבר את בני ‪76‬‬ ‫דּישׂראל‬
‫נפשׁ ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫המּסירוּת ֶ ֶ‬ ‫שׁהתעוֹררוּת ַ ְ ִ‬ ‫בּהמּאמר ֶ ִ ְ ְ‬ ‫‪ָ ֲ ַ ַ ְ 21‬‬ ‫‪Ûeb‰„e‬‬
‫‪ ‰ÓLp‰c‬בחינת עליון ¿ «‬
‫‪»»¿« ¿ 30‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪CÈLÓ‰‬‬
‫ישראל עם התורה[‪ ,‬מרדכי ‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫דּלימּוּד‬ ‫שׁבּדוֹרוֹ‪ִ ְ ,‬‬ ‫משׁה ֶ ְ‬ ‫מרדּכי‪ֶ ֹ ,‬‬ ‫היתה ַעל ְ ֵידי ָ ְ ְ ַ‬ ‫‪ָ ְ ָ 22‬‬ ‫‪ 31‬בחינת תחתון‪ ,‬כך שמציאותם לא תהיה‬
‫‪78‬‬ ‫‪,ÏehÈa‰‬‬
‫‪ƒ« ÔÈÚ‬‬
‫)‪«¿ƒ ˜¯« ‡Ï‬‬
‫‪… ̉a‬‬‫»∆‬ ‫ועל ְ ֵידי‬ ‫העילּוּי‪ַ ְ ,‬‬ ‫בּתכלית ָ ִ‬ ‫היה ְ ַ ְ ִ‬ ‫מרדּכי ָ ָ‬
‫התּוֹרה ֶשׁל ָ ְ ְ ַ‬ ‫‪ָ ַ 23‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‡‪ƒ» ‡l‬‬‫‪ 32‬ניכרת ונרגשת כלל‪»∆ ,‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪„enÈÏc‬‬
‫‪ƒ¿ ÈelÈÚ‰‬‬ ‫‡‪ƒ» Ìb« (‡l‬‬‫∆»‬ ‫נפשׁ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫תּוֹרה ִ ְ ִ‬ ‫ללמוֹד ָ‬ ‫ישׂראל ִ ְ‬ ‫שׁעוֹרר ֶאת ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ֵ ֶ 24‬‬ ‫‪˙e‡Èˆn‰‬‬
‫‪ ‰È‰zL‬קיימת «‪ƒ¿« Ìb‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ 33‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ BÓk¿ ‰¯Bz‰‬‬‫« »‬ ‫‪ ,̉lL‬הן של הנשמה והן של הגוף‬
‫‪∆»∆ 34‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ,Ì„‡‰c‬‬
‫‪»»» ¿ ˙eÓÈÏM‰‬‬
‫« ¿≈‬
‫דּר‪‬‬ ‫)על ֶ ֶ‬ ‫היה ֹראשׁ ַהדּוֹר ַ‬ ‫שׁמּרדּכי ָ ָ‬‫]וּבפרט ֶ ָ ְ ְ ַ‬ ‫‪ָ ְ ִ 25‬‬ ‫הנשמה והגוף‬ ‫‪≈∆ BÓÎe‬‬
‫‪̉L‬‬ ‫‪¿ 35‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ Ûeb‰„e‬היינו חיבורם‬
‫‪« ¿ ‰ÓLp‰c‬‬
‫¿ «¿»»‬ ‫המשׁי‪‬‬ ‫האברים[‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫לכל ָ ֵ ָ ִ‬ ‫נמשׁ‪ָ ְ ‬‬ ‫שׁמּמּנּוּ ִ ְ ָ‬ ‫משׁה( ֶ ִ ֶ‬ ‫‪ֶ ֹ 26‬‬ ‫‪,˙eÓÈÏM‰‬‬
‫« ¿≈‬ ‫‪˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 36‬‬
‫לאלוקות על ידי לימוד התורה דווקא ‪83‬‬ ‫העילּוּי‬ ‫אלּא( ַגּם ָ ִ‬ ‫הבּיטּוּל‪ָ ֶ ,‬‬ ‫ענין ַ ִ‬ ‫)לא ַרק ִ ְ ַ‬ ‫בּהם ֹ‬ ‫‪ֶ ָ 27‬‬ ‫‪ ̉lL‬הנשמה‬ ‫‪∆»∆ ˙e‡Èˆn‰LÂ‬‬‫‪ƒ¿«∆ ¿ 37‬‬
‫כפי שהם מצד שלימות המציאות של ‪84‬‬ ‫השּׁלימוּת‬ ‫מצּד ַ ְ ֵ‬ ‫שׁהיא ִ ַ‬ ‫התּוֹרה ְכּמוֹ ֶ ִ‬ ‫ְדּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִ 28‬‬ ‫‪‰È‰z‬‬
‫‪ 38‬והגוף‪ ,‬העליון והתחתון ‪∆¿ƒ‬‬
‫‪85‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫וּדהגּוּף‪.‬‬‫דּהנּשׁמה ְ ַ‬ ‫השּׁלימוּת ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְדּהאדם‪ֵ ְ ַ ,‬‬ ‫ָ ָָ‬ ‫‪29‬‬ ‫‪.‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÌÚƒ ˙¯aeÁÓe‬‬
‫˜‪∆∆ ¿ ‰¯eL‬‬ ‫‪» ¿ 39‬‬
‫המבואר לעיל במעלת ‪86‬‬ ‫‪‰Ê∆ Ètƒ ÏÚÂ‬‬
‫¿«‬ ‫בּהמּאמר‬
‫שּׁמּביא ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫לבאר ַגּם ַמה ֶ ֵ ִ‬ ‫‪ִ ÏÚÂ‬פּי ֶזה ֵישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫‪«¿30‬‬ ‫‪ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈» ¯‡a˙pL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ C¯c‬‬ ‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬ ‫‪«¿ 40‬‬
‫לימוד התורה לשמה דווקא כאשר ‪87‬‬ ‫‪('Á ÛÈÚÒÂ‬‬ ‫)‪ƒ»¿ ' ÛÈÚÒ‬‬ ‫‪ƒ» 41‬‬
‫מציאות הנפש והגוף היא בשלימות ‪88‬‬
‫אלף‬
‫וּשׁנים ֶ ֶ‬ ‫עשׂרים ְ ַ ִ‬ ‫קיבּץ ֶ ְ ִ‬ ‫שׁמּרדּכי ִ ֵ‬ ‫ֶ ְָ ְ ַ‬ ‫‪31‬‬
‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏc‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰ÏÚn‰L‬‬
‫‪»¬««∆ 42‬‬
‫הרבי ‪89‬‬ ‫‪‡È·nM‬‬
‫‪ƒ≈∆ ‰Ó« Ìb« ¯‡·Ï‬‬
‫≈‪≈»¿ LÈ‬‬ ‫בּלימּוּד‬ ‫מעלה זוֹ ְ ִ‬ ‫רבּן‪ִ ,‬כּי ַ ֲ ָ‬ ‫‪ִ 32‬תּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫‪ÔÈÚa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ˜¯« ‡Ï‬‬ ‫‪… ‡È‰ƒ dÓLÏ‬‬ ‫‪»¿ ƒ 43‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪ÈÎc¯nL‬‬
‫‪«¿¿»∆ ¯Ó‡n‰a‬‬‫הריי"צ ¿««¬»‬ ‫‪ BlL‬לא‬ ‫)‪∆ „enÈl‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ÏehÈa‰‬‬ ‫‪ƒ« 44‬‬
‫‪91‬‬ ‫¯‪ Ôa‬ולמד איתם‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‡‪∆ ˙B˜BÈzƒ ÛÏ‬‬
‫‪∆∆ ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌȯNÚ‬‬
‫˜‪ƒ¿ ∆ ıaÈ‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪ 45‬קשור עם מציאותו ואין בו שום כוונות לטובת ולתועלת עצמו ולכן הלימוד‬
‫‪92‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « „vÓ‬‬
‫)‪«ƒ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏa‬‬‫‪ƒ¿ BÊ ‰ÏÚÓ‬‬
‫תורה‪»¬« Èkƒ ,‬‬ ‫‪ÏÈ·La‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‡Ï‬‬
‫‪ Ìb« ,BlL‬אפילו …‬
‫‪ ˙eÓÈÏM‰‬האישית ∆‬
‫‪≈¿ « ÏÈ·La‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ‡e‰ 46‬‬
 ‫אכ‬ ‫‪`"iyz'd ,mixet‬‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪̉lL‬‬
‫‪∆»∆ Ûeb‰« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ Ô‰Â‬‬
‫זמן רב כבר הספיקה להתרחק ממקורה הרוחני‪≈¿ ,‬‬ ‫כפי‬ ‫¯‪Ôa‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈ˙a‬‬
‫‪ƒ¿ ¯wÈÚa‬‬
‫‪» ƒ¿ ‡È‰ƒ (Ûeb‰„e‬‬
‫‪« ¿ ‰ÓLp‰c‬‬
‫¿ «¿»»‬ ‫‪1‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ˙B‡˙·e‬לעומת הגוף של‬
‫‪¬«¿ ‰i˙Le‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« Ck» Ïk» ÌMb˙‬‬
‫‪≈ «¿ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫שממשיך ומבאר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫המבוגרים שכבר עוסקים באכילה ושתייה ומלאים תאוות שנים רבות‪46 ,‬‬ ‫‪ÌÏBÚ‰‬‬
‫≈‡‪» » ÔÈ‬‬
‫‪e¯Ó‡M‬‬ ‫¯‪ 82 Ï"Ê‬בגמרא‬
‫‪¿»∆ ‰Ó« Ètƒ ÏÚ« ‰Ê∆ Ô·eÈÂ‬‬
‫¿ «‬ ‫««‬ ‫‪3‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪.‰ke¯‡a‬‬
‫‡‪» ¬« ¯Á‬‬‫‪≈« ÌB˜Óa‬‬
‫‪»¿ ¯‡B·Ók‬‬
‫«¿ »‬ ‫¯‪Ôa‬‬ ‫‪Ï·‰‬‬
‫‪∆∆ ÏÈ·La‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬ ‫‡‪ƒ¿ ƒ ‡l‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ‬‬‫‪»∆ Ìi˜˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫פיהם של‬ ‫‪4‬‬
‫לעיל במעלת ‪48‬‬ ‫‪ ‰Ê∆ Èt‬האמור‬
‫‪ƒ ÏÚÂ‬‬
‫¿«‬ ‫‪ dÈÏ‬אמר לו‬‫‡‪≈ ¯Ó‬‬
‫הלומדים תורה‪«» ,‬‬ ‫‪5‬‬
‫הבל פיהם של תינוקות של בית רבן‪49 ,‬‬
‫וּדהגּוּף(‬
‫דּהנּשׁמה ְ ַ‬
‫השּׁלימוּת ְ ַ ְ ָ ָ‬
‫מצּד ַ ְ ֵ‬
‫)שׁהיא ִ ַ‬
‫התּוֹרה ֶ ִ‬
‫‪ָ ַ 1‬‬ ‫‪C„È„Â‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪È„Èc‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪Èia‡Ï‬‬
‫‪≈««¿ ‡tt‬‬‫«¯· «»‬ ‫‪6‬‬
‫הן מצד נשמתם והן מצד גופם שהם ‪50‬‬ ‫‪ ,ȇÓ‬ומה לגבי לימוד התורה שלי‬‫«‬ ‫‪7‬‬
‫עדינים וזכים יותר מהנשמות והגופים ‪51‬‬
‫ויוּבן ֶזה ַעל‬ ‫רבּן‪ַ ְ .‬‬ ‫בּתינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬
‫‪2‬‬ ‫בּעיקּר ְ ִ‬ ‫ִהיא ְ ִ ָ‬
‫‪ 8‬ושלך‪ ,‬האם אין העולם מתקיים בזכותו‬
‫‪52‬‬ ‫‪‰Êc‬‬
‫‪∆¿ ,¯ÓBÏ‬‬
‫של המבוגרים ≈‪« LÈ‬‬ ‫אלּא‬‫מתקיּם ֶ ָ‬ ‫העוֹלם ִ ְ ַ ֵ‬ ‫רז"ל ֵאין ָ ָ‬ ‫‪82‬‬ ‫שּׁאמרוּ ַ ַ‬ ‫‪ִ 3‬פּי ַמה ֶ ָ ְ‬ ‫‡‪dÈÏ≈ ¯Ó‬‬
‫אמר לו אביי לרב פפא‬ ‫‪«» 9‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪¯Ó‡n‰a‬‬
‫‪ ‡È·nL‬הרבי הריי"צ ¿««¬»‬
‫∆≈‪ƒ‬‬ ‫אמר ֵליהּ ַרב‬ ‫רבּן‪ַ ָ ,‬‬ ‫הבל ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫בּשׁביל ֶ ֶ‬ ‫‪ְִ ִ 4‬‬ ‫‪‡ËÁ‬‬
‫‪¿≈ Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ Ï·‰‬‬
‫‪∆∆ ‰ÓBc‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ 10‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ÈÎc¯Ó‬‬
‫˜‪«¿¿» ıaÈ‬‬‫‪≈ ƒ ‰¯ÈÊb‰‬‬
‫‪»≈¿« ÔÓÊaL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫אמר ֵליהּ ֵאינוֹ‬ ‫ודיד‪ַ ‬מאי‪ַ ָ ,‬‬ ‫דּידי ְ ִ ָ‬ ‫לאבּיּי ִ ִ‬‫פּפּא ְ ַ ַ ֵ‬ ‫‪ַָ 5‬‬ ‫‪¿≈ Ba ÔȇL‬‬
‫‪ ‡ËÁ‬ומעלתו‬ ‫‪≈∆ Ï·‰Ï‬‬
‫‪∆∆¿ 11‬‬
‫‪55‬‬ ‫‡‪˙B˜BÈzƒ ÛÏ‬‬
‫‪∆∆ ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌȯNÚ‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫שׁאין בּוֹ ֵ ְ‬ ‫להבל ֶ ֵ‬ ‫חטא ְ ֶ ֶ‬ ‫שׁיּשׁ בּוֹ ֵ ְ‬ ‫הבל ֶ ֵ‬ ‫דּוֹמה ֶ ֶ‬ ‫‪ֶ 6‬‬ ‫‪ 12‬המיוחדת של הלימוד של תינוקות של‬
‫‪56‬‬ ‫¯‪ Ôa‬ולמד איתם תורה‪,‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪ 13‬בית רבן היא שהבל פיהם הוא 'הבל‬
‫היה‬‫ואבּיּי ָ ָ‬
‫פּפּא ְ ַ ַ ֵ‬ ‫התּוֹרה ֶשׁל ַרב ַ ָ‬ ‫שׁלּימּוּד ַ ָ‬ ‫דּהגם ֶ ִ‬ ‫‪ֲַ ַ 7‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪„enÈÏaL‬‬
‫‪ƒ¿∆ ¯‡·Ï‬‬
‫‪≈»¿ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‡e‰‬‬ ‫‪„enÈlL‬‬
‫‪ƒ∆ Ì‚‰c‬‬
‫‪ 14‬שאין בו חטא'‪«¬ « .‬‬
‫ולימּוּד‬ ‫נעלוֹת ְ ִ‬ ‫הכי ַ ֲ‬ ‫בּדּרגּוֹת ֲ ִ‬ ‫לשׁמהּ ַ ַ ְ‬ ‫)בּודּאי( ִ ְ ָ‬ ‫‪ְַַ 8‬‬
‫‪58‬‬ ‫)‪‡Ï‬‬
‫‪… ‰È‰‬‬ ‫‪»» ,ʇ» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫‪Èia‡Â‬‬
‫‪≈««¿ ‡tt‬‬‫‪»« ·¯« ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « 15‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪‰ÓLp‰c‬‬
‫‪»»¿« ¿ ÏehÈa‰‬‬ ‫«‪ƒ‬‬ ‫«¯˜‬ ‫יראת‬‫מצּד ִ ְ ַ‬ ‫רבּן הוּא ִ ַ‬ ‫דּתינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫התּוֹרה ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ 9‬‬ ‫‪˙Bb¯ca‬‬
‫‪¿«« dÓLÏ‬‬
‫)‪»¿ ƒ (ȇcÂa‬‬
‫‪««¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» 16‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫‡‪≈¿ « Ìb« (‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ûeb‰„e‬‬
‫¿«‬ ‫בּהבל‬
‫יתרוֹן ְ ֶ ֶ‬ ‫הרצוּעה‪ַ ,83‬אף ַעל ִפּי ֵכן‪ֵ ,‬ישׁ ִ ְ‬ ‫‪ָ ְ ָ 10‬‬ ‫‪ ˙BÏÚ‬של לימוד 'לשמה'‬ ‫‪¬« ÈΉ‬‬
‫‪ƒ¬ 17‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ Ûeb‰„e‬וכאמור לעיל‬
‫‪« ¿ ‰ÓLp‰c‬‬
‫¿ «¿»»‬ ‫דּוקא‬‫הבל ֶזה ַ ְ ָ‬ ‫שׁעל ֶ ֶ‬ ‫רבּן‪ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ 11‬תּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ˙B˜BÈ˙c‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « „enÈÏÂ‬‬‫‪ƒ¿ 18‬‬
‫דווקא לימוד עם שלימות המציאות של ‪62‬‬ ‫דּהמּעלה‬
‫בּזה ‪ָ ֲ ַ ַ ְ ,84‬‬ ‫הבּיאוּר ָ ֶ‬ ‫וידוּע ַ ֵ‬
‫מתקיּם‪ַ ָ ְ .‬‬ ‫העוֹלם ִ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ָ ָ 12‬‬ ‫¯‪ ‡e‰ Ôa‬לא 'לשמה' אלא רק‬
‫‪»« ˙Èa≈ 19‬‬
‫הנשמה והגוף הוא הפועל חיבור של ‪63‬‬ ‫‪83 ‰Úeˆ¯‰‬‬
‫‪» ¿» ˙‡¯È‬‬ ‫‪« ¿ƒ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ 20‬‬
‫מצּד‬‫רבּן הוּא ֵהן ִ ַ‬ ‫בּהבל ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫‪ֶ ֶ ְ 13‬‬
‫האדם עם האלוקות באופן נעלה‪64 .‬‬ ‫‪) 21‬וכמבואר בספר התניא לגבי אופן‬
‫שׁזּה‬‫מפּני ֶ ֶ‬‫לאלקוּת ִ ְ ֵ‬ ‫יוֹתר ֶ ֱ ֹ‬ ‫קרוֹבה ֵ‬ ‫שׁהיא ְ ָ‬ ‫ִנשׁמתם‪ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ ָ ְ 14‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪‰ÓLp‰‬‬
‫‪»»¿« ˙ÏÚnL‬‬ ‫]‡‪«¬«∆ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪ 22‬הלימוד שבו התורה שהאדם לומד‬
‫‪66‬‬ ‫¯‪ Ôa‬שבאה‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈ˙c‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫מצּד ַהגּוּף‬ ‫והן ִ ַ‬ ‫הרוּחני‪ֵ ְ ,‬‬‫מעוֹלם ָ ָ ִ‬ ‫בּאה ֵ ָ‬ ‫מקּרוֹב ָ ָ‬ ‫‪ָ ִ 15‬‬ ‫‪ 23‬עולה למעלה‪" ,‬תורה סתם שאינה שלא‬
‫לעולם לפני זמן רב ועדיין לא ‪67‬‬ ‫וּשׁתיּה‬
‫בּאכילה ְ ִ ָ‬ ‫נתגּשּׁם ָכּל ָכּ‪ָ ִ ֲ ַ ‬‬ ‫שׁלּא ִ ְ ַ ֵ‬ ‫שׁלּהם ֶ ֹ‬ ‫‪ֶ ָ ֶ 16‬‬ ‫‪ 24‬לשמה רק מאהבה מסותרת טבעית לא‬
‫התגשמה כל כך‪ ,‬היא אמנם מעלה ‪68‬‬ ‫ועל ִפּי‬ ‫בּארוּכּה‪ַ ְ .‬‬
‫אחר ַ ֲ ָ‬ ‫בּמקוֹם ַ ֵ‬ ‫כּמבוֹאר ְ ָ‬
‫וּבתאווֹת‪ָ ְ ַ ,‬‬ ‫‪ֲ ַ ְ 17‬‬ ‫‪ 25‬גרעא ]איננה פחותה[ מהבל פיהן של‬
‫שבגללה הנשמה שלהם היא בשלימות ‪69‬‬ ‫שׁבּזמן‬
‫בּהמּאמר ֶ ִ ְ ַ‬ ‫שׁמּביא ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫דּזה ֶ ֵ ִ‬ ‫לוֹמר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫‪ֶ 18‬זה ֵישׁ ַ‬ ‫‪ 26‬תינוקת של בית רבן דסליק לעילא‬
‫‪70‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫מציאותה‪ ,‬אבל מעלה זו ≈ »‬ ‫אלף‬‫וּשׁנים ֶ ֶ‬ ‫עשׂרים ְ ַ ִ‬ ‫מרדּכי ֶ ְ ִ‬ ‫קיבּץ ָ ְ ְ ַ‬ ‫הגּזירה ִ ֵ‬ ‫‪ָ ֵ ְ ַ 19‬‬ ‫‪] 27‬שעולה למעלה[ מפני שהוא הבל‬
‫‪71‬‬ ‫‪„enÈÏÏ‬‬
‫)‪ƒ¿ (Ck» Ïk‬‬ ‫‪» ˙ÎiL‬‬ ‫«∆∆‬ ‫‪ 28‬שאין בו חטא וסליק לעילא אף אם‬
‫לבאר‬
‫בּכדי ְ ָ ֵ‬ ‫רבּן‪ ,‬הוּא‪ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫‪ִ 20‬תּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬
‫‪72‬‬ ‫‪ÔÂÈkÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ‬‬ ‫‪,̉lL‬‬
‫∆»∆‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫‪ 29‬הוא שלא לשמה ממש ]אלא הלימוד‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ̉lL‬בפועל ‪‡e‰‬‬ ‫‪∆»∆ „enÈl‰L‬‬ ‫∆«‪ƒ‬‬ ‫)לא ַרק‬ ‫היה ֹ‬ ‫שׁהיה ָאז‪ָ ָ ,‬‬ ‫התּוֹרה ֶ ָ ָ‬ ‫שׁבּלימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִ ְ ֶ 21‬‬ ‫‪ 30‬הוא רק מיראת הרצועה שביד הסופר‬
‫‪74‬‬ ‫)‪Ú·Ë‬‬
‫‪«∆ ‰Úeˆ¯‰‬‬
‫‪» ¿» ˙‡¯È‬‬ ‫‪« ¿ƒ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫השּׁלימוּת‬ ‫אלּא( ַגּם ַ ְ ֵ‬ ‫וּדהגּוּף‪ָ ֶ ,‬‬ ‫דּהנּשׁמה ְ ַ‬ ‫הבּיטּוּל ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ִ ַ 22‬‬ ‫«‡‪ÏÚ« Û‬‬ ‫‪] 31‬המלמד את התינוקות["(‪,‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪Ì‚Â‬‬
‫‪«¿ ,‰ÓLp‰‬‬
‫‪»»¿« „vÓ‬‬‫‪«ƒ ‡ÏÂ‬‬‫«‪… ¿ (Ûeb‰‬‬ ‫הנּשׁמה‬
‫שׁמּעלת ַ ְ ָ ָ‬ ‫]אלּא ֶ ַ ֲ ַ‬ ‫וּדהגּוּף‪ָ ֶ .‬‬ ‫ְדּהנּשׁמה ְ ַ‬ ‫‪ָ ָ ְ ַ 23‬‬ ‫למרות שלימוד התינוקות‬ ‫‪,ÔÎ≈ Ètƒ 32‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪˙e¯ÈÒÓc‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ÏehÈa‰‬‬ ‫‪ƒ« ‰Êa‬‬ ‫≈‡‪∆» ÔÈ‬‬ ‫)כּל ָכּ‪(‬‬ ‫שׁיּכת ָ‬ ‫אינהּ ַ ֶ ֶ‬ ‫רבּן ֵ ָ‬ ‫ְדּתינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫‪ִ 24‬‬ ‫‪Ï·‰a‬‬
‫‪∆∆¿ ÔB¯˙È‬‬
‫‪ 33‬אינו 'לשמה' ≈‪¿ƒ LÈ‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ ,LÙ‬ואם כן כיצד יפעל לימוד זה‬‫∆∆‬ ‫¯‪ Ôa‬לגבי‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ 34‬‬
‫שׁלּהם‬‫שׁהלּימּוּד ֶ ָ ֶ‬ ‫מכּיון ֶ ַ ִ‬ ‫שׁלּהם‪ָ ֵ ִ ,‬‬ ‫התּוֹרה ֶ ָ ֶ‬ ‫ללימּוּד ַ ָ‬ ‫‪ִ ְ 25‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪‡È·Ó‬‬
‫‪ƒ≈ ÔÎÏÂ‬‬
‫את ההחברות לאלוקות ¿»≈‬ ‫‪ 35‬לימוד התורה לשמה אפילו בדרגה של‬
‫מצּד‬‫ולא ִ ַ‬ ‫)טבע ַהגּוּף( ְ ֹ‬ ‫הרצוּעה ֶ ַ‬ ‫יראת ָ ְ ָ‬ ‫מפּני ִ ְ ַ‬‫‪ 26‬הוּא ִ ְ ֵ‬
‫‪79‬‬ ‫‪˙B˜BÈ˙c‬‬
‫‪ƒ ¿ „enÈl‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ¯Ó‡n‰a‬‬
‫¿««¬»‬ ‫‪‰Ê∆ Ï·‰‬‬‫‪∆∆ ÏÚL‬‬‫‪ 36‬רב פפא ואביי‪«∆ ,‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰È‰‬‬‫¯‪»» Ôa‬‬ ‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫נפשׁ‪,‬‬ ‫דּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫הבּיטּוּל ִ ְ ִ‬ ‫בּזה ַ ִ‬ ‫וגם ֵאין ָ ֶ‬ ‫הנּשׁמה‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪ָ ָ ְ ַ 27‬‬
‫‪«Úe„ÈÂ‬‬
‫‪»¿ .Ìi˜˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ÌÏBÚ‰‬‬
‫‪» » ‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« 37‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ ÈÎc¯Ó‬שאצל מרדכי הרי כן היה‬
‫»¿¿«‬ ‫דּתינוֹקוֹת ֶשׁל‬ ‫שׁהלּימּוּד ְ ִ‬ ‫בּהמּאמר ֶ ַ ִ‬ ‫מביא ְ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫ְולכן ֵ ִ‬ ‫‪ֵ ָ 28‬‬
‫בחסידות‪,‬‬ ‫‪,84 ‰Êa‬‬
‫‪∆» ¯e‡Èa‰‬‬‫‪≈« 38‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚL‬‬
‫ביטול של מסירות נפש‪«∆ ,‬‬ ‫היה‬‫שׁעל ְ ֵידי ֶזה ָ ָ‬ ‫מרדּכי‪ַ ֶ ,‬‬ ‫היה ַעל ְ ֵידי ָ ְ ְ ַ‬ ‫רבּן ָ ָ‬ ‫‪ֵ 29‬בּית ַ ָ‬
‫‪Ï·‰a‬‬
‫‪ ‰ÏÚn‰c‬והיתרון המיוחד ¿∆∆‬
‫‪»¬«« ¿ 39‬‬
‫‪83‬‬ ‫∆‪ ‰Ê‬שלימודם היה על ידי מרדכי »»‬
‫‪‰È‰‬‬ ‫כּמבוֹאר‬
‫נפשׁ ַ ְ ָ‬ ‫בּמסירוּת ֶ ֶ‬ ‫שׁלּהם ִ ְ ִ‬ ‫התּוֹרה ֶ ָ ֶ‬ ‫‪ַ 30‬גּם ִלימּוּד ַ ָ‬‫¯‪Ô‰≈ ‡e‰ Ôa‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ 40‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪̉lL‬‬
‫‪∆»∆ ‰¯Bz‰‬‬‫«‪» « „enÈσ Ìb‬‬ ‫קיבּץ‬
‫שׁמּרדּכי ִ ֵ‬‫דּעל ְ ֵידי ֶ ָ ְ ְ ַ‬ ‫להוֹסיף‪ַ ְ ,‬‬ ‫בּהמּאמר[‪ֵ ְ .‬וישׁ ְ ִ‬ ‫˜¯‪‰·B‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰L‬‬
‫‪ָ ֲ ַ ַ ְ 31‬‬ ‫‪ƒ∆ ,Ì˙ÓL‬‬
‫‪»»¿ƒ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ 41‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪¯‡B·Ók‬‬
‫‪» ¿« LÙ‬‬ ‫‪∆∆ ˙e¯ÈÒÓa‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪‰fL‬‬
‫‪∆∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ˙e˜Ï‡Ï‬‬‫‪… ¡∆ ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ 42‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪ÌȯNÚ‬‬
‫˜‪ƒ¿ ∆ ıaÈ‬‬
‫‪≈ ƒ ÈÎc¯nL‬‬
‫‪«¿¿»∆ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚc‬‬‫‪« ¿ ,ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ .[¯Ó‡n‰a‬‬
‫¿««¬»‬ ‫‪ ÈÁe¯‰‬ואילו נשמתם של המבוגרים שבאה לפני‬
‫‪ƒ» » ÌÏBÚÓ‬‬
‫‪» ≈ ‰‡a‬‬ ‫‪»» ·B¯wÓ‬‬
‫‪»ƒ 43‬‬

‫גם בהלכה‪ :‬גם מי שנאמר בו יהרג ואל ‪ (82‬שבת קיט‪ ,‬ב‪ (83 .‬ראה תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער היחודים )קנה‪,‬‬
‫א(‪ (84 .‬דרך חיים פע"ו )פב‪ ,‬ד(‪.‬‬
 ‫‪zeyrl elgd xy` z` micedid laiwe‬‬ ‫בכ‬
‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬ ‫‪xyt` jxca xe`ia‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« eÏa˜Â‬‬ ‫˜‪¿ƒ¿ eÓÈi‬‬ ‫‪»« ÏÚ« 89 ‡¯Óba‬‬
‫‪ 90 ˜eÒt‰‬במגילת אסתר ‪¿ƒ‬‬ ‫«¿»»‬ ‫היינו גם אצל‬ ‫‡ˆ‪BÏ‬‬
‫‪¿∆ ÛÒBz‬‬
‫¯‪≈ ƒ Ôa‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‡‪∆ ˙B˜BÈzƒ ÛÏ‬‬
‫‪∆∆ ÌÈLe‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪eÏawL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‰Êc‬‬ ‫‪ ¯·k‬בעת מתן תורה‪∆¿ ,‬‬ ‫˜‪ eÓÈi‬בעת נס פורים «‪¿ƒ∆ ‰Ó‬‬
‫‪»¿ eÏawM‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ 2‬מרדכי עצמו שמצד עצמו הרי לימודו דומה ללימוד של רב פפא ואביי שאין‬
‫‪44‬‬ ‫‪e‡ËÁL‬‬
‫‪¿»∆ ȯÁ‡Ïc‬‬
‫‪≈¬«¿ƒ ,ÈÁˆ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ Ìei˜c‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓa‬‬‫¿««‬ ‫‪ 3‬בו את המעלה של 'הבל שאין בו חטא'‪ ,‬אבל בלימודו עם התינוקות ניתוסף‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ,91 ÌÈ„Ú‬בני ישראל נאלצו‬
‫‪»¿∆ ˙‡∆ eÏv˙‰‬‬
‫‪ Ï‚Úa‬הרי כמו שכתוב בתורה ‪¿«¿ƒ‬‬
‫»≈∆‬ ‫‪˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ Ï·‰c‬‬
‫‪∆∆ ¿ ÈelÈÚ‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ 4‬ונתחדש גם אצל מרדכי עצמו‬
‫להסיר את התכשיטים שקבלו במתן ‪46‬‬ ‫‪ 86 ‰Ê‬שהדבר‬
‫‪∆ È„È‬‬ ‫¯‪«¿ ,85 Ôa‬‬
‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬ ‫‪»« 5‬‬
‫תורה בהר סיני‪ ,‬ולפי המשמעות ‪47‬‬
‫נתּוֹסף‬
‫רבּן ִ ֵ‬ ‫אלף ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫וּשׁנים ֶ ֶ‬ ‫עשׂרים ְ ַ ִ‬ ‫‪ְִ ֶ 1‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪ CÈLÓ‰‬מרדכי ‪»¿ƒ‬‬
‫נוסף בו עצמו ‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫הרוחנית הכוונה היא שאיבדו את ‪48‬‬ ‫‪B¯B„aL‬‬
‫‪¿∆ ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÏÎa‬‬‫∆‪»¿ Ìb« ‰Ê‬‬ ‫‪7‬‬
‫העילוי שהגיעו לו במתן תורה‪ ,‬ונמצא ‪49‬‬
‫ועל‬ ‫רבּן ‪ַ ְ ,‬‬
‫‪85‬‬ ‫דּהבל ִתּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּית ַ ָ‬ ‫העילּוּי ְ ֶ ֶ‬ ‫אצלוֹ ָ ִ‬ ‫‪ְֶ 2‬‬
‫‪ 8‬שכולם זכו למעלה זו של הלימוד של‬
‫שהקבלה במתן תורה היתה רק לזמן ‪50‬‬
‫היּהוּדים‬ ‫בּכל ַ ְ ִ‬ ‫ענין ֶזה ַגּם ְ ָ‬ ‫המשׁי‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪ֵ ְ 3‬ידי ֶזה ‪ִ ְ ִ 86‬‬ ‫תינוקות של בית רבן‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÈÓÈ·e‬‬
‫מסויים ואחר כך נפסקה ‪≈ ƒ‬‬ ‫שׁבּדוֹרוֹ‪.‬‬ ‫ְֶ‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ìb« ¯‡·Ï‬‬
‫‪≈»¿ LÈ≈ ‰Ê∆ Ètƒ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ (·È‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪Ìȯet‰‬‬ ‫‪≈ ƒ 92 ·È˙k‬‬
‫‪ƒ « ÈÓÈÂ‬‬ ‫‪ƒ¿ Ìȯet‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫אינשׁ‬‫שּׁחיּיב ִ ַ‬ ‫לבאר ַגּם ַמה ֶ ַ ָ‬ ‫‪ִ ÏÚÂ‬פּי ֶזה ֵישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ 5‬יב( ¿«‬ ‫‡‪LÈ‬‬
‫‪« ƒ ·ÈiÁM‬‬
‫‪ ‰Ó« 11‬שנאמר בגמרא ∆«»‬
‫‪53‬‬ ‫‪̯ÎÊÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 'Bb e¯·ÚÈ‬‬
‫‪¿«« ‡Ï‬‬‫‪… ‰l‡‰‬‬
‫»≈∆‬ ‫דּלא ָ ַידע ‪ִ ,87‬כּי‬ ‫בּפוּריּא ַעד ְ ָ‬ ‫לבסוּמי ְ ַ ָ‬ ‫ְִ ֵ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‡Ïc‬‬
‫‪»¿ „Ú« ‡i¯eÙa‬‬
‫‪»« ¿ ÈÓeÒ·Ï‬‬
‫‪≈ ¿ƒ 12‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ ÌÚ¯fÓ‬לעולם‪∆¿ ,‬‬
‫‪‰Êc‬‬ ‫‪» ¿«ƒ ÛeÒÈ» ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‪ ,87 Ú„È‬חייב אדם להתבשם בפורים‬
‫‪«» 13‬‬
‫הענין‬
‫ונעוֹר ָ ִ ְ ָ‬ ‫חוֹזר ְ ֵ‬‫ושׁנה ֵ‬ ‫שׁנה ְ ָ ָ‬ ‫בּכל ָ ָ‬ ‫הפּוּרים ְ ָ‬ ‫בּימי ַ ִ‬ ‫‪ֵ ִ 7‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ÌȯeÙa‬והכוונה לקבלה‬
‫‪ƒ ¿ eÏawL‬‬
‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪ 14‬עד כדי כך שלא יידע )להבדיל בין‬
‫‪56‬‬ ‫˜‪ ÌÈi‬לעולם‬ ‫של כללות התורה «»‬ ‫הראשׁוֹנה‪,‬‬
‫ָ‬ ‫בּפּעם ָ ִ‬ ‫שׁהיה ַ ַ ַ‬ ‫היּהוּדים ְכּמוֹ ֶ ָ ָ‬ ‫ִדּוקבּל ַ ְ ִ‬ ‫‪ְִֵ 8‬‬ ‫‪ÈÓÈa‬‬
‫‪' 15‬ארור המן' ל'ברוך מרדכי'( ‪≈ ƒ Èkƒ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪‰Ê∆ C¯c‬‬
‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬‫‪«¿ .93 ÈÁˆ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Ìei˜a‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫]וישׁ‬‫בּקּוֹדשׁ ‪ֵ ְ .88‬‬ ‫דּמעלין ַ ֶ‬ ‫בּאוֹפן ְ ַ ֲ ִ‬ ‫ואדּרבּא – ְ ֶ‬ ‫‪ָ ְַַ ְ 9‬‬ ‫‪¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ ‰LÂ‬‬‫‪»» ¿ ‰L‬‬‫‪»» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ìȯet‰‬‬
‫‪ƒ « 16‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪‰L‬‬
‫‪»» ÏÎa‬‬‫‪»¿ Ìȯet‰‬‬
‫‪ƒ « ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ ‡e‰‬‬ ‫מתּן‬‫לגבּי ַ ַ‬ ‫הפּוּרים ְ ַ ֵ‬ ‫בּימי ַ ִ‬ ‫שׁהחידּוּשׁ ִ ֵ‬ ‫להוֹסיף‪ִ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ ְ 10‬‬ ‫‪ ¯BÚÂ‬חוזר ומתעורר מחדש »‪»¿ƒ‬‬
‫‪ÔÈÚ‰‬‬ ‫‪≈¿ 17‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» LiL‬‬
‫‪≈∆ ,‰LÂ‬‬
‫¿ »»‬ ‫היה‬‫הפּוּרים ָ ָ‬ ‫שׁבּימי ַ ִ‬ ‫ענינים‪ֵ ִ ֶ .‬‬ ‫בּשׁני ִ ְ ָ ִ‬‫תּוֹרה הוּא ִ ְ ֵ‬ ‫‪ָ 11‬‬ ‫‪ ÌÈ„e‰i‰‬שהוא גמר‬‫‪ƒ ¿« Ïa˜Âc‬‬ ‫‪≈ƒ¿ƒ 18‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪‰L‬‬
‫‪»» ÏÎaL‬‬‫‡‪ .‰l‬עניין אחד ∆¿»‬ ‫≈∆‬ ‫)וקבּל‬
‫התּוֹרה ְ ִ ֵ‬ ‫דּקבּלת ַ ָ‬ ‫והשּׁלימוּת ְ ַ ָ ַ‬ ‫הגּמר ְ ַ ְ ֵ‬ ‫‪ָ ְ ַ 12‬‬ ‫‪ 19‬ושלימות קבלת התורה שהתחילה‬
‫‪61‬‬ ‫‪˙Ïa˜c‬‬
‫‪«»«¿ ˙eÓÈÏM‰a‬‬ ‫‪≈¿ «¿ ÛÒBz‬‬
‫‪≈ ƒ‬‬ ‫‪ÌÚta‬‬
‫‪««« ‰È‰L‬‬
‫¿‪»»∆ BÓk‬‬ ‫‪ 20‬במתן תורה‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ‰¯Bz‰‬לגבי השנים הקודמות‬ ‫« »‬
‫וגם ִקיּוּם‬ ‫בּארוּכּה‪ַ ְ ,‬‬ ‫לעיל ַ ֲ ָ‬ ‫כּנתבּאר ְ ֵ‬ ‫היּהוּדים(‪ֵ ָ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ִ ְ ַ 13‬‬ ‫בשנה שבה התרחש נס‬ ‫‪,‰BL‡¯‰‬‬
‫‪» ƒ» 21‬‬
‫‪63‬‬ ‫¿העניין השני‬‫‪Â ,(ÏÈÚÏ‬‬
‫)‪≈¿ ¯kÊpk‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫קיּימוּ‬ ‫הפּסוּק‪ְ ִ 90‬‬ ‫בּגּמרא ‪ַ 89‬על ַ ָ‬ ‫כּדאיתא ַ ְ ָ ָ‬ ‫התּוֹרה‪ָ ִ ְ ִ ,‬‬ ‫‪ָ ַ 14‬‬ ‫ולא רק‬ ‫‪Y ‡a¯c‡Â‬‬
‫בפועל ¿«¿«»‬ ‫‪ 22‬פורים‬
‫‪64‬‬ ‫‪Ìei˜ƒ dÏ» LÈ≈ BÊ ‰ÙÒB‰‬‬
‫‪»» ÌbL‬‬ ‫∆«‬ ‫דּזה‬‫כּבר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫שּׁקּבּלוּ ְ ָ‬ ‫קיּימוּ ַמה ֶ ִ ְ‬ ‫היּהוּדים ִ ְ‬ ‫ְוקבּלוּ ַ ְ ִ‬ ‫‪ְ ִ 15‬‬ ‫‪ 23‬שמה שהיה אז חוזר ומתעורר בכל‬
‫‪65‬‬ ‫‪.[ÈÁˆ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫נצחי‪,‬‬‫דּקיּוּם ִ ְ ִ‬ ‫בּאוֹפן ְ ִ‬‫היה ְ ֶ‬ ‫תּוֹרה ֹלא ָ ָ‬ ‫בּמתּן ָ‬ ‫שׁקּבּלוּ ְ ַ ַ‬ ‫‪ְ ִ ֶ 16‬‬ ‫‪ÔÙB‡a‬‬
‫¿ ∆‬ ‫‪ 24‬שנה אלא ההתעוררות היא‬
‫‪66‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÌȯeÙa‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÎÏÂ‬‬
‫¿»≈‬ ‫עדים ‪,91‬‬ ‫התנצּלוּ ֶאת ֶ ְ ָ‬ ‫בּעגל ִ ְ ַ ְ‬ ‫שׁחטאוּ ָ ֵ ֶ‬ ‫דּלאחרי ֶ ָ ְ‬ ‫‪ֵ ֲ ַ ְ ִ 17‬‬ ‫‪∆ « ÔÈÏÚÓc‬‬
‫‪ 88 L„Bwa‬בהתאם לכלל‬ ‫‪ƒ¬« ¿ 25‬‬
‫‪67‬‬ ‫‡¯‪ÔÈÈ‚ÒÈB‬‬
‫‪¿≈¿¿ « ,Ú„È‬‬ ‫‪«» ‡Ïc‬‬
‫‪… ¿ ‰„B·Ú‰‬‬
‫»¬ »‬ ‫האלּה ֹלא‬ ‫הפּוּרים ָ ֵ ֶ‬ ‫וימי ַ ִ‬ ‫כּתיב ‪ֵ ִ 92‬‬ ‫הפּוּרים ְ ִ‬ ‫וּבימי ַ ִ‬ ‫‪ֵ ִ 18‬‬ ‫‪ 26‬ההלכתי שבענייני קדושה צריכה להיות‬
‫‪68‬‬ ‫‪ ,CÈÊ‬לצאת מעצמו‪ ,‬מגדרי‬ ‫‪ƒ ÔeÙ‬‬ ‫‪ 27‬תמיד תוספת ועליה‪ ,‬קבלת התורה‬
‫‪69‬‬ ‫‪˙eÓÈÏM‰‬‬
‫המציאות שלו‪≈¿ « Èkƒ ,‬‬
‫שׁקּבּלוּ‬ ‫דּזה ֶ ִ ְ‬ ‫מזּרעם‪ֶ ְ ,‬‬ ‫וזכרם ֹלא ָיסוּף ִ ַ ְ ָ‬ ‫יעברוּ גּוֹ' ְ ִ ְ ָ‬ ‫‪ְ ַ ַ 19‬‬ ‫‪ 28‬מחדש בפורים בכל שנה‪ ,‬היא לא רק‬
‫‪70‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰‡a‬‬‫‪»» ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬
‫¿«»«‬ ‫דּר‪ֶ ‬זה הוּא‬ ‫ועל ֶ ֶ‬ ‫נצחי‪ַ ְ .93‬‬ ‫בּקיּוּם ִ ְ ִ‬ ‫קיּים ְ ִ‬ ‫בּפוּרים ַ ָ‬ ‫‪ִ ְ 20‬‬ ‫‪ 29‬כמו בפעם הראשונה אלא עוד יותר‬
‫‪71‬‬ ‫‪ ÏehÈa‰‬כמבואר לעיל באריכות‪.‬‬ ‫«‪ƒ‬‬ ‫שׁני‬
‫בּזה ְ ֵ‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫ושׁנה‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫שׁנה ְ ָ ָ‬ ‫בּכל ָ ָ‬ ‫הפּוּרים ְ ָ‬ ‫בּימי ַ ִ‬ ‫‪ֵ ִ 21‬‬ ‫]‪LÈÂ‬‬
‫‪ 30‬מאשר בפעם הראשונה‪≈¿ .‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪« e‰ÊÂ‬‬
‫‪ Ìb‬ההסבר והטעם הפנימי לכך‬ ‫¿∆‬ ‫בּהשּׁלימוּת‬ ‫נתּוֹסף ְ ַ ְ ֵ‬ ‫שׁנה ִ ֵ‬ ‫שׁבּכל ָ ָ‬ ‫אלּה‪ָ ְ ֶ .‬‬ ‫ענינים ֵ ֶ‬ ‫‪ִ ָ ְ ִ 22‬‬ ‫‪ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ LecÈÁ‰L‬‬ ‫‪ƒ«∆ ,ÛÈÒB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ 31‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪) B˙e‡ÈˆnÓ‬וכדברי‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰‡ÈˆÈ‰L‬‬
‫∆«¿‪» ƒ‬‬ ‫הוֹספה זוֹ‬ ‫ושׁגּם ָ ָ‬ ‫לעיל(‪ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬‫התּוֹרה ַ ִ ְ ָ‬ ‫ְדּקבּלת ַ ָ‬ ‫‪ַ ָ ַ 23‬‬ ‫‪‡e‰ ‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔzÓ‬‬ ‫‪«« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ìȯet‰‬‬
‫‪ƒ « 32‬‬
‫הגמרא שהביסום בפורים צריך להיות ‪74‬‬
‫להיוֹת‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫בּפוּרים ָ ִ‬ ‫ולכן ְ ִ‬ ‫נצחי[‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫‪ֵ 24‬ישׁ ָלהּ ִקיּוּם ִ ְ ִ‬ ‫‪ .ÌÈÈÚ‬עניין אחד ∆‪≈ ƒ‬‬
‫‪ÈÓÈaL‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ 33‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ (Ú„È‬‬‫‪«» ‡Ïc‬‬
‫«‪»¿ „Ú‬‬ ‫‪¯Ób‰‬‬
‫«¿»‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫»»‬ ‫‪Ìȯet‰‬‬
‫‪ƒ « 34‬‬
‫‪76 94 ÔÈÈa‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪ÈÓeÒ·Ï‬‬
‫‪≈ ¿ƒ È„È‬‬ ‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬
‫ארוֹיסגיין פוּן ִזי‪ִ ,‬כּי‬ ‫דּלא ָ ַידע‪ְ ֵ ְ ְ ַ ,‬‬ ‫העבוֹדה ְ ֹ‬ ‫‪ָ ֲ ָ 25‬‬ ‫‪‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ˙Ïa˜c‬‬
‫‪«»«¿ ˙eÓÈÏM‰Â‬‬ ‫‪≈¿ «¿ 35‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ÏehÈa‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪Èkƒ‬‬ ‫)‪,(ÈÓLb‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫הבּיטּוּל‪.‬‬ ‫בּאה ַעל ְ ֵידי ַ ִ‬ ‫התּוֹרה ָ ָ‬ ‫דּקבּלת ַ ָ‬ ‫השּׁלימוּת ְ ַ ָ ַ‬ ‫‪ֵ ְ ַ 26‬‬ ‫‪¯‡a˙k‬‬
‫‪≈»¿ƒ¿ ,(ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫)‪ƒ ¿« Ïa˜Â‬‬‫‪≈ƒ¿ 36‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪Ìb« ˙BȉÏ‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ CÈ‬‬ ‫)‪ƒ» (ÌȯeÙc‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫דּלא ָ ַידע(‬ ‫)עד ְ ָ‬ ‫ממּציאוּתוֹ ַ‬ ‫שׁהיציאה ִ ְ ִ‬ ‫‪ְֶ 27‬וזהוּ ַגּם ֶ ַ ְ ִ ָ‬ ‫‪ ‰ke¯‡a‬החידוש של קבלת‬
‫‪» ¬« ÏÈÚÏ‬‬‫‪≈¿ 37‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ Ûeb‰‬ולא רק מצד הנשמה‪,‬‬‫‪« „vÓ‬‬
‫‪«ƒ‬‬ ‫)גּשׁמי(‪ִ ,‬כּי‬ ‫בּיין‪ִ ְ ַ 94‬‬ ‫לבסוּמי ְ ַ ִ‬
‫להיוֹת ַעל ְ ֵידי ִ ְ ֵ‬ ‫צריכה ִ ְ‬‫‪ָ ִ ְ 28‬‬ ‫‪ 38‬התורה בפורים מצד עניין המסירות‬
‫‪80‬‬ ‫‪‰fÓe‬‬
‫‪∆ƒ .‰ke¯‡a‬‬
‫‪» ¬« ÏÈÚÏ‬‬ ‫‪≈¿ ¯‡a˙pk‬‬
‫«‪≈»¿ƒ‬‬ ‫מצּד ַהגּוּף‪,‬‬ ‫להיוֹת ַגּם ִ ַ‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫)דּפוּרים( ָ ִ‬ ‫הבּיטּוּל ְ ִ‬ ‫‪ִ ַ 29‬‬ ‫‪ 39‬נפש ועוד‪ ,‬והעניין השני שהוא חידוש‬
‫מהיציאה מגדרי המציאות‪' ,‬עד דלא ‪81‬‬
‫כּח‬
‫הנּתינת ֹ ַ‬ ‫נמשׁ‪ַ ִ ְ ַ ‬‬ ‫וּמזּה ִ ְ ָ‬ ‫בּארוּכּה‪ֶ ִ .‬‬ ‫לעיל ַ ֲ ָ‬ ‫כּנּתבּאר ְ ֵ‬
‫‪ֵ ָ ְ ִ ַ 30‬‬ ‫‪Ì‚Â‬‬
‫‪ 40‬ומעלה בפורים לגבי מתן תורה ¿«‬
‫‪82‬‬ ‫‪Ák‬‬
‫‪«… ˙È˙p‰‬‬
‫‪« ƒ¿« CLÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫ידע' בפורים‬ ‫כמובא‬ ‫‪‡˙ȇ„k‬‬
‫‪» ƒ ¿ƒ ,‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « Ìei˜ƒ 41‬‬

‫‪ (85‬וע"ד המבואר בהמאמר ספ"ה "דעל ידי רגלי העם ‪ . .‬נתוסף אור במשה"‪ (86 .‬להעיר ממ"ש בהמאמר בסופו "עמד‬
‫מרדכי ‪ . .‬והקהיל קהלות ברבים לחזק אמונתם בהוי' )אמונתם של ישראל בכלל( ע"י לימוד תינוקות של בית רבן"‪.‬‬
‫‪ (87‬מגילה ז‪ ,‬ב‪ .‬וראה סה"מ תרפ"א ע' קעט הערה ‪ (88 .1‬ברכות כח‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪ (89 .‬שבת פח‪ ,‬א‪ (90 .‬אסתר ט‪ ,‬כז‪ (91 .‬תשא‬
‫לג‪ ,‬ו‪ .‬שבת שם‪ (92 .‬אסתר שם‪ ,‬כח‪ (93 .‬ראה בארוכה שערי אורה ד"ה וקבל פ"כ )צד‪ ,‬א(‪ (94 .‬פרש"י מגילה שם‪.‬‬
 ‫גכ‬ `"iyz'd ,mixet
xyt` jxca xe`ia xyt` jxca xe`ia
22 ÏÚL
«∆ ,95 ÌȯeÙc
ƒ ¿ ˙BÁÈO‰ ««¿ ‫"¯ הרבי הריי"צ‬BÓ„‡
ƒ « ˙Á‡a ¿« ÈÓÁƒ» ‫ ולא תהיה‬Bψ‡ ¿∆ ÌB˜Ó» eÒt˙È ¿¿ƒ ‡Ï
… Ûeb‰« ÈÈÚL
≈¿¿ƒ∆ ,‰M‰
»» « Ïk» ÏÚ« 1
23 ‫ בימים‬Ck » ¯Á‡L
««∆ Ú„i‰ «»« ,‫ בפורים‬Ú„È«» ‡Ï» ˙b¯„Ï
«¿«¿ ÌÈÚÈbnL ƒ ƒ«∆ È„È ≈¿ Ûeb‰« „vÓ «ƒ ‰ÚÈÓ » ƒ¿ ‰È‰z
∆¿ƒ ‡Ï… ‡ÏÈÓ·e
» ≈¿ ‫ להם כל חשיבות בעיניו‬2
24 ‫˙ באופן כללי‬eÏÏηe
»¿ƒ .È¯Ó‚Ï ≈¿«¿ ¯Á‡ ≈« ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡e‰ ‫שאחרי פורים‬ .‰¯Bz‰
» « „enÈÏσ¿ 3
25 Ì„‡‰
»»» ÏL ∆ Ïa‚en‰
»¿ « ÏÎO‰L ∆≈ «∆ ‡e‰ ‫ ידיעה בלי גבול פירושה‬dÓLÏ »¿ ƒ ‰¯Bz‰ » « „enÈσ ˙ÏÚÓc «¬« ¿ ÏÈÚÏ
≈¿ ¯‡a˙pM
≈»¿ƒ∆ ‰Ó« Ètƒ ÏÚ «¿ 4
26 „ÓBlL
≈ ∆ ‰¯Bz‰ » « ÌÚƒ „Á‡˙Ó ≈«¿ƒ ÏehÈa‰
ƒ« ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ˜¯« ‡Ï … ‡È‰ƒ 5
27 ÏÚÂ
«¿ ,˙Ïa‚eÓ
∆∆¿ ÈzÏa‰ ƒ¿ƒ« ‫יתפּסוּ ָמקוֹם התורה‬ ְ ְ ִ ‫שׁעניני ַהגּוּף ֹלא‬ ֵ ְ ְ ִ ֶ ,‫השּׁנה‬ ָ ָ ַ ‫ ַעל ָכּל‬1 Ì„‡‰ »»» ÏL ∆ „enÈl‰Lƒ«∆ Ìb« ‡l‡»∆ 6
28 ‫„ אחד‬Á « ‫ האדם‬‰NÚ ∆ ¬« ‰Ê∆ È„È
≈¿ ‫ וכמו‬,Ïe·‚ ¿ ÈÏ·c
ƒ¿ ƒ ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡e‰ 7
‫מצּד ַהגּוּף‬ ַ ִ ‫מניעה‬ ָ ִ ְ ‫תּהיה‬ ֶ ְ ִ ‫וּבמילא ֹלא‬ ָ ֵ ְ ‫אצלוֹ‬ ְֶ 2
29 Cȯa
ƒ¿ ‡L„e˜
» ¿ ÌÚƒ Ìb« ‫ממש‬ ‫ שנתבאר עניין הלימוד למעלה‬8
30 ‡˙ÈȯB‡
» ¿« χ¯NÈ ≈ »¿ƒ ‫ שהרי‬,‡e‰ .‫התּוֹרה‬
ָ ַ ‫ללימּוּד‬ ְִ 3
‫ מהגבלות הזמן ולמעלה מהגבלות‬9
31 „Á« ‡lek» ‡e‰ Cȯa ƒ¿ ‡L„e˜Â
»¿ ¿ ‫לימּוּד‬ ִ ‫דּמעלת‬
ַ ֲ ַ ְ ‫לעיל‬
ֵ ְ ‫שּׁנּתבּאר‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫מה‬ ַ ‫פּי‬
ִ ÏÚÂ
« ¿ 4
‰Ê∆ C¯c
∆∆ ÏÚL
«∆ ,¯ÓBÏ
« LÈ≈ ,‫ המקום‬10
32 ,‫בני ישראל התורה והקדושֿברוךֿהוא‬ ‫הבּיטּוּל‬ ִ ַ ‫בּענין‬
ַ ְ ִ ְ ‫לשׁמהּ ִהיא ֹלא ַרק‬ ָ ְ ִ ‫התּוֹרה‬ ָ ַ 5 ‰fL
∆∆ ,Ú„È«» ‡Ïc»¿ „Úa
«¿ Ìb« ‡e‰ 11
33 .‫הכול אחד‬ ‫דּבלי‬
ִ ְ ִ ‫בּאוֹפן‬ֶ ְ ‫האדם הוּא‬ ָ ָ ָ ‫שׁהלּימּוּד ֶשׁל‬ ִ ַ ֶ ‫אלּא ַגּם‬ ֶָ 6 ‫הבאים‬ ‫בימים‬ Ck
» ¯Á‡)
«« ÏÚBt
≈ 12
(‫)אחר ָכּ‬ַ ַ ‫פּוֹעל‬ ֵ ‫שׁזּה‬ ֶ ֶ ,‫דּלא ָ ַידע‬
ָ ְ ‫בּעד‬ ַ ְ ‫ ֶזה הוּא ַגּם‬‫דּר‬ ֶ ֶ ‫שׁעל‬ ַ ֶ ,‫לוֹמר‬ ַ ‫ ֵישׁ‬,‫ ְגבוּל‬7 Ìb« ‰iÏÚ »ƒ¬ (‫ אחרי ימי הפורים‬13
‰¯Bz‰
» « „enÈÏc]
ƒ¿ ‰ÚȄȉa
» ƒ¿«¿ 14
‫שׁמּבין‬
ִ ֵ ֶ ,[‫דּוקא‬
ָ ְ ַ ‫והשּׂגה‬
ָ ָ ַ ְ ‫בּהבנה‬
ָ ָ ֲ ַ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫צרי‬ ִ ָ ‫התּוֹרה‬ָ ַ ‫]דּלימּוּד‬ ִ ְ ‫בּהידיעה‬ ָ ִ ְ ַ ְ ‫עליּה ַגּם‬
ִָ ֲ 8
‰‚O‰Â
»» «¿ ‰·‰a
»»¬« ˙BÈ‰Ï ¿ƒ Cȯˆ
ƒ» 15
‫קדוּשּׁת‬
ַ ְ ‫שׁבּיאר ְכּבוֹד‬ ֵ ֵ ֶ ‫וּכמוֹ‬ ְ .‫לזה‬ ֶ ָ ‫שׁיּי‬ ָ ַ ‫היה‬ ָ ָ ‫שׁקּוֹדם ֹלא‬ ֶ ֶ ‫בּתּוֹרה‬ ָ ַ ‫ענינים‬ ִ ָ ְ ִ ‫בּשׂכלוֹ‬
ְ ִ ְ 9 ‫ שכיוון שכבר התעלה‬,[‡˜Âc »¿« 16
‫לדרגּת ָלא‬
ַ ְ ַ ְ ‫שׁמּגּיעים‬
ִ ִ ַ ֶ ‫שׁעל ְ ֵידי‬ַ ֶ ,95 ‫דּפוּרים‬
ִ ְ ‫השּׂיחוֹת‬ ִ ַ ‫בּאחת‬
ַ ַ ְ ‫אדמוֹ"ר‬ ְ ַ ‫חמי‬
ִ ָ ‫מוֹרי‬
ִ 10 ‫ הדבר מתבטא גם‬,‫ למעלה מההגבלות‬17
‫המּוּגבּל‬
ָ ְ ַ ‫שׁהשּׂכל‬ ֶ ֵ ַ ֶ ‫וּבכללוּת הוּא‬ ָ ְ ִ .‫לגמרי‬
ֵ ְ ַ ְ ‫אחר‬
ֵ ַ ‫בּאוֹפן‬
ֶ ְ ‫ הוּא‬‫שׁאחר ָכּ‬ ַ ַ ֶ ‫היּדע‬
ַ ָ ַ ,‫ ָ ַידע‬11 ÔÈ·nL
ƒ≈∆ ‫ בעניין הידיעה וההבנה‬18
‫נעשׂה ַחד‬
ֶ ֲ ַ ‫ועל ְ ֵידי ֶזה‬
ַ ְ ,‫מוּגבּלת‬
ֶ ֶ ְ ‫הבּלתּי‬
ִ ְ ִ ַ ‫שׁלּוֹמד‬
ֵ ֶ ‫התּוֹרה‬ ָ ַ ‫מתאחד ִעם‬ ֵ ַ ְ ִ ‫האדם‬
ָ ָ ָ ‫ֶשׁל‬ 12 Ì„BwL
∆ ∆ ‰¯Bza
» « ÌÈÈÚ
ƒ»¿ƒ BÏÎNa
¿ƒ ¿ 19
.‫כּוּלּא ַחד‬ָ ‫ הוּא‬‫בּרי‬ ִ ְ ‫וקוּדשׁא‬
ָ ְ ְ ‫אוֹרייתא‬
ָ ְ ַ ‫ישׂראל‬ֵ ָ ְ ִ ,‫ הוּא‬‫בּרי‬ ָ ְ ‫ ַגּם ִעם‬13 BÓÎe
ִ ְ ‫קוּדשׁא‬ ¿ .‰ÊÏ
∆» CÈiL
»« ‰È‰»» ‡Ï … 20
ȯBÓ
ƒ ˙Me„˜
« ¿ „B·k¿ ¯‡ÈaL
≈ ≈∆ 21

.(‫ ואילך‬23 ‫( ראה שיחת פורים תש"ו ס"ב )סה"ש תש"ו ס"ע‬95

•
(iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz
‫שלישי`עמ' א‬
cenr‫ליום‬
g ‫יבמות‬
sc zenai
'‫המשך ביאור למס‬
25 'íaéå'
¥ ¦ § xn`p `ly meyn ,devn mewna `l` dxeq` dxvd oi` jkne ,'DnAie¨ § ¦ § dX`l
¨ ¦ § Fl DgwlE ¨ ¨ § dilr¨ ¤ ¨ `ai Ÿ ¨ Dnai'
¨ ¨ § (d dk mixac) meai 1
26 àøéñàc
¨ ¦ £ © àeä íeaéé¦ íB÷îa § ¦ `weecy epcnln df xezie ,'dîaéå' ¨ § ¦ § `l` rnyn ,'dy`l el dç÷ìe' ¨ ¨ § `l` 'dy`l el ç÷ìå' © ¨ § xn`p `ly 2
27 íeaéé¦ íB÷îa § ¦ àlL
Ÿ ¤ la` ,'dgwle' herin xn`p meaia wxe ,äøö ¨¨ epi`y zxg` dnai yi la` ,gwel `ed ef z` `weecy ,herin 3
28 .äøö¨ ¨ [zxzen-] àéøL ¨ §© rnyn ,'dîaéå' ¨ § ¦ § `l` 'íaéå' ¥ ¦ § xn`p `ly dnn oke .dy`l el gwel 4
29 ïéúéðúî
¦ ¦ § © ,éLঠ© áø© øîà̈
© :`ax ixack epzpyn oeyln giken iy` ax zeixrd úBøö¨ z` øBñàì ¡ ¤ epcnl o`kn .zxg` `le ef `weec ,herin 5
30 dnvr dexry `ax ixack wiecn mb epzpyn oeyln ± à÷éc ¨ § © éîð
¥© opi` onvr zeixrd s` ik epl ixd .meaia onvr úBéøò ¨ £d z` okå§ 6
31 eléàå¦ § ,ïäéúBøö
¤ ¥ ¨ 'úBøèBt'
§ íéLð
¦ ¨ äøNò
¥ § ¤ Lîç
¥ £ ,éðz÷c
¥ ¨ ¨ § .`xw dkixv `l `ax ixack `le ,dyxcn mhrnl jixv `l` `xaqn zexq`p 7
32 dexrd xehta dpc dpynd oi`y ixd .éðz÷ ¥ ¨ ¨ àì Ÿ 'úBøèBôe
§ úBøeèt'§ znaiizn dpi` `l` ,herin dkixv `l dnvr dexry xne`d 8
33 dxeht dnvr dexrdy meyn `ede ,dzxv xehta wx `l` dnvr .zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi`y meyn 9
34 oi`e ,zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi`y iptn ,`xaqn zexv xeq`l' iax ixaca yxtl yi - àîéà ¨ ¥ :`xnbd zvxzn 10
35 òîL© § :`xnbd dwiqn .znaiizn dpi`y eprinydl dkixv dpynd ick dyxc jixv oi` mlerle ,úBéøò ¨ £ ìL ¤ úBøö¨ øBñàì ¡ ¤ ,'zeixre 11
36 .`xaqn dxeht dnvr dexry ,`ax ixack epzpynn dpéî ¨ ¦ .onvr zeixrd z` xeq`l 12
37 ick àø÷ ¨ § àëéøö
¨ ¦ § àìc Ÿ § äåøò
¨ § ¤ àðL
¨ § éàîe © :`ax ixac lr dywn `xnbd miaezk ipy `lde - déì¥ áéñð÷ ¦ ¨ ¨ éàø÷
¥ ¨ § éøz
¥ § àäå¨ § :`xnbd dywn aey 13
38 àìŸ äçBc¤ äNò ¥ £ ïéàc ¥ § meyn `ed `ld ,meai mewna s` dxqe`l el` ze`xwnn xeq`l `ay rnyne ,'dnaie' 'dgwle' ,iax `iad 14
39 ixdy ,àø÷ ¨ § éòaéz
¥ ¨ ¦ àì Ÿ éîð ¥ © äøö ¨ ¨ ok m`e ,úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòú¤ £© .äøö ¨ ¨ xeq`ì§ `xw ãçå © § ,äåøò
¨ § ¤ xeq`ì§ `xw ãç© åàì¨ éàî© ,mixac ipy 15
40 dxqe`l yi ok enke ,zxkl dxvd z` s` miaxn ep` 'xexvl'n .`xw dkixv `l dnvr dexry `ax xn` ji` ok m`e 16
41 jxvp recne ,úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòú¤ £ © àì Ÿ äçBc
¤ äNò¥ £ ïéàc
¥ § íeMî¦ meaia xeq`l zexen`d zeyxcdn zg` s` d`a àì Ÿ :`xnbd zvxzn 17
42 .meaia dxv xeq`l 'dilr'd mi`a mdipy ,'dnaie'd mbe 'dgwle'd mb - éãéàå ¦ ¦ § éãéà
¦ ¦ `l` ,dexr 18
43 éëä
¦ ¨ ,àðéáøì
¨ ¦ © § øî© éáéa © ¥ øa© àçà ¨ © áø© déì¥ øîà̈ © :`xnbd zvxzn äåöî
¨ § ¦ íB÷îa§ ¦ maid lr äøö ¨ ¨ øñéîì
© ¥ § `a 'dgwle' - ãç© ,äøö ¨ ¨ xeq`ì¤ 19
44 xg`le ,àø÷ ¨ § C éøèöéà
¦ § § ¦ àì Ÿ éî𥠩 äøö ¨ ¨ ok` ,àáøc
¨ ¨ § déîMî
¥ § ¦ ïðéøîà÷
© ¦§ ©¨ àlL
Ÿ ¤ dexr ly äøö ¨ ¨ [xizdl-] éøLéîì ¥ § ¦ § `a 'dnaie' - ãçå © § ,meai ly 20
45 ,meai mewna mb `xaqn dxqe`l yi aey 'xexvl' meyn dxq`py eig`l ze`eyp dzxve dexrd eid `ly mewnay .äåöî ¨ § ¦ íB÷îa§ ¦ 21
46 àø÷¨ § C éøèöéà
¦ § § ¦ ék¦ e .zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi` oky zzin xg`le ,eilr dzxv z` zxqe` dexrd oi` ,xf mc`l `l` 22
47 ,'dilr'c .cala dexra `l` xeq` epi` lrad 23
àîòè¨ § © éàî© :dxen`d dyxcdn df oic yxcp ji` `xnbd zyxtn 24
 ‫דכ‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫שתי האותיות הראשונות של שם הוי' ‪41‬‬ ‫‪'ȉ‬‬
‫‪»»¬ ÌLc‬‬
‫‪≈ ¿ ‰"È ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ ‡e‰‬‬ ‫שנינו במשנה בתחילת מסכת מגילה‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‡"Èc¿ tÒn‰L‬‬
‫‪»¿ƒ«∆ «Úe„i‰Ó‬‬
‫)‪»«≈ Ìb« ÈÚ‰Ïe‬‬
‫שהם בגימטריא חמש עשרה ¿»‪ƒ‬‬ ‫מגילת אסתר שתקנו חכמים לקרוא אותה בפורים )פעם אחת בליל‬ ‫‪‰ÏÈ‚Ó‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪««¿ Â"Ë¿ „"È ‚"È "È‬‬
‫‪ „ÁÈa‬הסכום הכולל של כל המספרים הללו‬ ‫‪ 3‬פורים ופעם נוספת ביום פורים שחל בערי הפרזות בי"ד באדר ובערים‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÏÎȉ‰‬‬
‫‪ e‰fL‬שם זה «≈ »‬
‫‪ ‡iËÓÈ‚a‬של שם ‡„‪∆∆ ,5 È"‬‬
‫בגימטריא ‪»ƒ¿« ƒ¿ ,‡e‰‬‬ ‫‪ 4‬המוקפות חומה בט"ו באדר( הרי במקומות ובמצבים מסויימים )המבוארים‬
‫‪45‬‬ ‫‪(È"„‡ ‡iËÓÈ‚a‬‬
‫)‪»ƒ¿« ƒ¿ ÏÎȉ‬‬‫≈»‬ ‫בתאריכים‬ ‫‪˙‡˜‬‬
‫ובגמרא( ‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪ 5‬במשנה‬
‫‪46‬‬ ‫‪»»¬ ÌLc‬‬
‫‪ ,'ȉ‬האמצעי שבו שם הוי'‬ ‫¿≈‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 6‬הבאים בחודש אדר‪ ,‬כלומר לפעמים‬
‫שוכן ומתגלה ומתבטא וכפי שנהוג ‪47‬‬ ‫‪ 7‬מקדימים את הקריאה גם מספר ימים‬
‫למעשה לבטא את שם הוי' בשם אדנ"י ‪48‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 8‬לפני ימי הפורים וקוראים את המגילה‬
‫‪49‬‬ ‫‪ÏÎȉa‬‬
‫‪« ≈¿ 'ȉÂ‬‬
‫‪»»¬« 6 Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ ‰Ê∆ ÏÚÂ‬‬‫¿«‬ ‫‪NÚ‬‬
‫‪» » „Á‡a‬‬‫‪««¿ 9‬‬
‫‪50‬‬ ‫˜„‪ ,BL‬והכוונה לשם אדנ"י שהוא‬‫»¿‬
‫)‪(‰‚ÂÓ È˙Ï ‰Á‰‬‬ ‫ביום י"א אדר‪,‬‬
‫‪ NÚ‬ביום י"ב אדר‪,‬‬ ‫‪» » ÌÈLa‬‬‫‪≈¿ ƒ 10‬‬
‫‪51‬‬ ‫ה'היכל' של שם הוי'(‪.‬‬ ‫בּשׁנים ָע ָשׂר‪,‬‬ ‫בּאחד ָע ָשׂר‪ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫נקראת ְ ַ ַ‬ ‫‪ֵ ְ ִ ‰ÏÈ‚Ó‬‬ ‫‪» ƒ¿ 1‬‬ ‫‪ NÚ‬ביום י"ג אדר‪,‬‬ ‫‪» » ‰LÏLa‬‬
‫‪»… ¿ ƒ 11‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪„Á‡a‬‬
‫‪««¿ ˙‡˜‬‬ ‫"‪≈¿ƒ ‰Ï‚Ó‬‬
‫‪»ƒ¿ e‰ÊÂ‬‬ ‫¿∆‬ ‫בּחמ ָשׁה‬ ‫בּעה ָע ָשׂר‪ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫בּאר ָ ָ‬
‫בּשׁלֹ ָשׁה ָע ָשׂר‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫ִ ְ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ NÚ‬ביום י"ד אדר‪,‬‬ ‫‪» » ‰Úa‡a‬‬
‫‪»»¿«¿ 12‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪«»¿«∆ ,eȉ‬‬
‫‪ ˙ÏÁ˙‰L‬השלב‬ ‫‪¿« ,"NÚ‬‬‫»»‬ ‫אדמוֹ"ר‬ ‫וּמבאר כ"ק ַ ְ‬ ‫יוֹתר‪ֵ ָ ְ .1‬‬ ‫ולא ֵ‬ ‫‪ָ 3‬ע ָשׂר‪ֹ ,‬לא ָפּחוֹת ְ ֹ‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪ NÚ‬ביום ט"ו אדר‪… ,‬‬
‫‪» » ‰LÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« 13‬‬
‫‪54‬‬ ‫˜‪˙‡È‬‬
‫הראשון וההתחלתי של ¿‪« ƒ‬‬ ‫אדמוֹ"ר‬ ‫בּמאמר כ"ק ַ ְ‬ ‫)וכן הוּא ְ ַ ֲ ַ‬ ‫מהר"שׁ ‪ֵ ְ 2‬‬ ‫‪ֲַ ַ 4‬‬ ‫‪ ˙BÁt‬אין מקדימים את הקריאה לפני‬‫‪» 14‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪˙‡˜pL‬‬
‫∆‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪ÈÙk‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰Ï‚Ó‰‬‬ ‫«¿‪»ƒ‬‬ ‫‪ ˙BÈ‬ואין מאחרים‬
‫‪1‬‬ ‫‪≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪ 15‬י"א אדר ¿ …‬
‫עדן ְבּפ ִוּרים תרע"ה‪ֵ ְ ִ ,3‬‬
‫לפני‬ ‫נשׁמתוֹֿ ֵ ֶ‬ ‫‪ְ 5‬מה ָוֹר ַשׁ"בּ ִ ְ ָ‬
‫‪56‬‬ ‫‪,'ȉ‬‬
‫‪»»¬ ÌL‬‬ ‫‪≈ È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « dÓˆÚÓ‬‬‫≈«¿»‬ ‫את הקריאה אחרי ט"ו אדר‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪« ƒ¿ƒ ‡È‰ƒ‬‬
‫‪ ,‰"Â ˙ÈÁaÓ‬ההתחלה היא‬
‫'שּׁל"ה' ‪ַ ַ ֶ ,4‬‬
‫שׁ'אחד‬ ‫דּברי ַה ְ ָ‬ ‫שׁנה(‪ַ ,‬על ְיסוֹד ִ ְ ֵ‬ ‫חמ ִשּׁים ָ ָ‬ ‫‪ֲִ 6‬‬ ‫‡„‪"BÓ‬‬
‫«¿‬ ‫‪˜"Î‬‬ ‫‪‡Óe‬‬
‫‪≈»¿ 17‬‬
‫‪58‬‬ ‫מהאותיות האחרונות של שם הוי'‬ ‫ו'חמ ָשׁה ָע ָשׂר'‬ ‫הוי'‪ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫דּשׁם ֲ ָ ָ‬ ‫בּחינת ו"ה ְ ֵ‬ ‫‪ָ 7‬ע ָשׂר' הוּא ְ ִ ַ‬ ‫‪ 2 L"‰Ó‬רבי שמואל‪ ,‬האדמו"ר‬
‫‪«¬« 18‬‬
‫‪59‬‬ ‫המסמלות בחינה נמוכה יחסית‬ ‫המגלה‪,‬‬
‫בּקריאת ַ ְ ִ ָ‬ ‫העלָיּה ִ ְ ִ ַ‬ ‫ותכלית ָ ֲ ִ‬ ‫)שׁזּהוּ ַה ִסּיּוּם ְ ַ ְ ִ‬ ‫‪ֶֶ 8‬‬ ‫)‪ÔÎÂ‬‬
‫‪ 19‬הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד ¿≈‬
‫‪60‬‬ ‫לאותיות הראשונות המסמלות בחינה‬ ‫דּשׁם‬‫בּחינת י"ה ְ ֵ‬ ‫כּתיב( הוּא ְ ִ ַ‬ ‫יעבוֹר" ְ ִ‬ ‫"ולא ַ ֲ‬ ‫שׁהרי ְ ֹ‬ ‫‪ֲֵ ֶ 9‬‬ ‫‡„‪"BÓ‬‬‫‪¿« ˜"Î Ó‡Óa‬‬ ‫‪«¬«¿ ‡e‰ 20‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪˙„BÚL‬‬
‫‪« ¬∆ ÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ eȉÂ‬‬
‫מּס ָפּר ְדּי"א י"ב יותר נעלית ¿«¿‬ ‫שׁה ִ ְ‬‫וּע ֶ ַ‬ ‫מהָיּד ַ‬
‫)וּלהעיר ַגּם ֵ ַ‬ ‫הוי' ְ ָ ִ‬ ‫‪ָ ָ ֲ 10‬‬ ‫‪« » ¿ 21‬‬
‫‪ a"LB‰Ó‬בנו רבי שלום דובער‪,‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪‰hÓlÓc‬‬
‫‪»«¿ƒ ¿ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ‡È‰ƒ Ì„‡‰‬‬ ‫»»»‬ ‫‪ 22‬האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי‬
‫בּגימטרָיּא‬
‫בּיחד הוּא ס"ה‪ִ ְ ַ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ 11‬י"ג י"ד ְוט"ו ְ ַ ַ‬
‫‪63‬‬ ‫¿«¿»‬
‫‪ ,‰ÏÚÓÏ‬ההתחלה היא בדרגות יותר‬ ‫‪ÌÈeÙa‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô„ÚŒB˙ÓL‬‬
‫חב"ד ‪∆≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪64‬‬ ‫בּגימטרָיּא אדנ"י( נמוכות ¿«« »‬
‫‪ CkŒÁ‡Â‬מטפס ועולה‬
‫)היכל ְ ִ ַ ְ ִ‬ ‫ההיכל ֵ ָ‬ ‫שׁזּהוּ ַ ֵ ָ‬ ‫‪ 12‬אדנ"י ‪ֶ ֶ ,5‬‬ ‫‪‰L‬‬
‫‪»» ÌÈMÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ ÈÙÏ‬‬
‫˙‪≈¿ƒ ,3 ‰"Ú‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪65‬‬ ‫ממדריגה למדריגה בכיוון של‬ ‫קדשׁוֹ(‪.‬‬ ‫בּהיכל ָ ְ‬‫והוי' ְ ֵ ַ‬ ‫נאמר ‪ָ ָ ֲ ַ 6‬‬‫ועל ֶזה ֶ ֱ ַ‬ ‫הוי'‪ַ ְ ,‬‬ ‫דּשׁם ֲ ָ ָ‬ ‫‪ֵ ְ 13‬‬ ‫‪ 25‬מעת אמירת מאמר זה עלֿידי הרבי‬
‫‪66‬‬ ‫‪,7 "‰ÓÈÓM‰‬‬
‫‪»¿»» « «ÚÈbÓ‬‬ ‫"‪ƒ« BL‡‬‬ ‫…‬ ‫הינוּ‪,‬‬‫בּאחד ָע ָשׂר"‪ְ ַ ,‬‬ ‫נקראת ְ ַ ַ‬ ‫"מגלה ִ ְ ֵ‬ ‫‪ְֶ 14‬וזהוּ ְ ִ ָ‬ ‫‪Èc‬‬
‫«‪≈¿ƒ „BÒÈ¿ ÏÚ‬‬‫‪ 26‬בפורים תשכ"ה(‪,‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪‰"È ˙ÈÁÏ‬‬‫‪« ƒ¿ƒ ‡aL‬‬ ‫מעצמהּ «‪»∆ „Ú‬‬ ‫שׁנּקראת ֵ ַ ְ ָ‬ ‫כּפי ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫המגלה‪ִ ְ ,‬‬‫קריאת ַ ְ ִ ָ‬ ‫שׁהתחלת ְ ִ ַ‬ ‫‪ַ ָ ְ ַ ֶ 15‬‬ ‫‪ ,4 '‰"ÏM'‰‬ספר 'שני לוחות‬
‫‪»¿ « 27‬‬
‫‪68‬‬ ‫האותיות‬ ‫)‪» » ‰LÓÁ‬‬
‫‪(NÚ‬‬ ‫¬‪» ƒ‬‬ ‫לפי‬
‫והינוּ ְ ִ‬ ‫בּחינת ו"ה‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫הוי'‪ִ ,‬היא ִמ ְ ִ ַ‬ ‫‪ַ 16‬עלֿ ְ ֵידי ֵשׁם ֲ ָ ָ‬ ‫‪ 28‬הברית' )מאת רבי ישעיה הלוי‬
‫‪69‬‬ ‫הראשונות של שם הוי' המסמלות‬ ‫‪‡e‰ 'NÚ‬‬‫‪» » „Á‡'L‬‬
‫‪ 29‬הורוביץ( ∆ ««‬
‫למעלה‪,‬‬
‫לּמ ָטּה ְ ַ ְ ָ‬ ‫דּמ ְ ַ‬‫וֹפן ְ ִ‬ ‫האדם ִהיא ְבּא ֶ‬ ‫שׁעב ַוֹדת ָ ָ ָ‬ ‫‪ֲ ֶ 17‬‬
‫‪70‬‬ ‫מדריגה נעלית ביחס לאותיות‬ ‫‪ÌLc‬‬
‫‪ ˙ÈÁa‬ו"ה ¿ ≈‬
‫‪ 30‬מספר הרומז על ¿‪« ƒ‬‬
‫‪71‬‬ ‫האחרונות המסמלות מדריגה תחתונה‪.‬‬
‫שׁבּא‬‫שּׁמימה" ‪ַ ,7‬עד ֶ ָ‬ ‫גּיע ַה ָ ָ ְ ָ‬ ‫"ראשׁוֹ ַמ ִ ַ‬ ‫ואחרֿ ָכּ‪ֹ ‬‬ ‫‪ַ ַ ְ 18‬‬ ‫‪ 'ȉ‬שתי האותיות האחרונות של שם‬
‫‪»»¬ 31‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰ÏÈ‚Óc‬‬
‫‪» ƒ¿ ƒ ÔÈÚ‰L‬‬
‫‪»¿ƒ»∆ e‰ÊÂ‬‬ ‫שׁהענין ¿∆‬
‫וזהוּ ֶ ָ ִ ְ ָ‬ ‫)חמ ָשׁה ָע ָשׂר(‪ֶ ְ .‬‬ ‫לבחינת י"ה ֲ ִ‬ ‫‪ַ ִ ְ ִ 19‬‬ ‫‪ 32‬הוי' )יו"ד‪ ,‬ה"א‪ ,‬וא"ו‪ ,‬ה"א( שהם‬
‫‪73‬‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫)‪»»¿« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ 'eÎ NÚ‬‬ ‫בּעה ¿««‬
‫‪» » „Á‡a‬‬ ‫אר ָ ָ‬ ‫)לפני ַ ְ‬
‫בּאחד ָע ָשׂר כוּ' ִ ְ ֵ‬ ‫נקראת ְ ַ ַ‬ ‫ִדּמגילה ִ ְ ֵ‬‫‪ָ ִ ְ 20‬‬ ‫‪‰LÓÁ'Â‬‬
‫« ¬‪» ƒ‬‬ ‫‪ 33‬בגימטריא אחד עשר‪,‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪˜« ‡e‰ (NÚ‬‬ ‫‪» » ‰LÓÁÂ‬‬
‫‪» ƒ¬« NÚ‬‬‫שׁהם » »‬‫בּכּפרים‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫וחמ ָשׁה ָע ָשׂר( הוּא ַרק ַ ְ ָ ִ‬ ‫‪ָ 21‬ע ָשׂר ַ ֲ ִ‬ ‫המספר חמש עשרה‪,‬‬ ‫‪∆∆ 'NÚ‬‬
‫)‪e‰fL‬‬ ‫‪» » 34‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ ,ÌÈÙka‬כמבואר במשנה שבני‬ ‫וֹמה «¿»‪ƒ‬‬ ‫‪ 35‬מספרו של יום ט"ו באדר‪ ,‬היום‬
‫וּקפוֹת ח ָ‬ ‫שׁאינן מ ָ‬ ‫מעירוֹת ְגּדוֹלוֹת ֶ ֵ ָ‬ ‫למ ָטּה ַגּם ֵ ֲ ָ‬ ‫‪ַ ְ 22‬‬
‫הכפרים מקדימים את קריאת המגילה ‪76‬‬ ‫‪ 36‬האחרון בו אפשר לקרוא את המגילה‬
‫לאחד עשר כי דרכם היה לבוא ולהיכנס לעיר בימים קבועים בשבוע והיו ‪77‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰Ï‚Ó‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙‡È˜a‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ‰iÏÚ‰‬‬
‫»¬‪»ƒ‬‬ ‫השיא של‬ ‫‪˙ÈÏÎ˙Â‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ìeiq‰‬‬
‫‪ƒ« 37‬‬
‫מקדימים את קריאת המגילה ל'יום הכניסה' הסמוך לפורים‪ ,‬כי אין להם ‪78‬‬ ‫על ימי הפורים נאמר במגילה "קיימו וקיבלו‬ ‫‪ƒ¿ "BÚÈ‬‬
‫‪È˙k‬‬ ‫"‪¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 38‬‬
‫‪ ̉L‬הכפרים הם דרגה ‪79‬‬
‫אפשרות לקרוא את המגילה כשהם נמצאים בכפרים ∆≈‬ ‫‪ 39‬היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור‪ "...‬ומ"ולא‬
‫‪80‬‬ ‫‪‰ÓBÁ‬‬
‫‪» ˙BÙ˜eÓ‬‬
‫‪» ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ˙BÏB„b¿ ˙BÈÚÓ‬‬
‫‪»¬≈ Ìb« ‰hÓÏ‬‬
‫¿«»‬ ‫רוחנית‬ ‫‪ 40‬יעבור" למדו שאין מאחרים את קריאת המגילה ליום מאוחר יותר מט"ו(‬

‫‪ (1‬ריש מסכת מגילה‪ (2 .‬ד"ה מגילה נקראת תרכ"ט )סה"מ תרכ"ט ע' פג ואילך(‪ (3 .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שממאמר‬
‫זה יש רק הנחה‪ ,‬ואינה תחתֿידו‪ - .‬ההנחה נדפסה לאח"ז בספר המאמרים תער"בֿתרע"ו בסופו )ע' שיא ואילך(‪ (4 .‬שכט‪,‬‬
‫א‪ .‬של‪ ,‬ב‪ (5 .‬של"ה שם‪ (6 .‬חבקוק ב‪ ,‬כ‪ .‬וראה תקו"ז תי"ח )לב‪ ,‬א‪ .‬לג‪ ,‬ב(‪ .‬ז"ח יתרו לד‪ ,‬א‪ .‬פרדס שער כג )שער ערכי‬
‫הכינויים( פ"ה מערכת היכל‪ .‬מאו"א ה‪ ,‬יא וביאיר נתיב שם‪ .‬לקו"ת פקודי ד‪ ,‬א‪ .‬נשא כא‪ ,‬ד‪ (7 .‬ויצא כח‪ ,‬יב‪.‬‬
 ‫הכ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪42 15 ‡˙eÓÏL‡a‬‬
‫¿« ¿» »‬ ‫מהשמש(‬ ‫שאין לה אור משלה ומקבלת את אורה‬ ‫לגבי הערים שבהם‬ ‫‪ NÚ‬באדר‪Èkƒ ,‬‬ ‫‪» » ‰Úa‡a‬‬
‫‪ ÔÈBwL‬בהם את המגילה ¿«¿»»‬ ‫‪ƒ ∆ 1‬‬
‫‪43‬‬ ‫בשלימותה‪ ,‬והעובדה שבט"ו בחודש הירח מלא היא השתקפות העובדה‬ ‫‪Ïk» ,‰ÏB„b‬‬ ‫"‡‪» ¿ ÈÚƒ ‡È‰ƒ BÊÈ‬‬ ‫‪ 2‬קוראים בארבעה עשר אמרו חכמינו ז"ל ≈‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ 'ȉ‬‬
‫‪»»¬ ÌLa‬‬ ‫‪≈ ¿ Ìb« ‰p‰‬‬
‫‪≈ƒ ÔÎlL‬‬
‫‪ ,9 Ôz·ÏnÓ‬שביום זה יש שלימות רוחנית ∆»≈‬ ‫‪»¿ «¿ƒ ÔÈÏËaL‬‬ ‫‪ƒ≈¿∆ ,8 "ÔÈÏËa‬‬ ‫‪ ‰NÚ‬אנשים שהם «¿»‪ƒ‬‬ ‫‪»» ¬ da» LiL‬‬ ‫‪≈∆ 3‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ‰"È ˙ÈÁa‬האותיות המסמלות את‬ ‫‪« ƒ¿ƒ ÌÈÚÈbnL‬‬
‫‪ƒ ƒ«∆ ÔÙB‡a‬‬ ‫‪ ÔȘÒBÚÂ‬בשלימות ¿ ∆‬ ‫‪ƒ¿ ¿ ,10 eaˆƒ ÏMÓ‬‬ ‫‪∆ ƒ ÔÈBÊÈÂ‬‬
‫‪ 4‬שאינם עסוקים במלאכה לפרנסתם ¿‪ƒ ƒ‬‬
‫‪46‬‬ ‫הדרגה הנעלית והשלימות של שם הוי'‬ ‫‪„eÓÏ˙a‬‬
‫‪¿«¿ B‡ 11 eaˆƒ ÈÎˆa‬‬ ‫‪≈¿»¿ 5‬‬
‫‪ִ ֶ 1 'ÈÚ'‰‬‬ ‫‪ƒ » ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ˙eÏÏÎe‬‬ ‫‪»¿ , ‰Bz‬‬ ‫‪» 6‬‬
‫‪47‬‬ ‫והם בגימטריא חמישה עשר‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪12‬‬
‫"איזוֹ ִהיא ִעיר‬ ‫בּעה ָע ָשׂר‪ִ ,‬כּי ֵ‬ ‫בּאר ָ ָ‬‫שׁקּוֹרין ְ ַ ְ‬
‫‪48‬‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫ורומז‬ ‫וחשיבות‬ ‫גדולה‬ ‫על‬ ‫מורה‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪7‬‬
‫שׁבּטלין‬
‫בּטלנין" ‪ִ ֵ ְ ֶ ,8‬‬ ‫שׂרה ַ ְ ָ ִ‬ ‫שׁיּשׁ ָבּהּ ֲע ָ ָ‬ ‫וֹלה‪ָ ,‬כּל ֶ ֵ‬ ‫‪ְ 2 13‬גּד ָ‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ÔÈÚ‰‬התוכן‬
‫‪»¿ƒ» ˙eÏÏk‬‬ ‫‪»¿ ‰p‰Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ (‬‬ ‫‪e˙kL‬‬‫‪ 8‬למצב רוחני נעלה ¿‪»∆ BÓk‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪"˙‡˜‬‬‫‪≈¿ƒ ‰Ï‚Ó"c‬‬ ‫וֹסקין הכללי ‪»ƒ¿ ƒ‬‬ ‫וניזוֹנין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪ְ ,10‬וע ְ ִ‬ ‫מּלאכ ָתּן ‪ִ ִ ְ ,9‬‬ ‫‪ִ 3 ÈÚa‬מ ְ ַ ְ‬ ‫‪ƒ¿ „‡Ó‬‬ ‫‪… ¿ ÏωÓe‬‬
‫‪»À¿ 'ȉ‬‬ ‫‪»»¬ ÏB„b» 9‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ 'eÎ NÚ‬ומשם‬ ‫‪» » „Á‡a‬‬
‫)שתחילתו ¿««‬ ‫ענין‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫וּת‬ ‫וּכלל‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬ ‫תּוֹרה ‪12‬‬
‫ָ‬ ‫וּד‬ ‫בּתלמ‬‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫וֹ‬‫א‬ ‫בּצרכי ִצבּוּר ‪11‬‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫‪4‬‬
‫‪≈… ¡ 10‬‬
‫‡‪ ,eȘÏ‬במלה 'עיר' יש ביטוי וגילוי‬
‫‪52‬‬ ‫וּמהלל עולים ממדריגה למדריגה «‪„Ú‬‬ ‫הוי' ְ ֻ ָ‬ ‫שׁכּתוּב ָגּדוֹל ֲ ָ ָ‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ָ ,'ȉ‬ה ִ'עיר' הוּא ְכּמוֹ ֶ ָ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪»»¬ ÏB„bL‬‬ ‫‪»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪ 11‬של גדולת ה' ¿≈ »‬
‫‪53‬‬ ‫‪‰LÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« (˙eÓÏM‰‬‬ ‫‪≈¿ « ˙ÈÏÎzÏ‬‬
‫הוי'‪ִ ,‬הֵנּה ַגּם ¿«¿‪ƒ‬‬ ‫וכיון ֶשֿׁ ָגּדוֹל ֲ ָ ָ‬ ‫אלקינוּ‪ָ ֵ ְ ,‬‬ ‫בּעיר ֱ ֹ ֵ‬ ‫מאד ְ ִ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫‪6‬‬ ‫היא‬ ‫בעיר‬ ‫ומאירה‬ ‫‪ 12‬האלוקות שמתגלה‬
‫‪54‬‬ ‫‪ÔÈÚ‰‬‬
‫‪»¿ƒ» ˙eÏÏk‬‬ ‫‪»¿ ÌÚƒ eL˜» ,NÚ‬‬‫לעיר » »‬ ‫ועד ְ ִ‬ ‫וֹלה‪ַ ְ ,‬‬ ‫אלקינוּ"( ִהיא ִעיר ְגּד ָ‬ ‫)"עיר ֱ ֹ ֵ‬ ‫העיר ִ‬ ‫‪ִ ָ 7 Ìb« ‰p‰‬‬ ‫‪ 13‬בבחינת גדולה וחשיבות ‪≈ƒ‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ÈÈÚ‬‬
‫‪≈¿¿ƒ Ïk» Èkƒ ,ÌÈet‰‬‬ ‫‪ƒ « ‚Ác‬‬‫¿«‬ ‫‪‡È‰‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪("eȘÏ‬‬
‫)"‪≈… ¡ ÈÚ‬‬‫‪ƒ ÈÚ‰‬‬ ‫‪ƒ» 14‬‬
‫אמנם‪,‬‬‫שׁיּשׁ ָבּהּ ִישּׁוּב ָגּדוֹל‪ָ ְ ָ .‬‬ ‫בּפ ְשׁטוּת‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫וֹלה ְ ַ‬ ‫‪ְ 8‬גּד ָ‬
‫‪56‬‬ ‫‪ , ÔÈÈ‬כפי‬
‫‪16‬‬ ‫‪ƒ« È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « eȉ» ÌÈet‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪ÈÚÏ‬‬
‫‪ƒ¿ „ÚÂ‬‬ ‫‪ ‰ÏB„b‬וחשובה‪«¿ ,‬‬‫‪» ¿ ÈÚƒ 15‬‬
‫‪57‬‬ ‫שמסופר באריכות ובפרטיות במגילת‬
‫גּם‬ ‫ַ‬ ‫נּה‬‫ֵ‬ ‫ה‬ ‫ִ‬ ‫‪,‬‬‫וֹם‬ ‫מק‬ ‫ָ‬ ‫ֿ‬‫כּל‬‫ָ‬ ‫וּמ‬
‫ִ‬ ‫‪.‬‬ ‫כּפר‪8‬‬‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫זה‬ ‫ֶ‬ ‫הרי‬‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫כּאן‬ ‫ָ‬ ‫מ‬‫ִ‬ ‫וֹת‬ ‫פּח‬ ‫ָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪da» LiL‬‬ ‫‪≈∆ ,˙eËLÙa‬‬ ‫‪¿ «¿ ‰ÏB„b‬‬‫‪» ¿ 16‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪17 ‰Èa‬‬
‫‪» ƒ ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ ‡e‰ ÔÈÈÂ‬‬‫אסתר ¿«‪ƒ‬‬ ‫ושׂשׂוֹן‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ושׂמחה‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫וֹרה‬
‫ָ‬ ‫דּ"א‬ ‫ְ‬ ‫הענינים‬‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫כּל‬ ‫ָ‬ ‫ישׁנם‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫בּכּפר‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ ÏB„b‬של אנשים רבים‪.‬‬ ‫‪» eMȃ 17‬‬
‫‪59‬‬ ‫כמבואר בקבלה וחסידות )וכמובא‬ ‫נקראת" –‬ ‫דּ"מגלה ִ ְ ֵ‬ ‫הענין ִ ְ ִ ָ‬ ‫וישׁנוֹ ַגּם ָ ִ ְ ָ‬ ‫ויקר" ‪ְ ֶ ְ ,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ Ô‡kÓ‬מקום שאין ִ ָ‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪»ƒ ˙BÁt» ,ÌÓ‬‬ ‫‪»¿» 18‬‬
‫ב'לקוטי תורה' לרבנו הזקן‪" ,‬כי הנה ‪60‬‬ ‫בּאים‬ ‫שׁאחרֿ ָכּ‪ִ ָ ‬‬ ‫ועד ֶ ַ ַ‬ ‫בּחינת ו"ה‪ַ ְ .‬‬ ‫בּאחד ָע ָשׂר‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ַ ַ ְ 12‬‬ ‫‪ 19‬בו 'עשרה בטלנים' ואין לו חשיבות‬
‫‪61‬‬ ‫ביין כתיב )שופטים ט'( החדלתי את‬ ‫‪8Ùk‬‬
‫¿»‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪ 20‬וגדולה של עיר ¬≈‬
‫דּחמ ָשׁהֿ ָע ָשׂר‬ ‫הענין ְ ֲ ִ‬
‫שׁזּהוּ ָ ִ ְ ָ‬ ‫שּׁלמוּת‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫תּכלית ַה ְ ֵ‬ ‫‪ְ 13‬ל ַ ְ ִ‬
‫‪62‬‬ ‫תירושי המשמח אלוקים ואנשים‪,‬‬ ‫‪ 21‬שאינו גדול במספר התושבים כמו עיר‬
‫‪63‬‬
‫)בּחינת‬
‫סיהרא ְ ִ ַ‬ ‫דּקימא ִ ֲ ָ‬ ‫וֹמדים ַע ָתּה(‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫)שׁבּוֹ ע ְ ִ‬ ‫‪ֶ 14‬‬
‫בהיות ידוע דבינה אם הבנים היא‬ ‫‪ 22‬ומסמל מצב רוחני פחות נעלה מהעיר‪.‬‬
‫‪64‬‬ ‫השמחה כמו שכתוב אם הבנים שמחה‪.‬‬
‫בּשׁם‬ ‫שׁלּכן ִהֵנּה ַגּם ְ ֵ‬ ‫וּתא ‪ֵ ָ ֶ ,15‬‬ ‫שׁלמ ָ‬‫בּא ְ ָ‬
‫מּלכוּת( ְ ַ‬ ‫‪ַ 15‬ה ַ ְ‬ ‫‪Ùka‬‬
‫‪»¿« Ìb« ‰p‰‬‬
‫‪≈ƒ ,ÌB˜ÓŒÏkÓe‬‬
‫‪» »ƒ 23‬‬
‫‪65‬‬ ‫כי השמחה היא גילוי ההעלם לכן נמשך‬ ‫בּבחינת י"ה‪.‬‬ ‫שׁמּגּיעים ִ ְ ִ ַ‬ ‫וֹפן ֶ ַ ִ ִ‬ ‫הרי ֶזה ְבּא ֶ‬ ‫הוי' ֲ ֵ‬‫‪ָ ָ ֲ 16‬‬ ‫‪ 24‬למרות דרגתו הנמוכה ביחס לעיר‪,‬‬
‫‪66‬‬ ‫דוקא מבחינת בינה שהוא כשמבין‬ ‫נקראת"‬ ‫דּ"מגלה ִ ְ ֵ‬
‫הענין ִ ְ ִ ָ‬ ‫כּללוּת ָ ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ ְ ‰p‰Â‬‬ ‫‪ 17‬ב( ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪‰B‡"c‬‬
‫‪» ¿ ÌÈÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ» Ïk» ÌLÈ‬‬
‫‪»¿∆ 25‬‬
‫‪67‬‬ ‫ומשיג תעלומות חכמה שנמשך בגילוי‬
‫תּכלית‬ ‫)בּאחד ָע ָשׂר כוּ' ַעד ְל ַ ְ ִ‬ ‫ְַַ‬ ‫‪18‬‬ ‫‪,14 "˜ÈÂ‬‬
‫‪» ƒ ÔBNNÂ‬‬
‫‪» ¿ ‰ÁÓNÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ 26‬‬
‫‪68‬‬ ‫בהבנה והשגה ממש שמשיג אותו בטוב‬ ‫‪ 27‬שבהם באים לידי ביטוי העניינים‬
‫‪69‬‬ ‫אז יהיה השמחה‪ .‬מה שאין כן כשעדיין‬
‫הענין‬
‫כּללוּת ָ ִ ְ ָ‬ ‫בּחמ ָשׁה ָע ָשׂר‪ָ ,‬קשׁוּר ִעם ְ ָ‬ ‫שּׁלמוּת( ַ ֲ ִ‬ ‫‪ַ 19‬ה ְ ֵ‬ ‫‪ 28‬והמעלות של ימי הפורים כמפורש‬
‫‪70‬‬ ‫אינו משיג הדבר בהשגה היטב רק הוא‬ ‫פּוּרים ָהיוּ ַעלֿ ְ ֵידי‬ ‫עניני ַה ִ‬ ‫פּוּרים‪ִ ,‬כּי ָכּל ִ ְ ְ ֵ‬ ‫ְדּחג ַה ִ‬ ‫‪ַ 20‬‬ ‫‪ 29‬במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה‬
‫‪71‬‬ ‫עדיין נעלם בכח חכמתו ואינו בגילוי‬ ‫בּינה ִהיא‬ ‫וּבחינת ִ ָ‬
‫בּינה‪ַ ִ ְ ,17‬‬ ‫בּחינת ִ ָ‬ ‫ויין הוּא ְ ִ ַ‬ ‫‪ִ ַ 21‬יין ‪ִ ַ ְ ,16‬‬ ‫‪ 30‬וששון ויקר" וחכמינו ז"ל דורשים‬
‫‪72‬‬ ‫אצלו ממש לא יקבל עונג ושמחה‬ ‫וֹנה‬
‫אחר ָ‬ ‫)ולא ה' ַ ֲ‬ ‫שׁבּבחינת י"ה ְ ֹ‬ ‫שׁוֹנה ֶ ִ ְ ִ ַ‬ ‫‪ 22‬ה' ִרא ָ‬ ‫‪BLÈÂ‬‬
‫¿∆¿‬ ‫‪ 31‬ומפרשים את הדברים הללו‬
‫‪73‬‬ ‫‪'‰ ‡È‰ƒ ‰Èa‬‬ ‫‪» ƒ ˙ÈÁe‬‬
‫שׁגּם ַהיּוּ"ד ְ)דּֿי"ה( כלל"(‪« ƒ¿ ,‬‬ ‫שׁבּבחינת ו"ה(‪ְ ,‬ועוֹד ֹזאת‪ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ ִ ְ ִ ֶ 23‬‬ ‫‪ 32‬בכפרים‪ ,‬למרות שאינם במעלת הערים‬
‫‪74‬‬ ‫‪ ‰"È ˙ÈÁaL‬כמבואר‬
‫‪« ƒ¿ƒ∆ ‰BL‡‬‬
‫בּינה‪» ƒ .‬‬ ‫‪Y "˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰Ï‚Ó"c‬‬
‫‪»ƒ¿ ƒ ÔÈÚ‰‬‬
‫‪»¿ƒ» Ìb« 33‬‬
‫בּחינת ַה ִ ָ‬
‫שׁוֹנה(‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫אחרֿ ָכּ‪ְ ‬בּֿה' ִ)רא ָ‬ ‫שׁכת ַ ַ‬ ‫‪ְִ 24‬נמ ֶ ֶ‬
‫בקבלה וחסידות שארבעת האותיות של ‪75‬‬ ‫‪ 34‬אלא שבכפרים קריאת המגילה היא‬
‫שם הוי' רומזות לעשר הספירות יו"ד – חכמה‪ ,‬ה"א – בינה‪ ,‬וא"ו – מידות‪76 ,‬‬ ‫‪‰"Â ˙ÈÁa‬‬
‫כמבואר לעיל‪ .‬ומהתחלה זו הולכים‬‫‪« ƒ¿ ,NÚ‬‬
‫‪» » „Á‡a‬‬
‫‪««¿ 35‬‬
‫שהיא מדריגה נחותה ‪77‬‬ ‫‪‰"Â ˙ÈÁaL‬‬
‫‡‪« ƒ¿ƒ∆ ‰BÁ‬‬
‫)‪» ¬« '‰ ‡ÏÂ‬‬ ‫ה"א – מלכות ¿ …‬ ‫‪˙ÈÏÎzÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ìȇa‬‬
‫‪ƒ» CkŒÁ‡L‬‬
‫‪» ««∆ „ÚÂ‬‬ ‫‪ 36‬ומתקדמים מלמטה למעלה ¿«‬
‫‪78‬‬ ‫)‪ (‰"Èc‬בחינת‬‫‪¿ „"ei‰« ÌbL‬‬ ‫ביחס לה"א הראשונה(‪«∆ ,˙‡Ê… „BÚ¿ ,‬‬ ‫‪‰zÚ‬‬
‫‪»« ÌÈ„ÓBÚ‬‬
‫)‪ƒ¿ BaL‬‬
‫‪∆ NÚŒ‰LÓÁc‬‬
‫‪» » » ƒ¬ ¿ ÔÈÚ‰‬‬
‫‪»¿ƒ» e‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,˙eÓÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « 37‬‬
‫‪79‬‬ ‫‡‪'‰Œa¿ CkŒÁ‬‬
‫‪» «« ˙ÎLÓ‬‬‫החכמה שהיא ראשית הספירות והנעלית ביותר ‪∆∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪ 38‬בעת אמירת מאמר זה בהתוועדות שהתקיימה במוצאי פורים‪ ,‬היינו באור לט"ו‬
‫‪80‬‬ ‫‪ ‰Èa‰‬כמבואר בחסידות שחכמה ובינה הם בבחינת‬
‫‪» ƒ« ˙ÈÁa‬‬
‫)‪« ƒ¿ ,(‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ‬‬ ‫)‪˙ÈÁa‬‬
‫‪ ‡‰ÈÒ‬הלבנה ¿‪« ƒ‬‬ ‫‪»¬ ƒ ‡ÓȘc‬‬
‫‪ 39‬אדר(‪ ,‬וחמישה עשר בחודש הוא היום ¿«¿»‬
‫"תרין רעין דלא מתפרשין" )שני חברים שלא נפרדים(‪ ,‬כי ההשפעה מחכמה ‪81‬‬ ‫‪¿«« 40‬‬
‫‪ ˙eÎÏn‰‬הספירה התחתונה והאחרונה מעשר הספירות שאין לה תוכן ועניין‬
‫‪82‬‬ ‫לבינה נמשכת תמיד‪.‬‬ ‫‪ 41‬משלה ומקבלת את אורה והשפעתה מהספירות שמעליה ולכן נמשלה ללבנה‬

‫‪ (8‬מגילה ג‪ ,‬ב‪ (9 .‬פירש"י שם‪ (10 .‬פירש"י מגילה ה‪ ,‬א‪ (11 .‬פירש"י ב"ק פב‪ ,‬א‪ (12 .‬פירוש המשניות להרמב"ם מגילה‬
‫פ"א מ"ג‪ (13 .‬תהלים מח‪ ,‬ב‪ .‬וראה ראה זהר ח"ב רלה‪ ,‬א‪ .‬ח"ג ה‪ ,‬א‪ .‬תו"א וארא נו‪ ,‬א‪ .‬סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שפח ואילך‪.‬‬
‫תרס"א ע' קעג ואילך‪ (14 .‬אסתר ח‪ ,‬טז‪ (15 .‬ראה זח"ב פה‪ ,‬א‪ .‬רטו‪ ,‬א‪ .‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬כו‪ (16 .‬ראה אלי' רבה או"ח ר"ס‬
‫תרצה‪ .‬אבודרהם "דיני פורים"‪ .‬וראה תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חט"ו ע' ‪ (17 .315‬ראה זח"ג קכז‪ ,‬א‪ .‬לקו"ת דרושים‬
 ‫‪ ‬‬ ‫וכ‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫ההתחלה ב'אחד' עשר' מגיעים ל'חמשה עשר'‪" ,‬עד דלא ידע" שלמעלה ‪43‬‬ ‫‪˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰Ï‚Ó"c‬‬
‫‪»ƒ¿ ƒ ˙eÓÏM‰‬‬‫‪≈¿ « ˙ÈÏÎzaL‬‬
‫‪ƒ¿«¿∆ ‰Èa‬‬
‫‪» ƒ ˙ÈÁa‬‬
‫‡‪« ƒ¿ Ìb« ÌÓ‬‬
‫»¿»‬ ‫‪1‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ‡È‰ƒ ˙ÈÏÎz‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ˜ÈÚ‬‬
‫‪« ƒ È‰‬‬
‫ממדידה והגבלה של ההבנה והשגה‪≈¬ ,‬‬ ‫‪ ,‰"È ˙ÈÁa‬כאמור לעיל שבבחינת ה"א דבינה‬
‫‪« ƒ¿ ,"NÚ‬‬
‫‪» » ‰LÓÁa‬‬
‫«¬‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ CLÓeÈ‬ויפעל וישפיע‬
‫נמשכת גם בחינת היו"ד דחכמה ולכן הבינה קשורה בשתי האותיות י"ה ∆‪ ‰Ê‬המדריגות והמעלות שהגיעו אליהם בפורים ¿ «‬ ‫‪3‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‰ÎLÓ‰‰‬וההשפעה‬
‫‪»» ¿«« ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÎezL‬‬
‫‪« ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ C‡« .dÏek‬‬
‫‪» ‰M‰‬‬‫‪»» « ÏÎa‬‬‫‪»¿ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰‚O‰Â‬‬
‫‪»» «¿ ‰‰‬‬
‫‪»»¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ ÔÈ„Ú‬‬
‫בגימטריא חמשה עשר‪ƒ«¬ ‡È‰ƒ ,‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪‡Ïc‬‬
‫‪… ¿ „Ú"c‬‬
‫‪« ¿ ÈeÏÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎzÓ‬‬
‫‪ƒ¿«ƒ‬‬ ‫‪ÌÈet‰‬‬
‫‪ƒ « ‚Ác‬‬ ‫‪« ¿ ˙eÓÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ˙ÈÏÎz‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ "Ú„È‬כפי שהוא בימי הפורים ‪-‬‬‫שּׁלמוּת »«‬ ‫שׁבּתּכלית ַה ְ ֵ‬
‫בּינה ֶ ְ ַ ְ ִ‬ ‫‡‪ַ ÌÓ‬גּם ְ ִ ַ‬
‫בּחינת ִ ָ‬ ‫‪»¿» 1‬‬ ‫‪‡Ïc‬‬
‫…‬ ‫¿‬ ‫"‪„Ú‬‬
‫«‬ ‫‪˙ÈÁÏ‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫…‬ ‫»‬ ‫‪‡È‰ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ÏBÁ‰‬הרגילים של כל‬ ‫‪« ˙BÓÈaƒ‬‬ ‫»«‬
‫‪ 18 "Ú„È‬כמאמר חכמינו ז"ל "חייב‬ ‫‪7‬‬
‫‪50‬‬
‫בּחינת‬
‫בּחמ ָשׁה ָע ָשׂר‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫נקראת ַ ֲ ִ‬ ‫‪2‬‬ ‫ִדּ"מגלה ִ ְ ֵ‬‫ְִָ‬
‫השנה כולה שבהם לא נמצאים בדרגה‬ ‫‪ 8‬אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע‬
‫‪51‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚ« ‰p‰‬‬ ‫והרי הנעלית של פורים‪≈ƒ ,‬‬ ‫שּׂגה‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫וה ָ ָ‬
‫הבנה ְ ַ‬ ‫ענין ֶשׁל ֲ ָ ָ‬ ‫עדין ִ ְ ָ‬ ‫‪ 3‬י"ה‪ִ ,‬היא ֲ ַ ִ‬ ‫‪) 9‬להבחין ולהבדיל( בין ארור המן‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÌÈÓi'‰c‬‬
‫‪ƒ» « ¿ ÚˆeÓn‰‬‬‫‪» ¿« BLÈ‬‬ ‫לבחינת ∆¿‬
‫לבא ִ ְ ִ ַ‬ ‫פּוּרים ִהיא ָ ֹ‬ ‫דּחג ַה ִ‬ ‫שּׁלמוּת ְ ַ‬ ‫תּכלית ַה ְ ֵ‬ ‫‪ְִַ 4‬‬ ‫‪ 10‬לברוך מרדכי"‪ ,‬ש"לא ידע"‪ ,‬למעלה‬
‫‪53‬‬ ‫‪ 'ÌÈBË‬החגים והמועדים שבמהלך‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫שׁההבנה‬
‫הענין הוּא‪ָ ָ ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫דּלא ָ ַידע" ‪ַ .18‬א‪ָ ְ ִ ָ ‬‬ ‫"עד ְ ֹ‬ ‫‪ַ 5‬‬ ‫‪ 11‬מטעם ודעת‪ ,‬הוא עניין נעלה יותר‬
‫‪54‬‬ ‫השנה הם 'ממוצע' שמהווה 'גשר'‬ ‫המגלה‪,‬‬
‫קריאת ַ ְ ִ ָ‬ ‫בּעת ְ ִ ַ‬ ‫)בּינה( ִהיא ְ ֵ‬ ‫שּׂגה ִ ָ‬ ‫ְוהה ָ ָ‬
‫‪ַַ 6‬‬ ‫‪ 12‬מהבנה והשגה‪ ,‬ויש לבאר את האמור‬
‫‪55‬‬ ‫וחיבור בין העניינים הנעלים של פורים‬ ‫‪ 13‬לעיל שהבחינה הכי נעלית ב'מגילה‬
‫אפ ָשׁר‬ ‫וּבמילא ִאיֿ ֶ ְ‬ ‫וּנה כוּ' ‪ָ ֵ ְ ,19‬‬ ‫בּכָ ָ‬
‫להיוֹת ְ ַ‬ ‫שׁצּריכה ִ ְ‬‫‪ָ ְִ ֶ 7‬‬
‫‪56‬‬ ‫)עד לתכלית השלמות שלהם‪" ,‬עד דלא‬ ‫‪ 14‬נקראת' קשורה בעניין הבינה‪ ,‬הבנה‬
‫‪57‬‬
‫לאחרי‬
‫אבל ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫דּ"לא ָ ַידע"‪ָ ֲ .‬‬ ‫וּמ ָצּב ְ ֹ‬ ‫בּמעמד ַ‬ ‫שׁיּהיה ְ ַ ֲ ָ‬ ‫‪ְִֶֶ 8‬‬ ‫‪15‬‬
‫ידע"( לימי החול של כל השנה כולה‪,‬‬ ‫והשגה‪.‬‬
‫‪58‬‬ ‫כפי שממשיך ומבאר‪.‬‬
‫בּינה‪,‬‬
‫)בּחינת ִ ָ‬ ‫בּחמ ָשׁה ָע ָשׂר" ְ ִ ַ‬ ‫נקראת ַ ֲ ִ‬ ‫שׁ"מּגלה ִ ְ ֵ‬‫‪ְִָ ֶ 9‬‬ ‫‪‰‰‰L‬‬
‫‪»»¬«∆ ,‡e‰ ÔÈÚ‰‬‬‫‪»¿ƒ» C‡« 16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÌÈÓi'‰‬‬
‫‪ƒ» « ,‰p‰c‬‬‫‪≈ƒ ¿ ,‰Êa‬‬ ‫לבחינת ¿»‪»¿ƒ‬‬
‫‪∆» ÔÈÚ‰Â‬‬ ‫לבא ַגּם ִ ְ ִ ַ‬ ‫וצרי‪ֹ ָ ‬‬ ‫אזי ָיכוֹל ְ ָ ִ‬ ‫‪ 10‬אוֹת ה' ְדּֿי"ה(‪ַ ֲ ,‬‬ ‫‪˙Úa‬‬
‫)‪≈¿ ‡È‰ƒ (‰Èa‬‬
‫‪» ƒ ‰‚O‰‰Â‬‬
‫‪»» ««¿ 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ 'ÌÈBË‬החגים והמועדים ‪ƒ »¿ƒ‬‬
‫‪Ìȇ˜‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫דּלא ָ ַידע"‪,‬‬ ‫"עד ְ ֹ‬ ‫כּוֹלל ַגּם קוּצוֹ ֶשׁל יוּ"ד‪ַ ,‬‬ ‫‪ַ 11‬היּוּ"ד‪ֵ ,‬‬ ‫˜‪»ƒ¿« ˙‡È‬‬
‫‪ ,‰Ï‚Ó‰‬שהרי חשיבות‬ ‫‪« ƒ¿ 18‬‬
‫‪61‬‬ ‫˜„‪,20 "L‬‬
‫"‪∆… ȇ˜Ó‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÌLa‬‬ ‫בתורה ¿ ≈‬ ‫שּׂגה‪.‬‬ ‫וה ָ ָ‬
‫דּהבנה ְ ַ‬‫בּלה ַ ֲ ָ ָ‬ ‫וההג ָ ָ‬
‫מּדידה ְ ַ ַ ְ‬ ‫מה ְ ִ ָ‬ ‫למעלה ֵ ַ‬ ‫‪ָ ְ ַ ְ 12‬‬ ‫‪ 19‬ושלימות המספר ט"ו‪ ,‬בחינת בינה‪,‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪‡˙Ïz‬‬
‫‪»»¿ ‰fa‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ ‡˙ȇÂ‬מובא «…«‬ ‫¿‪» ƒ‬‬ ‫נקראת'‬ ‫ל'מגילה‬ ‫בקשר‬ ‫‪ 20‬היא‬
‫‪63‬‬ ‫‪,'eÎ L„˜Ó‬‬ ‫‪∆… ƒ ÔÈÈÓÊ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Ôeȇƒ‬‬
‫שּׁלמוּת‬ ‫תּכלית ַה ְ ֵ‬ ‫שׁבּאים ְל ַ ְ ִ‬ ‫לאחרי ֶ ָ ִ‬ ‫‪ַ ‰p‰Â‬גּם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫‪ 13‬ג( ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪,19 'eÎ‬‬‫‪‰eÎa‬‬
‫‪»»«¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ‰ÎÈvL‬‬
‫‪» ƒ¿∆ 21‬‬
‫‪64‬‬ ‫שלושה )היינו שלושת הרגלים חג‬ ‫הרי‬
‫דּלא ָ ַידע"‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫"עד ְ ֹ‬ ‫פּוּרים‪ַ ,‬‬ ‫ְדּחג ַה ִ‬ ‫ַ‬ ‫‪14‬‬
‫‪ŒÈ‡ƒ ‡ÏÈÓe‬‬
‫‪ 22‬כפי שנפסק להלכה‪» ≈¿ ,‬‬
‫‪65‬‬ ‫הפסח‪ ,‬חג השבועות וחג הסוכות( הם‬ ‫שּׁנה‬
‫בּכל ַה ָ ָ‬ ‫יוּמ ַשׁ‪ָ ְ ‬‬ ‫שׁכּל ֶזה ְ‬ ‫תּכלית ִהיא ֶ ָ‬ ‫עיקר ַה ַ ְ ִ‬ ‫‪ַ ִ 15‬‬ ‫‡‪∆¿ƒ∆ LÙ‬‬
‫‪ ‰È‰iL‬האדם בעת קריאת‬ ‫‪» ¿∆ 23‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ÌÈ„ÚBn‰‬‬
‫תּכלית מזומנים מקודש ‪ƒ¬ « 22 Èkƒ‬‬ ‫שׁכה ִמ ַ ְ ִ‬ ‫ההמ ָ ָ‬ ‫להיוֹת ַ ַ ְ‬ ‫שׁתּוּכל ִ ְ‬ ‫כּדי ֶ ַ‬ ‫כּוּלהּ‪ַ .‬א‪ֵ ְ ‬‬ ‫‪ָ 16‬‬ ‫‪‡Ï"c‬‬
‫‪… ¿ vÓe‬‬‫‪»« „ÓÚÓa‬‬
‫‪ 24‬המגילה ¿«¬»‬
‫‪67‬‬ ‫‪˙ÈLa‬‬
‫‪ƒ ¿ B ÈtŒÏÚ‬‬
‫‪ƒ « ÌÈÏÁ‬‬ ‫ידע" ‪ִ -‬בּימוֹת ַהחוֹל‪ִ ,‬ה ֵנּה ַעל ≈‪ƒ» ̉‬‬ ‫דּלא ָ ַ‬ ‫דּ"עד ְ ֹ‬ ‫העילוּי ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ 17‬‬ ‫‪‰Ï‚n"L‬‬
‫‪»ƒ¿ ∆ ÈÁ‡Ï‬‬
‫‡‪≈¬«¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ."Ú„È‬‬‫‪«» 25‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ʇÂ‬‬
‫‪ ,ÏBÁc¿ ÔÈÓBÈ‬בששת ימי החול ¿»‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫בּזה‪,‬‬‫והענין ָ ֶ‬
‫וֹבים'‪ָ ְ ִ ָ ְ .‬‬ ‫'יּמים ט ִ‬ ‫דּה ָ ִ‬ ‫וּצע ְ ַ‬ ‫ישׁנוֹ ַה ְמּמ ָ‬ ‫‪ֶ 18‬זה ֶ ְ‬ ‫‪"NÚ‬‬‫‪» » ‰LÓÁa‬‬‫‪» ƒ¬« ˙‡˜‬‬ ‫‪≈¿ƒ 26‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ ÏBÁc‬אותו יום חול‪ ,‬אחד‬ ‫«‪¿ ÌBi‰‬‬ ‫‪Œc¿ '‰ ˙B‡ ,‰Èa‬‬ ‫)‪» ƒ ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ 27‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪Ba ÏÁLk‬‬‫מששת ימי המעשה‪»∆ ¿ ,‬‬
‫"מקראי‬
‫בּשׁם ִ ְ ָ ֵ‬ ‫נקראים ְ ֵ‬ ‫וֹבים' ִ ְ ָ ִ‬ ‫'יּמים ט ִ‬ ‫ְדּהֵנּה‪ַ ,‬ה ָ ִ‬ ‫‪ִ 19‬‬ ‫‪ ,(‰"È 28‬לאחר שהאדם עבר את שלב‬
‫‪71‬‬ ‫‪ ‡e‰L‬יום‬ ‫‪∆ eȉ‬‬ ‫זמינין '‪¿« ,'BË ÌBÈ‬‬ ‫תּלתא ִאינוּן ְ ִ ִ‬ ‫בּזּהר‪ָ ָ ְ 21‬‬ ‫ואיתא ַ ֹ ַ‬ ‫קדשׁ" ‪ָ ִ ְ ,20‬‬ ‫‪ֶֹ 20‬‬ ‫‪CÈˆÂ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ÏBÎÈ» ÈÊ‬‬
‫‪ 29‬ההבנה וההשגה ¬«‬
‫‪72‬‬ ‫‪˙ÈÁÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÔÓÊÂ‬‬‫‪»¿ƒ¿ ‡˜‬‬ ‫חלים ַעלֿ ִפּי רוֹב החול ‪»¿ƒ‬‬ ‫מּוֹעדים ֵהם ָ ִ‬ ‫מקדשׁ כוּ'‪ִ ,‬כּי ‪ַ 22‬ה ֲ ִ‬ ‫‪ֶֹ ִ 21‬‬ ‫‪« ˙ÈÁÏ‬‬
‫‪ ,„"ei‰‬כפי‬ ‫‪« ƒ¿ƒ Ìb« ‡Ï‬‬
‫‪… » 30‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ L„w‰‬שהרי הוא הופך מקודש‬ ‫כּשׁחל בּוֹ « …∆‬ ‫ואז ַהיּוֹם ְדּחוֹל ְ ֶ ָ‬ ‫יוֹמין ְדּחוֹל‪ָ ְ ,‬‬ ‫בּשׁית ִ‬ ‫‪ִ ְ 22‬‬ ‫‪ 31‬שהיא מצד עצמה‪ ,‬בחינת החכמה‬
‫‪74‬‬ ‫‪'‰Bz‬‬
‫‪» ÈËewÏ'a‬‬
‫‪≈ ƒ ¿ ‡nÎÂ‬‬‫לבחינת לחול‪»… ¿«¿ ,‬‬
‫ונזמן ִ ְ ִ ַ‬ ‫נקרא ְ ִ ְ ָ‬ ‫הינוּ ֶשׁהוּא ִ ְ ָ‬ ‫‪' 23‬יוֹם טוֹב'‪ְ ַ ,‬‬ ‫‪ 32‬שלמעלה מההבנה והשגה של בחינת‬
‫‪75‬‬ ‫)ˆ‪(23 Â‬‬
‫‪« e˙Lt‬‬
‫)צו ‪ (23‬לאדמו"ר הזקן »» »≈‬ ‫שׁתנוּ ַ‬ ‫פּר ָ ֵ‬ ‫תּוֹרה' ָ ָ‬ ‫קּוּטי ָ‬ ‫בּ'ל ֵ‬ ‫מּבאר ְ ִ‬ ‫וכ ְ ֹ ָ‬ ‫קּדשׁ‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪ַ 24‬ה ֶֹ‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ Bˆe˜ Ìb« ÏÏBk‬‬
‫≈‬ ‫‪ 33‬הבינה‪,‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪˙‡∆ ÌzÓLe‬‬
‫‪∆ ¿«¿ 24 È˙k‬‬ ‫‪ƒ¿ ˙aLaL‬‬
‫∆¿ «»‬ ‫הבחינה הנעלית ביו"ד עצמה‬‫‪,„"eÈ 34‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫˜„‪ƒ∆ ,‡È‰ƒ L‬‬ ‫‪∆… Èkƒ ˙aM‰‬‬‫« «»‬
‫קדשׁ‬ ‫שּׁבּת ִכּי ֶֹ‬ ‫וּשׁמר ֶתּם ֶאת ַה ַ ָ‬ ‫כּתיב‪ְ ַ ְ 24‬‬ ‫שׁבּשׁבּת ְ ִ‬ ‫‪ָ ַ ְ ֶ 25‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ,"Ú„È‬‬ ‫‪«» ‡Ïc‬‬‫"‪… ¿ „Ú‬‬‫‪« 35‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ ‡È‰ƒ dÓˆÚa‬‬ ‫העליוֹן השבת ¿«¿»‬ ‫קדשׁ ָ ֶ ְ‬ ‫בּחינת ֶֹ‬ ‫בּעצמהּ ִהיא ְ ִ ַ‬ ‫שׁהיא ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ִ 26‬היא‪ִ ֶ ,‬‬ ‫‪‰‰c‬‬
‫‪»»¬ « ‰Ïa‚‰‰Â‬‬
‫‪»»¿««¿ ‰„È„n‰Ó‬‬
‫‪» ƒ¿«≈ 36‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ ÔBÈÏÚ‰‬ויום השבת הוא יום‬
‫˜„‪¿∆» L‬‬ ‫שּׁאיןֿ ֵכּן 'יוֹם טוֹב' …∆‬ ‫בּגרמיהּ ‪ַ ,(25‬מהֿ ֶ ֵ‬ ‫)קדשׁ ִמ ָלּה ְ ַ ְ ֵ‬ ‫‪ֶֹ 27‬‬ ‫‪»» «¿ 37‬‬
‫‪ ‰‚O‰Â‬כיוון שגם הבנה והשגה‬
‫‪80‬‬ ‫‪‰lÓ‬‬
‫)˜„‪»ƒ L‬‬
‫…∆‬ ‫קדוש מצד עצמו‬ ‫‪ 38‬נעלית היא במדידה והגבלה‪ ,‬עד כמה‬
‫‪ 25 dÈÓ‚a‬מילה בפני עצמה‪ ,‬כלומר בשונה מהמילה 'קדוש' שמתייחסת ‪81‬‬
‫¿«¿ ≈‬ ‫‪ 39‬שבכוחו ויכולתו של האדם להשיג‪ ,‬ו"עד דלא ידע" היינו למעלה מהבנה‬
‫לדבר שמצד עצמו הוא לא בהכרח קדוש אלא שחלה עליו קדושה‪ ,‬המילה ‪82‬‬ ‫והשגה‪ ,‬למעלה מהמדידה וההגבלה של שכל האדם‪.‬‬ ‫‪40‬‬
‫'קודש' בפני עצמה‪ ,‬לא כתיאור מצב של משהו אחר‪ ,‬פירושה שהדבר עצמו ‪83‬‬ ‫‪,ÌÈet‰‬‬
‫‪ƒ « ‚Ác‬‬‫‪« ¿ ˙eÓÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ˙ÈÏÎzÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌȇaL‬‬
‫‪ƒ»∆ ÈÁ‡Ï‬‬
‫‪≈¬«¿ Ìb« ‰p‰Â‬‬
‫‚( ¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪41‬‬
‫לא ‪84‬‬ ‫˜„‪,"L‬‬
‫"‪∆… ‡˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ ‡˜‬‬
‫‪»¿ƒ 'BË ÌBÈ' ÔkŒÔȇMŒ‰Ó‬‬
‫קדוש(‪≈ ≈∆ « ,‬‬ ‫‪«» ‡Ïc‬‬
‫‪ ,"Ú„È‬כמבואר לעיל שהשלמות של פורים היא כאשר לאחר‬ ‫"‪… ¿ „Ú‬‬
‫«‬ ‫‪42‬‬

‫לסוכות עט‪ ,‬ד‪ .‬סידור עם דא"ח קטז‪ ,‬א‪ .‬רסט‪ ,‬א‪ (18 .‬מגילה ז‪ ,‬ב‪ (19 .‬רמב"ם הל' מגילה פ"ב ה"ה‪ (20 .‬אמור כג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (21‬ח"ג צד‪ ,‬א‪ (22 .‬ראה לקו"ת ויקרא א‪ ,‬ג‪ (23 .‬יב‪ ,‬א ואילך‪ (24 .‬תשא לא‪ ,‬יד‪ (25 .‬זח"ג צד‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫זכ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫)המנויים בסיום ‪44‬‬ ‫‪ƒ ÌÈÓi'‰c‬‬
‫‪'ÌÈBË‬‬ ‫‪ƒ» « ¿ ÚˆeÓn‰‬‬
‫‪» ¿« È„ÈŒÏÚ‬‬‫‪≈¿ « ,dÏek‬‬‫»‬ ‫‪,'eÎ ÔBÈÏÚ‰‬‬‫‪¿∆» L„wÓ‬‬ ‫‪ ‡ÓÏÚa‬בלבד ‪∆… ƒ‬‬ ‫‪»¿»¿ ‰‡‰‬‬‫‪ 1‬קודש עצמו אלא רק ∆»»‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙BÎω‬‬‫‪¿ƒ ,ÁÒÙa‬‬
‫‪«∆¿ ÁÒt‬‬ ‫‪«∆ ˙BÎω‬‬‫המסכת בדברי חכמינו ז"ל על לימוד ‪¿ƒ‬‬ ‫‪ BÁÏ‬שהקריאה איננה האדם עצמו‪¿ ,‬‬
‫‪BÓÎe‬‬ ‫‪≈¬« ‡BwL‬‬‫‪≈ ∆ Ì„‡k‬‬ ‫‪»»¿ 2‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪» »¿∆ ,(‚Áa‬‬
‫‪ Ì˙eÏÏkL‬התוכן הכללי של‬ ‫‪»∆ ‚Á‰‬‬‫‪»∆ ˙BÎω‬‬‫‪¿ƒ ,˙ˆÚa‬‬
‫‪∆∆¬« ˙ˆÚ‬‬
‫¬∆∆‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪ BÓLa‬של החבר הנקרא ∆‬ ‫‪¿ ƒ ‡È‰ƒ BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« Ì„‡a‬‬‫‪»»» ‰‡Èw‰L‬‬
‫‪» ƒ¿«∆ 3‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ 26 ÔÈew‰‬הכלליים שבהם מתחלקות המידות העליונות‪,‬‬
‫החגים הוא ≈‪ƒ«« '‚ ̉‬‬ ‫‪ epnÓ‬מעצם המציאות של החבר ‪«¿ƒ‬‬
‫‪„Ïa‬‬ ‫‪∆ƒ ˙eËMt˙‰‬‬
‫‪¿ «¿ƒ ‰‡‰Â‬‬
‫‪»»∆¿ ÂÈʃ ˜« 4‬‬
‫‪48‬‬ ‫‡‪̉‬‬
‫‪» »¿« ˙„BÚ‬‬‫‪« ¬ ,„ÒÁ‰‬‬ ‫«˜‪∆∆« Â‬‬ ‫‪ 5‬אך לא העצם והמהות שלו‪‡e‰ Ck» ,‬‬
‫‪49‬‬ ‫‡‪ eÈ‬שעבד את ה' מאהבה‬ ‫קּדשׁ »‪ƒ‬‬ ‫בּעלמא ִמ ֶֹ‬
‫הארה ְ ָ ְ ָ‬‫ֶ ָָ‬ ‫קדשׁ"‪,‬‬ ‫"מקרא ֶֹ‬ ‫ִנקרא ִ ְ ָ‬ ‫‪ ‡e‰L‬לא ‪ָ ְ 1‬‬ ‫˜„‪∆ "L‬‬‫"‪∆… ‡˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ ÔÈÚ‬‬‫‪«¿ƒ 6‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫שנמשכת מקו החסד‪«¿ƒ ‡e‰ ,‬‬ ‫‪.'eÎ‬‬ ‫‪‰‡‰‬‬
‫»‬‫»‬ ‫∆‬ ‫‪˜‬‬
‫«‬ ‫‪ 7‬הקודש עצמו אלא‬
‫וּכמוֹ‬‫לחברוֹ‪ְ ,‬‬ ‫שׁקּוֹרא ַ ֲ ֵ‬
‫ֶ ֵ‬ ‫כּאדם‬‫העליוֹן כוּ'‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫‪ְֶָ 2‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ ÁÒÙ‬החג שבו‬ ‫‪«∆¿a ÁÒt‬‬‫‪«∆ ˙BÎω‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ÌÈÓi'‰‬‬
‫‪ƒ» « ÔÈÚL‬‬‫‪«¿ƒ∆ ,‡ˆÓÂ‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ 8‬‬
‫הקדושֿברוךֿהוא התקרב לבני ישראל ‪52‬‬
‫בּשׁמוֹ ֶשׁהוּא ַרק‬ ‫לחברוֹ ִהיא ִ ְ‬ ‫בּאדם ַ ֲ ֵ‬ ‫קּריאה ָ ָ ָ‬‫שׁה ְ ִ ָ‬‫‪ 'ÌÈBË‬המשמעות של החגים ‪ַ ֶ 3‬‬ ‫‪ƒ 9‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ ,‰eb‰‬‬
‫וגאלם‪» ¿« ˜« .‬‬ ‫ענין‬
‫בּלבד‪ָ ,‬כּ‪ ‬הוּא ִ ְ ַ‬ ‫פּשּׁטוּת ִמ ֶמּנּוּ ִ ְ ַ‬ ‫הת ַ ְ‬
‫והארה ִ ְ‬‫‪ִ 4 ˙Óʉ‬זיו ְ ֶ ָ ָ‬
‫‪ 10‬הנקראים 'מקרא קודש' ‪«»¿« ‡e‰‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪,27 „Át‬‬
‫‪«« CBzÓƒ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ˜ÁˆÈ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫ונמצא‪,‬‬
‫הארה כוּ'‪ָ ְ ִ ְ .‬‬ ‫קדשׁ" ֶשׁהוּא ַרק ֶ ָ ָ‬ ‫"מקרא ֶֹ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪˙ÈÁaÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ‰Le„w‰‬‬
‫)‪» ¿« (˙ÎLÓ‰‬‬‫‪«» ¿« 11‬‬
‫כי יצחק אבינו עבד את ה' מיראה ‪55‬‬ ‫שׁכת(‬‫)המ ָ ַ‬
‫הזמנת ַ ְ‬
‫וֹבים' הוּא ַ ְ ָ ַ‬ ‫'יּמים ט ִ‬ ‫שׁענין ַה ָ ִ‬
‫ֶ ִ ְַ‬ ‫‪6‬‬ ‫הנעלית‬ ‫הקדושה‬ ‫»‬‫¬‬
‫‪'ȉ‬‬ ‫≈‬
‫‪ÌLc‬‬ ‫‪¿ ‰"È 12‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ e‰fL‬‬
‫שנמשכת מקו הגבורה ∆∆‬ ‫הוי' ִבּימוֹת ַהחוֹל‪.‬‬ ‫בּחינת י"ה ְדּֿ ֵשׁם ֲ ָ‬ ‫וּשׁה ִמ ְ ִ ַ‬ ‫‪ַ 7‬ה ְקּד ָ‬ ‫‪ 13‬שקשורה באותיות הראשונות של שם‬
‫חג ‪57‬‬ ‫‪∆∆¬« ˙ˆÚ‬‬
‫‪,˙ˆÚa‬‬ ‫‪∆∆¬ ˙BÎω‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫ימים שמצד‬ ‫‪ÏBÁ‰« ˙BÓÈaƒ‬‬ ‫‪ 14‬הוי'‬
‫להיוֹת‬ ‫תּוּכל ִ ְ‬ ‫שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ‬ ‫וּצע ֶ ַ‬ ‫הרי ֶזה ַה ְמּמ ָ‬ ‫ְולכן ֲ ֵ‬
‫‪ֵָ 8‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪‰BzŒÔzÓa‬‬
‫השבועות‪» ««¿ Èkƒ ,‬‬ ‫עצמם אין בהם קדושה‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪„‡Ó‬‬
‫‪… ¿ ˜ÊÁ‬‬
‫‪»» ÙBL‬‬
‫‪» ÏB˜Â¿ 28 È˙k‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫דּלא ָ ַידע"‬ ‫דּ"עד ְ ֹ‬ ‫העילוּי ְ ַ‬ ‫בּתּכלית ָ ִ‬ ‫שׁכה ְ ַ ְ ִ‬ ‫ההמ ָ ָ‬
‫‪ַ 9‬גּם ַ ַ ְ‬ ‫ימי המועדים‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ÔÎÏÂ‬‬
‫‪≈»¿ 16‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪»» Ïk» „ÁiÂ‬‬
‫‪ ,'B‚ ÌÚ‰‬והחרדה‬ ‫«∆¡«‬ ‫שּׁנה‬‫שׁבּכל ַה ָ ָ‬ ‫פּוּרים‪ִ ,‬בּימוֹת ַהחוֹל ֶ ְ ָ‬ ‫שׁבּחג ַה ִ‬ ‫‪ַ ְ ֶ 10‬‬ ‫‪ÏÎez‬‬
‫‪« ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL‬‬
‫‪∆ ≈¿ «∆ ÚˆeÓn‰‬‬ ‫‪» ¿« 17‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ‡˙ȇ„ÎÂ‬כמובא‬
‫היא יראת ה' ¿‪» ƒ ¿ƒ‬‬ ‫כּוּלהּ‪.‬‬‫ָ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‰ÎLÓ‰‰‬‬
‫‪ Ìb« ˙BȉÏ‬אפילו ««¿ »»‬ ‫‪¿ƒ 18‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ÙBM‰‬במתן‬
‫‪» « ÏBwL‬‬ ‫‪∆ 29 L„na‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫שּׁיּכוּת‬ ‫וה ַ ָ‬
‫קּשׁר ְ ַ‬ ‫לבאר ַה ֶ ֶ‬ ‫‪ֵ ‰ÊŒÈtŒÏÚÂ‬ישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ 12‬ד( ¿« ‪∆ ƒ‬‬ ‫‪‡Ïc‬‬
‫‪… ¿ „Ú"c‬‬
‫‪« ¿ ÈeÏÈÚ‰‬‬ ‫‪ƒ» ˙ÈÏÎza‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 19‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪BÏȇ≈ ÏL‬‬‫‪∆ ÙBM‰Ó‬‬
‫‪» «≈ ‰È‰‬‬ ‫תורה »»‬ ‫מגלה‪,‬‬‫סּכת ְ ִ ָ‬ ‫ְדּהתחלת ַמ ֶ ֶ‬ ‫ְַַָ‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ƒ « ‚ÁaL‬‬
‫‪ ,ÌÈet‰‬למרות‬ ‫‪«¿∆ "Ú„È‬‬ ‫‪«» 20‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪»¿ƒ ÏL‬‬
‫‪ ˜ÁˆÈ‬ונמצא שיש קשר מיוחד‬ ‫∆‬ ‫‪ 21‬גודל מעלתה‪ ,‬כמבואר לעיל‪˙BÓÈaƒ ,‬‬
‫בּחמ ָשׁה ָע ָשׂר‪ִ ,‬עם ִסיּוּם‬ ‫נקראת כוּ' ַ ֲ ִ‬ ‫מגילה ִ ְ ֵ‬‫‪ָ ִ ְ 14‬‬
‫‪65‬‬ ‫בין יצחק אבינו לחג השבועות‪ ,‬זמן‬ ‫‪dÏek‬‬
‫‪» ‰M‰‬‬ ‫‪»» « ÏÎaL‬‬‫‪»¿∆ ÏBÁ‰« 22‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪‚Áa‬‬
‫‪»∆ ‚Á‰‬‬ ‫‪»∆ ˙BÎωÂ‬‬ ‫בּענינוֹ ֶשׁל יוֹם‪ ,‬מתן תורה‪¿ƒ¿ .‬‬ ‫שׁוֹאלין ְוד ְוֹר ִשׁין ְ ִ ְ ָ‬ ‫שׁיּהיוּ ֲ ִ‬ ‫מּסּכת‪ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 15‬ה ַ ֶ ֶ‬ ‫שמצד עצמם אין בהם קדושה‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪67‬‬ ‫˜‡‪ È‬מכוון «‪ÏÚ‬‬ ‫)‪≈ » (˙Bkeq‰« ‚Á‬‬ ‫«‬ ‫בּעצרת‪,‬‬‫עצרת ַ ֲ ֶ ֶ‬ ‫הלכוֹת ֲ ֶ ֶ‬ ‫בּפסח‪ְ ִ ,‬‬ ‫פּסח ְ ֶ ַ‬ ‫הלכוֹת ֶ ַ‬ ‫‪ְ ִ 16‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪≈»¿ LÈ≈ ‰ÊŒÈtŒÏÚÂ‬‬
‫‪∆ ƒ «¿ („ 24‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪30 Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ BaL‬‬ ‫‪∆ ,˜ÚÈc‬‬ ‫דּימי »¬ »‬
‫‪… ¬«¿ ‰„BÚ‰‬‬ ‫שּׁלמוּת ִ ֵ‬ ‫שׁלּאחרי ַה ְ ֵ‬ ‫הינוּ‪ֵ ֲ ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫בּחג‪ְ ַ ,‬‬ ‫החג ֶ ָ‬ ‫הלכוֹת ֶ ָ‬ ‫‪ְ ִ 17‬‬ ‫‪˙ÏÁ˙‰c‬‬
‫‪«»¿« ¿ ˙eÎiM‰Â‬‬
‫‪»« «¿ Lw‰‬‬
‫‪∆ ∆« 25‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ ˙BkeÒ ‰NÚ‬הרי‬ ‫‪» » e‰˜ÓÏe‬‬
‫בּחמ ָשׁה ָע ָשׂר( ¿‪≈¿ƒ‬‬ ‫נקראת כוּ' ַ ֲ ִ‬ ‫)מגילה ִ ְ ֵ‬ ‫פּוּרים ְ ִ ָ‬ ‫‪ַ 18‬ה ִ‬ ‫‪‰ÏÈ‚Ó‬‬
‫‪ ,‰Ï‚Ó‬במשנה ¿‪» ƒ‬‬‫‪»ƒ¿ ˙ÎqÓ‬‬
‫‪∆∆« 26‬‬
‫‪70‬‬ ‫שיעקב אבינו קשור במיוחד לחג‬
‫שּׁנה‬‫דּכל ַה ָ ָ‬ ‫שׁכה ִבּימוֹת ַהחוֹל ְ ָ‬ ‫ההמ ָ ָ‬‫להיוֹת ַ ַ ְ‬ ‫צריכה ִ ְ‬‫‪ָ ִ ְ 19‬‬ ‫‪,NÚ‬‬
‫‪» » ‰LÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« 'eÎ ˙‡˜‬‬ ‫‪≈¿ƒ 27‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪'ÌÈBË‬‬
‫'‪ƒ ÌÈÓÈ‬‬ ‫‪ƒ» È„ÈŒÏÚÂ‬‬
‫הסוכות‪≈¿ «¿ .‬‬ ‫‪ 28‬שהובאה לעיל בתחילת המאמר‪ÌÚƒ ,‬‬
‫)הלכוֹת‬ ‫וֹבים' ִ ְ‬ ‫'יּמים ט ִ‬ ‫דּה ָ ִ‬‫וּצע ְ ַ‬ ‫כּוּלהּ‪ַ ,‬עלֿ ְ ֵידי ַה ְמּמ ָ‬ ‫‪ָ 20‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ÌÏL‬‬
‫≈‡‪ el‬שלושת הרגלים ‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ÔÈχBL‬‬
‫‪ƒ¬ eȉiL‬‬‫‪¿ƒ∆ ,˙Îqn‰‬‬
‫‪∆∆«« ÌeiÒƒ 29‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪‰Ï‚Ó"c‬‬
‫‪»ƒ¿ ƒ ÔÈÚ‰‬‬ ‫‪»¿ƒ» ÌizÒÂ‬‬‫החג ¿‪≈«¿ƒ‬‬ ‫הלכוֹת ֶ ָ‬ ‫בּעצרת‪ְ ִ ,‬‬ ‫עצרת ַ ֲ ֶ ֶ‬ ‫הלכוֹת ֲ ֶ ֶ‬ ‫בּפסח‪ְ ִ ,‬‬ ‫פּסח ְ ֶ ַ‬ ‫‪ַ ֶ 21‬‬ ‫‪ƒ ¿ ¿ 30‬‬
‫‪ ÔÈLB„Â‬לפני כל אחד מהחגים‬
‫‪74‬‬ ‫‪CLÓpL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ ÔÙB‡a‬‬‫‪∆ ¿ ,'eÎ "˙‡˜‬‬ ‫החסד‪≈¿ƒ ,‬‬ ‫קּוּין ‪ַ ,26‬קו ַ ֶ ֶ‬ ‫וּתם ֵהם ג' ַה ַ ִ‬ ‫שׁכּלל ָ‬‫בּחג(‪ָ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ ֶ 22‬‬ ‫‪˙BÎω‬‬
‫‪ ,ÌBÈ ÏL‬וילמדו ‪¿ƒ‬‬
‫‪∆ BÈÚa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 31‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪‰M‰‬‬
‫‪»» « ÏÎc‬‬ ‫פּסח ‪»¿ ÏBÁ‰« ˙BÓÈaƒ‬‬ ‫הלכוֹת ֶ ַ‬ ‫ענין ִ ְ‬ ‫אבינוּ‪ ,‬הוּא ִ ְ ַ‬ ‫אברהם ָ ִ‬ ‫‪ֲ 23‬עב ַוֹדת ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪∆∆¬ ˙BÎω‬‬
‫‪ ˙ˆÚ‬חג‬ ‫‪¿ƒ ,ÁÒÙa‬‬
‫‪«∆¿ ÁÒt‬‬
‫‪«∆ 32‬‬
‫‪76‬‬ ‫»‬
‫‪ dÏek‬כי אמנם יש ריחוק הערך ופער‬ ‫שׁהיתה ִמתּוֹ‪‬‬ ‫יצחק ֶ ָ ְ ָ‬ ‫בּפסח‪ַ .‬קו ַה ְגּב ָוּרה‪ֲ ,‬עב ַוֹדת ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ ֶ ְ 24‬‬ ‫‪‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ˙BÎω‬‬‫‪¿ƒ ,˙ˆÚa‬‬
‫‪ 33‬השבועות «¬∆∆‬
‫‪77‬‬ ‫גדול בין המדריגה הנעלית של פורים‪,‬‬
‫בּעצרת‪ִ ,‬כּי‬ ‫עצרת ַ ֲ ֶ ֶ‬ ‫הלכוֹת ֲ ֶ ֶ‬ ‫ענין ִ ְ‬ ‫שׁזּהוּ ִ ְ ַ‬ ‫פּחד‪ֶ ֶ ,27‬‬ ‫‪ַ ַ 25‬‬ ‫‪ÈÁ‡lL‬‬
‫‪≈¬«¿∆ ,eȉ‬‬
‫‪¿« ,‚Áa‬‬
‫‪ 34‬חג הסוכות ∆»‬
‫‪78‬‬ ‫בחינת "עד דלא ידע" ‪ -‬לימות החול‪,‬‬ ‫‪ÌÈet‰‬‬
‫‪ƒ « ÈÓÈc‬‬ ‫‪≈ ƒ ˙eÓÏM‰‬‬ ‫‪≈¿ « 35‬‬
‫‪79‬‬
‫ויּחרד‬
‫מאד ַ ֶ ֱ ַ‬‫חזק ְ ֹ‬ ‫שׁוֹפר ָ ָ‬ ‫כּתיב‪ְ 28‬וקוֹל ָ‬ ‫תּוֹרה ְ ִ‬ ‫בּמ ַתּןֿ ָ‬ ‫‪ַ ְ 26‬‬
‫אבל על ידי החגים והמועדים‬ ‫‪) 36‬כמבואר לעיל שהשלב הראשון‬
‫‪80‬‬ ‫שמחדירים קדושה בימות החול‪ ,‬ענייני‬
‫בּמּדרשׁ ‪ֶ 29‬שׁקּוֹל ַה ָ‬
‫שּׁוֹפר‬ ‫וכדאיתא ַ ִ ְ ָ‬ ‫העם גוֹ'‪ָ ִ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ָ 27‬כּל ָ ָ‬ ‫‪ 37‬וההתחלתי של פורים הוא 'באחד‬
‫‪81‬‬ ‫פורים נמשכים לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫החג‬‫והלכוֹת ֶ ָ‬ ‫יצחק‪ְ ִ ְ .‬‬ ‫שּׁוֹפר ֶשׁל ֵאילוֹ ֶשׁל ִ ְ ָ‬ ‫מה ָ‬ ‫היה ֵ ַ‬ ‫‪ָ ָ 28‬‬ ‫‪ 38‬עשר' ומזה עולים מדרגה לדרגה עד‬
‫דּיעקב‪ֶ ,‬שׁבּוֹ‬ ‫העב ָוֹדה ְ ַ ֲ ֹ‬ ‫קאי ַעל ָ ֲ‬ ‫בּחג ) ַחג ַהסּוּכּוֹת( ָ ֵ‬ ‫‪ָ ֶ 29‬‬ ‫‪'eÎ ˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰ÏÈ‚Ó‬‬
‫‪ 39‬לשלמות של ¿‪» ƒ‬‬
‫'ימים‬ ‫ועלֿ ְ ֵידי ָ ִ‬ ‫וּלמקנהוּ ָע ָשׂה סוּכּוֹת‪ַ ְ .‬‬ ‫נאמר ‪ֵ ְ ִ ְ 30‬‬ ‫‪ַ ֱ ֶ 30‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫ˆ‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ (NÚ‬‬ ‫‪» » ‰LÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« 40‬‬
‫‪»» ¿«« 41‬‬
‫‪ ‰ÎLÓ‰‰‬של ענייני הפורים‪ ,‬עד‬
‫שׁנּמ ָשׁ‪ִ ‬בּימוֹת‬ ‫וֹפן ֶ ִ ְ‬
‫נקראת" כוּ'‪ְ ,‬בּא ֶ‬ ‫דּ"מגלה ִ ְ ֵ‬
‫הענין ִ ְ ִ ָ‬ ‫תּיּם ָ ִ ְ ָ‬ ‫ונס ַ ֵ‬
‫נשׁלם ְ ִ ְ‬ ‫וֹבים' ֵאלּוּ ִ ְ ַ‬ ‫‪ 31‬ט ִ‬
‫‪ 42‬לתכליתם‪ ,‬בחינת "עד דלא ידע"‪,‬‬
‫כּוּלהּ‪.‬‬
‫שּׁנה ָ‬ ‫דּכל ַה ָ ָ‬ ‫ַהחוֹל ְ ָ‬ ‫‪32‬‬
‫‪‰M‰‬‬
‫‪»» « ÏÎc‬‬
‫‪»¿ ÏBÁ‰« ˙BÓÈaƒ 43‬‬

‫‪ (26‬ראה זח"ג רנז‪ ,‬ב‪ .‬טואו"ח סו"ס תיז‪ (27 .‬ויצא לא‪ ,‬מב‪ (28 .‬יתרו יט‪ ,‬טז‪ (29 .‬פרקי דר"א ספל"א‪ (30 .‬וישלח לג‪ ,‬יז‪.‬‬
 ‫‪ ‬‬ ‫חכ‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪ ,‰‚O‰Â‬וגם ההצלחה היא למעלה ממדידה והגבלה «‪ „Ú‬כדי כך ∆≈‬ ‫‪ ,‰Ï‚Ó‬שתוכנו של ¿« »»‬ ‫‪»ƒ¿ ˙ÎqÓ‬‬ ‫‪∆∆« ÌeiÒƒ ÈÁ‡lL‬‬ ‫‪ e‰ÊÂ‬הטעם הפנימי לכך ∆¿«¬≈‬ ‫‪∆¿ 1‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪.BÊ ‰Áψ‰‬‬
‫‪»»¿« BÏ ‰‡a‬‬ ‫‪»» „ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ «Ú„BÈ‬‬ ‫≈‬ ‫‪,˙ˆÚa‬‬
‫‪∆∆¬« ˙ˆÚ‬‬ ‫‪∆∆¬ ˙BÎω‬‬ ‫‪¿ƒ ,ÁÒÙa‬‬ ‫‪«∆¿ ÁÒt‬‬ ‫‪«∆ ˙BÎωa‬‬‫‪ 2‬הסיום הוא ¿‪¿ƒ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙BÓÈσ ÌÈet‰‬‬
‫‪ƒ « ÈÓÈÓ‬‬‫‪≈ ƒ ‰ÎLÓ‰‰‬‬
‫‪»» ¿«« ÔÈÚa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÛÈÒB‰Ï‬‬ ‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ (‰ ˙ÎqÓ‬‬ ‫‪ CÏÚ‬נחזור עלייך «∆∆‬ ‫'‪»¬ Ô„‰‬‬ ‫‪ ‰p‰‬אומרים «¿»‬ ‫‪≈ƒ ,‚Áa‬‬
‫‪»∆ ‚Á‰‬‬‫‪»∆ ˙BÎω‬‬ ‫‪¿ƒ 3‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÔÈÚL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÔÂÈÎc‬‬
‫‪ ,dÏek‬המבואר לעיל באריכות‪» ≈¿ ,‬‬
‫‪» ‰M‰‬‬ ‫‪»» « ÏÎc‬‬ ‫"‪»¿ ÏBÁ‰« ‰Ï‚Ó‬‬ ‫‪»ƒ¿ ,˙Îqn‰‬‬ ‫‪∆∆«« ˙ÏÁ˙‰Ï‬‬ ‫‪«»¿«¿ ÌÚt‰‬‬ ‫‪««« „BÚ ÌÈÊBÁL‬‬‫‪ƒ¿ ∆ ,'‰Ï‚Ó‬‬ ‫‪»ƒ¿ 4‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪ÌÈet‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪˙‡ÈwL‬‬
‫‪« ƒ¿∆ ,'eÎ "˙‡˜‬‬ ‫‪≈¿ƒ 5‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪‡Ïc‬‬
‫"‪… ¿ „Ú‬‬‫‪« ,‰Ïa‚‰Â‬‬
‫‪»»¿«¿ ‰„È„nÓ‬‬
‫בּהלכוֹת ‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫מגלה‪ְ ִ ְ ,‬‬ ‫סּכת ְ ִ ָ‬ ‫שׁלּאחרי ִסיּוּם ַמ ֶ ֶ‬ ‫‪ֵ ֲ ַ ְ ֶ e‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ 1 ÏBÁ‰« ˙BÓÈaƒ ‡È‰ƒ ‰Ï‚Ó‰‬‬ ‫‪»ƒ¿« 6‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ÔÎÏ‬‬
‫‪ ,"Ú„È‬כמבואר לעיל‪≈» ,‬‬
‫»«‬ ‫‪˙aM‰‬‬
‫»‬‫«‬ ‫«‬ ‫‪ÌBÈa‬‬
‫¿‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪,‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« 7‬‬
‫בּעצרת‪,‬‬
‫עצרת ַ ֲ ֶ ֶ‬ ‫הלכוֹת ֲ ֶ ֶ‬ ‫בּפסח‪ְ ִ ,‬‬ ‫פּסח ְ ֶ ַ‬ ‫ֶַ‬ ‫‪2‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪CLÓ‬‬
‫ההשפעה והפעולה של פורים ‪» ¿ƒ‬‬ ‫"‪‰Ï‚Ó‬‬
‫]‪ È‰L‬אמרו חכמינו ז"ל ¿‪»ƒ‬‬ ‫‪≈¬∆ 8‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪CLÓa‬‬
‫)‪∆ ∆¿ Ìb« ÏÏBk‬‬
‫‪≈ ÈÁˆ‬‬ ‫מגלה'‪∆ ¿ ,‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÙB‡a‬‬ ‫סּכת ְ ִ ָ‬ ‫על‪ַ ‬מ ֶ ֶ‬ ‫'הדרן ֲ ָ‬ ‫בּחג‪ִ ,‬הֵנּה ַ ְ ָ‬ ‫החג ֶ ָ‬ ‫הלכוֹת ֶ ָ‬ ‫˜‪ ÔÈ‬אין אנו קוראים‪ְ ִ 3 ,‬‬ ‫‪» ƒ» ‡Ï‬‬‫‪… ˙aLa‬‬‫‪»« ¿ 9‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ dÏek‬ולא רק בחלק‬‫‪» ‰M‰‬‬ ‫»‪»» « Ïk‬‬ ‫"מגלה‬
‫ָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬‫מּסּכת‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫להתחלת‬
‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫פּעם‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ה‬‫ַ‬ ‫וֹד‬ ‫ע‬ ‫וֹזרים‬‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫שׁח‬ ‫ֶ‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ïk‰‬‬
‫‪ ,‡ÓÚË‬והסיבה היא כי « …‬
‫‪»¬« ȇӫ 10‬‬
‫‪53‬‬ ‫מימות השנה(‪ ,‬כלומר‪ ,‬עניין זה‬ ‫המגלה ִהיא ִבּימוֹת ַהחוֹל‬ ‫שׁקּריאת ַ ְ ִ ָ‬ ‫ִנקראת" כוּ'‪ַ ִ ְ ֶ ,‬‬ ‫ְֵ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰Ï‚Ó‬‬‫‪»ƒ¿ ˙‡È˜a‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÔÈiÁ‬‬ ‫‪ƒ»« 11‬‬
‫‪54‬‬ ‫שההמשכה וההשפעה היא למעלה‬ ‫בּשׁבּת ֹלא‬ ‫"מגלה ְ ַ ָ‬ ‫]שׁהרי ְ ִ ָ‬ ‫שּׁבּת ֶ ֲ ֵ‬ ‫דּוקא‪ֹ ,‬לא ְבּיוֹם ַה ַ ָ‬ ‫ְַָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‰Ï‚Ó‬‬
‫»‬‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪‡˜Óa‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪ÔȇȘa‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪Ïk‰‬‬
‫‪… « 12‬‬
‫‪55‬‬ ‫מהגבלות בא לידי ביטוי גם בכך‬ ‫מגלה‬
‫בּקריאת ְ ִ ָ‬ ‫יּבין ִ ְ ִ ַ‬ ‫טעמא‪ַ ,‬ה ֹכּל ַחָ ִ‬ ‫קרינן‪ַ ,‬מאי ַ ֲ ָ‬ ‫‪ ‰ÏhÈ‬מישהו שאינו ‪ָ ִ ָ 7‬‬ ‫‪»∆¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ‰Êb‬‬ ‫‪»≈¿ 13‬‬
‫‪56‬‬ ‫שההשפעה היא נצחית ואין לה הפסק‬ ‫‡ˆ‪Ï‬‬
‫∆‬‫≈‬ ‫‪CÏÈÂ‬‬
‫≈‬‫≈‬‫¿‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ 14‬בקי בקריאה‬
‫שׁמּא‬ ‫גּזרה ֶ ָ‬ ‫מגלה‪ָ ֵ ְ ,‬‬ ‫בּמקרא ְ ִ ָ‬ ‫בּקיאין ְ ִ ְ ָ‬ ‫ְואין ַה ֹכּל ְ ִ ִ‬ ‫‪ֵ 8‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÈÓi"L‬‬
‫‪ e‰fL‬שאמרו חכמינו ז"ל ∆ ¿≈‬ ‫∆∆‬ ‫‪ „BÓÏÏ‬כיצד לקרוא‬ ‫‪¿ƒ Șa‰‬‬ ‫‪ƒ»« 15‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪«¡∆∆ ,eÏËaÈ‬‬
‫‪34 Ó‡pL‬‬ ‫‪¿»ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ÌÈet‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫נּה‬ ‫ָ‬ ‫ויעביר‬
‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫וֹד‬ ‫ללמ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫בּקי‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ה‬‫ַ‬ ‫אצל‬ ‫ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫‪‬‬ ‫ויל‬
‫ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫וֹ‬ ‫בּיד‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫יטּלנה‬‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫‪9‬‬
‫‪˙eLa‬‬ ‫‡‪¿ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ‰pÈÚÈÂ‬‬
‫‪»∆ ƒ¬«¿ 16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ‰l‡‰‬‬ ‫‪∆≈» ÌÈet‰‬‬ ‫‪ƒ « ÈÓÈÂ‬‬ ‫‪≈ƒ‬‬ ‫בּזמן‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫לא‬‫ֹ‬ ‫וּ‬‫ואפיל‬ ‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫[‪,‬‬ ‫הר ִבּים ‪31‬‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫שׁוּת‬ ‫בּר‬‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫מּוֹת‬ ‫ַ‬
‫א‬ ‫בּע‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬
‫אר‬ ‫ַ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ , ÌÈa‰‬דבר האסור בשבת‪ ,‬ולכן‬
‫‪31‬‬ ‫‪ƒ«» 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ÌÎÊÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÌÈ„e‰i‰‬‬
‫‪ƒ ¿« CBzÓƒ eÚÈ‬‬ ‫וֹבים' ««¿‬ ‫בּ'ימים ט ִ‬ ‫קדשׁ"‪ְ ,‬כּמוֹ ְ ָ ִ‬ ‫"מקרא ֶֹ‬ ‫‪ 18‬קבעו חכמים שלא לקרוא את המגילה ֶשׁהוּא ִ ְ ָ‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪» ¿«ƒ ÛeÒÈ» ‡Ï‬‬
‫‪ 35 "ÌÚfÓ‬לעולם‪.‬‬ ‫…‬ ‫המגלה‬
‫קריאת ַ ְ ִ ָ‬ ‫מלאכה‪ֶ ,‬א ָלּא ְ ִ ַ‬ ‫שׂיּת ְ ָ ָ‬ ‫בּע ִ ַ‬‫שׁאס ִוּרים ַ ֲ‬ ‫‪ֲ ֶ 12 ‡Ï‬‬ ‫‪… eÏÈÙ‡Â‬‬ ‫‪ 19‬בפורים בשבת[‪ƒ¬« ,‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ‰Ê∆ ÔÈÚL‬של המשכת‬
‫‪»¿ƒ∆ Ìb« e‰ÊÂ‬‬‫מלאכה‪∆¿ ,32‬‬ ‫שׂיּת ְ ָ ָ‬ ‫בּע ִ ַ‬ ‫שׁמּוּתּר ַ ֲ‬ ‫דּוקא ְבּיוֹם ֶ ָ‬ ‫‪ ÔÓÊa‬שאמנם אינו נעלה כמו השבת ‪ִ 13‬היא ַ ְ ָ‬ ‫‪«¿ƒ 20‬‬
‫התוכן והמעלה של ימי הפורים על כל ‪63‬‬ ‫‪ 21‬שהיא קדושה מצד עצמה אבל גם הוא‬
‫תּכלית‬ ‫שׁיכים ְבּיוֹם ֶזה ַגּם ַ ְ ִ‬ ‫ממ ִ ִ‬ ‫פּיֿכן ַ ְ‬ ‫ְואףֿ ַעלֿ ִ ֵ‬ ‫‪ַ 14‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ÌÈÓi'‰‬‬
‫‪ƒ» « ˙eÚˆÓ‡a‬‬‫‪»¿∆¿ ‰NÚ‬‬ ‫השנה «¬ ∆‬ ‫"‪‡˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪ 22‬זמן נעלה ∆‬
‫‪65‬‬ ‫‪ÛÈÚÒ‬‬‫‪ƒ¿ ÏÈÚÏ‬‬ ‫)‪≈¿ kÊpk‬‬‫‪»¿ƒ« 'ÌÈBË‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫כּזה ִהיא ַגּם‬ ‫וֹפן ָ ֶ‬‫וּבא ֶ‬ ‫דּלא ָ ַידע"‪ְ .‬‬ ‫דּ"עד ְ ֹ‬ ‫העילוּי ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ 15‬‬ ‫‪'ÌÈBË‬‬
‫‪ƒ ÌÈÓÈ'a‬‬
‫˜„‪ƒ» ¿ BÓk¿ ,"L‬‬ ‫‪∆… 23‬‬
‫‪66‬‬ ‫‚(‪ ,‬שנזכרו בסיום מסכת מגילה לגבי‬ ‫פּוּרים‪ִ ,‬בּימוֹת‬ ‫מימי ַה ִ‬ ‫דּלא ָ ַידע" ִ ֵ‬ ‫דּ"עד ְ ֹ‬ ‫שׁכה ְ ַ‬ ‫ההמ ָ ָ‬
‫‪ְ ַ ַ 16‬‬ ‫‪,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙iNÚa‬‬
‫‪«ƒ ¬« ÌÈeÒ‡L‬‬‫‪ƒ ¬∆ 24‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪,ÁÒÙa‬‬
‫‪«∆¿ ÁÒt‬‬ ‫‪«∆ ˙BÎω‬‬ ‫'יּמים לימוד ‪¿ƒ‬‬ ‫)בּאמצעוּת ַה ָ ִ‬ ‫כּוּלהּ ְ ֶ ְ ָ‬ ‫שּׁנה ָ‬ ‫דּכל ַה ָ ָ‬ ‫‪ַ 17‬החוֹל ְ ָ‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰Ï‚Ó‰‬‬
‫˜‪»ƒ¿« ˙‡È‬‬ ‫‡‪« ƒ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 25‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪˙BÎω‬‬ ‫‪¿ƒ ,˙ˆÚa‬‬
‫‪∆∆¬« ˙ˆÚ‬‬ ‫‪∆∆¬ ˙BÎω‬‬ ‫מצליחוֹ ‪¿ƒ‬‬ ‫קּטָנּה‪ִ ְ ַ 33‬‬ ‫בּאצ ָבּעוֹ ַה ְ ַ‬ ‫שׁבּעב ָוֹדתוֹ ְ ֶ ְ‬ ‫וֹבים'(‪ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ 18‬ט ִ‬ ‫‪˙iNÚa‬‬
‫‪«ƒ ¬« zenL‬‬
‫‪» ∆ ÌBÈa¿ ‡˜Âc‬‬ ‫‪»¿« 26‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ÛÈÚÒ‬‬‫‪ƒ¿ ÏÈÚÏ‬‬‫)‪≈¿ kÊpk‬‬
‫‪»¿ƒ« ‚Áa‬‬ ‫‪»∆ ‚Á‰‬‬ ‫וּחניּוּת ∆»‬ ‫והן ְבּר ָ ִ‬ ‫שׁמיּוּת ְ ֵ‬ ‫בּג ְ ִ‬‫‪ַ 19‬ה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‪ֿ‬הוּא ֵהן ְ ַ‬ ‫‪ 32 ‰Î‡ÏÓ‬יום של חול לגמרי‪,‬‬‫‪» »¿ 27‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ ,‡˜Èc‬דווקא עניין‬ ‫‪»¿« ˙BÎω‬‬ ‫„(‪»¬ ,‬‬ ‫‪ÌÈÎÈLÓÓ‬‬
‫«¿ ‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪ÔÎŒÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪≈ ƒ « «¿ 28‬‬
‫יוֹדע‬
‫שׁאינוֹ ֵ ַ‬ ‫שּׂגה‪ַ ,‬עד ֶ ֵ‬ ‫וה ָ ָ‬‫מהבנה ְ ַ‬‫שׁלּמעלה ֵ ֲ ָ ָ‬ ‫וֹפן ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְ 20‬בּא ֶ‬
‫‪71‬‬ ‫ההלכות ולא נזכר בהקשר זה עניין‬ ‫‪ 29‬ומביאים לידי גילוי ¿‪Ìb« ‰Ê∆ ÌBÈa‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪Ìb« È‰L‬‬ ‫אחר של החגים ∆¬≈‬ ‫הצלחה זוֹ‪.‬‬‫בּאה לוֹ ַ ְ ָ ָ‬ ‫כּיצד ָ ָ‬ ‫ֵ ַ‬ ‫‪21‬‬
‫‪„Ú"c‬‬
‫‪ ÈeÏÈÚ‰‬של פורים ¿ «‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏÎz‬‬
‫‪ƒ¿« 30‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ÔÈÏËa‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫≈»‬ ‫"‪˙BÎω‬‬
‫¬»‬ ‫פּוּרים‬ ‫מימי ַה ִ‬ ‫שׁכה ִ ֵ‬ ‫ההמ ָ ָ‬‫בּענין ַ ַ ְ‬ ‫וֹסיף ְ ִ ְ ַ‬ ‫‪ְ LÈÂ‬לה ִ‬ ‫‪ 22‬ה( ¿≈‬ ‫‪ ,"Ú„È‬למעלה מהשגה‪,‬‬ ‫‪«» ‡Ïc‬‬‫‪… ¿ 31‬‬
‫‪74‬‬ ‫וגם בהלכות מתבטא‬ ‫‪36‬‬ ‫דּכיון ¿ »‬
‫‪"ÌÏBÚÏ‬‬ ‫כּוּלהּ‪ָ ֵ ְ ,‬‬ ‫שּׁנה ָ‬ ‫דּכל ַה ָ ָ‬ ‫ִלימוֹת ַהחוֹל ְ ָ‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ 32‬למעלה ממדידה והגבלה‪ ,‬כמבואר‬
‫‪75‬‬ ‫עניין הנצחיות‪.‬‬
‫בּלה‪,‬‬ ‫והג ָ ָ‬ ‫מּדידה ְ ַ ְ‬ ‫למעלה ִמ ְ ִ ָ‬ ‫פּוּרים הוּא ְ ַ ְ ָ‬ ‫שׁענין ַה ִ‬ ‫‪ַ ְ ִ ֶ 24‬‬ ‫‪Ìb« ‡È‰ƒ ‰Êk‬‬
‫‪∆» ÔÙB‡e‬‬
‫‪ 33‬לעיל‪∆ ¿ .‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪Ìb« ÌÈÏÚBt‬‬ ‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ‬‬
‫¿« ¿≈ ∆‬ ‫‪"Ú„È‬‬
‫‪«» ‡Ïc‬‬
‫‪… ¿ „Ú"c‬‬
‫‪« ¿ ‰ÎLÓ‰‰‬‬
‫‪»» ¿«« 34‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ dÏek‬בכל‬‫‪» ‰M‰‬‬ ‫‪»» « Ïk» CLÓaL‬‬ ‫∆¿∆ ∆‬
‫נצחי‬
‫וֹפן ִ ְ ִ‬ ‫נמ ָשׁ‪ְ ‬בּא ֶ‬ ‫הרי ֶזה ִ ְ‬ ‫לכן ֲ ֵ‬ ‫דּלא ָ ַידע"‪ֵ ָ ,‬‬ ‫"עד ְ ֹ‬ ‫‪ַ 25‬‬ ‫‪ÏBÁ‰« ˙BÓÈaƒ ,ÌÈet‰‬‬
‫‪ƒ « ÈÓÈÓ‬‬‫‪≈ ƒ 35‬‬
‫שׁ"יּמי‬
‫שׁזּהוּ ֶ ְ ֵ‬ ‫כּוּלהּ(‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫שּׁנה ָ‬ ‫בּמ ֶשׁ‪ָ ‬כּל ַה ָ ָ‬ ‫)כּוֹלל ַגּם ְ ֶ‬ ‫‪ֵ 26‬‬ ‫)‪˙eÚˆÓ‡a‬‬
‫‪»¿∆¿ dÏek‬‬
‫‪» ‰M‰‬‬‫‪»» « ÏÎc‬‬
‫‪»¿ 36‬‬
‫יעברוּ ִמתּוֹ‪ַ ‬ה ְיּה ִוּדים‬ ‫הא ֶלּה ֹלא ַ ַ ְ‬ ‫פּוּרים ָ ֵ‬ ‫וימי ַה ִ‬ ‫שׁנּאמר‪ֵ ִ 34‬‬ ‫יבּטלוּ‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫פּוּרים ֹלא ִ ָ ְ‬ ‫‪ַ 27‬ה ִ‬ ‫‪B˙„BÚ‬‬
‫‪» ¬«aL‬‬
‫‪∆ ,('ÌÈBË‬‬
‫‪ƒ ÌÈÓi'‰‬‬‫‪ƒ» « 37‬‬
‫וֹבים'‬ ‫'יּמים ט ִ‬ ‫בּאמצעוּת ַה ָ ִ‬ ‫נע ֶשׂה ְ ֶ ְ ָ‬ ‫שׁענין ֶזה ַ ֲ‬ ‫וזהוּ ַגּם ֶ ִ ְ ָ‬ ‫זּרעם" ‪ֶ ְ .35‬‬ ‫וזכרם ֹלא ָיסוּף ִמַ ְ ָ‬ ‫‪ָ ְ ִ ְ 28‬‬ ‫‪»« ¿« BÚaˆ‡a‬‬
‫‪ 33 ‰pËw‰‬גם כאשר‬ ‫‪»¿∆¿ 38‬‬
‫החג‬‫הלכוֹת ֶ ָ‬ ‫בּעצרת‪ְ ִ ,‬‬‫עצרת ַ ֲ ֶ ֶ‬ ‫הלכוֹת ֲ ֶ ֶ‬ ‫בּפסח‪ְ ִ ,‬‬ ‫פּסח ְ ֶ ַ‬ ‫הלכוֹת ֶ ַ‬ ‫סעיף ג(‪ְ ִ ,‬‬ ‫לעיל ְ ִ‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬
‫‪ָ ְ ִ ַ 29‬‬ ‫‪ 39‬האדם מצידו עושה פעולה קטנה מאד‬

‫בּטלין‬
‫אינן ְ ֵ ִ‬
‫"הלכוֹת ֵ ָ‬ ‫שׁהרי ַגּם ֲ ָ‬ ‫דּיקא‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫הלכוֹת ַ ְ ָ‬ ‫סעיף ד(‪ָ ֲ ,‬‬ ‫לעיל ְ ִ‬ ‫)כּנּזכּר ְ ֵ‬‫בּחג ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ ֶ 30‬‬ ‫‪‡e‰ŒCeaŒLB„w‰‬‬
‫»‬ ‫‪»« BÁÈψÓ‬‬
‫‪ƒ¿« 40‬‬
‫‪˙eiÁea‬‬
‫‪ƒ» ¿ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ˙eiÓL‚a‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ô‰≈ 41‬‬
‫וּתם‬ ‫מציא ָ‬‫תּהיה ְ ִ‬ ‫כּוּלהּ ִ ְ ֶ‬‫שּׁנה ָ‬ ‫שׁבּמ ֶשׁ‪ָ ‬כּל ַה ָ ָ‬ ‫פּוֹעלים ַגּם ֶ ְ ֶ‬ ‫ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ֲ ִ‬ ‫וֹלם" ‪ַ ְ .36‬‬ ‫‪ְ 31‬לע ָ‬ ‫‪‰‰Ó‬‬
‫‪»»¬≈ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪»¿«¿∆ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ 42‬‬

‫‪ (31‬מגילה ד‪ ,‬ב‪ (32 .‬ראה גם תו"א מגילת אסתר ק‪ ,‬א‪ .‬שערי אורה שער הפורים צט‪ ,‬ב‪ (33 .‬ראה קה"ר בתחילתו‪ (34 .‬אסתר‬
‫ט‪ ,‬כח‪ (35 .‬רמב"ם סוף הל' מגילה‪ (36 .‬רמב"ם שם‪.‬‬
 ‫טכ‬    
     
13 ‫עצמו לא חל בו שינוי בתוקף הנצחי‬ ‫ ולא רק בזמנים מסויימים‬,‫ הזמנים‬1
‫ ֶא ָלּא‬,‫בּטלים‬ ִ ֵ ְ ‫שׁאינם‬ ָ ֵ ֶ ‫וֹפן‬ ֶ ‫ישׂראל ְבּא‬ ֵ ָ ְ ִ ‫בּני‬
ֵ ְ ‫ ֶשׁל‬1
14 Œ‰ÏÒŒÁˆc
»∆ «∆¿ ÔÙB‡a ∆ ¿ ‫שלו והוא‬ ÏL∆ Ì˙e‡ÈˆÓ
» ƒ¿ ‰È‰z ∆¿ƒ ‫ מוגבלים‬2
15 . ˜ÒÙ‰
38 ≈¿∆ BÏ ÔȇL≈∆ „ÚÂ∆» ‫וּתם‬ָ ‫שׁליח‬ ִ ְ ‫לּאים‬ ִ ְ ‫וּממ‬
ַ ְ ,‫נצחי‬ ִ ְ ִ ‫בּתּוֹקף‬ ֶ ְ ‫וֹמדים‬ ְִ ‫ ע‬2 ÌȇL
» ≈∆ ÔÙB‡a
∆ ¿ χNÈ≈ »¿ƒ Èa
≈¿ 3
16 ,ÈeÏbƒ ÏL
∆ ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡a» ‰Ê∆ ÏΠ»¿ ‫בּנין ֵבּית‬ ַ ְ ִ ‫שׁפּוֹעלים ֶאת‬ ִ ֲ ֶ ‫ועד‬ ַ ְ ,‫בּעלמא ֵדּין‬ ְְָָ 3 ‫בני ישראל‬ »∆ ,ÌÈÏËa
‡l‡ ƒ≈¿ 4
17 ,‰Ï‚Ó‰
»ƒ¿« ÔÈÚ «¿ƒ Ìb« e‰fL ∆∆ ֿ‫ ֲעבוּר ַה ָקּדוֹשׁ‬,37 ‫נצחי‬ ִ ְ ִ ‫בּנין‬
ָ ְ ִ ,‫שּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ‫מּקָדּשׁ ַה‬ ְ ִ ‫ ַה‬4 ,ÈÁˆ
ƒ¿ƒ Û˜Bza ∆ ¿ ÌÈ„ÓBÚ ƒ¿ 5
18 ÈÙ'a
ƒ¿ ƒ ‡˙ȇ„k)
» ƒ ¿ƒ ÈeÏbƒ ÔBLlÓ¿ƒ ֿ‫דּנצח‬ַ ֶ ְ ‫וֹפן‬ ֶ ‫בּזמן ַה ָגּלוּת הוּא ְבּא‬ ַ ְ ִ ‫שׁגּם‬ ַ ֶ ,‫ֿהוּא‬‫ ָבּרוּ‬5 » ƒ¿ ÌȇlÓÓe
‫ תפקידם‬Ì˙eÁÈÏL ƒ¿«¿ 6
19 ,(‫ מכתבי האריז"ל‬39 'ÌÈiÁ
ƒ« ıÚ≈ ‫וֹפן‬
ֶ ‫וכל ֶזה ָבּא ְבּא‬ ָ ְ .38‫הפסק‬ֵ ְ ֶ ‫שׁאין לוֹ‬ ֵ ֶ ‫ועד‬
ֶ ָֿ‫סלה‬ֶָ 6 ,‫ בעולם הזה‬,ÔÈc≈ ‡ÓÏÚa
»¿»¿ ‫ ומטרתם‬7
20 »¿ƒ¿ 40 „eÚi‰
„Bk¿ ‰Ï‚ ƒ« Ìei˜aƒ¿ ˙Èa≈ ÔÈa
«¿ƒ ˙‡∆ ÌÈÏÚBtL
ƒ¬ ∆ „Ú «¿ 8
‫ ִמ ְלּשׁוֹן ִגּלוּי‬,‫המגלה‬ ָ ִ ְ ַ ‫ענין‬
ַ ְ ִ ‫שׁזּהוּ ַגּם‬ ֶ ֶ ,‫ ֶשׁל ִגּלוּי‬7
21 Èkƒ ÂcÁÈ
»¿« Na
» » Ïλ e‡Â
»¿ 'ȉ
»»¬ ÔÈa
»¿ƒ ,ÈLÈÏM‰
ƒ ƒ¿ « Lc˜n‰ »¿ƒ« 9
40 ‫בּקיּוּם ַה ִיּעוּד‬ ִ ְ ,(39 '‫בּ'פרי ֵעץ ַח ִיּים‬ ִ ְ ִ ‫)כּדאיתא‬
ָ ִ ְִ 8
22 ‫ יעוד על ימות‬ac ≈ƒ 'ȉ
»»¬ Ètƒ ŒCeaŒLB„w‰
» »« eÚ¬ ,37 ÈÁˆ
ƒ¿ƒ 10
23 ‫המשיח המדגיש שבהם יהיה ענין‬ '‫הוי‬
ָ ָ ֲ ‫יחָדּו ִכּי ִפּי‬ ְ ַ ‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫הוי' ְ ָוראוּ ָכל‬ ָ ָ ֲ ‫ְונגלה ְכּבוֹד‬
ְִָ 9 »« ÔÓÊa
‫˙ זמן של‬eÏb‰ «¿ƒ ÌbL
«∆ ,‡e‰ 11
24 .‫הגילוי‬ .‫ִדּבּר‬
ֵ 10 ‫‡ הקדושֿברוךֿהוא‬e‰ ‫ ירידה רוחנית‬12

‫ הובא בתו"א מגילת‬.‫( שער הפורים פ"ה‬39 .‫ א‬,‫( עירובין נד‬38 .‫ תקו"ז תיקון ח‬.‫ א‬,‫ ח"ג רכא‬.‫ א‬,‫( ראה זהר ח"א כח‬37
.‫ ה‬,‫( ישעי' מ‬40 .‫ א‬,‫אסתר קיט‬

(ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa‫א‬cenlz

'‫שבת`קודש עמ‬ ‫ליום‬ai‫יבמות‬
cenr sc '‫למס‬ ‫המשך ביאור‬
zenai
29 dì¨ íøb© ¨ äìéôð
¨ ¦ § øeqéàc ¦ § dnaid àéä¦ Bæ mizn ipy zy` `weec ,zny mcew xenb meai dnaiin ipyd did eli`y .úBîaééúî § © § ¦ àìåŸ § 1
30 [dkixv-] àéòa ¨ £ ¨ la` meaia dxeq` dúøö ¨ ¨ ¨ ok lre ,meaia xq`idl lkl ipyd zy` ziyrpe oey`xd dlra zwif dpnn zrwtp dzid 2
31 .àéòa¨ £ ¨ àìŸ äöéìç¨ ¦ £ eléôà
¦ £ y úéðBìéà
¦ § © zxva ok oi`y dn .äöéìç¨ ¦£ dyer did `l m`e .iyilyd iptl meail epnn zltep dzide ,xac 3
32 ipy zy` oicn zipeli` zxv oic welg àîòè ¨ § © éàî© :`xnbd zyxtn epnn zltepe ,oey`xd zngn wx dwif da did xn`n ipyd da 4
33 `id ok lre ,àúééøBàc ¨ § © § n meain dxeht [zipeli`] àä¨ c meyn ,mizn el diepw `id ixd ,xn`n ipyd da dyry xg`n j` .iyilyl 5
34 on s` dzxv z` xehtl ick dxenb g` zy` zexr zeidl zxfeg ipy zy`k ef ixde ,oey`xd zwif z` mb oiicr da yi j` ,zvwna 6
35 meain zexeht opi` dzxve mizn ipy zy` - àä¨ la` .dvilgd dltp m`e .mdipy zngn iyilyd g`d iptl meail zltepy mizn 7
36 `l la` ,`xnegl `l` minkg odilr exfb `le ,ïðaøc ¨ ¨ © § n `l` z` maiil el yi dxezd on ,ipyd g`dn dzxv mr cgi meail 8
37 .dvilgd on oxhetle lwdl exq` la` .xg` g`n el zltep odn zg` lk ixdy ,odizy 9
38 e"h lk - ïleëå
¨ § ,epzpyna ïðz © § :iq` ax ixac lr `xnbd dywn izy s`y exn`i `ny ,dxifb meyn odizy z` maiil minkg 10
39 ,úéðBìéà
¦ § © eàöîpL
§ § ¦ ¤ Bà eLøbúð
§ ¨ § ¦ Bà eðàéî£ ¥ Bà eúî¥ íঠ,zeixrd ekinqde .zenaiizn odizy cg` [g`n-] zian zeltepd zenai 11
40 elit` dzxv z` zxqe` dpi` zipeli`y epl ixd .úBøzeî ¨ ïäéúBøö
¤ ¥ ¨ àáé
Ÿ ¨ dîáé¨ ¨ § 'åâå íäî¤ ¥ ãçà ¨ ¤ úîe' ¥ ,(d dk my) øîàpL
© ¡ ¤ ¤ dn lr mdixac 12
41 .maid lr dexr `id m` äéìò
¨ ¤ ¨ yiL ¤ éî¦ a `l` meai zevn oi`y rnyn 'mdn cg`'ne ,'äéìò ¨ ¤¨ 13
42 zipeli`a xaecn iq` ax ixaca ïàk¨ .àéL÷ ¨ § © àì Ÿ :`xnbd zvxzn zeaiig la` .ïéîáé ¦ ¨ § éðL
¥ § úwéæ© ¦ dilr yiy dy`a àìå Ÿ § ,ãçà
¨ ¤ íáé ¨ ¨ úwéæ
© ¦ 14
43 diyeciw oi`e zipeli` `idy oi`eyipd zrya dlra da¨ øékäL ¦ ¦¤ `id oi`e ,llk dpew xn`nd oi` dxezd on ixdy ,dvilga od 15
44 .'dexr zxv' dzxv z`vnpe ,dyciw ok zpn lr ixdy ,zerh gwn ze`a ipyd zy` dzxve `idy `vnpe ,cala oey`xd zy` `l` 16
45 zrya dlra da¨ øékä ¦ ¦ àlLŸ ¤ ina xaecn epzpyna ïàk¨ la` ,dìò¨ £ éðz÷å
¥ ¨ ¨ § .dnvr ipta dvilg dkixv odn zg` lke ,miza ipyn 17
46 zxzen dipyd ok lr ,md zerh iyeciwe ,zipeli` `idy oiyeciwd øeqéàL ¦ ¤ ,áàî ¨ ¥ çਠúLà ¤ ¥ úøö © ¨ àéä¦ ,Bæ mizn ipy zy` ,óñBé ¥ áø© øîà ©¨ 18
47 .llk zipeli` zxv dzid `ly xxazd ixdy ,meaia àlL
Ÿ ¤ .meaia xq`izy dì¨ s` íøb © ¨ dzxv ly mizn ipyn äìéôð ¨ ¦ §d 19
48 `ly ote`a `weec zxacn dpyndy éîð ¦ © à÷éc
¨ § © :`xnbd dgiken meyn dxeq` dxvd didzy ,úàæŸ ïBâk§ dlek ¨ äøBzä
¨ © ìëa ¨ § eðéö 20
49 ,'zipeli` eàöîpL'
§ § ¦ ¤ dpyna éðz÷ ¥ ¨ ¨ ixdc© ,zipeli` `idy da xikd .efa wx `l` ,cala g` zy` zxv 21
50 xg`l wxy ef oeyln rnyne .'zipeli` eéäL' ¨ ¤ da éðz÷¥ ¨ ¨ àìåŸ § zy` zxv àéä¦ Bæ' sqei ax xn`y dn :eziiyew z` zyy ax wiqn 22
51 .zxzen dzxv jk meyn `weece ,zipeli` `idy rcep oi`eyipd åàì¨ ike ,hrnl `a `ed dn - éàî© éèeòîì ¥ © § [dxeq`y] 'a`n g` 23
52 zwqery dpynd oeyln gken ok` - dpéî ¨ ¦ òîL © § :`xnbd dwiqn ,meaia [zxzen-] àéøL ¨ § © `idc§ xnele ,`a `ed úéðBìéà ¦ § © úøö © ¨ éèeòîì
¥ ©§ 24
53 d`vnp okn xg`l wxe zipeli` `idy dligzn xikd `ly ote`a `ly a`n g` zy` zexr meyn dxeq` dnvr zipeli`dy s`e 25
54 .zipeli` .dzxv z` zxhet dpi` ,devn mewna 26
55 ,àáø
¨ ¨ øîà̈
© :zipeli` zxv oica dkldd wqt z` d`ian `xnbd úøö© ¨ éèeòîì
¥ © § `a `l` ,sqei ax zpeek jkl àì Ÿ :`xnbd zvxzn 27
,herin dzernyny 'àéä¦ Bæ' éàîe © ,maiizdl àøéñàc ¨ ¦ £ © úéðBìéà
¦ §© 28
 ‫ל‬

‫‪.`"iyz'd mixetd bg zgiy .c"qa‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫ובכן ובכן ובכן"‪ ,‬אבל לפי הנוסח שלנו‬ ‫‪zlz"1‬‬ ‫‡‪ .‬אודות נוסח התפלה בר"ה ויוהכ"פ איתא בזהר‬ ‫‪1‬‬

‫אומרים "ובכן" `‪ rax‬פעמים‪.2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ויש לבאר זה ע"פ הידוע‪ 3‬ש"ובכן" הרביעי הוא כנגד "ובכן" שנאמר במגילת אסתר‪" – 4‬ובכן אבוא‬ ‫‪3‬‬

‫אל המלך‪ 5‬אשר ‪ ,"zck `l‬שלהיותו "לא כדת"‪ ,‬לא נקבע בנוסח התפלה מלכתחילה‪...‬‬ ‫‪4‬‬

‫והענין בזה‪:6‬‬ ‫‪5‬‬

‫הסדר הרגיל הוא שאין לבוא אל המלך אל החצר הפנימית‪" – ...‬כל עבדי המלך גו' יודעים אשר כל‬ ‫‪6‬‬

‫איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו גו'" ‪.7‬‬ ‫‪7‬‬

‫אמנם‪ ,‬בימי הפורים‪ ,‬ניתן כח לכל בנ"י‪ ,‬כאו"א לפי ערכו‪ ,‬שכאשר הולכים בתוקף‪ ...‬ולא מתחשבים‬ ‫‪8‬‬

‫בכך שהכניסה אל החצר הפנימית היא "לא כדת"‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫– שכן‪ ,‬בידעו שבחצר הפנימית נמצא המלך אחשורוש‪" ,‬זה הקב"ה שאחרית וראשית שלו" ‪ ,8‬מה‬ ‫‪10‬‬

‫)"וואס איז אים די נפק"מ"‪ (...‬אם הנהגה זו היא "כדת" או "לא כדת"‪ ...‬כיון שיודע שעי"ז‬
‫ָ‬ ‫איכפת לו‬ ‫‪11‬‬

‫צוזאמענקומען"( עם הקב"ה "שאחרית וראשית שלו" –‬‫יפגש )"ער וועט זיך ַ‬ ‫‪12‬‬

‫אזי מתנהגים עמו מלמעלה ג"כ "שלא כדת" – ‪ eze` miqipkny‬אל המלך אל החצר הפנימית‪ ,‬ולא עוד‬ ‫‪13‬‬

‫אלא שנותנים לו את "ראש השרביט" ‪ ,9‬ואח"כ נותנים לו את כל השרביט‪ ,‬כמבואר פרטי הענינים בזה‬ ‫‪14‬‬

‫בדרושי פורים‪.10‬‬ ‫‪15‬‬

‫·‪ .‬ומימי הפורים ה"ז נמשך גם על כל השנה כולה‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫ענינו של פורים הוא גמר ושלימות מתןֿתורה‪ ,‬כמ"ש‪" 11‬קיימו וקבלו היהודים"‪" ,‬קיימו מה שקבלו‬ ‫‪17‬‬

‫כבר" ‪) 12‬במ"ת(‪ ,‬וכתיב‪" 13‬וקבל היהודים את אשר החלו לעשות"‪ ,‬שבמ"ת היתה רק ההתחלה )"החלו"(‬ ‫‪18‬‬

‫בלבד‪ ,‬וגמר ושלימות הקבלה היתה בימי הפורים‪.14‬‬ ‫‪19‬‬

‫וכיון שמתןֿתורה הו"ע כללי שנוגע לכללות מציאותם של בנ"י )שמציאותם היא תורה ומצוותי'( על‬ ‫‪20‬‬

‫כל השנה‪ ,‬הרי בודאי שענינו של פורים – גמר ושלימות מתןֿתורה – הו"ע כללי שנוגע לכללות‬ ‫‪21‬‬

‫מציאותם של בנ"י על כל השנה‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ובנוגע לעניננו‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫מימי הפורים למדים כלל‪ ,‬שכאשר רואים שאין עצה‪" ...‬כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל‬ ‫‪24‬‬

‫)"שפּארן זיך ַאהינצו"(!‬

‫ַ‬ ‫החצר הפנימית‪ ...‬לא צריכים להתפעל‪ ,‬אלא להדחק שמה‬ ‫‪25‬‬

‫ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת‪ ,‬אזי‪" ,‬ובכן‬ ‫‪26‬‬

‫אבוא אל המלך אשר לא כדת"‪...‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ (8‬כדאיתא במדרש )הובא במאו"א א‪ ,‬קפב(‪ ,‬והובא בדרושי‬
‫חסידות )ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קצג‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (9‬שם ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (10‬ראה תו"א מג"א צג‪ ,‬סע"ד ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (11‬אסתר ט‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ (12‬שבת פח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (13‬שם‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪ (14‬ראה ד"ה וקבל היהודים גו' דפורים קטן תרפ"ז שי"ל‬ ‫‪ (5‬כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק לרגע‪ ,‬ואח"כ המשיך בקול‬
‫בקונטרס פורים שנה זו )סה"מ תשי"א ע' ‪ 180‬ואילך(‪ .‬ד"ה זה‬
‫שנאמר בהתוועדות )לעיל ע' ‪ 285‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (1‬ח"ב נב‪ ,‬א‪ .‬וראה הנסמן בנצו"ז שם אות ב'‪.‬‬
‫‪ (2‬ראה הנסמן בנצו"ז שם אות ג'‪ .‬וראה שער הכוונות ענין‬
‫ר"ה דרוש ו' )קרוב לסופו(‪ .‬שער הכולל פמ"ב ס"ד‪.‬‬
‫‪ (3‬אוה"ת ויחי שעז‪ ,‬רע"א‪ .‬דרושי ר"ה ע' א'תמה‪ .‬סה"מ‬
‫תרצ"ט ע' ‪ .14‬וראה טואו"ח סתקפ"ב‪ .‬אבודרהם בסדר תפלת ר"ה‬
‫ופירושה‪.‬‬
‫‪ (4‬ד‪ ,‬טז‪.‬‬
‫חנוק מבכי‪ .‬וכן מספר פעמים בהמשך הענין )המו"ל(‪.‬‬
‫‪ (6‬ראה גם לקמן ס"ט‪.‬‬
‫‪ (7‬שם‪ ,‬יא‪.‬‬
 ‫אל‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫‚‪ .‬מאמר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות‪ – 15‬הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪3‬‬ ‫„‪ .‬בהמשך להמדובר לעיל )במאמר‪ (16‬אודות החילוק שבין המס"נ דחנוכה להמס"נ דפורים – יש‬
‫‪4‬‬ ‫להוסיף בזה עוד ענין ע"פ נגלה דתורה )אף שלא מצאתיו בדרושי חסידות‪ ,‬ולכן לא רציתי להזכירו בתוך‬
‫‪5‬‬ ‫הדברים‪.(17‬‬
‫‪6‬‬ ‫ובהקדמה‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫בנוגע להחיוב דמסירת נפש – "כשיעמוד עכו"ם ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות‬
‫‪8‬‬ ‫האמורות בתורה או יהרגנו‪ ,‬יעבור ואל יהרג ‪ . .‬במה דברים אמורים בשאר מצוות‪ ,‬חוץ מעבודת כוכבים‬
‫‪9‬‬ ‫וגלוי עריות ושפיכת דמים‪ ,‬אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג‪ ,‬יהרג ואל‬
‫‪10‬‬ ‫יעבור" ‪.18‬‬
‫‪11‬‬ ‫ו"כענין שאמרו באונסין כך אמרו בחלאים‪ .‬כיצד מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאים שרפואתו‬
‫‪12‬‬ ‫בדבר פלוני מאיסורין שבתורה‪ ,‬עושין‪ ,‬ומתרפאין בכל איסורין שבתורה במקום סכנה‪ ,‬חוץ מעבודת‬
‫‪13‬‬ ‫כוכבים וגילוי עריות ושפיכת דמים‪ ,‬שאפילו במקום סכנה אין מתרפאין בהן" ‪.19‬‬
‫‪14‬‬ ‫ואעפ"כ‪ ,‬יש חילוק ביניהם – "כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג ‪ . .‬מפני שעבר‬
‫‪15‬‬ ‫באונס אין מלקין אותו" ‪ ,20‬ואילו בחלאים‪" ,‬אם עבר ונתרפא עונשין אותו בית דין עונש הראוי לו"‪.19‬‬
‫‪16‬‬ ‫וצריך להבין טעם החילוק ביניהם – דלכאורה‪ ,‬חולה שיש בו סכנה שעבר ונתרפא בא' מג' האיסורים‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫`‪ qep‬הוא‪ ,‬ולמה עונשים אותו?‬
‫‪18‬‬ ‫ועד"ז מצינו גם בדין נוסף – "האשה שנחבשה בידי עכו"ם‪ ,‬על ידי ממון מותרת לבעלה‪ ,‬על ידי‬
‫‪19‬‬ ‫נפשות אסורה לבעלה" ‪ ,21‬ולכמה דעות‪ 22‬אסורה אפילו לבעלה ישראל‪ ,‬כיון שחוששין שמא נתרצית‬
‫‪20‬‬ ‫להיבעל כדי להציל את עצמה שלא יהרגוה‪ .‬ולכאורה‪ ,23‬נתרצית להיבעל כדי שלא יהרגוה – `‪ dqep‬היא‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫ואנוסה מותרת לבעלה ישראל?‬
‫‪22‬‬ ‫ומבאר הצ"צ‪" ,24‬דאונס דבישראל שרי זהו כשמאנסה על הבעילה‪ ,‬משא"כ הכא שאינו אונסה על‬
‫‪23‬‬ ‫הבעילה‪ ,‬כי אם שמפקירים אותה מטעם אחר לפי שנידונית למות‪ ,‬והיא מעצמה מתרצית כדי להציל‬
‫‪24‬‬ ‫עצמה‪ ,‬אין זה נקרא אונס לגבי הבעילה‪ ,‬כיון שהתשמיש אינו באונס כלל כי אם ברצון"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫וזהו גם טעם החילוק בין מי שאומרים לו עבור על אחת מג' העבירות או תהרג ועבר ולא נהרג שאין‬
‫‪26‬‬ ‫מלקין אותו‪ ,‬להמתרפא בא' מהן שעונשין אותו – שזה שאין מלקין מפני שעבר באונס הוא רק כאשר‬
‫‪27‬‬ ‫האונס הוא על ‪) dnvr dxiard‬שאומרים לו עבור או תהרג(‪ ,‬משא"כ בהמתרפא בא' מהן‪ ,‬כיון שהאונס‬
‫‪28‬‬ ‫אינו על העבירה עצמה )שהרי האונס הוא סכנת החולי(‪ ,‬ואילו העבירה עצמה ‪) oevxa ziyrp‬כדי להנצל‬
‫‪29‬‬ ‫מסכנת החולי(‪ ,‬עונשין אותו‪.25‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ .‰‬ועד"ז יש לומר גם בנוגע לחנוכה ופורים‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ,dxezd‬ש"בטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה‬ ‫‪zeevn‬‬ ‫– כיון שהגזירה היתה על‬ ‫‪26‬‬ ‫בחנוכה‬

‫שם ה"ד‪.‬‬
‫‪(20‬‬ ‫‪ (15‬כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל )בניגון של מאמר(‪ :‬וקבל‬
‫כתובות כו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪(21‬‬ ‫היהודים את אשר החלו‪ ,‬והפסיק קצת בבכי‪ ,‬ואח"כ חזר והתחיל‬
‫רש"י )ע"ז כג‪ ,‬א( ותוס' )כתובות שם(‪.‬‬
‫‪(22‬‬ ‫עוה"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות‪ ,‬ומבאר כ"ק מו"ח‬
‫וכקושיית הרמב"ן )הובא בשטמ"ק כתובות שם(‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫אדמו"ר‪.(l"end) ...‬‬
‫חידושים על הש"ס לכתובות שם‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(24‬‬ ‫‪ (16‬פ"ג )לעיל ע' ‪ .(287‬פ"י )לעיל ע' ‪.(294‬‬
‫ראה גם אגרותֿקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רלו‬ ‫‪(25‬‬ ‫‪ (17‬במאמר שהוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א – נזכר הענין‬
‫בהערה‪.‬‬ ‫)דלקמן( בקיצור בפרק יו"ד ובהערה ‪) 81‬לעיל ע' ‪.l"end – (295‬‬
‫‪ (26‬ראה לבוש וט"ז או"ח סעת"ר‪.‬‬ ‫‪ (18‬רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ה‪.‬‬
‫‪ (19‬שם ה"ו‪.‬‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫בל‬

‫ובמצוות" ‪ ,27‬שגזרו על שבת ומילה‪" ,28‬להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ‪ ,29‬הרי‪ ,‬אף שהיו‬ ‫‪1‬‬

‫חייבים למסור נפשם ולא לעבור על מצוות התורה ]ולא רק בנוגע לע"ז וג"ע ושפ"ד‪ ,‬אלא גם בנוגע‬ ‫‪2‬‬

‫לכל המצוות‪ ,‬שהרי "בשעת הגזירה ‪ . .‬יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצוות" ‪ ,30‬ואפילו על‬ ‫‪3‬‬

‫"ערקתא דמסאנא" ‪ ,[31‬מ"מ‪ ,‬אילו היו עוברים ולא נהרגים‪ ,miyprp eid `l ,‬מפני שהיו `‪ miqep‬על העבירה‬ ‫‪4‬‬

‫עצמה‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫משא"כ בפורים‪ – 26‬כיון שהגזירה היתה )לא על מצוות התורה‪ ,‬כי אם( על הגוף‪" ,‬להשמיד להרוג‬ ‫‪6‬‬

‫ולאבד את כל היהודים" ‪ ,32‬אלא שאילו היו ממירים דתם ח"ו לא היו עושים להם כלום ‪ ,33‬הרי‪ ,‬עשיית‬ ‫‪7‬‬

‫העבירה כדי להנצל מהגזירה דינה כהמתרפא באיסורין שבתורה‪ ,‬ובמילא‪ ,‬היו ‪ oiyprp‬על זה ]ולא רק על‬ ‫‪8‬‬

‫ע"ז ג"ע ושפ"ד‪ ,‬אלא גם על שאר עבירות שמתרפאין בהן במקום סכנה‪ ,‬כי‪ ,‬עשיית עבירה איזו שהיא‬ ‫‪9‬‬

‫כדי להנצל מגזירת ‪ ond‬ש"עשה עצמו ‪ ,34 "f"r‬היתה מתפרשת ‪ zc zxndk‬ח"ו[‪ ,‬כיון שהאונס אינו על‬ ‫‪10‬‬

‫מעשה העבירה עצמה‪ ,‬שעושה אותה ברצון כדי להציל את עצמו‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫ומזה מובן החילוק בין המס"נ דחנוכה להמס"נ דפורים – שהמס"נ דחנוכה היא במדידה והגבלה‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫שהרי היו יכולים לעבור ולא ליהרג‪ ,‬ולא היו מקבלים עונש על זה; ואילו המס"נ דפורים היא אמיתת‬ ‫‪13‬‬

‫ושלימות ענין המס"נ‪ ,‬ללא הגבלות כלל‪ ,‬שאין שום אפשרות לעבור ח"ו על מצוות התורה‪ ,‬שהרי אם‬ ‫‪14‬‬

‫היו עוברים היו נענשים על זה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ .Â‬והטעם שהמס"נ דפורים היא באופן שאין שום אפשרות לעבור על מצוות התורה – לפי שבפורים‬ ‫‪16‬‬

‫מתגלה ההתקשרות של בנ"י עם הקב"ה תורתו ומצוותיו מצד ‪ ,mvrd‬ומצד העצם אין מקום לענין הפכי‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫ובהקדמה – שמצינו הפרש בין הלב לשאר אברי הגוף‪ ,‬שכל אברי הגוף יכולים לסבול פסולת ]יש‬ ‫‪18‬‬

‫אברים שיכולים לסבול פסולת ממש‪ ,‬ויש אברים שיכולים לסבול עכ"פ פסולת הדק[‪ ,‬משא"כ הלב אינו‬ ‫‪19‬‬

‫יכול לסבול פסולת כלל‪ .35‬וטעם הדבר – לפי שבלב שורה ומתגלה ‪) zeigd mvr‬כידוע‪ 36‬שעצם הנשמה‬ ‫‪20‬‬

‫קשורה )לא כ"כ עם המוח‪ ,‬אלא( עם הלב דוקא(‪ ,‬ובמקום ששורה ומתגלה עצם החיות אין נתינת מקום‬ ‫‪21‬‬

‫לפסולת כלל‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ועד"ז ברוחניות – שיש דרגות בקדושה שאינן קשורות עם העצם ולכן יכולות לסבול גם ענין הפכי‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫משא"כ ‪ mvrda‬אין נתינת מקום לענין הפכי‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ודוגמתו בהחילוק שבין חנוכה לפורים‪:‬‬ ‫‪25‬‬

‫בחנוכה – ההתקשרות של בנ"י עם הקב"ה תורתו ומצוותיו היא בדרגא כזו שיכולה לסבול ענין‬ ‫‪26‬‬

‫הפכי‪ ,‬ולכן לא היו מקבלים עונש אילו היו עוברים על מצוות התורה באונס‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא נפרדו לגמרי‬ ‫‪27‬‬

‫ח"ו מאחדותו ית'; משא"כ בפורים – מתגלה ההתקשרות של בנ"י עם ‪ ,d"a q"` zedne zenvr‬כך שאין‬ ‫‪28‬‬

‫נתינת מקום כלל לענין הפכי‪ ,‬ללא נפק"מ אם הוא ברצון או באונס‪ ,‬ולכן היתה גם הגזירה באופן שהיו‬ ‫‪29‬‬

‫מקבלים עונש אילו היו עוברים על מצוות התורה אפילו באונס‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫ויומתק יותר שבפורים היתה הגזירה )ובמילא גם המס"נ( בנוגע לגוף – שגם חיות הגוף של איש‬ ‫‪31‬‬

‫ישראל הוא מאלקות‪ ,‬ואינו יכול לקבל חיות אלא מסטרא דקדושה בלבד ‪ ,37‬ולכן היו מקבלים עונש אילו‬ ‫‪32‬‬

‫היו עוברים ח"ו על מצוות התורה אפילו באונס‪ ,‬כי‪ ,‬גם עבירות שנעשים באונס הם מג' קליפות הטמאות‬ ‫‪33‬‬

‫‪ (34‬מגילה יו"ד‪ ,‬ב )יט‪ ,‬א(‪ .‬וראה אסת"ר פ"ו‪ ,‬ב )פ"ז‪ ,‬ה(‪:‬‬ ‫‪ (27‬רמב"ם ריש הל' חנוכה‪.‬‬
‫"חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת‬ ‫‪ (28‬מגילת אנטיוכוס )נדפסה בכמה סידורים‪ .‬ועיין בהנסמן‬
‫כוכבים"‪.‬‬ ‫באנציק' תלמודית ע' חנוכה ע' שסא הערה ‪.(818‬‬
‫‪ (35‬ראה זח"ג רכא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (29‬נוסח "ועל הנסים"‪.‬‬
‫‪ (36‬ראה המשך תער"ב ח"א פל"ה )ע' נט(‪.‬‬ ‫‪ (30‬רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"ג‪.‬‬
‫‪ (37‬כמ"ש רבינו הזקן באגרת התשובה )פ"ו(‪ – .‬ואף שלמשך‬ ‫‪ (31‬סנהדרין עד‪ ,‬רע"ב‪.‬‬
‫זמן קצר יכולה להיות המשכת החיות באופן אחר‪ ,‬מ"מ‪ ,‬סו"ס‬ ‫‪ (32‬אסתר ג‪ ,‬יג‪.‬‬
‫בהכרח שתהי' המשכת החיות מסטרא דקדושה דוקא‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪ (33‬תו"א מג"א צא‪ ,‬ב‪ .‬צז‪ ,‬א‪ .‬צט‪ ,‬ב‪ .‬וראה בהנסמן לעיל ע'‬
‫בארוכה בקונטרס ומעין )מאמר ו פ"ג ואילך(‪.‬‬ ‫‪ 286‬הערה ‪.12‬‬
 ‫גל‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫לגמרי‪ ,38‬ובמילא‪ ,‬לא יתכן שתהי' להם שייכות לאיש ישראל‪ ,‬שכל חיותו אינה אלא מסטרא דקדושה‬
‫‪2‬‬ ‫בלבד‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ .Ê‬עפ"ז יש לבאר מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר שיצא לאור בקונטרס פורים‪ 39‬שגמר ושלימות‬
‫‪4‬‬ ‫הקבלה דמתןֿתורה היתה בפורים עי"ז שעמדו במסירת נפש בפועל – שענין זה נעשה ע"י המס"נ דפורים‬
‫‪5‬‬ ‫דוקא ולא ע"י המס"נ דחנוכה‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫במתןֿתורה כתיב‪" 40‬חרות על הלוחות"‪ ,‬ודרשו חז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות" ‪" ,41‬חירות ממלאך‬
‫‪7‬‬ ‫המות" ‪ ,42‬שבזה נכלל גם "חירות" מיצר הרע )שהרי "הוא יצה"ר הוא מלאך המות" ‪ (43‬ומכל הענינים‬
‫‪8‬‬ ‫שהם היפך הקדושה‪ ,‬כמארז"ל‪ 44‬שבמ"ת "פסקה זוהמתן" )ע"ד ובדוגמת השלימות דלעת"ל ש"את רוח‬
‫‪9‬‬ ‫הטומאה אעביר מן הארץ" ‪.(45‬‬
‫‪10‬‬ ‫ולכן‪ ,‬גמר ושלימות הקבלה דמ"ת ע"י המס"נ בפועל היא בפורים דוקא – כיון שבפורים היתה המס"נ‬
‫‪11‬‬ ‫באופן שאין אפשרות לענין של חטא כלל‪ ,‬לא רק ברצון‪ ,‬אלא גם באונס‪ ,‬שזהו מעמד ומצב שאין שייכות‬
‫‪12‬‬ ‫למציאות של זוהמא כלל )משא"כ בחנוכה‪ ,‬שהיו יכולים לעבור על מצוות התורה מצד האונס(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ .Á‬ויש להוסיף‪ ,‬שמעלת המס"נ דפורים מתבטאת גם בהחיוב "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" ‪:46‬‬
‫‪14‬‬ ‫תוכן החיוב ד"עד דלא ידע" הוא היציאה ממציאותו‪ַ ,47‬‬
‫"ארויסקריכן פון זיך"‪ ,‬ולהתנהג באופן‬
‫‪15‬‬ ‫שלמעלה מטעם ודעת‪ ,‬למעלה ממדידה והגבלה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫– האמת היא שגם לאחרי היציאה מההגבלות שלו ה"ה במדידה והגבלה‪ ,‬אלא שאצלו עכ"פ ה"ז‬
‫‪17‬‬ ‫תנועה שלמעלה ממדידה והגבלה‪ ,‬שזהו"ע ד"בכל מאד‪" ,48 "j‬מאד שלך"‪ ,‬שקשור עם מאד )בלי גבול(‬
‫‪18‬‬ ‫האמיתי‪.49‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .Ë‬ויש לקשר זה עם האמור לעיל )ס"א( שבימי הפורים ההנהגה היא באופן ד"אבוא אל המלך אשר‬
‫‪20‬‬ ‫‪:"zck `l‬‬
‫‪21‬‬ ‫להיותו בתנועה שלמעלה ממדידה והגבלה‪" ,‬עד דלא ידע" – אינו מתחשב בשום דבר‪" ,‬כדת" או‬
‫‪22‬‬ ‫"לא כדת"‪ ,‬ודוחק את עצמו "לבוא אל המלך אל החצר הפנימית"‪ ,‬ולא איכפת לו מה תהיינה התוצאות‬
‫‪23‬‬ ‫מהכניסה שלא כדת )אע"פ ש"כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא‬
‫‪24‬‬ ‫אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו גו'"(‪ ,‬כהמשך הכתוב‪" :4‬וכאשר אבדתי אבדתי"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫– הנהגה כזו )לדחוק את עצמו לבוא אל המלך למרות הסיכון שבדבר‪" ,‬כאשר אבדתי אבדתי"( היא‬
‫‪26‬‬ ‫‪ ,lkyd jtid‬ולכאורה‪ ,‬בכגוןֿדא כתיב‪ zle`" 50‬אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו"‪ ,‬וכפי שמאריך אדמו"ר‬
‫‪27‬‬ ‫מהר"ש בהמשך מים רבים‪ 51‬שהנהגת האדם להעמיד עצמו בסכנה בשביל להשיג עושר כו'‪ ,‬היא "האולת‬
‫‪28‬‬ ‫שלו"‪ ,‬שעל ידה "יסלף דרכו"‪ ,‬ואח"כ "על ה' יזעף לבו‪ ,‬מדוע הגיע לו ככה שיוזק ‪ . .‬או יסתכן בעת‬
‫‪29‬‬ ‫מן העתים‪ ,‬ובאמת האדם הוא עצמו גרם לזה כו'"‪ .‬אמנם‪ ,‬בנדו"ד לוקח הקב"ה את ה"אולת אדם"‬
‫‪30‬‬ ‫)שדוחק את עצמו לבוא אל המלך אשר לא כדת( על עצמו‪ ,‬שע"י "אולת" זו תומשך לו ברכה והצלחה‬
‫‪31‬‬ ‫מרובה‪.‬‬

‫ב"ב טז‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(43‬‬ ‫‪ (38‬ולהעיר מתניא אגה"ק סכ"ו )קמד‪ ,‬א(‪" :‬אם לא שאכל‬
‫שבת קמו‪ ,‬רע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(44‬‬ ‫לפיקוח נפש שהתירו רז"ל ונעשה היתר ‪ – "xenb‬שתיבת "גמור"‬
‫זכרי' יג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(45‬‬ ‫מוקפת בחצאי ריבוע‪ ,‬ובכמה דפוסים אינה‪ .‬ובכל אופן‪ ,‬ההיתר‬
‫מגילה ז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(46‬‬ ‫דפקו"נ שייך רק להאונס דחנוכה‪ ,‬שהאונס הוא על העבירה‬
‫ראה גם לקמן סט"ו‪.‬‬ ‫‪(47‬‬ ‫עצמה‪ ,‬משא"כ האונס דפורים‪ ,‬שהאונס אינו על העבירה עצמה‪,‬‬
‫ואתחנן ו‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪(48‬‬ ‫שעושה אותה ברצון כדי להציל את עצמו )כנ"ל ס"ה(‪.‬‬
‫ראה תו"א מקץ לט‪ ,‬ג ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(49‬‬ ‫‪ (39‬דלעיל הערה ‪.14‬‬
‫משלי יט‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(50‬‬ ‫‪ (40‬תשא לב‪ ,‬טז‪.‬‬
‫תרל"ו – בתחלתו‪.‬‬ ‫‪(51‬‬ ‫‪ (41‬אבות פ"ו מ"ב‪ .‬שמו"ר עה"פ )פמ"א‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫‪ (42‬שמו"ר שם‪.‬‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫דל‬

‫וההסברה בזה – ע"פ מארז"ל "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" ‪" ,52‬כל מדותיו של הקב"ה מדה‬ ‫‪1‬‬

‫כנגד מדה" ‪,53‬‬ ‫‪2‬‬

‫– דאף שהקב"ה הוא בלי גבול‪ ,‬למעלה ממדה‪ ,‬הרי‪ ,‬להיותו כל יכול‪ ,‬בכחו וביכלתו לחבר בלי גבול‬ ‫‪3‬‬

‫עם גבול ומדה )"מדה כנגד מדה"(‪ .‬וכמודגש גם בתומ"צ‪ ,‬שעם היותם בלי גבול‪ ,‬כמ"ש‪" 54‬ארוכה מארץ‬ ‫‪4‬‬

‫מדה ורחבה מני ים"‪ ,‬מ"מ‪ ,‬ניתנו במדה וגבול ושיעור דוקא‪ ,55‬ונתלבשו בדברים גשמיים‪ ,56‬שמצד עצמם‬ ‫‪5‬‬

‫אינם יכולים לסבול בלי גבול‪ ,‬שהרי גשמיות ובליֿגבול הם שני הפכים –‬ ‫‪6‬‬

‫ולכן‪ ,‬כשהאדם דוחק את עצמו "לבוא אל המלך ‪ . .‬אשר לא כדת"‪ ,‬מתנהגים עמו מלמעלה ג"כ‬ ‫‪7‬‬

‫באופן ד"לא כדת" – שלא עושים חשבונות אם ראוי הוא לבוא אל המלך אל החצר הפנימית אם לאו‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫כיון ש"דחק ונכנס" ‪ ,57‬ולא עוד אלא שנותנים לו את שרביט הזהב )ולא רק את "ראש השרביט"‪ ,‬אלא‬ ‫‪9‬‬

‫גם את כל השרביט(‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫)"אז אויך די גשמיות‬

‫וע"פ האמור לעיל )בהמאמר( שעניני פורים נמשכים ופועלים גם בגשמיות ַ‬ ‫‪11‬‬

‫ווערט ַאן ַאנדערע"(‪ ,‬כמודגש בהחיוב דמשתה ושמחה במאכל ומשקה גשמיים דוקא – הרי ה"דחק‬ ‫‪12‬‬

‫ונכנס" לבוא אל המלך אל החצר הפנימית "אשר לא כדת"‪ ,‬פועל גם בנוגע לענינים גשמיים‪ ,‬להתברך‬ ‫‪13‬‬

‫בזרעא חייא וקיימא‪ ,‬בני חיי ומזונא רויחי‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫]כשחילקו כוסיות משקה בין המסובים לאמירת לחיים‪ ,‬צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א שיביאו כוסיות‬ ‫‪15‬‬

‫גדולות יותר‪ ,‬ואמר )בחיוך(‪ [:‬בנוגע לצדקה מצינו‪ 58‬שיש מעלה כשנותנים אותו סכום בפעמים רבות‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫)"ביסלאךֿווייז"(‪ ,‬אבל בנוגע למשקה אין צורך ליתן קימעא קימעא‪.‬‬

‫ַ‬ ‫קימעא קימעא‬ ‫‪17‬‬

‫]כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן‪ ,‬וכשניגנו‪ ,‬אמר שינגנו בשמחה גדולה יותר )"פריילעכער"(‪ ,‬וניגן‬ ‫‪18‬‬

‫בעצמו בשמחה גדולה‪ ,‬ונענע בידו הק' להגברת השמחה[‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪20‬‬

‫‪ .È‬בנוגע לשמות הימים טובים – יש שינוי בין פורים לכל שאר הימים טובים‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫כל הימים טובים נקראים על שם הנס שאירע ביום זה או על שם המצוה המיוחדת ליום זה‪ :‬פסח –‬ ‫‪22‬‬

‫ע"ש הנס ש"פסח על בתי בני ישראל במצרים גו'" ‪ ,59‬או "חג המצות"‪ ,‬ע"ש המצוה דאכילת מצה‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫"שבעת ימים מצות תאכלו" ‪ .60‬שבועות – ע"ש המצוה "שבעה שבועות תספר לך" ‪.61‬‬ ‫‪24‬‬

‫סוכות – ע"ש מצות סוכה‪" ,‬בסוכות תשבו שבעת ימים" ‪ .62‬חנוכה – ע"ש חנוכת המזבח והמקדש‪,63‬‬ ‫‪25‬‬

‫או ע"ש החני' מהמלחמה‪" ,‬חנו כ"ה" ‪ .64‬ועד"ז בנוגע לר"ה – התחלת וראש השנה‪ ,65‬ויוהכ"פ – "יום‬ ‫‪26‬‬

‫כיפורים הוא לכפר עליכם" ‪.66‬‬ ‫‪27‬‬

‫משא"כ היו"ט דפורים – אינו נקרא ע"ש מצוות היום‪" ,‬ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו‬ ‫‪28‬‬

‫ומתנות לאביונים" ‪ ,67‬וגם לא ע"ש נס ההצלה מגזירת המן‪ ,‬אלא אדרבה – "על כן קראו לימים האלה‬ ‫‪29‬‬

‫‪ mixet‬על שם ‪" ,68 "xetd‬הפור" )"הוא הגורל" ‪ (69‬שהפיל המן "‪ 69"mca`le mnedl‬רח"ל!‬ ‫‪30‬‬

‫‪ (62‬אמור כג‪ ,‬מב‪.‬‬ ‫‪ (52‬מגילה יב‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬

‫‪ (63‬מרדכי ואור זרוע )הל' חנוכה סשכ"א( – הובאו בדרכי‬ ‫‪ (53‬סנהדרין צ‪ ,‬סע"א‪.‬‬
‫משה לטואו"ח ר"ס עתר‪ .‬שבלי הלקט סקע"ד‪ .‬ועוד )ראה הנסמן‬ ‫‪ (54‬איוב יא‪ ,‬ט‪.‬‬
‫באנציק' תלמודית ע' חנוכה ע' רמב‪ .‬לקו"ש ח"כ ע' ‪ 633‬בהערה(‪.‬‬ ‫‪ (55‬ראה תניא אגה"ק סט"ו‪ .‬סה"מ תש"י ע' ‪ 272‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (64‬שבלי הלקט סקפ"ט‪ .‬ר"ן ורי"ף שבת פ"ב‪ .‬כל בו סמ"ד‪.‬‬ ‫‪ (56‬ואפילו המצוות דחובת הלבבות‪ ,‬כמו אהבת ה' ויראת ה'‪,‬‬
‫טואו"ח סעת"ר‪ .‬לבוש שם‪ .‬אבודרהם סדר הדלקת נר חנוכה‪.‬‬ ‫צריכים להיות מורגשות בבשר הלב הגשמי )ראה שיחת ש"פ חיי‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫שרה ס"י )לעיל ע' ‪ .(89‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (65‬ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח‪ ,‬א ואילך‪ .‬עט"ר שער ר"ה‬ ‫‪ (57‬לשון חז"ל – קידושין נב‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫בתחלתו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (58‬ראה פיהמ"ש להרמב"ם אבות פ"ג מט"ו‪ .‬תניא אגה"ק‬
‫‪ (66‬אמור כג‪ ,‬כח‪.‬‬ ‫סכ"א‪.‬‬
‫‪ (67‬אסתר ט‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪ (59‬בא יב‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ (68‬שם‪ ,‬כו‪.‬‬ ‫‪ (60‬שם‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (69‬שם‪ ,‬כד‪.‬‬ ‫‪ (61‬פ' ראה טז‪ ,‬ט‪.‬‬
 ‫הל‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‡È‬ויש לומר הביאור בזה – בהקדים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫כתיב ‪" 70‬ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד"‪ ,‬ומבאר כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע בהמאמר‬
‫‪3‬‬ ‫דפורים תר"ף ד"ה זה‪,71‬‬
‫‪4‬‬ ‫– ]בפורים הנ"ל אמר כ"ק אדנ"ע שני מאמרים‪ :‬המאמר הראשון‪ ,‬ד"ה והי' כאשר ירים משה ידו גו'‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫והמאמר השני‪ ,‬ד"ה ראשית גוים עמלק גו'[ –‬
‫‪6‬‬ ‫ש"ממ"ש ואחריתו עדי אובד‪ ,‬משמע‪ ,‬שעמלק לא יהי' לו בירור ותיקון כלל‪ ,‬ורק איבודו זהו תיקונו‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫וצ"ל הלא אמרז"ל‪ 72‬מבני בניו של המן למדו תורה ברבים‪ ,‬וידוע‪ 73‬דהמן הי' מזרעו של עמלק‪ ,‬והי' בו‬
‫‪8‬‬ ‫בירור כו'"‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫ומבאר‪ ,‬ש"יש בזה ההפרש בין בעתה לאחישנה‪ ,‬דבעתה הוא שנאבדים לגמרי‪ ,‬ובאחישנה אזי יש‬
‫‪10‬‬ ‫להם בירור‪ ,‬דהנה אמרז"ל‪ 74‬זכו אחישנה לא זכו בעתה‪ ,‬והיינו כאשר זכו ישראל בענין הבירורים אזי‬
‫‪11‬‬ ‫אחישנה שיהי' הקץ קודם זמן הקצוב‪ ,‬ואזי ניתוסף עי"ז אור בקדושה ‪ . .‬וזהו ראשית גוים עמלק ואחריתו‬
‫‪12‬‬ ‫עדי אובד‪ ,‬דהאחרית וסוף דכל הסט"א בכלל וקליפת עמלק בפרט הוא שיאבדו לגמרי בכלות הזמן‬
‫‪13‬‬ ‫שנקצב להם‪ ,‬דקץ שם לחושך ‪ 75‬כו'‪ ,‬וכאשר אחישנה ע"י הבירורים יכול להיות בירור גם בקליפת עמלק‬
‫‪14‬‬ ‫‪ . .‬וזהו ג"כ שמבני בניו של המן למדו תורה ברבים‪ ,‬שהו"ע זכו אחישנה ע"י הבירורים דנש"י‪ ,‬שנעשה‬
‫‪15‬‬ ‫עי"ז יתרון ותוס' אור בקדושה כו'"‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫ומוסיף לבאר‪ ,‬שבאופן דאחישנה ע"י הבירורים שיכול להיות בירור גם בקליפת עמלק‪ ,‬הפירוש‬
‫‪17‬‬ ‫ד"אחריתו עדי אובד" הוא "עד ולא עד בכלל" )משא"כ באופן דבעתה‪ ,‬שנאבדים לגמרי‪ ,‬הפירוש‬
‫‪18‬‬ ‫"אחריתו עדי אובד" הוא "עד ועד בכלל"(‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫והענין בזה – שתכלית השלימות היא )לא רק לדחות את הרע שלא יבלבל ויפריע להטוב‪ ,‬אלא יתירה‬
‫‪20‬‬ ‫מזה( לברר ולזכך את הרע ועד להפכו לטוב‪ ,‬ע"ד דרשת חז"ל ‪ 76‬על הפסוק‪" 48‬ואהבת את ה' אלקיך‬
‫‪21‬‬ ‫בכל לבבך"‪" ,‬בשני יצריך"‪ ,‬היינו‪ ,‬שהיצה"ר )לא רק יסכים בעל כרחו‪" ,‬מלאך רע עונה אמן בעל‬
‫‪22‬‬ ‫כרחו" ‪ ,77‬אלא מתוך רצון ושמחה( יתהפך לאהבה את ה'‪ ,‬שזהו"ע "אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו‬
‫‪23‬‬ ‫למיתקא" ‪ ,78‬שעי"ז נעשה יתרון ותוספת אור בקדושה‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ .·È‬וההתחלה בזה היא בימי הפורים‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫אמרו חז"ל‪" 46‬חייב‪ 79‬איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"‪ ,‬ומבואר‬
‫‪26‬‬ ‫בחסידות‪ ,80‬שזהו"ע הפיכת ה"ארור המן" )עניני לעו"ז( ל"ברוך מרדכי" )עניני קדושה(‪ ,‬כמ"ש ‪" 81‬ונהפוך‬
‫‪27‬‬ ‫הוא"‪ ,‬שעי"ז נעשה גם הענין ד"ברוך מרדכי" באופן נעלה יותר‪ ,‬כיון שע"י הפיכת הלעו"ז )"ארור המן"(‬
‫‪28‬‬ ‫נעשה יתרון ותוספת אור בקדושה )"ברוך מרדכי"(‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫אלא שבשביל זה צריכים להגיע לדרגא נעלית ביותר שלמעלה מ"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" גם יחד‬
‫‪30‬‬ ‫)"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"(‪ ,‬שעל ידה יכולים ‪ jetdl‬את ה"ארור המן" ל"ברוך מרדכי"‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ .‚È‬וענין זה מרומז גם בשמו של היו"ט – פורים – שנקרא "על שם הפור"‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫קריאת שמו של היו"ט פורים על שם הפור שהפיל המן להומם ולאבדם‪ ,‬מהוה פס"ד של תורה ]שהרי‬
‫‪33‬‬ ‫השם "פורים" אינו שם הסכמי‪ ,‬אלא שם שנתפרש בא' מכ"ד ספרי קודש דתנ"ך[ – שאפילו דבר הכי‬

‫איוב כח‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(75‬‬ ‫‪ (70‬בלק כד‪ ,‬כ‪.‬‬

‫ברכות רפ"ט‪ .‬ספרי ופרש"י עה"פ )ואתחנן ו‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪(76‬‬ ‫‪ (71‬סה"מ פר"ת ע' רצו ואילך‪.‬‬
‫שבת קיט‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(77‬‬ ‫‪ (72‬גיטין נז‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪ .‬וראה ל"ת להאריז"ל )ובס' הליקוטים(‬
‫ראה זח"א ד‪ ,‬א‪ .‬הובא בתניא פ"י‪.‬‬ ‫‪(78‬‬ ‫ס' שופטים דר"ש בר שילת הי' מבני בניו‪.‬‬
‫ראה סה"מ תש"ח ע' ‪ 107‬בהערה א‪.‬‬ ‫‪(79‬‬ ‫‪ (73‬תרגום לאסתר ג‪ ,‬א‪.‬‬
‫ראה לקו"ש ח"ז ס"ע ‪ 21‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(80‬‬ ‫‪ (74‬סנהדרין צח‪ ,‬א‪ .‬זח"א קיז‪ ,‬ב‪ .‬וראה שערי אורה שער‬
‫אסתר ט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(81‬‬ ‫הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך‪.‬‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫ול‬

‫חמור‪ ,‬כגזירה על בנ"י‪ ,‬אשר‪" ,‬כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת עינו" ‪ ,82‬יכולים להפוך ולעשות ממנו‬ ‫‪1‬‬

‫‪!aeh mei‬‬ ‫‪2‬‬

‫ויומתק יותר ע"פ המבואר במדרשי חז"ל‪ 83‬שהמן דיבר סרה על בנ"י שיש להם ריבוי ימים טובים‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫"שבת היום פסח היום" ‪" ,84‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬רשע‪ ,‬אתה מפיל עין רעה במועדיהם שלהם‪ ,‬הרי אני מפילך‬ ‫‪4‬‬

‫לפניהם‪ ,‬ומוסיפים להם מועד אחד על מפלתך‪ ,‬זה ימי הפורים" ‪ – 85‬שמזה גופא שהמן רצה לבטל את‬ ‫‪5‬‬

‫הימים טובים ניתוסף עוד יו"ט‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫– משך זמן לאחר הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו בשנת תרפ"ז‪ ,‬לקחו למאסר את אחד‬ ‫‪7‬‬

‫הרבנים‪ ,‬ובין הדברים אמרו לו בהלצה‪ :‬מה לך להתאונן על המאסר‪ ,‬הרי כתוצאה ממאסרו של הרבי‬ ‫‪8‬‬

‫מליובאוויטש‪ ,‬נעשה אח"כ יו"ט!‪...‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ .„È‬והנה‪ ,‬ידוע שכל יו"ט "עביד עבידתי'"‪ ,‬שממשיך ופועל ענינו המיוחד על כל השנה כולה‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ולדוגמא‪ :‬פסח – ממשיך ופועל על כל השנה ענין האמונה‪ ,‬שבועות – ענין התורה‪ ,‬וסוכות – המשכת‬ ‫‪11‬‬

‫המקיפים‪ .‬ומזה מובן גם בנוגע לימי הפורים – שממשיכים ופועלים על כל השנה כולה נתינתֿכח‬ ‫‪12‬‬

‫להפיכת הענינים הבלתיֿרצויים לקדושה‪" ,‬לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫וענינו בעבודה דכל יום‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫לכאו"א יש ענינים המבלבלים – הן ענינים רוחניים‪ ,‬כמו מחשבות זרות )בדקות עכ"פ( וכיו"ב‪ ,‬והן‬ ‫‪15‬‬

‫ענינים גשמיים‪ ,‬בנוגע לבני חיי ומזונא רויחי‪ ,‬שהחסרון בהם מפריע למנוחת הנפש ומנוחת הגוף‬ ‫‪16‬‬

‫הדרושה לעבודת ה'‪ ,‬ובלשון הרמב"ם ‪" :86‬היות הגוף בריא ושלם מדרכי )עבודת‪ (87‬השם הוא‪ ,‬שהרי אי‬ ‫‪17‬‬

‫אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה כו'"‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫וצריך להשתדל ולפעול לא רק שענינים אלה לא יבלבלוהו לעבודת ה'‪ ,‬אלא יתירה מזה‪ ,‬להפוך את‬ ‫‪19‬‬

‫הענינים המבלבלים עצמם לקדושה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ולדוגמא‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫מבואר בתניא‪ 88‬בשם צוואת הריב"ש‪ 89‬שכאשר עומד בתפלה ועומד לנגדו עו"ג המדבר ומבלבלו‬ ‫‪22‬‬

‫בתפלתו‪ ,‬צריך להתבונן בענין ירידת וגלות השכינה ש"ניצוץ הארתה מתלבש בבחי' גלות דרך פרט‬ ‫‪23‬‬

‫בדבור עו"ג זה המדבר דברים המבלבלים עבודת ה' היא כוונת התפלה"‪ ,‬ולידע שהכוונה בזה )"מה זאת‬ ‫‪24‬‬

‫עשה ה' לו"( היא "כדי שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב ובכוונה גדולה כו'"‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪90‬‬‫ועד"ז בנוגע לכל הענינים המבלבלים לעבודת ה' – שצריך לידע ש"מאת ה' היתה לו זאת"‪" ,‬וכמ"ש‬ ‫‪26‬‬

‫כי ה' אמר לו )לשמעי( קלל )את דוד(‪ ..‬כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול‬ ‫‪27‬‬

‫לדבר מאומה" ‪ ,91‬וכיון שכן‪ ,‬בודאי שהכוונה בזה היא לטובה‪ ,‬שעי"ז יוסיף כח והתאמצות גדולה בעבודת‬ ‫‪28‬‬

‫ה'‪ ,‬ואז‪ ,‬נופלים כל הקליפות )שאינם אלא דבר חיצוני‪ ,‬כמו הקליפה שמכסה על הפרי( והיו כלא היו‪,‬‬ ‫‪29‬‬

‫ונשאר רק קדושה בלבד‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫ועי"ז שמנצלים את הענינים המבלבלים עצמם שעל ידם יתוסף כח ואומץ בעבודת ה'‪ ,‬עי"ז שמגלים‬ ‫‪31‬‬

‫את הניצוץ אלקי המלובש בהם – מהפכים אותם לקדושה‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪ .ÂË‬והכח לזה הוא מעבודת ימי הפורים באופן ד"לא ידע" – שהו"ע היציאה ממציאותו ַ‬
‫)"ארויסגיין‬ ‫‪33‬‬

‫פון זיך"(‪:‬‬ ‫‪34‬‬

‫ראה לקו"ש ח"ג ע' ‪ 806‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪(87‬‬ ‫‪ (82‬גיטין נז‪ ,‬א – ע"פ זכרי' ב‪ ,‬יב )וראה סה"מ תש"ח ע'‬
‫אגה"ק סכ"ה )קמא‪ ,‬א(‪ .‬וראה גם תניא פכ"ח )לה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪(88‬‬ ‫‪.(121‬‬
‫סו"ס קכ‪.‬‬ ‫‪(89‬‬ ‫‪ (83‬מגילה יג‪ ,‬ב‪ .‬אסת"ר פ"ז‪ ,‬יב‪.‬‬
‫שמואלֿב טז‪ ,‬יו"ד‪.‬‬ ‫‪(90‬‬ ‫‪ (84‬מגילה שם‪.‬‬
‫אגה"ק שם )קלח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪(91‬‬ ‫‪ (85‬אסת"ר שם‪.‬‬
‫‪ (86‬הל' דעות רפ"ד‪.‬‬
 ‫זל‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫כאשר העבודה היא באופן של "‪ – "rci‬הרי גם מי שמגיע לדרגות נעלות‪" ,‬אפילו הוא צדיק גמור‬
‫‪2‬‬ ‫עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים"‪ ,‬ה"ה "דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו" ‪" ,92‬יש מי שאוהב" ‪ ,93‬ועד"ז‬
‫‪3‬‬ ‫"יש מי שירא" ‪.ze`ivne yi – 94‬‬
‫‪4‬‬ ‫ולכן‪) :‬א( הדברים המבלבלים תופסים מקום אצלו‪ ,‬וצריך לחפש עצות ודרכים ללחום עמהם‪ ,‬ולא‬
‫‪5‬‬ ‫כל פעם מוצא בנפשו הכחות הדרושים ללחום עם הדברים המבלבלים‪) .‬ב( המלחמה עם הדברים‬
‫‪6‬‬ ‫המבלבלים היא בדרך של דחי'‪ ,‬היינו‪ ,‬שכללות עבודתו בענין הבירורים היא באופן שימין הוא ימין‬
‫‪7‬‬ ‫ושמאל הוא שמאל‪ ,‬והענינים שמסטרא דשמאל צריכים לדחותם מכל וכל‪ ,‬ואי אפשר לבררם ולהעלותם‬
‫‪8‬‬ ‫לקדושה )כהסדר ד"בעתה"‪ ,‬שהסט"א והקליפה יאבדו לגמרי(‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כאשר העבודה היא באופן ד"‪ ,"rci `l‬שיוצא ממציאותו )"ער גייט ַארויס פון זיך"(‪ ,‬ומגבי'‬
‫‪10‬‬ ‫את עצמו מן הארץ )"ער הויבט זיך אויף פון דער ערד"( טפח או אפילו אצבע עכ"פ – אזי הדברים‬
‫‪11‬‬ ‫המבלבלים אינם תופסים מקום כלל‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫]ע"ד המבואר בהמאמר שבקונטרס פורים‪ 95‬ש"כאשר הוא במדרגת האמת ‪ . .‬רואין אנו במוחש‬
‫‪13‬‬ ‫שהזולת אינו מבלבל לו כלל ‪ . .‬אין הכוונה שהוא מבטל אותו‪ ,‬כי אם שהזולת הוא ממש כאילו אינו‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫והיינו שלא יש דבר המבלבל לו ‪ . .‬מפני שאינו תופס אצלו מקום ומציאות כלל‪ ,‬והסיבה לזה הוא העילוי‬
‫‪15‬‬ ‫שלו‪ ,‬מה שנתעלה למעלה ומדרגה עליונה יותר שאינו שייך אל הזולת ‪ . .‬ובמילא אין הזולת תופס מקום‬
‫‪16‬‬ ‫ומציאות כלל‪ ,‬וכמו עד"מ הזולת של עיר אחרת אינו מבלבל אותו"[‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ומזה לוקחים כח גם לעבודה באופן של "ידע"‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫– כמאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ‪ 96‬בשם רבינו הזקן‪ ,‬שע"י העבודה ד"לא ידע" בפורים‪ ,‬נעשית גם‬
‫‪19‬‬ ‫העבודה ד"ידע" במשך כל השנה באופן אחר לגמרי –‬
‫‪20‬‬ ‫שתהי' היכולת )לא רק לדחות ולשבור את הדברים המבלבלים‪ ,‬אלא אדרבה( להתעסק עם הענינים‬
‫‪21‬‬ ‫המבלבלים באופן של התלבשות ‪ 97‬כדי לבררם ולזככם ולהפכם לקדושה‪ ,‬כך‪ ,‬שעל ידם ניתוסף עילוי הן‬
‫‪22‬‬ ‫בגשמיות והן ברוחניות )ע"ד אופן העבודה ד"זכו אחישנה"‪ ,‬שנעשה הבירור גם בקליפת עמלק‪ ,‬ועי"ז‬
‫‪23‬‬ ‫נעשה יתרון ותוס' אור בקדושה(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ .ÊË‬וההתחלה בזה בימי הפורים – "חייב איניש ‪ ineqal‬בפוריא עד דלא ידע"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ואף שבדרך כלל יש להזהר בכגוןֿדא כיון שיכולה להיות מזה תוצאה בלתיֿרצוי'‪ ,‬ו"אדם מועד‬
‫‪26‬‬ ‫לעולם כו' בין ער בין ישן וכו'" ‪ – 98‬הרי‪ ,‬במה דברים אמורים‪ ,‬כשעושה זאת ‪ ,envr zrc lr‬אבל‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫כשעושה זאת מצד ‪ ,dxezd ieeiv‬לוקחת תורה את האחריות שהתוצאות מזה תהיינה אך ורק טוב‪ ,‬וטוב‬
‫‪28‬‬ ‫הנראה והנגלה‪ ,‬הן בנוגע לימי הפורים עצמם‪ ,‬והן בנוגע לפעולתם על כל השנה‪.99‬‬
‫‪29‬‬ ‫ובנקודה העיקרית – שע"י ההתעלות למעמד ומצב "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫מהפכים את ה"ארור המן" ל"ברוך מרדכי"‪ ,‬ממרירו למיתקא ומחשוכא לנהורא‪ ,‬ולהעמיד את עצמו ואת‬
‫‪31‬‬ ‫הסביבה כולה בקרן אורה‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫– כתיב ‪" 100‬כתית למאור"‪ ,‬ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו‪ 101‬דיוק הלשון "כתית ‪ "xe`nl‬דוקא )ולא‬
‫‪33‬‬ ‫צוטראג צום מאור"(‪,‬‬
‫ָ‬ ‫דארף זיין דער‬
‫לאור או להאיר(‪ ,‬היינו‪ ,‬שעיקר ההדגשה היא בנוגע ל"מאור" )"עס ַ‬
‫‪34‬‬ ‫אבל לאח"ז ממשיך בכתוב‪" 100‬להעלות נר תמיד"‪ ,‬שהו"ע האור והגילוי –‬
‫‪35‬‬ ‫ועד שנמשך ובא בגילוי בטוב הנראה והנגלה‪ ,‬בבני חיי ומזונא רויחי‪.‬‬
‫ואי אפשר לעמוד מרחוק‪ ,‬כמו בשביל פעולת הדחי' והשבירה‬ ‫‪ (92‬תניא פל"ה‪.‬‬
‫)ראה גם סה"מ תשי"א ע' ‪ .289‬סה"מ מלוקט ח"א ע' קפזֿח(‪.‬‬ ‫‪ (93‬תו"א ויקהל )בהוספות( קיד‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (98‬ב"ק כו‪ ,‬סע"א )במשנה(‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (94‬ראה ספר הערכים חב"ד כרך א ע' רעט הערה ‪.138‬‬
‫‪ (99‬חסר קצת )‪.(l"end‬‬ ‫‪ (95‬ד"ה וקבל היהודים הנ"ל פי"ד )סה"מ תשי"א ע' ‪.(3ֿ192‬‬
‫‪ (100‬ר"פ תצוה‪.‬‬ ‫‪ (96‬ראה שיחת פורים תש"ו ס"ב )סה"ש תש"ו ס"ע ‪23‬‬
‫‪ (101‬ראה גם ד"ה וקבל היהודים הנ"ל פ"ג‪ .‬פט"ו )סה"מ‬ ‫ואילך(‪ .‬הובא גם בסוף המאמר )לעיל ע' ‪.(297‬‬
‫תשי"א ע' ‪ .182‬ע' ‪.(193‬‬ ‫‪ (97‬כי‪ ,‬לצורך פעולת הבירור והזיכוך בהכרח להתלבש בהם‪,‬‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫חל‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .ÊÈ‬בהמשך להמדובר לעיל שענינו של פורים הוא "ונהפוך הוא"‪ ,‬להפוך ה"ארור המן" ל"ברוך‬ ‫‪2‬‬

‫מרדכי"‪ ,‬ע"ד ש"מבני בניו של המן למדו תורה ברבים" – יש להביא דוגמא מענין שנתגלה לאחרונה‬ ‫‪3‬‬

‫בחכמות חיצוניות‪ ,‬שעל ידו מתורצת טענה וקושיא בנוגע לכללות הנהגת בנ"י ע"פ התומ"צ‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫ובהקדמה‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫איתא בגמרא‪" 102‬כי נח נפשי' דרבי יהושע בן חנניא )קודם פטירתו( אמרו לי' רבנן מאי תהוי עלן‬ ‫‪6‬‬

‫מאפיקורוסין )לפי שר' יהושע בן חנניא הוא הי' מפורסם בעל נצחון נגד המינים כגון בהך דפ"ק‬ ‫‪7‬‬

‫דבכורות‪ 103‬בסבי דבי אתונא‪ ,(104‬אמר להם‪ ,‬אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם‪ ,105‬כיון שאבדה עצה‬ ‫‪8‬‬

‫מבנים נסרחה חכמתם של אומות העולם"‪ .‬כלומר‪ ,‬האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא‬ ‫‪9‬‬

‫במקום שיש תירוץ בחכמה דקדושה‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫וטעם הדבר – לפי שהצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה' ]ובלשון רבינו‬ ‫‪11‬‬

‫הזקן בתניא‪" :106‬אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן‪ ,‬דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה'‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו"‪ ,‬כמו‪ ,‬חכמת התכונה לצורך קידוש החודש‪ ,‬או חכמת‬ ‫‪13‬‬

‫הרפואה לצורך רפואת חבירו )מצד החיוב דאהבת ישראל‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך" ‪ ,(107‬שזהו אופן נעלה‬ ‫‪14‬‬

‫יותר מעשייתן קרדום לחתוך בהן‪ ,‬כיון ‪ mnvr zeipevig zenkgdy‬מנוצלות לעניני קדושה‪ ,[108‬אבל מצד‬ ‫‪15‬‬

‫עצמם אין בהם צורך‪ ,‬ובמילא אין להם מציאות‪ ,‬ולכן‪ ,‬קושיא מצד חכמות חיצוניות שאין עלי' תירוץ‬ ‫‪16‬‬

‫בחכמה דקדושה‪ ,‬העלם והסתר על קדושה – אין לה מציאות וקיום כלל‪ ,‬ועכצ"ל‪ ,‬שעל כל קושיא יש‬ ‫‪17‬‬

‫תירוץ בחכמה דקדושה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫אמנם‪ ,‬גם כשיש תירוץ בחכמה דקדושה – הרי תירוץ הקושיא הוא רק ‪ lehiae ziigc‬ההעלם וההסתר‬ ‫‪19‬‬

‫על קדושה‪ ,‬וכיון שהתכלית היא )לא רק לדחות ולבטל ההעלם וההסתר‪ ,‬אלא גם( ‪ ektdl‬לקדושה‬ ‫‪20‬‬

‫)כמודגש בימי הפורים( – יש לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫– מובן וגם פשוט‪ ,‬שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאדם‬ ‫‪22‬‬

‫שיעמיד את עצמו בסכנה‪ ,‬ויקפוץ מהגג‪ ,‬כדי שיוכל לברך ברכת הנסים ולהראות שהקב"ה יכול להציל‬ ‫‪23‬‬

‫מסכנה ע"י נס!‪ ...‬כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות‪ ,‬שצריכים‬ ‫‪24‬‬

‫לידע שהעבודה המוטלת על כתפיהם היא )לא רק שהחכמות החיצוניות לא יבלבלו אותם מעבודת ה'‪,‬‬ ‫‪25‬‬

‫לימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬אלא גם( לנצל את החכמות החיצוניות גופא להחזקת היהדות‪ ,‬התורה‬ ‫‪26‬‬

‫והמצוות‪ ,‬וגם – לאחרי הסרת מסוה הבושה‪ – ...‬להפצת מעיינות החסידות חוצה‪ ,‬שהמעיינות יגיעו גם‬ ‫‪27‬‬

‫למקומות כאלה שיכולים לחשוב שלעתֿעתה אין להם שייכות לכאורה לתורת החסידות‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪ .ÁÈ‬ולאחרי הקדמה זו – נבוא לתרץ קושיא על קדושה מענין שנתגלה בחכמות חיצוניות‪:‬‬ ‫‪29‬‬

‫אחת הטענות נגד הנהגת בנ"י ע"פ התורה‪ ,‬היא‪ ,‬העובדה ש"אתם ‪ hrnd‬מכל העמים" ‪ .109‬ושני פרטים‬ ‫‪30‬‬

‫בזה‪) :‬א( כיצד יכולים לדרוש מהמיעוט לעמוד על עמדו נגד הרוב? )ב( גם כאשר המיעוט יעמוד על‬ ‫‪31‬‬

‫עמדו נגד הרוב‪ ,‬דיים שיפקיעו את עצמם‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬מהי התועלת בעמידה נגד הרוב כשסו"ס ישארו‬ ‫‪32‬‬

‫מיעוט בלבד?‬ ‫‪33‬‬

‫ובפרטיות יותר‪:‬‬ ‫‪34‬‬

‫המיעוט דבנ"י הוא לכל לראש ביחס ‪" – minrd lkl‬אתם המעט מכל העמים"‪ .‬ובפרט ע"פ הידוע ‪110‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪ (108‬ראה אגרותֿקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קכג‬ ‫חגיגה ה‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(102‬‬
‫ואילך‪ .‬ע' קסט ואילך‪.‬‬ ‫ח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(103‬‬
‫‪ (109‬ואתחנן ז‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫חדא"ג מהרש"א לחגיגה שם‪.‬‬ ‫‪(104‬‬
‫‪ (110‬ראה יבמות מז‪ ,‬אֿב‪ .‬רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ג‬ ‫ירמי' מט‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪(105‬‬
‫הי"ד‪ .‬רפי"ד‪ .‬טושו"ע יו"ד סרס"ח ס"ב‪.‬‬ ‫סוף פ"ח‪.‬‬ ‫‪(106‬‬
‫קדושים יט‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪(107‬‬
 ‫טל‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫שהסדר אצל בנ"י הוא שאינם מחפשים אחר גרים‪ ,‬ולא איכפת להם שלא יתוספו גרים‪ ,‬וישארו "המעט‬
‫‪2‬‬ ‫מכל העמים"‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫]ומ"ש בגמרא‪" 111‬לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" –‬
‫‪4‬‬ ‫מבואר בחסידות‪ 112‬שאיֿאפשר לפרש שהכוונה היא לגרים כפשוטו‪ ,‬שהרי מספר הגרים שניתוספו על‬
‫‪5‬‬ ‫בנ"י אינו לפי ערך מספר בנ"י שגלו לבין האומות‪ ,‬אלא הכוונה היא לקיום התומ"צ בהדברים הגשמיים‬
‫‪6‬‬ ‫שבעולם שעי"ז עושים ‪ ,113 zeipgex zeinybdn‬שזהו"ע של ‪ ,zexib‬שלוקחים דבר גשמי שמצד עצמו אינו‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ליהודים ויהדות )כמארז"ל‪ 114‬שיעקב ועשו התחלקו ביניהם‪ ,‬עשו לקח עולם הזה‪ ,‬גשמיות‪ ,‬ויעקב‬
‫‪8‬‬ ‫לקח עולם הבא‪ ,‬רוחניות(‪ ,‬ועושים ממנו ענין של יהדות[‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ומלבד היותם "המעט מכל העמים"‪ ,‬הרי‪ ,‬גם בנוגע ‪ l`xyi mrl‬גופא – אלה שנזהרים בקיום התומ"צ‬
‫‪10‬‬ ‫בשלימות עד לדקדוק קל של דברי סופרים‪ ,‬הם ‪ herin‬לגבי שאר בנ"י שאינם נזהרים כ"כ‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ויתירה מזה‪ :‬בנוגע ‪ l`xyin cg` lkl‬גופא )גם אלה שמדקדקים על דקדוק קל של דברי סופרים( –‬
‫‪12‬‬ ‫הזמן שמוקדש לענינים רוחניים הוא ‪ herin‬לגבי הזמן שהולך על הענינים הגשמיים‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫"האבות הן הן המרכבה"‪,‬‬ ‫‪115‬‬ ‫– בנוגע להאבות אמרו חז"ל‬
‫‪14‬‬ ‫ומבואר בתניא ‪ 116‬ש"כל אבריהם כולם )"הם וכל אשר להם" ‪ (117‬היו קדושים ומובדלים מעניני עולם‬
‫‪15‬‬ ‫הזה ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם" )"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה‬
‫‪16‬‬ ‫אחת" ‪ ,(118‬ובביכל חסידות כת"י‪ 119‬מוסיף‪" :‬אפילו בשינתם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיהודי יכול להעמיד את עצמו‬
‫‪17‬‬ ‫במעמד ומצב כזה שאפילו בעת השינה‪ ,‬שמסתלק עיקר החיות ונשאר רק "קיסטא דחיותא" ‪ ,120‬יהי'‬
‫‪18‬‬ ‫מרכבה לאלקות‪ ,‬כך‪ ,‬שכל מציאותו וכל עניניו הם רוחניות וקדושה‪ .‬אבל‪ ,‬אצל אנשים כערכנו‪ ,‬המציאות‬
‫‪19‬‬ ‫בפועל ממש היא שלא נמצאים במעמד ומצב נעלה כזה‪ ,‬ולא עוד אלא שהענינים הרוחניים הם "מעט"‬
‫‪20‬‬ ‫לגבי הענינים הגשמיים‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ובפרט בימינו אלה‪ ,‬בזמן הגלות‪ ,‬חושך כפול ומכופל בגשמיות‪ ,‬שמורה על החושך כפול ומכופל‬
‫‪22‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫– כידוע שכל הענינים הגשמיים משתלשלים מהענינים הרוחניים‪ ,‬וכשיש גזירה על בנ"י בגשמיות‬
‫‪24‬‬ ‫ה"ז מפני שכן הוא המצב ברוחניות‪ ,‬וכשהמצב הרוחני הוא באופן של סכנת נפשות רח"ל‪ ,‬נעשה גם‬
‫‪25‬‬ ‫המצב הגשמי באופן של סכנת נפשות רח"ל‪ ,‬כפי שמצינו בגמרא‪ 121‬בנוגע לפורים‪" :‬שאלו תלמידיו את‬
‫‪26‬‬ ‫רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי'‪ ,‬אמר להם ‪ . .‬מפני שהשתחוו לצלם‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר )איך זכו לנס(‪ ,‬אמר להם‪ ,‬הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא‬
‫‪28‬‬ ‫עשה עמהם אלא לפנים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הגזירה על הגוף מורה על המצב של הנשמה‪ ,‬אלא שהגזירה מעוררת‬
‫‪29‬‬ ‫ומגלה את הכחות הנסתרים של הנשמה לתקן את המצב הרוחני‪ ,‬ועי"ז מתבטלת בדרך ממילא הגזירה‬
‫‪30‬‬ ‫הגשמית –‬
‫‪31‬‬ ‫הרי בודאי שבזמן ומצב כזה – חושך כפול ומכופל דזמן הגלות – הענינים הרוחניים הם "מעט"‬
‫‪32‬‬ ‫לגבי הענינים הגשמיים‪.‬‬

‫)לעיל ע' ‪.(271‬‬ ‫‪ (111‬פסחים פז‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ (115‬ב"ר פמ"ז‪ ,‬ו‪ .‬פפ"ב‪ ,‬ו‪ .‬זח"ג רנז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (112‬ראה תו"ח חיי שרה קכא‪ ,‬סע"ב ואילך‪ .‬ספר הלקוטים‬
‫‪ (116‬פכ"ג )כח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫)דא"ח להצ"צ( ערך גר ס"ג )ס"ע תקלז ואילך(‪ .‬וש"נ‪ .‬סה"מ‬
‫‪ (117‬שם פל"ט )נג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫תרכ"ח ע' קנז ואילך‪.‬‬
‫‪ (118‬שם רפל"ד‪.‬‬ ‫‪ (113‬ולא רק בקו התורה ובקו העבודה‪ ,‬אלא גם בקו דגמילות‬
‫‪ (119‬נדפס במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקמ‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫חסדים‪ ,‬שלוקחים דבר גשמי ועושים בו טובה ליהודי לא רק‬
‫‪ (120‬ראה זח"א פג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ברוחניות אלא גם בגשמיות‪ ,‬או אפילו בגשמיות בלבד – ה"ז‬
‫‪ (121‬מגילה יב‪ ,‬א )נת' בלקו"ש חל"א ע' ‪ 170‬ואילך(‪.‬‬ ‫נעשה ענין רוחני‪.‬‬
‫‪ (114‬יל"ש תולדות רמז קיא‪ .‬וראה שיחת ש"פ ויקהל ס"ח‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫מ‬

‫ובמילא נשאלת השאלה‪ :‬כיון ש"אתם ‪ hrnd‬מכל העמים"‪ ,‬ולא רק מכל העמים‪ ,‬אלא גם אצל כללות‬ ‫‪1‬‬

‫עם ישראל ואצל כל אחד מישראל גופא הענינים הרוחניים הם ‪ hrn‬לגבי הענינים הגשמיים – מהי‬ ‫‪2‬‬

‫התועלת בכללות ה"מלחמה" על קיום התומ"צ בהידור‪ ,‬בה בשעה שסוכ"ס נשארים רק ‪ herin‬לגבי הרוב?‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .ËÈ‬והתירוץ על זה – מחידוש שנתגלה לאחרונה בחכמות חיצוניות בנוגע לענין ַ ָ‬

‫ה"אטאם" ‪:122‬‬ ‫‪4‬‬

‫בעבר היתה הדעה הרווחת ש"כמות" היא מוגבלת‪ ,‬וה"איכות" היא בהתאם להגבלת ה"כמות"‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫ובמילא‪ ,‬כדי לפעול דבר גדול ביותר‪ ,‬יש צורך בריבוי גדול של כמות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫אבל בתקופה האחרונה נתגלה בחכמות חיצוניות שלא הכמות היא הקובעת‪ ,‬ואין צורך בריבוי כמות‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫אלא העיקר הוא לגלות את כל האיכות שנמצאת בהכמות‪ ,‬לגלות את הכחות הנעלמים שבהכמות שיבואו‬ ‫‪8‬‬

‫מן ההעלם וההסתר אל הגילוי‪ ,‬ואז מספיקה גם כמות קטנה ביותר בשביל לפעול ענינים גדולים‬ ‫‪9‬‬

‫)"געוואלדיקע ענינים"(‪.‬‬
‫ַ‬ ‫‪10‬‬

‫ה"אטאם" לחלקים קטנים ביותר‪ ,‬יכולים‬

‫התגלית שנתגלתה בחכמות חיצוניות‪ ,‬היא‪ ,‬שע"י חלוקת ַ ָ‬ ‫‪11‬‬

‫להפיק כח ואנרגי' בשביל לפעול כו"כ ענינים‪ ,‬שבעבר היו סבורים שבשביל זה יש צורך בכמות גדולה‬ ‫‪12‬‬

‫ביותר של חומר וגשם‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫כלומר‪ ,‬לא הכמות היא הקובעת‪ ,‬כי אם‪ ,‬ניצול ‪ zeki`d lk‬שיש אפילו ‪ ,xzeia dphw zenka‬ולא עוד‬ ‫‪14‬‬

‫אלא שניצול האיכות הטמונה בהכמות היא ע"י חלוקתו לחלקים קטנים יותר‪ ,‬שמשמעותה של "חלוקה"‬ ‫‪15‬‬

‫זאל ווערן אויס יש"(‪ ,‬ואז יכולים ע"י כמות קטנה ביותר לפעול‬‫זו היא הביטול מהישות שלו )"ער ָ‬ ‫‪16‬‬

‫דברים גדולים ביותר‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫אלא‪ ,‬שכיון שענין זה נתגלה בחכמות חיצוניות שמצד הקליפה‪ ,‬לכן‪ ,‬השימוש הראשון שנעשה בזה‬ ‫‪18‬‬

‫הי' ‪ ,oaxege qexidl‬אבל במשך הזמן בודאי ישתמשו בזה ‪.oewize oipal‬‬ ‫‪19‬‬

‫ובכל אופן‪ ,‬כבר עכשיו יכולים ללמוד מזה מוסרֿהשכל – שאין להתפעל מהעובדה ש"אתם המעט‬ ‫‪20‬‬

‫מכל העמים"‪ ,‬כי‪ ,‬כשמגלים את הכחות הנעלמים שטמונים ב"מעט"‪ ,‬כח ‪) ytpÎzxiqnd‬ביטול הישות‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫"אטאם" אחד‪ ,‬להפוך עיר שלימה ולכבוש‬

‫ה"אטאם"(‪ ,‬יש בכחה של כמות קטנה ביותר‪ָ ַ ,‬‬
‫בדוגמת חלוקת ַ ָ‬ ‫‪22‬‬

‫עולם שלם!‬ ‫‪23‬‬

‫‪ .Î‬ענין זה מודגש בעבודתו של אברהם אבינו – היהודי הראשון ‪:123‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪126‬‬‫כתיב ‪" 124‬אחד הי' אברהם" – אחד ויחידי‪ ,‬וכנגדו התייצב כל העולם‪ ,‬כדרשת חז"ל‪ 125‬על הפסוק‬ ‫‪25‬‬

‫"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" )שנאמר בדור הפלגה(‪ ,‬ש"אמרו דברים חדים על שני אחדים‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫על ה' אלקינו ה' אחד ‪ 127‬ועל אחד הי' אברהם"‪ ,‬ונקרא "אברם העברי" ‪ ,128‬ע"ש ש"כל העולם כולו מעבר‬ ‫‪27‬‬

‫אחד והוא מעבר אחד" ‪.129‬‬ ‫‪28‬‬

‫ואעפ"כ – כהמשך הכתוב לאחרי "אחד הי' אברהם" – "וירש את הארץ"‪ ,‬היינו‪ ,‬שבהיותו אחד‬ ‫‪29‬‬

‫ויחידי כבש את העולם כולו ]שהרי לא נאמר "וירש ‪) erxf‬כשנעשו רבים( את הארץ"‪ ,‬אלא "וירש )הוא‬ ‫‪30‬‬

‫בעצמו( את הארץ"‪ ,‬בהיותו אחד ויחידי[‪ ,‬עי"ז ש"ויקרא שם בשם ה' אֿל עולם" ‪" ,130‬אל תקרי ויקרא‬ ‫‪31‬‬

‫אלא ויקריא‪ ,‬מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב" ‪ ,131‬היינו‪ ,‬שלא הסתפק‬ ‫‪32‬‬

‫בכך שהוא בעצמו ידע ש"ה' אֿל עולם"‪ ,‬אלא "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם" ‪ ,132‬וכל‬ ‫‪33‬‬

‫מי שפגש‪ ,‬אפילו ערבי‪ ,‬פעל עליו שגם הוא יכריז "ה' אֿל עולם"‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫ואתחנן ו‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(127‬‬ ‫‪ (122‬ראה גם אגרותֿקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ח ע'‬
‫לך לך יד‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪(128‬‬ ‫קסח‪ .‬חי"א ע' תכב‪ .‬חי"ג ע' שיב‪ .‬לקו"ש חט"ו ע' ‪.47‬‬
‫ב"ר ספמ"ב‪.‬‬ ‫‪(129‬‬ ‫‪ (123‬ראה גם שיחת ש"פ ויגש ס"ג )לעיל ע' ‪.(5ֿ154‬‬
‫וירא כא‪ ,‬לג‪.‬‬ ‫‪(130‬‬ ‫‪ (124‬יחזקאל לג‪ ,‬כד‪.‬‬
‫סוטה יו"ד‪ ,‬סע"א ואילך‪ .‬וראה גם ב"ר ספל"ט‪.‬‬ ‫‪(131‬‬ ‫‪ (125‬ב"ר פל"ח‪ ,‬ו‪ .‬יל"ש נח עה"פ )רמז סב(‪.‬‬
‫רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג‪.‬‬ ‫‪(132‬‬ ‫‪ (126‬נח יא‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫אמ‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‡Î‬ודוגמתו בעבודת כאו"א מישראל‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫גם כשנמצא במעמד ומצב שהוא אחד ויחידי )"אחד הי'"( בכל הקהילה‪ ,‬העדה או הסביבה כולה‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫ואינו רואה אפשרות לקרבם לתורה ומצוות – צריך לידע שניתנו לו הכחות הדרושים לכך‪ ,‬ועליו מוטלת‬
‫‪4‬‬ ‫האחריות בנוגע לכל הקהילה והסביבה כולה‪ ,‬לקרבם לתומ"צ‪ ,‬ולעשותם יהודים יראים ושלמים‪ ,‬ובמשך‬
‫‪5‬‬ ‫הזמן – גם חסידים‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫יהודי שהקב"ה זיכהו שגדל והתחנך אצל אב חסידי‪ ,‬והיתה לו הזכות לראות את הרבי – כ"ק מו"ח‬
‫‪7‬‬ ‫פּאר ווערטער צי מער פון‬ ‫)"א ָ‬
‫אדמו"ר‪ ,‬שהוא נשיא הדור עד ביאת המשיח – ולשמוע ממנו דברי תורה ַ‬
‫‪8‬‬ ‫פּאר ווערטער"(‪ ,‬ודברים אלה חקוקים בזכרונו ]וגם אם הוא לא זוכר‪ ,‬חקוקים הדברים במוח הזכרון‬ ‫ַא ָ‬
‫‪9‬‬ ‫דנפש האלקית‪ – [133‬בודאי ניתנו לו הכחות והוטלה עליו האחריות לפעול על הסביבה כולה‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫ובזה גופא – אסור לו להסתפק בכך שיפעול עליהם שלא יגיעו למצב גרוע יותר ח"ו‪ ,‬ואסור לו‬
‫‪11‬‬ ‫להסתפק בכך שיביא אותם למעמד ומצב של שמירת השולחןֿערוך‪ ,‬ואסור לו להסתפק אפילו בכך שיביא‬
‫‪12‬‬ ‫אותם למעמד ומצב שיתנהגו לפנים משורת הדין‪ ,‬אלא צריך לידע שדורשים ממנו להביא את הסביבה‬
‫‪13‬‬ ‫כולה ‪!zeciqgd xe`nle zeciqgd xe`l‬‬
‫‪14‬‬ ‫כיון שגילו ‪ el‬אור החסידות והמאור שבחסידות‪ ,‬צריך הוא לפעול שבכל הסביבה יתגלה אור החסידות‬
‫‪15‬‬ ‫והמאור שבחסידות‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫וכיון שדורשים ממנו זאת – בודאי ניתנו לו הכחות הדרושים לכך‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .·Î‬ישנם כאלה ששואלים קושיא‪ :‬נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא‪ ,‬ואיננו‬
‫‪18‬‬ ‫יכולים להידמות לזקני החסידים‪ ,‬לחסידים הראשונים‪ ,‬ובודאי לא לדורות הראשונים; החושך נעשה גדול‬
‫‪19‬‬ ‫יותר‪ ,‬והדור נעשה קטן יותר; ואעפ"כ‪ ,‬תובעים מאתנו שלמרות שהחושך נעשה גדול יותר והדור נעשה‬
‫‪20‬‬ ‫קטן יותר‪ ,‬נפעל דוקא עכשיו ביאת המשיח – היתכן?!‬
‫‪21‬‬ ‫הנה על זה נאמר בקהלת‪" 134‬אל תאמר ‪ . .‬שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת‬
‫‪22‬‬ ‫על זה"‪ – .‬לא נאמר בכתוב שאין זו שאלה‪ ,‬השאלה היא שאלה‪ ,‬אבל‪" ,‬לא מחכמה שאלת על זה"‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫חכמה העליונה קבעה את הסדר בעולם‪ ,‬סדר הדורות‪ ,‬ומי יהי' באיזה דור‪ ,‬וכפי שמצינו ש"הראה‬
‫‪24‬‬ ‫הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו" ‪ ,135‬וכיון שאותנו העמידו בדור זה‪ ,‬בודאי ניתנו לנו הכחות‬
‫‪25‬‬ ‫הדרושים לעבודה בדור זה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫– בדורו של אברהם אבינו‪ ,‬לא ניתנו מצוות יתירות מלבד שבע מצוות בני נח ומצות מילה ‪,136‬‬
‫‪27‬‬ ‫]ומרומז בפסוק "אחד הי' אברהם" – כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בא' השיחות דפורים ‪137‬‬
‫‪28‬‬ ‫שהחי"ת ד"אחד" רומז לשבע מצוות בני נח ומצות מילה‪ ,‬כי בנוגע לזמן ש"אחד הי' אברהם"‪ ,‬קודם‬
‫‪29‬‬ ‫מתןֿתורה‪ ,‬ואפילו קודם לידת יצחק‪ ,138‬קשה לפרש שהחי"ת קאי על ז' רקיעים וארץ‪ ,139‬שהרי בזמן‬
‫‪30‬‬ ‫שאברהם הי' אחד ויחידי בארץ‪ ,‬אי אפשר לומר שהי' כבר הגילוי ד"אלופו של עולם" בז' רקיעים וארץ‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫ולכן צריך לפרש שהחי"ת רומז לז' מצוות ב"נ ומצות מילה[‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬הרי זה גופא מהוה סימן שבדור ההוא הי' די במצוות אלה לבדם לפעול תיקון העולם‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫ובדורנו זה‪ ,‬כיון שהחושך נעשה גדול יותר והדור נעשה קטן יותר‪ ,‬וכשמסתכלים בהנעשה בעולם‬
‫‪34‬‬ ‫שהחושך כפול ומכופל‪ ,‬וידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו‪ ,‬לא רואים לכאורה שום עצה ומבוא כיצד‬

‫ש"אחד הי' אברהם" קאי על הזמן שלפני לידת יצחק‪ ,‬שאז הי'‬ ‫‪ (133‬ראה לקו"ת ס"פ קדושים‪.‬‬
‫אברהם אחד ויחידי‪.‬‬ ‫‪ (134‬ז‪ ,‬יו"ד‪.‬‬
‫‪ (139‬כהפירוש הרגיל ד"אחד"‪ ,‬שהאל"ף רומז לאלופו של‬ ‫‪ (135‬סנהדרין לח‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫עולם‪ ,‬החי"ת רומז לז' רקיעים והארץ‪ ,‬והד' רומז לד' רוחות‬ ‫‪ (136‬רמב"ם הל' מלכים רפ"ט‪.‬‬
‫העולם )סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א‪ .‬שו"ע ואדה"ז שם ס"ו(‪.‬‬ ‫‪ (137‬דשנת תש"ג ס"ח )סה"ש תש"ג ס"ע ‪.(46‬‬
‫‪ (138‬כי‪ ,‬כשנולד יצחק היו כבר שנים‪ ,‬אברהם ויצחק‪ ,‬ועכצ"ל‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫במ‬

‫להפוך את העולם ממרירו למיתקא ומחשוכא לנהורא – ה"ז הוכחה שנדרשת מאתנו עבודה קשה יותר‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫וכיון שכן‪ ,‬בודאי ניתן לנו הכח המיוחד הדרוש לעבודה זו‪ ,‬כח ‪.ytpÎzxiqnd‬‬ ‫‪2‬‬

‫– כחות הגלויים נתמעטו אמנם בדור זה‪ ,‬דרא דעקבתא דמשיחא; אבל כח המס"נ )כחות הנעלמים(‬ ‫‪3‬‬

‫מתגלה דוקא בבחינת העקביים )ואצל אנשים פשוטים(‪ ,‬דורנו זה‪.140‬‬ ‫‪4‬‬

‫וכשיוצאים לעולם בכח המס"נ – אין מקום להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים"‪ ,‬כיון שיודעים‬ ‫‪5‬‬

‫שבכחו וביכלתו של יהודי אחד לפעול על קהילה ועדה שלימה‪ ,‬להפכם ליהודים יראים ושלמים וחסידים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ .‚Î‬ועדיין יכול לטעון‪ :‬ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪ ,‬לא נראית האפשרות להביא הדבר מן הכח אל הפועל‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫לגלות את הכחות שלו באופן שיוכל לבדו לפעול על קהילה שלימה‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫והמענה לזה – שהתחלת העבודה צריכה להיות כבימי הפורים באופן ד"‪:"rci `lc‬‬ ‫‪9‬‬

‫גם כאשר אינו מבין בשכלו כיצד יבוא הדבר לידי פועל‪ ,‬צריכה להיות הגישה באופן שמוחלט אצלו‬ ‫‪10‬‬

‫בתוקף הכי גדול‪ ,‬אי אפשר בלאו הכי‪ ,‬שצריך להתנהג באופן ש"עינו טובה )גם( בשל אחרים" ‪ ,141‬ע"י‬ ‫‪11‬‬

‫ההתעסקות עם הקהילה כולה‪ ,‬ומוחלט אצלו שכיון שהוטל עליו תפקיד זה )גם אם אין הדבר מתקבל‬ ‫‪12‬‬

‫בשכלו( צריך הוא למלאותו‪ ,‬ואז‪ ,‬בודאי ימצא את הדרכים והאופנים המתאימים – ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫"‪ – "rci‬לפעול על הקהילה כולה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫– החיוב "לבסומי עד דלא ידע" הוא בימי הפורים בלבד‪ ,‬ואילו בכל השנה כולה סדר העבודה הוא‬ ‫‪15‬‬

‫באופן ד"ידע" דוקא‪ ,‬אלא‪ ,‬שה"לא ידע" דימי הפורים פועל גם על מחרת פורים ועל כל השנה כולה‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫שסדר העבודה ד"ידע" יהי' באופן אחר‪ ,‬כפתגם רבינו הזקן )כנ"ל סט"ו(‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫ועד"ז בנדו"ד‪ :‬ההתעוררות בימי הפורים להתעסק עם הקהילה כולה‪ ,‬אף שאינו יודע )"לא ידע"(‬ ‫‪18‬‬

‫כיצד יעשה זאת‪ ,‬פועלת על הימים שלאח"ז למצוא ולידע )"ידע"( הדרכים והאופנים המתאימים‬ ‫‪19‬‬

‫להתעסקות עם הקהילה כולה – בדרכי נועם‪" ,‬דברי חכמים בנחת נשמעים" ‪ ,142‬לאט לאט ובסדר מסודר‬ ‫‪20‬‬

‫– לא רק לשמור שלא תתדרדר ח"ו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שתשגשג מעלה מעלה‪ ,‬להיות קהילה של יהודים‬ ‫‪21‬‬

‫)"א חסידישע קהילה"(‪.‬‬

‫יראים‪ ,‬ואח"כ שלמים‪ ,‬ואח"כ חסידים ַ‬ ‫‪22‬‬

‫וכמו כן בנוגע לעבודה עם עצמו – שכאשר תובעים ממנו לעשות דבר שאינו מבין בשכלו כיצד יוכל‬ ‫‪23‬‬

‫לעשותו‪ ,‬צריך לגשת לדבר באופן ד"לא ידע"‪ ,‬ואח"כ ימצא את הדרך המתאימה ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ולדוגמא‪ ,‬בהמוזכר לעיל )סי"ז( שאלה שכבר למדו חכמות חיצוניות צריכים לנצלם לעניני קדושה –‬ ‫‪25‬‬

‫פאר‬
‫)"איינמאל ַ‬
‫ָ‬ ‫שגם אם אינו מבין בשכלו כיצד יוכל למלא זאת‪ ,‬צריך להחליט בנפשו אחת ולתמיד‬ ‫‪26‬‬

‫אלעמאל"( שכך יעשה בפועל ממש‪ ,‬ואח"כ ימצא את הדרך המתאימה לכך‪ ,‬ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪.‬‬‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫‪27‬‬

‫– בענינים כגוןֿדא‪ ,‬שמטילים על מישהו עבודה קשה שלכאורה אין לה מקום ע"פ שכל‪ ,‬אמר פעם‬ ‫‪28‬‬

‫כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,143‬שאם לא מוצאים עצה איך לעשות את הדבר בפועל‪ ,‬צריכים לומר ַ‬
‫קאפּיטל‬ ‫‪29‬‬

‫תהלים!‪...‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪ .„Î‬ובענין זה )שיש להתחיל באופן ד"לא ידע"( יש לימוד והוראה מסיפור המגילה אודות הנהגתו‬ ‫‪31‬‬

‫של מרדכי בנוגע לביטול הגזירה‪:‬‬ ‫‪32‬‬

‫מסופר במגילה שכאשר מרדכי שמע אודות גזירת המן – אזי "ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק‬ ‫‪33‬‬

‫ואפר ‪ . .‬ויזעק זעקה גדולה ומרה"‪.144‬‬ ‫‪34‬‬

‫– כיון שמרדכי הי'‬ ‫‪145‬‬ ‫ולכאורה אינו מובן – כפי ששואל כ"ק מו"ח אדמו"ר בא' מהשיחות דפורים‬ ‫‪35‬‬

‫‪ (143‬ראה סה"ש תש"ד ע' ‪.43‬‬ ‫‪ (140‬ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (144‬אסתר ד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (141‬ע"פ לשון המשנה – אבות פ"ה מי"ג‪ .‬וראה גם נדרים‬
‫‪ (145‬דשנת תש"ג ס"ד )סה"ש תש"ג ע' ‪ .(44‬וראה גם סה"ש‬ ‫לח‪ ,‬א‪.‬‬
‫תש"ה ע' ‪.73‬‬ ‫‪ (142‬קהלת ט‪ ,‬יז‪ .‬רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ה‪.‬‬
 ‫גמ‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫משרי המלוכה‪" ,‬יושב בשער המלך" ‪ ,146‬הרי‪ ,‬בשמעו ע"ד הגזירה‪ ,‬הי' לו ללבוש ה"צילינדער"‪ ,‬לילך‬
‫‪2‬‬ ‫לחצר המלך ולעסוק בשתדלנות הדרושה לביטול הגזירה; ובמקום זה – לבש שק ואפר וזעק זעקה גדולה‬
‫‪3‬‬ ‫ומרה?!‬
‫‪4‬‬ ‫בשלמא אילו הי' מדובר אודות שמש של ביתֿכנסת‪ ,‬בחורֿישיבה‪ ,‬או סתם יהודי זקן‪ ,‬בן שמונים‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫)"אלדֿפעשאנד"(‪" ,‬בטלן"‪ ,‬אינו‬
‫ָ‬ ‫תשעים או מאה שנה‪ ,‬לא הי' מקום לקושיא‪ ,‬שכן‪ ,‬להיותו מהדור הישן ָ‬
‫‪6‬‬ ‫יודע מה לעשות ואין לו דרך אחרת‪ ,‬אזי הולך לביתֿהמדרש וזועק‪ ...‬אבל ‪ ,ikcxn‬שהי' משרי המלוכה‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫וידע כל דרכי הנהגת שרי המלוכה כיצד פונים אל המלך – הי' צריך‪ ,‬ע"פ שו"ע‪ ,‬להשתדל לבטל הגזירה‬
‫‪8‬‬ ‫‪ ,rahd jxca‬ע"י שתדלנות בחצר המלוכה‪ ,‬ותמורת זה‪ ,‬אינו מתבייש‪ ,‬ולובש שק ואפר וזועק זעקה‬
‫‪9‬‬ ‫גדולה!‪...‬‬
‫‪10‬‬ ‫והמענה לזה – מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר – שכאשר מדובר בענין שאינו נוגע לו אישית‪ ,‬ופעולתו‬
‫‪11‬‬ ‫בזה אינה אלא למלא תפקידו בתור שתדלן לטובת אחיו‪ ,‬אזי מתנהג כמו "שתדלן"‪ ,‬שמקפיד על כל‬
‫‪12‬‬ ‫גינוני חצר המלכות‪ ,‬ללבוש "צילינדער" וכו'‪ ,‬ומתבייש להופיע בצורה אחרת; אבל כשמדובר בענין‬
‫‪13‬‬ ‫‪ ,el rbepy‬וענין שנוגע ‪ miigl‬או להיפך ח"ו‪ ,‬שנוגע ‪ – ytpd zcewpa‬אזי אין מקום לחשבונות כלל‪ ,‬ולא‬
‫‪14‬‬ ‫מתחשבים בשום דבר; התגובה הראשונה היא – "וילבש שק ואפר ‪ . .‬ויזעק זעקה גדולה ומרה"‪ ,‬ורק‬
‫‪15‬‬ ‫לאח"ז מתחילים לחשוב אודות דרכי הפעולה‪ ,‬בדרך הטבע וכו'‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫ובסגנון האמור – שההתחלה היתה באופן ד"לא ידע"‪ ,‬ללא חשבונות שכליים‪ ,‬ורק לאח"ז באה‬
‫‪17‬‬ ‫ההנהגה באופן ד"ידע"‪ ,‬ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫ועי"ז שההתחלה היתה באופן ד"ויזעק זעקה גדולה ומרה"‪ ,‬אזי‪ ,‬לא זו בלבד שנתבטלה הגזירה‪ ,‬אלא‬
‫‪19‬‬ ‫יתירה מזה‪" ,‬ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"‪ ,81‬וכמבואר בחסידות‪ 147‬שהענין‬
‫‪20‬‬ ‫ד"ישלטו היהודים" נעשה "‪a‬שונאיהם"‪ i"r ,‬שונאיהם‪ ,‬שנתהפכו לקדושה‪ ,‬אתהפכא חשוכא )דשונאיהם(‬
‫‪21‬‬ ‫לנהורא‪ ,‬כמ"ש‪" 148‬ורבים מעמי הארץ מתייהדים" )"מתגיירים"(‪ ,‬היינו‪ ,‬לא זו בלבד שלא היו מנגדים‬
‫‪22‬‬ ‫ח"ו לבני ישראל‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שהוסיפו גרים בישראל‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ .‰Î‬ומזה למדים מוסרֿהשכל על כל השנה – שהרי עניני הפורים הם באופן ש"זכרם לא יסוף" ‪,149‬‬
‫‪24‬‬ ‫שנמשכים ופועלים בכל השנה כולה‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫בודאי דורשת התורה שעניני העבודה יהיו ע"פ שכל‪ ,‬טעם ודעת‪ ,‬אבל‪ ,‬התחלת העבודה צריכה להיות‬
‫‪26‬‬ ‫באופן ד"לא ידע"‪ ,‬כמודגש בהתחלת העבודה דכל יום באמירת "מודה אני"‪ ,‬ענין הביטול שלמעלה‬
‫‪27‬‬ ‫מטו"ד‪" ,‬לא ידע"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫ובפשטות‪ :‬כשתובעים ממנו ענין מסויים – לא נוגע הטו"ד שלו‪ ,‬אם הוא כן מבין או לא מבין‪ ,‬ולא‬
‫‪29‬‬ ‫איכפת לו אם זהו ענין ד"ארור המן" או ענין ד"ברוך מרדכי"; עליו לדעת רק ש"חייב איניש כו'"‪ ,‬וכיון‬
‫‪30‬‬ ‫שהטילו עליו חיוב זה‪ ,‬צריך למלאותו‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫וכאשר התחלת העבודה היא באופן ד"לא ידע"‪ ,‬אזי נעשית גם העבודה ד"ידע" באופן אחר‪ ,‬ולא‬
‫‪32‬‬ ‫עוד אלא שגם אם ישנם ענינים שנראים לו כהעלם והסתר )ברוחניות או בגשמיות או בשניהם יחד(‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫ומצד השכל )"ידע"( לא יתכן שיתהפכו לקדושה‪ ,‬ודיים שלא יעלימו ויסתירו על קדושה‪ ,‬הרי‪ ,‬ע"י‬
‫‪34‬‬ ‫התחלת העבודה באופן ד"לא ידע"‪ ,‬פועל גם בנוגע לענינים אלה‪ ,‬שלא זו בלבד שלא יעלימו ויסתירו‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ולא זו בלבד ש"בעל כרחם יענו אמן"‪ ,‬אלא ‪ ektdziy‬באופן שעל ידם יתוסף סיוע בקדושה‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫– מכתב אדר"ח אד"ש שנה זו )אגרותֿקודש ח"ד ע' קצח(‪.‬‬ ‫‪ (146‬אסתר ב‪ ,‬יט‪ .‬ועוד‪ .‬וראה מגילה )יג‪ ,‬סע"א( שאחשורוש‬
‫‪ (148‬אסתר ח‪ ,‬יז )ובפרש"י(‪.‬‬ ‫שקל עצה ממרדכי‪.‬‬
‫‪ (149‬אסתר ט‪ ,‬כח‪ .‬וראה רמב"ם הל' מגילה בסופן‪.‬‬ ‫‪ (147‬עיין לקו"ת סד"ה ה' לי בעוזרי ]דרושי שמע"צ צ‪ ,‬ב[‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫דמ‬

‫‪] .ÂÎ‬כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכמה מהחסידים משקה מכוסו‪ ,‬וכל הנאספים התחילו לבקש משקה‬ ‫‪1‬‬

‫מכ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬והתחיל לחלק משקה מכוסו לכל הנאספים‪ ,150‬ולאחדים מהם אמר ענין פרטי‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫כדלקמן‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫לא' ששמו יצחק – אמר‪[:151‬‬ ‫‪4‬‬

‫אודות עבודתו של יצחק ]יצחק הראשון‪ ,‬שעל שמו נקראים כל אלה ששמם יצחק[ בחפירת בארות‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,152‬שפעולת החפירה אינה אלא להסיר את הכיסוי של האבנים והעפר‪ ,‬ואז‬ ‫‪6‬‬

‫מתגלים המים שנמצאים שם מקודם לכן‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין כאן פעולת דבר חדש‪ ,‬כי אם‪ ,‬הסרת הדברים‬ ‫‪7‬‬

‫המעלימים ומסתירים בלבד‪ .‬וענינו בעבודת ה' – שאצל כאו"א מישראל ישנו באר מים חיים‪ ,‬שקאי על‬ ‫‪8‬‬

‫הנשמה הקשורה עם הקב"ה‪ ,‬אלא‪ ,‬שיש צורך להסיר את הדברים המעלימים ומסתירים‪ ,‬ואז מתגלית‬ ‫‪9‬‬

‫הנשמה שנמצאת בו‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫וכשם שהדברים אמורים בנוגע לעבודה עם עצמו – כן הוא גם בנוגע לעבודה עם הזולת‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫כאשר פוגשים יהודי ]פגישה שבודאי אינה במקרה אלא לשם כוונה ותכלית[ שלעתֿעתה אינו מקיים‬ ‫‪12‬‬

‫תומ"צ – צריכים )רק( להסיר ממנו את הדברים המעלימים ומסתירים על נשמתו‪ ,‬ואז מתגלית נשמתו‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫התקשרותו עם הקב"ה‪ ,‬ובמילא‪ ,‬יתחיל לקיים תומ"צ‪ ,‬הנחת תפילין‪ ,‬שמירת שבת‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כדי להצליח בעבודה עם הזולת צריכה להיות תחילה העבודה עם עצמו‪ ,‬וכשיפעל בעצמו‪ ,‬אזי יפעל‬ ‫‪15‬‬

‫גם על הזולת‪ .‬וכל זה נעשה גם צינור להצלחה בכללות החיים בכל המצטרך לו‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫]הנ"ל אמר שצריך להמתין עד שיפעל על עצמו ואז יוכל לפעול על הזולת‪ ,‬ואמר כ"ק אדמו"ר‬ ‫‪17‬‬

‫שליט"א‪ :‬משיח אינו יכול להמתין‪ ...‬צריכים לעסוק בשני הענינים – עבודה עם עצמו ועבודה עם הזולת‬ ‫‪18‬‬

‫– גם יחד[‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫]לא' ששמו יוסף – אמר‪[:‬‬ ‫‪20‬‬

‫השם "יוסף" הוא ע"ש "יוסף ה' לי בן אחר" ‪ ,153‬ומבואר בחסידות‪ 154‬שענינו לעשות מ"`‪– "xg‬‬ ‫‪21‬‬

‫שנדמה לו שהוא "אחר" – "‪."oa‬‬ ‫‪22‬‬

‫ענין זה הוא הן בנוגע לעבודה עם עצמו‪ ,‬כשנדמה לו שהוא בעצמו במעמד ומצב של "אחר"‪ ,‬והן‬ ‫‪23‬‬

‫בנוגע לעבודה עם הזולת שנראה בחיצוניות שנמצא במעמד ומצב ד"אחר" – שצריכים לגלות את‬ ‫‪24‬‬

‫מציאותו האמיתית‪ ,‬שהוא "בן"‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫]לא' אמר‪[:‬‬ ‫‪26‬‬

‫דובר לעיל )סי"ד( שכל יו"ט פועל וממשיך ענינו על כל השנה כולה‪ .‬ר"ה – פועל וממשיך הענין‬ ‫‪27‬‬

‫דקבלתֿעול‪ ,‬יוהכ"פ – ענין התשובה‪ ,‬ופורים – פועל וממשיך הענין ד"עד דלא ידע" על כל השנה‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫ובכח זה – "עד דלא ידע" – יכולים להפוך קהילה שלימה ולפעול עליהם לילך בדרך התורה והמצוה‪,‬‬ ‫‪29‬‬

‫ולהאיר אותם באור החסידות‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫)"טאן מיט זיך"(‪ ,‬אבל‪ ,‬אין להמתין עד‬

‫ָ‬ ‫וכדי לפעול עליהם – צריכים להתחיל בעבודה עם עצמו‬ ‫‪31‬‬

‫שיגיע לשלימות העבודה עם עצמו‪,‬‬ ‫‪32‬‬

‫– וכמאמר‪ 155‬אדמו"ר האמצעי לא' החסידים שנכנס ל"יחידות" והתאונן שכאשר חוזר חסידות ברבים‬ ‫‪33‬‬

‫זאלסטו חזר'ן"‪– ...‬‬

‫זאל פון דיר ווערן ָאבער חסידות ָ‬
‫"א ציבעלע ָ‬‫נעשה אצלו רגש של ישות‪ַ :‬‬ ‫‪34‬‬

‫נאכגעבן"‪ ,‬ודיבר עמו )התוכן דלקמן ע"ד הפעולה עם‬ ‫דארףֿמען ָ‬‫ַ‬ ‫‪ (150‬לאחרי שנגמר המשקה ונשארו אחדים שלא קיבלו‪,‬‬
‫הזולת( באידיש )‪.(l"end‬‬ ‫הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א למזוג לכוסו מים‪ ,‬ונתן גם להם‬
‫‪ (152‬ראה סה"מ תרח"צ ע' קלא ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫מכוסו לומר לחיים )‪.(l"end‬‬
‫‪ (153‬ויצא ל‪ ,‬כד‪.‬‬ ‫‪ (151‬כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לדבר עמו באידיש‪,‬‬
‫‪ (154‬ראה אוה"ת עה"פ )רכ‪ ,‬א ואילך(‪ .‬ויחי שפו‪ ,‬א ואילך‪.‬‬ ‫וכשאמר שאינו מבין אידיש‪ ,‬התחיל לדבר עמו באנגלית‪ – .‬אח"כ‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫ביקש אחר שכ"ק אדמו"ר שליט"א ידבר עמו באנגלית שמבין‬
‫‪ (155‬ראה גם לקו"ש חי"א ס"ע ‪ 328‬ואילך‪ .‬חכ"ד ע' ‪.144‬‬ ‫יותר טוב מאידיש‪ ,‬ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א‪" :‬ניט ַאלץ‬
 ‫המ‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫בעבודה עם עצמו‪ ,‬והתחלת העבודה עם עצמו מספיקה כבר כדי לעסוק בעבודה עם‬ ‫‪ligzdl‬‬ ‫צריכים‬
‫‪2‬‬ ‫הזולת‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪4‬‬ ‫‪) .ÊÎ‬כשנתארך זמן ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬
‫‪5‬‬ ‫ע"פ דין נסתיים כבר יום ארבעה עשר לחודש שנים עשר‪ ,‬והתחיל יום חמשה עשר בו – "שושן‬
‫‪6‬‬ ‫פורים" – שבו חוגגים פורים בשושן‪ ,‬ובכרכים המוקפים חומה‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫והענין בזה‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪158‬‬‫מבואר בתו"א ‪ 156‬ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה‪ ,157‬שהיא בחי' כשושנה בין החוחים‬
‫‪9‬‬ ‫‪ . .‬והשושנה אדומה בעצם‪ ,‬אך ע"י האש ]לא אש גשמית ח"ו‪ ,‬אלא אש רוחנית דקדושה‪ ,‬אש דאהבת‬
‫‪10‬‬ ‫ה'‪ ,‬ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז[ מתלבנת ]שהו"ע גילוי בחי' החסדים‪ ,‬ברוחניות וגם‬
‫‪11‬‬ ‫בגשמיות[‪ ..‬והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נש"י ‪ . .‬ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני‬
‫‪12‬‬ ‫החיצונים" ]לא רק "חיצונים" כפשוטו‪ ,‬אלא גם ענינים כאלה שלפיֿערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת‬
‫‪13‬‬ ‫"חוחים"[‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫כלומר‪" ,‬שושן" מורה על מעמדם ומצבם של בנ"י בזמן הגלות בכלל‪ ,‬ובדורות האחרונים בפרט‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫ועאכו"כ לאחרי הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שאז ניתוסף יותר בהירידה ד"שושן עמק איומה" ‪.159‬‬
‫‪16‬‬ ‫וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינתֿכח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע"‪ ,‬למעלה‬
‫‪17‬‬ ‫בלאטע"( שבו נמצא הוא והסביבה‬‫מטו"ד‪ ,‬שהרי‪ ,‬ע"פ טו"ד איֿאפשר שלא להתפעל מה"בוץ" )"די ָ‬
‫‪18‬‬ ‫)"ארויסגיין פון זיך"( וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד‪ ,‬שזהו‬ ‫כולה‪ ,‬כי אם‪ ,‬ע"י היציאה ממציאותו ַ‬
‫‪19‬‬ ‫‪160‬‬
‫גם ענין ה"גורל" )"פור הוא הגורל"( שלמעלה מטו"ד‪ ,‬וכידוע שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל"‬
‫‪20‬‬ ‫דיום הכפורים‪ ,161‬שהוא "‪k‬פורים" )בכ"ף הדמיון(‪ ,‬כמו פורים‪ ,162‬ועאכו"כ פורים עצמו‪.163‬‬
‫‪21‬‬ ‫וענין זה נמשך גם ביום ט"ו בחודש שבו חוגגים פורים בכרכים המוקפים חומה‪ ,‬כולל גם הענין‬
‫‪22‬‬ ‫דכרך מוקף חומה בעבודה הרוחנית‪ ,‬כמארז"ל‪" 164‬אני חומה זו תורה"‪ ,‬שמקיף את עצמו בחומה של‬
‫‪23‬‬ ‫תורה ויראתֿשמים לעשות גבול וגדר גם בנוגע לדברים המותרים‪ ,‬כדברי רבינו הזקן‪ :165‬מה שאסור‬
‫‪24‬‬ ‫דארף מען אויך‬
‫וואס מען מעג ַ‬
‫טאר מען ניט‪ ,‬און ָ‬
‫טאר ניט‪ָ ,‬‬
‫)"וואס מען ָ‬
‫ָ‬ ‫אסור‪ ,‬וגם מה שמותר לא צריך‬
‫‪25‬‬ ‫ניט"(‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין צורך לשלול דברים האסורים‪ ,‬ואין צורך אפילו לשלול תאוות היתר‪ ,‬כיון שנכלל‬
‫‪26‬‬ ‫בהציווי‪" 166‬קדש עצמך במותר לך"‪ ,‬שזוהי מצות עשה מן התורה‪ ,167‬אלא‪ ,‬שבדברים המותרים גופא‬
‫‪27‬‬ ‫צריך לעשות גבול וגדר‪ ,‬שזהו"ע החומה‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫וכאמור‪ ,‬ה"לא ידע" דימי הפורים פועל גם על ה"ידע" שבכל השנה כולה‪ ,‬ועד שהעבודה נעשית‬
‫‪29‬‬ ‫)לא רק באופן של אתכפיא‪ ,‬אלא גם( באופן של אתהפכא‪" ,‬ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה‬

‫אחרי פ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ (162‬תקו"ז תכ"א )נז‪ ,‬ב(‪ .‬וראה תו"א שם צה‪ ,‬סע"ד ואילך‪.‬‬
‫סה"מ מלוקט שם )ובהערה ‪ 9‬שם(‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (163‬ראה תו"א שם קכא‪ ,‬א‪ .‬סה"מ מלוקט שם‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (164‬פסחים פז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (165‬שיחת פורים תש"ה ס"ד )סה"ש תש"ה ע' ‪.(72‬‬
‫אגרותֿקודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' עד )נעתק ב"היום יום"‬
‫כה אדר שני(‪.‬‬
‫‪ (166‬יבמות כ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (167‬תניא פ"ל )לט‪ ,‬א(‪ .‬וראה שם פ"ז‪ .‬פכ"ז )לד‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬
‫רמב"ן ר"פ קדושים‪.‬‬
‫‪ (156‬הוספות מג"א בתחלתו )קטז‪ ,‬ג(‪ .‬וראה גם אוה"ת מג"א‬
‫)הוצאת תש"נ( ע' רנה‪.‬‬
‫‪ (157‬נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ‪.‬‬
‫‪ (158‬שה"ש ב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (159‬ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' ‪.18‬‬
‫‪ (160‬ראה תו"א מג"א צב‪ ,‬ד ואילך‪ .‬סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע‬
‫קפט ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (161‬הן הגורל שבימינו‪" ,‬גורל אחד להוי'"‪ ,‬והן הגורל‬
‫שבשמאלו‪" ,‬גורל אחד לעזאזל"‪ ,‬כמבואר בזהר )ח"ג סב‪ ,‬ב‬
‫ואילך( שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו'‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*‪ ,‬למעלה משם הוי' )ראה אוה"ת‬
 ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬ ‫ומ‬

‫בשונאיהם"‪ ,‬ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" ‪ ,168‬שהקב"ה עוזר לכאו"א בכל המצטרך לו‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫הן ברוחניות והן בגשמיות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫– הקב"ה הוא עצם הטוב‪ ,‬וטבע הטוב להיטיב‪ ,169‬אלא שישנו הענין ד"אֿל מסתתר" ‪ ,170‬והכוונה‬ ‫‪3‬‬

‫בזה היא כדי שיחפשוהו‪ ...‬וכשמחפשים אותו בלב שלם‪ ,‬ע"י לימוד החסידות‪ ,‬וגם ההתבוננות בשפלות‬ ‫‪4‬‬

‫עצמו כו'‪ ,‬אזי נמשך ומתגלה ללא העלמות והסתרים‪ ,‬וגם למטה מעשרה טפחים‪ ,‬כמ"ש‪" 171‬פותח את‬ ‫‪5‬‬

‫ידיך ומשביע לכל חי רצון"‪" ,‬לפי רצונו ותאוותו" ‪ ,172‬מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה‪.173‬‬ ‫‪6‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪7‬‬

‫‪] .ÁÎ‬לקראת סיום ההתוועדות – שבמהלכה לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבה משקה – אמר‪[:‬‬ ‫‪8‬‬

‫כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר לי‪ ,‬שבשמחתֿתורה האחרון בחיי אביו כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע בעלמא‬ ‫‪9‬‬

‫דין‪ ,‬בשנת תר"פ‪ ,‬ביקש מאביו שיאמר לפניו דא"ח‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬שיאמר לפניו דא"ח בתנאי שקודם יקח‬ ‫‪10‬‬

‫משקה‪ ,‬ונכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר לחדרו ולקח כוס "אריק" )משקה חריף מאד‪" ,‬זעקס און ניינציקער"(‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫וכדי ששתיית המשקה לא תבלבל אותו לשמיעת המאמר‪ ,‬הכניס אצבעו לפיו והקיא את המשקה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫‪12‬‬

‫נכנס לאביו ואמר לו שקיים התנאי‪ ,‬ואז אמר אביו לפניו מאמר דא"ח‪ .‬ואח"כ דיבר עמו ע"ד היציאה‬ ‫‪13‬‬

‫זאל ַארויסגיין פון זיך און ווערן ַאן ַאנדערער"‪...‬‬

‫ממציאותו‪" ,‬ער ָ‬ ‫‪14‬‬

‫"מ'דארף ַארויסגיין פון זיך און ווערן ַאן ַאנדערער" – כל אחד ואחד‬ ‫ַ‬ ‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬ ‫‪15‬‬

‫לפי ענינו‪ .‬ולדוגמא‪ :‬ישנם החושבים שכאשר יוצאים לרחוב עם זקן לא מקופל‪ ,‬או שהעניבה אינה‬ ‫‪16‬‬

‫"דארפן זיי ַארויסגיין פון זיך"! ועד"ז‬‫במקום המתאים כפי נימוסי המדינה‪ ,‬אזי אינם בגדר האנושי‪ַ – ...‬‬ ‫‪17‬‬

‫בכאו"א לפי ענינו‪ ,‬כולל גם בנוגע לעבודה בעניני קדושה‪ ,‬בלימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬שגם בענינים‬ ‫‪18‬‬

‫"ארויסגיין פון זיך און ווערן ַאן ַאנדערער"‪.‬‬‫אלו צריכה להיות היציאה ממציאותו‪ַ ,‬‬ ‫‪19‬‬

‫]כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "קול ביער"‪ ,‬וסיפר‪ ,‬שבפורים שנת תרפ"ז‪ ,‬לאחרי ההתוועדות‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫זוראוויצער‪ 174‬על הרצפה וניגן ניגון זה[‪.‬‬‫ישב ר' יעקב ַ‬ ‫‪21‬‬

‫‪ .ËÎ‬כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לדבר על עצמו )בהמשך להנ"ל ע"ד הצורך לצאת ממציאותו(‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫פארוואס‬
‫והמשיך לדבר אודות ענין הנשיאות‪ ,‬ובין הדברים בכה ואמר‪" :‬מי אני ומה אני"‪" ,‬איך ווייס ניט ַ ָ‬ ‫‪23‬‬

‫פארבונדן צו מיר און מיר צו ַאייך"‪...‬‬‫האט מען ַאייך ַ‬ ‫פארוואס ָ‬

‫מאטערט מען מיר‪ָ ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫‪24‬‬

‫בין הדברים פנה לא' מזקני החסידים ואמר לו‪ :‬בנוגע לחנוכת בית שני מצינו‪ 175‬ש"הזקנים אשר ראו‬ ‫‪25‬‬

‫את הבית הראשון ‪ . .‬בוכים"‪ – .‬אתם‪ ,‬שהייתם אצל כ"ק אדנ"ע ואצל כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ה"ז גבורה‬ ‫‪26‬‬

‫מצדכם שאינכם בוכים‪ ...‬בשלמא אצל כ"ק אדנ"ע‪ ,‬הי' בנו יחידו ממלא מקומו‪ ,‬אבל עכשיו?!‪...‬‬ ‫‪27‬‬

‫]כמה מזקני החסידים ניגשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמרו שחסידים אינם רוצים לשמוע דיבורים‬ ‫‪28‬‬

‫כאלה‪ ,‬וא' הכריז‪" :‬איר זייט דער רבי‪ ,‬עס איז איין המשך און איין שלשלת פון דעם ַאלטן רבי'ן" ‪,176‬‬ ‫‪29‬‬

‫וביקש משקה מכ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬באמרו‪ ,‬שרוצה לקבל משקה "‪ – !"o'iax ohl`© mrc oet‬כ"ק אדמו"ר‬ ‫‪30‬‬

‫שליט"א חייך‪ ,‬ונתן לו משקה[‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫בהמשך הדברים היו גם כמה ביטויים ע"ד ההתקשרות אליו‪ ,‬ומהם‪:‬‬ ‫‪32‬‬

‫נאר ַא‬‫זאג זיך ניט ָאפּ"‪" ...‬איך בין ָ‬‫כנראה‪ ,‬אין לכם ברירה אחרת‪ ,‬וגם לי אין ברירה אחרת‪" ...‬איך ָ‬ ‫‪33‬‬

‫נאר אין איין פרט"‪.‬‬‫דארף מען זיין צום רבי'ן‪ ,‬איך בין ַא ממלא מקום ָ‬ ‫צינור"‪" ,‬מקושר ַ‬ ‫‪34‬‬

‫‪ (168‬אסתר ח‪ ,‬טז‪.‬‬
‫*( ‪."'ied iptl mze` cinrde mixiryd ipy z` gwle" oiprd zlgzda y"n lr sqep‬‬
‫‪ (174‬ראה אודותיו – סה"ש תרפ"א ע' ‪ 10‬הערה ‪ .4‬וש"נ‪.‬‬ ‫נסמן בלקו"ש חכ"ד ע' ‪ 334‬בהערה‪.‬‬ ‫‪(169‬‬
‫"כפרֿחב"ד" ב' שבט תשנ"ד )גליון ‪ (602‬ע' ‪ 18‬ואילך‪ .‬ט' שבט‬ ‫ישעי' מה‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪(170‬‬
‫תשנ"ד )גליון ‪ (603‬ע' ‪ 26‬ואילך‪.‬‬ ‫תהלים קמה‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫‪(171‬‬
‫‪ (175‬עזרא ג‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫מצו"ד עה"פ‪.‬‬ ‫‪(172‬‬
‫‪ (176‬ראה גם שיחת ש"פ ויצא ס"ט )לעיל ע' ‪.(106‬‬ ‫נוסח ברכה הג' דברהמ"ז‪.‬‬ ‫‪(173‬‬
 ‫זמ‬ ‫‪`"iyz'd mixetd bg zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫בין הדברים אמר‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ 177‬שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן"‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫שכן‪ ,‬לשם מה לומר "נשמתו ‪ "ocr‬כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו ‪."ia‬‬
‫‪4‬‬ ‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן"‪ ,‬אלא "נשמתו בי"!‪...‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪] .Ï‬כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגון ד' הבבות לאדמו"ר הזקן‪ ,‬והניגון "ניע זשוריצי ָ‬
‫כלאפּצי"‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ואח"כ אמר‪[:‬‬
‫‪7‬‬ ‫ברצוני לברך אתכם ואת עצמי‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫– כפי ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר‪ 178‬בנוגע לנתינת פדיונות‪ ,‬ששייך ליתן פדיון בינו לבין‬
‫‪9‬‬ ‫פאר זיך צו זיך ַאליין"(‪ ,‬ובפרט על הציון הקדוש של כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו‪...‬‬
‫עצמו )"געבן ַ‬
‫‪10‬‬ ‫–‬
‫‪11‬‬ ‫שברכתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בפורים דא' השנים האחרונות ‪ 179‬בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬שיהי' זה‬
‫‪12‬‬ ‫הפורים האחרון בגלות – תתקיים בפורים זה!‬
‫‪13‬‬ ‫זאל אונדז פירן ַאנטקעגן משיח'ן"‪.‬‬
‫ָ‬ ‫‪180‬‬ ‫וסיים‪" :‬און דער רבי שליט"א‬

‫‪ (179‬שיחת פורים תש"ו בסופה )סה"ש תש"ו ריש ע' ‪.(27‬‬

‫‪ (180‬ראה שיחת יום שמח"ת )לעיל ע' ‪ (52‬הערה ‪ .35‬וש"נ‪.‬‬
‫התוועדויותראהח"אגם ע'לקו"ד‪.106‬ח"ד תשט‪ ,‬סע"ב ואילך‪ .‬תורת מנחם – •‬
‫‪(177‬‬

‫‪ (178‬ראה שיחת פורים תש"ב סכ"ד )סה"ש תש"ב ע' ‪.(86‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪ ,‬כ"ב אדר‪ ,‬ה'תשי"ב‬

‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור וכו' מוהר"מ שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫א) מכתבו מיום ג' תצוה קבלתו במועדו‪...‬‬

‫ב) מוסג"פ מכתביי להתלמידים והתלמידות שהיו אצלי‪ ,‬ובטח ימסור להם באופן המתאים‪.‬‬
‫ואולי כדאי שיהיו ג"כ איזו מלים בתוספות הסברה משלו‪ ,‬כדי לחזק התקשרותם להישיבה‪ .‬ואפשר‬
‫מהראוי שמסירת המכתבים וכו' תהי' במעמד ההורים‪ ,‬או שידעו מזה עכ"פ‪ ,‬ואל בינתו אשען‪.‬‬

‫ג) מהראוי שיסביר למר‪ ...‬שארץ ישראל ועם ישראל אינם דומים לשאר הארצות והעמים‪,‬‬
‫ובמילא אף החוקים שלהם שונים הם‪ ,‬ועלינו להשען על תורת משה ולא להדמות און נאכטאנצן חוקי‬
‫העמים‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬והלכו גויים לאורך‪ ,‬וזהו אפילו בנוגע לחיי ישראל בחו"ל ובפרט כשמייסדים סדר‬
‫חיים באה"ק ת"ו‪ ,‬הרי ראשית לכל צריך לסדרם שיהיו בהתאם לרוח התורה ונעוצים ביסודותי' וכו'‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪ (179‬שיחת פורים תש"ו בסופה )סה"ש תש"ו ריש ע' ‪.(27‬‬ ‫‪ (177‬ראה גם לקו"ד ח"ד תשט‪ ,‬סע"ב ואילך‪ .‬תורת מנחם –‬
‫‪ (180‬ראה שיחת יום שמח"ת )לעיל ע' ‪ (52‬הערה ‪ .35‬וש"נ‪.‬‬ ‫התוועדויות ח"א ע' ‪.106‬‬
‫בברכת הצלחה בעבודתו בקדש‪.‬‬
‫‪ (178‬ראה שיחת פורים תש"ב סכ"ד )סה"ש תש"ב ע' ‪.(86‬‬
 ‫חמ‬

‫‪.d"kyz'd ,mixetd bg zgiy .c"qa‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫‪ .·Ò...‬בנוגע לבשורה טובה ד"ונהפוך הוא" ‪ -‬מסופר במגילה‪" :‬הרצים יצאו דחופים" ‪ ,336‬שיצאו‬ ‫‪1‬‬

‫ונסעו לפרסם את הדברים בכל מדינות המלך‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ובכן‪ :‬כיון שנמצאים כאן אלו שנוסעים כעבור ימים ספורים ‪ -‬יאמרו "לחיים"‪ ,‬ויביאו עמהם את‬ ‫‪3‬‬

‫הבשורה הטובה בנוגע ל"אורה ושמחה וששון ויקר"‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬בנוגע ללימוד ה'לקוטיֿתורה' ‪ ,337‬ועיקר‬ ‫‪4‬‬

‫כל העיקרים ‪ -‬שתהיה שנה של "אורה זו תורה"‪ ,‬ושנת אורה כפשוטה‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫]כבודֿקדושת אדמו"ר שליט"א שאל‪ :‬איפה הבחורים שנוסעים לארץ ישראל‪ ,338‬וצוה שיאמרו‬ ‫‪6‬‬

‫לחיים‪ ,339‬וינגנו ניגון שמח‪ ,‬וסיים‪[:‬‬ ‫‪7‬‬

‫ובבוא הזמן שיצטרכו לנסוע ויסעו בפועל ‪ -‬הנה "בשמחה תצאו ובשלום תובלון" ‪,340‬‬ ‫‪8‬‬

‫וכדברי רבינו נשיאנו‪ ,341‬שלא נפרדים‪ ,‬אלא ממשיכים להיות ביחד‪ ,‬ובלבד שלומדים בהתמדה ושקידה‬ ‫‪9‬‬

‫נגלה וחסידות‪ ,‬ויהיה לימוד המביא לידי מעשה‪ ,‬מתוך יראת שמים ואהבת ה'‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ .‚Ò‬ברצוני להוסיף דברֿמה בנוגע ללימוד ה'לקוטיֿתורה'‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫ובהקדמה ‪ -‬שאחד הטעמים לכך שבשנת העיבור קורין את המגילה )וכל עניני הפורים( באדר שני‬ ‫‪12‬‬

‫הוא משום "מיסמך גאולה לגאולה" ‪ ,342‬היינו‪ ,‬לסמוך את הגאולה דפורים שהיא באופן ש"אכתי עבדי‬ ‫‪13‬‬

‫אחשורוש אנן" ‪ ,98‬לגאולה השלימה שתהיה כמו הגאולה ממצרים‪ ,‬כמו שכתוב‪" 343‬כימי צאתך מארץ‬ ‫‪14‬‬

‫מצרים אראנו נפלאות"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ובכן‪ ,‬גם ב'לקוטיֿתורה' דפרשת השבוע‪ ,‬פרשת צו )כאמור לעיל )סעיף ל"ט( שזוהי הפרשה שבה‬ ‫‪16‬‬

‫חל פורים(‪ ,‬ישנם דרושים שבהם נתבאר בארוכה ענין הגאולה ‪ -‬דרושי פסח‪ ,‬ועד ששם נתבאר לא רק‬ ‫‪17‬‬

‫הענין ד"אראנו נפלאות" שבימות המשיח‪ ,‬אלא גם תכלית השלימות דלעתידֿלבוא שתהיה בהמשך ימות‬ ‫‪18‬‬

‫המשיח‪ ,‬ועד להענין ד"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" ‪ - 344‬מנוחה שלמעלה מעליות‪.345‬‬ ‫‪19‬‬

‫ובזה רואים גם איך שבפנימיות התורה מתבארים ‪ -‬ברמז ובפירוש ‪ -‬גם ענינים של דרוש וסוד עד‬ ‫‪20‬‬

‫לפשט כפשוטו‪ ,‬כאשר לומדים כדבעי כו'‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫אלו שיכולים ללמוד בעיון ‪ -‬מה טוב‪ ,‬ועלֿכלֿפנים יש ללמוד )"דורכלערנען"( בכל שבוע ושבוע‬ ‫‪22‬‬

‫את הדרושים של הפרשה באופן דלמיגרס‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪ -‬אבל‪ ,‬באופן דלמיגרס בתורה שבעלֿפה‪ ,‬ששונה מהאופן דלמיגרס בתורה שבכתב‪ ,‬שהרי בלימוד‬ ‫‪24‬‬

‫תורה שבכתב יכול לברך גם מי שלא ידע מאי דקאמר‪ ,‬מהֿשאיןֿכן בתורה שבעלֿפה שצריך להבין‬ ‫‪25‬‬

‫לכלֿהפחות באופן שטחי‪- 346‬‬ ‫‪26‬‬

‫שבאופן כזה ביכלתו של כל אחד ואחד לסיים במשך השבוע‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫ישעי' נה‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪(340‬‬ ‫‪ (336‬אסתר ג‪ ,‬טו‪.‬‬

‫אג"ק שלו ח"ד ע' רנז )נעתק ב"היום יום" י אד"ש(‪.‬‬ ‫‪(341‬‬ ‫‪ (337‬ראה לעיל סנ"ג‪.‬‬
‫תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חי"ט ע' ‪ .220‬וש"נ‪.‬‬ ‫וראה גם‬ ‫‪ (338‬ושאל בבת שחוק‪ :‬האם הם כבר ישנים?!‪...‬‬
‫מגילה ו‪ ,‬סע"ב‪.‬‬ ‫‪(342‬‬ ‫‪ (339‬לא' המסובים שאמר שדירתו בארץ ישראל‪ ,‬אמר כ"ק‬
‫מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪(343‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אבל עכשיו אתה נמצא כאן; אמור "לחיים"‪,‬‬
‫תמיד בסופה‪.‬‬ ‫‪(344‬‬ ‫ותביא עמך בשורה משמחת לארץ ישראל‪.‬‬
‫ראה גם תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חל"ו ע' ‪ .186‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(345‬‬ ‫כן אמר ‪ -‬בבת שחוק ‪ -‬שנמצאים כאן אורחים מירושלים‪ ,‬שהם‬
‫ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(346‬‬ ‫במעמד ומצב ד"מוקף חומה"‪ :‬מ'קען זיך צו זיי ניט צורירן!‪...‬‬
 ‫טמ‬ ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫ויש לעשות זאת מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬וכדברי ה'תורת כהנים' שהובא בפירש"י בתחלת הסדרה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫"אין צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות" ‪ -‬שמכאן ולהבא יומשך כן בלימוד פנימיות התורה בהתמדה‬
‫‪3‬‬ ‫ושקידה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫וזה יהיה הכנה וכלי‪ ,‬שבקרוב ממש יוליכנו רבינו נשיאנו‪ ,‬נשיא דורנו ‪ -‬והוא בראשנו ‪ -‬לקראת משיח‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫ונלמד ממנו תורתו של משיח‪ ,‬רזין דרזין דאורייתא‪ ,‬שעל זה נאמר‪" 347‬ישקני מנשיקות פיהו כי טובים‬
‫‪6‬‬ ‫דודיך מיין"‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫]כבודֿקדושת אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגון הכנה‪ ,‬ואחרֿכך הניגון של רבינו הזקן[‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪8‬‬ ‫‪ .„Ò‬לאחרי שניגנו ניגון הכנה‪ ,‬אמר כבודֿקדושת אדמו"ר שליט"א מאמר )כעין שיחה( דיבורֿ‬
‫‪9‬‬ ‫המתחיל מגילה נקראת כו'‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫]כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגון רבינו הזקן בן ד' הבבות )בבא הד' ‪ -‬פעם אחת(‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫כלאפּצי"‪ .‬אחרֿכך התחיל לנגן "הושיעה את עמך"‪ .‬ואחרֿכך צוה לנגן "אני‬ ‫והניגון "ניע זשוריצי ָ‬
‫‪12‬‬ ‫מאמין"‪" ,‬אבינו מלכנו" ו"כי בשמחה תצאו"[‪.‬‬

‫∑‬
‫‪.d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy .c"qa‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪1‬‬ ‫‡‪ .‬על הפסוק "צו את אהרן" ‪ -‬דלכאורה אינו מובן‪ :‬מדוע נאמר הלשון "צו"‪ ,‬ולא "דבר" או "אמור"‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫כלשון הרגיל בתורה ‪ -‬מפרש רש"י‪" :‬אין צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות‪ ,‬אמר רבי שמעון‪ ,‬ביותר‬
‫‪3‬‬ ‫צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס"‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫וצריך להבין‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫א( בפרשיות שלפני זה מצינו כמה פעמים )לא רק דיבור או אמירה‪ ,‬אלא גם( לשון ציווי ‪" -‬כאשר‬
‫‪6‬‬ ‫‪ dev‬ה' את משה" ‪ ,1‬וכן "ואתה ‪ .2 "devz‬ואם יש קושי בלשון ציווי ‪ -‬היה רש"י צריך לפרש זאת בפרשיות‬
‫‪7‬‬ ‫שלפניֿזה?‬
‫‪8‬‬ ‫]ומה שכתב ה'שפתי חכמים' )לתרץ "למה לא פירש רש"י זה לעיל אקרא דפרשת תצוה"( ששם מובן‬
‫‪9‬‬ ‫מעצמו הצורך בזירוז "משום שצריך אומנות יתירה לגרגרו בראש הזית ולכותשו במכתשת שיהיה בלא‬
‫‪10‬‬ ‫שמרים" ‪ -‬אינו מובן‪ ,‬שהרי רש"י לא בא לפרש ‪ mrhd‬שיש צורך בזירוז‪) 3‬שאז היה אפשר לומר שבפרשת‬
‫‪11‬‬ ‫תצוה אין צורך לפרש טעם הזירוז‪ ,‬כיון שמובן בפשטות שהזירוז בא משום שצריך אומנות יתירה(‪ ,‬אלא‬
‫‪12‬‬ ‫גם ‪ yexitd mvr‬ד"צו" שהוא "לשון זירוז"‪ ,‬ואם כן‪ ,‬היה צריך להקדים ולפרש זאת ב"ואתה תצוה"[‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ב( קושיא גדולה יותר‪ :‬כללו של רש"י "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות"‪ ,‬אינו מתאים לכאורה‬
‫‪14‬‬ ‫בנוגע ללשון ציווי שנאמר במעשה המשכן )"כאשר צוה ה' את משה"(‪ ,‬שהרי עשיית המשכן וכליו היתה‬
‫‪15‬‬ ‫רק פעם אחת‪ ,‬ואינה ציווי לדורות?‬

‫‪ (3‬ברשימה נוספת‪ :‬שהרי גם כאן מובן מעצמו הצורך בזירוז‬ ‫‪ (347‬שה"ש א‪ ,‬ב ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ -‬בגלל "שיש בו חסרון כיס"‪.‬‬ ‫‪ (1‬פקודי לח‪ ,‬כב‪ .‬לט‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ (2‬ר"פ תצוה‪.‬‬
 ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬ ‫נ‬

‫ג( דרכו של רש"י לפרש פשוטו של מקרא על אתר‪ ,‬ולא לקבוע כללים ששייכים גם לפסוקים אחרים‬ ‫‪1‬‬

‫)אלאֿאםֿכן ניתוסף עלֿידיֿזה בפירוש כתוב זה(‪ .‬ועלֿפיֿזה‪ ,‬היה צריך רש"י לפרש תיבת "צו" כאן‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫שהיא "לשון זירוז"‪ ,‬ולמה אומר בלשון של כלל‪" ,‬אין צו אלא לשון זירוז"?‬ ‫‪3‬‬

‫ד( גם צריך להבין‪ :‬מדוע מזכיר רש"י את שמו של בעל המאמר ‪" -‬אמר רבי שמעון"‪ ,‬הרי רש"י‬ ‫‪4‬‬

‫מביא רק מה שנוגע לפירוש הכתובים‪ ,‬שלכן‪ ,‬גם כשמביא מדרשי חז"ל‪ ,‬משמיט רש"י את הענינים‬ ‫‪5‬‬

‫שאינם נוגעים לפשטות הכתובים‪ ,‬ואם כן‪ ,‬היה יכול להביא רק המאמר "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום‬ ‫‪6‬‬

‫שיש בו חסרון כיס"‪ ,‬מבלי להזכיר שם בעל המאמר?‬ ‫‪7‬‬

‫·‪ .‬והביאור בזה‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫לשון ציווי שמצינו בפרשיות שלפניֿזה הוא בדרך ‪ - xetiq‬כמו "כאשר צוה ה' את משה"‪ ,‬וכן "ואתה‬ ‫‪9‬‬

‫תצוה"‪ ,‬כפי שמפרש רש"י על הפסוק "צו גו' ויקחו אליך שמן גו'" שבפרשת אמור‪" :4‬זו פרשת מצות‬ ‫‪10‬‬

‫הנרות‪ ,‬ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה‪ ,‬וכן משמע‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫ואתה ‪ zeevl jteq‬את בני ישראל על כך"; ואילו בפרשתנו ‪ -‬נאמר לשון ציווי )לא בדרך סיפור‪ ,‬אלא(‬ ‫‪12‬‬

‫בדרך ‪.d`xed‬‬ ‫‪13‬‬

‫וכיון שבפרשתנו נאמר ‪ dpey`xl‬לשון ציווי )לא בדרך סיפור‪ ,‬אלא( בדרך הוראה )אף שבדרך כלל‬ ‫‪14‬‬

‫באות הוראות התורה בלשון דיבור או אמירה(‪ ,‬לכן צריך רש"י לפרש‪" :‬אין צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד‬ ‫‪15‬‬

‫ולדורות"; מהֿשאיןֿכן בדרך סיפור משתמש הכתוב בלשון ציווי גם בענין שאין בו זירוז מיד ולדורות‬ ‫‪16‬‬

‫)כבסיפור אודות מעשה המשכן‪ ,‬כנזכר לעיל(‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪6‬‬‫ולהעיר‪ ,‬שבמסכת קידושין‪ 5‬שנינו "כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז‪ ,‬מיד ולדורות‪ ,‬זירוז דכתיב‬ ‫‪18‬‬

‫וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו )וכן הוא ב'ספרי' על הפסוק‪ ,(6‬מיד ולדורות דכתיב‪ 7‬מן היום אשר צוה‬ ‫‪19‬‬

‫ה' והלאה לדורותיכם"‪ ,‬ופסוקים אלו הם בדרך ‪ .xetiq‬אבל‪ ,‬אין להקשות מחלק ההלכה שבתורה על חלק‬ ‫‪20‬‬

‫הפשט שבתורה‪ ,‬כמדובר כמה פעמים‪ 8‬שכל חלק בתורה יש לו כללים משלו‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ועלֿפיֿזה מובן גם מדוע רש"י לא מביא ראיה לדבריו מהפסוקים שנזכרו בקידושין )וב'ספרי'(‪ ,‬כפי‬ ‫‪22‬‬

‫שכותב בכמה מקומות "וכן הוא אומר" וכיוצא בזה )וכאשר אין ראיה ממקום אחר‪ ,‬כותב רש"י "אין‬ ‫‪23‬‬

‫לו דמיון במקרא" ‪ - (9‬כיון שפסוקים אלו נאמרו בדרך סיפור‪ ,‬ואילו בפירוש רש"י על דרך הפשט הרי‬ ‫‪24‬‬

‫זה דוקא כאשר הלשון ציווי בא בדרך הוראה‪ ,‬ולא בדרך סיפור‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫ולכן כותב רש"י פירושו בלשון של כלל‪" ,‬אין צו אלא לשון זירוז כו'" ‪ -‬כדי להדגיש את החידוש‬ ‫‪26‬‬

‫‪ df weqtay‬לגבי הפסוקים שלפניֿזה שבהם נזכר לשון ציווי )שלכן צריך רש"י לפרש פסוק זה דוקא(‪,‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ epnny‬דוקא למדים ‪ llk‬ש"אין צו אלא לשון זירוז כו'"‪ ,‬כיון שנאמר בדרך הוראה‪ ,‬ולא בדרך סיפור‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‚‪ .‬וממשיך רש"י‪" ,‬אמר רבי שמעון‪ ,‬ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס"‪:‬‬ ‫‪29‬‬

‫בביאור מאמר רבי שמעון ‪ -‬כתב הרמב"ן‪" :‬אמר תנא קמא‪ ,‬אין צו אלא זירוז מיד ולדורות‪ ,‬לומר‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫שהפרשיות שירצה הכתוב לזרז בהם ולומר שיעשה מיד וינהג הדבר לדורות‪ ,‬יאמר בהן צו‪ ,‬ובשאר‬ ‫‪31‬‬

‫הפרשיות יאמר דבר אל בני ישראל או אמור להם‪ .‬ובא רבי שמעון לחלוק ולומר שפעמים יבוא הלשון‬ ‫‪32‬‬

‫הזה )"צו"( בדבר שאינו מיד ולדורות‪ ,‬בעבור שיש בו חסרון כיס"‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫אבל‪ ,‬עלֿפיֿזה צריך ביאור ‪ -‬מהו ה"חסרון כיס" שבהקרבת התמיד?‬ ‫‪34‬‬

‫וכפי שמצינו שקלאֿוטריא בזה במפרשי רש"י‪:‬‬ ‫‪35‬‬

‫א( יש מפרשים שה"חסרון כיס" הוא בגלל שזהו קרבן שהקריבו שתי פעמים בכל יום‪ ,‬או בגלל‬ ‫‪36‬‬

‫‪ (7‬שלח טו‪ ,‬כג‪.‬‬ ‫‪ (4‬כד‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ (8‬ראה תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חמ"ב ס"ע ‪ .260‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (5‬כט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (9‬פרש"י ויחי מט‪ ,‬יא‪ .‬וארא ז‪ ,‬יא‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (6‬ואתחנן ג‪ ,‬כח‪.‬‬
 ‫אנ‬ ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫הצורך בריבוי עצים )כמו שכתב ה'אור החיים' "שהוא על התמדת העצים ‪ . .‬שתהיה האש אוכלת עצים‬
‫‪2‬‬ ‫כל הלילה כו'"(‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ואינו מובן‪ :‬כיון שהעולה והעצים היו באים מממון הציבור‪ ,‬ולא מממון הכהנים‪ ,‬הרי "חסרון כיס"‬
‫‪4‬‬ ‫זה היה נוגע בעיקר לישראלים‪ ,‬ולא לכהנים )ובפרט לפי הדעה שכהנים אינם חייבים ליתן מחצית‬
‫‪5‬‬ ‫השקל‪ ,(10‬ואם כן‪ ,‬אין מקום לומר "צו את אהרן ואת בניו" ‪ -‬שיהיה צורך לזרז את הכהנים בגלל‬
‫‪6‬‬ ‫ה"חסרון כיס" של הישראלים?‬
‫‪7‬‬ ‫ב( יש מפרשים‪ 11‬שה"חסרון כיס" של הכהנים התבטא בכך שלא קיבלו חלק מקרבן התמיד‪ ,‬כיון‬
‫‪8‬‬ ‫שהיה קרבן עולה‪" ,‬כולה כליל" ‪) 12‬ובכמה דפוסים הכניסו זאת בפירוש רש"י בחצאי עיגול(‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫וגם תירוץ זה אינו מספיק‪ ,‬כי‪ :‬נוסף לכך שגם בקרבן עולה קיבלו הכהנים עור העולה‪ - 13‬הרי ענין‬
‫‪10‬‬ ‫זה אינו הפסד‪ ,‬אלא מניעת הריוח בלבד )וגודל החילוק שביניהם ‪ -‬שנוגע לכמה וכמה הלכות ‪ -‬מובן‬
‫‪11‬‬ ‫גם בשכל הבריא(‪ ,‬ואילו הלשון "חסרון כיס" מורה על הפסד‪ ,‬ולא רק על מניעת הריוח?‬
‫‪12‬‬ ‫יש מפרשים ‪ 14‬שמביאים ראיה שגם מניעת הריוח נחשבת לחסרון כיס‪ ,‬ממה שכתוב בירושלמי ‪15‬‬
‫‪13‬‬ ‫"המבטל כיס של חבירו )שמעכב ומחזיק את כספו של חבירו‪ ,‬שלא ברצונו‪ ,‬למשך זמן‪ ,‬שעלֿידיֿזה‬
‫‪14‬‬ ‫מבטל את הריוח שחבירו היה יכול להרויח מכספו במשך זמן זה( אין לו עליו אלא תרעומת"‪ .‬אבל‬
‫‪15‬‬ ‫באמת‪ ,‬לא זו בלבד שאין זו ראיה‪ ,‬אלא אדרבה ‪ -‬שהרי לשון הירושלמי הוא "‪ lhand‬כיס"‪ ,‬ולא ‪xqgnd‬‬
‫‪16‬‬ ‫כיס‪ ,‬היינו‪ ,‬שמניעת הריוח נחשבת רק לביטול כיס‪ ,‬ולא לחסרון כיס‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫ואפילו 'אם תמצא לומר' שגם מניעת הריוח יכולה להקרא בשם "חסרון כיס"‪ ,‬הרי בודאי אין זה‬
‫‪18‬‬ ‫פשטות הלשון ד"חסרון כיס"‪ ,‬שמשמעותו לא רק מניעת הריוח אלא גם הפסד‪ .16‬וכיון שפירוש רש"י‬
‫‪19‬‬ ‫הוא על דרך הפשט‪ ,‬בשביל בן חמש למקרא שלומד פשוטו של מקרא‪ ,‬הרי גם לשון רש"י צריך להיות‬
‫‪20‬‬ ‫כפשטות הלשון‪ .‬ואם כוונת רש"י היא למניעת ריוח ‪ -‬לא היה לו לכתוב זאת בלשון "חסרון כיס"‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ג( הרמב"ן כתב‪" :‬ויתכן שנאמר שיש בצו זה חסרון כיס לכהנים בעבור זה קרבן אהרן ובניו‪ 17‬הנמשך‬
‫‪22‬‬ ‫בצוואה זו"‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫אבל‪ ,‬כיון שרש"י כתב פירושו על דרך הפשט )כנזכר לעיל(‪ ,‬הרי אם כוונת רש"י ב"חסרון כיס"‬
‫‪24‬‬ ‫היתה למה שכתוב ‪" df ixg`l‬זה קרבן אהרן ובניו"‪ ,‬בודאי היה כותב זאת בפירוש‪ ,‬כדי שהבן חמש‬
‫‪25‬‬ ‫למקרא )או גם המלמד‪ ,(...‬לא יהיה במצב של מבוכה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫„‪ .‬ויש לומר הביאור בזה‪:‬‬
‫‪27‬‬ ‫לשון רש"י הוא "אמר רבי שמעון" ‪ -‬כגירסת ה'תורת כהנים' כאן‪ ,‬ולא "רבי שמעון אומר" ‪ -‬כגירסת‬
‫‪28‬‬ ‫ה'ספרי' ‪ .18‬ומזה מוכח‪ ,‬שרבי שמעון `‪ wleg epi‬על תנאֿקמא )וסובר שפעמים יבוא הלשון הזה )"צו"(‬
‫‪29‬‬ ‫בדבר שאינו מיד ולדורות‪ ,‬בעבור שיש בה חסרון כיס‪ ,‬כפירוש הרמב"ן(‪ ,‬אלא רק ‪ siqen‬על דבריו‪ ,‬והיינו‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫שגם רבי שמעון סובר ש"אין צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות"‪ ,‬אלא שמוסיף‪ ,‬שגם "במקום שיש בו‬
‫‪31‬‬ ‫חסרון כיס" )גם בענין שאינו "מיד ולדורות"( "צריך הכתוב לזרז"‪ ,‬אם כי לא בלשון "צו"‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫והטעם שרש"י בוחר גירסא זו )שרבי שמעון אינו חולק על תנאֿקמא‪ ,‬אלא רק מוסיף על דבריו( ‪-‬‬
‫‪33‬‬ ‫בגלל שזוהי משמעות הלשון "‪ xzeia‬צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס"‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שמאמר רבי שמעון "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס"‪ ,‬הוא ‪ipta oipr‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ,envr‬שאינו שייך לפירוש ד"צו"‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ן ש"מדרשו של רבי שמעון אינו על זו הצוואה‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫כי כאן אין בו חסרון כיס לבני אהרן המצווים בה"‪.‬‬

‫ב"מ פ"ה ה"ג‪.‬‬ ‫‪(15‬‬ ‫שקלים פ"א מ"ג‪.‬‬ ‫‪(10‬‬

‫ראה גם לקו"ש ח"ט ע' ‪ 134‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(16‬‬ ‫ראה משכיל לדוד כאן‪.‬‬ ‫‪(11‬‬
‫פרשתנו שם‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪(17‬‬ ‫פרש"י יתרו יח‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪(12‬‬
‫ר"פ נשא‪.‬‬ ‫‪(18‬‬ ‫פרשתנו ז‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪(13‬‬
‫ראה דברי דוד כאן‪.‬‬ ‫‪(14‬‬
 ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬ ‫בנ‬

‫ועלֿפיֿזה‪ ,‬אין צורך בכל השקלאֿוטריא הנ"ל מהו החסרון כיס שבקרבן התמיד‪ ,‬כי מה שנאמר "צו"‬ ‫‪1‬‬

‫בקרבן תמיד הוא )לא בגלל חסרון כיס‪ ,‬אלא( בגלל ש"צו" הוא "לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות"‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .‰‬אך עלֿפיֿזה אינו מובן‪ :‬מדוע מביא רש"י מאמרו של רבי שמעון‪ ,‬בה בשעה שאין זה נוגע‬ ‫‪3‬‬

‫להפירוש ד"צו את אהרן גו'"‪ ,‬שאין זה מקום שיש בו חסרון כיס?‬ ‫‪4‬‬

‫בשלמא ה'תורת כהנים' וה'ספרי'‪ ,‬להיותם ספרי הלכות‪ ,‬לכן מביאים מאמר רבי שמעון‪ ,‬כיון שזוהי‬ ‫‪5‬‬

‫הוראה עבור הרב‪ ,‬כיצד להתנהג עם בני עדתו‪ ,‬וכן מלמד בנוגע לתלמידיו‪ ,‬וכל מדריך ומחנך בנוגע‬ ‫‪6‬‬

‫למודרכיו ומחונכיו‪ ,‬שבמקום שיש בו חסרון כיס צריך להיות זירוז ביותר; מהֿשאיןֿכן רש"י שמפרש‬ ‫‪7‬‬

‫פשוטו של מקרא‪ ,‬לא היה צריך כלל להביא מאמרו של רבי שמעון‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪ .Â‬ויש לומר‪ ,‬שבהבאת מאמרו של רבי שמעון‪ ,‬בא רש"י להבהיר ענין אחר ‪ -‬ובהקדים‪:‬‬ ‫‪9‬‬

‫במסכת חגיגה‪ 19‬שנינו‪" :‬עולת תמיד העשויה בהר סיני‪ ,20‬רבי אלעזר אומר‪ ,‬מעשיה נאמרו בסיני‬ ‫‪10‬‬

‫והיא עצמה לא קרבה‪ .‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬קרבה ושוב לא פסקה וכו'"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שלדעת רבי אלעזר לא‬ ‫‪11‬‬

‫הקריבו במדבר קרבן תמיד‪ ,‬ולדעת רבי עקיבא הקריבו קרבן תמיד גם במדבר‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫ויש מפרשים‪ ,21‬שהפלוגתא דתנאֿקמא ורבי שמעון )לפי גירסת ה'ספרי'( תלויה בפלוגתא דרבי אלעזר‬ ‫‪13‬‬

‫ורבי עקיבא‪ :‬תנאֿקמא דסביראֿליה "אין צו אלא ‪ cin . .‬ולדורות"‪ ,‬עלֿכרחך סביראֿליה כרביֿעקיבא‬ ‫‪14‬‬

‫שגם במדבר הקריבו התמיד‪ ,‬ואילו רבי שמעון דסביראֿליה שהלשון "צו" נאמר "במקום שיש בו חסרון‬ ‫‪15‬‬

‫כיס" גם אם אינו "מיד ולדורות"‪ ,‬יכול לסבור גם כרבי אלעזר שבמדבר לא הקריבו התמיד‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫ועלֿפיֿזה נמצא שהפירוש "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות" תלוי במחלוקת‪ ,‬ואינו לכולי עלמא‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫וכדי להבהיר שהפירוש ד"צו את אהרן" "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות" הוא אליבא דכולי‬ ‫‪18‬‬

‫עלמא ‪ -‬מוסיף רש"י "`‪) oerny iax xn‬ולא רבי שמעון אומר( ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו‬ ‫‪19‬‬

‫חסרון כיס"‪ ,‬היינו‪ ,‬שעיקר כוונת רש"י היא )לא לתוכן מאמרו של רבי שמעון‪ ,‬שאינו שייך לנדון דידן‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫אלא( להורות שרבי שמעון לא פליג על תנאֿקמא‪ ,‬ונמצא‪ ,‬שהפירוש "אין צו אלא לשון זירוז מיד‬ ‫‪21‬‬

‫ולדורות" הוא לפי כל הדעות שנזכרו ב'תורת כהנים' בפירוש ‪.df weqt‬‬ ‫‪22‬‬

‫ויש להוסיף‪ ,‬שענין זה )נוגע לא רק לפשוטו של מקרא‪ ,‬שזהו עיקר ענינו של פירוש רש"י‪ ,‬אלא( יש‬ ‫‪23‬‬

‫בו גם 'נפקא מינה' להלכה‪:‬‬ ‫‪24‬‬

‫בנוגע לפלוגתא דרבי אלעזר ורבי עקיבא הכלל הוא אמנם שהלכה כרבי עקיבא מחבירו‪ ,22‬ולדעת‬ ‫‪25‬‬

‫רבי עקיבא היתה הקרבת התמיד מיד )גם במדבר(;‬ ‫‪26‬‬

‫אבל בנוגע לדרשת ה'ספרי' ‪ -‬אם נאמר שרבי שמעון פליג על תנאֿקמא‪ ,‬וסביראֿליה שלשון "צו"‬ ‫‪27‬‬

‫יכול להאמר גם בדבר שאינו "מיד ולדורות" )ובמילא אפשר לומר שסביראֿליה שהקרבת התמיד לא‬ ‫‪28‬‬

‫היתה מיד‪ ,‬כדעת רבי אלעזר שלא הקריבו התמיד במדבר( ‪ -‬הרי יתכן שתנאֿקמא הוא רבי מאיר )כמו‬ ‫‪29‬‬

‫במשנה‪ ,‬שסתם משנה רבי מאיר‪ ,(23‬ורבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון‪ ;24‬מהֿשאיןֿכן עלֿפי‬ ‫‪30‬‬

‫האמור שרבי שמעון לא פליג על תנאֿקמא‪ ,‬הרי לכולי עלמא "אין צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות"‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ .Ê‬בהמשך השיחה ‪ -‬שהוגהה עלֿידי כבודֿקדושת אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ונדפסה ב'לקוטי שיחות' חלק‬ ‫‪32‬‬

‫ז עמוד ‪ 30‬ואילך ‪ -‬נתבאר הטעם שבציוויי התורה )מהֿשאיןֿכן בסיפורים( נאמר לשון "צו" רק בציווי‬ ‫‪33‬‬

‫שהוא באופן של "זירוז מיד ולדורות"‪ ,‬עלֿפי פנימיות התורה‪") 25‬יינה של תורה" שבפירוש רש"י(‪:‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪ (25‬ולהעיר‪ ,‬שבדרך הפשט אין לשאול מהו טעם החילוק בין‬ ‫ו‪ ,‬ריש ע"ב‪.‬‬ ‫‪(19‬‬
‫ציווי לסיפור‪ ,‬כיון שכן הוא ע"פ הסגנון בלשון הקודש; אבל‬ ‫פינחס כח‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪(20‬‬
‫בפנימיות הענינים הרי זו שאלה שדורשת ביאור והסבר‪.‬‬ ‫ראה גם תורה תמימה כאן‪.‬‬ ‫‪(21‬‬
‫וכמדובר כמ"פ )ראה בהנסמן בהערה ‪ (8‬שאף שד' החלקים‬ ‫עירובין מו‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(22‬‬
‫פשט רמז דרוש וסוד שבתורה נשתלשלו זמ"ז‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬יש‬ ‫שם צו‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(23‬‬
‫לכל חלק הכללים שלו‪ .‬וכשם שיש ענינים שיכולים לשאול רק‬ ‫ראה אנציק' תלמודית ערך הלכה סכ"א )כרך ט ע' רצו(‪.‬‬ ‫‪(24‬‬
‫בחלק הפשט‪ ,‬ולא בחלק הדרוש‪ ,‬וכמאמר "אין משיבין על‬ ‫וש"נ‪.‬‬
 ‫גנ‬ ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫כללות ענין המצוות הוא צוותא וחיבור עם הקדושֿברוךֿהוא‪ ,‬אלא שבציוויים שנאמרו בלשון "‪"xac‬‬
‫‪2‬‬ ‫או "`‪ ,"xen‬שבהם נשארת ליהודי בחירה מוחלטת‪ ,‬ישנו רק הצוותא וחיבור שעלֿידי ‪) ieeivd mvr‬גם אם‬
‫‪3‬‬ ‫חסֿושלום לא יקיימם בפועל‪ ,‬שגם אז ישאר צוותא וחיבור באופן שלילי עלֿכלֿפנים‪ ,‬דאףֿעלֿפי שחטא‬
‫‪4‬‬ ‫למצוה )קצת( ממשלה שיהיה מוכרח לקיים‬ ‫ישראל הוא‪ ;(26‬מהֿשאיןֿכן בלשון "‪ ,27 "ev‬שמורה שיש ַ‬
‫‪5‬‬ ‫הציווי ‪ -‬נעשה כבר צוותא וחיבור בדרך חיוב‪ enk ,‬בעת ‪ meiw‬המצוה‪.28‬‬
‫‪6‬‬ ‫ואף שקיום כל המצוות הוא בבחירה חפשית ‪ -‬יש חילוק בין מצוות שבקו הימין‪ ,‬שנאמרו בלשון‬
‫‪7‬‬ ‫"אמור"‪ ,‬ומצוות שבקו השמאל‪ ,‬שנאמרו בלשון "דבר"‪ ,‬למצוות שנאמרו בלשון "צו"*‪ ,‬שהם בקו‬
‫‪8‬‬ ‫האמצעי )תפארת(**‪ ,‬כי מעלת קו האמצעי היא שעולה עד פנימיות הכתר‪ ,30‬ומבריח מן הקצה אל‬
‫‪9‬‬ ‫הקצה‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמצוות אלו נוגעות למעלה בפנימיות הרצון וגם בפנימיות הנפש‪ ,‬ולכן בטוחים שיתקיימו‬
‫‪10‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כי מצד קו האמצעי‪ ,‬הנה התוקף דפנימיות הנשמה ‪ -‬שבוחרת תמיד רק בטוב ‪ -‬נמשך וחודר‬
‫‪11‬‬ ‫גם בכחות הגלויים‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫עד למעשה בפועל‪,‬‬ ‫‪ytpd zegka‬‬ ‫וזהו תוכן הענין ד"אין צו אלא לשון זירוז" ‪ -‬בנוגע לאופן ההמשכה‬
‫‪13‬‬ ‫וגם ‪" - mlera‬מיד ולדורות"‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫ו"ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס" ‪ -‬כי ענין הצדקה קשור עם "בכל מאדך" ‪ ;31‬עלֿידי הצדקה‬
‫‪15‬‬ ‫עולה כללות נפשו החיונית‪ ,‬דכיון שבמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו הרי נותן חיי נפשו לה' )"חסרון‬
‫‪16‬‬ ‫כיס"(‪ ,‬וגם חלקו בעולם )"במקום"( ‪ ,32‬ולכן הרי זה צריך להיות מפנימיות הנשמה )זירוז( ביותר‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫והשייכות לרבי שמעון דוקא ‪ -‬כיון שאצלו היתה תכלית ההתקשרות באופן ד"בחד קטירא‬
‫‪18‬‬ ‫אתקטרנא" ‪ ,33‬והמשיך זאת בעולם‪ ,‬חיבור מעלה ומטה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .Á‬בהמשך להמדובר בשבתות שלפני זה‪ 34‬אודות לימוד ה'לקוטיֿתורה' השבועי ‪ -‬הנה בשבוע זה‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫מלבד המאמרים השייכים לפרשת השבוע‪ ,‬צריכים ללמוד גם מאמרי חג הפסח; לכל הפחות ‪ -‬לקבל על‬

‫‪ -‬הרי בקו האמצעי )וכן בת"ת וכיוצא בזה( יש ע"ס‬ ‫ואמרת" ‪29‬‬
‫*( ומה שיש מצוות שנאמרו בב' לשונות‪ ,‬כמו "צו גו'‬
‫וכו'‪.‬‬
‫**( ואף שב"צו את אהרן" מדובר אודות קרבנות‪ ,‬קו העבודה )גבורה( ‪ -‬הרי כאן מדובר ‪ `l‬במדרגת העבודה בכלל‪ ,‬כי‬
‫אם בקרבן מסויים‪ ,‬וכמו דפשיטא ששלמים ‪ -‬תפארת‪ ,‬פסח ‪ -‬מלכות וכו'‪.‬‬

‫וחיבור בדרך חיוב‪ ,‬לכן כבר עתה יכול הסיפור להאמר בלשון‬
‫ציווי‪.‬‬
‫‪ (29‬פינחס כח‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (30‬ולהעיר‪ ,‬שענינה של תפארת הוא ל"אסתכלא ביקרא‬
‫דמלכא" )ראה זהר ח"א קצט‪ ,‬א‪ .‬ח"ב רמז‪ ,‬ב‪ .‬ח"ג יג‪ ,‬א(‪ ,‬והרי‬
‫ענין ההסתכלות מגיע בפנימיות המלך יותר‪.‬‬
‫ולהעיר מהמבואר בתניא )ספ"ד( בנוגע לה"מחבק את המלך"‪,‬‬
‫ש"אין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו‬ ‫"שכולם אינם משנים תפקידם ופקודתו ית' שמרה רוחם"‪ ,‬ואילו‬
‫כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים‪ ,‬מאחר‬
‫שגוף המלך בתוכם" ‪ -‬שענין זה הוא בכללות‪ ,‬בנוגע ליחס של‬
‫הלבושים לגבי המלך עצמו‪ ,‬שאין חילוק ביניהם כו'‪ ,‬אבל‬
‫בפרטיות יותר‪ ,‬הנה קו האמצעי‪ ,‬תפארת‪ ,‬מגיע למעלה יותר במלך‬
‫עצמו ‪ -‬בפנימיות הכתר )לא כמו קו הימין והשמאל שמגיעים רק‬
‫בחיצוניות הכתר(‪.‬‬
‫‪ (31‬ואתחנן ו‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ (32‬ראה תניא פל"ז‪.‬‬
‫‪ (33‬זח"ג רפח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (34‬שיחת ש"פ ויקרא‪ ,‬ס"כ )תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חמ"ב‬
‫ע' ‪ .(340‬וש"נ‪.‬‬
‫לא ידח ממנו נדח‪ ,‬ובודאי יתקיים הציווי בפועל‪ ,‬ויהי' הצוותא‬
‫הדרוש" )שעה"פ שמות א‪ ,‬יד‪ .‬ועוד(‪ ,‬כך יש גם ענינים שאינם‬
‫שאלה בחלק הפשט‪ ,‬כי אם בשאר חלקי התורה‪.‬‬
‫ובפרט ע"פ שיטת חסידות חב"ד‪ ,‬שכל ענין צריך לבוא‬
‫בהשגה‪ ,‬ועד שיהי' מובן גם בשכל אנושי ‪ -‬בודאי יש צורך לבאר‬
‫החילוק בין ציווי לסיפור בנוגע ללשון "צו"‪.‬‬
‫‪ (26‬ואף שמבואר בתניא )פכ"ד( שהאדם החוטא גרוע יותר‬
‫מ)אומות העולם ו(בעלי חיים הטמאים‪ ,‬ועד שאפילו יתוש קדמך‪,‬‬
‫האדם החוטא עושה היפך הרצון ‪ -‬הרי בזה גופא שאומרים שהוא‬
‫עושה היפך הרצון‪ ,‬מודגשת מעלת איש ישראל‪ ,‬שיש לו שייכות‬
‫להרצון‪ ,‬ולכן רק הוא יכול לעשות היפך הרצון‪.‬‬
‫‪ (27‬ג' הלשונות שבהם נאמרו כל עניני התורה‪ ,‬ובלשון רש"י‬
‫בהתחלת ספר ויקרא‪" :‬לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציוויים‬
‫כו'"‪ ,‬כמשנת"ל בארוכה )שיחת ש"פ ויקרא בתחלתה )תורת מנחם‬
‫‪ -‬התוועדויות חמ"ב ע' ‪ 324‬ואילך((‪.‬‬
‫‪ (28‬ועפ"ז מובן החילוק בין ציווי לסיפור ‪ -‬כי ‪ xetiq‬אודות‬
‫ציווי בודאי יכול להיות באופן ‪ miiwzp xaky‬הציווי בפועל‪ ,‬כמו‬
‫"ויעש גו' כאשר צוה"‪ ,‬וגם כאשר הסיפור הוא בלשון עתיד‪ ,‬כמו‬
‫"ואתה תצוה"‪ zeevl jteq" ,‬את בנ"י על כך" ‪ -‬הרי כיון שסוכ"ס‬
 ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬ ‫דנ‬

‫עצמם ללמדם בימי חג הפסח )וכדברי כבודֿקדושת אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן‪ ,35‬שכאשר מקבלים‬ ‫‪1‬‬

‫החלטה ברבים‪ ,‬אזי נקל יותר לקיימה בפועל(‪ ,‬ומה טוב ‪ -‬אם יכולים ללמדם במשך שבוע זה‪ ,‬דכיון‬ ‫‪2‬‬

‫שה'צמחֿצדק' קבע אותם בפרשת צו‪ ,‬מוכח‪ ,‬שגם הם שייכים לפרשת צו‪.36‬‬ ‫‪3‬‬

‫וכרגיל‪ ,‬הנה אלו שסיימו לימוד ה'לקוטי תורה'‪ ,‬וכן אלו שיסיימו עד הבדלה ‪ -‬יאמרו "לחיים" כולם‬ ‫‪4‬‬

‫ביחד‪ ,‬ותהיה זו גם נתינת כח להמשיך ולסיים לימוד ה'לקוטיֿתורה' בכל שבוע‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ .Ë‬מאמר )כעין שיחה( דיבורֿהמתחיל בלילה ההוא גו'‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪ .È‬כיון שבשנה זו עוסקים בלימוד פירוש רש"י על התורה ‪ -‬הרי זה כולל גם פירוש רש"י על מגילת‬
‫אסתר‪:‬‬
‫על הפסוק‪" 37‬הרצים גו' יצאו מבוהלים"‪ ,‬מפרש רש"י‪" :‬ממהרים אותם לעשות מהרה‪ ,‬לפי שלא היה‬
‫להם פנאי‪ ,‬שהיה להם להקדים רצים הראשונים להעבירם" ‪ -‬שזהו חידוש גדול‪ ,‬שהרי במדרשי חז"ל ‪38‬‬

‫משמע שבלאוֿהכי לא היה צורך לבטל אגרות הראשונות‪ ,‬כיון שמלכתחילה לא התייחסו אליהם‪.‬‬
‫אך עדיין צריך להבין סדר הכתוב‪" :‬הרצים גו' יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך )ואחרֿכך( והדת‬
‫ניתנה בשושן הבירה" ‪ -‬דלכאורה‪ :‬הצורך לשלוח "רצים" הוא בנוגע למקומות הרחוקים‪ ,‬ששם לא ידעו‬
‫מה קורה בשושן הבירה‪ ,‬ולכן הוצרכו לשלוח רצים כדי להודיע על ביטול הגזירה; מהֿשאיןֿכן בשושן‬
‫הבירה‪ ,‬שבה נודע מיד על דבר ביטול הגזירה‪ .‬ואם כן‪ ,‬סדר הכתוב הוצרך להיות להיפך‪ :‬תחילה "הדת‬
‫ניתנה בשושן הבירה"‪ ,‬ואחרֿכך "הרצים ‪ . .‬יצאו" להודיע דבר המלך בכל קכ"ז מדינות המלך?!‬
‫אך הענין הוא ‪ -‬שבענין זה יש הוראה ולימוד‪ ,‬שדוקא כאשר "הרצים ‪ . .‬יצאו מבוהלים ודחופים‬
‫בדבר המלך"‪ ,‬מלכו של עולם‪ ,39‬אזי פועלים ש"הדת ניתנה בשושן הבירה" אודות ביטול הגזירה‪.‬‬
‫לאחרי כל העבודה של מרדכי ואסתר ש"הפכו עולמות" ‪ -‬תענית של שלשה ימים‪ ,‬וקיבוץ כ"ב אלף‬
‫תינוקות של בית רבן לעסוק בלימוד התורה עד שקולם )"קול גדיא"( בקע את כל הרקיעים‪ - 40‬נתבטלה‬
‫הגזירה רק ‪ ;dlrnl‬וכדי להמשיך ולפעול ביטול הגזירה ‪ - dhnl‬הרי זה דוקא עלֿידיֿזה ש"הרצים ‪. .‬‬
‫יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך"‪ ,‬שאינם חושבים על עצמם‪ ,‬אלא רצים מבוהלים ודחופים ‪ -‬ללא‬
‫חשבונות‪ ,‬מתוך מסירותֿנפש ‪ -‬לעזוב את שושן הבירה שבה נמצאים מרדכי ואסתר‪" ,‬והעיר שושן צהלה‬
‫ושמחה" ‪ ,41‬בשביל יהודים נוספים שנמצאים במקומות הרחוקים‪ ,‬שגם הם ידעו אודות שמחת פורים;‬
‫ודוקא אז ‪" -‬הדת ניתנה )גם( בשושן הבירה"‪.‬‬
‫)וסיים כבודֿקדושת אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬
‫נמצאים כאן אלו שלקראת ימי הפורים נסעו למקום רחוק ‪ ,42‬כדי לקיים "דבר המלך" ‪ -‬לפרסם ולהביא‬
‫לידי פועל את הוראת רבינו נשיאנו ש"אמריקא איז ניט ַאנדערש" ‪ ,43‬ולבטל את הטענה שכאשר יהודי‬
‫נמצא בצבא אזי אינו בעלֿהבית על עצמו‪ ,‬כיון ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" ‪ ;44‬ובשביל זה "יצאו‬
‫מבוהלים ודחופים"‪ ,‬ללא חשבונות שכליים‪ - 45‬שהרי אילו היו עושים חשבונות‪ ,‬שמדובר אודות מקום‬

‫למחנה צבאי רחוק‪ ,‬וחזרו רק לאחרי ההתוועדות דפורים )‪.(l"end‬‬ ‫ראה סה"מ תרנ"ט ע' סא‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫‪ (43‬ראה סה"ש תש"ו ע' ‪ .53‬וש"נ‪.‬‬ ‫ראה גם שיחת פורים סס"ג )לעיל ע' ‪.(83‬‬ ‫‪(36‬‬
‫‪ (44‬מגילה יד‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫אסתר ח‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫‪ (45‬ברשימה נוספת‪ :‬ולא כמו אלו שכל זמן שלא יטפחו על‬ ‫ראה מגילה יב‪ ,‬ב ובפרש"י‪.‬‬ ‫‪(38‬‬
‫שכמם‪ ,‬יושיבו אותם ב"מזרח"‪ ,‬יקראו להם לעלות לתורה‬ ‫ראה שם טו‪ ,‬ב‪ .‬טז‪ ,‬א‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫ל"ששי"‪ ,‬ויורו להם בפרטיות אודות זמן ומקום השליחות )שאז‬ ‫ראה אסת"ר ספ"ט‪.‬‬ ‫‪(40‬‬
‫בליתֿברירה לא יוכלו להשתמט‪ - (...‬יטענו שאין הכוונה אליהם‬ ‫שם‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪(41‬‬
‫)"ניט אים מיינט מען"(!‪...‬‬ ‫הכוונה לשלשה מתלמידי התמימים שנסעו לימי הפורים‬ ‫‪(42‬‬
 ‫הנ‬ ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫רחוק שבכלל אינו ידוע ושייך אליהם כלל‪ ,‬ובשביל זה יצטרכו לוותר על שמחת פורים כאן‪ ,‬אזי לא היו‬
‫‪2‬‬ ‫נוסעים‪...‬‬
‫‪3‬‬ ‫)"שפּארן זיך"( ב"שושן הבירה"‪ ,‬ועלֿידיֿזה מקיימים‬
‫ַ‬ ‫ושלא כדעת הטועים שצריכים דוקא להדחף‬
‫‪4‬‬ ‫‪46‬‬
‫את הרצון העליון‪ ,‬וחושבים שהנמצאים כאן מקבלים את ה"סמעטענע" ‪ ,‬ואילו הנוסעים יש להם רק‬
‫‪5‬‬ ‫"שיריים"‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬יש להכיר טובה לה"רצים" ש"יצאו דחופים ומבוהלים בדבר המלך"‪ ,‬מתוך‬
‫‪6‬‬ ‫מסירות נפש לעזוב את שושן הבירה שבה נמצא מרדכי הצדיק ‪ ,47‬ולידע שדוקא הם אלו שפועלים ש"הדת‬
‫‪7‬‬ ‫ניתנה בשושן הבירה"‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ובכן‪ ,‬יאמרו עתה "לחיים"‪ ,‬וינגנו ניגון שמח‪ ,‬ומהם יראו וכן יעשו מכאן ולהבא‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫)ואחרֿכך אמר‪(:‬‬
‫‪10‬‬ ‫אלו שנשארו כאן ‪ -‬ערכו סעודת פורים באווירה חגיגית )"אין ַא יו"ט'דיקע שטימונג"(‪ ,‬ב"משתה‬
‫‪11‬‬ ‫ושמחה" ‪ ,48‬ובאופן של הידור‪ ,‬שהרי זוהי מצוה‪ ...‬וכמו כן היתה להם אפשרות לישון‪ ,‬ולקיים עלֿידיֿזה‬
‫‪12‬‬ ‫המצוה‪ 49‬ד"עד דלא ידע"‪...‬‬
‫‪13‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן אלו שנסעו למקום רחוק כדי לפרסם "דבר המלך" ‪ -‬לא היו יכולים לישון‪ ,‬וגם האכילה‬
‫‪14‬‬ ‫והשתיה היתה אצלם בצמצום‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫שלאפט זיך"‪ ,‬עבור אלו שנשארו כאן‪...‬‬
‫שלאפן ָ‬
‫ינגנו איפוא עתה הניגון "עסן עסט זיך‪ָ ,‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪16‬‬ ‫‪ .‡È‬בסיום פרשתנו‪ ,‬על הפסוק "ויעש אהרן ובניו"‪ ,‬מפרש רש"י‪" :‬להגיד שבחן שלא הטו ימין‬
‫‪17‬‬ ‫ושמאל"‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫כלומר‪ :‬הקושי בפסוק זה הוא ‪ -‬מאי קאֿמשמעֿלן קרא שאהרן ובניו עשו את כל הדברים אשר צוה‬
‫‪19‬‬ ‫ה' ביד משה‪ ,‬הרי זה דבר הפשוט?!‬
‫‪20‬‬ ‫‪50‬‬
‫ועלֿדרך המבואר ב'אגרת הקודש' בנוגע לענין העקדה‪ ,‬ש"אינה נחשבה כלֿכך לנסיון גדול לערך‬
‫‪21‬‬ ‫מעלת אברהם אבינו עליוֿהשלום‪ ,‬בשגם כי ה' דבר בו ‪ . .‬והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על‬
‫‪22‬‬ ‫קדושת ה' גם כי לא דיבר ה' בם"‪ .‬ובפרט שבנידון דידן לא מדובר אודות ענין הכרוך עם מסירות נפש‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫שהרי הציווי על ‪ dpedkl iepind‬הוא ענין שגם נפש הבהמית מסכימה לקיימו‪ .‬ואם כן‪ ,‬מהו החידוש בכתוב‬
‫‪24‬‬ ‫"ויעש אהרן ובניו גו'"? ‪ -‬ובגלל קושי זה יש צורך בפירוש הפסוק‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫אבל‪ ,‬עדיין אינו מובן‪ :‬כיצד מתרץ רש"י קושיא זו עלֿידי פירושו "להגיד שבחן שלא הטו ימין‬
‫‪26‬‬ ‫ושמאל" ‪ -‬הרי עדיין נשארת אותה קושיא‪ :‬מהו השבח של אהרן ובניו "שלא הטו כו'"?!‬
‫‪27‬‬ ‫גם צריך להבין‪ :‬מהו דיוק לשון רש"י "שלא הטו ימין ושמאל"‪ ,‬ולא "שלא שינו" ‪ -‬כלשון רש"י‬
‫‪28‬‬ ‫בפרשת בהעלותך‪" 51‬להגיד שבחו של אהרן שלא שינה"?‬
‫‪29‬‬ ‫"קלאץ קשיא"‪:‬‬
‫ָ‬ ‫ונוסף לזה ‪-‬‬
‫‪30‬‬ ‫אם יש צורך לבאר מהו החידוש ד"ויעש גו'"‪ ,‬היה רש"י צריך לפרש זאת לפני זה‪ - 52‬בפסוק "ויעש‬
‫‪31‬‬ ‫משה גו'" שבפרשת פקודי‪ ,53‬וכן בפרשתנו נאמר כבר לפני זה‪" 54‬ויעש משה גו'"?‬

‫לאכול ולשתות‪ ,‬כדי שלא להכשיל ח"ו את השולח‪...‬‬
‫‪ (49‬ראה רמ"א או"ח סתרצ"ה ס"ב‪.‬‬
‫‪ (50‬סכ"א‪.‬‬
‫‪ (51‬ח‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (52‬ע"ד השאלה בפרש"י ריש פרשתנו "אין צו אלא לשון זירוז‬
‫כו'" ‪ -‬שלכאורה הי' צריך לפרש זאת בנוגע ללשון ציווי שנזכר‬
‫כבר בפרשיות שלפנ"ז )כנ"ל ס"א(‪.‬‬
‫‪ (53‬מ‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪ (54‬ח‪ ,‬ד‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף ואמר‪ ,‬שאין כוונתו לאמירת‬
‫מאטערן דעם עולם"‪ ,‬ובפרט שלאחרי שכבר‬ ‫דברי מוסר‪" ,‬סתם ַ‬
‫דובר ריבוי פעמים‪ ,‬הנה מסתמא תהי' ה"הצלחה" כמקודם‪ ...‬אבל‬
‫אעפ"כ‪" ,‬כולי האי ואולי"‪...‬‬
‫‪ = (46‬שמנת‪.‬‬
‫‪ (47‬ברשימה נוספת‪ :‬ולאמיתו של דבר ‪ -‬לא יודעים היכן‬
‫נמצא באמת מרדכי הצדיק‪...‬‬
‫‪ (48‬וכן בנוגע ל"משלוח מנות"‪ ,‬שיש סברא שמקבל‬
‫ה"מנות" חייב לאכלם או לשתותם בו ביום ‪ -‬הרי בודאי שמצוה‬
 ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬ ‫ונ‬

‫ובפרט שבנוגע למשה‪ ,‬הקושיא מהו החידוש ד"ויעש גו'" ‪ xzei dlecb‬מאשר בנוגע לאהרן ‪ -‬כי‪) :‬א(‬ ‫‪1‬‬

‫אהרן שמע הציווי ממשה‪ ,‬ואילו משה שמע הציווי מהקדושֿברוךֿהוא בעצמו‪) ,‬ב( אף שמשה ואהרן‬ ‫‪2‬‬

‫הם שקולים‪ ,55‬הרי בענין קבלת התורה גדלה יותר מעלת משה‪ ,‬להיותו המקבל הראשון מהקדושֿברוךֿ‬ ‫‪3‬‬

‫הוא ואחרֿכך מסר לאהרן כו'‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .·È‬ויש לומר הביאור בזה‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫בפרשת פקודי ולעיל בפרשתנו‪ ,‬לא צריך רש"י לפרש מדוע נאמר "ויעש משה גו'" ‪ -‬כיון שיש צורך‬ ‫‪6‬‬
‫בזה בשביל ‪ :oiprd jynd‬בפרשת פקודי ‪ -‬כאשר התורה מספרת אודות ציווי הקדושֿברוךֿהוא למשה ‪56‬‬ ‫‪7‬‬

‫"תקים את משכן אוהל מועד"‪" ,‬ושמת שם את ארון העדות וגו"‪ ,‬וכל שאר פרטי הענינים‪ ,‬ואחרֿכך‬ ‫‪8‬‬

‫מסופר ש"הוקם המשכן" ‪ -‬צריך להוסיף באמצע "ויעש משה ככל אשר צוה ה' גו'"‪ ,‬כדי שלא יחסר‬ ‫‪9‬‬
‫בהמשך הענין‪ .‬ועלֿדרךֿזה בפרשתנו ‪ -‬כאשר התורה מספרת אודות ציווי הקדושֿברוךֿהוא למשה ‪57‬‬ ‫‪10‬‬

‫"ואת כל העדה הקהל גו'"‪ ,‬ואחרֿכך מסופר "ותקהל העדה גו'" ‪ -‬הנה בשביל המשך הענין צריך להוסיף‬ ‫‪11‬‬

‫באמצע "ויעש משה כאשר צוה ה' אותו"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫מהֿשאיןֿכן הפסוק "ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה" ‪ -‬אינו לצורך המשך‬ ‫‪13‬‬

‫הענין‪ ,‬שהרי פסוק זה הוא בסיום הפרשה‪ ,‬ולאחריֿזה מתחיל ענין חדש‪" :‬ויהי ביום השמיני וגו'"‪ ,‬ועל‬ ‫‪14‬‬

‫כן צריך לומר‪ ,‬שהמכוון בפסוק זה הוא ‪.58 oipr ly etebl‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ .‚È‬ועל זה מפרש רש"י ‪" -‬להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל"‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫בפרשה זו מדובר אודות שבעת ימי המילואים שבהם נתחנכו אהרן ובניו לעבודת הכהונה ‪ -‬כמובן‬ ‫‪17‬‬

‫בפשטות שמצד קושי העבודה וריבוי הפרטים שבה יש צורך בחינוך במשך שבעת ימים‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫"`‪oxd‬‬ ‫וזהו שבחן של אהרן ובניו ‪ -‬הן אהרן והן בניו )שלכן מעתיק רש"י מהפסוק גם את התיבות‬ ‫‪19‬‬

‫‪ ,"eipae‬ולא רק "ויעש גו'"( ‪ -‬שמיד ביום הראשון‪ ,‬עוד לפני שנתרגלו במשך שבעת ימי המילואים‪ ,‬הנה‬ ‫‪20‬‬

‫כאשר משה אמר להם כמה וכמה ענינים‪" ,‬בשלו את הבשר וגו' ושמרתם את משמרת ה'" ‪ ,59‬לא זו בלבד‬ ‫‪21‬‬

‫שהיו ‪ mivtg‬לקיים ציווי ה' בתכלית הדיוק )דמאי קאֿמשמעֿלן(‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬שעלה בידם ‪miiwl‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪ yrie" - lreta‬אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה" ‪ -‬לא רק ללא ‪ ,iepiy‬שפוסל בעבודה‬ ‫‪23‬‬

‫)כיון שעלֿידי השינוי הרי זה נעשה ענין אחר‪ ,‬שלכן שינוי קונה‪ ,(60‬אלא בתכלית הדיוק בכל הפרטים‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫ללא ‪ dihd‬ימין ושמאל ]דכיון שמדובר אודות צדיקים‪ ,‬יש לדרוש לשבח באופן היותר נעלה‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא‬ ‫‪25‬‬

‫זו בלבד שלא שינו‪ ,‬אלא עוד זאת "שלא הטו ימין ושמאל"[ ‪ -‬בל תוסיף או בל תגרע‪ - 61‬אפילו בנוגע‬ ‫‪26‬‬

‫לדקדוק קל שאינו מעכב‪.62‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ .„È‬וההסברה בזה‪:‬‬ ‫‪28‬‬

‫כתיב ‪" 63‬לא יאונה לצדיק כל און"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שלא זו בלבד שצדיק אינו נכשל בענין של חטא בשוגג‬ ‫‪29‬‬

‫‪ -‬שענין זה צריך להיות מושלל אפילו אצל בינוני‪ ,‬שהרי "השגגות הן מהתגברות נפש הבהמית" ‪- 64‬‬ ‫‪30‬‬

‫אלא עוד זאת‪ ,‬שלא יארע אצלו ענין של "און" כלל*‪ ,‬אפילו לא באופן של "מתעסק"‪ ,‬בדרך ממילא‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫*( עיין אגרת הקודש ‪Ò‬ו"ס כו‪" :‬שלא יארע להם ‪ ‰‡ÓÂË ÏÂÒÙ‬ואיסור כי לא יאונה כו'" ‪.65‬‬

‫‪ (61‬ואתחנן ד‪ ,‬ב‪ .‬ראה יג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (55‬פרש"י וארא ו‪ ,‬כו‪.‬‬

‫‪ (62‬ברשימה נוספת‪ :‬ומה גם שיש סברא לומר שבשבעת ימי‬ ‫‪ (56‬מ‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬
‫המילואים הי' מעכב אפילו דקדוק קל )ראה פרש"י תצוה כט‪ ,‬לה(‪.‬‬ ‫‪ (57‬ח‪ ,‬ג ואילך‪.‬‬
‫‪ (63‬משלי יב‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫‪ (58‬ועד"ז בפסוק "ויעש כן אהרן" שבפ' בהעלותך ‪-‬‬
‫‪ (64‬תניא אגה"ק סוסכ"ח‪.‬‬ ‫שבשביל המשך הענין‪" ,‬וזה מעשה המנורה גו'"‪ rbep `l ,‬שאהרן‬
‫‪ (65‬מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א על השאלה ממ"ש בתוס' )ד"ה‬ ‫"העלה נרותי'"‪.‬‬
‫רבי נתן ‪ -‬שבת יב‪ ,‬ב( ש"לא יאונה גו'" הוא דוקא ‪,xeqi` zlik`a‬‬ ‫‪ (59‬שם‪ ,‬לא ואילך‪.‬‬
‫מידי דגנאי )‪.(l"end‬‬ ‫‪ (60‬ראה שו"ע אדה"ז חו"מ הל' גזלה וגנבה ס"ו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫זנ‬ ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬
‫‪1‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה באופן חיובי ‪" -‬מחזיקנא טיבותא לרישיה דכד מטא למודים ‪ diytpn‬כרע" ‪ ,66‬וכפי שסיפר‬
‫‪2‬‬ ‫כבודֿקדושתֿמוריֿוחמי אדמו"ר‪ 67‬אודות אביו‪ ,‬כבודֿקדושת אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן‪ ,‬שלקראת‬
‫‪3‬‬ ‫הברֿמצוה פעל על עצמו שגופו הגשמי יתנהג בדרך ממילא עלֿפי הוראת השולחןֿערוך‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ויתירה מזה ‪ -‬כפי שמצינו אצל האבות‪ ,‬ש"הן הן המרכבה" ‪ ,68‬שקיימו כל התורה כולה עד שלא‬
‫‪5‬‬ ‫ניתנה‪ ,69‬והיינו‪ ,‬שאף שעדיין לא ניתנה התורה‪ ,‬לא רק למטה‪ ,‬אלא אפילו למעלה‪ ,‬מכלֿמקום כיון שהיו‬
‫‪6‬‬ ‫מרכבה לרצון העליון‪ ,‬הנה בדרך ממילא היתה הנהגתם באופן המתאים לרצון העליון‪ ,‬עוד לפני הציווי‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫]ועלֿדרך הסיפור הידוע‪ 70‬שרבינו הזקן היה נרדם בערב שבת לפנות ערב‪ ,‬בגלל שזהו זמן שינה‬
‫‪8‬‬ ‫למעלה‪ - 71‬שזהו ענין שאין עליו ציווי כו'‪ ,‬אלא שלהיותו בבחינת "מרכבה"‪ ,‬היתה הנהגתו בדרך ממילא‬
‫‪9‬‬ ‫כפי אופן ההנהגה למעלה[‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫וזהו גם הביאור בנוגע לשבחן של אהרן ובניו‪ ,‬שתיכף ביום הראשון‪ ,‬עוד לפני שנתרגלו בעבודה‬
‫‪11‬‬ ‫במשך שבעת ימי המילואים‪ ,‬עלה בידם לעשות את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה בתכלית הדיוק‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫באופן "שלא הטו ימין ושמאל" מרצון העליון‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ .ÂË‬וענין זה מהווה גם הוראה בעבודתינו‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫ובהקדים ‪ -‬שיש חילוק בין ענין שצריך להיעשות בפעם הראשונה‪ ,‬לענין שכבר נפעלה בו פתיחת‬
‫‪15‬‬ ‫הצינור )כתורת הבעלֿשםֿטוב ‪ 72‬בפירוש מאמר רז"ל‪" 73‬כל העולם ניזון ‪ liaya‬חנינא בני"‪ ,‬ש"שביל‬
‫‪16‬‬ ‫הוא צינור‪ ,‬שפתח צינור ושביל השפע"(‪ ,‬שאז יכולים כולם לילך בדרך הסלולה כו'‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫וכפי שמצינו בנוגע לכללות התגלות תורת החסידות ‪ -‬שבתחילה היה הדבר כרוך עם יסורי מות‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫מסירה ותפיסה כו'‪ ,‬שרבינו הזקן הוצרך לעמוד בהם )כמסופר בפרטיות במכתבים‪ ,‬שיחות ורשימות של‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר‪ ,(74‬מהֿשאיןֿכן בדורות שלאחריֿזה כו'‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה בנוגע ל"שבחן" של אהרן ובניו "שלא הטו ימין ושמאל" ‪ -‬שלאחרי הנהגת אהרן ובניו‬
‫‪21‬‬ ‫בתור כהנים שהם שלוחים של כל ישראל‪ ,‬יכולים גם כל ישראל ‪ -‬שנקראים "ממלכת כהנים" ‪ - 75‬לבוא‬
‫‪22‬‬ ‫להנהגה זו‪ ,‬ולא עוד אלא שהנהגה זו יכולה להיות אצלם תיכף בתחילת העבודה‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫ישנם הטוענים‪ ,‬שכאשר נמצאים בהתחלת העבודה )ועלֿדרךֿזה בכל יום ‪ -‬מיד לאחרי אמירת "מודה‬
‫‪25‬‬ ‫אני"(‪ ,‬יש להבטיח לכל לראש את הענינים העיקריים‪ ,‬ורק אחרֿכך יכולים לחשוב גם אודות דקדוקים‬
‫‪26‬‬ ‫כו'‪ ,‬עד לדקדוק קל של דברי סופרים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫הוא יודע אמנם שגם הציוויים שמדרבנן יש להם תוקף של ציווי מדאורייתא‪ ,‬כמו שכתוב‪" 76‬לא‬
‫‪28‬‬ ‫תסור גו'"‪ ,‬ועד שאפילו בנוגע ל"קדש עצמך במותר לך" ‪ 77‬אומר רבינו הזקן‪" 78‬שהוא מדאורייתא"‪ ,‬אבל‬
‫‪29‬‬ ‫אףֿעלֿפיֿכן ‪ -‬טוען הוא ‪ -‬מהו ההכרח להתחיל מיד בכל הענינים?!‬
‫‪30‬‬ ‫ועל זה באה ההוראה ממה שכתוב "ויעש אהרן ובניו גו'" ‪ -‬שמיד בהתחלת העבודה‪ ,‬עוד בהיותם‬
‫‪31‬‬ ‫במעמד ומצב של חינוך‪" ,‬לא הטו ימין ושמאל"‪.‬‬

‫‪ (73‬ברכות יז‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (74‬ראה ספר התולדות אדה"ז )כפ"ח תשמ"ו( ח"ג פכ"ה‬
‫ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (75‬יתרו יט‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (76‬פ' שופטים יז‪ ,‬יא‪ .‬וראה רמב"ם ריש הל' ממרים‪.‬‬
‫‪ (77‬יבמות כ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (78‬תניא ספ"ל‪ .‬וראה ב"מ"מ‪ ,‬הגהות והערות קצרות לתניא‬
‫ספכ"ז )ס"ע קסז ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (66‬ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד‪ .‬הובא בתוס' שבת קיח‪,‬‬
‫סע"ב‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (67‬ראה סה"ש תרפ"ה ס"ע ‪ 91‬ואילך‪ .‬וש"נ‪ .‬וראה גם תורת‬
‫מנחם ‪ -‬התוועדויות חל"ט ע' ‪ .234‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (68‬ב"ר פמ"ז‪ ,‬ו‪ .‬פפ"ב‪ ,‬ו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (69‬יומא כח‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (70‬סה"ש תורת שלום ע' ‪.13‬‬
‫‪ (71‬ראה הנסמן שם בהערה ‪.10‬‬
‫‪ (72‬כש"ט ס"ה‪.‬‬
 ‫‪d"kyz'd ,ipyÎxc` f"h ,ev zyxt zay zgiy‬‬ ‫חנ‬

‫וכאמור לעיל‪ ,‬שלאחרי שאהרן ובניו עשו כן‪ ,‬הרי זה שייך גם לכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬ועד שביכולת‬ ‫‪1‬‬

‫כל אחד ואחד מישראל להיות במעמד ומצב ש"לא יאונה לצדיק כל און"‪ ,‬ובדרך ממילא תהיה כללות‬ ‫‪2‬‬

‫הנהגתו באופן המכוון ומתאים לרצון העליון‪ ,‬כולל גם בנוגע לקיום הוראות רבותינו נשיאינו‪ ,‬שאינו‬ ‫‪3‬‬

‫ממתין עד שיקראו לו בפרטיות ויורו לו כל פרטי העבודה כו' ‪ ,79‬אלא באופן שמכוין מעצמו כו'‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫ואף שזוהי הנהגה ששייכת לאופן העבודה של צדיק )"לא יאונה ‪ wicvl‬כל און"(‪ ,‬שזהו ענין שניתן‬ ‫‪5‬‬

‫מלמעלה ‪ -‬הנה כאשר יהודי מעמיד את עצמו בציור של צדיק‪ ,‬ועושה מצדו כל התלוי בו‪" ,‬ויעש גו'"‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫אזי נותנים לו מלמעלה כו' ‪.80‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ .ÊË‬זאת ועוד‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫כיון שכל הפרשה כולה ‪ -‬כולל גם סיום הפרשה‪" :‬ויעש אהרן ובניו" ‪ -‬נקראת בשם "צו"‪ ,‬ש"אין‬ ‫‪9‬‬

‫צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות"‪ ,‬הרי מובן‪ ,‬שגם הענין ד"ויעש אהרן ובניו"‪" ,‬שלא הטו ימין ושמאל"‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫צריך להיות באופן של "זירוז‪ ,‬מיד ולדורות"‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫והיינו‪ ,‬שאין זה ענין שנוגע רק לחינוך הילדים‪ ,‬או ענין שאפשר לדחותו לאחרי ארבעים שנה‪ ,‬כשיבוא‬ ‫‪12‬‬

‫לארץ ישראל‪ ,81‬אלא ענין שצריך להיות באופן של "זירוז מיד"‪ ,‬ועלֿידיֿזה נעשה גם "לדורות"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ומזה באים לפרשה שלאחריֿזה ‪" -‬ויהי ביום השמיני"‪ ,‬שזהו ענין הקשור עם המעמד ומצב דלעתיד‬ ‫‪14‬‬

‫לבוא‪ ,‬שאז יהיה כינור של שמונה נימין ‪ ,82‬בביאת משיח צדקנו‪ ,‬יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫למטה מעשרה טפחים‪ ,‬בקרוב ממש‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪ (81‬ראה לעיל ס"ו ‪ -‬דעת ר"א‪.‬‬ ‫‪ (79‬ראה לעיל הערה ‪.45‬‬

‫‪ (82‬ערכין יג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (80‬ראה גם תניא ספי"ד‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ט"ז אדר‪ ,‬ה'תשי"ב‬

‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצצ"ב וכו' הרב"ג שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫במענה על מכתבו מיום ה' אדר‪ ,‬נצטערתי כי קראו את ביהמ"ד לרבנים כו' בשם "בית יוסף‬
‫יצחק"‪ ,‬ולפלא שלא הודיעוני מקודם עד"ז‪.‬‬

‫ובנוגע להבא‪ ,‬הנה יש להשאיר את המוסד בלי שם‪ ,‬כמקודם‪ ,‬כמו שהי' בחיי כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר בעלמא דין ובידיעתו‪ ,‬או לקראו בשם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש"‪ .‬והא' טוב יותר‪.‬‬

‫בטח נתקבל בהמברק שלי לפורים ופירסמו בין הקיבוצים‪ ,‬והנני מצפה לשמוע טובות‬
‫מההתועדות דפורים וכו'‪.‬‬

‫בברכת הצלחה‪.‬‬
 ‫טנ‬

‫‪a dgiy fh jxk mixet zegiyÎihewl‬‬

‫מתורגם ללשון הקודש‬

‫‪24‬‬ ‫מעשה שעושה האדם עלֿידי כפיה ואונס‪ ,‬לבין מעשה‬ ‫‡‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫הנעשה ברצון ומדעת‪ :‬כאשר האדם עושה דברֿמה‬ ‫‡‪ÌȯÂÙ· χ¯˘È È„ÈŒÏÚ ‰¯Â˙‰ ˙Ï·˜Ï ¯ÎÊ ÔÈ‬‬
‫‪26‬‬ ‫בעלֿכרחו ובכפיה‪ ,‬הוא מבצע זאת רק באופן המצומצם‬ ‫על הפסוק ‪" 1‬קימו ‪ elawe‬היהודים" אומרים חז"ל ‪:2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪27‬‬ ‫ביותר שנדרש )כדי לצאת ידי חובתו(‪ .‬ואילו כאשר הוא‬ ‫"קיימו מה שקיבלו כבר"‪ ,‬שה"מודעא רבה לאורייתא"‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫עושה מעשה מרצונו העצמי‪ ,‬אין הוא מסתפק ביציאת ידי‬ ‫כביכול‪ ,‬לאיֿקיום התורה מפני שבשעת מתן תורה "כפה‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫חובה‪ ,‬אלא הוא משתדל ומחפש מה להוסיף וכיצד להדר‬ ‫הקדושֿברוךֿהוא עליהם את ההר כגיגית‪ ,"...‬בטלה בימי‬ ‫‪4‬‬
‫‪30‬‬ ‫במעשהו‪ ,‬יותר מן הנדרש על פי החובה המוטלת עליו‪.‬‬ ‫הפורים‪ ,‬כי "הדר ) =שוב( קבלוה בימי אחשורוש"‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪31‬‬ ‫דבר זה מתבטא במה ש"קיימו וקבלו היהודים עליהם‬ ‫מובן‪ ,‬שקבלת התורה עלֿידי ישראל מרצונם בימי‬ ‫‪6‬‬
‫‪32‬‬ ‫ועל זרעם" – עלֿידי המצוות של קריאת המגילה‬ ‫הפורים היא ענין עיקרי ביותר‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬לכאורה‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪33‬‬ ‫)וכתיבתה ‪ ,(6‬משלוח מנות ומתנות לאביונים‪.‬‬ ‫מדוע לא נקבע שום מעשה בימי הפורים לזכר ש"הדר‬ ‫‪8‬‬
‫קבלוה בימי אחשורוש"?‬ ‫‪9‬‬
‫‪34‬‬ ‫ההסבר הוא‪ :‬מצד אחד שלושה דברים אלו אינם‬
‫‪35‬‬ ‫חדשים ממש‪ ,‬ומצד שני יש בהם תוספת לגבי מה שהיו‬ ‫‪ 10‬אמנם‪ ,‬הסיבה לכך שקיבלו את התורה על עצמם שוב‬
‫‪36‬‬ ‫לפניֿכן‪:‬‬ ‫‪ 11‬מדעתם היא "מאהבת הנס שנעשה להם" ‪ ,3‬אך בכל זאת‬
‫‪ 12‬קשה להבין מדוע אין זכר לענין העיקרי ביותר ‪ 4‬שהנס גרם‬
‫‪37‬‬ ‫ענין המגילה איננו חדש‪ ,‬כבר היו לפני כן ספרי קודש‪,‬‬
‫‪ – 13‬גמר ושלימות מתן תורה‪ ,‬קבלת התורה מדעתם של‬
‫‪38‬‬ ‫תורה נביאים וכתובים – אך בכל זאת נוסף עלֿידי‬
‫‪ 14‬ישראל‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫המגילה עוד ספר לספרי הקודש עלֿידי בקשה מיוחדת‬
‫‪40‬‬ ‫"‪ ipeazk‬לדורות" ‪ ,7‬שהפכה את הנס לאחד מהניסים‬ ‫·‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪) 8 miaezkd‬לפחות סופם ‪ .(9‬וכך גם לגבי קריאתה ‪– 10‬‬ ‫‪Ôˆ¯Ó ‰˘ÚÓ ÔÈ·Ï ÒÂ‡Ó ‰˘ÚÓ ÔÈ· Ï„·‰‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫הקריאה בתורה כבר היתה קיימת לפני כן‪ ,‬וכן ענין סיפור‬ ‫‪ 15‬ויש לומר‪ ,‬שאדרבה‪ ,‬ענין זה מתבטא ‪ lka‬המצוות‬
‫‪43‬‬ ‫הנס באופן כללי קיים גם בחגים אחרים‪ ,‬אך כאן נוספת‬ ‫‪ 16‬המיוחדות של פורים‪ :‬א( מקרא מגילה‪ ,‬ב( משלוח מנות‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫הקריאה ‪ 11 dlila‬מתוך מגילה ‪ 12‬של קלף‪ ,‬פירסומי ניסא‬ ‫‪ 17‬ג( מתנות לאביונים‪ ,‬שאלה הן המצוות המייחדות ביותר‬
‫‪45‬‬ ‫וכו'‪.13‬‬ ‫‪ 18‬את פורים משאר החגים‬
‫‪46‬‬ ‫משלוח מנות‪ :‬כמוסבר ב"מנות הלוי"‪ ,14‬מטרתו‬ ‫‪] 19‬לעומת המצוות והענינים האחרים שבפורים – קריאת‬
‫‪47‬‬ ‫להרבות שלום ורעות בין יהודי למשנהו‪ ,‬וזוהי מצוה‬ ‫‪ 20‬התורה‪ ,‬אמירת ועל הניסים בתפילה ובברכת המזון‪ ,‬איסור‬
‫‪48‬‬ ‫כללית בכל השנה – אהבת ישראל‪ ,‬שהוא כלל גדול‬ ‫‪ 21‬הספד ותענית‪ ,‬סעודה‪ ,‬משתה ושמחה – שיש )כדוגמתם(‬
‫‪49‬‬ ‫בתורה‪ .15‬אך במצות אהבת ישראל אין חובה ‪ ytgl‬יהודי‬ ‫‪ 22‬בשאר החגים ‪.[5‬‬
‫‪50‬‬ ‫כדי לקיים בו מצות "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬והחידוש‬ ‫כדי להבין זאת‪ ,‬יש להקדים ולהבהיר את ההבדל בין‬ ‫‪23‬‬

‫‪ (8‬משא"כ נס חנוכה‪.‬‬ ‫‪ (1‬אסתר ט‪ ,‬כז‪.‬‬

‫‪ (9‬יומא כט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (10‬ראה צפע"נ להרמב"ם ריש הלכות מגילה‪ .‬וראה לעיל ע' ‪,366‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫‪ (11‬ראה צפע"נ לרמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ג‪.‬‬
‫‪ (12‬דק"ו דר"י בן קרחא )מגילה יד‪ ,‬א( "ומה מעבדות לחירות אמרינן‬
‫שירה‪ ,‬ממיתה לחיים לא כ"ש" )וראה טו"א שם( הוא בפשטות לכל‬
‫הדיעות‪ ,‬אלא שלר"נ יתירה מזו‪" :‬קרייתא זו הלילא" )וכ"כ הרמב"ם‬
‫הלכות חנוכה פ"ג סה"ו‪ .‬וכ"ה בבה"ג הל' מגילה בסופו(‪ .‬וראה שו"ת‬
‫חת"ס יו"ד סו"ס רל"ג‪.‬‬
‫‪ (13‬ולהעיר משו"ת צפע"נ דווינסק ח"ב סי' ח אות ג‪ .‬מהד"ת ט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (14‬למגילת אסתר ט‪ ,‬טז‪ .‬כ )ואילך(‪.‬‬
‫‪ (15‬תו"כ ופרש"י קדושים יט‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (2‬שבת פח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (3‬פרש"י שבת שם ד"ה בימי‪ .‬ועד"ז בתוד"ה מודעה שבת שם‬
‫"קבלו מדעתם מאהבת הנס"‪.‬‬
‫‪ (4‬להעיר ממגילת סתרים לאסתר )שם‪ ,‬יט בסופו(‪ :‬והא דמרדכי כתב‬
‫כו'‪.‬‬
‫‪ (5‬אבל י"ל דגם חיוב משתה ושמחה הוא מהענינים המיוחדים‬
‫שבפורים‪ ,‬כי לא נמצא במק"א החיוב באופן כזה‪ ,‬כדלקמן בפנים‪.‬‬
‫משא"כ קריאת התורה וכו'‪.‬‬
‫‪ (6‬להעיר מפרש"י עה"פ )מג"א ט‪ ,‬כז( "קיימו וקבלו היהודים גו'‬
‫ככתבם" "שתהא המגילה כתובה כתב אשורית"‪ .‬וראה לקמן בפנים‬
‫ובהנסמן בהערה ‪.10‬‬
‫‪ (7‬מגילה ז‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± mixet ± zegiyÎihewl‬‬ ‫ס‬

‫‪30‬‬ ‫ולפי דעות אלו‪ ,‬שהטעם למצוות הללו הוא קיום‬ ‫במצות "משלוח מנות איש לרעהו" הוא‪ :‬להשתדל ולמצוא‬ ‫‪1‬‬
‫‪31‬‬ ‫סעודת פורים‪ ,‬ולשם כך יש להשתדל בקיום מצוות אלו‪,‬‬ ‫"רעהו" ולבצע בפועל עלֿידי משלוח מנות שאפשר‬ ‫‪2‬‬
‫‪32‬‬ ‫גם אם מקיימים בכך‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬גם את מצות ואהבת‬ ‫להשתמש בהן מיד )ולא כסף ‪ (16‬את מצות "ואהבת לרעך‬ ‫‪3‬‬
‫‪33‬‬ ‫לרעך כמוך ומצות צדקה – הרי אין ניכר ומודגש בהם‬ ‫כמוך"‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪34‬‬ ‫הענין של "קיימו מה שקבלו כבר"?‬ ‫מתנות לאביונים‪ :‬הצדקה ‪ 17‬היא מצוה במשך השנה‬ ‫‪5‬‬
‫„‪.‬‬ ‫כולה‪ .‬בפורים נוסף היתרון‪ ,‬שאין להסתפק בכך שכאשר‬ ‫‪6‬‬
‫‪"ÌÈÈÚ ·Ï ÁÓ˘Ï" Y ÌȯÂÙ‰ ˙ÂÂˆÓ ˙‰Ó‬‬ ‫יפגשו עני יקיימו את מצות "פתוח תפתח" ו"נתון תתן" ‪,18‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫כדי להבין זאת‪ ,‬יש להקדים ולציין שגם לדעת‬ ‫אלא צריך לחפש ולמצוא ‪ ipy‬עניים כדי לתת להם‬ ‫‪8‬‬
‫‪36‬‬ ‫הרמב"ם מובן כן – שמצות מתנות לאביונים איננה רק‬ ‫"מתנות"‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪37‬‬ ‫כמצות הצדקה‪ ,‬וכך גם לגבי משלוח מנות‪ ,‬ואלה דבריו ‪:25‬‬ ‫‪ 10‬זה מודגש גם במילים "‪ eniiw‬מה שקבלו ‪ :"xak‬אלו‬
‫‪38‬‬ ‫"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו‬ ‫‪ 11‬ענינים‪ 19‬ש"קבלו כבר"‪ ,‬שכבר חייבים בהם ומבצעים‬
‫‪39‬‬ ‫ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה‬ ‫‪ 12‬אותם בלאוֿהכי‪ .‬אך בפורים נוסף בהם ענין של "קיימו"‬
‫‪40‬‬ ‫אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים‪ ,‬שהמשמח‬ ‫‪ – 13‬קיום וחיזוק – בשני התחומים‪ :‬בין אדם לחבירו ובין‬
‫‪41‬‬ ‫לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר ‪ 26‬להחיות רוח‬ ‫‪ 14‬אדם למקום‪ :‬קיום והוספה בענין של תורה כפשוטה‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫שפלים ולהחיות לב נדכאים"‪.‬‬ ‫‪ 15‬כתיבת וקריאת המגילה‪ ,‬ועלֿידיֿזה גם בשבח‪ 20‬ובשירה‬
‫‪43‬‬ ‫אם הרמב"ם סובר שמהות מצות מתנות לאביונים‬ ‫‪ 16‬לה'‪ ,‬יותר מאשר בחגים אחרים )בין אדם למקום(‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫בפורים היא הצדקה‪ ,‬יוצא שמעלה זו )"במתנות‬ ‫‪ 17‬ותוספת בהשתדלות מיוחדת בענין של "ואהבת לרעך‬
‫‪45‬‬ ‫לאביונים‪ ...‬דומה לשכינה"( קיימת במצות הצדקה של כל‬ ‫‪ 18‬כמוך" ובמצות הצדקה‪ ,‬עלֿידי משלוח מנות איש לרעהו‬
‫‪46‬‬ ‫ימות השנה‪ ,‬ואם כך‪ ,‬הוא היה צריך להזכיר ענין זה בעיקר‬ ‫‪ 19‬ומתנות לאביונים )בין אדם לחבירו(‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫במקומו‪ ,‬בהלכות מתנות עניים ‪ ,27‬ששם מדובר אודות‬
‫‪48‬‬ ‫המעלה שבנתינת צדקה בכלל – ומהו הקשר של ענין זה‬ ‫‚‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫דוקא לפורים ולהלכות מגילה?‬ ‫‪ÌÈÓÚË ˘È ÌÈÂÈ·‡Ï ˙Â˙Ó ˙ÂÓ ÁÂÏ˘Ó ˙ˆÓÏ‬‬
‫‡‪ÌȯÁ‬‬
‫‪50‬‬ ‫וכך גם מצד שני‪ :‬את המעלות של נתינת צדקה‪,‬‬ ‫‪ 20‬אך אפשר עדיין לשאול‪ :‬למצוות משלוח מנות ומתנות‬
‫‪51‬‬ ‫שמציין הרמב"ם בהלכות מתנות עניים )אין ישראל נגאלין‬ ‫‪ 21‬לאביונים מוצאים טעמים אחרים‪ :‬לגבי משלוח מנות‬
‫‪52‬‬ ‫אלא בצדקה‪ ,28‬וכדומה(‪ ,‬אין הוא מזכיר כלל בהלכות‬ ‫‪" 22‬כדי ‪ 21‬שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא‪,‬‬
‫‪53‬‬ ‫מגילה ‪ ,29‬בקשר לפורים‪.‬‬ ‫‪ 23‬כמשמע בגמרא בפרק קמא‪ 22‬דאביי בר אבין ורב חנינא‬
‫‪54‬‬ ‫ואםֿכן הכרחי לומר‪ ,‬שלדעת הרמב"ם‪ ,‬הרי למרות‬ ‫‪ 24‬בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ונפקו בהכי משלוח‬
‫‪55‬‬ ‫שבמתן "מתנות לאביונים" בפורים מקיימים גם את מצות‬ ‫‪ 25‬מנות‪ ,‬אלמא דטעמא משום סעודה היא" ‪=) ,23‬החליפו‬
‫‪56‬‬ ‫הצדקה‪ ,‬בכל זאת מהותה של מצות מתנות לאביונים‬ ‫‪ 26‬סעודותיהם ביניהם ויצאו בכך ידי חובת משלוח מנות‪,‬‬
‫‪57‬‬ ‫בפורים איננה ענין הצדקה‪ ,‬מילוי "די מחסורו" של צרכי‬ ‫‪ 27‬מזה מובן שטעם משלוח מנות הוא לצורך סעודה(‪ ,‬וכך‬
‫‪58‬‬ ‫העני כפשוטם‪ ,‬אלא בעיקר לקיים את ענין השמחה ‪ 30‬של‬ ‫‪ 28‬גם לגבי מצות מתנות לאביונים מובן מכמה מקומות שהיא‬
‫‪59‬‬ ‫העני – "לשמח לב עניים"‪.‬‬ ‫‪ 29‬כדי שיהיה להם )די( כסף לסעודת פורים ‪– 24‬‬

‫‪ (24‬ראה לבושי שרד במג"א שם סתרצ"ה סקי"ג‪ .‬ובפרמ"ג שם‬
‫]וראה ב"מ עח‪ ,‬ב‪ .‬ובפרש"י שם‪ .‬ע"ז יז‪ ,‬ב )ובפרש"י ותוס' שם([‪ .‬צפע"נ‬
‫לרמב"ם הל' מגילה פ"ב סהט"ז‪ .‬וראה בהנסמן לקמן הערה ‪.30‬‬
‫‪ (25‬הלכות מגילה פ"ב הי"ז‪.‬‬
‫‪ (26‬ישעי' נז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (27‬פ"י‪.‬‬
‫‪ (28‬שם בריש הפרק‪.‬‬
‫‪ (29‬וידוע בכללי הרמב"ם שאין סומך בספרו על מש"כ ‪) df ixg`l‬יד‬
‫מלאכי כללי הרמב"ם אות ואו(‪.‬‬
‫‪ (30‬ראה גם ריטב"א מגילה ז‪ ,‬ב‪ .‬רמב"ן וחי' המיוחס להריטב"א‬
‫ב"מ שם‪ .‬ובהנ"ל משמע שזהו גם הטעם במשלוח מנות מצד שמחה‪.‬‬
‫ולהעיר שברמב"ן מתוספתא )מגילה פ"א ה"ה( "והמותר אל יפול לכיס‬
‫‪ (16‬ראה תענית כג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (17‬ראה מג"א ר"ס תרצד משל"ה ומהרי"ל דמתנות לאביונים צ"ל‬
‫משלו ולא משל מעשר‪ .‬וראה שו"ת כת"ס או"ח סי' קלט‪.‬‬
‫‪ (18‬ראה טו‪ ,‬ח‪ .‬יו"ד‪.‬‬
‫‪ (19‬להעיר שענין ה"שמחה ומשתה ויו"ט ומשלוח מנות איש לרעהו"‬
‫)אסתר שם‪ ,‬יט( קבלו ע"ע עוד לפני כתיבת ובקשת מרדכי – ראה מנות‬
‫הלוי שם‪ .‬מגלת סתרים שם )פסוק יט(‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (20‬ע"ד ‪ oaxw‬תודה‪.‬‬
‫‪ (21‬תרומת הדשן סי' קיא‪.‬‬
‫‪ (22‬מגילה ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (23‬וראה שו"ת חת"ס או"ח סי' קצו ע"ד ב' הטעמים‪ ,‬ואשר זהו‬
‫מחלוקת הרמ"א ופר"ח כו'‪.‬‬
 ‫אס‬ ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± mixet ± zegiyÎihewl‬‬

‫‪32‬‬ ‫מצוה – משתה ושמחה ‪,34‬‬ ‫]ומסיבה זו מובן מדוע כולל הרמב"ם בשמחה של‬ ‫‪1‬‬

‫‪33‬‬ ‫וכך גם קשורה מצות מתנות לאביונים לחובת משתה‬ ‫מתנות לאביונים גם "יתומים ואלמנות וגרים"‪ ,‬כי לכאורה‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪34‬‬ ‫ושמחה המוטלת ‪ ,eilr‬סעודת הפורים שלו ‪,35‬‬ ‫אם הם נצרכים‪ ,‬הרי הם נכללים בגדר אביונים ועניים‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ומדוע הוא מציינם בנפרד? ואם אין הם נצרכים לצדקה‬ ‫‪4‬‬
‫‪35‬‬ ‫כפי שכבר אמר הרמב"ם‪ 36‬לגבי שמחה ביוםֿטוב‬ ‫– מדוע מזכירם הרמב"ם בקשר למצות מתנות ‪?mipeia`l‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪36‬‬ ‫"וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם‬
‫אך לפי האמור לעיל‪ ,‬שמהותה של מצות מתנות‬ ‫‪6‬‬
‫‪37‬‬ ‫שאר העניים האומללים‪ ,‬אבל מי שנועל דלתות חצירו ואוכל‬
‫לאביונים היא בעיקר "‪ gnyl‬לב‪ ,"...‬הרי היא קשורה לכל‬ ‫‪7‬‬
‫‪38‬‬ ‫ושותה הוא ובניו אתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי‬
‫ה"אומללים האלו"‪ .‬ובדרך זאת יש לומר‪ ,‬שבתחום‬ ‫‪8‬‬
‫‪39‬‬ ‫נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו‪ ,"...‬עיין שם‪.‬‬
‫השמחה כל אלו הם "עניים" ונצרכים[‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪40‬‬ ‫אך קשה להסביר כך כאן לגבי מתנות לאביונים‪ ,‬כי‬
‫‪ 10‬יותר מכך‪ :‬מלשון הרמב"ם מובן‪ ,‬שכל שלושת‬
‫‪41‬‬ ‫הרמב"ם מפריד את הדין של "מתנות לאביונים" בהלכה‬
‫‪ 11‬הענינים – "סעודתו"‪" ,‬שלוח מנות לרעיו"‪ ,‬וגם "מתנות‬
‫‪42‬‬ ‫נפרדת‪" :‬וחייב לחלק לעניים ביום הפורים‪ ,"...‬לא בדומה‬
‫‪ 12‬לאביונים" – מהותם היא השמחה‪ ,‬אך כיון ש"אין שם‬
‫‪43‬‬ ‫לדין משלוח מנות‪ ,‬שאותו הוא כולל בהמשך אחד‪,‬‬
‫‪ 13‬שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים"‪ ,‬לכן‬
‫‪44‬‬ ‫ובאותה הלכה של מצות הסעודה ‪,37‬‬
‫‪" 14‬מוטב לאדם ‪ zeaxdl‬במתנות לאביונים"‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫ובמיוחד כאשר אין הוא מזכיר בהלכה שלאחריה‬
‫‪ 15‬וצריך להבין‪ :‬לגבי הסעודה מובן‪ ,‬שענינה היא‬
‫‪46‬‬ ‫בקשר למתנות לאביונים "וכשהוא אוכל ושותה‪,"...‬‬
‫‪ 16‬השמחה‪ ,‬אך מנין לומד הרמב"ם שגם ענינן של המצוות‬
‫‪47‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬כפי שאמר בהלכות יוםֿטוב‪.‬‬
‫‪ 17‬משלוח מנות ומתנות לאביונים היא השמחה?‬
‫‪48‬‬ ‫מזה מובן‪ ,‬שזהו ענין נפרד שאינו קשור לחובת‬
‫‪] 18‬וכן צריך להבין‪ :‬מהו הקשר בין "שהמשמח לב‬
‫‪49‬‬ ‫סעודתו‪ ,‬לחובת המשתה והשמחה המוטלת ‪.eilr‬‬
‫‪ 19‬האומללים האלו ‪ "dpikyl dnec‬דוקא למצות מתנות‬
‫‪50‬‬ ‫יותר מזה – לפי האמור לעיל יוצא‪ ,‬שמשלוח מנות‬ ‫‪ 20‬לאביונים? לכאורה‪ ,‬שייך ענין זה לכל מתן צדקה‪ ,‬כפי‬
‫‪51‬‬ ‫ומתנות לאביונים אינם ענינים נפרדים בפורים‪ ,‬אלא הם‬ ‫‪ 21‬שמובן גם מן הפסוק שמצטט הרמב"ם‪ ,‬ובכל זאת אין‬
‫‪52‬‬ ‫חלק מחובת הסעודה שלו‪ ,‬וכאשר אין הוא מקיים את‬ ‫‪ 22‬הרמב"ם מזכיר את המעלה "דומה לשכינה" לגבי צדקה‬
‫‪53‬‬ ‫מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים `‪ `ed oi‬יוצא כראוי‬ ‫‪ 23‬בכלל‪ ,‬כדלעיל‪ ,‬למרות שהוא מצטט שם ‪ 31‬את הפסוק‬
‫‪54‬‬ ‫ידי חובת מצות סעודת פורים )משתה ושמחה(‪ ,‬בדומה‬ ‫‪" 24‬להחיות רוח שפלים‪.["...‬‬
‫‪55‬‬ ‫ליוםֿטוב‪,‬‬
‫‪.‰‬‬
‫‪56‬‬ ‫וזהו ההיפך מן הנאמר בפשטות ומן המוסבר‬ ‫˘‪ÂÊÓ ÂÊ ˙„¯Ù Ô‰ ÌȯÂÙ· ˙ˆӉ ˘ÂÏ‬‬
‫‪57‬‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬שאלה הן שלוש מצוות נפרדות‪ .‬וכפי‬ ‫‪ 25‬לגבי משלוח מנות יש לומר‪ ,‬שלדעת הרמב"ם הטעם‬
‫‪58‬‬ ‫שמובן גם מלשון הרמב"ם לגבי מתנות לאביונים‪,‬‬ ‫‪ 26‬למצוה זו הוא‪ ,‬כדלעיל‪ ,‬לדאוג שלזולת יהיה די לסעודת‬
‫‪59‬‬ ‫האומר שמוטב להרבות בזה‪ ,‬כי "אין שם שמחה‬ ‫‪ 27‬פורים‪ ,‬וזהו חלק מחובת הסעודה של האדם ‪ ,envr‬כדברי‬
‫‪60‬‬ ‫‪ dx`etne dlecb‬אלא לשמח לב עניים‪ ,"...‬כלומר‪ ,‬גם‬ ‫‪ 28‬הרמב"ם‪" :‬כיצד חובת סעודה זו‪ ,‬שיאכל‪) ...‬והוא ממשיך‬
‫‪61‬‬ ‫ללא זאת הוא מקיים את מצוות הפורים‪ ,‬כולל את‬ ‫‪ 29‬באותה ‪ 32‬הלכה‪ (33‬וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות‪ ...‬ואם‬
‫‪62‬‬ ‫ענין השמחה‪ ,‬אלא שאין זו שמחה גדולה ומפוארה‪,‬‬ ‫‪ 30‬אין לו‪ ,‬מחליף עם חבירו‪ ,‬זה שולח לזה סעודתו‪ ,‬וזה‬
‫‪63‬‬ ‫ואין היא מגיעה לגודל השמחה של מתנות לאביונים‪.‬‬ ‫‪ 31‬שולח לזה סעודתו"‪ ,‬שסעודת פורים היא ענין של שמחת‬

‫דמשלוח מנות הוא איש לרעהו‪ ,‬גם לעשירים‪ ,‬ומתנות הוא רק לאביונים‬
‫עניים הנצרכים‪ .‬ראה במקומות הנ"ל הערה ‪.30‬‬
‫‪ (36‬הל' יו"ט פ"ו הי"ח‪ .‬שו"ע אדה"ז הל' יו"ט סתקכ"ט סי"א‬
‫)בהוספת הראי'‪ ,‬הפסוק – לאחרי תיבת "האומללים"(‪ :‬שנאמר והלוי‬
‫והגר והיתום וגו' – דברים טז‪ ,‬יד‪ .‬וצ"ע שלא העתיק אדה"ז גם תיבת‬
‫"והאלמנה"‪.‬‬
‫‪ (37‬ועד"ז הוא בשו"ע שדין מעות פורים לעניים הוא סי' בפ"ע‪,‬‬
‫משא"כ החיוב ופרטי הדינים דמשלוח מנות הוא בהסי' ד"דיני סעודת‬
‫פורים"‪.‬‬
‫‪ (35‬אלא שהחילוק בין משלוח מנות ומתנות לאביונים לפיֿזה הוא‬
‫של צדקה"‪ .‬משא"כ בריטב"א שם‪ ,‬ובמגילה שגריס "יפלו בכיס של‬
‫צדקה"‪ .‬וראה שו"ת כתב סופר או"ח שם‪.‬‬
‫‪ (31‬בהל' מתנות עניים שם‪.‬‬
‫‪ (32‬כידוע שחלוקת ההלכות ברמב"ם בדיוק היא ולמדין ממנה וכו'‬
‫)ראה לדוגמא הל' ת"ת לאדה"ז קו"א לפ"א ס"א ]תתכז‪ ,‬א[‪.‬‬
‫‪ (33‬כ"ה בדפוסי רמב"ם שלפנינו‪ .‬ובספרי תימן‪ .‬הוא בהלכה בפ"ע‬
‫)ראה רמב"ם מהדורת פרענקל(‪.‬‬
‫‪ (34‬אבל אין מוכרח לומר שהרמב"ם ס"ל כהתרה"ד )שבהערה ‪,(21‬‬
‫כ"א ‪ c"r‬פי' הב"ח או"ח סו"ס תרצה‪.y"iir ,‬‬
 ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± mixet ± zegiyÎihewl‬‬
‫‪23‬‬ ‫על מצות הסעודה‪ ,‬אומר הרמב"ם ‪" :44‬כיצד חובת‬
‫‪24‬‬ ‫סעודה זו‪ ,‬שיאכל‪ ...‬ושותה יין עד שישתכר וירדם‬
‫‪25‬‬ ‫בשכרותו"‪ .‬המקור להלכה זו הוא )כפי שאומרים‬
‫‪26‬‬ ‫המפרשים ‪ ,(45‬בדברי רבא ‪" 46‬חייב ‪ 47‬איניש לבסומי‬
‫‪27‬‬ ‫בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬השכרות אינה התנהגות רצויה‪ ,‬כפי‬
‫‪29‬‬ ‫שמאריכים בכך המפרשים‪ 48‬בקשר להלכה ‪ ,ef‬וכפי‬
‫‪30‬‬ ‫שהרמב"ם עצמו מסביר בקשר ‪ mibgl‬אחרים ‪:49‬‬
‫‪31‬‬ ‫"שהשכרות והשחוק אינה שמחה אלא הוללות‪ ,"...‬וכיצד‬
‫‪32‬‬ ‫ייתכן שתהיה "‪ zaeg‬סעודה זו‪ ...‬שותה יין עד שישתכר‬
‫‪33‬‬ ‫וירדם בשכרותו"‪.‬‬
‫‪.Á‬‬
‫˘‪˙Ú„‰ ÏÂËÈ· È„ÈŒÏÚ ‰¯Â˙‰ ˙Ï·˜ ˙ÂÓÏ‬‬
‫‪34‬‬ ‫אפשר להסביר זאת לפי האמור לעיל‪ :‬כיון שבימי‬
‫‪35‬‬ ‫הפורים התקיים‪ ,‬כנאמר בגמרא‪ ,‬הענין של "קיימו מה‬
‫‪36‬‬ ‫שקבלו כבר"‪ ,‬השלמות של קבלת התורה‪ ,‬הרי כיון‬
‫‪37‬‬ ‫שהתורה היא גילוי רצונו וחכמתו של הקדושֿברוךֿהוא‪,‬‬
‫‪38‬‬ ‫חמדה ‪ ,50dfepb‬אין הנברא‪ ,‬שהוא מוגבר בידיעתו והבנתו‬
‫‪39‬‬ ‫ובמציאותו‪ ,‬יכול לקלוט אותה‪ ,‬ולכן במתן תורה "על כל‬
‫‪40‬‬ ‫דבור ודבור פרחה נשמתן" ‪,51‬‬
‫‪41 edelaw‬‬ ‫ובדומה לכך‪ ,‬וביתר שאת‪ ,‬היה כאשר "הדר‬
‫‪42‬‬ ‫בימי אחשורוש"‪ ,‬כדי ‪ lawl‬את תורתו של הקדושֿברוךֿ‬
‫‪43‬‬ ‫הוא‪ ,‬היה צריך להיות ביטול ההבנה והדעת עד כדי‬
‫‪44‬‬ ‫הפשטת הגשמיות‪ ,‬בדומה לנאמר ב'טור' וב'שולחן ערוך'‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫וכן ב'שולחן ערוך' של אדמו"ר הזקן‪ ,52‬לגבי אופן‬
‫‪46‬‬ ‫התפילה של חסידים ואנשי מעשה )ש"המתפלל ‪ 53‬צריך‬
‫פרש"י שם ד"ה דבעינן‪ .‬שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח[‪ ,‬הכל מודים‬
‫בפורים דבעינן נמי לכם מ"ט ימי משתה ושמחה‪.‬‬
‫‪ (43‬ראה בה"ג הל' מגילה )קרוב לסופן( "ועדיף יום פורים כיום‬
‫שנתנה בו תורה"‪ .‬ועד"ז בשאילתות ויקהל שאילתא סז‪ .‬ובהעמק שאלה‬
‫שם אות ו' מפרש ע"ד הנ"ל‪ .‬וראה שו"ת כתב סופר שם סי' קמא‪.‬‬
‫‪ (44‬שם הט"ו‪.‬‬
‫‪ (45‬מגיד משנה‪ .‬הגהות מימוניות‪.‬‬
‫‪ (46‬מגילה ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (47‬בש"ס שלנו הגירסא ‪ .aiigin‬אבל במאור הקטן על הרי"ף‪ ,‬שער‬
‫הכוונות בסופו‪ ,‬של"ה פ' תצוה ובכל דרושי דא"ח שראיתי הל' הוא ‪aiig‬‬
‫איניש‪ .‬וכן הוא ג"כ בא"ח )הובא בב"י סי' תרצה(‪ ,‬שו"ע או"ח סתרצ"ה‬
‫ס"ב‪ ,‬סי' יעב"ץ ועוד‪.‬‬
‫‪ (48‬מאירי מגילה שם‪ .‬כל בו )סי' מה בסופו(‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (49‬הל' יו"ט שם ה"כ‪.‬‬
‫‪ (50‬שבת פח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (51‬שבת שם‪ .‬ראה תניא פל"ו‪ .‬אגה"ק ס"י‪.‬‬
‫‪ (52‬או"ח ר"ס צח‪ .‬וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סוס"ה‪.‬‬
‫‪ (53‬סנהדרין כב‪ ,‬א‪.‬‬
‫בס‬
‫‪.Â‬‬
‫‪‰ÁÓ˘ ÈÓÈ Ì‰ ÌÓˆÚ ÌȯÂÙ‰ ÈÓÈ‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שההסבר לכל זה הוא‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫הלשון במגילה ‪) 38‬שמשם לומדים את שלוש המצוות‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫משתה – סעודה‪ ,‬משלוח מנות איש לרעהו ומתנות‬ ‫‪3‬‬
‫לאביונים(‪ ,‬היא‪" :‬לעשות אותם ‪ ini‬משתה ושמחה‬ ‫‪4‬‬
‫ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"‪ .‬מן המילה‬ ‫‪5‬‬
‫"ימי" מובן‪ ,‬שחובת משתה ושמחה בפורים איננה פעולה‬ ‫‪6‬‬
‫שצריך לעשות ואשר זמנה הוא ביום זה‪ ,‬אלא זוהי מהות‬ ‫‪7‬‬
‫היום ‪ d`vez ,39‬מכך שענינו של ‪ mei‬זה )"ימי"( הוא‬ ‫‪8‬‬
‫")משתה ו(שמחה"‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ 10‬מזה מובן שגם הענינים האחרים של ימי הפורים‪,‬‬
‫‪ 11‬ולפחות החיובים הכתובים בהמשך אותו פסוק "ומשלוח‬
‫‪ 12‬מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"‪ ,‬גם הם תוצאה מכך‬
‫‪ 13‬שימים אלו עצמם הם ‪ 40‬ימי משתה ושמחה ‪.41‬‬
‫‪ 14‬וענין זה‪ ,‬שהימים עצמם נעשים ימי משתה ושמחה‬
‫‪ 15‬אינו נמצא בחגים ומועדים אחרים‪.‬‬
‫‪ 16‬זהו הקשר בין האמור לעיל לבין "קיימו מה שקבלו‬
‫‪ 17‬כבר"‪ .‬בענין שאלה הם "‪ ini‬משתה ‪ "dgnye‬מתבטא גם‬
‫‪ 18‬הענין של "הדר קבלוה בימי אחשורוש" ‪ ,42‬ההיפך מאונס‪,‬‬
‫‪ 19‬כאשר ישראל קבלו את התורה "מדעתם" ומרצונם‪.43‬‬
‫‪.Ê‬‬
‫‡‪ÌȯÂÙ ˙ÁÓ˘ Ï˘ „ÁÂÈÓ‰ ÔÙÂ‬‬
‫‪ 20‬ויש לומר‪ ,‬שהענין של "קיימו מה שקבלו כבר"‬
‫‪ 21‬מתבטא בעיקר באופן המיוחד של השמחה בפורים‪,‬‬
‫‪ 22‬שאיננו נמצא במועדים אחרים ובחובות מצוה אחרות‪:‬‬
‫‪ (38‬ט‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (39‬וראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ז ע' ‪ 20‬ואילך‪ ,‬שזהו חיוב על כל‬
‫היום‪.‬‬
‫‪ (40‬בסגנון אחר קצת‪ :‬עשיית ימים אלו )"לעשות אותם"( לימי‬
‫שמחה* היא ע"י ג' דברים‪ :‬משתה – סעודה‪ ,‬משלוח מנות ומתנות‬
‫לאביונים‪ .‬וראה פרש"י שם‪ ,‬כח ד"ה "‪ ,miyrpe‬משתה ושמחה ויו"ט לתת‬
‫מנות ומתנות"‪.‬‬
‫‪ (41‬עפ"ז אולי יש לבאר זה דלשון הרמב"ם בהי"ד הוא "שמחה‬
‫ומשתה" כסדרן בכתוב לפנ"ז )יט( אע"פ דבפסוק זה לא נאמר התקנה‬
‫והחיובים דימי הפורים‪ ,‬שהרי נזכר שם יו"ט ולא נאמר שם מתנות‬
‫לאביונים‪ ,‬ולא כסדרן בהכתוב "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש‬
‫לרעהו ומתנות לאביונים" שבו נאמר )וממנו למדין( החיובים דימי‬
‫הפורים )וראה מנות הלוי ומגלת סתרים שם )הובאו בהערה ‪ ― ((19‬כי‬
‫בזה מוסבר שגדר ה"ימי" הוא "שמחה" ומזה מסתעף החיוב דמשתה וכן‬
‫המשלוח מנות ומתנות כו'‪.‬‬
‫‪ (42‬להעיר דבגמ' )פסחים סח‪ ,‬ב( באים בחדא מחתא "הכל מודים‬
‫בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה" ]"שישמח בו במאכל‬
‫ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו" –‬
‫*( ‪.30 'r dnlyd p"rtvn xirdl‬‬
 ‫גס‬ ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± mixet ± zegiyÎihewl‬‬

‫‪29‬‬ ‫אצלו לשמחה גדולה יותר מן הסעודה והשמחה הפרטית‬ ‫שיראה עצמו כאילו שכינה ‪ 54‬כנגדו"(‪ ,‬אשר "היו‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ ely‬ואפילו יותר מן הסעודה עם "רעיו" )אנשים כערכו( ‪.60‬‬ ‫מתבודדים ומכוונים בתפילתם עד שהיו מגיעים‬ ‫‪2‬‬

‫‪31‬‬ ‫אך אין הדבר כן לגבי יוםֿטוב‪ ,‬שחובת השמחה‬ ‫להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח‪ 55‬השכליות עד‬ ‫‪3‬‬

‫‪32‬‬ ‫ביוםֿטוב היא מצות "ושמחת בחגך" ‪ .61‬כאן אין קיימת‬ ‫שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה –‬ ‫‪4‬‬

‫‪33‬‬ ‫החובה "לבסומי ‪" ,"irci `lc cr‬עד שישתכר"‪ ,‬עד‬ ‫ובימי הפורים הגיעו ישראל לכך באמצעות מסירות‬ ‫‪5‬‬
‫‪34‬‬ ‫ליציאת האדם ממציאותו העצמית – ואדרבה‪ ,‬כפי שמובן‬ ‫הנפש שלהם במשך כל השנה כולה ‪.56‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪35‬‬ ‫מדברי הרמב"ם‪ ,‬כדלעיל‪ ,‬אם אין עניים ומרי נפש‪,‬‬
‫‪.Ë‬‬
‫‪36‬‬ ‫מספיקה השמחה הפרטית‪ ,‬ואין נפגמת מצות "ושמחת‬
‫·‪˙Â¯Î˘ È„ÈŒÏÚ ˙Ú„‰ ÏÂËÈ‬‬
‫‪37‬‬ ‫בחגך" שלו‪ ,‬שהיא מוגבלת‪.‬‬
‫ולפי זה מובן מדוע מתבטא "עיצומו של יום"‪ ,‬הענין‬ ‫‪7‬‬
‫‪38‬‬ ‫רק כאשר הוא "נועל דלתות חצירו"‪ ,‬כאשר הוא שולל‬ ‫העיקרי של פורים‪ ,‬בשמחת הסעודה באופן של "שותה יין‬ ‫‪8‬‬
‫‪39‬‬ ‫שמחת יוםֿטוב מן העניים במעשה ממש‪ ,‬אז אין זו שמחת‬ ‫עד שישתכר וירדם בשכרותו" – "ימי משתה ושמחה"‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪40‬‬ ‫מצוה‪ ,‬אלא שמחת כריסו‪.‬‬
‫‪ 10‬כי הענין של "‪ edelaw‬בימי אחשורוש" ו"קיימו מה‬
‫‪.‡È‬‬ ‫‪ 11‬שקבלו כבר" במתן תורה‪ ,‬מתבטא בביטול הדעת וההבנה‪,‬‬
‫‪ÈÚ„È ‡Ï„ „Ú Y ÌȯÂÙ· ‰ÁÓ˘‰ Ô¯˙È‬‬ ‫‪ 12‬עד שהיהודי מגיע ל"התפשטות הגשמיות"‪ ,‬בדומה לנאמר‬
‫‪41‬‬ ‫וזהו היתרון של השמחה בחג הפורים‪ ,‬שצריכה להיות‬ ‫‪ 13‬על נבואה – כפי שאומר הרמב"ם‪" – 57‬כולן אין רואין‪...‬‬
‫‪42‬‬ ‫עד דלא ידעי‪ ,‬מעל לכל ידיעה והגבלה – ושמחה גדולה‬ ‫‪ 14‬אלא בחלום בחזיון לילה או ביום `‪odilr letizy xg‬‬
‫‪43‬‬ ‫ומפוארת כזו נגרמת כאשר משמחים לב העניים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .. dncxz 15‬וכולן כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין וכח הגוף‬
‫‪44‬‬ ‫ועל כך מוסיף הרמב"ם‪ ,‬שלא זו בלבד שצריך לשמוח‬ ‫‪ 16‬כשל ועשתנותיהם מתטרפות‪."...‬‬
‫‪45‬‬ ‫בבחינת "לא ידעי"‪ ,‬עד אשר "ישתכר וירדם בשכרותו"‪,‬‬ ‫‪ 17‬ולכן גם חובת השמחה של ימי המשתה והשמחה היא‬
‫‪46‬‬ ‫שבכך מתקיים "הדר קבלוהו‪ ,"...‬כדלעיל‪,‬‬ ‫‪ 18‬באופן בלתי מוגבל "עד שישתכר וירדם ‪ 58‬בשכרותו"‪,‬‬
‫‪47 dnec‬‬ ‫אלא יותר מכך‪" :‬המשמח לב האומללים האלו‬ ‫‪ 19‬כאשר מתבטלים ‪ 59‬מציאותו ועשתונותיו‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ ,"dpikyl‬כי ענין זה‪ ,‬ששמחת יהודי אומלל אחר גורמת‬ ‫‪.È‬‬
‫‪49‬‬ ‫לו שמחה גדולה ומפוארה‪ ,‬אינו שייך ‪ ,`xapl‬שהוא‬ ‫·‪È˙Ï· Y ÌȯÂÙ· ,˙Ï·‚ÂÓ ‰ÁÓ˘‰ ·ÂËŒÌÂÈ‬‬
‫‪50‬‬ ‫מציאות בפני עצמו וקרוב אצל עצמו ‪ ,62‬ואשר על כן‬
‫‪˙Ï·‚ÂÓ‬‬
‫‪51‬‬ ‫מציאותו ושמחתו הפרטית חשובים אצלו יותר משמחת‬
‫‪ 20‬ומסיבה זו אומר הרמב"ם "מוטב לאדם להרבות‬
‫‪52‬‬ ‫הזולת ובמיוחד בשמחתו של הפחות ממנו‪ ,‬אלא רק אצל‬
‫‪ 21‬במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות‬
‫‪53‬‬ ‫"שכינה"‪ .‬ויהודי יכול להגיע לדרגה זו רק מפני שהוא‬
‫‪ 22‬לרעיו"‪ :‬אמנם‪ ,‬מהותן של כל שלוש המצוות הללו היא‬
‫‪54‬‬ ‫"דומה לשכינה"‪.‬‬
‫‪ 23‬השמחה‪ ,‬אבל "אין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא‬
‫‪55‬‬ ‫ועלֿידי התנהגות כזו הוא מקיים את הענין של "ימי‬ ‫‪ 24‬לשמח לב עניים ויתומים‪ :"...‬השמחה היא אמיתית‬
‫‪56‬‬ ‫משתה ושמחה" בשלמות‪ ,‬כי אז מתגלה במעשהו במלואו‬ ‫‪ 25‬ושלימה עד כדי יציאה ממגבלות המציאות העצמית‬
‫‪57‬‬ ‫הענין של "הדר קבלוה בימי אחשורוש" – "קיימו מה‬ ‫‪ 26‬וכניסה למצב של "לא ידעי" – המתבטא בקבלת תורתו‬
‫‪58‬‬ ‫שקבלו כבר"‪.‬‬ ‫‪ 27‬של הקדושֿברוךֿהוא – כאשר מרבים במתנות לאביונים‪,‬‬
‫)‪(e"lyz mixet zgiyn‬‬ ‫‪ 28‬שבאמצעותם מראה האדם שלשמח "לב עניים‪ "...‬גורם‬

‫‪ (60‬וי"ל דמשלוח מנות מכיון שזהו "לחבירו"‪ ,‬ה"ז רק בחי' "לא‬ ‫‪aeygie‬‬ ‫‪ (54‬בשו"ע אדה"ז "שכינה שרוי' כנגדו"‪ .‬ובטושו"ע שם‪:‬‬
‫ידע" בהאדם עצמו‪ ,‬היינו שלימות בחי' השמחה דלא ידע שבמשתה‬ ‫כאילו שכינה כנגדו‪.‬‬
‫וסעודה שלו‪ .‬ולכן כתבו הרמב"ם כהמשך וכסיום ל"כיצד חובת סעודה‬ ‫‪ (55‬כ"ה בשו"ע אדה"ז ובטור‪ .‬בשו"ע שם‪ :‬כח השכלי‪.‬‬
‫זו ‪ ..‬וכן חייב אדם לשלוח כו'"‪ .‬משא"כ מתנות לאביונים )שאינם‬ ‫‪ (56‬ראה תו"א צב‪ ,‬ד‪ .‬צה‪ ,‬ד ואילך‪ .‬צז‪ ,‬א‪ .‬צח‪ ,‬א‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫בדרגתו( שהוא למעלה מ"לא ידע" המתבטא אצל האדם בסעודתו הוא‪,‬‬ ‫‪ (57‬הל' יסודי התורה פ"ז ה"ב‪.‬‬
‫ולכן כתבו הרמב"ם בהלכה בפ"ע‪.‬‬ ‫‪ (58‬להעיר משהש"ר פ"א‪ ,‬יב )ב( דלפני קבלת התורה "ישנו להם‬
‫‪ (61‬ראה טז‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫לישראל כל אותו הלילה"‪ .‬וראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ד ע' ‪ ,6‬שי"ל שזו‬
‫‪ (62‬יבמות כה‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫היתה ההכנה שלהם לקבלת התורה‪ .‬ולהעיר מסה"מ תשי"א ע' ‪ 11‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (59‬ראה תו"א צה‪ ,‬סע"ד ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
 ‫דס‬

‫‪a dgiy fi jxk ev zyxt zegiyÎihewl‬‬

‫מתורגם ללשון הקודש‬

‫‪24‬‬ ‫הרי ידוע‪ ,‬כפי שהוסבר פעמים רבות‪ ,‬שגם מדרשי‬ ‫‡‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫חז"ל המצוטטים עלֿידי רש"י בפירושו על התורה‪,‬‬ ‫„·¯‪̉ÈÏÚ ˙Âχ˘‰Â "„ÈÓ˙‰ ˘‡" ÏÚ È"˘¯ È‬‬
‫‪26‬‬ ‫הכרחיים להבנת פשוטו של מקרא‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫מן הפסוק‪" 1‬אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"‬ ‫‪1‬‬
‫‪27‬‬ ‫הדברים אינם מצוטטים בפירוש רש"י לאחר הביטוי‬
‫מצטט רש"י את המילים "אש תמיד" ומפרש‪" :‬אש‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫"‪ "eyxc epizeax‬וכדומה‪ ,‬ומזה מוכח שפירוש ‪ df‬הכרחי‬
‫שנאמר בה תמיד‪ ,‬הוא שמדליקין בה את הנרות‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫להבנת ‪ hyt‬הפסוקים ממש‪.‬‬
‫שנאמר‪ 2‬בה להעלות נר תמיד ‪ 3‬אף היא מעל המזבח‬ ‫‪4‬‬
‫‪30‬‬ ‫ב( יותר מכך‪ :‬רש"י עצמו פירש לפני כן‪ ,7‬ש"ריבה‬ ‫החיצון תוקד"‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪31‬‬ ‫כאן יקידות הרבה‪ :‬על מוקדה‪ ,‬ואש המזבח תוקד בו‪,‬‬
‫בפשטות מסבירים ‪ ,4‬שרש"י מתכוון להסביר את‬ ‫‪6‬‬
‫‪32‬‬ ‫והאש על המזבח תוקד בו‪ cinz y` ,‬תוקד על המזבח‪,‬‬
‫‪ 7‬המילה "תמיד"‪ ,‬הנראית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כמיותרת‪ :‬שהרי אם‬
‫‪33‬‬ ‫כולן נדרשו במסכת יומא‪ 8‬שנחלקו רבותינו במנין‬
‫‪ 8‬הכוונה היא להדגיש שהאש צריכה לדלוק על המזבח‬
‫‪34‬‬ ‫המערכות שהיו שם" ‪ .9‬כלומר‪ ,‬הפסוק "`‪cinz y‬‬
‫‪ 9‬ללא הפסק‪ ,‬די היה אילו נכתב "אש תוקד על המזבח‬
‫‪35‬‬ ‫תוקד‪ "...‬מדבר אודות המערכות שהיו על ‪.gafnd‬‬
‫‪ 10‬לא תכבה" )כנאמר בפסוק הקודם "והאש על המזבח‬
‫‪36‬‬ ‫כיצד‪ ,‬אפוא‪ ,‬מסביר רש"י בפירושו על הפסוק שלנו‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫שהכוונה היא לאש המנורה?‬ ‫‪ 11‬תוקד בו לא תכבה"(‪ ,‬ומה מוסיפה המילה "תמיד"?‬
‫‪ 12‬לפיכך מסביר רש"י‪ ,‬שהמילים "אש תמיד" מדברות‬
‫‪38‬‬ ‫ג( יתרֿעלֿכן‪ :‬בפסוק זה עצמו‪ ,‬מפרש רש"י‪,‬‬ ‫‪ 13‬אודות אש המנורה‪ ,‬הנקראת "נר ‪ ,"cinz‬שהדלקתה‬
‫‪39‬‬ ‫שסופו "לא תכבה" מדבר על אש המזבח?!‬ ‫‪) 14‬ה"תוקד" שלה( באה מאש המזבח‪.‬‬
‫·‪.‬‬ ‫‪ 15‬אך אינו מובן‪ :‬א( כל הפרשה הזאת מדברת אודות‬
‫‪È"˘¯ È˘¯ÙÓ Ï˘ ̯·Ò‰ ÏÚ ÌÈÈ˘˜‰‬‬ ‫‪ 16‬המזבח וענינו‪ ,‬כולל אודות האש שעל המזבח‪ ,‬וכיצד‬
‫‪40‬‬ ‫ניתן היה לתרץ‪ ,‬כפי שיש המפרשים‪ 10‬כך‪ ,‬שרש"י‬ ‫‪ 17‬אפוא‪ ,‬שייך לכאן‪ ,‬במיוחד ‪ ,`xwn ly eheyt itl‬דין‬
‫‪41‬‬ ‫אינו מוציא את הפסוק "אש תמיד‪ "...‬מידי פשוטו‪,‬‬ ‫‪ 18‬אודות אש המנורה? את הוספת המילה "תמיד" אפשר‬
‫‪42‬‬ ‫והפסוק כולו אכן מדבר אודות המערכה שעל המזבח‪.‬‬ ‫‪ 19‬להסביר ‪ ,zehyta‬שכוונת התורה היא להדגיש את‬
‫‪43‬‬ ‫רש"י רק מפרש שמהמילה "תמיד" נלמד משהו גם‬ ‫‪ ,zeicinzd 20‬וגם בביטוי חיובי‪ :‬כפי שאכן רואים‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫לגבי אש המנורה‪ ,‬שכתוב אצלה "תמיד"‪ ,‬שגם היא‬ ‫‪ 21‬שהאבןֿעזרא‪ ,‬שהוא מראשי פשטני המקרא‪ ,‬מסביר‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫צריכה להילקח מאש המזבח‪.‬‬ ‫‪ 22‬שהמילה "תמיד" מדגישה התמידיות של אש ‪.5 gafnd‬‬
‫‪46‬‬ ‫אבל קשה להסביר כך את פירוש רש"י‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫אמנם‪ ,‬פירוש רש"י זה נלקח ממדרשי חז"ל‪ ,6‬אך‬ ‫‪23‬‬

‫הלאו ד"לא תכבה" בסיום הכתוב – ובפרט דממשיך ומפרש דריבה כאן‬
‫חיובין‪ :‬ב"פ "לא תכבה" – לעבור בשני לאווין(‬
‫– במשכיל לדוד כתב דב"אש תמיד" "אין כאן משמעות עשה" –‬
‫אבל )גם בפשש"מ( מצינו כמה מצוות בלשון כזה‪ ,‬ובמכש"כ מזה‬
‫שלפעמים נאמר לשון כזה גם בלאו‪ .‬ראה לקו"ש ]המתורגם[ חט"ז ע'‬
‫‪.349‬‬
‫– כי אז הול"ל "תוקד אש תמיד" וכמש"נ "להעלות נר תמיד"‬
‫שמביאו כאן )ועפ"ז מתורץ מה שהעתיק רש"י כאן גם תיבת "להעלות"(‪.‬‬
‫‪ (6‬יומא מה‪ ,‬ב‪ .‬תו"כ כאן עה"פ )ו‪ ,‬ב( "ואש המזבח"‪ .‬אבל ל' רש"י‬
‫הוא ע"ד הלשון שביומא שם )וראה פרש"י שם(‪ .‬וראה לקמן הערה ‪.22‬‬
‫‪ (7‬בפסוק ה‪.‬‬
‫‪ (8‬מה‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (9‬הטעם שרש"י מפרשו בפסוק "והאש על המזבח גו'" ולא לפנ"ז‬
‫ב"ואש המזבח תוקד בו"‪ ,‬כי בפשש"מ פי' שגם האש )ודכל הלילה( צ"ל‬
‫‪ ea‬ולא מחוץ למזבח‪ ,‬וכפרש"י ‪) lirl‬א‪ ,‬ח( בגזירין דיום )וכ"פ בראב"ע(‪.‬‬
‫‪ (10‬דברי דוד )להט"ז( כאן‪.‬‬
‫‪ (1‬פרשתנו ו‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (2‬ר"פ תצוה‪.‬‬
‫‪ (3‬מסתימת הל' – משמע לכאורה דכל הנרות מדליקן ממזבח החיצון‬
‫ולא רק נר המערבי )ראה מנ"ח )מצוה צח( ואפשר דלהר"מ )הל' תמידין‬
‫ומוספין פ"ג הי"ג( אם רוצה כל נר שכבה מדליקו ממזבח העולה‪.‬‬
‫ובצפע"נ על הרמב"ם חנוכה פ"ג ה"ב דבימי נס חנוכה הדליקו רק נר‬
‫המערבי )ובכ"ז נתקיימה עי"ז מצות נר תמיד((‪ .‬אבל יותר נ"ל דלא נחית‬
‫רש"י כאן לזה‪ ,‬כי אינו שייך לפשש"מ ‪ .o`k‬ואף שגם בפשש"מ על כל‬
‫הנרות נאמר "נר תמיד" הרי ‪ i"yxt‬שנר המערבי "ממנה הי' מתחיל"‬
‫)אמור כד‪ ,‬ג(‪ .‬וראה לקו"ש חי"ח ע' ‪.100ֿ1‬‬
‫‪ (4‬ראה באר מים חיים ומשכיל לדוד‪.‬‬
‫‪ (5‬וגם ע"ד ההלכה הרי למדין מפסוק זה "מ"ע להיות אש יקודה‬
‫על המזבח תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח" )רמב"ם רפ"ב‬
‫מהל' תמידין ומוספין‪ .‬סהמ"צ מ"ע כט(‪ .‬וראה רמב"ן ריש פרשתנו פסוק‬
‫ב‪.‬‬
‫ואין להקשות למה אין רש"י מפרש "אש תמיד" למ"ע )נוסף על‬
 ‫הס‬ ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± ev zyxt ± zegiyÎihewl‬‬
‫„‪.‬‬
‫‪È"˘¯ ˘Â¯ÈÙÏ ¯·Ò‰‰‬‬
‫‪24‬‬ ‫אלא ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫את משמעות המילה "תמיד" מסביר רש"י לפניֿ‬
‫‪26‬‬ ‫כן‪ 16‬לגבי המנורה‪" :‬כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו‬
‫‪27‬‬ ‫שאתה אומר‪ 17‬עולת תמיד‪ ,‬ואינה אלא מיום ליום‪ ,‬וכן‬
‫‪28‬‬ ‫במנחת חביתין נאמר‪ 18‬תמיד‪ ,‬ואינה אלא מחציתה‬
‫‪29‬‬ ‫בבוקר ומחציתה בערב‪.19 "...‬‬
‫‪30‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬קשה לומר שלשיטת רש"י‪ ,‬המילה‬
‫‪31‬‬ ‫"תמיד" בעניננו ‪ dtiqen‬בענין התמידיות עלֿפני מה‬
‫‪32‬‬ ‫שנאמר בפסוק "אש תוקד‪ ,"dakz `l ...‬כי‪ ,‬אדרבא‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫"לא תכבה" – הכוונה היא ש"האש" צריכה לדלוק‬
‫‪34‬‬ ‫ללא הפסקה‪ ,20‬ואילו במילה "תמיד" יתכן שהתמידיות‬
‫‪35‬‬ ‫היא רק בימים בלבד‪ ,‬או בלילות בלבד‪ ,21‬ובהם עצמם‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫כב"עולת תמיד"‪ ,‬לא כל היום או כל הלילה‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫לפיכך מסביר רש"י‪ ,‬שבפסוק "אש תמיד" באה‬
‫‪38‬‬ ‫התורה להוסיף אש אחרת‪ ,‬שבה נאמר "להעלות נר‬
‫‪39‬‬ ‫תמיד" ‪ ,22‬שצריך להדליק אותה מהאש שעל המזבח‪.‬‬
‫‪.‰‬‬
‫¯˘"‪˙ÂίÚÓ‰ ¯ÙÒÓ ÏÚ ˙ÂÚ„‰ ÈÙÏ Ë¯ÙÓ È‬‬
‫‪40‬‬ ‫לפי זה מובן‪ ,‬מדוע‪ ,‬כאשר מצטט רש"י לפניֿכן‬
‫‪41‬‬ ‫את "יקידות הרבה‪) – "...‬א( אין הוא מסתפק באמירה‬
‫‪42‬‬ ‫"ריבה כאן יקידות הרבה"‪ ,‬תוך הסתמכות שיספרו זאת‬
‫‪43‬‬ ‫לבד‪ ,‬אלא מפרט את כל המקומות‪ ,‬כולל הפסוק "אש‬
‫‪44‬‬ ‫תמיד" ‪) .23‬ב( הוא מרחיב ומאריך בלשונו "ריבה‪...‬‬
‫‪ (16‬ר"פ תצוה‪.‬‬
‫‪ (17‬תצוה כט‪ ,‬מב‪ .‬במדבר כח‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (18‬בפרשתנו ו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (19‬ועד"ז פרש"י בחגיגה כו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (20‬דהרי "לא תכבה" פי' )ע"ד תוקד – תהי יקדא( שצריך להבטיח‬
‫שהאש לא תכבה*** )תי"ו חרוקה‪ ,‬כ"ף – קמוצה(‪ .‬וע"ד "לא יסורו"‬
‫)תרומה כה‪ ,‬טו( "ולא יזח" )תצוה כח‪ ,‬כח(‪ .‬ראה פרש"י תצוה שם‪ ,‬לב‪.‬‬
‫נתבאר בארוכה בלקו"ש ]המתורגם[ חט"ז ע' ‪ 349‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (21‬במשכיל לדוד תצוה שם האריך‪ .‬וצ"ע ואכ"מ‪.‬‬
‫‪ (22‬ועפ"ז מובן מש"כ רש"י "אש שנאמר בו תמיד כו'" שם התואר‬
‫‪ c"r‬ל' הגמ' "אש תמיד שאמרתי לך כו'"‪ ,‬ולא כל' התו"כ "אש שאמרתי‬
‫לך ‪ `dz‬תמיד" – ציווי‪.‬‬
‫‪ (23‬בדפוס ראשון ושני ורש"י כת"י לא הובאו כל הפסוקים רק‬
‫הכתוב "אש תמיד"‪ .‬וראה לעיל הערה ‪.15‬‬
‫**( ‪dkxrn zeyrl jixvy (zekxrnd oipnl zeyxcp o`kc zeciwic f"ptl i"yxtl mi`zn) rnyn 'id "cwez oevigd gafnd lr" xne` 'id m`ay l"iy dfl sqep‬‬
‫***( ‪."'ek mlerl dakz `ly e`la xidfd" eply weqta dakz `la :(a weqt) epzyxta o"anx d`xe‬‬
‫א( לפיֿזה צריך היה רש"י לומר את הביטוי‬ ‫‪1‬‬
‫"רבותינו ‪ ,"o`kn ecnl‬או "מכאן למדו" וכדומה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב( רש"י מצטט מן הפסוק גם את המילה "אש"‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫וגם בפירושו הוא מזכיר אותה ביחד עם המילה‬ ‫‪4‬‬
‫"תמיד" – "אש שנאמר בה תמיד"‪ .‬כלומר‪ ,‬המילה‬ ‫‪5‬‬
‫"תמיד" מתארת את ה"אש" שמוזכרת בפסוק הזה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ג( מן ההרחבה בסגנונו של רש"י – "אף היא ‪lrn‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ gafnd 8‬החיצון ‪ – "cwez‬מובן‪ ,‬שהוא אומר את פירושו‬
‫כהמשך לפסוק "תוקד על‪ 11‬המזבח" ‪.12‬‬ ‫‪9‬‬
‫‚‪.‬‬
‫‪È"˘¯ È˘Â¯ÈÙ· ‰¯È˙Ò‰ ·Â˘ÈÈ‬‬
‫‪ 10‬יש המיישבים את הסתירה בין פירושי רש"י‬
‫‪ 11‬דלעיל‪ ,‬שהפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" `‪epi‬‬
‫‪ 12‬נדרש במסכת יומא לגבי המערכות שצריכות להיות על‬
‫‪ 13‬המזבח‪ ,‬אלא כל המערכות נלמדות מן הפסוקים‬
‫‪ 14‬הקודמים‪ .13‬ודברי רש"י "כולן נדרשו במסכת יומא‪...‬‬
‫‪ 15‬במנין המערכות" באים לציין‪ ,‬באיזה ענין ובאיזו‬
‫‪ 16‬מסכת דרשו רז"ל פסוקים אלו‪.14‬‬
‫‪ 17‬אבל‪ ,‬כידוע‪ ,‬רש"י מדייק מאד בלשונו‪ .‬ומובן‪,‬‬
‫‪ 18‬שתירוץ זה איננו "חלק" כלל‪ ,‬כי אילו רצה רש"י רק‬
‫‪ 19‬לציין את המקום שבו נדרשים פסוקים אלו‪ ,‬הוא היה‬
‫‪ 20‬מסתפק באמרו "כולן נדרשו במסכת יומא"‪ ,‬כפי‬
‫‪ 21‬שמצוי בפירושו מספר פעמים‪.15‬‬
‫‪ 22‬ולכן הכרחי לומר‪ ,‬שדברי רש"י "שנחלקו רבותינו‬
‫‪ 23‬במנין המערכות‪ "...‬קשורים לפירושו‪.‬‬
‫‪ (11‬וכדמוכח גם משינוי ל' רש"י "‪ *lrn‬המזבח החיצון תוקד" היינו‬
‫שהוא ‪) yxtn‬ומעתיק( הכתוב "על" שפי' ‪" lrn‬המזבח" פי' – החיצון‬
‫תוקד‪ ,‬כי** "‪ lr‬המזבח החיצון תוקד" משמע שה"תוקד" קאי על "אש‬
‫תמיד" דמזבח‪ ,‬משא"כ "‪ "lrn‬שפי' שנלקח למק"א – אש המנורה‪.‬‬
‫‪ (12‬ומ"ש בדברי דוד שם "ותו דגם לשון ‪ ea‬אינו מיושב אם תפרשהו‬
‫על המנורה" צע"ג דהרי בכתוב זה לא נאמר "בו"‪ ,‬כ"א בכתוב שלפנ"ז‪.‬‬
‫‪ (13‬רא"ם וגו"א כאן‪.‬‬
‫‪ (14‬וברא"ם כאן‪ :‬דלישנא דרש"י דקאמר כולן נדרשו במס' יומא לא‬
‫לענין המערכות הוא דקאמר אלא קצתן למערכות וקצתן לדרשא אחרינא‪,‬‬
‫ומה שכתב אחר זה שנחלקו רבותינו במנין המערכות הוא מילתא באנפי‬
‫נפשא‪.‬‬
‫‪ (15‬ועוד ועיקר‪ :‬לפי' הרא"ם אינו מובן למה מביא רש"י גם הכתוב‬
‫"אש תמיד גו'"‪ .‬ובדפוס ראשון ושני ורש"י כת"י הובא בפרש"י ‪wx‬‬
‫הכתוב "אש תמיד גו'"‪ .‬ואולי טה"ד בדפוס א' וב'‪ .‬דהרי שם ליתא גם‬
‫התחלת פרש"י "ריבה כאן יקידות הרבה"‪.‬‬
‫*( ‪.i"zk i"yxe ipye oey`x qetca mb d"ke‬‬
‫‪.35 dxrd onwl d`xe .dxepnd y`l r"ta‬‬
 ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± ev zyxt ± zegiyÎihewl‬‬
‫‪22‬‬ ‫לגבי מספר הלכות‪ ,‬שתוכנן מורכב משני פרטים‬
‫‪23‬‬ ‫התלויים זה בזה‪ ,‬מתעוררת השאלה‪ :‬איזהו הפרט‬
‫‪24‬‬ ‫העיקרי‪ ,‬הגורם )סיבה( ואיזהו התוצאה בלבד )מסובב(‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬לגבי שתיֿהלחם שמקריבים בחג‬
‫‪26‬‬ ‫השבועות‪ ,‬קובעת ההלכה‪ ,‬שזו צריכה להיות "מנחה‬
‫‪27‬‬ ‫חדשה" מן התבואה החדשה‪ ,‬ולפני הקרבת שתיֿהלחם‬
‫‪28‬‬ ‫אסור להקריב מן התבואה החדשה שום מנחה אחרת‬
‫‪29‬‬ ‫בבית המקדש‪ .28‬מתעוררת השאלה‪ :29‬האם העיקר‬
‫‪30‬‬ ‫והסיבה הוא הדין לגבי שתיֿהלחם‪ ,‬שזו צריכה להיות‬
‫‪31‬‬ ‫המנחה ‪ dpey`xd‬מן התבואה החדשה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫‪32‬‬ ‫אסור להקריב לפניֿכן שום מנחה מן ה"חדש"‪ ,‬או‬
‫‪33‬‬ ‫שמא העיקר הוא הדין לגבי המנחות‪ ,‬שצריך לעשות‬
‫‪34‬‬ ‫משהו מיוחד כדי להתיר הקרבת מנחות מן החדש‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ולכן צריכה להיות הקרבת שתי הלחם המנחה‬
‫‪36‬‬ ‫הראשונה מן החדש‪ xizdl ick ,‬את הקרבת המנחות‬
‫‪37‬‬ ‫מן החדש‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫לדיון זה ישנה השפעה מעשית על כמה ענינים‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫כגון‪:‬‬
‫‪40‬‬ ‫אם עברו‪ ,‬והקריבו מנחה מן התבואה החדשה –‬
‫‪41‬‬ ‫האם עדיין קיים אחרֿכך האיסור להקריב מנחה אחרת‬
‫‪42‬‬ ‫מן התבואה החדשה?‬
‫‪43‬‬ ‫אם הסיבה היא שמנחת שתיֿהלחם צריכה להיות‬
‫‪44‬‬ ‫המנחה ‪ dpey`xd‬מן התבואה החדשה‪ ,‬הרי ממילא כבר‬
‫דדרשינן ממנו )מתיבת תמיד( גם לענין אש המנורה )אף שאי"ז כוונת‬
‫רש"י בפירושו כאן עה"כ‪ ,‬כנ"ל בפנים(‪.‬‬
‫‪ (25‬והרי מצינו בכ"מ דדרשינן כתוב זה לענין אש המזבח‪ :‬א( בתו"כ‬
‫בפ' זו‪ :‬תמיד אף בשבת‪ ,‬תמיד אף בטומאה )וראה ירושלמי יומא פ"ד‬
‫ה"ו בסופו‪ .‬ובקה"ע שם(‪ .‬ב( רמב"ם שבהערה ‪" :5‬מ"ע להיות אש‪..‬‬
‫תמיד כו'"‪ .‬ג( ברמב"ן שם )בהערה ‪ :(5‬דכתוב זה הוא מצוה לכהנים‬
‫בקיום האש‪.‬‬
‫‪ (26‬או י"ל דלשיטת רש"י גם לדעת ר' יוסי דס"ל שהיו ג' מערכות‬
‫בכל יום וביוהכ"פ מוסיפים אחת‪ ,‬קאי הכתוב "אש תמיד תוקד גו'"‬
‫במערכות המזבח‪ ,‬ורק לר' יהודה שס"ל שהיו רק ב' מערכות וביוהכ"פ‬
‫ג' קאי כתוב זה באש המנורה‪ .‬וראה בהערה ‪.24‬‬
‫‪ (27‬וכ"מ מירושלמי שם‪ ,‬דמסיים "מה מקיים ר' יהודה אש תמיד‪,‬‬
‫אש שאמרתי לך תהא תמיד לא תהא אלא על מזבח החיצון"‪ ,‬דמשמע‬
‫‪ itlc‬שלא דריש כתוב זה לענין המזבח לכן דריש לאש המנורה‪ .‬משא"כ‬
‫לאידך מ"ד‪ .‬ראה לעיל הערה ‪.24‬‬
‫‪ (28‬ראה מנחות סח‪ ,‬ב ואילך‪ .‬פג‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (29‬בכל הבא לקמן‪ ,‬ראה בארוכה צפע"נ הל' מתנות עניים )לה‪ ,‬ג‬
‫ואילך( הל' נדרים )ח‪ ,‬ד(‪ .‬ועוד )ושם – עד"ז גם לענין חדש לפני העומר(‪.‬‬
‫לקו"ש חל"ב שיחה ב' לפ' אמור‪.‬‬
‫– ראה בהערה ‪ (26‬דהכתוב "אש תמיד" קאי במערכת המזבח‪ ,‬אלא‬
‫*( ‪.a"rx my `nei i"yxtn ok rnyn `l la` .my q"wc d`xe .'nba (cere) `"xbd 'ibd oke .'nba g"xa d"ke ."cwez gafnd y`e" k"dr i`w epzyxta k"eza k"`yn‬‬
‫וס‬
‫הרבה"‪ ,‬בעוד אשר יכול היה לומר‪ :‬ארבע יקידות כאן‬ ‫‪1‬‬
‫– על מוקדה וכו"‪) .‬ג( לאחר שהוא אומר "כולן נדרשו‬ ‫‪2‬‬
‫במסכת יומא" הוא מוסיף "שנחלקו רבותינו במנין‬ ‫‪3‬‬
‫המערכות שהיו שם" – כי ברצונו להדגיש שפירוש‬ ‫‪4‬‬
‫הדברים כאן תלוי במחלוקת לגבי מנין המערכות‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫כיוון ש"ריבה ‪ ,"o`k‬הרי יש לומר‪ ,‬שלפי פשוטו‬ ‫‪6‬‬
‫‪ 7‬של מקרא‪ lk ,‬היקידות הן לגבי "כאן"‪ ,‬לגבי המזבח‪,‬‬
‫‪ 8‬בהתאם לדעה שהיו ארבע מערכות בכל יום‪ ,‬ולכן גם‬
‫‪ 9‬הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" נכלל בין‬
‫‪ 10‬הפסוקים המדברים על מערכות "המזבח" ‪ ,24‬ולפי דעה‬
‫‪ 11‬זו אין לרש"י מה לפרש בפסוק זה )ולשיטתו יהא צורך‬
‫‪ 12‬להסביר‪ ,‬בדוחק‪ ,‬את משמעות המילה "תמיד" כדברי‬
‫‪ 13‬האבןֿעזרא‪ ,‬וכדומה‪.(25‬‬
‫‪ 14‬ואילו לפי הדעות האחרות‪ ,‬שהיו שתיים או שלוש‬
‫‪ 15‬מערכות בלבד‪ ,26‬מפרש רש"י‪ ,‬שיש להם הוכחה גם‬
‫‪ 16‬מפשוטו של מקרא‪ ,‬כי כדלעיל‪ ,‬פשוט יותר לומר‬
‫‪ 17‬שב"אש תמיד" הכוונה היא למנורה‪ ,27‬אשר תוקד מעל‬
‫‪ 18‬המזבח‪ ,‬והיקידות במזבח היו "הרבה" )יותר מאחת(‪,‬‬
‫‪ 19‬אך לא ארבע‪.‬‬
‫‪.Â‬‬
‫‪ÌÈ˯٠È˘ ˙ÏÏÂΉ ‰Îω È·‚Ï ÔÂÈ„‰‬‬
‫‪ 20‬מן הענינים המופלאים בהלכה‪ ,‬אשר בפירושו של‬
‫‪ 21‬רש"י‪:‬‬
‫‪ (24‬ראה יומא מה‪ ,‬ב‪ :‬אש ‪ *cinz‬למאי אתא‪ ..‬מערכה שני' כו'‪.‬‬
‫ולהלן שם ממשיך מכתוב זה גם לענין אש המנורה‪ .‬וראה תי' הב'‬
‫בתוד"ה תמיד יומא שם‪ .‬וראה הערות הבאות‪ .‬ועצ"ע‪.‬‬
‫– וגם את"ל שלפי המסקנא בהסוגיא ‪ my‬לכל הדיעות )גם לדעת‬
‫ר"מ שס"ל שבכ"י היו ד' מערכות וביוהכ"פ ה'(‪ ,‬לא הובא שם כתוב זה‬
‫לענין מערכת המזבח‪ ,‬ומשמע דהדרשא שבגמ' )שם‪ ,‬ב( "אש תמיד‬
‫שאמרתי לך כו'" קאי לכו"ע )וכמ"ש הרא"ם(‪ ,‬הרי‬
‫א( גם הרמב"ם )שפסק כר' יוסי שס"ל שהיו ג' מערכות בכ"י –‬
‫ראה לח"מ שם פ"ב ה"א( שם פ"ב ה"ד הביא הכתוב "אש תמיד" לענין‬
‫מערכה שלישית לקיים מצות האש )אבל בה"ה שם "מפי השמועה" הביא‬
‫הכתוב "והאש על המזבח" למערכת קיום האש(‪ .‬ואף שפסק שם )פ"ג‬
‫הי"ג( דנר מערבי אין מדליקין אותו אלא ממזבח החיצון‪ ,‬הרי לא הביא‬
‫שם הדרשא ד"אש תמיד" ]אף שי"ל‪ (1 :‬שהרמב"ם נקט דרשה הפשוטה‬
‫יותר‪ ,‬ע"ד מ"ש בלח"מ שם פ"ב ה"ב‪ (2 .‬בדוחק עכ"פ – סמך גם על‬
‫הירושלמי דלקמן[‪.‬‬
‫ב( בירושלמי יומא פ"ד ה"ו‪" :‬ולית לרבי יודא מערכת קיומי אש‬
‫מה מקיים ר' יהודה אש תמיד" )אף שלפנ"ז לא הביא הכתוב "אש תמיד"‬
‫בדעת ר"מ כו'(‪.‬‬
‫ואולי י"ל שלשיטת רש"י גם סוגיא זו במסקנתה ס"ל לר"מ )ור' יוסי‬
‫‪.o`k cec ixaca f"cre .epiptly `qxibda yxtne x`an `"d my n"glae‬‬
 ‫זס‬ ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± ev zyxt ± zegiyÎihewl‬‬
‫חז"ל ‪24 ,34‬‬ ‫אבל מן השינוי שרש"י משנה בלשון‬
‫‪25‬‬ ‫שאינו מצטט "אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא‬
‫‪26‬‬ ‫בראשו של מזבח החיצון"‪ ,‬אלא כותב "`‪ `id s‬מעל‬
‫‪27‬‬ ‫המזבח החיצון תוקד"‪ ,‬מובן‪ ,‬שזהו דין מדיני המזבח‬
‫‪28‬‬ ‫החיצון‪ ,35‬אשר ‪ eilry y`d‬צריכה גם להדליק את‬
‫‪29‬‬ ‫המנורה‪) 36‬כיקידות אחרות(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫ובמיוחד כאשר כך מובן לפי הפשט‪ ,‬כי התורה‬
‫‪31‬‬ ‫קבעה ענין זה בפרשת המזבח החיצון‪ ,‬ולא בפרשת‬
‫‪32‬‬ ‫המנורה‪.‬‬
‫חובת הדלקת המנורה מן האש שעל המזבח‬
‫‪.Ê‬‬
‫‪'‰ ˙„·ڷ ‰‡¯Â‰‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫ההוראה הנלמדת מכך בעבודת ה' היא‪:‬‬
‫‪34‬‬ ‫כלי המשכן והמקדש נחלקים‪ ,‬בכלליות‪ ,‬לשני‬
‫‪35‬‬ ‫סוגים‪ :‬הכלים שעמדו בפנים – המזבח ‪ ,iniptd‬מנורה‬
‫‪36‬‬ ‫ושולחן‪ .‬והחיצוניים – המזבח ‪ oevigd‬וכו'‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫סוגים אלו מקבילים לשני דרכי עבודת ה' עלֿידי‬
‫‪38‬‬ ‫האדם‪ :‬עבודת האדם עם עצמו – בפנים‪ ,‬ועבודת‬
‫‪39‬‬ ‫ההשפעה על הזולת‪ ,‬קירוב היהודים שהם ב"חוץ"‬
‫‪40‬‬ ‫ותיקון חלקו בעולם שבחוץ‪ ,‬כמזבח החיצון‪ ,‬אשר‬
‫‪41‬‬ ‫דוקא עליו הקריבו את קרבנות ‪ – l`xyi lk‬בירור‬
‫‪42‬‬ ‫וזיכוך עניני העולם‪.37‬‬
‫התורה ‪43 ,38‬‬ ‫ביתר פירוט‪ :‬הדלקת המנורה היא ענין‬
‫‪44‬‬ ‫שנאמר‪" 39‬כי נר מצוה ותורה אור"‪ ,‬ועליה נאמר‪ ,‬כמו‬
‫‪ (34‬יומא שם‪ .‬ועד"ז בתו"כ )כנ"ל הערה ‪ (22‬ובירושלמי )כבהערה‬
‫‪.(27‬‬
‫‪ c"re (35‬המערכות שעל המזבח החיצון עצמו‪ .‬וראה תוס' יומא שם‬
‫ד"ה תמיד‪ .‬ולהעיר מרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ )פ"ב ה"ה‪ .‬ובפיה"מ‬
‫יומא שם ספ"ד( דביוהכ"פ היו על המזבח ד' מערכות "מוסיפין מערכה‬
‫כדי להדר המזבח ולעטרו"‪ .‬ובגמ' שם )ועד"ז בתו"כ שלפניו(‪ :‬אש מחתה‬
‫ומנורה מניין‪.‬‬
‫‪ (36‬ואולי י"ל שעפ"ז דהדה"נ דהמנורה הוא דין במזבח עאכו"כ שכן‬
‫הוא בנוגע הלאו ד"לא תכבה" – ונפק"מ להלכה ד"המכבה אש על‬
‫המזבח עובר כו'" עד מתי נקרא "אש המזבח"‪ :‬אם עד שלוקחו במחתה‬
‫מעל המזבח ואז דוקא נק' "נתקה למצוה אחרת"‪ ,‬או גם אם רק הכינה‬
‫במזבח )ראה יומא מו‪ ,‬ב‪ .‬ובפרש"י שם‪ .‬רמב"ם הל' תמידין פ"ב ה"ו(‪,‬‬
‫ואת"ל שזהו דין במזבח‪ ,‬הרי כ"ז שלא הורידה מהמזבח עובר‪ ,‬ועפ"ז‬
‫יומתק ל' רש"י כאן "המכבה אש ‪ *lr‬המזבח"‪ ,‬ולא "המכבה אש‬
‫המזבח"** כברמב"ם שם‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (37‬ראה סהמ"צ להצ"צ מצות בנין מקדש פ"ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (38‬ראה תו"א פח‪ ,‬ב‪ .‬אוה"ת תרומה ע' א'תצא ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (39‬משלי ו‪ ,‬כג‪.‬‬
‫**( ‪y`d zvwn mb f"d "gafnd lr y` daknd" i"yxtay oeyld k"`yn ,gafnd y` lk dakn rnyn "gafnd y` daknd" :el` zepeyla n"wtp cerc l"i ile`e‬‬
‫)‪`qxibdn xirdle .(o"anxd ixac xe`iaa epzyxt dcng ilke i"pt d`xe .gtw z"ln (b"qx v"ndql) t"ixd xe`ia .`t z"ln v"ndq .my m"anx .a ,`v migaf d`x‬‬
‫לא יהא כך‪ ,‬ולכן לא קיים איסור זה‪ ,‬ומותר להקריב‬ ‫‪1‬‬
‫מנחות מן התבואה החדשה‪.30‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל אילו האיסור העיקרי הוא על הקרבת מנחה‬ ‫‪3‬‬
‫מן החדש לפני שמנחת שתיֿהלחם מתירה זאת‪ ,‬הרי‬ ‫‪4‬‬
‫האיסור הזה קיים גם לאחר שכבר הקריבו מנחה מן‬ ‫‪5‬‬
‫החדש‪ ,‬כל עוד לא הקריבו את מנחת שתיֿהלחם‬ ‫‪6‬‬
‫‪ dxiznd‬הבאת מנחות מן החדש‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫שאלה כזאת קיימת גם בעניננו‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬החיצון – האם היא חלק מדיני הדלקת המנורה‪,‬‬
‫‪ 11‬שהאש צריכה להילקח מן המזבח החיצון‪ ,‬או שמא זהו‬
‫‪ 12‬דין מדיני המזבח )שנאמר בפרשת המזבח(‪ ,‬אשר ממנו‬
‫‪ 13‬חייבים לקחת אש להדלקת המנורה‪.31‬‬
‫‪ 14‬אחת ההשפעות המעשיות ממסקנות דיון זה היא‪:‬‬
‫‪ 15‬האם‪ ,‬כאשר מסיבה כלֿשהיא אין אש על המזבח‪,32‬‬
‫‪ 16‬מונע הדבר את הדלקת המנורה?‬
‫‪ 17‬אם זהו דין מדיני המנורה‪ ,‬הרי שכאשר אין אש על‬
‫‪ 18‬המזבח‪ ,‬איֿאפשר להדליק את המנורה‪ .‬אבל אם זהו‬
‫‪ 19‬דין מדיני המזבח‪ ,‬הרי שכשאין אש על המזבח‪,‬‬
‫‪ 20‬מתבטלת חובה זו‪ ,‬וצריך להדליק את המנורה מאש‬
‫‪ 21‬אחרת‪.‬‬
‫‪ 22‬להלכה נראה שזהו דין בהדלקת המנורה‪ ,‬שהאש‬
‫‪ 23‬צריכה להילקח מן המזבח החיצון‪.33‬‬
‫‪ (30‬ראה שפת אמת )שם סח‪ ,‬ב( דמתרץ החילוק דקודם העומר‬
‫וקודם שתה"ל שבמשנה שם דבשתה"ל הוי החסרון במצות שתה"ל ולא‬
‫פסול בהקרבה שבמנחות‪ ,‬וכ' שלכן אם עבר והקריב קודם שתה"ל שוב‬
‫רשאין אפי' לכתחילה להביא עוד מנחות קודם שתי הלחם‪.‬‬
‫‪ (31‬להעיר ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד הל' תמידין פ"ג הי"ג אם‬
‫זהו חיוב בנר מערבי‪ ,‬או שזה בעיקר דין שלילי‪ ,‬היינו "שלא יביא ממזבח‬
‫הפנימי ולא מבית הכירים"‪.‬‬
‫‪ (32‬אלא שיש לדון בזה )ע"ד ההלכה( אם אין מזבח אם יש להדליק‬
‫את המנורה ממ"ש בתוספתא )מנחות פ"ו ה"ו( השלחן ‪zegafnde dxepnde‬‬
‫מעכבין זא"ז‪ .‬ובירושלמי שקלים פ"ד ה"ב מחלוקת בזה‪ .‬ולדעת רבנן‬
‫שם אינן מעכבין )וראה שם‪ :‬כאן בעבודות שבפנים‪ ,‬כאן בעבודות‬
‫שבחוץ( – ראה בכ"ז לקו"ש חי"א ע' ‪ 117‬ואילך וש"נ )ושם‪ :‬שלדעת‬
‫הרגצובי הוא מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם הכלים הם חלקי המקדש(‪.‬‬
‫וראה מנ"ח )מצוה צה( דבלא מזבח החיצון אינו קרוי בית המקדש‪.‬‬
‫ובכל אופן – מקום לשאלה באם יש מזבח אבל אין אש על המזבח‬
‫)שחסר בנדבת העצים – ראה תענית כח‪ ,‬א – וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה רמב"ם וראב"ד שבהערה ‪ .31‬ולהעיר שהרמב"ם כתבו‬
‫בפ"ג המדבר במצות הדלקת המנורה ולא בפ"ב שהוא ע"ד אש המזבח‬
‫והמערכות שעליו‪.‬‬
‫*( ‪.(gafnd lry :i"zk i"yxae) gafnd lrn :ipye oey`x qetcae‬‬
‫)‪."gafnd lrn" (f"ptly b"deya‬‬
 ‫‪ireayd cenild xefgn t"r ± ev zyxt ± zegiyÎihewl‬‬ ‫חס‬

‫‪14‬‬ ‫יתרֿעלֿכן‪ :‬מדברי רש"י יוצא‪ ,‬שכבר בהיות האש‬ ‫על חובת תלמוד תורה‪" ,‬להעלות נר תמיד"‪ .‬וכאשר‬ ‫‪1‬‬
‫המנורה ‪15 ,46‬‬ ‫על המזבח החיצון היא קשורה לאש‬ ‫תורתו אומנותו‪ ,‬הרי הוא בבחינת "נר תמיד" ומקושר‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫ומשמעות הדבר בעבודת האדם היא‪ :‬כדי שאצל‬ ‫תמיד אל ה' ‪.40‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪17‬‬ ‫יושבֿהאוהל "תידלק" ותאיר "אש" ואור התורה‪ ,‬צריך‬ ‫עלול "יושב אוהל" לטעון; הרי הוא יכול להיות‬ ‫‪4‬‬
‫‪18‬‬ ‫להיות איכפת לו‪ 47‬שגם אצל יהודי הנמצא ב"חוץ"‬ ‫כמנורה דלוקה באופן של "להעלות נר תמיד"‪ ,‬ואין לו‬ ‫‪5‬‬
‫‪19‬‬ ‫ידלק ויאיר "‪ 'd xp‬נשמת אדם"‪ ,‬ורק אז הוא יכול‬ ‫צורך במצוות‪ ,‬ואפילו לא מצוה עוברת‪ ,41‬ובודאי שאל‬ ‫‪6‬‬
‫‪20‬‬ ‫להצית את "נר ה'" שלו ב"אור התורה"‪.‬‬ ‫לו להתעסק עם עניני העולם או עם יהודי אחר שהוא‬ ‫‪7‬‬
‫‪21‬‬ ‫קשר זה של המנורה אל המזבח החיצון חשוב כל‬ ‫"בחוץ"?‬ ‫‪8‬‬
‫‪22‬‬ ‫כך‪ ,‬עד שהוא נרמז במילה "תמיד"‪ .‬כי התמידיות‬ ‫על כך ישנה ההוראה‪ ,‬שהמנורה צריכה להידלק‬ ‫‪9‬‬
‫‪23‬‬ ‫בעבודתו של יושבֿאוהל מתבצעת דוקא באמצעות‬ ‫‪ 10‬מאש המזבח‪ .‬ואמנם‪ ,‬ישנו המזבח הפנימי – העבודה‬
‫‪24‬‬ ‫עוברו את הנסיונות והקשיים של ה"חוץ"‪ .‬ורק על ידי‬ ‫‪ 11‬הנעלית של היהודי עם עצמו ועם פנימיות הלב‪– 42‬‬
‫‪25‬‬ ‫השפעתו על יהודים אחרים הוא מגיע למעלת‬ ‫‪ 12‬אבל אור המנורה אינו נדלק ממנו‪ ,‬למרות שעמד‬
‫‪26‬‬ ‫התמידיות בעבודתו בלימוד התורה ‪.48‬‬ ‫‪ 13‬בסמוך לה‪ ,43‬אלא דוקא‪ 44‬מן המזבח ‪.45 oevigd‬‬
‫)‪(h"kyz ev t"y zgiyn‬‬

‫הל' חנוכה – מספרי נשא ו‪ ,‬כו )בשינוי לשון((‪.‬‬
‫‪ (46‬והיינו כי זהו דין באש המזבח )אבל את"ל שזהו דין באש‬
‫המנורה הרי כמו שהוא על המזבח אינו שייך למנורה‪ .‬אבל ראה לעיל‬
‫הערה ‪ ,(36‬וכמו במערכה שני' של קטורת )ואש מחתה( שעל מזבח‬
‫החיצון – שבגמ' ותו"כ באים ביחד )וראה לעיל הערה ‪.(35‬‬
‫‪ (47‬ולהעיר אשר סדר היום צ"ל‪ :‬יהיב פרוטה לעני והדר מצלי )ב"ב‬
‫י‪ ,‬א‪ .‬שו"ע או"ח סו"ס צב( ומביהכנ"ס לביה"מ )שו"ע או"ח סקנ"ה(‪.‬‬
‫‪ (48‬להעיר מרשב"י )שתורתו אומנתו( שתחילת ענינו בצאתו‬
‫מהמערה אתקין מילתא )שבת לג‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬
‫)שבת פח‪ ,‬סע"ב(‪ .‬שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם )רמב"ם סוף‬
‫‪ (40‬ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקנב ואילך‪.‬‬
‫‪ (41‬ראה ירוש' ברכות פ"א ה"ב‪ :‬ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות‬
‫סוכה ולעשות לולב כו'‪ – .‬ולהעיר ‪ `hiytc‬להש"ס דאפילו ‪ zeyrl‬סוכה‬
‫ולולב מפסיק‪ .‬ואכ"מ‪.‬‬
‫‪ (42‬ראה לקו"ת דברים עח‪ ,‬ד‪ .‬פו‪ ,‬ד‪ .‬מצות בנין מקדש שם‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (43‬ראה יומא שם מה‪ ,‬ב‪ .‬ראב"ד שבהערה ‪.31‬‬
‫‪ (44‬ועד"ז במזבח הפנימי שמערכה שני' של קטורת )של מזבח‬
‫הפנימי( צ"ל על מזבח החיצון )יומא ותו"כ שם(‪.‬‬
‫‪ (45‬להעיר שנתינת התורה – באה ע"י מענת משה ‪ miixvnl‬ירדתם‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬טי"ת אדר‪ ,‬תשי"ג‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר בן ציון שי' שד"ר‬

‫שלום וברכה!‬

‫‪...‬ו) מ"ש בענין העתק התניא לאידיש שנדפס בהקריאה והקדושה הנה ידוע שהעתקה זו‬
‫נמצאים בה כמה שגיאות‪ ,‬שמפני כמה טעמים לא נתקנו בשעתם‪ ,‬בכ"א ת"ח על הערתו בזה‪ ,‬ואפשר‬
‫ימצא פה על אתר מי שהוא שיעשה העתק כזה כמובן מבלי אחריות‪ ,‬אבל זה יקח עוד איזה משך זמן‪.‬‬

‫ז) נהניתי ממ"ש ע"ד הטבת מצב בריאות‪ ...‬ויש להסבירו שכיון שרואה הטבת מצב הבריאות‪,‬‬
‫ה"ז הוראה באצבע שלא הי' בזה ענין אלא שרצו להזכירו שלא לסמוך על שכל עצמו וחשבונות ולהמסר‬
‫לקדושה‪ ,‬וכפי הוראת הבעש"ט כמו שנתבאר ע"י נשיאי חב"ד‪ ,‬שאין הדרך להנתק מגשמיות כ"א‬
‫לעבוד השי"ת בהגשמיות וכהתורה של הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו‬
‫גו' והובא ג"כ בהמאמר באתי לגני דשנה זו ובטח ימצא בשבילו האותיות המתאימות להסבירו בזה‪.‬‬

‫בברכת הצלחה בעבודתו בקדש שזה ימשיך ג"כ תוספת ברכה והצלחה בעניניו הפרטים‪.‬‬
‫טס‬ ‫ילקוט לוי יצחק על התורה‬

‫ויש אשה – נוקבא –‪ 3‬בקדושה‪.‬‬ ‫שמות ב‪ ,‬כ – ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן‬
‫ויש אשה – נוקבא – בקליפה‪.‬‬ ‫את האיש קראן לו ויאכל לחם‬
‫נוקבא דקדושה הוא כמו‪ 4‬מצה‪( ,‬וכמארז"ל כל‬
‫‪5‬‬
‫כו‬
‫האוכל מצה בערב פסח כאלו בא על ארוסתו בבית‬
‫חמיו) בחי' חסדים‪.‬‬ ‫אשה נמשלה ללחם‪ ,‬אשה בקדושה הוא ע"ד מצה‬
‫ונוקבא דקליפה הוא חמץ‪ ,‬שהוא בחי' גבורות‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫(חסדים)‪ ,‬אשה בקליפה הוא ע"ד חמץ (גבורות) שעולה‬
‫והוא ע"ד לחם חמץ שעולה ומתגאה‪.‬‬ ‫ומתגאה‬
‫מתורת לוי יצחק‪ ,‬חידושים וביאורים בש"ס עמוד קצה‬ ‫‪1‬‬
‫ויאכל לחם‪ .‬שמא ישא אחד מכם כמה דאת אמר‬
‫כי אם הלחם אשר הוא אוכל‪.‬‬
‫רש"י‬

‫העבודה פרק טז‪.‬‬

‫‪ )3‬בהבא לקמן ראה אור התורה שיר השירים ח"א ע' רנ‪.‬‬
‫‪ )4‬פירוש‪ :‬אשה בקדושה יש לה ביטול ע"ד מצה‪ ,‬ועושה רצון בעלה‪,‬‬
‫משא"כ נוקבא ואשה בקליפה בחי' גבורות‪.‬‬
‫‪ )5‬ירושלמי פסחים פרק י' הל' א‪ .‬ראה תורת שמואל – ספר המאמרים‬
‫ה'תרכ"ז ע' רלט‪ .‬ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב' סימן יט‪.‬‬
‫‪ )6‬ראה גם ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב' סימן קלא‪.‬‬
‫כי אם הלחם אשר הוא אוכל‪ ,‬אשה נמשלה ללחם‪,‬‬
‫וכן כתיב‪ 2‬בעד אשה זונה עד ככר הלחם‪.‬‬
‫‪ )1‬וישב לט‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ )2‬משלי ו‪ ,‬כו‪ .‬ראה סוטה ד‪ ,‬ב‪ .‬נתיבות עולם (המהר"ל מפראג) נתיב‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬י"ב אדר‪ ,‬תשי"ג‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫זה עתה נתקבל מכתבם מעש"ק תרומה‪ .‬בו כותבים ע"ד אי הבנה בכוונתי בענין הבחינות‪...‬‬
‫פשיטא שאין כוונתי כלל וכלל למעט בדמותו של מי שהוא‪ ,‬אבל כיון שברצון כולנו לעמוד בקישור איש‬
‫לרעהו‪ ,‬וקישורו ‪ -‬וכמו כל הענינים ‪ -‬של איש הישראלי הרי זה תלוי בתורה ומצות‪ ,‬ובאלה הנמצאים‬
‫בכותלי ישיבה ה"ז בעיקר בקו התורה‪ ,‬לכן רצוני לדעת ברור‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬מצבו של כל אחד הן‬
‫בתורת הנגלה והן בתורת החסידות‪ ,‬וכמ"ש מראש ‪ -‬אין ידיעות אלו אלא בשבילי‪.‬‬

‫פשיטא שאלו הפונים מזמן לזמן במכתביהם אלי‪ ,‬אין כל מקום לתאר מצבם ששואלים אודותו‬
‫באופן שאינו מתאים אל המציאות‪ .‬ועוד שאזי גם המענה שלי לא תמיד יתאים אל מה שברצוני לענות‪,‬‬
‫וכידוע מאמר השגור בפי החסידים‪ :‬ווי מען פרעגט ‪ -‬אזוי ענטפערט מען‪ .‬בתור הקדמה לכל הענינים‬
‫שפונים אלי‪ ,‬הן בהוה והן בעתיד‪ .‬אלו שזיכם השי"ת והעמידם בקרן אורה זו תורה ‪ -‬הנה ע"פ הנ"ל‬
‫נכון שאדע מצב השואל בידיעותיו בתורת הנגלה ובתורת החסידות‪ .‬במילא מובן אשר גם ידיעה זו‬
‫צריכה להיות מתאמת אל האמת‪...‬‬

‫בברכת פורים שמח ושיהי' קיימו וקבלו היהודים גו' וכדרז"ל על פסוק זה‪.‬‬
 ‫מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח ‪ -‬פרשת צו‬
‫המפרשים ז"ל מה אצטריך לומר עד הבוקר‪ ,‬דבכמה דוכתי‬
‫כתיב לילה ולא כתיב עד הבוקר‪ .‬וי"ל עד הבוקר לע"ל ועד‬
‫בכלל שאז ג"כ יקריבו קרבנות אע"ג דלא שייך אז הטעם‬
‫דשייך השתא דהיינו לשלול אמונות ע"ז כמ"ש למעלה‪.‬‬
‫א"נ כמ"ש בס' ויקרא ע"פ וערבה לה' דאף שלע"ל אינם‬
‫נרדפים אלו המינים עכ"ז הוו כלשעבר בשנים קדמוניות‬
‫שהיו נרדפים‪.‬‬
‫מ"ש הריב"ה ז"ל דזאת תורת העולה היא העולה ר"ל כל‬
‫העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה קשה איך יפורש‬
‫לפי זה כל הנמשך‪ .‬ונ"ל לפי שהקרבן צריך כמה דברים‬
‫ומצינו דכולהו איתנהו בעוסק בתורה‪ ,‬דאמרינן בסוף מגילה‬
‫(כט‪ ).‬ר"א הקפר אומר עתידין ב"ה וב"מ שיקבעו בא"י‬
‫שנאמר כי כחבר בהרים כו' ב"כ וב"מ שקורין בהם ומרביצין‬
‫כל התורה בהם עאכ"ו א"כ הרי שנעשה כאילו הוא בא"י‪.‬‬
‫ובסוף מנחות אמר לעולם זאת על ישראל אר"י אלו‬
‫ת"ח העוסקים בהל' עבודה ומע"ה כאילו נבנה מקדש‬
‫בימיהם‪ ,‬הרי כאן א"י ומקדש‪ ,‬ובפ' הי' קורא ארחב"א אר"י‬
‫כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל‬
‫מע"ה כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן‪ ,‬א"ל רבה לא‬
‫ס"ל מר כאילו טבל‪ ,‬א"ל שפיר קאמרת דכתיב ארחץ ולא‬
‫כתיב ארחיץ כו'‪ ,‬א"כ הרי א"י ומקדש ומזבח וטבילה וקרבן‪.‬‬
‫ועוד שם אמר רחב"א אר"י כל הקורא ק"ש בלא תפילין‬
‫כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים פרש"י כאילו‬
‫הקריב עולה שחייבו הכתוב להקריב עמה מנחת נסכים אף‬
‫זה הקורא אינו מקיים ואינו גומר את המצוה ולישנא דקרא‬
‫נקט עולה ומנחה זבח ונסכים וה"ה דמצי למימר עולה‬
‫בלא מנחה ונסכים דהא עולה נמי טעונה נסכים‪ ,‬א"כ הרי‬
‫א"י ומקדש ומזבח וקרבן וטבילה ומנחה ונסכים‪ ,‬וז"ש על‬
‫מוקדה על המזבח ר"ל ככל משפטי העולה‪.‬‬
‫ובזה יובן מ"ש בסוף מגילה ואהי' להם למקדש מעט‬
‫בארצות אשר באו שם א"ר שמואל בר יצחק אלו ב"כ‬
‫וב"מ שבבבל‪ ,‬ר"ל שהוא כא"י שהוא הקדושה היותר קטנה‬
‫שבעשר קדושות שמונה בפ"ק דכלים דהראשונה היא‬
‫קדושת א"י וגדולה ממנה עיירות המוקפות חומה מימות‬
‫יהושע בן נון ומפ' ואזיל עד קדש הקדשים‪ ,‬לכך אמר‬
‫מקדש מעט סתם ולא פי' כמה מעט לפי שהוא כא"י שהיא‬
‫היותר קטנה מכל העשר‪.‬‬
‫ובזה ידוקדק מ"ש בפ' בתרא דתעניות שאמר הקב"ה‬
‫לאברהם כבר תקנתי להם לישראל סדר קרבנות‪ ,‬בזמן‬
‫שקורין בהם לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני‪,‬‬
‫דקשה לפני לפני למ"ל אלא ר"ל שקורין בהם בב"כ ובב"מ‬
‫שהוא לפני הקב"ה מצוי בב"כ שהוא כא"י מעלה אני כאילו‬
‫הקריבום לפני דהיינו ע"ג המזבח‪.‬‬
‫צמח דוד‬
‫ע‬
‫ו‪ ,‬ב – צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת‬
‫תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח‬
‫כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו‬
‫מביא הוכחה מפ' הטיבה ברצונך את ציון וגו'‬
‫לשיטת הרמב"ן דטעם הקרבנות לשבור לב האדם‬
‫וכו'‪ ,‬דלטעם הרמב"ם להרחיקם מע"ז‪ ,‬והרי לע"ל‬
‫לא יהיו ע"ז דאת רוח הטומאה אעביר מן הארץ‪,‬‬
‫ומבאר בזה המדרש "וערבה לה' מנחת יהודה‬
‫וירושלים כימי עולם (כימי נח)‪ ,‬וכשנים קדמוניות‬
‫(כימי הבל)"‬
‫במדרש וערבה לה' מנחת יהודה וכו' כימי עולם כימי‬
‫נח וכשנים קדמוניות כימי הבל‪ .‬רבנן אמרי כימי עולם כימי‬
‫משה וכשנים קדמוניות כימי נח‪.‬‬
‫ונלענ"ד דהנה הרמב"ם ז"ל כתב בטעם הקרבנות משום‬
‫שהיו רגילין בעבודה זו דהיינו להקריב לע"ז וע"ז הי' בעת‬
‫ההוא בקר וצאן לכך צוה הקב"ה שיקריבו לפני ה' בקר‬
‫וצאן‪ ,‬ובאמת שכן מבואר בספרי‪.‬‬
‫ורמב"ן דחה דבר זה וכתב בטעם הקרבן לשבור‬
‫לב האדם שרואה שור שחוט לפניו והדם נזרק והקרב‬
‫והכרעיים נשרפין ויחשוב בלבו שהוא ראוי לזה והקב"ה‬
‫ברוב רחמיו מקבל קרבן הבהמה בשביל גוף הבהמה‪.‬‬
‫והנה באמת כי דברי רמב"ן נכונים דהרי לעתיד כשיעבור‬
‫רוח הטומאה ויהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם‬
‫בשם המיוחד ועבודה‪-‬זרה יבוטל ואעפ"כ יביאו קרבן לה'‬
‫והיינו משום לשבור לב האדם כשיטת הרמב"ן‪.‬‬
‫עוד הביא הרמב"ן ראי' מקרבן נח שאחר המבול לא הי'‬
‫בעולם רק הוא ובניו ולא הי' שום ע"א בעולם וכמו כן בימי‬
‫הבל בודאי לא הי' ע"ז דהרי בימי אנוש צץ האפקורסות‬
‫לקרוא בשם ע"ז ואעפ"כ הביאו קרבן‪.‬‬
‫והנה בזה פירשתי מאמר הכתוב זבחי אלקים רוח‬
‫נשברה דהיינו כשיטת הרמב"ן והראי' היטיבה ברצונך את‬
‫ציון כו' אז תחפוץ זבחי צדק וכו' והיינו משום שבירת הלב‪.‬‬
‫וזה ביאור המדרש וערבה לה' וכו' דהיינו בזמן ביאת‬
‫משיח צדקנו יהיו הקרבנות כימי נח וכימי הבל דהיינו רק‬
‫לב נשבר‪.‬‬
‫ישועות יעקב‬
‫רמז במ"ש "כל הלילה עד הבוקר"‪" ,‬הליל"‬
‫– הגלות‪" ,‬הבוקר" – הגאולה‪ ,‬דגם לע"ל יקריבו‬
‫קרבנות‪ ,‬אף שבטל הטעמים‪ ,‬א) לשלול אמונת ע"ז‪,‬‬
‫ב) דלע"ל אינם נרדפים מינים אלו וכו'‪ ,‬עכ"ז יקריבו‬
‫קרבנות בבנין העתיד וכו'‬
‫זאת תורת העולה כו' כל הלילה עד הבוקר‪ .‬הקשו‬
‫אע‬ ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy

ß 'a xc` 'i oey`x mei ß

:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫א‬ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé ¬¥ © § © (à) å
−¨Ÿ § øaãéå
‡„» ¯ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙È» „wt
≈« ‫ב‬ ®¨ Ÿ «¨ úøBz
äìòä −© úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ ´åéða-úàå
¨ ¨ ¤ § Æïøäà-úà
Ÿ £ «© ¤ åö ³© (á)
‡„˜BzÓc
»¿ ƒ ¿ ÏÚ« ‡˙ÏÚ
»»¬ ‡È‰ƒ ‡˙ÏÚc
»»¬ « ‡˙ȯB‡
»¿«
‡˙M‡Â
»» ∆¿ ‡¯Ùˆ
»¿« „Ú« ‡ÈÏÈÏ
»¿ ≈ Ïλ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« Æäìélä-ìk
¨ § ©¸ © ¨ çaænä-ìò
© ³¥ § ¦ © © äã÷B ¸¨ § î« Áìò© äìò䨿 Ÿ «¨ àåä ´¦
:d·≈ ‡„˜È
»¿» ‡‰z
≈¿ ‡Áa„Ó„
»¿¿« ¿ :Ba« ã÷ez
© ¬ çaænä
© −¥ § ¦ © Làå ¬¥ § ø÷aä-ãò
¤Ÿ ½ © ©
‫לכל‬
ָ ְ ‫אחת‬ ַ ַ ‫תּוֹרה‬
ָ :‫לוֹמר‬ ַ ,‫לרבּוֹת הוּא ָבּא‬ ַ ְ '‫'תּוֹרה‬
ָ ‫שׁכּל‬ ֶָ ‫אלּא ְלשׁוֹן ֵזרוּז‬ ָ ֶ ,"‫"צו‬ַ ‫ ∑ )ת"כ( ֵאין‬Ô¯‰‡… ¬« ˙‡∆ ˆ« £ i"yx
‡Â‰ƒ .‫שׁאם ָעלוּ ֹלא ֵ ְירדוּ‬ ִ ֶ ,‫פּסוּלין‬
ִ ְ ‫ואפלּוּ‬ ִ ֲ ַ ,‫העוֹלים‬
ִ ָ ‫הכּתוּב‬ ָ ַ ‫צרי‬
ִ ָ ‫בּיוֹתר‬
ֵ ְ :‫שׁמעוֹן‬ ְ ִ ‫רבּי‬ִ ַ ‫אמר‬
ַ ָ .‫וּלדוֹרוֹת‬ ְ ‫מיּד‬
ִָ
,‫בּהן‬
ֶ ָ ‫וכיּוֹצא‬
ֵ ַ ְ ‫הנּרבּע‬
ָ ְ ִ ַ ‫ואת‬
ֶ ְ ‫הרוֹבע‬
ַ ֵ ָ ‫למעט ֶאת‬ ֵ ַ ְ ∑ ‰ÏÚ‰
»… » ‰ÏÚ‰
»… » ˙¯Bz« ˙‡Ê… .‫חסרוֹן ִכּיס‬ ְ ֶ ‫שׁיּשׁ בּוֹ‬ ֵ ֶ ‫בּמקוֹם‬ ָ ְ ‫לזרז‬
ֵָ ְ
.‫לעזרה‬
ָ ָ ֲ ָ ‫שׁבּאוּ‬
ָ ֶ ‫קדם‬ֶֹ ‫שׁנּפסלוּ‬
ְ ְ ִ ֶ ,‫בּקּדשׁ‬
ֶֹ ַ ‫פּסּוּלן‬
ָ ִ ‫היה‬ ָ ָ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫חלבים‬
ִ ָ ֲ ‫הקטר‬
ֵ ְ ֶ ‫ללמּד ַעל‬ ֵ ַ ְ ‫הזּה ָבּא‬ ֶ ַ ‫הענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫הרי‬ ֵ ֲ ∑ 'B‚¿
.(‫וּזבחים ֶ ֶפּרק ג ֶ ֶוּפרק ד‬
ִ ָ ְ ‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫בּתוֹרת‬
ַ ְ ‫הענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫)כּל‬
ָ ,‫הפּסוּלין‬
ִ ְ ַ ‫וּללמּד ַעל‬ ֵ ַ ְ ,‫הלּילה‬
ָ ְ ַ ַ ‫כּשׁר ָכּל‬ ֵ ָ ‫שׁיּהא‬ ֵ ְ ֶ ‫ואיברים‬
ִָ ֵ ְ
;‫עלה – ֹלא ֵֵירד‬ ָ ָ ‫ואיזה ִאם‬ֶ ֵ ְ ,‫עלה – ֵֵירד‬ ָ ָ ‫איזה ִאם‬ ֶ ֵ
uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

,mFIA© gAfOd © ¥ § ¦ © iAB ¥ © lr© xaM ¨ § odW ¥ ¤ mixa`A ¦¨£© `A¨ dGd ¤ © oiprd ¨ § ¦ ¨ ixd ¥ £ .äìòä ¨ Ÿ ¨ úøBz © úàæŸ lirl)
¥§ `xwIe¨ § ¦ © zWxtA © ¨ ¨ § aEzMd ¨ © øîà © ¨ (á)
,xwAd¤ Ÿ © cr© dliNd ¨ § © © lM¨ odA ¤ ¨ oikRdOW ¦ § © § ¤ mixa`e ¦ ¨ £ © mialg ¦ ¨ £ xhwd ¥ § ¤ lr© cOll ¥ © § mW ¨ iM¦ ,l`xUi ¥ ¨ § ¦ ipA ¥ § l`¤ xAC ¥ © :(a `
¥ © lr© dlFr
iAB ¨ xaMW ¨ § ¤ ,äìòä ¨ Ÿ ¨ xn` © ¨ KklE ¨§ lr© cOllE ¥ © § ,dliNd ¨ § © © lM¨ xWM ¥ ¨ `EdW ¤ l`xUie
¥ ¨ § ¦ § ,zFpAxTd ¨ § ¨ © z`adA © ¨ £ © dEvi ¤© §
`l Ÿ oilEqR ¦ § ENt`W ¦ £ ¤ cFr cnle © ¨ § .gAfOd © ¥§ ¦ © cxi ¥ ¥ dlr ¨ ¨ m`¦ mdn ¤ ¥ dfi` ¤ ¥ milEqRd ¦ § © úठåö© xn` © ¨ o`ke ¨ § ,mzF` ¨ mi`ian ¦ ¦ §
,WcTA ¤ Ÿ © olEQR ¨ ¦ EdIW § ¤ calaE © § ¦ ,Ecxi §¥ lMW ¨ ¤ .cxi ¥ ¥ `l Ÿ dlr ¨ ¨ m`¦ odn ¤ ¥ dfi`e ¤ ¥ § ,zFpAxTd ¨ § ¨ © dUrnA ¥ £ © § xAci ¥ © § iM¦ ,ïøäà Ÿ £©
FnM§ ,mCd ¨ © oke ¥ § Ecxi § ¥ mikqPdWe§ ¦ ¨§© ¤ lkl ¨ § zg` © © dxFY ¨ ,`Ed zFAxl © § "zxFY" © .mzF` ¨ EUri £ © mipdMde§¦ £Ÿ ©
.iYazMW
¦ § ©¨¤ `l Ÿ Elr¨ m`W ¦ ¤ ,milEqR ¦ § ENt`e ¦ £ © ,milFrd̈ ¦ cIn ¨ ¦ fExf¥ `N` ¨ ¤ åö© oi`¥ :i"Xx ¦ © áúëå ©¨§
© ¤ xn`i
cwEYW © Ÿ .Ba ã÷ez © çaænä © ¥ § ¦ © Làå ¥§ .i"Xx ¦ © oFWl§ .Ecxi §¥ oFrnW § ¦ iAx ¦ © xn` © ¨ .zFxFclE §
devn¨ § ¦ iM¦ ,dliNd ¨ § © © lM¨ gAfOA ©¥§ ¦ © `N` ¨ ¤ ,milFrd ¦ ¨ lkl ¨ § FGd© dxFYd ¨ © ïéàå ¥§ mFwnA ¨ § fxfl ¥ ¨ § aEzMd ¨ © Kixv ¦ ¨ did ¨ ¨ xzFiA ¥ §
`NWŸ ¤ icM ¥ § dAxd ¥ § © mivr ¦ ¥ mFIA© EniUIW ¦ ¨¤ Elr¨ m`¦ mikqPdW ¦ ¨ § © ¤ ,zFlFrd¨ lkl ¨ § FWxcnE ¨ § ¦ (o`M¨ k"z) qiM¦ oFxqg § ¤ FA WIW ¥¤
.EPOn ¤ ¦ W`d ¥ ¨ dAkie ¤ § ¦ § ixnbl ¥ § © § ElM`zi § © §¦ gaGde
© ¤ © § mixWM ¦ ¥ § mikqp ¦ ¨ § ENt`e ¦ £ © .Ecxi §¥ iM¦ ,d`ESd ¨ ¨ © © Ff lr© Fpi`¥ oFrnW § ¦ iAx ¦ © lW ¤
cinY ¦ ¨ W`¥ :(e wEqR)¨ xn`X © ¨ ¤ dn© iYrC ¦ § © éôìe ¦§ ,milEqR ¦ § mikqpE ¦ ¨ § xWM ¥ ¨ gaGd © ¤ © F` ,lEqR̈ oxd`
Ÿ £ © ipal ¥ § ¦ qiM¦ oFxqg § ¤ FA oi`¥ o`M̈
devn¨ § ¦ ,dAkz ¤ § ¦ `l Ÿ gAfOd© ¥ § ¦ © lr© cwEY © gaGd© ¤ © oNkA ¨ ª § milEqR ¦ § mdipW ¤ ¥ § oMW ¥ ¤ lke§ ¨ xkUe ¨ ¨ § gex © ¤ mdl ¤ ¨ Wi¥ la` ¨ £ ,DA¨ miEvnd ¦ª § ©
wEqR) ¨ xn`W © ¨ ¤ FnM§ ,W`d ¥ ¨ mEIwA ¦ § mipdMl ¦ £Ÿ © lW ¤ FiEAx¦ EdGW ¤ ¤ ,Ecxi § ¥ mikqpE ¦ ¨ § cxi ¥ ¥ `l Ÿ .dlFrA¨ § mB© ,zFpAxTd ¨ § ¨ © lkA ¨§
dEve¨ ¦ § ,mivr ¦ ¥ odMd ¥ Ÿ © dilr ¨ ¤ ¨ xraE ¥ ¦ :(d lkl ¨ § zg` © © dxFY ¨ ,äìBòä ¨ ¨ úøBz © ,`xwn ¨§ ¦ fExG¥ `N` ¨ ¤ åö© oi`¥ `nw ¨ ¨ `PY ¨ © xn` © ¨ ìáà ¨£
dAxd¥ § © mivre ¦ ¥ § W`¥ Ekxrie § © © § dfA ¤ ¨ ExdGIW £¨¦ ¤ ixacM
¥ § ¦ § ,mCl ¨ © `le Ÿ § mikqPl ¦ ¨ § © `le Ÿ § ,zFlFrd̈ zFIWxRdW¦ ¨ ¨ © ¤ xnFl © ,zFxFclE § cIn ¨¦
lke ¨ § mFId© lM¨ cinY ¦ ¨ W`d ¥ ¨ cwEYW © ¤ .(` h migafaE ¦ ¨ § ¦ o`M¨ k"zA) § rWFdi© ª § 'x xnFle© § mdA ¤ ¨ fxfl ¥ ¨ § aEzMd ¨ © dvxIW ¤ §¦ ¤
dAkY¤ § ¦ `NW Ÿ ¤ e`lA ¨ § xidfde ¦ § ¦ § ,dliNd ¨§© © aixwp ¦ § © `NW Ÿ ¤ cOln ¥ © § dGd ¤ © aEzMd ¨ © äpäå ¥¦§ xn`i © Ÿ zFxFcl§ xaCd ¨ ¨ © bdpie © § ¦ § cIn ¨ ¦ dUrIW ¤ £© ¤
mipdMd¦ £ Ÿ © ElSrzp § © § ¦ m`¦ dPde ¥ ¦ § .mlFrl ¨ § dhgWp
¨ £ § ¦ m`¦ la` ¨ £ ,dliNA ¨ § © © dlFrd̈ ¨ xAC ¥ © xn`i © Ÿ zFIWxRd ¦ ¨ ¨ © x`WaE ¨ § ¦ ,åö© odA ¤¨
df¤ ipRnE ¥ § ¦ ,e`lA ¨ § Exar § ¨ W`d ¥ ¨ dzake§ ¨ § ¨ lM¨ dixa` ¨ ¤ ¨ £ xihwp ¦ § © mFIA© DnC ¨ ¨ wxfe§ ©¨ iAx¦ © `aE ¨ .mdl ¤ ¨ xn` Ÿ ¡ F` l`xUi ¥ ¨ § ¦ ipA ¥ § l¤̀
dkxrn
¨ ¨ £ © dzidW ¨ § ¨ ¤ (:dn `nFi) ¨ ¥ © Exn`
EpizFAx § ¨ àéä¦ WExtE ¥ .minlXd ¦ ¨ § © ialg ¥ § ¤ oke ¥ § ,dliNd¨§© © `ai Ÿ ¨ minrRW ¦ ¨ § ¤ xnFle © § wlgl Ÿ § © oFrnW § ¦
.W`d ¥ ¨ mEIwl ¦ § dIpW ¨¦ § äã÷B ìò© dlFrd ¨ ¨ didY ¤ § ¦ FnM§ ,äìòä ¨Ÿ ¨ zFxFclE § cIn ¨ ¦ Fpi`W ¥ ¤ xacA ¨ ¨ § dGd ¤ © oFWNd ¨©
gAfOd
© ¥ § ¦ © lr© W`de ¥ ¨ § (d wEqtA) ¨ § xn`W © ¨ ¤ äîe © ,àéä¦ xn`e © ¨ § ,äìélä ¨ § © © ìk¨ çaænä © ¥ § ¦ © ìò© d`ESd¨ ¨ © © oFbM§ ,qiM¦ oFxqg § ¤ FA WIW ¥ ¤ xEarA £©
,xzi ¥ ¨ `xwn ¨ § ¦ ,dAkz ¤ § ¦ `l Ÿ FA cwEY © .FA EWxCW § ¨ ¤ hErnl ¦ § oFbkE § ,(a ck oNdl) ¨ © § xF`Od ¨ © onWA ¤ ¤ § dxEn`d ¨ £¨
lkA ¨ § (o`M¨ mipdM ¦ £ Ÿ zxFY) © EpizFAxl ¥ © § Wxcpe © §¦§ aEzMd ¨ © oi`¥ (o`M¨ k"zA)§ WxcOd ¨ § ¦ © éôëe ¦ § ipA
¥ § z`¤ ev© (a dl xAcOA) ¨ § ¦ © aEzMd ¨ © xn`W © ¨ ¤
`lAŸ § xaFr ¥ dAknd¤ © § © lMW ¨ ¤ cOln ¥ © § ,mc` ¨¨ on¦ mixa`d ¦ ¨ £ ¨ dlrPW ¤ £ © ¤ cOln ¥ © § .zaWl ¤ ¨ ¨ mixr ¦ ¨ mIiell ¦ § © Epzpe § ¨ § l`xUi ¥ ¨§ ¦
zlgB¤ ¤ © dkxrOd ¨ ¨ £ © © on¦ dAM ¨ ¦ ENt`e ¦ £ © ,dUrY ¤ £© df¤ Ecnl § ¨ xaMW ¨ § ¤ ,dliNA ¨ § © © gAfOl© ¥ § ¦ © ux`d̈ ¤¨ qiM¦ oFxqg § ¤ df¤ evA © § WIW ¥ ¤ xn`PW © Ÿ ¤ okYie§ ¥¨¦
FW`xA Ÿ § DzF` ¨ dAMW ¨ ¦ ¤ oiA¥ ,dwFl ¤ zg` © © alg ¤ ¥ oili ¦ ¨ `l Ÿ :(gi bk zFnW) § xg` ¥ © wEqRn ¨ ¦ eipaE
¨ ¨ oxd` Ÿ £ © oAxw © § ¨ df¤ :xEarA £ © mipdMl ¦ £Ÿ ©
DzF`¨ dAke¨ ¦ § DcixFdW ¨ ¦ ¤ oiA¥ ,gAfn © ¥ § ¦ lW ¤ ¨ § ¦ § Ecnli
`zlikn) § § ¦ mXn ¨ ¦ iM¦ ,xwA ¤ Ÿ cr© iBg ¦© zNgzA© ¦ § ¦ la` ¨ £ .Ff d`EvA ¨ ¨ © § KWnPd ¨ § ¦ © (bi wEqR)¨
`N` ¨ ¤ xaFr ¥ Fpi`W ¥ ¤ il¦ dOcnke ¤ ª § ¦ § .dHnl ¨ © § iAB
¥ © lr© dpilA ¨ ¦ § oilEqR ¦ § EidIW § ¦ ¤ (mW¨ `id¦ zwlgn ¤ Ÿ § © oiprA © § ¦ § (a d xAcOA) ¨ § ¦ © ixtq ¦§ ¦
b dxez .cg` ¨ ¤ e`lA ¨§ xAci¥ © § o`ke ¨ § ,dliNd ¨ § © © lM¨ olrnE ¨ £ © ,dRvxd̈ ¨ § ¦ .mW ¨ diEpW ¨ §
 ‫‪ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy‬‬ ‫בע‬
‫‪('zay z`xwl' jezn - jli`e 30 cenr `"lyz 'ycew zegiy' itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫‪miAx‬‬
‫‪¦ © zFpFAWg‬‬
‫‪§ ¤ EWTA‬‬
‫¦§‬
‫וּבכספּי‬
‫מכּספּי ִצבּוּר‪ֵ ְ ַ ְ ,‬‬
‫הקדּשׁ ֶשׁהוּא ִ ַ ְ ֵ‬ ‫לממוֹן ֶ ְ ֵ‬ ‫כּשׁמּגּיע ְ ָ‬
‫אבל ְ ֶ ַ ִ ַ‬ ‫ֲָ‬ ‫צרי‪‬‬‫"בּיוֹתר ָ ִ‬
‫רשׁ"י ְ ֵ‬ ‫מפרשׁ ַ ִ‬ ‫אהרן" )ו‪ ,‬ב( ְ ָ ֵ‬ ‫"צו ֶאת ַ ֲ ֹ‬ ‫הפּסוּק ַ‬ ‫ַעל ַ ָ‬
‫לטעוֹן‬‫האדם ִ ְ‬‫ואם־כּן ָיכוֹל ָ ָ ָ‬ ‫בּיוֹתר‪ֵ ִ ְ ,‬‬ ‫להזּהר ְ ֵ‬ ‫צרי‪ֵ ָ ִ ְ ‬‬ ‫ִצבּוּר ָ ִ‬ ‫חסּרוֹן ִכּיס"‪.‬‬ ‫שׁיּשׁ בּוֹ ִ ָ‬ ‫בּמקוֹם ֶ ֵ‬ ‫לזרז ְ ָ‬ ‫הכּתוּב ְ ָ ֵ‬ ‫ַָ‬
‫נחוּצים‬
‫הכי ְ ִ‬ ‫הדּברים ֲ ִ‬‫למּערכה ֵהם ַ ְ ָ ִ‬ ‫שׁעצים ַ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫שׁלּאו־דּוקא ֶ ֵ ִ‬
‫ֶ ַ ְַָ‬ ‫לאשׁ‬‫בּנוֹגע ְ ֵ‬
‫דּוקא ָכּאן ְ ֵ ַ‬ ‫נאמר ֵזירוּז ֶזה ַ ְ ָ‬ ‫מדּוּע ֶ ֱ ַ‬
‫לעיּן ַ ַ‬ ‫ֵישׁ ְ ַ ֵ‬
‫ולכן ְ ִ ִ‬
‫צריכים‬ ‫יוֹתר‪ֵ ָ ְ ,‬‬
‫הנּחוּצים ֵ‬ ‫דּברים ַ ְ ִ‬ ‫ואוּלי ֵישׁ ְ ָ ִ‬ ‫עכשׁו‪ַ ְ ,‬‬ ‫ְַָ‬ ‫חסרוֹן ִכּיס?‬‫בּהן ֶ ְ‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫אחרוֹת ֶ ֵ‬ ‫בּמצוֹת ֲ ֵ‬ ‫ולא ְ ִ ְ‬ ‫המּזבּח‪ֹ ְ ,‬‬
‫ַ ִ ְֵַ‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫לדברים ֲ ֵ ִ‬
‫הצּבּוּר ִ ְ ָ ִ‬ ‫בּכספּי ַ ִ‬
‫להשׁתּמּשׁ ְ ַ ְ ֵ‬‫ְִ ְ ֵַ‬ ‫האדם ְלקוֹנוֹ‪:‬‬ ‫בּעבוֹדת ָ ָ ָ‬
‫לבאר ֶזה ַ ֲ ַ‬ ‫ְ ֵוישׁ ְ ָ ֵ‬
‫הכּתוּב‬ ‫צרי‪ָ ַ ‬‬‫בּכספּי ִצבּוּר‪ָ ,‬שׁם ָ ִ‬ ‫כּשׁמּדבּר ְ ַ ְ ֵ‬
‫דּוקא ָכּאן ְ ֶ ְ ֻ ָ‬ ‫ולכן ַ ְ ָ‬
‫ְ ֵָ‬ ‫בּזה‪,‬‬
‫וכיּוֹצא ָ ֶ‬
‫כּצדקה ְ ַ ֵ‬
‫חסרוֹן ִכּיס‪ָ ָ ְ ִ ,‬‬ ‫בּהן ֶ ְ‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫אחרוֹת ֶ ֵ‬ ‫בּמצוֹת ֲ ֵ‬ ‫ְְִ‬
‫משּׁהוּ‪ֵ ,‬אין ָמקוֹם‬ ‫לעשׂוֹת ַ ֶ‬ ‫מצוּה ַ ֲ‬
‫שׁכּשׁהקּבּ"ה ְ ַ ֶ‬
‫וּלזרז ֶ ְ ֶ ַ ָ ָ‬ ‫להזהיר ְ ָ ֵ‬
‫ְְַ ִ‬ ‫ישׁלּם‬
‫שׁהקּבּ"ה ְ ַ ֵ‬
‫האדם ֶ ַ ָ ָ‬‫בּטוּח ָ ָ ָ‬
‫בּהן ָ ַ‬ ‫כּל־כּ‪ִ ,‬כּי ָ ֶ‬
‫לזירוּז ָ ָ‬ ‫צרי‪ֵ ְ ‬‬ ‫ֵאין ָ ִ‬
‫עצים‬‫שׁצּרי‪ִ ֵ ‬‬‫מצוּה ֶ ָ ִ‬ ‫וּכשׁהקּבּ"ה ְ ַ ֶ‬
‫בּני־אדם‪ָ ָ ַ ֶ ְ .‬‬ ‫לחשׁבּוֹנוֹת ְ ֵ ָ ָ‬ ‫ְֶ ְ‬ ‫וּבכּסף ֶשׁלּוֹ‬
‫כּסף ֶשׁלּוֹ‪ֶ ֶ ַ ,‬‬ ‫הרי ֶזה ֶ ֶ‬ ‫בּלא ֶזה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫ואפילוּ ְ ֹ‬ ‫בּחזרה‪ִ ֲ ַ .‬‬ ‫לוֹ ַ ֲ ָ ָ‬
‫הכּסף‪.‬‬
‫לעשׂוֹת ִעם ַ ֶ ֶ‬ ‫שּׁצּריכים ַ ֲ‬
‫שׁזּהוּ ַמה ֶ ְ ִ ִ‬ ‫הדּבר ֶ ֶ‬ ‫ודּאי ַ ָ ָ‬ ‫למּערכה‪ַ ַ ,‬‬
‫ַ ַ ֲָ ָ‬ ‫העוֹלה ַעל רוּחוֹ‪.‬‬ ‫כּכל ָ ֶ‬ ‫לעשׂוֹת ְ ָ‬ ‫ָיכוֹל הוּא ַ ֲ‬
‫‪('zay z`xwl' jezn - 30 cenr f wlg 'zegiy ihewl' itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫‪eizFvn‬‬
‫‪¨ § ¦ mEIwA‬‬
‫‪¦ § d"ATdl‬‬
‫‪¨ ¨ © © xEAgd‬‬
‫© ¦‬
‫מקיּם‬
‫ולכן ְ ַ ֵ‬
‫הקּבּ"ה ְ ָ ֵ‬‫צוּה ַ ָ ָ‬ ‫המּצוֹת‪ .‬ב‪ִ .‬כּי ָכּ‪ָ ִ ‬‬ ‫בּקיּוּם ַ ִ ְ‬ ‫והמּעלה ְ ִ‬
‫ְַ ֲַ ָ‬ ‫פּירוּשׁים‬
‫שׁני ֵ ִ‬ ‫ישׁנם ְ ֵ‬‫אהרן" )ו‪ ,‬ב( ֶ ְ ָ‬‫"צו ֶאת ַ ֲ ֹ‬ ‫לפּסוּק ַ‬ ‫בּקשׁר ַ ָ‬‫ְֶֶ‬
‫המּעלה‬
‫בּשׂכלוֹ ַ ַ ֲ ָ‬ ‫שׁמּבין ְ ִ ְ‬ ‫מצּד ֶ ֵ ִ‬ ‫ולא ִ ַ‬ ‫בּ'קבּלת עוֹל'‪ֹ ְ ,‬‬ ‫מצוֹתיו ְ ַ ָ ַ‬
‫ְִ ָ‬ ‫מלּשׁוֹן‬ ‫מלּשׁוֹן ִציוּוּי‪ .‬ב‪ְ ִ .‬‬ ‫"מצוה"‪ :‬א‪ְ ִ .‬‬ ‫בּתיבת ִ ְ ָ‬‫הקּשׁוּרים ְ ֵ ַ‬
‫ְַ ִ‬
‫להקּבּ"ה‬
‫וחיבּוּר" ַ ַ ָ ָ‬ ‫ה"צותא ְ ִ‬
‫שׁעקּר ַ ַ ְ ָ‬ ‫אוֹמרים ֶ ִ ַ‬‫ועל ֶזה ְ ִ‬ ‫שׁבּזה‪ַ ְ .‬‬
‫ֶ ֶָ‬ ‫המּצוֹת‬‫שׁקּיּוּם ַ ִ ְ‬
‫בּחקוֹתי מה‪ ,‬ג‪ְ .‬ועוֹד( ֶ ִ‬
‫תּוֹרה' ְ ֻ ַ‬ ‫וחבּוּר" ִ ֵ‬
‫)'לקוּטי ָ‬ ‫"צותא ְ ִ‬
‫ְַ ָ‬
‫להקּבּ"ה‪,‬‬
‫עצמוֹ ַ ַ ָ ָ‬ ‫כּשׁמּבטּל ֶאת ַ ְ‬ ‫המּצוֹת הוּא ְ ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫שׁעל־ידי ִקיּוּם ַ ִ ְ‬
‫ֶ ַ ְֵ‬ ‫שׁשּׁני‬
‫לוֹמר ֶ ְ ֵ‬ ‫להקּבּ"ה‪ֵ ְ .‬וישׁ ַ‬ ‫ישׂראל ַ ַ ָ ָ‬
‫וּמקשּׁר ֶאת ִ ְ ָ ֵ‬ ‫מחבּר ְ ַ ֵ‬ ‫ְ ֵַ‬
‫מפּני‬
‫אלּא ַרק ִ ְ ֵ‬ ‫בּשׂכלוֹ ֶ ָ‬ ‫שׁמּבין ָכּ‪ְ ִ ְ ‬‬ ‫מצּד ֶ ֵ ִ‬ ‫מצוֹתיו ֹלא ִ ַ‬ ‫וּמקיּם ִ ְ ָ‬
‫ְ ֵַ‬ ‫יהוּדי ָיכוֹל‬
‫דּהנּה ְ ִ‬
‫השּׁני‪ֵ ִ ְ :‬‬
‫אחד ֶאת ַ ֵ ִ‬ ‫מבארים ֶ ָ‬
‫פּירוּשׁים ֵאלּוּ ְ ָ ֲ ִ‬
‫ֵ ִ‬
‫הקּבּ"ה‪.‬‬
‫צוּה ַ ָ ָ‬ ‫שׁכּ‪ָ ִ ‬‬‫ה"ציוּוּי"‪ָ ֶ ,‬‬
‫ַ ִ‬ ‫היּקר‬
‫בּשׂכלוֹ ַ ֹ ֶ‬
‫מבין ְ ִ ְ‬ ‫טעמים‪ :‬א‪ִ .‬כּי ֵ ִ‬ ‫משּׁני ְ ָ ִ‬
‫מצוֹת ִ ְ ֵ‬ ‫לקיּם ִ ְ‬‫ְֵַ‬
‫‪(1254 'nr ,a jxk b"nyz mgpn zxez .b"nyz ev zyxt ycewÎzay zecreezdn) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫דּחיּוֹת‪.‬‬‫ללא ְ ִ‬
‫מיּד‪ֹ ְ ,‬‬‫ִַ‬ ‫)ו‪ ,‬ב(‬ ‫אהרן‬
‫ֶאת ַ ֲ ֹ‬
‫נמשׁ‪ַ ‬עד סוֹף ָכּל‬‫אלּא ִ ְ ָ‬‫חד־פּעמי‪ָ ֶ ,‬‬
‫הקּיּוּם ֵאינוֹ ַ ַ ֲ ִ‬ ‫"וּלדוֹרוֹת" ‪ִ ַ -‬‬‫ְ‬ ‫וּלדוֹרוֹת‬
‫)רש"י(‬ ‫מיּד ְ‬ ‫אלּא ְלשׁוֹן ֵזרוּז ִ ַ‬ ‫'צו' ֶ ָ‬
‫ֵאין ַ‬
‫וּפירי־‬
‫לפעלּה זוֹ ֵפּירוֹת ֵ ֵ‬ ‫מוּבנים‪ :‬א( ֵישׁ ִ ְ ֻ ָ‬ ‫וּבשׁני ָ ִ‬
‫ַהדּוֹרוֹת‪ֵ ְ ִ .‬‬ ‫האדם‬
‫עבוֹדתוֹ ֶשׁל ָ ָ ָ‬‫כּללוּת ֲ ָ‬ ‫אלּא ְלשׁוֹן ֵזרוּז" ‪ָ ְ -‬‬ ‫'צו' ֶ ָ‬ ‫"אין ַ‬
‫ֵ‬
‫תּמידית‪,‬‬
‫עצמהּ ִהיא ְ ִ ִ‬
‫הפּעלּה ַ ְ ָ‬
‫ֵפּירוֹת ַעד סוֹף ָכּל ַהדּוֹרוֹת; ב( ַ ְ ֻ ָ‬ ‫והתּשׁוּקה‬
‫השּׂמחה ְ ַ ְ ָ‬‫בּגלל ַ ִ ְ ָ‬
‫להיוֹת ִמתּוֹ‪ִ ְ ‬זריזוּת‪ַ ְ ִ ,‬‬ ‫צריכה ִ ְ‬
‫ְלקוֹנוֹ ְ ִ ָ‬
‫נמשׁכת'‪.‬‬
‫'פּעלּה ִ ְ ֶ ֶ‬
‫היּדוּע ‪ָ ֻ ְ -‬‬
‫וּבלּשׁוֹן ַ ָ ַ‬
‫ַָ‬ ‫הבּוֹרא‪.‬‬
‫לקיּם ֶאת ְרצוֹן ַ ֵ‬ ‫ְֵַ‬
‫לקיּמהּ‬
‫אלּא ֵישׁ ְ ַ ְ ָ‬
‫תּחמיצנּה‪ָ ֶ ,‬‬
‫ליד‪ַ ‬אל ַ ְ ִ ֶ ָ‬ ‫הבּאה ְ ָ ְ‬
‫מצוה ַ ָ ָ‬
‫"מיּד" ‪ָ ְ ִ -‬‬
‫ִַ‬
‫‪(950 'nr b jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫החלבים ַבּיּוֹם ִהיא‬ ‫הקטרת ַ ֲ ָ ִ‬ ‫הפּנימית ֶשׁל ַ ְ ָ ַ‬ ‫המּשׁמעוּת ַ ְ ִ ִ‬ ‫ַַ ְ ָ‬ ‫העוֹלה )ו‪ ,‬ב(‬
‫תּוֹרת ָ ָ‬
‫ֹזאת ַ‬
‫לתענוּג(‪,‬‬‫רוֹמז ְ ַ ֲ‬
‫)חלב ֵ‬ ‫הבּוֹרא ֵ ֶ‬ ‫שׁבּעבוֹדת ַ ֵ‬ ‫התּענוּג ֶ ַ ֲ ַ‬ ‫'הקטרת' ַ ַ ֲ‬
‫ַ ְ ַָ‬ ‫הלּילה‬
‫כּשׁר ָכּל ַ ַ ְ ָ‬
‫שׁיּהא ָ ֵ‬
‫ואברים ֶ ְ ֵ‬
‫חלבים ְ ֵ ָ ִ‬
‫הקטר ֲ ָ ִ‬
‫ללמּד ַעל ֶ ְ ֵ‬
‫ָבּא ְ ַ ֵ‬
‫העליוֹן‪,‬‬
‫הרצוֹן ָ ֶ ְ‬‫לקיּם ֶאת ָ ָ‬ ‫כּדי ְ ַ ֵ‬ ‫לעבד ֶאת ה' ַא‪ַ ְ ‬ורק ְ ֵ‬ ‫כּלוֹמר‪ֹ ֲ ַ :‬‬
‫ְ ַ‬ ‫)רש"י(‬
‫שׁבּעבוֹדה זוֹ‪.‬‬
‫התּענוּג ֶ ַ ֲ ָ‬ ‫ֹלא ִמשּׁוּם ַ ַ ֲ‬ ‫חלבים הוּא ַבּיּוֹם‪,‬‬ ‫הקטר ֲ ָ ִ‬
‫שׁעקּר ֶ ְ ֵ‬ ‫אמרוּ‪ַ ִ ֶ ,‬‬ ‫בּגּמרא )מנחות עב( ָ ְ‬ ‫ַ ְ ָָ‬
‫'להקטיר'‬
‫שׁיּשׁ ְ ַ ְ ִ‬ ‫משׁמעוּתוֹ ‪ֵ ֶ -‬‬ ‫בּלּילה ַ ְ ָ‬‫החלבים ַ ַ ְ ָ‬ ‫הקטר ַ ֲ ָ ִ‬‫ואילוּ ֶ ְ ֵ‬ ‫ְִ‬ ‫בּלּילה‪.‬‬
‫להקטירם ַגּם ַ ַ ְ ָ‬
‫שׁאפשׁר ְ ַ ְ ִ ָ‬
‫אלּא ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫ֶָ‬
‫כּפי ַ ֶֹ‬
‫הצּר‪,‬‬ ‫בּהם ַרק ְ ִ‬ ‫לעסק ָ ֶ‬
‫הרשׁוּת‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫שׁבּדברי ָ ְ‬
‫התּענוּג ֶ ְ ִ ְ ֵ‬ ‫ַגּם ֶאת ַ ַ ֲ‬ ‫האדם ְלקוֹנוֹ‪:‬‬ ‫בּעבוֹדת ָ ָ ָ‬
‫להסבּיר ֹזאת ַ ֲ ַ‬ ‫ְ ֵוישׁ ְ ַ ְ ִ‬
‫שׁמים‪.‬‬
‫לשׁם ָ ַ ִ‬ ‫ְֵ‬ ‫אלקים‬
‫"ויּקרא ֱ ֹ ִ‬
‫כּכּתוּב )בראשית א( ַ ִ ְ ָ‬ ‫רוֹמז ְלאוֹר ְ ִוגלּוּי‪ָ ַ ,‬‬
‫"יוֹם" ‪ֵ -‬‬
‫הצּר‪‬‬
‫שׁכּן ַ ֶֹ‬ ‫דּוקא‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫החלבים הוּא ַבּיּוֹם ַ ְ ָ‬ ‫הקטר ַ ֲ ָ ִ‬ ‫עקּר ֶ ְ ֵ‬ ‫אוּלם ִ ַ‬
‫ָ‬ ‫המגלּה ֶאת אוֹר ה'‬ ‫והמּצוֹת ַ ְ ַ ֶ‬
‫התּוֹרה ְ ַ ִ ְ‬
‫עסק ַ ָ‬ ‫שׁזּהוּ ֵ ֶ‬‫ָלאוֹר יוֹם"‪ֶ ֶ ,‬‬
‫הרשׁוּת ‪ֵ -‬אין בּוֹ ִמשּׁוּם ִחדּוּשׁ‬ ‫שׁבּדברי ָ ְ‬
‫התּענוּג ֶ ְ ִ ְ ֵ‬ ‫לבטּל ֶאת ַ ַ ֲ‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫בּעוֹלם‪.‬‬
‫ָ ָ‬
‫"להקטיר" ַגּם ֶאת‬ ‫אדם ְ ַ ְ ִ‬ ‫שׁחיּב ָ ָ‬‫החדּוּשׁ הוּא ֶ ַ ָ‬ ‫עקּר ַ ִ‬ ‫כּל־כּ‪ַ ִ ;‬‬
‫ָ ָ‬ ‫הרשׁוּת‬ ‫בּדברי ָ ְ‬
‫העסק ְ ִ ְ ֵ‬ ‫שׁזּהוּ ָ ֵ ֶ‬‫וּלהעלם‪ֶ ֶ ,‬‬
‫לחשׁ‪ֵ ְ ֶ ְ ‬‬ ‫רוֹמז ְ ֹ ֶ‬
‫"לילה" ‪ֵ -‬‬ ‫ְַ ָ‬
‫והמּצוֹת‪.‬‬
‫התּוֹרה ְ ַ ִ ְ‬‫שׁבּעסק ַ ָ‬ ‫התּענוּג ֶ ְ ֵ ֶ‬‫ַ ֲַ‬ ‫בּעוֹלמוֹ‪.‬‬
‫האדם ְ ָ‬ ‫האמתּית ֶשׁל ָ ָ ָ‬ ‫חיּיו ָ ֲ ִ ִ‬ ‫תּכלית ַ ָ‬‫שׁמּעלימים ַעל ַ ְ ִ‬
‫ְִֶַ ִ‬

‫‪ıe·c¿ ÔÈÒÎÓe‬‬
‫‪ƒ¿¿ƒ ıe·c¿ ÔÈLe·Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡‰k‬‬
‫‪»¬« LaÏÈÂ‬‬
‫ג¿«¿≈‬ ‫‪¼BøNa-ìò‬‬
‫‪¨ § © Laìé‬‬
‫‪´ © § ¦ »ãá-éñðëîe‬‬
‫‪© ¥ § § ¦ ãá©À Bcî‬‬‫‪´ ¦ ïäkä‬‬ ‫‪¥¹ Ÿ © Láìå‬‬
‫)‪¸© ¨ § (â‬‬
‫˜‪ÏeÎÈ˙≈ Ècƒ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙È» L¯ÙÈÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ d¯Òa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÏÚ« LaÏÈ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬
‫‪¯ËÒa‬‬
‫‪«¿ƒ dpeLÈÂ‬‬
‫‪≈ƒ« ƒ ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡˙ÏÚ‬‬
‫‡‪»»¬ ˙È» ‡˙M‬‬
‫∆ »»‬ ‫‪−¨ Ÿ «¨ ¤ Làä‬‬
‫‪äìòä-úà‬‬ ‫‪¬© Ÿ øLà‬‬
‫‪²¥ ¨ ìëàz‬‬ ‫‪¤ À¤ © ¤ íéøä‬‬
‫‪¤̧ £ ïLcä-úà‬‬ ‫§‪´ ¦ ¥ å‬‬
‫‪:‡Áa„Ó‬‬
‫«¿¿»‬ ‫‪:çaænä‬‬
‫‪© «¥ § ¦ © ìöà‬‬ ‫‪¾ ¨ § çaænä-ìò‬‬
‫‪¤ −¥ BîNå‬‬ ‫© © ¦ § ‪© ®¥‬‬
‫גע‬ ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy
‫דּשׁן ָ ִירים‬ ֶ ֶ ‫ ֵמאוֹתוֹ‬,‫דּשׁן‬ ֶ ֶ ‫ועשׂאתּהּ‬ »… » ∆
ָ ַ ָ ֲ ַ ∑ ‰ÏÚ‰Œ˙‡ :‫לוֹמר‬
ַ ‫תּלמוּד‬ ְ ַ ‫וּמה‬ ֶ ֹ ֻ ַ ‫ «·„ ∑ ִהיא‬BcÓ
ַ ;‫הכּתּנת‬ ƒ £ i"yx
ָ ָ ∑ ÁaÊn‰
‫מצא‬ «≈¿ƒ« ÏÚ«] ∑ ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« ψ‡ ∆≈ BÓN » ¿ .‫תּרוּמה‬ ָ ְ ‫דּבר‬
ָ ָ ‫יהא‬
ֵ ְ ‫שׁלּא‬ » ¿ « .‫כּמדּתוֹ‬
ֹ ֶ ∑ B¯NaŒÏÚ ָ ִ ְ ‫שׁתּהא‬ֵ ְ ֶ ?"‫"מדּוֹ‬ ִ
,‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫מחזירן ַעל‬ָ ִ ֲ ַ ,‫נתאכּלוּ‬ְ ַ ְ ִ ‫שׁעדין ֹלא‬ִ ַ ֲ ֶ ‫איברים‬ִָ ֵ ָ ָ ∑ ÔLc‰Œ˙‡
‫היה‬ ∆ ∆« ∆ Ìȯ‰Â ƒ≈¿ .(‫בּינתּים )ת"כ ערכין ג‬ִ ַ ְ ֵ ‫חוֹצץ‬
ֵ
,‫הפּנימיּוֹת‬
ִ ִ ְ ַ ‫ונטל ִמן‬
ַ ָ ְ ‫ואיל‬
ָ ֵ ְ ‫איל‬
ָ ֵ ‫גּחלים‬ִ ָ ֶ ‫שׁחתה‬ָ ָ ֶ ‫לאחר‬
ְַַ ‫ונוֹתנן‬
ָ ְ ְ ‫הפּנימיּוֹת‬
ִ ִ ְ ַ ‫המאכּלוֹת‬
ָ ֻ ְ ַ ‫המּחתּה ִמן‬
ָ ְ ַ ַ ‫מלא‬ ֹ ְ ‫חוֹתה‬
ֶ
.[‫בּרשׁ"י ָ ָישׁן‬
ִ ַ ְ ,"‫עלֿהמּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ַ ‫"אתֿהעלה‬
ָ ֹ ָ ֶ :‫שׁנּאמר‬ ַ ֱֶ ֶ L‡‰≈» Ï·z
« … ¯L‡ ∆ ∆« .(‫כּבשׁ )תמיד כד‬
∆ ¬ ÔLc‰ ֶ ֶ ‫בּמזרחוֹ ֶשׁל‬ְָ ִ ְ
ÔÈLe·Ï
ƒ ¿ LaÏÈÂ
«¿ƒ¿ ȉBLe·Ï
ƒ ¿ ˙È» ÁÏLÈÂ
«¿«¿‫ד‬ àéöBäå
³¦ § íéøçà
®¦ ¥ £ íéãâa
´ ¦ ¨ § Láìå −© ¨ § åéãâa-úà
½¨ ¨ § ¤ ÆèLôe© ¨ (ã)
‡˙ȯLÓÏ
» ƒ¿ «¿ ‡¯aÓÏ
»»ƒ¿ ‡Ó˘
»¿ ƒ ˙È» ˜tÈÂ
≈«¿ ÔÈ¯Á‡
ƒ»√»
:ÈÎc
≈¿ ¯˙‡Ï
«¬« :øBäè
« ¨ íB÷î-ìà
− ¨ ¤ äðçnì
¤½ £ «© © õeçî-ìà
´ ¦ ¤ ÆïLcä-úà
¤ ¸¤ © ¤
ָ ַ (‫ ∑ )תמיד כח‬ÔLc‰
‫הצּבוּר‬ ∆ ƒ ¿ .‫מהן‬
∆ ∆« ˙‡Œ‡ÈˆB‰Â ֶ ֵ ‫פּחוּתין‬
ִ ְ ‫אלּא‬
ָ ֶ ‫חוֹבה‬ ָ ‫ ∑ )יומא כג( ֵאין זוֹ‬ÂÈ„‚aŒ˙‡ »»¿ ∆ ËLÙe « » £ i"yx
‫מוֹציאוֹ‬
ִ ,‫למּערכה‬ָ ָ ֲ ַ ַ ‫ואין ָמקוֹם‬
ֵ ְ ‫רבה‬
ֶ ָ ‫כּשׁהוּא‬
ֶ ְ ,‫בּתּפּוּח‬
ַ ַַ ‫בּגדים ֶשׁהוּא‬ ִ ָ ְ ‫הדּשׁן‬ֶ ֶ ַ ‫בּהוֹצאת‬
ַ ָ ְ ‫ילכל‬ ֵ ְ ַ ְ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ,‫ֿארץ‬‫דּר‬
ֶֶ ֶ ֶ
‫חוֹבה‬
ָ ‫התּרוּמה‬
ָ ְ ַ ‫אבל‬ ָ ֲ ,‫בּכל יוֹם‬
ָ ְ ‫חוֹבה‬
ָ ‫ואין ֶזה‬ֵ ְ .‫משּׁם‬
ָ ִ ,‫לרבּוֹ‬ַ ְ ‫קדרה‬ָ ֵ ְ ‫בּהן‬ ֶ ָ ‫שׁבּשּׁל‬ֵ ִ ֶ ‫בּגדים‬ִ ָ ְ .‫תּמיד‬ ִ ָ ‫בּהן‬
ֶ ָ ‫משׁמּשׁ‬
ֵַ ְ
.‫ְ ָבּכל יוֹם‬ ,"‫אחרים‬ ִ ֵ ֲ ‫בּגדים‬ ִ ָ ְ ‫"ולבשׁ‬
ַ ָ ְ :‫לכ‬ָ ְ ,‫לרבּוֹ‬ ַ ְ ‫בּהן כּוֹס‬
ֶ ָ ‫ימזג‬
ֹ ְ ִ ‫ַאל‬
('zay z`xwl' jezn - jli`e 431 cenr dk wlg 'zegiy ihewl' itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã

'd z`¤ cFarl

£ © - dk`ln
¨ ¨ §
‫העסק‬
ֶ ֵ ָ ‫ ִכּי‬,"‫למּחנה‬ֶ ֲ ַ ַ ‫"אל ִמחוּץ‬ ֶ ‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫שׁמּוֹציאים ֶאת‬ ִ ִ ֶ ‫ְ ֶוזהוּ‬ (‫ ד‬,‫)ו‬ "‫למּחנה‬
ֶ ֲ ַ ַ ‫הדּשׁן ֶאל ִמחוּץ‬ ֶ ֶ ַ ‫"והוֹציא ֶאת‬ ִ ְ ‫המּלּים‬ ִ ִ ַ ‫ַעל‬
‫"אצל‬
ֶ ֵ - ‫הקּדוּשׁה‬ ָ ְ ַ ‫בּתחוּם‬ ְ ִ ‫נכלל‬ ָ ְ ִ ‫גּשׁמיּים ֵאינוֹ‬ ִ ִ ְ ַ ‫בּדברים‬ ִָ ְ ִ ‫ואין ָמקוֹם‬ ֵ ְ ‫רבּה‬ ֶ ָ ‫כּשׁהוּא‬ ֶ ְ ,‫בּתּפּוּח‬
ַ ַ ַ ‫הצּבוּר‬ ָ ַ ‫הדּשׁן‬
ֶ ֶ ַ ,‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫מפרשׁ‬ ֵָ ְ
‫"מחוּץ‬ ִ ‫עסק ֶזה הוּא‬ ֶ ֵ ‫אלּא‬ָ ֶ ,‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫וכל־שׁכּן ֹלא ַעל‬
ֵ ֶ ָ ְ "‫המּזבּח‬ ְֵַ ִ ַ ."‫משּׁם‬ ָ ִ ‫מוֹציאוֹ‬ ִ - ‫למּערכה‬ ָ ֲָ ַ ַ
.‫הקּדוּשׁה‬
ָ ְ ַ ‫של‬ ֶ "‫למּחנה‬
ֲֶ ַַ (‫)דּשׁן‬
ֶ ֶ '‫שׁה'אפר‬ֶ ֵ ַ ֶ ‫מבאר‬ ָ ֹ ְ (‫סימן טו‬ָ ִ '‫הקדשׁ‬ ֶֶ ִ ‫התּניא‬
ֶ ֹ ַ ‫)'אגרת‬ ָ ְ ַ ַ ‫בּספר‬ ְֵֶ
- "‫למּחנה‬
ֶ ֲ ַ ַ ‫"מחוּץ‬ ִ - "‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫שׁ"הוֹצאת‬
ַ ָ ֶ ‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫אוֹמר‬ ֵ ‫ועל ֶזה‬ ְַ ‫למטּה‬
ָ ַ ְ ‫היּוֹרד‬ ֵ ַ ‫"העפר ֶשׁבּוֹ‬ ָ ָ ֶ ‫הנּשׂרף' הוּא ְיסוֹד‬ ָ ְ ִ ַ ‫מ'עץ‬ ֵ ִ ‫הנּשׁאר‬ ָ ְ ִַ
‫"אין‬
ֵ ‫ ִכּי‬,‫הקּרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ַ ‫עבוֹדת‬
ַ ֲ ‫לתוֹעלת‬ ֶ ֶ ְ ‫כּאשׁר ֶזה‬ ֶ ֲ ַ ‫דּוקא‬ ָ ְ ַ ‫ִהיא‬ ‫הכי ָנחוּת‬ ִ ֲ ‫הדּבר‬
ָ ָ ַ ‫שׁהאפר הוּא‬ ֶ ֵ ָ ֶ ,‫והינוּ‬
ְ ַ ְ ."‫שׁוֹלטת בּוֹ‬ ֶ ֶ ‫האשׁ‬ ֵ ָ ‫ואין‬
ְֵ
‫העוֹשׂה ָמקוֹם‬ ָ ָ ‫הדּשׁן" ִהיא‬ ֶ ֶ ַ ‫ו"הוֹצאת‬ַ ָ ְ ,"‫למּערכה‬ ָ ָ ֲ ַ ַ ‫ָמקוֹם‬ ‫בּאשׁ‬ֵ ָ ‫ולישׂרף‬ֵ ָ ִ ְ ‫להכּלל‬
ֵ ָ ִ ְ ‫שׁאינוֹ ָיכוֹל‬ ֵ ֶ ‫ ַעד‬,‫הנּשׂרף‬ ָ ְ ִ ַ ‫שׁבּדּבר‬ ָ ַָ ֶ
‫ ֵאין‬- ‫למּערכה‬ָ ָ ֲ ַ ַ ‫כּאשׁר ֵישׁ ָמקוֹם‬ ֶ ֲ ַ ‫אבל‬ ָ ֲ ,‫חדשׁה‬ָ ָ ֲ ‫למערכה‬ ָ ֲָ ַ ְ .‫ממּנּוּ‬
ֶ ִ ‫שׁלּמעלה‬ ָ ְ ְַ ֶ
.‫עבוֹדה ֹזאת‬ָ ֲ ‫הדּשׁן ַעל‬ֶ ֶ ַ ‫ענין‬
ַ ְ ִ ‫מרמּז‬
ֵ ַ ְ ,‫האדם ְלקוֹנוֹ‬ ָ ָ ָ ‫שׁבּעבוֹדת‬
ַ ֲ ַ ֶ ,‫לוֹמר‬ ַ ‫ְ ֵוישׁ‬
‫העסק‬
ֶ ֵ ָ ‫כּאשׁר‬ ֶ ֲ ַ ‫שׁרק‬ ַ ֶ ,‫האדם ְלקוֹנוֹ‬ ָ ָ ָ ‫בּעבוֹדת‬ַ ֲ ַ ‫־זה‬‫ועל־דּר‬
ֶ ֶֶ ַ ְ ,‫מצּד־עצמם‬
ָ ְ ַ ַ ִ ‫קדוּשׁה‬ ָ ְ ‫בּהם‬ ֶ ָ ‫שׁאין‬
ֵ ֶ ,‫גּשׁמיּים‬ִ ִ ְ ַ ‫בּדברים‬ ִ ָ ְ ִ ‫העסק‬ ֵֶָ
,‫הקּרבּנוֹת‬
ָ ְ ָ ַ ‫בּעבוֹדת‬
ַ ֲ ַ ‫תּוֹעלת‬ֶ ֶ ‫יביא‬ ִ ָ ‫גּשׁמיּים‬
ִ ִ ְ ַ ‫וּבדברים‬
ִ ָ ְ ִ "‫בּ"דּשׁן‬ֶֶ ַ .‫שׁלּמעלה‬
ָ ְ ַ ְ ֶ "‫בּ"אשׁ‬ ֵ ָ ‫נשׂרפים‬ ִ ָ ְ ִ ‫ואינם‬ָ ְֵ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

.lg Ÿ icbA¥ § ¦ íéøçà ¦ ¥ £ íéãâa ¦ ¨ § oi`e ¥ § ,dPdM ¨ª § ¤ § ztpvOd

z`e ¤ ¤ § ¦ © z`¤ `iadl
¦ ¨ § ,Laìé
©§¦ ¤ Ÿ § © `id¦ .ãá© Bcî¦ ïäkä
,zpzMd ¥ Ÿ © Láìå © ¨ § (â)
Dpi`W
¨ ¥ ¤ axd © ¨ xn` © ¨ oiPn ¦ © ¦ iYrci
¦ § © ¨ `l Ÿ ìáà ¨£ .hpa`d̈
¥§ © `dYW ¥ § ¤ ,Bcî¦ xnFl © cEnlY § © dnE ©
lr© `id¦ devOW ¨ § ¦ ¤ d`xp ¤ § ¦ iM¦ ,daFg ¨ iM¦ d`xpe ¤ § ¦ § ,oiWEal¦ § Bcî¦ mBxY ¥ § ¦ ñeì÷ðàå §§ª§ xaC ¨ ¨ `di ¥ § `NW Ÿ ¤ ,BøNa ¨ § ìò© .FzCnM ¨¦ §
mdA ¤¨ dUrIW¤ £© ¤ micbAdW
¦¨ § © ¤ odMd
¥Ÿ © lM¨ llki Ÿ § ¦ mW ¥ Bcî¦ Flv` § ¤ .i"Xx¦ © oFWl§ .mizpiA ¦ © § ¥ uvFg ¥
micbA ¦ ¨ § Eidi§ ¦ ,oWCd ¤ ¤ © znxd © ¨ £ mB© ,zFpAxTd ¨ §¨© ,cA© icbA ¥ § ¦ odMd¥ Ÿ © Wale © ¨ § xn` © ¨ EN`M ¦ § ,eicbA
¨¨ § ,dPdM¨ ª § icbA¥ § ¦ dkixv ¨ ¦ § oWCd ¤ ¤ © znExY © § äpäå ¥¦§
`ivFd ¦ xW` ¤ £ ozF`A ¨ § WOWi ¥ © § `l Ÿ ,miIwp ¦ ¦§ lr© cxIW ¥ Ÿ ¤ ,(ai c `Îl`EnW)¥ § mirExw ¦ § eiCn ¨ © :oke¥§ .mdn ¤ ¥ micbAd ¦ ¨ § © ipWA ¥ § ¦ dcFar ¨ £ oi`e§ ¥
card¤ ¤ ¨ xqEn © KxCn¤ ¤ ¦ devOde ¨ § ¦ © § ,oWCd ¤ ¤© ,eiWEAln
¨ § © iR¦ lr© ,(a blw miNdY) ¦ ¦ § eizFCn ¨ ¦ iR¦ xacl¨ ¨ § mipXd ¦ © § © dN` ¤ ¥ xiMfd ¦ § ¦ la£̀ ¨
micbAd ¦ ¨ § © mipdMl ¦ £ Ÿ © Eidi § ¦ KklE ¨ § ,FAxl ©§ df¤ didie ¤ § ¦ § .(g k aÎl`EnW) ¥ § FWal ª § FCn¦ xEbg¨ `dYW ¥ § ¤ xnFl © .o`M¨ mdA ¤ ¨ WCgzPW ¥© § ¦ ¤
mizEgRde
¦ § ©§ zFcFarl £© zFcEngd £© `l Ÿ hFicd § ¤ odM¥ Ÿ lW ¤ Fhpa` ¥ § © xnF`d ¥ ¨ zrcM © ©§ Eid¨ m`W ¦ ¤ xnFl © oiprde ¨ § ¦ ¨ § .FzCnM ¨ ¦ § zpzMd ¤Ÿ § ©
.oWCd
¤ ¤ © z`vFdl © ¨ § c dxez .(:ai `nFi) ¨ lFcB ¨ odM¥ Ÿ lW ¤ Fhpa` ¥ § © Edf¤ ,eilbx¨ § © cr© oiriBn ¦ ¦ © opi`e
¨ ¥ § mixvw ¦ ¨ § ,oiwNqn ¦¨ª §
.axd © ¨ DazMW¨ ¨ § ¤ FGd© dxaQd ¨ ¨ § © itl ¦ § df¤ ìëå ¨§ daFg¨ df¤ oi`¥ .åéãâa ¨ ¨ § úठèLôe © ¨ (ã) `NWŸ ¤ cnle © ¨ § .dlEqR ¨ § FzcFar ¨ £ odA ¤ ¨ care§© ¨
zkQnA
¤ ¤ © § mW ¨ EpizFAxn¥ © ¥ Wi¥ la£̀ ¨ Klkli
¥ § © § `NW Ÿ ¤ ,ux` ¤ ¤ KxC ¤ ¤ `N¤̀ ¨ FxUal ¨ § ¦ miqpkOd¦ © ¨ § ¦ © oiA¥ `le Ÿ § FpiA¥ `di ¥§
oWCd
¤ ¤ © z`vFd © ¨ oi`W
¥ ¤ xnF` ¥ (:bk) `nFi ¨ z`vFdA
© ¨ § mdA ¤ ¨ WOWn ¥ © § `EdW ¤ micbA ¦¨ § icbA
¥ § ¦ lM¨ dkixSW ¨ ¦ § ¤ oiCd ¦ © `Ede§ .mElM§
Láìå © ¨ § xn`ie © Ÿ § ,dPdM ¨ ª § icbA ¥ § ¦ dkixv ¨ ¦§ FAxl © § dxcw ¨ ¥ § odA ¤ ¨ lXAW ¥ ¦ ¤ micbA ¦ ¨ § ,oWCd
¤ ¤© `idW ¦ ¤ aEzMd ¨ © xiMfdW ¦ § ¦ ¤ oeiM ¨ ¥ iM¦ ,dPdM ¨ª §
lW ¤ FhEWtE § ,lg Ÿ icbA ¥ § ¦ ,íéøçà ¦ ¥ £ íéãâa ¦¨ § xn` © ¨ Kkl ¨ § ,FAxl © § qFM odA ¤ ¨ bfni Ÿ § ¦ l`© dkixv
¨ ¦ § `idW ¦ ¤ Epcnl § © ¨ micbA ¦ ¨ § dkixv ¨ ¦§
`NWŸ ¤ eilr ¨ ¨ dEvIW ¤ © § ¤ ,`Ed KkA ¨ § `xwn ¨§ ¦ .mdn ¤ ¥ mizEgR ¦ § ,íéøçà ¦ ¥ £ íéãâa ¦ ¨ § Láìå ©¨ § .lFcB¨ odkl ¥ Ÿ § dpnWE ¨ Ÿ § hFicdl § ¤ § drAx` ¨¨ § ©
z`vFdA
© ¨ § WcTd ¤ Ÿ © icbA¥ § ¦ cAd © © icbA¥ § ¦ Klkli¥ § ©§ dfA¤ ¨ EpizFAxl ¥ © § dpEMde ¨ ¨ © © § .i"Xx ¦ © oFWl§ (:bk) ipW ¦ ¥ wxtA ¤ ¤ § `nFi ¨ zkQnA ¤ ¤ © § Wxtn ¨ Ÿ § oke ¥§
d dxez .lg Ÿ icbA¥ § ¦ WAli © § ¦ la` ¨ £ oWCd ¤ ¤© icbA
¥ § ¦ dkixv ¨ ¦ § oWCd ¤ ¤ © z`vFdW © ¨ ¤ xnFl © xnFl© cEnlY § © dn© :(o`M)¨ mipdM ¦ £ Ÿ zxFzaE © §
 ‫‪ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy‬‬ ‫דע‬
‫להשּׁאר‬
‫האדם ְ ִ ָ ֵ‬
‫ועל ָ ָ ָ‬‫עבוֹדה ֹזאת‪ַ ְ .‬‬
‫בּ"דּשׁן" ‪ֵ -‬אין ֲ ָ‬
‫העסק ַ ֶ ֶ‬
‫בּלי ָ ֵ ֶ‬
‫ְִ‬ ‫בּעניני‬
‫העסק ְ ִ ְ ְ ֵ‬‫שׁעל־ידי ָ ֵ ֶ‬
‫והתּפלּה‪ֵ ְ ַ ֶ ,‬‬
‫התּוֹרה ְ ַ ְ ִ ָ‬
‫עבוֹדת ַ ָ‬ ‫ֶשׁהוּא ֲ ַ‬
‫וּלהתעסּק‬
‫והתּפלּה‪ֵ ַ ְ ִ ְ ,‬‬
‫התּוֹרה ְ ַ ְ ִ ָ‬
‫מחנה ַ ָ‬
‫האמיתּי ‪ְ -‬בּתוֹ‪ֵ ֲ ַ ‬‬
‫בּמקוֹמוֹ ָ ֲ ִ ִ‬‫ְִ‬ ‫הוּתּר‬
‫אזי ַ‬ ‫בּעבוֹדת ה'‪ַ ֲ ,‬‬
‫שׂאת ַ ֲ ַ‬‫בּיתר ְ ֵ‬
‫להתעסּק ְ ֶ ֶ‬
‫יוּכל ְ ִ ְ ַ ֵ‬
‫עוֹלם־הזּה ַ‬
‫ָ ֶַ‬
‫בּעבוֹדת ה'‪.‬‬
‫ֲַ ַ‬ ‫למּערכה" ַגּם‬
‫"מקוֹם ַ ַ ֲ ָ ָ‬‫כּאשׁר ֵישׁ ָ‬
‫הדּשׁן"‪ַ .‬א‪ֶ ֲ ַ ‬‬
‫"הוֹצאת ַ ֶ ֶ‬
‫עבוֹדת ָ ַ‬
‫ֲ ַ‬
‫‪('zay z`xwl' jezn - 1 cenr ,fl wlg zegiyÎihewl itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫‪zEWx§ F` daFg‬‬
‫‪¨ ± oWCd‬‬
‫‪¤ ¤ © znExY‬‬
‫§ ©‬
‫וּבמּפרשׁים‬
‫דּר‪‬־ארץ? ַ ְ ָ ְ ִ‬‫אלא ַרק ֶ ֶ ֶ ֶ‬ ‫חוֹבה ֶ ָ‬
‫אינן ָ‬ ‫אחרים" ֵ ָ‬ ‫בּגדים ֲ ֵ ִ‬‫ְ ִָ‬ ‫את־הדּשׁן‪‬‬
‫והוֹציא ֶ ַ ֶ‪ֶ ‬‬
‫אחרים ְ ִ‪‬‬
‫בּגדים ֲ ֵ ִ‪‬‬
‫ולבשׁ ְ ָ ִ‪‬‬
‫את־בּגדיו ְ ָ ַ‪‬‬
‫וּפשׁט‪ָ ָ ְ ֶ ‬‬
‫ַָ‬
‫בּיאוּרים‪.‬‬
‫וכמּה ֵ ִ‬ ‫כּמּה ְ ַ ָ‬
‫בּזה ַ ָ‬ ‫מצינוּ ָ ֶ‬
‫ִָ‬ ‫למּחנה‬
‫אל־מחוּץ ַ ַ ֲ ‪ֶ‬‬
‫ֶ ִ‪‬‬
‫גּוּפא‬
‫מהא ָ‬ ‫רשׁ"י הוּא ֵ ָ‬ ‫שׁמּקוֹרוֹ ֶשׁל ַ ִ‬ ‫בּפשׁטוּת‪ְ ֶ ,‬‬ ‫לוֹמר ְ ַ ְ‬ ‫ְ ֵוישׁ ַ‬ ‫ילכל‪‬‬
‫שׁלּא ְ ַ ְ ֵ‬
‫ארץ‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫דּר‪ֶ ֶ ‬‬‫אלּא ֶ ֶ‬
‫חוֹבה ֶ ָ‬
‫בּגדיו – ֵאין זוֹ ָ‬ ‫וּפשׁט ֶאת ְ ָ ָ‬‫ַָ‬
‫נצטוּה‬
‫תּצוּה‪ֹ ,‬לא ִ ְ ַ ָ‬
‫שׁבּפרשׁת ְ ַ ֶ‬
‫קוֹדשׁ" ֶ ְ ָ ָ ַ‬ ‫בּגדי ֶ‬ ‫"ועשׂית ִ ְ ֵ‬
‫שׁבּפרשׁת ְ ָ ִ ָ‬ ‫ֶ ְ ָָ ַ‬ ‫בּגדים‬
‫תּמיד‪ִ ָ ְ .‬‬‫בּהן ָ ִ‬ ‫משׁמּשׁ ָ ֶ‬ ‫בּגדים ֶשׁהוּא ְ ַ ֵ‬ ‫הדּשׁן ְ ָ ִ‬
‫בּהוֹצאת ַ ֶ ֶ‬
‫ְ ַָ‬
‫הוֹצאת‬
‫אהרן ֲעבוּר ָ ַ‬ ‫לבני ַ ֲ ֹ‬‫פּחוּתים ִ ְ ֵ‬
‫בּגדים ְ ִ‬ ‫עשׂיּת ְ ָ ִ‬
‫משׁה ַעל ֲ ִ ַ‬ ‫ֶֹ‬ ‫ולבשׁ‬
‫לכ‪ַ ָ ְ ‬‬
‫לרבּוֹ‪ָ ְ ,‬‬ ‫בּהן כּוֹס ְ ַ‬ ‫ימזוֹג ָ ֶ‬
‫לרבּוֹ ַאל ִ ְ‬
‫קדרה ְ ַ‬‫בּהן ְ ֵ ָ‬ ‫שׁבּשּׁל ָ ֶ‬
‫ִֵֶ‬
‫בּגדים ֵאלּוּ‪,‬‬ ‫בּלבישׁת ְ ָ ִ‬
‫חוֹבה ִ ְ ִ ַ‬ ‫שׁאין ָ‬ ‫רשׁ"י ֶ ֵ‬ ‫מכריח ַ ִ‬
‫וּמזּה ַ ְ ִ ַ‬
‫הדּשׁן‪ֶ ִ .‬‬‫ֶַ ֶ‬ ‫מהן‪) .‬ו‪ ,‬ד‪ .‬ובפירוש רש"י(‬ ‫פּחוּתין ֵ ֶ‬
‫אחרים‪ִ ְ ,‬‬ ‫בּגדים ֲ ֵ ִ‬
‫ְ ִָ‬
‫תּמיד‪.‬‬ ‫משׁרת ָ ִ‬‫בּהם ְ ָ ֵ‬ ‫הבּגדים ָ ֶ‬
‫ללכל‪ֶ ‬את ַ ְ ָ ִ‬
‫שׁלּא ְ ַ ְ ֵ‬ ‫דּר‪‬־ארץ ֶ ֹ‬
‫ְ ַורק ֶ ֶ ֶ ֶ‬ ‫"ולבשׁ‬
‫הפּסוּק ְ ָ ַ‬ ‫שׁדּברי ַ ָ‬
‫לרשׁ"י ֶ ִ ְ ֵ‬‫מנא־ליהּ ְ ַ ִ‬
‫הקשׁה‪ֵ ָ ְ :‬‬ ‫בּרמבּ"ן ִ ְ ָ‬
‫ַָ ְ ַ‬
‫‪('zay z`xwl' jezn - jli`e 5 cenr ,fl wlg zegiyÎihewl itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫`‪od¥ cg‬‬
‫‪¨ ¤ - qFMd© zbifnE‬‬
‫‪© ¦ § dxicw‬‬
‫¦‪¨ ¥ § lEWiA‬‬
‫הבּוֹרא‪,‬‬
‫בּעבוֹדת ַ ֵ‬ ‫קדירה‪ַ .‬א‪ַ ֲ ַ ‬‬ ‫בּבישׁוּל ְ ֵ ָ‬ ‫התעסּק ְ ִ‬‫לפי ְכּבוֹדוֹ ְל ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ְִ‬ ‫את־הדּשׁן‪‬‬
‫והוֹציא ֶ ַ ֶ‪ֶ ‬‬
‫אחרים ְ ִ‪‬‬
‫בּגדים ֲ ֵ ִ‪‬‬
‫ולבשׁ ְ ָ ִ‪‬‬
‫את־בּגדיו ְ ָ ַ‪‬‬
‫וּפשׁט‪ָ ָ ְ ֶ ‬‬
‫ַָ‬
‫לעבוֹד‬ ‫כּהן ָראוּי לוֹ ַ ֲ‬ ‫וכל ֹ ֵ‬ ‫העבוֹדה‪ָ ְ ,‬‬
‫סוּגי ָ ֲ ָ‬ ‫כּלל ֵבּין ֵ‬ ‫ֵאין ִחילּוק ְ ָ‬ ‫גו'‬
‫עבוֹדה‪.‬‬
‫ָכּל סוּג ֲ ָ‬ ‫תּמיד‪.‬‬‫בּהן ָ ִ‬‫משׁמּשׁ ָ ֶ‬ ‫בּגדים ֶשׁהוּא ְ ַ ֵ‬ ‫הדּשׁן ְ ָ ִ‬
‫בּהוֹצאת ַ ֶ ֶ‬ ‫ילכל‪ַ ָ ְ ‬‬‫שׁלּא ְ ַ ְ ֵ‬‫ֶ ֹ‬
‫יוֹשׁב‬
‫תּהא ֵ‬ ‫"אל ְ ֵ‬ ‫רבּוֹתינוּ ַז"ל )תנחומא עקב ב( ַ‬ ‫וּכמאמר ַ ֵ‬ ‫ְֲַַ‬ ‫לרבּוֹ‪,‬‬‫בּהן כּוֹס ְ ַ‬ ‫ימזוֹג ָ ֶ‬‫לרבּוֹ ַאל ִ ְ‬ ‫קדירה ְ ַ‬
‫בּהן ְ ֵ ָ‬ ‫שׁבּשּׁל ָ ֶ‬
‫בּגדים ֶ ִ ֵ‬ ‫ְ ִָ‬
‫וחמוּרה‬
‫שׁבּקּלּוֹת ‪ָ ֲ ַ . .‬‬ ‫קלּה ֶ ַ ַ‬ ‫תּוֹרה ‪ָ ַ . .‬‬ ‫מצוֹתיה ֶשׁל ָ‬ ‫ושׁוֹקל ִ ְ ֶ ָ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫מהן )ו‪ ,‬ד‪ .‬ובפירוש רש"י(‬ ‫פּחוּתין ֵ ֶ‬
‫אחרים‪ִ ְ ,‬‬ ‫בּגדים ֲ ֵ ִ‬ ‫ולבשׁ ְ ָ ִ‬‫לכ‪ַ ָ ְ ‬‬‫ְָ‬
‫שׁוין"‪.‬‬
‫הרי ֵהן ָ ִ‬ ‫שׁבּחמוּרוֹת ‪ֵ ֲ . .‬‬ ‫ֶ ֲַ‬ ‫ו"המּוֹזג‬
‫קדירה" ְ ַ ֵ‬ ‫"המבשּׁל ְ ֵ ָ‬
‫בּדר‪‬־כּלל ַ ְ ַ ֵ‬
‫הרי ְ ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫צרי‪ֵ ‬בּאוּר‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫לכאוֹרה ָ ִ‬
‫ְִ ָ‬
‫יתבּר‪ִ ,‬מתּוֹ‪‬‬‫בּעבוֹדת ה' הוּא ִקיּוּם ְרצוֹנוֹ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫העיקר ַ ֲ ַ‬ ‫שׁהרי ָ ִ ָ‬ ‫ֶ ֲֵ‬ ‫נעשׂוֹת‬ ‫אלּא ֲעבוֹדוֹת ֵאלּוּ ַ ֲ‬ ‫שׁוֹנים‪ָ ֶ ,‬‬ ‫בּבגדים ִ‬ ‫אינם ַרק ִ ְ ָ ִ‬ ‫כּוֹס" ֵ ָ‬
‫עלינוּ‪.‬‬
‫יצוּה ָ ֵ‬ ‫אשׁר ְ ַ ֶ‬ ‫כּכל ֲ ֶ‬ ‫שׁמים‪ָ ְ ,‬‬ ‫מלכוּת ָ ַ ִ‬ ‫קבּלת עוֹל ַ ְ‬ ‫ַַָ‬ ‫נעשׂית‬
‫מדּוּע ַ ֲ ֵ‬
‫ואם ֵכּן ַגּם ָכּאן‪ַ ַ ,‬‬ ‫עבדים‪ִ ְ .‬‬ ‫סוּגי ֲ ָ ִ‬ ‫שׁני ֵ‬ ‫ידי ְ ֵ‬ ‫ַעל ְ ֵ‬
‫למלּאת ְרצוֹנוֹ‬ ‫כּדי ְ ַ ֹ‬ ‫המּצוֹת ַרק ְ ֵ‬ ‫מקיּם ֶאת ַ ִ ְ‬ ‫האדם ְ ַ ֵ‬ ‫וכאשׁר ָ ָ ָ‬
‫ְ ֲַ ֶ‬ ‫כּהנים‬
‫שׁני ֹ ֲ ִ‬‫על־ידי ְ ֵ‬
‫ולא ַ ְ ֵ‬ ‫אחרים‪ֹ ְ ,‬‬
‫בּבגדים ֲ ֵ ִ‬‫הדּשׁן" ַרק ִ ְ ָ ִ‬ ‫"הוֹצאת ַ ֶ ֶ‬
‫ַָ‬
‫כּ"מזיגת כּוֹס" אוֹ‬ ‫עבוֹדה ִ ְ ִ ַ‬ ‫בּעיניו ֵבּין ֲ ָ‬ ‫יתבּר‪ֵ ,‬אין ִחילוּק ְ ֵ ָ‬ ‫ִ ְ ֵָ‬ ‫שׁוֹנים?‬‫ִ‬
‫בּאיזה‬
‫וּמה ִלי ְ ֵ ֶ‬ ‫העיקר הוּא ִמלּוּי ְרצוֹנוֹ‪ַ ,‬‬ ‫דּהרי ָ ִ ָ‬ ‫קדירה"‪ֵ ֲ ַ ,‬‬‫"בּישׁוּל ְ ֵ ָ‬ ‫ִ‬ ‫הדּרוּשׁ‪:‬‬ ‫בּדר‪ְ ַ ‬‬ ‫בּזה ְ ֶ ֶ‬
‫לוֹמר ָ ֶ‬‫ְ ֵוישׁ ַ‬
‫בּיניהם‪,‬‬
‫הבּגדים ֵישׁ ִשׁינוּי ֵ ֵ ֶ‬ ‫בּענין ַ ְ ָ ִ‬
‫יתקיּם ְרצוֹנוֹ‪ַ ְ .‬ורק ְ ִ ְ ַ‬ ‫אוֹפן ִ ְ ַ ֵ‬
‫ֶ‬ ‫סוּגי‬
‫שׁני ֵ‬ ‫על־ידי ְ ֵ‬
‫נעשׂים ַ ְ ֵ‬ ‫קדירה ַ ֲ ִ‬
‫וּבשּׁוּל ְ ֵ ָ‬ ‫דּמזיגת כּוֹס ִ‬ ‫כּלל ֶזה‪ַ ִ ְ ִ ,‬‬ ‫ְָ‬
‫רשׁ"י‪.‬‬ ‫כּדברי ַ ִ‬
‫ְ ִ ְֵ‬ ‫דּהמּוֹזג כּוֹס ֵאין ֶזה‬ ‫לרבּוֹ‪ֵ ַ ְ .‬‬ ‫עבד ְ ַ‬ ‫בּעבוֹדת ֶ ֶ‬‫אנשׁים‪ ,‬הוּא ַרק ַ ֲ ַ‬ ‫ֲָ ִ‬
‫‪‡Ï» d·≈ ‡„˜È‬‬
‫˙‪»¿» ȉ‬‬
‫‪≈¿ ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡˙M‡Â‬‬
‫ה¿∆ »»‬ ‫‪øòáe‬‬
‫‪¥̧ ¦ äaëú‬‬ ‫‪¤½ § ¦ àì‬‬ ‫‪Ÿ ´ ÆBa-ã÷ez‬‬‫‪© « çaænä-ìò‬‬
‫‪© ³¥ § ¦ © © Làäå‬‬ ‫)‪¥̧ ¨ § (ä‬‬
‫‪¯Ùˆa‬‬
‫‪»¿ƒ ¯Ùˆa‬‬
‫‡‪«¿ƒ ‡iÚ‬‬
‫‪»«» ‡‰k‬‬
‫‪»¬« dÏÚ‬‬
‫‪«¬ ¯Ú·ÈÂ‬‬
‫̇‪«¿«¿ ÈÙhƒ‬‬
‫¿≈‬
‫‪˙ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ Èa¯z‬‬
‫‪≈¿« dÏÚ‬‬
‫‪«¬ ˜qÈÂ‬‬
‫‪≈«¿ ‡˙ÏÚ‬‬
‫‪»»¬ dlÚ‬‬
‫‪«¬ ¯cÒÈÂ‬‬
‫¿«¿«‬ ‫‪¨½ Ÿ «¨ Æäéìò‬‬
‫‪äìòä‬‬ ‫‪¨ ¤̧ ¨ Cøòå‬‬ ‫‪¤Ÿ ® © ø÷aa‬‬
‫‪³© ¨ § ø÷aa‬‬ ‫‪´¤Ÿ © íéöò‬‬ ‫̈‪²¥ Ÿ © äéìò‬‬
‫‪−¦ ¥ ïäkä‬‬ ‫‪¨ ¯¤‬‬
‫˜‪:‡iL„e‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪:íéîìMä‬‬
‫‪«¦ ¨ § © éáìç‬‬
‫‪¬¥ § ¤ äéìò‬‬
‫‪¨ −¤ ¨ øéè÷äå‬‬‫§ ¦ § ¦¬‬
‫לתמיד‬
‫המּערכה ְ ָ ִ‬
‫קוֹדם ַעל ַ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫דּבר ֵ‬ ‫יהא ָ ָ‬‫שׁלּא ְ ֵ‬
‫וּמנּין ֶ ֹ‬
‫ישׁן‪ִ ַ ִ :‬‬ ‫ָָ‬ ‫רבּה ָכּאן ְ ִיקידוֹת‬‫‪ָ ִ ∑ BaŒ„˜ez‬‬‫‪« ÁaÊn‰ŒÏÚ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« « L‡‰Â‬‬ ‫‪≈»¿£ i"yx‬‬
‫ראשׁוֹנה(‪.‬‬
‫ָ‬ ‫עוֹלה ִ‬
‫"העלה"‪ָ ,‬‬ ‫לוֹמר‪ָ ֹ ָ :‬‬ ‫תּלמוּד ַ‬ ‫שׁחר? ַ ְ‬ ‫ֶשׁל ַ ַ‬ ‫תּוּקד בּוֹ"‪,‬‬ ‫המּזבּח ַ‬‫"ואשׁ ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫מוֹקדה"‪ֵ ְ ,‬‬
‫"על ְ ָ‬ ‫הרבּה‪ַ :‬‬ ‫ְַ ֵ‬
‫ורבּוֹתינוּ‬
‫שׁלמים‪ֵ ַ ְ .‬‬ ‫יביאוּ ָשׁם ְ ָ ִ‬ ‫‪ִ ∑ ÌÈÓÏM‰‬אם ָ ִ‬‫‪ƒ»¿ « È·ÏÁ‬‬ ‫∆¿≈‬ ‫תּוּקד‬
‫תּמיד ַ‬ ‫"אשׁ ָ ִ‬ ‫תּוּקד בּוֹ"‪ֵ ,‬‬ ‫עלֿהמּזבּח ַ‬
‫"והאשׁ ַ ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ְֵָ‬
‫השׁלם‬
‫הבּקר ַ ְ ֵ‬
‫עוֹלת ַ ֹ ֶ‬‫"עליה"‪ַ ,‬על ַ‬ ‫מכּאן‪ָ ֶ ָ :‬‬ ‫למדוּ ִ ָ‬ ‫)שם( ָ ְ‬ ‫יוֹמא )דף כח( ֶ ֶ ְ ְ‬
‫שׁנּחלקוּ‬ ‫בּמסּכת ָ‬‫נדרשׁוּ ְ ַ ֶ ֶ‬
‫כּלּן ִ ְ ְ‬
‫עלֿהמּזבּח"‪ָ ֻ .‬‬
‫ַ ַ ִ ְֵַ‬
‫לתמיד‬
‫מאחר ְ ָ ִ‬
‫דּבר ְ ֻ ָ‬ ‫יהא ָ ָ‬
‫שׁלּא ְ ֵ‬
‫מכּאן ֶ ֹ‬ ‫כּלּם‪ָ ִ .‬‬‫הקּרבּנוֹת ֻ ָ‬
‫ָכּל ַ ָ ְ ָ‬ ‫‪‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» C¯ÚÂ‬‬ ‫שׁהיוּ ָשׁם‪«»¿ .‬‬ ‫המּערכוֹת ֶ ָ‬
‫בּמנין ַ ַ ֲ ָ‬
‫רבּוֹתינוּ ְ ִ ְ ַ‬
‫ַ ֵ‬
‫הערבּים‪.‬‬
‫ֶשׁל ֵבּין ָ ַ ְ ַ ִ‬ ‫בּרשׁ"י‬
‫תּקדּים )פסחים נח(‪ִ ַ ְ ) .‬‬‫תּמיד ִהיא ַ ְ ִ‬ ‫עוֹלת ָ ִ‬ ‫‪ַ ∑ ‰ÏÚ‰‬‬ ‫» …»‬
‫‪‡Ï» ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡„˜È‬‬
‫‪»¿» ȉz‬‬
‫‪≈¿ ‡¯È„z‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ‡˙L‬‬
‫ו ∆ »»‬ ‫‪ñ :äaëú‬‬
‫‪«¤ § ¦ àì‬‬
‫‪Ÿ ¬ çaænä-ìò‬‬
‫‪© −¥ § ¦ © © ã÷ez‬‬
‫‪¬© ãéîz‬‬
‫)‪²¦ ¨ Là¥À (å‬‬
‫̇‪:ÈÙhƒ‬‬
‫¿≈‬
‫˙‪ֶ ַ ְ ַ ∑ ‰aÎ‬‬
‫המכבּה ֵאשׁ ַעל‬ ‫‪∆¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫"תּוּקד"‪… .‬‬
‫ַ‬ ‫ִַ‬
‫החיצוֹן‬ ‫"תּמיד"‪,‬‬ ‫‪) ∑ „ÈÓz‬יומא מד( ֵאשׁ ֶ ֶ ֱ ַ‬
‫שׁנּאמר ָבּהּ ָ ִ‬ ‫‪ƒ» L‡≈ £ i"yx‬‬
‫לאוין‪.‬‬
‫בּשׁני ָ ִ‬
‫עוֹבר ִ ְ ֵ‬
‫המזבּח‪ֵ ,‬‬
‫ַ ִ ְֵַ‬ ‫בּהּ )שמות כז‬ ‫שׁנּאמר ָ‬
‫הנּרוֹת‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬
‫שׁמּדליקין ָבּהּ ֶאת ַ ֵ‬
‫ִהיא ֶ ַ ְ ִ ִ‬
‫המּזבּח"‬
‫"מעל ַ ִ ְ ֵ ַ‬
‫תּמיד"‪ַ .‬אף ִהיא ֵ ַ‬ ‫"להעלת ֵנר ָ ִ‬
‫יג(‪ֹ ֲ ַ ְ :‬‬
‫הע‬ ‫‪ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy‬‬
‫‪('zay z`xwl' jezn - 217 cenr ,` wlg zegiyÎihewl itÎlr) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫‪aSn‬‬
‫‪¨ © lkA‬‬
‫‪¨ § zEadlzd‬‬
‫‪£ © § ¦ iWbx‬‬
‫¦ § ‪¥‬‬
‫בּהיוֹת‬ ‫שׁאפילוּ ִ ְ‬‫בּשׁבּת"‪ִ ֲ ֶ ,‬‬
‫אפילוּ ְ ַ ָ‬ ‫"תּמיד – ֲ ִ‬ ‫וזהוּ ָ ִ‬ ‫הלּב‪ֶ ְ .‬‬
‫ִרגשׁי ַ ֵ‬
‫ְֵ‬ ‫)ו‪ ,‬ו(‬ ‫תכבּה‪:‬‬
‫על־המּזבּח ‪ֹ ‬לא ִ ְ ֶֽ‬
‫תּוּקד ַ ַ ִ ְ ֵ‪ַ ‬‬
‫תּמיד ַ‪‬‬
‫‪ֵ‬אשׁ ָ ִ‪‬‬
‫בּעצמוֹ‬
‫לעוֹרר ְ ַ ְ‬‫עליו ְ ֵ‬‫הבּוֹרא‪ַ ,‬גּם ָאז ָ ָ‬ ‫בּהשּׂגת ַ ֵ‬ ‫שׁקוּע ְ ַ ָ ַ‬
‫האדם ָ ַ‬ ‫ָ ָָ‬ ‫)בירושלמי‬ ‫בּטוּמאה‬
‫אפילוּ ְ ְ ָ‬
‫תּמיד – ֲ ִ‬
‫בּשׁבּת‪ִ ָ .‬‬
‫אפילוּ ְ ַ ָ‬
‫תּמיד – ֲ ִ‬
‫ִָ‬
‫להקּבּ"ה‪.‬‬
‫התּשׁוּקה ַ ָ ָ‬‫ִרגשׁי ַ ְ ָ‬ ‫ְֵ‬ ‫יומא פרק ד הלכה ו(‬
‫ו"טמא"‬
‫הבּוֹרא‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫מעבוֹדת ַ ֵ‬
‫חס־ושׁלוֹם ֵ ֲ ַ‬ ‫הרחוֹק ַ ְ ָ‬ ‫וּמאידך‪ַ ,‬גּם ָ ָ‬
‫ִֵ ְָ‬ ‫האדם ְלקוֹנוֹ‪:‬‬ ‫עבוֹדת ָ ָ ָ‬
‫בּדרכי ֲ ַ‬‫לפרשׁ ִלימוּד ֶזה ְ ַ ְ ֵ‬ ‫ֵישׁ ְ ָ ֵ‬
‫ואי־אפשׁר לוֹ‬
‫"אבוּד" הוּא‪ָ ְ ֶ ִ ְ ,‬‬ ‫שׁכּבר ָ‬ ‫לחשׁוֹב ֶ ְ ָ‬ ‫הוּא‪ֵ ,‬אין לוֹ ַ ֲ‬ ‫קוֹדשׁ‬
‫בּרגשׁי ֶ‬‫המּתלהט ְ ִ ְ ֵ‬
‫הלּב‪ֵ ַ ְ ִ ַ ,‬‬ ‫התלהבוּת ַ ֵ‬
‫תּמיד' ִהיא ִ ְ ַ ֲ‬ ‫ה'אשׁ ָ ִ‬ ‫ָ ֵ‬
‫שׁגם‬
‫בּטוּמאה" ֶ ַ‬‫אפילוּ ְ ְ ָ‬ ‫"תּמיד – ֲ ִ‬ ‫אלּא ָ ִ‬ ‫הבּוֹרא‪ָ ֶ ,‬‬
‫להתקרב ֶאל ַ ֵ‬ ‫ְ ִ ְ ֵָ‬ ‫ותבעיר ֶאת ִלבּוֹ‬
‫תּוּקד ְ ַ ְ ִ‬
‫שׁאשׁ זוֹ ַ‬ ‫ליזּהר ֶ ֵ‬
‫האדם ִ ָ ֵ‬‫ועל ָ ָ ָ‬‫להקּבּ"ה‪ַ ְ .‬‬
‫ַ ָָ‬
‫התּלוּי בּוֹ‬ ‫ולעשׂוֹת ֶאת ָכּל ַ ָ‬ ‫עצמוֹ ְ ַ ֲ‬ ‫לעוֹרר ֶאת ַ ְ‬ ‫הטּמא ְ ֵ‬ ‫ַעל ַ ָ ֵ‬ ‫חס־ושׁלוֹם‪.‬‬
‫תכבּה ַ ְ ָ‬ ‫ולא ִ ְ ֶ‬‫בּכל ֵעת‪ֹ ְ ,‬‬ ‫ְָ‬
‫תּמשׁי‪‬‬
‫אלּא ַ ְ ִ‬ ‫חס־ושׁלוֹם‪ָ ֶ ,‬‬
‫תכבּה" ַ ְ ָ‬ ‫"לא ִ ְ ֶ‬ ‫תּמיד" – ֹ‬ ‫שׁה"אשׁ ָ ִ‬‫ֶָ ֵ‬ ‫לעבוֹדת ה'‪ָ ,‬עלוּל‬‫המּוּקדשׁ כּוּלוֹ ַ ֲ ַ‬ ‫שׁהיא יוֹם ַ ְ ָ‬ ‫בּשׁבּת ֶ ִ‬‫והנּה ְ ַ ָ‬ ‫ְִֵ‬
‫הבּוֹרא‪.‬‬
‫לעבוֹדת ַ ֵ‬ ‫וּלהלהיב ִלבּוֹ ַ ֲ ַ‬ ‫לבעוֹר ְ ַ ְ ִ‬ ‫ְִ‬ ‫עמוּקה‬
‫בּמחשׁבה ֲ ָ‬
‫להשׁקיע ָכּל כּוּלוֹ ְ ַ ֲ ָ ָ‬
‫שׁצּרי‪ ‬הוּא ְ ַ ְ ִ ַ‬ ‫לחשׁב ֶ ָ ִ‬
‫האדם ַ ֲ ֹ‬ ‫ָָָ‬
‫בּעצמוֹ ֶאת‬
‫לעוֹרר ְ ַ ְ‬
‫ואין לוֹ ְ ֵ‬ ‫המּוֹח‪ֵ ְ ,‬‬
‫עבוֹדת ַ ַ‬ ‫שׁהיא ֲ ַ‬ ‫והתבּוֹננוּת‪ִ ֶ ,‬‬
‫ְִ ְ ְ‬
‫‪(55 'nr fi zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫המּזבּח‪,‬‬
‫שׁבּאשׁ ַ ִ ְ ֵ ַ‬
‫הדּינים ֶ ְ ֵ‬
‫לשׁאר ַ ִ ִ‬
‫בּנוֹסף ִ ְ ָ‬
‫המּנוֹרה(‪ָ ְ :‬‬
‫להדליק ֶאת ַ ְ ָ‬‫ְְַ ִ‬ ‫)יומא‬ ‫תּוּקד )רש"י ו‪ ,‬ו( ַ ְ ָ ָ‬
‫בּגּמרא‬ ‫החיצוֹן ַ‬ ‫מזבּח ַ ִ‬
‫מעל ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ַאף ִהיא ֵ ַ‬
‫)"אף‬
‫המּנוֹרה ַ‬ ‫מדליקים ֶאת ַ ְ ָ‬
‫שׁמּמּנּה ַ ְ ִ ִ‬
‫להיוֹת זוֹ ֶ ִ ֶ ָ‬‫צריכה ִ ְ‬
‫ִהיא ְ ִ ָ‬ ‫בּראשׁוֹ‬‫אלּא ְ ֹ‬‫תּהא ֶ ָ‬ ‫שׁאמרתּי ְל‪ֹ ,‬לא ְ ֵ‬
‫תּמיד ֶ ָ ַ ְ ִ‬ ‫"אשׁ ָ ִ‬ ‫אמרוּ ֵ‬ ‫מה‪ ,‬ב( ָ ְ‬
‫המּנוֹרה‬
‫להדליק ֶאת ַ ְ ָ‬‫אפשׁר ְ ַ ְ ִ‬
‫בּמּזבּח – ֶ ְ ָ‬
‫וּבהעדּר ֵאשׁ ַ ִ ְ ֵ ַ‬
‫ִהיא"(‪ֵ ְ ֶ ְ ,‬‬ ‫צריכה‬
‫)שׁהיא ְ ִ ָ‬ ‫בּמּנוֹרה ֶ ִ‬‫והינוּ ֶשׁהוּא ִדּין ַ ְ ָ‬ ‫החיצוֹן"‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫מזבּח ַ ִ‬
‫ֶשׁל ִ ְ ֵ ַ‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מאשׁ ַ ֶ ֶ‬‫ֵֵ‬ ‫להדליקהּ‬
‫נתּן ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫בּמּזבּח ֹלא ִ ָ‬
‫ואם ֵאין ֵאשׁ ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫מהמּזבּח(‪ִ ְ ,‬‬
‫להדּלק ֵ ַ ִ ְ ֵ ַ‬
‫ְִֵָ‬
‫צריכים‬
‫)שׁמּמּנּוּ ְ ִ ִ‬
‫בּמּזבּ ַח ֶ ִ ֶ‬
‫לרשׁ"י ֶזה ִדּין ַ ִ ְ ֵ‬
‫אלּא"(‪ַ .‬א‪ִ ַ ְ ‬‬ ‫תּהא ֶ ָ‬ ‫)"לא ְ ֵ‬
‫ֹ‬
‫‪(ipy xc` `"k meiÎmeid) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫שׁבּנפשׁוֹ‪,‬‬
‫האלקית ֶ ְ ַ ְ‬
‫התּמיד' ָ ֱ ֹ ִ‬
‫ַָ ִ‬ ‫ה'צמח־צדק'‪:‬‬
‫הרבּי ַ ֶ ַ ֶ ֶ‬ ‫תכבּה )ו‪ ,‬ו( ְ ָ ֵ‬
‫מפרשׁ ָ ַ ִ‬ ‫תּוּקד‪ֹ ...‬לא ִ ְ ֶ‬
‫תּמיד ַ‬ ‫ִָ‬
‫לעד‪.‬‬
‫תּעמד לוֹ ָ ַ‬
‫תכבּה" ‪ְ -‬זכוּת זוֹ ַ ֲ ֹ‬‫"לא ִ ְ ֶ‬
‫ֹ‬ ‫'אשׁ‬‫וּמעוֹרר ֶאת ֵ‬
‫חברוֹ ְ ֵ‬ ‫הלּוֹמד ִעם ֲ ֵ‬ ‫תּמיד" ‪ֶ -‬זה ַ ֵ‬ ‫"אשׁ ָ ִ‬
‫ֵ‬

‫‪(56 'nr ,fi jxk ,zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬

‫"ותוֹרה אוֹר"‪.‬‬
‫ְ ָ‬ ‫)ו‪ ,‬ו(‬ ‫תּמיד‬
‫ֵאשׁ ָ ִ‬
‫המּנוֹרה‬
‫שׁהדלקת ֵנרוֹת ַ ְ ָ‬‫העבדּה ֶ ַ ְ ָ ַ‬ ‫נפלא‪ָ ְ ֻ ָ :‬‬
‫רמז ִ ְ ָ‬
‫ָכּאן ָטמוּן ֶ ֶ‬ ‫הנּרוֹת‪ַ ...‬אף‬ ‫שׁמּדליקין ָבּהּ ֶאת ַ ֵ‬
‫תּמיד‪ִ ,‬היא ֶ ַ ְ ִ ִ‬
‫שׁנּאמר ָבּהּ ָ ִ‬
‫ֵאשׁ ֶ ֶ ֱ ַ‬
‫מלמּדת‬
‫החיצוֹן‪ֶ ֶ ַ ְ ,‬‬‫מזבּח ַ ִ‬
‫שׁעל־גּבּי ִ ְ ֵ ַ‬
‫מאשׁ ֶ ַ ַ ֵ‬ ‫דּוקא ֵ ֵ‬
‫נעשׂתה ַ ְ ָ‬
‫ֶֶ ְ ָ‬ ‫תּוּקד )רש"י(‬‫החיצוֹן ַ‬‫מזבּח ַ ִ‬
‫מעל ִ ְ ֵ ַ‬‫ִהיא ֵ ַ‬
‫דּוקא‬
‫המּנוֹרה( ִהיא ַ ְ ָ‬
‫)הדלקת ַ ְ ָ‬‫התּוֹרה ַ ְ ָ ַ‬ ‫לזכּוֹת ְלאוֹר ַ ָ‬ ‫שׁהדּר‪ְ ִ ‬‬
‫ֶ ַ ֶֶ‬ ‫הנּמצא‬
‫זוּלתוֹ‪ָ ְ ִ ַ ,‬‬
‫האדם ִעם ָ‬ ‫לעבוֹדת ָ ָ ָ‬
‫רוֹמז ַ ֲ ַ‬
‫החיצוֹן" ‪ֵ -‬‬ ‫"מזבּח ַ ִ‬
‫ִ ְֵַ‬
‫אלּא‬
‫עצמוֹ ֶ ָ‬ ‫בּעבוֹדתוֹ ִעם ַ ְ‬‫מסתּפּק ַ ֲ ָ‬ ‫האדם ֵאינוֹ ִ ְ ַ ֵ‬‫כּאשׁר ָ ָ ָ‬‫ֲַ ֶ‬ ‫ַבּ'חוּץ'‪.‬‬
‫החיצוֹן"‪.‬‬
‫"מזבּח ַ ִ‬
‫הזּוּלת ‪ַ ֵ ְ ִ -‬‬ ‫בּטוֹבת ַ ַ‬ ‫מתעסּק ַגּם ְ ַ‬‫ִ ְֵַ‬ ‫כּנּאמר )משלי ו(‪,‬‬‫התּוֹרה‪ַ ֱ ֶ ַ ,‬‬
‫ללמּוּד ַ ָ‬ ‫רוֹמזת ְ ִ‬
‫המּנוֹרה" ‪ֶ ֶ -‬‬
‫"הדלקת ַ ְ ָ‬ ‫ַ ְ ַָ‬
‫‪h"kyz'd ,ev zyxt zay zgiyn ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫בּ'היּוֹם יוֹם' )כ' אדר שני(‬ ‫כּמּוּבא ְ ַ‬
‫)"הן"([‪ָ ַ ,‬‬‫ל"זכיּוֹת" ֵ‬ ‫ְ ְֻ‬ ‫עשׂר‬‫הזּקן ֶ ֶ‬
‫רבּנוּ ַ ָ ֵ‬‫לפני ַ ֵ‬
‫שׁאמרהּ ִ ְ ֵ‬
‫המּגּיד‪ָ ָ ֲ ֶ ,‬‬ ‫הרב ַ ַ ִ‬ ‫תּוֹרת ָ ַ‬‫ידוּעה ַ‬‫ְ ָ‬
‫ענין‬
‫פּוֹעלים ִ ְ ָ‬
‫שׁכּאשׁר ֲ ִ‬‫שׁלּאחרי־זה )כא אדר שני(‪ֶ ֲ ַ ֶ ,‬‬
‫וּבפּסקא ֶ ְ ַ ֲ ֵ ֶ‬
‫ְִַָ‬ ‫שׁצּריכים‬
‫נפשׁוֹ ‪ִ ִ ְ ֶ -‬‬ ‫בּעשׂר ֹכּחוֹת ַ ְ‬ ‫לחקקהּ ְ ֶ ֶ‬ ‫כּדי ְ ָ ְ ָ‬ ‫פּעמים‪ֵ ְ ,‬‬‫ְִָ‬
‫לעד‪.‬‬
‫תכבּה" ָ ַ‬
‫"לא ִ ְ ֶ‬‫אשׁר ְזכוּתוֹ זוּ ֹ‬ ‫שׂכרוֹ ִאתּוֹ‪ֶ ֲ ,‬‬
‫הנּה ְ ָ‬ ‫ֶזה‪ֵ ִ ,‬‬ ‫"לא‬
‫ואשׁ זוֹ ֹ‬ ‫"מכּם"‪ֵ ְ ,‬‬
‫אשׁר ִ ֶ‬ ‫והקּרבּן ֲ ֶ‬
‫המּזבּח ְ ַ ָ ְ ָ‬
‫להבעיר ֵאשׁ ַעל ַ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ְַ ְ ִ‬
‫בּתמידיּוּת‪,‬‬
‫אהל' ִ ְ ִ ִ‬
‫'יוֹשׁב ֹ ֶ‬
‫אצל ֵ‬ ‫התּוֹרה ֵ ֶ‬
‫שׁיּדלק ֵאשׁ ְואוֹר ַ ָ‬ ‫כּדי ֶ ִ ְ ַ‬‫ְֵ‬ ‫הפּשׁוּט הוּא‪,‬‬ ‫]=הפּרוּשׁ ַ ָ‬ ‫ה"לא" ַ ֵ‬ ‫מכבּה ֶאת ַ ֹ‬ ‫שׁהיא ְ ַ ָ‬ ‫תכבּה"‪ִ ֶ ,‬‬‫ִ ְֶ‬
‫יהוּדי‬
‫נשׁמתוֹ ֶשׁל ְ ִ‬ ‫שׁתּאיר ִ ְ ָ‬
‫תּחלּה ֶ ָ ִ‬
‫נוֹגע לוֹ ְ ִ ָ‬
‫להיוֹת ֵ ַ‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫ִָ‬ ‫יאמרוּ‬
‫וגם ֵהם ֹ ְ‬ ‫"לא"‪ַ ְ ,‬‬ ‫שׁאוֹמרים ֹ‬‫המּנגּדים ֶ ְ ִ‬ ‫שׁיּתבּטּלוּ ָכּל ַ ְ ַ ְ ִ‬
‫ְְִֶַ‬
‫שׁנּמצא ַבּחוּץ‪.‬‬ ‫ְִֶָ‬ ‫)"לא"(‬
‫ֹ‬ ‫ה"זדוֹנוֹת"‬ ‫הפיכת ַ ְ‬‫הפּנימי הוּא ֲ ִ ַ‬ ‫והפּרוּשׁ ַ ְ ִ ִ‬ ‫"הן"; ְ ַ ֵ‬
‫ֵ‬

‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ d˙È‬‬
‫‪«» Ôe·¯˜Èc‬‬
‫‪¿» ƒ ‡˙ÁÓc‬‬
‫‡‪»»¿ƒ ¿ ‡˙ȯB‬‬
‫‪»¿« ‡„Â‬‬
‫ז¿»‬ ‫‪´éðôì‬‬
‫‪¥ § ¦ Æïøäà-éða‬‬
‫‪Ÿ £ «© ¥ § dúà‬‬‫‪³¨ Ÿ áø÷ä‬‬
‫‪¸¥ § © äçðnä‬‬
‫‪®¨ § ¦ © úøBz‬‬
‫©‪−‬‬ ‫)‪úàæ埬 § (æ‬‬
‫‪:‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« Ì„˜Ï‬‬
‫˜„‪»√» »ÈÈ¿ Ì‬‬
‫‡‪»√ Ô¯‰‬‬
‫«¬ …‬
‫‪:çaænä‬‬
‫‪© «¥ § ¦ © éðt-ìà‬‬
‫‪−¥ § ¤ ýåýé‬‬ ‫§ ‪¨½Ÿ‬‬
‫‪uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx‬‬

‫‪miWCgn‬‬
‫‪¦ ¨ ª § dAxd‬‬
‫‪¥ § © mixaC‬‬
‫‪¦ ¨ § FWxcn‬‬‫‪¨ § ¦ éôëe‬‬
‫§ ¦‬ ‫‪crFn‬‬
‫`‪¥ ld‬‬ ‫‪¤ Ÿ xvgA‬‬‫‪© £ © zlk`p‬‬
‫‪¤ ¤ ¡ ¤ `dYWe‬‬
‫¨)‪¥ § ¤ § (h wEqR‬‬ ‫‪dtiqFd‬‬
‫¦ ¨‬ ‫‪.äçðnä‬‬
‫‪¨ § ¦ © úøBz‬‬ ‫©‬ ‫)‪úàæåŸ § (æ‬‬
‫‪mipdM‬‬
‫‪¦ £Ÿ‬‬ ‫‪zgpn‬‬
‫¦ §©‬ ‫‪ENt`W‬‬
‫‪¦£¤‬‬ ‫̈‪.DA‬‬ ‫`‪,oxd‬‬
‫‪Ÿ £ © ipaA‬‬
‫‪¥ § ¦ xkf‬‬ ‫`‪¨ ¨ lM¨ DzF‬‬‫‪¨ lk`IWe‬‬‫)‪© Ÿ ¤ § ,(mW‬‬‫¨‬ ‫`‪rAx‬‬
‫‪© § © DhEWR‬‬
‫¨‬ ‫‪§ itM‬‬
‫‪¦ § FGd© dWxRd‬‬
‫© ¨¨ ¨‬
‫‪.[dpFalE‬‬
‫‪¨ § onW‬‬ ‫]‪¤ ¤ dpErh‬‬
‫‪¨ § .zvnwp‬‬‫]‪¤ ¤ § ¦ [Dpi`W‬‬
‫‪¨ ¥ ¤‬‬ ‫)‪.(mW‬‬
‫‪¨ odA‬‬
‫‪¤ ¨ rBi‬‬‫`‪© ¦ xW‬‬ ‫‪¤ £ lM¨ WCwIWe‬‬
‫¨)‪¨ § ¦ ¤ § (`i wEqR‬‬ ‫‪,zFSn© zlk`p‬‬
‫‪¤ ¤ ¡ ¤ `dYW‬‬‫‪¥ § ¤ ,dgpnA‬‬
‫‪¨ § ¦ § zFvn‬‬
‫¦ §‬
 ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` 'i oey`x meil inei xeriy ‫וע‬
‫בּקרן‬ ָ ָ ַ ‫ ∑ ִהיא‬d˙‡
ֶ ֶ ְ ‫הגּשׁה‬ »… ·¯˜‰ ≈¿« ."‫"תּוֹרת‬ ַ :‫לוֹמר‬
ַ ‫לכלּן‬
ָ ֻ ְ ‫אחת‬ ַ ַ '‫תּוֹרה‬ ָ ' ∑ ‰Án‰»¿ƒ« ˙¯Bz « ˙‡Ê …¿£ i"yx
‫לצד‬
ַ ְ ‫ ֶשׁהוּא‬,‫מערב‬ ≈¿ƒ .‫מערבית‬
ָ ֲ ַ ‫' ∑ הוּא‬‰ ÈÙÏ ִ ָ ֲ ַ ‫דּרוֹמית‬
ִ ְ ‫ ֵאין‬,‫שׁיּכוֹל‬
ָ ֶ .‫בּענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫האמוּרין‬
ִ ֲ ָ ‫וּלבוֹנה‬
ָ ְ ‫שׁמן‬ ֶ ֶ ‫להטעינן‬
ָ ִ ְְַ
‫ ֶשׁהוּא‬,‫הדּרוֹם‬ ָ ַ ‫ ∑ הוּא‬ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« Èt ≈¿ χ∆ .‫מוֹעד‬ ֵ ‫אהל‬ ֶֹ ‫שׁהיא‬ִ ֶ ‫ישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ‫מנחת‬ ַ ְ ִ ‫אלּא‬
ָ ֶ ‫וּלבוֹנה‬
ָ ְ ‫שׁמן‬ ֶ ֶ ‫ִלי ְטעוּנוֹת‬
.‫הרוּח‬
ַ ָ ‫שׁהכּבשׁ ָנתוּן ְלאוֹתוֹ‬ ֶ ֶ ַ ֶ ,‫מזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ‫פּניו ֶשׁל‬ ָָ ‫תּלמוּד‬ ְ ַ ?‫מנּין‬
ִ ַ ִ ,‫כּליל‬ ִ ָ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ .‫ִנקמצת‬
ֶֶ ְ
‡˙ÁÓ„
»»¿ƒ ¿ ‡zÏqÓ
»¿Àƒ dˆÓ˜a
≈¿ À¿ dpÓ
≈ƒ L¯ÙÈÂ
≈¿«¿‫ח‬ dðîMîe
¨½ § © ¦ Æäçðnä
¨ § ¦ © úìqî ¤ Ÿ ³ ¦ Böî÷a
À § ª § epnî ¤¹ ¦ íéøäå
¸¦ ¥ § (ç)
‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÚ« Ècƒ ‡z·Ï
»¿À¿ Ïk» ˙ÈÂ
»¿ dÁLnÓe
«¿ ƒƒ
‡z¯k„‡
» ¿«¿ƒ ‡ÂÚ¯·
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ˜qÈÂ
≈«¿ © ¥À § ¦ © øéè÷äå
çaænä ´ ¦ § ¦ § äçðnä-ìò
®¨ § ¦ © © øLà ¨½Ÿ § © ¨ Æúàå
−¤ £ äðálä-ìk ¥§
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ :ýåýéì
«¨Ÿ «© dúøkæà
−¨ ¨ «¨ § © ççéð
© Ÿ ² ¦ çéø
© ¯¥
∑ ¯È˘‰Â
ƒ ¿ƒ¿ ‰Án‰ŒÏÚ
»¿ƒ« « ¯L‡ ∆ ¬ ‰·l‰ŒÏk
»… ¿« » ˙‡Â
≈¿ ‫שׁלם‬
ֵ ָ ‫עשּׂרוֹן‬ ָ ִ ‫שׁיּהא‬ ָ ֻ ְ ַ ֵ ∑ epnÓ
ֵ ְ ֶ ,‫מהמחבּר‬ ∆ƒ Ìȯ‰Â)
ƒ≈¿ £ i"yx
‫וּלפי‬
ִ ְ ;‫וּמקטירוֹ‬ ִ ְ ַ ‫קמיצה‬ ָ ִ ְ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ‫לבוֹנתהּ‬ ¿ À¿ .(‫ישׁן‬
∑ BˆÓ˜a
ָ ָ ְ ‫שׁמּלקּט ֶאת‬
ֵַ ְ ֶ ָ ָ ‫בּרשׁ"י‬
ִ ַ ְ .‫קמיצה‬
ָ ִ ְ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫אחת‬ַ ַ ‫בּבת‬
ְַ
,"‫בּ"ויּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ְ ‫המּנחוֹת‬ ָ ְ ַ ‫בּאחת ִמן‬ַ ַ ְ ‫אלּא‬ ‰Án‰
»¿ƒ« ˙ÏqÓ
ָ ֶ ‫פּרשׁ ֵכּן‬
ֵ ֵ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ∆… ƒ .(‫לקּמץ )יומא מו‬ ֶ ֹ ַ ‫מדּה‬
ָ ִ ‫יעשׂה‬
ֶ ֲ ַ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ
‫כּמשׁפּטן‬
ָ ָ ְ ִ ְ ‫המּנחוֹת‬ ָ ְ ַ ‫לכלל ָכּל‬
ֹ ְ ִ ,‫פּרשׁה זוֹ‬
ָ ָ ָ ‫לשׁנוֹת‬
‫שׁמנהּ‬ְ ִ ‫הצר‬
ְַ ֻ
ָ ְ ַ ‫שׁנּתרבּה‬
ָ ַ ְ ִ ֶ ‫ממּקוֹם‬ ָ ִ ‫שׁקּוֹמץ‬
ֵ ֶ ,‫מכּאן‬ ָ ִ ∑ dÓMÓe
»¿« ƒ
.(‫)ת"כ‬ .(‫בּאחרת )ת"כ‬
ֶ ֶ ַ ְ ‫מערבת‬ֶ ֶֹ ְ ‫תּהא‬ֵ ְ ‫שׁלּא‬ »¿ƒ« .(‫)סוטה יד‬
ֹ ֶ ∑ ‰Án‰
¯Èht
ƒ« ȉB·e
ƒ ¿ Ô¯‰‡
… ¬« ÔeÏÎÈ
¿≈ dpÓ
«ƒ ¯‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫ט‬ Æ ìëàz
¥ ¨ «¥ úBvî³ © åéðáe
®¨ ¨ ïøäà
Ÿ́ £ «© eìëàé
− § Ÿ « äpnî
¨ ¤½ ¦ úøúBpäå
¤´ ¤ © § (è)
‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ ƒ ˙¯„a
«»¿ LÈc˜
ƒ« ¯˙‡a
«¬« Ï·˙z
≈»¿ƒ
:dpÏÎÈ
«À¿≈ :äeìëàé
¨ « § Ÿ« ãòBî-ìäà
−¥ ¤ Ÿ « øöça
¬© £ «© Lã÷Ÿ ½ ¨ íB÷îa
´ ¨§
.‫אהלֿמוֹעד‬
ֵ ֶ ֹ ‫בּחצר‬ ֶ ֵ ְ ∑ L„˜
ַ ֲ ַ ?‫ואיזהוּ‬ … » ÌB˜Óa
»¿ £ i"yx

d˙È
«» ˙È·‰È
ƒ»¿ ÔB‰˜ÏÁ
¿»√ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ ‡Ï» ‫י‬ Lã÷
¤Ÿ ³ éMàî
®¨ ¦ «¥ dúà−¨ Ÿ ézúð
¦ ¬© ¨ í÷ì粨 § ¤ õîç
¥½ ¨ Æäôàú
¤ ¨ «¥ àì
Ÿ ³ (é)
‡˙‡hÁk
» »«¿ ‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜∆… Èa¯wÓ
»»¿Àƒ
:‡ÓL‡ÎÂ
»» ¬«¿ :íLàëå
«¨ ¨ «¨ § úàhçk−¨ © «© àå䦽 ÆíéLã÷
¦ ¨ «¨
‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫קמצהּ‬
ָ ָ ְ ,‫לפיכ‬
ָ ִ ְ .‫כּאשׁם‬ָ ָ ְ ‫הרי ִהיא‬
ֵ ֲ ‫נדבה‬
ָ ָ ְ ‫מנחת‬
ְִַ ‫אסוּרים‬ ִ ָ ְ ַ ‫ ∑ ַאף‬̘ÏÁ
ִ ֲ ‫השּׁירים‬ »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙
∆»≈ ‡Ï… £ i"yx
.‫כּשׁרה‬
ָ ֵ ְ – ‫לשׁמהּ‬
ְָ ִ ‫הרי‬
ֵ ֲ ‫חוֹטא‬
ֵ ‫מנחת‬ ַ ְ ִ ('‫ ∑ )שם ב‬ÌL‡ÎÂ
» »»¿ ˙‡hÁk»«« .‫בּחמץ‬ ְֵָ
;‫פּסוּלה‬
ָ ְ – ‫לשׁמהּ‬ ָ ְ ִ ‫שׁלּא‬ ֹ ֶ ‫קמצהּ‬
ָ ָ ְ ,‫לפיכ‬
ָ ִ ְ .‫כּחטּאת‬
ָ ַ ְ ‫ִהיא‬
ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ dpÏÎÈ
«À¿≈ Ô¯‰‡
… ¬« È·a
≈¿ƒ ‡¯eÎc
» ¿ Ïk» ‫יא‬ íëéúøãì
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ § ÆíìBò-÷ç
¨ ¨ äpìëàé
¨ ¤½ § Ÿ« Æïøäà
Ÿ £ «© éðáa
³¥ § ¦ øëæ-ìk̈
º̈ ¨ (àé)
ÔB‰a¿ ·¯˜Èc
«¿ƒ¿ Ïk… »ÈÈ„
¿« ‡ia¯wÓ
»«»¿Àƒ ÔBÎÈ˙¯„Ï
≈ »»¿
:Lc˜˙È
»«¿ƒ ô :Lc÷é «¨ § ¦ íäa
−¤ ¨ òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ýåýé
®¨Ÿ § éMàî
−¥ ¦ «¥
∑ Lc˜È
»¿ƒ . ‫ממּנּה‬
ָ ֶ ִ ‫ויבלעוּ‬
(‫)ת"כ‬ ְ ְ ִ ְ ‫שׁיּגּעוּ ָבּהּ‬ְ ִ ֶ ‫חלּין‬
ִ ֻ ‫אוֹ‬ ‫נאמר? ִאם‬ַ ֱ ֶ ‫למּה‬ ָ ָ .‫בּעל מוּם‬ ִ ֲ ∑ ¯ÎÊŒÏk
ַ ַ ‫אפלּוּ‬ »» » £ i"yx
‫יאכלוּ‬
ְ ָ ֵ ,‫כּשׁרה‬
ָ ֵ ְ ‫ואם‬
ִ ְ .‫יפּסלוּ‬
ְ ָ ִ ,‫פּסוּלה‬
ָ ְ ‫שׁאם‬ ִ ֶ ,‫כּמוֹה‬
ָ ָ ‫להיוֹת‬
ְִ ‫אלהיו‬
ָ ֹ ֱ ‫"לחם‬ֶ ֶ :(‫כּבר ָאמוּר )ויקרא כא כב‬ ָ ְ ‫הרי‬
ֵ ֲ ,‫לאכילה‬
ָ ִ ֲַ
.(‫המּנחה )ת"כ‬
ָ ְ ִ ַ ‫כּחמר‬
ֶֹ ְ ‫מוּמין‬
ִ ‫בּעלי‬ ֵ ֲ ַ ‫לרבּוֹת‬ ַ ְ ‫אלּא‬
ָ ֶ "'‫הקּדשׁים ְוגוֹ‬
ִ ָ ֳ ַ ‫מקּדשׁי‬
ֵ ְִָ
‫קלּים‬ ִ ָ ָ ∑ 'B‚¿ ÚbÈŒ¯L‡
ִ ַ ‫קדשׁים‬ «ƒ ∆ ¬ Ïk … .(‫למחלקת )זבחים קב‬
ֶֹ ֲ ַ ְ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

on¦ Ff s`© zipni ¦ ¨ § ciaE¨ § mFIA© oiNg ¦ ª on¦ dUrnE

¤ £ © dUrn ¤ £ © lke ¨ § Dzkixre
¨ ¨ ¦ £ © DzWil¨ ¨ ¦ oxw
¤ ¤ `EdW ¤ 'd iptl ¥ § ¦ DzF` ¨ WiBIWe§
¦©¤
ìk¨ e§ .(o`M¨ k"z) zipnid
¦ ¨ § © cIaE
¨ © ,mFIA© ,oiNgd ¦ ª© iptA
¥ § ¦ eilr ¨ ¨ dwFle¤ § ,e`lA ¨ § xaFr¥ DAW¨¤ oxw
¤ ¤ `EdW ¤ gAfOd
© ¥ § ¦ © ipR ¥ § l`e ¤ § ,ziaxrn
¦ ¨£©
oinEn
¦ ilrA ¦ £ ¤ .ïøäà
¥ £ © ENt`W Ÿ £ © éðáa ¥ § ¦ øë樨 dúBà
¨ ézúð
¦ © ¨ í÷ìç ¨ § ¤ .(:dp zFgpn) ¨ § Fnvr § © oxwl
¤ ¤ § dWBd ¨ ¨ © dpErHW
¨ § ¤ `vnpe ¨ § ¦ § ,zinFxC
¦ §
ìëå¨ § mipdMA
¦ £ Ÿ © siqFde
¦ § .(:gv migaf) ¤Ÿ § © §
¦ ¨ § zwlgnA `N`¨ ¤ oi`Xx¦ ¨ © mpi` ¨ ¥ wlgl ¤ ¥ § s`W© ¤ .éMàî ¨ ¦¥ íéøäå¦ ¥ § .(:bq migaf) ¦ ¨§ ¦
zinFxC § ziaxrn
¦ ¨£©
ìëàú
¥ ¨ ¥ àì
Ÿ äéäz
¤ § ¦ ìéìk
¦ ¨ ïäk
¥ Ÿ úçðî
©§ ¦ Epcnl
§ © ¨ o`MnE ¨ ¦ .miX`d ¦ ¦ ¨ zFpYn § © xg`l © © § oFxVr ¨ ¦ `iai ¦ ¨ `NWŸ ¤ ,xAgnd ¨ ª § © on¦ ,epnî ¤¦
.(fh wEqR)¨ íéLã÷¦ ¨ ¨ Lã÷ ¤Ÿ :aizkC ¦ § ¦ ,miWcTd
¦ ¨ ¨ © lkl ¨ § dUri
¤ £ © `NWe
Ÿ ¤ § .(.ck zFgpn) ¨ § milM ¦ ¥ ipWA
¥ § ¦ cg` ¨ ¤
iM¦ ,(en b) mikFaPd
¦ § © dxFnA¥ § axd © ¨ øîà ©¨ .í÷ìç¨ § ¤ õîç ¥ ¨ äôàú ¤ ¨ ¥ àì Ÿ .(o`M¨ k"z) àéä¦ .(:hi mW)
¨ unTl ¤ Ÿ © dCn ¨¦
aixwn¦ § © odM
¥ Ÿ lMW ¨ ¤ xEarA £ © ,mrh
©© ¨ § uEOgA
zFgpn) ¦ § mixEq`¦ £ mixiXd ¦ ¨ § © s`W © ¤ lM¨ WiTdl ¦ © § ,õîç ¥ ¨ äôàú ¤ ¨ ¥ àì Ÿ øîàå ©¨§
dgpn
¨ § ¦ aixwi
¦ § © m`e¦ § ,FnvrA
§ © § `Ed FpAxẅ
¨ § z`Hg ¨ © dn© cOl ¥ ¦ .íLàëå¨ ¨ ¨ § úàhçk ¨ © © .(.dp s`W
© ¤ ,dIt`l
¨¦ £© zFk`lOd ¨ § ©
‫זע‬ ‫‪ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` `"i ipy meil inei xeriy‬‬

‫‪ß 'a xc` `"i ipy mei ß‬‬

‫‪:¯ÓÈÓÏ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰LÓ‬‬
‫‪∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe‬‬
‫יב «‪ƒ‬‬ ‫‪:øîàl‬‬
‫‪Ÿ « ¥ äLî-ìà‬‬
‫‪¬¤‬‬ ‫‪¤ ýåýé‬‬
‫‪−¨Ÿ § øaãéå‬‬
‫)‪¬¥ © § © (áé‬‬

‫˜„‪»ÈÈ¿ Ì‬‬
‫‪»√ Ôe·¯˜È‬‬
‫‪¿»¿ Ècƒ ȉB·e‬‬
‫‡‪ƒ ¿ Ô¯‰‬‬
‫˜¯‪… ¬« Ôa‬‬
‫יג ≈‪«¿À ÔÈc‬‬ ‫‪ÆíBéa§ ýåýéì‬‬
‫‪À̈Ÿ «© eáéø÷é-øLà‬‬
‫‪´ ¦ § © ¤ £ åéðáe‬‬ ‫‪¹̈ ¨ ïøäà‬‬ ‫÷‪Ÿ ¸ £ «© Áïaø‬‬
‫)‪© § ¨ ä椿 (âé‬‬
‫·˙‪˙Ï‬‬
‫‪«¿ƒ ‡¯ÒÚ‬‬
‫‪»¿« ÔÓƒ „Á« d˙È‬‬‫‪≈» e‡Èa¯c‬‬
‫‪ƒ«¿ ‡ÓBÈa‬‬
‫¿ »‬
‫‪‡¯Ùˆa‬‬
‫‪»¿«¿ d˙ebÏt‬‬
‫‪« ¿« ‡¯È„z‬‬
‫‪» ƒ¿ ‡˙ÁÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ‡zÏÒ‬‬
‫‪»¿À ÔȇÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ãéîz‬‬
‫‪®¦ ¨ äçðî‬‬
‫‪−¨ § ¦ úìñ‬‬ ‫‪¤ Ÿ ² äôàä‬‬
‫‪¬¨ ¥ «¨ úøéNò‬‬ ‫‪¸ ¦ ¦ £ Búà‬‬ ‫´ ‪½Ÿ‬‬ ‫‪çLnä‬‬
‫¦¨ ©‬
‫‪:‡LÓ¯a‬‬
‫‪» ¿ «¿ d˙ebÏÙe‬‬
‫«¿ «‬ ‫‪:áøòa‬‬‫‪¤ «¨ ¨ dúéöçîe‬‬
‫‪−¨ ¦ £ «© ø÷aa‬‬ ‫´ © ½ ‪¤Ÿ‬‬ ‫‪dúéöçî‬‬
‫©« ‪¨ ¦ £‬‬
‫חקּתֿעוֹלם‬
‫ָ‬ ‫מבּניו ֻ ַ‬
‫תּחתּיו ִ ָ ָ‬
‫המּשׁיח ַ ְ ָ‬
‫והכּהן ַ ָ ִ ַ‬
‫תּמיד ְוגוֹ'‪ֵ ֹ ַ ְ ,‬‬
‫ִָ‬ ‫ההדיוֹטוֹת‬ ‫‪) ∑ ÂÈ·e‬מנחות עח( ַאף ַ ֶ ְ‬
‫‡‪»» Ô¯‰‬‬
‫˜¯‪… ¬« Ôa‬‬
‫‪«¿» ‰Ê∆£ i"yx‬‬
‫ְוגוֹ'"‪.‬‬ ‫מתחנּכין‬
‫שׁהן ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫האיפה ַבּיּוֹם ֶ ֵ‬ ‫עשׂירית ָ ֵ ָ‬
‫מקריבין ֲ ִ ִ‬
‫ְִַ ִ‬
‫"מנחה‬
‫שׁנּאמר‪ָ ְ ִ :‬‬ ‫בּכל יוֹם‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬‫כּהן ָגּדוֹל ְ ָ‬
‫אבל ֹ ֵ‬‫לעבוֹדה‪ָ ֲ ,‬‬
‫ֲַ ָ‬
‫‪(700 'nr ,a jxk e"nyz mgpn zxez .e"nyz xzq`Îziprz zgiyn) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫"בּבּקר‬
‫המּעת־לעת‪ֶ ֹ ַ ,‬‬
‫בּמשׁ‪ֵ ְ ֵ ֵ ַ ‬‬‫העבוֹדה ְ ֶ ֶ‬
‫פּרטי ָ ֲ ָ‬‫שׁבּנּפשׁ ְלתוֹ‪ֵ ָ ְ ‬‬ ‫ֶ ֶֶַ‬ ‫בּערב‬
‫וּמחציתהּ ָ ָ ֶ‬
‫בּבּקר ַ ֲ ִ ָ‬
‫מחציתהּ ַ ֹ ֶ‬
‫וּבניו‪ָ ִ ֲ ַ ...‬‬
‫אהרן ָ ָ‬
‫קרבּן ַ ֲ ֹ‬
‫ֶזה ָ ְ ַ‬
‫וּבערב"‪.‬‬
‫ָ ֶֶ‬ ‫)ו‪ ,‬יג(‬
‫מנחת‬
‫פּרשׁת ִ ְ ַ‬ ‫לאחר ָ ָ ַ‬
‫שׁמּיּד ְ ַ ַ‬
‫בּכ‪ַ ִ ֶ ,‬‬
‫לידי ִבּיטוּי ְ ָ‬
‫הדּבר ָבּא ִ ֵ‬ ‫ַָ ָ‬ ‫עם־ישׂראל‪.‬‬
‫הכּללית' ֶשׁל ַ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ה'יחידה ַ ְ ָ ִ‬
‫הגּדוֹל הוּא ַ ְ ִ ָ‬ ‫הכּהן ַ ָ‬
‫ַ ֵֹ‬
‫הפּרטיּים ‪-‬‬
‫הקּרבּנוֹת ַ ְ ָ ִ ִ‬
‫דּיני ַ ָ ְ ָ‬
‫בּאים ִ ֵ‬‫ה'יחידה'( ָ ִ‬
‫)ענין ַ ְ ִ ָ‬
‫חביתּין ִ ְ ַ‬
‫ֲִ ִ‬ ‫כּהן‬
‫)חביתּי ֹ ֵ‬
‫וּבניו" ֲ ִ ֵ‬
‫אהרן ָ ָ‬
‫"קרבּן ַ ֲ ֹ‬
‫הרוּחנית ֶשׁל ָ ְ ַ‬‫המּשׁמעוּת ָ ָ ִ‬
‫ַַ ְ ָ‬
‫וּשׁלמים‪.‬‬
‫אשׁם ְ ָ ִ‬ ‫חטּאת‪ָ ָ ,‬‬ ‫ַָ‬ ‫ה'יחידה'‬
‫עצמת ַ ְ ִ ָ‬
‫החדּרת ָ ְ ַ‬
‫האדם ִהיא‪ַ ָ ְ ַ ,‬‬ ‫בּעבוֹדת ָ ָ ָ‬
‫ָגּדוֹל( ַ ֲ ַ‬
‫¯·‪‡ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ „·Ú˙z‬‬
‫‪≈¬¿ƒ ÁLÓa‬‬
‫‪« ¿ƒ ‡˙ȯÒÓ‬‬
‫יד «‪» ≈¿« ÏÚ‬‬ ‫‪Æéðéôz‬‬
‫‪¥ ¦ «ª äpàéáz‬‬
‫‪¨®¤ ¦ § úëaøî‬‬‫‪¤´ ¤ § ª äNòz‬‬
‫‪−¤ ¨ «¥ ïîMa‬‬
‫‪¤ ²¤ © úáçî-ìò‬‬
‫)‪©À £ «© © (ãé‬‬
‫‪·¯˜z‬‬
‫‪≈»¿ ÔÈÚeˆa‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙ÁÓ‬‬‫‪«¿ƒ ÈÈÙez‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫˙‪dp˙È‬‬
‫«¿‪«ƒ‬‬
‫‪:ÈÈ‬‬
‫˜„‪»¿ Ì‬‬
‫·¯‪»√ ‡ÂÚ‬‬
‫‪»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï‬‬
‫¿‪»»«¿ƒ‬‬ ‫‪:ýåýéì‬‬
‫‪«¨Ÿ «© ççéð-çéø‬‬
‫‪© Ÿ − ¦ © «¥ áéø÷z‬‬‫‪¬ ¦ § © íézt‬‬ ‫‪¦½ ¦ úçðî‬‬
‫¦ §©´‬
‫כּוֹפלהּ‬
‫אלּא ְ ָ‬ ‫נקמצת‪ָ ֶ ,‬‬
‫שׁאינהּ ִ ְ ֶ ֶ‬
‫לפי ֶ ֵ ָ‬‫וּפרוּרין ְ ִ‬
‫בּציעין ֵ ִ‬
‫ְִ ִ‬ ‫‪.‬‬‫)ת"כ(‬ ‫צרכּהּ‬
‫בּרוֹתחין ָכּל ָ ְ ָ‬
‫חלוּטה ְ ְ ִ‬ ‫‪ָ ֲ ∑ ˙Îa¯Ó‬‬ ‫‪∆∆¿À £ i"yx‬‬
‫ואינוֹ‬
‫שׁתיֿוערב ְ ֵ‬
‫לארבּע ְ ִ ָ ֵ ֶ‬ ‫וכוֹפלהּ ְ ַ ְ ַ‬
‫וחוֹזר ְ ְ ָ‬ ‫לשׁנים‪ֵ ְ ,‬‬
‫ִ ְ ִַ‬ ‫אוֹפהּ‬
‫חליטתהּ‪ָ ,‬‬‫שׁאחר ֲ ִ ָ ָ‬
‫הרבּה‪ַ ַ ֶ ,‬‬‫אפיּוֹת ַ ְ ֵ‬ ‫‪ָ ֲ ∑ ÈÈÙz‬‬
‫אפוּיה ֲ ִ‬ ‫‪≈ ƒÀ‬‬
‫מפרשׁ‬
‫כּהנים' ְ ָ ֵ‬
‫בּ'תוֹרת ֹ ֲ ִ‬
‫לאשּׁים‪ַ ְ ,‬‬ ‫מקטיר ָ ִ ִ‬
‫וכן ַ ְ ִ‬
‫מבדּיל‪ֵ ְ .‬‬
‫ְִַ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ∑ ÌÈzt‬‬
‫מלמּד‬ ‫בּמּחבת‪«¿ƒ .‬‬
‫‪ƒƒ ˙ÁÓ‬‬ ‫וּמטגּנהּ ַ ַ ֲ ַ‬
‫וחוֹזר ְ ַ ְ ָ‬
‫בּתּנּוּר ְ ֵ‬
‫ַַ‬
‫ָלהּ(‪.‬‬ ‫ממּשׁ‬
‫פּתיתה ַ ָ‬
‫ולא ְ ִ ָ‬‫ישׁן‪ֹ ְ :‬‬‫בּרשׁ"י ָ ָ‬‫פּתיתה‪ִ ַ ְ ) .‬‬
‫שׁטּעוּנה ְ ִ ָ‬
‫ְֶ ָ‬
‫‪„aÚÈ‬‬
‫‪≈¿« ȉBaÓ‬‬
‫˙‪ƒ ¿ƒ ȉB˙BÁ‬‬
‫„‪ƒ ¿ ‡a¯Ó‬‬ ‫‪»«¿ ƒ ‡‰ÎÂ‬‬
‫טו¿«¬»‬ ‫‪dúà‬‬
‫‪®¨ Ÿ äNòé‬‬
‫‪´ ¤ £«© åéðaî‬‬
‫‪−¨ ¨ ¦ åézçz‬‬‫‪²¨ § © çéLnä‬‬
‫‪© ¯¦ ¨ © ïäkäå‬‬
‫)‪¥̧ Ÿ © § (åè‬‬
‫‪:˜qzz‬‬
‫‪»«ƒ ¯ÈÓb‬‬
‫˜„‪ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì‬‬
‫‪»√ ÌÏÚ‬‬
‫˜‪»» ÌÈ‬‬
‫‪»¿ d˙È‬‬
‫»«‬
‫‪:øè÷z‬‬
‫‪«¨ § ¨ ìéìk‬‬ ‫‪¬ ¦ ¨ ýåýéì‬‬
‫̈‪−¨Ÿ «© íìBò-÷ç‬‬
‫¾¨‬
‫כּליל‬
‫נדבה‪ִ ָ ,‬‬
‫כּהן ֶשׁל ְ ָ ָ‬
‫מנחת ֹ ֵ‬
‫וכן ָכּל ִ ְ ַ‬
‫כּליל‪ֵ ְ .‬‬
‫כּלּהּ ָ ִ‬
‫אלּא ֻ ָ‬
‫ֶָ‬ ‫תּחתּיו‪.‬‬
‫מבּניו‪ָ ְ ַ ,‬‬ ‫‪ַ ִ ָ ַ ∑ ÂÈaÓ‬‬
‫המּשׁיח ִ ָ ָ‬ ‫‪»»ƒ ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ÁÈLn‰‬‬
‫‪« ƒ »« £‬‬ ‫‪i"yx‬‬
‫תּהיה‪.‬‬
‫ִ ְֶ‬ ‫נאכלין‪,‬‬
‫שׁיריה ֶ ֱ ָ ִ‬
‫להיוֹת ְ ֶָ ָ‬ ‫‪ֵ ∑ ¯Ë˜z‬אין ִ ְ ֶ ֶ‬
‫נקמצת ִ ְ‬ ‫‪» ¿» ÏÈÏk‬‬
‫»‪ƒ‬‬
‫‪(24 'nr ak zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫כּליל ִ ְ ֶ‬
‫תּהיה‬ ‫הקּמץ ְ ַ ִ ַ ִ‬
‫והשּׁירים‪ִ ָ .‬‬ ‫המּזבּח‪ֶ ֹ ַ ,‬‬
‫'כּליל' ַעל ַ ִ ְ ֵ ַ‬
‫נקטרת ָ ִ‬‫אלּא ִ ְ ֶ ֶ‬
‫ֶָ‬ ‫כּלּהּ‬
‫כּליל ‪ָ ֻ . .‬‬
‫כּלּהּ ָ ִ‬
‫אלּא ֻ ָ‬‫נאכלין ֶ ָ‬
‫שׁיריה ֶ ֱ ָ ִ‬
‫להיוֹת ְ ָ ֶ ָ‬‫נקמצת ִ ְ‬
‫ֵאין ִ ְ ֶ ֶ‬
‫בּמשׁ‪ָ ‬כּל‬‫כּליל ְ ֶ ֶ‬
‫נשׁארת ָ ִ‬‫נקמצת‪ִ ,‬היא ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫אינהּ ִ ְ ֶ ֶ‬
‫כּהן ֵ ָ‬ ‫מנחת ֹ ֵ‬ ‫‪ְַ ִ -‬‬ ‫הלּשׁוֹן‬‫לבאר ֶאת ִשׁנּוּי ַ ָ‬
‫רשׁ"י ָבּא ְ ָ ֵ‬‫לגבוֹהּ )רש"י ו‪ ,‬טו־טז( ַ ִ‬
‫שׁוה ְ ָ ַ‬ ‫ָָ‬
‫לגבוֹהּ – ֵאין ָבּהּ‬
‫שׁוה ְ ָ ַ‬ ‫כּלּהּ ָ ָ‬ ‫כּלּהּ ְ ַ ַ‬
‫כּאחת; ֻ ָ‬ ‫וּמקטרת ֻ ָ‬
‫ההקרבה ֻ ְ ֶ ֶ‬‫ַַ ְָָ‬ ‫חביתּין‬
‫מנחת ֲ ִ ִ‬
‫תּקטר – ִ ְ ַ‬
‫כּליל ָ ְ ָ‬ ‫למנחת ֹ ֵ‬
‫כּהן‪ִ ָ .‬‬ ‫חביתּין ְ ִ ְ ַ‬
‫מנחת ֲ ִ ִ‬
‫ֵבּין ִ ְ ַ‬
‫מקטרת ְ ָ ֶ‬
‫בּשׁוה‪.‬‬ ‫כּלּהּ ֻ ְ ֶ ֶ‬‫אלּא ֻ ָ‬‫לשּׁיריים ֶ ָ‬
‫הקּמץ ַ ִ ַ ִ‬
‫הפרדה ֵבּין ַ ֹ ֶ‬‫ַ ְָ ָ‬ ‫לאכילה‪,‬‬
‫המּנחה ַ ֲ ִ ָ‬
‫שׁאר ַ ִ ְ ָ‬
‫מתּרת ֶאת ְ ָ‬
‫אינהּ ַ ֶ ֶ‬
‫קמיצתהּ ֵ ָ‬
‫נקמצת‪ַ ,‬א‪ָ ָ ִ ְ ‬‬
‫ְִ ֶֶ‬

‫‪‡Ï» ȉz‬‬
‫‪≈¿ ¯ÈÓb‬‬
‫„‪ƒ¿ ‡‰Î‬‬
‫‪»¬«¿ ‡˙ÁÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ÏÎÂ‬‬
‫טז¿»‬ ‫‪ô :ìëàú‬‬ ‫‪Ÿ ¬ äéäz‬‬
‫‪«¥ ¨ «¥ àì‬‬ ‫‪−¤ § «¦ ìéìk‬‬ ‫‪²¥ Ÿ úçðî-ìëå‬‬
‫‪¬ ¦ ¨ ïäk‬‬ ‫)‪¬© § ¦ ¨ § (æè‬‬
‫̇‪:Ï·˙ƒ‬‬
‫¿¬≈‬
‫לגבהּ‪.‬‬
‫שׁוה ְ ָ ֹ ַ‬ ‫‪ָ ֻ ∑ ÏÈÏk‬‬
‫כּלּהּ ָ ָ‬ ‫‪ƒ» £‬‬ ‫‪i"yx‬‬

‫‪uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx‬‬

‫‪z`¤ EtxUi‬‬
‫‪§ § ¦ okle‬‬
‫‪¥ ¨ § ,llM‬‬
‫‪¨ § oAxw‬‬
‫‪¨ § ¨ aixwd‬‬
‫¦ § ¦‬ ‫‪df¤ hErn¦ iC© `le‬‬
‫‪Ÿ § ,unTde‬‬
‫‪¤ Ÿ © § dpFaNd‬‬
‫¦`‪¨ § © m‬‬ ‫‪aixwd‬‬
‫‪¦ § ¦ `l‬‬ ‫‪Ÿ EN`M‬‬ ‫‪¦ § FnvrA‬‬
‫§‪§ © § `Ed DPlk`ie‬‬
‫‪¨¤ § Ÿ‬‬
‫‪g dxez .DNM‬‬ ‫‪¨ª‬‬ ‫‪`NW‬‬
‫‪Ÿ ¤ dOcie‬‬
‫‪¤ © ¦ ,DPlk`IW‬‬
‫`‪¨ ¤ § Ÿ ¤ `N‬‬ ‫‪¨ ¤ oAxTd‬‬
‫©¨§ ¨‬ ‫‪iM¦ DPOn‬‬
‫‪¨ ¤ ¦ aixwi‬‬
‫‪¦ § © `l‬‬‫‪Ÿ cigi‬‬
‫‪¦ ¨ zgpn‬‬
‫̈‪© § ¦ iM¦ ,xaC‬‬
‫¨‬
 ev zyxt - e - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` `"i ipy meil inei xeriy ‫חע‬
(clw zxaeg zeniyx) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫הארץ‬
ֶ ָ ָ '‫"לה‬
ַ ‫)ﬠל־דּר‬
ֶ ֶ ַ ‫השּׁירים‬ִ ָ ְ ַ ‫בּאכילה ֶאת‬
ָ ִ ֲ ַ ‫וּמתּיר‬
ִ ַ ‫מקדּישׁ‬ ִ ְ ַ ‫ְ ֶוזה‬ (‫ טז‬,‫)ו‬ ‫תּהיה‬
ֶ ְ ִ ‫כּליל‬
ִ ָ ‫כּהן‬
ֵ ֹ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ ‫וכל‬
ְָ
‫ ַא‬.("‫אדם‬ָ ָ ‫לבני‬
ֵ ְ ִ ‫נתן‬
ַ ָ ‫"והארץ‬
ֶ ָ ָ ְ ‫בּרכה‬
ָ ָ ְ ‫ﬠל־ידי‬
ֵ ְ ַ ‫וּמלוֹאהּ" ְ ַורק‬
ָ ְ ‫)כּמאמר ִאם ֵאין‬
ָ ֲ ַ ְ ‫האדם‬ָ ָ ָ ‫לצרכי‬
ֵ ְ ָ ְ ‫רוֹמזת‬
ֶ ֶ ,‫מקּמח‬ ַ ֶ ִ ‫שׁבּאה‬ָ ָ ֶ ,‫מנחה‬
ְָ ִ
‫הקּמח‬
ַ ֶ ַ ‫ ָכּל‬,‫העוֹלם‬
ָ ָ ‫המּבדּל ִמן‬ ָ ְ ֻ ַ ,‫אהל‬
ֶ ֹ ‫יוֹשׁב‬ֵ - ‫כּהן‬ֵ ֹ ‫בּמנחת‬ְַ ִ ְ ,‫לעוֹלם‬
ָ ָ ‫השּׁיּ‬
ָ ַ ַ ,‫ﬠסק‬ ֶ ֵ ‫בּﬠל‬ ַ ַ - ‫ישׂראל‬ ַ ְ ִ ְ .('‫קמח כוּ‬
ֵ ָ ְ ִ ‫בּמנחת‬ ֶַ
.‫כּליל‬
ִ ָ ‫נשׂרף‬ְָ ִ ,‫וּתפלּה‬
ָ ִ ְ ‫תּוֹרה‬
ָ ‫זמן‬ ַ ְ ‫היינוּ‬
ְ ַ ,'‫כּליל ַלה‬
ִ ָ ‫הקּמץ‬ֶ ֹ ַ ‫מקריבים ַרק ֶאת‬ִ ְִ ַ

:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫יז‬ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé
−¨Ÿ § øaãéå
¬¥ © § © (æé)
‡c» ¯ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ÌÚ ƒ¿ Ô¯‰‡
… ¬« ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫יח‬ úøBz
−© úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ ´åéða-ìàå
¨ ¨ ¤ § Æïøäà-ìà
Ÿ £ «© ¤ øac ³¥ © (çé)
‡˙ÏÚ
»»¬ ÒÎ˙˙
≈¿¿ƒ Ècƒ ‡¯˙‡a
»¿«¿ ‡˙‡hÁc
» »« ¿ ‡˙ȯB‡
»¿«
:‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜ ∆… »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡˙‡hÁ
» »« ÒÎ˙z
≈¿¿ƒ èçMz
³¥ ¨ ¦ äìòä ¨¹ Ÿ «¨ èçMz ¥̧ ¨ ¦ ÁøLà ¤ £ íB÷îa ¿ § ¦ úàhçä ®¨ © «©
:àå䫦 íéLã÷ −¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ ýåýé
¨½Ÿ § éðôì
´¥ § ¦ Æúàhçä¨ © «©
dpÏÎÈÈ
«ƒ¿ ≈ (‫בּדמהּ‬
ַ ְ ִ ‫ )נ"א‬d˙È
«» ¯tÎÓc
≈«¿ ƒ ‡‰k
»¬« ‫יט‬ ÆLã÷¨ íB÷îa ¨®¤ § Ÿ dúà
³ ¨ § äpìëàé −¨ Ÿ àhçîä ²¥ Ÿ © (èé)
¬¥ © § «© ïäkä
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « ˙¯„a«»¿ Ï·˙z
≈¬¿ƒ LÈc˜
ƒ« ¯˙‡a
«¬«
:ãòBî
«¥ ìäà ¤ Ÿ ¬ øöça
−© £ «© ìëàz
¥½ ¨ «¥
‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫שׁאר‬
ָ ְ ‫שׁאוֹסר‬
ֵ ֶ ‫לוֹמר‬ ַ ‫אפשׁר‬ ָ ְ ֶ ‫ואי‬
ִ ְ .‫בּבּשׂר‬
ָ ָ ַ ‫חוֹלק‬
ֵ ‫נעשׂית‬
ֵ ֲ ַ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ‫עבוֹדוֹתיה‬
ָ ֶ ֵ ָ ∑ d˙‡
ֲ ‫העוֹבד‬ »… ‡hÁÓ‰
≈«¿« £ i"yx
:‫למטּה‬
ָ ַ ְ ‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ‫שׁהרי‬
ֵ ֲ ֶ ,‫דּמהּ‬ָ ָ ‫הזּוֹרק‬
ֵ ַ ‫ חוּץ ִמן‬,‫בּאכילתהּ‬
ָָ ֲִַ (‫ ∑ )זבחים קב‬‰pÏ·È
»∆¿ … d˙‡ ≈«¿« .‫עלֿידוֹ‬
»… ‡hÁÓ‰ ָ ַ ‫חטּאת‬ַָ
."‫אתהּ‬ ָ ֹ ‫יאכל‬ַ ֹ ‫בּכּהנים‬
ִ ֲ ֹ ַ ‫"כּלֿזכר‬
ָָ ָ ‫שׁאינוֹ‬
ֵ ֶ ,‫דּמים‬ ִ ָ ‫זריקת‬
ַ ִ ְ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫טמא‬
ֵ ָ ‫יצא‬
ָ ָ .‫לעבוֹדה‬
ָ ֲ ַ ‫הראוּי‬
ָָ

dÓcÓ
« ¿ƒ ÈcÈ
ƒ« È„Â
ƒ¿ Lc˜˙È
««¿ƒ d¯Ò·a
«¿ƒ¿ ·¯˜È
«¿ƒ Ècƒ Ïk
…‫כ‬ Ædîcî
¨ ¨ ¦ äfé
³¤ ¦ øLàå
¤̧ £ «© Lc÷鮨 § ¦ døNáa
−¨ ¨ § ¦ òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² (ë)
:LÈc˜
ƒ« ¯˙‡a
«¬« ¯eÁ˙z
««¿ƒ dÏÚ
«¬ ÈcÈ
ƒ« Ècƒ Le·Ï¿ ÏÚ«
:Lã÷« ¨ íB÷îa¬ ¨ § ñaëz −¥ © § äéìò ´ ¤ ¦ ÆøLà
¨ ¤½ ¨ äfé ¤ ¤½ © ©
¤ £ ãâaä-ìò
‫אשׁר ִ ֶיזּה‬ ‫ אוֹתוֹ ְמקוֹם ָדּם‬,(‫הבּגד )ת"כ‬
ֶ ֲ ‫הבּגד‬
ֶֶ ַ) ֶ ֶ ַ ‫מדּמהּ ַעל‬ָ ִָ ‫אכל‬ ַ ְ ‫ ∑ )שם צז( ָכּל‬d¯N·a
ֶ ֹ ‫דּבר‬ »» ¿ƒ ÚbÈŒ¯L‡
«ƒ ∆ ¬ Ïk … £ i"yx
‫ ְכּמוֹ‬,‫נזּה‬ ֵ ְ ∑ ‰fÈ
ֶ ִ ‫יהא‬ ∆ƒ ¯L‡∆ ¬ .‫העזרה‬
ָ ָ ֲ ָ ‫תּכבּס ְבּתוֹ‬
ֵ ַ ְ ,(‫עליה‬
ָ ֶָ ‫ ִאם‬:‫כּמוֹה‬
ָ ָ ‫להיוֹת‬ »¿ƒ .‫ממּנּה‬
ְ ִ ∑ Lc˜È ָ ֶ ִ ‫ויבלע‬
ַ ְ ִ ְ ‫יגּע‬
ַ ִ ‫אשׁר‬
ֲֶ
.‫ ְ ֵיהא ָנטוּי‬,"‫מנלם‬
ָ ְ ִ ‫לארץ‬
ֶ ָ ָ ‫יטּה‬ֶ ִ ‫"ולא‬
ֹ ְ :(‫)איוב טו כט‬ ‫כּחמר‬
ֶ ֹ ַ ‫תּאכל‬
ֵ ָ ֵ – ‫כּשׁרה‬ָ ֵ ְ ‫ואם ִהיא‬
ִ ְ ,‫תּפּסל‬
ֵ ָ ִ – ‫פּסוּלה‬ ָ ְ
‫הזּה‬
ָ ֻ ‫ואם‬ִ ְ ∑ „‚a‰ŒÏ
∆∆« «Ú dÓcÓ » »ƒ ‰fÈ ∆ ¬« .‫שׁבּהּ‬
∆ƒ ¯L‡Â ֶָ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

dAxd
¥ § © oipiC
¦ ¦ WCge
¥ ¦ § .oxd`
Ÿ £ © zFpA§ `le§
Ÿ migaf)
¦ ¨§.úàæŸ xnFl
© cEnlY § © ,sFrd¨ z`Hg © © iEESd ¦ © did ¨ ¨ .úàhçä ¨ © © úøBz © úàæŸ (çé)
Îk miwEqR)
¦ § ¨ © © on¦
z`Hgd ¦¨§¦©
mirlaPA äìòä
¨ Ÿ ¨ èçMz
¥ ¨ ¦ øLà ¤ £ íB÷îa § ¦ xn`e
© ¨ § .(.av gafe
© ¤ § dgpnE¨ § ¦ dlFr ¨ :`xwIe
¨ § ¦ © xcqA¤¥ §
hi dxez .(`k ¨ ¤ ,'ä éðôì
lMW ¥ § ¦ úàhçä ¨ © © èçMz ¥¨ ¦ dNgzA
¨ ¦ § ¦ iM¦ ,mW`de ¨ ¨ ¨ § z`Hgde ¨ © © § minlXd ¦ ¨ § ©
¦ § ¤ .Lã÷
xingd Ÿ ¨ íB÷îa ¨ § ñaëz ¥ © § (ë) oFtSA ¨ © `N` ¨ ¤ ozhigW
¨ ¨ ¦ § `dY ¥ § `l Ÿ zF`Hgd ¨ © © oM¥ ixg`e ¥ £ © § ,dacPd ¨ ¨ § © zFpAxwA § § ¨ § xAC ¥ ¦
cbAA
¤ ¤ © rlaPd ¨ § ¦ © mCA ¨ © aEzMd ¨© zWxtA
© ¨ ¨ § oM¥ xn`p © ¡ ¤ `NWŸ ¤ itl ¦ § .(.gn mW) ¨ o`kA ¨ § la` ¨ £ .`hg § ¥ lr© daFgd ¨ © zFpAxwA § §¨§
`NW
Ÿ ¤ diGd ¨ ¨ © mcw ¤ Ÿ did ¨ ¨ xW`M ¤ £ © FzFUrl £© cigie¦ ¨ § (ck c) `iUp ¦ ¨ z`HgA© © § `N` ¨ ¤ `xwIe ¨ §¦© KM¨ xg`e © © § dgpnlE¨ § ¦ § dlFrl ¨ § xE`Ad ¥ © did̈¨
Nøç ¤ ¤ éìëe¦ § xn`e © ¨ § .mirlTl ¦ ¨ § © uEg `vi ¥¥ xEASd ¦ © zF`hg § © ,oNM ¨ ª EAxzp© § ¦ o`ke ¨ § ,(hk c) ipiC
¥ ¦ x`al ¥ ¨ § dvx ¨ ¨ iM¦ ,mW`e ¨ ¨ § z`HgA ¨© §
mFwnA ¨ § `Ed s`e © § ,øáMé
¥ ¨ ¦ Ba ìMáz © ª § øLà ¤£ .zFInipRd
¦ ¦ § © zF`hge ¨£© ,mdl ¤ ¨ cg` ¨ ¤ hRWOd ¨ § ¦ © iM¦ ,miWcw ¦ ¨ ¨ iWcẅ
¥ §
mirlap
¦ ¨ § ¦ miqxgde¦ ¨ £ © § ,xAWp ¨ § ¦ `Ed WFcẅ ,íéLã÷ ¦ ¨ ¨ Lã÷ ¤Ÿ :(o`M¨ k"z) EWxC § ¨ ãBò miWcw ¦ ¨ ¨ Wcw ¤ Ÿ (i wEqR)¨ dgpnA¨ § ¦ § xn`W © ¨ ¤ FnM§
dwixn
¨ ¦ § FA oiUFr ¦ oi`e
¥ § ,(.`k `nFi)
¨ mnFwnA
¨ § ¦ `dY¥ § `NW Ÿ ¤ xEASd ¦ © inlW
¥ § © zFAxl ©§ x`ai
¥ ¨ § oM¥ ixg`e ¥ £ © § ,mW`ke ¨ ¨ ¨ § z`HgM ¨ © © `id¦
dtihXde
¨ ¦ § © § dwixOd ¨ ¦ § © oke ¥ § .llM ¨ § dtihWE
¨ ¦ § iWcw
¥ § ¨ lkAW ¨ § ¤ itl ¦ § ,oFtSA ¨ © `N` ¨ ¤ ozhigW
¨ ¨ ¦ § .miNw ¦ © miWcw ¦ ¨ ¨ oiC¦
lM¨ iM¦ ,`Ed WFcw¨ mFwnA ¨ § zWgp ¤ § ilkA¦ § ¦ dcFzl
¨ § hxR ¨ § ,àåä¦ .oFtv¨ oirhd ¦ § ¦ miWcTd ¦ ¨¨© .miAx ¦ © mixaC ¦ ¨ § Ff dWxtA ¨ ¨ ¨ § WCgi ¥ © § äpä奦§
WFcw¨ mFwn¨ l`¤ mikWnp ¦ ¨ § ¦ miaEzMd ¦ § © zF`Hgd ¨ © © xUA © § dYr ¨ © ozp
© ¨ cFre§ .xifp ¦ ¨ li`e§
¥ dxFY¨ ,úàhçä ¨ © © úøBz © úàæŸ
`k dxez .xiMfdW ¦§¦ ¤ dElk`IW
¨ § Ÿ ¤ dEve ¨ ¦ § ,(ak wEqR) ¨ oxd`
Ÿ £ © ipal ¥§ ¦ zF`Hg ¨ © s`W © ¤ ,zF`Hgd ¨ © © lkl ¨ § zg` © ©
,odn
¤ ¥ mixkGd ¦ ¨ § © ,(hi wEqR)¨ crFn ¥ ld` ¤ Ÿ xvgA ©£© s`© lFki¨ ,qEAM¦ oErh¨ onC ¨ ¨ zFInipRd ¦ ¦§ ©
‫טע‬ ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` `"i ipy meil inei xeriy
̇Â
ƒ¿ ¯·zÈ
»»ƒ da≈ ÏLa˙˙
« «¿ƒ Ècƒ ÛÒÁc
«¬ « ÔÓe
» ‫כא‬ éìëa-íàå
³¦ § ¦ ¦ § øáMé
®¥ ¨ ¦ Ba-ìMáz
− © ª § øLà
¬¤ £ Nøç-éìëe
¤²¤ ¦ § (àë)
ÛhzLÈÂ
≈«¿ƒ¿ ˜¯Ó˙ÈÂ
≈¿¿ƒ¿ ÏMa˙z
« «¿ƒ ‡LÁc
» »¿ƒ ‡Óa
»»¿
:‡iÓa
»«¿ :íéna
¦ «¨ © óhLå ¬©Ÿ äìMa
−© ª § ÷øîe ¨ ¨½ ª ÆúLçð
¤¸§
‫הכּתוּב‬
ָ ַ ‫למּד‬
ְ ֶ ִ ,‫חרס‬
ֶ ֶ ‫כּלי‬
ִ ְ ‫אבל‬
ָ ֲ .‫בּליעתוֹ‬
ָ ִ ְ ‫לפלט ֶאת‬
ֹ ְִ ,‫נוֹתר‬
ָ ‫נעשׂה‬
ָ ֲ ַ ‫שׁנּבלעת בּוֹ‬
ַ ַ ְ ִ ֶ ‫שׁהבּליעה‬ ִ ְ ∑ ¯·MÈ
ָ ִ ְ ַ ֶ ‫לפי‬ ≈»ƒ£ i"yx
.‫לעוֹלם‬
ָ ְ ‫דּפיוֹ‬ ְ ָ ‫מידי‬
ֵ ִ ‫יוֹצא‬
ֵ ‫שׁאינוֹ‬
ֵ ֶ ,‫ָכּאן‬ ֵ ְ ַ ‫¯˜ ∑ ְלשׁוֹן‬Óe
‫"תּמרוּקי‬ «… .‫הקּדשׁים‬ ִ ָ ֳ ַ ‫לכל‬
ָ ְ ‫והוּאֿהדּין‬
ִַ ְ
∑ ÛhLÂ «… .‫בּלע"ז‬
«À ¿ ˜¯Óe ַ ַ ְ ‫ אשקורי"ר‬.(‫הנּשׁים" )אסתר ב יב‬
ִ ַָ
L„˜
∆… d˙È
«» ÏeÎÈ≈ ‡i‰Î·
»«¬«¿ ‡¯eÎc
» ¿ Ïk» ‫כב‬ :àå䫦 íéLã÷ ¤Ÿ ¬ dúà
−¦ ¨ «¨ Lã÷ ®¨ Ÿ ìëàé
´ © Ÿ íéðäka
−¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk̈
¬¨ ¨ (áë)
:‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ¿
‫שׁאר‬
ָ ְ ‫להוֹציא‬
ִ ְ ‫למעלה – ֹלא‬
ָ ְ ַ ְ ‫האמוּר‬
ָ ָ "‫אוֹתהּ‬ָ ‫שׁ"המחטא‬ ָ ְ ַ ָ ‫ ∑ ָהא‬d˙‡
ֵ ַ ְ ַ ֶ ,‫למדתּ‬ »… Ï·È
« … ÌÈ‰ka
ƒ¬… « ¯ÎÊŒÏk
»» » £ i"yx
.‫שׁאינוֹ ָראוּי ְ ִלחטּוּי‬
ֵ ֶ ‫להוֹציא ֶאת‬
ִ ְ ‫אלּא‬ ָ ֶ ,‫הכּהנים‬
ִ ֲֹ ַ

ÔkLÓÏ
«¿ «¿ dÓcÓ
« ¿ƒ ÏÚzÈ
«»ƒ Ècƒ ‡˙‡hÁ
» »« ÏÎÂ
»¿‫כג‬ ãòBî
²¥ ìäà-ìà
¤ Ÿ ¯ ¤ dîcî ¹̈ ¨ ¦ àáeé
¸¨ ÁøLà ¤ £ úàhç-ìëå
¨¿ © ¨ § (âë)
‡¯ea
» ¿ Ï·˙˙
≈¬¿ƒ ‡Ï» ‡L„e˜·
» ¿ ¿ ‡¯tÎÏ
»»«¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ
:„˜Bzz
» ƒ ô :óøOz
«¥ ¨ ¦ Làa
−¥ ¨ ìëàú
®¥ ¨ «¥ àì
Ÿ ´ Lãwa
¤Ÿ − © øtëì
¬¥ © §
‫שׁאר‬
ָ ְ ‫לרבּוֹת‬ »¿ .‫פּסוּלה‬
ַ ְ ∑ ÏÎÂ ָ ְ – ‫לפנים‬
ִ ְ ִ ‫החיצוֹנה‬
ָ ִ ַ ‫חטּאת‬
ָ ַ ‫מדּם‬ַ ִ ‫הכניס‬
ִ ְ ִ ‫שׁאם‬
ִֶ (‫)זבחים פב‬ ∑ 'B‚¿ ˙‡hÁŒÏÎÂ
»« »¿£ i"yx
.‫קדשׁים‬
ִ ָָ

:‡e‰ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜
∆… ‡ÓL‡c
»» ¬ « ‡˙ȯB‡
»¿« ‡„Â
»¿‫א‬ :àeä« íéLã÷
−¦ ¨ «¨ Lã÷
¤Ÿ ¬ íLàä
®¨ ¨ «¨ úøBz Ÿ¬ § (à) æ
−© úàæå
.‫קרבה‬
ָ ֵ ְ ‫ואין ְתּמוָּרתוֹ‬
ֵ ְ ,‫קרב‬
ֵ ָ ‫הוּא‬ (‫ ת"כ‬.‫)תמורה יח‬ ∑ ‡e‰ ÌÈL„˜
ƒ »» L„˜
∆… £ i"yx
˙È» ÔeÒkÈ
¿ƒ ‡˙ÏÚ
»»¬ ˙È» ÔeÒkÈ
¿ƒ Ècƒ ‡¯˙‡·
»¿«¿ ‫ב‬ -úठeèçLé
− £ § ¦ äìòä-úà
¨½ Ÿ ´ ¨ ¤ ÆeèçLé £ § ¦ øLà
³¤ £ íB÷îa
À § ¦ (á)
¯BÁÒ¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ˜¯ÊÈ
«¿ƒ dÓc
≈ ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡ÓL‡
»» ¬
:¯BÁÒ¿ :áéáñ
«¦ ¨ çaænä-ìò
© −¥ § ¦ © © ÷øæé Ÿ ¬ § ¦ Bîc-úàå
² ¨ ¤ § íLàä̈
®¨ ¨ «
,‫בּעוֹלה‬
ָ ְ ‫וּתלאוֹ‬
ָ ְ ,‫רבּים‬
ִ ַ "‫"ישׁחטוּ‬
ֲ ְ ִ ‫שׁנּאמר‬
ַ ֱ ֶ ֶ ,‫בּצבּוּר‬
ִ ְ ‫אשׁם‬ָ ָ ‫שׁמּצינוּ‬
ִ ָ ֶ ‫לפי‬
ִ ְ ,‫הרבּה‬
ֵ ְ ַ ‫שׁחיטוֹת‬ ָ ִ ∑ eËÁLÈ
ִ ְ ‫רבּה ָלנוּ‬ ¬¿ƒ£ i"yx
.‫עוֹלת ִצבּוּר ַ ָלצּפוֹן‬
ַ ‫להביא‬ ְִָ

˙ÈÂ
»¿ ‡˙Èχ
» ƒ¬ ˙È» dpÓ
≈ƒ L¯ÙÈ
≈¿« da¯z
≈¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿‫ג‬ -úàå ¨½ § © «¨ úॵ epnî
¤ § äéìàä ®¤ ¦ áéø÷é
´ ¦ § © Baìç-ìk
− § ¤ ¨ úàå
¬¥ § (â)
:‡eb
»« ˙È» ÈÙÁc
≈» ¿ ‡a¯z
»¿«
:áøwä-úà
¤ «¤ © ¤ äqëîä
¬¤ © § «© áìçä
¤ −¥ ©

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

ENt`W ¦ £ ¤ ,dîcî ¨ ¨ ¦ xn`e© ¨ § .oilEqtE

¦ § ,oqipkd ¨ ¦§ ¦ `dYW¥ § ¤ llM ¨ § DPOn ¨ ¤ ¦ zFGdl © § `NW Ÿ ¤ zrC © © lr© .dîcî
¨ ¨ ¦ àáeé
¨ øLà
¤ £ úàhç
¨ © ìëå
¨ § (âë)
ipWA
¥ § ¦ DnC ¨ ¨ lAw ¥ ¦ m`W¦ ¤ ,lqFR¥ DnC ¨ ¨ zvTn
¨ § ¦ .dxWM
¨¥ § z`Hg ¨© mCn ©¦ qipkd
¦§ ¦ m`W ¦ ¤
dlEqR
¨ § miptl ¦ § ¦ odn
¤ ¥ cg` ¨ ¤ qipkde
¦ § ¦ § zFqFM Dpi`
¨ ¥ (ai g migaf) ¦ ¨ § oFrnW § ¦ 'x éøáãëe ¥§ ¦ § .i"Wx¦ © oFWl§ .dlEqR ¨ § miptl ¦ § ¦ dpFvigd
¨ ¦ ©
.(mW)
¨ xRM¥ ¦ oM¥ m`¦ `N` ¨ ¤ dlEqR ¨ § øtëì
¥ © § xn`X © ¨ ¤ dn© ,FGd© zrCd © © © itkE ¦ §
xAcn¥ © § aEzMd ¨ © oi`¥ ,hWRd ¨ § © KxC ¤ ¤ ìòå ©§ dUrnM
¥ £ © § zF`Gd ¨ © DA¨ dUrW ¨ ¨ ¤ ,DncA ¨ ¨§ Dpi`
¨ ¥ FGW ¤ ,FrnWnM ¨ § © § Fpi`¥ Lãwa ¤Ÿ ©
dESW¨ ¦ ¤ zFInipRd ¦ ¦ § © zF`HgA ¨ © § `N¤̀ ¨ aEzMd ¨ © xn` © ¨ KklE ¨ § ,zinipR ¦ ¦ § z`Hg ¨ © ipRnE
¥ § ¦ ,Ff d`adA¨ ¨ £ © dlqtp
¨ § § ¦ ixdW
¥ £ ¤ ,zxRkn ¤¤ © §
dUrz¤ £ © `l Ÿ oYl ¥ ¦ o`M¨ `aE ¨ ,oztxUA
¨ ¨ ¥ § ¦ xaM ¨§ `iad ¦ ¥ `EdW ¤ `N` ¨ ¤ ,dxRMW ¨ § ¦ ¤ `l Ÿ ,øtëì
¥©§ xn`© ¨ la`¨ £ .ztxUp
¤ ¤ § ¦ `id¦ DNW ¨ ¤ lEqRd § © df¤
¥ ¦ milWdl
ipiC ¦ § © § dWxRd¨ ¨ ¨ © iM¦ ,ozlik`¨ ¨ ¦ £ lr© .FYaWgn§ © § © itM ¦ § xRke ¥ ¦ § ,DA¨ xRkl ¥ © § DnCn¨ ¨¦ zrC © © lr© miptl ¦ ¨ § Dqipkd
¨ ¦ § ¦ m`W ¦ ¤ øtëì ¥©§
iqFi
¦ 'x lW ¤ FWxcn ¨ § ¦ Edfe ¤ § ,zF`Hgd ¨© © .lkidl
¨ ¥ © mCd ¨ © qipkdW ¦ § ¦ ¤ ,"miptl" ¦ § ¦ Leøôe ¥ z`Hg ¨ © dUrnM
¥ £ © § mW ¨ DPOn
¨ ¤ ¦ dGIW¤ © ¤ ,xRkl ¥© §
migafaE¦ ¨ § ¦ (o`M)¨ mipdM ¦ £ Ÿ zxFzA© § ililBd ¦ ¦§© odM
¥ Ÿ xR© mCn © ¦ qipkd ¦ § ¦ m`¦ oke§ ¥ xnFlM
© § ,DA¨ xRM ¥ ¦ `NWŸ ¤ iR¦ lr© s`© ,zinipR ¦ ¦§
` dxez .(mW) ¨ dxf ¨ ¨ dcFar
¨ £ ixirUE ¥ ¦ § xaC ¨ ¨ mlrde¥ § ¤ § giWn̈
© ¦ zrXn© § ¦ dlqtp
¨ § § ¦ ,mElM§ DnCn ¨ ¨ ¦ dGd ¨ ¦ `NWŸ ¤
onFwOn
¨ § ¦ miptl ¦ § ¦ oNMW ¨ ª ¤ ,miptle ¦ § ¦ § iptl
¥§ ¦ Dqipkd
¨ ¦ § ¦ m`W ¦ ¤ xWt`e¨ § ¤ § .sxVze¥ ¨ ¦ § dqipM ¨ ¦§
 ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` `"i ipy meil inei xeriy ‫פ‬
‫וכבשׂ‬
ֶ ֶ ְ ‫ואיל‬
ִ ַ ְ ,‫כּבשׂ‬
ֶ ֶ ‫איל אוֹ‬ ִ ַ ‫אלּא‬
ָ ֶ ‫שׁאשׁם ֵאינוֹ ָבּא‬
ָ ָ ֶ ‫לפי‬
ְִ ְ ָ ְ ִ ‫' ∑ ַעד ָכּאן ֹלא‬B‚¿ BaÏÁŒÏk
‫נתפּרשׁוּ‬ ¿∆ » ˙‡Â ≈¿£ i"yx
.‫בּאליה‬
ָ ְ ַ ְ ‫נתרבּוּ‬
ְַ ִ ‫חטּאת‬ָ ַ ‫אבל‬ ָ ֲ ,‫לפרשׁם ָכּאן‬
ָ ְ ָ ְ ‫הצר‬
ָ ְ ֻ ‫לכ‬
ָ ְ ,‫בּאשׁם‬
ָ ָ ָ ‫אמוּרין‬
ִ ֵ
»¿«» ˙‡≈ ."‫"ויּקרא‬
∑ ‰Èχ‰ ָ ְ ִ ַ ‫בּפרשׁת‬
ַ ָ ָ ְ ‫נתפּרשׁוּ ָבּהּ‬
ְ ָ ְ ִ ‫כּבר‬
ְָ –
Ècƒ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ècƒ ‡a¯z
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿‫ד‬ øLà
−¤ £ ïäéìò
¤½ ¥ £´øLà
¤ £ Æáìçä-úàå
¤ ¥̧ © ¤ § úéìkä Ÿ ½ ¨ § © ézL
¥́ § Æúàå¥ § (ã)
‡˙ÈÏk
»≈¿» ÏÚ« ‡c·k
»¿« ÏÚc
« ¿ ‡¯ˆÁ
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ ‡iÒÒb
»«¿ƒ ÏÚ«
:dpcÚÈ
«ƒ¿∆ úéìkä-ìò
Ÿ− ¨ § © © ãákä-ìò
¥½ ¨ © © Æúøúiä-úàå
¤ ¤̧ Ÿ © ¤ § íéìñkä-ìò
®¦ ¨ § © ©
:äpøéñé
¨ «¤ ¦ §

Ì„˜
»√ ‡a¯˜
»»¿À ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡‰k
»¬« ÔB‰˙È
¿» ˜qÈÂ
≈«¿‫ה‬ íLà
−¨ ¨ ýåýéì
®¨Ÿ «© äMà
−¤ ¦ äçaænä
¨ ¥½ § ¦ © Æïäkä
¥ Ÿ © íúà
³¨ Ÿ øéè÷äå
¸¦ § ¦ § (ä)
:‡e‰ ‡ÓL‡
»» ¬ »ÈÈ¿
:àeä«
‫שׁאשׁם‬
ָ ָ ֶ ‫לפי‬ִ ְ ,‫בּחטּאת‬
ָ ַ ְ ‫הכּתוּב‬ ָ ַ "‫שׁדּרשׁוּ – "הוּא‬ְ ָ ֶ ‫ְכּמוֹ‬ ‫למּד ַעל‬ ֵ ִ .‫ממּנּוּ‬ ֶ ִ ‫שׁיּנּתק ְשׁמוֹ‬ ֵ ָ ִ ֶ ‫‡ ∑ ַעד‬e‰ ÌL‡ » » £ i"yx
‫הקטרת‬
ַ ָ ְ ַ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ‫אלּא‬
ָ ֶ ,"‫"אשׁם הוּא‬ ָ ָ :‫נאמר בּוֹ‬ ַ ֱ ֶ ‫ֹלא‬ ,‫בּאחר‬
ֵ ַ ְ ‫בּעליו‬ ָ ָ ְ ‫שׁנּתכּפּרוּ‬
ְ ַ ְ ִ ֶ ‫בּעליו אוֹ‬ ָ ָ ְ ‫שׁמּתוּ‬ ֵ ֶ ‫אשׁם‬ ָָ
‫כּשׁר‬
ֵ ָ – ‫אמוּריו‬ָ ֵ ‫הקטרוּ‬ ְ ְ ֻ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫עצמוֹ‬
ְ ַ ‫ ְוהוּא‬.‫אמוּרין‬
ִ ֵ ,‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫לקיץ‬ִ ַ ְ ‫עוֹלה‬
ָ ‫דּמיו‬ ָ ָ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫שׁעוֹמד‬
ֵ ֶ ‫אףֿעלֿפּי‬
ִ ַ ַ
. (‫ ועיי"ש ברש"י‬.‫)זבחים דף ד‬ .‫לרעיּה‬
ָ ִ ְ ִ ‫שׁנּתּק‬
ַ ִ ֶ ‫קדם‬ֶֹ ‫לעוֹלה‬
ָ ְ ‫כּשׁר‬ ֵ ָ ‫ ֵאינוֹ‬,‫סתם‬ָ ְ ‫שׁחטוֹ‬
ָ ְ ‫ִאם‬
,‫לשׁמוֹ‬ ְ ִ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ‫שׁיּהא ָפּסוּל‬ ֵ ְ ֶ ‫האשׁם‬ ָ ָ ָ ‫ללמּד ַעל‬ֵ ַ ְ ‫ְואינוֹ ָבּא‬
ֵ
LÈc˜
ƒ« ¯˙‡a
«¬« dpÏÎÈÈ
≈ƒ¿ ≈ ‡i‰Î·
»«¬«¿ ‡¯eÎc
» ¿ Ïk» ‫ו‬ ìëàé
¥½ ¨ «¥ ÆLBã÷¨ íB÷îa
³ ¨ § epìëàé
®¤ § Ÿ « íéðäka
−¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk̈
¬¨ ¨ (å)
:‡e‰ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜∆… Ï·˙È
≈¬¿ƒ
:àeä« íéLã÷ ¤Ÿ ¬
−¦ ¨ «¨ Lã÷
.‫נדרשׁ‬
ָ ְ ִ ‫כּהנים' הוּא‬ ַ ְ ∑ ‡e‰ ÌÈL„˜
ִ ֲ ֹ ‫בּ'תוֹרת‬ ƒ »» L„˜
∆… £ i"yx

ÔB‰Ï¿ ‡„Á
»¬ ‡˙ȯB‡
»¿« ‡ÓM‡k
»» ¬« ‡˙‡hÁk
» »«¿ ‫ז‬ øLà
¬¤ £ ïäkä
²¥ Ÿ © íäì
®¤ ¨ úçà −© © äøBz
¬¨ íLàk
¨½ ¨ «¨ Æúàhçk
¨ © «© (æ)
:‡‰È
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ da≈ ¯tÎÈ
««¿ Ècƒ ‡‰k
»¬«
:äéäé
«¤ § «¦ Bì¬ Ba-øtëé
− ¤©§
‫וּמחסּר‬
ָ ֻ ְ ‫לטבוּל יוֹם‬
ְ ִ ‫פּרט‬
ָ ְ ,‫חוֹלק בּוֹ‬
ֵ ‫לכפּרה‬ ָ ָ ∑ BaŒ¯tÎÈ
ָ ָ ַ ְ ‫הראוּי‬ ∆«¿ ¯L‡ ≈… « .‫בּדבר ֶזה‬
∆ ¬ Ô‰k‰ ָ ָ ְ ∑ ̉Ï
∆» ˙Á‡
«« ‰¯Bz
» £ i"yx
.‫ואוֹנן‬
ֵ ְ ‫כּפּוּרים‬
ִ ִ

‡˙ÏÚ
»»¬ CLÓ
« ¿ ¯·b
»¿ ˙ÏÚ
«¬ ˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ ‡‰ÎÂ
»¬«¿‫ח‬ ´øLà
¤ £ Æäìòä
¨ Ÿ «¨ øBò³ Léà ®¦ úìò-úà
© Ÿ ´ ¤ áéø÷nä−¦ § © © ïäkäå
¥½ Ÿ ¸© § (ç)
:‡‰È
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿ ·¯˜È
≈»¿ Ècƒ
:äéäé
«¤ § «¦ Bì¬ ïäkì
−¥ Ÿ © áéø÷ä
½¦ § ¦
‫חוֹלקים‬
ִ ְ ‫שׁאינן‬
ָ ֵ ֶ ,‫ואוֹנן‬
ֵ ְ ‫כּפּוּרים‬
ִ ִ ‫וּמחסּר‬
ָ ֻ ְ ‫לטבוּל יוֹם‬ְ ִ ‫פּרט‬ ָ ְ ∑ ‰È‰È
∆¿ƒ BÏ Ô‰kÏ
≈… « ·È¯˜‰
ƒ¿ƒ ¯L‡
∆ ¬ ‰ÏÚ‰
»… » ¯BÚ £ i"yx
.(‫ָבּעוֹרוֹת )זבחים קג‬

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

,dPdMd
¨ ª § © zFpYn § © mdW ¥ ¤ mW`e ¨ ¨ § z`HgA ¨© § `N`¨ ¤ il¦ oi`¥ (o`M)¨ mipdM
¦ £ Ÿ zxFzA© § BLøãîe ¨§¦ .Léঠúìò
© Ÿ úठáéø÷nä
¦ § © © ïäkäå
¥ Ÿ © § (ç)
,xFrA¨ mikFfe ¦ § xUAA¨ ¨ © mikFf ¦ mipdMde§
¦ £Ÿ © miWcw
¦ ¨ ¨ iWcw ¥ § ¨ zFxFr ,dlFr ¨ ,miWcTd
¦ ¨ ¨ © lkA ¨ § bdFp¥ dGd
¤ © oiCd ¦©
.xFrA¨ EMfIW§ ¦ ¤ xnFl
© Kxvd
© § ª dlFrA
¨ § la£̀ ¨ F` .áéø÷ä ¦ § ¦ øLà ¤ £ xnFl © cEnlY § © ,oiPn
¦© ¦ z`Hgl¨ © § oiCd¦ © `Ede§ ,äìBò ¨ aEzMd ¨ © xn`e© ¨§
¥ § © lM¨ :xn`W
Epnvr © ¨ ¤ iAx¦ © lW ¤ FWxcn¨ § ¦ Edfe§¤ ,miNw¦ © miWcw¦ ¨ ¨ zFxFr dAxn ¤ § © ip`W
¦ £ ¤ lFkï igaf
¥ § ¦ oi`e ¥ § .dlrnl¨ § © § mixMfPd
¦ ¨ § ¦ © mW`e§¨ ¨
lkAW
¨ § ¤ ,dlFrd
¨ ¨ xFrl¨ `N` ¨ ¤ Epkxvd
§ © § ª `l Ÿ zcgin
¤ ¤ ª § dlFr¨ dn¨ ,äìBò¨ xnFl © cEnlY§ © aEzMd ¨ © xiMfd ¦ § ¦ KklE ¨ § ,oM¥ minlXd ¦ ¨ § ©
zxFzA
© § ,xUAd ¨ ¨ © xg`© © KNdn¥ © § xFrd¨ mFwn̈ .miNw¦ © miWcw¦ ¨ ¨ E`vi § ¨ miWcw ¦ ¨ ¨ iWcẅ
¥ § mcw
¤ Ÿ zFpAxTd¨ § ¨ © rvn`A
© § ¤ § mipdMd
¦ £ Ÿ © hRWn© § ¦
h dxez .(:bw) migafAE¦ ¨ § ¦ (o`M)¨ mipdM¦ £Ÿ oM¥ xnFl© Kxvd
© § ª `l Ÿ hWRd ¨ § © KxC ¤ ¤ ìò婧 .minlWA
¦ ¨ § ¦ xAcIW ¥ ©§ ¤
‫אפ‬ ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy
ÏÎÂ
»¿ ‡¯ep˙a
» «¿ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ Ècƒ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿‫ט‬ äNòð-ìëå
¬¨ £«© ¨ § øepza ½ © © Æäôàz
¤ ¨ «¥ øLà ³¤ £ äçðî-ìëå
À̈ § ¦ ¨ § (è)
‡‰ÎÏ
»¬«¿ ‡˙ȯÒÓ
» ≈¿« ÏÚÂ
«¿ ‡z„¯a
» ¿ƒ¿ „·Ú˙˙c
≈¬¿ƒ ¿
:‡‰z
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ d˙È
«» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ Bì¬ dúà −¨ Ÿ áéø÷nä ²¥ Ÿ © úáçî-ìòå
¬ ¦ § © © ïäkì ®© £ «© © § úLçøná
¤ −¤ § © ©
:äéäú
«¤ § «¦
‫לביתֿאב‬
ָ ֵ ְ ?‫כּיצד‬ ַ ֵ ‫ ָהא‬."‫המּקריב‬
ִ ְ ַ ַ ‫"לכּהן‬
ֵ ֹ ַ :‫לוֹמר‬
ַ ‫תּלמוּד‬
ְַ ַ ְ ‫' ∑ ָיכוֹל לוֹ‬B‚¿ d˙‡
?‫לבדּוֹ‬ »… ·È¯˜n‰
ƒ¿«« Ô‰kÏ
≈… « £ i"yx
.(‫אוֹתהּ )ת"כ‬
ָ ‫שׁמּקריבין‬
ִ ִ ְ ַ ֶ ‫ֶשׁל אוֹתוֹ יוֹם‬ ?‫לכלּן‬
ָ ֻ ְ ‫ ָיכוֹל‬."‫תּהיה‬
ֶ ְ ִ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫"לכלֿבּני‬
ֵ ְ ָ ְ :‫לוֹמר‬
ַ ‫תּלמוּד‬ ְַ
‡ÏÈÙ
» ƒ ‡Ï„e
»¿ ÁLÓ·
« ¿ƒ ‡ÏÈÙ„
» ƒ ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿‫י‬ Ÿ ² £ «© éða-ìëì
ïøäà ¯¥ § ¨ § äáøçå
®¨ ¥ £ «© ïîMá-äìeìá
¤ −¤ © «¨ § äçðî-ìëå
¬¨ § ¦ ¨ § (é)
:ȉBÁ‡k
ƒ »¿ ¯·b
«¿ ȉz
≈¿ Ô¯‰‡
… ¬« Èa
≈¿ ÏÎÏ
»¿
ô :åéçàk
«¦ ¨ § Léà ¬ ¦ äéäz
−¤ § «¦
.‫שׁמן‬
ֶ ֶ ‫בּהן‬
ֶ ָ ‫שׁאין‬
ֵ ֶ ,‫קנאוֹת‬
ָ ְ ‫וּמנחת‬
ַ ְ ִ ‫חוֹטא‬
ֵ ‫מנחת‬ »≈¬« .‫נדבה‬
ַ ְ ִ ‫ ∑ זוֹ‬‰·¯Á ַ ְ ִ ‫ ∑ זוֹ‬ÔÓM·Œ‰ÏeÏa
ָ ָ ְ ‫מנחת‬ ∆∆ « » ¿ £ i"yx

ß 'a xc` a"i iyily mei ß

·¯˜È
≈»¿ Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎc
«¿ƒ¿ ‡˙ȯB‡
»¿« ‡„Â
»¿‫יא‬ :ýåýéì
«¨Ÿ «© áéø÷é
−¦ § © øLà
¬¤ £ íéîìMä
®¦ ¨ § © çáæ
©´ ¤ úøBz
−© úàæå
Ÿ¬ § (àé)
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√
˙ÒÎ
«¿ƒ ÏÚ« ·¯˜ÈÂ
≈» ƒ dp·¯˜È
≈ƒ¿»¿ ‡˙„Bz
» ¿ ÏÚ« ̇ƒ ‫יב‬ äãBzä
À¨ © çáæ-ìò
©´ ¤ © | áéø÷äå
´ ¦ § ¦ § ¼epáéø÷é
¼¤ ¦ § © »äãBz-ìò
¨ © íà ´ ¦ (áé)
ÁLÓa
« ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ Ô¯Èht
» ƒ« Ԉȯb» ƒ¿ ‡˙„Bz
»¿
‡zÏÒÂ
»¿À¿ ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÈÁÈLÓc
ƒ ƒ ¿ ƒ ÔȯÈht
ƒ ƒ« ÔÈ‚BtÒ‡Â
ƒ ¿∆¿ íéçLî
´ ¦ ª § úBvî − © é÷é÷øe
¬¥ ¦ § ïîMa¤ ¤½ © úìeìa
Ÿ ´ § ÆúBvî© úBlç ³©
:ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ Ԉȯb
» ƒ¿ ‡ÎÈ·¯
» ƒ¿ :ïîMa
¤ «¨ © úìeìaŸ ¬ § úlç Ÿ − © úëaøî
¤ ¤½ § ª úìñå
¤ Ÿ́ § ïîMa
¤ ®¨ ©
‫חסדּוֹ‬ְ ַ '‫ "יוֹדוּ ַלה‬:(‫בּהן )תהלים קז כאֿכב‬ ֶ ָ ‫שׁכּתוּב‬ ָ ֶ ,‫ְלהוֹדוֹת‬ ‫הוֹדאה‬
ָ ָ ‫דּבר‬ ַ ְ ‫ ∑ ִאם ַעל‬ep·È¯˜È
∆ ƒ¿« ‰„BzŒÏÚ
» « ̇ƒ £ i"yx
‫ ִאם ַעל‬,"‫תוֹדה‬ָ ‫זבחי‬ֵ ְ ִ ‫ויזבּחוּ‬
ְ ְ ִ ְ .‫אדם‬ ָ ָ ‫לבני‬
ֵ ְ ִ ‫ונפלאוֹתיו‬
ָ ְ ְְִ ‫מדבּריּוֹת‬
ִ ָ ְ ִ ‫והוֹלכי‬
ֵ ְ ְ ‫היּם‬ָ ַ ‫יוֹרדי‬
ֵ ְ ‫ ְכּגוֹן‬,‫שׁנּעשׂה לוֹ‬
ָ ֲ ַ ֶ ‫ַעל ֵנס‬
,‫תּוֹדה ֵהן‬
ָ ‫שׁלמי‬ֵ ְ ַ – ‫הלּלוּ‬ ָ ַ ‫שׁלמים‬ ִ ָ ְ ,‫מאלּה ָ ַנדר‬
ֶ ֵ ֵ ‫אחת‬
ַַ ‫צריכין‬
ִ ִ ְ ‫שׁהם‬ ֵ ֶ – ‫שׁנּתרפּא‬
ֵ ַ ְ ִ ֶ ‫וחוֹלה‬
ֶ ְ ‫האסוּרים‬
ִ ֲ ָ ‫ַוחבוּשׁי ֵבּית‬
ֵ ֲ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

.mixMfPd
¦ ¨ § ¦ © miaixwOd
¦ ¦ § © © md¥ mNMW ¨ª¤ mixFdHd ¦ § © mipdMl ¦ £ Ÿ © ,DzF` ¨ aixwOd
¦ §© © .øepza
© © äôàz
¤ ¨ ¥ øLà
¤ £ äçðî
¨ § ¦ ìëå
¨ § (è)
¨ § ¦ zFgpOl
,mzFnWA ¨ § © aEzMd ¨ © øékæäå ¦§¦§ .mW ¨ mi`vnPd ¦ ¨ § ¦© dEvIW
¤ © § ¤ ,dfA ¤ ¨ rEci
© ¨ hWRd ¨ § © KxC ¤¤
zWgxnE
¤ ¤ §© xEPY© dt`n
¥£© odMde
¥ Ÿ © § :(mcTd ¥ Ÿ © wEqRA) ¨© xn`X© ¨ ¤ dn© ïëå ¥§ xEPY© dt`n ¥ £ © ,zFgpn ¨ § WlXn ¨ ¦ zg`© © xcFpA
¥ §
LéঠxnFl © llke © ¨ § xfg© ¨ KM¨ xg`e© © § ,zagnE
©£© odMde
¥ Ÿ © § ,Wi`¦ zlr © Ÿ z`¤ aixwOd ¦ §© © odMl
¥ Ÿ © didIW ¤ § ¦ ¤ ,zagOde © £ © © § zWgxOde§
¤ ¤ §© ©
WIX¥ ¤ dOn © ¦ `N` ¨ ¤ dfl ¤ ¨ `di¥ § `NWŸ ¤ ,åéçàk ¦¨§ `l Ÿ mNM ¨ ª ,(f wEqR)¨ didi ¤ § ¦ Fl FA xRki ¤ © § xW` ¤ £ x`W¨ § lkA ¨ § xn`ie© Ÿ § .FCal © § mzF`¨ aixwOd
¦ §© ©
.Ewlgi
Ÿ § © DA¨ zlQd ¤ Ÿ © zgpn © § ¦ ENt`e ¦ £ © ,dfl̈
¤ ,milrAl ¦ ¨ § © Eidi § ¦ `NW Ÿ ¤ xnFl © `N`¨ ¤ E`Ä `EdW ¤ mzq ¨ § dgpn¨ § ¦ xcFPd¥ © oFbM§ ,zFgpOd ¨§ ©
,zFgpnA ¨ § ¦ dGd ¤ © oiCd ¦ © iM¦ aEzMd ¨ © xn`e§© ¨ mipdMl¦ £ Ÿ © daxwdd ¨ ¨ § © © xkUA © § ¦ Eidi § ¦ la£̀ ¨ odW
¥ ¤ ,mixEMAd ¦ ¦ © zgpnaE © § ¦ § ,zlq ¤ Ÿ `ian ¦ ¥
odinCW
¤ ¥ § ¤ zFpAxTd ¨ § ¨ © x`WA ¨ § ¦ oMW ¥ ¤ lke§ ¨ md¥ mNMW ¨ ª ¤ ,mW ¨ mi`vnPd ¦ ¨ § ¦ © mixFdHd ¦ § © odW
¥ ¤ dhFqe ¨ § `hFg ¥ zgpnaE
© § ¦ § ,zFlElA§
zpTze
© ¨ © § ,rixkY © ¦§ © dlATde
¨ ¨ © © § .oiAxn ¦ ª§ mdn ¤ ¥ cigId ¦ ¨ © iM¦ ,iEEvA ¦ § F` cIA ¨ © miaixwn¦ ¦ §© ipA
¥ § lkl ¨ § zFwNgzn § © § ¦ EdIW § ¤ ,zFaxg ¥£
.ziAd¦ © © mFlWE § `id¦ mipdMd ¦ £Ÿ © zEWxA § ¦ miaixwOd¦ ¦ § © © dWlWE ¨ § mipXd ¦ © § © F` .mdNW¤ ¨ ¤ a`¨ ziA¥ lkl ¨ § xnFlM© § ,oxd`Ÿ £©
zrCd© © © itM¦ § aEzMd ¨ © xErW¦ didIW ¤ § ¦ ¤ ïëzéå
¥ ¨¦§ mNke¨ ª § ,mzEgilWaE
¨ ¦ § ¦ miUFr ¦ md¥ mNM ¨ª ïîMá
¤ ¤ © äìeìá
¨ § äçðî ¨ § ¦ ìëå¨ § Leøôe
¥
äôàz
¤ ¨ ¥ øLà ¤ £ äçðî ¨ § ¦ ìëå ¨ § :FGd© cxFId¥ © wlgM ¤ ¥ © ,oAxTd ¨ § ¨ © lr© micnFr ¦§ `N`
¨ ¤ DA¨ oi`W ¨ § ¦ ,äáøçå
¥ ¤ dgpn ¨ ¥£ ©
ìòå© § úLçønᤠ¤ § © © äNòð ¨ £ © ìëå ¨ § øepza ©© milMd ¦ ¥ © lr© aWFId ¥ © wlgke ¤ ¥ © § dnglOA ¨¨ § ¦ © dN`n¤ ¥ ¥ `l Ÿ ,daxg ¨ ¥ £ F` dlElA ¨ § ,zlq ¤Ÿ
,äéäú
¤ § ¦ Bì dúà ¨ Ÿ áéø÷nä ¦ § © © ïäkì
¥ Ÿ © úáçî ©£© .Ewlgi
Ÿ § © eCgi ¨§© ,odipiA
¤ ¥ ¥ Wxtdd ¥ § ¤ © mrh © © didie¤ § ¦ § .zFxMfPd
¨§¦ ©
,oM¥ äáøçå¨ ¥ £ © ïîMá
¤ ¤ © äìeìá ¨ § äçðî ¨ § ¦ ìëå
¨§ xkUA© § ¦ mipdMl ¦ £ Ÿ © EidIW § ¦ ¤ xn`W © ¨ ¤ øçàå ©©§ iE`xe ¨ § ozIt`A
¨ ¨ ¦ £ © odMd ¥ Ÿ © gxHW © ¨ ¤ ipRn
¥§ ¦
Léঠäéäz ¤ § ¦ ïøäà Ÿ £ © éða ¥ § ìëìe ¨§ ìëå¨ § :x`aE ©¥ xfg© ¨ ,mzcFar ¨ ¨ £ ¨ § EpizFAx
(.br zFgpn) ¥ © la` ¨ £ .FxkU ¨ § zFAxdl §© §
i dxez .åéçàk ¦¨§ `EdW ¤ ,äáøçå ¨ ¥ £ © ïîMá ¤ ¤ © äìeìá ¨ § äçðî ¨§ ¦ äçðî¨ § ¦ ìëå ¨ § :xn`W© ¨ ¤ ipRn¥ § ¦ KkA ¨ § Evx¨ `l Ÿ
EWxR § ¥ .äãBzä
¨ © çáæ © ¤ ìò© áéø÷äå ¦ § ¦ § (áé) oxd`
Ÿ £© ipA
¥§ lkl¨ § ,zFgpOd ¨ § © llM ¨ § zFgpOd ¨ § © lMW ¨ ¤ ,äáøçå¨ ¥ £ © ïîMá ¤ ¤ © äìeìᨠ§
úBlç© ìò© :oke ¥ § ,dcFYd
¨ © gaf © ¤ mr¦ :FA ,eig`M ¦ ¨ § Wi`¦ didY ¤ § ¦ mixMfPd ¦ ¨ § ¦ © miaixwOd¦ ¦ §© © zFlElA§ mNM ¨ ª mdW ¥ ¤ ,df¤ llki Ÿ § ¦ mlFrAW
¨ ¨¤
ìò© `EdW¤ oFkPde ¨ © § .odOr¤ ¨ ¦ ,õîç ¥ ¨ íçì ¤¤ ,mdn ¤ ¥ mixFdHd ¦ § © a`¨ zial ¥ § xnFlM © § odMl
¥ Ÿ © WExRW ¥ ¤ E`x¨ KklE ¨ § .zFaxg ¥ £ F`
 ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy ‫בפ‬
'‫בּ'מנחוֹת‬
ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬ָֹ ְ ‫עשׂר ַחלּוֹת; ָכּ‬ ֶ ֶ ‫ומין‬
ִ ָ ‫וכל ִמין‬
ָ ְ ,"'‫ְוגוֹ‬ ‫אלּא ְליוֹם‬
ָ ֶ ‫נאכלין‬
ִ ָ ֱ ֶ ‫ואינן‬
ָ ֵ ְ ,‫בּענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫האמוּר‬ ָ ָ ‫לחם‬ ֶ ֶ ‫וּטעוּנוֹת‬ְ
‫שׁהן ֵשׁשׁ‬ ֵ ֶ ‫ירוּשׁלמיּוֹת‬
ִ ְ ַ ְ ‫סאין‬ ִ ְ ‫חמשׁ‬ ֵ ָ ‫ושׁיעוּרן‬
ָ ִ ְ ,(‫)דף נז‬ Á·ÊŒÏÚ
«∆ « ·È¯˜‰Â ƒ¿ƒ¿ .‫שׁמּפרשׁ ָכּאן‬ ָֹ ְ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,‫ולילה‬ ָ ְַ ָ
‫לחם ָחלוּט‬ ∆∆¿À .‫עשּׂרוֹן‬
ֶ ֶ ∑ ˙Îa¯Ó ָ ִ ‫עשׂרים‬ ִ ְ ֶ ,‫מדבּריּוֹת‬
ִָ ְ ִ ‫וּרבוּכה‬
ָ ְ ‫וּרקיקין‬ִ ִ ְ ‫ ַחלּוֹת‬:‫לחם‬ ֶ ֶ ‫מיני‬
ֵ ִ ‫ארבּעה‬ » «
ָ ָ ְ ַ ∑ ‰„Bz‰
.‫בּרוֹתחין ָכּל ָ ְצרכּוֹ‬
ִ ְ ְ ‫חמץ‬
ֵ ָ ‫לחם‬ֶ ֶ ‫"עלֿחלּת‬
ֹ ַ ַ :‫וּכתיב‬ ִ ְ ,‫מצּה‬ ָ ַ ‫מיני‬
ֵ ִ ‫שׁלשׁה‬ ָֹ ְ –
(d"nyz wla t"y) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫והתגבּרוּ‬
ְ ַ ְ ִ ְ ‫אוֹתהּ‬
ָ ‫ﬠברוּ‬ ְ ָ ‫החיּים; ֵהם‬ִ ַ ַ ‫ﬠצמת‬ַ ְ ָ ‫מגבּירה ֶאת‬ ְָ ָ ֶ
ָ ִ ְ ַ ‫שׁחלפה‬ (‫ יב‬,‫)ז‬ ‫יקריבנּוּ‬
ֶ ִ ְ ַ ‫תּוֹדה‬
ָ ‫ִאם ַעל‬
‫ﬠרעוּר‬ְ ִ ‫ﬠליו‬
ָ ָ ‫שׁיּצא‬
ָ ָ ֶ ‫שׁשּׁטר‬ָ ְ ֶ ,‫שּׁמּצינוּ‬ ִ ָ ֶ ‫ ַמה‬‫וﬠל־דּר‬
ֶ ֶ ַ ְ .‫ﬠליה‬
ָ ֶָ ‫החיּי"ם יוֹדוּ‬ִ ַ ַ ‫"וכל‬
ָ ְ :‫ ְלהוֹדוֹת‬‫שׁצּרי‬ ִ ָ ֶ ‫למי‬
ִ ְ ‫סימן‬
ָ ִ ‫נתן‬ ַ ָ '‫ַה'טּוּר‬
‫שׁהﬠרעוּר‬
ְ ִ ָ ֶ ‫)היינוּ‬
ְ ַ ‫ﬠליו‬ָ ָ ‫לﬠרﬠר‬
ֵ ְ ַ ְ ‫נתּן‬ָ ִ ‫בּבית־דּין שׁוּב ֹלא‬
ִ ֵ ְ ‫והתקיּם‬
ֵַ ְ ְִ ‫נרמזוּ‬
ְ ְ ִ ‫מדּוּﬠ‬
ַ ַ ,‫להבין‬
ִ ָ ְ ‫ ְ ֵוישׁ‬.(‫מדבּר‬
ָ ְ ִ ,‫ ָים‬,‫יסּוּרים‬
ִ ִ ,‫)חוֹלה‬
ֶ ֶָ
"‫סלה‬
.(‫השּׁטר‬
ָ ְ ַ ‫מחזּק ֶאת‬ֵַ ְ ‫הסּכּנה‬
ָ ָ ַ ַ ‫שׁכּן‬
ֵ ֶ ,‫לוֹמר‬
ַ ‫ ְ ֵוישׁ‬.'‫'חיּים‬ִ ַ ‫בּמּלּה‬ָ ִ ַ ‫חיּים‬
ִ ַ ‫סכּנת‬
ַ ָ ַ ‫מצּבים ֶשׁל‬ִַָ
(20 'nr ai jxk zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫חוֹלה – ֵנס‬ ֶ .‫בּמּדבּר‬ָ ְ ִ ַ ‫כּלוּאים‬
ִ ְ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫עליהם‬
ֶ ֵ ֲ ‫שׁנּגזרה‬ ָ ְ ְ ִ ֶ ‫הגּזרה‬
ְֵָ ַ ‫האסוּרים‬
ִ ֲ ָ ‫וחבוּשׁי ֵבּית‬ֵ ֲ ַ ‫מדבּריּוֹת‬ ִ ָ ְ ִ ‫והוֹלכי‬
ֵ ְ ְ ‫היּם‬ ָ ַ ‫יוֹרדי‬
ְֵ
‫הנּסּים‬
ִ ִ ַ ‫ ִכּי‬,‫יחיד‬
ִ ָ ‫נקט ְלשׁוֹן‬ַ ָ ‫)ולכן‬
ֵ ָ ְ ‫כּלל‬
ָ ְ ‫שׁנּזקקוּ לוֹ‬
ְ ְ ִ ֶ ‫מצינוּ‬ ִ ָ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫לבני דּוֹר‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫ יב( ִצוּוּי ֶזה‬,‫שׁנּתרפּא )רש"י ז‬
ֵ ְ ִ ‫שׁנּאמר‬ ֵ ַ ְ ִ ֶ ‫וחוֹלה‬
ֶ ְ
.(‫מה־שּׁאין־כּן ֵנס ֶזה‬
ֵ ֵ ֶ ַ ,‫ישׂראל‬ ֵ ָ ְ ִ ‫לכל‬
ָ ְ ‫ארעוּ‬ ְ ֵ ‫הראשׁוֹנים‬
ִ ִָ .‫עצמם‬
ָ ְ ַ ‫להם‬
ֶ ָ ‫הדּברים‬
ִ ָ ְ ַ ‫ארעוּ‬ ְ ֵ ‫הסּדר ֶשׁבּוֹ‬
ֶ ֵ ַ ‫לפי‬
ִ ְ ‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ,‫המּדבּר‬
ְִַָ
– ‫ ָחבוּשׁ‬.‫בּמּדבּר‬
ָ ְ ִ ַ ‫הליכתם‬
ָ ָ ִ ֲ – ‫מדבּר‬ָ ְ ִ .‫קריעת ַים סוּף‬
ַ ִ ְ – ‫ָים‬
ÏÚ« da¯˜
≈»¿À ·¯˜È
≈»¿ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÌÁÏc
≈¿ƒ Ԉȯb
» ƒ¿ ÏÚ« ‫יג‬ úãBz
¬© çáæ-ìò
©−¤ © Bðaø÷
® ¨ § ¨ áéø÷é
−¦ § © õîç
¥½ ¨ íçì
¤´ ¤ Æúlç-ìò
Ÿ © © (âé)
:ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒÎ
«¿ƒ
:åéîìL
«¨ ¨ §
‫וּטבוּלֿיוֹם‬
ְ ‫בּיוֹצא‬
ֵ ְ ‫לפּסל‬
ֵ ָ ִ ‫בּקדשּׁת ַהגּוּף‬
ַ ֻ ְ ִ ‫הלּחם ָקדוֹשׁ‬
ֶ ֶ ַ ‫שׁאין‬
ֵ ֶ ,‫מגּיד‬ִ ַ (‫ ת"כ‬,‫ ∑ )שם דף עו‬Á·ÊŒÏÚ
«∆ « Ba¯˜
»¿» ·È¯˜È
ƒ¿«£ i"yx
.‫הזּבח‬
ַ ֶ ַ ‫שׁיּשּׁחט‬
ֵ ָ ִ ֶ ‫ ַעד‬,‫בּפדיוֹן‬
ְ ִ ְ ‫לחלּין‬
ִ ֻ ְ ‫וּמלּצאת‬ֵָ ִ

‡˙eL¯Ù‡
» »¿« ‡a¯˜
»»¿À ÏkÓ »ƒ „Á« dpÓ
≈ƒ ·¯˜ÈÂ
≈» ƒ‫יד‬ ýåýéì
®¨Ÿ «© äîeøz
−¨ § ïaø÷-ìkî
¨½ § ¨ ¨ ¦ Æãçà
¨ ¤ epnî
³¤ ¦ áéø÷äå
¸¦ § ¦ § (ãé)
‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ˜¯ÊÈc
«¿ƒƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
:ȉÈ
≈¿ dÏÈc
≈ƒ :äéäé
«¤ § «¦ Bì¬ íéîìMä
−¦ ¨ § © íc-úà
¬© ¤ ÷øfä
²¥Ÿ © ïäkì
¥À Ÿ ©
,‫בּשׁלמים‬
ִ ָ ְ ִ ‫חזה ָושׁוֹק‬
ֶ ָ ‫תּנוּפת‬
ַ ְ ‫למטּה‬
ָ ַ ְ ‫שׁמּפרשׁ‬
ָֹ ְ ֶ ‫ְכּמוֹ‬ ,‫ומין‬ִ ָ ‫מכּל ִמין‬ָ ִ ‫אחד‬ ֶ ֶ ∑ Ôa¯˜ŒÏkÓ
ָ ֶ ‫לחם‬ »¿» »ƒ „Á‡ »∆ £ i"yx
."‫"שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫קרוּיה‬
ָ ְ ‫והתּוֹדה‬
ָ ְַ ‫נאכל‬
ָ ֱ ֶ ‫והשּׁאר‬
ָ ְ ַ ְ .‫עבוֹדתהּ‬
ָ ָ ֲ ‫העוֹבד‬
ֵ ָ ‫לכּהן‬ ֵ ֹ ַ ‫תּרוּמה‬
ָ ְ ‫יטּל‬ֹ ִ
,‫שׁבּהּ‬ָ ֶ ‫מחזה ָושׁוֹק‬ ֶ ָ ֵ ‫ חוּץ‬,‫לבּעלים‬
ִ ָ ְ ַ ‫וּבשׂרהּ‬
ָ ָ ְ ‫לבּעלים‬
ְִַָ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

,dl`W¨ ¥ § Dpi` ¨ ¥ Ffe§ .dcFY ¨ oAxwe

© § ¨ § oM¥ mB© zFInlWExi
¦ § © § oi`q ¦ § Wng ¥ ¨ oxErWe ¨ ¦ § .(.fr) :oke
¥ § .mgl
¤ ¤ gaGd
© ¤ © lr© siqFI
¦ W ¤ ,FrnWnM
¨ § © §
`l Ÿ gAfOd
© ¥ § ¦ © l`e ¤ § (mW) ¨ xn` © ¨ aEzMd ¨ © iM¦ .oFxVr ¨ ¦ mixUr ¦ § ¤ ,zFIxAcn ¦ ¨ § ¦ WW ¥ odW¥ ¤ ,Bðaø÷
¨ § ¨ áéø÷é
¦ § © õîç
¥ ¨ íçì
¤ ¤ úlç
Ÿ © ìò©
oi`¥ dcFYd ¨ © mgle ¤ ¤ § ,ggip
© Ÿ ¦ gixl © ¥ § Elri £© zFpFxUr § ¤ mixUrA ¦ § ¤ § axd © ¨ xiMfd ¦ § ¦ `le§Ÿ siqFi¦ mdilre ¤ ¥ £ © ung ¥ ¨ mgl ¤ ¤ zFNg© `iaIW ¦¨¤
oErh¨ `N` ¨ ¤ Fpi`W ¥ ¤ mElM§ gAfOl © ¥ § ¦ © EPOn ¤ ¦ oFxVr ¨ ¦ ,ungl ¥ ¨ § dxUr ¨ ¨ £ odOW ¤ ¥ ¤ ElNd ¨© dSOd
¨ © © mgl ¤ ¤ `EdW ¤ FpAxw ¨ § ¨ `iadl ¦ ¨ §
(.fp zFgpn)¨ § Exn`W § ¨ ¤ iR¦ lr© s`e © § .dtEpY
¨ § zFlg© WlW ¨ ,dSOl ¨ © © dxUre ¨ ¨ £ © ,dNgl ¨© § .gaGd© ¤ © lr© `iai ¦ ¨ lMdeŸ © § ,xMfPd¨§¦ ©
,FvEOgA ¦ § eilr ¨ ¨ xaFrW ¥ ¤ mipRd ¦ ¨ © mglA ¤¤§ aEzMd ¨ © on¦ (:fr mW) ¨ oM ¥ EWxC § ¨ ,oFxVrl¨ ¦§ mgNd
¤ ¤ © x`WE ¨ § ,ungd ¥ ¨ ¤ mgl ¤ ¤ xTr ¨ ¦ äNòå ¨ ¨§
mgNl¤ ¤ © `idW ¦ ¤ eilrW ¨ ¨ ¤ dpFaNdW¨ § © ¤ ipRn ¥§ ¦ ung¥ ¨ cbpM ¤ ¤ § ,õîç ¥ ¨ íçì ¤ ¤ úlç Ÿ © ìò© :dGd ¤© cbpM
¤ ¤ § dAxn ¤ ª § `EdW ¤ xEarA £ © ,eilr̈
¨
mgl ¤ ¤ la` ¨ £ ,(f ck oNdl)¨ © § 'dl © dX` ¤ ¦ dxMf`l
¨¨ § © § ,oFxVr ¨ ¦ mixUr ¦ § ¤ E`vnp § § ¦ .dSn ¨ © `ad̈ ¥ xnFl
© aEzMd ¨ © dPWe ¨ ¦ § .oipiOd¦ ¦ © x`W ¨ § lM̈
.mElM§ gAfOl © ¥ § ¦ © EPOn ¤ ¦ oi`¥ dcFYd ¨ © dxUr¨ ¨ £ ,dSnl ¨ © § dxUre ¨ ¨ £ © ungl ¥ ¨ ¤ dxUr ¨¨ £ EWxCX § ¨ ¤ dnl © § ,åéîìL ¨ ¨ § úãBz © çáæ © ¤ ìò©
`Edd© xEIXl ¦ © aEzMd ¨ © Kxvd © § ª `l Ÿ éìeàå
© § ,dSnl¨ © § dxUr ¨ ¨ £ ,dNgl ¨ © § oFxVr ¨ ¦ ,ungl¥ ¨ § zXcw
© ª § WFcw¨ mgNd ¤ ¤ © oi`W ¥ ¤ (:gr zFgpn) ¨ § FA

`NWŸ ¤ ,WaCd ¨ § © xEarA £ © `N¤̀ ¨ mirAx`¦ ¨ § © E`vnp § § ¦ .oFxVrl ¨ ¦ § zFNg© WlẄ ,eilr¨ ¨ hgXIWe
¥ ¨ ¦ ¤ § ,gaGd © ¤ © hgXIW¥ ¨ ¦ ¤ cr© sEBd©
,WaCd ¨ § © on¦ E`aIW Ÿ ¨ ¤ mixEMaA ¦ ¦ § WxRzp ¥¨ § ¦ bi dxez .zFNg© .dOr ¨ ¦ mgNd ¤ ¤ © WCwIW ¥ © § ¤ zpn ¨ § lr© xnFlM © §
:mdipWA
¤ ¥ § ¦ xn`e © ¨ § ,FOr¦ xF`Vd § © llke§©¨ .ïaø÷
¨ § ¨ ìkî
¨ ¦ ãçà
¨ ¤ epnî
¤ ¦ áéø÷äå
¦ § ¦ § (ãé) ,äãBzä¨ © çáæ © ¤ ìò© áéø÷äå ¦ § ¦ § :i"Xx ¦ © áúëå ©¨§
la` ¨ £ ,mz` ¨ Ÿ EaixwY ¦ § © ziW`x ¦ ¥ oAxẅ © § lhFp
¥ `vnp
¨ § ¦ ,dnlW ¨ ¥ § zg` © © dNg ¨© zFNg© ,mgl ¤ ¤ ipin ¥ ¦ zrAx`
©© §©
Kxv ¤ Ÿ oi`¥ FnFwnA § ¦ Wxtnd ¨ Ÿ § © xF`VA § © ,DnY
© ¥ ¨ ip`e¦ £ © .zFNg© rAx` © § © dnExY¨ § ,dSn ¨ © ipin ¥ ¦ zWlW ¤ § dkEaxE ¨ § miwiwxE ¦ ¦ §
aEzMd ¨ © dpzi ¤ § © `l Ÿ iM¦ ,FzF` hxtl Ÿ § ¦ oAxw
© § ¨ xF`Vd § © e`Nn ¨ ¦ aEzMd ¨ © `ivFdWM
¦ ¤ § oin¦ lke ¨ § .õîç ¥ ¨ íçì ¤ ¤ úlç Ÿ © ìò© :aizkE ¦ §
uEg (ci `l zFnW) § znEi ¨ zFn dillgnA ¨ ¤§ © § ¦ xn`
© ¨ `lŸ dOl ¨ ¨ ,(ai a lirl) ¦ § © ziW`x
¥ § EaixwY ¦ ¥ zFgpnA ¨ § ¦ Wxtn ¨ Ÿ § KM¨ .zFNg© xUr ¤ ¤ oinë ¦
‫גפ‬ ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy
ÌBÈa¿ ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒÎ«¿ƒ ¯Ò·e
«¿ ‫טו‬ ìëàé
®¥ ¨ «¥ Bðaø÷
− ¨ § ¨ íBéa
¬ § åéîìL
¨½ ¨ § úãBz
´ © çáæ © ¤µ øNáe
©À § (åè)
:‡¯Ùˆ
»¿« „Ú« dpÓ
≈ƒ ÚˆÈ
«¿« ‡Ï» Ï·˙È
≈¬¿ƒ da¯À̃
≈»¿
¤Ÿ « © epnî
:ø÷a-ãò © ¬¦ © Ÿ «
−¤ ¦ çépé-àì
‫למּה‬
ָ ָ ,‫אםֿכּן‬
ֵ ִ .‫הלּילה‬
ָ ְ ַ ַ ‫אוֹכל הוּא ָכּל‬ ֵ ‫אבל‬ָ ֲ ∑ ¯˜aŒ„Ú
∆… « ‫ ת"כ( ֵישׁ ָכּאן‬.‫ ∑ )זבחים לו‬ÂÈÓÏL
»»¿ ˙„Bz « Á·Ê «∆ ¯N·e « ¿ £ i"yx
‫העברה‬
ָ ֵ ֲ ָ ‫האדם ִמן‬
ָ ָ ָ ‫להרחיק‬
ִ ְ ַ ְ ‫כּדי‬
ֵ ְ ?'‫'עד ֲחצוֹת‬ַ ‫אמרוּ‬
ְָ ‫וחגיגת‬
ַ ִ ֲ ַ ‫ואיל ָ ִנזיר‬
ֵ ְ ‫ואשׁם‬
ָ ָ ְ ‫חטּאת‬ ָ ַ ‫לרבּוֹת‬ַ ְ :‫הרבּה‬ֵ ְ ַ ‫ִרבּוּיין‬
ִ
. (‫)ריש ברכות‬ ∑ Ï·È
≈»≈ Ba¯˜»¿» ÌBÈa¿ .‫ולילה‬ ָ ְ ַ ָ ‫נאכלין ְליוֹם‬
ִ ָ ֱ ֶ ‫שׁיּהיוּ‬
ְ ִ ֶ ,‫י"ד‬
epnÓ « ƒ« … .‫לחמהּ‬
∆ƒ ÁÈpÈŒ‡Ï ָ ְ ַ ‫זמן‬ ַ ְ – ‫בּשׂרהּ‬ ָ ָ ְ ‫וכזמן‬ְְִַ
da¯˜
≈»¿À ˙ÒÎ
«¿ƒ ‡z·„
»¿«¿ B‡ ‡¯„»¿ƒ ̇Â
ƒ¿‫טז‬ Báéø÷ä
¬ ¦ § © íBéa ² § Bðaø÷
½ ¨ § ¨ çáæ
© ¤µ äáãð À̈ ¨ § Bà´ | øãð-íàå
¤´¤ ¦ § (æè)
‡ÓBÈ·e
» ¿ Ï·˙È
≈¬¿ƒ d˙ÒÎ
≈¿¿ƒ ·¯˜È
≈»¿ Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿
:Ï·˙È
≈¬¿ƒ dpÓ
≈ƒ ¯‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ȉB¯˙·„
ƒ ¿«¿ :ìëàé
«¥ ¨ «¥ epnî
−¤ ¦ øúBpäå
¬¨ © § úøçnîe
½¨ ¢ ´ ¨ ¦ ìëà鮥 ¨ «¥ Bçáæ-úà
− §¦ ¤
‫צבעוֹן‬
ְ ִ ‫בני‬
ֵ ְ ‫"ואלּה‬
ֶ ֵ ְ :‫ ְכּגוֹן‬,‫בּמּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ‫הרבּה‬
ֵ ְ ַ ‫כּמוֹה‬
ָ ָ ‫ְֵוישׁ‬ ‫הוֹדאה‬
ָ ָ ‫הביאהּ ַעל‬ ָ ִ ֱ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ∑ ‰·„ »»¿ B‡ ¯„ŒÌ‡Â ∆∆ ƒ¿ £ i"yx
"‫מרמס‬
ָ ְ ִ ‫וצבא‬
ָ ָ ְ ‫וקדשׁ‬ ֵ ,(‫וענה" )בראשית לו כד‬
ֶֹ ְ ‫"תּת‬ ָ ֲ ַ ‫ואיּה‬
ַָ ְ ‫ ְכּמוֹ‬,‫ימים‬ִ ָ ‫לשׁני‬
ֵ ְ ִ ‫ונאכלת‬
ֶ ֶ ֱ ֶ ְ ,‫לחם‬ ֶ ֶ ‫טעוּנה‬
ָ ְ ‫אינהּ‬ ָ ֵ ,‫ֶשׁל ֵנס‬
. (‫)דניאל ח יג‬ ‫בּראשׁוֹן‬ִ ָ ∑ epnÓ
∆ƒ ¯˙Bp‰Â
» «¿ ˙¯ÁnÓe »√»ƒ .‫בּענין‬ ָ ְ ִ ָ ‫שׁמּפרשׁ‬ ָֹ ְ ֶ
,‫יתרה ִהיא‬
ָ ֵ ְ ‫ ָו"ו זוֹ‬.('‫יאכל‬
ֵ ָ ֵ ‫ממּנּוּ‬
ֶ ִ ‫'והנּוֹתר‬
ָ ַ ְ :‫אחרים‬ ִ ָ ְ ) ‫יאכל‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬ ֵ ֵָ
uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

oFrav § ¦ ipa ¥ § dN`e ¤ ¥ § :oFbM§ ,`xwOA ¨ § ¦ © dAxd ¥ §© cEnlY § © ,mgNd ¤ ¤ © zFAxl © § oiPnE
¦ © ¦ ,dcFY ¨ `N¤̀ ¨ Lig` ¦ ¨ zW` ¤ ¥ zexraE© § ¤ § ,zFpAxTd ¨ § ¨ © zcFarn © £¥
Wcwe ¤ Ÿ § zY¥ :oke ¥ § ,(ck el ziW`xA) ¦ ¥ § dpre ¨ £ © dI`e ¨© § zFclEd ¨ § © z`¤ zFAxl ¦ © ¦ ,Bðaø÷
© § oiPnE ¨ § ¨ xnFl © eh dxez .dnaid ¨ ¨ § © on¦ uEg (fh gi oNdlE) ¨© §

oke
¥ § .i"Xx ¦ © oFWl§ .(bi g l`IpC) ¥ ¦ ¨ qnxn ¨ § ¦ `ave ¨¨§ ,øNáe © § xnFl © cEnlY § © ,zFxEnYd § © z`e ¤§ Wi¥ .åéîìL ¨ ¨ § úãBz © çáæ © ¤ øNáe © § (åè)
.mdxa`¨ ¨ § © iAx ¦ © WxR ¥¥ cEnlY § © ,zFnW`e ¨ £ © zF`Hg ¨ © zFAxl © § oiPnE¦© ¦ z`Hg ¨ © zFAxl © § ,dAxd ¥ § © oiiEAx ¦ ¦ o`M̈
xEarA £ © ,dGd ¤ © aEzMd ¨ © oipr © § ¦ iYrC ¦ § © éôìe ¦§ xifp ¦ ¨ inlW¥ § © zFAxl © § oiPnE ¦ © ¦ ,çáæ © ¤ xnFl © xUr¨ ¨ drAx` ¨ ¨ § © zbibge © ¦ £ © xifp ¦ ¨ li`e ¥ § mW`e§
¨ ¨
Bçáæ§ ¦ úठBáéø÷ä ¦ § © íBéa§ :xn`W © ¨ ¤ cEnlY § © ,gqRd © ¤ © zngn © £ ¥ mi`Ad ¦ ¨ © minlWE ¦ ¨ § .i"Xx ¦ © oFWl§ .dlile ¨ § © ¨ mFil§ oilk`p ¦ ¨ ¡ ¤ EidIW §¦¤
`dYW ¥ § ¤ rnWnA ¨ § © § dide ¨ ¨ § ,úøçnîe © ¢ ¨ ¦ ìëàé ¥ ¨¥ .FGd© `zixAd¨ § © ¨ © `id¦ Ff .åéîìL ¨ ¨ § xnFl © xUr¨ ¨ drAx` ¨ ¨ § © zbibgW © ¦ £ ¤ ,oFkp¨ df¤ oi`e§ ¥
FzvTn ¨ § ¦ lk`i © Ÿ ,mini ¦ ¨ ipWA
¥ § ¦ lk`IW © Ÿ ¤ devn ¨§ ¦ zngn © £ ¥ mi`Ad ¦ ¨ © minlWA ¦ ¨ § ¦ axd © ¨ Løôe ©¥ x`WM
¨ § ¦ cg` ¨ ¤ dlile ¨ § © § mini ¦ ¨ ipWl ¥ § ¦ zlk`p ¤ ¤ ¡¤
,xgnl ¨ ¨ § FzvTn ¨ § ¦ giPie © ¦ © § oFW`xd ¦ ¨ mFIA© drAx` ¨ ¨ § © zbibg © ¦ £ `idW ¦ ¤ gqRd ©¤© :(:`r) migqR ¦ ¨ § zkQnA ¤ ¤ © § EpipW ¦ ¨ oke ¥ § ,minlW ¦ ¨ §
epnî ¤ ¦ øúBpäå ¨ © § :x`al ¥ ¨ § xfg © ¨ KkitlE ¨ ¦ § iz`vn
¦ ¨ ¨ oke ¥ § .gqRd © ¤ © mr¦ d`A ¨ ¨ `idW ¦ ¤ xUr̈ ¨ ¦ ¨ § oFW`xd
mixaC) ¦ ¨ mFIA© axrA ¤ ¤ ¨ gAfY © § ¦ xW` ¤ £
xi`WIW ¦ § © ¤ `l Ÿ úøçnîe ¨ ¢ ¨ ¦ ,ìëàé ¥ ¨ ¥ oFW`xA ¦¨ (:ev) didW ¨ ¨ ¤ in¦ wxtA ¤ ¤ § migqR ¦ ¨ § zkQnA ¤¤ © § aEzMd ¨ © xUr ¨ ¨ drAx` ¨ ¨ § © zbibgA © ¦ £ © ,(c fh
giPdl
© ¦ © § i`Xx © © `dIW ¥ § ¤ `le Ÿ § ,dpEkA ¨ ¨ © § EPOn ¤ ¦ mi`Ad ¦ ¨ © minlWA ¦ ¨ § ¦ zFpFWl§ ipWA ¥ § ¦ WxRW ©¥ ¤ ,cg` ¨ ¤ dlile ¨ § © § mini ¦ ¨ ipWl
¥ § ¦ zlk`PW ¤ ¤ ¡ ¤ ¤ xAcn ¥ ©§
lk`IW
© Ÿ ¤ devn ¨ § ¦ la` ¨ £ ,zxgOd ¨ ¢ ¨ © mFil§ FNMª zbibg© ¦ £ xg` © © oFWl¨ :azke © ¨ § ,gqRd © ¤ © zngn ©£¥ oFW`xd ¦ ¨ mFIA© (mW) ¨ xnF` ¥ `EdWMW ¤ § ¤
lk`i¥ ¨ ¥ dxwnA ¤ § ¦ § xzFPde ¨ © § ,oFW`xA ¦ ¨ EPOn ¤ ¦ axd © ¨ Knqe © ¨ § .iYrnW ¦ § © ¨ Ffe§ ,xUr ¨ ¨ drAx` ¨¨ § © Fnvr § © i"Xxe ¦ © § .xEn`¨ ipW ¦ ¥ xwA ¤ Ÿ ixd ¥ £ ,xwAl ¤Ÿ ©
.xMfPd
¨ § ¦ © zxgOA ¨¢ ¨ © `N` ¨ ¤ ,oM¥ xaCd ¨ ¨ © oi`e ¥ § .FzrEnW ¨ § lr© o`kA ¨ § .(mW)¨ ikp` ¦ Ÿ ¨ d`x ¥ § xcqA ¤ ¥ § df¤ azM ©¨
,EdEpcnl § © § EpizFAx ¥ © ixaCn ¥ § ¦ ¦ dGd ¤ © ïéðòäå
¨§ ¦ ¨ § Epid § © gqRd © ¤ © zngn © £ ¥ mi`Ad ¦ ¨ © minlW ¦ ¨ § `niY¨ ¥ oA¤ ixacM ¥ § ¦ § axd © ¨ xaq © ¨ o`k¨ A§ ìáà ¨£
íBéa§ :(o`M)¨ mipdM ¦ £ Ÿ zxFzA © § Exn` § ¨ gqtE © ¤ FzxEnY ¨ § oFbM§ ,gqRd © ¤ © xzFn © drAx`¨ ¨ § © zbibg © ¦ £ xn`C © ¨ § (.r migqR) ¦ ¨§

mFi EPOn ¤ ¦ lk`dl ¥ ¨ ¥ § devn ¨ § ¦ ,ìëàé ¥ ¨ ¥ Báéø÷ä ¦§ © oeikC

¨ ¥ § ,xg`A ¥ © § eilrA
¨ ¨§ ExRMzPW
§ © § ¦¤ `id¦ ixd ¥ £ gqRd © ¤ © mr¦ d`A ¨ ¨ `idW ¦ ¤ xUr̈ ¨
xnFl© cEnlY § © ,FNMª lFki¨ oFW`x¦ dlile¨ § © ¨ mFil§ `N` ¨ ¤ lk`p ¨ ¡ ¤ Fpi`¥ FzNgYOW ¨ ¦ § ¦ ¤ Dpi`e
¨ ¥ § ,dlile ¨ § © ¨ mFil§ zlk`pe ¤ ¤ ¡ ¤ § gqtM ©¤§
ipWA
¥ § ¦ Flk`l § ¨ § dEvn ¤ ª § lFki¨ ,úøçnîe ¨¢ ¨ ¦ xUr ¨ ¨ drAx` ¨ ¨ § © zbibg © ¦ £ la` ¨ £ ,oM¥ FtFq s`© Dpi`e
¨ ¥ § ,zFvg£ cr© ilv ¦ § `N` ¨ ¤ zlk`p ¤ ¤ ¡¤
xizFd ¦ m`¦ ,øúBpäå ¨ © § xnFl © cEnlY § © ,mini ¦¨ .minkg ¦ ¨ £ ixacM
¥ § ¦ § mini ¦ ¨ ipWl¥ § ¦ `id¦ zlk`p ¤ ¤ ¡¤ oA¤ ixacl ¥ § ¦ § la` ¨ £ .dliNA ¨ § © © `N` ¨ ¤ zlk`p ¤ ¤ ¡¤
FNMª xizFd ¦ m`¦ lFki¨ øúBpäå ¨ © § i`¦ ,xizFd ¦ DzF`A¨ § mipdM ¦ £ Ÿ zxFzA © § EpipW ¦¨ ïëå ¥§ `N` ¨ ¤ ,ElNd ¨ © oiiEAxA¦ ¦ ¨ d`A ¨ ¨ Dpi` ¨ ¥ `niY ¨ ¥
xnFl© cEnlY § © ,lEqR¨ `di ¥ § mini ¦ ¨ ipWl
¥§ ¦ 'ld) :DtFq ¨ ¦ ¨ ¨ § ,DtEB
ipYwC ¨ `zixA ¨ § ©¨ d`A ¨ ¨ Dpi`e ¨ ¥ § ,xaC ¨ ¨ lkl ¨ § gqtM © ¤ § `idW ¦ ¤
.FNMª ENt` ¦ £ ìëàé ¥ ¨¥ lr© cOll ¥ © § `A¨ df¤ ixd ¥ £ ,úøçnîe ¨ ¢ ¨ ¦ (e aizkCn¦ § ¦ ¦ ,dpW ¨ ¨ oaE ¤ xkfe ¨ ¨ § o`Sd Ÿ © on¦ `N¤̀ ¨
:WxRzi ¥ ¨ § ¦ oM¥ mB© ,dxzi ¨ ¥ § e"`Ed ¨ © dUrY ¤ £ © íàå ¦§ milk`p ¦ ¨ ¡ ¤ EidIW § ¦ ¤ mini ¦ ¨ ipWl ¥ § ¦ milk`Pd ¦ ¨ ¡¤© gqRd© ¨ © bg© gaf © ¤ xwAl ¤ Ÿ © oili ¦ ¨ `le Ÿ § (dk cl zFnW) §

`l Ÿ ,lk`i ¥ ¨ ¥ EPOn ¤ ¦ xzFPd ¨ © zxgOnE ¨¢ ¨ ¦ oiPn

¦ © ¦ ,minlW ¦ ¨ § `N` ¨ ¤ il¦ oi`¥ ,mini ¦ ¨ ipWl ¥§ ¦ .mzd ¨ ¨ `zi`cM ¨ ¦ § ¦ 'Eke§
dzid¨ § ¨ dOl ¨ ¨ iYrci ¦ § © ¨ `le Ÿ § .zrcl © © § xizFIW ¦ ¤ ,'Eke§ DPnfA ¨ © § ¦ d`AW ¨ ¨ ¤ dbibgd ¨ ¦ £ © z`¤ zFAxl ©§ diEpXd
¨ § © `zixAn ¨ § © ¨ ¦ df¤ axd © ¨ azM © ¨ ìáà ¨£
dxzi ¨ ¥ § "qnxn ¨ § ¦ `avE ¨ § Wcwe ¤ Ÿ § zz"A ¥ § e"`Ed ¨© oiPn
¦ © ¦ ,DPnfA ¨ © § ¦ d`AW ¨ ¨ ¤ dbibgd ¨ ¦ £ © z`¤ dAx` ¤ §© øNáe
© § :ipYwC ¦ ¨ ¨ § ,(o`M)¨ mipdM ¦ £ Ÿ zxFzA © §
cr© l`WIW © § ¦ ¤ aEzMd ¨ © oipr© § ¦ iM¦ ,i"Xx ¦ © lv¥̀ ¤ fh dxez .'Eke§ gqRd © ¤ © mr¦ d`Ad ¨ ¨ © dbibgl ¨ ¦£© ,ìëàé
¥ ¨ ¥ Bðaø÷
¨ § ¨ íBéa§ åéîìL
¨ ¨ § úãBz
© çáæ
©¤
Wcw ¤ Ÿ izn © ¨ cre © § ,mnFW ¥ rWRd© ¤ © zY¥ izn̈ © .ìëàé
¥ ¨ ¥ epnî
¤ ¦ øúBpäå
¨ © § úøçnîe
¨ ¢ ¨ ¦ (æè) mFil§ oilk`Pd
¦ ¨ ¡ ¤ © lr© cOll
¥ © § `A¨ df¤ ixd¥£
fi dxez .qnxn ¨ § ¦ `avE ¨ § EdFnM¨ Wie
¥ § ,Ff `id¦ dxzi
¨ ¥ § e"`ë il¦ oi`¥ ,cg`¨ ¤ mFil§ oilk`p
¦ ¨ ¡ ¤ EidIW
§ ¦ ¤ cg¤̀
¨
 ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy ‫דפ‬
‰‡˙ÈÏz
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ‡˙ÒÎ
»¿¿ƒ ¯ÒaÓ
«¿ƒ ¯‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫יז‬ :óøOé
«¥ ¨ ¦ Làa
−¥ ¨ éLéìMä
¦½ ¦ § © ÆíBia© çáfä
©®¨ © ´øNaî
© § ¦ øúBpäå
−¨ © § (æé)
:„˜BzÈ
» ƒ ‡¯ea
»¿
˙ÒÎ
«¿ƒ ¯ÒaÓ
«¿ƒ Ï·˙È
≈¬¿ƒ ‡Ï·˙‡
»»¬¿ƒ ̇ ƒ¿‫יח‬ íBia
´ © åéîìL ¹̈ ¨ § çáæ-øNaî
© ¤̧ © § ¦ ìëàé¥Â ¨ «¥Â ´Ÿ
ìëàä¨ «¥ íàå ´ ¦ § (çé)
‡ÂÚ¯Ï
»¬ «¿ ‡‰È
≈¿ ‡Ï» ‰‡˙ÈÏ˙
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ȉBL„e˜
ƒ ¿
‡‰È
≈¿ ˜Á¯Ó
» »¿ dÏ≈ ·LÁ˙È
≈ ¬¿ƒ ‡Ï» d˙È≈» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ Bì− áLçé
²¥ ¨ «¥ àì Ÿ ¯ Búà
À Ÿ áéø÷nä
´ ¦ § © © ¼äöøé ¤ ¨«¥ àìŸ ´ »éLéìMä
¦ ¦ § ©
:Ïa˜È
≈«¿ d·BÁ
≈ dpÓ≈ƒ ÏeÎÈ˙c
≈ ¿ L‡Â
«¡∆ :àOz
«¨ ¦ dðåò ¬¨Ÿ £ epnî ¤¬¤ Ÿ «¨ Lôpäå
−¤ ¦ úìëàä ¤²¤ © § äéäé
®¤ § «¦ ìebt
´¦
‫הקרבתוֹ ֹלא‬ָ ָ ְ ַ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ :‫וכן ֵפּרוּשׁוֹ‬ ֵ ְ .‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ ‫ִנפסל‬
ְָ ‫בּשׁחיטה‬
ָ ִ ְ ִ ‫בּמחשּׁב‬ ֵ ַ ְ ִ (‫ )ת"כ‬,'B‚¿ Ï·È≈»≈ Ï·‰… »≈ ̇ ƒ¿£ i"yx
.‫יהיה‬
ֶ ְ ִ ‫חשּׁב – ִפּגּוּל‬ ֵ ִ ‫ואם‬ ִ ְ ,‫בּמחשׁבה‬
ָ ָ ֲ ַ ְ ‫תּעלה ֹזאת‬
ֲֶַ ‫ממּנּוּ‬
ֶ ִ ‫אכל‬ ַ ָ ‫ ָיכוֹל ִאם‬.‫מדבּר‬ ֵ ַ ְ ‫הכּתוּב‬ ָ ַ ,‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ ‫לאכלוֹ‬
ְְָ
‫עוֹנהּ‬
ָ ֲ - ‫הזּמן‬ ִ ֲ ∑ epnÓ
ַ ְ ַ ‫אפלּוּ ְבּתוֹ‬ ∆ƒ ˙Ï·‰
∆∆… » LÙp‰Â
∆∆«¿ ‫"המּקריב‬
ִ ְ ַ ַ :‫לוֹמר‬ ַ ‫תּלמוּד‬ ְ ַ ?‫למפרע‬
ַ ֵ ְ ַ ְ ‫יפּסל‬
ֵ ָ ִ ,‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ
.‫תּשּׂא‬ ָ ִ ‫ואינוֹ‬
ֵ ְ ‫נפסל‬
ָ ְ ִ ‫הקרבה הוּא‬ָ ָ ְ ַ ‫בּשׁעת‬ַ ְ ִ – "‫יחשׁב‬ ֵ ָ ֵ ‫ֹאתוֹ ֹלא‬
‡Ï» ·‡ÒÓ
»»¿ ÏÎa
»¿ ·¯˜È
«¿ƒ Ècƒ ‡L„e˜
» ¿ ¯Ò·e
«¿ ‫יט‬ Làa
−¥ ¨ ìëàé
¥½ ¨ «¥ àì
Ÿ ´ Æàîè-ìëa
¥ ¨ ¨ § òbé-øLà
³© ¦ ¤ £ øNaäå º̈ ¨ © § (èé)
Ècƒ Ïk» ‡L„e˜
» ¿ ¯Ò·e
«¿ „˜BzÈ
» ƒ ‡¯ea
» ¿ Ï·˙È
≈¬¿ƒ
:‡L„e˜
» ¿ ¯Òa
«¿ ÏeÎÈÈ≈ ‡L„e˜·
» ¿ ¿ È΄
≈¿ :øNa ¬© Ÿ øBäè-ìk
«¨ ¨ ìëàé ¨½ ¨ ¸© § óøOé
− ¨ ¨ øNaäå ®¥ ¨ ¦
‫ ָכּל ַמה‬:‫כּלוֹמר‬ ַ ְ ∑ ¯Na » » ÏÎ‡È « … ¯B‰ËŒÏk» » ¯Na‰Â) » »«¿ ,‫בּכלֿטמא‬
ֵ ָ ָ ְ ‫יגּע‬ ַ ִ ‫אשׁר‬
ֶ ֲ ‫שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫קדשׁ‬ ֶֹ ‫¯ ∑ ֶשׁל‬Na‰Â
» »«¿£ i"yx
‫לקּלעים‬
ִ ָ ְ ַ ‫שׁאם ָ ְיצאוּ חוּץ‬ִ ֶ ,‫ואשׁם‬
ָ ָ ְ ‫בּחטּאת‬
ָ ַ ְ ‫שּׁאסרתּי ְל‬
ִ ְַ ָ ֶ ,‫מקצתוֹ‬
ָ ְ ִ ‫שׁיּצא‬ָ ָ ֶ ‫אבר‬ָ ֵ ‫לרבּוֹת‬ » »«¿ .‫יאכל‬
ַ ְ ∑ ¯Na‰Â ֵ ָ ֵ ‫ֹלא‬
,"‫יאכלוּה‬
ָ ְ ֹ ‫מוֹעד‬ ֵ ‫אהל‬ ֶ ֹ ‫"בּחצר‬
ַ ֲ ַ :‫שׁכּתוּב‬ ָ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,‫אסוּרה‬ָ ֲ– ‫¯ ∑ )פסחים עט( ַמה‬Na » » Ï·È
« … ¯B‰ËŒÏk » » .‫מתּר‬ ָ ֻ ‫שׁהפּנימי‬
ִ ְִֶַ
,"‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫יאכל‬
ַ ֹ ‫"כּל ָטהוֹר‬ ָ :‫אוֹמר ְל‬ ֵ ‫אני‬ ִ ֲ ‫בּבשׂר ֶזה‬
ְָָ ‫זבחי‬
ֶ ָ ְ ‫"ודם‬
ַ ְ :(‫שׁנּאמר )דברים יב כז‬
ַ ֱ ֶ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ?‫לוֹמר‬ַ ‫תּלמוּד‬ ְַ
.(‫ֲ ִאפלּוּ ְ ָבּכל ָ ִהעיר‬ ‫שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫יאכלוּ‬ְ ֹ ‫ ָיכוֹל ֹלא‬,"‫תּאכל‬ ֵ ֹ ‫והבּשׂר‬ָ ָ ַ ְ '‫ ְוגוֹ‬‫ישּׁפ‬
ִֵָ
."‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫יאכל‬
ַ ֹ ‫"כּלֿטהוֹר‬ָ ָ :‫נאמר‬ ַ ֱ ֶ ‫לכ‬
ָ ְ ?‫הבּעלים‬
ִ ָ ְ ַ ‫אלּא‬
ֶָ
Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ ‡¯Òa
»¿ƒ ÏeÎÈ˙≈ Ècƒ L‡Â
«¡∆‫כ‬ ´øLà
¤ £ ÆíéîìMä
¦ ¨ § © çáfî
©³¤ ¦ øNa
¨À ¨ ìëàz-øLà
´ © Ÿ ¤ £ Lôpäå ¤ ¤¹ © § (ë)
‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ ȉBÏÚ
ƒ ¬ d˙·BÒÂ
≈¿ ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜»√
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« :äénòî
¨ «¤ © «¥ àåää−¦ © Lôpä
¤¬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § åéìò
®¨ ¨ Búàîèå
− ¨ § ª § ýåýéì
¨½Ÿ «©
,‫בּטמאת ַהגּוּף‬
ַ ְ ֻ ְ ‫קדשׁים‬ִ ָ ָ ‫בּאוֹכלי‬
ֵ ְ ְ ‫כּרתוֹת ֲאמוּרוֹת‬ ֵ ְ ‫שׁלשׁ‬
ֹ ָ - ‫בּטמאת ַהגּוּף‬ ַ ְ ֻ ְ (‫ ת"כ‬,‫ ∑ )זבחים מג‬ÂÈÏÚ»» B˙‡ÓË»¿À¿ £ i"yx
‫ואחת‬
ַ ַ ְ ,‫לכלל‬
ָ ְ ִ ‫אחת‬ַ ַ (‫בּ'שׁבוּעוֹת' )דף ו‬ְ ִ ‫בּוֹתינוּ‬ֵ ‫וּדרשׁוּה ַר‬
ָ ְָ ‫הטּמא ֵאינוֹ‬
ֵ ָ ַ ‫שׁאכל ֶאת‬ ַ ָ ֶ ‫אבל ָטהוֹר‬ ָ ֲ ,‫מדבּר‬ֵ ַ ְ ‫הכּתוּב‬ ַָ
‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ,‫ויוֹרד‬ֵ ְ ‫עוֹלה‬ ֶ ‫קרבּן‬ ָ ְ ָ ‫ללמּד ַעל‬ֵ ַ ְ ‫ואחת‬
ַ ַ ְ ‫לפרט‬
ְָ ִ ‫בּכלֿטמא‬
ֵ ָ ָ ְ ‫אשׁרֿיגּע‬
ַ ִ ֶ ֲ ‫"והבּשׂר‬ ָ ָ ַ ְ ‫אזהרה‬
ָ ָ ְ ַ ‫אלּא‬
ָ ֶ ‫כּרת‬ ֵ ָ ‫ָענוּשׁ‬
.‫וקדשׁיו‬
ָ ָ ָ ְ ‫מקדּשׁ‬ָ ְ ִ ‫טמאת‬ַ ְ ֻ ‫אלּא ַעל‬ ָ ֶ ‫נאמר‬
ַ ֱֶ ‫מפרשׁת‬
ֶ ֶֹ ְ ‫אינהּ‬
ָ ֵ ‫הטּהוֹר‬ ָ ַ ‫שׁאכל ֶאת‬ַ ָ ֶ ‫טמא‬ ֵ ָ ‫ואזהרת‬
ַ ָ ְ ַ ְ ."'‫ְוגוֹ‬
(‫ )ת"כ‬.'‫שׁוה‬
ָ ָ ‫בּ'גזרה‬
ָ ֵ ְ ִ ‫למדוּה‬
ָ ָ ְ ‫חכמים‬ ִ ָ ֲ ‫אלּא‬ ָ ֶ ,‫בּתּוֹרה‬ָ ַ
˙·‡BÒa
«¬ ¿ ·‡ÒÓ»»¿ ÏÎa
»¿ ·¯˜˙
«¿ƒ ȯ‡
≈¬ L‡Â
«¡∆‫כא‬ |Bà´ Æíãਠ¨ úàîèa
³© § ª § àîè-ìëa¥À ¨ ¨ § ´òbú-ék
© ¦ «¦ Lôðå ¤ ¤¹ § (àë)
‡ˆ˜L
»¿ƒ ÏÎa»¿ B‡ ‡·‡ÒÓ
»¬»¿ ‡¯ÈÚ·a
» ƒ¿ƒ B‡ ‡L‡»»¬
Ì„˜
»√ Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ ¯ÒaÓ
«¿ƒ ÏeÎÈÈÂ
≈¿ ·‡ÒÓ»»¿ -øNaî
© § ¦ ìëàå
²© ¨ § àîè ¥½ ¨ õ÷L-ìëa
¤´¤ ¨ § Bൠäàîè À̈ ¥ § ´ äîäáa
¨¥§¦
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« ‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ »ÈÈ¿ àåää
−¦ © Lôpä
¤¬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § ýåýéì
®¨Ÿ «© ´øLà
¤ £ íéîìMä
−¦ ¨ § © çáæ ©¬¤
:äénòî
¨ «¤ © «¥
uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

Kixvd¦ § ¦ iM¦ ,sxUp ¨ § ¦ `le Ÿ § lk`p ¨ ¡ ¤ Fpi¥̀ éLéìMä

¦ ¦ § © íBia© la`
¨ £ .dtxU
¨ ¥ § oErh¨ llM¨ § íBia© çáfä © ¨ © øNaî © § ¦ øúBpäå
¨ © § (æé)
ElNd¨ © miWCwOd
¦ ¨ § ª © ilEqR
¥ § ztxUl © ¥ § ¦ aEzMd ¨© ¨ £ ,øúBpäå
wEaC¨ `Ed la` ¨ © § mr¦ waC ¥ ¨ Fpi`¥ didIW
¤ § ¦ ¤ aEzMd © § ¦ oi`¥ .éLéìMä
¨ © oipr ¦ ¦ § ©
mixWMd¦ ¥ § © zaxwdW
© ¨ § © ¤ FnM§ ,mFIA© didYW ¤§ ¦ ¤ xzFPd
¨ © iM¦ xn`i© Ÿ ,óøOz
¥ ¨ ¦ Làa ¥ ¨ mr¦ lk`ie
¥ ¨ ¥ § ,sxUp
¨ § ¦ iWilXd
¦ ¦ § © mFIl© xzFPd ¨ ©
gi dxez .mFIA© Faixwd¦ § © mFiA§ lk`p © ¡ ¤ `NWŸ ¤ ,gaGd © ¤ © xUAn© § ¦ (:ep migaf)
¦ ¨§ ¥ © Ecnl
EpizFAx § ¨ xaMW
¨ § ¤ ,dliNA
¨§© ©
aEzMd © ¨ .äàîè
¨ © fg` ¨ ¥ § äîäáa¨ ¥ § ¦ Bà (àë) iWilXd
¦ ¦ § © mFIA© W`A ¥ ¨ sxVi ¥ ¨ ¦ ,zxgOnE¨¢ ¨ ¦ ¨ © § EidY
oNdl) § ¦ miWFcw
¦ § zWxtA
© ¨ ¨ § aEzMd¨ © on¦
zvw¨ § xiMfde
¦ § ¦ § dxvw ¨¨ § KxC¤¤ milk`p
¦ ¨ ¡ ¤ (.dp migaf)¦ ¨ § Exn`W§ ¨ ¤ Edf¤ .xwAA ¤Ÿ © W`A ¥ ¨ iWilXd
¦ ¦ § © mFi cr© xzFPde§ ¨ © (e hi
s`© iM¦ ,oNkl ¨ ª § oiCd ¦ © `Ede§ ,mi`nHd ¦ ¥ § © ipXd
¦ ¥ © dliNA¨ § © © iM¦ ,cg` ¨ ¤ dlile
¨ § © § mini ¦ ¨ ipWl
¥§ ¦ mini ¦ ¨ ipXn
¥ § ¦ x`XIX¥ ¨ ¦ ¤ dn© lMW ¨ ¤ ,sxVi
¥¨ ¦
‫הפ‬ ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫כב‬ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé
−¨Ÿ § øaãéå
¬¥ © § © (áë)

¯Bz ·¯z
«¿ Ïk» ¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫כג‬ áNëå ¤ ¥¹ ¨ øîàì
¤ ²¤ § øBL¬ áìç-ìk Ÿ ® ¥ ìàøNé
−¥ ¨ § ¦ éða-ìà
¬¥ § ¤ øac
²¥ © (âë)
:ÔeÏÎÈ˙
¿ ≈ ‡Ï» ‡fÚÂ
»ƒ¿ ¯n‡Â
»ƒ¿
«¥ Ÿ àì
:eìëàú Ÿ ¬ æòå̈
−¥

ÏÎÏ
»¿ „·Ú˙È
≈¬¿ƒ ‡¯È·z
» ƒ¿ ·¯˙e
«¿ ‡ÏÈ·
» ƒ¿ ·¯˙e
«¿ ‫כד‬ äëàìî-ìëì
®¨ ¨ § ¨ § äNòé ¨½ ¥ § áìçå
−¤ ¨ «¥ äôøè ¤ ´ ¥ § Æäìáð
¨ ¥ § áìçå
¤ ³¥ § (ãë)
:dpÏÎÈ˙
≈À¿ ≈ ‡Ï» ÏÎÈÓe
« ≈ ‡z„·Ú
» ¿ƒƒ
«ª § Ÿ « àì
:eäìëàú Ÿ ¬ ìëàå
Ÿ− ¨ §
,‫אכלוֹ‬
ָ ֲ ‫שׁאם‬ ִ ֶ ,‫חלב‬
ֶ ֵ ‫וּטרפה ְ ָויחוּל ַעל ִאסּוּר‬
ָ ֵ ְ ‫ְנבלה‬
ֵָ ֵ ִ ְ ‫ ת"כ( ָבּא‬,‫ ∑ )פסחים כג‬‰Î‡ÏÓŒÏÎÏ
‫ולמּד ַעל‬ » »¿ »¿ ‰NÚÈ ∆ »≈£ i"yx
‫ ֵאין ִאסּוּר‬:‫תּאמר‬
ַ ֹ ‫ולא‬
ֹ ְ ,‫נבלה‬
ָ ֵ ְ ‫יתחיּב ַאף ַעל ָלאו ֶשׁל‬
ֵַ ְ ִ ‡Ï
… Ï·… »¿ .‫נבלוֹת‬ ֵ ְ ‫טמאת‬
ַ ְ ֻ ‫מטמּא‬
ֵ ַ ְ ‫שׁאינוֹ‬ ֵ ֶ ,‫החלב‬
ֵֶַ
.‫ָחל ַעל ִאסּוּר‬ ‫ ָיבוֹא ִאסּוּר‬:‫תּוֹרה‬ ָ ‫אמרה‬ ָ ְ ָ (‫ ∑ )חולין פרק גיד הנשה‬e‰Ï·˙
À¿ …
Ècƒ ‡¯ÈÚa
» ƒ¿ ÔÓƒ ‡a¯z
»¿« ÏeÎÈ„
≈¿ Ïk» ȯ‡
≈¬ ‫כה‬ áéø÷é
¬ ¦ § © øLà
¤̧ £ äîäaä-ïî
¨½ ¥ § ¸© ¦ áìç ¤ ¥½ ìëà-ìk
´ ¥ Ÿ ¨ ék¦µ (äë)
‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡a¯˜
»»¿À dpÓ
«ƒ Ôe·¯˜È
¿»¿
:dnÚÓ
««≈ ÏeÎÈ˙≈ È„ƒ úìëàä
¤ −¤ Ÿ «¨ Lôp䤬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § ýåýéì
®¨Ÿ «© äMà −¤ ¦ äpnî
¨ ²¤ ¦
:äénòî
¨ «¤ © «¥

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

.lk`Y¥ ¨ ¥ Dnvr ¨ § © `idW ¦ ¤ `l Ÿ EpizFaWFn

¥ § lkA¨ § mlFrl ¨ § lnxke ¤ § © § ilwe§ ¦ ¨ lk`e
© ¨ § DA¨ rbp © ¨ m`¦ dxFdh¨ § dndA ¨ ¥ § zlapA
© §¦§
xW` ¤ £ dndAd ¨ ¥ § © on¦ alg ¤ ¥ lM¨ xq`W © ¨ ¤ éôìe ¦§ ziaA ¥ § oAxTd ¨ § ¨ © `iaPW ¦ ¨ ¤ mFId© mvr ¤ ¤ cr© zFzixMd ¦ § © oipre
© § ¦ § .dGd
¤ © zxMd
¥ ¨ © aIg
¨ © miWcẅ
¦ ¨
oiOd ¦ © on¦ `l Ÿ ,DpiOn ¨ ¦ ¦ oAxTd ¨ § ¨ © `iaï ¦ o`Mn ¨ ¦ xq`i ¥ ¨ ¥ `l Ÿ oAxw¨ § ¨ oi`¥ m`e ¦ § ,dxigAd¨ ¦ § © ¨ © § zFixr
(hk gi oNdl) ¨ £ zWxtA
© ¨ ¨ § FzF` x`a` ¥ ¨£
zrCd © © © lr© dlri ¤ £ © `OWe ¨ ¤ § ,axwzi ¥ ¨ § ¦ `NW Ÿ ¤ cr© Elk`z § Ÿ `l" Ÿ xn` © ¨ `l Ÿ iM¦ ,Kli`ë ¨ ¥ ak dxez .d"rA© ¤§
oinM ¦ § EaWgi § ¨ ¥ dtxHde ¨ ¥ § © § dlaPd ¨ ¥ § © iM¦ xnFl © la`¨ £ ,"mkidl` ¤ ¥ Ÿ ¡ oAxw © § ¨ z`¤ mk`iad ¤£ ¦£ äîäaä
¨ ¥ § © ïî¦ áìç ¤ ¥ ìëà ¥ Ÿ ìk¨ ék¦ (äë)
xiMfdl ¦ § © § Kxvd © § ª ,EPOn ¤ ¦ axwzi ¥ ¨ § ¦ `NW Ÿ ¤ .calA© § ¦ dGd ¤ © mFId© mvr ¤ ¤ cr© `Ed xEQ`d̈ ¦ okYi
¥ ¨ ¦ `lŸ .äpnî
¨ ¤ ¦ áéø÷é ¦ § © øLà
¤£
(ck wEqtA) ¨ § xn`PW © ¡ ¤ ¤ Edfe ¤ § ,xEq`¨ `dIW ¥§¤ ,"dGd ¤ © mFId© mvr ¤ ¤ cr" © WExR¥ la£̀ ¨ Dnvr ¦ ¤ äîäaä
¨ § © `idW ¨ ¥ § © ïî¦ FWExR¥ didIW
¤§¦¤
zxkA ¥ ¨ § EidIW § ¦ ¤ ,eäìëàú ª § Ÿ àì Ÿ ìëàå Ÿ ¨§ `iadl ¦ ¨ § ElkEYWM § ¤ § oAxTd ¨ § ¨ © E`iaYW ¦ ¨ ¤ aEzMd ¨ © iM¦ ,oiNgd ¦ ª © z`¥ `ivFdlE ¦ § ,oAxẅ ¨ §
xq`i
Ÿ ¡ ¤ axTd ¥ ¨ © oiOd ¦ © lM¨ iM¦ ,alg ¤ ¥ lM¨ x`WM ¨ § ¦ oAxTd
¨ § ¨ © didIW ¤ § ¦ ¤ icM ¥ § ,mrh © © `Ede§ ,FzF` mzq¨ § (fi b lirl) ¥ § `xwIe ¨ § ¦ © xcqA ¤ ¥ § xq` © ¨ xaM ¨§
xn`e © ¨ § .EPOn ¤ ¦ zFtxHde ¥ § © § zFlaPd ¥ § © ENt`e ¦ £© "mFId" © didIW ¤ § ¦ ¤ okYie ¥ ¨ ¦ § .dWcg ¨ ¨ £ dgpn ¨§ ¦ o`M¨ mbe © § ,xEIWe ¦ § i`pY © § mW ¨ oi`e ¥ § alg ¤ ¥ lM̈
oi`W ¥ ¤ xnFl © ,äëàìî¨ ¨ § ìëì ¨ § äNòé ¤ ¨ ¥ (mW)¨ mFi cr© dGd ¤ © mFId© mvr ¤ ¤ cr© ,KWnp ¨ § ¦ ,fre
¥ § aUke ¤ ¤ § xFW alg ¤ ¥ lM¨ dNgY ¨ ¦ § xq` © ¨
:zFlapA ¥ § ¦ xn`i © Ÿ iM¦ ,zFlap ¥ § z`nh © § ª FA .mkidl`¤ ¥ Ÿ ¡ oAxw © § ¨ z`¤ mk`iad ¤£ ¦£ xEQ`A ¦ § dtxHde ¨ ¥ § © § dlaPd ¨ ¥ § © alg ¤ ¥ xq`e§ © ¨
algaE¤ ¥ © ,(g `i oNdl) ¨ © § ErBz ¨ ¦ `l Ÿ mzlapaE ¨¨§¦§ äîäaä
¨ ¥ § © ïî¦ WExRW ¥ ¤ dxEnBd ¨ § © äéàøäå ¨¨ §¨ § .mXl ¥ © zFpAxw ¨ § ¨ opi`e
¨ ¥ § ,(ck wEqtA) ¨ § algd¤¥ ©
lM¨ EPOn ¤ ¦ EUrie £ © § FA ErbIW § ¦ ¤ xn`i © Ÿ odNW ¤¨¤ oiOd¦ © on¦ ,äpnî ¨ ¤ ¦ áéø÷é ¦ § © øLà ¤£ mlFr
¨ zTg © ª :(fi b lirl) ¥ § mW ¨ xn`W © ¨ ¤ ãBòå§
.dk`ln¨ ¨ § :(h fk oNdl)
¨ © § oikxrA ¦ ¨ £ © xn`p © ¡ ¤ oM¥ iM¦ ,axTd ¥¨© `le
Ÿ § ,mkizaWFn¤ ¥Ÿ § lkAŸ § mkizxcl¤ ¥Ÿ Ÿ §
,calA © § ¦ zFpAxTA ¨ § ¨ © algd ¤ ¥ © xEq`¨ did ¨ ¨ íàå ¦§ oAxw
¨ § ¨ dPOn ¨ ¤ ¦ Eaixwi ¦ § © xW` ¤ £ dndA ¨ ¥ § m`e§ ¦ lkA"
Ÿ § zFpAxTd¨ § ¨ © ipipr ¥ ¨ § ¦ lkA ¨ § `vOi ¥ ¨¦
`l Ÿ alg ¤ ¥ lM" ¨ FA xnFl © Kxvd © § ª dOl̈ ¨ ,Wcw ¤ Ÿ didi¤ § ¦ 'dl© EPOn ¤ ¦ oYi ¥ ¦ xW` ¤ £ lM Ÿ 'dl© ¨ § ¦ © dPdM
(g gi xAcOA) ¨ ª § zFpYnaE § © § ."mkizaWFn ¤ ¥Ÿ §
xakE ¨ § (fi b) `xwIe ¨ § ¦ © zWxtA © ¨ ¨ § mW ¨ "Elk`z ¥ Ÿ oAxw
¨ § ¨ DpiOn ¨ ¦ ¦ oiaixwOW ¦ ¦ § © ¤ dndA ¨ ¥ § :FWExtE ¥ `le
Ÿ § ,zFAx© minrR ¦ ¨ § "mlFr ¨ wgl" ¨ § xn` © ¨
,gFgip
© ¦ gixl
© ¥ § gAfOd © ¥ § ¦ © lr© dlrIW ¤ £ © ¤ dEv ¨¦ xW`¤ £ d`nh ¨ ¥ § dndA ¨ ¥ § lM¨ m`e ¦ § :Kke ¨ § .'dl© oi`W
¥ ¤ ipRn ¥ § ¦ ,"mkizaWFn ¤ ¥Ÿ § lkA"
Ÿ § xiMfd ¦§¦
xidfd ¦ § ¦ `l Ÿ dOle ¨ ¨ § ,'d dX` ¥ ¦ lk`p © Ÿ Ki`e§ ¥ ,(`i wEqR¨ mW) ¨ 'dl © oAxw
¨ § ¨ dPOn ¨ ¤ ¦ Eaixwi ¦ § © `l Ÿ ,EpizFaWFn
¥ § lkA ¨ § mlFr ¨ zTg © ª zFpAxTd ¨ §¨©
on¦ zFilMd ¨ § © iYWaE ¥ § ¦ caMd ¥ ¨ © zxzFiA ¤ ¤ § mB© d`nHd
¨ ¥ § © dndAd ¨ ¥ § © on¦ :WExtA ¥ § xn`i © Ÿ .'d xgai © § ¦ xW` ¤ £ mFwOaE ¨ © oMWOA ¨ § ¦ © wx©
xiMfdl ¦ § © § Kxvd © § ª dOl ¨ ¨ ,cFre§ .zFpAxTd ¨ §¨© Wxtd ¥ § ¤ oi`e ¥ § .DpiOn ¨ ¦ ¦ oiaixwn ¦ ¦ § © oi`W ¥ ¤ :wEqRA ¨ © WAYWOd ¥ © § ¦ © Lipir ¤ ¥ xEri ¥ © § ìàå ©§
© ¨ © iM¦ ,æòå
rEcIA ¥ ¨ áNëå ¤ ¤ § øBL (bk wEqtA) ¨§ miAx ¦ © oFWlA § ¦ xiMfOW ¦ § © ¤ oiA¥ wENg¦ mEWe§ Elk`z§ Ÿ `l Ÿ lnxke ¤ § © § ilwe ¦ ¨ § mgle§ ¤¤
dOnE © ¦ .odn ¤ ¥ `N` ¨ ¤ oAxw ¨ § ¨ `iai ¦ ¨ `NW Ÿ ¤ oiaE
¥ "Eaixwi ¦ § © `l Ÿ xW`"e ¤ £ © "Eaixwi ¦ § © xW`" ¤ £ z`¤ mk`iad ¤ £ ¦ £ cr© dGd ¤ © mFId© mvr ¤ ¤ cr©
mixaC)¦ ¨ § oiWCwOd ¦ ¨ § ª © ilEqtA ¥ § ¦ aEzMd ¨ © xn`X © ¨ ¤ iM¦ ,"aixwi ¦ § © xW`" ¤ £ cigi ¦ ¨ oFWlA § ¦ xn`IW © Ÿ ¤ mkizxcl
¤ ¥ Ÿ Ÿ § mlFr ¨ zTg © ª mkidl` ¤ ¥ Ÿ ¡ oAxẅ © §
xiMfd ¦ § ¦ `le Ÿ § ,lk`z ¥ Ÿ `l Ÿ FnC¨ z`¤ wx© :(bk eh oke
¥ § .dPOn ¨ ¤ ¦ mc` ¨ ¨ Eaixwi ¦ § © xW` ¤ £ :FWExR¥ Wcgd ¨ ¨ ¤ iM¦ ,(ci bk oNdl) ¨ © § mkizaWn¤ ¥Ÿ § Ÿ §
lkA
FnFwnl § ¦ mFwOd ¨ © ipriBi
¦ ¥ ¦© ,algd¤¥ © dndAd
¨ ¥ § © on¦ zEni¨ ike ¦ § :(hl `i oNdl) ¨ © § xn` © ¨ ¨ § ¨ mFwn
b"t dlxr) ¨ lkA ¨ § dxFYd ¨ © on¦ xEq`¨
ek dxez .EPWxt`e ¤ §¨£© ,lk`Pd
¨ ¡ ¤ © oiOd ¦ © ,dlk`l ¨ § ¨ § mkl ¤ ¨ `id¦ xW£̀ ¤ mgl¤ ¤ lk`p © Ÿ `NW Ÿ ¤ aEzMd ¨ © xn` © ¨ iM¦ ,(h"n
 ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy ‫ופ‬
ÔBÎÈ·˙BÓ
≈»¿ ÏÎa
… ¿ ÔeÏÎÈ˙
¿ ≈ ‡Ï» ‡Óc
» ¿ ÏÎÂ
»¿‫כו‬ óBòì
− ¨ íëéúáLBî
®¤ ¥ Ÿ « § « ìëa
Ÿ − § eìëàú
½ § Ÿ « àì
Ÿ ´ Æíc-ìëå
¨ ¨ § (åë)
:‡¯ÈÚ·„Â
» ƒ¿ƒ¿ ‡ÙBÚc
» ¿
:äîäaìå
«¨ ¥ § © §
‫קדּוּשׁין‬
ִ ִ ‫וּבמסּכת‬
ֶ ֶ ַ ְ .‫מוֹשׁבוֹת‬ָ ‫בּכל‬ ָ ְ ‫נוֹהגת‬
ֶ ֶ ,‫קרקע‬
ַ ְ ַ ‫חוֹבת‬ַ .‫וחגבים‬
ִ ָ ֲ ַ ‫דּגים‬
ִ ָ ‫לדם‬ ∑ ‰Ó‰aÏÂ
ַ ְ ‫פּרט‬
ְָ »≈¿«¿ ÛBÚÏ» £ i"yx
(‫)שם ס‬
.‫לוֹמר‬
ַ ‫הצר‬ ַ ְ ֻ ‫למּה‬
ָ ָ ‫מפרשׁ‬
ֵ ָ ְ (‫בּפרק ִראשׁוֹן )דף לז‬ֶֶ ְ ‫ואינהּ‬
ָ ֵ ְ ‫חוֹבת ַהגּוּף‬
ַ ‫שׁהיא‬ ִ ְ ∑ ÌÎÈ˙·LBÓ
ִ ֶ ‫לפי‬ ∆ ≈… ¿ ÏÎa …¿
ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ ‡Ó„
» ¿ Ïk» ÏeÎÈ˙≈ È„ƒ ‡L‡
»»¬ Ïk» ‫כז‬ Lôpä
¤¬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § íc-ìk
®¨ ¨ ìëàz-øLà
´ © Ÿ ¤ £ Lôð-ìk̈
¤ −¤ (æë)
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« ‡L‡
»»¬
:äénòî
¨ «¤ © «¥ àåää
−¦ ©

:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫כח‬ Ÿ « ¥ äLî-ìà
:øîàl ¬¤ −¨Ÿ § øaãéå
¤ ýåýé ¬¥ © § © (çë)

˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ ¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫כט‬ çáæ-úà º¦ § © © øîàì
©³¤ ¤ áéø÷nä Ÿ ® ¥ ìàøNé−¥ ¨ § ¦ éða-ìà
¬¥ § ¤ øac ²¥ © (èë)
da¯˜
≈»¿À ˙È» È˙ÈÈ
ƒ¿« »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ«¿ƒ
:ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎpÓ «¿ƒƒ »ÈÈ¿ Ì„˜Ï
»√» çáfî −¨Ÿ «© Bðaø÷-úà
©¬¤ ¦ ýåýéì ² ¨ § ¨ ¤ àéáé ¨½Ÿ «© ÆåéîìL
¯¦ ¨ ýåýéì ¨¨ §
:åéîìL
«¨ ¨ §

ÏÚ« ‡a¯z
»¿« ˙È» »ÈÈ„
¿« ‡ia¯˜
»«»¿À ˙È» Ôe˙È˙
¿« ȉB„È
ƒ ¿‫ל‬ -ìò© áìçä-úà
¤ ³¥ © ¤ ýåýé
®¨Ÿ § éMà ´¥ ¦ úà −¥ äðéàéáz
¨ ¤½ ¦ § åéãé̈
´ ¨ (ì)
‡Óe¯‡
» ¬ d˙È≈» ‡Ó¯‡Ï
» »¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» dp˙ÈÈ
≈ƒ¿« ‡È„Á
»¿∆
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ éðôì
¬¥ § ¦ äôeðz
−¨ § Búà
² Ÿ ó éðäì
¬ ¦ ¨ § äæçä
¤À ¨ «¤ úà
´ ¥ epàéáé
¤½ ¦ § Æäæçä
¤ ¨ «¤
:ýåýé
«¨Ÿ §
‫עלֿהחזוֹת‬
ָ ֶ ַ ‫אתֿהחלבים‬
ִ ָ ֲ ַ ֶ ‫"ויּשׂימוּ‬ ִ ָ ַ :(‫שׁנּאמר )שם ט כ‬ ַ ֱֶ ֶ ‫הבּעלים‬
ִ ָ ְ ַ ‫שׁתּהא ַיד‬ֵ ְ ֶ (‫' ∑ )מנחות ס"א‬B‚¿‰ȇȷz
» ∆ ƒ¿ ÂÈ„È »»£ i"yx
‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫שׁשּׁלשׁה‬
ָ ֹ ְ ֶ ,‫למדנוּ‬ ְ ַ ָ ."‫המּזבּחה‬
ָ ֵ ְ ִ ַ ‫החלבים‬ ִ ָ ֲ ַ ‫ַויּקטר‬
ֵ ְַ ‫מלּמטּה‬
ָ ַ ְ ִ ‫כּהן‬
ֵ ֹ ‫ ְ ַויד‬,‫נתוּנין ָבּהּ‬
ִ ְ ‫והחזוֹת‬ ָ ֶ ְ ‫והחלב‬
ֶ ֵ ַ ְ ‫מלמעלה‬
ְְַָ ִ
∆≈« ∆ .(‫בּ'מנחוֹת' )דף סב‬
·ÏÁ‰Œ˙‡ ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬ ָֹ ְ ‫זקוּקין ָלהּ; ָכּ‬ ִ ְ ‫"אתֿהחלב‬
ֶ ֵ ַ ֶ ?‫האשּׁים‬ ִ ִ ָ ‫וּמה ֵהן‬ ַ ∑ '‰ ÈM‡ ≈ ƒ ˙‡≈ .‫וּמניפן‬ָ ְִ
‫להניף‬
ִ ָ ְ ?‫מביא‬ ִ ֵ ‫למּה‬ ָ ָ ‫החזה‬ֶ ָ ֶ ‫ואת‬ ֶ ְ ∑ ep‡È·È
∆ ƒ¿ ‰ÊÁ‰ŒÏÚ
∆»∆ « ‫המּטבּחים‬
ִ ַ ָ ְ ִ ַ ‫מבּית‬ ֵ ִ ‫כּשׁמּביאוֹ‬ ∆ ƒ¿ ."‫עלֿהחזה‬
ִ ְ ֶ ְ ∑ ep‡È·È ֶָ ֶ ַ
‫לפי‬
ִ ְ .‫האשּׁים‬ִ ִ ָ ‫שׁיּהא הוּא ִמן‬ ֵ ְ ֶ ‫ולא‬ ֹ ְ ,‫מביאוֹ‬ ִ ֵ ‫אוֹתוֹ הוּא‬ ,‫המּניף‬
ִ ֵ ַ ‫הכּהן‬
ֵ ֹ ַ ‫ליד‬ ַ ְ ‫וּכשׁנּוֹתנוֹ‬
ְ ֶ ְ ,‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫החלב ַעל‬ ֶ ֵ ַ ‫נוֹתן‬
ֵ
‫ ָיכוֹל‬,"‫החזה‬ֶ ָ ֶ ‫אתֿהחלב ַעל‬
ֶ ֵ ַ ֶ '‫אשּׁי ה‬ ֵ ִ ‫"את‬ ֵ :‫שׁנּאמר‬
ַ ֱֶ ֶ ‫האמוּר‬ ָ ָ ‫וזהוּ‬ ֶ ְ .‫למטּה‬ ָ ַ ְ ‫והחלב‬
ֶ ֵ ַ ְ ‫למעלה‬
ָ ְ ַ ְ ‫החזה‬ֶ ָ ֶ ‫ִנמצא‬
ְָ
‫החזה‬
ֶ ָ ֶ ‫"את‬ ֵ :‫נאמר‬ ַ ֱ ֶ ‫לכ‬ ָ ְ ,‫לאשּׁים‬ ִ ִ ָ ‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫שׁיּהא ַאף‬ ְֵֶ ‫התּנוּפה‬
ָ ְ ַ ‫וחזה‬ ָ ְ ַ ‫ "שׁוֹק‬:(‫אחר )לקמן י‬
ֵ ֲ ַ ‫התּרוּמה‬ ֵ ַ ‫בּמקוֹם‬ ְָ
."'‫להניף ְוגוֹ‬ ְִָ ‫התּנוּפה‬
ָ ְ ַ ‫וּלאחר‬ ַ ַ ְ ;"'‫להניף ְוגוֹ‬ ִ ָ ְ ‫החלבים ָ ִיביאוּ‬
ִ ָ ֲ ַ ‫אשּׁי‬ֵ ִ ‫ַעל‬
‫וזהוּ‬ֶ ְ ,‫למטּה‬
ָ ַ ְ ‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫ונמצא‬ָ ְ ִ ְ ,‫המּקטיר‬
ִ ְ ַ ַ ‫לכּהן‬ֵ ֹ ַ ‫נוֹתנוֹ‬
ְ
ȉÈÂ
≈ ƒ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡a¯z
»¿« ˙È» ‡‰k
»¬« ˜qÈÂ
≈«¿‫לא‬ ¤½ ¨ «¤ Æäéäå
äæçä ¨ ¨ § äçaænä
¨ ®¥ § ¦ © áìçä-úà
¤ −¥ © ¤ ïäkä ²¥ Ÿ © øéè÷äå
¯¦ § ¦ § (àì)
:ȉB·ÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ Ô¯‰‡Ï
… ¬«¿ ‡È„Á
»¿∆
:åéðáìe Ÿ − £ «© §
«¨ ¨ § ïøäàì
‫נאכל ְבּעוֹד‬
ָ ֱ ֶ ‫הבּשׂר‬
ָ ָ ַ ‫שׁאין‬
ֵ ֶ ‫למדנוּ‬
ְַָ (‫)ת"כ‬ ,"‫לאהרן‬
ֹ ֲ ַ ְ ‫החזה‬
ֶ ָ ֶ ‫"והיה‬ ָ ַ ַ ְ ∑ ·ÏÁ‰Œ˙‡
ָ ָ ְ ‫ואחרֿכּ‬ ∆≈« ∆ Ô‰k‰
≈… « ¯È˘‰Â
ƒ ¿ƒ¿£ i"yx
.‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫למטּה ִמן‬
ָ ַ ְ ‫שׁהאמוּרים‬
ִ ֵֶָ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

dn© WxclŸ § ¦ ,FCal © § dfgA

¤ ¨ ¤ dtEpY
¨ § xiMfd ¦§¦ iptA
¥ § ¦ mtipie
¥ ¦ ¦ xfgi
Ÿ § © oM¥ ixg`
¥ £ © iM¦ ,dtEpY
¨ § ¤ § ¦ © .äæçä
d`xPd ¤ ¨ ¤ ìò© áìçä ¤ ¥ © úठ(ì)
cg`
¨ ¤ xIYWpe § § ¦ :(o`M¨ k"z) Exn`X
¥ © § ¦ § E`nhp § ¨ ¤ .mnvr
¨ § © ,hWR¨ § KxC ¤ ¤ lr© dGd ¤ © aEzMd¨ © on¦
cEnlY§ © ,dtEpY
¨ § oErh¨ `EdW ¤ oiPn
¦ © ¦ mdn ¤¥ ozFp
¥ didW ¨ ¨ ¤ (.aq zFgpn)
¨ § Exn` § ¨ eðéúBaøå
¥ ©§ `le
Ÿ § mialgd
¦ ¨ £ © mr¦ spEn ¨ `Ed dfgdW ¤¨ ¤ ¤
`l dxez .Fz` Ÿ sipdl¦ ¨ § dfg¤ ¨ xnFl
© milrAd
¦ ¨ § © ci© lr© mialgd ¦ ¨£© z`e¥ § :(`k h oNdl)
¨ © § xn`W© ¨ ¤ aEzMde¨ © § ,wFXd©
mYrclE
¨ § © § .odn ¤ ¥ dlrnl ¨ § © § wFWe§ dfge§¤¨ oxd`
Ÿ £ © sipd ¦ ¥ oinId¦ ¨ © wFW z`e ¥ § zFfgd ¨¤
‫זפ‬ ev zyxt - f - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` a"i iyily meil inei xeriy
‡˙eL¯Ù‡
» »¿« Ôezz¿ƒ ‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ˙ÈÂ
»¿‫לב‬ éçáfî
−¥ § ¦ ¦ ïäkì
®¥ Ÿ © äîeøú
−¨ § eðzz
¬ § ¦ ïéîiä
¦½ ¨ © ÷BL´ Æúàå
¥ § (áì)
:ÔBÎÈL„e˜
≈ ¿ ˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿
:íëéîìL
«¤ ¥ § ©
.‫ ֶשׁל ֶֶיר‬‫ ֶשׁהוּא ֹ ֶסב‬,‫האמצעי‬
ִ ָ ְ ֶ ָ ‫הפּרק‬
ֶ ֶ ַ ‫הראשׁ ַעד‬
ֹ ָ ‫הנּמכּרת ִעם‬
ֶ ֶ ְ ִ ַ ‫כּבּה‬
ָ ֻ ‫אר‬ ֶ ֶ ַ ‫˜ ∑ ִמן‬BL £
ְ ַ ‫הפּרק ֶשׁל‬ i"yx

‡a¯z
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ ‫לג‬ ´éðaî
¥§ ¦ áìçä-úàå
¤ −¥ © ¤ § íéîìMä ²¦ ¨ § © íc-úà
¯© ¤ áéø÷nä º¦ § © © (âì)
:˜ÏÁÏ
»√» ‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ȉz
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ Ô¯‰‡
… ¬« ÈaÓ
≈¿ƒ
:äðîì
«¨ ¨ § ïéîiä
−¦ ¨ © ÷BL¬ äéäú Ÿ ® £ «©
²¤ § «¦ Bì¯ ïøäà
‫זריקת‬
ַ ִ ְ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫טמא‬
ֵ ָ ‫יצא‬
ָ ָ ;‫חלביו‬
ָ ָ ֲ ‫וּלהקטיר‬ ָ ִ ְ ִ ‫ )פסחים נט( ִמי ֶשׁהוּא ָראוּי‬,'B‚¿ ÌcŒ˙‡
ִ ְ ַ ְ ‫לזריקתוֹ‬ « ∆ ·È¯˜n‰
ƒ¿«« £ i"yx
.‫בּבּשׂר‬
ָ ָ ַ ‫חוֹלק‬
ֵ ‫שׁאינוֹ‬ ֵ ֶ ,‫חלבים‬ ִ ָ ֲ ‫הקטר‬
ֵ ְ ֶ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫דּמים אוֹ‬ִָ

‡˜BL
» ˙È »¿ ‡˙eÓ¯‡„
» »¬ « ‡È„Á
»¿∆ ˙È» ȯ‡≈¬ ‫לד‬ äîeøzä
À̈ § © ÷BL´ | úàå ´ ¥ § äôeðzä¹̈ § © äæç-úà¥̧ £ ¤ Áék¦ (ãì)
˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ˙È·Ò
ƒ≈¿ ‡˙eL¯Ù‡„
» »¿« ¿
‡‰k
»¬« Ô¯‰‡Ï
… ¬«¿ ÔB‰˙È ¿» ˙È·‰ÈÂ
ƒ» ƒ ÔB‰ÈL„e˜
≈¿ ´ïzàå
¥ ¤ «¨ íäéîìL
®¤ ¥ § © éçáfî
−¥ § ¦ ¦ ìàøNé-éða
¥½ ¨ § ¦ «¥ § ´ úàî ¥ ¥ Æézç÷ì̈
¦ § ¸©
:χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ÌÏÚ
»» ÌȘÏ
»¿ƒ ȉB·ÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ éða
¬¥ § úàî −¥ ¥ íìBò-÷çì
¨½ ¨ § Æåéðáìe
¨ ¨ § ïäkä³¥ Ÿ © ïøäàì
Ÿ ¸ £ «© § íúà Â̈ Ÿ Â
:ìàøNé
«¥ ¨ § ¦
.‫וּמוֹריד‬
ִ ‫מעלה‬
ֶ ֲ ַ ,‫וּמביא‬
ִ ֵ ‫מוֹלי‬
ִ (‫)סוכה לז‬ ∑ ‰Óe¯z‰
» ¿« .‰Ùez‰
» ¿« £ i"yx
‡ia¯wÓ
»«»¿Àƒ ȉBa
ƒ ¿ ˙e·¯e ¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙e·¯¿ ‡c» ‫לה‬ ®¨Ÿ § éMàî
ýåýé −¥ ¦ «¥ åéða¨½ ¨ ´ © § ¦ Æïøäà
úçLîe Ÿ £ «© úçLî
³© § ¦ úàǽŸ (äì)
Ì„˜
»√ ‡LnLÏ
» »« ¿ ÔB‰˙È
¿» Ôe·¯˜È
¿»¿ Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿ »ÈÈc
¿«
:ÈÈ
»¿ :ýåýéì
«¨Ÿ «© ïäëì−¥ © § íú਽ Ÿ áéø÷ä
´ ¦ § ¦ ÆíBéa§

ÔB‰˙È
¿» Èa¯c
ƒ«¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ÔB‰Ï¿ ÔzÓÏ
«ƒ¿ »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« Ècƒ ‫לו‬ íúà
¨½ Ÿ ´BçLî§ ¨ ÆíBéa§ íäì¤À ¨ úúì
´ ¥ ¨ ýåýé¹̈Ÿ § äeö ¸¨ ¦ øLà¤Â £ Â(åì)
:ÔB‰È¯„Ï
≈»¿ ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa≈¿ ÔÓƒ
:íúøãì
«¨ Ÿ Ÿ « § íìBò
−¨ úwç ¬© ª ìàøNé
®¥ ¨ § ¦ éða
´ ¥ § úàî −¥ ¥
‡˙‡hÁÏe
» »«¿ ‡˙ÁÓÏ
»»¿ƒ¿ ‡˙ÏÚÏ
»»¬« ‡˙ȯB‡
»¿« ‡c» ‫לז‬ íLàìå
®¨ ¨ «¨ § úàhçìå ¨½ § ¦ © Æäìòì
−¨ © «© § äçðnì ¨ Ÿ «¨ äøBzä
À¨ © úàǽŸ (æì)
:‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎÏe
«¿ƒ¿ ‡ia¯˜Ïe
»«»¿À¿ ‡ÓL‡ÏÂ
»» ¬«¿
:íéîìMä
«¦ ¨ § © çáæìe ¦½ ¦ ©¸ §
©−¤ § íéàelnìå
.‫הכּהנּה‬
ָ ֻ ְ ַ ‫ ∑ ְליוֹם ִחנּוּ‬ÌȇelnÏÂ
ƒ ƒ«¿£ i"yx

‡ÓBÈa
» ¿ ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡¯eËa
» ¿ ‰LÓ
∆… ˙È»»ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ« Ècƒ ‫לח‬ ¹ Ÿ © íBéa
Búeö ¸ § éðéñ
®¨ ¦ ´øäa
© § äLî-úà
−¤ ²¨Ÿ § äeö
¤ ýåýé ¯¨ ¦ øLà
¤̧ £ (çì)
ÔB‰a¯˜
¿»¿À ˙È» ‡·¯˜Ï
»»»¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ˙È» d„wÙ„
≈¿« ƒ
:ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡¯a„Óa
»¿¿«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ −¨Ÿ «© íäéðaø÷-úà
ýåýéì ²¤ ¥ § § ¨ ¤ áéø÷ä쯦 § © § ìàøNé¥À ¨ § ¦ ´éða-úà
¥§ ¤
ô :éðéñ
«¨ ¦ øaãîa
¬© § ¦ §

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

§ ¦ § ,odiwECwce
EpWpe ¤ ¥ § ¦ § odihxtE
¤ ¥ ¨ § odizFllM
¤ ¥ ¨§ ,BçLî
§ ¨ íBéa§ iM¦ xn`
© ¨ mdxa`
¨ ¨ § © iAxe
¦ ©§ .íúBà
¨ BçLî
§ ¨ íBéa§ íäì
¤ ¨ úúì
¥ ¨ (åì)
`xwIe
¨ § ¦ © zFvn§ ¦ dPde
¥ ¦ § ,crFn
¥ ld`A
¤ Ÿ § odn
¤¥ mgNaE
¤ ¨ © xUAA
¨ ¨ © xzFPd
¨ © :oke
¥ § ,FgWn§ ¨ mFIn¦ FgWn§ ¨ mFiA§ 'd dEv ¨ ¦ xW`¤ £ :FxErW¦
.zFIpW
ª§ fl dxez .(al g oNdl)
¨© § zTg
© ª l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § z`n ¥ ¥ mdl¤ ¨ zzl ¥ ¨ mzF`
¨
'd dEv ¨ ¦ xW`
¤ £ :FxErW¦ hWRd ¨ § © KxC ¤ ¤ ìòå
©§ øäa© § äLî ¤ úठ'ä äeö ¨ ¦ øLà
¤ £ (çì) zrA¥ § ,BçLî § ¨ íBéa§ WExtE ¥ .mlFr¨
FzEv
Ÿ © mFiaE § ipiq
¨ ¦ xdA © § dWn ¤ z¤̀ (o`M¨ k"z) EpizFAx ¤ ¤ lr© .éðéñ
¥ © KxC ¨ ¦ ïäëì
¥ © § íúਠŸ áéø÷ä¦ § ¦ íBéa§ oke ¥ § ,dgiWOd
¨ ¦ § ©
aixwdl
¦ § © § ipiq
¨ ¦ xAcnA
© § ¦ § l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § z¤̀ ,ipiq
© ¦ xdA
© § dWnl
¤ § Exn`p
§ ¤ ¤ zFvOd
§ ¦ © lM¨ iM¦ .mliCad
¨ ¦ § ¦ xW`M¤ £ © `idd ¦ © zrA ¥ ¨ ,(dl wEqR)
¨
 ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` b"i iriax meil inei xeriy ‫חפ‬
ß 'a xc` b"i iriax mei ß

:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫א‬ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé ¬¥ © § © (à) ç
−¨Ÿ § øaãéå
‡iLe·Ï
»« ¿ ˙ÈÂ
»¿ dnÚ
≈ƒ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙È» ·¯˜
≈» ‫ב‬ úàå
−¥ § íéãâaä
½¦ ¨ § © Æúàå
¥ § Bzà
½ ¦ ´åéða-úàå
¨ ¨ ¤ § Æïøäà-úà
Ÿ £ «© ¤ ç÷³© (á)
˙ÈÂ
»¿ ‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡¯Bz
» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLÓ»¿ ƒ ˙ÈÂ
»¿
:‡i¯ÈhÙ„
»« ƒ« ¿ ‡lÒ
»« ˙ÈÂ
»¿ ÔȯÎc
ƒ¿ƒ Ôȯz
≈¿ íéìéàä
¦½ ¥ «¨ éðL
´ ¥ § Æúàå
¥ § úàhçäÀ̈ © «© øt´ © | úàå
´ ¥ § äçLnä
®¨ § ¦ © ïîL ¤ ´¤
:úBvnä
« © © ìñ ¬© úàå −¥ §
‫המּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫צוּאת‬
ַ ָ ַ ‫בּענין‬ ִ ֲ ָ ‫' ∑ ֵאלּוּ‬B‚¿ ˙‡hÁ‰
ַ ְ ִ ְ ‫האמוּרים‬ » «« ‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫נאמרה‬
ָ ְ ֶ ֶ ‫פּרשׁה זוֹ‬ ָ ָ ָ ∑ Ô¯‰‡Œ˙‡
… ¬« ∆ Á˜«£ i"yx
‫למּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫ועכשׁו ְבּיוֹם ִראשׁוֹן‬
ָ ְ ַ ְ ;(‫תּצוּה" )שמות כז‬
ֶ ַ ְ ‫בּ"ואתּה‬
ְַָ ִ .‫בּתּוֹרה‬
ָ ַ ‫וּמאחר‬
ָ ֻ ְ ‫מקדּם‬ ָ ְ ֻ ‫שׁאין‬ֵ ֶ ,‫המּשׁכּן‬
ָ ְ ִ ַ ‫הקמת‬
ַ ָ ֲ ‫קדם‬
ֶֹ
.‫מעשׂה‬
ֶ ֲ ַ ‫בּשׁעת‬ַ ְ ִ ‫וזרזוֹ‬ְ ֵ ְ ‫חזר‬
ַָ ¯t« ˙‡Â≈¿ .‫וּמשׁכהוּ‬
ֵ ְ ָ ‫בּדברים‬ ֶ ָ ∑ Ô¯‰‡Œ˙‡
ִ ָ ְ ִ ‫קחנּוּ‬ … ¬« ∆ Á˜«
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙Ï
«¿ƒ Lk
≈¿ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙ÈÂ
»¿‫ג‬ :ãòBî ¤ Ÿ ¬ çút-ìà
«¥ ìäà © −¤ ¤ ìä÷ä
®¥ § © äãòä-ìk
−¨ ¥ «¨ ¨ úàå
¬¥ § (â)
.‫המרבּה‬
ֶ ֻ ְ ַ ‫מעט ֶאת‬
ָ ֻ ‫שׁהחזיק‬
ִ ֱ ֶ ֶ ‫המּקוֹמוֹת‬ ָ ֶ ‫„ ∑ ֶזה‬ÚBÓ
ְ ַ ‫אחד ִמן‬ ≈ ω‡
∆… Á˙tŒÏ‡
«∆ ∆ ω˜‰
≈ ¿« £ i"yx

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

xn`X
© ¨ ¤ dnA © § dUrn¤ £ © zrWA© § ¦ FzF` fxfl ¥¨ § FnEgzA § ¦ ,xdd ¨ ¨ iptNn ¥ § ¦ ¦ ipiq © ¦ xAcnA © §¦ § mi`ENOA
¦ ¦ © dEv ¨ ¦ iM¦ ,'dl© mdipAxw ¤ ¥ § § ¨ z¤̀
xW`¤ £ xaCd ¨ ¨ © dfe¤ § :(` hk zFnW) ¨ ¦ § ¦ Fl
§ dNgYn xn`W
© ¨ ¤ FnM§ ,crFn ¥ ld` ¤ Ÿ mWe ¨ § ,Fl aFxwe§ ¨ dEve
¨ ¦ § ,z`Hge ¨ © § dlFrA ¨ § oke ¥ § ipiq © ¦ xdA © §
,'Fbe§ il¦ odkl
¥ © § mz` ¨ Ÿ WCwl¥ © § mdl
¤ ¨ dUrY¤ £© dWn¤ l`¤ `xwIe ¨ § ¦ © :(` ` lirl) ¥ § oiprd¨ § ¦ ¨ zNgzA © ¦ § ¦ xAcnA
© § ¦ § minlXd ¦ ¨ § © igafaE ¥ § ¦ § mW`e ¨ ¨ § dgpnA ¨§ ¦ §
ìk¨ úàå ¥ § (`Ad ¨ © o`kA
¨ © wEqRA) ¨ § Fl siqFde ¦ § ricFd
© ¦ ,crFn ¥ ld`n ¤ Ÿ ¥ eil` ¨ ¥ 'd xAcie ¥ ©§ © .crFn ¥ ld`A ¤ Ÿ § ipiq © ¦
,ãòBî
¥ ìäà
¤ Ÿ çút
© ¤ ìठìä÷ä
¥ § © äãòä̈
¨¥ ` dxez .crFn ¥ ld` ¤ Ÿ mFwn§ dYr ¨ © EpzF` ¨ ¤ © mFwOA
:dGd ¨ © ,ipiq ¨ ¦ xdA © § mrh © © iM¦ ïëzéå ¥ ¨¦§
mXdW ¥ © ¤ ErcIW § ¥ ¤ ,mNM ¨ ª cnrnA © £ © § dUrIW ¤ £© ¤ dxn`p
¨ § ¤ ¤ Ff dWxR ¨ ¨ ¨ .ïøäà Ÿ £ © úठç÷© (á) ld`A
¤ Ÿ § `Ede§ ,ipiq © ¦ xd© iptl ¥§ ¦
.FrxfaE § © § oxd`AŸ £ © § xgA © ¨ KxAzi ©¨ § ¦ ,oMWOd
¨ § ¦ © znwd © ¨ £ mcw ¤ Ÿ mini ¦ ¨ zraW ©§ ¦ xdA
© § dIUrd ¨ ª £ ¨ cinY ¦ ¨ zlr © Ÿ oke ¥ § ,crFn ¥
¤ ¤ § ¦ dWn
zk`lnA ¤ dEhvp ¨ © § ¦ xWId ¨ ¨ © KxC ¤ ¤ ìòå ©§ oFWl§ .dxFYA ¨ © xg`nE ¨ ª § mCwn ¨ § ª oi`W ¥ ¤ ,WOn ¨ © xdA ¨ ¨ EPpi` ¤ ¥ iM¦ ,(e gk xAcOA) ¨ § ¦ © ipiq © ¦
,lbrd¤ ¥ ¨ dUrnl ¥ £ © § mcw ¤ Ÿ oMWOd ¨ § ¦ © .miIg ¦ © midl` ¦ Ÿ ¡ ixaC ¥ § ¦ Ktdp Ÿ £ © dOle ¨ ¨ § .i"Xx ¦ © wx© DA¨ Eligzd ¦ § ¦ `l Ÿ cinY ¦ ¨ zlFr © iM¦
`Ed KExA¨ WFcTd ¨ © Fl dSxzPWkE ¨ ©§ ¦¤ § Wcgd ¤ Ÿ © mFiA§ zWxtA © ¨ ¨ § dEv ¨ ¦ iM¦ ,cFre§ dUrY
¤ £ © xW` ¤ £ dfe ¤ § :aizkC ¦ § ¦ ,crFn ¥ ld`A ¤Ÿ §
rci © ¨ mkFzA
¨ § FzpikW ¨ ¦ § dxWIW ¤ § © ¤ Fgihade§ ¦ § ¦ oMWOd
¨ § ¦ © znwd © ¨ £ lkA ¨ § (ehÎ` n zFnW) § oFW`xd ¦¨ ErqIe§ ¦ © :oke ¥ § ,(gl hk zFnW) § 'Fbe§ gAfOd © ¥ § ¦ © lr©
DnFwnA
¨ § ¦ oMWOd ¨ § ¦ © zevOW © § ¦ ¤ Fnvrn § ©¥ ,mNM ¨ ª zgiWnaE
© ¦ § ¦ eipaE ¨ ¨ oxd` Ÿ £ © zWialaE © ¦ § ¦ zaW¤ ¤ mkl ¤ ¨ ax© :oke ¥ § ,(bl i xAcOA) ¨ § ¦ © 'd xdn © ¥
FnM§ ,dilr ¨ ¤ ¨ l`xUil ¥ ¨ § ¦ § dEve ¨ ¦ § ,zcnFr ¤¤ ,dnwdd
¨ ¨ £ © oiprA© § ¦ § dWn ¤ dUrn ¥ £ © mW ¨ xRqe§ ¥ ¦ .(e ` mixaC) ¦ ¨ § dGd ¤ © xdA ¨¨
.(` dl mW) ¨ ¥ § © © zWxtA
ldwIe © ¨ ¨ § iYWxRW ¦ § ©¥ ¤ cr© xaC ¨ ¨ eipaE ¨ ¨ oxd`A Ÿ £ © § xiMfd ¦ § ¦ `le§ Ÿ iptl
¥ § ¦ Epg¨ l`xUi ¥ ¨ § ¦ iM¦ ,dN` ¤ ¥ lkA ¨ § íòhäå ©©©§
Fl xn`p © ¡ ¤ dk`lOd ¨ ¨ § © EnilWdW ¦ § ¦ ¤ ixg`e§ ¥£ © cg`¨ ¤ oipr ¨ § ¦ Wixtd ¦ § ¦ Ki`e ¥ § ,dGd ¤ © mFwOd ¨ © aizkC¦ § ¦ ,Fl aFxwA ¨ § ipiq © ¦ xd©
cg`A¨ ¤ § oFW`xd ¦ ¨ Wcgd ¤ Ÿ © mFiA§ :zWxR̈ © ¨ .mCwOd¨ § ª © xg`e ¥ ¥ § ,zFIWxR ¦ ¨ ¨ iYWA ¥ § ¦ ,xdd¨ ¨ cbp ¤ ¤ l`xUi ¥ ¨ § ¦ mW ¨ ogIe © ¦ © :(a hi zFnW) §

mW)¨ crFn ¥ ld` ¤ Ÿ oMWn © § ¦ z`¤ miwY ¦ ¨ Wcgl ¤Ÿ © © ¨ £ © dEhvp

znwdA ¨ © § ¦ iM¦ xn`PW © Ÿ ¤ oFkPd ¨ © ìáà ¨£ xAcnl
© § ¦ § mXn ¨ ¦ mrqp ¨ § ¨ cr© Ecnr § ¨ mWe§ ¨
oxd`
Ÿ £ © z`¤ Yaxwde ¨ § © § ¦ § :Fl xn`p © ¡ ¤ mWe ¨ § ,(a n ,FzF` miwde ¦ ¥ § ,xc`A ¨ £ © b"kA§ oMWOd ¨ § ¦ © Eniwde ¦ ¥ § crFn ¥ ld`¤ Ÿ EUr¨ dPde ¥ ¦ § .ox`R̈ ¨
rci © ¨ dPde
¥ ¦ § ,(ai wEqR¨ mW) ¨ 'Fbe§ eipA ¨ ¨ z`e ¤§ cIn
¨ ¦ Fcnrn ¨ £ © lr© oMWOd ¨ § ¦ © cnr © ¨ xW`ke§ ¤ £© Eligzd ¦ § ¦ mWe ¨ § ,FgxfnA ¨ § ¦ § xdd ¨ ¨ iptl ¥ § ¦ FzF`
mzAgaE
¨ ¨ ¦ § mzlrnA ¨ ¨ £ © § eipaE ¨ ¨ oxd` Ÿ £ © mBW ©¤ aWFi
¥ `EdW ¤ KxAzi © ¨ § ¦ mXd ¥ © Fl `xẅ ¨ EEhvp
© § ¦ zipXd ¦ ¥ © dpXaE ¨ ¨ © ,cinYd ¦ ¨ © zlFrA © §
mFiA§ Ffxfe § ¥ § xfg © ¨ eWkre ¨ § © § ,mFwOd ¨ © iptl ¥§ ¦ dUrn
¥ £ © lr© FzF` dEve ¨ ¦ § ,miaExMd ¦ § © KFzA§ ld`d ¤ Ÿ ¨ Ecinrde ¦ ¡ ¤ § milbCd ¦ ¨ § © lr©
.dUrn¤ £ © zrWaE © § ¦ mi`ENn ¦ ¦ lW ¤ oFW`x¦ dN`d
¤¥ ¨ zFIWxRd ¦ ¨¨ © lM¨ zFpAxTd ¨ §¨© .mrqpA¨ § ¨ § zFpgOd £© ©
`N` ¨ ¤ ,oxcqM ¨ § ¦ § zFIWxRd ¦ ¨ ¨ © lM¨ äpäå ¥¦§ dvx¨ ¨ iM¦ ,o`M¨ cr© `xwIe ¨ § ¦ © zNgYOW © ¦ § ¦ ¤ z`fŸ iM¦ o`kA ¨ § aEzMd ¨ © xn` © ¨ Cëéôìe ¨ ¦§
ld` ¤ Ÿ z`¤ oprd ¨ ¨ ¤ qkie © § © :miCwdW ¦ § ¦ ¤ zFpAxTd ¨ §¨© lM¨ dUrn ¥ £© FcOl § © l§ zFpAxTd ¨ § ¨ © lklE ¨ § dlrl ¨ Ÿ ¨ dxFYd ¨ ©
ipinW
¦ ¦ § mFiA§ `EdW ¤ ,(cl wEqR¨ mW) ¨ crFn ¥ iM¦ ,llM ¨ § odn ¤ ¥ aixwIW ¦ § © ¤ mcw ¤ Ÿ mdihRWnE¤ ¥ § § ¦ FzEvŸ © mFiA§ ipiq ¨ ¦ xdA © § mXd ¥ © dESW ¨¦ ¤
,(ipinW
¦ ¦ § Wix¥ k"zA) § EpizFAx ¥ © zrcM © © § mi`ENOl ¦ ¦ © dlFre
¨ § z`Hg ¨ © mi`ENOd ¦ ¦ © zFpAxwA § § ¨ § Wi¥ ipiq
© ¦ xdA © § did ¨ ¨ iM¦ ciBi ¦ © ,ipiq ¨ ¦ xAcnA © §¦ §
oM¥ iM¦ ,oMWOd ¨ § ¦ © znwd © ¨ £ oipr © § ¦ lM¨ xCql ¥© § on¦ wx© mdipiC ¤ ¥ ¦ lM¨ ErcEi § ¨ ¦ `le Ÿ § ,minlWE ¦ ¨ § xdA
¨ ¨ dzid ¨ § ¨ `NW Ÿ ¤ ricFdl
© ¦ § ,ipiq © ¦ xAcnaE © §¦ §
oipr
¨ § ¦ milWdl
¦ § © § mFwn¨ lkA ¨ § miaEzMd ¦ § © KxC ¤¤ oM¥ xg`e © © § .Fl miCwdW ¦ § ¦ ¤ dN`d ¤ ¥ ¨ zFIWxRd ¦ ¨¨ © FOr¦ xAC ¥ ¦ mXW ¨ ¤ cFaMd ¨ © mFwnA § ¦ WOn ¨ ©
b dxez .FA ligzd ¦ § ¦ xW` ¤ £ ,FY`¦ eipA ¨ ¨ z`e ¤ § oxd`Ÿ £ © z`¤ gw© :Fl xn` © ¨ ipiq
© ¦ xAcnA © § ¦ § `le Ÿ § ,zFxACd § ¦ © zxUr ¤¤ £
did
¨ ¨ la` ¨ £ ,xdd ¨ ¨ iptNn ¥ § ¦ ¦ ErqPW § ¨ ¤ ixg` ¥£ ©
‫טפ‬ ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` b"i iriax meil inei xeriy
d˙È
≈» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‰LÓ
∆… „·ÚÂ
«¬«‫ד‬ äãòä
½¨ ¥ «¨ Æ ìäwzå
¥ ¨ ¦ © Búà
® Ÿ ýåýé
−¨Ÿ § äeö¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© äLî
¤½ Nòiå
´© © © (ã)
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙Ï
«¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ˙LÈk˙‡Â
« ƒ¿¿ƒ¿
:ãòBî«¥ ìäà ¤ Ÿ ¬ çút-ìà
© −¤ ¤
„ÈwÙ
ƒ« Ècƒ ‡Ób˙t
»»¿ƒ ÔÈc≈ ‡zLÎÏ
»¿ƒ¿ƒ ‰LÓ
∆… ¯Ó‡Â
«¬«‫ה‬ äeö-øLà
¬¨ ¦ ¤ £ øácä
¨½ ¨ © äæ
´ ¤ äãòä-ìà
®¨ ¥ «¨ ¤ äLî−¤ øîàiå
¤ Ÿ¬ © (ä)
:„aÚÓÏ
»¿∆¿ »ÈÈ¿
:úBNòì
« £ «© ýåýé
−¨Ÿ §
‫הזּה‬
ֶ ַ ‫הענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫ ָכּל‬.‫עוֹשׂה‬ ֶ ‫אני‬ ִ ֲ ‫אחי‬ִ ָ ‫ולכבוֹד‬
ְ ִ ְ ‫לכבוֹדי‬
ִ ְִ ‫לפניכם‬
ֶ ֵ ְ ִ ‫עוֹשׂה‬
ֶ ‫שׁאני‬ִ ֲ ֶ ‫שׁתּראוּ‬ ִ ָ ְ ∑ ¯·c‰
ְ ִ ֶ ‫דּברים‬ »»« ‰Ê∆£ i"yx
.(‫תּצוּה" )שם‬ ֶ ַ ְ ‫בּ"ואתּה‬
ָ ַ ְ ִ ‫פּרשׁתּי‬
ִ ְ ַ ֵ ‫המּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫דּפרשׁת‬
ַ ָָ ְ ‫תּאמרוּ‬
ְ ֹ ‫ואל‬ ַ ְ ,‫לעשׂוֹת‬ֲ ַ ‫ֿהוּא‬‫הקּדוֹשֿׁבּרוּ‬
ָ ָ ַ ‫צוּני‬
ִִָ –
ÈÁÒ‡Â
≈¿«¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙ÈÂ
»¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙È» ‰LÓ
∆… ·È¯˜Â
ƒ»¿‫ו‬ íúà
−¨ Ÿ õçøiå
¬© § ¦ © åéða-úàå
®¨ ¨ ¤ § ïøäà-úà
Ÿ − £ «© ¤ äLî
¤½ áø÷iå
´ ¥ § © © (å)
:‡iÓa
»«¿ ÔB‰˙È
¿»
:íéna
¦ «¨ ©
‡ÈÓ‰a
»»¿∆¿ d˙È≈» ʯÊÂ
≈»¿ ‡ezk
» ƒ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ·‰ÈÂ
« ƒ‫ז‬ Laìiå ¥½ § © «¨ ÆBúà
³¥ § © © èðáàa Ÿ øbçiå
Ÿ ³ § © © úðzkä-úà
¤Ÿ À ª © ¤ åéìò ¨¹ ¨ ïziå
¥̧ ¦ © (æ)
˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ·‰ÈÂ
« ƒ ‡ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ˙È» d˙È
≈» LaχÂ
≈¿«¿
dÏ≈ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ‡„BÙ‡
» ≈ ÔÈÓ‰a
«¿∆¿ d˙È
≈» ʯÊÂ
≈»¿ ‡„BÙ‡
» ≈ Búà
À Ÿ øbçiå
´Ÿ § © © ãôàä-úà
Ÿ ® ¥ «¨ ¤ åéìò −¨ ¨ ïziå ½¦ § © ¤ ÆBúà
¬¥ ¦ © ìéònä-úà Ÿ
‫ חצי התורה בפסוקים‬:Ba« Bì − ãtàiåŸ ¬ § ¤ © ãôàä
Ÿ ½ ¥ «¨ ÆáLça
:da≈ ¤ ¥̧ §
(197 'nr ek zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
ֶ ֹ ַ ‫מכּן ֶאת‬
‫ ַא‬.‫החשׁן‬ ֵ ִ ‫וּלאחר‬
ַ ַ ְ ‫וחגירתוֹ‬
ָ ִ ֲ ַ ‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫לוֹבשׁים ֶאת‬ ִ ְ ‫ויּשׂם‬
ֶ ָ ַ . . ‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫בּחשׁב‬
ֶ ֵ ְ ‫ויּחגּר אוֹתוֹ‬
ֹ ְ ַ ַ ‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫עליו ֶאת‬
ָ ָ ‫ויּתּן‬
ֵ ִַ
ְ ֶ ְ ‫מלּפניו‬
‫וחלקוֹ‬ ָ ָ ְ ִ ‫שׁחלקוֹ‬ְ ֶ ֶ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫בּגד‬ ֶ ֶ ‫בּגדר‬
ֶ ֶ ְ ‫להרמבּ"ם ֵהם‬ ַ ְ ַָ ְ ‫הסּדר‬
ֶ ֵ ַ ‫להרמבּ"ם‬
ַ ְ ַ ָ ְ :‫הראשׁוֹנים‬
ִ ִ ָ ‫נחלקוּ‬ ֶ ֹ ַ ‫עליו ֶאת‬
ְ ְ ֶ (‫ ז־ח‬,‫החשׁן )ח‬ ָָ
‫וחוֹגרים‬
ִ ְ ְ (‫אחד‬ ָ ֶ ‫)בּגד‬ ֶ ֹ ַ ְ ‫האפד‬
ֶ ֶ ‫והחשׁן‬ ֹ ֵ ָ ‫לוֹבשׁים ֶאת‬ִ ְ ‫ולכן‬
ֵ ָ ְ ,‫מאחוֹריו‬
ָ ֲֵ ;(‫תּצוּה‬
ֶ ַ ְ ‫בּפרשׁת‬
ַ ָ ָ ְ ‫)כּכּתוּב‬ ָ ַ ‫האפד‬ֹ ֵ ָ ‫חשׁב‬ ֶ ֵ ,‫חשׁן‬ ֹ
ֶ ,‫אפד‬ ֹ ֵ ‫הוּא‬
.‫שׁניהם‬
ֶ ֵ ְ ‫לבישׁת‬
ַ ִ ְ ‫גּמר‬ ְַ - ‫ ְ ֵוישׁ‬.(‫)כּכּתוּב ָכּאן‬ ָ ַ ‫חשׁן‬ ֶ ֹ ,‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫חשׁב‬ ֶ ֵ ,‫אפד‬ֹ ֵ - ‫וּלהרמבּ"ן‬ ַ ְ ַָ ְ
‫ולכן‬
ֵ ָ ְ ,‫שׁוֹנים‬
ִ ‫בּגדים‬ ִ ָ ְ ‫שׁני‬
ֵ ְ ‫ואפד ֵהם‬ ֹ ֵ ְ ‫חשׁן‬ ֹ
ֶ ‫להרמבּ"ן‬ ַ ְ ַ ָ ְ :‫לוֹמר‬
ַ

˙È» ‡LeÁa
»¿ ¿ ·‰ÈÂ
« ƒ ‡LeÁ
»¿ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ÈeLÂ
ƒ« ¿‫ח‬ -úठïLçä-ìà
¤ ½ © ¤ Æïziå
¥ ¦ © ïLçä-úà
¤ ® © ¤ åéìò
−¨ ¨ íNiå
¤ ¬¨ © (ç)
:‡iÓz
»«À ˙ÈÂ
»¿ ‡i¯e‡
»«
:íénzä-úàå
«¦ ª © ¤ § íéøeàä̈
−¦ «
:‫המפרשׁ‬ ָ ְ ∑ Ìȯe‡‰Œ˙‡
ָֹ ְ ַ ‫כּתב ֶשׁל ֵשׁם‬ ƒ » ∆ £ i"yx
ÏÚ« ÈeLÂ
ƒ« ¿ dLȯ≈ ≈ ÏÚ« ‡zÙˆÓ
»¿∆¿ƒ ˙È» ÈeLÂ
ƒ« ¿‫ט‬ -ìò© íNiå ¤ ¸¨ © BLàø-ìò
® Ÿ © úôðönä-úठ−¤ § ¦ © ¤ íNiå ¤ ¬¨ © (è)
‡·‰„„
»¬ «¿ ‡ˆÈˆ
» ƒ ˙È» ȉBt‡
ƒ « Ï·˜Ï
≈√» ‡zÙˆÓ
»¿∆¿ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡L„e˜„
» ¿ ¿ ‡ÏÈÏk
» ƒ¿ ¤Ÿ ½ © øæð
Lãwä ¤´ ¥ Æáäfä
¨ ¨ © õéö³¦ úà À̈ ¨ ìeî-ìà
´ ¥ åéðt ¤ ¤¹ § ¦ ©
´ ¤ úôðönä
:äLî-úà
«¤ −¨Ÿ § äeö
¤ ýåýé ¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ « ©
.‫בּמּצנפת‬
ֶ ֶ ְ ִ ַ ‫הצּיץ ָתּלוּי‬
ִ ַ ‫נמצא‬
ָ ְ ִ .‫המּצנפת‬
ֶ ֶ ְ ִ ַ ‫נתן ַעל‬
ַ ָ ,‫בּצּיץ‬
ִ ַ ‫הקּבוּעים‬
ִ ְ ַ ‫תּכלת‬ ֵ ִ ְ ∑ ˙Ùˆn‰ŒÏÚ
ֶ ֵ ְ ‫פּתילי‬ ∆∆¿ƒ« « ÌNiÂ
∆»«£ i"yx

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

skY¤ ¥ hpa`A¥ § © § ,Fl diEUrd ¨ £ ¨ dxFbgA ¨ £© hpa`d

¥ § © ¨ z`¥ llkl Ÿ § ¦ dvx ¨ ¨ iM¦ ,ct`d Ÿ ¥ ¨ lirn ¦ § il`
© ¥ aFxTd ¨ © .íéna¦ ¨ © íúà ¨ Ÿ õçøiå © § ¦ © (å)
iE`x¨ oi`e ¥ § ,cFt`l ¥ ¨ skY¤ ¥ aWgaE
¤ ¥ © ,zpYMl
¤Ÿ ª © :(h wEqR¨ mW)¨ xn`e © ¨ § zg` © © d`EvA ¨ ¨ © § mNkA
¨ª§ la`¨ £ ,ugx© ¨ mNkl
¨ ª § iM¦ aEzMd ¨ © xRQW¥ ¦ ¤
la`¨ £ .zFwqtdA ¨ § © § cFt`d ¥ ¨ zWial
© ¦ § didYW
¤§ ¦ ¤ dPde
¥ ¦ § .eipaE
¨ ¨ oxd` Ÿ £ © hpa` ¥ § © mz` ¨ Ÿ Yxbge§
¨ §© ¨ ugx© ¨ la`¨ £ ,zg`M © © § mzvigx¨ ¨ ¦ § dzid ¨ § ¨ `lŸ
oWgd
¤ © z`e ¤ § ct`dŸ ¥ ¨ z`e ¤ § :xn`p
© ¡ ¤ mẄ oM¥ xg`e© © § ,hpa`d
¥ § © ¨ mr¦ zpzMd ¤ Ÿ § © FWiAld ¦ § ¦ ixg`e
¥ £ © § ,FgWnE¨ § eicbA ¨ ¨ § FWiAlde ¦ § ¦ § oxd`
Ÿ £©
mW ¨ xSTW
¥ ¦ ¤ itl ¦ § ,ct`d
Ÿ ¥ ¨ aWgA¤ ¥ § Fl Yct`e§
¨ §© ¨ .mW ¨ xEn`d ¨ ¨ xcQM ¤ ¥ © cFt`de ¥ ¨ § lirOd
¦ § © ¥ ¦ § © © eipA
f dxez .mWiAlIe ¨ ¨ ugx © ¨ oM¥
FzF` oYIW ¥ ¦ ¤ xn` © ¨ `le Ÿ § ,oWgd
¤ © oiprA©© ¦ § áLça
¤ ¥ § Búà Ÿ øbçiå Ÿ § © © o`kA ¨ § íéc÷ä妧 ¦§ BúàŸ øbçiå
Ÿ § © © úðzkä
¤Ÿ ª © úठåéìò¨ ¨ ïziå
¥ ¦ © (æ)
mixE`d
¦ ¨ mW ¨ miUIW ¦ ¨ ¤ `le Ÿ § cFt`Ä ¥ eilr
¨ ¨ miUIW ¦ ¨ ¤ mcw ¤ Ÿ ãôàä Ÿ ¥¨ FA dUrW
¨ ¨ ¤ xcQd ¨ ¨ df¤ .èðáàa
¤ ¥ © did ¥§ ©¨
dUrnA
¥ £ © § df¤ lM¨ dEv ¨ ¦ xaMW
¨ § ¤ ,minEYde§
¦ © iM¦ dWiaNd
¨ ¦ § © KxcA ¤ ¤ § rci © ¨ dWn ¤ iM¦ ,oWgd ¤ © :(d hk zFnW)§ xn`
© ¨ d`ESA
¨ ¨ © © la`
¨ £ .dWn ¤
g dxez .(gk mW) ¨ oWgde
¤ © § cFt`d ¥ ¨ FzF` xBgi Ÿ § © cbAd
¤ ¤ © zWiall
© ¦ § ¦ skY ¤ ¥ mlFrl
¨ § z`e¥ § zpYMd
¤ Ÿ ª © z`¤ oxd`
Ÿ £ © z`¤ YWAlde§
¨ § © § ¦
 ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` b"i iriax meil inei xeriy ‫צ‬
˙È» Èa¯Â
ƒ«¿ ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLÓ
»¿ ƒ ˙È» ‰LÓ ∆… ·ÈÒe
ƒ¿ ‫י‬ -úठçLîiå
¬© § ¦ © äçLn䨽 § ¦ © ïîL-úà
¤ ´¤ ¤ ÆäLî
¤ çwiå ³© ¦ © (é)
:ÔB‰˙È
¿» LÈc˜Â
ƒ«¿ d·≈ Ècƒ Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡kLÓ
»¿¿ «
:íúà
«¨ Ÿ Lc÷éå
−¥ © § © Ba-øLà-ìk-úàå
® ¤ £ ¨ ¤ § ïkLnä
−¨ § ¦ ©

˙È» Èa¯Â
ƒ«¿ ÔÈÓÊ
ƒ¿ƒ Ú·L
«¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« dpÓ
≈ƒ Èc‡Â
ƒ«¿‫יא‬ çLîiå
©¸ § ¦ © íéîòt
®¦ ¨ § òáL© ´¤ çaænä-ìò
© −¥ § ¦ © © epnî
²¤ ¦ æiå ¬© © (àé)
dÒÈÒa
≈ ƒ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡¯Bik
» ƒ ˙ÈÂ
»¿ ȉBÓ
ƒ » Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿«
:ÔB‰˙eLc˜Ï
¿ »«¿ Bpk-úàå
− © ¤ § øikä-úàå
Ÿ² ¦ © ¤ § åéìk-ìk-úàå
¨À ¥ ¨ ¤ § çaænä-úà
© ¥¹ § ¦ © ¤
:íLc÷ì
«¨ § © §
.‫הלּלוּ‬
ָ ַ ‫בּהזּאוֹת‬
ָ ַ ַ ‫נצטוּה‬
ָ ַ ְ ִ ‫היכן‬ ִ ְ ַ ָ ‫ ∑ ֹלא‬ÁaÊn‰ŒÏÚ
ָ ֵ ‫ידעתּי‬ «≈¿ƒ« « epnÓ
∆ƒ ÊiÂ
««£ i"yx

(264 'nr ek zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã

‫בּצוּוּי‬
ִ ְ ‫מפרשׁ‬
ָֹ ְ ‫בּענין ֶזה‬ ֵ ֲ ֶ ,‫שׁאני‬
ָ ְ ִ ְ ‫שׁהרי‬ ִ ַ ‫שׁכּאן‬ ָ ֶ ‫לוֹמר‬
ַ ‫ ְ ֵוישׁ‬.‫בּתּוֹרה‬
ָ ַ ‫הרמבּ"ן‬
ַ ְ ַ ָ ‫כּתב‬ ַ ָ (‫ יא‬,‫הלּלוּ )ח‬ָ ַ ‫בּהזּאוֹת‬ָ ַ ַ ‫נצטוּה‬
ָ ַ ְ ִ ‫היכן‬
ָ ֵ ‫ידעתּי‬
ִ ְ ַ ָ ‫ֹלא‬
‫העבוֹדה ֶשׁל‬
ָ ֲ ָ ‫סדר‬ ֶ ֵ ‫בּפרטיּוּת‬ִ ָ ְ ִ (‫ואיל‬ ֶ ַ ְ ‫בּפרשׁת‬
ָ ֵ ָ ‫ א‬,‫תּצוּה )כט‬ ַ ָ ָ ְ '‫ה‬ '‫בּדבּוּר ה‬ ִ ְ ‫יארי‬ִ ֲ ַ ‫פּעם‬
ַ ַ ,‫רבּים‬ ִ ַ ‫בּמקוֹמוֹת‬ ְ ִ ‫ ִכּי‬‫הראיתי‬
ִ ִ ְ ֶ ‫"וּכבר‬ְָ
.‫המּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫ימי‬ ְֵ ‫ולפעמים‬
ִ ָ ְ ִ ְ ,‫בּהפ‬
ֶ ֵ ְ ‫יעשׂה‬
ֶ ֲ ַ ‫וּפעם‬
ַ ַ ,‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫בּספּוּר‬ ִ ְ ‫ויקצּר‬
ֵ ַ ִ ‫משׁה‬ֶ ֹ ‫ֶאל‬
‫הצּוּוּי‬
ִ ַ ‫נאמר‬ ַ ֱ ֶ ‫פּעם‬ ַ ַ ‫בּכל‬
ָ ְ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ‫והינוּ‬
ְ ַ ְ ."‫כּלל‬ָ ְ ‫האחד‬
ָ ֶ ָ ‫יזכּיר‬
ִ ְ ַ ‫ֹלא‬

Ô¯‰‡„
… ¬« ¿ ‡Lȯ
» ≈ ÏÚ« ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ˜È¯‡Â
ƒ¬«‫יב‬ çLîiå
¬© § ¦ © ïøäà
Ÿ ® £ «© LàøŸ ´ ìò−© äçLnä
¨½ § ¦ © ïîMî
¤´ ¤ ¦ Æ÷öiå
Ÿ ¦ © (áé)
:d˙eLc˜Ï
≈ »«¿ d˙È ≈» Èa¯Â
ƒ«¿
:BLc֓
« § © § Búà−Ÿ
.‫בּאצבּעוֹ ִ ֶמזּה ָ ֶלזה‬
ָ ְ ֶ ְ ‫וּמוֹשׁ‬
ֵ ‫עיניו‬
ָ ֵ ‫ריסי‬
ֵ ִ ‫נוֹתן ֵבּין‬
ֵ ‫ואחרֿכּ‬
ָ ַ ַ ְ ,‫יוֹצק ַעל ֹראשׁוֹ‬ ָ ִ ְ ִ ∑ ÁLÓiÂ
ֵ ‫בּתחלּה‬ « ¿ƒ« .˜viÂ
…ƒ«£ i"yx

(fn 'nr b v"iel zx`tz mgpn zxez) ã ycew zegiyn zecewp ã

‫צריכה‬
ָ ִ ְ ‫והתּפלּה‬
ָ ִ ְ ַ ְ .‫תּקנוּם‬
ְ ִ ‫תּמידין‬
ִ ִ ְ ‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ‫תּפלּוֹת‬
ִ ְ ‫ ִכּי‬,‫תּפלּה‬
ִָ ְ ‫שׁמּשׁיחת‬
ַ ִ ְ ֶ ‫לכ‬
ָ ְ ‫הטּﬠם‬
ַ ַ ַ ‫לבאר‬ֵ ָ ְ ‫ יב( ֵישׁ‬,‫לקדּשׁוֹ )ח‬
ְ ַ ְ ‫ויּמשׁח אוֹתוֹ‬ַ ְ ִַ
‫"הפ‬
ָ ֲ ,‫הכּל‬
ֹ ַ ‫וכוֹללת‬
ֶ ֶ ְ ‫הכּל‬ֹ ַ ‫שׁרשׁ‬
ֶֹ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ,‫התּוֹרה‬
ָ ַ ‫מכּח‬
ַ ֹ ִ ‫ָלבוֹא‬ ‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ‫משׁה הוּא‬ֶ ֹ :‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫ﬠל־ידי‬
ֵ ְ ַ ‫דּוקא‬ ָ ְ ַ ‫היתה‬
ָ ְ ָ ‫לכּהנּה‬
ָ ֻ ְ ַ ‫אהרן‬
ֹ ֲַ
."‫דּכוֹלּא ָבּהּ‬
ָ ְ ‫ ָבּהּ‬‫והפ‬
ָ ֲ ַ ‫ָבּהּ‬ ‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ‫ואהרן הוּא‬
ֹ ֲ ַ ְ ,"‫ﬠבדּי‬
ִ ְ ַ ‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫תּוֹרת‬ַ ‫"זכרוּ‬ ְ ִ ‫כּכּתוּב‬ ָ ַ ,‫תּוֹרה‬
ָ
uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

`l Ÿ iM¦ ,mW`x ¨ Ÿ lr© onW ¤ ¤ zwiviA © ¦ ¦ mipAd ¦¨© dGd¤ © WECTd ¦ © eilr ¨ ¨ siqFIW ¦ ¤ ,miWcw ¦ ¨ ¨ Wcw ¤Ÿ äçLnä
¨ § ¦ © ïîL¤ ¤ úठäLî ¤ ç÷iå© ¦ © (é)
FW`x Ÿ lr© Ywvie¨ § © ¨ § :oxd`A
Ÿ £ © § `N` ¨ ¤ df¤ xn`p © ¡¤ dide"
¨ ¨ § iM¦ ,calA © § ¦ dgiWnA
¨ ¦ § ¦ Fpi`e ¥ § ,zF`GdA ¨© § ïîMî
¤ ¤ ¦ ÷öiå
Ÿ ¦ © .ïkLnä
¨ § ¦ © úठçLîiå
© § ¦©
mW ¨ xiMfd¦ § ¦ `le Ÿ § ,(f hk zFnW) § Fz` Ÿ YgWnE
¨ § © ¨ eil`¨ ¥ siqFIW ¦ ¤ ,"miWcw ¦ ¨ ¨ Wcw ¤ Ÿ gAfOd©¥§ ¦ © ¨ ¨ df¤ mB© .ïøäà
dUr Ÿ £ © Làø Ÿ ìò© äçLnä
¨§ ¦©
dzid ¨ § ¨ `NW Ÿ ¤ ,llM ¨ § mipAd ¦ ¨ © zgiWn © ¦ § oMWOA
¨ § ¦ © migWnPd ¦ ¨ § ¦ © x`Xn ¨ § ¦ xzFi ¥ WECw¦ dUrnA¥ £ © § dEhvp ¨ © § ¦ oM¥ iM¦ ,oFkp¨ xcqA ¤ ¥ § dWn ¤
.EdFnM¨ dwiviA ¨ ¦ ¦ xW` ¤ £ WECTM ¦ © WECw¦ Fl dUre ¨ ¨ § ,eilM ¨ ¥ lke§¨ ld` ¤ Ÿ z`¤ Fa YgWnE ¨ § © ¨ :(l ek l zFnW) § onXd ¤ ¤ ©
izlEf
¦ ¨ dgiWn ¨ ¦ § mipAA ¦ ¨ © dzid ¨ § ¨ `NW Ÿ ¤ ïëzéå ¥ ¨¦§ hk mW) ¨ xn`W© ¨ ¤ ,miaixwOA ¦ ¦ § © © zFUrl £ © dEhvp¨© § ¦ oM¥ lr© .gWnY ¨ § ¦ eipA ¨ ¨ z`e ¤ § oxd`Ÿ £ © z`e ¤ § 'Fbe§
dgWOd¨ § ¦ © onXn ¤ ¤ ¦ dGdW ¨ ¦ ¤ zF`Gdd ¨© © oi`¥ iM¦ ,eicbA ¨ ¨ § lre © § oxd`
Ÿ £ © lr© ziGde ¨ ¥ ¦ § :(`k WiAldW ¦ § ¦ ¤ cr© oMWOd ¨ § ¦ © gWnl © Ÿ § ¦ dvx ¨ ¨ `l Ÿ
d`xY ¤ § ¦ oke ¥ § .mdicbA¤ ¥ § ¦ lre © § eipA ¨ ¨ lr© ilMn
¥ § ¦ zEgR¨ zFpAxwl ¨ § ¨ § `EdW ¤ gAfOd©¥§ ¦ © didIW
¤ § ¦ ¤ icM ¥ § cg`M ¨ ¤ § mzF` ¨ gWnE© ¨ ,oxd` Ÿ £©
mdl ¤ ¨ dUrY ¤ £ © xW` ¤ £ xaCd ¨ ¨ © dfe ¤ § :zWxtA© ¨¨ § .xaCd ¨ ¨ © xnge ¤ Ÿ ¨ lwe © § ,miaixwOd
¦ ¦ §© © WCwOd ¨ § ¦ © l`¤ `al Ÿ ¨ oOfnM ¨ ª § ¦ aixwOd ¦ §© ©
gWnl
© Ÿ § ¦ dESW ¨ ¦ ¤ ,(` wEqR¨ mW) ¨ mz` ¨ Ÿ WCwl ¥©§ dGde
¨ ¦ § :(hi fh oNdl)¨ © § mixERMd¦ ¦ © mFiA§ xn`p © ¡ ¤ ïë奧 .'d WFcw§ `EdW ¤ oxd`A
Ÿ £ © § iC© dide ¨ ¨ § ,carlŸ £©
Ywvie
¨ § © ¨ § dgWOd ¨ § ¦ © onW ¤ ¤ z`¤ Ygwle ¨ § © ¨ § :a`d̈ ¨ minrR ¦ ¨ § raW © ¤ FrAv`A ¨ § ¤ § mCd ¨ © on¦ eilr̈ ¨ znwd © ¨ £ zevnA © § ¦ § aEzMW ¨ ¤ iR¦ lr© óà©
gWnl
© Ÿ § ¦ dEv ¨ ¦ `le Ÿ § ,(f wEqR¨ mW) ¨ FW`x Ÿ lr© ,l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA ¥ § zF`nHn § ª ¦ FWCwe § ¦ § Fxdhe§ £¦ z`¤ YgWnE ¨ § © ¨ :(h n mW) ¨ ¨ § ¦ ©
oMWOd
.dgiWnA
¨ ¦ § ¦ `le Ÿ § dwiviA
¨ ¦ ¦ `l Ÿ ,llM ¨ § mipAd¦¨© oMW
¥ ¤ lke ¨ § ,zF`GdA ¨ © § gAfOd© ¥ § ¦ © WECw¦ lMW ¨¤ :KM¨ xg`e © © § ,FA xW` ¤ £ lM¨ z`e ¤ § oMWOd¨ § ¦ ©
(eh n mW) ¨ oMWOd ¨ § ¦ © znwd © ¨ £ zWxtA © ¨ ¨ § ìáà ¨£ .zExfe ¨ § d`nHn ¨ § ª ¦ WECw¦ KixSW ¦ ¨ ¤ dNgzA ¨ ¦ § ¦ Yvgxe
¨ § © ¨ § 'Fbe§ eipA ¨ ¨ z`e ¤ § oxd`
Ÿ £ © z`¤ Yaxwde§ ¨ § ©§ ¦
xW`M ¤ £ © mz` ¨Ÿ YgWnE
¨ § © ¨ :xnF` ¥ iM¦ ,eipA ¨ ¨ zgiWn © ¦ § o`kA ¨ § xiMfd ¦ § ¦ àìå Ÿ § ai miwEqR ¦ § mW) ¨ oxd` Ÿ £ © z`¤ YWAlde ¨ § © § ¦ § ,mz` ¨Ÿ
mW ¨ xiMfd ¦ § ¦ `NW Ÿ ¤ ,mdia` ¤ ¦ £ z`¤ YgWn̈ ¨ § © dUr ¨ ¨ xW`M ¤ £ © mdl ¤ ¨ dUrW ¨ ¨ ¤ rEcIA© ¨© oxd`l
Ÿ £ © § dUrPd ¤ £ © © lM¨ xiCqd ¦ § ¦ mW ¨ iM¦ ,(bi
l mW) ¤ ¤ © zWxtA
¨ onXd © ¨ ¨ § oke ¥ § .llM ¨ § zF`Gd ¨© :(eh n zFnW) § ¨ © § ¦ xW`M
dEhvp ¤ £ © ,mdia`l ¤ ¦£© `i dxez .zg`M © © § eipalE ¨¨ §
mipAA ¦ ¨ © zF`Gde ¨ © § dgiWn
¨ ¦ § ExMfd § § ª `le Ÿ § .(l z`¤ YgWn ¨ § © ¨ xW`M ¤ £ © mz` ¨Ÿ YgWnE
¨ § © ¨ :i"Xx ¦ © azM © ¨ .çaænä
© ¥ § ¦ © ìò© epnî ¤ ¦ æiå © © (àé)
dUr ¨ ¨ `NW Ÿ ¤ xnF` ¥ ip` ¦ £ Kkl¨ § ,cg` ¨ ¤ mFwnA ¨ § mipAA¦ ¨ © xn`X © ¨ ¤ dnA © § df¤ llke © ¨ § ,mdia£̀ ¤ ¦ zF`GdA ¨ © © dEhvp¨ © § ¦ okid¨ ¥ iYrci ¦ § © ¨ `le§ Ÿ
ode
¥§ ,odn
¤ ¥ zg` © © `N` ¨¤ mdÄ
¤ .äLî ¤ úठ'ä äeö ¨ ¦ øLàk ¤ £ © :(bi wEqR¨ oNdl) ¨© § mW)¨ gAfOA
© ¥ § ¦ © xn`X © ¨ ¤ dn© iM¦ xWt`e ¨ § ¤ § .ElNd ¨©
ai dxez .zF`Gdd ¨© © zgiWn
© ¦ § dzid ¨ § ¨ `l Ÿ iM¦ ,ipirA © ¥ § d`xPde§ ¤ §¦ © gAfOd
© ¥ § ¦ © dide ¨ ¨ § gAfOd
© ¥ § ¦ © z`¤ YWCwe ¨ § © ¦ § :(i wEqR¨
‫אצ‬ ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` b"i iriax meil inei xeriy
ÔepLaχÂ
ƒ ≈¿«¿ Ô¯‰‡
… ¬« Èa ≈¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ·È¯˜Â
ƒ»¿‫יג‬ øbçiå
Ÿ³ § © © Æúðzk
Ÿ ¢ ª íLaìiå
³¥ ¦ § © © ïøäà
Ÿ À £ «© éða-úà
´¥ § ¤ äLî ¤¹ áø÷i帥 § © © (âé)
ÔB‰Ï¿ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ÔÈÈÓ‰ƒ»¿∆ ÔB‰˙È¿» ʯÊÂ
≈»¿ ÔÈezk
ƒ ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ÔÈÚ·Bk
ƒ» −¨Ÿ § äeö
ýåýé ¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© úBòaâî
® ¨ § ¦ íäì −¤ ¨ Láçiå ¥½ § © Æíúà
¬ £ «© © èðáà ¨Ÿ
:äLî-úà
«¤ ¤
.‫קשׁירה‬
ָ ִ ְ ‫ ∑ ְלשׁוֹן‬L·ÁiÂ
… ¬««£ i"yx

zyxt (mi`iapa) dxeza (llke llk mqxtzp `le - xzeia md mihrny s`) micnel yi a`aÎdryze fenz f"i meia ...
dxezd - dfn dxizie ,(dfaÎ`veike mei ly exiy mixne` mei lkay jxcÎlr) "iyingd mev"e "iriaxd mev" xacÎlr meid
- xe` dxeze zn` zxezay `l` ;zenevd xacÎlr mixacnd mi`iapa el` miwlg llek ,`ealÎcizrl mb zigvp `id
,`ealÎcizrl miaeh micrenle dgnyle oeyyl ektdiiy itk ,el` zenevay aehd epiid ,xac lkay aehd ielba xi`n
.'aeh mei'de dgnyd licbn dfÎixd ,dry itl dcixidl rbepa cenild iciÎlr - daxc`e
(36 dxrd - g"nyz'd qgpit zyxt zay zgiyn)

mixn zxhr mixn zxhr

íçìå ¤ −¤ § òøfì © ½¥Ÿ © Æòøæ©¤Æ ïúðå © ³¨ § õøàì ¤ ¨ ¨ ìònî © © ¦ çîvä© ¤ © dçéîöä宨 ¦ § ¦ § õøàä ¤ ¨ ¨ ÷îBòa
¤ § :áBø÷« ¨ BúBéäa
¬ § «¦ eäàø÷ −ª ¨ § íëa ¤ ¨ éeöî¨ àeä ãBòa§ Bàönäa ® § ¨ ¦ § ýåýé −¨Ÿ § eLøc ¬ §¦ å
ék³¦ í÷éø ¨® ¥ éìà −© ¥ áeLé-àì ¬ ¨ Ÿ « étî ¦½ ¦ àöé ¥́ ¥ øLà¤́ £ Æéøá ¦ ¨ 㧠äéäé
³¤ § «¦ ïk
´ ¥ àé :ìëàì«¥ Ÿ ¨ Ÿ ³ ¨ § úBòøä
áLéå ®¨ Ÿ § § © ïåà
¨ ¨ åéúáLçî ¤ −¨ Léàå ¬¦ § äôáe ¤ § äNòîa ¤ £ © § Bkøc ½ § © ÆòLø ¨ ¨ áæòé Ÿ³ £© æ
íi÷úz
¥ © § ¦ éàcåaL © © § ¤ åézçìL «¦ § © § øLà ¬¤ £ çéìöäå © −¦ § ¦ § ézöôç¦ § ©½ ¨ øLà-úà¤́ £ ¤ ÆäNò-íà ¨ ¨ ¦ :çBìñì
© « § ¦ äaøé-ék¬¤ § © «¦ äå÷z¨ § ¦ Léå ¥ § eðéýìà-ìàå
−¥ Ÿ ¡ ¤ § eäîçøéå ¥½ £ © «¦ Æýåýé-ìਟ § ¤ áeLéå¨ §
íBìLáe − ¨ § úeìbä ¨ © ïî¦ eàöú ¥½ ¥ äçîNá-ék ´¨ § ¦ § «¦ äçèáää ¨ ¨ § © © éäBæå¦ § áé :éúçèáä ¦¨¨§© éìöà
¦ § ¤ øàMé
¥ ¨ ¦ àìåŸ § çBìñì
© § ¦ äaøî ¤ § © éðঠ£ ék¦ íëéúBáLçî
¤½ ¥ ´ § § © ÆéúBáLçî © § § © àì Ÿ ³ ék´ ¦ ç
íéøää
´ ¦ ¨ ¤ ,íëöøàì ¤ § § © § eàáez § ïeìáez
®¨ « Cøc¤ ¤ éëøc
®¨ ¨ § íëéëøã−¤ ¥ § © àìå Ÿ ¬ § øác ¨ ¨ ïBòäî ¨¤¥
äpø ¨½ ¦ Æíëéðôì ¤ ¥ § ¦ eçöôé ³ § § ¦ úBòábäå À¨§©§ äð ÷øô äéòùéá øåáéö úéðòúì äøèôä ïéàå
¥ § Ba ãøBnä ¥ © úठLBðòì £ © íãå-øNä ¨¨ ¨
äãOä −¤ ¨ © éöò-ìëå ¬¥ £ ¨ § ,ìLî ¨ ¨ Cøc ¤¤ ïë¥ àìŸ ékøc ¦ § © ìáà ¨ £ ,ñeiôe ¦ äáeLz ¨ § ìéòBî ¦
íb© ,çBîNì © § ¦ íäétëa
BúBéäa eäàø÷ Bàönäa ýåýé eLøc
¤ ¥ © § eké© óë-eàçîé «¨ £ § ¦
¬ § «¦ −ª ¨ § ® § ¨ ¦ § −¨Ÿ § ¬ § ¦ å ÷ø© ïàk¨ ïéàå¥ § è :ýåýé «¨Ÿ § íàð −ª § àéä¦
íB÷îa § ¦ úçz ïåà Léàå Bkøc òLø áæòé :áBø÷
© ³© âé :äöéìî ¨ ¦ § ïéðò © § ¦ äæ¤ ¤ −¨ ¬ ¦ § ½ § © Æ ¨ ¨ Ÿ³ £ © æ « ¨ Bîk§ ék«¦ àlਠ¤ ,øúéå¥ ¨ § úBçôa¨ § ìcáä ¥§ ¤
LBøá ½ § äìòé ´ ¤ £© íéòLøä ¦ ¨ § ¨ Æõeöòpä £ © «© eäáb
³ § ¨ ïk ´¥ õøàî ¤®¨ ¥ íéîL ¦ −© ¨ eäáâ̈ ¬§
ãtøqä
−¨ § ¦ © úçúå eäîçøéå ýåýé-ìà áLéå åéúáLçî
© ¬© § íé÷écö ¦ ¦ © eìLîé § §¦ ¥½ £ © «¦ Æ ¨Ÿ § ¤ Ÿ ³ ¨ § ®¨ Ÿ § § © íëéëøcî ¤½ ¥ § © ¦ Æéëøã © ¨ § áø© ìcáäa ¥§ ¤ §
ñãä ®© £ äìòé ´¤ £© íéöB÷ ¤ ¤ ék¦ íëéúáLçnî
«¤ ¥ Ÿ § § © ¦ éúáLçîe −© Ÿ § § ©
íL¥½ ì§ Æýåýéì ¨Ÿ «© äfä
ék
¦ éðéî
¤ © øácä
:çBìñì äaøé-ék eðéýìà-ìàå
¥ ¦ íä¥ õeöòðå
¨ ¨ © äéäå
£© §
³¨ ¨ §
´ ¦ ç © « § ¦ ¬¤ § © «¦ −¥ Ÿ ¡ ¤ § ékøãå Cøc
¦ § © § ,ììëe
¨ § ììk ¨ § ìBçîé § ¦ àlL Ÿ ¤ íãå-øNä ¨¨ ¨
:úøké «¥ ¨ ¦ àì Ÿ ¬ íìBò àìå íëéúBáLçî éúBáLçî àì
−¨ ãò© úBàì ¬ § äøeáb ¨ § Ÿ¬ § ¤½ ¥ ´ § § © Æ © § § © Ÿ³ Á
ãøé ¥ ¥ øLàk
´
¤ £ © ék¿
¦ é : Ÿ
ìëå ¨ Ÿ
ìkî ¦ ìBçîì §¦
ýåý騽Ÿ § øîà ´© ¨ äk Ÿ µ úeìbä ¨ © éðáì
¥ § ¦ øîà ©¨ à ¦ ©À ¨ © ¦
íéîMä-ïî âìMäå
¤ ¤¹ © § íLbä ¤ ¤̧ ©
Bøéáçì ¥ £ © íãà ¨ ¨ ïéa¥ ètLî
eäáâ-ék :ýåýé íàð éëøc íëéëøã
−¨ § ¦ eøîL ¬§ ¦ ¬ § ¨ «¦ è «¨Ÿ § −ª § ®¨ ¨ § −¤ ¥ § © -íঠék¦µ í÷éø¨ ¥ áeLé½ ¨ àìŸ ´ ÆänLå ¨ ƨ §
-ék«¦ ,íB÷nì
äæ¤ éãé¥ § ìò© àBáì
¨ © íãà
íëéëøcî éëøã eäáb ïk õøàî íéîL̈
¨ ¨ ïéa¥ ä÷ãö
½ ¨ ÆéúòeLé
®¨ ¨ § eNòå
¦ ¨ « § äáBø÷
´£ ©
³¨ §
¤½ ¥ § © ¦ Æ © ¨ § ³ § ¨ ´¥ ¤®¨ ¥ ¦ −© õøàä-úà
¤ ¨½ ¨ ¤
ïéòøbäî
¦ § © © ¥ çîvä © ¤ © àéöBî
òéaNä
© ¦§ ¦
¦ dãéìBäå
´äåøä
−¨ ¦ §
¨§¦

¨ § © ÷øå© § úBìbäì
äáeLzä øLàk ék :íëéúáLçnî éúáLçîe
« ¨ ¦ § éú÷ãöå −¦ ¨ § ¦ § ´ ¤ £ © ¦¿ é «¤ ¥ Ÿ § § © ¦ −© Ÿ § § ©
dãéìBäå
−¨ ¦ § õøàä-úà ¤ ¨½ ¨ ¤ ´äåøä-íà ¨ § ¦ ¦ ék¦µ áeLé ½ ¨ àìŸ ´ ÆänLå ¨ ƨ § íéîMä-ïî
¦ ©À ¨ © ¦ âìMäå ¤ ¤¹ © § íLbä¤ ¤̧ © Áãøé ¥¥
áeLé-àì
¬ ¨ Ÿ « ét ¦ àöé´ ¥ ¥´øLà ¤ £ Æéøá㦠¨ § äéäé
³¤ § «¦ ïk
´¥ àé :ìëàì «¥ Ÿ ¨ íçìå ¤ −¤ § òøfì
© ½¥Ÿ © Æòøæ©¤Æ ïúðå
© ³¨ § dçéîöäå
®¨ ¦ § ¦ §
´äçîNá-ék
¨ § ¦ § «¦ áé :åézçìL «¦ § © § øLà ¬¤ £ çéìöäå
© −¦ § ¦ § ézöôç
¦ § ©½ ¨ ´øLà-úà ¤ £ ¤ ÆäNò-íà ¨ ¨ ¦ ék³¦ í÷éø ®¨ ¥ éìà
−© ¥
äãOä
−¤ ¨ © éöò-ìëå
¬¥ £ ¨ § äpø ¨½ ¦ Æíëéðôì
¤ ¥ § ¦ eçöôé ³ § § ¦ úBòábäå À ¨ § © § íéøää´ ¦ ¨ ¤ ïeìáez ® ¨ « íBìLáe − ¨ § eàöú ¥½ ¥
Æýåýéì
¨Ÿ «© äéäå
³¨ ¨ § ñãä ®© £ ´äìòé¤ £© ãtøqä
−¨ § ¦ © úçúå © ¬© § LBøá ½ § ´äìòé ¤ £© Æõeöòpä £ © «© úçz © ³© âé :óë-eàçîé
«¨ £ § ¦
ä÷ãö
®¨ ¨ § ´eNòå £ © ètLî −¨ § ¦ eøîL ¬ § ¦ ýåýé ¨½Ÿ § ´øîà © ¨ äk Ÿ µ à :úøké «¥ ¨ ¦ àì Ÿ ¬ íìBò
−¨ úBàì¬ § íL ¥½ ì§
 ‫בצ‬
mixn zxhr mixn zxhr
úøké «¥ ¨ ¦ àì Ÿ ¬ øLà −¤ £ Bì-ïzà ½ ¤ ¤ ÆíìBò ¨ ãò© äáBèì ¨ § íL ³¥ úBðaîe ® ¨ ¦ íéðaî
´ ¦ ¨ ¦ àaä
¨© ähîì
¨ © § øeîàä ¨ ¨ úठúàf-äNòé Ÿ ½ ¤ £© ÆLBðà¡ éøLà ³¥ § © á :çéLnä © ¦ ¨ © úàéa © ¦ úákòî ¤¤ © §
½ §´ ¨ ì§ 'ä ìठÆýåýé-ìò
BúøL ¨Ÿ § © íéåìpä ³¦ § ¦ © íénòä ¥ § øëpä
¦ © ¨ éðáe ¨À ¥ © éðáe
¥́ § å :BîL§ ïBøëæ§ ¦ úBNòî ¬ £ ¥ Bãé− ¨ øîL嬥 Ÿ § Bìlçlî ½ § © «¥ ÆúaL
§ © § ¦ Bìlçî ¨ © øîL ³¥ Ÿ da ®¨ ÷éæçé ´¦ £ © íãà-ïáe −¨ ¨ ¤
øîL
³¥ Ÿ øLà ¤ £ íäá ¤ ¨ éî¦ ìk¨ íéãáòì ®¦ ¨ £ © Bì− úBéäì ¬ § ¦ ýåýé ¨½Ÿ § íL-úà´¥ ¤ Æäáäàìe ¨£©§ « øîàì
Ÿ ½ ¥ Ba ïéîàäì ¦ £ © § Æýåýé-ìà
¨Ÿ § ¤ äåìpä ³¨ § ¦ © øëpä-ïaÀ̈ ¥ © ¤ øîàé-ìàå ´© Ÿ © § â :òø-ìk «¨ ¨
:øibúäì
¥ © § ¦ § eàBáiLk ¨¤ § æ :éúøBúa ¦ ¨ § éúéøáa «¦ ¦ § ¦ íé÷éæçîe−¦ ¦ £ © Bìlçî ½ § © «¥ ÆúaL¨© íàå¦ § ,íänò
¤ ¨ ¦ ìa÷ॠ© £ àìåŸ § äáBhä¨ © eìa÷é § © § úòa¥ § Bnò ® © ìòî ´© ¥ ýåýé −¨Ÿ § éðìécáé ¦²© ¦ § © ìcáä ¯¥ § ©
älà
¤ ¥ ìk¨ íéNBòä ¦ ¨ úठíéúBàéáäå º¦ ¦ £© ñéøqä ½ Æ
¦ ¨ © øîàé-ìàå © Ÿ © § ÷cöà © § ¤ änì ¨ ¨ ïk¥
Lc÷nä ¨ § ¦ © úéa¥ ìठéLã÷ ¦À § ¨ øä-ìà ´© ¤ éú÷ãöå
−¦ ¨ § ¦ § àBáì ½ ¨ ÆéúòeLé ¦ ¨ « § äáBø÷-ék ³¨ § «¦ ,éøt¦ § ìcâî ¥ © § éðéàå ¦ ¥ § Láé « ¥ ¨ õò ¬ ¥ éðà
−¦ £ ï䬥
éúlôz
¦ ¨ ¦ § úéáa
½ ´¥ § íçnNॠ§ © £ íézçnNå
Æ ¦ §©¦ § øMéà
¥ © £ äî¨ ìòå © § ïBøkæì¨ ¦ § éîL ¦ § øàMé ¥ ¨ ¦ àìå Ÿ §
,éðôì
© ¨ § íL¨ ìltúäì ¥ © § ¦ § ïëenä ¨ © úéaa ¦© © úàf-äNòé
Ÿ ½ ¤ £© ÆLBðà¡ éøLà ³¥ § © á :úBìbäì « ¨ ¦ § äåäé À̈ § øîà ´© ¨ | ´Ÿ äë-ék¦ ã :ékøc ¦ §©
§ ¦ íäéçáæå
²¤ ¥ § ¦ § íäéúìBò ¯¤ ¥ Ÿ -úठeøîLé Æ § § ¦ øLà ³¤ £ íéñéøqì Æ ¦ ¦ «¨ ©
íéìa÷î¦ ¨ ª § eéäé
-úéa¥ éúéá ¦½ ¥ ék ´ ¦ éçaæî-ìò
®¦ § § ¦ «© ïBöøì − ¨§
Bìlçî
½ § © «¥ ÆúaL ¨ © øîL ³¥ Ÿ da ®¨ ÷éæçé´ ¦ £ © íãà-ïáe −¨ ¨ ¤ ézöôç ¦ § ®¨ ¨ øLàa ´ ¤ £ © eøçáe − £ «¨ éúBúaL ©½ § ©
-ìëì ¨ § ïëeî ¨ ¤ § ¦ àøwé
äéäé −¥ ¨ ¦ älôz ¬¨ ¦ § -ìàå © § â :òø-ìk «¨ ¨ úBNòî ¬ £ ¥ Bãé− ¨ øîLå ¬¥ Ÿ § :éúøBúa ¦ ¨ § éúéøáa «¦ ¦ § ¦ íéæçBà ¦ £ íé÷éæçîe −¦ ¦ £ ©
ýåýé ½¦Ÿ ¡ éðãà
´ ¨Ÿ £ Æíàð ª § ç :íénòä «¦ © ¨ ¨ ¥ © éúéáa
ìëéäa ³¦ ¥ § íäì ¤¹ ¨ ézúðå ¸¦ © ¨ § ä
ãBò² ìàøNé ®¥ ¨ § ¦ éçãð ¥́ § ¦ õa÷îä ¥ © § © õa÷î −¥ © § øîàì
Ÿ ½ ¥ Æýåýé-ìà ¨Ÿ § ¤ äåìpä ³¨ § ¦ © øëpä-ïa À̈ ¥ © ¤ øîàé ´ © Ÿ íéð÷fäå ¦ ¥ § © § ïéøãäðqä
¦ § ¤ § © © áLBîa © § ÆéúîBçáe ©Ÿ « §
¥ ¨ § ¦ ìò© åéìò −¨ ¨ íéøb¦ ¥ õa÷à
úBéäì § ¦ ìàøNé ¬¥ © £
-ìàå © § Bnò ® © ìòî ´ © ¥ ýåýé −¨Ÿ § éðìécáé ¦²© ¦ § © ìcáä ¯¥ § © øBkæiL§ ¦ ¤ íL好 ¨ çáLe ¨ § äìòî ¨ £ © íB÷î§ ãé ´¨
:ìàøNiî
¥ ¨ § ¦ ¦ åéöa÷ð쫨 ¨ § ¦ § íéôñB𠦨 ïBøkfî¨ ¦ ¦ øúBé ¥ áBè− øác ¨ ¨ àeäå§ ,äáBèì ¨ §

:Láé «¥ ¨ õò¬¥ éðà −¦ £ ïä ¬¥ ñéøqä ½¦ ¨ © Æøîàé © Ÿ

ézöôç
¦ § ®¨ ¨ ´øLàa
¤ £ © eøçáe − £ «¨ éúBúaL-úà
©½ § © ¤ ÆeøîLé § § ¦ øL೤ £ Æíéñéøqì ¦ ¦ «¨ © ýåýé À̈ § ´øîà © ¨ | äë-ék Ÿ´ ¦ ã
úBðaîe
® ¨ ¦ íéðaî
´ ¦ ¨ ¦ áBè− íLå ¥½ ¨ ãé ´ ¨ ÆéúîBçáe
© Ÿ « § éúéáa ³¦ ¥ § íäì ¤¹ ¨ ézúð带 © ¨ § ä :éúéøáa «¦ ¦ § ¦ íé÷éæçîe−¦ ¦ £ ©
Æäáäàìe
¨ £ © § « BúøL½ ´§ ¨ ì§ Æýåýé-ìò
¨Ÿ § © íéåìpä ³¦ § ¦ © øëpä¨À ¥ © éðáe
´¥ § å :úøké «¥ ¨ ¦ àì Ÿ ¬ øLà
−¤ £ Bì-ïzà
½ ¤ ¤ ÆíìBò ¨ íL ³¥
:éúéøáa
«¦ ¦ § ¦ íé÷éæçîe −¦ ¦ £ © Bìlçî ½ § © «¥ ÆúaL ¨ © øîL-ìk ³¥ Ÿ ¨ íéãáòì ®¦ ¨ £ © Bì− úBéäì ¬ § ¦ ýåýé ¨½Ÿ § íL-úà
´¥ ¤
ïBöøì
− ¨ § íäéçáæå
²¤ ¥ § ¦ § íäéúìBò ¯¤ ¥ Ÿ éúlôz
¦½ ¨ ¦ § úéáa ´ ¥ § ÆíézçnNå ¦ § © ¦ § éLã÷ ¦À § ¨ øä-ìà
´ © ¤ íéúBàéáäå º¦ ¦ £ © æ
´éçãð
¥ § ¦ õa÷î
−¥ © § ýåýé ½¦Ÿ ¡ éðãà
¨Ÿ £ Æíàð
´ ª § ç :íénòä-ìë쫦 © ¨ ¨ § àøwé −¥ ¨ ¦ älôz-úéa
¬¨ ¦ § ¥ éúéá ¦½ ¥ ék´ ¦ éçaæî-ì
®¦ § § ¦ ò«©
:åéöa÷ðì
«¨ ¨ § ¦ § åéìò
−¨ ¨ õa÷à ¬¥ © £ ãBò² ìàøNé ®¥ ¨ § ¦

äfä ¤½ © íòä´ ¨ ¨ ÆúéøàL ¦ ¥ § Æéðéòa¥ ¥ § àìté ¥À ¨ ¦ ék´¦ úBàáö ½ ¨ § ýåýé´ ¨Ÿ § ç ÷øô äéøëæ
:úBàáö « ¨ § ýåýé ¬¨ § íàð −ª § àìté ¥½ ¨ ¦ Æéðéòa-íb
© ¥ § © íää ®¥ ¨ íéîia −¦ ¨ © Æøîà
© ¨ äk
Ÿ³ á :øîàì
Ÿ « ¥ úBàáö − ¨ § ýåýé-øác
¬¨Ÿ § © § éäéå ²¦ § © à
énò-úà
−¦ © ¤ òéLBî © ²¦ éððä
¬ ¦ § ¦ úBàáö ½ ¨ § ýåýé ´¨Ÿ § Æøîà © ¨ äk Ÿ³ æ äîçå
¬¨ ¥ § äìBã⮨ § äàð÷ ´ ¨ § ¦ ïBiöì − ¦ § éúàp÷
¦ ¬¥ ¦ úBàáö ½ ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ §
´éúàáäå
¦ ¥ ¥ § ç :LîMä ¤ «¨ © àBáî ¬ § õøàîe ¤ −¤ ¥ çøæî ®¨ § ¦ õøàî¤́ ¤ ¥ ézáL
¦ § © µ ýåýé ¨½Ÿ § ´øîà © ¨ äk Ÿ µ â :d쫨 éúàp÷ ¦ ¬¥ ¦ äìBãâ −¨ §
Æéðàå
¦ £ «© íòì À̈ § éì-eéäå
´ ¦ ¨ § íìLeøé ¦®¨ ¨ § ´ CBúa§ eðëLå − § ¨ § íúà ¨½ Ÿ äàø÷ðå
³¨ § § ¦ § íìLeøé ¦®¨ ¨ « § CBúa ´ § ézðëLå −¦ § © ¨ § ïBiö-ìà ½¦ ¤
-äkŸ « è :ä÷ãöáe «¨ ¨ § ¦ úîàa −¤ ¡ ¤ íéäìàì ¦½ Ÿ «¥ Æíäì ¤ ¨ äéä೤ § ¤ ø䬩 úBàáö − ¨ § ýåýé-øäå ¬¨Ÿ § © § úîàä-øéò ¤½ ¡ «¨ ´ ¦ ÆíìLeøé Ʀ© ¨ §
ÆíéòîMä ¦ § Ÿ « © íëéãé ¤½ ¥ § äð÷æçz ¨´§ © ¡ ¤ ¼úBàáö ¨ § ýåýé´ ¨Ÿ § »øîà̈ © ÆeáLé § «¥ ãò Ÿ ³ úBàáö ½ ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ § Æøîà © ¨ äk Ÿ ³ ã :Lãwä ¤Ÿ « ©
Æétî
¦ ¦ älàä ¤ ®¥ ¨ íéøácä ´ ¦ ¨ § © úà −¥ älàä ¤ ¥½ ¨ íéîia ´¦ ¨© BzðòLî
² § © § ¦ Léàå ¯¦ § íìLeøé
¦ ®¨ ¨ § úBáçøa − Ÿ § ¦ úBð÷æe ½ ¥ § íéð÷æ´¦ ¥§
úBàáö ² ¨ § ýåýé-úéa¯¨Ÿ § ¥ ãqé ¸© ª íBéa º § øLà ¤ £Â íéàéáp䦽 ¦ § © eàìné
½ § ´ ¨ ¦ Æøéòä ¦ ¨ úBáçøe ³ Ÿ § ä :íéîé «¦ ¨ áøî Ÿ ¬ ¥ Bãéa −¨ §
øëN
³© § íää ¥½ ¨ íéîiä ´ ¦ ¨ © Æéðôì ¥ § ¦ ék¦À é :úBðaäì « ¨ ¦ § ìëéää
−¨ ¥ © Æøîà© ¨ äk Ÿ ³ å :äéúáçøa¨ «¤ Ÿ Ÿ « § ¦ íé÷çNî −¦ £ © § úBãìéå ® ¨ «¦ íéãìé −¦ ¨ §
‫גצ‬ ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` c"i iying meil inei xeriy

eáäàz-ìà
®¨ ¡ ¤ «© ø÷L ¤ −¤ úòáLe © ¬ª § íëááìa ¤½ § © § ¦ ÆeáLçz-ìà § § © «© àöBiìå
¥̧ © § äpðéà ¨®¤ ¥ äîäaä −¨ ¥ § © øëNe ¬© § äéä𠨽 § «¦ àì Ÿ ´ Æíãàä̈ ¨¨«
:ýåýé-íàð
«¨Ÿ § ª § éúàðN ¦ −¥ ¨ øLà ¬¤ £ älà-ìk-úà ¤ ²¥ ¨ ¤ ék ¯¦ -ìk-úà
¨ ¤ çlLàå ¬© © £ © øvä-ïî ¨½ © ¦ ÆíBìL-ïéà ¨ ¥ àaìå ³¨ © §
-äkŸ « èé :øîàì Ÿ « ¥ éìà ¬© ¥ úBàáö − ¨ § äåäé-øác¬¨ § © § éäéå ²¦ § © çé íéîi볦 ¨ © àì Ÿ ´ äzòå À̈ © § àé :eäòøa «¥ ¥ § Léà ¬ ¦ íãàä −¨ ¨ ¨
ÁéLéîçä
¦ ¦ £ © íBöå ´ § éòéáøä ¿¦ ¦ § ¨ íBö´ úBàáö À ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ § øîà̈ º© ýåýé
¬¨Ÿ § íàð −ª § äfä ®¤ © íòä ´ ¨ ¨ úéøàL −¦ ¥ § ì¦ éðà ¦½ £ ÆíéðLàøä ¦ Ÿ «¦ ¨
Æäãeäé-úéáì
¨ § ¥ § äéäé ³¤ § ¦ éøéNòä À¦ ¦ £ ¨ íBöå ´ § éòéáM书 ¦ § © íBöå ¸§ Ædéøt
¨ § ¦ ïzz ³¥ ¦ ïôbä ¤ ¤¹ © íBìMä À ¨ © òøæ-ék ©´¤ «¦ áé :úBàáö «¨§
úîàäå
¬¤ ¡ ¨ § íéáBè ®¦ íéãòîìe−¦ £Ÿ § « äçîNìe ¨½ § ¦ § ïBNNì ´ ¨§ ílè
®¨ © ´eðzé § ¦ íéîMäå ¦ −© ¨ © § dìeáé-úà ¨½ § ¤ ´ïzz ¥ ¦ Æõøàäå ¤ ƨ ¨ §
ãòŸ µ úBàáö ® ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ § øîà −© ¨ äk Ÿ ¬ ë :eáäà «¨ ¡ íBìMäå −¨ ©§ :älà-ìk-úà
¤ «¥ ¨ ¤ äfä −¤ © íòä ¬¨ ¨ úéøàL-úà ²¦ ¥ § ¤ ézìçðäå À¦ § © § ¦ §
:úBaø « © íéøò ¬ ¦ ¨ éáLéå −¥ § Ÿ § íénò ¦½ © eàáé ´Ÿ ¨ ´øLà ¤£ Æäãeäé
¨ § úéa ³¥ íéBba À¦ © äìì÷ ¨¹ ¨ § íúééä ¤̧ ¦ ¡ ÁøLàk ¤ £ © äéäå ¨¿ ¨ § âé
äëìð
³¨ § ¥ øîàì Ÿ À ¥ úçà-ìà ©¹ © ¤ úçà ¸© © ÁéáLé ¥ § Ÿ eëìäå ¿ § ¨ «§ àë äëøa
®¨ ¨ § íúééäå −¤ ¦ § ¦ íëúà ¤½ § ¤ òéLBà ©´ ¦ ïk¥µ ìàøNé ¥½ ¨ § ¦ úéáe ´¥
´ ¨Ÿ § ¤ Lwáìe
ýåýé-úà −¥ © § ýåýé ¨½Ÿ § éðt-úà ¥́ § ¤ ÆúBlçì © § ÆCBìä̈ »øîà © ¨ äë Ÿ ´ ék ´ ¦ ãé :íëéãé «¤ ¥ § äð÷æçz ¨ §¬© ¡ ¤ eàøéz-ìà −¨ ¦ ©
Æíéaø ¦ © íénò ³¦ © eàáe ¸¨ áë :éðà-íb ¦ «¨ © äëìà −¨ § ¥ úBàáö ®¨§ íëì¤À ¨ òøäì´ © ¨ § ézîîæ ¦ ¹§ © ¨ øLàk ¤̧ £ © ¼úBàáö ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ §
úBàáö − ¨ § ýåýé-úà ¬¨Ÿ § ¤ Lwáì ²¥ © § íéîeöò ¦½ £ ´íéBâå ¦ § àìå
Ÿ − § úBàáö ® ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ § øîà −© ¨ éúà ¦½ Ÿ Æíëéúáà ¤ ¥ Ÿ « £ ó éö÷äa ³¦ § © §
»øîà © ¨ äk Ÿ ¬ âë :ýåýé «¨Ÿ § éðt-úଥ § ¤ úBlçìe − © § íìLeøéa ¦®¨ ¨ ¦ älàä
¤ ¥½ ¨ íéîia ´ ¦ ¨ © Æézîîæ ¦ § Æ© ¨ ézáL ¦ § ³© ´ïk¥ åè :ézîçð ¦ § «¨ ¦
´ äøNò¨ ¨ £ Æe÷éæçé Ʀ £ © øLà ³¤ £ änää ¨ ¥½ ¨ íéîia ´ ¦ ¨ © ¼úBàáö ¨ § ýåýé ´ ¨Ÿ § -ìà© äãeäé ®¨ § úéa-úàå ´ ¥ ¤ § íìLeøé-úà ¦ −© ¨ § ¤ áéèéäì ¬¦ ¥ §
Léฦ Áóðëa © § ¦ e÷éæçäå ¿¦ ¡ ¤ «§ íéBbä ®¦ © úBðL ´ Ÿ ì§ ìkî Ÿ − ¦ íéLðà ¦½ ¨ £ eøac
³ § © eNòz ® £ «© ´øLà ¤ £ íéøácä −¦ ¨ § © älà ¤ ¬¥ æè :eàøéz «¨ ¦
íéäìà
¬ ¦ Ÿ ¡ eðòîL § −© ¨ ék ¬¦ íënò ¤½ ¨ ¦ Æäëìð ¨ § «¥ øîàì Ÿ À ¥ éãeäé ¹¦ § íBìL ½ ¨ ´ètLîe © § ¦ Æúîà ¤ ¡ eäòø-úà ¥½ ¥ ¤ Léà ´ ¦ Æúîà ¤¡
:íënò «¤ ¨ ¦ eäòø ¥À ¥ úòø-úà
´ © ¨ ¤ | Léàå ´ ¦ § æé :íëéøòLa «¤ ¥ £ © § eèôL −§ ¦

ß 'a xc` c"i iying mei ß

Ô¯‰‡
… ¬« CÓÒe
«¿ ‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡¯Bz
» ˙È» ·¯˜Â ≈»¿‫יד‬ Æåéðáe
¨ ¨ ïøäà
Ÿ ³ £ «© Cîñiå
Ÿ ¸ § ¦ © úàhçä
®¨ © «© øt
´ © úà −¥ Lbiå
¥¾ © © (ãé)
:‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡¯Bz
» Lȯ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉB·e
ƒ ¿
:úàhçä
«¨ © «© øt ¬© Làø-ìò
Ÿ − © íäéãé-úà
¤½ ¥ § ¤
(416 'nr gi zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫חיּוּבי‬
ֵ ִ ‫לכתּב‬
ֹ ְ ִ ‫צרי‬ִ ָ ‫ואחד‬
ָ ֶ ְ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫הזּה ָכּל‬ ֶ ַ ‫בּזּמן‬
ַ ְ ַ ‫שׁאף‬ַ ֶ ,‫בּפשׁיטוּת‬ִ ְִ ‫שׁרבּי‬
ִ ַ ֶ (‫ ב‬,‫רז"ל )שבת יב‬ ַ ַ ‫אמרוּ‬ ְ ָ (‫ יד‬,‫החטּאת )ח‬ ָ ַ ַ ‫ויּגּשׁ ֶאת ַפּר‬
ֵ ַַ
‫ראינוּ ֵאינוֹ‬
ִ ָ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫)ואף‬ַ ְ ‫כּלל‬ָ ְ ‫ראינוּ ֶזה‬ ִ ָ ‫ולא‬
ֹ ְ .‫ ע"כ‬,‫חטּאת ֶשׁלּוֹ‬ ַָ ‫אביא‬
ִ ָ ‫המּקדּשׁ‬
ָ ְ ִ ַ ‫לכשׁיּבּ ֶנה ֵבּית‬
ָ ִ ֶ ְ ִ . . ‫פּנקסוֹ‬
ָ ְ ִ ‫"כּתב ַﬠל‬
ַ ָ ‫ישׁמﬠאל‬
ֵָ ְִ
.‫ספּרוּ ָלנוּ‬
ְ ִ ‫אבוֹתינוּ ֹלא‬
ֵ ֲ ‫וגם‬ ַ ְ ,(‫ראיה‬
ָ ָ ְ ‫הרגיל ֶזה ֵכּן‬
ִ ָ ָ ‫בּדבר‬
ָ ָ ְ – ‫ְראיה‬
ָָ ‫כּוֹתב‬
ֵ ‫חטּאת‬ ָ ַ ‫ﬠר‬ֶ ֵ ‫תּלמוּדית‬
ִ ְ ַ ‫וּבאנציקלוֹפּדיא‬
ָ ְ ֶ ְ ִ ְ ֶ ְ ."‫שׁמנה‬
ָ ֵ ְ ‫חטּאת‬
ַָ

˙¯˜
«¿« ÏÚ« ·‰ÈÂ
« ƒ ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ·ÈÒe
ƒ¿ ÒÎe
≈¿ ‫טו‬ úBðø÷-ìò
¸ § © © ïziå Â¥ ¦ ©Â Æícä-úà
¨ © ¤ äLî ³¤ çwiå ¸© ¦ © èçLiå
À̈ § ¦ © (åè)
˙È» Èk„Â
ƒ«¿ dÚaˆ‡a
≈¿¿∆¿ ¯BÁÒ¿ ¯BÁÒ¿ ‡Áa„Ó»¿¿«
‡Áa„Ó„
»¿¿« ¿ ‡„BÒÈÏ
» ƒ ˜È¯‡ ƒ¬ ‡Óc
» ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« -úàå ¤ § çaænä-úà
© ®¥ § ¦ © ¤ àhçéå −¥ © § © Bòaöàa
½ ¨ § ¤ § Æáéáñ ¦ ¨ çaænä
© ³¥ § ¦ ©
:ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‡¯tÎÏ
»»«¿ dLc˜Â
≈ ¿«¿ :åéìò
«¨ ¨ øtëì
¬¥ © § eäLc÷éå −¥ § © § © çaænä
© ¥½ § ¦ © ãBñé-ìà
´ § ¤ Æ÷öé © ¨ ícä À¨ ©
 ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` c"i iying meil inei xeriy ‫דצ‬
∑ ÂÈÏÚ
»» ≈«¿ .‫בּעבוֹדה זוֹ‬
¯tÎÏ ≈ ¿«¿« .‫לקדשּׁה‬
ָ ֲ ַ ∑ e‰Lc˜È ָ ֻ ְ ַ ‫לכּנס‬
ֵ ָ ִ ‫מזּרוּת‬
ָ ִ ‫וטהרוֹ‬ ְ ִ ∑ ÁaÊn‰Œ˙‡
ֲ ִ ְ ‫חטּאוֹ‬ «≈¿ƒ« ∆ ‡hÁÈÂ
≈«¿«£ i"yx
.‫הכּפּרוֹת‬
ָ ַ ַ ‫מעתּה ָכּל‬
ֵַָ

¯ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ ‡a¯z
»¿« Ïk» ˙È» ·ÈÒe
ƒ¿ ‫טז‬ úøúé
¤´¤ Ÿ Æúàå¥ § ¼áøwä-ìò
¤ ¼¤ © ©´øLà
¤ £ »áìçä-ìk-úà
¤ »¥ © ¨ ¤ çwiå ©À ¦ © (æè)
˜Ò‡Â
≈«¿ Ô‰a¯z
∆¿¿« ˙È»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡c·k
»¿«
:‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‰LÓ ∆… äLî
−¤ øè÷iå ¬¥ § © © ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ § úéìkäŸ− ¨ § © ézL-úàå
¬¥ § ¤ § ãákä ¥½ ¨ ©
:äçaænä
¨ «¥ § ¦ ©
.‫עמּהּ‬
ָ ִ ‫הכּבד‬
ֵ ָ ַ ‫מעט ִמן‬
ַ ְ ‫נוֹטל‬
ֵ ‫שׁהיה‬
ָ ָ ֶ ,‫הכּבד‬ ַ ְ ∑ „·k‰
ֵ ָ ַ ‫לבד‬ ≈»« ˙¯˙È
∆∆… ˙‡Â
≈¿£ i"yx

dÏ·
≈¿» ˙ÈÂ
»¿ d¯Òa
≈¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ dkLÓ
≈¿ « ˙È»¿ ‡¯Bz
» ˙ÈÂ
»¿‫יז‬ óøN ½ §¦ ¤ §´
´ © ¨ BLøt-úàå ¨ § ¤ § ÆBøò-úàå
BøNa-úàå Ÿ ¤ § øtä-úàå
³¨ © ¤ § (æé)
È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡˙ȯLÓÏ
» ƒ¿ «¿ ‡¯aÓ »»ƒ ‡¯ea
» ¿ „ȘB‡
ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« :äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé
−¨Ÿ § äeö
¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© äðçnì
®¤ £ «© © õeçî− ¦ Làä
¥½

Ô¯‰‡
… ¬« eÎÓÒe
»¿ ‡˙ÏÚ„
»»¬ « ‡¯Îc
»¿ƒ ˙È» ·È¯˜Â
ƒ»¿‫יח‬ åéðáe
²¨ ¨ ïøäà
Ÿ ¯ £ «© eëîñiå
º § § ¦ © äìòä
®¨ Ÿ «¨ ìéà
´ ¥ úà
−¥ áø÷iå
¾¥ § © © (çé)
:‡¯Îc
»¿ƒ Lȯ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉB·e
ƒ ¿
:ìéàä
¦ «¨ ¨ Làø-ìòŸ ¬ © íäéãé-úà
−¤ ¥ § ¤
‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ˜¯Êe«¿ ÒÎe
≈¿ ‫יט‬ :áéáñ
«¦ ¨ çaænä-ìò
© −¥ § ¦ © © ícä-úà
²¨ © ¤ äLî Ÿ ¸ § ¦ © èçLiå
¯¤ ÷øæiå ®¨ § ¦ © (èé)
:¯BÁÒ¿ ¯BÁÒ¿
˙È» ‰LÓ
∆… ˜Ò‡Â
≈«¿ ȉB¯·‡Ï
ƒ ¿∆¿ ‚Èltƒ« ‡¯Îc
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿‫כ‬ Làøä-úà
Ÿ ½ ¨ ¤ ÆäLî
¤ øè÷iå³¥ § © © åéçúðì
®¨ ¨ § ¦ çzð
−© ¦ ìéàä-úàå
¦ ©½ ¨ ¤̧ § (ë)
:‡a¯z
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡i¯·‡
»«»≈ ˙ÈÂ
»¿ ‡Lȯ
» ≈
:øãtä-úàå
¤ «¨ © ¤ § íéçúpä-úàå
−¦ ¨ § © ¤ §
˜q‡Â
≈«¿ ‡iÓa»«¿ ÏÈlÁ
ƒ« ‡iÚ¯k
»« »¿ ˙ÈÂ »¿ ‡eb
»« ˙ÈÂ
»¿‫כא‬ Áøè÷iå
¥ § © © íéna
¦ ®¨ © ´õçø © ¨ íéòøkä-úàå
¦ −© ¨ § © ¤ § áøwä-úàå
¤ ¬¤ © ¤ § (àë)
‡e‰ ‡˙ÏÚ»»¬ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡¯Îc »¿ƒ Ïk» ˙È» ‰LÓ
∆…
‡Ók
»¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡e‰ ‡a¯˜
»»¿À ‡ÂÚ¯·»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ Æççéð-çéøì
© Ÿ ¸ ¦ © «¥ § àeä³ äìò ¨¸ Ÿ äçaænä¨ ¥À § ¦ © ìéàä-ìk-úà
¦ ©¹ ¨ ¨ ¤ äLî ¤̧
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ :äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé
−¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk²¤ £ «© ýåýéì
¨½Ÿ «© Æàeä äMà
¬¤ ¦

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

z`e¤ § DxUA¨ ¨ § z`e ¤ § Dxr ¨ Ÿ z`¤ eipirl¨ ¥ § dxRd

¨¨ © ,`id¦ dn© rcFi © ¥ ipi` ¦ ¥ Ff dxRM ¨ ¨ © :izi`x
¦ ¦ ¨ (o`M¨ Fxdhe£ ¦ § F`Hg § ¦ .çaænä
© ¥ § ¦ © úठàhçéå ¥ © § © (åè)
hi xAcOA)
¨ §¦ © sxUi
Ÿ § ¦ DWxR ¨ § ¦ lr© DnC ¨ ¨ Ff dxRM¨ ¨ © dzid ¨ § ¨ `NW Ÿ ¤ xnF`¥ dY`¨ © oiPn¦© ¦ ,eäLc÷éå
¥ § © § © .dXcwA¨ ª § ¦ qpMl ¥ ¨ ¦ zExGn ¨¦
gi dxez .(d fFxMd¨ © `vIW ¨ ¨ ¤ drWA ¨ ¨ § :dWn ¤ xn`W © ¨ ¤ `N¤̀ ¨ lM¨ dYrn ¨ © ¥ åéìò ¨ ¨ øtëì ¥ © § .Ff dcFarA ¨ £©
oi`¥ .åéçúðì¨ ¨ § ¦ çzð © ¦ ìéàä ¦ © ¨ úàå ¤ § (ë) Wi`¦ l`xUi ¥ ¨ § ¦ EwgC £ ¨ WCwOA
¨ § ¦ © aCpzdl ¥© § ¦ § aEzMd ¨ © ,oM¥ m`e ¦ § .i"Xx ¦ © oFWl§ .zFxRMd ¨©©
la`
¨ £ ,hWtd ¥ § ¤ xg`l © © § `N` ¨ ¤ gEYp
© ¦ `dY¥ § ,ozaFhA
¨ ¨ § `NW Ÿ ¤ E`iade ¦ ¥ § dX`e§ ¨ ¦ eilr¨ ¨ xRkl ¥ © § iE`xe ¨ § WCwzp ¥ © § ¦ dfA¤ ¨ iM¦ xRqi ¥©§
dfA
¤ ¨ dEv ¨ ¦ xaMW¨ § ¤ ,o`kA ¨ § dhWtdA
¨ ¨ § © © xSw
¥ ¦ lEfB¨ xaC ¨ ¨ EaCpzi § © § ¦ `NWŸ ¤ Ff dxRM ¨¨ © xn`PW
© ¡ ¤ ¤ oiprM ¨ § ¦ § dfe ¤ § Kli`e ¨ ¥ ¨ o`Mn ¨ ¦
.(e ` lirlE)
¥ § dlFrd¨ ¨ zWxtA © ¨¨ § iM¦ :(g `q dirWi)
¨ § © § xnF` ¥ `Ed oke ¥ § ,WCwOl¨§ ¦ © ExRki§ © § mini ¦ ¨ zraW © § ¦ :(fk ek bn) l`wfgiA ¥§ ¤ ¦
úàå
¤ § Làøä Ÿ ¨ úठäLî ¤ øè÷iå ¥ § © © øîàå
©¨§ .dlFrA
¨ § lfB ¥ ¨ `pFU ¥ hRWn
¨ § ¦ adF` ¥ 'd ip£̀¦ ,eici¨ ¨ z`¤ E`lnE § ¦ Fz` Ÿ Exdhe £ ¦ § gAfOd
© ¥ § ¦ © z`¤
`Ede§ ,dxhwdd © § ¦ ,íéçúpä
¨ ¨ § © © onfA ¦ ¨§© dY`e
¨ © § zWxtA
© ¨ ¨ § df¤ mB© i"Xx ¦ © xiMfd ¦ § ¦ xakE
¨ § ipinXd
¦ ¦ § © mFIa© dide ¨ ¨ § minId ¦ ¨ © z`¤ ENkie¦ ©
õçø
© ¨ íéòø¦ © ¨kä§ © úàå
¤ § áøwä¤ ¤ © úàå ¤ § :xg`© © fh dxez .(el hk zFnW) § dEvY¤© § z`¤ gAfOd© ¥ § ¦ © lr© mipdMd ¦ £ Ÿ © EUri £ © d`ldë
¨ § ¨
øè÷iå
¥ § © © xn`W© ¨ ¤ Edfe
¤ § .(`Ad ¨ © .íéna
¨ © wEqRA) ¦¨ © BøNa
¨ § úàå¤ § Bøò
Ÿ úàå ¤ § øtä
¨ © úàå
¤ § (æé) mkz`
¤ § ¤ izivxe¦ ¦ ¨ § mkinlW
¤ ¥ § © z`e ¤ § mkizFlFr
¤ ¥
xihwd
¦ § ¦ lMd Ÿ © iM¦ ,ìéàä
¦ © ¨ ìk¨ úठäLî ¤ axTd
¥ ¨ © "xR"A Ÿ § ¦ .BLøt
¨ § llki § ¦ úàå
¤§ dUrp¨ £ © mcA ¨ § iM¦ o`kA ¨ § cnlie © § ¦ § .'d m`p ª§
mcixtdW
¨ ¦ § ¦ ¤ `N`
¨ ¤ ,dvigxd
¨ ¦ § ¨ xg`© © zg`M
© © § micibe
¦ ¦ § zFnvr ¨ £ ,FxUA ¨ § llkA © § ¦ Fpi`W¥ ¤ zaMrn
¤ ¤ © § mixEO`d ¦ ¥ ¨ zxhwd © ¨ § © oi`e ¥ § ,df¤
oipErh
¦ § migzPd
¦ ¨§© oi`W
¥ ¤ cOll
¥ © § FxFr caNn © § ¦ mdW ¥ ¤ ,mitlhE
¦ © ¨ § mipxwe§
¦© § © Dpi`
¨ ¥ zFxFcl§ oMW ¥ ¤ ,gAfOd © ¥ § ¦ © KEPgA ¦ §
¨ ¦ §
`k dxez .dvigx on¦ e"`Ed ¨ © didi
¤ § ¦ F` .FWxtE § ¦ FxUaE¨ § .dxRkA
¨ ¨ © § zaMrn ¤¤ ©§
z`¤ sxUe© ¨ § :FnM§ `Ede§ ,xziA ¤ ¤ § oiWOWnd
¦ § © § © k"z) mi`ENO ¦ ¦ zWxR © ¨ ¨ lW ¨ § ¤ © ìáà
¤ `YtqFYA ¨£
‫הצ‬ ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` e"h iyiy meil inei xeriy

ß 'a xc` e"h iyiy mei ß

‡ia¯˜
»«»¿À ¯Îc
«¿ ‡È˙
»»¿ƒ ‡¯Îc
»¿ƒ ˙È» ·È¯˜Â
ƒ»¿‫כב‬ eëîñiå
º § § ¦ © íéàlnä
®¦ ª ¦ © ìéà
−¥ éðMä
¦½ ¥ © ìéàä-úà
¦´ © ¨ ¤ Æáø÷iå ¥ § © © (áë)
Lȯ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉB·e
ƒ ¿ Ô¯‰‡
… ¬« eÎÓÒe
»¿
:‡¯Îc
»¿ƒ :ìéàä
¦ «¨ ¨ Làø-ìòŸ ¬ © íäéãé-úà
−¤ ¥ § ¤ åéðáe²¨ ¨ ïøäà
Ÿ ¯ £ «©
.‫בּכהנּתם‬
ָ ָ ֻ ְ ִ ‫הכּהנים‬
ִ ֲ ֹ ַ ‫וּמשׁלימים ֶאת‬
ִ ִ ְ ַ ‫שׁמּמלּאים‬
ִ ְ ַ ְ ֶ ,"‫"שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫שׁמּלּוּאים ְלשׁוֹן‬ ִ ָ ְ ַ ‫ ∑ ֵאיל‬Ìȇln‰
ִ ִ ֶ ,‫השּׁלמים‬ ƒÀƒ« Ïȇ≈ £ i"yx

Ìe¯ ÏÚ« ·‰ÈÂ

« ƒ ‡Óc
» ¿ ÔÓƒ ‰LÓ
∆… ·ÈÒe
ƒ¿ ÒÎe
≈¿ ‫כג‬ Ceðz-ìò
¬ § © ïziå
²¥ ¦ © Bîcî½ ¨ ¦ ÆäLî ¤ çwiå
³© ¦ © | èçLiå
Ã̈ § ¦ © (âë)
d„È
≈¿ ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚ«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ Ô¯‰‡„
… ¬« ¿ ‡„e‡
»¿
:‡ÈnÈc
» ƒ«¿ dÏ‚¯
≈¿« ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ ïäa-ì
¤ Ÿ ¬ òå ¦½ ¨ § © ÆBãé¨ ïäa-ìòå
© § úéðîéä ¤ Ÿ ³ © § úéðîéä
®¦ ¨ § © ïøäà-ïæà
Ÿ − £ «© ¤Ÿ «
:úéðîéä
«¦ ¨ § © Bìâø
−§©
‡Óc
» ¿ ÔÓƒ ‰LÓ
∆… ·‰ÈÂ
« ƒ Ô¯‰‡
… ¬« Èa
≈¿ ˙È» ·È¯˜Â
ƒ»¿‫כד‬ Æícä-ïî
¨ © ¦ äLî ³¤ ïziå
¥̧ ¦ © ïøäà Ÿ À £ «© ´éða-úà
¥ § ¤ áø÷iå º¥ § © © (ãë)
ÔB‰È„È
≈¿ ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ ÔB‰„e‡
≈¿ Ìe¯ ÏÚ«
˜¯Êe
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ ÔB‰Ï‚¯
≈¿« ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚ«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ úéðîéä
¦½ ¨ § © Æíãé
¨ ¨ ïäa-ìòå
¤ Ÿ ³ © § úéðîéä ¦½ ¨ § © Æíðæà
¨ § ¨ Ceðz-ìò
³§ ©
:¯BÁÒ¿ ¯BÁÒ¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ícä-úà
²¨ © ¤ äLî ¯¤ ÷øæiå Ÿ ¸ § ¦ © úéðîéä
®¦ ¨ § © íìâø −¨ § © ïäa-ìòå
¤Ÿ¬ © §
:áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìò
© −¥ § ¦ © ©

‡a¯z
»¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙Èχ
» ƒ¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡a¯z
»¿« ˙È» ·ÈÒe
ƒ¿ ‫כה‬ »áìçä-ìk-úàå
¤ »¥ © ¨ ¤ § äéìàä-úàå À̈ § © «¨ ¤ § áìçä-úà ¤ ´ ¥ © ¤ çwiå º© ¦ © (äë)
ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡c·k
»¿« ¯ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ˙ÈÂ »¿ Ô‰a¯z
∆¿¿« ˙È»¿ Ÿ− ¨ § © ézL-úàå
úéìkä ¬¥ § ¤ § ãákä ¥½ ¨ © úøúé
¤´¤ Ÿ Æúàå¥ § ¼áøwä-ìò
¤ ¼¤ © ©´øLà ¤£
:ïéîiä
«¦ ¨ © ÷BL¬ úàå −¥ § ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ §

‡zˆ¯b
»¿ ƒ¿ ·ÈÒ
ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ècƒ ‡i¯ÈhÙ„
»« ƒ« ¿ ‡lqÓe
»«ƒ ‫כו‬ ävî
³¨ © úlç ©¸ © ç÷ì© ¨Â ýåýé
À̈Ÿ § éðôì
´¥ § ¦ ´ | øLà
¤ £ úBvnä ¹ © © ìqîe¸© ¦ (åë)
‡„Á
»¬ ÁLÓ« ¿ ÌÁÏ„ ≈¿ƒ ‡zˆ¯‚e
»¿ ƒ¿ ‡„Á»¬ ‡¯ÈhÙ
» ƒ«
‡˜BL
» ÏÚÂ «¿ ‡ia¯z
»«¿« ÏÚ« ÈeLÂ
ƒ« ¿ „Á» ‚BtÒ‡Â
¿∆¿ ÆíNiå
¤ ¸¨ © ãçந ¤ ÷é÷øå
´ ¦ ¨ § úçà −© © ïîL ¤ ²¤ íçì ¤¬¤ úlç婸 © § Æúçà
©©
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ :ïéîiä
«¦ ¨ © ÷BL¬ ìòå −© § íéáìçä-ìò
¦½ ¨ £´ © ©
.'‫בּ'מנחוֹת‬
ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬
ָֹ ְ ‫ ָכּ‬,‫והרקיקין‬
ִ ִ ְ ָ ְ ‫החלּוֹת‬
ַ ַ ‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ‫שׁמן‬
ֶ ֶ ‫מרבּה ָבּהּ‬
ֶ ְ ַ ‫שׁהיה‬ ָ ְ ‫ ∑ ִהיא‬ÔÓL
ָ ָ ֶ ,‫רבוּכה‬ ∆∆ ÌÁÏ
∆∆ ˙lÁÂ
««¿£ i"yx

ȉB·
ƒ ¿ È„È
≈¿ ÏÚÂ
«¿ Ô¯‰‡
… ¬« È„È
≈¿ ÏÚ« ‡lk
»… ˙È» ·‰ÈÂ
« ƒ‫כז‬ ó¤ðiå
¯¨ © åéðá
®¨ ¨ étk
´ ¥ © ìòå −© § ïøäà
Ÿ ½ £ «© étk
´¥ © ìò©µ ìkä-úà
Ÿ ½ © ¤ ïziå
¥́ ¦ © (æë)
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡Ó¯‡
» »¬ ÔB‰˙È
¿» ̯‡Â
≈¬«
:ýåýé
«¨Ÿ § éðô쬥 § ¦ äôeðz
−¨ § íúà ²¨ Ÿ

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

minlXde
¦ ¨ § © § ,dacp ¨ ¨ § zlFr © lM¨ zxRkM©¨ © § mli`e
¦ ¥ § xwA ¨ ¨ oA¤ cg` ¨ ¤ xR© gwl © § il¦ odkl
¥© § ìéॠéðMä
¦ ¥ © ìéàä
¦ © ¨ úठáø÷iå
¥ § © © (áë)
FziaA¥ § mdl ¤ ¨ ozPW ©¨¤ mXl
¥ © dcFY ¨ ipXd
¦ ¥ © li`d ¦ © ¨ `xwp ¨ § ¦ la`¨ £ ,mninY¦ ¦ § mipW ¦© § § iYWxR
gk zFnW) ¨ § .íéàlnä
¦ § © ¥ xaM ¦ª ¦ ©
minlXd
¦ ¨ § © dPde ¥ ¦ § .mWe ¥ ¨ ci¨ eizFnFgaE
¨ § sFq `EdW ¤ xEarA £ © ,mi`ENOd¦ ¦ © li¥̀ ci¨ mdl ¤ ¨ didYW
¤ § ¦ ¤ mi`ENOd
¦ ¦ © oipr © § ¦ iM¦ (`n
KklE
¨ § ,micId¦ © ¨ © iENn¦ lr© mi`A ¦ ¨ mCal¨© § Epdke
£ ¦ § mci ¨ ¨ `NnY
¥ © § FaE ElNd ¨ © zFpAxTd¨ §¨© oM¥ xn`ie
© Ÿ § ,'d zcFar © £ z`¥ carl Ÿ £ © dnlW ¨¥ §
`le
Ÿ § "mi`ENn"
¦ ¦ xn`ie © Ÿ § .mi`ENn
¦ ¦ E`xTi § ¨¦ .oiprA
¨ § ¦ ¨ oiaMrn
¦ § © § mNM ¨ ª iM¦ Wxtl¥ ¨ § ,'zi
§ ¦ eiptl
¨¨ § .micaFrde
¦ § ¨ § Fnvr § © gAfOA
© ¥§ ¦ ©
mB© wFXde © § mialgd ¦ ¨ £ © iM¦ xEarA £ © ,iENn¦ gAfOd
© ¥ § ¦ © lr© xRkl ¥ © § z`Hgd ¨ © © iM¦ ïëzéå ¥ ¨ ¦§ `Nnl¥ © § mi`A ¦ ¨ EN`d ¨ § ¨ © lM¨ äpäå
¥ ¨ zFpAxTd ¥¦§
bk dxez .axw ¥ ¨ lMdŸ © mgNd
¤ ¤ © znExY
© § wEqR¨ lirl)¥ § aizM ¦ § oM¥ iM¦ ,FWCwlE §©§ dfe¤ § :(` hk mW) ¨ aizkcM¦ § ¦ § ,mci¨ ¨ z`¥
mipdMd
¦ £ Ÿ © lr© d`vxdl ¨ ¨ § © § dlFrde ¨ ¨ § :(eh mz` ¨ Ÿ WCwl ¥ © § mdl ¤ ¨ dUrY¤ £ © xW` ¤ £ xaCd ¨ ¨©
 ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` f"h ycew zayl inei xeriy ‫וצ‬
˜q‡Â
≈«¿ ÔB‰È„È
≈¿ ÏÚÓ
«≈ ÔB‰˙È
¿» ‰LÓ
∆… ·ÈÒeƒ¿ ‫כח‬ äçaænä
¨ −¥ § ¦ © øè÷iå
¬¥ § © © íäétk
¤½ ¥ © ìòî´ © ¥ Æíúà
¨ Ÿ äLî ³¤ çwi帩 ¦ © (çë)
‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ Ôep‡ƒ ‡ia¯˜
»«»¿À ‡˙ÏÚ
»»¬ ÏÚ« ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡e‰ ‡a¯˜
»»¿À ‡ÂÚ¯·
»¬ «¿ àeä− äMà ¬¤ ¦ ççéð
© Ÿ ½ ¦ çéøì
© ¥́ § Æíä¥ íéàlî ¬ ¦ ª ¦ äìòä-ìò
®¨ Ÿ «¨ ©
Ǭ٠ǩ
:ýåýéì
‫ולא‬
ֹ ְ ,‫העלה‬
ָ ֹ ָ ‫אחר‬ »… » « .‫לבן‬
ַ ַ ∑ ‰ÏÚ‰ŒÏÚ ָ ָ ‫בּחלוּק‬
ָ ְ ‫המּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫ימי‬ ֵ ְ ‫שׁבעת‬ַ ְ ִ ‫שׁמּשׁ ָכּל‬
ֵ ִ ‫משׁה‬ֶ ֹ ∑ ‰ÁaÊn‰
»≈¿ƒ« ¯Ë˜iÂ
≈ ¿««£ i"yx
.‫ חוּץ ִ ֶמזּה‬,‫שׁלמים ָ ֵקרב ְ ָבּכל ָמקוֹם‬
ִ ָ ְ ‫מצינוּ שׁוֹק ֶשׁל‬ִָ

(95 'nr ak zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã

. . ‫שׁצּוֹבﬠים בּוֹ‬ ִ ְ ֶ ‫צבע‬ ַ ֶ ‫שׁהם‬ ֵ ֶ ,‫הגּונים‬
ִ ָ ְ ַ ‫שׁאר‬ָ ְ ‫מה־שּׁאין־כּן‬
ֵ ֵֶ ַ ‫)רש"י‬ ‫לבן‬
ָ ָ ‫בּחלוּק‬
ָ ְ . . ‫שׁמּשׁ‬ ֶ ֹ (‫ כח‬,‫המּזבּחה )ח‬
ֵ ִ ‫משׁה‬ ָ ֵ ְ ִ ַ ‫ויּקטר‬
ֵ ְ ַַ
‫הרכּבה ַﬠל‬
ָ ָ ְ ַ . . ‫הדּבר‬
ָ ָ ַ ‫ﬠצם‬ֶ ֶ ‫נוֹסף ַﬠל‬ָ ‫דּבר‬ ָ ָ ‫ הוּא‬. . ‫שׁהצּבע‬
ֶַַ ֶ ‫"בּחינת‬
ַ ִ ְ ‫ ֶשׁהוּא‬,‫בּחסידוּת‬ ִ ֲ ַ ‫וכמּבאר‬
ָ ֹ ְ ַ ְ ,'‫'פּשׁוּט‬ָ ‫גּון‬
ֶ ָ ‫לבן הוּא‬
ָ ָ (‫ כח‬,‫ח‬
."‫צבע‬
ַ ֶ ‫ואינוֹ‬ֵ ְ ‫ﬠצמי‬
ִ ְ ַ ‫ ֶשׁהוּא‬,‫לבן‬ ָ ָ ‫גּון‬
ֶ ָ ‫מה־שּׁאין־כּן‬
ֵ ֵ ֶ ַ ,‫הדּבר‬ ָ ָ ַ ‫ﬠצם‬
ֶֶ ,‫לבד‬
ַ ְ ‫הדּבר‬
ָ ָ ַ ‫ﬠצם‬
ֶ ֶ ‫ ַרק‬,‫נוֹסף‬
ָ ‫דּבר‬ ָ ָ ‫ואין ָכּאן‬
ֵ ְ ,‫הדּבר‬
ָ ָ ַ ‫ﬠצמיּוּת ֶשׁל‬ִ ְַ
(28 'nr al zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫לבגדים‬
ִ ָ ְ ִ ‫הצר‬
ַ ְ ֻ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫וּכשׁם‬ ֵ ְ .(‫בּכהנּה‬ָ ֻ ְ ִ ‫ ַגּם ִשׁמּוּשׁ‬,‫מסיּמים‬ִָֻ ְ ‫תּפקידוֹ ֶשׁל‬ִ ְ ַ ‫עקּר‬ ַ ִ (‫ כח‬,‫לבן )רש"י ח‬ ָ ָ ‫בּחלוּק‬ָ ְ . . ‫שׁמּשׁ‬ ֵ ִ ‫משׁה‬ ֶֹ
ִ ָ ְ ִ ‫צר‬
‫בּבגדים‬ ֶֹ ‫היה לוֹ‬ ָ ָ ‫ ֹלא‬,'‫דּבר ה‬ ַ ְ ‫לשׁמע ֶאת‬
ַ ֹ ְ ִ ‫כּדי‬
ֵ ְ ‫מיחדים‬
ִ ָֻ ְ ‫ואף ִשׁמּוּשׁוֹ‬ ַ ְ ,‫לישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ְ ‫וּמסירתוֹ‬
ָ ִ ְ '‫דּבר ה‬ַ ְ ‫קבּלת‬
ַ ָ ַ ‫היה‬ ֶֹ
ָ ָ ‫משׁה‬
.‫בּכהנּה‬
ָ ֻ ְ ִ ‫שׁשּׁמּשׁ‬ֵ ִ ֶ ‫בּשׁעה‬ָ ָ ְ ‫מיחדים ַגּם‬
ִ ָֻ ְ ‫בּמקרים‬
ִ ְ ִ ְ ,‫ממּנּוּ‬ֶ ִ ‫שׁדּרשׁ‬ַ ָ ֶ ‫)תּפקיד‬
ִ ְ ַ ‫מתּפקיד ֶזה‬
ִ ְ ַ ִ ‫חלק‬ֶ ֵ ‫היה‬
ָ ָ ‫בּכּהנּה‬
ְָֻ ַ
‡Ó¯‡
» »¬ dÓȯ‡Â
≈ ƒ¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» ‰LÓ ∆… ·ÈÒeƒ¿ ‫כט‬ ´éðôì
¥ § ¦ äôeðú
−¨ § eäôéðéå
¬¥ ¦ § © äæçä-úà
¤½ ¨ ´ ¤ ¤ ÆäLî ¤ çwi峩 ¦ © (èë)
˜ÏÁÏ
»√» ‰Â‰
»¬ ‰LÓÏ
∆… ¿ ‡ia¯˜
»«»¿À ¯ÎcÓ
«¿ƒ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ øLàk ¨½ ¨ § Æäéä
²¤ £ «© äðîì ¨ ¨ äLî쳤 § íéàlnä À¦ ª ¦ © ìéàî
´ ¥ ¥ ýåýé ®¨Ÿ §
:äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦

ß 'a xc` f"h ycew zay ß

Ècƒ ‡Óc
» ¿ ÔÓe
ƒ ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ‰LÓ
∆… ·ÈÒe
ƒ¿ ‫ל‬ ´øLà
¤ £ »ícä-ïîe¨ © ¦ äçLnä À̈ § ¦ © ïîM ¤ ¦ äLî ¤¹ çwiå ¸© ¦ © (ì)
ȉBLe·Ï
ƒ ¿ ÏÚ« Ô¯‰‡
… ¬« ÏÚ« Èc‡Â
ƒ«¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ«
˙È» LÈc˜Â
ƒ«¿ dnÚ≈ƒ ȉB·
ƒ ¿ ÈLe·Ï
≈ ¿ ÏÚ«¿ ȉBa
ƒ ¿ ÏÚÂ
«¿ -ìòå
© § åéða-ìòå ½¨ ¨ § © Æïøäà-ìò
²¨ ¨ © § åéãâa-ìò Ÿ £ «© © æiå ³© © ¼çaænä-ìò
© ¼¥ § ¦ © ©
ÈLe·Ï
≈ ¿ ˙È »¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ ȉBLe·Ï
ƒ ¿ ˙È» Ô¯‰‡
… ¬« -úàå¤ § åéãâa-úà
½¨ ¨ § ¤ Æïøäà-úà
Ÿ £ «© ¤ Lc÷éå ³¥ © § © Bzà® ¦ åéðá −¨ ¨ éãâa¬¥ § ¦
:dnÚ
≈ƒ ȉB·
ƒ ¿
:Bzà
« ¦ åéðá−¨ ¨ éãâa-úàå
¬¥ § ¦ ¤ § åéðä ²¨
˙È» eÏÈMa
ƒ « ȉB·ÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ Ô¯‰‡Ï
… ¬«¿ ‰LÓ∆… ¯Ó‡Â
«¬«‫לא‬ -úठ´eìMa À̈ ¨ ¤ § ïøäà-ìà
§ © åéða-ìàå Ÿ́ £ «© ¤ äLî ¤¹ øîàiå¤ Ÿ¸ © (àì)
d˙È
≈» ÔeÏÎÈz
¿ ≈ Ôn˙Â
»«¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙a
«¿ƒ ‡¯Òa
»¿ƒ
˙È„wt
ƒ≈« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡ia¯˜
»«»¿À ÏÒa«¿ Ècƒ ‡ÓÁÏ
»¿« ˙ÈÂ
»¿ Búà
½ Ÿ ´eìëàz
§ Ÿ « ÆíLå ¨ § ¼ãòBî ¥ ìäठŸ ´ çút © ´¤ »øNaä¨ ¨©
:dpÏÎÈÈ
≈À¿ ≈ ȉB·e
ƒ ¿ Ô¯‰‡
… ¬« ¯ÓÈÓÏ
« ≈¿ øîàì
Ÿ ½ ¥ Æéúéeö
¦ ¸¥ ¦ øLàk
³¤ £ «© íéàlnä
®¦ ª ¦ © ´ìña
© § øLà −¤ £ íçlä-úàå
¤ ¤½ © ¤̧ §
«ª § Ÿ« åéðáe
:eäìëàé Ÿ ¬ £ «©
−¨ ¨ ïøäà
uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

odA
¤ ¨ xn`e © ¨ § ,zF`Gdd ¨ © © dUrW
¨ ¨ ¤ cr© ,ixnbl ¥§©§ .(ak wEqR¨ mW) ¨ § © ¨ § algd
¨ dil`de ¤ ¥ © li`d ¦ © ¨ on¦ ïîe
¦ äçLnä
¨ § ¦ © ïîMî
¤ ¤ ¦ äLî
¤ çwiå
© ¦ © (ì)
dPde
¥ ¦ § .eipA¨ ¨ z`e ¤ § oxd`
Ÿ £ © z`¤ WCwie ¥ © § © :(o`M)¨ Wcwe© ¨ § :(`k wEqR)¨ mW ¨ xn`W © ¨ ¤ xEarA £ © éìeàå
© § iYrci
¦ § © ¨ `lŸ .çaænä
© ¥ § ¦ © ìò© øLà ¤ £ ícä ¨©
zg`M
© © § mipAde ¦ ¨ © § a`d ¨ ¨ zXcw © ª § milWd ¦ § ¦ eipa
¨ ¨ icbaE ¥ § ¦ eipaE ¨ ¨ eicbaE ¨ ¨ § `Ed gwle
© ¨ § :FnM§ ,ElNd ¨ © zF`Gdl ¨ © © oaxrn
¨ § ¨ § m`¦
zxFzA
© § Exn` § ¨ Kke ¨ § .ElNd ¨ © zF`GdA ¨© © xg`nd
¨ ª § © xaCd ¨ ¨ © `Ed iM¦ dWn ¤ cnl © ¨ ,FY`¦ zFpxw § © lr© ozpe© ¨ § xirVd ¦ ¨ © mCnE © ¦ xRd ¨ © mCn ©¦
`d¨ ,ïøäà Ÿ £ © úठLc÷éå ¥ © § © :(o`M)¨ mipdM ¦ £Ÿ ,ixnbl
¥ § © § miWFcw ¦ § Eidi § ¦ FAW ¤ ,mdA¤ ¨ dUrPd ¤ £© © dn© il¦ xxAzp¥ ¨ § ¦ `l Ÿ oke ¥ § .(gi fh oNdl) © ¥§ ¦ ©
¨ © § gAfOd

mipAde
¦ ¨ © § oxd`
Ÿ £ © WECw¦ mlW © ¨ `NW Ÿ ¤ Ycnl̈
¨ §© WECw¦ (f mW) ¨ ¦ § © mW
¨ dgiWOA ¨ xiMfd¦ § ¦ `l Ÿ iM¦ dxhwd
¨ ¨ § © xg`l © © § ElNd ¨ © zF`Gd ¨ © xg` ¥ ¥ mrH ©©
`l dxez .mC¨ z`GdA © ¨ © § `N` ¨¤ :xn`© ¨ o`ke ¨ § .(k mW) ¨ zFpFdA § oYnA
© © § `le Ÿ § (`k hk zFnW) § d`ESA
¨ ¨ © © iM¦ ,mi`ENn ¦ ¦ lW ¤
WCwIW
© § ¦ ¤ `l Ÿ ,(ai wEqR)¨ FWCwl § © § Fz` Ÿ gWnIe© § ¦© Ygwle
¨ § © ¨ § :xn`© ¨ KM¨ xg`e © © § ,zF`Gdd ¨ © © miCwd ¦ § ¦
‫זצ‬ ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` f"h ycew zayl inei xeriy
‡¯ea
» ¿ ‡ÓÁÏ·e
»¿«¿ ‡¯N·a »¿ ƒ¿ ¯‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫לב‬ :eôøNz
Ÿ « § ¦ Làa
−¥ ¨ íçláe
¤®¨ © øNaa
−¨ ¨ © øúBpäå
¬¨ © § (áì)
:Ôe„˜Bz
¿
‡Ú·L
»¿ƒ Ôe˜t˙
¿ƒ ‡Ï» ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯zÓe
«¿ƒ ‫לג‬ ãò©µ íéî馽 ¨ úòáL
´ © § ¦ Æeàöú§ «¥ àì Ÿ ³ ãòBî
¥¹ ìäà ¤ Ÿ ¸ Áçútîe
© Á¤ ¦ (âì)
ȯ‡
≈¬ ÔBÎÈa¯˜
≈»¿À ÈÓBÈ
≈ ÌÏLÓ «¿ ƒ ÌBÈ „Ú« ÔÈÓBÈ
ƒ
:ÔBÎa¯˜
¿»¿À ˙È» ·¯˜È
≈»¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡Ú·L
»¿ƒ àlîé
−¥ © § íéîé ¦½ ¨ úòáL
´ © § ¦ ék¦µ íëéàl ¥ «ª ¦ éîé
−¥ § úàìî Ÿ ½ § íBé́
:íëãé-úà
«¤ § ¤ ¤
»ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈa
» ¿ „·Ú
«¬ È„ƒ ‡Ók
»¿ ‫לד‬ øtëì
¬¥ © § úNòì − £ «© ýåýé
²¨Ÿ § äeö
¯¨ ¦ äfä
®¤ © íBia´ © äNò
−¨ ¨ øLàk
¬¤ £ «© (ãì)
:ÔBÎÈÏÚ
≈¬ ‡¯tÎÏ
»»«¿ „aÚÓÏ
«¿∆¿
:íëéìò
«¤ ¥ £
,‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫הכּפּוּרים‬
ִ ִ ַ ‫קדם יוֹם‬
ֶֹ ‫פּרישׁה‬
ָ ִ ְ ‫ָגּדוֹל ָטעוּן‬ ‫ורבּוֹתינוּ‬
ֵ ַ ְ .‫היּמים‬ ַ ְ ִ ‫˙ ∑ ָכּל‬NÚÏ
ִ ָ ַ ‫שׁבעת‬ ¬« '‰ ‰eˆ »ƒ £ i"yx
.‫הפּרה‬
ָ ָ ַ ‫השּׂוֹרף ֶאת‬
ֵ ַ ‫הכּהן‬
ֵ ֹ ַ ‫וכן‬
ְֵ ,‫פּרה‬ ָ ָ ‫מעשׂה‬
ֵ ֲ ַ ‫"לעשׂת" – ֶזה‬ ֲ ַ :‫דּרשׁוּ‬ְ ָ ‫ִזכרוֹנםֿלברכה‬
ָ ְָ ִ ָ ְ
‫שׁכּהן‬
ֵ ֹ ֶ ,‫וּללמּד‬
ֵ ַ ְ ;‫יוֹםֿהכּפּוּרים‬
ִ ִַ ‫מעשׂה‬
ֵ ֲ ַ ‫"לכפּר" – ֶזה‬
ְֵַ
ÈÏÈÏÂ
≈ ≈¿ ÌÓÈ
»¿ Ôe·˙Èz
¿ ≈ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙·e
«¿ƒ ‫לה‬ ´ © § ¦ Æäìéìå
úòáL ¨ § ©¸ ¨ íîBé ¸ § «¥ ãòBî
³¨ eáLz ¥¹ ìäà
¤ Ÿ ¸ Áçúôe
© Á¤ (äì)
»ÈÈ„
¿« ‡¯ÓÈÓ
»¿ ≈ ˙¯hÓ
«¿« ˙È» Ôe¯h˙Â
¿ƒ¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡Ú·L
»¿ƒ
:˙È„wt˙‡
ƒ»«¿ƒ ÔÎ≈ ȯ‡
≈¬ Ôe˙eÓ˙¿ ‡ÏÂ
»¿ eúeîú® ¨ àìå
´Ÿ § ýåýé −¨Ÿ § úøîLî-úà
¤¬¤ § ¦ ¤ ízøîLe
²¤ § © § íéîé̈ ¦½
:éúéeö
¦ «¥ ª ïë-ék
−¥ ¦
.‫מיתה‬
ָ ִ ‫חיּבים‬
ִ ָ ַ ‫אתּם‬
ֶ ַ ‫הרי‬ ֲ ַ ‫ ∑ ָהא ִאם ֹלא‬e˙eÓ˙» ‡ÏÂ
ֵ ֲ ,‫תּעשׂוּ ֵכּן‬ … ¿£ i"yx

(h"kyz ev t"y) ã ycew zegiyn zecewp ã

‫ ִמי‬- ‫תּשׁבוּ‬ְ ֵ ‫מוֹעד‬
ֵ ‫אהל‬ ַ ֶ ‫נאמר‬
ֶ ֹ ‫וּפתח‬ ַ ֱ ֶ ‫הנּה ַﬠל ֶזה‬ ֵ ִ – ‫וכדּוֹמה‬
ֶ ְַ ,‫)ח‬ ‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫ולילה‬
ָ ְ ַ ָ ‫יוֹמם‬
ָ ‫תּשׁבוּ‬
ְ ֵ ‫מוֹעד‬
ֵ ‫אהל‬
ֶ ֹ ‫וּפתח‬
ֶַ
,‫ללמּוּדוֹ‬
ִ ְ ‫לחזר‬
ֹ ֲ ַ ‫ויוּכל‬
ַ ְ ‫וּבריא‬
ִ ָ ‫חזק‬ ָ ָ ‫שׁיּהיה‬
ֶ ְ ִ ֶ ‫כּדי‬
ֵ ְ ‫וישׁן‬ֵ ָ ְ ‫שׁאוֹכל‬
ֵ ֶ ,‫וּבלּילה‬
ָ ְ ַ ַ ‫תּוֹרה ַבּיּוֹם‬
ָ ‫בּאהלהּ ֶשׁל‬ָ ֳ ָ ְ ‫לשׁבת‬ֶ ֶ ָ ‫חיּב‬
ָ ַ '‫אהל‬
ֶ ֹ ‫'יוֹשׁב‬
ֵ (‫לה‬
‫מוֹﬠד'; הוּא‬
ֵ ‫אהל‬ ֶ ֹ ‫'פּתח‬
ַ ֶ ‫ליד‬
ַ ְ ‫והשּׁינה‬
ָ ֵ ַ ְ ‫האכילה‬ָ ִ ֲ ָ ‫בּﬠת‬ ֵ ְ ‫ָמצוּי ַגּם‬ ,‫השּׁבוּﬠ‬
ַ ָ ַ ‫ימי‬ ֵ ְ ‫וּבשׁאר‬
ָ ְ ִ (‫מיחדים‬
ִ ָ ֻ ְ ‫ימים‬ ִ ָ ‫)שׁהם‬
ֵ ֶ ‫וּבחמישׁי‬
ִ ִ ֲ ַ ‫בּשׁני‬
ְִֵ
.‫להכּנס שׁוּב‬
ֵ ָ ִ ְ ‫וּמתכּוֹנן‬
ֵ ְ ִ '‫הפּתח‬ ַ ֶ ַ ‫ליד‬ ַ ְ ‫'עוֹמד‬
ֵ ‫ולישׁן‬
ֹ ִ ְ ‫לאכל‬ֹ ֱ ֶ ‫כּדי‬
ֵ ְ ‫להפסיק‬
ִ ְ ַ ְ ‫שׁמּכרחים‬
ִ ָ ְ ֻ ֶ ‫ואף‬ ַ ְ .‫וּבחל‬
ֹ ְ ‫בּשׁבּת‬
ְַָ

Ècƒ ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ Ïk» ˙È» ȉB·e
ƒ ¿ Ô¯‰‡ … ¬« „·ÚÂ
«¬«‫לו‬ äeö-øLà ½¦ ¨ § © ¨ úॵ åéðáe
¬¨ ¦ ¤ £ íéøácä-ìk Ÿ − £ «© Nòiå
®¨ ¨ ïøäà ©¬© © (åì)
Ò Ò Ò :‰LÓ„
∆… ¿ ‡„Èa
» ƒ »ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ«
:äLî-ãéa
«¤ −¨Ÿ §
© § ýåýé
.‫וּשׂמאל‬
ֹ ְ ‫ימין‬
ִ ָ ‫שׁלּא ִהטּוּ‬
ֹ ֶ ,‫שׁבחן‬ ִ ַ ְ ∑ ÂÈ·e
ָ ְ ִ ‫להגּיד‬ »» Ô¯‰‡
… ¬« NÚiÂ
«««£ i"yx

uiaenxa` ,mela zxecdn - dxezd lr o"anx

xnFl
© cEnlY§ © ,zFxFCd© lkAW¨ § ¤ mipdMd
¦ £Ÿ © oipr
© § ¦ (f i oNdl)
¨ © § mipdM ¦ £ Ÿ zxFY © lW ¤ `zixAd
¨ § ©¨ © z"iAd ¥ © .íçláe ¤ ¨ © øNaa ¨ ¨ © øúBpäå ¨ © § (áì)
,WExR¥ .(mW) ¤ ¥ £ 'd zgWn
¨ mkilr © § ¦ onW¤ ¤ iM¦ ld`¤ Ÿ gzRn © ¤ ¦ E`vi § ¥ `NW Ÿ ¤ dGd ¤ © wEqRd ¨© ,m"n¥ FnM§ WOWY ¥ © § zFNOd ¦ © iYWA¥ § ¦
mY`
¤ © 'd zgWn © § ¦ onWA
¤ ¤ § iM¦ xn` © ¨ `NWŸ ¤ ,dcFar
¨ £ zrWA © § ¦ dlile ¨ § © ¨ mnFi ¨ crFn
¥ mFIa© :oke ¥ § ,mgNd ¤ ¨ © onE ¦ xUAd ¨ ¨ © on¦ xzFPde§
¨ ©
dzide
¨ § ¨ § :FnM§ ,mkilr
¤ ¥ £ xn`e
© ¨ § ,migEWn
¦ § dcFard
¨ £ ¨ lM¨ EnilWIW ¦ § © ¤ cr© xnFlM © § dpXA
¨ ¨ © ,(fk bn l`wfgi) ¥ § ¤ § d`lde ¨ § ¨ ¨ ipinXd
¦ ¦ § ©
mlFr
¨ zPdkl
© ª § ¦ mzgWn
¨ ¨ § ¨ mdl ¤ ¨ zidl
Ÿ § ¦ `ide ¦ § zrd ¥ ¨ FzF`A§ mdilr ¤ ¥ £ zlHOd ¤¤ª © .(g i mihtFW)
¦ § dpW ¨ ¨ dxUr ¥ § ¤ dpnW ¤ Ÿ § `idd ¦ ©
el dxez .(eh n zFnW) ¨Ÿ Ÿ §
§ mzxcl odM
¥ Ÿ giPi
© ¦ © `NW Ÿ ¤ zFxFcl§ zbdFp ¤ ¤ devn ¨§ ¦ ,"xwAd¤ Ÿ © cr© xzFPde" ¨ © § aEzMd ¨ © WxR © ¥ àìåŸ §
ìk¨ úॠåéðáe ¨ ¨ ïøäà
Ÿ £ © Nòiå © © © (åì) .dzin ¨ ¦ dilr ¨ ¤ ¨ oiaIge ¦ ¨ © § ,`vie
¥ ¥ § dcFar
¨ £ ,zFpAxTd¨ § ¨ © hRWn © § ¦ Ecnl § ¨ xaM ¨ § iM¦
ãéa
© § 'ä äeö ¨ ¦ øLà
¤ £ íéøác䦨 §© onE
¦ :(ai `k oNdl) ¨ © § lFcB¨ odkA © ¨ ¤ àeäå§
¥ Ÿ § xn`W oixEngM
¦ £ © oipFCp ¦ ¦ ElNd ¨ © minlXW ¦ ¨ § ¤ Ercie§ §¨
'd dEv¨ ¦ xW`M
¤ £ © :mFwn¨ lkA © Ÿ .äLî
¨ § xn`i ¤ ,lNgi
¥ © § `le Ÿ § `vi ¥ ¥ `l Ÿ WCwOd ¨§ ¦ © xSTW
¥ ¦ ¤ F` .dlile ¨ § © ¨ mFil§ oilk`PW ¦ ¨ ¡ ¤ ¤ odAW¤¨¤
EtiqFdW
¦ ¤ ipRn
¥ § ¦ o`kA
¨ § la` ¨ £ ,dWn ¤ ciA ©§ Fpi`e¥ § `vFi ¥ Fpi`¥ izni` © ¨ ¥ :(o`M¨ k"zA)§ Exn` § ¨ Wxtn
¨ Ÿ § `EdW ¤ xEarA £ © o`M¨ aEzMd ¨©
EUr¨ `l Ÿ iM¦ ,oM¥ xn`© ¨ `l Ÿ devOd
¨ § ¦ © lr© EWxce § ¨ § .dcFar ¨ £ zrWA © § ¦ xnF` ¥ ied ¥ ¡ ,lNgn
¥© § xUAn
© § ¦ xzEi ¥ ¨ ¦ m`e ¦ § :(cl hk zFnW) ¨ ¨© ©
§ d`ESA

lM¨ EUr¨ la`

¨ £ ,dWn¤ z`¤ 'd dEv ¨ ¦ xW`M
¤ £© e`l¨ rnWOn © § © ¦ ,(f i oNdl) ¨ © § EznY ª ¨ oR¤ :(mW) ¨ bl dxez .xwAd ¤ Ÿ © cr© mgNd ¤ ¤ © onE ¦ mi`ENOd
¦ ¦ ©
mdilr
¤ ¥ £ sqFp
© cFre§ 'd dEv ¨ ¦ xW`¤ £ mixaCd¦¨ §© eipaE
¨ ¨ oxd`Ÿ £ © `N` ¨ ¤ il¦ oi`¥ ,od¥ rnFW ©¥ dY` ¨ © íîBé
¨ eáLz § ¥ ãòBî
¥ ìäà ¤ Ÿ çúôe
© ¤ (äì)
dEv
¨ ¦ `l
Ÿ xW` ¤ £ dxf¨ ¨ W`A ¥ § xn`X© ¨ ¤ dn© E`vi § ¨ m`W ¦ ¤ dgWOd ¨ § ¦ © onWA ¤ ¤ § EgWnPW § § ¦¤ ízøîLe
¤ § © § íéîé ¦ ¨ úòáL
© § ¦ äìéìå̈
¨ §©
.(` i oNdl)
¨ © § mz`¨Ÿ lkl¨ § oiPn ¦ © ¦ ,dzin ¨ ¦ oiaIg ¦ ¨ © dcFar
¨ £ zrWA ©§ ¦ © © lr© .eúeîú¨ àìå
zrC Ÿ § 'ä úøîLî
¤ ¤ § ¦ úà¤
 ev zyxt - g - mebxz cg`e `xwn mipye 'a xc` f"h ycew zayl inei xeriy ‫חצ‬
(d"kyz ev t"y) ã ycew zegiyn zecewp ã
‫אלּא ַאף ֹלא‬ָ ֶ ,(‫מהוּתי‬
ִ ַ ‫)בּדבר‬
ָ ָ ְ ‫שׁלּא ָטעוּ‬ ֹ ֶ ‫בּלבד‬ַ ְ ִ ‫ולא זוֹ‬
ֹ ְ .‫כּראוּי‬
ָָ ָ ָ ְ ַ (‫ לו‬,‫וּשׂמאל )רש"י ח‬
‫מטּרתם‬ ֹ ְ ‫ימין‬ ִ ָ ‫שׁלּא ִהטּוּ‬ ֹ ֶ ,‫שׁבחן‬ָ ְ ִ ‫להגּיד‬
ְִַ
,‫נצטוּוּ‬
ַ ְ ִ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫דּבר‬ ָ ָ ‫הוֹספת‬
ַ ָ – ‫לימין‬ ִ ָ ְ ‫ ֹלא‬,(‫קלּה‬ ָ ַ ‫)סטיּה‬
ָ ִ ְ ‫ִהטּוּ‬ ‫וּבניו‬
ָ ָ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫וּלהרגּיל ֶאת‬
ִ ְ ַ ְ ‫לחנּ‬
ֵ ַ ְ ‫היתה‬ ָ ְ ָ ‫המּלּוּאים‬
ִ ִ ַ ‫ימי‬ ֵ ְ ‫ֶשׁל‬
.‫שׁנּצטוּוּ‬
ַ ְ ִ ֶ ‫דּבר‬
ָ ָ ‫החסרת‬
ַ ָ ְ ַ – ‫לשׂמאל‬ ֹ ְ ִ ‫ולא‬ֹ ְ ַ ִ ְ ִ ‫שׁמּיּד‬
‫בּתחלּת‬ ָ ִ ֶ ,‫בּשׁבחם‬
ָ ְ ִ ְ ‫מספּר‬
ֵ ַ ְ ‫והכּתוּב‬ ָ ַ ְ .‫הקּרבּנוֹת‬
ָ ְ ָ ַ ‫בּעבוֹדת‬
ַ ֲַ
‫לעשׂוֹתהּ‬
ָ ֲ ַ ‫הצליחוּ‬ ִ ְ ִ ,‫והתאמּנוּ‬
ְ ַ ְ ִ ְ ‫שׁהתרגּלוּ‬
ְ ַ ְ ִ ֶ ‫לפני‬ֵ ְ ִ ‫ עוֹד‬,‫העבוֹדה‬
ָ ֲָ
‫ חסלת פרשת צו‬.‫ צ"ו סימן‬,‫צ"ו פסוקים‬

åòø ¯ äøò íéãåîò ïî÷ì ú"åîùìå øåáéöì äøèôää

(iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` ‫רביעי‬
‫עמ' א‬ cenr‫ליום‬
h sc‫יבמות‬zenai
'‫המשך ביאור למס‬
44 zxhete ,meaie dvilgn dxeht maid oerny ly en` `idy dxy xirye xt oic xn`p `l oky .z`hgl dxiry dpnn cigi lk aiig 1
45 `l` .df ote` dpyna dpyp `l recn ok m`e ,dzxv dwax z` mb xir ipa la` ,maex e` l`xyi lk ebby ok m` `l` xeaiv ly 2
46 àzâeìt
¨ § § a åéáà ¦ ¨ úñeðà
© £ `idy Bnঠoky ,llk ef `iyewl mewn oi`y .ebbyy micigik mpic zg` 3
47 dcedi iax ewlgp oky .dielz àéä¦ (.fv oldl) ïðaøå ¨ ¨ © § äãeäé
¨ § éaøc¦ ©§ ike ,àéðBøâäî
¨ § § © ¥ äi÷ìç ¨ ¦ § ¦ áø© dì¨ ó é÷úî ¦ § © :ef dyxc lr dywn `xnbd 4
48 zqep` `yep mc` minkgl ,eia` zqep`a mc` xzen m` minkge micigil dxf dceara ebbyy dnily xir ipa eeyedy àîòè ¨ £© 5
49 `l dcedi iaxl ok m` .e`l xeqi`a dxqe` dcedi iaxe ,eia` àä¨ ,'íëì ¤ ¨ äéäé¤ § ¦ úçà © © äøBz'
¨ àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc© ¨ § meyn wx `ed da ebbyy 6
50 oae`x mb ixdy ,eia` zqep` en`a dxv xeht ly ze`ivn okziz eidi `le mpaxwa ÷ìçð Ÿ £ © y àðéîਠ¦ £ äåä ¨ £ df aezk ilel j` - éëä ¥ ¨ åàì¨ 7
51 ,eig` ly en` dxy z` `yil xeq` did zny oey`xd g`d epl did `xaqn m` oky .micigi oick mpic gxkda ixde .micigik 8
52 dpi` dpynde - éøééî ¥ § © à÷¨ àì Ÿ àzâeìôáe
¨ § § ¦ .eia` zqep` `idy meyn x`yn miwelg mdy itl mixtkznd x`yn mz`hg z` wlgl 9
53 el` `le ,lkd ixacl odizexv zexhetd zeixr `l` zhwep dn - eúééì § © éàî© ok m` ,ca` mpenny jka oic zia zzin iaiig 10
54 .df oic dpynd dtiqed `l ok lre ,zwelgna zeiepyd ebbyy øeaö¦ `ld ,z`hgl øt© e`iaiy - eúééì § © xn`z m` .e`iai 11
55 meaia zexeq`d miyp el` zeipyna epyp àì Ÿ ikå§ :`xnbd dywn m`e .eze` mi`ian - eúééîc § © § àeä dxezay dyrz `l úBöî § ¦ øàLa
¨§ ¦ 12
56 mda éâéìôc
¥ ¦ § ¦ äMeã÷
¨ § øeqéàå ¦ § äåöî
¨ § ¦ øeqéঠéøäå
¥ £ © ,zwelgna zeiepyd ãéçé¦ ¨ `ld ,äaNk ¨ § ¦ dxf dceara mibbeyd miaexnd e`iaiy xn`z 13
57 opi`e zevleg ody dpyna éðz÷ ¥ ¨ ¨ ok it lr s`å§ ,ïðaøå¨ ¨ © § àáé÷ò
¨ ¦ £ éaø¦ © xn`z m`e .dze` éúééîc ¥ § © § àeä dxezd úBöî § ¦ øàLa ¨ § ¦ bbeyd 14
58 oebk ,zeixrl zeipy ody miypy ,(.k) oldl epipy oky .zenaiizn øàLa
¨ § ¦ bbyy àéNð ¦ ¨ `ld ,mzbby lr øéòN ¦ ¨ mi`ian miaexndy 15
59 `le zevleg od ixd ,opaxcn maid lr zexeq`d ,en` m` øéòNå¦ ¨ § äìBòì
¨ § øt© e`iaiy xn`z m`e .eze` éúééîc ¥ § © § àeä úBöî § ¦ 16
60 lr zexeq`d miyp oke .'devn xeqi`' zeiexwd ode ,zenaiizn .eze` eúééîc § © § àeä íéáëBk ¦¨ úãBá
© òa£ © ebbyy øeaö¦ `ld ,úàhçì ¨©§ 17
61 ,dpizp e` zxfnn eiptl dltpy oebk ,dyr e` e`l xeqi`a maid ãéçé¦ ¨ lk ixde ,äøéòN ¨ ¦ § z`hg e`iai gxkda `ld ,e`iai éàî© àlàå ¨¤§ 18
62 `ede .'dyecw xeqi`' zeiexwd ode ,zenaiizn `le zevleg od ixd miaexnd z`hg deeyedy gxkda ok m` ,Bðaø÷ ¨ § ¨ eðééä§ © dxiry éî𠥩 19
63 dgec meai ly dyr oky ,meaia s` zexzen od dxezd ony meyn .'zg` dxez'n z`f yexcl jixv recne ,cigid z`hgl 20
64 la` ,dpey`xd d`iaa `l` oxizdl oi`y xg`n j` ,dyrz `l df aezk ilel ik ,'mkl didi zg` dxez' C éøèöéà ¦ § § ¦ :`xnbd zvxzn 21
65 d`iad z` s` minkg exq` ,dxeq` devn da oi`y dipy d`iad äàøBä
¨ ¨ it lr dxf dceara§ bbeyd øeaöå ¦ § ìéàBä
¦ ,àðéîà ¨ ¦ £ Czòc ¨ § © à÷ìñ
¨§ © 22
66 zaiig `id mewn lkne ,dipy d`ia eh` ,dxifb meyn dpey`xd éîð
¥ © eäðéà § ¦ ,úàhçì ¨ © § øéòNå
¦ ¨ § äìBòì¨ § øt© [mi`ian-] eúééî § © oic zia ly 23
67 miqtez oiyeciwy mixaeqd minkg zhiyl wx `ed oke .dvilga md s` e`iai dxf dceara ebbyy dnily xir ipa - àëtéà ¨ § ¦ eúé𠧩 24
68 ,zezixk iaiigk oie`l iaiigy xaeq `aiwr iax la` ,oie`l iaiiga z`hgl xt xnelk ,bbyy xeaivn jetd ote`a j` xirye xt 25
69 oick opic e`l xeqi`a zexeq`d miypd lk ezhiyl ok m`e Céøö ¦ ¨ ok`y xnel jzrca dler didy e` ± éîð ¥ © éঠ.dlerl xirye 26
70 meaide dvilgd on zexeht od ixde ,epzpyna zeiepyd zeixrd `le äðwz ¨ ¨ © Bì ïéॠmewn lkne ,mzbby lr dxtk e`iai xird ipay 27
71 miiepyd mipte` s` zhwep dpynd ik epl ixd .dxezd on xg`ne ,z`hg iaiig lkn mwlgl yi `xaqn oky ,oaxw e`iai 28
72 ixdy ,zeixr dxyr yy zepyl dl did ok m`e ,mi`pz zwelgna zg` dxez' ïì¨ òîLî © § © à÷¨ .dxtk mdl oi` `iadl dn mdl oi`e 29
73 .dzxv z` zxhet eia` zqep` `idy en` s` minkg zhiyl ,dxf dcear zbbya micigid oicl dey miaexnd oicy ,'mkl didi 30
74 ïðéøîà
© ¦ § © à÷¨ [df wxtay-] ïé÷øôa ¦ § ¦ § zeipynd lr wx :`xnbd zvxzn .cigi lkk z`hgl dxiry mi`iane 31
75 dpynd la` ,zwelgna miiepyd mipica ewqr `ly iax xn` - z` zexhetd miypd dxyr yng oipn lr `iyew d`ian `xnbd 32
76 `le `ad wxta diepy zwelgna iepyy dyecw xeqi`a zwqerd ± éðúc ¥ ¨ § àéøéà
¨ § ¦ éàî© ,éaøì ¦ © § éåì¦ ¥ déì¥ øîà © ¨ :dpyna dpypy odizexv 33
77 .epwxta äøNò¥ § ¤ LL' ¥ éðúéì¥ § ¦ ,cala 'miyp äøNò ¥ § ¤ Lîç' ¥ £ dpynd dzpy recn 34
78 miiepyd mipic d`ian dpynd oi` epwxta ike :`xnbd dywn aey zxhet `idy [jenqa x`eazy] ztqep dexr cer yi ixdy ,'miyp 35
79 úBøvä ¨ © úठïéøézî ¦ ¦ © éànL © © úéa¥ ,(.bi) oldl epipy àäå ¨ § ,zwelgna .dzxv z` 36
80 ,dxv xeht lr miwleg i`ny ziay ixd .ïéøñBà ¦ § ìlä ¥ ¦ úéáe ¥ ,ïéçàì
¦ ©¨ l`eyl Bã÷ã÷a ¢ § ¨ § çBî© Bì ïéàL ¥ ¤ éì¦ äneãîk ¤ § ¦ ,iell iax déì¥ øîà ©¨ 37
81 epzpyn dpey ok it lr s`e ,lld zia ixacl `l` epi` df oic lke Bnঠz` mb dpynd dpyzy ,zeywdl Czòc ¨ § © éàî© ixdy ,ef dl`y 38
82 dðéà
¨ ¥ ìlä ¥ ¦ úéa¥ íB÷îa § ¦ éànL © © úéa¥ :`xnbd zvxzn .dxv xeht awri `ypy oebke .dzxv z` zxhet `id s`y ,åéáà ¦ ¨ úñeðà© £ `idy 39
83 zwelgnk ef oi` ok m`e ,mewn lka lld ziak dklde ,äðLî ¨§ ¦ z` el dclie dxy z` awri qp`e ,oae`x z` el dclie d`l z` 40
84 zia ixack mezqln dpynd drpnp `l ok lre ,`nlra mi`pz oeik el zxzen `idy] eia` zqep` dxy z` oae`x `ype .oerny 41
85 .lld zne .dwax dnye dy` cer oae`x `ype ,[eia` zy` dpi`y 42
86 ,BîìBòa
¨ § äéä ¨ ¨ àlLŸ ¤ åéçà ¦ ¨ úLà
¤ ¥ éøäå
¥ £ © :`xnbd dywn aey ixdy ,[xeiv d`x] meail oerny iptl eiyp eltpe ,rxf `la oae`x 43
‫טצ‬ ‫שיעורי תהלים לשבוע פרשת צו‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫ב"ה א' ט"ו סיון‪ ,‬תרפ"ח‪ ,‬ריגא‬

‫‪ ...‬בראשית שנת תרפ"ז באתי בבקשה לכללות אנ"ש שי' אשר‬
‫יקבעו‪ ,‬שבבתי‪-‬הכנסת אחר תפילת שחרית בכל מנין מתפללים יאמרו‬
‫שיעורי תהלים (כמו שנחלק לימי החדש)‪ ,‬ולאמר אחר זה קדיש כנהוג‪.‬‬
‫ובקשתי זאת בתקפה עומדת‪ ,‬לזכות הרבים‪( ,‬וראוי הי' לעשות כן בכל בית‬
‫כנסת‪ ,‬כי איננו ענין פרטי של מפלגת החסידים יחיו בפרט)‪ ,‬ובגלל זאת‬
‫יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר ‪...‬‬

‫יום רביעי ‪ -‬י"ג אדר ב'‬ ‫יום ראשון ‪ -‬י' אדר ב'‬
‫מפרק סט‬ ‫מפרק נה‬
‫עד סוף פרק עא‬ ‫עד סוף פרק נט‬

‫יום חמישי ‪ -‬י"ד אדר ב'‬ ‫יום שני ‪ -‬י"א אדר ב'‬
‫פרק כ‪ ,‬מפרק עב‬ ‫מפרק ס‬
‫עד סוף פרק עו‬ ‫עד סוף פרק סה‬

‫יום שישי ‪ -‬ט"ו אדר ב'‬ ‫יום שלישי ‪ -‬י"ב אדר ב'‬
‫פרק כ‪ ,‬מפרק עז‬ ‫מפרק סו‬
‫עד סוף פרק עח‬ ‫עד סוף פרק סח‬

‫שבת קודש ‪ -‬ט"ז אדר ב'‬

‫פרק כ‬
‫מפרק עט עד סוף פרק פב‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫[תמוז תרס"ו]‬
‫שמעתי מזקני ארץ שבימיהם היה המנהג שכל אחד היה אומר בכל יום‬
‫את הקאפיטל תהילים לפי שנות חייו‪ .‬למשל אם מלאו לו כ' שנה ונכנס לשנת‬
‫הכ"א היה אומר פרק כ"א בתהילים וכן היו אומרים גם את התהילים לפי שנות‬
‫בניו ובנותיו באמרם שזוהי סגולה שלא ייצאו לתרבות רעה‪...‬‬
 'a xc` `"iÎ'i ipyÎoey`x mei Ð el wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn ‫ק‬

'‫יום ראשון י' אדר ב‬

øôåì÷
.'åë
øðíåéù
-ïàã"'á
åäééçî ,92 'nr cr ...'éä øáë íâå ,en 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
30 Bîk§ .mlerd lka zewl` zelbzd dzid jk meyne - ,ììk ¨§ íéîìBòì
¦ ¨ § äéä
¨ ¨ øák
¨ § `l` ,cizrl didi dfy cala ef `l - íâå ©§ 1
31 ixd - ."íéiç ¦ © úøBz © eðì¨ zú𨠩 ¨ E éðt
¤ ¨ øBà᧠ék" ¦ : øîàpL
12 © ¡¤ ¤ did xak ,miznd ziigze giynd zeni iielib oirn - ,äæ¤ ïéòî ¥¥ 2
32 - ïëìå
¥ ¨ § .zewl` ly iniptd xe`d - "jipt xe`"n d`a dxezy úàøä ¨ ¥ § ¨ äzà"
¨ © :9 aezky enk - :áéúëãk
¦ § ¦ § ,äøBz ¨ ïzî © © úòLa ©§ ¦ 3
33 ozn zrya l`xyi ipa - eéä¨ ,zewl` zelbzd dzidy iptn "úàøä"
¨ ¥ § ¨ ¯ "Bcálî
© § ¦ ãBò ïéॠíéäìàä
¦ Ÿ ¡ ¨ àeä 'ä ék¦ úòãì̈ ©© 4
34 úeàéöna ¦ § ¦ íéìèa ¦ ¥ § ,dxez ,úéiLeç
¦¦ äiàøa
¨ ¦ § ¦ ,Lnî ¨© 5
35 13 ì"æø© © øîàîk
© £ © § ,Lnî ¨© íéøîà éèå÷éì "z`xd" mixne`yk ,ik - 6
36 äçøt
¨ § ¨ øeac¦ ìk¨ ìòL ©¤ ääâä íéîìåòì äéä øáë íâå ixd ,jnvr z` z`xd - 7
1
37 dzlk - ,'eë ïúîLð ¨ ¨ § ¦ óìàá åø÷éò øëù úìá÷å) äøåú ïúî úòùá äæ ïéòî 2 idefe ,eze` e`xy dpeekd 8
äøåú éèå÷ìá ù"îë éòéáùä
38 ,ze`ivna elhazpe mytp
:(ì"æ é"øàäî úòãì úàøä äúà 'éúëãë 3 :áéúëãk ¦ § ¦ § ,ziygen di`x 9
39 -LBãwä ¨ © døéæçäL
¨ ¦ ¡ ¤ ¤ àlà ¨¤ ïéà íéäìàä àåä 'ä éë 4 ìëå" ¨ § :10 aezky enk - 10
40 z` - ïäì ¤ ¨ àeä-Ceøa¨ ìëå áéúëãë úééùåç äéàøá ùîî úàøä åãáìî ãåò 5 úठíéàBø ¦ íòä̈ ¨ 11
41 ãéúòL
¦ ¨ ¤ ìèa © § ,dnypd
ì"æø 'éôå òîùðä úà íéàåø úåìå÷ä úà íéàåø íòä 6 úà ¤ íéàBø"¦ ¯ "úBìBwä © 12
42 ,íéúnä¦ ¥ © úठBa úBéçäì £©§
.'åë éëðà àöåé øåáãä úà ïéòîåùå çøæîì íéìëúñî 7 iielib lk z` - ,"òîLpä ¨ § ¦ © 13
,oky - äøBz ¨ ìè© àeäå§
43
íéðå÷éúá 'éôãëå äèîìå äìòîìå úåçåø òáøàì ïëå 8 md - ehlwy dxez ozn 14
44 "xhn" zpiga opyi dxeza eLøôe §¥ ;ynn e`x 15
45 àø÷pL
¨ § ¦ ¤ ,"lh" zpigae
éåìéâ éðôî åðééäå 'åë ïåäîò äéðéî ìéìî àìã øúà úéìã 9 íéìkzñî ¦ § © § ¦ : 11 ì"æø © © 16
46 gekde wfegd - ,"æò" Ÿ
àéäù äøåúä úåììë ïäù úåøáãä úøùòá 'úé åðåöø 10
úठïéòîBLå ¦ § § çøæîì ¨ § ¦ § 17
ììë íéðô øúñä íù ïéàå åúîëçå 'úé åðåöø úéîéðô 11
zelbzdd zlawl
åéä ïëìå íééç úøåú åðì úúð êéðô øåàá éë ù"îë 12 ,'eë éëðà
¦ Ÿ ¨ àöBé ¥ øeacä ¦ © 18
47
48 lhazdl `lye ziwl`d òaøàì
© § © § ïëå ¥ § ,jiwl` 'd - 19
49 xkfpy itk ,ze`ivna
øåáéã ìë ìòù ì"æøàîë ùîî úåàéöîá íéìèá 13 ,ähîìe ¨ © § äìòîìe ¨ § © § úBçeø 20
50 miwicvl xywa
ìèá ïäì ä"á÷ä äøéæçäù àìà 'åë ïúîùð äçøô 14 eil`y cv lkn - 21
lirl
51 øîàîk
©£©§ .`ealÎcizrl
àø÷ðù äøåú ìè àåäå íéúîä úà åá úåéçäì ãéúòù 15 myn rnyp ,elkzqd 22
© © 'åë åäééçî äøåú ìè äøåúá ÷ñåòä ìë ì"æøàîë æåò ."jiwl` 'd ikp`" xeacd 23
16
52 ÷ñBòä
¥ ¨ ìk"
¨ :14 ì"æø
53 äøBz
¨ ìè© ¯ äøBza
¨ © - 'íéðewz'a
¦ ¦ © Løôãëå
© ¥ § ¦ § 24
54 "lh" zpigan `a ,zeigdl gekdy ,ixd - ."'eë eäiçî
¥© § dépî
¥ ¦ ìéìî¦ ¨ àìc ¨ § øúà
© £ úéìc¥ § :"xdef ipewiz"a yxtny enke 25
55 l`xyil zenypd z` d"awd xifgd lh eze`ae .dxezay .mz` - d"awd - xaic `l epnn mewn oi`y - .'eë ïBänò § ¦ 26
56 `ly - miznd ziigz ly dpipr ila - dxez ozn zrya úøNòa
¤ ¤ £ © Cøaúé
¥ ¨ § ¦ BðBöø§ éelb¦ éðtî
¥ § ¦ ,xacd did jk - ,eðéäå § © § 27
57 ote`a f` dlbzdy iwl`d xe`d ielib gkepl ze`ivna elhazi `id ,dxezd - àéäL ¦ ¤ ,äøBzä
¨ © úeììk ¨ § ïäL¥ ¤ ,úBøacä§ ¦ © 28
58 .`ealÎcizrle giynd zeni oirn ly íéðt
¦ ¨ øzñä¥ § ¤ íL¨ ïéàå ¥ § ,Búîëçå
¨ § ¨ § Cøaúé
¥ ¨ § ¦ BðBöø§ úéîéðt
¦ ¦ § 29

'‫י י"א אדר ב‬‫יום ש‬

:'åâå êöøà ,92 'nr cr ...íøâ ë"çàù ÷ø ,92 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
69 ,ïk¥ íb© úBnàä ª ¨ CLç
¤ Ÿ débé
© ¦ © ¯ ìàøNéì
¥ ¨ § ¦ § äøàää
¨ ¨ ¤ © ïBøúiîe
§¦¦ e`hgy - àèçä
§ ¥ © íøb
© ¨ ,dxez ozn ixg` - Ck-øçàL
¨ © © ¤ ÷ø© 59
70 ly - ,"'Bâå§ CøBàì¥ § íéBb
¦ eëìäå"
§ ¨ § :15 aezky enk - :áéúëãk ¦ § ¦§ - ,ïéîiä
¦ ¨ © õ÷¥ úò¥ ãò© ,íìBòäå
¨ ¨ § íä¥ eîMbúðå
§ © § ¦ § ,l`xyi 60
71 - :16 áéúëe
¦ § ;l`xyi ly "epini" dlbziyk 61
72 exn`i mlerd zene` íéøîà éèå÷éì Ckcæé
¥ ©§ ¦ æàL
¨ ¤ ,d"awd 62
73 á÷òé
Ÿ £ © úéa" ¥ :l`xyi ipal úò ãò íìåòäå íä åîùâúðå àèçä íøâ ë"çàù ÷ø 17 ,íìBòäå ¨ ¨ § óebä© úeiîLb ¦ § © 63
74 ,"'ä øBàa§ äëìðå ¨ § ¥ § eëì§ ìá÷ì åìëåéå íìåòäå óåâä úåéîùâ êëãæé æàù ïéîéä õ÷ 18 øBà éelb¦ ìa÷ì
¥ © § eìëeéå
§ § 64
75 ãBák§ äìâðå"¨ § ¦ § :17 áéúëe ¦ § æåò 'ø÷ðù äøåúä é"ò ìàøùéì øéàéù 'ä øåà éåìéâ 19 -ìò© ìàøNéì ¥ ¨ § ¦ § øéàiL ¦ ¨ ¤ ,'ä 65
76 åcçé
¨ § © øNa
¨ ¨ ìë¨ eàøå ¨ § ,'ä ïë íâ úåîåàä êùç äéâé ìàøùéì äøàää ïåøúéîå 20 úàø÷pL ¥ § ¦ ¤ äøBzä ¨ © éãé ¥ § 66
77 lk - "xya lk" - ,"'Bâå§ åëì á÷òé úéá áéúëå 'åâå êøåàì íéåâ åëìäå áéúëãë 21 gek zpzepd `ide - ."æò" Ÿ 67
78 zene` ly mb ,mc` øùá ìë åàøå 'ä ãåáë äìâðå áéúëå 'ä øåàá äëìðå 22 .zelbzdd z` lawl 68

.13 .‫ בתפילת שמונה עשרה‬.12 .‫ ט‬,‫ ראה שמות רבה ה‬.11 .‫ טו; במכילתא )מובא ברש"י( על הפסוק‬,‫ שמות כ‬.10 .‫ לה‬,‫ דברים ד‬.9
.‫ ה‬,‫ מ‬,‫ שם‬.17 .‫ ה‬,‫ ב‬,‫ שם‬.16 .‫ ג‬,‫ ישעי' ס‬.15 .‫ ב‬,‫ ראה שבת קיא‬.14 .‫ ב‬,‫שבת פח‬
 ‫אק‬ 'a xc` a"i iyily mei Ð fl wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn

9 éáLBé
¥ § ìk¨ ìò© Efò
¤ ª ïBàb§ øãäa
© £ © òôBäå"
© § :19 íéøîBàL
¦ § ¤ Bîëe § íéòìqä
¦ ¨ § © étòñáe
¥ ¦ § ¦ íéøevä
¦ © úø÷ða
© § ¦ § àBáì"
¨ :18 áéúëe
¦ § ;mlerd 1
10 didzy ,ixd .mlerd zene` mb - lk - :"'Bâå§ Eöøठ§ © ìáú
¥¥ ,zene`d lr aqen df - ,"'Bâå§ BðBàb§ øãäå© £ © 'ä ãçt© © éðtî
¥§ ¦ 2
11 zewl` zelbzd f` aexa mixecg f` eidiy 3
12 .minrd x`ya mb mlera íéøîà éèå÷éì ipa lr ,oky - cgt 4
13 zilkz z`hazn jka 'éòìñä éôéòñáå íéøåöä úø÷ðá àåáì áéúëå 'åâå åéãçé 1 micgein f` eidiy l`xyi 5
14 itk ,dfd mlerd zenilye ïåàâ øãäá òôåäå ù"îëå 'åâå åðåàâ øãäå 'ä ãçô éðôî 2 `l ,d"awd mr micge`ne 6
15 zenia didi mlerdy :'åâå êöøà ìáú éáùåé ìë ìò êæåò 3 exdni mdy xnel mi`zn 7
16 .miznd ziigze giynd .'eke mixeva `agzdl 8

'‫יום שלישי י"ב אדר ב‬

:(å"ç äøéáòá ,fn 'nr cr ...úéìëú äðäå .æì ÷øô ,92 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
52 ,dâð©Ÿ útì÷
© ¦ § úìLîî
¤ ¤ § ¤ úçz
© © älçz
¨ ¦ § äéäL
¨ ¨ ¤ øáãa¨ ¨ § ,äfä
¤ © íìBò
¨ :l"f epinkg xn`n zernyny ,owfd epax xiaqd mcewd wxta .æì ÷øt
¤ ¤ 17
53 `edÎjexa seqÎoi` xe` ielib jyneiy - ,äpnî¨ ¤ ¦ dúeiç
¨ © ìa÷îe
¥©§ ,xwira - dfdÎmlerd - `id ,"mipezgza dxic el zeidl d"awd de`zp" 18
54 ztilwn ezeig lawn xzen inyb xac lk ixdy ,inybd xaca iwl`d xe`dy jka z`hazn ezeipezgz .xzeia oezgzd mlerd `edy 19
55 ìk¨ íäL ¥ ¤ ,mincewd miwxta xaqedy itk ,dzhilyl oezpe dbep - "ltekne letk jyg" ea xxeye ,zenlerd lk x`ya xy`n xzei ea xzqen 20
56 íéøzîe
¦ ¨ ª íéøBähä
¦ § © íéøác¦¨ § zgp el didzy d"awd dvx eae 21
57
58
äåönä
¨ § ¦ © íäa ¤ ¨ úéNòpL
¥ £© ¤
zxrd] - :ïBâk§ ,úéiNòî
¦ ¦ £©
íéøîà éèå÷éì jyeg zkitd ici lr ,gex 22
xi`iy ,xe`l dfdÎmlerd 23
59 :`"hily x"enc` w"k
úåîé ìù äæä úåîéìùä úéìëú äðäå æì ÷øô 4
ila seqÎoi` xe` dfd mlera 24
60 ,igdn `nbec `iane"
àåäù íéúîä úééçúå çéùîä 5
xzei zelbzdae ,miyeal mey 25
61 óì÷
© § [:"mnec ,gnev
åðéùòîá éåìú éîùâä æä"åòá ä"á ñ"à øåà éåìéâ 6
xac .mipeilrd zenlera xy`n 26
62 øôñå
¤ ¥ § äæeæîe
¨ § ïélôzä
¦ ¦ § © äåöîä øëù íøåâä éë úåìâä êùî ïîæ ìë åðúãåáòå 7
giynd zenia yneni df 27
63 lawn ixd slwd - ,äøBz¨ éåìéâ íãàä êéùîî äúééùòá éë äîöòá äåöîä àéä 8
didz f`y ,miznd ziigze 28
64 lre ,dbep ztilwn ezeig úåéîùâá ùáìúäì äèîì äìòîìî ä"á ñ"à øåà 9
mlerd ly zenilyd zilkz 29
65 ly devnl ezkitd ici úôéì÷ úìùîî úçú äìçú äéäù øáãá æ"äåò 10
dligzkln xvep `ed ,oky .dfd 30
66 xtq e` ,dfefn e` ,oilitz íéøåäèä íéøáã ìë íäù äðîî äúåéç ìá÷îå äâåð 11
zewl` ea xi`zy ,ef dpeeka 31
67 ,slw eze`a jynp ,dxez óì÷ ïåâë úééùòî äåöîä íäá úéùòðù 'éøúåîå 12
elit`y cr ,hlgen ieliba 32
68 jynpd seqÎoi` xe` ielib øùëåä àì ì"æø øîàîëå äøåú øôñå äæåæîå ïéìéôúä 13
.zewl` e`xi mlerd zene` 33
69 ixd - .devnd ici lr ïëå .êéôá íéøúåîå íéøåäè àìà íéîù úëàìîì 14 úeîìMä ¥ § © úéìëz ¦ § © ,äpäå ¥ ¦ § 34
70 dyrp ea xacdy igxkd *äìøò åðéàù âåøúà 15 çéLnä
© ¦ ¨ © úBîé§ ìL ¤ äfä ¤ © 35
71 xzene xedh didi ,devnd ääâä ìæâ ïðéàù ä÷ãöä úåòîå 16 àeäL ¤ ,íéúnä ¦ ¥ © úiçúe © ¦ § 36
72 eðéúBaø
¥ © øîàîëe ©£©§ - úåôéì÷ ùìùî àéä äìøòäù) åéùëòå íäá àöåéëå 17 -Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà éelb¦ 37
73 àìŸ :1 äëøáì-íðBøëæ
¨ ¨§ ¦ ¨ § ¦ äéìò íäì ïéàù éøîâì úåàîèä 'ä úåöî íäá íéé÷îù 18 ¯ éîLbä
¦ § © © äfä
¤ © íìBòa
¨ ¨ àeä 38
äåöî ìë ïëå ç"òá ù"îë íìåòì
74 - íéîL
¦ © ¨ úëàìîì
¤ ¤ § ¦ øLëä
© §ª
:(å"ç äøéáòá äàáä
íäáù úåéçä éøä åðåöøå 19 eðúãBáòå
¥ ¨ £ © eðéNòîa ¥ £ © § éeìz̈ 39
75 ,devn ea dyriiy xacl øåàá ììëðå ìèáúîå äìåò 20 - .úeìbä ¨ © CLî ¤ ¤ ïîæ © § ìk¨ 40
76 íéøzîe
¦ ¨ ª íéøBäè ¦ § àlà ¨¤ zrya dzidy zelbzdd 41
77 - ,äìøò
¨ § ¨ BðéàL
¥ ¤ âBøúà
§ ¤ ïëå
¥ § ,dlik`l icedi ly eita - ,E éôa
¦ § iciÎlr `ly ,dlrnln zexxerzda ,xen`k ,d`a ,dxez ozn 42
78 ,devn dyrp bexz`d oi` recn ,owfd epax xiaqn ,d`ad ddbda dielz ,`ealÎcizrl didzy zelbzdd eli`e ;dhnln dcear 43
79 LŸìMî
¨ ¦ àéä¦ äìøòäL)
¨ § ¨ ¨ ¤ ääâä * :dlxr zepya oiicr `ed m` àéä¦ ¯ äåönä
¨ § ¦ © øëN © § íøBbä
¥ © ék¦ ,zelbd onfa epiyrne epizceara 44
80 dlxr - ,íìBòì
¨ § äiìò¨ ¦ £ íäì
¤ ¨ ïéàL
¥ ¤ éøîâì
¥ § © § úBàîhä
¥ § © úBtìw
¦ § seqÎoi` xe` zelbzd `ed ixd devnd xky - ,dîöòa ¨ § © § äåönä
¨ § ¦ © 45
81 lk mb jke .dyecwl ,mrt s` ,zelrzdl dleki dppi` devnd df ixd ,ef zelbzd xveie `iand ,"mxeb"de ,`edÎjexa 46
82 mpi` ,ze`nhd zetilwd yelyn mzeig milawnd mixac mze` lray oenn znbeck `lc" :`"hily x"enc` w"k zxrd] .dnvr 47
83 Bîk§ ,devn mda miyeryk mb ,dyecwl zelrzdl mileki xviin rxefd oi`y) edcy z` rxefe yxegy dfl mlyn dcyd 48
84 íBìLå-ñç
¨ § © äøáòa
¨ ¥ £ © äàaä
¨ ¨ © äåöî
¨ § ¦ ìk¨ ïëå
¥ § ,'íéiç
¦ © õò'a
¥ § áeúkL
¨¤ z` dyer devndy ocic oecipa okÎoi`yÎdn ('ek oennd z` 49
85 ze`nhd zetilwd yelyn dzeig zlawn ixd ,dxiard ik - éelb¦ íãàä
¨ ¨ ¨ C éLîî¦ § © ,devnd ly - dúiNòa ¨ ¨ ¦ £ © ék¦ .["dly xkyd 50
86 :(dyecwl zelrzdl dleki `id oi` okle ,ixnbl úeiîLâa
¦ § © § Laìúäì
¥ © § ¦ § ,ähîì
¨ © § äìòîlî
¨ § © § ¦ àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà 51

.‫ א‬,‫ ראה שבת קה‬.1 .‫ בנוסח התפילה של ראש השנה‬.19 .‫ כא‬,‫ ב‬,‫ שם‬.18
 'a xc` b"i iriax mei Ð fl wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn ‫בק‬

'‫יום רביעי י"ג אדר ב‬

:äìôúä åà ,fn 'nr cr ...ä÷ãöä úåòîå ,92 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
46 gek eze` llkp okle ,dbep ztilwny zindad zipeigd miinyb mixac - ,íäa
¤ ¨ àöBiëå
¥ © § ,ìæb
¥ ¨ ïðéàL
¨ ¥ ¤ ä÷ãvä
¨ ¨ § © úBòîe
¨ 1
47 älôúe
¨ ¦ § òîL
© § úàéø÷e
© ¦ § äøBz¨ ãeîìz § © úåöîa
© § ¦ § íâå
© § .dyecwa zgz eid ,mda devnd ziiyr iptly ,devn dyer mda mixg` 2
48 xe`a zindad zipeigd ytpd gek oci lr llkp - ,ïäa ¤ ¨ àöBiëå
¥ ©§ ziiyr ici lre ,dpnn mzeig elaiwe dbep ztilw zlynn 3
49 s` - Lnî¨ © úéîLb
¦ § © äiNòa
¨ ¦ £ © ïðéàL
¨ ¥ ¤ óà© ,`edÎjexa seqÎoi` ,mxa .oeilrd oevxd mr mixacd micg`zn ,mda devnd 4
50 eniiew `l el` zeevny `ed mda mixacdyk 5
51 zinyb diyr zervn`a íéøîà éèå÷éì mixac md ,devn miiwn 6
52 úìLîî
¤ ¤ § ¤ úçzL
© © ¤ ,ziynn
ääâä
*äìøò åðéàù âåøúà 1 dfe ,mixedhe mixzen 7
53 Îlr `l` - dâð ©Ÿ útìw
©¦ § ìæâ ïðéàù ä÷ãöä úåòîå 2 dxiar ici lr `ly dyrp 8
-ìkî
¨ ¦ .cala xeaic ici úåôéì÷ ùìùî àéä äìøòäù)
54
äéìò íäì ïéàù éøîâì úåàîèä åéùëòå íäá àöåéëå 3 mze`a devnd zlret - 9
55 - ïì-àîé÷
¨ ¨ § © àä¨ íB÷î¨ 'ä úåöî íäá íéé÷îù 4 zgz f` cr eidy ,mixac 10
äåöî ìë ïëå ç"òá ù"îë íìåòì
56 ,epilr laewn ixd :(å"ç äøéáòá äàáä íäáù úåéçä éøä åðåöøå 5 ,dbep ztilw zlynn 11
57 øeaãk
¦ § åàì¨ øeäøä"c
§¦ § øåàá ììëðå ìèáúîå äìåò 6 mr cg`zdle zelrzdl 12
58 "xedxd"y - ,"éîc
¦ ¨ ïéàù øçàî íäá ùáåìîä 'úé åðåöø àåäù ä"á ñ"à 7 ,`edÎjexa seqÎoi` xe` 13
59 ,xeaic enk epi` (daygn)
çë ïëå 'úé åøåà øéúñäì ììë íéðô øúñä 'éçá íù 8 åLëòå
¨ § © § :"`ipz"d oeylae 14
60 - BúáBç
¨ éãé
¥ § àöBé
¥ Bðéàå
¥§ íéé÷îä íãàä óåâ éøáàáù úéîäáä úéðåéçä ùôð 9 'ä úåöî© § ¦ íäa ¤ ¨ íi÷nL¥ © § ¤ 15
61 yiy zeevn oze`a
äôéì÷äî äìåòå åæ äéùòá ë"â ùáìúî àåä äåöîä 10 úeiçä © © éøä
¥ £ ¯ BðBöøe § 16
62 ãò© ,xeaica oda ynzydl øåàá ìèáå 'úé åðåöø àéäù äåöîä úùåã÷á ììëðå 11 slway zeigd - íäaL ¤ ¨ ¤ 17
63 ony - ,åéúôNa
¨ ¨ § ¦ àéöBiL
¦ ¤ 12 e` ,bexz`d e` ,oilitzd
18
àöåéëå äìôúå ù"÷å äøåú ãåîìú úåöîá íâå ä"á ñ"à
64 - zeevn oze`ay gxkdd äìBò
¤ ,dwcvd inc 19
65 - ïì-àîé÷å
¨ ¨ § © § ,xeaic didi
úìùîî úçúù ùîî úéîùâ äéùòá ïðéàù óà ïäá 13
øBàa§ ììëðå ¨ § ¦ § ìhaúîe¥ © § ¦ 20
66 úîé÷ò"c
© ¦ £ © ,epilr laewne
éîã øåáãë åàì øåäøäã ïì àîéé÷ àä î"î äâåð úôéì÷ 14
,àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠ21
67 zxin` zrya - åéúôN ¨¨ §
ïì àîéé÷å åéúôùá àéöåéù ãò åúáåç éãé àöåé åðéàå 15
Cøaúé
¥ ¨ § ¦ BðBöø§ àeäL ¤ 22
68 ,`ed - éåä
¥ £ ,milnd
úéäìàä ùôðì øùôà éà éë äùòî éåä åéúôù úîé÷òã 16
itk - ,íäa ¤ ¨ Laìîä ¨ ª § © 23
69 dfk dyrn mb - ,"äNòî ¤ £©
íà éë íééîùâä íééðéùå ïåùìå äôå íééúôùá àèáì 17
miwxta epcnly 24
70 zipeigd ytpl jiiy
óåâä éøáàá úùáåìîä úéîäáä úéðåéçä ùôð é"ò 18
ly epevxy ,mincewd 25
71 zlynn zgzy zindad
ñéðëî àåä øúåé ìåãâ çëá øáãîù äî ìëå ùîî 19
,devna yaeln d"awd 26
72 xacdy myk ,dbep ztilw
ù"æå åìà íéøåáéãá úéðåéçä ùôðî úåçë øúåé ùéáìîå 20
icediy dvex d"awdy 27
73 ék¦ .`"hily x"enc` w"k - lirl xen`k ,ynn inyb dyrna ììk
¨ § íéðt ¦ ¨ øzñä¥ § ¤ úðéça
© ¦ § íL¨ ïéàL ¥ ¤ øçàî © © ¥ ;devn dze` dyri 28
74 ïBLìå¨ § äôe
¤ íéúôNa
¦ © ¨ § ¦ àháì¥ © § úéäìàä¦ Ÿ ¡ ¨ Lôpì
¤ ¤ © øLôਠ§ ¤ éঠdl` mixac ly zeigd zllkp okl - .Cøaúé ¥ ¨ § ¦ BøBà øézñäì ¦ § © § 29
75 icil mi`a mkxc "dtd ze`ven" mdy - ,íéiîLbä ¦ ¦ § © © íépLå
¦© ¦ § mixac mze` ly zeigd zece` epcnl o`k cr .oeilrd oevxa 30
76 íà-ék
¦ ¦ ,dtÎlray dtya zeize`d ibeq lk ,zeinyba iehia ly zeigd e` ,oilitzd ly slwd zeigk ,devnd ziyrp mday 31
77 óebä© éøáàa
¥ § ¤ § úLaìnä
¤ ¤ ª § © úéîäaä
¦ ¡ ¤ © úéðeiçä
¦ ¦ © Lôð ¤ ¤ éãé-ìò
¥§ © gekl xywa mb xacd jky ,cnlp oldl .dnecke ,bexz`d 32
78 ,dyrna devn ziiyrl xywa d"l wxta epcnly itk - ,Lnî ¨© ztilwn `id mby ,sebd z` dignd zindad zipeigd ytpd 33
79 inyb `ed sebd eli`e zipgex dlek `id ziwl`d ytpde zeidy gek mb llkp ,devn meiwl ef ytp geka yeniyd ici lre - dbep 34
80 sebd z` xxerle lertl ziwl`d ytpl zexyt`d oi` - Lô𤠤 çk © Ÿ ïëå ¥ § .oeilrd oevxd `idy devnd zyecwa df 35
81 dignd zipeigd ytpd zervn`a wx ,devn ly zinyb diyrl ¯ äåönä
¨ § ¦ © íi÷îä
¥ © § © íãàä ¨ ¨ ¨ óeb éøáàaL
¥ § ¤ § ¤ úéîäaä ¦ ¡ ¤ © úéðeiçä ¦ ¦ © 36
82 - inybd sebl ziwl`d ytpd oia "rvenn"d `ide ,sebd z` zgz - ,ätìwäî ¨ ¦ § © ¥ äìBòå¤ § ,Bæ äiNòa ¨ ¦ £ © ïk-íâ ¥ © Laìúî ¥ © § ¦ àeä 37
83 ziwl`d ytpd zlert z` d`iand `id `id zipeigd ytpd zindad zipeigd ytpdn wlgk ,f` cr oezp did dzlynn 38
84 dxeza xeaicdy oeeikn :xeaicl qgia mb xacd jke .seba BðBöø§ àéäL ¦ ¤ äåönä¨ § ¦ © úMã÷a© ª § ¦ ììëðå
¨ § ¦ § ,dtilw ly ytp `idy 39
85 `vnp - miinybd xeaicd ixa` zlrtd ici lr `a dlitze ytpd geky ,ixd - .àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBàa§ ìèáe ¥ ¨ ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ 40
86 ytpd iciÎlr `l` z`f rval dleki ziwl`d ytpd oi`y .devn ziiyr ici lr dyecwa dlrzn ,dbep ztilwny zindad 41
87 `edy lkk - øúBé
¥ ìBãb¨ çëa
© Ÿ § øaãnM
¥ © § ¤ äî© ìëå
¨ § - zipeigd llkp zeiyrn zeevn ziiyr ici lr `wec e`ly ,xaqei dzr 42
88 ñéðëî
¦ § © àeä ,dlitzde dxezd ixeaica gek xzei riwyn ,dxez cenilk zeevn mb `l` ,dyecwa zipeigd ytpd gek 43
89 - .elà ¥ íéøeaãa
¦ ¦ § úéðeiçä
¦ ¦ © Lôpî¤ ¤ ¦ úBçk Ÿ øúBé
¥ Léaìîe ¦§ © ,cala xeaica oze` miniiwny zeevn - dlitze rnyÎz`ixw 44
90 mzeig milawnd xzei miax zegek dyecwa milvepn `linne ytpd geka miynzyn odly oneiwa mb - dyrnd geka `le 45
 ‫גק‬ 'a xc` c"i iying mei Ð fl wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn

14 dâð©Ÿ útìwî
© ¦ § ¦ ïäL
¥ ¤ ,úéîäaä
¦ ¡ ¤ © úéðeiçä
¦ ¦ © Lôðå¤ ¤ § óebä© útìwî
©¦ § ¦ äðøîàz
¨ § © Ÿ éúBîöò
© § © ìk"
¨ :2 áeúkä
¨ © øîàL
© ¨ ¤ eäæå
¤ § .dbep ztilwn 1
15 zllkp dbep ztilwyk ,f`e - ,äMã÷a ¨ ª § © íéîòôì
¦ ¨ § ¦ úììëpä
¤¤ § ¦ © zekixv dlitzde dxezd zeaiz :xnelk - "jenk in 'd - ."'Bâå§ 2
16 ly - ïçk ¨ Ÿ LéznLk
¦ © ¤ § eðéäå
§ © § ;dgkyl daiq lk oi` ,dyecwa ax gk oda riwydl ,"dpxn`z izenvr lk" ly ote`a xn`idl 3
17 Bà äøBzä
¨ © úMã÷a © ª § ¦ ïçk
¨ Ÿ ìk¨ ñéðëîe
¦ § © ,zipeigd ytpde sebd -íðBøëæ
¨ § ¦ eðéúBaø
¥ © eøîàL
§ ¨ ¤ eäæå
¤ § .sebd ly xyt`d lkk xzei 4
18 idef - :älôzä
¨¦ § © ,dxezd - íà" ¦ :3 äëøáì
¨ ¨§ ¦ 5
19
20
dkexr" ly zernynd
`ed - "mixa` g"nx lka
íéøîà éèå÷éì ìëa
¯
¨ § ,dxecg - äëeøò
íéøáà
¦¨ ¥
¨ £ 6
ç"îø© § 7
21 zxceg `idy ote`a cnel
äëåøò íà ì"æø ù"æå 'åâå äðøîàú éúåîöò ìë áåúëä 1
ly epexkfa - ,úønzLî ¤¤ © § ¦ 8
22 f` - ,eixa` g"nx lk z`
úøîúùî äðéà åàì íàå úøîúùî íéøáéà ç"îø ìëá 2
íàå ¦ § ,dxez cneld mc`d 9
23 `id ,"zxnzyn" `id
úéîäáä úéðåéçä ùôðå óåâä úôéì÷î àéä äçëùä éë 3
,"úønzLî
¤ ¤ © § ¦ dðéà
¨ ¥ ¯ åàì© 10
24 jka ik ,epexkfa zxnyp
åðééäå äùåã÷á íéîòôì úììëðä äâåð úôéì÷î ïäù 4
ék¦ ,gkyidl dlelre - 11
25 d`iand daiqd z` xiqd
åà äøåúä úùåã÷á ïçë ìë ñéðëîå ïçë ùéúîùë 5
ipipr ly - äçëMä ¨ § ¦ © 12
26 .dgkyl :äìôúä 6
,dxewn - àéä¦ ,dxez 13

'‫יום חמישי י"ד אדר ב‬

.éøîåçäå éîùâä ,94 'nr cr ...ãåòå úàæ ,fn 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
øôæì÷
57 mlerd ly zillkd zeigd z` mb jka elri df mr cgiy ixd - ztilwny zindad - zipeigd ytpd gek cvik ,epcnl o`k cr 27
58 zewl` ielib xexyi mlerae ,mlera dwlg z` dnyp lk - dfd llkp - dlitze dxez ly zeevn eci lr miniiwnyk ,dbep 28
59 .ynn lreta llkp envr zipeigd ytpd gek wx `ly ,cnlp oldl .dyecwa 29
60 dxez cenile zeevn meiw ici lry ,dlrnd caln - úàæŸ zipefip mdny milk`nd lk mb `l` ;devn ici lr dyecwa 30
61 ytpd ly gekd dlrzn zlawne zipeigd ytpd 31
62 ãBòå§ ,dyecwa zipeigd íéøîà éèå÷éì milk`n mb - mdn dzeig 32
63 dlrn jka yi - ,úøçà
¤¤ © úùáìúîä úéðåéçä ùôð çëù úøçà ãåòå úàæ 7 zlynn zgz eid dl` 33
64 Lôð
¤¤ çkL
©Ÿ ¤ :ztqep
ïäá àöåéëå äìôú åà ú"úá øåáãä úåéúåàá 8 mzeig elaiwe dbep ztilw 34
65 úLaìúnä
¤ ¤© § ¦ © úéðeiçä
¦ ¦©
àåäù íãäî åúåéçå åìåãéâ ìë éøä úåéùòî úåöî åà 9 ytpdyk ixd - dpnn 35
66 øeac䦩 úBiúBàa
¦ §
ìëàù ïé÷ùîå ïéìëåà ìë ïäù ùîî äâåð úôéì÷î 10 devn zniiwn zipeigd 36
67 Bà äøBz ¨ ãeîìúa
§ ©§
íúåéç å÷ðéå äúìùîî úçú åéäù íã åùòðå äúùå 11 dlaiwy gekd zervn`a 37
Bà ,ïäa¤ ¨ àöBiëå
¥ © § älôz
¨¦ §
'ùåã÷á úììëðå áåèì òøî úëôäúî àéä äúòå äðîî 12 zllkp ,dl` milk`nn 38
68
69 meiwa yalznd gekd - mb devnd zyecwa f` 39
70 ìk¨ éøä
¥ £ ¯ úBiNòî
¦ £ © úBöî
§ ¦
úåéúåàá ùáìúðù äðîî ìãâä úéðåéçä ùôð çë é"ò 13 .milk`n mze` ly zeigd 40
71 - Búeiçå
©§ Bìecb¦
éìá 'úé åðåöø úåéîéðô ïä ïä øùà åæ äéùòá åà åìà 14 ,owfd epax xiaqi mb jka 41
72 gek ly eneiwe ezegztzd
àåäù ä"á ñ"à øåàá ë"â ììëð ïúåéçå íéðô øúñä íåù 15 lk ly zeigdy ji` 42
73 - àeäL¤ ,ícäî ¨ © ¥ ,mi`a df
úéðåéçä ùôð çë ë"â äìåòå ììëð ïúåéçáå 'úé åðåöø 16 dzr zkiiyd ,dfd mlerd 43
74 ,Lnî ¨ © dâð ©Ÿ útìwî© ¦ § ¦ ,mcd
úåììë àéäù äâåð úôéì÷ úåììë ë"â äìòú äæ é"òå 17 jtdiz ,dbep ztilwl 44
75 ïé÷Lîe
¦ § © ïéìëà ¦ ¨ ¢ ìk¨ ïäL ¥¤ éøîåçäå éîùâä æä"åò ìù úåéçä 18 :`ealÎcizrl dyecwl 45
76 ,dzìLîî
¨ § © § ¤ úçz © © ,ok iptl - eéäL ¨ ¤ ,íc¨ eNòðå £ © § äúLå
¨ ¨ § ìëàL
©¨¤ lr xearln xnyidl - zeevn b"ixz miiwz dnyp lky ici lr 46
77 äzòå
¨ © § ,dbep dtilwn - ,äpnî ¨ ¤ ¦ íúeiç ¨ © e÷ðéå § ¨ § ,dbep ztilw ly - icib (365) d"qy cbpk ody ,dyrzÎ`l zeevn (365) d"qy 47
78 àéä¦ ,ziyrn devn eziiyr e` ezlitz ,dxez ecenil zrya - mcdy xenyl `ed mc`a mcd icib ly mciwtzy myke ,mc`d 48
79 ,äMãwa
¨ ª § © úììëðå ¤ ¤ § ¦ § áBèì§ òøî © ¥ úëtäúî
¤ ¤ © § ¦ ,dbep ztilw - d"qy zexney mb jk - eil` jiiy `ed oi`y mewnl mexfi `l 49
80 - LaìúðL¥ © § ¦ ¤ ,äpnî ¨ ¤ ¦ ìãbä ¥ ¨ © úéðeiçä
¦ ¦ © Lôð ¤ ¤ çk© Ÿ éãé-ìò
¥§ © mewnl jyniz `l (dyecw ly) zeigdy dyrzÎ`ld zeevn 50
81 ly - elà ¥ úBiúBàa ¦ § ,yalzn df geky dcaerd zervn`a zeevn (248) g"nx miiwz dnyp lky ici lre ;mi`zn epi`y 51
82 ïä¥ ïä¥ øLà ¤ £ ,devn dze` ly - ,Bæ äiNòa ¨ ¦ £ © Bà ,dlitze dxez xa` lky myky ,mc`d ixa` (248) g"nx cbpk ody ,dyrd 52
83 BðBöø§ úeiîéðt ¦ ¦ § ,devnd dyrne dlitze dxezd zeize` - jk ,ytpd on zeig jiynn `ede ytpd ly mieqn gekl ilk `ed 53
84 øBàa§ ïk-íb¥ © ììëð ¨ § ¦ ïúeiçå
¨ © § ,íéðt ¦ ¨ øzñä
¥ § ¤ íeL éìa ¦ § ,Cøaúé
¥¨ § ¦ .zewl` zelbzd d`iane oeilrd oevxl ilk `id devn lk 54
85 ììëð
¨ § ¦ ïúeiçáe
¨ © § ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ BðBöø§ àeäL ¤ àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠzeig dpa`yz `l zetilwdy exnyi l`xyi zenyp lkyke 55
86 dler dfÎiciÎlr dpd - .úéðeiçä ¦ ¦ © Lôð ¤ ¤ çk © Ÿ ïk-íb
¥ © äìBòå¤ § l`xyi llk ly zipeigd ytpd z` dyecwl elrie dyecwdn 56

.‫ א‬,‫ עירובין נד‬.3 .‫ י‬,‫ תהלים לה‬.2

 'a xc` e"h iyiy mei Ð fl wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn ‫דק‬

3 ztilw - àéäL¦ ¤ ,dâð©Ÿ útì÷

© ¦ § úeììk
¨ § ïk-íb
¥ © äìòz
¤ £ © äæ-éãé-ìòå
¤ ¥§ © § mci lrye ,dzye lk`y mixacd lk ly zeigd mb dyecwl 1
4 .éøîçäå
¦ § ¨ © § éîLbä
¦ § © © äfä
¤ © íìBò
¨ ìL ¤ úeiçä
© © úeììk¨ § ,dbep ,dxezd z` cenll e` devnd z` miiwl gekd z` laiw 2

'‫יום שישי ט"ו אדר ב‬

.úåáàä åîë ,94 'nr cr ...äîùðä ìë øùàë ,94 'nrn :zxaern dpyl xeriy dxen
37 oi` ,dbep ztilwl cebipa ,ze`nhd zetilwd yely - ,éøîâì
¥§ ©§ ?dyecwa - inybd dfd mlerd ly zeigd lk zllkp izne - 5
38 : áeúkL
5 ¨ ¤ Bîk§ .ixnbl olhal `l` dyecwl ozelrdl zexyt` ,ìàøNé
¥ ¨ § ¦ ìëaL
¨ § ¤ 4 úéäìàä
¦ Ÿ ¡ ¨ Lôðå
¤ ¤ § äîLpä
¨ ¨ § © ìk¨ øLàk ¤ £© 6
39 mixacdy xg`ne - ;"õøàä ¤ ¨ ¨ ïî¦ øéáòà
¦ £ © äàîhä
¨ § ª © çeø
© úàå"
¤§ `ed sl` ze`n yy - ,àBaø¦ íéML ¦ ¦ ì§ úeèøôa¨ § ¦ ú÷lçúnä
¤¤ © § ¦ © 7
40 mzexyt`a oi` ,ixnbl ze`nhd zetilwd yelyn mirtypd xtqn lrny zenypd .l`xyi llk zenyp ly illkd xtqnd 8
41 zeevn d"qyn zg` lr mc` xeari m`e ,dyecwl zelrzdl lk xy`ke ,onwlck - sl`d ze`n yyn zevevipe mihxt od ,df 9
42 "oditpr" e` dyrzÎ`ld miyy" ,sl` ze`n yy 10
43
44
zelrzdl leki `l -
ly hxt eze` dyecwl
íéøîà éèå÷éì ìk¨ íi÷z
â"éøz
¥ © § zenypd ,"`eax 11
© § © ìk¨ úéèøt ¦ ¨ § Lôð ¤ ¤ 12
45 ynzydy zipeigd ytpd
äîùðä ìë øùàë 1
ä"ñL ¨ § :äøBzä ¨ © úBöî § ¦ 13
46 ixd ;dxiar dze`a ea
úåèøôá ú÷ìçúîä ìàøùé ìëáù úéäìàä ùôðå 2
xnyidl - äNòú-àì ¤ £ © Ÿ 14
47 ezexnyid iciÎlry oaen úåöî â"éøú ìë úéèøô ùôð ìë íéé÷ú àåáø íéùùì 3
ick ,odilr xearl `ly 15
48 d"qy lk lr xearln ùôð íã ìù íéãéâ ä"ñù ãéøôäì ú"ì ä"ñù äøåúä 4
ìL¤ íéãéb ¦ ¦ ä"ñL ¨ § ãéøôäì ¦ § © § 16
49 `ed ,dyrzÎ`ld zeevn åæ äøéáòá úåéç åìá÷éå å÷ðéé àìù óåâáù úéðåéçä 5
úéðeiçä
¦ ¦© Lô𠤤 íc© 17
50 zipeigd eytp lky gihan íéòôùð ïäîù éøîâì úåàîèä úåôéì÷ ùìùî úçàî 6
e÷ðéé
§ ¦ àlL Ÿ ¤ ,óebaL © ¤ 18
51 ,dyecwl zelrzdl lkez áåùå ïðáøãî ïäù ïäéôðòå 'úééøåàã äùòú àì ä"ñù 7
Bæ äøáòa ¨ ¥ £ © úeiç© eìa÷éå § © ¦ 19
52 z` - äNò-úBöî
¥ £ § ¦ ç"îøe
© § äàîèð íà 'ä ìà úåìòì úéðåéçä ùôð ìëåú àì 8
úBtì÷ ¦ § LŸìMî ¨ ¦ úçàî © © ¥ 20
53 lk miiwz 'dyr'd zeevn äéìò ïäì ïéàù úåàîèä úåôéì÷ ùìùä úàîåèá 9 ïänL
¤ ¥ ¤ ,éøîâì ¥ § © § úBàîhä ¥ § © 21
54 ick ,icedi ly zihxt ytp çåø úàå ù"îë éøîâì äøáòäå ìåèéá à"ë íìåòì 10 zetilwd yelyn - 22
55 óBñ-ïéॠøBà CéLîäì ¦ § ©§ êéùîäì äùò úåöî ç"îøå õøàä ïî øéáòà äàîåèä 11 íéòtL𦠨 § ¦ ,ixnbl ze`nhd 23
56 ,ähîì
¨©§ àeä-Ceøä åá ãçééìå øù÷ìå åì úåìòäì äèîì ä"á ñ"à øåà 12 äNòú-àì
¤ £© Ÿ ä"ñù 24
57 ,d"awdl - Bì úBìòäì £© § øåîâ ãåçéá óåâä éøáà ç"îøáù úéðåéçä ùôðä úåììë 13 Î`ld wx `le - àúéøBàc ¨ § © § 25
58 úeììk
¨ § Ba ãçéìe¥ © § øM÷ìe
¥ ©§ åì úåéäì 'úé åðåöøá äìòù åîë ùîî íéãçàì úåéäì 14 mb `l` dxezay dyrz 26
59 ç"îøaL
© § ¦ ¤ úéðeiçä
¦ ¦ © Lôpä ¤¤© .úåáàä åîë äáëøîì åì íäå íéðåúçúá äøéã 15 - ,ïðaøcî
¨ ¨ © § ¦ ïäL ¥ ¤ ïäéôðòå
¤ ¥ § © § 27
60 øeîb¨ ãeçéa¦ § ,óebä© éøá१ ¤ mby 'f wxta epcnly itke 28
61 mr zcg`zne zxywzne ytpd dlrzn ,zeevn meiw iciÎlry - zetilw yelyn mzeig milawn ,opaxcny dl` "mitpr" 29
62 äìòL
¨ ¨ ¤ Bîk§ ,d"awd mr - ,Lnî ¨ © íéãçàì
¦ ¨ £ © úBéäì § ¦ ,d"awd yelyn mzrtyd milawnd mixacd lk .ixnbl ze`nhd 30
63 ixa` - íäå ¥ § ,íéðBzçza
¦ § © © äøéc
¨ ¦ Bì úBéäì § ¦ Cøaúé
¥ ¨ § ¦ BðBöøa
§¦ ;dyecwl zelrzdl mileki mpi` ,ixnbl ze`nhd zetilwd 31
64 ,d"awdl - Bì miyrp ,mday zipeigd ytpd ly zeigde mc`d ly mcd cib f` lawn ,dl` mixac lr dlilg xaer mc`yke 32
65 lky ,d"awdl "dakxn" eidy - .úBáàä ¨ ¨ Bîk§ äákøî쨨 §¤§ ezeig z` (dxiar dze`l zekiiy el yiy cib eze`) mc`d 33
66 epcnly itk - oeilrd oevxd mr micge`ne milha eid mdixa` Lôð
¤ ¤ ìëeú © àìŸ áeLå§ ,ixnbl ze`nhd zetilwd yelyn 34
67 ,d"awdl "dakxn" icedi lk ly eixa` lk eidi jk - b"k wxta úBtì÷ ¦ § LŸìMä
¨ © úàîèa
© § ª § äàîèð
¨ § § ¦ íঠ,'ä ìठúBìòì £ © úéðeiçä
¦ ¦ © 35
68 .zeevnd oipr iciÎlr äøáòäå
¨ ¨ £ © § ìeha¦ íà-ék
¦ ¦ íìBòì
¨ § äiìò ¨ ¦ £ ïäì ¤ ¨ ïéàL ¥ ¤ ,úBàîhä ¥ § © 36

."‫ וצ"ע‬,‫ ואולי מפני שבתרי"ג כמה מצות שבמחשבה ישנן‬,‫ הרי רק בנפש החיונית עסקינן ע"ע‬,‫ "צ"ע‬:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .4
,‫ כפי שרבנו הזקן מתחיל את הענין‬,‫כ"ק אדמו"ר שליט"א עומד בהערתו זו על מה שלמדנו שהרי כאן מדובר אודות הנפש החיונית‬
‫ שגידולה וחיותה )של הנפש החיונית( הם מאכילה ושתיה‬,‫ התפילה ומצוות מעשיות‬,‫שכוח הנפש החיונית המתלבש באותיות הלימוד‬
‫ ורבנו הזקן מסביר את הענין‬- '‫ בקדושה וכו‬- ‫ ועל ידי הנפש החיונית נהפכת ונכללת החיות של קליפת נוגה‬- ‫הבאים מקליפת נוגה‬
‫ איך שהנפש החיונית )ובמילא גם החיות של העולם הזה( מתאחדת‬,‫ לאֿתעשה ועשה‬,‫באופן מפורט בעבודה של שני סוגי המצוות‬
,"‫ משתמש כאן רבנו הזקן בלשון "כאשר כל הנשמה ונפש האלקית‬,‫ איפוא‬,‫ מדוע‬- ‫על ידן ברצונו יתברך ובאור איןֿסוף ברוךֿהוא‬
‫כשהיה יותר מתאים להזכיר את הנפש החיונית? ומתרץ הרבי שליט"א ש"אולי" הטעם הוא מפני שבין תרי"ג המצוות ישנן מספר‬
‫ מכיוון שהנפש החיונית קשורה‬,‫ פעולתה של הנפש החיונית מתבטאת בעיקר בדיבור ובמעשה‬,‫ ובכן‬- ‫מצוות הנעשות במחשבה‬
‫באברים גשמיים שבהן ועל ידן נעשות כל המצוות שבדיבור ובמעשה; ואילו המצוות שבמחשבה מתבצעות בעיקר על ידי הנשמה‬
‫ כי הכוח המקורי לכל‬,"‫ לכן משתמש כאן רבנו הזקן בלשון "נפש האלקית‬.‫ בלי תיווכה הממשי של הנפש החיונית‬,‫והנפש האלקית‬
.‫ ב‬,‫ זכרי' יג‬.5 .‫המצוות הוא הרי הנפש האלקית‬
37 zetilwd yelyy jk icil àéäù æä"åò ìù úåéçä úåììë íâ éæà 'äì äùåã÷ ,dtilwn `l` ,dyecwn 10
38 ék¦ ,dplhazz ze`nhd äìòúå äúàìçå 'úàîåèî æà àöú åéùëò äâåð úôéì÷ 4
úBéäì § ¦ äMã÷ì¨ ª § ¦ äìòúå ¤ £ © § 11
39 äMãwäî
¨ ª § © ¥ ïúeiçå
¨ © § ïú÷éðéìë åàøå åãåáë úåìâúäá 'äì äáëøî úåéäì äùåã÷ì
¨ ¨ ¦§
5
cizrl - ,'äì © äákøî ¨ ¨ § ¤ 12
‫הק‬
40 éãé-ìò
'a xc` f"h ycew zay mei Ð fl wxt Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy"
ãåáë àìîéå åæåò ïåàâ øãäá íäéìò òéôåéå åéãçé øùá 6 xtqd jezn
¥§ © àéä¦ åLëò¨ § © ,BãBák§ úBlbúäa © § ¦ § ,`eal 13
41 úòvîîä
© © ª § © dâð ©Ÿ útì÷ äøåú ïúîáë ïéòá ïéò åàøé ìàøùéå õøàä ìë úà 'ä
©¦ § 7
øNa¨ ¨ ìk¨ eàøå" ¨ § ,'d ceak - 14
42 dbep ztilw - .ïäéðéa ¤ ¥ ¥ãåò ïéà íéäìàä àåä 'ä éë úòãì úàøä äúà áéúëã
'‫יום שבת קודש ט"ז אדר ב‬ 8 mc`d ipa lk - ,"åécçé ¨ § © 15
.ïäéðéá úòöåîîä ùìùä ìë éøîâì
43 yely oia zrvenn `id ,gn 'nr cr åìèáúéåøçàîå
...úåììëù åòìáúé äæ éãé ìòå åãáìî
,94 'nrn :zxaern dpylòéôBéå 9 © xeriy
¦ § ,zewl` dxen e`xi 16
44 ,oial ze`nhd zetilwd åéùëò äùåã÷äî ïúåéçå ïú÷éðé éë úåàîèä úåôéì÷ 10 ,Bfòª ïBàb§ øãäa © £ © íäéìò ¤ ¥ £ 17
28 zxrd - "zend rla 'ln erlazi" - ,úBàîhä ¦ § LŸìMä
¥ § © úBtì÷ ¨ © äéäz
¤ § ¦ ìàøNé ¥ ¨ § ¦ úeììëaL ¨ § ¦ ¤ úéðeiçä
¦ 11¦ © Lôð ¤ ¤ úeììkL ¨ § ¤ øçàîe ©©¥ 1
45 ,oky - dyecw ,licadl ïäéðéá úòöåîîä äâåð úôéì÷ é"ò àéä ìk ¨ úठ'ä ãBáë§ àìnéå" ¥ ¨ ¦ § 18
29 `ed "erlazi" ly heytd yexitd :xnelk .`"hily x"enc` w"k ,äfä
¤ © íìBò¨ ìL ¤ úeiçä © © úeììk ¨ § íb© éæà
© £ ¯ 'äì© äLBã÷¨ § äákøî ¨¨ §¤ 2
46 ze`nhd zetilwd yely eàøé§ ¦ ìàøNéå
¥ ¨ § ¦ § ,"õøàä̈ ¤ ¨ 19
30 dfi`a `vnp rlapy xacdy xnel mewn did df itle ,drila - ly zeigd ,giynd z`ia iptl - ,åLëò ¨ § © dâð ©Ÿ útì÷ © ¦ § àéäL ¦¤ 3
47 mey mdl oi` ,aeh ly aehxew ila ,cala rxe d`neh ozeida ,ziyep`d oird ,"dhnly oir"d - ,äøBz ¨ ïzîák© © § ¦ ïéòa ¦ © § ïéò ¦ © 20
31 rla" oeyln `ed "erlazi" ly yexitd o`k j` ,`edy mewn ly dlek zeigd - æਠàöz ¥ ¥ ,dbep ztilwn `id dfd mlerd 4
48 iciÎlr wxe ;dyecwn ozeig lawl dplkezy dyecwl zekiiy "dlrnly oir"d z`f d`exy enk ,zewl` ly zn`d z` d`xz 21
32 oeilk - xnelk ,"zend dúàîhî
¨ ¨ § ª ¦ ,dfd mlerd 5
49 - rxe aehn zakxen dzeida ,"rvenn" `idy ,dbep ztilw :dxez ozna - :6 áéúëc ¦ § ¦ ,dxez ozn zrya xacd didy itk - 22
33 dcaerd .dxenb dcgkde
50 yi day rxd llbae dyecwl zekiiy dl yi day aehd llba
34 dlrz dbep ztilwy
íéøîà éèå÷éì
- ."Bcálî © § ¦ ãBò ïéॠíéäìàä
"dz`neh" - ,dúàìçå
¦ Ÿ ¡ ¨ àeä 'ä ék¦ úòãì © © ¨ úàøä
¨ ¨§ ¤§ 6
¨ ¥ § ¨ äzà"
,dbep ztilway rxd epiid 7
¨ © 23
35 meiwn d`vezk ,dyecwl øçàîå
51 ztilw "jeeiz" iciÎlr ixd - ze`nhd zetilwl zekiiy dl my ly ziwl`d zelbzdd lr xizqn 1 miwl` myy dxzqddy 24
aehd epiid "dz`lg"e 8
36 `linn `iaz zeevnd äáëøî äéäú ìàøùé úåììëáù úéðåéçä ùôð úåììëù
52 .dyecwn zeig wepil ze`nhd zetilwd yelyl xyt` ,dbep onfl df did ,dxez ozn zryay `l` 2 ,llk dxzqd dpi` - 'ied 25
epi` df aeh mby ,dbepay 9
53 ,`linn ,elkei `l ,dyecwl dlrzz dbep ztilwyk ,eli`e
37 zetilwd yelyy jk icil
-éãé-ìòå
¥ § © § .icinz ote`a didi df `ealÎcizrl
àéäù æä"åò ìù úåéçä úåììë íâ éæà 'äì äùåã÷ 3 eli`e ,cala xvw 26
,dtilwn `l` ,dyecwn 10
54 ìk¨ éøîâì
¥ § © § eìhaúéå
§ © § ¦ § eòlaúé
äìòúå äúàìçå 'úàîåèî æà àöú åéùëò äâåð úôéì÷
.ixnbl dplhazze ozeig z` xzei wepil zetilwd x`y
38 ék¦ ,dplhazz ze`nhd
§ © § ¦ ,dyecwl 4 dlrz dbep ztilwy - äæ¤ 27
úBéäì § ¦ äMã÷ì¨ ª § ¦ äìòúå ¤ £ © § 11
39 äMãwäî
¨ ª § © ¥ ïúeiçå
¨ © § ïú÷éðé
¨ ¨ ¦§ ìë åàøå åãåáë úåìâúäá 'äì äáëøî úåéäì äùåã÷ì 5
cizrl - ,'äì © äákøî ¨ ¨ § ¤ 12
40 éãé-ìò
¥§ © àéä¦ åLëò¨ § © ãåáë àìîéå åæåò ïåàâ øãäá íäéìò òéôåéå åéãçé øùá 6
,BãBák§ úBlbúäa © § ¦ § ,`eal 13
41 úòvîîä
© © ª § © dâð ©Ÿ útì÷©¦ § äøåú ïúîáë ïéòá ïéò åàøé ìàøùéå õøàä ìë úà 'ä 7
øNa¨ ¨ ìk¨ eàøå" ¨ § ,'d ceak - 14
42 dbep ztilw - .ïäéðéa ¤ ¥ ¥ ãåò ïéà íéäìàä àåä 'ä éë úòãì úàøä äúà áéúëã 8 mc`d ipa lk - ,"åécçé ¨ § © 15
43 yely oia zrvenn `id ùìùä ìë éøîâì åìèáúéå åòìáúé äæ éãé ìòå åãáìî 9 òéôBéå
© ¦ § ,zewl` e`xi 16
44 ,oial ze`nhd zetilwd åéùëò äùåã÷äî ïúåéçå ïú÷éðé éë úåàîèä úåôéì÷ 10 ,Bfòª ïBàb§ øãäa © £ © íäéìò ¤ ¥ £ 17
45 ,oky - dyecw ,licadl ïäéðéá úòöåîîä äâåð úôéì÷ é"ò àéä 11 ìk¨ úठ'ä ãBáë§ àìnéå" ¥ ¨ ¦ § 18
46 ze`nhd zetilwd yely eàøé§ ¦ ìàøNéå
¥ ¨ § ¦ § ,"õøàä̈ ¤ ¨ 19
47 mey mdl oi` ,aeh ly aehxew ila ,cala rxe d`neh ozeida ,ziyep`d oird ,"dhnly oir"d - ,äøBz ¨ ïzîák© © § ¦ ïéòa ¦ © § ïéò ¦ © 20
48 iciÎlr wxe ;dyecwn ozeig lawl dplkezy dyecwl zekiiy "dlrnly oir"d z`f d`exy enk ,zewl` ly zn`d z` d`xz 21
49 - rxe aehn zakxen dzeida ,"rvenn" `idy ,dbep ztilw :dxez ozna - :6 áéúëc ¦ § ¦ ,dxez ozn zrya xacd didy itk - 22
50 yi day rxd llbae dyecwl zekiiy dl yi day aehd llba - ."Bcálî © § ¦ ãBò ïéॠíéäìàä ¦ Ÿ ¡ ¨ àeä 'ä ék¦ úòãì © © ¨ úàøä
¨ ¥ § ¨ äzà" ¨ © 23
51 ztilw "jeeiz" iciÎlr ixd - ze`nhd zetilwl zekiiy dl my ly ziwl`d zelbzdd lr xizqn miwl` myy dxzqddy 24
52 .dyecwn zeig wepil ze`nhd zetilwd yelyl xyt` ,dbep onfl df did ,dxez ozn zryay `l` ,llk dxzqd dpi` - 'ied 25
53 ,`linn ,elkei `l ,dyecwl dlrzz dbep ztilwyk ,eli`e -éãé-ìòå
¥ § © § .icinz ote`a didi df `ealÎcizrl eli`e ,cala xvw 26
54 .ixnbl dplhazze ozeig z` xzei wepil zetilwd x`y ìk¨ éøîâì
¥ § © § eìhaúéå
§ © § ¦ § eòlaúé
§ © § ¦ ,dyecwl dlrz dbep ztilwy - äæ¤ 27

.‫ לה‬,‫ דברים ד‬.6

(iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz‫עמ' א‬

` cenr `i ‫יבמות‬
‫ליום שישי‬ sc zenai
'‫המשך ביאור למס‬
13 .opaxc dheql `ziixe`c ìL¤ åéçàî
¦ ¨ ¥ dúöéìç
¨ ¨ ¦ £ Bà [dneai-] dúàéa
¨ ¨ ¦ e ,dligzkl meaia zxzen 1
14 ïe÷úc
¨ § dn ìk¨ øáñ÷ © ¨ ¨ ok dywdy `cqg ax :`xnbd zvxzn minkg s`e .dnai lk oick dúøö ¨ ¨ ¨ z` s` úøèBt ¤ ¤ ,ïBLàø¦ d dlra 2
15 dheq m`e ,[edepwiz-] ïe÷z¨ àúééøBàc ¨ § © § ïéòk ¥ § ,ïðaø
¨ ¨ © [epwizy-] zxzen lkd ixacl dzxv la` ,dnvr dheqd z` `l` exq` `l 3
16 zxv mb lelkl minkgl mdl did ,meaia dzxv zxqe` `ziixe`c .meaia dxvd z` s` xqe`d ax ixack `le ,meaia 4
17 .mzpwza opaxc dheq dheq zxvy izxn` ip`y dn - àðà ¨ £ Cì¨ àðéîà
¨ ¦ £ ,[áø© Cì¨ øîà]
©¨ 5
18 epipy ,éLঠ© áø© áéúî¦ ¥ :ax ixac lr ztqep `iyew d`ian `xnbd zà
§ © eli`å§ ,àúééøBàc
¨ § © § n dnai lr dxeq`y oevxn äèBñ ¨ a edf dxeq` 6
19 ,ipelt mr ixzqz l` dl xn`e ezy`l `pwnd ,(.a dheq) dpyna dxeqi` oi`y oic zia zeyxa dzpify äèBñ ¨ n éì¦ zeywdl úøîà ©§ ¨ 7
20 éãk
¥ § ea yiy onf xeriy Bnò¦ äúäLå ¨ £ ¨ § ,øúñ¤ ¥ mewnì¦ Bnò¦ äñðëð ¨ § § ¦e dheq `weecy wlgl yi `ld .ïðaøc ¨ ¨ © § n `l` maide lrad lr 8
21 zy` `id m`å§ ,[dlral-] dúéáì ¨ ¥ § äøeñà
¨ £ `id ixd ,[zepf-] äàîeè ¨ § dpi`y dheq la` ,dxeq` dzxv s` meaia dxezd on dxeq`d 9
22 zlik`n zlqtpd dpef oick äîeøúa ¨ § ¦ ìBëàì ¡ ¤ äøeñà
¨ £ `id ixd odk .dzxv z` s` xeq`l exfb `l opaxcn `l` dxeq` 10
23 ,eig`l úöìBç
¤ ¤ `id ixd ,mipa `la dlra úî¥ íàå ¦ § ,dnexz - dì¨ éøà÷
¥ ¨ ¨ éàî© dì¨ éøà÷ãe
¥ ¨ ¨ § :`cqg ax ziiyew lr `xnbd dywn 11
dheq zeeydl ezrca dlr ji`e ,el dywed dn dywdyk 12
.‫ לה‬,‫ דברים ד‬.6
 ‫היום יום ‪. . .‬‬ ‫וק‬

‫ה'תש"ג‬ ‫י אדר שני‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬ויקרא‪ ,‬רביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫ראשון‬
‫תהלים‪ :‬נה־נט‪.‬‬
‫תניא‪ :‬וגם כבר ‪ 92 . . .‬מחייהו כו'‪.‬‬

‫טרם הנסיעה ממקום מדורו יסדר א חסידישען פארבריינגען‪ ,‬ויקבל ברכת הפרידה‬
‫מחבריו הטובים‪ ,‬וכמאמר הידוע‪ :‬חסידים זעגענען זיך ניט‪ ,‬ווייל מען פאָ הרט זיך‬
‫קיינמאל ניט פאַ נאַ נדער‪ ,‬וואו מ'איז ‪ -‬איז מען איין משפחה‪.‬‬

‫יעה ִמ ְּמקוֹ ם ְמדוֹ רוֹ ְי ַסדֵּ ר ִה ְת ַו ֲעדוּ ת ֲח ִס ִידית‪ִ ,‬ו ַ‬

‫יק ֵ ּבל ִ ּב ְר ַּכת ַה ּ ְפ ֵר ָדה ֵמ ֲח ֵב ָריו ַה ּטוֹ ִבים‪,‬‬ ‫ֶט ֶרם ַה ְ ּנ ִס ָ‬
‫יכן‬
‫יש ֵמ ֵר ֵעהוּ ‪ֵ .‬ה ָ‬ ‫[=מ ְת ַר ֲח ִקים] ִא ׁ‬
‫ִ‬ ‫וּ ְכ ַמ ֲא ָמר ַה ָ ּידוּ ַע‪ֲ :‬ח ִס ִידים לֹא נִ ְפ ָר ִדים‪ִּ ,‬כי ְלעוֹ ָלם ֵאינָ ם נוֹ ְס ִעים‬
‫ׁ ֶשנִ ְמ ָצ ִאים – ָאנוּ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ַא ַחת‪.‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫יא אדר שני‬ ‫יום חמישי‬ ‫יום‬

‫ּ ַתעֲנִ ית אֶ ְס ּ ֵתר מֻ ְק ּ ָדם‪ְ .‬ס ִליחוֹת‪ ,‬אָ ִבינוּ מַ ְל ּ ֵכנוּ ‪ .‬מַ ח ֲִצית הַ ּׁ ֶשקֶ ל‪.‬‬ ‫שני‬
‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬ויקרא‪ ,‬חמישי עם פירש"י‪.‬‬
‫תהלים‪ :‬ס־סה‪.‬‬
‫תניא‪ :‬רק שאח"כ ‪ . . .‬ארצך וגו'‪.‬‬

‫ֲח ִסידוּ ת ּכוֹ ֶל ֶלת ׁ ְשנֵ י ִענְ ָינִ ים ִע ָ ּק ִרים‪ :‬א) ֲה ָבנַ ת ָּכל ֲה ָל ָכה ְ ּב ׁ ָש ְר ׁ ָש ּה וּ ְמקוֹ ָר ּה ָה ַע ְצ ִמי ְ ּברוּ ָחנִ ּיוּ ת‪,‬‬
‫ַה ְינוּ ִ ּב ְס ִפירוֹ ת וּ ַמ ְד ֵרגוֹ ת ְ ּב ָכל עוֹ ָלם ְועוֹ ָלם ְל ִפי ִענְ ָינוֹ ַּכ ְמב ָֹאר ַ ּב ֲח ִסידוּ ת‪ ,‬ב) ֲה ָבנַ ת ִענְ ַין ָּכל ֲה ָל ָכה‬
‫יך ִל ְמצֹא ָ ּב ֶזה ִענְ ָין‬ ‫ל־מקוֹ ם ָצ ִר ְ‬‫ָ ּב ֲעבוֹ ָדה‪ַ ,‬ה ְינוּ ׁ ֶש ֲה ַגם ׁ ֶש ִהיא ָח ְכ ָמה ְושֵׂ ֶכל ֱאל ִֹקי ְו ִדין ַה ּתוֹ ָרה‪ִ ,‬מ ָּכ ָ‬
‫ָ ּב ֲעבוֹ ָדה ְ ּב ַהנְ ָה ַגת ָה ָא ָדם ְ ּב ַח ֵ ּיי עוֹ ָלם ֶזה‪.‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫יב אדר שני‬ ‫יום ששי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬ויקרא‪ ,‬ששי עם פירש"י‪.‬‬
‫שלישי‬
‫תהלים‪ :‬סו־סח‪.‬‬
‫תניא‪ :‬פרק לז‪ .‬והנה ‪ . . .‬בעבירה ח"ו‪.‬‬

‫דער אָ נהויב פון פרשת הקרבנות איז‪ :‬אדם כי יקריב מכם קרבן לה'‪ .‬עס האָ ט דאָ ך‬
‫געדארפט שטיין אדם מכם כי יקריב גו'‪ ,‬זאָ גט דער אלטער רבי‪ :‬אדם כי יקריב‪ ,‬בכדי‬
‫אז א מענש זאָ ל ווערען נעהנטער צו השי"ת איז מכם קרבן לה'‪ ,‬פון אייך אליין דארף‬
‫זיין דער קרבן‪ ,‬מקריב זיין זיין אייגענע בהמה‪ ,‬דעם יצר הרע וואָ ס ווערט אָ נגערופען‬
‫נפש הבהמית‪.‬‬

‫"א ָדם‬ ‫יך ָה ָיה ִל ְהיוֹ ת ָּכתוּ ב ָ‬ ‫"א ָדם ִּכי ַי ְק ִריב ִמ ֶּכם ָק ְר ָ ּבן ַלה'"‪ָ .‬צ ִר ְ‬ ‫ַה ְת ָח ַלת ּ ָפ ָר ׁ ַשת ַה ָ ּק ְר ָ ּבנוֹ ת ִהיא‪ָ :‬‬
‫ְ‬
‫"א ָדם ִּכי ַי ְק ִריב" – ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָא ָדם ִי ְת ָק ֵרב ַלה' ִי ְת ָ ּב ֵרך‪ֲ ,‬ה ֵרי‬ ‫ִמ ֶּכם ִּכי ַי ְק ִריב גּ וֹ '"? אוֹ ֵמר ַא ְדמוֹ "ר ַה ָ ּז ֵקן‪ָ :‬‬
‫"ב ֵה ָמה" ַה ּ ְפ ָר ִטית – ֶאת ַה ֵ ּי ֶצר‬ ‫"מ ֶּכם ָק ְר ָ ּבן ַלה'" – ִמ ֶּכם ַע ְצ ְמ ֶכם ָצ ִר ְ‬
‫יך ִל ְהיוֹ ת ַה ָ ּק ְר ָ ּבן‪ְ ,‬ל ַה ְק ִריב ֶאת ַה ְ ּ‬ ‫ִ‬
‫ָה ַרע ׁ ֶש ִ ּנ ְק ָרא נֶ ֶפ ׁש ַה ַ ּב ֲה ִמית‪.‬‬
‫זק‬ ‫היום יום ‪. . .‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫יג אדר שני‪ ,‬פרשת זכור‬ ‫שבת‬ ‫יום‬

‫הַ ְפטוֹרָ ה‪ּ :‬כֹה אָ מַ ר ה'‪ .‬או ְֹמ ִרים אָ ב הָ רַ ח ֲִמים‪ ,‬אֵ ין או ְֹמ ִרים ִצ ְדקָ ְתךָ ‪.‬‬ ‫רביעי‬
‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬ויקרא‪ ,‬שביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫תהלים‪ :‬סט־עא‪.‬‬
‫תניא‪ :‬ומעות ‪ . . .‬מז התפלה‪.‬‬

‫ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים‪ ,‬שרפו ידיהם מדברי תורה‪ .‬אז מ'ווערט‬
‫שוואך אין תורה‪ ,‬וואָ ס דער לימוד התורה איז דאָ ך על מנת לעשות ולקיים‪ ,‬קומט‬
‫עמלק און קיהלט אָ ּפ דעם אידען‪ ,‬וילחם עם ישראל‪ ,‬ר"ת יש ששים רבוא אותיות‬
‫לתורה‪ - ,‬דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה‪ ,‬ולכן נהגו כל ישראל לכתוב‬
‫אות בתורה‪ - ,‬און עמלק מאכט קאלט קדושת התורה‪ .‬והעצה לזה בחר לנו אנשים‪,‬‬
‫אנשי משה‪ ,‬ואתפשטותא דמשה בכל דרא‪ ,‬שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל‪ .‬וצא‬
‫הלחם בעמלק ל' יחיד‪ ,‬לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשוה‪.‬‬

‫יהם ִמדִּ ְב ֵרי ּתוֹ ָרה"‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ִּמ ְת ַר ּ ִפים ַ ּב ּתוֹ ָרה‪,‬‬
‫"ש ָרפוּ ְי ֵד ֶ‬‫"ו ָ ּיבֹא ֲע ָמ ֵלק‪ַ ,‬ו ִ ּי ָ ּל ֶחם ִעם ִישְׂ ָר ֵאל ִ ּב ְר ִפ ִידם" – ׁ ֶ‬‫ַ‬
‫"ו ִ ּי ָ ּל ֶחם ִעם‬
‫ׁ ֶש ִ ּל ּמוּ ד ַה ּתוֹ ָרה ֲה ֵרי הוּ א ַעל ְמנָ ת ַל ֲעשׂ וֹ ת וּ ְל ַק ֵ ּים – ָ ּבא ֲע ָמ ֵלק וּ ְמ ָק ֵרר ֶאת ַה ְיהוּ ִדי; ַ‬
‫אשי ֵּתבוֹ ת ֵי ׁש ׁ ִש ּ ׁ ִשים ִר ּבוֹ א אוֹ ִת ּיוֹ ת ַל ּתוֹ ָרה‪ ,‬דְּ ָכל ֶא ָחד ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאל ֵי ׁש לוֹ אוֹ ת ַא ַחת‬ ‫ִישְׂ ָר ֵאל" – ָר ׁ ֵ‬
‫ַ ּב ּתוֹ ָרה‪ְ ,‬ו ָל ֵכן נָ ֲהגוּ ָּכל ִישְׂ ָר ֵאל ִל ְכ ּתֹב אוֹ ת ַ ּב ּתוֹ ָרה – ַו ֲע ָמ ֵלק ְמ ַצ ֵ ּנן ֶאת ְק ֻד ּ ׁ ַשת ַה ּתוֹ ָרה‪ְ .‬ו ָה ֵע ָצה ָל ֶזה‬
‫אשי ַא ְל ֵפי‬ ‫מ ֶשׁה ְ ּב ָכל דָּ ָרא‪ֶ ׁ ,‬ש ְ ּב ָכל דּ וֹ ר ֵי ׁש ָר ׁ ֵ‬ ‫מ ֶשׁה‪ְ ,‬ו ִא ְת ּ ַפ ׁ ְשטוּ ָתא דְּ ֹ‬
‫"ב ַחר ָלנוּ ֲאנָ ׁ ִשים"‪ַ ,‬אנְ ׁ ֵשי ֹ‬ ‫– ְּ‬
‫"ו ֵצא ִה ָ ּל ֵחם ַ ּב ֲע ָמ ֵלק" – ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ָי ִחיד‪ְ ,‬ל ִפי ׁ ֶש ַה ּתוֹ ָרה ִהיא נִ ְצ ִחית ְ ּב ָכל ּדוֹ ר וּ ְב ָכל ְז ַמן וּ ְב ָכל‬ ‫ִישְׂ ָר ֵאל‪ְ .‬‬
‫ָמקוֹ ם ְ ּב ׁ ָש ֶוה‪.‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫יד אדר שני‪ ,‬פורים‬ ‫יום ראשון‬ ‫יום‬

‫יש‬
‫יש לֹא עָ מַ ד ִּב ְפנֵיהֶ ם‪ ,‬וְ ִא ׁ‬
‫ִּב ְק ִריאַ ת הַ ְּמגִ ּ ָלה קו ְֹר ִאים‪( :‬ח‪ ,‬יא) לַ ֲהרֹג וּ ְלאַ ּ ֵבד‪ ,‬וְ לַ ֲהרֹג וּ ְלאַ ּ ֵבד‪( .‬ט‪ ,‬ב) וְ ִא ׁ‬ ‫חמישי‬
‫לֹא עָ מַ ד ִל ְפנֵיהֶ ם‪.‬‬
‫"א ּגֶרֶ ת הַ ּפוּ ִרים הַ ּזֹאת הַ ּׁ ֵשנִ ית"‪ְ ,‬מנ ְַענְ ִעים אֶ ת הַ ְּמגִ ּ ָלה‪.‬‬
‫ּ ַבא ֲִמירַ ת "הָ ִא ּגֶרֶ ת הַ ּזֹאת"‪ִ ,‬‬
‫יקים‪ֶ ׁ .‬שהֶ ֱחיָנוּ ‪ַ ּ -‬גם ּ ַביּ וֹם‪.‬‬
‫נוּ סַ ח ׁשו ׁ ַֹש ּנַת ַי ֲעקֹב‪ְּ :‬ברוּ ִכים ּ ָכל הַ ּ ַצ ִּד ִ‬
‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬צו‪ ,‬פרשה ראשונה עם פירש"י‪.‬‬
‫תהלים‪ :‬עב־עו‪.‬‬
‫תניא‪ :‬זאת ועוד ‪ 94 . . .‬והחומרי‪.‬‬

‫"ש] לֹא נִ ְכ ְּתבוּ ֲעשֶׂ ֶרת ְ ּבנֵ י ָה ָמן ְ ּב ַע ּמוּ ד ִ ּב ְפנֵ י‬ ‫ַ ּב ְּמ ִג ָ ּלה ׁ ֶש ָּכ ַתב ֲאדֹנִ י ָא ִבי ְז ֵקנִ י מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ַ‬
‫[מ ֲה ַר ׁ‬
‫ְ‬
‫"ה ֶּמ ֶלך"‪.‬‬‫ילים ְ ּב ֵת ַבת ַ‬ ‫ַע ְצמוֹ ‪ְ .‬ו ֵכן לֹא ָּכל ָה ַע ּמוּ ִדים ַמ ְת ִח ִ‬
‫"ו ִה ֵ ּנה ְ ּב ִחינַ ת ְלבוּ ׁש"‪ָ ,‬צ ִר ְ‬
‫יך‬ ‫בוּש" ָס ִעיף ַה ַּמ ְת ִחיל ְ‬ ‫"י ִביאוּ ְל ׁ‬ ‫ר־ה ַּמ ְת ִחיל ָ‬ ‫ְ ּב"תוֹ ָרה אוֹ ר" ֵ ּבאוּ ר ִּד ּבוּ ַ‬
‫ימא‬ ‫[=ס ִת ָ‬ ‫ְ‬ ‫"ו ִהיא ְ ּב ִחינַ ת ּ ָפנַ י‪ְ ,‬וזוֹ ִהיא ַה ִּמ ְס ַּת ֶּת ֶרת‪ֶ ׁ ...‬ש ִהיא ְ ּב ִחינַ ת ַע ִּתיק ְ ּב ִחינַ ת סדכ"ס"‬ ‫ִל ְהיוֹ ת‪ְ :‬‬
‫'ב ּיוֹ ם ַההוּ א' הוּ א ְ ּב ִחינַ ת ִ ּבינָ ה ִא ָּמא ִע ָ ּל ָאה ַה ְמ ַק ֶ ּננֶ ת‬ ‫"ו ִה ֵ ּנה ְ ּב ִחינַ ת ַ ּ‬ ‫ימין]‪ְ .‬ו ֵי ׁש נֻ ָּסח ַא ֵחר‪ְ :‬‬ ‫דְּ ָכל ְס ִת ִ‬
‫יאה‪ְ ,‬ו ֵאינָ ּה ָ ּב ָאה‬ ‫יאה ְ ּבכוּ ְר ַס ָ ּיא‪ָ ,‬א ֵכן ַמ ְלכוּ ת דַּ ֲא ִצילוּ ת נַ ֲעשֶׂ ה ַע ִּתיק ִל ְב ִר ָ‬
‫יאה‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ְע ָּתק ְו ָגב ַֹּה ִמ ְ ּב ִר ָ‬ ‫ִ ּב ְב ִר ָ‬
‫'ב ּיוֹ ם ַההוּ א' הוּא ִ ּב ְב ִחינַ ת ֶה ְע ֵלם ְו ֶה ְס ֵּתר‪ .‬וּ ַמה ּ ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר‬ ‫יאה‪ֶ ׁ ,‬ש ֲא ִפ ּלוּ ִמ ְ ּב ִחינַ ת ַ ּ‬
‫ְ ּב ִה ְת ַ ּג ּלוּ ת ְ ּבעוֹ ָלם ַה ְ ּב ִר ָ‬
‫'מ ְלכוּ ת ַּד ֲא ִצילוּ ת'‪ְ ,‬ל ִפי ׁ ֶש ְּמ ַק ֶ ּב ֶלת ִמ ָּכל ַהי"ס [=י' ְס ִפירוֹ ת]‪ִ ,‬מ ַּמ ְלכוּ ת ְּד ֶכ ֶתר‬ ‫'א ְס ִּתיר ּ ָפנַ י'‪ֶ ׁ ,‬ש ֵּכן נִ ְק ָרא ַ‬ ‫ַ‬
‫דַּ ֲא ִצילוּ ת נַ ֲעשֶׂ ה ֶּכ ֶתר ַמ ְלכוּ ת‪ ,‬וּ ִמ ַּמ ְלכוּ ת ׁ ֶש ַ ּב ָח ְכ ָמה נַ ֲעשֶׂ ה ָח ְכ ָמה ׁ ֶש ַ ּב ַמ ְלכוּ ת כוּ '"‪.‬‬
 ‫היום יום ‪. . .‬‬ ‫חק‬

‫ה'תש"ג‬ ‫טו אדר שני‪ ,‬שושן פורים‬ ‫יום שני‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬צו‪ ,‬שני עם פירש"י‪.‬‬
‫שישי‬
‫תהלים‪ :‬עז־עח‪.‬‬
‫תניא‪ :‬כאשר כל ‪ 94 . . .‬האבות‪.‬‬

‫"ש] ָא ַמר‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ַא ְדמוֹ "ר ָה ֶא ְמ ָצ ִעי ָּכ ַתב ִ ּב ׁ ְש ִביל ָּכל סוּ ג ְוסוּ ג‬ ‫ֲאדֹנִ י ָא ִבי ְז ֵקנִ י מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ַ‬
‫[מ ֲה ַר ׁ‬
‫ילים ְו ָהעוֹ ְב ִדים ֲא ׁ ֶשר ַ ּב ֲע ַדת ַה ֲח ִס ִידים ַמ ֲא ָמ ִרים ְו ֵס ֶפר ְמ ֻי ָחד‪ְ ,‬ל ַבד ׁ ַש ַער ַה ִ ּיחוּ ד ְו ׁ ַש ֲע ֵרי‬ ‫ֵמ ַה ַּמשְׂ ִּכ ִ‬
‫אוֹ ָרה ׁ ֶש ֵהם ְּכ ָל ִל ִ ּיים‪ְ ,‬ונִ ְכ ְּתבוּ ֲעבוּ ר ָּכל ַה ֲח ִס ִידים‪ַ ׁ :‬ש ַער ַה ִ ּיחוּ ד הוּ א ַה ַּמ ְפ ֵּת ַח דְּ תוֹ ַרת ַה ֲח ִסידוּ ת‪,‬‬
‫ף־בית דְּ תוֹ ַרת ַה ֲח ִסידוּ ת‪.‬‬ ‫ְו ׁ ַש ֲע ֵרי אוֹ ָרה – ַא ֶל ֵ ּ‬

‫ה'תש"ג‬ ‫טז אדר שני‬ ‫יום שלישי‬ ‫שבת‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬צו‪ ,‬שלישי עם פירש"י‪.‬‬
‫קודש‬
‫תהלים‪ :‬עט־פב‪.‬‬
‫תניא‪ :‬ומאחר ‪ . . .‬מח הממוצעת ביניהן‪.‬‬

‫ֵמ ֲעבוֹ ַדת ַ ּב ַעל ֵע ֶסק‪ְ :‬לעוֹ ֵרר ְ ּב ַע ְצמוֹ ָה ֱאמוּ נָ ה וּ ִב ָּטחוֹ ן ָ ּגמוּ ר ְ ּב ַה ָ ּזן וּ ְמ ַפ ְרנֵ ס ְל ָכל ָ ּבשָׂ ר‪ִּ ,‬כי הוּ א‬
‫ִי ְת ָ ּב ֵר ְך ִי ֵּתן לוֹ ּ ַפ ְרנָ ָסתוֹ ְ ּב ֶר ַוח‪ְ ,‬ו ָצ ִר ְ‬
‫יך ִל ְהיוֹ ת ְ ּבשִׂ ְמ ָחה ְוטוּ ב ֵל ָבב ֶ ּב ֱא ֶמת ְּכ ִא ּלוּ ּ ַפ ְרנָ ָסתוֹ ְּכ ָבר ְמ ֻז ֶּמנֶ ת‬
‫ְל ָפנָ יו‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬כ"ב אדר‪ ,‬תשי"ג‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫הפ"נ שלו בעתו נתקבל ונקרא על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪.‬‬

‫ועל של עתה באתי‪ ,‬והיינו שע"פ הידיעות המתקבלות מ‪ ...‬וכן מהנוסעים הנה כנראה שאינו‬
‫מסודר כלל בענין בריאות הגוף‪ ,‬אשר במילא אי אפשר שלא ישפיע זה גם על בריאות הנפש‪ ,‬וכידוע‬
‫מאמר הרב המגיד לבנו הר"א המלאך‪ ,‬אז א קליינע לעכעלע אין גוף גורם א גרויסע לאך אין דער‬
‫נשמה‪ ,‬והוא ג"כ פסק בנגלה וכמ"ש הרמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ד'‪ ,‬היות הגוף בריא ושלם מדרכי‬
‫השם הוא‪ .‬וחבל על הזמן על הוויכוח בדבר הפשוט‪ ,‬ובמילא אם לקולי ישמע‪ ,‬הרי ישמור על בריאותו‬
‫פשוט כפשוטו בעניני אכילה ושתי' ושינה וכו' אשר עי"ז טוב יהי' לו גם ברוחניות‪ .‬וכבר ידוע מאמר‬
‫הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור שונאך גו' עזוב תעזוב עמו‪.‬‬

‫בטח יאשר קבלת מכתבי זה ויודיע מה בדעתו לעשות בכל הנ"ל‪ .‬וכן יודיע מפעולותיו הטובות‬
‫בהישיבה בפרט ובעניני חב"ד בכלל‪.‬‬

‫בברכה לחג פסח כשר ושמח לו ולכל ב"ב שי'‪.‬‬

‫טק‬ ‫‪v"ndqe ,meil `"t ,meil t"b miineid mixeriyl sqepa - m"anxa oeirl zinei dkld‬‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà 'é ïåùàø íåé‬‬ ‫מתי קונה ידו של אדם שלא מדעתו?‬
‫של מחזיק השטר היא גם על נייר השטר או שמא אין דעתו‬
‫עליו – הרי גם אם אין דעתו על השטר יקנה אותו כי ידו‬
‫כחצרו )תוס' ב"ב נד‪ ,‬א‪ .‬פו‪ ,‬א(‪ ,‬וכשם שחצר קונה לאדם שלא‬
‫מדעתו )ב"מ יא‪ ,‬א( כך ידו קונה לו שלא מדעתו? אלא צריך‬
‫לומר שרב ייבא אינו סובר שחצרו של אדם קונה לו שלא‬
‫מדעתו ולכן הוא מסתפק‪ ,‬אבל כיון שלהלכה חצר קונה שלא‬
‫מדעתו וידו כחצרו‪ ,‬המחזיק בשטר קונה את השטר אף שלא‬
‫התכוון תחילה לקנותו‪.‬‬
‫וב'נתיבות המשפט' )שם סק"ב( הביא את דברי התוספות‬
‫)ב"ב נד‪ ,‬א( שחצרו קונה את מה שמונח בה אף בלא ידיעתו‪,‬‬
‫רק כשלא ידע שהדבר מונח בחצרו‪ ,‬ואילו היה יודע היה‬
‫מתכוון לקנותו‪ ,‬אבל כאן שהשטר בידו ואף על פי כן אינו‬
‫מתכוון לקנותו – לא קנה‪.‬‬
‫אבל הש"ך נקט בדעת הרמב"ם שאפילו אם ידע שהשטר‬
‫בידו ולא התכוון לקנותו – ידו קונה לו‪ ,‬ולכן אף שהחזיק‬
‫בשטר רק כדי לקנות הקרקע‪ ,‬קנה את השטר‪.‬‬
‫‪øèLa‬‬ ‫‪¦ § © © :Ë ‰Îω ,‡ ˜¯Ù ‰˙Ó ‰ÈÎÊ ˙ÂÎω‬‬
‫‪¨ § ¦ ÷éæçnä‬‬
‫‪àìŸ Y øèMä‬‬‫‪¨ § © BúBàa§ äáeúkä‬‬
‫‪¨ § © ò÷øwä‬‬‫‪© § © © úBð÷ì‬‬
‫‪§ ¦ éãk‬‬
‫‪¥ § øbä‬‬
‫‪¥ © éñëpî‬‬
‫¦¦§‪¥‬‬
‫‪.BúéçBìö‬‬
‫‪¦ § ét¦ ìò© BúBà øöì‬‬ ‫‪Ÿ ¨ ,ãáìa‬‬
‫‪© § ¦ øèMä‬‬
‫‪¨ § © àlà‬‬‫÷‪¨ ¤ äð‬‬
‫¨¨‬
‫הקשה ה'לחם משנה'‪:‬‬
‫בגמרא )בבא קמא מט‪ ,‬ב( שאל רב ייבא סבא‪ :‬המחזיק שטר‬
‫קנין או שטר מתנה של קרקע שהיתה של גר )שאין לו יורשים(‬
‫– האם הוא מחזיק בו רק כדי לקנות את הקרקע והשטר‬
‫ישמש לו כראיה‪ ,‬אבל אין בדעתו לקנות את השטר עצמו‪,‬‬
‫וכיון שאינו קונה את הקרקע )כי לא החזיק בה( אינו קונה את‬
‫השטר )להשתמש בו "לצור ע"פ צלוחיתו"(‪ ,‬או שמא דעתו גם על נייר‬
‫השטר וזוכה בו? ומזה משמע שאם אכן דעתו רק על הקרקע‬
‫ולא על הנייר לא קנה את השטר‪ ,‬ואם כן מדוע כתב הרמב"ם‬
‫שהמחזיק בשטר "כדי לקנות הקרקע" קנה את השטר "לצור‬
‫אותו על פי צלוחיתו"?‬
‫ומבאר הש"ך )חו"מ סי' ערה סק"ג(‪:‬‬
‫לכאורה יש לשאול מהו ספיקו של רב ייבא האם דעתו‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà à"é éðù íåé‬‬ ‫מתנה מסותרת‬

‫שכתב‪ ,‬שחכמים חששו שהנותן והמקבל עשו קנוניה?‬ ‫‪¥ © :·Œ‡ ˙ÂÎω ,‰ ˜¯Ù ‰˙Ó ‰ÈÎÊ ˙ÂÎω‬‬
‫‪ïúBpä‬‬
‫מבאר ה'אבן האזל'‪:‬‬ ‫'‪eáúk‬‬‫‪§ ¦ :íéãòì‬‬‫‪¦ ¥ § øîà‬‬ ‫‪© ¨ .úîñøôîe‬‬
‫‪¤ ¤ § ª § äéeìb‬‬
‫‪¨ § äéäzL‬‬‫‪¤ § ¦ ¤ C éøö‬‬ ‫‪¦ ¨ ...äðzî‬‬
‫© ¨¨‬
‫הגמרא )ב"ב שם( דנה אם הנותן אמר לעדים 'סתמא'‪ ,‬היינו‬ ‫‪ãaàì‬‬
‫‪¥ © § éãk‬‬
‫‪¥ § ,àeä íéøòî‬‬ ‫‪¦ £ © äfL‬‬‫‪¤ ¤ ;íeìk§ dðéà‬‬ ‫‪¨ ¥ Y 'Bì eðúe‬‬ ‫‪§ øúqa‬‬‫©‪¤¥‬‬
‫שלא אמר במפורש 'כתבו בסתר ותנו לו'‪ ,‬אך גם לא אמר‬ ‫‪úðzî‬‬
‫‪© § © øèL‬‬
‫‪© § ìk¨ ,Cëéôì‬‬ ‫‪¨ ¦ § .ïziL‬‬
‫‪¥ ¦ ¤ øçà‬‬‫‪© © økîéå‬‬
‫‪Ÿ § ¦ § øæçiL‬‬
‫‪Ÿ £ © ¤ ,íéøçà‬‬‫̈‪¦ ¥ £ ïBîî‬‬
‫להם 'כתבו מתנה גלויה ומפורסמת' – האם הדבר נחשב‬ ‫‪äðzî‬‬
‫‪¨ ¨ © Bì eáúk‬‬ ‫‪§ ¦ ...ïúBpä‬‬
‫‪¥ © éðBìt‬‬
‫'‪¦ § eðì¨ øîàå‬‬‫‪© ¨ § :Ba áeúk¨ ïéàL‬‬ ‫÷‪¥ ¤ ò÷ø‬‬
‫©§ ©‬
‫'מתנה מסותרת'? ומסקנת הגמרא היא שגם במקרה זה‬ ‫‪àìå‬‬
‫‪Ÿ § ,àéä¦ úøzñî‬‬ ‫‪¤ ¤ ª § äðzî‬‬
‫‪¨ ¨ © ànL‬‬ ‫‪¨ ¤ dì¨ ïéLLBç‬‬
‫§ ¦‬ ‫‪...'úîñøôîe‬‬
‫‪¤ ¤ § ª § äéeìb‬‬
‫§ ¨‬
‫"חוששים לה שמא מסותרת היא" )וכמובא בהלכה ב(‪.‬‬ ‫‪.ìa÷îä‬‬
‫̈‪¥ © § © äëæ‬‬
‫¨‬
‫ואם נפרש ש'מתנה מסותרת' אינה מתנה מחשש שניתנה‬ ‫מתנה שניתנה בסתר אינה מתנה‪ ,‬ומבאר הרמב"ם שהטעם‬
‫כבר לאדם אחר ואינו מתכוין להקנות את המתנה לאדם זה‬ ‫הוא כי יש לחשוש שמא הנותן והמקבל יעשו קנוניה ביניהם‬
‫– מדוע אומרת הגמרא "חוששים למתנה מסותרת"‪ ,‬והרי אם‬ ‫ולאחר נתינה זו ימכור הנותן את המתנה לאדם אחר ויבוא‬
‫יטען הנותן שלא התכוין לתת את המתנה נקבל את טענתו‪,‬‬ ‫מקבל המתנה ויוציא אותה מהקונה‪ .‬ולכן קבעו חכמים‬
‫ואם לא יטען כלום – תהא זו מתנה כדין? ואכן לשיטת הר"י‬ ‫שמתנה שאינה גלויה ומפורסמת – אינה מתנה‪.‬‬
‫מיגש )הובא במ"מ( רק אם הנותן טוען שלא התכוין להקנות לא‬ ‫אך הראב"ד והרשב"ם )ב"ב מ‪ ,‬ב ד"ה לא מגבינן( ביארו‬
‫זכה המקבל‪ ,‬ואם אינו טוען כלום – זכה המקבל‪.‬‬ ‫שהחשש הוא שמא כבר מכר או נתן מתנה זו לאדם אחר‪,‬‬
‫אבל לדעת הרמב"ם השטר שכתוב 'סתם' פסול לגמרי‪,‬‬ ‫אך היות וקיבל טובת הנאה מאדם זה לכן נותן לו מתנה זו‪,‬‬
‫ולעולם לא יזכה המקבל במתנה זו‪ ,‬ולכן בהכרח לפרש‬ ‫אף שבאמת מטעה אותו שהרי כבר נמסרה לאחר‪ ,‬ולכן נותן‬
‫שהמקבל לא זכה במתנה כי חכמים פסלו את השטר כדי‬ ‫אותה בסתר )מגיד משנה‪ ,‬לחם משנה(‪.‬‬
‫שהנותן לא יעשה קנוניה עם המקבל כנגד הקונה‪.‬‬ ‫ומדוע אין הרמב"ם מפרש‪ ,‬שהחשש הוא שמא המתנה‬
‫נמסרה לאחר ולכן המקבל לא קנה כלל‪ ,‬וטעם זה עדיף ממה‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà á"é éùéìù íåé‬‬ ‫דיני שושבינות‬

‫‪ – ziaix meyn da oi`e‬מותר לתת לחברו לחתונתו כ'דמי‬ ‫‪íéøáã‬‬ ‫‪¨ ¦ £ :‚È ‰Îω ,Ê ˜¯Ù ‰˙Ó ‰ÈÎÊ ˙ÂÎω‬‬
‫‪¦ ¨ § äMîç‬‬
‫שושבינות' סכום גדול יותר מאשר קיבל ממנו לנישואין שלו‪,‬‬ ‫‪,øðéã‬‬
‫‪¨ ¦ Bì çìL‬‬ ‫‪© ¨ elôà‬‬ ‫‪¦ £ ;úéaø‬‬
‫‪¦ ¦ íeMî¦ da¨ ïéàå‬‬ ‫‪¥ § ...úeðéáLBLa‬‬
‫‪¦ § § eøîàð‬‬ ‫‪§ ¤¤‬‬
‫משום "שלא על מנת להוסיף לו שלח"‪ .‬וזאת לכאורה‬ ‫‪ïéàå‬‬
‫‪¥ § .çìL‬‬
‫‪© ¨ Bì ó éñBäì‬‬
‫‪¦ § úðî‬‬ ‫‪¨ § ìò© àlL‬‬
‫‪Ÿ ¤ ,øzî‬‬‫‪¨ ª Y äøNò‬‬ ‫‪¨ ¨ £ Bì øéæçäå‬‬
‫§‪¦§ ¤‬‬
‫בהתאם לדברי הרמב"ם בהלכות מלוה ולווה )פ"ח ה"ט(‬ ‫‪àOiL‬‬
‫‪¨ ¦ ¤ ãò© Bòáúìe‬‬
‫‪§ ¨ § BúBà Nbì‬‬ ‫‪Ÿ ¦ ìBëé¨ BðéàL‬‬
‫‪¥ ¤ ,dzènLî‬‬
‫‪¨ § © © § úéòéáMä‬‬
‫© § ¦ ¦‬
‫שבנתינה כמתנה ולא כחלק מהפירעון‪ ,‬מותר להוסיף יותר‬ ‫‪.àeä àNpL‬‬‫‪¨ ¨ ¤ Cøãk‬‬
‫§‪¤¤‬‬
 ‫‪v"ndqe ,meil `"t ,meil t"b miineid mixeriyl sqepa - m"anxa oeirl zinei dkld‬‬ ‫יק‬

‫יישא אשה יתחייב חברו להחזיר לו את הסכום שהעניק‬ ‫מסכום החוב‪.‬‬

‫)רשב"ם ב"ב קמה‪ ,‬ב‪.‬‬‫לחברו לחתונתו ולכן אינו נשמט בשביעית‬
‫ר"ת בתוס' שם(‪.‬‬
‫ויש מפרשים שהטעם הוא כי השביעית משמטת רק חוב‬
‫שבוודאי עתיד לחול‪ ,‬מה שאין כן חוב השושבינות‪ ,‬הרי יתכן‬
‫שלא יישא אשה וחברו לא יתחייב לו מאומה )דעת ר"י בתוס'‬
‫שם(‪ ,‬וכן נראה מלשון הרמב"ם "שאין יכול לגוש אותו לתבעו‬
‫עד שישא כדרך שנשא הוא"‪ ,‬היינו שאפשר שלעולם לא‬
‫יבוא לידי חיוב שהרי החיוב יחול רק אם יישא‪ ,‬ודווקא‬
‫"כדרך שנשא הוא" כגון אשה בתולה ובפרהסיא וכדומה‬
‫)כמבואר לעיל הלכה גֿד(‪ ,‬ואם לא יישא באותו אופן לא יחול חיוב‬
‫שושבינות‪ ,‬ואם כן חוב זה אינו קיים כלל קודם שנשא‬
‫וממילא אינו נשמט )תשובה מאהבה סי' נז(‪.‬‬
‫אולם חוב השושבינות עדיין לא הגיע זמנו כי הרי רק כאשר‬
‫אולם יש סוברים שיש איסור ריבית גם אם נותן את‬
‫התוספת בפירוש כמתנה )ראה טור יו"ד סי' קס(‪ ,‬ויש אומרים שגם‬
‫הרמב"ם התיר רק בחוב של מכר אך לא בהלוואה )ראה בית‬
‫יוסף בדק הבית שם( ולפי זה אין ההיתר שייך כאן‪ ,‬שהרי דמי‬
‫השושבינות נחשבים כהלוואה‪ ,‬אלא ההיתר הוא כדברי‬
‫הרשב"ם )ב"ב קמה‪ ,‬ב( שבשעת חתונה הדרך לתת מתנות לחתן‬
‫אף אם לא קיבל ממנו בעבר מאומה‪ ,‬ולכן אין היתרה נחשבת‬
‫כתוספת תשלום על החוב אלא כמתנה לחתונה )ראה שו"ת משנת‬
‫יוסף ג‪ ,‬מב(‪.‬‬
‫‪ – dzhnyn ziriayd oi`e‬חוב השושבינות אינו מתבטל‬
‫בשנת השמיטה כחוב רגיל‪ .‬יש אומרים שזהו משום‬
‫שהשביעית משמטת רק חוב שכבר הגיע זמן הפירעון שלו‪,‬‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà â"é éòéáø íåé‬‬ ‫מותר לקבל מתנות?‬

‫מלהוכיח אחרים על מעשיהם הרעים‪ .‬ולפי זה אין הבדל בין‬ ‫‪¦ ¦ © © :ÊÈ ‰Îω ,·È ˜¯Ù ‰˙Ó ‰ÈÎÊ ˙ÂÎω‬‬
‫‪íé÷écvä‬‬
‫מותרות לצרכים בסיסיים‪.‬‬ ‫‪íéçèBa‬‬
‫‪¦ § àlà‬‬ ‫‪¨ ¤ ;íãàî‬‬
‫‪¨ ¨ ¥ äðzî‬‬
‫‪¨ ¨ © eìa÷é‬‬‫‪§ © § àì‬‬‫‪Ÿ ,äNòîä‬‬
‫‪¤ £ © © éLðàå‬‬
‫‪¥ § © § íéøeîbä‬‬
‫©§ ¦‬
‫ורבינו בחיי )כד הקמח ערך 'חמדה'( כתב שהוא משום סייג‬ ‫‪Y úðzî‬‬
‫"‪Ÿ ¨ © àðBNå‬‬
‫‪¥ § :øîàð‬‬ ‫‪© ¡ ¤ éøäå‬‬
‫‪¥ £ © ;íéáéãða‬‬
‫‪¦ ¦ § ¦ àì‬‬‫©‪Ÿ ,BîL§ Ceøa¨ 'äa‬‬
‫לאיסור 'לא תחמוד' ומדברי רש"י )משלי טו‪ ,‬כז( משמע שהוא‬ ‫‪."äéçé‬‬
‫¦ §‪¤‬‬
‫הרחקה מאיסור גזל כי אם יתרגל שלא ליהנות מממון אחרים‬ ‫מדברי הרמב"ם נראה שזוהי רק הנהגת צדיקים גמורים‬
‫אפילו מרצונם‪ ,‬כלֿשכן שימנע מגזל‪ .‬והרלב"ג )משלי שם(‬ ‫ולא של כל אדם‪ .‬אך ב'שלחן ערוך' )חו"מ רמט‪ ,‬ה( כתב "מידת‬
‫כתב שהוא ממידת הביטחון בה' שלא להישען על מתנות‬ ‫חסידות שלא לקבל מתנה"‪ ,‬ואם כן הרי זו הנהגה לכל אדם‬
‫בשרֿודם‪.‬‬ ‫אלא שהיא מידת חסידות ולא איסור‪.‬‬
‫ו'נפקא מינה' בין הטעמים בקבלת מתנה כשאינו יודע מי‬ ‫וכמה שיטות בדבר‪:‬‬
‫הנותן או מגוף ציבורי וכיו"ב‪ :‬לפי הסמ"ע שהוא כדי שלא‬ ‫לדעת ה'מגיד משנה' טעם הדבר הוא כי ראוי לאדם‬
‫יחניף לנותן וימנע מלהוכיחו אין זה שייך כשאינו יודע מי‬ ‫להסתפק במועט ולהימנע ממותרות‪ .‬ולפי זה מדובר במתנות‬
‫הנותן או במתנה מגוף ציבורי‪ ,‬אך לפי הטעמים האחרים יש‬ ‫שהן מותרות אך לא במתנות לצרכים בסיסיים‪.‬‬
‫מקום להחמיר גם בזה )ראה 'אורחות מתנה' סי' יד‪ ,‬פ"א‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫אך הסמ"ע )שם סק"ד( כתב שהטעם הוא מפני שהלהוט אחר‬
‫מתנות עלול לעבור על האיסור להחניף לאחרים‪ ,‬וכן ימנע‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà ã"é éùéîç íåé‬‬ ‫כיצד חולקים את החצר?‬

‫הראב"ד אין האחד יכול לכפות על השני חלוקה לפי זמנים‪,‬‬ ‫‪øëNì‬‬
‫‪¨ ¨ § éeNò¨ Bðéॠíàå‬‬ ‫‪¦ § :· ‰Îω ,‡ ˜¯Ù ÌÈ΢ ˙ÂÎω‬‬
‫שהרי השני יכול לטעון‪' :‬לעולם לא אטרח להיות גולה שנה‬ ‫‪eðkLiL‬‬
‫‪§ § ¦ ¤ øLôà‬‬
‫‪¨ § ¤ éàL‬‬
‫‪¦ ¤ ,äðL‬‬‫‪¨ ¨ äðL‬‬ ‫‪¨ ¨ da¨ ïéðëBL‬‬
‫§¦‬ ‫‪,àéä¦ øöç‬‬
‫‪¥ ¨ íঠY‬‬
‫בשנה'‪ ,‬ועוד‪' :‬אם אין לו להיכן יפנה מה תהא עליו'?‬ ‫‪.äwìç‬‬
‫‪¨ ª £ ïéc¦ da¨ ïéॠéøäL‬‬
‫‪¥ £ ¤ ,äiàø‬‬
‫‪¨ ¦ § ÷fä‬‬
‫‪¥ ¤ éðtî‬‬
‫‪¥ § ¦ ,ãçàk‬‬
‫‪¨ ¤ § ïäéðL‬‬
‫§‪¤ ¥‬‬
‫וביאור המחלוקת‪ :‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬הדר בחצר בסמוך‬ ‫במקרה זה קיימות מספר אפשרויות לחלוקת הנכס‬
‫לחברו ללא כל הפרדה ביניהם‪ ,‬מאחר ולא ניתן להימנע‬ ‫המשותף‪ ,‬ובכל אחת מהן יש חיסרון מסויים‪:‬‬
‫לחלוטין מלהביט לעברו הרי זה היזק גמור )'היזק ראיה'(‪,‬‬ ‫אפשרות אחת היא לחלק את הנכס לשני חלקים‪ ,‬ואז יקבל‬
‫ואין מקום לטענה שאינו רוצה לטרוח ולגלות ממקומו מידי‬ ‫כל אחד חלק קטן מאוד שאינו ראוי לשימוש כי מדובר בחצר‬
‫שנה ואולי אף לא ימצא דירה‪ ,‬כי טענות אלו לא מתירות‬ ‫קטנה שאין בה כדי חלוקה‪.‬‬
‫לאדם להזיק לחברו‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת היא לחלק את השימוש בחצר לפי זמנים‪,‬‬
‫אך לדעת הראב"ד אין כאן נזק גמור שהרי יכול לטעון‬ ‫כאשר כל שותף ישתמש בחצר זמן מסוים‪.‬‬
‫שלא יביט בו‪ ,‬אלא שמאחר והלה נמנע מלעשות שימושים‬ ‫ואפשרות נוספת ששניהם ישתמשו בה ביחד‪ ,‬אך אז‬
‫מסוימים בחצר מחשש שיביט בו והנזק מתבטא רק במניעת‬ ‫תיפגע פרטיותו של כל אחד ומעשיו יהיו גלויים לעיני חברו‪.‬‬
‫שימוש בחצר‪ ,‬יכול השותף האחר לטעון כנגדו‪ :‬מדוע אצא‬ ‫ולמעשה‪ ,‬לדעת הרמב"ם האפשרות השניה היא‬
‫אני ולא אתה? )אבן האזל(‪.‬‬ ‫המועדפת‪ ,‬וכאשר אחד השותפים חפץ בכך הוא יכול לדרוש‬
‫מחברו חלוקה לפי זמנים אף אם הלה מתנגד‪ ,‬אך לדעת‬
 ‫איק‬ ‫‪v"ndqe ,meil `"t ,meil t"b miineid mixeriyl sqepa - m"anxa oeirl zinei dkld‬‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà å"è éùéù íåé‬‬ ‫מה מביא להשראת השכינה?‬
‫לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון‪.‬‬ ‫‪ïéôzMä‬‬
‫‪¦ ¨ ª © ïî¦ ãçà‬‬ ‫‪¨ ¤ : ‰Îω ,‰ ˜¯Ù ÌÈ΢ ˙ÂÎω‬‬
‫ומוסיף ה'יד רמה' )ב"ב סי' רפ(‪ :‬האיסור לפתוח פתח כנגד‬ ‫‪,åéìò‬‬
‫‪¨ ¨ ákòî‬‬
‫‪¥ © § Bøáç‬‬‫‪¥ £ Y øöçì‬‬
‫‪¥ ¨ ¤ Búéa¥ CBúa§ ïBlç© Bì çzôì‬‬ ‫‪© Ÿ § ¦ LwaL‬‬ ‫‪¥¦¤‬‬
‫פתח וחלון כנגד חלון‪ ,‬נלמד )ב"ב שם( מהנאמר בבלעם "וירא‬ ‫‪çút‬‬‫‪© ¤ ïøöça‬‬
‫‪¨ ¥ £ © ïéôzMä‬‬
‫‪¦ ¨ ª © eçzôé‬‬
‫‪§ § ¦ àì‬‬ ‫‪Ÿ ïëå‬‬
‫‪¥ § ...epnî‬‬
‫‪¤ ¦ Ba ìkzñnL‬‬
‫‪¥ © § ¦ ¤ éðtî‬‬‫¦ §‪¥‬‬
‫את ישראל שוכן לשבטיו" )במדבר כד‪ ,‬ב( ודרשו "ראה שאין‬ ‫‪.ïBlç© ãâðk‬‬
‫‪¤ ¤ § ïBlç© Bà ,úéa‬‬ ‫‪¦ © çút‬‬
‫‪© ¤ ãâðk‬‬‫‪¤ ¤ § úéa‬‬
‫©¦‬
‫פתחי אהליהם מכוונין זה לזה‪ ,‬אמר ראויין הללו שתשרה‬ ‫אסור לפתוח חלון לחצר השותפים‪ ,‬אף שפותח החלון‬
‫עליהם שכינה"‪ .‬והמשמעות היא שבפתיחת חלון כנגד חלון‪,‬‬ ‫יכול לטעון לשותפו‪ :‬הרי יכול אני לראות מעשיך כשאני‬
‫אף שמצד 'היזק ראיה' יכול הניזוק למחול על הנזק‪ ,‬נוסף‬ ‫נמצא בחצר ואיני מזיקך יותר בפתיחת החלון! כי השותף‬
‫איסור משום צניעות )שלא יסתכל לתוך ביתו( ומחילה מצד הניזוק‬ ‫יענה לו‪ :‬כשלא היה חלון פתוח לחצר‪ ,‬הייתי צריך להצטנע‬
‫אינה מועילה‪.‬‬ ‫רק בהיותך בחצר‪ ,‬ובפתיחת החלון אתה מוסיף 'היזק ראיה'‬
‫וכך כתב גם הרשב"א )שו"ת ח"ב סי' רסח(‪ :‬מחילה מועילה‬ ‫ואצטרך להצטנע אף כשאתה בבית )בבא בתרא נט‪ ,‬ב ורשב"ם שם(‪.‬‬
‫רק בממונות "שאדם רשאי ליתן את שלו או ליזוק בנכסיו‪,‬‬ ‫ומה מוסיפה ההלכה "וכן לא יפתחו השותפין בחצרן‪...‬‬
‫אבל אינו רשאי לפרוק גדרן של ישראל ושלא לנהוג‬ ‫חלון כנגד חלון"‪ ,‬הרי כבר נאסר לפתוח חלון לחצר‬
‫בצניעות" שהרי בכך גורם להסתלקות שכינה מישראל‪ ,‬כי רק‬ ‫השותפים )אף שלא כנגד החלון(?‬
‫כאשר אין פתחיהם מכוונים זה לזה ראויים הם שתשרה‬ ‫ומבאר ה'בית יוסף' )חו"מ סי' קנד ס"ה(‪ :‬אמנם‪ ,‬השותף יכול‬
‫שכינה ביניהם‪.‬‬ ‫לעכב עליו מלפתוח חלון לחצר‪ ,‬אך אם נותן לו רשות‪ ,‬הרי‬
‫הוא רשאי לפתוח חלון או פתח לחצר‪ ,‬אבל אינו רשאי‬

‫‪á"ôùú'ä 'á øãà æ"è ùãå÷ úáù‬‬ ‫מתי כופים על 'מידת סדום'?‬
‫לדור בחצר חברו‪ ,‬יכול בעל החצר למנוע זאת ממנו אף אם‬ ‫‪úBðBlç© Bì eéäL‬‬ ‫‪¨ ¤ éî¦ :Á ‰Îω ,Ê ˜¯Ù ÌÈ΢ ˙ÂÎω‬‬
‫)ועוד ראשונים‪.‬‬‫אין לו כל הפסד בכך‪ .‬וכן כתב ה'נמוקי יוסף'‬ ‫‪...åéìò‬‬‫‪¨ ¨ ákòî‬‬‫‪¥ © § äæ¤ éøä‬‬ ‫‪¥ £ ...ïäéðôa‬‬
‫‪¤ ¥ § ¦ úBðáì‬‬ ‫‪§ ¦ Bøáç‬‬
‫‪¥ £ àáe‬‬‫‪¨ ,Bìúëa‬‬‫‪§ ¨ § ähîì‬‬‫§©¨‬
‫הובאו בשו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' תט(‪" :‬אף דקיימא לן בעלמא דזה‬ ‫‪ïéða‬‬
‫‪¨ § ¦ BúBà Eì§ äðáàå‬‬ ‫‪¤ § ¤ § ,ìúkä‬‬‫‪¤ Ÿ © ìk¨ øzñà‬‬ ‫'‪Ÿ § ¤ éðà‬‬
‫‪¦ £ :Bì øîà‬‬ ‫‪© ¨ elôàå‬‬‫©‪¦ £‬‬
‫נהנה וזה אינו חסר כופין אותו על מידת סדום‪ ,‬הני מילי‬ ‫‪ãò© Ba øeãzL‬‬ ‫‪¨ ¤ úéa‬‬ ‫‪¦ © Eì§ økNàå‬‬ ‫‪Ÿ § ¤ § ,úBðBlç© Ba äNòàå‬‬ ‫̈‪¤ ¡ ¤ § ,Lãç‬‬ ‫¨‬
‫בקרקע של שניהם שאין משתמש בשלו כלל‪ ...‬אבל‬ ‫‪çøèàL‬‬
‫‪© § ¤ ¤ éðBöø‬‬‫'‪¦ § ïéà‬‬ ‫‪¥ :Bì øîBàå‬‬ ‫‪¥ § åéìò‬‬ ‫‪¨ ¨ ákòì‬‬
‫‪¥ © § ìBëé¨ Y 'äðáàL‬‬ ‫‪¤§ ¤¤‬‬
‫להשתמש בשלו – כלל לא אמרו‪ ,‬שאם אתה אומר כן אין‬ ‫‪Bðéàå‬‬‫‪¥ § ,ììk‬‬ ‫‪¨ § çøè‬‬ ‫‪©Ÿ íL¨ äéä‬‬ ‫‪¨ ¨ àì‬‬ ‫‪Ÿ íঠ,Cëéôì‬‬‫‪¨ ¦ § | .'íB÷îì‬‬ ‫‪¨ § íB÷nî‬‬ ‫¦¨‬
‫לך אדם שלא יכוף את חברו"‪.‬‬ ‫‪Bøáç‬‬‫‪¥ £ äéäiL‬‬
‫‪¤ § ¦ ¤ BúBà ïéôBëå‬‬ ‫‪¦ § ;åéìò‬‬ ‫‪¨ ¨ ákòì‬‬
‫‪¥ © § ìBëé¨ BðéॠY úBðtì‬‬ ‫‪¨ ¦ C éøö‬‬
‫¨¦‬
‫והרשד"ם )שם( הביא כי לדעת הרמב"ם )להלן פ"ח ה"ב(‬ ‫‪úcî‬‬ ‫‪© ¦ BfL‬‬ ‫‪¤ ;äìòîì‬‬ ‫‪¨ § © § ïBlç© Bì äNBòå‬‬ ‫‪¤ § ,ähîlL‬‬ ‫‪¨ © § ¤ äæ¤ ïBlç© íúBñ‬‬ ‫‪¥‬‬
‫כופים אף על השתמשות חברו בביתו או בחפץ שלו )כשאינו‬ ‫‪øñç‬‬‫‪¥ ¨ àìå‬‬ ‫‪Ÿ § ãéñôî‬‬ ‫‪¦ § © Bøáç‬‬ ‫‪¥ £ ïéàå‬‬
‫‪¥ § ,Ba äðäð‬‬‫‪¤ ¡ ¤ äfL‬‬
‫‪¤ ¤ øác‬‬‫‪¨ ¨ ìk¨ ïëå‬‬‫§‪¥ § .íBãñ‬‬
‫גורם הפסד או טרחה( ויכול אדם להעמיד סולם קטן )בצד הכותל שלו(‬ ‫‪.åéìò‬‬
‫‪¨ ¨ ïéôBk‬‬
‫¦‬ ‫§‪Y íeìk‬‬
‫בחצר שכנו ובעל החצר אינו יכול למונעו‪ .‬וביאר ה'מגיד‬ ‫אין אדם יכול לעכב בניה של השכן כאשר אין לו מכך‬
‫משנה' שזהו בהתאם להלכה שכופים על מידת סדום כשזה‬ ‫כל הפסד וטרחה‪ ,‬כי זו מידת סדום‪ ,‬אבל אם נגרם לו הפסד‬
‫נהנה וזה לא חסר‪.‬‬ ‫או טרחה כלשהי אין כופים עליו ו"יכול לעכב עליו ולומר‬
‫והוסיף הרשד"ם‪ :‬אף לשיטת הרמב"ם‪ ,‬זהו רק כשבעל‬ ‫לו אין רצוני שאטרח"‪ .‬ואף אם אינו גר בבית ומשתמש בו‬
‫הסולם רשאי להיכנס לחצר‪ ,‬אך אם הוא זקוק להסכמת בעל‬ ‫לאחסנת תבן ועצים‪ ,‬רשאי לעכב את הבניה ואינו צריך‬
‫החצר‪ ,‬יכול בעל החצר לעכבו ולומר "איני רוצה שתביט‬ ‫לפנות את התבן והעצים למקום אחר אם הוא טורח עבורו‬
‫בחצרי"‪.‬‬ ‫)לחם משנה ע"פ ב"ב ז‪ ,‬א(‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לדעת התוספות )ב"ק כ‪ ,‬ב ד"ה הא( כאשר אדם רוצה‬

‫)‪(ipy meil‬‬ ‫עמ'`א ‪"xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz‬‬
‫‪cenr‬‬ ‫יבמות‪f sc‬‬
‫ליום שני‬ ‫‪zenai‬‬
‫המשך ביאור למס'‬
‫‪9 éôì‬‬
‫‪¦ § .'íLàä‬‬‫'‪¨ ¨ ¨ úàhçk‬‬‫‪¨ © © øîBì‬‬
‫‪© ãeîìz‬‬ ‫‪§ © äîe‬‬‫‪© ,dlile meil dpedk ixkfl‬‬ ‫‪úàå‬‬
‫‪¤ § úàhçä‬‬
‫‪¨ © © úठèçLé‬‬
‫‪© § ¦ øLà‬‬
‫‪¤ £ íB÷îa‬‬ ‫‪§ ¦ Nákä‬‬‫'‪¤ ¤ © úठèçLå‬‬
‫)‪© ¨ § ,(bi ci `xwie‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪10 Lãçä‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ øáca‬‬‫‪¨ ¨ © ea ïBcéì¦ zeny`d x`y llkn òøBöî‬‬ ‫‪¨ § íLà‬‬
‫‪© £ àöiL‬‬
‫‪¨¨¤‬‬ ‫‪ãeîìz‬‬‫‪§ © ïéàL‬‬
‫‪¥ ¤ .'ïäkì‬‬
‫‪¥ Ÿ © àeä íLàä‬‬‫‪¨ ¨ ¨ úàhçk‬‬ ‫‪¨ © © ék¦ ,Lãwä‬‬
‫‪¤Ÿ © íB÷îa‬‬ ‫̈‪§ ¦ äìòä‬‬
‫‪¨Ÿ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪11 ìâø‬‬
‫‪¤ ¤ ïäáe‬‬
‫‪¤ Ÿ ãé¨ ïäá‬‬ ‫‪¤ Ÿ lr enc zpizpa¦ `edy ,zeny` x`ya epi`y‬‬ ‫‪oky ,xzein `ed dxe`kly ,'odMl‬‬ ‫‪¥ Ÿ © `Ed íLàä‬‬ ‫‪¨ ¨ ¨ úàhçk‬‬‫'‪¨ © © iM‬‬‫‪¦ øîBì‬‬
‫©‬ ‫‪3‬‬
‫‪12 mnc lky zeny`d x`yk `le ,xdhind rxevnd ly úéðîéä‬‬ ‫©§¨¦‬ ‫`‪enk dxfrd oetva `edy my`d zhigy mewn lr epcnll `a m‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪13 íéîc‬‬‫‪¦ ¨ ïzî‬‬‫‪© © ïeòè¨ àäé‬‬ ‫‪¥ § àì‬‬
‫‪Ÿ ìBëé̈ ok m`e .cala gafnd iab lr wxfp‬‬ ‫‪mewna' hgyp `edy xn`p xak ixd ,oetva dzhigyy z`hgd‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪14 did df xac ixdy ,zeny` x`yk çaæî‬‬ ‫‪© ¥ § ¦ éaâì‬‬
‫‪¥ © § [mialg±] íéøeîéàå‬‬
‫§‪¦ ¥‬‬ ‫`‪`ay xnel oi` oke .dxfrd oetva `edy 'z`hgd z` hgyi xy‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪15 x`y llkn ixnbl `vi `nye ,ycgd xaca oecil `vie `ed llka‬‬ ‫‪ixdy ,my`d ly ezlik` lre gafnd lr enc ozn lr epcnll‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪16‬‬ ‫`‪,zeny‬‬ ‫‪dxfra milk`pe ,gafnl minc ozn zeperhy zeny`d lkk epic‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫ביק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬

‫‪a"tyz'd 'aÎxc` f"hÎ'i - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬

‫דינים מיוחדים לעניין זה‪ ,‬ראה בפרק ה מהלכות נזקי ממון‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà 'é ïåùàø íåé‬‬
‫הלכה ג‪ (8 .‬במדברות וביערות שהם הפקר‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ (9‬לפי שאין לו להיכנס לשדה חבירו שלא ברשותו‪ .‬ורק‬ ‫‪dpYnE‬‬
‫‪¨ ¨ © dIkf‬‬
‫‪¨ ¦ § zFkld‬‬
‫¦ §‬ ‫‪xtq‬‬
‫‪oipw‬‬
‫‪-‬‬
‫להציל את נחיל הדבורים שלו‪ ,‬שברח‪ ,‬התירו לו להתהלך‬
‫בשדה חבירו )בבא קמא קיד‪ (10 .(.‬אם עשה קניין‪.‬‬ ‫‪C‡È‰‬‬
‫‪« ≈ ¯˜Ù‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ ÔÈcƒ Ú„ÈÏ‬‬
‫‪« ≈ ˙BÎω‰‬‬
‫‪»¬« el‡≈ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪1‬‬

‫והמדובר בשדה שאינה משתמרת‪ ,‬ובעל השדה אינו עומד‬ ‫‪.‰zÓ‬‬

‫‪»»« Ïa˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ô˙B‬‬
‫‪≈ ÔÈ„Â‬‬‫‪ƒ¿ .‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‰n·e‬‬
‫‪∆« ‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫בצד שדהו‪ ,‬ולפיכך לא זכה מטעם קניין חצר‪ - ,‬שאין חצרו‬ ‫‪.˙¯ÊBÁ‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬‫‪» ≈ BÊ È‡Â‬‬
‫‪≈¿ ˙¯ÊBÁ‬‬
‫‪∆∆ ‰zÓ‬‬‫‪»»« BÊ È‡Â‬‬
‫¿≈‬ ‫‪3‬‬
‫של אדם קונה לו אלא אם היא משתמרת‪ ,‬או אם עומד‬ ‫‪:el‡≈ ÌȘ¯Ùa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ el‡≈ ÔÈÈc‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« Ïk» ¯e‡·e‬‬
‫≈‬ ‫‪4‬‬
‫בצידה )בבא מציעא יא‪ .(.‬וראה להלן הלכה ד‪] (11 .‬ביבר‬
‫הוא כלי להחזקת חיותֿבר ודגים[‪ (12 .‬שהרי הם‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ¦ראשׁוֹן‬
‫‪¤¤‬‬
‫משתמרים בביברים‪ ,‬וחצר המשתמרת קונה לו לאדם אפילו‬ ‫‪ (1‬נתבארו בו אלו דברים הם העיקר שכל המחזיק בהם זכה‬
‫שלא מדעתו )בבא מציעא שם(‪ (13 .‬כלומר‪ ,‬עובר על "לא‬ ‫בהם‪ ,‬ומה משפטי המחזיק בהם‪ ,‬במה קנה בחזקתו‪ ,‬ודין גוי‬
‫תגזול" מן התורה‪ ,‬ואפשר להוציאה בדיינים כמו שמפרש‬ ‫עם ישראל בקנייתו שיש צד שהנכסים הם כהפקר‪.‬‬
‫הראב"ד בהלכה ג )לחם משנה שם(‪.‬‬ ‫‪˙B¯a„n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« 3ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .2‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - Ba ˜ÈÊÁn‰‬‬ ‫‡‪≈¿∆« .‬‬
‫‪ƒ¬«« Ïk» ,¯˜Ù‰‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ B˙„BˆÓ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪» ¿ CBzÓƒ ÌÈ‚c‬‬ ‫‪ƒ» Á˜Bl‰‬‬
‫‡·‪« ≈ « Ï‬‬ ‫‚‪»¬ .‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ì„Bw‰‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,¯˜Ù‰‬‬
‫‪≈¿∆ - 5Ô‰aL‬‬
‫‪∆»∆ Ïk‬‬‫‪… ,4ÌÈÏÁp‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿«¿ ˙B¯‰p‰Â‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪6‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪18B˙„BˆnÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‰iÁ‬‬‫‪»« Á˜lL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,17Ìi‰‬‬‫‪»« CB˙a¿ 16‡e‰Lk‬‬
‫¿∆‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B¯t‰Â‬‬
‫‪≈«¿ ÌȈډÂ‬‬
‫‪ƒ≈»¿ ÌÈ·OÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ¬» ÔB‚k¿ .‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪7‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ȯ·cÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ¯eÒ‡» BÊ È¯‰‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪≈¬ - ¯a„na‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰Òe¯Ù‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰Lk‬‬
‫¿ ∆‪ƒ‬‬ ‫·‪.Ô‰‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 6¯ÚÈ‬‬
‫‪«« ÏL‬‬
‫‡‪∆ ˙BÏÈ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪CBzÓƒ Á˜ÏÂ‬‬
‫‪«»¿ ,23ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰„Bˆn‰‬‬
‫‪» ¿« 22‰È‰‬‬‫‪»» 21̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .20ÌȯÙBÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (2‬נדרים מג‪ .‬ומקומות רבים אחרים בתלמוד‪ .‬וראה בפרק ב‬
‫‪20‬‬ ‫‚‪.24ÔÏÊ‬‬
‫‪»¿« ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰„Bˆn‰‬‬
‫«¿ »‬ ‫מהלכות נדרים הלכה יד שכתב רבינו‪" :‬ומה הוא ההפקר‪,‬‬
‫‪ (14‬משנה בגיטין נט‪ :‬וכתנא קמא‪ (15 .‬מצודה זו היא‪:‬‬ ‫הוא שיאמר אדם נכסים אלו הפקר לכל‪ ,‬בין במטלטלין בין‬
‫חוט ארוך ובו כמה מחטים שעל ידם ניצודים הדגים‪.‬‬ ‫בקרקעות‪ .‬וכיצד דין ההפקר‪ ,‬כל הקודם וזכה בו קנהו‬
‫‪ (16‬בכתב יד תימן‪" :‬כשהיא"‪ (17 .‬בניגוד לביברים‪,‬‬ ‫לעצמו ונעשה שלו"‪ (3 .‬היינו‪ ,‬צורה שנייה של הפקר‪,‬‬
‫שלמעלה‪ (18 .‬גם מצודה זו היא על ידי חוט ובה מחטים‬ ‫דברים שהם מופקרים ועומדים‪ ,‬שאף פעם לא היו שייכים‬
‫לתפיסת החיות‪ (19 .‬אבל אין בו משום גזל ממש‪ ,‬שיהא‬ ‫לאיש‪ .‬וראה בבא קמא יג‪ (4 :‬מלשון הכתוב )דברים ח‪,‬‬
‫אפשר להוציאו בדיינים‪" ,‬מפני שעדיין לא הגיעו ליד הזוכה‬ ‫ז( "ארץ נחלי מים"‪ .‬וראה בפרק ג מהלכות מתנות עניים‬
‫בהן" )לשון רבינו בפרק ו מהלכות גזילה הלכה יב(‪ ,‬לפי‬ ‫הלכה ב ובפרק ט מהלכות רוצח הלכה ב‪ (5 .‬מה‬
‫שאין בית קיבול למצודות אלו‪ ,‬וראה להלן‪" (20 .‬מפני‬ ‫שמוצאים בהם‪ ,‬כמו שמפרש רבינו בסמוך‪ (6 .‬יער הוא‬
‫דרכי שלום" )משנה שם(‪ (21 .‬גיטין ס‪ :‬וסא‪ (22 .‬בכתב‬ ‫הפקר וכן נראה במכות ז‪" :‬יער רשות לניזק ולמזיק ליכנס‬
‫‪ (23‬שיש לה בית קיבול‪.‬‬ ‫יד תימן‪" :‬הייתה"‪.‬‬ ‫לשם" )מגדל עוז(‪ .‬ומה שכתב רבינו "של יער" ‪ -‬מוסב על‬
‫‪ (24‬ואפשר להוציאו בדיינים )ראב"ד(‪ .‬שכליו של אדם‬ ‫כל הנ"ל‪ ,‬היינו על עשבים ועצים ופירות‪] .‬ומסתימת לשון‬
‫קונים לו )גיטין שם‪ ,‬שבזה אין פלוגתא בין תנא קמא ורבי‬ ‫רבינו נראה‪ ,‬שהכוונה גם לתלושים וגם למחוברים ולא‬
‫יוסי(‪.‬‬ ‫כרבי שמעון בן אלעזר בתוספתא בבא קמא פרק ח שאמר‪:‬‬
‫"תלושין שבמדבר )בבבלי בבא קמא פא‪" :‬תלושין‬
‫‪21‬‬ ‫‪B‡ ‰iÁ‬‬‫‪»« da» „ˆÂ‬‬
‫‪»¿ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‰„Oa‬‬
‫‪≈¿ ƒ 25‰„BˆÓ‬‬ ‫„‪≈ « .‬‬
‫‪» ¿ Ò¯Bt‰‬‬ ‫שבהרים"( הרי הן של כל השבטים‪ ,‬ומחוברין הרי הן של‬
‫‪22‬‬ ‫‪- 26‰Ê∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ˙BOÚÏ‬‬
‫‪¬« ˙eL¯¿ BÏ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÛBÚ‬‬ ‫אותו השבט"‪ ,‬שלדעת רבינו דעת יחיד היא ואין חכמים‬
‫‪23‬‬ ‫‪29e‰„O‬‬
‫‪≈» CB˙a¿ ‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ÏÚa‬‬
‫‪«« „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ 28‰È‰‬‬‫‪»» ̇Â‬‬‫˜‪ƒ¿ .27‰‬‬
‫»»‬ ‫מודים לו‪ .‬והראב"ד בהשגה שכתב‪" :‬דווקא לאותו השבט"‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , ‰„O‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪∆» « ÏÚa‬‬
‫˜‪«« ‰‬‬
‫‪»» - È„O‬‬
‫‪ƒ» Èσ ‰˙ÎÊ‬‬
‫‪»¿» :30¯Ó‡Â‬‬
‫¿»«‬ ‫כוונתו לפסוק כרבי שמעון בן אלעזר הנ"ל‪ ,‬וראה מגיד‬
‫‪25‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ ‰„Bˆn‰‬‬
‫‪» ¿« ÏÚ·Ï‬‬
‫¿««‬ ‫משנה ולחם משנה ואבן האזל[‪.‬‬

‫‪ (25‬מצודה סתם היא חוט ארוך ובה מחט‪ ,‬כמבואר למעלה‬ ‫‪„vL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,˙B¯‰p‰‬‬‫‪»¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ 7ÌÈni‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÓƒ ÌÈ‚c‬‬
‫‪ƒ» „v‰‬‬‫‪»« .· 9‬‬
‫בהלכה ג‪ ,‬וראה להלן‪ (26 .‬כמו שכתב למעלה בהלכה ב‪.‬‬ ‫‪,ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - 8˙BiÁ« ÈÈÓ‬‬ ‫‪≈ ƒ B‡ ˙BÙBÚ 10‬‬
‫‪ (27‬מדברי סופרים‪ ,‬משום דרכי שלום‪ ,‬כמו שכתב למעלה‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» „ˆ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .9B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‰„Oa‬‬‫‪≈¿ ƒ „eˆÈ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „·Ï·e‬‬
‫‪«¿ƒ .‰ÎÊ‬‬‫‪»» 11‬‬
‫בהלכה ג‪ (28 .‬בבא מציעא יא‪ (29 .‬המדובר בשדה‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ 11Ìȯ·È·a‬‬
‫‪ƒ» ≈¿ ÌÈ‚c‰‬‬
‫‪ƒ»« eȉ» ̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ .10‰‬‬
‫‪»» - 12‬‬
‫שאינה משתמרת שהרי במשתמרת אינו צריך לעמוד בצד‬ ‫‪ÏB„b» ¯·Èa‬‬
‫‪» ≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ìȯ·È·aL‬‬
‫‪ƒ» ≈¿∆ ÛBÚ» ‰iÁ‬‬
‫‪»« 13‬‬
‫שדהו )פרק י"ז מהלכות גזילה ואבידה הלכה ח(‪.‬‬ ‫‪, Ìȯ·Èa‰‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ƒ» ≈« ÏÚa‬‬‫‪«« ÏL‬‬‫‪∆ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫ˆ‪≈¬ - ‰„È‬‬
‫‪» ƒ ¯qÁÓ‬‬
‫‪«À¿ ‡e‰Â¿ 14‬‬
‫‪ (30‬לאחר שהחיה והעוף כבר היו ניצודים במצודה‪.‬‬ ‫‚‪.13ÔÏÊ‬‬
‫‪»¿« ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÌMÓ‬‬
‫‪» ƒ „v‰Â‬‬
‫¿«»‬ ‫‪15‬‬
‫‪ (31‬ובטל קניינו של בעל המצודה‪ ,‬ואין כאן משום "דרכי‬
‫שלום"‪ ,‬שלא תיקנו תקנה זו אלא בפורס מצודה בשדה‬ ‫‪ (7‬כלומר‪ ,‬הימים הגדולים‪ .‬פרט לימה של טבריא‪ ,‬שיש לו‬
 ‫גיק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שם נה‪ .‬דיבור המתחיל המצר‪ (44 .‬כלומר‪ ,‬קנה כולה‪,‬‬ ‫הפקר‪ ,‬אבל לא לפורס בשדה חבירו שלא ברשות‪ ,‬ובייחוד‬
‫כדלהלן הלכה י ששדה המצויינת במצריה )=בגבולות סביב‬ ‫כשבעל השדה עומד וצווח שהוא עצמו רוצה לזכות בזה‪,‬‬
‫לה(‪ ,‬כיוון שהכיש מכוש אחד קנה כולה‪ (45 .‬אבל במכר‪,‬‬ ‫ראה מגיד משנה‪ .‬ולא חילק רבינו בין אם החכה רצה‬
‫אם החזיק בשדה אחד קנה שדות הרבה‪ ,‬ואף הנמצאים‬ ‫כדרכה לבין אם הייתה רגלה שבורה כמו שחילק בהלכות‬
‫במדינות רחוקות )קידושין כז‪ .‬ולמעלה פרק א מהלכות‬ ‫גזילה )שם הלכה יא( ‪ -‬שהרי כאן המדובר כשכבר היו‬
‫מכירה הלכה יט(‪ ,‬משום שמתן הדמים מצרף את כל השדות‬ ‫ניצודים במצודה‪ ,‬ודינם כצבי שבור וכגוזלות שלא פרחו‬
‫לחטיבה אחת )הגהות מיימוני ורשב"ם שם(‪ ,‬ויש שכתבו‬ ‫שנקנים לבעל השדה )אף על פי שאינה משתמרת‪ ,‬אם עומד‬
‫דמתנה הרי היא כמכר בעניין זה מפני שדעת אחרת מקנה‬ ‫בצד שדהו( וראה בראב"ד ובמגיד משנה‪ ,‬כסף משנה ולחם‬
‫אותו )מגיד משנה‪ ,‬ועיין משנה למלך(‪" (46 .‬שאין אדם‬ ‫משנה‪.‬‬
‫קונה שלא מדעתו" )רשב"ם שם‪ ,‬דיבור המתחיל אף אותה‬
‫לא קנה(‪ (47 .‬בעייה בגמרא )שם(‪ (48 .‬והבעייה היא‬
‫‪ÏÚa‬‬
‫˜‪«« ‰‬‬
‫‪»» - ‰ÈÙq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« CB˙Ï¿ eˆÙwL‬‬ ‫‪ƒ» .‰‬‬
‫‪¿»∆ 32ÌÈ‚c‬‬ ‫‪1‬‬

‫אם קנה אף את השדה השניה‪ ,‬כיוון שנתכוון לקנות גם את‬ ‫‪¯ˆÁ‬‬

‫‪≈» dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ . ‡È‰ƒ ˙¯nzLn‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪∆∆«¿ ƒ« ¯ˆÁk‬‬
‫‪≈»¿ BfL‬‬
‫‪∆ ;‰ÈÙq‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫המצר‪ ,‬או אולי לא קנה גם את המצר )רשב"ם שם‪ ,‬דיבור‬ ‫‪dȇÂ‬‬
‫‡‪» ≈¿ ,d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÎÈÏBnL‬‬
‫‪ƒ ƒ ∆ Ô‰≈ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ««L‬‬
‫‪∆ ,34˙Îl‰Ó‰‬‬
‫«¿«∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫המתחיל או דלמא(‪ (49 .‬אף זו בעייה שם‪ ,‬שמא קנה‬ ‫‪.35dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ ˙ÎÏB‰‬‬
‫∆∆‬ ‫‪4‬‬
‫שתיהן‪ ,‬מאחר שהמצר הוא ה"אפסר" )=החבל( של‬
‫‪ (32‬בבא מציעא ט‪ (33 :‬וקונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בלי עמידת בעל‬
‫השדות‪ (50 .‬כי הבעייה לא נפתרה‪ (51 .‬שחזקתו‬
‫החצר בחצרו ובלי אמירתו‪ (34 .‬שאינה קונה )למעלה‬
‫ברורה‪ ,‬ואין חזקת הראשון המפוקפקת יכולה לעמוד נגדה‬
‫פרק ג מהלכות מכירה הלכה יג(‪ (35 .‬כן בגמרא שם‪.‬‬
‫)מגיד משנה(‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪„Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ,53‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰Ê∆ ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ÈL‬‬ ‫‪≈¿ .Á‬‬
‫‪≈¿ 52ÔÎÂ‬‬ ‫‪- 37¯ib˙pL‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ∆ ¯Á‬‬‫‪«« χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ „ÈÏB‰‬‬
‫‪ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪≈∆ 36¯b≈ .Â‬‬
‫‪… ¿ ˙nL‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪20‬‬ ‫‡‪‰Ê∆ ‡l‬‬

‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ˙‡∆ ˙B˜ÏÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ B˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ 54Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪- ÂÈÒÎa‬‬
‫‪»»¿ƒ ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ Ì„Bw‰‬‬
‫‡‪≈ « Ïk» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÔÈL¯BÈ‬‬
‫≈‡‪ƒ ¿ BÏ ÔÈ‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪˙‡∆ ˙B˜Ï‬‬

‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ .„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ Ba ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫∆∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪BfL‬‬
‫‪∆ ,ÌÈÓ„a‬‬
‫‪ƒ »¿ B˜lÒÏ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪¿«¿ ÏBÎÈ» ¯ˆn‰‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪∆∆« ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ÎÊ‬‬
‫»»‬ ‫‪7‬‬

‫‪22‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… Ba ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ‰Ê∆ Û‡« - ÈM‰‬‬
‫« ≈‪ƒ‬‬ ‫‪.41‡È‰ƒ 40‰zÓk‬‬
‫¿«»»‬ ‫‪8‬‬

‫‪ (36‬משנה בבבא בתרא מב‪ .‬וגמרא שם נג‪ .‬ועוד‪.‬‬

‫‪ (52‬בבא בתרא שם‪ ,‬מימרא של רב נחמן בשם רבה בר‬
‫‪ (37‬היינו‪ ,‬שלא הוליד אחרי שנתגייר‪ ,‬אף על פי שלידתו‬
‫אבוה‪ (53 .‬אחד פנימי ואחד חיצוני‪ ,‬שמן הפנימי עוברים‬
‫הייתה בקדושה‪ ,‬אחר שנתגייר‪ ,‬כיוון שהולידו טרם שנתגייר‬
‫אל החיצוני‪ (54 .‬בין בפנימי‪ ,‬בין בחיצוני‪ ,‬כן הוא לפי‬
‫)מגיד משנה(‪ .‬ובלשון השולחן ערוך )רעב סעיף א(‪" :‬ולא‬
‫גירסת הרי"ף‪ .‬בניגוד לגירסת רשב"ם‪ ,‬שלפיה‪ ,‬אם החזיק‬
‫הניח בן‪ ,‬שהורתו ולידתו בקדושה"‪ .‬וראה קידושין יז‪ֿ:‬יח‪.‬‬
‫בפנימי קנה אף החיצון שמשועבד לפנימי‪.‬‬
‫ותוספות שם דיבור המתחיל כאן שהורתו‪ ,‬ובבא בתרא‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙‡∆ ˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎpÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ 56¯ËLa‬‬ ‫‪ƒ¬«« .Ë‬‬
‫‪»¿ ƒ 55˜ÈÊÁn‰‬‬ ‫קמט‪ .‬בעובדא דאיסור גיורא‪ (38 .‬בעל השדה‪ ,‬הגובל עם‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… - ¯ËL‬‬‫‪»¿ B˙B‡a¿ ‰·e˙k‰‬‬
‫‪» ¿« Ú˜¯w‰‬‬
‫««¿«‬ ‫שדה הגר‪ (39 .‬כדין בעל מצרא )פרק י"ב מהלכות שכנים‬
‫‪25‬‬ ‫·‪.‰Ê‬‬
‫‪∆» 60‡ˆBiÎÂ‬‬
‫ˆ‪≈ «¿ 59B˙ÈÁBÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ètƒ ÏÚ« 58¯ˆÏ‬‬
‫‪… » ,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ¯ËM‰‬‬
‫« ¿»‬ ‫הלכה ה(‪ (40 .‬ובמתנה אין דין בעל מצרא )פרק י"ג שם‬
‫הלכה א(‪ (41 .‬שכשם שבמתנה‪ ,‬אין בעל המצר יכול‬
‫‪ (55‬בבא קמא מט‪ (56 :‬שטר קניין‪ ,‬או שטר מתנה של‬ ‫לטעון‪ - ,‬כמו שהוא טוען במכר ‪" -‬קנה לך במקום אחר‬
‫הגר‪ ,‬ולא שטר חוב כפירוש רש"י שם‪ (57 .‬שהרי לא עשה‬ ‫ואל תיכנס בגבולי"‪ ,‬שרק זה רצה לתת לו מתנה ורק במקום‬
‫בה קניין‪ ,‬כן הובא בגמרא שם‪" :‬המחזיק בשטרותיו של גר‬ ‫זה ולא במקום אחר ‪ -‬אף בהפקר הדבר כן‪ ,‬שהרי אינו יכול‬
‫וכו' אדעתא דארעא הוא דמחזיק ]בשטר[ ובארעא הא לא‬ ‫למצוא נכסי הפקר במקום אחר‪ ,‬ראה בלחם משנה‪.‬‬
‫אחזיק" ‪ -‬הרי שפשוט הדבר שלא קנה הקרקע בהגבהת‬
‫השטר‪ (58 .‬שימוש אפשרי של הנייר‪ (59 .‬בגמרא שם‬ ‫‪:Ô‰ÈÈa‬‬
‫‡‪∆ ≈ ≈ „Á‬‬‫‪»∆ 43¯ˆÓe‬‬
‫‪∆∆ ¯b‰‬‬‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙B„O‬‬ ‫‪≈¿ .Ê 9‬‬
‫‪» 42ÈzL‬‬
‫הסתפקו באופן שהחזיק בשטר בסתם‪ ,‬אם כוונתו לקרקע‬ ‫‪da» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫˜‪ƒ¡∆ .44d‡‬‬
‫‪»»¿ - d˙B˜Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ ˙Á‡a‬‬‫‪««¿ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ 10‬‬
‫ולא קנה השטר או שנתכוון גם לשטר‪ ,‬ולא נפשטה הבעייא‪.‬‬ ‫˜‪,‰‬‬
‫‪»» da» ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ BÊ - dz¯·Á‬‬‫‪» ¿∆¬ ˙‡Â‬‬‫‡‪∆¿ d˙B‬‬
‫‪» ˙B˜Ï‬‬ ‫‪¿ƒ 11‬‬
‫ואילו באופן שנתכוון בוודאי לקנות הקרקע‪ ,‬לא הסתפקו‬ ‫‪˙‡∆ ˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪≈¿ da» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫˜‪ƒ¡∆ . ‰‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… dz¯·Á‬‬
‫‡·‪» ¿∆¬ Ï‬‬
‫‪»¬ 12‬‬
‫כלל‪ ,‬שוודאי לא קנה השטר‪ .‬ואם כן דברי רבינו תמוהים‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ - dz¯·Á‬‬
‫‪» ¿∆¬ ;Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬ ‫˜‪«« ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… - dz¯·Á‬‬
‫‪» ¿∆¬ 13‬‬
‫משני צדדים‪ ,‬שהוא כתב שהמחזיק כדי לקנות את הקרקע‪,‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ da» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ - d˙B‡Â‬‬
‫‪» ¿ ,da» ˜ÈÊÁ‰‬‬‫‪ƒ¡∆ 14‬‬
‫קנה השטר‪ .‬אבל יש אומרים שסוגיא זו אינה סוברת שחצרו‬
‫של אדם קונה לו שלא מדעתו )בבא מציעא יא‪ - (.‬אבל לפי‬
‫‪˙‡∆ ˙B˜ÏÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ d˙B˜Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ È„k‬‬ ‫‪≈¿ da» 47˜ÈÊÁ‰‬‬‫‪ƒ¡∆ .d˙B˜Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ 15‬‬
‫מה שאנו פוסקים להלכה‪ ,‬שחצרו של אדם קונה לו שלא‬ ‫‪¯ˆna‬‬
‫‪∆∆« ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ B‡ ,48Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ ¯ˆn‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ dz¯·Á‬‬
‫‪» ¿∆¬ 16‬‬
‫מדעתו )פרק י"ז מהלכות גזילה הלכה ח(‪ ,‬אין ספק שאפילו‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‡a» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ; ˜ÙÒ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - Ô‰ÈzL‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ˙B˜Ï‬‬‫‪¿ƒ 17‬‬
‫אם לא נתכוון כלל לקנות השטר ‪ -‬קנה השטר )ש"ך סימן‬ ‫‪.51ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» ‰ÎÊ‬‬‫‪»» - d˙B˜Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ È„k‬‬ ‫‪≈¿ da» ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫¿∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫ערה סעיף קטן ג‪ ,‬ועיין תוספות בבא בתרא נד‪ .‬דיבור‬
‫‪ (42‬בבא בתרא נג‪ .‬מימרא של רב אסי בשם רבי יוחנן‪.‬‬
‫המתחיל אדעתא(‪ (60 .‬שימושים דומים של הנייר‪.‬‬ ‫‪ (43‬משעול בין שדות )רמ"א סימן רעה‪ ,‬סעיף ד( או נקע‬
‫‪26‬‬ ‫‪da» 63LÈk‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ - ‰È¯ˆÓa‬‬
‫‪» ∆»¿ƒ 62˙iˆÓ‰‬‬ ‫‪∆» .È‬‬
‫‪∆∆À¿« 61‰„O‬‬ ‫וגדר‪ ,‬המהווים גבול בין השדות‪ ,‬וראה פירוש רבינו גרשום‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דיק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫רבא אמר( חוצץ כאן )למעלה הלכה י(‪ ,‬וכל שכן‬ ‫‪˙iˆÓ‬‬
‫‡‪∆∆À¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ 65̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;dlk‬‬
‫˜‪»À ˙‡∆ ‰‬‬
‫‡‪»» - 64„Á‬‬
‫«‪»∆ LBkÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שהכרמלית מפסיקה‪ ,‬שהרי הכרמלית חשובה יותר כרשות‬ ‫‪CÏiL‬‬
‫‪≈≈∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ LBkÓ« B˙B‡a¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪66‬‬ ‫˜‪»∆ƒ ‰B‬‬
‫‪∆ - ‰È¯ˆÓa‬‬
‫‪» ∆»¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫בפני עצמה מאשר מקום פטור )ראה בפרק י"ד מהלכות‬ ‫‪70·ˆÁ‰Â‬‬
‫‪»»∆¿ 69¯ˆn‰‬‬
‫‪∆∆« .68¯ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ‰LȯÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ 67„Óv‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫שבת הלכה יא(‪ ,‬ועיין לחם משנה‪ (79 .‬היינו‪ ,‬אפילו מקום‬
‫פטור‪ ,‬עיין ברשב"ם שם‪ .‬וראה להלן‪ (80 .‬היינו‪ ,‬שאם‬
‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÔȘÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔÈÓeÁz‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ba ÔÈÓÁ˙nL‬‬
‫∆¿«¬‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫השאיל הבעל מקום בחצירו לאשתו‪ ,‬על מנת לזרוק שמה‬ ‫‪„Ú« B‡ ¯ˆn‰‬‬
‫‡‪∆∆« „Ú« ‡l‬‬
‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‰„Oa‬‬
‫‪∆» « ˜ÈÊÁn‰‬‬
‫««¬‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫הגט‪ ,‬וזרק ונפל בעמוד העומד על יד המקום המושאל‪,‬‬ ‫‪.·ˆÁ‰‬‬
‫∆»»‬ ‫‪6‬‬
‫נחשב עמוד זה כרשות אחרת‪ ,‬ואינו כלול במקום המושאל‪,‬‬ ‫‪ (61‬בבא בתרא נד‪ .‬כרב נגד שמואל מפני שרב נחמן עשה‬
‫ואם השאיל לה מקום אחד‪ ,‬לא השאיל לה שני מקומות‪.‬‬ ‫מעשה כמותו )מגיד משנה(‪ (62 .‬שגבולותיה בולטים‬
‫וכמה דברים חולקים שם רשות בעניין גיטין‪ :‬א‪ .‬מקום שיש‬ ‫וגלויים )רבינו גרשום שם דיבור המתחיל המסויימת(‪.‬‬
‫בו ארבע אמות על ארבע אמות‪ .‬ב‪ .‬מקום שגבוה עשרה‬ ‫והמדובר בנכסי הגר‪ ,‬שאילו במכירה ונתן דמים קונה‬
‫טפחים אף על פי שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות‪ .‬ג‪.‬‬ ‫במכוש אחד כמה שדות )פרק א מהלכות מכירה הלכה יט‬
‫מקום שיש לו שם לווי אף על פי שאין בו ארבע אמות על‬ ‫וראה למעלה הלכה ז(‪ (63 .‬היכה‪ ,‬חפר‪ (64 .‬חפירה‬
‫ארבע אמות ואינו גבוה עשרה טפחים )פרק ה מהלכות‬ ‫אחת‪ (65 .‬גמרא שם‪ (66 .‬כן מפרש רבינו מה שאמרו‬
‫גירושין הלכה ט(‪ .‬הרי שגם מקום פטור חולק רשות לעניין‬ ‫שם‪" :‬אינה מסויימת במיצריה‪ ,‬עד כמה? אמר רב פפא‬
‫גיטין‪ ,‬והוא הדין לנכסי הגר‪ .‬וראייה לזה ממה שאמר רבא‬ ‫כדאזיל תיירא דתורי והדר"‪ ,‬כלומר‪ ,‬עד כמה הוא קונה‬
‫)בבא בתרא נו‪" :(.‬רשות שבת כרשות גיטין"‪ ,‬הרי שהשווה‬ ‫במכוש אחד‪ .‬ורשב"ם מפרש אחרת‪ ,‬ועיין תוספות שם‪.‬‬
‫שניהם‪ ,‬ואם רצו לומר שלעניין נכסי הגר המצר והחצב‬ ‫‪ (67‬שני שוורים החורשים יחד‪ (68 .‬שהצמד עושה תלם‬
‫מפסיקין ולעניין שבת אינם מפסיקין )שם נו‪ ,(:‬הוא הדין‬ ‫אחד באורך מסויים של השדה‪ - ,‬לא כל האורך ‪ -‬וחוזר‪.‬‬
‫שבנכסי הגר יותר מפסיק מלעניין גיטין‪.‬‬ ‫ושיעור אורך זה הוא קונה במכוש אחד‪= (69 .‬הגבול‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˜ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« - ‰‡ÓËÏ‬‬‫‪»¿À¿ ˜ÈÒÙn‰‬‬ ‫‪»» Ïk» .·È‬‬
‫‪ƒ¿«« 81¯·c‬‬ ‫שם נה‪ .‬מימרא של רב אסי בשם רבי יוחנן‪ (70 .‬צמח‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰‡ÓËÂ‬‬
‫‪»¿À¿ ,BÊ ‰Ú˜·Ï‬‬
‫‡„‪»¿ƒ¿ Ì‬‬‫‪»» ÒÎpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .82¯b‰‬‬
‫«≈‬ ‫שיש לו שרשים יורדים בעומק הארץ ‪ -‬אינם נוטים לכאן‬
‫ולכאן‪ ,‬ובו תיחם יהושע חלקי השבטים )בבא בתרא נו‪(.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌB˜ÓÏ‬‬
‫‪¿ƒ «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ̇ƒ «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬
‫‡‪≈¿ , ˙¯Á‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪∆∆« ‰cˆa‬‬
‫·‪»ƒ¿ ‰Ú˜a‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫ועל כן נקרא חצוב )פירוש המשניות לרבינו בפרק א‬
‫‪16‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔȘÈÊÁnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¬«∆ ÌB˜Ó» Ïk» - ‡ϻ ̇ƒ 84‰‡Óh‰‬‬
‫«‪» ¿ À‬‬ ‫מכלאים משנה ח(‪ (71 .‬שעושים תחומין‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪.BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ˜ÏÁÓ‬‬
‫‡‪»¿À ¯Á‬‬‫‪≈« ÌB˜Ók‬‬
‫‪»¿ ‡e‰ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ ,‰‡ÓËÏ‬‬
‫¿‪»¿À‬‬
‫‪.73¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˜ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« - 72‰‡ÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿«« Ï»k .‡È 7‬‬
‫‪»≈¿ ˜ÈÒÙn‰‬‬
‫‪ (81‬משנה טהרות פרק ו משנה ה ומובאה בבבא בתרא נו‪:‬‬ ‫‪- d·» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪≈ «¿ ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬
‫‪«« B‡ ÏÁ‬‬
‫‪«« ÌL‬‬‫‪» ‰È‰‬‬‫‪»» ?„ˆÈk‬‬
‫‪«≈ 8‬‬
‫‪ (82‬שהרי )שם נו‪ (.‬רצו לומר שהמצר והחצב שמפסיקין‬ ‫‪˜ÈÒÙn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ .‰n‡‰‬‬
‫‪»«» „Ú« B‡ ÏÁp‰‬‬
‫‡‪««« „Ú« ‡l‬‬‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… 9‬‬
‫בנכסי הגר אינם מפסיקין לעניין טומאה‪ ,‬ואם כן אלו‬
‫שמפסיקין לעניין טומאה כל שכן שמפסיקין בנכסי הגר‪.‬‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔB‚k¿ , ¯b‰‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˜ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« - ˙aL‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪»« ˙eL¯a‬‬‫‪¿ƒ 10‬‬
‫‪ (83‬כלומר‪ ,‬בבקעה אחרת‪ ,‬שאף על פי שהנכנס לבקעה‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ , ˙ÈÏÓ¯k‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿« B‡ „ÈÁi‰‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ƒ»« ˙eL¯¿ ˙B„O‰‬‬‫‪» « ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈ 11‬‬
‫שיש בה כמה שדות וטומאה באחת מהן ואינו יודע לאיזה‬ ‫‪.80ÔÈh‚Ï‬‬
‫‪ƒƒ¿ ˙˜ÏBÁL‬‬
‫‪∆∆ ∆ 79˙eL¯¿ ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰‬‬‫»»‬ ‫‪12‬‬
‫שדה נכנס‪ ,‬הרי הוא טמא וכדעת חכמים ולא כרבי אליעזר‬ ‫‪ (72‬היינו‪ ,‬שהפסקה זו מהווה גבול בין השדות‪ ,‬וצריך לתת‬
‫בבבא בתרא שם )פרק כ מהלכות אבות הטומאה הלכה ט(‬ ‫פאה לכל שדה לחוד‪ ,‬שאין מניחין את הפאה משדה על‬
‫‪ -‬כאן שהוא מסופק אם נכנס לבקעה זו‪ ,‬גם לחכמים דרבי‬ ‫חברתה‪ ,‬ראה בפרק ג מהלכות מתנות עניים הלכה א‪.‬‬
‫אליעזר‪ ,‬הוא טהור )לחם משנה(‪ (84 .‬כלומר‪ ,‬אותה‬ ‫‪ (73‬אין דבר זה מפורש בתלמוד‪ ,‬אבל למדו רבינו בקל‬
‫הבקעה שבה נמצאת אותה השדה הטמאה‪..‬‬ ‫וחומר מפאה‪ ,‬שכן אמרו בבבא בתרא נה‪" .‬המצר והחצב‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ÔlÎÂ‬‬
‫‪»À¿ ,˙Ba¯« ˙B„O‬‬‫‪» da» LiL‬‬
‫‚„‪≈∆ ‰ÏB‬‬ ‫‪»¿ƒ .‚È‬‬
‫‪» ¿ 85‰Ú˜a‬‬ ‫מפסיקין בנכסי הגר‪ ,‬אבל לעניין פאה וטומאה לא" ‪ -‬ואם‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ·ˆÁ‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ¯ˆÓ‬‬
‫‪∆∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… 86Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ ,„Á‬‬
‫≈‪»∆ ¯b‬‬ ‫כן דברים המפסיקים בפאה בוודאי מפסיקים בנכסי הגר‬
‫)מגיד משנה(‪ (74 .‬שמפסיקים לפאה‪ ,‬פאה פרק ב משנה‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¡∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ ‡·e‬‬
‫‪» ,ÔȘÈÒÙn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«« Ìȯ·cÓ‬‬
‫„·¯ ‪ƒ»¿ƒ‬‬
‫»»‬ ‫א‪ ,‬ורבינו שם הלכה ב‪ (75 .‬לעניין הוציא חצי שיעור‬
‫‪21‬‬ ‫‪B˙B‡ ÌL‬‬‫‪≈ ÏÚ« ‡¯˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Ïk‬‬‫‪… - dlk‬‬‫‪»À ˙‡∆ ˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ ‰Ú˜a‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫לרשות אחת וחצי שיעור לרשות אחרת ויש הפסק ביניהן‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫˜‪.B˙B‡ ‰B‬‬
‫‪∆ ¯b‰‬‬‫«≈‬ ‫שאין חצאי השיעור מצטרפים )פרק י"ח מהלכות שבת‬
‫‪ (85‬בבא בתרא נו‪ .‬מימרא של רבי מרינוס‪] (86 .‬ביניהם‪,‬‬ ‫הלכה כד(‪ (76 .‬אף זה אינו מפורש וגם זה נלמד בקל‬
‫כלומר‪ ,‬בין השדות לא היה מצר ולא שום דבר המפסיק‪,‬‬ ‫וחומר משבת שכן אמרו שם נה‪" :‬אבל לשבת לא"‪ ,‬כלומר‬
‫אבל מסביב הייתה כל הבקעה מסויימת במצריה‪ ,‬שאם לא‬ ‫המצר והחצב שהם מפסיקים בנכסי הגר‪ ,‬אינם מפסיקים‬
‫כן לא קנה אלא "כדי שילך הצמד בשעת חרישה ויחזור"‬ ‫לשבת‪ ,‬ואם כן דברים המפסיקים לשבת‪ ,‬בוודאי שהם‬
‫)למעלה הלכה י(‪ .‬ועיין מגיד משנה מה שהאריך בדברי‬ ‫מפסיקים לפאה )מגיד משנה(‪ (77 .‬הלכות שבת שם‪.‬‬
‫רבינו‪ ,‬ולפי הנ"ל הכל מבורר[‪.‬‬ ‫‪ (78‬כלומר‪ ,‬אפילו כרמלית שאינה מפסקת ברשויות שבת‬
‫)הלכות שבת שם( ‪ -‬מפסקת כאן‪ ,‬שהרי גם החצב שאינו‬
‫‪23‬‬ ‫˜‪‰‬‬
‫‪»» B‡ ,χ¯OÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ÔÈÏËÏhÓ‬‬ ‫‪«»∆ Ì"ekÚ« .„È‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ ¯ÎnL‬‬ ‫אלא "מקום פטור" )רשב"ם בבא בתרא נו‪ .‬דיבור המתחיל‬
 ‫וטק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ¯ËLa‬‬
‫‪»¿ ƒ ·˙BkL‬‬
‫‡‪≈ ∆ ÈÓƒ ‡l‬‬‫‪»∆ Ú˜¯wa‬‬
‫‪«¿«« ‰kÊÈ‬‬ ‫‪… ∆ ‰˜Óe‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪∆¿« 87‰ÎÈLÓa‬‬ ‫˜‪» ƒ ¿ƒ ‰B‬‬‫‪∆ - χ¯OiÓ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒƒ ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ 1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ËtLÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ ÈÙk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ - el‡≈ Ìȯ·„a‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÈÓc‬‬‫˜‪ƒ » ‰B‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ - Ú˜¯w‰‬‬ ‫‡·‪«¿«« Ï‬‬ ‫‪»¬ . ÌÈÓ„a‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪ƒ »¿ B‡ ‰ÎÈLÓa‬‬
‫‪» ƒ ¿ƒ 2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.ÔÈc‬‬
‫‪ƒ» Ô‰Èt‬‬
‫‪∆ ƒ ÏÚ« 101ÔBÓÓa‬‬
‫‪»¿ CÏn‰‬‬
‫‪∆∆« ÈÈc‬‬
‫‪≈ ƒ 100ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;CÏn‰‬‬
‫‪∆∆« B˙B‡ ‰˜Ó‬‬ ‫‪∆¿« BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,89¯ËLa‬‬
‫‡‪»¿ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ χ¯OiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ B˙B‡ 3‬‬
‫‡‪ (99 ‡l‬בבא בתרא שם‪ (100 .‬בהתאם לכלל הידוע של‬ ‫‪»∆ ˙ÎÓBÒ‬‬
‫‪∆∆ 91BzÚc‬‬ ‫‪≈∆ ;90¯ËLa‬‬
‫‪¿ « ÔȇL‬‬ ‫‡‪»¿ ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ χ¯OÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ 4‬‬
‫‪ ÔÓ‬שמואל‪" :‬דינא דמלכותא דינא" בבא בתרא שם‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ƒ ‰„O‬‬ ‫‪∆» Á˜lL‬‬ ‫‪«»∆ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ , CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪» ƒ¿ . ¯ËM‰‬‬‫‪»¿ « ÏÚ« 5‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪92‬‬

‫‪ (101‬דווקא בממון‪ ,‬אבל לא באיסורים‪ ,‬וכן הוא במשנה‬ ‫‪‡a‬‬‫»‬ ‫‪da‬‬‫»‬ ‫‪˜ÈÊÁiL‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫«‬‫∆‬ ‫‪95Ì„˜Â‬‬
‫∆‬‫…‬ ‫¿‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪94ÌÈÓc‰‬‬‫»‬‫«‬ ‫«‬‫»‬
‫‪Ô˙Â‬‬‫¿‬ ‫‪Ì"ekÚ‰‬‬ ‫‪«» 6‬‬
‫‪ ÈÒÎa‬גיטין י‪ :‬שכל השטרות של גויים כשרים משום "דינא‬ ‫‪≈¿ƒ¿ ÔȘÈÊÁnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¬«∆ C¯ca‬‬ ‫‪∆∆« da» ˜ÈÊÁ‰Â‬‬ ‫‡‪ƒ¡∆¿ ¯Á‬‬ ‫‪≈« χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 7‬‬
‫‪ . ÌÈÓc‰‬דמלכותא דינא"‪ ,‬חוץ מגיטי נשים‪.‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪ƒ »« ˙‡∆ ÔBL‡¯Ï‬‬ ‫‪ƒ» Ô˙BÂ‬‬
‫‡‪≈ ¿ ,ÔB¯Á‬‬ ‫‪¬« ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - ¯b‰‬‬‫‪96‬‬ ‫‪≈« 8‬‬
‫פּרק ‪¦ ¥‬‬
‫שׁני‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫¯‪,B˙eL‬‬ ‫¿‬ ‫‪˜lÒ‬‬
‫≈‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈÓc‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬‫«‬ ‫‪Á˜lL‬‬
‫«‬‫»‬ ‫∆‬ ‫‪˙ÚÓ‬‬
‫≈‬ ‫≈‬ ‫‪Ì"ekÚ‰L‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫∆‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪ƒ 9‬‬
‫‪ (1 e‡ˆÓÂ‬נתבאר בו אי זו חזקה קונה בנכסי ההפקר ומהות החזקה‪,‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ,B„ÈÏ‬‬‫‪»¿ ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « «ÚÈbiL‬‬
‫˜‪ƒ«∆ „Ú« ‰‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… χ¯OÈÂ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ 10‬‬
‫וכל הנמשך אחר זה‪.‬‬ ‫‪.‰ÎÊ‬‬
‫»‬‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪˜ÈÊÁn‰‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫«‬ ‫«‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬
‫‪98¯a„Ó‬‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫≈‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬
‫‪ÈÒÎk‬‬ ‫≈‬
‫‡‪el‬‬ ‫‪ƒ»¿ 11‬‬
‫‪ÌÈÒÎ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰„OÂ‬‬
‫‪∆» ¿ ,¯˜Ù‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÈÒÎÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ,2ÌÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ BÏ ÔȇL‬‬ ‫‡‪≈¿ƒ .‬‬
‫‪≈∆ ¯‚≈ ÈÒÎ‬‬ ‫‪ (87‬כאמימר ולא כרב אשי‪ ,‬עבודהֿזרה עא‪ (88 .‬כלומר‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪- da» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« χ¯OÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ Ì"ekÚ‰‬‬
‫‪«» d¯ÎnL‬‬
‫∆¿»»‬ ‫קונה ומקנה במשיכה וקונה ומקנה בדמים )מגיד משנה‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈίcÓ‬‬
‫‪≈¿«ƒ C¯„a‬‬‫‪∆∆¿ ̉a‬‬
‫‪∆» ˜ÈÊÁn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« Ïk» :4‰ÂL‬‬
‫‪∆» ÌÈc‬‬
‫‪» ƒ Ìlk‬‬
‫‪»À‬‬ ‫וכסף משנה(‪ ,‬כמו שנראה בעבודהֿזרה שם‪ .‬בניגוד למה‬
‫שנאמר בבכורות יג‪ .‬שאין הגוי קונה אלא או בדמים או‬
‫‪20‬‬ ‫‪»» - 5‰¯ÈÎÓ‬‬
‫˜‪ıeÁ ,6‰‬‬ ‫‪» ƒ¿ ˙BÎωa‬‬
‫‪¿ƒ¿ e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰˜ÊÁ‰‬‬
‫«¬»»‬ ‫במשיכה‪ .‬ועיין תוספות עבודהֿזרה שם דיבור המתחיל‬
‫‪21‬‬ ‫‪.7˙B¯t‰‬‬
‫‪≈« ˙ÏÈ·Ó‬‬
‫≈¬‪« ƒ‬‬ ‫שקילו ומגיד משנה וכסף משנה‪ (89 .‬עם נתינת הכסף‬
‫‪ (2‬ראה למעלה פרק א הלכה ו‪ (3 .‬שם הלכה יד‪ (4 .‬לפי‬ ‫)למעלה פרק א מהלכות מכירה הלכה יז(‪ .‬מקור הדברים‬
‫שכולם הפקר‪ (5 .‬פ"א הלכה ח‪ (6 .‬משנה בבאֿבתרא‬ ‫בבבא בתרא לה‪ :‬מימרא של רב יהודה בשם רב‪" :‬גוי אין‬
‫מב‪ (7 .‬בבאֿבתרא נז‪ .‬ונד‪ .‬שאינו קונה אלא כשעושה‬ ‫לו חזקה אלא בשטר" ומפרשה רבינו לעניין חזקת קניין ולא‬
‫דבר לטובת השדה‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫לעניין חזקת שלוש שנים‪ ,‬ועיין רשב"ם שם‪ .‬וטעם הדבר‪:‬‬
‫שאם יקנה בחזקה יבוא להחזיק באלימות )מגיד משנה‬
‫‪22‬‬ ‫‪da» ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ,B¯·ÁÓ‬‬
‫˜¯˜‪≈¬≈ Ú‬‬‫‪«¿« Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « ?„ˆÈk‬‬‫·‪« ≈ .‬‬ ‫שם(‪ (90 .‬שם במימרא של רב‪" :‬ישראל הבא מחמת גוי‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈÒÎa‬‬
‫‡·‪≈¿ƒ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ; e¯‡aL‬‬
‫‪8‬‬ ‫˜‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰‬‬
‫‪»» - ‰È˙B¯t‬‬
‫‪» ∆ ≈ ˙ÏÈ·a‬‬
‫«¬‪« ƒ‬‬ ‫הרי הוא כגוי ‪ -‬אין לו חזקה אלא בשטר" ופירשה כנ"ל‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰nk‬‬
‫‪»« ÔÏȇ‰‬‬
‫‡‪» ƒ» ˙B¯t≈ ÏÎ‬‬
‫‡‪«» elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ ¯˜Ù‰‬‬
‫∆¿≈‬ ‫בחזקת קניין‪ .‬וישראל הבא מחמת גוי היינו הקונה מן הגוי‬
‫‪25‬‬ ‫‪„Ú« ,Ú˜¯w‰‬‬
‫‪«¿«« Ûe‚ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÔÏȇ‰‬‬
‫˜‪» ƒ» Ûe‚ ‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… - ÌÈL‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫)כסף משנה שם(‪ .‬ועוד שם נד‪ :‬מימרא של שמואל‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÔÏȇa‬‬
‫‪» ƒ» ‰„B·Ú‬‬
‫‪» ¬ „·ÚÈ‬‬
‫‪… ¬« B‡ ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ûe‚a¿ ‰OÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ‰OÚiL‬‬
‫∆«¬ ∆‬ ‫‪ (91‬של הישראל הקונה מן הגוי )משנה למלך‪ ,‬וראה מגיד‬
‫‪27‬‬ ‫‪LÏL‬‬‫‪¿ 10Ϙc‬‬
‫‪∆∆ ˙B¯t≈ ‰Ï·L‬‬
‫‡‪»¿»∆ ,˙Á‬‬‫‪«« ‰M‡a‬‬
‫‪» ƒ¿ 9‰OÚÓe‬‬
‫«¬ ∆‬ ‫‪ (92‬שמא יחזור וייקחנו הגוי‬ ‫משנה וכסף משנה שם(‪.‬‬
‫ממנו באלימות‪ .‬והיינו‪ ,‬אפילו במקום שאין כותבין את‬
‫‪28‬‬ ‫‪‰„B·Úa‬‬
‫‪» ¬« ÔÏȇa‬‬
‫‪» ƒ» ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¡∆¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ ‡·e‬‬ ‫‪» ,‰L‬‬‫‪»» ‰¯OÚ‬‬
‫∆ ¿≈‬ ‫השטר‪ ,‬שהרי במקום שכותבים‪ ,‬אף ישראל מישראל אינו‬
‫‪29‬‬ ‫‪,ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰OÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡·e‬‬‫‪» ; ÔÏȇ‰‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪» ƒ» Ûe‚a¿ „·ÚL‬‬
‫∆»«‬ ‫קונה אלא בשטר )למעלה פרק א שם הלכה ד ‪ -‬לחם‬
‫‪30‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» ‰Ê∆ :e¯Ó‡Â‬‬
‫¿»¿‬ ‫משנה(‪ (93 .‬שם נד‪ :‬מימרא של רב יהודה בשם שמואל‪,‬‬
‫‪ (8‬בפ"א מהלכות מכירה הלכה טוֿטז‪ .‬והראב"ד חולק על‬ ‫וכן שם עובדא‪ ,‬שרב נחמן עשה בה כשמואל‪.‬‬
‫דברי רבינו‪ ,‬כאן ושם‪ (9 .‬שם נד‪ (10 .‬של הפקר‪.‬‬ ‫‪ (94‬שנסתלק הגוי מן הקרקע )כדלהלן בדברי רבינו(‪ ,‬שהרי‬
‫‪ (11‬בגמרא שם‪" :‬רפיק תותיה פורתא )= חרש תחתיו‬ ‫אצלו נגמר הקניין על ידי קבלת הכסף‪ ,‬אלא שהישראל אינו‬
‫מעט("‪.‬‬ ‫קונה בזה מאחר שלא סמכה דעתו על הגוי בלי שטר )גמרא‬
‫שם(‪ (95 .‬אבל קדם הראשון והחזיק בה ‪ -‬קנה הוא מן‬
‫‪31‬‬ ‫‪- 13Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « Ô‰a‬‬‫‪∆» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ̇L‬‬‫¯‪ƒ∆ ,ÌÈa‬‬ ‫‚‪ƒ»¿ 12LÈ≈ .‬‬
‫‪ƒ« Ìȯ·c‬‬ ‫ההפקר‪ ,‬שהחזקה שלו אינה גרועה מזו של השני‪ ,‬ויש‬
‫‪32‬‬ ‫‪¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,ÔÈ„Ú‬‬
‫˜‪ƒ«¬ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫…‬ ‫חולקים על רבינו בזה )מגיד משנה(‪ (96 .‬מפני שחזקה‬
‫‪33‬‬ ‫‪15ÌȯËÏÙ‬‬
‫‪ƒ≈¿« 14‡ˆBn‰‬‬
‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬ ‫˜‪« ≈ .‰‬‬
‫‪»» - ¯˜Ù‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÈÒÎa‬‬
‫‡‪≈¿ƒ¿ B‬‬ ‫בנכסי הגר שונה מזו הרגילה‪ ,‬כמו שיבואר להלן בפרק ב‬
‫‪34‬‬ ‫‪17„iÒÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ,¯˜Ù‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ B‡ ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÔÈÈea‬‬
‫‪ƒ ¿ 16ÌÈÏB„b‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫הלכה אֿב‪ (97 .‬כן כתב רב האי בספר המקח והממכר‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪‰n‬‬
‫‡‪»« ÔB‚k¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ¯eikƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ¯ik‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪≈ƒ B‡ „Á‬‬
‫‪»∆ „eiÒƒ Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫שער יד‪ .‬לפי שקרקע זה כמשכון ביד הלוקח הראשון‪ ,‬על‬
‫מעותיו שנתן לגוי‪ ,‬והרי זה דומה למשכון הגר ביד ישראל‬
‫‪36‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» - Á˙t‰‬‬
‫‪«∆« 20„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 19¯˙BÈ‬‬
‫‡‪≈ B‬‬ ‫ובא ישראל אחר והחזיק בו‪ ,‬שלוקח ממנו הראשון כנגד‬
‫‪ (12‬שם נז‪ .‬ושם מנו את ההבדלים‪ ,‬שבין נכסי הגר לבין‬ ‫מעותיו‪ ,‬כמו שכתב רבינו להלן פרק ב הלכה טו )רא"ש‬
‫נכסי חבירו‪ (13 .‬לא כתב רבינו "הלוקח מחבירו" )כמו‬ ‫בבבא בתרא פרק ג סימן סה(‪ (98 .‬כלומר‪ ,‬הפקר‪ .‬ראה‬
‫שכתב למעלה בתחילת הלכה ב( לפי שכאן לא מדובר‬ ‫למעלה הלכה א‪.‬‬
‫בחזקת קנין אלא בחזקת שלש שנים‪ ,‬שבזה אינו קונה אם‬
‫נרה או היטיבה בדברים אחרים‪ ,‬אלאֿאםֿכן אכל פירותיה‪,‬‬ ‫‪ËtLÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Óa‬‬
‫‡‪»¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .ÂË 12‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫כמפורש בפי"ב מהלכות טוען ונטען הלכה ט‪ .‬כן פירש‬ ‫‪BËtLÓe‬‬
‫‪»¿ ƒ CÏn‰‬‬
‫‡·‪∆∆« B˙B‡ ÔÈcƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪»¬ ;CÏnÏ‬‬
‫‪∆∆« «Úe„È» 13‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫זטק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (30‬שהוא מגלה אותה ע"י מעשיו‪ ,‬כלהלן בהלכה הבאה‪.‬‬ ‫רבינו יהושע הנגיד‪ ,‬נכדו של רבינו )הובא בכסףֿמשנה(‪,‬‬
‫‪ (31‬שמתכוון לעשות תיקון באילן‪ ,‬עלֿידי חיתוך הענפים‬ ‫ואילו בלוקח שדה מחבירו ‪ -‬קנה בכל פעולה שעושה‬
‫‪ (32‬שתיקון באילן הוא מדרכי החזקה‪.‬‬ ‫המיותרים‪.‬‬ ‫לטובת השדה אע"פ שלא אכל פירותיה‪ ,‬וכן מפורש בפ"א‬
‫‪ (33‬שזו היא אכילת פירות‪ ,‬שאינה קונה בנר‪ .‬ואףֿעלֿפי‬ ‫מהלכות מכירה הלכה יב‪ ,‬שאם חיבר המים לשדה כיון‬
‫שממילא נתקן האילן‪ ,‬כיון שאינו מכוון לתקן‪ ,‬אינו קונה‬ ‫שהועיל לה קנה‪ ,‬ואם כן פשוט שהואֿהדין לנרה וכיוצא‬
‫)הגהות מיימוניות(‪.‬‬ ‫בה‪ .‬וראה להלן הערה כה‪ (14 .‬שם נג‪ (15 :‬ארמונות‪.‬‬
‫‪ (16‬כן הוא בגמרא שם )והרשב"ם מוחק גירסא זו( ‪-‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪B˙˜ÊÁ‬‬
‫‪»¿∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 36Ô‡kÓe‬‬
‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬‫‪»ƒ ˙¯Bk‬‬
‫‪≈ 35‰È‰‬‬ ‫‪« ≈ .‰‬‬
‫‪»» 34?„ˆÈk‬‬ ‫וכוונתו להדגיש‪ ,‬כנראה‪ ,‬שאף בארמונות גדולים קונים‬
‫‪8‬‬ ‫‡‪- ˙Á‬‬‫‪«« Áe¯Ó‬‬
‫‪« ≈ ˙¯Bk‬‬‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ;ÔÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙„B·ÚÏ‬‬
‫‪« ¬« Ôek˙pL‬‬
‫∆‪≈«¿ƒ‬‬ ‫בציור קטן‪ (17 .‬טח‪ (18 .‬צייר‪ ,‬והיינו‪ ,‬ציורים פעוטים‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÌȈÚ‬‬
‫‪ƒ≈ ËwÏÓ‰‬‬‫‪≈«¿« 37ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌȈÚÏ‬‬
‫‡‪ƒ≈» ‡l‬‬ ‫‪»∆ Ôek˙Ó‬‬
‫≈‡‪≈«¿ƒ BÈ‬‬ ‫כגון פרחים וצעצועים‪ ,‬בניגוד לצורה )להלן הלכה ד( שהיא‬
‫‪10‬‬ ‫‪∆»» Ôw˙Ï‬‬
‫‪38ı¯‡‰‬‬ ‫‪≈«¿ BzÚc‬‬
‫‪¿ « ̇ƒ :‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ÔÓƒ ÌÈ·‡Â‬‬
‫‪ƒ»¬« ÌÈ·OÚÂ‬‬
‫«¬ »‪ƒ‬‬ ‫צורה של בעלֿחי‪ (19 .‬וברורה שיטת רבינו‪ ,‬שאף ביותר‬
‫‪11‬‬ ‫˜‪.41‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - 40ÌȈÚÏ‬‬ ‫˜‪ƒ¿ ;39‰‬‬
‫‪ƒ≈» ̇Â‬‬ ‫‪»» -‬‬ ‫מאמה צריך שיהיה נגד הפתח )שלא כדעת רשב"ם(‪ .‬ועיין‬
‫מגידֿמשנה ולחםֿמשנה‪ (20 .‬בכותל מול הכניסה‪ ,‬ששם‬
‫‪ (34‬כלומר‪ ,‬איך אנו יודעים אם דעתו לאילן או להאכיל‬ ‫נראה יותר ויש לו חשיבות מיוחדת‪.‬‬
‫העצים לבהמה‪ (35 .‬שם נד‪ (36 .‬כלומר‪ ,‬מכל צדי‬
‫האילן‪ (37 .‬שם‪ ,‬מימרא שניה של שמואל‪ (38 .‬לנקותה‬ ‫‪23‬‬‫‪«ÚÈvn‰Â‬‬
‫˜‪ƒ««¿ .‰‬‬
‫‪»» - ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫ˆ‪≈¿ƒ¿ 22‰¯e‬‬
‫‪» 21¯v‰‬‬‫„‪»« .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (39‬שזה תיקון בגוף הקרקע‪.‬‬ ‫ולהכשירה לחרישה‪.‬‬
‫‪ (40‬להכין לו עצים או עשבים או אבנים‪ ,‬לתשמישו‪.‬‬
‫‪‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ˙‡∆ 26¯p‰‬‬
‫˜‪»« .25‰‬‬
‫‪»» - ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ 24˙BÚvÓ‬‬‫«»‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (41‬שזו היא אכילת פירות‪.‬‬ ‫‪B‡ ÔÙb‰‬‬

‫‪∆∆« ˙B¯BÓÊ¿ 28ÏvÙÓ‰‬‬
‫˜‪≈«¿« .27‰‬‬
‫‪»» - ¯b‰‬‬‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫¿‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪̇ƒ :¯b‰‬‬‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÌȯÓz‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙BtÎÂ‬‬‫‡‪«¿ ˙BÏÈ‬‬
‫‪» ƒ 29ȂȯO‬‬
‫¿‪≈ ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ BÊ È¯‰‬‬
‫‪≈¬ - 44˜c‰Â‬‬
‫‪««¿ 43Òb‰‬‬
‫‪«« 42ËwÏ‬‬ ‫‪« ≈ .Â‬‬
‫‪≈ƒ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪Ïȃ·‰Ï‬‬
‫‪¬«¿ BzÚc‬‬
‫‪¿ « ̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ ;32‰‬‬
‫‪»» - ÔÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» 31„·ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« 30BzÚc‬‬
‫«¿‬ ‫‪5‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˜c‰‬‬
‫‪«« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Òb‰‬‬
‫‪«« ËwÏ‬‬
‫‪≈ƒ ;ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» ˙‡∆ Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙pL‬‬
‫∆‪≈«¿ƒ‬‬ ‫˜‪. ‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ‰Ó‰·Ï‬‬
‫‪»≈¿ƒ ÌȈډ‬‬
‫»≈‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Èt‬‬
‫‪≈¿ 46‰ÂLn‰‬‬
‫‪∆¿ «« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .45ÌȈÚÏ‬‬
‫‪ƒ≈» Ôek˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ˙˜ÊÁa‬‬
‫∆‪«¿∆¿ ‰Ê‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪BzÚc‬‬
‫‪¿ « ̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ ;‰‬‬
‫‪»» - ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ BzÚc‬‬ ‫‪ (21‬מימרא של רב‪ ,‬שם נד‪ (22 .‬של חיה ושל עוף »»∆‬
‫‪¿ « ̇ƒ :ı¯‡‰‬‬
‫)רשב"ם(‪ .‬וכיון שהיא חשובה ביותר‪ ,‬אין צריך שיעור אמה‬
‫‪16‬‬ ‫˜‪.49‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‚¯‪… - 48Ô‬‬
‫‪∆… Ba 47„ÈÓÚiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ ÌB˜Ó» ˙BÂL‰Ï‬‬
‫¿« ¿‬
‫כמו בכיור‪ ,‬שלמעלה הלכה ג )רשב"ם(‪ .‬ודרך אגב למדנו‬
‫‪ (44‬עצים קטנים‪.‬‬ ‫‪ (43‬עצים גדולים‪.‬‬ ‫‪ (42‬שם‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שאין איסור בעשיית צורות של חיה ושל עוף )הגהות‬
‫‪ (45‬שרק הגדולים ראויים לשימוש‪ (46 .‬שם‪ (47 .‬שזו‬ ‫מיימוניות אות ב(‪ (23 .‬שם נג‪ :‬מימרא של רב ששת‪,‬‬
‫היא הנאת שימוש‪ ,‬ולא תיקון‪ ,‬הואיל והקרקע עומדת‬ ‫המסתמך על ברייתא אחת‪ (24 .‬מחצלאות לשכיבה‪.‬‬
‫לחרישה‪ (48 .‬לדוש שם תבואה‪ (49 .‬לדעת רשב"ם שם‬ ‫‪ (25‬כיון שייפה הקרקע בהצעתו )מגידֿמשנה בשם ר"י‬
‫אין זה אלא בגורן שאינו קבוע‪ ,‬שכיון שאחרי הדישה‬ ‫מיגש(‪ .‬ויש מפרשים שאע"פ שלא ייפה הקרקע‪ ,‬קנה‪ .‬ואינו‬
‫יחרוש מקומו‪ ,‬אין זה תיקון לשדה‪ .‬אבל אם עשהו גורן‬ ‫דומה לאכילת פירות‪ ,‬כיון שנהנה מגוף הקרקע‪ .‬ומקור‬
‫קבוע ‪ -‬קנה‪ ,‬שזהו תיקון לשדה‪.‬‬ ‫הדברים מהפסוק "ושבו בעריכם אשר תפשתם" )ירמיה מ‪,‬‬
‫י( ‪ -‬במה תפשתם בישיבה )רשב"ם‪ ,‬וכן הוא בקיצור‬
‫‪17‬‬ ‫‪B˙BÂ‬‬
‫‪¿ ¿ dB·b‬‬
‫‪« » ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ ¯ÙÚ‬‬‫‪»» Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ 50‰È‰‬‬ ‫‪« ≈ .Ê‬‬
‫‪»» ?„ˆÈk‬‬ ‫במגידֿמשנה(‪] .‬אבל בדברי רבינו איֿאפשר לפרש כן‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫¯‡‪e‰eÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ;ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ôw˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - CeÓp‰‬‬‫‪»« ÌB˜ÓÏ‬‬
‫¿»‬ ‫שבאופן זה קונה גם בלוקח מחבירו‪ .‬וקלֿוחומר הוא‪ :‬אם‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙B¯B¯v‰Â‬‬
‫‪¿«¿ ¯ÙÚ‰‬‬
‫‪»»∆ CÈÏLÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿ « ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Ê∆ ÏÚ« „Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ¿« BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫אכילת פירות קונה ‪ -‬זה שנהנה מגוף הקרקע‪ ,‬בוודאי‬
‫‪20‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰„t˜‰‬‬
‫‪»»¿« ‡Ïa‬‬‫‪… ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫שקונה‪ .‬וכן כתב רבינו בפ"א מהלכות מכירה הט"ו שאם‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« 51Á˙Bt‰‬‬
‫‪«≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .LÈ„Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌB˜Ó» ˙BÂL‰Ï‬‬
‫‡‪¿ «¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫שטח בה פירות או העמיד בה בהמה ‪ -‬קנה[‪ (26 .‬חרש‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪52„eˆÏ‬‬
‫‪» ̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ ;‰‬‬
‫‪»» - ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ ̇ƒ :ı¯‡‰‬‬
‫¿‪∆»» CB˙Ï‬‬ ‫שם נז‪ (27 .‬לכאורה נראה מכאן שבמכר לא קנה בניר‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… ÌÈ‚c‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫ובפ"א מהלכות מכירה הלכה טז כתב רבינו‪ :‬המוכר שדה‬
‫לחבירו ונכנס בה הלוקח וזרעה או נרה ‪ -‬הרי זה קנה"‪.‬‬
‫‪ (52‬אף זו הנאת שימוש‪.‬‬ ‫‪ (51‬שם‪.‬‬ ‫‪ (50‬שם‪.‬‬ ‫ואע"פ שבדפוס רומי וכ"י אברבנאל חסרה כאן בבא זו )של‬
‫‪24‬‬ ‫‪- 53„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Ba eÒkiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ÌB˜Ó» ‰OÚ‬‬ ‫‪« ≈ .Á‬‬
‫‪» » ?„ˆÈk‬‬ ‫"הנר את השדה בנכסי הגר ‪ -‬קנה"( ‪ -‬ברור שנשמטה‬
‫בדילוג‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬בלי בבא זו ישנה סתירה בדברי רבינו‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,ÌÈÁ˙t‬‬
‫‪ƒ»¿ È≈L‬‬
‫‪¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » ;ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ôw˙Ï‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪≈«¿ Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫שכאן נראה בדבריו שבלוקח שדה מחבירו אינו קונה אלא‬
‫‪26‬‬ ‫‪„eˆÏ» Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÒÈΉÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫באכילת פירות‪ ,‬ולא בפעולה שעשה לטובת השדה‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪27‬‬ ‫‪.ÌÈ‚c‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫הדגיש בסייד וצר צורה וכו' שדווקא בנכסי הגר קונה‪ ,‬ואילו‬
‫‪ (54‬שיתעכבו המים במקום וישקו‬ ‫‪ (53‬בלי שער יציאה‪.‬‬ ‫בפ"א מהלכות מכירה כתב רבינו שנרה וזרעה )הלכה טז(‬
‫את השדה‪.‬‬ ‫ופתח לה מים )הלכה יב( ‪ -‬קונה‪ .‬ולפירושו של רבינו‬
‫יהושע הנגיד )למעלה הערה יא( שכוונת רבינו כאן להוציא‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪¯Á‬‬
‫‪≈« ‡·e‬‬
‫‪» ,¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÌÈÏB„b‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȯËÏÙ‬‬ ‫‪∆ « .Ë‬‬
‫‪ƒ≈¿« 55‰Ba‰‬‬ ‫חזקת שלש שנים ולא חזקת קנין ‪ -‬הכל ברור ופשוט‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔBL‡¯‰L‬‬
‫‪ƒ»∆ ; ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪57‬‬ ‫˜‪¬«» ‰‬‬
‫‪»» - ˙B˙Ïc‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪»¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» „ÈÓÚ‰Â‬‬
‫¿∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪ (29‬ענפי‪.‬‬ ‫‪ (28‬חותך‪ ,‬שם נד‪ .‬מימרא של שמואל‪.‬‬
 ‫זיק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪- ¯Á‬‬
‫‪≈« ¯b≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ¯e·ÒÎe‬‬
‫‪»¿ ‰Ê∆ ¯‚≈ ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ 73¯„Ú‬‬
‫˜‪«» .‰‬‬
‫»»‬ ‫‪ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ‡e‰ 59ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,58ÌeÏk¿ ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» Ûe‚a¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ ,¯˜Ù‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ ˙BkÊÏ‬‬
‫‪¿ƒ el‡≈ ÂÈOÚÓa‬‬
‫‪» ¬«¿ Ôek˙Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ȯ‰L‬‬
‫˜‪≈¬∆ ,‰B‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ı¯‡‰‬‬
‫‡·‪∆»» ÏÚ« ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¬ Ï‚« ‰OÚL‬‬
‫∆» »‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫∆‪»» ‰Ê‬‬ ‫‪,LlÙÓe‬‬
‫‪»À¿ ¯˙BÈa‬‬
‫¯‪≈ ¿ ·Á‬‬
‫‪» » ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰Ê∆ 60¯„‚a‬‬
‫‪≈»¿ ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ (71‬החורש‪ .‬יבמות נב‪ :‬מימרא של רב יוסף‪ (72 .‬כגון‬

‫‪„ÈÓÚiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ „Ú« BÏ ˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪∆∆ ÔÈa‰‬‬
‫ˆ‪»¿ƒ« B˙B‡ ˙¯e‬‬‫‪« ÔȇÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫‪4‬‬

‫שהוא שכן‪ ,‬ונכסיו גובלין עם נכסי הגר‪ (73 .‬שם‪ ,‬מימרא‬ ‫‪.˙B˙Ïc‬‬
‫¿»‬ ‫‪5‬‬
‫של אביי‪.‬‬ ‫‪ (55‬שם נג‪ :‬מימרא של רב נחמן בשם רבה בר אבוה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪¯b‰‬‬
‫‪≈« ˙nLÎe‬‬
‫‪≈∆ ¿ ,¯b‰‬‬
‫‪≈« „Èa‬‬
‫‪«¿ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 75ÔBkLÓ‬‬ ‫‪»» .„È‬‬
‫‪¿ « 74‰È‰‬‬ ‫‪ (56‬יש מפרשים‪ ,‬שהעמיד הדלתות ונעלן‪ ,‬שאם לא נעל‪ ,‬גם‬
‫‪22‬‬ ‫‪B˙B‡ 76ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ - ‰Ê∆ ÔBkLÓa‬‬
‫‪¿ «¿ ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ χ¯OÈ‬‬
‫»‪≈ »¿ƒ ‡a‬‬ ‫הוא לא עשה כלום‪ ,‬כמו הראשון‪ ,‬ואע"פ שבמכירה קונה‬
‫‪23‬‬ ‫‪.77B„eaÚL‬‬
‫‪¿ƒ ÏËa‬‬
‫‪«» ¯b‰‬‬
‫‪≈« ˙nL‬‬
‫‪≈∆ ÔÂÈkL‬‬
‫‪» ≈∆ ;B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫בנעילת דלת לחוד )פ"א מהלכות מכירה הלכה י‪ ,‬ועיין שם‬
‫בכסףֿמשנה( ‪ -‬בגר שאין דעת אחרת מקנה צריכים גם‬
‫‪ (74‬בבאֿקמא מט‪ :‬מימרא של רבה‪ (75 .‬אפילו משכנו‬ ‫העמדה )לחםֿמשנה(‪ .‬ויש מפרשים‪ ,‬שגם בלא נעל ‪ -‬קנה‪,‬‬
‫שלא בשעת הלואתו )מגידֿמשנה‪ ,‬וראה בש"ך סימן רעה‪,‬‬ ‫שכיון שעלֿידי העמדת הדלתות ישנה אפשרות לנעול‪ ,‬הרי‬
‫ס"ק ז(‪ (76 .‬שאין בו לגר )= הבעלֿחוב( במשכון זה‪,‬‬ ‫זו עשייה גמורה וקנה‪ ,‬ראה בהגהות מיימוניות‪ (57 .‬נראה‬
‫אלא שעבוד להלוואתו‪ ,‬ומה שאמרו‪" :‬בעלֿחוב קונה‬ ‫מדברי ר"י בן מיגש‪ ,‬שגם מה שבנה הראשון הוא הפקר‬
‫משכון" )בבאֿמציעא פב‪ - (.‬אינו אלא להתחייב באחריות‬ ‫וזכה בו השני )מגידֿמשנה(‪ (58 .‬כיוון בזה לדברי רבו‬
‫שמירתו )פ"י מהלכות שכירות הלכה א(‪ ,‬אבל אינו זוכה בו‬ ‫ר"י בן מיגש‪ ,‬שכתב‪" :‬שלא חפר הראשון יסודות‪ ,‬שחפירות‬
‫להיות כשלו‪ ,‬שהרי הלוה יכול תמיד לפדותו בדמים )ראה‬ ‫הקרקע ליסודות ‪ -‬כנר את השדה‪ ,‬שמתקנה לזריעה ואע"פ‬
‫'תוספות' שם ד"ה משכונו של ישראל(‪ (77 .‬וזוכה בו‬ ‫שלא זרעה ‪ -‬קנה" )ועיין מגידֿמשנה וכסףֿמשנה בשם‬
‫הלוה‪ ,‬מיד עם מיתת הגר‪.‬‬ ‫הר"ן(‪ (59 .‬שם‪ (60 .‬כלומר‪ ,‬אין לומר שבנין זה יהווה‬
‫‪24‬‬ ‫‪χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ‡·e‬‬
‫‪» ,χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ „Èa‬‬
‫‪«¿ ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÔBkLÓ‬‬ ‫‪»» .ÂË‬‬
‫‪¿ « 78‰È‰‬‬ ‫תיקון מבחינת היותו גדר‪ (61 .‬כלומר‪ ,‬אין עדיין כל‬
‫‪25‬‬ ‫‪„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» epnÓ‬‬‫‪∆ƒ Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ - Ba ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪79‬‬ ‫‡‪ƒ¡∆¿ ¯Á‬‬
‫«≈‬ ‫תועלת בבנין שהוא בלי דלתות‪ ,‬שאיֿאפשר עדיין להנות‬
‫ממנו ולגור בו כמו שהוא‪ .‬ומכאן שאם יש תועלת‪ ,‬כגון‬
‫‪26‬‬ ‫‪.¯‡M‰‬‬
‫˜‪»¿ « ˙‡∆ ‰‬‬
‫‪»» ÔB¯Á‡‰Â‬‬
‫‪¬«»¿ ,80ÂÈ˙BÚÓ‬‬
‫¿ »‬ ‫שעשה מקום לזבל או לדיר בהמות ‪ -‬קנה )מגידֿמשנה‬
‫‪ (78‬בבאֿקמא שם‪ ,‬המשך המימרא של רבה‪ (79 .‬אם לא‬ ‫וכסףֿמשנה(‪.‬‬
‫הקדימו בעל החוב‪ ,‬כדלהלן הלכה טז‪ (80 .‬שהשעבוד‬ ‫˜‪;‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - 64ÌÈÓÏz‰‬‬
‫‪ƒ»¿« CB˙Ï¿ 63Ú¯f‰‬‬ ‫‪ƒ≈« .È‬‬
‫‪«∆« 62ıÈÙn‰‬‬ ‫‪6‬‬
‫שחל על נכסי הגר אינו נפקע מנכסיו‪ ,‬אף שמת הגר‪ ,‬ולאו‬ ‫‪≈¿ , ÌeÏk¿ ÁÈaL‰‬‬
‫‪˙Ú·e‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪« ƒ¿ ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… Ú¯f‰‬‬
‫‪«∆« CÈÏL‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ˙ÚaL‬‬
‫∆¿≈‬ ‫‪7‬‬
‫דוקא שיש משכון בידי המלוה‪ ,‬אלא אף אם יש לו על הגר‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡e‰ ÂÈχÓ‬‬
‫‪»≈≈ ‡a‰‬‬
‫‪»« Á·L‬‬‫‪«∆ - ÁÈaL‰Â‬‬
‫‪« ƒ¿ ƒ¿ ÁÓvL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪8‬‬
‫מלוה בשטר או בעדים )מגידֿמשנה בהלכה טז(‪.‬‬
‫˜‪.‰B‬‬
‫∆‬ ‫‪9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔBkLn‰‬‬
‫‪¿ «« ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡lLa‬‬
‫‡‪… ∆ ¿ 81?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .ÊË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪28‬‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪» B¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈¬ - B¯ˆÁa‬‬
‫‪≈¬« ‰È‰‬‬
‫‡·‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÔBL‡¯‰‬‬‫‪ƒ» ¯ˆÁa‬‬
‫«¬«‬ ‫‪ (62‬שם נג‪ :‬נד‪ .‬מימרא של רב יהודה‪ (63 .‬אמנם בגמרא‬
‫שם הוזכר זרע מסויים ‪" -‬לפת"‪ (64 .‬חריצים‪ ,‬שהיו כבר‬
‫‪29‬‬ ‫‪, ‰‡ÈˆÓ‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪» ƒ¿ ÔÈÚa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ , BzÚcÓ‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪¿ «ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BÏ‬‬ ‫לפניו‪ .‬והוא לא כיסה את הזרע )רשב"ם שם(‪ (65 .‬אחרי‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫שלא כיסה את הזרע‪.‬‬
‫‪ (81‬מסקנות הגמרא שם‪ (82 .‬ואףֿעלֿפי שאינו עומד בצד‬ ‫‪‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ‰Ê∆ ‡·e‬‬
‫‪» ,¯b‰‬‬‫‪≈« ÈÒÎa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ‰ˆÈÁÓ‬‬ ‫‪»¿» .‡È‬‬
‫‪» ƒ¿ 66‰˙ȉ‬‬ ‫‪10‬‬
‫חצרו‪ .‬כלל ידוע של רבי יוסי בר חנינא‪ ,‬בבבאֿמציעא יא‪.‬‬ ‫‪‰ÚÏ·‬‬
‫‪»¿¿ƒ 68elÙ‡Â‬‬
‫˜‪ƒ¬« ,67‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - dab‬‬
‫‡‪»« ÏÚ« ˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪11‬‬
‫וכל זה אינו אלא בחצר המשתמרת‪ ,‬אבל אם אינה‬ ‫‪˙ÚaL‬‬
‫˜‪≈¿∆ ;˙Ói‬‬‫‪∆∆« ‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ‰BzÁz‰‬‬
‫‪» ¿«« ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫משתמרת‪ ,‬אינה קונה אלא אם עומד על ידה‪ ,‬וראה לעיל‬ ‫‪‡a» ÂÈχÓ‬‬
‫‪»≈≈ - ÏÈÚB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ˙Ú·e‬‬‫‪≈¿ ,ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰aL‬‬
‫∆»»‬ ‫‪13‬‬
‫פ"א הלכה ד‪ (83 .‬פי"ז מהלכות גזילה ואבידה ה"ח‪.‬‬
‫‪.‰OÚn‰‬‬
‫««¬ ∆‬ ‫‪14‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» eȉÂ‬‬
‫‪»¿ ,85ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ ˙‡∆ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ eÊaÊ·e‬‬
‫‪¿¿ƒ ,˙nL‬‬‫‪≈∆ 84¯b≈ .ÊÈ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡·‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÔȯBÁ‬‬
‫‪ƒ Èa‬‬ ‫‪≈¿ ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« 86e˜» - ÌÈÏB„b‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈ„·Ú‬‬ ‫¬»‪ƒ‬‬ ‫‪ (66‬עירובין כה‪ .‬מימרא של רב חסדא‪ (67 .‬לפי שהיא‬
‫מיותרת ואין בה כל תועלת‪ (68 .‬בגמרא שם הוסקה הלכה‬
‫‪33‬‬ ‫‪˜ÈÊÁn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,‰Ó‰·k‬‬
‫‪»≈¿ƒ Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÌÈpËw‰‬‬
‫‪ƒ« ¿« ÌÈ„·Ú‰‬‬
‫»¬»‪ƒ‬‬ ‫זו מתוך השוואה למימרא המשמשת מקור להלכה הקודמת‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰˜ÊÁ‰‬‬
‫„¯‪»»¬« ÈÎ‬‬
‫‪≈¿« 88e¯‡a‬‬
‫‪¿«≈ ¯·Îe‬‬
‫‪»¿ .̉a‬‬‫‪∆» ‰ÎÊ‬‬‫‪»» - 87Ô‰a‬‬‫»∆‬
‫‪35‬‬ ‫‪.ÌÈ„·Ú‰‬‬
‫·‪ƒ»¬» ˙‡∆ ̉‬‬
‫‪∆» e˜iL‬‬
‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪BzÚc‬‬
‫‪¿ « Ôȇ≈ ‡e‰Â¿ ¯˜Ù‰·e‬‬
‫‪≈¿∆¿ ¯b‰‬‬‫‪≈« ÈÒÎa‬‬ ‫‪ƒ¬«« .·È‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ 69˜ÈÊÁn‰‬‬ ‫‪15‬‬
‫˜‪.70‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ¯„‚Â‬‬
‫‪«»¿ ‰aL‬‬
‫‪»»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪ (84‬גיטין לט‪ (85 .‬כלומר‪ ,‬תפסו נכסיו וזכו בהם מן‬
‫ההפקר‪ ,‬כדין גר שמת ואין לו יורשין שנכסיו הפקר‪ ,‬ראה‬ ‫‪ (69‬נלמד מן ההלכה הבאה‪ ,‬וראה שם ציון המקור‪.‬‬
‫למעלה הלכה א‪ (86 .‬שהם קודמים לאחרים‪ ,‬לזכות‬ ‫‪ (70‬יש אומרים‪ ,‬שכל זה אינו אלא בהפקר או בנכסי הגר‪,‬‬
‫בעצמם‪ (87 .‬בקטנים שאין להן יד לזכות בעצמם )וראה‬ ‫אבל במתנה ‪ -‬קנה‪ ,‬כיון שדעת אחרת מקנה אותו )קצותֿ‬
‫'תוספות' שם ד"ה קטנים(‪ .‬כאבא שאול ולא כחכמים‪ ,‬שכן‬ ‫החושן סימן רעה‪ ,‬ס"ק ד(‪.‬‬
‫הכריע רבי יהושע בן לוי )גיטין שם(‪ .‬וראה 'תוספות'‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - BlL‬‬
‫‪∆ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ 72¯e·ÒÎe‬‬
‫‪»¿ ¯b‰‬‬
‫‪≈« ÈÒÎa‬‬ ‫‪≈ » .‚È‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ 71¯„BÚ‰‬‬ ‫‪17‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫חיק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (2‬בבאֿבתרא קנא‪ .‬מעשה באמו של רב עמרם חסידא‪,‬‬ ‫‪ (88‬בפ"ב מהלכות‬ ‫קידושין כג‪ .‬ד"ה ואיכא דאמרי‪.‬‬
‫שרצתה לתת מתנה‪ ,‬ועל זה שואלת שם הגמרא‪" :‬והא לא‬ ‫מכירה‪ ,‬הלכה אֿד‪.‬‬
‫משך )המקבל(?" וכן יש בכמה מקומות בגמרא )מגידֿ‬ ‫‪eÚÓLÂ‬‬
‫‪¿» ¿ ,ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ ˙‡∆ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ eÊaÊ·e‬‬ ‫‪≈∆ 89¯b≈ .ÁÈ‬‬
‫‪¿¿ƒ ,˙nL‬‬ ‫‪1‬‬
‫משנה(‪ (3 .‬ראה פ"ג מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה אֿב‪.‬‬ ‫‪∆∆À¿ BzL‡L‬‬
‫‪90˙¯aÚÓ‬‬ ‫‪¿ ƒ∆ B‡ ,Ôa≈ BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ B‡ ,˙Ó≈ ‡Ï‬‬‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫∆¬«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (4‬קנין חצר )שם הלכה ז(‪ .‬קנין אגב קרקע )שם הלכה ח(‬ ‫‪eÚÓL‬‬
‫‪¿» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,Ôlk‬‬
‫‪»À e¯ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ .¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ÔÈ·iÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôlk‬‬
‫‪»À -‬‬ ‫‪3‬‬
‫וקנין סודר )שם פ"ה הלכה ה(‪ (5 .‬חזקת קנין בקרקע‬
‫בפ"א מהלכות מכירה הלכה גֿח‪ ,‬וחזקת קניין בעבדים שם‬
‫‪B‡ ,˙Ó≈ ‰BL‡¯·e‬‬
‫‪» ƒ» ‰˙ȉ‬‬ ‫‡‪»¿» ˙Ó‬‬
‫¯‡‪∆¡ ‰BL‬‬
‫‪» ƒ ‰ÚeÓML‬‬
‫∆¿ »‬ ‫‪4‬‬

‫פ"ב הלכה אֿב‪ (6 .‬ראה שם פ"א הלכה גֿז‪ ,‬ופ"ב הלכה‬ ‫‪˜ÈÊÁn‰‬‬
‫‡‪ƒ¬«« Ïk» ,92BzL‬‬‫‪¿ ƒ ‰ÏÈt‰‬‬
‫‪» ƒƒ B‡ ,91Ì„wÓ‬‬
‫≈‪∆… ƒ Ba¿ ˙Ó‬‬ ‫‪5‬‬
‫א‪ (7 .‬ואין בזה אפילו משום מחוסר אמנה‪ ,‬חוץ ממתנה‬ ‫˜‪.95‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - 94‰BL‡¯·e‬‬
‫˜‪» ƒ» ,‰‬‬ ‫‪»» - 93‰iMa‬‬
‫« ¿‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫מועטת )פ"ז מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה ט(‪.‬‬ ‫‪ (89‬בבאֿבתרא קמב‪ .‬בברייתא‪ .‬וכתב הגר"א )סימן רעה‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪BÏ 9Ô˙‬‬
‫‪«» B‡ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» BÏ LiL‬‬‫‪≈∆ ·BÁ B¯·ÁÏ‬‬ ‫·‪«» .‬‬
‫‪≈¬« 8ÏÁÓ‬‬ ‫ס"ק כט( שרבינו גרס במסקנת הגמרא שם‪" :‬איכא בינייהו‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙È˜p‰‬‬
‫‪≈¿ƒ« ‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÊ È¯‰‬‬
‫‡ˆ‪≈¬ - BÏ‬‬
‫‪¿∆ „˜ÙÓ‬‬
‫‪»¿À ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔB„wt‰‬‬
‫«‪»ƒ‬‬ ‫)בין אביי שאמר שלפיכך לא קנו בחזקה הראשונה‪ ,‬מפני‬
‫‪18‬‬ ‫‪.10e¯‡aL‬‬
‫‡‪¿«≈∆ BÓk¿ ,¯Á‬‬
‫‪≈« ¯·c‬‬
‫ˆ¯‪»» CÈ‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ Ìȯ·„a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫ששם מדובר באופן שנתברר שבזמן החזקה הראשונה היה‬
‫העובר קיים ויש לו זכות בירושה הבאה מאיליה‪ ,‬לבין רבא‬
‫‪ (8‬קידושין טז‪ .‬ועוד מקומות אחרים‪ ,‬ראה ב'תוספות'‬ ‫שאף הוא מודה שיש לעובר זכות בירושה )ועיין ב'אבן‬
‫סנהדרין ו‪ .‬ד"ה צריכה קנין‪ (9 .‬מכאן שבפקדון כיון‬ ‫האזל'(‪ ,‬אלא שכאן מדובר אף באופן שנתברר לבסוף‬
‫שהוא בעין‪ ,‬צריך לשון מתנה דוקא ולא מועילה לשון‬ ‫שבזמן החזקה הראשונה כבר מת הבן או כבר הפילה‪,‬‬
‫מחילה )לחםֿמשנה ומשנהֿלמלך(‪ (10 .‬פ"ה מהלכות‬ ‫ואעפ"כ לא קנה‪ ,‬מפני שרפוי הדבר בידי המחזיקים ולא‬
‫מכירה הלכה יא‪ ,‬וראה במגידֿמשנה שם‪.‬‬ ‫נתכוונו לקנות‪ ,‬והא ראיה שמיד ששמעו שיש לו בן החזירו‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» e‰z‬‬
‫‪≈¿ E„Èa‬‬
‫‪¿»¿ Èσ LiL‬‬
‫‪≈∆ ‰Ó‬‬‫‪∆» :B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ¯ÓB‡‰‬‬
‫‪≈ » ÔÎÂ‬‬‫‚‪≈¿ .‬‬ ‫הנכסים( ששמעו בו שמת‪ ,‬ולא מת‪ ,‬ומת" )וכ"ה בתוספות‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ .Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ 12„Á‬‬
‫‪»∆ ÔȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ,11‰‬‬
‫‪»» -‬‬ ‫רי"ד ‪ -‬אור שמח(‪ .‬וזהו פירושו‪ :‬שמעו בו‪ ,‬כלומר בגר‬
‫עצמו‪ ,‬שמת )ואז החזיקו בנכסיו(‪ .‬ולא מת‪ ,‬כלומר שוב‬
‫‪21‬‬ ‫‪;‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÏ B˙pL‬‬
‫‡ˆ‪»¿∆ ÔÈa≈ , BÏ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪¿∆ BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ ·BÁa¿ ‰n‰‬‬
‫«»∆‬ ‫שמעו בו שלא מת והחזירו הנכסים‪ .‬ומת‪ ,‬כלומר‪ ,‬שוב‬
‫‪22‬‬ ‫‡ˆ‪BÓk¿ ,BÏ‬‬
‫‪¿∆ ÔB„wt‬‬
‫‪»ƒ ‰È‰L‬‬
‫‡ˆ‪»»∆ ÔÈa≈ ,14BÏ‬‬
‫‪¿∆ ·BÁ ‰È‰L‬‬
‫≈‪»»∆ ÔÈa‬‬ ‫שמעו ששמועה ראשונה אמת‪ .‬לאביי‪ ,‬כיון שנתברר שמת‬
‫‪23‬‬ ‫‪.15e¯‡aL‬‬
‫∆≈«¿‬ ‫לפני החזקה ‪ -‬קנו‪ .‬ולרבא‪ ,‬לא קנו ‪ -‬כיון שגם כאן היה‬
‫‪ (11‬והוא דין מעמד שלשתן )גיטין יג‪ (12 .(:‬מכל‬ ‫הדבר רפוי בידם‪ .‬ופסק רבינו כרבא‪ (90 .‬שאע"פ‬
‫השלשה‪ (13 .‬כלומר‪ ,‬הנותן פרע למקבל חוב שהיה חייב‬ ‫שהמזכה לעובר לא קנה )פכ"ב מהלכות מכירה הלכה י(‪,‬‬
‫לו‪ .‬ראה בשו"ע חושןֿמשפט סימן קכו‪ ,‬סעיף א‪ .‬ומקור‬ ‫בירושה הבאה מאליה ‪ -‬יש לו לעובר זכות‪ ,‬כאביי שם‪ .‬ואף‬
‫הדברים לפי גירסת הרי"ף בגיטין יד‪" .‬הנהו גינאי וכו'‬ ‫רבא לא חלק עליו‪ ,‬אלא שתירץ באופן אחר‪ .‬ראה למעלה‬
‫יהבינהו ניהליה למרי ארעא בטסקא" )הגר"א שם(‪.‬‬ ‫הערה פז‪ (91 .‬לפני שהחזיקו בראשונה‪ .‬שאם מת אחרֿכך‬
‫‪ (14‬אצל הנפקד‪ (15 .‬פ"ו מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה ח‪.‬‬ ‫אין כל חידוש של קנו בראשונה‪ ,‬שהרי הנכסים של העובר‪.‬‬
‫ראה למעלה‪ (92 .‬גם כאן מדובר כשהפילה אשתו מקודם‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪¯kÓÓe‬‬
‫‪»¿ƒ Á˜Ó‬‬ ‫‪»∆ ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÌÈ„Ú‬‬
‫ˆ¯‪ƒ≈ ÌÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌLk‬‬‫„‪≈ ¿ .‬‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬אין שום חידוש בזה כנ"ל‪ (93 .‬בפעם‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰ÚË‬‬
‫‪»¬« ÌL‬‬ ‫‪» ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇ƒ „·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ¯·c‰‬‬
‫‪»»« ˙Bl‚Ï‬‬
‫‡‪«¿ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫השניה‪ ,‬אחרי שהראשונים החזירו את הנכסים‪ (94 .‬אלה‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÌÈ„Ú‬‬
‫ˆ¯‪ƒ≈ ÔÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Ôȇ≈ ˙BzÓe‬‬
‫‪»« ˙BÏÈÁÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Ck» ,16‰¯ÈÙÎe‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫שהחזיקו הראשונים בנכסים אלו‪ (95 .‬שבזה שהחזירו‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.17ÌȯwLÓ‰‬‬
‫‪ƒ¿« ¿« ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫גילו דעתם שלכתחילה היה הקנין רופף בידם‪ ,‬ולא נתכוונו‬
‫לקנין של ממש‪ ,‬וזהו הפירוש בדברי רבא‪" :‬ורפויי רפיא‬
‫‪ (16‬קידושין סה‪" :‬לא איברו סהדי אלא לשקרי )= לא‬ ‫בידיהם"‪.‬‬
‫נבראו עדים אלא כנגד השקרנים("‪ (17 .‬כן כתב בפ"ה‬
‫מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה ט‪.‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁלישׁי‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪ (1‬נתבאר בו שווי המתנה למכר בעניינן ותנאיהם ומהות‬
‫‪28‬‬ ‫‪BÓk¿ ,¯kÓn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« 18ÌiÒÏ‬‬ ‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ¯ÎBnL‬‬
‫‪≈ ∆ ÌLk‬‬ ‫‪≈ ¿ .‰‬‬ ‫המקבלים כגון גוי ועבד ואשה‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫'˜¯˜‪Ú‬‬
‫‪«¿« B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ·˙Bk‰‬‬
‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « Ck» , e¯‡aL‬‬
‫‪19‬‬ ‫∆≈«¿‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ da» ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ôȇ≈ - B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰zÓ‬‬ ‫‪≈ « .‡ 7‬‬
‫‪»»« Ô˙Bp‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫˜‪ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈÒÎ‬‬
‫'‪«»¿ Ïk‬‬
‫‪» BÏ ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ 21B‡ ,'CÏ» ‰e˙‬‬
‫‪» ¿ 20ÈÒÎpÓ‬‬
‫‪«»¿ƒ‬‬ ‫‪̇ƒ :2BÁwÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ ‰Bw‰L‬‬
‫‪∆ «∆ ÌÈίc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÔÓƒ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ 8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ¯·c‰‬‬
‫‪»»« ÌiÒ‬‬
‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - 22'Ô˙ˆ˜nÓ‬‬
‫»‪»»¿ƒƒ ıeÁ CÏ‬‬ ‫‪CLÓiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ B‡ ,dÈa‚iL‬‬
‫‪« ƒ¿«∆ „Ú« - BÏ ÔzÏ‬‬
‫¯‪≈ƒ ‰ˆB‬‬
‫‪∆ ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ 9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪¯ÓBÏ‬‬
‫‪« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬‫˜‪≈¿ ;ÌeÏk¿ ‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… ,Úe„È‬‬
‫‪« » BȇÂ‬‬‫‪≈¿ 23BÏ‬‬ ‫‪¯‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ B‡ ,3«dÈa‚‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Bk¯c‬‬
‫‪¿« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯»·c» 10‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪»« BÏ Ìi≈ƒqL‬‬
‫‪ÌB˜n‰‬‬ ‫‪∆ „Ú« ,'EÈÒÎaL‬‬
‫'‪∆»¿ƒ∆ ˙eÁt» Èσ Ôz‬‬‫‪≈ BÏ‬‬ ‫˜¯˜‪B‡ Ú‬‬ ‫‪ƒ¿ ;4Ô‰a‬‬
‫‪«¿« ̇Â‬‬ ‫‪∆» ÔÈ˜‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÈÏËÏhn‰L‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ«∆ Ìȯ·c‰‬‬‫‪ƒ»¿« 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰„Oa‬‬
‫‪∆» ¿ CÎÂ‬‬
‫'‪»¿ Ck» ˜ÏÁ‬‬
‫‡‪∆≈ BÏ ¯Ó‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪»¬ .BÏ Ô˙pL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪, Á˜Bl‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪« ≈ « ˜ÈÊÁnL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ C¯„k‬‬
‫‪∆∆¿ ˜ÈÊÁiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ „Ú« - BÏ Ô˙‬‬
‫‪«» ÌÈ„·Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÌiÒ‬‬
‫‪≈ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ÌiÒÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - '˙ÈBÏt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… Ìȯ·„a‬‬
‫‡·‪ƒ»¿ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .6B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯ËL‬‬
‫‪«¿ «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« B‡ 13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.25‰„O‬‬
‫‪∆» d˙B‡aL‬‬
‫‪» ¿∆ ˙eÁt‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ ˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ B˙B‡ ÏËB‬‬
‫‪≈ ,˜ÏÁ‰‬‬‫«≈∆‬ ‫‪¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‡‪»∆ Ïk» ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» 14‬‬
‫‪ (19‬בפרק‬ ‫‪ (18‬להגדיר את נושא המכירה‪ ,‬מהותו ומקומו‪.‬‬ ‫‪. Ba‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪15‬‬
 ‫טיק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔÈh‚a‬‬
‫‡‪ƒƒ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‡ÏÏ‬‬‫‪»¿ Ô‰≈ ÌÈc˜‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ȇz‰‬‬
‫‪«¿« ÏtÎÏ‬‬
‫ˆ¯‪… ¿ƒ CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫כא מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה אֿג‪ (20 .‬יוצא מתוך הפסקא‬
‫‪15‬‬ ‫¯‡‪. ‰È‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪»» ¿ ‰Ê∆ ¯·„Ï‬‬
‫‪»»¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . „·Ïa‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪»¿ƒ ÔÈLec˜·e‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫הבאה‪ (21 .‬פאה פ"ג משנה ח‪ .‬הובאה בגיטין ח‪- :‬ט‪ .‬כפי‬
‫שהובנה ע"י הרי"ף והר"י מיגש )הובאו דבריהם במגידֿ‬
‫‪ (39‬גיטין עד‪ .‬ושם מימרא של רב הונא בשם רבי )וכן הוא‬ ‫משנה(‪ (22 .‬ולא הגדיר מה הם מקצת הנכסים שלא נתן‬
‫בהלכות אישות שם‪ ,‬הלכה יז‪ .‬ובפ"ח מהלכות גירושין‪,‬‬ ‫לו‪ (23 .‬ש"נכסים" ו"קרקע" הם שמות כוללים לכל‬
‫הלכה א(‪ .‬כלומר‪ ,‬כשם שבאומר "מעכשיו" נתקיים המעשה‬ ‫הסוגים‪ :‬שדות וכרמים‪ ,‬גנות ופרדסים‪ ,‬יערות‪ ,‬הרים וגבעות‬
‫למפרע‪ ,‬לכשיתקיים התנאי‪ ,‬כמו באומר "על מנת"‪.‬‬ ‫וכו' וכו' שהכל נקרא "נכסים" ו"קרקע"‪ .‬אבל אם סיים לו‬
‫‪ (40‬והואֿהדין ליתר משפטי התנאי‪ ,‬חוץ מתנאי שאיֿאפשר‬ ‫סוג מיוחד‪ ,‬כגון אם אמר לו בית מבתי אני מוכר לך ‪-‬‬
‫לקיימו‪ ,‬ראה בהלכות אישות שם‪ .‬והטעם בזה הוא‪ :‬שרק‬ ‫מכירתו מכירה‪ ,‬ונותן לו הקטן שבהם )פכ"א מהלכות‬
‫בתנאי של "אם" שאין המעשה מתקיים מיד אלא עם קיום‬ ‫מכירה‪ ,‬הלכה יט(‪ .‬וכמו כן אם אמר לו חלק כך וכך בשדה‬
‫התנאי‪ ,‬ונמצא התנאי מבטל המעשה‪ ,‬שהרי אילולא התנאי‬ ‫פלונית‪ ,‬כדלהלן )מגדל עוז(‪ (24 .‬בבאֿבתרא קז‪ :‬במשנה‪.‬‬
‫היה המעשה מתקיים מיד‪ .‬אבל בתנאי של "מעכשיו" או‬ ‫וראה בפכ"א מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה כב‪ (25 .‬שיד הלוקח‬
‫של "על מנת"‪ ,‬שהוא כמו "מעכשיו"‪ ,‬שהמעשה מתקיים‬ ‫על התחתונה‪.‬‬
‫למפרע ואין התנאי בא לבטל לגמרי את המעשה ‪ -‬בזה אין‬
‫צורך לשלשה ממשפטי התנאי‪ :‬תנאי כפול‪ ,‬הן קודם ללאו‬ ‫‪ÔÈa≈ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰˙‰L‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔÈa≈ ,ȇz‬‬
‫‪«¿ ÏÚ« ‰zÓ‬‬ ‫‪≈ « Ïk» .Â‬‬
‫‪»»« 26Ô˙Bp‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫ותנאי קודם למעשה )הלכות אישות שם‪ ,‬הערה נז בשם‬ ‫‪̇ƒ :da» ‰ÎÊÂ‬‬‫‪»»¿ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ,27Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‰˙‰L‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫הראב"ד‪ ,‬וראה במשנהֿלמלך כאן(‪ (41 .‬רב האי גאון‪,‬‬ ‫‪Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;29‰zn‰‬‬
‫‪»»«« 28Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ - ȇz‰‬‬
‫‪«¿« Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫הובא ברא"ש גיטין פ"ו אות ט )הלכות אישות שם‪ ,‬הערה‬ ‫‪‡e‰Â¿ . Ï·L‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪«»∆ ˙B¯t≈ ¯ÈÊÁÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ,‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ‰ÏËa‬‬
‫‪»¿» - ȇz‰‬‬
‫«¿«‬ ‫‪4‬‬
‫נג(‪ (42 .‬ובהלכות אישות שם הלכה יד‪ ,‬כתב‪" :‬יש מקצת‬ ‫‪.31Èe‡¯k‬‬
‫‪»» ȇz‰‬‬
‫‪«¿« ‰È‰iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫גאונים אחרונים"‪ ,‬והם הרי"ף ורבינו שמואל בן חפני הכהן‬
‫)שם הערה מד(‪ (43 .‬ולא בדיני ממון‪ :‬כי אין הלכה כרבי‬ ‫‪ (26‬נזכר בכמה מקומות בתלמוד‪ .‬ומקור הדברים בתנאם של‬
‫מאיר )קידושין סא‪ (.‬ש"כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני‬ ‫בני גד ובני ראובן‪ ,‬שמשה רבינו כשנתן להם את עבר‬
‫ראובן אינו תנאי"‪ ,‬ורק בגיטין וקידושין החמירו )מגידֿ‬ ‫הירדן‪ ,‬התנה עמם עלֿמנת שיעברו את הירדן )במדבר לב(‪.‬‬
‫משנה בהלכות אישות שם‪ ,‬הערה מה שם(‪ (44 .‬ובהלכות‬ ‫‪ (27‬קידושין מט‪ :‬במשנה "וכן היא )= האשה מקבלת את‬
‫אישות שם מביא רבינו גם ראייה לדעתו‪ ,‬וכתב‪" :‬ואין ראוי‬ ‫הקידושין( שהטעתו )= שהתנתה עמו ולא נתקיים תנאה ‪-‬‬
‫לסמוך על דבר זה‪ ,‬שכל שכפילת התנאי עם שאר הארבעה‬ ‫לא נתקיימו הקידושין("‪ (28 .‬במשנהֿלמלך ובשו"ע‬
‫דברים וכו' למדו אותם חכמים אם יעברו וכו' ותנאי זה לא‬ ‫)רמא‪ ,‬סעיף ט( "נתקיימה"‪ (29 .‬היינו‪ ,‬מעת קיום התנאי‬
‫היה בגיטין ולא בקידושין‪ ,‬ובזה הורו גדולי הגאונים‬ ‫ואילך )פ"ו מהלכות אישות‪ ,‬הלכה טו(‪ (30 .‬בבאֿמציעא‬
‫הראשונים )= השאילתות ובה"ג ‪ -‬שם הערה מו(‪ ,‬וכן ראוי‬ ‫סה‪ :‬וכ"כ רבינו בפי"א מהל' מכירה‪ ,‬הלכה יא‪ (31 .‬ראה‬
‫לעשות"‪ .‬ועיין ראב"ד כאן שקיים דעת רב האי‪ ,‬ודחה‬ ‫להלן בהלכה ז‪.‬‬
‫הראיה מבני גד ובני ראובן‪.‬‬ ‫‪Á˜Óa‬‬
‫‪»∆¿ B‡ ˙BzÓa‬‬
‫‪»«¿ LiL‬‬‫‪≈∆ Ôȇz‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,32e¯‡a‬‬ ‫‪»¿ .Ê 6‬‬
‫‪¿«≈ ¯·k‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪. ‰zÓ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪»»« BÊ È¯‰‬‬
‫‪≈¬ - ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ‰zÓ‬‬ ‫‪≈ « .Ë‬‬
‫‪»»« Ô˙Bp‰‬‬‫‪45‬‬ ‫˜‪Ì„B‬‬
‫≈‬ ‫‪33‬‬ ‫‪≈¿ ,ÏeÙk» ȇz‬‬
‫‪Ô‰Â‬‬ ‫‪«¿ ‰È‰iL‬‬
‫ˆ¯‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» ¯kÓÓe‬‬
‫‪»¿ƒ 7‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪d¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¬«¿ ‰˙‰L‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔÈa≈ ,47„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ‰˙‰L‬‬
‫≈‪»¿ƒ∆ ÔÈa‬‬ ‫‪¯LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ ȇz‬‬‫‪«¿ ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,35‰OÚÓÏ‬‬
‫˜‪∆ ¬«¿ Ì„B‬‬
‫‪≈ ȇ˙e‬‬
‫‪«¿ ,34‡ÏÏ‬‬
‫‪»¿ 8‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪B‡ ,48̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÂÈiÁ‬‬
‫‪»« ÈÓÈ‬‬
‫‪≈¿ Ïk» B‡ ,·eˆ˜» ÔÓÊÏ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪,ÏËa‬‬
‫‪≈» ȇz‰‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪«¿« - el‡Ó‬‬ ‫‡‪≈≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ¯ÒÁ‬‬ ‫‪ƒ¿ . BÓi˜Ï‬‬
‫‪≈» ̇Â‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪¿«¿ 9‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÊ È¯‰‬‬‫‪≈¬ - ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÂÈiÁ‬‬
‫‪»« ÈÓÈ‬‬
‫»‪≈¿ Ïk‬‬ ‫‪. ȇz‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪«¿ ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ el‡Îe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Ïk» ˙B¯t≈ 51ÏÎB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ .50Ú˜¯˜a‬‬
‫‪«¿«¿ ÔÈa≈ 49ÔÈÏËÏhÓa‬‬
‫¿‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫‪ (32‬בפ"ו מהלכות אישות‪ ,‬הלכה אֿב‪ (33 .‬התנאי החיובי‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.‰zn‰‬‬
‫««»»‬ ‫‪ (34‬גיטין עה‪ :‬דברי רבא‪ (35 .‬בבאֿמציעא צד‪ .‬במשנה‬
‫‪ (45‬בבאֿבתרא קלז‪ :‬מימרא של רבא‪ (46 .‬אם קיים תנאו‬ ‫וגיטין עה‪ .‬והיינו שהתנה לפני שעשה הקונה מעשה הקנין‬
‫וחזר לבסוף )פ"ח מהלכות לולב הלכה י‪ ,‬ושו"ע חושןֿ‬ ‫)שם הלכה ד(‪ .‬ולדעת הראב"ד )שם הלכה א( צריך שדיבור‬
‫משפט סימן רמא‪ ,‬סעיף ו(‪ .‬ואם אמר כל ימי חייו של מקבל‪,‬‬ ‫התנאי יקדים לדיבור על המעשה‪ (36 .‬כרבי יהודה בן‬
‫כדלהלן‪ ,‬יחזירו יורשיו‪ .‬ואם אמר כל ימי חיי הנותן‪ ,‬יחזיר‬ ‫תימא )בבבאֿמציעא שם(‪ ,‬ולא כחכמים החולקים עליו‪.‬‬
‫המקבל ליורשי הנותן‪ (47 .‬כגון אתרוג לצאת בו )בבאֿ‬ ‫וטעם כל אלו‪ ,‬לפי שדיני תנאי נלמדו מתנאי בני גד ובני‬
‫בתרא שם(‪ (48 .‬בעובדא של האשה ורב ביבי בר אביי‬ ‫ראובן‪ ,‬ושם היו כל ארבעה דברים אלו‪ .‬קידושין סא‪ .‬גיטין‬
‫)בבאֿבתרא שם(‪ ,‬מדובר בנתן לכל ימי חיי המקבל‪ .‬וסובר‬ ‫עה‪ .‬ופד‪ .‬ו'תוספות' שם ד"ה עלֿמנת‪ (37 .‬על יתר משפטי‬
‫רבינו שהואֿהדין בנותן לכל ימי חיי הנותן‪ (49 .‬כגון‬ ‫התנאי שלא הזכירם רבינו‪ ,‬ראה מגידֿמשנה בפ"ו מהלכות‬
‫אתרוג ושור‪ .‬שם‪ (50 .‬בעובדא הנזכרת ברב ביבי בר אביי‬ ‫אישות‪ ,‬הלכה א‪ (38 .‬כן כתב גם בהלכות אישות שם‪,‬‬
‫)שם(‪ (51 .‬כמו בעובדא הנ"ל שהאשה נתנה האילן‬ ‫הלכה ב‪.‬‬
‫במתנה עלֿמנת להחזיר‪ ,‬לרב ביבי בר אביי‪ ,‬והוא אכל‬ ‫‪,39ÈÓc‬‬
‫'‪≈ » 'ÂLÎÚÓ‬‬
‫‪» ¿«≈ ¯ÓB‡k‬‬
‫‪≈ ¿ - '˙Ó‬‬
‫'‪»¿ ÏÚ‬‬
‫‪« ¯ÓB‡‰‬‬
‫‪≈ » ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .Á 11‬‬
‫פירותיו‪.‬‬ ‫‪˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ e¯B‰ Ck» . ȇz‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪«¿« ÏtÎÏ‬‬
‫ˆ¯‪… ¿ƒ CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 12‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ EÏ¿ Ô˙B‬‬
‫‡‪≈ È‬‬
‫‪ƒ¬ ‰Ê∆ ¯BL :B¯·ÁÏ‬‬ ‫‪≈ » .È‬‬
‫‪≈¬« 52¯ÓB‡‰‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,e¯B‰ È˙Ba¯Â‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪« «¿ .‰ËB‬‬
‫‪» ÈzÚc‬‬
‫‪ƒ¿ « ‰ÊÏÂ‬‬
‫‪∆»¿ , ÌÈB‡b‰‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ƒ ¿« 13‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫כק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÏL‬‬
‫‪∆ dÙe‚a‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ ‰˙‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,„·ÚÏ‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪53‬‬‫‪Lc˜Ó‬‬
‫‪»¿À ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - B¯ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ BLÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ,e‰¯ÈÊÁzL‬‬
‫‪≈ƒ¬«∆ ˙Ó‬‬‫¿»‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.ÏÚa‰‬‬
‫˜‪««« ‰‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÔB„‡‰‬‬
‫˜‪»» ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - CÎÂ‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪»¿ CÎÏ‬‬
‫¿»‬ ‫‪Bȇ≈ - Èσ e‰¯ÈÊÁzL‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪≈ƒ¬«∆ ˙Ó‬‬‫‡‪»¿ ÏÚ« :BÏ ¯Ó‬‬‫‪«» . ¯ÊÁÓe‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪»¿À‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (66‬קידושין שם כרב ששת ולפי דברי רבי מאיר‪ ,‬או כרבי‬ ‫‪Èe‡¯‰‬‬‫‪»» ¯·c‬‬
‫‪»» ¯ÈÊÁiL‬‬
‫‡‪ƒ¬«∆ ‡l‬‬‫‪»∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰»˙‰‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫»˜„‪… ∆ ;56LB‬‬ ‫‪3‬‬

‫אלעזר ולפי דברי הכל‪ ,‬ונדרים פח‪ .‬כרב ושמואל‪.‬‬ ‫·‪.57‰Ê‬‬

‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .BÏ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (67‬נדרים שם כשמואל‪ ,‬וראה להלן הלכה יד‪.‬‬ ‫‪ (52‬בבאֿבתרא שם‪ ,‬מימרא של רבא בשם רב נחמן‪,‬‬
‫‪ (68‬כלומר‪ ,‬חוץ מהתנאי השלילי שהתנה‪ ,‬שלא יזכה האדון‬ ‫וכפירושו של רב אשי‪ (53 .‬שכל זמן שהוא זוכה במתנה‪,‬‬
‫או הבעל‪ ,‬אלא התנה גם תנאי חיובי‪ ,‬שהעבד או האשה‬ ‫היא כולה שלו ויכול לעשות בה הכל‪ (54 .‬שהגוף מוחזר‬
‫יזכו בחפץ לשימושים מסויימים‪ ,‬וממילא אין הבעל יכול‬ ‫בעין‪ ,‬ובזה נתמלא התנאי‪ ,‬ואף שהמצב החוקי של החפץ‬
‫לקנות‪ ,‬שאף שלאשה ולעבד עצמם אין בו קנין‪ ,‬אלא לדבר‬ ‫נשתנה בינתיים‪ ,‬הרי סוףֿסוף התנאי היה על החזרת אותו‬
‫זה‪ ,‬אין בו שום קנין לאדון או לבעל‪.‬‬ ‫החפץ‪ ,‬והוא הוחזר‪ (55 .‬ומילה מיותרת זו באה להדגיש‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ :dÏ» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰M‡Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .„È‬‬ ‫דבר הראוי לי‪ ,‬שאוכל להשתמש בו‪ ,‬וההנמקה שם בגמרא‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÈLaÏzL‬‬
‫‪ƒ ¿¿ƒ∆ ˙Ó‬‬‫‪»¿ ÏÚ« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ CÏ» ÌÈe˙‬‬
‫‪ƒ ¿ el‡‰‬‬‫‪≈» ˙BÚn‰‬‬ ‫«»‬ ‫בדברי רב אשי‪ (56 .‬שמכיון שבטל תנאי‪ ,‬בטלה המתנה‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ƒ ¿ƒ∆ ‰Ó« ÈOÚ˙Â‬‬
‫‪69Ȉ¯zM‬‬ ‫‪ƒ ¬«¿ ,̉a‬‬
‫‪∆» ÈzLzL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ˙Ó‬‬‫‪»¿ ÏÚ« B‡ ,Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫ואין בידי המקבל להקדישה‪ (57 .‬אם החזירו באופן שאינו‬
‫ראוי לו לנותן‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÏÚa‰‬‬
‫˜‪««« ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… - ÏÚa‰‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪««« ˙eL¯¿ ‡Ïa‬‬‫¿…‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰zL˙Â‬‬
‫‪∆¿ ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ï·zL‬‬
‫‪« … ∆ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« :71„·ÚÏ‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‡·‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌpÁ‬‬
‫‪»ƒ ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« Ì"ekÚÏ‬‬ ‫‪«¿ ÔzÏ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ 58¯eÒ‡» .‡È 5‬‬
‫‪≈ƒ χ¯OÈÏ‬‬
‫‪24‬‬ ‫·‪Ïk» ̉‬‬
‫‪∆» ‰OÚzL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ ˙Ó‬‬‫‪»¿ ÏÚ« B‡ ,˙e¯ÁÏ‬‬
‫·‪≈¿ ̉‬‬
‫‪∆» 72‡ˆzL‬‬
‫∆≈≈‬ ‫‪60EȯÚLa‬‬
‫‡‪∆»¿ ƒ ¯L‬‬
‫‪∆ ¬ ¯bÏ‬‬
‫‪≈« :¯Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .59·LBz‬‬
‫‪» ¯‚Ï‬‬‫‪≈¿ ‡e‰ Ô˙B‬‬
‫‪≈ 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.ÔB„‡‰‬‬
‫˜‪»» ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ElL‬‬
‫‪¿∆ ÔB„‡» ˙eL¯¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‰ˆ¯zM‬‬
‫«‪∆ ¿ƒ∆ ‰Ó‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰¯ÈÎÓa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ - ȯÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ¯ÎÓ‬‬
‫‪… » B‡ ,dÏ·Â‬‬
‫‪»»¬« ‰pzz‬‬
‫‪»∆¿ƒ 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫·‪.‰Ê‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ÔÈa≈ ‰¯ÈÎÓa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ÔÈa≈ - ·LBz‬‬ ‫‪» ¯‚Ï‬‬ ‫‡·‪≈¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ 8‬‬
‫‪ (69‬כלומר‪" :‬או תעשי מה שתרצי וכו'"‪ .‬וכן כתב להלן‬
‫‪:¯Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,62B˙BÈÁ‰Ï‬‬
‫‪¬«¿ ‰eˆÓ‬‬
‫‪∆À¿ ‰z‡L‬‬
‫‪»«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,61‰È˙a‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 9‬‬
‫בעבד )משנהֿלמלך(‪ .‬ודלא כרב )נדרים שם( שאמר‪ :‬צריך‬ ‫‪.CnÚ‬‬
‫‪»ƒ ÈÁÂ‬‬
‫‪«» ·LB˙Â‬‬
‫≈‪» ¿ ¯b‬‬ ‫‪10‬‬
‫לפרט‪ ,‬אבל אם אמר לה‪" :‬מה שתרצי תעשי"‪ ,‬קנה אותה‬ ‫‪ (58‬עבודה זרה כ‪ .‬כרבי יהודה ש"דברים ככתבם" ולא כרבי‬
‫בעלה ‪ -‬אלא כשמואל )שם( שאף באופן זה לא קנה הבעל‬ ‫מאיר‪ (59 .‬גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח‪ ,‬ואז מותר‬
‫)מגידֿמשנה(‪ (70 .‬שצריך שני תנאים‪ :‬השלילי‪ - ,‬ע"מ‬ ‫לנו להושיבו בינינו‪ ,‬ולכן נקרא "גר תושב"‪ .‬ואין מקבלים‬
‫שאין וכו'‪ ,‬והחיובי‪ ,‬התנאי בגוף החפץ )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫אותו אלא בזמן שהיובל נוהג )פי"ד מהלכות איסורי ביאה‪,‬‬
‫‪ (71‬דעת רבינו שדין העבד והאשה שוים בתחום זה‪ ,‬וראה‬ ‫הלכה זֿח‪ .‬וראה עוד בפ"י מהלכות עבודה זרה הלכה ו‪,‬‬
‫הגהות מיימוניות אות ג‪ (72 .‬קידושין שם‪ ,‬כרבי אלעזר‬ ‫בפ"כ מהלכות שבת הלכה יד‪ ,‬ובפ"ח מהלכות מלכים הלכה‬
‫לדעת חכמים‪ .‬וכאן אין צריך להוסיף "בלא רשות אדון" ‪-‬‬ ‫יֿיא(‪ (60 .‬בגמרא עבודה זרה שם‪ ,‬הביאו גם הפסוק‪" :‬לא‬
‫כיון שאמר לו‪" :‬שתצא בהם לחירות"‪ .‬וכן נראה מדברי‬ ‫תחנם"‪ .‬וגם בפ"י מהלכות ע"ז הלכה ד הביא רבינו רק פסוק‬
‫רבינו בפ"ה מהלכות עבדים ה"א‪ ,‬וכן אמנם לא נזכר זאת‬ ‫זה‪" :‬לגר אשר בשעריך וגו'"‪ .‬ועיין ב'ספר המצוות' )ל"ת נ(‬
‫בגמרא קידושין שם )לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫וב'מנחת חינוך' )מצוה תכו(‪ (61 .‬כלומר‪ ,‬לא הכריחתו‬
‫‪27‬‬ ‫‪,ÔȯBÁ‬‬
‫‪ƒ Ôa∆ ‡ˆÈÂ‬‬
‫˜‪»»¿ ,‰‬‬
‫‪»» - Bc·ÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪≈ « .ÂË‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 73Ô˙Bp‰‬‬ ‫התורה לתת לו במתנה‪ ,‬אלא רשות בידו לתת‪ ,‬אבל יכול גם‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» ¯iL‬‬
‫‪≈ƒ 74̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ¯‡L‬‬‫‪»¿ ‰˜Â‬‬
‫¿»»‬ ‫למכור‪ .‬וראה 'תוספות' שם ד"ה ורבי מאיר‪ (62 .‬שם כ‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙e¯Á≈ Ëb≈ ‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫‪76‬‬ ‫˜‪≈∆ ;ÌeÏk¿ ‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… - ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫וסה‪ .‬כלומר‪ ,‬ומשום כך חייב הוא למכור לו‪ ,‬עלֿכלֿפנים‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¯¯ÁzL‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ CBzÓe‬‬
‫‪ƒ ,78Ëba‬‬‫‪≈« Ba 77¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,¯eÓb» ÏÚa‰‬‬
‫˜‪««« ‰‬‬
‫‪»» - ‰M‡Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ B‡ „·ÚÏ‬‬
‫‪∆∆¿ ‰zÓ‬‬ ‫‪≈ « .·È 11‬‬
‫‪»»« Ô˙Bp‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫˜‪.ÌeÏk¿ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪∆ ÏÚa‰Â‬‬
‫˜‪«««¿ ,64ÛebÏ« ‰B‬‬
‫‪∆ ÔB„‡‰L‬‬
‫‡‪»»∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ ;63ÔB„‡‰Â‬‬
‫‪»»¿ 12‬‬
‫‪ (73‬פאה פ"ג מ"ח‪ ,‬והובאה בגיטין ח‪ :‬ובבאֿבתרא קמט‪:‬‬ ‫‪. ˙B¯tÏ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‡‪≈« d˙B‬‬
‫»‬ ‫‪13‬‬

‫‪ (74‬שם‪ (75 .‬בבאֿבתרא קנ‪ .‬מימרא של רב דימי בר יוסף‬ ‫‪ (63‬קידושין כג‪ :‬לדברי הכל‪ ,‬גם לרבי מאיר וגם לרבנן‪ ,‬גם‬
‫בשם רבי אלעזר‪ .‬ולאו דוקא אם שייר קרקע‪ ,‬שבזה בוודאי‬ ‫לרב ששת וגם לרבי אלעזר‪ (64 .‬כפי שיוצא מסתימת‬
‫לא יצא לחירות‪ ,‬שאפשר לפרשו שהכוונה לשייר העבד‬ ‫הלשון‪" :‬אין קנין לעבד בלא רבו" )ראה 'תוספות' שם ד"ה‬
‫עצמו שהוא כקרקע‪ (76 .‬ההנמקה של רב אשי בגיטין ט‪.‬‬ ‫ורבי אלעזר(‪ (65 .‬כן כתב גם בפ"ז מהלכות נדרים הלכה‬
‫ושל רב נחמן בבבאֿבתרא קנ‪ (77 :‬גט אשה ‪ -‬צריך‬ ‫יז‪ ,‬ומקור הדברים בירושלמי‪ ,‬כתובות פ"ו שאמרו‪" :‬אע"ג‬
‫שיהיה כורת לגמרי היחסים בין הבעל והאשה‪ ,‬לפי שנאמר‬ ‫דלרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו‪ ,‬זכתה האשה זכה‬
‫"ספר כריתות"‪ ,‬וכמוֿכן גט חירות של עבד‪ ,‬שנלמד בגזירה‬ ‫בעלה‪ - ,‬מודה שאין עליה אלא אכילת פירות בלבד"‪ .‬וראה‬
‫שוה "לה לה" מאשה‪ ,‬צריך שיכרות היחסים שבין האדון‬ ‫'תוספות' שם‪.‬‬
‫והעבד‪ (78 .‬בשטר השחרור‪ .‬ואףֿעלֿפי שאמר לו‪ :‬עצמך‬
‫וכל נכסיי קנויים לך וכו' חוץ מטלית פלונית ‪ -‬אין כורת‬ ‫‪˙eL¯¿ dÏÚ·Ï‬‬
‫‪»¿«¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ‰M‡Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰zÓ‬‬ ‫‪«» .‚È 14‬‬
‫‪»»« Ô˙‬‬
‫והגט בטל )להלן פ"ז מהלכות עבדים ה"א( וראה מגידֿ‬ ‫˜‪‰‬‬
‫‪»» - Ba ˙eL¯¿ Ba¯Ï‬‬
‫‪«¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« „·ÚÏe‬‬
‫‪∆∆¿ ,da» 15‬‬
‫משנה ולחםֿמשנה‪.‬‬ ‫‪B‡ ‰M‡Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ô˙Bp‰‬‬
‫‡·‪≈ « Ï‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪»¬ . ÏÚa‰‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪««« ‰˜Â‬‬
‫‪»»¿ ÔB„‡‰‬‬
‫‪»» 16‬‬
 ‫אכק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מפורש מיד עם קבלת המתנה לידו‪ ,‬או שתק ולא מחה‪.‬‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà à"é éðù íåé‬‬
‫‪ (13‬גיטין שם במשנה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫רביעי‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪,˜˙L‬‬
‫‪«» Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ÚÓMLÎe‬‬
‫‡‪«» ∆ ¿ ,¯Á‬‬ ‫‪≈« È„È‬‬ ‫‚‪»ƒ .‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« BÏ 14‰kÊ‬‬ ‫‪ (1‬נתבאר בו המקבל מתנה ואינו רוצה בה או שלא הגיעה‬
‫‪21‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪15˜ÙÒ‬‬ ‫‪≈¬ - 'dÏa˜Ó‬‬
‫'‡‪»¿«¿ ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ¯Ó‡Â‬‬
‫ˆ‪«»¿ ÁÂ‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫לידו‪ ,‬ודין הזוכה במתנה על יד אחרים או על יד רשותו‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪¯ÊÁ‬‬
‫‪«» ÁˆÂ‬‬
‫‪«»¿ ¯ÊÁL‬‬
‫‪«»∆ ‰ÊÂ‬‬‫¯ˆ‪∆¿ ,16‰‬‬‫‪» » ¯·k‬‬
‫‪»¿ ˜˙ML‬‬
‫‪«» ∆ ‰Ê∆ ̇ƒ‬‬ ‫ודין אם נחלקו זה אומר נתתיה וזה אומר לא קיבלתיה או‬
‫‪23‬‬ ‫‪B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ 18ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ˜˙ML‬‬‫‪«» ∆ B‡ ;17Ba‬‬ ‫שאומר בהיפך‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪. B˙lÁz‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪»ƒ¿ ÏÚ« BÙBÒ ÁÈÎB‰‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪« ƒ ÁÂvL‬‬ ‫‪«»∆ ‰ÊÂ‬‬‫¿‪∆¿ ,19ÌeÏk‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪≈ - BÓˆÚÏ‬‬
‫‡‪22ÔÈ‬‬ ‫‪¿«¿ da» ‰ÎÊÂ‬‬‫‡‪»»¿ ¯Á‬‬‫˜„‪≈« Ì‬‬‫‪«» ̇ƒ :CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‰‡aL‬‬
‫‪»»∆ ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,d·» 2‰ÎÊÂ‬‬
‫‪»»¿ ‰zn‰‬‬ ‫‪≈«¿« .‡ 1‬‬
‫‪»»«« ˙‡∆ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰ÎÊ‬‬
‫‪»» Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;B„iÓ‬‬‫‪»ƒ ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫'‡‪ÈÈ‬‬
‫¯‪ƒ ≈ B‡ , 'd·» ‰ˆB‬‬
‫‪3‬‬ ‫'‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ Ba ¯ÊÁ‬‬
‫‪«» ˜˙BL‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ 2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,23e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,d¯È˜Ù‰‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ȯ‰‬‬‫¯‪≈¬ 'da» ‰ˆB‬‬
‫'‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫≈‪ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÌeÓ' ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,5'‰ÏËa‬‬
‫'‪»≈¿ ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ B‡ ,4'dÏa˜Ó‬‬
‫‪»¿«¿ 3‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÈÏÚa‰‬‬
‫‪ƒ»¿« e¯ÊÁ‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - ¯˜Ù‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ dÁ˜Ïe‬‬
‫‪» »¿ Ì„wL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÌLÎe‬‬
‫‡‪≈ ¿ . ÌeÏk¿ ¯Ó‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - 'da» Èσ ‰‡¯‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪» ¿ƒ 4‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - da» ‰ÎÊÂ‬‬
‫‪»»¿ Ì„wL‬‬
‫‪«»∆ ‰Ê∆ „iÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‰eOÙ˙e‬‬
‫‪» »¿ ÌÈBL‡¯‰‬‬
‫»‪ƒ ƒ‬‬ ‫‡‪¯Á‬‬
‫‪«« Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» Bȇ≈ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ck» ,Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» 5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰ÎÊ‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;Ì„iÓ‬‬
‫‡‪»»ƒ d˙B‬‬
‫‪» ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‡‪¯Á‬‬
‫¯‪«« 'd·» ‰ˆB‬‬
‫'‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ BÊ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« .‰ÎfL‬‬
‫‪»»∆ 6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,B˙lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ÏÚ« BÙBÒ ÁÈÎB‰‬‬
‫¯‪« ƒ '‰ˆB‬‬ ‫'‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ¯Ó‡L‬‬
‫∆»«‬ ‫‪‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - da» Ì„Bw‰‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,¯˜Ù‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ˙‡aL‬‬
‫‪»∆ 7‬‬
‫‪»¬ .da» ‰ÎfL‬‬
‫‡·‪8Ï‬‬ ‫‡‪»»∆ ¯Á‬‬
‫‪«« Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« d¯È˜Ù‰‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;da» 8‬‬
‫‪32‬‬ ‫˜‪˙Ói‬‬
‫‪∆∆« ‡È‰ƒ ÌÈBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈÏÚa‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙eL¯·e‬‬‫‡‪¿ƒ ,d˙B‬‬
‫˜‪» ‰‬‬ ‫»»‬
‫‪9˙¯ÊBÁÂ‬‬
‫‪∆∆ ¿ ,Ïa˜Ó‰‬‬
‫˜‪≈«¿« ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… - B¯wÚÓ‬‬
‫ˆ‪»ƒ≈ ÁÂB‬‬
‫‪«≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇ƒ 9‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÔÈ„Ú‬‬
‫¬«‪ƒ‬‬
‫‪.ÌÈBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈÏÚaÏ‬‬ ‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ (14‬בבא בתרא שם‪ .‬מימרא של רב נחמן בר יצחק‪ ,‬וברייתא‬
‫המובאת על ידו‪ ,‬ובה מחלוקת על נושא זה בין החכמים‬ ‫‪ (2‬בקניין הראוי‪" (3 .‬אי אפשי בה"‪ .‬בבא בתרא קלז‪:‬‬
‫ורבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬לפי הפירוש של רבא בחולין לט‪:‬‬ ‫"אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב נכסיו לאחר ואמר הלה‬
‫‪ (15‬בבבא בתרא שם לא הכריעו בין התנאים‪ ,‬ובחולין )שם(‬ ‫אי אפשי בהן ‪ -‬קנה‪ ,‬ואפילו עומד וצווח"‪ ,‬אם שתק‬
‫הביאו עובדא‪ ,‬שלא רצו בה להכריע‪ (16 .‬ששתיקה זו‬ ‫מעיקרא‪ (4 .‬היינו "אינה מתנה" שבברייתא שם‪ .‬ורבינו‬
‫כמו כל שתיקה שפירושה הסכמה‪ (17 .‬ודינו כמו שכתב‬ ‫גרס כגירסת הספרים בגיטין לב‪ .‬ובכריתות כד‪ .‬שהובאה‬
‫בהלכה א‪ (18 .‬כדברי רבא )בבא בתרא שם(‪ (19 .‬ואין‬ ‫בתוספות שם דיבור המתחיל מבוטלת "אי אפשי בה‪ ,‬בטלה‬
‫לו עדיין על מה לצווח או למחות‪ (20 .‬גילה‪ (21 .‬שאף‬ ‫היא‪ ,‬אינה מתנה ‪ -‬דבריו קיימין" וכמסקנת הגמרא בכריתות‬
‫אז כששתק דעתו הייתה לשלילה‪ (22 .‬כדין כל ספק‬ ‫שם ש"דבריו קיימין" אינו שיחזרו לבעלים אלא שהוא לא‬
‫בממון‪ (23 .‬בהלכה א‪.‬‬ ‫קנה אותם‪ ,‬והם הפקר אין הכוונה לעבר וחוזר לבעל המתנה‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÁÏLÂ‬‬
‫‪«» ¿ ,ÔBÚÓLÏ‬‬
‫„‪¿ƒ ¿ ÔȯÈ‬‬
‫‪ƒ» ƒ ‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ‰ˆ¯L‬‬ ‫„‪≈ ¿ .‬‬
‫¯‡‪» »∆ Ô·e‬‬ ‫אלא לעתיד והם הפקר‪ (5 .‬בגמרא שם "בטלה היא"‬
‫ורבינו אינו מחלק ביניהם )ועיין ראב"ד(‪ .‬וכן נראה להלן‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÊeÊ ‰‡Óa‬‬
‫'‪»≈¿ 24‰ÎÊ‬‬‫‡‪≈¿ BÏ ¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ :ÈÂÏ‬‬
‫‪ƒ≈ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰‡n‰‬‬
‫‪»≈« BÏ‬‬ ‫הלכה יג שכתב "או שאמר בטילה‪ ,‬אבל אם אמר סתם‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - 'ÔBÚÓLÏ‬‬ ‫'‪»≈ 25Ôz‬‬
‫‪¿ƒ ¿ ÊeÊ ‰‡Ó‬‬ ‫‪≈ B‡ ,'ÔBÚÓLÏ‬‬‫¿ ‪¿ƒ‬‬ ‫"בטילה היא"‪ ,‬לא אמר כלום‪ .‬וכן כתב המגיד משנה שם‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÊeÊ ‰‡Ó‬‬
‫'‪»≈ CÏB‰‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪≈ BÏ ¯Ó‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ; Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪26‬‬ ‫«¬…‬ ‫‪ (6‬המדובר במום גלוי שוודאי ראה אותו מיד ומכיוון‬
‫‪38‬‬ ‫‪„ÈÏ‬‬
‫‪«¿ ‰‡n‰‬‬
‫‪»≈« «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» - 'ÔBÚÓLÏ‬‬‫¿ ‪¿ƒ‬‬ ‫ששתק אז ודאי הסכים וקיבל‪ ,‬וכשאומר עתה "מום זה‬
‫‪39‬‬ ‫‪.ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫נראה לי בה" אינו יכול לבטל את המתנה למפרע )ראה כסף‬
‫משנה(‪ (7 .‬שכל אלו אינן לשונות של עבר‪ ,‬לבטל המתנה‬
‫‪ (24‬בלשון זו אין כל ספק שוודאי זכה המקבל‪ ,‬אף על פי‬ ‫למפרע‪ ,‬אלא לשונות של להבא‪ (8 .‬בבא בתרא קלח‪.‬‬
‫שלא הגיע לידו‪ ,‬כיוון שבא ליד השליח‪ ,‬ראה גיטין יא‪ :‬יד‪.‬‬ ‫מסקנת רבי אבא בר ממל‪ (9 .‬לפי פירוש התוספות )שם‬
‫ועוד‪ (25 .‬גיטין יא‪" :‬כל האומר תנו כאומר זכו"‪.‬‬ ‫דיבור המתחיל כאן(‪.‬‬
‫‪ (26‬רק לעניין זה‪ ,‬שאינו יכול לחזור בו‪ ,‬אמרו "תן ‪ -‬כזכה"‪,‬‬
‫אבל לעניין זכייה אין הדבר כן‪ ,‬אלא אינו זוכה עד שיגיע‬ ‫‪ÔÂÈk‬‬
‫‡‪» ≈ - ¯Á‬‬‫‪≈« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ B¯·ÁÏ‬‬ ‫‪∆«¿« .· 11‬‬
‫‪≈¬« 10‰kÊÓ‰‬‬
‫לידו‪ ,‬כמפורש להלן הלכה יא‪ .‬אולם כל זה אינו אלא‬
‫באומר "תן"‪ ,‬אבל באומר "זכה" ‪ -‬זכה מיד )ראה פרק ו‬
‫‪«ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ B‡ ÔÈÏËÏhn‰‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ« CLnL‬‬‫‡‪« »∆ ÔB‚k¿ ,¯Á‬‬
‫‪≈« da» ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ 12‬‬
‫מהלכות עבדים הלכה א(‪ .‬ומה שכתב רבינו "אינו יכול‬ ‫‪Û‡« ,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» ,Ú˜¯wa‬‬
‫‪«¿«« ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ B‡ B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ Ú˜¯w‰‬‬
‫‪«¿«« ¯ËL‬‬
‫‪«¿ 13‬‬
‫לחזור בו" ‪ -‬לא כתב אלא על "תן" ולא על "זכה"‪.‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« 14‬‬
‫‪ (27‬ומשמעותו שהנותן עושה אותו רק שליח להולכה‪ ,‬ולא‬ ‫‪̇ƒ :‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» ÏÚ« B„È» - Ïa˜Ó‰‬‬
‫‡·‪≈«¿« 11Ï‬‬‫‪»¬ .Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« 15‬‬
‫שנותן לו לזכות מיד בשביל המקבל‪ ,‬שם יד‪ :‬ולב‪) :‬וראה‬ ‫‪13ÔÈÎfL‬‬
‫‪ƒ»∆ .Ïa˜Ó‬‬
‫¯ˆ‪≈«¿ Bȇ≈ - ‰‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪… ̇ƒ ;Ïa˜Ó‬‬
‫¯ˆ‪≈«¿ - 12‰‬‬
‫‪» » 16‬‬
‫להלן פרק י הלכה יב בדין שכיב מרע(‪ .‬ודקדק רבינו לכתוב‬ ‫‪˙eÎÊe‬‬
‫‪¿ ;ÂÈÙa‬‬
‫‡‪»»¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ BÏ ÔÈ·Á‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÂÈÙa‬‬
‫‪»»¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»¿ 17‬‬
‫"ראובן שרצה ליתן וכו'" שדווקא במתנה הדין כן‪ ,‬אבל‬ ‫‪‰ˆ¯È‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‡·‪… ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ,‰ˆ¯È‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ̇ƒ ,‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÏ Ô˙pzL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ‡e‰ 18‬‬
‫בפריעת חוב אינו יכול לחזור בו )פרק ט"ז מהלכות מלוה‬ ‫‪.BÁ¯k‬‬
‫‪¿» ÏÚa‬‬
‫‪«¿ Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ -‬‬ ‫‪19‬‬
‫ולוה הלכה ב( וכן בהחזרת פיקדון כשהנפקד כפר בו עד‬
‫עכשיו )פרק א מהלכות שכירות הלכה ו(‪ ,‬ועיין ראב"ד‪.‬‬ ‫‪ (12‬הסכים‬ ‫‪ (11‬בבא בתרא קלח‪.‬‬ ‫‪ (10‬גיטין יא‪ :‬במשנה‪.‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בכק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫הוא לברוח מן הרע‪ (48 .‬הרי שיודע לבחור בטוב‪.‬‬ ‫‪ÔÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ BnÚƒ eÁlzLpL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÊeÊ ‰‡Óa‬‬‫‪»≈¿ ÈÂÏ‬‬ ‫‪«» .‰‬‬
‫‪ƒ≈ 28Cω‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (49‬מן התורה‪ .‬לפי שדעת אחרת מקנה לו )מגיד משנה כאן‬ ‫‪¯ÈÊÁÈ‬‬
‫‪ƒ¬« - e‰‡ˆÓ‬‬‫‪»»¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ Lw·e‬‬ ‫‪≈ƒ ,ÔBÚÓLÏ‬‬
‫¿ ‪¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫ובפרק כ"ט מהלכות מכירה הלכה א‪ .‬עיין שם(‪ ,‬אבל‬ ‫‪¯ÈÊÁÈ‬‬
‫¯‡‪ƒ¬« - Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÈiÁa‬‬‫‪≈«¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ 30˙Ó≈ .29Ô·e‡¯Ï‬‬
‫‪≈ ¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫במציאה אין לו קניין מן התורה אלא מדרבנן משום דרכי‬
‫שלום )פרק י"ז מהלכות גזילה הלכה יב(‪ (50 .‬שם‪.‬‬
‫‪- ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ ÈiÁa‬‬
‫¯‡‪≈«¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ˙Ó≈ .32ÂÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪» ¿ ¿ B‡ 31Ô·e‡¯Ï‬‬
‫‪≈ ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (51‬מן התורה‪ ,‬אבל מדרבנן‪ ,‬זכה‪ ,‬ואסור לגזול ממנו מפני‬ ‫‪Ìi˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰ÂˆnL‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪»¿ƒ∆ ; ÂÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪» ¿ ¿ B‡ ÔBÚÓLÏ‬‬
‫‪¿ƒ ¿ ‰‡n‰‬‬
‫‪»≈« ÔzÈ‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫דרכי שלום )פרק י"ז מהלכות גזילה הלכה יב(‪ .‬ומקור הדבר‬ ‫‪,35‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰Â¿ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,˙n‰‬‬
‫‪≈« ȯ·c‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ממה שאמרו ביבמות קיג‪ :‬ששוטה אין לו יד לקנות )קצות‬ ‫‪.36ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ ÁÈÏL‬‬
‫‪« ƒ» ÏL‬‬ ‫‪∆ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰‡n‰‬‬
‫‪»≈« ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪7‬‬
‫החושן סימן רמג סעיף קטן ה(‪ .‬ויש שהביאו מסוגיית‬
‫‪ (28‬המשך להלכה הקודמת והמדובר כשאמר לו "הולך"‪.‬‬
‫הגמרא ביבמות לא‪ .‬וכתובות כ‪] .‬ואף על פי ששם מדובר‬ ‫ומקור הדברים בברייתא שם יד‪ (29 :‬שהרי הולך לאו‬
‫במקח וממכר‪ ,‬שגם בקטן אינו מן התורה‪ ,‬כיוון שנתינת‬
‫כזכי‪ ,‬ולא זכה השליח בשביל המקבל‪ (30 .‬ברייתא שם‪.‬‬
‫הדמים שלו אינה נתינה )מגיד משנה פרק כ"ט מהלכות‬
‫‪ (31‬כנ"ל‪ ,‬שלא זכה עדיין שמעון‪ ,‬והנותן התכוון רק‬
‫מכירה הלכה א( ‪ -‬סובר רבינו שכל עיקר תקנת חכמים‬ ‫לשמעון ולא ליורשיו‪ (32 .‬של ראובן אם מת ראובן אחרי‬
‫בקטן וחרש במקח וממכר משום כדי חייהם )פרק כ"ט‬
‫מיתת שמעון‪ (33 .‬שהרי מיד עם מיתת ראובן‪ ,‬זכה בהם‬
‫מהלכות מכירה הלכה א( אינו אלא מפני שיש להם קניין‬
‫שמעון‪ ,‬מפני הטעם הבא בסמוך ש"מצוה לקיים דברי‬
‫מן התורה במתנה‪ .‬ושוטה שלא תקנו בו חכמים קניין במקח‬ ‫המת"‪ ,‬וממנו זכו היורשים )עיין רש"י שם וש"ך סימן קכה‬
‫וממכר‪ ,‬הוא מפני שאין לו שום קניין מן התורה‪ ,‬ואף לא‬
‫סעיף קטן לג(‪ (34 .‬גיטין שם ברייתא בשם רבי מאיר‪.‬‬
‫במתנה‪ ,‬וראה להלן לגבי חרש[‪ (52 .‬שוודאי אינו גרוע‬ ‫‪ (35‬כדברי רב פפא שם‪ .‬ובדין שכיב מרע‪ ,‬ראה להלן פרק‬
‫מקטן בן יום אחד דלהלן הלכה ח )סמ"ע רמג סעיף קטן‬
‫י הלכה יב‪ (36 .‬שלא החזיר לראובן בחייו של זה ובידו‬
‫ל(‪ .‬ומה שאמרו ביבמות קיג‪ .‬שפיקח שנשא שוטה‪ ,‬זכתה‬
‫לקיים דברי המת‪] .‬בתוספות כתובות ע‪ .‬דיבור המתחיל הא‪,‬‬
‫בכתובה שכתב לה ‪ -‬על כורחך כשזיכה לה על ידי אחר‪,‬‬ ‫הוכיחו שלא אמרו מצוה לקיים דברי המת אלא אם נמסר‬
‫וראה במגיד משנה‪ .‬אבל צריך עיון ממה שאמרו בבבא‬
‫ליד שליש לשם כך )וראה להלן פרק י"א הלכה כג בהגהות‬
‫מציעא עב‪ .‬שזכין לקטן מפני שעתיד להיות גדול‪ ,‬ואין זכין‬
‫מיימוני אות ט(‪ ,‬שאם לא כן למה הוצרכו לתקן בשכיב מרע‬
‫לגוי שבלי מעשה גירות לא יהיה ישראל‪ ,‬ואם כן גם שוטה‪,‬‬ ‫שיהיו דבריו ככתובין וכמסורין‪ .‬וזה גם מקור לדברי רבינו[‪.‬‬
‫מי יודע אם יתרפא‪ ,‬ואף אם יתרפא זה לא יהיה ממילא‬
‫אלא על ידי מעשה‪ .‬וראה בקצות החושן שם סעיף קטן ו‪.‬‬ ‫‪‰ÎBf‰‬‬
‫‪∆ « ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ‰ÎBÊ‬‬‫‡„‪∆ Ì‬‬ ‫‪»» Ôȇ≈ . 8‬‬
‫‪ (53‬והיינו‪ ,‬כאמור‪ ,‬במציאה מפני דרכי שלום‪ ,‬ובמתנה מן‬ ‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‡‪ƒ¬« , ‰M‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪» ƒ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ Lȇƒ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ .˙Úc‬‬‫‪« « Ô·e‬‬
‫‪∆ 37ÏB„‚» 9‬‬
‫התורה‪] (54 .‬נלמד מתוך מה שתיקנו חכמים שמקחו מקח‬ ‫‪Bȇ≈ Ì"ekÚ‰‬‬ ‫‡·‪«» Ï‬‬
‫‪»¬ .40‰ÁÙLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ „·ÚÂ‬‬
‫‡‪∆∆¿ ,39Lȇƒ ˙L‬‬ ‫‪∆ ≈ 10‬‬
‫וממכרו ממכר‪ ,‬משום כדי חייו )למעלה פרק כ"ט מהלכות‬ ‫‪Bȇ≈ Ck» , ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪» ¿ ˙eÁÈÏLÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ Èe‡¯» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;‰ÎBÊ‬‬ ‫‪∆ 11‬‬
‫מכירה הלכה א( ואם אין לו עיקר קניין מן התורה במתנה‬ ‫‪ÁÈÏL‬‬
‫‪« ƒ» ‰OÚ‬‬ ‫‪∆ ¬« χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌLÎe‬‬
‫‪≈ ¿ . χ¯OÈÏ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ 12‬‬
‫לא היו חכמים מתקנים במקח וממכר‪ .‬וההבדל בין שוטה‬ ‫‪.44Ì"ekÚÏ‬‬
‫‪«¿ ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ Ck» ,43Ì"ekÚÏ‬‬‫¿«‬ ‫‪13‬‬
‫לחרש הוא‪ :‬שוטה אין לו יד )יבמות קיג‪ (:‬ואילו חרש יש‬
‫לו יד שהרי חרשת מקבלת גיטה )שם קיב‪ ,(:‬ראה בקצות‬ ‫‪ (37‬עירובין עט‪ :‬במשנה וקידושין מב‪ .‬מימרא של רב יצחק‪.‬‬
‫החושן שם סעיף קטן ה[‪ .‬ורק לעצמו יש לו יד אבל לזכות‬ ‫‪ (38‬עירובין שם‪ (39 .‬עירובין שם‪" :‬על ידי אשתו"‪.‬‬
‫לאחרים אינו יכול‪ ,‬כמפורש בבבא מציעא ח‪ (55 .‬פרק יז‬ ‫‪ (40‬בעירובין שם‪" :‬ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים‪,‬‬
‫הלכה ד‪ ,‬שחרש אינו מקנה לאחרים )ראה בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫מפני שידן כידו"‪ ,‬הרי שרק על ידי עבדו אינו יכול לזכות‬
‫ועיין מגדל עוז ולחם משנה(‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬אבל על ידי עבד כנעני של אחר יכול הוא לזכות‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈa≈ 58ÏB„‚Ïe‬‬
‫‡‪»¿ ,57„Á‬‬
‫‡‪»∆ ÌBÈ Ôa∆ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ Ô˘Ï‬‬ ‫‪ƒ» .Á‬‬
‫‪» »¿ 56ÔÈÎÊ‬‬ ‫לאחרים‪ .‬וראה בפרק א מהלכות עירובין הלכה כ‪.‬‬
‫‪ (41‬להוציא מדברי רב אשי לפי לשון אחת בבבא מציעא‬
‫‪21‬‬ ‫˜‪BÏ ‰B‬‬
‫‡„‪» Ì‬‬‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ B¯ˆÁÂ‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪≈¬« . ÂÈÙa‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪»»¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈa≈ ÂÈÙa‬‬
‫¿»»‬ ‫עא‪ :‬שרק לעניין תרומה אין שליחות לגוי‪ ,‬אבל לעניין אחר‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ ,ÌL‬‬ ‫‪» „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .BzÚcÓ‬‬
‫‪¿ «ƒ ‡lL‬‬‫∆…‬ ‫‪ (42‬שזכייה היא מטעם שליחות‪.‬‬ ‫יש לו שליחות‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪.62¯Á‬‬
‫‪≈« da» ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ - 61B¯ˆÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« «ÚÈb‰L‬‬
‫∆‪ƒƒ‬‬ ‫‪ (43‬מסקנת הגמרא שם‪ ,‬בניגוד לרב אשי בלשון אחרונה‪.‬‬
‫‪ (56‬כלומר‪ ,‬אחר זוכה עבורו‪ ,‬בבא בתרא קנו‪ :‬במשנה‪,‬‬ ‫‪ (44‬מסקנת הגמרא שם‪ ,‬בניגוד לרבינא‪ ,‬שאמר שישראל‬
‫ונראה מדברי רבינו שזהו מן התורה‪ .‬וכנוסחת הספרים‬ ‫זוכה לגוי מדברי סופרים‪.‬‬
‫)שהובאה בתוספות כתובות יא‪ .‬דיבור המתחיל מטבילין(‬ ‫‪ÊB‚‡¡ ,47B˜¯BÊÂ‬‬
‫‪¿ ¿ 46¯B¯ˆ¿ BÏ ÔÈ˙BpL‬‬ ‫˜‪ƒ¿ ∆ 45ÔË‬‬‫‪» » .Ê 14‬‬
‫בבבא מציעא שם שגרסו "קטן ‪ -‬אף על גב דלית ליה‬ ‫‪;ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ , BÓˆÚÏ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪¿«¿ ‰ÎBÊ‬‬‫‪∆ - BÏËBÂ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪¿ ¿ 15‬‬
‫שליחות אית ליה זכייה" ולא גרסו "מדרבנן" וכן הוא בכמה‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ‰ÎÊ‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… - ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ 50˙BÁt» 16‬‬
‫כתבי יד‪ .‬ראה בדקדוקי סופרים לבבא מציעא שם‪.‬‬ ‫‪‰kÊÓ‰Â‬‬
‫‪∆«¿«¿ .ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ 51BÏ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ ‰ËBM‰‬‬
‫‪∆ « 17‬‬
‫‪] (57‬שהרי למאן דאמר אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם‬ ‫‪L¯Á‰‬‬
‫‡·‪≈≈« Ï‬‬‫‪»¬ . ‰ÎÊ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪»» - ˙Úc‬‬ ‫‪« « Ôa∆ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰ËBLÏ‬‬
‫‪∆ ¿ 18‬‬
‫מזכין אף לעובר‪ .‬בבא בתרא קמא‪ :‬וראה למעלה פרק כ"ב‬ ‫‪.55‰ÏÊb‬‬
‫‪»≈¿ ˙BÎωa‬‬
‫‪¿ƒ¿ e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,54BÓˆÚÏ‬‬ ‫‪¿«¿ 53‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ 19‬‬
‫מהלכות מכירה הלכה י[‪ (58 .‬שם קנו‪ :‬במשנה לפי רבי‬
‫יהושע‪ .‬ולפי רבי מאיר בברייתא שם ‪ -‬גם לדברי רבי‬ ‫‪ (47‬הרי יודע‬ ‫‪ (46‬אבן‪.‬‬ ‫‪ (45‬גיטין סה‪ .‬מימרא של רבא‪.‬‬
 ‫גכק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מה שאין כן בקטן‪ (79 .‬שהחצר אינה נחשבת אצלו כיד‪,‬‬ ‫אליעזר‪ (59 .‬משנה בגיטין יא‪ :‬וראה למעלה הלכה ב‪.‬‬
‫וגם אינה יכולה להיות נחשבת כשליחות‪ ,‬שאין שליחות‬ ‫‪ (60‬בבא קמא מט‪ :‬מימרא של רבי יוסי בר חנינא‪ (61 .‬או‬
‫לקטן‪ .‬ואף על פי שזכין לקטן )למעלה הלכה ח(‪ ,‬הרי‬ ‫לאוויר חצרו‪ ,‬ראה בפרק ה מהלכות גירושין הלכה ג‪.‬‬
‫שזכייה אינה מטעם שליחות ‪ -‬אינה דומה חצר לשליח‬ ‫‪ (62‬כלומר‪ ,‬כאילו זכה בה על ידי שליח‪ ,‬שחצר מטעם‬
‫ממש שעושה פעולת הקניין וזוכה עבור הקטן )וראה‬ ‫שליחות היא )בבא מציעא י‪.(:‬‬
‫בהשגת הראב"ד כאן ובפרק כ"ט מהלכות מכירה הלכה יב‬ ‫‪;64˙¯nzLn‰‬‬
‫‪∆∆«¿ ƒ« ¯ˆÁa‬‬
‫‡‪≈»¿ ?63ÌȯeÓ‬‬‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .Ë 1‬‬
‫וקצות החושן סימן רמג סעיף קטן יא(‪.‬‬
‫‪B˙a¯ÁÂ‬‬
‫‪»¿À¿ e‰„O‬‬‫‪≈» ÔB‚k¿ , ˙¯nzLÓ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪∆∆«¿ ƒ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ¯ˆÁa‬‬
‫‡·‪≈»¿ Ï‬‬‫‪»¬ 2‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪82Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ¯ÒÓÏ‬‬
‫‡„‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» Ì‬‬
‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ , Ë‚k‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪»»«« .È . È„O‬‬
‫‪≈¿ ‰zn‰‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪ƒ» Èσ ‰˙ÎÊ‬‬
‫‪»¿» :¯Ó‡ÈÂ‬‬
‫‪« …¿ dcˆa‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪»ƒ¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« - 3‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÈBÏÙe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ e¯Ó‬‬‫‪¿ƒ :‰LÏLÏ‬‬
‫‡‪» ¿ ƒ ¯Ó‬‬
‫‪«» ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ƒ» ¿ 70Ôcˆa‬‬
‫‪« ≈ .ÁÈÏLÏ‬‬ ‫‪»ƒ¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‡„‪∆ Ì‬‬ ‫‪»» ÏL‬‬‫‡¯‪∆ 69˙Bn‡« 68Úa‬‬
‫‪«¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 4‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰ezÈÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯ËLa‬‬
‫‪«¿ ƒ eÓzÁÈÂ‬‬ ‫‪¿¿ƒ∆ B‡ ÌÈa¯‰‬‬
‫‪¿¿«¿ e·zÎiL‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¯¿ Ècˆa‬‬‫‪≈ƒ¿ B‡ ‡ËÓÒa‬‬
‫‪72‬‬ ‫˜‪»¿ƒ¿ , BÏ ÔÈB‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ƒ 5‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪e˙Â‬‬
‫‪¿»¿ e·˙ÎÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÌÈ„Ú‰‬‬
‫‪ƒ≈» Ô˙B‡Ï‬‬
‫‡‪» ¿ e¯Ó‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;83ÌeÏk¿ ‰Ê∆ B‡ 75ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¯a‬‬‫‡·‪¿ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;74ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ dÏ» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯ˆÁa‬‬‫‪≈»¿ 6‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪e·˙k‬‬
‫‪¿ƒ :ÌÈLÏ‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ƒ ¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬ ‫˜‪≈¿ .‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪≈«¿« .B„ÈÏ‬‬
‫‪… - Ïa˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« ‰ÎBÊ‬‬‫‪∆ Bȇ≈ - 76B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ‰„Oa‬‬‫‪≈¿ ƒ 7‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ e‰e˙e‬‬ ‫‪¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯ËLa‬‬ ‫‡·‪¿ƒ¿ Ï‬‬
‫‪«¿ ƒ eÓ˙ÁÂ‬‬ ‫‪»¬ ;dlL‬‬
‫‪»∆ ˙Bn‡« Úa¯‡Â‬‬
‫‪«¿«¿ d¯ˆÁ‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪»≈¬ dÏ» ‰kÊz‬‬
‫‪∆¿ƒ ‰p˘e‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪»« ¿ 8‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪BÓk¿ ,ÔÈ·˙Bk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÓˆÚ‬‬ ‫‡‪»¿« Ô‰≈ ‡l‬‬‫‪»∆ ,·zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ¯ÙBÒÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ¯ÓBÏ‬‬‫«‬ ‫‪„Ú« B‡ B„ÈÏ‬‬‫‪»¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÚÈbzL‬‬
‫‪« ƒ«∆ „Ú« ‰ÎBÊ‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈ 79ÔËw‰‬‬
‫‪» »« 9‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪. Ë‚a‬‬
‫‪84‬‬ ‫¿≈‬ ‫‡‪.¯Á‬‬
‫‪≈« BÏ ‰kÊiL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ (80‬גיטין כט‪ .‬כשמואל וכרבא‪ ,‬ולא כרב ואביי‪ (81 .‬וראה‬
‫פרק ב מהלכות גירושין הלכה ו‪ (82 .‬שהשליח יאמר‬
‫דברים מסויימים למישהו‪ ,‬במקום שיעשה פעולה מסויימת‪.‬‬
‫‪ (83‬שדברים אינם נמסרים לשליח )משנה גיטין סו‪ (:‬אפילו‬
‫אם אמר להם שיאמרו לאחרים )שם עא‪ .(.‬וראה בהלכות‬
‫גירושין שם‪ .‬וכל שכן אם אמר להם רק‪" :‬תנו גט לאשתי"‪.‬‬
‫שאף על פי שהם שלושה ונראה שעשה אותם ביתֿדין‬
‫שיאמרו לאחרים לכתוב ולחתום ‪ -‬לא קנה שאין זה עדיף‬
‫מ"אומר אמרו" וראה בלחם משנה פרק ב מהלכות גירושין‬
‫הלכה ה‪] .‬וכתב הטור בשם הראב"ד "וכל שכן אם חתמו‬
‫הם בעצמם והוא הדין אם אומר להם תנו" ואף על פי‬
‫שלפנינו בראב"ד אין הנוסחא כן‪ .‬נראה שנוסחת הטור היא‬
‫הנכונה‪ ,‬וזהו פירושו‪ :‬אם "אומר אמרו" לא מועיל למה‬
‫שאמר ואם אמרו לעדים וכתבו לא קנה ‪ -‬כל שכן שאם לא‬
‫עשו כמאמרו אלא חתמו הם בעצמם‪ ,‬שוודאי לא עשו‬
‫כלום‪ ,‬שהרי על זה לא נצטוו )ולפי הנראה נפלו מלים אלו‬
‫"וכל שכן אם חתמו הם בעצמם" בטעות מלשון הראב"ד‬
‫הנ"ל אל תוך דברי המגידֿמשנה‪ ,‬ועיין לחם משנה( "והוא‬
‫הדין אם אומר להם תנו" כלומר גם באומר להם תנו‪,‬‬
‫אומרים שברור הדבר שעשאם ביתֿדין ולא מועיל אם הם‬
‫חתמו בעצמם‪ ,‬שהרי לא נצטוו על כך‪ ,‬ולעשות שליח‬
‫לכתיבה גם כן אינם יכולים‪ ,‬שדברים אינם נמסרים לשליח‪,‬‬
‫כנ"ל‪ .‬וראה להלן בהערה הבאה[‪ (84 .‬שם במשנה גיטין‬
‫סו‪ֿ.‬סו‪" :‬אמר לשניים תנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו‬
‫ויתנו"‪] .‬ואף על פי שכבר כתב רבינו שאפילו אומר מפורש‬
‫"אמרו לפלוני ולפלוני וכו'"‪ ,‬לא מועיל ‪ -‬אם קל וחומר הוא‬
‫שבאומר "כתבו וחתמו וכו'"‪ ,‬שאינם יכולים לומר לסופר‬
‫לכתוב ‪ -‬יש חידוש באומר "כתבו וחתמו"‪ ,‬שהרי ב"אומר‬
‫אמרו"‪ ,‬לא מועיל אם כתבו וחתמו בעצמם‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ואילו‬
‫ב"כתבו וחתמו"‪" ,‬הרי הן עצמם כותבים"‪ ,‬ויש מקום‬
‫לטעות‪ ,‬שכיוון שהם עצמם יכולים לעשות מעשה ‪ -‬יכולים‬
‫לעשות גם שליח‪ ,‬ומשמיענו רבינו שגם באופן זה אינם‬
‫יכולים למנות שליח‪ .‬וכתב הראב"ד )הובא במגדל עוז(‪:‬‬
‫"והוא הדין אם אמר להם )לשניים( תנו צריכין הם לכתבו"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בניגוד לאומר לשלושה תנו‪ ,‬שעשה אותם ביתֿדין‪,‬‬
‫‪ (63‬שחצרו קונה לו‪ ,‬אף על פי שאינו עומד שם‪ (64 .‬שם‬
‫יא‪ .‬שאז היא נחשבת כשליח המשמר דבר הנשלח על ידו‬
‫)כסף משנה בשם הר"ן(‪ (65 .‬שאז אינו דומה לשליח‬
‫)שם(‪ (66 .‬שאז היא משתמרת על ידו‪ .‬וראה במגיד משנה‬
‫פרק י"ז מהלכות גזילה הלכה ח‪ .‬שיש מחלוקת בין‬
‫המפרשים אם צריך לעמוד בתוך השדה או שאפשר לעמוד‬
‫גם מחוצה לה‪ .‬ודעת רבינו‪ ,‬שגם במתנה צריך שיעמוד בצד‬
‫שדהו ודלא כרב פפא בבבא מציעא יא‪ :‬אלא כפי התירוץ‬
‫הראשון שם בגמרא‪ .‬וכן נראה בקידושין כו‪ :‬ויש פוסקים‬
‫כרב פפא )מגיד משנה(‪ (67 .‬דעת רבינו שבחצר שאינה‬
‫משתמרת ועומד בצידה צריך גם אמירה‪ .‬כמו שאמרו‬
‫במשנה )שם יא‪" :(.‬ראה אותן רצין וכו' ואמר זכתה לי שדי‬
‫וכו'"‪ .‬וכן כתב רבינו בהלכות גזילה שם‪ .‬ובתוספות שם‬
‫דיבור המתחיל זכתה‪ ,‬כתבו ש"אמר" לאו דווקא‪.‬‬
‫‪ (68‬בבא מציעא י‪ .‬מימרא של ריש לקיש משום אבא כהן‬
‫ברדלא‪ ,‬ורא"ש בשם הירושלמי )שם( שקונות גם במציאה‬
‫וגם במתנה‪ (69 .‬שיעור קומה של אדם בפישוט ידיים‬
‫ורגליים‪ (70 .‬ואף על פי שבחצר שאינה משתמרת‪ ,‬צריך‬
‫גם עמידה בצידה וגם אמירה‪ ,‬כנ"ל ‪ -‬בארבע אמות‪ ,‬אין‬
‫צורך באמירה "מפני שהוא יכול לנטות עצמו וליטלה"‬
‫)מגיד משנה בהלכות גזילה שם(‪] .‬וברור הדבר שגם בחצר‬
‫שאינה משתמרת‪ ,‬אם הייתה המציאה קרובה אליו בתוך‬
‫ארבע אמות‪ ,‬שוודאי זכה בה‪ ,‬אף על פי שלא אמר‪ ,‬כיוון‬
‫שעומד קרוב לה[‪ (71 .‬תקנת חכמים היא כדי שלא יריבו‬
‫המוצאים זה עם זה )הלכות גזילה שם הלכה ט(‪.‬‬
‫‪ (72‬רחוב צדדי‪ ,‬או קרן זווית של רשות הרבים )מגיד משנה‬
‫שם(‪ .‬והיא מימרא של רב ששת בבבא מציעא י‪ :‬שבסימטא‬
‫"לא דחקי רבים"‪ (73 .‬גמרא שם‪ .‬וגם שם לא שכיחי‬
‫רבים )כתובות לא‪ (74 .(:‬שם‪ ,‬תשובת רב פפא‪ ,‬ולפי‬
‫גירסת הרי"ף‪ (75 .‬שם בדברי רב ששת‪" :‬רשות הרבים‬
‫דקא דחקי רבים לא תקינו רבנן ]ארבע אמות["‪ (76 .‬שם‪,‬‬
‫לרב פפא‪ (77 .‬שם יא‪ .‬לפי הלשון האחרונה‪ ,‬ולדברי הכל‪,‬‬
‫או זו שלפני האחרונה‪ ,‬וכרבי יוחנן משום רבי ינאי‪.‬‬
‫‪ (78‬שבקטנה גילתה התורה שחצרה נחשבת כידה לעניין‬
‫גט‪ .‬ולומדים מזה גם ליתר השטחים‪ ,‬כגון מציאה ומתנה‪,‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דכק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫וכך אנו יכולים על ידי זה לסלק את הסתירה שביניהם‬ ‫ואינם יכולים לכתוב בעצמם )חוץ ממה שאינם יכולים‬
‫ולאמת את דברי שניהם‪ (99 .‬היינו‪ ,‬שהנותן מדגיש שהוא‬ ‫לעשות שליח( ‪ -‬באומר לשניים "תנו"‪ ,‬לא עשאם ביתֿדין‪,‬‬
‫בעצמו נתן לידי המקבל‪ ,‬ואין המקבל יכול לטעות בזה‪.‬‬ ‫אלא כוונתו שיכתבו בעצמם‪ .‬וכן מפורש במשנה גיטין שם‪,‬‬
‫‪ (100‬הוא המקבל שהוא זכור יותר מן הנותן‪ ,‬לפי שהנותן‬ ‫ובמקום "צריכין" שבדבריו ‪ -‬צריך להיות "יכולין"‪ ,‬וראה‬
‫הייתה לו מחשבה לתת לפני שייתן‪ ,‬ופעמים שהוא סבור‬ ‫באור שמח[‪.‬‬
‫שכבר נתן )מגיד משנה בשם התוספות(‪ .‬ויש מפרשים‪,‬‬
‫שלעולם מקבלים את ההודאה של התובע ולא של הנתבע‪,‬‬ ‫‪,'ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˙ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰„O‬‬ ‫'‪∆» 86Èz˙‬‬
‫‪ƒ«» ¯ËLa‬‬ ‫‪≈ « .‡È‬‬
‫‪»¿ ƒ 85·˙Bk‰‬‬ ‫‪1‬‬

‫מאחר שישנה התנגשות בין הודאתו של זה לבין הודאתו‬ ‫‪ȯ‰‬‬

‫‪≈¬ - 'BlL‬‬‫'‪∆ ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬
‫'‪≈¬ B‡ ,'BÏ ‰Èz˙‬‬
‫‪87‬‬‫‪» ƒ«¿ ·˙kL‬‬‫‡‪«»∆ B‬‬ ‫‪2‬‬
‫של זה‪ ,‬אנו אומרים העמד ממון בחזקתו )רשב"א שם(‪.‬‬ ‫‪¯ËLa‬‬
‫‪»¿ « ·˙k‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ 88Ï‬‬
‫‪»¬ .B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « «ÚÈbiLk‬‬
‫‪ƒ«∆ ¿ da» ‰ÎBÊ‬‬
‫∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (101‬על ידי עדים‪ .‬מפני שהדבר ספק‪ ,‬שמא קיבל זה את‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - ÌÈ„Ú‰‬‬
‫‪ƒ≈» ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» e„ÈÚ‰L‬‬
‫'‡‪ƒ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,'BÏ ‰pz‬‬
‫‪89‬‬ ‫∆¿∆»‬ ‫‪4‬‬
‫המתנה והבן אינו יודע‪ ,‬ואם כן אין הודאתו הודאה )גיטין‬ ‫‪‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯ËL‬‬‫'‪«¿ e·˙k‬‬
‫‪¿ƒ ÌÈ„ÚÏ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ¯Ó‡iL‬‬
‫‪« …∆ „Ú« ,90Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‰ÎÊ‬‬‫»»‬ ‫‪5‬‬
‫שם(‪.‬‬ ‫‪‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« 92ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;BÏ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 91ÔÈ·˙BÎÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,'BÏ e˙e‬‬‫¿‬ ‫‪6‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈ È„È‬‬
‫‪ƒ» ˙ÁzL‬‬
‫‪««∆ BÊ :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ÔÚhL‬‬
‫‪«»∆ ‰zÓ‬‬ ‫‪≈«¿ .‚È‬‬
‫‪»»« Ïa˜Ó‬‬ ‫‪Ba BÏ ‰kÊiL‬‬
‫‪∆«¿∆ „Ú« B‡ ,93B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ¯ËL‬‬ ‫‪«¿ «ÚÈbiL‬‬
‫«‪ƒ«∆ „Ú‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪B‡ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰ÈÏÚ‬‬
‫‡‪» ∆» È‬‬
‫‪ƒ¬ ¯ÓBL‬‬
‫‡‪≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫‪.94e¯‡aL‬‬
‫‡‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ È„È‬‬‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪20‬‬ ‫˜‪»‰ÈzÏa‬‬
‫‪ƒ¿«ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,d˙lÁzÓ‬‬
‫‪»»ƒ¿ƒ ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ :¯Ó‡L‬‬
‫∆»«‬ ‫‪ (85‬גיטין מ‪ :‬בברייתא‪ (86 .‬לשון עבר‪ (87 .‬זוהי גירסת‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ìȯ·„a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ,˙eÚËa‬‬
‫‪»¿ B‡ Ò‡a‬‬
‫‪∆… ¿ ÈÁ¯k‬‬
‫‪ƒ ¿» ÏÚa‬‬
‫‡‪«¿ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫הרי"ף‪ .‬וצריך עיון מה בין "נתתי" ל"נתתיה" ‪ -‬שניהם‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ ‰Ê∆ ÏÚ« ÚaLÂ‬‬
‫˜‪»¿ƒ¿ ; ÔÈÓi‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫≈‡‪»»¿ - el‬‬ ‫מלשון עבר )סמ"ע סימן רמה‪ ,‬סעיף קטן א(‪ .‬ובגמרא שם‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.‰ÈÏÚ·Ï‬‬
‫‪∆»¿ƒ ¯ÊÁ˙Â‬‬
‫‪…¬«¿ ,103˙q‰‬‬
‫∆≈‬ ‫"נתונה"‪ ,‬והוא לשון הווה‪ (88 .‬כחכמים ולא כרבי מאיר‬
‫)שם(‪ (89 .‬לשון עתיד‪ (90 .‬שאין כאן נתינה אלא‬
‫‪ (102‬גיטין לב‪ .‬מימרא של רב ששת )לפי נוסחה שלפנינו(‪:‬‬ ‫הבטחה לתת‪ (91 .‬אפילו הלשון "אתננה לו"‪ ,‬שרק אם‬
‫"מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו ‪ -‬בטילה היא‬ ‫נותן השטר מידו ליד המקבל‪ ,‬שהמתנה מתקיימת מיד‪ ,‬צריך‬
‫)משמע בטילה הייתה מקודם שקיבלתי ‪ -‬רש"י(‪ ,‬אינה‬ ‫לכתוב בלשון עבר "נתתי" או בלשון הווה "נתונה"‪ ,‬אבל‬
‫מתנה ‪ -‬דבריו קיימן"‪ .‬וראה למעלה הלכה א‪.‬‬ ‫אם אומר לעדים שיכתבו ויתנו‪ ,‬שאין המתנה מתקיימת עתה‬
‫‪ (103‬הראב"ד מעיר כאן שעניין השבועה כאן הוא "רעיון‬ ‫כשנותן לעדים אלא אחר כך כשיבוא השטר לידי המקבל ‪-‬‬
‫רוח"‪ ,‬ואמנם לא מצינו שבועה אצל הודאת בעל הדין‪,‬‬ ‫בזה אפשר לכתוב גם לשון עתיד "אתננה" )כסף משנה(‪.‬‬
‫שהרי הוא מוותר על שלו‪ ,‬ומה מקום לשבועה? אך‬ ‫‪ (92‬וממילא אף הלשון‪" :‬אתננה" היא טובה‪ ,‬אחרי שאין‬
‫המגידֿמשנה מפרש‪ ,‬שכאן מדובר‪ ,‬שבעלי חוב של המקבל‬ ‫המקבל זוכה‪ ,‬אלא אחרי שמוסרים את השטר לידו‪ ,‬ולשעה‬
‫רוצים לגבות את חובם מהשדה‪ ,‬ולפיכך צריך להישבע‬ ‫זו כיוון הנותן בלשון "אתננה" )כסף משנה(‪] (93 .‬ראה‬
‫שאינו מערים עליהם‪ ,‬וכן הביא בשולחןֿערוך סי' רמה‬ ‫בפרק ו מהלכות עבדים הלכה א ש"תן" אינו כ"זכה" ולא‬
‫סעיף ז‪ .‬ואף על פי שבפרק ב מהלכות מלוה ולוה הלכה ב‬ ‫זכה עד שיגיע לידו‪ .‬וראה ברש"י גיטין ט‪ :‬וברי"ף שם[‪.‬‬
‫כתב רבינו שאם יש לו ללווה ממון וטוען שהוא של אחרים‬ ‫‪ (94‬למעלה הלכה ב‪.‬‬
‫אינו נאמן אלא בעדים ‪ -‬כאן‪ ,‬שידוע שהיו הנכסים של‬
‫הנותן‪ ,‬נאמן הוא לאמר שלא קבלם במתנה ושנשארו‬ ‫‪‡e‰Â¿ ,'ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˙ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰„O‬‬ ‫'‪∆» Èz˙‬‬ ‫‪≈ » .·È 9‬‬
‫‪ƒ«» 95¯ÓB‡‰‬‬
‫ברשותו של הנותן )לחם משנה(‪.‬‬ ‫‪ÏÚ« BÏ ‰kÊ‬‬‫‪»ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪ƒ ¿ - 'Èσ Ô˙‬‬
‫‪96‬‬ ‫'‪«» ‡Ï‬‬
‫‡‪… ¯ÓB‬‬
‫‪≈ 10‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,'‰ÈÏÚ‬‬
‫‡‪» ∆» ‰z‬‬
‫'‪»« ¯ÓBL‬‬
‫‪≈ ¯Ó‡Â‬‬‫‪«»¿ Ô˙Bp‰‬‬ ‫‪«» .„È‬‬
‫‪≈ « ÔÚË‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ ,99'BÏ Èz˙Â‬‬
‫'‪ƒ«»¿ Èz·˙k‬‬
‫‡‪ƒ¿«» ¯Ó‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‡‪»¬ .98¯Á‬‬
‫‪≈« È„È‬‬
‫‪≈¿ 11‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,'E„Èa‬‬
‫'‪¿»¿ ‡È‰ƒ ‰ÏeÊb‬‬
‫‪» ¿ B‡ ,'‰Èz˙‬‬
‫‪» ƒ«¿ 104ÈzÚcÓ‬‬
‫'‪ƒ¿ «ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪‡e‰ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ̇ƒ :'Èσ Ô˙‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ·˙k‬‬
‫'‪«» ‡Ï‬‬
‫‡‪… ¯ÓB‬‬
‫‪≈ 12‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˙q‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ÚaL‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪»¿ƒ - 'Èσ »z˙‬‬
‫'‡‪«» ‰z‬‬
‫‡‪»« ¯ÓB‬‬
‫≈‬ ‫‪,‡e‰ ÌÈ„Ú‬‬‫‪ƒ≈ ‰‡Ók‬‬
‫‪»≈¿ ÔÈcƒ ÏÚa‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪«« ˙‡„B‰‬‬
‫‪« » - Ôk≈ ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 13‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.¯ËÙÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‡e‰ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ôa∆ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;e‰„O‬‬‫‡‪≈» ˙B¯t≈ ÏÎB‬‬ ‫‪≈ Ô˙Bp‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 14‬‬
‫'‪Èz·˙k‬‬
‫‡‪ƒ¿«» ¯ÓB‬‬ ‫‪≈ ‡e‰Â¿ ,'BÊ ‰„O‬‬‫‪∆» È·‡Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ »z˙‬‬ ‫'‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 15‬‬
‫‪ (104‬שלא מרצוני‪ (105 .‬כדין כל כופר בכול‪ ,‬כיוון‬ ‫‪„Ú« LÈÏL‬‬
‫‪ƒ» È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚ« ˙B¯t‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« - 'BÏ Èz˙Â‬‬
‫‪ƒ«»¿ 16‬‬
‫שהמטלטלין בידו‪ ,‬ראה פרק ח מהלכות טוען ונטען הלכה‬
‫א‪ ,‬ובקרקעות‪ ,‬כשיש לו חזקת שלוש שנים‪ ,‬ועיין פרק י"א‬ ‫‪.101‡e‰ C‡È‰‬‬
‫‪« ≈ ¯·c‰‬‬
‫‪»»« Ú„eiL‬‬‫∆‪«»ƒ‬‬ ‫‪17‬‬

‫שם הלכה א‪.‬‬ ‫‪ (95‬שם‪ ,‬המשך הברייתא‪ (96 .‬המדובר‪ ,‬כשהמקבל רוצה‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ‪¦ ¦ £‬‬
‫חמישׁי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫במתנה אלא שמספר האמת שלא קיבלה )סמ"ע רמה סעיף‬
‫קטן ז(‪ (97 .‬יש לשון "חשש" שאינו ספק‪ ,‬אלא וודאי‬
‫‪ (1‬נתבאר בו איכות עשיית המתנה שצריך שלא תהיה‬
‫)תוספות שם דיבור המתחיל חיישינן(‪ .‬וכן לשון התוספתא‬
‫מסותרת‪ ,‬וכל הנמשך אחר זה‪ ,‬ודין שתי שטרות על שדה‬
‫)בבא בתרא פרק י(‪" :‬לא אמר כלום"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שאין‬
‫אחת שניהם במכר או אחד במתנה ואחד במכר‪ ,‬וכל‬
‫מתחשבים כלל עם דברי המקבל‪ .‬ברם בשולחןֿערוך חושן‬
‫הנמשך‪.‬‬
‫משפט סימן רמה‪ ,‬סעיף ד‪ ,‬מביא המחבר לשון "דאיכא‬
‫‪28‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» ,3‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ ÔÈa≈ ‡È¯a‬‬‫‪ƒ» ÔÈa≈ ,‰zÓ‬‬ ‫‡‪≈ « .‬‬
‫‪»»« 2Ô˙Bp‰‬‬ ‫למימר"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שיש לומר‪ ,‬ואין וודאות גמורה‪ .‬ולכאורה‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪¯˙qa‬‬
‫‪∆≈« e·˙k‬‬
‫‪¿ƒ :ÌÈ„ÚÏ‬‬
‫‡‪ƒ≈¿ ¯Ó‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪«» .˙ÓÒ¯ÙÓe‬‬
‫‚‪∆∆ ¿À¿ ‰ÈeÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰zL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫זהו פירוש המלה "שמא"‪ (98 .‬וזה לא ידע על זה כלל‪.‬‬
 ‫הכק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫בעליה עומדת )למעלה הערה ו( ‪ -‬הרי היא ברשות הבעלים‬ ‫‪ÔBÓÓ» „a‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌȯÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ‰fL‬‬
‫‡‪∆∆ ;ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ - BÏ e˙e‬‬
‫¿‬ ‫‪1‬‬
‫ליתנה לאחר‪.‬‬ ‫‪.ÔziL‬‬
‫‡‪≈ƒ∆ ¯Á‬‬
‫‪«« ¯kÓÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ¯ÊÁiL‬‬
‫‡‪…¬«∆ , ÌȯÁ‬‬
‫‪5‬‬ ‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪- Ô˙‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰Ú„BÓ‬‬
‫‪» » ¯ÒBn‰L‬‬
‫‪≈ «∆ , e¯‡a‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪¿«≈ ¯·k‬‬‫„‪»¿ .‬‬ ‫‪ (2‬בבאֿבתרא מ‪ :‬מימרא של רב יהודה‪ ,‬ש"מתנה טמירתא‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‡‪≈∆ .Ò‬‬‫‪∆… ‰Ê∆ 14ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ ‰zn‰‬‬
‫««»»‬ ‫)מסותרת(" אינה כלום‪ (3 .‬נלמד מדברי הרי"ף בבבאֿ‬
‫‪15‬‬ ‫‪16ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;Ô˙Bp‰‬‬‫‪≈ « ˙Úc‬‬‫‡‪« « ¯Á‬‬
‫‡‪«« ‡l‬‬‫‪»∆ 15‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ÔÈÎÏB‰‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫בתרא שם בשם רב האי‪ ,‬והעתיקו רבינו להלן פ"ט הלכה‬
‫‪16‬‬ ‫‪.‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ B˙zÓ‬‬‫¯‪»¿« - da» ‰ˆB‬‬ ‫‪∆ BȇL‬‬‫„‪≈∆ BzÚ‬‬‫‪¿ « ‰l‚Â‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫א‪ .‬ובין במתנה במקצת נכסיו‪ ,‬בין בכל נכסיו )ראה שם‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ BzÚc‬‬
‫‪¿ « ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÁÈÎBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eȉL‬‬
‫‪»∆ ÈÓƒ ,17CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫הערה ב(‪ (4 .‬כלשון הראשון של רב יוסף‪ ,‬שאמר בפירוש‬
‫‪18‬‬ ‫‪˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‚‪≈¿ƒ¿ ‰ÈeÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« d˙pL‬‬
‫‡‪»»¿∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,18BÊ ‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫מימרתו של רב יהודה )שם(‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אם לא אמר לכתוב‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙Bzn‰‬‬
‫‪»«« ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙¯zÒÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ì„wÓ‬‬
‫‪∆… ƒ d˙pL‬‬
‫∆¿»»‬ ‫בסתר‪ ,‬אע"פ שלא אמר לעשותה בפרהסיא ‪ -‬אין זו "מתנה‬
‫טמורה"‪ .‬ואילו ללשון השני‪ ,‬גם זו היא מתנה טמורה‪ ,‬כיון‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰iM‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ «¿ ;˙¯zÒÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ - ‰BL‡¯‰‬‬
‫‪» ƒ» :˙BÏËa‬‬ ‫¿≈‬ ‫שלא אמר לעשותה בפרהסיא‪ .‬וראה להלן הערה ה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫˜„‪BÊ ‰Ó‬‬
‫‪» ¿» ȯ‰Â‬‬
‫¯‪≈¬« ,‰ˆB‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬‫‪≈∆ ÁÈÎBÓ‬‬
‫‪« ƒ ¯·c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ -‬‬ ‫‪ (5‬היינו הלקוחות המאוחרים למתנה‪ ,‬כהמשך דברי רבינו‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.19dÏ» ‰Ú„BÓ‬‬
‫‪» » BÓk¿ ‰‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ ‰zn‰‬‬
‫««»»‬ ‫והראב"ד מפרש‪ ,‬ש"אחרים" ‪ -‬היינו מקבל המתנה‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪ (13‬בפרק י מהלכות מכירה הלכה ג‪ .‬ומקור הדברים‬ ‫הוא מכר אותה מקודם לאחר ואחרֿכך הוא נותנה במתנה‬
‫בבבאֿבתרא שם‪ (14 .‬בניגוד לפירוש רשב"ם שם‪ ,‬ד"ה‬ ‫לזה‪ ,‬ולפיכך הוא רוצה שהדבר ייעשה בסתר‪ ,‬והוא מערים‬
‫גילוי מילתא בעלמא‪ (15 .‬בניגוד למכר‪ ,‬שמקבל כסף‪,‬‬ ‫לאבד "ממון אחרים"‪ ,‬היינו הטובה שקיבל מקודם ממקבל‬
‫שאז אין מודעה גרידא מספיקה‪ ,‬אלא אם הוא אנוס‪ ,‬כי‬ ‫המתנה שתמורתה נתן לו המתנה‪ .‬וכנראה שבספר שהיה‬
‫יתכן שבשעת המכירה גמר למכור מפני שהיה צריך לדמים‪,‬‬ ‫לפני הראב"ד היו חסירות המילים "שיחזור וימכור אחר‬
‫מה שאין לומר כן במתנה‪ (16 .‬שם‪" :‬במתנה‪ ,‬גילוי‬ ‫שיתן"‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה‪.‬‬
‫מילתא בעלמא היא"‪ (17 .‬כלל מופשט שהסיק רבינו‬
‫מהעובדא שבהלכה הבאה המובאת בגמרא )שם(‪.‬‬ ‫‪:Ba ·e˙k» ÔȇL‬‬
‫˜¯˜‪≈∆ 7Ú‬‬
‫‪«¿« ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« ¯ËL‬‬ ‫·‪» ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ Ïk» ,6CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (18‬ובהוכחה זו גרידא‪ ,‬אין אנו יכולים לבטל המתנה‬ ‫‪˙B·BÁ¯·e‬‬
‫‪¿» ÌȘÂMa‬‬
‫‪ƒ»¿ « e·L‬‬‫‪¿ Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ eÏ» ¯Ó‡Â‬‬
‫¿»«‬ ‫‪4‬‬
‫השניה‪ ,‬אלא בהצטרף גם המתנה המוסתרת המשמשת כאן‬ ‫‪ÌÈÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ 8‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ,˙ÓÒ¯ÙÓe‬‬
‫‚‪∆∆ ¿À¿ ‰ÈeÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÏ e·˙ÎÂ‬‬
‫¿‪¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫כמודעה‪ (19 .‬בבאֿבתרא שם‪ .‬ואף שמתנה טמירה כשהיא‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‡È‰ƒ ˙¯zÒÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ‡nL‬‬
‫‪»∆ dÏ» ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪9‬‬ ‫≈‡‪ƒ ¿ - el‬‬ ‫‪6‬‬
‫לעצמה‪ ,‬אינה מספיקה לשמש כמודעה‪ ,‬כאמור למעלה‬ ‫‪.Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‰ÎÊ‬‬
‫»»‬ ‫‪7‬‬
‫הלכה ג ‪ -‬כאן מצטרפת ההוכחה‪ ,‬שאין דעת הנותן ליתן‬
‫מתנה זו לשני‪ ,‬לבטל המתנה השניה‪.‬‬ ‫‪ (6‬כלומר‪ ,‬לפי שאמרנו ש"מתנה מסותרת"‪ ,‬אינה כלום‪ ,‬אם‬
‫לא אמר להסתיר וגם לא אמר לפרסם‪ ,‬שבזה נחלקו שתי‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪:BÏ ‰¯Ó‬‬
‫‡‪»¿» .‰M‬‬‫‪» ƒ ‡OÏ‬‬
‫‪» ƒ ‰ˆ¯L‬‬
‫‪» »∆ ,„Á‡a‬‬ ‫‪∆ ¬« .‰‬‬
‫‪»∆¿ 20‰OÚÓ‬‬ ‫הלשונות של רב יוסף )ראה למעלה הערה ג(‪ ,‬ספק הוא‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ba¿ ÚÓL‬‬
‫‪«» .EÈÒÎ‬‬
‫‪∆»¿ Ïk» Èσ ·zÎzL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« EÏ¿ ˙‡O‬‬
‫‡‪≈ƒ ÈÈ‬‬
‫≈‪ƒ‬‬ ‫וחוששין שמא מתנה מסותרת היא‪ ,‬וכמו שאמרו בגמרא‬
‫‪25‬‬ ‫‪eÎÏ¿ :ÌÈ„ÚÏ‬‬
‫‡‪ƒ≈¿ ¯Ó‬‬‫¯‪«» .Ô˜È‬‬
‫‪» ≈ BÁÈpnL‬‬
‫‪ƒ«∆ ÏÚ« ÁˆÂ‬‬
‫‪«»¿ ÏB„b‰‬‬
‫«»‬ ‫שם‪" :‬סתמא מאי ‪ -‬רב אשי אמר חיישינן‪ ,‬והלכתא חיישינן"‬
‫‪26‬‬ ‫‪·˙k‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ .‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ Ïk» BÏ e·˙ÎÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ e‡·Á‰Â‬‬
‫¿≈»¿‬ ‫)לחםֿמשנה(‪ (7 .‬גם במטלטלין יש דין של "מתנה‬
‫‪27‬‬ ‫‪,ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰OÚÓ‬‬‫‪∆ ¬« ‡·e‬‬‫‪» .d‡Oe‬‬
‫‪»»¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫»‪»»¿ Ïk» dÏ‬‬ ‫מסותרת" )מגידֿמשנה(‪ ,‬ומה שכתב רבינו "קרקע" הוא‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‰˙‬‬‫‪»¿˜» ‡Ï‬‬
‫‪… ‰M‡‰Â‬‬
‫˜‪» ƒ»¿ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… Ôa‰‬‬
‫‪≈« :e¯Ó‡Â‬‬
‫¿»¿‬ ‫מחמת סוף הדברים שכתב‪" :‬חוששין שמא מתנה מסותרת‬
‫‪29‬‬ ‫‚‪‰l‬‬
‫‪»ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‡e‰ ¯·ca‬‬‫‪»»« 21Òe‡Îe‬‬
‫‪»¿ ,dÏ» ·˙k‬‬
‫‪«» BBˆ¯a‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫היא‪ ,‬ולא זכה המקבל"‪ .‬וזה לא שייך אלא בקרקע שעומדת‬
‫בחזקת בעליה הראשונים‪ ,‬אבל במטלטלין‪ ,‬אם הם ביד‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰BL‡¯‰‬‬
‫‪» ƒ» ‰zna‬‬‫„‪»»«« BzÚ‬‬
‫«¿‬ ‫המקבל‪ ,‬הם בחזקתו )הגר"א סימן רמב‪ ,‬ס"ק י(‪ (8 .‬היינו‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.22el‡≈ ÌÈÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙¯zÒÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫ביטויים דומים‪ ,‬המדגישים את הפומביות‪ (9 .‬כרב אשי‬
‫‪ (20‬הובאה בבבאֿבתרא שם‪" (21 .‬כאנוס"‪ ,‬ולא אנוס‬ ‫שם‪ ,‬וכמו שכתב הרי"ף‪ .‬וראה למעלה הערה ה‪.‬‬
‫ממש‪ .‬שלא היה אונס גמור‪ ,‬שהרי אם ירצה לא ישאנה ולא‬
‫יתן לה נכסיו )מגידֿמשנה( ‪ -‬ובכל זאת בטלה המתנה‬ ‫‪‰BL‡¯‰‬‬
‫‡‪» ƒ» ,˙Á‬‬ ‫‪«« ‰„O‬‬
‫‪∆» ÏÚ« ˙BzÓ‬‬
‫‪»« ÈzL‬‬ ‫‪≈ « .‚ 8‬‬
‫‪≈¿ 10·˙Bk‰‬‬
‫בצירוף המודעה‪ ,‬ע"י המתנה המסותרת‪ (22 .‬היינו‪ ,‬כל‬ ‫˜‪. ‰‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪»» ÔB¯Á‬‬
‫‪¬« - ˙ÓÒ¯ÙÓe‬‬
‫‪∆∆ ¿À¿ ‰ÈeÏb‬‬
‫‪» ¿ ‰B¯Á‡‰Â‬‬
‫‪» ¬«»¿ ˙¯zÒÓ‬‬‫‪∆∆À¿ 9‬‬
‫מקום שיש צירוף של שני גורמים‪ :‬הוכחות בגוף המתנה‪,‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… da» ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ‰BL‡¯‰‬‬
‫‪» ƒ» ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« 10‬‬
‫ומתנה טמירה קודמת לה‪ ,‬אם כי מתנה טמירה גרידא אינה‬ ‫‪ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» - Ì˙Ò‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»¿ ‰zÓ‬‬
‫‡‪»»« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Èelbƒ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰¯È˙Ò‬‬
‫‪» ƒ¿ 11‬‬
‫נחשבת מודעה‪ ,‬וההוכחות כשלעצמן אינן מספיקות לבטל‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫»»‬ ‫‪12‬‬
‫את המתנה ‪ -‬שתיהן ביחד מבטלות את המתנה‪.‬‬
‫‪ (10‬בבאֿבתרא שם‪ (11 .‬ואין המתנה הראשונה יכולה‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÏÚ« ÔÈ·e˙k‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰Â‬‬‫‡‪≈¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈa¿ 24ÔpÓfL‬‬
‫‪»«¿∆ ˙B¯ËL‬‬ ‫‪≈¿ .Â‬‬
‫‪»¿ 23ÈL‬‬ ‫לשמש כמודעה לבטל המתנה השניה )ראה פ"י מהלכות‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪ÈL‬‬
‫‪≈¿« C¯c‬‬‫‪∆∆ ̇ƒ :‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ÔÈa≈ ¯ÎÓa‬‬
‫‡‪∆∆¿ ÔÈa≈ ,˙Á‬‬
‫‪«« ‰„O‬‬
‫»∆‬ ‫מכירה הלכה א( ‪ -‬לפי שנעשתה בסתר )מסקנת הגמרא‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ‰ÎÊ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪»» Ì„Bw‰‬‬
‫‪≈ « Ïk» - ˙BÚL‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪» ·zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÌB˜n‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ (12‬שאמרנו למעלה שחוששים שמא מתנה‬ ‫שם(‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪¯eÒÓ» ¯·c‰‬‬
‫‪»»« ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ˙BÚL‬‬ ‫‪» ·zÎÏ‬‬ ‫‪… ¿ƒ ÌB˜n‰‬‬
‫‪»« C¯c‬‬‫∆∆‬ ‫מסותרת היא‪ ,‬ולא זכה המקבל מספק‪ ,‬כיון שקרקע בחזקת‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫וכק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪BÏ ·˙k‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;ÔBL‡¯ƒ ÔÓfÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰„O‰‬‬
‫˜‪∆» « ‰‬‬
‫‪»» - ‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ BÊ ‰„O‬‬
‫‪∆» „ÈÓÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ 28‰ËB‬‬
‫‪» ÌzÚcL‬‬
‫‪»¿ «∆ Ïk‬‬
‫‪… :27ÌÈicÏ‬‬
‫««»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Ôa∆ ÔÈcƒ ÌeMÓe‬‬
‫‪ƒ ,BÁk‬‬‫‪… ˙BtÈÏ‬‬
‫‡‪«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯ËL‬‬
‫¿«‬ ‫‪. e„ÈÓÚÈ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ƒ¿« -‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.45¯ˆn‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪ (23‬כתובות צד‪ (24 .‬התאריך‪ ,‬שבו נכתבו השטרות‪.‬‬
‫‪ (39‬כתובות מד‪ .‬מימרא של רב נחמן‪ (40 .‬זה ביום אחד‪,‬‬ ‫‪] (25‬ונמסר בלי עדים‪ ,‬שכיון שחתמו בו עדים הוא כשר גם‬
‫וזה ביום שני‪ .‬ונתעורר ספק אולי ביטל השני את הראשון‪,‬‬ ‫בלי עדי מסירה )פ"א מהלכות גירושין הלכה טז(‪ ,‬ואם כן‬
‫שכיון שיש ביד בעל השטר שני השטרות‪ ,‬הרי זה כאילו‬ ‫איֿאפשר לברר מי קדם במסירה[‪ (26 .‬שם צד‪ :‬כלומר כל‬
‫מודה שהראשון בטל‪ ,‬וראה להלן הלכה ט‪ (41 .‬שאם‬ ‫ששטרו מוקדם‪ ,‬הוא זכה‪ ,‬שכיון ששטרו נכתב קודם בוודאי‬
‫יטרפנו בעל חובו‪ ,‬יחזיר לו דמיו‪ (42 .‬שהרי סתם מתנה‬ ‫גם נמסר קודם‪ ,‬כשם שאנו תולים כך בשטרות אחרים‪,‬‬
‫‪ -‬אין בה אחריות‪ (43 .‬שאנו אומרים‪ ,‬שהמוכר ציוה‬ ‫שאחד מהם מוקדם ביום או בכמה ימים )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫לכתוב באחריות‪ ,‬והסופר טעה ושכח‪ ,‬ולפיכך אפילו לא‬ ‫‪ (27‬מקביל לביטוי התלמודי‪" :‬שודא דדיינא"‪ .‬וכשמואל‬
‫כתובה אחריות מפורש‪ ,‬הרי היא כאילו כתובה )בבאֿ‬ ‫בניגוד לרב )כתובות שם(‪ (28 .‬שהם משערים‪ ,‬למי היתה‬
‫מציעא יד‪ .‬ולמעלה פי"ט מהלכות מכירה הלכה ג(‪.‬‬ ‫דעתו של הנותן נוטה יותר ואותו היה מעדיף על השני‪,‬‬
‫‪ (44‬אף זה בגמרא שם‪ (45 .‬שהוא קודם לקנות השדות‬ ‫ובוודאי לו מסר מקודם‪ .‬וה'תוספות' בבאֿבתרא לה‪ .‬ד"ה‬
‫הגובלות עם שדהו )פי"ב מהלכות שכנים הלכה ה(‪ ,‬אבל‬ ‫שודא‪ ,‬פירשו ש"שודא דדיינא" היינו שהדיינים עושים‬
‫במתנה אין דין ברֿמצרא )שם פי"ג הלכה א(‪ .‬ואע"פ‬ ‫כרצונם‪ .‬וראה בסמ"ע סימן רמ‪ ,‬ס"ק יב‪ (29 .‬שהרי‬
‫שמתנה שכתוב בה אחריות‪ ,‬דינה כמכירה‪ ,‬ויש בה דין‬ ‫לשיטת רבי אלעזר‪ ,‬שעדי מסירה כרתי )כורתים או חותכים‬
‫ברֿמצרא )שם( ‪ -‬כאן שלא כתב בשטר מתנה שום אחריות‬ ‫את הגט( בגט ובכל השטרות‪ ,‬הכל תלוי למי נמסר השטר‬
‫אע"פ שכתב לו גם שטר מכר ‪ -‬אין בו דין ברֿמצרא‬ ‫ראשון‪ ,‬וברור שיש כאן אחד שזכה‪ ,‬אם כי אין אנו יודעים‬
‫)מגידֿמשנה בשם רשב"א(‪ .‬אבל יש להבין כאן‪ ,‬כיצד‬ ‫מיהו ‪ -‬האפשרות שהשטרות נמסרו כאחד היא נדירה ואין‬
‫אפשר לבטל המכירה בשטר מתנה שאחרֿכך )משנהֿ‬ ‫להביאה בחשבון ‪ -‬ומוטב לנו‪ ,‬איפוא‪ ,‬לתת לאחד על סמך‬
‫למלך(‪ .‬ויש אומרים ש"לייפות כחו" היינו שתהיה לו‬ ‫השערת הדיינים‪ ,‬מאשר לקיים חלוקה )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫האפשרות ללוקח להעלים את שטר המכירה ולגלות רק את‬
‫שטר המתנה‪ ,‬ובזה יסלק ממנו את טענת הברֿמצרא‪ ,‬ואם‬ ‫˜‪,32ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ Ba 31ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯ËLa‬‬
‫‡‪»¿ ƒ 30?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪3‬‬

‫כן אין ראיה ששטר המתנה מבטל את שטר המכירה‬ ‫‪ÈÓƒ ÔÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ e‡» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‰Ê∆ ¯ËLa‬‬
‫‪»¿ ƒ BÊ ‰„O‬‬
‫˜‪∆» ‰‬‬‫‡‪»» ‡l‬‬
‫‪33‬‬ ‫∆»‬ ‫‪4‬‬
‫שלפניו‪ ,‬שהרי לצורך הנ"ל נכתב‪ .‬ואמנם אם יתברר שיש‬ ‫‡·‪̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ B¯ËL‬‬
‫‪»¿ 34«ÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ̉ÈMÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‡e‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫לו גם שטר מכר‪ ,‬לא יסתלק הברֿמצרא‪ ,‬וראה במגידֿ‬ ‫‪ÔÈw‰‬‬
‫‪»¿ƒ« BÏ Ì„wL‬‬‫‪«»∆ Ïk‬‬ ‫˜‪… - 35ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ¯ËL‬‬‫‪»¿ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰È‰‬‬‫»»‬ ‫‪6‬‬
‫משנה‪.‬‬ ‫‪‰fL‬‬
‫‪∆∆ ÌÈ„Ú‬‬‫‪ƒ≈ ÌL‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪» eȉ» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈ„Ú‰‬‬
‫‪ƒ≈» eχLÈÂ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪¬¿ƒ¿ ,‰ÎÊ‬‬‫»»‬ ‫‪7‬‬
‫‪.38ÔBL‡¯‰‬‬
‫˜‪ƒ» ‰‬‬
‫‪»» - ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« ¯ËL‬‬
‫‪«¿ B„ÈÏ‬‬‫‪»¿ «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‡‪19 46Ì‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪:‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ̉ÈL‬‬‫‪∆ ≈¿ B‡ ¯ÎÓa‬‬
‫‪∆∆¿ ˙B¯ËM‰‬‬ ‫‪≈¿ eȉ» .Ë‬‬
‫‪»¿ « ÈL‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫˜‪… ∆ ,48Ìi‬‬
‫‪»« ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - 47ÌeÏk¿ ÈMa‬‬
‫‪ƒ≈ « ÛÈÒB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (30‬שהכל תלוי במסירת השטר‪ ,‬שמי שנמסר לו קודם‪ ,‬הוא‬
‫‪21‬‬ ‫‪- ÛÈÒB‰‬‬
‫‪ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ƒ¿ ;˙ÙÒBz‰‬‬
‫‪∆∆ « ÈtÓ‬‬‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ·˙k‬‬
‫»«‬ ‫זכה‪ .‬הרי"ף בכתובות פרק מי שהיה נשוי )שם(‪ (31 .‬שלא‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‡‪»∆ ˙eȯÁ‬‬
‫‪»¬« BÏ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,50ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» ˙‡∆ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ¯ËL‬‬‫‪»¿ Ïha‬‬‫‪≈ƒ‬‬ ‫הוזכר בו‪ (32 .‬סתם קנין‪ ,‬הוא קנין חליפין‪ (33 .‬שהשטר‬
‫הוא הוא הקנין‪ (34 .‬ואין השטר קונה אלא עם המסירה‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « Ï·L‬‬‫‪«»∆ ˙B¯t‰‬‬ ‫‪≈« Ïk» ,52CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .51ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ÔÓfÓ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫ולפיכך מי שהגיע לידו תחלה ‪ -‬קונה תחלה‪ ,‬ולפיכך אנו‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‡‪ƒ¿ . Ì˙B‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪» ¯ÈÊÁÓ‬‬‫‪ƒ¬« - ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ „Ú« ÔBL‡¯ƒ ÔÓfÓ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫מסתמכים על שעות כראייה לקדימת המסירה‪ ,‬ואם אין‬
‫‪25‬‬ ‫‪B‡ Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « - ‰L‬‬ ‫‪»» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ CÏnÏ‬‬‫‪∆∆« ˜Á‬‬‫‪… ‰„O‬‬‫‡‪∆» d˙B‬‬
‫«‪» ÏÚ‬‬ ‫כותבים שעות ‪ -‬סומכים על הכרעת הדיינים‪ ,‬כמו שפורט‬
‫‪26‬‬ ‫‪.54ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ „Ú« ˜Á‰‬‬
‫‪… « B˙B‡ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ¯ÎBn‰‬‬
‫« ≈‬ ‫בהלכה שלמעלה‪ (35 .‬כלומר‪ ,‬שכתוב בו "וקנינא מפלוני‬
‫‪ (46‬כתובות שם‪ ,‬מימרא של רב פפא‪ ,‬כפירוש והוספה‬ ‫וכו'" ואין השטר אלא לראייה‪ (36 .‬את עדי החתימה‪ ,‬מי‬
‫לדברי רב נחמן‪ (47 .‬אע"פ שלא הודגש בשטר שזוהי‬ ‫קדם בקנין‪ .‬ואם איֿאפשר לברר מי קדם‪ ,‬נוהגים כמו‬
‫הוספה‪ ,‬אלא שמידת השטח הוגדלה בשטר זה‪ ,‬ביחס לשטר‬ ‫בהלכה הקודמת‪" :‬שודא דדיינא" )טור סימן רמ(‪.‬‬
‫הקודם‪ ,‬וראה להלן‪ (48 .‬וכנראה שכוונת רבינו‪ ,‬שאת‬ ‫‪ (37‬באופן שלא כתוב בו קנין‪ (38 .‬למסירה‪ ,‬אף שאינו‬
‫העיקר גובה המקבל מזמן הראשון‪ ,‬ואת התוספת מזמן‬ ‫הראשון לכתיבה‪ ,‬ואף שהשטר השני נמסר אף הוא באותו‬
‫השני )מגידֿמשנה(‪ .‬ואע"פ שבשתי כתובות ובאחת מהן‬ ‫היום‪ ,‬וראה סמ"ע שם ס"ק טו‪.‬‬
‫תוספת על השניה )בלי הדגשת התוספת(‪ ,‬פסק רבינו‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪∆ ÌLa‬‬‫‡‪≈ ¿ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰„O‬‬
‫‪∆» ÏÚ« ÌȇˆBi‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ˙B¯ËL‬‬ ‫‪≈¿ .Á 9‬‬
‫‪»¿ 39ÈL‬‬
‫)בפט"ז מהלכות אישות‪ ,‬הלכה כט( ש"גובה באיזה מהן‬ ‫‪¯ÎÓ‬‬
‫‡‪∆∆ „Á‬‬
‫‪»∆ ¯ËL‬‬
‫‪»¿ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ :40‰ÂL‬‬
‫‪∆» ÌpÓÊ‬‬
‫‪»«¿ ÔȇÂ‬‬
‫‡‪≈¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ 10‬‬
‫שתרצה ותבטל השניה"‪ ,‬ואם כן גם כאן צריך להיות כן‪,‬‬
‫שאם רצה לפי השטר הראשון אין לו אלא כפי הכתוב בו‪,‬‬
‫‪ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ :‰zÓ‬‬
‫‪»»« „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ 11‬‬
‫בלי התוספת‪ ,‬ואם רצה לפי השטר השני‪ ,‬יש לו גם העיקר‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ ;ÔBL‡¯‰‬‬‫‪ƒ» ˙‡∆ ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» Ïha‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬‫‪… - ¯ÎÓ‬‬
‫‪∆∆ ÂȯÁ‡L‬‬
‫‪»¬«∆ 12‬‬
‫וגם התוספת מהזמן השני )וכן אמנם דעת רש"י בכתובות‬ ‫‪.42¯ÎÓ‬‬
‫‪∆∆ ÌLa‬‬
‫‪≈ ¿ ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ¯ÊÁ‬‬
‫‡‪«» 41˙eȯÁ‬‬
‫‪»¬« BÏ ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ :¯ÓBÏ‬‬
‫‪« 13‬‬
‫שם( ‪ -‬אין לדמות שטר לכתובה‪ ,‬שבכתובה הדרך לכתוב‬ ‫‪˙eȯÁ‡L‬‬
‫‡‪»¬«∆ ,˙eȯÁ‬‬
‫‪»¬« ÌL‬‬ ‫‪» ·e˙k» ‰È‰‬‬‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 14‬‬
‫"ואוסיפית לך וכו'"‪ ,‬וכיון שלא הדגיש ההוספה בכתובה‬ ‫‪ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ¯ÎÓ‬‬
‫‪∆∆ ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪≈¿ .‡e‰ ¯ÙBÒ‬‬
‫‪≈ 43˙eÚË» 15‬‬
 ‫זכק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫של הנותן‪ ,‬אף שהוא עצמו לא פירש אותה‪ (5 .‬בבאֿ‬ ‫השניה‪ ,‬אין כוונתו להוסיף‪ ,‬אלא אם רצתה גובה מזו ואם‬
‫בתרא שם‪ (6 .‬לא פירש רבינו אם זה בשכיב מרע‪ ,‬או אף‬ ‫רצתה גובה מזו‪ ,‬אבל במכירה אין הדרך לכתוב כן‪ ,‬ולפיכך‬
‫בבריא‪ ,‬כמו שפירש בהלכה ב‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שהדברים‬ ‫אף שלא הדגיש ההוספה‪ ,‬הרי הוא כאילו הדגיש‪ ,‬וגובה‬
‫אמורים רק בשכיב מרע‪ .‬אבל בבריא אע"פ שבא בנו‪,‬‬ ‫העיקר מזמן ראשון והתוספת מזמן שני )סמ"ע סימן רמ‬
‫מתנתו קיימת‪ ,‬שאם על עצמו לא חס ולא השאיר לעצמו‬ ‫ס"ק ז‪ ,‬והגר"א שם ס"ק ח(‪ (49 .‬מימרא של רב נחמן‪,‬‬
‫כלום‪ ,‬קלֿוחומר שעל בנו אינו חס )וראה בכתובות עט‪.‬‬ ‫שם‪ (50 .‬בגמרא שם‪ ,‬נחלקו בטעמו של דבר‪ :‬לרב אחא‬
‫'טור' חו"מ סימן רמו בשם הרמב"ן‪ ,‬וראה ביאור הגר"א‬ ‫הוא‪ ,‬מפני שבקבלת השטר השני‪ ,‬מוותר המקבל על‬
‫שם ס"ק ג(‪ (7 .‬דוקא "כל נכסיו"‪ ,‬אבל אם השאיר לעצמו‬ ‫שעבודו מזמן השטר הראשון עד זה של השני‪ .‬ולרפרם‪,‬‬
‫כל שהוא מנכסיו ‪ -‬מתנתו קיימת‪ ,‬כמו שמפרש בסמוך‪ ,‬וכן‬ ‫מפני שבזה מודה המקבל שהראשון מזויף‪ ,‬ורבינו פסק‬
‫הוא לשון הברייתא הנזכרת‪ ,‬וראה עוד להלן‪ (8 .‬ראה‬ ‫כרפרם‪ ,‬ראה להלן‪ (51 .‬שאם בא בעל חובו של הנותן או‬
‫למעלה פ"ה הלכה אֿב‪ (9 .‬מבלי להשאיר כלום לבנו‪.‬‬ ‫המוכר וטרף ממנו מזמן השטר הראשון עד זמן השטר‬
‫‪ (10‬כלומר‪ ,‬כיון שכל ההוכחה היא מזה שלא השאיר כלום‬ ‫השני‪ ,‬אינו יכול לחזור ולתבוע מהנותן או מהמוכר‪.‬‬
‫‪ -‬לפיכך אם השאיר כל שהוא‪ ,‬שבטלה ההוכחה הנ"ל ‪-‬‬ ‫‪ (52‬לפי סוגיית הגמרא שם‪ ,‬מילה זו תמוהה‪ ,‬שהרי רבינו‬
‫מתנתו קיימת‪ (11 .‬כן הוא בבבאֿבתרא קמט‪ :‬ראה להלן‬ ‫העתיק את דברי רב נחמן )שם( כלשונם‪ ,‬ועל זה נחלקו שם‬
‫בסמוך‪ (12 .‬מקור דברי רבינו‪ ,‬מלשון הברייתא הנ"ל של‬ ‫רב אחא ורפרם‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬ואמרו שההבדל ביניהם אם הלוקח‬
‫רבי שמעון בן מנסיא "וכתב כל נכסיו" )וכן הוא בתוספתא‬ ‫או הנותן מחזירים הפירות שבין זמן השטר הראשון לבין‬
‫כתובות פ"ד )הוצאת צוקמ‪ .‬עמ' ‪ (265.14‬לפי כ"י ווין‬ ‫זמן השטר השני‪ ,‬וכן אם הוא משלם מס המלך לזמן הנ"ל‬
‫ודפוס ראשון( ‪ -‬הרי שדווקא אם כתב כל נכסיו‪ ,‬אבל אם‬ ‫‪ -‬שלדעת רב אחא‪ ,‬שהלוקח מוותר על שעבודו‪ ,‬אינו מחזיר‬
‫שייר ‪ -‬מתנתו מתנה‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ועוד שבגמרא בבאֿבתרא שם‪,‬‬ ‫הפירות‪ ,‬והוא משלם מס המלך; ולדעת רפרם‪ ,‬שהלוקח‬
‫השוו דין ברייתא זו לדין מתנת שכיב מרע‪ ,‬ושם מפורש‬ ‫מודה שהשטר הראשון מזויף‪ ,‬מחזיר הוא את הפירות‪,‬‬
‫במשנה‪" :‬שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים‪ ,‬ושייר קרקע‬ ‫והמוכר משלם מס המלך‪ .‬והנה דעת רבינו להלן ברורה‬
‫כל שהוא ‪ -‬מתנתו קיימת‪ ,‬לא שייר קרקע כל שהוא ‪ -‬אין‬ ‫כרפרם‪ ,‬אבל זה לא כלול במילים "ביטל שטר שני את‬
‫מתנתו קיימת"‪ .‬ושם קמט‪ :‬אמרו שקרקע לאו דוקא‪ ,‬אלא‬ ‫הראשון"‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ואם כן מאי לפיכך? )לחםֿמשנה(‪.‬‬
‫אפילו שייר מטלטלין‪ ,‬מתנתו קיימת‪ ,‬וראה להלן פ"ח הלכה‬ ‫‪ (53‬אחרי שהלוקח מודה שהשטר הראשון מזויף‪ ,‬ואין לו‬
‫טו )מגידֿמשנה(‪ ,‬ושם הלכה ז והערה מח‪.‬‬ ‫אלא מזמן השטר השני‪ (54 .‬כנ"ל לדעת רפרם‪ .‬ושם אמרו‬
‫עוד הבדל שלישי ‪ -‬שלרב אחא‪ ,‬עדי השטר הראשון‬
‫‪9‬‬ ‫‪,ÂÈaÓ‬‬
‫‪»»ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ 15‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 14·˙Bk‰‬‬ ‫·‪≈¿ .‬‬
‫‪≈ « 13ÔÎÂ‬‬ ‫כשרים‪ .‬ואילו לרפרם‪ ,‬הם פסולים )וראה ב'תוספות' שם‬
‫‪10‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ƒ¬ ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ‡È¯a‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ƒ» ‰È‰L‬‬
‫≈‪»»∆ ÔÈa‬‬ ‫ד"ה איכא בינייהו(‪ ,‬ורבינו השמיט דבר זה )לחםֿמשנה(‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪19‡l‬‬
‫‪»∆ e‰OÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… - 18‰ÒȯÚa‬‬
‫‪» ƒ¬« Ïhn‰‬‬ ‫˜‪»À« ÔË‬‬‫≈‪» » Ôa‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פּרק ¦ ¦‬
‫שׁשּׁי‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪.ÂÈÁ‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‡e‰ ȯ‰Â‬‬
‫‡‪≈¬« ,20ÒBtB¯ËBt‬‬
‫« ¿‬ ‫‪ (1‬נתבאר בו משפטי האומדנות במתנה שאומדין כוונת‬
‫‪13‬‬ ‫‡‪ÂÈÁ‬‬
‫‪»∆ ˙BȉÏ‬‬
‫‡‪¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰ ˙Úc‬‬ ‫‡‪« « ÔcÓ‬‬
‫‪«¿À‬‬ ‫הנותן למה הייתה ולמי נתכווין אחר זה‪ ,‬ומשפטי הדברים‬
‫‪14‬‬ ‫˜¯˜‪ÔÈa≈ Ú‬‬
‫‪«¿« ÔÈa≈ ,‡e‰L‬‬
‫‪∆ Ïk» ¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .BÏ 21ÔÈÚÓL‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫שהן נקנין בגילוי הדעת בלבד או באמירה שלא בקניין‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪.22‰zna‬‬
‫‪»»«« Ôa‰‬‬
‫‪≈« ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - ÔÈÏËÏhÓa‬‬
‫¿‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫ומשפט הקידושין והסבלונות שבין איש לארוסתו ולא נגמר‬
‫‪ (13‬מילת קישור זו‪ ,‬באה לציין שאף הלכה זו‪ ,‬כמו זו‬ ‫העניין ביניהם‪ ,‬והנמשך אחר זה‪.‬‬
‫הקודמת‪ ,‬שייכת למסגרת ההלכות מטעם אומד הדעת‪,‬‬
‫ובשתיהן‪ ,‬אם שייר כל שהוא ‪ -‬מתנתו מתקיימת‪ (14 .‬שם‬
‫‪Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eȉ» ̇ƒ .Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « 4˙Úc‬‬ ‫‡‪« « 3ÔÈ„ÓB‬‬
‫‪ƒ¿ 2ÌÏBÚÏ‬‬‫‡‪» ¿ .‬‬ ‫‪1‬‬

‫קלא‪] :‬דוקא כותב‪ ,‬שבכתיבה מכוון להוציא קול ולהחשיבו‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,„Ó‡‰‬‬
‫‪∆… » Ètƒ ÏÚ« ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ - BzÚc‬‬ ‫‪¿ « ÛBÒ Ôȇ¯Ó‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫כדי שיכבודוהו‪ ,‬אבל באמירה בלבד שאין לה קול‪ ,‬בוודאי‬ ‫‪,Ìi‰‬‬
‫‪»« ˙È„ÓÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ Ba¿ CωL‬‬‫‪«»∆ 5ÈÓƒ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .L¯t‬‬‫‪≈≈ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪3‬‬
‫אין כוונתו לעשותו אפוטרופוס‪ .‬וכן כתב רבינו להלן פ"ו‬ ‫‚‪‰ÈeÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪»»¿ Ïk» ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,˙nL‬‬
‫‪≈∆ ÚÓLÂ‬‬
‫‪6‬‬ ‫¿ »«‬ ‫‪4‬‬
‫מהלכות נחלות הלכה ב‪ ,‬והיא דעת הר"ח )הובא ברא"ש‬ ‫˜‪;˙Ói‬‬
‫‪∆∆« B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« Ôȇ≈ - Ba¿ ‡a» Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‚‪««¿ ,8‰¯eÓ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫פרק יש נוחלין סימן לא‪ ,‬עיין שם( והרי"ף שם‪ .‬ומקורם‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫˜‪… - Ìi‬‬
‫‪»« BaL‬‬
‫‪¿∆ Ú„È‬‬‫‪«» el‡L‬‬
‫‪ƒ∆ ,ÔÈÁÈÎBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ìȯ·c‰L‬‬
‫∆«¿»‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ממשנת רבי יוחנן בן ברוקא )בבא בתרא קל‪ (.‬שאם אמר‬ ‫‪Ïk» ÂÈÒÎpÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ¯iL‬‬‫‪≈ƒ ̇ƒ ,10CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .9ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» Ô˙B‬‬
‫≈‬ ‫‪7‬‬
‫בני פלוני יירשני ‪ -‬דבריו קיימין )ראה להלן פי"ב הלכה א(‪.‬‬ ‫˜‪.12˙Ói‬‬ ‫‪»¿« - 11ÔÈÏËÏhÓa‬‬
‫‪∆∆« B˙zÓ‬‬ ‫˜¯˜‪ƒ¿¿«ƒ¿ ÔÈa≈ Ú‬‬
‫‪«¿« ÔÈa≈ ,‡e‰L‬‬‫∆‬ ‫‪8‬‬
‫וכלֿשכן אם אמר בלשון מתנה‪ ,‬שוודאי קנה‪ .‬ר"י מיגאש‬
‫ב"ב קלא‪ :‬לפי דעה זו[‪] (15 .‬לדעת רבינו‪ ,‬הר"ח והרי"ף‪,‬‬ ‫‪ (2‬בבאֿבתרא קמו‪ :‬כרבי שמעון בן מנסיא שאמר‪" :‬אזלינן‬
‫אין הבדל בענין זה בין מתנה לבין ירושה‪ ,‬אלא בין כותב‬ ‫בתר אומדנא"‪ .‬וכן פסק רב נחמן‪ ,‬שם קלב‪ (3 .‬בדיני‬
‫לאומר‪ ,‬שבאומר ‪ -‬זכה בין במתנה ובין בירושה )ראה‬ ‫ממונות‪ ,‬יש וצריך תנאי כפול )למעלה פ"ג הלכה זֿח(‪ ,‬ויש‬
‫למעלה(‪ ,‬ובכותב ‪ -‬לא זכה לא במתנה ולא בירושה )שלא‬ ‫שמספיק גילוי דעת גרידא )למעלה פי"א מהלכות מכירה‬
‫כהגהת חוותֿיאיר על הרי"ף שם(‪ ,‬ולא כדעת רשב"ם )ב"ב‬ ‫הלכה ח(‪ ,‬ויש שאפילו אומד הדעת קובע‪ ,‬כמו כאן‪ .‬וראה‬
‫קל‪ (.‬שעיקר החילוק בין מתנה‪ ,‬שיש חשש של‬ ‫'תוספות' קידושין מט‪ :‬ד"ה דברים שבלב‪ (4 .‬על רקע‬
‫אפוטרופסות‪ ,‬לבין ירושה שלא שייך בה אפוטרופסות‪ ,‬לפי‬ ‫הנסיבות ועל יסוד הערכה פסיכולוגית‪ ,‬אנו משערים דעתו‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫חכק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫השלחן(‪] .‬ועיין 'נתיבות' סימן רמו ס"ק א‪ ,‬וראה בבבאֿ‬ ‫שאפוטרופוס אינו יורש‪ .‬ועיין שם שבנה יסודו ממה שאמר‬
‫בתרא קמג‪" :‬ולסלוקי לברתי מעישור קאתי"[‪ (26 .‬שאין‬ ‫רב הונא )ב"ב קלג‪" :(.‬שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר ‪-‬‬
‫הוא דואג לכבודה כמו לזה של הבן‪ (27 .‬שוודאי אינו‬ ‫רואים אם ראוי ליורשו‪ ,‬נוטלן משום ירושה" ואילו לדעת‬
‫דואג לכבודו‪ (28 .‬שלא אמרו אלא בכותב לאחד מבניו‪.‬‬ ‫הרי"ף ורבינו‪ ,‬מדובר שם בבת בין הבנות וכיוצא בזה‪ ,‬שלא‬
‫‪6‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ÔÈa≈ ,BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ 31ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 30·˙Bk‰‬‬ ‫„‪≈¿ .‬‬
‫‪≈ « 29ÔÎÂ‬‬ ‫שייך שם ענין אפוטרופסות )ראה להלן פ"ט הלכה ה(‪ .‬ומה‬
‫שדקדק רבינו לכתוב כאן "מתנה"‪ ,‬הוא מחמת "בריא"‬
‫‪7‬‬ ‫‪d‡OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‡Ï‬‬‫‪… - 32B„iÓ‬‬‫‪»ƒ ewL‬‬
‫‪»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬
‫שהביא להלן‪ ,‬שבו לא מועילה לשון ירושה בהעברת נכסים‬
‫‪8‬‬ ‫‪ÂÈa‬‬
‫‪»» ÂÈL¯BÈ‬‬
‫‪» ¿ eȉL‬‬ ‫‪»∆ ÔÈa≈ .ÂÈL¯BÈ‬‬
‫‡‪» ¿ ÏÚ« ‡tB¯ËBt‬‬
‫‡‪» ¿ « ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫מבן לבן‪ ,‬אלא לשון מתנה דוקא )בבאֿבתרא קלא‪ .‬וקכו‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪¯‡L‬‬
‫‡‪»¿ B‡ 34ÂÈÁ‬‬ ‫‡‪»∆ B‡ ,33˙¯Á‬‬‫‪∆∆« ‰M‡Ó‬‬‫‪» ƒ≈ B‡ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ‬‬ ‫וראה בדברי רבינו להלן פי"ב הלכה ב‪ ,‬ובפ"ו מהלכות‬
‫‪10‬‬ ‫˜¯˜‪ÔÈa≈ Ú‬‬
‫‪«¿« ÔÈa≈ ,‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ¯iL‬‬‫‪≈ƒ 36̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .35ÔÈL¯BÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫נחלות הלכה דֿה[‪ (16 .‬בבאֿבתרא קלב‪ .‬בעיא של רבא‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪.dÏ» ·˙kL‬‬
‫˜‪«»∆ Ïk» ‰˙‬‬
‫‪»¿» - ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫שאולי דוקא בשכיב מרע אמרו‪ ,‬שלא נתכוון אלא להיות‬
‫אחיו נשמעין לו‪ ,‬מאחר שהוא הולך למות‪ .‬אבל בבריא‪ ,‬לא‬
‫‪ (29‬אף כאן מדובר בענין אומד הדעת‪ (30 .‬שם קלא‪:‬‬
‫אמרו כן‪ .‬ולא נפתרה בעיא זו‪ ,‬ומכיון שבכל ספק הלכתי‬
‫מימרא של רב יהודה בשם שמואל‪ (31 .‬בלשון מתנה‬
‫בדיני ממונות‪ ,‬הולכים לקולא לנתבע ‪ -‬אין מוציאים כאן‬
‫)וראה במגידֿמשנה למעלה הלכה ב‪ ,‬שכן גרס בגמרא שם(‬
‫מחזקת הבנים‪ ,‬וקובעים להלכה שלא עשאו אלא‬
‫שאם בלשון ירושה אפילו אם שייר כל שהוא לא קנתה‪ ,‬לפי‬
‫אפוטרופוס )רי"ף שם(‪ (17 .‬שם‪ ,‬מימרא של רב חנילאי‬
‫שאינה ראויה ליורשו‪ ,‬ראה בפ"ו מהלכות נחלות הלכה בֿה‪.‬‬
‫בר אידי בשם שמואל‪ ,‬כתשובה לבעיא שהועלתה שם‪.‬‬
‫‪ (32‬אף שלכאורה‪ ,‬לעשות אפוטרופוס אין צורך בקנין‪.‬‬
‫‪ (18‬שלכאורה‪ ,‬אין מקום להשתדלות זו לכבודו‪.‬‬
‫והמקור לזה‪ ,‬ממה שאמר בסתם‪" :‬הכותב כל נכסיו" ‪-‬‬
‫‪ (19‬בבאֿבתרא שם‪ (20 .‬להלן הלכה ד‪ ,‬בדין "הכותב כל‬
‫משמע בין בקנין ובין שלא בקנין )נמוקיֿיוסף(‪ .‬וכן מדין‬
‫נכסיו לאשתו"‪ ,‬כתב רבינו‪" :‬אףֿעלֿפי שקנו מידו ‪ -‬לא‬
‫מתנת בריא‪ ,‬שאמרו שהיא צריכה קנין‪ .‬וכן ממה שאמרו‬
‫עשאה אלא אפוטרופא"‪ ,‬וצריךֿעיון למה השמיטו כאן‪.‬‬
‫להלן "שייר כל שהוא" וגם בזה צריך קנין‪ ,‬הרי שגם קנין‬
‫‪ (21‬שאין להניח שיקיים אדם הפלייה בין הבנים‪ ,‬ויתן את‬
‫אינו מועיל כאן )ביאור הגר"א לאבןֿהעזר סימן קז‪ ,‬ס"ק ב(‪.‬‬
‫כל נכסיו רק לאחד מהם‪ ,‬ומן הסתם התכוון רק לחזק את‬
‫ואם נכתב הקנין בשטר השכיבֿמרע צריך לכתבו בלשון‬
‫כבודו ומשמעתו בין האחים‪ .‬אבל אם כתב כל נכסיו לזר‪,‬‬
‫יפוי כח ותוספת על המתנה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬בטל השטר לגמרי‪,‬‬
‫שאין מקום להשערה זו שהתכוון למשמעת‪ ,‬אחרי שאין‬
‫כדלהלן פ"ח הלכה י )'חלקת מחוקק' שם ס"ק א(‪.‬‬
‫עליו הדאגה לכבודו של אדם זה ‪ -‬מתנתו מתנה‪ (22 .‬שם‬
‫‪ (33‬שם‪ ,‬בעיא שנפתרה‪ ,‬ולשתי הדעות‪ ,‬של רבינא ושל רב‬
‫קנ‪ :‬מימרא של רבא בשם רב נחמן‪ .‬שכיון שלא כתב לו כל‬
‫עוירא‪ ,‬ושניהם בשם רבא‪ (34 .‬כרבינא בשם רבא‪ ,‬ולא‬
‫הנכסים‪ ,‬בוודאי נתכוון למתנה גמורה‪ ,‬ולא לעשותו‬
‫כרב עוירא )לפי גירסת הרי"ף שם(‪ (35 .‬למד מדין אחיו‪,‬‬
‫אפוטרופוס‪.‬‬
‫והרא"ש בתשובה חולק על זה‪ ,‬ראה ב'חלקת מחוקק' שם‬
‫ס"ק ג‪ (36 .‬שם קנ‪ :‬מימרא של רבא בשם רב נחמן‪.‬‬
‫‪;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ»« ÔÈa≈ 24Ô·Ï‬‬
‫‪≈¿ ·˙kL‬‬
‫‡‪«»∆ 23?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‚‪∆« .‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪·˙k‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰‡eOa‬‬
‫‡‪» ¿ƒ 37?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .‰‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪26˙·Ï‬‬
‫‪«¿ B‡ ,25˙Ba‰‬‬
‫‪»« ÔÈa≈ Ô·Ï‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ·˙k‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Le¯‚Ï‬‬
‫‡¯‪» ¿ƒ B‡ ‰Òe‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪» ¬ BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫»‪»»¿ Ïk‬‬ ‫‪¯‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÈa≈ ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ ¿ « ÔÓƒ „Á‡Ï‬‬‫‪»∆¿ B‡ ,˙Ba‰‬‬‫≈‪»« ÔÈa‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‡„‪,39Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ¯‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ÌeÏk¿ ¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ‡lL‬‬‫∆…‬ ‫‪B˙»¿zÓ« - ÌeÏk¿ ¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪15‬‬ ‫˜‪.˙Ói‬‬
‫‪∆∆« B˙zÓe‬‬
‫«¿»‬ ‫˜‪.28˙Ói‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (37‬שם קלא‪ :‬כדבר פשוט‪ (38 .‬שעדיין אינו דואג כל כך‬ ‫‪ (23‬כן הוא ברי"ף בבאֿבתרא פרק יש נוחלין )קלא‪,(:‬‬
‫לכבודה‪ (39 .‬ראה להלן הלכה ו שאחר‪ ,‬שאינו יורש ‪-‬‬ ‫ומקור דבריו ממה שאמר רב הונא )שם קלג‪" :(.‬שכיב מרע‬
‫קנה‪.‬‬ ‫שכתב כל נכסיו כו' נוטלן משום ירושה"‪ .‬וכתב על זה שם‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰Ê∆ - ¯Á‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ ÂÈaÓ‬‬
‫‪»»ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪≈ « .Â‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 40·˙Bk‰‬‬ ‫שדברי רב הונא בשאר יורשין‪ ,‬כגון בת בין הבנות ואח בין‬
‫‪17‬‬ ‫‪ȈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« ¯‡LÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ȈÁ‬‬
‫‪41‬‬ ‫˜‪ƒ¬ ‰‬‬
‫‪»» ¯Á‡‰‬‬
‫»«≈‬ ‫האחים‪ ,‬אבל בן בין הבנים בכתיבה לא עשאו אלא‬
‫‪18‬‬ ‫‪¯‡L‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« e‰pÓ‬‬
‫‡‪»ƒ ÒBtB¯ËBt‬‬
‫‪¿ « - BÏ B˙pL‬‬
‫‪»¿∆ Ôa‰Â‬‬
‫‪≈«¿ ;ÂÈ·Ï‬‬
‫¿»»‬ ‫אפוטרופוס‪ .‬ואם תאמר‪" :‬בנו מאי טעמא לא קנה בכתובה‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪.42ÂÈÁ‬‬
‫∆»‬ ‫‪ -‬וכל היורשים קנו ‪ -‬כבר אמרו עלה בגמרא דהלכתא בלא‬
‫טעמא היא‪ ,‬ואין לנו אלא מה שאמרו חכמים"‪ .‬ובגמרא‬
‫‪ (40‬שם קלא‪ :‬כדבר פשוט‪ ,‬ועיין שם ברשב"ם ד"ה פשיטא‪,‬‬ ‫שבידי הרי"ף לא היה כתוב )שם קלא‪" (:‬איבעיא להו‪ ,‬בת‬
‫שפירש באופן אחר‪ ,‬ודחה דברי יש מפרשים כפירוש רבינו‪,‬‬ ‫אצל הבנים ואשה אצל האחים"‪ ,‬שלפי"ז מפורש אליבא‬
‫וראה בהגהות מיימוניות‪ (41 .‬ואחרי שנתן את החצי‬ ‫דרבינא שגם "בת אצל הבנים" ‪ -‬לא קנתה‪ ,‬אלא היה כתוב‪:‬‬
‫הראשון לאחר‪ ,‬החצי הנשאר הוא "כל הנכסים"‪.‬‬ ‫"איבעיא להו‪ ,‬אשה אצל האחים" )רא"ש שם סימן לא(‬
‫‪ (42‬שכשם שאילו נתן את החצי הראשון לאחר‪ ,‬קודם שנתן‬ ‫וכ"ה בגמרא כ"י ה' שבידי בעל "דקדוקי סופרים"‪.‬‬
‫את החצי השני לבנו ‪ -‬ברור שהחצי השני הוא "כל‬ ‫‪ (24‬אע"פ שלדעת הרי"ף )למעלה( זוהי הלכה בלי טעם ‪-‬‬
‫הנכסים"‪ ,‬כן הוא הדין כשנתן ביחד‪ .‬וראה בסמ"ע‪ ,‬סימן‬ ‫יש בזה קצת מן ההגיון‪ ,‬שהבנות בלא זה יכבדו את הבן‪.‬‬
‫רמו ס"ק טז‪.‬‬ ‫‪ (25‬בנות שהן יורשות‪ ,‬כגון בנות בניו שמתו בחייו )ערוך‬
 ‫טכק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ב"נוסחאות המשנה" במשנת מכון הרי פישל( רוצה לומר‪,‬‬ ‫‪‰Ê∆ - ¯Á‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ 44ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ·˙k‬‬ ‫‪≈¿ .Ê‬‬
‫‪«» ̇ƒ 43ÔÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬
‫כי בשתיקותה ‪ -‬אבדה" )לשון רבינו שם(‪ .‬ואע"פ שהגמרא‬ ‫‪.‰ˆÁÓ‬‬
‫‡‪»¡∆ ÏÚ« ‡tB¯ËBt‬‬
‫‪» ¿ « BzL‡Â‬‬ ‫‪¿ ƒ¿ ,‰ˆÁÓ‬‬
‫˜‪»¡∆ ‰‬‬
‫‪»» ¯Á‡‰‬‬
‫»«≈‬ ‫‪2‬‬
‫שם הוכיחה מברייתא של רבי יהודה שאמר "אימתי שהיתה‬
‫שם וקבלה עליה" ‪ -‬סובר רבינו שסוגיא זו אינה להלכה‪,‬‬ ‫‪ (44‬שם קלב‪ .‬ברייתא‪ ,‬וכחכמים‪.‬‬ ‫‪ (43‬שם בגמרא‪.‬‬
‫שמה שאמרו שאימתי דרבי יהודה לפרש דברי חכמים‬ ‫‪- ‰zÓa‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪»»«¿ dÏÚa‬‬
‫‪»¿« ÈÒÎ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ïk» ‰˙wL‬‬
‫‡‪»¿»∆ ‰M‬‬‫‪» ƒ Ïk» .Á‬‬ ‫‪3‬‬
‫)סנהדרין כה‪ (.‬אינו אלא במשנה ולא בברייתא )רמב"ן‬ ‫‪¯ËL‬‬
‫‪«¿ ‡ˆÈ‬‬‫‪»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .47Ú¯w˙Â‬‬
‫‪«»ƒ¿ ,46d˙a˙k‬‬
‫‡‪»»À¿ ‰„a‬‬ ‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫במלחמות שם‪ ,‬ו'תוספות' בעירובין פא‪ :‬ד"ה ה"ג‪ .‬ועיין‬ ‫‪48‰zn‰‬‬
‫בדק"ס שם עמוד ‪ 364‬הערה ק' בשם הריטב"א(‪ .‬ועוד שיש‬
‫‪»»«« Ì„wL‬‬
‫‪«»∆ B·BÁa¿ ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ïk» eÎωÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·BÁ‬‬ ‫‪5‬‬

‫גורסים בדברי רבי יהודה "במה דברים אמורים" )ריטב"א‬ ‫‪d˙a˙Îa‬‬

‫‪»»À¿ƒ Áwz‬‬ ‫‪«ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌeÏο ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‡È‰ƒ ¯‡Mz‬‬
‫‪≈» ƒ -‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪51‰‡‰aL‬‬
‫‪»»¬«∆ ,‡e‰ ˙Úc‬‬ ‫‪«« 50ÔcÓ‡L‬‬
‫‪«¿À∆ ;49·BÁ‰« ‰Ó„wL‬‬
‫∆»¿ »‬ ‫‪7‬‬
‫בדק"ס שם‪ ,‬וכ"ה ברז"ה וברמב"ן שם ובריבמ"צ בפאה‬
‫שם( ו"במה דברים אמורים" הוא לחלוק‪ ,‬לדעת רבי יוחנן‬ ‫‡‪‰„a‬‬
‫‪»¿ƒ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» dÏ» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ BÊ ‰ÚeÓLa‬‬
‫‪» ¿ ƒ dÏ» ‰‡aL‬‬‫∆»»‬ ‫‪8‬‬
‫בעירובין פב‪) .‬רמב"ן שם(‪ ,‬וכן סובר שמואל )שגם עליו‬ ‫‪.BÊ ‰znÓ‬‬
‫‪»»«ƒ 52ıeÁ ÌÈÒÎpa‬‬
‫‪ƒ»¿« dÏ» LiL‬‬
‫»‪≈∆ ˙eÎÊ¿ Ïk‬‬ ‫‪9‬‬
‫סובבת קושיית הגמרא שם( בעירובין פא‪ :‬וגם מהבעיא של‬
‫רבא שם‪ ,‬בדין בריא )ראה למעלה הערה טז( נראה שאין‬ ‫‪ (45‬דוקא באופן שקנתה במתנה‪ ,‬כגון אשתו גרושה או‬
‫צורך שתקבל בפירוש‪ ,‬שאם קבלה בפירוש‪ ,‬מה בין בריא‬ ‫ארוסה )גמרא שם(‪ ,‬או כל אשה‪ ,‬כלשון רבינו‪ ,‬אלא שכתב‬
‫לשכיב מרע‪ .‬וכן דעת הירושלמי בפאה שם שהביאו דברי‬ ‫לה בלשון ברורה שזו היא מתנה ולא אפוטרופסות‪ .‬אבל‬
‫רב ושמואל ורבי יוסי בר' חנינא )שבבבלי שם( ולא הקשו‬ ‫באופן שעשאה אפוטרופסות‪ ,‬לא אבדה כתובתה )מגידֿ‬
‫עליהם מהברייתא הנ"ל של רבי יהודה ‪ -‬הרי שבירושלמי‬ ‫משנה מהגמרא שם(‪ (46 .‬היינו‪ ,‬שעבוד כתובתה על‬
‫הבינו שפירוש דברי חכמים‪ ,‬בלא קבלה בפירוש[‪.‬‬ ‫נכסים אלו‪ ,‬ראה להלן‪ (47 .‬לאו דוקא‪ .‬שהרי רק על‬
‫‪ (58‬שם קלג‪ .‬מדברי רב כהנא‪ ,‬וכהלכה מוסכמת‪.‬‬ ‫נכסים אלו ויתרה‪ ,‬אך אם הבעל קונה נכסים חדשים‪ ,‬חל‬
‫שעבוד הכתובה עליהם )רשב"ם שם ד"ה אבדה כתובתה‪,‬‬
‫‪16 62¯iML‬‬
‫‡‪≈ƒ ∆ 61B‬‬ ‫‪,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ 60ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ Ô‰nÚ‬‬ ‫‪«» .È‬‬
‫‪∆»ƒ dÏ» 59·˙k‬‬ ‫וכן כתבו ה'חלקת מחוקק' סימן קז ס"ק ח‪ ,‬והביתֿשמואל‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙w˙Â‬‬
‫˜‪«»«¿ .˙Ói‬‬
‫‪∆∆« d˙a˙k‬‬
‫‪»»À¿ - ‡e‰L‬‬ ‫˜¯˜‪∆ Ïk» Ú‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪«¿« BÓˆÚÏ‬‬
‫¿«¿‬ ‫שם ס"ק ו(‪ (48 .‬וגובה מן הדין מנכסים אלו של המתנה‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.‡e‰L‬‬
‫‪∆ Ïk» ÌÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ ¯iL‬‬ ‫‪≈ƒ elÙ‡L‬‬
‫‪ƒ¬∆ ,‡È‰ƒ 64ÌÈB‡b‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫אך ששעבוד הכתובה קודם לחוב‪ .‬ולולא ויתרה‪ ,‬היתה היא‬
‫‪19‬‬ ‫‚‪;‰·B‬‬
‫‡‪» È‬‬‫‪ƒ¬ ¯iMM‬‬
‫‪≈ƒ ∆ ‰nÓ‬‬‫‡‪«ƒ :66˙¯ÓB‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰ƒ 65ȯ‰L‬‬‫∆¬≈‬ ‫קודמת לגבות את כתובתה מן החוב‪ (49 .‬צ"ל "שקדמה‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ ¯‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ „¯z‬‬‫‪≈≈ ¯iMM‬‬
‫‪≈ƒ ∆ ‰ÓÏ‬‬
‫‪«¿ „¯zL‬‬
‫‪≈≈∆ CBzÓe‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫לחוב"‪ .‬כלומר‪ ,‬והיה דינה לגבות כתובתה מנכסים אלו‪ ,‬לפי‬
‫שהיא קודמת למתנה – אעפ"כ אינה גובה‪ ,‬שהרי ויתרה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.67Û¯Ë˙Â‬‬
‫¿‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪ (50‬כן מסקנת הגמרא שם‪ (51 .‬שזה גורם לה נחת רוח‬
‫‪ (59‬בברייתא‪ ,‬המביאה הדין הנ"ל בהלכה הקודמת ‪ -‬כתוב‬ ‫מיוחדת‪ .‬שיוצאת שמועה שהיא חשובה לבעלה‪ ,‬עד שהוא‬
‫מפורש‪" :‬וכתב לה קרקע"‪ ,‬וכן מפורש בדברי רב נחמן‬ ‫מוכן לתת לה את כל נכסיו במתנה‪ ,‬ותמורת הנאה זו היא‬
‫בתוך דיון על רקע עובדא מסויימת )שם קלב‪ (60 .(:‬מפני‬ ‫מוותרת על שעבוד הכתובה‪ (52 .‬חוץ מזכות זו‪ ,‬לזכות‬
‫שאינם חשובים בעיניה‪ ,‬ובוודאי לא ויתרה על כתובתה‪,‬‬ ‫בנכסים אלו בתורת מתנה‪.‬‬
‫בגללם‪ (61 .‬שם קלג‪ .‬מדברי רב יימר על רקע עובדא‬ ‫‪ÔÈa≈ ÌȯÎÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÈa≈ ,ÂÈ·Ï‬‬
‫‪»»¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ 53·˙Bk‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .Ë 10‬‬
‫מסויימת‪ (62 .‬מפני הטעם‪ ,‬שמביא רבינו בסוף ההלכה‪.‬‬ ‫‪BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈa≈ ‡È¯a‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ƒ» ÔÈa≈ , ˙B·˜‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪≈¿ 11‬‬
‫‪ (63‬אפילו דקל )שם בדברי רב יימר(‪ .‬ודוקא קרקע‪ ,‬אבל לא‬
‫מטלטלין )שם קנ‪ (:‬מפני שבתקופה התלמודית לא גבתה‬
‫‪ÛzL‬‬
‫‡‪»À d˙B‬‬
‫‪» ‰OÚÂ‬‬ ‫‪» »¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - ‡e‰L‬‬ ‫˜¯˜‪∆ Ïk» 56Ú‬‬
‫‪«¿« Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ 12‬‬
‫האשה כתובתה מיתומים ממטלטלין‪ (64 .‬כלומר‪ ,‬לפי‬ ‫‪dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,57d˙a˙k‬‬
‫‡‪»»À¿ ‰„a‬‬‫‪»¿ƒ ,‰˙ÁÓ‬‬
‫‪»¬» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ»« ÔÈa≈ 13‬‬
‫תקנת הגאונים‪ ,‬שהאשה יכולה לגבות כתובתה מן היתומים‬ ‫‪e‡B·iL‬‬ ‫‡·‪»»¿ƒ Ï‬‬
‫‪»∆ ÂÈÒÎpÓ‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪»¬ ;ÌeÏk¿ el‡≈ ÌÈÒÎpÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ˙Ù¯BË‬‬
‫‪∆ ∆ 14‬‬
‫אף ממטלטלין )פרק טז מהלכות אישות הלכה ז( ‪ -‬אין‬ ‫‪.d˙a˙k‬‬
‫‪»»À¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙ÏËB‬‬
‫‡‪∆∆ - el‡≈ ¯Á‬‬‫‪«« BÏ‬‬ ‫‪15‬‬
‫להבדיל גם כאן בין שייר קרקע לשייר מטלטלין )מגידֿ‬ ‫‪ (53‬פאה פ"ג משנה ז‪ ,‬והובאה בבבאֿבתרא קלב‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬וראה בשו"ע אהע"ז סימן קז סעיף ב(‪.‬‬ ‫‪ (54‬יוצא מתוך העובדא‪ ,‬שם קלב‪" :‬פלגא לברת"‪.‬‬
‫‪ (65‬ההנמקה הבאה בדברי רב יימר )שם קלג‪.(.‬‬
‫‪ (55‬בגמרא שם‪ ,‬בעיא של רבא שאולי בבריא שמצפה‬
‫‪ (66‬וממילא אין היא מוותרת כלל על שעבודה‪ ,‬שהרי היא‬ ‫שיקנה עוד נכסים אינה מוותרת כלום‪ ,‬ולא נפתרה‪ .‬ולפיכך‬
‫בטוחה לגבות מזה שנשאר‪ ,‬בין קרקע ובין מטלטלין‪.‬‬ ‫אינה יכולה להוציא ממון מספק‪ ,‬ועיין בפירוש המשנה‬
‫‪ (67‬תגבה בכח השעבוד שיש לה עליהם‪.‬‬
‫לרבינו שם )מגידֿמשנה(‪ (56 .‬דוקא קרקע ולא מטלטלין‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÂÈ·Ï‬‬
‫‪»»¿ ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪≈ « .‡È‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 68·˙Bk‰‬‬ ‫ראה להלן הלכה י‪ (57 .‬כלומר‪ ,‬עלֿידי הנאה זו‪ ,‬שהפכה‬
‫‪23‬‬ ‫‪BÊ È¯‰‬‬
‫‡·‪≈¬ - ÂÈ‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ƒ» ÈiÁa‬‬
‫‪≈«¿ ÌÈa‰‬‬
‫‡‪ƒ»« ÔÓƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ˙Óe‬‬
‫‪≈ ,69Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ‬‬ ‫שותף עם יתר הבנים‪ ,‬מוותרת היא על שעבוד כתובתה‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪d˙a˙k‬‬
‫‡‪»»À¿ ‰„a‬‬
‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;˙nL‬‬
‫‪≈∆ ‰Ê∆ ˜ÏÁÓ‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪∆≈≈ d˙a˙k‬‬
‫‪»»À¿ ‰a‚z‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫והיא מימרת רב נחמן בבבאֿבתרא שם‪ .‬ונראה שאין צורך‬
‫‪25‬‬ ‫‪.72Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ Û¯ËlÓ‬‬
‫‡‪… ¿ƒƒ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫בהסכמתה המפורשת‪ ,‬אלא מכיון שלא מחתה ‪ -‬אבדה‬
‫כתובתה‪] .‬וכן כתב רבינו בפירוש המשנה )פאה שם( והביא‬
‫‪ (68‬שם קלב‪ :‬קלג‪ .‬מימרא של רב כהנא‪ (69 .‬כנ"ל‬ ‫ראיה לכך מלשון המשנה "שאמרו אבדה כתובתה ולא אמר‬
‫בהלכה ט‪ (70 .‬ולא הניח בנים‪ ,‬ואם כן אביו יורש את‬ ‫איבדה" )ובכמה כתביֿיד הנוסחא אמנם "איבדה"‪ ,‬ראה‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫לק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫נראה בבבאֿבתרא קנא‪ .‬ועיין ב'תוספות' שם ד"ה גליא ‪-‬‬ ‫החלק שנתן לו‪ (71 .‬שהרי זה כאילו קנה הבעל נכסים‬
‫וראה ב'אור שמח'‪ (88 .‬למעלה פ"ג הלכה ט‪ .‬וכלֿשכן‬ ‫חדשים‪ (72 .‬כלומר‪ ,‬מלטרוף מן היורשים )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫כאן שהמתנה ניתנה באופן סתמי‪ ,‬כאילו לתמיד‪ ,‬ורק אנו‬ ‫אבל מנכסים שבאו לו‪ ,‬לאב‪ ,‬אחר אלו‪ ,‬הרי היא נוטלת מהן‬
‫מסיקים מאומד הדעת שהיא זמנית גרידא‪ .‬אבל במתנה‬ ‫כתובתה )למעלה הלכה ט(‪ .‬ונכסים אלו שירש האב‪ ,‬אחרי‬
‫בטעות כמו למעלה הלכה א ‪ -‬הפירות חוזרים )לחםֿ‬ ‫שכתב כל נכסיו‪ ,‬מבנו ‪ -‬אינם פחותים מנכסים שקנה מאחר‪,‬‬
‫משנה(‪.‬‬ ‫וגובה מהם )גמרא שם(‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪e˙pÈ‬‬
‫‪¿»ƒ :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,90Ìi‰‬‬
‫‪»« ˙È„nÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÌÈÏk‬‬ ‫‪«» ∆ 89ÈÓƒ .„È‬‬
‫‪ƒ≈ ÁÏML‬‬ ‫‪74‬‬‫‪d·Ï‬‬
‫‪»¿ƒ ÔÈa≈ ‰ÈÒÎ‬‬
‫‪» ∆»¿ Ïk» ‰·˙ÎÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,‡Op‰Ï‬‬ ‫‪» » .·È‬‬
‫‪≈»ƒ¿ 73‰ˆB¯‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪»» .˙BaÏÂ‬‬
‫‪91Èe‡¯‰‬‬ ‫‪»«¿ ÌÈaÏ‬‬
‫‪ƒ»« e˙pÈ‬‬
‫‪¿»ƒ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - È·Ï‬‬
‫≈‡‪«»¿ el‬‬ ‫‪˙nL‬‬
‫‪≈∆ B‡ ‰L¯b˙Â‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪» ¿»¿ƒ¿ ,˙‡O‬‬ ‫‪««¿ ,75¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈ƒ Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫≈‪≈«¿ ÔÈa‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪;ÌÈaÏ‬‬
‫‪ƒ»« - 93‰ÓÁÏÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ÈÏÎe‬‬
‫‪≈¿ 92ÌȯÙÒ‬‬‫‪ƒ»¿ ÔB‚k¿ ,ÌÈ·Ï‬‬‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‡È‰ƒ ˙Á¯·Ó‬‬
‫‪« «¿« BfL‬‬‫‪∆ ;78‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ d˙zÓ‬‬
‫‪»»¿« - dÏÚa‬‬
‫«¿»‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÈÏÁÂ‬‬
‫‪ƒ¬« 94ÌÈÚe·v‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÈLÓ‬‬ ‫‪ƒ ∆ ÈÏk‬‬
‫‪≈¿ ÔB‚k¿ ,˙B·Ï‬‬ ‫‪»¿ Èe‡¯‰Â‬‬
‫¿»»‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ dÏÚaÓ‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪»¿«ƒ Áȯ·‰Ï‬‬
‫‡‪« ƒ¿«¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰ÈÒÎ‬‬
‫‪» ∆»¿ Ïk» ‰·˙k‬‬
‫»¿»‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙B·˜ÏÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÌȯÎÊÏ‬‬
‫¯‡‪ƒ»¿ƒ ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» . ˙Ba‰‬‬
‫‪96‬‬ ‫‪»« ÌeÏhÈ‬‬ ‫‪¿ƒ - ·‰Ê‬‬
‫‪95‬‬ ‫»»‬ ‫‪.82dÏ» e¯ÊÁÈ‬‬
‫‪¿¿« 81Ô‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪∆» ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰È‰zLÎe‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ¿ ,80‰pL¯ÈÈ‬‬
‫‪»∆ »ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪B˙È·Ï‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ 99ÁlLÓ‰‬‬
‫‪«≈« ¿« 98ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .97ÌȯÎf‰‬‬
‫‡‪ƒ»¿« Ô˙B‬‬
‫‪» eÏhÈ‬‬ ‫‪¿ƒ -‬‬ ‫‪Ïa˜Ó‰‬‬
‫˜‪≈«¿« ‰‬‬‫‪»» - dÏÚa‬‬‫‪»¿« ÈiÁa‬‬
‫‪≈«¿ ‡È‰ƒ ‰˙Ó‬‬ ‫‪»≈ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» eÏhÈ‬‬ ‫‪¿ƒ - 100˙B·Ï‬‬
‫‪»¿ ÔÈÈe‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ¿» ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ Ô‰a‬‬‫‪∆» eȉÂ‬‬
‫‪»¿ ,Ì˙Ò‬‬
‫¿»‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÌeÏk¿ ‰¯iL‬‬ ‫‪»¿ƒ 84̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .83Ïk‰‬‬
‫‪… « ˙‡∆ ‰zÓ‬‬‫«»»‬ ‫‪7‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪BÏ Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÁÏL‬‬
‫‪«» Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ‡e‰ ˙Úc‬‬ ‫‡‪« « ÔcÓ‬‬
‫‪«¿À ;101ÂÈ˙Ba‬‬
‫¿ »‬ ‫‪‰L¯b˙pL‬‬
‫‪» ¿»¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬‫˜‪«¿ ;86˙Ói‬‬
‫‪∆∆« d˙zÓ‬‬
‫‪»»¿« - 85ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‡‪≈¿ Ô˙B‬‬
‫‪» eÏhÈ‬‬ ‫‪¿ƒ - ˙B‡eO¿ ÂÈ˙Ba‬‬
‫‪» ¿ eȉL‬‬ ‫»‪»∆ B‡ ,˙Ba‬‬ ‫‪.˙¯ÊBÁ‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬‫‪»≈ -‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÁÏL‬‬
‫‪«» Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ‰ËB‬‬
‫‪» ˙Úc‰L‬‬
‫·‪«««∆ ; ÂÈ‬‬
‫‪102‬‬ ‫»»‬ ‫‪ (73‬כתובות עח‪ :‬עט‪ .‬מימרא של רב חנילאי בר אידי בשם‬
‫‪ (89‬ירושלמי כתובות פרק שני דייני גזרות‪ ,‬הובא ברי"ף‬ ‫שמואל‪ (74 .‬בכתובות שם נזכרה "בתו"‪ .‬ובבבאֿבתרא‬
‫בבבאֿבתרא קמג‪ :‬וברשב"ם שם‪ .‬ובבריא‪ ,‬אבל בשכיב מרע‬ ‫קנא‪ .‬נזכר "בנו"‪ (75 .‬וכלֿשכן הוא‪ :‬אם בכותבת לבנה‬
‫אין הבנות בכלל )ירושלמי שם‪ ,‬ובבלי בבאֿבתרא שם‪ ,‬וכן‬ ‫או לבתה‪ ,‬אמרו "לא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני"‬
‫כתב רבינו להלן פי"א הלכה א(‪ .‬שבחייו רוצה לכבד בנותיו‬ ‫)=אין אדם מזניח עצמו ונותן לאחרים( – קלֿוחומר בכותב‬
‫כדי שתהיינה חביבות על בעליהן‪ ,‬אבל בשעת מיתה אינו‬ ‫לאחר )שם בגמרא בדברי רבא(‪ (76 .‬שם‪ (77 .‬תוספת‬
‫רוצא לעקור נחלה דאורייתא )נמוקיֿיוסף בבאֿבתרא שם‪,‬‬ ‫של רבינו‪ (78 .‬לגבי קנין הגוף‪ .‬אבל לגבי פירות‪ ,‬הרי היא‬
‫דפוס ווילנא דף סו ע"ב(‪ (90 .‬מארץ רחוקה‪ ,‬הנמצאת‬ ‫שלו‪ ,‬כל זמן שהיא תחת בעלה )להלן הלכה יג(‪ .‬ואע"פ‬
‫מעבר לים‪ (91 .‬זה לא נזכר בירושלמי שם‪ ,‬אבל למדו‬ ‫שאין למקבל בה קנין הגוף ‪ -‬אין הבעל יורשה‪ ,‬שעשאום‬
‫רבינו ממה שאמרו בבבלי בבאֿבתרא קמג‪ :‬באופן ששלח‬ ‫חכמים כנכסים שאינם ידועים לבעל‪ ,‬ולא זכה בהם כלל‬
‫לביתו סתם )הובא להלן(‪ ,‬ורבינו הרכיב את שתי ההלכות‬ ‫)כתובות עט‪ .‬וראה בפכ"ב מהלכות אישות הלכה חֿט(‪.‬‬
‫יחד בכדי להשוות את דעת שני התלמודים )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪ (79‬אומד הדעת הוא‪ ,‬אף שלא אמרה כן בפירוש )מגידֿ‬
‫‪] (92‬שאין דרכה של אשה ללמוד‪ ,‬שהרי כל המלמד את בתו‬ ‫משנה בשם הר"י מיגאש‪ ,‬וראה 'תוספות' כתובות עח‪ :‬ד"ה‬
‫תורה ‪ -‬כאילו מלמדה תפלות )סוטה כ‪ (.‬ואף תורה שבכתב‬ ‫כתבתינהו‪ ,‬וכן נראה מדברי רבינו‪ ,‬שהרי סדר הלכה זו‬
‫לא ילמד אותה לכתחילה‪ ,‬כמו שכתב רבינו בפ"א מהלכות‬ ‫בסמוך להלכות אחרות של אומד הדעת(‪ (80 .‬רק לגבי‬
‫תלמוד תורה הלכה יג[‪] (93 .‬שהאשה אסורה בהם‪ ,‬משום‬ ‫קנין הגוף היתה כוונת הברחה מבעלה‪ ,‬שלא יירשה ולא‬
‫"לא יהיה כלי גבר על אשה" ‪ -‬נזיר נט‪ .‬ופי"ב מהלכות‬ ‫יחלטו הנכסים אצלו לאחר מותה‪ ,‬אבל לגבי אכילת‬
‫עבודה זרה‪ ,‬הלכה י[‪ (94 .‬פסחים קח‪" .‬ונשים בראוי להן‬ ‫הפירות‪ ,‬כל זמן שהנכסים ברשותו ‪ -‬לא היתה כוונת‬
‫‪ -‬בבגדי צבעונין"‪ (95 .‬נזם זהב‪ .‬פי"ב מהלכות עבודה‬ ‫הברחה מבעלה‪ ,‬כדי שלא יאכל הפירות‪ ,‬אלא המקבל אוכל‬
‫זרה‪ ,‬שם‪ (96 .‬כאן לא הזכיר רבינו שאם הן נשואות ‪ -‬יתן‬ ‫פירות‪ ,‬כדלהלן הלכה יג[‪ (81 .‬היינו‪ ,‬כשתתגרש‪ ,‬או‬
‫לכלותיו‪ ,‬כמו שכתב להלן בדין אמר "לביתי" ‪ -‬שדווקא‬ ‫כשימות הבעל‪ (82 .‬שאין אדם מזניח את עצמו לגמרי‬
‫אם אמר "לביתי" אף כלותיו בכלל‪ ,‬אבל אם אמר "לבני"‬ ‫לטובת אחרים‪ ,‬ואפילו הם בניו )כתובות עט‪ .‬מדברי רבא‬
‫‪ -‬רק בניו ובנותיו בכלל‪ ,‬ולא "כלותיו" )משנהֿלמלך וב"ח‬ ‫ורב נחמן(‪ (83 .‬כן כתב רבינו גם בהלכות אישות שם‬
‫בחושןֿמשפט סימן רמז‪ ,‬וראה בסמ"ע וש"ך שם ס"ק א(‪.‬‬ ‫הלכה ט‪ (84 .‬כרבי זירא בכתובות עט‪ .‬ורבא בשם רב‬
‫‪ (97‬פשוט הוא‪ ,‬שדעתו של אדם קרובה יותר לבנו מלבתו‪,‬‬ ‫נחמן בבבאֿבתרא קנ‪ (85 :‬בבאֿבתרא שם‪ (86 .‬אלאֿ‬
‫שהרי אפילו לאשת בנו דעתו קרובה יותר מלבתו הנשואה‬ ‫אםֿכן גילתה דעתה מפורש‪ ,‬שאז אין מתנתה מתנה‪,‬‬
‫)להלן באמר "לביתי"(‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שעל בנו לפרנסה‪,‬‬ ‫כתובות שם ובבאֿבתרא קנא‪) .‬ועיין שם ב'תוספות' ד"ה‬
‫כלֿשכן בבנו ובבתו‪ ,‬שדעתו קרובה יותר אצל הבן )מגידֿ‬ ‫אפילו( וראה בהלכות אישות שם‪.‬‬
‫משנה(‪ .‬וכן נראה גם בלשון הירושלמי )כתובות שם(‬ ‫‪‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ÏË·zMÓ‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ƒ ,̉ÈÒÎ‬‬ ‫‪ƒ¿ « Ïk» .‚È 10‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ Ïk» ÔÈ˙Bp‰‬‬
‫"והבנות בכלל" ‪ -‬שדין קדימה לבנים‪ .‬ויש מנמקים בזה‪,‬‬ ‫‪Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ôȇ≈ ÌÈBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈÏÚaÏ‬‬‫‪ƒ»¿« ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ïk» e¯ÊÁÈÂ‬‬
‫‪¿¿«¿ 11‬‬
‫שבעצם הדבר כיון שאמר "לבני" ביטוי זה במשמעותו‬ ‫‪‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ì„‡‰‬‬ ‫‪»»» Ô˙‬‬
‫‪«» elÙ‡L‬‬
‫‪ƒ¬∆ ; ˙B¯t≈ ¯ÈÊÁÓ‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪ƒ¬« ‰zÓ‬‬
‫‪»»« 12‬‬
‫הראשונית מכוון רק לבנים‪ ,‬ורק אם יש דברים שהם ראויים‬ ‫‪‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈiÁ‬‬
‫‪≈« ÈÓÈ‬‬
‫‪≈¿ Ïk» ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« Le¯≈Ùa¿ 13‬‬
‫רק לבנות‪ ,‬אנו משערים שלא יתכן שהתכוון בזה לבנים‬ ‫‪.88e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ÔÓÊ‬‬
‫‡‪«¿ Ïk» ˙B¯t≈ ÏÎB‬‬
‫≈‬ ‫‪14‬‬
‫אלא לבנות‪ ,‬אבל דבר הראוי לשניהם ינתן לבנים‪ .‬ובדין‬
‫אמר "לביתי" דלהלן‪ ,‬והיו דברים הראויים לבנים ולבנות‪,‬‬ ‫‪ (87‬שכל זמן שהיא תחת בעלה‪ ,‬היא ברשות המקבל‪ .‬וכן‬
 ‫אלק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫הנישואין יש עוד עלייה‪ (120 .‬מפני שהעלייה אינה חלק‬ ‫ראה להלן הערה צט‪ (98 .‬יש דיון בין המפרשים‪ ,‬אם יש‬
‫של הבית לענין זה‪ ,‬והיא רשות נפרדת ]וראה בפכ"ה‬ ‫דמיון בין הלכה זו‪ ,‬לבין מה שנאמר למעלה )באומר‬
‫מהלכות מכירה הלכה א‪ ,‬ופ"ט מהלכות נדרים הלכה טו[‪.‬‬ ‫"לבני"(‪ .‬ראה להלן הערה צט‪ (99 .‬בבאֿבתרא קמג‪:‬‬
‫‪ (121‬בעיא בגמרא שלא נפתרה‪ .‬ומספק‪ ,‬כדין כל ספק‬ ‫‪ (100‬ואם הם ראויים לבנים‪ ,‬ינתן לבנים )גמרא שם(‪.‬‬
‫הלכתי בדיני ממונות‪ ,‬אין מוציאין מן המוחזק‪ ,‬היינו‪ ,‬האב‬ ‫והשמיט זאת רבינו כאן‪ ,‬מפני שכבר כתב כן למעלה‪ .‬ואם‬
‫)הגהות מיימוניות(‪ (122 .‬מרפסת‪ ,‬שממנה נכנסים לבית‪.‬‬ ‫ראויים לבנים ולבנות‪ ,‬יש אומרים שאף כאן‪ ,‬כמו למעלה‪,‬‬
‫‪ (123‬מפני שאין בה תשמיש בית )'תוספות' שם‪ ,‬ד"ה בית‬ ‫הבנים קודמים‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שאין זה אמור אלא למעלה‬
‫ואכסדרה(‪ (124 .‬אף זו בעיא שלא נפתרה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫כשאמר "לבני"‪ ,‬ואז הבנים קודמים )ראה לחםֿמשנה(‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ 126ÌÈML‬‬
‫‪ƒ«¿ ∆ ,125ÔȇeOa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ e¯‡a‬‬
‫‪¿«≈ ¯·k‬‬‫‪»¿ .ÊÈ‬‬ ‫‪ (101‬פנויות‪ .‬והן קודמות לנשי בניו )גמרא שם(‪ .‬ואם יש לו‬
‫אשה‪ ,‬מה דינו? ראה במשנהֿלמלך ובשו"ע חו"מ סימן רמז‬
‫‪17‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰ÊÂ‬‬‫‪∆¿ Ba¿ È„È‬‬
‫‪129‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ‰Ê∆ ˜ÒÙe‬‬
‫‪128‬‬ ‫‪«» , ÔÈÎecL‬‬
‫‪127‬‬ ‫‪ƒ ƒ‬‬ ‫סעיף ב‪ (102 .‬ואם לא היו נשים לבניו ‪ -‬יטלו בנותיו‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ck» 132?E·Ï‬‬
‫‪¿ƒ¿ Ô˙B‬‬‫‡‪≈ ‰z‬‬ ‫‪»« 131‰nk‬‬ ‫‪»« :130e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ,Bzaƒ‬‬ ‫הנשואות )סמ"ע סימן רמז ס"ק ה(‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪e„ÓÚÂ‬‬
‫‪¿»¿ !CÎÂ‬‬ ‫‪»¿ Ck» 133?Ez·Ï‬‬‫‪¿ƒ¿ Ô˙B‬‬
‫‡‪≈ ‰z‬‬ ‫‪»« ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ !CÎÂ‬‬ ‫¿»‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰¯ÈÓ‡a‬‬
‫˜‪» ƒ¬« ÔÈB‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪136‬‬‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰¯ÈÓ‡a‬‬
‫‪135‬‬ ‫‪» ƒ¬« e˜» - eLc˜Â‬‬
‫‪134‬‬ ‫¿‪¿ƒ‬‬ ‫‪105‬‬‫˜‪‰‬‬
‫‪»» - ˙È·a‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰Ïe˙·Ï‬‬ ‫‪ƒ «« .ÂË 1‬‬
‫‪» ¿ƒ 104ÏB„‚» Ba¿ 103‡ÈOn‰‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ÒÎÏ‬‬
‫‪…¿ƒ BzÚc‬‬‫‪¿« - 137˜ÒBt‰‬‬‫‪≈ « ÏkL‬‬ ‫‪»∆ ;ÔȇeO‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙ÚL‬‬‫‪«¿ „Ú« BÊ‬‬ ‫‪,Ôa‰‬‬
‫‪≈« ‰ÊÏ‬‬ ‫¯‡‪∆¿ ÌÈBL‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔȇeO‬‬ ‫‪ƒ ƒ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ 106‡e‰Â¿ .˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 2‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈÈeˆÓ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȘÒBt‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ Ìȯ·c‰‬‬ ‫‪ƒ»¿« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÔÈÎȯˆe‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪108‬‬ ‫˜„‪… ¿ , BÏ Ì‬‬
‫‪107‬‬ ‫‡‪∆… ¯Á‬‬‫‪≈« Ôa≈ ·‡‰‬‬
‫‪»» ‡ÈO‰‬‬‫‪ƒ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪…¿ 3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪,Ì»ÏBÚÏ» ‡a» ‡lL‬‬
‫„·¯ ∆ …‬ ‫‪»» ‰˜Ó‬‬
‫‡„‪∆¿« Ì‬‬ ‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;B˙eL¯a‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪el‡≈ Ìȯ·„e‬‬
‫‪109‬‬ ‫‪ƒ»¿ .ÌeÏk¿ BÏ „ÁiL‬‬ ‫‪≈ƒ∆ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ‰Êa‬‬‫‪∆¿ ·‡‰‬‬
‫‪»» 4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,139·˙k‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ez‬‬‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… el‡≈ Ìȯ·„e‬‬‫‪ƒ»¿ .138e¯‡aL‬‬
‫¿‪¿«≈∆ BÓk‬‬ ‫‪¯·ca‬‬
‫‪»»« ÌÈÓÎÁ‬‬‫‪ƒ»¬ 110eÚ‚Â‬‬‫‪¿»¿ ,̉≈ ÌÚË‬‬
‫‪«« ̉Ï‬‬‫‪∆» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰Îωk‬‬
‫‪»»¬« 5‬‬
‫‪«» B˙·‰‡Â‬‬
‫‪111¯Ób‬‬ ‫‪»¬«¿ B˙ÁÓO‬‬‫‪»¿ƒ ·¯nL‬‬
‫‪… ≈∆ ,˙Úc‰‬‬
‫‪« «« ÔcÓ‡Ó‬‬
‫‪«¿À≈ ‰f‰‬‬
‫‪∆« 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» 142Û¯ËiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« 141¯ËLk‬‬ ‫‡‪»¿ ƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ 140CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬
‫‪.112ÌeÏk¿ BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ da» ¯iL‬‬ ‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« e‰˜‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 7‬‬
‫‪ (125‬פכ"ג מהלכות אישות הלכה יבֿטו‪ (126 .‬היינו‪ ,‬אבי‬ ‫˜‪‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‡‪… - „Á‬‬ ‫‡‪»∆ 113Ct« elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ÌL‬‬‫‪» ¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ 8‬‬
‫החתן ואבי הכלה‪ ,‬ובהלכות אישות )שם הלכה יב( הוסיף‬
‫רבינו אף האיש והאשה עצמם‪ .‬וראה במגידֿמשנה‪.‬‬
‫‪¯iML‬‬
‫‪≈ƒ ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙Èa‬‬
‫‪115‬‬ ‫‪ƒ« ÈÏÎe‬‬
‫‪≈¿ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« BÏ „ÁÈ‬‬
‫‪114‬‬ ‫‪≈ƒ .˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 9‬‬
‫‡‪117¯ˆB‬‬
‫‪» ÌL‬‬ ‫‪» BÏ ‰È‰‬‬ ‫‪»» 116B‡ ,BÓˆÚÏ‬‬
‫‡‪¿«¿ „Á‬‬‫‪»∆ ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ˙Èaa‬‬
‫‪ƒ«« 10‬‬
‫‪ (127‬התקשרות לנישואין‪ (128 .‬התחייב‪ (129 .‬בשביל‪.‬‬
‫‪ (130‬אמירה בלבד‪ ,‬בלי קנין וכתיבה‪ (131 .‬כתובות קב‪:‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… ˙Èa‰‬‬
‫‡·‪ƒ«« Ï‬‬‫‪»¬ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈÏk‬‬
‫˜‪≈¿ ‰‬‬
‫‪»» - Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 11‬‬
‫מימרא של רב גידל בשם רב‪ (132 .‬בהלכות אישות )שם‬ ‫‪ (103‬בבאֿבתרא קמד‪ .‬מימרא של רבי חנינא‪.‬‬
‫יד( ציין רבינו "ובנישואין ראשונים"‪ .‬ולפני המגידֿמשנה‬ ‫‪ (105‬הבן‪.‬‬ ‫‪ (104‬כלומר‪" :‬גדול שבבניו" )רמ"ה(‪.‬‬
‫היתה כנראה שם הגירסא‪" :‬לבנו הגדול"‪ ,‬ראה מגידֿמשנה‬ ‫‪ (106‬כלומר‪ :‬ודוקא‪ (107 .‬אבל אם השיא האב‪ ,‬בת קודם‬
‫ולחםֿמשנה כאן‪ (133 .‬בהלכות אישות שם‪ ,‬כתב רבינו‪:‬‬ ‫לו ‪ -‬כיון שלגבי זכרים‪ ,‬הנישואין של עכשיו הם ראשונים‪,‬‬
‫"בין קטנה ובין גדולה"‪ (134 .‬זו לשונו של רב גידל‪.‬‬ ‫זכה הבן בבית‪ ,‬וכן כתב הרא"ש )בבאֿבתרא פ"ט סימן יא(‪.‬‬
‫ומזה נראה‪ ,‬שדווקא בעת קידושין ממש‪ ,‬ולא קודם לזה ולא‬ ‫‪ (108‬מדברי רב ירמיה שם‪ ,‬שתירץ ברייתא שהובאה‬
‫לאחר מכן‪ .‬וראה בפכ"ג מהלכות אישות הלכה יז‪ ,‬ובהערה‬ ‫כסתירה למימרת רבי חנינא‪ .‬וכן אמרו שם עוד אמוראים‪.‬‬
‫עה שם‪ (135 .‬בלי קנין‪ ,‬והטעם בגמרא )כתובות שם(‬ ‫‪ (109‬מימרא של מר זוטרא‪ ,‬שם‪ (110 .‬הנימוק הוא של‬
‫בסיום דברי רבא‪ :‬מפני הנאת החיתון‪ ,‬יש כאן גמירות דעת‬ ‫רבינו‪ ,‬ואינו במקור התלמודי‪ .‬ולפיכך אמרו‪" :‬כהלכתא בלא‬
‫גמורה‪ .‬כלומר‪ ,‬ולא צריך קנין‪ ,‬שכרגיל‪ ,‬משמש סמל מוחשי‬ ‫טעמא"‪ ,‬ולא אמרו "הלכתא בלא טעמא" ‪ -‬שקצת טעם יש‬
‫לגמירות דעת‪ (136 .‬יוצא מתוך דברי המשנה‪ ,‬כתובות סו‪.‬‬ ‫בזה‪ .‬וראה 'תוספות' שם‪ ,‬ד"ה כהלכתא‪ (111 .‬ושיערו‬
‫ומפורש בירושלמי שם‪ .‬וראה הלכות אישות שם הלכה טו‪.‬‬ ‫חכמים שאין אהבה ושמחה גמורה‪ ,‬אלא דוקא כשישנם כל‬
‫‪ (137‬דברי רב ספרא‪ ,‬בירושלמי שם‪ (138 .‬פכ"ב מהלכות‬ ‫התנאים הנ"ל‪ (112 .‬וזו הוכחה שרוקן את הבית למוסרו‬
‫מכירה הלכה ה‪ .‬ושם‪ ,‬שדבר שאינו ברשותו של המקנה‪,‬‬ ‫לבנו‪ (113 .‬שם‪ ,‬עובדא של רב אשי כשהשיא את בנו‪.‬‬
‫הוא כדבר שלא בא לעולם‪ .‬ועיין 'בית שמואל' אבןֿהעזר‬ ‫‪ (114‬ברייתא שם‪ (115 .‬מכאן דקדק המגידֿמשנה‪ ,‬שאם‬
‫סימן נא ס"ק ד‪] .‬בהלכות מכירה שם הלכה י‪ ,‬ולהלן פ"ח‬ ‫לא השאיר כלום בבית‪ ,‬וקנה הבן את הבית עצמו‪ ,‬כלֿשכן‬
‫הלכה ה כתב רבינו שהמזכה לעובר‪ ,‬אע"פ שלא בא לעולם‬ ‫שקנה עם הבית אף את כלי הבית‪ ,‬שזהו שאומר רבינו‬
‫‪ -‬קנה‪ ,‬שדעתו של אדם קרובה אצל בנו‪ ,‬ובפכ"ג מהלכות‬ ‫שאפילו לא קנה את הבית קנה את הכלים‪ ,‬וכלֿשכן אם‬
‫אישות הלכה יד השתמש רבינו בסברא‪ ,‬ש"דעתו של אדם‬ ‫קנה הבית‪ ,‬שוודאי קנה הכלים‪ (116 .‬מימרא של רב‬
‫קרובה אצל בנו"‪ ,‬כסיבה לזה שדברים אלו נקנין באמירה‪,‬‬ ‫ירמיה‪ (117 .‬מחסן לתבואה‪.‬‬
‫ואעפ"כ זה לא מועיל להקנות לדבר שלא בא בעולם‪ ,‬לפי‬
‫שיש כאן "תרתי לריעותא" )=שני חסרונות(‪ :‬דברים‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ‰iÏÚ‬‬
‫˜‪»ƒ¬ ,‰‬‬‫‪»» ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« - 119‰iÏÚÂ‬‬
‫‪»ƒ¬« ˙Èa‬‬ ‫‪≈ƒ .ÊË 12‬‬
‫‪ƒ« BÏ 118„ÁÈ‬‬
‫בעלמא בלי קנין‪ ,‬וגם דבר שלא בא לעולם‪ ,‬וראה להלן פ"ח‬ ‫‪˙Èa‬‬
‫‪ƒ« - ‰¯„Ò·Â‬‬
‫‪122‬‬ ‫‪»¿«¿«¿ ˙Èa‬‬‫‪ƒ« BÏ „ÁÈ‬‬
‫‪≈ƒ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪121‬‬ ‫˜‪≈¿ .120‰‬‬
‫‪»» 13‬‬
‫שם הערה סב[‪ (139 .‬בכתובות שם‪" :‬א"ל רבינא לרב‬ ‫‪ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰Ê∆ ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪124‬‬ ‫˜‪≈¿ . ‰‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‡‪… ‰¯„ÒÎ‬‬
‫˜‪»¿«¿« ,‰‬‬‫‪»» 14‬‬
‫אשי‪ ,‬דברים הללו ]=הנקנין באמירה[ ניתנו ליכתב או לא‬ ‫‪.Ba ‡OpL‬‬
‫‪»»∆ „Á‡‰‬‬
‫‡‪»∆» ‡l‬‬ ‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ‰fƒ‬‬‫‪∆Ó‬‬ ‫‪15‬‬
‫ניתנו ליכתב‪ ,‬א"ל לא ניתנו ליכתב" ופירש רבינו "לא ניתנו‬
‫ליכתב" כלומר‪ ,‬שאף אם נכתבו אין להם תוקף של שטר‬ ‫‪ (119‬היינו‪ ,‬שלבית שבו התקיימו‬ ‫‪ (118‬שם‪ ,‬כדבר פשוט‪.‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בלק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪7‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» .152‰zÓ‬‬
‫‪»»« ˙BÚn‰‬‬ ‫‪≈«¿«¿ .Î‬‬
‫‪»« - 151B˙BÁ‡¬ 150Lc˜Ó‰Â‬‬ ‫)וראה בראב"ד ומגידֿמשנה‪ ,‬וכן דעת הגאונים במאירי שם(‬
‫‪8‬‬ ‫‪,‰ÚBË‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙BȯÚa‬‬
‫‪»¬» ÔÈÒÙBz‬‬
‫˜‪ƒ¿ ÔÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ «Ú„BÈ‬‬
‫≈‬ ‫ואין דעות כל המפרשים שוות בזה )ראב"ד‪ ,‬ועיין 'תוספות'‬
‫‪9‬‬ ‫‪.‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ Ô˙Â‬‬
‫‚‪«»¿ ¯Ó‬‬
‫‡‪«» ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫שם(‪ (140 .‬כלומר‪ ,‬מכיון שאין להם תוקף של שטר‪,‬‬
‫כנ"ל‪ (141 .‬שיש‪ ,‬כידוע‪ ,‬הפרש בין מלוה בעלֿפה‪,‬‬
‫‪ (150‬קידושין מו‪ :‬ובבאֿמציעא טו‪ :‬ושם מחלוקת בזה בין‬ ‫שגובה רק מנכסים בני חורין‪ ,‬שנמצאים ברשותו של הלוה‪,‬‬
‫רב ושמואל‪ ,‬ופסק כשמואל‪ ,‬בהתאם לכלל הידוע שהלכה‬ ‫לבין מלוה בשטר‪ ,‬שגובה אף מנכסים משועבדים‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪ (151‬שהיא מן העריות‬ ‫כשמואל בדיני ממונות‪.‬‬ ‫שנמכרו לאחרים‪ (142 .‬שיגבה מן הלקוחות‪ .‬שלא עלה‬
‫המפורשות בתורה )פ"א מהלכות אישות הלכה ה( ואין‬ ‫על דעתם להשתעבד אלא מנכסים בני חורין‪ ,‬ולא מנכסים‬
‫קידושין תופסין בה )שם פ"ד הלכה יב(‪ (152 .‬בפ"ט‬ ‫משועבדים )מגידֿמשנה ומאירי(‪.‬‬
‫מהלכות גזילה הלכה ז‪ ,‬פסק רבינו‪ ,‬בקונה שדה מחבירו‬
‫והכיר הלוקח שגזילה היא ביד המוכר‪ ,‬שמחזיר לו הקרן‪,‬‬ ‫‪Ûχa‬‬
‫˜‪∆∆¿ dLc‬‬ ‫‡‪» ¿ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‰M‡‰‬‬ ‫‪≈«¿« .ÁÈ‬‬
‫‪» ƒ» ˙‡∆ 143Lc˜Ó‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫כדעת רב שם )בניגוד לשמואל(‪ ,‬שאדם יודע שקרקע אין‬ ‫‪ÔÈa≈ , ‡e‰ ¯ÊÁL‬‬
‫‪146‬‬ ‫‪«»∆ ÔÈa≈ ‡È‰ƒ ‰¯ÊÁL‬‬
‫‪145‬‬ ‫‪»¿»∆ ÔÈa≈ ,144¯Èc‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫לו‪ ,‬וגמר ונתן לשם פקדון‪ .‬ויש מחלקים‪ ,‬לפי סוגיית הגמרא‬ ‫‪ÔÈLecw‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« Ôȇ≈ - ‡È‰ƒ ‰˙nL‬‬ ‫‪»≈∆ ÔÈa≈ ‡e‰ 147˙nL‬‬ ‫∆≈‬ ‫‪3‬‬
‫בבבאֿמציעא שם‪ ,‬בין נכרי שנותן לו רק לפקדון‪ ,‬לבין‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‚‪≈∆ ‰¯eÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬‫‪»∆ ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ 148ÔȯÊBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫אחות שנותן לה לשם מתנה‪ .‬ועיין לחםֿמשנה כאן‪,‬‬ ‫‪.‰¯ÊÁ‬‬
‫‪»»¬ ̉Ï‬‬‫»∆‬ ‫‪5‬‬
‫ומשנהֿלמלך בהלכות גזילה שם‪.‬‬
‫‪ (143‬בבאֿבתרא קמה‪ .‬פלוגתא בין התנאים והאמוראים‬
‫‪10 155ÔÈa¯Ó‬‬
‫¿‪ƒÀ‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ÂÈÓÁ‬‬
‫‪ƒ» ˙È·Ï‬‬ ‫‪≈¿ 154˙BBÏ·Ò‬‬ ‫‪«≈ « .‡Î‬‬
‫‪¿ƒ 153ÁÏBM‰‬‬ ‫בברייתא ובגמרא‪ ,‬וראה להלן‪ (144 .‬בברייתא שם‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡¯‪ÔÈa≈ ÔÈÒe‬‬
‫‪ƒ ≈ ˙cÚÒ‬‬ ‫‪«À¿ ÌL‬‬ ‫‪» Ï·L‬‬
‫‪157‬‬ ‫‪«»∆ ÔÈa≈ ,156ÔÈËÚeÓ‬‬
‫≈‪ƒ» ÔÈa‬‬ ‫‪ (145‬ובעלה גרש אותה בהסכמתו‬ ‫"קדשה בככר"‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪¯ÊÁL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,‡È‰ƒ ‰˙nL‬‬ ‫‪»≈∆ ÔÈa≈ ‡e‰ ˙nL‬‬ ‫‡‪≈∆ ÔÈa≈ ,ÏÎ‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫לדרישתה )'חלקת מחוקק' סימן נ ס"ק א(‪ (146 .‬וגירשה‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪Ï·n‰‬‬
‫‪»¬«« ÔÓƒ ıeÁ , Ôlk‬‬‫‪158‬‬ ‫‪»À ˙BBÏ·q‰‬‬
‫‪¿ƒ« e¯ÊÁÈ‬‬
‫‪¿¿« - Lȇ‰‬‬
‫‪ƒ» Ba‬‬ ‫ובזה אין שום פלוגתא‪ ,‬כי הרי הוא גרם‪ (147 .‬ואף בזה‬
‫‪14‬‬ ‫‪.159‰˜Ln‰Â‬‬
‫¿«« ¿∆‬ ‫הכל מודים‪ ,‬מכיון שהיא יכולה לטעון‪ :‬הבו לי בעלי‬
‫ואשמח בו )גמרא שם(‪] .‬וברש"י לכתובות עו‪" :‬דמאןֿ‬
‫‪ (153‬בבאֿבתרא קמו‪ .‬וקמו‪ (154 :‬מלשון סבל‪ ,‬משא‪,‬‬ ‫דאמר קידושין לאו לטיבועין ניתנו ‪ -‬שאם מת החתן‬
‫שנושאין אותו מיד זה ליד זה )מדברי רבינו בפירוש‬ ‫הקידושין חוזרין"‪ ,‬ולפי הגמרא בבבאֿבתרא שם‪ ,‬אם מת‬
‫המשניות(‪ (155 .‬שוודאי חוזרים‪ ,‬כמפורש במשנה שם‪.‬‬ ‫החתן ‪ -‬אף למאןֿדאמר קידושין לאו לטיבועין ניתנו‪ ,‬אין‬
‫וכפירושו של הר"י בן מיגאש‪ ,‬שאפילו אם אכל חוזר‬ ‫הקידושין חוזרין‪ .‬אבל ברש"י מהדורא קמא )בשטמ"ק שם(‬
‫וגובה‪ ,‬ראה להלן‪ (156 .‬במועטין‪ ,‬מפורש במשנה שם‬ ‫כתב‪" :‬במארס את הבתולה ומתה‪ ,‬האב חייב להחזיר את‬
‫שאין נגנבין‪ ,‬אבל רבינו פוסק כדעת רבין )שם קמו‪ ,(:‬ראה‬ ‫הקידושין לבעל‪ ,‬לפי שלא ניתנו קידושין לטיבועין"[‪.‬‬
‫להלן‪ (157 .‬רבינו מפרש המשנה הנ"ל כדעת ר"י בן‬ ‫‪ (148‬בגמרא שם‪" :‬אמר רב פפא‪ ,‬הלכתא בין שמת הוא‪,‬‬
‫מיגאש‪ ,‬שבין במרובין ובין במועטין מדובר כשאכל‪ ,‬וסוף‬ ‫בין שמתה היא והדר ביה הוא )=חזר בו הוא( ‪ -‬קידושין‬
‫המשנה הוא המשך של הרישא )שחילקה בין אכל שאינו‬ ‫לא הדרי )=כסף הקידושין אינו חוזר(‪ ,‬הדרא ביא איהי‬
‫נגבה לבין לא אכל שגובה(‪ ,‬שאם לא אכל חוזר וגובה‬ ‫)=חזרה בה היא( אפילו קידושי נמי הדרי‪ .‬אמימר אמר‪,‬‬
‫אפילו במועטין‪ ,‬ואם אכל אינו גובה במועטין‪ ,‬ואילו‬ ‫קידושי לא הדרי‪ ,‬גזירה שמא יאמרו קידושין תופסין‬
‫במרובין אפילו אם אכל חוזר וגובה‪ .‬וכשבא רבין שם ואמר‬ ‫באחותה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יראו שהקידושין חוזרין‪ ,‬יחשבו‬
‫שלעולם סבלונות חוזרים‪ ,‬עלֿכרחנו שאפילו במועטין‬ ‫שהקידושין היו בטעות ולא תפסו‪ ,‬וממילא מותר המקדש‬
‫ואפילו אם אכל‪ ,‬הם חוזרים‪ (158 .‬היינו‪ ,‬כל אלה שעודם‬ ‫באחותה‪] .‬ומתוך זה‪ ,‬שרבינו לא העתיק גזירה זו בחזרה‬
‫קיימים ולא בלו‪ .‬אבל אם בלו ‪ -‬דינם כמאכל ומשקה‪ ,‬כמו‬ ‫היא‪ ,‬ואדרבה כלל ביחד חזר הוא וחזרה היא ‪ -‬נראה שאין‬
‫שכתב רבינו בפירוש המשנה שם‪ (159 .‬שנאכלו ואינם‬ ‫זה מטעם גזירה‪ ,‬אלא עלֿפי הדין‪ ,‬מפני שפוסק כרבי יהודה‬
‫קיימים‪.‬‬ ‫הנשיא שאמר "קידושין לטיבועין ניתנו" )בבאֿבתרא שם(‬
‫כלומר‪ ,‬כסף הקידושין נטבעין‪ ,‬נשקעין לעולם אצלה ולא‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ dÏ» ÁÏML‬‬
‫‪«» ∆ ÌÈËÚeÓ‬‬
‫‪ƒ» ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .·Î‬‬ ‫היה בדעת המקדש ליתן לה דוקא אם יחיו ביחד‪ ,‬אלא‬
‫‪16‬‬ ‫‡·„‪- e‬‬
‫‪¿» B‡ eÏ·e‬‬
‫‪» Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‰LnzL‬‬
‫‪» ¿«¿ƒ ̇ƒ :160‰È‬‬
‫‪» ƒ·‡» ˙È·a‬‬
‫¿≈‬ ‫נתכוון למתנה גמורה בכל אופן‪ .‬ולפיכך הביא הלכה זו כאן‬
‫‪17‬‬ ‫‪,Ïk‰‬‬
‫‪… « ¯ÊBÁ‬‬
‫˜‪≈ - ÔÈÓi‬‬‫‡·‪ƒ»« eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÔÈÓlzLÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ ƒ ÔÈ‬‬
‫≈»‬ ‫בהלכות זכיה ומתנה‪ .‬ובפרק זה‪ ,‬שכולו עוסק באומדן דעת‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÌÁÏL‬‬
‫‪»»¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ «Úe„È» ¯·c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ;ÔÈcƒ ˙È·a‬‬
‫‡‪≈¿ Ì˙B‬‬
‫‪» ‰·B‚Â‬‬‫¿ ∆‬ ‫במתנה‪ ,‬ולא הביאה בהלכות אישות‪ ,‬שאין טעמה מפני‬
‫‪19‬‬ ‫‪.„·Ïa‬‬
‫„¯‪»¿ƒ ÈB C‬‬
‫‡‪∆∆ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫החשש שיתירו את אחותה‪ ,‬אלא שזוהי מתנה גמורה עלֿפי‬
‫דיני המתנות‪ .‬וכן פסק המאירי בכתובות עו‪) :‬עמוד ‪(823‬‬
‫‪ (160‬המפורש במשנה שם‪ ,‬שאינן נגבין שהרי פירש לה‬ ‫כמאןֿדאמר קידושין לטיבועין ניתנו‪ .‬וראה במרדכי‬
‫שתשתמש בבית אביה‪ - ,‬גם על זה חלק שם רבין ואמר‬ ‫קידושין פ"ג סימן תקלה‪ ,‬ובמגידֿמשנה כאן[‪.‬‬
‫שכל שהוא קיים חוזר לעולם‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ï·n‰‬‬
‫‪»¬«« elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ;Ïk‰‬‬
‫‪… « ¯ÊBÁ‬‬ ‫‪»¿» .‚Î‬‬
‫‪≈ - da» ‡È‰ƒ 161‰¯ÊÁ‬‬ ‫‪.149˙BÚn‰‬‬
‫‪»« ÔȯÊBÁ‬‬
‫˜‪ƒ¿ - ˙eÚË» ÈLec‬‬ ‫‪ƒ¿ .ËÈ‬‬
‫‪≈ ƒ eȉ» ̇Â‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪eÓÈkÒ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ¯·Îe‬‬
‫‪»¿ . ÏBÊa¿ ÂÈÓc‬‬
‫‪163‬‬ ‫‪» » ˙˙B‬‬
‫‪∆∆ 162‰˜Ln‰Â‬‬
‫¿«« ¿∆‬ ‫‪ (149‬כן מפורש בכתובות שם‪ ,‬בדברי רב נחמן בר יצחק‪.‬‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬גלק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà á"é éùéìù íåé‬‬ ‫‪‰ML‬‬
‫]‪» ƒ [‰ÂL‬‬
‫‪∆» ‰˜LÓe‬‬
‫‪∆¿ « Ï·Ó‬‬
‫„‪»¬« ÈÓ‬‬
‫‪≈ ¿ eȉ» ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ,ÌÈB‡b‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬

‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁביעי‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‪dÏ» Ô˙‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬ ‫‡¯‪»¿» ̇ƒ , ‰Úa‬‬
‫‪… ∆ ;da» ‰¯ÊÁ‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪»»¿« ˙ÓlzLÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ƒ -‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי השושבינות ‪ -‬והוא מנהג ברוב‬ ‫‪.da» ¯ÊÁz‬‬

‫‪…¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ˙Ú„Ï‬‬
‫‡‪« «¿ ‡l‬‬‫‪»∆ BÊ ‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫‪3‬‬

‫המדינות ששולחים החברים זה לזה מעות ביום חתונתן ‪-‬‬ ‫‪ (161‬בבאֿבתרא שם‪ ,‬סוף המימרא של רבין‪ (162 .‬שכבר‬
‫ויש ביניהם משפט ודין לפי שאינן מתנה גמורה אלא על‬ ‫כלו‪ (163 .‬פחות משווים האמיתי של האוכל‪ ,‬משלמין‬
‫דעת להשתלם‪ ,‬וכל הנמשך בזה‪.‬‬ ‫בזול‪ ,‬מכיון שאלמלי ידע זה האוכל שהוא ישא בהוצאות‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ‡OiL‬‬
‫‪»ƒ∆ ÔÓÊaL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ,˙BÈ„n‰‬‬
‫‪ƒ¿« ·¯a‬‬ ‫‡‪»¿ƒ .‬‬
‫‪… ¿ ËeLt» 2‚‰Ó‬‬ ‫לא היה אוכל את המאכלים היקרים‪ (164 .‬בגמרא‬
‫‪12‬‬ ‫‪˜fÁ˙iL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,˙BÚÓ» ÂÈÚcÈÓe‬‬
‫¯‪» »À¿ ÂÈÚ‬‬
‫‪» ≈ BÏ ÔÈÁlLÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿« ¿ ‰M‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫שלפנינו שם‪ ,‬מפורש כן‪" :‬עד כמה בזול עד תילתא"‪ .‬אבל‬
‫בכל כתביֿהיד שם חסרות מילים אלו‪ ,‬וכן אינן ברי"ף‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» Ìȇ·e‬‬‫‪ƒ» ,BzL‡a‬‬‫‪¿ ƒ¿ ‡ÈˆBnL‬‬
‫‪ƒ ∆ ‰‡ˆB‰‰‬‬‫‪»» « ÏÚ« Ô‰a‬‬ ‫»∆‬ ‫ולפיכך מביא זאת רבינו בשם הגאונים‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÌÚƒ ÔÈ˙BLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈÏÎB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ BÏ eÁÏML‬‬‫‪¿» ∆ ÌÈÚcÈÓ‰Â‬‬
‫‪ƒ »À¿«¿ ÌÈÚ¯‰‬‬
‫»≈ ‪ƒ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪‚‰Ók‬‬
‫‪«¿ƒ¿ Ïk‰‬‬
‫‪… « ,Ô˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ B‡ ‰zLn‰‬‬
‫‪∆¿ ƒ« ÈÓÈ‬‬
‫‪≈¿ ˙Ú·La‬‬
‫‪«¿ƒ ¿ Ô˙Á‰‬‬
‫∆»»‬ ‫‪‰OÚiL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ ‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ‚‰Ó‬‬
‫‪«¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇L‬‬ ‫‪« « e¯B‰ .„Î 4‬‬
‫¯‪ƒ∆ ,È˙Ba‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪Ôȇ¯˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ ÔÈÁlLnL‬‬
‫‪ƒ¿« ¿∆ 3˙BÚn‰‬‬ ‫‪»« el‡Â‬‬ ‫‪≈¿ .‰È„n‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪˙BÚÓ» ˜lÁÈ‬‬
‫‪≈«¿ B‡ ,ÂÈÚ¯Ï‬‬
‫‪» ≈¿ ÏÈ·ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ‰cÚÒ‬‬
‫‡„‪»À¿ Ì‬‬ ‫‪»» Ïk» 5‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔÈ˙BLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈÏÎB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ˙BÚn‰‬‬ ‫‪»« eÁÏML‬‬
‫‪¿» ∆ Ì˙B‡Â‬‬
‫‪» ¿ ;4˙eÈ·LBL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪C¯„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ,Ô‰a‬‬ ‫‪≈ «¿ 165ÔÈfÁÏÂ‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬ ‫‪ƒ»««¿ ÌÈLnMÏ‬‬
‫‪ƒ »« « 6‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.ÔÈÈ·LBL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Ìȇ¯˜‬‬‫‪ƒ »¿ƒ Ô˙Á‰‬‬
‫‪»»∆ ÌÚƒ‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;Ïk‰‬‬
‫‪… « ˙ÓlLÓ‬‬
‫‪∆∆« ¿ - da» ‰¯ÊÁÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,ÌÚ‰‬‬
‫‪»» Ïk» ÔÈOBÚL‬‬
‫‪ƒ ∆ 7‬‬
‫‪ (2‬דין השושבינות במשנה בבא בתרא קמד‪ :‬ובגמרא שם‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÔBÓÓ» „a‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ̯Bb‰‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,ÔBÓÓ» „a‡Ï‬‬
‫‚¯‪≈«¿ BÏ ‰Ó‬‬
‫‪» ¿» 8‬‬
‫קמה‪ (3 :‬ש"לא נאמרו דיני שושבינות אלא במעות בלבד"‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‰nk‬‬ ‫‪»« ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ .166ÌlLÓ‬‬
‫‪ƒ≈ BÏ eȉiL‬‬ ‫‪≈« ¿ - 9‬‬
‫)להלן הלכה טו‪ ,‬מהמשנה שם(‪ (4 .‬מלשון ריעות‪ .‬וראה‬ ‫‪.167ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÚaL‬‬
‫∆‪»¿ƒ ‰Ê‬‬ ‫‪10‬‬
‫רשב"ם שם דיבור המתחיל הכי גרסינן האחין‪.‬‬
‫‪] (165‬היינו שליחי ציבור‪ .‬וכן דעת רבינו בפי"ד מהלכות‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ìȯ·c‰‬‬
‫‚‪ƒ»¿« .‰¯eÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬ ‫‡‪»»« dÈ‬‬ ‫·‪ƒ¿ « .‬‬
‫‪» ≈ 5˙eÈ·LBM‰‬‬ ‫תפלה הלכה ח‪ .‬ולא כמו שכתבו ה'תוספות' ברכות לד‪ .‬ד"ה‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ï·iL‬‬
‫‪« …∆ ÏÈ·La‬‬
‫„‪ƒ¿ ƒ ÔȯÈ‬‬
‫‪ƒ» ƒ ‰¯OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰Ê∆ ÁÏL‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,ÌÈÚe„È‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫לא יענה‪ ,‬שחזן הוא שמש בית הכנסת[‪ (166 .‬כמו שכתב‬
‫‪21‬‬ ‫‪,‰È‰‬‬
‫‪»» BzÚ„aL‬‬
‫‪¿ «¿∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ÁÏL‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ; ‰Êa‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪∆» ‰zLÈÂ‬‬
‫¿‪∆¿ƒ‬‬ ‫רבינו בפ"ז מהלכות חובל ומזיק הלכה ז‪ .‬והיינו מטעם‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÁÏML‬‬
‫‪«» ∆ BÓk¿ BÏ ÁÏLÈÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ¯ÊÁÈ‬‬
‫‡‪…¬« - ‰M‬‬
‫‪» ƒ ‡e‰ ‡OÈ‬‬‫‪»ƒ ̇L‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫"דיני דגרמי"‪ ,‬וכמו שהסבירו ה'תוספות' )בבבאֿבתרא כב‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪BÏ ¯ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‡‪… ¿ ‰M‬‬
‫‪» ƒ ‰Ê∆ ‡O‬‬‫‪»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .BÏ‬‬ ‫ד"ה זאת אומרת‪ ,‬בשם הר"י( שאם נעשה ההיזק בשעת‬
‫‪24‬‬ ‫‪.epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‡ÈˆBÓe‬‬
‫‪ƒ 7ÔÈca‬‬ ‫‪ƒ« BÚ·Bz‬‬
‫‪¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - ˙eÈ·LBM‰‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫מעשה‪ ,‬הרי זה דיני דגרמי וחייב לשלם‪ ,‬ואף כאן כעת‬
‫שחוזרת בה‪ ,‬נעשה ההיזק )ט"ז באהע"ז סימן נ ס"ק ד(‪.‬‬
‫‪ (5‬משנה וגמרא שם קמה‪] (6 :‬בכתב יד אברבנאל‪:‬‬ ‫והראב"ד חולק על דברי רבינו‪ ,‬וראה במגידֿמשנה‪] .‬ואע"פ‬
‫"בזוז"‪ ,‬ובכתב יד תימן‪" :‬בזוז אחד"‪ .‬וראה בגמרא שם‪:‬‬ ‫שבחזרתה לא נתכוונה להזיק‪ ,‬ולדעת רבינו אין חיוב‬
‫"עד זוזא"[‪ (7 .‬משנה וברייתא שם‪.‬‬ ‫ב"גרמי"‪ ,‬אלא במתכוון להזיק )ראה בפ"ו מהלכות סנהדרין‬
‫‪25 .8‡e‰‬‬ ‫‪‡OpL‬‬
‫‪»»∆ C¯„k‬‬‫‪∆∆¿ ‡OiL‬‬
‫‪»ƒ∆ „Ú« BÚ·˙Ï‬‬ ‫‚‪≈¿ .‬‬
‫‪¿»¿ ÏBÎÈ» ÔȇÂ‬‬ ‫הלכה א( ‪ -‬יש להבדיל בין דיין שטעה‪ ,‬שאם נחייבהו‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ BÏ ÁÏLÂ‬‬‫‪«» ¿ , ‰Ïe˙a‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪» ¿ ‡OpL‬‬
‫¯‡‪»»∆ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ?„ˆÈk‬‬ ‫≈«‬ ‫לשלם‪ ,‬לא ידון לעולם‪ ,‬כמו שכתב הרי"ף בפ"ד דסנהדרין‬
‫)ראה בסמ"ע סימן כה ס"ק ו(‪ ,‬לבין מזיק אחר‪ ,‬שאע"פ‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪Bȇ≈ - 10‰ÓÏ‬‬
‫‪»»¿« ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ ‡O‬‬
‫‪»» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,˙eÈ·LBL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫שלא התכוון להזיק ‪ -‬חייב לשלם‪ .‬ומה שכתב רבינו‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪¯ÓB‬‬
‫‪≈ ȯ‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ;˙eÈ·LBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « BÏ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬‫‪ƒ¬«¿ «Úa˙Ï‬‬
‫»‪… ¿ƒ ÏBÎÈ‬‬ ‫בתשובה בדין הפורץ גדר לפני בהמת חברו‪ ,‬שאם נתכוון‬
‫‪29‬‬ ‫‪.Èσ »z˙pL‬‬
‫‪«»∆ BÓk¿ ,‰Ïe˙·a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ EÏ¿ ¯ÈÊÁÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬« ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ :BÏ‬‬ ‫כדי שתזיק ‪ -‬חייב‪ ,‬ואם לא נתכוון לכך פטור )ראה פ"ד‬
‫‪30‬‬ ‫‪BÚ·˙Ï‬‬
‫‡‪¿»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ‰ÓÏ‬‬
‫‪»»¿« ȇeOa‬‬
‫‪≈ ƒ¿ BÏ ÁÏL‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫מהלכות נזקי ממון הלכה ב‪ ,‬במגדלֿעוז ובמגידֿמשנה( ‪-‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰Ïe˙a‬‬
‫‪» ¿ ȇeOa‬‬
‫‪≈ ƒ¿ BÏ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫¿«¬‪ƒ‬‬ ‫כנראה שבפורץ גדר הקילו יותר‪ ,‬מפני שההיזק אינו בא מיד‬
‫בשעת המעשה[‪] (167 .‬אע"פ שבנגזל תיקנו חכמים שיהא‬
‫‪ (8‬כלומר‪ ,‬באותם התנאים ממש‪ ,‬לא גרועים ולא מעולים‪,‬‬
‫נשבע ונוטל )פ"ד מהלכות גזילה הלכה א( וכמו כן במזיק‬
‫כמו שמפרש להלן‪ .‬ומקור דבריו בברייתא שם‪" :‬עשו עימו‬
‫)פ"ז מהלכות חובל ומזיק הלכה יז( ובמוסר ממון חבירו‬
‫בשנייה )=בנישואי אשתו שנייה(‪ ,‬וביקש לעשות עימו‬
‫בראשונה‪ ,‬יכול לומר לו לכשתינשא אשה אחרת‪ ,‬אעשה‬ ‫לגוי‪ ,‬שהוא מדיני דגרמי‪ ,‬השאירו חכמים ב"תיקו" אם עשו‬
‫עמך"‪ .‬ומזה מוכח שאם עשה עימו בשמחה קטנה אינו יכול‬ ‫תקנה זו או לא )ב"ק סב‪ (.‬ופסק רבינו שאם תפש הנמסר‬
‫לתבעו לשמחה גדולה‪ .‬אבל צריך עיון שהשמיט רבינו בבא‬ ‫אין מוציאין מידו‪ ,‬ונשבע וזוכה במה שתפש )שם פ"ח‬
‫זו‪ (9 .‬ששמחתה מרובה‪ (10 .‬ששמחתה מועטת‪.‬‬ ‫הלכה ז( ‪ -‬כאן בחזרה בה שלא התכוונה להזיק אין הדין‬
‫כן‪ ,‬מפני שכל תקנה זו אינה אלא מדין קנס )הלכות גזילה‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ,‡ÈÒ‰¯Ù·e‬‬
‫‪»¿∆ ¿«¿ ÈeÏ‚a‬‬
‫‪»¿ ‰zLÓ‬‬
‫¯‡‪∆¿ ƒ Ô·e‬‬ ‫„‪» » .‬‬
‫‪≈ ¿ 11‰OÚ‬‬ ‫שם( ולא קנסו חכמים שוגג אטו מזיד‪ ,‬כמו שכתב רבינו‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔBÚÓLÂ‬‬
‫‪¿ƒ ¿ ,‰Úˆa‬‬
‫¯‡‪»¿ƒ¿ Ô·e‬‬ ‫‪» »∆ B‡ ,‰Úˆa‬‬
‫‪≈ ¿ ‰OÚL‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫בפ"ז מהלכות חובל ומזיק הלכה ג‪ .‬וראה באבןֿהאזל[‪.‬‬
 ‫דלק ‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪;31‰ˆÁÓ‬‬
‫‪»¡∆ BÏ ‰kÓ‬‬
‫‡„‪∆«¿ - ·eLÁ» Ì‬‬ ‫‪»» ̇ƒ :˙eÈ·LBM‰‬‬
‫‡‪ƒ¿ « ÈÈ‬‬‫‡‪ƒ ≈ :BÏ ¯ÓB‬‬
‫‪≈ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ;BÚ·˙Ï‬‬ ‫‪¿»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ‡ÈÒ‰¯Ùa‬‬
‫‪»¿∆ ¿«¿ 1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ BÏ ‰kÓ‬‬
‫‪∆«¿ Bȇ≈ - B˙‡ˆB‰a‬‬
‫‪»» ¿ ˜c˜„Óe‬‬
‫‪≈¿«¿ ÔÈÚ‬‬
‫‪ƒ« ¯ˆ« ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.ÈnÚ‬‬
‫‪ƒƒ »˙ÈOÚL‬‬
‫‪ƒ »∆ C¯„k‬‬ ‫‡‪∆∆¿ ‡l‬‬‫‪»∆ EnÚ‬‬
‫‪¿ƒ ‰OBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.¯‡M‰‬‬
‫‪»¿ « BÏ ÌlLÓe‬‬
‫‪≈« ¿ ,32‰˙LÂ‬‬‫‪»» ¿ Ï·M‬‬
‫‪«»∆ ‰Ó« ¯eÚL‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (11‬שם בברייתא‪ (12 .‬אף זה לא הוזכר בברייתא‪.‬‬
‫‪] (30 ˙eÈ·LBL‬ציון הלכה ח כאן הוא טעות‪ ,‬שהכול קשור ביחד‪:‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ BÏ ÁÏLÂ‬‬ ‫‡‪«» ¿ ,‰M‬‬
‫‪» ƒ ‡OpL‬‬ ‫‪≈ ¿ .‰ 3‬‬
‫¯‡‪»»∆ Ô·e‬‬
‫‪" ȇeOk‬אומדין דעת המשלח ושיעור השושבינות )רש"ש(‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ ‡O‬‬ ‫‪»» Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ,13BnÚƒ ‰˙LÂ‬‬
‫‪»» ¿ Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ 4‬‬
‫אומדין דעתו אם הוא צר עין‪ .‬וכמו כן מחשבין כמה שלח‬
‫‪ B‡ ;BnÚ‬לו‪ ,‬בכדי לדעת כמה היא מחצה‪ ,‬באופן שהוא אדם חשוב‪.‬‬ ‫‪ƒ ‰˙LÂ‬‬
‫‪»» ¿ Ï·Â‬‬‫¯‡‪«»¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ‡·e‬‬ ‫‪» ,ÔÓˆÚ‬‬
‫¯‡‪»¿« Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ 5‬‬
‫‪ ‰È‰L‬וכן בכתבֿיד תימן ובדפוס רומי הכול מחובר כנ"ל‪ .‬וכן‬
‫¯ˆ‪»»∆ B‡ ; ‡B·Ï» ‰‬‬ ‫‪» » ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ BÏ ‡¯wL‬‬ ‫‪»»∆ 6‬‬
‫‪14‬‬

‫נראה בבית יוסף אבן העזר סימן ס[‪ (31 .‬אף שמסכום‬ ‫‪Ôk¯c‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫≈‬ ‫∆‬ ‫‪ÌB˜Óa‬‬‫»‬ ‫¿‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪15‡Ï·Ë‬‬ ‫«‬ ‫˜‪ÏB‬‬ ‫«‬
‫‪ÚÓLÂ‬‬‫»‬ ‫¿‬ ‫»‬ ‫‪ƒ¿« 7‬‬
‫‪‰È„na‬‬
‫‪ ‡ÏÂ‬גדול הרי המחצית הרבה יותר ממה שאכל‪ ,‬אין מדרכו של‬ ‫‪… ¿ ÚÓLÂ‬‬
‫‪«» ¿ ,‡B·È» «ÚÓBM‰‬‬
‫‡‪≈ « Ïk» ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ „Á‬‬
‫‡‪»∆ „Á‬‬ ‫‪»∆ ˙B¯˜Ï‬‬‫‪¿ƒ 8‬‬
‫‪ ȯ‰L‬אדם חשוב לעשות חשבון מדוייק‪ .‬והוא מוכן להעניק יותר‬
‫‪≈¬∆ ; dlk‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪»À ˙eÈ·LBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « BÏ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬ ‫‪ƒ¬«¿ ·iÁ‬‬ ‫‪»« - ‡a» 9‬‬
‫‪ ˙B¯˜Ï‬ממה שהוא מקבל‪] (32 .‬כלומר‪ ,‬דינר אחד ולא יותר‪ .‬ואף‬ ‫‪¿ƒ Ôk¯cL‬‬
‫‪»¿«∆ ÌB˜Óa‬‬ ‫˜¯‡ ‪»¿ BÏ‬‬ ‫‪»» B‡ ,‡a» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ 17Ú„È‬‬
‫‪«» 10‬‬
‫על פי שאם שלח שלושה דינרין מנכה לו דינר ומחצה‬ ‫‪.‡a» ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ „Á‬‬ ‫‡‪»∆ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪11‬‬
‫כמבואר למעלה‪ ,‬זה אינו אלא באופן הנ"ל שאין אומדין‬
‫ואין מחשבין כלל‪ ,‬אבל כאן שאומדין ומחשבין ‪ -‬מחשבין‬ ‫‪ (13‬בזה בוודאי מחזיר לו כל השושבינות‪ (14 .‬גם בזה‬
‫בדיוק‪ ,‬כעין מה שכתב רבינו בפרק יח מהלכות מכירה‬ ‫אין ספק שמחזיר לו כל השושבינות ואינו מנכה לו כלום‪,‬‬
‫הלכה יא‪ ,‬שאם בא לנפות מנפה את הכל‪ ,‬עיין שם[‪.‬‬ ‫שהרי קרא לו ולא בא‪ (15 .‬לוח חלק שעליו מכים‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙Óe‬‬
‫‪≈ ‡OpL‬‬
‫‡‪»»∆ 34B‡ ,‰M‬‬
‫‪» ƒ ‡OiL‬‬
‫˜„‪»ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪¿ƒ 33˙Ó≈ .Ë‬‬
‫‪∆… ÔBÚÓL‬‬ ‫בקורנוס להזמנת האורחים‪] .‬וכנראה שלפני רבינו הייתה‬
‫הגירסא בבבא בתרא קמה‪" :‬הווה במתא )=היה בעיר(‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ¿ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ·iÁ‬‬
‫¯‡‪»« Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ Ôȇ≈ - ‰zLn‰‬‬
‫‪∆¿ ƒ« ÈÓÈ‬‬
‫¿‪≈¿ CB˙a‬‬ ‫ושמע קול טבלא‪ ,‬איבעי ליה למיתא )=הרי עליו לבוא("‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÈÈ·LBL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Èσ ez¿ :̉Ï‬‬
‫‡‪∆» ¯ÓB‬‬
‫‪≈ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÌeÏk¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫ולפנינו גירסה אחרת[‪ (16 .‬כלומר‪ ,‬בלי ניכוי כלל‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.BnÚƒ ÁÓO‡Â‬‬
‫¿∆ ¿«‬ ‫‪ (17‬על ידי קול הטבלא‪ ,‬במקום שאין קוראין כל אחד‪.‬‬
‫‪ (33‬שם קמד‪ :‬בגמרא‪ (34 .‬יוצא מתוך דברי רב יוסף )שם‬ ‫„‪‰Ó« ÈÓ‬‬
‫‪≈ ¿ BÏ 19ÔÈkÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ - ‰È„na‬‬
‫¯‡‪» ƒ¿« Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ‰È‰‬‬ ‫‪… . 12‬‬
‫‪»» 18‡Ï‬‬
‫קמה‪ (.‬שדווקא אחרי שכלו כל שבעת ימי המשתה אפשר‬ ‫‪¯‡L‬‬
‫‪»¿ BÏ ¯ÈÊÁÓe‬‬
‫‡ˆ‪ƒ¬« ,BÏ‬‬ ‫‪¿∆ ÔBÚÓL‬‬‫‪¿ƒ ‰˙LÂ‬‬ ‫‪»» ¿ Ï·M‬‬
‫‪«»∆ 13‬‬
‫לדרוש את השושבינות‪.‬‬ ‫˜¯‡‪B‡ 21e‰‬‬
‫‪» »¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰È„na‬‬
‫‪» ƒ¿« ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .20˙eÈ·LBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « 14‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ ˙Ó≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ 36BnÚƒ ÁÓO‬‬ ‫‪» ƒ¿ .È‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,35CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪23˙ÓÚ¯z‬‬
‫‪∆… ¿« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» BÏ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ ;BÏ ÔÈkÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ - 22BÚÈ„B‰‬‬‫‪ƒ ‡Ï‬‬‫‪… 15‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪B‡ , ‰È„na‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪» ƒ¿« ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ B‡ , ‡a» ‡ÏÂ‬‬
‫‪37‬‬ ‫˜¯‡ ‪… ¿ BÏ‬‬
‫‡‪»» B‬‬ ‫‪.BÚÈ„B‰‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰zLn‰‬‬
‫‪∆¿ ƒ« ÈÓÈ‬‬‫‪≈¿ eÓÏLÂ‬‬
‫‪¿» ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - 39BÚÈ„B‰‬‬‫‪ƒ ‡lL‬‬‫∆…‬
‫‪ (18‬נלמד מתוך ראשית המימרא שם‪ ,‬שדווקא אם היה‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙eÈ·LBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫¯‡‪ƒ¬«¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ·iÁ‬‬ ‫‪»« ,ÔBÚÓL‬‬
‫»‪¿ƒ ˙Ó≈ Ck‬‬ ‫במדינה צריך לבוא‪ (19 .‬שם בגמרא‪ (20 .‬ואין לו עליו‬
‫‪33‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… B‡ BÚÈ„B‰‬‬
‫‪ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇ƒ Èeka‬‬
‫‪ƒ¿ B‡ ,40dlk‬‬
‫‪»À B‡ ;ÂÈL¯BÈÏ‬‬
‫¿ ¿»‬ ‫תרעומת‪ ,‬על שלא קראו לו ולא הודיעו לו‪ ,‬שהרי לא היה‬
‫‪34‬‬ ‫‪.41‰È„na‬‬
‫‪» ƒ¿« BnÚƒ ‰È‰‬‬
‫»»‬ ‫במדינה‪ (21 .‬נראה שרבינו גרס שם כגירסת כתבֿיד‬
‫‪ (35‬מימרא של רב יוסף )שם(‪ (36 .‬שכבר נתחייב להחזיר‬ ‫מינכן‪" :‬לא ידע‪ ,‬איבעי ליה לאודועיה‪ ,‬לא אודעיה תרעומת‬
‫השושבינות‪ (37 .‬כאמור למעלה הלכה ה שבמקרה זה‬ ‫אית ליה"‪ .‬והיינו‪ ,‬במקום שדרכן לקרות כל אחד ואחד‪.‬‬
‫מחזיר לו כל השושבינות‪ (38 .‬שמחזיר לו השושבינות‬ ‫‪ (22‬על ידי קול טבלא במקום שאין קוראים לכל אחד ואחד‪.‬‬
‫בניכוי מה שאכל ושתה )למעלה הלכה ו(‪ (39 .‬שגם בזה‬ ‫ונלמד מהרישא שם שאם שמע קול טבלא היה עליו לבוא‬
‫מנכה לו )שם(‪ (40 .‬כשקרא לו ולא בא‪ (41 .‬שאינו חייב‬ ‫‪ -‬ומזה מוכח שאם לא שמע‪ ,‬יש לו עליו תרעומת על שלא‬
‫לשלם ליורשים‪ ,‬אלא כמה שהיה משלם לשושבין עצמו‪.‬‬ ‫הודיעו‪ (23 .‬שם בגמרא‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪,‰M‬‬
‫‪» ƒ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ ‡O‬‬‫‪»» Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‪≈ ¿ 42˙Ó≈ .‡È‬‬
‫¯‡‪««¿ Ô·e‬‬ ‫‪ÁÏL‬‬
‫‡‪«» „Á‬‬ ‫‪»∆ ¯Èc‬‬
‫‪» ƒ ̇ƒ :Èeka‬‬
‫‪ƒ¿ 25e‚‰‬‬
‫‪¬» ?ÔÈkÓ‬‬ ‫‪»«¿ .Ê 17‬‬
‫‪ƒ«¿ 24‰nÎÂ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙Ba‚Ï‬‬
‫‪¿ƒ e‚‰pL‬‬
‫‪¬»∆ ÌB˜Ó» :‰zLn‰‬‬ ‫‪∆¿ ƒ« ÈÓÈ‬‬‫‪≈¿ eÓÏLÂ‬‬
‫¿ »¿‬ ‫‪ÈÓc‬‬
‫‪≈ ¿ ‰Ê∆ 27ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌeÏk¿ BÏ ¯ÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« Bȇ≈ - 26ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ BÏ 18‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫¯‡‪ƒ¬«¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÈL¯BÈ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÈÙBk‬‬
‫‪ƒ - ÔÈL¯BiÓ‬‬
‫‪ƒ ¿ ƒ ˙eÈ·LBM‰‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪‰kÓ‬‬
‫‪∆«¿ - ÚÏÒ‬‬‫‪28‬‬ ‫‪«∆ „Ú« ¯Èc‰‬‬
‫‪» ƒ« ÏÚ« ¯˙È‬‬
‫‪≈» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ï·M‬‬
‫‪«»∆ ‰Ó« 19‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÔÈÓlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « Ôȇ≈ - e‚‰‬‬
‫‪¬» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÌB˜Óe‬‬
‫‪» ;43Èeka‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪. ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪»¡∆ BÏ‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪39‬‬ ‫¿‪.ÌeÏk‬‬ ‫‪ (24‬שם‪ (25 .‬כך אמר שם אביי‪ ,‬שכן נהגו בני גננא‪.‬‬
‫‪ (42‬כבר העיר הראב"ד שאין מקור בגמרא למנהג בעניין‬ ‫‪ (26‬בתור שושבינות‪ (27 .‬כרגיל אוכל אדם בסעודת חתן‬
‫שובינות‪ .‬אולם רבינו למד כן מדיני סבלונות בקידושין כשם‬ ‫בעד דינר אחד‪ ,‬אם שלח לו רק דינר‪ (28 .‬שאז מאכילים‬
‫שלמדו משם )מה שנאמר בהלכה ט( שאם מת שמעון אין‬ ‫אותו בריווח יותר‪] (29 .‬ומכיוון שהסכום הוא קטן אין‬
‫ראובן חייב להחזיר מפני שאומר ליורשי שמעון‪ :‬תנו לי‬ ‫אומדין דעת המשלח‪ ,‬ואין חוששין שמא הוא צר עין‪ ,‬עיין‬
‫שושביני ראובן ואשמח בו‪ ,‬וזה נלמד כמו שאמרו שם‬ ‫לחם משנה[‪.‬‬
‫לעניין קידושין שאם מת הבעל אין האשה חייבת להחזיר‬ ‫‪¯eÚLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÁlLÓ‰‬‬
‫‪«≈« ¿« ˙Úc‬‬
‫‡‪« « ÔÈ„ÓB‬‬
‫‪ƒ¿ - ‰ÏÚÓÏe‬‬ ‫‪«∆ƒ 30.Á‬‬
‫‪»¿«¿ ÚÏqÓ‬‬ ‫‪21‬‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬הלק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מיתתו‪ ,‬וחוב שהוא ביד אחרים הרי הוא ראוי )פרק ג‬ ‫המתנות מפני שאומרת להם תנו לי בעלי ואשמח עימו ‪-‬‬
‫מהלכות נחלות הלכה א(‪ (56 .‬בהלכות נחלות שם‪.‬‬ ‫כמו כן למד רבינו דין זה של מת ראובן שתלוי במנהג‪ ,‬ממה‬
‫שאמרו שם שאם מתה האשה "מקום שנהגו להחזיר‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙BÚÓ» BÏ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,58B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« 57‰¯eLz‬‬ ‫‪«≈ « .„È‬‬
‫‪» ¿ ÁÏBM‰‬‬ ‫קידושין מחזירין‪ ,‬מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין"‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ÚaL‬‬
‫‪«¿ƒ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ,ÁwÏ‬‬
‫‪«ƒ Ô‡ÓÓ‬‬
‫‪≈»¿ ‡e‰Â¿ ,59B„È» ‰ËnLk‬‬
‫¿ ∆» »‬ ‫וכן כתב ר"י מיגאש‪ (43 .‬שהרי אביהם לא היה ולא אכל‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,60Á˜lL‬‬
‫‪«»∆ „Ú« Ba ¯ÈˆÙ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ,Áwz‬‬ ‫‪«ƒ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ¯LÙ‬‬
‫∆¿ »‬ ‫שם‪ ,‬וכבר כתב למעלה )הלכה ו( שאם לא היה ראובן‬
‫‪20‬‬ ‫‪,‰zÓ‬‬
‫‪»»« el‡≈ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ ,L¯t‬‬
‫‪≈≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« - Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫במדינה מנכין לו דמי מה שאכל ושתה שמעון אצלו‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ L¯ÙiL‬‬
‫‪≈»¿∆ „Ú« ,Úa˙ÏÂ‬‬
‫‪«… ¿ƒ¿ 61‡e‰ ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫¿≈‬
‫‪22‬‬ ‫‪.‰ÂÏÓ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪eÓÏLÂ‬‬
‫‡‪¿» ¿ ,‰M‬‬
‫‪» ƒ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ ‡OpL‬‬
‫‡‪»»∆ ¯Á‬‬ ‫‪≈ ¿ 44˙Ó≈ .·È‬‬
‫¯‡‪«« Ô·e‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ÔÈÓlLÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ÂÈL¯BÈ‬‬
‫‪» ¿ ˙‡∆ ÔÈÙBk‬‬‫‪ƒ - 45‰zLn‰‬‬ ‫‪∆¿ ƒ« ÈÓÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪] (57 .ÌlLÏ‬היא מנחה שלוחה ממיני אוכלים כמו שנאמר )שמואלֿ‬‫‡·‪≈« ¿ Ô‰È‬‬
‫‪∆ ƒ¬ ·iÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ˙eÈ·LBM‰‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ̇Â‬א ט‪ ,‬ז(‪" :‬כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא"‪ .‬ולא‬‫‪ƒ¿ ;dlk‬‬
‫‪»À ÔÈÓlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ - ÌlLÏ‬‬
‫‪≈« ¿ ·iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰‬‬‫‪»» dlk‬‬
‫‪»À ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫פירש שהיא מתנה אלא שלח לו בסתם[‪] (58 .‬ואף על פי‬ ‫‪.Èeka‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈÓlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ - Èeka‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫שלא מיאן לקבל‪ ,‬ולא הפציר בו‪ .‬לפי שתשורה ממיני‬
‫אוכלים‪ ,‬לעולם היא מתנה‪ ,‬וכמו שכתב להלן הלכה טו בדין‬ ‫‪ (44‬המגידֿמשנה מביא את דברי הר"י מיגאש ומסתמך על‬
‫שולח לחבירו כדי יין[‪ (59 .‬שאינו מצווה לתת לו צדקה‬ ‫הסברה הפשוטה‪ ,‬שכיוון שנתחייב האב ‪ -‬חייבים היורשים‬
‫דווקא אלא להחזיק בידו גם על ידי הלוואה או עשיית‬ ‫לשלם את חובו‪ ,‬אבל באמת אפשר למצוא מקור מפורש‬
‫שותפות איתו או להמציא לו מלאכה ‪ -‬כדי לחזק את ידו‬ ‫להלכה זו‪ ,‬והיא‪ :‬המימרא של רב אסי בשם רבי יוחנן‬
‫עד שלא יצטרך לבריות‪ ,‬כמפורש בפרק ח מהלכות מתנות‬ ‫)בבבא בתרא שם( כפירוש למשנה‪ ,‬ושם שאם מת‬
‫עניים הלכה ז[‪] (60 .‬דווקא אם נתן בצורה זאת של‬ ‫השושבין‪ ,‬נגבית השושבינות מבניו‪ ,‬והיינו באופן הנ"ל‬
‫הפצרה‪ ,‬אבל אם נתן מעות סתם הרי זו הלוואה כמו‬ ‫כשמת ראובן אחרי שבעת ימי המשתה‪ ,‬שהרי באופן אחר‬
‫בשושבינות )למעלה הלכה א ולהלן הלכה טו(‪ .‬ונראה‬ ‫‪ -‬זה תלוי במנהג )למעלה הלכה יא(‪ (45 .‬או כגון ששמח‬
‫שלכך תיקנו במשלוח מנות בפורים שישלח בשר או תבשיל‬ ‫עימו ואחר כך מת )למעלה הלכה י(‪ .‬שאם לא שמח ומת‬
‫או מיני אוכלים )פרק ב מהלכות מגילה הלכה טו‪ ,‬ועיין‬ ‫בתוך ימי המשתה אין ראובן חייב )למעלה הלכה ט(‪.‬‬
‫ביצה יד‪ :‬במשנה(‪ ,‬שמשלוח זה הוא למתנה ואילו מעות‬
‫הם להלוואה כנ"ל‪ .‬פרט למתנות לאביונים‪ ,‬שאף על פי‬ ‫‪˙È·a‬‬
‫‪≈¿ ˙Èa‚‬‬
‫‪≈¿ƒ :˙eÈ·LBLa‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ e¯Ó‡‬‬ ‫„·¯‪¿∆∆ ÌÈ‬‬ ‫‪» ƒ¬ .‚È 6‬‬
‫‪ƒ»¿ 46‰MÓÁ‬‬
‫שהן מעות‪ ,‬כיוון שנותנן לעני הפושט יד ומבקש‪ ,‬בוודאי‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ˙ÓlzLÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ .47‰ÂÏÓ‬‬
‫‡‪»¿ƒ BÓk¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ,ÔÈcƒ 7‬‬
‫כוונתו למתנה ולא להלוואה‪ .‬ומסתבר‪ ,‬לפי זה‪ ,‬שעני הנותן‬ ‫‪ȇz‬‬
‫‪«¿ BÓk¿ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;49ÔBL‡¯ƒ ȇeO‬‬‫‪≈ ƒ ÔÈÚk‬‬‫‪≈¿ 48d˙BÚa‬‬
‫‪»» ¿ 8‬‬
‫לחבירו אפילו פירות בוודאי כוונתו על מנת להחזיר‪.‬‬ ‫‪. dÁÏL‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪»»¿ ‰Ê∆ ˙Úc‬‬
‫‪« « ÏÚL‬‬
‫‪«∆ L¯t‬‬ ‫‪≈≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‡e‰ 9‬‬
‫ולפיכך כתב רבינו בפרק ו מהלכות מתנות עניים הלכה יז‪:‬‬ ‫‪¯ÈÊÁ‰Â‬‬
‫„‪ƒ¡∆¿ ¯È‬‬
‫‪» ƒ BÏ ÁÏL‬‬‫‡‪«» elÙ‬‬‫¯‪ƒ¬ .˙Èa‬‬
‫‪ƒƒ ÌeMÓƒ da» ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ 10‬‬
‫"מעשר עני וכו' ואין עושין שושבינות"‪ ,‬הרי שגם בנתינת‬ ‫‪.ÁÏL‬‬
‫‪«» BÏ ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ƒ ¿ ˙Ó‬‬ ‫‪»¿ ÏÚ« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;¯zÓ‬‬‫‪»À - ‰¯OÚ‬‬
‫‪»» ¬ BÏ 11‬‬
‫פירות יש דין שושבינות‪ ,‬כיוון שהנותן הוא עני‪ .‬ואילו‬ ‫‪B˙B‡ ObÏ‬‬
‫‪…ƒ ÏBÎÈ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ; dzËnLÓ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪»¿«« ¿ ˙ÈÚÈ·M‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ 12‬‬
‫בהלכות שמיטה ויובל‪ ,‬שלא מדובר בעני‪ ,‬כתב )פרק ו שם‬
‫הלכה י(‪" :‬דמי שביעית וכו' ואין עושין בהן שושבינות"‪,‬‬
‫‪¯BÎa‰‬‬
‫‪¿« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .53‡e‰ ‡OpL‬‬
‫‪»»∆ C¯„k‬‬‫‪∆∆¿ ‡OiL‬‬
‫‪»ƒ∆ „Ú« BÚ·˙Ïe‬‬
‫‪¿»¿ 13‬‬
‫דקדק לכתוב "דמי שביעית"‪ ,‬שרק בדמים יש דין‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;ÔÈL¯BiÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ « ¯ÊÁzLk‬‬
‫‪…¬«∆ ¿ 54ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ Ètƒ da» ÏËB‬‬
‫‪≈ 14‬‬
‫שושבינות‪ ,‬אבל בפירות אין דין שושבינות כנ"ל‪ .‬וכמו כן‬ ‫‪¯‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,Èe‡¯a‬‬ ‫‪»¿ ÏËB‬‬‫‪≈ ¯BÎa¿«‰ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ , Èe‡¯» 15‬‬
‫‪55‬‬

‫בהלכות מעשר שני )פרק ג הלכה כא(‪ ,‬שאף שם לא מדובר‬ ‫‪.56BÓB˜Óa‬‬

‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
‫בעני‪ ,‬נראה שהמדובר בדמי מעשר שני )עיין שם( ועליהם‬ ‫‪ (46‬ברייתא שם קמה‪ .‬וההנמקה שלה בגמרא שם קמה‪:‬‬
‫כתב ש"אין עושין בהן שושבינות"‪ ,‬אבל בפירות אין דין‬ ‫‪ (47‬כלומר‪ ,‬ולא כמתנה‪ (48 .‬כשמגיעה עונת הנישואין‬
‫שושבינות‪ .‬וכן מדוקדקים דברי התוספתא שדין מעשר עני‬ ‫לחבירו‪ (49 .‬כמו שכתב רבינו למעלה הלכה ג והלכה ה‪.‬‬
‫המדבר בפירות נשנה לחוד במסכת פאה שם‪ ,‬ואילו דיני‬ ‫‪ (50‬שיחזיר לו בעת נישואיו ולא קודם לכן "שיכול לומר‬
‫מעשר שני ושביעית‪ ,‬שהמדובר בהם בדמים‪ ,‬נשנו ביחד‬
‫לו‪ :‬איני רוצה לקבל ]עתה[ שאני רוצה לשמוח עימך‪ ,‬כדרך‬
‫בשביעית פרק ז‪ .‬וראה בתוספתא כפשוטה‪ ,‬בפאה שם עמוד‬ ‫ששמחת עימי )מגיד משנה(‪ (51 .‬שיכול היה גם לתת‬
‫‪ (61 .[40‬בכתב יד תימן חסרה תיבת "הוא"‪.‬‬ ‫פחות‪ ,‬והוסיף לו מרצונו הטוב‪ ,‬מחמת ידידות וריעות‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙B¯Ùe‬‬
‫‪≈ ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÈcÎÂ‬‬
‫‪≈«¿ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« Èck‬‬
‫‪≈« B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« 62ÁÏBM‰‬‬
‫‪«≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÂË‬‬ ‫‪ (52‬ויכול לתבוע את השושבינות אחרי שמיטה‪ (53 .‬והרי‬
‫‪24‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÈcƒ ˙È·a‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa‚‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Ôȇ≈ - ÔȇeOp‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙Úa‬‬‫¿≈‬ ‫זה דומה למלווה את חבירו לעשר שנים‪ ,‬היינו‪ ,‬שזמן‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ˙eÈ·LBL‬‬
‫„‪ƒ¿ ÈÈ‬‬‫‪≈ ƒ e¯Ó‡‬‬
‫‪¿∆∆ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;ÌÈ„ÒÁ‬‬
‫‚‪ƒ»¬ ˙eÏÈÓ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫הפירעון מאוחר לשביעית‪ ,‬שאין השביעית משמטתו )פרק‬
‫‪26‬‬ ‫‪.63„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙BÚÓa‬‬
‫¿»‬ ‫ט מהלכות שמיטה ויובל הלכה ט(‪ ,‬אחרי שאינו יכול ליגוש‬
‫אותו עכשיו בהגיע השנה השביעית‪ .‬ואמנם אם היו‬
‫‪ (62‬שם קמד‪ :‬בסוף המשנה‪ (63 .‬הראב"ד כתב על שתי‬ ‫הנישואין בשנה השביעית ‪ -‬השביעית משמטתה בסופה‪,‬‬
‫ההלכות )הלכה יא והלכה טו( שדבר זה אינו מחוור‪ ,‬לפי‬ ‫שהרי הגיע זמנה )מגיד משנה(‪ (54 .‬כדין בכור‪ ,‬שנוטל‬
‫שהוא מפרש כרשב"ם‪ ,‬שכאן מדובר שלא בעת הנישואין‬ ‫חלק כפול בירושה‪ (55 .‬שאינו מוחזק ביד המוריש בעת‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫ולק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪16 25˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ - 'ÈpnÓ‬‬
‫'˜‪ƒ∆ƒ 24e‬‬
‫‡‪¿ ¯Ó‬‬ ‫‚‪» ƒ¿ .‬‬
‫‪«» 23̇ƒ ,22CÎÈÙÏ‬‬ ‫או כשאינו אוכל אצלו‪ ,‬ולפי זה אין הבדל בין מעות ליין‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ˆ¯‪. CÈ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ» Bȇ≈ ÔÈw‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;epnÓ‬‬
‫˜‪∆ƒ ÔÈB‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫ועיין באור שמח‪.‬‬
‫‪ (22‬כלומר‪ ,‬כיון שחששו שמא תטרף דעתו עליו‪.‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁמיני‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪ (23‬מימרא של רבי לוי‪ ,‬בבבאֿבתרא קנו‪ (24 :‬שאין לו‬ ‫‪ (1‬נתבאר אי זה אדם נידון כבריא ואי זה נידון כשכיב מרע‬
‫בטחון גמור שיקיימו את דבריו באמירתו גרידא‪.‬‬ ‫לעניין חילופי דיניהן במתנות‪ ,‬והחילוק שיש בין שכיב מרע‬
‫‪ (25‬שאסור לעשות בו קנין‪ ,‬וכל פעולה של מקח וממכר‬ ‫למצווה מחמת מיתה ומשפטיהם ומתנותיהם‪.‬‬
‫)פרק כג מהלכות שבת הלכה יב(‪] .‬ואע"פ שזה הקנין אינו‬
‫צריך ואינו מועיל ‪ -‬אסור‪ ,‬מפני שנראה כקונה‪ .‬ועיין שם‬ ‫‪LLBÁ‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ,3Ìcb‰‬‬‫‪≈ƒ« B‡ 2Áqt‰‬‬ ‫‡‪≈ « .‬‬
‫‪«≈ƒ« B‡ ‡ÓBq‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫הלכה יד[‪ (26 .‬אם כי הקנין מיותר ‪ -‬עושים זאת כדי‬ ‫·‪- Ô‰‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫·¯‚‪≈ «¿ BÏ‬‬
‫·‪¿«¿ B‡ B„È‬‬
‫·‪»¿ B‡ BÈÚ‬‬
‫‪≈¿ B‡ BL‡¯a‬‬
‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫להפיס דעתו )גמרא שם(‪ (27 .‬והריהו כאילו אינו‪ ,‬ולפיכך‬ ‫‪B¯kÓÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ B‡ BÁwÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ 5Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ‡È¯·k‬‬
‫‪ƒ»¿ ‡e‰ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪3‬‬
‫התירוהו בשכיב מרע‪ .‬ומכאן‪ ,‬שאם הקנין הכרחי כגון‬ ‫‪.ÂÈ˙BzÓe‬‬
‫«¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫במתנת שכיב מרע במקצת )להלן הלכה טו( ‪ -‬לא התירוהו‬
‫אף בשכיב מרע‪ ,‬בנגוד לשיטת הרשב"ם שם ד"ה קונין‬ ‫‪ (2‬שנקטעו רגליו‪ (3 .‬שנקטעו ידיו‪ (4 .‬שאינו חושש‬
‫משכיב ומרע וכו'‪ ,‬וה'תוספות' שם‪ ,‬ד"ה קונין משכ"מ‪ .‬ומה‬ ‫בכל גופו‪ (5 .‬שכן כתוב בשטר שכיב מרע )בבאֿבתרא‬
‫שהתירו בגט שכיב מרע שתסגור ותפתח הדלת ותקנה הגט‬ ‫קנג‪" :(.‬כד הוה קציר ורמי בערסיה )=כשהיה חולה ושוכב‬
‫בשבת )גיטין עז‪ - (:‬שם אין קנין החזקה ניכר כלֿכך אלא‬ ‫במיטה("‪ .‬ומכאן‪ ,‬שכל שלא הגיע למצב זה אינו נחשב‬
‫דומה כנועל בית לשמרו‪ ,‬ולפיכך התירוהו בשכיב מרע‬ ‫כשכיב מרע‪.‬‬
‫)מאירי שם‪ ,‬ולחםֿמשנה כאן(‪.‬‬
‫‪BÁk‬‬‫‪… ÏLÎÂ‬‬
‫‪« »¿ Ûeb‰« Ïk» Ák‬‬‫‪«… LLzL‬‬‫‪« »∆ ‰ÏBÁ‰‬‬
‫‡·‪∆ « Ï‬‬ ‫‪»¬ .· 5‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ , 'È„Ú‬‬
‫‪29‬‬‫'‡‪«≈ Ìz‬‬
‫‪∆« ¯ÓBÏ‬‬
‫ˆ¯‪« CÈ‬‬‫‪ƒ» Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫„‪≈¿ .‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬ ‫‪28‬‬ ‫¯‚‪,˜eMa« ÂÈÏ‬‬
‫‪»¿« ÏÚ« Cl‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ „Ú« ÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ√∆ ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ 6‬‬
‫‪19‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» 30ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;„Ú≈ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ ˙‡∆ «ÚÓBM‰‬‬
‫»‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪·ÈÎL‬‬
‫]‪ƒ¿ [‡¯˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰ - ‰hn‰‬‬ ‫‪»ƒ« ÏÚ« ÏÙB‬‬
‫‪≈ ‡e‰ ȯ‰Â‬‬ ‫‪≈¬« 7‬‬
‫‪7?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ˙zÓk‬‬
‫‡‪«¿«¿ ÌÈ‬‬
‫‪» ≈ ÂÈ˙BzÓ‬‬
‫‪» ¿« ÈËtLÓe‬‬
‫‪≈¿¿ ƒ , Ú¯Ó‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪«¿ 8‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.31‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‰hLÓ‬‬
‫¿ «∆‬
‫‪ÔÈa≈ ,CÎÂ‬‬
‫‪»¿ Ck» ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÔzÏ‬‬ ‫‪≈ƒ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ 9‬‬
‫‪ (28‬בבאֿבתרא קעה‪ .‬מסקנה סופית של רבא‪ (29 .‬כדין כל‬ ‫‪eÎÊ» - ·˙k‬‬‫‪«» 11‡Ï‬‬‫‪… ÔÈa≈ 10·˙k‬‬
‫‪«» ÔÈa≈ ,9˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈa≈ 8ÏÁa‬‬
‫‪… ¿ 10‬‬
‫הודאה שצריך לומר כן‪ ,‬שאם לא ‪ -‬אומר לו‪" :‬משטה הייתי‬
‫בך" )סנהדרין כט‪ :‬ופ"ו מהלכות טוען ונטען הלכה ו(‪.‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪≈¿ ,̉Ï‬‬‫‪∆» Ô˙pM‬‬
‫‪«»∆ ‰Ó« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ˙eÓiLk‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»∆ ¿ Ïk‰‬‬
‫‪… « 11‬‬
‫‪ (30‬כך נמק רבא את מסקנתו‪ ,‬אחר שפתר את הבעיא )וראה‬ ‫‪.16Ô‰≈ 15ÔȯeÒÓÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ 14ÔÈ·e˙Îk‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ·cL‬‬
‫˜‪≈¿ƒ∆ ;ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ 12‬‬
‫הגהות הב"ח שם אות א(‪ (31 .‬אבל בריא‪ ,‬אם לא אמר‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ BȇL‬‬‫‪≈∆ 18Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .17ÌȯÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ·cÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‰Ê∆ ¯·„Â‬‬
‫‪»»¿ 13‬‬
‫"אתם עדי"‪ ,‬יכול לומר משטה אני בך‪ ,‬כמבואר למעלה‪.‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ , ‰¯Bz‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪» ÏLk‬‬ ‫‡‪∆ ¿ d˙B‬‬
‫‪» eOÚ» ,̉ȯ·cÓ‬‬‫‪∆ ≈¿ƒƒ 14‬‬
‫]ושם בגמרא הכריעו גם‪ ,‬שאין צריך לומר "כתובו"‪ ,‬ורבינו‬ ‫˜‪.21ÌÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ Ú„iLk‬‬
‫‪«≈∆ ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» BzÚc‬‬
‫‪¿ « 20Û¯hz‬‬
‫‪≈»ƒ 15‬‬
‫השמיטו‪ .‬וראה במגידֿמשנה בשם הרשב"א‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬
‫‪ (6‬כלומר‪" ,‬שוכב חולה"‪" .‬ואלישע חלה את חליו" )מלכיםֿ‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈÚÓaL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ¯aÚÏ‬‬
‫‪»À¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ˙˙Ï‬‬
‫‪≈» ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪32‬‬ ‫ב יג‪ ,‬יד( תורגם‪" :‬ואלישע מרע ית מרעיה"‪ (7 .‬כחכמים‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫˜¯‪‰·B‬‬
‫‡„‪» ¿ Ì‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ BzÚcL‬‬
‫‪¿ «∆ 34ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;¯aÚ‰‬‬
‫‪»À» 33‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - Bn‡ƒ‬‬ ‫ולא כרבי אליעזר )שם קנו‪ .(.‬וכרבי יהושע‪ ,‬ולא כרבי‬
‫‪23‬‬ ‫‪.36e¯‡aL‬‬
‫‡ˆ‪¿«≈∆ BÓk¿ ,35Ba¿ Ï‬‬
‫≈∆‬ ‫אליעזר )שם קנו‪ (8 .(:‬שיכול לכתוב‪ (9 .‬שאינו יכול‬
‫לכתוב‪ (10 .‬שם קנג‪ .‬עובדא במתנת שכיב מרע‪ ,‬שהיה‬
‫‪ (32‬הואֿהדין לבריא‪ ,‬כמו שנראה מדברי רבינו בפכ"ב‬ ‫כתוב בה‪ ,‬ועוד מקומות‪] .‬ואם עבר וכתב בשבת‪ ,‬ראה בפרק‬
‫מהלכות מכירה הלכה י )ראה מגידֿמשנה שם(‪ ,‬אלא‬ ‫ל מהלכות מכירה הלכה ז[‪ (11 .‬משנה‪ ,‬שם קנו‪ :‬וכן שם‬
‫שבשכיב מרע מספיק באמירה‪ ,‬ואילו בבריא צריך קנין‪.‬‬ ‫קעה‪ (12 .‬שם קלז‪ .‬וראה להלן הלכה ח‪ (13 .‬שם קנא‪:‬‬
‫וראה פירוש המשניות לרבינו‪ ,‬בבבאֿבתרא פרק מי שמת‬ ‫מימרא של רב נחמן‪ (14 .‬היינו‪ ,‬כקרקע שקונים בשטר‪.‬‬
‫)קמ‪] (:‬ואע"פ שמטעם זה ש"דעתו של אדם קרובה אצל‬ ‫‪ (15‬היינו‪ ,‬כמטלטלין שקונין במסירה או במשיכה‪.‬‬
‫בנו"‪ ,‬אמרו שפסיקות דמים לבן ולבת בעת הקידושין נקנית‬ ‫‪ (16‬שם‪ ,‬קנא‪ (17 .‬שם‪ ,‬קמז‪ :‬כרבא בשם רב נחמן‪ ,‬ולא‬
‫באמירה )למעלה פ"ו הלכה יז‪ ,‬ובפכ"ג מהלכות אישות‬ ‫כרבי זירא בשם רב‪ ,‬וכרב נחמן בשם רבה בר אבוה‪ ,‬שלמדו‬
‫הלכה יד( ‪ -‬אין זה אלא בדבר שבא לעולם )למעלה פ"ו‬ ‫זאת מן התורה‪ .‬ויש אומרים שגם לדעתם הוא מדברי‬
‫הי"ז(‪ ,‬אבל אם ישנם "תרתי לריעותא" )=שני חסרונות(‪:‬‬ ‫סופרים‪ ,‬והפסוקים שמצאו אינם אלא אסמכתא‪ ,‬וראה‬
‫דברים בעלמא בלי קנין‪ ,‬וגם אינו בעולם כמו בריא האומר‬ ‫ב'תוספות' שם קמז‪ .‬ד"ה מנין‪ (18 .‬מסקנת הגמרא שם‪,‬‬
‫לתת מתנה לעובר ‪ -‬לא קנה‪ ,‬ולא מועילה הסברא שדעתו‬ ‫על רקע של סתירה בין שתי מימרות של רב נחמן‪.‬‬
‫של אדם קרובה אצל בנו‪ ,‬וראה למעלה פ"ו הערה קלז[‪.‬‬ ‫‪ (19‬לענין מחילת שטר חוב )שם(‪ .‬וראה להלן פ"י הלכה ב‪.‬‬
‫‪ (33‬אע"פ שהמזכה לעובר לא קנה‪ ,‬שהרי הוא כמי שלא בא‬ ‫‪ (20‬תבולבל‪ (21 .‬שם בדברי רב נחמן‪ ,‬ולפי הפירוש השני‬
‫לעולם )הלכות מכירה‪ ,‬שם(‪ (34 .‬כרבי יצחק בשם רבי‬ ‫של הרשב"ם שם ד"ה מתנת‪ .‬וכמו שכתב שם ד"ה ועשאוה‬
‫יוחנן‪ ,‬שם קמב‪ :‬שהעלה נימוק זה להסביר את המשנה שם‬ ‫כשל תורה‪ ,‬שמאותו הטעם‪ ,‬שלא תטרף דעתו‪ ,‬עשאוה כשל‬
‫קמ‪ :‬שרבינו מביא את תוכנה להלן הלכה ו‪ (35 .‬ויש כאן‬ ‫תורה‪.‬‬
 ‫זלק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ולזה נתכוון רבינו במה שכתב בפט"ו מהלכות מעשה‬ ‫גמירות דעת גמורה‪ ,‬וזה מועיל אף שאינו בעולם‪.‬‬
‫הקרבנות הלכה ח‪ ,‬ש"אם אמר אם תלד זכר וכו' וילדה‬ ‫‪ (36‬בהלכות מכירה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫טומטום וכו' הרי הן חולין כמו שביארנו"‪ ,‬וזה ודאי נמשך‬
‫למה שכתב לפניֿזה בהלכה ו "כמו שביארנו בהלכות‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰Ó‬‬
‫‪∆» ÏhÈ‬‬
‫‪… ƒ - ¯ÎÊ‬‬
‫‡‪»» ÈzL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ 39‰„ÏÈ‬‬ ‫‪«» .Â‬‬
‫‡‪»¿» 38̇ƒ :37¯Ó‬‬ ‫‪1‬‬
‫איסורי מזבח"‪ ,‬והיינו בפ"ג שם הלכה י‪ ,‬כלומר שאינו‬ ‫‪‰„ÏÈ‬‬
‫‪»¿» ;‰Ó‬‬
‫‪∆» ÏËB‬‬
‫‪≈ - ¯ÎÊ‬‬ ‫‪»¿»¿ ,40ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪»» ‰„ÏÈÂ‬‬ ‫‪ƒ« » - ‰·˜‬‬
‫¿≈»‬ ‫‪2‬‬
‫קדוש מצד שאינו ראוי למזבח‪ ,‬וזה תלוי באיזה לשון אמר‪,‬‬ ‫‪¯Îf‰‬‬
‫‪»»« - ‰·˜e‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪»≈¿ ¯ÎÊ‬‬‫‪»» ‰„ÏÈ‬‬
‫‪»¿» ;ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪ƒ« » ˙ÏËB‬‬
‫‪∆∆ - ‰·˜‬‬‫¿≈»‬ ‫‪3‬‬
‫אם אמר "לעולה" ‪ -‬אין עליו קדושה כלל‪ .‬ואם אמר‬ ‫‪¿À ‰„ÏÈ‬‬
‫‪42ÌeËÓË‬‬ ‫‪»¿» ;ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪ƒ« » ‰·˜p‰Â‬‬
‫‪»≈¿«¿ ,‰Ó‬‬ ‫‪∆» ÏËB‬‬
‫≈‬ ‫‪4‬‬
‫"למזבח" ‪ -‬ימכר ויביא בדמיו כל קרבן שירצה‪ .‬שכן הדין‬
‫במקדיש טומטום ואנדרוגינוס )ראה בפ"ג מהלכות איסורי‬
‫‪.44̉ÈLaL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ∆ ˙eÁtk‬‬ ‫‪≈ - 43ÒBÈ‚B¯c‡Â‬‬
‫‪»« ÏËB‬‬ ‫¿«¿¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫מזבח‪ ,‬הלכה י(‪ .‬ולזה נתכוון רבינו במה שכתב בפט"ו‬ ‫‪ (37‬משנה שם קמ‪ :‬והיינו‪ ,‬שכיב מרע‪ ,‬הנזכר לעיל‪ ,‬שהרי‬
‫מהלכות מעשה הקרבנות הלכה ח‪ ,‬ש"אם אמר אם תלד זכר‬ ‫בבריא צריך קנין ולא די באמירה בלבד‪ .‬וראה במגידֿמשנה‬
‫וכו' וילדה טומטום וכו' הרי הן חולין כמו שביארנו"‪ ,‬וזה‬ ‫מה שכתב בשם ר"י מיגאש‪ (38 .‬שם‪ (39 .‬כלומר אם‬
‫ודאי נמשך למה שכתב לפניֿזה בהלכה‪ ,‬ו"כמו שביארנו‬ ‫תלד‪ ,‬וכ"ה במשנה שם‪ (40 .‬כן דרכו של אב לדאוג יותר‬
‫בהלכות איסורי מזבח"‪ ,‬והיינו בפ"ג שם הלכה י‪ ,‬כלומר‬ ‫לבתו‪ ,‬שאינה יכולה לחזר אחר מזונותיה‪ ,‬כבן )שם קמא‪.(.‬‬
‫שאינו קדוש מצד שאינו ראוי למזבח‪ ,‬וזה תלוי באיזה לשון‬ ‫‪ (41‬כלומר‪ ,‬תאומים‪] .‬ונראה שלפני רבינו היתה הנוסחא‬
‫אמר‪ ,‬אם אמר "לעולה" אין עליו קדושה כלל ואם אמר‬ ‫במשנה שם‪" :‬האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה‪ ,‬ילדה‬
‫"למזבח" ‪ -‬ימכר ויביא בדמיו איזה קרבן שירצה‪ ,‬כנ"ל‪,‬‬ ‫זכר יטול מנה‪ .‬נקבה מאתים‪ ,‬ילדה נקבה נוטלת מאתים‪.‬‬
‫אבל לעולם כוונת המקדיש גם לטומטום ואנדרוגינוס‪ .‬וכמו‬ ‫ילדה זכר ונקבה‪ ,‬זכר נוטל מנה‪ ,‬נקבה נוטלת מאתים"‪ .‬וכן‬
‫שכתב כאן‪ .‬ועיין מגידֿמשנה ולחםֿמשנה כאן‪ ,‬ובלח"מ‬ ‫הוא בכ"י מינכן )והמילים "אם זכר מנה‪ ,‬אם נקבה מאתים"‬
‫בהלכות איסורי מזבח שם‪.‬‬ ‫שלפני המילים "ילדה זכר ונקבה" ‪ -‬חסרות( ולפי"ז‬
‫‪6‬‬ ‫‪:̉Ï‬‬
‫‪∆» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ?ÈÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ :BÏ e¯Ó‡L‬‬
‫‪¿»∆ 45Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ê‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫עלֿכרחנו נפרש "ילדה זכר ונקבה" ‪ -‬היינו שילדה תאומים‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪47ÂLÎÚ‬‬
‫‪» ¿« ,˙¯aÚÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ BzL‡L‬‬
‫‪¿ ƒ∆ B‡ Ôa≈ BÏ LiL‬‬‫‪≈∆ 46‰ÓBc‬‬‫∆‬ ‫ומה שאמרו ברישא "האומר אם ילדה אשתי וכו'"‪ ,‬היינו‬
‫שאמר שני הדברים ביחד‪ :‬אם ילדה זכר יטול מנה‪ ,‬נקבה‬
‫‪8‬‬ ‫‪; ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ƒ ¿ƒ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ ˙¯aÚÓ‬‬
‫‡‪∆∆À¿ BzL‬‬‫‪¿ ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ B‡ Ôa≈ BÏ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫מאתים‪ .‬ורשב"ם שם גרס במשנה כמו שהוא לפנינו‪ ,‬ופירש‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡« ,˙¯aÚÓ‬‬
‫‡‪∆∆À¿ BzL‬‬
‫‪¿ ƒ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ B‡ Ôa≈ BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ Ú„BÂ‬‬
‫¿ «‬ ‫ששתי בבות הן במשנה‪ .‬וילדה זכר ונקבה‪ ,‬היינו ילדה זכר‬
‫‪10‬‬ ‫‪B˙zÓ‬‬
‫‡‪»¿« 49Ôȇ≈ - Ck» ¯Á‬‬
‫‪«« Ôa‰‬‬
‫‪≈« ˙Ó≈ B‡ ‰ÏÈt‰L‬‬
‫‪» ƒƒ∆ Ètƒ‬‬ ‫או נקבה‪ ,‬אבל בתאומים אין להם כלום‪ .‬והוכיח כן‬
‫‪11‬‬ ‫‪.‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫מהגמרא‪ ,‬שם קמא‪ :‬באומר "המבשרני"‪ .‬ורבינו סובר שרק‬
‫שם אין להם כלום‪ ,‬מפני שלידת תאומים אינה בשורה‬
‫‪ (46‬עד עכשיו חשב‪.‬‬ ‫‪ (45‬שם‪ ,‬קמו‪ - :‬קמז‪.‬‬
‫בשבילו‪ .‬אבל כשמזכה לבניו ‪ -‬מזכה גם לתאומים‪ ,‬שהרי‬
‫‪ (47‬ששאלתם העמידה אותו על הטעות‪" (48 .‬נכסיו" ולא‬
‫הם ילדיו – לחםֿמשנה[‪ (42 .‬אדם שמקומם של אברי‬
‫"כל נכסיו" ‪ -‬הרי ששייר לעצמו כל שהוא‪ ,‬וראה להלן‪.‬‬
‫המין ‪ -‬אטום‪ .‬ולא ידוע אם הוא זכר או נקבה‪ .‬וראה בפ"ב‬
‫‪ (49‬בגמרא שם אמרו שזה אפילו לחכמים שחולקים על רבי‬
‫מהלכות שופר הלכה א‪ (43 .‬זה שיש לו שני אברי המין‪,‬‬
‫שמעון בן מנסיא‪ ,‬ואינם הולכים אחרי אומד הדעת‪ ,‬באופן‬
‫גם של זכר וגם של נקבה‪ .‬ודעת רבינו‪ ,‬שדינו כספק זכר‬
‫שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת ועמד וכתב כל נכסיו‬
‫וספק נקבה‪ ,‬ראה בפ"ב מהלכות אישות הלכה כד‪ .‬ולגבי‬
‫לאחר ואחרֿכך בא בנו ‪ -‬מודים הם כאן כיון שגילה דעתו‬
‫קדושת הבכור‪ ,‬נתמעט בפירוש )בכורות מב‪ .‬וראה בפ"ב‬
‫מפורש‪ .‬ואע"פ שרבינו פוסק כרבי שמעון בן מנסיא )לעיל‬
‫מהלכות בכורות‪ ,‬הלכה ה(‪ (44 .‬כן פסק גם בפ"ה‬
‫פ"ו הלכה א( ‪ -‬הביא גם הלכה זו‪ ,‬להשמיענו שאע"פ‬
‫מהלכות נחלות‪ ,‬הלכה ב‪ .‬ומקור הדברים‪ ,‬מהרישא של‬
‫שלענין אומדנא )בפ"ו שם( יש הבדל בין כתב כל נכסיו‬
‫לבין שייר לעצמו כל שהוא ‪ -‬כאן במפרש‪ ,‬אפילו אם שייר‬ ‫המשנה שם‪" :‬הניח בנים ובנות וטומטום וכו' הזכרים‬
‫לעצמו‪ ,‬אין מתנתו מתנה‪.‬‬ ‫דוחים אותו אצל נקבות וכו' הנקבות דוחות אותו אצל‬
‫זכרים"‪ ,‬ובדעת רבא בגמרא שם ש"דוחים אותו ויש לו"‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬ ‫˜‪»∆ ‰B‬‬
‫‡‪» dÈ‬‬
‫‪» ≈ Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪«¿« .Á‬‬
‫‪ƒ¿ 50˙zÓ‬‬ ‫כפחות שבשניהם‪ .‬ומה שאמרו במשנה שם‪" :‬האומר אם‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,BÏ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ ¯·ca‬‬
‫‪»»« ‰ÎBÊ‬‬
‫‡‪∆ ¯Á‬‬
‫‪≈« ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .51‰˙ÈÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫תלד אשתי זכר וכו' ילדה טומטום אינו נוטל" ‪ -‬הוא לדעת‬
‫‪14‬‬ ‫‪.52‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÈÏËÏhÓa‬‬
‫‪≈¿¿«ƒ¿ ÔÈa≈ ÈÚ˜¯wÓa‬‬
‫¿‪≈¿¿«ƒ‬‬ ‫רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬שאמר בדין מקדיש עובר אם זכר‬
‫ואם נקבה‪ ,‬ש"אם ילדה טומטום ואנדרוגינוס‪ ,‬אין קדושה‬
‫‪ (50‬בבאֿבתרא קלה‪ .‬ויותר מפורש שם קלז‪ (51 .‬כלומר‪,‬‬ ‫חלה עליהן"‪ ,‬שלדעתו אין כוונת המקדיש אלא לזכר ודאי‬
‫לאחר גמר המיתה‪ ,‬ולא עם גמר המיתה‪ .‬וכרבא ולא כאביי‪,‬‬ ‫או לנקבה ודאית‪ .‬ואין הלכה כמותו‪ ,‬אלא שאם אמר "אם‬
‫ואף אביי חזר בו )שם(‪ (52 .‬כלומר‪ ,‬לא זו בלבד שאין‬ ‫זכר לעולה‪ ,‬ואם נקבה לשלמים" אין קדושה חלה על‬
‫קנינו אלא לאחר מיתה ‪ -‬אלא שגם אינו זוכה בזה למפרע‬ ‫הטומטום‪ ,‬שהרי אפילו אם הקדישו בפירוש לכך אינו‬
‫משעת אמירה ולא כדעת ה'תוספות' )גיטין יד‪ :‬ד"ה הא(‬ ‫קדוש‪ ,‬לפי שאינו ראוי לקרבן‪ ,‬אמנם אם יאמר "אם זכר‬
‫שזוכה למפרע‪ .‬וראה 'קצות החושן' סימן רנ ס"ק א‬ ‫ואם נקבה ‪ -‬הרי אלו למזבח"‪ ,‬וילדה טומטום ‪ -‬ימכר ויביא‬
‫שהאריך בזה‪.‬‬ ‫בדמיו כל קרבן שירצה‪ .‬שכן הדין במקדיש טומטום‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÔBÊÓe‬‬
‫‪¿ ‰M‡‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪˙a˙ÎÏ‬‬
‫‪54‬‬‫‪«À¿ƒ ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Ë‬‬
‫‪CÎÈÙÏ‬‬ ‫ואנדרוגינוס )ראה בפ"ג מהלכות איסורי מזבח‪ ,‬הלכה י(‪.‬‬
 ‫חלק ‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ממונות‪ ,‬ולא כרב‪ (59 .‬והואֿהדין לקנין גרידא בלי‬ ‫‪;56̉Ï‬‬
‫‪∆» ˙˙Ï‬‬‫‪≈» ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ el‡≈ „iÓ‬‬
‫‪«ƒ 55˙Ba‰Â‬‬
‫‪»«¿ ‰Óχ‰‬‬
‫»«¿»»‬
‫כתיבה )הגהות מיימוניות(‪ (60 .‬והיינו‪ ,‬שגילה דעתו‬ ‫‪,˙BBÊn·e‬‬
‫‪¿« ‰a˙ka‬‬
‫‪»À¿« ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« e·iÁ˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ B˙˙ÈÓa‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪» ƒ¿ ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬
‫בפירוש שנותן מחמת מיתה‪ ,‬שאז אינו צריך קנין )להלן‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ e˜È‬‬
‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ̉Ï‬‬
‫‪∆» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ el‡Â‬‬
‫¿≈‬
‫הלכה יז(‪ ,‬אבל באופן אחר‪ ,‬הקנין אינו מיותר אלא אדרבה‬
‫‪ -‬הכרחי‪ ,‬כמבואר להלן הלכה טו )מגידֿמשנה(‪ .‬וראה‬ ‫‪ (53‬כלומר‪ ,‬לפי שמתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר‬
‫ברשב"ם וב'תוספות' שם ד"ה מתנת שכיב מרע‪.‬‬ ‫מיתה‪ (54 .‬היינו‪" ,‬כתובת בנין דכרין" )פט"ז מהלכות‬
‫‪ (61‬שאין צריך קנין )למעלה הלכה ב(‪ (62 .‬שוויתר על‬ ‫אישות הלכה ז(‪ ,‬שהיא כירושה ואינה גובה מנכסים‬
‫הזכות של שכיבֿמרע‪ ,‬ורוצה להקנות לו בקנין רגיל‪.‬‬ ‫משועבדים )=לקוחות ומקבלי מתנה( כמפורש בכתובות‬
‫‪ (63‬שהרי עם כל זה‪ ,‬אינו מכוון אלא למתנת שכיב מרע‪,‬‬ ‫נב‪ :‬ונה‪ .‬וכן פסק רבינו בפי"ט שם הלכה ט‪ .‬אבל סתם‬
‫שהיא לאחר מיתה‪ ,‬כנ"ל‪ (64 .‬יש אומרים‪ ,‬שאף אם נמסר‬ ‫כתובה ‪ -‬גובה אף ממשועבדים )פט"ז שם הלכה י(‪ .‬ועיין‬
‫השטר למקבל בחיי הנותן‪ ,‬אינו קונה‪ ,‬אחרי שכוונת הנותן‬ ‫מגידֿמשנה‪ (55 .‬שאין מוציאין למזון האשה והבנות‬
‫היתה שיקנה אחר מיתה )הגהות מיימוניות(‪ .‬וראה להלן‬ ‫מנכסים משועבדים )גיטין מח‪ :‬ופרק יח מהלכות אישות‬
‫הלכה יב‪ ,‬ובמה שכתבנו שם‪] .‬ומה שכתב להלן פרק יב‬ ‫הלכה יג(‪ (56 .‬בבאֿבתרא קלג‪ .‬מימרא של רבא‪ ,‬לגבי‬
‫)הלכה טו( שזמנו של שטר מוכיח עליו שכוונתו להקנות‬ ‫מזון האלמנה‪ .‬וסובר רבינו שהואֿהדין למזון הבנות‬
‫הגוף מהיום‪ ,‬ומה שכתב "לאחר מיתה" אינו אלא לפירות‬ ‫ולכתובת בנין דכרין‪ .‬והראב"ד בפי"ט מהלכות אישות שם‬
‫‪ -‬אין זה אלא במתנת בריא‪ ,‬אבל במתנת שכיב מרע‪ ,‬אין‬ ‫חולק על רבינו בזה‪ ,‬עיין שם‪ (57 .‬אין הכוונה ל"עם גמר‬
‫זמנו מוכיח עליו‪ ,‬שמקנה לו הגוף מהיום‪ - ,‬שוודאי לא‬ ‫מיתה"‪ ,‬לעומת מתנת שכיב מרע שהיא "לאחר גמר מיתה"‬
‫נתכוון להקנות לו אלא לאחר מיתה[‪.‬‬ ‫)ראה בבאֿבתרא קלז‪ ,(.‬שהרי כתובת בנין דיכרין היא‬
‫כירושה )למעלה הערה נג( וירושה אינה אלא לאחר גמר‬
‫‪6‬‬ ‫‪,67Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ák‬‬
‫‪«… ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ 66È„k‬‬
‫‪≈¿ epnÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ .‡È‬‬
‫‪∆ƒ e˜» 65̇Â‬‬ ‫מיתה )ועיין 'קצות החושן' סימן רנב ס"ק א( ‪ -‬אלא‬
‫‪7‬‬ ‫‪- BÊ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÏÚ« ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ eÈ˜Â‬‬
‫‪ƒ»¿ :·e˙kL‬‬
‫¿‪»∆ 68ÔB‚k‬‬ ‫בשניהם‪ ,‬גם בכתובת בנין דיכרין ומזון האשה והבנות‪ ,‬וגם‬
‫‪8‬‬ ‫˜‪.69˙Ói‬‬
‫‪∆∆« ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫במתנת שכיב מרע‪ ,‬אין הדבר נגמר אלא לאחר גמר מיתה‪.‬‬
‫ומה שכתב "במיתתו" היינו לאחר גמר המיתה‪ ,‬ולפי‬
‫‪ (65‬שם בגמרא‪ ,‬דברי רבא ואחרים‪ (66 .‬והדגיש את זה‬
‫ששניהם באים כאחד ‪ -‬אין מתנת שכיב מרע יכולה לבטל‬
‫מפורש בעת הקנין או בשטר כדלהלן‪ (67 .‬ולא לבטל‬
‫מזון האשה והבנות וכתובת בנין דיכרין‪ .‬וכן כתב הרי"ף‬
‫זכות מתנת שכיבֿמרע‪ (68 .‬על נוסח אחר‪ ,‬ראה להלן‬
‫בבבאֿבתרא פרק ח )קלג‪ (.‬וכן כתב גם רבינו בעצמו בפי"ט‬
‫הלכה יג‪ (69 .‬והיא מתנת שכיב מרע‪.‬‬
‫מהלכות אישות שם‪" :‬הואיל ומתנת שכיב מרע אינה קונה‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ e˙e‬‬
‫'‪¿ 71e·˙k‬‬
‫‪¿ƒ ¯Ó‡L‬‬‫‪«»∆ 70Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .·È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫אלא לאחר מיתה ‪ -‬הרי המתנה וחיוב הנכסים בתנאים אלו‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÔÈ·˙Bk‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - BÏ ezÈÂ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪¿ƒ¿ e·zÎiL‬‬
‫˜„‪¿¿ƒ∆ Ì‬‬
‫‪∆… ˙Óe‬‬
‫‪≈ ,72'‰Ó‬‬
‫»∆‬ ‫)=מזון האלמנה והבנות וכתובת בנין דיכרין( באין כאחד‪,‬‬
‫ולפיכך אלמנתו ובנותיו ניזונות מנכסיו‪ ,‬ובניו יורשים‬
‫‪11‬‬ ‫‪,¯ËLa‬‬
‫‡‪»¿ ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ B˙B˜‰Ï‬‬
‫‚‪¿«¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ‡nL‬‬
‫‪»∆ ;ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫כתובת אמן שמתה בחיי בעלה"‪ .‬וב'קצות החושן' שם‬
‫‪12‬‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ¯ËL‬‬
‫‪»¿ ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫הטעים הלכה זו‪ ,‬שמתנת שכיב מרע שבאה בבת אחת עם‬
‫‪ (70‬שם קלה‪ :‬מימרא של רבי אלעזר‪ ,‬והסכים לו רבי יוחנן‪.‬‬ ‫התנאים הנ"ל אינה מבטלת אותם‪ ,‬מפני שמתנת שכיב מרע‬
‫‪ (71‬שטר קנין‪ (72 .‬קרקע שוה מנה‪ ,‬שקנינה בשטר )וראה‬ ‫אינה אלא "דברי תלמיד"‪ ,‬כלומר מרצונו של האדם עצמו‪,‬‬
‫לחםֿמשנה(‪] .‬והמדובר במצווה מחמת מיתה שאינו צריך‬ ‫ואילו מזון האשה והבנות וכתובת בנין דיכרין הם "דברי‬
‫קנין )להלן הלכה יז(‪ .‬וראה למעלה הלכה י[‪ (73 .‬שאם‬ ‫הרב"‪ ,‬כלומר תקנת חכמים‪ ,‬וכלל הוא בידינו ‪ -‬דברי הרב‬
‫כתבו ומסרו בחיים‪ ,‬קנה המקבל מיד‪ ,‬שאינה גרועה ממתנת‬ ‫ודברי התלמיד‪ ,‬דברי הרב קודמין‪ ,‬ומקור לזה דברי הגמרא‬
‫בריא‪ ,‬ומכאן שמדובר בשטר קנין‪ ,‬ומנה היינו קרקע שוה‬ ‫בתמורה כה‪" .‬אמר על הבכור עם יציאת רובו )=שאז‬
‫מנה )לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫נתקדש מאליו בקדושת בכורה(‪ ,‬עולה )=יתקדש לעולה( ‪-‬‬
‫דברי הרב )=קדושת בכורה שהיא במצות התורה( ודברי‬
‫‪13 74ÔB‚k‬‬
‫¿‬ ‫‪,Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« Ák‬‬
‫‪«… ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫'‪≈¿ 'e·˙k‬‬
‫‡‪¿ƒ ¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‚È‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬ ‫התלמיד )=קדושת עולה שהיא בנדבת לבו של האדם( דברי‬
‫‪14‬‬ ‫‪'BÏ e˙e‬‬
‫‪¿ e·˙k‬‬
‫'‪¿ƒ Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,'ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Ó‬‬
‫'‪∆» ez‬‬
‫‪¿ ¯Ó‡L‬‬
‫∆»«‬ ‫מי שומעים?" כלומר‪ ,‬חלה עליו קדושת בכורה‪ .‬וראה‬
‫‪15‬‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÓ˙BÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈ·˙Bk‬‬
‫‪ƒ¿ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ -‬‬ ‫בלחםֿמשנה כאן‪ .‬ועיין בהלכות אישות שם הערה נז‪.‬‬
‫ולהלן פרק יב הלכה י ובהערה מג‪.‬‬
‫‪ (74‬שם קלו‪.‬‬
‫‪16 ,77Ì˙Ò‬‬
‫¿»‬ ‫‪‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ 76Ïk» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ 75Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .„È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪‰˙ȉL‬‬
‫˜‪»¿»∆ ÔÈa≈ ,59ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ da» ·e˙kL‬‬
‫‪»∆ Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪«¿« .È‬‬
‫‪ƒ¿ 58˙zÓ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪e˜» elÙ‡Â‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪ƒ¬« . ¯ÊBÁ‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪≈ - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» ̇ƒ , ÌeÏk¿ ¯iL‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ - 61ÂÈÒÎ‬‬‫‪»»¿ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰˙ȉL‬‬ ‫‪»»¿ 60˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿»∆ ÔÈa≈ ÂÈÒÎ‬‬ ‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪63ÏȇB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ;62¯ËLa‬‬
‫‡‪»¿ ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ B˙B˜‰Ï‬‬
‫‚‪¿«¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ‡nL‬‬
‫»‪»∆ dÏ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ‰˜‰L‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔÈa≈ .81BÁk‬‬‫‪… ˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪,‡e‰ ˙Úc‬‬‫‪« « „Ó‡L‬‬
‫‪∆… ∆ .83ÌÈLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ Ì·˙kL‬‬
‫‪»»¿∆ ÔÈa≈ 82„Á‡Ï‬‬
‫¿∆»‬ ‫‪¯ËL‬‬
‫‪»¿ Ôȇ≈ - ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰˜z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… BÊ ‰zÓe‬‬
‫«»»‬ ‫‪4‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪ÌeÏk¿ e˜È‬‬

‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ôek˙pL‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ∆ ‡l‬‬‫‪»∆ ,84Ïk‰‬‬
‫‪… « ‰Ê∆ Ô˙‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪.64‰ÏËa‬‬
‫‪»≈¿ ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫‪5‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪.B˙BÓ ¯Á‡Ï‬‬

‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪ (58‬בבאֿבתרא קנב‪ .‬כשמואל‪ ,‬שהלכה כמותו בדיני‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬טלק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰»˜» - Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « „iÓ‬‬
‫‪«ƒ ewL‬‬
‫‪»∆ B‡ Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« „ÈÏ‬‬‫‪«¿ ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪ (75‬משנה‪ ,‬שם קמו‪ :‬ומימרא של שמואל שם קנא‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫‪ (76‬ודוקא כל‪ ,‬כדלקמן‪ (77 .‬שלא כתב מפורש שזו היא‬
‫מתנת שכיב מרע‪ ,‬וראה להלן הלכה יז‪ (78 .‬במשנה‪ ,‬שם‪:‬‬
‫‪ (98‬כלומר‪ ,‬אל תטעה שזוהי מתנת שכיב מרע‪.‬‬ ‫"ולא שייר בקרקע"‪ ,‬אבל בגמרא שם קנ‪ :‬שקרקע לאו‬
‫‪ (99‬כלומר‪ ,‬אלא דע שאין זה מתנת שכיב מרע‪ ,‬כיון שפירש‬ ‫דוקא‪ ,‬ואפילו מטלטלין ‪ -‬הם שיור‪ .‬וראה להלן הלכה טו‪.‬‬
‫שמקנה לו מחיים‪ .‬וזה נלמד מתוך ההלכה הבאה‪ ,‬שאם‬ ‫‪ (79‬כלשונו של שמואל‪ .‬ובמשנה שם‪" :‬אין מתנתו קיימת"‪,‬‬
‫כתב לו מחיים בלבד הרי זו מתנת בריא‪ .‬וכן הוא בכמה‬ ‫שאפילו לא חזר במפורש‪ ,‬המתנה בטלה מאליה‪ ,‬אם עמד‪,‬‬
‫מקומות בתלמוד‪ ,‬שישנה מתנת שכיב מרע שהיא במתנת‬ ‫וראה להלן הלכה כו‪ ,‬ובשו"ע סימן רנ סעיף ב‪ (80 .‬שם‪,‬‬
‫בריא )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫כדברי שמואל‪ (81 .‬שבלי זה אינו קונה אפילו לאחר‬
‫‪19‬‬ ‫‪da» ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ‡e‰Lk‬‬‫‪∆ ¿ ‰zÓ‬‬ ‫‪≈ « .ËÈ‬‬
‫‪»»« 100Ô˙Bp‰‬‬ ‫מיתה‪ ,‬כמבואר למעלה הלכה יא‪ (82 .‬גיטין ט‪ .‬מימרא של‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈa≈ Ïka‬‬
‫‪… « ÔÈa≈ ,'˙Ân·e‬‬
‫'‪∆»« ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪101‬‬ ‫‪ƒ«≈ B‡ ,'˙Ân·e‬‬
‫'‪∆»« ÌÈiÁa‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫רב נחמן‪ (83 .‬במשנה‪ ,‬ובמימרא של שמואל‪" :‬הכותב כל‬
‫נכסיו לאחרים"‪ - ,‬לשון רבים‪ .‬וראה בשו"ע שם סעיף יא‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙zÓ‬‬
‫‪«¿« BÊ È¯‰‬‬ ‫'‪≈¬ ,'˙Ân·e‬‬
‫‪∆»« Ba ·e˙ÎÂ‬‬‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - 102˙ˆ˜Óa‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫ובסמ"ע שם ס"ק לב‪ (84 .‬כלומר בחייו‪ ,‬שאין אדם נותן‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬‫'‪… ∆ - '˙Ân·e‬‬
‫‪∆»« da» ·e˙kL‬‬‫‪»∆ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ .Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫כל נכסיו לאחרים כל זמן שהוא חי‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫'‪- 'ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪ƒ«≈ da» ·e˙kL‬‬ ‫‪»∆ ‰ÊÂ‬‬‫‪∆¿ ;103‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬ ‫∆»‬
‫‪24‬‬ ‫‪.104‰Ê∆ ÈÏÁÓ‬‬
‫‪ƒ√≈ ‰ÈÁiL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ BzÚc‬‬
‫‪¿ « ˙‡∆ ·MÈÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÔÓÈÒ‬‬
‫‪»ƒ‬‬
‫‪87‬‬‫‪ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫˜¯˜‪ƒ¿¿«ƒ ÔÈa≈ 86Ú‬‬
‫‪«¿« ÔÈa≈ ,BÓˆÚÏ‬‬ ‫‪≈ƒ .ÂË‬‬
‫‪¿«¿ ÌeÏk¿ 85¯iL‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪,‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ˙zÓk‬‬
‫‪«¿«¿ dÓ˙Òe‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪»»¿ ,˙ˆ˜Óa‬‬ ‫‪»»« BÊ 88ȯ‰‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰zÓ‬‬ ‫‪≈¬ -‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (100‬בבאֿבתרא קנג‪ .‬ושם מחלוקת רב ושמואל על רקע‬ ‫‪‡e‰Â¿ . ¯ÊBÁ‬‬
‫‪91‬‬ ‫‪≈ Bȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . ‰·È˙k‰‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪» ƒ¿« ÔÓfÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰BwL‬‬
‫∆ ∆‬ ‫‪3‬‬
‫עובדא מסויימת‪ ,‬ונהרדעי פסקו כרב‪ (101 .‬כאמימר ולא‬ ‫ˆ¯‪‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙znL‬‬
‫‪«¿«∆ ;B„iÓ‬‬ ‫‪»ƒ ewL‬‬
‫∆»‬ ‫‪4‬‬
‫כרבא‪ ,‬שאם כתב "מחיים" כוונתו שיקנה מחיים‪ ,‬אלא גם‬
‫בזה‪ ,‬כאומר "בחיים"‪ ,‬כוונתו לסימן טוב וליישב דעתו‪,‬‬ ‫‪.„ÓÚ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ÔÈa≈ „ÓÚ‬‬
‫‪93‬‬ ‫˜‪«» ÔÈa≈ , ÔÈ‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫כדלהלן‪ (102 .‬שהרי כתב בפירוש "ובמות" )וראה למעלה‬ ‫‪ (85‬משנה‪ ,‬שם קמו‪ :‬וגמרא שם קנא‪ (86 :‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫הלכה טז(‪ .‬וראה במגידֿמשנה ולחםֿמשנה‪ (103 .‬כיון‬ ‫‪ (87‬גמרא שם קנ‪ (88 :‬משנה‪ ,‬שם‪ (89 .‬כשלא כתב‬
‫שהוא שכיב מרע‪ .‬ואולם‪ ,‬בריא הכותב כן‪ ,‬כוונתו להקנות‬ ‫מפורש כי היא מתנת שכיב מרע‪] (90 .‬בפ"א מהלכות‬
‫לו מהיום ועד עולם )לקמן פי"ב הלכה טז(‪ (104 .‬גמרא‬ ‫מכירה הלכה ז‪ ,‬כתב רבינו בשטר מכירה או מתנה‪" :‬כיון‬
‫שם‪ .‬שלפי שהזכיר מיתתו‪ ,‬לא רצה להיות פותח פיו לשטן‪,‬‬ ‫שהגיע השטר לידו קנה"‪ ,‬וכן כתב להלן הלכה יח‪ .‬וכן הוא‬
‫ולפיכך כתב שם "בחיים" או "מחיים"‪ ,‬לאמר‪ :‬המקום‬ ‫בשו"ע חושןֿמשפט סימן קצא סעיף א )ועיין שם בביאור‬
‫יצילני מחולי זה ולא אמות )רשב"ם שם(‪.‬‬ ‫הגר"א ס"ק ב(‪ ,‬ואם כן צריך להיות כאן‪" :‬מזמן הנתינה"‪,‬‬
‫‪25 107ÈeÏb‬‬
‫»‬ ‫‪¯·c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ,106ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 105Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫כלומר‪ :‬נתינת השטר ליד המקבל[‪ (91 .‬כיון שכבר קנה‬
‫‪26‬‬ ‫‪,˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰zÓk‬‬
‫‪»»«¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - BÏ LiL‬‬‫‪≈∆ ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ Ïk» Ô‰L‬‬
‫∆≈‬ ‫מחיים‪ .‬והמגידֿמשנה )להלן הלכה טז( הביא כן בלשון‬
‫‪110ÔÈLLBÁ‬‬ ‫הגמרא בבאֿבתרא קנא‪ :‬ובמשנה )שם קמו‪" (:‬שייר קרקע‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ ¿ ;¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ - 109„ÓÚÂ‬‬‫‪«»¿ 108B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ e˜» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫כל שהוא ‪ -‬מתנתו קיימת"‪ (92 .‬גמרא שם קנא‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.Ìi‰‬‬
‫‪»« ˙È„Óa‬‬
‫‡‪« ƒ¿ƒ ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÈÒÎ‬‬ ‫‪¬¿ƒ 111‡nL‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ e¯‡L‬‬ ‫»‡‪»∆ ,e‬‬ ‫‪ (93‬ככל מתנת בריא‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ 113B‡ ,112'el‡≈ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÈÒÎ‬‬
‫'‪«»¿ Ïk‬‬
‫‪» ¯Ó‡iL‬‬
‫«‪« …∆ „Ú‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ,el‡≈ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ ÔȇL‬‬ ‫‪»¿À e‡» ȯ‰L‬‬
‫‪≈∆ 114˜ÊÁÓ‬‬ ‫‪≈¬∆ ;Ì˙Ò‬‬ ‫‪»¿ Ô˙pLa‬‬
‫‡‪«»∆ ¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .ÊË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪.Ïka‬‬
‫‪… « ‰zn‰‬‬
‫««»»‬ ‫‪Ôek˙‬‬
‫≈‬‫«‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪,‬‬ ‫≈‬‫‪ƒ‬‬
‫‪94¯iLÂ‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÏȇB‰‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫¿‬
‫‪:ÔȯÓB‡Â‬‬ ‫¿‬
‫‪BzÚc‬‬‫«‬ ‫¿‪ƒ‬‬
‫‡‪ÔÈ„ÓB‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪.‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ˙zÓa‬‬
‫‪«¿«¿ ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪ƒ«≈ BÏ ˙B˜‰Ï‬‬
‫‡‪¿«¿ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪8‬‬
‫‪ (105‬שם קמח‪ :‬מימרא של רב אחא בר מניומי בשם רב‬
‫נחמן‪ (106 .‬ולא כתב בשטר "כל נכסי נתונים לך"‪ .‬ומה‬ ‫‪ (94‬וזהו סימן שלא מחמת מיתה נתן‪ ,‬שהרי שייר לעצמו‪,‬‬
‫שאמרו שם‪" :‬שכתב כל נכסיו לאחרים"‪ ,‬היינו שפירט כל‬ ‫אלא האמין שיחיה עוד ויצטרך לשיור זה‪.‬‬
‫הנכסים הידועים לנו )רשב"ם ור"י מיגאש שם(‪.‬‬ ‫‪·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓa‬‬
‫‪«¿«¿ Le¯Ùa‬‬ ‫‪≈¿ ˙ˆ˜n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« BÏ Ô˙‬‬ ‫‪»¬ .ÊÈ 9‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ 95Ï‬‬
‫‪ (107‬כלומר‪ ,‬שעד כמה שגלוי וידוע לנו‪ ,‬אין לו כאן נכסים‬ ‫˜‪.ÔÈ‬‬
‫ˆ¯‪»¿ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ - ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ,96Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ 10‬‬
‫‪ (108‬שהרי מתנה במקצת צריכה קנין‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫‪.˙ˆ˜n‰‬‬
‫˜‪»¿ƒ« ‰Ê∆ ‰‬‬
‫‪»» - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 11‬‬
‫‪ (109‬ואם מת זוכה המקבל אף בלי קנין‪ ,‬כדין מתנת שכיב‬
‫מרע בכולה‪ .‬וכל החשש‪ ,‬שמא היא מתנה במקצת‪ ,‬אינו‬ ‫‪‰tÈÓ‬‬
‫‪∆«¿ ‰È‰‬‬
‫‡‪»» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬‫˜‪»∆ ‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫˜‪… - ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ da» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 12‬‬
‫אלא לטובת המקבל )מגידֿמשנה(‪ .‬ויש חולקים עליו‪ .‬וראה‬ ‫‪.97e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,BÁk‬‬
‫…‬ ‫‪13‬‬
‫הגהת הרמ"א לחושןֿמשפט סימן רנ סעיף ט‪.‬‬ ‫‪ (95‬שם בגמרא‪ (96 .‬זהו "מצוה מחמת מיתה" בגמרא‬
‫‪ (110‬בספרות התלמודית‪ ,‬משתמשים בביטוי "חוששים" אף‬ ‫שם‪ ,‬ולהלן הלכה כג‪ .‬וראה בהשגת הראב"ד‪ (97 .‬למעלה‬
‫להקל‪ ,‬וראה סמ"ע שם ס"ק כט‪ (111 .‬אחרי שלא כתב‬ ‫הלכה יֿיא‪.‬‬
‫מפורש‪" :‬כל הנכסים"‪ .‬ויש אומרים שגם הקנין מראה‬
‫שהתכוון למתנת בריא )משנהֿלמלך בשם הרשב"א(‪.‬‬ ‫‪L¯Ùe‬‬
‫‪≈≈ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎLa‬‬ ‫‪∆¿ƒ χ« .ÁÈ 14‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰ÚËz‬‬
‫‪ (112‬כעין גירסת הר"ח והרי"ף‪" :‬כל נכסיי אלו הן"‪.‬‬ ‫‪˙zÓ‬‬
‫‪«¿« ‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪≈∆ ; ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪98‬‬ ‫‪ƒ«≈ ‰˜‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÂLÎÚÓ‬‬
‫‪» ¿«≈ Ïk‰‬‬
‫‪… « Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 15‬‬
‫ובנוסחתו שם‪" :‬כל נכסי"‪ .‬ויש אומרים שאם הלשון "כל‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ,Ìȇȯa‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ˙BzÓ‬‬‫‪¿« Ïk» ¯‡Lk‬‬
‫‡‪»¿ ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ 16‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫מק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫בייפוי כח‪ .‬אחרת לא היה קונה המקבל אפילו כשלא עמד‪,‬‬ ‫נכסיי אלו הן" אינו נותן מקום לשיור‪ ,‬כלֿשכן שהלשון "כל‬
‫כאמור למעלה הלכה יז‪.‬‬ ‫נכסיי" מוכיח שאין לו יותר )מגידֿמשנה בשם ר"י מיגאש‪,‬‬
‫וראה בכסףֿמשנה(‪ (113 .‬כתשובת מר בר רב אשי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡ˆBi‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ,133‡¯iLa‬‬
‫‪»»« ¿ ‡ˆBi‬‬
‫‪≈ ‰Â‬‬‫‪«¿ ,132Ìia‬‬ ‫‪≈»¿«¿ .„Î‬‬
‫‪»« 131O¯ÙÓ‰Â‬‬ ‫‪ (114‬והיינו‪ ,‬שמקובל בסביבה זו‪ ,‬שאדם זה אין לו נכסים‬
‫‪15‬‬ ‫‪136ÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ√∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ıÙwL‬‬
‫‪«»∆ ‡e‰Â¿ , ÔkÒÓ‰Â‬‬
‫‪135‬‬ ‫‪»À¿«¿ ,134¯ÏB˜a‬‬
‫¿ »‬ ‫יותר‪ ,‬ולא שצריך עדים על כך‪ .‬וראה סמ"ע שם ס"ק לא‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰eˆÓk‬‬
‫‪∆«¿ƒ 138ÔzÚa¯‡Ó‬‬
‫‡‪»¿«¿«≈ „Á‬‬‫‪»∆ Ïk» - 137BÈÏÁ‬‬
‫‪¿» ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» „ÈaΉÂ‬‬
‫¿‪ƒ¿ƒ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪,ÔȯeÒÓÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ ÔÈ·e˙Îk‬‬
‫„·¯‪ƒ ¿ƒ ÂÈ‬‬‫‪»»¿ ȯ‰Â‬‬‫‪≈¬« ,‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ˙ÓÁÓ‬‬
‫≈¬«‬ ‫‪- ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ÂÈÒÎ‬‬‫‪»»¿ Ïk» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ 115Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‡Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪18‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,140„ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ Ïv‬‬
‫‪«ƒ ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ;139˙Ó≈ ̇ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÓi˜Óe‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪„ÓÚ‬‬
‫‪«» ,Ôlk‬‬
‫‪»À e˜» - ˙Ó≈ :Ì·˙k‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪»»¿ ˜lÁÓk‬‬
‫‪116‬‬ ‫¯‪≈«¿ƒ ̇ƒ :ÔȇB‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ ‰eˆÓ‬‬
‫‪∆«¿ Ïk» ÔÈ„k‬‬
‫‪ƒ¿ ,¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ - ˙ˆ˜Óa‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ B„iÓ‬‬
‫»˜‪»ƒ e‬‬ ‫‪¯ÊÁ‬‬
‫‪«» ¯iML‬‬
‫‡‪≈ƒ ∆ ¯Á‬‬‫‪«« ,120CÏÓk‬‬
‫‪«¿ƒ¿ 119̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ 118¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ -‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪e˜» - ˙Ó≈ :„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» ÏÚ« B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ 121e˜Â‬‬
‫‪»¿ ,·˙ÎÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÔB¯Á‡a‬‬‫‡‪¬«» ‡l‬‬
‫‪»∆ ¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» , Ôlk‬‬
‫‪122‬‬ ‫‪»À‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (131‬המפליג לדרך רחוקה‪ .‬משנה גיטין סה‪ :‬לענין גט‪.‬‬ ‫‪.Ìȯ‡Lp‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ïk» BÏ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ובגמרא שם סו‪ .‬הביאו המימרא של רב הונא‪ ,‬המשווה‬
‫מתנה לגט‪ .‬והיינו‪ ,‬שגם במתנה ‪ -‬דין אלו כמצוה מחמת‬ ‫‪ (115‬מימרא של רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן )שם(‪.‬‬
‫מיתה‪ (132 .‬שהדרך בים היא הרת סכנות‪ (133 .‬עם‬ ‫‪ (116‬שלכתחילה היה בדעתו לחלק את כל נכסיו‪ ,‬כגון‬
‫חבר אנשים למדבר‪ ,‬וראה פירוש המשניות לרבינו‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫שחילק לכולם בבת אחת‪ ,‬בלי הפסק‪ .‬ראה שו"ע סימן רנ‬
‫‪ (134‬מובל מטעם המלכות מבית הסוהר לגרדום‪ ,‬וראה‬ ‫סעיף יא‪ (117 .‬אפילו בלי קנין‪ ,‬כדין שכיב מרע )שו"ע‬
‫פירוש המשניות‪ ,‬שם‪ (135 .‬הוספה של רבי שמעון שזורי‬ ‫שם(‪ (118 .‬אף אם היה קנין בייפוי כח )ראה שו"ע שם(‪.‬‬
‫במשנה שם‪ .‬ובחולין עה‪ :‬פסקו כמותו‪ (136 .‬ירושלמי‬ ‫‪ (119‬לשון המימרא‪ (120 .‬שלכתחילה לא היה בדעתו‬
‫גיטין פ"ו הלכה ז )הובא בר"ן לגיטין שם(‪ (137 .‬היינו‪,‬‬ ‫לחלק כל נכסיו‪ .‬וההוכחה לכך היא ההפסקה שבין מתן‬
‫שתש כל הגוף‪ (138 .‬זו היא שיטת הרי"ף‪ ,‬שמה שאמר‬ ‫למתן‪ ,‬ויוצא שלראשונים היתה זו מתנה במקצת‪ ,‬ולאחרון‬
‫רב הונא שמתנה דומה לגט‪ ,‬שהוא כמצוה מחמת מיתה‪,‬‬ ‫היא מתנה בכולה‪ (121 .‬כדין מתנת שכיב מרע במקצת‪,‬‬
‫היינו בכל ארבעת הדברים האלו‪ ,‬ואע"פ שהיוצא בשיירה‬ ‫שצריכה קנין‪ (122 .‬גם האחרון‪ ,‬ואע"פ שאצלו היא מתנת‬
‫והמפרש בים‪ ,‬דעתם לחזור‪ ,‬ואינם הולכים למות ‪ -‬אף הם‬ ‫שכיב מרע בכולה‪ .‬וצריך לאמר שקנינו היה בייפוי כח‪,‬‬
‫כמצוי מחמת מיתה הם‪ ,‬לפי שדעתם לעזוב מקום זה‪,‬‬ ‫כנ"ל הלכה יֿיא )ראב"ד ומגידֿמשנה(‪.‬‬
‫ולהשתקע במקום אחר‪ ,‬לפיכך אם חזרו לכאן‪ ,‬מתנתם‬ ‫‪¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ - „ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ 125Bc·ÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ 124ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪≈ « .·Î‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 123·˙Bk‰‬‬ ‫‪7‬‬
‫בטלה אפילו אם נתנו מקצת מנכסיהם ובקנין )נמוקיֿיוסף‬
‫לב"ב פ"ט בשם רבינו יונה‪ ,‬וראה סמ"ע סימן רנ ס"ק כב(‪.‬‬ ‫‪ÌL‬‬
‫‪≈ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‡ˆÈ‬‬
‫‪126‬‬ ‫‪»» ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;„·Úa‬‬
‫‪∆∆» ¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,ÌȃÒÎpa‬‬
‫«¿»‬ ‫‪8‬‬

‫ויש חולקים על זה ואומרים שרק מסוכן ויוצא בקולר‬ ‫‪.ÔȯBÁ‬‬

‫∆‪ƒ Ôa‬‬ ‫‪9‬‬
‫שהולכים למות‪ ,‬דינם כמצוי מחמת מיתה )הרא"ש בגיטין‬ ‫‪ (123‬גיטין ט‪ .‬מימרא של רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן‪.‬‬
‫שם(‪] (139 .‬זהו ביוצא בקולר ובמסוכן‪ ,‬ואילו יוצא‬ ‫‪ (124‬דוקא כל נכסיו‪ ,‬אבל אם שייר ‪ -‬אף עצמו לא קנה‬
‫בשיירא ומפרש בים ‪ -‬כשהגיעו למחוז חפצם והשתקעו‬ ‫)פ"ז מהלכות עבדים הלכה א(‪ (125 .‬שנכסיו קנויים לו‪,‬‬
‫שם‪ ,‬וראה בהערה למעלה[‪ .‬ועיין 'באר היטב' סימן רנ ס"ק‬ ‫וגם הוא עצמו קנוי לעצמו ויוצא לחרות )הלכות עבדים שם‬
‫יז‪ (140 .‬ויוצא בשיירא ומפרש בים שחזרו למקומם‬ ‫הלכה ב(‪ (126 .‬ואין בן חורין חוזר ונעשה עבד‪ ,‬ואדוניו‬
‫הראשון‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫יודעים זאת‪ ,‬ולפיכך יש להניח שכוונתם היתה לשחרר‬
‫העבד מיד‪ .‬וראה 'תוספות' שם ד"ה ואינו )מגידֿמשנה‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… 142̇ƒ ,ÈÏÁÏ‬‬
‫‪ƒ√» ÈÏÁÓ‬‬
‫‪ƒ√≈ ˜zpL‬‬
‫‪«ƒ∆ 141Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫בשם הרשב"א‪ ,‬ובשו"ע חושןֿמשפט סימן רנ סעיף טו‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« - 144˜eMa« BzÚLÓ‬‬
‫‪¿«¿ ƒ ÏÚ« Cω‬‬ ‫‪… ¿ 143„ÓÚ‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬ ‫»«‬ ‫וסמ"ע שם ס"ק מח(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪. ‰zÓ‬‬
‫‪145‬‬ ‫«»»‬
‫‪‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ÔB‚k¿ ,‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ˙ÓÁÓ‬‬‫‪«¬≈ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ 127Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‚Î 10‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ (141‬שנתן כל נכסיו‪ ,‬או ציוה מחמת מיתה וחילק מקצת‬ ‫‪ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰Ê∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ¯kÂ‬‬
‫‪128‬‬ ‫‪«ƒ¿ ,ȇcÂ‬‬
‫‪«« ˙Ó≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰ËB‬‬
‫„‪» BzÚ‬‬ ‫‪¿ « 11‬‬
‫נכסיו‪ .‬גיטין עג‪ .‬מימרא של רבי אלעזר בשם רב‪ ,‬וכן מסקנת‬
‫הגמרא שם‪ (142 .‬מסקנת הגמרא שם‪ (143 .‬בין החולי‬
‫‪„ÓÚ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ B„iÓ‬‬
‫‪130‬‬ ‫‪»ƒ ewL‬‬
‫‪»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , Âȯ·c‬‬
‫‪129‬‬ ‫‪»»¿ 12‬‬
‫הראשון לבין החולי השני‪ (144 .‬דוקא בשוק‪ .‬אבל הלך‬ ‫‪.¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ -‬‬ ‫‪13‬‬
‫במשענת בבית אין זו עמידה )חושןֿמשפט סימן רנ סעיף‬ ‫‪ (127‬שם קנא‪ :‬פסק דין של רב נחמן‪ .‬ודוקא שכיב מרע‪,‬‬
‫ב בהגהת הרמ"א(‪ (145 .‬שבוודאי יש בו עדיין מחולי‬ ‫אבל בריא שציוה מחמת המיתה‪ ,‬אין דינו כמצוה מחמת‬
‫ראשון‪ ,‬ומת מחמתו‪.‬‬ ‫מיתה‪ ,‬אלאֿאםֿכן מת סמוך לצוואתו יום או יומיים‬
‫)הגהות מיימוניות להלן הכ"ד(‪ (128 .‬אף שלא אמר‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙nL‬‬
‫‪≈∆ ÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ√∆ ÔÈ·e‬‬
‫‪≈ Ba ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ ÈÏÁ‰‬‬ ‫‪«» .ÂÎ‬‬
‫‪ƒ√∆ ÔÈa≈ 146„ÓÚ‬‬ ‫מפורש‪ ,‬וכלֿשכן אם אמר כן מפורש‪ ,‬וראה בשו"ע שם‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪Ètƒ ÏÚ« B˙B‡ ÔÈ„ÓB‬‬
‫‪ƒ¿ - 147BzÚLÓ‬‬
‫‪¿«¿ ƒ ÏÚ« CωÂ‬‬
‫‪«»¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫סימן רנ סעיף ז‪ (129 .‬כמו האשה שהתאוננה ואמרה‪" :‬וי‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« - ˙Ó≈ ÔBL‡¯‰‬‬‫‪ƒ» ÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ√ ˙ÓÁÓ‬‬
‫¯‪«¬≈ ̇ƒ : ÌȇÙB‬‬
‫‪148‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫שאשה זו הולכת למות"‪ ,‬ואמרו זוהי מצוה מחמת מיתה‬
‫‪27‬‬ ‫‪Cω‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫˜‪ƒ¿ .˙Ói‬‬
‫‪∆∆« B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« Ôȇ≈ - ‡ϻ 149̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ ;˙Ói‬‬
‫«∆∆‬ ‫)בבאֿבתרא שם(‪ (130 .‬כן פסק רב נחמן שם‪ .‬והיינו‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬אמק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫יוצא מתוך דברי רבי יעקב שם קנג‪) :‬וראה 'תוספות' שם‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‡‪»∆ ,150„Ó‬‬
‫ˆ¯‪∆… CÈ‬‬‫‪ƒ» Bȇ≈ - ˙ÚLÓ‬‬
‫‪∆∆¿ ƒ ‡Ïa‬‬
‫«‪… ¿ ˜eMa‬‬ ‫‪1‬‬
‫ד"ה והן(‪ .‬וכן נראה מדברי רב הונא שם קנד‪ (156 .‬והיה‬ ‫‪.˙BBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» ÂÈ˙BzÓ‬‬
‫‪» ¿« eÏËa‬‬
‫‪151‬‬ ‫»¿‬ ‫‪2‬‬
‫לנו לומר שקברו מוכיח עליו‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרי הוא מת לפנינו‪,‬‬
‫ויש כאן "חזקה דהשתא" )=חזקה של עכשיו(‪ ,‬שמכיון‬ ‫‪ (146‬גיטין עב‪ .‬במשנה‪ ,‬לענין גט‪ .‬ובגמרא )שם עב‪ (:‬אמר‬
‫שרואים אותו עכשיו מת‪ ,‬בוודאי מת מחולי זה ‪ -‬אין אנו‬ ‫רב הונא שגיטו של שכיב מרע כמתנתו‪ ,‬וכתב הר"ן שם‬
‫אומרים כן‪ ,‬אלא חוששים שמא מת מחולי אחר‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫שלכל הענינים שווים הם‪ (147 .‬כיון שלא הלך עוד כדרכו‬
‫‪ (157‬שהרי אם עמד מחולי ראשון ‪ -‬נתבטלה המתנה‪,‬‬ ‫בלי משענת‪ ,‬מתעורר אצלנו ספק‪ ,‬שמא עוד לא הבריא‬
‫כמבואר בהלכה הקודמת‪ (158 .‬כאביי שם‪ ,‬שרוב החולים‬ ‫מחולי ראשון‪ (148 .‬זה לא נזכר במשנה‪ ,‬והיא תוספת של‬
‫חיים‪ ,‬ולפיכך אין אנו מתחשבים עם המצב של עכשיו‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬כי אמידה של בריאות יכולה להיות רק עלֿפי‬
‫שהוא מת לפנינו‪ ,‬אלא מניחים שהבריא מחוליו הראשון‬ ‫מומחים לה‪ .‬ובפ"ט מהלכות גירושין הלכה יח‪ ,‬לא הביא‬
‫ומת אחריֿכן ממחלה אחרת‪ (159 .‬כלומר‪ ,‬אין כאן הנחה‬ ‫‪ (149‬יוצא מתוך השקלאֿוטריא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫זאת רבינו‪.‬‬
‫ודאית‪ ,‬אלא ספק הדבר בידינו‪ (160 .‬ואם כן‪ ,‬המתנה‬ ‫‪] (150‬כן אמרו בגיטין שם לענין גט‪ ,‬לדעת רב הונא הסובר‬
‫בטלה‪ ,‬כנ"ל‪ (161 .‬מכיון שהדבר ספק‪ ,‬כאמור‪ ,‬מעמידים‬ ‫שגם בגיטו של שכיב מרע‪ ,‬אם עמד חוזר כמו במתנתו ‪-‬‬
‫הנכסים בחזקת הבעלים הראשונים‪ ,‬כדין כל ספק‪ ,‬וראה‬ ‫שאם הלך בלי משענת אינו צריך אומד‪ ,‬ופשוט שהואֿהדין‬
‫להלן פ"ט הלכה כג שאם החזיק המקבל במטלטלין‪ ,‬על‬ ‫במתנה‪ .‬ואףֿעלֿפי שגם בהלך בלי משענת‪ ,‬יתכן שהחולי‬
‫הנותן להביא ראיה‪ (162 .‬המקבל‪ (163 .‬בעדים‪.‬‬ ‫הראשון גרם לו ליפול לחולי השני אשר ממנו מת ‪ -‬אין‬
‫אנו חוששים לכך‪ ,‬אלא כיון שעמד מחוליו הראשון‪ ,‬בטלה‬
‫פּרק § ¦ ¦‬
‫תּשׁיעי‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫המתנה‪ ,‬וכמו כן בטל הגט לדעת רב הונא‪ ,‬שגם אם עמד‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי שכיב מרע שציווה להסתיר מתנתו‪,‬‬ ‫חוזר‪ .‬אבל לפי דברי רבה ורבא שחלקו על רב הונא )שם‬
‫ומשפט הלשון שהוא מועיל באמירתו‪ ,‬ואיכות המקבלים‬ ‫עג‪ (.‬וסוברים שבגט אפילו אם עמד אינו חוזר‪ ,‬וכל הספק‬
‫כגוי ועבד וגר‪ ,‬ואם המקבל רוצה במתנה‪ ,‬ודיני חזרת‬ ‫אינו אלא מפני שאמר בתנאו‪" :‬זה גיטך מהיום אם מתי‬
‫השכיב מרע בפירוש או שהיא ניכרת מתוך מעשיו והנמשך‬ ‫מחולי זה" ‪ -‬יש חשש אף בהלך בלי משענת שמא גרם לו‬
‫אחר זה‪ ,‬וכן גם כן אם כתב חלוקת נכסיו ולא יצא הכתב‬ ‫החולי הראשון ליפול לחולי השני‪ ,‬ונמצא שמת מחולי זה‬
‫מרשותו‪ ,‬והדומה לזה‪.‬‬ ‫שעליו דיבר‪ .‬ולפיכך לא חילק רבינו בפ"ט מהלכות גירושין‬
‫‪11‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ BÊ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« el‚z‬‬
‫‪«¿ ‡Ï‬‬‫‪… :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ 2Ú¯Ó‬‬ ‫‡‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫הלכה יח בדין זה של "האומר הרי זה גיטך מעכשיו אם‬
‫‪12‬‬ ‫‪‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÊ È¯‰‬‬ ‫‪≈¬ - ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫‡„‪»∆ Ì‬‬
‫‪»» d·» eÚÈ„Bz‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫מתי מחולי זה" בין הלך במשענת לבין הלך בלי משענת‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ ,4‰˜‰L‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ˙ÚaL‬‬
‫‪≈¿∆ ;˙¯zÒÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« dȇÂ‬‬
‫˜‪» ≈¿ ,˙Ói‬‬
‫«∆∆‬ ‫שבכל אופן צריך אומד‪ ,‬שאע"פ שלענין "עמד" הרי זה‬
‫"עמד" כנ"ל‪ ,‬לענין "אם מתי מחולי זה" יש חשש שמותו‬
‫‪14‬‬ ‫‡‪.'d˙B‬‬
‫'‪» elb‬‬‫‡‪« 5¯Ó‬‬
‫‪«» ȯ‰‬‬
‫‡‪≈¬ ,B˙BÓ ¯Á‬‬
‫««‬
‫נגרם לו מחוליו הראשון‪ ,‬ועיין כסףֿמשנה[‪ (151 .‬היינו‬
‫‪ (2‬רי"ף בבבאֿבתרא פרק ג בשם רב האי גאון ‪ -‬ומקור לזה‬ ‫מאליהן‪ ,‬אע"פ שלא אמר שחזר בו‪ .‬וכן הוא בשו"ע‬
‫בתוספתא שם פ"ח‪" :‬הכותב דייתיקי )=מתנת שכיב מרע(‬ ‫חושןֿמשפט סימן רנ סעיף ב‪ ,‬ועיין שם בביאור הגר"א ס"ק‬
‫והיה מתיירא מן היורשין‪ ,‬נכנסין אצלו כמבקרין אותו‬ ‫ה שהביא מקור לזה‪.‬‬
‫ושומעין דבריו מבפנים ויוצאין וכותבין מבחוץ"‪ .‬הרי‬
‫שאע"פ שנזהר שלא לגלות‪ ,‬אין זו "מתנה טמורה" שלהלן‪,‬‬ ‫‪CBznL‬‬‫‪ƒ∆ 153da» ·e˙k» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ 152˙zÓ‬‬‫‪«¿« .ÊÎ 3‬‬
‫שאינה מתנה )רמב"ן בבבאֿבתרא מ‪ (3 .(:‬מכאן שאם‬ ‫‪ÔÈÈeˆÓ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈ„Ú‰‬‬ ‫‪ƒ≈» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,154˙Ó≈ Ba ‰evL‬‬‫‪»ƒ∆ ‰f‰‬‬ ‫‪∆« ÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ√∆ 4‬‬
‫צוה להעלים אף לאחר מיתה‪ ,‬אינה מתנה‪ ,‬כמו כל "מתנה‬ ‫‪- ˙Ó≈ ‰eˆÓ‰‬‬
‫‪156‬‬ ‫‪∆«¿« ‰Ê∆ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , ̉Ï‬‬
‫‪155‬‬ ‫‪∆» χLÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ 5‬‬
‫טמורה"‪ ,‬ולפיכך כלל רבינו לעיל פ"ה הלכה א יחד את‬ ‫‪‡nL‬‬
‫¯‡‪»∆ ; ‰È‬‬
‫‪158‬‬ ‫‪»» ¿ B˙˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ . ‰ÏËa‬‬
‫‪157‬‬ ‫‪»≈¿ ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« ȯ‰‬‬‫‪≈¬ 6‬‬
‫הבריא ואת השכיבֿמרע בדין זה של מתנה גלויה )מגידֿ‬ ‫‪ÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ√ ‰ÏÁ‬‬‫‪»» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,159‡t¯‬‬
‫‪» ¿ƒ ‰zn‰‬‬
‫‪»»«« Ba Ô˙pL‬‬ ‫‪«»∆ ÈÏÁÓ‬‬
‫‪ƒ√≈ 7‬‬
‫משנה(‪ .‬ואףֿעלֿפי שכל עיקר פסול "מתנה טמורה" אינו‬ ‫‪„Ú« ,161ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .160˙ÓÂ‬‬‫‡‪≈» ¯Á‬‬
‫‪≈« 8‬‬
‫אלא שמא יחזור הנותן וימכור לאחר‪ ,‬אחר נתינה זו‪ ,‬ונמצא‬
‫מפסיד ללוקח )למעלה שם(‪ ,‬וזה לא שייך כאן‪ ,‬שהרי‬ ‫‪‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ba Ô˙pL‬‬‫‪«»∆ ‰f‰‬‬‫‪∆« ÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ√∆ CBznL‬‬‫¯‡‪ƒ∆ ‰È‬‬
‫‪163‬‬ ‫‪»» ¿ ‡È·iL‬‬
‫‪162‬‬ ‫‪ƒ»∆ 9‬‬
‫מחיים יכול הוא לחזור בו )למעלה פ"ח הלכה יד(‪ .‬וגם‬ ‫‪.˙Ó≈ BÊ‬‬ ‫‪10‬‬
‫לאחר מיתה אין חשש‪ ,‬כי רק הנותן מתנה טמורה‪ ,‬עורר‬ ‫‪ (152‬שם קנג‪ .‬וכאביי ולא כרבה‪ ,‬שאת שיטת רבה העמידו‬
‫עליו את החשד‪ ,‬בנתנו מתנה טמורה‪ ,‬אבל את היורשים אין‬ ‫כרבי נתן‪ ,‬ואת רבי נתן זיהו אחרי כן עם רבי מאיר שהוא‬
‫לחשוד בכך ‪ -‬וצריך לומר שלא חילקו חכמים בגזירתם‪,‬‬ ‫יחיד ואין הלכה כמותו‪ ,‬אלא כחכמים )רי"ף שם(‪ ,‬בניגוד‬
‫וכיון שתיקנו כן בבריא ‪ -‬גזרו גם בשכיב מרע )'קצות‬ ‫לרשב"ם שם ד"ה חולים‪ ,‬שפוסק כרבה וכרבי נתן‪ ,‬שהוא‬
‫החושן' סימן רמב ס"ק ד(‪ (4 .‬שהקנין חל‪ (5 .‬והיינו‪,‬‬ ‫מפורסם בספרות התלמודית כדיין מומחה‪ (153 .‬וכיון‬
‫שלא רק שלא צוה להעלים אחר מותו כמו שצוה לעשות‬ ‫שלא כתבו בו כן‪ ,‬אפשר שנתרפא מאותו חולי ושוב מת‬
‫את זה לפני מותו‪ ,‬אלא גם אמר מפורש שיגלו אותה אחרי‬ ‫מחולי אחר‪ ,‬ואין למקבל כלום כנ"ל הלכה כו‪ (154 .‬אחרי‬
‫מותו‪ ,‬וראה למעלה פ"ה הלכה ב‪ ,‬שכל שלא אמר כן‬ ‫מות המצווה‪ ,‬היו עושים שטר שישמש לראיה ביד המקבל‪,‬‬
‫מפורש ‪ -‬הרי היא מתנה טמורה‪ ,‬ואינה מתנה‪.‬‬ ‫והיו כותבים בו שמתוך אותו חולי מת )רשב"ם שם(‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫'‪˙‡∆ elb‬‬
‫‪« ¯ÓBÏ‬‬
‫ˆ¯‪« CÈ‬‬
‫‪ƒ» Ôȇ≈ ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ˙ÓÁÓ‬‬ ‫·‪∆«¿ .‬‬
‫‪«¬≈ 6‰eˆÓ‬‬ ‫‪ (155‬שאם יש עדים שמת מתוך חולי זה ‪ -‬זוכה המקבל‪ .‬כן‬
 ‫במק ‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪- ÂÈaÓ‬‬
‫‪»»ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ e‰·˙k‬‬
‫‡·‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯‡MÓ‬‬
‫·‪»¿ ƒ Ô‰‬‬
‫»∆‬ ‫‪Ôȇ≈ - Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ‰·e˙k‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰L‬‬
‫‡‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,7'‰zn‰‬‬
‫««»»‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪. e¯‡aL‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÒBtB¯ËBt‬‬
‫‡‪¿ « ‡l‬‬
‫‪»∆ e‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪. ‡È‰ƒ ˙¯zÒÓ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪∆∆À¿ ‡nL‬‬
‫‪»∆ dÏ» ÔÈLLBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (21‬שם קלג‪ .‬מימרא של רב הונא‪ (22 .‬אפילו כתב מפורש‬ ‫‪ (6‬הרי"ף‪ ,‬שם בשם רב האי גאון‪ (7 .‬שמתוך טרדתו אינו‬
‫בלשון מתנה )ראב"ד להלן הלכה ו‪ .‬וכ"כ רבינו להלן פי"ב‬ ‫יכול להאריך‪ ,‬וכמו כן לא הצריכו בו‪ ,‬לענין גט‪ ,‬לומר "תנו"‬
‫הלכה ד(‪ (23 .‬ואם אמר לזה‪" :‬אחריך לפלוני" ‪ -‬אחרי‬ ‫כמפורש בגיטין סו‪) :‬כסףֿמשנה(‪ (8 .‬אבל אם אמר להם‬
‫מות זה‪ ,‬שייכים הנכסים לפלוני האחר‪ ,‬כמבואר להלן פי"ב‬ ‫במפורש‪" :‬אל תגלו" ‪ -‬הרי זו מתנה טמורה ואינה כלום‬
‫ה"ד‪ (24 .‬ואפילו אמר לו‪" :‬אחריך לפלוני"‪ ,‬אין לאותו‬ ‫)'קצות החושן' שם(‪.‬‬
‫פלוני כלום בנכסים אחרי מות הראשון‪ ,‬כיון שמקבל‬
‫בירושה‪ ,‬וירושה אין לה הפסק )ראה להלן שם(‪ .‬כן הוא‬ ‫‪,ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ Ïk» 10ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏhÈ‬‬
‫‪… ƒ :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ 9Ú¯Ó‬‬ ‫‚‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪3‬‬
‫בגמרא בבאֿבתרא שם בביאור ההבדל בענין זה בין ירושה‬ ‫'‪'‰˜È‬‬
‫'‪∆¿ƒ B‡ ,'‰kÊÈ‬‬
‫'‪∆¿ƒ B‡ ,'˜ÈÊÁÈ‬‬
‫‪ƒ¬« B‡ ,11ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‡‪»¿ƒ B‬‬ ‫‪4‬‬
‫ומתנה‪ (25 .‬למעלה פ"ו הלכה בֿג‪.‬‬ ‫'‪15'ÔÒÁÈ‬‬
‫‡‪≈¿« 14¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ 13ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .12‡È‰ƒ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÔBLÏ¿ Ôlk‬‬
‫‪»À -‬‬ ‫‪5‬‬
‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - BL¯ÈÏ‬‬
‫‪¿»¿ Èe‡¯L‬‬
‫‪17‬‬ ‫'‪»∆ ÈÓƒ ÏÚ« 'L¯ÈÈ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪«ƒ B‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪?Ô‰≈ ÈÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿ EÈÒÎ‬‬
‫‪∆»¿ :B˙˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ 27˙ÚLa‬‬ ‫‪¿»∆ 26ÈÓƒ .Â‬‬
‫‪«¿ ƒ BÏ e¯Ó‡L‬‬
‫‪17‬‬ ‫¯‪̇ƒ :ÔȇB‬‬
‫‪ƒ ?ÈÓÏ‬‬‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ :Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ?ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪ (9‬בבאֿבתרא קמח‪ :‬מימרא של רב ששת‪ (10 .‬אם כי ∆»‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - ‡ϻ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;‰M¯È‬‬
‫‪» À¿ ÌeMÓƒ ÔÏËB‬‬ ‫לשון עתיד הוא‪ ,‬ואינו קונה בבריא )למעלה פ"ב מהלכות »¯‡‪¿»¿ Èe‬‬
‫‪»¿ - BL¯ÈÏ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪.28‰zÓ‬‬
‫‪»»« ÌeMÓƒ‬‬ ‫מכירה הלכה ח(‪] (11 .‬לפי המבואר להלן‪ ,‬צריך לפרש‬
‫כאן באופן שציוה במפורש שהוא נותן לו במתנת שכיבֿ‬
‫‪ (26‬בבאֿבתרא שם‪ .‬מימרא של רב נחמן‪ (27 .‬תשובה‬ ‫מרע )ראה למעלה פ"ח הלכה יז(‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬דינה כמתנת‬
‫בלשון תמיהה‪ .‬וזה נחשב כהסכמה לדבריהם‪ ,‬וכאילו אמר‬ ‫בריא ולא מועילה בה לשון עתיד[‪ (12 .‬בכ"י תימן‪" :‬הן"‪.‬‬
‫מעצמו לתת את נכסיו לפלוני‪ (28 .‬ראה למעלה‪ ,‬בהבדל‬ ‫]ואע"פ שכל אלו לשון עתיד הן‪ ,‬ואינן מועילות במתנת‬
‫שבין ירושה לבין מתנה‪.‬‬ ‫בריא )ראה פ"ב מהלכות מכירה הלכה ח‪ ,‬ובראב"ד שם( ‪-‬‬
‫במתנת שכיב מרע הן מועילות‪ ,‬לפי שאין אדם משטה‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - 30‰M„˜a‬‬‫‪» À¿ƒ B˙¯B‰‬‬
‫‪» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ Ôa≈ BÏ LiL‬‬ ‫‪≈∆ 29¯b≈ .Ê‬‬ ‫בשעת מיתה ובוודאי מכוון הוא להקנאה גמורה )רמ"ה‬
‫‪21‬‬ ‫‪Bȇ≈ Ck» , BÓB˜Óa‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪¿ƒ ¯‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ , BL¯BÈ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪¿ BȇÂ‬‬‫¿≈‬ ‫שם(‪ .‬ויש מפרשים‪ ,‬מפני שבשכיבֿמרע אין הקנין נגמר‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ïk» ‡Ï‬‬
‫‪… ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬‫‪ƒ¿ ˙zÓa‬‬
‫‪«¿«¿ ÂÈ»ÒÎ‬‬
‫‪»¿ Ïk» BÏ ÔzÏ‬‬
‫»‪≈ƒ ÏBÎÈ‬‬ ‫אלא לאחר מיתה‪ ,‬ולפיכך מועילה לשון עתיד )ב"ח סימן‬
‫‪23‬‬ ‫‪Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰zÓe‬‬
‫‪»»« ‰M¯È‬‬ ‫‪» À¿ ÔBLlL‬‬ ‫‪¿∆ .33Ô˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫¿»»‬ ‫רנג(‪ ,‬או מפני שבשכיב מרע הקילו שלא תטרף דעתו עליו‬
‫‪24‬‬ ‫‪L¯BÈ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ,‰˜È‬‬‫‪∆¿ƒ ¯Ó‡z‬‬
‫‪« … ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ; Ô‰≈ „Á‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪»∆ L¯BÈ‬‬
‫≈‬ ‫)לבוש שם‪ ,‬ולפי כל הטעמים הנ"ל אין הדברים אמורים‬
‫‪25‬‬ ‫‡·‪.35ÂÈ‬‬
‫∆‡˙ »‪ƒ‬‬ ‫אלא במתנת שכיב מרע בכולה‪ ,‬אבל במתנת שכיב מרע‬
‫במקצת נכסיו‪ ,‬שדינה כמתנת בריא‪ ,‬אינה מועילה לשון‬
‫‪ (29‬בבאֿבתרא קמט‪ .‬מימרא של רבא‪ ,‬על רקע העובדא של‬ ‫‪ (13‬ברייתא שם‪.‬‬ ‫עתיד‪ ,‬וראה בהערה שלמעלה[‪.‬‬
‫איסור גיורא )איסור הגר(‪ (30 .‬כלומר‪ ,‬נתעברה ממנו‬ ‫‪ (14‬ואף אלו לשונות של עתיד הן‪ (15 .‬לשון ירושה‬
‫בעודו גוי‪ ,‬ואחרֿכך נתגיירו‪ (31 .‬בבאֿבתרא שם‪ .‬שהרי‬ ‫בארמית‪ (16 .‬לפי שיטת רבי יוחנן בן ברוקה )שם קל‪,(.‬‬
‫גם הבן וגם האב הם גרים‪ ,‬וגר אינו יורש גר‪ ,‬לא מדברי‬ ‫שהלכה כמותו‪ ,‬ששכיב מרע יכול לעשות אחד הראוי‬
‫תורה ולא מדברי סופרים )קידושין יז‪ (32 (:‬פ"ו מהלכות‬ ‫ליורשו כיורש יחידי )ראה להלן פ"ו מהלכות נחלות הלכה‬
‫נחלות‪ ,‬הלכה י‪] (33 .‬אם נתן לו בפירוש במתנת שכיב‬ ‫ב(‪ (17 .‬שראוי באותה השעה להיות אחד מן היורשין‪,‬‬
‫מרע שאינו אלא לאחר מיתה‪ ,‬שאם לא כן דינה כמתנת‬ ‫כגון בן בין הבנים או אח בין האחים כשאין בן‪.‬‬
‫בריא‪ ,‬כמבואר למעלה פ"ח הלכות טזֿי )'ערוך השלחן' סי'‬
‫רנו ס"ק א(‪ .‬וראיה לכך מסוגיית הגמרא בבבאֿבתרא שם‪,‬‬ ‫'‪ÔÚMÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ,'Ô‰a‬‬
‫'‪∆» „ÓÚÈ‬‬
‫‪… ¬« ,'Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÈBÏÙ‬‬
‫'‪ƒ ¿ 19‰‰È‬‬ ‫„‪«» .‬‬
‫‡‪∆»≈ 18¯Ó‬‬ ‫‪7‬‬
‫ממה שאיסור גיורא לא נתן מתנת שכיב מרע במקצת‪ .‬ודברי‬ ‫˜‪. ‰‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - 'Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪8‬‬
‫הגר"א סימן רנו ס"ק א צ"ע[‪ (34 .‬כלומר‪ ,‬שכל דין מתנת‬
‫שכיב מרע ביורשים‪ ,‬הוא רק מתורת ירושה‪ ,‬שהרי אפילו‬ ‫‪ (18‬בבאֿבתרא שם‪ ,‬בעיא שלא נפתרה‪ (19 .‬יש מקום‬
‫אומר לו בלשון מתנה‪ ,‬הרי זה כירושה )להלן פי"ב הלכה‬ ‫לספק‪ ,‬אם כוונתו להנאה של מתנה או לאיזו הנאה כל‬
‫ד(‪ .‬והוא מלשון הרי"ף שם‪ (35 .‬גזירת חכמים היא )'בית‬ ‫שהיא‪ ,‬וכן בביטויים הסמוכים‪" :‬יעמד" "ישען" לא ברור‬
‫יוסף' סימן רנו( שמי ששמע שנתן לבן זר מתנת שכיב מרע‪,‬‬ ‫אם התכוון למתנה‪ ,‬או לאיזה שמושים מסויימים‪ ,‬וזו היא‬
‫בין בלשון ירושה ובין בלשון מתנה‪ ,‬יחשוב שבן זה יורש‬ ‫הבעיא‪ (20 .‬כבכל ספק משפטי‪ ,‬שהמוציא מחבירו ‪ -‬עליו‬
‫את אביו והוא בנו גמור לכל דבר‪ ,‬ואם יהיו לו עוד שני‬ ‫להביא ראיה‪.‬‬
‫אחים שהורתם ולידתם בקדושה‪ ,‬וימות אחד מהם בלי‬ ‫‪Bȇ≈ ̇ƒ :22¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ 21Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰ 9‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫בנים‪ ,‬והוא יחלוץ לאשתו ‪ -‬יאמרו שתנשא לשוק )עיין‬ ‫‪Èe‡¯» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; ‰zÓ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪»»« ÌeMÓƒ ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - BL¯ÈÏ‬‬ ‫‪¿»¿ Èe‡¯» 10‬‬
‫'תוספות' קידושין יח‪ .‬ד"ה כאן‪ ,‬ו'ערוך השולחן' שם(‪.‬‬
‫‪Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .24‰M¯È‬‬
‫‪» À¿ ÌeMÓƒ ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - BL¯ÈÏ‬‬ ‫‪¿»¿ 11‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪B˙zÓ‬‬
‫‪»¿« - 37Ìȯb‰‬‬
‫‪ƒ≈« ¯‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ ¯‚Ï‬‬
‫‪≈¿ Ô˙‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Á‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,36CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪B‡ ,ÂÈ˙BaÓ‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ˙Á‬‬ ‫‪«« ‰f‰‬‬
‫‪∆« L¯Bi‰‬‬
‫‪≈ « ‰È‰La‬‬
‫‡‪»»∆ ¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ 12‬‬
‫‪27‬‬ ‫˜‪. ˙Ói‬‬
‫‪38‬‬ ‫«∆∆‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‡‪≈ «¿ ,ÂÈÁ‬‬
‫‪»∆ ÏÏkÓ‬‬
‫‡‪«¿ƒ „Á‬‬
‫·‪»∆ B‡ ,ÂÈ‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÏÏkÓ‬‬
‫‡‪«¿ƒ „Á‬‬‫‪»∆ 13‬‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬גמק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מחמת מיתה )למעלה פ"ח הלכות ידֿטז(‪ (50 .‬ירושלמי‬ ‫‪ (36‬כן מפורש בדברי הרי"ף שם‪ (37 .‬שהורתם שלא‬
‫שם‪ .‬וכן בבבלי שם מ‪ (51 :‬בירושלמי ובבבלי שם אמרו‪,‬‬ ‫בקדושה‪ ,‬ואינו בדין ירושה גם מאביו‪ (38 .‬שאין בזה‬
‫שכל זה בשטר‪ ,‬וכן כתב רבינו בפ"ז מהלכות עבדים הלכה‬ ‫שום גזירה שמא יחשבוה לבנו יורשו‪ ,‬ראה למעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברם‪ ,‬כל זה אינו אלא שיהא משוחרר לגמרי‪ ,‬אבל שיהא‬ ‫וכלֿשכן שיכול ליתן מתנת שכיב מרע לישראל‪ .‬וראה‬
‫דינו כהפקר ושיכופו היורשים לשחררו ‪ -‬די באמירה בלבד‪.‬‬ ‫ב'תוספות' בבאֿבתרא שם ד"ה כל‪ ,‬שכתבו שגר שאין לו‬
‫‪ (52‬כלומר‪ ,‬בלשון זה רוצה לשחרר אותו‪ ,‬ושיחול השחרור‬ ‫יורשין ‪ -‬אינו יכול לתת מתנת שכיב מרע לשום אדם‪ ,‬כיון‬
‫לאחר מיתה‪ ,‬כנ"ל‪ (53 .‬אף זה לשון שחרור‪ ,‬וראה להלן‪.‬‬ ‫שהוא אינו בר ירושה‪ ,‬כלומר אינו מוריש‪.‬‬
‫‪ (54‬תוספתא שם )"לענין עשו אותו בן חורין"( וירושלמי‬ ‫‡ˆ‪Ck» ÈÏ‬‬
‫‪ƒ¿∆ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ BÏ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ‰„B‰L‬‬
‫‪» ∆ 39Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ë‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪1‬‬
‫שם )לענין "עשיתי" ו"הרי הוא"(‪ (55 .‬בלשון "עשו אותו‬
‫בן חורין" עדיין הוא עבד גמור‪ ,‬אלא שכיון שציוה לשחררו‪,‬‬
‫‪‡e‰ ÔB„wt‬‬
‫‪»ƒ ÈBÏÙ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ B‡ ;41BÏ e‰ez¿ ,40CÎÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪2‬‬

‫מצוה לקיים דברי המת‪ .‬ובלשון "עשיתי אותו בן חורין"‬ ‫‪ÈBÏt‬‬

‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈» ;BÏ e‰ez¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ È„Èa‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫ו"הרי הוא בן חורין" הרי הוא כאילו הפקירו‪ ,‬כנ"ל‪,‬‬ ‫‪ÈBÏt‬‬

‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ,ÈlL‬‬
‫‪ƒ∆ Bȇ≈ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ „Èa‬‬‫‪«¿ Èσ LiL‬‬
‫‪≈∆ ·BÁ ;‡e‰‬‬ ‫‪4‬‬
‫והמפקיר עבדו ומת‪ ,‬היורש כותב לו גט שחרור )פ"ח‬ ‫‪B˙‡„B‰‬‬
‫·‪» » Ô‰‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« el‡≈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ - ‡e‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫מהלכות עבדים הלכה יג‪ ,‬וכ"ה בשו"ע יו"ד סימן רסז סעיף‬ ‫‪B˙¯B‰‬‬
‫‪» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ¯b‰‬‬‫‪≈« ‰„B‰‬‬
‫»‬ ‫‪43‬‬‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .42‰È„B‰‬‬
‫»»‬ ‫‪6‬‬
‫עד(‪ ,‬ולפי שגילה דעתו לשחררו ‪ -‬מצוה על היתומים לקיים‬ ‫‪Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ‰„B‰‬‬
‫‡‪» elÙ‬‬ ‫˜‪ƒ¬ .44ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ - ‰M„˜a‬‬
‫‪» À¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫דברי אביהם‪ .‬ואע"פ שהמשחרר עבדו עובר בעשה )פ"ט‬ ‫‪.BÏ 46ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ - 45Ì"ekÚÏ‬‬ ‫¿«‬ ‫‪8‬‬
‫מהלכות עבדים הלכה ו(‪ ,‬והיאך אנו כופים את היורשים‬
‫)באומר "עשו אותו בן חורין"( לעבור על דברי תורה ‪ -‬כל‬ ‫‪ (40‬מדברי רב ושמואל שם‪.‬‬ ‫‪ (39‬בבאֿבתרא שם‪.‬‬
‫האיסור לשחרר עבדו אינו אלא בשחרור בחינם‪ ,‬כעין מה‬ ‫‪ (41‬שאם לא אמר כן‪ ,‬יש חשש שהתכוון רק שלא להשביע‬
‫שאמרה תורה בגויים "לא תחנם"‪ ,‬ודרשו חכמים )ע"ז כ‪:(.‬‬ ‫את בניו )להלן פ"י הלכה ד(‪ ,‬ובמקום שאין חשש זה אמנם‬
‫"לא תתן להם מתנת חינם"‪ ,‬אבל אם עשה לו העבד טובה‪,‬‬ ‫לא צריך שיאמר "תנו" )עיין שם(‪ (42 .‬שהודאת בעל‬
‫אין איסור זה‪ .‬וכיון שאמר שישחררוהו בוודאי עשה לו‬ ‫הדין ‪ -‬כמאה עדים‪ ,‬והיא כהודאת בריא‪ ,‬שאם עמד אינו‬
‫טובה‪ ,‬שהרי הוא בחזקת כשרות‪ ,‬ובוודאי לא יצווה לעבור‬ ‫חוזר‪ ,‬שאין זו מתנה אלא הודאה שהדבר של המקבל‬
‫על איסור 'עשה' )מגידֿמשנה בשם רשב"א‪ .‬וראה‬ ‫)מגידֿמשנה בשם ר"י מיגאש(‪ (43 .‬בבאֿבתרא שם‪,‬‬
‫בהשמטות הרמב"ן לגיטין לח‪ (56 .(:‬אלו שהאשה חייבת‬ ‫שאיסור הגר הודה שנכסיו שייכים לבנו שלא היתה הורתו‬
‫בהן‪ .‬כלומר‪ ,‬אע"פ שלגוי אסור לתת שום מתנה‪ ,‬אף באופן‬ ‫בקדושה‪ (44 .‬שאין זו מתנה אלא הודאה שהנכסים‬
‫שהגוי נתן לו פעם מתנה‪ ,‬שהרי איסור מתנה לגוי נלמד‬ ‫שייכים למקבל‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ואין כאן ענין מתנת שכיב מרע‪.‬‬
‫מהפסוק )דברים יד‪ ,‬כא( "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה‬ ‫‪ (45‬שאסור לתת לו מתנת חנם‪ ,‬ואין בו דין מתנת שכיב‬
‫או מכור לנכרי" ‪" -‬לנכרי במכירה ולא בנתינה" )פ"י‬ ‫מרע‪ ,‬כמבואר להלן‪ (46 .‬שאין כאן מתנה אלא הודאה‬
‫מהלכות ע"ז הלכה ד(‪ ,‬וזו אינה מכירה‪ ,‬שהרי אינו חייב‬ ‫שהנכסים שייכים לגוי‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫לתת לו מתנה זו ‪ -‬כיון שעבד ישנו במקצת מצוות‪ ,‬מותר‬ ‫‪Ôȇ≈ - ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ì"ekÚÏ‬‬
‫‪«¿ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪»¬ .È‬‬
‫‡·‪ƒ¿ Ï‬‬ ‫‪9‬‬
‫ליתן לו מתנה )אבןֿהאזל(‪] .‬אבל עדיין לא מבורר‪ ,‬למה‬ ‫‪.ÂÈÒÎpÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰¯·Ú‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪»≈¬ ¯·ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫הוצרך רבינו לטעם זה‪ ,‬שעבד ישנו במקצת מצוות‪ ,‬הרי גם‬
‫לגר תושב מותר ליתן מתנה‪ ,‬כמפורש למעלה פ"ג הלכה‬ ‫‪ (47‬כמבואר למעלה פ"ג הלכה יא‪ ,‬שאסור לתת מתנה לגוי‪.‬‬
‫יא[‪.‬‬ ‫ואע"פ שלא נמצא מקור להלכה זו בגמרא )באר הגולה‬
‫‪15‬‬ ‫¯‪- Áe‬‬
‫˜¯˙ «‬‫‪«… dÏ» eOÚ¬ 58È˙ÁÙL‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ˙ÈBÏt‬‬ ‫‪«» .·È‬‬
‫‡‪ƒ ¿ :57¯Ó‬‬ ‫סימן רנו אות ח( ‪ -‬סברא היא‪ :‬כיון שמתנת שכיב מרע היא‬
‫תקנת חכמים ‪ -‬לא תיקנו חכמים במקום איסור )משנהֿ‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰„B·Ú‬‬
‫‡‪» ¬ ‡l‬‬‫‪»∆ ˙„·BÚ‬‬
‫‪∆∆ dȇÂ‬‬
‫¯‪» ≈¿ ,Áe‬‬
‫˜¯˙ «‬ ‫‪«… dÏ» ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫למלך(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÌÈ„·ÚÏ‬‬
‫‪ƒ»¬« ˙BÚe„ȉ‬‬
‫‪¿« ˙B„B·Ú‰‬‬
‫‪¬» ÏkÓ‬‬
‫¯‪»ƒ da» ‰ˆB‬‬
‫‪» ‡È‰L‬‬ ‫∆‪ƒ‬‬
‫‪18‬‬ ‫¿‪. ÌB˜Ó» B˙B‡a‬‬
‫‪59‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪B‡ ,49ÔȯBÁ‬‬
‫‪ƒ Ôa∆ B˙B‡ eOÚ¬ Èc·Ú‬‬
‫‪ƒ¿« ÈBÏt‬‬
‫‡‪ƒ ¿ :48¯Ó‬‬‫‪«» .‡È 11‬‬
‫‪Ôa∆ ‡e‰ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ B‡ , ÔȯBÁ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ƒ Ôa∆ B˙B‡ È˙ÈOÚ‬‬
‫‪ƒ ƒ » : ¯Ó‡L‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪«»∆ 12‬‬
‫‪ (57‬גיטין מ‪ .‬מימרא של רב שמואל בר יהודה בשם רבי‬ ‫‪; B˙B‡ Ôȯ¯ÁLÓe‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ƒ¿¿« ¿ ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « ˙‡∆ ÔÈÙBk‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ƒ - ÔȯBÁ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ƒ 13‬‬
‫יוחנן‪ (58 .‬והואֿהדין לעבד )מגידֿמשנה(‪ (59 .‬כדעת‬ ‫‪.56˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ BLÈ‬‬
‫‪¿∆ „·ÚL‬‬
‫∆∆∆‬ ‫‪14‬‬
‫הרי"ף שם‪ .‬ולדעת רש"י שם‪ ,‬ד"ה ועושין לה קורת רוח‪,‬‬
‫אם אין רוחה מתקררת אלא בשחרור‪ ,‬כופין את היורשין‬ ‫‪ (48‬תוספתא גיטין פ"ה )הוצאת צוקמ‪ .‬עמ' ‪:(330.14‬‬
‫לשחררה‪ .‬וכל זה משום מצוה לקיים את דברי המת )גמרא‬ ‫"האומר עשו פלוני עבדי בן חורין לאחר מיתה ‪ -‬לא אמר‬
‫שם(‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬וכופין את היורשים לקיים דברי המת"‪ .‬וכן הוא‬
‫‪19‬‬ ‫‪¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ 60Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‚È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫בירושלמי שם פ"א הלכה ה‪ ,‬שאם אמר מפורש שחררו‬
‫‪20‬‬ ‫˜‪.‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - Ô‰a‬‬
‫¯‪∆» ‰ˆB‬‬
‫‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ :‰l‰‬‬
‫«»‬ ‫)בלשון ציווי(‪ ,‬הכל מודים שכופין את היורשים‪ .‬וכן פסק‬
‫רבינו להלן פ"ו מהלכות עבדים הלכה ד‪ .‬וכן בבבלי גיטין‬
‫‪ (60‬בבאֿבתרא קלז‪ :‬קלח‪ .‬מימרות מנוגדות של שמואל‬ ‫מ‪ (49 .‬כוונתו לצוות שישחררוהו לאחר מותו‪ ,‬כלשון‬
‫ורבי יוחנן‪ ,‬והכריע רבי אבא בר ממל שם‪ ,‬שאם אמר מיד‪,‬‬ ‫התוספתא הנ"ל‪ ,‬שהרי מתנת שכיב מרע אינה אלא לאחר‬
‫אינו רוצה ‪ -‬לא קנה‪ .‬וכתב שם הרי"ף שהמדובר בשכיב‬ ‫מיתה‪ ,‬והמדובר במתנת שכיב מרע בכל נכסיו או במצוה‬
 ‫דמק ‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫סעיף יב כתב‪" :‬מסתמא חזר בכל"‪ ,‬כנראה שאין זה דבר‬ ‫מרע שדבריו ככתובים וכמסורים‪ .‬אבל בבריא‪ ,‬לא מספיק‬
‫ברור‪ ,‬ואעפי"כ אין להוציא ממון מספק מן היורשים‪ .‬וראה‬ ‫מה שכתב אלא צריך למסור השטר למקבל‪ .‬וראה למעלה‬
‫למעלה פ"ח הלכה כז‪ ,‬ולהלן הערה עח[‪ (76 .‬ברייתא‬ ‫פ"ד הלכה א בדין מתנת בריא‪.‬‬
‫שם‪ (77 .‬כלומר‪ ,‬אף שגם קנו מידו )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ·cL‬‬
‫˜‪≈¿ƒ∆ ;‰‬‬‫ˆ‪»» - ÁÂ‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‪«» .„È‬‬
‫‪««¿ 61˜˙L‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (78‬שאם לא כן‪ ,‬הקנין גורע‪ ,‬כמו שכתב למעלה פ"ח הלכה‬ ‫‪¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» Bȇ≈ ˜˙ML‬‬
‫‪«» ∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,Ô‰≈ ÔȯeÒÓÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ ÔÈ·e˙Îk‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫י‪] (79 .‬מכיון שהדבר ספק )ראה למעלה הערה עג( ‪ -‬כתב‬
‫רבינו "וקנו מידו" שמא היא מתנה במקצת‪ ,‬ו"כדי לייפות‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪3‬‬

‫את כחו" שמא היא "מתנה בכולה" ואינה צריכה קנין‪,‬‬ ‫‪ (61‬שם‪ ,‬כדברי ההכרעה של רבי אבא בר ממל‪ .‬והמדובר‬
‫והקנין גורע כדלעיל פ"ח הלכה י‪ ,‬אלאֿאםֿכן ייפה את כחו‬ ‫כששתק גם לאחר מיתה‪ ,‬אבל אם שתק מחיים ושוב צווח‬
‫)שם הלכה יא( וראה ב'אור שמח'[‪] (80 .‬גבי ראשון‪ ,‬כתב‬ ‫‪ -‬לא קנה‪ ,‬שהרי מתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר‬
‫שלא קנה בין שעמד בין שמת‪ ,‬וכאן לא פירש‪ ,‬ונראה שאינו‬ ‫מיתה‪ .‬וכן כתב הנמוקיֿיוסף בבבאֿבתרא פ"ט דפוס ווילנא‬
‫קונה אלא לאחר מיתה‪ ,‬שהרי ספק הוא שמא היא מתנה‬ ‫דף סב‪ .‬ד"ה משזכה )נתיבותֿהמשפט סימן רמה‪ ,‬ב'משפט‬
‫בכולה‪ ,‬שאינה קונה אלא לאחר מיתה‪ ,‬ראה למעלה הערה‬ ‫האורים' ס"ק ו(‪.‬‬
‫עג[‪ (81 .‬שהרי חזר בו הנותן‪.‬‬ ‫‪- ¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ¯ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ·˙kL‬‬‫‪«»∆ 62Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÂË‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ 84e˜Â‬‬
‫‪»¿ 83ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ ˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪«» .ÁÈ‬‬
‫‪»¿ƒ 82Ô˙‬‬ ‫‪ÔÈa≈ . ˙eÓiL‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪»∆ „Ú« ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« BÏ LiL‬‬‫‪64‬‬ ‫˜‪≈∆ ; ‰‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪»» ÔB¯Á‡‰‬‬
‫»«¬‬ ‫‪5‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪̇ƒ : BÁk‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪… ˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ e˜Â‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪»¿ , ¯Á‡Ï‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪≈«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪68elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .67¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÔÈa≈ BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ÔÈa≈ ,66˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÔÈa≈ Ïka‬‬
‫«…‬ ‫‪6‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙‡∆ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰˜Â‬‬
‫‪»»¿ ,˙ˆ˜n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔBL‡¯‰‬‬ ‫˜‪ƒ» ‰‬‬‫≈‪»» - ˙Ó‬‬ ‫‪ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» - ÔB¯Á‡Ï‬‬
‫‪¬«» ‰kÊÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÔBL‡¯Ï‬‬ ‫‪ƒ» 69‰kÊÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ·˙k‬‬
‫»«‬ ‫‪7‬‬
‫‪21‬‬ ‫˜‪.90‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… ÈL‬‬
‫˜‪ƒ≈ ,89‰‬‬
‫‪»» ÔBL‡¯ƒ - „ÓÚ‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;88¯‡M‰‬‬
‫« ¿»‬ ‫‪Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬‫‪ƒ¿ ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ ,‰kfL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎML‬‬
‫˜‪ƒ¿ ∆ ;‰‬‬
‫»»‬ ‫‪8‬‬

‫‪ (82‬ברייתא שם‪ ,‬ולפי מסקנת הגמרא‪ (83 .‬שדינה כמתנת‬ ‫‪.‡È‰ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫בריא‪ (84 .‬סתם בלי יפוי כח כדין מתנה במקצת )למעלה‬ ‫‪ (62‬שם קנב‪ :‬מימרת רב דימי‪ ,‬ש"דייתיקי מבטלת דייתיקי"‪.‬‬
‫פ"ח הלכה טו(‪ (85 .‬וזו היא מתנת שכיב מרע בכולה‪,‬‬ ‫‪ (63‬שהכתיבה השניה ביטלה את הראשונה‪ (64 .‬שם קמו‪:‬‬
‫ראה למעלה פ"ח הלכה כא‪ (86 .‬אף שקנו‪ (87 .‬שאם‬ ‫במשנה‪ (65 .‬שהרי אין המתנה חלה כיֿאם אחר מיתה‪.‬‬
‫לא כן‪ ,‬הקנין גורע ‪ -‬כדלעיל פ"ח הלכה י‪ (88 .‬כדין מתנת‬ ‫‪ (66‬כוונת רבינו למתנת שכיב מרע בכל נכסיו‪ ,‬וחזר בו‬
‫שכיב מרע בכולה‪ (89 .‬שהיא מתנה במקצת‪ ,‬שדינה‬ ‫ממקצת נכסיו‪ .‬ומקור הדברים שחזרה מועילה במקצת‬
‫כמתנת בריא‪ (90 .‬כדין מתנת שכיב מרע בכולה‪ ,‬שאם‬ ‫נכסיו‪ ,‬הוא מהלכה יז‪ ,‬עיין שם )הגר"א סימן רנ ס"ק ל‪.‬‬
‫עמד חוזר )למעלה פ"ח הלכה יד(‪.‬‬ ‫ועיין כסףֿמשנה כאן(‪ (67 .‬כגון כאן‪ ,‬שהוא חוזר בו‬
‫‪22‬‬ ‫‪¯iL‬‬
‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» LÈc˜‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ 91Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .ËÈ‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫מהמתנה כדי לתת אותה לאחר‪ (68 .‬שם קנב‪ :‬כשמואל‬
‫‪23‬‬ ‫‪- „ÓÚ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,ÌÈiÚÏ‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪ƒƒ¬« Ô˜lÁ‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ ¯È˜Ù‰‬‬
‫¿‪ƒ¿ƒ B‡ ,ÌeÏk‬‬ ‫ולא כרב‪ (69 .‬לדעת ר"י בן מיגאש שם‪ ,‬היינו שזיכה לו‬
‫עלֿידי אחר‪ ,‬ועשה כן כדי לייפות כחו )ראה למעלה פ"ח‬
‫‪24‬‬ ‫‪.93Ïka‬‬
‫‪… « ¯ÊBÁ‬‬
‫≈‬ ‫הלכה י‪ ,‬ולהלן הלכה יז‪ ,‬ובסמ"ע שם ס"ק מג(‪.‬‬
‫‪ (91‬שם קמח‪ :‬בעיות שלא נפשטו‪ ,‬אם אף אלו דינם כדין‬ ‫‪- B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ 71e˜Â‬‬
‫‪»¿ ‰kÊÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ·˙kL‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‡·‪ƒ¿ 70Ï‬‬‫‪»¬ .ÊË‬‬ ‫‪10‬‬
‫כל מתנת שכיב מרע‪ ,‬או שמא ביחס להקדש ועניים והפקר‬ ‫‪¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‡Ï‬‬‫‪… Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ,ÌeÏk¿ ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫≈‡‪««¿ ÔÈ‬‬ ‫‪11‬‬
‫שהוא גם לעניים וגם לעשירים ‪ -‬מתכוון הוא להקנות בלב‬ ‫‪.73˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ Ïk‰‬‬
‫‪… « Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ ,72BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪12‬‬
‫שלם‪ ,‬בין אם יחיה ובין אם ימות‪ (92 .‬הבעיות שלא‬
‫נפתרו בגמרא‪ ,‬ונשארו בתיקו‪ (93 .‬כדין כל ספק בממון‪,‬‬ ‫‪ (70‬מימרא של שמואל‪ ,‬שם‪ (71 .‬היינו‪ ,‬שיש שני דברים‪:‬‬
‫שהמוציא מחבירו ‪ -‬עליו להביא ראיה‪ .‬ולדעת רבינו‪,‬‬ ‫זיכוי וקנין‪ .‬ומכיון שטרח כלֿכך ‪ -‬סימן הוא שהתכוון‬
‫ההקדש או העניים והזוכים מן ההפקר‪ ,‬הם ה"מוציאים"‬ ‫למתנת בריא‪ ,‬וקנה מיד‪ (72 .‬שם קנג‪ .‬בשם רב הונא‬
‫בניגוד לדעת הרא"ש )הביאו הגהות מיימוניות(‪ ,‬שאין‬ ‫מכופרי‪ (73 .‬לדעת הש"ך )רנ ס"ק טז( היינו כשפירש‬
‫מבטלים מעשה על יסוד אומדנא של ספק‪.‬‬ ‫שנותן במתנת שכיב מרע‪ ,‬שבאופן אחר דינה כמתנת שכיב‬
‫מרע )למעלה פ"ח הלכה יז( שאם לא כן למה לנו זיכוי‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‡È¯ak‬‬
‫˜‪ƒ»« Ìi‬‬
‫‪»« B¯kÓÓ‬‬
‫‪»¿ƒ - Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ 95‡e‰Lk‬‬ ‫‪«» .Î‬‬
‫‪∆ ¿ 94¯ÎÓ‬‬ ‫וקנין‪ ,‬הרי מתנה במקצת לעולם היא כמתנת בריא‪ .‬ברם‪,‬‬
‫‪ (94‬נלמד ממה שנאמר בהלכה הבאה‪ (95 .‬השו"ע )סימן‬ ‫דעת ר"י בן מיגאש‪ ,‬שאם פירש דינה כמתנת שכיב מרע ‪-‬‬
‫רנ סעיף ג( מוסיף כאן‪" :‬אם מקצתם מכר"‪ .‬שהרי אם מכר‬ ‫אע"פ שזכה וקנה‪.‬‬
‫הכל‪ ,‬זהו הדין בהלכה הבאה‪.‬‬ ‫‪?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .75Ïka‬‬
‫‪… « ¯ÊÁ‬‬
‫‪«» - ˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ¯ÊÁL‬‬
‫‪«»∆ 74Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊÈ 13‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫˜‪26 ,97˙BÓi‬‬
‫«»‬ ‫‪ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« ̇ƒ :ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪«» .‡Î‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 96¯ÎÓ‬‬ ‫‪˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ 77e˜Â‬‬
‫‪»¿ ,ÔBL‡¯Ï‬‬
‫‪ƒ» ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» 76Ô˙‬‬
‫‪«» 14‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;¯ÊBÁ‬‬
‫‪≈ - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» ̇ƒ‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ e˜Â‬‬‫‪»¿ ,¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ô˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ Ô˙Â‬‬‫‪«»¿ ¯ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ , BÁk‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪… 15‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.¯ÊÁÏ‬‬
‫«¬…‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‡·‪ƒ» Ï‬‬
‫˜‪»¬ , ‰‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪»» ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « - BÁk‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪… ˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬‫‪«¿ 16‬‬
‫‪.˙nL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈa≈ „ÓÚL‬‬
‫˜‪«»∆ ÔÈa≈ ,81ÌeÏk¿ ‰‬‬
‫»»‬ ‫‪17‬‬
‫‪ (96‬שם קמט‪ (97 .‬הרי כאילו יש לנו הוכחה שהתכוון‬
‫לחזור בו‪ ,‬אם יעמוד‪ ,‬שלפיכך שמר במיוחד על כסף‬ ‫‪] (75‬ב'שולחן ערוך' שם‬ ‫‪ (74‬שם קמח‪ :‬בעיא שנפשטה‪.‬‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬המק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫התוי"ט )בבאֿבתרא פ"ח משנה ו( צ"ל "לאחד"‪ ,‬וכ"ה‬ ‫המכירה‪ ,‬להחזירו עם הבראתו‪ .‬ור"י מיגאש פירש להיפך‪:‬‬
‫בכ"י תימן‪ (116 .‬והחידוש שבדבר‪ ,‬שאף זיכוי השטר‬ ‫אם המעות קיימות‪ ,‬אינו חוזר‪ ,‬שהמעות הללו הן שיור‪ ,‬ואין‬
‫ליורש‪ ,‬משמש גילוי דעת גם למי שאינו יורש‪ ,‬וראה סמ"ע‬ ‫זו "מתנה בכולה"‪ .‬ועיין מגידֿמשנה‪.‬‬
‫שם‪ (117 .‬שהמסירה לאחד‪ ,‬משמשת גילוי דעת על רצונו‬
‫של הנותן לקיים את הדברים הכתובים בשטר‪ ,‬ושאין דעתו‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ da» L¯t˙‬‬‫‪≈»¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪»»« .·Î‬‬
‫‪ƒ∆ 98‰zÓ‬‬ ‫‪1‬‬

‫לחזור בו‪.‬‬‫‡‪:¯ÓB‬‬
‫‪≈ ‡e‰ ,Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬‫‪ƒ¿ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ B‡ Ô˙pLk‬‬
‫‪«»∆ ¿ ‡È¯a‬‬‫»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪;È˙zÓa‬‬
‫‪ƒ»¿«¿ ¯ÊÁ‡Â‬‬
‫‪…¡∆¿ ,100Èz„ÓÚ‬‬
‫‪ƒ ¿«» ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,99È˙Èȉ‬‬
‫‪ƒ ƒ» Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÌLa‬‬
‫‪≈ ¿ BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÏÚ« ·BÁ ¯ËL‬‬ ‫‪«¿ ·˙kL‬‬ ‫‪≈¿ .ÂÎ ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪«»∆ ÈÓƒ 118ÔÎÂ‬‬ ‫‪…¬« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,101‰È‰‬‬
‫‪»» ‡È¯a‬‬
‫‡‪ƒ» :¯ÓB‬‬
‫‪≈ ‰zÓ‬‬ ‫‪»»« Ïa˜Óe‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « ÔÓƒ [B‡] ÂÈaÓ‬‬
‫‡‪»»ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ÌLa‬‬‫‡‪≈ ¿ B‡ ,119¯Á‬‬
‫‪≈« ‡Ï‬‬
‫‪… .‰È‰‬‬
‫‪»» ‡È¯aL‬‬‫¯‡‪ƒ»∆ 103‰È‬‬
‫‪»» ¿ ‡È·‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ 102Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ÏÚ« -‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡ˆ‪,EÏ‬‬
‫‪¿¿∆ ‰Ê∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ :BÏ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,LÈÏL‬‬
‫‪ƒ» „È« 120ÏÚ« ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ,¯ËtÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ 105˙q‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « 104ÚaL‬‬
‫¯‡‪»¿ƒ - ‰È‬‬
‫‪»» ¿ ‡ˆÓ‬‬
‫»»‬ ‫‪6‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪¯Ó‡L‬‬
‫‪«… ∆ „Ú« Áp‰‬‬
‫‪«« :BÏ ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ B‡ , ÌeÏk¿ BÏ L¯t‬‬
‫‪121‬‬ ‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪. Ô˙Bp‰‬‬
‫‪106‬‬ ‫‪≈ « ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ Ú˜¯w‰‬‬
‫‪«¿«« „ÓÚ˙Â‬‬
‫¿«¬ …‬ ‫‪7‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪.ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ BÊ È¯‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙ÓÂ‬‬
‫‪≈» ,‰OÚz‬‬
‫¿‪∆ ¬« ‰Ó« EÏ‬‬
‫‪ (98‬שם קנג‪ .‬במשנה‪ ,‬כחכמים ולא כרבי מאיר‪.‬‬
‫‪ (118‬משנה בבבאֿמציעא כ‪" .‬מצא שטר בין שטרותיו‪,‬‬ ‫‪ (99‬כלומר‪ ,‬ונתתי כל נכסיי שיזכה בהם המקבל לאחר‬
‫ואינו יודע מה טיבו ‪ -‬יהא מונח עד שיבוא אליהו"‪ ,‬שמא‬ ‫מיתה‪ (100 .‬אף שעכשיו הוא בריא‪ ,‬אין אנו מעמידים‬
‫הפקידו הלוה אצלו וכתב ללוות ולא לוה )באר הגולה סימן‬ ‫אותו בחזקת בריא‪ ,‬ודלא כרבי נתן שם קנג‪ (101 :‬ונתן‬
‫רנ סעיף כה‪ ,‬ועיין במגידֿמשנה וכסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫נכסיו בקנין‪ (102 .‬כדין כל ספק בממון‪ ,‬שהמוציא מחבירו‬
‫‪ (119‬בשביל אחר‪ ,‬שהוא חייב ממון לאותו אחר‪.‬‬ ‫‪ -‬עליו להביא ראיה‪ (103 .‬בעדים‪ (104 .‬כדין כל כופר‬
‫‪ (120‬כ"ה בדפוס רומי ובכ"י תימן‪ .‬ובדפוסים חדשים נדפס‬ ‫בכל‪ (105 .‬מתקנת חכמים‪ (106 .‬שקרקע עומדת תמיד‬
‫בטעות "עד"‪ (121 .‬שמא כתב ללוות ולא לוה‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫בחזקת בעליה הראשונים‪.‬‬

‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà â"é éòéáø íåé‬‬ ‫‪CBzÓƒ - Ïa˜Ó‰‬‬

‫‪≈«¿« „Èa‬‬‫‪«¿ ÔÈÏËÏhÓ‬‬ ‫‪»¬ .‚Î‬‬
‫‡·‪ƒ¿¿«ƒ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‡È¯aL‬‬
‫‪ƒ»∆ ˙q‰‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪≈∆ Ú·MÈ‬‬
‫'‪«»ƒ , 'Ô‰≈ ÈlL‬‬
‫‪107‬‬ ‫‪ƒ∆ ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« ÏBÎiL‬‬
‫∆»‬ ‫‪9‬‬
‫פּרק ‪¦ ¦ £‬‬
‫עשּׂירי‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‪.BÊ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÏ Ô˙pLk‬‬
‫¿ ∆»«‬ ‫‪10‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי שכיב מרע הנותן מעות או חובות או‬
‫המודה בהן לאחרים‪ ,‬ומה שנמשך אחר זה‪ ,‬וכן אם נאמר‬ ‫‪ (107‬כדין כל מחזיק במטלטלין )פ"ח מהלכות טוען ונטען‬
‫ליורש בחלום שהן של אחרים‪ ,‬ודין אם אמרו היתומים‬ ‫הלכה א(‪ .‬וראה במגידֿמשנה‪ (108 .‬שהרי גם הטוען‬
‫שעשו כדבר אביהם‪ ,‬או שאמרו שחזרו בו אם נאמנין‪ ,‬ודין‬ ‫"שלי הן"‪ ,‬נשבע היסת )הלכות טוען ונטען שם(‪.‬‬
‫שכיב מרע השולח מתנה לאחר ולא הגיע לידו‪ ,‬ודין הנותן‬ ‫˜‪ÏÚ« ‰¯eL‬‬
‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬‫‪»»« 110˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙nL‬‬‫‪≈∆ 109ÈÓƒ .„Î 11‬‬
‫מתנות לאחרים הרבה ולא הספיקו הנכסים לשיעורי‬ ‫‪˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ e˜Â‬‬
‫‪»¿ ,ÌÈ„Úa‬‬ ‫‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,111BίÈ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪≈¿ 12‬‬
‫המתנות‪ ,‬או שיצא עליהן חוב כיצד דינן‪ ,‬ודין שכיב מרע‬
‫הנותן דבר שאין בו ממש‪.‬‬
‫‪È‡L‬‬
‫‡‪ƒ¬∆ ;ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ BÊ È¯‰‬‬
‫‪≈¬ - ̉Ï‬‬
‫‪112‬‬ ‫‪∆» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ el‡≈ Ák‬‬
‫‪«… 13‬‬
‫‪.113CÏÓÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ d·˙k‬‬
‫‡‪»»¿ :¯ÓB‬‬
‫≈‬ ‫‪14‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪- ˙Óe‬‬
‫‪≈ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ 4‰Ó‬‬
‫‪∆» 3ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 2Ú¯Ó‬‬ ‫‡‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ (109‬בבאֿבתרא קלה‪ (110 :‬בכת"י תימן‪" :‬ונמצאת"‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈ·e˙Îk‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ú¯Ó‬‬‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ·cL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ;‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬‫‪««¿ ezÈ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ (111‬מה שמסלק את החשש‪ ,‬שמא השטר מזויף‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫˜·‪7¯e‬‬
‫‪» ‰Ó‬‬
‫‪∆» ÏÚ« ‡nL‬‬
‫‪»∆ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ 6ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,5eÓc» ÔȯeÒÓÎÂ‬‬
‫¿‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪ (112‬והואיל וייפה כחם‪ ,‬אין לחשוש שמא לא גמר להקנות‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪.8¯ÓB‬‬
‫‪≈ ‡e‰‬‬ ‫להם אלא בשטר‪ ,‬ואין שטר לאחר מיתה ‪ -‬כמפורש למעלה‬
‫‪ (2‬גיטין יג‪ .‬במשנה‪ ,‬ולפי פירושו של רב פפא‪ (3 .‬לעומת‬ ‫פ"ח הלכה יא‪ .‬ולפיכך הוצרך רבינו לטעם שמא נמלך‪ ,‬וכן‬
‫מה שכתב למעלה פרק ח הלכה יב שאם אמר‪" :‬כתבו ותנו‬ ‫פירש ר"י מיגאש‪] .‬וכ"ה במשנה בבבאֿמציעא יח‪" .‬מצא‬
‫לפלוני מנה"‪ ,‬שאין כותבין ונותנין אחר מיתה‪ ,‬שכיוון‬ ‫דייתיקי וכו' הרי זה לא יחזיר‪ ,‬שאני אומר כתובין היו‬
‫שאמר גם "כתבו"‪ ,‬לא גמר להקנות אלא בשטר ואין שטר‬ ‫ונמלך עליהן שלא ליתנן"[‪ .‬אבל הרשב"ם שם פירשה‪,‬‬
‫לאחר מיתה‪ (4 .‬בין "מנה זו" בין מנה סתם‪ (5 .‬בגמרא‬ ‫כנראה‪ ,‬בלי יפוי כח‪ ,‬שהרי כתב שם בטעם הדברים‪ ,‬שכיון‬
‫שם‪ ,‬ועוד בכמה מקומות בש"ס‪ .‬ומדובר כאן במחלק כל‬ ‫שלא אמר השכיבֿמרע שיתנו‪ ,‬אלא כתב שטר ‪ -‬שמא לא‬
‫נכסיו‪ ,‬שלאחד יצאה בחלקו מנה‪ ,‬או אף בנותן לאחד מנה‬ ‫גמר להקנות אלא בשטר‪ ,‬ואין שטר לאחר מיתה‪.‬‬
‫בלבד‪ ,‬אלא שמצווה מחמת מיתה )ראה למעלה שם הלכה‬ ‫‪ (113‬התחרט‪ .‬וחוששין כן‪ ,‬כיון שלא ציוה בפיו‪ .‬וכן פירש‬
‫יז(‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬הרי זו כמתנת בריא שצריכה קניין )שם‬ ‫ר"י מיגאש‪.‬‬
‫הלכה טו(‪ ,‬וכאן אפילו קניין לא יועיל‪ ,‬שהרי מטבע אינה‬ ‫‪ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪116‬‬ ‫‪ƒ ¿ « ÔÓƒ ÔÈa≈ ,115¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ da» ‰kÊ‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰Î 15‬‬
‫‪»ƒ 114̇Â‬‬
‫נקנית בחליפין )פרק ו מהלכות מכירה הלכה א(‪ ,‬וראה‬ ‫‪daL‬‬
‫‪»∆ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ïk» - ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « ÔÓƒ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÔÈa≈ 16‬‬
‫שולחןֿערוך סימן רנג סעיף יח‪ (6 .‬מסקנת הגמרא שם‪,‬‬ ‫‪.Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓ‬‬‫‪«¿« ÏÎk‬‬
‫˜‪»¿ ,117ÔÈÓi‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫בניגוד לדעת רב‪ (7 .‬טמון איֿשם‪ (8 .‬אלא נותנים‬
‫מהרכוש הגלוי שיש לו‪ .‬ברם לדעת הרשב"א )הובא‬ ‫‪ (114‬משנה‪ ,‬שם‪ (115 .‬כגון שהמתנה כללה כמה אנשים‬
‫במגידֿמשנה( אין זה אלא אם יש כסף בעין‪ ,‬נותנים‪ ,‬אבל‬ ‫שהזכירם בשטר‪ ,‬וזיכה את המתנה לאחד מהם‪ .‬ולדעת‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫ומק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (20‬כלומר‪ ,‬התוכן הכתוב בו אינו דבר ריאלי )וראה להלן‬ ‫אם אין כסף בעין‪ ,‬אין מוכרים מהנכסים לתת לו את‬
‫הלכה טו(‪ ,‬וכלשונו של רבינו )למעלה פרק ו מהלכות‬ ‫תמורתם‪ ,‬כי "מנה" פירושה‪ :‬כסף מזומן‪ ,‬ולא שווה מנה‪.‬‬
‫מכירה הלכה י(‪" :‬ואין הראייה נתפסת ביד"‪ ,‬ולפיכך אין‬ ‫וכן נראה מדברי רבינו בפרק ג מהלכות טוען ונטען הלכה‬
‫בו קניין מן התורה‪.‬‬ ‫ח )מגיד משנה‪ ,‬ועיין שם(‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Ó‬‬
‫‪∆» :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 21Ú¯Ó‬‬ ‫‚‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ÔB„wÙ‬‬
‫‪»ƒ B‡ 10‰‡Âω‬‬
‫‪»»¿« :¯Ó‡L‬‬ ‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ 9ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .· 1‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪23‡nL‬‬
‫‪»∆ ;ÔÈ˙B‬‬
‫'‪ƒ¿ Ôȇ≈ - 'ez‬‬
‫‡‪¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫'‪ƒ¿ - 22'ez‬‬
‫‪… ,ÔÈ˙B‬‬ ‫¿‬ ‫˜‪,ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ d˙B‬‬ ‫‪» ez¿ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ „Èa‬‬‫‪«¿ Èσ LiL‬‬
‫‪≈∆ 2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬‫‪»∆ 'È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫'‪ƒ ¿ƒ LÈ≈ ‰Ó‬‬
‫‡‪∆» ¯Ó‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‡‪ez¿ :¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪≈¿ . ÔzLÏL‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»¿ »¿ „ÓÚÓÏ‬‬
‫ˆ¯‪«¬«¿ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ 3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪. ÔBÓÓ» Ô‰Ï‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪∆» LiL‬‬
‫‪≈∆ ÂÈL¯BÈ‬‬
‫‪» ¿ ÏÚ« e¯Ó‡È‬‬
‫…¿‬ ‫‪ƒ¿ , ¯ËMa‬‬
‫‪el‡Îe‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪»¿ « LiL‬‬‫‪≈∆ ‰na‬‬‫‪∆« ‰ÎÊ‬‬
‫‪»» - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯ËL‬‬ ‫‪»¿ 4‬‬
‫‪ (21‬שם קעד‪ :‬מימרא של רב ושמואל‪ (22 .‬ששוב אין‬ ‫‪17ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « CLÓ‬‬
‫‪« » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,16¯ÒÓe‬‬
‫‪«» 15·˙k‬‬ ‫‪«» 5‬‬
‫חשש שמא עושה כן כדי שלא יאמרו על יורשיו שיש להם‬ ‫‪·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓa‬‬
‫‪«¿«¿ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ‰Ê∆ ¯ËL‬‬ ‫‪»¿ ÏÁÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» L¯Bi‰‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪≈« 6‬‬
‫ממון‪ (23 .‬שם בגמרא‪ (24 .‬בלשון הגמרא שם‪" :‬אדם‬ ‫‪,B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ·BÁ ¯ËL‬‬ ‫‪«¿ Ô˙B‬‬
‫‪≈ B‡ ¯ÎBn‰‬‬‫‪≈ « ‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ 7‬‬
‫עשוי שלא להשביע את בניו"‪.‬‬ ‫‪Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎLe‬‬
‫‪ƒ¿ ;19ÏeÁÓ» - L¯Bi‰‬‬ ‫‪≈ « BÏÁÓe‬‬
‫‪»¿ ¯ÊÁÂ‬‬‫‪«»¿ 8‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,26‰‡„B‰‬‬
‫‪» » C¯c‬‬‫‡‪∆∆ ‰Ê∆ ¯Ó‬‬ ‫„‪» ƒ¿ .‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,25CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪ÔÈwL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ?ÏÁÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» L¯Bi‰‬‬‫‪≈ « Ôȇ≈ ,·BÁ ¯ËL‬‬ ‫‪«¿ 9‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪¯Ó‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ - ‰Ó¯Ú‰‬‬
‫‪» »¬« LLÁ‬‬
‫‪« ¬ ÌL‬‬‫»‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ L¯Bi‰‬‬
‫‪≈ « CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,20̉ȯ·cÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ¯ËLa‬‬‫‪»¿ ƒ ‰È‡¯‰‬‬
‫‪»» ¿» 10‬‬
‫‪21‬‬ ‫'‪.'ez‬‬
‫¿‬ ‫‪·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓe‬‬
‫‪«¿« ;BÏÁBÓe‬‬‫‪¬ ‰¯Bz‰‬‬ ‫‪» « ÔÓƒ ‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « 11‬‬
‫‪ÏLk‬‬
‫‡‪∆ ¿ d˙B‬‬
‫‪» eOÚ» ,̉ȯ·cÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ 12‬‬
‫‪ (25‬כן הוא ברי"ף בפרק גט פשוט‪ ,‬והוכיח זאת ממימרא‬
‫אחרת שם )הובאה להלן הלכה ח(‪" :‬שכיב מרע שאמר מנה‬ ‫‪«ÚÈb‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ¯ËLaL‬‬
‫˜‪»¿ ƒ∆ ÔBÓÓ» ‰‬‬ ‫‪»» el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰¯Bz‬‬ ‫‪» 13‬‬
‫לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתיו‬ ‫‪.ÏÁBÓ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ CÎÈÙÏe‬‬
‫˜‪» ƒ¿ ,ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ Ba L¯BiÏ‬‬
‫‪≈ « ¯‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ 14‬‬
‫נאמנין"‪ ,‬הרי שאם לא אמרו כן ‪ -‬נותנין‪ ,‬ולפיכך חילק בין‬ ‫‪ (9‬בבא בתרא קמז‪ :‬וקמח‪ .‬מימרא של רבא בשם רב נחמן‪.‬‬
‫אמר כן דרך הודאה לבין אמר כן דרך הערמה‪ (26 .‬היינו‪,‬‬ ‫אף כאן במחלק כל נכסיו או במצווה מחמת מיתה‪.‬‬
‫שניכר מדבריו שזו היא הודאה רצינית‪ .‬ואף על פי שבבריא‬ ‫‪ (10‬יש אומרים שאין דין זה אמור אלא בהלוואה שביד‬
‫שהודה יש טענת "השבעה" אפילו אם הודה בדרך הודאה‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל בהלוואה שביד גוי‪ ,‬שנאמר עליו )תהלים קמד‪,‬‬
‫כמפורש בדברי רבינו בפרק ז מהלכות טוען ונטען הלכה א‬ ‫ח(‪" :‬אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר"‪ ,‬אין אמון‬
‫‪ -‬בשכיב מרע אין חוששים כל כך‪ .‬והא ראייה‪ ,‬שהרי טענת‬ ‫לישראל בהם‪ ,‬ואף השכיב מרע אין דעתו סומכת עליו‪,‬‬
‫"השטאה" ישנה בבריא ואינה בשכיב מרע כלל )למעלה‬ ‫שיפרע חובו )הגהות מיימוני בשם רבינו אליעזר ממיץ(‪.‬‬
‫פרק ח הלכה ד(‪ .‬ועיין לחם משנה כאן‪.‬‬ ‫‪ (11‬קל וחומר הוא מהלוואה‪ ,‬שאינה בעין )ועיין בבבא‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙BÚÓ» ÔÈÓˉL‬‬
‫‡·‪ƒ¿ƒ∆ ̉È‬‬ ‫‪≈ « .‰‬‬
‫‪∆ ƒ¬ ˙‡∆ e‡¯» :Ba 27‡ˆBik‬‬ ‫בתרא שם שישנה סברא ש"מעמד שלושתן" אינו מועיל‬
‫‪23‬‬ ‫'‪ÏL‬‬
‫‪∆ ,'Ô‰≈ ÈBÏt‬‬
‫'‪ƒ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ¯Ó‡Â‬‬‫‪«»¿ ,Ïc‚Óe‬‬
‫‪»¿ƒ ‰·z‬‬
‫‪»≈ 28‰cLa‬‬
‫¿ ‪»ƒ‬‬ ‫אלא בפיקדון ולא בהלוואה(‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬מועילים דברי‬
‫שכיב מרע כקניין בבריא ‪ -‬כל שכן שדבריו מועילים‬
‫‪24‬‬ ‫˜‪̇ƒ ;ÔÈÓi‬‬ ‫‪»»¿ - ¯ÒBÓk‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪≈ ¿ ̇ƒ :'Ô‰≈ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ¯OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫בפיקדון שהוא בעין‪ .‬וכן נראה בבבא בתרא קמט‪ .‬בעניין‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪.ÌeÏk¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… - 30ÌȯÚÓk‬‬
‫¿«¬‪ƒ‬‬ ‫איסור גיורא‪ (12 .‬מדברי הרי"ף שם‪ .‬כלומר‪ ,‬דברי שכיב‬
‫‪ (27‬ברייתא בסנהדרין ל‪ .‬ואף הרי"ף שם‪ ,‬נתן הלכה זו‬ ‫מרע הם כאילו מסר ב"מעמד שלושתן"‪ ,‬המועיל בבריא‬
‫כדוגמא להלכה הקודמת‪ (28 .‬ארון מסויים‪ (29 .‬בלשון‬ ‫)למעלה פרק ג הלכה ג(‪ .‬וכן מבואר בגמרא )בבא בתרא‬
‫צוואה )רש"י שם(‪ .‬ולפיכך אין חוששים כל כך ל"השבעה"‪.‬‬ ‫‪ (13‬שם קנא‪ .‬פסק הלכה של רב נחמן‪.‬‬ ‫שם(‪.‬‬
‫‪ (30‬שלא יראוהו כעשיר‪.‬‬ ‫‪ (14‬כלומר‪ ,‬לא רק בנייר של השטר‪ ,‬אלא גם במה שכתוב‬
‫בו‪ (15 .‬שטר מתנה על השטר הזה‪ (16 .‬ראה בפרק ו‬
‫‪26‬‬ ‫¯‡‪˙‡∆ È˙È‬‬
‫‡‪ƒ ƒ » È‬‬
‫‪ƒ¬ :̉Ï‬‬‫‪∆» ¯Ó‡Â‬‬
‫‡‪«»¿ 32„Á‬‬ ‫‪≈¿ .Â‬‬
‫‪»∆ ‡a» ̇ƒ 31ÔÎÂ‬‬ ‫מהלכות מכירה הלכה יא‪ .‬ואף על פי ששם מפורש שאינו‬
‫‪27‬‬ ‫‪¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,Ïc‚Óe‬‬
‫‪»¿ƒ ‰·z‬‬ ‫‪»≈ ‰cLa‬‬
‫‪»ƒ ¿ ˙BÚÓ» ÔÈÓˉL‬‬
‫‡·‪ƒ¿ƒ∆ ÔÎÈ‬‬‫¬‪∆ ƒ‬‬ ‫קונה אלא אם כתב בשטר המכירה )או המתנה( "קנה שטר‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈeÓË‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» ̇ƒ :'Ô‰≈ 33¯OÚ‬‬‫'‪≈ ¬Ó« ÏL‬‬
‫‪∆ ,'̉≈ ÈBÏt‬‬
‫'‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫פלוני וכל השעבוד שיש בו" ‪ -‬כאן בשכיב מרע‪ ,‬אף על פי‬
‫‪29‬‬ ‫˜‪. ÔÈÓi‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ - ‰„Oa‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪∆» « ; ÌeÏk¿ ¯Ó‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - ˙Èaa‬‬
‫‪34‬‬ ‫««‪ƒ‬‬ ‫שלא פירש שיקנה השטר וכל שעבודו‪ ,‬אנו תולים שהכביד‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫˜‪;ÔÈÓi‬‬ ‫‪»»¿ - ÏhÏ‬‬‫‪… ƒ ÏBÎÈ» el‡L‬‬
‫‪ƒ∆ Ïk‬‬
‫‪… :¯·c‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ BÏÏk‬‬‫¿»‬ ‫עליו חליו ולפיכך לא באה מחשבתו לידי ביטוי‪ ,‬וכן אמרו‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪.ÌeÏk¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‡ϻ ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫גם לעניין גיטין שאף על פי שבריא האומר "כתבו גט‬
‫לאשתי" אין כותבים ונותנים עד שיאמר "תנו" ‪ -‬בשכיב‬
‫‪ (31‬אף זה בברייתא שם‪ .‬ורוצה לומר שחוץ ממה שאמרנו‬ ‫מרע‪ ,‬כותבים ונותנים אף באופן זה כמו שכתב רבינו בפרק‬
‫למעלה שאם אמר דבריו כמוסר ‪ -‬נאמן‪ ,‬כמו כן ישנה‬ ‫ב מהלכות גירושין הלכה יב )כסף משנה בשם הר"ן(‪.‬‬
‫נאמנות בהא דלהלן אף על פי שלא אמר מפורש כמוסר‬ ‫‪ (17‬שם קמז‪ :‬מימרא של רב נחמן‪ (18 .‬דווקא היורש‪,‬‬
‫אלא שהעניין מוכיח כן‪ (32 .‬דווקא באחד צריך "מיגו"‪,‬‬ ‫אבל השכיבֿמרע עצמו הרי הוא יכול גם לחזור בו ממתנתו‪,‬‬
‫אבל שניים יכולים להוציא ממון אפילו בלי "מיגו"‪.‬‬ ‫וכך מפורש ברי"ף בפרק מי שמת )בבא בתרא שם(‪.‬‬
‫‪ (33‬בכתב יד תימן‪" :‬מעשר שני"‪ (34 .‬במקום שהעד אינו‬ ‫‪ (19‬כמפורש בפרק ו מהלכות מכירה הלכה יב‪.‬‬
 ‫זמק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ואם כן ודאי סברו שאמר כן שלא להשביע את בניו‬ ‫יכול להגיע אליו‪ (35 .‬שאין מוציאין ממון על פי עד אחד‪.‬‬
‫ובוודאי לא נתנו‪ .‬דוגמא לכך מה שאמרו בבבא מציעא יז‪.‬‬ ‫‪ (36‬במקום שהוא יכול ליטול בעצמו‪ (37 .‬שהרי יש לו‬
‫"אמרו לו )=בית הדין( צא תן לו )=לבעל חובך( ואמר‬ ‫מיגו‪ ,‬שיכול הוא ליטלם בעצמו ולעשות בהם כרצונו‪,‬‬
‫פרעתי‪ ,‬נאמן ‪ -‬חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי אינו נאמן"‪,‬‬ ‫ולפיכך נאמן לאמר כי אביהם אמר לו כן‪ .‬ואף על פי שלא‬
‫לפי ש"צא תן לו" הוא פסקֿדין ברור ויודע שעליו ליתן‪,‬‬ ‫אמר דבריו כמוסר‪ ,‬אין חשש של "השבעה"‪ ,‬מאחר שהטמין‬
‫אבל "חייב אתה ליתן לו" אינו פסקֿדין ברור ולפיכך אינו‬ ‫הכסף בפני העד הזה ובמקום שהעד יכול ליטלו משם‪,‬‬
‫נאמן לומר פרעתי‪ ,‬שוודאי לא פרע כיוון שלא ברור לו‬ ‫בוודאי דברי אמת מסר לו )נימוקי יוסף שם(‪.‬‬
‫שצריך לשלם )מגיד משנה(‪ .‬וראה בראב"ד‪.‬‬ ‫‡·‪ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» BÏ ÁÈp‰L‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ˙BÚÓ» ÏÚ« ¯ÚˈÓ‬‬‫‪≈«¿ƒ ‰È‰L‬‬ ‫‪≈¬ .Ê‬‬
‫‪»»∆ 38ȯ‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪,ÔÈÓ‡‬‬
‫'‪ƒ»¡∆ - 'ep˙‬‬
‫‪«» ÌÈÓB˙È‬‬
‫‪ƒ ¿ e¯Ó‡Â‬‬
‫'‪¿»¿ ,'ez‬‬ ‫‪«» .‡È‬‬
‫‡‪¿ ¯Ó‬‬ ‫‪CÎÂ‬‬
‫‪»¿ Ck» :ÌBÏÁa‬‬
‫‪¬« BÏ e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ,̇ÈaÁ‰‬‬
‫‪» ƒ¿∆ ÔÎȉ‬‬
‫‪» ≈ Ú„È‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ ˙q‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ ÔÈÚaLÂ‬‬
‫¿‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪¯OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ,Ô‰≈ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏLÂ‬‬ ‫‪∆ ¿ ,Ô‰≈ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌB˜Óa‬‬‫≈‪¿ƒ ,̉‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ÔÈn·e‬‬
‫‪»¿ƒ« BÏ ¯Ó‡pL‬‬‫‪«¡∆∆ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ Ô‡ˆÓe‬‬
‫‪»»¿ ,Ô‰≈ ÈL‬‬
‫≈‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪17 52CÏB‰‬‬
‫≈‬ ‫‪:BÏ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ ‰Ó‬‬
‫‪∆» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 51Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .·È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ȯ·c‬‬
‫‪≈¿ƒ :ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ,‰OÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‰Ê∆ - BÏ ¯Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪5‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫˜‪»» Ìi‬‬
‫‪»« ̇ƒ :˙nL‬‬‫‪≈∆ B‡ˆÓe‬‬
‫‪»¿ CωÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Ê∆ ‰Ó‬‬ ‫»∆‬ ‫‪.ÔȄȯBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈÏÚÓ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡Ï‬‬ ‫¬‪… ˙BÓBÏÁ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈÓƒ ÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ¿ e˙pÈ‬‬
‫‪¿»ƒ - 53Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « BÏ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ‰ÚLa‬‬
‫¿ »»‬
‫‪ (38‬אף זה בברייתא שם‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈ·e˙Îk‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ƒ¿ 54ȯ·cL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ;BÏ eÁlzLpL‬‬ ‫∆‪¿«¿ƒ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ¿ e¯ÊÁÈ‬‬
‫˜‪¿¿« - 56Ìi‬‬
‫‪»« ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ ¿ƒ¿ ,‰Ó‬‬
‫‪ƒ¿ .Ô‰≈ 55ÔȯeÒÓÎÂ‬‬ ‫‪∆» B„Èa‬‬‫‪»¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ‰„B‰L‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪» ∆ 39Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Á‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.57˙ÓÏ‬‬
‫˜‪≈¿ ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÁlLÓ‬‬
‫¿ «≈«‬ ‫‪-‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫«‬‫¿‬
‫'‪'ÂÈzÚ¯t‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫»‬
‫‡·‪eÈ‬‬ ‫»‬
‫‪eÏ‬‬ ‫«‬ ‫»‬
‫‪¯Ó‡Â‬‬ ‫¿‬ ‫«‬‫»‬
‫‪¯ÊÁ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬
‫‪:ÌÈÓB˙È‬‬ ‫¿»¿‬
‫‪e¯Ó‡Â‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪.˙q‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ ‰Ê∆ ÏÚ« ÔÈÚaLÂ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ¿ ,ÔÈÓ‡‬‬
‫∆¡»‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ (51‬גיטין יד‪ (52 :‬וכלל הוא ש"הולך לאו כזכי"‪ ,‬ואין‬
‫המקבל זוכה עד שיגיע לידו )למעלה פרק ד הלכה ד( ‪ -‬זה‬ ‫‪ (39‬בבא בתרא קעה‪ .‬מימרא של רבה‪ (40 .‬בגמרא שם‪:‬‬
‫אינו אלא בבריא אבל בשכיב מרע אמרו "הולך כזכי"‬ ‫"שכיב מרע שאמר"‪ .‬אבל רבינו רצה להדגיש בזה‪ ,‬שהיה‬
‫)גמרא שם(‪ (53 .‬שאז יכול היה השליח לזכות בעבורו‪.‬‬ ‫בדרך הודאה‪ ,‬וכמו שכתב למעלה הלכה ד‪ (41 .‬כלומר‪:‬‬
‫‪ (54‬מדברי הרי"ף שם‪ (55 .‬ואינו צריך קניין‪ .‬ואף על פי‬ ‫בעת שאמר להם "מנה לפלוני בידי" סבור היה שעודנו חייב‬
‫שמתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה )למעלה‬ ‫לו ואחר כך נזכר שפרע לו )תוספות שם דיבור המתחיל‬
‫פרק ח הלכה ח( וכאן הרי מת המקבל בחיי השכיב מרע?‬ ‫חזר( ורק שכיב מרע‪ ,‬שאין דעתו מיושבת עליו‪ ,‬נאמן בזה‪,‬‬
‫‪ -‬כיוון שטרח ונתן המנה לשליח בוודאי דעתו שיקנה מיד‬ ‫ולא בריא )תוספות שם(‪ .‬ואם אמר שפרע אחר כך נאמן‬
‫)ש"ך בחושן משפט סימן קכה סעיף קטן לו בשם בית‬ ‫אפילו אם היה בריא )תוספות שם‪ ,‬וראה בהגהות מיימוני(‪.‬‬
‫‪ (56‬בשעה שנתן השכיבֿמרע לשליח‪.‬‬ ‫יוסף(‪.‬‬ ‫‪ (42‬כדין כל כופר הכל‪ .‬והיינו‪ ,‬כשהתובע טוען שלא זזה ידו‬
‫‪ (57‬מדברי הרי"ף שם‪.‬‬ ‫מתחת ידו של אביהם וברי לו שלא אמר פרעתי‪ ,‬כי אחרת‬
‫אין נשבעים היסת על טענת שמא )פרק א מהלכות טוען‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪ƒ« » 59ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 58Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‚È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫ונטען הלכה ז(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪- ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa¯‡Â‬‬
‫‪«¿«¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ LÏLe‬‬‫¿‬ ‫‪eÏ» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ¯ÊÁ‬‬
‫‪«» :ÌÈÓB˙È‬‬
‫‪ƒ ¿ e¯Ó‡Â‬‬
‫'‪¿»¿ ,'ez‬‬ ‫‪«» .Ë‬‬
‫‡‪¿ 43¯Ó‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ̇ƒ ,61CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .60‰ÎÊ‬‬
‫‪»» ¯ËMa‬‬
‫‪»¿ « Ì„Bw‰‬‬
‫‡‪≈ « :ÔȯÓB‬‬
‫≈‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬ ‫‪45‬‬ ‫'‪ƒ»¡∆ Ôȇ≈ - 'ÂÈzÚ¯t‬‬
‫‪. ÔÈÓ‡‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‡·‪ƒ¿ «¿ eÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪·˙kM‬‬
‫‪«»∆ ‰Ó« 62ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ˆÓp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - ˙B‡Ó≈ ÚLz‬‬ ‫‪« ¿ ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪, ÔlkÓ‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪»Àƒ ‰·Bb‬‬
‫‪∆ - ·BÁ ¯ËL‬‬ ‫‪«¿ ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» 63̇Â‬‬
‫‪»» ‡ˆÈ‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫‪ (43‬המשך המימרא של רבה לפי המסקנה בגמרא שם‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪?66„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .65Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ·e˙kM‬‬
‫‪»∆ ‰Ó« ÈÙk‬‬‫‪ƒ¿ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪ (44‬כלומר‪ ,‬נזכר אחר כך שפרע כנ"ל‪ (45 .‬שכיוון שאמר‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌÈ˙‡n‰‬‬
‫‪ƒ« »« ÏÚa‬‬ ‫‪«« - ÌÈMÓÁÂ‬‬
‫‡¯‪ƒ ƒ¬« ˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‪«¿« ·BÁ‰« ‰È‰‬‬‫»»‬ ‫"תנו"‪ ,‬ודאי דקדק היטב בדבר וידע שלא פרע‪ ,‬ואינו נאמן‬
‫לומר שנזכר אחר כך‪ .‬אולם‪ ,‬אם טוענים שאמר להם אביהם‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÚ·e‬‬
‫‪«« ,ÌÈMÓÁÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ ˙B‡Ó≈ LÏM‰‬‬‫‪¿ « ÏÚ·e‬‬
‫‪«« ,‰‡Ó‬‬‫‪»≈ Ô˙B‬‬
‫≈‬ ‫שפרע אחר כך ודאי נאמנים‪ ,‬וראה ש"ך שם סעיף קטן יד‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪ƒ« » Ô˙B‬‬
‫‪≈ ˙B‡Ó≈ Úa¯‡‰‬‬
‫»«¿«‬
‫‪:ÌÈÓB˙È‬‬
‫‪ƒ ¿ e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ,47È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Ó‬‬ ‫‪«» .È 12‬‬
‫‡‪∆» : 46¯Ó‬‬
‫‪ (58‬בבא בתרא קלח‪ (59 .‬והיינו‪ ,‬במחלק כל נכסיו ללא‬ ‫‪ÔÈpÓe‬‬
‫'‪ƒ«ƒ , 'ez‬‬
‫‪49‬‬ ‫‡‪¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÔÈÓ‡‬‬
‫‪ƒ»¡∆ Ôȇ≈ - 48ep˙‬‬
‫‪«» 13‬‬
‫שיור‪ ,‬או במצווה מחמת מיתה‪ (60 .‬שאין אדם יכול‬ ‫‪?50ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ÔÈ·iÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ eÚ„È‬‬
‫»¿‬ ‫‪14‬‬
‫להוציא שני משפטים כאחד‪ ,‬והוא התכוון בעצם לתת לכולם‬
‫בבת אחת‪ ,‬אלא שהכרחי היה לו לפרט את שמות המקבלים‬ ‫‪ (46‬בבא בתרא שם בסוגיית הגמרא‪ (47 .‬והיינו‪ ,‬בדרך‬
‫בזה אחרי זה‪ .‬ויש אומרים שאם הסכום שווה בכולם‪ ,‬שהיה‬ ‫הודאה‪ ,‬שאם לא כן יש חשש של "השבעה" שהרי המדובר‬
‫יכול לכוללם יחד‪ ,‬ולא לפרט בזה אחרי זה‪ - ,‬יש כאן דין‬ ‫כשלא אמר "תנו" כדלהלן‪ ,‬אלא שהיתומים לא ידעו מזה‪,‬‬
‫קדימה )מגיד משנה(‪ (61 .‬מדברי הרי"ף‪ (62 .‬היינו‪ ,‬לפי‬ ‫ראה להלן‪ (48 .‬שהם פרעו בעצמם‪ ,‬בניגוד להלכות‬
‫האחוזים‪ ,‬כמו שמסביר הרי"ף‪ ,‬שחלוקה זו מעמידה אותנו‬ ‫הקודמות‪ ,‬שטענתם הייתה שאביהם פרע‪ (49 .‬ויש חשש‬
‫על רצונו של הנפטר‪ ,‬לתת לזה כפליים או פעם וחצי מן‬ ‫של "השבעה"‪ ,‬כמבואר למעלה הלכה ג אלא שנתברר‬
‫השני‪ .‬ולעניין כתובה‪ ,‬עיין פרק י"ז מהלכות אישות הלכה‬ ‫לבסוף שאמירתו הייתה בדרך הודאה‪ ,‬כנ"ל‪ (50 .‬שהרי‬
‫ח‪ .‬ולעניין חוב‪ ,‬עיין בפרק כ מהלכות מלוה ולוה הלכה ד‪.‬‬ ‫לא ידעו שאמירתו הייתה בדרך הודאה עד שנתברר הדבר‬
 ‫חמק ‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡·e‬‬
‫‪» ,˙ÓÂ‬‬‫‪≈» ,'‰i·BËÏ‬‬
‫'‪»ƒ ¿ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 7Ú¯Ó‬‬ ‫·‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ (63‬המשך הברייתא שם‪ (64 .‬אחרי שכולם קיבלו את‬
‫‪20‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÔÏËB‬‬
‫‪8‬‬ ‫'‡‪»¿ - '‡e‰ È‬‬
‫‪ƒ¬ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰i·BË‬‬
‫‪»ƒ BÓML‬‬ ‫‡‪¿ ∆ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫המתנה בעת אחת‪ .‬והמדובר כשלא הניח נכסיו ליורשים‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .11ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ Bȇ≈ - ‰i·BË‬‬
‫‪»ƒ 10·¯« BÓL‬‬ ‫‪¿ 9˜ÊÁ‰‬‬
‫‪«¿À‬‬ ‫שאם הניח להם‪ ,‬גובה מהם )מגיד משנה להלן הלכה יד‬
‫‪ (65‬היינו‪ ,‬לפי האחוזים כדלהלן‪.‬‬ ‫בשם הרשב"א(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.14ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - 13BÓLa‬‬‫‪¿ ƒ B˙B‡ ‡¯B˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ Ba 12Òb« Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (66‬מדברי הרי"ף‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ (7‬כתובות פה‪ :‬מימרא של רבי יוחנן‪ (8 .‬אע"פ שיש‬
‫בסביבה עוד אחד ושמו טוביה‪ ,‬שגם אותו אפשר להביא‬ ‫‪,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬‫‡‪ƒ« » ez¿ :¯Ó‬‬ ‫‪»¬ .„È‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ 67Ï‬‬ ‫‪1‬‬

‫בחשבון ‪ -‬כיון שזה שלפנינו הזדרז לבוא‪ ,‬נותנים לו )שו"ע‬ ‫‡¯‪˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‪«¿« ÂȯÁ‡Â‬‬
‫‪»¬«¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˙B‡Ó≈ LÏL‬‬ ‫‪¿ 68ÂȯÁ‡Â‬‬
‫¿«¬»‬ ‫‪2‬‬
‫חושןֿמשפט סימן רנג סעיף כט(‪ .‬שוודאי כיוון לו‪ ,‬ואין‬ ‫‪‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰ÎÊ‬‬
‫‪»» ¯ËMa‬‬
‫‪»¿ « Ì„Bw‰‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪≈ « Ïk» - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫חשש לרמאות‪ ,‬שהרי סוף הדבר להגלות )סמ"ע שם ס"ק‬ ‫‪‰·Bb‬‬
‫‪∆ - BÏ Ôȇ≈ ;ÔB¯Á‡‰‬‬
‫‪¬«» ÔÓƒ ‰·Bb‬‬
‫‪∆ - ·BÁ ¯ËL‬‬‫‪«¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫‪4‬‬
‫סג(‪ (9 .‬שם בגמרא‪ (10 .‬מוסמך להוראה‪ (11 .‬מפני‬ ‫‪.ÂÈÙ‬‬
‫‪»» ÈÙÏMÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ƒ ‰·Bb‬‬
‫‪∆ - BÏ Ôȇ≈ ;ÂÈÙlMÓ‬‬
‫‪»»¿∆ ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫שאין לזהות אותו עם טוביה סתם‪ ,‬שלרב לא היה קורא‬
‫בשמו‪ (12 .‬רגיל בו‪ (13 .‬בינו לבין עצמו )משנהֿ‬ ‫‪ (67‬לשון הברייתא‪ ,‬שם‪ (68 .‬שכאן הוא מדגיש את‬
‫למלך(‪ (14 .‬אע"פ שקרא לו כן בפני אחרים ‪ -‬כיון שרגיל‬ ‫הקדימה והאיחור‪ (69 .‬שאם אין סכום מספיק בעיזבונו‬
‫לקראו תמיד כן בינו לבין עצמו )משנהֿלמלך(‪.‬‬ ‫לחלוקת כולם‪ ,‬ייקח הראשון‪ ,‬שקיבל את המתנה‪ ,‬קודם‬
‫לאלו שבאים אחריו‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪BÓL‬‬‫‪¿ ˜ÊÁÓ‬‬
‫‪»¿À Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,Úa˙Ï‬‬ ‫‚‪ƒ«¿ 15e‡a» .‬‬
‫‪«… ¿ƒ ÌÈL‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪„ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ¿« - ÌÎÁ‬‬‫‪»» „ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ¿« ̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ ,‰i·BË‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪Ï·È‬‬
‫‪« … ,‰Ê∆ ˙È·a‬‬
‫‪ƒ«¿ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯e„È» :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 70Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬‫‪ƒ¿ .ÂË 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,ÌÎÁ‬‬
‫‪»» „ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ¿« Ô‰a‬‬
‫˜‪∆» Ôȇ≈ . Ì„B‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪≈ ÌÎÁ‬‬‫»»‬ ‫‪‰˜‰‬‬
‫‪»¿ƒ 71‡lL‬‬‫‡‪… ∆ ;ÌeÏk¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - ‰Ê∆ Ϙc‬‬
‫‪∆∆ ˙B¯t≈ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪„Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÔÎL‬‬
‫‡‪≈» „Á‬‬‫‪»∆ 18‰È‰‬‬ ‫‪≈ ‡e‰ - ·B¯˜» B‡ 17ÔÎL‬‬
‫˜‪»» .Ì„B‬‬ ‫»≈‬ ‫‪‡ˆBiÎ‬‬
‫‪≈ «¿Â ‰ÏÈ·‰Â‬‬
‫‪» ƒ¬»¿ ‰¯Èc‰L‬‬
‫‪» ƒ«∆ ,LnÓ‬‬‫‪»« Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ̉Ï‬‬
‫‪∆» 8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̉ÈL‬‬
‫˜¯‪∆ ≈¿ B‡ ÌÈ·B‬‬
‫‪ƒ ¿ 20̉ÈL‬‬
‫˜‪∆ ≈¿ .19Ì„B‬‬
‫‪≈ ÔÎL‬‬ ‫»˜¯‪≈» - ·B‬‬ ‫‡·‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪»¬ . ÔÈ˜‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰LÎe‬‬
‫‪»≈ ¿ ¯ea„k‬‬‫‪ƒ¿ Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ Ô‰a‬‬
‫‪∆» 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈic‰‬‬
‫‪ƒ»«« eOÚÈ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪¬« - ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏz‬‬
‫‪≈ ƒ¿« ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ B‡ ÌÈÎL‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ „Ú« Ba ¯e„iL‬‬ ‫‪»∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Ê∆ ˙Èa‬‬‫‡‪ƒ« ez¿ :¯Ó‬‬
‫‪«» 10‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ‰ËB‬‬‫‪» ÔzÚcL‬‬
‫‪»¿«∆ ÈÓƒ Ïk» ;̉Ï‬‬‫‪∆» ‰‡¯iL‬‬
‫¿‪∆ »≈∆ BÓk‬‬ ‫‪ÂÈ˙B¯t‬‬
‫‪» ≈ Ï·iL‬‬
‫‪« …∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫„˜‪ƒ ¿ƒ ‰Ê∆ Ï‬‬
‫‪∆∆ ez¿ :B‡ ,ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ 11‬‬
‫‪30‬‬ ‫¯‪.ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« eȉ» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .BÏ ÔÈ˙B‬‬
‫‡‪ƒ¿ - ¯Ó‬‬ ‫»«‬ ‫‪,74˙B¯tÏ‬‬‫‪≈« Ûeb‰« ̉Ï‬‬
‫‪∆» ‰˜‰‬‬
‫‪»¿ƒ ȯ‰L‬‬
‫˜‪≈¬∆ ;ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ - 12‬‬
‫·‪.‰Ê‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .LnÓ‬‬
‫‪»« Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ¯·c‬‬
‫‪»» Ûeb‰Â‬‬‫‪«¿ 13‬‬
‫‪ (15‬המשך הסוגיא שם‪ (16 .‬כי מן הסתם רוצה אדם‪,‬‬
‫ההולך למות‪ ,‬להנות תלמידֿחכם מנכסיו‪ ,‬שמצוה רבה היא‬ ‫‪ (70‬שם קמז‪ :‬מימרא של רב נחמן‪ (71 .‬מדברי הר"י‬
‫)ברכות לד‪ - :‬רש"י(‪ (17 .‬כלומר‪ ,‬חבר הרגיל אצלו‬ ‫מיגאש‪ .‬ולרשב"ם )שם דיבור המתחיל אמר רב נחמן( טעם‬
‫במשא ומתן )רמ"א שם(‪ (18 .‬בעיא שנפתרה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אחר על אכילת פירות‪ (72 .‬כלומר‪ ,‬אף בבריא בקניין‪ .‬ואם‬
‫‪ (19‬בהתאם למה שנאמר במשלי כז‪ ,‬י‪" :‬טוב שכן קרוב‬ ‫כן גם האמירה בשכיבֿמרע‪ ,‬שהיא במקום קניין‪ ,‬אינה‬
‫מאח רחוק"‪ .‬והמדובר כשהקרוב אינו ראוי ליורשו‪ ,‬שאם‬ ‫מועילה )גמרא שם(‪ (73 .‬המשך המימרא שם‪ (74 .‬ראה‬
‫ראוי ליורשו ‪ -‬הוא קודם לשכן )ש"ך סימן רנג ס"ק לח‬ ‫פרק כג מהלכות מכירה הלכה א‪.‬‬
‫בשם ה'טור'(‪ (20 .‬שם‪ (21 .‬זהו פירושו של רבינו‬ ‫‪1‬‬ ‫אחד ¨ ¨‬
‫עשּׂר‬ ‫פּרק © ©‬
‫‪¤¤‬‬
‫למונח התלמודי‪ :‬שודא דדייני‪ .‬והוא‪ ,‬שהדיינים יעשו לפי‬ ‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי שכיב מרע שלא ביאר בדבריו‪ ,‬אם‬
‫אומד דעתם‪ ,‬למי היתה כוונת הנותן לתת‪ .‬וכן פירש רש"י‬ ‫שלא ביאר מי הם המקבלים‪ ,‬אם שלא ביאר שיעור הדבר‬
‫שם‪ .‬ברם ה'תוספות' שם‪ ,‬ד"ה שודא דדייני‪ ,‬פירשו‪:‬‬ ‫הניתן להם או עניינו‪ ,‬וכל הנמשך אחר זה‪ ,‬וכן לדון כוונתו‬
‫שהדיינים נותנים למי שהם רוצים‪ .‬וראה למעלה פרק כא‬ ‫במתנותיו וכל התלוי בזה ומה שהוא נמשך בזה‪.‬‬
‫מהלכות מכירה הלכה טו‪ .‬ומה שאמרו בתוספתא )בבאֿ‬
‫בתרא פרק יא צוק"מ עמ' ‪" :(414.18‬האומר תנו מאתים‬ ‫‪Ôȇ≈ - È·Ï‬‬
‫‪«»¿ el‡≈ ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 2Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‡ 14‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫דינר ליוסף בן שמעון‪ ,‬והיו שם שני יוסף בן שמעון‪ ,‬אין‬ ‫‪Ô·e‬‬
‫‪∆ Ôa≈ B‡ ,˙·e‬‬
‫‡‪« „Á‬‬ ‫‪»» .3ÌÏÏÎa‬‬
‫‪»∆ Ôa≈ BÏ 4‰È‰‬‬ ‫‪»»¿ƒ ˙Ba‰‬‬
‫‪»« 15‬‬
‫דורשין לשון הדיוט לומר לזה היה אוהב ולא לזה היה‬ ‫‪ÔBLÏ¿ ‡e‰L‬‬‫'‪∆ ,'È·Ï‬‬
‫‡‪«»¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , Ôa‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪≈« 16‬‬
‫אוהב‪ ,‬אלא שניהם חולקים בשוה"‪" - .‬התוספתא ‪ -‬כדעת‬ ‫‪‡¯˜‬‬
‫‪»¿ƒ „Á‡‰‬‬
‫‪»∆» Ôa‰L‬‬
‫‪≈«∆ ;B·Ï‬‬‫‡‪¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔÈ˙B‬‬
‫¯‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ÌÈa‬‬‫‪ƒ« 17‬‬
‫רב בשני שטרות ]שאמר‪ :‬יחלוקו[ )כתובות צד‪ (.‬ואין הלכה‬ ‫‪.6ÌÈa‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫כן ]אלא כשמואל שם שאמר שודא דדייני[" ‪ -‬מאירי‬
‫בכתובות פה‪ :‬עמוד ‪ .380‬וכן כתב הרא"ה שם שהתוספתא‬ ‫‪ (2‬יוצא מתוך המשך ההלכה שלפנינו‪ (3 .‬דווקא בשכיב‬
‫"משובשת‪ ,‬מדלא מייתינן לה בגמרא דילן"‪ .‬ועיין כסףֿ‬ ‫מרע אין הבנות בכלל בניו‪ ,‬לפי שבשעת מיתה אינו רוצה‬
‫משנה‪ .‬וכתב הש"ך )שם ס"ק לט( שהמדובר באופן‬ ‫לעקור נחלה דאורייתא‪ ,‬אבל במתנת בריא ‪ -‬אף הבנות‬
‫שהיורשים מסכימים לשלם לאחד מהם‪ ,‬אבל אם רוצים‬ ‫בכלל‪ ,‬כמפורש למעלה פרק ו הלכה יד‪ ,‬ועיין שם הערה‬
‫לדחותם‪ - ,‬יכולים הם לעשות כן כמו בשני יוסף בן שמעון‬ ‫פח‪ (4 .‬בבאֿבתרא קמג‪ :‬בעיא שנפתרה עלֿידי רבא ורב‬
‫שיצא שטר חוב על אחד מהם‪ ,‬ששניהם יכולים לדחותו‬ ‫יוסף‪ (5 .‬שאינו בכלל בניו )בבאֿבתרא שם( בלשון בני‬
‫)פכ"ד מהלכות מלוה ולוה הלכה ח(‪ .‬וראה בלחםֿמשנה‬ ‫אדם )רשב"ם שם(‪ (6 .‬כמו בבמדבר כו‪ ,‬ח‪" :‬ובני פלוא‬
‫כאן‪.‬‬ ‫אליאב"‪.‬‬
 ‫‪ dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬טמק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שהדמים מודיעים‪ ,‬כמו שנראה למעלה פכ"ז מהלכות‬ ‫‪ÈBÏÙe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈBÏÙe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 22Ú¯Ó‬‬ ‫„‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪1‬‬
‫מכירה הלכה ג )לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪.‰‡Ó‬‬
‫‡‪»≈ Ô‰≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ -‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪.¯Á‬‬
‫‪≈« ÔÈ„Ï‬‬
‫‪ƒ¿ el‡‰‬‬
‫‪≈» ÔȯeÚM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « ÔÓƒ ÔȯÓBb‬‬ ‫‪≈¿ .Ë‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪ (22‬יוצא מתוך ההלכה הבאה‪ .‬ומדובר במחלק או במצוה‬
‫‪ (41‬מדברי הרי"ף שם‪ .‬לפי שאין אנו יודעים יפה לנמק את‬ ‫מחמת מיתה‪.‬‬
‫השיעורים האלו שנתנו כאן חכמים‪ .‬ורק לענין "תנו חלק‬ ‫‪ÏËB‬‬
‫‪≈ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ :ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - È·Ïe‬‬
‫‪«»¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÈÒÎ‬‬ ‫‪«» .‰‬‬
‫‡‪«»¿ :23¯Ó‬‬ ‫‪3‬‬
‫לפלוני בנכסי"‪ ,‬למדו בכאן )רי"ף שם(‪.‬‬ ‫‪¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ „Á‡a‬‬‫‪»∆¿ ‰OÚÓe‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪∆ ¬« . ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪»¡∆ ÂÈa‬‬
‫‪»» ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,‰ˆÁÓ‬‬
‫∆¡»‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔÓƒ „Á‡k‬‬
‫‡‪»∆¿ ÈzL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ Ïhz‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪… ƒ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ¿ .È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪‡È‰ƒ Ïhz‬‬
‫‪… ƒ :ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ;CÈ·ÏÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ CÈσ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :BzL‡Ï‬‬
‫¿‪¿ ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪BÏ 46e„ÏB‬‬
‫‪¿ 45̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÂÈaÓ‬‬
‫‪»»ƒ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ˙ÏËB‬‬
‫‪∆∆ - 44ÌÈa‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪.‰ˆÁÓ‬‬
‫‪»¡∆ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ»« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,‰ˆÁÓ‬‬
‫∆¡»‬ ‫‪6‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ eȉL‬‬
‫‪»∆ el‡≈ ÌÚƒ ÔÈÙ¯Ë‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ˆÓƒ - ‰‡ev‰‬‬
‫‡‪»»«« ¯Á‬‬
‫‪«« ÌÈa‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ (23‬בבאֿבתרא קמג‪ .‬כדעת רב יוסף‪ (24 .‬וכך הם דברי‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ eȉ» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÚƒ ˜ÏÁ‬‬ ‫‪∆≈ ˙ÏËBÂ‬‬
‫‪∆∆ ¿ ,‰‡ev‰‬‬
‫««»»‬ ‫רבי בברייתא שם‪" :‬והיתה לאהרן ולבניו ‪ -‬מחצה לאהרן‬
‫‪25‬‬ ‫‪- ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ BÏ e„ÏB‬‬
‫‪¿ ÔÓÊ‬‬‫‪«¿ ¯Á‡Ïe‬‬
‫‪««¿ ,‰‡ev‰‬‬
‫‪»»«« ˙ÚLa‬‬
‫·‪«¿ ƒ ÌÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫ומחצה לבניו"‪ (25 .‬בבאֿבתרא שם‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÔBÓn‰‬‬
‫‪»« Ïk» ˙e˙L‬‬
‫‪¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,‰MÓÁ‰‬‬
‫‪» ƒ¬« ÔÓƒ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ˙ÏËB‬‬
‫∆∆‬
‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ - ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ È·ÏÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÈBÏÙe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ :¯Ó‬‬‫‪«» .Â‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (42‬בבאֿבתרא קכח‪ :‬מימרא ששלח רבי אבא לרב יוסף בר‬ ‫‪.‰ˆÁÓ‬‬
‫‪»¡∆ ÌÈBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ«¿ «¿ ,26‰ˆ»ÁÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈM‰Â‬‬ ‫‪¡∆ ÈBÏt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫חמא‪ .‬ואף שם לא הוזכר שכיב מרע‪ ,‬וראה למעלה הלכה ז‬
‫והערה כו‪ ,‬ולהלן בהערה הבאה‪ (43 .‬וזהו לשון המועיל‬ ‫‪ (26‬לשיטת רבינו‪ ,‬הכלל נוטל תמיד מחצה‪ ,‬לא רק במקום‬
‫רק בשכיב מרע )ראה למעלה פרק ט הלכה ג(‪ (44 .‬היינו‪,‬‬ ‫פרט אחד כבהלכה הקודמת‪ ,‬אלא אף כלפי כמה פרטים‪.‬‬
‫חלק שוה כאחד מן הבנים‪ (45 .‬כדברי התוספת של רבא‪,‬‬ ‫‪ÏhÈ‬‬
‫‪… ƒ - ÈÒÎa‬‬
‫‪«»¿ƒ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ˜ÏÁÈ‬‬
‫‪… ¬« :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 27Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ê 9‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫בגמרא שם‪ (46 .‬ואם מתו אחר הצוואה‪ ,‬ונתרבה חלקם‬
‫של אלה שנשארו ‪ -‬נוטלת אף היא כאחד מהם )רשב"ם(‪.‬‬
‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏhÈ‬‬‫‪… ƒ - ÈÒÎa‬‬
‫‪«»¿ƒ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˜ÏÁ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪∆≈ ez¿ . ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪»¡∆ 10‬‬
‫ויש מפקפקים בזה )מגידֿמשנה בשם הראב"ד(‪.‬‬ ‫¯·‪«ÚÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÏhÈ‬‬‫‪… ƒ :‰¯B‰L‬‬
‫‪» ∆ ÈÓƒ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ .31¯OÚ‬‬
‫‪» » ‰MMÓ‬‬
‫‪» ƒ ƒ 11‬‬
‫‪.32ÌÈÒÎp‰‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪BÏ eȉL‬‬
‫‪»∆ ÌÈÒÎa‬‬
‫‡‪ƒ»¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ̉nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ ˙ÏËB‬‬
‫‪∆∆ 47dȇÂ‬‬‫‪» ≈¿ .‡È‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‡‪«¿ ¯Á‬‬
‫‪«« BÏ e‡aL‬‬
‫‪»∆ ÌÈÒÎ‬‬
‫‡·‪ƒ»¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰‡ev‰‬‬
‫‪»»«« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ‬‬ ‫‪ (27‬בבאֿבתרא סג‪ .‬ושם לא נזכר מפורש "שכיב מרע"‪ ,‬אלא‬
‫‪29‬‬ ‫„·¯‬
‫‪»» ‰˜Ó‬‬
‫‡„‪∆¿« Ì‬‬
‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ Ô‰a‬‬
‫‪∆» dÏ» Ôȇ≈ - ‰‡ev‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫««»»‬ ‫מכיון שהובא שם "האומר" ‪ -‬סובר רבינו שמדובר בשכיב‬
‫מרע‪ ,‬שדבריו ככתובים וכמסורים‪ ,‬שהרי בבריא צריך קנין‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.B˙eL¯a‬‬
‫‪¿ƒ ‡a» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪ (28‬שזה כלול במילה‪" :‬יחלוק"‪ (29 .‬בעיא שם‪ ,‬שנפתרה‬
‫‪ (48‬כן גם ברשב"ם שם‪ ,‬ד"ה ובנכסים‬ ‫‪ (47‬מדברי רבא‪.‬‬ ‫מברייתא‪ ,‬שתוכנה הובא בהלכה הבאה‪ (30 .‬ולא ידוע לנו‬
‫של עכשיו‪.‬‬ ‫"חלק" מהו? ‪ (31‬והוא הפחות שבשיעורים שבהלכה‬
‫הבאה‪ .‬וזו היתה הכוונה של רבינא בר קיסי לפתרון הבעיא‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Èσ LiL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 49Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .·È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ (32‬כמו שכתב הרי"ף‪" :‬שאין דרך בני אדם לומר חלק סתם‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÌȯBÚOe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈhÁ‬‬‫‪ƒƒ ‡Ï‬‬‫‡·‪… Ï‬‬
‫‪»¬ , BLÈÓLz‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ƒ¿ « ÈÏk‬‬
‫‪≈¿ ÏËB‬‬
‫‪≈ -‬‬ ‫על פחות מרביע"‪ .‬וכוונת רבינא בר קיסי בפתרון הבעיה‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÏËB‬‬
‫‪≈ - ÈlL‬‬‫‪ƒ∆ ÔÈÏËÏhÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿¿«ƒ Ïk» :52¯Ó‬‬
‫‪«» .51Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫¿« ≈‬ ‫היתה לפתור מתחילת הברייתא "תנו חלק לפלוני בבור ‪-‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪. Ïk‰‬‬
‫‪53‬‬ ‫«…‬ ‫אין פחות מרביע"‪.‬‬
‫‪ (49‬שם קנ‪ .‬וגם שם לא הוזכר "שכיב מרע" אלא שמכיון‬ ‫‪¯B·a¿ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ ez¿ :¯Ó‡L‬‬‫‪«»∆ 33Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Á 13‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫שלא הוזכרה אלא אמירה בלי קנין‪ ,‬ע"כ שמדובר בשכיב‬ ‫‡‪Ba BÏ ez¿ :¯Ó‬‬
‫‪«» .ÔÈi‰‬‬
‫¯·‪ƒ«« ÚÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÏhÈ‬‬
‫‪… ƒ - Èσ LiL‬‬
‫‪≈∆ 34ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« 14‬‬
‫מרע‪ (50 .‬תשמישי הבית‪ ,‬שרק אלו הם בכלל "מטלטלין"‬ ‫‪.ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙ÈÈÓL‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ ÏhÈÂ‬‬
‫‪… ƒ¿ , ËeÚÓƒ ȯ‰‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪≈¬ - ˙È·ÁÏ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ƒ»∆ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ 15‬‬
‫בלשון בני אדם‪ (51 .‬כגון בהמות )רשב"ם שם ד"ה לבד‬ ‫‪ÌÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˜ÏÁ‬‬ ‫‪≈ - 38‰¯„wÏ‬‬
‫‪∆≈ ÏËB‬‬ ‫‪»≈¿« ˜ÏÁ‬‬
‫‡‪∆≈ Ba BÏ ez¿ :¯Ó‬‬
‫‪«» 16‬‬
‫מחיטי ושערי( וסחורות ופרקמטיאות )רמ"ה(‪ ,‬שאינם בכלל‬ ‫‪- 39ÁÈÙhÏ‬‬
‫‪« ƒ»« ˜ÏÁ‬‬‫‡‪∆≈ Ba BÏ ez¿ :¯Ó‬‬ ‫‪«» .ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ ¯OÚ‬‬
‫‪» » 17‬‬
‫"מטלטלין"‪ (52 .‬שם‪ (53 .‬שמילת "כל" באה לרבות‪,‬‬
‫אף אלו‪.‬‬ ‫‚‪‰l‬‬
‫‪»ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;¯BaaL‬‬‫‪«∆ ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ ¯OÚ‬‬
‫‪» » ‰MMÓ‬‬
‫‪» ƒ ƒ ˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ ÏËB‬‬
‫‪≈ 18‬‬
‫‪.40Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ËÚeÓ‬‬
‫‪» ˜ÏÁlL‬‬‫„‪∆≈¿∆ BzÚ‬‬‫«¿‬ ‫‪19‬‬
‫‪35‬‬ ‫¯‪ÌÈÁ‬‬
‫‪ƒ« ≈ ‡Ï‬‬
‫‡·‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ,ÔÈÏËÏhn‰‬‬
‫‪ƒ¿¿«ƒ« 55ÏÏÎa‬‬ ‫‪ƒ»¬»¿ .‚È‬‬
‫‪«¿ƒ 54ÌÈ„·Ú‰Â‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.56ı¯‡Ï‬‬
‫‪∆»» ˙¯aÁÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‡È‰ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰BzÁz‰‬‬
‫««¿ »‬ ‫‪ (33‬ברייתא שם‪ (34 .‬ברי"ף וברשב"ם‪ :‬בור של מים‪.‬‬
‫‪ (35‬למלאות מן הבור לתוך החבית‪ (36 .‬שמילת ל"חבית"‬
‫‪ (54‬בעיא בגמרא שם‪ ,‬שלא נפשטה‪ ,‬אך הרי"ף פתר אותה‬ ‫באה למעט ממדת הבור‪ .‬כלומר‪ ,‬שלא צריך מן הבור‪ ,‬אלא‬
‫ממה שאמרו שם קכח‪ .‬שאין המלוה גובה חובו מיתומים‬ ‫בכדי למלאות חבית‪ (37 .‬שכך שיערו חכמים )רי"ף שם(‪.‬‬
‫ומעבדים‪ ,‬הרי שהם כמטלטלין‪ ,‬כיון שאפשר להסתירם‪,‬‬ ‫‪ (38‬מה שצריך לשים בקדרה‪ ,‬הקטנה מחבית‪ (39 .‬כד קטן‬
‫אע"פ שמן הדין הם כקרקע‪ .‬ועיין נמוקיֿיוסף שם‪.‬‬ ‫לשתייה‪ (40 .‬שיטת הר"ח‪ ,‬שהלכה זו רק במתנה‪ ,‬אבל‬
‫‪ (55‬והיינו‪ ,‬אם אמר "כל מטלטלין שלי"‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬הם‬ ‫במקח ‪ -‬הדמים מודיעים‪ ,‬היינו‪ ,‬שהוא מקבל חלק לפי‬
‫כחיטים ושעורים )מגידֿמשנה(‪ (56 .‬כלומר‪ ,‬אין נוהגים‬ ‫חשבון המעות שנתן )מגידֿמשנה(‪ .‬אבל רבינו אינו סובר‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫נק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (76‬שאינו יכול לבטל את כתובתה‪ ,‬ואם הכתובה יותר‬ ‫לטלטלה‪ .‬אבל הריחיים העליונה‪ ,‬שרגילים לטלטלה כדי‬
‫מהמתנה ‪ -‬נוטלת הכתובה‪.‬‬ ‫לתקנה‪ - ,‬היא בכלל מטלטלין )גמרא ורי"ף שם(‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪Èe‡¯k‬‬
‫‪»» È·BÁ‬‬
‫‪ƒ ÏÚa‬‬ ‫‪«« ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬ ‫‪«» .ËÈ‬‬
‫‡‪ƒ« » ez¿ :¯Ó‬‬ ‫¯‪ÌÈÁ‬‬
‫‪ƒ« ≈ Û‡« ÏËB‬‬
‫‪≈ - 58ÏËÏhn‰‬‬ ‫‪«» .„È‬‬
‫‡‪≈¿«ƒ« Ïk» :57¯Ó‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫'‪BÏ Ôȇ≈ - 'B·BÁa‬‬
‫‡‪¿ ¯Ó‬‬
‫‪«» .B·BÁ ˙‡∆ ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - BÏ‬‬ ‫‪.da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰BzÁz‰‬‬
‫««¿ »‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪.77B·BÁ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪ (57‬שם‪ (58 .‬משמע‪ ,‬כל מה שאפשר לטלטלו‪ ,‬אם כי אין‬
‫‪ (77‬ואין ידו על העליונה לקחת את המתנה‪ ,‬אם היא יותר‬ ‫נוהגים לעשות כן‪.‬‬
‫מחובו‪ ,‬מפני שאם הוא לוקח יותר מחובו‪ ,‬זה נראה כריבית‪,‬‬ ‫‪Ïk» ÏËB‬‬
‫‪≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 59Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÂË‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪3‬‬
‫אחרי שהוא הזכיר "בחובו"‪ ,‬משא"כ כשאומר "כראוי לו"‪,‬‬ ‫‪ÌÈ„·Ú‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌÈ„‚a‰Â‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ƒ»¿«¿ ˙BÚ˜¯w‰‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪»¿«« ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ 60ÔÈÏËÏhn‰‬‬
‫«‪ƒ¿¿«ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫שהוא דיבור המוכיח‪ ,‬שחייב לו הכרת תודה בעד איזו‬ ‫‪- ÌȯÙÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ¯‡L‬‬‫‪»¿ ÌÚƒ ÔÈlÙz‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿«¿ .63˙BÙBÚ‰Â‬‬ ‫‪»¿ ‰Ó‰a‰Â‬‬
‫¿«¿≈»‬ ‫‪5‬‬
‫גמילות חסד‪ ,‬ולא כתוספת בעד ההלואה‪ ,‬וראה בסמ"ע שם‬ ‫‪64˜ÙÒ‬‬
‫ס"ק טז‪.‬‬ ‫‪≈» Ba LÈ≈ - ‰¯Bz‬‬
‫‪» ¯ÙÒ‬‬ ‫‡·‪∆≈ Ï‬‬
‫‪»¬ .ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÏÎa‬‬
‫‪«¿ƒ Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫‪6‬‬
‫‪BÒÙz‬‬
‫‪»¿ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ;66Bȇ≈ B‡ ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ 65ÏÏÎa‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰ ̇ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈBÏÙÏ‬‬
‫‡¯‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬‫‪«¿« ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 78Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪.B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ 67ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ôȇ≈ -‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ïk» ,˙BzÓ‬‬
‫‪»« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ BÏ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫·‪≈¬ - Èz‬‬
‫‪ƒƒ ‡OÈÂ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÁwÏ‬‬
‫¯ˆ‪«ƒ ‰‬‬ ‫‪» » ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .79ÁwÈ‬‬
‫‪«ƒ ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ‰ÊÈ‬‬
‫≈∆‬ ‫‪ (59‬שם קנ‪ :‬וקנא‪ (60 .‬לא נאמר מפורש בגמרא‪ ,‬אבל‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÁwÈ‬‬
‫‡‪«ƒ :¯Ó‬‬‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .ÁwÈ‬‬
‫‪«ƒ - ˙a‰‬‬
‫‪«« ‡OÈ‬‬‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙BÚn‰‬‬
‫«»‬ ‫יוצא מתוך פירוט הדברים דלהלן‪ (61 .‬מפורש שם‪.‬‬
‫‪ (62‬גם זה מפורש שם‪ (63 .‬כל זה מפורש שם‪ .‬והעיר‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ , ȇz‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪«¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‡¯‪≈¬ - ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‪«¿« BÏ e˙e‬‬‫‪¿ Èza‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫בלחםֿמשנה על "כספים ושטרות" שנזכרו בגמרא שם‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.˙a‰‬‬
‫‪«« ÁwiL‬‬
‫‪«ƒ∆ „Ú« ˙BÚna‬‬
‫‪»« ‰kÊÈ‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫והשמיטם רבינו‪ (64 .‬בעיא שם בגמרא‪ (65 .‬שהרי יכול‬
‫‪ (78‬ביצה כ‪ .‬מימרא של רב פפא‪ .‬על רקע עובדא מסויימת‪,‬‬ ‫למוכרו לצרכים מסויימים‪ ,‬כגון לישא אשה )שם(‪.‬‬
‫ולפי ביאורו של הרי"ף בבבאֿבתרא פרק מי שמת )דפוס‬ ‫‪ (66‬שהרי אין לו רשות למוכרו לכל דבר‪ .‬ואין להעיר‪ :‬אם‬
‫ווילנא דף סו ע"ב(‪] (79 .‬לולא טעם זה‪ ,‬היה צריך לקיים‬ ‫אינו בכלל הנכסים‪ ,‬למה אינו שיור במתנת השכיבֿמרע‪,‬‬
‫את התנאי‪ ,‬אע"פ שאין התנאי קיים אלא אם הוא קודם‬ ‫שיצריך קנין כמתנת בריא )למעלה פ"ח הלכה טו(? ‪ -‬שכיון‬
‫למעשה )בבאֿמציעא צד‪ - (.‬לדעת רבינו )בפ"ו מהלכות‬ ‫שאינו בכלל הנכסים‪ ,‬אין זה שיור )אורֿשמח(‪.‬‬
‫אישות הלכה ד( כל שלא הקדים ממש את המעשה‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ (67‬למעלה )פרק ט הלכה ד( בדין ספק במתנת שכיב מרע‪,‬‬
‫כל זמן שלא נתן ‪ -‬תנאו קיים‪ ,‬אע"פ שהזכיר את המעשה‬ ‫פסק רבינו "לא קנה"‪ ,‬ולא כתב ש"אם תפס אין מוציאין‬
‫לפני התנאי‪ ,‬ועיין עוד להלן בדברי הרמב"ן[‪ (80 .‬אע"פ‬ ‫מידו" ‪ -‬שם כל המתנה מוטלת בספק‪ ,‬אבל כאן אין ספק‬
‫שלא כפל תנאו‪ ,‬וכל תנאי שאינו כפול אינו תנאי )הלכות‬ ‫על עיקר המתנה‪ ,‬אלא על ספרֿהתורה אם גם הוא בכלל‬
‫אישות שם הלכה ב(‪ ,‬ואף בממון הלכה כן )עיין שם הלכה‬ ‫או לא )לחםֿמשנה(‪] .‬וראה בפ"ט מהלכות טוען ונטען‬
‫יד( ‪ -‬בשכיב מרע‪ ,‬לא הצריכו דיני תנאי כשם שלא הצריכו‬ ‫הלכה יב‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬
‫בו קנין‪ ,‬שלא תיטרף דעתו עליו )רמב"ן במלחמות שם‪,‬‬ ‫‪ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‪ƒ« » ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 68Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊË‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪9‬‬
‫וראה בהערה שלמעלה(‪.‬‬ ‫‪.B˙¯BÎa‬‬
‫‪» ¿ ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÏËB‬‬
‫‪»¿ - 69BÏ Èe‡¯k‬‬
‫‪»» ȯBÎa‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Èz·Ï‬‬
‫‡¯‪ƒƒ¿ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‪«¿« ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 81Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .‡Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ (69‬אלו הן מילים‬ ‫‪ (68‬בבאֿבתרא קלח‪ .‬בברייתא‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ƒ ¿ ¯ÈÚ‰‬‬
‫‪82ÛÈÒB‰Ï‬‬ ‫‡‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿« C¯c‬‬
‫‪∆∆ ̇ƒ ,d˙a˙ÎÏ‬‬
‫‪»»À¿ƒ B‡ ,d˙a˙Îa‬‬
‫‪»»À¿ƒ‬‬ ‫מיותרות‪ ,‬ולפיכך הן באות לרבות שנוטלן נוסף על חלק‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈ - ÌÈ˙‡Óa‬‬
‫‪ƒ« »¿ ‰Ó‬‬ ‫‪∆» ‰ÂL‬‬
‫‪∆¿ ·zÎÏÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ‡Èe„p‰‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪»¿ ¿« ˙ÓeLa‬‬
‫¿ «‬ ‫בכורה שלו‪ .‬וראה בסמוך אם לא הזכיר מילה מיותרת זו‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡¯‪˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‡‪«¿« ¯Ó‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‡‪ƒ« » ‡l‬‬
‫‪»∆ ˙ÏËB‬‬
‫∆∆‬ ‫¯ˆ‪‰‬‬
‫‪» » :‰BÈÏÚ‰‬‬
‫'‪» ¿∆» ÏÚ« B„È» - 71'B˙¯Bηa‬‬ ‫‪«» .ÊÈ‬‬
‫‡‪» ¿ƒ 70¯Ó‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰È‰zM‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‰Ó« dÏ» ez¿ :¯ÓBÏk‬‬
‫‪« ¿ .d˙a˙Îa‬‬
‫‡‪»»À¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ÊeÊ‬‬ ‫‪.ÏËB‬‬
‫‪≈ - ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫¯ˆ‪ƒ« » ‰‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪» » , ÏËB‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪≈ - ‰¯BÎa‬‬
‫‪» ¿ ˜ÏÁ‬‬
‫≈∆‬ ‫‪12‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡¯‪.ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬
‫‪«¿« d˙a˙Îa‬‬
‫‪»»À¿ƒ B˙ÓeL‬‬
‫»‬
‫‪ (70‬שם‪ ,‬המשך הברייתא‪ (71 .‬ולא אמר‪ :‬כראוי לו‪.‬‬
‫‪ (81‬בבאֿמציעא קד‪ :‬לפי מסקנת הגמרא‪ (82 .‬משום כבוד‬ ‫‪ (72‬אם חלק הבכורה הוא יותר ממאתיים זוז‪ ,‬שאינו יכול‬
‫הכלה‪ (83 .‬שהיא מכניסה לו‪ ,‬ושהוא זוכה בהם‪ ,‬בגוף‬ ‫לסלק אותו מהבכורה‪ ,‬אם כי יכול לגרוע מחלקם של יתר‬
‫ובפירות‪ ,‬והוא אחראי להם ומשעבד נכסיו לשם כך‪ ,‬ועם‬ ‫היורשים‪ .‬ראה בפ"ו מהלכות נחלות הלכה ג‪ ,‬ובסמ"ע סימן‬
‫פרידתה ממנו או לאחר מיתתו היא מקבלת בחזרה את‬ ‫רנג ס"ק יח‪ (73 .‬ואם לא הזכיר לא "כראוי לו" ולא‬
‫תמורתם‪ ,‬והם "נכסי צאן ברזל" )פרק טז מהלכות אישות‬ ‫"בבכורתו"‪ ,‬ראה לקמן‪.‬‬
‫הלכה א( ומשום כבודה של האשה היו שמים את ערך‬
‫הנדוניה שהיא מכניסה בשליש או חצי יותר משויים )פרק‬ ‫‡‪ÈzL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ˙ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÊeÊ ÌÈ˙‡Ó‬‬
‫‡‪ƒ« » ez¿ :¯Ó‬‬ ‫‪≈¿ .ÁÈ 13‬‬
‫‪«» ̇ƒ 74ÔÎÂ‬‬
‫כג שם הלכה יא‪ ,‬כרבן שמעון בן גמליאל בכתובות סו‪.(:‬‬ ‫‡‪¯Ó‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .d˙a˙k‬‬
‫‪»»À¿ ˙ÏËBÂ‬‬
‫‪∆∆ ¿ ÔzÏËB‬‬
‫‪»¿« - dÏ» Èe‡¯k‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪»» 14‬‬
‫וכמובן כשהיא יוצאת היו מנכים מן הסכום כפי המנהג‬ ‫‪.76‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» ÏÚ« d„È‬‬
‫'‪»» - 'd˙a˙Îa‬‬
‫‪»»À¿ƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫שהיה להוסיף )שם הלכה יב(‪.‬‬
‫‪ (74‬המשך הברייתא שם‪ (75 .‬ושוב יש כאן מילים‬
‫‪31‬‬ ‫‪CÎÂ‬‬
‫‪»¿ Ck» ,ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ CÎÂ‬‬
‫‪»¿ Ck» Èz·Ï‬‬
‫‪ƒƒ¿ ‡Èe„‬‬ ‫‪«» .·Î‬‬
‫‡‪»¿ ¿ ez¿ :84¯Ó‬‬ ‫מיותרות‪ ,‬הבאות לרבות את העודף על הכתובה‪.‬‬
 ‫אנק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫נפרדים‪ ,‬בכל אחד מהם ‪ -‬חצי‪ .‬ונחלקו המפרשים בדבר‪ :‬יש‬ ‫‪Á¯‰‬‬
‫‡‪«∆» - Ôk≈ ¯Á‬‬ ‫‪«« ÌÈÏk‰Â‬‬‫‪ƒ≈«¿ ÌÈ„‚a‰‬‬ ‫‪ƒ»¿« eÏÊe‰‬‬‫‪¿ ;ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ 1‬‬
‫אומרים שהניח גם דקלים אחרים‪ ,‬והספק היה אם יכולים‬ ‫‪:¯Ó«»‡ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪≈¿ .ÏBf‰« ¯ÚLk‬‬ ‫‪«« ¿ dÏ» ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,ÌÈÓB˙ÈÏ‬‬‫‪ƒ ¿« 2‬‬
‫היורשים לדחותה ולתת לה שני חצאים אלה‪ ,‬ופסקו להלכה‬ ‫‪- ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ¯˜e‰Â‬‬
‫‪« ¿ ,Èz·Ï‬‬ ‫‪ƒƒ¿ 86ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈÓc‬‬‫‡¯‪≈ ¿ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬ ‫‪«¿« ez¿ 3‬‬
‫שידה על התחתונה )רש"י שם(‪ .‬ויש מפרשים‪ ,‬שלא הניח‬
‫אלא שני חצאים אלה‪ ,‬והספק היה אם יכולה ליטלם‪ ,‬כיון‬
‫‡¯‪.87ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬ ‫‪«¿« dÏ» ÔÈ˙BÂ‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿ ,ÌÈÓB˙ÈÏ‬‬‫‪ƒ ¿« Á¯‰‬‬ ‫‪«∆» 4‬‬
‫שאינו דקל שלם‪ ,‬ופסקו להלכה שיכולה ליטלם‪ .‬ולפי דעה‬ ‫‪ez¿ :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ¯ÏB˜a‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪» ¿ ‡ˆBÈ‬‬ ‫‪≈ ‰È‰L‬‬‫‪»»∆ ,„Á‡a‬‬ ‫‪»∆¿ ‰OÚÓ‬‬‫‪88‬‬ ‫‪∆ ¬« 5‬‬
‫זו‪ ,‬אם יש לו דקלים אחרים בוודאי יכולה לתבוע דקל שלם‬ ‫‪;ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌB˜Ó» ÏL‬‬ ‫‪∆ 90ÔÈi‰Ó‬‬
‫‡¯‪ƒ««≈ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬ ‫‪«¿« ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ 6‬‬
‫)רא"ש שם סימן יד(‪ .‬וכתב הביתֿיוסף בסימן רנג‪ ,‬שדעת‬ ‫‪B˙B‡ ÈÓcÓ‬‬
‫‡¯‪≈ ¿ƒ ÊeÊ ˙B‡Ó≈ Úa‬‬ ‫‪«¿« ÏhÈ‬‬ ‫‪… ƒ :ÌÈÓÎÁ‬‬‫‪ƒ»¬ e¯Ó‡Â‬‬ ‫‪¿»¿ 7‬‬
‫רבינו נוטה כדעה השניה‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה‪ (97 .‬בבאֿ‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« ϘLÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ ÔÈi‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÓƒ BÏ ÔzÏ‬‬ ‫‪≈ƒ ‰Ê∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ .ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« 8‬‬
‫בתרא עא‪ .‬כדעת רב אשי‪ (98 .‬בכ"י תימן‪" :‬כדין"‪ ,‬וכ"ה‬ ‫‪, Ô„ÁiL‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪»¬ƒ∆ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ; ÌÈÓ„Ï‬‬
‫‪92‬‬ ‫‡‪ƒ »¿ ‡l‬‬‫‪»∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ , ÊeÊ ˙B‡Ó≈ 9‬‬
‫‪91‬‬
‫בדפוס רומי‪ .‬והיינו "מאה גולפי" שבגמרא שם‪ .‬שאפשר‬ ‫‪:¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ „Á‡a‬‬‫‪»∆¿ ‰OÚÓ‬‬ ‫‪∆ ¬« ·eL¿ . BÁk‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪… ˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬ ‫‪«¿ È„k‬‬‫‪≈¿ 10‬‬
‫לסדר על פני השטח שלו‪ ,‬באורך וברוחב ‪ -‬מאה כדים‪.‬‬ ‫‪:ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫„˜‪¿» ;96Ï‬‬
‫‡‪ƒ»¬ e¯Ó‬‬ ‫‪∆∆ ȇˆÁ‬‬
‫‪≈»¬ ÈL‬‬‫‪≈¿ ÁÈp‰Â‬‬
‫‪« ƒƒ¿ ,Èz·Ï‬‬
‫‪ƒƒ¿ Ϙc‰‬‬ ‫‪∆∆« 11‬‬
‫‪ (99‬אם אין לו אחר פחות מזה‪ (100 .‬למרות שהוא יותר‬
‫גדול משהוא אמר‪ (101 .‬שם‪ ,‬בדברי רב אשי‪ (102 .‬ואין‬ ‫„˜‪.Ï‬‬
‫‪∆∆ ‡¯wL‬‬
‫‪»»∆ ̉Â‬‬ ‫‪≈¿ ,Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰ÊlL‬‬
‫‪∆»∆ .ÌȇˆÁ‬‬ ‫‪ƒ»¬ ÈM‰‬‬‫‪≈¿ « Ïhz‬‬
‫‪… ƒ 12‬‬
‫אנו אומרים כמר זוטרא שהתכוון לתת לו רק שטח של מאה‬ ‫‪˙Èa‬‬
‫‪ƒ« ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ez¿ :¯Ó‡L‬‬ ‫‪«»∆ „Á‡a‬‬ ‫‪»∆¿ ‰OÚÓ‬‬‫‪97‬‬ ‫‪∆ ¬« ·eL¿ 13‬‬
‫כורים מתוך הבית‪ ,‬והיתר השאיר ליורשים )רשב"ם שם‬ ‫‪‰ÊÏ‬‬
‫‪∆¿ LiL‬‬‫‪≈∆ ˙Èa‰‬‬ ‫‪ƒ«« ‡ˆÓÂ‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ ,98ÔȯBk‬‬ ‫‪ƒ ‰‡Ó‬‬ ‫‪»≈ ˜ÈÊÁn‰‬‬‫‪ƒ¬«« 14‬‬
‫ד"ה מאה ועשרים(‪.‬‬ ‫‪‰ÎÊ‬‬
‫‪»» :ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ e¯Ó‡Â‬‬ ‫‪¿»¿ ;ÌȯOÚÂ‬‬‫‪ƒ¿ ∆¿ ‰‡Ó‬‬ ‫‪»≈ ˜ÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« ‰eˆÓ‰‬‬‫‪∆«¿« 15‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ϘL‬‬
‫‪104‬‬ ‫‪∆∆ È·Ï‬‬
‫‪«»¿ ez¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬
‫‪103‬‬ ‫‪ƒ¿ .‚Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪;‰˙ȉ‬‬
‫»‬‫¿‬‫»‬ ‫‪100‰ÊÏ‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪B˙ekL‬‬
‫»‬ ‫»‬‫«‬ ‫∆‬ ‫‪Ôȇ¯Ó‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪Ìȯ·c‰L‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫¿‬‫«‬ ‫∆‬ ‫‪.‬‬ ‫‪99‰Ê‬‬
‫∆‬ ‫‪˙È·a‬‬
‫‪ƒ«¿ 16‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪,ϘL‬‬
‫‡‪∆∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ̉Ï‬‬‫‪∆» ezz‬‬
‫‪¿ƒ χ« :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 105B‡ ,˙aL‬‬ ‫‪»« ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . Ô˙B‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪≈ ‰ÙÈ‬‬ ‫‪ƒ«¿ - Ô˙Bp‰‬‬
‫‪»» ÔÈÚa‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪≈ « ÏkL‬‬ ‫‪»∆ 17‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪- ˙aL‬‬‫‪»« ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÚÏÒ‬‬
‫‡‪«∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ ̉Ï‬‬‫‪∆» ˜ÈtÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿« BȇL‬‬
‫‪≈∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪.el‡≈ Ìȯ·„a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪·ÈÚ¯‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ‰Ê∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ 107‡lL‬‬
‫ˆ¯‪… ∆ ;106Ôk‬‬
‫‪»¿» Ïk» ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÌÈ˙B‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (84‬כתובות נד‪ .‬מימרא של רב אידי בר אבין‪ .‬ואין אנו‬
‫‪23‬‬ ‫‪»» ¿ eÁȯÈ‬‬
‫‪108‰‡ˆB‰a‬‬ ‫‪ƒ¿« ‡nL‬‬
‫‡‪»∆ ,Ì˙B‬‬
‫‪» ʯÊÏ‬‬‫‡‪≈»¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÂÈa‬‬
‫אומרים‪ ,‬שיתנו לה דמים לפי השער של שעת הצוואה‪ .‬ואם ∆‡˙ »»‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÈcÓ‬‬
‫‪«ƒ ¯˙BÈ‬‬
‫≈‬ ‫הוקרו הבגדים והכלים‪ ,‬הפסידו היתומים‪ ,‬וצריכים לתת‬
‫כשעת היוקר )מגידֿמשנה(‪ (85 .‬אף זה שם נד‪ :‬מימרא‬
‫‪ (103‬ברייתא בכתובות סט‪ (104 :‬חצי סלע‪ (105 .‬כרב‬ ‫של רב יוסף‪ (86 .‬בגמרא שם‪" :‬מן חמרא" )=מן היין(‪,‬‬
‫חסדא בשם מר עוקבא )שם ע‪ (.‬שסיכם את ההלכה בניגוד‬ ‫ורבינו גרס שם "מדמי חמרא"‪ .‬וכן גרסו הרי"ף‪ ,‬הראב"ד‬
‫לנאמר בברייתא‪ (106 .‬שבוודאי זה היה רצונו‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬ ‫)הובא ברשב"א לגיטין סו‪ (.‬והמאירי שם‪ .‬שאילו אמר "מן‬
‫‪ (107‬גמרא שם‪ (108 .‬כלומר‪ ,‬ירחיבו ויגדילו הוצאתם‪.‬‬ ‫חמרא" ‪ -‬דינו מבואר להלן‪ .‬וראה 'תוספות' שם ד"ה ארבע‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - e‰e„tÒz‬‬
‫‪¿¿ƒ χ« :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .„Î‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪ (87‬שהרי דמי היין ציוה לתת לה‪ ,‬ולא יין‪ (88 .‬גיטין סה‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - 111ÂÈÒÎpÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ e‰e¯a˜z‬‬
‫‪¿¿ƒ 110χ« .109B˙B‡ ÔÈ„ÙBÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫סו‪ (89 .‬בסוגר שעל הצואר מבית הסוהר לגרדום‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏÚ« BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÏÈtÈÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÂÈa‬‬
‫‪»» ÔBÓÓ» ÏÚ« ÒeÁiL‬‬
‫‪»∆ BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (90‬לא אמר "דמי היין"‪ ,‬ולא אמר "יין במשקל"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈÙBk‬‬
‫‡‪ƒ ‡l‬‬ ‫˜·‪»∆ ,112‰¯e‬‬
‫‪» ¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ BÁÈp‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ¯eÒ‡L‬‬
‫‪»∆ ,¯eav‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪ (91‬שהרי לא הזכיר "משקל"‪ (92 .‬אע"פ שלא הזכיר‬
‫"דמי היין"‪ (93 .‬לומר‪" :‬של מקום פלוני"‪ ,‬שזה מוכיח‬
‫‪29‬‬ ‫‪.ÂÈÒÎpÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ B¯·˜Ï‬‬
‫‪¿»¿ ÔÈL¯Bi‰‬‬
‫∆‡˙ « ¿ ‪ƒ‬‬ ‫כאילו הכוונה למשקל ארבע מאות זוז מאותו יין‪ ,‬שאם‬
‫‪ (109‬בסנהדרין מו‪ :‬נסתפקו בזה אם כבוד המת הוא ויכול‬ ‫היתה כוונתו לדמי היין‪ ,‬למה הזכיר יין של מקום פלוני‪.‬‬
‫לוותר עליו‪ ,‬או הוא כבוד החיים‪ ,‬ואין בידו לוותר‪ ,‬ונפשטה‬ ‫‪] (94‬שלא יוכלו היתומים לדחותו )רמב"ן ורשב"א שם בשם‬
‫מברייתא של רבי נתן שהוא כבוד המת‪ .‬וכן פסק רבינו‬ ‫ר"ח( כלומר‪ :‬אם היה אומר "ארבע מאות זוז מיין שלי"‪,‬‬
‫בפרק יב מהלכות אבל‪ ,‬הלכה א‪ (110 .‬כתובות מח‪.‬‬ ‫ולא היה מפרש "מהיין של מקום פלוני" ‪ -‬היו יכולים‬
‫מימרא של רב מתנה‪ (111 .‬אלא מן הצדקה )רש"י שם(‪.‬‬ ‫לדחותו שליין קבור שיש לו באיזה מקום‪ ,‬התכוון‪ .‬וכמו‬
‫‪ (112‬שהקבורה מצוה הי‪ ,‬א שנאמר כי קבור תקברנו‬ ‫שאמרו בגיטין יג‪" .‬שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני‬
‫)הלכות אבל שם(‪ .‬וכל המלין מתו עובר עליו בלאֿתעשה‬ ‫מנכסי‪ ,‬מנה זה נותנין‪ ,‬מנה סתם אין נותנין‪ ,‬חיישינן שמא‬
‫)סנהדרין מז‪ .(:‬ואם ציוה שלא לקברו כלל‪ ,‬בעיא היא‬ ‫מנה קבור קאמר"‪ .‬ואע"פ שבמסקנא שם אמרו‪" :‬והלכתא‬
‫בסנהדרין שם‪ ,‬וראה בהלכות אבל שם‪.‬‬ ‫‪ -‬לקבורה לא חיישינן"‪ ,‬וכן פסק רבינו למעלה פרק י הלכה‬
‫א ‪ -‬כתב כן לייפות את כחו "להסתלק מן הדינים והטענות"‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫שׁנים ¨ ¨‬
‫עשּׂר‬ ‫פּרק § ‪¥‬‬
‫‪¤¤‬‬ ‫כלשון רבינו בפכ"ד מהלכות מכירה הלכה יד‪ .‬ובגמרא שם‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי שכיב מרע שנתן נכסיו ליורשיו או‬ ‫שלפנינו שם‪" :‬מחמרא‪ ,‬כדי לייפות כחו"‪ ,‬ופירש"י לא‬
‫לאחד מהן והתנה בהן‪ ,‬וכן כל הנותן נכסיו לאחר ואחריו‬ ‫הזכיר בפירוש לא "יין" ולא "דמי יין" )ועיי"ש מה שכתב‬
‫לאחר מה דינן‪ ,‬והנותן נכסיו לאחר מותו‪ ,‬וכל הדומה לזה‪.‬‬ ‫במה שאמרו "כדי לייפות כחו"(‪ .‬ומתוך דברי רבינו‪ ,‬נראה‬
‫ונסתיים הפרק בביאור שראוי לחסידים להסתפק במה שיש‬ ‫שגרס שם‪" :‬מחמרא דנהר פניא‪ ,‬כדי לייפות כחו"[‪.‬‬
‫להם ולא יקבלו מתנות שנאמר ושונא מתנות יחיה‪.‬‬ ‫‪ (95‬כתובות קט‪ :‬בעיית רב אשי שנפשטה עלֿידי אבימי‬
‫‪30‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 5ÈL¯ÈÈ‬‬
‫‪ƒ≈ »ƒ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ 4Èa‬‬
‫‪ƒ¿ :3¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 2Ú¯Ó‬‬ ‫‡‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫מהגרוניא בשם רבא‪ (96 .‬שיש לו שותפות בשני דקלים‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בנק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שגם השני ראוי ליורשו )מגידֿמשנה(‪ (17 .‬ובאופן שאין‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ»« ¯‡L‬‬
‫‪»¿ e‰eL¯ÈÈ‬‬‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,6Bc·Ï‬‬
‫‪«¿ B˙B‡ L¯BÈ‬‬
‫∆‪≈ ‰Ê‬‬ ‫‪1‬‬
‫חשש שלא עשאו אלא אפוטרופוס‪ ,‬כגון ששייר משהו‪,‬‬ ‫‪,ÔÈÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ«» ÔÈa≈ Á‡» B‡ ,˙Ba‰‬‬
‫‡‪»« ÔÈa≈ ˙a« ÏÚ« ¯Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ 7ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫שלא נתן לו כל נכסיו )לעיל פ"ו ה"ב( או שהיה באמירה‬ ‫˜‪.ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ - 8ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯‡L‬‬ ‫‡‪»¿ B‬‬ ‫‪3‬‬
‫בלבד )פ"ו מהלכות נחלות הלכה ב(‪ .‬והואֿהדין לבת בין‬
‫הבנות במקום שאין בנים‪ ,‬ולאח בין האחים אם אין לו בנים‬ ‫‪ (2‬בבאֿבתרא קל‪ .‬במשנה‪ ,‬וכרבי יוחנן בן ברוקה‪ ,‬שנפסקה‬
‫ובנות‪ (18 .‬אם מת הראשון‪ ,‬אלא הכל ליורשין‪ (19 .‬כן‬ ‫הלכה כמותו‪ ,‬שם בגמרא‪ .‬ודוקא שכיב מרע‪ ,‬אבל בריא ‪-‬‬
‫דעת הגאונים‪ ,‬שאפילו כתב במפורש לשון מתנה‪ ,‬הרי זו‬ ‫לא )להלן הלכה ב(‪ (3 .‬דוקא אמר‪ ,‬אבל כתב ‪ -‬לא קנה‬
‫ירושה )אם לא שכתב במפורש שאינו נותן בירושה אלא‬ ‫בנו‪ ,‬שלא כתב אלא לעשותו אפוטרופוס )למעלה פ"ו הלכה‬
‫במתנה‪ ,‬כדלהלן(‪ .‬ויש חולקים על זה )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬ולהלן פ"ו מהלכות נחלות הלכה ב(‪ (4 .‬אבל למי‬
‫‪ (20‬מימרא של רב אחא שם‪ ,‬שמכיון שעשאו ליורש‪ ,‬אינו‬ ‫שאינו ראוי ליורשו‪ ,‬אינו יכול להוריש במקום שיש יורשים‬
‫יכול שוב להפסיק את שלשלת הירושה‪ ,‬ומגלה את רצונו‬ ‫)גמרא שם‪ ,‬וכ"ה בפ"ו מהלכות נחלות הלכה א(‪ (5 .‬דוקא‬
‫בזה‪ ,‬שאין אדם מתנה לעקור דבר מן התורה )רשב"ם שם(‪.‬‬ ‫כשאומר בלשון ירושה‪ ,‬אבל אם אמר בלשון מתנה ‪ -‬אין‬
‫‪11‬‬ ‫‪,‰Ê∆ C¯c‬‬
‫‪∆∆ ÏÚ« 21‡È¯a‬‬
‫‪ƒ» ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ‡È¯a‰‬‬ ‫‪»¬ .‰‬‬
‫‡·‪ƒ»« Ï‬‬ ‫הבדל בין בריא לשכיב מרע‪ ,‬ובין מי שראוי ליורשו לבין‬
‫מי שאינו ראוי ליורשו ‪ -‬בכל אופן יכול ליתן כאוות נפשו‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « Ôȇ≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ EȯÁ‡Â‬‬
‫‪∆¬«¿ ,CÏ» ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ·˙ÎÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫)להלן הלכה ה‪ ,‬והלכות נחלות שם הלכה ה(‪ (6 .‬ולמדו‬
‫‪13‬‬ ‫‪Èe‡¯» ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ƒ» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ,ÔBL‡¯ƒ ¯iMM‬‬
‫‡‪≈ƒ ∆ ‰Ó« ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫כן מהפסוק )דברים כא‪ ,‬טז( "והיה ביום הנחילו את בניו"‬
‫‪14‬‬ ‫‪.23BL¯ÈÏ‬‬
‫‪¿»¿ Èe‡¯» ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈa≈ BL¯ÈÏ‬‬
‫¿»¿‬ ‫‪" -‬התורה נתנה רשות להנחיל לכל מי שירצה" )בבאֿבתרא‬
‫‪ (21‬דוקא בלשון מתנה‪ ,‬שהרי בלשון ירושה אין דבריו‬ ‫שם( שהרי לא נאמר שינחלו בניו אלא הנחילו את בניו ‪-‬‬
‫קיימים כלל‪ ,‬כמבואר למעלה הלכה ב‪] (22 .‬כוונת רבינו‬ ‫הרי שהוא המנחיל לכל מי שירצה מבניו )רשב"ם שם(‪.‬‬
‫להשמיענו‪ ,‬שמה ששייר ראשון יש לו לשני‪ ,‬וכפי הנוסח‬ ‫והמדובר במקרה שאין בכור‪ ,‬שאם יש בכור ‪ -‬לא אמר‬
‫שכתב להלן הלכה ו‪" :‬השני קונה מה שמשייר הראשון"[‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬שנאמר "לא יוכל לבכר וגו'" )הלכות נחלות שם‬
‫‪ (23‬אחרי שבריא אין בכחו להנחיל למי שירצה בתורת‬ ‫הלכה ב(‪ (7 .‬ברייתא שם‪ (8 .‬בבת בין הבנות‪ ,‬כשאין‬
‫ירושה‪ ,‬וכל כחו אינו אלא בלשון מתנה ‪ -‬מתנה יש לה‬ ‫בנים; באח בין האחים‪ ,‬כשאין לא בנים ולא בנות‪ .‬ובשאר‬
‫הפסק‪ ,‬ויש לשני מה ששייר ראשון‪.‬‬ ‫יורשין‪ ,‬כשרק הם היורשים‪ ,‬ואין אחרים קודמים להם‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ EȯÁ‡Â‬‬
‫‪∆¬«¿ ,CÏ» ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .Â‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫˜‪.10ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« Âȯ·c‬‬
‫‪»»¿ Ôȇ≈ - 9‡È¯a‰‬‬ ‫·‪»¬ .‬‬
‫‡·‪ƒ»« Ï‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ L¯Ùe‬‬‫‪≈≈ ,BL¯ÈÏ‬‬
‫‪¿»¿ Èe‡¯» ÔBL‡¯ƒ ‰È‰Â‬‬
‫¿»»‬ ‫‪ (9‬שנתן כל נכסיו לאחד מיורשיו‪ ,‬בלשון ירושה‪ ,‬ובקנין‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪,‰zÓa‬‬
‫‡‪»»«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ,˜ÒÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ dÏ» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,CÏ» Ô˙B‬‬
‫‡‪≈ È‬‬‫‪ƒ¬ ‰M¯È‬‬
‫¿‪» À‬‬ ‫כדין מתנת בריא‪ (10 .‬שם קלא‪ .‬בעיא של רבא‪ .‬ולדעת‬
‫‪18‬‬ ‫‪.24ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» ¯iLnM‬‬
‫˜‪≈« ¿∆ ‰Ó« ‰B‬‬
‫‪∆ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « - ‰Èz˜ÒÙ‰‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ƒ ȯ‰Â‬‬
‫«¬≈‬ ‫רב האי‪ ,‬הרי"ף ור"י מיגאש‪ ,‬היא בעיא שלא נפתרה "ולא‬
‫‪19‬‬ ‫‪:¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,25LÈÏL‬‬ ‫‪ƒ» „È« ÏÚ« ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« Ô˙‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫עבדינן בה עובדא" )=לא עושים בה מעשה(‪ ,‬וראה 'נמוקי‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪È‬‬
‫‪ƒ¬ ‰M¯È‬‬
‫‪» À¿ ÌeMÓƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,˙aL‬‬
‫‪»« ÏÎa‬‬‫‪»¿ ϘL‬‬‫‪∆∆ È·Ï‬‬
‫¿‪«»¿ ez‬‬ ‫יוסף'‪ ,‬שאפילו תפס המקבל מוציאים ממנו‪ ,‬וכן נראה‬
‫מלשון רבינו‪ .‬וראה למעלה פי"א הלכה טו והערה סו‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ Ì˙BÓ‬‬
‫‡‪» ¯Á‬‬ ‫‪«« ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÔÓƒ ¯‡Lp‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ,̉Ï‬‬
‫‪∆» Ì˙B‬‬
‫¿»‬ ‫ולהלן בהלכות נחלות שם הלכה ד‪ ,‬ובלחםֿמשנה שם‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,26ϘL‬‬
‫‡‪∆∆ ‡l‬‬‫‪»∆ ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.27̉Ï‬‬
‫‪∆» ˜ÈtÒ‬‬
‫‪ƒ¿Ó« BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪ÂȯÁ‡Â‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪»¬«¿ ,12ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 11Ú¯Ó‬‬ ‫‚‪ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪. ÔBL‡¯ƒ ¯iMM‬‬
‫‪14‬‬ ‫‡‪≈ƒ ∆ ‰Ó« ‡l‬‬
‫‪»∆ ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « Ôȇ≈ - ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (24‬דבר זה למד רבינו‪ ,‬ממה שאמרו )בבאֿבתרא קכט‪:(:‬‬
‫"האומר תנו שקל לבני בשבת‪ ,‬וראויין ליתן להם סלע‪,‬‬ ‫‪ (11‬בבאֿבתרא קלז‪ .‬בברייתא‪ ,‬וכרבן שמעון בן גמליאל‪,‬‬
‫נותנין להם סלע וכו' ואם אמר אם מתו יירשו אחרים‬ ‫שכן פסק רבי יוחנן שם‪ ,‬הלכה כמותו‪ .‬ודוקא שכיב מרע‪.‬‬
‫תחתיהם כו' אין נותנים להם אלא שקל" ‪ -‬הרי שאפילו‬ ‫‪ (12‬כלומר‪ :‬נכסי במתנת שכיב מרע לפלוני‪ ,‬שאינו ראוי‬
‫בבנו אם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם ‪ -‬יורשים‬ ‫ליורשו‪ (13 .‬אחרי מותו של פלוני‪ ,‬והואֿהדין אם אמר לו‬
‫האחרים‪ ,‬ושם בברייתא במימרא של רב אחא בריה דרב‬ ‫"אם תמות" )'טור' חושןֿמשפט סימן רמח‪ ,‬בשם רבינו‬
‫עויא מפורש שאמר למי שראוי ליורשו‪ :‬נכסי לך ואחריך‬ ‫יונה(‪ (14 .‬שכל זמן שהמתנה בידו ‪ -‬היא כולה שלו‪ ,‬גם‬
‫לפלוני ‪ -‬אין לשני במקום ראשון כלום )הובא למעלה הלכה‬ ‫הגוף וגם הפירות‪ ,‬ולפיכך יכול למכרה‪ .‬ואז אין לו לשני‬
‫ד( ‪ -‬אלא עלֿכרחנו שכאן באומר תנו שקל לבני‪ ,‬מדובר‬ ‫כלום‪ ,‬ראה להלן הלכה י‪ .‬אבל מה ששייר יש לו‪ ,‬לפי‬
‫כשפירש ואמר לא משום ירושה אני נותן‪ ,‬אלא משום‬ ‫שאמר "ואחריו לפלוני"‪ ,‬והמקבל הראשון אינו ראוי‬
‫מתנה‪ ,‬ועיין ראב"ד‪ .‬וראה להלן הערה הבאה‪ (25 .‬אפילו‬ ‫ליורשו‪ ,‬ואין זו אלא מתנה שיש לה הפסק‪.‬‬
‫אם נתן סתם‪ ,‬ולא פירש שאין זה בירושה אלא במתנה שיש‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔB‚k¿ ,16BL¯ÈÏ‬‬‫‪¿»¿ Èe‡¯» ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰‬‬ ‫‪ƒ¿ .„ 7‬‬
‫‪»» 15̇Â‬‬
‫לה הפסק ‪ -‬כיון שלא בא ליד היורשים אלא מסר לשליש‬ ‫‪ÔBLÏ¿ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ; ÌeÏk¿ ÈMÏ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ƒ≈ « Ôȇ≈ - ÌÈa‰‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ƒ»« ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ Ôa≈ 8‬‬
‫עבורם‪ ,‬יעשה שליש מה שהושלש בידו‪ .‬וכן כתב ה'בית‬ ‫‪Ôȇ≈ ‰M¯ÈÂ‬‬
‫‪» À ƒ ,‰M¯È‬‬
‫‪» À¿ ÔBLÏk‬‬
‫‪¿ƒ ‡e‰ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ L¯BÈÏ‬‬
‫‪≈ ¿ 19‰zÓ‬‬
‫‪»»« 9‬‬
‫יוסף' סימן רמח‪ ,‬בשם הר"ן‪ .‬ובסברא זו מתרץ שם את‬ ‫‪.'ÈBÏÙÏ‬‬
‫'‪ƒ ¿ƒ ÂȯÁ‡Â‬‬
‫‪»¬«¿ ¯Ó‡L‬‬‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,20˜ÒÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ dÏ» 10‬‬
‫הסתירה שהובאה למעלה בהערה הקודמת‪ (26 .‬בניגוד‬
‫למה שכתב בפרק יא הלכה כג‪ (27 .‬שבשני האופנים‬ ‫‪ (16‬אע"פ‬ ‫‪ (15‬שם קלג‪ .‬בשם רב אחא בנו של רב עויא‪.‬‬
 ‫גנק‬ ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫במעשה שהיה‪ (39 .‬שאם עבר ומכר ‪ -‬אין השני מוציא‬ ‫הנ"ל אין אנו אומרים שכוונת הצמצום היתה לזרז אותם‬
‫מיד הלקוחות‪ (40 .‬מתנת בריא‪ (41 .‬שכוונת הנותן‬ ‫)כמו בפרק יא שם(‪ ,‬אלא לחסוך מן הנכסים למען האחרים‪,‬‬
‫כשאמר "ואחריך לפלוני"‪ ,‬לא היה בדעתו שיוכל המקבל‬ ‫המקבלים נכסיו לאחרי מותם של אלה‪.‬‬
‫הראשון לתתם לבניו או ליורשיו‪ ,‬שאם כן לא עשה ולא‬
‫כלום ‪ -‬שכל מה שיש לאדם הוא נותן לבניו‪ .‬אבל כשאינו‬
‫˜‪‰‬‬
‫‪»» - ÔBL‡¯ƒ ˙Ó≈ :ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÂȯÁ‡Â‬‬
‫‪»¬«¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬ ‫‪«»¿ .Ê‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ 28ÈÒÎ‬‬ ‫‪1‬‬

‫יכול לתתם לבניו או ליורשיו‪ ,‬אע"פ שיוכל לתתם לאחרים‪,‬‬ ‫‪ÈL‬‬

‫‪ƒ≈ ˙Ó≈ ; ÈM‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ƒ≈ « ÈL¯BÈ‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ˙Ó≈ ;ÈL‬‬
‫≈‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫אין אדם חוטא )שהרי אסור למכור ולתת לאחרים כנ"ל‬ ‫‪.ÔBL‡¯ƒ ÈL¯BÈ‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eȉÈ‬‬
‫‪¿ƒ - ÔBL‡¯ƒ ÈiÁa‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪3‬‬
‫הלכה ח( ונותן לאחרים )מגידֿמשנה(‪ .‬ולרשב"ם והראב"ד‬ ‫‪ (28‬ברייתא בבבאֿבתרא קכט‪ :‬ושם מעשה בשלשה‬
‫פירוש אחר בדברי הגמרא שם‪ (42 .‬שם קלז‪ .‬מימרא של‬ ‫מקבלים‪ ,‬ורבינו כתב בשנים והואֿהדין לשלשה )ראה‬
‫רבי יוחנן‪ (43 .‬מקבלֿמתנה ראשון זה‪ (44 .‬מימרא של‬ ‫מגידֿמשנה(‪ (29 .‬שכיון שבשעת מותו של ראשון אין‬
‫אביי שם‪ .‬וכן פסק רבינו למעלה פ"ח הלכה ט‪ (45 .‬היינו‪,‬‬ ‫השני בחיים‪ ,‬אינו זוכה בנכסים אלו‪ .‬שהנותן לא כיון‬
‫לזכּוֹת בנכסים‬
‫בשעת מיתה‪ ,‬לפני גמר המיתה‪ ,‬שהנותן רצה ְ ַ‬ ‫ליורשי השני אלא לשני עצמו‪.‬‬
‫את המקבל הראשון רק כל זמן שהוא זקוק להם‪ ,‬ולא‬
‫כשהוא עומד למות‪ ,‬ואינו יכול להנות מהם‪ ,‬שאז רוצה הוא‬ ‫‪,ÔBL‡¯ƒ ¯iMM‬‬
‫‡‪≈ƒ ∆ ‰Ó« ‡l‬‬
‫‪»∆ ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « ÔȇL‬‬ ‫‪«¿ .Á‬‬
‫‪≈∆ 30Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪4‬‬
‫שיעברו לאחרים‪ .‬אבל שכיב מרע הנותן נכסיו לאחרים‪,‬‬ ‫‡‪ÏÎB‬‬
‫‡‪≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,BÙeb ÔzÏÂ‬‬ ‫‪≈ƒ¿ ¯kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÔBL‡¯Ï‬‬ ‫»‡‪ƒ» 31¯eÒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫מעוניין הוא להחזיק בהם עד הרגע האחרון‪ ,‬ולפיכך אינו‬ ‫‪.ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰kÊÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ˙eÓiL‬‬
‫‪»∆ „Ú« 32˙B¯t‰‬‬‫«≈‬ ‫‪6‬‬
‫זוכה המקבל אלא לאחר גמר המיתה‪ ,‬ראה רשב"ם שם ד"ה‬
‫וכבר קדמו‪] .‬והמדובר כשהנותן נתן לראשון ולשני במתנת‬ ‫‪ (30‬שם קלז‪ .‬כרשב"ג בברייתא השנייה‪ ,‬הנראית כסותרת‬
‫שכיב מרע‪ ,‬אבל אם נתן במתנת בריא ובקנין‪ ,‬אין צריך‬ ‫לברייתא הראשונה )שבהלכה ז(‪ .‬וכפי שפורשו הדברים‬
‫לדקדק שהשני קודם למקבל מהראשון‪ ,‬אלא אפילו שניהם‬ ‫בשקלאֿוטריא שם‪ (31 .‬שברייתא ראשונה ‪ -‬בדיעבד‪,‬‬
‫שווים ‪ -‬השני קודם‪ ,‬שהרי הוא קונה מן התורה‪ ,‬ואילו‬ ‫וברייתא שניה ‪ -‬לכתחילה‪ .‬כדי שיתקיים רצונו של הנותן‪,‬‬
‫המקבל מהראשון אינו זוכה אלא מדין מתנת שכיב מרע‪,‬‬ ‫שהשני יזכה אף הוא בנכסים‪ (32 .‬או מוכר אותם‬
‫שחכמים עשו דבריו ככתובים וכמסורים‪ ,‬וראה למעלה פ"ח‬ ‫לאחרים‪.‬‬
‫הלכה ט‪ ,‬ובהערה נו שם[‪ (46 .‬שהוא‪ ,‬הזוכה בגמר מיתה‪,‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ¯ÎÓe‬‬
‫‪«» ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ¯·Ú‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ë 7‬‬
‫‪«» 33̇Â‬‬
‫קודם למקבל מן הראשון בתורת מתנת שכיב מרע‪ ,‬שאינו‬ ‫‪ÔÓƒ ‡Ï‬‬‫‪… ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;˙BÁB˜l‰‬‬ ‫‪»« „iÓ‬‬
‫‪«ƒ ‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ ÈM‰‬‬‫‪ƒ≈ « 8‬‬
‫זוכה אלא לאחר מיתה‪.‬‬ ‫‪34‡ÈOn‰‬‬
‫‪ƒ «« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .¯‡»Lp‰‬‬
‫‡‪¿ƒ« ‡l‬‬‫‪»∆ ˙B¯t‰‬‬
‫‪≈« ÔÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Ûeb‰« 9‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪e‡·e‬‬
‫‡‪» ,47‰M‬‬
‫‪» ƒ ˙a˙k‬‬
‫‪«À¿ B‡ ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ÏÚ« ·BÁ ‰È‰‬‬‫‪»» .‡È‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰È‰‬‬‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫¯‪ƒ¬« .35ÚL‬‬
‫‪» » ‡¯˜‬‬
‫‪»¿ƒ - ¯kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÔBL‡¯Ï‬‬
‫‪ƒ» ‰ˆÚ‬‬
‫‪»≈ 10‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔBL‡¯‰L‬‬
‫‪ƒ»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,el‡≈ ÌÈÒÎpÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ú¯t‰Ï‬‬
‫‪«»ƒ¿ ÔÈcƒ ˙È·Ï‬‬
‫¿≈‬ ‫‪Ô‡OÚÂ‬‬
‫‪»» ¬« ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ B‡ , ˙e¯ÁÏ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪≈¿ ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» ԇȈB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÌÈ„·Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ 11‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪,48ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‡‪ƒ»¿« ÛebÓƒ Ì˙B‬‬‫‪» ÔÈa‚Ó‬‬ ‫˜‪ƒ¿« ÔÈcƒ ˙Èa≈ Ôȇ≈ - Ìi‬‬
‫«»‬ ‫˜‪.ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« ÂÈOÚÓ‬‬
‫‪» ¬« - 37˙ÓÏ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÎȯÎz‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,ÔBL‡¯‰‬‬‫‪ƒ» ˙Ó≈ .̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈÓL‬‬‫‪ƒ» „·Ïa‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪«¿ƒ ˙B¯t‰‬‬‫‡‪≈« ÔÓƒ ‡l‬‬
‫∆»‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - el‡≈ ÌÈÒÎpÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ˙Ba‚Ï‬‬ ‫‪¿ƒ BzL‡Â‬‬
‫‪¿ ƒ¿ B·BÁ ÏÚa‬‬‫‪«« ‡·e‬‬
‫»‬ ‫‪ (33‬כרשב"ג בברייתא הראשונה שם‪ (34 .‬מימרא של‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪B‡ ,51ȘÈ˙Bt‬‬
‫‪≈ ≈ « Ô‡OÚ‬‬‫‡‪»» ¬ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ .50ÌeÏk¿ ̉Ï‬‬‫‪∆» ÔÈa‚Ó‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫אביי‪ ,‬שם‪ (35 .‬רק המשיא נקרא רשע‪ ,‬אחרי שהוא חוטא‬
‫ולא לו‪ ,‬אבל מקבל המתנה עצמו שמכר‪ ,‬שעשה זאת‬
‫‪25‬‬ ‫‪el‡≈ ÌÈÒÎpÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÔÈ·Bb‬‬
‫‡‪ƒ ÔÈ‬‬‫‪» ≈ - d˙a˙Îa‬‬
‫‪»»À¿ƒ BzL‡Ï‬‬
‫‪¿ ƒ¿ Ô„ÁÈiL‬‬
‫∆‪»¬ ƒ‬‬ ‫להנאתו ‪ -‬אף כי עשה איסור‪ ,‬אינו נקרא רשע )רשב"ם שם(‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬
‫¿‪»∆ ,ÌeÏk‬‬ ‫‪ (36‬מימרא של רבי זירא בשם רבי יוחנן‪ ,‬שם‪ .‬ואע"פ‬
‫‪ (47‬כגון שגירש את אשתו‪ (48 .‬אע"פ שאמרנו לעיל‬ ‫שהמשחרר עבדו עובר ב'עשה' )פ"ט מהלכות עבדים הלכה‬
‫)הלכה ט( שאם עבר ומכר או נתן‪ ,‬אין השני מוציא מיד‬ ‫ו(‪ ,‬ויש כאן טענה שמא לא נתן לו עלֿמנת שיעשה עבירה‬
‫הלקוחות ‪ -‬כל זמן שלא גבה המלוה בחובו ולא גבתה‬ ‫בנכסיו ‪ -‬בכל זאת מה שעשה עשוי )שם בגמרא(‪.‬‬
‫האשה בכתובתה‪ ,‬אע"פ שהנכסים משועבדים להם‪ ,‬אין זה‬ ‫‪ (37‬מימרא של רב יוסף בשם רבי יוחנן‪ ,‬שם‪ .‬ואע"פ שהם‬
‫כעבר ומכר או נתן במתנה‪ ,‬שהרי יכול לסלק חובו במעות‪,‬‬ ‫אסורים בהנאה כדין כלי המת )פי"ד מהלכות אבל‪ ,‬הלכה‬
‫וכן יכול לסלק הכתובה במעות )מגידֿמשנה(‪ .‬ומהר"ם‬ ‫כא( ויש כאן טענה שמא לא נתן אלא עלֿמנת שיהנו בני‬
‫מרוטנבורג חולק על רבינו )'טור' סימן רמח(‪ (49 .‬שהם‬ ‫אדם מנכסיו‪ ,‬ולא עלֿמנת לאסרם בהנאה ‪ -‬בכל זאת מה‬
‫שלו‪ ,‬והוא יכול למכרם אפילו לכתחילה )למעלה הלכה ח(‪.‬‬ ‫שעשה עשוי )גמרא שם(‪.‬‬
‫‪ (50‬לא מן הגוף ולא מן הפירות‪ ,‬שלאחר מותו אין לו כלום‪,‬‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» B‡ ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» ¯ÎnLa‬‬
‫‡‪«»∆ ¿ 39?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪∆« .È 13‬‬
‫‪ƒ»¿ 38‰na‬‬
‫שהכל שייך לשני )סמ"ע שם סעיףֿקטן יח(‪ (51 .‬שמייחד‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫‪»»¿ B‡ ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» Ô¯ÎÓ‬‬
‫‡·‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‰zÓ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪»»« 14‬‬
‫נכסים מסויימים לגביית החוב‪ .‬והיא מילה יוונית‪ ,‬ופירושה‬ ‫‪.41ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… - ÂÈL¯BiÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ B‡ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« B·Ï‬‬ ‫‪¿ƒ 15‬‬
‫משכון ושעבוד )מוסף הערוך‪ ,‬ערך אפתק ב(‪ .‬ויש אומרים‬
‫שהיא נוטריקון "אפה )=על פה( תהא קאי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬ממנה‬ ‫‪- ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‡‪ƒ≈¬« elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« B˙‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪»¿ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪≈¿ 16‬‬
‫תתבע חובך )ערוך שם‪ ,‬ורש"י ב"ק יא‪.(:‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫˜‪»∆ ‰B‬‬
‫‪∆ Ú¯Ó‬‬ ‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓ‬‬
‫‪«¿« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬ ‫‪… 17‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪,CÏ» ÈÒÎ‬‬
‫‪«»¿ :‰Èet‬‬
‫‪» ¿ ‰M‡Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 52Ú¯Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ .·È‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬ ‫‪.46ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ 45˙eÓiLÎe‬‬
‫‪»∆ ¿ ,44‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫‪18‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ÏÚa‬‬ ‫‪«« - ˙‡OÂ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪≈ƒ¿ ‰„ÓÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ CȯÁ‡Â‬‬
‫‪ (38‬שם קלז‪ :‬מימרא של רב הונא בנו של רב יהושע‪ƒ«¬«¿ ,‬‬
 ‫‪dpzne dikf zekld - oipw xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דנק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שם‪ .‬אחרת היו זוכים בהם יורשי הסבתא‪ ,‬כדין מת שני בחיי‬ ‫‡‪¯Ó‬‬
‫‪«» 56̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .55ÏÚa‰‬‬‫‪««« „iÓ‬‬‫‪«ƒ ‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ ÈM‰‬‬‫‪ƒ≈ « ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,54‡e‰ 1‬‬
‫הראשון )למעלה הלכה ז(‪ (69 .‬יוצא מתוך הסברת רבי‬ ‫‪,ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ CȯÁ‡Â‬‬
‫‪ƒ«¬«¿ ,CÈσ ÈÒÎ‬‬ ‫‪«»¿ :‰‡eO‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰Lk‬‬ ‫‪ƒ∆ ¿ dÏ» 2‬‬
‫אלעזר לדברי רב הונא‪ ,‬וכן דייק הרי"ף שם‪ .‬ויש חולקים‬ ‫‪‰˙ÎfL‬‬
‫‪»¿»∆ ÔÂÈkL‬‬
‫‪» ≈∆ ;ÏÚa‰‬‬ ‫‪««« „iÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ ÈM‰‬‬ ‫‪ƒ≈ « - ‰˙ÓÂ‬‬ ‫‪»≈» 3‬‬
‫בזה )מגידֿמשנה(‪ (70 .‬שאין זה "ראוי" אלא מוחזק ביד‬
‫הבת למפרע‪ .‬ושכתוצאה מזה אם מכרה האם‪ ,‬בטל המכר‬ ‫‪el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ,‰‡eO‬‬‫‪» ¿ ‡È‰Lk‬‬ ‫‪ƒ∆ ¿ ‰Ê∆ ȇz‬‬‫‪«¿ ÏÚ« ÌÈÒÎa‬‬‫‪ƒ»¿ƒ 4‬‬
‫למפרע )רשב"ם שם(‪.‬‬ ‫‪.ÏÚa‰‬‬
‫‪««« ‡Ï‬‬ ‫‪… ,ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰˜È‬‬‫‡‪∆¿ƒ CȯÁ‬‬
‫‪ƒ«¬« :Le¯Ùa‬‬ ‫‡‪≈¿ dÏ» ¯Ó‬‬ ‫‪«» 5‬‬
‫‪˙Áz‬‬
‫‪«« ‡È‰Lk‬‬ ‫‪ƒ∆ ¿ el‡≈ ÌÈÒÎ‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰¯ÎÓ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪»¿» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪» ƒ¿ 6‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 74B˙BÓ 73¯Á‡Ïe‬‬ ‫‪««¿ 72B·Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ÂÈÒÎ‬‬ ‫‪≈ « .‚È‬‬
‫‪»»¿ 71·˙Bk‰‬‬ ‫‪„Èa‬‬
‫‪«¿ ÌÈÒÎ‬‬‫‪ƒ»¿ e„ÓÚÈ‬‬‫‪¿«« - dÏÚa‬‬ ‫‪»¿« ˙Áz‬‬ ‫‪«« ‰˙Óe‬‬‫‪»≈ , dÏÚa‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪»¿« 7‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪„Ú« ·‡Ï‬‬‫‪»» ˙B¯t‰Â‬‬ ‫‪≈«¿ ,¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ÔÓfÓ‬‬‫‪«¿ƒ Ôa≈ ÏL‬‬ ‫«‪∆ Ûeb‰‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « „iÓ‬‬ ‫‪«ƒ ÏÚa‰‬‬‫‪««« ‡ÈˆBÈ‬‬‫‪ƒ ̇L‬‬ ‫‪ƒ∆ .59Á˜Bl‰‬‬
‫‪«≈ « 8‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , ¯kÓÏ‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ·‡‰‬‬‫‪»» : CÎÈÙÏ‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪» ƒ¿ .75˙eÓiL‬‬‫∆»‬ ‫‪„iÓ‬‬
‫‪«ƒ ‡ÈˆBÓ‬‬‫‪ƒ ÈM‰‬‬ ‫‪≈¬ - 60‰‡eO‬‬
‫‪ƒ≈ « ȯ‰‬‬ ‫‪» ¿ ‡È‰Lk‬‬ ‫‪ƒ∆ ¿ ‰¯ÎnL‬‬
‫‪»¿»∆ 9‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ È≈¿tÓƒ ,78¯kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈ Ôa‰Â‬‬
‫‪≈«¿ ;ÔaÏ‬‬ ‫‪≈« ÔÈe˙‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬‫∆≈‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÈM‰‬‬‫‪ƒ≈ « „iÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‡ÈˆBÓe‬‬
‫‪ƒ ¯ÊBÁ‬‬ ‫‪« ≈ «¿ ,61ÏÚa‰‬‬
‫‪≈ Á˜Bl‰Â‬‬ ‫‪««« 10‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌȯaÁÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ ˙B¯t≈ 79ÁÈp‰Â‬‬ ‫‪« ƒƒ¿ ·‡‰‬‬‫‪»» ˙Ó≈ .·‡‰‬‬ ‫‪»» ˙eL¯a‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÔBL‡¯ƒ ¯iMM‬‬ ‫‡‪≈ƒ ∆ ‰Ó« ‡l‬‬ ‫‪»∆ BÏ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,BÏ ‰¯ÎÓ‬‬ ‫‪»¿» 11‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ 83BzÚcL‬‬
‫‪¿ «∆ 82ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,81Ôa≈ ÏL‬‬‫‪∆ Ô‰≈ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - 80Ú˜¯wÏ‬‬
‫««¿«‬ ‫‪» ƒ¿ , Á˜Bl‰‬‬
‫‪CÎÈÙÏe‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‡‪« ≈ « ‡l‬‬‫‪»∆ ÔBÓÓ» ‡ÈˆB‰L‬‬‫‪ƒ ∆ ÈÓƒ ÔzLÏLa‬‬
‫‪»¿ »¿ ƒ 12‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪eÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ B‡ ÔÈLeÏz‬‬‫‡ˆ‪ƒ ¿ 85eȉ» .84Ba¿ Ï‬‬ ‫˜¯‪∆≈ ‰·B‬‬
‫‡„‪» ¿ Ì‬‬ ‫»»‬ ‫‪,64Èn‡Ï‬‬
‫‪ƒƒ¿ ÈÒÎ‬‬‫‪«»¿ :¯Ó‡L‬‬‫‪«»∆ „Á‡a‬‬‫‪»∆¿ 63‰OÚÓ‬‬‫‪∆ ¬« .B„Èa‬‬ ‫‪»¿ „ÓÚz‬‬
‫‪… ¬« 13‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪89¯ÎÓe‬‬
‫‪«» ·‡‰‬‬ ‫‪»» ¯·Ú‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪«» . ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ô‰≈ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ¯ˆa‰Ï‬‬
‫‪86‬‬ ‫¿‪≈»ƒ‬‬ ‫‪˙a‰‬‬
‫‪«« ‰˙Óe‬‬
‫‪»≈ ,‰‡eO‬‬ ‫‪» ¿ ˙a« BÏ ‰˙ȉÂ‬‬‫‪»¿»¿ ,ÈL¯BÈÏ‬‬
‫‪« ¿ ¿ ‰È¯Á‡Â‬‬
‫‪» ∆¬«¿ 14‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ôa‰‬‬
‫‪≈« ‡ÈˆBÓ‬‬‫‪ƒ ·‡‰‬‬ ‫‪»» ˙eÓiLÎe‬‬
‫‪»∆ ¿ ,˙eÓiL‬‬ ‫‪»∆ „Ú« 90ÔȯeÎÓ‬‬
‫‪ƒ ¿-‬‬ ‫‪;‰˜f‰‬‬
‫‪»≈¿« ‰˙Ó‬‬ ‫‪»≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‡·‪««¿ ,‰È‬‬
‫‪» ƒ» ̇≈ ÈiÁ·e‬‬
‫‪≈«¿ dÏÚa‬‬ ‫‪»¿« ÈiÁa‬‬
‫‪≈«¿ 15‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪- 92ÔȯaÁÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ ˙B¯t≈ ÌL‬‬ ‫‪» eȉ» 91̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˙BÁB˜l‰‬‬ ‫‪»« „iÓ‬‬‫‪«ƒ‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌÈÒÎ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ Ô˙B‬‬
‫‪» L¯BÈ‬‬ ‫‪≈ ÏÚa‰‬‬ ‫‪««« Ôȇ≈ : ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ƒ»¬ e¯Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¿ 16‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪eȉ» .̉ÈÓc‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ Ôa‰‬‬‫‪≈« Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ , Á˜BlÏ‬‬
‫‪94‬‬ ‫‡‪« ≈ « Ì˙B‬‬ ‫»‬ ‫‪93‬‬ ‫»‪ƒ‬‬
‫‪ÔÈÓL‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ‰M‡‰‬‬‫‪» ƒ» Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‰˙ÎÊ‬‬
‫‪»¿» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,BzL‡Ï‬‬
‫¯‡‪¿ ƒ¿ ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ 17‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ô‰≈ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ¯ˆa‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ eÚÈb‰L‬‬ ‫‪ƒƒ∆ B‡ ÔÈLeÏz‬‬ ‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪eȉ» ,˙a« B‡ Ôa≈ ˙a‰‬‬‫‪«« ‰ÁÈp‰‬‬
‫‪67‬‬ ‫‡·‪» ƒƒ ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ . ‰˙nL‬‬
‫‪66‬‬ ‫‡‪»≈∆ ¯Á‬‬ ‫‪«« 18‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙eÓiL‬‬‫‪»∆ „Ú« 96ÌeÏk¿ Á˜BlÏ‬‬
‫‪« ≈ « Ôȇ≈ - ¯ÎÓe‬‬ ‫‪«» Ôa‰‬‬ ‫‪≈« 95¯·Ú‬‬
‫»«‬ ‫‪ÈL¯BÈ‬‬
‫‪≈ ¿ elÙ‡Â‬‬ ‫‪ƒ¬« ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÚÓLnL‬‬ ‫‪«¿ «∆ ;ÌÈÒÎp‰‬‬ ‫‪ƒ»¿« ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ 19‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙Ó≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ Ôa‰‬‬‫‪≈« ˙Óe‬‬
‫‪≈ ,·‡‰‬‬‫‪»» ÈiÁa‬‬
‫‪≈«¿ Ôa‰‬‬ ‫‪≈« ¯ÎÓ‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪«» .·‡‰‬‬‫»»‬ ‫‪Èz·Ï‬‬
‫‪ƒƒ¿ Ô‰≈ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ ‰˜f‰‬‬
‫‪»≈¿« ˙eÓzLÎe‬‬
‫‡‪»∆ ¿ :¯Ó‬‬ ‫‪«» el‡Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .68ÔÈL¯BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ 20‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ·‡Ï‬‬‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;Á˜Bl‰‬‬
‫˜‪« ≈ « ‰‬‬‫‪»» ·‡‰‬‬ ‫‪»» ˙eÓiLk‬‬‫‪»∆ ¿ - ·‡‰‬‬‫»»‬ ‫‪˙˙ÈÓ‬‬
‫‡‪« ƒ ¯Á‬‬ ‫‡‪«« Ô˙B‬‬ ‫‪» L¯BÈ‬‬ ‫‪≈ ÏÚa‰‬‬ ‫‪««« ‰È‰‬‬‫‪69‬‬ ‫‪»» ,ÂLÎÚÓ‬‬
‫‪» ¿«≈ 21‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪. Ûeb‰« ÔÈ˜k‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪«¿ƒ¿ Bȇ≈ ˙B¯t≈ ÔÈ˜Â‬‬
‫‪98‬‬ ‫≈‪«¿ƒ¿ ,˙B¯t‬‬
‫‡‪.70BzL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪ (71‬בבאֿבתרא קלו‪ .‬במשנה‪ ,‬כדעת ר' יוסי‪ (72 .‬והיו לו‬
‫עוד בנים אחרים‪ (73 .‬בכ"י תימן‪" :‬לאחר"‪ .‬וכ"ה במגדלֿ‬ ‫‪ (52‬כתובות צה‪ :‬מימרא ראשונה של אביי‪ ,‬וכמו שפירשו‬
‫עוז ובמגידֿמשנה‪ (74 .‬ובשטר כתוב זמן הנתינה‪ ,‬והרי זה‬ ‫אותה בשקלאֿוטריא שם‪ (53 .‬אבל אין להשיא לה עצה‬
‫כאילו היה כתוב‪" :‬מהיום ולאחר מותו"‪ ,‬לפי שיטת רבי‬ ‫זו כדי להבריח את הנכסים מן השני )שם בגמרא‪ ,‬וכמו‬
‫יוסי )שם(‪ ,‬שהלכה כמותו‪ ,‬וראה להלן הלכה טו‪ (75 .‬כן‬ ‫שאמרנו למעלה הלכה ט(‪ (54 .‬מתקנת אושא )כתובות‬
‫פירשו בגמרא שם‪ ,‬את שני הביטויים האלה‪" :‬מהיום"‬ ‫‪ (55‬כאילו מכרה לאחר )למעלה הלכה ט(‪.‬‬ ‫נ‪.(.‬‬
‫ו"לאחר מותו"‪ ,‬שלכאורה הם סותרים זה את זה‪- ,‬‬ ‫‪ (56‬מימרא שניה של אביי‪ ,‬וכמו שפירשוה שם‪ (57 .‬זו‬
‫שכוונתם‪ :‬גוף מהיום‪ ,‬ופירות לאחר מיתה‪ ,‬שכל זמן‬ ‫שאמר לה שכיב מרע‪ ,‬כשהיא נשואה‪" :‬נכסי ליך ואחריך‬
‫שאפשר לנו לפרש את דבריו‪ ,‬שלא תהיה בהם סתירה‪ ,‬אנו‬ ‫לפלוני"‪ (58 .‬שאם היה המדובר בנכסיה )=נכסי מלוג או‬
‫עושים זאת‪ .‬ועיין רשב"ם שם ד"ה גט ואינו גט‪ ,‬וראה‬ ‫נכסי צאן ברזל( הבעל מוציא מיד הלקוחות )פכ"ח מהלכות‬
‫בהלכה הבאה‪ (76 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (77 .‬כלומר‪ :‬מכירה‬ ‫אישות הלכה ז(‪ (59 .‬היינו שלכתחילה מעמידים הנכסים‬
‫סתם‪ ,‬שמשמע גם הגוף וגם הפירות‪ (78 .‬אף כאן מכירה‬ ‫בידי הלוקח‪ ,‬שהרי בסופו של דבר הם עתידים לעמוד בידו‪,‬‬
‫סתם‪ ,‬כנ"ל‪ (79 .‬יוצא מתוך המשנה‪ ,‬שם קלח‪ :‬כמו‬ ‫ולמה צריך לטרוח בחינם )מגידֿמשנה(‪ .‬וזה בניגוד לפירוש‬
‫שהסיקו בגמרא )שם קלט‪ (80 .(.‬שעלֿפי הדין הם שייכים‬ ‫רש"י שם ד"ה ומוקמינן‪ .‬וראה 'תוספות' שם ד"ה ומוקמינן‪.‬‬
‫לכל היורשים‪ ,‬שהרי הפירות הם של האב ולא של הבן‬ ‫‪ (60‬שאילו מכרה כשהיא ארוסה‪ ,‬אינו מוציא מיד הלוקח‪,‬‬
‫המקבל‪ (81 .‬של בן זה‪ ,‬שלו כתב נכסיו‪ ,‬ולא של בניו‬ ‫שאין לבעל בנכסי ארוסתו כלום עד שיכנוס )הלכות אישות‬
‫האחרים‪ (82 .‬מימרא של עולא‪ ,‬בגמרא שם‪ (83 .‬ואנו‬ ‫שם הלכה ח(‪ (61 .‬שכיון שהשכיבֿמרע אמר לה כשהיא‬
‫אומרים שבשעת מיתתו מחל לבנו )הרי"ף(‪ (84 .‬ראה‬ ‫נשואה‪ ,‬הרי זה כאילו אמר לה‪ :‬אחריך ולא הבעל‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫למעלה פרק ח הלכה ה‪ .‬ואלמלא סברא זו ‪ -‬שייכים הפירות‬ ‫‪ (62‬לפי שבאמת הדברים חוזרים וסובבים‪ ,‬שהרי מיד‬
‫לכל היורשים‪ ,‬ראה להלן הערה צב‪ (85 .‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫כשהלוקח מחזיקם בא שוב הבעל ונוטל‪ ,‬ושוב בא השני‬
‫‪ (86‬שהם כתלושים‪ ,‬ראה בפ"א מהלכות מכירה הלכה יז‪.‬‬ ‫ומוציא מיד הבעל‪ ,‬ושוב הלוקח מוציא מיד השני וחוזר‬
‫‪ (87‬שהרי לא נתן לבן אלא גוף הקרקע‪ ,‬ואילו הפירות‬ ‫חלילה וכו' וכו' ולפיכך קבעו חכמים שהנכסים נשארים‬
‫נשארו לאב‪ ,‬ובמותו נפלו לירושה לפני כל בניו‪.‬‬ ‫ביד מי שהוציא ממון‪ ,‬הוא הלוקח )גמרא שם(‪ (63 .‬בבאֿ‬
‫‪ (88‬משנה‪ ,‬שם קלו‪ (89 .‬סתם ולא פירש שמוכר רק‬ ‫בתרא קכה‪ (64 :‬שם‪" :‬לסבתא"‪ ,‬ומפרש הרשב"ם‪:‬‬
‫הפירות )רשב"ם(‪ (90 .‬היינו‪ ,‬הפירות‪ .‬אבל גוף הקרקע‪,‬‬ ‫"לזקנתי"‪ .‬ורבינו מפרש‪" :‬סבתא" ביחס לבתו‪ ,‬והיא ‪ -‬אמו‪.‬‬
‫אינו מכור‪ ,‬שהרי אינו שלו‪ ,‬מכיון שנתנה לבנו‪ .‬ואם רצה‬ ‫‪ (65‬בבאֿבתרא שם‪ (66 .‬וכן פסק רבינו בפ"א מהלכות‬
‫הלוקח לחזור בו מן המקח‪ ,‬חוזר בו‪ ,‬שהרי הוא רצה לקנות‬ ‫נחלות הלכה יא‪ (67 .‬כ"ה בכ"י תימן‪ (68 .‬כרב הונא‪,‬‬
 ‫הנק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫וזקוקה לקנין‪ ,‬וראה להלן הערה קט‪ (105 .‬שזה אף רבי‬ ‫גם הגוף וגם הפירות )נמוקיֿיוסף(‪ (91 .‬בבאֿבתרא קלט‪.‬‬
‫יהודה מודה‪ ,‬כמו שהעלו בשקלאֿוטריא שם‪ (106 .‬אלא‬ ‫‪ (92‬לקרקע‪ ,‬וצריכים לה‪ ,‬שלא הגיעו להבצר‪ (93 .‬מה‬
‫השטר עצמו משמש קנין כשהגיע ליד המקבל )פ"א‬ ‫שוים במצב זה‪ ,‬שהם מחוברים וצריכים עוד לקרקע‪.‬‬
‫מהלכות מכירה הלכה ז(‪ (107 .‬כדברי רב נחמן בשיטת‬ ‫‪ (94‬שהרי עלֿפי הדין הם של האב‪ ,‬וכשמכר האב ללוקח ‪-‬‬
‫רבי יוסי‪ ,‬וכן מפורש בברייתא של רבי יוסי שם‪ (108 .‬גוף‬ ‫הכל ללוקח‪ .‬אלא שאם עודם ברשות האב בשעת מיתתו‪,‬‬
‫הקרקע‪ (109 .‬לאכול פירותיה‪ (110 .‬וכלל הוא בידינו‪:‬‬ ‫הוא מוחל אותם לבנו‪ ,‬מפני שדעתו קרובה אליו‪ ,‬כמבואר‬
‫"אין שטר לאחר מיתה" )בבאֿבתרא קנב‪] (111 .(.‬כל זה‬ ‫למעלה‪ ,‬וראה מגידֿמשנה‪ (95 .‬בבאֿבתרא קלו‪ .‬במשנה‪.‬‬
‫אינו אלא במתנת בריא‪ ,‬אבל במתנת שכיב מרע אין הזמן‬ ‫‪ (96‬כלומר‪ :‬בפירות‪ (97 .‬בבאֿבתרא שם‪ ,‬פלוגתת רבי‬
‫מוכיח‪ ,‬כי ודאי לא נתכוון להקנות אלא לאחר מיתה‪ ,‬ראה‬ ‫יוחנן וריש לקיש‪ ,‬והלכה כריש לקיש‪ (98 .‬בגמרא שם‬
‫למעלה פ"ח הלכה י‪ ,‬והערה סב[‪ (112 .‬ראה ברשב"ם‬ ‫תלו הלכה זו בעיקרון זה‪ ,‬אם קנין הפירות כקנין הגוף‪ ,‬ואז‬
‫)שם קלו‪ (.‬ד"ה מוכיח‪.‬‬ ‫אינו יכול למכור‪ ,‬או לאו כקנין הגוף‪ ,‬ואז יכול היה הבן‬
‫למכור‪ (99 .‬כריש לקיש שם‪ .‬שהלכה זו היא בין שלושת‬
‫‪17‬‬ ‫'‪ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪ƒ«≈ ¯ËMa‬‬‫‪»¿ « ·˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 113‡È¯a‬‬‫‪ƒ» .ÊË‬‬ ‫ההלכות שרבא פסק כריש לקיש ביבמות לו‪ .‬ולרבי יוחנן‬
‫‪18‬‬ ‫‪·e˙k» ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌÈiÁÓ‬‬
‫‚‪ƒ«≈ ‰¯eÓ‬‬
‫‪114‬‬ ‫‪» ¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« BÊ È¯‰‬‬
‫‪≈¬ - '˙Ân·e‬‬
‫«»∆‬ ‫הסובר קנין פירות כקנין הגוף‪ ,‬אין מכירתו של הבן מכירה‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪¯ÓB‡L‬‬
‫‪≈ ∆ ÈÓk‬‬ ‫'‪ƒ¿ - '˙Ân·e‬‬
‫‪∆»« Ba ·e˙kL‬‬
‫‪»∆ ‰ÊÂ‬‬
‫'‪∆¿ ;115'ÌÈiÁÓ‬‬
‫‪ƒ«≈ Ba‬‬ ‫אלא אם מת האב בחייו‪ ,‬שבאו הנכסים לרשותו‪ ,‬אבל אם‬
‫‪20‬‬ ‫‪.‰Ê∆ ‡e‰ ¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ÈÈB‬‬
‫‪≈ BÓÎe‬‬‫‪¿ ,'ÌÏBÚ‬‬
‫‪» „ÚÂ‬‬ ‫'‪«¿ ‰zÚÓ‬‬
‫≈«»‬ ‫מת הבן בחיי האב‪ ,‬שלא באו הנכסים לרשותו של הבן‪ ,‬הרי‬
‫הנכסים נחשבים כאילו הם של האב‪ ,‬אע"פ שאין לו אלא‬
‫‪ (113‬יוצא מתוך פלוגתת רב ושמואל )שם קנג‪ ,(.‬שבו‬
‫פירותיהם ‪ -‬שקנין פירות כקנין הגוף‪.‬‬
‫נפסקה ההלכה כרב‪ ,‬הובאה למעלה פרק ח הלכה יט‪ ,‬ונראה‬
‫משם שרק בשכיב מרע כוונתו לאחר מיתה‪ ,‬וזה שכתב‬ ‫‪¯Á‡Ïe‬‬
‫'‪««¿ ÌBi‰Ó‬‬
‫‪«≈ da» ·e˙kL‬‬ ‫‪»∆ 101‡È¯a‬‬ ‫‪«¿« .„È‬‬
‫‪ƒ» 100˙zÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫"מחיים" הוא לסימן יפה‪ ,‬אבל בבריא אנו אומרים להיפך‪,‬‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬‫‪≈∆ ,Ú¯Ó‬‬
‫‪«¿ ·ÈÎL‬‬
‫‪ƒ¿ ˙zÓk‬‬
‫‪«¿«¿ ‡È‰ƒ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - '102‰˙ÈÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שעיקר כוונתו מחיים‪ ,‬וזה שכתוב "ובמות"‪ ,‬הוא כמו‬ ‫‪ÏÚ« Û‡L‬‬
‫‪«∆ :el‡≈ Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ÚÓLnL‬‬
‫‪«¿ «∆ ;‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪3‬‬
‫שאומרים "מעתה ועד עולם"‪ ,‬וכמו שכתב רבינו‪.‬‬
‫‪˙B¯t≈ ÏÎB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ Ba ‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ ,ÌBi‰Ó‬‬
‫‪«≈ Ûeb‰« ‰wL‬‬
‫‪»»∆ Ètƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (114‬לגוף ולפירות‪ (115 .‬ובבריא אין לומר שכתב כן‬
‫"ליישב דעתו שיחיה מחולי זה"‪ ,‬כמו שאמרו בשכיב מרע‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪5‬‬

‫)פ"ח הלכה יט(‪.‬‬ ‫‪ (100‬ברייתא שם קלה‪ :‬וכפירושה עלֿידי אביי‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪eÏa˜È‬‬
‫‪¿«¿ ‡Ï‬‬
‫‪… ‰OÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ÈL‡Â‬‬
‫‪≈¿«¿ ÌȯeÓb‰‬‬ ‫‪ƒ ƒ«« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ ¿« 116ÌȘÈcv‰‬‬ ‫‪ (101‬והיינו‪ ,‬שעשה בה קנין ככל בריא‪ ,‬ראה סמ"ע סימן רנז‬
‫ס"ק יא‪ (102 .‬רק לענין זה‪ ,‬דינה כמתנת שכיב מרע‪ ,‬אבל‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ,BÓL‬‬‫‪¿ Ce¯a» '‰a« ÌÈÁËBa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,Ì„‡Ó‬‬‫‪»»≈ ‰zÓ‬‬
‫«»»‬ ‫לענין חזרה‪ ,‬אין דינה כמתנת שכיב מרע שיכול לחזור בו‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.‰ÈÁÈ‬‬
‫‪∆¿ƒ ˙zÓ‬‬
‫‪…»« ‡BOÂ‬‬
‫‪≈ ¿ :¯Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« . ÌÈ·È„a‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ƒ‬‬ ‫אלא מכיון שעשה קנין אינו יכול לחזור בו‪ .‬וכן פירשו‬
‫‪ (116‬קידושין נט‪ .‬ושם מעשה ברב גידל שלא רצה לקבל‬ ‫רשב"ם ורמב"ן‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שגם לענין חזרה ‪ -‬דינה‬
‫מתנה‪ .‬ובחולין מד‪ :‬אמרו‪" :‬רבי אלעזר כי הוו משדרי ליה‬ ‫כמתנת שכיב מרע )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫מבי נשיאה מידי לא שקיל‪ ,‬וכי הוו מזמני ליה לא אזיל"‬ ‫‪‰„O‬‬‫‪∆» ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰˜iL‬‬‫‪∆¿ƒ∆ Ba ·e˙kL‬‬ ‫‪»∆ 104‰zÓ‬‬ ‫‪«¿ .ÂË 6‬‬
‫‪»»« 103¯ËL‬‬
‫)כששלחו לו מבית הנשיא איזו מתנה‪ ,‬לא היה מקבל‪.‬‬
‫וכשהזמינו אותו לסעודה‪ ,‬לא היה הולך(‪ ,‬אמר‪ :‬לא קא בעי‬
‫˜‪ÔÈa≈ ÔÈ‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪»¿ƒ ¯ËMa‬‬
‫‪»¿ « ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ,‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ˙ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ 7‬‬
‫מר דאיחי? )אינו רוצה שאחיה?( דכתיב ושונא מתנות‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÓÊ·e‬‬
‫‪«¿ƒ ÔÓÊ‬‬ ‫‪«¿ Ba ·e˙kL‬‬ ‫‪»∆ ÔÂÈk‬‬
‫˜‪» ≈ ,106ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ Ba ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪…∆ 8‬‬
‫יחיה‪ ,‬רבי זירא ‪ -‬כי הוו מזמני ליה אזיל‪ ,‬אמר אתייקורי‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , BÏ ‰˜‰‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪»¿ƒ ÌÈiÁnL‬‬
‫‪ƒ«≈∆ ÁÈÎBÓ‬‬
‫‪107‬‬ ‫‪« ƒ ÔÓf‰‬‬‫‪«¿« ,‰È‰‬‬‫‪»» ÈÁ« 9‬‬
‫הוא דמתייקרו בי )=מתכבדים הם בי("‪] .‬ורבינו לא כתב‬ ‫‪BzÚ„a‬‬
‫‪¿ «¿ ‰È‰‬‬ ‫‪»» el‡L‬‬
‫‪ƒ∆ ;110‰˙ÈÓ‬‬‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬‫‡‪««¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 109‰ÎBÊ‬‬
‫‪∆ 10‬‬
‫שאם מזמינים אותו ‪ -‬מותר‪ ,‬מפני שפסק כרבי אלעזר‬ ‫‪·˙Bk‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… ,‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ‰Ê∆ ¯ËLa‬‬‫‪»¿ ƒ BÏ ˙B˜‰Ï‬‬‫‪¿«¿ 11‬‬
‫החולק על רבי זירא‪ ,‬וראה בהגהות מיימוניות[‪ (117 .‬עלֿ‬ ‫'‪ÌBi‰Ó‬‬
‫‪«≈ Ba ·e˙k» ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . ÔÓÊ‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪«¿ Ba 12‬‬
‫פי הפסוקים‪" :‬ברוך הגבר אשר יבטח בה'‪ ,‬והיה ה' מבטחו"‬ ‫‪ÔÈ·˙BkL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ .‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¯Á‡Ï‬‬‫˜‪««¿ ‰B‬‬
‫‪∆ - '‰˙ÈÓ‬‬ ‫‪» ƒ ¯Á‡Ïe‬‬
‫‪««¿ 13‬‬
‫)ירמיה יז‪ ,‬ז( ו"אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫'‪«¿ 'ÂLÎÚÓ‬‬
‫‪» ¿«≈ ˙B¯kÓn‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ˙Bzn‰‬‬
‫‪»«« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ 14‬‬
‫תשועה" )תהלים קמו‪ ,‬ג(‪ .‬וכתב במגדלֿעוז‪ ,‬שכתבו כאן‬
‫רבינו בסוף הלכות זכיה ומתנה‪ ,‬כדי לחתום ההלכות האלו‬
‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ba ÔÈ·˙Bk‬‬
‫‪ƒ¿ ¯·c‰‬‬ ‫‪»»« Áȯ‰Ï‬‬
‫‪« ƒ¿«¿ - ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ¯ËMa‬‬
‫‪»¿ « 15‬‬
‫בענין טוב ויפה‪.‬‬ ‫ˆ¯‪.112CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪16‬‬

‫„‪‡iÓL‬‬
‫‪»« ¿ ƒ ‡zÚiÒa‬‬
‫‪»¿«ƒ¿ ‰zÓe‬‬
‫‪»»« ‰iÎÊ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙BÎω‬‬
‫‪¿ƒ B‰Ï¿ e˜ÈÏÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (103‬כרבי יוסי‪ ,‬שם קלו‪ .‬במשנה‪ ,‬ולא כרבי יהודה החולק‬
‫עליו שם‪ .‬וכמו שפסק רב הלכה כמותו )שם(‪ (104 .‬של‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà ã"é éùéîç íåé‬‬ ‫בריא )סמ"ע סימן רנז ס"ק א(‪ .‬ואילו מתנת שכיב מרע‬
‫שכתוב בה קנין ‪ -‬כיון שאינו צריך קנין‪ ,‬יש חשש שנתכוון‬
‫‪mipkW‬‬
‫‪¦ ¥ § zFkld‬‬
‫¦ §‬ ‫‪xtq‬‬
‫‪oipw‬‬
‫‪-‬‬
‫להקנות בשטר לאחר מיתה )למעלה פרק ח הלכה י(‪ .‬ולדעת‬
‫ה'נמוקי יוסף' )בבאֿבתרא פרק ט דפוס ווילנא עא ע"ב(‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ˙BÚ˜¯w‰‬‬
‫‪»¿«« ˜elÁƒ ÔÈcƒ Ú„ÈÏ‬‬
‫‪« ≈ ˙BÎω‰‬‬
‫‪»¬« el‡≈ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫מתנת שכיב מרע שכתוב בה מהיום‪ ,‬דינה כמתנת בריא‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫ונק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫היא‪ ,‬אלא שיש הבדל בין מקום שיש בו היזק ראייה‪,‬‬ ‫‪ÏÚaÓe‬‬
‫‪««ƒ 1BÎMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» ˜Ê‬‬
‫‪∆≈ ˙˜Á¯‰Â‬‬
‫‪«» ¿«¿ .ÔÈÙzM‰‬‬
‫« ‪ƒ»À‬‬ ‫‪1‬‬
‫שצריכה להיות גבוהה ארבע אמות )כדלהלן פרק ב הלכה‬ ‫‪.¯ˆn‰‬‬
‫‪∆∆« ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔÈ„Â‬‬
‫‪ƒ¿ . BlL‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪∆ ¯ˆn‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫טז( לבין מקום שאין בו היזק ראייה‪ ,‬שדי לה בגובה כל‬
‫שהוא )מגיד משנה(‪.‬‬ ‫‪:el‡≈ ÌȘ¯Ùa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ el‡‰‬‬
‫‪≈» ÔÈÈc‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« Ïk» ¯e‡·e‬‬
‫≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪»¿ B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ¯Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ 15ÔÈÙzM‰‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ 14„Á‬‬ ‫·‪»∆ .‬‬
‫‪ (2‬כולל נזקי רכוש‪.‬‬ ‫‪ (1‬כולל היזק ראייה וכיוצא בו‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,e˜ÏÁiL‬‬
‫‡‪¿¿«∆ ¯LÙ‬‬ ‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ¯·„a‬‬
‫‪»»¿ 16B‡ ,‰wÏÁ‬‬‫‪»À¬ ÔÈ„ƒ Ba‬‬
‫‪20‬‬ ‫˜‪‰‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,CÎÂ‬‬ ‫‪»¿ CÎa‬‬‫‪»¿ E˜ÏÁ‬‬
‫‪¿¿∆ Èσ ¯ÎÓ‬‬‫‪… ¿ :ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ B‡ ‰ÁÙL‬‬ ‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פּרק ¦ראשׁוֹן‬
‫‪¤¤‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪Úa˙p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈÙBÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,BnÚƒ ÔÈc‰‬‬ ‫‪ƒ« - ‰f‰‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪∆« ¯ÚMa‬‬
‫‪«« « ÈpnÓ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ƒ∆ƒ‬‬ ‫‪ (3‬נתבארו בו משפטי חלוקת השותפין באלו דברים כופין‬
‫‪22‬‬ ‫‪«Ú·Bz‰‬‬
‫‡·‪≈ « Ôȇ≈ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙B˜Ï‬‬ ‫‪¿ƒ B‡ B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ¯kÓÏ‬‬ ‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫זה לזה לחלוק או שיישאר לאחד מהם הכול ויקנה חלק‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ‰˜È‬‬‫‪∆¿ƒ ‰na‬‬
‫‪∆« ‡ˆÓÈ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… B‡ ,˙B˜Ï‬‬ ‫¯‪¿ƒ ‰ˆB‬‬‫∆‬ ‫חבירו בדמים‪ ,‬והנמשך אחר זה‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪;ÏBf‰« ¯ÚMk‬‬
‫‡‪«« « elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ˙B˜Ï‬‬ ‫‪¿ƒ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ˙‡∆ ÛÎÏ‬‬ ‫»…‬ ‫‪ewL‬‬
‫‪»∆ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ B‡ ,e‰„O‬‬ ‫‪≈» ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ B¯·ÁÓ‬‬
‫‪≈¬≈ ‰Bw‰‬‬
‫‡‪∆ « 4„Á‬‬ ‫‪»∆ .‡ 4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰˜‡L‬‬
‫¯ˆ‪∆¿∆∆ ÈB‬‬‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ :BÏ ¯ÓBÏ‬‬‫‪« ÏBÎÈ» B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ȯ‰L‬‬‫∆¬≈‬ ‫‪B‡ ,‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ‰zpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ B‡ ,eL¯iL‬‬‫‪¿»∆ B‡ ,‰„O‬‬‫‪∆» „Á‡Ó‬‬
‫‪» ∆≈ 5‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪„Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÈÚ‬‬‫‡‪ƒ» „Á‬‬ ‫‡‪»∆ ,ÔÈÁ‬‬ ‫‪ƒ« ÈL‬‬‫‪≈¿ :20CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .19¯kÓ‡L‬‬
‫∆∆¿ …‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ BÏÏk‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪»¿ ,¯‚≈ ÈÒÎ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ , ¯˜Ù‰‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪≈¿∆« ÔÓƒ d·» e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ 6‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̇ƒ :„a‰‬‬
‫‪«« ˙Èa≈ B‡ ıÁ¯Ó‬‬ ‫‡·‪» ¿∆ ̉È‬‬
‫‪∆ ƒ¬ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ÁÈp‰L‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ,¯ÈLÚ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Lw·e‬‬‫‪≈ƒ ,Ú˜¯˜a‬‬
‫‪«¿«¿ ˙eÙzL‬‬ ‫‪»À ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ LiL‬‬
‫‪≈∆ Ïk‬‬ ‫‪… :¯·c‬‬
‫‪»» 7‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Ïk» ,22ÚˆÓ‡Ï‬‬‫‪«¿∆» ¯ÎO‰‬‬ ‫‪»» « - ¯ÎOÏ‬‬‫‪»» ¿ 21·‡‰‬‬ ‫‪»» Ô‡OÚ‬‬ ‫¬ »»‬ ‫‪LÈ≈ 7̇ƒ :Bc·Ï‬‬ ‫‪«¿ B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ÏhÏÂ‬‬
‫‪… ƒ¿ ˜ÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ÔÓƒ 8‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪- BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ·‡‰‬‬ ‫‪»» 24Ô‡OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ;23˙eÙzMa‬‬‫‪»À « „ÓÚÏ‬‬‫‪… ¬« eˆ¯iL‬‬ ‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ¯‡L‬‬‫‪»¿ ˙‡∆ ‰ÙBk‬‬ ‫‪∆ - 8‰wÏÁ‬‬
‫˜¯˜‪»À¬ ÔÈcƒ Ú‬‬
‫‪«¿« d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ 9‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‡‪»∆ ,Ì˙B‬‬ ‫»‬ ‫‪¯ÈkO‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ¿ «¿ ÂÈÁ‬‬ ‫‪ƒ» ÛÎÏ‬‬ ‫≈‡‪… » ÏBÎÈ» BÈ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Ôȇ≈ - ‰wÏÁ‬‬‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» Ôȇ≈ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;BnÚƒ ÔȘÏBÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 10‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ȯ‰Â‬‬
‫‡·‪≈¬« .̉È‬‬
‫‪∆ ƒ¬ LnzL‰L‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ∆ C¯„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ̉a‬‬ ‫‪∆» ÔÈLnzLÓ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ƒ‬‬ ‫‪ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .˜ÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ˙‡∆ ÛÎÏ‬‬ ‫‪… » ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ 11‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪Ì˙B‬‬
‫‪» ‰OÚÂ‬‬ ‫‪≈ ¬« ‡B·e ,ÌÈ˙ÈÊ‬‬ ‫‪ƒ ≈ EÏ¿ Á˜« :ÈÚÏ‬‬
‫‡‪ƒ»∆ ¯ÓB‬‬
‫‪≈ ¯ÈLÚ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÔȇLa‬‬
‫‡‪≈∆ ¿ ? ÌȯeÓ‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« . ÔÈÏËÏhÓa‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪ƒ¿¿«ƒ¿ 12‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪eˆÁ¯ÈÂ‬‬
‫‪¬ ¿ƒ¿ B‡B·ÈÂ‬‬ ‫‪»¿ ,ÌÈ„·Ú‬‬
‫˜‪ƒ»¬ EÏ¿ ‰‬‬ ‫‪≈¿ ;„a‰‬‬ ‫‪«« ˙È·a‬‬ ‫¿≈‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ba ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ÌB˜na‬‬‫‪»« B˜ÏÁ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪¿∆ ˙‡∆ ¯ÈkÓ‬‬
‫‪ƒ« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ 13‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ ¯ÈLÚ‰‬‬‫‪ƒ »∆ ˙‡∆ ‰ÙBk‬‬ ‫‪∆ ÈÚ‰‬‬‫‪ƒ»∆ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .25ıÁ¯na‬‬
‫«∆¿ »‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‰È‰‬‬‫‡·‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ LnzLÓ‬‬
‫‪≈«¿ ƒ Ôlk‬‬
‫‪»À „È« 14‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪¯ÎÓ‬‬
‫‪… ¿ B‡ ÈpnÓ‬‬
‫˜‪ƒ∆ƒ ‰‬‬ ‫‡‪≈¿ :BÏ ¯Ó‬‬ ‫‡‪«» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ .26B˜ÏÁ‬‬ ‫∆¿‬ ‫‪- ‰wÏÁ‬‬
‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ ¯ÈkÓ‬‬‫‪ƒ« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ 15‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÔÈB˜Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« 28¯ÎBÓ‬‬ ‫‪≈ B‡ 27‰B˜Â‬‬ ‫‪∆ ¿ ‰ÂÏ‬‬ ‫‪∆… Èȯ‰Â‬‬
‫‪ƒ ≈¬« ,Èσ‬‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ ÔÈa≈ 12ÏÈc·‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ˙‡∆ Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» ‰ÙBk‬‬
‫‪∆ 16‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫˜‪»∆ ,‰B‬‬
‫‡‪∆ ÈÈ‬‬ ‫‪ƒ ≈ :Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‡‪»∆ Ïk» ¯Ó‬‬‫‪«» .BnÚƒ ÔÈc‰‬‬ ‫‪ƒ« -‬‬ ‫‪.13B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˜ÏÁÏ‬‬
‫¿≈∆‬ ‫‪17‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪Ïk» ¯Ó‬‬
‫‪«» .ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‡‪ƒ≈¬« d˙B‬‬‫‪» ÔȯÎBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ - ȘÏÁ‬‬ ‫‪ƒ¿∆ ¯ÎBÓ‬‬
‫‪≈ Èȯ‰‬‬ ‫¬≈ ‪ƒ‬‬ ‫‪ (4‬בבא בתרא ב‪ .‬לפי פירושו של רבי אסי בשם רבי יוחנן‬
‫‪39‬‬ ‫¯‪‰ˆB‬‬
‫‪∆ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‡‪»∆ Ïk» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,¯ÎBÓ‬‬
‫‡‪≈ ÈÈ‬‬ ‫‪ƒ ≈ :̉Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫∆»‬ ‫)שם ג‪ (.‬ושם יא‪ .‬במשנה‪ (5 .‬כן נראה בבבא מציעא ז‪:‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫¯‪… ‰ˆB‬‬‫‪∆ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ B‡ ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ ‰˜iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫ובפירוש רבינו חננאל שם )אור שמח(‪ (6 .‬כלשון המשנה‬
‫‪41‬‬ ‫‪e¯‡MÈ‬‬
‫‡‪¬»ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ¯kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ ˙B˜Ï‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫בראש המסכת‪" :‬השותפין"‪ ,‬לשון סתמית ללא כל הבדל‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÌB˜n‰‬‬‫‪»« ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ ?ÔÈOBÚ‬‬ ‫‪ƒ Ô‰≈ C‡È‰‬‬ ‫‪« ≈ - Ûeba« ÔÈÙzL‬‬ ‫‪ƒ»À‬‬ ‫איך הוקמה שותפות זו‪ (7 .‬משנה שם יא‪ .‬ושם ג‪ .‬לפי‬
‫‪43‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;B¯ÎO‬‬
‫‪»¿ ÔȘÏBÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ B˙B‡ ÔȯÈkOÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « - 29¯ÎOÏ‬‬‫»‪»» ¿ ÈeOÚ‬‬ ‫פירושו של רבי אסי בשם רבי יוחנן במשנה שם ב‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰L‬‬
‫‪»» da» ÔÈÎBL‬‬
‫‪ƒ¿ - ‡e‰ ¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈» ̇ƒ :¯ÎOÏ‬‬‫≈‡‪»» ¿ ÈeOÚ» BÈ‬‬ ‫‪ (8‬פרטי דין חלוקה ‪ -‬להלן הלכה ד‪ (9 .‬במשנה שם יא‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙Á‡k‬‬‫‪««¿ ̉ÈL‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ekLiL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ¯LÙ‡ŒÈ‡L‬‬
‫‪» ¿∆ ƒ∆ ,30‰L‬‬ ‫»»‬ ‫מפורטים גם דברים שהם מטלטלין‪ .‬וראה להלן הלכה ה‪.‬‬
‫‪ (10‬הרי"ף‪ ,‬סמוך למשנה הנ"ל יא‪ .‬ולמד זאת מהמימרא של‬
‫‪46‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , ‰wÏÁ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» Ôȇ≈ ȯ‰L‬‬‫¯‡‪≈¬∆ ,‰i‬‬‫‪»ƒ ¿ ˜f‰‬‬‫∆≈‬ ‫רב אשי שם ג‪" .‬שהלך זה בתוך שלו והחזיק" )וראה‬
‫‪47‬‬ ‫‪,¯ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ ¯ˆÁÓ‬‬‫‪≈»≈ ˙BpÙÏ‬‬ ‫‪«¿ ÌBÈ ÌÈLÏL‬‬‫‪ƒ ¿ Ïk» Á¯ËÏ‬‬‫»‪«… ¿ƒ ÈeOÚ‬‬ ‫תוספות שם דיבור המתחיל רב אשי( וכן כתב רבינו להלן‬
‫‪48‬‬ ‫‪dÏ» ÔÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ - ‡e‰ ıÁ¯Ó‬‬ ‫‪» ¿∆ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;‰LÏ‬‬
‫‪»» ¿ ‰MÓ‬‬
‫‡‪»» ƒ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫פרק ב הלכה י‪" :‬וכן אם הלך זה בעצמו והחזיק בחלקו‬
‫‪49‬‬ ‫‪Èe‡¯L‬‬
‫‪»∆ ¯·c‬‬ ‫‪»» Ïk» ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .32ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ „ÈÓz‬‬ ‫‪ƒ» ̉ÈL‬‬‫¿≈ ∆‬ ‫וכו' אף על פי שלא קנו מידם‪ ,‬אין אחד מהם יכול לחזור‬
‫‪50‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,¯ÎOÏ‬‬
‫‪»» ¿ ÈeOÚ» BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,33„ÈÓz‬‬ ‫‪ƒ» Ba LnzL‰Ï‬‬‫¿‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫בחבירו"‪ .‬ועיין להלן‪ (11 .‬ברי"ף שם נוסף‪" :‬ואינו יכול‬
‫‪51‬‬ ‫‪:BÏ ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ‰¯Bz‬‬ ‫‪» ¯ÙÒ‬‬ ‫‪∆≈ B‡ ÚvÓ‬‬ ‫‪»« B‡ ıÁ¯Ó‬‬ ‫∆¿ »‬ ‫להשתמש בחלקו של חבירו"‪ ,‬וראה להלן‪ (12 .‬כי מאחר‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‡‪»¿ :BÏ ¯ÓB‬‬‫‪≈ ȯ‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ,ÌBÈ È‡Â‬‬
‫‡‪ƒ¬« ÌBÈ ‰z‬‬ ‫‪»« LnzL‰‬‬
‫‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫ששניהם מכירים כל אחד ואחד חלקו ‪ -‬הרי התקיימה כאן‬
‫‪53‬‬ ‫‪.Ba LnzL‰Ï‬‬
‫¯‪≈«¿ ƒ¿ ‰ˆB‬‬‫‡‪∆ È‬‬ ‫‪ƒ¬ ÌBÈ‬‬ ‫חלוקה ביניהם ואינם שותפים עוד בחצר‪ .‬ואף על פי שלא‬
‫עשו זאת בקניין‪ ,‬אינם יכולים לחזור עוד אחר שחלקו‪ ,‬כי‬
‫‪ (14‬שם יג‪ .‬ושם‪ ,‬פלוגתת רב יהודה ורב נחמן אם אומרים‬ ‫הרי כל השותפות הייתה מתחילה רק עד שיתחלקו ואף על‬
‫"גוד או אגוד" )ראה להלן(‪ ,‬והלכה כרב יהודה‪ ,‬כמו שפסק‬ ‫פי שאנו פוסקים להלכה "האחים שחלקו לקוחות הם" ואין‬
‫אמימר )שם יג‪ (:‬וכברייתא שהובאה שם‪ (15 .‬היינו‪ ,‬אלה‬ ‫אנו אומרים שהוברר הדבר למפרע שכל אחד ואחד קיבל‬
‫שנזכרו למעלה‪ :‬קונה מחבירו חצי שדה‪ ,‬שניים שקנו שדה‪,‬‬ ‫חלקו המיוחד לו ‪ -‬מכל מקום מעכשיו אנו קובעים כי כל‬
‫ירשו‪ ,‬ניתנה לה מתנה‪ ,‬זכו מן ההפקר‪ .‬ובכולם יש דין של‬ ‫אחד ואחד קיבל חלקו המיועד לו מתחילה בעת התחלת‬
‫"גוד או אגוד"‪ .‬והראב"ד להלן הלכה ג חולק על זה וכתב‬ ‫השותפות לכשיתחלקו ביניהם‪ ,‬ולפיכך אינם צריכים קניין‬
‫שלא אמרו "גוד או אגוד" אלא בירושה ומתנה‪ ,‬אבל במקח‬ ‫)אבן האזל להלן פרק ב הלכה י(‪ (13 .‬הבדלה זו מחיצה‬
 ‫זנק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫תסבול היזק ראייה או תחלוק‪ (31 .‬ואיֿאפשר לכוף על‬ ‫וממכר לא אמרו כן‪ ,‬שהרי השני אומר לו‪ :‬על דעת כן‬
‫חלוקה‪ ,‬אף על פי שיש היזק ראייה‪ (32 .‬מקור לדברים‬ ‫נשתתפנו‪ ,‬שלא ניחלק‪ ,‬ועיין שם‪ (16 .‬נלמד מדברי רבא‬
‫אלו בברייתא )שם יג‪ .‬והובאה למעלה( שבמרחץ שעשה‬ ‫לרב נחמן‪ ,‬שם יג‪ (17 .‬זהו "גוד או אגוד" שבגמרא שם‪.‬‬
‫האב לעצמו משתמשים בה ביחד כדרך שהשתמש בה‬ ‫וכפירוש הערוך )ערך גד ב‪ ,‬לפי נוסחת הכסףֿמשנה(‪ :‬גוד‪:‬‬
‫אביהם )מגיד משנה בשם ר"י מיגאש(‪ .‬ועוד ראייה ממה‬ ‫משוך‪ ,‬כלומר‪ ,‬קנה‪ .‬אגוד‪ :‬אמשוך‪ ,‬כלומר‪ ,‬אקנה‪ ,‬היינו‬
‫ששאלו שם מה עושים בבכור ופשוט שהניח להם עבד‬ ‫מכור‪ (18 .‬ואם כן התובע את החלוקה הוא הוא הקובע‬
‫ובהמה טמאה ‪ -‬מכלל שבפשוט ופשוט לא הייתה כל‬ ‫את השער‪ ,‬בין לעצמו‪ ,‬במקרה שהוא קונה‪ ,‬ובין לחבירו‬
‫בעייה‪ ,‬מפני ששניהם יכולים להשתמש יחד )ר"י מיגאש‪,‬‬ ‫כשיקנה הוא )בניגוד לרש"י שם דיבור המתחיל אית דינא‪,‬‬
‫וראה בתוספות שם דיבור המתחיל בכור ופשוט(‪ .‬ואם אינו‬ ‫שפירש גוד‪ :‬קוץ‪ .‬אגוד‪ :‬אקוץ‪ ,‬שלעולם‪ ,‬הקונה קובע את‬
‫ראוי להשתמש בו יחד‪ ,‬יש אומרים שמחלקים אותו לימים‬ ‫השער וראה כסף משנה(‪ .‬ונראה מדברי רבינו שאפשר‬
‫)ר"י מיגאש(‪ (33 .‬שאם רק מזמן לזמן‪ ,‬הרי אפשר לקיים‬ ‫לקבוע גם שער העולה על שוויו האמיתי של החפץ‪ ,‬ויש‬
‫חלוקה בין השותפים בשימוש לזמנים נפרדים‪.‬‬ ‫חולקים על זה )ראה במגיד משנה(‪ (19 .‬והכול תלוי‬
‫בתובע האומר "גוד או אגוד"‪ ,‬שיוכל לומר כן בשני‬
‫‪1‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰„O‬‬ ‫‪∆» B‡ ¯ˆÁ‬‬‫‪≈» ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ B¯·ÁÓ‬‬
‫‪≈¬≈ ¯ÎBO‰‬‬
‫‡‪≈ « „Á‬‬‫‚‪»∆ .‬‬ ‫הצדדים‪ :‬גם גוד‪ ,‬שהאחר יקנה‪ ,‬וגם אגוד שהוא יקנה‪ .‬אבל‬
‫‪2‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÌB˜Ó» e¯ÎOL‬‬ ‫‪¿» ∆ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ B‡ , ‰wÏÁ‬‬
‫‪34‬‬ ‫»‪»À¬ ÔÈcƒ da‬‬ ‫אם הנתבע הוא עני ואינו יכול לקנות‪ ,‬אין זה מפריע לתובע‬
‫‪3‬‬ ‫‪¯ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ˙‡∆ ÛÎÏ‬‬
‫‪… » ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» - ˙eÙzLa‬‬
‫¿ ‪»À‬‬ ‫להגיד לו "או קנה או מכור"‪ .‬כן הכריע הרי"ף שם בניגוד‬
‫‪4‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .35E˜ÏÁ‬‬
‫‪¿¿∆ Èσ ¯kO‰‬‬
‫‪≈¿ « B‡ ,ȘÏÁ‬‬
‫‪ƒ¿∆ ÈpnÓ‬‬
‫‪ƒ∆ƒ ¯ÎO‬‬
‫‪… ¿ B‡ :BÏ‬‬ ‫לדעת החולקים על זה )מגיד משנה(‪ (20 .‬משנה שם קעב‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪.ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - ‰wÏÁ‬‬ ‫≈‪»À¬ ÔÈcƒ da» LÈ‬‬ ‫והובאה שם יג‪ (21 .‬מפשטות דברי רבינו נראה שהכול‬
‫תלוי בהתנהגות האב המוריש )כסף משנה(‪ .‬ויש אומרים‬
‫‪ (34‬כלומר‪ ,‬לא בחצר ולא בשדה )ובשולחןֿערוך חושן‬
‫שהעיקר תלוי בגדלם ובקטנם‪ ,‬שאם הם גדולים וראויים‬
‫משפט סימן קעא סעיף ט היפך הסדר‪" :‬מקצת שדה או חצר‬
‫להשכיר‪ ,‬משכירים והשכר לאמצע‪ .‬ואם הם קטנים‪ ,‬שאינם‬
‫שאין בה דין חלוקה"(‪ (35 .‬הראב"ד חולק על זה ולדעתו‪,‬‬
‫אין מקום להלכות אלו‪ ,‬של גוד או אגוד אלא בירושה‬ ‫ראויים להשכיר‪ ,‬אינו יכול לכופו להשכיר )מגיד משנה‪.‬‬
‫ומתנה‪ ,‬אבל לא בשכירות ובמקחֿוממכר מפני שיכול‬ ‫וראה בתוספות שם יג‪ :‬דיבור המתחיל אם(‪ (22 .‬ואין‬
‫השותף לטעון‪ ,‬שעל מנת כן שכרו או קנו לכתחילה‬ ‫העשיר יכול לומר‪ ,‬שהוא רוצה להשתמש בחלקו‪ ,‬כי הרי‬
‫בשותפות‪ ,‬שימשיכו ככה‪ .‬ורבינו סובר כי התובע יכול‬ ‫זה יפריע להשכיר את החלק השני )מגיד משנה בשם‬
‫לדחות את טענת השותף בטענה נגדית‪ ,‬שבזמן השכירות‬ ‫הרשב"א(‪ (23 .‬אבל אם ירצה העשיר יכול לבטל את‬
‫חשב אמנם שיוכל להיות בשותפות עם זה‪ ,‬ורק אחרי כן‬ ‫השותפות על ידי זה שיאמר לו "גוד או אגוד"‪ ,‬ור"י מיגאש‬
‫נתברר לו שזה אינו לפי רוחו )מגיד משנה בשם הרשב"א(‪.‬‬ ‫השאיר זאת בספק‪ ,‬מאחר שהדבר עומד לשכר ואולי דינו‬
‫כדבר שיש בו דין חלוקה‪ ,‬וראה מגידֿמשנה‪ (24 .‬משנה‬
‫‪6‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ˜ÏÁÈ‬‬‫‪≈»≈ el‡L‬‬ ‫‪ƒ∆ 36Ïk‬‬ ‫‪… ?‰wÏÁ‬‬ ‫„‪»À¬ ÔÈ„ƒ e‰Ê∆ ȇ≈ .‬‬ ‫שם‪ (25 .‬כלומר‪ ,‬אף על פי שאין העני יכול להשתמש‬
‫‪7‬‬ ‫‪Èe¯˜» Ïk‰‬‬
‫‪… « ÌML‬‬‫‪≈ ∆ ˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ ̉aL‬‬
‫‪∆»∆ 37˙eÁtÏ‬‬ ‫‪»« «ÚÈbÈ‬‬
‫‪ƒ« ,ÔÈÙzM‰‬‬
‫« ‪ƒ»À‬‬ ‫בבית הבד או בבית המרחץ ‪ -‬אומר לו העשיר‪ :‬מה איכפת‬
‫‪8‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - ˜ÏÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÏÚ« ‡¯˜‬‬‫‪»¿ƒ Ïk‰‬‬
‫‪… « ÌL‬‬ ‫‡·‪≈ Ôȇ≈ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÂÈÏÚ‬‬‫»»‬ ‫לי אם אינך יכול‪ ,‬מצידי תוכל לקחת זיתים או עבדים‬
‫‪9‬‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« da» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ¯ˆÁ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪≈» Ïk» ? „ˆÈk‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪« ≈ .‰wÏÁ‬‬
‫»‪»À¬ ÔÈcƒ da‬‬ ‫ולהשתמש בהם‪ (26 .‬שכל שאינו נותן אפשרות משני‬
‫הצדדים‪" :‬גוד או אגוד" ‪ -‬אינו יכול להכריחו‪ (27 .‬אף‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .¯ˆÁ‬‬‫˜¯‪≈» ‰Èe‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬‫‡¯‪» ≈ - ˙Bn‡« Úa‬‬‫«‡‪«¿« ÏÚ« 40˙Bn‬‬
‫על פי שאין לו משלו‪ .‬וכן נראה שם יג‪ .‬שגם עבד כנעני‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫˜‪» ≈ - 41ÔÈa‬‬ ‫‪ƒ« ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙ÚȯÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ da» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ‰„O‬‬ ‫»∆‬ ‫שאין לו לשלם הרי הוא בכלל "אגוד" על ידי שילווה‬
‫‪12‬‬ ‫‪ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ˙ÚȯÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ È„k‬‬‫‪≈¿ da» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ 43‰pb‬‬‫‪»ƒ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .42‰„O‬‬
‫˜¯‪∆» ‰Èe‬‬
‫¿ »‬ ‫מאחרים‪ (28 .‬כלומר‪ :‬אף שאין לו כסף‪ ,‬יכול הוא לבקש‬
‫‪13‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ Ba ÔȇL‬‬‫‪≈∆ 45Òc¯t‬‬‫‪≈¿«44 ÏÎÂ‬‬‫‚‪»¿ .‰p‬‬
‫˜¯‪»ƒ ‰Èe‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬‫«˜· ‪» ≈ -‬‬ ‫מהשותף שיאפשר לו זאת על ידי מכירה לאחרים‪ .‬ויש‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ôȇ≈ : CÎÈÙÏ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Òc¯t‬‬
‫˜‪≈¿« Èe¯˜» Bȇ≈ - ÔÈa‬‬
‫‪ƒ« ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ˙ÚȯÊ‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫חולקים על זה )שולחן ערוך סימן קעא‪ ,‬סעיף ו(‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬‫‡¯‪»¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ˙‡∆ ÔȘÏBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (29‬מכאן משמע שמה שאמר למעלה "אם עשאם האב"‬
‫‪16‬‬ ‫‪da» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,‰„O‰‬‬‫‪∆» « ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ;ÔÈÙƒ»zM‰‬‬
‫‪À « ÔÓƒ „Á‡Â‬‬
‫¿∆»‬ ‫לאו דווקא עשאה האב כפירושו של הכסףֿמשנה אלא‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;[„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬ ‫]‪»∆ ÏÎÏ‬‬
‫˜‪»¿ ÔÈa‬‬‫‪ƒ« ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙ÚȯÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫כדעת האומרים שהכול תלוי אם ראוי להשכיר או לאו וכמו‬
‫‪18‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬‫‪»¿ ·˜« ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ da» ‡‰iL‬‬‫‪≈¿∆ „Ú« ,‰pb‰‬‬
‫«‪»ƒ‬‬ ‫שכתב המגידֿמשנה‪ (30 .‬את עיקרון החלוקה לזמנים‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬‫˜‪»¿ ÔÈa‬‬
‫‪ƒ« ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ˙Èa≈ Ba ‡‰iL‬‬ ‫‪≈¿∆ „Ú« ,Òc¯t‰‬‬
‫∆‡˙ ««¿≈‬ ‫למד הר"י מיגאש מתשובת רב נחמן ) שם יג‪ (.‬הסובר שאין‬
‫אומרים "גוד או אגוד"‪ ,‬לשאלת רבא‪ ,‬מה יעשו בחפץ‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı¯‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ ? ÌȯeÓ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .„Á‡Â‬‬
‫¿∆»‬ ‫השייך לבכור ופשוט‪ ,‬ועל כך ענה רב נחמן שזה משתמש‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙‡∆ ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - 49da» ‡ˆBiÎÂ‬‬ ‫‪≈ «¿ Ï··a‬‬
‫‡·‪∆»¿ Ï‬‬ ‫»‪»¬ ;48da‬‬ ‫בו יום אחד וזה יומיים‪ .‬והוא הדין למקום שאין אפשרות‬
‫‪22‬‬ ‫‪51‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÌBÈ ˙LȯÁ‬‬‫‪« ƒ¬ 50È„k‬‬‫‪≈¿ da» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,‰„O‰‬‬ ‫« »∆‬ ‫של גוד או אגוד )מגיד משנה(‪ .‬והראב"ד בהשגתו חולק על‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ba ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ „Ú« ,52Òc¯t‰‬‬‫‪≈¿«« ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ;‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÌBÈ ˙LȯÁÂ‬‬
‫«¬‪« ƒ‬‬ ‫זה ואומר שאין האחד יכול להכריח את השני לחלוקת‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪˙BÏÈ‬‬
‫‪» ƒ ÌÈLÏLe‬‬
‫]‪ƒ ¿ ‰MLÂ‬‬‫‪» ƒ ¿ ‰ÊÏ‬‬‫‡‪∆» ˙BÏÈ‬‬
‫‪» ƒ ÌÈLÏLe‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰ML‬‬ ‫‪»ƒ‬‬ ‫שנים‪ ,‬שהשני יכול לטעון‪ ,‬שהוא אינו מוכן להיות נע ונד‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪∆» ¿ ;„Á‬‬
‫‪53‰„OÂ‬‬ ‫‡‪»∆ ÌBÈa¿ „Á‬‬ ‫‡„‪»∆ Ì‬‬ ‫‪»» ˙„B·Ú‬‬
‫‪« ¬ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,[‰ÊÏ‬‬‫»∆‬ ‫ועוד‪ ,‬אם אין לו להיכן יפנה‪ ,‬מה תהא עליו‪ ,‬אלא‪ :‬או‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫חנק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫בעבודה עם עצמו וצריך לפעול גם על כל אלו שבסביבתו‬ ‫‪‡lÓiL‬‬
‫‪≈«¿∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ da» ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« - ÈÏÎa‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ d˙B‬‬
‫‪» ÔȘLnL‬‬
‫∆« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שיהיו "שכנים" שלו בענייני יהדות‪ ,‬תורה ומצוותיה‪.‬‬ ‫‪.‰ÊÏ‬‬
‫‡‪∆» „Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ¿ ‰ÊÏ‬‬
‫‡‪∆» „Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ ÏÚBt‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(307 'r e"k wlg y"ewl it lr‬‬
‫‪ (36‬משנה בבבא בתרא יא‪ (37 .‬היינו‪ ,‬אם יש הרבה‬
‫‪ (54‬משנה שם יא‪" (55 .‬מין ממיני ארמונים" )רבינו‬ ‫שותפים‪ ,‬ויש ביניהם אחד‪ ,‬שאין לו אלא חלק קטן ‪ -‬אף‬
‫בפירוש המשניות(‪ (56 .‬ולא פורש כמה השיעורים של כל‬ ‫הוא צריך לקבל בשיעור של דין חלוקה‪ .‬ואם לאו‪ ,‬מעכב‬
‫‪ (57‬ברייתא שם יג‪:‬‬ ‫חלק וחלק בדברים אלו‪.‬‬ ‫הוא את החלוקה )סמ"ע קעא סעיף קטן ה(‪ (38 .‬משנה‬
‫‪ (58‬והיינו‪ ,‬לפי העיקרון של גוד או אגוד‪ ,‬כמבואר בסמוך‪.‬‬ ‫שם‪ (39 .‬ובית ‪ -‬כחצר )הגהות מיימוני אות ה(‪ (40 .‬חוץ‬
‫‪ (59‬כרבן שמעון בן גמליאל שם ש"מסתבר טעמו" )רי"ף‬ ‫מארבע אמות של פתחים )להלן פרק ב הלכה א(‪.‬‬
‫שם(‪ .‬ויש חולקים ופוסקים כתנא קמא שיכול לומר לו טול‬ ‫‪ (41‬היינו סאה )=שישה קבין( וחצי סאה אורך על רוחב‬
‫אתה שיעור ואני פחות )הגהות מיימוני אות ט(‪ (60 .‬ויש‬ ‫סאה והוא שטח של שלושת אלפים שבע מאות וחמישים‬
‫אחד מהם גדול ואחד קטן‪ (61 .‬ויש בו כשיעור‪.‬‬ ‫אמה )רבינו בפירוש המשניות שם(‪ (42 .‬שלא כדאי‬
‫‪ (62‬בהתאם לכתוב‪" :‬ושונא מתנות יחיה"‪ ,‬כמו שנימקו‬ ‫להשקיע מאמצים בחרישה וזריעה בשטח קטן מזה )תוספות‬
‫בגמרא שם‪ .‬וראה למעלה בסוף הלכות זכייה ומתנה‪ .‬וכסף‬ ‫שם דיבור המתחיל ולא את השדה(‪ (43 .‬שזורעין בה‬
‫מחיר הדבר ‪ -‬אין לי )גמרא שם(‪.‬‬ ‫ירקות‪ ,‬והיא חשובה אף בשטח קטן‪ (44 .‬גמרא שם יב‪.‬‬
‫‪ (45‬כרם )רש"י דיבור המתחיל פרדסא( או שדה אילן אחר‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ‪¦ ¥‬‬
‫שׁני‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫כמבואר בסוף ההלכה )מגיד משנה(‪ (46 .‬משנה שם יא‪.‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי חלוקת החצר המשותפת לבעלי בתים‬ ‫‪ (47‬גמרא שם יב‪ (48 .‬שהקרקע חשובה ושווייה דומה‬
‫מיוחדים כל בית לכל אחד מהם‪ ,‬וכן אם רצו השותפין‬ ‫לזה שבארץ ישראל‪ (49 .‬שהקרקע אינה חשובה כל כך‪.‬‬
‫לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה‪ ,‬ומה שיש לשותפין זה על‬
‫‪ (50‬מסקנת רב יוסף שם יב‪ (51 .‬שאין פועל לפחות מיום‬
‫זה משמירת הנזקין אחר שחלקו‪ ,‬והנמשך אחר זה‪.‬‬
‫)רש"י שם(‪ .‬ובגמרא שם דנו בדבר אם הכוונה ליום חרישה‬
‫בעונת החרישה‪ ,‬או ליום חרישה בעונת הזריעה‪ .‬ורבינו לא‬
‫‪16 4˙Èa‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪BÏ ‰Ba‬‬
‫‪∆ „Á‡Â‬‬‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,3ÌȯÙk‰‬‬
‫‪ƒ»¿« 2˙B¯ˆÁ‬‬‫‡‪¿« .‬‬
‫ציין כלל‪ ,‬אם כוונתו לזו או לזו‪ ,‬ובפירוש המשניות כתב‬
‫‪17‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ ÏÎÏ‬‬ ‫‪∆∆À ¿ 5ÌÈza‰‬‬
‫‪»¿ ˙ÙzLÓ‬‬ ‫‪ƒ»« ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈaL‬‬
‫‪≈∆ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ˙‡ˆÓÂ‬‬
‫¿‪≈¿ƒ‬‬ ‫שהעיקר שיהיה בכל חלק שיעור של עבודת יום אחד‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪7˙Bn‬‬ ‫‪«¿« Á˙ÙÂ‬‬
‫‡¯‪« Úa‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪«∆» Á˙t‬‬
‫‪«∆ ÏÎÏ‬‬‫‪»¿ LÈ≈ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ÌÈza‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫"בחרישה או זריעה וכיוצא בהן"‪ ,‬וראה לחםֿמשנה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪̇ƒ :¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÔÓƒ ¯‡Lp‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ;9Á˙t‰‬‬‫‪«∆« Ïk» ·Á¯a‬‬‫‪«… ¿ 8ÂÈÙÏ‬‬
‫¿»»‬ ‫‪ (52‬מימרת רבא בר קטינא שם‪ (53 .‬שם מימרת רב נחמן‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÛzLÂ‬‬
‫‪»À ¿ ÛzL‬‬
‫‪»À ÏÎÏ‬‬‫‡¯‪»¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡¯‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬‫≈‪«¿« Ba LÈ‬‬ ‫וכפירוש הר"ח )תוספות שם דיבור המתחיל דוולא( והיינו‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‡‪»∆ .d˙B‬‬
‫‪» ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ‡ϻ ̇Â‬‬‫‡‪ƒ¿ ;d˙B‬‬
‫‪» ÔȘÏBÁ‬‬‫‪ƒ¿ -‬‬ ‫בבבל‪ ,‬בהקבלה לגינה בארץ ישראל )לחם משנה וסרה בזה‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‡¯‪» ≈ - ˙Bn‡« Úa‬‬‫‡¯‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« dÏ» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯ˆÁ‬‬‫»≈‬ ‫קושיית התוספות שם(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À ÈL‬‬ ‫‪« ≈ . e¯‡aL‬‬
‫‪≈¿ eȉ» ?„ˆÈk‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,¯ˆÁ‬‬ ‫˜¯‪≈» ‰Èe‬‬
‫¿ »‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ BÏ LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ ‰Ê∆ :„Á‬‬‫‪»∆ ˙Èa‬‬ ‫‪∆»¿ 11ÌÈza‬‬
‫‪ƒ« ‰ÊÏÂ‬‬ ‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰ÊÏ‬‬
‫»∆‬ ‫‪,55Ô¯Bn‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,ÔÈϘ¯h‰‬‬ ‫‪ƒ¿ 54Ôȇ≈ .‰ 3‬‬
‫‪ƒ¿«¿« ˙‡∆ ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙Èa‬‬
‫‪ƒ« ÏÎÏ‬‬‫‡¯‪»¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÔÓƒ BÏ ÔÈ„„BÓ‬‬
‫‪ƒ¿ - ÌÈza‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,„a‰‬‬
‫‪«« ˙Èa≈ ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,C·BM‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪…¿ 4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪;˙Bn‡« ¯OÚ‬‬‫‪∆ ∆ ‰È‰‬‬‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,Á˙t‰‬‬
‫¯‪«∆« ·Á‬‬‫‪«… Ïk» ÏÚ« ˙È·Â‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« ,˙Èlh‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,ıÁ¯n‰‬‬
‫‪» ¿∆« 5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡¯‪˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« BÏ ÔÈ˙B‬‬
‫‡‪ƒ¿ - „Á‬‬ ‫‪»∆ ˙Èa‬‬‫‪ƒ« BÏ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ‰ÊÂ‬‬‫¿∆‬ ‫‪‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« - e˜ÏÁ‬‬ ‫‪» ¿∆ ̇ƒ .56‰ÊÏ‬‬
‫‪¿» ıÁ¯Ó‬‬ ‫‪∆» È„Îe‬‬
‫‪≈¿ ‰ÊÏ‬‬‫‪∆» È„k‬‬
‫‪≈¿ 6‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪LÈ≈ ̇ƒ :¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÔÓƒ ¯‡Lp‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ;BÁ˙t‬‬‫‪¿ƒ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ BÁ˙t‬‬
‫‪¿ƒ ·Á¯a‬‬
‫¿ …«‬ ‫‪‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« - C·BL‬‬‫‪» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ıÁ¯Ó‬‬
‫‪» ¿∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡¯‪ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ‰ÊÏ‬‬‫‪∆» ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,˙Bn‡« ‰BÓL‬‬
‫»‪∆ ¿ da‬‬ ‫‪Ïk» ¯‡L·e‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙ÈlËa‬‬‫‪ƒ«¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ C·BL‬‬
‫‪» ˜ÏÁ‬‬ ‫‪∆≈ Ïk» 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡¯‪ıeÁ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡¯‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬‫‪«¿« ‰ÊÏÂ‬‬
‫‡¯‪∆»¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬
‫‪58ÔÈÏÚÓ‬‬
‫‪ƒ¬« - ‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆» È„Îe‬‬
‫‪≈¿ ‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆» È„k‬‬
‫‪≈¿ Ô‰a‬‬‫‪∆» 57Ôȇ≈ .Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙BÁt» ;ÔȘÏBÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,‰wÏÁ‬‬‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» LÈ≈ - ÌÈÁ˙t‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÔÓƒ‬‬ ‫‪B‡ Èσ ¯ÎÓ‬‬
‫‪… ¿ B‡ :B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« [BÏ] LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,ÌÈÓ„a‬‬
‫‪ƒ »¿ B˙B‡ 10‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.‰wÏÁ‬‬
‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» Ôȇ≈ - ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Ê∆ ˜ÏÁ‬‬
‫‪… ¬ :̉Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‡‪»∆ 59¯Ó‬‬
‫‪«» .ÈpnÓ‬‬
‫˜‪ƒ∆ƒ ‰‬‬
‫‪≈¿ 11‬‬
‫‪ÏËÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙eÁt‰‬‬‫‡‪»« ˙‡∆ Ïh‬‬ ‫‪ƒ¬ , ÌÈÂL‬‬
‫‡‪… ∆ È‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪ƒ» ÔȘÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ»¬« ÔÈ≈‡L‬‬‫‪∆ 12‬‬
‫‪ (2‬בבאֿבתרא יא‪ .‬ברייתא ומימרא של רבי אסי בשם רבי‬ ‫‡‪:BÏ ¯ÓB‬‬
‫‪≈ ȯ‰L‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ¯˙i‰‬‬
‫‪≈¬∆ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‡‪≈»« ˙‡∆ ‰z‬‬
‫‪»« 13‬‬
‫יוחנן‪ (3 .‬דוקא של הכפרים והדומה להם‪ ,‬וזה לפי שיטת‬ ‫‪ÔÈcƒ da» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‡‪ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ , ‰zÓ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»»« ÁwÏ‬‬‫¯ˆ‪«ƒ ÈB‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ 14‬‬
‫הר"י מיגאש‪ ,‬ראה בסמוך‪ (4 .‬כלומר‪ ,‬כל אחד ואחד בונה‬
‫בקרקע הפקר וכל אחד זוכה בחצר‪ ,‬ולפיכך זה שיש לו פתח‬ ‫‪.ÌÈÓ„a‬‬
‫‪ƒ »¿ ÔÈÏÚÓ‬‬
‫‪ƒ¬« e‡» ȯ‰‬‬‫‪≈¬ ‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ‰wÏÁ‬‬
‫¬‪»À‬‬ ‫‪15‬‬

‫אחד‪ ,‬זוכה הוא בארבע אמות כנגד פתחו‪ ,‬ואם יש לו שני‬ ‫‪ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫פתחים זכה בשמונה אמות‪ ,‬אבל שנים שקנו חצר בשותפות‪,‬‬
‫על פי מה שכתב הרמב"ם בסוף הלכות תמורה ש"רוב דיני‬
‫בין שיש לו פתח אחד בין שיש לו שני פתחים‪ ,‬אין לו אלא‬
‫ארבע אמות בלבד‪ ,‬וכן דעת ר"י מיגאש בבבאֿבתרא שם‪,‬‬ ‫התורה אינן אלא לתקן הדעות ולישר כל המעשים" ומתוך‬
‫והובא במגידֿמשנה‪ ,‬ועיין לחםֿמשנה‪ (5 .‬היינו‪ ,‬שמקודם‬ ‫הדינים וההלכות למדים עניינים והוראות בעבודת ה'‪ ,‬יש‬
‫היתה אדמת הפקר‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ואחרי שהקימו הבתים הקיפו את‬ ‫לומר‪ ,‬שעניין השכנים בעבודת ה' הוא שאין להסתפק‬
 ‫טנק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪10‬‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‡‪«¿« ‡l‬‬
‫‪»∆ dÏ» Ôȇ≈ - ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»∆ ‰Áe˙t‬‬
‫‪» ¿ ˙Òt¯n‰Â‬‬
‫השטח‪ ,‬ואז זכה כל אחד בחצר‪ ,‬בהתאם למספר הפתחים ¿«‪∆∆ ¿ƒ‬‬
‫‪11‬‬ ‫«‡‪. ˙Bn‬‬
‫‪23‬‬ ‫שלו‪ (6 .‬היינו פתח לכל בית‪ ,‬כמבואר להלן‪ ,‬ואם היו כמה‬
‫פתחים בבית אחד‪ ,‬אם כל פתח ברוח אחרת‪ ,‬יש לכל פתח‬
‫‪ (18‬ברייתא שם‪ (19 .‬חדר קטן )שיש בו ארבע אמות‬ ‫ופתח ארבע אמות‪ ,‬כמבואר להלן הלכה ב‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫לפחות‪ ,‬ראה להלן הלכה ח( שהוא על יד השער הגדול‬ ‫‪ (7‬לפרק שם משאו )להלן הלכה ג(‪ .‬ויתר החצר יש לו‬
‫והוא שייך לאחד מבני החצר‪ ,‬וכל בני החצר עוברים דרך‬ ‫תשמישים אחרים‪ (8 .‬כלומר‪ ,‬בעומק החצר‪ (9 .‬כמדת‬
‫החדר הזה‪ ,‬ואעפ"כ יש לו דין בית ויש לו ארבע אמות‬ ‫רחבו‪ ,‬כן מדת השטח‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שלעולם יש לו רוחב‬
‫בחצר ]ואע"פ שמכניסים המשאוי דרך החדר ‪ -‬צריך הוא‬ ‫ארבע אמות‪ ,‬אף באופן שהפתח אינו רחב ארבע אמות‪ ,‬לפי‬
‫ארבע אמות בחצר‪ ,‬בכדי לפרק את המשאוי‪ ,‬וכ"ה להלן‬ ‫שאיֿאפשר לפרק משאו בפחות מד' אמות )רא"ש שם סימן‬
‫בבית שחציו מקורה וקירויו כלפי חוץ‪ ,‬ועיין יד רמ"ה[‪.‬‬ ‫לח(‪ .‬ונחלקו הראשונים‪ ,‬מה זכותו בד' אמות אלו‪ :‬יש‬
‫‪ (20‬מקום גבוה בחצר‪ ,‬שפתחי העליות פתוחים אליו‪.‬‬ ‫אומרים שאע"פ שהן מיוחדות לו ‪ -‬גם חבירו יכול‬
‫‪ (21‬למטה ליד החצר‪ ,‬לצורך המפרסת‪ (22 .‬ברייתא שם‪.‬‬ ‫להשתמש בהם לפרקים‪ ,‬ויש אומרים שהן קנויות לו לגמרי‬
‫‪ (23‬שהרי כולם נכנסים דרך המרפסת‪ ,‬ונחשב הכל כבית‬ ‫)ראה במגידֿמשנה להלן הלכה ג(‪ (10 .‬למעלה פ"א‬
‫אחד וכפתח אחד‪.‬‬ ‫הלכה ד‪ (11 .‬בברייתא שם‪" :‬לזה פתח אחד‪ ,‬ולזה שני‬
‫פתחים"‪ .‬ומפרש רבינו "פתחים"‪ :‬בתים‪ .‬שאם יש שני‬
‫‪12‬‬ ‫‡¯‪.25˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« BÏ Ôȇ≈ - ÌÈÏB‚¯z‬‬ ‫‪∆ 24ÏeÏ .‰‬‬
‫‪ƒ ¿¿« ÏL‬‬ ‫פתחים בבית אחד‪ ,‬אין לו אלא ארבע אמות בשביל פתח‬
‫‪ (24‬שם‪ ,‬בעיא שנפתרה‪ (25 .‬שהתרנגול מטפס ועולה‬ ‫אחד בלבד‪ ,‬אם לא שהם בשני רוחות כדלהלן הלכה ב‪.‬‬
‫מטפס ויורד‪ ,‬ואינו זקוק לארבע אמות כמו חמור‪ ,‬שמפרקים‬
‫אותו ממשאו )גמרא שם(‪.‬‬ ‫¯‪LÈ≈ - ÂÈ˙BÁe‬‬
‫»‬ ‫‪ÏkÓ‬‬
‫¯‪»ƒ ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÌÈÁ˙t‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ LiL‬‬ ‫·‪ƒ« .‬‬
‫‪≈∆ 12˙Èa‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪- Á˙t‬‬
‫‪«∆ 15BÏ „ÁÈ‬‬
‫‪≈ƒ 14̇Â‬‬
‫¯‪ƒ¿ .13Áe‬‬
‫‪« ÏÎÏ‬‬
‫‡¯‪»¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« BÏ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,28‰¯˜Ó‬‬
‫‪∆À¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ BȈÁÂ‬‬
‫‪¿∆¿ 27‰¯˜Ó‬‬
‫‪∆À¿ BȈÁ‬‬ ‫‪ƒ« .Â‬‬
‫‪¿∆ ,26˙Èa‬‬ ‫‪.16BÁ˙t‬‬
‫‪¿ƒ „‚k‬‬
‫‡¯‪∆∆¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« ‡l‬‬
‫≈‡‪»∆ BÏ ÔÈ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - 30ıeÁ ÈtÏk‬‬
‫‪≈«¿ BÈe¯wL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈa≈ 29ÌÈt‬‬
‫‪ƒ¿ ÈtÏk‬‬
‫‪≈«¿ BÈe¯wL‬‬
‫∆≈‬
‫‪15‬‬ ‫‡¯‪. ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪«¿« BÏ‬‬ ‫‪ (12‬שם יא‪ .‬מימרא של אמימר‪ ,‬בחפירה )כן הנוסחא ברי"ף‬
‫ובר"י מיגאש שהובא במגידֿמשנה( דסופלי )=מקום‬
‫‪ (26‬שם‪ ,‬בעיא שנפתרה‪ (27 .‬מכוסה בתקרה‪ (28 .‬ויש‬ ‫שמעבדים בו עורות ‪ -‬ר"י מיגאש( שיש לה ארבעה פתחים‬
‫בו ארבע אמות על ארבע אמות‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬אין בו מקום‬ ‫מכל צד ויש לה ארבע אמות לכל פתח‪ .‬הרי לפנינו חידוש‬
‫לפרק משאו‪ ,‬ובוודאי יש לו בחצר )מגידֿמשנה בשם‬ ‫כפול‪ :‬א' שמקום זה דינו כבית‪ ,‬ויש לו ארבע אמות )ר"י‬
‫הרשב"א(‪ (29 .‬שוודאי יכול לפרק בחוץ בחלק שאינו‬ ‫מיגאש(‪ .‬ב' שיש ארבע אמות לכל פתח ופתח כשכל אחד‬
‫מקורה‪ (30 .‬שצריך להכניסו דרך החלק המקורה אל‬ ‫ואחד ברוח אחר‪ .‬וזהו מקורה של הלכה זו שבדברי רבינו‬
‫החלק שאינו מקורה ולפרקו שם‪ (31 .‬בחצר‪ .‬אלא מפרק‬ ‫]והשמיט את החידוש הראשון‪ ,‬שגם לחפירה דסופלי יש‬
‫את החמור בבית‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ארבע אמות ‪ -‬שממה שכתב להלן )הלכה ה( שלול של‬
‫תרנגולין אין לו ארבע אמות‪ ,‬וכפי ההסברה בגמרא שם‬
‫‪16‬‬ ‫‪˙‡∆ ı¯t‬‬
‫‡¯‪«» .34˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪ƒ« .Ê‬‬
‫‪«¿« BÏ LÈ≈ - 33Ìe˙Ò» 32˙Èa‬‬ ‫שהתרנגולים מטפסים ועולים בעצמם‪ ,‬מוכח שמקומות‬
‫‪17‬‬ ‫‡¯‪. ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪«¿« BÏ Ôȇ≈ - ÂÈÓÈvt‬‬
‫‪35‬‬ ‫¿‪» ƒ‬‬ ‫אחרים שאינם דומים ללול של תרנגולים ‪ -‬יש להם ארבע‬
‫‪ (32‬שם‪ ,‬יב‪ (33 .‬שהיה בו פתח אחד בלבד וסתמו אותו‬ ‫אמות[‪ (13 .‬פתח אחד לכל רוח ורוח‪ ,‬כנ"ל‪ (14 .‬שם‪,‬‬
‫)כסףֿמשנה למעלה הלכה ב(‪ (34 .‬בחצר‪ .‬ואע"פ שאמרנו‬ ‫במימרא של אמימר‪ (15 .‬כלומר‪ ,‬השאיר כל הפתחים‬
‫למעלה )הלכה ב( שאם יש לו פתחים בכל רוח ואינו‬ ‫ואינו משתמש אלא באחד מהם‪ .‬ועיין להלן הלכה ז‬
‫משתמש אלא באחד מהם‪ ,‬אע"פ שלא סתמם‪ ,‬אין לו ארבע‬ ‫ובהערה שם‪ (16 .‬הראב"ד השיג כאן על דברי רבינו‪,‬‬
‫אמות אלא כנגד הפתח שהוא משתמש בו ‪ -‬כאן‪ ,‬שאין לו‬ ‫וכתב שלא אמרו בגמרא שייחוד מפקיע שאר הרוחות אלא‬
‫אלא פתח אחד בלבד וסתמו‪ ,‬בוודאי עומד הוא לפתחו‬ ‫בחפירה דסופלי‪ ,‬אבל בבית אינו מפקיע‪ ,‬ויש לו ארבע‬
‫היום או מחר‪ ,‬שהרי אין לו פתח אחר )כסףֿמשנה שם(‪.‬‬ ‫אמות לכל רוח‪.‬‬
‫‪ (35‬מסגרת הפתח‪ (36 .‬שכיון שביטלו מתורת פתח‪,‬‬ ‫‪B‡OÓa‬‬
‫‪» «¿ dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ Òk‰Ï‬‬
‫‡‪≈»ƒ¿ BÏ ¯LÙ‬‬ ‫‚‪»¿«¿« .‬‬
‫‡‪» ¿∆ ̇ƒ :17‰¯„ÒÎ‬‬ ‫‪4‬‬
‫הסתלק מארבע אמותיו שבחצר‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שארבע אמות‬
‫שבחצר חוץ מאלה שבפתח ‪ -‬יש לו )רמ"א סימן קעב‪ ,‬סעיף‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« dÏ» LÈ≈ - ‡ϻ ̇Â‬‬
‫‡¯‪ƒ¿ ;˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« dÏ» Ôȇ≈ -‬‬ ‫‪5‬‬

‫ז(‪.‬‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« Á˙ÙÂ‬‬
‫‪«∆» Á˙t‬‬‫‪«∆ ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ LiL‬‬
‫‡‪≈∆ e¯Ó‬‬‫‪¿» ‡lL‬‬‫«‡‪… ∆ .˙Bn‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪.B‡OÓ‬‬
‫‪» « ÌL‬‬‫‪» ˜¯ÙÏ‬‬
‫‡‪… ¿ƒ ‡l‬‬
‫«‡‪»∆ ,˙Bn‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡¯‪- 38˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡¯‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« Ba ÔȇL‬‬ ‫‪ƒ« .Á‬‬
‫‪≈∆ 37˙Èa‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪¯ˆÁa‬‬ ‫‪»∆ . ¯ˆÁa‬‬
‫‡‪≈»∆ LÈ≈ ̇ƒ ‡l‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‡¯‪≈»∆ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫≈‡‪«¿« BÏ ÔÈ‬‬ ‫‪ (17‬שם יא‪ :‬מימרא של רב הונא‪" .‬אכסדרא"‪ ,‬שאין לה‬
‫דפנות כלל )רש"י(‪ ,‬או שיש לה רק שלשה דפנות ופתוחה‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« Á˙t‬‬
‫‪«∆ „Ú« 40‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ˙Bn‡« Úa¯‡Â‬‬
‫‪«¿«¿ ‰ÊÏ‬‬
‫‡¯‪∆» ˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫מצד רביעי )תוספות שם ד"ה הכא(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ˜lÁ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ 42¯ˆÁ‬‬‫‪≈» ÏL‬‬ ‫‪∆ 41Ï·f‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ .ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - ‰f‰‬‬ ‫«∆‬
‫‪22‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ - CÏÓ‬‬‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‡‪∆ ‡ÈÒÎ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‡·‪»¿«¿« Ï‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪»¬ . ÌÈÁ˙t‰‬‬
‫‪43‬‬ ‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« ̉Ï‬‬ ‫‪∆» LÈ≈ - 20˙Òt¯Ó‬‬ ‫„‪«« 18˙Èa≈ .‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ B‡ 19¯ÚL‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡„‪.Ì‬‬
‫»»‬ ‫‪,˙∆Òt¯nÏ‬‬
‫‪∆ ¿ƒ« ÌÈÁe˙t‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈza‬‬ ‫‪ƒ» ‰MÓÁ‬‬
‫«‡‪» ƒ¬ eȉ» .21˙Bn‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪9‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫סק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ôȇ≈ - Ì„iÓ‬‬
‫‪»»ƒ e˜» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,65B˜ÏÁa‬‬
‫¿∆¿‬ ‫‪ (37‬סוכה ג‪ :‬ברייתא‪ ,‬ולפי שפירשוה שם‪ (38 .‬שאז אין‬
‫‪13‬‬ ‫‪.B¯·Áa‬‬
‫‪≈¬« ¯ÊÁÏ‬‬
‫»‪…¬« ÏBÎÈ‬‬ ‫עליו תורת בית‪ ,‬והוא עומד ליהרס )סוכה‪ ,‬שם(‪ (39 .‬היינו‬
‫ארבע אמות של הפתח‪ .‬אבל ארבע אמות בחצר‪ ,‬חוץ משל‬
‫‪ (55‬משנה בבבאֿבתרא ב‪ .‬וכפי פירושה בגמרא שם ג‪ .‬לפי‬ ‫פתח ‪ -‬יש לו‪ ,‬כדלהלן‪ (40 .‬המדובר‪ ,‬כגון ששני השותפים‬
‫רב אסי בשם רבי יוחנן‪ (56 .‬כמו שביררו בשקלאֿוטריא‬ ‫יש להם בתים קטנים‪ ,‬פחות מארבע אמות כל אחד‪ ,‬ולפיכך‬
‫שם‪ (57 .‬שאין קנין חל אלא על דבר שיש בו ממש‪ ,‬כגון‬ ‫כופה אחד את השני לחלוק בחצר‪ ,‬אם יש בו ארבע אמות‬
‫על חפץ‪ ,‬או אף על שעבוד של קרקעות‪ .‬ואילו פעולה של‬ ‫לזה וארבע אמות לזה‪ ,‬אע"פ שאין לאף אחד מהם ארבע‬
‫חלוקה ‪ -‬אין בה ממש‪ ,‬ואין הקנין חל עליה‪ (58 .‬בפ"ה‬ ‫אמות בשביל הפתח‪ ,‬חוץ מארבע אמות הנ"ל )מגידֿמשנה‪,‬‬
‫מהלכות מכירה‪ ,‬הלכה יד‪ .‬וזהֿלשונו שם‪" :‬הרי שכתב‬ ‫‪ (41‬ברייתא בבבאֿבתרא יא‪:‬‬ ‫וראה בראב"ד(‪.‬‬
‫בשטר‪ :‬וקנינו מפלוני ‪ -‬שיחלקו השדה שביניהם ‪ -‬הרי זה‬ ‫‪ (42‬שנערם בחצר במשך הזמן עלֿידי השכנים הזורקים‬
‫קנין דברים ואינו מועיל כלום‪ ,‬שהרי לא הקנה לחבירו דבר‬ ‫מתוך בתיהם‪ ,‬וכל אחד ואחד מהם רוצה לזכות בו‪ ,‬לזבל‬
‫מסויים וידוע"‪ (59 .‬מסקנת הגמרא שם‪ ,‬לבירור המימרא‬ ‫‪ (43‬שהרי דרך הפתחים‬ ‫בו שדותיו )רש"י שם(‪.‬‬
‫של רבי יוחנן‪ (60 .‬שהרי נחלקו‪ ,‬וזכה כל אחד בחלקו‪,‬‬ ‫השליכוהו שם )רש"י שם(‪ (44 .‬בעיא שנפתרה מברייתא‬
‫בקנין שיש בו ממש‪ (61 .‬מימרא של רב אשי‪ ,‬לבירור‬ ‫‪ (45‬הרי"ף מביא שם שני פירושים למילה‬ ‫שם‪.‬‬
‫דבריו של רבי יוחנן‪ ,‬שם‪ (62 .‬היינו‪ ,‬אחרי שהסכימו‬ ‫"אכסניא"‪ :‬א' זבל של אכסניא )וכן פירשו הר"ח והר"י‬
‫ביניהם על החלוקה‪ (63 .‬לפנינו בגמרא אין המלים‬ ‫מיגאש(‪ .‬ב' אכסניא של מלך כשגובים אותם )וכן פירש"י‬
‫"בעצמו" ‪" -‬בעצמו"‪ ,‬שבדברי רבינו‪ ,‬אבל ישנם בגמרא כ"י‬ ‫שם‪" :‬חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להם אכסניא‬
‫מינכן וברי"ף ובעוד ראשונים‪] .‬וראה להלן‪ ,‬שלדברי רבינו‬ ‫בבתיהם"(‪ .‬ומכיון שכתב רבינו "אכסניא של מלך" נראה‬
‫אין צריך לשום קנין בחלוקת השותפות‪ .‬ולפיכך אין צריך‬ ‫שהיינו כפירוש השני שברי"ף וביפרש"י )מגידֿמשנה(‪,‬‬
‫שיאמר כל אחד לחבירו "לך חזק וקני"‪ ,‬אלא אף אם הלכו‬ ‫באופן ששני הדינים הנ"ל אינם דומים‪" :‬זבל של חצר" הוא‬
‫כל אחד ואחד בעצמו ‪ -‬אע"פ שאין זה קנין ‪ -‬הרי זו‬ ‫לזכות לבני החצר‪ ,‬ואילו "אכסניא של מלך" הוא לחובה‬
‫חלוקה[‪ (64 .‬לדעת רבינו והרי"ף אין כאן קנין חזקה‪,‬‬ ‫לבני החצר‪ .‬ועיין סמ"ע סימן קעב‪ ,‬ס"ק כ‪.‬‬
‫אלא מכיון שכל אחד ואחד נטל חלקו‪ ,‬הרי נתחלקו ביניהם‪,‬‬
‫וחלוקה אינה צריכה קנין‪ ,‬כמבואר למעלה פ"א הלכה א‬ ‫‪‰wÏÁ‬‬
‫‪»À¬ ÔÈcƒ Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯·c‬‬‫‪»» ˜ÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« eˆ¯L‬‬ ‫‪ƒ»À « .Ë‬‬
‫‪»∆ 46ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫הערה יב‪] (65 .‬מאחר שלא היה כאן שום קנין חזקה‪ ,‬אלא‬ ‫‪.48ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - BÓL‬‬ ‫‪¿ ˙‡∆ 47ÔÈ„ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« Ô‰L‬‬‫«‡‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬ ‫‪2‬‬
‫זוהי חלוקה‪ ,‬כנ"ל‪ - ,‬לא די בזה שאחד ילך ויחזיק‪ ,‬אלא‬ ‫‪.51e˜ÏÁÈ‬‬
‫‪… ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… - eˆ¯L‬‬‫‪»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,50L„w‰‬‬
‫‪∆… « 49È·˙ηe‬‬
‫¿‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫צריך ששניהם יחזיקו כל אחד בשלו‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה[‪.‬‬ ‫‪ÈzLa‬‬
‫‡·‪≈¿ ƒ Ï‬‬
‫‡‪»¬ ; „Á‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪»∆ C¯Îa‬‬
‫‡‪∆∆¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫«∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ - ϯBb‬‬
‫‪» ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ eOÚÂ‬‬‫‪»¿ ,67e˜ÏÁL‬‬ ‫‪ƒ«» .‡È‬‬
‫‪¿»∆ 66ÔÈÁ‡‰‬‬ ‫‪.54ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - ˙BÎȯk‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪˙ÈOÚpL‬‬
‫‪≈ ¬«∆ ‰È‰a‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪»»¬« . Ô»lkÀ e˜» Ô‰Ó‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬
‫‚‪»∆¿ ϯB‬‬
‫‪» ‰ÏÚL‬‬
‫∆»»‬ ‫‪ (46‬משנה‪ ,‬שם יא‪ (47 .‬שהחלק לא יהיה ראוי לשאת את‬
‫‪16‬‬ ‫‪¯Ób‬‬
‫‪«» ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 70eÓÈkÒ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ¯·cÏ‬‬‫‪»»« ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰Ê∆ eÚÓML‬‬
‫‪¿» ∆ ,̉Ï‬‬
‫»∆‬ ‫השם הקודם של העצם השלם‪ (48 .‬בזה אין כל חידוש‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪.71B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰˜Óe‬‬
‫‪∆¿« Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫»‪»∆ Ïk‬‬ ‫אלא בא להשמיענו שבכתבי הקודש אע"פ שרצו אין‬
‫‪ (66‬בבאֿבתרא קו‪ :‬ברייתא של רבי יוסי‪ (67 .‬היינו‪,‬‬ ‫חולקין )מגידֿמשנה בשם רש"י(‪ (49 .‬שם‪ (50 .‬היינו‪,‬‬
‫שביררו חלקים שוים‪ ,‬והגורל צריך להכריע למי שייך כל‬ ‫עשרים וארבעה ספרי התנ"ך‪ ,‬ובזמנם היו רגילים לכתבם‬
‫חלק‪ (68 .‬אם הם שנים‪ ,‬קנה השני חלקו‪ .‬ואם הם שלשה‬ ‫בגליון כספרֿתורה )רש"י שם ד"ה כתבי הקודש(‪.‬‬
‫‪ -‬הראשון קנה חלקו‪ ,‬והשנים את שני החלקים האחרים‪,‬‬ ‫‪ (51‬שחלוקה זו יש בה משום בזיון כתבי הקודש )רש"י‬
‫כשאינם מחולקים ביניהם‪ ,‬ואם רוצים לחלוק ‪ -‬יחלקו‪ .‬ויש‬ ‫שם(‪ .‬ויש שכתבו‪ ,‬שאפילו אם יגיע לכל אחד ספר שלם‪,‬‬
‫מפרשים‪ ,‬כשסומנו החלקים לפי תולדותם‪ :‬ראובן‪ ,‬שמעון‪,‬‬ ‫ואפילו אם יגיע לזה תורה ולזה נביאים ‪ -‬אין כבודם של‬
‫לוי וכו' וכיון שראובן זכה בחלק זה וזה‪ ,‬זכה שמעון‬ ‫ספרי הקודש שיחלקו בב"ד אחר שנתחברו בכרך אחד‬
‫עלֿידו ואח"כ לוי וכו' וכו' )מגידֿמשנה(‪ (69 .‬מסקנת רב‬ ‫)מגידֿמשנה בשם רשב"א(‪ (52 .‬מימרא של שמואל‪ ,‬שם‬
‫אשי‪ ,‬שם‪ (70 .‬לחסל את השותפות‪ ,‬ובוודאי מעוניינים‬ ‫יג‪ (53 :‬שיש שם בזיון‪ ,‬כנ"ל‪ (54 .‬אע"פ שבכל כריכה‬
‫הכל שדבר ביצוע החלוקה יקום מהר ולא יתעכב עוד‪.‬‬ ‫ספר אחר מכתבי הקודש‪ .‬והיינו‪ ,‬אם רצו לחלוק‪ ,‬כמו שכתב‬
‫‪ (71‬דעת רבינו‪ ,‬שהגורל הוא קנין‪ .‬וכן נראה בגמרא שם‪,‬‬ ‫בתחילת ההלכה‪ ,‬וכמו שאמר רב שלמן‪ ,‬בגמרא שם‪ .‬וכן‬
‫שלמדו זאת מחלוקת הארץ בגורל‪ .‬ואע"פ ששאלו שם‪ :‬מה‬ ‫כתב רבינו בפירוש המשניות שם‪" :‬ורצו לחלוק‪ ,‬שיקח אחד‬
‫לחלוקת ארץ ישראל שהיתה גם ב'אורים ותומים' ‪ -‬הרי‬ ‫מהם ספרֿתורה זה‪ ,‬וחבירו ספר אחר"‪ ,‬וראה בלחםֿמשנה‪.‬‬
‫תירץ שם רב אשי שבמקום 'אורים ותומים' יש לנו היום‬ ‫‪,B˜ÏÁÏ‬‬
‫‪¿»¿ ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À eˆ¯L‬‬‫‪»∆ ‰wÏÁ‬‬ ‫‪≈∆ 55ÌB˜Ó» .È 6‬‬
‫‪»À¬ ÔÈ„ƒ Ba ÔȇL‬‬
‫ההנאה מההסכמה ההדדית‪ .‬אולם הרא"ש בתשובה )הובאה‬
‫בחושןֿמשפט סימן קעג סעיף ב ברמ"א( כתב שגורל אינו‬
‫‪¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ Ïk» - Ì„iÓ‬‬ ‫‪»∆ 56Ètƒ ÏÚ« Û‡« 7‬‬
‫‪»»ƒ ewL‬‬
‫‡·‪59Ï‬‬
‫‪»¬ . e¯‡aL‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‡e‰ Ìȯ·c‬‬
‫‪57‬‬ ‫˜‪ƒ»¿ ÔÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;Ba 8‬‬
‫אלא בירור ולא קנין‪ .‬ונראה שלפניו היתה הנוסחא בגמרא‬
‫שם "אלא אמר רב אשי בההיא הנאה וכו'" ‪ -‬שלפי"ז חזרו‬ ‫‪Áe¯a‬‬
‫¯ˆ‪« ¿ ‰‬‬‫‪» » ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ Áe¯a‬‬
‫¯ˆ‪« ¿ ‰‬‬‫‪» » ‰fL‬‬
‫‪∆∆ Ì„iÓ‬‬
‫‪»»ƒ e˜» ̇ƒ 9‬‬
‫בהם ממה שלמדו מחלוקת ארץ ישראל )הגר"א שם ס"ק‬ ‫‪Cω‬‬
‫‪«» 62̇ƒ 61ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .60̉a‬‬
‫‪∆» ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ - ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ 10‬‬
‫ד(‪ ,‬וכן דעת הראב"ד בהשגה‪ ,‬שכתב שלא נתחוורו לו דברי‬ ‫‪˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ BÓˆÚa‬‬‫‪¿«¿ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,B˜ÏÁa‬‬
‫‪¿∆¿ ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ƒ¡∆¿ BÓˆÚa‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪¿«¿ ‰Ê∆ 11‬‬
 ‫אסק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫לבנות כותל סמוך להם ‪ -‬יכול לעשות זאת‪ .‬והטעים‬ ‫רבינו )לחםֿמשנה‪ ,‬ואורֿשמח כתב שהשגת הראב"ד שייכת‬
‫הרשב"א בחידושיו משום "שהוא לא נתחייב לו בבנין"‪,‬‬ ‫להלן בהלכה יב‪ ,‬עיין שם בהערה עו(‪.‬‬
‫כלומר לא נתחייב לתת לו הוצאות הסתימה‪ .‬ובהסתמך על‬
‫דברי הראב"ד הנ"ל שהובאו ברא"ש כתב ב'אור שמח' שכן‬ ‫‪,73‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰Ê∆ ˙BÁB˜Ïk‬‬ ‫‪»¿ Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - e˜ÏÁL‬‬ ‫‪ƒ«» .·È 1‬‬
‫‪¿»∆ 72ÔÈÁ‡‰‬‬
‫גם כוונת דברי הראב"ד בהשגה כאן‪ ,‬שכתב בהלכה יא‪:‬‬ ‫‪,75‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ˙BÓlÒ‬‬ ‫‪… ¿ ,‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ 74C¯c‬‬
‫‪»À ‡ÏÂ‬‬ ‫‪∆∆ ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 2‬‬
‫"לא נתחוורו דבריו"‪ ,‬והשגה זו אינה שייכת להלכה יא אלא‬ ‫‪;‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬‫‪«« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ˙BBlÁ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪…¿ 3‬‬
‫להלכה יב‪ ,‬וההתחלות הדומות "האחין שחלקו" ‪" -‬האחין‬ ‫‪˜ÏÁa‬‬
‫‪∆≈¿ ˙eÎÊ¿ Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ ¯‡L‬‬‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,e˜ÏÁL‬‬
‫‪¿»∆ ÔÂÈkL‬‬
‫‪» ≈∆ 4‬‬
‫שחלקו" הן שגרמו לדברים להעתק ממקומם‪ .‬וראה למעלה‪,‬‬
‫שלפי פירוש הכסףֿמשנה בדברי רבינו ‪ -‬דעתו כדעת‬
‫‪dlk‬‬
‫‪»À ‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ‰˙ȉLk‬‬
‫‪»¿»∆ ¿ :ÔÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ«» ¯ÓBÏ‬‬‫‪« LÈ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ 5‬‬
‫הראב"ד‪ (78 .‬בעל החצר‪ ,‬וראה למעלה‪ (79 .‬שהרי כל‬ ‫‪ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ ˙‡f‰‬‬‫‪…« ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬‫‪«« da» ¯È·ÚÓ‬‬‫‪ƒ¬« ‰È‰‬‬‫‪»» - „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ 6‬‬
‫עיקר הטעם באחים שחלקו הוא מפני שהם כלקוחות‬ ‫‪ƒ LÈ≈ - ȘÏÁ‬‬
‫‪76ÈÏ‬‬ ‫‪ƒ¿∆ ‰Ê∆ ˙ÈOÚpL‬‬
‫‪≈ ¬«∆ ,‰zÚ‬‬ ‫‡·‪»« Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ 7‬‬
‫‪77ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« Ì˙BÒ‬‬ ‫‪≈ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .ÈÏÚÓ‬‬
‫‪«»≈ ÌÈn‰‬‬ ‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬ ‫‪«« ¯ÈÒ‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ 8‬‬
‫המוכרים בעין יפה‪ ,‬כמפורש בבבאֿבתרא סה‪) .‬הגר"א סימן‬
‫קעג ס"ק ה(‪ (80 .‬והואֿהדין שבונה בצד הסולם‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ìlq‰‬‬
‫‪»À« „ˆa‬‬
‫‪«¿ ‰B·e‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪∆ ,B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ÏÚ« ÛȘLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« 9‬‬
‫‪»∆ ÌÈLa‬‬
‫‪79ewL‬‬ ‫‪ƒ«¿ ƒ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰Â¿ .BLÈÓLz‬‬‫‪ƒ¿ « Ïh·Ó‬‬
‫‪≈«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 10‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÈMÓ‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ B‡ 82ÌÈL‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ‰„O‬‬
‫‪∆» ewL‬‬
‫‪»∆ ÌÈL‬‬ ‫‪»¬ .‚È‬‬
‫‡·‪ƒ«¿ 81Ï‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬
‫‪«« ˜ÈÒÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬
‫‡‪»∆¿ Ôȇ≈ - 83ÔÈÁ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪˙eÎÊ¿ ̉Ó‬‬‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ ¯‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… - e˜ÏÁÂ‬‬‫‪¿»¿ ,„Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ‰„O‬‬ ‫‪∆» 11‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.84ÔȯÎBn‰‬‬
‫‪ƒ¿ « Ô‰a‬‬
‫‪∆» e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ÌȘÊp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÔÓƒ ¯·c‬‬
‫‪»» ˙BpLÏ‬‬
‫¿«‬ ‫‪Ì˙BÒÂ‬‬
‫‪≈ ¿ B˜ÏÁÓ‬‬ ‫‪¿∆≈ ÌÈn‰‬‬‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬‫‪«« ˜ÈÒÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ˜ÏÁa‬‬
‫‪∆≈¿ 12‬‬
‫‪.80˙BBlÁ‰‬‬
‫««‬ ‫‪13‬‬
‫‪ (82‬שלא היו‬ ‫‪) (81‬מגידֿמשנה בשם ר"י מיגאש(‪.‬‬
‫שותפים )מגידֿמשנה בשם הר"י מיגאש(‪ (83 .‬אף כאן‬ ‫‪ (72‬שם ז‪ :‬ועוד‪ .‬מימרא של רב נחמן בשם שמואל‪ ,‬בניגוד‬
‫שלא היו בשותפות )שם(‪ (84 .‬שהרי כל קנינם מהמוכרים‪,‬‬ ‫לשיטת רב‪ (73 .‬ואין אנו אומרים "ברירה"‪ :‬הוברר הדבר‬
‫ואינם קונים זה מזה ואינם מוכרים זה לזה כלל‪ ,‬ולפיכך הם‬ ‫למפרע שזהו חלקו של זה וזהו חלקו של זה אלא לקוחות‬
‫מקבלים את כל הזכויות של המוכרים‪.‬‬ ‫הם זה מזה בעת החלוקה‪ ,‬גיטין כה‪ .‬ורמב"ם פי"א מהלכות‬
‫שמיטה ויובל הלכה כ‪ .‬והקדים זאת בהלכה זו‪ ,‬מפני שזהו‬
‫‡‪17 87B‬‬ ‫‪,‰wÏÁ‬‬
‫‪»À¬ ÔÈcƒ da» 86LiL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪«¬ .„È‬‬
‫‪ƒ»À « 85¯ˆÁ‬‬ ‫יסודה‪ ,‬שכיון שהם כלקוחות זה מזה‪ ,‬הם מוכרים זה לזה‬
‫‪18‬‬ ‫‪LÈ≈ - ‰wÏÁ‬‬
‫‪»À¬ da» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÌBˆ¯a‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪» ¿ƒ ‰e˜ÏÁL‬‬
‫∆¬» »‬ ‫בעין יפה‪ ,‬ואינם משיירים כלום אחד אצל חבירו‪ ,‬כדין כל‬
‫‪19‬‬ ‫‪∆… « ˙B·Ï‬‬
‫‪89Ï˙k‰‬‬ ‫‪¿ƒ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ˙‡∆ ÛÎÏ‬‬ ‫‪… » Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬
‫¿»‬ ‫מוכר )בבאֿבתרא סד‪ :‬ופכ"ה מהלכות מכירה הלכה ג(‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪LnzLnL‬‬
‫‪≈«¿ ƒ∆ ‰ÚLa‬‬‫‪»» ¿ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ e‰‡¯È‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,90ÚˆÓ‡a‬‬
‫»∆¿«‬ ‫ואע"פ שאין זה מפורש בגמרא‪ ,‬שזהו טעמה של הלכה זו‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰˜ÊÁ‬‬
‫‪»»¬ BÏ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .91‡e‰ ˜f‰‬‬
‫¯‡‪≈∆ - ‰i‬‬
‫‪»ƒ ¿ ˜f‰L‬‬
‫‪≈∆∆ ;B˜ÏÁa‬‬
‫¿∆¿‬ ‫‪ -‬נראה כן בסוגיית הגמרא ב"ב סה‪ .‬ועיין מגידֿמשנה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ˙Ba¯« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» Ck» e„ÓÚL‬‬
‫‡‪¿»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ‡l‬‬‫‪»∆ ,¯ˆÁa‬‬
‫∆»≈‬ ‫‪ (74‬שאם אחד קבל חצר חיצונה ואחד פנימית‪ ,‬אין הפנימי‬
‫יכול לדרוש דרך מהחצר החיצונה‪ ,‬אף כי דרך כזו היתה‬
‫‪23‬‬ ‫‪.92‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« e‰ÙBk‬‬
‫‪≈ - ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫קיימת בחיי אביו‪ ,‬שהרי עם החלוקה כאילו מכר את חלקו‪,‬‬
‫‪ (85‬משנה בבבאֿבתרא ב‪ .‬וכפי פירושה בגמרא שם ג‪ .‬לפי‬ ‫היינו‪ ,‬החצר החיצונה לאחים‪ ,‬ומכר כדרך המוכרים בעין‬
‫הלשון השניה‪ (86 .‬יוצא מתוך השקלאֿוטריא שם‪ ,‬שאם‬ ‫יפה ולא השאיר לעצמו דרך‪ ,‬ובעל החצר החיצונה‪ ,‬ביחס‬
‫יש דין חלוקה ‪ -‬יש כפייה לעשות מחיצה‪ ,‬משום שהיזק‬ ‫לחצר שלו‪ ,‬אינו מוכר‪ ,‬שנאמר גם עליו שמכר בעין יפה‪.‬‬
‫ראיה שמו היזק‪ (87 .‬מימרא של רב אסי בשם רבי יוחנן‪,‬‬ ‫אלא לוקח הוא )רשב"ם שם סה‪ .‬ד"ה אין להם דרך‬
‫כפי שפירשוה במסקנא שם‪ (88 .‬שהסכימו לחלוק ובקנין‪,‬‬ ‫ו'תוספות' ז‪ :‬ד"ה אין להם דרך(‪ (75 .‬שאחד קיבל בית‬
‫או שחלקוהו כבר‪ ,‬כמו שכתב רבינו למעלה )הלכה י(‪.‬‬ ‫וחצר‪ ,‬והשני ‪ -‬עלייה‪ ,‬ונמצא הסולם עומד בחצרו של השני‬
‫‪ (89‬שגבהו ארבע אמות‪ ,‬כדלהלן‪ (90 .‬היינו‪ ,‬שיש כפייה‬ ‫)רש"י שם ז‪ :‬ד"ה ולא סולמות(‪ .‬או שאחד קיבל בית‪,‬‬
‫על שני דברים‪ :‬א' על עצם בניית הכותל‪ .‬ב' על בנייתו‬ ‫והשני ‪ -‬חצר ועלייה‪ ,‬ונמצא הסולם נשען על ביתו של השני‬
‫באמצע‪ ,‬בחלקם של שניהם‪ .‬וראה להלן‪ (91 .‬כלשון‬ ‫)'תוספות' שם(‪] (76 .‬בכ"י תימן‪" :‬יש לו"‪ .‬ולפי"ז יכול‬
‫אחרון בגמרא שם ג‪ .‬שגם רבי יוחנן סובר כמותו‪ .‬וראה‬ ‫לכוף לבעל אמת המים להסירה מעליו‪ .‬וכן כתב הרא"ש‬
‫בהגהות מיימוניות כמה הוכחות שהלכה כדעה זו‪.‬‬ ‫)ב"ב פ"א סימן כ( בשם רבינו "שצריך לסתום החלון‬
‫‪" (92‬לפי שאין דעתו של אדם סובלת נזק ]זה[ )מאלו(‪,‬‬ ‫ולהסיר אמת המים מעליו"‪ .‬והכסףֿמשנה השמיט מדברי‬
‫וחזקתו שאינו מוחל‪ ,‬שהיזקו היזק קבוע" )להלן פי"א‬ ‫הרא"ש את המילים "ולהסיר אמת המים מעליו"‪ ,‬ומתוך זה‬
‫הלכה ז(‪ .‬וראיה לכך ממה שאמרו בגמרא )ב"ב ב‪ (:‬שלפי‬ ‫יצא לו‪ ,‬שבאמת המים אינו יכול לכופו‪ .‬והוכיח כן מהלשון‬
‫המפרש במשנה שם "השותפין שרצו לעשות מחיצה ‪ -‬בונין‬ ‫"יש לי להסיר" שהמדובר על הניזק‪ ,‬ולפיכך בא לפרש‬
‫את הכותל באמצע" ‪" -‬מחיצהֿכותל" ‪ -‬על כרחנו שהיזק‬ ‫בדברי רבינו שגם בחלון סותם הוא בעצמו‪ .‬ומוכיח כן ממה‬
‫ראיה לאו שמיה היזק‪ ,‬שהרי נאמר במשנה שרק אם רצו‬ ‫שכתוב להלן‪" :‬ובונה בצד הסולם" שוודאי הכוונה לבעל‬
‫שניהם בונים את המחיצה‪ .‬ואם יש חזקה בהיזק ראיה‪ ,‬אין‬ ‫החצר ולא לבעל העלייה[‪ (77 .‬לדעת הרא"ש )שם( כוונת‬
‫ראיה מהמשנה שהיזק ראיה לאו שמיה היזק‪ ,‬שהרי כאן‬ ‫רבינו שיכול לכוף לבעל החלון שיסתום חלונו‪ ,‬וכן כתב‬
‫החזיקו כמה שנים בלי מחיצה‪ .‬אלא עלֿכרחנו שלמאןֿ‬ ‫הריב"ש )הובא בכסףֿמשנה(‪ .‬אבל הראב"ד )ברא"ש שם(‬
‫דאמר היזק ראיה שמיה היזק ‪ -‬לא מועילה חזקה )ר"י‬ ‫סובר שאינו יכול לכופו לסתום חלונותיו‪ ,‬אלא שאם רצה‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בסק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ראיה‪ ,‬והקשו מזה למאןֿדאמר היזק ראיה לאו שמיה היזק‪,‬‬ ‫מיגאש(‪ .‬ומה שאמרו להלן )פ"ז הלכה אֿו( שמועילה חזקה‬
‫ותירצו‪" :‬גינה שאני‪ ,‬כדרבי אבא אמר רב הונא אמר רב‬ ‫בחלון‪ ,‬אע"פ שיש שם היזק ראיה ‪ -‬כאן אחד מזיק את‬
‫אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת‬ ‫השני‪ ,‬ולפיכך לא מיחה בו‪ ,‬שאומר לו הרי גם אתה ניזוק‬
‫בקמותיה"‪" ,‬שלא יזיקנו בעין רעה" )רש"י(‪ .‬הרי שגינה‬ ‫ממני‪ ,‬והייתי מצפה שאתה תתבע את בנין המחיצה‪ ,‬כמו‬
‫חמורה מחצר לענין זה? ‪ -‬כבר נשאל על זה רבינו‪ ,‬והשיב‬ ‫שכתב ר"י מיגאש בתחלת בבאֿבתרא‪ .‬ועיין עוד ברא"ש‬
‫שיש הבדל גדול בין היזק ראיה שהוא היזק גדול‪ ,‬שיראה‬ ‫שם סימן ב‪] .‬וראה במגידֿמשנה שהביא עוד בשם ר"י‬
‫אדם חבירו בעת שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו‪ ,‬ובין היזק‬ ‫מיגאש שמחלק בין חלון לחצר‪ ,‬בזה שבחלון עשה מעשה‬
‫ראיה שיראה קמת חבירו משום עין רעה‪ ,‬שאלו דברי‬ ‫בפתיחת החלון‪ ,‬אבל ראה להלן פ"ז הלכה א והערה ב[‪.‬‬
‫חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה‪ ,‬ואותו התירוץ אינו‬ ‫‪‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏMÓ‬‬‫‪∆ ƒ - Ï˙k‰‬‬ ‫‪«… .ÂË‬‬
‫¯‪∆… « ÌB˜Ó¿ 93·Á‬‬ ‫‪1‬‬
‫אליבא דהלכתא‪ ,‬שעיקר היזק ראיה בחצר מקום שבני אדם‬ ‫‪97e‚‰‬‬
‫‪¬» elÙ‡Â‬‬
‫‪96‬‬ ‫‪ƒ¬« . ‰È„n‰‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪«¿ƒ¿ 94Ïk‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ‚‰Ók‬‬ ‫¯‪… « ?BaÁ‬‬
‫»¿‬ ‫‪2‬‬
‫דרין‪ ,‬עכ"ד רבינו‪] .‬ויש להוסיף בביאור דבריו‪ :‬שאע"פ שרב‬ ‫‪„·Ï·e‬‬
‫‪«¿ƒ .98ÔȈe‰·e‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈ˜a‬‬ ‫‪ƒ»¿ ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙BOÚÏ‬‬ ‫«¬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר "אסור לאדם לעמוד וכו'"‪ ,‬הרי שזהו איסור גמור ולא‬
‫מדת חסידות ‪ -‬רב לשיטתו שאמר )בבאֿמציעא קז‪(:‬‬ ‫‪.B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙‡∆ ‰‡¯ÈÂ‬‬
‫‪∆ ¿ƒ¿ Ba ÏkzÒiL‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ∆ ¯ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪4‬‬

‫"והסיר ה' ממך כל חולי ‪ -‬זו עין ]רעה[‪ ,‬תשעים ותשעה‬ ‫‪ (93‬משנה‪ ,‬שם ב‪ (94 .‬שם‪ (95 .‬היינו‪ ,‬כמנהג השותפים‬
‫]מתים[ בעין רעה"‪ .‬שלפי"ז דין הוא שאסור להסתכל‪,‬‬ ‫לבנות כשחולקים ביניהם‪ ,‬ולא כמנהג שאר הבנינים במדינה‬
‫ולפיכך כופין אותו לעשות כותל גבוה ארבע אמות‪ .‬אבל‬ ‫)מגידֿמשנה(‪ (96 .‬שם ד‪ (97 .‬אבל אם המנהג הוא‬
‫שמואל חולק עליו )שם( ואומר "והסיר ה' ממך כל חולי ‪-‬‬ ‫פחות מזה‪ ,‬אין משגיחים בו‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬למה צריכה‬
‫זה הרוח )= רוח רעה("‪ .‬ו"הכל ]מתים[ ברוח ]רעה["‪ .‬ולפי‬ ‫הגמרא לפרוט את אלו דוקא )הגהות מיימוניות אות כ בשם‬
‫דבריו‪ ,‬אין איסור בהסתכלות בקמת חבירו‪ .‬ולפי הכלל‬ ‫ה'תוספות'(‪ ,‬ומכאן שאף במקום שאמרו "הכל כמנהג‬
‫הידוע‪ ,‬שהלכה כשמואל בדיני ממונות‪ ,‬אין לכוף לעשות‬ ‫המדינה" אין הכל בכלל‪ .‬ויש גם יוצאים מן הכלל‪ .‬וראה‬
‫כותל גבוה ארבע אמות לגינה‪ ,‬מאחר שאין איסור‬ ‫ב'תוספות' שם ב‪ .‬ד"ה בגויל‪ (98 .‬כפות תמרים )רש"י‬
‫בהסתכלות‪ .‬ואין כאן אלא מדת חסידות בלבד‪ .‬כמו שאמרו‬ ‫ורבינו גרשום(‪.‬‬
‫בפסחים קי‪ :‬בעניני "זוגות" )= סכנה לשתות שני כוסות‬ ‫‪.100˙Bn‡« Úa¯‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙BÁt» Ôȇ≈ ?Ï˙k‰‬‬ ‫‚·‪∆… « d‬‬ ‫‪»« .ÊË 5‬‬
‫‪«… 99‰nk‬‬
‫ביחד(‪ ,‬שמי שאינו מקפיד על זה‪ ,‬אינו ניזוק‪ ,‬ואעפי"כ‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙pbÓ‬‬
‫‪«ƒƒ B˙pb‬‬ ‫‪»ƒ ÏÈc·‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 102e‰ÙBk‬‬‫‪≈ ,101‰p‚a‬‬‫‪»ƒ¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 6‬‬
‫"למיחש מיבעי" )= טוב לחשוש(‪ .‬ואם כן‪ ,‬עלֿכרחנו‬
‫שפירוש המשנה "וכן בגינה ‪ -‬מחייבין אותו" היינו לגדור‬ ‫‪- ‰Ú˜·a‬‬
‫‡·‪»¿ƒ¿ Ï‬‬
‫‪104‬‬ ‫‪»¬ . ÌÈÁÙË‬‬
‫‪103‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰¯OÚ‬‬‫‚·‪»» ¬ ‰‰B‬‬
‫‪» ¿ ‰ˆÈÁÓa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 7‬‬
‫בגדר של עשרה טפחים בלבד כדי שלא ייתפס עליו כגנב‪,‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ˙Ú˜aÓ‬‬‫‪«¿ƒƒ B˙Ú˜a‬‬ ‫‪»¿ƒ ÏÈc·‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» Ôȇ≈ 8‬‬
‫ולא בכותל של ארבע אמות משום עין רעה‪ .‬וגם שינוי‬ ‫‪˙Ú˜aÓ‬‬
‫‪«¿ƒƒ B˙Ú˜a‬‬‫‪»¿ƒ ÏÈc·‰Ï‬‬
‫¯ˆ‪ƒ¿«¿ 106‰‬‬ ‫‪» » .105e‚‰pL‬‬
‫‪¬»∆ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪»¿ 9‬‬
‫הלשון במשנה מוכיח כן‪ ,‬שבחצר אמרו "כותל"‪ ,‬ובגינה‬ ‫‪ƒ¬ ‰OBÚÂ‬‬
‫‪107˙ÈÊÁ‬‬ ‫‪∆ ¿ .‰B·e‬‬‫‪∆ BlL‬‬ ‫‪∆ CB˙Ï¿ ÒBk‬‬ ‫‪≈ - B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ 10‬‬
‫אמרו לגדור מלשון "גדר"‪ .‬וסתם גדר הוא עשרה טפחים‪,‬‬ ‫‪Ï˙k‰L‬‬
‫‪∆… «∆ ÚÈ„B‰Ï‬‬
‫‪« ƒ ¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ , ıeÁaÓ‬‬
‫‪109‬‬ ‫‪«ƒ „ÈÒa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ‰n‬‬ ‫‪»« BÓk¿ 11‬‬
‫‪108‬‬
‫ראה בכלאים פ"ב משנה ח‪ ,‬ובפאה פ"ב משנה ג ברמב"ם‬ ‫‪ÌÈ·‡‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« - Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « ÏÙ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,110CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .BlL‬‬ ‫‪∆ 12‬‬
‫ורע"ב שם‪ .‬אבל להלן בפ"ג הלכה ג‪ ,‬כלל רבינו "גדר"‬ ‫‪Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÌÈBa‬‬
‫‪ƒ - ̉ÈL‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ˙ÚcÓ‬‬‫‪« «ƒ eOÚ» ̇Â‬‬‫‪111‬‬ ‫‪ƒ¿ .BlL‬‬ ‫‪∆ 13‬‬
‫ו"כותל" ביחד‪ ,‬עיין שם‪ .‬וראה להלן פ"ג הלכה ח ובהערה‬ ‫‪̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . Ô‡kÓe‬‬
‫‪112‬‬ ‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ ˙ÈÊÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ÔÈOBÚÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» 14‬‬
‫עא[‪ (104 .‬משנה שם‪ ,‬ולפי מסקנת הגמרא‪ ,‬שם ד‪.‬‬
‫‪ (105‬מפני שבבקעה אין עומדים הזרעים כל השנה כמו‬ ‫‪.Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈ·‡‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« - Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÏÙ‬‬
‫»«‬ ‫‪15‬‬

‫בגינה )סמ"ע סימן קנח‪ ,‬ס"ק ג בשם הרמב"ן(‪.‬‬ ‫‪ (99‬שם ה‪ .‬במשנה‪ (100 .‬מפני שבמחיצה פחותה מזה‪,‬‬
‫‪ (106‬האחד‪ ,‬ובמקום שאין מנהג‪ (107 .‬מלשון מראה‪,‬‬ ‫עדיין אפשר להסתכל מעליה ]ואע"פ שגבהו של אדם אינו‪,‬‬
‫היינו דבר בולט )רבינו בפירוש המשניות(‪ (108 .‬כרבי‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬יותר משלש אמות ‪ -‬יכול הוא להגביה עצמו‬
‫יוחנן‪ ,‬שם ד‪ .‬ד‪ (109 :‬אבל לא מבפנים‪ ,‬שמא יעשה גם‬ ‫על ראשי אצבעותיו ולהציץ עד גובה ארבע אמות –‬
‫חבירו בפנים‪ .‬אבל שמא יקלוף חבירו סימן זה‪ ,‬אין לחשוש‪,‬‬ ‫'תוספות' חגיגה יא‪ .‬ד"ה ברום[‪ (101 .‬משנה שם ב‪ .‬לפי‬
‫שהרי יכירו זאת‪ ,‬ובמחיצה של קנים והוצים )ראה למעלה‬ ‫הפירוש הפשוט שהמדובר בשתי גינות סמוכות זו לזו‪ .‬וראה‬
‫הלכה טו( נתנו בגמרא שם סימנים מיוחדים ורבינו‬ ‫להלן הערה קיב‪ (102 .‬אפילו בסתם‪ ,‬שאין שם מנהג‬
‫‪ (110‬משנה‪ ,‬שם ב‪.‬‬ ‫השמיטם‪ ,‬וצ"ע )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫לגדור‪ ,‬בניגוד לבקעה‪ ,‬ראה להלן‪ .‬ועיין עוד להלן הלכה יז‬
‫‪ (111‬שם‪ (112 .‬ובלי סימן כלל איֿאפשר‪ ,‬שמא יעשה‬ ‫)והערה קיז( שאפילו במקום שנהגו שלא לגדור ‪ -‬מחייבין‬
‫אחד בצד חבירו ויאמר שלו הוא‪ .‬ולקלוף איֿאפשר‪ ,‬שהרי‬ ‫אותו‪" (103 .‬כדי שיתפוס אותו כגנב‪ ,‬אם נכנס לרשותו"‪,‬‬
‫ניכר הוא‪ ,‬כנ"ל )גמרא שם‪ ,‬וראה סמ"ע סימן קנח‪ ,‬ס"ק ט(‪.‬‬ ‫כמו בין גג לגג )בבאֿבתרא ו‪ :‬ולהלן פרק ג הלכה ו(‪ .‬אבל‬
‫היזק ראיה "שלא יראה חבירו בשעה שמשתמש" )מלשון‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÌÚƒ ˙·¯ÚÓ‬‬
‫‪∆∆… ¿ ‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,114Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰pb‬‬ ‫‪≈ « .ÊÈ‬‬
‫‪»ƒ 113¯ÎBn‰‬‬ ‫רבינו למעלה הלכה יד( אין בגינה‪ ,‬שהרי אין משתמשים‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙‡∆ ˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « ˙‡∆ ÔÈÙBk‬‬
‫‡‪ƒ - 115˙B¯Á‬‬ ‫‪≈¬ ˙Bpbƒ‬‬ ‫בה יותר מבגג‪ ,‬שעליו אמרו שדי במחיצה עשרה טפחים‬
‫‪18‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ e‚‰pL‬‬
‫‪¬»∆ ÌB˜Óa‬‬
‫‪»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,117̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ 116Ï˙k‰‬‬
‫« …∆‬ ‫)רבינו בתשובה(‪ .‬ומה שאמרו בגמרא )שם ב‪ (:‬בשקלאֿ‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ‰Ú˜a‬‬
‫‪»¿ƒ ¯ÎÓ‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ . ˙Bpba‬‬
‫‪118‬‬ ‫‪ƒ« ¯c‚Ï‬‬
‫‪…¿ƒ‬‬ ‫וטריא בסוגיית "היזק ראיה"‪ ,‬שמה שנאמר במשנה "וכן‬
‫‪20‬‬ ‫‪.e‚‰pL‬‬
‫‪¬»∆ ÌB˜Óa‬‬
‫‡‪»¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,¯c‚Ï‬‬
‫‪…¿ƒ B˙B‡ ÌÈ·iÁÓ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫בגינה במקום שנהגו לגדור מחייבין אותו" הוא משום היזק‬
 ‫גסק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁלישׁי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‪ (113‬כן פירש רבינו בפירוש המשניות בתחילת בבאֿבתרא‪,‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי המחיצות שיש בין השותפין אם נפלו‪,‬‬ ‫מה ששנו שם "וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין‬
‫וקצת הדינין ממה שיש לשכנים לעשות זה לזה מגדירת‬ ‫אותו"‪ .‬וראה במגידֿמשנה‪ ,‬ולהלן הערה קיז‪ (114 .‬היינו‬
‫המחיצה ומתיקון הרשות המשותף‪.‬‬ ‫שלא הזכיר לו את דבר עשיית המחיצה‪ (115 .‬שנשארו‬
‫בידו של מוכר )ועיין ראב"ד ומגדלֿעוז(‪ (116 .‬ראה‬
‫‪14‬‬ ‫‪LÈ≈ - ÏÙpL‬‬
‫‪«»∆ ,ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À ÈL‬‬ ‫‪≈¿ ÔÈa≈ ÏÈc·n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ,¯ˆÁ‬‬ ‫‡‪∆… .‬‬
‫‪≈» 2Ï˙k‬‬ ‫למעלה הלכה טז‪ ,‬שבגינה אין צריך אלא מחיצה גבוהה‬
‫‪15‬‬ ‫‪d·b‬‬
‫‪«… „Ú« B˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ÏÚ« ÛÎÏ‬‬ ‫‪… » ̉ÈMÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬‫¿»‬ ‫עשרה טפחים‪ (117 .‬כלומר‪ ,‬כופין את הלוקח שישתתף‬
‫‪16‬‬ ‫‪¯˙È‬‬
‫‡·‪≈» 4Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ e‡¯È‬‬ ‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫‡¯‪≈¿ ,3˙Bn‡« Úa‬‬ ‫«¿«‬ ‫בבנין זה עם המוכר )כן דעת הראב"ד‪ ,‬וכן יש לפרש בדברי‬
‫‪17‬‬ ‫‪„Á‡‰‬‬
‫¯ˆ‪»∆» ‰‬‬‫‪» » .6B˙B‡ ÔÈ·iÁÓ‬‬
‫‡¯‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈ - 5˙Bn‡« Úa‬‬ ‫«‪«¿« ÏÚ‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה(‪ (118 .‬כן הוא בירושלמי‪:‬‬
‫"תני‪ :‬בגינה בין מקום שנהגו לגדור‪ ,‬בין מקום שנהגו שלא‬
‫‪18‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‡¯‪≈¬ ‡a» ̇ƒ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪«¿« ÏÚ« ¯˙BÈ‬‬‫‪≈ 7Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « dÈa‚‰Â‬‬
‫¿‪« ƒ¿ƒ‬‬ ‫לגדור ‪ -‬כופין"‪ .‬והגר"א )סימן קנח ס"ק א( כתב שכן מפרש‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÈ·iÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ - Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ dB·b‬‬
‫‡‪« » „Á‬‬ ‫‪»∆ Ï˙k‬‬‫‪∆… ‰·e‬‬
‫»»‬ ‫רבינו גם בבבלי )שם ד‪ (.‬ושגירסתו שם שונה מזו שלפנינו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰a‬‬
‫‪»» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ . BÏ˙k‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪¿» „‚kL‬‬
‫‪∆∆¿∆ d·ba‬‬‫‪«…« B˜ÏÁ‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪¿∆ ÔzÏ‬‬‫‡‪≈ƒ B˙B‬‬ ‫ועיין ראב"ד ומגידֿמשנה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡·e‬‬
‫‪» ,˙Bn‡« ¯OÚ‬‬ ‫‪∆ ∆ B‰Èa‚‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ Ï˙k‬‬ ‫‡‪∆… „Á‬‬‫∆»‬
‫‪22‬‬ ‫‪, ˙Èa‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ƒ« BÏ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« Bcˆa‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ƒ¿ B‡ Bc‚k‬‬‫‡‪¿∆¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ Ï˙k‬‬‫‪∆… ‰·e‬‬
‫»»‬ ‫‪120‬‬‫‪ÔÈÏÈc·n‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«« ÌÈÏ˙k‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ e‚‰pL‬‬‫‪¬»∆ 119ÌB˜Ó» .ÁÈ 1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ B˙B‡ ÔÈ·iÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ - ˙Bn‡« LL‬‬ ‫‪≈ ¯Á‡‰‬‬
‫‪≈«» Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « dÈa‚‰Â‬‬
‫¿‪« ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ - ˙ÈÊb‬‬
‫‪122‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇL‬‬ ‫‪ƒ»¬« ˙Bpba‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈ·‡a‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪ƒ« B‡ ˙B¯ˆÁa‬‬
‫‪≈¬« 2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‡¯‪≈¬∆ ;˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪«¿« ÏÚ« ÛÈÒBnL‬‬‫‪ƒ ∆ ˙Bn‡« ÈzLa‬‬ ‫‪≈¿ ƒ B˜ÏÁ‬‬
‫∆¿‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ Ô˙B‬‬‫‪≈ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ 123Ô˙B‬‬
‫‪≈ 3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˜˜Á‬‬
‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ . Ô‰a‬‬
‫‪14‬‬ ‫¯‪∆» ‰ˆB‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÂÈOÚnÓ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪» ¬«ƒ ‰‡¯‬‬
‫‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ Ô˙B‬‬‫‪≈ ‰ÊÂ‬‬‫‪∆¿ ,‰ˆÁÓe‬‬
‫‪»¡∆ ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪≈ ‰Ê∆ - ˙ÈÊ‚a‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ Ô˙B‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪ƒ»¿ 4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪« ƒ«¿ ÌB˜Ó» 15Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪,16˙B¯Bw‰« Ba ÁÈp‰Ï‬‬ ‫‪∆ ≈ ≈∆ Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « L‡¯a‬‬‫¿…‬ ‫‪Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ,126ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪≈ ‰Ê∆ - 125ÔÈÒÈÙÎa‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ Ô˙B‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ƒ .‰ˆÁÓe‬‬
‫‪»¡∆ 5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔÈÚL‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ˙B¯Bw‰L‬‬ ‫‚„‪«∆ ‰ÏB‬‬ ‫˜‪» ¿ 17‰¯B‬‬ ‫‪» ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» ‰aL‬‬
‫‡‪»»∆ B‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,128‰ˆÁÓe‬‬
‫‪»¡∆ ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ - 127ÌÈ·Ïa‬‬
‫‪ƒ≈¿ƒ .ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ 6‬‬
‫‪18Ôlk‬‬
‫‪»À ˙Bn‡‰‬‬
‫‪«» LLa‬‬ ‫‪≈ ¿ B˜ÏÁ‬‬‫‪¿∆ ÔzÏ‬‬‫‪≈ƒ B˙B‡ ÔÈ·iÁÓ‬‬‫‪ƒ¿«¿ - ‰ÈÏÚ‬‬
‫»∆ »‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « È·Ú‬‬
‫‪ƒ√ - el‡‰‬‬‫‪≈» ÔȯeÚM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .‰ˆÁÓe‬‬
‫‪»¡∆ ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ Ô˙B‬‬
‫‪≈ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙Bn‡« Úa¯‡‰‬‬ ‫‪«¿«» ÏÚ« B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ÛÈÒB‰L‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫‪,̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏMÓ‬‬ ‫‪∆ ƒ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÌB˜Óe‬‬
‫‪¿ ÏȇB‰Â‬‬
‫‪130‬‬ ‫‪ƒ ¿ . „Èq‰‬‬
‫‪129‬‬ ‫‪ƒ« ÌÚƒ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫¯‪»¿ ‰ˆB‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫„‪∆ BzÚ‬‬‫‚‪¿ « ‰l‬‬
‫‪»ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;19Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « Ïk» ‰a‬‬
‫»»‬ ‫‪.̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈ·‡‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌB˜n‰‬‬‫‪»« ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÏÙ‬‬
‫‪«» ̇ƒ 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰f‰‬‬
‫‪∆« d·b‰‬‬
‫«…«‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‰»ptL‬‬
‫‪ƒ∆ B‡ ,Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ˙eL¯Ï‬‬ ‫‪«» 131elÙ‡Â‬‬
‫‪¿ƒ ÏÙ‬‬ ‫‪ƒ¬« 10‬‬
‫‪ (2‬בבאֿבתרא ה‪ .‬במשנה‪ (3 .‬שזהו השיעור למניעת היזק‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ BÏ ¯ÎnL‬‬
‫‪«»∆ ÔÚËÂ‬‬
‫‪«»¿ ,B˙eL¯Ï‬‬‫‪¿ƒ ÌÈ·‡‰‬‬
‫‪ƒ»¬» Ïk» ˙‡∆ 11‬‬
‫ראיה‪ ,‬כמבואר למעלה פ"ב הלכה טז‪ .‬ואין כל חידוש‬ ‫‪Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,132ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ Bȇ≈ - ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ BÏ B˙‬‬‫‪»¿ B‡ 12‬‬
‫בהלכה זו‪ ,‬אחרי שכבר פסק רבינו )למעלה פ"ב הלכה ד(‬ ‫¯‡‪. ‰È‬‬
‫‪134‬‬ ‫‪»» ¿ ‡È·iL‬‬
‫‪ƒ»∆ „Ú« ̉ÈL‬‬
‫‪133‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙eL¯a‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫שהיזק ראיה שמיה היזק‪ ,‬ושותפין שחלקו כופים זה את זה‬
‫לעשות כותל גבוה ארבע אמות ביניהם – קלֿוחומר אם‬ ‫‪ (119‬משנה בבאֿבתרא ב‪ (120 .‬היינו‪ ,‬לא כתלים סתם‪,‬‬
‫כבר היה כותל ביניהם ונפל‪ ,‬שיכולים לכוף אחד את השני‬ ‫אלא כתלים המבדילים בנכסי שותפים )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫לבנותו מחדש‪ ,‬אלא עיקר החידוש הוא‪ ,‬שלמעלה מארבע‬ ‫‪ (121‬שם במשנה‪" :‬וכן בגינה"‪ .‬ופירשו בגמרא‪ ,‬שזה מוסב‬
‫אמות אין כופים זה את זה )גמרא בבאֿבתרא ב‪.(:‬‬ ‫על גויל וגזית‪ ,‬כלומר רחבי הכתלים‪ (122 .‬והיינו "גויל"‬
‫‪ (4‬משנה‪ ,‬שם‪ (5 .‬שאז אין עוד היזק ראיה‪ (6 .‬אע"פ‬ ‫שבמשנה‪ .‬כלומר‪ ,‬אבנים בלתי מהוקצעות‪ (123 .‬כלומר‪,‬‬
‫שמקודם היה הכותל יתר על ארבע אמות )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫אם המנהג בגויל ‪ -‬דין הוא ברוחב ששה טפחים ולא פחות‪.‬‬
‫‪ (7‬על הוצאותיו בלא השתתפותו של השני‪ (8 .‬משנה‪,‬‬ ‫ואם נהגו בפחות‪ ,‬אין הולכין אחר מנהג זה )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫שם‪ (9 .‬החצי שעליו לשלם‪ .‬ובתשלום זה‪ ,‬הוא זוכה בחצי‬ ‫‪ (124‬אבנים מהוקצעות‪ ,‬שעלֿידי הקיצוע מתמעט רחבן‬
‫הכותל‪ ,‬שהרי המקום של שניהם‪ ,‬שכשם שמחייבין אותו‬ ‫מששה טפחים לחמשה‪ (125 .‬חצי לבנה מכאן וחצי לבנה‬
‫לשלם‪ ,‬כן מחייבין את חבירו‪ ,‬ונוטל הוא חצי הכותל‬ ‫מכאן וטיט באמצע‪ (126 .‬שלשה טפחים לשני חצאי‬
‫עלֿכרחו )מגידֿמשנה ומשנהֿלמלך(‪ (10 .‬אבל למעלה‬ ‫הלבנה )שהרי הלבנה שלשה טפחים כדלהלן( וטפח לטיט‬
‫מכתלו אינו חייב‪ ,‬כהדגמת רבינו בסמוך‪ ,‬וכרב נחמן )שם‬ ‫שביניהם‪ (127 .‬היינו‪ ,‬לבנים שלמות‪ (128 .‬שהלבנה‬
‫ו‪ (.‬שאמר‪" :‬למאי דסמך ‪ -‬סמך‪ ,‬למאי דלא סמך ‪ -‬לא‬ ‫שלשה טפחים‪ (129 .‬כלומר עם הטיח‪ .‬וכתב הרי"ף‪ ,‬שכן‬
‫סמך"‪ ,‬ודלא כרב הונא שאמר‪" :‬סמך לפלגא‪ ,‬סמך לכולה"‪.‬‬ ‫מסקנת הגמרא‪ .‬ולפנינו שם ג‪ :‬היא בעיא שלא נפשטה‪ ,‬אלא‬
‫ומפרשה רבינו לעניין שיעור הגובה )ועיין שם ב'תוספות'‬ ‫שרב נחמן בר יצחק אמר שם שמסתבר ש"הן וסידן"‪.‬‬
‫ד"ה סמך(‪] (11 .‬שהרי במשנה )שם ה‪ (.‬נאמר סתם "סמך‬ ‫‪ (130‬משנה‪ ,‬שם‪ (131 .‬שם ד‪ .‬שזהו כל חידושה של‬
‫לו כותל אחר ‪ -‬מגלגלין עליו את הכל"‪ ,‬משמע בין סמך‬ ‫פסקא זו במשנה‪ (132 .‬שכיון ששותפים הם ‪ -‬שותפים‬
‫לו מכנגדו ובין סמך לו מן הצד‪ .‬ולפי זה‪ ,‬שהמדובר גם‬ ‫אינם מקפידים אחד על השני‪ .‬ולפיכך‪ ,‬אם דבר הידוע‬
‫בסמך מן הצד‪ ,‬עלֿכרחנו שהפלוגתא של רב הונא ורב נחמן‬ ‫לשניהם נמצא אצל אחד מהם‪ ,‬אין ראיה שמכרו לו‪.‬‬
‫)ראה הערה הקודמת( אינה אלא בגובה ולא באורך[‪.‬‬ ‫‪ (133‬ואם אין האבנים תחת ידו ‪ -‬נאמן הוא במיגו‪ ,‬שהיה‬
‫‪ (12‬שהוא רוצה להשתמש בכותל האמצעי לשים עליו ועל‬ ‫יכול לטעון שהחזירם לחבירו )מגידֿמשנה ולחםֿמשנה(‪.‬‬
‫הכותל הנגדי ‪ -‬תקרה‪ ,‬כמו שנראה ממעשיו‪ ,‬אף שלא‬ ‫‪ (134‬בעדים שהם שלו‪.‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דסק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ויטול"‪ ,‬שמשם למדו הגאונים לתובע מחבירו חוב שיש לו‬ ‫השתמש עדיין ולא עשה עוד את התקרה‪ (13 .‬בניית‬
‫עליו משכון ‪ -‬שנשבע בנקיטת חפץ ונוטל כדרך נשבעין‬ ‫הכותל‪ (14 .‬אבל אין לחייבו בארבע אמות הנותרות‪,‬‬
‫ונוטלין )פי"ג מהלכות מלוה ולוה הלכה ג‪ ,‬ועיין ברא"ש‬ ‫שהרי לא גילה דעתו אלא על השתים בלבד‪ (15 .‬בניגוד‬
‫פ"ז דשבועות סימן ד(‪ ,‬וכמוֿכן בנידוןֿדידן שידוע לכל‬ ‫לפרש"י שם‪ ,‬שחקק בכותל שסמך‪ (16 .‬זהו "קבעתא‬
‫שהראשון בנה הכותל‪ ,‬שהרי זה כאילו מוחזק בו‪ ,‬ודינו‬ ‫דכשורי"‪ ,‬שעליו אמרו )שם ו‪ (.‬שאף רב נחמן‪ ,‬שרבינו פסק‬
‫כתובע חוב שיש לו עליו משכון‪ ,‬כנ"ל )אבןֿהאזל‪ ,‬ועיין‬ ‫כמותו‪ ,‬מודה ש"סמך לפלגא ‪ -‬סמך לכולה"‪ (17 .‬עץ‬
‫מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫ארוך ועב‪ ,‬שעליו שמים את הקורות‪ ,‬והוא מגן עליהם‬
‫‪11‬‬ ‫‪„ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙B·¯Á‬‬‫‪¿» ÔÈa≈ ‰a¯Á‬‬ ‫‚‪»»∆ ÈÓƒ .‬‬
‫‪»¿» BÏ 33‰È‰L‬‬ ‫מלחלוחית הכותל‪ .‬וזהו "אפרזתא" )שם( שגם בזה מודה‬
‫רב נחמן‪ (18 .‬שהרי כאן מעשיו משמשים גילוי דעת‬
‫‪12‬‬ ‫‪„Ú« ,˙ÈLÈÏLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰iLe‬‬‫¯‡‪»ƒ¿ ‰BL‬‬
‫¯‪» ƒ Áe‬‬ ‫‪« ¯„‚Â‬‬ ‫‪«»¿ B¯·Á‬‬
‫¬≈‬ ‫ברור‪ ,‬שברצונו להשתמש בכל הכותל האמצעי‪ (19 .‬בכ"י‬
‫‪13‬‬ ‫‚„‪Ôȇ≈ - ‰¯e‬‬
‫¯‪» ¿ ‰È˙BÁe‬‬
‫∆»‬ ‫‪LÏMÓ‬‬
‫‪» ƒ BÊ ‰a¯Á‬‬
‫‪»¿» ˙‡ˆÓpL‬‬
‫∆‪≈¿ƒ‬‬ ‫תימן‪" :‬שלא בנה כנגד הכותל"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא בנה עשר אמות‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÌeÏk¿ ‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪»» « BÏ ÔzÏ‬‬ ‫‪≈ƒ B˙B‡ ÔÈ·iÁÓ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫כנגד כל גבהו של כותל‪ ,‬אלא שש אמות בלבד‪ ,‬כנ"ל )ועיין‬
‫‪15‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¯Ï‬‬
‫‪34ÌÈa¯‰‬‬ ‫‪¿ƒ ‰Áe˙t‬‬
‫‪» ¿ B˙a¯Á‬‬‫‪»¿» ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,BÏ ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫סמ"ע סימן קנז‪ ,‬ס"ק כז(‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫¯·‪„Ú« ,˙ÈÚÈ‬‬
‫¯‪ƒ ƒ¿ Áe‬‬
‫‪« 35BÏ ¯„b‬‬ ‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰˙ȉLk‬‬
‫¿ ∆»¿»‬ ‫‪BÈa≈ ÏÈc·nL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « 21‰aL‬‬
‫‪»»∆ ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪»∆ .· 1‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ 20„Á‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏbÏ‚Ó‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ - ¯„b‬‬ ‫‪≈» ˙ÙwÓ‬‬
‫‪∆∆À B˙a¯Á‬‬
‫‪»¿» ˙‡ˆÓpL‬‬
‫∆‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ Ú·˙Â‬‬
‫‡¯‪«»¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« „Ú« B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÔÈ·e‬‬
‫‪≈ 2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Úa¯‡a‬‬
‫‪«¿«¿ ‰Ê∆ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ‰‡ˆB‰‰‬‬‫‪»» « ȈÁ‬‬ ‫‪ƒ¬ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫‪˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - 'ȘÏÁ‬‬
‫'‪ƒ¿∆ Èz˙‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ƒ«» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,‰‡ˆB‰a‬‬
‫‪»» « 3‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÌB˜Ó¿ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „·Ï·e‬‬
‫‡¯‪«¿ƒ .37˙Bn‡« Úa‬‬
‫¯‪«¿« „Ú« 36˙BÁe‬‬ ‫‪‡È·iL‬‬
‫‪ƒ»∆ „Ú« ,¯ËÙÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 24˙q‰‬‬‫‪≈∆ ÚaLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,23Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 4‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.38̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏL‬‬‫‪∆ Ï˙k‰‬‬
‫« …∆‬ ‫‪B˙B‡ «Úa˙Ï‬‬
‫‡·‪… ¿ƒ ‡a» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪»¬ . Ô˙‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ «Ú·Bz‰‬‬
‫¯‡‪≈ « ‰È‬‬
‫‪»» ¿ 5‬‬
‫‪ (33‬במשנה )בבאֿבתרא ד‪" :(:‬המקיף את חבירו משלש‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« ÏÚ« ÛÈÒB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ d·b‰‬‬ ‫‪«…« ¯‡L‬‬
‫‪»¿ ˙‡ˆB‰a‬‬
‫‪«» ¿ B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ 6‬‬
‫רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית ‪ -‬אין‬ ‫'‪- 'Èz˙‬‬
‫‪ƒ«» ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,Bc‚k‬‬
‫‪¿∆¿ B‡ 27BÏ CÓqL‬‬
‫‪«»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙Bn‡« 7‬‬
‫מחייבין אותו‪ .‬רבי יוסי אומר‪ ,‬אם עמד וגדר את הרביעית ‪-‬‬ ‫‪31ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ ˙ËȘa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ 30ÚaL‬‬
‫‪»¿ƒ B¯·Á‬‬‫‡‪≈¬ 29‡l‬‬‫‪»∆ ;28ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ Bȇ≈ 8‬‬
‫מגלגלין עליו את הכל"‪ .‬ואמרו שם בגמרא "אמר רב יהודה‬ ‫‪ÔÈÚaLp‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« Ïk» ÔÈ„k‬‬ ‫‪ƒ¿ ,epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ BÏ Ô˙‬‬ ‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪…∆ 9‬‬
‫אמר שמואל‪ ,‬הלכה כרבי יוסי דאמר אם עמד וגדר את‬ ‫‪.BÏ Ô˙pL‬‬
‫¯‡‪«»∆ ‰Ê∆ ‰È‬‬
‫‪»» ¿ ‡È·iL‬‬
‫‪ƒ»∆ „Ú« , ÔÈÏËBÂ‬‬
‫‪32‬‬ ‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫הרביעית מגלגלין עליו את הכל‪ ,‬לא שנא עמד ניקף‪ ,‬לא שנא‬
‫עמד מקיף"‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שמשנה זו מדברת בבקעה ובמקום‬ ‫‪ (20‬משנה‪ ,‬שם‪ (21 .‬שידוע לנו בוודאות‪ ,‬שרק אחד בנה‬
‫שלא נהגו לגדור‪ ,‬שאילו בחצר יכול לכוף אותו לבנות‬ ‫את הכותל בלי השתתפות השני‪ ,‬וכלֿשכן אם לא ידוע לנו‬
‫הכתלים באמצע כמפורש למעלה פ"ב הלכה ידֿטז )רשב"ם‬ ‫שהאחד בנה לבדו‪ ,‬שהשני נאמן‪ (22 .‬היינו‪ ,‬אחרי שזה‬
‫ועוד(‪ .‬אבל לדעת רבינו‪ ,‬כיון שבבקעה לא נהגו לגדור ‪ -‬אין‬ ‫תבע ממנו את ההוצאות‪" (23 .‬והטעם‪ ,‬לפי שהואיל‬
‫לחייבו אפילו אם עמד וגדר‪ .‬ולפיכך הוצרך רבינו להעמיד‬ ‫ששניהם חייבין לבנות‪ ,‬וזה ידוע לכל העולם‪ ,‬יש לומר‬
‫הלכה ז בחורבה‪ ,‬כלומר חצר שחרבה ולא משתמשים בה‬ ‫שנתן חלקו" )רבינו בפירוש המשנה‪ ,‬שם(‪ (24 .‬מדרבנן‪,‬‬
‫עכשיו‪ ,‬ואם עמד המקיף וגדרה מכל ארבע רוחותיה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫בלי נקיטת חפץ‪ ,‬כדין כופר הכל )שבועות מ‪.(:‬‬
‫כיורד לשדה חבירו שלא ברשות ונטעה‪ ,‬שאם היתה שדה‬ ‫‪ (25‬כלומר‪ ,‬שיעידו עדים‪ ,‬שהיו כל הזמן עם הנתבע‬
‫העומדת ליטע‪ ,‬שמין לו ונוטל כאריסי העיר )בבאֿמציעא‬ ‫מהתחלת הבנייה ואילך‪ ,‬וראו שלא נתן‪ .‬וראה בשו"ע סימן‬
‫קא‪ .‬ופ"י מהלכות גזילה ואבידה הלכה ד(‪ ,‬שהרי חצר חרבה‬ ‫קנז‪ ,‬סוף סעיף ח‪ (26 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (27 .‬היינו‪ ,‬בצדו‪.‬‬
‫עומדת להיגדר )כסףֿמשנה הלכה ד‪ ,‬והגר"א סי' קנח ס"ק ז‬ ‫‪" (28‬לפי שנאמר לו‪ :‬האיך ידעת שאתה חייב לשלם‪ ,‬כדי‬
‫בשם ירושלמי(‪] ,‬וכ"ה בירושלמי בבאֿמציעא פ"י הלכה ג[‪.‬‬ ‫שתתן לו קודם שתעמדו בדין?" )רבינו בפירוש המשניות(‪,‬‬
‫ואע"פ שבית חרב אינו עומד להבנות )הלכות גזילה ואבידה‬ ‫וכלשון הגמרא )ב"ב ה‪" (:‬מי יימר דמיחייבו לי רבנן"‪.‬‬
‫שם הלכה ט‪ ,‬אבןֿהאזל(‪ .‬ולדעת חכמים החולקים על רבי‬ ‫‪ (29‬מתוספת רבינו‪ (30 .‬אע"פ שהתובע חובו מן הלוה‬
‫יוסי‪ ,‬ואינם מחייבים אלא באופן שהניקף עמד וגדר‪ ,‬שגילה‬ ‫בתוך זמנו‪ ,‬וטען הלה‪ :‬פרעתי‪ ,‬גובה בלא שבועה‪ ,‬אפילו‬
‫דעתו שרוצה בגדר ‪ -‬חצר חרבה אינה עומדת להיגדר‪ ,‬ודינה‬ ‫מן היתומים )ב"ב שם ורמב"ם פי"ד מהלכות מלוה ולוה‬
‫כשדה שאינה עומדת ליטע‪ ,‬שרק אם בעל השדה גילה דעתו‬ ‫הלכה א( ‪ -‬שם ישנה "חזקה" שוודאי לא שילם בתוך זמנו‪,‬‬
‫חייב לשלם לו וידו על העליונה )בבאֿמציעא שם(‪.‬‬ ‫אבל כאן בנידון שלנו אין "חזקה" שוודאי לא שילם‪ .‬ומה‬
‫‪ (34‬רבינו מפרש במשנה שם‪ ,‬כפירש"י בבבאֿקמא כ‪ :‬שגדרו‬ ‫שנראה בסוגיית הגמרא )ב"ב שם( שהסברא של "מי יימר‬
‫היה בין המקיף לבין הניקף‪ .‬ועיין ב'תוספות' שם ד"ה את‪,‬‬ ‫דמיחייבו לי רבנן" עדיפה מהסברא של "אין אדם פורע תוך‬
‫שפירשו שהקיף מסביב‪ (35 .‬המקיף‪ ,‬וכדעת רבי יוסי‪,‬‬ ‫זמנו" שנחלקו בה אביי ורבא שם ‪ -‬זהו רק לפי ה"סלקא‬
‫כנ"ל‪ (36 .‬כרב הונא )שם( ולא כחייא בר רב שאמר‬ ‫דעתין" שלא ידעו עוד מ"חזקה ‪ -‬אין אדם פורע תוך זמנו"‬
‫שמשלם רק דמי קנים בזול ]ואף שבשדה העשויה ליטע‪,‬‬ ‫)אבןֿהאזל(‪ (31 .‬באחיזת חפץ של קדושה‪ ,‬כגון ספרֿ‬
‫אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ליטעה ונוטל מבעל‬ ‫תורה או תפילין )שבועות לח‪ (32 .(:‬אףֿעלֿפי שאין‬
‫השדה )הלכות גזילה שם ה"ד( ‪ -‬כאן בחורבה שהנאתם‬ ‫למצוא שבועה כזו ברשימת הנשבעין ונוטלין שבמסכת‬
‫שווה‪ ,‬גם הוצאתם שווה[‪ (37 .‬כגובה הכותל שבין חצרות‬ ‫שבועות פרק ז ‪ -‬יש מקור אחר לשבועה זו בבבאֿקמא קיד‪:‬‬
‫)למעלה פ"ב הלכה טז(‪ (38 .‬שיכול להשתמש בכתלים‪,‬‬ ‫"המכיר כליו וספריו ביד אחר‪ ,‬ישבע לו לוקח כמה נתן‬
 ‫הסק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫כב‪ ,‬ח(‪ (49 .‬כגון אחד לצד צפון‪ ,‬ואחד לצד דרום‪.‬‬ ‫כמבואר להלן הלכה ד‪ .‬ובביאור הגר"א סימן קנח‪ ,‬ס"ק יא‬
‫‪ (50‬בכ"י תימן "זה שלא כנגד זה"‪ .‬וצ"ל "זה שלא כנגד‬ ‫הביא מקור לדברי רבינו מהירושלמי בבאֿבתרא למשנה‬
‫זה‪ ,‬וזה שלא כנגד זה"‪ (51 .‬כל אחד מושך קצת יותר‬ ‫הנ"ל‪.‬‬
‫מהמחצית‪ ,‬וכמובן שהעדפה זו אינה אלא כשהם זה כנגד‬
‫זה‪ .‬ולא כשהם זה בצד זה )סמ"ע סימן רנט‪ ,‬ס"ק ה(‪.‬‬ ‫‪‰a‬‬
‫‪»» B˜ÏÁ·e‬‬
‫‪¿∆¿ ,‰aL‬‬
‫‪»»∆ ‰Ê∆ ÏL‬‬
‫‪∆ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ‰È‰‬‬ ‫„‪»¬ .‬‬
‫‡·‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (52‬ולא יהיה ביניהם היזק ראיה‪ (53 .‬וזהו החידוש שיש‬ ‫‪BÓk¿ ËÚeÓ‬‬
‫„·¯ »‬‫‡‪»» ‡l‬‬
‫‪»∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏbÏ‚Ó‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,Èσ ‰‡¯È‬‬
‫‪∆ »≈ -‬‬ ‫‪2‬‬
‫בשני צדי ר"ה )גמרא שם(‪ (54 .‬שאז רואים גם על גג‬ ‫‪LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ;ÔÈic‰‬‬
‫‪ƒ»«« e‡¯iL‬‬‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫גבוה‪ .‬אבל בלילה‪ ,‬שאין אור מספיק לעוברים ושבים‪ ,‬אינם‬ ‫¯‪Áe‬‬
‫‪« ¯„bL‬‬‫‪«»∆ ‡e‰ BÓˆÚ‬‬‫‪¿« Ûwp‰‬‬
‫‪»ƒ« ̇ƒ 40ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .39ÌȃÏ˙ka‬‬
‫«¿»‬ ‫‪4‬‬
‫יכולים לראות למעלה בגגות‪ .‬אבל בחלון הבית יכולים‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪»» « ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ Ô˙BÂ‬‬
‫„‪≈ ¿ ,BzÚ‬‬
‫‚‪¿« ‰l‬‬
‫‪»ƒ ȯ‰‬‬
‫¯·‪≈¬ - ˙ÈÚÈ‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫לראות גם בלילה‪ ,‬כמפורש להלן פ"ה הלכה ו )לחםֿ‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏL‬‬
‫‪∆ 42ÌÈÏ˙k‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eȉ» ̇ƒ ,41˙BÁe¯ LÏL‬‬ ‫»‬ ‫‪6‬‬
‫משנה(‪ (55 .‬לדעת הסמ"ע )שם ס"ק ו( מילה אחרונה זו‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫…‬ ‫‪7‬‬
‫באה לרבות גם את הנימוק האחרון בגמרא‪ .‬והיינו‪ ,‬שאנשי‬
‫ר"ה רואים רק בעיון והתאמצות‪ ,‬ורק כשהוא עומד‪ .‬ואילו‬ ‫‪ (39‬והראב"ד חולק על רבינו‪ ,‬ולדעתו להיפך‪ .‬אם בנה‬
‫אנשי הגגות רואים תמיד‪ ,‬היינו גם כשיושבים‪ ,‬וגם ללא‬ ‫הראשון על שלו‪ ,‬הרי הקל בזה על השני שהרויח לו את‬
‫מאמץ‪.‬‬ ‫מקור הכותל‪ ,‬ולפיכך אין לו להפסיד בשביל כך את‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰˜ÚÓ‬‬
‫‪∆¬« BÏ 58‰OBÚ‬‬
‫‪∆ - B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪«¬« 57CeÓq‰‬‬‫‪»« 56‚b« .Â‬‬ ‫ההוצאות‪ (40 .‬כלומר‪ ,‬לא רק באופן שהמקיף גדר כל‬
‫ארבע הרוחות‪ ,‬אלא אפילו אם המקיף לא גדר אלא שלש‬
‫‪17 60ÔÈbb‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪¯‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‚‚Ï‬‬
‫‡·‪«¿ ‚b« ÔÈa≈ Ï‬‬
‫‪59‬‬ ‫‡¯‪»¬ .˙Bn‡« Úa‬‬
‫‚·‪«¿« dB‬‬
‫» «‬ ‫רוחות שלא הועילו מעשיו כלום‪ ,‬בכל זאת חייב הניקף‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ôȯc‬‬
‫‡„‪ƒ» Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;˙Bn‡« Úa¯‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ˜e˜Ê» Bȇ≈ -‬‬ ‫לשלם אם הוא עצמו גמר לגדור )סמ"ע סימן קנח‪ ,‬ס"ק טו(‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‡·‪ƒ» 61Ï‬‬
‫¯‡‪»¬ .‰i‬‬
‫‪»ƒ ¿ ˜f‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Bbba‬‬‫‪«« Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,˙Bbba‬‬
‫««‬ ‫‪ (41‬בניכוי הוצאת חצי הכותל הרביעי )ערוךֿהשולחן(‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰¯OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰‰B·b‬‬
‫‪» ¿ ÔÈbb‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈL‬‬ ‫‪≈¿ ÔÈa≈ ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙BOÚÏ‬‬ ‫«¬‬ ‫‪ (42‬בכ"י תימן ובדפוס רומי‪" :‬היו הכתלים"‪ .‬ובאבןֿהאזל‬
‫‪21‬‬ ‫‪.B˙eL¯Ï‬‬
‫‪¿ƒ ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ ·p‚k‬‬
‫‪»«¿ B˙B‡ Òt˙iL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫תיקן "היה מקום הכתלים"‪.‬‬
‫‪ (56‬שם ו‪ :‬מימרא של רב נחמן בשם שמואל‪ .‬ואף כאן בגג‬ ‫‚‪Ô‰Èb‬‬
‫‪∆ ≈« eȉÂ‬‬‫‪»¿ ,45‰Ê∆ „ˆa‬‬‫‪«¿ ‰Ê∆ ÌÈza‬‬‫‪ƒ» 44ÈL‬‬‫‪≈¿ 43ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰ 8‬‬
‫העשוי לדירה‪ ,‬כנ"ל )סמ"ע סימן קס‪ ,‬ס"ק ב(‪ (57 .‬היינו‪,‬‬ ‫‪47ÌÈa¯‰‬‬
‫ˆ‪ƒ«» ˙eL¯¿ Èc‬‬ ‫‪≈ƒ ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ eȉ» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,46‰¯È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÈÈeOÚ‬‬
‫‪ƒ ¬ 9‬‬
‫שקרקעית הגג שוה לזו של החצר‪ ,‬שהרי לענין היזק ראיה‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,Ba ¯„» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Bb‚« ȈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¬« ‰˜ÚÓ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪∆¬« ‰OBÚ‬‬‫‪∆ ‰Ê∆ - 10‬‬
‫אין הבדל בין רחוק ובין סמוך‪ ,‬כמו שנראה בהלכה‬ ‫‪, ‰Ê∆ „‚k‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪∆∆¿ ‡lL‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪… ∆ ‰ÊÂ‬‬‫‪∆¿ ,Bb‚« ȈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¬« ‰˜ÚÓ‬‬‫‪∆¬« ‰OBÚ‬‬‫‪∆ 11‬‬
‫הקודמת‪ ,‬בדין שני גגות בשני צדי רשות הרבים )ועיין‬ ‫‪53Èt‬‬
‫מגידֿמשנה שם( ‪ -‬סמ"ע סימן קנט‪ ,‬ס"ק ז‪ (58 .‬היינו בעל‬ ‫‪ƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .52‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ e‡¯È‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,51ÛÈcÚÓe‬‬
‫‪ƒ¿« 12‬‬
‫הגג‪ ,‬שהוא מזיק לבעל החצר‪ ,‬ולא בעל החצר שאינו מזיק‪,‬‬ ‫‪¯ÓBÏ‬‬
‫‡‪« „Á‬‬ ‫¯‪»∆ Ïk» ÏBÎÈ» ,B˙B‡ ÔȇB‬‬
‫‪ƒ ÌÈa¯‰‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¯¿ ÈaL‬‬
‫‪≈¿∆ 13‬‬
‫כמו שאמרו בבבאֿבתרא ב‪ :‬שבעל החצר שקבוע לו‬ ‫‪˙Úa‬‬
‫‡‪≈¿ 54ÌBia« ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ È˙B‬‬
‫¯‪ƒ ÔȇB‬‬ ‫‪ƒ Ôȇ≈ el‡≈ :B¯·ÁÏ‬‬ ‫‪≈¬« 14‬‬
‫תשמישו‪ ,‬אינו יודע להזהר מפני בעל הגג שלא קבוע לו‬ ‫‪.55„ÈÓz‬‬
‫‡‪ƒ» È˙B‬‬
‫¯‪ƒ ‰‡B‬‬ ‫‪∆ ‰z‡Â‬‬ ‫‪»«¿ ,Èbb‬‬‫‪ƒ« ÏÚ« „ÓÚ‡L‬‬
‫∆∆¡ …‬ ‫‪15‬‬
‫תשמישו‪ .‬ונראה מדברי רבינו להלן )סוף הלכה ז(‪ ,‬שבעל‬
‫‪] (43‬בכ"י תימן חסרה מילה זו‪ ,‬ולפי נוסחתנו )וכ"ה גם‬
‫החצר אינו משתתף אפילו בעשרה טפחים שלא ייתפס עליו‬
‫בדפוס רומי( זה נמשך להלכה הקודמת‪ ,‬שכשם שאין לחייב‬
‫כגנב )ראה להלן בדין שני גגות( שכיון שבעל הגג שהוא‬
‫בהוצאות חצי הכותל אלאֿאםֿכן הוא עומד על מקום של‬
‫המזיק בהיזק ראיה‪ ,‬חייב לעשות כותל גבוה ארבע אמות‬
‫שניהם‪ ,‬כמו כן בשני גגות אין לחייב אחד להשתתף‬
‫כדי לסלק היזק ראיה ‪ -‬שוב אין בעל החצר נתפס עליו‬
‫בהוצאות חצי הכותך שיבנה חבירו על גגו‪ ,‬שהרי לא יוכל‬
‫כגנב‪ ,‬שהרי הכותל מפסיק ביניהם )סמ"ע סימן קנט‪ ,‬ס"ק‬
‫להשתמש בכותל זה‪ ,‬אלא כל אחד בונה על חצי גגו‬
‫ז(‪ .‬ודעת הרשב"א שבעל החצר משתתף אתו במחיצה בת‬
‫ומעדיף[‪ (44 .‬שם ו‪ :‬מימרא של אביי‪ (45 .‬היינו‪ ,‬שאחד‬
‫עשרה טפחים )מגידֿמשנה(‪ ,‬וראה להלן הערה סט‪.‬‬
‫סמוך לשני ואין רשום הרבים מפסקת ביניהם‪ ,‬בניגוד‬
‫‪ (59‬המשך מימרא של רב נחמן בשם שמואל )שם(‪.‬‬
‫לשיטת ה'תוספות' שם‪ ,‬ד"ה בשני צדי ר"ה‪ ,‬שדווקא בשני‬
‫‪" (60‬פירוש‪ :‬שאין ראויים לתשמיש" )ראב"ד(‪.‬‬
‫צדי רשות הרבים חייבים לגדור שאין האחד מרגיש בחבירו‬
‫‪ (61‬מדברי התוספת של רב נחמן עצמו )שם(‪.‬‬
‫כשעולה בגגו‪ ,‬שיזהר ממנו‪ .‬אבל אם אין רשות הרבים‬
‫‪22‬‬ ‫‪¯Ó‡È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪… - 63BfÓƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ BÊ ˙B¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈¿ .Ê‬‬
‫‪≈¬ 62ÈzL‬‬ ‫מפסקת ביניהם ‪ -‬אין צריך לגדור‪ ,‬והיינו דאמר רב נחמן‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÌÈBa‬‬
‫‡‪ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ;‰ÏBÚÂ‬‬
‫‪∆ ¿ 64Èc‚kÓ‬‬
‫‪ƒ¿∆¿ƒ ‰Ba‬‬
‫‪∆ Èȯ‰‬‬‫‪ƒ ≈¬ :ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫»∆¿‬ ‫"אבל בין גג לגג‪ ,‬לא )=אין צריך לגדור(" וראה להלן‬
‫‪24‬‬ ‫‪Bc·Ï‬‬
‫‪«¿ ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ‰B·e‬‬
‫‪∆ , ‰ÏBÚÂ‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪∆ ¿ ‰hÓlÓ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪»«¿ƒ ̉ÈL‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫שלדעת רבינו מיושבת הסתירה הנ"ל‪ ,‬בין מימרתו של אביי‬
‫‪25‬‬ ‫‪BbbÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ B¯ˆÁ‬‬
‫‪≈¬ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» 68̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .‰ÏÚÓÂ‬‬
‫‪»¿«» 67Bc‚kÓ‬‬
‫‪¿∆¿ƒ‬‬ ‫לבין מימרתו של רב נחמן‪ ,‬באופן אחר‪ (46 .‬כלומר‪ ,‬גגים‬
‫‪26‬‬ ‫‪.70ÏÏk‬‬
‫‪»¿ ÔBzÁzÏ‬‬
‫‪¿«« ˜e˜Ê» ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» Ôȇ≈ - 69B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬‫∆‬ ‫שטוחים ולא משופעים‪ .‬ובזה מיושבת הסתירה הנ"ל בין‬
‫מימרת אביי לבין מימרת רב נחמן‪ (47 .‬שבני רשות‬
‫‪ (62‬כרב חסדא‪ ,‬בניגוד לרב הונא‪ ,‬וכן הוא בברייתא שם‪.‬‬ ‫הרבים רואים אותם )גמרא שם‪ ,‬ולהלן בדברי רבינו(‪,‬‬
‫‪ (63‬ושניהם מזיקים אחד לשני בהיזק ראיה‪ (64 .‬שאינני‬ ‫וכלֿשכן כשרשות היחיד מפסיקה ביניהם )שם בגמרא(‪.‬‬
‫צריך לסבול משפלות הקרקע של השני‪ (65 .‬אף העליון‪,‬‬ ‫‪ (48‬מחיצה על הגג נקראת "מעקה" בלשון התורה )דברים‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫וסק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌÚƒ ˙w˙Ó‬‬
‫‡‪∆∆«¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ‰BzÁz‰Â‬‬
‫‪» ¿««¿ ;84dÓˆÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ˙w˙Óe‬‬
‫¿«∆∆‬ ‫שאם אין יסוד ‪ -‬אין בנין )מגידֿמשנה(‪ .‬והיינו‪ ,‬עד ארבע‬
‫‪16‬‬ ‫‪.‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ‰iM‰Ó‬‬
‫‪»ƒ¿ «≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰iM‰‬‬
‫« ¿‪»ƒ‬‬ ‫אמות מקרקעית החצר שלמטה‪ .‬צריכים שניהם יחד לבנות‪,‬‬
‫כדין כל שני שותפים בחצרות‪ ,‬ואולי כאן צריך יותר‬
‫‪ (77‬בבאֿמציעא קח‪ .‬בברייתא‪] .‬וכתבה כאן אגב הלכה ז‪,‬‬ ‫מארבע אמות‪ .‬עד כמה שהתחתון יכול עוד להזיק לעליון‬
‫שהעליון בונה הכותל מלמטה עם התחתון[‪ (78 .‬שאם אין‬ ‫אם זה עומד )מגידֿמשנה לפי הפירוש השני‪ ,‬וראה‬
‫מים בעליונה ‪ -‬לא יהיו לתחתונות‪ (79 .‬ואין העליונות‬ ‫ב'תוספות' שם ד"ה שתי חצרות(‪ (66 .‬בב"ח סימן קס‪,‬‬
‫העליונה‪.‬‬ ‫‪ (80‬כלומר‪,‬‬ ‫בתיקונה‪.‬‬ ‫משתתפות‬ ‫חסרה מילה זו‪ (67 .‬היינו‪ ,‬מן המקום שכלה היזק ראיה‬
‫‪ (81‬מלוכלכים‪ (82 .‬לביב של שופכין‪ .‬תעלה שמעבירה‬ ‫של הראשון‪ ,‬ומשם והלאה בונה הוא לבדו ארבע אמות‬
‫את המים המלוכלכים‪ (83 .‬שהרי כאן להיפך‪ ,‬כולן‬ ‫שלא יזיק הוא בראיה את התחתון )מגידמשנה(‪.‬‬
‫מעוניינות שהמים יצאו מן התחתונה ללא תקלה‪ ,‬שלא‬ ‫‪ (68‬ברייתא שם‪ (69 .‬שאין בעל החצר מזיק לבעל הגג‪,‬‬
‫יתעכבו בגינות העליונות‪ (84 .‬ואין התחתונות משתתפות‬ ‫כמבואר למעלה )הלכה ו הערה נז(‪ (70 .‬ברם התחתון‪,‬‬
‫אתה בתיקונה‪ ,‬שהרי אינן מעוניינות בזה שמי השופכים של‬ ‫בעל הגג‪ ,‬זקוק לעליון‪ ,‬שהרי הוא מזיק לבעל החצר‪ .‬ונראה‬
‫העליונה ירדו אליהן‪.‬‬ ‫מדברי רבינו‪ ,‬שאין העליון זקוק אפילו למחיצת עשרה‬
‫‪17‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫¯ˆ‪»∆ 88‰‬‬
‫‪» » .87¯„q‰‬‬
‫‪∆≈« ÏÚ« ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « - 86¯‰p‰‬‬ ‫‪≈¿ .È‬‬
‫‪»»« 85Èa‬‬ ‫טפחים‪ ,‬שמכיון שהתחתון חייב לבנות כותל כדי להסיר‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰˜LÈÂ‬‬
‫‪∆¿«¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« BÏ ¯ÊÁiL‬‬
‫‪…¬«∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,¯kÒÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ 89Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫היזק ראייתו‪ ,‬שוב אין העליון יכול לרדת למטה לגגו‪ ,‬ראה‬
‫למעלה הערה נז‪ .‬והראב"ד כתב בהשגה‪" :‬אין דבריו‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ïk» - ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙B˜L‰Ï‬‬
‫¯‪¿ «¿ ‰ˆB‬‬
‫‪∆ ¯Á‡Â‬‬‫‪≈«¿ ,ÁzÙÈ‬‬
‫‪«¿ƒ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫ברורין כלל"‪ .‬ואמנם זהו בניגוד למה שאמרו בסוגיא שם‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡lÓ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ - 93‰n‡Ï‬‬
‫‪»«» 92·B¯w‰‬‬
‫‪»« 91¯B·e .90‰ÎÊ‬‬
‫‪»» ¯ab˙n‰‬‬
‫«‪≈«¿ƒ‬‬ ‫שאין העליון זקוק למחיצת ארבע אמות‪ ,‬אבל זקוק הוא‬
‫‪21‬‬ ‫‪.95ÌBÏL‬‬‫‪» Èίc‬‬
‫‪≈¿« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,94ÔBL‡¯ƒ‬‬ ‫למחיצת עשרה טפחים כדי שייתפס עליו כגנב )מגידֿ‬
‫משנה(‪ .‬וה'דרישה' סימן קס ס"ק א‪ ,‬מיישב סוגיית הגמרא‬
‫‪ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫הנ"ל לפי שיטת הרמב"ם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫הרמב"ם שינה מלשון הגמרא בגיטין )ס‪ ,‬ב‪" - (.‬כל דאלים‬
‫גבר"‪ ,‬ומכאן הוראה ל"תיקון הדעות" שיש להשתדל תמיד‬ ‫‪- ÏÙÂ‬‬
‫‪«»¿ ,72B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙p‚Ï‬‬‫‪«ƒ¿ CeÓÒ» BÏ˙k‬‬ ‫‪»»∆ 71ÈÓƒ .Á‬‬
‫‪¿» ‰È‰L‬‬ ‫‪1‬‬
‫להשתמש בלשון נקיה דוקא‪ ,‬כפי שהשתמש הרמב"ם‬ ‫‪ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,EeÚÈb‰‬‬
‫‡‪ƒƒ :73BÏ ¯Ó‬‬‫‡·‪«» .ÂÈ‬‬
‫‪»»¬ ˙BpÙÏ‬‬‫‪«¿ B˙B‡ ÔÈÙBk‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫בלשון עדינה יותר‪ ,‬ובמקום "אלים" מלשון אלימות נקט‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫·‪«« Ô‰‬‬
‫¯ˆ‪∆» ‰‬‬‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ƒ¿ . BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ElL‬‬ ‫≈‪¿∆ Ô‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫"מתגבר" לשון גבורה שישנו גם בקדושה‪ ,‬וכמו"כ הלשון‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ,‰‬‬
‫‡‪»» - 76Ì˙B‬‬
‫‪» ‰pt‬‬ ‫'‪»ƒ ̇ƒ :'Ô‰‬‬
‫‪≈ BÏ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,‰pb‰‬‬
‫«‪»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫"זכה" מלשון זכות‪ ,‬טוב יותר מהלשון "גבר"‪.‬‬ ‫‪Ïh‡Â‬‬
‫‪… ∆¿ EÈ˙B‡ÈˆÈ‬‬
‫‪∆ ƒ¿ CÏȉ‬‬ ‫‡‪» ≈ :¯Ó‬‬‫‪«» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ;Ba ¯ÊÁÏ‬‬
‫»‪…¬« ÏBÎÈ‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪(fh oniq oipw xtq 'zekln oii' it lr‬‬ ‫˜‪;‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… - ‰pt‬‬
‫‪»ƒ ‡Ï‬‬‫‡·‪… ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‡·‪ƒ¿ Ôȇ≈ - È‬‬
‫¬»«‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (85‬גיטין ס‪ (86 :‬בעלי שדות שנהר עובר על פניהם‪.‬‬ ‫‪.B˙BÁ„Ï‬‬‫‡‪¿ƒ ‡l‬‬

‫‡‪»∆ BÏ ¯Ó‬‬‫‪«» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (87‬היינו שראשון ראשון קודם ]וכנראה שגם זה מפני דרכי‬ ‫‪ (71‬בבאֿמציעא קיז‪ :‬וקיח‪ .‬במשנה‪] (72 .‬נקט גינה‪ ,‬מפני‬
‫שלום[‪ ,‬בניגוד לפירוש רש"י )שם ד"ה במיזל( שמפרש‬ ‫שבגינה אינו כופה חבירו אלא למחיצה בת עשרה טפחים‬
‫שכולם שוים בהשקאה‪ (88 .‬מחלוקת רב ושמואל )שם(‪.‬‬ ‫בלבד )למעלה פ"ב הט"ז(‪ ,‬וכשרצה לעשות כותל גבוה‬
‫‪ (89‬בגמרא שם העמידו את המחלוקת בין רב לשמואל‬ ‫ארבע אמות‪ ,‬בנה אותו לבדו )'פרישה' סימן קסו‪ ,‬ס"ק א(‪,‬‬
‫בבעל שדה עליון לבעל שדה תחתון‪ ,‬ועיין ב"ח סימן קע‪,‬‬ ‫וראה בסמ"ע שם ס"ק א[‪ (73 .‬בעל הכותל לבעל הגינה‪.‬‬
‫שכתב שרק הם באים בטענה ולא האמצעים‪ .‬אבל רבינו לא‬ ‫‪ (74‬שאינו יכול להכריח חבירו לקנות‪ ,‬אם אינו רוצה‪.‬‬
‫כתב כלל עליון ותחתון‪ ,‬ועיין סמ"ע שם ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ (75‬הבדל זה בשקלאֿוטריא בגמרא שם‪ (76 .‬בפני‬
‫‪ (90‬מימרא של רב הונא בר תחליפא )גיטין שם( שמכיון‬ ‫הבעלים‪ ,‬שאז יש לנו הוכחה ברורה‪ ,‬שהתכוון באמת‬
‫שלא הוכרעה ההלכה‪ ,‬במחלוקתם של רב ושמואל‪ ,‬יש‬ ‫להקנות לו )מגידֿמשנה בשם הרשב"א‪ ,‬וש"ך סימן קסו‬
‫לנקוט כאן בכלל הידוע‪" :‬כל דאלים גבר"‪ ,‬היינו‪ :‬כל‬ ‫ס"ק א(‪ .‬אבל אם פינה שלא בפניו‪ ,‬או שלא פינה כלל ‪ -‬לא‬
‫המתגבר זכה‪ (91 .‬משנה‪ ,‬שם נט‪ (92 :‬שהיו רגילים‬ ‫קנה‪ ,‬שלא נתכוון בעל הכותל להקנות לו‪ ,‬אלא משתמט‬
‫לחפור בורות סמוך לאמת המים‪ ,‬לעצור את המים בתוכם‬ ‫הוא מתביעתו‪ ,‬לפנות האבנים מגינתו‪ ,‬ומדחה אותו לאמר‪:‬‬
‫לעת מצוא‪ .‬והמדובר שהבור נחפר לאחרי שכבר עברה כאן‬ ‫הן שלך )גמרא שם(‪.‬‬
‫אמת המים‪ ,‬ראה להלן‪ (93 .‬תעלה המוליכה מים מן הנהר‬
‫לשדות‪ (94 .‬בגמרא פירשו משפט זה של המשנה לפי רב‪,‬‬ ‫‡‪,„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÚnÓ‬‬
‫‪»¿«ƒ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ˙B˜tÒÓ‰‬‬
‫‪¿«¿« ˙Bpbƒ 77LÓÁ‬‬ ‫‪≈» .Ë 8‬‬
‫שהמדובר ב"אמה המהלכת על פי הבור"‪ ,‬והיינו כשקדם‬ ‫‪. ‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪» ¿∆» ÌÚƒ ˙Bw˙Ó‬‬
‫‪¿«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À - ÔÈÚn‰‬‬
‫‪»¿«« ϘϘ˙Â‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ 9‬‬
‫הבור לאמת המים )רשב"א(‪ .‬ברם‪ ,‬לפי המסקנא שאנו‬
‫פוסקים להלכה שכל המתגבר זכה ‪ -‬גם כאן‪ ,‬כיון שחפר‬
‫‪˙w˙Óe‬‬
‫‪∆∆«¿ ,Ôlk‬‬ ‫‪»À ÌÚƒ ˙w˙Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ ‰BzÁz‰‬‬
‫‪» ¿«« ˙‡ˆÓ‬‬ ‫‪≈¿ƒ 10‬‬
‫הבור‪ ,‬אע"פ שעשה שלא כדין‪ ,‬כיון שעשה – עשה‪ ,‬שגם‬ ‫‪,‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÌÚƒ ˙w˙Ó‬‬
‫‡‪∆∆«¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ‰BL‡¯‰Â‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪» ƒ»¿ ; dÓˆÚÏ‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪»¿«¿ 11‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ˙B¯ˆÁ‬‬
‫‪81ÔÈÎÙBML‬‬ ‫‪≈¬ LÓÁ‬‬‫‪≈» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰hÓÏe‬‬
‫‪»«¿ ‰iM‰Ó‬‬
‫‪»ƒ¿ «≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ 12‬‬
‫זה בכלל כל המתגבר זכה )ראה ראב"ד ומגידֿמשנה‬
‫ולחםֿמשנה(‪ (95 .‬שזהו הטעם לכל דיני קדימה בעניננו‪,‬‬ ‫‪ÌÚƒ ˙Bw˙Ó‬‬
‫‪¿«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À - ·Èa‰‬‬
‫‪ƒ« ϘϘ˙Â‬‬
‫‡‪≈¿«¿ƒ¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ·È·Ï‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ƒ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« 13‬‬
‫וכמו כן בסדר הקריאות בתורה‪ ,‬במשנה שם‪.‬‬ ‫‪,Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÚƒ ˙w˙Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ ‰BÈÏÚ‰‬‬ ‫‪≈¿ƒ . ‰BzÁz‰‬‬
‫‪» ¿∆» ˙‡ˆÓ‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪» ¿«« 14‬‬
 ‫זסק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪B‡ ,15BÒ¯‰Â‬‬
‫‪»¬« ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« ÏÚ« ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÏÙ‬‬
‫‪«» ̇ƒ :‰ÏÈÙp‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà å"è éùéù íåé‬‬
‫‪13‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . Ò¯‰Â‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪«¡∆¿ ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÏÙÂ‬‬
‫‪«»¿ ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« ËÓL‬‬
‫‪« ¿ƒ‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫רביעי‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪˙BÓÏM‰‬‬
‫‪≈¿ « ÌÈ·‡‰‬‬
‫‪ƒ»¬» ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ - 17ÏÙ‬‬ ‫‪«» „ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ ÔÈÚ„BÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי השותפין שהאחד הוא אדון ממקום‬
‫‪15‬‬ ‫‪.˙B¯e·M‰Â‬‬
‫¿« ¿‬ ‫עליון והשני ממקום תחתון‪ ,‬כגון הבית והעלייה וכל דיניהן‬
‫‪ (10‬משנה שם קטז‪ (11 :‬ושניהם הסכימו ביניהם שלא‬ ‫בשלימות‪ ,‬להדומה לזה משטף נהר זיתיו ושתלן בשל‬
‫לבנותם מחדש‪ ,‬וראה להלן הלכה ג‪] .‬ונראה מדברי רבינו‬ ‫חבירו שזה בעל האילן וזה בעל הקרקע‪ ,‬והנמשך לזה מדין‬
‫שכתב בסמוך‪" :‬ואם נשתברו מקצת האבנים"‪ - ,‬שכאן‬ ‫המוכר אילנות לקוץ ועשה פירות טרם יקצץ‪.‬‬
‫מדובר באופן שכולן שלימות‪ ,‬או שכולן שבורות‪ ,‬ואם כן‬
‫אין הבעייה על כמה שלימות ושבורות לזה‪ ,‬וכמה לזה‪ ,‬אלא‬
‫‪,2B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ B˙ÈaÓ‬‬
‫‪≈ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰iÏÚ‬‬ ‫‡‪»¿»∆ ÈÓƒ .‬‬
‫‪»ƒ¬ BÏ ‰˙ȉL‬‬ ‫‪1‬‬

‫על הכמות שתגיע לכל אחד מהם‪ .‬וראה להלן שבנוסחת‬ ‫‪BÏ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬
‫‪«« Ôȇ≈ - ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈÏ˙kÓ‬‬
‫‪≈¿»ƒ Ï˙k‬‬‫‪∆… ÏÙÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫‪2‬‬
‫הרי"ף ורש"י וכתבֿיד מינכן לא גרסינן בגמרא "עלייתא‬ ‫‪B˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« ˙‡∆ ‰ÙBÎÂ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪∆ ¿ , ÂÈ˙B‡ÈˆÈa‬‬
‫‪3‬‬ ‫¿‪» ƒ ƒ ÌeÏk‬‬ ‫‪3‬‬
‫איתבור" )=העלייה נשברה( ו"תתייתא איתבור"‬ ‫‪‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ ‰ÙBk‬‬
‫‪∆ ˙Èa‰‬‬‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‡·‪«« Ôȇ≈ 5Ï‬‬
‫‪»¬ .‰È‰Lk‬‬
‫¿ ∆»»‬ ‫‪4‬‬
‫)=התחתונה נשברה( אלא הפירוש הוא כנ"ל‪ ,‬וראה עוד‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬
‫‪∆ 6‰¯˜z‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ .ÏÙpL‬‬
‫‪«»∆ ‰iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ Ï˙k‬‬
‫‪∆… ˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫להלן[‪] (12 .‬חלק כחלק‪ ,‬חצי לכל אחד ואחד )וראה בפרק‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰¯˜z‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÏÚL‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪» ƒ¬««¿ , ˙Èa‰‬‬
‫‪«∆ ‰·ÈÊÚn‰Â‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« ÏL‬‬‫‪∆ ‡È‰ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫י"א מהלכות זכייה ומתנה הלכה ז ש"יחלוק" הוא מחצה(‪.‬‬ ‫‪.9‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬‫‪«« ÏL‬‬
‫‪∆ ‡È‰ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫ובגמרא שם הקשו‪" :‬רישא אמאי חולקין ניחזי אי בחבסא‬
‫נפיל‪ ,‬אי בחבטא נפיל‪ ,‬לא צריכא דנפיל בליליא‪ ,‬וליחזינהו‬ ‫‪ (2‬כגון אחים שחלקו ירושת אביהם‪ ,‬באופן שאחד קיבל‬
‫בצפרא דפנינהו" )כן הנוסחא ברי"ף‪ ,‬ברש"י ובכתבֿיד‬ ‫בית ואחד עלייה‪ ,‬וראה בבא מציעא קיז‪ .‬ברש"י דיבור‬
‫מינכן‪ ,‬ועיין רמב"ן(‪ .‬כלומר‪ :‬הגמרא סברה שאין כאן‬ ‫המתחיל של שנים‪ (3 .‬שכן אמרו במשנה שם‪" :‬הבית‬
‫סכסוך על האבנים השלימות והשבורות אלא על הכמות‬ ‫והעלייה של שניים שנפלו אמר בעל העלייה לבנות ]את‬
‫שתגיע לכל אחד מהם‪ ,‬וכמו שכתבנו למעלה‪ .‬וסברה כמו‬ ‫ביתו[" ‪ -‬הרי שבעל הבית בונה לבדו בלי השתתפותו של‬
‫כן‪ ,‬שלפי זה‪ ,‬אם נפרש שיש לשניהם חלקים שווים ‪ -‬אין‬ ‫בעל העלייה )כסף משנה(‪ (4 .‬כלומר‪ ,‬על ידי ביתֿהדין‬
‫כאן חידוש שחולקים בשווה‪ .‬אלא על כורחנו שהאחד גבוה‬ ‫שיורדין לנכסיו )כסף משנה(‪ .‬ומקור דברים אלו בירושלמי‬
‫מחבירו ואבניו ועפרו מרובה משל חבירו וכמו שפירש‬ ‫)פרק י דבבא מציעא הלכה ד( בדין בית הבד שהוא בנוי‬
‫רש"י )לפי הנוסחא שהביא הרמב"ן והרשב"א בדבריו‪ .‬ועיין‬ ‫בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת גגו של בית הבד‪ ,‬היא‬
‫במגיד משנה ובמלאכת שלמה ובב"ח סימן קסד(‪ .‬וצריך‬ ‫קרקעיתה של הגינה‪ ,‬שאמרו במשנה שם שבעל הגינה יורד‬
‫לומר שזהו אחד מתנאי השותפות שבמקרה של נפילה‬ ‫וזורע למטה עד שיתקן בעל בית הבד את גגו‪ ,‬ואמרו על‬
‫יתחלקו ביניהם )ועיין רמב"ן ורשב"א שם(‪ ,‬ועל זה מקשה‬ ‫כך בירושלמי שכל זה אינו אלא כשאין בעל בית הבד‬
‫הגמרא‪" :‬ניחזי אי בחבסא נפיל" = נראה אם נפלה החומה‬ ‫לפנינו‪ ,‬אבל אם הוא לפנינו אין צריך לירד ולזרוע אלא‬
‫תחתיה‪ ,‬וודאי העליונים לבעל העלייה והתחתונים לבעל‬ ‫כופין אותו לתקן‪ (5 .‬זהו דבר פשוט‪ ,‬שהרי אין לבעל‬
‫הבית‪" ,‬אי בחבטא נפיל" = אם נפלה העלייה למרחוק ‪-‬‬ ‫הבית כל עניין בתיקון העלייה‪ ,‬ואדרבה אם אין עלייה על‬
‫הרחוקים לבעל העלייה והמקומיים לבעל הבית‪ ,‬ועל זה‬ ‫גביו ‪ -‬הבית שווה יותר )מגיד משנה(‪ (6 .‬הנסרים )בבא‬
‫מתרץ שנפל בלילה ופינו אותם משם ולא ידוע‪ .‬אולם רבינו‬ ‫מציעא קיז‪ (7 .(.‬כלומר‪ ,‬הוא צריך לתקנה‪ ,‬שהיא חלק מן‬
‫הביא המשנה כלשונה ולא פירשה כשנפלה בלילה ופינוה‪,‬‬ ‫הבית ולא מן העלייה‪" (8 .‬והוא הטיט והעפר שטוחין על‬
‫כמו שאמרו בגמרא‪ ,‬מפני שסמך על התוספתא )פרק י"א‬ ‫התקרה ]כרצפה לבעל העלייה[" )פירוש המשניות לרבינו‬
‫דבבא מציעא הלכה א( המפרשת משנתנו כשיש לשניהם‬ ‫שם( והוא מלשון הפסוק )נחמיה ג‪ ,‬ח( "ויעזבו ירושלים"‬
‫חלקים שווים‪ ,‬ולפי זה לא קשה כלל "ניחזי אי בחבסא‬ ‫)רש"י שם(‪ (9 .‬הוא צריך לעשותה‪ ,‬שהיא עשוייה‬
‫נפיל‪ ,‬אי בחבטא נפיל" ואין צורך לפרש כשנפלה בלילה‬ ‫להשוות את הגומות ברשותו ולפיכך תיקונה מוטל עליו‪.‬‬
‫ופינוה‪ .‬וזה לשון התוספתא‪" :‬הבית והעלייה של שניים‬ ‫ואף על פי שלעניין שוכר ומשכיר פסק רבינו )פרק ו‬
‫שנפלו ]שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ‪ -‬כן הוא‬ ‫מהלכות שכירות הלכה ד( שהתחתון‪ ,‬הוא המשכיר‪ ,‬חייב‬
‫בכתבֿיד ווין ובדפוס ראשון[ במה דברים אמורים בזמן‬ ‫לתקן גם את המעזיבה שברשות העליון מפני "שהמעזיבה‬
‫שהיו שניהם שווין‪ ,‬אבל אם היה אחד גדול ואחד קטן‪ ,‬זה‬ ‫חיזוק התקרה היא"‪ ,‬וכדעת חכמים במשנה )שם קטז‪- (:‬‬
‫נוטל שלו וזה נוטל שלו"‪ ,‬ועיין עוד ברמב"ן ובמגיד משנה‬ ‫סובר רבינו שלא נחלקו חכמים ורבי יוסי אלא בשוכר‬
‫בשם רשב"א[‪ (13 .‬משנה שם‪ ,‬ולפי פירושה בשקלא‬ ‫ומשכיר אבל בשותפין הכול מודים שבעל העלייה מתקן את‬
‫וטריא בגמרא‪ (14 .‬כגון‪ ,‬שנפל הבית ביום‪ ,‬או שאפילו‬ ‫המעזיבה שברשותו‪ .‬והרשב"א בבא בתרא ז‪ .‬כתב שגם‬
‫נפלו בלילה‪ ,‬אבל עדיין לא פונו‪ (15 .‬שאז העליונות‬ ‫בשותפין על התחתון לתקן את המעזיבה )מגיד משנה(‪.‬‬
‫משתברות‪ (16 .‬שאז התחתונות משתברות‪ (17 .‬משנה‬
‫שם‪ ,‬והוסברה בגמרא‪ ,‬כגון שנפל בלילה והאבנים פונו‪ ,‬וזה‬ ‫‪̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 11‰iÏÚ‰Â‬‬
‫‪»ƒ¬»¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ,̉ÈL‬‬ ‫·‪¿» .‬‬
‫‪∆ ≈¿ 10eÏÙ‬‬ ‫‪8‬‬

‫שפינה הלך ואיננו שישאלו אותו‪.‬‬ ‫‪e¯azL‬‬

‫‪¿«¿ƒ 13̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .12¯ÙÚ·e‬‬
‫‪»»∆ ÌÈ·‡·e‬‬
‫‪ƒ»¬» ÌȈÚa‬‬
‫‪ƒ≈» ÔȘÏBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪̇ƒ ,¯azL‰Ï‬‬
‫¯‡‪≈«¿ ƒ¿ ‰Èe‬‬
‫¯‪» ¿ BÊ È‡≈ ÔȇB‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ƒ - ÌÈ·‡‰‬‬
‫‪ƒ»¬» ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ,19˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ ‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬ ‫‚‪«» .‬‬
‫‡‪«« 18¯Ó‬‬ ‫‪C¯cÓ‬‬
‫‪∆∆ƒ «Úe„È» ‰Ê∆ ¯·„Â‬‬
‫‪»»¿ .‰iÏÚ‰‬‬
‫‡·‪»ƒ¬» È‬‬
‫‪≈¿« B‡ ˙Èa‰‬‬
‫‡·‪ƒ«« È‬‬
‫«¿≈‬ ‫‪11‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫חסק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (25‬שם מימרא של רב אחא בר אדא משמו של עולא‪.‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« ȯ‰‬‬
‫¯‪≈¬ - ‰ˆB‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ ‡e‰Â¿ ,ÂÈab‬‬
‫‪»« ÏÚ« B˙iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ ‰·iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (26‬אבל אסור לו למעט ממידת חוסנו כבסמוך‪.‬‬ ‫‪BÎB˙a¿ ¯„Â‬‬
‫‪»¿ ·LBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰È‰Lk‬‬
‫‪»»∆ ¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ‰Ba‬‬
‫‪∆ ‰iÏÚ‰‬‬
‫»¬‪»ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (27‬כלומר‪ ,‬או שהרבה ברוחב‪ (28 .‬כגון‪ ,‬שהיו לבנים‬ ‫‪‰·ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ‡ˆÈ‬‬
‫‪≈≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,20ÂÈ˙B‡ÈˆÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ïk» ÔzÈ‬‬ ‫‡‪≈ƒ ¯L‬‬
‫«‪∆ ¬ „Ú‬‬ ‫‪3‬‬
‫שאין רוחבם אלא שלושה טפחים )למעלה פרק ב הלכה‬
‫יח( ועשאם אבנים שרוחבם שישה טפחים )שם(‪ .‬וראה‬
‫¯‪.‰ˆB‬‬
‫‪∆ ̇ƒ B˙iÏÚ‬‬‫¬‪»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫להלן‪ (29 .‬כגון מגזית שרחבה חמישה טפחים )שם(‬ ‫‪ (18‬משנה שם קיז‪ .‬וכחכמים ולא כרבי יהודה‪ (19 .‬על‬
‫לגוויל שרוחבו שישה טפחים )שם(‪ .‬כן הוא בגמרא בבא‬ ‫חשבון בעל הבית בלבד‪ (20 .‬ואינו צריך להעלות לו שכר‬
‫מציעא שם‪ (30 .‬מימרא שם‪ (31 .‬במימרא הנ"ל‪ .‬ואף‬ ‫דירה מפני שהבית משועבד לעלייה )בבא קמא כ‪] (:‬ומה‬
‫זה גורע מהחוזק של הבית‪ (32 .‬שבית נמוך יותר חזק‬ ‫שכתב רבינו למעלה הלכה א שכופה בעל העלייה את בעל‬
‫מגבוה‪ (33 .‬היינו‪ ,‬לעיקרון שלא לשנות‪ ,‬אבל ביחס‬ ‫הבית לבנות את הכותל שנפל ‪ -‬אין זה אלא משום שהבית‬
‫הפוך‪ :‬בעל הבית אסור לו למעט בחוזק הבית וברוחבו‪,‬‬ ‫קיים‪ ,‬שהרי "ביתא לעלייה משתעבד" )בבא קמא שם(‪,‬‬
‫ומותר לו להרבות‪ ,‬ואילו בעל העלייה אסור לו להרבות‬ ‫ויכול בעל העלייה לכוף אותו לבנות הכותל שנפל )ודלא‬
‫בכובד העלייה ומותר לו למעט‪ .‬ומן הכלל הזה נובעים כל‬ ‫כדעת הרשב"א שהביא המגידֿמשנה שרק הבית משתעבד‬
‫הפרטים דלהלן‪.‬‬ ‫ולא בעל הבית(‪ ,‬אבל כאן שנפל הבית אין בעל העלייה‬
‫‪25‬‬ ‫‪̇ƒ :˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ¯È‡Ï‬‬
‫‪ƒ¬« e„¯ÈÂ‬‬
‫‪¿»¿ ˙Èa‰‬‬ ‫‪¿¿«¿ƒ .Â‬‬
‫‪ƒ«« ˙B¯B˜ 34eÏcÏc˙‬‬ ‫כופה לבעל הבית לחזור ולבנות שמכיוון שנפל הבית אין‬
‫בעל הבית משועבד עוד )כעין סברת הרשב"א‪ ,‬וראה במגיד‬
‫‪26‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ‰B·e‬‬
‫‪37‬‬ ‫∆‬ ‫‪36‬‬‫‪¯˙BÒ‬‬
‫‪≈ - ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰¯OÚ‬‬
‫‪»» ¬ CB˙Ï¿ eÚÈb‰‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ƒƒ‬‬ ‫משנה וכסף משנה(‪ .‬ובבית הבד הבנוי בסלע וגינה על גביו‬
‫‪27‬‬ ‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬ ‫‪«« ÏBÎÈ» - eÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫ונפחת גגו של בית הבד ‪ -‬וודאי יכול לכופו לבעל בית הבד‬
‫‪28‬‬ ‫‪¯e„zL‬‬
‫‪»∆ È„k‬‬‫‡‪≈¿ ÌB˜Ó» EÏ¿ ¯kO‬‬
‫‡‪… ¿ ∆ È‬‬
‫‪ƒ¬ :˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬‫‡‪«« BÏ ¯Ó‬‬
‫»«‬ ‫שיתקן גגו‪ ,‬וכן מפורש בירושלמי שם‪ .‬אבל יש להבין למה‬
‫‪29‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ‰¯˜z‰‬‬ ‫‪»¿ƒ« Ôw˙‡L‬‬
‫‪≈«¬∆ „Ú« Ba‬‬ ‫השמיט זאת רבינו להלן בהלכה ח‪ ,‬ולא כתב שיכול לכופו[‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌB˜ÓÏ‬‬‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ Á¯Ë‡L‬‬
‫¯‪«¿∆∆ ‰ˆB‬‬ ‫‡‪∆ ÈÈ‬‬
‫‡‪ƒ ≈ :BÏ ¯ÓB‬‬
‫≈‬
‫‪‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬
‫‪«« - 22˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫„‪ƒ¿ .‬‬
‫‪»∆ Ôȇ≈ 21̇Â‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.E˙Èa‬‬
‫‪¿ ≈ ˙‡∆ Ôw˙zL‬‬
‫∆¿«≈‬
‫‪.ÌÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ·e‬‬
‫‪«« ,Ú˜¯w‰‬‬
‫‪«¿«« 24LÈÏL‬‬
‫‪ƒ¿ 23ÏËB‬‬
‫≈‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (34‬בבא בתרא ו‪ :‬ז‪ .‬וכרב חמא‪ .‬נתדלדלו‪ ,‬היינו‪ ,‬שהכתלים‬
‫נשארו חזקים ורק התיקרה ירדה‪ ,‬שלא כרש"י המפרש‬ ‫‪ (21‬שם בברייתא וכרבי נתן וכרבא שהכריע כמותו‪.‬‬
‫שהכתלים טבעו בקרקע‪ (35 .‬שאין אדם יכול לדור למטה‬ ‫‪ (22‬שהם עניים‪ (23 .‬כגון‪ ,‬שהם רוצים לזרוע על שטח‪,‬‬
‫מעשרה טפחים‪ ,‬ואין זה יכול לדחותו מרשותו )סמ"ע סימן‬ ‫או שרוצים שניהם למכור אותו‪ ,‬וראה תוספות שם דיבור‬
‫קסד סעיף קטן ו(‪ (36 .‬את התקרה הרעועה‪ (37 .‬היינו‪,‬‬ ‫המתחיל לא לזה ולא לזה‪ ,‬וסמ"ע שם סעיף קטן יד‪ ,‬טו‪.‬‬
‫בעל הבית בונה את התקרה‪ ,‬והעליון את המעזיבה כמו‬ ‫‪ (24‬וכפי שמנמקת הגמרא‪ .‬שהעלייה אוכלת בקרקע שליש‪,‬‬
‫בהלכה א )מגיד משנה(‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬שאם היה הבית ראוי לעמוד תשעים שנה‪ ,‬אינו ראוי‬
‫כעת לעמוד אלא שישים שנה‪ ,‬וכן יש לו בקרקע )תורת‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« d·‚a‬‬
‫‪«…¿ ¯‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ :39‰Ê∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ̉ÈÈa‬‬ ‫‪¿ƒ .Ê‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ 38e˙‰‬‬ ‫חיים שם(‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÒkÈÂ‬‬
‫¯‡‪≈»ƒ¿ BL‬‬ ‫‪… ÏÚ« ˙ÈBÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ 40‰ÏÈ·Á‬‬
‫‡„‪» ƒ¬ Ì‬‬‫‪»» ÁwiL‬‬
‫‪«ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ 26‬‬
‫‪. ‰È‰Lk‬‬
‫‪»»∆ ¿ ‰Ba‬‬‫‪∆ - B˙Èa≈ ˙B·Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬‫¯ˆ‪«« 25‰‬‬‫‪» » .‰ 7‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Bȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;¯˙BÒ‬‬‫‪≈ Bȇ≈ - eÓ˜ÚpL‬‬
‫‪¿∆∆∆ el‡≈ ˙B¯B˜ ˙Áz‬‬‫‪«« da» 27‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ Ô˙B‬‬
‫‪‰a¯‰Â‬‬ ‫‪» ˜fÁ‬‬ ‫‪≈ƒ ̇ƒ :ÌÈÏ˙ka‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙BpLÏ‬‬ ‫‪« ¿ ‡a» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ 8‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ôw˙Óe‬‬
‫‪≈«¿ ¯˙BÒ‬‬‫¯‡‪≈ - BL‬‬ ‫‪… ˙‡∆ ÛÎiL‬‬
‫‪…»∆ „Ú« da» Òk‰Ï‬‬
‫»‪≈»ƒ¿ ÏBÎÈ‬‬
‫‪ËÚÓÏ‬‬
‫¯ˆ‪≈«¿ ‰‬‬ ‫‪» » ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ - eȉM‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪»∆ ‰nÓ‬‬‫‪«ƒ ¯˙BÈ‬‬‫‪≈ ÔaÁ¯a‬‬
‫‪»¿ »¿ 9‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪e˙‰‬‬
‫‪¿ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,·kÚÏ‬‬‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» ‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰B·e‬‬
‫∆‬
‫‪Lw·e‬‬
‫‡·‪≈ƒ ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¬ eȉL‬‬ ‫‪»∆ ÔB‚k¿ ,Ô˜ÊÁÓ‬‬
‫‪»¿»≈ ˙ÁÙÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ B‡ ÔaÁ¯a‬‬
‫‪»¿ »¿ 10‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ̉ÈÈa‬‬
‫≈≈∆‬ ‫‪30‡a‬‬‫‪» .BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - 29Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÈ·Ï‬‬
‫‪ƒ≈¿ ¯ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ 11‬‬
‫‪ (38 ÔÈÚÓBL‬במימרא של רב חמא שם‪ (39 .‬כלומר‪ ,‬כשחלקו התנו‬ ‫‪ƒ¿ - ÔȘÊÁÂ‬‬ ‫‪ƒ»¬« ÔÈ„·k‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙B¯B˜Ï¿ ‰¯˜z‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙‡∆ ˙BpLÏ‬‬ ‫‪« ¿ 12‬‬
‫‪ ÔÈÚÓBL‬שאם תשפל העלייה יסתרו ויבנו מחדש‪ .‬כרב הונא בנו של‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - eȉM‬‬ ‫‪»∆ ‰nÓ‬‬‫‪«ƒ ˙BÁt» ÔaÁ¯a‬‬
‫‪»¿ »¿ ˙ÁÙÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ;BÏ 13‬‬
‫‪ (40‬רש"י )שם דיבור המתחיל‬ ‫‪ - ˙Èa‰‬רב יהושע‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ƒ«« 32d·‚a‬‬‫‪«…¿ ÛÈÒB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ B‡ 31˙BBlÁa‬‬ ‫‪«« ‰a¯‰‬‬‫‪»¿ƒ .BÏ 14‬‬
‫איסורייתא( מפרש‪" :‬חבילת קנים"‪.‬‬
‫‪d·‚a‬‬
‫‪«…¿ ËÚnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ B‡ ˙BBlÁa‬‬ ‫‪«« ËÚÓ‬‬‫‪≈ƒ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ 15‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪43˙Á‬‬
‫‪«« ‰p‚Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ¯‰‰‬‬
‫‪»» È·Úa‬‬
‫‪ƒ√» Èea» ‡e‰L‬‬‫‪∆ „a‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫‡‪«« ˙Èa≈ .Á ,d˙B‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪» ‰Ba‬‬ ‫‪∆ ‰iÏÚ‰‬‬‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬‫‪«« ÔÎÂ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪≈¿ .BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ - ˙Èa‰‬‬ ‫‪ƒ«« 16‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰Úa¯‡k‬‬
‫‪»»¿«¿ 45„a‰‬‬ ‫‪«« ˙Èa≈ ÈÓL‬‬ ‫‪≈¿ e˙ÁÙÂ‬‬
‫‪¬¿ƒ¿ ,44ÂÈab‬‬
‫‪»« ÏÚ« ,ÌÈÏ˙k‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙BpLÏ‬‬ ‫‪« ¿ ‡a» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰˙ȉLk‬‬
‫¯ˆ‪»¿»∆ ¿ ,‰‬‬ ‫‪» » ̇ƒ 17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪«Ú¯BÊÂ‬‬
‫‪≈ ¿ „¯BÈ‬‬‫‪≈ ‰pb‰‬‬‫‪»ƒ« ÏÚa‬‬‫‪«« ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ 46ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ˜ÈÊÁ‰Ïe‬‬‫‪ƒ¬«¿ ·ÈÁ¯‰Ï‬‬ ‫‪ƒ ¿«¿ 18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪Ôw˙ÈÂ‬‬
‫‪≈« ƒ , ÔÈtk‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ƒƒ Bca« ˙È·Ï‬‬
‫‪≈¿ ‰Ê∆ ‰OÚiL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ „Ú« ,‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ .BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ - ËÚÓÏ‬‬ ‫‡·‪≈«¿ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« Ï˙k‬‬ ‫‪∆… ÏÚ« „ÈaÎÓ‬‬
‫‪ƒ¿« 19‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.B˙pb‬‬
‫‪»ƒ Ïk» Ú¯ÊÈÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ B˙pb‬‬
‫˜¯˜‪»ƒ Ú‬‬
‫‪«¿« 48ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫»∆¿‬ ‫‪ÌÈl˜Ï‬‬
‫‡‪ƒ«¿ Ì˙B‬‬
‫‪» ‰pL‬‬ ‫‪»ƒ ̇ƒ :‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» ‰¯˜z‬‬‫‪»¿ƒ ˙B¯B˜a¿ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ 20‬‬
‫‡‪ (41 ÔÈ‬בבא מציעא קיז‪ :‬במשנה‪ (42 .‬מקום שעוצרים בו‬ ‫‪≈ - Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ÌÈ„·ÎÏ‬‬‫‪ƒ≈¿ƒ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ - eȉM‬‬ ‫‪»∆ ‰nÓ‬‬ ‫‪«ƒ 21‬‬
‫זיתים‪ ,‬להוציא מהם שמנם‪ (43 .‬והיא שייכת לאחר‪.‬‬ ‫‪‰iÏÚ‰‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫»‬ ‫‪d·‚a‬‬
‫«‬‫…‬ ‫¿‬ ‫‪ËÚnL‬‬
‫≈‬‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪˙BBlÁa‬‬
‫«‬‫«‬ ‫‪‰a¯‰‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪.BÏ‬‬ ‫‪ÌÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪22‬‬
‫‪ (44 ‰a¯‰‬באופן שתקרת בית הבד היא קרקעיתה של הגינה‪.‬‬ ‫‪»¿ƒ B‡ ˙BBlÁa‬‬ ‫‪«« ËÚÓ‬‬‫‡·‪≈ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ - 23‬‬
‫‪ (45‬תקרת בית הבד‪ (46 .‬כשמואל ולא כרב )שם קיח‪.(.‬‬ ‫‪.BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - d‰·‚a‬‬ ‫¿»¿»‬ ‫‪24‬‬
 ‫טסק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫א‪ .‬שהראשון שנטע עד עכשיו אף להבא ייטע‪ ,‬ואילו זה‬ ‫לפי שאין אדם זורע חציו למעלה וחציו למטה )שם(‪ .‬ואם‬
‫שהביא הנהר את הזיתים לרשותו‪ ,‬לא היה נוטע מעצמו‪,‬‬ ‫נפחת בפחות מארבעה טפחים ‪ -‬לא איכפת לנו לפי שאין‬
‫ואנו מעוניינים להרבות במטעים בארץ‪ (63 .‬מימרא של‬ ‫לך מקום חשוב בפחות מארבעה טפחים כמו שאמרו בכמה‬
‫רבי יוחנן בגמרא שם‪ .‬אבל בחו"ל שומעים לו‪ ,‬ויכול ליטול‬ ‫מקומות בתלמוד‪ (47 .‬תקרה‪ (48 .‬שתיקון המעזיבה‬
‫את זיתיו )שם קא‪ ,(:‬וכן הוא בשולחן ערוך סימן קסח סעיף‬ ‫שייך לעליון‪ ,‬כשיטת רבינו למעלה הלכה א‪.‬‬
‫א‪ .‬ועיין אור שמח‪ (64 .‬אם בעל השדה רוצה בהם )סמ"ע‬ ‫‪d·‚a‬‬
‫‪«…¿ ÌÈ˙Èa‬‬
‫‪ƒ«¿ ≈ ˜¯i‰Â‬‬ ‫‪≈¿ .Ë‬‬
‫‪»»«¿ ,50BÊ ·b« ÏÚ« BÊ ˙Bp‚ƒ 49ÈzL‬‬ ‫‪1‬‬
‫סעיף קטן ה(‪ (65 .‬מימרא בשם ריש לקיש שם קא‪.‬‬ ‫‪˙‡∆ ËLÙÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» ÔBÈÏÚ‰L‬‬
‫‪¿∆»∆ Ïk‬‬ ‫‪… :51̉ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» È·Ú‬‬‫√‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (66‬גושי העפר שסביב האילנות ואף אם לא ניטעו היו‬ ‫‪54„·Ï·e‬‬
‫‪«¿ƒ ,53BlL‬‬ ‫‪∆ ‡e‰ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - 52B¯wÚÓ‬‬
‫‪»ƒ≈ B˙B‡ ÏhÏÂ‬‬‫»‪… ƒ¿ B„È‬‬ ‫‪3‬‬
‫יכולים לחיות מאותו עפר‪ ,‬והרי הם כמו שלא נעקרו ואין‬ ‫‪57‰È‰‬‬
‫בהם משום ערלה )פרק י מהלכות מעשר שני ונטע רבעי‬ ‫‪»» .56ÔBzÁz‬‬
‫‪¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ - ¯‡M‰Â‬‬
‫‪»¿ «¿ ;55BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« ˙‡∆ Ò‡È‬‬
‫‪…¡∆ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪4‬‬

‫הלכה יב(‪ (67 .‬שאף על פי שיכולים לחיות מהגושים‬ ‫‪; ÔBÈÏÚ‰‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪¿∆» ÏhÈ‬‬‫‪… ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… - B¯wÚÏ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÚÈbÓ‬‬
‫‪« ƒ« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,BÙBÏ¿ «ÚÈbÓ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‡·‪» ƒ» Ï‬‬
‫‪59ÔÏȇ‰‬‬ ‫‪»¬ .B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ B˙B‡ ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ôȇ≈ - ÏË‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫בלבד ‪ -‬אינם יכולים לגדל פירות בלי הקרקע של זה )מגיד‬
‫משנה בשם הרשב"א(‪ .‬ובלי הגושים‪ ,‬היו אסורים מחמת‬ ‫‪‰„O‬‬
‫‪≈¿ CB˙Ï¿ ‰ËB‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,¯ˆn‰‬‬
‫‪∆∆« ÏÚ« „ÓBÚ‰‬‬
‫» ≈‬ ‫‪7‬‬
‫ערלה )גמרא שם( ולפיכך יש לשניהם חלק בהם‪ .‬ואף על‬ ‫‪.ÂÈ˙B¯Ùa‬‬
‫‪» ≈¿ 60ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ ̉ÈL‬‬‫‪∆ ≈¿ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫∆»‬ ‫‪8‬‬
‫פי שהמוצא אבידה בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר הרי‬
‫היא שלו שוודאי נתייאשו הבעלים ממנה )פרק י"א מהלכות‬ ‫‪ (49‬שם קיח‪ :‬במשנה‪ (50 .‬ששתיהן סמוכות במורד ההר‪,‬‬
‫גזילה ואבידה הלכה י( ‪ -‬אין זה אלא במטלטלין‪ ,‬אבל‬ ‫וקרקעית האחת גבוהה משל חברתה‪ (51 .‬ונתעורר דיןֿ‬
‫בקרקע אין הייאוש מועיל )פרק ח שם הלכה יד( וכיוון‬ ‫ודברים ביניהם‪ :‬העליון אומר שלי הוא‪ ,‬שבקרקעי גדל‪,‬‬
‫שנעקרו עם גושיהם יש להם דין קרקע )משנה למלך(‪.‬‬ ‫והתחתון אומר שלי הוא‪ ,‬שבאוויר שלי גדל‪ ,‬שאם רצה‬
‫‪ (68‬שהרי הוא אומר לבעל הזיתים‪ :‬אם הייתי אני נוטע‬ ‫ממלא בעפר עד למעלה ואין כאן ירק‪ (52 .‬אף שאינו‬
‫אותם לפני שלוש שנים‪ ,‬האם לא הייתי אוכל פירותיהם?‬ ‫מגיע לנופו‪ ,‬ומה שנמצא בגמרא שם‪" :‬מגיע לעיקרו ואין‬
‫)גמרא שם(‪ (69 .‬שכיוון שנעקרו בלי גושיהם ‪ -‬דין‬ ‫מגיע לנופו‪ ,‬מאי‪ ,‬תיקו" ואם כן זה נשאר בספק‪ ,‬ויש לפסוק‬
‫מטלטלין להם‪ ,‬וזכה בהם בעל השדה בייאוש כדין זוטו של‬ ‫שלא ייטול העליון כדלהלן ‪ -‬נראה שרבינו לא גרס לה‪.‬‬
‫ים )משנה למלך(‪ .‬והמדובר בגוף העצים ובשבחם‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ (53‬כרבי שמעון במשנה שם‪ ,‬שכן פסק ריש לקיש שם קיט‪.‬‬
‫הפירות אסורים בערלה עד השנה הרביעית )סמ"ע סימן‬ ‫ומעיקר הדין סובר רבי שמעון כרבי יהודה שם שהכול‬
‫קסח סעיף קטן ד(‪.‬‬ ‫לתחתון‪ ,‬שאם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר אין כאן‬
‫ירק"‪ .‬אלא כל מה שיכול עליון לפשוט את ידו וליטול ‪-‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪˜Òt‬‬
‫‪«» 73̇ƒ :72ÌȈÚÏ‬‬‫‪ƒ≈¿ ÂÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪» ≈ 71¯ÎBn‰‬‬ ‫‪≈ « .‡È‬‬
‫‪≈ « ,70Ba ‡ˆBik‬‬ ‫מפקיר הוא לגבי תחתון‪ (54 .‬מימרת דבי רבי ינאי שם‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ Ô‰≈ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ eOÚiL‬‬
‫‪¬«∆ ˙B¯t‰‬‬‫‪≈« Ïk» - „iÓ‬‬
‫‪»ƒ ı˜Ï‬‬
‫‪… » BnÚƒ‬‬ ‫קיט‪ (55 .‬כלומר‪ ,‬שלא יתפשט כל כך עד שיגיע לידי סכנה‬
‫‪18‬‬ ‫‪- ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÓÊ‬‬‫‪«¿ Ïk» ı˜Ï‬‬
‫‪… » BnÚƒ ‰˙‰‬‬
‫‪»¿ƒ 75̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;74Ú˜¯w‰‬‬
‫««¿«‬ ‫)פרוש המשניות לרבינו שם(‪] (56 .‬אפילו השורשים‪ .‬ומה‬
‫‪19‬‬ ‫‪̇ƒ :Ì˙Ò‬‬‫‪»¿ ¯ÎÓ‬‬ ‫‪«» .ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ e‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ ˙B¯t‰‬‬
‫»‪≈« Ïk‬‬ ‫שאמר רבא )שם קיח‪ (:‬ששורשי הירק הם של עליון אפילו‬
‫‪20‬‬ ‫‪- 78‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪»» « ÔÓƒ ıeÁ 77‰‡ÒÏ‬‬ ‫‪»¿ƒ ˙ÈÚÈ·¯Ó‬‬
‫»‪ƒ ƒ¿≈ 76˙BÁt» eOÚ‬‬ ‫לדעת רבי יהודה ‪ -‬אין זה אלא אם הוא יכול לפשוט ידו‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰‡ÒÏ‬‬
‫¯·‪»¿ƒ ˙ÈÚÈ‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ eOÚ» ;79ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ÏÚa‬‬
‫‪«« ÏL‬‬‫‪∆ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫וליטול‪ ,‬אבל אם אינו יכול לפשוט ידו וליטול‪ ,‬הרי הוא‬
‫‪22‬‬ ‫‪. e˜ÏÁÈ‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪… ¬« el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪»» « ÔÓƒ ıeÁ‬‬ ‫מפקירו לתחתון‪ ,‬ועיין רש"י שם במשנה דיבור המתחיל‬
‫והשאר[‪ (57 .‬שם קיט‪ .‬בעייה של רב ענן שלא נפתרה‪.‬‬
‫‪ (70‬כלומר‪ ,‬כשם שאמרנו שלאחר שלוש שנים הכל לבעל‬ ‫‪ (58‬לא פסק שיחלוקו‪ ,‬כדין כל ספק בממון‪ ,‬מפני שהתחתון‬
‫השדה‪ ,‬כמו כן בהא דלהלן הכל לבעל הקרקע‪ (71 .‬בבא‬ ‫הוא המוחזק )כסף משנה(‪ .‬ועוד שהרי הלכה כרבי יהודה‬
‫מציעא ק‪ :‬במשנה‪ (72 .‬להסקה או לבניין‪ ,‬ולא לגדל‬ ‫שהכול לתחתון‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬אלא שהוא מפקיר לעליון וכיוון‬
‫פירות‪ (73 .‬התברר בשקלא וטריא שם‪ ,‬כדבר פשוט‪.‬‬ ‫שספק הוא אם מפקיר לעליון הרי הוא בחזקתו )=בחזקת‬
‫‪ (74‬היינו‪ ,‬הכל במשמעות הלשון )ולא כשיטת הרשב"א‪,‬‬ ‫התחתון(‪ (59 .‬שם קז‪ .‬כשמואל ולא כרב‪ .‬כלומר ענפיו‬
‫שהביא המגידֿמשנה‪ ,‬שלבעל הזיתים יש תמיד חלק בהם(‪.‬‬ ‫נוטים‪ ,‬אבל שורשיו בתוך המצר‪ ,‬שהוא של שניהם )תוספות‬
‫‪ (75‬אף זה בשקלא וטריא שם‪ ,‬כדבר פשוט‪ (76 .‬שאז אין‬ ‫שם דיבור המתחיל אילן(‪ (60 .‬כיוון שהוא יונק מקרקע‬
‫הבעלים מקפידים מזה‪ (77 .‬שהם רעים כל כך‪ ,‬עד שסאה‬ ‫של שניהם‪.‬‬
‫מהם אינו מוציא רביעית הלוג שמן‪ (78 .‬של המסיקה‬ ‫‪,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‰„O‬‬‫‪≈¿ CB˙a¿ ÌÏ˙Le‬‬
‫‪»»¿ ÂÈ˙ÈÊ‬‬ ‫‪» ≈ ˙‡∆ ¯‰‬‬ ‫‪«» .È 9‬‬
‫‪»» 61ÛËL‬‬
‫והעצירה‪ ,‬וכדומה‪ ,‬שם ק‪ :‬קא‪ .‬מימרא של רבי שמעון בן‬ ‫‪62ÌeMÓ‬‬‫‪ƒ ,BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - ÏËB‬‬ ‫‡‪≈ È‬‬‫‪ƒ¬ È˙ÈÊ‬‬
‫‪« ≈ :‰l‰‬‬
‫‪»« ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ 10‬‬
‫פזי‪ (79 .‬שלפי שהם רעים כל כך אין בעל הקרקע מקפיד‬
‫אם בעל הזיתים נוטלם לעצמו )גמרא שם(‪ (80 .‬שיש‬ ‫‪Ô¯˜Ú‬‬
‫‪»»¬ ̇Â‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ƒ¿ . ÔÓB˜Óa‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪» ¿ƒ e„ÓÚÈ‬‬ ‫‡‪¿«« ‡l‬‬
‫‪»∆ , ı¯‡‰‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪∆»» ·eMȃ 11‬‬
‫לשניהם חלק בהם‪ :‬זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« ˙B¯t‰‬‬
‫‪≈« e˜ÏÁÈ‬‬ ‫‪¿¿« - ÔÏ˙MLk‬‬
‫‪»»¿ ∆ ¿ ,66Ô‰ÈLe‚a‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ ¯‰p‰‬‬ ‫‪»»« 12‬‬
‫גדלה )משנה שם(‪.‬‬ ‫‪¯Á‡Ïe‬‬
‫‪««¿ , ÌÈL‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ƒ» LÏL‬‬ ‫‪» Ïk» ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ÏÚa‬‬‫‪«« ÌÚƒ ‰„O‰‬‬
‫‪∆» « 13‬‬
‫‪Ô‰ÈLe‚a‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ e¯˜Ú‬‬‫‪¿∆∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ‰„O‰‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪∆» « ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ Ïk‰‬‬
‫‪… « - LÏL‬‬‫‪» 14‬‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ‪¦ ¦ £‬‬
‫חמישׁי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‪.69„iÓ‬‬
‫‪»ƒ Ú˜¯w‰‬‬
‫‪«¿«« ÏÚ·Ï‬‬‫‪««¿ Ïk‰‬‬
‫‪…« -‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪ (1‬נתבאר בו מה שיש לשותפין בחצר לעשותו שכופין בו‬
‫זה את זה‪ ,‬והדברים שיכול האחד למנוע לחבירו לעשות‬ ‫‪ (62‬ראה סמ"ע סימן קסח סעיף קטן‬ ‫‪ (61‬ברייתא שם קא‪.‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫עק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (14‬להלן הלכה ה מביא רבינו‪ ,‬שהתשמישים הנ"ל אין להם‬ ‫בחצרו‪ ,‬וכן מה שכופין בני מבוי זה לזה לעשות‪ ,‬ומה‬
‫דין חזקה בחצר השותפין‪ ,‬ומקור הדברים בבבאֿבתרא נז‪.‬‬ ‫שמונעין האחד לאחר לעשותו‪.‬‬
‫נז‪ :‬שאין דרך השותפים להקפיד אחד על השני כשהוא‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙‡∆ 3‰ÙBk‬‬
‫‪∆ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ Ïk» - ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « 2¯ˆÁ‬‬‫‡‪«¬ .‬‬ ‫‪1‬‬
‫עושה דברים אלו‪ ,‬ולפיכך אין הוא יכול לטעון שהחזיק‪.‬‬
‫אבל ברור הדבר שאם הוא מקפיד גם בדברים אלו ‪ -‬יכול‬
‫‪Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪≈¿ , ˙Ï„Â‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪∆∆» ¯ÚL‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪«« ˙Èa≈ da» ˙BOÚÏ‬‬ ‫«¬‬ ‫‪2‬‬

‫לעכב בידי חבירו שלא יעשה אותם בחצר‪ ,‬וכן נראה מדברי‬ ‫‪e‚‰pL‬‬
‫„·¯‪¬»∆ ÌÈ‬‬
‫ˆ¯‪ƒ»¿ B‡ ,ÏB„b» C‬‬ ‫‪∆… ̉Ï‬‬‫ˆ¯‪∆» ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ ¯ˆÁ‰L‬‬
‫∆∆»≈‬ ‫‪3‬‬
‫המשנה )שם נז‪ .‬שהובאה להלן הלכה ה( "ואלו דברים‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ¯‡L‬‬ ‫‡·‪»¿ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;Ì˙BO‬‬‫‪» ¬ÚÏ« ‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« Èa‬‬
‫¿≈‬ ‫‪4‬‬
‫שאין להם חזקה‪ ,‬היה מעמיד בהמה בחצר תנור ריחיים‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‰OÚ‬‬
‫‪» » . e‰ÙBk‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪≈ Bȇ≈ - Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬ ‫‪≈ «¿ ¯eiÎÂ‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ƒ¿ ¯eiˆƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫וכיריים ומגדל תרנגולים" ‪ -‬הרי שאין להם חזקה ויכול‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« BÏ ÁBpL‬‬
‫„‪« ∆ BzÚ‬‬ ‫‪¿« ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰lb‬‬‫‪»ƒ ̇ƒ ,BÓˆÚÓ‬‬
‫‪¿«≈ Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪6‬‬
‫לעכב עליו‪ .‬וכן נראה להלן בדין הכביסה‪ ,‬עיין הערה טו‪.‬‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,9Ïk‰‬‬
‫‪… « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏbÏ‚Ó‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ - B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ‰OÚL‬‬
‫∆» »‬ ‫‪7‬‬
‫וכן כתב הר"ן בנדרים מו‪ .‬ד"ה ושניהם אסורים‪ .‬ועיין‬ ‫‪.‰‡ˆB‰a‬‬
‫« »»‬ ‫‪8‬‬
‫רמב"ם פ"ז מהלכות נדרים הלכה ד‪ (15 .‬מימרא של רבי‬
‫יוחנן בשם רבי בנאה‪ ,‬שם נז‪ (16 :‬כלומר‪ ,‬אפילו יש מנהג‬ ‫‪ (2‬בבאֿבתרא ז‪ :‬במשנה‪ ,‬וכדעת תנאֿקמא ולא כרבן‬
‫בעיר זו‪ ,‬שהנשים מכבסות על יד הנהר‪ ,‬יכול אחד מן‬ ‫שמעון בן גמליאל‪ ,‬כי הכלל הנמסר בשם רבי יוחנן‪ ,‬בכמה‬
‫השותפין לשנות המנהג ולעשות בחצר )סמ"ע סימן קפא‪,‬‬ ‫מקומות בתלמוד‪ ,‬שהלכה כרשב"ג במשנה‪ ,‬אינו מוסכם‪,‬‬
‫ס"ק ז(‪ (17 .‬משמע שלולא טעם זה ‪ -‬השותפין מעכבין‬ ‫ויש מן האמוראים שלדעתם לא אמר כן רבי יוחנן מעולם‬
‫זה על זה‪ ,‬אע"פ שאין כאן עשיית מחיצה ואין דרך‬ ‫)כסףֿמשנה בשם הר"ן‪ ,‬וכ"ה בחידושי ר"י מיגאש‪ .‬וראה‬
‫השותפין להקפיד בכך )ראה להלן הלכה ה( ‪ -‬שגם בכגון‬ ‫בבבאֿמציעא לח‪ (3 .(:‬אם השני אינו רוצה להשתתף‬
‫זה יכול לעכב אם ירצה )הגר"א שם ס"ק ז(‪ ,‬וראה למעלה‪.‬‬ ‫מרצונו הטוב בהוצאות אלו‪ (4 .‬תא‪ ,‬ששומר החצר יושב‬
‫בו לשמור מפני עוברים ושבים שלא יזיקו בחצר בראייתם‬
‫‪19 19LlÙÓ‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ 18ÈB·Ó» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ¯ˆÁ‬‬ ‫„‪»∆ .‬‬
‫‡‪«¬ „Á‬‬ ‫)בבאֿבתרא ב‪ .(:‬ובגמרא שם לא התירו עשיית בית שער‬
‫‪20‬‬ ‫‪LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈB·n‰‬‬
‫‪»« Èa‬‬
‫‪≈¿ Ïk» -‬‬ ‫זה‪ ,‬אלא אם הוא בחוץ ואין לו דלת וכו'‪ ,‬שאם לא כן לא‬
‫‪21‬‬ ‫‪LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« Èa‬‬‫‪≈¿ C¯cL‬‬
‫‪∆∆∆ Ìȯ·„a‬‬
‫‡‪ƒ»¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÈB·na‬‬
‫«»‬ ‫יוכלו העניים להכנס‪ .‬ורבינו השמיט כל זה‪ (5 .‬וכן נגר‬
‫‪22‬‬ ‫‪.˙B‡B·na‬‬
‫‪¿« Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫ומנעול )'נתיבות' סימן קסא‪ .‬וכלֿשכן מהלכה ב(‪.‬‬
‫‪ (6‬תוספתא בבאֿמציעא פרק יא )הובאה ברי"ף ב"ב פ"א‪,‬‬
‫‪ (18‬תוספתא בבאֿבתרא פרק ב )הוצאת צוק"מ עמ' ‪,401‬‬ ‫ותוכנה בהלכה הבאה(‪ ,‬שאם היה שרוי עמהם באותה חצר‬
‫‪" (6‬כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר של‬ ‫משעבדין אותו על הכל‪ (7 .‬אף הוא מין ציור‪ (8 .‬למד‬
‫שותפין‪ ,‬כך בני מבוי יכולין למחות זה בזה במבוי של‬ ‫כן ממה שאמרו במשנה בבאֿבתרא ה‪) .‬הובא למעלה פ"ג‬
‫שותפין"‪ .‬ובמגידֿמשנה הביא מתוספתא בבאֿמציעא פרק‬ ‫הלכה א( שלמעלה מארבע אמות אין מחייבין אותו לבנות‬
‫יא )צוק"מ עמ' ‪" (9 ,396‬כופין בני מבוי זה את זה שלא‬ ‫‪ -‬הרי שדבר שאינו הכרחי‪ ,‬אין לכסותו )הגר"א סימן קסא‪,‬‬
‫להושיב ביניהם לא חייט ולא בורסי )=מעבד עורות("‪.‬‬ ‫ס"ק ג(‪ (9 .‬למדה רבינו ממה שאמרו בכותל שהוא גבוה‬
‫וראה להלן פרק ו הלכה ח‪ ,‬והלכה יא‪ (19 .‬היינו‪ ,‬שהוא‬ ‫מארבע אמות‪ ,‬שאם סמך לו כותל אחד מגלגלין עליו את‬
‫סתום משלשה צדדים‪ .‬שאם הוא פתוח משני צדדים‬ ‫הכל‪ ,‬בבאֿבתרא שם )הובא למעלה בפ"ג שם(‪ .‬וראה‬
‫ומפולש לרשות הרבים‪ ,‬דינו כרשות הרבים‪ .‬וכן כתב הרי"ף‬ ‫בהגהות מיימוניות ומגידֿמשנה וכסףֿמשנה‪.‬‬
‫בבבאֿבתרא פרק א )דפוס ווילנא ז ע"ב(‪.‬‬
‫‪¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ Èa‬‬‫‡‪≈¿ - 11˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ¯ˆÁa‬‬
‫‪≈»¿ ˙Èa‬‬ ‫·‪≈∆ 10ÈÓƒ .‬‬
‫‪ƒ« BÏ LiL‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪B‡ ‰Ó‰a‬‬‫‪»≈¿ „ÈÓÚ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ¯ˆÁa‬‬‫‪≈»∆ ÔÈÙzM‰‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ 20„Á‬‬‫‪»∆ .‰‬‬ ‫‪;ÏeÚÓe‬‬
‫‪¿« ¯‚Â‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪∆∆¿ ˙Ïc‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪∆∆ ̉nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫¿ «¿¿‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪- BÙzL‬‬‫‪»À Ba ‰ÁÓ‬‬
‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ , ¯ˆÁa‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪≈»∆ Ô‰a‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫¯‪≈ «¿ ÌÈÁ‬‬
‫≈ «‪ƒ‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿« ¿ Ôȇ≈ - Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ¯‡La‬‬
‫‡·‪»¿ ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪11‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪„ÈÓÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ 24̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .23‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÓÊ‬‬ ‫‪«¿ Ïk» ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪.Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿« ¿ - ¯ˆÁ‬‬
‫‪≈» d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ̉nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ Èe¯L‬‬‫»‬ ‫‪12‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰¯OÚ‬‬
‫‚·‪»» ¬ ‰‰B‬‬
‫‪» ¿ ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ da» ‡ˆBiÎÂ‬‬‫‪≈ «¿ BÊ ‰Ó‰a‬‬‫‪»≈¿ ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬
‫‪ (10‬תוספתא שם‪ ,‬הובאה ברי"ף בבאֿבתרא פ"א‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪,‰ˆÈÁn‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÏÚ« ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔÈÙzM‰L‬‬
‫‪ƒ»À «∆ .25˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - ÌÈÁÙË‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪ (11‬ואינו גר שם‪ (12 .‬כן הוא בתוספתא‪ .‬ו"בית שער" לא‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .26ÏÁÓ‬‬ ‫‪«» - BÁÈp‰Â‬‬‫‪ƒƒ¿ ÏȇB‰Â‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫נזכר‪ ,‬כי הרי בית שער הוא שמירה מחמת היזק ראיה‪ ,‬וכיון‬
‫‪29‬‬ ‫‪„ÈÓÚ‰‬‬
‫‡‪ƒ¡∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ¯ˆÁa‬‬‫‡·‪«¬« Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ¯ˆÁa‬‬
‫«¬«‬ ‫שאינו גר בחצר אינו בכלל זה‪ ,‬אבל נגר ומנעול שהם‬
‫‪30‬‬ ‫‪,Úe„È‬‬
‫‪« » ¯·c‰L‬‬
‫‪»»«∆ .˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‰ˆÈÁÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ BÏ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ BzÓ‰a‬‬
‫¿∆¿‬ ‫שמירה גם לדברים הקבועים בחצר‪ ,‬גם הוא בכלל החיוב‬
‫‪31‬‬ ‫‪„ÈÓƒ¬ÚÓ« ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰Â¿ .‰Ï‡L‬‬‫„¯‪»≈¿ C‬‬ ‫‡‪∆∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫)'נתיבות' שם(‪ (13 .‬בריח‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ .Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔÈÏB‚¯z‬‬
‫‪ƒ ¿¿« Ïc‚Óe‬‬‫‪≈«¿ ÌȯÈÎÂ‬‬
‫«‪ƒ« ƒ¿ ¯epz‬‬ ‫‪da» „ÈÓÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ LwaL‬‬ ‫‪≈ƒ∆ ¯ˆÁa‬‬
‫‪≈»∆ ÔÈÙzM‰‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ .‚ 13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌB˜Ó» ÏȇLnL‬‬
‫‡„‪ƒ¿ «∆ Ì‬‬ ‫‪»» EÏ¿ Ôȇ≈ - ˜ÈÊÁ‰‬‬ ‫‪ƒ¡∆ :¯Ó‡z‬‬
‫…«‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ - ÔÈÏB‚¯z‬‬
‫‪ƒ ¿¿« da» Ïc‚Ï‬‬‫¯‪≈«¿ B‡ ,ÌÈÁ‬‬‫‪ƒ« ≈ B‡ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ 14‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.27B¯·ÁÏ‬‬
‫«¬≈‬ ‫‡‪ÈL‬‬
‫‪≈¿« C¯c‬‬‫‪∆∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ¯‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪≈¿ . ÂÈÏÚ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ 15‬‬
‫‪ (20‬בבאֿבתרא נז‪ .‬במשנה וכפירושה ע"י רב נחמן בשם‬ ‫‪ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ - Ô‰È˙B¯ˆÁa‬‬
‫‪∆ ≈ ¿«¿ Ô˙BOÚÏ‬‬‫‪» ¬« ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« 16‬‬
‫רבה בר אבוה‪ ,‬וראה בסמוך‪ (21 .‬כגון‪ ,‬תנור וכיריים או‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ , ‰ÒÈ·k‰‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪» ƒ¿« ÔÓƒ ıeÁ ,‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 17‬‬
‫גידול תרנגולין‪ (22 .‬כנוסח הראשון של מימרת רב נחמן‪,‬‬ ‫‪. ¯‰p‰‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪»»« ·b« ÏÚ« ˙Bfa˙‰Ï‬‬
‫‪«¿ƒ¿ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙Ba¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ôk¯c‬‬
‫‪»¿« 18‬‬
 ‫אעק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪Á˙t‬‬
‫‪«∆ „‚k‬‬
‫‡„‪∆∆¿ ˙eÁ¬ Ì‬‬
‫‪»» ÁzÙÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪«¿ .Ê‬‬
‫‪… ÔÎ≈ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫ולא כתיקונה וכרב פפא שם‪ ,‬ועיין ברי"ף שם‪ (23 .‬היינו‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪˙eL¯¿ Èa‬‬
‫‪≈¿ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;„ÈÓz‬‬‫‪ƒ» «Úe·˜» ˜f‰‬‬
‫‪≈∆ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ , B¯·Á‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪≈¬ ¯ˆÁ‬‬
‫¬«‬ ‫אפילו אחר שלש שנים‪ .‬שאין דרך השותפין להקפיד על זה‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÌBi‰« Ïk» B˙eÁa‬‬
‫‪¬« ·LBÈ‬‬
‫‪≈ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ,ÌÈ·LÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ Ìȯ·BÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈa¯‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫ויכול לומר לו‪ :‬עד עכשיו לא הקפדתי‪ ,‬ומעכשיו אני‬
‫מקפיד‪ (24 .‬שם במשנה‪ .‬וכמימרת רב נחמן‪ (25 .‬היינו‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪.B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ Á˙Ùa‬‬
‫‪«∆¿ ËÈaÓe‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫מיד‪ ,‬ולא לאחר שלש שנים‪ .‬וכן משמע מדברי הר"י מיגאש‬
‫‪ (40‬תוספתא ב"ב פ"ב )צוקמ‪ .‬עמ' ‪ (401 .4‬והובאה ברי"ף‬ ‫שרבינו הולך בעקבותיו‪ ,‬ראה במגידֿמשנה‪ .‬ועיין עוד להלן‬
‫ב"ב פרק שלישי‪ .‬ושוב לא הבהיר רבינו כמה להרחיק‪,‬‬ ‫פרק ח הלכה א‪ ,‬ופרק יא הלכה ד ובמגידֿמשנה שם‪.‬‬
‫ובשו"ע סימן קנד‪ ,‬סעיף ג‪" :‬עד שלא יכול לראות כלל"‪.‬‬ ‫‪ (26‬מלשון זה של רבינו‪ ,‬נראה שאע"פ שהמחזיק אינו טוען‬
‫שמכר לו או שמחל לו הרי זו חזקה‪ ,‬שאע"פ שבחזקת‬
‫‪12‬‬ ‫‪¯ˆÁa‬‬
‫‪≈»¿ ˙Èa‬‬‫‪ƒ« Á˜lL‬‬
‫‪«»∆ ¯ˆÁa‬‬‫‪≈»∆ ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪»∆ .Á‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ 41„Á‬‬ ‫קרקעות אמרו "כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה"‬
‫‪13‬‬ ‫‪ƒ»À « ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪42ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪«¬« BÁ˙t‬‬ ‫‪¿ƒ ÁzÙÏ‬‬
‫‡‪«… ¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ˙¯Á‬‬
‫«∆∆‬ ‫)בבאֿבתרא מא‪ .‬ופי"ד מהלכות טוען ונטען הלכה יב( ‪-‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰OÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… - B˙Èa≈ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ ‰a‬‬
‫‡‪»» 43elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .BlL‬‬ ‫∆‬ ‫בחזקת תשמישים כבנידוןֿדידן‪ ,‬אין צריך טענה‪ .‬וראה להלן‬
‫‪15‬‬ ‫‪˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ‰a¯nL‬‬
‫‪∆¿«∆ ÈÙÏ‬‬‫‪44‬‬ ‫‪ƒ¿ ,¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ CB˙Ï¿ Á˙t‬‬ ‫»‪«∆ dÏ‬‬ ‫פרק יא הלכה ד ובמגידֿמשנה שם‪ .‬ועיין רשב"ם בבאֿ‬
‫‪16‬‬ ‫‪BÏ eOÚÂ‬‬
‫‡‪¬«¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÎL‬‬
‫‪≈» ‰ÊÏ‬‬‫‪∆» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» ¬« .45C¯c‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫בתרא מא‪ (27 .‬כל זה מדברי ר"י מיגאש )הובאו במגידֿ‬
‫משנה(‪ .‬והיינו‪ ,‬בחזקה מיידית ובלי טענה‪ ,‬אבל חזקת שלש‬
‫‪17‬‬ ‫‪CB˙Ï¿ 47‰iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ Á˙t‬‬
‫‪«∆ ‡e‰ Á˙Bt‬‬‫‡·‪«≈ 46Ï‬‬‫‪»¬ .‰a¯‰‬‬
‫‪≈¿« ÌÈÎL‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫שנים שיש עמה טענה ‪ -‬הרי היא חזקה גם בנידון זה‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.˜ÏBÁ‬‬
‫‪≈ - ÌÈLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ B¯„Á‬‬
‫‪¿« ˜ÏÁÏ‬‬
‫¯ˆ‪… ¬« ‰‬‬
‫‪» » 48̇Â‬‬
‫≈‪ƒ¿ .B˙Èa‬‬ ‫וכמ"ש רבנו בפי"ב מהל' טוען ונטען הי"ד‪ .‬וראה בהשגת‬
‫‪ (41‬בבאֿבתרא נט‪ :‬במשנה‪ (42 .‬אבל לביתו יכול הוא‬ ‫הראב"ד‪.‬‬
‫לפתוח‪ ,‬כדעת הרי"ף בתשובה )כסףֿמשנה( כשם שהוא‬
‫פותח עליה לתוך ביתו‪ ,‬אלא שצריך לסתום את פתח הבית‬ ‫‪CB˙a¿ ÔBlÁ« BÏ ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ LwaL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÔÈÙzM‰‬‬ ‫‪»∆ .Â‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ 28„Á‬‬ ‫‪1‬‬
‫שבחצר האחרת‪ ,‬בכדי שלא יעברו מן החצר האחרת לחצר‬ ‫‪Ba ÏkzÒnL‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪≈«¿ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ - ¯ˆÁÏ‬‬
‫≈‪≈»∆ B˙Èa‬‬ ‫‪2‬‬
‫זו )הרי"ף שם(‪ (43 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (44 .‬ההנמקה‪ ,‬בגמרא‬ ‫‪35eÁzÙÈ‬‬
‫‪¿¿ƒ 34‡Ï‬‬
‫‪… 33ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .32ÌzÒÈ‬‬
‫‪… ¿ƒ - Á˙t‬‬
‫‪«» 31̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .30epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫שם ס‪ (45 .‬שעלֿידי הוספת שכנים ‪ -‬צריך אחד לחכות‬ ‫‪ÔBlÁ« B‡ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« Á˙t‬‬
‫‪«∆ 36„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« Á˙t‬‬
‫‪«∆ ,¯ˆÁa‬‬
‫‪≈»∆ ÔÈÙzM‰‬‬
‫« ‪ƒ»À‬‬ ‫‪4‬‬
‫לשני‪ ,‬וכאילו נעשית הדרך ארוכה יותר‪ (46 .‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪Á˙t‬‬
‫‪«∆ ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¯Ï‬‬
‫‡„‪¿ƒ Ì‬‬‫‪»» Á˙Bt‬‬
‫‡·‪«≈ 37Ï‬‬‫‪»¬ .ÔBlÁ« „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (47‬כן דעת הרי"ף בתשובתו )הובאה במגידֿמשנה( שגם‬ ‫‪:BÏ ¯ÓB‡L‬‬
‫‪≈ ∆ 38ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;ÔBlÁ« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ÔBlÁÂ‬‬
‫‪«¿ Á˙t‬‬‫‪«∆ „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪6‬‬
‫עליה ממש מותר לבנות על ביתו‪ ,‬אם אינו פותחה לחצר‪.‬‬ ‫‡‪.39E˙B‬‬
‫‪¿ ÔȇB¯L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¯¿ ÈaÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ Èȯ‰‬‬
‫¬≈ ‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫לפי שאינו עשוי להשכיר לאחרים מקום כזה שיעברו דרך‬
‫עליו‪ ,‬ואינו מרבה עליהם את הדרך‪ ,‬וכן נראה בתוספתא‬ ‫‪ (28‬משנה בבבאֿבתרא נט‪ (29 :‬ויש בזה משום היזק‬
‫בבאֿבתרא פ"א )צוק"מ עמוד ‪" :(398 ,19‬יש לו גג ברשות‬ ‫ראיה‪ (30 .‬שאף שבין כך ובין כך יכול הוא להזיקו בראיה‬
‫הרבים ומבקש לבנות על גביו עלייה וכו' עושה לו וכו'‬ ‫עלֿידי הסתכלות מן החצר ‪ -‬הרי עכשיו יזיקנו גם‬
‫ופותחה לתוך ביתו"‪ .‬ומה שאמרו בגמרא )שם ס‪" (.‬ומאי‬ ‫בהסתכלות מן הבית )רשב"ם שם ד"ה אבל לחצר השותפין‪,‬‬
‫עליה אפתאי"‪ ,‬שלפי"ז סובר רשב"ם שם שרק "אפתאי"‪,‬‬ ‫ו'תוספות' שם ד"ה בבית לא בעינא(‪ .‬וכלֿשכן שאסור‬
‫כלומר יציע בתוך הבית‪ ,‬שאינו מוסיף על הבנין כלל‪ ,‬אלא‬ ‫לפתוח חלון לחצר חבירו שאינו שותפו )גמרא שם(‪.‬‬
‫מחלק גובה הבית לשנים‪ ,‬רק זה מותר‪ ,‬אבל לא עליה ממש‪,‬‬ ‫‪ (31‬עובדא שם‪ .‬וכרבי חייא ולא כרבי ישמעאל ברבי יוסי‪.‬‬
‫‪ -‬צריך לומר‪ ,‬לדעת רבינו והרי"ף שלא נקטו זאת בגמרא‬ ‫וכן פסק הרי"ף‪ (32 .‬דוקא אם מחה לאלתר‪ ,‬אבל אם ראה‬
‫אלא לדוגמא‪ ,‬כלומר רק עליה כזו שהיא כמו "אפתאי"‬ ‫ושתק ‪ -‬החזיק‪ .‬ראה להלן פי"א הלכה ד )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫שאין פתחה אלא בתוך הבית ‪ -‬מותר‪ ,‬ולעולם מותר אפילו‬ ‫‪ (33‬שם ס‪ .‬במשנה‪ (34 .‬בגמרא שם‪ ,‬בשם רבי יוחנן‪,‬‬
‫עליה ממש על גבי הגג‪ ,‬אם פתחה בבית כנ"ל‪ ,‬ועיין 'נמוקי‬ ‫שאיסור זה הוא מטעם צניעות‪ .‬וסמך ענין זה למה שנאמר‬
‫יוסף' שם‪ (48 .‬היא הדוגמא הראשונה שהביאה הגמרא‬ ‫בבלעם )במדבר כד‪ ,‬ב( "וירא את ישראל שוכן לשבטיו‪ .‬מה‬
‫שם‪ .‬ובשו"ע סימן קנד סעיף א‪ ,‬כתב‪" :‬ואין צריך לומר‬ ‫ראה‪ ,‬ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫שאם רצה לחלוק לשניים" ואמנם כלֿשכן הוא מעליה‪.‬‬ ‫ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה"‪ (35 .‬במשנה‪ ,‬שם‬
‫בלשון יחיד‪" :‬לא יפתח אדם"‪ ,‬ורבינו שינה וכתב בלשון‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡È·‰L‬‬
‫‪ƒ≈∆ ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ÔÓƒ „Á‡L‬‬
‫‪»∆∆ :„ÓÏ‬‬‫‡‪≈» ‰z‬‬ ‫‪»ƒ .Ë‬‬
‫‪»« 49Ô‡kÓ‬‬ ‫רבים בכדי לציין‪ ,‬שכאן מדובר ששניהם פתחו ביחד‪ ,‬ואין‬
‫‪20‬‬ ‫‪·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ B¯·ÁÏ‬‬
‫‡‪≈¬« LÈ≈ - ˙¯Á‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪∆∆« ˙Èa‬‬
‫‡‪ƒ« ÈL‬‬
‫‪≈¿« B˙È·Ï‬‬
‫‡ˆ‪≈¿ BÏ‬‬
‫∆¿‬ ‫כאן איסור משום היזק ראיה‪ ,‬ואעפ"כ אסור מטעמי צניעות‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪¯ÈkOn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰a¯nL‬‬
‫‪∆¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,51ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫וכן הוא בירושלמי )פ"ג הלכה י(‪ (36 .‬יש אומרים שצריך‬
‫‪22‬‬ ‫˜¯‪ÂÈ·B‬‬
‫‪» ¿ BnÚƒ ‡È·‰‬‬
‫‪ƒ≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ˙Èa‬‬‫‪ƒ« ÏÚ·Ï‬‬
‫≈‪««¿ B˙Èa‬‬ ‫להרחיק רק משהו )רשב"ם(‪ ,‬ויש אומרים שצריך להרחיק‬
‫‪23‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰Ê∆ ˙È·a‬‬
‫‪ƒ«¿ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ BnÚƒ 52ÔkLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÂÈÚcÈÓ‬‬
‫‡‪» »À¿ B‬‬ ‫מלוא אפשרות הראיה )רשב"א(‪ ,‬ודעת רבינו לא ברורה‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ¯ÈkOn‰‬‬
‫«« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (37‬משנה‪ ,‬שם‪ (38 .‬בגמרא שם‪ (39 .‬וחלונות גבוהים‬
‫שאין בני רשות הרבים רואים אותו אלא בהתאמצות יתירה‬
‫‪ (49‬היינו‪ ,‬מן המחצית הראשונה של ההלכה הקודמת‪.‬‬ ‫אסור לפתוח‪ ,‬שהרי אומר לו‪ :‬בני רשות הרבים אינם רואים‬
‫‪ (50‬בכ"י תימן‪" :‬אחרים"‪ ,‬וכן נכון‪ (51 .‬שזה הכלל‬ ‫אותי אלא בהתאמצות יתירה‪ ,‬ואתה רואה אותי תמיד‪ ,‬ראה‬
‫לשיטת רבינו‪ :‬אסור להרבות בדיורים‪ ,‬ומותר להרבות בבנין‬ ‫למעלה פ"ג הלכה ה‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה‪.‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בעק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪] (64‬כלומר‪ ,‬החזיק בפתח זה ברשות‪ ,‬שהרי לכתחילה אסור‬ ‫אם אינו מרבה בדיורים כנ"ל‪ .‬וכל זה אינו אלא בדיורים‬
‫לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש בלי הסכמתם של בני‬ ‫קבועים‪ ,‬אבל להכניס אורחים עוברים ושבים מותר‪ ,‬וראה‬
‫המבוי‪ ,‬כמבואר להלן הלכה יד[‪ (65 .‬במטרה למעט‬ ‫להלן‪ .‬אולם לדעת הראב"ד והרשב"ם )הביאו הגהות‬
‫בהילוך רבים ממבוי למבוי‪ .‬וב'טור' ושו"ע סימן קסב‬ ‫מיימוניות אות ה( הדבר מהופך‪ :‬מותר להרבות בדיורים‪,‬‬
‫העתיק הלכה זו בניסוח אחר‪" :‬אם באו ]בני המבוי[‬ ‫ואסור להרבות בבנינים‪ (52 .‬היינו‪ ,‬שיכון קבוע‪ ,‬אבל‬
‫להעמיד לו )=למבוי( דלתות )=משני צידיו(‪ ,‬אפילו אחד‬ ‫אורחים הסמוכים על שולחנו ‪ -‬מותר ללא ספק‪ .‬ולחינם‬
‫מהם יכול לעכב ולומר אני רוצה ליכנס בחבילתי עד‬ ‫תמה על כך הראב"ד‪.‬‬
‫פתחי"‪ (66 .‬ה'נמוקי יוסף' מביא "על כתפי עד פתחי"‪.‬‬ ‫˜‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ÔË‬‬
‫‪» » ÔÈÙzM‰‬‬
‫‡‪ƒ»À « ÔÓƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏL‬‬‫‪∆ Á˙t‬‬ ‫‪»» .È‬‬
‫‪«∆ 53‰È‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫וברור שאם הם רוצים לעשות דלת למבוי בלי השתתפותו‬ ‫‡‪È‬‬
‫˜‪ƒ¬ ÔË‬‬
‫‪» » Á˙Ùa‬‬
‫‡‪«∆¿ :BÏ ¯ÓB‬‬
‫‪≈ BÙzL‬‬ ‫‪»À 54ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;B·ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ -‬יכול הוא לעכב על ידם )מגידֿמשנה בשם ר"י מיגאש‬
‫ורשב"א‪ ,‬וכן כתב ה'נמוקי יוסף'(‪ (67 .‬מימרא של רב ענן‬
‫‪ÏBÎÈ» ÈȇÂ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ ,LÈÓLz‬‬‫‪ƒ¿ « ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ EnÓ‬‬ ‫‪¿ƒ ¯˙q‰Ï‬‬
‫»‪≈»ƒ¿ ÏBÎÈ‬‬ ‫‪3‬‬

‫בשם שמואל‪ ,‬בבבאֿבתרא יב‪ (68 .‬יש אומרים שאינו‬ ‫‪ÏB„b» Á˙t‰‬‬
‫‪«∆« ‰È‰‬‬‫‪»» 56̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .55ÏB„b» Á˙Ùa‬‬
‫‪«∆¿ EnÓ‬‬‫‪¿ƒ ¯˙q‰Ï‬‬
‫¿‪≈»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫מפולש אלא לצד אחד לרשות הרבים )מגידֿמשנה בשם‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Á˙Ùa‬‬‫‡‪«∆¿ :BÏ ¯ÓB‬‬‫‪≈ 57ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ;ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ epOÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… -‬‬ ‫‪5‬‬
‫רשב"א(‪ (69 .‬גמרא שם‪ (70 .‬כגון בימי השוק )סמ"ע‬ ‫‡‪. ÏBÎÈ» ÈÈ‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ƒ ≈ - ÌÈLa‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ ,¯˙q‰Ï‬‬
‫‡‪≈»ƒ¿ ÏBÎÈ» È‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫סימן קסב‪ ,‬ס"ק ו(‪ (71 .‬והדלתות יפריעו להם‪.‬‬
‫‪ (53‬שם ס‪ .‬במשנה‪ (54 .‬כהנמקת רבא שם‪ ,‬ולא כזו של‬
‫‪19 73LlÙÓ‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈB·Óa‬‬
‫‪»¿ Á˙t‬‬
‫‪«∆ ÁzÙÏ‬‬ ‫‪≈ƒ∆ 72ÈÓƒ .„È‬‬
‫‪«… ¿ƒ LwaL‬‬ ‫רמי בר חמא‪ ,‬ראה להלן‪ (55 .‬ולפי זה‪ ,‬אפילו פתח בין‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙‡∆ ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ‰a¯nL‬‬
‫‪∆¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈB·Ó» Èa‬‬
‫‪≈¿ -‬‬ ‫שתי אמות אסור להרחיבו עד ארבע אמות‪ .‬אף שעלֿידיֿזה‬
‫‪21‬‬ ‫‪Á˙t‬‬
‫‪«∆ Ïk» Á˙Bt‬‬
‫‪«≈ - LlÙÓ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪»À¿ ÈB·Ó» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .C¯c‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫אינו מרויח כלום ביחס לשטח הניתן לכל פתח‪ ,‬שהרי גם‬
‫‪22‬‬ ‫‪.75‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ‰ˆ¯iL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫לפתח בן שתי אמות נותנים השטח )ולדעת רמי רב חמא‬
‫‪ (57‬ושוב‬ ‫שם‪ ,‬אין הדבר כן(‪ (56 .‬שם במשנה‪.‬‬
‫‪ (72‬בבאֿבתרא יא‪ :‬בברייתא‪" :‬אחד מבני מבוי שביקש‬ ‫כהסברתו של רבא‪ ,‬ולא כזו של רמי בר חמא‪ (58 .‬ומטעם‬
‫להחזיר פתחו למבוי אחד ‪ -‬בני מבוי מעכבין עליו"‪ .‬וכתב‬ ‫זה‪ ,‬אסור אפילו לעשות שנים מפתח גדול בן שמונה אמות‪,‬‬
‫שם הרי"ף‪ ,‬שכל זה במבוי שאינו מפולש‪ ,‬אבל במבוי‬ ‫אף כי אינו מרויח כלום בשטח שעל יד הפתח‪.‬‬
‫מפולש אינם יכולים לעכב‪ ,‬שהרי הוא כרשות הרבים‪.‬‬ ‫‪ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¯Ï‬‬ ‫˜‪¿ƒ ÔË‬‬
‫‪» » Á˙t‬‬
‫‪«∆ BÏ ‰È‰L‬‬ ‫‪»¬ .‡È 7‬‬
‫‡·‪»»∆ ÈÓƒ 59Ï‬‬
‫‪ (73‬שהוא סתום משלשה צדדים‪ (74 .‬משני צדדיו‪.‬‬
‫‪ (75‬היינו‪ ,‬שלא היה קיים הפתח מעולם‪.‬‬
‫‪- ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ B˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« ‰ˆ¯Â‬‬
‫¯‪» »¿ ·Á‬‬
‫‪» » ‰È‰‬‬
‫‪»» B‡ ,B·ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ‰ˆ¯Â‬‬
‫‪» »¿ 8‬‬
‫‪¯ÓBÏ‬‬
‫ˆ¯‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ;ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ Bc‚kL‬‬
‫‪¿∆¿∆ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ Ôȇ≈ 9‬‬
‫‪60‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪- 77LlÙÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇL‬‬‫‪≈∆ ÈB·Óa‬‬
‫‪»¿ Ìe˙Ò» Á˙t‬‬ ‫‪»» .ÂË‬‬
‫‪«∆ BÏ 76‰È‰‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¯¿ Èa‬‬
‫‪≈¿ 10‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙‡∆ ı¯t‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ 78BÁ˙Bt‬‬
‫‪¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫¬≈‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÎÂ‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪≈¿ . ÂÈÏÚ‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪»» ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈB·Ó» Èa‬‬
‫‪≈¿ - ÂÈÓÈvt‬‬
‫‪79‬‬ ‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ (59‬משנה‪ ,‬שם‪ (60 .‬וכמו שאמרו בגמרא שם‪ ,‬שהרי בין‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈB·ÓÏ‬‬
‫‪»¿ 83B¯ÈÊÁ‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¬«¿ BÁ˙t‬‬ ‫‪¿ƒ 82ÌzÒÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ LwaL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÈB·Ó» ÈaÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫כך ובין כך חייב הוא להשמר מפני בני רשות הרבים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ‡B·È» ‡nL‬‬
‫‪»∆ ;ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈ·kÚÓ‬‬ ‫‡‪≈¿ - 84¯Á‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈB·Ó» Èa‬‬ ‫«≈‬ ‫‪ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ∆ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ˙BOÚÏ‬‬
‫‪¬« ‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ ÈB·Ó» Èa‬‬ ‫‪ƒ k .·È‬‬
‫‪≈¿ 61ÔÈÙB‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ·eˆw‰‬‬ ‫‪»« Òn‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ Ô˜ÏÁÓ‬‬
‫‪»¿∆≈ ËÚÓ˙Óe‬‬
‫«‪≈«¿ƒ ,ÒÓ‬‬ ‫‪. ÈB·nÏ‬‬
‫‪62‬‬ ‫˜‪»« ‰¯B‬‬
‫‡‪» B‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ·eˆ˜» Òn‰‬‬ ‫‪«« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Ó» ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÈB·n‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ (61‬תוספתא בבאֿמציעא פרק יא )צוק"מ עמ' ‪(13 ,369‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ BÁ˙t‬‬
‫‪¿ƒ Ì˙BÒ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ÈB·n‰‬‬
‫«»‬ ‫והובאה ברי"ף בבאֿבתרא פרק א‪ .‬וכן הוא בגמרא עירובין‬
‫פ‪ (62 .‬שאינו מפולש‪ ,‬שאפשר להתיר הטלטול בו בשבת‬
‫‪ (76‬שם יא‪ :‬כרבי בברייתא‪ (77 .‬שאם הוא מפולש‪ ,‬מותר‬
‫עלֿידי לחי או עלֿידי קורה )פי"ז מהלכות שבת הלכה ב(‪,‬‬
‫אף לכתחילה‪ ,‬כמו שכתב בהלכה הקודמת‪ (78 .‬שהרי‬
‫ואילו מבוי מפולש אין להתיר אלא עלֿידי צורת הפתח‬
‫היה פעם פתוח‪ ,‬ועלֿידיֿזה שסתמו לא אבד את זכותו‪.‬‬
‫מצד אחד נוסף ללחי או קורה מצד שני )שם הלכה ג(‪ .‬ועיין‬
‫‪ (79‬המסגרות‪ ,‬שבהן נתונה הדלת‪ ,‬היינו המשקוף והמזוזות‪.‬‬
‫בסמ"ע סימן קסב ס"ק א שכתב‪ ,‬שגם במבוי מפולש כופין‬
‫שעלֿידי פריצה זו מתבטל הפתח לגמרי )מימרא של רבא‬
‫זה את זה להכשירו ולהתירו בטלטול כדינו ]אע"פ שלענין‬
‫שם(‪ (80 .‬כאילו פותח הפתח לכתחילה‪ .‬ויתכן כי גם בני‬
‫עיכוב תשמישים שונים ‪ -‬דינו כרשות הרבים‪ ,‬כמבואר‬
‫המבוי שבו הפתח הסתום מעכבים‪ ,‬וגם בני המבוי הראשון‬
‫למעלה הלכה ד[‪.‬‬
‫מעכבים‪ ,‬אם יש ענין של מס‪ ,‬וראה בהמשך דברי רבינו‪,‬‬
‫ועיין הגהות מיימוניות אות ט‪ (81 .‬שם יא‪ :‬שתי בעיות‬ ‫‪ÔÈÙBk‬‬
‫‪ƒ ÈB·Ó» Èa‬‬‫‪≈¿ Ôȇ≈ - 64ÈB·nÏ‬‬
‫‪»« Á˙t‬‬ ‫‪≈∆ 63ÈÓƒ .‚È 13‬‬
‫‪«∆ BÏ LiL‬‬
‫של רב הונא‪ ,‬שהן אחת‪" :‬אחד מבני מבוי‪ ,‬שביקש להחזיר‬ ‫¯ˆ‪ÈB‬‬
‫‪ƒ ¿ :¯ÓBÏ‬‬‫‪« ÏBÎiL‬‬ ‫‪»∆ ; ÈB·nÏ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪»« ˙Ïc‬‬
‫‪∆∆ ˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« B˙B‡ 14‬‬
‫פתחו למבוי אחר‪ ,‬בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין‬ ‫‪LlÙÓ‰‬‬
‫‪»À¿« 67ÈB·Óe‬‬ ‫‪» .66ÈÁ˙t‬‬‫‪ƒ¿ƒ „Ú« È˙ÏÈ·Áa‬‬
‫‪ƒ» ƒ¬« Òk‡L‬‬
‫‪≈»∆∆ 15‬‬
‫עליו‪ ,‬אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» „ÈÓÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ÈB·n‰‬‬ ‫‪»« Èa‬‬
‫‪≈¿ eL˜·e‬‬
‫‪¿ƒ , ÌÈa¯‰‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¯Ï‬‬ ‫‪¿ƒ 16‬‬
‫מתחלקת‪ ,‬אמר לו‪ :‬בני מבוי מעכבין עליו‪ ,‬ואכסניא לפי בני‬ ‫‪≈¿ƒ ,̉ÈÏÚ‬‬
‫‪69ÈtÓ‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈa¯‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eL¯¿ Èa‬‬
‫‪≈¿ - ˙B˙Ïc‬‬
‫‪»¿ 17‬‬
‫אדם מתחלקת" )כן הגירסא ברי"ף דפוס קושטא‪ ,‬וכן הובא‬ ‫‪.71Ba ÔÈÒÎÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ÌÈa¯‰‬‬
‫‪ƒ«» ÔȘÁBc‬‬
‫‪ƒ¬ 70ÌÈÓÚtL‬‬
‫∆¿»‪ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫בשמו במגידֿמשנה וכסףֿמשנה וכן בעוד כמה נוסחאות‪,‬‬
‫ראה בדקדוקי סופרים( ‪ -‬הרי שטעם העיכוב הוא בזה‬ ‫‪ (63‬תוספתא )שם עמוד ‪ (369 ,7‬מובאת ברי"ף שם‪.‬‬
 ‫געק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫ולחוץ‪ ,‬שבכל השטח הזה יש לה זכות שימוש‪ .‬ולפיכך‪ ,‬לא‬ ‫שאכסניא מתחלקת לפי בני אדם‪ ,‬ולפיכך מעכבין עליו‬
‫החיצונה ממנה יכולה לעכב ולא הפנימית‪ ,‬אבל לפנים‬ ‫שממעט מחלקם מן המס הקצוב‪ .‬ואם נכריע שאכסניא‬
‫מפתחה‪ ,‬אין לה זכות‪ ,‬והפנימית ממנה יכולה לעכב עליה‪.‬‬ ‫מתחלקת לפי פתחים‪ ,‬לא מיעט מחלקם כלל שהרי לא פרץ‬
‫את פצימיו של הפתח ולא ביטל‪ ,‬ואם כן עודנו חייב במס‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ¦ ¦‬
‫שׁשּׁי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫באותו מבוי‪ ,‬ועיין כסףֿמשנה בשם רמב"ן‪ (82 .‬אפילו‬
‫‪ (1‬נתבאר בו מה שבני העיר כופין זה את זה לעשות‪ ,‬ומה‬ ‫לסתום בלבד ולא לפרוץ את פצימיו‪ ,‬ולא ביטל לגמרי את‬
‫שיש לכולן לעשות שקצתן פטורין‪ ,‬ומה שקצתן מונעין‬ ‫הפתח‪ ,‬שעל זה היתה הבעיא‪ ,‬שאם פרץ אין כאן בעיא כלל‪,‬‬
‫לקצתן או לבני עיר אחרת‪ ,‬ונמשך לזה קצת ממה שיש בין‬ ‫שאף אם מתחלק לפי פתחים‪ ,‬הרי ביטל את הפתח‪ .‬ראה‬
‫בני החצרות בזה‪ ,‬ודין מי שיש לו בור לפנים מביתו של‬ ‫למעלה הערה עט‪ (83 .‬שלא יהיה יותר פתוח למבוי‬
‫חבירו וכן מי שיש לו גינה לפנים מגינת חבירו‪.‬‬ ‫ראשון‪ ,‬אלא לזה‪ (84 .‬בהסכמת בני המבוי האחר‪ ,‬שהרי‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰ÓBÁ‬‬
‫‪» ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« 5‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ 4¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» 3Èa‬‬ ‫‡‪ƒ .‬‬
‫‪≈¿ 2ÔÈÙBk‬‬ ‫אף הם יכולים לעכב‪ ,‬כמו שהביא רבינו למעלה‪ .‬או‬
‫שהמדובר במבוי מפולש‪ ,‬שאינם יכולים לעכב‪ ,‬כמבואר‬
‫‪18‬‬ ‫‪,˙Òk‰‬‬
‫‪∆∆¿« ˙Èa≈ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ˙B·ÏÂ‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ,¯ÈÚÏ‬‬
‫‪ƒ» Áȯ·e‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪« ƒ¿ ÌÈ˙Ïc‬‬
‫¿»«‪ƒ‬‬ ‫למעלה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡¯˜iL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,8ÌÈ·e˙Îe‬‬
‫‪ƒ ¿ Ìȇȷe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰¯Bz‬‬‫‪» ¯ÙÒ‬‬ ‫‪∆≈ ˙B˜ÏÂ‬‬
‫¿‪¿ƒ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.¯eav‰‬‬
‫‪ƒ« ÔÓƒ ˙B¯˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÈÓƒ Ï»k Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪86‬‬‫‪LlÙÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈB·ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ˙BÁe˙t‰‬‬ ‫‪¿« ˙B¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈» .ÊË 1‬‬
‫‪≈¬ 85LÓÁ‬‬
‫‪‰BˆÈÁ‰Â‬‬
‫‪» ƒ«¿ ,87‰BˆÈÁ‰‬‬‫‪» ƒ« ÌÚƒ ˙BLnzLÓ‬‬ ‫‪¿«¿ ƒ Ôlk‬‬‫‪»À - 2‬‬
‫‪ (2‬משנה בבבאֿבתרא ז‪ (3 :‬ראה להלן הלכה ה‪ ,‬מי הם‬
‫הנקראים בני העיר לענין זה‪ (4 .‬משמע‪ ,‬כל עיר בלי יוצא‬ ‫‪˙LnzLÓ‬‬
‫‪∆ ∆«¿ ƒ ‰iM‰‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪»ƒ¿ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ . dÓˆÚÏ‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪»¿«¿ ˙LnzLÓ‬‬
‫‪∆ ∆«¿ ƒ 3‬‬
‫מן הכלל‪ ,‬כחכמים וסתם משנה שם‪ ,‬שאף עיר רחוקה‬ ‫‪dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰BˆÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ« ÌÚƒ ˙LnzLÓe‬‬ ‫‪∆ ∆«¿ ƒ ,90dÓˆÚÏ‬‬ ‫‪»¿«¿ 4‬‬
‫מהספר‪ ,‬צריכה לחומת הגנה מפני פלישה פתאומית של‬ ‫‪˙LnzLÓ‬‬
‫‪∆ ∆«¿ ƒ ˙ÈÓÈt‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ˙‡ˆÓ‬‬‫‪≈¿ƒ .¯‡M‰‬‬ ‫‪»¿ « ÌÚƒ ˙LnzLÓ‬‬
‫‪∆ ∆«¿ ƒ 5‬‬
‫גייסות האויב )ולא כר"ש בן גמליאל‪ ,‬החולק ואומר שרק‬ ‫‪‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÏÚa‬‬
‫‪«« ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .dÓˆÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ˙LnzLÓe‬‬
‫‪∆ ∆«¿ ƒ Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÚƒ 6‬‬
‫עיר הסמוכה לספר זקוקה לחומה(‪ (5 .‬במשנה שם‪:‬‬ ‫‪‰BˆÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ« Ôȇ≈ - BÓ˙Òe‬‬ ‫‪»¿ BÁ˙t‬‬‫‪¿ƒ „‚k‬‬ ‫‡ˆ‪∆∆¿ 91‡aË‬‬
‫‪»«¿ƒ ‰a‬‬‫‪»» 7‬‬
‫"כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח" ולפי‬ ‫‪ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ˙BiÓÈt‰‬‬
‫‡·‪ƒ ƒ¿« Ïk» Ï‬‬ ‫‪»¬ ; ÂÈÏÚ‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪» ¿ 8‬‬
‫פשטות הלשון‪ ,‬המדובר כשהרבים כופים את היחיד‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,C¯‡a‬‬
‫‪∆… » C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ‰a¯nL‬‬ ‫‪∆¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 9‬‬
‫המסרב‪ ,‬אבל רבינו בפירושו שם כתב‪" :‬כופים‪ ,‬רצונו לומר‪:‬‬ ‫‪B¯ˆÁÏ‬‬
‫‪≈¬« Á˙tL‬‬
‫‪«»∆ ‰iM‰‬‬‫‪»ƒ¿ « ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .‡aˈ‡‰‬‬
‫‪»«¿ƒ» ÔÈÙÈwÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« 10‬‬
‫כל אחד ואחד מבני העיר יכוף לחבירו על זה"‪ ,‬ומקור‬
‫הדברים בתוספתא בבאֿמציעא פרק יא )צוק"מ עמ' ‪,396‬‬ ‫‪‰BˆÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ« Ôȇ≈ - 93‰BˆÈÁ‰‬‬‫‪» ƒ« ÔÈ·e‬‬ ‫‪≈ BÈa≈ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ Á˙t‬‬‫‪«∆ 11‬‬
‫‪ (29‬גבי ביתֿכנסת וספרֿתורה‪" :‬כופין בני העיר זה את זה‬ ‫‪BÁ˙tÓ‬‬
‫‡‪¿ƒƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ BÏ ÔȇL‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪≈∆ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙·kÚÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ 12‬‬
‫לבנות להם ביתֿכנסת ולקנות להם ספרֿתורה ונביאים"‪,‬‬ ‫‪ÔÈ·e‬‬
‫‪≈ BÈa≈ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « Á˙t‰‬‬ ‫‪«∆« Á˙t‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .95ıeÁÏÂ‬‬
‫‪«¿ 13‬‬
‫ו"זה את זה" משמע אפילו יחידים )הגר"א סימן קסג ס"ק‬ ‫‪BÏ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ˙·kÚÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ˙ÈÓÈt‰‬‬
‫‪96‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« - ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « 14‬‬
‫ב( ואפילו המיעוט כופין את המרובים )רמ"א שם(‪ (6 .‬וכן‬ ‫‪ÔBL‡¯‰‬‬
‫‪ƒ» B¯ˆÁ‬‬‫‪≈¬ Á˙tÓ‬‬ ‫‡‪«∆ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÈB·na‬‬ ‫‪»« LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ 15‬‬
‫פרשים ושומרים )להלן הלכה ה(‪ .‬והואֿהדין לכל יתר צרכי‬ ‫‪.98ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .97ıeÁÏÂ‬‬‫¿«‬ ‫‪16‬‬
‫העיר )הגהות מיימוניות(‪ (7 .‬תוספתא בבאֿמציעא פרק‬
‫יא )ראה למעלה הערה ד( הובאה ברי"ף בבאֿבתרא פ"א‪,‬‬ ‫‪ (85‬שם יא‪ :‬בברייתא‪ ,‬וכרבי ולא כרבי שמעון בן אלעזר‪.‬‬
‫סמוך למשנה הנ"ל )בדף ז‪ (8 .(:‬מילה זו אינה בתוספתא‬ ‫‪ (86‬שהרי מפולש הוא כרשות הרבים‪ .‬וכל בני החצרות‬
‫שלפנינו‪ ,‬אבל ישנה בנוסח המובא ברי"ף‪ .‬בזמננו שמצויים‬ ‫‪ (87‬הקרובה לרשות הרבים‪.‬‬ ‫משתמשים בו בשוה‪.‬‬
‫ספרים מודפסים‪ ,‬הכפייה היא רק על ספרֿתורה )סמ"ע‬ ‫‪ (88‬ולא עם זאת שבפנים ממנה‪ .‬וראה בפירוש "לעצמה"‬
‫סימן קסג ס"ק ב ]פירוש‪ :‬ספרֿתורה נצרך לקרוא בו בציבור‬ ‫לגבי פנימית‪ (89 .‬שיש לה זכות הליכה על החיצונה‪ ,‬אבל‬
‫בימי הקריאה‪ ,‬ואילו לנביאים אינם נזקקים‪ ,‬שאפשר לקרוא‬ ‫אין לה זכות על הפנימית‪" (90 .‬לעצמה" בנידון זה‪,‬‬
‫בספר מודפס )מגןֿאברהם בסימן רפד בתחילתו( וקריאה‬ ‫פירושו‪ ,‬רק היא ולא אחרות עמה‪ ,‬וראה למעלה )'תוספות'‬
‫בכתובים אינה בציבור‪ ,‬ראה שבת קטו‪ .‬וקטז‪.[:‬‬ ‫שם ד"ה והפנימית(‪ (91 .‬ספסל קטן לישיבה ולהנחת‬
‫פרקמטיא‪ (92 .‬ואינה יכולה לטעון שלפעמים יש דוחק מן‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙Èa≈ B˙B‡ ÔÈÙBk‬‬
‫‪ƒ - χ¯OÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ ı¯‡a‬‬ ‫·‪«»∆ 9ÈÓƒ .‬‬
‫‪∆∆¿ ¯ÈÚƒ Á˜lL‬‬ ‫העוברים והשבים‪ ,‬שנדחקים פנימה‪ ,‬וזה סותם עליהם את‬
‫‪22‬‬ ‫¯‪·eMȃ ÌeMÓƒ ,‰È˙BÁe‬‬
‫∆»‬ ‫‪Úa¯‡Ó‬‬
‫„¯‪«¿«≈ C‬‬
‫‪∆∆ BÏ ÁwÏ‬‬‫‪«ƒ 10ÔÈcƒ‬‬ ‫הדרך‪ ,‬ומתוך כך מעכב את התנועה בקטע של החיצונה ‪-‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« ‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ ‰Ú˜a‬‬
‫‪»¿ƒ Èa‬‬
‫‪≈¿ ÔÈÙBÎÂ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ƒ ¿ . χ¯OÈ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡¯‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫∆∆‬ ‫מפני שאין לה זכות שימוש בפנים‪ ,‬וכשיטת רבי‪ ,‬ולא כרבי‬
‫‪24‬‬ ‫‪.14ıȯÁ‬‬
‫‪ƒ» Ô·e‬‬
‫‪∆ 13ıȯÁ‬‬
‫‪ƒ» ̉ÈÈa‬‬
‫≈≈∆‬ ‫שמעון בן אלעזר ורב הונא‪ (93 .‬הואֿהדין שהפנימית‬
‫אינה יכולה לעכב‪ :‬כיון שיכולה להשתמש מפתחה לחוץ ‪-‬‬
‫‪ (9‬בבאֿקמא פ‪ :‬מימרא של רב שמואל בר נחמני בשם רבי‬ ‫רשאית היא לפתוח פתח באותו שטח )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫יונתן‪] (10 .‬בגמרא שם ‪" :‬כופין אותו" ולא נזכר שביתֿ‬ ‫‪ (94‬לבעל החיצונה‪ (95 .‬אבל בשטח שלפנים מפתחו‪ ,‬אין‬
‫דין הם שכופין אותו‪ ,‬אבל סבור רבינו שעלֿכרחנו‬ ‫לו זכות שימוש‪ (96 .‬היינו‪ ,‬כל הפנימיות‪ ,‬וראה כסףֿ‬
‫שהמדובר באופן שבני העיר אינם יכולים לכופו‪ ,‬כגון‬ ‫משנה‪ (97 .‬אבל אם פתח מפתח חצרו ולפנים ‪ -‬אינם‬
‫שנותן להם בתים במתנה‪ ,‬ולכן הוצרכו להטעים משום ישוב‬ ‫יכולים לעכב עליו‪ ,‬ראה למעלה‪ (98 .‬וסיכום הדברים‪ :‬כל‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬ואםֿכן רק ביתֿדין כופין אותו על זה‪ .‬שאם‬ ‫חצר יכולה לפתוח פתחים חדשים בכל השטח שמפתחה‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דעק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪15 29ıeÁ‬‬ ‫‪,28ÌÈÓB˙ȉ‬‬
‫‪ƒ ¿« ÔÓƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« ,¯ÈÚ‰‬‬
‫‡‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿« ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫בני העיר קנו ממנו‪ ,‬שהם עצמם יכולים לכוף אותו ‪ -‬מה‬
‫‪16‬‬ ‫ˆ¯‪ÔÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌÈÓÎÁ‬‬‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏz‬‬
‫‪≈ ƒ¿« ÔȇL‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪≈∆ ;ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏzÓ‬‬
‫‪≈ ƒ¿«ƒ‬‬ ‫צורך בטעם משום ישוב ארץ ישראל?[‪ (11 .‬שתהא‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÌÈίc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Ôew˙Ï‬‬ ‫‡·‪ƒ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .31Ôz¯ÓBL‬‬
‫‪» «¿ ‰¯Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ ,‰¯ÈÓL‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫מחוברת עם כל סביבותיה‪ (12 .‬תוספתא בבאֿמציעא‬
‫פי"א )צוק"מ עמוד ‪ (14 ,396‬והובאה ברי"ף בבאֿבתרא‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÌÚ‰‬‬
‫‪»» Ïk» ̇Â‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ƒ¿ . ÌÈÓÎÁ‰‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪ƒ»¬« ÔÓƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ - ˙B·BÁ¯‰Â‬‬
‫¿»¿‬ ‫פרק ראשון‪ (13 .‬תעלה בת ששה טפחים מסביב לבקעה‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏz‬‬
‫‪≈ ƒ¿« e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿≈ ‡Ï‬‬
‫‪… - 34ÔÓˆÚa‬‬
‫‪»¿«¿ ÔÈw˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫)בבאֿבתרא קז‪ :‬וקח‪ .‬ולמעלה פרק כא מהלכות מכירה‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÏÊÏcʉÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏz‬‬
‫‪≈ ƒ¿« C¯c‬‬
‫‪∆∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,35Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ‬‬ ‫הלכה כב(‪ (14 .‬תעלה בת שלשה טפחים )שם ושם(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ı¯‡‰‬‬
‫«‪∆»» ÌÚ‬‬ ‫ולמה הצריכו את שניהם ‪ -‬לשם שמירה על הבקעה‪.‬‬
‫‪ (27‬שם ח‪ .‬מימרות של רבי יוחנן‪ ,‬רב יהודה ורב פפא‪.‬‬ ‫‪¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» Èa‬‬
‫‡‪≈¿ - 16˙¯Á‬‬‫‪∆∆« ¯ÈÚa‬‬‫‪ƒ¿ ¯ˆÁ‬‬
‫‪≈» BÏ LiL‬‬ ‫‚‪≈∆ 15ÈÓƒ .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (28‬שכל מה שנהנים ממנו‪ ,‬חייבים בו אף היתומים )שם‬ ‫‪˙B¯ÚÓe‬‬
‫‪»¿ ÔÈÁÈL‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙B¯Ba ̉nÚ‬‬‫‪∆»ƒ ¯tÁÏ‬‬
‫‪… ¿« B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫¿ «¿¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫במימרא של רב פפא(‪ (29 .‬שם במימרות הנזכרות‪ ,‬וכן‬ ‫‪Ôȇ≈ - Ìȯ·c‰‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ƒ»¿« Ïk» ¯‡La‬‬‫‡·‪»¿ ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ; ÌÈn‰‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ƒ«« ˙n‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪3‬‬
‫בדברי ריש לקיש ורבי יוחנן )שם ז‪ (:‬בניגוד לרבי יהודה‬ ‫‪¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ̉nÚ‬‬ ‫‪∆»ƒ Èe¯L‬‬ ‫‪» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫¿ «¿¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫נשיאה )שם ז‪ (30 .(:‬שם‪ (31 .‬כהנמקתו של רבי יוחנן‪,‬‬ ‫‪.19Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« B˙B‡ ÔÈ„aÚLÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿« ¿ -‬‬ ‫‪5‬‬
‫ולא כזו של ריש לקיש‪ ,‬משום שמעשיהם מגינים עליהם‪.‬‬
‫‪ (32‬בדברי רב יהודה‪ ,‬שם‪" :‬הכל לכריא פתיא אפילו‬ ‫‪ (15‬תוספתא בבאֿמציעא פרק יא )לפי כ"י ווין‪ .‬ראה צוק"מ‬
‫מרבנן" וכפירוש ה'תוספות' שם ד"ה כריא פתיא בשם ר"ח‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ,(13 ,396‬הובאה ברי"ף בבאֿבתרא פ"א כלשונה‪.‬‬
‫דהיינו תיקון הרחובות‪ (33 .‬רב יהודה‪ ,‬שם‪ (34 .‬ואינם‬ ‫‪ (16‬כלומר‪ :‬הוא גר בעיר זו ויש לו חצר בעיר אחרת‪.‬‬
‫מעמידים פועלים אחרים במקומם‪ (35 .‬לא הזכיר רבינו‬ ‫‪ (17‬בתוספתא שם‪" :‬ולתקן את המקוואות ואמת המים"‪.‬‬
‫אם גובים מהם לשכור פועלים במקומם‪ ,‬ועיין ב'שולחן‬ ‫ואם מי שאינו דר עמהם באותה עיר חייב בכל אלו‪,‬‬
‫ערוך' יורהֿדעה סימן רמג סעיף א‪ ,‬ובדברי רבינו בפ"ו‬ ‫קלֿוחומר למי שדר עמהם‪ .‬ולא כתב זאת רבינו למעלה‬
‫מהלכות תלמוד תורה הלכה י‪ ,‬והערה י שם אינה מוכרחה‪.‬‬ ‫בהלכה א‪ ,‬מפני שאין דבר זה מפורש‪ ,‬ושם העתיק לשון‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈ·Bb‬‬
‫‪ƒ - ‰È„nÏ‬‬
‫‪» ƒ¿« ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ba ‡È·‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ¯‰‬‬ ‫‪ƒ¿ 36eȉ» .Ê‬‬
‫‪»» ÔȯÙBÁ‬‬ ‫המשנה שם‪ .‬ראה סמ"ע סימן קסא ס"ק א‪ (18 .‬לא פירש‬
‫רבינו מה הם "שאר הדברים" האלו? ואם כוונתו לאלו‬
‫‪23‬‬ ‫‪e˜LiL‬‬
‫‪¿«∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,̉Ï‬‬‫‪∆» ˙eÎÊ¿ 37BfL‬‬
‫‪∆ ;ÌÈÓB˙ȉ‬‬
‫«‡‪ƒ ¿« ÔÓƒ Û‬‬ ‫המנויים בהלכה הקודמת‪ ,‬יש להבין מה בין מקוה‬
‫‪24‬‬ ‫‡¯‪Ú‬‬
‫‪«≈ ̇ƒ , ¿ ÍÎÈÙÏ‬‬
‫‪40‬‬‫‪39‬‬ ‫‪» ƒ¿ . ̉ÈÓ¯ÎÂ‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪∆ ≈ ¿«¿ ̉È˙B„O‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ‬‬ ‫שמשעבדין אותו )ראה למעלה( לביתֿהכנסת שאין‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ e‰‬‬
‫‪¡∆ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ - ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« e‡a» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ̉Ï‬‬
‫»∆‬ ‫משעבדין אותו‪ .‬ונראה שכוונתו לעניני שמירה‪ ,‬שכיון שאינו‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ Á˜ÏpM‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‰Ó« Ïk» ̉Ï‬‬
‫‪∆» 41ÔȯÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒƒ¬« ,ÌÈÓB˙ȉ‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫גר שם ‪ -‬אינו זקוק להם‪ ,‬ראה ב'ערוך השולחן'‪ (19 .‬ראה‬
‫‪27‬‬ ‫‪.42‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫…‬ ‫למעלה הערה ה‪.‬‬
‫‪ (36‬שם ח‪ .‬מימרא של רב פפא‪ (37 .‬הסברת רבינו‪,‬‬ ‫‪- 21‰ÓBÁ‰‬‬
‫‪» « ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ¯ÈÚ‰‬‬‫‪ƒ» ÈL‡Ó‬‬
‫‪≈¿«≈ ÔÈ·Bb‬‬ ‫„‪≈∆ ¿ .‬‬
‫‪ƒ 20Ô‰Lk‬‬ ‫‪6‬‬
‫בהתאם לכללו של רב פפא הנזכר למעלה הערה כו‪.‬‬ ‫‪CeÓq‰‬‬
‫‪»« Ïk» .‰ÓBÁ‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ÌÈza‰‬‬‫˜¯‪ƒ»« ˙·È‬‬
‫‪« ƒ¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈ·Bb‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (38‬והרי הם מקבלים תמורת הכסף שנתנו‪ (39 .‬כתשובת‬ ‫‪.¯˙BÈ‬‬
‫‪≈ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰ÓBÁÏ‬‬
‫« »‬ ‫‪8‬‬
‫רב פפא לרב שישא בנו של רב אידי‪ (40 .‬מפני שיתומים‬
‫אינם בני מחילה )רש"י שם ד"ה לא מידויל(‪ (41 .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪ (20‬בבאֿבתרא ז‪ :‬בעיא של רבי אלעזר מרבי יוחנן בשתי‬
‫‪ (42‬בבאֿבתרא כא‪:‬‬ ‫דבר שיש להם הנאה ממנו‪.‬‬ ‫לשונות‪ ,‬ופתרונה עלֿידי רבי יוחנן‪ ,‬ופסק רבינו כלשון‬
‫כברייתא‪.‬‬ ‫האחרון‪ ,‬שלא הזכירו אלא לפי קירוב בתים‪ ,‬ולא הזכירו‬
‫"לפי שבח ממון" כלל‪ ,‬וכן דעת הרי"ף‪ .‬ודעת ר"י מיגאש‬
‫‪28‬‬ ‫‪·ÈLB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ 46‡lL‬‬
‫‪… ∆ 45‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ 44ÈB·Ó» Èa‬‬ ‫‪ƒ .Á‬‬
‫‪≈¿ 43ÔÈÙBk‬‬ ‫‪ -‬שנותנין לפי קירוב בתים ולפי שבח ממון‪ (21 .‬שאם‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÈÏÚaÓ‬‬
‫‡‪≈¬«ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ ‡ÏÂ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪… ¿ , ÈÒ¯a‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ƒ ¿À ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ËiÁ‬‬
‫‪»« ‡Ï‬‬ ‫‪… Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪47‬‬ ‫≈≈∆‬ ‫החומה פרוצה‪ ,‬מתנפלים הלסטים תחילה על הבתים‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪,Ôn‬‬
‫‪»À 51ÈB·Ó» ÈaÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ÈB·na‬‬ ‫‪»« ÌL‬‬ ‫‪» 50‰È‰‬‬
‫‡‪»» .˙Bin‬‬
‫‪À»À‬‬ ‫הקיצוניים‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪B‡ ˙eÁ¬ B‡ ıÁ¯Ó‬‬
‫‪» ¿∆ ÌL‬‬ ‫‪» 53‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ B‡ ,52Ba eÁÓƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫¿…‬ ‫‪da» ‰wL‬‬
‫‪»»∆ B‡ ,L„Á‬‬
‫‪∆… ¯OÚ‬‬
‫‪» » ÌÈL‬‬
‫‪≈¿ ¯ÈÚa‬‬
‫‪ƒ» 22¯c‰‬‬ ‫‪»¿ .‰ 9‬‬
‫‪»« ÏÎÂ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪B‡ Bc‚k‬‬
‫‡‪¿∆¿ ˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ıÁ¯Ó‬‬ ‫‪» ¿∆ ‰OÚÂ‬‬‫‪» »¿ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡·e‬‬‫¯‪» ,ÌÈÁ‬‬‫≈ «‪ƒ‬‬ ‫‪Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÌÚƒ Ô˙B‬‬
‫‪≈ - 23‰¯Èc‬‬
‫‪» ƒ ˙Èa≈ 10‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪‰z‬‬
‫‪»« :BÏ ¯ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ BÚÓÏ‬‬‫‡‪¿»¿ ÏBÎÈ» 55Bȇ≈ - ˙¯Á‬‬
‫¿‪∆∆« 54ÔBÁË‬‬ ‫‪25ÔÈL¯t‰‬‬
‫‪ƒ »»« ¯ÎOe‬‬
‫‪«¿ ,˙B˙Ïc‰Â‬‬
‫‪»¿«¿ ‰ÓBÁ‰‬‬
‫‪» « 24Ôew˙Ï‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈÎȯv‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪» ≈ - ¯Á‬‬
‫‪≈« ÈB·Ó» ÈaÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰È‰‬‬ ‫‪»» 57elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÈiÁ‬‬
‫‪»« 56˜ÒBt‬‬
‫≈‬ ‫‪el‡≈ Ìȯ·„a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬‫‪… ¿ ,‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙‡∆ ÔȯÓBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪. ˙en‬‬
‫‪59‬‬ ‫‡‪»À d˙B‬‬
‫‪» ̉ÈÈa‬‬‫‪∆ ≈ ≈ LÈ≈ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ , BÚÓÏ‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪¿»¿ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪.26¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙‡∆ ÔȯÓBML‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪„ˆa‬‬
‫‪«¿ ˙eÁ¬ ˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« ‡aL‬‬‫‡‪»∆ ˙¯Á‬‬‫‪∆∆« 61‰È„nÓ‬‬
‫‡·‪» ƒ¿ƒ ¯b≈ 60Ï‬‬‫¬»‬
‫‪37‬‬ ‫‪LÈ≈ - ‰Ê∆ ÏL‬‬
‫‪∆ ıÁ¯Ó‬‬‫‪» ¿∆ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ ıÁ¯Ó‬‬‫‪» ¿∆ B‡ ,‰Ê∆ ÏL‬‬ ‫¬‪∆ B˙eÁ‬‬ ‫‪ (22‬שם ז‪ :‬במשנה‪ (23 .‬שכיון שקנה ‪ -‬ודאי דעתו‬
‫להשתקע בה )הגר"א סימן קסג ס"ק כ(‪ (24 .‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪- 63CÏn‰‬‬
‫‪∆∆« ˙Ó‬‬‫‪»¿ ̉nÚ‬‬‫‪∆»ƒ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» 62̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .BÚÓÏ‬‬
‫‪¿»¿ Ô‰Ï‬‬‫»∆‬ ‫‪ (25‬מימרא של רב פפא‪ ,‬שם ח‪ (26 .‬ואילו לשאת בעול‬
‫‪39‬‬ ‫‪.64BÚÓÏ‬‬
‫≈‡‪¿»¿ ÏBÎÈ» BÈ‬‬ ‫הצדקות השונות בעיר‪ ,‬ישנם זמנים אחרים )שם ח‪ .‬ופ"ט‬
‫‪ (43‬שאינו מפולש‪ ,‬ראה להלן הערה מג‪ (44 .‬היינו‪,‬‬ ‫מהלכות מתנות עניים‪ ,‬הלכה יב(‪.‬‬
‫שאפילו היחיד יכול לעכב )סמ"ע סימן קנו ס"ק טז(‪ .‬וראה‬ ‫‪ÔÈÁ˜BÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ - ¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» ˙¯ÈÓLÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ ƒ ÔÈÎȯvL‬‬ ‫‪ƒ»¿« Ïk» .Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¿∆ 27Ìȯ·c‰‬‬ ‫‪14‬‬
 ‫העק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪76‬‬‫‡‪‡e‰Â¿ .Ì˙B‬‬
‫‪» ÔÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ - 75„·Ïa‬‬ ‫¿‪«¿ƒ ˜eM‰« ÌBÈa‬‬ ‫למעלה הלכה א והערה ד‪ (45 .‬מפני הטעם שמביא רבינו‬
‫‪10‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ÌÈÁ˙t‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÚ« e¯fÁÈ‬‬
‫‪¿«¿ ‡Ï‬‬
‫‡·‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ;77˜eMa« e¯kÓiL‬‬
‫∆‪¿¿ƒ‬‬ ‫להלן הלכה יא‪" :‬מפני ריבוי הנכנסים והיוצאים"‪ ,‬והמדובר‬
‫‪11‬‬ ‫‪ÔȯÎBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ - ¯ÈÚa‬‬‫‪ƒ» 79‰ÂÏÓ‬‬
‫‪∆¿« Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» LÈ≈ 78̇Â‬‬
‫¿‪ƒ¿ .˜eM‰« ÌBÈa‬‬ ‫במבוי שאינו מפולש‪ ,‬כי מבוי מפולש הוא כרשות הרבים‬
‫‪81eÚ¯ÙiL‬‬ ‫)ראה למעלה פרק ה הלכה יד(‪ .‬וראה בלחםֿמשנה וביאור‬
‫‪12‬‬ ‫‪¿¿ƒ∆ „Ú« ,˜eM‰« ÌBÈ ‡Ïa‬‬
‫‡‪… ¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ 80Ì˙Ò¯t‬‬
‫‪»»»¿« È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫הגר"א )שם ס"ק טו( שרבינו הוכרח לפרש בברייתא הנ"ל‬
‫‪13‬‬ ‫‪.Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» eÎÏÈÂ‬‬
‫‪¿≈¿ Ô·BÁ‬‬
‫»‬ ‫שלא כדעת מפרשים אחרים‪ (46 .‬אפילו בן מבוי זה‪ ,‬כמו‬
‫‪ (72‬שהרי אינם משלמים כאן מס המלך‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ואם סחורתם‬ ‫שנראה בסמוך‪ ,‬וכמפורש להלן הלכה יא‪ (47 .‬מעבד‬
‫של הסוחרים טובה יותר או זולה יותר מזו של סוחרי העיר‪,‬‬ ‫עורות‪ (48 .‬בברייתא שם‪ ,‬נוסף‪" :‬ולא מלמד תינוקות"‪,‬‬
‫ראה במגידֿמשנה‪ (73 .‬מסקנת הגמרא שם‪ (74 .‬אבל‬ ‫אבל בכתבֿיד מינכן שם ליתא‪ .‬וראה להלן הלכה יא‪.‬‬
‫לא בימים אחרים )גמרא שם(‪ (75 .‬אף זה שם‪ (76 .‬שאז‬ ‫‪ (49‬המשך הברייתא שם‪ ,‬וכתנאֿקמא ולא כרשב"ג‪ ,‬וכרב‬
‫באים מן החוץ‪ ,‬ומוכרים לאנשים מן החוץ )גמרא שם(‪.‬‬ ‫הונא בן רבי יהושע‪ ,‬שהוא מן האחרונים‪ ,‬ולא כרב הונא‪,‬‬
‫ומשמע לכאורה שלאנשי אותה העיר אסור למכור‪ ,‬ברם‬ ‫וכן פסק הרי"ף שם‪ (50 .‬כתב "מבני מבוי" להשמיענו‬
‫הסמ"ע )שם ס"ק כ( כתב בשם ה'טור' שמותר‪.‬‬ ‫שאפילו אחד מבני מבוי אינו יכול לעכב‪ (51 .‬אףֿעלֿפי‬
‫‪ (77‬מסקנת רב כהנא‪ ,‬שם‪ (78 .‬שהם חייבים לאחרים‬ ‫שאין החזקה מועלת כאן‪ ,‬ויכולים למחות תמיד‪ ,‬כמפורש‬
‫)ראה להלן הערה עח(‪ .‬ורש"י )שם ד"ה אית לן אשראי(‬ ‫להלן בפרק יא הלכה ה‪ ,‬בכל זאת כל זמן שלא מיחו‬
‫מפרש‪ ,‬שחייבים להם‪ .‬וראה סמ"ע שם ס"ק כב‪.‬‬ ‫בראשון‪ ,‬אינם יכולים לעכב לשני‪ ,‬וראה להלן הלכה יב‪.‬‬
‫‪ (79‬ובגמרא שם‪" :‬חיותם"‪ ,‬וכתב המגידֿמשנה בשם ר"ת‪,‬‬ ‫‪ (52‬תוספתא בבאֿבתרא פרק ב )צק"מ עמוד ‪.(401 ,8‬‬
‫שאין הכוונה לשיעור חיותם בלבד‪ ,‬אלא שירויחו כדי‬ ‫‪ (53‬טחנת קמח‪ (54 .‬כלומר‪ ,‬אף האומן אינו יכול למנעו‬
‫"שׁיפּרעוּ"‪ ,‬כלומר שאחרים‬
‫מזונותם‪] (80 .‬אין לנקד ֶ ִ ָ ְ‬ ‫אע"פ שהוא מפסיד פרנסתו‪ ,‬אבל הואֿהדין שבני המבוי‬
‫יפרעו להם חוב שחייבים להם‪ ,‬שאם כן היה צריך להיות‬ ‫האחרים אינם יכולים למנעו‪ ,‬מכיון שיש כבר אומנות זו‬
‫"שיפּרע חובם"‪ .‬ובכ"י תימן "שיפרעו את חובך ‪ -‬הרי‬ ‫ָ‬ ‫במבוי‪ ,‬כמו שכתב רבינו בסמוך‪ ,‬וראה סמ"ע שם ס"ק טז‪.‬‬
‫שהמדובר בחוב שהם חייבים לאחרים‪ ,‬והם פורעים אותו‪,‬‬ ‫‪ (55‬חותך‪ .‬והטעם בברייתא‪" :‬מפני שיכול לומר לו‪ :‬אתה‬
‫וראה בסמ"ע שם ס"ק כב‪ ,‬ולמעלה הערה עו[‪ (81 .‬בבאֿ‬ ‫עושה בשלך‪ ,‬ואני עושה בשלי"‪ (56 .‬בעיא של רב הונא‬
‫בתרא כא‪ .‬בברייתא‪.‬‬ ‫ברבי יהושע שם‪ ,‬שלא נפתרה‪ ,‬ולפיכך הכריעו רבינו‬
‫והרי"ף שאינם יכולים לעכב‪ ,‬כדין כל תיקו‪ ,‬שאין משנים‬
‫‪14 85LwaL‬‬
‫‪≈ƒ∆ 84LlÙÓ‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ 83ÈB·Ó» ÈaÓ‬‬ ‫‪»∆ .‡È‬‬
‫‡‪≈¿ƒ 82„Á‬‬ ‫את המצב הקיים‪ (57 .‬לא האומן עצמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬ולא בני‬
‫‪15‬‬ ‫‪„nÏÓ‬‬
‫‚¯‪≈«¿ B‡ ,88Èc‬‬‫‡‪ƒ¿« B‡ ,87Ôn‬‬‫¯‪»À ,86‡ÙB‬‬
‫‪≈ ˙BOÚ‰Ï‬‬ ‫¿≈»‬ ‫המבוי‪ (58 .‬ואם כן‪ ,‬גם מקודם היו נכנסים ויוצאים‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪90ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈB·Ó» Èa‬‬
‫‪≈¿ - ÌÈ·ÎBk‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪ƒ» È„·BÚ‬‬
‫‪≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ‬‬ ‫‪ (59‬מימרא של רב הונא ברבי יהושע‪ ,‬שם‪ (60 .‬היינו עיר‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪≈¿ .ÔȇˆBi‰Â‬‬
‫‪91ÔÎÂ‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ‰a¯nL‬‬
‫‪∆¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫ראה בפ"א מהלכות מגילה הלכה א‪ .‬וכן בגמרא שם‪" :‬מתא‬
‫‪18‬‬ ‫‪93ep¯ÈkOÈ‬‬
‫‪∆ ƒ¿« ‡Ï‬‬‫‪… - ÔÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « 92¯ˆÁa‬‬
‫‪«¬« ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ ÈÓƒ‬‬ ‫אחריתי )=עיר אחרת(‪ (61 .‬מימרת רב הונא ברבי יהושע‬
‫‪19‬‬ ‫‪≈ ¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪94¯ÙBÒÏ‬‬ ‫‪… ¿ ,Èc¯‚Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,Ôn‡Ï‬‬
‫‪»À¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‡ÙB¯Ï‬‬
‫‪≈ ¿ ‡Ï‬‬ ‫…‬ ‫שם‪ (62 .‬מס הגולגולת למלך‪ (63 .‬לא בן העיר ולא בן‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙B˜BÈzƒ È„nÏÓÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,96˙B¯ËM‰‬‬
‫‪»¿ « ·˙BkL‬‬
‫‪≈ ∆ 95È„e‰È‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫המבוי‪ ,‬בניגוד לדעת ה'תוספות' שם שבן המבוי יכול‬
‫למנוע‪ ,‬ורק בן העיר אינו יכול למנוע‪ (64 .‬מוכרי בשמים‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ÌÈ·ÎBk‬‬
‫‪ƒ» È„·BÚ‬‬‫‪≈¿ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫לנשים‪.‬‬
‫‪ (82‬לפנינו בגמרא שם "אחד מבני חצר"‪ ,‬ולפי זה לא נאמרו‬ ‫‪‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« Èa‬‬
‫‪≈¿ Ôȇ≈ - 66˙B¯ÈÚa‬‬
‫‪»¬» ÔȯÈÊÁn‰‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ë‬‬
‫¯‪ƒƒ¬«« 65ÔÈÏÎB‬‬ ‫‪1‬‬
‫הדברים אלא באותה חצר‪ ,‬אבל בני מבוי אינם יכולים‬ ‫‪,ÔȯÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒƒ¬« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‡È‰ƒ ‡¯ÊÚ‬‬ ‫‪»¿∆ ˙wzL‬‬
‫‪«»«∆ ;Ô·kÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫לעכב‪ ,‬וכדעת אביי )שם ב‪ (:‬שבחצר אחרת מותר‪ .‬ולגירסת‬ ‫‡·‪68Ï‬‬
‫רבינו "אחד מבני מבוי"‪ ,‬אין הלכה כאביי אלא גם בחצר‬
‫‪»¬ . χ¯OÈ‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ÔÈÈeˆÓ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈÓOa‰‬‬
‫‪ƒ» ¿« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫‪3‬‬

‫אחרת אסור‪ ,‬וגירסא זו היתה גם לפני בעלי ה'תוספות' שם‪,‬‬ ‫‪Èa‬‬

‫‪≈¿ ˙ÚcÓ‬‬
‫‡‪« «ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,69Ba ÔÈ·LBÈÂ‬‬
‫˜‪ƒ¿ ¿ ÌB˜Ó» ÔÈÚ·B‬‬
‫‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬‫≈»‬ ‫‪4‬‬
‫ודחו אותה בטענה שאין חולק על דברי אביי‪ ,‬אבל לרבינו‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫˜‪»¿ ÌB˜Ó» «Ú·B‬‬
‫‪≈ - ‡e‰ ÌÎÁ‬‬ ‫‪»» „ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ¿« 70̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .¯ÈÚ‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫צריך לומר‪ ,‬שרבא שם שפירש המשנה באופן אחר חולק‬ ‫‪. ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪71‬‬ ‫»‪∆ ¿ƒ∆ ÌB˜Ó‬‬ ‫‪6‬‬
‫על דברי אביי )הגר"א סימן קנו ס"ק ג(‪ .‬אבל יש להבין‪,‬‬
‫‪ (65‬ואינם משלמים מס המלך בעיר זו‪ ,‬ואם כן מן הדין‬
‫הלא דין זה כבר כתוב למעלה בהלכה ח‪ ,‬ולמה נשנה כאן‬
‫שיהיו בכלל גר ממדינה אחרת שיכולים למנעו‪ ,‬כמבואר‬
‫עוד פעם‪ .‬ועיין כסףֿמשנה‪ .‬וראה להלן הערה פה‪.‬‬
‫למעלה‪ (66 .‬בבאֿבתרא כב‪ .‬וראה בבבאֿקמא סב‪.‬‬
‫‪ (83‬שמבוי מפולש הרי הוא כרשות הרבים‪ ,‬ואין בו טענת‬
‫שתקנה זו היא אחת מעשר תקנות שתיקן עזרא‪ (67 .‬שם‪.‬‬
‫נכנסים ויוצאים‪ ,‬כמו שכתב הרי"ף )בבאֿבתרא פ"א(‪ ,‬וכן‬
‫‪ (68‬היינו‪ ,‬עם סחורתם למכור‪ .‬וראה בסמ"ע סימן קנו‪ ,‬ס"ק‬
‫כתב רבינו למעלה פרק ה הלכה יד‪ (84 .‬והואֿהדין אם‬
‫יט‪ (69 .‬מסקנת הגמרא בבבאֿבתרא שם‪ (70 .‬כדי שלא‬
‫כבר נעשה‪ ,‬שבעניין זה אין חזקה )סמ"ע שם ס"ק ב(‪ ,‬וכמו‬
‫יבטל מתלמודו‪ (71 .‬מימרא של רב כהנא ורבינא‪ ,‬בבבאֿ‬
‫שכתב רבינו להלן בפי"א ה"ה‪ (85 .‬רש"י שם ד"ה רופא‪,‬‬
‫בתרא שם‪.‬‬
‫מפרש‪" :‬מוהל"‪ .‬ואע"פ שאין למחות במלמד תינוקות של‬
‫ישראל )להלן הלכה יב( וכן אין למחות בכל עושה מצוה‬ ‫‪CB˙a¿ ¯kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ Ì˙¯BÁÒ‬‬
‫‪» » ¿ ÔȇȷnL‬‬ ‫‪ƒ¬ « .È‬‬
‫‪ƒ ƒ¿∆ 72ÌȯÁBq‰‬‬ ‫‪7‬‬
‫)שו"ע חושןֿמשפט סימן קנו סעיף ג( ‪ -‬אם אפשר לעשות‬ ‫‪e¯ÎÓ‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ƒ¿ . ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ¯ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» Èa‬‬
‫‪≈¿ - ˙B¯ÈÚ‰‬‬
‫»¬»‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫ועק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫הסמ"ע )סימן קנו ס"ק יא( שבחזקה זו לא צריך שלש שנים‪,‬‬ ‫המצוה בלי ריבוי נכנסים‪ ,‬יכולים לעכב שלא ירבו הנכנסים‪,‬‬
‫לדעת רבינו‪ ,‬כמו שכתב להלן פרק יא הלכה ד‪.‬‬ ‫ואם כן במוהל‪ ,‬אומרים לו שלא יבוא המצוה לביתו‪ ,‬אלא‬
‫‪ (101‬כרבא שם כ‪ :‬וכן פירשו הברייתות בגמרא‪ ,‬שם סא‪.‬‬ ‫ילך הוא לבית המילה )ט"ז שם(‪ (86 .‬מקיז דם )רש"י‬
‫‪ (102‬אבל לא לימודי חול‪ ,‬כדברי רבינו בפרוש למשניות‪.‬‬ ‫שם(‪ .‬וכן נראה להלן בסמוך‪ ,‬שכתב‪" :‬לרופא או לאומן" ‪-‬‬
‫וראה למעלה הערה פו‪ (103 .‬מתקנת יהושע בן גמלא‬ ‫ש"רופא" ו"אומן" הם שנים‪ .‬ועיין סמ"ע שם ס"ק ג‪.‬‬
‫ואילך‪ ,‬שהתקין להושיב מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה‬ ‫‪ (87‬אורג בגדים‪ .‬וראה כסףֿמשנה שכתב שהמגיה העיר על‬
‫ובכל עיר ועיר )שם כא‪.(.‬‬ ‫זה שפירט רבינו כאן רק את אלו‪ ,‬ואילו למעלה בהלכה ח‬
‫כתב‪" :‬כל בעלי אומניות"‪ .‬וראה למעלה הערה פ‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪- B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ B˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ¯Ba BÏ LiL‬‬ ‫‪≈∆ 104ÈÓƒ .‚È‬‬ ‫‪ (88‬כמסקנת הגמרא שם‪ ,‬ובהתאם לשיטת רבא‪ ,‬המובאת‬
‫‪11‬‬ ‫‪‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔÈÒÎ‬‬
‫‡„‪ƒ»¿ƒ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ C¯cL‬‬
‫‪∆∆∆ ‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ 105ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫לקמן‪ ,‬בסוף ההלכה הבאה‪ ,‬שבמלמד תינוקות של ישראל‬
‫‪12‬‬ ‫‪BzÓ‰a‬‬
‫‪¿∆¿ ÒÈÎÓ‬‬
‫‪ƒ¿« BȇÂ‬‬
‫‪107‬‬ ‫‪≈¿ . ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪106‬‬ ‫‡„‪ƒ¿ Ì‬‬ ‫‪»» Èa‬‬‫‪≈¿ C¯cL‬‬
‫∆∆∆‬ ‫אין למחות‪ .‬ובפירוש המשניות‪ ,‬כתב רבינו‪" :‬אבל אם‬
‫‪13‬‬ ‫‪.ıeÁaÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰˜LÓe‬‬
‫‪∆¿ « ‡lÓÓ‬‬ ‫‡‪≈«¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,B¯BaÓƒ ‰˜LÓe‬‬ ‫« ¿∆‬ ‫מלמד חשבון או תשבורת יש לו רשות למנעו"‪ ,‬ולפי"ז‬
‫‪14‬‬ ‫‪¯Ba‰« ÏÚa‬‬
‫‪«« .110¯Ba‰« ÏÚ« 109˙Á˙Bt‬‬
‫‪«« ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ 108̉ÈLe‬‬‫¿≈ ∆‬ ‫תינוקות של גוים לאו דוקא‪ ,‬ואפילו תינוקות של ישראל‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ - ¯ˆÁ‬‬‫‪≈» ÏÚ·e‬‬‫‪«« ;ÂÈÓÈÓ‬‬‫‪» ≈ ˙‡∆ ¯ÓLÏ‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪… ¿ ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ -‬‬ ‫אפשר לעכב‪ ,‬אם אינם לומדים תורה‪ .‬כן כתב בשו"ע‬
‫‪16‬‬ ‫‪.BzÚcÓ‬‬
‫‡‪¿ «ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÌLÏ‬‬‫‪» ¿ Òkz‬‬
‫‪≈»ƒ ‡lL‬‬‫‡‪… ∆ ,BzL‬‬
‫‪¿ ƒ 112„LÁ‬‬‫¬«‬ ‫חושןֿמשפט שם סעיף א‪" :‬מלמד תינוקות לימוד שאינו של‬
‫תורה"‪ .‬וראה להלן הערה קא‪ (89 .‬ואף חזקה לא מועילה‪,‬‬
‫‪ (104‬משנה‪ ,‬שם צט‪ (105 .‬כגון שהתנו כך בשעת‬ ‫כמפורש להלן בפי"א הלכה ה‪ (90 .‬אף היא ברייתא‪ ,‬שם‪.‬‬
‫החלוקה או המכירה‪ ,‬שיהיה לזה דרך אל הבור )סמ"ע סימן‬ ‫‪ (91‬כלשון הברייתא‪ ,‬ולשיטת רבינו למעלה שאף במבוי‬
‫קסט ס"ק א(‪ (106 .‬והיינו‪ ,‬ביום‪ ,‬כמו שכתוב בשו"ע‬ ‫יכולים לעכב‪ ,‬צריך לומר שבחצר אסור לו להשכיר אע"פ‬
‫חושןֿמשפט שם סעיף א‪ .‬שאע"פ שהתנו שיהיה לו דרך‬ ‫שעוד לא מיחו השכנים בידו‪ ,‬שהרי לא הזכיר רבינו‪:‬‬
‫בביתו ‪ -‬לא הסכים זה לקום בלילה ולפתוח לו )סמ"ע שם‬ ‫"מעכבין"‪ ,‬אלא סתם "לא ישכירנו"‪ ,‬מהֿשאיןֿכן במבוי‪,‬‬
‫ס"ק ב(‪ (107 .‬שאין זה הכרחי להכניס בהמתו אל הבור‬ ‫שרק אם מישהו מוחה בידו‪ ,‬יכול למנעו‪ (92 .‬והכל מפני‬
‫ויכול להשקותה בחוץ‪ ,‬ורק לצרכים דחופים הסכים לתת לו‬ ‫טענת ריבוי הנכנסים והיוצאים‪ (93 .‬כפירוש ה'תוספות'‬
‫רשות כניסה‪ (108 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (109 .‬מנעול‪ ,‬שסוגר את‬ ‫)שם‪ ,‬ד"ה בסופר מתא(‪ ,‬ולא כשני הפירושים שברש"י‪.‬‬
‫דלת הבור‪ (110 .‬כרבי יוחנן שם‪ (111 .‬שלא יגנוב אותם‬ ‫‪ (94‬וכלֿשכן גוי‪ (95 .‬משמע קצת‪ ,‬שרק בשטרות של חול‬
‫בעל הבית‪ (112 .‬שלא יסתובב זה סמוך לבורו בהעדרו‬ ‫יכול לעכב אבל לא בכתיבת ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות‬
‫של בעל הבית מתוך אמתלא‪ ,‬שהוא נכנס לשאוב מן הבור‪,‬‬ ‫שדינם כמלמד תינוקות‪ ,‬והואֿהדין לכל פעולת מצוה‪ .‬וראה‬
‫ויזנה עם אשתו‪ ,‬או שיעורר חשד כזה אצל הבריות‪,‬‬ ‫שו"ע שם סעיף ג‪ ,‬ולמעלה הערה פג‪ (96 .‬משנה‪ ,‬שם כ‪:‬‬
‫מהֿשאיןֿכן אם יש גם לבעל הבית מפתח‪ ,‬אינו יכול‬ ‫ומשמע שכבר החזיק בחנות ואףֿעלֿפיֿכן אינה חזקה‪,‬‬
‫להסתובב שם ולא יכנס אלא בזמן שנמצא בעל הבית‪.‬‬ ‫וראה להלן הערה צח‪.‬‬
‫וחשש גניבה בבית אין‪ ,‬שאשתו שומרת שם )רש"י שם ד"ה‬
‫משום חשד אשתו(‪.‬‬ ‫‪˙BÁÓÏ‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈÎM‰‬‬
‫‪ƒ≈¿ « ÔÈÏBÎÈ‬‬ ‫‪≈»∆∆ 97˙eÁ¬ .·È‬‬
‫‪ƒ ¿ - 98¯ˆÁaL‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ÌÈÒÎp‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« ÏBwÓƒ ÔLÈÏ‬‬
‫‪… ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ e‡» Ôȇ≈ :BÏ ¯ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ B„Èa‬‬
‫¿»‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪- B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ B˙pbÓ‬‬
‫‪»ƒƒ ÌÈÙÏ‬‬
‫‚‪ƒ¿ƒ ‰p‬‬
‫‪»ƒ BÏ LiL‬‬‫‪≈∆ 113ÈÓƒ .„È ¯ÎBÓe‬‬
‫≈‬ ‫‪B˙eÁa‬‬
‫‪¬« Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰OBÚ‬‬ ‫‡‪∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ;ÔȇˆBi‰Â‬‬
‫¿« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ¿Â ,ÔÈÒÎ‬‬
‫‡„‪ƒ»¿ƒ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ C¯cL‬‬
‫‪∆∆∆ ‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ 114ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ Ôȇ≈ :BÏ ¯ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ˙BÁÓÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬
‫‡·‪» ≈ Ï‬‬
‫«‪»¬ .˜eMa‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÒÈÎÓ‬‬‫‪ƒ¿« 115ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .ÔȇˆBÈ‬‬
‫‡„‪ƒ¿ Ì‬‬ ‫‪»» Èa‬‬‫‪≈¿ C¯cL‬‬
‫‪∆∆∆ ;ÌÈÁ¯‰‬‬
‫‪ƒ« ≈» ÏBwÓƒ B‡ LÈht‰‬‬‫‪ƒ«« ÏBwÓƒ ÔLÈÏ‬‬‫‪… ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫»‡‪ƒ ¿ e‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪.117˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰„OÏ‬‬ ‫‪∆» ¿ dÎBzÓ‬‬
‫‪» ƒ ÒkÈ‬‬ ‫‪≈»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .116Ìȯbz‬‬
‫‪ƒ»« „nÏÏ‬‬
‫‪≈«¿ BÏ LÈ≈ 101ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Ôk≈ ˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« 100˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪6‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔÓƒ C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 119e¯ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ .C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 118«Ú¯BÊ‬‬
‫‪≈ ÔBˆÈÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,B˙Èa≈ CB˙a¿ ‰¯Bz‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪» χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙B˜BÈzƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ˙ÚcÓ‬‬
‫‪« «ƒ 120„v‰‬‬
‫‪«« e‡» Ôȇ≈ :BÏ ¯ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ B„Èa‬‬‫‪»¿ ˙BÁÓÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈÙzM‰‬‬
‫« ‪ƒ»À‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÒkÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;122Ìȯbz‬‬
‫‪ƒ»« dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÒÈÎÓe‬‬
‫¯‪ƒ¿« ,121‰ˆB‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫¯‪.103Ôa‬‬
‫‪»« ˙Èa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙B˜BÈz‰‬‬
‫‪ƒ« ÏBwÓƒ ÔLÈÏ‬‬
‫‪… ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪BÏ LÈ≈ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ 124„Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÂ‬‬‫‡‪»¿ .123˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰„OÏ‬‬‫‪∆» ¿ dÎBzÓ‬‬
‫‪» ƒ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.„v‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ˙ÚȯÊa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏÚ« ·kÚÏ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪ (97‬כן הוא במשנה‪ ,‬שם‪] .‬ולשיטת רבינו למעלה בהלכה ח‬
‫והלכה יא‪ ,‬שאף במבוי יכול לעכב‪ ,‬צריך לומר שנקט‬
‫‪ (113‬שם צט‪ :‬במשנה‪ (114 .‬שבעת החלוקה הסכים‬ ‫"חצר" להשמיענו שבתינוקות של ישראל אינו יכול לעכב‬
‫החיצוני לתת כניסה לפנימי )רש"י שם ד"ה מי שיש לו(‪.‬‬ ‫אפילו בחצר[‪ (98 .‬תמיד‪ ,‬ולא מועילה אף חזקה‪ ,‬כמו‬
‫‪ (115‬שהרי הליכה זו באמצע הגינה גורמת הפסד לבעל‬ ‫שיוצא מתוך ההמשך‪ ,‬וכמו שרבינו אומר מפורש לקמן‬
‫הגינה החיצונה‪ ,‬ולא הסכים אלא לצורך גדול‪.‬‬ ‫פי"א הלכה ה‪ (99 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (100 .‬אבל בלי חזקה ‪-‬‬
‫‪ (116‬לקנות ירקות )רש"י שם ד"ה תגרין(‪ (117 .‬שלא‬ ‫יכולים גם כאן למחות‪ .‬ודעת רבינו שזהו ההבדל בין רשות‬
‫הסכים אלא להליכה לצורך הגינה ולא לצרכים אחרים‪.‬‬ ‫המחאה ביחס לקול הנכנסים והיוצאים‪ ,‬שלגביהם לא‬
‫‪ (118‬אף שמעכב קצת את ההליכה ‪ -‬מכיון שיצא לו הפסד‬ ‫מועילה חזקה‪ ,‬וכמו שכתב להלן פי"א הלכה ה‪ ,‬לבין‬
‫גדול לחיצון אם לא יזרע באמצע שדהו‪ ,‬מן הסתם‬ ‫שלילת רשות המחאה ביחס לקול הפטיש והריחיים‪ ,‬שלגבי‬
‫לכתחילה הסכים רק באופן זה )סמ"ע שם ס"ק ה(‪.‬‬ ‫עצם המלאכה מועילה החזקה‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה‪ .‬וכתב‬
 ‫זעק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (9‬משנה וברייתא שם‪ (10 .‬כדי שלא יאפיל‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪ (120‬שביטלו את הדרך‬ ‫‪ (119‬המשך המשנה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ (11‬כלומר‪ ,‬ארבע אמות מעל לראש החלון ויש אומרים‬ ‫הראשונה שבאמצע‪ ,‬ועשו דרך חדשה מן הצד‪.‬‬
‫שאין זה אלא באופן שהרחיק ארבע אמות כדין‪ ,‬אבל אם‬ ‫‪ (121‬שאין זה מפריע כלֿכך לבעל הגינה החיצונה‪.‬‬
‫הרחיק יותר ‪ -‬יש להגביה יותר‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬יוכל להציץ‬ ‫‪ (122‬כנ"ל‪ ,‬שמן הצד לא נגרם לו הפסד כלֿכך עלֿידיֿזה‪,‬‬
‫בחלון )מגיד משנה(‪] .‬וראה להלן הלכה ד[‪ (12 .‬ברייתא‬ ‫והוא מצרכי הגינה‪ (123 .‬שלא הסכים לתת לו אלא לצרכי‬
‫שם‪ (13 .‬היינו‪ ,‬דרך החלון לתוך הבית פנימה‪.‬‬ ‫הגינה ולא לצרכים אחרים‪ (124 .‬שבעל הגינה החיצונה‬
‫אינו זקוק כלֿכך לזרוע דרך זו‪ ,‬כמו אילו היתה זו באמצע‬
‫‪10‬‬ ‫‪Ï˙k‬‬
‫‪∆… B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‰·e‬‬
‫‪»» ,Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÔBlÁ‰‬‬ ‫‚‪»¿» .‬‬
‫‪«« 14‰˙ȉ‬‬ ‫הגינה‪ ,‬ולשם כך הסכימו להחליפה‪ ,‬וגם בעל הפנימית אינו‬
‫‪11‬‬ ‫‪‰aL‬‬
‫‪»»∆ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « L‡¯Ó‬‬‫‪… ≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ :‰hÓlÓ‬‬
‫‪»«¿ƒ ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫יכול לזרוע‪ ,‬שקיבל את הדרך להליכה גרידא ולא לזריעה‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ¯˙BÈ‬‬
‫‡¯‪≈ B‡ ˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪«¿« d·b‬‬‫‪«… ÔBlÁ‰‬‬
‫«‪«« „Ú‬‬ ‫וראה סמ"ע שם‪ ,‬ס"ק ה‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪;ÌeÏk¿ ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« Ï˙kÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ˜ÈÁ¯‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« BÚÓÏ‬‬
‫¿»¿‬
‫‪14‬‬ ‫‡·‪Ï‬‬
‫‪»¬ .16‰i‡¯a‬‬
‫‪»ƒ ¿ƒ B˜ÈfÓ‬‬
‫‪ƒ« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,15ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÏÈÙ‡‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà æ"è ÷"ù íåé‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪˙BÁt» ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« „Ú« Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « L‡¯Ó‬‬ ‫‪… ≈ d·b‬‬
‫‪«… ¯‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ËÚÓÏ‬‬
‫‪≈«¿ e‰ÙBk‬‬ ‫‪≈ - ˙Bn‡« Úa¯‡Ó‬‬ ‫≈«¿«‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁביעי‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו משפטי החלונות שיש לאחד על האחר‪ ,‬וכל‬
‫‪17‬‬ ‫‪«dÈa‚È‬‬
‫‪ƒ¿« B‡ ;ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« ÔÓƒ ÛȘLÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ï˙k‰‬‬
‫¯‡‪∆… « L‬‬ ‫‪… ÏÚ« „ÓÚÈ‬‬
‫«¬ …‬ ‫ענייני החלונות בשלימות‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪˜BÁ¯» Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‡¯‪∆¿ƒ¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬‫‪«¿« ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÏÚ« Ï˙k‰‬‬
‫« …∆‬
‫‪19‬‬ ‫‪ıȈÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏÈÙ‡È‬‬
‫‪ƒ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡¯‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« ÔÓƒ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡·e‬‬‫‪» ,BÏ˙Îa‬‬ ‫‡‪»¿»∆ 2ÈÓƒ .‬‬
‫‪¿»¿ ÔBlÁ« BÏ ‰˙ȉL‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪.‰‡¯ÈÂ‬‬
‫¿‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪Ì˙Ò‬‬
‫‪… ¿ :ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« ÏBÎÈ» Bȇ≈ - Bcˆa‬‬‫‪ƒ¿ 3¯ˆÁ‬‬
‫»≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪˜f‰a‬‬
‫‪≈∆¿ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;4Èaƒ ËÈaz‬‬
‫‪ƒ« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫«‪≈¿ ,‰Ê∆ ÔBlÁ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (14 È„k‬משנה וברייתא שם‪ (15 .‬והמדובר‪ ,‬באופן שאין מקום‬ ‫‪≈¿ ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ BÏ˙k‬‬‫‪¿» ˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ‡a» 6̇Â‬‬
‫∆‪ƒ¿ .5‰Ê‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ „‚kÓ‬לטענת הדוושא‪ .‬המובאת לקמן פרק ט הלכה ט )סמ"ע‬ ‫‪∆∆¿ƒ BÏ˙k‬‬‫‪¿» ˙‡∆ ˜ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ ¿«¿ CÈ‬‬
‫¯‡‪ƒ» - B˙i‬‬
‫‪»ƒ ¿ ˜f‰‬‬
‫‪≈∆ ¯eÒiL‬‬
‫∆»‬ ‫‪5‬‬
‫סימן קנד סעיף קטן נב(‪ (16 .‬כיוון שישנה הרחקה של‬
‫ארבע אמות בין הכותל והחלון‪.‬‬
‫‪. ÂÈÏÚ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪»» ÏÈÙ‡È‬‬
‫‪ƒ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡¯‪≈¿ , ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪«¿« ÔBlÁ‰‬‬‫««‬ ‫‪6‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪˜ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ ¿«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» - ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« 19„ˆa‬‬
‫‡‪«¿ 18„Á‬‬
‫‪»∆ Ï˙k‬‬ ‫„‪»» .‬‬
‫‪∆… 17‰a‬‬ ‫‪ (2‬בבא בתרא כב‪ .‬במשנה‪ .‬ושם מבואר שיש בחלונות דין‬
‫חזקה‪ .‬וראה למעלה פרק ב הלכה יד‪] (3 .‬לא כתב‬
‫‪22‬‬ ‫‡¯‪ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪«¿« Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « dÈa‚Óe‬‬
‫‪« ƒ¿« , ÁÙË‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪«∆ ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ‬‬ ‫"לעשות חצר"‪ ,‬אלא "ועשה חצר"‪ ,‬כלומר‪ ,‬עשה את החצר‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·LÈ‬‬
‫‪≈≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,Ï˙k‰‬‬
‫¯‡‪∆… « L‬‬ ‫‪≈ 22B‡ ,ÔBlÁ‰‬‬
‫‪… 23ÒBk‬‬ ‫««‬ ‫ושתק ולא מיחה על זה שיש חלון בכתלו של חבירו‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰‡¯ÈÂ‬‬
‫‪∆ ¿ƒ¿ ıȈÈÂ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫ולפיכך החזיק בו )ראה להלן הלכה ו(‪ .‬והשמיענו רבינו כאן‬
‫‪ (17‬ברייתא שם כב‪ :‬ולפי פירושה בגמרא‪ (18 .‬כי אם בנה‬ ‫שאף על פי שהחלון היה מקודם‪ ,‬לפני שעשה את החצר‪,‬‬
‫שני כתלים‪ ,‬הוא דין אחר‪ ,‬ויבואר להלן הלכה ה‪.‬‬ ‫ואז לא היה שום היזק ראייה‪ ,‬ולא היה דין חזקה‪ ,‬עד שעשה‬
‫‪ (19‬בצידו ולא למולו‪ ,‬כגון שהכותל שבו החלון הוא‬ ‫חבירו המצר‪ ,‬ושתק ולא מיחה בידו‪ ,‬ואם כן לא עשה‬
‫ממזרח למערב‪ ,‬והכותל השני מן הצפון לדרום‪.‬‬ ‫מעשה להחזיק‪ ,‬ואף על פי כן הוא קונה בחזקה‪ .‬ולהוציא‬
‫‪ (20‬בגמרא שם‪" :‬כמלוא רוחב חלון"‪ .‬אבל ברי"ף ורא"ש‬ ‫מדברי ר"י מיגאש שכתב )בתחילת מסכת בבא בתרא( לפי‬
‫שם נוסף "וכמה ‪ -‬טפח" )וכן הוא בכתבֿיד ה' בדקדוקי‬ ‫תירוץ אחד‪ ,‬שזהו החילוק בין היזק ראייה בחצר השותפין‪,‬‬
‫סופרים שם(‪ (21 .‬אבל לרש"י שם דיבור המתחיל והלא‬ ‫שאין שם חזקה‪ ,‬לפי שאין שם מעשה‪ ,‬לבין חלון שיש בו‬
‫מציץ‪ ,‬ותוספות שם דיבור המתחיל במדיר‪ ,‬לא מועיל כאן‬ ‫חזקה להיזק ראייה‪ ,‬לפי שעשה מעשה בפתיחת החלון‪ .‬ואם‬
‫גובה ארבע אמות‪ ,‬לפי שיוכל לעמוד בסוף הכותל ולשחות‬ ‫כן מוכרחים לחלק ביניהם באופן אחר‪ :‬שבחצר השותפין‬
‫ולהציץ‪ .‬וראה במגיד משנה שהכריע כרבינו על רקע‬ ‫שניהם מזיקים זה את זה בהיזק ראייה ויכול לטעון שלפיכך‬
‫המציאות‪] .‬ואף על פי שכתבנו למעלה )בהלכה ב( שאם‬ ‫לא מיחה‪ ,‬מפני שגם חבירו ניזוק על ידו‪ ,‬ואילו בחלון אין‬
‫הרחיק יותר מארבע אמות צריך להגביה יותר מארבע אמות‬ ‫בעל החלון ניזוק כלל‪ ,‬וכמו שכתב הר"י מיגאש שם לפי‬
‫‪ -‬אין זה אלא בכותל שממול אבל לא בכותל שמן הצד‪,‬‬ ‫תירוץ אחר‪ .‬או כמו שכתב הרא"ש )בבא בתרא פרק א סימן‬
‫ועיין מגידֿמשנה[‪ (22 .‬שם כרב זביד‪ (23 .‬כלומר‪,‬‬ ‫ב( שבחצר השותפין הוא היזק תמידי ואילו בחלון אינו‬
‫עושה אותו צר למעלה‪.‬‬ ‫מזיקו אלא בשעה שעומד ליד החלון ומסתכל[‪ (4 .‬והיינו‪,‬‬
‫היזק ראייה‪] (5 .‬כמו שכתב להלן פרק יא הלכה ד שבכל‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ CÈ‬‬‫‪ƒ» - ÔBlÁ‰‬‬
‫ˆ‪«« Èc‬‬
‫‪≈ƒ ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ÔÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ 24‰a‬‬ ‫‪»» .‰‬‬ ‫ההרחקות מועילה חזקה לאלתר‪ ,‬ובלי טענה‪ ,‬עיין שם‪.[.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆¿ ÔBlÁ‰Â‬‬ ‫‡¯‪««¿ ,25˙Bn‡« Úa‬‬ ‫¯‪«¿« ·Á‬‬ ‫‪«… Ô‰ÈÈa‬‬‫≈≈∆‬ ‫‪ (6‬משנה שם‪ (7 .‬ודי בזה‪ ,‬אף אם הוא עוד מאפיל עליו‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪˜ÈÁ¯‰‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ô‰Èab‬‬
‫‪∆ ≈« ÏÚ« CkÒÈ‬‬
‫‪≈«¿ ‡Ï‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪… ¿Â . Úa¯‡‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫»«¿«‬ ‫שכך הם שיעורי החכמים‪ :‬לא פחות ולא יותר )שולחן ערוך‬
‫‪28‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‡¯‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬‫‪«¿« ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« Ba LiL‬‬‫‪≈∆ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ Cekq‰‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫סימן קנד‪ ,‬סעיף כא(‪ (8 .‬ברייתא שם כב‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔBlÁ« ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ ‡aL‬‬‫‪»∆ 29ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .28ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÏÈÙ‡È‬‬‫‪ƒ¬« ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ˙‡∆ ‰ÙBk‬‬
‫‪∆ - Ï˙ka‬‬‫‪∆… « ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÔBlÁ‰‬‬ ‫·‪»¿» .‬‬
‫‪«« 9‰˙ȉ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫˜‪ÔÈa≈ ,‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ÔBlÁ« ÔÈa≈ ‰ÏB„b‬‬
‫‪» ¿ ÔBlÁ« ÔÈa≈ ,B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫«¬«‬ ‫‪ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« dÈa‚‰Ïe‬‬
‫‡¯‪« ƒ¿«¿ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪«¿« ˜eÁ¯a‬‬‫‪ƒ¿ dc‚k‬‬
‫‪»¿∆¿ ˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬‫‪«« - ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÔÈa≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪.13ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ Ba ËÈaÈ‬‬
‫‪ƒ« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 12È„k‬‬
‫‡¯‪≈¿ ,11˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫‪9‬‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫חעק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מיימוני‪ (37 .‬מכנגד‪ ,‬והוא הדין בגובה‪ ,‬וכן בצדדין לפי‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬‫‪«¿ ;‰i‡¯a‬‬
‫‪»ƒ ¿ƒ Èσ ˜Èfz‬‬
‫‡‪ƒ« :BÏ ¯ÓB‬‬
‫≈‬ ‫‪1‬‬
‫השיעורים המתאימים‪ (38 .‬למעלה הלכות אֿה‪.‬‬ ‫‪.‰‡¯˙Â‬‬
‫‪∆ ¿ƒ¿ ÌlÒa‬‬
‫‪»À¿ ‰ÏÚz‬‬
‫‚·‪∆¬« ,‰‰B‬‬
‫¿ »‬ ‫‪2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÒÎ‬‬
‫‡„‪»¿ƒ Ì‬‬ ‫‪»» ÏL‬‬‫¯‡‪∆ BL‬‬ ‫‪… ÔȇL‬‬
‫˜‪≈∆ ‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ÔBlÁ« ‰˙ȉ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪»¿» .Ê‬‬ ‫‪ (24‬משנה שם כב‪ .‬וכפירושה הסופי בגמרא שם כב‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« - 40˙Bn‡« Úa¯‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ‬‬ ‫‪ (25‬כי אחרת הצל מאפיל‪ (26 .‬היינו‪ ,‬שרוחב החלון הוא‬
‫‪15‬‬ ‫‪:¯ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÚBË‬‬‫‪≈ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ .‰È„„ˆ·e‬‬
‫‪» ∆»¿ƒ dc‚k‬‬‫‪»¿∆¿ ˙B·Ï‬‬
‫‪41‬‬ ‫»‪¿ƒ ÏBÎÈ‬‬ ‫בכלל הארבע )ולא כשיטת הטור‪ ,‬שצריך ארבע אמות מחוץ‬
‫‪16‬‬ ‫˜‪‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ 43ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,42ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ EÈzÁp‰‬‬
‫‪ƒ¿«ƒ ‡Ï‬‬ ‫…‬ ‫לרוחב החלון ‪ -‬סמ"ע סימן קנד סעיף קטן נז(‪ .‬ואם החלון‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… - ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˜ÈÁ¯‡L‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« ÈÏÚ‬‬
‫‪«» ˜ÈÊÁzL‬‬
‫‡·‪ƒ¬«∆ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;‰‰B·‚e‬‬
‫¿ »‬ ‫רחב ארבע אמות‪ ,‬צריך להרחיק שני הכתלים מן החלון‬
‫‪18‬‬ ‫‪45LÈÓL˙Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ dÁ˙tLa‬‬
‫‡‪»»¿∆ ¿ ?44ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .ÈzÁp‰‬‬
‫‪ƒ¿«ƒ‬‬ ‫טפח‪ ,‬לפחות‪ ,‬מכל צד כמבואר למעלה )מגיד משנה(‪.‬‬
‫‪ (27‬אינו בתלמוד‪ ,‬אבל הוא פשוט‪ ,‬ונלמד ממה שכתב‬
‫‪19‬‬ ‫‪,46‰¯B‡Ï‬‬
‫‪» ¿ dÁ˙t‬‬‫‡·‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;Áe¯‰‬‬
‫‪« » da» ÒkiL‬‬‫‪≈»ƒ∆ È„k‬‬‫‡‪≈¿ B‬‬
‫למעלה )מגיד משנה(‪ (28 .‬כדין כותל מכנגד שצריך ארבע‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,¯˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ‰‰B·‚e‬‬
‫‪» ¿ ¯˙BÈa‬‬
‫˜‪≈ ¿ 47‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» elÙ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫אמות‪ .‬והמדובר‪ ,‬כשאי אפשר לעלות על גבי הסיכוך‪ ,‬שאם‬
‫‪21‬‬ ‫‪dc‚k‬‬
‫‪»¿∆¿ ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - ¯Ú¯Ú‬‬‫‪≈ ¿ƒ‬‬ ‫לא כן יש גם חשש שמא יציץ ויראה )למעלה הלכה בֿג(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬ ‫‡¯‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ˜ÈÁ¯iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« »‰È„„vÓ‬‬
‫‡‪∆»¿ƒ B‬‬ ‫‪ (29‬שם נט‪ .‬וכדעת רבי אילעא‪ ,‬שאמר שם שאפילו בחלון‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈÓƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪≈¿ .‰¯B‡‰‬‬
‫‪» » ÏÚ« BÏ ÏÁÓ‬‬ ‫‪«» ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÏÈÙ‡È‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫המצרית )כפירוש רבינו בסוגייה זו‪ ,‬ראה להלן הלכה וֿז(‬
‫‪24‬‬ ‫‪B‡ dc‚k‬‬
‫‪»¿∆¿ 49‰·e‬‬
‫‪»» B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ‡·e‬‬
‫‪» ,˙˜ÊÁÓ‬‬
‫‪∆∆¿À ÔBlÁ« BÏ ‰˙ȉL‬‬
‫∆»¿»‬ ‫ואפילו למעלה מארבע אמות ‪ -‬יכול בעל החצר למחות‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« ÏÚa‬‬‫‪«« ˜˙LÂ‬‬
‫‪«» ¿ ,dÓ˙Ò‬‬
‫‪»»¿ B‡ ,‰˜Á¯‰‬‬
‫‪»» ¿« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ »‰È„„vÓ‬‬
‫‪∆»¿ƒ‬‬ ‫בידו‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˜ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ B‡ ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ ¯Ú¯ÚÏe‬‬
‫‪≈ ¿«¿ ¯ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÏBÎÈ» Bȇ≈ -‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡„‪ÈeOÚ» Ì‬‬ ‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ .ÏÁÓ‬‬‫‪«» - ˜˙ML‬‬ ‫‪«» ∆ ÔÂÈkL‬‬
‫‪» ≈∆ ;ÔÈa‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« BÏ 31ÏÁÓe‬‬
‫‪«» ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪«¬« ÔBlÁ« Á˙tL‬‬‫‪«»∆ 30ȯ‰‬‬‫‪≈¬ . 3‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÏÁÓ‬‬
‫‡‪«» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,˜˙BLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÂÈÙa‬‬
‫‪»»¿ B¯B‡ ÔÈÓ˙BqL‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÚiÒÂ‬‬
‫‪«ƒ¿ ‡aL‬‬
‫‪»∆ ÔB‚k¿ ,BÁÈp‰L‬‬
‫„‪ƒƒ∆ BzÚ‬‬‫‪¿ « ‰lbL‬‬
‫‪»ƒ∆ B‡ ;¯ˆÁ‰‬‬ ‫‪≈»∆ 4‬‬
‫‪˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ¯Ú¯Ú‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˜Êp‰‬‬
‫‪∆∆« Ú„iL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ;BnÚƒ 5‬‬
‫‪ (39‬משנה וגמרא שם‪ (40 .‬רבינו לשיטתו‪ ,‬שרק אם‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ¯Ú¯ÚÏe‬‬ ‫‡‪…¬« 32Ck» ¯Á‬‬
‫‪≈ ¿«¿ ¯ÊÁÏ‬‬ ‫‪«« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,ÔBlÁa‬‬‫‪«« 6‬‬
‫מצטרפים שני התנאים האלו‪ ,‬אין בה דין חזקה‪ (41 .‬אבל‬ ‫‪dÁÈp‰L‬‬
‫‪» ƒƒ∆ ,‰Ê∆ ÔBlÁ« ÏL‬‬ ‫‪∆ dÈc‬‬
‫‪» ƒ „ˆÈÎÂ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪« ≈¿ . ÌzÒÏ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪… ¿ƒ 7‬‬
‫אינו יכול לדרוש את סתימת החלון‪ (42 .‬ומשמע שעל‬
‫הפתיחה עצמה אינו יכול לערער ואינו יכול לכוף אותו‬ ‫‪,‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÒkÏ‬‬
‫‡„‪≈»ƒ ÏBÎÈ» Ì‬‬‫‪»» ÏL‬‬‫¯‡‪∆ BL‬‬ ‫‪… ̇ƒ ?dÁ˙ÙÏ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪»¿»¿ 8‬‬
‫לסתום‪ (43 .‬שאז אין ההיזקֿראייה גדול ביותר‪ .‬והרשב"ם‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ˙Bn‡« Úa¯‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ‰hÓÏ‬‬ ‫‪»¿»∆ 36B‡ 9‬‬
‫‪»«¿ ‰˙ȉL‬‬
‫כתב שאם החלון קטן אין בו קבע‪ ,‬ולפי זה יכול הוא‬ ‫‪˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« Ôȇ≈ - ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÒÎ‬‬
‫¯‡‪»¿ƒ BL‬‬ ‫‪… 10‬‬
‫למחות אף על הפתיחה‪ (44 .‬שם נט‪ .‬מימרא של שמואל‪.‬‬ ‫‪«¿« 37˜ÈÁ¯‰‬‬
‫‡¯‪Úa‬‬ ‫‡‪ƒ ¿ƒ Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰ÈcvÓ‬‬
‫‪» ∆ƒƒ B‡ dc‚k‬‬ ‫‪»¿∆¿ 11‬‬
‫‪ (45‬אם כי יש בה גם אור )כסףֿמשנה(‪ (46 .‬והכל תלוי‬ ‫‪.38e¯‡aL‬‬
‫«‡‪¿«≈∆ BÓk¿ ,˙Bn‬‬ ‫‪12‬‬
‫בדעתו של הפותח )כסף משנה(‪ .‬ויש אומרים שצריך שיהא‬
‫ניכר בחלון שהוא עשוי לאורה‪ ,‬כגון שהוא צר מבחוץ ורחב‬ ‫‪ (30‬שם נח‪ :‬במשנה‪ ,‬שחלון צורית יש לה חזקה‪ ,‬ומפרשה‬
‫מבפנים )הגהות מיימוני(‪ (47 .‬וצריך שיהיה לפחות‬ ‫רבינו בחלון שיש בה היזק ראייה‪ ,‬ואף על פי כן יש לה‬
‫כמלוא מקדח )כסף משנה בשם הרמב"ן(‪ (48 .‬כלומר‪:‬‬ ‫חזקה‪ (31 .‬רבינו לשיטתו שבנזקין אין צורך לא בחזקת‬
‫כשם שיש דין חזקה בפתיחת החלון‪ ,‬כן יש דין חזקה‬ ‫שלוש שנים ולא בטענה‪ ,‬ראה למעלה פרק ה הלכה ה‪.‬‬
‫בסתימתו‪ (49 .‬בגמרא‪" :‬ולסתום"‪ ,‬ולדעת רבינו‪ ,‬אף‬ ‫‪ (32‬היינו‪ ,‬אפילו מיד‪ ,‬שהרי לדעת רבינו אין צורך בשלוש‬
‫בניית כותל מול החלון‪ ,‬בכלל זה‪ .‬ולדעת הראב"ד בהשגתו‬ ‫שנים‪ (33 .‬והיינו‪ ,‬בכל החלונות‪ ,‬אף בחלון קטן‪ ,‬ואף אם‬
‫כאן אין חזקה בבניין כותל אלא לאחר שלושים יום‪ ,‬כמו‬ ‫הוא למעלה מארבע אמות‪ ,‬שאף על פי שאין בהם דין חזקה‬
‫בסוכה‪ ,‬להלן פרק ח הלכה ז )לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫לעניין שלא יכול השני לבנות כותל על ידו‪ ,‬יש בהם חזקה‬
‫לעניין זה‪ ,‬שאינו יכול לסתום את החלון‪ (34 .‬משנה‬
‫‪29‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡·e‬‬
‫‪» ,BÏ˙Îa‬‬
‫‪¿»¿ ‰hÓÏ‬‬ ‫‪»∆ 50ÈÓƒ .Á‬‬
‫‪»«¿ ˙BBlÁ« BÏ eȉL‬‬ ‫וגמרא שם נח‪ :‬ונט‪ (35 .‬במשנה שם‪ ,‬חילקו בין חלון‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪˙BBlÁ« EÏ¿ ÁzÙ‬‬
‫‡‪«¿∆ È‬‬‫‪ƒ¬ :BÏ ¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,Ô‰ÈÙa‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫צורית‪ ,‬שיש בה חזקה ובין חלון מצרית‪ ,‬שאין בה חזקה‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - el‡Ó‬‬‫‪≈≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ‰Ê∆ Ï˙Îa‬‬
‫‡‪∆… ¿ ˙B¯Á‬‬
‫¬≈‬ ‫ופירשו שחלון מצרית היא קטנה‪ ,‬שאין ראשו של אדם יכול‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙BBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÁzÙzL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ˙Úa‬‬ ‫‪≈¿ :BÏ ¯ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫¿«≈‬ ‫להיכנס בה‪ ,‬ואם כן חלון צורית‪ ,‬היא חלון שראשו של אדם‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪È‬‬
‫‡‪ƒ¬ :¯Ó‬‬
‫‪«» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .B˙B‡ ϘϘ˙e‬‬
‫‪≈¿«¿ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ˙‡∆ „ÈÚ¯z‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫יכול להיכנס בה‪ (36 .‬בגמרא שם מבדילים רבי זירא ורבי‬
‫‪34‬‬ ‫‪∆ ¡∆¿ ,L„Á‬‬
‫‪Ba ‰OÚ‡Â‬‬ ‫‪»» EÏ¿ B˙B‡ ‰·‡Â‬‬
‫‪∆¿∆¿ ,Ï˙k‰‬‬
‫‡‪∆… « Ïk» ¯zÒ‬‬
‫∆¿ …‬ ‫אילעאי‪ ,‬בין חלון שהוא למטה מארבע אמות‪ ,‬שיש בה דין‬
‫‪35‬‬ ‫‪„Ú« Ba ¯e„zL‬‬
‫‪»∆ ˙Èa‬‬ ‫‪ƒ« EÏ¿ ¯kO‡Â‬‬
‫‪… ¿ ∆¿ ,‰ÏÚÓÏ‬‬
‫«‪»¿«¿ ˙BBlÁ‬‬ ‫חזקה לבין חלון שהוא למעלה מארבע אמות‪ ,‬שאין בה דין‬
‫חזקה; ולדעת רבינו )וכן כתבו התוספות שם דיבור המתחיל‬
‫‪36‬‬ ‫¯ˆ‪ÈB‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ :BÏ ¯ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» - ‰·‡L‬‬
‫∆∆¿∆‬ ‫למטה( המדובר על חלון קטן‪ ,‬אבל בחלון גדול‪ ,‬אף למעלה‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .51ÌB˜ÓÏ‬‬
‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ Á¯Ë‡L‬‬
‫∆∆¿«‬ ‫מארבע אמות יש בו דין חזקה‪ .‬אך הראב"ד )בהשגתו כאן(‬
‫‪38‬‬ ‫‪·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ˙BtÏ‬‬
‫ˆ¯‪»ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,52ÏÏk‬‬
‫‪»¿ Á¯Ë‬‬
‫…«‬ ‫והרשב"ם )שם דיבור המתחיל אמר רבי זירא( פירשו‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔBlÁ« Ì˙BÒ‬‬
‫‪≈ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ B˙B‡ ÔÈÙBÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫להיפך‪ ,‬שהמדובר בחלון גדול‪ ,‬אבל בחלון קטן אף למטה‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙cÓ‬‬
‫‪«ƒ BfL‬‬
‫‪∆ ;‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ ÔBlÁ« BÏ ‰OBÚÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰hÓlL‬‬
‫∆¿«»‬ ‫מארבע אמות אין בה חזקה‪ ,‬וראה מגיד משנה והגהות‬
 ‫טעק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫דעת רב משה גאון )מגיד משנה(‪ .‬שכשהיה למטה‪ ,‬ידע בעל‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ba ‰‰‬‬
‫‪∆¡∆ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ¯·c‬‬
‫‪»» Ïk» 54ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .53Ì„Ò‬‬
‫¿…‬ ‫‪1‬‬
‫החצר שבעל הכותל מצוי תמיד ליד החלון ונשמר ממנו‪,‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÙBk‬‬
‫‪ƒ - ÌeÏk¿ ¯ÒÁ‬‬
‫‪≈» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ „ÈÒÙÓ‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל כשעושהו ואינו מצוי תמיד ליד החלון אינו יודע‬
‫להישמר ממנו בעת שעולה על דעתו לטפס על הסולם‬ ‫‪ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫ולהופיע פתאום על יד החלון‪ ,‬ולא ידע לשמור ממנו )לחם‬ ‫"‪"mecq zcn efy eze` oiteke ...xqg `l dfe dpdp df‬‬
‫משנה(‪ (57 .‬מפני הטעמים האמורים‪ (58 .‬במקום אחר‪,‬‬ ‫יש לחקור מה יהיה הדין בזה נהנה וזה חסר בחסרון לאחר‬
‫או למעלה או למטה‪ (59 .‬שם ס‪ .‬במשנה‪ ,‬בפתח‪ ,‬והוא‬
‫זמן‪ ,‬אלא שעל־ידי הנאת חברו יוקדם החיסרון וההיזק‪,‬‬
‫הדין בחלון‪.‬‬
‫ואם לא יוקדם לא ייהנה חברו כלל‪ ,‬ויוזק זה בוודאי לאחר‬
‫‪8‬‬ ‫‪eÓLÂ‬‬‫‪» ¿ ,62ÔzÚcÓ‬‬
‫‪»¿ «ƒ ¯ˆÁ‬‬
‫‪≈» e˜ÏÁL‬‬‫‡‪¿»∆ 61ÔÈÁ‬‬ ‫‪≈¿ .È‬‬
‫‪ƒ« 60ÈL‬‬ ‫זמן‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪˙ÓeL‬‬
‫‪« ÏÚ« eÁÈbL‰‬‬‫‪ƒ¿ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Ê∆ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰Ê∆ ÌȈډÂ‬‬
‫‪ƒ≈»¿ 63ÔÈa‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫אם הטעם הוא שאין לו לעכב הנאת חברו שאינה גורמת‬
‫‪10‬‬ ‫‪, ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪≈»∆ ıa¯z‬‬
‫‪≈¿« B˜ÏÁa‬‬
‫‪¿∆¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬‫‪»∆¿ «ÚÈb‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ , ¯È‡‰‬‬
‫‪64‬‬ ‫»¬‪ƒ‬‬ ‫לו לחסרון‪ ,‬הרי שיש לכוף אותו גם במקרה הנ"ל )שהרי‬
‫‪11‬‬ ‫‪˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬‫¯ˆ‪«« 67‰‬‬
‫‪» » ̇ƒ ,66‰¯„Ò·‰‬‬
‫‪»¿«¿«» ÈMÏÂ‬‬
‫¿« ≈‪ƒ‬‬ ‫החסרון יבוא ממילא(‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡Â‬‬‫‪«¿ ,‰¯„Ò·‰‬‬
‫‪»¿«¿«» ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ 68‰Ba‬‬
‫‪∆ - B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ÛBÒa¿ Ï˙k‬‬
‫…∆‬ ‫אבל אם הטעם הוא שכופין אותו רק כאשר אין הנאת‬
‫‪13‬‬ ‫‪.¯È‡‰‬‬
‫‪ƒ¬» eÓL‬‬‫‪» ‡Ï‬‬
‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÏÈÙ‡nL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ Ètƒ‬‬ ‫חבירו קשורה עם החסרון שלו‪ ,‬הרי שכאן אין כופין אותו‪.‬‬
‫‪ (60‬שם ז‪ .‬כרב חמא‪ (61 .‬והוא הדין שותפים )הגהות‬ ‫בנוסף יש לחקור מה יהיה הדין בנוגע לקבוצה שלמה‬
‫מיימוני(‪ (62 .‬ושכחו לשום את האוויר‪ ,‬שאילו היו‬ ‫המהנים זה את זה ואינם רוצים להנות אחרים‪ ,‬האם יש‬
‫חולקים בביתֿדין‪ ,‬היו וודאי עושים השומא כהוגן ולא היו‬ ‫לכופם להנות אחרים‪ ,‬שהרי בין כך יהיו חסרים והלא כך‬
‫מסיחים דעתם מלשום את האוויר‪ (63 .‬היינו‪ ,‬שזה שקיבל‬
‫היה בסדום שלא רצו לגרום הנאה לאחרים אבל בינם‬
‫את הבניין העלה לזה בדמים את ההפרש‪ ,‬ששווים הבניין‬
‫והעצים נגד המגרש הריק‪ (64 .‬יש אומרים שאין זה אלא‬ ‫לעצמם היו מהנים זה את זה‪ ,‬וכופין על מדת סדום‪ .‬או‬
‫אם הדגישו שהעלאת דמים זו מכוונת כלפי הייתרון של‬ ‫שמא אין לכופם כיון שבכל־זאת מהנים זה את זה‪.‬‬
‫העצים והבניין‪ ,‬ולכן אין האוויר בכלל השומא‪ ,‬אבל אם‬ ‫ויש ללמוד הוראה בעבודת ה' עד כמה נוגע לגרום הנאה‬
‫שמו סתם‪ :‬חלק זה נגד חלק זה ‪ -‬גם האוויר בכלל השומא‬ ‫לחברו עד כדי כך שכופין על עניין זה ואפילו בני נח חייבין‬
‫)מגידֿמשנה(‪ (65 .‬בגמרא שם‪" :‬תרביצא"‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫בצדקה ועל כך נענשו אנשי סדום על ש"יד עני ואביון לא‬
‫שם‪" :‬גינה"‪ .‬ואם כן לדעת רבינו היא גינת החצר‪.‬‬
‫החזיקה" )יחזקאל טז‪ ,‬מט‪ (.‬ומה שלא נמנתה בשבע מצוות‪,‬‬
‫‪ (66‬בגמרא שם‪" :‬איספלידא"‪ ,‬ומפרשה רבינו "אכסדרה"‬
‫וכן פירשה הר"י שם בתוספות‪ ,‬וכתב שם שרק באכסדרא‪,‬‬ ‫יש לומר א‪ .‬שנמנו רק מצוות שב ואל תעשה‪ .‬ב‪ .‬שכלולה‬
‫שיש לה שלושה כתלים והרביעית פרוצה‪ ,‬יכול להאפיל‪,‬‬ ‫במצות דינים שעניינה יישוב העולם‪.‬‬
‫שהרי יש בה הרבה אור‪ ,‬אבל בבית רגיל אינו יכול להאפיל‪,‬‬ ‫)‪.(fi oniq oipw xtq 'zekln oii' it lr‬‬
‫"שבית בלי אור אינו שווה כלום" )רמ"א סימן קנד סעיף‬ ‫‪ (50‬שם ז‪ .‬מימרא של רב חמא‪ (51 .‬בגמרא שם השיבו‬
‫כז(‪ (67 .‬והיינו‪ ,‬מיד‪ ,‬לפני שזה יחזיק בו‪ ,‬וראה רש"י שם‬ ‫כך על הטענה שיסתור את כל הבית‪ ,‬ואילו על סתירת‬
‫דיבור המתחיל בדנפשאי‪ (68 .‬ואין זה יכול להסתמך על‬ ‫הכותל לבדו‪ ,‬השיבו שכותל חדש אחד עם שלושה כתלים‬
‫חזקת האבות‪ ,‬שאין היורש יכול לטעון‪ ,‬שהוא רוצה לגור‬ ‫עתיקים לא יחזיקו מעמד‪ (52 .‬מכלל שאם יש טורח כל‬
‫כמו שגרו אבותיו )הגהות מיימוני(‪.‬‬ ‫שהוא יכול לעכב עליו‪ ,‬ובכלל זה גם בית התבן ובית‬
‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁמיני‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫העצים כמו שאמרו בגמרא שם )לחם משנה(‪ (53 .‬אין זה‬
‫‪ (1‬נתבארו משפטי הזיזין שיש לאחד על האחר‪ ,‬והסולמות‬ ‫מפורש בגמרא‪ ,‬אבל יש ללמדו מהמבואר למעלה‪ .‬וראה‬
‫והצינורות המקלחות מים‪ ,‬ונעיצת הקורות בכתלים‪.‬‬ ‫בבבא בתרא נט‪ (54 .‬שם נט‪ .‬בקשר לפתיחת החלון‬
‫למעלה מארבע אמות‪ ,‬כשאין שום היזק לשני‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪¯ˆÁ‬‬
‫‡‪«¬ ¯ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ÏÚ« BÏ˙kÓ‬‬
‫‪¿»ƒ 3ÊÈʃ ‡ÈˆB‰Ï‬‬ ‫‡‪≈«¿« .‬‬
‫‪ƒ ¿ 2Lw·Ó‰‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;5ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬‫‪«« - 4‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» B¯·Á‬‬
‫¬≈‬ ‫‪,BBlÁ« ÌB˜Ó¿ ˙BpLÏ‬‬
‫‪« ¿ ‰ˆ¯L‬‬
‫‪» »∆ ˙BBlÁ‰‬‬‫‪«« ÏÚa‬‬ ‫‪»¬ .Ë‬‬
‫‡·‪«« 55Ï‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪. Ba LnzLÓe‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ Ba ‰ÏBzL‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪∆ ∆ ˙Úa‬‬ ‫‪≈¿ ‰i‡¯a‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪»ƒ ¿ƒ B˜ÈfÓ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‚„‪,‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬‫‡‪»¿» 57elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ;56‰hÓÏ‬‬‫‪»«¿ ÔÈa≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫≈‪»¿«¿ ÔÈa‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪- ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬
‫‪«« ¯zχÏ‬‬
‫‪«¿«¿ Ba ‰ÁÓ‬‬ ‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« - BÊ ÌzÒ‡Â‬‬
‫˜‪… ¿∆¿ ,58‰pË‬‬
‫‡‪»« ¿ ˙¯Á‬‬
‫‡‪∆∆« ÁzÙ‬‬
‫‪«¿∆ :¯Ó‡Â‬‬
‫¿»«‬ ‫‪5‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.9ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ÏÚa‬‬
‫‪«« ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ÔBlÁa‬‬ ‫‪ƒ ¿«¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ 59ÔÎÂ‬‬
‫‪«« ·ÈÁ¯‰Ï‬‬ ‫‪≈¿ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ¯ˆÁ‰‬‬
‫∆»≈‬ ‫‪6‬‬
‫‪.‡e‰L‬‬ ‫»‪∆ Ïk‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (2‬משנה וגמרא בבאֿבתרא נט‪ .‬ונט‪" (3 :‬הוא הבנין‬
‫היוצא מן הכותל" )רבינו בפירוש המשנה שם(‪ (4 .‬אפילו‬ ‫‪ (55‬בבא בתרא ס‪ .‬במשנה‪ ,‬ושם שאין בעל הפתח יכול‬
‫הוא פחות מטפח‪ (5 .‬שם‪ ,‬בדברי רב הונא‪ (6 .‬ולולא‬ ‫לשנות את הפתח‪ ,‬להרחיבו או לעשותו שניים‪ ,‬והוא הדין‪,‬‬
‫טענה זו‪ ,‬לא היה יכול למנוע את בעל הזיז מלהשתמש‬ ‫לדעת רבינו‪ ,‬בחלון‪ ,‬אם כי לא הוזכר מפורש‪ (56 .‬שאם‬
‫באויר חצרו‪ ,‬שהרי זה נהנה וזה לא חסר‪ ,‬וכופין אותו על‬ ‫היה למעלה מארבע אמות אסור לעשותו למטה ששם מזיקו‬
‫מדת סדום )שם(‪ (7 .‬שאם כי אינו ראוי לשימוש מלא‪,‬‬ ‫יותר בראייה‪ ,‬ואם היה למטה אסור לעשותו למעלה‪ ,‬וכן‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫פק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫מני‪ ,‬וכפירושה עלֿידי אביי‪ (17 .‬היינו‪ ,‬זיז שרחבו טפח‬ ‫לרגל קוטן שטחו ‪ -‬ראוי הוא לתלות בו חפצים‪ ,‬ואז בעת‬
‫וארכו ארבעה‪ (18 .‬שכיון שנתרצה לו באורך של ארבעה‪,‬‬ ‫פעולתֿשימוש זו‪ ,‬עלול הוא להזיקו בראיה‪ (8 .‬היינו‪,‬‬
‫שהוא מקום חשוב‪ ,‬נתרצה לו גם ברוחב ארבעה‪ ,‬שאין‬ ‫מבלי להכנס לחצר חבירו‪ ,‬אלא מוציא ידו דרך חלון ותולה‪.‬‬
‫מקום חשוב בפחות מארבעה על ארבעה )רשב"ם(‪ .‬ורבינו‬ ‫ואינו יכול לטעון‪ :‬אחזיר את פני ולא אזיקך‪ ,‬כי בעל החצר‬
‫כאן לשיטתו להלן )פי"א ה"ד( שבנזקים ושעבודים לא‬ ‫טוען כנגדו‪ :‬שמא תפחד לעשות כך‪ ,‬או תעשה עצמך‬
‫צריך טענה‪ ,‬ומספיקה מחילה או העדר מחאה‪ .‬ולדעת‬ ‫מפחד‪ ,‬ובינתיים תסתכל בחצר‪ ,‬ותזיקני בראיה )גמרא שם(‪.‬‬
‫הראב"ד‪ ,‬לא החזיק אלא אם הוא מחמת טענה "לפי שזה‬ ‫‪ (9‬כלומר‪ ,‬מכיון שיכול היה למחות ולא מיחה‪ ,‬החזיק זה‬
‫מקום חשוב‪ ,‬ואינו נקנה במחילה‪ ,‬אלא דוקא בטענת מכר‬ ‫לאלתר ואינו צריך לחזקת שלש שנים )ראה להלן פי"א‬
‫או מתנה" )מגידֿמשנה(‪ (19 .‬ורק עד ארבעה רוחב ולא‬ ‫הלכה ד(‪ .‬ומועילה חזקה בהיזק ראיה באופן זה )ראה‬
‫יותר‪ ,‬ואפילו יש באורך יותר מארבעה )מגידֿמשנה בשם‬ ‫למעלה פ"ז הלכה א(‪ .‬וחזקה זו אינה אלא לענין שיכול‬
‫רשב"ם(‪ (20 .‬שיעור זה לא נזכר בגמרא‪ ,‬אבל סברא היא‪,‬‬ ‫להשתמש בזיז זה בחצר חבירו‪ ,‬וכן למנוע מבעל החצר‬
‫שהרי דירתֿבית היא עשרה טפחים‪ ,‬וכמו כן תשמיש הזיז‬ ‫מלהשתמש בו‪ ,‬אבל אינו יכול למחות בבעל החצר מלבנות‬
‫)מגידֿמשנה(‪ .‬והרי"ף כתב שמשאיר לו תחת הזיז שיעור‬ ‫תחת הזיז‪ ,‬כשם שיכול למנעו בזיז שהוא טפח )להלן הלכה‬
‫ארבעה טפחים‪.‬‬ ‫ב(‪ .‬וזה לשון המשנה שם‪" :‬הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול‬
‫למחות‪ ,‬פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות"‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‡¯‪‰Úa‬‬
‫‪»»¿« BÏ 23ÔȇL‬‬ ‫˜‪≈∆ ,22ÔË‬‬‫‪» » ÌlÒ‬‬ ‫„‪ƒ¬«« .‬‬
‫‪»À 21„ÈÓÚn‰‬‬ ‫ומפרשה רב הונא שם‪ ,‬בבעל הגג שהוא יכול למחות בבעל‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ¯ˆÁ‬‬‫‪≈» CB˙a¿ BÏ˙k‬‬ ‫‪¿» „ˆa‬‬‫]‪«¿ ,24[ÔȘÊBÁ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫¬»‪ƒ‬‬
‫)‪(ÔȘÂÁ‬‬ ‫החצר בזיז טפח ואינו יכול למחות בפחות מטפח‪ ,‬אבל בעל‬
‫‪16‬‬ ‫‪; ‰Ê∆ ˜Êa‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪∆∆¿ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬‫‪… - e‰„O‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪≈» CB˙a¿ B‡ B¯·Á‬‬
‫‪25‬‬ ‫¬≈‬ ‫החצר יכול למחות אפילו בפחות מטפח‪ ,‬וברור הדבר שאם‬
‫‪17‬‬ ‫‪28ÌlÒ‬‬
‫‪»À „ˆa‬‬
‫‪«¿ ‰Ba‬‬
‫‪∆ - ¯ˆÁ‰‬‬ ‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ÏÎÂ‬‬ ‫¿»‬ ‫לא מיחה בעל החצר‪ ,‬שוודאי החזיק בעל הגג‪ ,‬אפילו בזיז‬
‫פחות מטפח‪ .‬ואם כן‪ ,‬מה שאמרו במשנה שבפחות מטפח‬
‫‪18‬‬ ‫‪BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ ,30ÏB„b» ÌlÒ‬‬
‫‪»À ‰È‰‬‬‫‪»» 29̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .BLÈÓLz‬‬
‫‪ƒ¿ « Ïh·Óe‬‬
‫¿«≈‬ ‫אין לו חזקה‪ ,‬עלֿכרחנו שאין זה לענין השימוש בו‪ ,‬שלענין‬
‫‪19‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - ¯˙È‬‬‫]‪≈» B‡ 31[ÔȘÊBÁ‬‬
‫)‪ƒ» (ÔȘÂÁ‬‬ ‫‡¯‪ƒ»¬ ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬ ‫זה בוודאי יש לו חזקה‪ ,‬מאחר שלא מיחה בו בעל החצר‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪„Ú« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ Ìlq‰‬‬
‫‪»À« ÏÚa‬‬‫‪«« - BÏh·Ïe‬‬‫‪¿«¿ ˙B·Ï‬‬ ‫»‪¿ƒ ‡a‬‬ ‫אלא לענין מניעה מבעל החצר לבנות תחתיו‪ ,‬ועל זה אמרה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÌlÒ‬‬
‫‪»À „ÈÓÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ BÏ 32ÏÁÓ‬‬ ‫‪«» ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ,¯eÚMk‬‬ ‫‪ƒ « ˜ÈÁ¯iL‬‬
‫∆«¿ ‪ƒ‬‬ ‫המשנה שאינו יכול למחות בו‪ ,‬אבל לענין שימושים יש לו‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÌlÒ‬‬
‫‪»À „ÈÓÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ‚b‰‬‬‫‪»« ÏÚa‬‬
‫‪«« ‡B·iLk‬‬ ‫‪»∆ ¿ , CÎÈÙÏ‬‬
‫‪33‬‬ ‫»‪» ƒ¿ .ÏB„b‬‬ ‫חזקה ויכול לעכב לבעל החצר מלהשתמש בו‪ .‬וכן הוא‬
‫‪23‬‬ ‫‪˜ÈÊÁÈ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,˙BÁÓÏ‬‬‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫»‪«« - ÏB„b‬‬ ‫בפירוש המשניות לרבינו שם‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫˜‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ÔË‬‬
‫‪» » ÌlÒ‬‬‫‪»À „ÈÓÚ‰‬‬‫‡·‪ƒ¡∆ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .ÂÈÏÚ‬‬‫»»‬
‫‪¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ 13¯È‡a‬‬‫‪ƒ¬« 12˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - 11ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« 10‰È‰‬‬‫·‪»» .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,35‰Êa‬‬
‫‪∆» „ÒÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ EÈÏÚ‬‬
‫‡‪∆» Ôȇ≈ :BÏ ÔȯÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ;34BÚÓÏ‬‬‫¿»¿‬
‫‪ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ˙Áz‬‬ ‫‪«« ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫¯ˆ‪«« ‰‬‬‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Bc‚k‬‬
‫¿∆¿‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪∆¿ƒ - 36‰ˆ¯zL‬‬
‫‪.37epÏhz‬‬ ‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÓÊ‬‬‫»‪«¿ Ïk‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ÏÚa‬‬‫‪«« - BLÈÓLz‬‬
‫‪ƒ¿ « Ïh·Ïe‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (21 ˙Ú‬שם נח‪ :‬במשנה‪ (22 .‬והיינו "סולם המצרי" שבמשנה‪,‬‬ ‫‪≈ ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ;14¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ¯È‡a‬‬
‫‪ƒ¬« ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬‫‪… - ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ ÊÈfa‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ BLÈÓLz‬שם‪ (23 .‬כפירושם של תלמידי רב ינאי‪ ,‬שם נט‪.‬‬ ‫‪ƒ¿ « Ïh·Ïe‬‬
‫‪≈«¿ ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ˙B·Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« ‰ˆ¯iL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (24‬כ"ה ברמב"ם בדפוס רומי‪ ,‬וכן הוגה בכ"י רומי בגמרא‬ ‫‪.15ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ÏÚa‬‬
‫‪«« Ôȇ≈ - ÊÈʃ ÏL‬‬
‫∆‬ ‫‪6‬‬
‫שם‪ ,‬וכן הוא בעיטור ערך מחאה )דק"ס שם עמוד ‪180‬‬
‫חוּקים‪.‬‬
‫הערה ח(‪ .‬אבל ברמב"ם כ"י תימן‪" :‬חווקים" = ָ ִ‬ ‫‪ (10‬שם‪ ,‬במשנה‪ (11 .‬שזהו מקום חשוב‪ (12 .‬היינו‪ ,‬אם‬
‫וכ"ה בגמרא שם בספרים שלפנינו‪ .‬והם שלבים = מדריגות‪.‬‬ ‫לא מיחה בעל החצר‪ ,‬כמבואר למעלה‪ (13 .‬היינו‪ ,‬למניעת‬
‫‪ (25‬שסומך את הסולם על כותלו בצד השני‪ ,‬שבתוך חצר‬ ‫הבנין במקום הזיז‪ ,‬זכות שיש רק בזיז טפח‪ .‬זהו פירוש‬
‫חבירו‪ ,‬וכך פירשו הרשב"ם והרא"ש‪ .‬וראה בסמ"ע סימן‬ ‫הפסקא במשנה‪" :‬הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות"‪.‬‬
‫קנג‪ ,‬ס"ק כט‪ (26 .‬פירט גם שדה וגם חצר‪ ,‬להורות כי‬ ‫‪ (14‬אבל החזיק בזיז להשתמש בו ולמנוע מבעל החצר‬
‫החצר הזה דומה לשדה שאין בו היזק ראיה‪ ,‬היינו שאין‬ ‫מלהשתמש בו‪ ,‬כמבואר למעלה‪ (15 .‬וזהו הפירוש של‬
‫שם בית )ש"ך שם ס"ק י‪ ,‬בשם ב"ח(‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬ודאי‬ ‫הפסקא במשנה‪" :‬פחות מטפח אין לו חזקה ואין יכול‬
‫יכול למנעו מלהעמיד סולם קטן‪ ,‬כשם שיכול למנעו‬ ‫למחות"‪ ,‬וכדברי רב הונא‪.‬‬
‫מלהוציא זיז )למעלה הלכה א(‪ ,‬וראה להלן בסוף ההלכה‪.‬‬
‫‪ (27‬מכיון שהוא קטן‪ ,‬אין בעל החצר מקפיד עליו‪ ,‬ואינו‬ ‫‪¯È‡a‬‬
‫‪ƒ¬« CeLÓe‬‬ ‫‪» ,ÁÙË‬‬ ‫¯‪«∆ ·Á‬‬‫‪» » ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« 16‰È‰‬‬‫‪»» .‚ 7‬‬
‫מוחה‪ .‬ואין שתיקה זו נחשבת כמחילה‪ ,‬שהיא היסוד של‬ ‫‪- Ba ‰ÁÓ‬‬ ‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,17ÌÈÁÙË‬‬
‫‡¯‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ B¯ˆÁ‬‬
‫‪≈¬ 8‬‬
‫החזקה‪ (28 .‬אבל אינו יכול למנעו מלהשאיר את הסולם‪,‬‬ ‫‪·ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫¯ˆ‪ƒ ¿«¿ ‰‬‬‫‪» » ̇Â‬‬
‫‡¯‪ƒ¿ ; ‰Úa‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa¯‡a‬‬
‫‪»»¿«¿ Ba ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ 9‬‬
‫ראה להלן בסוף ההלכה‪ (29 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (30 .‬והיינו‬ ‫‪‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‡¯‪≈¬ - 19‰Úa‬‬
‫‡¯‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ‰OÚiL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡∆ 10‬‬
‫"סולם צורי" שבמשנה‪ ,‬שם‪ (31 .‬ראה למעלה הערה כג‪.‬‬ ‫‪B¯ˆÁ‬‬
‫‪≈¬ ¯È‡a‬‬
‫‪ƒ¬« ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬
‫‪«« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .·ÈÁ¯Ó‬‬
‫‪ƒ ¿« 11‬‬
‫‪ (32‬רבינו לשיטתו‪ ,‬שמחילה לבד מספיקה לרכישת חזקה‬ ‫‪d·b‬‬
‫‪«… ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« BÏ ÁÈp‰‬‬
‫‡‪« ƒƒ Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,ÌeÏk¿ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ˙Áz‬‬
‫‪«« 12‬‬
‫זו‪ (33 .‬מסקנת רבינו‪ ,‬ואינה מפורש במקור התלמודי‪.‬‬ ‫‪.ÊÈfa‬‬
‫‪ƒ« LnzLiL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,20ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰¯OÚ‬‬
‫‡‪»» ¬ ¯ÈÂ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪ (34‬כלומר‪ :‬כל זמן שאינו רוצה לבנות במקום הסולם‪ ,‬אינו‬
‫יכול להכריח אותו לסלקו‪ (35 .‬והוא בכלל מה שאמרו‬ ‫‪ (16‬שם בגמרא‪ ,‬מימרא של רבי אסי או רבי יעקב בשם רבי‬
 ‫אפק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫לגמרי( ‪ -‬שאין המדובר בחזקת בעל הגג על בעל החצר‬ ‫חז"ל בכמה מקומות‪ :‬כופין על מדת סדום‪ ,‬שהרי זה נהנה‬
‫)כמו שפירש הרשב"ם(‪ ,‬אלא בחזקת בעל החצר על בעל‬ ‫וזה לא חסר‪ (36 .‬היינו‪ ,‬להנות במקום הסולם‪ (37 .‬ואין‬
‫הגג )וכמימרא של שמואל שם נט‪ .‬שהובאה למעלה(‪.‬‬ ‫כאן משום היזק ראיה כמו בזיז )למעלה הלכה א(‪ ,‬מכיון‬
‫ולפי"ז ברור הדבר כי לבעל הגג יש חזקה על המרזב‪ ,‬ובעל‬ ‫שאינו יכול להשתמש בסולם זה אלא אם נכנס לחצר חבירו‪,‬‬
‫החצר אינו יכול לעקרו ואולי אף לא להחזירו מצד לצד‬ ‫ועל זה הוא צריך לבקש רשות מחבירו‪ ,‬ואם צפוי לו היזק‬
‫)ראה למעלה הערה מב(‪ .‬אלא שהראב"ד השיג על רבינו‬ ‫ראיה‪ ,‬יכול חבירו למנוע זאת ממנו תמיד )מגידֿמשנה(‪,‬‬
‫והעיר עליו‪ :‬הלא הלכה זו רב יהודה אמרה בשם שמואל‪,‬‬ ‫וראה למעלה הערה כה‪ ,‬מה שכתבנו בשם הב"ח‪.‬‬
‫ואם כן האיך אפשר לפרשה במשנתנו? ‪ (46‬כן מפרש‬
‫רבינו בדברי רבי חנינא )שם נח‪ (:‬בפירושו למשנה הנ"ל‪:‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ,B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ¯ˆÁ‬‬‫‪«¬ ÏÚ« 39¯Bpˆƒ ‡ÈˆB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ 38‰ˆB¯‰‬‬ ‫‪∆ » .‰ 1‬‬
‫"המרזב אין לו חזקה‪ ,‬שאם היה ארוך מקצרו‪ ,‬ויש למקומו‬ ‫‪,BÏ˙k‬‬
‫‪¿» ÏÚ« ‰ÏÈÁÊÓ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪» ƒ¿« ‰OÚL‬‬ ‫‪» »∆ B‡ ,ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ÌL‬‬ ‫‪» Ál˜iL‬‬
‫‪««¿∆ 2‬‬
‫חזקה‪ ,‬שאם בא לעוקרו אינו עוקרו" ‪ -‬שאף לפי דבריו אין‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« - B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪«¬« ÔÈ„¯BÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÏÁÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ 3‬‬
‫המדובר בחזקת בעל הגג אלא שוב בחזקת בעל החצר‪,‬‬ ‫‪‰Ê∆ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - Ba ‰ÁÓ‬‬ ‫‪»ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ¿ . ÂÈÏÚ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ¯ˆÁ‰‬‬‫‪≈»∆ 4‬‬
‫כנ"ל‪"] .‬והמזחילה יש לה חזקה"‪ ,‬כלומר‪ :‬אם בעל הגג‬ ‫‪¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« - ¯Bpv‰‬‬
‫‪ƒ« ÌzÒÏ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‡‪… ¿ƒ Ck» ¯Á‬‬ ‫¯ˆ‪«« ‰‬‬
‫‪» » . ¯Bpva‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ƒ« 5‬‬
‫רוצה לקצר את המזחילה כדי למעט את מימיו של בעל‬ ‫‪ÂÈÓÈÓ‬‬
‫‪» ≈ CtLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ‚b‰‬‬
‫‪»« ÏÚa‬‬
‫‪«« ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ÌLkL‬‬ ‫‪≈ ¿∆ ;ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ 6‬‬
‫החצר ‪ -‬בעל החצר מעכב עליו‪ .‬ועיין ראב"ד[‪ (47 .‬לא‬
‫כתב רבינו אלא צינור בלבד‪ ,‬אבל במזחילה מעכב בעל‬ ‫‪Bb‚« ÈÓÈÓ‬‬
‫‪≈ ≈ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ Ck» ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪«¬« 7‬‬
‫החצר שלא להחזירו ושלא לקצרו‪ ,‬כנ"ל‪ (48 .‬שם מדברי‬ ‫‪¯˜ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« ‚b‰‬‬‫‪»« ÏÚa‬‬
‫¯ˆ‪«« ‰‬‬
‫‪» » .B˙eL¯Ï‬‬ ‫‡ˆ‪¿ƒ BÏ‬‬
‫‪¿∆ Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ 8‬‬
‫רב ירמיה בר אבא בפירושו למשנה הנ"ל‪" :‬המרזב אין לו‬ ‫‡¯‪C‬‬
‫‪… » ‰È‰L‬‬
‫‡‪»»∆ B‡ ,45¯Á‬‬‫‪≈« „ˆa‬‬‫‪«¿ B¯ÈÊÁ‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ‰Ê∆ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ¯Bpv‰‬‬‫‪ƒ« 9‬‬
‫חזקה‪ ,‬שאם רוצה לבנות תחתיו בונה‪ ,‬ויש למקומו חזקה‪,‬‬ ‫‪;ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬ ‫‪«« Ôȇ≈ - 46B¯v˜Ï‬‬
‫‪¿«¿ ‰ˆ¯Â‬‬ ‫‪» »¿ 10‬‬
‫שאם בא לעוקרו אינו עוקרו"‪] .‬וכאן גם רבינו מודה‬ ‫‡ˆ‪BÏ‬‬
‫‪¿∆ Ìȇa‬‬‫‪ƒ» ̉≈ ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‚b‰‬‬
‫‪»« ÈÓÈÓa‬‬
‫‡‪≈ ≈¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ 11‬‬
‫שהמדובר בחזקת בעל הגג על בעל החצר )ראה למעלה(‪.‬‬ ‫‪˙Áz‬‬
‫‪«« ˙B·Ï‬‬‫‪¿ƒ ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÚa‬‬‫¯ˆ‪«« ‰‬‬‫‪» » ̇ƒ 48ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .47ÌB˜Ó» ÏkÓ‬‬ ‫‪»ƒ 12‬‬
‫ומזחילה יש לה חזקה‪ ,‬שאם יבנה בעל החצר יערער יסודות‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» ·kÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» ‚b‰‬‬ ‫‪»« ÏÚa‬‬‫‪«« Ôȇ≈ - ¯Bpv‰‬‬ ‫‪ƒ« 13‬‬
‫המזחילה הבנויה עלֿפי הרוב באבן וטיט‪ .‬ולכן לא הזכיר‬ ‫‪¯È‡a‬‬
‫‪ƒ¬« ˜ÈÊÁiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,ÊÈÊk‬‬‫‪ƒ¿ LÈÓL˙Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ ÈeOÚ» ¯Bpv‰‬‬ ‫‪ƒ« 14‬‬
‫רבינו אלא צינור ולא מזחילה‪ ,‬והראב"ד חשב‪ ,‬כנראה‪ ,‬שגם‬
‫בבא זו מתפרשת בחזקת בעל החצר על בעל הגג‪ ,‬ולכן‬ ‫‪. ÌÈn‰‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ƒ«« Áel˜Ï‬‬
‫‡‪« ƒ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÈeOÚ» BȇL‬‬‫‪≈∆ , ¯ˆÁ‰‬‬
‫‪49‬‬ ‫∆»≈‬ ‫‪15‬‬

‫שאל‪ :‬מה לו לבעל החצר‪ ,‬אם בעל הגג עצמו רוצה לערער‬ ‫‪ (38‬שם נח‪ :‬במשנה‪ .‬ויוצא גם מהמימרא של רב יהודה‬
‫בנין המזחילה שלו?[‪ (49 .‬כמבואר למעלה הלכה א‪.‬‬ ‫בשם שמואל‪ ,‬שם נט‪ (39 .‬הוא ה"מרזב" שבמשנה שם‪,‬‬
‫והמדובר בצינור שגדלו טפח )ראה למעלה הלכה ב‪ ,‬שגם‬ ‫והוא ה"צינור" שבדברי שמואל שם‪ ,‬והוא עשוי כך שמימיו‬
‫בזיז הדין כן(‪ .‬וראה בסמ"ע סימן קנג ס"ק כא‪ (50 .‬ואין‬ ‫מקלחין מרחוק לתוך החצר ולא זוחלים על פני הכותל‪.‬‬
‫הבנין מפריע לזה‪ .‬מהֿשאיןֿכן בזיז‪ ,‬שצריך לתלות עליו‪.‬‬ ‫וקובעים אותו פעם פה ופעם פה במזחילה )=הוא הצינור‬
‫הגדול המחובר לגג(‪ (40 .‬משנה‪ ,‬שם‪ .‬והוא צינור גדול‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰ÁÓ‬‬
‫‪»ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ¿Â ,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ¯ˆÁ‬‬ ‫‪ƒ ∆ 51ÈÓƒ .Â‬‬
‫‪«¬ ÏÚ« Bb‚« ÈÓ≈ „ȯB‰L‬‬ ‫נמשך לאורך הכותל‪ ,‬שמימיו נזחלים מעל הגג על פני‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰ˆ¯Â‬‬
‫‪» »¿ ,52ÔÈÙhÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ̇ƒ :‰Ê∆ ¯·„a‬‬ ‫‪»»¿ ˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ,Ba‬‬ ‫הכותל‪ (41 .‬מכיון שנראה במשנה שם שיש להם חזקה‬
‫‪18‬‬ ‫‪54ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰OBÚ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪∆ - ¯Bpˆƒ Ì˙BOÚÏÂ‬‬
‫‡‪» ¬«¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÌB˜ÓÏ‬‬‫‪»¿ ̈a˜Ï‬‬
‫¿«¿»‬ ‫)ראה להלן( ‪ -‬ודאי יכול לעכב‪ ,‬שכל שיש לו חזקה ‪ -‬יכול‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÏÚ« 55Ô˜lÁÂ‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ,¯Á‬‬ ‫‪≈« ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ ¯Bpˆƒ C¯c‬‬ ‫‪∆∆ Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» eȉ» ̇ƒ‬‬ ‫הוא למחות )הגר"א סימן קנג ס"ק כב(‪ (42 .‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙B·Ï‬‬
‫‪¿ƒ 56elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .‰OBÚ‬‬
‫‪∆ - ÔÈÙËB‬‬
‫‪ƒ¿ Ô¯ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪»ƒ¡∆¿ Ï˙k‰‬‬
‫¯‪∆… « ·Á‬‬
‫…«‬ ‫‪ (43‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה‬
‫‪21‬‬ ‫‪58‰¯‰Óa‬‬
‫‪»≈¿ƒ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« e„¯iL‬‬
‫ˆ¯‪¿≈∆ „Ú« , ÛÈ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÈÓk‬‬
‫«‪ƒ¿ Bbb« ÏÚ‬‬ ‫)ראה להלן(‪ ,‬המזחילה יש לה חזקה"‪ .‬ורבינו התחיל בצינור‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÂÈÓÈÓ‬‬
‫‪» ≈ e˜ÊÁ‰‬‬
‫‪¿¿À ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‰Ba‬‬ ‫‪∆ - B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫«¬«‬ ‫)=במרזב( ובמזחילה‪ ,‬וגמר בצינור בלבד‪ .‬וכוונתו לומר‬
‫‪23‬‬ ‫‪.B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ¯ˆÁÏ‬‬
‫‪«¬« „¯ÈÏ‬‬ ‫≈≈‬ ‫שאפילו צינור יש לו חזקה‪ ,‬וכלֿשכן מזחילה‪ ,‬וראה ביאור‬
‫הגר"א שם ס"ק כג‪] .‬ואין רבינו מחלק במרזב בינו לבין‬
‫‪ (51‬בבאֿבתרא ו‪ .‬ויכוח בין רב נחמן ורב יוסף‪ ,‬שנמסר‬ ‫מקומו‪ ,‬כמו ששנו במשנה שם‪ ,‬משום שרבינו מפרש‬
‫בשני לשונות‪ (52 .‬שהן יורדין טיפין טיפין על פני הכותל‪.‬‬ ‫משנתנו לענין חזקת בעל החצר‪ ,‬אם בעל הגג רשאי לעקור‬
‫‪ (53‬שהמים יורדים עכשיו במרוכז דרך הצינור‪ ,‬וזה יותר‬ ‫את המרזב ממקום למקום או לקצרו כדלהלן‪ ,‬ולא בחזקת‬
‫נוח לבעל החצר‪ ,‬ולפיכך הכל מודים בזה שמותר‪.‬‬ ‫בעל הגג על בעל החצר )ראה להלן(‪ .‬ומתוך זה‪ ,‬שאנו דנים‬
‫‪ (54‬לפי הלשון הראשון‪ ,‬סובר כן רב יוסף‪ .‬ואילו לפי‬ ‫אם בעל הגג יכול לעקרו או לקצרו‪ ,‬אנו למדים‪ ,‬שבעל‬
‫הלשון השני‪ ,‬סובר כן גם רב נחמן‪ (55 .‬שהסיר את‬ ‫החצר ודאי אינו יכול לעקרו‪ ,‬ואולי גם לא לשנותו ממקום‬
‫הצינור‪ ,‬והמים שוב מתפשטים על פני כל הכותל‪.‬‬ ‫למקום‪ ,‬הרי שבעל הגג החזיק בצינור[‪ (44 .‬שם נט‪.‬‬
‫‪ (56‬כרב יוסף לפי הלשון האחרון‪" ,‬ועבד עובדא בצריפא‬ ‫מימרא של רב יהודה בשם שמואל‪ (45 .‬רבינו מפרש מה‬
‫דאורבני"‪ (57 .‬בנין‪ ,‬שאין לו גג וראשי הדפנות דבוקות‬ ‫שאמר )שם נח‪ (:‬רב יהודה בשם שמואל‪ ,‬בפירושו למשנה‬
‫זו בזו‪ ,‬כזה‪ .A :‬וראה בפ"ד מהלכות סוכה הלכה ז‪.‬‬ ‫שם "המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה"‪" :‬הכי קאמר‪,‬‬
‫‪ (58‬שמתוך שהגג משופע‪ ,‬יורדים המים במהירות יתר‪ ,‬וכן‬ ‫המרזב אין לו חזקה מרוח אחת )שאפשר להחזירו בצד‬
‫כתב ר"י מיגאש‪.‬‬ ‫אחר(‪ ,‬ויש למקומו חזקה משתי רוחות" )שאיֿאפשר לעקרו‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫בפק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫בנייתו )מ"מ(‪ .‬וראה להלן‪ .‬ובכ"י תימן‪ :‬בו‪ (77 .‬מיד‪,‬‬ ‫‪da» ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À eȉ» ̇ƒ :ÔBÚÓLÂ‬‬ ‫¯‡‪¿ƒ ¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÈaL‬‬ ‫‪∆… .Ê 1‬‬
‫‪≈∆ 59Ï˙k‬‬
‫ואינו צריך חזקת ג' שנים‪ ,‬כיון שטוען שהוא שותף מתחילת‬ ‫‪ÒÈÎÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ‰Ê∆ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ¯ÙBÁ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ ;Ba ÔÈLnzLÓ‬‬ ‫‪ƒ ¿«¿ ƒ ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ - 2‬‬
‫הבנייה )מגידֿמשנה(‪ ,‬ומקור להלכה זו מה שאמרו )בבא‬ ‫‪ÒÈÎÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ‰Ê∆ „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ ¯ÙBÁ‬‬‫‪≈ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ,60Ô‰L‬‬ ‫˜‪≈∆ Ïk» ÂÈ˙B¯B‬‬
‫»‬ ‫‪3‬‬
‫בתרא ו‪" :(.‬אמר רב הונא‪ ,‬בי כוי לא הוי חזקה"‪ ,‬וזוהי‬
‫ההלכה המבוארת להלן‪" :‬היו קורותיו של ראובן בתוך‬
‫‪ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ Ôȇ≈ - Bc·Ï‬‬ ‫¯‡‪«¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ‰È‰‬‬
‫˜‪»» .ÂÈ˙B¯B‬‬
‫»‬ ‫‪4‬‬

‫הכותל וכו'"‪ ,‬ולדעת רבינו שאם החזיק בקורה אחת אינו‬ ‫‪,‰Ê∆ Ï˙Îa‬‬
‫‪∆… ¿ ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ ¯ÙÁ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪«» . Ba LnzL‰Ï‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ¿ ÏBÎÈ» 5‬‬
‫יכול להחזיק בקורה שניה‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬מה חידוש יש כאן בדין‬ ‫‪Ba ‰ÁÓ‬‬ ‫‪… ¿ Ô·≈e‡¯¿ 63˜˙LÂ‬‬
‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‡‪«» ¿ ,˙Á‬‬‫˜‪«« ‰¯B‬‬‫‪» da» ÒÈΉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ 6‬‬
‫זה של "בי כוי" שעוד לא נשתמש כלל בכותל? אלא‬ ‫‪‰ˆ¯Â‬‬
‫˜‪» »¿ ,‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .‰¯Bw‰‬‬‫‪» « ÌB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - 7‬‬
‫עלֿכרחנו שכאן מדובר בטענת שותפות‪ ,‬ומשמיענו בזה‬ ‫‪. ÛÈÏÁÓ‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ƒ¬« - ‰·ÚÂ‬‬ ‫‚„‪»»¿ ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰¯B˜a‬‬ ‫‪» ¿ dÙÈÏÁ‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¬«¿ ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ 8‬‬
‫שכל זמן שלא השתמש אין לו חזקה ‪ -‬הרי שאם כבר‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - ÌBÈ ÌÈLÏL‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ïk» :66ȇ¯Ú‬‬ ‫‪«¬ ˙kÒ‬‬‫‪«À ‰¯Bw‰‬‬
‫‪» « 65‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» 9‬‬
‫השתמש יש לו חזקה )הגר"א סימן קנג‪ ,‬ס"ק מט(‪.‬‬ ‫‪ÈzÏÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«» ‡Ï‬‬ ‫‡‪… :¯ÓB‬‬
‫¯‡‪≈ Ô·e‬‬‫‪≈ ¿ ȯ‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ,Ì˙Ò‬‬ ‫‪»¿ da» ˜ÈÊÁ‰‬‬‫‪ƒ¡∆ 10‬‬
‫‪ (78‬כדין כל מחזיק בקרקע שלש שנים‪ ,‬וטוען שלקחה‬ ‫‪ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ ¯Á‡Ï‬‬ ‫‪««¿ ;ȇ¯Ú‬‬ ‫‪«¬ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,EÈzÁp‰Â‬‬
‫‪ƒ¿«ƒ¿ 11‬‬
‫)פי"א מהלכות טוען ונטען הלכה א(‪.‬‬
‫‪‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬‫‪≈¿ ˙kÒ‬‬‫‪«À 67̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ȇ¯Ú‬‬‫‪«¬ ‰Ê∆ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - ÌBÈ 12‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪„ˆ·e‬‬
‫‪«¿ ,80Ï˙k‰‬‬
‫¯‡‪∆… « CB˙a¿ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫˜‪∆ ÂÈ˙B¯B‬‬
‫»‬ ‫‪» .Ë‬‬
‫‪79eȉ‬‬ ‫‪69¯Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ;˜ÈÊÁ‰‬‬‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‚Á‰‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬ ‫‪≈¿ ˙Ú·L‬‬
‫‪«¿ƒ Ïk» :‡È‰ƒ 13‬‬
‫‪26‬‬ ‫¯‡‪ÈL‬‬
‫‪≈ » Ô‰a‬‬ ‫‪∆» 81ÒÈΉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔȯeÙÁ‬‬
‫‪ƒ ¬ ˙BÓB˜Ó¿ ÔBÚÓL‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « ‰¯Bw‰‬‬
‫¯‡‪» « L‬‬ ‫‪… ¯aÁ‬‬‫‪≈ƒ 70̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ - ‰Ú·L‬‬ ‫‪»¿ƒ 14‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪83da‬‬‫‪» ÒÈΉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔBÚÓL‬‬‫‪¿ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫«‪… - ˙B¯Bw‰‬‬ ‫‪Ô·e‡¯L‬‬
‫¯‡‪≈ ¿∆ ‰È‬‬ ‫‪»» ¿ ‡È·iL‬‬
‫‪ƒ»∆ ‡e‰Â¿ .˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪»ƒ - ËÈËa‬‬
‫‪ƒ¡∆ „iÓ‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ƒ¿ 15‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .Ba ÛzL‬‬
‫‪»À ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÔÚËÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ,˙B¯B‬‬ ‫‪.‰ÁÓ‬‬
‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬‫¯‡‪… ¿ ‰‬‬‫‪» » B‡ ,BnÚƒ ÚiÒ‬‬‫‪«ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Èz¯ÙÁ‬‬
‫‪ƒ ¿«» È‡L‬‬
‫‪ƒ¬∆ :ÔÚËÏ‬‬
‫¯‡‪… ¿ƒ Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ÏBÎÈÂ‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪»¿ , LÈÓLz‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪ƒ¿ « Ba BÏ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰˜zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ÌÈÎeÓ‬‬
‫‪ƒ» eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,Ecˆa‬‬
‫¿‪¿ƒ¿ el‡≈ ˙BÓB˜Ó‬‬ ‫‪ (59‬בבאֿבתרא ה‪ (60 .‬אף אם כבדים הם‪ ,‬אבל לא יותר‬
‫על המדה‪ ,‬והולכים בזה אחר המנהג )רמ"א סימן קנג סעיף‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙B¯Bw‰« ÒÈÎ˙Â‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,EÏ¿ ÏÁÓ‡Â‬‬
‫‪«¿∆¿ ÈpnÓ‬‬
‫‪ƒ∆ƒ Lw·zL‬‬
‫‪≈«¿∆ B‡ ÈpnÓ‬‬
‫‪ƒ∆ƒ‬‬ ‫יד(‪ (61 .‬פשוט‪ .‬וכן נראה במשנה שם‪ ,‬ובגמרא שם ו‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙Úa‬‬
‫‪≈¿ ÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ¿» ËÓËÓ˙È‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪≈¿«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « ‰¯ÈÙÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‡Ïa‬‬
‫¿…‬ ‫כמימרא של רב נחמן שתוכנה הובא להלן‪ (62 .‬שם ו‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.‰¯ÈÙÁ‬‬
‫¬‪» ƒ‬‬ ‫וראה למעלה הערה נ‪ (63 .‬רבינו לשיטתו‪ ,‬שבחזקות אלו‬
‫‪ (79‬שם‪ ,‬מימרא הנ"ל של רב הונא‪ (80 .‬ובזה הוחזק‬ ‫אין צורך לא בשלש שנים ולא בטענה )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫הכותל בשלו‪ (81 .‬מוכנות להכניס‪ ,‬אבל זה עדיין לא‬ ‫‪ (64‬כלשון שני של רב נחמן‪ ,‬וכרב יוסף‪ (65 .‬שם ו‪:‬‬
‫הכניס‪ (82 .‬מטעם מחילה‪ ,‬לפי שלא היה לו עדיין מה‬ ‫מימרא של רבינא‪ (66 .‬סוכה קייצית שעשויה לצל בלבד‬
‫‪ (83‬בכ"י תימן‪ :‬בהן‪.‬‬ ‫למחול ונגד מה למחות‪.‬‬ ‫)שם(‪ (67 .‬שם‪ (68 .‬שבעה לאו דוקא‪ ,‬אלא שמונה‪,‬‬
‫‪ (84‬כנ"ל‪ ,‬שהמדובר בטענת שותפות‪ (85 .‬כן הוא שם‪,‬‬ ‫שהרי בשמיניֿעצרת אינו יכול לסתרה )הגהות מיימוניות‬
‫בסוף דברי רב הונא‪ (86 .‬יתמוטט‪ .‬ובכ"י תימן‪" :‬יתנדנד"‪.‬‬ ‫בשם 'תוספות'(‪ (69 .‬מפני שסוכה זו נעשתה לשם חג‪,‬‬
‫ועכשיו לא צריך יותר לסוכת חג‪ ,‬ואם כן ברור שדעתו‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫תּשׁיעי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫לקבע‪ ,‬או אולי לסוכת החג לכל שנה ושנה‪ .‬מהֿשאיןֿכן‬
‫‪ (1‬נתבארו קצת מן הדברים שאין אדם רשאי לעשות בתוך‬ ‫בסוכת צל‪ ,‬שאין דרכה אלא לשלשים יום‪ ,‬וראה ברש"י שם‬
‫שלו סמוך לרשות חבירו כדי שלא יזיק את חבירו‪ ,‬אם‬ ‫ד"ה ואי סוכה דמצוה‪ (70 .‬שם‪ (71 .‬שזה סימן ברור‬
‫בששניהם שווים כאחד‪ ,‬אם כשהאחד בעל עלייה והשני‬ ‫שכוונתו לקבע‪ (72 .‬תוספת של רבינו בהתאם לשיטתו‪.‬‬
‫בעל הבית התחתון‪ .‬ולא נשלמו‪.‬‬ ‫ומקור דבריו בבבאֿבתרא מא‪) .‬הגר"א שם ס"ק מז(‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,5‰¯ÚÓ‬‬
‫‪»»¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 4ÁÈL‬‬
‫‪« ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‡„‪… ¿ 3¯Ba 2Ì‬‬
‫‪»» ¯tÁÈ‬‬ ‫‡‪… .‬‬
‫‪… ¿« ‡Ï‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪8˙B¯LÏ‬‬
‫‪¿ ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙ίa‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪«≈¿ ‰OÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬
‫‪«« 6‡È·È‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‡‪ÏBÎÈ» Bȇ≈ - ˙Á‬‬
‫‪«« ‰¯B˜a‬‬
‫‪» ¿ ‰Ê∆ Ï˙Îa‬‬ ‫‪ƒ¡∆∆ 73ÈÓƒ .Á 17‬‬
‫‪∆… ¿ ˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,10B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ 9BÏ˙k‬‬
‫‪¿» „ˆa‬‬‫‪«¿ ,ÒaÎÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÌÈ„‚a‬‬
‫»‪ƒ»¿ da‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ BÏ ÏÁÓ‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰¯B˜a‬‬
‫‪» ¿ ˜ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ 18‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪Ï˙ÎÏ‬‬
‫‪∆… ¿ „ÈÒa‬‬
‫‪ƒ¿ 11„ÈÒÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙kÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ˜ÈÁ¯‰‬‬
‫≈‪ƒ ¿ƒ Ôk‬‬ ‫‪Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ‰„B‰Lk‬‬
‫‡‪» ∆ ¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .˙Á‡‰‬‬
‫‪««» 19‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰n‡‰‬‬
‫‪»«» Ï˙k‬‬‫‪∆… B‡ ‰Ê∆ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« ‰Â˜Ó‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ ‰Ê∆ ¯Ba‬‬ ‫˜‪;BÊ ‰¯B‬‬
‫‪» ˙ÒΉ‬‬‫‪«»¿« ÏÚ« BÏ ÏÁÓ‬‬
‫‪«» B¯·Á‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬‫‪»∆ ,BlL‬‬
‫‪∆ 74‰Ê∆ 20‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ Ï˙k‬‬‫‪∆… 13e˜ÈfÈÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ 12ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eÚÈÏ·È‬‬
‫‪ƒ¿« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,B¯·Á‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‡‪ƒ ,76da» È‬‬‫‪ƒ¬ ÛzL‬‬‫‪»À 75‰Ê∆ Ï˙kL‬‬
‫‪∆… ∆ :ÔÚË‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ 21‬‬
‫‪Ln≈«zLÓe‬‬
‫‪¿ ƒ ,77ÔÓ‡‬‬‫‡‪»¡∆ - ˙Á‬‬‫‪«« ‰¯B˜a‬‬
‫‪» ¿ da» LnzL‰Â‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ 22‬‬
‫‪ (2‬במשנה )בבאֿבתרא יז‪" :(.‬לא יחפור אדם בור סמוך‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÛzL‬‬‫‪»À ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 78˙q‰‬‬
‫‪≈∆ ˙Úe·L‬‬
‫‪« ¿ Ú·MiL‬‬
‫‡‪«»ƒ∆ ¯Á‬‬
‫‪«« ,ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ 23‬‬
‫לבור של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא‬ ‫‪.Ï˙k‰‬‬
‫« …∆‬ ‫‪24‬‬
‫נברכת כובסין אלאֿאםֿכן הרחיק מכותל חבירו שלשה‬
‫טפחים וסד בסיד"‪ .‬ופירש הראב"ד )ב'שיטה מקובצת' שם‬ ‫‪ (73‬אין מקור מפורש להלכה זו‪ ,‬אך היא יוצאת מהויכוח‬
‫יט‪ (.‬שהמשנה הנ"ל מחולקת לשתי בבות‪ :‬א‪" .‬לא יחפור‬ ‫שבין רב נחמן ורב יוסף )שם ו‪ (.‬אם מחזיקים מקורה קטנה‬
‫אדם בור סמוך לבורו של חבירו"‪ .‬ב‪" .‬ולא שיח ולא מערה‬ ‫לכבדה )ראה למעלה( ‪ -‬הרי שאף המיקל לא היקל אלא‬
‫וכו' וסד בסיד"‪ .‬והבבא הראשונה עוסקת בבור שאין בו‬ ‫באופן זה‪ ,‬אבל לענין הכנסת קורות נוספות ‪ -‬לא נחלקו‬
‫מים‪ ,‬אלא שמכיון שהבור הוא עמוק הוא מזיק בחפירה‪,‬‬ ‫)מגידֿמשנה(‪ (74 .‬בכ"י תימן‪" :‬הכותל הזה"‪ (75 .‬שעד‬
‫ועל זה אמרו שם‪" :‬כל מרא ומרא דקא מחיית‪ ,‬קא מרפית‬ ‫עכשיו היה בחזקת השני )כסףֿמשנה(‪ (76 .‬מתחילת‬
 ‫גפק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫בהלכות שבת שם‪ (17 .‬והם מחלידים את האדמה מתחת‬ ‫לה לארעאי" )= כל חפירה וחפירה שאתה מכה‪ ,‬אתה‬
‫לכותל‪ ,‬והופכים אותה עפר תיחוח )שם יט‪ .‬ב'תוספות' ד"ה‬ ‫מרפה את קרקעי(‪ .‬ובבבא זו לא נזכר "וסד בסיד"‪ ,‬כיון‬
‫משום‪ ,‬בשם ר"ח(‪ (18 .‬כאן ברור‪ ,‬שמספיק אמצעי אחד‬ ‫שאין מתונא )= לחות מים( אלא נדנוד עלֿידי החפירה‬
‫אף לרבינו‪ .‬בגירסתנו מפורש במשנתנו שם‪" :‬או סד בסיד"‪,‬‬ ‫בלבד‪ .‬ואילו הבבא השניה בדבר שיח ומערה‪ ,‬שאינם‬
‫ואף לדברי ה'תוספות' )שם ד"ה וסד בסיד( שהעלו מתוך‬ ‫עמוקים ואין חפירתם מזקת כל כך‪ ,‬מדובר כשיש בהם מים‪,‬‬
‫דיון את הגירסא‪" :‬וסד" )=ב"וו" החיבור( ‪ -‬יוצא מפורש‪,‬‬ ‫ועל זה אמרו )שם יט‪" :(.‬רישא היזיקא דמתונתא" )=‬
‫מתוך השקלא וטריא בגמרא יט‪ .‬שכאן מספיק אמצעי אחד‪.‬‬ ‫ברישא‪ ,‬ההיזק משום לחות המים(‪ .‬ולפיכך צריך גם הרחקה‬
‫וראה בלחםֿמשנה למעלה הלכה א‪ (19 .‬אף זה‪ ,‬המשך‬ ‫שלשה טפחים וגם לסוד בסיד‪ .‬ומה שאמרו בגמרא )שם‬
‫המשנה שם‪ (20 .‬בשקלאֿוטריא בגמרא שם‪ ,‬סמכו את‬ ‫יז‪" (:‬אמר רב יהודה‪ ,‬מכותל בורו שנינו" אין זה אלא על‬
‫הטעם של כל הבבא הזאת‪ :‬משום רטיבות‪ .‬אך בזרעים‪,‬‬ ‫הבבא הראשונה‪ ,‬אבל הבבא השניה שנזכר בה "מכותל‬
‫נאמר טעם מיוחד‪ ,‬והוא‪" :‬שמחלידים את הקרקע ומעלים‬ ‫חבירו" מדובר בכל כותל בנין‪ ,‬וכנראה שזוהי גם דעת רבינו‬
‫עפר תיחוח" )שם יט‪ (:‬וכתב רבינו בלשון כללית‪ ,‬כי‬ ‫כמו שיבואר להלן )'דגל ראובן' חלק שלישי סימן מ(‪.‬‬
‫המדובר גם כשזרעו במפולת יד‪ ,‬בלי מחרישה‪ ,‬שהרי אז יש‬ ‫‪ (3‬רבינו שינה מדרכו של התנא‪ .‬שחילק המשנה לשתי‬
‫טעם אחר לאסור‪ ,‬כמו שהעלו בגמרא‪ .‬וראה בלחםֿמשנה‪.‬‬ ‫בבות‪ ,‬ודיבר בבבא הראשונה בבור שאין בו מים‪ ,‬שאין בו‬
‫‪ (21‬בגמרא שם‪ ,‬ציינו‪ ,‬שמדובר כאן בחרישה לאילנות‪,‬‬ ‫צורך לסוד בסיד ‪ -‬אלא כלל בור ושיח ומערה וכו' והמדובר‬
‫ובארץ ישראל‪ ,‬שאין צורך בבריכת מים‪ ,‬כי אחרת הרי יש‬ ‫בבור שיש בו מים‪ ,‬כמו שיח ומערה ואמת המים וכו'‪ ,‬וכמו‬
‫נימוקים אחרים לאסור‪ .‬ורבינו כתב בלשון סתמית‪ ,‬הכוללת‬ ‫שמסיים בסוף‪" :‬כדי שלא יבליעו המים וכו'"‪ .‬ודין בור‬
‫כל המקרים‪ ,‬וראה לחםֿמשנה‪ (22 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬מי‬ ‫שאין בו מים הביא להלן הלכה י‪ ,‬עיין שם )'דגל ראובן'‬
‫רגלים"‪ .‬ובגמרא )שם יט‪ (:‬פירשוה לדעת רבה בר בר חנה‪,‬‬ ‫שם(‪ (4 .‬אף הוא מין בור‪ ,‬שהוא ארוך ואינו עמוק כלֿכך‬
‫המתיר להשתין מים בצד כתלו של חבירו‪ ,‬ב"שופכין"‪.‬‬ ‫כמו בור‪ (5 .‬אף היא כבור‪ ,‬אלא שהיא מרובעת ומכוסה‬
‫ופירשה רבינו "גומא" )דלא כרש"י ור"י מיגאש שפירשו‬ ‫בתקרה‪ (6 .‬תעלה שרחבה אמה‪ (7 .‬במשנה‪" :‬נברכת"‪,‬‬
‫שמקבץ מי רגלים ושופכם בבת אחת(‪ .‬ואע"פ שרבינו פסק‬ ‫והיא חפירה בקרקע‪ ,‬ובה מתקבצים מי הגשמים‪ .‬ויש צורך‬
‫)להלן הלכה ו( שלא כרבה בר בר חנה‪ ,‬אלא "לא ישתין‬ ‫לפרט אמת המים לחוד ובריכה לחוד‪ ,‬שבאמת המים‪ ,‬המים‬
‫אדם מים בצד כתלו של חבירו אלאֿאםֿכן הרחיק ממנו‬ ‫נגררים תמיד‪ .‬ובבריכה המים נקווים ועומדים‪ ,‬ויש בכל‬
‫שלשה טפחים" ‪ -‬כתב רבינו כאן "גומא" משום שכותל‬ ‫אחד מהם חיוב ושלילה )גמרא שם יט‪ .(.‬וראה פירוש‬
‫האמור כאן כולל גם כותלֿאבנים שהמשתין מים אצלו אין‬ ‫המשניות לרבינו‪ (8 .‬בגמרא שם יט‪ ,‬חילקו בין "מחמצן"‬
‫צריך להרחיק אלא טפח אחד בלבד )ראה להלן שם(‪ ,‬ואילו‬ ‫המתאים לזה שהובא כאן‪ ,‬לבין "נדיין" שדינו הובא להלן‪,‬‬
‫ב"גומא" צריך להרחיק גם ממנו שלושה טפחים )כסףֿ‬ ‫הלכה ה‪ (9 .‬היינו כותל בנין של חבירו‪ ,‬וראה למעלה‬
‫משנה בשם המגיה(‪ (23 .‬ודוקא מי רגלים‪ ,‬אבל לא סתם‬ ‫הערה א‪ (10 .‬כן הוא בדפוס רומי‪ ,‬וכעין זה בכ"י תימן‪,‬‬
‫מים‪ ,‬ואין זה דומה לבור ונברכת הכובסין‪ ,‬שהם תדירים‬ ‫וכן נכון‪" (11 .‬ו" החיבור מורה‪ ,‬שצריך שני דברים‪ :‬גם‬
‫יותר )מגידֿמשנה(‪ (24 .‬והיינו גם כותלֿאבנים‪ ,‬ראה‬ ‫הרחקת שלשה טפחים‪ ,‬גם לסוד בסיד‪ .‬וכן הוא בגמרא שם‬
‫למעלה הערה כ‪ (25 .‬ולא הזכיר רבינו "סיד"‪ .‬וכן אינו‬ ‫יט‪" .‬פשיטא‪ ,‬דוסד בסיד‪ ,‬תנן"‪ .‬כלומר‪ ,‬שצריך שניהם‪,‬‬
‫במשנה שם‪ .‬ועיין ב'טור' סימן קנה‪ ,‬ובהגהת הרמ"א שם‬ ‫ואע"פ שדחו זאת בסוגיא הנ"ל ‪ -‬סובר רבינו שאין‬
‫סעיף ה‪ ,‬וביאור הגר"א שם סעיףֿקטן יד‪.‬‬ ‫להתחשב עם הדיחוי‪ ,‬וה"פשיטא" הנ"ל נשארת בתקפה‪.‬‬
‫‪ (12‬שם יט‪ .‬וראה למעלה הערה א‪ (13 .‬וצריך לומר שזהו‬
‫‪6‬‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ [Ï˙k‰‬‬
‫]‪∆… « ÔÓ‬‬
‫‪ƒ ÌÈÁ¯‰‬‬ ‫‚‪ƒ ƒ ¿« .‬‬
‫‪ƒ« ≈» ˙‡∆ 26ÔȘÈÁ¯Ó‬‬ ‫כמו נזק בידים‪ ,‬שהרי בלי זה אנו פוסקים כרבי יוסי‪ ,‬שעל‬
‫‪7‬‬ ‫‡¯‪ÔÓƒ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ô‰L‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪≈∆ , ‰BzÁz‰‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪» ¿«« ÌÈÁ¯‰‬‬ ‫‪ƒ« ≈» ÔÓƒ‬‬ ‫הניזק להרחיק את עצמו‪ ,‬וראה דברי רבינו להלן בפרק י‬
‫הלכה ה‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,30B˙B‡ „ÈÈ‬‬‫‪ƒ» ‡lL‬‬ ‫‪≈¿ ,29‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬ ‫»∆¿ »‬
‫‪9‬‬ ‫‪. ÌÈÁ¯‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ƒ« ≈» ÏB˜a¿ epω·È‬‬
‫¿«¬∆‬ ‫‪ÁÏn‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ 16˙Ùf‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ 15˙Ùb‰‬‬ ‫·‪ƒ ƒ ¿« .‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 14ÔȘÈÁ¯Ó‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (26‬המשך המשנה‪ ,‬שם‪ (27 .‬הוא "השכב" שהוזכר‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪¿»ƒ 17ÌÈÚÏq‰‬‬
‫‪∆ BÏ˙kÓ‬‬ ‫‪ƒ»¿« ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ „Èq‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡Â‬‬
‫¿∆‬ ‫‪2‬‬
‫במשנה‪ (28 .‬שהריחיים מורכבות משתי אבנים זו על גבי‬ ‫‪20ÌÈÚ¯f‰‬‬
‫‪ƒ »¿« ˙‡∆ ÔȘÈÁ¯Óe‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« .„ÈÒa‬‬
‫‪ƒ¿ „Ò» B‡ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪18‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫זו‪ ,‬שהעליונה קצרה מהתחתונה טפח‪ (29 .‬הוא "הרכב"‬ ‫‪ÈÓÈÓ‬‬
‫‪≈ ≈ da» ıa˜˙nL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ 22‡nb‰‬‬‫‪»À« ˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ 21‰L¯Án‰‬‬
‫‪» ≈¬«« ˙‡Â‬‬‫¿∆‬ ‫‪4‬‬
‫שבמשנה‪ ,‬שם‪ (30 .‬שם יח‪ .‬ובאופן שהריחיים גדולים ויש‬ ‫‪.25ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬ ‫¯‚‪∆… « ÔÓƒ 23ÌÈÏ‬‬
‫‪» ¿ 24Ï˙k‰‬‬ ‫«¿«‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫בהם תנודה רבה‪ (31 .‬באופן שאין תנודה גדולה‪ ,‬כגון‬
‫בריחיים קטנים )שם כ‪.(:‬‬ ‫‪ (14‬המשך המשנה‪ ,‬שם‪" (15 .‬פסולת הזיתים‪ ,‬אחרי‬
‫שמוציאין את השמן" )רבינו בפירוש המשניות(‪] .‬ובמסכת‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « ÔÓƒ ¯epz‰‬‬ ‫„‪ƒ ƒ ¿« .‬‬
‫‪«« ˙‡∆ 32ÔȘÈÁ¯Ó‬‬ ‫שבת פ"ד משנה א‪ ,‬כתב רבינו‪" :‬וכן פסולת השומשמין"‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ÌÁÈ‬‬
‫‪≈» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ , B˙ÙOÓ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡¯‪»¿ ƒ ‰Úa‬‬ ‫‪≈∆ , B˙ÈÚ˜¯wÓ‬‬
‫‪»»¿« Ô‰L‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ƒ»¿«ƒ‬‬ ‫וכן בגמרא שם מז‪ :‬וראה בפ"ד מהלכות שבת הלכה א‬
‫‪12‬‬ ‫‪.Ï˙k‰‬‬
‫« …∆‬ ‫והערה ב[‪ (16 .‬בכ"י תימן‪" :‬הזבל" )וכן הוא במשנה‪,‬‬
‫שם(‪ .‬וכן הגיה מרכבתֿהמשנה מדעתו‪ ,‬וראה לחםֿמשנה‪.‬‬
‫‪ (33‬הוא "הכליא" שבמשנה‪.‬‬ ‫‪ (32‬סוף המשנה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫וכל אלו מקלקלים את הכותל מחמת החום שבהם‪ ,‬ראה‬
 ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬ ‫דפק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שאינה מפריעה לזקיפת הסולם‪ ,‬אבל בנייה בשטח הסמוך‬ ‫‪ (34‬שהתנור רחב מלמטה ועולה ומתקצר‪ ,‬ושפתו העליונה‬
‫למזחילה‪ ,‬מפריעה לזקיפת הסולם )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫פחותה מן הקרקעית טפח‪.‬‬
‫‪ (51‬לנקות את המזחילה מהלכלוך‬ ‫‪ (50‬להעמיד‪.‬‬
‫והצרורות הנופלים בה‪ ,‬שמעכבים את קילוח המים‪.‬‬ ‫‪eaÏ˙iL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ „Ú« ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰kÓ‬‬
‫‪∆« Ò·Bk‰L‬‬
‫‡·‪≈ «∆ 35Ô‬‬‫‪∆∆ .‰‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ (52‬ורבינו לשיטתו‪ ,‬שלא צריך בענינים אלו לא טענה ולא‬ ‫‪;B¯·Á‬‬

‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ Ï˙kÓ‬‬
‫‡¯‪∆… ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« d˙B‬‬
‫‪» ˜ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ ¿«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» -‬‬ ‫‪2‬‬
‫חזקת שלש שנים‪ ,‬בניגוד לשיטת ראשונים אחרים‪.‬‬ ‫‪ÔȘÈfÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÔÈÊz‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ƒ»ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ,‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰kÓ‬‬
‫‪∆« Ò·Bk‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ˙ÚaL‬‬‫∆¿≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (53‬ואף שלא החזיק אלא במזחילה‪ ,‬ולא בשטח שמסביב‬ ‫‪.37Ï˙kÏ‬‬
‫« …∆‬ ‫‪4‬‬
‫לה ‪ -‬אם לא תנתן לו האפשרות לתקן את המזחילה‪,‬‬
‫‪ (35‬ברייתא ומימרא של רבה בר אבוה )שם יט‪ (36 .(.‬ואז‬
‫תתקלקל ולא יהנה ממנה כלום )מגידֿמשנה(‪ .‬ואין כאן‬
‫הם נתזין אף למרחוק‪ ,‬ולפיכך צריכה הרחקה יותר גדולה‪.‬‬
‫משום הרחקת נזק‪ ,‬שהרי אין כאן היזק מיידי‪.‬‬
‫בניגוד ל"נברכת הכובסין" שבמשנה )שם יז‪ (.‬ששורים בה‬
‫‪17 56ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪Ï˙ÎÏ‬‬
‫‪∆… ¿ 55CeÓÒ» BÏ˙k‬‬ ‫‪¿» ‰È‰L‬‬ ‫‪≈ ¿ .Ë‬‬
‫¯‡‪»»∆ 54Ô·e‬‬ ‫הבגדים שאין צורך להרחיק אלא שלשה טפחים בלבד‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ï˙k‬‬
‫‪∆… „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ÈL‬‬‫‪ƒ≈ Ï˙k‬‬‫‪∆… ˙BOÚÏ‬‬‫¯‡‪¬« Ô·e‬‬
‫‪≈ ¿ ‡·e‬‬ ‫‪» ,57Ìb« ÔÈÓk‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫כמבואר למעלה הלכה א )גמרא שם יט‪ (37 .(.‬מכיון‬
‫‪19‬‬ ‫‪- ˙"Èa≈ ÔÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏM‰‬‬
‫‪» ¿ « ‰OÚiL‬‬‫‪∆ »≈∆ „Ú« ,ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫שכאן לא הבדיל רבינו בין כותל אבנים לכותל לבנים )כמו‬
‫‪20‬‬ ‫‡¯‪Úa‬‬
‫‪«¿« 58Bc‚kÓ‬‬
‫‪¿∆¿ƒ ˜ÈÁ¯iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÔBÚÓL‬‬
‫‪¿ƒ ȯ‰‬‬
‫¬≈‬ ‫שחילק להלן הלכה ו( ‪ -‬נראה שכאן אין חילוק בדבר‬
‫‪21‬‬ ‫¯‪,·Á‬‬
‫‪» » ÌÈÏ˙k‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÈL‬‬ ‫‪≈¿ ÔÈa≈ ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬‫«‡‪≈¿ ;˙Bn‬‬ ‫)מגידֿמשנה(‪ ,‬וראה הגהות מיימוניות שיש חולקים בזה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .ı¯‡‰‬‬‫‪∆»» ˜fÁ˙˙Â‬‬
‫¯‪≈«¿ƒ¿ ÌÈa‬‬ ‫‪ƒ« Ba 59eLe„iL‬‬‫‪»∆ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ BÏ˙k‬‬
‫‪¿» „ˆa‬‬
‫‪«¿ ÌÈÓ‬‬
‫‡„‪ƒ« Ì‬‬
‫‪»» ÔÈzLÈ‬‬
‫‪ƒ¿« 38‡Ï‬‬‫‪… .Â‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪¯ÈÚa‬‬
‫‪ƒ¿ ¯ˆÁ‬‬ ‫‪≈» Ï˙Îa‬‬ ‫‪∆… ¿ B‡ ‰pb‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪»ƒ Ï˙Îa‬‬
‫‡‪∆… ¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪60‬‬ ‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‪Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˜ÈÁ¯‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ôk≈ ̇ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰B·e‬‬
‫‪∆ ,‰˜fÁ˙‬‬ ‫‪»¿«¿ƒ ¯·k‬‬ ‫‪»¿ - ‰LÈ‬‬
‫‪»»¿ ¯ÈÚa‬‬ ‫‡·‪ƒ¿ Ï‬‬‫‪»¬ ;63‰L„Á‬‬
‫¬» »‬ ‫‪˜ÈÁ¯È‬‬
‫‡·‪ƒ ¿« - 39ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¬ Ï˙Îa‬‬
‫‡·‪∆… ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌÈ·Ï‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ï˙Îa‬‬
‫‡‪∆… ¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ï˙k‬‬
‫‪∆… C¯‡a‬‬‫‪∆… ¿ ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰˜»Á¯‰‬‬
‫‪» ¿« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ Bc‚k‬‬
‫¿∆¿‬ ‫‪42ÔÈzLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « - ÚÏÒ‬‬ ‫ˆ‪«∆ 41ÁÈÁ‬‬
‫‪« ƒ¿ 40ÌÈ·‡‰‬‬
‫‪ƒ»¬» eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÁÙË‬‬
‫∆«‬ ‫‪8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪,˜ÈÁ¯Ó‬‬
‫‡¯‪ƒ ¿« Bȇ≈ - ˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪«¿« Bc‚k‬‬‫‪¿∆¿ ‰BaL‬‬
‫‪∆ ∆ ÔBÚÓL‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪.‰˜Á¯‰‬‬
‫‪»» ¿« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ Bcˆa‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ Ï˙k‰L‬‬
‫‪∆… «∆ ;ÌL‬‬ ‫‪» Cl‰lÓ‬‬
‫‪≈«¿ƒ Ï‚¯‰‬‬
‫‪∆∆» «ÚBnL‬‬
‫«‡‪≈ ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.64ı¯‡‰‬‬
‫ˆ¯‪∆»» ˜efÁƒ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» Bȇ≈ ˙Bn‡« Úa¯‡Ó‬‬
‫»‪«¿«≈ ˙BÁt‬‬ ‫‪ (38‬תוספתא בבאֿבתרא פ"א‪ ,‬הובאה שם יט‪ (39 :‬שהם‬
‫חזקים יותר‪ (40 .‬שאבנים אלו‪ ,‬מהם עשוי הכותל‪ ,‬הם‬
‫‪ (54‬שם כב‪ .‬במשנה‪" :‬מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו‬ ‫ממין הסלע‪ .‬ולרש"י שם פירוש אחר‪ ,‬וראה ביאור הגר"א‬
‫‪ -‬לא יסמוך לו כותל אחר‪ ,‬אלאֿאםֿכן הרחיק ממנו ארבע‬ ‫סימן קנה‪ ,‬ס"ק לז‪ (41 .‬יבש מאוד‪ ,‬ואין הרטיבות מזקת‬
‫אמות"‪ .‬ובגמרא שם הקשו‪" :‬וקמא היכי סמיך?" )=הכותל‬ ‫לה כלל‪ (42 .‬כנראה מלשון רבינו שרק להשתין מותר‪,‬‬
‫הראשון האיך סמך(‪ ,‬ומתרץ רבא‪" :‬הכי קתני‪ ,‬מי שהיה‬ ‫אבל גומא של מי רגלים צריך להרחיק‪ .‬אך אין זו דעת‬
‫כותלו סמוך לכותל חבירו בארבע אמות ‪ -‬לא יסמוך לו כותל‬ ‫ה'בית יוסף' לפי רבינו‪ ,‬וראה סמ"ע שם ס"ק כב‪.‬‬
‫אחר" )כן הנוסחא שם בכ"י מינכן‪ ,‬ובפירוש ר"י מיגאש‬
‫ובעוד כמה מקורות‪ .‬ראה בדקדוקי סופרים שם‪ ,‬ולא גרסינן‬ ‫‪È„k‬‬
‫‡¯‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« C·BM‰Ó‬‬
‫‪» «≈ Ìlq‰‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« .Ê 10‬‬
‫‪»À« ˙‡∆ 43ÔȘÈÁ¯Ó‬‬
‫"ברחוק ארבע אמות ונפל"(‪ .‬ופירשה ר"י מיגאש‪" :‬שרוחב‬ ‫‪‰ÏÚ˙Â‬‬
‫‪∆¬«¿ ,45Ìlq‰‬‬
‫‪»À« ÁÈpnL‬‬
‫‪« ƒ«∆ ˙Úa‬‬
‫‪≈¿ 44‰iÓp‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ıt˜z‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 11‬‬
‫כותלו סמוך לאורך כותלו של חבירו )כמין גאם‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫‪. ˙BÏÊBb‰‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪» « Ï·˙Â‬‬
‫‪« … ¿ C·BMÏ‬‬
‫« »‬ ‫‪12‬‬
‫רבינו כאן ובפירוש המשנה( לא יסמוך לו כותל אחר כנגד‬ ‫‪ (43‬שם כב‪ :‬במשנה‪ (44 .‬חיה קטנה‪ ,‬הטורפת עופות‪.‬‬
‫ארכו‪ ,‬כנגד אורך כתלו של חבירו לעשות ממנו )בית(‬
‫‪ (45‬שאז נקרא זה מזיק בידים‪ ,‬שגם רבי יוסי )שרבינו פוסק‬
‫]בי"ת[" )כדברי רבינו‪ ,‬ועיין מגידֿמשנה וכסףֿמשנה‬
‫כמותו‪ ,‬לקמן פ"י ה"ה( מודה בזה‪ (46 .‬אם כי אין זה אלא‬
‫והגר"א סימן קנה‪ ,‬ס"ק לב(‪ (55 .‬ומן הצד לא צריך‬
‫גרם נזק בלבד‪ ,‬והגורם נזק פטור מלשלם ‪ -‬לא פטרוהו אלא‬
‫הרחקה‪ ,‬שאין בו משום חוסר דוושא )=דריסה(‪ ,‬גמרא הנ"ל‪.‬‬
‫כשכבר עשה ההיזק‪ ,‬אבל לעשות לכתחילה ההיזק ‪ -‬אסור‬
‫)ועוד שם‪" :‬הכא במאי עסקינן‪ ,‬מן הצד"(‪ (56 .‬ולשמעון‬
‫)בגמרא שם(‪] .‬והמדובר כשהנמיה אינה של בעל הסולם‪,‬‬
‫היה מותר לבנות כותל זה‪ ,‬כיון שכותל של ראובן לא היה‬
‫שאם היא שלו‪ ,‬חייב הוא על נזקה כדין שורו שהזיק‪ ,‬ראה‬
‫אז‪ ,‬וראה להלן הערה ע‪ (57 .‬אות יוונית‪ ,‬דומה ל"ך"‬
‫פ"א מהלכות נזקי ממון הלכה א[‪.‬‬
‫עברית‪ (58 .‬מכנגד כותלו של שמעון‪ (59 .‬שידרסו‪ .‬ויש‬
‫מפרשים‪ ,‬שהמדובר כאן כשקנו שניהם הקרקע מן המלך‪,‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ 48‰ÏÈÁÊn‰‬‬
‫‪» ƒ¿«« ÔÓƒ Ï˙k‰‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« .Á 13‬‬
‫‪∆… « ˙‡∆ 47ÔȘÈÁ¯Óe‬‬
‫שבסתמא נשתעבדו להם ארבע אמות קרקע חוץ מן הכותל‬ ‫‪‰ÏÈÁÊn‰‬‬
‫‪» ƒ¿«« ÏÚ·Ï‬‬
‫‪««¿ ÌB˜Ó» ‰È‰iL‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‡¯‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« 14‬‬
‫לשם דוושא )מגידֿמשנה(‪ (60 .‬שם‪ ,‬בדברי רב ורבי‬ ‫‪˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ƒ ,BlL‬‬ ‫‪∆ ‰ÏÈÁÊÓ‬‬
‫‪» ƒ¿« Ôw˙Ïe‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪≈«¿ ÌlÒ‬‬‫‪»À Û˜ÊÏ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪…¿ƒ 15‬‬
‫אושעיא‪ (61 .‬מתוך שלא מרבים ללכת בגינה בפנים‪,‬‬ ‫»‪.53da‬‬ ‫‪16‬‬
‫צריכה היא דישה מבחוץ )רש"י שם ד"ה אלא כותל גינה(‪.‬‬
‫‪ (62‬רבי אושעיא‪ ,‬ולפי הכרעת רבי יוסי בר חנינא‪ ,‬אף לרב‪.‬‬ ‫‪ (47‬המשך המשנה‪ ,‬שם‪ (48 .‬הצינור הגדול המחובר‬
‫‪ (63‬שעדיין לא הספיקו לדוש כהוגן את הקרקע‪ ,‬ונקראת‬ ‫מסביב לגג‪ ,‬ובו יורדים המים מן הגג אל החצר דרך הצינור‬
‫חדשה עד חמשים שנה )רמ"א סימן קנה סעיף יג‪ ,‬וראה‬ ‫הקטן‪ .‬וראה למעלה פ"ח הלכה ה‪ (49 .‬ואם כי למעלה‬
‫סמ"ע שם ס"ק לג(‪ (64 .‬כתב הראב"ד שסברא יפה היא‪,‬‬ ‫שם מבואר שלא אסרו לבנות מתחת למזחילה אלא כדי‬
‫ולפי נוסחת ר"י מיגאש‪ ,‬שהובאה למעלה‪" :‬הכי קתני‪ ,‬מי‬ ‫שלא יערער את הבנין ‪ -‬כל זה אינו אלא בבונה תחתיה‪,‬‬
 ‫הפק‬ ‫‪mipky zekld - oipw xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil miwxt 'b m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫פירשו ה'תוספות' בבאֿקמא סא‪ :‬ד"ה לא יעמוד אדם )ולא‬ ‫שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בארבע אמות" ‪ -‬מפורש‬
‫כפירוש רש"י שם ד"ה לא יעמיד‪ ,‬שבני העיר מעכבים‪,‬‬ ‫בגמרא שהכותל של חבירו היה ארבע אמות‪ ,‬הרי שאם היה‬
‫והיינו‪ ,‬שהבית הוא כולו של אדם אחד(‪ (77 .‬היינו‪ ,‬מפי‬ ‫פחות מארבע אמות ‪ -‬אין בו דין "דוושא" )הגר"א סימן קנה‬
‫התנור עד התקרה )רש"י לב"ב שם‪ ,‬ד"ה אלא אם כן(‪.‬‬ ‫ס"ק לו‪ ,‬וראה במגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ (78‬חלל ריק )רש"י שם(‪ (79 .‬שלא תשרף התקרה )רש"י‬
‫שם(‪ .‬ואם לא הרחיק כשיעור הנ"ל‪ ,‬הרי הוא כמזיק בידים‬
‫‪¯ˆÓÏ‬‬
‫‪∆∆¿ CÓÒÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ e‰„O‬‬
‫‪≈» ÛBÒa¿ 66¯Ba ¯tÁÏ‬‬ ‫‪»∆ 65ÈÓƒ .È‬‬
‫‪… ¿« ‡aL‬‬ ‫‪1‬‬

‫)'קצות החושן' סימן קנה ס"ק א‪ ,‬וראה עוד להלן הערות פד‪,‬‬ ‫‪- ˙B¯B·Ï¿ ÈeOÚ» Bȇ≈ B¯·Á‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪≈¬ ‰„O‬‬ ‫‪≈¿ ̇ƒ :67B¯·Á‬‬‫¬≈‬ ‫‪2‬‬
‫פה‪ ,‬פז(‪ (80 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (81 .‬הטיח של התקרה‪.‬‬ ‫‪B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ CÏnÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .69B„Èa‬‬
‫‪»¿ ˙BÁÓÏ‬‬‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,CÓBÒ‬‬
‫≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (82‬וכמו כן ארבע אמות למעלה ממנו‪ ,‬שלא תשרף התקרה‬ ‫‪¯Ba‰« Ï˙k‬‬
‫‪∆… ÔÓƒ ˜ÈÁ¯‰Ï‬‬
‫ˆ¯‪ƒ ¿«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» - Bcˆa‬‬ ‫‪ƒ¿ ¯Ba ¯tÁÏ‬‬
‫«¿ …‬ ‫‪4‬‬
‫)רש"י שם ד"ה עד שיהא תחתיו(‪ (83 .‬הוא "בנין עשוי‬ ‫‪˙B¯Ba‰« ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÏÏÁ‬‬‫‪«¬ ÔÈa≈ ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« ,ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫לבשל‪ ,‬ששופתין בו שתי קדרות" )פירוש המשניות לרבינו(‪,‬‬ ‫‪72‰ÈeOÚ‬‬
‫‪» ¬ B¯·Á‬‬‫‪≈¬ ‰„O‬‬ ‫‪≈¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» 71̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .70ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰ML‬‬ ‫‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ואין האש גדולה כלֿכך‪ (84 .‬למטה‪ .‬אבל למעלה‪ ,‬צריך גם‬ ‫‪¯ˆn‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ ˜ÈÁ¯iL‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« , CÓBÒ‬‬
‫‪73‬‬ ‫¿‪≈ Bȇ≈ - ˙B¯B·Ï‬‬ ‫‪7‬‬
‫בכירה ארבע אמות )סמ"ע סימן קנה ס"ק ב(‪ (85 .‬ברייתא‬ ‫‪- ¯tÁÏ‬‬
‫‪… ¿« B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡B·iLÎe‬‬
‫‪»∆ ¿ .¯tÁÈÂ‬‬
‫‪… ¿«¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫¿ »‬ ‫‪8‬‬
‫שם‪ ,‬וכפי שפירש אותה אביי‪ ,‬שלא תהא סותרת את משנתנו‪.‬‬
‫‪ (86‬שמסיקים בו ביתר תדירות )רש"י שם ד"ה בדנחתומין(‪.‬‬
‫‪.¯tÁÈÂ‬‬
‫‪… ¿«¿ e‰„O‬‬
‫‪≈» CB˙a¿ ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ ‡e‰ Ìb« ˜ÈÁ¯È‬‬‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ (87‬ואינו כמזיק בידים )ראה למעלה הערה עו(‪ (88 .‬כדעת‬ ‫‪ (65‬בבאֿבתרא יז‪ (66 :‬היינו בור בלי מים‪ ,‬וכל ההיזק‬
‫חכמים במשנה שם‪ ,‬ולא כרבי שמעון‪ .‬וכן פסק הרי"ף שם‪.‬‬ ‫הוא עצם החפירה בלבד‪ ,‬וראה למעלה הערה א‪.‬‬
‫ואע"פ שאם "הרחיק האש כראוי ועברה והזיקה ‪ -‬פטור‪ ,‬שזו‬ ‫‪ (67‬לגבול חבירו‪ .‬ולחבירו אין שם בור‪ (68 .‬שהוא בית‬
‫מכה בידי שמים היא" )פי"ד מהלכות נזקי ממון הלכה ב(‪,‬‬ ‫הבעל‪ ,‬שדי לו במי גשמים‪ ,‬ואין משקים אותו בידים‪.‬‬
‫כרבי שמעון בבבאֿקמא סא‪ :‬במשנה ‪ -‬שם הרחיק כראוי‪,‬‬ ‫‪ (69‬בטענה‪ ,‬שמא ימלך וירצה פעם לחפור בור‪ (70 .‬כיון‬
‫באופן שיצא גם מכלל היזק של "אש"‪ ,‬אבל כאן שלא הרחיק‬ ‫שהראשון עשה כדין‪ ,‬וסמך בהיתר ‪ -‬צריך השני להרחיק‬
‫אלא ארבע אמות‪ ,‬לא יצא אלא מכלל "אדם המזיק"‪ ,‬אבל‬ ‫כשיעור‪ ,‬וכן כתבו ה'תוספות' )שם יז‪ :‬ד"ה אביי(‪ .‬ויש‬
‫מכלל "אש" לא יצא )'קצות החושן' שם‪ ,‬ועיין רי"ף בבבאֿ‬ ‫אומרים‪ ,‬שזה יכול לטעון שאינו מחוייב לסבול בגלל זה‪,‬‬
‫קמא שם(‪] (89 .‬במגדל עוז הביא "שנתבאר"‪ ,‬וכן נכון[‪.‬‬ ‫שוויתר מקודם ונתן לזה לחפור בלי הרחקה )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪] (90‬בהלכות נזקי ממון שם‪ ,‬שאם לא הרחיק כראוי‪ ,‬ועברה‬ ‫‪ (71‬כרבא ולא כאביי‪ ,‬וכפי הלשון השני‪ (72 .‬כגון בית‬
‫האש והזיקה ‪ -‬חייב לשלם[‪.‬‬ ‫השלחין‪ ,‬שצריך להשקות אותה בידים‪ (73 .‬מכיון שלא‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - B¯·Á‬‬‫‡‪≈¬ 92¯ˆB‬‬
‫‪« ˙Áz‬‬ ‫‪»¿»∆ 91ÈÓƒ .·È‬‬
‫‪«« ˙eÁ¬ BÏ ‰˙ȉL‬‬ ‫הזכיר רבינו דין סמיכה למצר כשאין עוד הניזק שם‪ ,‬אלא‬
‫‪20‬‬ ‫‪.¯˜a‬‬
‫¯‪»» ˙Ù‬‬
‫‪∆ ∆ ‡ÏÂ‬‬
‫ˆ‪… ¿ Úa‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪»« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌBzÁ‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪¿« ‡Ï‬‬‫‪… da» 93‰OÚÈ‬‬
‫«¬ ∆‬ ‫בבור בלבד ולא ביתר ההרחקות ‪ -‬סובר המגידֿמשנה‬
‫‪97Ìȯ·cÓ‬‬ ‫)למעלה הלכה ד( שרק בבור הלכה כרבא‪ ,‬ולא ביתר‬
‫‪21‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬‫‡‪≈ «¿ 96‡zÒtÒ‬‬
‫‪»¿«¿« ÌL‬‬ ‫‪» ÒÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬ ‫ההרחקות‪ ,‬לפי שהלכה כרבי יוסי שעל הניזק להרחיק את‬
‫‪22‬‬ ‫‪„ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ÌÁ‰L‬‬
‫‪98‬‬ ‫‪… «∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ,‰a¯‰‬‬
‫‪≈¿« ÌÁ« Ï·‰‬‬‫‪∆∆ ̉Ó‬‬‫‪∆≈ ‰ÏBÚL‬‬
‫∆ ∆‬ ‫עצמו‪ ,‬ורק אם זהו "גירי דיליה" )=חיציו של המזיק(‪ ,‬אז‬
‫‪23‬‬ ‫‪ı¯‡a‬‬
‫‪∆∆¿ ÔÈÈ‬‬
‫‡‪ƒ« ¯ˆB‬‬
‫‪« ‰È‰‬‬ ‫‪»» 100̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .99¯ˆB‡‰‬‬
‫≈‪» » ˙B¯t‬‬ ‫חייב הוא להרחיק‪ ,‬וכל זמן שאין הנזק קיים‪ ,‬איֿאפשר לומר‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰OBÚ‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - 101B„ÈÒÙÓ‬‬ ‫‪ƒ¿« ÌÁ‰‬‬‫‪… « ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ,χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫שאלו הם חצים שלו‪ ,‬ורק בבור אמרו בגמרא שעצם החפירה‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰OÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‡·‪… Ï‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪»¬ ;‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ L‡≈ ˙·ÏÓ‬‬
‫‪∆ ∆¿ Ïk» B˙eÁa‬‬ ‫«¬‬ ‫מזיק לקרקע חבירו‪ ,‬אפילו אם אין לחבירו בה לא כותל ולא‬
‫‪26‬‬ ‫‪e˜ÊÁ‰‬‬
‫‪¿¿À 104̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÔÈi‰‬‬
‫¯‪ƒ«« ÁÈ‬‬
‫‪« ≈ „ÈÒÙnL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,103¯˜a‬‬‫¯‪»» ˙Ù‬‬
‫∆∆‬ ‫בור‪ ,‬וראה 'תוספות' שם יז‪ .‬ד"ה לא יחפור‪ ,‬והגהות‬
‫‪27‬‬ ‫‪, Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪≈ «¿ ÌBzÁpÏ‬‬ ‫‪¿«« B‡ ˙Ù¯Ï‬‬‫‪∆ ∆» ‰lÁ˙a‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ ˙eÁ‰‬‬ ‫«¬‬ ‫מיימוניות כאן אות ב‪ ,‬ולחםֿמשנה כאן‪ (74 .‬לא הזכיר‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪- ¯ˆB‬‬
‫‪» B˙iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« ‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬ ‫¯ˆ‪«« ‰‬‬‫‪» » Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫כאן רבינו ענין הסיד כמו בהלכה א‪ ,‬לפי שכאן מדובר בבור‬
‫ריק שאין בו מים‪ ,‬שהוא עשוי לתשמישים אחרים‪ ,‬וכל‬
‫‪29‬‬ ‫‪.106B„Èa‬‬
‫‪»¿ ˙BÁÓÏ‬‬‫≈‡‪¿ƒ ÏBÎÈ» BÈ‬‬ ‫ההיזק אינו אלא החפירה‪ .‬וזוהי הבבא הראשונה שבמשנה‪,‬‬
‫‪ (91‬סוף המשנה‪ ,‬שם‪ (92 .‬עלייה‪ ,‬שאוצרים בה תבואה‪,‬‬ ‫בתחילת פרק לא יחפור‪ ,‬ראה למעלה הלכה א והערה א‪.‬‬
‫שמן ויין וכדומה )פרט לשומשמין‪ ,‬רימונים ותמרים‪ ,‬שאין‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« ‰OÚÈ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… - 76ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰iÏÚ‰Â‬‬ ‫‪ƒ«« .‡È 10‬‬
‫‪»ƒ¬»¿ 75˙Èa‰‬‬
‫החום מזיק להם‪ ,‬ראה להלן(‪ (93 .‬במשנה שם‪" :‬לא‬ ‫‪77ÂÈab‬‬
‫יפתח"‪ ,‬ולפיכך כתב ה'טור' )סימן קנה( בשם הרשב"ם‬ ‫‡‪»« ÏÚ« BÏ LÈ≈ Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,B˙Èa≈ CB˙a¿ ¯epz« ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 11‬‬
‫שאפילו אם היתה לו חנות של נחתומים או של צבעים‬ ‫‪‰iÏÚ‰‬‬
‫‪»ƒ¬» ÏÚa‬‬ ‫‪«« „ÈÓÚÈ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪80‬‬ ‫‡¯‪≈¿ . ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪«¿« d·b‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪«… 12‬‬
‫בבית אחר‪ ,‬אסור לפתוח אותה חנות לבית שתחת האוצר‪,‬‬ ‫‪.82ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ 81‰·ÈÊÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¬« ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« ,¯epz« 13‬‬
‫שההבל עובר ממקום למקום‪ .‬וכן הביא הרמ"א )שם‪ ,‬סעיף‬ ‫‪‡e‰ 86ÌÈÓBzÁ‬‬
‫‪ƒ ¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ¯epz« 85̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .84ÁÙË‬‬
‫‪«∆ - 83‰¯Èηe‬‬
‫‪» ƒ¿ 14‬‬
‫ב בהגהה(‪ .‬ורבינו שינה מלשון המשנה‪ ,‬וכתב "יעשה"‪ ,‬ולא‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰¯Èηe‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÈÁÙË‬‬
‫‡¯‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ‡‰iL‬‬
‫ˆ¯‪≈¿∆ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» - 15‬‬
‫כתב "יפתח"‪ .‬ולפי"ז יתכן שדווקא לעשות בה אסור‪ ,‬אבל‬ ‫‪˜ÈÁ¯‰L‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪«¿ .ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ - ÔÈÓBzÁ‬‬
‫‪ƒ ¿« 16‬‬
‫לפתוח חנות אחרת לבית שתחת האוצר ‪ -‬אין איסור‪.‬‬ ‫‪‰Ó« ÌlLÓ‬‬
‫‪≈« ¿ - ‰˜Èf‰Â‬‬
‫‪» ƒƒ¿ L‡‰‬‬ ‫‪≈» ˙‡ˆÈ‬‬‫‪»» ̇ƒ , ¯eÚM‰‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪ƒ « 17‬‬
‫‪ (94‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬חנות של נחתומין"‪ (95 .‬מעבדה‬ ‫‪.90BÓB˜Óa‬‬
‫‪¿ƒ 89¯‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,88‰˜Èf‰M‬‬
‫∆‪» ƒƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫לעשיית צבע‪ ,‬שגם בה מסיקים הרבה‪ .‬ובמשנה שם‪:‬‬
‫"]חנות[ של צבעין"‪ (96 .‬שחת‪ ,‬תבואה שלא הביאה‬ ‫‪ (76‬ושניהם מעכבים זה על זה‪ ,‬וכן‬ ‫‪ (75‬שם כ‪ :‬במשנה‪.‬‬
 ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬ ‫ופק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ÏÈÁ˙‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ 111B‡ ;¯ˆB‡Ï‬‬‫‪» » ˙B¯t≈ ÒÈÎiL‬‬
‫˜„‪ƒ¿«∆ Ì‬‬‫«‪∆… ¯epz‬‬ ‫שליש‪ ,‬והיא כרפת בקר )מימרא של רב ששת‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌȯÓz‬‬
‫¯‪ƒ»¿ B‡ ÌÈBn‬‬
‫‪ƒ ƒ B‡ ÔÈÓLÓeL‬‬
‫‪112‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿ ¯ˆ‡Ï‬‬ ‫∆¡ …‬ ‫‪ (97‬כנראה שאף מרפת בקר עולה הבל‪ ,‬אלא שבה יש גם‬
‫‪5‬‬ ‫‪;ÔÈhÁ‰‬‬
‫‪ƒƒ« ¯ˆ‡L‬‬
‫˜„‪«»∆ Ì‬‬ ‫‪∆… ¯epz‰‬‬‫‪«« ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ‰Ê∆ Ì„˜Â‬‬
‫‪«»¿ ,113Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫ריח רע‪ ,‬ראה לחםֿמשנה‪ (98 .‬כן כתבו גם ה'תוספות'‬
‫‪6‬‬ ‫‪dab‬‬
‫‪»« ÏÚ« ‰lÁÓ‬‬
‫‪116‬‬ ‫‪»ƒ¿ ˙eÁ‰‬‬
‫‪115‬‬ ‫‪¬« ÏÚa‬‬‫‪«« ‰OÚL‬‬
‫‡‪» »∆ B‬‬ ‫‪114‬‬ ‫)שם יח‪ ,‬ד"ה לא יפתח(‪ .‬ולא כרש"י )שם ד"ה אוצר(‬
‫שפירש‪" :‬שהעשן קשה להם"‪ (99 .‬אף יין של חוץֿלארץ‬
‫‪7‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« el‡≈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ - ¯ˆB‡‰‬‬
‫‪» » ÔÈ·e‬‬ ‫‪≈ ˙eÁ‰‬‬‫‪¬« ÔÈa≈ ÏÈc·‰Ï‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫בכלל שהחום מזיק לו )מימרא של רב יוסף שם(‪ ,‬וראה‬
‫‪8‬‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ¯epz« ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ¯·Ú‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,117ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·kÚÓ‬‬
‫‡‪≈«¿ ¯ˆB‬‬
‫»‬ ‫להלן‪ (100 .‬משנה וברייתא שם‪ (101 .‬שהיין הישראלי‬
‫‪9‬‬ ‫‪.el‡≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ¯epz‰‬‬‫‪«« ¯ÈÒ‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏBÎÈ» ¯ˆB‡‰‬‬
‫‪» » ÏÚa‬‬ ‫‪«« Ôȇ≈ - Ba‬‬ ‫הוא חריף‪ ,‬ואין החום מפסידו ואדרבא עוד משביחו‪,‬‬
‫‪ (107‬שם כ‪ :‬שורה של בעיות‪ ,‬שלא נפתרו‪ (108 .‬זילף‬ ‫משא"כ ביין מחו"ל‪ ,‬שאף חום הנר מזיק לו )שם(‪.‬‬
‫מים על פני הרצפה‪ (109 .‬גם זו בעיא שם‪ ,‬ושתיהן של‬ ‫‪ (102‬במשנה וברייתא שם‪ (103 .‬שריחה רע‪ .‬והשמיט‬
‫‪ (110‬והאוצר זקוק להרבה אור לחלונות‪.‬‬ ‫אביי‪.‬‬ ‫רבינו כאן "אספסתא"‪ ,‬שאע"פ שדומה לרפת בקר לענין‬
‫‪ (111‬בעיא של רב הונא בריה דרב יהושע‪ ,‬שם‪ (112 .‬אין‬ ‫החום ‪ -‬אינה דומה לענין ריח רע )לחםֿמשנה‪ ,‬וראה‬
‫בגירסא שלנו בגמרא שם‪ (113 .‬שאין החום מזיק להם‬ ‫בסמ"ע שם ס"ק ח(‪ (104 .‬ברייתא שם‪ (105 .‬בברייתא‬
‫)סמ"ע שם ס"ק י(‪ (114 .‬אף זו היא בעיא של אביי‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫שם לא נזכרה אלא רפת בקר‪ .‬אך אותו הטעם הוא ביתר‬
‫‪ (115‬ובקודמים עשה הכל בעל האוצר‪ (116 .‬זהו פירושו‬ ‫הדברים‪ .‬וכן כתבו גם ה'תוספות' )שם יח‪ .‬ד"ה ואם היתה(‪.‬‬
‫של רבינו ל"בנה עלייה על גבי ביתו" )שם(‪ .‬וכן פירשו ר"ח‬ ‫‪ (106‬בברייתא שם‪ ,‬נאמר‪" :‬אם היתה רפת בקר קודמת‬
‫ור"י מיגאש )מגידֿמשנה(‪ .‬ורש"י פירש שבעל האוצר בנה‬ ‫לאוצר ‪ -‬מותר"‪ .‬הרי שאף לאחר שזה פתח את האוצר‪ ,‬אינו‬
‫אותה‪ ,‬עיין שם‪ (117 .‬שכולן בעיות שלא נפתרו‪ :‬בכיבד‬ ‫צריך זה לסלק את הרפת‪.‬‬
‫וריבץ וריבה‪ ,‬מי מהם זכה להיות הראשון ומי הוא השני‪.‬‬
‫ומספק אין לו לעשות לכתחילה‪ ,‬ואם עבר ועשה אין‬ ‫‪‰a¯L‬‬
‫‪»ƒ∆ 109B‡ ,B˙iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ 108ıa¯Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬ ‫‪≈ƒ .‚È‬‬
‫‪«« 107„ak‬‬ ‫‪1‬‬
‫מבטלים מעשיו מספק‪.‬‬ ‫‪‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ‰Ê∆ Ì„˜Â‬‬
‫‡‪«»¿ ,¯ˆB‬‬
‫‪» Ba ˙BOÚÏ‬‬ ‫»‪≈¿ ,110˙BBlÁ« da‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪a"tyz'd 'aÎxc` f"hÎ'i - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪˜ÒBÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÈÏkÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ‰¯ÚÓ‬‬ ‫‪∆»¿ B‡ ÔÈLc˜n‰‬‬
‫«‪ƒ »¿À‬‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà 'é ïåùàø íåé‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰fÓ‬‬
‫‪∆« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌeÏk¿ CÎa‬‬
‫‡‪»¿ Ôȇ≈ - ˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰Î‡ÏÓa‬‬
‫‪» »¿ƒ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.˙¯Á‡‰‬‬
‫‪∆∆«» B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OBÚ‬‬
‫‡‪∆ ‡e‰Â¿ ˙Á‬‬ ‫««‬ ‫‪¨ ª £ dxR‬‬
‫`‪dOc‬‬
‫‪-‬ורדלכספאתהמט‬
‫‪¨ ¨ zFkld‬‬
‫¦ §‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬פרה פ"ד‪ ,‬ד‪ (3 .‬לפני נתינת האפר עליהם‪.‬‬
‫‪ (4‬איש מפי איש עד משה רבינו‪ .‬ב'ספרי' חוקת‪ ,‬פיסקה קכד‬
‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁביעי‬
‫‪1‬‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪ -‬שנינו‪ :‬אין לי אלא שמלאכה פוסלת בפרה‪ ,‬במים מנין‬ ‫‪ (1‬יבאר אם המלאכה פוסלת במים קודם שיתקדשו או‬
‫בהזאה‪ ,‬השכר אם פוסל בקידוש ובהזייה ומילוי‪ ,‬הממלא‬
‫)שמלאכה פוסלת אותם(? תלמודֿלומר )במדבר יט‪ ,‬ט(‪:‬‬
‫בידו אחת ועושה מלאכה באחרת‪ ,‬והממלא לאחרים או‬
‫"והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה"‪ .‬או אפילו‬
‫קידשו )המלאכה פוסלת אותם(? תלמודֿלומר "למי נדה"‪,‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬חמשה שמילאו חמש חביות לקדשם חמשה‬
‫קידושים ונמלכו לערבם‪ ,‬הרוצה למלאות מים לקדש ומים‬
‫כבר הם מי נדה‪ .‬ובמשנתנו מפרש רבינו שלמדנו מים‬
‫אחרים לצרכיו‪ ,‬השואל חבל למלאות בו כו'‪ ,‬הממלא ונותן‬
‫מפרה‪ ,‬ששניהם נכללו באותו פסוק‪ ,‬ואות "ל" של "למי‬
‫נדה" משמעותה‪ ,‬שהאדם חושב לעשותם מי נדה‪ ,‬ואחרי‬ ‫לחבית והצניע החבית שלא תשבר‪ ,‬הממלא ונותן לשוקת‬
‫ופינה חרסית מהשוקת והממלא לשתות ונמלך‪ ,‬שלשל הדלי‬
‫נתינת האפר כבר נעשו מי נדה‪ ,‬ואין הכתוב מדבר בהם‪.‬‬
‫)נתבאר כבר‪ ,‬שהדינים שאינם יוצאים מפשוטו של הכתוב‪,‬‬ ‫ונפסק החבל מידו‪ ,‬ומים שמלאם לחטאת ואח"כ נמלך‪.‬‬
‫אלא ע"י דרשה נוטה מהפשוט‪ ,‬דינים מקובלים הם‪ ,‬ומקובל‬ ‫‪dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,3eLc˜˙iL‬‬
‫˜„‪¿«¿ƒ∆ Ì‬‬‫‪∆… ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« 2˙ÏÒBt‬‬ ‫‪» »¿« .‡ 10‬‬
‫‪∆∆ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫גם לדרוש כך את הכתוב‪ ,‬ולפיכך אומר רבינו כאן‪" :‬דברי‬ ‫‪?„ˆÈk‬‬
‫˜‪« ≈ . ‰Ïa‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪»»« ȯ·c‬‬
‫‪≈¿ƒ Ô‰≈ el‡≈ Ìȯ·„e‬‬
‫‪ƒ»¿ .‰‡f‰a‬‬
‫‪»»«« ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ 11‬‬
‫קבלה" אףֿעלֿפי שנדרשים ב'ספרי' מן הכתוב(‪.‬‬
‫‪ (5‬מהכלי ששאב בו את המים מהמעיין‪ ,‬לכלי שבו יתן את‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ ˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰Î‡ÏÓa‬‬
‫‪» »¿ƒ ˜qÚ˙Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ Lec˜Ï‬‬‫‪ƒ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡lÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« 12‬‬
‫האפר על המים‪.‬‬ ‫‪˙Úa‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,‡lÓnL‬‬
‫‪≈«¿∆ ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ˙ÎÏB‰‬‬
‫‪«» ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ B‡ ,Èeln‰‬‬
‫‪ƒ« 13‬‬
‫‪ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ .ÔÏÒt‬‬ ‫‪»»¿ - ÈÏk‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ƒ¿ χ∆ ÈÏkÓ‬‬‫‡‪ƒ¿ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ‰¯ÚnL‬‬
‫‪∆»¿∆ 14‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏÒBt‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,7‰Èf‰·e‬‬
‫‪»»«« Lecwa‬‬ ‫‪ƒ« ÏÒBt‬‬
‫‪≈ 6¯ÎO‰‬‬‫·‪»» « .‬‬ ‫‪.¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ Ô‰Ï‬‬‫‪∆» ÏÈËiL‬‬
‫‪ƒ»∆ „Ú« ÌÈna‬‬‫‪ƒ«« ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« 15‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪B‡ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓ≈ Lc˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ B¯ÎO‬‬
‫‪»¿ ÏËBp‰‬‬
‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .8Èelna‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - ‰c‬‬ ‫‪»ƒ ÈÓ≈ eOÚÂ‬‬
‫‪¬«¿ eLc˜˙Â‬‬
‫‪¿«¿ƒ¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ ÏÈˉ‬‬
‫‪ƒ≈ 16‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪¯Ù‡‰Â‬‬
‫‪∆≈»¿ ‰¯Ún‰‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪»»¿« ÈÓk‬‬
‫‪≈¿ ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« Ô˙B‬‬
‫‪» ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙Bf‰Ï‬‬
‫¿«‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« CÈÏBn‰‬‬ ‫‡‪ƒ « ‡l‬‬ ‫‪»∆ ;Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ˙ÏÒBt‬‬
‫∆∆‬ ‫‪‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« 17‬‬
 ‫זפק‬ ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (18‬רבינו בפירושו למ"א שם‪ ,‬כותב שדין זה התבאר‬ ‫‪¯ÎO‬‬
‫‪»» ‡e‰ ÏËB‬‬‫‡·‪≈ Ï‬‬ ‫‪»¬ .ÌeÏk¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ 10‰Ï˜Ó‬‬
‫‪∆¿ƒ ¯Ù‡k‬‬
‫‪∆≈¿ 1‬‬
‫בתוספתא )כנראה התכוון לפ"ז ה"ד( ומנמק את ההבדל בין‬ ‫‪,ÌpÁa‬‬
‫‡‪»ƒ¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈLc˜Óe‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ .ÔÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ B‡ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« ˙‡lÓÏ‬‬
‫‪… «¿ 2‬‬
‫לאחרים ובין לעצמו‪ :‬אם מילא לאחרים‪ ,‬הרי אחר מילוי כל‬ ‫‪≈» ‰fn‰‬‬
‫‪11Ô˜Ê‬‬ ‫‪∆«« B‡ Lc˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ‰È‰‬‬
‫‪»» .ÌpÁa‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰fn‰‬‬
‫‪∆«« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« 3‬‬
‫חבית גמר את פעולתו במים שבחבית זו‪ ,‬ולהיפך אין‬
‫‪Lw·e‬‬
‫‪≈ƒ ‡Óh‰‬‬‫‪≈»« ‡·e‬‬ ‫¯‚‪» ,ÂÈÏ‬‬
‫‪»¿« ÏÚ« Cl‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ 4‬‬
‫המילויים האחרונים פוסלים את הקודמים‪ ,‬אבל במילא‬
‫לעצמו כדי לקדש הרי המילוי השני הוא מלאכה המפסיקה‬ ‫‪- ˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ B‡ Lc˜Ï‬‬‫‪≈«¿ ˜BÁ¯» ÌB˜Óa‬‬‫‪»¿ BnÚƒ CωÏ‬‬
‫‪… ¬« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ 5‬‬
‫בין מילוי לקידוש ופוסל את המילוי‪ (19 .‬משמע‪ ,‬שאם‬ ‫‪ÏËa‬‬
‫‪≈» ÏÚBÙk‬‬
‫‪≈ ¿ B¯ÎO‬‬
‫‪»¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,¯BÓÁ‰‬‬
‫‪¬« ÏÚ« B·Èk¯Ó‬‬
‫‪ƒ¿« ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ 6‬‬
‫מילא כמה חביות לאדם אחד‪ ,‬הדין כמו במילא לעצמו‪) .‬וכן‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰pnÓ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»∆ƒ BÏhaL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ d˙B‡Ó‬‬
‫‪» ≈ ÏËaL‬‬‫‪«»∆ 7‬‬
‫משמע מדבריו בפ"ח ה"ה במילא לאחר בשתי ידיו(‪.‬‬ ‫‪Ï·lÓ‬‬
‫‪… ¡∆ƒ ezÚBn‰‬‬
‫‪¿« « ‰‡ÓËa‬‬ ‫‪»¿À¿ ‡ÓË‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪≈» ‰È‰Â‬‬‫‪»»¿ ,Ô‰k‬‬‫‪≈… 8‬‬
‫‪ (20‬והמילוי ייגמר עם שפיכת כל המים לכלי הגדול‪.‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Lc˜Ï‬‬‫‪≈«¿ B‡ ˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ BnÚƒ CÏiL‬‬
‫‪≈≈∆ ˙Úa‬‬
‫‪≈¿ 14B˙Óe¯z‬‬
‫‪» ¿ 9‬‬
‫‪ (21‬שלא עשה כל מלאכה בין מילואה לבין הקידוש‪.‬‬ ‫‪- ‰Î‡ÏnÓ‬‬
‫‪» »¿ƒ BÏha‬‬‫‪¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;15BÎÒÂ‬‬
‫‪»¿ e‰˜LÓe‬‬
‫‪≈¿ « BÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ¬« ‰Ê∆ 10‬‬
‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ .‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‡‪» »¿ d˙B‬‬‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÏËa‬‬‫‪≈» ÏÚBÙk‬‬
‫‪≈ ¿ B¯ÎO‬‬‫‪»¿ BÏ Ô˙B‬‬
‫‪≈ 11‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ ˙Bi·Á‬‬‫‪ƒ» LÓÁ‬‬‫‪≈» e‡ÏnL‬‬ ‫‪¿ƒ∆ 22‰MÓÁ‬‬‫‪» ƒ¬ .‰‬‬ ‫·‪,‰‡f‰‬‬
‫‪»»«« B‡ Lecwa‬‬ ‫‪ƒ« ¯kzOpL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ¯ÎO‬‬‫‡‪»» ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ Ìȯ·c‰‬‬
‫‪ƒ»¿« el‡≈ 12‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ˙Á‬‬‫‪«« Ïk» ÏÚ« ¯Ù‡‰‬‬ ‫˜‪ƒ¿«∆ ÔB‚k¿ , ÌÈLec‬‬
‫‪∆≈» CÈÏLiL‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪‰Ó« „‚k‬‬
‫‡‪∆∆¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÏË‬‬ ‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌeÏk¿ Áȯ‰‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ 13‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Lec˜ƒ Ôlk‬‬‫‪»À ÔLc˜Ïe‬‬
‫‪» ¿«¿ Ô·¯ÚÏ‬‬
‫‪»¿»¿ eÎÏÓÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ,dÓˆÚ‬‬‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪.„ÈÒÙ‰M‬‬
‫∆‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪eÎÏÓÂ‬‬
‫‡‪¿¿ƒ¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ Lec˜ƒ ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ Ìe‡ÏnL‬‬ ‫‡‪¿ƒ∆ B‡ ,„Á‬‬ ‫∆»‬
‫‪36‬‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ Ôlk‬‬
‫˜‪»À - ÔÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰MÓÁ‬‬ ‫‪» ƒ¬ ÔLc˜Ï‬‬
‫¿«¿ »‬ ‫‪ (6‬משנה‪ ,‬בכורות כט‪ ,‬א‪ (7 .‬אם קיבל שכר כדי לקדש או‬
‫‪37‬‬ ‫‪‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ „ÈÁi‰‬‬‫‡·‪ƒ»« Ï‬‬‫‡‪»¬ .24¯Á‬‬
‫‪≈« ÈelÓa‬‬ ‫‪ƒ¿ ‡lÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« ˜qÚ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫להזות‪ ,‬לא נתקדשו המים וההזאה פסולה‪ ,‬בגמרא שם למדו‬
‫זה מן המקרא‪ (8 .‬גמרא‪ ,‬שם‪ (9 .‬שפסולים לקידוש‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫˜‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰MÓÁ‬‬‫‪» ƒ¬ ÌLc˜Ï‬‬‫‪» ¿«¿ ˙Bi·Á‬‬‫‪ƒ» LÓÁ‬‬ ‫»≈‬ ‫‪ (10‬אפר עצים שרופים‪ (11 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (12 .‬כפי שכר‬
‫‪39‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ¯Lk‬‬‫‡‪≈ » Ôȇ≈ - „Á‬‬
‫‪»∆ Lec˜ƒ ÔLc˜Ï‬‬‫‪» ¿«¿ CÏÓÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ¯ÊÁL‬‬
‫∆»«‬ ‫פועל בינוני שמנכים משכרו המלא את ערך מניעת טירחת‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ CÏÓÂ‬‬
‫‡‪«¿ƒ¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ Lec˜ƒ ÌLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ Ô‡ÏÓ‬‬‫‡‪»¿ƒ .25ÔB¯Á‬‬‫«¬‬ ‫העבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬שמים במה היה הפועל מסכים לקבל‬
‫‪41‬‬ ‫‪LcwL‬‬
‫‡‪≈ƒ∆ ‰Ê∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ¯Lk‬‬‫˜‪≈ » Ôȇ≈ - ÔÈLec‬‬ ‫‪ƒ ƒ ‰MÓÁ‬‬ ‫¬‪» ƒ‬‬ ‫ולהיבטל ממלאכתו‪ ,‬ורק סכום זה מותר לו לקבל )רבינו‬
‫‪42‬‬ ‫˜‪el‡≈ ˙‡∆ 28EÏ¿ Lc‬‬‫‪≈« :27¯Á‡Ï‬‬
‫‡‪≈«¿ ¯Ó‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .26‰lÁza‬‬
‫«¿‪»ƒ‬‬ ‫‪ (13‬ההליכה תגרום לו טומאה‪.‬‬ ‫בפירושו למשנה(‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫‡·‪Ï‬‬
‫‪»¬ .‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ ‰Lc˜˙pL‬‬
‫‡‪» ¿«¿ƒ∆ BÊ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ¯Lk‬‬
‫‪≈ » Ôȇ≈ -‬‬ ‫‪ (14‬וצריך לקנות חולין שמחירם גדול ממחיר תרומה‬
‫‪44‬‬ ‫‪;30ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ Ôlk‬‬ ‫˜‪≈¬ - el‡≈ ˙‡∆ 29Èσ Lc‬‬
‫‪»À ȯ‰‬‬ ‫‡‪≈« :BÏ ¯Ó‬‬‫‪«» ̇ƒ‬‬ ‫שמותרת רק לכהנים בלבד‪ (15 .‬רגילים היו לסוך גופם‬
‫בשמן )מלשונו – שהיא גם לשון המשנה – משמע‬
‫‪45‬‬ ‫‪CÏÓpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪«¿ ,31Ô‡ÏÓ‬‬
‫‡‪»¿ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ Lec˜Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫שמאכילהו ומשקהו חינם‪ ,‬ולא נתבאר למה לא ינכה דמי‬
‫‪46‬‬ ‫˜‪‡e‰ Lc‬‬ ‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬ ‫˜‪≈¬ - ÔÈLec‬‬
‫‪… ȯ‰‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ƒ ƒ ‰MÓÁ‬‬ ‫‪» ƒ¬ dLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ ‰ÈÏÚ‬‬
‫»∆ »‬ ‫תרומה(‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫‡‪≈ƒ 33¯Á‬‬
‫˜‪.BÏ Lc‬‬ ‫‡‪≈« ‡l‬‬ ‫∆»‬
‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OBÚÂ‬‬
‫‪∆ ¿ B„È» ˙Á‡a‬‬ ‫‪≈«¿« .‚ 15‬‬
‫‪««¿ 16‡lÓÓ‰‬‬
‫‪ (22‬שם מ"א‪ (23 .‬שכל אחד יקדש את חביתו‪ (24 .‬וגם‬ ‫‪ÌÈLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ B‡ ,¯Á‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ BÏ ‡lÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« B‡ ,˙¯Á‡‰‬‬
‫‪∆∆«» 16‬‬
‫לא היה הפסק בין מילוי לקידוש‪ (25 .‬הראשונות נפסלו‬
‫לפני שנמלך‪ ,‬ואינן חוזרות להיות כשרות‪ (26 .‬והאחרות‬
‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ Èeln‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ;ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ - ˙Á‡k‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪««¿ 17‬‬
‫נפסלו עלֿידי קידוש ראשון המפסיק בין מילויין ובין‬ ‫‡‪.˙¯Á‬‬
‫‪∆∆« ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ BnÚƒ ‰OÚ‬‬
‫‪» » el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ̉ÈMÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ÈelÓƒ Ïk» 18‬‬
‫קידושן‪ .‬ואין זה דומה לחמשה שנמלכו‪ ,‬מפני ששם כל‬ ‫‪‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÔÈa≈ ,Èelna‬‬
‫‪ƒ« ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ ‰Î‡Ïn‰L‬‬
‫‪» »¿«∆ ,eÚ„B‰‬‬
‫‪¿ « ¯·Îe‬‬‫‪»¿ 19‬‬
‫אחד מטפל בחבית שלו בלבד‪ ,‬ובה אין כל הפסק‪.‬‬ ‫‪.ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÔÈa≈ BÓˆÚÏ‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪20‬‬
‫‪ (27‬המדובר במילאן לקדש קידוש אחד ונמלך לקדש‬ ‫‪ (17‬אבל בזה אחר זה כשרים‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪ (16‬פרה פ"ז מ"ב‪.‬‬
‫חמשה‪ .‬שאם מילאן בתחילה עלֿמנת לקדש כל אחת‬ ‫בה"ד‪.‬‬
‫בפניֿעצמה נפסלו ארבע החביות הראשונות ע"י המלויים‬
‫שאחריהן‪ ,‬כמו שנתבאר למעלה‪ (28 .‬והממלא מסתלק‬ ‫‪BÊ ˙Bi·Á‬‬
‫‡‪ƒ» ÛÏ‬‬‫‪∆∆ ‡lÓ‬‬
‫‡‪≈ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÌȯÁ‡Ï‬‬ ‫‪≈«¿« .„ 21‬‬
‫‪ƒ≈¬« 18‡lÓÓ‰‬‬
‫מכל הענין‪ ,‬הרי השני בא במקומו‪ ,‬וכאילו הוא מילאן‬
‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ Ôlk‬‬
‫‡„‪»À - Ì‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÛχÏ‬‬
‫‡‪∆∆¿ BÊ ¯Á‬‬‫‪«« 22‬‬
‫)רבינו בפירושו למשנתנו(‪ (29 .‬ואם כן‪ ,‬השני אין לו כל‬
‫‪˙È·Á‬‬
‫‪ƒ» BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ .ÔLc˜Óe‬‬
‫‪» ¿«¿ BlL‬‬ ‫‪∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏËB‬‬
‫‪≈ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ 23‬‬
‫השתדלות במעשה המילוי‪ ,‬והראשון שמילא אינו עושה כל‬
‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ˙Bi·Á‰‬‬
‫‪ƒ»∆ Ïk» ıa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇ƒ :˙È·Á‬‬
‫‡‪ƒ» ¯Á‬‬
‫‪«« 24‬‬
‫מלאכה‪ (30 .‬כמו בחמישה שמילאו‪ (31 .‬נימוק למה לא‬
‫נפסלו ארבעה הראשונים‪ (32 .‬ואמרנו שבנמלך‪ ,‬כשרה‬
‫‡‪- „Á‬‬
‫‪»∆ Lec˜ƒ ÔLc˜Óe‬‬
‫‪» ¿«¿ ¯Ù‡‰‬‬‫‪∆≈» ˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ CÈÏL‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ 25‬‬
‫‪ (33‬שלא מילא‪ ,‬ואינו פוסל את‬ ‫‡·‪̇ƒ Ï‬‬
‫הראשונה בלבד‪.‬‬ ‫‡‪»¬ ;20‡e‰ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÈelÓƒ Ïk‰L‬‬‫‪… «∆ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ Ôlk‬‬
‫‪»À 26‬‬
‫‪Ôlk‬‬
‫‪»À - dÓˆÚ‬‬
‫המילויים של אדם אחר‪.‬‬ ‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙È·ÁÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙È·Á‬‬ ‫‪ƒ» Ïk» Lc˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ 27‬‬
‫‪˙ÏÒÙ‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ‰BL‡¯‰L‬‬
‫‪» ƒ»∆ ;‰B¯Á‡‰‬‬‫‪» ¬«» ÔÓƒ ıeÁ ÔÈÏeÒt‬‬ ‫‪ƒ ¿ 28‬‬
‫‪48‬‬ ‫‡‪ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÈÓe‬‬
‫‪ƒ« ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ˙‡lÓÏ‬‬ ‫‪∆ » . ,‰iM‰‬‬
‫‪… «¿ 34‰ˆB¯‰‬‬ ‫‪»ƒ¿ « ÈelÓƒ ‡e‰Â¿ ,Lc˜iL‬‬
‫˜„‪≈«¿∆ Ì‬‬ ‫‪∆… ‰OÚL‬‬
‫‪» »∆ ‰Î‡Ïna‬‬
‫‪» »¿« 29‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪36Ô¯LB˜Â‬‬
‫‪»¿ ¿ ,‰lÁz‬‬
‫ˆ¯‪»ƒ¿ ÂÈÎ‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬ ‫‪≈«¿ - 35ÂÈίˆÏ‬‬
‫‪∆ ˙‡∆ ‡lÓÓ‬‬ ‫‪»»¿ƒ ‰¯Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÈelÓa‬‬ ‫‪ƒ¿ ˙ÏÒÙ‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ 30‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪,˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÏL‬‬‫‪∆ ˙‡∆ ‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,ÂȯBÁ‡Ï‬‬
‫‪» ¬« ÔÚBËÂ‬‬
‫¿ ¬»‬ ‫‡‪. ‰B¯Á‬‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪» ¬« ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪31‬‬
 ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` 'i oey`x mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬ ‫חפק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙‡∆ 60ÛÏBÊ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ B˙B‡ ÔÈ·kÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈÒ¯Á‰‬‬
‫‪ƒ »¬« eȉÈ‬‬
‫‪¿ƒ Ì˙BÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ,38Èeln‰‬‬
‫‡‪ƒ« ¯Á‬‬
‫‪«« 37‰Î‡ÏÓa‬‬
‫‪» »¿ƒ ˜qÚ˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙˜Ma‬‬
‫‪∆… « ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪.CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‪39‬‬ ‫¿»»‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (53‬שם מ"ח‪ (54 .‬ממלא בדלי קטן‪ ,‬ומערה לתוך חבית‬
‫גדולה על שתתמלא‪ .‬אףֿעלֿפי שהוא דולה כמה פעמים‪,‬‬
‫הרי זה מילוי אחד‪ (55 .‬להעמידה במקום שאין שם‬
‫עוברים ושבים‪ (56 .‬ברגלי אדם ובהמה‪ (57 .‬להוציא‬
‫ממנה את המים שלא נשאבו לשם מי חטאת‪ (58 .‬את‬
‫המים המקודשים‪ .‬כשנתמלאה החבית‪ ,‬מפזר אפר פרה על‬
‫המים ואחר הקידוש הזה הוא שואב ממנה פעם אחר פעם‬
‫כפי צרכיו ונותן לחבית קטנה‪ ,‬ואם הצניע או נגב את‬
‫החבית הקטנה כדי להוליך את המים המקודשים‪.‬‬
‫‪ (59‬אלא לצורך קידוש או הזאה‪ (60 .‬מוציא את המים מן‬
‫השוקת‪.‬‬
‫‪ (34‬שם מ"ה‪ (35 .‬צרכים פרטיים‪ (36 .‬בזמנם היו‬
‫ממלאים מים בנודות של עור‪ ,‬וקושרים את פיהם בחבל‬
‫וכדומה‪ ,‬כדי שלא יישפכו‪ (37 .‬מילוי המים לצרכיו‬
‫הפרטיים‪ (38 .‬של מי חטאת‪ (39 .‬ואם נתן את מי‬
‫החטאת לאחוריו – פסולים‪ ,‬לפי שכתבה תורה )במדבר יט‪,‬‬
‫ט(‪" :‬למשמרת"‪ ,‬משמע שצריך לשומרם‪ ,‬ואם הם מאחוריו‬
‫אינו יכול לשמרן שמירה מעולה )נראה שפסולים מדרבנן‪,‬‬
‫ומדאורייתא מספיקה השמירה גם כשהמים לאחוריו‪ .‬ראה‬
‫לקמן פ"י ה"ד(‪.‬‬
‫‪BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» ÔȇÏÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉL‬‬ ‫‪»∆ 40ÌÈL‬‬ ‫‪ƒ«¿ .Ê‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ÈÓÏ‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ CÏÓÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,˙BzLÏ‬‬‫„‪¿ ƒ ÈÏ‬‬ ‫‪≈«¿« .‡È‬‬
‫‪ƒ¿ 61‡lÓÓ‰‬‬ ‫‪BÙebÓƒ B‡ B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ıB˜ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÏËÂ‬‬
‫‪«»¿ 41‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ e‰Èa‚‰Â‬‬
‫¿‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪- ·MÁ‬‬‫‪≈ ƒ ÌÈnÏ‬‬

‫‪ƒ«« ÈÏc‰‬‬
‫‪ƒ¿« «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ̇ƒ :˙‡hÁ‬‬ ‫«»‬ ‫‡‪- „Á‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪»∆ Lec˜Ï‬‬‫‪ƒ¿ ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ e‡ÏÓ‬‬‫‪¿ƒ ̇ƒ : B‡elÓƒ ˙ÚLa‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪«¿ ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪ÈÏc‰‬‬
‫‪ƒ¿« «ÚÈb‰MÓ‬‬
‫‪ƒƒ∆ ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ; ·bÏ‬‬
‫‪63‬‬ ‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰¯ÚÓ‬‬
‫‪62‬‬ ‫¿»∆‬ ‫‪- BÓˆÚÏ‬‬
‫‡‪¿«¿ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» Lc˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ e‡ÏÓ‬‬
‫‪¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;44ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪.45ÂÈÓÈÓ‬‬
‫‪» ≈ ÏÒt‬‬
‫‪«» ıBw‰« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ B‡ dÈa‚‰L‬‬
‫∆‪« ƒ¿ƒ∆ ‰Ê‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‡lÓÈ‬‬ ‫‪««¿ 64·bÏ‬‬
‫‪≈«¿ Ck» ¯Á‡Â‬‬ ‫‪≈«¿ CȯˆÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰¯ÚÓ‬‬
‫‪∆»¿ - ·MÁ‬‬‫‪≈ ƒ ÌÈnÏ‬‬
‫««‪ƒ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪̇ƒ ,65B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ Ï·Á‰‬‬
‫‪∆∆« ˜ÒÙÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÈÏc‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏLÏL‬‬
‫‪≈ ¿ƒ .˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ Ba‬‬ ‫‪ (40‬שם מי"א‪ (41 .‬עזרו זה לזה בהגבהת החביות‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰¯ÚÓ‬‬
‫‪∆»¿ - ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ·MÁ‬‬
‫‪≈ ƒ ÌÈnÏ‬‬
‫‪ƒ«« ÈÏc‰‬‬
‫‪ƒ¿« «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡lL‬‬
‫«‪… ∆ „Ú‬‬ ‫‪ (42‬והקוץ התחוב מפריע לו בעבודת המילוי‪ (43 .‬לערב‬
‫‪33‬‬ ‫‪·MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ 67ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« CB˙a¿ e‰„BÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ CÏÓ‬‬‫‪«¿ƒ .66·bÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫את המים וליתן את האפר על המים המעורבים‪ (44 .‬מפני‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« .68·bÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰¯ÚÓ‬‬
‫‪∆»¿ - ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓÏ‬‬‫‪≈¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫שכל המלאכות היו לצורך המילוי האחד‪ (45 .‬מפני‬
‫שעשה מלאכה בשעת המילוי שלא לצורך המילוי שלו‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ·MÁ‬‬‫‪≈ ƒ 70‡lÓ˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ¯Á‡Â‬‬‫‪««¿ ,69˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓÏ‬‬
‫‪≈¿ Ô‡ÏnL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪,71ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÒt‬‬‫‪«» ˙BzLÏ‬‬‫‪¿ ƒ ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙‡∆ ‰hiLk‬‬
‫‪∆«∆ ¿ - Ô˙BzLÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪Ï·Á‰‬‬
‫‪∆∆« ÏËÂ‬‬‫‪«»¿ ,‡lÓe‬‬
‫‪≈ƒ Ba ˙‡lÓÏ‬‬‫‪… «¿ Ï·Á‬‬ ‫‪≈ « .Á 8‬‬
‫‪∆∆ 46χBM‰‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰˙L‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬‫«‡‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬ ‫‪Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ Bk¯„a‬‬
‫‪¿«¿ ÌÈÏÚaa‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ƒ»¿« Ú‚Ùe‬‬
‫‪«» ,BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ÂÈÓÈÓe‬‬
‫‪» ≈ ÂÈ„Èa‬‬
‫‪»»¿ 9‬‬
‫‪ (61‬תוספתא פרה פ"ה ה"ב‪ ,‬ויש בה גירסאות שונות‪,‬‬ ‫‪‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .48ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿ ‡e‰Lk‬‬‫‪∆ ¿ Ï·Á‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» 10‬‬
‫וגירסת רבינו ניכרת מתוך דבריו כאן‪ (62 .‬שופך את המים‬ ‫‪˙‡∆ ÏÒt‬‬
‫‪«» - ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« Ï·Á‰‬‬
‫‪∆∆« CÈÏB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ 11‬‬
‫ששאב‪ .‬כלומר‪ ,‬הם פסולים למי חטאת‪ ,‬מפני שהורדת הדלי‬ ‫‪. ÌÈn‰‬‬
‫‪49‬‬ ‫««‪ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫היתה שלא לשם מי חטאת‪ (63 .‬המחשבה שלפני הגעת‬
‫‪ (46‬שם מ"ו‪ (47 .‬שהשאילו את החבל‪ (48 .‬הולכת‬
‫הדלי למים הועילה במקצת‪ ,‬שלא יצטרך לנגב את הדלי‬
‫החבל בלי הוספת דרך‪ ,‬אינה מלאכה‪ (49 .‬ההליכה שלא‬
‫לפני שאיבת מים אחרים במחשבת קידוש )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫לצורך המים ‪ -‬פוסלת‪.‬‬
‫‪ (64‬המחשבה אחר שהגיע הדלי למים אינה מועילה כלום‪,‬‬
‫ודין דלי זה ככל דלי שיש בו רטיבות מים פסולים שצריך‬ ‫‪ÏÚ« Ba ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ Ï·Á‰‬‬
‫‪∆∆« CÈÏLÓe‬‬
‫‪ƒ¿ « 50‡lÓÓ‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓƒ .Ë 13‬‬
‫‪≈«¿ ‰È‰L‬‬
‫ניגוב‪ (65 .‬ונפל הדלי למים‪ (66 .‬כמו בלא נפסק‪.‬‬
‫‪ (67‬נמלך אחר שהגיע למים‪ ,‬ולפני שהוציאו‪ (68 .‬ה'כסף‬
‫‪. ÔÏÒt‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪»»¿ - B„È» ÏÚ« ıa˜Â‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪≈ƒ¿ ¯ÊÁ‬‬
‫‪«» ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» 14‬‬
‫משנה' גורס "וצריך לנגב"‪ .‬אולם אפשר לקיים גירסתנו‪:‬‬ ‫‪.ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« - B„È» CB˙Ï¿ ıa˜Óe‬‬
‫„‪≈«¿ ‰ÏB‬‬
‫‪∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ 15‬‬
‫"ואינו צריך לנגב"‪ ,‬וכן היא בדפוס רומי )ר"מ( וכן בכת"י‬ ‫‪ (50‬שם מ"ז‪ (51 .‬כרך אותו סביב ידו‪ (52 .‬אפשר היה‬
‫תימן‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שהוא לא הוריד את הדלי עד למים‬ ‫לו לכרוך על ידו אגב דליה‪ ,‬והוסיף עבודה ע"י השלכת‬
‫במחשבת שתיה אלא שנפל מאליו ע"י קריעת החבל‪ ,‬אנו‬ ‫החבל על הקרקע‪.‬‬
‫רואים מחשבתו לשתיה כאילו נפסקה לפני הגעת הדלי‬
‫למים‪) .‬אמנם לא ברור למה לא כלל את שני הדינים )עד‬ ‫‪,ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ‰p‡ÏÓiL‬‬
‫‪»∆¿«¿∆ „Ú« 54˙È·ÁÏ‬‬ ‫‪ƒ»¿ Ô˙BÂ‬‬ ‫‪≈«¿« .È 16‬‬
‫‪≈ ¿ 53‡lÓÓ‰‬‬
‫שלא הגיע ואחר שהגיע( בבבא אחת‪ ,‬אולם גם לגירסת‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ‰ÚLa‬‬‫‪»» ¿ 56¯·Mz‬‬
‫‪≈» ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 55˙È·Á‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ˙‡∆ «ÚÈˆ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ 17‬‬
‫ה'כסף משנה' קשה למה לא כלל בבבא אחת דיני נפסק ולא‬ ‫‪˙‡lÓÏ‬‬
‫‪… «¿ d·bÏ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪»¿«¿ ˙Ó‬‬‫‪»¿ ÏÚ« ‰Èt‬‬
‫‪» ƒ ÏÚ« d‡ÙkL‬‬
‫‪»»¿∆ B‡ ,‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ 18‬‬
‫נפסק‪ ,‬שהרי דינם שווה(‪ (69 .‬משנה‪ ,‬שם פ"ט‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‡·‪̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .‡e‰ Èeln‰‬‬ ‫‪ƒ« C¯vÓ‬‬‫‪∆… ƒ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,¯Lk‬‬‫‪≈ » - da» 19‬‬
‫‪ (70‬ולפני שנתקדשו‪ (71 .‬המחשבה לבדה אינה פוסלת‬
‫אלא עם מעשה ההטייה‪ ,‬כרבי יהושע במשנה שם‪ .‬והטעם‪,‬‬
‫‪- 58Lecw‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡∆ da» CÈÏB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ d·b‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ dÚÈˆ‰‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 20‬‬
‫מפני שהפסול הוא משום היסח הדעת משמירת המים‬ ‫‪. Èeln‰‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ƒ« C¯ˆÏ‬‬
‫‪∆… ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏÒt‬‬
‫‪«» 21‬‬
‫לחטאת‪ ,‬וכל זמן שלא עשה מעשה אינו מסיח דעתו כי‬ ‫‪˙˜M‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ ˙ÈÒ¯Á‬‬
‫‪ƒ ¿« ‰pÙe‬‬
‫‪»ƒ ,˙˜LÏ‬‬‫‪∆… ¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡lÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 22‬‬
‫שמא יימלך ולא ישתה‪ .‬לקמן )פ"ט הט"ו( יתבאר דין מים‬ ‫¯‪- ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ˜ÈÊÁzL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ ÏÈ·La‬‬‫‪ƒ¿ ƒ ̇ƒ :ÈelÓƒ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ 23‬‬
‫מקודשים‪.‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈ·La‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;Èeln‰‬‬
‫ˆ¯‪ƒ« C‬‬‫‪∆… BÊ È¯‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ 24‬‬
 ‫טפק‬ ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪,ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - ˙B¯t‰‬‬ ‫‪≈« e„·‡È‬‬
‫‪¿ … ‡lL‬‬‫‪… ∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà à"é éðù íåé‬‬
‫‪21‬‬ ‫ˆ¯‪C‬‬
‫‪∆… BÏ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ Ô˜¯Ê‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪1‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫שׁמיני‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ô¯ÒÓe‬‬
‫‪»»¿ ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡lÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« .ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪ (1‬יבאר המתעסק בדבר אחר קודם שיתן האפר על המים‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… - ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÌÈÏÚa‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eOÚÂ‬‬ ‫‪»¿ ,Ô¯ÓLÏ‬‬
‫‪»¿» ¿ ¯Á‡Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫דבר שאין בו משום מלאכה ועמד או בהיפך‪ ,‬הממלא מים‬
‫‪24‬‬ ‫‪¯ÓBM‰‬‬
‫‪≈ « ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;¯ÓBLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ Ô¯ÒÓ‬‬ ‫‪»»¿ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫לקדשם ומסרם לאחר לשומרם ועשו הבעלים מלאכה‪ ,‬היו‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙Áz‬‬
‫‪«« ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰Â¿ B˙eL¯a‬‬‫‪¿ƒ Ô‰≈ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔÏÒt‬‬
‫‪»»¿ - ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫שנים שומרים המים ועשה אחד מהם מלאכה‪ ,‬והמקדש‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ÔȯÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈL‬‬ ‫‪ƒ«¿ eȉ» .ÌÈÏÚa‰‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫בידו אחת ועשה מלאכה באחרת‪ ,‬מילוי או קידוש שעשה‬
‫‪27‬‬ ‫‪;¯nLÓ‬‬
‫‪≈« ¿ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« - ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ Ô‰Ó‬‬‫≈∆‬ ‫עמו מלאכה לעצמו או לאחד‪ ,‬האומר קדש או מלא לי‬
‫‪28‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « „ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ 18¯ÓLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ 17ÔBL‡¯‰‬‬‫‪ƒ» ¯ÊÁ‬‬
‫»«‬ ‫ואקדש ואמלא לך‪ ,‬אם אמר מלא לי ואקדש לך‪ ,‬וההולך‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÔȯÓBM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « Ïk» eOÚiL‬‬ ‫‪¬«∆ „Ú« , ÌȯLk‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« -‬‬ ‫לקדש מה עושה‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.20˙Á‡k‬‬
‫¿««‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‰‡¯B‰‬‬
‫‪» » ‰¯B‰Â‬‬
‫‪» ¿ „ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ BÙ˙k‬‬‫‪≈¿ ÏÚ« ÂÈÓÈÓ‬‬‫‪» ≈ eȉL‬‬‫‪»∆ ÈÓƒ .‡ 1‬‬
‫‪, ‰‡Ó‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪»¬≈ B‡ ÂÈÙa‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪»»¿ ‰ˆÏÁL‬‬
‫‪»¿»∆ B‡ ,ÔÈcƒ ÔcL‬‬ ‫‪»∆ B‡ ,ÌȯÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« 2‬‬
‫‪ (16‬מחצלת שיש לה לבזבז ונותנים בה תאנים לייבשן‪.‬‬ ‫‪B‡ LÁ‬‬ ‫‪»» ‚¯‰L‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪«»∆ B‡ , C¯c‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪∆∆« ˙‡∆ ÌȯÁ‡Ï‬‬‫‪ƒ≈¬« ‰‡¯‰L‬‬‫‪» ¿∆∆ B‡ 3‬‬
‫‪ (17‬אחר שעשה מלאכה‪ (18 .‬בעשיית מלאכה הוא מסיח‬
‫דעתו מן השמירה ולפיכך אומר רבינו "חזר לשמור"‪.‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÌÚÈˆ‰Ï‬‬
‫‡‪» ƒ¿«¿ ˜eM‰« ÔÓƒ ÔÈÏÎ‬‬ ‫‪ƒ»√ ÏË‬‬‫‪«» B‡ ,·¯˜Ú‬‬ ‫‪»¿« 4‬‬
‫‪ (19‬אף על פי ששניהם עשו מלאכה בשעת שמירה‪.‬‬ ‫‪ÔziL‬‬
‫˜„‪≈ƒ∆ Ì‬‬ ‫‡‪∆… ¯Á‬‬‫‪≈« ¯·„a‬‬
‫‪»»¿ ˜qÚ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ,ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« 5‬‬
‫‪ (20‬אבל אם כל אחד עשה מלאכה בשעה אחרת ‪ -‬המים‬ ‫‪ÔÏ·Ï‬‬
‫‪»¿»¿ ÔÈÏ·‰‬‬‫‪ƒ»√» ÏË‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ÏÚ« ¯Ù‡‰‬‬ ‫‪∆≈» 6‬‬
‫כשרים שהרי לא נפסקה השמירה‪.‬‬ ‫‪·¯˜Ú‬‬
‫‪»¿« B‡ LÁ‬‬ ‫‪»» ‚¯‰L‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,Cl‰Ó‬‬ ‫‪≈«¿ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ ÔÏ·Â‬‬
‫‪»»¬« 7‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪̇ƒ :‰iMa‬‬
‫‪»ƒ¿ « ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚÂ‬‬‫‪» »¿ B„È» ˙Á‡a‬‬ ‫‚‪≈«¿« .‬‬
‫‪««¿ Lc˜Ó‰‬‬ ‫‪C¯vÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ‰fL‬‬‫‪∆∆ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - B˙B‡ ÔÈ·kÚÓ‰‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ƒ¿«¿« 8‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫˜„‪«« Ì‬‬‫‪∆… ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏÒt‬‬‫˜‪«» - Lc‬‬
‫‪≈ƒ BÓˆÚÏ‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪ÌeMÓƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ¯·c‬‬
‫‪»» Ïk» :ÏÏk‰‬‬‫‪»¿« ‰Ê∆ .8ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« ˙ÎÏB‰‬‬‫‪«» 9‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫˜‪ƒ«« - Lc‬‬‫‪≈ƒ B¯·ÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;21ÌÈna‬‬
‫‡‪ƒ«« ¯Ù‬‬
‫≈∆‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… ÔÈa≈ „ÓÚ‬‬‫‪«» ÔÈa≈ ,¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÔzÓ‬‬‫˜„‪«« Ì‬‬ ‫‪∆… e‰OÚL‬‬
‫‪» »∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ 10‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪;‰OÚL‬‬
‫‪» »∆ ‰Î‡Ïna‬‬
‫‪» »¿« B¯·Á‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ ÂÈÓÈÓ‬‬
‫‪» ≈ ÏÒBt‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… ̇ƒ :‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ÌeMÓƒ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ¯·„Â‬‬ ‫‪»»¿ ;ÏÒt‬‬‫‪«» - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» 11‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪24‡e‰Â‬‬‫‪¿ ,ÌÈna‬‬ ‫‪»∆ 23Lecwa‬‬
‫‡‪ƒ«« ‡l‬‬ ‫‪ƒ« ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« Cl‰Ó‬‬‫‪≈«¿ ‰È‰‬‬ ‫‪»» .ÏÒt‬‬
‫‪«» - „ÓÚ‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - „ÓÚ‬‬‫‪«» 12‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ƒ»¿« B‡ ¯ÓBM‰‬‬
‫‪.ÌÈÏÚa‰‬‬ ‫‪≈ « ‰OBÚ‰‬‬
‫‪∆ » ‰È‰iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ba CÏiL‬‬ ‫‪≈≈∆ ÌB˜Ó» BÎel‰ƒ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ ı¯Ùe‬‬‫‪«» 13‬‬
‫˜„‪Ì‬‬ ‫‪∆… ¯„b‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ; ÌȯLk‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿ - ¯c‚Ï‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪…¿ƒ ˙Ó‬‬‫‪»¿ ÏÚ« ı¯tL‬‬ ‫‪«»∆ 14‬‬
‫‪ (21‬שהרי בשעה שלקח האפר לידו התחיל לעשות מלאכה‪.‬‬ ‫‪,Ï·Ï‬‬
‫˜ˆ‪… ¡∆ ˙B¯t≈ 12‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .11ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - ¯Ù‡‰‬‬ ‫‪∆≈» ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ 15‬‬
‫]והר"ש מפרש הטעם‪ ,‬שמא קדמה המלאכה[‪ (22 .‬חבירו‬
‫לא מסר לו כל פעולה במילוי המים אלא בקידוש‪ ,‬ומלאכה‬
‫‪;ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - ¯‡M‰‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪»¿ « ˙‡∆ ˙Bˆ˜‰Ï‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪¿«¿ B˙ekL‬‬
‫‪»»«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 16‬‬
‫פוסלת רק במילוי עד נתינת האפר‪ (23 .‬ולפיכך אף על פי‬ ‫‪.15ÏÒt‬‬
‫‪«» - ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÔzÓ‬‬‫˜„‪«« Ì‬‬ ‫‪∆… ‰ˆ˜‰‬‬
‫‪»¿ƒ ̇Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫שנמסרה לו פעולה בקידוש‪ ,‬אין מלאכתו פוסלת‪.‬‬ ‫‪ (3‬השתתף כדיין בסידור‬ ‫‪ (2‬בענייני איסור והיתר‪.‬‬
‫‪ (24‬בתנאי‪ .‬ובכן‪ ,‬מלאכה פוסלת רק אם קיימים שני התנאים‬ ‫החליצה‪ (4 .‬קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה‪ ,‬יכולה‬
‫האמורים‪ :‬א‪ .‬אם נעשתה לפני נתינת האפר על המים; ב‪.‬‬ ‫למאן ולומר בפני עדים אינני רוצה בבעלי זה והנישואין‬
‫עשו את המלאכה הבעלים או מי שנמסרה לו השמירה על‬ ‫בטלים‪ (5 .‬עד כאן המדובר בעמד‪ ,‬אבל אם עשה אחת‬
‫המים‪.‬‬ ‫מאלה אגב הילוכו ‪ -‬המים כשרים‪ (6 .‬אפילו אגב הילוך‬
‫‪37‬‬ ‫‪,ÏeÒt» BlL‬‬
‫‪∆ - ˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ¯Á‡Ïe‬‬
‫‪≈«¿ BÓˆÚÏ‬‬ ‫„‪≈«¿« .‬‬
‫‪¿«¿ Lc˜Ó‰‬‬ ‫וכן מתפרש הדין הבא "נטל אוכלין להצניעם"‪ .‬מפני ששני‬
‫‪38‬‬ ‫‪˜qÚ˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ˜ÒÚa‬‬‫‪∆≈» BÓˆÚ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ ȯ‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫אלה הם מלאכה ממש פוסלים אפילו לא עמד‪ (7 .‬אינו‬
‫‪39‬‬ ‫‪̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ - ˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÌÈLÏ‬‬
‫˜‪ƒ«¿ ƒ Lc‬‬
‫‡·‪≈ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ Lec˜a‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫יכול להמשיך בדרכו מפני הסכנה‪ (8 .‬נראה שרבינו‬
‫מכשיר בנחש ועקרב המעכבים אותו אפילו עמד‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‡‪.ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÈÓ≈ ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,ÔȯLk‬‬
‫¿ ≈‪ƒ‬‬ ‫‪ (9‬כשיחזור בלי מי חטאת‪ (10 .‬הפירצה היא לצורך‬
‫‪ (25‬לפני נתינת האפר‪.‬‬ ‫הולכת המים ואינה פוסלת אף על פי שהיא מלאכה‪ ,‬ואפילו‬
‫‪41‬‬ ‫‪Lec˜a‬‬‫‪ƒ¿ :˙Á‡k‬‬‫‪««¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ BÓˆÚÏ‬‬ ‫‪≈«¿« .‰‬‬
‫‪¿«¿ ‡lÓÓ‰‬‬ ‫אם לא נתנו לו לפרוץ בלי התחייבות לגדור אחר כך את‬
‫הפירצה‪ (11 .‬אף על פי שלא הוסיף על מה שהיה לפני‬
‫‪42‬‬ ‫‪BÓˆÚÏ‬‬
‫˜‪¿«¿ Lc‬‬ ‫‪≈ƒ .27¯Lk‬‬
‫˜‪≈ » - ÌÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ,ÏeÒt» - „Á‬‬
‫∆»‬ ‫שפרץ‪ ,‬הרי היא מלאכה שלא לצורך המים )מהר"ם‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ , ÌȯLk‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪ƒ≈ ¿ - „Á‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪»∆ Lec˜a‬‬‫‪ƒ¿ :˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ‬‬ ‫מרוטנבורג בפירושו למשנה(‪ (12 .‬קצץ‪ (13 .‬לקצוץ ויש‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÂÈ„È‬‬ ‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ Lc˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ .31ÔÈÏeÒt‬‬
‫˜‪ƒ ¿ - 30ÔÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ‬‬ ‫מפרשים לשטוח לייבוש‪ (14 .‬את הפירות שנשארו על‬
‫‪45‬‬ ‫‪ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ¯Á‡Ï‬‬‫‪≈«¿ ‡lÓ‬‬‫‪≈ƒ .33ÔÈÏeÒt‬‬ ‫‪∆ ≈¿ - 32BÓˆÚÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰ÈL‬‬ ‫¿«¿‬ ‫העץ ובעל הפירות אינו נותן לו לאכול אם לא יתחייב‬
‫‪46‬‬ ‫˜‪- ÔÈLec‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈLa‬‬ ‫‪≈¿ ƒ ,¯Lk‬‬‫‡‪≈ » - „Á‬‬‫‪»∆ Lec˜a‬‬ ‫‪ƒ¿ :˙Á‡k‬‬‫¿««‬ ‫להקצות אותם אחר כן‪ (15 .‬שמלאכה זו אינה לצורך‬
‫‪47‬‬ ‫‪Lec˜a‬‬‫‪ƒ¿ ÔÈa≈ ,˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÂÈ„È‬‬‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ¯Á‡Ï‬‬
‫˜‪≈«¿ Lc‬‬‫‪≈ƒ .34ÔÈÏeÒt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫האכילה ממש‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ . ÌȯLk‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫˜‪∆ ≈¿ - ÔÈLec‬‬‫‪ƒ ƒ ÈLa‬‬ ‫‪»∆ ‰Ó« ˜¯ÊÂ‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ÔÈa≈ „Á‬‬ ‫‪«»¿ ,¯È˙B‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙ÎÏB‰‬‬
‫‪«» ˙ÚLa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ ÏÎB‬‬ ‫·‪»» .‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪,36ÏeÒt» Èeln‰‬‬‫‪ƒ« - ¯Á‡Ï‬‬‫‪≈«¿ ˙Á‡k‬‬‫‪««¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ Lc˜Â‬‬‫‪≈ƒ¿ ̇ƒ :16‰ˆ˜n‰‬‬
‫‪∆¿À« ˙Á˙Ï‬‬‫‪««¿ B‡ ‰‡z‰‬‬
‫‪»≈¿« ˙Á˙Ï‬‬
‫‪««¿ ¯È˙B‰M‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫‪19‬‬
 ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` `"i ipy mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬ ‫צק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫כאן רואים את מחשבתו למילוי שני כמלאכה‪ (45 .‬הוא‬ ‫‪BnÚƒ ‰OÚL‬‬
‫‪» »∆ ÈelÓƒ Ïk» :ÏÏk‰‬‬
‫‪»¿« ‰Ê∆ .37¯Lk‬‬
‫‪≈ » Lecw‰Â‬‬‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫מתכוון רק למלא לחבירו אבל על מילוי בשביל עצמו אינו‬ ‫‪- ¯Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÔÈa≈ BÓˆÚÏ‬‬‫‪¿«¿ ‡lnL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÔÈa≈ ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫‪2‬‬
‫חושב כלל‪ ,‬שהרי מימיו כבר נתמלאו‪ .‬והמדובר‪ ,‬כשקידש‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ Ô˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« ÏÎÂ‬‬
‫»‪»¿ .ÏeÒt‬‬ ‫‪3‬‬
‫את מימיו לפני שהוא ממלא לחבירו‪ ,‬שאם לא קידשם‬
‫עדיין‪ ,‬גם מימיו נפסלו‪ ,‬מפני שמילא לחבירו לפני נתינת‬
‫‪Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - BlL‬‬
‫‪∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eȉ» ̇ƒ :¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ ÔziL‬‬
‫˜„‪≈ƒ∆ Ì‬‬ ‫…∆‬ ‫‪4‬‬

‫האפר במים שלו‪.‬‬ ‫‪¯·c‬‬

‫‪»» ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .ÔȯLk‬‬
‫‡‪ƒ≈ ¿ - ¯Á‬‬‫‪≈« ÏL‬‬ ‫‪∆ eȉ» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,ÔÈÏeÒt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯ÓBL‬‬
‫‪≈ ÌL‬‬ ‫‪» LiL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈa≈ ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ 38B„ÈaL‬‬
‫∆¿»‬ ‫‪6‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ - CÏ» ‡lÓ‡Â‬‬
‫˜‪≈«¬« Èσ Lc‬‬‫‪≈« :B¯·ÁÏ‬‬ ‫‪≈ » .Ê‬‬
‫‪≈¬« ¯ÓB‡‰‬‬ ‫‪; ÏeÒt» - ¯ÓBL‬‬
‫‪39‬‬ ‫]‪≈ [ÌL‬‬ ‫‪» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÔÈa≈ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OBÚ‬‬‫∆‬ ‫‪7‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪Èeln‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ , ˘ecw‰‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ƒ« ˙ÏÒBt‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ‰Î‡Ïn‰L‬‬
‫‪» »¿«∆ ;ÔȯLk‬‬
‫¿ ≈‪ƒ‬‬ ‫]‪[ÌL‬‬‫‪» LÈ≈ ̇ƒ :‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚÂ‬‬‫‪» »¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯·„Â‬‬‫¿»»‬ ‫‪8‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ - CÏ» Lc˜‡Â‬‬
‫‪≈«¬« Èσ ‡lÓ‬‬
‫‪≈« .¯zÓ‬‬
‫‪»À ¯ÎOa‬‬
‫¿ »»‬ ‫‪.41ÏÒt‬‬
‫‪«» - ¯ÓBL‬‬
‫‪≈ ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ ̇ƒ ,40ÏÒt‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - ¯ÓBL‬‬
‫≈‬ ‫‪9‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡lÓÓk‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ - ÏeÒt» ‰lÁza‬‬‫‪»ƒ¿« ‡lnL‬‬
‫∆‪≈ƒ∆ ‰Ê‬‬
‫‪ (26‬שתי חביות‪ (27 .‬הכסף משנה גורס‪" :‬בקידוש אחד‬
‫‪22‬‬ ‫‪LcwL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ;‰Î‡ÏÓa‬‬
‫‪» »¿ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÒÙe‬‬
‫‪«» , ˙Á‡k‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪««¿ Lc˜Óe‬‬
‫¿«≈‬ ‫כשר בשני קידושין פסול" ומפרש‪ ,‬בקידוש אחד ‪-‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪¯ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ,¯ÎOa‬‬
‫˜‪»» ¿ Lc‬‬‫‪≈ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ - ÏeÒt» ‰B¯Á‡a‬‬
‫»«¬ »‬ ‫כשנתכוון לקבץ כל המים לכלי אחד ולקדשם ‪ -‬כשר‪ ,‬שהרי‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚL‬‬
‫‪»»∆ ·BÁ‬‬ ‫אפילו מילא בזה אחר זה ‪ -‬כשרים )כלמעלה פרק ז הלכה‬
‫‪ (46‬כמבואר למעלה הלכה ג‪ ,‬ולפיכך אין מחשבת המילוי‬ ‫ד(‪ ,‬אבל בשני קידושין ‪ -‬לקדש כל חבית בפני עצמה ‪-‬‬
‫פוסלת את הקידוש‪ .‬וההבטחה למלא בשבילו אינה נחשבת‬ ‫שניהם פסולים‪ ,‬מפני שמילוי שני פוסל את הראשון ואין‬
‫כשכר‪ ,‬מפני שהמקדש אינו סומך עליה‪ ,‬שהרי אם זה‬ ‫אנו יודעים איזו חבית קדמה‪ (28 .‬הטיל אפר בשתי ידיו‬
‫יקיימה יפסול את מימיו שנתקדשו‪ (47 .‬מחשבת הקידוש‬ ‫לחבית אחת‪ (29 .‬מפני שקידוש אחד הוא ואפילו קדמה‬
‫כקידוש‪ ,‬כמו במלא לי ואמלא לך‪.‬‬ ‫יד אחת לשנייה אין בכך כלום‪ ,‬כאילו הטיל בידו אחת‬
‫קימעה קימעה‪ (30 .‬הטיל אפר לשתי חביות כאחת‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Á˙BÙe‬‬
‫‪«≈ ÁzÙn‰‬‬ ‫‪«≈¿«« ˙‡∆ ÏËB‬‬‫‪≈ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - Lc˜Ï‬‬ ‫‪≈ « .Á‬‬
‫‪≈«¿ CÏB‰‰‬‬ ‫‪ (31‬שקידוש הראשון פוסל את המים שבחבית השנייה ואין‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪¯Ù‬‬
‫‪∆≈ Ba ¯tÁÏ‬‬
‫ˆ¯‪… ¿« CÈ‬‬‫˜¯‪ƒ» ̇ƒ Ìc‬‬
‫‪… ¿« ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫אנו יודעים איזו ראשונה‪] .‬נתבאר כבר )פרק ז הלכה ה(‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡È·‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬ ‫‪»ƒ CÈÏBÓe‬‬
‫‪ƒ ÌlÒ‬‬ ‫‪»À ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰¯t‰‬‬
‫«»»‬ ‫שלעצמו פוסל הקידוש את המילוי[‪ (32 .‬מילא חבית‬
‫וקידש חבית שמילאה קודם‪ (33 .‬שמא קדם מילוי השנייה‬
‫‪28‬‬ ‫‪‰qk‬‬
‫‪»ƒ Ba Lc˜Ï‬‬‫‪≈«¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏËpMÓ‬‬
‫‪«»∆ ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .48¯LÎÂ‬‬
‫‪≈ »¿ ,¯Ù‡‰‬‬
‫»≈∆‬ ‫לקידוש הראשונה ונפסלה הראשונה על ידי מילוי השנייה‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪B‡ ˙Ïc‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 49ÛÈ‚‰L‬‬‫‪ƒ≈∆ B‡ ¯Ù‡‰‬‬ ‫‪∆≈» Ba ‰È‰L‬‬‫‪»»∆ ÈÏk‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫והשנייה נפסלה על ידי קידוש הראשונה‪ (34 .‬במילוי אין‬
‫‪30‬‬ ‫‪- ÌÈnÏ‬‬
‫‪ƒ«« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» CÈÏLiL‬‬
‫˜„‪ƒ¿«∆ Ì‬‬‫‪∆… ı¯‡a‬‬‫‪∆»» 50ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙‡∆ Û˜fL‬‬
‫∆»«‬ ‫הבדל בין לעצמו ובין לאחרים‪ ,‬שמלאכת הממלא פוסלת‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ba Lc˜Ï‬‬ ‫‪≈«¿ ¯Lk‬‬ ‫‪≈ » ¯Ù‡‰‬‬
‫‡·‪∆≈» Ï‬‬ ‫‪»¬ ;51ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÒt‬‬ ‫»«‬ ‫אפילו לאחרים‪ ,‬כמו שנתבאר למעלה‪ (35 .‬כמו קידש‬
‫‪32‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ÈÏk‰‬‬‫‪ƒ¿« ˙‡∆ Û˜Ê‬‬
‫‡‪«» .ÌȯÁ‬‬
‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫לשניים כאחת בהלכה ד‪ (36 .‬שמא קדם לו הקידוש‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪̇ƒ ȯ‰L‬‬
‫‡‪≈¬∆ ;¯LÙ‬‬‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌȯLk‬‬‫‪ƒ≈ ¿ - 52¯ft˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪ (37‬שאפילו קדם המילוי לקידוש‪ ,‬לא נפסל כמו שנתבאר‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙‡∆ ÏË‬‬‫‪«» .53ÏÒt‬‬
‫‪«» - e‰qk‬‬ ‫‪»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,ÏÒt‬‬‫‪«» - ı¯‡a‬‬
‫‪∆»» BÁÈp‰‬‬‫‪ƒƒ‬‬ ‫בהלכה ג‪ (38 .‬אף על פי שאינו שלו אלא חבירו מסר לו‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪. ¯Lk‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪≈ » - 54epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ¯ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ‰a¯Ó‬‬
‫‪∆À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰‡¯Â‬‬
‫‪» »¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫»≈∆‬ ‫‪ (39‬פיסול המלאכה אינו תלוי בהיסח הדעת משמירת המים‬
‫אלא פיסול בפני עצמו הוא )ודעת הראב"ד שמלאכה פוסלת‬
‫‪36‬‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÏËÂ‬‬
‫‪«»¿ ‰a¯Ó‬‬
‫‪∆À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰‡¯Â‬‬
‫‪» »¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ô˙‬‬
‫»«‬ ‫מפני היסח הדעת(‪ (40 .‬מלאכה אינה פוסלת בשל אחרים‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙BzÁÏ‬‬‫‪¿« ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ« ‰ÏÚ‬‬
‫˜¯‪≈¬ ÌÒ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪≈ ¿ƒ . ¯Lk‬‬
‫‪56‬‬ ‫‡‪≈ » - ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« Lc˜Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫והיסח הדעת אין כאן שהרי יש שומר אחר‪ (41 .‬בשעת‬
‫‪38‬‬ ‫¯‪- 59‰a‬‬
‫‡‪≈¿‰« ¯Ù‬‬
‫‪∆≈ ˜ÈÊÁÈ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈ·La‬‬‫‪ƒ¿ ƒ ̇ƒ :58¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ba‬‬ ‫עשיית המלאכה הוא מסיח דעתו מן השמירה‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.62¯Lk‬‬
‫‪≈ » - 61ÈÏka‬‬
‫‪ƒ¿« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÒkiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ÏÈ·La‬‬‫‪ƒ¿ ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,60ÏÒt‬‬
‫»«‬
‫‪ (48‬שכל אלה הם לצורך הקידוש‪ (49 .‬סגר‪ (50 .‬שנטל‬
‫‪‰Ê∆ eLc˜Â‬‬
‫‪¿ƒ¿ ,CÏ» Lc˜‡Â‬‬
‫˜‪≈«¬« Èσ Lc‬‬
‫‪≈« :B¯·ÁÏ‬‬ ‫‪≈ » . 10‬‬
‫‪≈¬« ¯ÓB‡‰‬‬
‫ממנו את האפר‪ (51 .‬כל אלה הם לצורך האפר ולא‬ ‫˜‪Lc‬‬‫‪≈ƒ ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏeÒt» ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,¯Lk‬‬‫‪≈ » ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» - ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» 11‬‬
‫בשביל קידוש זה ואם כן עשה מלאכה לפני נתינת האפר‬ ‫‪‰Ê∆ e‡ÏÓe‬‬
‫‪¿ƒ ,CÏ» ‡lÓ‡Â‬‬
‫‪≈«¬« Èσ ‡lÓ‬‬
‫‡‪≈« :BÏ ¯Ó‬‬ ‫‪«» .42¯ÎOa‬‬
‫‪»» ¿ 12‬‬
‫על המים‪ (52 .‬כשהוא שופך את האפר על המים הוא‬ ‫‪BÏ ‡lÓiL‬‬
‫‪≈«¿∆ B˙eÎÂ‬‬
‫‪»»«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÏeÒt» ÔBL‡¯‰‬‬ ‫‪ƒ» - ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» 13‬‬
‫מטה את הכלי שהאפר בו )במשנה‪ :‬שפופרת( ואם לא‬ ‫‪≈«¿ BÏ ‡lÓÓk‬‬
‫‪43¯Á‡Ïe‬‬ ‫‪≈«¿ƒ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ ,‰Ê∆ ÈelÓƒ ÛÏÁ‬‬
‫‪∆≈ B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ 14‬‬
‫יזקפנו יתפזר האפר שבו‪ (53 .‬המשך הנימוק למה שאמר‪:‬‬ ‫‪,¯zÓ‬‬
‫‪»À ¯ÎOa‬‬
‫‪»» ¿ Èeln‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ ,¯Lk‬‬‫‪≈ » ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ;44ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ 15‬‬
‫"אי אפשר"‪ .‬הדין עצמו‪ ,‬שאם כיסהו פסול‪ ,‬נאמר כבר‬ ‫‪B˙eÎa‬‬
‫‪»»«¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡lnL‬‬
‫‡‪≈ƒ∆ ¯Á‬‬ ‫‪«« ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« 16‬‬
‫למעלה‪ (54 .‬לפני נתינתו על המים‪ (55 .‬שהחזרת האפר‬ ‫‡‪.45¯Á‬‬
‫‪≈« ÈelÓƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫לשפופרת אינה מלאכה )כסף משנה בשם הר"ש(‪.‬‬
‫‪ (56‬מפני שמלאכה אינה פוסלת אחר נתינת האפר על המים‪.‬‬ ‫‪ (42‬ונתבאר למעלה )פרק ז הלכה ב( שקידוש בשכר ‪-‬‬
‫‪ (57‬קטף )ויש מפרשים‪ :‬חתך והתאימו לשפופרת(‪.‬‬ ‫פסול‪ .‬והקידוש הראשון כשר מפני שבשעה שקידש לא‬
‫‪ (58‬עשהו כעין מרזב והכניסו לשפופרת‪ ,‬כדי שהאפר יעבור‬ ‫קיבל כלום בשכרו וגם לא יקבל כל שכר‪ ,‬שהרי הקידוש‬
‫על פניו‪ (59 .‬שלא יפול הרבה אפר לתוך המים‪.‬‬ ‫השני יהיה פסול‪ (43 .‬בבת אחת‪ (44 .‬כלמעלה פרק ז‬
‫‪ (60‬שהרי מלאכה זו אינה לצורך קידוש זה‪ ,‬אלא לקמץ‬ ‫הלכה ג‪ ,‬מפני שכל מילוי הוא מלאכה לגבי מילוי שני‪ .‬וגם‬
 ‫‪ dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬אצק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (4‬כחכמים שם‪ ,‬נגד דעת ר' שמעון‪.‬‬ ‫פני המים‪.‬‬ ‫אפר‪ (61 .‬כשיטה את השפופרת שהאפר בה‪ ,‬לא יתפזר‬
‫‪ (5‬ומשמע שנותן המים על האפר‪ (6 .‬אחר נתינת האפר‬ ‫האפר חוץ לכלי שהמים בו‪ ,‬אלא יפול לתוכו‪ (62 .‬מעשה‬
‫על המים‪ ,‬יערב הכול ויהיו מים על האפר‪ .‬שם מבואר‪,‬‬ ‫זה הוא לצורך הקידוש‪.‬‬
‫שחכמים אומרים "אל כלי" דווקא‪ .‬פירוש‪ ,‬כתוב בתורה‬
‫"מים חיים אל כלי"‪ ,‬משמע שהמים ניתנים ישר אל הכלי‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà á"é éùéìù íåé‬‬
‫ולא אל האפר‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק § ¦ ¦‬
‫תּשׁיעי‬ ‫‪¤¤‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪ÏÚ« B„Èa‬‬
‫‪»¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÔzÈÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ 7Ôek˙iL‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ƒ∆ CÈ‬‬ ‫·‪≈«¿« .‬‬
‫‪ƒ» Lc˜Ó‰‬‬ ‫‪ (1‬יבאר כיצד מקדשים המים באפר פרה‪ ,‬ואם צריך כוונה‬
‫‪9‬‬ ‫‪Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« - ‡ÓhÏ‬‬‫‪≈»« eÁ˜ÏÂ‬‬
‫‪¿»¿ :¯Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫לקידוש כו'‪ ,‬קידש פחות מכשיעור בכלי זה ופחות מכשיעור‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÔÓƒ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏÙ‬‬ ‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .8‰Èf‰Ïe‬‬
‫‪»»«¿ ÈelÓÏe‬‬‫‪ƒ¿ Lec˜Ï‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫בכלי אחר‪ ,‬אפר שנגע במים אם מקדשים ממנו פעם שנית‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏËpL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« CB˙Ï¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ÈÏk‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫וכלי קטן שהוא בכלי גדול שהם מלאים מים‪ ,‬היה ספוג‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÏÚ« B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏÙÂ‬‬
‫‪«»¿ Áe¯‰‬‬
‫‪« » B‡ B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ BÙÁ„e‬‬
‫‪» ¿ B„Èa‬‬
‫¿»‬ ‫במים בעת שנתן האפר ושתי שוקתות שבאבן אחת שנתנו‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÏÚ« B‡ 9ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« „ˆ« ÏÚ« B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏÙpL‬‬‫‪«»∆ B‡ ,ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫אפר לאחת מהן‪ ,‬שתי אבנים שהקיפן זו לזו ועשאן שוקת‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪.10ÏeÒt» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÌÈnÏ‬‬
‫‪ƒ«« ÏÙ‬‬‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫»‪««¿ B„È‬‬ ‫ומים מקודשים שנתערבו בהם מים אחרים‪ ,‬המטביל כלי‬
‫לחטאת במים שאינם ראויים לקדש‪ ,‬מים מקודשים שנפלו‬
‫‪" (8‬ולקחו לטמא"‪ ,‬משמע‬ ‫‪ (7‬תוספתא פ"ו ה"ג‪.‬‬ ‫לתוכם שרצים ורמשים או ששתתה מהם בהמה או חיה‪ ,‬מי‬
‫שהלקיחה תהיה לשם טהרת הטמא‪ .‬וכן שאר הפעולות‪.‬‬ ‫חטאת או אפר חטאת שנשתנו מראיהם‪ ,‬החושב על מי‬
‫‪ (9‬משנה פרה פ"ו‪ ,‬מ"א‪ (10 .‬מפני שנאמר "ולקחו ‪. . .‬‬ ‫חטאת לשתותם‪ ,‬מים שהניחם מגולים ומצאם מכוסים או‬
‫ונתן"‪ ,‬משמע מה שלקח‪ ,‬יתן הוא עצמו‪.‬‬ ‫איפכא‪ ,‬המוסר מים מקודשים לטמא לשמרם‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪È„kÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙BÁÙe‬‬ ‫‪» ‰Ê∆ ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰‡f‰‬‬
‫‪»»« È„kÓ‬‬ ‫‚‪≈ƒ .‬‬
‫˜‪≈¿ƒ ˙BÁt» 11Lc‬‬ ‫‪˙‡∆ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ?‰¯t‰‬‬‫‪»»« ¯Ù‡a‬‬
‫‪∆≈¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ 2ÔÈLc˜Ó‬‬ ‫‡‪« ≈ .‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ „ˆÈk‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÏÚ« Ûˆ» 12¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ‰È‰‬‬‫‪»» .eLc˜˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… - ¯Á‬‬
‫‪≈« ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰‡f‰‬‬
‫«»»‬ ‫‡‪¯Ù‬‬
‫‪∆≈ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓ≈ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ba Lc˜Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿ ‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪»¿«¿ƒ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ÒÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫¿≈‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰‡¯iL‬‬
‫‪∆ »≈∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ôȇ≈ - ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÏÎÂ‬‬‫‪… ¿ ;ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‡‪≈¬ - ÌȯÁ‬‬
‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫‪̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .Ïk‰‬‬
‫‪… « ·¯ÚÓe‬‬
‫‪≈»¿ ,3ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« ‰‡ÏÓ‬‬
‫‪»≈¿ ‰ÏB„b‬‬
‫‪» ¿ ˙È·Á‬‬
‫‪ƒ» ‡È‰L‬‬‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .B·bpL‬‬
‫‪¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,14‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫‪«« Ba ÔÈLc˜Ó‬‬
‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪. ÏÒt‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪«» - ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» Ô˙‬‬
‫‪«» Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ô˙‬‬‫»«‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪Bȇ≈ - ÌÈn‰‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ƒ«« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ ‰˙Â‬‬
‫‪»¿»¿ Áe¯‰‬‬
‫‪« » ‰·L‬‬
‫»¿»‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ?ÌÈiÁ‬‬
‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« 5ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ :‰¯Bza‬‬
‫‪» « ¯Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ‰Ê∆ e‰Óe‬‬
‫«‬ ‫‪6‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.Ba Lc˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ B·bÓ‬‬‫¿«¿‬ ‫‪.6ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ ·¯ÚÏ‬‬‫¿»≈‬ ‫‪7‬‬

‫‪ (11‬זבחים צג‪ ,‬ב‪ (12 .‬פרה פ"ו מ"ב‪ (13 .‬אפר שלא‬ ‫‪ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫נרטב במים‪ (14 .‬כחכמים‪ ,‬שם‪ (15 .‬ואמרנו למעלה‬ ‫"‪xt` ozepe ilka z`hg in myl e`lnzpy mind z` ozep ...‬‬
‫)ה"ב( שאין המים מקודשים‪ ,‬אףֿעלֿפיֿכן נפסל האפר‬ ‫‪."'ek ...mind lr‬‬
‫לקידוש‪ .‬רבינו למד דין זה מדבריהם של חכמים במשנתנו‪,‬‬ ‫וצריך להבין איך עולה סדר זה עם המבואר בלקו"ת בעניין‬
‫שאמרו‪ :‬כל שנגע במים אין מקדשים בו‪ ,‬ומשמע אפילו לא‬
‫נתקדשו המים‪.‬‬ ‫שנקראה מצות פרה אדומה "חוקת התורה" כי כללות כל‬
‫התורה כולה היא רצוא ושוב‪ ,‬וכך גם פרה אדומה‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÔȇÏÓ‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ÏB„‚» ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ CB˙a¿ ‰È‰L‬‬
‫˜‪»»∆ 16ÔË‬‬ ‫„‪ƒ¿ .‬‬
‫‪» » ÈÏk‬‬ ‫ששריפת האפר הוא ה"רצוא" ונתינת המים היא ה"שוב"‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈÏkaL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ô˙pL‬‬‫‪«»∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ - ÔÈ·¯ÚÓ‬‬
‫‪ƒ»… ¿ ÌÈn‰Â‬‬
‫¿««‪ƒ‬‬ ‫והלא סדר העבודה בכללות הוא שקודם צריך להיות‬
‫‪24‬‬ ‫‪Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ;ÔËw‰‬‬
‫‪» »« ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« CB˙aL‬‬‫‪¿∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Ïk» eLc˜˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ ÏB„b‰‬‬
‫«»‬ ‫ה"רצוא" ואח"כ עניין ה"שוב" כסדר עבודת התפילה שבכל‬
‫‪25‬‬ ‫‪ȯ‰L‬‬
‫‡‪≈¬∆ ,¯Ù‬‬
‫‪∆≈ BÏ ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ¯˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ¯ˆ« ÂÈtƒ ‰È‰L‬‬
‫«‪»»∆ Ètƒ ÏÚ‬‬
‫יום שהיא עניין ה"רצוא"‪ ,‬ואח"כ על־ידי לימוד התורה‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÔÈ·¯ÚÓ‬‬
‫‪ƒ»… ¿ Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬
‫וקיום המצוות נעשה עניין ה"שוב"‪.‬‬
‫‪ (16‬שם משנה ג‪.‬‬ ‫ועל־פי־זה היה צריך להיות אפר קודם למים‪ ,‬ומדוע אינו‬
‫‪27‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ˙Úa‬‬ ‫‪≈¿ ÌÈn‰‬‬ ‫‪»» .‰‬‬
‫‪ƒ«« CB˙a¿ 17‚BÙÒ¿ ‰È‰‬‬ ‫כן‪ .‬ויתירה מזו "אם נתן האפר תחילה ואח"כ נתן עליו‬
‫‪28‬‬ ‫‪„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ . ÈÏÎa‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‚BÙqaL‬‬‫‪¿«∆ ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫המים פסל"‪ .‬ויש לומר שכיון שהדין הוא שגם המים‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‚BÙqÏ‬‬
‫‪¿« «ÚÈbnL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« Ïk» ˙‡∆ ÛÏBÊ‬‬
‫‪≈ ?‰OÚÈ‬‬‫«¬ ∆‬ ‫שנותן‪ ,‬בתחילה צריך להיות האפר‪ ,‬והיינו שמצד מחשבת‬
‫‪30‬‬ ‫ˆ‪ÔÈÙ‬‬
‫‪ƒ» ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‚BÙqa‬‬ ‫‪¿« Ú‚‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‚BÙqa‬‬
‫‪¿« ÚbÈ‬‬
‫‪«ƒ‬‬ ‫האדם הרי המחשבה על האפר קודמת לנתינת המים בכלי‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‚BÙqaL‬‬
‫‪¿«∆ ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ,ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - 19Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ Ïk» ÂÈab‬‬
‫«‪»« ÏÚ‬‬ ‫ועוד יש לומר שגם עניין ה'רצוא' )אפר( צריך להיות חדור‬
‫‪32‬‬ ‫‪CB˙Ï¿ ‚BÙÒ¿ ÏÙ‬‬
‫‪«» .ÔȯLk‰‬‬
‫‪ƒ≈ ¿« ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈ·¯Ú˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿»¿ƒ 20ÔȇˆBÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫ומיוסד על תנועת הביטול – 'שוב' )מים(‪ ,‬והוא היסוד‬
‫‪33‬‬ ‫‪,ÈÏkÏ‬‬
‫‪ƒ¿« ıeÁ BËÁBÒÂ‬‬ ‫‪¬ ¿ BÏËB‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪¿ - ÔÈLc˜Ó‰‬‬
‫‪ƒ »À¿« ÌÈn‰‬‬‫««‪ƒ‬‬ ‫לקיום כל המצוות כולן‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.22ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÈÏkaL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÌÈn‰Â‬‬
‫¿««‪ƒ‬‬ ‫)‪(`i oniq dxdh xtq zekln oii itÎlr‬‬

‫‪ (19‬פירוש‪ ,‬בכל‬ ‫‪ (18‬והתורה אמרה‪ :‬אל כלי‪.‬‬ ‫‪ (17‬שם‪.‬‬ ‫‪ (3‬אינו צריך לתת יותר מכדי שייראה על‬ ‫‪ (2‬סוטה טז‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫בצק ‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` a"i iyily mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪ (37‬שם פ"ט מ"א‪ (38 .‬בפרה החמירו שלא יתבטלו המים‬ ‫‪ (20‬ע"י לחץ קל‪.‬‬ ‫כמות שהיא‪ ,‬אפילו הרבה‪.‬‬
‫הפסולים בכשרים‪] .‬פסק כחכמים‪ ,‬ונימוקם נתבאר בזבחים‬ ‫‪ (21‬מוציאו מן המים‪ ,‬ואינו חושש שמא יצאו מים ע"י‬
‫פ‪ ,‬א‪ ,‬שהזאה צריכה שיעור‪ ,‬וכאן אין שיעור מלא מפני‬ ‫סחיטה קלה‪ (22 .‬אבל המים שנסחטו ‪ -‬פסולים‪ .‬הכסףֿ‬
‫שמים פסולים מעורבים בהם‪ ,‬ואפילו אם יזה פעמיים לא‬ ‫משנה בשם הר"י קורקוס מנמק‪ :‬גזרו משום נפל קודם‬
‫יועיל מפני שהזאות אינן מצטרפות‪ .‬ואףֿעלֿפי שרבינו‬ ‫קידוש‪ ,‬ולא החמירו כלֿכך לאסור הנגיעה בספוג‪ .‬ועוד‬
‫)לקמן פ"י ה"ז( פסק שאם נפלה הזאה כל שהיא על הטמא‬ ‫נימוק‪ :‬כי המים שאינם יוצאים אלא ע"י סחיטה‪ ,‬הרי הם‬
‫נטהר‪ ,‬מודה הוא שעל האזוב שבו מזים ‪ -‬צריך להיות‬ ‫כנשפכו מן הכלי‪ .‬מקור דין זה בתוספתא פרה פ"ה ה"ה‬
‫שיעור )הר"י קורקוס([‪ (39 .‬נגד דעת ר' אליעזר‪ ,‬האומר‬ ‫)נפלו שיבושים בתוספתא זו‪ ,‬וגירסת רבינו היא כמו‬
‫"יניחנה בחמה והטל עולה"‪ (40 .‬המונח "משקין" בכל‬ ‫בספרים שלפנינו(‪.‬‬
‫הספרות התלמודית‪ ,‬פירושו שבעת המשקין‪ :‬מים‪ ,‬חלב‪,‬‬ ‫‪¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ˙‡∆ Ô˙pL‬‬
‫‡‪«»∆ ˙Á‬‬
‫‪«« 25Ô·‡aL‬‬
‫‪∆∆¿∆ 24˙B˙˜L‬‬ ‫‪≈¿ .Â‬‬
‫‪»¿ 23ÈzL‬‬ ‫‪1‬‬
‫שמן‪ ,‬טל‪ ,‬יין‪ ,‬דם‪ ,‬ודבש דבורים‪ .‬אבל מיצים הנסחטים‬
‫מפירות‪ ,‬חוץ מזיתים וענבים‪ ,‬נקראים "מי פירות"‪ ,‬וגם כאן‬
‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ‰iMaL‬‬
‫‪»ƒ¿ «∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Ôȇ≈ - Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬
‫¿‪«« CB˙Ï‬‬ ‫‪2‬‬

‫כך‪ .‬ויוצא מזה‪ ,‬שגם בנפלו מים או טל‪ ,‬צריך לערות ולנגב‬ ‫‪eȉL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,27„Bp‰« ˙¯ÙBÙLk‬‬
‫»‪∆∆ ¿ ƒ 26BÊÏ» BÊ ˙B·e˜¿ eȉ‬‬ ‫‪3‬‬
‫כשרוצה לקדש מים אחרים באותו כלי‪ .‬ולמה כתב רבינו‬ ‫‪Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,ÌeM‰« ˙tϘk‬‬
‫‡‪«ƒ¿ƒ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ 28Ô‰Èab‬‬
‫ˆ‪∆ ≈« ÏÚ« ÔÈÙ‬‬
‫‪ƒ» ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫בבבא ראשונה סתם "פסולים"? מפני ששם בא להשמיענו‬ ‫‪. ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ƒ »À¿ ‰iMaL‬‬
‫‪»ƒ¿ «∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ¯Ù‬‬‫≈∆‬ ‫‪5‬‬
‫דין המים המקודשים‪ ,‬שהלכה כחכמים נגד ר' אליעזר‬ ‫‪ (23‬משנה שם פ"ה‪ ,‬ח‪ (24 .‬שני בתי קיבול חצובים‪.‬‬
‫שאמר‪ :‬יזה שתי הזיות‪ .‬ובנוגע לעירוי וניגוב‪ ,‬סמך על מה‬
‫‪ (25‬לא מחוברת בקרקע‪ (26 .‬היה נקב במחיצה שבין שתי‬
‫שיתבאר בבבא שניה )תפארת ישראל‪ ,‬בועז אות ג(‪.‬‬ ‫השקתות‪ ,‬והמים עוברים דרכן מאחת לשניה‪.‬‬
‫‪ (41‬שרףֿאילן צובע‪ (42 .‬מים מכילים חלקיקי נחושת‪,‬‬
‫‪ (27‬כשרוצים לשפוך המשקין שבנודות של עור‪ ,‬נותנים‬
‫ועושים מהם צבע‪ (43 .‬אם לא נשארו רשמי צבע על‬ ‫שפופרת לתוך פיו וקושרים אותו יפה‪ ,‬כדי שלא יזלפו‬
‫דופני הכלי‪ .‬ואם נשארו צריך להסירם‪ ,‬והניגוב לא יועיל‪.‬‬ ‫המשקין מן הצדדים‪ .‬ושיעורה כעובי "שתי אצבעות חוזרות‬
‫‪19‬‬ ‫¯‡‪ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈÓa‬‬
‫‪ƒ«¿ ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ÈÏk‬‬ ‫‪ƒ¿«« .Ë‬‬
‫‪ƒ¿ 44ÏÈaËn‰‬‬ ‫למקומן"‪ .‬פירוש‪ ,‬שאפשר להכניס בנקב שתי אצבעות‬
‫‪20‬‬ ‫‪BÏÈaˉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .Ba Lc˜È‬‬
‫‪≈«¿ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ 46·bÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» - 45Lc˜Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫)אצבע ואמה( ולסבב אותן ברווח‪ (28 .‬על גבי המחיצה‬
‫‪21‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ·bÏ‬‬
‫‪47‬‬ ‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ - Lc˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÔÈÈe‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ¿» ÌÈÓa‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫המפרידה ביניהן‪ ,‬ונמצאו שתיהן מחוברות במים הצפים‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪Cλ ÔÈ·e‬‬
‫‪≈ Ck» ÔÈa≈ - ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ba ÛÒ‡Ï‬‬
‫‪… ¡∆ BÏÈaˉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ (29‬מפני שהן ככלי אחד‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.48·bÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,31˙˜L‬‬
‫‪∆… Ô‡OÚÂ‬‬
‫‪»» ¬« BÊÏ» BÊ ÔÙÈw‰L‬‬
‫‡·‪» ƒƒ∆ 30ÌÈ‬‬ ‫‪≈¿ .Ê 6‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈzL‬‬
‫‪ (44‬שם פ"ה מ"ב‪ .‬כל הכלים צריכים טבילה לפני‬
‫‪˜ÏÁa‬‬
‫‡‪∆≈¿ ¯Ù‬‬ ‫‪∆≈ Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,‰˜ÏÁpL‬‬
‫‪»¿¿∆∆ ˙˜L‬‬ ‫‪∆… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ , ˙B·¯Ú‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪≈¬ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ 7‬‬
‫שמשתמשים בהם למי חטאת‪ (45 .‬שאינם מים חיים‪ .‬ראה‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪ƒ »À¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪∆ ≈ ≈∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« - Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ 8‬‬
‫למעלה פ"ו‪ (46 .‬כדי להעביר את לחלוחית המים‬ ‫‪˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÏËp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ˙BÏBÎÈ¿ ̉Â‬‬ ‫‪≈¿ 35ÒÈÒt‚a‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ B‡ „ÈÒa‬‬
‫‪ƒ¿ Ô¯aÁ‬‬
‫‪»¿ƒ 9‬‬
‫הפסולים שעל דופני הכלי‪ (47 .‬ואףֿעלֿפי שצריכים‬ ‫‪.36ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« -‬‬ ‫‪10‬‬
‫מילוי לשם קידוש‪ ,‬לא הקפידו על הלחלוחית כמו במים‬ ‫‪ (30‬שם מ"ט‪ (31 .‬כגון שבשתיהן היתה חציבה פתוחה‬
‫פסולים‪ .‬ועוד‪ ,‬מפני שהטבילו לצרכי חטאת‪ ,‬הרי זה כמו‬
‫מצד אחד ופתוחה מלמעלה‪ ,‬וכשהסמיכן זו לזו נוצרה‬
‫לשם מילוי )תפארת ישראל(‪ (48 .‬מפני שתערובת מים‬
‫שוקת‪ (32 .‬כלומר‪ ,‬שברי עריבות )ראב"ד(‪ (33 .‬שכנגד‬
‫שאינם מקודשים במקודשים ‪ -‬פוסלת בכל שהיא‪.‬‬ ‫החריץ שביניהן‪ .‬והמדובר כשחיברן בטיט‪ ,‬ואם יטול לידו‬
‫‪24‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Lc˜Ï‬‬
‫‪50‬‬‫‪≈«¿ ÔÈÈe‡¯‰‬‬
‫‪ƒ ¿» ÌÈÓa‬‬‫‪ƒ«¿ dÏÈaˉL‬‬ ‫‪» ≈ .È‬‬
‫˜¯‪» ƒ¿ƒ∆ 49‰Èe‬‬ ‫חלק אחד תשבר השוקת‪ .‬אולם אין המים יוצאים דרך‬
‫‪25 ,52˙‡hÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪ÈÓ≈ dÎB˙Ï‬‬
‫‡‪» ¿ ÔÈÙÒB‬‬
‫‡·‪ƒ¿ Ôȇ≈ Ï‬‬‫‪»¬ ; da» ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪51‬‬ ‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫הסדק‪ ,‬ולפיכך המים שבשוקת מקודשים‪ ,‬ואם לא חיברם‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ dÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ÌÈÚÏ·‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰ÏaˉL‬‬
‫‪»¿¿À∆ ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫כלל‪ ,‬אין כאן כלי וכל הקידוש פסול )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙‡ÓË‬‬
‫‡‪»¿ƒ .Ô˙B‬‬‫‪» ÔÈÏÒBÙe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓa‬‬‫‪≈¿ ÔÈ·¯Ú˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿»¿ƒ‬‬ ‫‪ (34‬מפני שמקום החריץ משתייך גם לחצייה השני של‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔȇÓh‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÔȘLn‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ««∆ ,53da» ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ Ôȇ≈ - ‰eÏÈaˉÂ‬‬
‫¿‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫השוקת שמימיה נתקדשו‪ ,‬אבל אם נתן אפר בשני החלקים‬
‫‪ -‬נתקדשו גם המים שבחריץ‪ (35 .‬בהרבה לשונות לועזיות‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈLc˜nL‬‬
‫‪ƒ ¿«¿∆ ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« e·¯Ú˙ÈÂ‬‬
‫‪¿»¿ƒ¿ e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿≈ dÙe‚a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÚÏ·p‰‬‬
‫«‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪ -‬גיפס‪ (36 .‬אפילו אם נתן האפר רק בחלק אחד‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.dÎB˙a‬‬
‫¿ »‬
‫‡‪Ïk» ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ô‰a‬‬‫˙‪∆» e·¯Ú‬‬
‫‪¿»¿ƒpL‬‬‫‪∆ 37ÔÈLc˜Ó‬‬ ‫‪ƒ« .Á 11‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ (49‬דלעת שהוציאו את מה שבתוכה‪ ,‬ונשארה הקליפה‬ ‫‪el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Lec˜Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈÓ‬‬ ‫‡‪ƒ« elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 12‬‬
‫העבה‪ ,‬וראויה לשאוב בה מים‪ .‬ומפני שהיא גוף ספוגי‪,‬‬ ‫‪el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 39ÏË« ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ „¯È‬‬ ‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .38ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ 13‬‬
‫נבלעים בה מים ונפלטים ממנה )שם מ"ג(‪ (50 .‬במשניות‬
‫שבידינו‪ ,‬הגירסא "במים שאין ראויים לקדש"‪ .‬ורבינו גורס‬
‫‪,Ïk‰‬‬
‫‪… « ‰¯ÚÈ‬‬ ‫‪≈ 40ÔȘLÓ‬‬
‫‪∆»¿ - ˙B¯t≈ ÈÓe‬‬ ‫‪ƒ¿ « ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÏÙ‬‬‫‪«» .ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ 14‬‬
‫"הראויים"‪ (51 .‬ואין חוששים שמא ספגה מים אגב‬ ‫‪ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« BÎB˙Ï¿ ÔzÈ‬‬
‫‪≈ƒ jk» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ·bÏ‬‬
‫‪≈«¿ CȯˆÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ 15‬‬
‫טבילה‪ ,‬ולא נשאבו לשם מי חטאת‪ ,‬ונפלטים לתוך המים‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ 42Ìez˜˜Â‬‬
‫‪¿«¿«¿ 41ÒBÓB˜ BÈc¿ ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÏÙ‬‬ ‫‡‪«» .ÌȯÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ 16‬‬
‫העומדים לקידוש‪ .‬אבל אם הטבילוה במים שאינם ראויים‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;43·bÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰¯ÚÈ‬‬
‫¯‪∆»¿ - ÌLB‬‬‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ¯·c‬‬‫‪»» 17‬‬
‫לקדש ‪ -‬חוששים )ראה ההלכה הקודמת בדין ניגוב(‪.‬‬ ‫‪.‰‡¯‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ‡e‰ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ ,ÌLB¯‰‬‬
‫‪≈ » ¯·c‬‬ ‫‪»» ÌL‬‬‫‪» ¯‡MÈ‬‬
‫‪≈»ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
 ‫‪ dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬גצק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫יהושע‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שהמים כבר מקודשים אינו מסיח‬ ‫‪ (52‬החמירו בתערובת שאינם מקודשים במקודשים‪ ,‬יותר‬
‫דעתו מהם‪ ,‬אולי יחזור בו ברגע האחרון‪ .‬אבל אם שתה‬ ‫מתערובת מים שנשאבו שלא לשם מילוי‪ (53 .‬בטומאה‬
‫פסלם‪ ,‬מפני הרוק שבפיו‪ ,‬כמו בעלי חיים אחרים )ראה‬ ‫החמירו יותר )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫למעלה סוף פ"ז דין מים שאינם מקודשים(‪ (75 .‬את המים‬ ‫‪ÌÈOÓ¯e‬‬
‫‪ƒ » ¿ ÌȈ˜L‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÏÙpL‬‬‫‪«»∆ 54ÔÈLc˜Ó‬‬ ‫‪ƒ« .‡È‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שנשארו בכלי‪ .‬שם‪ :‬ואם גרגר כשר‪ .‬והטעם‪ ,‬זהירותו שלא‬
‫לנגוע בשפתיו במים‪ ,‬מוכיחה שלא הסיח דעתו לגמרי‪,‬‬
‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ . ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ƒ ¿ - ԉȇ¯Ó‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪∆ ≈ ¿« epzLpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ B‡ eÚwa˙Â‬‬
‫¿‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫וחשב על הכשרן של המים שישארו‪.‬‬ ‫‪‰pk‰Â‬‬

‫‪»ƒ«¿ ‰¯Èc‰Â‬‬
‫‪» ƒ«¿ ‰ÏÓp‰‬‬
‫‪»»¿« ÔB‚k¿ ,¯˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ 57ÌÈL·È‬‬
‫»‪ƒ ≈¿ eȉ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪‡·e‬‬
‫‪» ‰l‚Ó‬‬
‫‪∆À¿ BÁÈp‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ba LiL‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊË‬‬
‫‪≈∆ 76ÈÏk‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,58ÔÈLetÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÏÙ‬‬‫‪«» .‰‡e·zaL‬‬
‫∆«¿ »‬ ‫‪4‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‡„‪≈∆ Ì‬‬
‫‪»» ‡nL‬‬‫‪»∆ ;ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‰qÎÓ‬‬
‫‪∆À¿ B‡ˆÓe‬‬
‫¿»‬ ‫‪,ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ԉȇ¯Ó‬‬
‫‪∆ ∆ ¿« epzL‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ eÚwa˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪.ȇcÂa‬‬
‫‪««¿ e‰qk‬‬‫‡„‪»ƒ Ì‬‬
‫‪»» ȯ‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ú‚‬‬
‫‪«» ˙‡hÁÏ‬‬
‫»‪»«¿ ¯B‰Ë‬‬ ‫‪dÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÒÎ‬‬‫‪ƒ»¿ƒ ÌÈn‰Â‬‬
‫‪ƒ««¿ 59˙¯ÙBÙLk‬‬
‫‪∆∆ ¿ ƒ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪» ¿ ̇ƒ :‰l‚Ó‬‬ ‫‪∆À¿ B‡ˆÓe‬‬‫‪»¿ ‡·e‬‬ ‫‪» ‰qÎÓ‬‬‫‪∆À¿ BÁÈp‰‬‬‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪.daL‬‬
‫‪»∆ ‰Ál‰‬‬
‫‪»≈« ÌÚƒ dÎBzÓ‬‬
‫‪» ƒ ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪- ‰ÏÈla‬‬

‫‪»¿«« ÏË« BÏ „¯iL‬‬
‫‪«»∆ B‡ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙BzLÏ‬‬‫‪¿ ƒ 77‰cÏÁ‰‬‬
‫«‪»¿À‬‬ ‫‪ (54‬שם פ"ט מ"ב‪ (55 .‬של המים‪ ,‬ואףֿעלֿפי שלא‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ Ô‡k» LiL‬‬‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ .ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - ‡ϻ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÔÈÏeÒÙ‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫נתבקעו‪ (56 .‬שינוי מראה המים מוכיח שנפלטה לתוכם‬
‫‪31‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;OÓ¯Â‬‬
‫‪∆ ∆» ‰iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ B‡ ‰lb‬‬‫‡„‪»ƒ Ì‬‬
‫‪»» ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» :˙B˜ÙÒ‬‬
‫¿≈‬ ‫ליחותם של בעלי החיים‪ (57 .‬מטבעם‪ ,‬ועורם קשה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ 78¯B‰Ë» ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡nL‬‬‫‪»∆ ,e‰lb‬‬
‫‡„‪»ƒ Ì‬‬
‫‪»» ¯ÓBÏ‬‬
‫‪« ‡ˆÓz‬‬‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (58‬תולעת שחורה בעלת כנפים קשות סוככות על כנפים‬
‫דקות‪ (59 .‬פיה‪ ,‬וכן מקום יציאתה רחבים והמעי ישר‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.‡Ï‬‬
‫‡‪… B‬‬
‫‪- ‰iÁ‬‬
‫‪»« B‡ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙˙ML‬‬
‫‪»» ∆ 60ÔÈLc˜Ó‬‬ ‫‪ƒ« .·È 8‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ (76‬שם פי"א מ"א‪ (77 .‬הפוסלת בשתייתה )ראה למעלה‬ ‫‪,‰Bi‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ıeÁ ;ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - ˙BÙBÚ‰» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .61ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ 9‬‬
‫הי"ב(‪ (78 .‬ושני ספקות להתיר ‪ -‬מותר בין באיסור והיתר‪,‬‬
‫ובין בטומאה וטהרה‪.‬‬
‫‪·¯Ú˙Óe‬‬
‫‪≈»¿ƒ ‰ÈtÓ‬‬
‫‪» ƒƒ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ¯È¯ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ˙ˆˆBÓ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪∆∆ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ È≈¿tÓƒ 10‬‬
‫‪ıeÁ ;ÔÈÏÒBt‬‬
‫‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ - e˙ML‬‬
‫‪» ∆ 63ÌȈ¯M‰‬‬
‫‪ƒ »¿ « Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Lec˜Ï‬‬
‫‪ƒ¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« B‡ ÔÈLc˜Ó‬‬ ‫‪ƒ« 79¯≈ÒBn‰« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ,‰BLÏa‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙˜wÏÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰cÏÁ‰‬‬
‫‪»¿À« ÔÓƒ 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.80ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - Ô¯ÓLÏ‬‬
‫‪»¿» ¿ ‡ÓËÏ‬‬
‫¿»≈‬
‫‪.ÌÈnÏ‬‬
‫‪ƒ«« ‰ÈtÓ‬‬
‫‪» ƒƒ ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪»¿ ‰Ál‰‬‬ ‫«≈»‬ ‫‪13‬‬
‫‪ (80‬טמא אינו שומר כראוי מן הטומאה‪.‬‬ ‫‪ (79‬שם פ"ז מ"י‪.‬‬
‫‪ (60‬שם מ"ג‪ (61 .‬מפני שמים מעורבים בריר‪ ,‬ניגרים‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‡ÓËÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ÔȯÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ eȉL‬‬ ‫‪ƒ«¿ .ÁÈ‬‬
‫‪»∆ 81ÌÈL‬‬ ‫מפיהן וחוזרים לכלי )רבינו במשנה(‪ (62 .‬כשהיא שותה‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪¯‰Ë‬‬
‫‪«» . ÈL‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ƒ≈ ÏL‬‬
‫‪∆ B˙eL¯a‬‬‫‪¿ƒ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫פותחת את פיה קימעה ומוצצת‪ (63 .‬שמונת השרצים‬
‫‪38‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‡ÓËÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ¯ÓLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ¯ÊÁÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫האמורים בתורה )ויקרא יא‪ ,‬כט ‪ -‬ל(‪ :‬החולד )חולדה(‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« - ˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ .83ÔBL‡¯ƒ ÏL‬‬
‫‪∆ B˙eL¯a‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪. ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪84‬‬ ‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪- ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ 65ԉȇ¯Ó‬‬
‫‪∆ ≈ ¿« epzLpL‬‬ ‫‪»« ÈÓ≈ .‚È 14‬‬
‫‪«¿ƒ∆ 64˙‡hÁ‬‬
‫‪67e„ÈÏ‚‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - ÔLÚ‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪» » ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ epzL‬‬
‫‪«¿ƒ ;ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ 15‬‬
‫‪ (81‬שם פ"ח מ"א‪ (82 .‬השני שומר עליהם‪ (83 .‬שחזר‬
‫לטהרתו‪ (84 .‬מפני שאין להם שומר טהור‪] .‬דינים דומים‬ ‫·‪.‰nÁ‬‬
‫‡‪»«« 69eÁBnƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .68ÌȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - eÁBnÂ‬‬
‫‪ƒ¿ e¯ÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ 16‬‬
‫נתבארו למעלה )פ"ח ה"ב([‪.‬‬ ‫‪.ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - ¯e‡a» ÔÁÓ‰‬‬
‫‡·‪»¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪17‬‬

‫‪ (64‬מים מקודשים ומי חטאת היינו הך‪ ,‬אלא שרבינו נקט‬

‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà â"é éòéáø íåé‬‬ ‫לשונם של המקורות שמהם שאב‪ (65 .‬תוספתא פרה פ"ט‬
‫‪1‬‬ ‫פּרק ‪¦ ¦ £‬‬
‫עשּׂירי‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫ה"ה‪ (66 .‬עשן מעכיר את המים‪ (67 .‬קרשו מפני הקור‪.‬‬
‫‪ (1‬יבאר הממלא מים לקידוש אם צריך שיהיה הוא בעצמו‬ ‫‪ (68‬שם‪ (69 .‬חימום טבעי‪ ,‬לא בידי אדם ‪ -‬דינו כמו נימוח‬
‫המקדש והמזה‪ ,‬אם ממלא ומקדש אדם מים ומניחם אצלו‬ ‫מאליו‪.‬‬
‫ואם מוליכם ממקום למקום‪ ,‬אם יוליכם בנהר ובספינה‪,‬‬ ‫‪B‡ BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ Âȇ¯Ó‬‬
‫‪» ¿« epzLpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ 70˙‡hÁ‬‬ ‫‪∆≈ .„È 18‬‬
‫‡‪»« ¯Ù‬‬
‫ומים שנתקדשו אם מפשיל הכלי לאחוריו‪ ,‬מי חטאת‬ ‫‪ÏÙpL‬‬
‫‡·˜‪«»∆ B‡ ,‬‬
‫‪»» ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ epzL‬‬
‫‪«¿ƒ . ¯Lk‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪≈ » - ÔLÚ‬‬
‫‪» » ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪«¬≈ 19‬‬
‫ששקלם במשקל‪ ,‬ומי הוא כשר להזות‪ ,‬המזה וזה שמזין‬ ‫‡‪∆¿ƒ ¯Ù‬‬
‫‪72‰Ï˜Ó‬‬ ‫‪∆≈ Ba ·¯Ú˙pL‬‬
‫‚‪≈»¿ƒ∆ B‡ ,ÒÈÒt‬‬
‫‪ƒ¿ƒ B‡ „ÈÒƒ BÎB˙Ï¿ 20‬‬
‫עליו אם צריך כוונה‪ ,‬ואם צריך טבילת האיזוב לכל הזייה‪.‬‬
‫‪.ÏeÒt» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ‡e‰L‬‬‫»‪∆ Ïk‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪‡e‰ ‰È‰iL‬‬
‫ˆ¯‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ - Lec˜Ï‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈÓ‬‬ ‫‡‪≈«¿« .‬‬
‫‪ƒ« 2‡lÓÓ‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫‡‪.„Á‬‬
‫‪»∆ ‰fÓe‬‬
‫‡‪∆« „Á‬‬
‫‪»∆ Lc˜Ó‬‬
‫‡‪≈«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰fn‰Â‬‬
‫‪∆««¿ Lc˜Ó‰‬‬ ‫‪ (70‬שם‪ (71 .‬מפני שעשן אינו דבר זר לגבי אפר‪¿« .‬‬
‫‪≈«¿« BÓˆÚ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪Lc˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ 3ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÈÏkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰¯ÚÓe‬‬
‫‪∆»¿ ÈÏÎa‬‬
‫‡„‪ƒ¿ƒ Ì‬‬
‫‪»» ‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ (72‬אפר פשוט‪ ,‬שלא משריפת פרה אדומה‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÈÏkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÈLc˜Ó‰‬‬
‫‪ƒ »À¿« ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ‰¯ÚÓe‬‬
‫‡‪∆»¿ ,¯Á‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ,ÔÏÒt‬‬
‫‪≈« ÈÏÎa‬‬ ‫‪»»¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… - Ô˙BzLÏ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪≈ « .ÂË 22‬‬
‫‪»« ÈÓ≈ ÏÚ« 73·LBÁ‰‬‬
‫‪45‬‬ ‫‡‪.¯Á‬‬
‫‪≈« ÈÏkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰fÓe‬‬
‫«∆‬ ‫‪BB¯b¿ CB˙Ï¿ ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÓƒ CÙL‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . Ô‰Ó‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪∆≈ ‰zLiL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« 23‬‬
‫‪.75ÏÒt‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - ÈÏkaL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« B˙ÙO‬‬
‫‪»¿ ‰Ú‚‬‬
‫‪»¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 24‬‬
‫‪ (2‬יומא מג‪ ,‬א‪ (3 .‬תוספתא פרה פ"ט ה"א‪ ,‬וכן משמע‬
‫בכמה משניות במס' פרה‪.‬‬ ‫‪ (74‬כר' יוסי בשיטתו של ר'‬ ‫‪ (73‬משנה פרה פ"ט‪ ,‬ד‪.‬‬
 ‫דצק ‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` b"i iriax mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪BzÚc‬‬
‫‪¿ « ÁÈq‰‬‬
‫‪« ƒƒ ̇ƒ :15ϘLÓa‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ 14ÔϘML‬‬
‫‪»»¿ ∆ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓ≈ .‰‬‬ ‫‪Ïk» Lec˜ƒ ‡Ïa‬‬‫‡ˆ‪… ¿ BÏ‬‬
‫‪¿∆ ÔÁÈpÓe‬‬
‫‪» ƒ« ÌÈÓ‬‬ ‫‡„‪ƒ« 4Ì‬‬ ‫‪≈«¿ .· 1‬‬
‫‪»» ‡lÓÓ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ìȯ·c‬‬
‫‪ƒ»¿ ϘL‬‬
‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .ÔȯLk‬‬ ‫‪ƒ¿ ,16ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ - ‡ϻ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ ¿-‬‬ ‫‪ÌB˜ÓÏ‬‬‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ ÔÎÈÏBÓe‬‬
‫‪» ƒ ,ÌeÏk¿ CÎa‬‬ ‫‪»¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ 2‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪- ˙ϘLÓ‬‬
‫‪∆… ¿ ƒ Ô‡OÚÂ‬‬
‫‪»» ¬« ÏȇB‰‬‬ ‫‪ƒ ,˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓa‬‬‫‡‪≈¿ ÌȯÁ‬‬‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫‪˙Ú≈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÔLc˜Óe‬‬
‫‡‪» ¿«¿ ¯Ù‬‬‫‪∆≈ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,¯ÈÚÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ¯ÈÚÓe‬‬
‫‪ƒ≈ 3‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌȯB‰h‰‬‬
‫‪ƒ ¿« el‡≈ Ïk» . ˙¯ÓLÓ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪∆∆¿ ƒ BÊ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ , ÔÏÒt‬‬
‫‪17‬‬ ‫¿»»‬ ‫‪ÌÈÓÈ‬‬
‫‡ˆ‪ƒ» BÏ‬‬
‫‡„‪¿∆ Ì‬‬‫‪»» ÔÁÈpÓ‬‬
‫‪» ƒ« ÔÈLc˜Ó‰‬‬
‫‪ƒ »À¿« ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ 4‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÔÈfnL‬‬
‫‪ƒ«∆ B‡ ÔÈLc˜nL‬‬
‫‪ƒ ¿«¿∆ B‡ ÔȇÏÓnL‬‬
‫∆¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪,enziL‬‬
‫ˆ¯‪«ƒ∆ „Ú« CÈ‬‬‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ÌÈLÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ 5‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪eȉ» ̇ƒ ,Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔÈfnLÂ‬‬
‫‪ƒ«∆ ¿ ̉Ó‬‬‫‪∆≈ ÔÈLc˜Óe‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÔȇÏÓnL‬‬
‫∆¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ¯nLÓe‬‬
‫‪≈« ¿ .¯ÈÚÏ‬‬‫‪ƒ¿ ¯ÈÚÓe‬‬
‫‪ƒ≈ ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬ ‫‪»ƒ ÔÎÈÏBÓe‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÔLÓL‬‬
‫‪» ¿ƒ ·È¯Ú‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡lL‬‬‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌBÈ ÈÏe·Ë‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪¯ÈÚÓe‬‬
‫‪ƒ≈ ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ BÎÈÏBÓe‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪¿∆ ‰¯t‬‬
‫‡ˆ‪BÏ‬‬ ‫‡‪»» ¯Ù‬‬ ‫‪∆≈ 7‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪Lecw‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ Èeln‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰¯t‰‬‬
‫‪»»« ‰OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ÏkL‬‬‫‪»∆ ;19ÌȯLk‬‬
‫≈‡‪ƒ≈ ¿ el‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓ≈ Ba ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ eÎÈÏB‰‬‬
‫‡‪ƒ ˙Á‬‬‫‪6‬‬ ‫‪«« ÌÚt‬‬‫‪«« .¯ÈÚÏ‬‬‫‪ƒ¿ 8‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÌBÈ Ïe·Ëa‬‬ ‫‪¿ƒ ¯Lk‬‬‫‪≈ » ‰Èf‰‰Â‬‬
‫¿««»»‬ ‫‪Ú˜¯˜a‬‬
‫‪«¿«¿ ˙n‰‬‬ ‫‪≈« ÔÓƒ ˙ÈÊk‬‬‫‪ƒ«¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,Ôc¯ia‬‬‫‪≈¿«« ‰ÈÙÒa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 9‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÈaËÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÛËL‬‬ ‫‪∆∆ ÈÏk‬‬‫‪≈¿ Ïk» ˙‡∆ ÔȇnËÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔȘB„v‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‚‪ÔÈcƒ ˙Èa≈ e¯Ê‬‬
‫‪¿» ‰ÚL‬‬
‫‪»» d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ .ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« e‡ÓËÂ‬‬‫‪¿¿ƒ¿ ‰ÈÙq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« 10‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓa‬‬
‫‪≈¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈLnzLÓ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ƒ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‡‪»« ¯Ù‬‬ ‫‪∆≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓ≈ ÔȯȷÚÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ,ÏB„b‰‬‬ ‫‪»« 11‬‬
‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ÌËÈLÈ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,‰ÈÙÒ·e‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 7¯‰a‬‬ ‫‪»»¿ 12‬‬
‫‪ (14‬גיטין נג‪ ,‬אֿב‪ (15 .‬כדי לדעת משקל המים‪ ,‬מסקנת‬
‫הגמרא שם "כנגדן" – אם הסיח דעתו פסולים‪ ,‬ואם לאו –‬ ‫‡·‪Ï‬‬
‫‪»¬ .ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « „vÏ‬‬‫‪«« ̘¯ÊÈÂ‬‬
‫‪≈¿¿ƒ¿ Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ¯‰p‰‬‬ ‫‪»»« „ˆa‬‬‫‪«¿ „ÓÚÈ‬‬
‫‪… ¬« 13‬‬
‫כשרים‪ .‬ומפרש רבינו "שכנגדן" היינו שהניח כנגד המים‬ ‫‪‰¯t‬‬
‫‡‪»» ¯Ù‬‬‫‪∆≈ B„È·e‬‬
‫ˆ‪»¿ 8B¯‡e‬‬‫‪»« „Ú« ÌÈna‬‬
‫‡„‪ƒ«« Ì‬‬ ‫‪»» ‡e‰ ¯·BÚ‬‬ ‫‪≈ 14‬‬
‫משקלות בכף המאזנים‪ (16 .‬מפני שהיסח הדעת פוסל גם‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÌÈ˜È¯‰‬‬
‫‪ƒ» ≈» ÌÈÏÎÂ‬‬
‫‡„‪ƒ≈¿ Ì‬‬‫‪»» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« B‡ 15‬‬
‫‪ (17‬בגמרא שם אמרו "בגופם"‪,‬‬ ‫במים המקודשים‪.‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« ˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈÓe‬‬‫‪ƒ« ,˙‡hÁÏ‬‬ ‫‪»«¿ ÔȯB‰Ë‬‬
‫‪ƒ ¿ 16‬‬
‫פסולים אפילו כשלא הסיח דעתו מהם‪ .‬ולפי פירוש רבינו‬ ‫‪.9‰ÈÙÒa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ¯‰a‬‬
‫‡‪»»¿ Ì˙B‬‬
‫‪» ÔȯȷÚ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬Ó« - eLc˜˙‬‬‫‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫"בגופם" הכוונה שהשתמש בהם במשקלות לשקול דברים‬
‫אחרים )לרש"י דרך אחרת בפירוש הסוגיא שם‪ .‬ראה 'חזון‬ ‫‪ (4‬תוספתא חגיגה פ"ג‪ ,‬ט‪ (5 .‬בכת"י תימן‪ :‬ומוליכו‪.‬‬
‫איש' ו'אור שמח'(‪ (18 .‬והתורה אמרה )במדבר יט‪ ,‬ט(‬ ‫‪ (6‬חגיגה כג‪ ,‬א‪ (7 .‬כחכמים‪ ,‬שם‪ .‬ובמשנה פרה פ"ט מ"ה‪,‬‬
‫"למשמרת למי נדה"‪ .‬יוצא מזה שמלאכה במים עצמם‬ ‫שגזרו בכל הנהרות‪ ,‬נגד דעת חנניה בן עקביה "שלא גזרו‬
‫פוסלת אפילו במקודשים‪ ,‬ומה שאמרו שמלאכה אינה‬ ‫אלא בירדן ובספינה כמעשה שהיה"‪ (8 .‬פרה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ (9‬שם‪ ,‬שלא גזרו אלא על מי חטאת אחר שנתקדשו בנתינת‬
‫פוסלת אחר הקידוש‪ ,‬הכוונה אם עשה מלאכה אחרת בשעת‬
‫האפר‪.‬‬
‫עיסוקו במים )ראה 'מנחת חינוך' מצוה שצט(‪ (19 .‬נתבאר‬
‫למעלה פ"א הי"ג‪ ,‬ופ"ד‪ ,‬וכפלו דברים אלו כאן במקומן של‬ ‫‪10‬‬‫‪ÏB„b‰‬‬
‫‪»« Ìia‬‬
‫‪»« ‰ÈÙÒa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »À¿ ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ ƒ¬« .‚ 18‬‬
‫‪ƒ« ÔȯȷÚÓ‬‬
‫ההלכות הנוגעות לבני אדם העוסקים במי חטאת‪.‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‚‪»∆ e¯Ê‬‬
‫‪¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫]‪≈¿ ÏÚ« [̉a‬‬
‫‪∆» ÔÈËLÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ 19‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÌeËÓËÂ‬‬
‫‪¿À¿ ‰M‡Ó‬‬‫‪» ƒ≈ ıeÁ ,˙Bf‰Ï‬‬ ‫‪«¿ 20ÔȯLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ Ïk‰‬‬ ‫‪… « .Â‬‬ ‫‪.¯‰a‬‬
‫‪»»¿ ¯Ù‡‰‬‬
‫‪∆≈» ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÔÈLc˜Ó‰‬‬
‫‪ƒ »À¿« ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪38‬‬ ‫„‪; ˙Ú‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪« « Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ô˘Â‬‬
‫‪» »¿ [‰ËBL‬‬
‫]‪∆ L¯ÁÂ‬‬‫‪≈≈¿ ÒBÈ‚B¯c‡Â‬‬
‫‪21‬‬ ‫¿«¿¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ (10‬משמיענו‪ ,‬שאפילו החכמים שאינם מצמצמים את‬
‫‪39‬‬ ‫‪¯Lk‬‬
‫‪≈ » ϯډÂ‬‬
‫‪≈»∆¿ .˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ ¯Lk‬‬
‫„‪≈ » - ˙Ú‬‬
‫‪« « Ba LiL‬‬
‫˜‪≈∆ ÔË‬‬‫‡·‪» » Ï‬‬
‫¬»‬ ‫הגזירה לכמעשה שהיה‪ ,‬לא הרחיבוה על הים הגדול‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰f‰L‬‬
‫„‪»ƒ∆ ˙Ú‬‬‫‪« « Ba LiL‬‬
‫˜‪≈∆ ÔË‬‬
‫‪» » .‡ÓË‬‬
‫‪≈» ϯډ‬‬
‫‪≈»∆ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,˙Bf‰Ï‬‬‫¿«‬ ‫ואפילו בספינה לא גזרו בו‪ .‬ולמד זה מלשונם בברייתא‪:‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪- B„Èa‬‬
‫‪»¿ ÌÈn‰‬‬ ‫‪»¬»∆ ÔB‚k¿ , ezcÚÒÓ‬‬
‫‪ƒ«« BÏ ‰ÊÁ‡L‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪«««¿ ‰M‡‰Â‬‬‫¿»‪» ƒ‬‬ ‫"אחד הירדן ואחד שאר הנהרות" משמע נהרות אבל לא ים‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.‰‡f‰‬‬
‫‪»»« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ÊÁ‡z‬‬
‫‪… ¡∆ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „·Ï·e‬‬
‫‪«¿ƒ ,‰¯Lk‬‬ ‫‪»≈ ¿ B˙‡f‰‬‬
‫«»»‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ¯ÓBÏ‬‬
‫ˆ¯‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ 11ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ « .„ 21‬‬
‫‪ƒ« CÈÏBn‰‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ - B˙Èf‰‬‬‫‪»»« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ B„Èa‬‬
‫‡‪»¿ ‰ÊÁ‬‬
‫‪»¬» ̇Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.ÂÈÙÏ‬‬
‫‡‪»»¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÂȯBÁ‡Ï‬‬
‫‪» ¬« ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏÈLÙÈ‬‬
‫‪ƒ ¿« ‡Ï‬‬
‫‪… ,12eLc˜˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ 22‬‬
‫‪ (20‬פרה פי"ב מ"י‪ (21 .‬שהם ספק אשה‪ (22 .‬במשנה‪:‬‬ ‫‪- ÔȯeÓL‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ;‰c‬‬‫‪»ƒ ÈÓÏ‬‬
‫‪≈¿ ˙¯ÓLÓÏ‬‬
‫‪∆∆¿ ƒ¿ :¯Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 23‬‬
‫"ותינוק שאין בו דעת"‪) .‬ביומא מג‪ ,‬א ‪ -‬דרשו מן הכתוב‪,‬‬ ‫‪- ˙Bi·Á‬‬
‫‪ƒ» ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ .ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ - ‡ϻ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,‰c‬‬
‫‪»ƒ ÈÓ≈ Ô‰≈ 24‬‬
‫שקטן כשר להזות אףֿעלֿפי שהוא פסול למילוי מים‬ ‫‡‪.13¯LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂȯBÁ‡Ï‬‬
‫‪» ¬« ˙Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‡‪»»¿ ˙Á‬‬
‫‪«« Ô˙B‬‬
‫‪≈ 25‬‬
‫ולאיסוף אפר‪ .‬ומובן שהכשירו רק קטן שיש בו דעת‪ ,‬שהרי‬
‫‪ (11‬שם‪ ,‬פ"ז‪ ,‬מ"ו‪ (12 .‬בבא זו הוסיף רבינו מדעתו‬
‫הזאה צריכה כוונה )לקמן ה"ז(‪ .‬ומזה יוצא‪ ,‬שבאיסוף‬
‫בהתאם לשיטתו‪ ,‬שפסול מלאכה ופסול היסח הדעת הם‬
‫ומילוי ששנינו )פרה פ"ה מ"ד( "חוץ מחרש שוטה וקטן"‪,‬‬
‫שני ענינים‪ ,‬והמלאכה אמנם אינה פוסלת מים שנתקדשו‪,‬‬
‫פסול גם קטן שיש בו דעת )'תוספות יוםֿטוב' במשנה ג‬
‫אבל היסח הדעת פוסלת אותם‪) .‬נתבארה כבר שיטת‬
‫שם‪ ,‬וראה קושייתו מברייתא יומא שם((‪ (23 .‬שם‪.‬‬
‫הראב"ד‪ ,‬שמלאכה פוסלת מפני היסח הדעת משמירת‬
‫המים‪ .‬ומכיוון ששנינו‪ ,‬שמלאכה אינה פוסלת מים‬
‫‪44‬‬ ‫‪;24B¯‰ËÏ‬‬
‫‪¬«¿ ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« ˙Bf‰Ïe‬‬
‫‪«¿ ÔeÎÏ‬‬
‫ˆ¯‪≈«¿ CÈ‬‬ ‫‪∆«« .Ê‬‬
‫‪ƒ» ‰fn‰‬‬ ‫מקודשים‪ ,‬ברור שהיסח הדעת אינה פוסלת‪ ,‬ולפיכך השיג‬
‫‪45‬‬ ‫‡·‪‰Ê∆ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ B˙‡f‰‬‬
‫‪»»« - ‰eÎa‬‬
‫‪»»«¿ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ‰f‰‬‬‫‪»ƒ ̇Â‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫כאן על דברי רבינו(‪ (13 .‬השמירה היא אמנם מדאורייתא‪,‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏÚ« ÔÈfÓ‬‬
‫‡‪ƒ« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰ek‬‬ ‫‪ƒ» Bȇ≈ 25ÂÈÏÚ‬‬
‫ˆ¯‪»»« CÈ‬‬ ‫‪»» ÔÈfnL‬‬
‫∆«‪ƒ‬‬ ‫אבל חובת שמירה מעולה מלפניו דווקא ולא מאחוריו –‬
‫‪47‬‬ ‫‪‰f‰Â‬‬ ‫‪»»¿ 26˙Bf‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¿ ÂÈÙÏ‬‬ ‫‪«¿ Ôek˙n‰‬‬
‫‪≈«¿ƒ« .BzÚ„Ï‬‬
‫‪¿«¿ ‡lLÂ‬‬
‫‪… ∆ ¿ BzÚ„Ï‬‬
‫¿« ¿‬ ‫גזירת חכמים היא‪ ,‬ולא גזרו במקום שאיֿאפשר‪ ,‬ולא‬
‫‪48‬‬ ‫‪. ‰ÏeÒt‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪» ¿ B˙Èf‰‬‬
‫‪»»« - ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ÂȯBÁ‡Ï‬‬
‫‪» ¬« ,ÂȯBÁ‡Ï‬‬
‫«¬ »‬ ‫החמירו על הממלא ללכת פעמיים )ראה למעלה פ"ז ה"ו(‪.‬‬
 ‫‪ dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬הצק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪25‬‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰fÓe‬‬
‫‪∆« 46Bk¯„k‬‬
‫‪¿«¿ ‰ÏÚÓe‬‬
‫‪∆¬« Ï·BË‬‬
‫‪≈ - ¯ˆ« ‰ÈtL‬‬
‫∆‪» ƒ‬‬ ‫‪B˙Èf‰‬‬
‫‪»»« - ÂÈt‬‬
‫‪»» ÏL‬‬
‫‪∆ ÔÈ„„vÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚÙa‬‬
‫‪««¿ ÈÏk‰‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ƒ¿« Ècˆa‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÚbÈ‬‬
‫‪«ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ¯‰f‰Ï‬‬
‫¿‪≈»ƒ‬‬ ‫‪. ‰¯Lk‬‬
‫‪28‬‬ ‫¿ ≈»‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (42‬שם מ"ב‪ (43 .‬ראשי הבדים של האזוב‪ (44 .‬שלא‬ ‫‪' (24‬ספרי' זוטא‪" :‬והזה הטהור על הטמא" )שם‪ ,‬יט( ולא‬
‫יקנח מדופני הכלי‪ ,‬אלא יטבול )רבינו בפירושו למשנתנו(‪.‬‬ ‫בזמן שלא נתכוון לטמא‪ (25 .‬שם מ"ב‪ (26 .‬במשנה‪,‬‬
‫‪ (45‬שם‪ (46 .‬אפילו כמה פעמים‪ (47 .‬שנדבקו שם‬ ‫שם‪ (27 .‬מפני שלא התכוון להזאה זו‪ (28 .‬הצדדים של‬
‫טיפות מים אגב הוצאת האזוב בפעם הקודמת‪ ,‬ועכשיו‬ ‫פניו‪ ,‬דינם כפניו‪.‬‬
‫יעלה האזוב את אותן הטיפות ויזה בהן ואין כאן טבילה‬
‫)רבינו‪ ,‬במשנה שם(‪ .‬אמנם הסגנון מגומגם קצת‪ ,‬אבל‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ÏÎÏ‬‬‫‪»¿ 30‰ÏÈ·Ë‬‬
‫ˆ¯‪» ƒ¿ CÈ‬‬ ‫‪∆«« .Á 3‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ 29‰fn‰‬‬
‫הכוונה ברורה )ראה ראב"ד וכסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪e¯ÓbiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ „Ú« ‰Èf‰‬‬
‫‡‪»»« ¯Á‬‬
‫‪«« ‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ·Bʇ‰‬‬‫‪≈» ˙‡∆ Ï·BË‬‬
‫‪≈ 4‬‬
‫‡„‪ÏÚ« B‡ Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ‰nk‬‬
‫‡‪»« ÏÚ« ˙Á‬‬‫‪«« ‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ‰fÓe‬‬
‫‪∆« . ÌÈn‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ƒ«« 5‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà ã"é éùéîç íåé‬‬ ‫‪ÔÓƒ Ba Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ Ïk‬‬ ‫‪… .‰‡Ó‬‬‫‡‪»≈ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ ‰nk‬‬‫‪»« 6‬‬
‫‪‰fn‰‬‬
‫‪∆«« Ôek˙iL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ , ¯B‰Ë» - ‡e‰L‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪∆ Ïk» ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« 7‬‬
‫‪1‬‬ ‫אחד ¨ ¨‬
‫עשּׂר‬ ‫פּרק © ©‬
‫‪¤¤‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬ ‫‪≈«¿ƒ¿ ·Bʇ‰‬‬
‫‪«¿ Ôek˙Â‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪≈» ˙‡∆ Ï·Ë‬‬‫‪«» .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ 8‬‬
‫‪ (1‬יבאר כיצד מטהרים טמא מת במי פרה‪ ,‬ואם טבל ביום‬ ‫‪d˙B‡Ó‬‬
‫‪» ≈ ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ,35Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏÚ« B‡ 34‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜nL‬‬
‫‪≈«¿∆ ¯·c‬‬‫‪»» 9‬‬
‫והיזה בלילה‪ ,‬מי שנטמא במת ושהה כמה ימים בלא הזאה‪,‬‬
‫מי שהוזה עליו בשלישי ולא בשביעי‪ ,‬ושכל המטמאין‬
‫‪,‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ÏÚ« B‡ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜Ó‬‬‫‪≈«¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ÏÚ« ‰ÏÈ·Ë‬‬
‫‪» ƒ¿ 10‬‬
‫מקבלין הזאה‪ ,‬כיצד מצוות אזוב‪ ,‬ואם נפרדו הגבעולים‬ ‫‪¯ÊÁÏ‬‬
‫ˆ¯‪…¬« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» Bȇ≈ - ·Bʇa‬‬ ‫‪≈» ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« e¯‡L‬‬
‫‪¬¿ƒ ̇ƒ 11‬‬
‫ונשרו העלים או שלא אגדו‪ ,‬ודין מאימתי מזים באזוב‪ ,‬ואי‬ ‫‪ÏÚ« B‡ Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏÚ« ¯‡M‰‬‬
‫‪»¿ « ÔÓƒ ‰fÓ‬‬
‫‡‪∆« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,36ÏÈaˉÏe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 12‬‬
‫זהו אזוב הכשר‪.‬‬ ‫‪‰¯Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ B˙ÏÈ·Ë‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙lÁz‬‬‫‪«ƒ¿ ȯ‰L‬‬‫‪≈¬∆ ,ÌȇÓh‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÌÈÏk‰‬‬ ‫‪ƒ≈« 13‬‬
‫‪¯·c‬‬
‫‪»» ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ ·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ Ï·Ë‬‬‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .37‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» 14‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬‫‪»» Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ?‰c‬‬ ‫‪»ƒ ÈÓa‬‬
‫‪≈¿ ˙Ó≈ ‡ÓË‬‬‫‪≈¿ Ìȯ‰ËÓ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ „ˆÈk‬‬‫‡‪« ≈ .‬‬ ‫‪Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏÚ« ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ,‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ÏÚ« B‡ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜Ó‬‬
‫‪≈«¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ 15‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪,˙Á‬‬‫‡‚‪«« ‰c‬‬
‫‪»À¬ Ô„‚B‡Â‬‬
‫‪»¿ ¿ ·Bʇ≈ ÏL‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫˜‪∆ ÔÈÁÏ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫»‪» ¿ ¯B‰Ë‬‬ ‫‪¯ÊÁiL‬‬
‫‪…¬«∆ „Ú« , ‰ÏeÒt‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪» ¿ B˙Èf‰‬‬‫‪»»« - ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏÚ« B‡ 16‬‬
‫‪29‬‬ ‫‚·‪ÔÈÏBÚ‬‬
‫¯‡‪ƒ ¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈ » Ï·BËÂ‬‬
‫‡‪≈ ¿ ,4„Á‬‬‫‪»∆ ÏBÚ·b‬‬‫‪¿ƒ „·Â‬‬‫‪«» „a« Ïηe‬‬
‫¿»‬ ‫‪ÏÚ« B‡ Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ Ôek˙ÈÂ‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬‫‪«« ÏaËÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ 17‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÚ« B‡ Ì„‡‰‬‬‫‪»»» ÏÚ« ‰fÓe‬‬
‫‪∆« Ôek˙Óe‬‬
‫‪≈«¿ƒ ,ÈÏkaL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ‰c‬‬ ‫‪»ƒ ÈÓa‬‬
‫¿≈‬ ‫‪.‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜Ó‰‬‬‫‪≈«¿« ¯·c‬‬
‫»»‬ ‫‪18‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ızL‬‬
‫‡‪≈»∆ ¯Á‬‬ ‫‪«« ÈÚÈ·M‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBi·e‬‬
‫‪« ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« ÌÈÏk‰‬‬ ‫«≈‪ƒ‬‬
‫‪ (29‬שם‪ (30 .‬טבילת אזוב במי חטאת‪ (31 .‬שבאזוב‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.¯Lk‬‬
‫‪≈ » - ¯ÁM‰‬‬
‫‪«« « „enÚ« ‰ÏÚMÓ‬‬
‫‪»»∆ ƒ ‰f‰‬‬ ‫‪»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .‰nÁ‰‬‬
‫«« »‬ ‫‪ (32‬למד זה מלשון המשנה "עד מאה"‪ (33 .‬שם מ"ג‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪·È¯ÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« 5ÌBia« Ï·BË‬‬
‫‪≈ ÈÚÈ·M‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰fiL‬‬
‫‪∆«∆ ¯Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪ (34‬כלים‪ .‬מלשונו של רבינו בפירושו למשנתנו‪ ,‬יש ללמוד‬
‫‪34‬‬ ‫‪·Bʇ‰‬‬‫‪≈» ˙‡∆ Ï·Ë‬‬‫‪«» .·¯ÚÏ‬‬
‫‪∆∆» ¯B‰Ë» ‡e‰ ȯ‰Â‬‬ ‫‪≈¬« BLÓL‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫שמדובר בכלים טמאים ממש‪ ,‬וכן באדם טמא )ראה‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌBia« ·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ Ï·hL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,ÌBia« ‰f‰Â‬‬‫‪»ƒ¿ ‰ÏÈla‬‬
‫««¿»‬ ‫'ברטנורא' ו'תפארת ישראל'(‪ (35 .‬נקט לשון המשנה‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÈÓ≈ ÌeMÓƒ 6ÔȇnËÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈn‰Â‬‬
‫‪ƒ««¿ ,‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ B˙‡f‰‬‬
‫‪»»« - ‰ÏÈla‬‬
‫««¿»‬ ‫שכתבה "אדם" בבבא בפניֿעצמה )ולא נתברר לי טעם‬
‫‪37‬‬ ‫‪·Bʇ‰‬‬‫‪≈» ˙ÏÈ·Ë‬‬
‫‪« ƒ¿ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« .7¯‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,˙‡hÁ‬‬ ‫«»‬ ‫הכפילות במשנה(‪ (36 .‬במשנה‪" :‬לא ישנה"‪ ,‬ומפרש‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÈÚÈ·M‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBi·e‬‬‫‪« ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« epnÓ‬‬ ‫‪»»«¿ 8ÌÈna‬‬
‫‪∆ƒ B˙‡f‰Â‬‬ ‫««‪ƒ‬‬ ‫רבינו‪ ,‬שאינו צריך להטביל פעם שנית‪ (37 .‬לשם דבר‬
‫שצריך הזאה‪ (38 .‬מפני שהטבילה פסולה‪) .‬במשנה‪" :‬אם‬
‫‪39‬‬ ‫‪„enÚ« ‰ÏÚMÓ‬‬
‫‪»»∆ ƒ ‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ¯·Ú‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .‰nÁ‰‬‬
‫‪»«« ızL‬‬‫‡‪≈»∆ ¯Á‬‬‫««‬
‫יש באזוב ישנה"‪ .‬ורבינו מפרש צריך לטבול שנית‪ ,‬ולפי זה‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,¯Lk‬‬‫‪≈ » - ¯ÁM‰‬‬
‫« ««‬ ‫צריך לפרש מה ששנינו‪" :‬אם יש באזוב"‪ ,‬הכוונה אפילו‬
‫‪ (2‬בספרי חוקת פיסקא קכח למדו זה בגזירה שווה מפסח‬ ‫נשארו מים באזוב‪ .‬ראה גירסת 'רבינו חננאל' ביומא יז‪ ,‬א‪.‬‬
‫מצרים שכתוב בו )שמות יב‪ ,‬כב( "ולקחתם אגודת אזוב"‪,‬‬ ‫ופירושו‪ .‬וראה רש"י שם(‪.‬‬
‫ואין אגודה פחות משלושה‪ (3 .‬בדים עם השורש שלהם‪.‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ¯·c‬‬
‫‪»» ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ Ôek˙Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ·Bʇ‰‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ .Ë‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ 39ÏÈaˉ‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪ (4‬שלא יצאו כמה בדים משורש אחד ואם יש יותר מפרידם‬
‫וכולם כשירים )רבינו בפירוש למשנה ח שם אמר שגבעול‬
‫‪,CÎÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿ 40ÌÈÙhÓ‰‬‬
‫‪» ƒ¿ .41ÔȯLk‬‬ ‫‪ƒ¿«¿« ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« - ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜Ó‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪20‬‬

‫הוא פרח לפני שייפתח‪ ,‬אולם כאן אי אפשר לפרש כך‪,‬‬ ‫‪‰eÎa‬‬
‫‪»»«¿ ·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÏÈaˉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ¯ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ÈÏka‬‬
‫‪ƒ¿« eÙË‬‬
‫‪¿» ̇ƒ‬‬ ‫‪21‬‬
‫וראה שם משנה ט(‪ (5 .‬לא התכוון לומר שהטמא צריך‬ ‫‪.‰¯Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ B˙Èf‰‬‬
‫‪»»« - ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ¯·c‬‬‫‪»» ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬
‫¿«‬ ‫‪22‬‬
‫לטבול ביום ולא בלילה‪ ,‬שהרי המשנה )פרה שם( אומרת‬ ‫‪ (39‬פרה‪ ,‬שם‪ (40 .‬מן האזוב‪ (41 .‬הטבילה בכוונה לא‬
‫בפירוש‪" :‬אבל הוא עצמו טובל בלילה" וכן כותב רבינו‬ ‫נכונה פסולה‪ ,‬שהרי התורה אמרה "וטבל‪ ...‬והזה"‪ ,‬אבל‬
‫בהלכה הבאה‪ ,‬אלא מבאר‪ ,‬כיצד אפשר למהר את הטהרה‬ ‫המים נשארו בכשרותם‪ .‬ונראה‪ ,‬שאפילו הזה על דבר שאינו‬
‫)כסף משנה למעלה פרק ו הלכה ב(‪ (6 .‬פירוש‪ ,‬המים של‬ ‫מקבל טומאה‪ ,‬לא נפסלו המים שנשארו באזוב‪ ,‬ואם נטפו‬
‫ההזאה הפסולה מטמאים‪ (7 .‬לקמן פרק ט"ו הלכה א‪,‬‬ ‫לכלי טהור לחטאת ‪ -‬מותר לטבול בהם את האזוב ולהזות‪.‬‬
‫שמי חטאת מטמאים כל זמן שלא נעשה מצוותם‪ ,‬פירוש‪,‬‬
‫שלא הוזו על הטמא כהלכתם‪ (8 .‬למעלה כתב דין זה‬ ‫¯‡‪ÈL‬‬
‫‡‪≈ » elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ï·BË‬‬
‫‪≈ - eËÚÓ˙pL‬‬ ‫‪»« ÈÓ≈ .È 23‬‬
‫‪¬«¿ƒ∆ 42˙‡hÁ‬‬
‫בהזאה וכאן מוסיף ומשמיענו שגם בטבילה כך הדין‪.‬‬ ‫‪45‬‬‫ˆ‪˙ÈÁBÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ . ‚tÒÈ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪≈«¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „·Ï·e‬‬
‫‪«¿ƒ ,‰fÓe‬‬
‫‚·‪∆« 43ÔÈÏBÚ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ 24‬‬
 ‫וצק ‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` c"i iying mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.¯Lk‬‬‫‪≈ » - Ô„‚‡Â‬‬
‫‪»»¬« ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ 18Á˜Ï‬‬
‫‪«» ̇ƒ B‡ .17ÌÈL‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪,‰‡f‰‬‬
‫‪»»« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰nk‬‬
‫‪»« ‰‰LÂ‬‬
‫‪»» ¿ ˙Óa‬‬ ‫‪»¿ƒ∆ ÈÓƒ .· 1‬‬
‫‪≈¿ ‡ÓËpL‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪¯‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,ÔÈÏÚ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ e¯LÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÔÈÏBÚ·b‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ« e„¯t˙‬‬‫‪¿»¿ƒ‬‬ ‫‪ÔÈfÓe‬‬
‫‪ƒ« ,ÌÈÓÈ‬‬‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ eÈÙa‬‬
‫‪≈»¿ ‰BÓ‬‬‫‪∆ - ˙Bf‰Ï‬‬ ‫‪«¿ ‡B·iLk‬‬
‫‪»∆ ¿ 2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ȯÈML‬‬
‫‪≈»¿ ∆ ;¯Lk‬‬ ‫‪≈ » - ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ Ïk» ‡l‬‬
‫‪»∆ ̉Ó‬‬‫‪∆≈ ÏBÚ·b‬‬‫‪¿ƒ ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪·È¯ÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« ÈÚÈ·Ma‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « Ï·BËÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÈÚÈ·M·e‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÈLÈÏMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» 3‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪- ÔÈca‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ƒ« ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ba LiL‬‬ ‫˜‪≈∆ ÁÏ‬‬
‫‪«∆ . ‡e‰L‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪∆ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ·Bʇ‰‬‬
‫»≈‬ ‫‪‡aL‬‬
‫‪»∆ ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» ÌÚa‬‬ ‫‡‪«¿ ?ÌȯeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ìȯ·c‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .BLÓL‬‬‫‪¿ƒ 4‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬‫‪¿ƒ B˙ˆnL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ;ÔzLÏL‬‬
‫‡‪»¿ »¿ „‚B‬‬
‫‪≈ Ck» ¯Á‡Â‬‬‫‪««¿ 21B˜qÙÓ‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪Bȇ≈ - ÈlL‬‬
‫‪ƒ∆ ÈLÈÏL‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ ÌBi‰« :¯Ó‬‬ ‫‪«» elÙ‡L‬‬
‫‪ƒ¬∆ ,˙Bf‰Ï‬‬ ‫‪«¿ 5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‰¯Bza‬‬‫‪» « L¯t˙‬‬
‫‪≈»¿ƒ ‡lL‬‬‫‡‚‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,22‰c‬‬
‫¬‪»À‬‬ ‫‪˙BÓÏ‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ CÈ‬‬‫‪ƒ» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,‡ÓË‬‬‫‪»¿ƒ ÌBi‰« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ 6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪B‡ B˜qÙ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ B„‚‡L‬‬
‫‡‚„‪»¬∆ B‡ B‬‬ ‫‪»¬ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ B˜qÙ‬‬
‫‡‚‪¿ƒ .‰c‬‬
‫¬‪»À‬‬ ‫‪ÏÚ« B‡ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈfÓ‬‬
‫‪ƒ« - 9˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ ‡aL‬‬‫‪»∆ ¯·Á‬‬‫‡·‪≈» Ï‬‬
‫‪»¬ ;eÈÙa‬‬
‫‪≈»¿ 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪·Bʇ‰‬‬‫‪≈» .¯Lk‬‬‫‪≈ » - Ba ‰f‰Â‬‬‫‡‚„‪»ƒ¿ B‬‬
‫‪»¬ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ B˜qÙ‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰f‰‬‬
‫‪»À ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÈLÈÏMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰f‰L‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪»À∆ ÈÓƒ . „iÓ‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪»ƒ ÂÈÏk‬‬
‫‪»≈ 8‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‡‪≈ «¿ 25LBk‰« ÏÚ« ËeÁa¿ 24B„‚B‬‬ ‫‪¿ - 23¯ˆw‰‬‬‫«»»‬ ‫‪‰ˆ¯iL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ï·BË‬‬
‫‪≈ - ÌÈÓÈ‬‬ ‫‪ƒ» ‰nk‬‬ ‫‪»« ‰‰LÂ‬‬
‫‪»» ¿ ,ÈÚÈ·Ma‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « 9‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪˜tzÒ‬‬
‫‪≈«¿ƒ . ‰fÓe‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪∆« ·Bʇa‬‬
‫‪≈» ÊÁB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰ÏÚÓe‬‬
‫‪∆¬« ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« Ï·BËÂ‬‬
‫‪26‬‬ ‫¿ ≈‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈfÓe‬‬
‫‪ƒ« ,‰ÏÈla‬‬
‫‪»¿«« ÔÈa≈ ÌBia« ÔÈa≈ ,ÈÚÈ·M‰‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ « ¯Á‬‬‫‪«« 10‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÔÓƒ B‡ 29LBk‰« ÔÓƒ B‡ ‰f‰‬‬ ‫‪»ƒ 28ËeÁ‰« ÔÓƒ ̇ƒ BÏ‬‬ ‫‪Ï·Ë‬‬
‫‡‪«» elÙ‬‬‫‪ƒ¬ .‰ÏÈ·Ë‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ¯Á‬‬‫‪«« ÔÈa≈ ‰ÏÈ·Ë‬‬
‫˜„‪» ƒ¿ Ì‬‬
‫‪∆… ÔÈa≈ ,ÌBia« 11‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.31‰ÏeÒt‬‬ ‫‪»»« - 30ÏBÚ·b‰‬‬
‫‪» ¿ B˙‡f‰‬‬ ‫«‪¿ƒ‬‬ ‫‪¯ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÔÈfÓ‬‬
‫‪ƒ« - 12ȯÈOÚ‬‬
‫‪ƒ ƒ ¬ ÏÈÏa‬‬ ‫‪≈¿ B‡ ÈÚÈLz‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿ ÏÈÏa‬‬
‫‪≈¿ 12‬‬
‫‪ (16‬תחילת הלכה זו נאמרה כבר למעלה ונכפלה כאן כהקדמה‬ ‫‪. ‰nÁ‰‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪»«« ı‰‬‬‫‡‪≈» ¯Á‬‬ ‫««‬ ‫‪13‬‬

‫קצרה לדינים הבאים אחריה‪ (17 .‬אם לקח שלושה ואגדם‬ ‫‪ (9‬ואומר שהיום יום שלישי לטומאתו‪ (10 .‬הזאה ראשונה‬
‫ונאבד אחד מהם מותר להזות בהם לכתחילה‪ (18 .‬מצוה‬ ‫ואחר ארבעה ימים מזים עליו או על כליו הזאה שנייה‪.‬‬
‫מן המובחר לקחת שלושה קלחים ואם לקח רק שניים‬ ‫‪ (11‬רבינו בפירושו למשנה פרה פרק יב‪ ,‬משנה יא מוסר‬
‫ואגדם מותר להזות לכתחילה‪ .‬בסוכה יג‪ ,‬א אמרו "לרבנן‬ ‫מקור דינים אלה בספרי חוקת פיסקא קכט‪ ,‬ויש שם כמה‬
‫שלושה למצוה" אבל לא לעכב ופסק רבינו כרבנן‪.‬‬ ‫גירסאות‪ ,‬ורבינו גורס‪ :‬אין לי אלא ליום שביעי‪ ,‬שמיני‪,‬‬
‫]בברייתא שם אמרו חכמים שאם נשתייר אחד גם כן כשר‪,‬‬ ‫תשיעי ועשירי מניין )פירוש אם לא היזה בשביעי לטומאתו‬
‫ומדברי רבינו כאן משמע שרק שניים כשרים‪ ,‬ונראה שפסק‬ ‫אלא בשמיני‪ ,‬בתשיעי או בעשירי‪ ,‬מניין שהוא טהור(?‬
‫בזה כרבי יוסי מפני שבמשנתנו אין חולק עליו[‪ (19 .‬לפני‬ ‫תלמוד לומר "וחטאו" ‪ -‬מכל מקום )בכל אופן אפילו לא‬
‫כן המדובר בשיירי מספר הבדים ופסק רבינו שצריך שניים‬ ‫בשביעי(‪ .‬והספרי ממשיך‪ :‬שהייתי אומר אם קדמה טבילה‬
‫וכאן המדובר בשיריים של כל בד ובד עצמו‪ ,‬ודבר זה‬ ‫להזאה יצא‪ ,‬תלמוד לומר "וחטאו" ואחר כך "וכבס בגדיו‬
‫התכוון להדגיש בסיומו זה‪ (20 .‬נראה שרבינו גורס כך‬ ‫ורחץ במים"‪ .‬ומפרש שם רבינו שדרשה אחרונה זו נאמרה‬
‫במשנה ומפרש‪ ,‬ששלושה בדים יוצאים משורש אחד‪.‬‬ ‫רק כשהיזה בשביעי‪ ,‬אבל אם היזה בשמיני או תשיעי רשאי‬
‫בספרי שלפנינו כתוב‪ :‬איזוב שיש בו שלושה קלחים‪.‬‬ ‫הוא לטבול קודם ההזאה‪ ,‬ונימוקו‪ ,‬מפני שהכתוב שעליו‬
‫‪ (21‬מפריד את שלושת הבדים‪ (22 .‬למעלה )הלכה א‬ ‫מסתמך לימוד הספרי מדבר בהזאה בשביעי‪ .‬ולפיכך פסק‬
‫בהערה הראשונה( הובאו דברי הספרי חוקת פיסקא קכח‪,‬‬ ‫למעלה בהלכה א‪ ,‬בהזאת שביעי; "ואחר שיזה עליו ביום‬
‫שלמדנו בגזירה שווה מפסח מצרים שמצוותו בשלושה‬ ‫השביעי טובל וכו'" ובהלכה זו בשהה כמה ימים כותב‪:‬‬
‫בדים ומגזירה שווה זו עצמה נלמד שמצוה לאגדם‪.‬‬ ‫"ומזין עליו ביום בין קודם טבילה בין לאחר טבילה"‪.‬‬
‫‪ (23‬וכשיאחזנו בידו לא יגיע למי החטאת‪ (24 .‬קושרו‪.‬‬ ‫‪ (12‬והוא טבול יום עד שקיעת החמה של יום מחר‪.‬‬
‫‪ (25‬פלך‪ (26 .‬כשהוא אוחז בכוש‪ (27 .‬שצריך להזות‬ ‫‪ (13‬ואינו צריך טבילה שנייה‪ .‬ומכל שכן כשטבל לפני‬
‫באיזוב עצמו ולא להניעו על ידי דבר אחר‪ (28 .‬שאגד בו‬ ‫שקיעת החמה ונגמרה טהרת הטבילה‪.‬‬
‫את בדי האיזוב‪ (29 .‬שקשרו בו‪ (30 .‬והזאתו כשירה‪.‬‬
‫‪ (31‬מפני שהוא וודאי טמא ואין ספק הזאה מוציאה אותו‬ ‫‪ÌÈ·Ê‬‬
‫‪ƒ» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‰‡f‰‬‬
‫‪»»« ÔÈÏa˜Ó‬‬ ‫‪ƒ¿«ƒ« Ïk» .‚ 14‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 14Ôȇnhn‰‬‬
‫מידי טומאתו הוודאית‪.‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈfÓ‬‬
‫‪ƒ« - ˙Óa‬‬ ‫‪≈¿ e‡ÓËpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ˙B„ÏBÈÂ‬‬
‫‪¿ ¿ ˙Bcƒ ˙B·ÊÂ‬‬‫‪»¿ 15‬‬
‫‪37 ,32˙B¯Óza‬‬
‫«¿»‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ˙B˜BÈa‬‬
‫‪¿ ¿ ‡Ï‬‬ ‫‪ƒ« Ôȇ≈ .‰‬‬
‫‪… ÔÈfÓ‬‬ ‫‪Û‡« ,˙Ó≈ ˙‡ÓhÓ‬‬
‫‪«¿Àƒ ÔȯB‰Ë‬‬
‫‪ƒ ¿ ̉≈ ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« ÈÚÈ·Le‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÈLÈÏLa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ƒ 16‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈÏBÚ·b‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ?˙B˜Bi‰‬‬
‫‪¿ « Ô‰≈ el‡≈ .ÔÈÏBÚ·ba‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ« ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ :¯Ó‡pL‬‬
‫‡‪«¡∆∆ .˙¯Á‬‬ ‫‪∆∆« ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ÔȇÓË‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« 17‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪- Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ˙B˜Bia‬‬
‫‪¿ « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰f‰L‬‬
‫‪»À∆ ÈÓe‬‬‫‚‪ƒ .33eÏÓ‬‬ ‫»¿‬ ‫‪‰Èf‰L‬‬
‫‪»»«∆ ,z„ÓÏ‬‬
‫‪» ¿«» ‡‰» .ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« ¯‰h‰‬‬
‫‪… »« 18‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪·BʇÂ‬‬
‫‪≈¿ .35ıiMÓ‬‬
‫‪≈»∆ ƒ ?·Bʇa‬‬
‫‪≈» ÔÈfÓ‬‬ ‫»‪«» ≈≈ .34¯eËt‬‬
‫‪ƒ« È˙ÓȇÓe‬‬ ‫‪Ïa˜Ó‬‬
‫‪≈«¿ ϯډ‬‬
‫‪≈»∆ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‡ÓË‬‬‫‪≈» ‡e‰L‬‬‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« BÏ ˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪∆∆ 19‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪Ïk» .Ú¯ˆn‰‬‬
‫‪»… ¿« ˙‡∆ Ba ¯‰ËÏ‬‬
‫‪≈«¿ ¯Lk‬‬
‫‪≈ » - ‰c‬‬
‫‪»ƒ ÈÓ≈ Ba ‰f‰L‬‬
‫∆‪»À‬‬ ‫‪ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ‰f‰Â‬‬
‫‪»À¿ ˙Óa‬‬‫‪≈¿ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ϯÚ‬‬ ‫‪≈» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‰‡f‰‬‬
‫‪»»« 20‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÔȯBwL‬‬
‫‪ƒ ∆ ·Bʇ‰Â‬‬‫‪≈»¿ .ÏeÒt» - 36ÈÂÏ‬‬
‫‪«¿ ÌL‬‬‫‪≈ BÏ LiL‬‬ ‫≈‡‪≈∆ ·BÊ‬‬ ‫‪Ï·BË‬‬
‫‪≈ ÏBniLÎe‬‬‫‪ƒ∆ ¿ ,˙Ó≈ ˙‡ÓhÓ‬‬
‫‪«¿Àƒ ¯B‰Ë» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÈÚÈ·Le‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 21‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ‡e‰Â¿ ,¯Lk‰‬‬
‫‪≈ »« ‡e‰ - 37„eÁÈa‬‬ ‫‡‪ƒ¿ ·Bʇ≈ B˙B‬‬ ‫‪. ·¯ÚÏ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪∆∆» ÌÈL„wa‬‬
‫‪ƒ »√« ÏÎB‡Â‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪22‬‬

‫‪44‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔȯBwL‬‬

‫‡·‪ƒ ∆ ‰Ê∆ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« B˙B‡ ÔÈÏÎB‡L‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (14‬ספרי זוטא חוקת יט ובברייתא ובזבחים צג‪ ,‬א אמרו‪:‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪.ÏeÒt» - ȯa„Ó‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ·BʇÂ‬‬
‫‪≈¿ ˙ÈÏÁk‬‬
‫‪ƒ¿» ·BʇÂ‬‬‫‪≈¿ ÔÂÈ‬‬
‫≈‡‪»» ·BÊ‬‬ ‫"נדה מזין עליה"‪ .‬ונראה שדין זה אינו שנוי במחלוקת )כסף‬
‫משנה(‪ (15 .‬שם‪" :‬מלו וטבלו ועשו פסחיהם בטהרה"‪.‬‬
‫‪ (32‬כיס שבו זרע האיזוב )רבינו בפירושו למשנה(‪.‬‬
‫‪ (33‬רכים מאוד‪ ,‬במשנה מפרש רבינו‪" :‬הוא אשר בארץ"‪.‬‬ ‫‪ÁϘÂ‬‬
‫˜‪«∆» ÁÏ‬‬
‫‪«∆ ÏÎÂ‬‬
‫˜‪»¿ ,ÔÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬ ‫‪«¿ƒ .„ 23‬‬
‫‪» ¿ - 16·Bʇ≈ ˙ˆÓ‬‬
‫‪ (34‬בשוגג מחטאת ובמזיד ממלקות אם התרו בו למלקות‪,‬‬ ‫‪ÂȯÈLe‬‬
‫‚·‪»»¿ .ÔÈσBÚ‬‬
‫‪¿ƒ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ e‡ˆÓ‬‬
‫‡‪¿¿ƒ .„Á‬‬ ‫‪»∆ ÏBÚ·b‬‬
‫‪¿ƒ 24‬‬
 ‫‪ dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬זצק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà å"è éùéù íåé‬‬ ‫‪ 1‬מפני שגם יונקות איזוב שמם‪ ,‬וכשרים מן התורה‪ ,‬ומדרבנן‬
‫‪ 2‬לא יצא בהזאה זו וצריך הזאה שנייה‪ .‬ואם הזה בתמרות‬
‫‪1‬‬ ‫שׁנים ¨ ¨‬
‫עשּׂר‬ ‫פּרק § ‪¥‬‬
‫‪¤¤‬‬ ‫חייב‪ .‬פסק כתנא קמא שם‪ (35 .‬יוציא ניצה )כיס קטן‬
‫‪ (1‬יבאר אדם שנטמא במת והיזה עליו כמה הוא השיעור‬ ‫שהפרח טמון בו לפני פיתוחו(‪ (36 .‬שם נוסף המלווה את‬
‫הצריך ליגע בו‪ ,‬נתכוון להזות על שני כלים או על שני בני‬ ‫השם "איזוב"‪ (37 .‬בלי תוספת‪.‬‬
‫אדם כאחת והיזה על האחד ונפל ממנו לאחר‪ ,‬היזה על שני‬
‫כלים ונסתפק לו אם היזה על שניהם כאחת‪ ,‬הכלים שהם‬ ‫‪‰„B·Ú‬‬
‫‪» ¬ ÏLÂ‬‬‫‪∆ ¿ ˙Ácp‰‬‬
‫‪« «ƒ« ¯ÈÚƒ ÏLÂ‬‬
‫‡‪∆ ¿ 38‰¯L‬‬ ‫‪∆ ·Bʇ≈ .Â‬‬
‫‪»≈ ¬ ÏL‬‬ ‫‪3‬‬
‫חיבור לטומאה ולהזייה או לזה ולא לזה או חיבור לטומאה‬ ‫‪‰Óe¯z‬‬
‫‪» ¿ ÏL‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪» ¿ - ‰‡ÓË‬‬
‫‪∆ . ‰ÏeÒt‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪»≈¿ ‰Óe¯z‬‬
‫‪» ¿ ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰¯Ê‬‬
‫»»‬ ‫‪4‬‬
‫ולא להזייה‪.‬‬
‫‪.¯Lk‬‬
‫‪≈ » - ‰f‰‬‬ ‫‪ƒ¿ ,41‰fÈ‬‬
‫‪»ƒ ̇Â‬‬ ‫‪∆« ‡Ï‬‬
‫‪… - ‰¯B‰Ë‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪Ïk» Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ - ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰f‰Â‬‬
‫‪»À¿ ˙Óa‬‬
‫‪≈¿ ‡ÓËpL‬‬
‫‡„‪»¿ƒ∆ Ì‬‬ ‫‡‪»» .‬‬ ‫‪ (38‬אילן ונטעים אחרים שניטעו לשם אליל‪ .‬כיוצא בזה‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪≈» ÏL‬‬‫‪∆ B¯Oa‬‬
‫‪» ¿ ¯BÚÓ≈ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰cp‰‬‬
‫‪»ƒ« ÈnÓ‬‬
‫‪≈ƒ ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫שנינו בסוכה כט‪ ,‬ב‪ ,‬גבי לולב ופירשו בגמרא )שם לא‪ ,‬ב(‬
‫‪15‬‬ ‫¯‡‪L‬‬‫‪… ÏÚ« ‰‡f‰‰‬‬
‫‪»»«« ‰ÏÙ‬‬
‫‡‪»¿» elÙ‬‬‫‪ƒ¬ . ‰Èf‰‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪»»« BÏ ‰˙ÏÚ‬‬‫»¿»‬ ‫שהמדובר באשירה דמשה )שבזמן משה( שהתורה אמרה‬
‫‪16‬‬ ‫‪BBLÏa‬‬
‫‪¿ƒ ‰Ú‚‬‬
‫‡·‪»¿» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .B˙ÙO‬‬
‫¯‡‪»¿ L‬‬ ‫‡ˆ‪… ÏÚ« B‡ BÚa‬‬‫∆¿»‬ ‫)דברים יב‪ ,‬ג(‪" :‬ואשריהם תשרפון באש" ולפיכך "כתותי‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÈeÏbaL‬‬
‫‪»«∆ Ìȯ·È‡k‬‬
‫‪ƒ» ≈» ÔBLl‰L‬‬
‫‡‪»«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ;3ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪»≈ -‬‬ ‫מיכתת שיעוריה" )ככתות וטחון הוא ואין בו שיעור( ולולב‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÈeÏbaL‬‬
‫‪»«∆ Ìȯ·È‡k‬‬
‫‡‪ƒ» ≈» ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ , e¯‡aL‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪¿«≈∆ BÓk¿ , ‰‡ÓË‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪»¿À ÔÈÚÏ‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫צריך שיעור‪ .‬אבל האשירות שניטעו אחרי כיבוש הארץ אינן‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙Óa‬‬
‫‪≈¿ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ 6ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ÏÈ·Ëe‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰‡f‰‬‬‫‪»»« ÔÈÚÏ‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫טעונות שריפה וכשירות בדיעבד אף על פי שהן אסורות‬
‫בהנאה‪ ,‬ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו" )המצוות חובה הן‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÈnÓ‬‬
‫‪≈ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÏL‬‬‫‪∆ BÙe‚Ï¿ «ÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ - ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬
‫ולא הנאה(‪ .‬ונראה‪ ,‬שגם התוספתא כאן מתכוונת לאשירה‬
‫‪21‬‬ ‫‪.‰‡f‰‬‬
‫‪»»« BÏ ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ‰cp‰‬‬
‫«‪»ƒ‬‬ ‫שבזמן משה ופסול מפני שאיזוב צריך שיעור )הר"ש‬
‫‪ (2‬כרבא )זבחים צג‪ ,‬א(‪ ,‬שמפרש דעתם של חכמים שהזאה‬ ‫בפירושו למשנה פרק י"א ז(‪ (39 .‬שם‪ .‬איזוב שלקטו‬
‫אינה צריכה שיעור‪ .‬ופירשו שם בגמרא‪ ,‬שבכלי צריך להיות‬ ‫לאכילה חייב בתרומה ומעשרות‪ (40 .‬אפילו אם הוא‬
‫כשיעור טבילת ראשי גבעולים של האזוב )וכן כתב רבינו‬ ‫פחות מכביצה ואינו מטמא את מי החטאת )ראה לקמן פרק‬
‫לקמן בפט"ו ה"א(‪ ,‬אבל על הטמא מספיקה טיפה כל‬ ‫י"ב הלכה ו(‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שאמרה תורה )במדבר יט‪ ,‬יא(‬
‫שהיא‪ (3 .‬מפני שאינה מקום גלוי‪ .‬מחלוקת רבי ורבנן‬ ‫"והזה הטהור על הטמא" למדנו שכל העיסוק בהזאה צריך‬
‫בקידושין כה‪ ,‬א ופסק כחכמים‪ (4 .‬דברי עולא שם‪.‬‬ ‫להיות בטהרה )הרא"ש בפירושו למשנתנו(‪ (41 .‬כיוצא‬
‫‪ (5‬בפ"א מהלכות טומאת מת ה"ג‪ (6 .‬פרה פי"ב מ"ב‪:‬‬ ‫בזה שנינו בסוכה לד‪ ,‬ב גבי אתרוג של תרומה ופירשו שם‬
‫"מזין על האדם ועל הכלים אפילו הן מאה"‪.‬‬ ‫בגמרא )לה‪ ,‬ב( מפני שמפסידה או מפני שמכשירה לקבל‬
‫טומאה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙Bf‰Ï‬‬
‫‪«¿ Ôek˙pL‬‬
‫‡„‪≈«¿ƒ∆ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ B‡ 7ÌÈÏk‬‬ ‫·‪≈¿ .‬‬
‫‪ƒ≈ ÈL‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eÙËÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ Ô‰ÈL‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫‪- 43ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eÏÙÂ‬‬ ‫‪¿ƒ∆ ·Bʇ≈ .Ê 6‬‬
‫‪¿»¿ 42ÌȈƒ≈ÚÏ¿ BËwlL‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪eÏtiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« B˙‡ÓËa‬‬
‫‪»¿À¿ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ÏÚ« ÔBL‡¯‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪eÏÙÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÔÈÏ·Ï‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ƒ»√» BËwÏ‬‬
‫‪¿ƒ . ‰Èf‰Ï‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪≈ » ‡e‰Â¿ 44B·bÓ‬‬
‫‪»»«¿ ¯Lk‬‬ ‫‪¿«¿ 7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ .8˙ȈÓz‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÔÓƒ ‡Ï‬‬‫‪… ,‰fn‰‬‬
‫‪∆«« ˙Èf‰Ó‬‬
‫‪«»«≈ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫‪ȯ‰L‬‬ ‫‪¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , ÔȘLÓ‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏeÒt» - B·bpL‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪ƒ¿ « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪B‡ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏÚ« ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ ̇ƒ BÏ ˜tzÒÂ‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ ÈL‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ÔÈÏ·‰‬‬
‫‪ƒ»√» ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ÔȘLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ÏkL‬‬‫‪»∆ ; ‰Èf‰Ï‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪»»«¿ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ 9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.9‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ B˙Èf‰‬‬‫‪»»« - ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ B¯·ÁÓ‬‬
‫≈¬≈‬ ‫‪BÓk¿ ,˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÌȇÓËk‬‬
‫‪ƒ≈¿ƒ Ô‰≈ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ 49ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« 10‬‬
‫‪ (7‬דין זה יוצא מהבבא השניה שבהלכה זו‪ ,‬שמקורה‬ ‫‪,50ÌȈÚÏ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˘Ïk‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰Ê∆ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ BËwÏ‬‬ ‫‪¿ƒ .e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ 11‬‬
‫במשנה פרה פי"ב‪ ,‬ב‪ (8 .‬המתמצים ממקום אחר‪ ,‬לא מן‬ ‫‪.Ba ‰fÓe‬‬
‫‪∆« B·bÓ‬‬
‫‪¿«¿ - ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eÏÙ‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫האזוב‪ (9 .‬שספק הזאה אינה מוציאה מידי ודאי טומאה‪,‬‬
‫‪ (42‬איזוב שלא נלקט בכוונה לאוכלו אינו מקבל טומאה‪,‬‬
‫ואנו אומרים‪ :‬העמד טמא על חזקתו )ראה למעלה פי"א‬
‫מפני שאינו מיוחד למאכל אדם ואף על פי שיש אנשים‬
‫ה"ד(‪.‬‬
‫שאוכלים אותו‪ ,‬אבל דבר שהוא מיוחד למאכל אדם‪ ,‬אפילו‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÚ« ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ,‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰f‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ 11O¯Á‰‬‬
‫‪∆∆« ÏÚ« ‰e˙pL‬‬ ‫‚‪«« .‬‬
‫‪» ¿∆ 10ËÁÓ‬‬ ‫אם לקטו להסקה ‪ -‬מקבל טומאה‪ (43 .‬אפילו טמאים‬
‫‪29‬‬ ‫‪B˙Èf‰‬‬
‫‪»»« - ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ O¯Á‰‬‬‫‪∆∆« ÔÓƒ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ ËÁn‰‬‬
‫«« «‬ ‫ממש‪ (44 .‬כדי שלא תתערבנה טיפות המשקין במי‬
‫החטאת‪ (45 .‬שהרי אינו מקבל טומאה‪ (46 .‬מחשבתו‬
‫‪30‬‬ ‫‪.12‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫עושה אותו אוכל וראוי לקבל טומאה כשיוכשר באחד‬
‫‪ (10‬שם‪ (11 .‬וכלי חרס אין לו הזאה‪ (12 .‬שלוש בבות‬ ‫משבעת המשקין‪ (47 .‬שלא נשמרו בטהרת חטאת‪.‬‬
‫במשנה זו‪ ,‬ובכולן המדובר בספק הזאה‪ :‬א‪ .‬ספק מן החוט‪,‬‬ ‫‪ (48‬בנגיעתו במשקין שלא נטהרו לחטאת ועל ידי אותם‬
‫ספק מן האזוב )ראה למעלה פי"א מ"ד(; ב‪ .‬שני כלים; ג‪.‬‬ ‫המשקין עצמם הוכשר לקבל טומאה‪ ,‬וההכשר והטומאה‬
‫מחט על החרס‪ .‬ונשנו בסדר "לא זו אף זו"‪ ,‬כל בבא‬ ‫באים כאחת‪ (49 .‬שלא נשמרו בטהרת חטאת‪ (50 .‬רק‬
‫מוסיפה על קודמתה‪ .‬לא רק בחוט‪ ,‬שהספק הוא אם בכלל‬ ‫מחשבת אכילה עושה אותו כאוכל‪.‬‬
 ‫חצק ‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` e"h iyiy mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪26 29ÌȇÏÎa‬‬
‫¿‪ƒ«¿ƒ‬‬ ‫‪¯eÙz» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ „‚a‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ 28ÔÈÒ·Bk‰‬‬
‫‪ƒ¿ « 27ÏÏL‬‬ ‫‪«¿ .Â‬‬ ‫נפלה הטיפה מן האזוב‪ ,‬אלא גם בשני כלים‪ ,‬שבוודאי נפלה‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ô‰≈ ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« , ‰Èf‰Ï‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪»»«¿ ¯eaÁƒ Bȇ≈ - Ô¯Èz‰Ï‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪» ƒ«¿ ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰Â‬‬ ‫¿≈‬ ‫הטיפה מן האזוב והגיעה גם לכלי השני ‪ -‬פסולה‪ .‬ויותר‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰hn‰Â‬‬ ‫‪»¿««∆ 32ÌÈlq‰‬‬
‫‪»ƒ«¿ ,33ÏzwaL‬‬ ‫‪ƒ«« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ‬‬ ‫מזה‪ ,‬לא רק בשני כלים שהטיפה שנפלה על כלי אחד‬
‫נעשית מצוותה ואינה ראויה יותר להזאה‪ ,‬אלא אפילו‬
‫‪29‬‬ ‫‪ȇˆBÈ‬‬
‫‪≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈ¯˜Â‬‬
‫‪ƒ«¿«¿ ,35‰·ÈÏk‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ô¯˜Â‬‬
‫‪∆∆¿ ,34Ïa¯Ë‬‬
‫«¿»‬ ‫במחט על החרס‪ ,‬שאפילו אם נפלה על החרס לא נעשית‬
‫‪30‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ - ˙BÁzÙn‰‬‬
‫‪37‬‬ ‫„¯‪∆∆ ¿« ¿ ,36ÌÈÎ‬‬
‫‪¿¿«« ˙ÏLÏLÂ‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫מצוותה‪ ,‬ואפשר לחשוב שאפילו ניתזה מן החרס ונפלה על‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÒ« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‰fn‰‬‬
‫‪∆«« ÔÓƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eÚbiL‬‬
‫ˆ¯‪¿ƒ∆ CÈ‬‬
‫‡‪ƒ» ‡l‬‬
‫‪»∆ ;‰‡f‰Ï‬‬
‫¿«»»‬ ‫המחט היא כשרה‪ ,‬משמיעה אותנו המשנה שהיא פסולה‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ïηe‬‬
‫‪»¿ ,Ô¯˜Â‬‬
‫˜¯‪∆∆» Ô‬‬‫‪∆∆ Ïηe‬‬
‫‪»¿ ,ÁzÙÓe‬‬
‫‪«≈¿« ÁzÙÓ‬‬ ‫‪«≈¿« Ïηe‬‬
‫‪»¿ ,ÏÒÂ‬‬‫»«‬ ‫מפני שההזאה צריכה לבוא ישר מן האזוב על הכלי הטמא‬
‫‪33‬‬ ‫‪.˙ÏvÙÓ‰‬‬
‫‪∆∆À¿« BÊ ‰hnÓ‬‬‫‪»ƒƒ ‰¯B˜Â‬‬
‫˜‪» ¿ ‰¯B‬‬
‫»‬ ‫)תפארת ישראל(‪.‬‬
‫‪ (27‬תפירה שנעשתה לזמן קצר‪ (28 .‬דרכם של כובסים‬ ‫‪,ÌȯÓÒÓa‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ ‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆» ‰Ê∆ ÔȯaÁnL‬‬
‫‪ƒ»À¿∆ 14ÔÈÏvÙÓ‰‬‬
‫‪ƒ»À¿« 13ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ .„ 1‬‬
‫לחבר בגדים קטנים עם גדולים‪ ,‬כדי שלא יאבדו אגב כביסה‬ ‫¯‪17ÈËȉ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÏÓÊȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ƒ¿ ÌȘ¯t‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙¯tÒÓ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪∆… ¿« ÔB‚k¿ 2‬‬
‫או כדי שלא להחליפם בבגדים של אחרים‪ (29 .‬שעטנז‪,‬‬ ‫‪‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ - 18‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ :Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 3‬‬
‫צמר ופשתים יחדיו‪ ,‬כגון שתפר בגדי צמר בחוט פשתן‪.‬‬ ‫‪‡…Ï ¯eaÁƒ Bȇ≈ - ‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪20‬‬ ‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ , ‰Èf‰Ïe‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪»»«¿ 4‬‬
‫‪ (30‬מפני האיסור‪ ,‬ולפיכך אין זה חיבור גמור‪ .‬ואףֿעלֿפי‬ ‫‪?‰Èf‰Ïe‬‬
‫‪»»«¿ ‰‡ÓËÏ‬‬‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ Ô‰≈ „ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» 5‬‬
‫שהתפירה כשהיא לעצמה היא בת קיימא‪ (31 .‬אם הזה‬
‫על אחד מהם לא נטהר השני‪ ,‬ואףֿעלֿפי שלטומאה הם‬
‫‪‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‡ÓË‬‬ ‫‪»¿ƒ ̇L‬‬ ‫‪ƒ∆ 6‬‬
‫חיבור‪ (32 .‬פרה פי"ב מ"ט‪ (33 .‬סלים גדולים קשורים‬ ‫‪- ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰‬‬‫‪»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,21ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « 7‬‬
‫יחד‪ ,‬ומובילים בהם פירות על גבי חמורים‪ ,‬והם תלויים‬ ‫‪„ˆÈÎÂ‬‬
‫‡‪« ≈¿ .„Á‬‬
‫‪»∆ Ûeb Ô‰≈ el‡Îe‬‬ ‫‪ƒ¿ ,Ô‰ÈLÏ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿» 8‬‬
‫אחד מימין החמור והשני משמאלו )ר"ש שם‪ .‬וכנראה גם‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ̇L‬‬‫‪ƒ∆ ?‰Èf‰Ï‬‬ ‫‪»»«¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ¯eaÁƒ Bȇ≈ 9‬‬
‫רבינו בפירושו התכוון לכך‪ ,‬אלא שקיצר(‪ (34 .‬כלי לדוש‬ ‫‪,B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ 10‬‬
‫בו תבואה‪ ,‬והוא מחובר מכמה חלקים מתפרקים‪.‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ô‰Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰Â‬‬‫‪»ƒ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ e‡ÓË‬‬‫‪¿¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ 11‬‬
‫‪ (35‬מיטת מתים שרגליה מתפרקות‪ ,‬והרגל נקראת "קרן"‬ ‫‪.ÔȯaÁÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯‰Ë‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… - ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ 12‬‬
‫)רבינו בפירושו(‪ (36 .‬כלים בתבנית קרן עשויים חוליות‬ ‫‪eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,e¯Êb‬‬‫‪¿» ÌȯÙBÒ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ƒ¿ ȯ·cÓ‬‬ ‫‡·‪≈¿ƒƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .‰¯Bz‬‬
‫‪» ÔÈcƒ e‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ 13‬‬
‫חוליות‪ ,‬ומשתמשים בהם לשתייה‪ (37 .‬שתלויים בהם‬
‫כמה מפתחות‪.‬‬
‫‪‰¯Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ ‡lL‬‬ ‫‡‪… ∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ 14‬‬
‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ‰Ú‚‬‬ ‫‪»¿» ̇ƒ ÌÏBÚÏe‬‬‫‪» ¿ ,‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ˙ÚL‬‬ ‫‪«¿ ÌeMÓƒ 15‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ LLÂ‬‬ ‫ˆ‪≈ ¿ ,¯Ó‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ 39˙B˙Òk‬‬
‫‪»¿ LÏL‬‬ ‫‪≈«¿« .Ê‬‬
‫‪» 38¯aÁÓ‰‬‬ ‫‪eȉÈ‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ e¯Êb‬‬ ‫‪¿» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .B¯·Á‬‬
‫‪≈¬ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ‰‡ÓË‬‬‫‪»¿À 16‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙BÁtËÓ‬‬‫‪»¿ƒ ‰¯OÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ ÌÈzL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,ÌÈÈ„Ò‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ B‡ ,ÔzLt‬‬
‫‪»¿ ƒ‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÌeMÓƒ ‰¯Êb‬‬ ‫‪»≈¿ ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬ ‫‡‪«¿ ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ‰Èf‰Ï‬‬
‫‪»»«¿ ¯eaÁƒ 17‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪- Ô‡kÓ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪»ƒ ¯˙È‬‬
‫‪≈» ; ‰‡f‰Ïe‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪»»«¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ -‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰‬‬ ‫‪»ƒ ̇ƒ ÌÏBÚÏe‬‬
‫‪» ¿ ,‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ 18‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙ÈlËÂ‬‬
‫‡‪ƒ«¿ „Á‬‬‫‪»∆ ˜eÏÁ» .43‰‡f‰Ï‬‬
‫‪»»«¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ 42‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,z„ÓÏ‬‬
‫‪» ¿«» ‰p‰‬‬ ‫‪≈ƒ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» Ì‚« ‰fiL‬‬‫‪∆«∆ „Ú« ,B¯·Á‬‬ ‫‪≈¬ ¯‰Ë‬‬‫‪≈ƒ 19‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ Ô‰≈ ȯ‰‬‬ ‫‡‪≈¬ - „Á‬‬‫‪»∆ Ôȯ˜·eϘe‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ¿ ˙Á‬‬ ‫««‬ ‫‪¯eaÁƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰‡ÓËÏ‬‬ ‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ «ÚÓBL‬‬ ‫‪≈ ‰z‡L‬‬ ‫‪»«∆ ÌB˜Ó» 20‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… ,¯˙BÈa‬‬
‫¯‪≈ ¿ ÔÈ·Á‬‬
‫‪ƒ» ¿ B‡ ¯˙BÈa‬‬
‫‡¯‪≈ ¿ ÔÈk‬‬
‫‡‪ƒÀ¬ eȉ» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‰Èf‰Ïe‬‬
‫¿«»»‬ ‫‪C¯c‰‬‬
‫‪∆∆« ÏÚ« , ̉ȯ·cÓ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‚‪∆ ≈¿ƒƒ ‰¯Ê‬‬ ‫‡‪»≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰Ê∆ Ôȇ≈ - ‰Èf‰Ï‬‬
‫‪»»«¿ 21‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÔÈÁÈpnL‬‬
‫‪ƒ ƒ«∆ ÌÈ„‚a‬‬‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬
‫˜‪≈¿ ‰Ê∆ ?Ôȯ˜·eÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ¿ e‰Ê∆ ȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .44Ô‰L‬‬
‫∆≈‬ ‫‪.e¯‡aL‬‬
‫∆≈«¿‬ ‫‪22‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔÈOBÚÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙Á‡k‬‬‫‡‪««¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔȯÙB˙Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÔÙb‬‬
‫ˆ‪∆∆ ¯Ó‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ (13‬שבת מח‪ ,‬ב‪ (14 .‬חלקי הכלי מתפרקים‪ ,‬ובשעת‬
‫‪42‬‬ ‫‪.ÌÈÓLb‰‬‬
‫»‪ƒ» ¿« ˙BÓÈσ ˜eÏÁ‬‬ ‫מלאכה החלקים מחוברים‪ (15 .‬מספריים‪ (16 .‬חלקים‪.‬‬
‫‪ (17‬רש"י מפרש "דפוס של עץ שמכניסים בו איזמל‪ ,‬ובו‬
‫‪ (38‬כלים פכ"ט מ"ב‪ (39 .‬בגד עב שמתכסים בו מפני‬
‫מחליקים את הקרשים" )מעצד(‪ .‬אולם רבינו מתכוון כנראה‬
‫הקור‪ (40 .‬דינם כבגד גדול אחד‪ ,‬כמו בהלכה ה‪.‬‬ ‫לכלי אחר‪ ,‬שהרי כתב‪" :‬שמחוברים זה לזה במסמרים"‬
‫‪ (41‬אם חיבר יותר מהמספר האמור כאן‪ (42 .‬לחומרא‪,‬‬ ‫ומעצד אין חלקיו מחוברים במסמרים‪ (18 .‬בזמן שהאדם‬
‫כדין התורה‪ (43 .‬אין רגילים לחבר כלֿכך הרבה בגדים‬ ‫‪ (20‬ואפילו‬ ‫‪ (19‬מבואר לקמן‪.‬‬ ‫משתמש בהם‪.‬‬
‫ביחד‪ ,‬ומפני כך יפרידו אותם‪ .‬וגזרו חכמים שלא תספיק‬ ‫כשהפרקים מחוברים‪ (21 .‬כאילו נגע הוא בטומאה‪.‬‬
‫הזאה על בגד אחד‪ ,‬כמו בשלל הכובסים‪ .‬משמע‪ ,‬שההזאה‬ ‫‪ (22‬כרבא‪ ,‬שם מט‪ ,‬א‪ (23 .‬שמן התורה אין הבדל בין‬
‫מועילה רק לאותו בגד שעליו הזה‪ ,‬וכל האחרים ‪ -‬אפילו‬ ‫חיבור לטומאה ובין חיבור להזאה‪ ,‬וכל מה שהוא חיבור‬
‫המספר הקבוע בראש הלכה זו ‪ -‬לא נטהרו‪ (44 .‬כל גודל‬ ‫לטומאה הוא חיבור להזאה‪.‬‬
‫שהוא‪.‬‬
‫‡‪ÔB‚k¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ Ûe‚k¿ eOÚpL‬‬
‫‪¬«∆ „Ú« Ô¯aÁL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÌÈÏk‬‬ ‫‪≈¿ .‰‬‬
‫‪ƒ≈ ÈL‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ :47˙ÏLÏLa‬‬
‫‪∆∆ ¿« ¿ ¯aÁnL‬‬
‫‪»À¿∆ 46ÌÁn‰‬‬‫‪«≈« 45Èeqkƒ .Á‬‬ ‫‪¯eaÁƒ el‡≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ˙BÚȯÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ ¯ÙzL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪24‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪¯‰Ë‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… - Èeqk‰‬‬ ‫‪»ƒ ; Ïk‰‬‬
‫‪ƒ« ÏÚ« ‰f‰‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪… « ¯‰Ë‬‬
‫‪«» - ÌÁn‰‬‬
‫«≈ «‬ ‫‡‪.26„Á‬‬
‫‪»∆ ÈÏÎk‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,25‰‡f‰Ïe‬‬
‫‪»»«¿ 24‰‡ÓËÏ‬‬
‫¿‪»¿À‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪∆«∆ „Ú« 49ÌÁn‰‬‬
‫‪»» ‰fiL‬‬ ‫«≈ «‬
‫‪ (26‬ראה‬ ‫‪ (25‬לקולא‪ ,‬אפילו מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ (24‬לחומרא‪.‬‬
‫‪ (46‬כלי גדול לחמם בו מים‪.‬‬ ‫‪ (45‬פרה פי"ב ה"י‪.‬‬ ‫ההלכה הבאה‪.‬‬
 ‫‪ dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬טצק‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà æ"è ÷"ù íåé‬‬ ‫‪ (47‬למיחם‪ (48 .‬מפני שהמיחם הוא עיקר הכלי‪ ,‬והכיסוי‬
‫טפל לו‪ .‬כביתֿהלל שם‪ (49 .‬בזה גם ביתֿהלל מודים‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫שׁלשׁה ¨ ¨‬
‫עשּׂר‬ ‫פּרק § ¨‬
‫‪¤¤‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰‡f‰Ïe‬‬
‫‪»»«¿ ‰‡ÓËÏ‬‬ ‫‪»¿ƒ»¿ 50‚ef‰« .Ë‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ - 51ÏaÚ‰Â‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (1‬יבאר שמעלות יתרות עשו בטהרת החטאת ומה הן‪ ,‬הכל‬
‫נאמנין על טהרת חטאת מפני חומרתה‪.‬‬
‫‪. Ô‰ÈL‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪∆ ≈¿ e¯‰Ë‬‬
‫‪¬» - Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪Ì„‡‰L‬‬
‫‪»»»∆ :3˙‡hÁ‰‬‬‫‪»«« ˙¯‰Ëa‬‬
‫‪«√»¿ eOÚ» 2˙B¯˙È‬‬ ‫‡‪¬« .‬‬
‫‪≈¿ ˙BÏÚÓ‬‬ ‫‪ (50‬שם מ"ט‪ (51 .‬הלשון של הפעמון המתנועע‪ ,‬ודופק‬
‫‪21‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« LnLÓe‬‬
‫‪≈« ¿ „ÓBÚÂ‬‬
‫‪≈ ¿ L„˜Ï‬‬‫‪∆… ¿ Ï·Ë‬‬
‫‡‪«» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,¯B‰h‰‬‬
‫«»‬ ‫על הזוג המקיפו‪ (52 .‬מפני שהם כלי אחד ואין מפרידים‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰¯t‰‬‬
‫‪»»« ˙Ù¯OÏ‬‬
‫‪« ≈¿ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 4˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰Ë» Bȇ≈ ,ÁaÊn‰‬‬
‫«‪«≈¿ƒ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏaËiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« ˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 5ÔLc˜Ï‬‬
‫‪» ¿«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈelÓÏ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪Ba ÔȯÊBL‬‬
‫‪ƒ¿ B‡ ÌÈzLt‰‬‬‫‪ƒ¿ ƒ« Ba ÌÈÂÂhL‬‬ ‫‪ƒ¿« .È 3‬‬
‫‪ƒ »∆ 53ÈÂh‰‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰Ë» ‰È‰È‬‬ ‫‪∆¿ƒ Ck» ¯Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÌLÏ‬‬‫¿≈‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÙtÏnL‬‬
‫‪ƒ¿«¿∆ ıÚ‰‬‬
‫‚‪≈» :Ba LÈ≈ ÔÈÙe‬‬
‫‪ƒ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ - ÌÈÏ·Á‰‬‬
‫‪ƒ»¬« 4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰Ë» Bȇ≈ ,‰¯ÊÚaL‬‬
‫‪»»¬»∆ ˜¯ÊÓ‬‬
‫‡‪»¿ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÌÈÏk‰‬‬
‫«≈‪ƒ‬‬ ‫‪Ïʯa‰‬‬
‫‪∆¿«« B‡ ˙LÁp‰Â‬‬
‫‪∆ ¿«¿ ;54LBk ‡¯˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰Â¿ ,ÈeÂh‰‬‬‫‪»« 5‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ÔÈÏ·‰‬‬
‫‪ƒ»√» Ïk» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ e‰eÏÈaËiL‬‬
‫«‪ƒ¿«∆ „Ú‬‬ ‫‪ÔÈÏ˙Bt‬‬
‫‪ƒ¿ daL‬‬ ‫ˆ‪»∆ ,‡¯Bp‬‬
‫‪» ƒ ‡¯˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰Â¿ ,ıÚ‰‬‬
‫‪≈» L‡¯aL‬‬
‫‪… ¿∆ 6‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ Ô‰≈ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ ,ÔȯB‰Ë‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔȘLn‰‬‬
‫«« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪˙‡¯˜p‰‬‬
‫‪≈¿ƒ« ‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,LBk‰« ÚˆÓ‡aL‬‬
‫‪«¿∆¿∆ ÌÈÁ¯‰Â‬‬
‫‪ƒ« ≈»¿ ;ÔÈÂBËÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ 7‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÔȇnËÓ‰‬‬
‫‪ƒ¿«¿« ÔȘLÓe‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔÈÏ·k‬‬
‫‪ƒ»√» ˙‡hÁ‬‬‫«»‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… - ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÌÈÏ·Á‰‬‬
‫‪ƒ»¬« 56Ba ÔÈÏ˙BtL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ LBk‰« .55‡wt‬‬ ‫‪»ƒ 8‬‬
‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ , LBk‰« ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪… ¿ BlL‬‬
‫‪∆ ‡wt‰‬‬
‫‪»ƒ« ÏÚ« ‰fÈ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪∆« 9‬‬
‫‪ (2‬דרגות טהרה יוצאות מן הכלל‪ (3 .‬טהרת פרה אדומה‪.‬‬ ‫‪.Ïk‰‬‬
‫‪… « ¯‰Ë‬‬
‫‪«» - ÔzLÏMÓ‬‬
‫‡‪»¿ »¿ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÚ« ‰f‰‬‬
‫‪»ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ‡¯Bpv‰‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪» ƒ« 10‬‬
‫‪ (4‬לשחיטה‪ ,‬קבלת הדם והזאתו‪ (5 .‬לתת את אפרה במים‬ ‫‪,‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ÔzLÏMÓ‬‬
‫‡‪»¿ »¿ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆« - 60ÔzLt‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏLÂ‬‬‫‪∆ ¿ 11‬‬
‫חיים עלֿמנת להזות מהם על הטמאים‪ .‬מקור הלכה זו‪,‬‬
‫בחגיגה כ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪.¯eaÁƒ ÔzLÏML‬‬
‫∆ ¿» ¿»‬ ‫‪12‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,·LBÓÏ‬‬

‫‪» ¿ B‡ ·kLÓÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ Èe‡¯‰‬‬ ‫·‪ƒ¿ Ïk» .‬‬
‫‪»» 6ÈÏk‬‬ ‫‪ (53‬שם מ"ח‪ (54 .‬לפעמים משתמש רבינו במונח כוש‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪»« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‡e‰ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ ,L„w‰‬‬
‫‪∆… « Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ¯B‰Ë» ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫לפלך בשלימותו‪ ,‬וכן במשנה‪ ,‬אבל בעיקרו הוא מגדיר את‬
‫העץ בלבד‪ (55 .‬בפירושו לכלים פ"ט מ"ז‪ ,‬כותב רבינו‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ôa∆ ÔÁBÈ‬‬
‫‪»» .˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ e‰eÏÈaËiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ „Ú« 7·f‰‬‬
‫‪»« Ò¯„Ók‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫שהפיקה היא בראש הכוש‪ .‬פירוש‪ ,‬בראשו השני של הכוש‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,ÂÈÓÈ‬‬
‫‪»» Ïk» L„w‰‬‬
‫‪∆… « ˙¯‰Ëa‬‬
‫‡‪«√»¿ ÏÎB‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬‫‪»» 8‡„b„eb‬‬
‫¿»»‬ ‫וכן פירשו כל מפרשי המשנה כאן‪ (56 .‬כאן הכוונה לפלך‬
‫‪33‬‬ ‫‪. ˙‡hÁ‰‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪»«« ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ·f‰‬‬
‫‪»« Ò¯„Ók‬‬
‫‪«¿ƒ¿ BzÁtËÓ‬‬
‫‪¿«¿ƒ‬‬ ‫בשלימותו‪ (57 .‬לכתחילה‪ (58 .‬העץ שמלפפים עליו‪.‬‬
‫‪ (6‬שם‪ (7 .‬המונח "מדרס" כולל משכב‪ ,‬מושב‪ ,‬מרכב‬ ‫‪ (59‬שהיא עיקר הכלי‪ (60 .‬חלקי הפלך שטווים בו פשתן‪,‬‬
‫ומדרס‪ ,‬ודיניהם מפורשים בהל' מטמאי משכב ומושב‪.‬‬ ‫הם יותר מהודקים מאשר חלקי הכלי ששזורים בו חבלים‪.‬‬
‫‪ (8‬מגדולי התנאים‪ (9 .‬היה מקפיד על מאכלי חולין שלו‬ ‫‪- 63˙BwÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ¯aÁÓ‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 62‰ÒȯÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÏL‬‬‫‪∆ 61¯BÚ .‡È‬‬ ‫‪13‬‬
‫שיהיו טהורים‪ ,‬כטהרת דברים קדושים‪.‬‬ ‫‪Bȇ≈ - ˙BhÓƒ ÏL‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪∆ ÔaÏn‰‬‬
‫‪≈¿«« . ‰‡f‰Ïe‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪»»«¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ¯eaÁƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,11˙B‡Óh‰‬‬
‫‪¿À« „ÏÂ‬‬ ‫‚‪«¿ 10Ïk» .‬‬ ‫‪.66‰‡f‰Ï‬‬
‫‪»»«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ¯eaÁƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - 12e¯‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,L„˜Ï‬‬
‫‡‪∆… ¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‡„‪… ¿ Ì‬‬‫»»‬ ‫‪ (61‬שם‪ (62 .‬רגילים היו לעשות שוליים של עור למיטות‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪: e¯Ó‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪¿» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ÌÈÏÎÂ‬‬‫‡„‪ƒ≈¿ Ì‬‬
‫‪»» ‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‡e‰‬‬ ‫של תינוקות‪ ,‬ועניבות יוצאות מצידיהם‪ ,‬וכעין כפתורים היו‬
‫‪37‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ,Ïcq‰‬‬
‫‪»¿«« ˙‡∆ ÏÚÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓ≈ ˙‡∆ 14Lc˜Ó‰‬‬
‫«¿«≈‬ ‫תלויים בדפנות העריסה ליד השוליים ומחברים אליהם את‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,‡ÓË‬‬
‫‪≈» Ïcq‰‬‬
‫‪»¿«« ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ Ïcq‰‬‬
‫‪»¿«« ÏÚ« 15ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫העניבות‪ .‬ולפעמים‪ ,‬כשהשוליים מלוכלכים ביותר‪ ,‬מורידים‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰Ê∆ ‡nË˙ÈÂ‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ,˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ô‰≈ ÔȇÓË‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔȘLn‰‬‬
‫«« ¿‪ƒ‬‬ ‫את השוליים כדי לנקותם‪ (63 .‬לכפתורים‪ (64 .‬מפני‬
‫שהכול כלי אחד‪ ,‬ואין מורידים את העור אלא במקרים‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓ≈ e‡ˆÓÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ,16Ïcqa‬‬
‫‪»¿«« B˙ÚÈ‚a‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ Lc˜Ó‰‬‬
‫«¿«≈‬ ‫יוצאים מן הכלל‪ ,‬ובהפסק זמן רב‪ (65 .‬רבינו מפרש‬
‫‪41‬‬ ‫‪.17ÌȇÓË‬‬
‫¿ ≈‪ƒ‬‬ ‫במשנתנו שמלבן הוא "מרובע של עץ מורכב למעלה מן‬
‫‪ (10‬פרה פ"ח מ"ב‪ (11 .‬הנוגע באב הטומאה נקרא ראשון‪,‬‬ ‫המיטה"‪ .‬בהלכות כלים פרק ד הלכה ב‪ ,‬מבוארת תבנית‬
‫והנוגע בו הוא שני‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬וכולם נקראים ולד הטומאה‪.‬‬ ‫המיטה וחלקיה‪ .‬ראה שם‪ (66 .‬מפני שחיבורו רופף‪,‬‬
‫‪ (12‬בהל' טומאת מת פ"ה ה"זֿח‪ (13 .‬במשנה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫וכשמזיזים את המיטה מורידים את המלבן‪] .‬הר"ש מפרש‬
‫‪ (14‬הנותן את האפר על המים‪ (15 .‬שאינם טהורים‬ ‫שמלבנות מונחים תחת כרעי המיטה[‪.‬‬
‫לחטאת‪ ,‬ומטמאים אדם ובגדים לחטאת‪ .‬ולמה לא חששו‬ ‫‪ÔÈkq‰‬‬
‫‪ƒ«« ·v‬‬‫‪«ƒ ÔB‚k¿ ,68˙BÁe„w‰‬‬ ‫‪ƒ≈« ˙B„È¿ Ïk» .·È 16‬‬
‫‪¿« 67ÌÈÏk‰‬‬
‫שמא יפלו משקין על בגדיו‪ ,‬מפני שדרכם של משקין ליפול‬ ‫‪¯eaÁƒ - Ba ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ Ïʯa‰Â‬‬
‫‪∆¿««¿ ·e˜» ·vp‰L‬‬
‫‪»ƒ«∆ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 17‬‬
‫על הסנדלים וקשה להזהר מזה )ע"פ פירושו של‬ ‫‪ıÚ≈ ÔB‚k¿ ,˙B˜e¯Á‰‬‬‫‪¬« ˙B„i‰‬‬
‫‡·‪»« Ï‬‬
‫‪»¬ .‰‡f‰Ïe‬‬
‫‪»»«¿ ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ 18‬‬
‫ה'ברטנורא' למשנה‪ .‬ראה ראב"ד וכסףֿמשנה‪ .‬וראה‬ ‫‪.69‰‡f‰Ï‬‬
‫‪»»«¿ ¯eaÁƒ Bȇ≈ - Ïʯaa‬‬
‫‪∆¿«« ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ ıÚ‰L‬‬
‫‪≈»∆ ,˙ÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« 19‬‬
‫'תוספות יוםֿטוב' במשנתנו(‪ (16 .‬אם תיפול הטיפה על‬
‫רגלו‪ ,‬לא תטמא את האדם‪ ,‬שמשקין מטמאים כלים בנגיעה‪,‬‬ ‫‪ (67‬שם‪ (68 .‬מלשון מקדח‪ .‬יש בהן חור עמוק‪ ,‬וקצה‬
‫אבל את האדם אינם מטמאים אלאֿאםֿכן נגעו בידיו )לקמן‬ ‫הכלי תחוב בו‪ (69 .‬הקדוחות מהודקות יותר ואין רגילים‬
‫ה"י(‪ ,‬והכלי שנטמא במשקין מטמא את האדם בכל נגיעה‬ ‫לנתקן‪ ,‬והחרוקות מתנתקות בנקל‪.‬‬
 ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬ ‫ר‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰Ê∆ ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ Ú‚Â‬‬
‫‪«»¿ ,ÂȯBÁ‡a‬‬
‫‪» ¬« ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « eÚ‚pL‬‬
‫שהיא‪" .‬והרי הוא )האדם( אומר‪ :‬מטמאיך לא טימאוני‪¿»∆ ÔB‚k¿ ,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ - ÈLÈÏLa‬‬ ‫ואתה טמאתני" )מליצת המשנה(‪ (17 .‬שאין מונים ¿ ≈‪ƒ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ƒ ÈLÂ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ Ô‰≈ elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫לחטאת ראשון ושני ושלישי )לקמן ה"ו(‪.‬‬

‫‡˙ ‪ (33‬פרה‪ ,‬פי"ב מ"ז‪ (34 .‬שם מ"ח‪) .‬ראה 'תפארת ישראל'‬ ‫‪∆ ÔȇnËÓ‰‬‬
‫‪ƒ¿«¿« Ìȯ·„a‬‬‫‪ƒ»¿ƒ 19„·Ïa‬‬‫‪«¿ƒ 18ÂÈ„È‬‬ ‫„‪¿¿ƒ∆ ÈÓƒ .‬‬
‫‪»» e‡ÓËpL‬‬ ‫‪1‬‬

‫'בועז' יד‪ ,‬שבכלים החמירו יותר מבאדם‪ ,‬שאדם שנגע בכלי‬ ‫‪,Ô‰a‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫≈‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪ÔȘLÓa‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪ÔÈÏ·a‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬‫√‬ ‫»‬ ‫‪Ú‚pL‬‬
‫«‬‫»‬‫∆‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,ÌÈ„i‰‬‬
‫«»«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שאינו טהור לחטאת אינו מתטמא אלא אם נגע בידיו‪ ,‬אבל‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫»‬‫∆‬ ‫ˆ¯‪CÈ‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪L„˜Ï‬‬
‫∆‬‫…‬ ‫¿‬ ‫‪¯B‰Ë‬‬‫»‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫∆‬ ‫‪Èt‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÏÚ‬‬
‫«‬ ‫«‡‪Û‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ Ïk‬אם נגע בגופו לא נטמא‪ ,‬וכלי מתטמא בכל נגיעה שהיא(‪.‬‬ ‫‪» ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ȯ‰‬‬
‫‪≈¬ - ¯‡a˙iL‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÂÈ„È‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪»» ˙ÏÈ·Ë‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (35 ‡Ï‬המילים "לגבי חטאת" מיותרות‪ ,‬ומקומן בסוף ההלכה‬ ‫‡‪… elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ .22‰ÏÈ·Ë‬‬
‫‪» ƒ¿ CȯˆÂ‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« ÔÈÚÏ‬‬‫‪«¿ƒ¿ BÙeb‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ ‡e‰ ȯ‰Â‬לפני הפיסקה "אפילו הן מאה"‪ ,‬ונכפלו כאן בטעות‪ .‬אם‬ ‫‪≈¬« ,BlkÀ ‡ÓË‬‬‫‡‪»¿ƒ - 23˙Á‬‬ ‫‡‪«« B„È» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙‡ÓË‬‬‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫נקיים הגירסא כמו שהיא לפנינו‪ ,‬אפשר לטעות ולפרש שגם‬ ‫‪. ‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪»¿À¿ ÔBL‡¯ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫לגבי חטאת לא נטמא תוכו כשנגעו באחוריו‪ .‬ומשנתנו‬
‫אומרת בפירוש‪ :‬לגין של חטאת שנטמאו אחריו ‪ -‬נטמא‬ ‫‪ (18‬שם פי"ב מ"ז‪ (19 .‬וגופו לא נטמא‪ (20 .‬לקודש‬
‫תוכו‪.‬‬ ‫צריכות טבילה בארבעים סאה‪ (21 .‬בפ"ח מהל' אבות‬
‫הטומאות ה"ז‪ (22 .‬טבילת כל הגוף‪ (23 .‬בפרה פ"י‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,37·f‰‬‬
‫‪»« Ò¯„Óa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ‡nË˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ 36Èe‡¯‰‬‬ ‫‪»» Ïk» .Ê‬‬ ‫מ"ב‪ ,‬שנינו‪" :‬הטהור לחטאת שנגע באוכלין ומשקין בידו‬
‫‪27‬‬ ‫‪- ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬ ‫‪»« 39B„È‰‬‬
‫‪ƒ¡ ̇ƒ ,38L„˜Ï‬‬
‫‪∆… ¿ ¯B‰Ë» ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫– טמא"‪ ,‬משמע אפילו בידו אחת‪ (24 .‬לא נתבארה‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬ ‫‪»« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Ba Ú‚‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫כוונתו‪ ,‬הרי בחטאת אין מונים ראשון ושני כלל‪ ,‬כמו‬
‫‪29‬‬ ‫‪„È‰L‬‬
‫‪ƒ≈∆ B‡ ,40˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ¯B‰Ë» BȇL‬‬‫‪≈∆ Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ˙‡∆ „È‰L‬‬
‫∆≈‪ƒ‬‬ ‫שיתבאר בה"ו‪ .‬ראה 'חזון איש' שהתבלט בזה‪ ,‬ולא מצא‬
‫‪30‬‬ ‫‪,‡ÓË‬‬
‫‡„‪»¿ƒ - 41‰Ê∆ Ì‬‬‫‪»» ÏL‬‬‫¯‚‪∆ ÂÈÏ‬‬
‫‪»¿« ÈÓÈÓ‬‬
‫∆‡˙ ‪≈ ≈ ˙‡∆ B‡ Bw¯À‬‬ ‫יישוב לתמיהה זו‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ò¯„ÓÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ Èe‡¯» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÏk‬‬
‫‡·‪ƒ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .Ba Ú‚‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫«‡‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ‰¯Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ÔÈa≈ ,25‰ÏÈ·Ë‬‬ ‫‪»« Ïk» .‰ 8‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔeÚh‰‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.Ba Ú‚‬‬
‫‡‪«» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬‫‪»« ˙‡∆ ‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ Bȇ≈ -‬‬ ‫‡‪¯Ù‬‬
‫‪∆≈ ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ 27˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓ≈ ˙‡∆ 26‡nËÓ‬‬ ‫‪≈«¿ ,̉ȯ·cÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ 9‬‬
‫‪ (37‬כלים המיוחדים לשכיבה‪,‬‬ ‫‪ (36‬שם פי"א מ"א‪.‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‡OÓ·e‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪» «¿ ÚbÓa‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪»«¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓ≈ ‰fn‰‬‬
‫‪∆«« ˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ ˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« 10‬‬
‫לישיבה ולרכיבה‪ .‬פרטי דיניהם מבוארים בהל' משכב‬ ‫‪e‡lÓ˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ˙‡Â‬‬‫‪∆¿ ,30¯LÎn‰‬‬
‫‪» ¿À« ·Bʇ‰‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ ‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ 11‬‬
‫ומושב‪ (38 .‬הר"ש מפרש משנתנו בטהור לתרומה‪ ,‬אבל‬ ‫‪¯B‰h‰‬‬
‫‪»« Ԙȯ‰‬‬
‫‪» ≈» ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ ,eLc˜˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« 12‬‬
‫הטהור לקודש אינו מטמא בלא נגיעה )ראה לקמן הערה‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡·‪… Ï‬‬‫‪»¬ ÚbÓa‬‬‫‪»«¿ el‡Ó‬‬‫‡‪≈≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ Ïk» ‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ .˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ 13‬‬
‫נב‪ ,‬והשלמות שם(‪ (39 .‬הזיזו‪ .‬במשנה שם שנינו‪" :‬כל‬ ‫‪ÏÒt‬‬
‫‪«» - ˙‡hÁ‬‬ ‫‡‪»« ¯Ù‬‬‫‪∆≈ ˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ Ú‚pL‬‬‫‪«»∆ ‡ÓËÂ‬‬
‫‪≈»¿ .31‡OÓa‬‬
‫‪» «¿ 14‬‬
‫הראוי לטמא מדרס – מדף לחטאת"‪ ,‬ומפרש רבינו )וכן‬ ‫∆‡˙ ‪.32BlkÀ‬‬ ‫‪15‬‬
‫הר"ש( שאם הסיטו הטהור לחטאת‪ ,‬נטמא טומאת מדף‪.‬‬
‫פירוש‪ ,‬טומאה קלה מדרבנן‪ ,‬מלשון המקרא )ויקרא כו‪ ,‬לז(‪:‬‬ ‫‪ (25‬שם פי"א מ"ו‪ (26 .‬אפילו אם טבל לקודש‪ ,‬אלא שלא‬
‫"קול עלה נדף" )רבינו‪ ,‬בפירושו שם(‪ (40 .‬אע"פ שהוא‬ ‫‪ (27‬שניתן עליהם האפר‪.‬‬ ‫התכוון לטהרת חטאת‪.‬‬
‫טהור לקודש )ראה השלמות(‪ (41 .‬בתוספתא שם נאמר‬ ‫‪ (28‬אם נגע בהם‪ (29 .‬אם הוא נשא אותם בלא נגיעה‪,‬‬
‫דין רוקו ומימי רגליו בשם רבי‪ ,‬ובטהור לתרומה‪ .‬וסובר‬ ‫כגון שהכלי עם מי החטאת היה מונח על דבר שאינו מקבל‬
‫רבינו שהתרומה לאו דוקא‪ ,‬הואֿהדין לקודש‪.‬‬ ‫טומאה‪ ,‬והטמא הגביהו או הזיזו ממקומו‪ (30 .‬שנרטב‬
‫במשקין טהורים לחטאת‪ ,‬שאם נרטב במשקין שאינם‬
‫‪33‬‬ ‫‪¯B‰h‰‬‬‫‪»« B„È‰‬‬
‫‪ƒ¡ ̇ƒ ,44˙Ó≈ ‡ÓËa‬‬
‫‪≈¿ƒ 43‡Óh‰‬‬ ‫‪ƒ¿ .Á‬‬
‫‪≈»« 42ÈÏk‬‬ ‫טהורים לחטאת‪ ,‬כבר נפסל לפני נגיעת הטמא‪ (31 .‬לא‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡Â‬‬‫‪«¿ ,Ba Ú‚‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ˙‡hÁÏ‬‬
‫¿«»‬ ‫גזרו חומרת משא אלא על דברים המקודשים לחטאת‪ ,‬אבל‬
‫‪35‬‬ ‫‪. e¯‡aL‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‡OÓa‬‬
‫‪» «¿ ‡nËÓ‬‬
‫‪≈«¿ ˙Ó≈ ‡ÓË‬‬ ‫‪≈¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ‬‬ ‫לא למזומנים לחטאת טרם שנתקדשו‪ .‬פסק כחכמים‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙Ï„a‬‬
‫‪∆∆¿ ÈeÏz» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ˙Ó≈ ‡ÓË‬‬ ‫‪≈¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÁzÙÓ‬‬
‫‪«≈¿« ?„ˆÈk‬‬‫≈«‬ ‫)טומאת משא האמורה בכל מקום‪ ,‬פירושה שהטהור נשא‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙‡∆ „È‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,˙Ïc‰‬‬‫‪∆∆« ˙‡∆ ˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬‫‪»« ¯‚ÒÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫את הטומאה‪ ,‬אבל כשטמא נושא את הטהור מטמא בזב‬
‫‪38‬‬ ‫‪ı¯M‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙‡∆ ËÈÒ‰‬‬‫‪ƒ≈ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .46‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÁzÙn‰‬‬
‫««¿≈«‬ ‫בלבד‪ ,‬כמו ששנינו בשבת פג‪ ,‬א "שלא מצאנו לו חבר בכל‬
‫התורה כולה"‪ ,‬אלא שמעלה יתירה עשו בחטאת(‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡« ,˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ‡ÓË‬‬‫‪≈» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬‫‪≈¬ - 47Ú¯Ê‬‬
‫‪«∆ ˙·ÎL‬‬
‫‪«¿ƒ ˙‡Â‬‬‫¿∆‬ ‫‪ (32‬עדויות‪ ,‬פ"ח מ"א‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.48¯‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,‡OÓa‬‬
‫‪» «¿ ÔȇnËÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ el‡≈ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ‬‬
‫‪C¯„k‬‬
‫‪∆∆¿ ÈLÈÏLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÈLÂ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÔBL‡¯ƒ ˙‡hÁÏ‬‬ ‫‪ƒ Ôȇ≈ . 16‬‬
‫‪»«¿ 33ÔÈBÓ‬‬
‫‪ (42‬שם‪ (43 .‬טמא ממש‪ .‬מדובר‪ ,‬בדבר שאינו ראוי‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ eÏ·hL‬‬
‫‪¿»∆ ‰¯OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .L„˜Ïe‬‬
‫‪∆… ¿ ‰Óe¯˙Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈBnL‬‬
‫‪ƒ ∆ 17‬‬
‫למדרס‪ (44 .‬מן התורה‪ .‬בתוספתא שם‪ ,‬אנו שונים‪" :‬טמא‬
‫שאמרו‪ ,‬טמא מת ולא טמא מדף"‪ .‬פירוש‪ ,‬הדין שהנדה‬
‫‪Èa‚Ï‬‬
‫‡‪≈«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‡ÓËÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« 18‬‬
‫מטמאה בלא נגיעה נאמר רק בטומאה דאורייתא ולא‬ ‫‪B¯·Áa‬‬
‫‪≈¬« Ú‚Â‬‬
‫‪«»¿ ,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ B„È» ˙‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ,„·Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« 19‬‬
‫בטומאה קלה מדרבנן‪ (45 .‬בפ"ה מהל' טומאת מת ה"ט‪.‬‬ ‫‪.˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ÔȇÓË‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ôlk‬‬‫‪»À - ‰‡Ó‬‬
‫‡‪»≈ Ô‰≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,B¯·Áa‬‬
‫‪≈¬« B¯·ÁÂ‬‬
‫‪≈¬« 20‬‬
‫‪ (46‬ראה השלמות לה"ז‪ (47 .‬תוספתא שם‪ .‬בתוספתא‬ ‫‪,Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ÌȯB‰h‰‬‬
‫‪ƒ ¿« 34ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ 21‬‬
‫שלפנינו כתוב‪" :‬ואת הנבילה"‪ .‬והגר"א מוחק את המילים‬ ‫‪, ˙‡hÁ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪»« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ „·Ïa‬‬
‫‡‪«¿ƒ ÂȯBÁ‬‬
‫‡‪» ¬ ‡l‬‬ ‫‪»∆ e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ 22‬‬
 ‫אר‬ ‫‪dnec` dxt zekld - dxdh xtq - 'aÎxc` f"h w"y mei - meil cg` wxt m"anx ixeriy‬‬
‫‪wew axd cqen - mrl m"anx mr lybe zxecdn jezn‬‬
‫שטף )כלים שיש להם טהרה במקווה‪ ,‬נקראים בלשון‬ ‫האלו‪ .‬ונראה שגם רבינו אינו גורסן‪ ,‬מפני שנבילה מטמא‬
‫חכמים "כלי שטף"( גזרו )רבינו‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫במשא אפילו חולין‪ (48 .‬שרץ – לקמן בפ"ד מהל' אבות‬
‫הטומאות ה"ב‪ .‬שכבת זרע – שם ה"א‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« CB˙Ï¿ Ba¯Â‬‬
‫¯‡‪À¿ BL‬‬ ‫‪… ÒÈΉL‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ 62˙‡hÁÏ‬‬ ‫‪»« .‡È‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪; ÔÈ·e‡L‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ e‡lÓ˙pL‬‬
‫∆‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪ÔÓƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ ÌÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ 49˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬‫‪»« .Ë‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪- ÔÈ·e‡L‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈÓa‬‬
‫‪ƒ«¿ Ba¯Â‬‬‫¯‡‪À¿ BL‬‬
‫‪… ‡a‰L‬‬
‫‪»«∆ ,ÌȯÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ȯ·cÓe‬‬
‫‪≈¿ƒƒ‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÛcÓ‬‬
‫‪»« Ôȇ¯˜p‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 50·f‰‬‬
‫«»‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪. ¯‡a˙iL‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .53˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - 52L„˜Ï‬‬
‫‪∆… ¿ ¯B‰Ë» 51‡e‰L‬‬
‫∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (62‬שם פי"א מ"ג‪ (63 .‬מים הנמצאים בכלים נקראים‬ ‫‪.˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ÛcÓa‬‬
‫‪»«¿ Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬‫«»‬ ‫‪4‬‬
‫"שאובים"‪ ,‬ואינם מטהרים את הטובל בהם‪ (64 .‬בפ"ט‬ ‫‪ (49‬שם מ"ב‪ (50 .‬ולא נגע בהם הזב‪ ,‬כגון שהיו הרבה‬
‫מהל' אבות הטומאות ה"א‪ .‬מפני שאמרו‪ ,‬שמי חטאת אינם‬ ‫כלים מונחים עליו זה על גבי זה‪ ,‬ורק התחתון נגע בו‬
‫מטמאים את הטהור לחטאת כמו שמטמאים את שאינו‬ ‫ונטמא מן התורה‪ .‬אבל העליונים לא נטמאו מן התורה‪ ,‬אבל‬
‫טהור‪ ,‬אפשר לטעות ולומר שגם הבא ראשו ורובו בהם לא‬ ‫חכמים גזרו עליהם טומאה משום שדומים לכלים שהזב‬
‫נטמא‪ ,‬מלמדת המשנה שאין דבר כן‪ ,‬אלא מטמאים אותו‬ ‫שוכב עליהם‪ ,‬שכולם‪ ,‬אפילו מאה‪ ,‬טמאים מן התורה‪.‬‬
‫כמו מים שאובים אחרים‪) .‬רבינו בפירושו שם מבאר‪ ,‬שהוא‬ ‫וטומאה זו נקראת "מדף" )ראה פ"ו מהל' משכב ומושב‬
‫נעשה ראשון לטומאה ואוכלין הנוגעים בו נעשו שני‪,‬‬ ‫ה"ג(‪ (51 .‬הנוגע‪ (52 .‬פירוש‪ ,‬לא נטמא לקודש מפני‬
‫ואףֿעלֿפי שמים שאובים אחרים עושים את האדם שני‬ ‫שמדף דינו כראשון לטומאה ומטמא אוכלין ומשקין בלבד‪,‬‬
‫לטומאה )רבינו בהל' אבות הטומאות‪ ,‬שם(‪ .‬והטעם מפני‬ ‫אבל לא את האדם‪ (53 .‬ואףֿעלֿפי שהכלים אינם ראויים‬
‫שהוא נטמא כשני‪ ,‬ונפסל לחטאת‪ ,‬והטמא לחטאת נטמא‬ ‫למדרס‪ ,‬שאם הם ראויים למדרס מטמאים אפילו כשהנידם‬
‫בנגיעה במי חטאת ונעשה ראשון )רבינו במשנתנו(‪ .‬ראה‬ ‫בלי נגיעה‪) .‬ה'כסף משנה' בשם הר"י קורקוס‪ ,‬שואל‪ :‬הלא‬
‫'תפארת ישראל' במשנתנו‪' ,‬בועז' אות יג(‪.‬‬ ‫נגיעה מטמאה גם בכלים טהורים לגמרי אלא שאינם‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÈnÚ‬‬
‫‪≈« elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« ˙¯‰Ë‬‬‫‪«√» ÏÚ« 65ÔÈÓ‡‬‬ ‫‪… « .·È‬‬
‫‪ƒ»¡∆ Ïk‰‬‬ ‫טהורים לחטאת )למעלה בסוף ה"ז( ומה בא להשמיענו כאן‬
‫‪18‬‬ ‫‪da» eOÚL‬‬
‫‪»∆ el‡≈ ˙BÏÚÓe‬‬‫‪¬« ,d˙¯ÓÁ‬‬
‫‪» »¿À ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,66ı¯‡‰‬‬
‫»»∆‬ ‫בנגיעה במדף? והשיב‪ ,‬שכלים טהורים מטמאים רק אם נגע‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙„ÚÏ‬‬
‫‪«¬« ‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ :‰¯Bza‬‬
‫‪» « ¯Ó‡‬‬‫‪«¡∆ ȯ‰Â‬‬
‫‪≈¬« .da» Ôȯ‰Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫בידיו‪ ,‬אבל נגיעה בגופו אינה מטמאה‪ ,‬בדומה לאוכלין‬
‫ומשקין‪ ,‬אבל מדף מטמא גם אם נגע בגופו(‪) .‬ראה‬
‫‪20‬‬ ‫¯‡‪ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ χ¯OÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Ïk» - ˙¯ÓLÓÏ‬‬‫‪∆∆¿ ƒ¿ χ¯OÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ Èa‬‬
‫¿≈‬ ‫השלמות(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪,B˙ÈaÓ‬‬
‫‪≈ƒ ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ‡È·‰L‬‬
‫‪ƒ≈∆ ı¯‡‰‬‬‫‪∆»» ÌÚ« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .67‰¯ÈÓLÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ƒ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪- ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ¯B‰Ë» ‰Ê∆ ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ :¯Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ,68Ò¯Á‬‬‫‪∆∆ ÈÏk‬‬
‫‡‪ƒ¿ elÙ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ÔȘLÓe‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔÈÏ·a‬‬
‫‪ƒ»√» Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ 54˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ¯B‰h‰‬‬‫‪»« .È 5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔÈfÓe‬‬
‫‪ƒ« Ba ÔÈLc˜Óe‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ,¯B‰Ë» ‰Ê∆ ȯ‰‬‬ ‫¬≈‬ ‫‪Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÔȘLÓe‬‬
‫‡‪ƒ¿ « ÔÈÏÎ‬‬‫‪ƒ»√ ÏkL‬‬‫‪»∆ ,ÌȇÓË‬‬‫‪ƒ≈¿ ÔÈa≈ ÔȯB‰Ë‬‬
‫‪ƒ ¿ 6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ı¯‡‰‬‬
‫‪∆»» ÌÚ« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Óe¯˙ÏÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ L„˜Ï‬‬‫‪∆… ¿ ‡ÓË‬‬
‫‪≈» ÈÏk‬‬‫‪ƒ¿ B˙B‡L‬‬‫‪∆ Ètƒ‬‬ ‫‪Ïk» ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - B„Èa‬‬‫‪»¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ú‚‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,ÔȯB‰Ë‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« 7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÈÓ≈ eȉL‬‬‫‪»∆ B‡ ,˙‡hÁÏ‬‬‫‡‪»«¿ È‬‬
‫‪ƒ¬ ¯B‰Ë» :¯Ó‡L‬‬‫∆»«‬ ‫‪¯‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ B‡ BÏ‚¯a‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪¿«¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ú‚‬‬
‫‪«» . e¯‡aL‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,BÙeb 8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ - Ô‰≈ ÔȯB‰Ë‬‬‫‪ƒ ¿ :¯Ó‡Â‬‬‫‡ˆ‪«»¿ BÏ‬‬‫∆¿‬ ‫‪≈¿ .57¯B‰Ë» - Ô‰a‬‬
‫‪58ÔÎÂ‬‬ ‫‪∆» Ú‚‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ÔËÈÒ‰L‬‬
‫‪» ƒ¡∆ B‡ BÙeb 9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.da» ÏÊÏÊÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ χ¯OiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ‬‬ ‫‪ÌȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ ¯‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ¯ep˙a‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪«¿ 59Ú‚‬‬
‫‪«» ̇ƒ 10‬‬
‫‪BÏ‚¯a‬‬
‫‪¿«¿ Ú‚‬‬‫‡·‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;BlkÀ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ - ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪»«¿ ÔȯB‰Ë‬‬
‫‪ƒ ¿ 11‬‬
‫‪ã ycew zegiyn zecewp ã‬‬
‫‪.‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ BÓk¿ ˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ¯B‰Ë» ‡e‰ ȯ‰‬‬ ‫‪≈¬ - Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪12‬‬
‫"‪z`hg in eidy e` z`hgl ip` xedh xn`y ux`d mr oke‬‬
‫`‪."da lflfn l`xyin mc` oi`y on`p od oixedh xn`e elv‬‬ ‫‪ (54‬משנה‪ ,‬שם‪ (55 .‬למעלה ה"ד‪ (56 .‬ה'כסף משנה'‬
‫וצריך להבין מדוע לא נקט הרמב"ם הטעם שהובא בגמרא‬ ‫מפרש‪ ,‬שההבדל בין נגיעה בידיו לבין נגיעה בשאר חלקי‬
‫לדין נאמנות עם־הארץ בפרה אדומה‪" :‬כדי שלא יהיה כל‬ ‫הגוף נאמר באוכלין ומשקין טהורים‪ ,‬אבל לא בטמאים‬
‫אחד ואחד הולך ושורף פרה אדומה לעצמו"‪ .‬ויש לבאר‬ ‫ממש‪ .‬והביא ראיה מהלכה הקודמת בנגע בכלים‪ ,‬שלא‬
‫חילק בין מגע ידים לבין מגע הגוף‪) .‬ב'אור שמח' דחה‬
‫הטעם על־פי דיוק לשון הרמב"ם )בדין טומאת עם־הארץ‬
‫ראיה זו‪ ,‬מפני שאין לדמות אוכלין לכלים‪ ,‬שכלים ראויים‬
‫ברגל( ש"עם־הארץ הרי הוא בחזקת טמא" ולא כתב‬ ‫להיות אב הטומאה ויש מקום לגזור גם כשהם וולד‬
‫שחכמים גזרו עליו טומאה‪ ,‬כי גזירת חכמים אינה רק‬ ‫הטומאה‪ ,‬אבל אוכלין ומשקין אינם נעשים אב הטומאה‪.‬‬
‫מחשש טומאה )טומאת ספק( אלא שהטילו על ע"ה חזקת‬ ‫וכן משמע גם מלשונו של הר"ש בפירושו למשנתנו‪ .‬והבדל‬
‫טומאה כיון "שאינן בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות" לכן‬ ‫זה בין ראויים להיות אב הטומאה לשאינם ראויים‪ ,‬כתב‬
‫הן בחזקת טומאה‪ .‬מסיבה זו לא הביא הרמב"ם שם את‬ ‫רבינו עצמו בפירושו למ"ד )ראה הערה אחרונה בהלכה‬
‫הקודמת(‪ (57 .‬כחכמים‪ ,‬במשנה שם‪ .‬וגם בזה מדובר בין‬
‫הטעם המובא בגמרא "משום איבה" כי מטעם זה לא היו‬
‫בטהורים ובין בטמאים )'תפארת ישראל'‪ ,‬וכן גם ב'אליהו‬
‫חכמים מפקיעים חזקת טומאה‪ ,‬אלא רק משום שמפני‬ ‫רבה' שם(‪ (58 .‬שם מ"ד‪ (59 .‬בידו‪ (60 .‬של חרס‪,‬‬
‫חומרתן אין מזלזלים בה‪ ,‬ולכן "הרי זה בחזקת טהורה"‪.‬‬ ‫שאינו נעשה אב הטומאה לעולם )רבינו בפירושו למשנה(‪.‬‬
‫מאותה הסיבה לא הביא הרמב"ם את טעם הגמרא בדין‬ ‫‪ (61‬שלא גזרו על כלי חרס שנגעו בגוף האדם‪ ,‬אבל כלי‬
 ‫‪'aÎxc` b"iÎ'i iriaxÎoey`x mei - zeevnd xtq m"anx ixeriy‬‬ ‫בר‬
‫‪wfg zxecdn jezn‬‬
‫‪ (65‬שם פ"ה מ"ה‪ (66 .‬שאינם נזהרים במצוות‪ ,‬ואינם‬ ‫‪ 1‬נאמנות עם־הארץ על טהרת פרה אדומה "שלא יהא כל‬
‫מקפידים בדיני טומאה וטהרה‪ ,‬וגזרו טומאה על מגעם‪.‬‬ ‫אחד ואחד הולך ועושה פרה אדומה לעצמו" כי טעם זה‬
‫‪ (67‬תוספתא‪ ,‬חגיגה פ"ג ה"ח‪ (68 .‬שאם נטמא אין לו‬
‫אינו מספיק להסיר "חזקת טומאה" מעמי הארץ‪ ,‬ולכן נקט‬
‫טהרה במקווה‪ ,‬אףֿעלֿפיֿכן אין חוששים שמא נטמא‪,‬‬
‫ומכלֿשכן כלי שטף שאפילו נטמא יכול להטבילו ולטהרו‪.‬‬ ‫הטעם ש"מפני חומרתה אין מזלזלין בה"‪.‬‬
‫)‪(23 cenr f"l wlg y"ewl itÎlr‬‬

‫‪‬‬

‫‪a"tyz'd 'aÎxc` f"hÎ'i - zeevnd xtq m"anx ixeriy‬‬

‫‪33‬‬ ‫הסמיכוּן‬
‫וחזקה ― ִ ְ ִ‬ ‫שׁטר ַ ֲ ָ ָ‬‫כּלוֹמר ְ ָ‬‫וזוּלתן‪ַ ְ .‬‬‫הקּרקעוֹת ְ ָ ָ‬ ‫ְַַ ָ‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà 'é ïåùàø íåé‬‬
‫‪34‬‬ ‫ידיעת‬
‫כּלוֹמר‪ַ ִ ְ :‬‬
‫משׁפּטי ִדּין ֶזה‪ַ ְ ,‬‬‫נתבּארוּ ִ ְ ְ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬
‫לפּסוּקים‪ָ ְ .‬‬
‫ְַ ִ‬ ‫‪.äîø äùò úåöî‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪35‬‬ ‫בּפרק א'‬‫בּכלֿסוּג ָוסוּג‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫המּקּח ְ ָ‬‫מתקיּם ַ ִ ָ‬
‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬
‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬
‫ְַָ ִ‬ ‫מקּח‬
‫בּדין ִ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרמ"ה ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫‪3‬‬
‫‪36‬‬ ‫וּפרק‬
‫וּפרק ג' ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ח' ִמ)‪ָ ִ ְ (`aa‬‬
‫מציעא ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ד' ֶ ֶ‬ ‫מקּדּוּשׁין ֶ ֶ‬
‫ִִ ִ‬ ‫והמּמכּר‬
‫המּקּח ְ ַ ִ ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬ ‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫כּלוֹמר‪ִ ָ ְ ַ :‬‬ ‫וּממכּר‪ַ ְ ,‬‬ ‫ִ ְָ‬ ‫‪4‬‬
‫‪37‬‬ ‫בּתרא‪.‬‬
‫וּפרק ז' ִמ)‪ָ ְ ַ (`aa‬‬ ‫וּפרק ו' ֶ ֶ‬
‫וּפרק ה' ֶ ֶ‬ ‫ד' ֶ ֶ‬ ‫אפן )‪ֶ (oipw‬זה‬ ‫למדוּ ַעל ֹ ֶ‬ ‫וּכבר ָ ְ‬ ‫והקּוֹנים‪ָ ְ ,‬‬ ‫המּוֹכרים ְ ַ ִ‬ ‫ֵבּין ַ ְ ִ‬ ‫‪5‬‬
‫לעמית‪ְ ‬וגוֹ'"‬ ‫ממכּר ַ ֲ ִ ֶ‬ ‫"וכיֿתּמכּרוּ ִ ְ ָ‬
‫יתעלּה‪ְ ְ ִ ִ ְ :‬‬ ‫ממּהֿשּׁאמר ִ ְ ַ ֶ‬
‫ִַ ֶַָ‬ ‫‪6‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà á"é éùéìù íåé‬‬ ‫מיּד‬
‫הנּקנה ִ ָ‬‫"דּבר ַ ִ ְ ֶ‬ ‫אמרוּ )‪ָ ָ :(:fn `rivn `aa‬‬ ‫)‪ְ ָ ,(ci ,dk `xwie‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.äîø äùò úåöî‬‬ ‫תּוֹרה ָמעוֹת‬ ‫שׁדּבר ָ‬ ‫נתבּרר‪ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֵ‬ ‫המּשׁיכה"‪ָ ְ .‬‬ ‫כּלוֹמר ַ ְ ִ ָ‬ ‫ליד‪ַ ְ ,‬‬ ‫ְָ‬ ‫‪8‬‬
‫‪39‬‬ ‫מקּח‬
‫בּדין ִ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרמ"ה ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫וכן‬
‫חכמים‪ֵ ְ :‬‬ ‫תּקּנת ֲ ָ ִ‬ ‫אלּא ַ ָ ַ‬ ‫בּמּטּלטלין ֶ ָ‬
‫המּשׁיכה ַ ִ ַ ְ ְ ִ‬ ‫ואין ַ ְ ִ ָ‬ ‫קוֹנוֹת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪40‬‬ ‫והמּמכּר‬
‫המּקּח ְ ַ ִ ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬ ‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫כּלוֹמר‪ִ ָ ְ ַ :‬‬ ‫וּממכּר‪ַ ְ ,‬‬ ‫ִ ְָ‬ ‫אמרוּ )‪ֶ ֶ ְ :(.hv my‬‬
‫כּדר‪‬‬ ‫וּבפרוּשׁ ָ ְ‬ ‫וההגבּהה‪ֵ ְ .‬‬ ‫המּסירה ְ ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְַ ִ ָ‬ ‫‪10‬‬
‫‪41‬‬ ‫אפן )‪ֶ (oipw‬זה‬ ‫למדוּ ַעל ֹ ֶ‬ ‫וּכבר ָ ְ‬‫והקּוֹנים‪ָ ְ ,‬‬ ‫המּוֹכרים ְ ַ ִ‬ ‫ֵבּין ַ ְ ִ‬ ‫בּשּׁוֹמרין‬
‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫תּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫בּלּוֹקחין ָכּ‪ְ ִ ‬‬ ‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫שׁתּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫ְִֶ‬ ‫‪11‬‬
‫‪42‬‬ ‫לעמית‪ְ ‬וגוֹ'"‬ ‫ממכּר ַ ֲ ִ ֶ‬ ‫"וכיֿתּמכּרוּ ִ ְ ָ‬
‫יתעלּה‪ְ ְ ִ ִ ְ :‬‬ ‫ממּהֿשּׁאמר ִ ְ ַ ֶ‬
‫ִַ ֶַָ‬ ‫הנּה‬
‫)‪ֵ ִ .(mixneyd iaeig odilr dlihn ozeyxl "dkiyn"dy‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪43‬‬ ‫מיּד‬
‫הנּקנה ִ ָ‬‫"דּבר ַ ִ ְ ֶ‬ ‫אמרוּ )‪ָ ָ :(:fn `rivn `aa‬‬ ‫)‪ְ ָ ,(ci ,dk `xwie‬‬ ‫תּקּנה‪,‬‬
‫וּממכּר ― ַ ָ ָ‬ ‫בּמקּח ִ ְ ָ‬ ‫משׁיכה ְ ִ ָ‬ ‫שׁהתנוּ ְ ִ ָ‬ ‫שׁזּה ֶ ִ ְ‬ ‫ִנתבּאר ְל‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫ְ ֵָ‬ ‫‪13‬‬
‫‪44‬‬ ‫תּוֹרה ָמעוֹת‬ ‫שׁדּבר ָ‬ ‫נתבּרר‪ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֵ‬‫המּשׁיכה"‪ָ ְ .‬‬ ‫כּלוֹמר ַ ְ ִ ָ‬ ‫ליד‪ַ ְ ,‬‬ ‫ְָ‬ ‫שׁבּהן ִ ְנקנוֹת‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁאר ַ ְ ָ ִ‬ ‫אבל ְ ָ‬ ‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ֲ :‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫ְכּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪14‬‬
‫‪45‬‬ ‫וכן‬
‫חכמים‪ֵ ְ :‬‬ ‫תּקּנת ֲ ָ ִ‬ ‫אלּא ַ ָ ַ‬ ‫בּמּטּלטלין ֶ ָ‬
‫המּשׁיכה ַ ִ ַ ְ ְ ִ‬
‫ואין ַ ְ ִ ָ‬ ‫קוֹנוֹת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫הסמיכוּן‬ ‫וחזקה ― ִ ְ ִ‬ ‫שׁטר ַ ֲ ָ ָ‬ ‫כּלוֹמר ְ ָ‬ ‫וזוּלתן‪ַ ְ .‬‬ ‫הקּרקעוֹת ְ ָ ָ‬ ‫ְַַ ָ‬ ‫‪15‬‬
‫‪46‬‬ ‫כּדר‪‬‬
‫אמרוּ )‪ֶ ֶ ְ :(.hv my‬‬ ‫וּבפרוּשׁ ָ ְ‬ ‫וההגבּהה‪ֵ ְ .‬‬ ‫המּסירה ְ ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְִַ ָ‬ ‫ידיעת‬
‫כּלוֹמר‪ַ ִ ְ :‬‬ ‫משׁפּטי ִדּין ֶזה‪ַ ְ ,‬‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ ְ ֵ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫לפּסוּקים‪ָ ְ .‬‬ ‫ְַ ִ‬ ‫‪16‬‬
‫‪47‬‬ ‫בּשּׁוֹמרין‬
‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫תּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫בּלּוֹקחין ָכּ‪ְ ִ ‬‬ ‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫שׁתּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫ְִֶ‬ ‫בּפרק א'‬ ‫בּכלֿסוּג ָוסוּג‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫המּקּח ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫ְַָ ִ‬ ‫‪17‬‬
‫‪48‬‬ ‫הנּה‬
‫)‪ֵ ִ .(mixneyd iaeig odilr dlihn ozeyxl "dkiyn"dy‬‬ ‫וּפרק‬
‫וּפרק ג' ֶ ֶ‬ ‫מציעא ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ח' ִמ)‪ָ ִ ְ (`aa‬‬ ‫וּפרק ד' ֶ ֶ‬ ‫מקּדּוּשׁין ֶ ֶ‬‫ִִ ִ‬ ‫‪18‬‬
‫‪49‬‬ ‫תּקּנה‪,‬‬
‫וּממכּר ― ַ ָ ָ‬ ‫בּמקּח ִ ְ ָ‬ ‫משׁיכה ְ ִ ָ‬ ‫שׁהתנוּ ְ ִ ָ‬ ‫שׁזּה ֶ ִ ְ‬ ‫נתבּ ֵאר ְל‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫ְִָ‬ ‫בּתרא‪.‬‬‫וּפרק ז' ִמ)‪ָ ְ ַ (`aa‬‬ ‫וּפרק ו' ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ה' ֶ ֶ‬ ‫ד' ֶ ֶ‬ ‫‪19‬‬
‫‪50‬‬ ‫שׁבּהן ִ ְנקנוֹת‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁאר ַ ְ ָ ִ‬ ‫אבל ְ ָ‬ ‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ֲ :‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫ְכּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬
‫‪51‬‬ ‫הסמיכוּן‬ ‫וחזקה ― ִ ְ ִ‬ ‫שׁטר ַ ֲ ָ ָ‬ ‫כּלוֹמר ְ ָ‬ ‫וזוּלתן‪ַ ְ .‬‬ ‫הקּרקעוֹת ְ ָ ָ‬ ‫ְַַ ָ‬ ‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà à"é éðù íåé‬‬
‫‪52‬‬ ‫ידיעת‬
‫כּלוֹמר‪ַ ִ ְ :‬‬ ‫משׁפּטי ִדּין ֶזה‪ַ ְ ,‬‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ ְ ֵ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫לפּסוּקים‪ָ ְ .‬‬ ‫ְַ ִ‬ ‫‪.äîø äùò úåöî 20‬‬
‫‪53‬‬ ‫בּפרק א'‬ ‫בּכלֿסוּג ָוסוּג‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫המּקּח ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫ְַָ ִ‬
‫מקּח‬
‫בּדין ִ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרמ"ה ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 21‬‬
‫‪54‬‬ ‫וּפרק‬
‫וּפרק ג' ֶ ֶ‬ ‫מציעא ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ח' ִמ)‪ָ ִ ְ (`aa‬‬ ‫וּפרק ד' ֶ ֶ‬ ‫מקּדּוּשׁין ֶ ֶ‬‫ִִ ִ‬
‫והמּמכּר‬
‫המּקּח ְ ַ ִ ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫כּלוֹמר‪ִ ָ ְ ַ :‬‬ ‫וּממכּר‪ַ ְ ,‬‬ ‫ִ ְָ‬ ‫‪22‬‬
‫‪55‬‬ ‫בּתרא‪.‬‬‫וּפרק ז' ִמ)‪ָ ְ ַ (`aa‬‬ ‫וּפרק ו' ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ה' ֶ ֶ‬ ‫ד' ֶ ֶ‬
‫אפן )‪ֶ (oipw‬זה‬ ‫למדוּ ַעל ֹ ֶ‬ ‫וּכבר ָ ְ‬ ‫והקּוֹנים‪ָ ְ ,‬‬‫המּוֹכרים ְ ַ ִ‬ ‫ֵבּין ַ ְ ִ‬ ‫‪23‬‬
‫לעמית‪ְ ‬וגוֹ'"‬
‫ממכּר ַ ֲ ִ ֶ‬ ‫"וכיֿתּמכּרוּ ִ ְ ָ‬
‫יתעלּה‪ְ ְ ִ ִ ְ :‬‬ ‫ממּהֿשּׁאמר ִ ְ ַ ֶ‬
‫ִַ ֶַָ‬ ‫‪24‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà â"é éòéáø íåé‬‬ ‫מיּד‬
‫הנּקנה ִ ָ‬
‫"דּבר ַ ִ ְ ֶ‬
‫אמרוּ )‪ָ ָ :(:fn `rivn `aa‬‬ ‫)‪ְ ָ ,(ci ,dk `xwie‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪.äîø äùò úåöî‬‬ ‫תּוֹרה ָמעוֹת‬ ‫שׁדּבר ָ‬ ‫נתבּרר‪ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֵ‬‫המּשׁיכה"‪ָ ְ .‬‬ ‫כּלוֹמר ַ ְ ִ ָ‬ ‫ליד‪ַ ְ ,‬‬ ‫ְָ‬ ‫‪26‬‬
‫‪í‬‬
‫‪â"éòïåù‬‬
‫‪'á-øãà‬‬
‫‪57‬‬ ‫מקּח‬
‫בּדין ִ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרמ"ה ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫וכן‬
‫חכמים‪ֵ ְ :‬‬ ‫תּקּנת ֲ ָ ִ‬‫בּמּטּלטלין ֶא ָלּא ַ ָ ַ‬
‫המּשׁיכה ַ ִ ַ ְ ְ ִ‬‫ואין ַ ְ ִ ָ‬ ‫קוֹנוֹת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪58‬‬ ‫והמּמכּר‬
‫המּקּח ְ ַ ִ ְ ָ‬‫מתקיּם ַ ִ ָ‬
‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬
‫כּלוֹמר‪ִ ָ ְ ַ :‬‬
‫וּממכּר‪ַ ְ ,‬‬
‫ִ ְָ‬ ‫אמרוּ )‪ֶ ֶ ְ :(.hv my‬‬
‫כּדר‪‬‬ ‫וּבפרוּשׁ ָ ְ‬ ‫וההגבּהה‪ֵ ְ .‬‬ ‫המּסירה ְ ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְַ ִ ָ‬ ‫‪28‬‬
‫‪59‬‬ ‫אפן )‪ֶ (oipw‬זה‬ ‫למדוּ ַעל ֹ ֶ‬ ‫וּכבר ָ ְ‬ ‫והקּוֹנים‪ָ ְ ,‬‬
‫המּוֹכרים ְ ַ ִ‬‫ֵבּין ַ ְ ִ‬ ‫בּשּׁוֹמרין‬
‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫תּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫בּלּוֹקחין ָכּ‪ְ ִ ‬‬ ‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫שׁתּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫ְִֶ‬ ‫‪29‬‬
‫‪60‬‬ ‫לעמית‪ְ ‬וגוֹ'"‬
‫ממכּר ַ ֲ ִ ֶ‬ ‫"וכיֿתּמכּרוּ ִ ְ ָ‬
‫יתעלּה‪ְ ְ ִ ִ ְ :‬‬ ‫ממּהֿשּׁאמר ִ ְ ַ ֶ‬
‫ִַ ֶַָ‬ ‫הנּה‬
‫)‪ֵ ִ .(mixneyd iaeig odilr dlihn ozeyxl "dkiyn"dy‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪61‬‬ ‫מיּד‬
‫הנּקנה ִ ָ‬
‫"דּבר ַ ִ ְ ֶ‬
‫אמרוּ )‪ָ ָ :(:fn `rivn `aa‬‬ ‫)‪ְ ָ ,(ci ,dk `xwie‬‬ ‫תּקּנה‪,‬‬
‫וּממכּר ― ַ ָ ָ‬ ‫בּמקּח ִ ְ ָ‬ ‫משׁיכה ְ ִ ָ‬‫שׁהתנוּ ְ ִ ָ‬ ‫שׁזּה ֶ ִ ְ‬ ‫ִנתבּאר ְל‪ֶ ֶ ,‬‬‫ְ ֵָ‬ ‫‪31‬‬
‫‪62‬‬ ‫תּוֹרה ָמעוֹת‬ ‫שׁדּבר ָ‬ ‫נתבּרר‪ַ ְ ֶ ,‬‬‫וּכבר ִ ְ ָ ֵ‬
‫המּשׁיכה"‪ָ ְ .‬‬
‫כּלוֹמר ַ ְ ִ ָ‬‫ליד‪ַ ְ ,‬‬
‫ְָ‬ ‫שׁבּהן ִ ְנקנוֹת‬‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁאר ַ ְ ָ ִ‬ ‫אבל ְ ָ‬ ‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ֲ :‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫ְכּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪32‬‬
 ‫גר‬ ‫‪'aÎxc` f"hÎc"i ycewÎzayÎiying mei - zeevnd xtq m"anx ixeriy‬‬
‫‪wfg zxecdn jezn‬‬
‫‪28‬‬ ‫והכּהֿ‬ ‫אנשׁים ְ ִ ָ‬ ‫"וכיֿיריבן ֲ ָ ִ‬
‫יתעלּה‪ֻ ִ ְ ִ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּחברוֹ‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫ֲֵַ‬ ‫וכן‬
‫חכמים‪ֵ ְ :‬‬ ‫תּקּנת ֲ ָ ִ‬ ‫אלּא ַ ָ ַ‬ ‫בּמּטּלטלין ֶ ָ‬
‫המּשׁיכה ַ ִ ַ ְ ְ ִ‬
‫ואין ַ ְ ִ ָ‬ ‫קוֹנוֹת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫דּיני‬
‫הנּקראים‪ֵ ִ :‬‬ ‫ואלּוּ ֵהם ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫אתֿרעהוּ" )‪ֵ ְ .(gi ,`k zeny‬‬ ‫ִאישׁ ֶ ֵ ֵ‬ ‫כּדר‪‬‬
‫אמרוּ )‪ֶ ֶ ְ :(.hv my‬‬ ‫וּבפרוּשׁ ָ ְ‬ ‫וההגבּהה‪ֵ ְ .‬‬‫המּסירה ְ ַ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְַ ִ ָ‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫אמרוֹ‬ ‫כּלּם‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫קנסוֹת ֻ ָ‬ ‫דּיני ְ ָ‬
‫הכּוֹלל ִ ֵ‬ ‫וישׁ ָכּתוּב ַ ֵ‬ ‫קנסוֹת‪ֵ ְ .‬‬
‫ְָ‬ ‫בּשּׁוֹמרין‬
‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫תּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫בּלּוֹקחין ָכּ‪ְ ִ ‬‬ ‫משׁיכה ַ ְ ִ‬ ‫שׁתּקּנוּ ְ ִ ָ‬ ‫ְִֶ‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫הכּוּנה‬
‫יעשׂה לוֹ" )‪ָ ָ ַ ַ .(hi ,ck `xwie‬‬ ‫עשׂה ֵכּן ֵ ָ ֶ‬ ‫"כּאשׁר ָ ָ‬
‫יתעלּה‪ֶ ֲ ַ :‬‬ ‫ְִֶַ‬ ‫הנּה‬
‫)‪ֵ ִ .(mixneyd iaeig odilr dlihn ozeyxl "dkiyn"dy‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪32‬‬ ‫שּׁהזּיק‪,‬‬ ‫כּדי ַמה ֶ ִ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ )‪ֵ ְ (el wifdy dn‬‬ ‫שׁלּוֹקחים ִ ָ‬‫בּזה ֶ ְ ִ‬ ‫ֶָ‬ ‫תּקּנה‪,‬‬
‫וּממכּר ― ַ ָ ָ‬ ‫בּמקּח ִ ְ ָ‬ ‫משׁיכה ְ ִ ָ‬‫שׁהתנוּ ְ ִ ָ‬ ‫שׁזּה ֶ ִ ְ‬ ‫ִנתבּאר ְל‪ֶ ֶ ,‬‬‫ְ ֵָ‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫גּוֹבים‬‫הרי ֵאלּוּ ִ‬ ‫בּלבד ― ֲ ֵ‬ ‫בּיּשׁוֹ ִ ְ ַ‬ ‫אפלּוּ ִ ְ‬ ‫בּקּבּלה‪ִ ֲ :‬‬‫שׁבּא ַ ַ ָ ָ‬ ‫ְכּמוֹ ֶ ָ‬ ‫שׁבּהן ִ ְנקנוֹת‬‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁאר ַ ְ ָ ִ‬ ‫אבל ְ ָ‬ ‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ֲ :‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫ְכּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪6‬‬
‫‪34‬‬ ‫כּלּם‬‫קנסוֹת ֵאלּוּ ֻ ָ‬ ‫שׁדּיני ְ ָ‬
‫ודע ֶ ִ ֵ‬ ‫השּׁעוּר‪ַ ְ .‬‬ ‫כּדי אוֹתוֹ ַ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ ְ ֵ‬ ‫ִָ‬ ‫הסמיכוּן‬‫וחזקה ― ִ ְ ִ‬ ‫שׁטר ַ ֲ ָ ָ‬ ‫כּלוֹמר ְ ָ‬ ‫וזוּלתן‪ַ ְ .‬‬ ‫הקּרקעוֹת ְ ָ ָ‬ ‫ְַַ ָ‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫אתֿהאדם אוֹ‬ ‫בּהמה ֶ ָ ָ ָ‬ ‫הזּיקה ְ ֵ ָ‬‫וכן ִאם ִ ִ ָ‬ ‫בּאדם‪ֵ ְ .‬‬‫אדם ָ ָ ָ‬ ‫ִנזקי ָ ָ‬
‫ְֵ‬ ‫ידיעת‬
‫כּלוֹמר‪ַ ִ ְ :‬‬ ‫משׁפּטי ִדּין ֶזה‪ַ ְ ,‬‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ ְ ֵ‬‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫לפּסוּקים‪ָ ְ .‬‬ ‫ְַ ִ‬ ‫‪8‬‬
‫‪36‬‬ ‫ולא‬
‫בּהם ְ ֹ‬ ‫האלּה ֹלא ָידוּן ָ ֶ‬ ‫כּלֿהדּינים ָ ֵ ֶ‬
‫הרי ָ ַ ִ ִ‬ ‫אתֿהבּהמה ― ֲ ֵ‬‫ֶ ְֵַָ‬ ‫בּפרק א'‬ ‫בּכלֿסוּג ָוסוּג‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫המּקּח ְ ָ‬ ‫מתקיּם ַ ִ ָ‬‫שׁבּהן ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הדּרכים ֶ ָ ֶ‬ ‫ְַָ ִ‬ ‫‪9‬‬
‫‪37‬‬ ‫בּארץ )‪zeieknql eknqpy‬‬ ‫הסּמוּכין ָ ָ ֶ‬
‫אלּא ֵבּית ִדּין ַ ְ ִ‬ ‫ִ ְיפסוֹק ֶ ָ‬ ‫וּפרק‬
‫וּפרק ג' ֶ ֶ‬ ‫מציעא ֶ ֶ‬‫וּפרק ח' ִמ)‪ָ ִ ְ (`aa‬‬ ‫וּפרק ד' ֶ ֶ‬ ‫מקּדּוּשׁין ֶ ֶ‬
‫ִִ ִ‬ ‫‪10‬‬
‫‪38‬‬ ‫הלכוֹת ִדּין ֶזה‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬‫`‪ָ ְ .(xecl xecn Ð cere dl‬‬ ‫בּתרא‪.‬‬‫וּפרק ז' ִמ)‪ָ ְ ַ (`aa‬‬ ‫וּפרק ו' ֶ ֶ‬ ‫וּפרק ה' ֶ ֶ‬ ‫ד' ֶ ֶ‬ ‫‪11‬‬
‫‪39‬‬ ‫קמּא‪.‬‬‫בּפרק ח' ִמ)‪ָ ַ (`aa‬‬ ‫ְ ֶֶ‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà ã"é éùéîç íåé‬‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà æ"è ÷"ù íåé‬‬ ‫‪.åìø äùò úåöî 12‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.åìø äùò úåöî‬‬ ‫חוֹבל‬
‫בּדין ֵ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרל"ו ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 13‬‬
‫‪ú‬‬
‫÷‪å‬‬
‫‪éù‬‬
‫‪æ"è‬‬
‫‪'á-øãà‬‬
‫‪í‬‬
‫‪ç‬‬
‫‪î‬‬ ‫והכּהֿ‬ ‫אנשׁים ְ ִ ָ‬ ‫"וכיֿיריבן ֲ ָ ִ‬
‫יתעלּה‪ֻ ִ ְ ִ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּחברוֹ‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫ֲֵַ‬ ‫‪14‬‬
‫‪41‬‬ ‫חוֹבל‬
‫ֵ‬ ‫בּדין‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרל"ו ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬
‫דּיני‬
‫הנּקראים‪ֵ ִ :‬‬ ‫ואלּוּ ֵהם ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫אתֿרעהוּ" )‪ֵ ְ .(gi ,`k zeny‬‬ ‫ִאישׁ ֶ ֵ ֵ‬ ‫‪15‬‬
‫‪42‬‬ ‫והכּהֿ‬ ‫אנשׁים ְ ִ ָ‬ ‫"וכיֿיריבן ֲ ָ ִ‬
‫יתעלּה‪ֻ ִ ְ ִ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּחברוֹ‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫ֲֵַ‬
‫אמרוֹ‬ ‫כּלּם‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫קנסוֹת ֻ ָ‬ ‫דּיני ְ ָ‬
‫הכּוֹלל ִ ֵ‬‫קנסוֹת‪ֵ ְ .‬וישׁ ָכּתוּב ַ ֵ‬ ‫ְָ‬ ‫‪16‬‬
‫‪43‬‬ ‫דּיני‬
‫הנּקראים‪ֵ ִ :‬‬ ‫ואלּוּ ֵהם ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫אתֿרעהוּ" )‪ֵ ְ .(gi ,`k zeny‬‬ ‫ִאישׁ ֶ ֵ ֵ‬
‫הכּוּנה‬
‫יעשׂה לוֹ" )‪ָ ָ ַ ַ .(hi ,ck `xwie‬‬ ‫עשׂה ֵכּן ֵ ָ ֶ‬ ‫"כּאשׁר ָ ָ‬
‫יתעלּה‪ֶ ֲ ַ :‬‬ ‫ְִ ֶַ‬ ‫‪17‬‬
‫‪44‬‬ ‫אמרוֹ‬ ‫כּלּם‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫קנסוֹת ֻ ָ‬ ‫דּיני ְ ָ‬
‫הכּוֹלל ִ ֵ‬ ‫וישׁ ָכּתוּב ַ ֵ‬ ‫קנסוֹת‪ֵ ְ .‬‬
‫ְָ‬
‫שּׁהזּיק‪,‬‬ ‫כּדי ַמה ֶ ִ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ )‪ֵ ְ (el wifdy dn‬‬ ‫שׁלּוֹקחים ִ ָ‬‫בּזה ֶ ְ ִ‬ ‫ֶָ‬ ‫‪18‬‬
‫‪45‬‬ ‫הכּוּנה‬
‫יעשׂה לוֹ" )‪ָ ָ ַ ַ .(hi ,ck `xwie‬‬ ‫עשׂה ֵכּן ֵ ָ ֶ‬ ‫"כּאשׁר ָ ָ‬
‫יתעלּה‪ֶ ֲ ַ :‬‬ ‫ְִֶַ‬
‫גּוֹבים‬ ‫הרי ֵאלּוּ ִ‬ ‫בּלבד ― ֲ ֵ‬ ‫בּיּשׁוֹ ִ ְ ַ‬ ‫אפלּוּ ִ ְ‬ ‫בּקּבּלה‪ִ ֲ :‬‬‫שׁבּא ַ ַ ָ ָ‬‫ְכּמוֹ ֶ ָ‬ ‫‪19‬‬
‫‪46‬‬ ‫שּׁהזּיק‪,‬‬ ‫כּדי ַמה ֶ ִ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ )‪ֵ ְ (el wifdy dn‬‬ ‫שׁלּוֹקחים ִ ָ‬‫בּזה ֶ ְ ִ‬ ‫ֶָ‬
‫כּלּם‬‫קנסוֹת ֵאלּוּ ֻ ָ‬ ‫שׁדּיני ְ ָ‬
‫השּׁעוּר‪ַ ְ .‬ודע ֶ ִ ֵ‬ ‫כּדי אוֹתוֹ ַ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ ְ ֵ‬‫ִָ‬ ‫‪20‬‬
‫‪47‬‬ ‫גּוֹבים‬‫הרי ֵאלּוּ ִ‬ ‫בּלבד ― ֲ ֵ‬ ‫בּיּשׁוֹ ִ ְ ַ‬ ‫אפלּוּ ִ ְ‬ ‫בּקּבּלה‪ִ ֲ :‬‬‫שׁבּא ַ ַ ָ ָ‬ ‫ְכּמוֹ ֶ ָ‬
‫אתֿהאדם אוֹ‬ ‫בּהמה ֶ ָ ָ ָ‬ ‫הזּיקה ְ ֵ ָ‬‫וכן ִאם ִ ִ ָ‬ ‫בּאדם‪ֵ ְ .‬‬‫אדם ָ ָ ָ‬ ‫ִנזקי ָ ָ‬
‫ְֵ‬ ‫‪21‬‬
‫‪48‬‬ ‫כּלּם‬‫קנסוֹת ֵאלּוּ ֻ ָ‬ ‫שׁדּיני ְ ָ‬
‫ודע ֶ ִ ֵ‬ ‫השּׁעוּר‪ַ ְ .‬‬ ‫כּדי אוֹתוֹ ַ ִ‬ ‫ממּמוֹנוֹ ְ ֵ‬ ‫ִָ‬ ‫ולא‬
‫בּהם ְ ֹ‬ ‫האלּה ֹלא ָידוּן ָ ֶ‬ ‫כּלֿהדּינים ָ ֵ ֶ‬
‫הרי ָ ַ ִ ִ‬ ‫אתֿהבּהמה ― ֲ ֵ‬‫ֶ ְֵַָ‬ ‫‪22‬‬
‫‪49‬‬ ‫אתֿהאדם אוֹ‬ ‫בּהמה ֶ ָ ָ ָ‬ ‫הזּיקה ְ ֵ ָ‬‫וכן ִאם ִ ִ ָ‬ ‫בּאדם‪ֵ ְ .‬‬‫אדם ָ ָ ָ‬ ‫ִנזקי ָ ָ‬
‫ְֵ‬ ‫בּארץ )‪zeieknql eknqpy‬‬ ‫הסּמוּכין ָ ָ ֶ‬
‫אלּא ֵבּית ִדּין ַ ְ ִ‬ ‫יפסוֹק ֶ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫‪23‬‬
‫‪50‬‬ ‫ולא‬
‫בּהם ְ ֹ‬ ‫האלּה ֹלא ָידוּן ָ ֶ‬ ‫כּלֿהדּינים ָ ֵ ֶ‬
‫הרי ָ ַ ִ ִ‬ ‫אתֿהבּהמה ― ֲ ֵ‬‫ֶ ְֵַָ‬ ‫הלכוֹת ִדּין ֶזה‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬‫`‪ָ ְ .(xecl xecn Ð cere dl‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪51‬‬ ‫בּארץ )‪zeieknql eknqpy‬‬ ‫הסּמוּכין ָ ָ ֶ‬
‫אלּא ֵבּית ִדּין ַ ְ ִ‬ ‫ִ ְיפסוֹק ֶ ָ‬ ‫קמּא‪.‬‬‫בּפרק ח' ִמ)‪ָ ַ (`aa‬‬ ‫ְ ֶֶ‬ ‫‪25‬‬
‫‪52‬‬ ‫הלכוֹת ִדּין ֶזה‬ ‫נתבּארוּ ִ ְ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬‫`‪ָ ְ .(xecl xecn Ð cere dl‬‬
‫‪53‬‬ ‫קמּא‪.‬‬‫בּפרק ח' ִמ)‪ָ ַ (`aa‬‬ ‫ְ ֶֶ‬
‫‪á"ôùú'ä 'á-øãà å"è éùéù íåé‬‬
‫‪.åìø äùò úåöî 26‬‬
‫‪‬‬ ‫חוֹבל‬
‫בּדין ֵ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ְ ִ‬ ‫המּצוה ָהרל"ו ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 27‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬יום ו' עש"ק פ' כי תשא את ראש‬

‫תשי"ב‪ .‬ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫נהניתי לשמוע מהטבת מצב בריאותו‪ ,‬ונצטערתי מההוספה בזה‪ ,‬אשר נחסר מתוקף הרוח‬
‫שצ"ל אצל כל בנ"י‪ ,‬ובפרט באלו שזכו למאור שבתורה זוהי תורת החסידות ולידיעת אחד מהיסודות‬
‫שלה‪ ,‬והוא ענין השגחה פרטית‪ ,‬כמבואר מהבעש"ט ובכתבי דא"ח של נשיאינו רבוה"ק זצוקללה"ה‬
‫נבג"מ זי"ע באריכות‪,‬‬

‫המשך בעמוד הר‬

 ‫‪giÎfi wxt l`wfgi - mi`iap‬‬ ‫דר‬
‫‪ckÎk‬‬ ‫‪æé-÷øô ìà÷æçé‬‬
‫‪:éa-ìòî‬‬
‫‪«¦ © «¨ øLà‬‬ ‫‪¬¤ £ Bìòî‬‬ ‫‪− £ © íL¨½ ÆBzঠézètLðå‬‬ ‫‪³¦ § © § ¦ § äìáá‬‬ ‫‪¨ ¤À ¨ eäéúBàéáäå‬‬
‫‪´ ¦ ¦ £ © éúãeöîa‬‬ ‫‪®¦ ¨ « § ¦ Ntúðå‬‬ ‫‪−© § ¦ § ézLø‬‬ ‫‪¦½ § ¦ Æåéìò‬‬ ‫‪¨ ¨ ézNøôe‬‬
‫‪³¦ § © ¨ ë‬‬
‫‪ýåýé‬‬
‫‪−¨ § éðà‬‬‫‪¬ ¦ £ ék‬‬ ‫‪²¦ ízòãéå‬‬
‫‪¤¾ § © ¦ eNøté‬‬ ‫‪®¥ ¨ ¦ çeø-ìëì‬‬
‫‪© ´ ¨ § íéøàLpäå‬‬ ‫‪−¦ ¨ § ¦ © § eìté‬‬‫‪Ÿ ½ ¦ áøça‬‬ ‫‪¤́ ¤ © Æåétâà-ìëa‬‬
‫‪¨ © £ ¨ § åéçøáî‬‬ ‫‪³¨ ¨ § ¦ (åçøáî)-ìk¨ úàå‬‬ ‫‪¥̧ § àë‬‬
‫‪Cø‬‬‫‪´ © ÆåéúB÷ðé‬‬
‫‪¨ § Ÿ« Làøî‬‬ ‫‪Ÿ ³ ¥ ézúðå‬‬
‫‪¦ ®¨ ¨ § äîøä‬‬‫‪−¨ ¨ ¨ æøàä‬‬ ‫‪¤²¤ ¨ úønvî‬‬ ‫‪¤ ¯¤ © ¦ éðà‬‬‫‪¦ À̈ ézç÷ìå‬‬
‫‪¦ § ´© ¨ § ýåýé‬‬ ‫‪½¦ § éðãà‬‬
‫‪´¨Ÿ £ Æøîà‬‬ ‫‪© ¨ äk‬‬ ‫‪Ÿ ³ áë (ô) :ézøac‬‬ ‫¦ ©« § ¦‬
‫‪äéäå‬‬
‫‪−¨ ¨ § éøô‬‬ ‫‪¦ ¤½ äNòå‬‬ ‫‪¨ ´¨ § Æó ðò‬‬
‫‪¨ ¨ àNðå‬‬‫‪³¨ ¨ § epìzLà‬‬
‫‪¤½ ¢ § ¤ Æ ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ íBøî‬‬ ‫‪³ § øäa‬‬ ‫‪¸© § âë :ìeìúå‬‬ ‫‪« ¨ § äáb-øä‬‬
‫‪© Ÿ − ¨ © ìò¬© éðà‬‬ ‫‪¦ ¨½ ézìúLå‬‬
‫‪¦ § ´ © ¨ § óè÷à‬‬ ‫‪Ÿ½ § ¤‬‬
‫‪éðà‬‬
‫´‪³¦ £ ék‬‬ ‫‪¦ äãOä‬‬ ‫‪À¤ ¨ © éöò-ìk‬‬
‫‪´¥ £ ¨ eòãéå‬‬ ‫‪º § ¨ § ãë :äpkLz‬‬ ‫‪¨Ÿ « § ¦ åéúBiìc‬‬‫‪−¨ ¦ ¨ ìöa‬‬ ‫‪¬¥ § óðk-ìk‬‬ ‫‪¨½ ¨ ¨ øBtö‬‬ ‫‪´ ¦ ìk‬‬ ‫‪Ÿ µ åézçú‬‬‫‪À̈ § © eðëLå‬‬ ‫‪´§ ¨ § øécà‬‬ ‫‪®¦ © æøàì‬‬‫§ ‪¤´ ¤‬‬
‫‪ézøac‬‬
‫‪¦ § ¬© ¦ ýåýé‬‬ ‫‪−¨ § éðà‬‬‫‪¬¦ £ Láé‬‬ ‫´¨ ‪®¥‬‬ ‫‪õò¥ ézçøôäå‬‬
‫‪¦ § −© § ¦ § ç쨽 õò‬‬ ‫‪´ ¥ ÆézLáBä‬‬
‫‪¦ § Æ© ìôL‬‬ ‫‪¨½ ¨ õò‬‬ ‫‪´ ¥ Æézäaâä‬‬
‫‪¦ § Æ© § ¦ äáb‬‬ ‫‪© Ÿ À ¨ õò‬‬ ‫‪´ ¥ | ézìtLä‬‬‫‪¦ §´ © § ¦ Æýåýé‬‬ ‫§ ¨‬
‫‪(ô) :éúéNòå‬‬
‫§ ¨ ¦« ¦‬
‫`‪aÎ‬‬ ‫‪çé-÷øô ìà÷æçé‬‬
‫‪øîàì‬‬
‫‪Ÿ ® ¥ ìàøNé‬‬
‫‪−¥ ¨ § ¦ úîãà-ìò‬‬
‫‪¬© § © © äfä‬‬
‫‪¤½ © ´ìLnä-úà‬‬
‫‪¨ ¨ © ¤ ÆíéìLî‬‬ ‫‪¦ § Ÿ « Æízà‬‬
‫‪¤ © íël-äî‬‬
‫‪¤À ¨ © á :øîàì‬‬ ‫‪Ÿ « ¥ éìà‬‬
‫‪¬© ¥ ýåýé-øáã‬‬
‫‪−¨ § © § éäéå‬‬
‫© § ¦¬‬ ‫‪à‬‬
‫‪:äðéä÷z‬‬
‫‪¨ «¤ § ¦ íéðaä‬‬
‫‪−¦ ¨ © épLå‬‬
‫‪¬¥ ¦ § øñá‬‬
‫‪¤ Ÿ ½ eìëàé‬‬
‫̈‪§ Ÿ´ ÆúBáà‬‬
‫‪i"yx‬‬
‫הנו"ן משמש תחת נו"ן שנייה כאילו כתוב תשכוננה‪:‬‬ ‫)‪ .éúùø åéìò éúùøôå (Î‬כמו שפירשתו למעלה‬
‫)‪ .äåáâ õò éúìôùä („Î‬את הכשדים שהיו מושלים‬ ‫בתחילת הספר )לעיל יב( שזימן צבי להלוך על גג‬
‫בישראל‪ .çì õò éúùáåä :‬צדקיהו וזרעו‪õò éúçøôäå :‬‬ ‫המערה‪ .éúèôùðå :‬ואתווכח עמו‪ìë úàå (‡Î) :‬‬
‫‪ .ùáé‬יהויכין שגלה בלא בנים יוליד בבבל את זרובבל‬ ‫‪ .åéçøáî‬כתרגומו וית כל גיברוהי ומנחם חברו עם ברח‬
‫והוא יהיה פחת יהודה למשול‪:‬‬ ‫דודי )סוף ש"ה( וכה פתרונו ואת כל הבורחים‪ìëá :‬‬
‫)·( ‪ .ìùîä úà íéìùåî íúà íëì äî‬אשנפלאנ"ץ‬ ‫‪ .åéôâà‬בכל כנפיהם כלומר בכל כחם בחרב יפולו‪:‬‬
‫בלע"ז‪ .øñåá åìëàé úåáà :‬פרי עד שלא נתבשל‬ ‫‪ .åùøôé‬שרונאפנדו"ן בלע"ז‪ .éúúðå (·Î) :‬כתרגומו‬
‫ביירגו"ץ בלע"ז‪ .äðéä÷ú íéðáä éðùå :‬אגאצירונ"ט‬ ‫ואקיימיניה‪ .éðà éúç÷ìå .‬את מלך המשיח‪.óåè÷à êø :‬‬
‫בלע"ז‪ ,‬כך דרכו של הקב"ה האבות חוטאים והבנים‬ ‫אין דרך להרכיב אלא מן הרך שגדל אשתקד שקורין‬
‫לוקים שהרי כמה שנים חטאו מלכי ישראל קודם שגלו‬ ‫גרייפי"א בלע"ז‪ .ìåìúå :‬לשון תל שדרך תל להיות‬
‫ואף אנו לא נדאג ללקות בעונינו‪:‬‬ ‫גבוה ותלול אומנצלי"ה בלע"ז‪ .äðåëùú (‚Î) :‬דגשות‬
‫‪oeiv zcevn‬‬ ‫‪cec zcevn‬‬
‫)‪ .È˙„ˆӷ (Î‬הוא הרשת שצדין בה‪ .È˙ËÙ˘ :‬ענין ויכוח‬ ‫)‪ .È˙˘¯ ÂÈÏÚ È˙˘¯Ù (Î‬ארז"ל כשברח צדקיהו דרך מערה‬
‫וכן כי באש ה' נשפט )ישעיה סו(‪ .ÂÏÚÓ :‬ענין חטא ופשע‪:‬‬ ‫הזמין הקב"ה צבי הולך על המערה ממעל ורדפו הכשדים‬
‫)‪ .ÂÈÁ¯·Ó (‡Î‬מל' בריחה‪ .ÂÈÙ‚‡ :‬כנפיו ובדרז"ל עד בין‬ ‫אחר הצבי לתפשו ובהגיעם לפתח המערה מצאו את צדקיהו‬
‫אגפים )חולין מ"ו( ועל התפשטות החיילו' יאמר וכן וכל אגפיו‬ ‫יוצא מן המערה ותפשוהו‪ .Ì˘ Â˙‡ È˙ËÙ˘ :‬בבבל אתווכח‬
‫)לעיל יב(‪ .ÏÂÏ˙Â (·Î) :‬ענין גבהו' והוא מל' תל‪:‬‬ ‫עמו על המעל שמעל בי לעבור השבועה כי שם ישב במאסר‬
‫)‪ .È˙˘·Â‰ („Î‬מל' יבשו'‪ .ÁÏ :‬מל' לחו' ורטיבו'‪.È˙Á¯Ù‰Â :‬‬ ‫וזה יחשב לו ויכוח כי בזה יודיע לו שפשע בו‪˙‡Â (‡Î) :‬‬
‫ענין הצמחת הפרח‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈÁ¯·Ó ÏÎ‬כל הבורחים מעליו בכל חיילותיו יפלו בחרב‬
‫)·( ‪ .ÌÈÏ˘ÂÓ‬מל' משל‪ .¯Ò· :‬כן יקרא פרי שלא נגמר‬ ‫האויב כי ישיגם והנשארים מהם יתפזרו בעולם בכל רוחות‬
‫בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה )ישעיה יח(‪ .‰ȉ˜˙ :‬ענין‬ ‫העולם‪ .Ì˙Ú„È :‬אז בבוא הדבר תדעו שאני ה' דברתי‬
‫חלישת השנים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל )קהלת י( ור"ל‬ ‫הדברים האלה ולא בדאם הנביא מלבו‪.È‡ È˙Á˜Ï (·Î) :‬‬
‫שנחלש הברזל לכרות העץ‪:‬‬ ‫אני אקח ענף מסעיף העליון מאילן הארז הרמה ואני אתן‬
‫אותה במקומו ר"ל בימי המשיח אקח מזרע דוד ואמליכו‬
‫בירושלים‪ .ÂÈ˙˜ÂÈ ˘‡¯Ó :‬מן הענפים הרכים שהמה בראש הסעיף העליון מהם אכרות ענף רך אשר יצלח לנטיעה‪È˙Ï˙˘Â :‬‬
‫‡‪ .È‬אטע אותו על הר גבוה ותלול למען יהיה נראה למרחוק ועל המשיח יאמר וכפל הדבר במ"ש‪.χ¯˘È ÌÂ¯Ó ¯‰· (‚Î) :‬‬
‫בהר הגבוה שבכל א"י הוא ירושלים שם אשתלנו‪ .ÛÚ ‡˘ :‬יגדל ענפים ויעשה פרי ויהיה דומה לארז חזק ר"ל יהיה לו‬
‫הרבה טובה וגדולה‪ .ÂÈ˙Á˙ Â΢ :‬תחת האילן הזה ישכנו כל צפור וכל בעל כנף תשכונה בצל ענפיה הגדולים ר"ל כל‬
‫האומות יהיו נשמעים לו וסרים לעבודתו‪ .‰„˘‰ ÈˆÚ ÏÎ („Î) :‬הם מלכי האדמה‪ .‰Â·‚ ıÚ È˙ÏÙ˘‰ :‬הם שרי הבבליים‪:‬‬
‫‪ .ÏÙ˘ ıÚ È˙‰·‚‰‬הם מלכי בית דוד‪ .'‚ È˙˘·Â‰ :‬כפל הדבר במ"ש‪ .'‰ È‡ :‬הנאמן במאמרו‪:‬‬
‫)·( ‪ .ÌÎÏ ‰Ó‬ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל‪ .˙·‡ :‬וזהו המשל שאמרו הנה‬
‫האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השנים ועכ"ז לא קהו שניהם ושני הבנים תקהינה עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן‬
‫אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם‪:‬‬
‫הר‬ ‫‪bi wxt dingp - miaezk‬‬
‫‪`lÎfk‬‬ ‫‪âé-÷øô äéîçð‬‬
‫‪éðaîe‬‬
‫‪¥̧ § ¦ çë :úBiøëð‬‬ ‫‪« ¦ § ¨ íéLð‬‬ ‫‪¬ ¦ ¨ áéLäì‬‬ ‫‪−¦ Ÿ § eðéýìàa‬‬
‫‪®¥ Ÿ «¥ ìòîì‬‬‫‪Ÿ − § ¦ úàfä‬‬‫‪Ÿ ½ © ÆäìBãbä‬‬
‫‪¨ § © äòøä-ìk‬‬
‫‪³¨ ¨ ¨ ¨ úà‬‬ ‫‪´ ¥ ÆúNòì‬‬
‫‪Ÿ £ © òîLðä‬‬‫‪©À § ¦ £ ´íëìå‬‬
‫‪¤ ¨ § æë‬‬
‫‪´éìàb‬‬
‫‪¥ ¢ ¨ ìò©µ éýìà‬‬‫‪®¨ Ÿ ¡ íäì‬‬ ‫‪−¤ ¨ äøëæ‬‬ ‫‪¬¨ § ¨ èë :éìòî‬‬‫‪«¨ ¨ ¥ eäçéøáàå‬‬
‫‪−¥ ¦ § © ¨ éðøçä‬‬
‫‪®¦ Ÿ Ÿ ©´èláðñì‬‬
‫‪© © § © § ïúç‬‬
‫‪−¨ ¨ ìBãbä‬‬ ‫‪½ ¨ © ïäkä‬‬
‫‪¥́ Ÿ © ÆáéLéìà-ïa‬‬
‫‪¦ ¨ § ¤ ¤ òãéBé‬‬‫¨ ¨‪³‬‬
‫‪Léଦ íiåììå‬‬
‫‪−¦ ¦ § © § íéðäkì‬‬
‫‪¬ ¦ £ Ÿ © úBøîLî‬‬ ‫‪² ¨ § ¦ äãéîòàå‬‬
‫‪¨ ¯¦ £ © ¨ øëð-ìkî‬‬
‫‪®¨ ¥ ¨ ¦ íézøäèå‬‬‫‪−¦ § © «¦ § ì :íiåìäå‬‬
‫‪«¦ ¦ § © § äpäkä‬‬
‫‪−¨ ª § © úéøáe‬‬ ‫‪¬ ¦ § äpäkä‬‬
‫© § ‪¨½ ª‬‬
‫‪(ôôô) :äáBèì‬‬ ‫‪«¨ § éýìà‬‬ ‫‪−© Ÿ ¡ él-äøëæ‬‬
‫‪¬¦ ¨ § ¨ íéøekaìå‬‬
‫‪®¦ ¦ © § úBðnæî‬‬‫‪− ¨ ª § íézòa‬‬‫‪¬¦ ¦ § íéöòä‬‬
‫‪²¦ ¥ ¨ ïaø÷ìe‬‬
‫‪¯© § ª § àì :Bzëàìîa‬‬‫¦§© §«‬

‫‪i"yx‬‬
‫אשר עשו‪ .íéúòá (‡Ï) :‬לעתים היו כורתים עצים‬ ‫)‪ .èìáðñì ïúç .òãéåé éðáîå (ÁÎ‬אחד מבני יוידע חתן‬
‫למערכה‪ .íéøåëáìå :‬שהיו מביאים בכורים בפרק אחד‬ ‫לסנבלט צורר היהודים והברחתיהו מעלי למען לא‬
‫לכל דבר ודבר קבעתי זמנו‪:‬‬ ‫יהיה רגיל בירושלים בשביל חתנו לראות את העיר‬
‫ואת מוצאיה ואת מובאיה‪ .íäì äøëæ (ËÎ) :‬הטובה‬

‫‪oeiv zcevn‬‬ ‫‪cec zcevn‬‬

‫)‪ .ÏÂÚÓÏ (ÊÎ‬ענין חטא ופשע‪ .Èχ‚ (ËÎ) :‬ענין טינוף ומאוס‬ ‫)‪ .ÌÎÏ (ÊÎ‬ר"ל א"כ כ"ש לכם שאינכם כשלמה היתכן להיות‬
‫כמו ויגאלו מן הכהונה )לעיל ז'(‪ .˙Â¯Ó˘Ó (Ï) :‬כל דבר המוטל‬‫נשמע אליכם אשר תזידו לעשות את כל הרעה וגו' להושיב‬
‫על אנשים הרבה לעשות כל אחד בזמנו קרוי משמר כי ישמור‬ ‫ולקחת נשים עכו"ם הלא בודאי יטו לבבכם לחטוא לה'‪:‬‬
‫לבוא בזמן הקבוע לו ולא יעבור‪ .˙ÂÓÂÊÓ (‡Ï) :‬ענין הכנה‬ ‫)‪ .Ú„ÈÂÈ È·Ó (ÁÎ‬אחד מבני יוידע היה חתן לסנבלט צורר‬
‫וקביעות כמו לעתים מזומנים )לעיל י'(‪:‬‬ ‫היהודים‪ .ÈÏÚÓ Â‰Áȯ·‡Â :‬גירשתי הבן ההוא מן העיר על‬
‫כי לא רצה לגרש אשתו העכו"ם ובעבורו היה עוד סנבלט‬
‫חותנו רגיל לבוא לירושלים והיה מרגל לדעת כל מה אשר נעשה בה ולכן גירש גם חתנו לבל יוסיף גם סנבלט לבוא עוד‪:‬‬
‫)‪ .Ì‰Ï ‰¯ÎÊ (ËÎ‬לענוש אותם על אשר גאלו ומאסו הכהונה בקחתם נשים עכו"ם כי עי"ז נפסלו מן הכהונה‪ .˙ȯ·Â :‬וחללו‬
‫ברית הכהונה והלוים כי בברית הבטיח להם המקום ב"ה להיות משרתים בבית ה' וכמ"ש ברית כהונת עולם )במדבר כ"ה(‬
‫ובאו אליו וגרמו לחלל הברית כי נמאסו מן הכהונה‪ .ÌÈ˙¯‰Ë (Ï) :‬אבל אני הייתי מטהר אותם מכל עבודת כוכבים כי‬
‫השביעם בה' שלא יקחו עוד מבנותיהם כמ"ש למעלה‪ .‰„Óڇ :‬העמדתי משמרות הכהנים והלוים להיות כל אחד במלאכתו‬
‫בקביעות גמור‪ .ÌȈډ Ô·¯˜Ï (‡Ï) :‬את תקרובת העצים שעל מערכת המזבח קבעתי בעתים מזומנות מתי יבוא כל אחד‪:‬‬
‫‪ .ÌȯÂηÏÂ‬קבעתי זמן לבכורים עד מתי יביאו הבכורים מראשית פרי האדמה‪ .ÈÏ ‰¯ÎÊ :‬הזכות הזאת להטיב לי בעבורה‪ .‬חזק‪.‬‬

‫המשך מעמוד גר‬

‫ותקותי חזקה אשר החסרון הנ"ל הוא אינו אלא מצב עובר ולרגע בעלמא‪ ,‬ותיכף ומיד הנה‬
‫יעורר את האיתן שבנשמה‪ ,‬וימשיכו ג"כ בהכחות הגלוים‪ ,‬וכיודע פירוש איתן‪ ,‬שטארק‪ ,‬הארט און‬
‫אלט‪ ,‬כי שרשו משם ע"ב‪ ,‬עתיק‪ ,‬כי איננו מחודש ח"ו‪ ,‬וכמבואר בקונטרס לימוד החסידות במאמר‬
‫רבינו הזקן על הכתוב משכיל לאיתן האזרחי‪.‬‬

‫ובימי אדר האלו‪ ,‬שהוא החדש שמרבים בשמחה‪ ,‬ולא נתנו רז"ל בזה כל הגבלה‪ ,‬אשר לכן‬
‫אף אם נמצאים במצב של שמחה‪ ,‬עכ"ז יש עוד מקום לריבוי‪ ,‬ויהי רצון אשר יקוים בו‪ ,‬כסיום מד"ר‬
‫אסתר‪ :‬מדות טובות של הקב"ה בהשפע בפירוי וריבוי‪ ,‬הטוב בריבוי החסד בריבוי הרחמים בריבוי‬
‫הצדקה בריבוי האמונה בריבוי הפדות בריבוי הברכה בריבוי השבח בריבוי והשלום בריבוי ‪ -‬ומסיים‬
‫ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום‪.‬‬

‫בברכת רפואה קרובה ושבתא טבא‪,‬‬

‫מ‪ .‬שניאורסאהן‬
 ‫‪h dpyn iying wxt i`nc zkqn‬‬ ‫ור‬
‫‪íéúek‬‬
‫‪¦ ìMî‬‬
‫‪¤ ¦ ,íéúek‬‬
‫‪¦ ìL‬‬‫‪¤ ìò© ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ìMî‬‬
‫‪¤ ¦ ,ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ìL‬‬
‫‪¤ ìò© éøëð‬‬
‫‪¦ § ¨ ìMî‬‬
‫‪¤ ¦ ,éøëð‬‬
‫‪¦ § ¨ ìL‬‬‫‪¤ ìò© ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ìMî‬‬ ‫‪¦§ © § Ë‬‬
‫‪¤ ¦ ïéøOòî‬‬
‫‪.íéúek‬‬
‫‪¦ ìL‬‬‫‪¤ ìò© íéúek‬‬ ‫‪¦ ìMî‬‬ ‫‪¤ ¦ øñBà‬‬‫‪¥ øæòéìà‬‬
‫‪¤ ¤ ¦ ¡ éaø‬‬ ‫‪¦ © .íéúek‬‬
‫‪¦ ìL‬‬ ‫©‪¤ ìò‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪ïì àîéé÷ã äëìä äðéàå ,àéä øéàî éáøå øùòîä ïî òé÷ôäì ìàøùé õøàá íéáëåë ãáåòì ïéð÷ ïéà øáñ àðú éàä .miakek caer ly lr l`xyi lyn h‬‬
‫‪úåøéô .mizek ly lr :àéä äúåîö äøëîð íà àä úåúéîöì øëîú àì õøàäå (äë àø÷éå) áéúëã øùòîä ïî òé÷ôäì ìàøùé õøàá íéáëåë ãáåòì ïéð÷ ùé‬‬
‫‪xfrl` iax :ìåùëî ïúú àì øåò éðôì ìò éùééç àìã ïéøùòî ïðéà ïéøëåîùë ,éøùòî éøåùò ïäéúåøéô ïéìëåàùëã ô"òàã .ïúåà ïéøëåî ìáè éàãå íéúåëä‬‬
‫`‪äæä ïîæáå .áåéçä ìò øåèôä ïî ùéøôî àöîðå àì ãçàäå øùåòî ãçàä àîùå ,åøëåîå êìîðå äéùôðì øùòîã ïéðîéæã .mizek ly lr mizek lyn xqe‬‬
‫‪:íäéøáã ìëì íéøåîâ íéáëåë éãáåòë íåàùò íéúåëä‬‬
‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬
‫מן הרוב וזה מן המיעוט ונמצא מפריש ממה שאינו מעושר על‬ ‫‪oey`x mei‬‬
‫המעושר‪.‬‬ ‫באור משנה ט‬
‫‪ mipiiprd xexia zagxdl‬שבמשנתנו נביא פירושו של בעל "משנה ראשונה"‪:‬‬ ‫לאחר שלמדנו במשנה הקודמת‪" :‬הלוקח טבל משני מקומות‪ ,‬מעשר מזה על זה"‪,‬‬
‫מה ששנינו ברישא‪ "ixkp ly lr l`xyi lyn oixyrn" :‬משמע‪ ,‬ש"משל ישראל"‪,‬‬ ‫מוסיפה משנתנו ללמד שאפילו בטבל של ישראל ותבואה של גוי או של כותי –‬
‫היינו מתבואה שגדלה בשדהו מותר לעשר על תבואה שלקח מן הנכרי‪jixve .‬‬ ‫מעשר מזה על זה‪ .‬וכבר הזכרנו‪ ,‬שמחלוקת תנאים היא‪ ,‬אם תבואה של גוי בארץ‬
‫‪ ,oeir xacd‬שהרי מה שלקח מהנכרי פטור מלעשר מן התורה‪ ,‬שנאמר )דברים‬ ‫ישראל חייבת במעשרות‪ ,‬או פטורה‪l`xyi ux`a iebl oiipw oi`y ,mixaeq yi .‬‬
‫יד‪ ,‬כב(‪" :‬עשר תעשר את כל ‪ – ..."jrxf z`eaz‬ודרשו חכמים‪jrxf z`eaz :‬‬ ‫‪ ,zexyrn icin driwtdl‬כלומר גוי שקנה קרקע בארץ ישראל‪ ,‬אין קניינו קניין‬
‫ולא הלקוח‪ ,‬כלומר שהלוקח תבואה מאחרים אינו חייב לעשרה מן התורה‬ ‫להפקיע מחיוב מעשרות‪ ,‬ומכאן – ישראל הלוקח תבואה מגוי חייב לעשרה‪ .‬טעמם‬
‫אלא מדרבנן‪ ,‬ואם כן היאך מפריש משל תבואת זרעו שחייב בעישורה מן‬ ‫מבואר בירושלמי‪ ,‬שנאמר בעבדים כנענים )ויקרא כה‪ ,‬מו(‪" :‬והתנחלתם אותם‬
‫התורה‪ ,‬על התבואה שלקח מן הנכרי‪ ,‬שאינו חייב לעשרה מן התורה? –‬ ‫לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" – הקיש הכתוב שדה אחוזה לעבדים‪ ,‬מה עבדים‬
‫אתם קונים מהם )‪ ,(etebl iprpk car dpew l`xyiy‬והם אינם קונים מכם )‪epi` ieby‬‬
‫ואפילו אם נפרש שגם "משל ישראל" היינו מתבואה שלקח מישראל‪ ,‬בדומה‬
‫‪ ,(etebl `le eici dyrnl `l` l`xyi dpew‬אף שדה אחוזה אתם קונים מהם והם‬
‫ל"של נכרי"‪ ,‬אין הענין מתיישב‪ ,‬שעדיין יש הבדל בין הלוקח מישראל ללוקח‬
‫אינם קונים מכם‪ .‬ועוד טעם‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬כג(‪" :‬והארץ לא תימכר לצמיתות‪,‬‬
‫מנכרי‪ ,‬שהלוקח מישראל לאחר המירוח‪ ,‬חייב לעשר מדרבנן‪ ,‬ואילו תבואה‬
‫כי לי הארץ"‪ ,‬ודרשו‪ – "zezinvl xkniz `l :‬שלא תחול עליה מכירה לגוי שתהא‬
‫שנלקחה מן הנכרי‪ ,‬לאחר שמירחה הנכרי‪ ,‬פטורה מן המעשר אפילו מדרבנן‪,‬‬
‫מוחלטת לצמיתות; וכן דרשו )בבלי גיטין מז‪ ,‬א(‪ – "ux`d il" :‬לי קדושת הארץ‬
‫כמו שכותב הרמב"ם )הל' תרומות א‪ ,‬יא(‪dpwy rwxwa elcby ixkpd zexit" :‬‬
‫ואין קניינו של הגוי קניין להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר )רש"י שם(‪.‬‬
‫‪:xn`py ,melkn oixeht Ð ixkpd ogxine ,ixkpd cia mzk`ln dxnbp m` ,l`xyi ux`a‬‬
‫‪ ,zexyrnn riwtdl l`xyi ux`a iebl oiipw yi :mixaeq yie‬ולדעתם אפשר לדייק מן‬
‫"‪ – "ixkp obc `le jpbc‬מכאן שאין לבאר משנתנו אלא במי שלקח גם מישראל‬ ‫הכתוב "והארץ לא תימכר לצמיתות" – אבל אם נמכרה‪ ,‬מכירה צמותה וחלוטה‬
‫וגם מנכרי קודם המירוח‪ ,‬ונמרחו בידי הלוקח‪ ,‬שבכגון זה‪ ,‬חייב לעשר מן‬ ‫היא )ירושלמי(‪ .‬ועוד טעם אמרו בבבלי )גיטין שם(‪ ,‬שנאמר )דברים יח‪ ,‬ד( "‪ziy`x‬‬
‫התורה בין מה שלקח מישראל בין מה שלקח מנכרי‪ ,‬כמו שכותב הרמב"ם‬ ‫‪ – "jpbc‬ודרשו‪ :‬דגנך ולא דגן נכרי‪ .‬ומכאן לדעתם תבואה של גוי פטורה ממעשרות‪.‬‬
‫)שם(‪oxnbe ,ozk`ln xnbizy mcew ,eylzpy xg` (ixkpd on) l`xyi ogwl m`e" :‬‬ ‫– משנתנו היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬לדעת הסוברים "אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיע מן‬
‫‪ ."dxezd on leka oiaiig ,l`xyi‬וכן בלוקח מישראל כותב הרמב"ם‪xeht gweld" :‬‬ ‫המעשרות"‪ mizekd oipra .‬כבר הזכרנו‪ ,‬שהם השומרונים שהתגיירו מאימת האריות‬
‫‪) "jrxf z`eaz" :xn`py ,dxezd on‬כמו שבארנו למעלה(‪dna .mdixacn aiige ,‬‬ ‫שהרגו בהם‪ ,‬כמסופר במלכים ב )פרק יז(‪ ,‬והיו שומרים תורה שבכתב ומדקדקים‬
‫‪,gwel cia exnbp m` la` .xken cia ozk`ln exnbpy ixg` ogwlya ?mixen` mixac‬‬ ‫בקצת המצוות‪ .‬ברם‪ ,‬בענין המעשרות לא כולם היו זהירים ואף אלה שהיו זהירים‬
‫‪) "dxezd on xyrl aiig‬הל' מעשר ב‪ ,‬ב(‪ .‬ולפי פירוש זה גם יוצא‪ ,‬שמשנתנו‬ ‫במעשרות‪ ,‬היו מעשרים מה שהם אוכלים‪ ,‬אבל לא מה שהם מוכרים‪ ,‬שלא היו‬
‫היא המשך למשנה שלפניה‪ ,‬שכן במשנה הקודמת שנינו‪ipyn lah gweld" :‬‬ ‫חוששים למה שכתוב )ויקרא יט‪ ,‬יד(‪" :‬לפני עוור לא תתן מכשול"‪ ,‬לפי שפירשוהו‬
‫‪ ,"df lr dfn xyrn ,zenewn‬ובאה משנתנו ללמד‪,ixkp ly lr l`xyi lyn elit` :‬‬ ‫כפשוטו ממש‪ .‬אמנם לאחר זמן בדקו אחריהם ומצאו להם דמות יונה בראש הר‬
‫כדי להשמיענו שאין קניין לנכרי להפקיע ממעשר )כמו שבארנו לעיל במשנה‪.‬‬ ‫גריזים שהיו עובדים אותה‪ ,‬ומאז עשאום חכמים כגויים גמורים‪ ,‬אבל משנתנו‬
‫– אך יש תימה בדברי "משנה ראשונה"‪ ,‬למה לא פירש "‪– "l`xyi lyn‬‬ ‫עוסקת בכותים קודם שעשאום כגויים‪.‬‬
‫מתבואה שגדלה בשדהו‪ ,‬כמו שפירש בתחילה לפי משמעות המשנה‪ ,‬שמותר‬ ‫‪ – ìàøNé‬מותר לעשר מטבל ודאי של ישראל‪ìòÇ ,‬‬
‫‪Å È À Ä ìMî‬‬
‫‪Æ Ä ïéøOòî‬‬‫‪ÄÀ Ç À‬‬
‫לעשר ממנה על תבואה שקנה מנכרי ‪ gexind mcew‬והוא מירחה‪ ,‬והרי אף‬ ‫‪éøëð‬‬ ‫‪ – éøëð‬על תבואה שנלקחה מגוי; וכן מותר לעשר ‪Æ Ä‬‬
‫‪Ä À È ìMî‬‬ ‫‪Ä À È ìLÆ‬‬
‫בכגון זה החיוב בשניהם הוא מן התורה(‪.‬‬ ‫‪Å È À Ä ìLÆ ìòÇ‬‬
‫‪ – ìàøNé‬שסובר התנא של משנתנו‪ :‬אין קניין לגוי בארץ‬
‫אבל הסיפא של משנתנו – "‪ – "mizek ly lr l`xyi lyn‬אין לפרשה כמו ברישא‪,‬‬
‫ישראל להפקיע מן המעשר‪ ,‬כפי שבארנו לעיל )בהקדמה למשנתנו(‪,‬‬
‫בכגון שלקח מישראל ומכותי קודם המירוח‪ ,‬שהרי בכגון זה נשאלת השאלה‪ :‬מה‬
‫באה המשנה להשמיענו? הרי דבר ברור ופשוט הוא! אלא צריך לבאר את הסיפא‬ ‫ולכן התבואה הלקוחה מגוי חייבת במעשרות‪ ,‬וכשהוא מעשר משל‬
‫בכגון שלקח משניהם אחר המירוח‪ ,‬והישראל הודיעהו שמוכר לו טבל‪ ,‬ואילו‬ ‫‪ìMî‬‬‫ישראל על של גוי או להיפך‪ ,‬הרי זה מן החייב על החייב‪Æ Ä ,‬‬
‫הכותי מכר לו סתם‪ ,‬ובאה המשנה להשמיענו שהכותי חשוד למכור טבל‪ ,‬ולפיכך‬ ‫‪ – íéúek‬מעשרים מטבל ודאי של ישראל על‬ ‫‪Ä ìLÆ ìòÇ ìàøNé‬‬
‫‪Å ÈÀ Ä‬‬
‫מעשר מזה על זה‪ .‬אך לפי זה יוצא‪ ,‬שברישא מדובר בלקוח קודם מירוח‪ ,‬ובסיפא‬ ‫תבואה שנלקחה מכותים‪ ,‬שהתבואה הנלקחת מכותים טבל ודאי היא‪,‬‬
‫– בלקוח לאחר מירוח‪ ,‬ואין זה מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬כל אותו הסבר הוא לשיטת הרמב"ם‪ ,‬שהלוקח מישראל ‪ gexind xg`l‬אינו‬
‫‪ìMî‬‬‫לפי שאינם מעשרים מה שהם מוכרים‪ ,‬כפי שביארנו לעיל; וכן ‪Æ Ä‬‬
‫חייב לעשר מן התורה אלא מדרבנן‪ ,‬ואילו הלוקח ‪ gexind mcew‬והוא מירחה‪,‬‬ ‫‪ – íéúek‬מי שלקח פירות מכותים אחדים‪ ,‬מעשר‬ ‫‪Ä ìLÆ ìòÇ íéúek‬‬‫‪Ä‬‬
‫חייב לעשר מן התורה‪ ,‬כמו שהבאנו למעלה מתוך "משנה תורה"‪ .‬וכך היא‬ ‫‪éaø‬‬
‫משל כותי אחד על של כותי אחר‪ ,‬מאותו הטעם שהזכרנו‪Ä Ç .‬‬
‫גם שיטת רבנו תם )מבעלי התוספות(‪ ,‬כמבואר בתוספות דיבור המתחיל‪:‬‬ ‫‪ – íéúek‬יש מפרשים טעמו‪,‬‬ ‫‪Ä ìLÆ ìòÇ íéúek‬‬‫‪Ä ìMî‬‬‫‪Æ Ä øñBà‬‬
‫‪Å øæòéìà‬‬
‫‪ÆÆ Ä Á‬‬
‫"תבואת זרעך ולא לוקח" )בבא מציעא פח‪ ,‬א(‪ .‬אבל יש שם בענין זה גם‬ ‫לפי שיש חשש‪ ,‬שמא אחד מהם חשב מתחילה לאכול את הפירות‬
‫שיטה אחרת‪ ,‬שיטה הפוכה מזו של הרמב"ם ורבנו תם‪ ,‬והיא שיטת הריב"ם‬ ‫ועישרם‪ ,‬ואחר כך נמלך עליהם למכרם‪ ,‬ואילו השני לא עישר פירותיו‬
‫)רבנו יצחק בר' מרדכי‪ ,‬מבעלי התוספות( שהלוקח תבואה מישראל ‪xg`l‬‬
‫לפי שייעדם מתחילה למכירה‪ ,‬ונמצא מפריש מן הפטור על החייב‬
‫‪ dgxnpy‬ביד המוכר‪ ,‬הואיל והתבואה נתחייבה כבר במעשרות שוב אין החיוב‬
‫נפקע ממנה‪ ,‬וחייב הלוקח לעשרה מן התורה‪ .‬והכתוב "תבואת זרעך" הבא‬
‫או להיפך )ר"ש; ברטנורא(‪ .‬ברם‪ ,‬בירושלמי מבואר הטעם‪ ,‬שכשם‬
‫למעט לקוח‪ ,‬היינו דווקא בתבואה שלא נמרחה ביד המוכר אלא ביד הלוקח‪,‬‬ ‫שעשו חכמים פירות עמי הארץ ‪ i`nc‬משום שרובם מעשרים ומיעוטם‬
‫שבכגון זה אמנם אינו חייב לעשרה מן התורה אלא מדרבנן )ואף הר"ש‬ ‫אינם מעשרים‪ ,‬ואין מעשרים מן הדמאי על הדמאי‪ ,‬שמא זה מן הרוב‬
‫שיטתו כך‪ ,‬לעיל פאה א‪ ,‬ד(‪ .‬ובלוקח תבואה מן הנכרי‪ ,‬הדין הוא להיפך‪,‬‬ ‫וזה מן המיעוט‪ ,‬כך עשו פירות הכותים ודאי טבל משום שרובם אינם‬
‫שאם נמרחה ביד המוכר הנכרי‪ ,‬פטור לגמרי‪ ,‬משום שכתוב‪" :‬דגנך" ולא דגן‬ ‫מעשרים מה שהם מוכרים לאחרים‪ ,‬ורק מועטים יש ביניהם המעשרים‬
‫נכרי; ואם לא נמרחה ביד הנכרי אלא ביד הלוקח‪ ,‬חייב הלוקח לעשר מן‬ ‫גם מה שמוכרים‪ ,‬ואין מעשרים משל כותים על של כותים‪ ,‬שמא זה‬
‫זר‬ ‫‪`i dpyn iying wxt i`nc zkqn‬‬
‫‪BðéàMî‬‬
‫‪¥ ¤ ¦ .äîeøz‬‬
‫‪¨ § Búîeøz‬‬
‫‪¨ § – õøàä‬‬ ‫‪¤ ¨ ¨ ìò© áe÷ð¨ õéöòî‬‬ ‫‪¦ ¨ ¥ ,áe÷ð¨ õéöò‬‬
‫‪¦ ¨ ìò© õøàäî‬‬‫‪¤ ¨ ¨ ¥ íøz‬‬ ‫‪© ¨ .õøàk‬‬‫‪¤ ¨ ¨ äæ¤ éøä‬‬
‫‪¥ £ ,áe÷ð¨ õéöò‬‬‫‪¦¨ È‬‬
‫‪úBîeøz§ äéìò‬‬
‫‪¨ ¤ ¨ àéöBiL‬‬
‫‪¦ ¤ ãò© ìëàz‬‬‫‪¥ ¨ ¥ àGå§ ,äîeøz‬‬
‫‪¨ § ,áe÷ð¨ BðéàL‬‬ ‫‪¥ ¤ ìò© áe÷pä‬‬ ‫‪¨ © ïî¦ .íøúéå‬‬
‫‪Ÿ § ¦ § øæçéå‬‬
‫‪Ÿ £ © § äîeøz‬‬
‫‪¨ § ,áe÷pä‬‬ ‫¨‪¨ © ìò© áe÷ð‬‬
‫‪.úBøNòîe‬‬
‫©© §‬
‫‪àGå§ ,äîeøz‬‬
‫‪¨ § – éàîcä‬‬ ‫‪© § © ìò© éàceä‬‬
‫‪© © © ïî¦ .íøúéå‬‬
‫‪Ÿ § ¦ § øæçéå‬‬
‫‪Ÿ £ © § äîeøz‬‬
‫‪¨ § ,éàceä‬‬ ‫‪© © © ìò© éàîcî‬‬ ‫‪© § ¦ ,éàîcä‬‬
‫‪© § © ìò© éàîcä‬‬ ‫‪© ¨ ‡È‬‬
‫‪© § © ïî¦ íøz‬‬
‫‪.úBøNòîe‬‬
‫‪§ © © úBîeøz§ äéìò‬‬ ‫‪¨ ¤ ¨ àéöBiL‬‬
‫‪¦ ¤ ãò© ìëàz‬‬‫‪¥¨¥‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪on mxz :àúééøåàã øåîâ ìáè åéúåøéôå õøàë àåä éøä úéæëî úåçô àåäù ïè÷ ùøù éãë áå÷ð íà ,åá íéòøåæå øôò åëåúá ïéîéùîù éìë .aewp uivr i‬‬
‫‪êëìä àéä äîåøú åàìå ùéøôä áåéçä ìò øåèôä ïîã .mexzie xefgie dnexz :ãáòéã ïåùì è÷ð àôéñ íåùîå ,íåøúì éöî éîð äìçúëì åìéôà .ux`d‬‬
‫‪íåùî àôéñá åîë øùòîå äîåøú äéìò àéöåäì êéøö ïéàå .äîåøúá éìåæìæì éúéì àìã ïäëì äðúåð äîåøú íù äì àø÷ù ïåéë íå÷î ìëîå ,íåøúéå øåæçé‬‬
‫‪äéìò àéöåéù ãò ìëàé àì êëìä ,àúééøåàã ìáè àéåä äîåøúä ùéøôä øåèôä ìò áåéçä ïîã áå÷ð åðéàù ìò áå÷ðä ïî ìáà ,àåä ìáè åàì àúééøåàãîã‬‬
‫‪:úåøùòîå äîåøú‬‬
‫‪on :ïä íéøùòî õøàä éîò áåøå àåä ÷ôñã ïåéë äîåøúä úà ï÷úì êéøö ïéàå .dnexz :øùåòî àì éàäå øùåòî éàä àîìã .i`ncd lr i`ncd on `i‬‬
‫‪ìáè äîåøúä úàöîð øùåòî éàîãä íàù ,øåèôä ìò áåéçä ïî áå÷ð åðéàù ìò áå÷ðä ïî ùéøôîã àéîåã éåäã .lk`z `le dnexz i`ncd lr i`ced‬‬
‫‪:ìëàú àì êëìä àúééøåàã‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫‪ – áe÷ðÈ õéöò‬שיש לו נקב בקרקעיתו כדי שורש קטן שהוא פחות‬
‫‪ – õøàk‬דינו כארץ‪ ,‬משום שיונק ממנה‪,‬‬ ‫‪Æ È È äæÆ éøä‬‬
‫מכזית )רמב"ם(‪ÅÂ ,‬‬
‫‪ – õøàäî‬הפריש‬ ‫‪Æ È È Å íøz‬‬ ‫ומה שגדל בו חייב במעשרות מן התורה‪Ç È .‬‬
‫‪ – áe÷ðÈ õéöò‬על מה שגדל בעציץ‬ ‫תרומה ממה שגדל בארץ‪Ä È ìòÇ ,‬‬
‫‪õøàä‬‬
‫‪ – áe÷ðÈ õéöòî‬ממה שגדל בעציץ נקוב‪Æ È È ìòÇ ,‬‬ ‫נקוב‪Ä È Å mxzy e` ,‬‬
‫‪ – äîeøz‬ולא רק בדיעבד תרומתו‬ ‫‪È À Búîeøz‬‬ ‫– על מה שגדל בארץ‪È À ,‬‬
‫תרומה‪ ,‬אלא אפילו לכתחילה מותר לתרום מזה על זה‪ ,‬ולא נקט‬
‫‪– áe÷pä‬‬ ‫‪È Ç ìòÇ áe÷ðÈ BðéàMî‬‬ ‫התנא לשון דיעבד אלא משום סיפא‪Å Æ Ä .‬‬
‫תרם ממה שגדל בעציץ שאינו נקוב על מה שגדל בעציץ נקוב‪ ,‬אף‬
‫על פי שהגדל בעציץ שאינו נקוב פטור מתרומה וממעשר מן התורה‪,‬‬
‫‪ – äîeøz‬דינה כתרומה‪ ,‬שהואיל וקרא לה שם תרומה נותנה לכהן‪,‬‬
‫‪ – íøúéå‬על העציץ הנקוב‪,‬‬ ‫‪Ù À Ä À øæçéå‬‬
‫כדי שלא יבוא לזלזל בתרומה‪Ù Â Ç À ,‬‬
‫לפי שתרם ממה שפטור מן התורה‪ ,‬ואין זו תרומה לפטור את העציץ‬
‫‪BðéàL‬‬
‫‪Å Æ ìòÇ áe÷pä‬‬ ‫הנקוב החייב בתרומה ובמעשרות מן התורה‪È Ç ïîÄ .‬‬
‫‪ – áe÷ðÈ‬אם הפריש ממה שגדל בעציץ נקוב על מה שגדל בעציץ‬
‫‪ – äîeøz‬שם תרומה‬ ‫שאינו נקוב‪ ,‬דהיינו מן החייב על הפטור‪È À ,‬‬
‫‪úBøNòîe‬‬
‫‪À Ç Ç úBîeøzÀ äéìò‬‬ ‫‪È Æ È àéöBiL‬‬
‫‪ – ìëàz‬לכהן‪Ä Æ ãòÇ ,‬‬ ‫עליה‪Å È Å àGåÀ ,‬‬
‫– שהואיל ותרם מן החייב על הפטור‪ ,‬הרי התרומה טבל מן התורה‬
‫ואסורה באכילה לכהן עד שיפריש עליה תרומה ומעשרות‪ .‬יש דעה‪,‬‬
‫שיכול הכהן להפריש מתוך אותו חלק עצמו שקיבל כתרומה‪ ,‬אבל‬
‫יש גורסים‪" :‬עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות ‪) "xg` mewnn‬בבלי‬
‫יבמות פט‪ ,‬ב; רמב"ם(‪ ,‬וכתבו התוספות‪ ,‬שהטעם הוא‪ ,‬כדי שלא יבואו‬
‫להתיר את השיריים לזרים‪ ,‬ובאמת הרי הכל תרומה‪ ,‬שהרי תוקן בה‬
‫העציץ שאינו נקוב שחיובו מדרבנן‪ .‬ברם ברישא‪ ,‬כשתרם משאינו‬
‫נקוב על הנקוב‪ ,‬אינו צריך להפריש עליה תרומה ומעשרות‪ ,‬לפי‬
‫שאינה טבל מן התורה‪.‬‬
‫‪ipy mei‬‬
‫באור משנה יא‬
‫‪ – éàîcä‬שקנה פירות משני עמי הארץ‬ ‫‪Ç À Ç ìòÇ éàîcä‬‬
‫‪Ç À Ç ïîÄ íøz‬‬
‫‪ÇÈ‬‬
‫‪ – éàceä‬שהפריש‬
‫‪Ç ÇÇ ìòÇ éàîcî‬‬
‫והפריש תרומת מעשר מזה על זה‪ ,‬או ‪Ç À Ä‬‬
‫‪ÄÈ‬‬ ‫התורה‪ ,‬שאין קניין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר; והכתוב "תבואת‬
‫זרעך" אינו בא למעט אלא לוקח מישראל‪ ,‬אבל הלוקח מן הנכרי קודם מירוח‪,‬‬
‫אין כאן "תבואת זרעך" של מוכר אלא תבואת הלוקח ממנו‪ ,‬ואינו נקרא‬
‫לוקח; הלכך חיובו מן התורה )‪ .micen lkd mpn` ixkpd on gweld oica‬מכאן גם‬
‫הערת תמיהתנו לעיל על הפירוש של בעל "משנה ראשונה" ברישא לפי שיטת‬
‫הרמב"ם ורבנו תם(‪.‬‬
‫אם נבוא‪ ,‬איפוא‪ ,‬ליישב משנתנו על פי שיטה זו‪ ,‬צריכים אנו לפרש את‬
‫הרישא‪ – ixkp ly lr l`xyi lyn oixyrn :‬ממה שגדל בשדהו של ישראל על‬
‫מה שנלקח מנכרי קודם המירוח ונמרח ביד לוקח‪ ,‬שבשניהם החיוב הוא מן‬
‫התורה‪ ,‬ובאה המשנה להשמיענו‪ ,‬שאין קניין לנכרי בארץ ישראל להפקיע‬
‫מידי מעשר‪ .‬אבל אין לפרש‪ :‬מתבואה שנלקחה מישראל על תבואה שנלקחה‬
‫מנכרי‪ ,‬שהרי תבואה שנלקחה מישראל אינו חייב לעשרה מן התורה אלא אם‬
‫‪È À‬‬ ‫כן לקחה ממנו ‪) gexind xg`l‬לפי שיטת הריב"ם(‪ ,‬ואילו תבואה שנלקחה‬
‫מנכרי אינו חייב לעשרה אלא כשלקחה ממנו ‪ ,gexin mcew‬ואין זה מסתבר‬
‫לפרש זה לאחר מירוח וזה קודם מירוח‪ .‬וגם אין לפרש בתבואה שנלקחה‬
‫מישראל קודם מירוח‪ ,‬שהרי אינו חייב לעשרה אלא מדרבנן‪ .‬מכאן שלשיטת‬
‫הריב"ם אין לפרש את הרישא אלא ‪ "l`xyi lyn"y‬היינו מתבואה שגדלה‬
‫בשדהו‪ "ixkp ly lr"e ,‬היינו תבואה שנלקחה מנכרי ונמרחה ביד ישראל‪ ,‬אבל‬
‫בסיפא – "‪ – "mizek ly lr l`xyi lyn‬יש לפרש‪ "l`xyi lyn" :‬היינו מתבואה‬
‫שגדלה משדהו‪ – "mizek ly lr" ,‬על תבואה שנלקחה מהם אחר המירוח‪,‬‬
‫שאם לקחה קודם המירוח‪ ,‬הרי לשיטה זו אינו חייב לעשרה מן התורה אלא‬
‫מדרבנן‪ .‬ואם כן אף לשיטת הריב"ם אין הרישא והסיפא שבמשנתנו מתיישבות‬
‫באופן שווה‪ ,‬שכן ברישא "‪ "ixkp ly lr‬היינו תבואה שנלקחה מנכרי ‪mcew‬‬
‫‪ gexind‬ונמרחה ביד הלוקח‪ ,‬ואילו בסיפא "‪ "mizek ly lr‬היינו תבואה שנלקחה‬
‫מכותים ‪ .gexind xg`l‬וכיון שבין לשיטת הרמב"ם ורבנו תם ובין לשיטת‬
‫הריב"ם‪ ,‬אין משנתנו מתיישבת יפה‪ ,‬לפיכך מפרשים במסכת מנחות )סו‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫שטעם משנתנו הוא‪ ,‬לפי שמירוח הנכרי אינו פוטר ממעשרות‪ ,‬כלומר שמשנתנו‬
‫אינה עוסקת בענין קניין הנכרי‪ ,‬אם יש קניין או אין קניין לנכרי בארץ ישראל‬
‫להפקיע מידי מעשר‪ ,‬אלא בענין מירוח הנכרי‪ ,‬שיש סוברים‪ :‬אין מפרישים‬
‫מתבואה של ישראל על תבואה שנמרחה ביד נכרי‪ ,‬משום שמעשה המירוח‬
‫של הנכרי פוטר את התבואה ממעשרות‪ ,‬ואפילו אם גדלה בשדה ישראל‪,‬‬
‫ובא התנא של משנתנו לחלוק על דעה זו‪ ,‬והוא מלמדנו‪ ,‬שמעשרין משל‬
‫ישראל על של נכרי‪ ,‬כלומר על תבואה שנלקחה מנכרי לאחר שנמרחה בידו‪,‬‬
‫לפי שאין מירוח הנכרי פוטר מן המעשרות‪ .‬ואמנם לפי זה מתיישבת משנתנו‬
‫כפשוטה‪ – l`xyi lyn oixyrn :‬מתבואה שגדלה בשדהו‪ – ixkp ly lr ,‬על‬
‫תבואה שלקח מנכרי לאחר שנמרחה ביד הנכרי; וכן ‪mizek ly lr l`xyi lyn‬‬

‫‪ – äîeøz‬מה שתרם הרי זה תרומה‪ ,‬שמא‬ ‫מן הדמאי על טבל ודאי‪È À ,‬‬ ‫– על מה שלקח מכותי לאחר שנמרח ביד הכותי‪ .‬אלא שבאור זה אינו אלא‬
‫לשיטת הריב"ם‪ ,‬שהלוקח לאחר המירוח מישראל חייב לעשר מן התורה‪.‬‬
‫‪ – íøúéå‬מן הדמאי שתרם עליו‬
‫‪Ù À Ä À øæçéå‬‬
‫תרם מן החייב על החייב‪Ù Â Ç À ,‬‬ ‫אבל לשיטת הרמב"ם צריך עיון‪.‬‬
‫או מן הודאי‪ ,‬שמא הדמאי שתרם ממנו הוא מעושר ונמצא תרם מן‬
‫‪ – éàîcä‬תרם מטבל ודאי על‬ ‫‪Ç À Ç ìòÇ éàceä‬‬
‫הפטור על החייב‪Ç ÇÇ ïîÄ .‬‬ ‫באור משנה י‬
‫דמאי‪ ,‬ואפשר שהדמאי הוא מעושר‪ ,‬ונמצא שתרם מן החייב על‬ ‫משנתנו באה ללמד דיני גידולי עציץ לענין תרומה ומעשרות‪ uivr .‬היינו כלי חרס‬
‫‪àéöBiL‬‬
‫‪Ä Æ ãòÇ ìëàz‬‬
‫‪ – äîeøz‬מה שתרם תרומה היא‪Å È Å àGåÀ ,‬‬‫הפטור‪È À ,‬‬ ‫שממלאים אותו עפר וזורעים בו‪ .‬ושני מיני עציצים הם‪ :‬א( ‪ ,aewp uivr‬שהוא יונק‬
‫‪ – úBøNòîe‬שאם הדמאי מעושר‪ ,‬נמצאת התרומה‬ ‫‪À Ç Ç úBîeøzÀ äéìò‬‬
‫‪È ÆÈ‬‬ ‫גם מן הקרקע שעומד עליה‪ .‬ב( ‪.aewp epi`y uivr‬‬
 ‫‪a dpyn iyy wxt i`nc zkqn‬‬ ‫חר‬
‫‪È˘˘ ˜¯Ù‬‬
‫‪øîà‬‬
‫‪© ¨ .Bì ïúBðå‬‬
‫‪¥ § íøBz‬‬ ‫‪¥ ,ìàøNiî‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ¦ äãN‬‬
‫‪¤ ¨ øëBçä‬‬
‫‪¥ © .íäéðôì‬‬‫‪¤ ¥ § ¦ ÷lçé‬‬
‫‪¥ © § ,éúekä‬‬
‫‪¦ © ïîe‬‬ ‫‪¦ éøëpä‬‬
‫‪¦ § ¨ © ïî¦ ,ìàøNiî‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ¦ äãN‬‬ ‫‡ © §©‪¥‬‬
‫‪¤ ¨ ìa÷îä‬‬
‫‪,øçà‬‬
‫‪¥ © ïénî‬‬
‫‪¦ ¦ Bà úøçà‬‬ ‫‪¤ ¤ © äãOî‬‬
‫‪¤ ¨ ¦ Bì ïúð‬‬
‫‪© ¨ íঠìáà‬‬‫‪¨ £ ;ïénä‬‬
‫‪¦ © BúBàîe‬‬‫‪¥ äãOä‬‬‫‪¤ ¨ © dúBàî‬‬
‫‪¨ ¥ Bì ïúpL‬‬ ‫‪© ¨ ¤ ïîæa‬‬
‫‪© § ¦ ?éúîéà‬‬
‫‪© ¨ ¥ :äãeäé‬‬
‫‪¨ § éaø‬‬‫© ¦‬
‫‪.Bì ïúBðå‬‬
‫‪¥ § øOòî‬‬
‫§© ‪¥‬‬
‫‪ïúBðå‬‬
‫‪¥ § øOòî‬‬‫‪¥ © § ,éøëpä‬‬
‫‪¦ § ¨ © ïî¦ åéúBáà‬‬
‫‪¨ £ äãN‬‬ ‫‪¥ § ìa÷îä‬‬
‫‪¥ © § © óà© :øîBà‬‬‫‪¥ äãeäé‬‬‫‪¨ § éaø‬‬ ‫‪¦ © .Bì ïúBðå‬‬
‫‪¥ § øOòî‬‬ ‫‪¥ © § ,éøëpä‬‬
‫‪¦ § ¨ © ïî¦ äãN‬‬ ‫· © ‪¥‬‬
‫‪¤ ¨ øëBçä‬‬
‫‪.Bì‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪åðéàùë ò÷ø÷ä øëù ÷ìç íäéðôì çéðî ìáà äãùä ìòá ÷ìç øùòì êéøö åðéàå .mdiptl wleg :ïéñéøàä êøãë òéáøìå ùéìùì äöçîì .dcy lawnd ` e‬‬
‫‪úåãùä ìá÷ìî åòðîé àìù éãë é"à áåùé éðôî øùåòî àåäùë åîò ÷ñôù äî åì ïúéå äãùä ìòá ìù å÷ìç ìò øùòéù ìá÷îì íéîëç åáééç àìå ,øùåòî‬‬
‫‪øëåç ìëã ,øùòî àì ìáà .el ozepe mxez :èòî äùåò àéäù ïéá äáøä äùåò àéäù ïéá äðùì ïéøåë êëå êë áåö÷ øáãá äãùä ìá÷î .xkegd :úåñéøàá‬‬
‫‪äîøúð ïë íà àìà ø÷òúù ïøåâì øùôà éàã äîåøúä úåäùäì ïéàã íåùî åäéîå ,íìáèá äãùá íéìãâä úåøéôî åúåøéëç åì ïúéù äãùì ãøåé ïë úðî ìò‬‬
‫‪,øùòî åðéàå ãáì íåøúéù øëåçì éâñ éúîéà .dcedi 'x xn` :øùòîî äîåøú àðù éàîã åúåøéëçî äîåøúä åì äëðîã øáúñîå ,åì ïúåðå íøåú éëä íåùî‬‬
‫‪äãùä úö÷î òøæù ïåâë äãù äúåàî óà øçà ïéîî åà ,ïéîä åúåàî óà úøçà äãùî åì ïúð íà ìáà .ïéîä åúåàîå äãù äúåàî åúåøéëç åì ïúåðùë‬‬
‫‪:ïéîä åúåàîå äãù äúåàî åì òøåôùë àìà íéìåáè úåøéô ìá÷ì [øéëçîä] úòã ïéà éîð éà .åáåç òøåôì éîãã ,øùòì óà áééç åúåøéëç øåòéùë øçà ïéî‬‬
‫‪äãù øëåç ìàøùé íåù àäé àìù éãë ,åì ïúåðù äî øùòî àäéù íéáëåë ãáåòä ïî äãù øëåçì íéîëç åñð÷ ñð÷ .miakek caerd on dcy xkegd a‬‬
‫‪:úåñéøàáî úåøéëçá íéáëåë ãáåòä õôç øúåéù åñð÷ àì úåñéøàá ìá÷îáå .íéèòåî íéîãá ìàøùéì äøëîì êøèöé êë êåúîå åãéá äøåá øàùúå åðîî‬‬
‫‪äúéäù åéìò äáéáç àéäù êåúîù íéáëåë ãáåòä ïî äðð÷éå åîöò ÷åçãéù éãë øùòì êøèöéù åäåñð÷å ,åéúåáàî íéáëåë ãáåòä äìæâù .eizea` ly dcy‬‬
‫‪:äéìò àî÷ àðú âéìô àìã ïì àîéé÷ äãåäé éáøã äéúååëå .äðð÷é øùòîä åéìò ãáëéùëå äì éåàøä ïî øúåéá íéáëåë ãáåòä ïî äìá÷ì çéðé àì åéúåáà ìù‬‬
‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬
‫‪ – Bì ïúBðå‬חייב הוא גם לעשר את התבואה שהוא‬
‫‪Å À øOòî‬‬
‫טבל מן התורה‪ ,‬והרי זה דומה לתורם מן העציץ הנקוב על עציץ חכירתו‪Å Ç À ,‬‬
‫נותן לו‪ ,‬שהרי הוא כפורע חובו מתבואתו‪ ,‬ואסור לפרוע חוב בתבואה‬ ‫שאינו נקוב‪ ,‬ששנינו במשנה הקודמת‪ ,‬ולכן אסור לכהן לאוכלה עד‬
‫הטבולה למעשרות‪.‬‬ ‫שיפריש עליה תרומה ומעשרות‪ .‬ברם‪ ,‬כשתרם מן הדמאי על הדמאי‪,‬‬
‫אינו צריך להפריש עליה תרומה ומעשרות‪ ,‬מחשש שמא הדמאי שתרם‬
‫‪iyily mei‬‬
‫ממנו אינו מעושר וזה שתרם עליו מעושר‪ ,‬ונמצא תרם מן החייב על‬
‫באור משנה ב‬ ‫הפטור‪ ,‬לפי שאין מעשרים דמאי אלא מספק‪ ,‬ורוב עמי הארץ מעשרים‬
‫לאחר שלמדנו במשנה הקודמת שבמקבל שדה באריסות אין הבדל בין המקבל‬ ‫הם‪ .‬ובירושלמי מבואר הטעם‪ ,‬שכשם שהקילו בתרומת מעשר של‬
‫מישראל לבין המקבל מן הנכרי‪ ,‬ודינו שנותן לבעל השדה את חלקו בטבל‪ ,‬באה‬ ‫דמאי שחזרה למקומה‪ ,‬ששואל את עם הארץ ואוכל על פיו‪ ,‬כך הקילו‬
‫משנתנו ללמד שבחוכר שדה יש הבדל בין החוכר מישראל לבין החוכר מן הנכרי‪,‬‬ ‫גם בתרומת מעשר זו שאין צורך לתקנה‪.‬‬
‫שבחוכר מישראל שנינו "תורם ונותן לו"‪ ,‬ואינו מעשר‪ ,‬אבל החוכר מן הנכרי‬
‫חייב גם לעשר‪.‬‬
‫באור משנה א‬
‫‪ – éøëpä‬בשכר כמות מסויימת של תבואה לשנה‪,‬‬ ‫‪Ä À È Ç ïîÄ äãN‬‬
‫‪Æ È øëBçä‬‬
‫‪Å Ç‬‬
‫‪ – Bì ïúBðå‬כלומר שהחוכר חייב לא רק להפריש תרומה‬ ‫‪Å À øOòî‬‬
‫‪ÅÇÀ‬‬ ‫משנתנו דנה באריס ובחוכר‪ ,‬אם הם צריכים לעשר גם את החלק שהם נותנים‬
‫לבעל השדה‪ qix` .‬היינו המקבל שדה לעבדה על מנת להתחלק עם בעל השדה‬
‫אלא גם מעשרות ממה שהוא נותן לו בשכרו‪ .‬בירושלמי נחלקו בטעם‬ ‫ביבול לפי המוסכם‪ ,‬כגון שני שלישים לאריס ושליש לבעל השדה‪ xkeg .‬היינו‬
‫הלכה זו‪ ,mixaeq yi :‬שאמנם מן הדין גם החוכר מן הנכרי פטור‬ ‫השוכר שדה תמורת סכום קצוב‪ ,‬שנותן לבעל השדה מידה קצובה של תבואה‬
‫מלעשר כדין החוכר מישראל‪ ,‬לפי שיש קניין לנכרי בארץ ישראל‬ ‫לשנה‪ ,‬בין שתעשה השדה הרבה בין שתעשה מעט‪.‬‬
‫להפקיע מן המעשר‪ ,‬אלא שקנסו חכמים את החוכר שדה מן הנכרי‪,‬‬ ‫‪ – ìàøNiî‬לעבדה בתנאי אריסות‪ ,‬שנותן לבעל‬ ‫‪Å È À Ä Ä äãN‬‬ ‫‪Æ È ìa÷îä‬‬
‫‪Å ÇÀ Ç‬‬
‫שיהא מעשר מה שנותן לו‪ ,‬כדי שלא יהא ישראל חוכר שדה מן‬ ‫השדה מחצה או שליש או רבע מהתבואה שהשדה עושה; וכן המקבל‬
‫הנכרי‪ ,‬ותישאר בורה בידו‪ ,‬ומתוך כך יהא נאלץ למכור שדהו לישראל‬ ‫‪– íäéðôì‬‬
‫‪Æ Å À Ä ÷lçé‬‬
‫‪ – éúekä‬או מן הכותי‪Å Ç À ,‬‬
‫‪Ä Ç ïîe‬‬ ‫‪Ä éøëpä‬‬ ‫שדה ‪Ä À È Ç ïîÄ‬‬
‫בדמים מועטים‪ .‬ברם‪ ,‬המקבל שדה באריסות מן הנכרי‪ ,‬לא קנסוהו‬ ‫כלומר יניח לפני בעלי השדה את חלקם‪ ,‬ואינו חייב להפריש ממנו‬
‫חכמים שיהא מעשר מה שנותן לו‪ ,‬לפי שהנכרים בעלי השדות‬ ‫תרומה ומעשרות‪ .‬בירושלמי אמרו‪ ,‬שתיקנו חכמים במקבל שדה שלא‬
‫מעוניינים ביותר בחכירה ולא באריסות‪ mixaeq yie .‬להיפך‪ ,‬שאמנם‬ ‫יהא חייב לעשר חלקו של בעל השדה‪"l`xyi ux` xeaz `ly" ick ,‬‬
‫מן הדין חייב החוכר שדה‪ ,‬בין שהוא חוכר מן הנכרי בין שהוא חוכר‬ ‫– כלומר שלא יימנעו מלקבל שדות באריסות ויהיו שדות ארץ ישראל‬
‫מישראל‪ ,‬לתרום ולעשר מה שהוא נותן לו‪ ,‬שכן לדעתם אין קניין‬ ‫‪ – ìàøNiî‬בשכר קצוב‪ ,‬כמו שביארנו לעיל‪,‬‬ ‫‪Å È À Ä Ä äãN‬‬ ‫‪Æ È øëBçä‬‬‫בוּרות‪Å Ç .‬‬
‫לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר‪ ,‬והשכר שנותן החוכר למחכיר‬ ‫‪ – íøBz‬חייב הוא להפריש תרומה גדולה מכל תבואת השדה‪ ,‬שלאחר‬ ‫‪Å‬‬
‫הוא תשלום חוב‪ ,‬ואסור לפרוע חוב בחלקם של הכהן והלוי‪ ,‬אלא‬ ‫שנמרחה התבואה אין להשהות התרומה‪ ,‬שאי אפשר לגורן שתיעקר‬
‫שלגבי החוכר מן הנכרי תפשו חכמים מידת הדין‪ ,‬שיהא מעשר מה‬ ‫‪ – Bì ïúBðå‬למחכיר‪,‬‬ ‫אלא אם כן נתרמה ממנו תרומה )ירושלמי(‪Å À ,‬‬
‫שנותן לו‪ ,‬כיון שהנכרי לא יעשר‪ ,‬ואילו לגבי החוכר מישראל הקילו‬ ‫מן התבואה שנתרמה‪ ,‬את שכר חכירתו‪ ,‬בניכוי התרומה שתרם מחלק‬
‫חכמים ואמרו‪ :‬תורם ‪ ,xyrn epi`e‬מפני שבעל השדה יעשר בעצמו‪,‬‬ ‫זה )ר"ש; רא"ש(‪ .‬אבל אינו מעשר מה שנותן לו‪ ,‬והמחכיר עצמו מעשר‬
‫ואפילו אם הוא עם הארץ‪ ,‬הרי רוב עמי הארץ מעשרים הם‪ ,‬ונמצא‬ ‫‪ – éúîéà‬אין החוכר מעשר אלא‬ ‫‪Ç È Å :äãeäé‬‬
‫‪È À éaø‬‬ ‫‪Ä Ç øîà‬‬ ‫מה שמקבל‪Ç È .‬‬
‫שהכהן והלוי לא יפסידו חלקם‪ .‬ומה שחייבוהו לתרום‪ ,‬הטעם הוא‬ ‫‪– äãOä‬‬
‫‪Æ È Ç dúBàî‬‬
‫‪ – Bì ïúpL‬שכר חכירתו‪È Å ,‬‬ ‫‪Ç È Æ ïîæa‬‬‫תורם בלבד? ‪Ç À Ä‬‬
‫כמו שכבר בארנו במשנה הקודמת‪ ,‬לפי שאי אפשר לגורן שתיעקר‬ ‫‪ – ïénä‬שזרעה‪ ,‬שעל דעת כן חוכר אדם‬ ‫‪Ä Ç BúBàîe‬‬ ‫שחכר ממנו‪Å ,‬‬
‫‪óàÇ :øîBà‬‬
‫‪Å äãeäé‬‬
‫‪È À éaø‬‬‫אלא אם כן נתרמה ממנו תרומה גדולה‪Ä Ç .‬‬ ‫שדה‪ ,‬שיתן למחכיר בשכרו מהפירות הרגילים בה כשהם בטבלם‪,‬‬
‫‪ – éøëpä‬שהיתה תחילה של אבותיו‬ ‫‪Ä À È Ç ïîÄ åéúBáà‬‬
‫‪È Â äãN‬‬ ‫‪Å À ìa÷îä‬‬
‫‪ÅÇÀ Ç‬‬ ‫‪– Bì ïúð‬‬ ‫‪Ç È íàÄ ìáà‬‬ ‫והרי הם כגדלים מעיקרם ברשות המחכיר‪È Â ,‬‬
‫ועכשיו היא ביד הנכרי‪ ,‬שגזלה או קנאה מהם‪ ,‬אף על פי שהוא מקבל‬ ‫‪– øçà‬‬‫‪Å Ç ïénî‬‬‫‪ – úøçà‬אפילו מאותו המין‪Ä Ä Bà ,‬‬ ‫‪Æ Æ Ç äãOî‬‬ ‫שכרו‪Æ È Ä ,‬‬
‫‪ – Bì ïúBðå‬שקנסוהו חכמים שיהא מעשר‬ ‫‪Å À øOòî‬‬ ‫אותה באריסות‪Å Ç À ,‬‬ ‫אפילו מאותה השדה‪ ,‬כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור שכר‬
‫טר‬ ‫‪d dpyn iyy wxt i`nc zkqn‬‬
‫‪úBøNònä‬‬
‫‪§ © © © óà© :øîBà‬‬
‫‪¥ øæòéìà‬‬‫‪¤ ¤ ¦ ¡ éaø‬‬
‫‪¦ © .äîeøza‬‬
‫‪¨ § © ïé÷ìBç‬‬
‫‪¦ § Ck¨ ,ïélça‬‬
‫‪¦ ª © ïé÷ìBçL‬‬
‫‪¦ § ¤ íLk‬‬ ‫‪¥ § – ìàøNiî‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ ¦ äãN‬‬ ‫‪¤ ¨ eìawL‬‬‫‪§ ¦ ¤ éåìå‬‬ ‫‚ ‪¥Ÿ‬‬
‫‪¦ ¥ § ïäk‬‬
‫‪.eàa¨ ïk¥ úðî‬‬ ‫‪¨ § ìòL‬‬‫‪© ¤ ,ïälL‬‬‫‪¤¨ ¤‬‬
‫‪øNòî‬‬
‫‪¥ £ © ,éîìLeøéî‬‬
‫‪¦ § © ¦ äãN‬‬ ‫‪¤ ¨ ìawL‬‬
‫‪¥ ¦ ¤ éðzøwä‬‬
‫‪¦ ¨ § © © :øîBà‬‬
‫‪¥ ìàòîLé‬‬‫‪¥ ¨ § ¦ éaø‬‬ ‫‪¦ © .íéìòaì‬‬
‫‪¦ ¨ § © úBøNònä‬‬‫‪§ © © © ,éålîe‬‬
‫‪¦ ¥ ¦ ïäkî‬‬ ‫‪¥ Ÿ ¦ ìawL‬‬ ‫„ ¦ §¨ ‪¥‬‬
‫‪¥ ¦ ¤ ìàøNé‬‬
‫‪.íéìLeøéa‬‬
‫‪¦ © ¨ ¦ Bìëàìe‬‬ ‫‪§ ¨ § úBìòì‬‬‫‪£ © éðzøwä‬‬
‫‪¦ ¨ § © © àeä ìBëé¨ :íéøîBà‬‬ ‫‪¦ § íéîëçå‬‬ ‫‪¦ ¨ £ © .éîìLeøé‬‬
‫‪¦ § © § ìL‬‬ ‫‪¤ éðL‬‬
‫‪¦¥‬‬
‫‪ïäkî‬‬
‫‪¥ Ÿ ¦ ìawL‬‬
‫‪¥ ¦ ¤ ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ :øîBà‬‬
‫‪¥ äãeäé‬‬ ‫‪¨ § éaø‬‬ ‫‪¦ © .äîeøza‬‬
‫‪¨ § © ïé÷ìBç‬‬
‫§¦‬ ‫‪Ck¨ ,ïélça‬‬‫‪¦ ª © ïé÷ìBçL‬‬
‫‪¦ § ¤ íLk‬‬ ‫‪¥ § – ïîL‬‬ ‫‪¤ ¤ ì§ íéúéæ‬‬ ‫‪¥©§ © ‰‬‬
‫‪¦ ¥ ìa÷îä‬‬
‫‪.íéìòaì‬‬
‫‪¦ ¨ § © úBøNònä‬‬ ‫‪§ © © © – øëN‬‬ ‫‪¨ ¨ úéöçîì‬‬ ‫‪¦ £ © § ïîMì‬‬
‫‪¤ ¤ § íéúéæ‬‬ ‫‪¦ ¥ éålîe‬‬
‫¦ ‪¦¥‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪ïî òéáøå ùéìùå äöçî ïë íâ ìèåð äãùä äàéöåäù äîî òéáøå ùéìùå äöçî äãùä ìòá ìèåðùë .dnexza miwleg jk oilega oiwlegy myk b‬‬
‫‪øùòîä ìë àåä éåì íàå ,åìù äîåøúä ìë ïäë ìá÷îä íà .odly zexyrnd s` :äöøéù éåìå ïäë ìëì àåä ïðúåðå äéìò úåìèåîä úåøùòîäå äîåøúä‬‬
‫‪:åð÷ äîá åãøé ïë úðî ìòã â"òàã øæòéìà 'øë äëìä ïéàå .úåñéøàá åæ äãù ìá÷ì åãøé .ok zpn lry :åìù‬‬
‫‪ùéàä øîåìë ,äéø÷ ïåùì .ipzxwd :äéøééù éøåéù øùòî íå÷î íéìòá ìù äãùã ïåéëã ,åãåî à"øã äéìò éâéìôã ïðáø åìéôà àäá .milral zexyrnd c‬‬
‫‪:äëìä ïëå .éðù øùòîá å÷ìç ìèåð ãçà ìë êëìä .'åëå éðúø÷ä àåä ìåëé :íéëøëä éðáî äãù ìá÷ì íéøôëä éðá êøã ïëù .íéøôëá äéø÷á áùåéä‬‬
‫‪ìáé÷ àìã éðàù àëä ,íéìòáì ìéòìã â"òàå .dnexza miwleg jk oilega oiwlegy myk :éåìî åà ïäëî íéúéæ ìá÷ù ìàøùé .onyl mizif lawnd d‬‬
‫÷‪íéúéæ ãéáò äãåäé 'øã .milral zexyrnd :òöîàì çåéøä å÷ìçéå ïîùä øëîéù .xky zivgnl e` :ò÷ø÷ë íéúéæ éãáò àì ïðáøå ,úåðìéà àìà ò÷ø‬‬
‫‪:äãåäé éáøë äëìä ïéàå .ò÷ø÷ë‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫ללוי‪ ,‬תרומה ומעשר שני חולקים בשווה‪ .‬לוי שקיבל שדה מכהן –‬ ‫מה שנותן לו‪ ,‬כדי שידחוק עצמו ויפדה את השדה מן הנכרי‪ ,‬שהואיל‬
‫תרומה לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ומעשר שני חולקים בשווה‪ .‬כהן שקיבל‬ ‫וחביבה עליו משום שהיתה של אבותיו לא יפסיק מלקבלה באריסות‪,‬‬
‫שדה מלוי – מעשר ראשון ללוי‪ ,‬תרומה ותרומת מעשר ומעשר שני‬ ‫וכשיכביד עליו ענין המעשר‪ ,‬יקננה מידו )רש"י בבא מציעא קא‪ ,‬א;‬
‫‪ – éðzøwä‬בן הקריה‪,‬‬
‫‪Ä È À Ç Ç :øîBà‬‬
‫‪Å ìàòîLé‬‬ ‫‪Å È À Ä éaø‬‬
‫חולקים בשווה"‪Ä Ç .‬‬ ‫ירושלמי דמאי ו‪ ,‬ב(‪ .‬ויש מבארים הטעם שקנסוהו‪ ,‬כדי שיכבד עליו‬
‫‪– éîìLeøéî‬‬
‫‪Ä À Ç Ä äãN‬‬ ‫‪Æ È ìawL‬‬
‫היינו אדם הגר מחוץ לירושלים‪Å Ä Æ ,‬‬ ‫המעשר ויימנע מלקבלה באריסות‪ ,‬אף שהיא שדה אבותיו‪ ,‬עד שתישאר‬
‫באריסות; ויש מפרשים‪ – ipzxwd :‬בן הכפר‪ ,‬שכן דרך בני הכפרים‬ ‫השדה בורה בידי הנכרי ויצטרך למוכרה לישראל )תוספות שם; רמב"ם(‪.‬‬
‫‪ – éðL‬שצריך לאוכלו בירושלים‪,‬‬ ‫‪Ä Å øNòî‬‬
‫לקבל שדות מבני הכרכים; ‪Å Â Ç‬‬
‫‪ – éîìLeøé‬הוא‪ ,‬ואין חולקים בו‪ ,‬שמן הסתם על מנת כן מסר‬‫‪Ä À Ç À ìLÆ‬‬ ‫באור משנה ג‬
‫לו את השדה‪ ,‬שיהא המעשר השני שלו‪ ,‬הואיל והוא יושב בירושלים‪.‬‬ ‫משנתנו דנה באריס שהוא כהן או לוי‪ ,‬אם הוא זוכה בתרומה או במעשר מחלקו‬
‫‪Bìëàìe‬‬
‫‪À È À úBìòì‬‬
‫‪Â Ç éðzøwä‬‬
‫‪Ä È À Ç Ç àeä ìBëéÈ :íéøîBà‬‬
‫‪ÄÀ‬‬ ‫‪íéîëçå‬‬
‫‪Ä ÈÂÇ‬‬ ‫של בעל השדה‪.‬‬
‫‪ – íéìLeøéa‬לפיכך חולקים אותו ביניהם בהתאם לתנאי האריסות‪.‬‬
‫‪ÄÇ È Ä‬‬ ‫‪íLk‬‬
‫‪ – ìàøNiî‬באריסות‪Å À ,‬‬
‫‪Å È À Ä Ä äãN‬‬
‫‪Æ È eìawL‬‬
‫‪ – éåìå‬או לוי‪À Ä Æ ,‬‬
‫‪Ä Å À ïäk‬‬
‫‪ÅÙ‬‬
‫‪.minkgk dklde‬‬
‫‪äîeøza‬‬
‫‪È À Ç ïé÷ìBç‬‬
‫‪ – ïélça‬האריס ובעל השדה‪Ä À CkÈ ,‬‬ ‫‪Ä Ë Ç ïé÷ìBçL‬‬
‫‪ÄÀ Æ‬‬
‫– וכן במעשר‪ ,‬כלומר שהם נותנים לבעל השדה את חלקו כשאינו‬
‫מעושר )כמו ששנינו במשנה א(‪ ,‬ובעל השדה נותן מחלקו תרומה‬
‫באור משנה ה‬
‫ומעשר לכל כהן ולוי שירצה‪ .‬או אם האריס הפריש מכל התבואה‬
‫‪ – ïîLì‬לעשות שמן מהזיתים‬ ‫‪ – íéúéæ‬אילני זיתים‪Æ Æ À ,‬‬ ‫‪Ä Å ìa÷îä‬‬
‫‪ÅÇÀ Ç‬‬ ‫תרומה ומעשר‪ ,‬נוטל בעל השדה את חלקו גם בתרומה ובמעשר‪,‬‬
‫שילקט‪ ,‬על מנת לקבל בשכר טרחתו חלק מהשמן‪ ,‬בין ישראל שקיבל‬ ‫‪óàÇ :øîBà‬‬
‫‪Å øæòéìà‬‬
‫‪Æ Æ Ä Á éaø‬‬
‫ובידו ליתנם לכל כהן ולוי שהוא רוצה‪Ä Ç .‬‬
‫‪,ïélça‬‬
‫‪Ä Ë Ç ïé÷ìBçL‬‬
‫‪Ä À Æ íLk‬‬ ‫מכהן או מלוי‪ ,‬בין כהן או לוי מישראל‪Å À ,‬‬ ‫‪ – ïälL‬כלומר שאם האריס הוא כהן‪ ,‬כל התרומה היא‬ ‫‪Æ È Æ úBøNònä‬‬
‫‪À ÇÇÇ‬‬
‫‪ – äîeøza‬ובמעשר‪ ,‬שהואיל והאריס טורח לדרוך‬ ‫‪È À Ç ïé÷ìBç‬‬
‫‪Ä À CkÈ‬‬ ‫שלו )"מעשרות" הוא כינוי לתרומה ולמעשר‪ ,‬כמו שכבר העירונו‬
‫את הזיתים ועושה מהם שמן‪ ,‬שחשיבותו מרובה‪ ,‬אינו מוותר על‬ ‫‪úðî‬‬
‫‪È À ìòL‬‬
‫במקום אחר(‪ ,‬ואם האריס הוא לוי‪ ,‬כל המעשר הוא שלו‪Ç Æ ,‬‬
‫‪ïäkî‬‬
‫‪Å Ù Ä ìawL‬‬
‫‪Å Ä Æ ìàøNé‬‬
‫‪Å È À Ä :øîBà‬‬‫‪Å äãeäé‬‬ ‫‪È À éaø‬‬ ‫חלקו גם במעשרות‪Ä Ç .‬‬ ‫‪ – eàaÈ ïkÅ‬לקבל את השדה באריסות‪ ,‬שהתרומה והמעשרות יהיו‬
‫‪øëN‬‬
‫‪È È úéöçîì‬‬
‫‪ – ïîMì‬להוציא שמנים‪Ä Â Ç À ,‬‬ ‫‪Æ Æ À íéúéæ‬‬
‫‪ – éålîe‬או מלוי‪Ä Å ,‬‬
‫‪ÄÅ Ä‬‬ ‫שלהם‪ ,‬כלומר אף על פי שלא התנו על כך עם בעל השדה‪ ,‬הרי זה‬
‫– רוב המפרשים גורסים‪ – xky zivgnl e` :‬שימכרו את השמן‬ ‫כאילו התנו עמו‪ ,‬שדבר מובן מאליו הוא‪.xfril` iaxk dkld oi`e .‬‬
‫‪ – íéìòaì‬בירושלמי מבואר‪,‬‬ ‫‪Ä È À Ç úBøNònä‬‬
‫ויחלקו ביניהם את הריווח‪À Ç Ç Ç ,‬‬ ‫יש נוסחאות שגורסים בדברי רבי אליעזר "‪) "odly zexyrnd‬בלי תיבת "אף"(‪.‬‬
‫שרבי יהודה משווה זיתים לשדה תבואה‪ ,‬וכשם שבשדה תבואה שנינו‬ ‫ולפי הגירסה שבמשנתנו הרבותא היא‪ ,‬שאפילו מעשר שהוא ראוי באכילה‬
‫)במשנה הקודמת(‪" :‬ישראל שקיבל מכהן ומלוי‪ ,‬המעשרות לבעלים"‪,‬‬ ‫לישראל‪ ,‬מכל מקום אין חולקים בו אלא כולו של האריס הלוי )"‪mei zetqez‬‬
‫אף בזיתים כך‪ ,‬אבל תנא קמא אינו משווה זיתים לשדה‪ ,‬שהמקבל‬ ‫‪.("dnly zk`ln" ;"aeh‬‬
‫זיתים לשמן‪ ,‬אינו נותן לבעלים את הפירות כמו שגדלו בשדותיהם‪,‬‬
‫‪iriax mei‬‬
‫אלא טורח להוציא מהם שמן‪ ,‬שהוא תוצר חשוב‪ ,‬לפיכך חולקים הם‬
‫גם במעשרות‪ – .‬יש מפרשים‪ ,‬שמשנתנו אינה עוסקת בעצי זיתים‬ ‫באור משנה ד‬
‫אלא בזיתים תלושים‪ ,‬היינו בפירות‪ ,‬וטעמו של תנא קמא‪ ,‬שהואיל‬ ‫‪ – éålîe‬או מלוי‪,‬‬
‫‪Ä Å Ä ïäkî‬‬
‫‪ – ìawL‬שדה באריסות‪Å Ù Ä ,‬‬ ‫‪Å Ä Æ ìàøNé‬‬
‫‪Å ÈÀ Ä‬‬
‫ולא הפריש מהזיתים את המעשרות לעצמו ונתן הכל לאריס לעשות‬ ‫‪Ä È À Ç úBøNònä‬‬
‫‪ – íéìòaì‬אם בעל השדה הוא כהן התרומה שלו‪ ,‬ואם‬ ‫‪À ÇÇÇ‬‬
‫מהם שמן‪ ,‬הרי זה מוכיח שעל מנת כן נתן שיחלקו ביניהם גם‬ ‫הוא לוי‪ ,‬המעשר שלו; ואפילו חכמים הסוברים בכהן ולוי שקיבלו‬
‫המעשרות )"משנה ראשונה"(‪ .‬לפי הגירסא בדברי רבי יהודה "`‪e‬‬ ‫שדה מישראל שחולקים בתרומה ובמעשר )במשנה הקודמת(‪ ,‬מודים‬
‫‪ "xky zivgnl‬משמע‪ ,‬שרבי יהודה בא לחלוק על תנא קמא אפילו‬ ‫כאן שהמעשרות לבעלים‪ ,‬שהואיל והשדה שלהם אנו אומרים שעל‬
‫בכהן ולוי שקיבלו מישראל‪ ,‬ששנינו לעיל )משנה ג(‪" :‬כשם שחולקין‬ ‫מנת כן מסרו את השדה לאריס‪ ,‬שהמעשרות יהיו שלהם‪`ztqeza .‬‬
‫בחולין כך חולקין בתרומה"‪ ,‬ואומר רבי יהודה‪ :‬במה דברים אמורים‬ ‫נתפרשה הלכה זו‪" :‬ישראל שקיבל שדה מכהן – תרומה לכהן‪ ,‬ומעשר‬
‫שחולקים בתרומה? במקבל על מנת לתת פירות לבעל השדה‪ ,‬מחצה‬ ‫ראשון ומעשר שני חולקים בשווה‪ .‬קיבל שדה מלוי – מעשר ראשון‬
 ‫‪f dpyn iyy wxt i`nc zkqn‬‬ ‫יר‬
‫‪ìlä‬‬
‫‪¥ ¦ úéa¥ éòeðöe‬‬
‫‪¥ § .øOòîì‬‬
‫‪¥ © § ¦ óà© :íéøîBà‬‬
‫‪¦ § ìlä‬‬ ‫‪¥ ¦ úéa¥ .øáçì‬‬
‫‪¥ ¨ § àlà‬‬
‫‪¨ ¤ åéúéæ‬‬
‫‪¨ ¥ úठíãà‬‬
‫‪¨ ¨ økîé‬‬
‫‪Ÿ § ¦ àG :íéøîBà‬‬
‫‪¦ § éànL‬‬ ‫‪© © úéa¥ Â‬‬
‫‪.éànL‬‬‫‪© © úéa¥ éøáãk‬‬
‫‪¥ § ¦ § ïéâäBð‬‬
‫¨‪¦ £ eéä‬‬
‫‪BlL¤ úठøOòî‬‬
‫‪¥ © § øOòîä‬‬
‫‪¥ © § © – øOòî‬‬
‫‪¥ © § BðéàL‬‬
‫‪¥ ¤ ãçàå‬‬
‫‪¨ ¤ § øOòî‬‬
‫‪¥ © § ãçà‬‬
‫‪¨ ¤ ,úçà‬‬‫‪© © úb© CBúì§ íäéîøk‬‬
‫‪¤ ¥ § © úठeøöaL‬‬‫‪§ ¨ ¤ íéðL‬‬‫‪¦© § Ê‬‬
‫‪.àeäL¤ íB÷î¨ ìëa‬‬ ‫‪¨ § B÷ìçå‬‬‫§‪§ ¤‬‬

‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪`l` :äàîåè ìá÷ì ïúøéùëî àéäù ïèòîä úòéæ åòéæä àì ïééãòù ïåâë ,äàîåè ìá÷ì åøùëåä àìå ïìéàä ïî åùìúðù íéúéæ .eizif mc` xekni `l e‬‬
‫‪ìá÷ àì ìáà øùòì àìà åéìò ìáé÷ àìù éîì óà .xyrnl s` :äàîåèá íúåà êåøãé àìù øáç åðéàù éîì íøëîé àìå úåøäèì ÷æçåîä ùåøôì .xagl‬‬
‫‪ìë äìéìòá ,êë ïìëàì ïéãîåò ïéà íéúéæ áåøã â"òàå .åòéæéù íãå÷ íìëàé àîù øåîéà åøùëåä àì éúëàã ïåéëã ,íøëåîì ìåëé úåøäèì ÷æçåî úåéäì åéìò‬‬
‫‪äàîåè íåøâì øúåî éøáñ ä"áå é"àáù ïéìåçì äàîåè íåøâì øåñà éøáñ ù"áã ììä úéáå éàîù úéáã åäééúâåìô é÷åî í"áîøå .ïðéìú úåìúì ïðéöîã åäã‬‬
‫‪:ä"áá åéäù úåöîá íé÷ã÷ãîä ïé÷éúå .lld zia irepve :é"àáù ïéìåçì‬‬
‫‪:íäéðù ìù íøëá ìãâù äî ìëî éöçä ï÷úî .ely z` xyrn xyrnd :úåøùòîä ìò ïîàð åðéà .xyrn epi` cg`e :úåøùòîä ìò ïîàð .xyrn cg` f‬‬
‫‪ïðéùééç äøéøá ïéàã íåùîå .àåä éàîã àåäù íå÷î ìëá øùòî åðéàù äæ ìù åðééäã åøáç ìù å÷ìçå øîà÷ éëäã ùøôî éîìùåøéá .`edy mewn lka ewlge‬‬
‫‪éàîã úøåúá ï÷úì áééç íøëá ìãâù äî ìëî éöçä ï÷éú øáëù ô"òà êëìä ,åãéá åøáç ÷ìç éöçå øùòî åðéàù åøáç ãéá øùòîä ìù å÷ìç éöç àîù‬‬
‫‪:åãéáù åøáç ÷ìç éöç‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫באור משנה ז‬
‫‪ – úçà‬שהיו להם כרמים‬ ‫‪Ç Ç úbÇ CBúìÀ íäéîøk‬‬
‫‪Æ Å À Ç úàÆ eøöaL‬‬
‫‪À È Æ íéðL‬‬
‫‪ÄÇ À‬‬ ‫ברווחים‪ ,‬לעולם המעשרות לבעלים‪ ,‬שלא נכנסו לשותפות אלא במה‬
‫‪ – øOòî‬נאמן‬
‫‪ – ãçà‬מהם‪Å Ç À ,‬‬‫שעומד להימכר לשם שכר ורווחים‪ ,‬אבל המעשרות אינם עומדים בשותפות ובצרו אותם לתוך גת אחת‪È Æ ,‬‬
‫‪ – øOòî‬אינו נאמן על המעשרות‪,‬‬ ‫‪Å Ç À BðéàL‬‬
‫‪Å Æ ãçàå‬‬
‫לשכר‪ .‬נמצא רבי יהודה חולק על תנא קמא בשני דברים‪ :‬א( בישראל על המעשרות‪È Æ À ,‬‬
‫‪ – BlL‬היינו החצי‬ ‫‪Æ úàÆ øOòî‬‬
‫‪ – øOòîä‬הנאמן על המעשרות‪Å Ç À ,‬‬ ‫המקבל מכהן או מלוי זיתים לשמן‪ ,‬שלדעתו המעשרות לבעלים‪ .‬ב( ‪Å Ç À Ç‬‬
‫‪ – àeäL‬בירושלמי‬ ‫‪Æ íB÷îÈ ìëa‬‬ ‫‪È À B÷ìçå‬‬
‫במקבל למחצית שכר‪ ,‬אפילו כהן או לוי שקיבל מישראל‪ ,‬המעשרות מכל מה שגדל בכרמים‪À Æ À ,‬‬
‫מבואר‪ ,i`nc `edy mewn lka ewlge :‬כלומר שנוסף על מה שהוא‬
‫מעשר מחצית מה שגדל בכרמים‪ ,‬חייב הוא עוד לעשר חצי מהיין‬
‫שהוא נוטל לחלקו מן הגת בתורת דמאי‪ .‬הטעם הוא לפי שאין ברירה‪,‬‬
‫כלומר שאין אנו אומרים‪ :‬הוברר הדבר למפרע שכל אחד קיבל חלקו‬
‫הוא‪ ,‬וחוששים אנו שמא מה שנטל מן היין חציו שלו וחציו של‬
‫אגב המשנה הקודמת‪ ,‬שמדובר בה בענין ‪ ,onyl mizif lawnd‬מביאה משנתנו‬
‫חבירו‪ ,‬וכיון שחבירו אינו נאמן למעשרות‪ ,‬הרי הוא חייב לעשר את‬
‫חלק חבירו שבידו משום דמאי‪ .‬אמנם יש דעה‪ ,‬שבדברים שהם מדרבנן‬
‫יש ברירה‪ ,‬והרי דמאי מדרבנן הוא‪ ,‬אבל משנתנו מתפרשת לדעת‬
‫הסובר שאף בדרבנן אין ברירה‪ miyxtn yie .‬משנתנו בדרך אחרת‪,‬‬
‫שהמדובר כאן בכגון שחילקו ביניהם את הענבים לאחר הבצירה‪,‬‬
‫ואחר כך עירבום בגת ודרכום יחד‪ ,‬ובאה המשנה ללמדנו‪ ,‬שהנאמן‬
‫מעשר תחילה את הענבים שלו קודם שמכניסם לגת‪ ,‬ונמצא שחצי‬
‫היין שבגת מעושר‪ ,‬ואחר כך כשהוא נוטל חלקו מן היין‪ ,‬הואיל והיין‬
‫נבלל כולו‪ ,‬שהרי לדברי הכל יש בלילה בדברים לחים‪ ,‬נמצא שכל‬
‫טיפת יין שבגת חצייה מעושרת ודאי וחצייה דמאי‪ ,‬שמא חבירו לא‬
‫עישר ענבים שלו‪ ,‬הלכך חייב הוא לעשר דמאי על מחצית היין מחלקו‬
‫שהוא נוטל‪ ,‬לפי שהחצי ממה שהוא נוטל – חלק חבירו הוא שאינו‬
‫נאמן למעשרות‪ .‬וזה ששנינו "‪ ,"`edy mewn lka‬היינו שיאמר בשעה‬
‫שהוא מעשר דמאי על מחצית יינו‪" :‬בכל מקום שהוא הדמאי בתוך‬
‫היין הזה הרי זה מעשר עליו" )רמב"ם עפ"י "משנה ראשונה"(‪ .‬לפי‬
‫פירוש זה אין כאן בכלל ענין של ברירה‪ .‬אבל בעל "כסף משנה"‬
‫כותב בפירושו לדברי הרמב"ם )הל' מעשר ט‪ ,‬יג(‪..." :‬נמצא שחצי היין‬
‫שלקח זה המעשר‪ ,‬יש לומר בו שהוא מחלקו של חבירו‪oi`y meyn ,‬‬
‫‪ ,dxixa‬ולכך מפריש עליו דמאי"‪ .‬ברם‪ ,‬בעל "תוספות יום טוב" מבאר‬
‫דברי "כסף משנה"‪ ,‬שמה שחוששים שיש חצי חלק חבירו בידו משום‬
‫שאין ברירה‪ ,‬אינו ענין ליש ברירה ואין ברירה )כלומר למחלוקת‬
‫הדעות אם יש ברירה או אין ברירה(‪ ,‬כי הואיל וחילקו הענבים ואחר‬
‫כך חזרו ועירבום בגת‪ ,‬וודאי שלדברי הכל יש לנו לומר שנתערבו‪,‬‬
‫ואין לומר שהוברר שמה שיחזור זה ויקח ויחזור זה ויקח‪ ,‬שלכל אחד‬
‫הוחזר אותו חלק עצמו שנתן לגת‪ ,‬שדבר זה אין הדעת נותנת‪yexit .‬‬
‫‪ , mixacd‬שהסברו של "כסף משנה" לשיטת הרמב"ם "‪oi`y meyn‬‬
‫‪ ,"dxixa‬לדברי הכל הוא‪ ,‬כלומר שבכגון זה‪ ,‬כפי שהרמב"ם מפרש‬
‫משנתנו‪ ,‬הכל מודים שאין ברירה‪ .‬אמנם כפי מה שביארנו בראשונה‪,‬‬
‫או שליש או רביע‪ ,‬אבל המקבל על מנת למכור את הפירות ולהתחלק‬
‫)"משנה ראשונה"(‪.‬‬ ‫לבעלים‪ ,‬בין בזיתים ובין בתבואה ובפירות אחרים‬
‫‪.dcedi iaxk dkld oi`e‬‬
‫‪iying mei‬‬
‫באור משנה ו‬
‫מחלוקת בית שמאי ובית הלל בענין מכירת זיתים; ומדובר כאן בזיתים תלושים‬
‫שעדיין לא הוכשרו לקבל טומאה‪.‬‬
‫‪øáçì‬‬
‫‪Å È À àlà‬‬
‫‪È Æ åéúéæ‬‬
‫‪È Å úàÆ íãà‬‬
‫‪È È økîé‬‬
‫‪Ù À Ä àG :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À éànL‬‬
‫‪Ç Ç úéaÅ‬‬
‫– שהוא נזהר בענין טהרות ונאמן עליהן‪ ,‬אבל לא ימכרם למי שאינו‬
‫‪– øOòîì‬‬
‫‪Å Ç À Ä óàÇ :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À ìlä‬‬ ‫חבר שמא ידרכם בטומאה‪Å Ä úéaÅ .‬‬
‫מותר למכור זיתים אף למי שהוא נאמן על המעשרות בלבד‪ ,‬אף על‬
‫פי שאינו נאמן על הטהרות‪ .‬בירושלמי מבואר טעמם של בית הלל‪,‬‬
‫לפי שאנו אומרים‪ ,‬שהוא קונה את הזיתים לאכילה‪ ,‬ויאכלם קודם‬
‫שיוכשרו – על ידי המוהל )המיץ( היוצא מהם – לקבל טומאה‪ .‬ואף‬
‫על פי שרוב הזיתים אין אוכלים אותם כך‪ ,‬מכל מקום הואיל ואפשר‬
‫לתלות בסיבה כל שהיא כדי להתיר המכירה‪ ,‬הקילו בית הלל‪ .‬יש‬
‫מפרשים‪ ,‬שטעם המחלוקת הוא‪ ,‬אם מותר לגרום טומאה לחולין‬
‫שבארץ ישראל‪ ,‬שלדעת בית שמאי אסור לגרום טומאה לחולין שבארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ולכן אסור למכור זיתים אלא לחבר הזהיר בענין טומאה‬
‫וטהרה‪ ,‬שאם ימכרם למי שאינו חבר‪ ,‬שמא יטמאם בשעת דריכה‪,‬‬
‫כשיוכשרו לקבל טומאה‪ .‬ובית הלל סוברים‪ ,‬שמותר לגרום טומאה‬
‫לחולין שבארץ ישראל‪ ,‬הלכך מותר למכרם למי שהוא נאמן על‬
‫המעשרות‪ ,‬אף שאינו נאמן בענין טומאה וטהרה‪ .‬אמנם שנינו )לעיל‬
‫ב‪ ,‬ג(‪" :‬המקבל עליו להיות חבר‪ ,‬אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש"‪,‬‬
‫ופירשו המפרשים‪ ,‬לפי שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל‪,‬‬
‫אבל אין ההלכה כמשנה זו‪ ,‬אלא כדעת בית הלל שבמשנתנו‪ ,‬שהיא‬
‫משנה אחרונה‪ ,‬שמותר לגרום טומאה לחולין )רמב"ם(‪ – .‬מדברי בית‬
‫הלל "אף למעשר" משמע‪ ,‬שמדובר כאן בזיתי טבל‪ ,‬שאם לא כן הרי‬
‫גם למי שאינו מעשר מותר למכרם‪ .‬ואף על פי ששנינו )לעיל ה‪ ,‬ח(‬
‫שאסור למכור טבל‪ ,‬מכל מקום אמרו שם שלצורך מותר )עיין שם(‪,‬‬
‫‪úéaÅ éòeðöe‬‬
‫ואף כאן מדובר איפוא שמוכר לצורך )"משנה ראשונה"(‪Å À .‬‬
‫‪úéaÅ éøáãk‬‬
‫‪Å À Ä À ïéâäBð‬‬
‫‪ – ìlä‬המדקדקים במצוות שבבית הלל‪Ä Â eéäÈ ,‬‬‫‪ÅÄ‬‬
‫‪ÇÇ‬‬
‫‪ – éànL‬שלא היו מוכרים זיתיהם אלא לחבר‪.‬‬
‫איר‬ ‫‪i dpyn iyy wxt i`nc zkqn‬‬
‫‪éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ íéhç‬‬ ‫‪¦ ¦ äzà‬‬‫‪¨ © ìè‬‬
‫‪Ÿ :øîBì‬‬ ‫‪© àeä ìBëé¨ – eôzzLpL‬‬ ‫‪§ © § ¦ ¤ Bà ,eLøiL‬‬ ‫‪§ ¨ ¤ Bà ,úeñéøàa‬‬ ‫‪¦ £ © äãN‬‬ ‫‪¤ ¨ eìawL‬‬ ‫‪§ ¦ ¤ íéðL‬‬ ‫‪¦© § Á‬‬
‫‪íéhç‬‬‫‪¦ ¦ äzà‬‬‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ :Bì øîàé‬‬ ‫‪© Ÿ àG ìáà‬‬ ‫‪¨ £ .éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬‫‪¨ § ¤ ïéé¦ © éðàå‬‬
‫‪¦ £ © éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ ïéé¦ © äzà‬‬‫‪¨ © ,éðBìt‬‬ ‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ íéhç‬‬ ‫‪¦ ¦ éðàå‬‬
‫©‪¦£‬‬
‫‪.ïîL‬‬
‫‪¤ ¤ ìhà‬‬ ‫‪Ÿ ¤ éðàå‬‬‫‪¦ £ © ïéé¦ © äzà‬‬ ‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ ,íéøBòN‬‬ ‫‪¦ § éðàå‬‬ ‫©‪¦£‬‬
‫‪éðàå‬‬
‫‪¦ £ © éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ íéhç‬‬ ‫‪¦ ¦ äzà‬‬‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ :Bì øîBì‬‬ ‫‪© àeä ìBëé¨ ,õøàä‬‬ ‫‪¤ ¨ ¨ íò© íäéáà‬‬ ‫‪¤ ¦ £ úठeLøiL‬‬ ‫‪§ ¨ ¤ õøàä‬‬ ‫‪¤ ¨ ¨ íòå‬‬ ‫‪© § øáç‬‬ ‫‪¥¨ Ë‬‬
‫‪éðàå‬‬
‫‪¦ £ © íéhç‬‬
‫‪¦ ¦ äzà‬‬ ‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ :Bì øîàé‬‬‫‪© Ÿ àG ìáà‬‬ ‫‪¨ £ .éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬‫‪¨ § ¤ ïéé¦ © éðàå‬‬
‫‪¦ £ © éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ ïéé¦ © äzà‬‬ ‫‪¨ © ,éðBìt‬‬
‫‪¦ § íB÷îaL‬‬ ‫‪¨ § ¤ íéhç‬‬ ‫¦ ¦‬
‫‪.Láiä‬‬
‫‪¥ ¨ © úठìhà‬‬ ‫‪Ÿ ¤ éðàå‬‬‫‪¦ £ © çlä‬‬ ‫‪© © äzà‬‬ ‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ ,íéøBòN‬‬ ‫§ ¦‬
‫‪íàå¦ § .úBøt¥ éðàå‬‬
‫‪¦ £ © ïéé¦ © äzà‬‬
‫‪¨ © ,úBòî¨ éðàå‬‬‫‪¦ £ © äøæ‬‬
‫‪¨ ¨ äãBáò‬‬
‫‪¨ £ äzà‬‬ ‫‪¨ © ìè‬‬ ‫‪Ÿ :øîBì‬‬ ‫‪© àeä ìBëé¨ ,éBb íäéáà‬‬ ‫‪¤ ¦ £ úठeLøiL‬‬ ‫‪§ ¨ ¤ éBâå§ øb¥ È‬‬

‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪øùòî øùòîäå åòéâîä å÷ìç åäæ ïðéøîàå äøéøá ùé êëìä íøëá íéøáåçîä íéáðòå äéúåî÷á äãù å÷ìçù éøééî àëä .ipelt mewnay oihg dz` leh g‬‬
‫‪el xn`i `l la` :åãéáù åøáç ÷ìç ìò éàîã øùòì êéøöå àåä íéôúåù ìù çì÷å çì÷ ìëã äøéøá ïéà íúäå ùåìúá å÷ìçù éøééà ìéòìå .åéãå åìù úà‬‬
‫‪:øùòî åðéàù éîì å÷ìç øëåî øùòîä äæ àöîðå ,äæì äæ íéôéìçîë ååä àìà åòéâîä å÷ìç åäæ àëä øîéîì àëéìã .mixery ip`e oihg dz` leh‬‬
‫‪øùëåäù .gla dz` leh :íéàîè ú÷æçáå éàîã ååä çéðäù úåøéôå .ux`d mr odia` z` eyxiy :úåøùòîì øîåì êéøö ïéàå úåøäèì ïîàðä .xag h‬‬
‫‪:éðù ÷øôá ìéòì ïðúãë ùáéå çì õøàä íòì øåëîì øáçì øåñàù éôì äàîåè ìá÷ì øùëåä àìù ùáéá éðàå äàîåè ìá÷ì‬‬
‫‪åéáà úà øâ úùåøéã íåùî åãéì åàá àìù ãò éøù àëä äàðäá íéøåñà êñð ïééå íéáëåë úãåáò éôåìçã â"òà .zern ip`e miakek zcear dz` leh i‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫)ברטנורא(‪.‬‬ ‫הראשון(‪ ,‬אבל כשחלקו במחובר‪ ,‬יש ברירה‬ ‫שמדובר במשנתנו בשניים שהיו להם כרמים בשותפות ולא חלקו‬
‫הענבים תחילה אלא נתנו את הכל לתוך גת אחת‪ ,‬ואחר כך חילקו‬
‫באור משנה ט‬ ‫ביניהם את היין‪ ,‬לדעת הסובר יש ברירה אין הנאמן חייב לעשר אלא‬
‫‪õøàä‬‬
‫‪Æ È È íòå‬‬
‫‪ – øáç‬הנאמן על המעשרות ואף מדקדק בענין טהרות‪Ç À ,‬‬
‫‪ÅÈ‬‬ ‫היין שנטל מן הגת לחלקו‪ ,‬שאנו אומרים‪ :‬הוברר הדבר‪ ,‬בשעת‬
‫– שאינו נאמן על המעשרות ומכל שכן שאינו נזהר בטומאה וטהרה‪,‬‬ ‫חלוקת היין‪ ,‬שכל אחד מה שנטל‪ ,‬חלקו הוא נטל‪ .‬מכאן בארנו‬
‫‪ – õøàä‬שפירותיו דמאי ובחזקת טמאים‪,‬‬ ‫‪Æ È È íòÇ íäéáà‬‬ ‫‪Æ Ä Â úàÆ eLøiL‬‬ ‫‪ÀÈ Æ‬‬ ‫בראשונה שמשנתנו היא לדעת הסובר אין ברירה )וכך פירשו הר"ש‪,‬‬
‫‪äzà‬‬ ‫‪ – Bì øîBì‬לאחיו עם הארץ‪È Ç ìèÙ :‬‬ ‫‪ – àeä ìBëéÈ‬החבר‪Ç ,‬‬ ‫הרא"ש והרב מברטנורא(‪.‬‬
‫‪– éðBìt‬‬‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪È À Æ íéhç‬‬‫‪ éðàå‬אטול ‪Ä Ä‬‬ ‫‪Ä Â Ç éðBìt‬‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪È À Æ íéhç‬‬ ‫‪ÄÄ‬‬
‫‪ïééÄ Ç äzà‬‬‫שיודע הוא שאלו לא הוכשרו לקבל טומאה‪ ,‬או טול ‪È Ç‬‬ ‫‪iyy mei‬‬
‫‪ – éðBìt‬שבכגון‬ ‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪ éðàå‬אטול ‪È À Æ ïééÄ Ç‬‬ ‫‪Ä Â Ç éðBìt‬‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪ÈÀÆ‬‬ ‫באור משנה ח‬
‫זה כל אחד נוטל את חלקו המגיע לו‪ ,‬ואין אנו אומרים שהחבר החליף‬
‫חלקו בשל אחיו‪ ,‬שהרי שניהם נטלו מאותו המין‪ ,‬כמו שבארנו במשנה‬
‫‪äãN‬‬
‫‪Æ È eìawL‬‬‫‪ – íéðL‬אחד נאמן על המעשרות ואחד שאינו נאמן‪À Ä Æ ,‬‬
‫‪ÄÇ À‬‬
‫‪íéhç‬‬ ‫‪Ä Ä äzà‬‬‫‪ – Bì øîàé‬החבר לעם הארץ‪È Ç ìèÙ :‬‬ ‫‪Ç Ù àG ìáà‬‬ ‫הקודמת‪È Â .‬‬ ‫‪eôzzLpL‬‬
‫‪ – eLøiL‬שדה‪À Ç À Ä Æ Bà ,‬‬ ‫‪ – úeñéøàa‬לעבדה במשותף‪ÀÈ Æ Bà ,‬‬
‫‪ÄÂ Ç‬‬
‫– שלקחו שדה בשותפות; כשהם באים לחלק ביניהם את היבול‪,‬‬
‫‪ – íéøBòN‬שבתורת יורשים יש לכל אחד מהם חלק‬ ‫‪ éðàå‬אטול ‪Ä À‬‬ ‫‪ÄÂÇ‬‬
‫בכל מין ומין‪ ,‬וכשלוקח החבר כל החיטים ונותן לאחיו עם הארץ‬
‫‪íéhç‬‬
‫‪Ä Ä äzà‬‬‫‪ – øîBì‬לשאינו נאמן‪È Ç ìèÙ :‬‬ ‫‪ – àeä ìBëéÈ‬הנאמן‪Ç ,‬‬
‫‪ ,éðBìt‬או טול‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪È À Æ íéhç‬‬ ‫‪ éðàå‬אטול ‪Ä Ä‬‬‫‪Ä Â Ç éðBìt‬‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪ÈÀÆ‬‬
‫כל השעורים‪ ,‬הרי הוא כמחליף את חלקו בשעורים בחלק אחיו‬
‫‪– éðBìt‬‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪ éðàå‬אטול ‪È À Æ ïééÄ Ç‬‬‫‪Ä Â Ç éðBìt‬‬
‫‪Ä À íB÷îaL‬‬ ‫‪È À Æ ïééÄ Ç äzà‬‬
‫‪ÈÇ‬‬
‫בחיטים‪ ,‬וחליפין הם כמכר‪ ,‬ואסור לחבר למכור דמאי לעם הארץ;‬
‫שהואיל ושניהם לוקחים מאותו המין‪ ,‬אין אנו אומרים שמחליפים‬
‫‪ – çlä‬היינו מה שכבר הוכשר לקבל‬ ‫‪Ç Ç äzà‬‬ ‫וכן לא יאמר לו‪È Ç ìèÙ :‬‬
‫את חלקיהם והרי זה כמוכר טבל לשאינו נאמן‪ ,‬אלא אנו אומרים‪,‬‬
‫‪ – Láiä‬שלא הוכשר עדיין לקבל טומאה‪,‬‬ ‫‪Å È Ç úàÆ ìhà‬‬ ‫‪Ù Æ éðàå‬‬
‫טומאה‪Ä Â Ç ,‬‬
‫שכל אחד נוטל את חלקו המגיע לו‪ ,‬והנאמן אינו צריך לעשר אלא‬
‫מהטעם שבארנו‪ ,‬שאסור למכור לעם הארץ דמאי‪ ,‬ולח ויבש נחשבים‬
‫גם הם כשני מינים‪ .‬ויש מבארים הטעם‪ ,‬לפי שאסור לחבר למכור‬
‫‪äzà‬‬
‫‪ – Bì øîàé‬הנאמן לשאינו נאמן‪È Ç ìèÙ :‬‬ ‫‪Ç Ù àG ìáà‬‬ ‫את שלו‪È Â .‬‬
‫‪– ïîL‬‬‫‪Æ Æ ìhà‬‬‫‪Ù Æ éðàå‬‬
‫‪Ä Â Ç ïééÄ Ç äzà‬‬
‫‪ ,íéøBòN‬או ‪È Ç ìèÙ‬‬ ‫‪Ä À éðàå‬‬ ‫‪Ä Â Ç íéhç‬‬
‫‪ÄÄ‬‬
‫לעם הארץ לח ויבש )ברטנורא(‪ ,‬כמו ששנינו )לעיל ב‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫שהואיל וכל אחד לוקח מין אחר‪ ,‬הרי הם כאילו מחליפים את חלקיהם‪,‬‬
‫‪ycew zay‬‬ ‫שהנאמן נותן לשאינו נאמן את חלקו בחיטים או ביין‪ ,‬ושאינו נאמן‬
‫באור משנה י‬ ‫נותן לנאמן את חלקו בשעורים או בשמן‪ ,‬שהרי לשניהם יש חלק‬
‫לאחר שלמדנו במשנה הקודמת בחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ‪,‬‬ ‫בכל המינים‪ ,‬ונמצא הנאמן מוכר חלקו בטבלים לשאינו נאמן‪ ,‬והרי‬
‫שאסור לחבר לחלוק עם אחיו בצורת "חילופי" מיני תבואה שונים שיש בנכסי‬ ‫אסור למכור דבר שאינו מתוקן‪ ,miyxtn yi – .‬שלאחר שלמדנו במשנה‬
‫הירושה‪ ,‬באה משנתנו ללמד בגר וגוי שירשו את אביהם גוי‪ ,‬שמותר לגר ליטול‬ ‫הקודמת בשניים שבצרו כרמיהם לתוך גת אחת שמעשר את שלו‬
‫מהירושה דברים המותרים לו בהנאה כנגד דברים האסורים בהנאה לישראל שנוטל‬ ‫וחלקו בכל מקום שהוא‪ ,‬לפי שאין ברירה‪ ,‬כמו שבארנו שם‪ ,‬באה‬
‫אחיו הגוי ואינו חשוב כמחליף‪ ,‬כפי שיבואר במשנה‪ – .‬והלכה היא שעבודה זרה‬
‫וכל הדברים שמשתמשים בהם הגויים לעבודה זרה או שמקריבים לה אסורים‬ ‫משנתנו ללמד‪ ,‬שלא אמרו אין ברירה אלא בכגון שנתנו את כל הענבים‬
‫לישראל בהנאה; כן גזרו חכמים על יינם סתם שהוא אסור בהנאה משום איסור‬ ‫לגת אחת ונתערב הכל במקום אחד‪ ,‬אבל בכגון זה שאחד נוטל חיטים‬
‫יין נסך‪ ,‬שמא הוקדש על ידי הגוי לנסך לעבודה זרה‪.‬‬ ‫שבמקום פלוני ושני נוטל חיטים שבמקום פלוני‪ ,‬הואיל והחיטים‬
‫‪ – éBb íäéáà‬והם באים לחלוק ביניהם את‬ ‫‪Æ Ä Â úàÆ eLøiL‬‬
‫‪ÀÈ Æ éBâåÀ øbÅ‬‬ ‫בשני מקומות מיוחדים הם‪ ,‬לדברי הכל הקילו בדמאי לומר יש ברירה‪,‬‬
‫‪äãBáò‬‬
‫‪È Â äzà‬‬‫‪ – øîBì‬לגוי‪È Ç ìèÙ :‬‬ ‫נכסי הירושה‪ – àeä ìBëéÈ ,‬הגר‪Ç ,‬‬ ‫כלומר שאנו אומרים‪ :‬הוברר הדבר למפרע‪ ,‬שמה שנטל כל אחד‪ ,‬זהו‬
‫‪ éðàå‬אטול ‪ – úBøtÅ‬אף‬‫‪Ä Â Ç ïééÄ Ç äzà‬‬
‫‪ éðàå‬אטול ‪ ,úBòîÈ‬טול ‪È Ç‬‬
‫‪Ä Â Ç äøæ‬‬
‫‪ÈÈ‬‬ ‫חלקו המגיע לו‪ ,‬ולכן הנאמן על המעשרות אינו מעשר אלא מה שנטל‬
‫על פי שהם שני מינים‪ ,‬אין אנו אומרים שהדברים שנוטל הגר הם‬ ‫לחלקו )ר"ש; רא"ש(‪ .‬ויש מפרשים שמדובר כאן שחלקו השדה בקמתה‬
‫חליפי עבודה זרה וחליפי יין נסך שאסורים בהנאה‪ ,‬לפי שאין הגר‬ ‫והענבים המחוברים בכרם‪ ,‬ולא אמרו אין ברירה אלא כשחלקו בתלוש‪,‬‬
‫יורש את אביו מדין תורה אלא מדברי סופרים‪ ,‬וכל זמן שנכסי הירושה‬ ‫ומה שגדל גדל בשותפות‪ ,‬כמדובר במשנה הקודמת )לפי הפירוש‬
 ‫‪`i dpyn iyy wxt i`nc zkqn‬‬ ‫ביר‬
‫‪.øeñਠ– øbä‬‬ ‫‪¥ © úeLøì‬‬ ‫‪§ ¦ eàaMî‬‬
‫¦ ‪¨¤‬‬
‫‪àeä øñàL‬‬
‫‪© ¨ ¤ ätäL‬‬
‫‪¤ © ¤ ;ïîàð‬‬
‫‪¨ ¡ ¤ – ïä¥ ïéøOòî‬‬
‫‪¦ ¨ ª § ;øOòì‬‬
‫‪¥ © § áiç‬‬
‫‪¨ © – ïä¥ ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ õøà‬‬ ‫‪¤ ¤ ìMî‬‬
‫‪¤ ¦ :øîàå‬‬
‫‪© ¨ § àéøeña‬‬
‫‪¨ § § úBøt¥ øëBnä‬‬ ‫‪¥ © ‡È‬‬
‫‪LiL‬‬
‫‪¤ ¤ òeãé‬‬
‫‪© ¨ íàå‬‬ ‫‪¦ § .øézäL‬‬
‫‪¦ ¦ ¤ ätä‬‬ ‫‪¤ © àeä øñàL‬‬ ‫‪© ¨ ¤ ätäL‬‬
‫‪¤ © ¤ ,ïîàð‬‬
‫‪¨ ¡ ¤ – ïä¥ ïéøOòî‬‬
‫‪¦ ¨ ª § ;øOòì‬‬
‫‪¥ © § áiç‬‬
‫‪¨ © – ïä¥ élMî‬‬
‫‪¦ ¤ ¦ .øézäL‬‬
‫‪¦ ¦ ¤ ätä‬‬‫©‪¤‬‬
‫‪.øOòì‬‬
‫‪¥ © § áiç‬‬
‫‪¨ © – àéøeña‬‬
‫‪¨ § § úçà‬‬ ‫‪© © äãN‬‬ ‫‪¤ ¨ Bì‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪íéèç äúà ìåè åì øîåì øåñà åãéì åàáù íãå÷ åìéôàã õøàä íò íäéáà úà åùøéù õøàä íòå øáçì éîã àìå .íéøôåñ éøáãî àìà äøåúä ïî äðéà‬‬
‫‪:åãéì àá åìéàë éåäå àúééøåàã äùåøé àéåä íúäã ,íéøåòù éðàå‬‬
‫‪õøàä úùåã÷á åùã÷ àì êëéôì é"à ìë äùáëð àì ïééãòù éôìå ,äáåö íøàå íéøäð íøà ïåâë ìàøùé õøàî åéä àìù ãåã ùáëù úåöøà íä .`ixeq `i‬‬
‫‪éàîã ïäî ùéøôäì áééç åðéà àéøåñá úåøéô äðå÷äå .õøàì äöåçë àéä íéðéã úö÷îáå ìàøùé õøàë àéä íéðéã úö÷îáå íéáø ìù ùåáë äéäù éô ìò óà‬‬
‫‪ïìäìå áéæëî ÷"ôá ïðúãë ïîàð äéäå ïä ì"åç ìù øîà éòá éàã åâî ïîàð ïä ïéøùåòî øîà éë êëìä ,íéàá ïä ì"åçî àéøåñá íéøëîðä úåøéô áåøù éôì‬‬
‫‪éëéä éëå íéúøùò øîàùë øéúäù äôä àåä ,øùòîá íéáééçå íä é"à ìù øîàùë .xq`y dtdy :ïîàð íéúøùòå íä é"à ìù øîà éë éîð àúùä ,ïîàð‬‬
‫‪úåøéôáã øùòì íéáééç àéøåñá ïàë éì ùéù äãùä ïî .od ilyn :íéúøùò øîàùë øéúäù äîá éîð äéðîäð íä é"à ìù øîàùë øñàã éàîá äéì ïðéðîäîã‬‬
‫‪åäãùî àîúñî äãù åì ùéù òåãéù ïåéëã ,øéúäù äôä àåä øñàù äôä ïàë ïéà .dcy el yiy reci m`e :íù åìãâù òåãéùë éàîãä ìò åøæâ àéøåñ ìù‬‬
‫‪:åâî àëéìã ïîàð åðéà íéúøùò øîà éë êëìä íéàá íä ì"åçî øîåì ïîàð äéä àìå úåøéôä àéáä‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫‪dz` j`id ,zyxed `l jly mixhltl jenq :d"awd el xn` .yixed `l milyexil jenq‬‬ ‫לא באו לרשותו עדיין לא זכה בהם‪ ,‬הלכך אין כאן חילופין כלל‪.‬‬
‫‪ ...?"`aev mx`e mixdp mx` yakne xfeg‬מכאן‪ ,‬יש דברים שסוריא היא בהם כארץ‬ ‫אמנם בחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ שנינו במשנה‬
‫ישראל‪ ,‬ויש דברים שהיא בהם כחוץ לארץ )עיין גיטין ח‪ ,‬א(‪ .‬הקונה שדה בסוריא‬
‫כקונה בארץ ישראל לענין תרומה ומעשרות ושביעית‪ .‬אבל הלוקח פירות בסוריא‬
‫הקודמת‪ ,‬שאסור לחבר לומר לעם הארץ‪ :‬טול אתה חיטים ואני‬
‫אינו צריך לעשרם דמאי‪ ,‬לפי שרוב הפירות הנמכרים בסוריא באים מחוצה לארץ‪.‬‬ ‫שעורים‪ ,‬לפי שהם יורשים את אביהם מן התורה‪ ,‬והרי זה כאילו‬
‫ויש אומרים הטעם‪ ,‬מפני שרוב הפירות שבסוריא משל נכרים הם )‪ .(c"a`xd‬אבל‬ ‫חלקו של כל אחד בירושה בא לרשותו‪ ,‬הלכך אם הוא יטול כל‬
‫אם ידוע שהפירות גדלו שם בשדה של ישראל‪ ,‬חייבים לעשרם דמאי‪epzpyn – .‬‬ ‫החיטים ואחיו כל השעורים הרי הם כמחליפים את חלקיהם‪ ,‬כמו‬
‫דנה במי שמוכר פירות בסוריא ואומר שהפירות הם מארץ ישראל או משל שדהו‬ ‫שבארנו שם‪ .‬לא כן הדבר בגר וגוי שירשו את אביהם גוי‪ ,‬שירושת‬
‫שבסוריא‪.‬‬
‫הגר את אביו אינה מן התורה‪" ,‬לפי שאין ביניהם קירבה‪ ,‬שהדת‬
‫‪ – àéøeña‬שסתם פירותיה פטורים ממעשר דמאי‪,‬‬ ‫‪È À À úBøtÅ øëBnä‬‬ ‫‪Å Ç‬‬ ‫מבדילה ביניהם‪ .‬אלא שיורש אותו מתקנת חכמים‪ ,‬שמא ימיר ויחזור‬
‫‪– ïäÅ ìàøNé‬‬
‫‪Å È À Ä õøà‬‬‫‪Æ Æ ìMî‬‬‫‪ – øîàå‬המוכר‪Æ Ä :‬‬ ‫כמו שבארנו לעיל‪Ç È À ,‬‬ ‫לדתו כדי לרשת את אביו" )רמב"ם(‪ ,‬הלכך מותר לו לומר לאחיו הגוי‪:‬‬
‫‪øOòì‬‬
‫‪ – áiç‬הלוקח ממנו‪Å Ç À ,‬‬ ‫פירות אלו הובאו לכאן מארץ ישראל‪È Ç ,‬‬ ‫טול אתה עבודה זרה ואני אטול המעות‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪ ,‬שהואיל‬
‫‪ – ïäÅ ïéøOòî‬אם אמר המוכר‪:‬‬ ‫– להפריש מהפירות מעשרות דמאי‪Ä È Ë À .‬‬ ‫‪øbä‬‬
‫‪Å Ç úeLøì‬‬‫‪À Ä eàaMî‬‬
‫‪È Æ Ä íàåÀ‬‬
‫ועדיין לא באו לרשותו אינו כמחליף‪Ä .‬‬
‫‪ – ïîàð‬על דבריו‪,‬‬ ‫הפירות הם מארץ ישראל אבל מעושרים הם‪È Á Æ ,‬‬ ‫– אבל אם הדברים הללו האסורים בהנאה באו כבר לרשות הגר‪,‬‬
‫‪ – øézäL‬אותו הפה שאסר את הפירות‬ ‫‪Ä Ä Æ ätä‬‬‫‪Æ Ç àeä øñàL‬‬ ‫‪Ç È Æ ätäL‬‬
‫‪ÆÇÆ‬‬ ‫‪ – øeñàÈ‬לו לומר לגוי אחיו‪" :‬טול אתה עבודה זרה ואני מעות"‬
‫באמרו "הם מארץ ישראל"‪ ,‬הוא הפה שהתירם באמרו "מעושרים‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬לפי שכבר זכה בה ונמצא כאילו בא להחליפם‪ ,‬והרי‬
‫הם"‪ ,‬וכשם שמאמינים לו על האיסור‪ ,‬כך מאמינים לו על ההיתר‪.‬‬ ‫אסורים הם בהנאה‪.‬‬
‫‪" df llk‬הפה שאסר הוא הפה שהתיר" מבואר בגמרא בדרך "‪"ebin‬‬
‫‪ inlyexia‬מסופר‪" :‬עקילס הגר חילק עם אחיו והחמיר על עצמו והוליך חלקו‬
‫)מתוך(‪ ,‬כלומר שמאמינים לו על כל מה שאמר‪ jezn ,‬שיכול היה‬ ‫לים המלח"‪ – ...‬ושלושה אמוראים חלוקים בזה‪ :‬אחד אמר‪ :‬דמי עבודה זרה‬
‫לשתוק ולא לומר כלום‪ ,‬ואף אז היה הלוקח פטור מלעשרם דמאי‪,‬‬ ‫הוליך לים המלח‪ ,‬ואחד אמר‪ :‬דמי חלקו של עבודה זרה הוליך לים המלח‪,‬‬
‫‪ – ïäÅ élMî‬אם אמר המוכר‪ :‬הפירות הם משל‬ ‫כמו שהזכרנו לעיל‪Ä Æ Ä .‬‬ ‫ואחד אמר‪ :‬עבודה זרה עצמה הוליך לים המלח‪ ,‬בשביל לעקור עבודה זרה‬
‫‪ – øOòì‬שגם בפירות של סוריא‬ ‫‪ – áiç‬הלוקח‪Å Ç À ,‬‬ ‫שדי שבסוריא‪È Ç ,‬‬ ‫מבית אבא‪.‬‬
‫גזרו על הדמאי‪ ,‬אם ידוע שגדלו שם בשדה ישראל‪ ,‬כמו שהזכרנו‬ ‫באור משנה יא‬
‫‪ – ïäÅ ïéøOòî‬ואם אמר‪ :‬משלי הם‬ ‫לעיל )בהקדמה למשנתנו(‪Ä È Ë À .‬‬ ‫ארצות ארם שכבש דוד המלך וסיפחן לארץ ישראל )כמסופר בשמואל ב פרק י‪,‬‬
‫‪ – øñàL‬באמרו "משלי הם"‪,‬‬ ‫‪Ç È Æ ätäL‬‬ ‫‪ – ïîàð‬על כך‪Æ Ç Æ ,‬‬ ‫ועישרתים‪È Á Æ ,‬‬ ‫ובדברי הימים א פרק יט(‪ ,‬נקראות בתלמוד‪ ,`ixeq :‬ואין דינה של סוריא כדין‬
‫ארץ ישראל לכל דבר‪ ,‬שהואיל ודוד כבש אותה קודם שנכבשה כל ארץ ישראל‪,‬‬
‫‪ – øézäL‬באמרו "מעושרים הם"‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪.‬‬ ‫‪Ä Ä Æ ätä‬‬ ‫‪Æ Ç àeä‬‬ ‫לא נתקדשה כקדושת הארץ‪ .‬ואמנם יצאה מכלל חוץ לארץ‪ ,‬אבל לכלל קדושת‬
‫‪ – àéøeña‬שאף בלא אמירתו‬ ‫‪È À À úçà‬‬ ‫‪Ç Ç äãN‬‬‫‪Æ È Bì LiL‬‬ ‫‪Æ Æ òeãé‬‬
‫‪Ç È íàå‬‬ ‫‪ÄÀ‬‬ ‫ארץ ישראל לא הגיעה‪ ,‬כמו שמובא בספרי )לפרשת עקב(‪cec yak dn iptn" :‬‬
‫"משלי הם" היינו אומרים מן הסתם משדהו הביא את הפירות‪ ,‬ונמצא‬ ‫`‪) my zebdep zeevn oi`e `aev mx`e mixdp mx‬כמו בארץ ישראל(? `‪) exn‬חכמים(‪:‬‬
‫‪– øOòì‬‬
‫‪ – áiç‬הלוקח‪Å Ç À ,‬‬ ‫שאין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר‪È Ç ,‬‬ ‫‪ueg yeakl mi`yx eidz l`xyi ux` eyakzyn :dxn` dxezd .dxezk `ly dyr cec‬‬
‫את הפירות דמאי‪ ,‬שהואיל ואין כאן "מיגו"‪ ,‬שאף אילו המוכר היה‬ ‫‪ Ð ux`l‬שנאמר )דברים יא‪ ,‬כג(‪" :‬וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם"‪ ,‬ואחר‬
‫כך )שם שם‪ ,‬כד(‪" :‬כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" – שלא תהא‬
‫שותק‪ ,‬היה הלוקח חייב לעשרם‪ ,‬לפיכך אין המוכר נאמן לומר‬ ‫ארץ ישראל מטמאה בגילוליהם‪ ,‬ואתם חוזרים ומכבשים חוץ לארץ – אבל ‪`ed‬‬
‫"מעושרים הם"‪.‬‬ ‫)דוד המלך( ‪didy iqeaid z`e ,`aev mx`e mixdp mx` yake xfg `l` ,ok dyr `l‬‬

‫בכוחו של יהודי להתגבר על השינויים שישנם ממקום למקום ומזמן לזמן‪ ,‬כך‪ ,‬שבכל מקום ובכל זמן שבהם הוא חי‪ ,‬יש לו אותה תורה‬
‫"אשר החלו לעשות"‪ ,‬שקיבלו בני‪-‬ישראל במדבר סיני‪.‬‬
‫משיחת חג הפורים‪ ,‬ה'תשכ"ז‬
‫גיר‬ `nei zkqn ± awri oir

"xcde fer - dxexa dty" mr xe`ia i"yx

‫ ולא היה שייך ליתן את המחתה בין‬,ïBøਠìhépMî © ¦ ¤ ¦ äðùî :‫ דף נג ע"ב‬cec Ð íéðåùàøä íéàéáð äðùî
íéàéáð ¦ ¦ § úBîéî¦ ‫ בקודש הקדשים מונחת‬íL¨ äúéä ¨ § ¨ ïáà ¤ ¤ ,‫ הבדים‬dheq zkqna yxtn .l`enye
`d Ð àìåòã àâéìôå .(a,gn)
ïî¦ dBáb © ¨ ‫ והיתה האבן‬,úàø÷ð ¥ § ¦ äúéä ¨ § ¨ [‫לשון יסוד‬-] äéiúLe ¨ ¦ § íéðBLàø ¦ ¦
dlb oex` xne` oerny 'x :`ipzc
.‫ את המחתה‬ïúBð ¥ äéä ¨ ¨ äéìòå
¨ ¤ ¨ § ,úBòaöà ¨ § ¤ LŸìL¨ õøàä ¤¨ ¨ xnelk Ð äéðùå äðåùàø .laal
,'ìhépMî'
© ¦ ¤ ¦ àlà ¨ ¤ ,éðz÷¥ ¨ ¨ àì Ÿ ‫' הארון‬æðâpMî' © § ¦ ¤ ¦ :‫ מדייקת הגמרא‬àøîâ fepbd Ð äøãç ìë .ze`xwn ipyn
àéðúc
¨ § © § .‫ ולא נגנז‬ìááì ¤ ¨ § äìb ¨ ¨ ïBøਠøîàc © ¨ § ïàîk © § ‫ במשנתינו‬ïðz © § ‫ואם כן‬ .mixcg ixcga

‫עשׂרים‬ ִ ְ ֶ ‫'בּן‬ ֶ (‫י‬-‫ )דברי הימים ב' לו ה‬øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,ìááì ¤ ¨ § äìb ¨ ¨ ïBøਠ,øîBà ¥ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © ,‫בברייתא מחלוקת בזה‬
‫לסוף‬-] äðM ¨ ¨ ä© úáeLúìå© § ¦ § '‫תּחתּיו וגו‬ ָ ְ ַ ‫יהוֹיכין ְבּנוֹ‬ ִ ָ ְ ‫ויּמלוֹ‬ ְ ִ ַ '‫נבוּכדנאצּר וגו‬
ַ ֶ ְ ַ ְ ‫עלה‬ ָ ָ ,'‫בּמלכוֹ וגו‬ ְ ָ ְ ‫יהוֹיקים‬
ִ ָ ְ ‫שׁנה‬ ָ ָ ‫וחמשׁ‬ ֵ ְָ
íò¦ äìáa ¨ ¤ ¨ [‫את יהויכין‬-] eäàáéå ¥ ¦ § © øvàðãëeáð
© ¤ § © § Cìnä ¤ ¤ © çìL © ¨ [‫אותה שנה שהגלו את יהויקים אבי יהויכין‬
‫ ולומד זאת מפסוק‬ìááì ¤ ¨ § äìb ¨ ¨ ïBøਠ,øîBà ¥ éàçBé © ïa¤ ïBòîL § ¦ éaø ¦ © .‫ הוא הארון‬- ''ä úéa¥ úcîç © § ¤ éìk ¥§
úøNò ¤ ¤ £ elॠ'‫ 'דבר‬,''ä øîà © ¨ øác ¨ ¨ øúeé ¥ ¨ ¦ àì Ÿ '‫ימים וגו‬ ִ ָ ‫'הנּה‬ֵ ִ ,(‫ בנבואה למלך חזקיהו )ישעיה לט ו‬øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,‫אחר‬
,‫ ולא גלה לבבל‬æðâð © § ¦ BîB÷îa § ¦ ïBøਠ,øîBà ¥ [éàòìéà © § ¦ øa] © (Lé÷ì ¦ ¨ ïa) ¤ äãeäé ¨ § éaø ¦ © .‫ בארון‬- BaL ¤ úBøacä § ¦©
éðt
¥ § ìò© Lãwä ¤Ÿ © ïî¦ íécaä ¦ © © éL ¥ àø¨ eàøiå' ¨ ¥ © (‫ לגבי הכנסת הארון למקדש הראשון )מלכים א' ח ח‬øîàpL © ¡¤ ¤
‫ משמע 'עד היום הזה' שאף היום הבדים שם משום‬,'äfä ¤ © íBiä© ãò© íL¨ eéäiå § ¦ © äöeçä
¨ © eàøé ¨ ¥ àìå Ÿ § øéácä ¦ §©
.‫שנגנז במקומו‬
‫ חולק על שיטת עולא בדעת‬,‫ מה ששנינו בברייתא שלרבי שמעון בן יוחאי הארון גלה לבבל‬- àìeòc ¨ § àâéìôe ¨ ¦ §
éëå
¦ § ,éîBøa ¦ § éàçBé © ïa¤ ïBòîL § ¦ éaø ¦ © úठLøç ¨ ¨ ïa¤ àéúî ¨ § © éaø ¦ © ìàL © ¨ ,àìeò ¨ øîàc © ¨ § ,‫רבי שמעון בן יוחאי‬
äðBLàø
¨ ¦ ,ìááì ¤ ¨ § äìb ¨ ¨ ïBøਠ‫ משני מקראות שה‬- äiðLe ¨ ¦ § äðBLàø ¨ ¦ íòt © © eðãnìî ¥ § © § øæòéìठ¤ ¦ ¡ éaøL ¦ © ¤ øçàî ©©¥
éàî© ‫ המקרא השני‬- äiðL ¨ ¦ § ,''ä úéa¥ úcîç © § ¤ éìk ¥ § íò¦ äìáa ¨ ¤ ¨ eäàáéå' ¥ ¦ § © ,‫ לעיל‬ïøîàc ¨ ¨ £ © àä¨ ‫ מקרא ראשון‬-
.‫ שהיה יכול לומר ויצא מבת ציון הדרה‬,'døãä ¨ ¨ £ ìk' ¨ éàî© .'døãä ¨ ¨ £ ìk¨ ïBiö¦ úaî © ¦ àöiå'¥ ¥ © áéúëc ¦ § ¦ ,àéä¦
,‫ וזה הארון היה בבית קודש הקדשים חדר לפנים מחדר‬,‫ כל הגנוז בחדרי חדרים‬- 'døãç ¨ § © ‫ 'כל‬,‫אלא בא לדרשה‬
‫ רבי שמעון בן‬äzà ¨ © ,‫ שאלו‬,‫ ואחר שאמר רבי מתיא לרבי שמעון בר יוחאי כל זאת‬.‫וגם הוא גלה מירושלים‬
,‫ ולא גלה לבבל‬æðâð © § ¦ BîB÷îa § ¦ ïBøਠøîBà ¥ éðàL ¦ £ ¤ ,‫ רבי שמעון בן יוחאי‬Bì øîà © ¨ ,øîBà ¥ äzà ¨ © äî© ‫יוחאי‬
‫ סובר רבי שמעון‬,‫ הרי שלדעת עולא‬.'‫הזּה‬ ֶ ַ ‫ויהיוּ ָשׁם ַעד ַהיוֹם‬ ְ ִ ַ 'Bâå§ íécaä ¦ © © eëøàéå' ¦ £ © © (‫ )מלכים א' ח ח‬øîàpL © ¡¤ ¤
.‫בן יוחאי שהארון נגנז במקומו ולא גלה לבבל‬
ïBøਠ,íéøîBà ¦§ íéîëçå¦ ¨ £ © ,‫ בברייתא‬àðz ¨ ¨ ,ïîçð ¨ § © áø© øîà © ¨ :‫ דעה נוספת על מקומו של הארון‬:‫דף נד ע"א‬
,(‫ )משנה שקלים פ"ו מ"ב‬àðéðz ¨ ¦ ¨ énð ¦ © ïðਠ£ óà© ,÷çöé ¨ § ¦ øa© ïîçð ¨ § © áø© øîà © ¨ .æeðb¨ äéä ¨ ¨ íéöòä ¦ ¥ ¨ øéc¦ úkL © § ìa¦ §
‫ בלשכת העצים‬ätöø ¨ § ¦ ‫ את אחת מהמרצפות של ה‬äàøå ¨ ¨ § ,‫÷ בטיול ושחוק‬qòúî ¥ © § ¦ äéäL ¨ ¨ ¤ ãçà ¨ ¤ ïäëa ¥ Ÿ § äNòî ¤ £©
,Bøéáç ¥ £ úठòéãBäå © ¦ § àáe ¨ ,‫ והבין שסילקוה ושוב החזירוה‬,‫ בכך שהיא גבוהה יותר‬äéúBøáçî ¨ ¤ § © ¥ äpeLî ¨ § ‫שהיא‬
ãeçéa ¦ § eòãéå § ¨ § ,‫ של הכהן המספר‬BúîLð ¨ § ¦ äúöéù ¨ § ¨ ¤ ãò© ‫ להראות את מקומה‬øácä ¨ ¨ © úठøBîâì § ¦ ÷étñä ¦ § ¦ àìå Ÿ §
÷qòúî
¥ © § ¦ ,Baìç § ¤ éaø ¦ © øîà © ¨ .‫ במה היה אותו הכהן מתעסק‬- ãéáò ¦ ¨ äåä ¨ £ éàî© .æeðb¨ ïBøਠíML ¨ ¤ ‫ בבירור‬-
.‫ משחק היה בגרזנו‬- äéä ¨ ¨ Bneãø÷a §©§
‫ שאינם ראויים לעבודה‬ïéîeî ¦ éìòa
¥ £ © íéðäk ¦ £ Ÿ éðL ¥ § ,‫ מעשה אחר בענין מקום הארון‬ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaø ¦ © éác¥ § àðz ¨¨
,‫ בלשכת דיר העצים היו מסירים מן העצים את החלקים המתולעים הפסולים למזבח‬- íéöòa ¦ ¥ ¨ ïéòéìúî ¦ ¦ § © eéä¨
.Bzìëàå © ¨ £ © ‫ משם‬Lॠäúöéå ¨ § ¨ § ,‫ במקום שהיה הארון גנוז‬íL¨ äìôðå ¨ § ¨ § íäî ¤ ¥ ãçà ¨ ¤ ìL ¤ Bnecø÷ § © äèîLðå
¨ § § ¦§
 (oey`x meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr e sc zenai ‫דיר‬
53 mewn lkne ,zxk aeig oda yiy ,øúBñå ¥ § äðBá ¤ zek`lna¦ ycwnd bidpdl eia` edeiv m` epiide ,ønçîc ¥ © § ¦ åàì¨ lr xeari `ly `l` 1
54 éúúaL
© Ÿ § © úà' ¤ àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § meyn `l` epi` zexeq` ody àîòè ¨§© e`l lr zxk oi`y xg`ne .dk`ln dyerd dnda zaya exear 2
55 z` ycwnd zia oipa ly dyr éçc ¥ ¨ did éëä ¥ ¨ åàì¨ àä¨ ,'åâå eøîLz Ÿ § ¦ dyr iptn df xeqi` dgcii `ly epcnll aezkd jxved ok lr ,df 3
56 oiyr x`yy o`kn gken df itle .zxk da yiy zay ly e`l herina jxev oi` ok` zxk ea yiy e`la la` .a` ceaik ly 4
57 dy` zeg` s` 'dilr' ilel ok lre ,zxk ea yiy e`l s` migec .dxezd lka zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi` oky ,xen`d 5
58 .znaiizn dzid oi`y 'dilr'n hrnl jixv dnl ,dnewnl `iyewd zxfeg ok m`e 6
59 zaya ycwnd zia oipa xeq`l aezkd `a àì Ÿ :`xnbd dgec .dy` zeg` xeqi` dgec meai 7
60 oipa jxevl ønçîc ¥ © § ¦ åàì¨ xeq`l `a `l` ,zxk oda yiy zek`lna ly e`la oi`y s`y okzi ikå§ :dxen`d diigcd lr `xnbd ddnz 8
61 yiy dk`ln la` .zxk ea oi`y e`l `edy ,zaya ycwnd zia `ld .a` ceaik ly dyrd eze` éçc ¥ ¨ àì Ÿ éëä¥ ¨ eléôà ¦ £ zxk xngn 9
62 mlerl zxk ea yiy e`l oky ,hrnl aezkd jxved `l zxk da dnn äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå¥ ¨ § äNò
¥ £ éúàc¥ ¨ § ïì¨ àîéé÷c¨ § © § `d àlà ¨ ¤ ,dywi ok m` 10
63 .dyr iptn dgcp epi` [cenll yi-] øîâéì © § ¦ daxc` ixd ,ziviva mi`lk dxezd dxizdy 11
64 df e`la oi`y éëä ¥ ¨ eléôà ¦ £ y okzi ikå§ :ef diigc lr `xnbd ddnz lka s`c§ ,xngnc e`l dgec dpi`y a` ceaik zevnn - àëäî ¨¨¥ 12
65 ,dywi df itl ixdå§ .ycwnd zia oipa ly dyrd eze` éçc ¥ ¨ àì Ÿ zxk aezkd `a `ly gxkda `l` .dyrz `l dyr éçãéì ¥ § ¦ àì Ÿ dxezd 13
66 øîâéì
© § ¦ epl yi ixd ,äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå
¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc
¥ ¨ § ïì¨ àîéé÷c ¨ § © § `d àlà ¨¤ .zxk ea yiy e`l `l` hrnl 14
67 xngn ly e`l dgec epi`y ycwnd zia oipan - àëäî ¨ ¨ ¥ [cenll-] xngnc e`ln cenll oi`y àîéz ¨ ¥ éëå ¦ § :dixac z` `xnbd zwfgn 15
68 oi`y àîéz ¨ ¥ éëå ¦ § .dyrz `l z` dyr éçc ¥ ¨ àì Ÿ mewn lka s`c§ éåàì
¥ ¨ éðàL̈ ¥ c meyn mie`l x`yl a` ceaik iptn dgcp epi`y 16
69 àäå ¨ § ,éøéîçc
¥ ¦ £ © úaLc ¨ © § éåàì¥ ¨ éðàL̈¥ c meyn oie`l x`yl epnn cenll i` ixdå© ,dyr iptn migcp ok` mie`l x`y la` ,éøéîçc ¥ ¦ £ © úaLc¨© § 17
70 xeqi`n mie`l x`y cnly `pzl epivn ixd - éà÷ ¥ ¨ àîìòa ¨ § ¨ § àpz ¨© cnl `pzd ixdy - éà÷ ¥ ¨ àîìòa ¨ § ¨ § àpz ¨ © àä¨ c ,ok xnel xyt` 18
71 .'ixingc zayc ie`l ip`y' df cenil lr C éøt ¦ ¨ à÷¨ àìå Ÿ § ,zay a` ceaik iptn migcp mpi`y mixeqi` x`yl mb zay ixeqi`n 19
72 zexawd ziaa ànhéä ¥ © ¦ ,odk `edy epal åéáà ¦ ¨ Bì øîà © ¨ ìBëé¨ ,àéðúc ¨§ © § zayc ie`l ip`y' dxen`d `kxitk df cenil lr C éøt÷ ¦ ¨ ¨ àìåŸ § ,m`e 20
73 øéæçz¦ § © ìà© e iceaka wqrzd eia` Bì øîàL © ¨ ¤ Bà ,izcia` il aiydl zial qpkze ànhéä ¥ © ¦ odkd epal åéáà ¦ ¨ Bì øîà © ¨ ìBëé¨ ,àéðúc ¨ § © § .'ixingc 21
74 åéáàå¦ ¨ § BnঠLéà' ¦ øîBì © ãeîìz § © ,Bì òîLé © § ¦ ìBëé̈ ,z`vny dcia`d z` wqrzd eia` Bì øîàL © ¨ ¤ Bà ,izcia` z` il aiydl ick zexawd 22
75 oi`e ,éãBáëa ¦ § ¦ íéáéiç ¦ ¨ © íëlek
¤ § ,''d ip` ¦ £ ExnWYŸ § ¦ izzAW© Ÿ § © z`e ¤ § 'åâå eàøéz ¨ ¦ [eia`l-] Bì òîLé © § ¦ ìBëé¨ ,z`vny dcia`d z` øéæçz ¦ § © ìà© e iceaka 23
76 z`nehl oicd `ede ,a` ceaik liaya zay ly e`ld lr xearl `OHi¨ © ¦ `l Ÿ Wtpl'
¤ ¤ § (` `k `xwie) mipdka xn`py e`ld lr xearie 24
77 .dcia`n zenlrzde zn lkEz
© `l' Ÿ (b ak mixac) dcia`a xn`py e`ld lr e` ,'eiOrA ¨ ©§ 25
78 xeq`l aezkd jxvedy dnn cenll oi` `ld :`xnbd dywn aey éúúaL
© Ÿ § © úàå ¤ § eàøéz ¨ ¦ åéáàå¦ ¨ § BnঠLéà' ¦ ,øîBì © ãeîìz § © ,'mNrzdl¥ ©§ ¦ § 26
79 ea yiy e`l s` dgec meai ly dyry zaya ycwnd zia oipa zay xeqi` oi`e ,éãBáëa ¦ § ¦ ïéáéiç¦ ¨ © íëlek¤ § y cnll ,''d ip` ¦ £ eøîLz
Ÿ § ¦ 27
80 Cðäl
¨ ¨ § äî© ,Cøôéîì © § ¦ § àkéàc ¨ ¦ § íeMî¦ ef di`x zegcl yi àlà ¨ ¤ ,zxk miznl mipdk z`neh xeqi` s`y o`kne .a` ceaik iptn dgcp 28
81 ïkL
¥ ¤ ,ycwnd oipa zevn iptn egciy ie`xd ony ,zay zek`ln wlgl oi`y ixd .df dyr iptn migcp mpi` dcia`n zenlrzde 29
82 eniiwl xyt` i`e ziad oipa ly äåöî ¨ § ¦ d øLëä¥ § ¤ `id e`ld ziigc cinrdl xyt` i` ok m`e ,dxezay oie`ld lkl zay ixeqi` oia 30
83 zia oipay xnele hrnl dkixv dxezd dzid okle ,xg` ote`a epnn cenll yi df itl ixdy ,xngn ly e`la xen`d aezkd z` 31
84 exykd e`ld zxiar oi` meaia la` .zay dgec epi` ycwnd gxkda `l` .dyr iptn migcp mpi`y dxezay oie`ld lkl 32
85 .uelgl ecia oky ,dyrd ly cigid gikedl yi ok m`e ,zxk oda yiy zay zek`lna xacn aezkd 33
86 zia oipa zk`lna yiy äåöî ¨ § ¦ øLëä¥ § ¤ y dn `ld :`xnbd zvxzn .zxk ea yiy dyrz `l s` migec oiyr x`yy epnn 34
87 zevnn cenll xyt` - íúäî ¨ ¨ ¥ éì¦ ÷etéz¦ zay dgec epi` ycwnd da yiy dk`lna xaecn m` s` àlà ¨ ¤ :df uexiz dgec `xnbd 35
88 oi`e .devn xykd `idy s` zay zk`ln dgec dpi`y a` ceaik ,'dilr'n meaia dy` zeg` xeq`l jixv recn dywi oiicr ,zxk 36
89 yiy oie`l x`yy epcnll 'e`xiz iycwne' aezkd `ay xnel aezk d jxvedy dnn dxizdl di`x oi` df herin `la mb `ld 37
90 ,devnd xykd `id diigcdy mewna dyr iptn migcp zxk oda ,zay zek`ln ly zxk xeqi` dgec epi` a` ceaiky eprinydl 38
91 zek`ln xeq`l aezkd jxvedy dnn cnlp xak df xac mb ixdy dhigy zek`lnl - C ðäl ¨ ¨ § äî© ,ef di`x lr Cøôéîì © § ¦ § àkéàc ¨ ¦ § íeMî¦ 39
92 epcnll `a 'e`xiz iycwn'y gxkda `l` .a` ceaika zay ,a` ceaik iptn dgcp oxeqi` did herind ilely zaya leyiae 40
93 mewna s` zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr dxezd lkay xykd `ide a` ceaik ly äåöî ¨ § ¦ d øLëä ¥ § ¤ `id e`ld ziigc ïkL ¥¤ 41
94 epcnll 'dilr'd jxvp ok lre ,devnd xykd dpi` diigcdy .e`ld lr xearl ilan eniiwl xyt` i`y itl ,df dyr ly eneiw 42
95 .dy` zeg` mewna dgec meai oi`y ly cigid exykd dy` zeg` xeqi` ziigc oi`y meaia la` 43
96 lka zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi` mlerl :`xnbd dgec xeqi`l el oi` ,dnaiil `le dl uelgl maid leki ixdy ,dyrd 44
97 m`å'§ ,diigc ipic epcnll df aezk `a `ly éîð ¥ © éëä¥ ¨ ïéঠe ,dxezd .meai zevn iptn zegcdl 45
98 déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ ,él¦ änì ¨ ¨ 'eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe¦ ¨ § ¦ eøîLz Ÿ § ¦ éúBúaL © § © úठok ea yiy dyrz `l dgec dyry jkl xg` xewn d`ian `xnbd 46
99 mzeeydle zay zxinyl ycwn `xen yiwdl yiy ,àéðúãëì ¨§ © § ¦ § dyr [cnliy±] éúéz ¥ ¥ c àðéîਠ¦ £ Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § © 'dilr' ilel àlà ¨ ¤ :zxk 47
100 Lc÷nî ¨ § ¦ ¦ íãà ¨ ¨ àøééúé ¥ ¨ § ¦ ìBëé̈ ,`ziixaa epipy oky .mipiipr dnka úéa¥ ïéðaî© § ¦ ¦ dy` zeg` ly zxk xeqi` dgec `edy meai ly 48
101 éLc÷î[e]
¦ ¨ § ¦ (úàå) eøîLz Ÿ § ¦ éúúaL© Ÿ § © úà' ¤ øîBì © ãeîìz § © ,zedl` ezeyrl äçBc
¤ dyr zevn `edy Lc÷nä ¨ § ¦ © úéa¥ ïéða © § ¦ àäé¥ § ìBëé¨ ,àéðúc¨ § © § .Lc÷nä
¨§ ¦ © 49
102 àøBî ¨ zevn dl jenqa äøîàðå ¨ § ¤ ¤ § ,úaMa ¨ © © äøéîL ¨ ¦ § äøîàð ¨ § ¤ ¤ .'eàøéz ¨ ¦ éúúaL
© Ÿ § © úà' ¤ (l hi `xwie) ,øîBì © ãeîìz § © ,zaya elit` edepaie úaL ¨© 50
103 úaMa
¨ © © äøeîàä
¨ £ ¨ äøéîM
¨ ¦ § äî© ,Lc÷na
¨§ ¦ © ycwnde mz` - íëlek ¤ § y cnll ,''d ip` eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe
¦ ¨ § ¦ eøîLz Ÿ § ¦ 51
oipa z` xeq`l dxezd d`a [`l m`d-] åàì¨ éàî© .éãBáëa ¦ § ¦ ïéáéiç¦ ¨© 52

:‫ וכהסיום וחותם שתיקנו בנוסח ההבדלה‬,"‫ ו"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר‬,‫כל העניינים הבלתי רצויים מתהפכים לטוב‬
."‫"כן תהיה לנו‬
‫ ה'תשכ"ז‬,‫משיחת חג הפורים‬
 ‫וטר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ו עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr e sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 igcil Ð `xw e`l i` `pin` dedc ,(`,al `rivn `aa) "ze`ivn el`" seqa xn`ck igcil zeny) "jzndae dz` dk`ln lk dyrz `l"c e`la `edy ,dnda xg` Ð øîçîã åàì 1
2 `l la` ,igcilc `pin` ded liwc dyrz `le dyrc :xnel yie !`nrh i`dn dyre z"l "jiygdy in" wxta xn`c o`nke ,diteba dyrn ciar `lc ,zxk `kil e`l i`dae .(k 2
3 `d :wcinl `kil dyre dyrz `l ikdle .igcc `pin` ded `l Ð zxk ea yiy dyrz øîâéìå .dinza Ð éçã àì éëä åìéôàå .xeht zaya eznda xg` xngnd :(`,cpw zay) 3
4 `xw e`lac ,zxk ea yiy dyrz `l `wecc ,zxk ea yiy dyrz `l` ,wiicck ,igc `nlra `niiwc Ð éøéîçã úáùã éåàì éðàù àîéú éëå .`cixb e`l elit` igc `lc Ð àëäî 4
5 `nlra `d :wcinl `ki` Ð igc `lc `pin` ded dcear caerk zay llgn :(a,hq oiaexir) ol 5
6 xninl ira `zydc oeike :xn`z m`e .igc ïì¨ àîéé÷c ¨ § © § àlà ¨ ¤ .éçc ¥ ¨ àì¨ éëä ¦ ¨ eléôàå ¦ £ © ,ønçîc ¥ © § ¦ åàì̈ 1 ,igc `l `cixb e`l elit` ikd meyne ,dxf 6
7 oky lk Ð zxk ea yiy dyrz `l igc `nlrac àìc ¨ § àëäî ¨ ¨ ¥ øîâéì © § ¦ ,äNòz ¤ £ © àì Ÿ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § 2 àìå éà÷ àîìòá àðú àäå .opixnb `l ediipne 7
8 oi`c xnel oi`e !dyre dyrz `l `nlra igcilc x`y silic `nlra `pz ogky` `de Ð êéøô 8
9 `d `l` jxtinl dil ded ok m`c ,inp ikd
àäå ¨ § ¯ éøéîçc¦ ¦ £ © úaLc ¨ © § éåàì ¥ ¨ éðàL ¥ ¨ :àîéz ¨ ¥ éëå ¦ § !éçãéì ¦ § ¦ 3
`l"c e`le ,odkc "`nhi `l"c e`l oebk ,ie`l 9
10 Ð dyre dyrz `l dgec dyr oi`c ol `niiwc øîà © ¨ ìBëé¨ :àéðúc ¨ § © § !C éøô÷ ¦ ¨ ¨ àìå ¨ § éà÷ ¥ ¨ àîìòa ¨ § ¨ § àpz ¨ © 4 `le ,`xnegl zayc e`ln ,"mlrzdl lkez 10
11 yie ! (`,d) lirl ziyixtck ,igcc `kdn xnbp ìBëé¨ !øéæçz ¦ £ © ìà© :Bì øîàL © ¨ ¤ Bà !àîhéä ¥ ¨ ¦ :åéáà ¦ ¨ Bì 5 åéáà åì øîà .ixingc zayc ie`l ip`y opikxt 11
12 12
dyrz `l dgec `nlrac opitlic `zydc :xnel
eàøéz ¨ ¦ åéáàå ¦ ¨ § BnঠLéà" ¦ :øîBì © ãeîìz § © ,Bì òîLé © § ¦ 6 aiydl zexawd ziaa Ð àîèéä .odkl Ð
13 ,dyre dyrz `ln rxb ok lr Ð zxk ea yiy l` el xn`e uega zcner dzidy e` ,dcia` 13
14 i`nc ,dyre dyrz `l dyr dgciy xyt` i`c
.éãBáëa
¦ § ¦ ïéáéiç ¦ ¨ © íëlek ¤§ ¯ "eøBîLz § ¦ éúBúaL © § © úàå ¤ § 7 en` yi`" :xnel cenlz ,el rnyi leki ,xifgz 14
15 ira dedc `de .dyr i`dn dyr i`dc dinle` ïkL
¥ ¤ ¯ C ðäl
¨ ¨ § äî © :Cøôéîì
© § ¦ § àkéàc¨ ¦ § íeMî ¦ àlà ¨ ¤ 8 zaydc e`le d`nehc e`l opitlie ."eia`e 15
16 (`,al `rivn `aa) "ze`ivn el`" seqa xninl ïéðaî
© § ¦ ¦ éúéz ¥ ¥ :àðéîà ¨ ¦ ¨ Cúòc ¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ àlà ¨ ¤ ,äåöî ¨ § ¦ øLëä ¥ § ¤ 9 dil xn`c mlerl Ð àìà .zayc ie`ln dca` 16
17 17
18
epiid Ð dyre dyrz `l igcil ceaikc dyrc
Lc÷nä ¨ § ¦ © úéa¥ ïéða © § ¦ àäé ¥ § ìBëé¨ :àéðúc ¨ § © § .Lc÷nä ¨ § ¦ © úéa¥ 10 jixhvi` `l ikd elit`e ,il lya ,il hegy 18
m`e .mewnd ceakl mceak ywedc ,sicrc meyn il hegy jpdl dn :jxtinl `ki`c ,"dilr"
19 mi`lkc `xw ok m` Ð igc `nlra i` :xn`z
eøBîLz § ¦ éúBúaL © § © úà" ¤ :øîBì © ãeîìz § © ,úaL ¨ © äçBc ¤ 11 ,zay leliga devn xykd oky Ð il lya 19
20 .`axckl jixhvi`c :xnel yie ?il dnl ziviva åàì¨ éàî© .éãBáëa ¦ § ¦ ïéáéiç ¦ ¨ © íëlek ¤§ ¯ "eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe ¦ ¨ § ¦ 12 ,ceaikc dyr miiwn `ed dyrz `l zxiwra 20
21 `lc ,jixhvi` inp l`rnyi iax iac `pzle éúBúaL
© § © úà" ¤ àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § àîòèå ¨ £ © § ,øúBñå ¥ § äðBáa ¤ § 13 `la eniiwl xyt` i`e ,eneiw xykd edfe 21
22 22
23
mizyte xnvl xnv `wec spk oin spkd yexcp
,ønçîc¥ © § ¦ åàì¨ ,àì¨ !éçc ¥ ¨ ¯ éëä ¦ ¨ åàì¨ àä¨ ,"eøBîLz § ¦ 14 izezay z`" azk `l i` ,jkld .e`l zxiwr 23
dyr igcil `lc jzrc `wlq :cere .mizytl Ð meaii la` .igcil `pin` ded Ð "exenyz
24 o`nl ,miypa dey oi`y mi`lkc e`l zivivc
äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § ïì¨ àîéé÷c ¨ § © § àlàå ¨ ¤ § .éçc ¥ ¨ àì¨ éëä ¦ ¨ eléôàå ¦ £ © 15 leki ixdy ,dyrd meiw xykd cala df `l 24
25 ira dedc lirle .zivivn zexeht miyp xn`c :àîéz ¨ ¥ éëå ¦ § !éçc ¥ ¨ àìc ¨ § àëäî ¨ ¨ ¥ øîâéì © § ¦ ,äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå ¥ ¨ § 16 jixhvi` `le ,dexr ly e`l xewri `le uelgl 25
26 17 jixhvi` Ð øúåñå äðåáá åàì éàî ."dilr" 26
27
`l z` dyr igcilc rxevnc dyrn slinl àîìòa¨ § ¨ § àpz ¨ © àäå ¨ § ¯ éøéîçc ¦ ¦ £ © úaLc ¨ © § éåàì ¥ ¨ éðàL̈ ¥
elit` mzdn slinl irac rnyn ,(dyre) dyrz `ki`e `ed dk`ln a`c ab lr s` ,xqinl 27
28 dizrc` wiq` `l izk` ok lr Ð ziviva mi`lk
:åéáà ¦ ¨ Bì øîà © ¨ ìBëé¨ :àéðúc ¨ § © § !C éøt ¥ ¨ à÷¨ àìå ¨ § éà÷ ¥ ¨ 18
dyr iz` `pin` ded opireny`c e`l i` ,zxk 28
29 wxtae .dil jixtc cr ,lka dey oia welig yiy ,Bì òîLé © § ¦ ìBëé¨ !øéæçz ¦ £ © ìà© :Bì øîàL © ¨ ¤ Bà !àîhéä ¥ ¨ ¦ 19 àðú àäå .zayc e`l igce "ycwn il eyre"c 29
30 `nlra ixnbl silic (`,gp xifp) "mixifp ipy" íëlek
¤ § ¯ " 'åâå eàøéz ¨ ¦ åéáàå ¦ ¨ § BnঠLéà" ¦ :øîBì © ãeîìz § © 20 dca` mlrde d`nehc ie`l Ð øîâ àîìòá 30
31 31
zeaiig miypc xaq xninl `ki` Ð ey`xn
äî© :Cøôéîì © § ¦ § àkéàc ¨ ¦ § íeMî¦ ,àlà ¨ ¤ .éãBáëa ¦ § ¦ íéáéiç ¦ ¨ © 21 Ð íúäî éì ÷åôéú .jixt `le ,zayc ie`ln
32 igcc oeik ?il dnl "ey`x" :xn`z m`e .ziviva ,`ed devn xykdc "e`xiz eia`e en` yi`"n 32
33 jixhvi`c :xnel yie !zxk ea yiy e`l elit`
÷Btéz¥ äåöî ¨ § ¦ øLëä ¥ § ¤ .äåöî ¨ § ¦ øLëä ¥ § ¤ ïkL ¥ ¤ ¯ Cðäl ¨ ¨ § 22 z`" `kd azknl xcdinl dil dnl .igc `le 33
34 gqtne .dtwd dny y`xd lk ztwdc opirny`l eøBîLz § ¦ éúBúaL © § © úàå" ¤ § .éîð ¦ © éëä ¦ ¨ ïéঠ?íúäî ¨ ¨ ¥ éì¦ 23 dipin slizc e`l `l` ,"exenyz izezay 34
35 jixhvi` i`n` icin `iyw `l cinze dline ìBëé¨ :àéðúãëì¨ § © § ¦ § déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ ?éì¦ änì ¨ ¨ "eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe ¦ ¨ § ¦ 24 `xw aizk `l i` ,devn xykd `la elit`c 35
36 36
37
slinl jzrc `wlqc Ð igc `nlrac oeik ,`xw
éúBúaL
© § © úà" ¤ :øîBì © ãeîìz § © ,Lc÷nî ¨ § ¦ ¦ íãà ¨ ¨ àøééúé ¥ ¨ § ¦ 25 ok m` ,igcc opixn` Ð igc `lc `icda 37
dede ,igc `lc m`e a` ceaikn zay oiprl àøåîå úáùá äøéîù øîàð ."dilr" jixhvi`
38 .igc `nlrac ab lr s` igc `l zayac `pin`
úaLa ¨ © § äøéîL ¨ ¦ § äøîàð ¨ § ¤ ¤ ¯ "eàøéz ¨ ¦ éLc÷î ¦ ¨ § ¦ úàå ¤ § eøBîLz § ¦ 26 .cg` weqta aezkd oyiwde Ð ùã÷îá 38
39 ixii` i`c rnyn Ð igc `lc `kdn øîâéð úaMa
¨ © © äøeîàä
¨ £ ¨ äøéîM
¨ ¦ § äî© ,Lc÷na
¨ § ¦ © àøBî
¨ äøîàðå
¨ § ¤¤§ 27 àì
40 :dnize .`gip Ð leyiae dhigya àì
41 `lcn `pz wiicc :xnel yie !`cixb e`l elit` ,igc `l `nlrac `kdn xnbpe xngnc e`la dnwep ,daxc` ?igc `nlrac opireny`l leyiae dhigya `xw inwe`l `pzl dil `pnc
42 jxey gepi ornl") aizk `dc !dyrz `le dyr iedc `kd ip`y `nlc ,igc `lc `kdn xnbp ikide :xn`z m`e .irhinl iz` ded `lc ,`cixb e`l `l` `kilc ,mixac x`ya `xw 'ireny`
43 ,i`d ilek sicre li`ed ,ceaikc dyrc :wgvi epiax xn`e ?igcc ziviva mi`lkn slip mlerl Ð `cixb e`l la` ,igc `lc `ed ikd meyne (bk zeny) ("zeayz iriayd meiae jxenge
44 meyne `xen meyn ,zayc dyrn iticr odk zac dyre ycwnc dyr ok enke .`cixb e`l `l` `kilc o`nk iede ,ixnbl dizilc o`nk zayc dyr aiyg Ð mewnd ceakl mceak ywedc
45 ol `nil` `lc `xw ol ilbc oeik :xnel yie !edpip dyrz `le dyr edlek Ð dca` zayde d`nehe zay `dc ?`cixb e`l elit` ceaikc dyr igc `lc olpn :xn`z m`e .odk zac dxtk
46 :dyw Ð jixtw `le i`w `nlra `pz àäå .devn xykd ied ceaikc meyn ,xinb ivn `l mi`lknc ,igc `l `cixb e`l elit` ok m` Ð igcilc mewnd ceakl mceak ywedc `nrh
47 s` ,igc `kd Ð igc `l mzdc idpc ?dliwqe zxk `ki`c zayn ,zxk `kilc ,xifgz `le `nhidc sili ikidc ,ith dywc ,oky lk :daxc`e ,dil `gip leyiae dhigya ixii` i`c rnync
48 ceakl mceak ywedc `nrh ipdn `l ez Ð igc `l i`de zxk ea yiy e`l igc `nlrac ,`nlrc dyrn rxbc `xw ilbc oeik :xnel yie !mceak ywedc meyn ,dyre e`l `ki`c ab lr
49 :jxtinl `ki`c meyn ,dy` zeg`c e`l meaiic dyr igcilc `kdn slip `l mewn lkn Ð igc `nlra `de ,il lya il hegya mlerl :qxhpewa yxit Ð devn xykd ïëù .mewnd
50 xeq` i`c ,xyt` df oi`c :wgvi epiaxl dywe .dvilga xyt`c ,e`ld ziigc `la devnd miiwl leki Ð meaii iab la` ,e`ld ziigc `la ceaikd miiwl xyt` i`c Ð devn xykd oky
51 xyt` meai iab opiayg `lc (`,`k) `zrny `idda opixn` cere .`xwn opitli (`,k ) ipy wxta onwle .dvilgl dler oi` meaiil dler oi`y lkc ,ira `l inp dvilg zxk meyn maiil
52 ea yiy dyrz `l elit` dgec devn xykdc oeik `xw il dnl Ð mi`lka `xw `ki`c zn`d itl onwlc :cere) .`id devn e`l meaii mewna dvilgc meyn ,dvilg ici lr mdipy miiwl
53 Ð mzdn il wetiz :qxhpewd yxitc ,mzdn il wetiz devn xykd jixtc onwle .devn xykda elit` rnyn Ð zxk ea yiy dyrz `l dgec dyr oi` mewn meyac opiwqnc :cere .zxk
54 jixhvi` ,igc `nlrac opitli ceaiknc meyn ,jixhvi` ditebl `nlcc ,weic df oi`e .devn xykd `la elit` Ð igc `nlra `d xninl `z` ycwnc `edd i`ce `l` ,igc `lc a` ceaikn
55 dlin jixhvi` ikdle ,igc `lc `pin` ded zayc ilin lkac ,ceaika enk igc `lc `pin` ded ycwn iab Ð igc `nlrac ab lr s` xninl `ki` `d ,edine .igc `lc ycwn iab azkinl
56 oky Ð ceaikl dnc ,`cixb e`l igcil `lc `nlra slip `l `kdne ,dl iwen xngnc e`lac :l`ppg epiax yxit oke ,wgvi epiaxl d`xpe .wgvi epiax axd epxen xne` oke ,cinze gqte
57 .igcc ziviva mi`lkn opitli Ð devnd seb ciarc ,`nlra la` .eyialne elik`n oi` e`ld ziigc zrya ,eia`l zelfeb `iadl ick dca` xifgdln gipne `nhne xngnyk devn xykd
58 `lc `pngx xn`w ,devn xykd ici lr zeidl milibx ceaik ipiipr aexac meyn epiide .el rnyi `ly wiqt `w oipr lkac ,igc `l devn seba wqer elit` ,a` ceaikc :wgvi epiax xne`e
59 .devn sebl oipr edipz Ð devn xykdl oipr epi` m`e ,igc `lc mzdn il wetiz devn xykd :xity jixt onwl `zyde ,oipr lka igc
leki
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ו עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫זטר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr e sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫תוספות‬
1 .eipzn ea xfe`y iwpx` Ð åúãðåô .`xen dia aizk `lc Ð àøééúî äúà úáùî àì degzyi `ly `hiytc ,ok xnel jxved `l eia` iab Ð ycwnd zian mc` `xiizi ìåëé 1
2 dcear myl `le ,ecbpkya `vie df gzta qpkie ,siwdl `ly ,ekelid xvwl Ð àéøãðô÷ iab :inp i` .dyecway xac iedc meyn ,jixhvi` ycwnd iab la` .zedl` myl el 2
3 `al oi` ik"n (a,aq) "d`exd" wxta zekxaa yxtn Ð øîåçå ì÷î .eikxv zeyrl `l` yxtny enk ,wgeca `l` `evnl leki oi` Ð ycwna la` ,epqirki `ly `xen jiiy eia` 3
4 yecwd iptl qe`n `edy ,wexl xnege lw Ð qe`n epi`y "wy yeala jlnd xry l` .jlede 4
5 xn`p xak `lde Ð øîåì ãåîìú äî .`ed jexa `de Ð il dnl `pngx azkc úåáùåî 5
6 xnel Ð äúàöé åàìì ."dk`ln lk dyrz `l" ìò© øéäæäL ¦ § ¦ ¤ énî ¦ ¦ àlà ¨ ¤ ,àøééúî ¥ ¨ § ¦ äzà ¨ © úaMî ¨ © ¦ àì Ÿ 1 :(`,k) zayc `nw wxta opiyxcc 6
7 7
e`l `l` ,dliwqe zxk dilr oiaiig oi`y Lc÷nî ¨ § ¦ ¦ àì Ÿ ,Lc÷na ¨ § ¦ © äøeîàä ¨ £ ¨ àøBî ¨ óà© .úaMä ¨© © 2 xiran dz` la` ,xiran dz` i` zeayen lka
8 dliwq aiig epi` xn`z `ly Ð ÷ìçì .`nlra dil iedc meyn epiid Ð cwend zia zxecna 8
9 dzvi jkl ,zek`ln lka zay llgiy cr
éàå
¥ § .Lc÷nä ¨ § ¦ © ìò© øéäæäL ¦ § ¦ ¤ énî ¦ ¦ àlà ¨ ¤ àøééúî ¥ ¨ § ¦ äzà ¨© 3
`lcne ."mkizeayen" aizke "zeayen" azknl 9
10 zcgein dxrad dn :wlgl llkd on dxrad úéaä ¦ © © øäa © § íãà ¨ ¨ ñðké ¥ ¨ ¦ àì ?Lc÷î
Ÿ ¨ § ¦ àøBî ¨ àéä¦ Bæ 4
rnyn Ð "zeayen" azke "mkl exraz `l" aizk 10
11 ipta dliwqe zxk dilr aiige dk`ln a` `idy ,åéìâø¨ § © éab ¥ © ìòL © ¤ ÷áàáe ¨ ¨ § ,Búcðeôa ¨ § § ,Bìòðîa ¨ § ¦ § ,Bì÷îa §©§ 5 (a,fl) oiyeciwc `nw wxt seqae .`kdckl `z`c 11
12 12
13
ikd .'ek dk`ln a` `edy lk s` Ð dnvr
éì¦ ïéàå ¥ § .øîBçå ¤ ¨ ìwî © ¦ ä÷é÷øe ¨ ¦ § ,àéøcðt÷ ¨ § © § ¤ © epNòé ¤ £© àìå Ÿ § 6 dnl zay iab `pngx azkc "zeayen" xn`wc
13
lka Ð íëéúåáùåî .'åë àáø øîàå :opiqxb zecrenc oiprae li`ed `pin` jzrc `wlq ,il
14 .ux`l dvega elit` ,miayei mz`y mewn
úéa ¥ ïéàL
¥ ¤ ïîæa
© § ¦ ,íéi÷ ¨ © Lc÷nä ¨ § ¦ © úéaL ¥ ¤ ïîæa
© § ¦ àlà ¨ ¤ 7
`l Ð zecrenk oic zia yeciw da irail ,aizk 14
15 ,rwxwa dielz dpi`e Ð àéä óåâä úáåç éúBúaL
© § © úà" ¤ :øîBì © ãeîìz § © ?ïépî ¦ © ¦ íéi÷
¨ © Lc÷nä¨ § ¦ © 8
,yixcw "mkizeayen lka y` exraz `l"cn 15
16 'åë åðéà åà .zexyrne zenexze dlxre mi`lkk úaMa ¨ © © äøeîàä ¨ £ ¨ äøéîM ¨ ¦ § äî© ,"eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe ¦ ¨ § ¦ eøBîLz § ¦ 9 ,"mipdkd l` xen`"c `pixg` `xwn `l` 16
17 zia zzin iab Ð íëì äìà åéäå .yxtn onwl Ð `eddc "mkizeayen lka 'dl `id zay" :aizkc 17
àlà ¨ ¤ .íìBòì ¨ § ¯ Lc÷na ¨ § ¦ © äøeîàä ¨ £ ¨ àøBî ¨ óà© ,íìBòì ¨ § ¯ 10
18 äî :opiqxb ikd .migvex zyxta ,aizk oic elit` `l` epi` åà .aizk crenc `pipra `xw 18
19 áåúëä ïéã úéá úúéîá ïìäì íéøåîàä úåáùåî éaø¦ © éác ¥ § àðúc ¨ ¨ § ,äøòáäî ¨ ¨ § © ¥ éúéz ¥ ¥ :àðéîà ¨ ¦ ¨ Cúòc ¨ £ © à÷ìñ̈ ¨§ 11
`xneg il dn dax `xneg il dn meyn Ð zaya 19
20 Ð àéä ïúð éáø åàì éàî .'åë ïàë óà øáãî äî © ,"íëéúBáLBî
¤ ¥ § ìëa
Ÿ § Là ¥ eøòáú £ © § àì"
Ÿ :ìàòîLé ¥ ¨§¦ 12 ira `kid :odk dcedi epiax axd dywd .`hef 20
21 elit`e .zxkae ,`id dk`ln a` dxrad xn`c ¯ éñBé ¥ éaøì ¦ © § éঠ!?øîBì © ãeîìz § © äî© ?øîBì © ãeîìz § © 13 dxrad xn`c iqei iaxk l`rnyi iax inwe`l 21
22 iz` `pin` ded Ð opireny`c e`l i` ,ikd xn` (a,ai) zayc `nw wxta `de ?dzvi e`ll 22
23 ,xa` ly Ð äìéúô .dil igce "znede"c dyr
åàìì ¨ § äøòáä ¨ ¨ § © :àéðúc ¨ § © § !÷lçì ¥ © § ¯ ïúð ¨ ¨ éaøì ¦ © § éঠ,åàìì ¨§ 14
zia dpaiykl :xn`e ,dhde `xw l`rnyi iaxc 23
24 i`de .eirn jezl zcxeie eit jezl dwxefe jizn øîàå © ¨ § .÷lçì ¥ © § :øîBà ¥ ïúð
¨ ¨ éaø ¦ © .éñBé
¥ éaø¦ © éøác
¥ § ¦ ,äúöé̈¨ § 15
yi dxradc `nl` ,dpny z`hg `ia` ycwnd 24
25 okynnc ,`ed dk`ln a`e ,`ed xenb leyia äî© "úBáLBî" ¨ :déì¥ àéL÷ ¨ § © à÷¨ úBáLBî ¨ ¯ àpz ¨ © :àáø̈ ¨ 16 lkn Ð `id iqei iax inp idpc ,dyw cere !zxk 25
26 26
27
okynd zk`lna did oipnq leyiae ,opitli úáBçå © § ,àéä¦ óebä© úáBç © úaL ¨ © éãkî ¦ § ¦ ?øîBì © ãeîìz § © 17 zia zzinc `pin` ied "exraz `l" e`l i` mewn
27
éàä éîéù áø øîà .ipy zrleze zlkz ravl ,'ek dax `xneg il dn meyn ,zay `igc inp oic
28 zzin xqinl `xw dl aiqpc ,jixhvi`c Ð àðú
úBáLBî ¨ ,õøàì ¤ ¨ ¨ õeça§ ïéa¥ õøàa ¤ ¨ ¨ ïéa¥ úâäBð ¤ ¤ óebä© 18
,ok m`e .`ed dk`ln a` dnyp zlihpc ab lr s` 28
29 `l i`c meyn e`l Ð zaya oic zia ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaø ¦ © íeMî¦ ?éì¦ änì ¨ ¨ úaLa ¨ © § àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc ©¨ § 19
zeg`a "dilr" inp jixhv` "exraz `l" azk ik 29
30 `nrh meyn `igc `pin` ded opireny`c Léàá ¦ § äéäé ¤ § ¦ éëå" ¦ § øîàpL © ¡ ¤ ¤ éôì ¦ § :ãçà ¨ ¤ ãéîìz ¦ § © øîà̈ © 20 !'ek `xneg il dn `nip `lc ,dliwq `kilc dy` 30
31 lwa dil iziin dedc meyn `l` ,igc dyrc 31
ïéa¥ ìBça© ïéa¥ éðà ¦ £ òîBL ©¥ "úîeäå ¨ § úåî ¤ ¨ ètLî © § ¦ àèç §¥ 21 .ith xity jixt ikd e`lac :xnel yie
32 .zay igcc xnege ikd e`l `d exraz `l `pngx azkc àîòè 32
äçéöø øàLa ¨ § ¦ ¯ "úîeé ¨ úBî äéììçî" ¨ ¤ £ © § íéi÷î ¥ © § éðà ¦ £ äîe ¨ ,úaMa ¨© © 22
`zyd xninl ira `lc gken jenqa Ð igc 33
eléôà ¦ £ àlà ¨ ¤ BðéॠBà .ïéc¦ úéa¥ úúénî © ¦ ¦ õeç ,úBëàìî ¨§ 23 `nlrac llkn xeq`l "exraz `l" jixhvi`cn 34
eléôà ¦ £ àlà ¨ ¤ BðéॠBà .úaMa ¨ © © àìå Ÿ § ,ìBça© ¯ "úîeäå" ¨ § íéi÷î ¥ © § éðà ¦ £ äîe ¨ ,ïéc¦ úéa¥ úúéî © ¦ 24 `pin` ded "exraz `l" e`l i`c yxtnc .igc 35
`xneg il dnc ,ziviva mi`lka enk igcilc 36
älठ¥ eéäå" ¨ § :øîBà ¥ àeä ïläìe ¨ © § ,"íëéúBáLBî
¤ ¥ § ìëaŸ § Lॠeøòáú £ © § àì" Ÿ :øîBì © ãeîìz § © ?úaLa ¨© § 25
37
"exraz `l" jixhvi`e ,`hef `xneg il dne dax
ïéc¦ úéaa ¥ § ïläì¨ © § íéøeîàä
¦ £ ¨ úBáLBn ¨ äî© "íëéúBáLBî ¤ ¥ § ìëaŸ § íëéúBøBãì ¤ ¥ § ètLî ¨ § ¦ úwçì © § íëì̈ ¤ 26
,jixhvi` diteblc oeike :xn`z m`e .ditebl 38
ïúð
¨ ¨ éaø ¦ © åàì¨ éàî© ."eøòáú £ © § àì" Ÿ àðîçø ¨ ¨ £ © øîàå © ¨ § ,ïéc¦ úéaa ¥ § ïàk¨ íéøeîàä ¦ £ ¨ úBáLBî ¨ óà© ¯ 27 il dn opixn` `lc ,igc `lc `kdn slip :daxc` 39
40
,àì¨ !éçc ¥ ¨ éëä ¦ ¨ åàì¨ àä¨ ,"eøòáú £ © § àì" Ÿ àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § àîòèå ¨ £ © § ,äúöé ¨ § ¨ ÷lçì ¥ © § øîàc © ¨ § ,àéä¦ 28 slinl ivn `lc :xnel yie !'ek il dn dax `xneg
`ki`c ,zaya enk dzin ea yiy e`l `l` 41
äøòáä
¨ ¨ § © ¯ äúöé ¨ § ¨ åàìì¨ § äøòáä¨ ¨ § © éñBé¥ éaø ¦ © øîàc © ¨ § øîéà © ¥ ,éñBé ¥ éaø ¦ © éîð ¦ © éåäéúå ¥ ¡ ¤ § .éñBé ¥ éaø ¦ © 29
mzd Ð `cixb zxk ea yiy e`l la` .dliwq 42
äìéút
¨ ¦ § ìeMéa¦ él¦ äî© :úLL ¤ ¥ áø© øîàå © ¨ § ,àeä äìéút ¨ ¦ § ìeMéa¦ ïéc¦ úéac ¥ § äøòá ¨ ¨ § ä© ,àúãéøb ¨ ¨ ¥§ 30
,`hef `xneg il dn dax `xneg il dn opixn` 43
àì¨ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc¥ ¨ § íeMî¦ àì¨ àpz ¨ © éàä© :éLà ¦ © øa© éîéL ¦ ¦ áø© øîà © ¨ !ïéðnñ ¦ ¨ © ìeMéa¦ él¦ äî© 31 ,dy` zeg` enk zxkc e`l igcc `pin` dede 44
45
"úîeé ¨ úBî äéììçî" ¨ ¤ £ © § íéi÷î¥ © § éðà ¦ £ äî¨ :øîà÷ © ¨ ¨ éëäå ¦ ¨ § ,øîBçå ¤ ¨ ìwî © ¦ éúééîc¥ § © § íeMî¦ àlà ¨ ¤ ,äNòú ¤ £© 32 `l ikdlc ,ezenge ezlk enk dzinc e`l `le
46
.inp `zyd :inp i` .iccd` edl opiywn ded
øîBçå
¤ ¨ ìwî © ¦ úaL ¨ © àéçc¨ § ¨ ¯ ïéc¦ úéa¥ úúéî © ¦ ìáà ¨ £ ,ïéc¦ úéa¥ úúénî © ¦ ¦ õeç ,úBëàìî ¨ § øàLa ¨§ ¦ 33
lke ."epi` e`" lr yyeg oi`e lirlck jixhv`cn 47
äîå 48
oerny iaxlc ,oerny iaxk `iz` `l ef `ibeq
oewiz aiygc dcedi iaxk `iz` `ibeq jd `l` .(`,ew zay) "bxe`d" wxta dil `wtp odk za ztixy zxrad `pngx xq`cnc ,aiig dxrada lwlwnc opireny`l "exraz `l" jixhvi` 49
`kidn wlgl dil `wtp oerny iaxe .dxrada lwlwnl jixhv`c oeik wlgle e`ll yxcinl `kil diciclc ,oerny iaxk `lc inp ozp iaxe iqei iaxe .zn lr drixwe dlin enk ,`xab ipewz 50
:xn`z m`e .dxrada devn oi`y mewna opireny`l dil ded Ð iz`w cegl dxrada lwlwn lr cenll i`c :wgvi epiax xne` cere .(`,r my) "lecb llk" wxta l`enyl dil `wtpc 51
`l" azknl dil ded Ð `z` cegl oic zia zzinl i`c ,"dxrad" aizkcn opiyxcc :xnel yie !zay igc `lc oic zia zzinl "exraz `l" jixhvi`c oeik ,wlgl e` e`ll opiyxc ikide 52
zay dgcz ,siiqe wpg e` ,lenz`n dliztd dlyazpyk ,dnvr dgivx Ð devn xykd iedc ,zay `igc `l dlizt leyiac dxradc idp :xn`z m`e ."mkizeayen lka dk`ln eyrz 53
dgivxd lrc ,dgivxd lr `ed envr xnege lwdc ,dnvr dgivxl `l` "exraz `l" iz` `l jgxk lr Ð xnege lwn silic i`nl ,edine ?`hef `xneg il dn dax `xneg il dn mrhn 54
`l dnvr devna oicd `ed Ð devn xykda `hef `xneg il dn dax `xneg il dn opixn` `lc ol ilbc oeik :xnel yie) .xnege lwd iwet`l `z` "exraz `l"e "epgwz igafn mrn" :aizk 55
dzeyrl xyt` i`y devn ixiykn opieyn oizkec lkac :xnel yie .(o`k cr ,dnvr dgivxl oipr edpz Ð dliztl oipr epi` m`e ,lirlcn ol `wtp devn xykd (elit`) :inp i` .opixn` 56
axrn dliztd zeyrl xyt` i`a `kde 'ek `aiwr iax xn` llk (a,hq) "mixac el`" wxt migqtae ,`iad `l m` (`,lw zay) "dlinc xfril` iax" wxta opzck ,dnvr devnk zay axrn 57
.ihernl `xw jixhv`cn ,zay 58
.ixingc ,zayc ie`l ip`yc meyn :inp i` .(oic zia zzin elit` `l` epi` e` :xn`w ikde) ,dyrz `le dyr zayc meyn Ð xn`wc "epi` e`"e Ð iqei iax àì 59
dcear dne
 ‫זיר‬ (oey`x meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr e sc zenai
55 éaø
¦ © íeMî¦ :ef dl`y lr `ziixad zaeyz z` d`ian `xnbd àlà
¨ ¤ ,`xen da xn`p `l ixdy ,àøééúî ¥ ¨ § ¦ äzà ¨ © dnvr úaMî ¨ © ¦ àì Ÿ 1
56 éôì
¦ § ,'mkizeayen lka' dxezd dazk ,ãçà ¨ ¤ ãéîìz
¦ § © øîà
© ¨ ìàòîLé
¥¨ § ¦ ,Lc÷na
¨ § ¦ © äøeîàä
¨ £ ¨ àøBî ¨ óà© ,úaMä ¨ © © ìò© øéäæäL¦ § ¦ ¤ énî ¦ ¦ dz` `xiizn 2
57 ,'úîeäå
¨ § úåî ¤ ¨ ètLî © § ¦ àèç § ¥ Léàá ¦ § äéäé
¤ § ¦ éëå'
¦ § (ak `k mixac) øîàpL
© ¡¤ ¤ `xiizn àlà ¨ ¤ ,zedl` jl ezeyrl àøééúî ¥ ¨ § ¦ äzà ¨ © envr Lc÷nî ¨ § ¦ ¦ àìŸ 3
58 eziniy éðà ¦ £ òîBL
© ¥ ,dzind iaiiegn z` zindl `id dyr zevne .cala Lc÷nä ¨ § ¦ © ìò© øéäæäL ¦ § ¦ ¤ énî¦ ¦ dz` 4
59 ly dyr `eaie ,úaMa ¨ © © ïéa¥ ìBça© ïéa¥ dzin aiegnd z` oicd zia ,dxezd dzeiv eilry Lc÷î ¨ § ¦ àøBî¨ àéä¦ Bæ éàå ¥ § :`ziixad zyxtn 5
60 dn z` íéi÷î ¥ © § éðà ¦ £ äîe ¨ ,zay xeqi` z` dgcie oic zia zzin e` ,elbx lr Bìòðîa ¨ § ¦ § e` ,eciay Bì÷îa § © § ,úéaä¦ © © øäa © § íãà ¨ ¨ ñðké
¥ ¨ ¦ àì
Ÿ 6
61 õeç úBëàìî ¨ § øàLa ¨ § ¦ ,'úîeé ¨ úBî äéììçî' ¨ ¤ § © § (ci `l zeny) xn`py `l ok å§ ,eizern z` ea ozepy eipzn lry lelg xebg - Búcðeôa ¨§ § 7
62 .ïéc¦ úéa¥ úúén © ¦ jxevl `idy dk`lnî¦ àéøcðt÷
¨ § © § © © ziad xdl epNòé ¤ £ © àìŸ okå§ .åéìâø
¨ § © éab
¥ © ìòL © ¤ ÷áàá ¨ ¨ § my qpki 8
63 s` àlà ¨ ¤ BðéॠBà ,jtidl xnel yi `xaqn `ld :`ziixad zl`ey myl `ly xg` gztn `vie cg` gzta qpki `ly ,jxc xeviw - 9
64 éðà
¦ £ äîe ¨ ,ïéc¦ úéa¥ úúéî © ¦ eléôà ¦ £ zaya xeq`l yi 'mkizeayen' `ll ìwî © ¦ ziad xda dxeq` ä÷é÷ø ¨ ¦ § okå§ .ely eikxv myl `l` ,dcear 10
65 .úaMa¨ © © àìå
Ÿ § ìBça© `weec ,oic zia ibexda xen`d 'úîeäå' ¨ § íéi÷ § xrW © © l`¤ `Fal¨ oi`¥ iM' ¦ (a c xzq`) ea xn`py ,wy yealn øîBçå ¤ ¨ 11
66 úaMa¨ © © eléôঠ£ àlà ¨ ¤ BðéॠBà xnel epl yi `xaqn :`ziixad daiyn elit` enr `eal ie`x oi` ,qe`n epi`y wy dn .'wU ¨ WEalA § ¦ KlOd
¤¤ © 12
67 àì'Ÿ zaya øîBì © ãeîìz § © jkitl .oic zia zzin iaiig z` bexdl yi dzeyrl oi`y oky lk dqe`n `idy dwiwx ,mce xya jln iptl 13
68 àeä gvex ly oic zia zzina ïläì ¤ ¥ Ÿ § Ÿ ìëa
¨ © § okå§ ,'íëéúáLî Ÿ § Lॠeøòáú
£© § .miklnd ikln jln iptl ziad xda 14
69 ìëa
Ÿ § íëéúøãì
¤ ¥ Ÿ Ÿ § ètLî ¨ § ¦ úwçì © ª § íëì ¤ ¨ älà
¤ ¥ eéäå'¨ § (hk dl xacna) øîBॠ:zay zxinyl ycwn `xen ywidn sqep oic zyxec `ziixad 15
70 ïläì
¨ © § íéøeîàä
¦ £ ¨ 'úBáLBn' ¨ äî© ,dey dxifba epcnle .'íëéúáLî ¤ ¥Ÿ § Ÿ la` .íéi÷ ¨ © Lc÷nä
¨ § ¦ © úéaL ¥ ¤ ïîæa© § ¦ àlà ¨ ¤ ,mixeq` el` lk eidiy éì¦ ïéàå ¥§ 16
71 ïàk¨ íéøeîàä¦ £ ¨ 'úBáLBî' ¨ óà© ,xacn aezkd ïéc¦ úéᥠzzina§ ,gvexa mewna el` lk mixeq`y ïépî ¦ © ¦ ,íéi÷ ¨ © Lc÷nä ¨ § ¦ © úéa¥ ïéàL ¥ ¤ ïîæa ©§¦ 17
72 aezkd ïéc¦ úéᥠzzin jxevl `idy dxrada§ ,zaya dxrada äî© .'eàøéz ¨ ¦ éLc÷îe
¦ ¨ § ¦ eøîLz Ÿ § ¦ éúúaL © Ÿ § © úà' ¤ ,øîBì © ãeîìz § © .ycwnd 18
73 y` mixiran eid mztixy jxevly ,dtixy iaiiegna oebke ,xacn oaxeg xg` s`e dilr mieevn ep` íìBòì ¨ § ,úaMa ¨ © © äøeîàä ¨ £ ¨ äøéîM ¨ ¦ § 19
74 lrå§ .mpexb jezl zxterd z` mikteye ,zxter zkizg mikizne s`e eilr mieevn ep` íìBòì ¨ § ,Lc÷na ¨ § ¦ © äøeîàä ¨ £ ¨ àøBî ¨ óà© ,ziad 20
75 .zaya df jxevl y` 'eøòáú £ © § àì'Ÿ àðîçø
¨ ¨ £ © øîà
© ¨ ef dxrad .epaxeg xg`l 21
76 ïúð
¨ ¨ éaø¦ © zhiya ef `ziixa åàì¨ éàî© :dvexiz z` `xnbd dwiqn hrnl 'dilr'd z` jixv recn `iyewd z` uxzl zxfeg `xnbd 22
77 dhrnl `le ,äúöé ¨ § ¨ ÷lçì¥ © § dnvr ipta dazkpy dxrad øî© àc ¨ § ,àéä¦ dyrz `l dgec dyry jkl xg` xewn d`iane ,meain g` zy` 23
78 dzpify odk za ztixy oi`y àîòè ¨ § © mewn lkne .dliwqe zxkn `edy meai [cnliy-] éúéz ¥ ¥ ,àðéîà ¨ ¦ £ Czòc ¨ § © à÷ìñ¨ § © àlà ¨ ¤ :zxk ea yiy 24
79 éëä
¥ ¨ åàì¨ àä¨ ,'eøòáú £ © § àì'Ÿ àðîçø
¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § meyn `l` epi` zay dgec ztixyl zxterd zlizt ly äøòáäî ¨ ¨ § © ¥ zxk xeqi` dgec 25
80 ,zaya dxrad ly e`ld z` oic zia zzin ly dyrd éçc ¥ ¨ did dgec dpi`y dhrnl aezkd jxvedy jkny .dtixy miaiegnd 26
81 `l dgec dyr dxezd lkay o`kne .zxk ea yiy it lr s`e dyrd iptn migcp zxk mda yiy oie`ld x`yy cenll yi ,zay 27
82 dy` zeg` xeq`l 'dilr' jxvp ok lre ,zxk ea yiy dyrz .oic zia zzin iaiig zevn meiw ly 28
83 .meaia :zay dgec epi` dtixy ypery jkl xewnd z` d`ian `xnbd 29
84 yiy xaeqd ozp iax zhiya ef `ziixa dzpyp àì Ÿ :`xnbd dgec ìëa
Ÿ § Lॠeøòáú £ © § àì' Ÿ (b dl zeny) xn`p ,ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaø ¦ © éác ¥ § àðúc¨¨ § 30
85 zaya dxrada oi`y xaeqd éñBé ¥ éaø ¦ © zhiya `l` ,zxk dxrada .df aezk øîBì © ãeîìz § © äî© .'zAXd ¨ © © mFiA§ íëéúáLî ¤ ¥Ÿ § Ÿ 31
86 xeq`l aezkd jxved ok lre .dliwqe zxk `le cala e`l `l` aezk xn`p dnl le`yl `ziixad zpeeky dligza dxaq `xnbd 32
87 `l dgec dyr dxezd lkay s`e ,oic zia zzin jxevl dxrad ,'dk`ln¨ ¨ § lk¨ dUrz ¤ £ © `l' Ÿ (h k zeny) zaya xn`p xak `ld ,df 33
88 .zxk ea oi`yk s` zay ly e`l dgec df dyr oi` ,dyrz dixac rvn`a dwiqtd ok lre .dxrad xeqi` mb df llkae 34
89 éñBé
¥ éaø ¦ ©y jixack idi el - éîð ¥ © éåäéúå
¥ § ¦ § :ef diigc lr `xnbd dywn xak `lde ,'øîBì © ãeîìz § © äî' © `ziixad dl`y ji` :dzywde 35
90 äøòáä
¨ ¨ § © éñBé¥ éaø¦ © xn` `l o`k cr - øîàc © ¨ § øîéà
© ¥ mewn lkn ,`id dxradd xeqi` azkp `ld ,éñBé ¥ éaø ¦ © zhiyì§ éঠ.mi`pz edeyxit 36
91 yi leyiaa la` ,àzãéøb ¨ § ¥ § äøòáä¨ ¨ § © a `l` zxkl `le äúöé ¨ § ¨ åàì쨧 éঠe .z`hge zxk ea oi`y cala åàì¨ a ecinrdì§ ick envr ipta 37
92 ly äìéút ¨ ¦ § ìeMéa¦ ïéc¦ úéác ¥ § äøòáä ¨ ¨ § © ixde ,lkd ixacl zxk aeig ÷lçì¥ © § ick envr ipta dxradd xeqi` azkp `ld ,ïúð ¨ ¨ éaø ¦ © zhiyì§ 38
93 dkteyle dkizdl ick zxterd zgz y` mixirany ,àeä zxter ipta odn zg` lk lr z`hg aiigle ,efn ef zay zek`ln lk 39
94 lyand ,úLL ¤ ¥ áø© øîà © ¨ ixdå© ,oecipd it jezl zgzex dcera zk`ln z` `ivedl ick - äúöé ¨ § ¨ åàìì ¨ § äøòáä
¨ ¨ § © ,àéðúc ¨ § © § .dnvr 40
95 äî© e ,äìéút¨ ¦ § ìeMéa¦ él¦ äî© ik ,`ed xenb leyia zxter ly dlizt x`yk dliwqe zxk da oi`y xnele zek`lnd lk llkn dxrad 41
96 milyan eid oky ,leyia meyn xeq`y ,rav ly ïéðnñ ¦ ¨ © ìeMéa¦ él¦ dxrad ,øîBà ¥ ïúð ¨ ¨ éaø
¦ © .éñBé
¥ éaø ¦ © éøác¥ § ¦ ,cala e`l `l` ,zek`ln 42
97 mb jk ,xeq` mipnnq leyiay myke ,okynd zk`lnl mipnnq xnele ,efn ef zek`lnd lk z` ÷lçì ¥ © § ick dnvr ipta dazkp 43
98 s` dgcp did dxezd herin `lely `vnp .xeq` dlizt leyia oia el rcep `ly] cg` mlrda zek`ln dnk zaya dyerdy 44
99 aeye .oic ziaa dtixy ly dyr iptn zxk ea yiy leyia xeqi` lr z`hg aiig [zexeq` el` zek`lny dzxagl zg` dk`ln 45
100 ea yiy dyrz `l dgec dyry ,dxezd lkl o`kn gikedl yi cg` e`la zelelk oleky s`e ,dnvr ipta dk`lne dk`ln lk 46
101 .zxk ,`ziixad ixac xe`iaa àáø ¨ ¨ øîàå © ¨ § .'dk`ln lk dyrz `l' ly 47
102 l`rnyi iax iac àpz ¨ © éàä© ,éLà ¦ © øa© éîéL ¦ ¦ áø© øîà © ¨ :`xnbd dgec àpz ¨ © d `l` ,xen`d aezkd mvra jxevd dn le`yl dzpeek oi`y 48
103 àìŸ éçãå¥ ¨ § äNò
¥ £ éúàc
¥ ¨ § xaeq `edy íeMî¦ 'mkizeayen'l jxved àì Ÿ ,déì¥ àéL÷ ¨ § © à÷¨ cala ['mkizeayen lka'] Ÿ 'úBáLBî'¨ oeyl lr wx 49
104 éúééî
¥ § © did ef dey dxifb ilelc§ íeMî¦ àlà ¨ ¤ ,zxk ea yiy s` äNòú ¤ £© xeqi` zeaxl aezkd jxved dnl ± øîBì © ãeîìz § © äî© 'úBáLBî' ¨ 50
105 éðà
¦ £ äî¨ ,øîà÷ © ¨ ¨ éëäå
¥ ¨ § .øîBçå
¤ ¨ ìwî © ¦ zaya odk za ztixy daxn - éãkî
¦ § ¦ ,ux`l dvega elit`e ea miayei mz`y mewn lka dxrad 51
106 ,ïéc¦ úéa¥ úúénî
© ¦ ¦ õeç úBëàìî¨ § øàLa
¨ § ¦ ,'úîeé
¨ úBî äéììçî'
¨ ¤ § © § íéi÷î
¥© § `ed llke ,rwxwa dielz dpi`e ,àéä¦ óebä© úáBç © úaL ¨ © [`ld-] 52
107 .dcearn øîBçå
¤ ¨ ìwî
© ¦ úaL
¨ © [dgec-] àéçc
¨ § © ïéc¦ úéa¥ úúéî
© ¦ ìáà
¨£ 'úBáLBî' ¨ ok m`e .õøàì ¤ ¨ ¨ õeça§ ïéa¥ õøàa ¤ ¨ ¨ ïéa¥ úâäBð ¤ ¤ óebä© úáBç © y 53
.él¦ änì
¨ ¨ úaLa
¨ © § àðîçø
¨ ¨ £ © áúëc
©¨ § 54

."‫סוף בטוח הדבר ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר‬-‫כל‬-‫ וסוף‬,"‫בטוח הדבר ש"ריווח והצלה יעמוד ליהודים‬
‫ ה'תשכ"ז‬,‫משיחת חג הפורים‬
 (ipy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr f sc zenai ‫חיר‬
60 ,cg` zxk aeiga zeixrd lk z` dxezd dllk ixdy ,ììka ¨§© xzei]äøeîç
¨ £ àéäL
¦ ¤ ycwnd ziaa xeaiv zepaxw ly äãBáò
¨ £ äîe
¨ 1
61 dN`d¤ ¥ ¨ zFarFYd ¥ © lMn Ÿ ¦ dUri ¤ £ © xW` ¤ £ lM¨ iM' ¦ (hk gi `xwie) xn`py äçBc
¨ äçéöø
¨ ¦ § ly dypr mewn lkn ,úaL
¨ © d z` äçBãå
¨ § [zayd on 2
62 ãnìì
¥ © § ììkä ¨ § © ïî¦ df xeqi` àöéå ¨ ¨ § ,'mOr ¨ © axTn ¤ ¤ ¦ zUrdŸ Ÿ ¨ zFWtPd ¨ § © Ezxkpe §§¦§ onfa xeaiv oaxwa dcear cearl `ae gvxy odk oky ,dúBà ¨ 3
63 ìò© ãnìì ¥ © § àì Ÿ ok m`e ,meai mewna g` zy` zexrl xzid yiy ,zenl eze` mi`ian `l` el migipn oi` ,dzinl e`ivedl mivexy 4
64 exzed zeixrd lky ,àöé ¨ ¨ Blek ììkä ¨ § © ìò© ãnìì ¥ © § àlà ¨ ¤ ,àöé ¨ ¨ Bîöò §© lhazz jk ici lre eizgz ceariy xg` odk my oi`y elit`e 5
65 zyxcp dxezdy zecin dxyr ylyn zg` `id efe .meai mewna m` ,'úeîì¨ epçwz ¤ ¨ ¦ éçaæî¦ § § ¦ íòî' ¦ ¥ (ci `k zeny) gvexa øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,dceard 6
66 .mda ly äãBáò ¨ £ éðtî ¥ § ¦ úçcp ¥ § ¦ `id ixdL ¤ ,dceard on dlw `idy úaL ¨ © ok 7
67 iaxc `ziixaa àéðúc ¨ § © § :ef dcin zyxecd `ziixa d`ian `xnbd ok lr .dúBà ¨ äçBc ¨ dxengd äçéöø ¨ ¦ § àäzL ¥ § ¤ ïéc¦ Bðéॠ,xeaiv zepaxw 8
68 cnll `l ,cnll 'åëå ììkä ¨ § © ïî¦ àöéå ¨ ¨ § ììka¨ § © äéäL ¨ ¨ ¤ øác ¨ ¨ ,l`rnyi .zay dgec oic zia zzin oi`y epcnll 'mkizeayen' jxved 9
69 `xwie) xn`p ,ãöék © ¥ .`vi elek llkd lr cnll `l` `vi envr lr øîà÷c
© ¨ ¨ § 'oic zia zzin elit` `l` BðéॠBà' éàîe © :`xnbd zl`ey 10
70 ,åéìò¨ ¨ Búàîèå ¨ § ª § 'dl© xW` ¤ £ íéîìMä ¦ ¨ § © çáfî © ¤ ¦ øNa ¨ ¨ ìëàz© Ÿ øLà ¤ £ Lôpäå'¤ ¤ © § (k f dgcz `l oic zia zziny xnel epl did `xaqny `ziixaa `pzd 11
71 eéä¨ íéLã÷ ¦ ¨ ¨ d lk ììëa © § ¦ íéîìL ¦ ¨ § àìäå Ÿ £ © .'diOrn¨ ¤ © ¥ `edd ¦ © WtPd ¤ ¤ © dzxkpe
¨ §§¦§ zegcl oic zia zzinl dl yi df xnege lw meyn `ld ,zayd z` 12
72 xW` ¤ £ Wi`¦ lM' ¨ (b ak my) xn`py ,d`neha mlke`d z` zxk aiigl meyn ,df xnege lw jextl yi ,øîà÷ © ¨ ¨ éëä ¥ ¨ :`xnbd daiyn .zay 13
73 'dl© l`xUi ¥ ¨ § ¦ ipa ¥ § EWiCwi ¦ § © xW` ¤ £ miWcTd ¦ ¨ ¢ © l`¤ mkrxf ¤ £ § © lMn ¨ ¦ axwi¦ ©§ s`e ,oic zia zzink dxeng `idy s`L ¤ çéëBz
© ¦ äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © §y 14
74 minly eàöé § ¨ änìå ¨ ¨ § ,'iptNn
© ¨ § ¦ `edd ¦ © WtPd ¤ ¤ © dzxkpe
¨ § § ¦ § eilr ¨ ¨ Fz`nhe ¨ § ª§ ïéॠmewn lkne ,oldl x`eaiy itk ,dzenk äãBáòä ¨ £ ¨ úठäçBc ¨ `id 15
75 x`y z` ïäéìà ¤ ¥ £ [zeeydl-] Léwäì ¦ © § ick ,mnvr ipta azkdl oi` oic zia zzinl s` ok m` .dceark úaMä ¨ © © úठäçBc ¨ `id 16
76 ìk¨ óà© ,çaæî © ¥ § ¦ éLã÷¥ § ¨ mdy íéãçeéî ¦ ¨ § íéîìM ¦ ¨ § äî© ,Cì¨ øîBìå © § ,miycwd .xen`d xnege lwd gkn zayd z` zegcl 17
77 ÷ãa ¤ ¤ éLã÷
¥ § ¨ eàöé § ¨ ,md cala çaæî © ¥ § ¦ éLã÷ ¥ § ¨ llka mixen`d miycwd [aey-] øãä © ¨ :`ziixad ixac jynd z` yxtl dkiynn `xnbd 18
78 miaiig oi` ycwnd zia oipa jxevl milk`n yicwd m`y ,úéaä ¦© © dgczy ,'zaya elit` `l` epi` e`' ,`ziixad ly `pzd øîà ©¨ 19
79 e`vie llka eidy minlyy ixd .sebd z`neha mzlik` lr zxk s` daxc` `l` ,devn znn jextl oi`e ,zayd z` oic zia zzin 20
80 llkd lr cnll `l` ,e`vi mnvr lr cnll `l ,cnll llkd on àéäL ¦ ¤ äãBáò¨ £ äîe ¨ .df øîBçå ¤ ¨ ìwî © ¦ úaL ¨ © äçãz ¤ § ¦ äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § 21
81 m`e .gafn iycwa `l` d`neha dlik` lr zxk oi`y ,e`vi elek dpnn dxeng äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § mewn lkn ,úaL ¨ © äçBc ¨ e dxeng 22
82 ìk¨ ììëa © § ¦ çਠúLà ¤ ¥ àä¨ ,ok yexcl epl did éîð ¥ © meaia àëä ¨ ¨ s` ok (f e xacna) xifp zyxta aezkd xeziî ¦ epcnl oky ,dúBà ¨ äçBc¨ e 23
83 dxzede zeixr ixeqi` ly llkdn äúöé ¨ § ¨ änìå ¨ ¨ § ,äúéä ¨ § ¨ úBéøòä ¨£¨ m`y s`e ,devn znl envr `nhn odky '`OHi ¨ © ¦ `l Ÿ Búçàìå' Ÿ £© § 24
84 äî¨ ,Cì¨ øîBìå © § zeixrd lk z` äéìà ¨ ¤ ¥ Léwäì ¦ © § ick ,meai mewna úaL ¨ © ,dcear cearl ezexyt`a didi `l devn zna wqrzn 25
85 éîð
¥ © úBéøò ¨ £ ìk¨ óà© ,meai mewna [zxzen-] àéøL ¨ § © çਠúLà ¤ ¥ xeqi` ïéc¦ Bðéॠ,äãBáò ¨ £ éðtî ¥ § ¦ äçãp ¨ § ¦ `id ixdy dceard on dlw `idL ¤ 26
86 lky epcnll ,'dilr' xn`p ok lr .meai mewna [zexzen-] ïééøL ¨ §© epl yi aey ok m`e .dúBà ¨ äçBc ¨ dxengd äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § àäzL ¥ §¤ 27
87 .meai mewna s` zexeq` g` zy` caln zeixrd .zayd z` dgczy oic zia zzinl s` df xnege lwn cenll 28
88 dxen`d dcinl meaia g` zy` xzid éîc ¥ ¨ éî¦ :`xnbd dgec oi`y epcnll 'mkizaWn ¤ ¥ Ÿ § lkA Ÿ § W`¥ eøòáú £ © § àì' Ÿ øîBì © ãeîìz § © jkitl 29
89 mb miycwa íúä ¨ ¨ ixde .d`neha miycw zlik` xeqi`a zyxcpd .zayd z` dgec oic zia zzin 30
90 dlik`a miycwd lk z` dxezd dxq`y ,øeqéàa ¦ § xn`p ììk ¨ §d dedd itl o`kle o`kl `ziixad iccv z` x`al day `xnbd 31
91 dxfg ixdy ,øeqéàa ¦ § xn`p minlyd `edy èøô ¨ § d mbå§ ,d`neha ÷éìñc ¦ ¨ § éàîìe © § :zxk ea yiy dyrz `l dgec dyry lirl `pin` 32
92 eze` z` dhxite daye ,miycwd lka xen`d xeqi`d lr dxezd dgec oic zia zzin dzid 'mkizeayen' ilely àøwéòî ¨ ¨ ¦ ¥ dézòcà ¥ § ©© 33
93 minlya xn`py xeqi`dy meyne ,mnvr ipta minlya xeqi` BðéॠBà' éàî© ,zxk ea yiy äNòz ¤ £ © àì Ÿ éçãå¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § meyn zay 34
94 ,meai iabl àëä ¨ ¨ la` .elek llkd lr epcnll `ay gxkda xzein .dgcz `ly cvd dne ,`pzd øîà÷c © ¨ ¨ § 'oic zia zzin elit` `l` 35
95 eli`å§ ,cg`k zeixrd lk z` dxezd dxq`y ,øeqéàa ¦ § xn`p ììk ¨ §d `hg § ¥ Wi`a ¦ § didi ¤ § ¦ ike'¦ § xn`py itl ,øîà÷ © ¨ ¨ éëä ¥ ¨ :`xnbd zx`an 36
96 ,øzéäa
¥ ¤ § xn`p daxc` `l` xeqi` eze` lr xfeg `l èøô ¨§ d íéi÷î
¥ © § éðà ¦ £ äî¨ e ,zaya oia lega oia ip` rney ,'znEde ¨ § zen ¤ ¨ hRWn© § ¦ 37
97 ,meai mewna ezxizde zeixrd x`yn dxezd eze` dlicady úúénî
© ¦ ¦ õeç úBëàìî ¨ § øàLa ¨ § ¦ ,'úîeé ¨ úBî äéììçî' ¨ ¤ § © § zaya xn`pd z` 38
98 ea eprinydl mixeqi`d llkn df xeqi` dxezd d`ived gxkdae àìŸ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc¥ ¨ § meyn ,úaL ¨ © éçc ¥ ¨ ïéc¦ úéa¥ úúéî © ¦ ìáà ¨ £ .ïéc¦ úéa¥ 39
99 :`xnbd zniiqn .elek llkd lr cnll `ay epl oipne ,xzidd z` ïðéøîàc
© ¦ § © § dny [xnel yi `ld-] øîéà © ¥ ,`pzd øîà © ¨ øãä © ¨ .äNòz ¤ £© 40
100 äéäL
¨ ¨ ¤ øáã' ¨ ¨ ,`ziixaa zyxetnd zxg` dcinì§ àlà ¨ ¤ éîc ¥ ¨ àì Ÿ àä¨ àìŸ la` ,àãéøb ¨ ¥ § äNòú ¤ £ © àì Ÿ a wx `ed äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥¨ § 41
101 Bììëì
¨ § ¦ Bøéæçäì
¦ § © § ìBëé¨ äzà ¨ © éàL
¦ ¤ ,Lãçä
¨ ¨ ¤ øáca
¨ ¨ © ïBcéì¦ àöéå
¨ ¨ § ììka
¨§© m`e .eze` dgec dyry ± éçãc ¥ ¨ § déì¥ zòîL § § © § éî¦ ,úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòú¤ £© 42
102 áeúkä¨ © Eì§ epøéæçiL
¤ ¦ § © ¤ ãò© ,el llkd z` zeeydl e` ellkl ezeeydle øãä̈© .zay zegcl oic zia zzinl dl oi` 'mkizeayen' ilel mb ok 43
103 on d`vie ,zeixrd lk llka dzid g` zy`y xg`ne .'Leøéôa ¥§ dzind aiegn z` zindl oic zial yi `xaqny ,`pzd øîà ©¨ 44
104 exifgdl leki dz` i` ,meaia dxizdle ycgd xaca oecil llkd åàì¨ ,äNòú ¤ £ © àì Ÿ úठäçBc ¤ y äNò ¥ £ [mb ixd] eèਠoky ,zaya elit` 45
105 mewna xzid mdl yiy zeixrd ly llkd lk lr cnlle ellkl xeqi` lr `ld ,dyrdn - dépéî ¥ ¦ xzei øeîç¨ äNòú ¤ £ © àì Ÿ d [oi` ike-] 46
106 zeixrd lky yexita cnlie aezkd jl epxifgiy cr ,meai lkne ,zewln oi` dyrd lr eli`e ,zewln ypera miyprp e`l 47
107 dnl ,dnewnl `iyewd zxfeg aey ok m`e .meai mewna zexzen él¦ äî© ok m`e .xengd e`ll déì¥ éçãå ¥ ¨ § lwd äNò ¥ £ d éúà÷ ¥ ¨ ¨ mewn 48
108 iptn dgcp zeixrd x`y xeqi` oi`y cnll 'dilr'd z` jixv ,zxk ea oi`y dyrz `l ly [dlw-] àèeæ ¨ àøîeç ¨ § dyrd dgciy 49
109 .meai .zxk ea yiy dyrz `l ly äaø ¨ © àøîeç¨ § dyrd dgciy él¦ äîe © 50
110 meia `ian rxevnd :ef dcin zyxecd `ziixa d`ian `xnbd epcnll ,'mkizeayen lka y` eøòáú £ © § àì' Ÿ ,øîBì © ãeîìz § © jkitl 51
111 my`l yake dlerl yak ,zepaxw dyly ezxdhl ipinyd dgec dyr dxezd lkay s` lr ,zay dgec oic zia zzin oi`y 52
112 ly zipnid epf` jepz lr my`d mcn odkd ozepe .z`hgl dyake .zxk ea yiy dyrz `l 53
113 bel rxevnd `ian oke .miipnid elbxe eci zepeda lre rxevnd jixv recn ,(:b) lirl d`aedy `iyewd z` uxzl zxfeg `xnbd 54
114 `ed onyd xzine ,'d iptl minrt ray odkd dfn epnny ,ony dyry xnel yi `xaqn `ld ,meain dy` zeg` hrnl aezkd 55
115 epivne .ey`x lre miipnid elbxe eci zepedae epf` jepz lr ozep 'dilr' [C éøèöéà] ¦ § § ¦ àlà ¨ ¤ :zxk ea yiy e`l dgec epi` meai ly 56
116 äéäL
¨ ¨ ¤ øác
¨ ¨ ,àéðúc
¨ § © § .dxen`d dcind it lr yxcpd oic df oipra lky meyn ,meai iptn dgcp epi` zeixr ly zxk xeqi`y epcnll 57
117 ãò© ,Bììëì
¨ § ¦ Bøéæçäì
¦ § © § éàMø
© © äzà
¨ © éঠ,Lãçä
¨ ¨ ¤ øáca
¨ ¨ © ïBcéì¦ àöéå
¨ ¨ § ,ììka
¨§© ,zxka dxeq`d dexr `idy g` zy`a `ed meai zevn xwir 58
118 rxevn ly my`d yaka xn`p ,ãöék © ¥ .Leøéôa¥ § áeúkä ¨ © Eì§ epøéæçiL
¤ ¦ § ©¤ äéäL
¨ ¨ ¤ øác ¨ ¨ ,çਠúLà ¤ ¥ éàä© [didzy-] éåäéz ¥ § ¦ ,àðéîà ¨ ¦ £ Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § ©e 59

‫המשך בעמוד איק‬

 ‫טיר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ז עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr f sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 awri epiax axd dywd Ð dze` dgec dgivx ,zay dgece dxeng `idy dcear äîå migley oic zia Ð dcear cearl dvexe ,odk gvex did m`y Ð äúåà äçåã äçéöø 1
2 zay Ð dyrz l`e aya `l` dcear dgec epi` dgivx dn ,eic `nip :y"pilxe`c éçáæî íòî øîàðù .ecia dceare gafn ly ebb lr did ok m` `l` ,zenl eze` oi`iane 2
3 `nw `aa) xn`c ,oetxh iaxk `iz`c :xnel yie !dyrz l`e aya `l` dgcz `l inp `iz` xnege lwne li`ed Ð øîà÷ã åðéà åà éàîå .igafn lrn `le Ð úåîì åðç÷ú 3
4 wxta opgei iaxl yiwl yix dil xn`c `de .eic opixn` `l xnege lw jxtinc `kid :(`,dk úî úøåá÷ ?`igc `l oic zia zzin elit` `l` epi` e` xninl epivn ikid ,`igcc 4
5 zxeaw `dze :(`,dl oixcdpq) "zepenn ipic cg`" `nw wxta "ezeg`le"n Ð äãåáò àéçã äåöî 5
6 meyn `l Ð xnege lwn zay dgec devn zn äçéöø
¨ ¦ § ¯ úaL ¨ © äçBãå ¨ § äøeîç ¨ £ àéäL ¦ ¤ äãBáò ¨ £ äîe ¨ 1 ip` s` ,zayd z` dgec epi`e ,(a,b) dlibnc 6
7 7
wlgl dizrc` wiqn `l `l` .oetxh iaxk xaqc ,"úeîì¨ epçwz ¤ ¨ ¦ éçaæî ¦ § § ¦ íòî" ¦ ¥ :øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,dúBà ¨ äçBc
¨ 2 `l Ð dcear dgecy it lr s`c ,dgivx `ia`
8 wiqn `lc ikid ik ,dyrz l`e ayl dyr mew oia `l` epi` e` xn` xcdc i`de .zay dgcz 8
9 .(`,k zekxa) "ezny in" wxta cenlzd dizrc`
äçéöø
¨ ¦ § àäzL ¥ § ¤ ïéc¦ Bðéॠ,äãBáò ¨ £ éðtî ¥ § ¦ úçãpL ¥ § ¦ ¤ ,úaL ¨© 3
zn zxeaw :xn`e xcd ikd Ð zaya elit` 9
10 xcdnc meyn Ð eic dil xcdn `lc opgei iaxe :øîà÷© ¨ ¨ éëä ¦ ¨ ?øîà÷c © ¨ ¨ § "BðéॠBà" éàîe © ?dúBà ¨ äçBc ¨ 4
÷éìñã éàîìå .'ek zay dgcz dteb devn 10
11 oetxh iaxl elit`c ,gikez dgivx :ith xity dil ïéàå
¥ § äãBáòä¨ £ ¨ úठäçBcL ¨ ¤ ,çéëBz © ¦ äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § 5 jixhvi`c i`dc Ð àø÷éòî øîéîì äéúòãà 11
12 12
13
oipiic `kdc ,xnel d`xp cere .xnege lw `kil
äåöî
¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § :øîà © £ øãä © £ .úaMä ¨ © © úठäçBc ¨ 6 `pin` ded Ð diazk `l i`c meyn `xw dil
13
dgivx ,zay `igc Ð `liwc dcear dne :ikd ikid Ð åðéà åà éàî .dyrz `l igce dyr iz`
14 dnae .oky lk `l Ð `xingc devn zn zxeawe
äçBc¨ àéäL ¦ ¤ äãBáò ¨ £ äîe ¨ ;øîBçå ¤ ¨ ìwî © ¦ úaL ¨ © äçãz ¤ § ¦ 7 ol iziz i`na ,igc `lc ,epi` e` xninl ivn 14
15 wxtae .mdiptn zigcp dcearc Ð mixeng md ,"BúBçàìå"î £ © § ¦ ,dúBà ¨ äçBc ¨ äåöî ¨ § ¦ úî¥ úøeá÷ © § ,úaL ¨ © 8 xcdc epiid Ð 'åë ïðéøîàã øåîéà ?dgcz `lc 15
16 iaxl opax exn`c (`,dk `nw `aa) "lbxd cvik" úøeá÷
© § àäzL ¥ § ¤ ïéc¦ Bðéॠ,äãBáò ¨ £ éðtî ¥ § ¦ äçãpL ¨ § ¦ ¤ ,úaL ¨ © 9 `l oic zia zzina elit` `l` epi` e` :xn`e 16
17 17
18
miaiig iliwc lbxe oy dne :oipiic `le ,eic oetxh
."eøòáú £ © § àì" Ÿ :øîBì © ãeîìz § © ?dúBà ¨ äçBc ¨ äåöî ¨ § ¦ úî¥ 10 øîà øãä .zxk ea yi ixdy ,zayc e`l igcz 18
meyn Ð oky lk `l oxw ,mly wfp wfipd zeyxa e` xn`e xcdc epiid Ð 'åëå éçãã äùò åèà
19 `aeh jxtnl `ki` ikd xnege lw ciarp i`c
éçãå
¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § àøwéòî ¨ ¨ ¦ ¥ déúòcà ¥ £ © © ÷éìñc ¥ ¨ § éàîìe © § 11 øåîç äùòú àì åàì .zaya elit` `l` epi` 19
20 d`pd yi oebk ,oxwa `kile lbxe oya `ki`c :øîà÷© ¨ ¨ éëä ¦ ¨ ?øîà÷c © ¨ ¨ § "BðéॠBà" éàî© ¯ äNòú ¤ £ © àì Ÿ 12 Ð êúòã à÷ìñ àìà .eilr oiwel ixdy Ð äéðéî 20
21 .owifdl ,úBëàìî ¨ § øàLa ¨ § ¦ "úîeé ¨ úBî äéììçî" ¨ ¤ £ © § íéi÷î ¥ © § éðà ¦ £ äî̈ 13 `l" jixhvi`c `dc `pniwe`c ,i`w lirl 21
22 my oi` m` elit`e Ð igafn mrn øîàðù éçc
¥ ¨ ïéc¦ úéa¥ úúéî © ¦ ìáà ¨ £ ,ïéc¦ úéa¥ úúénî © ¦ ¦ õeç 14 ded Ð `pngx azk `l i`c meyn ,"exraz
22
23 dceardy ,dcearl ie`x xg` odk dyr iz`c meyn e`le ,xnege lwa opiziin 23
24 meyn e`l mzd `nlce :xn`z m`e .zigcp
øîéà
© ¥ :øîà © £ øãä © £ .äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § ,úaL ¨ © 15 `l` ?il dnl "dilr"e ,zxkc dyrz `l igce 24
25 `ed `xabc meyn `l` ,dcear `igc dgivxc äNòú
¤ £ © àì Ÿ ¯ äNòú ¤ £ © àì Ÿ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúàc ¥ ¨ § ïðéøîàc © ¦ § ¨ § 16 lk ik" Ð ììëá äéäù .'ek `pin` jzrc `wlq 25
26 26
27
ytp bxdy odk : (a,al zekxa) opixn`ck ,ifg `lc déì¥ zòîL § © § ¨ éî¦ ¯ úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòú ¤ £ © àì Ÿ ,àãéøb ¨ ¥ § 17 llk "ezxkpe dl`d zearezd lkn dyri xy`
27
"e`ln minc mkici" :xn`py ,eitk z` `yi `l Ð m`y Ð ãîìì ììëä ïî àöéå .zxk zeixrd lka
28 oi`c ,ifg jgxk lrc :xnel yie !dcear oky lke
,äNòú¤ £ © àì Ÿ úठäçBc ¤ äNò ¥ £ ehà© :øîà © £ øãä © £ ?éçãc ¥ ¨ § 18
åéä íéùã÷ä ìë ììëá .maiizz Ð mipa dl oi` 28
29 ,igafn lrn `le ,"igafn mrn"c ,dcear llgn ,déì¥ éçãå ¥ ¨ § äNò ¥ £ éúà÷å ¥ ¨ ¨ § ,dépéî ¥ ¦ øeîç¨ äNòú ¤ £ © àì Ÿ åàì̈ 19 axwi xy` yi` lk" oleka zxk llk xaky Ð 29
30 :cere .`ed `nlra `xneg Ð eitk z` `yi `le ãeîìz § © ?äaø ¨ © àøîeç ¨§ él¦ äîe © ,àèeæ ¨ àøîeç ¨§ él¦ äî© 20 .'ebe "eyicwi xy` miycwd l` mkrxf lkn 30
31 31
oi`e ,ecia ebxdy itl ,eitk z` `yi `l `wec
Cúòc
¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ :[C éøèöéà] ¦ § § ¦ àlà ¨ ¤ ."eøòáú £ © § àì" Ÿ :øîBì © 21 ÷ãá éùã÷ åàöé .ipy df weqta Ð åàöé äîìå
32 :`xw `edda aizkcke ,xebipq dyrp xebihw .xeht Ð sebd z`neha olk` m`y Ð úéáä 32
33 ."mkitk mkyixtae"
àöéå
¨ ¨ § ììka¨ § © äéäL ¨ ¨ ¤ øác ¨ ¨ çਠúLà ¤ ¥ éàä© éåäéz ¥ ¡ ¤ ,àðéîà̈ ¨ ¦ 22 íúä éîã éî ."dilr `ai dnai" Ð äúöé äîì 33
34 :xn`z m`e Ð exraz `l xnel ãåîìú ãnìì
¥ © § àlà ¨ ¤ àöé ¨ ¨ Bîöò § © ìò© ãnìì ¥ © § àì Ÿ ,ãnìì ¥ © § ììkä ¨ § © ïî¦ 23 .dzvi dnl ipzinl `ki` Ð 'åëå øåñéàá ììë 34
35 ipic cg`" wxta jixhvi` i`n` àöéå
¨ ¨ § ììka¨ § © äéäL ¨ ¨ ¤ øác ¨ ¨ :àéðúc ¨ § © § .àöé ¨ ¨ Blek ììkä ¨ § © ìò© 24 jdl e`le Ð øåñéàá ììëå øúéäá èøô àëä 35
36 36
37
slinl il cgeind igafn (`,el oixcdpq) "zepenn
øNa¨ ¨ ìëàz © Ÿ øLà ¤ £ Lôpäå" ¤ ¤ © § ?ãöék © ¥ 'åëå ììkä ¨ § © ïî¦ 25 àìà .oecil `vi ycgd xaca `dc ,inc `yxc 37
dil wetiz ,xeav oaxw elit` dgec dgivxc oecil `vie llka didy xac :`yxc jdl Ð
38 Ð xnege lwn iwet`l "exraz `l" jixhvi`cn
ììëa
© § ¦ íéîìL ¦ ¨ § àìäå Ÿ £ © ,"åéìò ¨ ¨ Búàîeèå ¨ § § íéîìMä ¦ ¨ § © çáfî © ¤ ¦ 26 Ð åøéæçäì ìåëé äúà éà .ycgd xaca 38
39 igcc xeav oaxw elit` dgec dgivxc dpin rny :Eì§ øîBìå © § ,ïäéìà ¤ ¥ £ Léwäì ¦ © § ¯ eàöé § ¨ änìå ¨ ¨ § ,eéä¨ íéLã÷ ¦ ¨ ¨ 27 ãò .el ellk zeeydl `le ,ellkl ezeeydle 39
40 40
!xnege lw `kil ok m` Ð cigi oaxw i`c .zay éLã÷
¥ § ¨ ìk¨ óà© ¯ çaæî © ¥ § ¦ éLã÷ ¥ § ¨ íéãçeéî ¦ ¨ § íéîìM ¦ ¨ § äî© 28 inp "dilr" e`la jklid Ð áåúëä êì åðøéæçéù
41 ded `l "igafn" aizkc e`l i`c :xnel yie ùáëä úà èçùå .meaiil zeixr x`y ol iz` `l 41
42 yexcl ickc xeav oaxwa `xaqn `xw opinwen
úLà ¤ ¥ àä¨ :éîð ¦ © àëä ¨ ¨ .úéaä ¦ © © ÷ãá ¤ ¤ éLã÷ ¥ § ¨ eàöé § ¨ ,çaæî
© ¥ § ¦ 29
àåä íùàä úàèçë éë .aizk rxevn my`a Ð 42
43 ded `l` ,xnege lwn iwet`l "exraz `l" Léwäì ¦ © § ¯ äúöé ¨ § ¨ änìå ¨ ¨ § ,äúéä ¨ § ¨ úBéøòä ¨ £ ¨ ìk¨ ììëa ¨ § ¦ çà̈ 30 ãåîìú ïéàù .df my` oic jk z`hgd oick Ð 43
44 ded "exraz `l"e ,cigi oaxwa `xw opinwen ìk¨ óà© ¯ àéøL ¨ § ¨ çਠúLà ¤ ¥ äî¨ :Eì§ øîBìå © § äéìà ¨ ¤ ¥ 31 dhigyl m` ,df my` `dc Ð úàèçë øîåì 44
45 45
46
:inp i` .izixg` `yxc meyl jgxk lr opiyxc
èøôe¨ § øeqéàa ¦ § ììk ¨ § íúä ¨ ¨ ?éîc ¥ ¨ éî¦ .ïééøL ¨ § © éîð ¦ © úBéøò ¨ £ 32 yakd z` hgye" :ea xn`p xak `ld Ð oetva
46
`xw opinwen ded "exraz `l" azkc `zyd oznl m`e ,"z`hgd z` hgyi xy` mewna
47 cg`" wxta xn`c ,iia`c xnege lwn cigi oaxwa
àä¨ !øzéäa ¥ ¤ § èøôe ¨ § øeqéàa ¦ § ììk ¨ § ¯ àëä ¨ ¨ .øeqéàa ¦ § 33 llka ,zeny` lkk `ed ixd Ð ezlik`e minc 47
48 dgivx oi` zxn`c `zyd :(a,dl) "zepenn ipic øáãa
¨ ¨ § ïBcéì¦ àöéå ¨ ¨ § ììka ¨ § © äéäL ¨ ¨ ¤ øáãì ¨ ¨ § àlà ¨ ¤ éîc ¥ ¨ àì̈ 34 àöéù éôì ."oxd` z` ev"a "my`d zxez z`f" 48
49 lwn dcear dgec dgivx oi` Ð zay dgec epøéæçiL
¤ ¦ £ © ¤ ãò© Bììëì ¨ § ¦ Bøéæçäì ¦ £ © § ìBëé¨ äzà ¨ © éàL ¦ ¤ ,Lãçä ¨ ¨ ¤ 35 øáãá ïåãéì .zeny` x`y llkn Ð òøåöî íùà 49
50 50
dgivx oi` dcear iptn zigcpy zay dne :xnege
àöéå
¨ ¨ § ììka¨ § © äéäL ¨ ¨ ¤ øác ¨ ¨ :àéðúc ¨ § © § .Leøéôa ¥ § áeúkä ¨ © Eì§ 36 odaae ci odaa ,zeny` x`ya epi`y Ð ùãçä
51 oecil rxevn my` `viy éôì .'ek dze` dgec oerh `di `l leki Ð ellkn `vie li`ede ,lbx 51
52 mikqp dperh rxevn z`hgy dn Ð ycgd xaca
Bììëì
¨ § ¦ Bøéæçäì ¦ £ © § éàMø © © äzà ¨ © éঠLãçä ¨ ¨ ¤ øáãa ¨ ¨ § ïBcéì¦ 37 xnel cenlz ,gafn iabl mixeni`e minc ozn 52
53 ,ycg xac aiyg `l Ð zeperh oi` ze`hg x`ye úठèçLå" © ¨ § ?ãöék © ¥ .Leøéôa ¥ § áeúkä ¨ © Eì§ epøéæçiL ¤ ¦ £ © ¤ ãò© 38 .'ek 53
54 `kd ik ,ellk xzeqyk `l` ycg xac iexw oi`e äìBòä
¨ ¨ úàå ¤ § úàhçä ¨ © © úठèçLé © § ¦ øLà ¤ £ íB÷îa § ¦ Nákä ¤ ¤ © 39 éøú
55 my`e ,gafn iabl mcd lk zeperh zeny` x`yc
56 g` zy` oebke .zepedal epnn ozep rxevn
,"íLàä ¨ ¨ ¨ úàhçk" ¨ © © øîBì © ãeîìz § © ïéàL ¥ ¤ "ïäkì ¥ Ÿ © àeä íLàä ¨ ¨ ¨ úàhçk ¨ © © ék¦ Lãwä ¤Ÿ © íB÷îa§¦ 40

57 .ellk xzeqy ,dxzed efe zeixrd lk exq`py ,Lãçä ¨ ¨ ¤ øáãa ¨ ¨ § ïBcéì¦ òøBöî ¨ § íLà © £ àöiL ¨ ¨ ¤ éôì ¦ § ¯ "íLàä ¨ ¨ ¨ úàhçk" ¨ © © øîBì © ãeîìz
§ © äîe
© 41
58 oi` Ð mikqp dperh rxevn z`hgy dn la` ,çaæî
© ¥§ ¦ éaâì¥ © § íéøeîéàå ¦ ¥ § íéîc ¦ ¨ ïzî © © ïeòè¨ àäé ¥ § àì Ÿ ìBëéá ¨ ,úéðîéä
¦ ¨ § © ìâø
¤ ¤ ïäáe
¤ Ÿ ãé¨ ïäáa
¤Ÿ § 42
59 yixa xn`c o`nle :xn`z m`e .ellk z` xzeq ãåîìú
60 zhigy oebk ,ea ycg `lc xac `l` dipin xnb `lc :xnel yie !g` zy`n zeixr edlek inp etlile ,zepeda ozn zeperh zeny` lk eidi Ð dipin xnb ellkc (a,hn migaf) "onewn edfi`"
61 .[yecig df oi`e] Ð elek llkd lr cnll ea `veik ycgd xaca oecil `vei did ok m`c ,mzd i"yx yxitck ,dipin xnb `l yecig oiprl la` .akrl oetv
cenlz
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ז עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫כר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr f sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫תוספות‬
1 dilr didy g` zy` xeqi` Ð éøúùéàå ìéàåä .dy` zeg`e g` zy` Ð éøåñéà éøú "yakd z` hgye"c `xw jixv `l `zyde Ð `ed my`d z`hgk ik øîåì ãåîìú 1
2 z`ad mei `edy Ð åìù éðéîù .dy` zeg` xeqi` inp ixzyi` Ð mipa `la eig` znyk migaf) "onewn edfi`" yixae ,`ywidn xnb dipin `zlin dlekc 2
3 mcd on ozil dxfrl eici qipkdle xepwp xrya cenrle ziad xda `al jixve ,eizepaxw .akrl dil iwen (`,hn 3
4 `nh elit`e ,uxy `nhc :dlape uxy z`neh `le ixw hwp ikdl Ð éø÷ äàøå .zepedal ,wtp `lc i`nle .`icda aezky oetv zhigye zepeda ozn epiidc Ð wtp wtpc éàîì 4
5 "mixac el`"a yxtnck ,ziad xdl oiqpkp ,zn ,wtp `l Ð mixeni`e minc ozn oebk 5
6 zenvr z` dyn gwie" :xn`py ,(`,fq migqt) úàhç ¨ © äî© ,"àeä íLàä ¨ ¨ ¨ úàhçk ¨ © © ék" ¦ :øîBì © ãeîìz § © 1 azkiy cr mixeni`e minc ozn ea didi `le 6
7 zyecwa eycwzp `l xepwp ixrye ."enr sqei
íLਠ¨ óà© ¯ çaæî © ¥ § ¦ éaâì ¥ © § íéøeîéàå¦ ¥ § íéîc ¦ ¨ ïzî © © äðeòè¨ § 2 yxit Ð lahe meia ea ixw äàøå .`icda 7
8 ,(a,dt my) "oilev cvik"a opixn`ck ,dxfr ,dliape uxy `nh `le ,ixw hwp ikdlc :qxhpewa 8
9 .myl qpkil zn `nh lekie ,ziad xdk od ixde déøãäॠ§ © © àì¨ éàå ¦ § .çaæî
© ¥ § ¦ éaâì
¥ © § íéøeîéàå ¦ ¥ § íéîc ¦ ¨ ïzî © © ïeòè̈ 3
,diel dpgna miqpkp zn `nh elit`e uxy `nhc 9
10 ,afk zepgn ipyl ueg glzyn Ð ixw lra la` ¯ ÷ôð © ¨ àìc¨ § éàîìe © § ,÷ôð © ¨ ÷ôðc
© ¨ § éàîì © § :àðéîà ¨ ¦ ¨ àåä ¨ £ àø÷ ¨ § 4 elit`c (`,fq migqt) "mixac el`" wxta xn`ck 10
11 zeaxl Ð af lke ,af :"mixac el`"a yxtnck àøzLéàc
¨ § § ¦ § çਠúLà ¤ ¥ :àðéîà ¨ ¦ ¨ àåä ¨ £ éîð ¦ © àëä ¨ ¨ .÷ôð © ¨ àì̈ 5 zenvr z` dyn gwie" :xn`py ,qpkp envr zn 11
12 leahc Ð éô ìò óà .eiexwl Ð ìáèå .ixw lra 12
13 leah lkc ,ziad xdl qpkp epi` ixwc xg` mei
Cúòc
¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ àlà ¨ ¤ .àì¨ ¯ úBéøò ¨ £ øàL ¨ § ,éàøzLéà © § § ¦ 6 iaxl d`xp oi`e .ezvigna enr Ð "enr sqei
13
Ð zxk ea oi`y dyr dgcie xn`c `dc :wgvi
14 miycwle dnexzl oiicr d`neha `ed ixd mei çਠúLà ¤ ¥ äî¨ ;çਠúLàî ¤ ¥ ¥ eðéön ¦ ¨ äîa © § éúéz ¥ ¥ :àðéîà̈ ¨ ¦ 7 zn `nhe .opgei iax yxtnck] .opaxc dyr epiid 14
15 eici qipkie ,ziad xdl `ai Ð äæ .ycwnle ãç© íúä ¨ ¨ ?éîc ¥ ¨ éî¦ .íaééúz ¥ © § ¦ äMà ¨ ¦ úBç࣠óà© äîaéiî ¨ § © ¦ 8 zkqna opzck ,[opaxcn inp Ð liga qpkp oi` 15
16 äùò àáéù .axrl egqt lek`l xdhie ,zepedal ìéàBä¦ :àîéúc
¨ ¥ § eäî© !éøeqéà ¥ ¦ éøz ¥ § ¯ àëä ¨ ¨ ,àøeqéà ¨ ¦ 9 ,epnid ycewn ligd :(g dpyn oey`x wxt) milk 16
17 eici qipki `l m`c Ð úøë åá ùéù çñôã 17
18 äçãéå .axrl egqt lek`l xdhi `l zepedal
ìéàBä¦ ïðéøîàc
© ¦ § ¨ § àøîéz ¨ § ¥ àðîe ¨ § .éøzLéà ¥ § § ¦ ¯ éøzLéàå ¥ § § ¦ § 10 zxfr .myl miqpkp mizn i`nhe mixkp oi`y 18
qpkp mei leah oi`y Ð epnid zycewn miyp
19 .zxk ea oi`y "dpgnd on eglyie"c Ð äùò BlL¤ éðéîL ¦ ¦ § ìçL ¨ ¤ òøBöî ¨ § :àéðúc ¨ § © § ?éøzLéà ¥ § § ¦ éøzLéàå ¥ § § ¦ § 11 oia ,ixw lrac oia ,ixii` mei leah lkae .myl 19
20 `l dfe ,dxfr z`ia lr `l` zxk yepr oi`y :íéîëç ¦ ¨ £ eøîà § ¨ ,ìáèå © ¨ § íBia© Ba éø÷ ¦ ¤ äàøå ¨ ¨ § çñtä © ¤ © áøòa ¤ ¤ § 12 mzd eda ixii` `wc ,dliape uxy ,zn `nhc 20
21 ,eycwzp `ly xepwip ixryl `l` dxfrl qpki ,ñðëð
¨ § ¦ ¯ äæ¤ ,ñðëð ¨ § ¦ øçà ¥ © íBé ìeáè§ ïéàL ¥ ¤ ét¦ ìò© óà© 13 ,`zeaxl ixw lra hwpc :wgvi epiax xne`e !lirl 21
22 glyie .ezrxvn xdhie zepedal eici qipkie 22
23 xdhie eyny axri axrle ,hegyl dxfrl egqt ïéàL
¥ ¤ äNò ¥ £ äçãéå ¤ § ¦ § úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNò ¥ £ àáiL Ÿ ¨ ¤ áèeî ¨ 14 exizd Ð zepgn ipyl ueg glzy`c ab lr s`c 23
ecinrd `l zxk mewnac ,qpkil minkg el
24 exdhp meid eze` Ð èôùåäé ãåîòéå .eiexwn äNò¥ £ eléôà ¦ £ äøBz ¨ øác © § :ïðçBé¨ ¨ éaø ¦ © øîàå © ¨ § .úøk ¥ ¨ Ba 15 dheq) "lhep did" wxta :xn`z m`e .mdixac 24
25 .minid ixaca ,mdiciay d`nehn l`xyi äãeäé
¨ § ìä÷a © § ¦ èôLBäé ¨ ¨ § ãBîòiå" £© © :øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,déa¥ úéì¥ 16 de`ived mixne` mde :dheq iab ipzwc (a,k 25
26 Ð àìåò øîàå .ziad xdl Ð äéåì äðçîì 26
27 d`ia :`ler xn`c ,(a,al) migaf zkqna
éaø
¦ © øîà © ¨ ?äLãçä ¨ ¨ £ © øöç ¥ ¨ éàî© ."äLãçä ¨ ¨ £ © øöçä ¥ ¨ ¤ éðôì ¥ § ¦ 17 elit`c `dn jixte .dxfrd `nhz `ly de`ived
27
!xeq` opaxcn `de ?`iyew i`ne .ixy envr zn
28 df :ipzwc `dn dipaize`e ,d`ia dny zvwna àìŸ íBé ìeáè§ :eøîàå § ¨ § ,íéøác ¦ ¨ § da¨ eLcçL § ¦ ¤ :ïðçBé ¨ ¨ 18
la` ,qpki `ly `l` exfb `ly :mz epiax uxize 28
29 d`ia zxn` i`e .zepedal eci qipkne qpkp ìéàBä¦ ¯ íòh © © äî© :àleò ¨ øîàå © ¨ § .äiåì ¨ ¦ § äðçîì¥ £ © § ñðké ¥ ¨ ¦ 19 oeik ,`viy eilr exfb `l Ð my xak `ed m` 29
30 ,ziad xdl qpkpc inp idp ,d`ia dny zvwna ?àleòãì¨ § ¦ éîc ¥ ¨ éî¦ ¯ Béeø÷ì § ¦ øzeä © Bzòøöì
§ © ¨ § øzeäå © § 20 `dn wcwce .my qpkil ixy `ziixe`cnc 30
31 ikid zepedal ,`ed zxk ea oi`y dyrc meyn çðéú odk :(a,`t oixcdpq) "mitxypd" wxta opixn`c 31
32 "dax unewd"a zegpna ol `niiwc ,`ed zxk ea yiy dyr ici`e ici` ?dici liirn ivn rnyn .oixfiba egen oirvtne ,dxfrl ueg eze` oi`iven mipdkd eig` Ð d`neha yniyy 32
33 lk x`ye mei leah xnel jixv oi`e ,zxk yepr ycwnl qpkpy mixetk xqegn (a,fk) xaky oeik ,miyp zxfra eze` oizinne ,dpiky dpgn `edy ,dxfrl uegn `l` oi`iven oi`c 33
34 oiicr ixdy ,ezrxvl zvwna d`ia el dxzede li`ed rxevn ip`y :`ler ipye ,mi`nhd e`l i`c ,ipnif ixz de`ived de`ived ipzwcn wiic dheqac ,yxtn wgvi epiaxe .my did 34
35 .eiexwl inp xzed Ð zvwna ef d`ia dxezd on el dxzede ,zxkae ,`ed mixetk xqegn jixv didy Ð qpkp äæ .o`k jix`dl oi`e .jk lk oixdnn eid `l `ziixe`c xeqi` iedc 35
36 .diab dedc jci` inp i`xzyi` Ð `xeqi` cg i`xzyi`e li`ed ,`nl` ixrye .zepedaa mcd on el ozile dxfrl eici qipkdle ,xepwp xrya cenrl ziad xdl `al 36
çðéú ueg eycwzp mixryd lky (a,dt migqt) "oilev cvik"a opixn`ck ,eycwzp `l xepwp 37
jk liaya erpnp dnl :xn`z m`e .zepedal eici qipkne cner rxevn myy ,xepwp ixryn 38
iptl" xity ied Ð dxfrd zyecwk yecw ded i`c :d`xp oi`e .dxfrd xie`a ied `lc ," 'd iptl" df oi`c :ozp oa dcedi epiax yxite !xepwp xryl eici qipkie miyp zxfra cenri ?mycwln 39
`zlin e`l Ð 'ek zxk ea yiy dyr `ai áèåî .minybd iptn minybae dngd iptn dnga xryd mdilr oibiy ,my ecnriy ,mirxevn zpwz liaya ieyrc :mz epiax xne`e !"'d 40
dyr elit` dxez xac xn` opgei éáø .xingdl minkgl d`xp did `l o`k `l` ,(`,av) "dy`d" wxta migqta opixn`ck ,zxk mewna mdixac ecinrdy zenewn yic ,`id `wiqtc 41
iaxc zegcl yic ab lr s` ,opgei iaxl ikd iiepyl ira `le ,bilte `ed `pz :ax` ipync ,(`,g) zeaezkc `nw wxta gkenck ,`ed `pz e`lc ,`ziixa` ibeltl `z` `l opgei iax Ð ea oi` 42
,diel dpgna qpkil xeq` `ziixe`cn i`c ,opaxcn epiide .ixy Ð lige ziad xda la` .myl qpkp mei leah oi`y ,epnid zycewn miyp zxfr :opzc ,(g dpyn ` wxt) milkc oizipznk opgei 43
iyextl opgei iax `l` .milkc oizipzn` `kdc `ziixa ibiltc d`xp oi` ,mewn lkn .ixtqae `ztqeza `ipzck ,diel dpgn xepwp xry cr ziad xd gzRnc
©¤ ,xqzil inp ziad xda ok m` 44
ipy wxta dil zi` `axe ,(`,av migqt) "dy`d" seqa opgei iaxc dil zi` `ax `dc ,inc afk e`l afc mei leah opgei iax xaqc meyn e`le .`wec e`l Ð ipzwc dyrc ,`z` `ziixa 45
z`ia oiprl la` .zezixka dl iziin ikdl Ð inc afkc ,xn`w zecleie zecpe zeafe oiaf epnn elk`i `lc d`neha `ad gqt oiprl `wec `l` !inc afk afc mixetk xqegnc (`,i) zezixkc 46
afk e`l afc mei leah elit`c wiqn (`,dn xifp) "mipin dyly" wxtae ,inc afk afc mixetk xqegnc `nlr ilekl wiqn (a,fi) migafc ipy wxt yixa `zyd `gipe .inc afk e`l Ð ycwn 47
dpgnl qpkil xeq` inc afk e`l afc mei leah xn`p elit`c "mipin dyly"c `ibeq `idda rnync `de .ycwn z`ia oiprl xifpc `idde ,d`neha `ad gqt oiprl migafc `idd `l` !inc 48
mei leah iedc ,meia ea ixw d`xa inp oizrnyac ab lr s`e .mixetk xqegne mei leah `edy :izxz `ki`c ,zei`x yly lra afa mzdc :wgvi epiax xne` Ð mzd yixc `xwne ,diel 49
dpgnl qpki l` mei leah exn`e mixac da åùãçù .ezrxv meyn mixetk xqegne eixw meyn mei leah lr `l` ,zg` d`neh lr epi`c meyn epiid Ð `ziixe`cn ixy ,mixetk xqegne 50
eli`e ,(cn) l`wfgia gkenck miyp zxfr epiid xvge ,xvgd lr `l` eycg `ly dil rnync :xnel yie !envr zn `nhn eycg `nlc ?mei leahn eycgy dil `pn :xn`z m`e Ð diel 51
ikd elit`e ,d`ia dnyc oeike :xn`z m`e ?zepedal eici qipkdl minkg exizd mrh dn d`ia dny zvwna d`iac oeik :yexit Ð 'ek mrh dn `ler øîàå .liga elit` xeq` zn `nh 52
,`icda aizk `l Ð zvwna d`ia la` ."`az `l ycwnd l`e" :`icda aizkc ,elek z`ia dgciy `gip `lc :xnel yie !ixzyil inp elek ok m` Ð xg` oipra xyt` i`c meyn ,ezvwn ixy 53
jxc el did` dedc icin ,aiig Ð elek qpki m` ,zvwna d`ia ici lr xyt`c oeik :xnel yi cere .'ek zvwna d`ia s` Ð dribp dny zvwna dribp dn :mzd `ler dl xnb `ywidn `l` 54
.dkex`a el `ae dxvw 55
in

‫ ומיד ניכר‬,‫ אלא בכל דבר שעושה צריך להיות ניכר שעושה זאת יהודי‬,‫יהודי הוא יהודי לא רק בשעה שלומד תורה ומקיים מצוות‬
."‫ש"הבדילנו מכל העמים‬
‫ ה'תשכ"ז‬,‫משיחת חג הפורים‬
 ‫אכר‬ (ipy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr f sc zenai
62 laeh ,exry lk z` miglbn jk xg`e ,dipyd xetivd z` úàhç¨ © äî© ,jl xnel ,'àeä íLàä ¨ ¨ ¨ úàhçk ¨ © © ék' ¦ øîBì
© ãeîìz § © jkitl 1
63 laehe glbn `ed iriayd meia .mini dray dpene ,ez`nehn ïzî
© © ïeòè¨ rxevn íLà ¨ ¨ óà© ,çaæî
© ¥ § ¦ éaâì
¥ © § íéøeîéàå
¦ ¥ § íéîc ¦ ¨ ïzî
© © äðeòè
¨ § 2
64 dyrp `ed ynyd `eaa .axrd cr mei leah dyrp `ed f`e ,aey .çaæî
© ¥ § ¦ éaâì
¥ © § íéøeîéàå
¦ ¥ § íéîc̈
¦ 3
65 `ian zxgnle ,mixetik xqegn `ed oiicr j` ,dnexzl s` xedh dxezd dzid `l m`y - àø÷ ¨ § déøcäà
¥ § § © àì Ÿ éঠc df xezin gkene 4
66 lr my`d mcn odkd ozepe .my` oaxw mdipiae eizepaxw z` éàîì
© § àðéîà
¨ ¦ £ äåä
¨ £ ,zeny`d lk x`y oicl rxevn my` dxifgn 5
67 .zipnid epf` jepz lre rxevnd ly miipnid eilbxe eici zepeda mze` `l` ea oi`e ,`vi rxevn my` `viy dnl - ÷ôð © § ÷ôðc
©§ ¦ 6
68 z` hiyedle ,miypd zxfrl qpkdl rxevnd lr did jk jxevle ,oetva dhigye zepeda ozn mdy ,yexita ea eazkpy mipic 7
69 zaxwd dnlypy mcewy xg`ne .l`xyi zxfr jezl eizepeda `lele ,`vi `l `vi `ly dnl la` - ÷ôð © § àì Ÿ ÷ôð © § àìc
Ÿ § éàîìe©§ 8
70 dpgnl dqipka xeq`d mixetik xqegn `ed oiicr eizepaxw ,zeny`d lk ipic x`y ea mibdep eid `l 'my`d z`hgk' ieaixd 9
71 dpgnk dpicy l`xyi zxfr jezl ynn qpkp did `l ,dpiky ,meaia éîð ¥ © àëä¨ ¨ ok m`e .gafnd iab lr mixeni`e minc ozn mdy 10
72 z` hiyen did myne ,xepwip ixry jeza cner did `l` ,dpiky micnl oi`e ,eil` deezyn llkd on `viy g` zy` ly hxtd oi` 11
73 .mcd on odkd mdilr oziy ick ,dxfrd jezl eizepeda zyxc ilel s` ok lr ,llkd lr hxtd on `le hxtd lr llkd on 12
74 ,àéðúc
¨ § © § k ,'ixzyi` ixzyi`e li`ed' ly llkd z` rxevna epivne - éàøzLéà
© § § ¦ àøzLéàc ¨ § § ¦ § çਠúLà ¤ ¥ `weecy àðéîà ¨ ¦ £ äåä ¨ £ 'dilr' 13
75 z`ad mei `edy [dpey`xd ezliahn] BlL ¤ éðéîL
¦ ¦ § mei ìçL ¨ ¤ òøBöî
¨ § yxetna exzed `ly úBéøò ¨ £ øàL¨ § la` ,dxzed yxetna dxzedy 14
76 xdhidl ick ìáèå © ¨ § ,íBiá© Ba éø÷ ¦ ¤ äàøå ¨ ¨ § ,çñtä © ¤ © áøòa¤ ¤ § eizepaxw .exzed àì Ÿ 15
77 ,íéîëç ¦ ¨ £ eøîà̈ § ,dlild cr eixw zngn mei leah `ed ixde ,eixwn àlਠ¤ :xg` ote`a zvxzne mcewd uexizdn da zxfeg `xnbd 16
78 ñðëð
¨ § ¦ äæ¤ mei leah ,diel dpgnl ñðëð ¨ § ¦ øçà ¥ © íBé ìeáè§ ïéàL ¥ ¤ ét¦ ìò© óà© milrn epiid - eðéön ¦ ¨ äîa
© § éúéz
¥ ¥ àðéîਠ¦ £ Czòc¨ § © à÷ìñ ¨ § © 'dilr' `lel 17
79 rxevn my` mcn epziy ick diel dpgna mdy xepwip ixrya úLàî
¤ ¥ ¥ a` oipa ici lr meaia zeixrd lk eaiigziy xnel epzrca 18
80 epziy ick diel dpgnl qpki `l m`y meyn .eizepeda lr ely mewna `ly zxk xeqi`a dxeq`d dexr `idy çਠúLà ¤ ¥ äî¨ .çਠ19
81 ixdy ,egqt z` dlila lek`l lkei `l ,eizepeda lr mcd z` äMਠ¦ úBç࣠óà© ,meaia zxzen - äîaéiî ¨ § © ¦ ok it lr s`e ,meai 20
82 ,miycwd xya zlik`a xeq`y mixetik xqegn oiicr `ed 'dilr' jxvp ok lr .zeixrd lk oke ,íaééúz ¥ © § ¦ zxk xeqi`a dxeq`d 21
83 úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ gqt ly äNò ¥ £ àáiL
Ÿ ¨ ¤ áèeî ¨ jkitl ,gqtd xya mllkae .dxeq` `id meai mewna s`y epcnll 22
84 Ba ïéàL ¥ ¤ zepgn geliy ly äNò ¥ £ äçãéå ¤ § ¦ § ,ezaxwd z` lhany inl zy`a íúä ¨ ¨ `ld ,g` zy`l zeixr x`y éîc ¥ ¨ éî¦ :`xnbd dgec 23
85 mzqipk lr `l` mixetik xqegne mei leahl zxk oi` ixdy ,úøk ¥¨ ,meaid jxevl g` zy` ly àøeqéà ¨ ¦ ãç© wx dxezd dxizd ,g` 24
86 dpgn mdy xepwip ixryl `l` qpkp epi` dfe ,dpiky dpgnl ,maid lr oda yi zeixr ly éøeqéà ¥ ¦ éøz ¥ § zeixr x`ya àëä ¨ ¨ la` 25
87 .dxfrd jezl eizepeda z` hiyen `ed myne ,diel mb da yi ,dnvrykl dexr lka yiy cgeind xeqi`d calny 26
88 dgci' `ziixad dxn`y dny ,`ziixad ixac lr ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ © øîàå
©¨§ ji` ok m`e .meail el zltepd dy` lka miiwd g` zy` xeqi` 27
89 mei leah ,äøBz ¨ øác © § ixdy .`ed `weec e`l ,'zxk ea oi`y dyr dnle ,g` zy`n zeixr x`y epivn dna cenll zrcd lr dlri 28
90 dpgna `l` xq`p `le ,diel dpgnl dqipka déa¥ úéì¥ äNò ¥ £ eléôণ .meaia oxqe`l aezkd jxved 29
91 zxfrl qpki `ly mei leah lr exfby md minkgy `l` .dpiky epiid-] àîéúc ¨ ¥ § eäî© 'dilr' ilel :xg` ote`a zvxzn `xnbd 30
92 mciay d`nehdn l`xyi ea exdhpy meid eze`a øîàpL © ¡ ¤ ¤ .miyp ,g` zy` xeqi` xzed - éøzLéà ¥ § § ¦ meail dlitpae ìéàBä ¦ [mixne` 31
93 .'äLãçä
¨ ¨ £ © øöçä ¥ ¨ ¤ éðôì
¥ § ¦ äãeäé¨ § ìä÷a© § ¦ èôLBäé¨ ¨ § ãîòiå' Ÿ £ © © ,(d k 'a minid ixac) mieelpd zeixr ixeqi` x`ye dy` zeg` xeqi` ok mb éøzLéà ¥§ § ¦ 32
94 (ïðçåé éáø) øîà © ¨ e .'äLãçä
¨ ¨ £ © øöç'¥ ¨ éàî© ,df `xwn xe`iaa el`ye ,dy` zeg`a 'dilr' dxezd dazk ok lr ,g` zy` xeqi`l 33
95 ly íéøác ¦ ¨ § da¨ eLcçL § ¦ ¤ my lr 'dycg' d`xwpe ,ziad xd df ,[éaø] ¦ © .dvilge meaia zexeq` zeixrd x`ye `idy epcnll 34
96 xeqi` oi`y meyne .äiåì ¨ ¦ § äðçîì
¥ £ © § ñðké ¥ ¨ ¦ àì Ÿ íBé ìeáè§ ,eøîàå § ¨ § ,dkld éøzLéàå
¥ § § ¦ § ìéàBä¦ ïðéøîàc
© ¦ § © § jl oipne - àøîéz ¨ § ¥ àðîe ¨ § :`xnbd zl`ey 35
97 mewna mdixac z` minkg ecinrd `l ,minkg ixacn `l` df .eil` sxhvny ipyd xeqi`d ok mb éøzLéà ¥ § § ¦ cg` xeqi` 36
98 ,gqt axra myl qpki `ly ixw d`xy rxevna exfb `le ,zxk glyl yiy dxeza xn`p :df oicl `ziixan xewn d`ian `xnbd 37
99 .egqt zaxwdn elhal `ly ick l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § z`¤ ev' © (a d xacna) aezkk ,dpgnl uegn mi`nhd z` 38
100 zxfrl eizepeda z` qipkdl el xzed ji` ,dyw oiicry `l` x`eane .'Wtpl ¤ ¨ ¨ `nh ¥ ¨ lke
Ÿ § af¨ lke ¨ § rExv
© ¨ lM¨ dpgOd ¤ £ © © on¦ EgNWie¦
§ © 39
101 ,`id dpiky dpgn dxfrd `lde ,mcd ozn jxevl l`xyi ,diel dpgn ,dpiky dpgn ,md zepgn dylyy (.fq) migqta 40
102 oky lke ,mixetik xqegnl s` zxk xeqi`a dxeq` dil` dqipkde exq`p [miptle l`xyi zxfrn] dpiky dpgna .l`xyi dpgne 41
103 z` wx qipkn `l` eteb lka myl qpkp epi`y s`e .mei leahl xd gztn] diel dpgnae .uxye zn i`nh s`e ,mi`nhd lk qpkdl 42
104 zaygp zvwna dxfrl d`ia s` mewn lkn ,cala eizepeda on ,[l`xyi zxfrl miyp zxfr oia didy xepwip xryl cr ziad 43
105 zngn ef dqipk dxezd dxizdy s`e .ixw lral dxeq`e ,d`ia oebk ,mtebn z`veid d`neha mi`nhd `l` exq`p `l dxezd 44
106 j` ,xg` ote`a dpnn xdhdl el xyt` i` ixdy ,rxevn z`neh qpkdl mixzen uxye zn `nh la` ,zecleie zecp ixw ilrae miaf 45
107 dxezd el dxizd el dtqepy ixwd z`neh zngn s`y epl oipn ligd on eqpki `ly mda exfb minkgy `l` ,dxezd on my 46
108 íòh© © äî© ,`ziixad ixac aeyiia àìeò ¨ øîàå © ¨ § .dxfrl dqipkd z` `l ,[dneg zetwend l`xyi ux` ixr lk] l`xyi dpgnae .miptle 47
109 ìéàBä¦ y meyn ,dxfrl zvwna dqipkd df mei leahl el dxzed .cala mirxevn `l` exq`p 48
110 zngn mb ixdy .Béeø÷ì ¥ § mb øzeä © Bzòøöì§ © ¨ § df xeqi` el øzeäå © § in .a .ezxdhl lah `l oiicry `nh .` :od d`neh zebxc yly 49
111 s` oky ,zxk xeqi`a dxfrl dqipkd el dxeq` ezrxv z`neh xg`l ynyd eilr aixrd `l oiicr j` ,ezxdhl lah xaky 50
112 `ed xdhpy mcew rxevne ,jk lr zxk yepr mixetik xqegn j` ,ixnbl xedh `ed oilegly ,'mei leah' iexwd `ede .ezliah 51
113 yiy dqipkd xeqi` el xzedy xg`ne .mixetik xqegn oiicr .b .dlild cr ycwnd z`iale miycwle dnexzl `nh `ed oiicr 52
114 .ixwd z`neh zngn dqipkd xeqi` mb el xzed ,zrxv z`neha oiicr j` ,ezliah xg`l ynyd eilr aixrd s`e lah xaky in 53
115 mdn cg` xzed m` ,mixeqi` ipy eilr elgy xac lk ik epl ixd iexw `ede ,ezxdh jxevl mda aiigzdy zepaxwd z` `iad `l 54
116 dlrnl xen`d llkd `ede .eil` sxhvnd ipyd xeqi`d s` xzip miycw oiprl j` ,xedh `ed dnexzle oilegly ,'mixetik ixqegn' 55
117 zeg` mb xizdl yi df llk it lre .'ixzyi` ixzyi`e li`ed' mixetik xqegn xeq` ok enk .eizepaxw z` aixwiy cr `nh `ed 56
118 zy` xeqi` ixzyi`e li`edy meyn ,meail zeixr x`ye dy` dqipkd j` .da xeq` mei leahy oky lke ,dpiky dpgnl dqipka 57
119 ,da yiy zeixr ixeqi` x`y mb ixzyi` ,dnai lka epyiy g` leahl `l` dxq`p `le ,mixetik xqegnl dxzed diel dpgnl 58
120 'dilr' zyxcn meain zeixrd lk z` hrnl epkxved ok lre .mei 59
121 .lirl dxen`d `ian ,ezrxvn `txpy xg`l ,rxevnd ly ezxdh xcq `ed jk 60
122 ,rxevna àìeòã ¨ § eixacì§ meaia zeixr ixeqi` éîc ¥ ¨ éî¦ :`xnbd dgec miglyne ,dncn eilr mifne odn zg` mihgeye ,mixetiv izy 61
 (iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr g sc zenai ‫בכר‬
60 úLàì
¤ ¥ § s`e ,efl ef ïlek
¨ úBéøòä ¨ £ ¨ ìk¨ eLweä§ ,cgi zeixrd lkl aezkd li`ed' ly df xzid ixw d`xy rxevna epivny dn `ld 1
61 ± àéøL
¨ § © çਠúLà
¤ ¥ zexr äî¨ ,xnele yiwdl epl did ok m`e .çਠmcwend xeqi`d xzedy mewna `l` epi` ,'ixzyi` ixzyi`e 2
62 mewna zexzen - ïééøL ¨ § © éîð
¥ © úBéøò¨ £ ìk¨ óà© ,meai mewna zxzen jezny ,eixg` lgy ipyd xeqi`d mb xzip jk ici lry ,xzei 3
63 .meail dy` zeg` xeq`l ick ,'äéìò' ¨ ¤ ¨ àðîçø
¨ ¨ £ © áúk
© ¨ ok lr .meai xge`nd eixw xeqi` mb xzed ,mcwend ezrxv xeqi` xzedy 4
64 ézôcî
¥ § ¦ ¦ àçਠ£ áø© déì¥ øîà̈© :df uexiz lr `iyew d`ian `xnbd ezy` z` úî¥ d g`d mcew àNðc ¨ ¨ § àëéä¨ ¥ çðéz 5
© ¦ ok m`e .epnn
65 yi ,meail dy` zeg` xqe`d 'dilr' xn`py xg`l s` ,àðéáøì ¨ ¦ ©§ [maid] éç© d g`d àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå © © § ,g` zy` meyn maid lr dxq`pe 6
66 s` xeq`le zeixrd x`y z` dil` yiwdl epl oipn zeywdl [jezn-] Bbîc ¦ § ezy` zeg` xeqi`a eilr dxq`pe dzeg` z` 7
67 xyt`-] eäðéLewàì § ¦ © § àkéà ¨ ¦ úBéøò ¨ £d ìk¨ y [xg`n-] éãkî ¦ § ¦ `ld ,oze` éøzLéà
¥ § § ¦ ,eig` znyk mcwend çਠúLà ¤ ¥ øeqéঠxzedy - éøzLéàc 8 ¥§ § ¦ §
68 ok enke ,g` zy` enk meai mewna oxizdle çਠúLàì ¤ ¥ § [myiwdl mcewy dxwna àlà ¨ ¤ .epnn xge`nd äMà ¨ ¦ úBç࣠øeqéঠéîð 9 ¥ © enr
69 s` xeq`le meai mewna mb dxeq`d äMà ¨ ¦ úBçàì £ © eäðéLewàì
§ ¦ © § àkéà ¨ ¦ zeg` meyn dzeg` dligz dxq`pe ezy` z` éç© d g`d àNð 10 ¨¨
70 zeixrd lk z` [yiwdl zi`x dn-] zLwàc § § ¥ © § úéæç ¥ ¨ éàî© ok m` ,oze` meyn mb dxq`pe dzeg` z` úî¥ d g`d àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå 11
© © § ,dy`
71 .oxizdle çਠúLàì ¤ ¥ § eäðéLwà
§ ¦ § © l xyt` `ld ,oxqe`le äMà ¨ ¦ úBçàì £© mcew ef dnaia legl íéã÷ ¦ ¨ äMਠ¦ úBç࣠øeqéঠy oeikn ,g` zy` 12
72 `le dy` zeg`l oyiwdl yi zeaiq izyn :`xnbd zvxzn g` zy` xeqi` xzip m` elit` ,g` zy` xeqi`a dxq`py 13
73 xyt`y mewn lky ,epicia `ed llk ,àîéà ¨ ¥ úéòaéà ¥ ¨ ¦ .g` zy`l oi`y itl ,epira cner epnn mcwend dy` zeg` xeqi` ,xge`nd 14
74 yi ok lre .ïðéLwî ¨ ¦ § © àøîeçì ¨ § § ,àøîeç ¨ § l oiae àle÷ì ¨ § oia eyiwdl .eil` mcwy xeqi`d z` xizn xge`nd xeqi`d zxzd 15
75 mewna s` oxqe`le dy` zeg`l `xnegl zeixrd lk z` yiwdl iptl úî¥ d g`d àNð ¨ ¨ m` eléôàå ¦ £ § :dziiyewa `xnbd dkiynn 16
76 dy` zeg`l zeixrd x`y z` yiwdl yi ,àîéà ¨ ¥ úéòaéà ¥ ¨ ¦ e .meai ,g` zy` meyn dligza dxq`pe ,dzeg` z` igd g`d `ypy 17
77 zeg`a àëä ¨ ¨ ixdy ,g` zy`l xy`n xzei dl zenec ody meyn rxevna epivn `l oky .'ixzyi` ixzyi`e li`ed' xnel oi` éîð 18 ¥©
78 mb ,meai mewna `idyk da yi zeixr éøeqéà ¥ ¦ [ipy-] éøz ¥ § ,dy` ote`a `l` ,oey`xd xeqi`d xzedy jezn sqepd xeqi`d xzedy 19
79 `l` meai zevn oi` ixdy ,g` zy` xeqi` mbe dy` zeg` xeqi` lg xak m` la` ,oey`xd xzed xaky xg`l ipyd xeqi`d lgy 20
80 yi zeixr éøeqéà ¥ ¦ éøz ¥ § ,zeixrd x`ya àëä ¨ ¨ ok enke .eig` zy`a xzedy s` ,epira cner oey`xd xeqi`d cera ipyd xeqi`d 21
81 dnvrykl dexr lka cgeind xeqi`d z` mb ,meai mewna oda àëéä
¨ ¥ çðéz© ¦ ,ok m`e .enewna ipyd xeqi`d cenri oey`xd xeqi`d 22
82 mixeqi` éøz ¥ § ea yiy xacå§ ,dnai lka epyiy g` zy` xeqi` mbe wxå§ ,day g` zy` xeqi` xzede úîe ¥ ezy` z` úî¥ d g`d àNðc 23 ¨¨§
83 dnai mzqa - àëä ¨ ¨ ìáà ¨ £ .ïðéôìé
© ¦ § © mixeqi` éøz ¥ § ea yiy xacî¦ ,dy` zeg` xeqi` dilr lge dzeg` z` éç© d g`d àNð ¨ ¨ Ck¨ øçà
24 ©©
84 éøzå
¥ § § ,g` zy` ly àøeqéà ¨ ¦ àãç ¨ £ `l` da oi` meail dxzedy éðéác
¥ ¥ § déì¥ àéæçc¨ § © § oeikn ,'ixzyi` ixzyi`e li`ed' oicl mewn yi 25
85 mixeqi` ipy mda yiy zeixr x`y micnl oi`e - ïðéôìé © ¦ § © àì Ÿ àãçî ¨£ ¥ oial dlra zzin oiay onfa mail zxzen dnaid dzidy - éðéa 26 ¥ ¥
86 oyiwdl xyt`y onfa ,cg` xeqi` `l` da oi`y g` zy`n xzid ,dy` zeg` xeqi` ribiykl s` ok lre ,dzeg` mr ei`eyip 27
87 .ozenk mixeqi` ipy yi da s`y dy` zeg` zexrl àN𨠨 y dxwna àlà ¨ ¤ .legln eprpnie eze` s` xizi g` zy` xeqi` 28
88 zyxecd (:b) lirl `ziixad ixaca sqep xe`ia d`ian `xnbd àN𨠨 eig` iiga Ck¨ øçàå © © § ,úî¥ àì Ÿ oiicrå§ ,ezy` z` úî¥ d g`d 29
89 àìŸ dnvr äåøò ¨ § ¤ d mlerl ,øîà © ¨ àáø ¨ ¨ :meaia dexr xeht 'dilr'n li`ed' xnel oi` ,oey`xd zn jk xg` wxe ,dzeg` z` éç© d g`d 30
90 dxqe`l yi ote` lka `l` ,meaia dxqe`l ick àø÷ ¨ § mey àëéøö ¨ ¦§ ef dnai el dz`xp `l - déì¥ àéæçéà ¨ § © ¦ àì Ÿ ixdy ,'ixzyi` ixzyi`e 31
91 LiL¥ ¤ zeixr ly äNòú ¤ £ © àì Ÿ äçBc ¤ meai ly äNò ¥ £ ïéàc ¥ § meyn ,`xaqn iig jyn lk oky .cala cg` rbxl `l s` el dxzed `le ,ììk 32 ¨§
92 øñéîì
© ¥ § ick `l` df oi` ,xeq`l 'dilr'c àø÷ ¨ § C éøèöéà
¦ § § ¦ ék¦ e .úøk ¥ ¨ Ba g`d zzin zryae ,g` zy` xeqi`a el dxeq` dzid oiicr eig` 33
93 zeg` xeqi`a dxezd dazky .meaia dly äøö ¨ ¨ d z` [xeq`l-] li`ed' mixne` oi`e .dy` zeg` meyn eilr dxeq` xak `id ixd 34
94 Dzexr
¨ ¨ § ¤ zFNbl © § xxvl
Ÿ § ¦ gTz ¨ ¦ `l Ÿ Dzg` ¨ Ÿ £ l`¤ dX`e' ¨ ¦ § (gi gi my) dy` zelgl oey`xd xeqi`d xzid mcw ok m` `l` 'ixzyi` ixzyi`e 35
95 zevn mewna xnelk ,'dilr' mewna mby epcnll ,'diIgA ¨ ¤ © § dilr̈
¨ ¤ .xen`k ipyd xeqi`d36
96 zxv z` maiil xnelk ,'xexvl' xeqi` yi ,'dilr `eai dnai' íàL¦ ¤ ,àìeò¨ éãBî ¥ àì Ÿ [ike-] éî¦ :xen`d weligd z` `xnbd dgiken 37
97 .dexrd åéãé¨ ¨ ñéðëî
¦ § © `ed ïéàL ¥ ¤ ,ezxdhl éðéîL ¦ ¦ § ìéìa¥ § éø÷ ¦ ¤ rxevnd äàø
38 ¨ ¨
98 àø÷ ¨ § àëéøö
¨ ¦ § àì Ÿ dnvr äåøò ¨ § ¤ y xnel xyt` ji` ik å§ :`xnbd dywn ,eixw z` d`xyk dlilaL ¤ meyn `ede .úBðBäa§ ozn jxev ì§ dxfrl 39
99 da d`aedy xg`l lirl `ziixaa àéðz ¨ § © àäå¨ § ,meaia dxqe`l ick cenrle ezrxv zngn dxfrl dqipk xeqi` icin àöé ¨ ¨ àl
40 Ÿ oiicr
100 o`k cry rnyne ,'oipn dzxv ,àéä¦ àlà ¨ ¤ éì¦ ïéà'¥ ,'dilr'd zyxc z`ad onf epi` dlildy itl ,ïaø÷ ¨ § ¨ da¨ àéáäì ¦ ¨ § äéeàø
¨ § àéäL ¦ ¤ äòLa
41 ¨¨ §
101 dyxc dilre ,dnvr dexrd ly meain xehta `ziixad dwqr drya `l` zepedad zqpkd el dxzed `le ,zepeda ozne zepaxw 42
102 .xen`d aezkd z` el dxzedy iptl cer eixw zngn xq`py `vnpe ,jkl die`xd 43
103 `l` ,dexrd lr ef dyxc `ziixad d`iad `l :`xnbd zvxzn ixwd xeqi` lg xaky xg`ne .ezrxv zngn dxfrl dqipkd 44
104 z` jixvy xg`ne .oipn dúøö ¨ ¨ ¨ le`yle jiyndl dzvxy íeMî¦ ixzyi`e li`ed' mixne` oi` aey ,zrxvd xzid lgy mcew 45
105 aezkl `ziixad dnicwd ,dxvd xeht z` yxtl ick 'dilr'd ixw d`x ok m` `l` df mrhn `ziixad dxizd `le .'ixzyi` 46
106 dkixv dexrd oi` mlerl la` .dnvr dexra xak ef dyxc xzed xake ,eizepaxw z`ad onf ribd xaky xg`l ,ipinyd meia 47
107 .dyxc .ezrxv zngny dqipkd xeqi` 48
108 lk iabl `ziixad ixac jynda éðz÷ ¥ ¨ ¨ àäå ¨ § :`xnbd dywn cer xehtl ick 'äéìò' ¨ ¤ ¨ zyxc z` C éøèöéà ¦ § § ¦ ék¦ àlà 49
¨ ¤ :`xnbd dwiqn
109 zeg`l eywedy meyn meaia zexeq`y] ïä¥ àlà ¨ ¤ éì¦ ïéà' ¥ ,zeixrd Ck¨ øçàå© © § ,úîe¥ úî¥ àNðc ¨ ¨ § àëéä¨ ¥ `l` df oi` ,meain dy` zeg` 50
110 onvr zeixrd oiprl xn`p ywiddy rnyne .'oipn odizexv ,[dy` xaky xg`l `l` dy` zeg` xeqi` lg `le xg`ny ,éç© àNð 51 ¨¨
111 `l dnvr dexry xne`d `ax ixack `le ,odizexv oiprl `le li`ed' meyn meail dze` mixizn epiid ,g` zy`d xeqi` xzed 52
112 .dyxc dkixv .dxen`d dyxcd `lel ,'ixzyi` ixzyi`e 53
113 zeg`l ywidd z` aezkl `ziixad dnicwd :`xnbd zvxzn dexr xehtl ick 'dilr'a jxevd z` sqep ote`a zyxtn `xnbd 54
114 ywidy íeMî¦ ,jkl zekixv opi`y it lr s` ,onvr zeixra dy` meail dexr mixizn epiid 'dilr' `lel ,àîéà ¨ ¥ úéòa ¥ ¨ éàå
55
¦ § :meain
115 `ziixad dkiynny ïäéúBøö ¤ ¥ ¨ xeht z` ea yxtl ick yxcp df ywidî¥ ,g` zy`n àLéwéäa ¨ ¥ ¤ § df xzid [cnlpy±] àéúà 56
¨ § © c meyn
116 .ea oecl øîà
© ¨ ,òLBäé
© ª § áøc © § déøa
¥ § àðeä¨ áø© àîéúéà
¨ ¥ ¦ å§ ,äðBé
¨ éaø ¦ © øîàc
© ¨ § .äðBé
¨ éaøc
¦ © § 57
117 xeht yxecy iax ixacn `ax ixac lr zeywdl dtiqen `xnbd ìkî
Ÿ ¦ äNòé¤ £ © øLà
¤ £ ìk¨ ék' ¦ ,(hk gi `xwie) zeixr zyxt seqa àø÷ ¨ § 58
118 zyxta xn`p ,øîBà ¥ éaø¦ © ,òîL © § àz¨ :xg` aezkn meain zeixr ollky jkae .'mOr ¨ © axTn¤ ¤ ¦ zUrd ¨ § © eúøëðå
Ÿ Ÿ ¨ zFWtPd § § ¦ § älàä
¤ ¥ ¨ úBáòBzä
¥ © 59

‫המשך בעמוד גכ‬

 ‫גכר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ח עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr g sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 zvw Ð zepedal eici qipkn oi`y ipiny lila ixw d`x m`y `da `ler dcen `l éî àùð êë øçàå .df lr g`d zy` ziyrpe ,dligz ef dy` z` Ð úîä àùðã àëéä çðéú 1
2 xcdnc (a,al migaf) "mileqtd lk" wxta mbe ?`da `ler dcenc dil `pnc :dyw ,mipa `la eig` znyke .eznai lr dy` zeg` xeqi` ztqezipe ,dzeg` z` Ð éç 2
3 :rnync .'ek ezrxvl xzede li`ed rxevnc ,jpehne :`ziixa jdn dil jixtc o`nl `ler ,`lerck ,xge`nd dy` zeg` inp i`xzyi` Ð mcwend g` zy` xeqi` i`xzyi`e 3
4 ?`ziixad on el yi di`x dne .myn izii`x `ia` eilr ciakdl `a dz`y `ynn jpehne àùð àìà .dpexg` `idy ,eixwl xzed Ð dpey`x `idy ,ezrxvl xzede li`ed :xn`c 4
5 ixw d`xe hwpcn `ler wiicc wgvi epiaxl d`xpe xeqi`a eilr dcnre ,dligz ezy` Ð éçä 5
6 rny .`l Ð dlila la` ,meia ea :rnyn ,meia ea Bbîc ¦ § ,éç© àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå © © § úî¥ àNðc ¨ ¨ § àëéä ¨ ¥ çðéz © ¥ 1 sqezipe znd eig` d`yp jk xg`e ,dy` zeg` 6
7 7
inp xzed ezrxvl xzedc meyn `nrhc dpin øeqéঠéîð ¦ © éøzLéॠ§ § ¦ ¯ çਠúLà ¤ ¥ øeqéঠéøzLéàc ¥ § § ¦ § 2 s`e .micw dy` zeg` xeqi` ,g` zy` xeqi`
8 `ler icenc `kd dil `hiyt ikdle .eixwl oey`x cner Ð oexg` xeqi` xzedc ab lr 8
9 .ipiny lila ixw d`xa
øeqéঠ,úî¥ àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå © © § éç© àNð ¨ ¨ ,àlà ¨ ¤ .äMà ¨ ¦ úBç࣠3
micwc ,`yixa Ð éîð úî àùð åìéôàå .enewna 9
10 la`) Ð [opitli `l `xeqi` cgn] ixeqi` éøú àëéä¨ ¥ çðéz © ¥ ,éîð ¦ © úî¥ àNð ¨ ¨ eléôàå ¦ £ © !íéã÷ ¥ ¨ äMà ¨ ¦ úBç࣠4 ,`lercl `inc `l Ð g` zy` xeqi` dil 10
11 .(opitli eza zxv oebk meaii mewna `ly éðéác
¥ ¥ § déì¥ àéæçc ¨ § © § ,éç© àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå © © § ,úîe ¥ úî¥ àNðc ¨ ¨ § 5 did xak Ð ely ipinya ixw d`exd mzdc 11
12 12
13
zipelii` zxhet i`n` ,iq` axle :xn`z m`e
¯ éç© àNð ¨ ¨ Ck¨ øçàå © © § ,úî¥ àìå Ÿ § úî¥ àNð ¨ ¨ ,àlà ¨ ¤ .éðéa ¥ ¥ 6 ,ixwd zii`x mcew oey`xd xeqi`n xzen
13
dnnc :xnel yie !`ed `xeqi` cg `de ?dzxv `ypc `kid gpiz ,inp `kde .gxfnd xi`dyn
14 hxt Ð "clz xy`"n opitlic ,`xiq` idi` jytp
äàø ¨ ¨ íàL ¦ ¤ àleò ¨ éãBî ¥ àì¨ éî¦ !ììk ¨ § déì¥ àéæçéà ¨ § © ¦ àì̈ 7 xg`e ,g` zy` xeqi` xzede ,dligz zne zn 14
15 zy` oke ,dxeq` inp dzxv ikdle .zipelii`l àlLŸ ¤ !?úBðBäáì § ¦ åéãé ¨ ¨ ñéðëî ¦ § © ïéàL ¥ ¤ ¯ éðéîL ¦ ¦ § ìéìa ¥ § éø÷ ¦ ¤ 8 úî àìå úî àùð àìà .dzeg` z` ig `yp jk 15
16 `nrh i`n :`iyw la` .enlera did `ly eig` ék¦ :àlà ¨ ¤ !ïaø÷ ¨ § ¨ da¨ àéáäì ¦ ¨ § äéeàø ¨ § àéäL ¦ ¤ äòLa ¨ ¨ § àöé̈ ¨ 9 i`fgzi` `l `d ,dzeg` z` ig `ypy cr Ð 16
17 17
18
oeikc :xnel yie ?iq` axc` biltc o`nc
Ck¨ øçàå © © § ,úîe ¥ ,úî¥ àNðc ¨ ¨ § àëéä ¨ ¥ "äéìò" ¨ ¤ ¨ C éøèöéà ¦ § § ¦ 10 m`y ,`peeb i`dka `ler dcen `l ine .llk 18
Ð mewn meya `id meaii za e`l zipelii`c eici qipkn oi`y Ð ipiny mei lila ixw d`x
19 ,devn mewna `ly dexr zxvk dzxv `aiyg
éaøcî
¦ © § ¦ àLéwéäa ¨ ¥ ¤ § àéúà ¨ § ¨ :àîéà ¨ ¥ úéòa ¥ ¨ éàå ¦ § .éç© àNð̈ ¨ 11 li`ed ,dilr akrnc ixw meyn ,zepedal xgn 19
20 opitlic ,dyr iaiigl zipelii` `inc `le .`ixyc áøc © § déøa ¥ § àðeä ¨ áø© àîéúéàå ¨ ¥ ¦ § ,äðBé ¨ éaø ¦ © øîàc © ¨ § .äðBé ¨ 12 z`adl die`xd dryl ezrxvn `vi `le 20
21 dhrin zipelii`c .dvilgl (`,k onwl) ipy wxta úBáòBzä ¥ © ìkî Ÿ ¦ äNòé ¤ £© øLà ¤ £ ìk¨ ék" ¦ :àø÷ ¨ § øîà © ¨ ,òLBäé © § 13 eilr `a Ð ezrxvn xzedy mcewc .eizepaxw 21
22 22
.g` zy` xzid llka `ied `lc ,`icda aezkd
;çਠúLàì ¤ ¥ § ïlek ¨ úBéøòä ¨ £ ¨ ìk¨ eLweä § "eúøëðå § § ¦ § älàä̈ ¤ ¥ 14 úî àùðì "äéìò" êéøèöéà éë :opiqxb ikd .ixw
23 m`e Ð `xw `kixv `l dteb dexr xn` àáø Ð àîéà úéòáéàå .éç àùð êë øçàå úîå 23
24 jixhvi` zegtd lkl `de :xn`z
áúk © ¨ ¯ ïééøL ¨ § © éîð ¦ © úBéøò ¨ £ ìk¨ óà© àéøL ¨ § ¨ çਠúLà ¤ ¥ äî̈ 15 :`pin` ded diazk `l i`c ,"dilr" jixhvi` 24
25 `niz `lc ,ig `yp jk xg`e ,zne zn `ypil :àðéáøì¨ ¦ ¨ § ézôcî ¦ § ¦ ¦ àçà ¨ © áø© déì¥ øîà © £ ."äéìò" ¨ ¤ ¨ àðîçø ¨ ¨ £ © 16 iaxc `yiwida xizdl dy` zeg` meaii iziz 25
26 26
27
zil `axc :xnel yie !ixzy` Ð ixzyi`e li`ed àkéàå
¨ ¦ § çਠúLàì ¤ ¥ § eäðéLewàì § ¦ © § àkéà ¨ ¦ úBéøò ¨ £ ìk¨ ,éãkî ¦ § ¦ 17 lkn dyri xy` lk ik" :dpei iax xn`c ,dpei
27
.d`ia dny `l zvwna d`iac xaqe ,`lerc dil .efl ef zeixrd lk eywed Ð "dl`d zearezd
28 ,ixw lra iabc :wlgl yic wgvi epiax xne` cere
úBçàì £ © zLwàc
§ § © © § úéæç ¥ £ éàî© ,äMà ¨ ¦ úBçàì £ © eäðéLewàì § ¦ © § 18
lr `ad"a dpei 'x dil aiqpw d`xrd oiprle 28
29 ixzy`e li`ed :opixn` ,`id zg` d`neh mWc
¥ àle÷ì
¨ § :àîéà ¨ ¥ úéòaéà ¥ ¨ ¦ !çਠúLàì ¤ ¥ § eäðéLwà § ¦ § © ¯ äMà ¨ ¦ 19 zy`l olek eywed :`pin` ded inp ikd ."eznai 29
30 la` ,rxevne ixw lraa `ed e`l cgc ,ixzyi` éøz¥ § àëä ¨ ¨ :àîéà ¨ ¥ úéòaéà ¥ ¨ ¦ ,ïðéL÷î © ¦ § © àøîeçì ¨ § § ¯ àøîeçå ¨ § § 20 ixz `kde `xeqi` cg `kdc ab lr s`e ,g` 30
31 31
li`ed opixn` `l Ð od zeny ipyc ,`kd
ìáà ¨ £ ;ïðéôìé © ¥ § ¨ éøzî ¥ § ¦ éøúe ¥ § ,éøeqéà ¥ ¦ éøz ¥ § àëäå ¨ ¨ § éøeqéà ¥ ¦ 21 ikdl ,ywidd lr oiaiyn oi` Ð ixeqi`
32 `l `nrh i`n :xn`z m`e .ixzyi` ixzyi`e .'ipznc Ð úåéøòä ìë éãëî ."dilr" jixhvi` 32
33 iaxc `yiwid `axl dil zil ike ?`xw `kixv
àáø ¨ ¨ .ïðéôìé © ¥ § ¨ àì¨ àãçî ¨ £ ¥ éøúe ¥ § ¯ àøeqéà ¨ ¦ àãç ¨ £ àëä̈ ¨ 22 .meaii xizdl Ð çà úùàì åäðéùå÷àì àëéà 33
34 `ed `xeqi` oiprlc xaqwc :xnel yie !?dpei àìŸ äçBc ¤ äNò ¥ £ ïéàc ¥ § ,àø÷ ¨ § àëéøö ¨ ¦ § àì¨ äåøò ¨ § ¤ :øîà̈ © 23 ixiq`c Ð äùà úåçàì åäðéùå÷àì àëéàå 34
35 oiprl `le ,`xw ixii` ikdac ,`pngx edpiyw`c .äøö ¨ ¨ øñéîì© ¥ § ¯ àø÷ ¨ § C éøèöéà ¦ § § ¦ ék¦ .úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòz ¤ £ © 24 úéæç éàî ."dilr" `xw da hxtc ,meaiil 35
36 Ð dxv xqinl `xw jixhvi` éë .`xizid
àlà ¨ ¤ éì¦ ïéॠ:àéðz ¨ § © àäå ¨ § !?àø÷ ¨ § àëéøö ¨ ¦ § àì¨ äåøòå ¨ § ¤ § 25 yixa ipzwck Ð äùà úåçàì åäì úù÷àã
36
37 dxv xqinl jixhvi`c xninl irh ikidc :dnize äúøö íåùî .'ek zcgein dy` zeg` dn :oiwxt 37
38 yie ,`wtp "xexvl"n dxvc oeik ,dexrd on ith
íeMî¦ !ïä¥ àlà ¨ ¤ éì¦ ïéॠ:éðú÷ ¥ ¨ ¨ àäå ¨ § .dúøö ¨ ¨ ¨ íeMî¦ !àéä¦ 26 åì äç÷ìå .oipn dzxv ipzinl irac meyn Ð 38
39 :wgvi epiax xne`e !dexra enk dxva zxk "dç÷ìe" ¨ ¨§ "ç÷ìå"© ¨ § :øîBà ¥ éaø
¦ © ,òîL © § àú¨ .ïäéúBøö̈ ¤ ¥ 27 dy` gwle xninl ivn ded Ð äîáéå äùàì 39
40 40
wcinle ,dxv xeqi`l xninl ira inp `zydc øBñàì ¡ ¤ :àîéà ¨ ¥ !úBéøòå ¨ £ © úBøö¨ øBñàì ¡ ¤ ,"dîaéå" ¨ § ¦ § "íaéå" ¥ ¦ § 28 `le ef :herin rnyn ,"dgwle" aizke ,maiie
41 `g` ax wiqnck ,`ixy devn mewna `lyc íå÷îá àìù äåøò úøö éøùéîì ãçå .zxg` 41
42 meyn `id `l` il oi` inp xn`wc `de .seqal
éàî© ,déì¥ áéñð÷ ¥ ¨ ¨ éàø÷ ¥ ¨ § éøz ¥ § àäå ¨ § .úBéøò ¨ £ ìL¤ úBøö̈ 29
opiyxc "dnaie"c `xizi `xwc `ieaxn Ð äåöî 42
43 `l` ,xeqi`l `xw jixvc meyn `l Ð dzxv ,äøöì ¨ ¨ § éãéàå ¦ ¦ § éãéà ¦ ¦ ,àì¨ !äøöì ¨ ¨ § ãçå © § äåøòì ¨ § ¤ § ãç© :åàì̈ 30 `herin jl `pin`c `ed "dnaie" mewna :ikd 43
44 :jixtc `de .devn mewna `ly `xizid wcinl äøö ¨ ¨ éøLéîì ¥ § ¦ § ãçå © § ,äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ äøö ¨ ¨ øñéîì © ¥ § ãç© 31 ,meai mewna `ly la` ;dxv hrinc "dgwle" 44
45 45
irh `xnb Ð 'ek `xw `kixv `lc dexr `py i`n
,"dîaéå" ¨ § ¦ § "íaéå" ¥ ¦ § ¯ àîòè ¨ £ © éàî© .äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ 32 éîð ïéúéðúî .`ixy Ð ixkpn eza zxv oebk
46 `ly ixyinl `icda yxit `ly ,`axc dizlina àì éîð äøö .ol `hiyt dexrc ,`axk Ð à÷éã 46
47 ."dilr" `z` devn mewna
íeaéé¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ ,äøö ¨ ¨ àøéñàc ¨ ¦ £ © àeä íeaéé¦ íB÷îa § ¦ 33 dgec dyr oi`c `yxcl `xw "dilr" Ð éòáéú 47
48 ab lr s` Ð ipzw `l zexhete zexeht åìéàå :à÷éc ¨ § © éîð ¦ © ïéúéðúî ¦ ¦ § © ,éLà ¦ © áø© øîà © ¨ .äøö ¨ ¨ àéøL ¨ § ¨ ¯ 34 ,"xexvl" aizkc ,zxk da yiy dyrz `l 48
49 jixv `l inp dzxv xeq`lc opiwqnc eléàå¦ § ,ïäéúBøö ¤ ¥ ¨ úBøèBt § íéLð ¦ ¨ äøNò ¥ § ¤ Lîç ¥ £ ,éðú÷c ¥ ¨ ¨ § 35 zxk aizke ,dzxv `le dy` zeg` `l :rnync 49
50 50
51
jxvedc ,zexhet `pz mewn lkn Ð `xw
éàîe © .dpéî ¨ ¦ òîL © § ,éðú÷ ¥ ¨ ¨ àì¨ ¯ "úBøèBôe § úBøeèt" § 36 äåöî íå÷îá àìù äøö éøùéîì .zeixrd seqa 51
eprinyd `l oiicry ,dxva xeqi` eprinydl "xexvl"n opitli ded ,"dilr" aizk `l i`c Ð
52 lk epyp xakc ,dexr xeqi` la` .mewn meya
äçBc ¤ äNò ¥ £ ïéàc ¥ § ¯ àø÷ ¨ § àëéøö ¨ ¦ § àìc ¨ § äåøò ¨ § ¤ àðL ¨ § 37 .mewn lka dxeq` dy` zeg` zxvc 52
53 `ly Ð (`,a) zezixkc `nw wxta zeixrd éòaéz
¥ ¨ ¦ àì¨ éîð ¦ © äøö ¨ ¨ ¯ úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòú ¤ £ © àì Ÿ 38 éàî
54 ,devn mewna dxeq`c eprinydl o`k jixhvi` éáéa
¨ ¥ øa© àçà ¨ © áø© déì¥ øîà © £ !úøk ¥ ¨ Ba LiL ¥ ¤ äNòz ¤ £ © àì Ÿ äçBc ¤ äNò¥ £ ïéàc
¥ § íeMî¦ àø÷ ¨§ 39
55 ea yiy dyrz `l dgec dyr oi`c `hiytc
56 .zxk
àø÷ ¨ § C éøèöéà ¦ § § ¦ ék¦ ,àø÷ ¨ § C éøèöéà ¦ § § ¦ àì¨ éîð ¦ © äøö ¨ ¨ ,àáøc ¨ ¨ § déîMî
¥ § ¦ ïðéøîà÷
© ¦ § ¨ ¨ éëä
¦ ¨ :àðéáøì
¨ ¦ ¨ § øî¨ 40

ixyinl
éøùéîì

‫ אם הוא הולך ואינו עסוק בדברי תורה – מטיחה בו האבן‬.‫ או במחשבה או בדיבור‬,‫כאשר הולכים ברחוב – צריך להרהר בדברי תורה‬
?‫ גולם! מדוע אתה דורך עלי? במה היא עליונותך עלי‬:‫עליה הוא דורך‬
‫היום יום ז' אדר שני‬
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ח עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫דכר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr g sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫תוספות‬
1 "xexvl" aizkc Ð àåä äéìò íå÷îá .`kdn xzid `yxcin ikid ,xnelk Ð àîòè éàî dexrl `xw ikxvnc lirlc iiepiy edpdl xn`z m`e Ð devn mewna `ly dxv éøùéîì 1
2 aizkcn Ð éøúùú äåöî íå÷îá àìù äôåâ äåøò àîéà .xg` mewna `le ,dxv xqinl `kidn edl `wtpc :xnel yie ?devn mewna `ly dxv ixyinl edl `pn ,`teb 2
3 éàø÷ éøú .dzeg` z` `yz `l ,jzy` Ð äééçáù ìë .dy` zeg`` inp i`wc ,"dilr" .iaxl dil `wtpc 3
4 zelbl" aizk xcde ,dzxv `le `id `l rnync ,"xexvl" aizk `xwirn Ð éáéúë ¥ `xeziinc xninl epivn Ð 'ek dgwle éàî
wxta opiyxcck ,oigewil oixz opiyxc `"dc 4
5 íå÷îá .`xiq`c `ed `cg rnync ,"dzexr "dglye" "glye" :(`,`n) oiyecwc ipy 5
6 ,"dilr" aizkck Ð ïéøåñà ïäéúù äåöî ?àîòè¨ £ © éàî© .äåöî¨ § ¦ íB÷îa
§ ¦ àlLŸ ¤ äøö ¨ ¨ éøLéîì
¥ § ¦ § 1 qxhpewa la` .gily dyer gilydy cnln Ð 6
7 7
íå÷îá àðà êåôéàå ."dilr" mewna rnync ,àøéñàc
¨ ¦ £ © àeä "äéìò"
¨ ¤ ¨ íB÷îa§ ¦ ,"äéìò"
¨ ¤ ¨ :àø÷ ¨ § øîà̈
© 2 xn`e ,mizy el eltpc rnyn "dgwle"c yxit
8 `dc Ð úøúåî äúøöå äøåñà àéä äåöî 8
øa© éîø ¦ ¨ déì¥ øîà © £ .àéøL 3 `kile .odizyl `le zg`l Ð "dgwle" `pngx
¨ § ¨ ¯ "äéìò" ¨ ¤ ¨ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤
9 `cg rnync ,jinq "dzexr zelbl"` "dilr" ,jixhvi` `teb `dl `nlc :eyexitl zeywdl 9
10 ol xiq` `lc `ed dilr 'ewna :ikd yxcnl äåöî¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ déôeb ¥ äåøò ¨ § ¤ àîéà ¨ ¥ :àáøì ¨ ¨ § àîç̈ ¨ 4
mAii
¥ © § `ly ,cg` `ian zenai izy el eltpykl 10
11 mewna `ly` Ð "xexvl"c `xwe ,`cg `l` ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ ?àeä øîBçå ¤ ¨ ì÷© åàìå ¨ § !éøzLéz ¥§ § ¦ 5 `ki`c `kid lk yxcinl dil `pn ,zg` `l` 11
12 äéìò øîàé àì ïë íà .devn 12
13
"dilr" `lac Ð
:déì¥ øîà © £ !?àéøL ¨ § ¨ ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ ,àøéñà ¨ ¦£ 6 "ulegd"a dl opiyxc `dc ?'ek oigewl oixz
13
edl opipyn Ð iccd` i`xw ol eyw ik ,inp `ed cg` zia Ð "eig` zia z`"n (`,cn zenai)
14 Ð `xeqi`e ,devnl Ð `xizid :ikd `xaqn
íB÷îa § ¦ àlLå Ÿ ¤ § ,àøéñà ¨ ¦ £ ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îác § ¦ § ,çéëBz © ¦ äøö̈ ¨ 7
`nlce :xn`z m`e .miza izy dpea epi`e dpea 14
15 iyecgl "dilr" jkld ,devn mewna `ly "äéiça"
¨ ¤ © § àø÷ ¨ § øîà © ¨ E éìò ¤ ¨ :déì¥ øîà © £ !àéøL ¨ § ¨ ¯ äåöî ¨§ ¦ 8
?dexrd `le dxvd mAiiW
¥ © § ¤ xninl `xw `z` 15
16 dxv xqinle ,"xexvl"` diyxcnl ,`z` éèeòîìà
¥ © § déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ "äéiça" ¨ ¤ © § éàä© .äéiçaL ¨ ¤ © § ¤ ìk¨ ¯ 9 .`gip Ð `xw `kixv `l dexr xn`c o`nle 16
17 äéìò éàäã éàîî .dexrk devn mewna .à÷ôð ¨ § ¨ "dúBçà ¨ £ ìठäMàå"î ¨ ¦ § ¦ àéää ¦ © !äúéî ¨ ¦ øçàì ©©§ 10 m`e Ð 'ek oigewl oixz `ki`c `kid ìë 17
18 ixyinl `nlc ?dexrl `le dxv` Ð àøåñéàì ,dxvl ixqzil inp dyr iaiig :xn`z 18
19 :rnyn ikde ,`z` devn mewna ediiexz
äLøbúð
¨ § ¨ § ¦ :àðéîà ¨ ¦ ¨ äåä ¨ £ "dúBçà ¨ £ ìठäMàå"î ¨ ¦ § ¦ éঠ11
i`d ira i`e aiqp i`d ira i`c xninl `kilc 19
20 `id `l Ð "xexvl gwz `l dzeg` l` dy`e" óà© c§ ,äéiçaL ¨ ¤ © § ¤ ìká ¨ ¯ "äéiça" ¨ ¤ © § øîBì © ãeîìz § © ,àéøL ¨ §¨ 12 ,zxk dexr zxva `kil `zydc :dniz cere !aiqp 20
21 Ð `id devn mewnc "dilr" m`e ,dxv `le øa© àðeä ¨ áø© øîà © £ àlà ¨ ¤ .àì¨ ¯ äLøbúðc ¨ § ¨ § ¦ § áb© ìò© 13 opiaxnc ,dyr iaiig enk dvilg iraiz ok m`e 21
22 "dilr `ai dnai" (enk) miiwzi diiga elit` xnel yie !(`,k zenai) ipy wxta "eznai"n edl 22
23 "mig` drax`" wxta Ð ïåòîù éáøãëì .meaiic
áéúk ¦ § :éáéúk ¦ ¦ § éàø÷ ¥ ¨ § éøz ¥ § ,àáøc ¨ ¨ § déîMî ¥ § ¦ àôéìçz ¨ ¦£© 14
dwif eda zi`e ,dvilgl eaxzi`c dyr iaiigc 23
24 oi`eyp mdn mipy ,oig` dyly ,(a,gk zenai) úBlâì" © § áéúëe ¦ § "øBøöì § ¦ çwú ¨ ¦ àì Ÿ dúBçà ¨ £ ìठäMà" ¨ ¦ 15
lr dexr zxv ok m`e ."dgwle" llka eed Ð zvw 24
25 iptl eltpe ,ezne ,dzae dy` e` ,zeig` izy ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ ?ãöék © ¥ àä¨ ,òîLî © § © àãçc ¨ £ © ,"dúåøò ¨ ¨ §¤ 16 llka ied `ira i`c ,dvilg `ira `l jgxk 25
26 26
27
itl ,zenaiizn `le zevleg el` ixd ,iyilyd äøeñਠ£ àéä¦ ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ ,úBøeñ࣠ïäézL ¤ ¥§ 17 zqitz oeyl rnyn "dgwle" cere ."dgwle"
27
ied dwife .eig` ipy iyecwn el zewewf odizyy eed oiyecw eda iqtzc dyr iaiig jkld ,oiyeciw
28 aiqpw ediipn `cg maiin i`e ,oiyecw zvwk
àéä¦ ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ :àðà ¨ £ Cetéॠ.úøzeî ¤¤ dúøöå
¨ ¨¨ § 18
hba dyxbny ãîìî ."dgwle" llka 28
29 la` .ezy`k `ied ezwewfe ,diiga ezwewf zeg` ïäézL
¤ ¥ § ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlLå Ÿ ¤ § ,úøzeî ¤ ¤ dúøöå ¨ ¨ ¨ § äøeñà ¨ £ 19
opixn` (`,hl zenai) "ulegd" wxta Ð dxifgne 29
30 dy` zeg`k iedinl mil` `lc ,`ira dvilg áø© déì¥ øîà © £ ."äéìò" ¨ ¤ ¨ øîàé © Ÿ àì Ÿ ,ïk¥ íঠ!úBøeñ࣠20 `pngx `nxc devn jzrc `wlqc ,jixhvi`c 30
31 iax :`ziixaa `ipze ,melk `la xhtdl ynn 31
32
?àøeqéàì¨ ¦ § "äéìò" ¨ ¤ ¨ éàäc © § éànî © ¦ :àðäk ¨ £ ¨ áøì © § éLà ¦ © 21 zy` xeqi`a dilr mewiz `zyd ,dcar dilr
32
,meaiid one dvilgd on odizya xhet oerny `xw jixv `l dipy d`ialc rnync :dnize .g`
33 ef zexv eyrpy drya ,"xexvl"n `nrh silie
ìठäMà" ¨ ¦ :àðîçø ¨ ¨ £ © øîà÷ © ¨ ¨ éëäå ¦ ¨ § ,àøézäì ¨ ¥ ¤ § àîìc ¨§ ¦ 22
dilr `pngx `nxc devn `de ?i`n`e ,xizdl 33
34 efl ef zexv zeig`d eyrpc Ð `kd oebk ,efl ,dúøö ¨ ¨ ¨ àìå Ÿ § àéä¦ àì Ÿ ¯ "øBøöì § ¦ çwú ¨ ¦ àì Ÿ dúBçà ¨ £ 23 `l dipy d`ia `dc ,dpey`x d`ian dcar 34
35 .odn zg`a elit` oigewil jl `di `l Ð dwifa ïäézL
¤ ¥ § "äéìò" ¨ ¤ ¨ íB÷îa § ¦ ìáà ¨ £ ,"äéìò" ¨ ¤ ¨ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ 24 !(a,k zenai) ipy wxta xn`ck oie`l iaiig `igc 35
36 ,`z`c `ed ditebl "dgwle" i`dc Ð ïë íà `xaqc ,`xw `kixv `l dipy d`iac :xnel yie 36
37
úçkLî© © § © éëéä ¦ ¥ àãçc ¨ £ © "äåøò ¨ § ¤ úBlâì" © § ïk¥ íঠ!úBøzeî ¨ 25
37
rnync "dgwle" i`n ,"gwle" `xw `nip xg` dyxbl dilr `ai `pngx xn` `lc `ed
38 "dgwle" `pngx xn`e ,eig`n el eltp mizyc
àlL
Ÿ ¤ éঠ,úBøzeî ¨ ïäézL
¤ ¥ § ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ éঠ?dì̈ 26
iaiig `igc `l dipy d`ia ,n"ne ,dpey`x d`ia 38
39 lka "dgwle" `pixw i` ,odizyl `le zg`l :øîBà ¥ éaø
¦ © ,àôeb ¨ .úBøeñ࣠ïäézL ¤ ¥ § ¯ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa §¦ 27 d`iaa `l` dyr `kile `id zeyxc ,oie`l 39
40 `l i`e ,ediipin `cg lk oiixy Ð ediipin `cg úBøö¨ øBñàì ¡ ¤ ¯ "dîaéå" ¨ § ¦ § "íaéå" ¥ ¦ § "dç÷ìe" ¨ ¨ § "ç÷ìå" ©¨ § 28 rnyn `kd Ð dgxk lra äîáéå .dpey`x 40
41 zg`dy oebk ,ediipn `cg lka "dgwle" opixw oiyeciwc `nw wxtac :dnize .dl yixc `"dnc
¥ 41
42 inp odizexv zexve .oixeq` ediiexz Ð dexr
¯ úBøö¨ :ãBòå§ ?àëä ¨ ¨ àáéúk ¨ ¦ § úBøö¨ éãéî ¥ ¦ .úBéøòå ¨ £© 29
oi`e da xneb d`ia :`"dn yixcc rnyn (`,ci) 42
43 eig`n dexr zxv el dltpync ,`wtp `kdn éaøãëì
¦ © § ¦ § éaø ¦ © déì¥ ÷étî ¥ © "øBøöì" § ¦ !à÷ôð ¨ § ¨ "øBøöì"î §¦ ¦ 30
,dgxk lr dnaie dil irain `de :mzd jixtc !'ek 43
44 eilr dxq`p Ð epnn dexrd zigcpe oey`xd àîéì¨ ¥ ïk¥ íঠ:øîà÷ © ¨ ¨ éëä ¦ ¨ ?áéúk ¦ § àëä ¨ ¨ äøö ¨ ¨ .ïBòîL § ¦ 31 :jixt ikd mzdc xnel yie !maie `xw `nil ok m` 44
45 45
46
eig`l dnaiizpyke ,g` zy` meyn zinler
àkéàc
¨ ¦ § àëéä ¨ ¥ ìk¨ ¯ "dç÷ìe" ¨ ¨§ éàî© ,"ç÷ìå" © ¨ § àø÷ ¨§ 32 `nip ,`z` `cixb da zxneb d`ialc ,ok m`
46
df iptl dltpe dxfge zne zxg` dy` ele ipyd "dpnl`" wxta onwl yi df oiprke !"maie" `xw
47 ,"dgwle" ,eilr dxq`py efa ,da `pixw `l Ð
áéñð ¥ ¨ éòa ¥ ¨ éàå ¦ § éàä© áéñð ¥ ¨ éòa ¥ ¨ éàc ¦ § ,ïéçewì ¦ ¦ éøz ¥§ 33
`l miycwa `ide" `xw `nil ok m` (a,gq) 47
48 ãîìî .mlerl oke .mixeq` ediiexz jkld ,"dîaéå"¨ § ¦ § .ïéøéñà ¦ ¦ £ eäééåøz § © § © ¯ àì¨ éàå ¦ § ,àéøL ¨ § ¨ ¯ éàä© 34 opiyxc (a,hi) ipy wxta onwl :dywe ."lk`z 48
49 ziyrp d`ypy xg`l Ð äøéæçîå èâá äùøâîù íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ ,äøö ¨ ¨ àøéñàc ¨ ¦ £ © àeä ¯ íeaéé¦ íB÷îa §¦ 35 x"`e !dilr mipey`xd oineai oiicr :"dnai"n 49
50 ,hba dyxbn Ð dyxbl dvx m`e ,ezy`k "maie" "mai"n zeyxc `zlz ipd opiyxcc wgvi 50
51
éãáò
¥ § ¨ éàî© "dç÷ìe" ¨ ¨ § éàä© ,ïðaøå © ¨ © § .äøö ¨ ¨ àéøL ¨ § ¨ ¯ íeaéé¦ 36
51
dvx m` Ð äøéæçîå .dvilg dkixv dpi`e oiyecw) "ycwn yi`d" yixa df oiprke "dnaie"
52 dilr `pngx `nx devn :opixn` `le ,xifgdl
øîàc© ¨ § .àðéðç ¨ ¦ £ øa© éñBé ¥ éaøãëì ¦ © § ¦ § eäì§ éòaéî ¥ ¨ ¦ ?déì¥ 37
,gly :"dglye"n zeyxc dyly yixc (`,`n 52
53 zy` xeqi`a dilr mewiz `zydne ,dcare èâa ¥ § dLøânL ¨ § ¨ § ¤ ãnìî ¥ © § ,"dç÷ìe" ¨ ¨ § :àðéðç ¨ ¦ £ øa© éñBé ¥ éaø ¦ © 38 epecfy xac lr `l` oiaiig ïéà .dglye ,glye 53
54 oeikc ,"dy`l el dgwle" aizk ikdl ,g` éñBé
¥ éaøc ¦ © § ?éaøå ¦ © § .dçøk ¨ § ¨ ìòã © ¯ "dîaéå" ¨ § ¦ § .døéæçîe ¨ ¦£ © 39 z`hg ezbby lre ,oie`l iaiig ihernl Ð zxk 54
55 Ð äçøë ìòá .xac lkl ezy`k ziyrp dgwly opzck ,z`hg eda zilc dline gqt ihernl 55
56 ,d`pw Ð dgxk lra elit` ,mai dilr `a m`y
àáéŸ ¨ dîáé"î ¨ ¨ § ¦ dçøk ¨ § ¨ ìò© .à÷ôð ¨ § ¨ "dMàì"î ¨ ¦ § ¦ àðéðç ¨ ¦ £ øa© 40
`l` dxf dceara `le :(`,a) zezixkc `nw wxta 56
57 jda ezy` `id xac lkle ,dl `nhne ,dyxeie ?déì¥ ãéáò ¥ ¨ éàî© "äéìò" ¨ ¤ ¨ éàä© ,éaøå ¦ © § .à÷ôð ¨ § ¨ "äéìò̈ ¨ ¤ 41
wypne stbn ihernl ,zxk epecfy xac lr 57
58 lr xt `iadl Ð ïéã úéá ïéáééç ïéà .d`ia àlà ¨ ¤ ïéc¦ úéa¥ ïéáéiç ¦ ¨ © ïéॠ:àéðúãëì ¨ § © § ¦ § déì¥ éòaéî ¥¨ ¦ 42 .dyrn ea oi`y xac ihernl z`hg ezbbye 58
59 dn
.xac mlrd .çéLnä
© ¦ ¨ © ïëå ¥ § ,úàhç ¨ © BúââLå ¨ § ¦ § úøk ¥ ¨ BðBãfL § ¤ øác ¨ ¨ ìò© 43
àìå àìå
 ‫הכר‬ (iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr g sc zenai
61 cnlpd dxv xeqi`y cnll `a 'dilr'y gxkda `l` .úBøeñ࣠.äåöî
¨ § ¦ íB÷îa
§ ¦ àlL
Ÿ ¤ äøö
¨¨ [xizdl-] éøLéîì ¥ § ¦ § ick `l` df oi` 1
62 dxv devn mewna `lye ,devn mewna `weec xen` 'xexvl'n meyn ,devn mewna wx dxeq` dxv àîòè ¨ § © éàî© e :`xnbd zyxtn 2
63 .dxeq` mlerl dnvr dexrd j` ,zxzen `weecy .'äéìò ¨ ¤ ¨ Dzexr ¨ ¨ § ¤ zFlbl © § xFxvl § ¦ ' (gi gi `xwie) àø÷ ¨ § øîà © ¨y 3
64 éaø
¦ © ,àôeb ¨ :(`"r) lirl e`aedy iax ixac z` yxtl zxfeg `xnbd àlL
Ÿ ¤ la` ,dxvd àøéñàc ¨ ¦ £ © àeä 'äéìò ¨ ¤ ¨ `eai dnai' zevn íB÷îa § ¦ 4
65 ,'DnAie
¨ § ¦ § dW`l ¨ ¦ § Fl dgwlE'¨ ¨ § (d dk mixac) meai zyxta xn`p ,øîBà ¥ .[zxzen-] àéøL ¨ § © 'äéìò'
¨ ¤ ¨ zevn íB÷îa § ¦ 5
66 'íaéå'
¥ ¦ § xn`p `ly dnn oke 'dç÷ìe' ¨ ¨ § `l` 'ç÷ìå' © ¨ § xn`p `ly jkne ,àáøì¨ ¨ § àîç ¨ ¨ øa© éîø ¦ ¨ déì¥ øîà̈ © :`ax ixac lr `iyew d`ian `xnbd 6
67 ji` :`xnbd dywn .meaia úBéøòå ¨ £ § úBøö¨ øBñàì ¡ ¤ yi ,'dîaéå'
¨ § ¦ § `l` äåøò
¨ § ¤ d z` hrnl `ay àîéà ¨ ¥ ,dxv xeqi` wx hrnn 'dilr'y oipn 7
68 ãBòå§ .àëä ¨ ¨ àáéúk ¨ ¦ § úBøö¨ [ike-] éãéî ¦ ¦ ,dxv xeqi` o`kn rnyn àlL
Ÿ ¤ la` ,meai mewna `l` dy` zeg` dxq`p `ly ,déôeb ¥ 8
69 `ziixad ixaca x`eank ,à÷ôð ¨ § © 'øBøöì'î § ¦ ¦ úBøö¨ xeqi` `ld ,dyw eaiyd .dnvr dy`d zeg` s` [xzez-] éøzLéz ¥ § § ¦ äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ 9
70 .(:b) lirl ike ,àøéñà ¨ ¦ £ `id äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ m`y ,àeä øîBçå ¤ ¨ ì÷© åàìå ¨ § ike :`ax 10
71 [yxec-] déì¥ ÷étî ¦ © 'øBøöì' § ¦ :dipyd `iyewd z` zvxzn `xnbd .zxzen didz - àéøL ¨ § © äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlLŸ ¤ 11
72 ,(:gk) oldl dpyna epipyy ,ïBòîL § ¦ éaøãë¦ © § ¦ zxg` dyxcì¦ éaø ¦ © äøö ¨ ¨ oky ,df xnege lw jextl yi `ld ,`ng xa inx déì¥ øîà ©¨ 12
73 mi`eyp oernye oae`x eidy ,iele oerny oae`x mig` dyly m`e ,àéøL ¨ § © äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlLåŸ ¤ § ,àøéñà ¨ ¦ £ `id äåöî ¨ § ¦ íB÷îác § ¦ § ,çéëBz
© ¦ 13
74 ,iel iptl meail mdizeyp eltpe oernye oae`x ezne ,zeig` izyl .devn mewna wx dxq`py `id aezkd zxifb dexra s`y okzi ok 14
75 xn`py dnn ok yxce .meaie dvilgn odizy z` xhet oerny iax dilr' àø÷ ¨ § øîà © ¨ jixacn `ivedl ick - E éìò ¤ ¨ ,`ax déì¥ øîà ©¨ 15
76 ef zexv zeyrp ody dryay ,'xexvl gwz `l dzeg` l` dy`' ,eilr dxeq` ezy` ly äéiçaL ¨ ¤ © § ¤ dy` zeg` ìk¨ y epcnll ,'äéiça ¨ ¤© § 16
77 s`a oigewil jl eidi `l ,[cg` mc`l odizy zwif ici lr] efl .devn mewna `ly oiae devn mewna oia 17
78 jxved ok lre ,'xexvl'n df oic ezenk yxec iax s`e .odn zg` zeg` éèeòîì ¥ © § ick déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ 'äéiça'
¨ ¤ © § éàä© `ld :`xnbd dywn 18
79 .'dgwle gwle'n dxv xeqi` yexcl :`xnbd zvxzn .dy` zeg` xeqi`n ezy` ly äúéî ¨ ¦ øçàì © © § dy` 19
80 dn :iax lr dpey`xd dziiyew z` uxzl zxfeg `xnbd `l Ÿ dúBçà ¨ £ ìठäMàå'î ¨ ¦ § ¦ `l` ,'diiga'n cnlp `l df xzid - àéää ¦© 20
81 íঠ,iax øîà÷ © ¨ ¨ éëä
¥ ¨ ,uxzl yi ,áéúk ¦ § àëä ¨ ¨ äøö ¨ ¨ ike lirl dywedy `le ,dzeg` mr cgi dgwelyk `l` dxq`p `ly ,à÷ôð ¨ § © 'gTz ¨¦ 21
82 `l` .'dç÷ìe' ¨ ¨ § éàî© ,'ç÷ìå' © ¨ § àø÷¨ § àîéì ¨ ¥ ,dxvl aezkd zpeek oi`y ïk¥ .zniiw dzeg` oi`y xg`l 22
83 odn zg` wxy miyp izy el yiy zna aezkd xacn gxkda zzin xg`ly epcnl 'dúBçà ¨ £ ìठäMàå'î ¨ ¦ § ¦ éঠ:`xnbd dywn cer 23
84 mewn lk - ïéçewì ¦ ¦ éøz ¥ § àkéàc¨ ¦ § àëéä ¨ ¥ ìk¨ wxy epcnlle ,znaiizn ezy` äLøbúð ¨ § ¨ § ¦ m` elit`y àðéîà ¨ ¦ £ äåä ¨ £ ,dzeg` zxzen ezy` 24
85 éàc
¦ § ote`ae ,znd zeyp izya migewil ipy ly zexyt` ea yiy jkitl ,zexeq` cgi odizy wxy myn rnyn oky ,dzeg` àéøL ¨ §© 25
86 m`e ef z` gwi dvxi m`y - àéøL ¨ § © éàä© áéñð ¦ ¨ éòa¥ ¨ éàå
¦ § éàä© áéñð ¦ ¨ éòa
¥¨ ,eilr dxeq` dzeg` ezy` ly äéiçaL ¨ ¤ © § ¤ ìk¨ y ,'äéiça' ¨ ¤ © § øîBì © ãeîìz § © 26
87 leki àì Ÿ éঠmle`å§ .meail zexzen odizy f` wx ,ef z` gwi dvxi 'diiga'y `vnp .dzeg` z` gwi àì Ÿ ezy` äLøbúðc ¨ § ¨ § ¦ § áb© ìò© óàc © § 27
88 eäééåøz
§ © § © ,eilr dexr `idy meyn odn zg`a 'dgwle'd z` miiwl .devn mewna `ly s` dexr xeqi` epl oipn ok m`e ,xzein epi` 28
89 mewna `ly s`y xn`p `ly icke .[zexeq` odizy-] ïéøéñà ¦ ¦£ áø© øîà © ¨ àlà ¨ ¤ :`ng xa inx ziiyew lr xg` uexiz d`ian `xnbd 29
90 `le 'dîaéå' ¨ § ¦ § xn`p jkitl ,xnege lwn dxeq` dexr zxv devn ,dy` zeg`a éáéúk ¥ ¦ § éàø÷ ¥ ¨ § éøz ¥ § ,àáøc ¨ ¨ § déîMî ¥ § ¦ àôéìçz ¨ ¦ £ © øa© àðeä ¨ 30
91 àlL
Ÿ ¤ la` ,äøö ¨ ¨ àøéñàc
¨ ¦ £ © àeä íeaéé¦ íB÷îa § ¦ `weecy epcnll ,'maie' ,mizy rnyn 'xexvl'ne ,'øøöì Ÿ § ¦ çwú ¨ ¦ àì Ÿ dúçà ¨ Ÿ £ ìठäMà' ¨ ¦ áéúk ¦ § 31
92 .äøö
¨ ¨ àéøL
¨ § © íeaéé¦ íB÷îa
§ ¦ úBlâì' © § aezkd jynda áéúëe ¦ § .zexeq` dzxv oiae `id oiay 32
93 ,'xexvl'n dxv xeht miyxecd (:b) lirl ïðaøå ¨ ¨ © § :`xnbd zl`ey ,dxez dxq` zg` dy` wxy ± òîLî © § © àãçc ¨ £ § ,cigi oeyla 'dúåøò ¨ ¨ §¤ 33
94 z` eäì§ éòaéî ¥ ¨ ¦ opax :`xnbd daiyn .déì¥ éãáò ¥ § ¨ éàî© 'dç÷ìe'¨ ¨ § éàä© 'xexvl'n `l` ,el` ze`xwn eayiizi ãöék © ¥ àä¨ .dzxv z` `le 34
95 øa© éñBé¥ éaø¦ © øîàc
© ¨ § ,àðéðç¨ ¦ £ øa© éñBé¥ éaøãk¦ © § ¦ zxg` dyxcì¦ 'dgwle'd epcnl 'dzexr zelbl'ne ,úBøeñ࣠ïäézL ¤ ¥ § äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ y epcnl 35
96 ziyrp `id ixd dnaiy xg`ly ãnìî ¥ © § ,'dy`l el dç÷ìe' ¨ ¨ § ,àðéðç
¨ ¦£ dúøö¨ ¨ ¨ eli`å§ ,äøeñà ¨ £ [dy` zeg`] àéä¦ wx äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤y 36
97 dkixv dpi`e èâa ¥ § dLøân
¨ § ¨ § d`ivedl dvex m`L ¤ ,xac lkl ezy` ,devn mewna `ly s` dxeq` dexrdy gxkda `vnp .úøzeî ¤¤ 37
.dxen`d miaezkd zxizq ayiizz `l ok `l m`y 38
98 xaky it lr s`e ,dyxiby xg`l døéæçî ¨ ¦ £ © dvex m` okå§ .dvilg
99 mewna `ly g` zy` xeqi`l zxfeg dpi` meai zevn da miiw `ay 'dilr'y ,jtidl xnel yi `ld - àðà ¨ £ Ceôéॠ:`xnbd dywn 39
100 zelbl' lr `l` ,mizy xeq`le 'xexvl' lr aqen `l xeq`l 40
.mlerl g` zy` xeqi` dpnn rwt meaid ici lr oky ,meai
101 miyxec 'dîaéå' ¨ § ¦ § xn`py dn :minkg zhiya cer `xnbd zx`an eay äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ `weece ,zg` wx xeq`l `ae ,el jenqd 'dzexr 41
102 `a m` s`y ,epcnln `"dd xeziy ,dçøk ¨ § ¨ ìò© a meai zeaxl md dexrd àéä¦ y ezernyny ,'dzexr zelbl' xn`p 'dilr'd xen` 42
103 .el zipwp `id ixd dgxk lra maid dilr àlL
Ÿ ¤ xn`p 'xexvl'd eli`å§ .úøzeî ¤¤ dúøö¨ ¨ ¨ eli`å§ äøeñà ¨ £ cala 43
104 oipn ,dexr zxvl 'dnaie'e 'dgwle' yxecd éaøå ¦ © § :`xnbd zl`ey zvxzn .dzx v oiae dexrd oia ,úBøeñ࣠ïäézL ¤ ¥ § f`y ,äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ 44
105 øa© éñBé¥ éaøc¦ © § epic z` :`xnbd daiyn .mixen`d mipicd ipy el dxvy rcp `linne ,llk 'äéìò' ¨ ¤ ¨ aezkd øîàé © Ÿ àì Ÿ ïk¥ íঠ:`xnbd 45
lr aqen 'dilr'y gxkda `l` .devn mewna `ly wx dxeq` 46
106 did ic ixdy ,à÷ôð ¨ § © 'äMàì'î
¨ ¦ § ¦ ,dxifgne hba dyxbny àðéðç ¨ ¦£
107 devn mewna xingdle ,dheytd `xaqdn `ivedl `ae ,'xexvl' 47
dnaiy xg`ly epcnll 'dy`l' xn`p jkl `l` ,'dgwle' azkiy
108 .devn mewna `ly xy`n xzei dxvd z` xeq`le 48
dpew meaidy ipyd oicd z`e .xac lkl ezy`k ziyrp `id ixd
109 df oeyly ,à÷ôð ¨ § © 'äéìò
¨ ¤ ¨ àáé Ÿ ¨ dîáé'î
¨ ¨ § ¦ ,dnaid ly dçøk ¨ § ¨ ìò© a s` áøì © § éLঠ© áø© déì¥ øîà̈ © :`ax jxc lr ztqep `iyew d`ian `xnbd 49
110 .dgxk lra s` rnyn ,meaia dy` zeg` zxv ly àøeqéàì ¨ ¦ § `a 'äéìò' ¨ ¤ ¨ éàäc © § éànî © ¦ ,àðäk¨£© 50
111 zeg`a xn`py 'dilr'd z` yxec epi`y éaøå ¦ © § :`xnbd zl`ey mewna zxzen `idy dnvr dexrd lr cnlle ,àøézäì ¨ ¥ ¤ § `a àîìc ¨§ ¦ 51
112 éòaéî
¥ ¨ ¦ :`xnbd daiyn .déì¥ ãéáò ¦ ¨ éàî© 'äéìò'
¨ ¤ ¨ éàä© ,meai oiprl dy` zelbl øøöì Ÿ § ¦ çwú ¨ ¦ àì Ÿ dúBçà
¨ £ ìठäMà' ¨ ¦ ,àðîçø ¨ ¨ £ © øîà÷ © ¨ ¨ éëäå ¦ ¨ § .devn 52
113 ïéc¦ úéa¥ ïéáéiç
¦ ¨ © ïéॠ,àéðúãëì
¨ § © § ¦ § ,zxg` dyxcl 'dilr'd z` iaxl déì¥ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ `weec zexeq` odizyy ,dúøö ¨ ¨ ¨ àìå Ÿ § àéä¦ àì Ÿ ,'dzexr 53
114 edyerd cigiL ¤ øác ¨ ¨ ìò© àlà ¨ ¤ ,xeaiv ly xac mlrd xt `iadl ,úBøzeî ¨ ïäézL ¤ ¥ § 'äéìò' ¨ ¤ ¨ zevn íB÷îa § ¦ ìáà ¨ £ ,'äéìò¨ ¤ ¨ `ai Ÿ ¨ dnai' zevn 54
meail zxzen dy` zeg` didzy ,'diiga dilr' xn`p df lre 55
115 BúââL
¨ § ¦ lrå§ ,úøk ¥ ¨ yper BðBãf§ lr aiig oic zia z`xed it lr `ly
.jzy` iiga elit` 56
116 eilr mi`ian oi` ,z`hg eilr `ian cigid oi`y xac la` ,úàhç ¨©
zg` dy` xeqi` rnyn 'dzexr zelbl' `ld :`pdk ax eaiyd 57
117 ezbby lr aiig epi` çéLnä © ¦ ¨ © odkd ïëå ¥ § .xeaiv ly xac mlrd xt
118 lre zxk epecf lr aiig heicddy xaca `l` ,giyn odk xt éëéä
¦ ¥ ,cala àãçc ¨ £ © äåøò ¨ § ¤ úBlâì © § aezkd xq`y dn ïk¥ íঠe ,cala 58
119 .z`hg ezbby éঠ,jytp dnn `ld .dzxv `le xq`iz `id wxy dì¨ úçkLî ©© § © 59
ïäézL
¤ ¥ § äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ àlL Ÿ ¤ éঠe ,úBøzeî ¨ ïäézL
¤ ¥ § äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ 60
 (iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr h sc zenai ‫וכר‬
60 xt mi`ian mpi` xeaivdy myky .xeaivd zbbya xen`d ïBéìòä § ¤¨ úãBáò
© £ zbbya§ z`hgl xirye dlerl xt xeaivd mi`ian àì Ÿ okå§ 1
61 lirl yxcpk ,zxk dpecf lr miaiigy dxf dcear lr `l` xirye BðBãæ§ ìò© ïéáéiç
¦ ¨ © eilr mixaerd micigidL
¤ øác
¨ ¨ ìò© wx àlਠ¤ ,íéáëBk
¦¨ 2
62 mi`ian mpi` giyne `iyp cigi ok ,'ipirn' 'ipirn' dey dxifbn d`egzyde jeqipe dxhwde dgiaf oebk ,úàhç ¨ © BúââL
¨ § ¦ lrå§ úøk ¥¨ 3
63 .zxk epecf lr miaiigy xac lr `l` dxiry oebk ,cifna zxk dilr miaiig oi`y dxiar la` .dxf dcearl 4
64 .minkg zhiyl mixen`d mipicd lkl xewnd edn zxxan `xnbd bbeya dilr xaerd cigid oi`y e` ,dxf dcear wypne wagnd 5
65 éàä© ,dexr zxvl 'dilr'd z` miyxecd ïðaøå ¨ ¨ © § :`xnbd zl`ey ,zxk dilr yiy it lr s` ,dyrn `la dcaery oebk ,z`hg aiig 6
66 ze`a opi`y ze`hgd x`yae xac mlrd xta dxen`d àøáñ ¨¨ § zeixeda dpyna éîð ¥ © ïðúe
© § .xirye xt dilr mi`ian xeaivd oi` 7
67 `ld .df oic mdl oipn - eäì§ àðî ¨ § ,zxk epecfy xac lr `l` ìòå© § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ äøBzaL ¨ © ¤ dyrz `l ly äåöî ¨ § ¦ ìk¨ ,(.h) 8
68 dey dxifbd z` epnn yexcl xzein epi` 'dilr' mzhiyl àéNð ¦ ¨ ,dawp äøéòN ¨ ¦ § Bà äaNk ¨ § ¦ dzbby lr àéáî ¦ ¥ ãéçé ¦ ¨ ,úàhç ¨ © BúââL ¨§ ¦ 9
69 .dxen`d ebbyy ïéc¦ úéáe ¥ bbyy çéLî © ¦ ¨ odke ,xkf øéòN ¦ ¨ dzbby lr àéáî ¦¥ 10
70 òLBäé
© ª § éaø ¦ © déì¥ éø÷îcî
¥ § © § ¦ df oicl eäì§ à÷ôð ¨ § © opax :`xnbd daiyn ebby m`å§ .øt© ïéàéáî ¦ ¦ § ,mz`xed it lr xeaivd eyre d`xeda 11
71 zyxt seqay .epa iptl ryedi iax yxcy dyxcdn - déøáì ¥§ ¦ lr ïéàéáî ¦ ¦ § çéLî© ¦ ¨ odk mbå§ àéNð ¦ ¨ mbe ãéçé ¦ ¨ mb if` ,íéáëBk ¦ ¨ úãBáòa © £© 12
72 äNòì
¤ Ÿ ¨ íëì ¤ ¨ äéäé
¤ § ¦ úçà © © äøBz'
¨ (hk eh my) xn`p dxf dcear z`hg it lr miakek zcear ecary øeaö¦ e .z`hgl äøéòN ¨ ¦ § mzbby 13
73 'ebe äîø ¨ ¨ ãéa ¨ § äNòz¤ £ © øLà ¤ £ Lôpäå'
¤ ¤ © § (l eh my) xn`p jk xg`e ,'äââLa ¨¨ § ¦ .úàhçì ¨ © § øéòNå ¦ ¨ § ,äìBòì
¨ § øt© ,øéòNå ¦ ¨ § øt© íéàéáî ¦ ¦ § oic zia z`xed 14
74 dcear z`hg dknqpy jkne .'DOr ¨ © axTn
¤ ¤ ¦ `edd ¦ © WtPd
¤ ¤ © dzxkpe§
¨ §§¦ mi`ian oi`y éléî ¥ ¦ éðä ¥ ¨ àðî ¨ § :iax ly exewn z` zyxtn `xnbd 15
75 oi`ian oi`y micnl ep` ,cifna dxf dcear ly zxkl bbeya dxf mlrd xta xn`p ,ïðaø ¨ ¨ © eðúc ¨ § ,zxk epecfy xac lr `l` z`hg 16
76 jkae .zxk epecf lr miaiigy `hga `l` z`hg dzbby lr éaø
¦ © .'äéìò
¨ ¤ ¨ eàèç § ¨ øLà ¤ £ úàhçä ¨ © © äòãBðå'
¨ § § ,(ci c `xwie) xeaiv ly xac 17
77 lk] dlek ¨ äøBzä
¨ © ìk¨ äLweä ¨ § ,'mkl didi zg` dxez' xn`py zyxta ïläì ¨ © § øîàðå © ¡ ¤ § ,'äéìò'
¨ ¤ ¨ xeaivd z`hga ïàk¨ øîàð © ¡ ¤ ,øîBà ¥ 18
78 úãBáò
© £ z`hg äî¨ ,íéáëBk ¦¨ úãBáò
© £ z`hgì§ [dxezay zexiar diept 'dilr' zaize .'diiga äéìò ¨ ¤ ¨ dzexr zelbl' (gi gi my) zeixr 19
79 óà© ,úàhç ¨ © BúââL ¨ § ¦ ìòå© § úøk¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL
¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ lr d`a íéáëBk¦¨ BðBãæ§ ìò© íéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ `ed zeixra ïläl ¨ © § äî© ,dey dxifba dyxecl 20
80 ïéáéiçL
¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ lr `l` z`hg oi`ian oi` dxezay zexiard ìk¨ a oi` xeaiv z`hga ïàk¨ óà© ,úàhç ¨ © oaxw BúââL ¨ § ¦ ìòå © § úøk ¥ ¨ yper 21
81 .úàhç¨ © BúââL
¨ § ¦ ìòå
© § úøk¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ìòå© § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác̈ ¨ lr `l` xac mlrd xt mi`ian 22
82 íéáëBk
¦ ¨ úãBáòa
© £ © ïéa¥ y ,çéLîe
© ¦ ¨ àéNðå
¦ ¨ § ãéçé
¦ ¨l ïçkLà
¨ § § © :`xnbd zl`ey epi` aey ,df oicl 'dilr'd z` iax yxecy xg`ne .úàhç ¨ © BúââL ¨§ ¦ 23
83 .zxk epecfy xac lr `l` z`hg mi`ian mpi` úBöî § ¦ d øàLa
¨ § ¦ ïéáe
¥ eyxecl jxved ok lre ,meaia dxve dexr xeht epnn yexcl iept 24
84 mi`a mpi`y epl ïépî ¦ © ¦ íéáëBk
¦ ¨ úãBáòa
© £ © øeaö¦ ly xirye xta j` .ezhiya lirl x`eank ,'dgwle'n 25
85 dknqp `l ixde .z`hg ezbbye zxk epecfy xac lr `l` xac lr wx d`a giyn z`hgy jkl xewnd z` d`ian `xnbd 26
86 miaezk lka oky ,xeaivd zbbyl `le cigi zbbyl `l` 'dzxkpe' mi`ian øeaö¦ y ef dey dxifbn epcnl ok` - ïçkLà ¨ § § © :zxk epecfy 27
87 .cigi dzernyny 'ytp' xn`p el` `l` `a epi`y ïìðî ¨ ¨ § çéLî
© ¦ ¨ odk xt j` ,zxk epecfy xac lr wx xt 28
88 ,xeaiv ly dxf dcear zbby zyxt meiq xg`l :`xnbd daiyn my) çéLîa© ¦ ¨ § áéúëc ¦ § ¦ :`xnbd daiyn .zxk epecfy xaca bby ok m` 29
89 íàå'¦ § ,cigi ly dxf dcear zbby zyxt zligza àø÷ ¨ § øîà © ¨ e gzt ,'ebe 'Fz`Hg ¨ © lr© aixwde ¦ § ¦ § íòä ¨ ¨ úîLàì © § © § `hgi ¨ ¡ ¤ giWOd
© ¦ ¨ © odMd ¥ Ÿ © m`' ¦ (b c 30
90 'm`e' zaiz ly e"ie ze`de ,(fk eh my) 'dbbWa ¨ ¨ § ¦ `hgY¨ ¡ ¤ zg` © © Lô𠤤 çéLî
© ¦ ¨ zny` dyry éøä ¥ £ 'mrd zny`l' aezkd xn`y jkae 31
91 ipy oia zxagne ,xeaiv zbby ly oeilrd oiprd lr dtiqen zxk epecfy xac lr `l` xt `ian epi` `ed s`y ,øeaö¦ zny`k§ 32
92 xeaiv z`hga xen`d lr cnlp - ïBzçzî § © ¦ ïBéìò § ¤ ãîìéå
© § ¦ § ,zeiyxtd .xeaiv ly xt oick 33
93 z`hgy myky ,dhnl dxn`py cigi z`hgn dlrnl dxn`py z`hg s`e :`iype cigi z`hga xen`d oicl xewn d`ian `xnbd 34
94 lirl epcnly itk] zxk epecfy `hg lr `l` d`a dpi` cigi àéúà
¨ § © c meyn ,zxk epecfy xac lr `l` d`a dpi` àéNðå ¦ ¨ § ãéçé ¦¨ 35
95 .xeaiv z`hgl oicd `ed ,[zxk yperl zekinqdn Wtp ¤ ¤ m`e'¦ § (fk c my) xn`p cigi z`hgay .'úBöî' § ¦ 'úBöî' § ¦ dey dxifb 36
96 ,dxf dceara xeaiv ly xirye xt `l` epl oi` :`xnbd zl`ey `l Ÿ xW` ¤ £ 'd zFvOn § ¦ ¦ zg` © © DzUrA ¨ Ÿ £ © ux`d ¤ ¨ ¨ mrn © ¥ dbbWa¨ ¨ § ¦ `hgY ¨ ¡ ¤ zg` © © 37
97 epecfy xac lr `l` `a epi`y ïìðî ¨ ¨ § ,úBöî § ¦ øàLa
¨ § ¦ øeaö¦ xt àlà ¨¤ zFvn § ¦ lMn ¨ ¦ zg` © © dUre' ¨ ¨ § (ak c my) xn`p `iypa oke ,'mW`e ¥ ¨ § dpiUrz¨ ¤ ¨¥ 38
98 .'éðéòî'
¥ ¥ ¥ 'éðéòî'¥ ¥ ¥ ly dey dxifba ok ó éìé ¦ ¨ ,`xnbd daiyn .zxk myk .''d zFvn § ¦ lMn ¨ ¦ zg` © © EUre' ¨ § (bi c my) xn`p xeaiv xtae ,''d 39
99 xaC¨ ¨ mlrpe'
© § ¤ § (bi c `xwie) xn`p zeevnd lk ly xac mlrd xtay 40
s` ,zxk epecfy xaca `l` epi` xeaiv xta xen`d 'zevn'y
100 xacna) xn`p miakek zcear ly xeaiv xirye xtae ,'ldTd ¨ ¨ © ipirn
¥ ¥¥ .zxk epecfy xaca `l` epi` `iype cigia xen`d 'zevn' 41
101 'ipirn'y myk ,'dbbWl ¨ ¨ § ¦ dzUrp
¨ § ¤ ¤ dcrd ¨ ¥ ¨ ipirn
¥ ¥ ¥ m`¦ dide' ¨ ¨ § (ck eh zcear ly xeaiv z`hga xen`d oicl xewn d`ian `xnbd 42
102 miaiigy xaca `l` epi` miakek zcear ly xirye xta xen`d xirye xt xeaivd mi`ian àìå Ÿ § ,`ziixaa lirl epipy :miakek 43
103 xaca `ed zeevnd lk ly xta xen`d 'ipirn' s` ,zxk epecf lr BúââL
¨ § ¦ ìòå
© § úøk
¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL
¦ ¨ © ¤ øác
¨ ¨ ìò© àlà
¨ ¤ ,íéáëBk
¦ ¨ úãBáòa
© £© 44
104 .zxk epecfy ó éìé
¦ ¨ íéáëBk
¦¨ úãBáòa
© £ © øeaö¦ ly xirye xt ly df oice .úàhç ¨© 45
105 zl`ey :'zg` dxez' weqtdn cnel iax dn zxxan `xnbd lk ly xac mlrd xta oky .'éðéòî' ¥ ¥ ¥ 'éðéòî'
¥ ¥ ¥ dey dxifba [cnlp-] 46
106 dxifbn xac mlrd xta xen`d oicd z` yxecd éaøå ¦ © § ,`xnbd ly xirye xtae ,'ldTd ¨ ¨ © ipirn
¥ ¥ ¥ xaC ¨ ¨ mlrpe'
© § ¤ § (my) xn`p zeevnd 47
107 ,minkg ixack 'zg` dxez'n eyxec epi`e ,'dilr' 'dilr' ly dey 48
dcrd
¨ ¥ ¨ ipirn
¥ ¥ ¥ m`¦ dide'
¨ ¨ § (ck eh xacna) xn`p miakek zceara xeaiv
108 daiyn .epnn yxec `ed dn ± déì¥ ãéáò ¦ ¨ éàî© 'úçà © © äøBz' ¨ éàä© lk ly z`hg xty myk ,'ebe 'xR© dcrd ¨ ¥ ¨ lk¨ EUre ¨ § dbbWl
¨ ¨ § ¦ dzUrp¨ § ¤¤ 49
109 éôì
¦ § ,àéðúãk
¨ § © § ¦ ,zxg` dyxcì¦ df weqt iaxl déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ :`xnbd xirye xt s` ,zxk epecf lr miaiigy xaca `l` epi` zeevnd 50
110 dcear micaery íéãéçé ¦ ¦ § ïéa¥ dxf dceara áeúkä ¨ © ÷ìçL© ¨ ¤ eðéönL ¦¨¤ .zxk epecfy xaca `l` epi` miakek zcear ly 51
111 ,dxf dcear micaery zgcipd xir ipa - íéaeøî ¦ § oiaì§ dxf ly giyne `iype cigi ze`hga xen`d oicl xewn d`ian `xnbd 52
112 Cëéôì
¨ ¦ § e äìé÷ña
¨ ¦ § ¦ myper íéãéçé ¦ ¦ § dy ,mpenn oicae mypera miwelgy zcear ly çéLîe © ¦ ¨ àéNð ¦ ¨ e ãéçé ¦ ¨ ze`hgy dn oke :miakek zcear 53
113 ,óééña¦ © § myper ïéaeøî ¦ § d la` ,sxyp epi`e [cxey-] èìt ¥ ¨ ïðBîî
¨ ¨ exewn ,dyrn ea yie zxk epecfy xac lr `l` ze`a opi` miakek 54
114 m`e ,ïäéúBðaø÷a
¤ ¥ § § ¨ § s` ÷Bìçð £ © ìBëé¨ ,dtixya ãáà ¥ ¨ ïðBîî
¨ ¨ Cëéôì ¨ ¦ §e ,'dbbWa ¨ ¡ ¤ úçà
¨ ¨ § ¦ `hgY © © Lôð ¤ ¤ íàå'¦ § (fk eh my) dxf dceara xn`py dnî¦ 55
115 micigik mpic didi `l bbeya dxf dcear zg` xir ipa ecar miey mleky ,df aezkn òîLna ¨ § © © çéLî
© ¦ ¨ ãçàå ¨ ¤ § àéN𦠨 ãçàå
¨ ¤ § ãéçé ¦ ¨ ãçà
¨¤ 56
116 .z`hgl dxirya mdn cigie cigi lk aiigzi `le ,da ebbyy dcear zbby ly ïBLàø¦ ïéðò ¨ § ¦ ìò© ó éñBî
¦ 'm`e' ly å"éå¨de .mpaxwa 57
117 caerd cigi oiay cnll ,'íëì ¤ ¨ äéäé
¤ § ¦ úçà © © äøBz'¨ ,øîBì© ãeîìz§ © mipiiprd ipy z` xagne ,dyxta eiptl azkpy xeaiv ly dxf 58
118 ,bbeya dxf dcear zcaerd dnily xir oiae bbeya dxf dcear oiprd ïî¦ giyne `iyp cigi zbby `edy ïBzçz § © d oiprd ãîìéå © § ¦ § ,cgi 59

‫המשך בעמוד חצ‬

 ‫זכר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ט עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr h sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 oizipznc `pyil hwp dithiy ab` Ð z`hg ezbbye zxk epecf lr oiaiigy xac oldl äî øáã ìò àìà .z`hgl xirye dlerl xt `iadl xeav oiaiig oi` Ð äøæ äãåáòá àìå 1
2 .`kdn `l` dy` zeg`a dil miw `l z`hg ezbbyc ,lirl izii`c (`,g) zeixedc la` ,d`eegzyde jeqpe xehiwe geaif oebk Ð úàèç åúââù ìòå úøë åðåãæ ìò ïéáééçù 2
3 lk"c "zevn" ,"zevn" `iz` xninl epivn `l Ð "ipirn" "ipirn" `iz` dxf äãåáòá "äéìò" ïìäì øîàðå .lif`e yxtnck ,`wtp "dilr"n `yxc jde .`l Ð wypne wagn
Ð 3
4 ef Ð "zevn lk" :ixtqa yixcckl jixhvi` dxf dceara aizkc "zevn àìå] .xeav zny`k ezny` ,xnelk Ð íòä úîùàì .`yxcl dpten `edy ,diiga 4
5 .zevnd lk cbpk dlewyy dxf dcear gly" zyxta dxf dcear oaxw Ð [äøæ äãåáòá 5
6 il wetiz :xn`z m`e Ð oeilrn oezgz ãîìéå BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL
¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ìò© àlà ¨ ¤ ,äøæ ¨ ¨ äãBáòa
¨ £ © àìå Ÿ § 1 mlrd xtn Ð éðéòî éðéòî ." ebyz ike" :"jl 6
7 7
iyxcck ,`icda zxk mzd aizkc äøBzaL
¨ © ¤ äåöî¨ § ¦ ìk¨ :éîð ¦ © ïðúe
© § .úàhç ¨ © BúââLå
¨ § ¦ § úøk̈¥ 2 zyxta ,aizk mzd Ð úçà ùôð íàå .xac
8 jxana zxk `edd iaxlc :xnel yie !jenqa opax edl opitli mzde ,xeavn Ð ïåéìòî ."jl gly" 8
9 scbn `ed 'd z`" :aizk ikdc ,myd z`
ãéçé¦ ¨ ¯ úàhç¨ © BúââL
¨ § ¦ ìòå © § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL
¦ ¨© ¤ 3
aizk oaxw oiprl Ð úçà äøåú .mlrd xtn 9
10 (a,bv migqt) "`nh didy in" wxtae ,"dzxkpe çéLî
© ¦ ¨ ,øéòN ¦ ¨ àéáî ¦ ¥ àéNð ¦ ¨ ,äøéòN ¨ ¦ § Bà äaNk ¨ § ¦ àéáî ¦ ¥ 4 ,rnyna dxezd lk Ð dxez ,dxf dcear xta 10
11 .myd z` jxan epiid scbn iaxl dil zi` àéNð ¦ ¨ ,ãéçé ¦ ¨ ¯ äøæ ¨ ¨ äãBáòáe ¨ £ © .øt© ïéàéáî ¦ ¦ § ïéc¦ úéae ¥ 5 äî .dxf dcearl oaxw oiprl dxezd lk dywed 11
12 :xn`z m`e Ð edl `pn `xaq i`d ïðáøå 12
øt© ,øéòNå ¦ ¨ § øt© íéàéáî ¦ ¦ § øeaö¦ .äøéòN ¨ ¦ § ïéàéáî ¦ ¦ § çéLîe © ¦ ¨ 6 úàèç åúââùå úøë åðåãæù øáã ìò äøæ äãåáò
13 dxifbc "dilr"n il wetiz `zlin dlek dnx cia dyrz xy` ytpde" mzd aizkck Ð 13
14 "dilr"c :xnel yie !ilin lkl yxcil dpzip dey
:ïðaø
© ¨ © eðúc ¨ § ?éléî ¥ ¦ éðä ¥ ¨ àðî ¨ § .úàhçì ¨ © § øéòNå ¦ ¨ § äìBòì ¨ § 7 epecfy xaca `zyxt dlek `nl` ,"dzxkpe 14
15 ,dpten `l z`hg iabe dy` zeg` iab aizkc :øîBà ¥ éaø ¦ © ,"äéìò ¨ ¤ ¨ eàèç § ¨ øLà ¤ £ úàhçä ¨ © © äòãBðå" ¨ § § 8 ãéçé ïçëùà .irzyin z`hg ezbbye zxk 15
16 elit`c :xne` mz epiaxe .dpten meaic `edde ïläl
¨ © § äî© ,"äéìò" ¨ ¤ ¨ ïläì ¨ © § øîàðå © ¡ ¤ § "äéìò" ¨ ¤ ¨ ïàk¨ øîàð © ¡ ¤ 9 `l` rnyn `l `yiwid jda Ð çéùîå àéùðå 16
17 17
18
z`hgc `eddc oeik ,dy` zeg`c `idd dpten
,úàhç ¨ © BúââL ¨ § ¦ ìòå © § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© íéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ¯ 10 ody ,rnyna ocal el`e ,"ytpde" aizkc ipd 18
cg` cvn dptenl dil opiway Ð dpten e`l ytp m`e" zyxta iaizk i`xw ipdc ,oicigi
19 opixn`ck ,oiccv ipyn dptenn opiyxce
BúââL ¨ § ¦ ìòå © § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ¯ ïàk¨ óà© 11 cigi iab Ð àø÷ øîà .dxf dceara "zg` 19
20 xac dxf dcear äî .(a,ak dcp) "zltnd"a çéLîa
© ¦ ¨ § áéúëc ¦ § ¦ ?ïìðî © ¨ § çéLî © ¦ ¨ ,øeaö¦ ïçkLà © © § © .úàhç ¨ © 12 oipr lr siqen e"ie Ð ùôð íàå .giyne `iype 20
21 dn :`ni`e ,xn`z m`e Ð zxk dpecf lr miaiigy àéNðå ¦ ¨ § ãéçé ¦ ¨ .øeaök ¦ § çéLî © ¦ ¨ éøä ¥ £ ¯ "íòä ¨ ¨ úîLàì" © § © § 13 .micigin xeav Ð ïåúçúî ïåéìò ãîìéå .oey`x 21
22 22
23
:xnel yie ?dliwq dpecf lr miaiigy dxf dcear
àlà ¨ ¤ äøæ ¨ ¨ äãBáòa ¨ £ © àìå Ÿ § ."úBöî" § ¦ "úBöî" § ¦ àéúà ¨ § ¨ ¯ 14 .dxf dcearn zevn x`y Ð éðéòî éðéòî ó éìé 23
`lc ,`xw `edda aizkc dn `l` opixnb `lc íäéúåðáø÷á ÷ìçð ìåëé .zgcpd xir Ð íéáåøî
24 caer epiid scbn :xaqwc .zxk `l` mzd aizk
.úàhç ¨ © BúââL ¨ § ¦ ìòå © § úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ìò© 15 Ð bbeya dxf dcear zg` xir ipa ecar m` Ð 24
25 dcear dn ixnb `lc opaxl inp ikde ,dxf dcear àéNð ¦ ¨ ,ãéçé ¦ ¨ ."éðéòî" ¥ ¥ ¥ "éðéòî" ¥ ¥ ¥ ó éìé ¥ ¨ äøæ ¨ ¨ äãBáòa ¨ £ © øeaö¦ 16 epaxw cg` lk `iai `ly ,mpaxwa miwelg edi 25
26 26
27
`lc oeik ,e`l era `le ,zxke e`l da yiy dxf àéNð ¦ ¨ ãçàå ¨ ¤ § ãéçé ¦ ¨ ãçà ¨ ¤ ,"úçà © © Lôð ¤ ¤ íàå"î ¦ § ¦ ¯ çéLîe © ¦ ¨ 17 miwelg oi` Ð 'åë øîåì ãåîìú .cigik xiry
27
zeknc `xza wxtac ,rcz .dyxt `edda aizk :aizkck ,olek e` l`xyi aex `l` cigi zxezn
28 `inec opirac meyn dline gqt hrnn (a,bi)
,ïBLàø¦ ïéðò ¨ § ¦ ìò© ó éñBî ¦ å"éå¨ ,òîLîa ¨ § © § çéLî © ¦ ¨ ãçàå ¨ ¤ § 18
xir ipa la` ,(eh xacna) "dcrd ipirn m`e" 28
29 ipde Ð ciarz `l `pngx xn`c ,dxf dcearc àðî ¨ § àøáñ ¨ ¨ § éàä© ,ïðaøå © ¨ © § .ïBéìòä § ¤ ¨ ïî¦ ïBzçz § © ãîìéå © § ¦ § 19 mlrd epiid Ð äàøåäá .md micigi Ð zg` 29
30 eda zilc meyn ,edl hrnn `le edpip dyr mew :déøáì ¥ § ¦ òLBäé
© § éaø ¦ © déì¥ éø÷îcî ¥ § © § ¦ eäì§ à÷ôð ¨ § ¨ ¯ ?eäì§ 20 zxzen dxf dceardy oic zia exedy ,xac 30
31 21 `l elit` Ð éîð éà .mdit lr xeav eyre 31
32
dil `wtpc iaxl ,edine .dxf dceara enk e`l
øLà ¤ £ Lôpäå ¤ ¤ © § äââLa ¨ ¨ § ¦ äNBòì ¤ ¨ íëì ¤ ¨ äéäé ¤ § ¦ úçà © © äøBz" ¨
32
.dy` zeg`a enk zxke e`l ira "dilr"n z`hg ipd mikixv :`nip ,wlgl oaxw dl zgkyn
33 wxetac iax yixc (`,bi) zereayac ,xity iz`e
äãBáòì
¨ £ © dlek ¨ äøBzä ¨ © ìk¨ äLweä ¨ § "äîø ¨ ¨ ãéa ¨ § äNòz ¤ £ © 22 mdl oi` jkld ,`kile cigi oia welig miaexn 33
34 `le ,zxk eda zi` mipt dlbne zixa xtne ler úøk ¥ ¨ BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ¯ äøæ ¨ ¨ äãBáò ¨ £ äî¨ ,äøæ̈ ¨ 23 Ð åéáà úñåðà åîà .ol rnyn `w ,dxtk 34
35 meyn Ð zezixk miylye dyy icda edl aiyg BðBãæ§ ìò© ïéáéiçL ¦ ¨ © ¤ øác ¨ ¨ ìk¨ óà© ,úàhç ¨ © BúââL ¨ § ¦ ìòå © § 24 ,mipa `la zne ok ixg` eia`n eig` d`ypy 35
36 36
.e`l eda ogky` `lc
,çéLîe
© ¦ ¨ àéNðå ¦ ¨ § ãéçé ¦ ¨ ïçkLà © © § © .úàhç ¨ © BúââL ¨ § ¦ ìòå © § úøk̈ ¥ 25 äãåäé éáøã àúâåìôá .meaiil dpa iptl dltpe
37 zixa xtne ler wxeta zxk edl zil ïðáøå dcedi iaxe :(`,c) lirl opixn`ck Ð ïðáøå 37
38 zezixk yly inwen `l` ,mipt dlbne
äãBáòa
¨ £ © øeaö¦ ,úBöî § ¦ øàLa ¨ § ¦ ïéáe ¥ äøæ ¨ ¨ äãBáòa ¨ £ © ïéa¥ 26 zgkyn `l dcedi iaxle .eia` zqep`a xqe` 38
39 oixcdpq) "zezin rax`" wxt seqa dxf dceara ïBéìò § ¤ ãîìéå Ÿ § ¦ § ,"Lôð ¤ ¤ íàå" ¦ § :àø÷ ¨ § øîà © ¨ ?ïépî ¦ © ¦ äøæ̈ ¨ 27 ,opaxl `l` meail dpa iptl zltep m` dl 39
40 'ek xt eziil eziil éàî .oeilb o`k cr .(a,cq "éðéòî"
¥ ¥ ¥ ó éìé ¥ ¨ ?ïìðî © ¨ § úBöî § ¦ øàLa ¨ § ¦ øeaö¦ àlà ¨ ¤ .ïBzçzî § © ¦ 28 `w `l `zbeltac ,dl `pz `l ikdle .dqep`ae 40
41 ,oic zia zezin iaiig lkn mwlgy oeikc xaqw Ð onwl Ð äùåã÷ øåñéàå äåöî øåñéà éøäå .ixiin 41
42 .mixtkzn lkn edl opiwlg Ð hlt opennc
?déì¥ ãéáò ¥ ¨ éàî© "úçà © © äøBz" ¨ éàä© ,éaøå ¦ © § ."éðéòî" ¥ ¥ ¥ 29
dexr xeqi` exeqi`y lk (`,k) 'ek "cvik" wxta 42
43 mey `ki` elit`e ,li` e` yak ezilc :`iywe ïéa¥ áeúkä ¨ © ÷lçL ¥ ¦ ¤ eðéönL ¦ ¨ ¤ éôì ¦ § :àéðúãëì ¨ § © § ¦ § déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ 30 Ð devn xeqi` .znaiizn `le zvleg `l Ð 43
44 .iieyw`l dil ded mewn lkn Ð iziinc xtkzn ïðBîî
¨ ¨ Cëéôì ¨ ¦ § ,äìé÷ña ¨ ¦ § ¦ ¯ íéãéçé ¦ ¦ § ,íéaeøîì ¦ § ¦ íéãéçé ¦ ¦ § 31 wxta onwl yxtnck mixteq ixacn zeipy oebk 44
45 iax ibiltc dyecw xeqi`e devn xeqi` éøäå 45
46
ìBëé¨ .ãáà ¥ ¨ ïðBîî ¨ ¨ Cëéôì ¨ ¦ § ,ó ééña ¦ © § ¯ ïéaeøî ¦ § ,èìt ¥ ¨ 32 dltpy oebk Ð dyecw xeqi` e` ,(`,`k) ipy
46
dil `hiyt izkec lka Ð opaxe `aiwr zvleg ,e`la `idy ,dpizp e` zxfnn eiptl
47 oi` xn`c ,`aiwr iaxl oie`l iaiigc cenlzdl
äéäé¤ § ¦ úçà © © äøBz" ¨ :øîBì © ãeîìz § © ?ïäéúBðaø÷a ¤ ¥ § § ¨ § ÷Bìçð £ © 33 e`l xeqi` mil` `lc Ð zvleg .znaiizn `le 47
48 dvilg ipa e`l Ð oie`l iaiiga oiqtez oiyeciw áúëc © ¨ § àîòè ¨ £ © :àéðBøâäî ¨ § § © ¥ äi÷ìç ¨ ¦ § ¦ áø© dì¨ ó é÷úî ¦ § © ."íëì ¤ ¨ 34 znaiizn `le ,ixnbl meaii irewt`l zxk `la 48
49 "lxrd"ae `kd ,zezixk iaiig enk edpip meaiie äåä ¨ £ ¯ éëä ¦ ¨ åàì¨ àä¨ ,"íëì ¤ ¨ äéäé ¤ § ¦ úçà © © äøBz" ¨ àðîçø¨ ¨ £ © 35 xn`c ,`aiwr iax bilte .dil dxeq` `dc Ð 49
50 50
51
wxtae ,dkty zexke `kc revt iab (a,hr zenai)
øàLa¨ § ¦ øeaö¦ ¯ øt© eúééì § © ?eúééì § © éàî© ,÷ìçð Ÿ £ © àðéîà̈ ¨ ¦ 36 oie`l iaiig :(`,hn zenai) "ulegd" wxta 51
epiaxl dnize (a,bp oixcdpq) "zezin rax`" x`y lk Ð xfnn edfi` :ipzwc ,zezixk iaiigk
52 izilc `aiwr iaxl inp opixn` `l i`n`c :wgvi
àeä úBöî § ¦ øàLa ¨ § ¦ ãéçé ¦ ¨ ¯ äaNk ¨ § ¦ ,eúééîc § © § àeä úBöî § ¦ 37 .oie`l iaiign xfnn yic ,"`ai `l"a `edy xya 52
53 ?dyrz `l igcile dyr ,éúééîc
¥ § © § àeä úBöî § ¦ øàLa ¨ § ¦ àéNð ¦ ¨ ¯ øéòN ¦ ¨ ,éúééîc ¦ § © § 38 melk `lea dxhtinl e`l mil` `aiwr iaxle 53
eza 54
àeä äøæ¨ ¨ äãBáòa ¨ £ © øeaö¦ ¯ úàhçì ¨ © § øéòNå ¦ ¨ § äìBòì ¨ § øt© 39 dexr zxv Ð úåøöä úà .dxenb dexrk
.znaiizn 55
ìéàBä¦ :àðéîà ¨ ¦ ¨ Cúòc ¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ ,C éøèöéà
¦ § § ¦ !Bðaø÷ ¨ § ¨ eðééä § © éîð ¦ © ãéçé ¦ ¨ ¯ äøéòN ¨ ¦ § ,éàî© àlàå ¨ ¤ § .eúééîc § © § 40 éáø
C éøö ¦ ¨ :éîð
¦ © éঠ.àëtéਠ§ ¦ eúé𧠩 éîð ¦ © eäðéà § ¦ ¯ úàhçì ¨ © § øéòNå ¦ ¨ § äìBòì ¨ § øt© eúééî § © äàøBäa ¨ ¨ § øeaöå ¦ § 41
äneãîk
¤ § ¦ :déì¥ øîà © £ !äøNò ¥ § ¤ LL ¥ éðúéì ¥ § ¦ ?äøNò ¥ § ¤ Lîç ¥ £ éðúc ¥ ¨ § àéøéà ¨ § ¦ éàî© :éaøì ¦ © § éåì ¦ ¥ déì¥ øîà © £ .ïì¨ òîLî © § © à÷¨ ,äðwz ¨ ¨ © Bì ïéàå
¥§ 42
àzâeìôáe
¨ § § ¦ ,àéä¦ ïðaøå © ¨ © § äãeäé¨ § éaøc ¦ © § àzâeìt¨ § § åéáà ¦ ¨ úñeðà © £ Bnঠ?åéáà ¦ ¨ úñeðà © £ Bnঠ¯ Cúòc ¨ £ © éàî© .Bã÷ã÷a ¨ § ¨ § çBî
© Bì ïéàL
¥ ¤ éì¦ 43
éànL © © úéa¥ àäå ¨ § ,ïðéøîà
© ¦ § ¨ à÷¨ ïé÷øôa ¦ § ¦ § !éðú÷å¥ ¨ ¨ § ,ïðaøå © ¨ © § àáé÷ò ¨ ¦ £ éaø ¦ © éâéìôc¦ ¦ § ¦ ,äMeã÷ ¨ § øeqéàå ¦ § äåöî ¨ § ¦ øeqéঠéøäå ¥ £ © ?àìå ¨ § .éøééî
¦ § © à÷¨ àì̈ 44
,BîìBòa¨ § äéä ¨ ¨ àlLŸ ¤ åéçà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ éøäå ¥ £ © .äðLî ¨ § ¦ dðéà ¨ ¥ ¯ ìlä ¥ ¦ úéa¥ íB÷îa § ¦ éànL © © úéa¥ !ïéøñBà ¦§ ìlä
¥ ¦ úéáe ¥ ïéçàì ¦ © ¨ úBøvä ¨ © úठïéøézî
¦ ¦© 45
éâéìôã
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף ט עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫חכר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr h sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫תוספות‬
1 ïåòîù éáø âéìô àì íáéé óåñáìå ãìåðá :ipyne .dxehtc oizipzna dl ipzw ikd elit`e ,dvilg dil jixvne (a,gi zenai) ipy wxta mlera did `ly eig` zy`a bilt Ð ïåòîù éáø
2 `la zne oerny dnaie ,enlera did `ly eig` zy` meyn ef dlitpa dxeq` el dzide ,mail dwewf dcere mdig` iel clep oerny dnai `ly cre ,mipa `la oae`x znc `kid Ð
3 Ð oerny zne ,iel clep jk xg`e ,oae`x zy` z` oerny maiia Ð oerny iax bilt ike .dpey`x dlitpa zg` dry eilr dxq`pe li`ed ,iell dxeq`y oerny iax dcen Ð mipa
4 àéòùåà éáø øîàäå .dltp enlera didy oerny gkn Ð eiptl dltpyky ,melk eilr dxq`p `le xak zny eig` oae`x gkn eiptl dltp `lc ,ineaiil oerny iax dil ixy mzdc
5 ïåòîù éáø äéä ÷åìç .(a,gi zenai) ipy wxta Ð
6 áø øîàäå .maii seqale clepa Ð äðåùàøá óà íaéé
¥ ¦ óBqáìe
© § ãìBða
¨ § !éðú÷å
¥ ¨ ¨ § ,ïðaøå
© ¨ © § ïBòîL
§ ¦ éaø
¦ © éâéìôc
¦ ¦ § ¦ 1 ,zeqep` mdipyc xnel jixv Ð ezqep`n åúá 1
7 2
:opzc ,"oig` drax`" wxta Ð áø øîà äãåäé äéä
¨ ¨ ÷eìç¨ :àéòLBà
¨ £ © éaø ¦ © øîàäå
© ¨ ¨ § .ïBòîL§ ¦ éaø
¦ © âéìt
¥ ¨ àì̈ 2 ok m` Ð d`yp oernye ,oae`x dqp` i`c
8 ezne ,zeig` izy e`yp mipy ,oig` drax` zg`e eza meyn zg` ,ediiexz ixiq` oernyl 3
9 `le zevleg el` ixd Ð zeig`d z` oi`eypd
.àéòLBà
¨ £ © éaø ¦ © áúBzéà
© ¦ àä¨ !äðBLàøa ¨ ¦ ¨ óà© ïBòîL§ ¦ éaø ¦ © 3
Ð ixiinw `l ïéñðåàá .ezy` za meyn 4
10 odizye dfl zewewf odizyy itl .zenaiizn ïleëa
¨ § :àéiç ¨ ¦ éaø¦ © éðz¥ ¨ ïëå¥ § ,áø© øîà © ¨ äãeäé¨ § áø© øîàäå © ¨ ¨ § 4 .zeidl libxa rnyn Ð oda `xew ip` olekac 5
11 zeg`a rbt `w Ð i`d aiqp i`e ,dfl zewewf äøeñàäå
¨ £ ¨ § ,äæì ¤¨ úøzeî ¤ ¤ äæì ¤ ¨ äøeñàä
¨ £ ¨ ïäa ¤ ¨ àøB÷
¥ éðà ¦ £ 5 wxta Ð mig` `ziya dl úçëùî 6
12 7
13
:mzd ipzwe .diiga dy` zeg`l `ince ,ezwewf
Bà úöìBç ¤ ¤ dzîáé ¨ § ¦ § àéäL ¦ ¤ dúBçàå¨ £ © ,äæì ¤¨ úøzeî
¤ ¤ äæì̈ ¤ 6 inp dynga :jixt (`,gk zenai) "oig` drax`"
8
,dexr xeqi` cg`d lr dxeq` odn zg` dzid !edl zgkyn
14 xzene da xeq` ,ezlk e` ezeng dzidy oebk
ìáਠ£ ,Cìéàå ¨ ¥ § BúBîçî £ ¥ íbøúî ¥ § © § äãeäé¨ § áøå© § .úîaééúî
¤¤ ©§ ¦ 7 mlerl
15 jdc meyn .`id ezwewf zeg` e`lc ,dzeg`a ,Bzác ¦ § ïåék¨ ¥ ?àîòè ¨ £ © éàî© ,àì¨ ¯ àLéøc ¨ ¥ § éáa
¥ ¨ àzéL ¨ ¦ 8
16 dipin dxht `pngxc ,dil dwewf `le `id dexr ééaàå
¥ © © § .éøééî¥ § © à÷¨ àì¨ ¯ ïéñðBàa ¦ ¨ § éøééî÷¥ § © ¨ ïéàeOða
¦ ¦ § ,dì¨ zçkLî § © © § © àì¨ ïéàeOða
¦ ¦ § zçkLî § © © § © ïéñðBàa
¦¨ § 9
17 .odizya xeq` ipyde ,"dilr" "dilr" zyxcn
18
àéòa
¨ £ ¨ éà] ¦ .éåäz¥ ¡ ¤ ¯ ïéñðBàä
¦ ¨ ¨ ïî¦ àéòa ¨ £ ¨ éঠ,dì¨ zçkLî
§ © © § © éçekLàc
¥ § © § ïåék ¨ ¥ ,Búñeðàî
¨ £ ¥ Bza¦ óà© íbøúî ¥§© § 10
oebk ,dexr xeqi` ipyd lr dxeq` dipyd dzid
19 .dfl zxzen dfl dxeq`d Ð ezeng dzidy
ïBòîL § ¦ éaøìc¦ © § ¦ ïåék
¨ ¥ ?àîòè ¨ £ © éàî© ,àì¨ ¯ BîìBòa ¨ § äéä ¨ ¨ àlL Ÿ ¤ åéçà ¦ ¨ úLठ¥ ìáਠ£ ,[éåäz
¥ ¡ ¤ ¯ ïéàeNpä
¦ § © ïî¦ 11
20 iel iptl eltpe ,zeig` izy d`le lgx ,oebk óà© íbøúî ¥ § © § àøôñ ¨ § ¨ áøå© § .éøééî
¥ § © à÷¨ àì¨ àzâeìôa¨ § § ¦ ¯ dì¨ zçkLî § © © § © àì¨ ïðaøì
© ¨ © § dì¨ zçkLîc
§ © © § © § àeä 12
21 ly ezeng d`le iel ly ezeng lgx ,dcedie ïBòîL § ¦ éaøc ¦ © § àaélàå ¨ ¦ © § ,íéçà ¦ © àzéLa¨ ¦ § dì¨ zçkLîe § © © § © ,BîìBòa ¨ § äéä ¨ ¨ àlL Ÿ ¤ åéçà ¦ ¨ úLà ¤¥ 13
22 e`lc ,dcedil zxzene iell dxeq` lgx ,dcedi :êéðîéñå
23 `dc ,dil dwewf `l d`lc ,`id ezwewf zeg`
24 .znaiizn e` zvleg e` dznai `idyk dzeg` exn`y `id ef :mzd ipzwe .`id ezeng `dc dil dwewf `l lgxc ,ezwewf zeg` dpi`e ,iell zxzene dcedil dxeq` d`le ,`id ezeng
25 ,dexr xeqi` cg`d lr dxeq` zg` lk dzidy oebke ,meaiil e` dvilgl zeie`x ,zenaiizn e` zevleg e` Ð mig` ipy iptl eltpe oig` ipyl e`ypy ,efl ef zenai ody zeig` izy
26 zeltep zeig` izy ediy oleka zgkyne ,miiwzdl xyt` :xnelk ,'ek dfl zxzen dfl dxeq`d ef dpyn mda `xew ip` ,zeixr dxyr yng ,oleka :dcedi ax xn`we .ziyixtck
27 ody it lr s` odizy enaiizie dfl zxzen dfl dxeq`de dfl zxzen dfl dxeq`d `dze ,olek oke eza za oke ,eza meyn dfl dxeq` efe eza meyn dfl dxeq` efe ,mig` ipy iptl
28 dcliy oae`x zy` ixdy ,m`d on zeig` zeidl oerny ly ezae oae`x ly ezal xyt` i`y ,ezqep`n eza `l` dl zgkyn `l Ð eza .`id ezwewf zeg` opixn` `le ,zeig` izy
29 dxq` `lc ,el zxzeny ,eig` zqep` z` qp`e oerny xfge ,za el dclie dy` qp` oae`x :dl zgkyn ikd `l` .`id eig` zyexby ,oernyl aey z`yip `l Ð dyxibe za el
30 za Ð oernye oae`x iptl eltpe ,ezne ,odia` ig` dcedie iell e`yipe ,m`d on zeig` oerny zae oae`x za ixd ,oernyl za el dclie dxfge ,oiyeciw ici lr g` zy` `l` dxez
31 oae`x ly epa za oke .dcedie iell e`yipe ,a`d on zeig` eidy oerny ly eza zae oae`x ly eza za oke .oernyl oae`x zae ,`id ezwewf zeg` e`lc ,oae`xl znaiizn oerny
32 e`yipe oeygp zne ,zepa izy el eclie miyp izy `ypy oeygp :oebk ,a`d on zeig` eidy oerny ly ezy` zae oae`x ly ezy` za oke .m`d on zeig` eidy oerny [ly epa za oke]
33 oerny zy` ly dza zae oae`x zy` ly dza za oke .oernyl dzeg`e ,oae`xl maiizz oerny zy` za Ð dcedie iel ezne ,dcedie iell eizepa izye oernye oae`xl eiyp izy
34 ly ezeg` oke ,eing m` oke ezeng m` oke ,zeig` eidy oerny ly ezenge oae`x ly ezeng oke ,m`d on zeig` eidy df zy` lye df zy` ly dpa za oke ,a`d on zeig` eidy
35 dl mbe ,ddlan awri ipa dcedie oerny oke ,oeygpn za dle ,eid lgxn awri ipa iele oae`x :oebk ,dcedie ieln mdiptl eltpe ,a`d on zeig` eid en`n oerny zeg`e en`n oae`x
36 en`n oerny zeg` iel zy` ddla za .oernye oae`x iptl eltpe ,dcedie iel ezne .zeig` izy ode ,oeygpn lgx za `yp dcedie ,oeygpn ddla za iel `ype .oeygpn za did
37 :oebk ,a`d on zeig` eid oerny ly en` zeg`e oae`x ly en` zeg` oke .oernyl zxzene [el dxeq`] Ð en`n oae`x zeg` dcedi zy` lgx zae ,oae`xl znaiizn Ð el dxeq`e
38 ef l`vgi zepa izy z` awri `ype ,zepa izy el eclie ,eiyp izy z` ezzin xg`l l`vgi `ype .zne zepa izy el eclie ,(c '` minid ixac) dxrpe d`lg miyp izy `ypy alk
39 on oae`x ly en` zeg` `idy ,d`lgn alk za z` `yp zxg` dy`n awri oa iele .oerny z` l`vgin dxrp zae ,oae`x z` l`vgin d`lg za el dclie .dzeg` zzin xg`l
40 oerny m`e ,d`lgn alk za `idy ,oernyl zxzen oae`x m` zeg` iel zy` Ð dcedie iel ezne ,m`d on oerny ly en` zeg` `idy dxrpn alk za z` `yp dcedie ,m`d
41 cere .iele oae`x dpnn cilede ,xg` yi`n ilztp dle ddla `ypy awri :oebk ,en`n eig` zy` oke .oae`xl zxzen Ð oerny m` zeg` dcedi zy`e ,dxrpn l`vgi za dzid
42 `yp dcedie ,el aexw did `ly dtlf oa xkyyi zy` `ype iel cnre ,ezne ,zeig` izy xkyyie ilztp e`ype ,dcedie oerny awril dclie ,xg` yi`n xkyyi dle ,dtlf `yp
43 dcedi zy`e ,oae`xl zxzene ,en`n eig` didy dlra xkyyi iptn oernyl dxeq` iel zy` .oernye oae`x iptl eltpe ,mipa `la ezne ,elv` zixkp ixdy ,ddla oa ilztp zy`
44 dcli dlve ,dpic z` dcr el dclie ,dlve dcr miyp izy el eidy ilztp [oebk] .ezy` zeg` oke .oernyl zxzene ,en`n eig` didy ,oey`xd dlra ilztp iptn oae`xl dxeq`
45 ,ilztp zepa izy z` e`yp dcedie iele ,dlv za oernye ,dcr za z` `yp oae`x :zepexg`d zepad z` oernye oae`x e`ype ,zepa izy eclie ,xg`l eiyp e`yipe ,zne ,dnrp z`
46 zeg` dcedi zy`e ,oernyl zxzen oae`x ly ezy` zeg` iel zy` z`vnpe ,oernye oae`x iptl elld zeig` eltpe ,mipa `la ezne ,dlv za dnrp dcedie dcr za dpic iel
47 :oebk .maiie clep zn ,maiie clep zn :jipniqe ,clep seqale maiia ixyc oerny iaxc `ail` `l` dl zgkyn `l Ð íìåòá äéä àìù åéçà úùà .oae`xl zxzen oerny ly ezy`
48 `ly eig` zy` meyn el dxeq` Ð meaiil dwewf eznail d`vne ,awril xkyyi clepe mipa `la oae`x zne ,zeig` izy oernye oae`x e`ype ,awri ipa dcedie iele oernye oae`x
49 ,xkyyil dxeq` iel zy` Ð oeleafe xkyyi iptl elld zeig` eltpe ,dcedie iel ezne ,dcedi dnaie ,xeqi`a eilr d`vne ,oeleaf clepe ,ok ixg` oerny zne ,iel dnaie ,enlera did
50 iax ixy clep seqale maiiae .iell ef dnaiizp xak oeleaf clepykc ,xzida d`vne `ay oeleafl zxzene ,enlera did `ly eig` didy oae`x zlitp xeqi`a d`vne `ay iptn
51 oae oae`x oa oebk Ð ezlk ;dcedie oerny d`xy xkyyil zxzene ,mlera did `ly eig` oerny i`eyip zlitp xeqi`a d`vne `ay iptn ,oeleafl dxeq` dcedi zy`e .oerny
52 äãåäé áøå .zenaiizn zeig` izy e`vnpe ,dfl zxzen df lye ,dfl zxzen df ly ezlk Ð mipa `la ezne oernye oae`x ig` dcedie iel e`ype ,ezne zeig` izy e`yp oerny
53 ,dqep` zaa `l` dnwezin `l Ð åúáã ïåéë .dl zgkyn edlekac ab lr s`e .oda `xew ip` ea ipz `l Ð `yixc `aac zeixr yy la` .jli`e ezengn Ð axc `dl Ð íâøúî
54 .eza cv meyn zeixr edlekl edl ipz `l ,eza ipz `lc icii`e .oizipzn ixiin `w `l Ð oiqpe`a :opiyxtcke
êéðîñå

"‫ להקריב את ה"בהמה‬,‫ הרי "מכם קרבן לה'" – מכם עצמכם צריך להיות הקרבן‬,‫"אדם כי יקריב" – כדי שאדם יתקרב לה' יתברך‬
.‫הפרטית – את היצר הרע שנקרא נפש הבהמית‬
‫היום יום יב אדר שני‬
 ‫טכר‬ (iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr h sc zenai
63 xn`p àì Ÿ ,dpa zae ,dza zae ,ezy` zae ,epa zae ,eza zae ,eza dkixvn oerny iaxe ,(:gi) oldl ïðaøå ¨ ¨ © § ïBòîL § ¦ éaø
¦ © da éâéìôc
¥ ¦ § ¦ 1
64 ,àîòè
¨ £ © éàî© .'dfl zxzen dfl dxeq`de dfl zxzen dfl dxeq`d' dzxv z` zxhet `idy epzpyna éðz÷ ¥ ¨ ¨ z`f lkaå§ .dvilg 2
65 mai lr dxeq` zg`d didzy ,zeig` izya Bzᦠzexrc§ ïåék ¨ ¥n ixd .dvilgn dxeht dnvr `idy minkg zhiyk ,meaie dvilgn 3
66 zxzene ipyd mail dxeq` didz dipyde ipyl zxzene cg` recn ok m`e ,zwelgna miiepyd mipic s` zhwep dpyndy epl 4
67 z` oae`x qp`y oebke .dl úçkLî © © § © ïéñðBà
¦ ¨ d on ezaa§ wx ,oey`xl .eia` zqep` z` s` dhwp `l 5
68 zqep`] dxy z` oerny qp` jk xg`e ,lgx z` el dclie dxy zy` xizdl minkg lr wleg epi` oerny iax :`xnbd zvxzn 6
69 za d`le oae`x za lgxy `vnpe ,d`l z` el dclie [oae`x wx iyilyd g`d clep ok m` `l` ,meaia enlera did `ly g` 7
70 z` `yp dcedie lgx z` iel `ype ,m`d on zeig` od oerny ,mig` oernye oae`x eidy oebke .dpey`xd dlitpa meaid xg` 8
71 oae`x iptl mdiyp eltpe ,mipa ila dcedie iel ezne d`l dzeg` ,dxy z` oerny maie mipa ila oae`x zne ,dxy z` oae`x `ype 9
72 zxzen eza meyn oae`x lr dxeq`d lgx ,[e xeiv] meail oernye z` `vne ,iel mdig` clep jk xg`e .weyd on dwax z` `yp mbe 10
73 itl ,ezwewf zeg` meyn eilr dxeq` dpi`e oernyl maiizdl ,mipa ila oerny mb zne enlera didy oernyl d`eyp dxy 11
74 el dwewf dpi`e eza meyn oerny lr dexr `id d`l dzeg`y oerny iax wleg df ote`ay .[` xeiv] meail iel iptl eiyp eltpe 12
75 maiizdl zxzen eza meyn oerny lr dxeq`d d`l oke .llk dxy dnaiizp xak iel clepy dryay oeiky xaeqe minkg lr 13
76 zg` lk didzy dì¨ úçkLî © © § © àì Ÿ ïéàeOð
¦ ¦ d on ezaa§ la` .oae`xl m` ,oae`x zzina dilr dzidy meai zwif dpnn drwte oernyl 14
77 dxy z` oae`x `yp m` ixdy ,ipyl dxeq`e cg`l zxzen odn wx zaygp ,oerny zzin ixg` meail iel iptl zltepyk ok 15
78 oky ,oernyl dxy `ypizy okzi `l [f xeiv] lgx z` el dclie e` dze` maiil lekie ,el zxzene enlera didy oerny zy`k 16
79 i`e ,eig` zyexb meyn eilr dxeq` `id ixd dyxib m` s` óBqáì © § wxå§ oae`x zzin xg`l iel ãìBða © § la` .dwax dzxv z` 17
80 dy`dn mig` ipy ly zepa eidi m`d on zeig` izyy xyt` ,ïBòîL § ¦ éaø¦ © âéìt
¦ ¨ àì Ÿ [a xeiv] dxy z` oerny íaéé ¥ ¦ [clepy xg`] 18
81 itl ,eza zexr lr zeig` oic xn`p `l ok meyne .mdl d`eypd ixdy .iell znaiizn dpi` mipa `la oerny zn m`y dcen `l` 19
82 la` ,epzpyn [zxacn-] éøééî÷ ¥ § © ¨ ïéàeNð
¦ ¦ ici lry zeaexwa¦ `weecy zwif zgz dzid oiicre ,oernyl dnaiizd `l oiicr clepyk 20
83 .epzpyn éøééî ¥ § © à÷¨ àì Ÿ ïéñðBঠ¨ ici lry zeaexwa¦ meyn oae`xn dpey`xd dzlitpa eilr dxq`pe li`ede .oae`x 21
84 z` íbøúî ¥ § © § éiaàå
¥ © © § :`iig iaxe ax ixaca xg` yexit d`ian `xnbd dipyd dzlitpa s` eilr dxeq` `id ixd ,enlera did `ly 22
85 ,Búñeðàî
¨ £ ¥ Bza¦ óà© llkp oldl dpynd ixacay `iig iaxe ax ixac g` zy` zxqe`d epzpyn z` cinrdl yi ok m` .oerny zngny 23
86 llkd oda bdpiy ezaa mb [epivny±] dì¨ úçkLî © © § © éçekLàc
¥ § © § ïåék ¨¥ .lkd ixack diepy `idy `vnpe ,df ote`a enlera did `ly 24
87 ïî¦ àéòa
¨ £ ¨ éঠe ,'dfl zxzen dfl dxeq`de dfl zxzen dfl dxeq`d' äéä¨ ¨ ÷eìç¨ ,(my) àéòLBਧ © éaø
¦ © øîàäå
© ¨ ¨ § :df uexiz lr `xnbd dywn 25
88 miqpe` ici lry dexra ecinrdl jixv m`e ± éåäz ¥ ¡ ¤ ïéñðBàä
¦¨ ¨ g` zy`a zwqerd ipy wxtay äðBLàø ¨ ¦ d dpyna© óà© ïBòîL § ¦ éaø¦ © 26
89 ecinrdl jixv m`e ± éåäz ¥ ¡ ¤ ïéàeNpä
¦ ¦ © ïî¦ àéòa ¨ £ ¨ éঠe] ,df ote`a ecinrp dnai jk xg` wxe iel clep mcewy ote`ae ,enlera did `ly 27
90 àlL
Ÿ ¤ åéçà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ ìáà ¨ £ .[df ote`a ecinrp oi`eyip ici lry dexra .oerny zny xg`l dnaiil iell oerny iax xizn da s`e ,oerny 28
91 éaøì
¦ © § wxc§ ïåék ¨ ¥ ,àîòè ¨ £ © éàî© .xen`d lka zllkp àì Ÿ BîìBòa
¨ § äéä ¨¨ dlitpa s` enlera did `ly g` zy` zxqe`d epizpyn ok m`e 29
92 dfl dxeq`' ly ef zexyt` [epivn-] dì¨ úçkLîc © © § © § àeä ïBòîL § ¦ .oerny iax zhiya diepy dpi` gxkda oerny zngny dipy 30
93 did `ly eig` zy`a 'dfl zxzen dfl dxeq`e dfl zxzen el` àéòLBਧ © éaø
¦ © ixac exzqp ixd - áúBzéà © ¦ àä¨ :`xnbd zvxzn 31
94 enlera did `ly g` zy` dxq`p `l ezhiyl oky .enlera `l` oerny iax xizd `l `pwqnle ,zyxetn `ziixan (.hi) oldl 32
95 la` ,enlera didy g`d dnaiiy mcew df g` clep ok m` `l` z` cinrdl yi ok m`e .iyilyd clep seqale ipyd maiia 33
96 zn jk xg`e ,iyilyd clep jk xg` wxe ipyd g`d dnaii m` .ipyd meail mcew iyilyd clepy ote`ae ,lkd ixack epzpyn 34
97 zeig` oic okzi ezhiyle .el znaiizn `id ixd mipa `la ipyd mipic s`y `iig iaxe ax ixacn x`eandn dywn `xnbd 35
98 dcedie iel oerny oae`x eidy oebk ,enlera did `ly g` zy`a 36
,(.ek) oldl dpyna epipy :epzpyna mixkfen zwelgna miiepyd
99 z` `yp oernye ,lgx z` oae`x `ype .zeig` d`le lgxe ,mig` 37
ilra ezne ,zeig` izyl mi`eyp mdn mipy eidy mig` drax`
100 xg`e ,meail eig` iptl lgx dltpe ,mipa `la oae`x zne .d`l 38
mixzepd mig`dn cg`l zevleg mdizeyp ,mipa `la zeig`d
101 eilr dxeq` oae`x zy` lgx z` `vne ,xkyyi mdig` clep jk 39
yi zeig`d izyly meyn `ede .[b xeiv] mdl zenaiizn opi` la`
102 lgx z` iel maii jk xg`e .enlera did `ly eig` zy` meyn 40
zeg` mb `id zeig`dn zg` lky `vnpe ,minail meai zwif
103 .meail eig` iptl d`l dltpe ,mipa `la oerny zne ,oae`x zy` 41
ezwewf zeg` z` mc`d lr minkg exq`e ,maid ly ezwewf
104 dxeq` oerny zy` d`l z` `vne mdig` oeleaf clep jk xg`e 42
dzid m`y ,dpynd dtiqene .ezy` zeg`l dnec `idy meyn
105 dcedi maii jk xg`e .enlera did `ly eig` zy` meyn eilr 43
xeiv] dxenb dexr xeqi`a mig`d cg` lr dxeq` zeig`dn zg`
106 mdiyp eltpe ,mipa ila dcedie iel mb ezne ,oerny zy` d`l z` 44
dxeht dexrd oky ,dzeg`a xzene da wx xeq` `ed ixd ,[c
107 dzidy meyn xkyyil dxeq`d lgx oerny iax zhiyly .meail 45
zeg` dpi` dzeg` s` `linne ,ezwewf dpi` aeye meaie dvilgn
108 clepy oeleafl zxzen ,xkyyi ly enlera did `ly oae`x zy` 46
el zewewf odizy ixdy ,odizya xeq` ipyd g`d la` .dwewf
109 dzeg` d`ly oeikn ezwewf zeg` dpi`e ,iell dnaiizpy ixg` 47
dexr xeqi`a mig`d cg` lr dxeq` zg`d dzid m`e .dvilgl
110 oerny zy` dzidy meyn oeleafl dxeq`d d`le .el dwewf dpi` 48
ipyd g`d lr xeqi` eze`a dxeq` dzeg`e ,epnn dzwif drwte
111 ly enlera didy xkyyil zxzen ,oeleaf ly enlera did `ly 49
dxeq`d zeg`de ,ipyl zxzen oey`xl dxeq`d zeg`d ,[d xeiv]
112 el dwewf dpi` dzeg` lgxy oeikn ezwewf zeg` dpi`e ,oerny 50
zeg` dpi` zeig`dn zg` s` ixdy ,oey`xl zxzen ipyd lr
113 oky ,[g xeiv] ef zexyt` dì¨ úçkLî © © § © àì Ÿ ïðaøì¨ ¨ © § la` .[g xeiv] .xen`k mig`dn cg` s` ly ezwewf 51
114 `ly eig` zy` xeqi` epyi clep seqale maiia mby mzhiyl yng lka - ïleëa ¨ § ,àéiç ¨ ¦ éaø
¦ © éðz
¥ ¨ ïëå ¥ § ,áø© øîà © ¨ äãeäé
¨ § áø© øîàäå
©¨¨§ 52
115 enlera did `ly oeik oeleafl mb dxeq` lgx `ld ,enlera did dpynd oic z` ïäa ¤ ¨ àøB÷¥ éðà ¦ £ ,epzpyna zeiepyd zeixrd dxyr 53
116 cinrd `l ok lr .xzida d`vny dn liren `le ,znd oae`x ly äæ¤ g`ì§ äøeñàäå ¨ £ ¨ § ,äæ¤ g`ì§ úøzeî ¤ ¤ äæ¤ g`ì§ äøeñàä ¨ £ ¨ y ,(my) oldl 54
117 ,enlera did `ly g` zy` ly dexra oldl dpynd z` iia` zeig`dn zg` `dzy okzi el` zeixr lkay .äæ¤ g`ì§ úøzeî ¤¤ 55
118 .éøééî
¥ § © à÷¨ àì Ÿ àzâeìôa
¨ § § ¦ y meyn lr xeqi` eze`a dxeq` didz dzeg`e ,cg` mai lr dxeq` 56
119 lr epnn dywne ,`iig iaxe ax ixaca xg` yexit d`ian `xnbd àéäL ¦ ¤ dexr lk ly dúBçà ¨ £ ok lrå§ .oldl hxetiy itk ,ipyd maid 57
120 oic z` íbøúî ¥ § © § àøôñ ¨ § © áøå © § :lirl d`aedy iell iax zaeyz dexrdy g` eze`l úîaééúî ¤ ¤ © § ¦ Bà úöìBç ¤ ¤ ,[dzqib-] dzîáé ¨ § ¦ § mb 58
121 meyne ,BîìBòa ¨ § äéä ¨ ¨ àlL Ÿ ¤ åéçà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ a óà© xen`d zeig`d íbøúî
¥ § © § äãeäé¨ § áøå © § .ezwewf zeg` dpi`y meyn ,eilr dxeq` 59
122 àzéLa
¨ ¦ § enlera did `ly g` zy`a df oic dì¨ úçkLî © © § ©y wx llkp oldl dpynd ixacay ,`iig iaxe ax ixac z` [yxtn-] 60
123 .lirl x`eand xcqke ,ïBòîL § ¦ éaøc¦ © § àaélàå¨ ¦ © § ,íéçà ¦ © [dyya-] ìáਠ£ ,Cìéàå
¨ ¥ § BúBîçî £ ¥ epzpyna zeiepyd zeixrd lk jezn ryz 61
,epzpyna zeiepyd zepey`xd zeixrd yy - àLéøc ¨ ¥ § éáa
¥ ¨ àzéL¨ ¦ 62
 (iying meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr i sc zenai ‫לר‬
62 ixdc© :dcedi iax zhiyk diepy dpynd gxkday iy` ax wiicn zn - íaéå ¥ ¦ § ãìBð
© úî¥ ,íaéå ¥ ¦ § ãìBð
© úî¥ ,df xcql C éðîéñ ¨ ¨ ¦ didi dfå§ 1
63 yngî¥ úBøeîç£ jenqa ehxetiy úBéøò ¨ £d LL ¥ (.bi) onwl dpyna éðz÷ ¥¨ ¨ maiie oeleaf clepe oerny zn ,iel maiie xkyyi clepe oae`x 2
64 zeixr dxyr yng oky .epzpyna zeiepyd elॠzeixr dxyr zy` ly ze`ivn okziz df ote`a oerny iax zhiyly ,dcedi 3
65 el` yy eli`e ,znd eig`l zexzen la` maid lr wx zexeq` .dfl dxeq`e dfl zxzen `dzy enlera did `ly eig` 4
66 ïäL
¥ ¤ éðtî ¥ § ¦ e .mig`d lk lr zexeq` ody meyn xzei zexeng ixaca `iig iax dpy `xtq ax ixacl ixd :`xnbd dywne 5
67 ze`eyp eidiy okzi `le íéøçàì ¦ ¥ £ © wx [`ypdl zeleki-] úBàeNð§ `l` dler epi`y ote`a s` zeig` izy ly df llk dpynd 6
68 .eig`l úBøzeî ¨ ïäéúBøö ¤ ¥ ¨ jkitl ,eig` iptl meail eltie znd g`l lr aqen `iig iax ly df oicy xg`ne .cala oerny iax zhiya 7
69 mewna `l` dzxv z` zxqe` dexrd oi`y ,epicia dkld oky .zwelgna iepyd xaca s` dpynd dxaicy `vnp ,dpynd ixac 8
70 ,åéáà ¦ ¨ úBçàå £ © ,åéáà ¦ ¨ úLàå ¤ ¥ § ,Bnঠ,zexengd yy od el`e .meai en` z` s` epzpyna zepyl yiy ,iel ixac miwcev df itle 9
71 'Bnà'¦ éàî© .eia`n eig` zy`e ,eia` ig` zy`e ,eia`n ezeg` ,meaide dvilgdn odizexv zexhetd zeixrd llka eia` zqep` 10
72 okzi `l .åéáà ¦ ¨ úàeNð © § àîéìéà ¨ ¥ ¦ ,zexengd zeixrd yy oia diepyd .eixac z` iax dgc recne 11
73 ipta eia` zy` dzpyp xake ,åéáà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ eðééä § © ok m`y ,ok xnel epi` iax ok` - déì¥ úéì¥ éììk ¥ ¨ § éðä ¥ ¨ éaøì¦ © § àlà ¨ ¤ :`xnbd zvxzn 12
74 `idy en`a xaecn [`l ike-] åàì¨ àlà ¨ ¤ .el` zeixr yy oia dnvr `xew ip` zeixrd lkay ,`iig iax rawy llkd mr mikqn 13
75 úBàeNð§ ïäL ¥ ¤ éðtî ¥ § ¦ odizexv zexhet opi`y éðz÷å ¥ ¨ ¨ § ,åéáà ¦ ¨ úñeðà
© £ zy`a df oic zepyl oi` ezhiyle ,'dfl zxzen dfl dxeq`d' 14
76 ,ze`yip od mixg`l `weec ± ïéঠíéøçàì ¦ ¥ £ © ,jkn wiicl yie .íéøçàì ¦¥ £© iepyd oic epzpyna zepyl oi` oky ,enlera did `ly eig` 15
77 ine - àøáñ ¨ ¨ § éàä© déì¥ úéàc ¦ § déì¥ úòîL © § ¨ ïàî© .e`ypi àì Ÿ ïéçàì¦ © ¨ la` .zwelgna 16
78 zqep` `idy meyn da mixeq` mig`d s`y xaeqd `pzd `ed àðéçø÷
¨ ¦ § © àcà ¨ © áø© :dxen`d `iyewd lr xg` uexiz zvxzn `xnbd 17
79 úñeðàa
© £ © øñàc © ¨ § `ed äãeäé ¨ § éaø ¦ © i`ce ,mn` dpi`y it lr s` mdia` mya `pdk ax iptl uxiz - àáøc ¨ ¨ § déîMî ¥ § ¦ øîà © ¨ àðäk ¨ £ © áøc © § dén÷¥© 18
80 e"h llka dpyna eia` zqep` en`l déì¥ éðz ¥ ¨ àì Ÿ éëä ¦ ¨ íeMî¦ e .åéáà ¦¨ zeixrd lkae ,`iig iax ly éììk ¥ ¨ § éðä¥ ¨ éaøì¦ © § déì¥ úéঠíìBòì ¨ § ,`ax 19
81 `l` eig`l ze`eyp opi`y meyn ,odizexv z` zexhetd zeixr g` zy`a s`e ,'dfl zxzen dfl dxeq`d' `xew ip` epzpynay 20
82 .g`n `l` dxv oi`e ,mixg`l ,iell iax déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ éëäå
¦ ¨ § .zwelgna diepyy enlera did `ly 21
83 dì¨ úçkLî © © § © éîð ¥ © äãeäé¨ § éaøì ¦ © § s` `lde ,éLà ¦ © áøì © § àðéáø ¨ ¦ © déì¥ øîà ©¨ izyy mb ,cgi mixwn ipy sexivn zxacn (.ek) oldl dpynd ixd 22
84 - áéñðå ¦ ¨ § øáò © ¨ éàc ¦ § oebke ,eig`l d`eyp eia` zqep` en` didzy dxeq` odn zg` dzidy mbe ,mig` ipy iptl meail eltp zeig` 23
85 eiyeciw ,eia` zqep` z` `ype df xeqi` lr eig` xar m`y úñeðà
© £ `idy Bnঠxeqi`ae .xg` g` lr dipyde mig`d cg` lr 24
86 `l` zxk xeqi` eia` zqep`a oi` ixdy .carica da miqtez ,el` mixwnn cg`a `l` epivn `l ± dì¨ úçkLî © © § © àãça ¨ £ © wx åéáà ¦¨ 25
87 `la zn m`e ,oie`l iaiiga miqtez oiyeciwe ,`nlra e`l xeqi` eidy e` ,zeig` izy eid `l j` xg` g` lr dxeq` zg` lky e` 26
88 maid lr `id dxeq`y xg`ne .eig` iptl meail zltep `id mipa dzeg` eli`e eia` zqep` dzid odn zg` wx j` zeig` izy 27
89 dvilgd on dzxv z` s` zxhet `id ixd ,en` zexr xeqi`a mb ,cgi [mixwnd ipya-] ézøúa ¥ § © § la` .mdipyl zxzen dzid 28
90 en` dzpyp `l recn ,dnewnl iel ziiyew zxfeg aeye .meaide àìŸ ,xg` g` lr dxeq` odn zg` lky mbe zeig` izy eidiy 29
91 .odizexv z` zexhetd zeixrd llka eia` zqep` á÷òé
Ÿ £ © éঠ,jytp dnn oky .eia` zqep` en` xeqi`a dì¨ úçkLî÷ ©© § © ¨ 30
92 g`l ze`eyp ody miyp `l` epzpyna epyp `l :iy` ax el uxiz z` d`le iel z` lgx el dclie ,d`le lgx ,ñðà © ¨ úBéçà ¨ £ ézL¥§ 31
93 miqtez carica wxy xeqi`a ze`eypd - éàc ¦ § la` ,xzida znd `ype ,oernye oae`x ,zxg` dy`n mipa ipy cer awrile ,dcedi 32
94 .epzpyna éðz÷ ¥ ¨ ¨ àì Ÿ ,oiyeciw oda z` `yp oernye ,iel ly en` `idy eia` zqep` lgx z` oae`x 33
95 ,àðäk¨ £ © áøì © § éLঠ© áø© déì¥ øîà̈ © :iax ixaca eyexit lr dywn iy` ax oae`x ezne ,dcedi ly en` `idy eia` zqep` d`l dzeg` 34
96 xeqi` lr znd xary ila - éàc ¦ § àìa Ÿ § xzid i`eyipa s` `ld dzîáé
¨ § ¦ § àéäL ¦ ¤ dúBçà
¨ £ df ote`a ok` ,[` xeiv] mipa ila oernye 35
97 zxhet eia` zqep` en` didzy dì¨ úçkLî © © § © éîð ¥ © ,el` oi`eyipa j` .meail mdipa iptl elti zeig` izyy epivn ± dì¨ úçkLî ©© § © 36
98 oae`x epa zy` dxy Búlk ¨ © z` ñðà © ¨ á÷òéŸ £ ©y oebke .dzxv z` ,xen`d ote`a dl úçkLî © © § © àì Ÿ 'äæì ¤ ¨ úøzeî
¤ ¤ äæì ¤ ¨ äøeñàä'
¨ £ ¨ ly dxwn 37
99 dì¨ äìôðå ¨ § ¨ § íéða ¦ ¨ àìa Ÿ § [ïáeàø]
¥ § úîe ¥ ,oerny enyy ïa¥ äpnî ¨ ¤ ¦ ãéìBäå
¦ § mb dxeq` ,en` meyn dpa lr dxeq` odn zg` lky myk ixdy 38
100 [jezne-] Bbéîe ¦ .[b xeiv] meail [dpa iptl-] døa ¨ § én÷ ¥ © dxy ezy` .meaie dvilgn zexeht odizye ,en` zeg` meyn eilr dzeg` 39
101 zxhtpe eilr äøéñà ¨ ¦ £ éîð ¥ © dúøö ¨ ¨ ¨ ,en` zexr meyn el äøéñà ¨ ¦ £ éäéàc
¦ ¦ § xg`e ,dcedie iel z` el eclie ,awri ñðà © ¨ úBiøëð ¦ § ¨ ézL¥ § y xn`z éàå ¦§ 40
102 `l dnl ,dywi aey ok m`e .dexr zxv oick ,meaide dvilgd on eltpe ezne ,awri ipa oernye oae`xl zeqep`d e`yip jk 41
103 .odizexv z` zexhetd zeixrd llka en` s` epzpyna dzpyp äæì¤ ¨ äøeñàä'
¨ £ ¨ df ote`a ok` .[a xeiv] dcedie iel iptl zeqep`d 42
104 ,`pdk ax déì¥ øîà © ¨ :`pdk ax ly evexiz z` d`ian `xnbd zy`e dcedil zxzen oae`x zy` oky ,dì¨ úçkLî © © § © 'äæì ¤ ¨ úøzeî
¤¤ 43
105 ,epzpyn zwqer xzid ly deg`a - éøééî÷ ¥ § © ¨ àøézäc ¨ ¥ ¤ § äúåçàa ¨¨§ © § e` dzîáé¨ § ¦ § àéäL ¦ ¤ dúBçà'
¨ £ xen`d llkd mle` ,iell zxzen oerny 44
106 z`ia ici lr dxvepy deg`a la` - éøééî÷ ¥ § © ¨ àì Ÿ àøeqéàc¨ ¦ § äúåçàa ¨¨§ © § xwir ixdy .df dxwna dì¨ úçkLî © © § © àì Ÿ 'znaiizn e` zvleg 45
107 zqep` en` zexr dzpy `l jkitle ,epzpyn zwqer `l xeqi` m` j` ,ezwewf zeg`a xeq` mc`y s`y ,`ed dpynd yecig 46
108 .eia` lre ,ezwewfl zaygp `id oi` dexr meyn eilr dxeq` dwewfd 47
109 aiydy ïë¥ ét¦ ìò© óàå © § :iax zaeyz lr iel wlgpy d`ian `xnbd o`k oi` jk oia efl ef zeixkp odizyyke .el zxzen dzeg` ok 48
110 ,eia` zqep` en` z` s` epzpyna zepyl xyt` i`y iell iax el en`' epzpyn dzpy `l recn ayein dzrne .dwewf zeg` xeqi` 49
111 z` mb ezpyna iel siqede dibd ± déúéðúîa ¥ ¦ § © § éåì ¦ ¥ d÷ãa ¨ § © mewn lkn izy oic oda okziy zeixr `l` dzpy `l oky ,'eia` zqep` 50
112 ,dcedi iax zhiya diepy epzpyny s`e .eia` zqep` en` .oldl dpyna `aend zeig` 51
113 `yp ok m` `l` dzxv z` en` xehtzy epivn `l ezhiyle ,øîà © ¨ éLঠ© áø© :iell iax zaeyza xg` xe`ia d`ian `xnbd 52
114 i`eyipa mb zxacn dpyndy iel xaeq ,xeqi`a eig` dze` gxkd oi` ezhiyle ,`iig iax ly éììk ¥ ¨ § éðä ¥ ¨ éaøì¦ © § déì¥ úéì¥ íìBòì ¨ § 53
115 z` úøèBt ¤ ¤ `idy íéîòt ¦ ¨ § ,Bnঠ,ezpyn zqxiba éåì ¦ ¥ éðúc
¥ ¨ § .xeqi` zligzay llkd xn`p epzpyna zeiepyd zeixrd lk lry xnel 54
116 Bnঠäúéä ¨ § ¨ m` ,ãöék © ¥ .dúøö ¨ ¨ ¨ z` úøèBt ¤¤ dðéà
¨ ¥ y íéîòôe ¦ ¨ § ,dúøö ¨ ¨¨ éøééî÷
¥ § © ¨ àzâeìôá
¨ § § ¦ ok å§ .'dfl zxzen dfl dxeq`d' oig` drax` wxt 55
117 eig` úîe ¥ ,ztqep dy` cer ele åéáàî ¦ ¨ ¥ åéçàì ¦ ¨ § úàOðå ¥ ¦ § ,åéáà ¦ ¨ úàeNð
© § éðà
¦ £ äneãîk'
¤ § ¦ éàîe © .zwelgna miiepyd mixac s` zhwep dpynd - 56
118 ixdy ,dúøö ¨ ¨ ¨ z` úøèBt ¤ ¤ `id ïéàL ¥ ¤ Bnঠàéä¦ Bæ ,[c xeiv] mipa `la øîà÷
© ¨ ¨ éëä¥ ¨ ,ezl`y lr iell iax déì¥ øîà÷c © ¨ ¨ § 'Bã÷ã÷a ¢ § ¨ § çBî
© Bì ïéàL ¥¤ 57
119 oi`e ,a` zy` ly zxk xeqi`a znd g`d lr s` dxeq` `id øñàc]
© ¨ § àéä¦ äãeäé
¨ § éaø
¦ © ïéúéðúîc
¦ ¦ § © § ,ïéúéðúî
¦ ¦ § © ú÷ééc
© § ¨ àì
Ÿ àîòè
¨ £ © éàî© .déì¥ 58
120 znd zy` dzid `ly xg`ne .zezixk iaiiga oiqtez oiyeciw zeiepy ody epwxtay zeipyndn zwiic `l recn ± [åéáà ¦ ¨ úñeðàa
© £© 59
121 ok lre ,dpa iptl meail llk zltep dpi` df g` znyk ,mlern `l recn jziiyewl mewn oi` ezhiyle ,dcedi iax zhiya `weec 60
122 .dzxv z` eilr zxqe` dpi` .oldl x`eaiy itk ,eia` zqep` en` dpynd dzpy 61
 ‫אלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף י עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr i sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 yi` zy` ipzil :xn`z m`e Ð ixiinw `zbeltae illk ipd iaxl dil zil íìåòì ,oda `xew ip` oleka `iig iax ipzcn `nl` ,ziyixtck Ð 'åë íáéå ãìåð úî êéðîñå 1
2 ,ipeltl i`ypz `ly zpn lr jhib df ixd dl xn`c oebk ,dzxv zxhety iax `dc ,`zbelt ipz oizipznc `pz `nl` Ð mlera did `ly eig` zy`a elit`e 2
3 ,ipeltl dxeq`e hb ied xfril` iaxlc ,opaxe xfril` iax (`,at oihib) "yxbnd"a ibiltc oizipzn inwen `l jkld ,`iig iaxc Ð éììë éðä äéì úéì éáøì .i`w 'ipzn` `iig 3
4 xfril` iaxl elit` ,mc` lkl dxeq`c ab lr s`e ,dzxv zxhet zne eig`l z`yp m`e Ð äì úçëùî àãçá åéáà úñåðà åîà .lkd ixacl maii seqale clepa `l` ,`zbelta 4
5 opiyiigc ,ipeltd e` yxbnd zeniy cr ,opaxcn da `xew dz` i`y ,oizipzna dl hwp `l ikdl 5
6 yxbzz e` onl`zzy xg`l el `ypz `ny ¯ éaøì ¦ © § ,àlà ¨ ¤ .íaéå ¥ ¦ § ãìBð © úî¥ ,íaéå ¥ ¦ § ãìBð© úî¥ :êéðîéñå § ¥¨ ¦ § 1 `idyk dzeg`e ,dfl zxzen dfl dxeq`d 6
7 7
"yxbnd"a opiyiigck .mixfnn dipa e`vnpe ,dfn àðäk
¨ £ ¨ áøc © § dén÷ ¥ © àðéçø÷ ¨ ¦ § © àcà ¨ © áø© .déì¥ úéì¥ éììk ¥ ¨ § éðä̈ ¥ 2 zeltep zeig` izy ediy ,znaiizn dznai
8 `ny ipeltl ilraz `ly zpn lr (`,ct oihib) ef oke ,en` meyn dfl dxeq` ef `dze maiizdl 8
9 ,yxbzzy xg` e` onl`zzy xg` el lraz
,éììk
¥ ¨ § éðä ¥ ¨ éaøì ¦ © § déì¥ úéঠíìBòì ¨ § :àáøc ¨ ¨ § déîMî ¥ § ¦ øîà ©£ 3
:dl zgkyn `cg `l` .ipyl zxzene ,df lr 9
10 jia`e `a`n xzei yginl `kil eizgz dcerae zçkLî
§ © © § © àãça ¨ £ © ¯ åéáà ¦ ¨ úñeðà © £ Bnঠ:déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ éëäå ¦ ¨§ 4
`idyk dzeg` e` ,dfl zxzen dfl dxeq`d e` 10
11 opixn`ck ,"i`c" inp ipzwc iel mewn lkn Ð ézL
¥ § á÷òé Ÿ £© éঠ.dì¨ zçkLî÷ § © © § © ¨ àì¨ ¯ ézøúa ¥ § © § ,dì̈ 5 el dclie Ð ñðà úåéçà éúù á÷òé éà .dznai 11
12 12
13
`wtpc o`nle !jdl inp ipzilc ,dyw Ð onwl
,dì¨ zçkLî § © © § © ¯ dzîáé ¨ § ¦ § àéäL ¦ ¤ dúBçà ¨ £ ,ñðà © ¨ úBéçà ¨£ 6 zqep` oae`x `ype ,dcedi zg`de iel zg`d
13
zeg`l jd inc `lc ,`gip Ð dy` zeg`n dil ,eia` zqep` `yp oernye ,iel ly en` ,eia`
14 ,zepfa dil `ixy i`ypz `ly zpn lrc .dy`
ézL
¥ § éàå ¦ § ,zçkLî § © © § © àì¨ ¯ äæì ¤ ¨ úøzeî ¤ ¤ äæì ¤¨ äøeñàä̈¨ £ 7
Ð äúîáé àéäùë äúåçà .dcedi ly en` 14
15 ycwzdl `id dleki Ð ilraz `ly zpn lre ,dì¨ zçkLî§ © © § © äæì ¤¨ úøzeî ¤ ¤ äæì ¤ ¨ äøeñàä ¨ £ ¨ ¯ ñðà © ¨ úBéøëð̈ ¦§ 8 zgkyn ,dipa dcedie iel iptl meaiil zltep 15
16 `ly zpn lrae .dy` zeg`l `inc `le ,el éLà
¦ © áø© .dì¨ zçkLî § © © § © àì¨ ¯ dzîáé ¨ § ¦ § àéäL ¦ ¤ dúBçà ¨ £ 9 äì úçëùî àì äæì úøúåî äæì äøåñàä .dl 16
17 enk xeiy aiyg i` ,inp ilraz `le i`ypz iel ly en` :mdipy lr zexeq` odizyy itl Ð 17
18
àzâeìôáe
¨ § § ¦ ,éììk ¥ ¨ § éðä ¥ ¨ éaøì ¦ © § déì¥ úéì¥ íìBòì ¨ § :øîà ©£ 10
18
z`yp ik dil `ixy ok m` Ð "ipeltn ueg"a zeg` meyn dzeg`e ,en` meyn el dxeq`
19 lkn Ð xeiy aiyg `l i` elit`e .mcew eig`l
"Bã÷ã÷a ¢ § ¨ § çBî © Bì ïéàL ¥ ¤ éðà ¦ £ äîeãîk" ¤ § ¦ éàîe © .éøééî÷ ¥§© ¨ 11
dvilgd on zexeht odizye .dcedil oke ,m`d 19
20 dlitp zrya mzdc ,dy` zeg`l inc `l mewn àì¨ àîòè ¨ £ © éàî© :déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ éëä ¦ ¨ ¯ déì¥ øîà÷c ©¨¨§ 12 el eclie Ð ñðà úåéøëð éúù éàå .meaiid one 20
21 dpi` dlitp zrya ,`kd la` ,ezy` zeg` ied øñàc]
© ¨ § ,àéä¦ äãeäé ¨ § éaø ¦ © ïéúéðúîc¦ ¦ § © § ?ïéúéðúî ¦ ¦ § © z÷ééc̈ § ©§ 13 eltpe ,zxg` dy`n mipa ipy me`ype ,mipa ipy 21
22 zy` dpaygz elit`e .el lrazy cr yi` zy` dfl zxzen dfl dxeq`d Ð mdipa iptl 22
23 el lrail dxeq` yi` zy` mrhny oeik yi`
elàî ¥ ¥ úBøeîç£ úBéøò ¨ £ LL¥ :éðú÷c ¥ ¨ ¨ § .[åéáà ¦ ¨ úñeðàa © £© 14
xwire .edpip zeig` e`l la` ,dl zgkyn 23
24 mail lraz m`y oeik ,inc `l mewn lkn Ð
,Bnঠ:úBøzeî ¨ ïäéúBøö ¤ ¥ ¨ íéøçàì ¦ ¥ £ © úBàeNð§ ïäL ¥ ¤ éðtî ¥§ ¦ 15
zeig` izy meaii meyn `iig iaxc dizlin 24
25 dzid `le ,yi` zy` `ied Ð eilr dxq`py úàeNð
© § àîéìéà ¨ ¥ ¦ ?Bnঠéàî© .åéáà ¦ ¨ úBçàå £ © ,åéáà ¦ ¨ úLàå ¤ ¥§ 16 äéì úéì íìåòì øîà éùà áø :opiqxb ikd .hwp 25
26 26
27
,edine .dzxv dxht `l jkld ,mlern eig` zy` ,åéáà ¦ ¨ úñeðà © £ ¯ åàì¨ àlà ¨ ¤ !åéáà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ eðééä § © ¯ åéáà̈ ¦ 17 :xnelk Ð éøééî à÷ àúâåìôáå ,éììë éðä éáøì
27
`ki`c `kid lk "dgwle"n dil `wtpc o`nl meyn eia` zqep` en` ipz `lc `dc `niz `l
28 ielc ab lr s` ,xnel yie !dyw Ð oigewil ixz
,ïéঠ¯ íéøçàì ¦ ¥ £ © ,íéøçàì ¦ ¥ £ © úBàeNð§ ïäL ¥ ¤ éðtî ¥ § ¦ :éðú÷å ¥¨ ¨§ 18
ipd il dnl iaxlc ,illk ipd [da] zgkyn `lc 28
29 `l` ixiinw `l Ð ixiinw `zbeltae ,"i`c" ipz àøáñ ¨ ¨ § éàä© déì¥ úéàc ¦ § déì¥ zòîL § © § ¨ ïàî© .àì¨ ¯ ïéçàì ¦ ©§ 19
ixiin `lc diway ikdl `niz `le .illk 29
30 .dizeek oizipznc `pzl dil `xiaqc `zbelta àì¨ éëä ¦ ¨ íeMî¦ ,åéáà ¦ ¨ úñeðàa © £ © øñàc © ¨ § ,äãeäé ¨ § éaø ¦ © ¯ 20 el oi` i`ne ,ixiinw i`ce `zbeltac ,`zbelta 30
31 21 øñàã .'ek dil xn`w ikd Ð dil xn`wc gen 31
32
iaxlc ab lr s` ,oie`l iaiig iel ipz `lc ,rcz
äãeäé¨ § éaøì ¦ © § :éLà ¦ © áøì © § àðéáø ¨ ¦ ¨ déì¥ øîà © £ .déì¥ éðz̈ ¥
32
siqenc o`ne .edpip meaiie dvilg ipa e`l `aiwr m` letzy dl zgkyn `le Ð åéáà úñåðàá
33 dl zgkyne ,enlera did `ly eig` zy` lirl
.éðú÷
¥ ¨ ¨ àì¨ "éàc" ¦ § !áéñðå ¥ ¨ § øáò © ¨ éàc ¦ § .dì¨ zçkLî § © © § © éî𠦩 22
áéñðå øáò éàã .eia`ne eig`n meaiil dpa iptl 33
34 oizipznc `pz `nyc ab lr s` ,oerny iaxk éîð
¦ © "éàc" ¦ § àìa Ÿ § :àðäk ¨ £ ¨ áøì © § éLà ¦ © áø© déì¥ øîà ©£ 23 ,dpa iptl meaiil dltpe ,eia` zqep` z` Ð 34
35 olekac meyn epiid Ð oerny iaxk dl xaq `l úîe ¥ ,ïa¥ äpnî ¨ ¤ ¦ ãéìBäå ¦ § Búlk ¨ © ñðà © ¨ á÷òé Ÿ £© :dì¨ zçkLî § ©© § © 24 df xar `ly Ð úçëùî éîð éàã àìá .ipzile 35
36 36
la` ,edlek` i`wc dil rnyn Ð oda `xew ip`
éäéàc
¦ ¦ § Bbéîe ¦ ,døa ¨ § én÷ ¥ © dì¨ äìôðå ¨ § ¨ § ,íéða ¦ ¨ àìa Ÿ § [ïáeàø] ¥ § 25 óàå .zc lr xare Ð åúìë ñðà .di`eyipa znd
37 `wtqnc ,oiyeciwa xfril` iaxl opax ecen i` ip` dnecnk :iell iax dil xcdnc Ð éô ìò 37
38 (a,at oihib) "yxbnd" yixa xn`wcn iia`l dil
äúåçàa
¨ § § © § :déì¥ øîà © £ .äøéñà ¨ ¦ £ éîð ¦ © dúøö ¨ ¨ ¨ ¯ äøéñà ¨ ¦£ 26
Ð ïéúéðúîá éåì ä÷ãá .ecwcwa gen el oi`y 38
39 ,yi` zy` ipzil :`iyw `a` iaxl `zi` m`c .éøééî÷
¦ § © ¨ àì¨ ¯ àøeqéàc ¨ ¦ § äúåçàa ¨ § § © § ,éøééî÷ ¦ § © ¨ ¯ àøézäc ¨ ¥¤ § 27 .ezpyna eia` zqep` en`l dtiqede ddibd 39
40 40
oae`x `ay oebk ,opaxl elit` dl zgkync :éåì¦ ¥ éðúc ¥ ¨ § ,déúéðúîa ¥ ¦ § © § éåì ¦ ¥ d÷ãa ¨ © § ïk¥ ét¦ ìò© óàå ©§ 28 åéáàî åéçàì úàùðå åéáà úàåùð åîà äúéä
41 ,mzq dycwe oerny `ae ,oernyn ueg dycwe a` zy` ixdy ,da oiyecw iqtz `l Ð úîå 41
42 inp dxv zxve .[eig` iel iptl dltpe] oerny zne
úøèBt¤¤ dðéਠ¥ íéîòôe ¦ ¨ § dúøö ¨ ¨ ¨ úøèBt ¤¤ íéîòt ¦ ¨ § ,Bnঠ29
iaiiga oiqtez oiyecw oi` :onwl opixn`e ,zxka 42
43 !oig` ipyn ueg oae`x dycwy oebk ,dl zgkyn åéçàì
¦ ¨ § úàOðå ¥ ¦ § ,åéáà ¦ ¨ úàeNð © § Bnঠäúéä ¨ § ¨ ?ãöék © ¥ .dúøö̈ ¨ ¨ 30
`l df ryx znyk ,jkld .lkd ixac zezixk 43
44 xakc ,znd zy` diabl `pixw `lc :xnel yie ,dúøö ¨ ¨ ¨ úøèBt ¤¤ ïéàL¥ ¤ Bnঠàéä¦ Bæ ¯ úîe ¥ åéáàî ¦¨¥ 31 ,i`ed g` zy` e`lc ,dpa iptl meaiil ef dltp 44
45 ,[g`] zy` meyn [mig` iyecw iptl eilr] dxq`p äúéä .dzxv zxhet dpi`e 45
46 zy` i` ,edine .devn mewna dexr aiyg `le äúéä
47 xn`y oipra e` ,'ek zne mzq dycwe oerny `ae ,eig` iele oernyn ueg dycwe oae`x `ay oebk ,mizn ipy zy` `kd ipzil (a,at oihib) "yxbnd"a rnynck ,`ziixe`c mizn ipy
48 dxifb mizn ipy zy`c rnyn (`,gi zenai) ipy wxtae (a,`l zenai) iyily wxta ,edine !dxv zxv inp oda zgkyne ,oiqtez Ð d`n od elit`c (`,q oiyecw) "xne`d" wxta opgei iax
49 .eilr Dxq`
¨ ¨ £ `ed Ð `kd ,eilr dxq` dxezd onz :ipyne !xfril` iaxk miyp dxyr yy ipzil :qgpt iax mya `pipg iax aizn :dl jixt "yxbnd" yixa inlyexiae .yxt` mye ,opaxc
50 xeqi`d yi` zy` la` .eilr dxq`y dxeza `l` ,mc` meya ielz day xeqi` oi`y iptn ,zeniyk maiizdl xzid dl oi` znd d`ypyne ,eilr dxq` dxezd onz :wgvi epiax yxite
51 .dxizdl yxbnd ciay itl ,edl enc `lc ,edl ipz `l ikdle ,D`UpW
¨ ¨ § eig` zeniy mcew mail dpxizi Ð dvxi m`y Wxbna
¥ ¨ § ielz
52 yie !`yixa diipzinl xyt` `l Ð zeixr yy iab dl ipzc oeik ,jytp dnne ?`tiqn iwiic `lc lirlc .edpdc jzrc `wlq i`nc :dnize Ð 'ek el`n zexeng zeixr yy éðú÷ã
53 xar i`c ,dxyr dyy ipzinl dil ded Ð dcedi iaxk iz`c ab lr s`e ,yng `l` ipzinl dil ded `l `tiqae dxyr yy `yixa ipzinl dil dedc ,iell dil `iywc :xnel
54 .ixiin `w `l i`ce ,ixiin `w `l `zbelta iax :dil ipye ,aiqpe
55 dpnl` iab ,(`,gr) oiyeciwc `xza wxta xn`c iia` elit`c ,lra `le yciwy dl zgkyn inp "aiqpe xar i`c" `lac :dniz Ð aiqpe xar i`c dl zgkyn inp dcedi éáøì
56 Ð dycwl xzen `di elit`e ,lerai `ny opaxcn ycwl xeq` `nyc :xnel yie !aizk "dlbi `l" `kd la` ,"gwi `l" aizkc meyn epiid Ð dwel yciw :lecb odkl
57 oiyecw oi` :xn`c (`,bp oixcdpq) "zezin rax`" wxta `aiwr iaxk xaq dcedi iax `d ?dl zgkyn ikid ,"i`c" ici lr elit` :xn`z m`e .dilr `eal xeq`y mrhn "i`c" aiyg
58 wxta ipzw `dc ,dcedi iaxk `da dxaq `l `kdc oizipzn jgxk lrc ,cere .dlr biltc oizipznk `l` ,mzdc `ziixak cenlzd dl xaq `lc :xnel yie !oie`l iaiiga oiqtez
59 `lc olpn ,x`yc oie`l iaiiga :xn`z m`e .iraiz `l inp dvilg Ð oie`l iaiiga oiqtez oiyecw oi` i`e .znaiizn `le zvleg Ð dyecw xeqi`e devn xeqi` :(`,k zenai) ipy
60 jgxk lrc :wgvi epiax xne`e .l`xyil dpizpe zxfnn heicd odkl dvelge dyexb lecb odkl dpnl` oebk onwl yxtn dyecw xeqi`e devn xeqi`c ?dcedi iaxk oizipzn xaq
oizipzn
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף י עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫בלר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr i sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫תוספות‬
1 dcedi iaxl elit`e .da oiqtez oiyeciw Ð åéáàî åéçàì úàùðå åéáà úñåðà åîà äúéä ipzw `le zeixr yy ipzwcn ,oiqtez oiyeciw x`yc oie`l iaiiga elit`c xaq oizipzn 1
2 øîàã éåìì .dxehte ,dexr zxv dzxv z`vnp Ð znyke ,oie`l iaiiga oiqtez oiyeciwd iaiigk odizexv zexhet eid eig`l `ypil zeleki eid m`c ,ezvelge ezyexb zeixr dpeny 2
3 äùã÷å øæçå .eia` zqep` en` :iel dl wicae ,dcedi iax oizipzn `dc Ð éðú÷ éîð éàã jiiy `l ikdle ,eda oiqtez oiyeciw i`ce `l` .oiqtez oiyeciw oi`c oeik ,zezixk 3
4 "eig` zia z` dpai `l xy`" aizkc ,e`la `l` eilr dpi`c ,da el oiqtez oiyeciwe Ð :wcwcl yi cere .odizexv zexhet eid `l Ð eig`l `ypil zeleki eid elit`c ,edpipzinl 4
5 íéðá àìá úîå .dpai `l aey dpa `ly oeik Ð zqep` hwp `le ,en` `idy eia` zqep` hwpcn 5
6 íéçàì äøåñà àéäã åâéîã .zxg` dy` ele Ð ¯ úîe ¥ åéáàî ¦ ¨ ¥ åéçàì ¦ ¨ § úàOðå ¥ ¦ § ,åéáà ¦ ¨ úñeðà © £ Bnঠäúéä̈ ¨§ 1 iaxk xaq oizipznc oeik :xn`z m`e .mzq eia` 6
7 7
xn`c ,yiwl yixl zxka ediilr `niiwc Ð íéîëç ¦ ¨ £ eðML ¨ ¤ ét¦ ìò© óàå © § .dúøö ¨ ¨ ¨ úøèBtL ¤ ¤ ¤ Bnঠàéä¦ Bæ 2 xaq egxk lr ok m` ,eia` zqep`a xq`c dcedi
8 lr oiaiig uleg ly oig`d :oizrnya onwl `da `dc ,oie`l iaiiga oiqtez oiyeciw oi`c inp 8
9 äðéàù éôì .dxeq` inp dzxv ,zxk dvelgd
,äøNò ¥ § ¤ LL ¥ ó éñBäì ¦ § eðì¨ Lé¥ ,"äøNò ¥ § ¤ Lîç" ¥ £ eðúðLîa ¥¨ § ¦ § 3
(`,hn zenai) "ulegd" seqa gkenck ,`ilz 9
10 dzxv dkld da ipzinl `kilc Ð äøö úøöá øîàc
© ¨ § éåìì ¦ ¥ § :ïðçBé ¨ ¨ éaøì ¦ © § Lé÷ì ¦ ¨ Léø¥ déì¥ øîà © £ .Bæ ïBâk§ 4
xfnn yi :xn`c `aiwr iaxc `nrh yxtnc 10
11 ,`xiq` edlekl `dc Ð oig`d on cg`l z`ype dLc÷å
¨ § ¦ § øæçå © ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © :éðúì ¥ § ¦ ,éðú÷ ¥ ¨ ¨ éîð ¦ © "éàc" ¦ § 5 iwenc dcedi iaxk dl xaqc meyn ,oie`l iaiign 11
12 12
13
lre dexr mdn cg`d lr oizipznc zeixr lkc
éîð
¦ © dúøö ¨ ¨ ¨ ¯ äøeñà ¨ £ éäéàc ¦ ¦ § Bbîc ¦ § ,íéða ¦ ¨ àìa Ÿ § úîe ¥ 6 `ai `l" dil jinqe ,eia` zqep`a "dlbi `l"
13
dkld" da ipzinl ivne ,zexzen oig` x`y `kid lke ,xfnn ied inp oizipznl ok m`e ,"xfnn
14 edlek `kd la` ."ipyd eig`l z`ype dzxv
àîéìå
¨ ¥ § .äøö ¨ ¨ úøöa © ¨ § dðéàL ¨ ¥ ¤ éôì ¦ § :déì¥ øîà © £ !àøéñà ¨ ¦£ 7
dnka gkenck ,oiqtez oiyeciw oi` Ð xfnn iedc 14
15 opgei iax Ð äéì àîéìå .ediiexza ixiq` oig` íeaéå¦ § äöéìç ¨ ¦ £ éða ¥ § ïéåàì ¦ ¨ éáéiçå ¥ ¨ © § ,àéä¦ ïéåàì ¦ ¨ éáéiç ¥ ¨ © :déì¥ 8
dnwen oizipznc ab lr s`c :xnel yie !izkec 15
16 dvelg lr oig`d edpip oie`l iaiig :yiwl yixl ,íä¥ ïéåàì ¦ ¨ éáéiç ¥ ¨ © éãéãì ¦ ¦ § :déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ åéøáãì ¨ ¨ § ¦ ?eäðéð § ¦ 9 enk ,xfnn ied `l mewn lkn eia` zqep`a `xwl 16
17 ediilr `niiw `le ,mdiptl dltpe dxfgy ,ef ly mai zxneya "dlbi `l" iwenc ryedi iaxl 17
18
éáéiç
¥ ¨ © Cãéãì ¨ ¦ § àlà ¨ ¤ ,eäðéð § ¦ íeaéå¦ § äöéìç ¨ ¦ £ éða ¥ § ïéåàì ¦ ¨ éáéiçå¥ ¨© § 10
18
oa oerny iaxc dilr bilt edi` `dc .zxka `l` xfnn ied `lc xaq ikd elit` Ð eia`
19 ulegd oia mig`d x`y oia :xn`e ,onwl yiwl
.äøö ¨¨ úøöa ©¨ § ïðéàL
¨ ¥¤ éô즧 ,eäðé𧠦 úBúéøk̈ ¥ 11
iedc "gwi `l"n opiyxce ,oic zia zezin iaiign 19
20 dxvd lr `le zxk dvelgd lr oiaiig oi` :Lé÷ì ¦ ¨ Léø¥ øîà © ¨ .dLc÷å ¨ § ¦ § øæçå © ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © ,øîzéà ©§ ¦ 12 iaiig iedc "dlbi `l" cr oic zia zezin iaiig 20
21 Ð åäðéð íåáéå äöéìç éðá ïéåàì éáééçå .zxk ìò© ïéáéiç ¦ ¨ © ïéçàäå ¦ © ¨ § ,úøk ¥ ¨ äöeìçä ¨ £ © ìò© áéiç ¨ © ïéॠàeä 13 inp ikde .zezixk iaiig `le ,xfnn ied zezixk 21
22 e`l xeqi` oi`e ,maiizdl `id dwewf ,xnelk `edy "dlbi `l" cr "gwi `l"n oizipznc `pzl 22
23 opitli dy` zeg`n `dc ,dvilgd on zxhet
ïéáéiç
¦ ¨ © íéçàä ¦ © ¨ ïéáe ¥ àeä ïéa¥ ¯ äøvä ¨ ¨ © ìò© .úøk ¥ ¨ äöeìçä¨ £© 14
.llka oie`l iaiig `le ,xfnn ied Ð oie`l iaiig 23
24 `l jklde ,zxk dpecf lr oiaiige dexr `idy ïéçàä
¦ © ¨ ïéáe ¥ àeä ïéa¥ :øîà © ¨ ïðçBé ¨ ¨ éaøå ¦ © § .úøk ¥ ¨ äøvä ¨ ¨ © ìò© 15
epiax axd dywd Ð dxv zxva opi`y éôì 24
25 dzid m` Ð äøöä ìò .oizipzna diipzinl ivn .úøk ¥ ¨ äøvä ¨ ¨ © ìò© àìå Ÿ § úøk ¥ ¨ äöeìçä ¨ £ © ìò© àì Ÿ ïéáéiç ¦ ¨ © ïðéà ¨ ¥ 16 ,dxv zxva `zi` oerny iaxl :odk dyn 25
26 26
27
zia" :aizkc ,ef ly dzvilga dxhtpe ,dxv dl "äðáé ¤ § ¦ àì Ÿ øLà" ¤ £ :àø÷ ¨ § øîà © ¨ ?Lé÷ì ¦ ¨ Léøc ¥ § àîòè ¨ £ © éàî© 17 eznail ulgy xg` odl mig` eclepy oebk
27
uleg oi`e ,uleg `ed cg` zia Ð "lrpd uelg opixn`ck "dpai `l"a dlr oiniiw `lc ,dycwe
28 olek lr cenrl dxeng dxv dze`e .miza ipy
àì"a
Ÿ § éà÷c ¥ ¨ § àeä eäéঠ.äðáé ¤ § ¦ àì Ÿ áeL ¯ äða ¨ ¨ àlL Ÿ ¤ ïåék ¨¥ 18
ipzwc oeik ,`zbelta ixiin iele ,jenqa onwl 28
29 yxtnck ,odn dxhtpy zxka g` zy` xeqi`a àeä dãéc ¨ ¦ dìòå ¨ £ © ,éîéé÷ ¥ § ¨ éîéé÷ãk ¥ § ¨ § ¦ ¯ åéçà ¨ ¤ ìáà ¨ £ ,"äðáé ¤§¦ 19
iaxk epiidc ,`tiqa zeixr yy iab eia` zqep` 29
30 éáøå .g` zy` xeqi`a Ð éîéé÷ éîéé÷ãë .`nrh éaøå
¦ © § .éîéé÷¥ § ¨ éîéé÷ãk ¥ § ¨ § ¦ ¯ äøö ¨ ¨ àä¨ ,"äðáé ¤ § ¦ àì"a Ÿ § éà÷c ¥¨§ 20 `l Ð dl xaq `lc `zbeltac :xnel yie !dcedi 30
31 i` `xwirnc icin `ki` in :jl xn` Ð ïðçåé 31
32
éàå¦ § õéìç ¥ ¨ éàä© éòa ¥ ¨ éঠ,àøwéòîc ¨ ¨ ¦ ¥ § éãéî ¥ ¦ àkéà ¨ ¦ éî¦ :ïðçBé ¨¨ 21 iaxk xaq `l iele .lirl ziyxitck .ixiinw
32
,uilg g` i`d ira i`e uilg g` i`d ira .enlera did `ly eig` zy`a oerny
33 `xwirn ,inp dzxv oiprle .olek cia zeyxdy
éàäì © § éòa ¥ ¨ éàå ¦ § õéìç ¥ ¨ éàäì © § éòa ¥ ¨ éàå ¦ § ,õéìç ¥ ¨ éàä© éòä ¥ 22
`kile Ð dycwe xfge eznail õìåçä 33
34 ,uilg i`dl ira i`e uilg i`dl ira i` Ð àúeçéìL
¨ ¦ § eäéঠ:àlà ¨ ¤ ?úøëa ¥ ¨ § dìò ¨ £ éà÷ ¥ ¨ àzLäå ¨ § ¨ § ,õéìç̈ ¥ 23 dycwe xfge hwpc xninl 34
35 dxv lr i`w ,`cgl cg uilgc meyn ,`zyde .äãáò÷¨ § ¨ ¨ äøöc ¨ ¨ § àúeçéìL ¨ ¦ § éäéà ¦ ¦ ,ãéáò÷ ¥ ¨ ¨ íéçàc ¦© § 24 ,zxk dvelgd lr aiig epi` `edc opireny`l 35
36 àúåçéìù éàä .zxka edlek lr eig` oke ,zxka opixn`c ,dycwy itl Ð `ki` e`l la` 36
37
øæçå
© ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © :Lé÷ì ¦ ¨ Léøì ¥ § ïðçBé¨ ¨ éaø ¦ © déáéúéà ¥ ¦ ¥ 25
37
.olek cia zeyxd did `xwirnc Ð ãáò åäãéã m`y ,ezyexb xifgna micen :(`,gr) oiyeciwa
38 `edc ikid ike .dcar dxvc `zegily ,`id oke
àîìLa
¨ ¨ § ¦ .ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § ¯ úîe ¥ ,dLc÷å ¨ §¦§ 26
zia oipa jxc ,dwel oi`y Ð lra `le yciw 38
39 oke ,dpai `la dzxv lr ok ,dpai `la dlr äöéìç
¨ ¦ £ äëéøöc ¨ ¦ § ¦ eðééä § © ,eäðéð § ¦ ïéåàì ¦ ¨ éáéiç ¥ ¨ © àðéîàc ¨ ¦ ¨ § éãéãì ¦ ¦§ 27 zn m`c meyn dycw hwp `l` .dxez dxq` 39
40 40
idp Ð äöéìç äëéøö éàîà .mdizy lr mig`d ?äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § éànà © © ,Cãéãì ¨ ¦ § àlà ¨ ¤ .ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ 28 eig`l mail dwewf m` yiwl yixe opgei iax ibilt
41 dlr i`w `l edi`c ,da iqtz oiyeciwc inp `l `dac Ð dilr `ae xfge hwp `le .e`l i` 41
42 mig`d on `vze xhtiz Ð znyk edin ,zxka
dLc֌
¨ § ¦ § ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ :àôéñ ¨ ¥ àîéà ¨ ¥ ,C éîòèìe ¦ £© § 29
epi` `nlr ileklc ,yiwl yixe opgei iax ibilt 42
43 ãîò .ediilr `id zxkae li`ed ,dexr meyn éànà © © ¯ eäðéð § ¦ ïéåàì ¦ ¨ éáéiç ¥ ¨ © éàå ¦ § .íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠ¯ 30
ivn dedc oicd `ede .zxk dvelgd lr aiig 43
44 ,ulegd dycw `ly Ð äùã÷å ïéçàä ïî ãçà éaøì
¦ © § ïàúà © £ àôéñ ¨ ¥ :úLL ¤ ¥ áø© øîà © ¨ ?íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠ31 .oig`d on cg` dilr `ae xfge hwpnl 44
45 oi`c Ð íåìë åéìò äì ïéà .oig`d on cg` `l`
.ïéåàì
¦ ¨ éáéiça ¥ ¨ © § ïéñôBz ¦§ ïéLecé÷
¦ ¦ ïéॠ:øîàc © ¨ § ,àáé÷ò ¨ ¦£ 32 ded `l i` Ð dpai `la i`wc `ed åäéà 45
46 ,hb epnid dkixv dpi`e ,da el oiqtez oiyeciw lr `ed elit`c `pin` ded "dpai `l" aizk 46
47 àôéñ .zezixk iaiiga oiqtez oiyeciw oi`c
!íeìk§ åéìò ¨ ¨ Bì ïéॠàáé÷ò ¨ ¦ £ éaø ¦ © éøáãì ¥ § ¦ § :éðúéìå ¥§ ¦§ 33
dwzpl "dpai `l" xzii` `zyde ,zxka dvelgd 47
48 àéù÷ 48
iaiig ,edine .opax `yixe Ð àáé÷ò éáøì ïàúà ,iniiw iniiwck Ð dxve oig` la` ,e`ll zxkn
49 .lkd ixac `ed oie`l `lc `xw xzii` `lc rnyn (`,cn zenai) "ulegd"ac :dnize .ediilr dpai `l i`w `le 49
àéù÷ ieyp didy inc oizipzn` jixt mzdc .`cgl maiile `cgl uelgl `lc jixhvi` `l` dpai 50
dpea epi`e ,dpea `ed cg` zia Ð "eig` zia" `xw xn` !ediiexzl maiile 'ek miyp izya 51
m`" `xw xn` !`cgl uelgle `cgl maiile ."'eke dpai `l xy`" `xw xn` !`cgl maiile `cgl uelgile .'ek uleg `ed cg` zia Ð "uelg zia" `xw xn` !ediiexzl uelgile .miza izy 52
,maiin utg `d ikd xza ipyn ikc xninl `ki` opiqxbc mixtql s`e .edl opiqxb `lc mixtq zi` ,edine .dvilgl dler epi` meaiil dler epi`y lke ,maiin Ð utg m` `d ,"uetgi `l 53
`l" xzii` `zyde .meaiil inp dler epi` Ð miza izy uleg oi`c ,dvilgl dler oi`c oeikc ,`cgl maiile `cgl uelgil `lc "dpai `l" jixhvi` `l ez Ð 'ek meaiil dler oi`y lke 54
`ail` epiid mzd Ð "dpai `l"a dil mwe ,maiin xcde `yixa uilg `nlc `l` ,inp ikd Ð uilg xcde maiinc i` xn`wc (`,al zenai) "oig` drax`" wxtae .e`ll zxkn wzpl "dpai 55
eid :opzc ,`peeb i`d ik `ki` (a,dr zeaezk) "xicnd" wxtac :dniz Ð melk eilr el oi` `aiwr iaxl éðúéìå .zxka dil mw yiwl yixl la` ,dxv` inp dpai `l iwenc ,opgei iaxc 56
ixacl `nile jixt `le ,l`ilnb oax `tiqe ryedi iax `yixc `xnba wiqne ,di`x `iadl jixv lrad Ð lrad zeyxl dqpkp ,di`x `iadl jixv a`d Ð dia` ziaa dcere minen da 57
!iaa ixz ipzinl jixv ded `le ,di`x `iadl lrad lre zpn`p l`ilnb oax 58
o`n

.‫ עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלוקים‬. . ‫טובה פעולה אחת מאלף אנחות‬
‫היום יום ח' אדר שני‬
 ‫גלר‬ (iying meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr i sc zenai
62 ly ïéçàä ¦ © ¨ x`y ïéáe ¥ [ulegd-] àeä ïéa¥ ,øîà © ¨ ïðçBé
¨ ¨ éaøå ¦ © § .dzxv ,åéáàî
¦ ¨ ¥ åéçàì
¦ ¨ § úàOðå
¥ ¦ § ,ez`eyp `le åéáà
¦ ¨ úñeðà
© £ Bnঠäúéä
¨ § ¨ m` la` 1
63 `l` ,úøk ¥ ¨ äøvä ¨ ¨ © ìò© àìå Ÿ § úøk ¥ ¨ äöeìçä
¨ £ © ìò© àì Ÿ ïéáéiç
¦ ¨ © ïðéà ¨ ¥ ,znd Bnঠàéä¦ Bæ ,[` xeiv] meail dpa iptl dltpe mipa `la g`d úîe ¥ 2
64 .cala 'dpai `l aey' ly e`la odilr mixaer iyeciw da eqtz ixdy .meaide dvilgd on dúøö ¨ ¨ ¨ z` s` úøèBtL
¤¤ ¤ 3
65 xhetd Lé÷ì ¦ ¨ Léøc ¥ § àîòè ¨ £ © éàî© :mzwelgn mrh z` `xnbd zyxtn dzxv z` zxhetd dexr lkk dpice ,dcedi iaxl elit` znd 4
66 zexvd z`e mig`d z` aiigne zxkn dvelgde ulegd z` wx äøNò¥ § ¤ Lîç ¥ £ eðúðLîa
¥ ¨ § ¦ § íéîëç¦ ¨ £ eðML ¨ ¤ ét¦ ìò© óàå © § .meai mewna `idyk 5
67 Wi`l ¦ ¨ dUri ¤ ¨ ¥ dkM' ¨ ¨ (h dk mixac) dvilga àø÷ ¨ § øîà © ¨ c meyn ,zxka Bæ en` ïBâk§ ,äøNò ¥ § ¤ LL ¥ d dexrd z` odilr ó éñBäì ¦ § eðì¨ Lé¥ ,zeixr 6
68 z` äða ¨ ¨ àlL Ÿ ¤ ïåék ¨ ¥ ,df aezkn eyxce ,'eig` ¦ ¨ ziA¥ z`¤ äðáé ¤ § ¦ àì Ÿ øLà ¤£ .eia` zqep` `idy 7
69 `eale ezepal el xeq`e ,eze` äðáé ¤ § ¦ àìŸ áeL ulg `l` eig` zia øîàc
© ¨ § éåìì
¦ ¥ § ,ïðçBé
¨ ¨ éaøì ¦ © § Lé÷ì ¦ ¨ Léø¥ déì¥ øîà̈ © :iel lr dywn `xnbd 8
70 ,dvelgd z` xeq`l ick ef dyxca jxev oi` dxe`kle .dilr ,xeqi`a znl e`yipy miyp s` dpey dpyndy - éðz÷ ¥ ¨ ¨ éî𦠩 éàc
¦ § 9
71 ixde dzwif drwt dvlgy xg`l oky ,`xaqn dxqe`l yi `l` dLc֌
¨ § ¦ § øæç © ¨ jk xg`å§ Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä¥ © z` mb [zepyl dl did-] éðúì ¥§¦ 10
72 z` wzpl ick azkpy `l` ,devn mewna `ly g` zy`k `id éîð
¥ © dúøö¨ ¨ ¨ ,äøeñà ¨ £ `idy jezny - éäéàc ¦ ¦ § Bbîc ¦ § ,íéða¦ ¨ àìaŸ § úîe ¥ 11
73 `l' ly e`l xeqi`a dcinrdle g` zy` ly zxkn dvelgd drwt eznail maid ulgy xg`ly ,epicia dkldy .àøéñà ¨ ¦£ 12
74 ìáਠ£ ,cala 'äðáé ¤ § ¦ àì'aŸ § éà÷c ¥ ¨ § àeä [ulegd-] eäéঠ`weece .'dpai zy` ly zxk dilr xfeg oi` j` .eilr dxeq` `id dzrne ,dzwif 13
75 - éîéé÷
¥ § ¨ éîéé÷ãk
¥ § ¨ § ¦ ,ef dyxc mda dxn`p `ly znd ly åéçà ¨ ¤ x`y ,cala e`l xeqi`a `id dxeq` `l` ,devn mewna `ly g` 14
76 .zxka `edy devn mewna `ly g` zy` xeqi`a md micner yiwl yixe opgei iax oldl ewlgpe .epziibeq jynda x`eank 15
77 'äðáé
¤ § ¦ àì'aŸ § ulegd éà÷c ¥ ¨ § àeä [dvelgd lr-] dãéc ¨ ¦ dìò ¨ £ `weecå§ znd ig` lk mdn cg` ly ezvilg xg`l opgei iaxl ,df oipra 16
78 ,e`ll zxkn dxezd dwzip dze` wxy meyn ,zxka `le cala ulegd wx yiwl yixl eli`e ,zxka `le cala e`la mixeq` 17
79 g` zy` ly zxk xeqi`a `id zcner - éîéé÷ ¥ § ¨ éîéé÷ãk
¥ § ¨ § ¦ äøö ¨ ¨ d àä¨ xeqi`a xq`idl zxfeg `id mig`d x`y lr la` ,e`la envr 18
80 okzi m`d-] éãéî ¦ ¦ àkéà ¨ ¦ éî¦ ,xaeq ïðçBé ¨ ¨ éaøå ¦ © § .devn mewna `ly oebk ,da epivn dxv xeht s`e .devn mewna `ly g` zy`k zxk 19
81 éòa
¥ ¨ éàå ¦ § ,õéìç ¦ ¨ éàä© éòa ¥ ¨ éàå ¦ § õéìç¦ ¨ éàä© éòa ¥ ¨ éঠàøwéòîc
¨ ¨ ¦ ¥ § [dfd xack `ype dxy z` oerny `ype ,mig` dcedie iel oerny oae`x eidy 20
82 cg` lk ie`x did dligzay - õéìç ¦ ¨ éàäì © § éòa¥ ¨ éàå ¦ § õéìç ¦ ¨ éàäì ©§ .meail mig`d iptl dwax dltpe mipa ila iel zne ,dwax z` iel 21
83 àzLäå
¨ § © § ,uelgl die`x dzid zenaidn zg` lke ,uelgl mig`dn eqtze] dyciwe xfge ,e`la eilr dxq`pe dwaxl oerny ulge 22
84 zenaid zg`l mig`d cg` ulgy xg`l dzre ± úøëa ¥ ¨ § dìò ¨ £ éà÷ ¥¨ ila oerny zne ,[oie`l iaiiga oiqtez oiyeciw ixdy ,eiyeciw 23
85 myk àlà ¨ ¤ .zxk xeqi`a zexvd x`ye mig`d x`y ecnri yix zhiyly xg`ne .[a xeiv] meail eig` iptl eiyp eltpe mipa 24
86 meyn ,eig` lkl oicd `ed e`ll zxkn wzip envr ulegdy `ly g` zy` ly zxk xeqi`a mig`d lr dxeq` `id yiwl 25
87 md s`e ,ezvilga ãéáò÷ ¦ ¨ ¨ íéçà ¦ © d lkc§ àúeçéìL ¨ ¦ § ulegd eäéঠc dzxv z` xehtz s` ok m` ,oey`xd g`d zngn devn mewna 26
88 myke .mnvr md evlg eli`k 'dpai `l' ly e`ll wezipd llka .ef dvelg s` dpyna dxkfed `l recne ,meaid one dvilgd on 27
89 - éäéà ¦ ¦ c meyn ,dizexvl oicd `ed ,zxk dvelgd lr oi`y ef dvelg dpey dpi` dpynd ,opgei iax déì¥ øîà © ¨ :`xnbd zvxzn 28
90 llka zexvd s`e ,dzvilga äãáò÷ ¨ § ¨ ¨ äøöc ¨ ¨ § àúeçéìL
¨ ¦ § dvelgd mewna `l` dxv zxv epivn `l oky .äøö ¨ ¨ úøöa© ¨ § dðéàL
¨ ¥ ¤ éô즧 29
91 .onvr od evlg eli`k xen`d e`ll wezipd xzend xg` g` maiie ,znd ig`n cg` lr wx dxeq` dexrdy 30
92 Léøì ¥ § ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © déáéúéà
¥ ¦ ¥ :`ziixan yiwl yix lr dywn opgei iax mipa `la `ed s` zne ,dcaln zxg` dy` ele ,dzxv z` da 31
93 äëéøö
¨ ¦ § ,úîe ¥ dLc÷å ¨ § ¦ § øæçå © ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © ,`ziixaa epipy ,Lé÷ì ¦¨ eig` ly dipyd ezy` s`y ,meail oey`xd g`d iptl dltpe 32
94 ig` s`y [izxn`y-] àðéîàc ¨ ¦ £ © ,éãéãì ¦ ¦ § àîìLa ¨ ¨ § ¦ .ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ äöéìç ¨ ¦£ .dpey`xd dexrd ly dzxv zxv `idy meyn eilr dxeq` ipyd 33
95 lr eäðéð § ¦ cala ïéåàì ¦ ¨ éáééç ¥ § © e ,dvelgd lr zxkn mixeht ulegd s`l maiizzy okzi `l ,dyciwe znd g`d dl ulgy ote`a la` 34
96 `la ulegd zny xg`l ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ äöéìç ¨ ¦ £ äëéøöc ¨ ¦ § ¦ eðééä § © ,dz`ia dxeq` `id ixdy ,dzxv `le `id `l ,ezen xg`l mig`dn cg` 35
97 zxn`y Cãéãì ¨ ¦ § àlà ¨ ¤ .dvilga zeaiig oie`l iaiig ixdy ,mipa .[b xeiv] zxk xeqi`a znd ig` lk lr 36
98 .mdn äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § éànà © © ,zxk dvelgd lr miaiig ulegd ig`y éáééç
¥ § © ef dvelgy ,yiwl yixl opgei iax déì¥ àîéìå ¨ ¥ § :`xnbd dywn 37
99 `l` epi`y meyn ulegd iyeciw da eqtzy ab lr s` `ld íeaéå¦ § äöéìç¨ ¦ £ éða ¥ § ïéåàì
¦ ¨ éáééçå
¥ § © § ,zezixk iaiign dpi`e ,àéä¦ ïéåàì ¦ ¨ 38
100 zexr ly zxk xeqi`a dxeq` `id mig`d lr mewn lkn ,e`la zhiyl ixdy .cala zezixk iaiig `l` meain zexeht oi`e ,eäðéð § ¦ 39
101 .meaid one dvilgd on zexeht zezixk iaiige ,g` zy` oi`e g` zy` ly zxk xeqi`d rwt ulegd iabl wx `l opgei iax 40
102 .ef `ziixa dyw jzhiyl s` `lde - C éîòèìe ¨ § © § :yiwl yix eaiyd ok m`e .mig`d x`y iabl s` `l` ,cala e`l xeqi` `l` da 41
103 cg` dl ulg m` ,`ziixad ly àôéñ ¨ ¥ a epipyy dn àîéà ¨ ¥c dvelg dpynd dzpy `ly yiwl yixl aiydl el did ezhiyl 42
104 dì¨ ïéॠ,dLc÷å ¨ § ¦ § ïéçàä¦ © ¨ x`y ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ e ,dyciw `le mig`dn ipa oie`l iaiigy oeik ,dvilga zeaiig dzxve `idy meyn 43
105 éàå
¦ § .llk el dzpwp `ly itl ,hb epnn dkixv dpi`e ,íeìk§ åéìò ¨¨ .'dxv zxva dpi`y itl' eaiydl jxved dnle ,meaie dvilg 44
106 ,zxka mpi`e dvelgd lr eäðéð § ¦ ïéåàì¦ ¨ éáééç ¥ § © mig`dy jixack jke .déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ yiwl yix ly åéøáãì ¨ ¨ § ¦ opgei iax :`xnbd zvxzn 45
107 `l` .oie`l iaiiga miqtez oiyeciw `lde ,íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠéànà ©© lr zxk miaiig mpi` mig`d lky [izhiyl-] éãéãì ¦ ¦ § ,eaiyd 46
108 iaiiga miqtez oiyeciw oi`e ,zxk dilr miaiig mig`dy gxkda ,dvelg dpey dpi` dpynd recn zeywdl oi` i`ce ,dvelgd 47
109 miaiig md m` ixdy ,`yixd z` `tiqd zxzeqy `vnp .zezixk àlਠ¤ .eäðéð § ¦ íeaéå¦ § äöéìç¨ ¦ £ éða¥ § ïéåàì
¦ ¨ éáééçå
¥ § © § ,íä¥ ïéåàì¦ ¨ éáééç¥ § © ixdy 48
110 .`ziixad ddenz jk oiae ,dvilgd on xhtidl dl yi zxk dilr on dzxv z` xehtl dl yie ,eäðéð § ¦ úBúéøk ¦ § éáééç
¥ § © y Cãéãì¨ ¦ § elit` 49
111 lr oiaiig oi` mig`d s` mlerl ,ef dxizq aeyiia úLL ¤ ¥ áø© øîà ©¨ ïðéàL
¨ ¥ ¤ éôì ¦ § dpyna dzpyp `l mewn lkn ,meaid one dvilgd 50
112 `yixd ixace .opgei iax ixacke ,cala e`la `l` zxk dvelgd .äøö
¨ ¨ úøöa
©¨ § 51
113 iaiigk oie`l iaiig oic oi`y mixaeqd minkg zhiya epyp ulgy dnaia yiwl yixe opgei iax zwelgn z` d`ian `xnbd 52
114 .dvilga od zeaiig ok lre ,oda miqtez oiyeciw `l` ,zezixk øîà© ¨ ,dLc÷å
¨ § ¦ § ulegd øæçå © ¨ § ,Bzîáéì
§ ¦ ¦ õìBçä
¥ © ,øîzéà
© § ¦ :mig`d cg` dl 53
115 ïéॠøîàc © ¨ § ,àáé÷ò ¨ ¦ £ éaø ¦ © zhiy itì§ [miiepy±] ïàúà ¨ £ àôéñ¨ ¥ d ixac la` `l` ,úøk ¥ ¨ äöeìçä
¨ £ © z`ia ìò© áéiç ¨ © ïéॠ[ulegd-] àeä wx ,Lé÷ì ¦ ¨ Léø¥ 54
116 m` ok lr .zezixk iaiigk mpice ,ïéåàì ¦ ¨ éáéça ¥ § © § s` ïéñôBz ¦§ ïéLecé÷
¦ ¦ ïéáéiç
¦ ¨ © evlg `ly mixg`d ïéçàä ¦ © ¨ mle`å§ .cala e`la dilr xaer 55
117 .melk eilr dl oi` ,mig`dn cg` dyciw mig`dn cg` ulge ,miyp izy znl el eid m`e .úøk ¥ ¨ äöeìçä
¨ £ © ìò© 56
118 iepyd oecipdn `tiqd dzpiy dnl ok m` :df uexiz `xnbd dgec zrwtp `l` ,dnvr ipta dvilg dkixv dzxv oi` ,odn zg`l 57
119 jiyndl dl did `ld ,mig`d iyeciw oica oecl dxare `yixa eyxce ,'lrpd uelg zia' xn`py ,dpey`xd zvilg ici lr dzwif 58
120 xfge eznail ulegd ,zg` `aaa lkd [zepyle-] éðúéìå ¥ § ¦ § oic eze`a ïéa¥ äøvä¨ ¨ © dze` ìò© e .miza ipy uleg epi`e ,uleg `ed cg` zia 59
121 éaø
¦ © éøáãì
¥ § ¦ § e ,oig`d on dvilg dkixv minkg ixacl ,zne dyciwe elit` oky .úøk ¥ ¨ äøvä
¨ ¨ © ìò© ïéáéiç
¦ ¨ © íéçàä¦ © ¨ x`y ïéáe¥ [ulegd-] àeä 60
122 .'íeìk§ åéìò
¨ ¨ dì¨ ïéà'
¥ àáé÷ò
¨ ¦£ lr `l la` ,cala dvelgd lr `l` e`ll wzip `l envr ulegd 61
 (iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr `i sc zenai ‫דלר‬
59 .dvelgd lr zxkn mixeht mig`d s`y xaeqd ïðçBé ¨ ¨ éaøk ¦ ©§ .àéL÷
¨ § © zyy ax uexiz ok` :`xnbd dwiqn 1
60 ezy` dltp znyk ixd ,oae`x ly eiiga el` mig` eidy xg`ny `yixd oia dxizqd aeyiia zexg` mikxc izy d`ian `xnbd 2
61 zltep `id mewn lkn ,oernyl dvlg xaky s`e .meail mdiptl ulegd ig`y ,Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § dì¨ øáñ © ¨ éLà ¦ © áø© :`ziixaay `tiql 3
62 dxeq` `id e`l xeqi`a wx ixdy .oerny zzina aey mdiptl it lr `ziixad z` dì¨ õøúî ¥ ¨ § ok meyne ,zxk dvelgd lr miaiig 4
63 `tiqa epipyy dne .dvilga zeaiig oie`l iaiige ,xen`k mdl lr s`y ,ïðçBé ¨ ¨ éaøk ¦ © § dì¨ øáñ © ¨ àðéáø
¨ ¦ ©e .ïBòîL § ¦ éaø ¦ © zrck§ ezhiy 5
64 mig`d ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ y ote`a `ed da miqtez mig`d iyeciw oi`y `ed ok lr å§ ,cala e`la `l` zxk xeqi`a dxeq` dpi` mig`d 6
65 [ulegd dyciwy xg`l elit` e`] eig`l dvlgy xg`l íéãeìéä ¦ §© ipy ex`eai oldle .ïðaø ¨ ¨ © zrc k§ ezhiy it lr `ziixad z` õøúî ¥¨ § 7
66 zxk xeqi`a eilr dxeq` `idy meyn íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠy dLc÷å ¨ §¦§ .mdivexiz 8
67 iaiiga miqtez oiyeciw oi`e ,enlera did `ly g` zy` ly dzidy mig`a `l` zbdep meai zevn oi`y ,epizpyna epipyy 9
68 ïðaø
¨ ¨ © zhiyk§ ,jk meyn dxeq` `id in zhiyke - ïàîk © § e .zezixk .eig` zzin xg`l clepy g`a `le ,mlera zg` daiyi mdl 10
69 dnaiiy xg`l wx clepy elit` iel lr oae`x zy` z` mixqe`d cgi eidy mig` ipya minkge oerny iax (:gi) oldl ewlgpe 11
70 .oerny mdig` clep jk xg`e ,oerny dnaie mipa `la oae`x zne ,mlera 12
71 ¤ £ (h dk mixac) xn`py ,dizexva xq`p eig` iypn zg` maiind
xW`' ote`a s` ,minkg zhiyl .mipa `la oerny s` zn jk xg`e ,iel 13
72 ipy dpea epi`e dpea `ed cg` zia ,eyxce ,'eig` ¦ ¨ ziA¥ z`¤ dpai ¤ § ¦ `l Ÿ xeqi` ixdy ,oey`xd g`d zy` xeqi`a iel lr dxeq` `id df 14
73 xg`l ixdy ,zxk aiigzdl el yi `xaqd cvny s`e .miza .enlera did `ly itl ,meai jxevl oae`x zzina el xzed `l df 15
74 g` zy`k `id ixde dzxvn znd zwif drwt zg`d dnaiizdy zy` xeqi` xzedy myk ik ,dnaiil iell xizn oerny iax la` 16
75 zxkn xen`d aezkd dwzip mewn lkn ,devn mewna `ly meyn ,iel iabl s` `ed xzip ok ,oerny iabl oae`x zngny g` 17
76 .zxk aeiga `le dyr xeqi`a wx dcinrde oke .eizgz cnere egekn `a `ed ixd oerny z` maiin `edyky 18
77 ìò© àaä ¨ © ,øîzéà
© § ¦ :maiind ig` x`y oica zwelgn d`ian `xnbd da `xew ip` oi`y dnai lk' llkd meyn eilr dxqe`l oi` 19
78 ìò© ïéçàä¦ © ¨ x`y ïî¦ ãçà ¨ ¤ àᨠjk xg`å§ ,eig`n el dltpy äîáé ¨ ¨§ zinler eilr dxeq` ,'dilr `eai dnai' [dpey`x] dlitp zrya 20
79 ,øîà© ¨ mdn ãç© .epica àðéáøå ¨ ¦ © § àçà ¨ £ áø© ewlgp - da¨ éâéìt ¥ ¦ § ,dúøö ¨ ¨¨ xak `idyk xzida d`vn iel clepyk ik ,'[dipyd dlitpa s`] 21
80 maiina `l` dyrl wezipd xn`p `l oky .úøëa ¥ ¨ § aiig `ed ixd `vnpe ,oae`x zwif dpnn dwqt xake oerny zeyi` zgz 22
81 `ly g` zy` ly zxk aeig xfeg mig`d x`ya la` ,envr m`y oerny iax dcen la` .oae`x zngn iell dltp `l mlerny 23
82 äNòa
¥ £ © `l` mixaer mpi` mig`d x`y s` ,øîà © ¨ ãçå © § .devn mewna ,oerny dze` maii jk xg` wxe oae`x zzin xg`l iel clep 24
83 .'miza ipy `le dpea `ed cg` zia' ly oiicr clepyk ixdy ,oerny zzin xg`l iell znaiizn dpi`y 25
84 md mig`d x`yy øîàc © ¨ § ïàî© :mzwelgn mrh z` zyxtn `xnbd dxq`pe li`ede ,oae`x zwif da dzide oernyl dnaiizd `l 26
85 mig`d x`y z` aiignd Lé÷ì ¦ ¨ Léøk¥ § xaeq ,dnaid zxv lr úøëa ¥¨ § .zinler eilr dxeq` `id ixd oae`xn dpey`xd dzlitpa eilr 27
86 lk zegilya uleg ulegd oi` ezhiyly .zxka dvelgd lr .lirl mixen`d mivexizd z` `xnbd zyxtn df it lre 28
87 'dpai `l aey' ly e`ll wezipd llka `ed wx ok lre ,mig`d Léøk ¥ § dì¨ øáñ © ¨ éLঠ© áø© :iy` ax ly evexiz z` zx`an `xnbd 29
88 ,mig`d lk zegilya maiin epi`y meaia oicd `ede ,mig`d `le z` dì¨ õøúî ¥ ¨ § ok lr å§ ,zxk dvelgd lr miaiig oig`dy ,Lé÷ì ¦¨ 30
89 'dpea `ed cg` zia' ly dyrl wezipd llka maiind wx ok lre øæçå
© ¨ § Bzîáéì§ ¦ ¦ õìBçä'
¥ © `yixa epipyy dny .ïBòîL § ¦ éaøk¦ © § `ziixad 31
90 wx dxvd lr mixaer mig`d x`y s`y øîàc © ¨ § ïàîe © .mig`d `le ïàî© ,'ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § `id ixd mipa `ll zne ,dLc÷å ¨ §¦§ 32
91 mig`d x`y z` s` dvelga xhetd ïðçBé ¨ ¨ éaøk ¦ © § xaeq ,äNòa ¥ £© dycwzde dvlgy xg`l [ecleeiy-] íéãeìéä ¦ § © ïéçà ¦ © ,ïéçঠ© [el`-] 33
92 maiiny oicd `ede ,mig`d lk zegilya ulegy meyn zxkn dcedi `ype ,mig` dcedie iel oerny oae`x oebk .mig`d cg`l 34
93 mixhtpe xen`d wezipa millkp mlek ok lre ,mlek zegilya dl ulge meail eig` iptl dxy dltpe ,mipa `ll zne dxy z` 35
94 .zxkn iel xfge ,zxka mig`d lre e`la eilr dxq`p jk ici lry ,iel 36
95 dklde ,ipelt mr ixzqz l` dl xn`e dlra dl `piwy dy` iel zn jk xg`e ,oeleafe xkyyi eig` eclep jk xg`e .dyciwe 37
96 ly dyr xeqi`a wtqn dlra lr dxeq` `id ixd ,enr dxzqpe dxeht dxyy s`y .[xeiv d`x] meail mig`d iptl dxy dltpe 38
97 dheq wtqa `ed oke .mixnd mind ici lr wcazy cr ,'d`nhpe' ,iel zvilga zxka mdilr dxq`py oeik oernye oae`x zvilgn 39
98 dzpify micr yiy zi`ce dheq la` .dzpify i`cea reci oi`y dpi`e .oerny iax zhiyl oeleafe xkyyin dvilga `id zaiig 40
99 meail dxeq` `id mipa `la zn m`e ,mlerl dlra lr dxeq` mig`l `l` dzxqe` dzvilg oi`y meyn ,zxka mdilr dxeq` 41
100 .eig` lr xg`l eclepy el` la` ,mzwif z` driwtde mdl dwewf dzidy 42
101 øîà© ¨ äãeäé¨ § áø© øîà̈ © :dheq zxv oica ax zhiy z` d`ian `xnbd dvilgd dlrt `le oae`xn mdl dwewf dzid `l jk oia okn 43
102 dheqd enk ,dvilgn dxehte meaia äøeñà ¨ £ zi`ce äèBñ ¨ úøö © ¨ ,áø© oi` enlera did `ly eig` zy` meyn s`e .mdiabl melk 44
103 lr s` ixdy ,zeixr ly zezixk iaiign dpi` dheqy s`e .dnvr .ulegl dycwzd xaky xg`l eclepy meyn ,mdilr dxqe`l 45
104 da¨ áéúk ¦ § äàîeè
¨ § mewn lkn ,zxk xeqi`a dxeq` dpi` dlra xaeqd ïBòîL § ¦ éa¦ ø© zhiyk§ ,mixen` mixacd in zhiyk - ïàîk © §e 46
105 s`e ,'d`nhp `ide dxzqpe' (bi d xacna) da xn`py ,úBéøòk ¨£© zngn eilr zxq`p dpi` ipyd d`ypy xg`l clepy g`y 47
106 yi ok lre ,'dl` lka e`nhz l`' (ck gi `xwie) xn`p zeixra `ed da miqtez mig`d iyeciw oi`y `tiqa epipyy dne .oey`xd 48
107 zexhetd zeixrk dpicy 'd`neh d`neh' dey dxifbn yexcl [xeiv d`x] dLc÷å ¨ § ¦ § dvilgd iptl íéãìBpä ¦ ¨ © ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ y ote`a 49
108 .dvilge meain odizexv xg`l zxk xeqi`a eilr dxeq`y itl íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠy 50
109 oldl epipy ,àcñç ¨ § ¦ áø© áéúî ¦ ¥ :ax ixac lr `iyew d`ian `xnbd ax uxiz ïàîk © § e .zezixk iaiiga miqtez oiyeciw oi`e ,dzvilg 51
110 zn dl xn`e cg` cr `ae ,mid zpicnl dlra jldy dy`d ,(:ft) dvelgd lr miaiig ulegd ig`y xaeqd Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § ,ok iy` 52
111 `a jk xg`e ,xg`l d`yipe `ypdl oic zia dexizde ,jlra .zxk 53
112 d`yipy itl ,oey`xd dlral xefgl zxzen dxezd on ,dlra dì¨ øáñ © ¨ àðéáø
¨ ¦ ©e :`ped ax ly evexiz z` x`al dkiynn `xnbd 54
113 ,dlra lr zxq`p dpi`y dqep`k `id ixde oic zia zeyxa ipyl e`l xeqi`a `l` dxeq` dvelgd oi` mig`d lr s`y ,ïðçBé ¨ ¨ éaøk
¦ ©§ 55
114 ahid dwca `ly meyn dfne dfn `vzy minkg deqpwy `l` dny .ïðaøc ¨ ¨ © § àaélਠ¦ © `ziixad z` dì¨ õøúî ¥ ¨ § ok lrå§ ,zxka `le 56
115 mivleg eig` ,dyxiby mcew oey`xd dlra zn m`e .zn ok`y ïî¦ äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § dLc÷å ¨ § ¦ § øæçå© ¨ § Bzîáéì
§ ¦ ¦ õìBçä' ¥ © `yixa epipyy 57
116 `id oey`xd zn m` ,øîBà ¥ ïBòîL
§ ¦ éaø¦ © .minaiin `l la` dl ,ïàîk © § e .oae`x zny mcew íéãìBpä ¦ ¨ © ïéçà ¦ © ,ïéçà ¦ © [el`-] ïàî© ,'ïéçàä ¦©¨ 58

‫המשך בעמוד הק‬

 ‫הלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף יא עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr `i sc ± oey`x wxt oiaiig lkd ‫רש"י‬
1 oeyla .cledl oicizrd oze`l ixw miclepc wgvi epiax xne` Ð miclepd oig` oig` ïàî `tiqe ,zxka xn`c Ð ùé÷ì ùéøë äì øáñ éùà áø .ikd diipyc zyy axl Ð àéù÷ 1
2 micizrd miclepc `xninl (a,l mixcp) "mixcp drax`" wxta opixn`ck ,cenlzd xg`l eclepy mig`a Ð dvilg jixv ipzwc `ziixac `yixl Ð äì õøúîå .`gip 2
3 ozn zrya eed `lc miclepl dpwd dzrn `l` :xn`w (a,bi) oihibc `nw wxt seqae ?rnyn on dzlitp `ipdn `l clep seqale maii :xn`c ,oerny iaxke ,ipy ly oiyecwe dvilg 3
4 ,dlral dxiq`c xg`n ,dpi` znaiizn Ð oig`d on dvilg äëéøö .'ek inp ikd ,zern dxq` `l dlitp `idd zwif jkld ,enlera did `ly eig` zy` dlr iednl oey`xd 4
5 lk `l dl xeq`a Ð dxeq` dl xzena `zydc .df dycw xak clepyke li`ed ,i`dc dilr dl 5
6 .oky dì¨ õøúîe ¥ ¨ § ,Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § dì¨ øáñ © ¨ éLà ¦ © áø© .àéL÷ ¨§ © 1 oie`l iaiig :xn`c Ð ïðçåé éáøë äì øáñ àðéáø 6
7 iaxk inewe`l ivn ded Ð opaxk ïàîë õøúîe¥ ¨ § ,ïðçBé ¨ ¨ éaøk ¦ © § dì¨ øáñ © ¨ àðéáø ¨ ¦ ¨ .ïBòîL § ¦ éaøk ¦ ©§ 2 dl oi` ipzwc `tiql uxzne .`gip `yixe ,edpip 7
8 .dycwy mcew clepy oebk .oerny ,o`kn xg`l eclepy oig`a Ð melk eilr 8
9 xg` elit` clepe ,opaxk inwe`l dil `gip `l`
éaøk
¦ © § dì¨ õøúîe ¥ ¨ § Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § dì¨ øáñ © ¨ éLà ¦ © áø© .ïðaøk © ¨ ©§ 3
enlera did `ly eig` zy` ixn`c opaxke 9
10 zqxib ok Ð dyra xn` ãç .dycwy äöéìç¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § dLc÷å ¨ § ¦ § øæçå © ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © :ïBòîL § ¦ 4
Ð íéãåìéä .`tiql `yix iywz `le ,`id 10
11 zia :opiyxcc meyn qxhpewa yxite .qxhpewd éaøk
¦ © § ¯ ïàîk © § ,íéãeìéä ¦ § © ïéçà ¦ © ¯ ïéçà ¦ © ïàî© .ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ 5 `xqzi` `le ,df ly oiyecw xg` eclepy 11
12 12
13
`ad e`le ,miza izy dpea epi`e dpea `ed cg`
åéìò¨ ¨ dì¨ ïéॠ¯ dLc÷å ¨ § ¦ § íéãìBpä ¦ ¨ © ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ .ïBòîL § ¦ 6 i`nx `l `ziinw dwif `dc ,ezvilga ediilr
13
`xw jixhvi`c oeik :dywe .dyr Ð dyr llkn did `ly eig` zy` meyne .ineaiil ediinw
14 `xw `iz`c olpn ,odizy z` maii `ly ,ditebl
éaøk
¦ © § dì¨ øáñ © ¨ àðéáø ¨ ¦ ¨ .Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § ¯ ïàîk © § ,íeìk§ 7
xn`c ,oerny iaxk ,`xqzin `l Ð enlera 14
15 opiqxbc ,mz epiax xn`e ?e`ll zxk llkn ewzpl øæçå
© ¨ § Bzîáéì § ¦ ¦ õìBçä ¥ © :ïðaøc © ¨ © § àaélà ¨ ¦ © dì¨ õøúîe ¥ ¨ § ïðçBé ¨¨ 8 íéãìåðä ïî ãçà ãîò
.`ixy clep seqale maii 15
16 maiiykc ,l`ppg epiax yxit oke .e`la xn` cg ïéçà ¦ © ¯ ïéçà ¦ © ïàî© ,ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ äöéìç ¨ ¦ £ äëéøö ¨ ¦ § dLc÷å ¨ §¦§ 9 åéìò äì ïéà .dpey`x dvilg zrya eidy Ð 16
17 oeik dxva `pixwc ,"dpai `l"a dxv` i`w zg` lr oiaiig oig`d xn`c ,yiwl yixk Ð íåìë 17
18
íéãeìéä ¦ § © ïî¦ ãçà ¨ ¤ ãîò © ¨ .ïðçBé
¨ ¨ éaøk ¦ © § ¯ ïàîk © § ,íéãìBpä ¦¨ © 10
18
`l mig`d oke .dze` dpai `l aey Ð d`pa `ly xg` Ð íéãåìéä ïî ãçà ãîò .zxk dvelgd
19 :xity opiqxbe .opgei iaxl e`la `l` dlr `niiw
,øîzéà © § ¦ .ïðaøk
© ¨ © § ¯ ïàîk © § ,íeìk§ åéìò ¨ ¨ dì¨ ïéॠ¯ dLc÷å ¨ §¦§ 11
df znyke ,oiyecw xg` elit` e` ,dvilg 19
20 la` .dzxv lr oig`d on cg` e` `ed `ae xfge éâéìt
¦ ¦ § .dúøö ¨ ¨ ¨ ìò© ïéçàä ¦ © ¨ ïî¦ ãçà ¨ ¤ àáe ¨ ,äîáé ¨ ¨ § ìò© àaä ¨© 12 .melk eilr dl oi` ,celi eze` dycw ulegd 20
21 ibilt `l Ð dyra opiqxbc qxhpewd yexitl :øîà © ¨ ãçåà © § ,úøëa ¥ ¨ § :øîà © ¨ ãç© ,àðéáøå ¨ ¦ ¨ § àçà ¨ © áø© dä 13 zy` `iedc meyn `l` ,dvilg meyn e`le 21
22 22
.dyra `nlr ilekl Ð edi` la` ,oig`a `l`
øîàc© £ © ïàîe © ,Lé÷ì ¦ ¨ Léøk ¥ § ¯ úøëa ¥ ¨ § øîàc © £ © ïàî© .äNòa ¥ £© 14 ïàîë .dpey`x dlitpn enlera did `ly eig`
23 s`c ,dxeq` `wec e`l Ð dxeq` dheq úøö clep seqale maii elit` :ixn`c Ð ïðáøë 23
24 .qxhpewa yxitck ,dxeht dvilgn
úøö © ¨ :áø© øîà © ¨ äãeäé ¨ § áø© øîà © ¨ .ïðçBé¨ ¨ éaøk ¦ © § ¯ äNòa ¥ £© 15
dpea oi`e ,dpea `ed cg` zia Ð äùòá .`xiq` 24
25 ,dvilg ira wtq Ð dheq la` ,i`ce dheq `wece áéúî ¦ § .úBéøòk ¨ £ © ,da¨ áéúk ¦ § äàîeè ¨§ ,äøeñà
¨ £ ¯ äèBñ ¨ 16 ïàî .dyr Ð dyr llkn `ad e`le ,miza ipy 25
26 26
27
"d`nhp `ide dxzqpe"c `xwe .jenqa iziinck dúöéìç
¨ ¨ ¦ £ Bà dúàéa ¨ ¨ ¦ :øîBà ¥ ïBòîL § ¦ éaø ¦ © ,àcñç ¨ § ¦ áø© 17 edi` xn`c Ð ïðçåé éáøë äùòá øîàã
27
dheq la` .onwl wiqnck ,ixii` i`ce dlrapa Ð `ied diciclc ikid ike ,ciarw oig`c `zegily
28 opz `de :xn`z m`e .d`neh da azk `l wtq
:[áø© Cì¨ øîà] © ¨ !dúøö ¨ ¨ ¨ úøèBt ¤ ¤ ïBLàø¦ ìL ¤ åéçàî ¦¨¥ 18
ïàîå .dyra `ied inp mig`l Ð dyra dxv 28
29 dxeq`e dzial dxeq` xzqd zial enr dqpkp éì¦ zøîà § © § ¨ zàå § © § ,àúééøBàc ¨ § © § äèBñ ¨ àðà
¨ £ Cì¨ àðéîà̈ ¨ ¦ 19
zegily e`l xn`c Ð ùé÷ì ùéøë úøëá øîàã 29
30 :(`,gk dheq) "myk" wxta opiyxce ,dnexzl ìkŸ :øáñ÷ © ¨ ¨ !dì¨ éøà÷ ¥ ¨ ¨ éàî© dì¨ éøà÷ãe ¥ ¨ ¨ § !?ïðaøc © ¨ © § äèBñ ¨ 20 dlr i`wc edip `ed ,jkld .ciarw mig`c 30
31 xeqi`a Ð iniiw iniiwck mig` la` ,dyra 31
32
cg`e lral cg` ,aizk "d`nhpe" minrt dyly
:éLà ¦ © áø© áéúî ¦ § .ïewz© àúééøBàc ¨ § © § ïéòk ¥ § ¯ ïðaø © ¨ © ïewúc © § 21
32
Dxq`
¨ `lc :xnel yie !dnexzl cg`e lreal izy ieyp did Ð äøåñà äèåñ úøö .g` zy`
33 ,d`nhpe dlrap `ny ,wtq meyn `l` aezkd
äøeñà ¨ £ ¯ äàîeè ¨ § éãk ¥ § Bnò¦ äúäLå ¨ £ ¨ § øúñì ¤ ¥ § Bnò¦ äñðë𠨧§¦ 22
`la zne ,micr yie ,eizgz zg`d dzpife miyp 33
34 .dlrap i`ced lr `l` d`neh aizk `l mlerle úöìBç¤ ¤ ¯ úî¥ íàå ¦ § .äîeøúa¨ § ¦ ìBëàì ¡ ¤ äøeñàå ¨ £ © ,dúéáì ¨ ¥§ 23 .dvilgd on s` zexeht dzxve `id Ð mipa 34
35 lr `l` d`neh my azkp `ly oeik :xn`z m`e àìå `ide dxzqpe" ,da aizk d`neh Ð `nrh i`n 35
36 "myk" wxta xn`ck i`cek wtq dyrc :xnel yie ?dnexzle dzial dxeq` i`n` Ð i`ced åà äúàéá .(gi `xwie) "dl` lka e`nhz l`" :aizkc Ð úåéøòë .(d xacna) "d`nhp 36
37 wtqdy aezkd jl cibn ?ziwyp dnl Ð d`nhp `l m`e ,dzey dnl d`nhp m` :(my) ,z`ype ,jilra zn :dl exn`e e`ae ,mid zpicnl dlra jldy dy`d Ð 'åëå äúöéìç 37
38 `le ,i`cek wtq aezkd dyr xingdl `wecc ,dvilg `ira dheq wtq ikdle .i`cek dxeq` `le oivleg df ly eig`e df ly eig` Ð ezn .dfne dfn `vz Ð dlra `a jk xg`e 38
39 `pwqnlc ("itl" ligznd xeaic a,b) lirl ziyixtc i`nle .dvilg `la dxhtl lwdl dlgzkl `id zxhet oey`x ly eig`n dzvilg e` dz`ia :xne` oerny iax .oinaiin 39
40 d`neh `eddc ,`gip Ð e`l mewna epiid ,ax xn`c ,da aizk zeixrk d`neh oizrnyc ,dil `ixy i`cec ,main opax deqpw `lc ,mai iabl miyp x`yk `id ixdy ,dzxv z` 40
41 ax dl aiyg i`ce dheqc oeik :dyw mewn lkn la` .dlrap i`ce lr `l` `aizk `l elit`e .maiil dzxv `ixy Ð dlra zgz dlrap :`nl` .zny drnyy ,dzid dqep`y 41
42 .?ineaii maiizze jixt ikid ok m`e ,dexr wtqk aygil dl ded wtq dheq ok m` ,dexrk Ð àúééøåàã äèåñ .ecen Ð dzxva la` ,dcica `l` oerny iax` ibilt `l opax 42
43 ,`nw `pzn dywn `l i`n`e :xn`z m`e Ð 'ek dzvilg e` dz`ia xne` oerny éáø ,`ixy `ziixe`cn `dc Ð ïðáøã äèåñ éì úøîà úàå .da dxq` dxezde ,dzpify 43
44 dil iz` `dc :xnel yie !dvilg opira `l axle ,oivleg df ly eig`e df ly eig` xn`c cre" :(d xacna) aizkc ,`ixy `pngxe `id dqep`e ,cg` cra
¥ oic zia it lr zqipy 44
45 `l` oerny iaxn jixt `le .`id opaxc dheqc ,dvilg `ira `ziixe`cnc ,zvlegc xity exfbc `ed opaxe ,zxzen dqtzp `d ,dxeq` "dqtzp `l `ide" ,cg` `l` ixz ,"da oi` 45
46 `nlce :xn`z m`e .maiizdl dxqe`l epl dide ,oewz `ziixe`c oirk opax oewzc lkc meyn `d Ð äì éøà÷ éàî äì éøà÷ãå .`ypz `ly cr dlra zny xity wecizc ikid ik da 46
47 wgvi epiax xn`e ?`l dlgzkl la` ,dzxv zxhet caricac `l` xn`w `l oerny iax oewzc lk :jixtc i`d Ð øáñ÷ .d`neh da aizkc ,`ziixe`c dheqa `l` ax xn` `l 47
48 uleg dvx oey`x ly eig` hwp `lc `de .ibiltc ogky` `lc ,`nw `pz dcen caricac ixq` eed inp ikd Ð dxeq` dzxve `id `ziixe`c dheq i`e ,oewz `ziixe`c oirk opax 48
49 s`c ,ol rnyn `w digxe` ab` `zlinc :wgvi epiax xn` Ð dlgzkl rnync ,maiin dvx l` :dl xn`e ,ezy`l `pwnd Ð åîò äñðëð .dvilg dl ikxvne ,meaiin dxv opax 49
50 zxhet dly dvilg e` dz`ia ikd elit` Ð ith meaii da jiiyc dxv `ki`c ab lr dl `piw ixdy ,xacl milbxy .dzpif `ny ,dlral Ð äúéáì .ipelt yi` mr ixzqz 50
51 ,`cqg axl :xn`z m`e .ipyc ezy`k d`xpc ,dxht `lc jzrc `wlqc .dzxv dligzkl "d`nhp" :(`,gk) dheq zkqna silick ,dnexza dxeq` Ð `id zpdk m`e .dxzqpe 51
52 (`,e `,a) dheqc `nw wxtc oizipzn dil iywz ,`ixy `ziixe`c dheqc wcwcl dvexy .dnexzl cg`e ,lreal cg`e ,lral cg` :minrt yly ,"d`nhpe" "d`nhp" 52
53 oi`y ipzwc `dc `pin` dedc :xnel yie !znaiizn dpi` dheq wtqc ,jenqa iziinc àìå
54 gkn mewn lkn Ð `ziixe`cn `xiq`c gken mzdc ab lr s` .opaxcn epiid Ð znaiizn
55 dxqe`l yic `id `xaq opaxc dheqa ,jkle ,dvilgd on s` dxehte ,`ziixe`c dheql dexrk dil ieync ,jixt axl `wecc :wgvi iax xn` cere .melk eilr gikedl oi` dnvr dpyn
56 :`tiq ipzwcn ,dlgzkl maiizdl dxeq` oerny iaxlc :wgvi epiax yxit cere .znaiizn elit` opaxc dheqac xn`p m` dniz oi` Ð zvleg dheq wtqc ,dheqc `idda la` .maiizdl
57 jixte .`id dxyk dvilg Ð maiizdl zxzen dzid m`e ,dleqt dvilg oerny iaxc `iddl `xew inlyexia :cere .xfnn cled oi`c `hiyt Ð dlgzkl maiil ixy i`c .xfnn cled oi`e
58 m`c ,lirez jytp dnn :`niz ike .dzxv xehtl liredl dvilgl oi` opaxc dheqa Ð `id meaiie dvilg za e`lc `ziixe`c dheqa xn`c oeikc ,dzxv zxhetc oerny iax xn`wc `dn
59 oi`e ,`zilc o`nk dzvilg `ziixe`c dheql `incc oeikc cenlzdl dil xazqnc ,dzxv dxht xity ok m` Ð dheqk `aiyg `l i`e ,dvilg ira `l inp dzxv dxenb dheqk `aiyg
60 .dzxv xehtl dl
zeaxl
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף יא עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫ולר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr `i sc ± ipy wxt jtdy in ‫תוספות‬
1 ïî .axl `iyw ,zvleg [`din ipzw] .dheqc `nw wxta yxtn `nrh Ð úîáééúî àìå `xwc dihytc ?dihytn `xw opax iwtn ikide :xn`z m`e Ð dxzqpy dheq úåáøì 1
2 Ð ïéñåøéàä ïî .oey`xl Ð øåæçì äøåñà .dyxib e` zne ,xg`l zqipyn Ð ïéàåùðä i`eyipl d`neh ixwinl edl xazqn `lc :xnel yie !aizk ezyexb xifgna 2
3 åæ úçàå åæ úçà .dlrape Ð äàîèåä .oey`xl xefgl zxzen ,zne xg`l dqx`zpy .`id xzid dzlirac oeik ,dyexb 3
4 dlra lkei `l" :aizke ,oiyeciw epiid diede ,"xg` yi`l dzide" :aizkc Ð äøåñà dheqa xn` i`n` ,wtq dheqa e`l aizk `lc oeike :xn`z m`e Ð dlrap dxzqp éàî 4
5 iwenc Ð éñåé éáøå .'ebe "dgly xy` oey`xd ?dwel jxca dlra dilr `a m`c (`,f) 5
6 Ð äèåñá åàì .ezyexb xifgna `xw dlek äèBñ
¨ àðà ¨ £ Cì¨ àðéîà
¨ ¦ ¨ :[áø© Cì¨ øîà] © ¨ !úîaééúî ¤ ¤ © § ¦ àìå Ÿ § 1 ,i`cek wtq aezkd dyr `xneglc :xnel yie 6
7 7
ol `hiyt elit`e ,dil zil dlra zgz dpfnd äèBñ ¨ àðL ¨ § éàîe © !÷ôñ ¥ ¨ äèBñ ¨ zà § © éì¦ zøîàå § © § ¨ § .éàcå ©© 2 .lirl ziyixtck
8 Ð äá áéúë úåùéàå äéåä àîòè éàî .i`pfc :qxhpewa yxit Ð da aizk zeyi`e äéåä 8
9 :aizkc ,died da yi dlral dxq`pd dze`a
äèBñ ¨ ¯ äàîeè ¨ § da¨ áéúëc ¦ § ¦ íeMî¦ ,àîòè ¨ £ © éàî© éàcå ©© 3
.aizk ezyexb xifgna `pipr `eddc 9
10 zeni ik e`" :aizkc zeyi` ,"xg` yi`l dzide" ïa¤ éñBé ¥ éaø ¦ © :àéðúc ¨ § © § !da¨ àáéúk ¨ ¦ § äàîeè ¨§ éîð
¦ © ÷ôñ̈ ¥ 4 ,`xw ixii` ezyexb xifgnac `hiytc :dnize 10
11 ,"oey`xd dlra lkei `l ,oexg`d yi`d ïî¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ £ © © :øæòìà ¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © íeMî¦ øîBà ¥ øôék © ¥ 5 oa oerny iaxl d`xpe !ibilt `l opax elit`e 11
12 12
13
oebke ,zeyi`e oiyeciw ici lr xg`l zqipyn
íeMî¦ ,úøzeî ¤¤ ¯ ïéñeøéàä¦ ¥ ¨ ïî¦ ,äøeñà ¨ £ ¯ ïéàeOépä ¦ ¦ © 6 :yexit ,da aizk zeyi`e diedc :yxtl xfrl`
13
,"lkei `l"a `nw i`wc `ed ,oey`xd dyxibc oey`xd dlra lkei `l" :aizkc "d`nhed"e`
14 Ð åäî äúøö .`l Ð eizgz dpfn la`
:íéøîBà ¦§ íéîëçå¦ ¨ £ © ,"äànhä ¨ ¨ © øLà ¤ £ éøçà" ¥ £ © :øîàpL © ¡ ¤ ¤ 7 ixg` dy`l el zeidl dzgwl aeyl dgly xy` 14
15 .zeixrn d`neh xinbe ,dzenk dzxv maiizdl éøçà"
¥ £ © íéi÷î ¥ © § éðà ¦ £ äî¨ àlà ¨ ¤ .äøeñà ¨ £ ¯ Bæ úçàå © © § Bæ úçà © © 8 ,ixii` ezyexb xifgna `nl` Ð "d`nhed xy` 15
16 rnync Ð "àéä äáòåú" äá áéúëã íåùî éàå ¯ äøzñð ¨ § § ¦ éàîe © .äøzñpL ¨ § § ¦ ¤ äèBñ ¨ úBaøì © § ¯ "äànhä ¨ ¨ © 9 "dy`l el zeidl"` Ð "d`nhed xy` ixg`"c 16
17 yxcinl `ki` ,dzxv `le "`id" :`herin 17
18
àéìòî
¨ § © © àðMéì ¨ ¨ ¦ ¯ äøzñð ¨ § § ¦ déì¥ éø÷ ¥ ¨ éànàå © © § ,äìòáð ¨ £ § ¦ 10 `l ixdy ,zeyi`e died jiiy `l dheqac ,i`w 18
dleqt epnid dza oi`c ,dipa` `herin .mlern dyxib
19 eiptl eltpy in Ð äøùë úçà äúéä .dpedkl
äøzñðå"
¨ § § ¦ § da¨ áéúk ¦ § àéãäa ¨ § ¤ § äàîeè ¨§ ,äìòá𨠣 § ¦ .è÷ð̈ © 11 ,dil irain `l dteb `id Ð edn äúøö 19
20 ly dzvilg e` dz`ia ,cg` g`n zenai izy øôék© ¥ ïa¤ éñBé ¥ éaøå ¦ © § .åàìa ¨ § dìò ¨ £ í÷éîì © ¥ § !"äàîèð ¨ ¨ § ¦ àéäå ¦ § 12 on dxeht i`ce Ð xtik oa iqei iaxlc 20
21 dxyk zg` dzid .dzxv zxhet odn zg` àîòè ¨ £ © éàî© .éîð ¦ © éàðæ © § eléôàå ¦ £ © ,déì¥ úéì¥ äèBña ¨ § åàì̈ 13 .zeixrk da aizk d`nehc ,meaiid one dvilgd 21
22 zqgein Ð àîìòì äøùë .'eke dleqt zg`e 22
23 äãeäé¨ § áø© dépéî ¥ ¦ àòa ¨ § .da¨ áéúk ¦ § úeMéàå ¦ § äéåä ¨ ¨ £ ¯ 14 `le zvlegc `hiyt dteb `id ,inp opaxle 23
dzidy oebk Ð àîìòì äìåñô .dpedkl dxyke xwrzi`c oeik xnel `vnz m` elit`c .znaiizn
24 .dpedkl dleqte ,xg` lran dvelg e` dyexb dúøö ¨ ¨ ¨ ,úîe ¥ ,úqépMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ £ © © :úLL ¤ ¥ áøî © ¥ 15 `zydc :xnege lwn znaiizn dpi` Ð xwrzi` 24
25 à÷ôð éàî .l`xyi `edc Ð àéæç äéãéãìã ïåéë ïåék
¨ ¥ ,Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ àì¨ øôék © ¥ ïa¤ éñBé ¥ éaøc ¦ © § àaélà ¨ ¦ © ?eäî© 16 m`e !?oky lk `l dl xeq`a ,dxq`p dl xzena 25
26 26
27
maiil ira i`e ,uelgl irailc id Ð äðéî äéì BúLeøb ¨ § øéæçîa ¦ £ © § äàîeè ¨§ øôék
© ¥ ïa¤ éñBé ¥ éaø ¦ © øîàc © ¨ § 17 Ð eheyt icin `vei `xwn oi`c inp xnel ivnz
27
Ð äéì äìåñô äìåñô .maiil irailc id Ð `xw xwirc oeik ,dvilgd on dxhetl oi`
28 oebk Ð edip i`ne .mlerd lkl `nlrl dxyke
da¨ áéúëc ¦ § ¦ íeMî¦ éàå ¦ § .dúBîk ¨ § dúøö ¨ ¨ ¨ ¯ àáéúëc ¨ ¦ § ¦ àeä 18
meyn ,ezyexb xifgna `le aizk dheqa d`nehc 28
29 ,zne zxg` dy` ele ezyexb eig` xifgdy àä¨ ¯ ïéáòBz ¦ £ äéða ¨ ¤ ¨ ïéàå ¥ § äáòBz ¨ ¥ àéä¦ ,"àéä¦ äáòBz" ¨¥ 19
,dyexb i`eyip d`neh ixwinl `xazqn `lc 29
30 .eig`l die`x dpi`y dfl dleqt dyexbd iedc ìò© óà© ,ïðaøc © ¨ © § àaélà ¨ ¦ © ¯ Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ ék¦ .äáòBz ¨ ¥ dúøö̈ ¨ ¨ 20 `l` :xn`wc onwl rnyn oke .lirl ziyixtck 30
31 Ð d`neh da aizkc ab lr s`c opireny`e 31
32
ïéॠ¯ áéúëc ¦ § ¦ àeä äèBña ¨ § äàîeè ¨§ ïðaø
© ¨ © øeîàc £ © áb© 21 opaxlc hytinl irae ,zvleg dzxv e` `id e`
32
x`y i`c ."darez `id" aizkc ,dxyk dzxv oi` ikd elit`e ,eheyt icin `vei `xwn oi`
33 dyexbe lecb odkl dpnl` oebk ,oie`l iaiig
¯ ø÷òéàc © £ ¦ § ïåék ¨ ¥ ,àîìc ¨ § ¦ :Bà ,BèeLt§ éãéî ¥ ¦ àöBé ¥ àø÷î ¨ § ¦ 22 ira dzxv la` .ziyixtck ,dvilgn dzxhet 33
34 äìåñô ?opirny`l `z` i`n Ð heicd odkl ,Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ àì¨ ïðaøc © ¨ © § àaélà ¨ ¦ © :éøîàc ¦ § ¨ § àkéà ¨ ¦ ?ø÷òéà © £ ¦ 23 e` ,dvilgd on dxeht m` xtik oa iqei iaxl 34
35 ,ef dpyna Ð éáø äðù ïàë .dpedkl Ð àîìòì éaøc
¦ © § àaélà ¨ ¦ © ¯ Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ ék¦ .ø÷òéà © £ ¦ ¯ ø÷òúéàc © £ § ¦ § ïåék ¨ ¥ 24 ,znaiizn i` ira opaxle .znaiizn elit` 35
36 jetyi `l :iax epcnl ,dleqtl uleg ipzwc 36
37
ïa¤ éñBé ¥ éaø ¦ © øîàc © ¨ § áb© ìò© óà© ?éàî© ,øôék © ¥ ïa¤ éñBé ¥ 25 .dxv igcinl xnege lw mil` `lc dil `hiytc 37
mixg`e ,mdl jixv oi`y it lr s` exea in mc` `vei `xwn oi`c meyn znaiizn `le zvleg e`
38 uelgl lekic oeikn ,`kd oebk ,mdl mikixv
èòéî ¥ ¦ ¯ àáéúëc ¨ ¦ § ¦ àeä BúLeøb ¨ § øéæçîa ¦ £ © § äàîeè ¨ § øôék © ¥ 26 .eheyt icin 38
39 dxykl uelgi `l Ð dxykd xhtze dleqtl :àîìc ¨ § ¦ Bà ,äáòBz ¨ ¥ dúøö ¨ ¨ ¨ ïéàå ¥ § "äáòBz ¨ ¥ àéä" ¦ àðîçø ¨ ¨ £ © 27 `ziinw `ira hytinl Ð dezipz dil øîà 39
40 40
"ulegd" wxta sqei axc `de .dpedkl dplqtie !äáòBz ¨ ¥ ¯ dúøö ¨ ¨ ¨ àä¨ ,ïéáòBz ¦ £ äéða ¨ ¤ ¨ ïéàå ¥ § äáòBz ¨ ¥ àéä¦ 28 `hiytc ixn`c `ki`lc .`z`c `ed
41 äúøöå àéä .dpyn `dc dlr (`,cn zenai) `ki` Ð xwrzi` xwrzi`c oeik opaxl dil 41
42 ?il dnl ediiexzl dvilg Ð êúòã à÷ìñ
,äìeñt¨ § úçàå © © § äøLk ¨ ¥ § úçà © © äúéä ¨ § ¨ :äeúéðz¨ ¥ § ,déì¥ øîà © £ 29
.opaxk `iz`c xninl 42
43 df ,dlra Ð äì øúåîá .meaiil Ð åäî äúøö ¯ íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íàå ¦ § ,äìeñtì ¨ § © õìBç ¥ ¯ õìBç ¥ äéä ¨ ¨ íঠ30 dleqt dvilgc ab lr s` Ð dzxv e` `id åà 43
44 xfge ,ipyl z`ypyk dlgz dxq`p zny àîéìéà
¨ ¥ ¦ ?äìeñt ¨ § éàîe © äøLk ¨ ¥ § éàî© .äøLkì ¨ ¥ § © íaééî ¥ © § 31 `wec epiid Ð [oig`d lk lr] xefgl jixv 44
45 øåñàá .zn xgnle ,xeqi`a dxifgde oey`xd 45
46
,àîìòì ¨ § ¨ § äìeñt ¨ § ¯ äìeñt ¨ § ,àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § ¯ äøLk ¨ ¥ § 32 ulg oke .zexv exhtp `lc ,zeig`l ulg oebk
46
ì÷ íéìà éî .oky lk `l ,dnai oebk Ð äì dwifd rxedc ,dxv dxhtp `l hbd zlral
47 dl xzena :oxn`c xnege lw i`d Ð øîåçå
:åàì¨ àlà ¨ ¤ ?dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § ¨ éàî© àéæç ¨ § © déãéãìc ¥ ¦ § ¦ ïåék ¨ ¥ 33 ab lr s`c ,izkec x`ya la` .dl dylwe 47
48 .dxq`p eäéð¦ éàîe © .déì¥ äìeñt ¨ § ¯ äìeñt ¨ § ,déì¥ äøLk ¨ ¥ § ¯ äøLk ¨ ¥ § 34 Ð dnily dwifdy oeik ,maiizdl dxeq`c 48
øîà íaééî¥ © § ¯ íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íàå ¦ § :éðú÷å¥ ¨ ¨ § .BúLeøb ¨ § øéæçî ¦ £ © ¯ 35 .zxhet 49

¨ ¥ § © 36 Ð ikd uixz dl zvxzn `w ivexz åàì

50
ïåék
¨ ¥ zøîà÷ãe
§ © § ¨ ¨ § .àîìòì ¨ § ¨ § äìeñt ¨ § ¯ äìeñt ¨ § ,àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § ¯ äøL ¨ ¥ k§ íìBòì ¨ § ,àì Ÿ !äøLkì 51
irac ab lr s`c ?dl uxzn i`na :dniz
:éaø¦ © äðL ¨ ¨ ïàk¨ ,óñBé ¥ áø© øîàc © ¨ § .óñBé
¥ áøc © § íeMî¦ ¯ dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § ¨ éàî© àéæç ¨ § © déãéãìc ¥ ¦ § ¦ 37 xity ipzinl jiiy Ð dzxv e` `id e` xninl 52
¯ úàOpMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ £ © © :òîL © § àz¨ .íäì ¤ ¨ íéëéøö ¦ ¦ § íéøçàå ¦ ¥ £ © BøBá éî¥ íãà ¨ ¨ CBtLé § ¦ àì Ÿ 38 wxtae .xn`n da dyre ulg enk ,dzxve `id 53
åàìå ¨ § .dúøö ¨ ¨ ¨ Bà àéä¦ Bà :àîéà ¨ ¥ [àlà] ¨ ¤ !?Cúòc ¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ dúøöå ¨ ¨ ¨ § .àéä¦ úöìBç ¤¤ dúøöå¨ ¨ ¨ § àéä¦ 39 oixitn dlrae dia` :ipzwc (a,eq) mixcpa "dxrp" 54
55
éaø
¦ © øîà © ¨ .úîaééúî
¤ ¤ © § ¦ Bà úöìBç ¤ ¤ Bà ¯ dúøö ¨ ¨ ¨ ,úöìBç ¤ ¤ àéäå ¦ :éëä ¦ ¨ õéøz ¥ § ?dì¨ zöøúî÷ § © § ¨ § ¨ éöeøz ¥ ¥ 40 xtd `le a`d xtd :`tiq ipznl jixhvi` ,dixcp 56
`lc ,xten oi` ,a`d xtd `le ,lrad xtd lrad
:éîঠ© éaø ¦ © déì¥ øîà © £ ?eäî© dúøö ¨ ¨ ¨ ,úqépMî
¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ £ © © :éòa ¥ ¨ ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ © ,àaà ¨ © øa© àéiç ¨ ¦ 41 .xn`w dlra e` dia` Ð dlrae dia` `niz 57
,äøeñਠ£ dì¨ øzena ¨ © ,øîBçå ¤ ¨ ì÷© :ïðéøîàc
© ¦ § ¨ § ,éì¦ àéòaéî÷ ¨ £ ¨ ¦ ¨ àì¨ dôeb ¨ àéä¦ !dôeb ¨ àéä¦ Cì¨ éòaéúå ¥ ¨ ¦ § 42 dxqe`l Ð dxvl igcinl xnege lw mil` éî 58
59
éçãéîì
¥ § ¦ § øîBçå ¤ ¨ ìw© íélà ¦ © éî¦ ?éàî© dúøö ¨ ¨ ¨ ¯ éì¦ àéòaéî ¨ £ ¨ ¦ à÷¨ ék¦ !?ïkL ¥ ¤ ìk¨ àì Ÿ ¯ dì¨ øeñàa ¨ § 43 on dxhetlc .dil `irain `w meaiil
60
elit` xnege lw ipdn `l dvilgd
:ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © éòa ¥ ¨ ,àaà ¨ © øa© àéiç ¨ ¦ éaø
¦ © øîà © ¨ :éëä ¦ ¨ éðúî ¥ § © ÷çöé ¨ § ¦ øa© ïîçð ¨ § © áø© ?àì¨ Bà ,äøö̈ ¨ 44 `idl
àéòaéî÷
¨ £ ¨ ¦ ¨ àì¨ dúøö ¨ ¨ ¨ ?dúøö ¨ ¨ ¨ Cì¨ éòaéúå
¥ ¨ ¦ § :éîà ¦ © éaø ¦ © déì¥ øîà © £ ?eäî© úqépMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ £ © © 45
?àìŸ Bà ,äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ øîBçå
¤ ¨ ì÷© íélà ¦ © éî¦ ,éàî© dôeb ¨ àéä¦ ¯ éì¦ àéòaéî÷ ¨ £ ¨ ¦ ¨ ék¦ ,àlà ¨ ¤ .äøö ¨ ¨ éçãéîì
¥ § ¦ § øîBçå
¤ ¨ ì÷© íélà ¦ © àìc
¨ § ,éì¦ 46
øîà
 ‫זלר‬ (iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr `i sc zenai
60 da dxn`p `le ,ixnbl ø÷òéà © £ ¦ ,eheyt icin `xwn ø÷òúéàc ©£§ ¦ § .dvilgn s` dxhetd ax ixack `le .el úîaééúî ¤ ¤ © § ¦ àìå
Ÿ § 1
61 dn - éàî© ,øték ¨ ¦ ïa¤ éñBé ¥ éaøc ¦ © § àaélਠ¦ © ,Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ ék¦ .llk d`neh izxn`y dn - àðà ¨ £ Cì¨ àðéîà
¨ ¦ £ ,[áø© Cì¨ øîà]© ¨ :`xnbd zvxzn 2
62 øéæçîa
¦ § © § 'äàîeè'¨ § y øték ¨ ¦ ïa¤ éñBé ¥ éaø ¦ © øîàc© ¨ § áb© ìò© óà© m`d .dpic da aizk 'd`neh'y ,éàcå © © äèBñ
¨ a wx `ed ,dvilgn dxeht `idy 3
63 meyn ,dzxv z` zxhet dpi` mewn lkn ,àáéúëc ¨ ¦ § ¦ àeä BúLeøb ¨ § .÷ôñ
¥ ¨ äèBñ ¨ n ilr zeywdl zà § © éì¦ úøîà© § ¨ ikå§ ,zeixrk 4
64 dúøö ¨ ¨ ¨ ïéॠmle`å§ ,'äáòBz ¨¥ àéä'¦ `weecy azke àðîçø ¨ ¨ £ © èòéî ¥ ¦y dxehty éàcå © © äèBñ¨ àðL
¨ § éàîe © :df uexiz lr `xnbd dywn 5
65 àéä'¦ y ,dza lr wx xn`p herind ,àîìc ¨ § ¦ Bà .maid lr äáòBz ¨¥ m` ,zeixrk 'äàîeè'
¨ § oeyl da¨ áéúëc¦ § ¦ íeMî¦ (àîòè¨ § © éàî)© ,dvilgn 6
66 .äáòBz
¨ ¥ dúøö ¨ ¨ ¨ [la`-] àä¨ ,ïéáòBz ¦ £ äéða ¨ ¤ ¨ ïéàå ¥ § 'äáòBz
¨¥ mb àáéúk
¨ ¦ § 'äàîeè'
¨ § oeyl ixdy ,dvilgn xhtz éîð ¥ © ÷ôñ
¥ ¨ äèBñ¨ ok 7
67 axl zyy ax déì¥ øîà © ¨ :df wtq heytl di`x d`ian `xnbd øéæçnä
¦ § © © ,øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø
¦ © íeMî¦ øîBà
¥ øték
¨ ¦ ïa¤ éñBé¥ éaø ¦ © ,àéðúc
¨ § © § .dä 8
68 in ,(.cn) oldl dpyna ef ly dpic z` epipy - äeúéðz ¨ ¦ § ,dcedi m` ,dyxiby e` ipyd zne xg` yi`l dzidy xg`l BúLeøb ¨ § 9
69 odn zg` ly dzvilg e` dz`ia ,zne miyp izy ieyp didy dlral xefgl äøeñà ¨ £ `id ixd ,ïéàeNépä
¦ ¦ © ïî¦ ipyd ly ezy` dzid 10
70 ,äìeñt¨ § odn úçàå © © § äøLk ¨ ¥ § odn úçà © © äúéä ¨ § ¨ m`e .dzxv z` zxhet úøzeî
¤ ¤ ,cala ïéñeøéàä¦ ¥ ¨ ïî¦ ipyd ly ezy` dzid m` j` ,oey`xd 11
71 íaééî
¥ © § `ed ,íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íàå ¦ § ,äìeñtì
¨ § © õìBç ¥ `ed ,õìBç ¥ maid äéä ¨ ¨ íঠDlrA
¨ § © lkEi
© `l' Ÿ (c ck mixac) df oica øîàpL
© ¡ ¤ ¤ íeMî¦ .oey`xl xefgl 12
72 àîéìéà
¨ ¥ ¦ ,äìeñt ¨ § éàîe © äøLk ¨ ¥ § éàî© :`xnbd zyxtn .äøLkì ¨¥ § © ,'äànhä
¨ ¨ © ª øLठ£ éøçà
¥ £ © 'ebe dYgwl
¨ § © § aEWl¨ Dgly ¨ § ¦ xW`¤ £ oFW`xd ¦¨ 13
73 äìeñt
¨ § `id äìeñt ¨ § de ,odkl zxzene àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § `id äøLk ¨ ¥ § dy dlrape ipyl d`yip `ly onf lk la` ,dlrap epiid 'd`nhed'e 14
74 ïåék
¨ ¥ ,dywi `ld ,odkl dxeq`y dvelg e` dyexb oebk àîìòì ¨§ ¨§ Bæ úçà © © ,íéøîBà ¦§ íéîëçå
¦ ¨ £ © .oey`xl xefgl zxzen `id oiicr el 15
75 dpéî¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § © éàî© ,die`x `id odk epi`y maily ± àéæç ¨ § © déãéãìc
¥ ¦§ ¦ dlral xefgl äøeñà ¨ £ ,el dqx`zdy Bæ úçàå © © § ipyl d`yipy 16
76 äøLk ¨ ¥ § 'äøLk' ¨ ¥ § åàì¨ àlà ¨ ¤ .el zeie`x odizy `ld ,maiin `ed efi` íéi÷î
¥ © § éðà ¦ £ äî¨ ,dxeq` oiqexi`d on s`y xg`n àlà ¨ ¤ .oey`xd 17
77 ,[ef `id ine-] eäéð¦ éàîe © ,déì¥ äìeñt ¨ § 'äìeñt' ¨ § de ,zny lral déì¥ `idy ,ipelt mr äøzñpL ¨ § § ¦ ¤ äèBñ ¨ úBaøì © § ,'äànheä ¨¨© xW`¤ £ éøçà'
¥£ © 18
78 íaééî
¥ © § äéä ¨ ¨ íàå' ¦ § éðz÷
¥ ¨ ¨ dzxv lr å§ .dlral dxeq`y BúLeøb ¨ § øéæçî ¦§ © dazkp wtq dheqa s`y ixd .d`nhed xy` ixg` dlral dxeq` 19
79 ezyexb xifgn zxvy dpynd ixacn gkene ,'äøLkì ¨ ¥ § © íaééî ¥ ©§ .dvilgn dzxv z` xehtz ok m`e ,d`neh oeyl 20
80 .znaiizn 'äøzñð'
¨ § § ¦ éàîe © ,zi`ce dheqa wx xacn aezkd :`xnbd zvxzn 21
81 `id äøLk ¨ ¥ § íìBòì ¨ § `l` ,dpynd zpeek jkl àì Ÿ :`xnbd dgec déì¥ éø÷ ¥ ¨ éànàå © © § .äìòáð
¨ £ § ¦ y dheq ef ,aezkd z` minkg da ecinrdy 22
82 äìeñt
¨ § `id äìeñt ¨ § de ,dpedkl zxzene àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § y dy` .è÷ð © ¨ [diwp-] àélòî ¨ § © § àðMéì
¨ ¨ ¦ y meyn ,'äøzñð' ¨ § § ¦ `pzd 23
83 déãéãìc¥ ¦ § ¦ ïåék ¨ ¥ ,zeywdl úøîà÷ã © § ¨ ¨ § dne .dpedkl dxeq`e àîìòì ¨§ ¨§ xak àéãäa ¨ § ¤ § 'äàîeè'¨ § `ld äìòáð ¨ £ § ¦ i`ceay dheq :`xnbd dywn 24
84 yi ,uelgi e` maii odn efi` dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § © éàî© [zeie`x od-] àéæç ¨§ © o`k xfg dn myle ,'äàîèð ¨ § § ¦ àéäå ¦ § äøzñðå'
¨ § § ¦ § ,(bi d xacna) da¨ áéúk ¦ § 25
85 àìŸ ,éaø ¦ © äðL ¨ ¨ ïàk¨ ,óñBé ¥ áø© øîàc © ¨ § .óñBé ¥ áøc © § íeMî¦ `edy xnel .dlra lr dxqe`l aezkd 26
86 `iven `edy dryay .íäì ¤ ¨ íéëéøö¦ ¦ § íéøçàå ¦ ¥ £ © BøBa éî¥ íãà ¨ ¨ CBtLé § ¦ - åàìa ¨ § dìò ¨ £ í÷éîì © ¥ § ick dxqe`l aezkd xfg :`xnbd zvxzn 27
87 lkeiy lkk rpndl el yi ,dvilg ici lr eiptln eig` iyp z` dwlie dyrz `la xeari dzpify xg`l dlra dilr `eai m`y 28
88 oiay dleqtl uelgl leki `edyk ok lr .mixg`l oze` leqtln oeyla dazkpy dheq zyxtay d`neha ok oi`y dn .dilr 29
89 .dpedkl dlqetle dxiykl uelgl el oi` ,dpedkl dxeq` jk .eilr miwel oi`e ,dyr `ed dyr llkn `ad e`le ,dyr 30
90 maiin' epipyy dne ,dvxiy odn efi` maiin maiil `a m` la` øték
¨ ¦ ïa¤ éñBé ¥ éaøå ¦ © § :xtik oa iqei iax zhiy z` zyxtn `xnbd 31
91 .dxiykl s` epiid 'dxykl ,déì¥ úéì¥ äèBña ¨ § åàì̈ ,ezyexb xifgna aezkd lk z` yxtnd 32
92 BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ § © © ,òîL © § àz̈ :xg` mewnn wtqd z` zhyet `xnbd xeqi`a `l` dxeq` dpi` éîð ¥ © [dzpif-] éàpæ © © i`cey dheq eléôàå ¦ £© 33
93 àéä¦ ike :`xnbd zyxtn .úöìBç ¤ ¤ dúøöå ¨ ¨ ¨ § àéä¦ ,zne xg`l úàNpMî ¥¦¤ ¦ df aezk yxtn epi`y xtik oa iqei iax ly àîòè ¨ £ © éàî© e .dyr 34
94 [àlà] ¨ ¤ .zg`l `l` uleg epi` ixde ,Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § © zvleg dúøöå ¨ ¨¨ § ,'died' ,ef dy` lr dyxta da¨ áéúk ¦ § úeMéàå ¦ § äéåä¨ ¨ £ y meyn ,dheqa 35
95 zvleg dxvd s`y o`kn gkene .zevleg dúøö ¨ ¨ ¨ Bà àéä¦ Bà àîéà ¨ ¥ weqt my) xn`py ,'zeyi`'e ,'xg` yi`l dzide' (a weqt my) xn`py 36
96 .znaiizn dpi`e jynd z` cinrdl xyt` i` ok lre ,'dy`l el dgwl xy`' (b 37
97 `ziixad zqxibl dì¨ úöøúî÷ © § ¨ § ¨ éöeøz ¥ ¨ åàì¨ ikå§ :`xnbd dgec .xg`l d`yip `le dlra zgz dzpify dy`a aezkd 38
98 ,'zvleg dzxv e` `id' da qexbl yiy oipn ok m`e ,dze` zipiye äãeäé
¨ § áø© dépéî ¥ ¦ àòa ¨ § :zxfgen dyexb oica wtq d`ian `xnbd 39
99 .'úîaééúî
¤ ¤ © § ¦ Bà úöìBç ¤ ¤ Bà dúøö ¨ ¨ ¨ e ,úöìBç
¤ ¤ àéä' ¦ ,éëä ¥ ¨ qexbze õéøz ¦¨ zne xg`l d`yipy xg`l - úqépMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ § © © ,úLL ¤ ¥ áøî ©¥ 40
100 éaø¦ © ,àaà ¨ © øa© àéiç ¨ ¦ éaø ¦ © øîà̈© :xg` ote`a df wtq d`ian `xnbd eäî© dú¨ øö ¨ ¨ ,dcaln zxg` dy` ele xifgnd úîe ¥ ,dyxib e` ipyd 41
101 da dazkp `ly minkgl ,úqépMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦ § © © ,éòa ¥ ¨ ïðçB騨 Cì¨ éòaéz
¥ ¨ ¦ àì Ÿ øték¨ ¦ ïa¤ éñBé ¥ éaøc ¦ © § àaélਠ¦ © :`xnbd zyxtn .maiizzy 42
102 jpd recn ,énà ¦ © éaø ¦ © déì¥ øîà © ¨ .maiizzy eäî© dúøö ¨ ¨ ¨ 'd`neh' ixg`'a dxn`py äàîeè ¨ § y øték ¨ ¦ ïa¤ éñBé ¥ éaø ¦ © øîàc © ¨ § ïåék
¨ ¥ ,df wtq 43
103 àéä¦ m`d ,dnvr dyexbd lr mb Cì¨ éòaéúå ¥ ¨ ¦ § ,dzxva wx wtzqn da aizk d`neh ixd ,àáéúëc ¨ ¦ § ¦ àeä BúLeøb ¨ § øéæçîa ¦ § © § 'd`nhed xy` 44
104 éì¦ àéòaéî÷
¨ § © ¦ ¨ àì Ÿ dôeb ¨ àéä¦ :opgei iax eaiyd .meaia zxzen dôeb ¨ xn`z éàå ¦ § .dvilge meain dúBîk ¨ § dxeht dúøö ¨ ¨ ¨ s`e ,zeixrk 45
105 didy dlraa§ m` ,øîBçå ¤ ¨ ì÷© ïðéøîàc © ¦ § © § meyn ,meaia dxeq` `idy hrnl yie ,'àéä¦ äáòBz' ¨¥ da¨ áéúëc ¦ § ¦ íeMî¦ dzxv zxhet dpi`y 46
106 ,xg`l d`yipyk äøeñà ¨ £ ziyrp `id ,xg`l z`yipy cr dì¨ øzen ¨ yxcp `ld ,mail darez dzxv oi` mle`e darez `id wxy 47
107 ïkL
¥ ¤ ìk¨ àì Ÿ ,g` zy` xeqi`a dlra iiga dì¨ øeñਠ`edy maia© ïéáòBz
¦£ äéða
¨ ¤ ¨ ïéॠmle`å§ 'äáòBz ¨¥ àéä'¦ `weecy cnll df herin 48
108 .dúøö ¨ ¨ ¨ a ,éì¦ àéòaéî ¨ § © ¦ à÷¨ ék¦ .eig` lr dxq`py myk el xq`izy dxifgdy xg`l oey`xd dlran za dl dclep m`y .dpedkl 49
109 äøö ¨ ¨ éçãéîì
¥ § ¦ § s` df øîBçå ¤ ¨ ì÷© ly egek íélà ¦ © [m`d-] éî¦ ,dpic éàî© äáòBz
¨ ¥ dúøö ¨ ¨ ¨ [la`-] àä¨ .odkl `ypdl zxq`p zad oi` xeqi`a 50
110 .dzxvl `le dl `l` xnege lwd liren àì Ÿ `ny Bà ,meain ïðaø
¨ ¨ © øeîàc ¨ § áb© ìò© óà© m`d ,ïðaøc ¨ ¨ © § àaélਠ¦ © wx Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ ék¦ .mail 51
111 ÷çöé ¨ § ¦ øa© ïîçð ¨ § © áø© :xg` ote`a xen`d oecipd z` d`ian `xnbd lkn ,áéúëc ¦ § ¦ àeä äèBña ¨ § 'd`nhed xy` xg`'a 'äàîeè' ¨ § oeyly 52
112 BúLeøb
¨ § øéæçnä
¦ § © © ,ïðçBé
¨ ¨ éaø¦ © éòa
¥ ¨ ,àaà
¨ © øa© àéiç¨ ¦ éaø
¦ © øîà© ¨ ,éëä¥ ¨ éðúî
¥§ © ,ezyexb xifgna mb xen` `ede ,BèeLt§ éãéî ¥ ¦ àöBé ¥ àø÷î ¨ § ¦ ïéॠmewn 53
113 Cì¨ éòaéúå
¥ ¨ ¦ § ,énà
¦ © éaø
¦ © déì¥ øîà© ¨ .dnvr `id maiizzy eäî© ,úqépMî ¥ ¦¤ ¦ ø÷òéàc
© £ ¦ § ïåék ¨ ¥ ,àîìc ¨ § ¦ Bà .zeixrk dzxv z` xehtl yi dl mb ok m`e 54
114 dúøö
¨ ¨ ¨ lr :opgei iax eaiyd .meaia zxzen `id m`d dúøö ¨ ¨ ¨ lr mb icin ixnbl dil ø÷òéà © £ ¦ ,dheqa yxtzne ezernynn aezkd 55
115 df øîBçå
¤ ¨ ì÷© íélà ¦ © àìc
Ÿ § meyn ,zxzen i`ce `l` éì¦ àéòaéî÷ ¨ § © ¦ ¨ àìŸ xehtl dl oi` ok lre ,ezyexb xifgna llk xen` e pi`e ,eheyt 56
116 ì÷© íélà ¦ © éî¦ ,éàî© dôeb ¨ àéä¦ ,éì¦ àéòaéî÷
¨ § © ¦ ¨ ék¦ àlਠ¤ .äøö ¨ ¨ éçãéîì
¥ § ¦§ .dzxv z` 57
117 mil` àì Ÿ `nlc Bà ,meai zevn zegcl egekae äåöî ¨ § ¦ íB÷îa § ¦ øîBçå
¤ ¨ ,éøîàc
¥ § ¨ § àkéà ¨ ¦ :xen`d wtqd xe`iaa zxg` dhiy d`ian `xnbd 58
118 .meain zegcl xnege lw ïåék
¨ ¥ oky ,znaiizn dyexbd zxvy Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ àì Ÿ ïðaøc
¨ ¨ © § àaélà
¨ ¦ © 59
 (ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr ai sc zenai ‫חלר‬
61 eza dxy z` oae`x `iyde ,dxy dnye dphw za oae`xle axl zyy ax déì¥ øîà © ¨ :df wtq heytl di`x d`ian `xnbd 1
62 ,oe`in iyeciwa oerny dze` yciwe dxy z` wgvi yxibe ,wgvil in ,(.cn) oldl dpyna ef ly dpic z` epipy - äe ¨ úéðz ¦ § ,dcedi 2
63 iptl dxy dltpe oerny zne ,dwax dnye dy` cer oernyle odn úçàå © © § äøLk ¨ ¥ § odn úçà © © äúéä ¨ § ¨ m` ,zne miyp izy ieyp didy 3
64 dia`a dxy dp`ine ,dzxv dwax mr cgi meail dia` oae`x ,íaééî
¥ © § äéä ¨ ¨ íàå ¦ § ,äìeñtì
¨ § © õìBç ¥ `ed ,õìBç ¥ maid äéä ¨ ¨ íঠ,äìeñt ¨ § 4
65 d`yipy oi`eyipd z` rxtnl jka dxwry oeikne .[` xeiv] ,äìeñt
¨ § éàîe © äøLk ¨ ¥ § éàî© :`xnbd zyxtn .äøLkì ¨ ¥ § © íaééî ¥ © § `ed 5
66 lkn j` ,meaia zxzene dexr zxv dzxv oi`y xnel yi ,oernyl `id äìeñt ¨ § de ,odkl zxzene àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § `id äøLk ¨ ¥ § dy àîéìéà ¨ ¥ ¦ 6
67 zi`xp `ide ,eiiga oerny dlraa dxy dp`in `ly oeik mewn ,dywi `ld ,odkl dxeq`y dvelg e` dyexb oebk àîìòì ¨ § ¨ § äìeñt
¨ § 7
68 dxeq`e eza zxvk dzxv zi`xp ,meail dia` iptl dltpy ink `ed efi` dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § © éàî© ,àéæç ¨ § © [odk epi`y mail] déãéãìc ¥ ¦ § ¦ ïåék
¨¥ 8
69 elit` zp`nn zxv lk xeq`l exfb jk meyne .opaxcn oae`xl äìeñt
¨ § 'äìeñt' ¨ § e zny lral déì¥ äøLk ¨ ¥ § 'äøLk' ¨ ¥ § åàì¨ àlà ¨ ¤ .maiin 9
70 .eza dpi`y éðz÷å
¥ ¨ ¨ § .dlral dxeq`y BúLeøb ¨ § øéæçî ¦ § © `id `ld ,eäéð¦ éàîe © ,déì¥ 10
71 ,(:a lirl) ïðzäå© § ¨ § ,eilr àøéñà ¨ ¦ £ éî¦ úðàîî ¤ ¤ ¨ § Bza¦ úøöå © ¨ § :`xnbd dywn dpynd ixacn gkene ,'äøLkì ¨ ¥ § © íaééî ¥ © § íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íà' ¦ dzxv lr 11
72 ,eyxbzp e` ,eðàéî £ ¥ y Bà ,odilra iiga eúî¥ íঠ,ïleë ¨ zeixrd lkå§ .znaiizn ezyexb xifgn zxvy 12
73 oi` `linne znd zeyp opi` xaky meyn mail úBøzeî ¨ ïäéúBøö¤ ¥ ¨ dy` `id äøLk ¨ ¥ § `l` ,dpynd zpeek jkl àì Ÿ :`xnbd dgec 13
74 äðàéîc
¨ £ ¥ § :dpynd zpeek z` `xnbd zxxan .dexr zexv odizexv àîìòì
¨ § ¨ § dleqt `id äìeñt ¨ § de ,dpedkl zxzene àîìòì ¨ § ¨ § dxyky 14
75 opi` xak dlitp zryae eiiga ìòaa © © © äðàéîc
¨ £ ¥ § àîéìéਠ¥ ¦ ,[ina±] ïàîa ©§ od-] àéæç ¨ § © déãéãìc
¥ ¦ § ¦ ïåék ¨ ¥ ,zeywdl úøîà÷ã © § ¨ ¨ § dne .dpedkl dxeq`e 15
76 ,dlecba hbk `ed dphwa oe`in ixdy ,äLeøb ¨ § eðééä § © ,efl ef zexv xnel yi ,uelgi e` maii odn efi` dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § © éàî© [zeie`x 16
77 ,zexzen odizexv zeixrd eyxbzd m`y epipy xaky xg`ne CBtLé § ¦ àì Ÿ ,éaø ¦ © äðL ¨ ¨ ïàk¨ ,óñBé ¥ áø© øîàc © ¨ § .óñBé ¥ áøc © § íeMî¦ `edy 17
78 åàì¨ àlà ¨ ¤ .dxvd z` xizn oe`iny dxn`e dpynd dxfg dn myl iyp z` `iven `edy dryay .íäì ¤ ¨ íéëéøö ¦ ¦ § íéøçàå ¦ ¥ £ © BøBa éî¥ íãà ¨¨ 18
79 zryay s`y ,íáia ¨ ¨ © ep`iny zeixrl dpynd zpeek [oi` ike-] dxeq` jk oiay dleqtl uelgl el yi ,dvilg ici lr eiptln eig` 19
80 meyn ,dxeq` dxvd oi` mewn lkn efl ef zexv eid oiicr dlitp `a m` la` .dpedkl dlqetle dxiykl uelgl `le dpedkl 20
81 dzid `ly `vnpe ,rxtnl znd iyeciw z` xwer maia oe`indy epiid 'dxykl maiin' epipyy dne ,dvxiy odn efi` maiin maiil 21
82 epl ixd .efl ef zexv mlern eid `l `linne mlern znd zy` .dxiykl s` 22
83 ,dzxv z` zxqe` dpi` dlra zen xg`l ea zp`nnd eza s`y BúLeøb¨ § øéæçnä ¦ § © © ,òîL © § àz̈ :xg` mewnn wtqd z` zhyet `xnbd 23
84 .l`eny ixack `le ,zxzen mzq zp`nn zxvy oky lke àéä¦ ike :`xnbd zyxtn .úöìBç ¤ ¤ dúøöå ¨ ¨ ¨ § àéä¦ ,zne xg`l úàNpMî ¥ ¦¤ ¦ 24
85 ìòaa
© © © ep`in íìBòì ¨ § `l` ,dpynd zpeek jkl àì Ÿ :`xnbd zvxzn àlਠ¤ .zg`l `l` uleg epi` ixde ,Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § © zvleg dúøöå ¨ ¨¨ § 25
86 beq lk dpynd dazke ,md ïéLeøéb ¦ ¥ éðååb ¥ § © éøz ¥ § mewn lkne ,eiiga zvleg dxvd s`y epl ixd zvleg dúøö ¨ ¨ ¨ Bà zvleg àéä¦ Bà àîéà ¨ ¥ 26
87 .envr ipta .znaiizn dpi`e 27
88 dzxvy ìòa © © d iig a§ dexrd äðàéî ¨ £ ¥ ék¦ àðL ¨ § éàîe © :`xnbd dywn `ziixad zqxibl dì¨ úöøúî÷ © § ¨ § ¨ éöeøz ¥ ¨ åàì¨ ikå§ :`xnbd dgec 28
89 ef zexv opi` aeye ïéàeNðì ¦ ¦ § eäðéø÷ò § ¦ § © df oe`inc§ meyn mail zxzen ,'zvleg dzxv e` `id' da qexbl yiy oipn ok m`e ,dze` zipiye 29
90 ixdy ,dzxv zxzen didz éîð ¥ © íáia¨ ¨ © dexrd äðàéî ¨ £ ¥ ék¦ ok m` ,efl .'úîaééúî
¤ ¤ © § ¦ Bà úöìBç ¤ ¤ Bà dúøö ¨ ¨ ¨ e ,úöìBç ¤ ¤ àéä' ¦ ,éëä ¥ ¨ qexbze õéøz ¦¨ 30
91 `vnpe ,rxtnl df oe`ina àø÷ò ¨ § ¨ à÷¨ znd eig` ly éàn÷ ¥ ¨ © ïéàeNð
¦ ¦ dphwd oi` dxezd on :zp`nn zxva oecip d`ian `xnbd 31
92 .ef dexr ly dzxv dzid `l mlern dipyd znd zy`y dnezi dphwa minkg epwiz j` .dia` ici lr `l` zycwzn 32
93 mewn lkn rxtnl dexrd iyeciw mixwrpy s` :`xnbd zvxzn lkezy el` oi`eyipa eliwde ,d`iydl elkei dn` e` dig`y 33
94 øa© éîø ¦ ¨ éðúc
¥ ¨ § .ìà÷æçé¥ § ¤ § øa© éîø ¦ ¨ éðúc¥ ¨ § `xaqd íeMî¦ dxeq` dzxv (.fw) oldl mi`pz ewlgpe .hb `la epnn z`vle dlraa o`nl 34
95 s`e .åéáàì ¦ ¨ § úøzeî¤ ¤ `id ixd [a xeiv] ìòaa © © © äðàéî
¨ £ ¥ y dphw ,ìà÷æçé ¥§¤§ zial .meail dltpe dlra zne ,el` oiyeciwa dycwzdy dphwa 35
96 ,epan dyxbzdy e` dpnl`zdy xg`l s` ezlka xeq` mc`y zial la` ,maia `l la` lraa `l` oe`in oic xn`p `l i`ny 36
97 oad iyeciw z` xwer `edy meyn ,el dxizn oe`ind mewn lkn eig` iyeciw mixwrp ok ici lre ,maia s` o`nl dleki `id lld 37
98 íáia
¨ ¨ © dp`in m` la` .ezlk dzid `l mlerny `vnpe rxtnl maia dp`iny xg`le .meail zltep dpi` `linne ,rxtnl znd 38
99 ,dxen`d `xaqk o`kn gken - àîìà ¨ § © .åéáàì ¦ ¨ § äøeñਠ£ `id [b xeiv] g` zy` xeqi`a opaxcn eilr zxq`p `id ixd ,dzwif drwte 39
100 ,Búlëk¨ © § úéàøð ¥ § ¦ dzid meail äìéôð ¨ ¦ § d úòMî © § ¦ y meyn xeq`l yiy znl eidy mewna l`enye ax (a"r my) ewlgpe .devn mewna `ly 40
101 ok m`e .dp`iny iptl meail dze` ewiwfd oad i`eyipy oeikn .mleka zxq`p `id axl .mdn cg`a dp`ine ,mig` dnk 41
102 mixwrp maia zad oe`in ici lry s` ,zp`nn eza zxva éîð ¦ © àëä
¨¨ la` ,ea dp`iny mai eze`a `l` zxq`p dpi` l`enyle 42
103 zi`xn meyn eilr dxeq` dzxv mewn lkn ,rxtnl diyeciw .mig`d x`yl `id znaiizn 43
104 mcewy meyn ,Bza¦ úøök © ¨ § dzxv úéàøð ¥ § ¦ äìéôð
¨ ¦ § d úòMî © § ¦ oky ,oir znl did m` ,ìàeîL ¥ § øîà © ¨ àá÷eò ¨ § øî© øîà © ¨ ìîî ¨ © øa© éìéì ¦ ¦ áø© øîà ©¨ 44
105 e`eai meail dzxv z` xizp m`e ,efl ef zexv eaygp zad oe`in úøö̈ © s` ,maia dphwd dp`ine ,ef dphw caln ztqep dy` 45
106 .oe`in `la s` dexrd zxv xizdle zerhl ,zp`nnd zxv dxeq` ïàîì © § :`xnbd zyxtn .äøeñà ¨ £ úðàîî ¤¤ ¨ §d 46
107 `la zny in ,éqà ¦ © áø© øîà © ¨ :zipeli` zxva oecip d`ian `xnbd xnel okzi `l ,ea dp`iny mai eze` ly íéçà ¦ © d x`yì§ s` àîéìéà ¨ ¥ ¦ 47
108 dxeq` zipeli`d ,zipeli` `id odn zg`y miyp izy gipde mipa dnvr zp`nnd elit` `ld - àéøL ¨ § © dôeb ¨ àéä¦ àzLä ¨ § © ixdy ,ok 48
109 mixac) meai zyxta øîàpL © ¡ ¤ ¤ .äøeñਠ£ úéðBìéà ¦ § © d úøö © ¨ ok enke ,meaia `id äæ¤ maia§ äðàéî ¨ £ ¥ m` ,ìàeîL ¥ § øîà © ¨ ixdc© ,mig`d x`yl zxzen 49
110 dðéàL
¨ ¥ ¤ úéðBìéàì¦ § © § èøt ¨ § hrnl yie ,'ãìz ¥ ¥ øLà ¤ £ øBëaä § © äéäå'
¨ ¨ § ,(e dk xnel jixv ike - àéòaéî ¨ § © ¦ dúøö ¨ ¨ ¨ a ok m`e ,xg`d g`d äæa ¤ ¨ úøzeî
¤¤ 50
111 maid lr dxeq` `id `linne ,meai zevn llka dpi`y úãìBé ¤¤ wx dxvd z` l`eny xq` gxkda àlà ¨ ¤ .mdl zxzen dzxvy 51
112 g` zy` zexr zxv `id dzxv jkitle ,g` zy` xeqi`a `ide dzwif z` xwer oe`indy meyne ,ea dp`iny mail - déãéãì ¥ ¦§ 52
113 .zeixrd lk zxvk dvilgn dxehty .g` zy` xeqi`a eilr zcner 53
114 oi` dxezd on ,úLL ¤ ¥ áø© áéúî ¦ ¥ :iq` ax ixac lr dywn `xnbd ïéçঠ© d x`yì¦ àéøLc ¨ § © § dnvr úðàîî ¤ ¤ ¨ § àðL ¨ § éàîe © :`xnbd dywn 54
115 eznai z` maid yciw m` opaxcn la` .d`iaa `l` zipwp dnai `l` oe`in äNòî ¤ £ © mey [mda dzyr `ly±] eäa§ àãáò ¨ § ¨ àìc Ÿ § meyn 55
116 .xn`n iyeciw mi`xwp mde ,el zycewn `id ixd xhya e` sqka dpey`xdy mai eze`l s` xizdl yi éîð ¥ © äøö ¨ ¨ ok m` ,mdig`a wx 56
117 íéLð ¦ ¨ LìL¨ l ïéàeNð ¦ § eidy ïéçà ¦ © äL¨ ìL§ ,(:`l) oldl dpyna epipye wx `l` äNòî ¤ £ © mey df maia déa¥ àãáò ¨ § ¨ àì Ÿ dxvd ixdy ,ea dp`in 57
118 eig` da¨ äNòå ¨ ¨ § ,mipa `la íäî ¤ ¥ ãçà ¨ ¤ úîe ¥ ,[zeig` opi`y] úBiøë𠦧¨ .ea dp`in dzxv 58
119 dy` ele ,dilr `ay mcew mipa `la `ed s` úîe ¥ ,øîàî ¨ £ © éðL ¦¥d dxizp m`y íeMî¦ äøéæb ¨ ¥ § dxeq` zp`nn zxv :`xnbd zvxzn 59
120 úBöìBç § [dzxve xn`nd zlra] elॠéøä ¥ £ ,[c xeiv] dcaln zxg` ,mig` oernye oae`x eidy oebk .úðàîî ¤ ¤ ¨ § Bza¦ úøö © ¨ xizdl e`eai 60

‫המשך בעמוד טכ‬

 ‫טלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף יב עמוד א‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬
‫תוספות‬ zenai ` cenr ai sc ± ipy wxt jtdy in ‫רש"י‬
1 lw meyn znaiizn `le zvleg dheq wtqc (`,e) dheqc `nw wxt opixn`ck ,`teb `idl `nl` ,dleqt zg`e dxyk zg` :ipzwc ,xcdn ipyil ediieexz` Ð äåúéðú äéì øîà 1
2 dheqc `nw wxtn heytz :xn`z m`e Ð 'ek devn mewna xnege lw opixn` éî .xnege dlecb ,cg` g`n zenai izy eiptl eltp Ð úðàîî úøö .zxzen dzxve dxeq` `id 2
3 mzd `ki`c :xnel yie !xnege lw meyn `xnba yxtne ,znaiizn `le zvleg :ipzwc (`,a) ,oig` x`yl s` `nili` Ð äøåñà ïàîì .dxeq` dzxv Ð dphwd ea dp`ine ,dphwe 3
4 `lc idp :dniz Ð dyrn dia dcar `l inp äúøö .mzd yxtnck ,`pixg` `nrh dil xwr oe`inc ,dxeq` ea dp`iny mail Ð äéãéãì àìà .dfl zxzen dteb `id `zyd 4
5 zp`nndc oeik mewn lkn ,dyrn dia dcar oe`in :xn`z m`e .g` zy`a dilr i`we ,dwifl 5
6 ikide ,dexr zxvk dzxv ied Ð dil dxeq` ,äìeñt¨ § úçàå © © § äøLk ¨ ¥ § úçà © © äúéä ¨ § ¨ ,äeúéðz ¨ ¥ § :déì¥ øîà ©£ 1 elv` zixkp `id ixde ,xwr i`nw oi`eyip 6
7 e`l àìà .oig`l `ixyc zp`nnl dl dncn ¯ íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íàå ¦ § ,äìeñtì ¨ § © õìBç ¥ ¯ õìBç ¥ äéä ¨ ¨ íঠ2 dp`in `le li`ed ,`id opaxc dxifb !el zxzene 7
8 xwer oe`indy Ð zexzen odizexv ipzwe maia Ð maiizdl dltp oi`eyip gkne ,oey`xa 8
9 jzrc `wlqc i`nl :dniz .i`nw oi`eyipl
àîéìéà
¨ ¥ ¦ ?äìeñt ¨ § éàîe © äøLk ¨ ¥ § éàî© .äøLkì ¨ ¥ § © íaééî ¥ ©§ 3
zryn :onwl opixn` ikde .eig` zy`k zi`xp 9
10 dlekiy lk :ipzwc ,`tiq dil dywz `zyd ,àîìòì ¨ § ¨ § äìeñ ¨ t§ ¯ äìeñt ¨ § ,àîìòì ¨ § ¨ § äøLk ¨ ¥ § ¯ äøLk ¨¥ § 4
wxta Ð l`enyc `de .'ek ezlkk zi`xp dlitp 10
11 ,znaiizn `le zvleg dzxv Ð dp`in `le o`nl :åàì¨ àlà ¨ ¤ ?dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § ¨ éàî© àéæç ¨ § © déãéãìc ¥ ¦ § ¦ ïåék ¨¥ 5 åúá úøö íåùî .(a,fw zenai) "i`ny zia" 11
12 úðàîî 12
13
`zyd o`nz Ð i`nw oi`eyip dxwrc `zi` m`e
eäéð¦ éàîe © ,déì¥ äìeñt ¨ § ¯ äìeñt ¨ § ,déì¥ äøLk ¨ ¥ § ¯ äøLk ¨¥ § 6 dphw eza zxv ixyinl iz`c Ð
13
:xnel yie !onwl dlr jixt ikdc ,dzxv maiizze oi`eyip :opixn`c ,ea dp`ine meaiil el dltpy
14 xninl ivn `zyd jzrc `wlqc i`nlc
íaééî
¥ © § ¯ íaééî ¥ © § äéä ¨ ¨ íঠ:éðú÷å ¥ ¨ ¨ § ,BúLeøb ¨ § øéæçî ¦£ © ¯ 7
inc ikide .dexr zxv ef oi`e ,`xwr `w i`nw 14
15 .dlecba e` ,o`nzy onw `zilca oizipznc .àîìòì¨ § ¨ § ¯ äìeñt ¨ § ,àîìòì ¨ § ¨ § ¯ äøLk ¨ ¥ § ,àì¨ !äøLkì ¨¥ § © 8 `l` oe`in oi`c ,miiw `ede li`ed ,ezaa oe`in 15
16 oizipzn inwe`l irac meyn ,dlr jixtc onwle ¯ dpéî ¨ ¦ déì¥ à÷ôð ¨ § ¨ éàî© àéæç ¨ § © déãéãìc ¥ ¦ § ¦ ïåék ¨ ¥ :zøîà÷ãe § ©§ ¨ ¨ § 9 zgkyn ?diyeciw dia` laiw `ly dnezia 16
17 e`l éàî .onw dzi`e dphw `id elit` zia" wxta opzck ,a`d iiga dnezia dl 17
18
àìŸ éaø ¦ © äðL ¨ ¨ ïàk¨ :óñBé ¥ áø© øîàc © ¨ § .óñBé ¥ áøc © § íeMî¦ 10
18
:xn`z m`e Ð `ixyc zipeli` zxv ihernl ixd Ð dyxbzpe dia` d`iydy dphw :"i`ny
19 zxv xq`c o`nl ,lirl dpin jixt `l i`n`
:òîL © § àz ¨ .íäì ¤ ¨ íéëéøö ¦ ¦ § íéøçàå ¦ ¥ £ © BøBá éî ¥ íãà ¨ ¨ CBtLé §¦ 11
dpin dizekf dl rwtc ,a`d iiga dnezi `id 19
20 zxv ihernl e`l i`n :dil `nile ,ezyexb xifgn àéä¦ .úöìBç ¤ ¤ dúøöå ¨ ¨ ¨ § àéä¦ ¯ úqépMî ¥ ¦ ¤ ¦ BúLeøb ¨ § øéæçnä ¦£ © © 12 ig`l z`ype dkld m`e .ezeyxn dzviyn 20
21 dil rnyn `lc :xnel yie ?ixyc ezyexb xifgn .dúøö ¨ ¨ ¨ Bà àéä¦ Bà :àîéà ¨ ¥ àlà ¨ ¤ ?Cúòc ¨ £ © à÷ìñ ¨ § ¨ dúøöå ¨ ¨¨ § 13 äðàéî .dia` iiga maia o`nl dleki Ð dia` 21
22 `inc zipeli`c ,da `veik `l` `id efn ihernl Ð lraa dp`iny zixkp dnezi dphw Ð ìòáá 22
23 la` .odilral zexzen efe efc ,mizn ipy zy`l
,úöìBç ¤ ¤ àéä¦ :éëä ¦ ¨ õéøz ¥ § ?dì¨ zöøúî § © § ¨ § à÷¨ éöeøz ¥ ¥ åàìå ¨§ 14
ixde ,oiyecwl dzxwry itl ,dingl zxzen 23
24 Ð eidy éðú .dlral dxq`p Ð ezyexb xifgn
øa © éìéì
¦ ¦ áø © øîà © ¨ .úîaééúî
¤ ¤ © § ¦ Bà úöìBç ¤ ¤ Bà ¯ dúøö̈¨ ¨ 15
äøåñà íáéá .`id ezlk `le ,dzetnk `id 24
25 elit` zipeli` eza zxv ixyc ,`axl :xn`z m`e úðàîî
¤ ¤ ¨ § úøö © ¨ :ìàeîL ¥ § øîà © ¨ àá÷eò ¨§ øî© øîà © ¨ ìîî ¤¤ 16 dwwfl i`nw oi`eyip epd`c oeikc Ð åéáàì 25
26 26
27
:`ztqeza zepyl `ed yecig dn Ð da xikd dôeb¨ àéä¦ àzLä ¨ § ¨ ¯ íéçàì ¦ © ¨ àîéìéà ¨ ¥ ¦ ?ïàîì © § .äøeñà ¨ £ 17 ezlkk zi`xpe ,dxenb ezy`k zi`xp Ð mail
27
xg`l oia lrad iiga oia ,zipeli` e`vnpy oleke
,äæa ¤ ¨ úøzeî ¤¤ äæa ¤ ¨ äðàéîá ¨ £ ¥ :ìàeîL ¥ § øîàc © ¨ § ,àéøL̈ ¨§ 18 äìéôð úòùî .zp`nn ezaa Ð éîð àëä .df ly
28 opireny`l jixhvi` Ð iq` axl `nlya ?dzin ea o`nl dkxvede ,meaiil eiptl eza dltpy Ð 28
29 eiigae li`ed `pin` jzrc `wlqc ,lra iiga úðàîî
¤ ¤ ¨ § àðL ¨ § éàîe © ,déãéãì ¥ ¦ § àlà ¨ ¤ ?àéòaéî ¨ £ ¨ ¦ dúøö̈
¨ ¨ 19
zxv dzxv zi`xpe ,eig` zy`k zi`xp Ð 29
30 :xnel yie .dlaiw `nlc Ð zipeli` z`vnp àì¨ éîð ¦ © äøö ¨ ¨ ,äNòî ¤ £ © eäa§ àãáò ¨ § ¨ àìc ¨ § ¯ ïéçàì ¦ © ¨ àéøLc ¨ §¨ § 20 izy ieyp didy ixd Ð úéðåìéà úøö .zad 30
31 dzin xg` z`vnpyk dxqinl jzrc `wlqc `zipxkec = zipeli` .zipeli` zg`de ,miyp 31
32
.úðàîî
¤ ¤ ¨ § Bza¦ úøö © ¨ íeMî¦ äøéæb ¨ ¥ § !äNòî ¤ £ © eäa§ àãáò̈ ¨§ 21
32
xq`ck ,eza zxvk zi`xp dlitp zryac meyn àìá úîå .o`vd on xkf li` oeyl ,dcli `lc
33 `py i`n :xn`z m`e .zp`nn eza zxv lirl
eúî ¥ íà ¦ ,ïleëå
¨ § :ïðúäå
© § ¨ § ?àøéñà ¨ ¦ £ éî ¦ úðàîî
¤ ¤ ¨ § Bza ¦ úøöå ©¨ § 22
on zexehte ,maiizdl zexeq` odizy Ð íéðá 33
34 `xqgin mzdc :xnel yie !zp`nnn zipeli` àîéìéà
¨ ¥ ¦ ?ïàîa © § äðàéîc
¨ £ ¥ § !úBøzeî ¨ ïäéúBøö
¤ ¥ ¨ eðàéî £ ¥ Bà 23 äéåàøá ãìú øùà øåëáä äéäå øîàðù .dvilgd 34
35 oi` zp`nn :inp i` .icin `xqgin `l `kd ,oe`in ,àì¨ !íáéa ¨ ¨ § åàì¨ àlà ¨ ¤ ,äLeøb ¨ § eðééä § © ¯ ìòáa © © § äðàéîc ¨£ ¥ § 24 `niiw Ð dxehtc oeike Ð úéðåìéàì èøô ãìéì 35
36 la` ,eza zxvk zi`xp oe`in zryae ,lew dl ab lr s`e .dexr zxv dzxve ,g` zy`a dilr 36
37
äðàéî
¨ £ ¥ ék¦ àðL ¨ § éàîe © ,ïéLeøéb ¦ ¥ éðååâ ¥ § © éøúe ¥ § ,ìòáa © © § íìBòì ¨ § 25
37
zxv dzid `ly recie ,lew dl yi Ð zipeli` mwezin "clz xy` xekad dide" i`dc
38 ipzwcn `axl `kd jixt i`n :xn`z m`e .eza
ïéàeOð
¦ ¦ éî𦠩 íáéa ¨ ¨ § äðàéî¨ £ ¥ ék ¦ ,ïéàeOðì¦ ¦ § eäðéø÷òc
§ ¦ § ¨ § ,ìòáa©©§ 26
`kdne ,mig`d lecba (`,ck) onwl oizlikna 38
39 :xnel yie !`zeaxl e`vnp hwpc `nip ?e`vnpy éðúc
¥ ¨ § .ìà÷æçé ¥ § ¤ § øa© éîø ¦ ¨ éðúc ¥ ¨ § íeMî¦ !àø÷ò ¨ § ¨ à÷¨ éàn÷ ¥¨© 27 mewn lkn Ð maiil lecba devn ol `wtp 39
40 40
ipz :ipyn ikdl ,ith `zeax `ki` da xikdac ,åéáàì¦ ¨ § úøzeî ¤¤ ¯ ìòaa © © © äðàéî ¨ £ ¥ :ìà÷æçé ¥ § ¤ § øa© éîø̈ ¦ 28 `xwc ,"clz xy`"n zipeli`l hxt jd opiyxc
41 .eidy .irzyn diteb maia xekadc oeik ,`ed `xizi 41
yly
úéàøð ¥ § ¦ äìéôð ¨ ¦ § úòMî © § ¦ :àîìà ¨ § © .åéáàì ¦ ¨ § äøeñà ¨ £ ¯ íáia ¨¨© 29
.miyp izy Ð åìà éøä .dnai iyecw Ð øîàî 42
.Bza¦ úøök © ¨ § úéàøð ¥ § ¦ äìéôð ¨ ¦ § úòMî © § ¦ ¯ éîð ¦ © àëä ¨ ¨ ,Búlëk ¨©§ 30
dwif drwt ded dqpk eli`c Ð úåöìåç 43
úéðBìéàì
¦ § © ¨ èøtã ¨ § ¯ "ãìz ¥ ¥ øLà ¤ £ øBëaä § © äéäå" ¨ ¨ § :øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,äøeñà ¨ £ úéðBìéà ¦ § © úøö © ¨ :éñà ¦ © áø© øîà ©¨ 31 i`eyp zwif `l` dlr ded `le ,`ziinw 44
45
,íäî¤ ¥ ãçà ¨ ¤ úîe ¥ ,úBiøëð ¦ § ¨ íéLð ¦ ¨ LìL¨ ïéàeNð ¦ § ïéçà ¦ © äL¨ ìL§ :úLL ¤ ¥ áø© áéúî ¦ § .úãìBé ¤ ¤ dðéàL ¨ ¥¤ 32 `iede ,dwif rwtn `l Ð xn`n la` ,oexg`d
46
.oexg`d zwif zvwe oey`x zwif zvw dlr
dîáé
¨ ¨ § íäî¤ ¥ ãçà ¨ ¤ úîe"¥ :øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,úBîaééúî § © § ¦ àìå Ÿ § úBöìBç § elॠéøä ¥ £ ¯ úîe ¥ øîàî ¨ £ © éðL ¦ ¥ da¨ äNòå ¨ ¨§ 33
ipy ezny ef `le Ð íäî ãçà úîå áéúëã 47
:óñBé
¥ áø© øîà © ¨ ,dìò ¨ £ éðú÷å¥ ¨ ¨ § .ïéîáé
¦ ¨ § éðL
¥ § úwéæ © ¦ àìå Ÿ § ,ãçà ¨ ¤ íáé ¨ ¨ úwéæ © ¦ äéìòL ¨ ¤ ¨ ¤ éî¦ ¯ "äéìò ¨ ¤ ¨ àáé̈ Ÿ 34 zexeq` odizye ,dilr mdipy zwife dilra 48
ïBâk§ dlek
¨ äøBzä ¨ © ìëa ¨ § eðéöî ¦ ¨ àlL Ÿ ¤ ,dì¨ íøb © ¨ äìéôð ¨ ¦ § øeqéàL ¦ ¤ ,áàî ¨ ¥ çਠúLà ¤ ¥ úøö © ¨ àéä¦ Bæ 35 yxtnck .`nlra `zknq` `xwe .opaxcn 49
`l `cgc dvilgae ."oig` drax`" wxta 50
úéðBìéà
¦ § © úøö © ¨ éèeòîì
¥ © § ,àì¨ ?àéøLc ¨ § ¨ § úéðBìéà
¦ § © úøö © ¨ éèeòîì ¥ © § åàì¨ ?éàî© éèeòîì ¥ © § "àéä¦ Bæ" .úàæŸ 36
51
li`ed ,ez`w cg` zian e`lc ,jci` `xhtin
¯ úéðBìéà
¦ § © ,äöéìç ¨ ¦ £ àéòa ¨ £ ¨ dúøö ¨ ¨ ¨ ¯ dì¨ íøb © ¨ äìéôð ¨ ¦ § øeqéàc ¦ § àéä¦ Bæ ¯ "àéä¦ Bæ" éàîe © ,àøéñàc ¨ ¦£© 37
i`ed `l Ð xn`n da car `l i`e .dqpk `le 52
eúî¥ íঠ,ïleëå ¨ § :ïðz © § .ïðaøc
© ¨ © § ¯ àä¨ ,àúééøBàc ¨ § © § ¯ àä¨ ?àîòè ¨ £ © éàî© .àéòa ¨ £ ¨ àì¨ äöéìç ¨ ¦ £ eléôà ¦£ 38 zenai izy edl eede .oey`x zwif `l` dlr 53
,da¨ øékäL¦ ¦ ¤ ïàk¨ :àéL÷ ¨ § © àì¨ !úBøzeî ¨ ïäéúBøö¤ ¥ ¨ ¯ úéðBìéà ¦ § © eàöîpL § § ¦ ¤ Bà eLøbúð § ¨ § ¦ Bà eðàéî £ ¥ Bà 39 øåñéàù .zenaiizn odizye ,miza 'an ze`ad 54
dwifn minrt izy dltpy Ð äì íøâ äìéôð 55
:àáø ¨ ¨ øîà
© ¨ .dpéî ¨ ¦ òîL © § .eéäL ¨ ¤ éðú÷
¥ ¨ ¨ àìå ¨ § ,eàöîpL § § ¦ ¤ :éðú÷c ¥ ¨ ¨ § ,éîð ¦ © à÷éc ¨ § © .da¨ øékä ¦ ¦ àlL Ÿ ¤ ¯ ïàk̈ 40
`l` ,xq`zy Ð äøåúä ìëá åðéöî àìù .zg` 56
àúëìä 57
,dexr xeqi` o`k oi`y .`xqzinc `ed opaxcn
.iyilyd lr dl ixq`we ,"oig` drax`" wxta `nrh yxtnck Ð ïðáøã àäå .`ira `l dvilg elit`e ,`xiq`c zipeli` zxv ihernl Ð "clz" Ð àúééøåàã àä .dzxv dxeq`e 58
`lya oizipzne ."clz xy`"n dxht `pngxe ,zipeli` zxv `ied dzxve .ezy` `id ixde ,zerh gwn o`k oi`e ,zipeli` `idy d`ypyk da xikdya iq` axc Ð äá øéëäù ïàë 59
.oi`eyip xg`l Ð åàöîðù .`id zipeli` zxv e`lc ,zxzen dzxv jkitl .`id ezy` e`le ,zerh gwn egwne ,zipeli` `dzy d`ypyk da xikd 60
àúëìä
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ חמש עשרה נשים דף יב עמוד ב‬- ‫ פרק ראשון‬.‫יבמות‬ ‫מר‬
‫רש"י‬ zenai a cenr ai sc ± ipy wxt jtdy in ‫תוספות‬
1 `l Ð ezy` `iede `niiwe eig` da xikdc ab lr s`e Ð úøúåî úéðåìéà úøö àúëìä Ð miyp x`y la` ,jena ynyl xzen :qxhpewd yxit Ð jena zeynyn miyp ùìù 1
2 `ed devn mewna Ð dexr zxv `pngx xq` ikc ,zad zxv meyn dzxv `xqzin dcpa rnyn oke .diaxe dixt` dcwtin `lc ab lr s` ,rxf zzgyd meyn ,xeq` 2
3 zxv dzxv ied Ð meaiil `ifg `l inp dexr e`lac Ð `id zipeli`c oeik ,`de .dxq`c yxtne .uvwz Ð miyp`a ,zgaeyn Ð miypa wecal daxnd :"cid lk" wxta opzc (`,bi) 3
4 øéæçî .maia Ð úðàîî úøö .zelecb zeklda yxetn jke .devn mewna `ly dexr .xeq` ied Ð dybxd zepa eed i`c rnyn .edpip dybxd zepa e`l miypc meyn `xnba 4
5 Ð êåîá úåùîùî .z`yipyn Ð åúùåøâ dybxd xeqi` zepa e`lc yxtl epivn ,edine 5
6 odyk yinyz mewna jen zzl zexzen ,da¨ øékä ¦ ¦ eléôàå ¦ £ © ,úøzeî ¤¤ úéðBìéঠ§ © úøö © ¨ ,àúëìä ¨§§ ¦ 1 xeq` i`ce yinyz iptlc :xne` mz epiaxe .edpip 6
7 7
oi`y cle Ð ìãðñ .exarzi `ly ick ,zeynyn éðú÷c
¥ ¨ ¨ § àä¨ àlàå ¨ ¤ § .úéðBìéà ¦ § © Bza¦ úøö © ¨ eléôàå ¦ £© 2 `ed ixde ,jka yinyz jxc oi`c ,jen my ozil
8 :(a,dk) dcp zkqna ol `niiwe .mipt zxev el lr lihnyk mipa`d lre mivrd lr rxf lihnk 8
9 z` xhqy mc`l lyn ,cle enr oi`y lcpq oi`
éaø
¦ © øîà © £ ïéáø ¦ ¨ àúà ¨ £ ék¦ .eéäL ¨ ¤ éðz ¥ § ?eàöîpL § §¦¤ 3
oi` Ð yinyz xg` jen zpzep m` la` .jend 9
10 `idykc .eixeg`l ezxev xifgde exiag ,úéðBìéঠ§ © úøö © ¨ úçàå © © § úðàîî ¤ ¤ ¨ § úøö © ¨ úçà © © :ïðçBé ¨¨ 4
,ynyn digxe` ik `xab i`dc ,xeq`l d`xp 10
11 z` cg`d wgec zxarzne zxfege zxaern .úBøzeî ¨ ïlek
¨ ¯ BúLeøb ¨ § øéæçî ¦ £ © úøö © ¨ úçàå ©©§ 5 exqzi` `lc zipeli`e dphw` dedc icin 11
12 Ð äðá úà ìåîâú àîù .ezxev zgete exiag 12
13
úBLnLî § © § íéLð ¦ ¨ LìL¨ :ïîçð ¨ § © áøc © § dén÷ ¥ © éáéa ¨ ¥ áø© éðz ¥¨ 6 dy`de .edpip mipa zepa e`lc meyn yinyza
13
wipdln dpa z` lenbl dkixv `dz xarzz m` zzgyd` dxdfed `l Ð jen jk xg` zpzepy
14 .dlcad oeyl Ð (`k ziy`xa) "lnbie" enk
øaòúz
¥ © § ¦ ànL ¨ ¤ ¯ äpè÷ ¨ © § .ä÷éðîe ¨ ¦ ¥ ,úøaeòî ¤ ¤ § ,äpè÷ ¨ © § :CBîa§ 7
zeynyne .diaxe dixt` dcwtin `lc oeik ,rxf 14
15 úáî .zenle xarzdl die`xd Ð àéä åæéàå ,ìcðñ ¨ § © døaeò ¨ ¨ äNòz ¤ £ © ànL ¨ ¤ ¯ úøaeòî ¤ ¤ § ,úeîz¨ ànLå ¨¤§ 8
.jena ynyl zekixv Ð epiid ,`kd ipzwc jena 15
16 dxyr zg`n zegt Ð 'åë äðù äøùò úçà äpè÷
¨ © § àéä¦ Bæéàå ¥ § .úeîéå ¨ § dða ¨ § ìBîâz § ¦ ànL ¨ ¤ ¯ ä÷éðî ¨ ¦¥ 9 :qxhpewa yxit Ð lcpq dxaer dyrz àîù 16
17 m` Ð dxyr mizyn xzeie ,xarzz `l i`ce cg`d wgec zxarzne zxfege zxarzn `idykc 17
18
íézL ¥ § ãò© ãçà ¨ ¤ íBéå§ äðL ¨ ¨ äøNò ¥ § ¤ úçà © © úaî ©¦ ¯ 10
18
,jen `la Ð úåùîùî .zenz `l xarzz "zltnd"a xn`c `de .ezxev zgete ,exiag z`
19 `le Ð úåîú àîù øîà÷ãîå .zeklede ,okxck
ïk¥ ìò© øúéå ¥ ¨ § ïàkî ¨ ¦ úBçt¨ ,ãçà ¨ ¤ íBéå§ äðL ¨ ¨ äøNò ¥§ ¤ 11
zxarzne zxfege zxarzn dy` oi`c (`,fk dcp) 19
20 xarzz m`y rnyn ied f`c ,zenze xn`w íéîëçå ¦ ¨ £ © ,øéàî ¦ ¥ éaø ¦ © éøác ¥ § ¦ ,úëìBäå ¤ ¤ § dkøãk ¨ § © § úLnLî ¤ ¤© § 12 mz epiaxe .`niiw oa `wec epiidc xnel jixv Ð 20
21 oebk Ð úðàîî åúåîç åðéöî .i`ce zenz ,úëìBäå
¤ ¤ § dkøãk ¨ § © § úLnLî ¤ ¤ © § Bæ úçàå © © § Bæ úçà © © :íéøîBà ¦§ 13 .mine`z zxarzn dy`dyk `ed lcpqc :yxtn 21
22 zpya dlrnl xen`d onf jeza ,'ephwa dcliy oia rxf zakyd qpkp Ð jen `la zynyn m` 22
23 mc` ycwe ,dzn `le dxarzpy ,dxyr mizy
íéàút ¦ ¨ § øîBL" ¥ :øîàpL © ¡ ¤ ¤ íeMî¦ .eîçøé £ © § íéîMä ¦ © ¨ © ïîe ¦ 14
.lcpq cg`d z` dyere mze` wgece zecled ipy 23
24 die`xe ,dphw ezeng z`f z`vnpe ,dza z` ììkî
¨ § ¦ ,úeîz ¨ ànLå¨ ¤ § øaòúz
¥ © § ¦ ànL ¨ ¤ øîà÷cî
© ¨ ¨ § ¦ ." 'ä 15
cg` xeairac (a,dk my) "zltnd"a rnyn oke 24
25 Ð äæä ïîæä íãå÷ .dpy dxyr mizy cr o`nl eðéöî ¦ ¨ ïk¥ íঠ,äúî ¨ ¥ àìå Ÿ § àøaòéîc ¨ § © ¦ § äpè÷ ¨ © § àkéàc ¨ ¦ § 16 lcpq oi` `lde ,lcpq xkfed dnle :opixn`wc ,ied 25
26 26
27
ïîæä øçà .dxyr zg` mcew ,dlrnl xen`d BúBîça £ © øîBì © ìBëé¨ äzà ¨ © éঠ:ïðúe © § ,úðàîî ¤ ¤ ¨ § BúBîç£ 17 dicda dawp ciliz`c i` :ipyne ?cle enr oi`y
27
Ð åãìé øáëù .dxyr mizy xg` Ð äæä xkf ciliz`c opiwqr i`na `kd ,inp ikd Ð
28 i`c .`id dphwc llkn ,clea `nrh ilzcne
!eðàénL£ ¥ ¤ Bà úéðBìéà ¦ § © eàöîpL § § ¦ ¤ åéîç ¦ ¨ íàå ¥ § BúBîç£ íàå ¥§ 18
dy` wgvi iax xn`e li`ed :`nizc edn ,dicda 28
29 ïä éøä .elcb xaky ipzil ,`id dphw e`l ,éàåéì ¨ ¦ øa © äaø ¨ © øîàc © ¨ § .úeîúå ¨ § øaòúz
¥ © § ¦ ànL ¨ ¤ :àîéà
¨ ¥ 19
inp i`d Ð xkf i`dcne ,xkf zclei dlgz zrxfn 29
30 elit` ,zp`nn zclei jl oi` jkld Ð íéðîéñë úøaòúî
¤ ¤ © § ¦ dðéà ¨ ¥ ¯ äfä ¤ © ïîfä © § © íãB÷ ¤ :dì¨ Lé¥ ìeáb§ 20 erixfd mdipy :xeni` ,ol rnyn `w ,`ed xkf 30
31 zkqna Ð øîàã äãåäé éáøì åìéôàå .dphw `id 31
32
døaeòå
¨ ¨ § äúî ¨ ¥ àéä¦ ¯ äfä ¤ © ïîfä © § © CBz ,øwéò ¨ ¦ ìk̈ 21 ded dnl Ð mixeair ipya lcpq m`e .zg` zaa
32
cr zp`nn zexry izy d`iadyn s` ,dcp inp il dnle ?xkf inp i`d xkf i`dcn xninl dil
33 .daxd zexry my eidiy ,xegyd daxiy
?éðéঠ¦ .éç© døaeòå
¨ ¨ § äiç ¨ © àéä ¦ ¯ äfä¤ © ïîæ© § øçàì© © § ,úî¥ 22
?zg` zaa erixfd mdipy xninl 33
ïéà øîBì
© ìBëé¨ äzà ¨ © éঠ:ìàeîL ¥ § øa© äaø ¨ © éðz ¥ ¨ àäå ¨§ 23 hwpc iiepyl ira `le Ð zenze xarzz àîù 34
úéðBìéà
¦ § © eàöîpL § § ¦ ¤ åéîç ¦ ¨ íàå ¥ § BúBîç£ íàå ¥ § BúBîça £© 24 `l` dzn i`ce dpi`c meyn zenz `ny 35
it lr s` ,zElcbA
§ © § dcli la` ,zEphwA
§ © § dcliyk 36
àéL÷
¨ § © àlàå¨ ¤ § .úeîz¨ ànLå¨ ¤ § øaòúz¥ © § ¦ ànL ¨ ¤ ¯ íìBòì ¨ § ,àlà ¨ ¤ !eãìé § ¨ øákL ¨ § ¤ ,eðàénL £ ¥ ¤ Bà 25
37
zgkyn `le ,dig minrt ,zephwa dxarzpy
.íéðîéqî
¦ ¨ ¦ ¦ éôéãò
¦ ¦ £ íéða
¦ ¨ :éøîàc
¦ § ¨ § úéàå ¦ § .íéðîéñk ¦ ¨ ¦ § íä¥ éøä ¥ £ íéðaá ¦ ¨ :àøôñ ¨ § ¨ áø© øîà © ¨ !Cä̈ 26
i`e ,dzn i`ce zephwa dcli i`c ,zp`nn ezeng 38
.äãBî¤ íéðáa
¦ ¨ § ,øBçMä
¨ © äaøiL
¤ § ¦ ¤ ãò© :øîàc © ¨ § ,äãeäé ¨ § éaøì ¦ © § eléôàc ¦ £ © ?dpéî ¨ ¦ à÷ôð ¨ § ¨ éàîì ©§ 27 meyn Ð o`nl dleki dpi` aey zelcba dcli 39
áøå zpy xeaira icin `bltin `l iaia axc `ziixac 40
dxaere dzn `id onfd jez lkc ,i`eil xa daxk zn`d uxznc :cere .xeaird `l` dzin zephwa dcild mexbzy dil `xazqn `l :cere .zephwa dcli oia zelcba dcli oia dxyr mizy 41
,zp`nn ezeng epivn ok m`c ,zexry izy z`ad `la elit` ,cg` meie dxyr mizy zpy xg` Ð onfd xg` :yxtl oi`c :wgvi epiax xne`e Ð ig dxaere dig `id dfd onfd øçà .zn 42
,onf xg` lrac `kid oiyyegc (`,en dcp) "otec `vei" wxta mzd opiwqtc i`nl elit`e .exyp `ny oiyyeg oi` xn`c o`nl Ð zexry izy d`iad `l m` o`nl dleki dizepy aex crc 43
,ixii` zexry izy d`iadyk `l` .`ziixe`c `witq `ied `l `zydc ,oiyeciw myl lrea oi`y ,onf xg` lrayk yxity oebk zp`nn ezeng zgkyn Ð `ziixe`c `witq dil `iedc 44
Ð ecli xaky xn`wcne Ð ecli øáëù .mipya `le ,zexrya i`eil xa daxc `nrh ilzc inlyexia `vnp oke .onf xg` zexry `ki`c `ed `zlinc `gxe`c meyn ,yxtl yg `le 45
jzrc `wlq i`n :xn`z m`e .dzn `le `xarinc dphw `ki` ok m`e ,zexry ici lr zipeli`e zephw zxezn `wtp inp dcli `l ik Ð zexry `ki` i`c .zexry izy d`iad `lac rnyn 46
ixii` dphwac ab lr s`c dywnd xaqc :wgvi epiax xne`e !o`nz mewn lkn ?ied i`n dcli ik Ð ixii` zexry izy d`iad `lac oeikc ,diteb l`eny xa daxc `ziixa dywz ?dywnc 47
iaia axc `ziixal la` .dzn `le `xarinc dphw `kilc xn`c ,`wec i`eil xa daxl `l` jixt `le .zexry izy d`iady mlerd mixeaqe ,dlecb zi`xpy itl ,opaxcn oe`in da zil Ð 48
,dphw `idy it lr s` o`nln dzrpen dcildy ,zp`nn ezeng epivn `l mewn lkn Ð dzn `le `xarinc dphw `ki`c rnync ,zenz `ny ipzwc ab lr s`c ,icin `iyw `l Ð 49
od ixd mipac :ipyne ,i`eil xa daxl `l` jixt `le ,o`nl dleki dpi` jkle ,mipniqk `ed ixd dcilc xity dizrc` wiqnc `teb `ziixa dil `gip dywnlc yxtl oi` la` .ziyixtck 50
Ð mipniqk md éøä .mipniqk `id ixd dcilc dizrc` wiq` inp `xwirnc oeik ,mipnimk md ixd mipa xeair :`icda xninl dil ded ok m`c ,yxt`y enk ,xeaird zryn mipniqk 51
iptlk onfd jezc dcpa ol `niiwc it lr s`e .oeixdd zryn dlecb dzid f`e ,i`eil xa daxl elit` dig minrt dxyr mizy zpyac ,zenz `ny iaia ax ipz xitye .xeaird zryn :yexit 52
dxaere dzn `id onfd jez :i`eil xa dax xn`wc `de .onfd xg` mipniqk Ð onfd jez ,`niiw ipa ,mipa xeair mewn lkn Ð dxyr mizy zpya zexry d`iada dlecb `ied `le ,onfd 53
epiid Ð onfd jez ,zelcb iptly dpy Ð mcew ,yexit ,onfd mcew :`zlnc `yexit ikd `l` .ziyixtck ,oeixdd zrya dlecb `idyk dig minrt f`c ,dxyr mizy zpy` i`w `l Ð zn 54
epivn `lc dcedi iaxk oizipzn inwe`l irac meyn Ð 'ek xn`c dcedi iaxl åìéôàã .`ibeqd zlgza wgvi epiax yxitck ,dlcby xg` epiid Ð onf xg` ,zelcb iptly dpy jez 55
onf yi dcild cr xeair zrync ,dcedi iaxl zp`nn ezeng epivn `l Ð mipniqk `l` xeair zryn eed `l elit` ?mipniqn iticrc xn`w i`n` :xn`z m`e .ikd xn`w zp`nn ezeng 56
xeair onfn xzei xg`n xegyd ieaixy xyt` Ð dty l` dtyn zexryd etiwiy cr epiid xegy ieaxc mzd xn`c o`nl ,edine .xegyd daxiy cr zexry z`adn yiy dnn xzei daexn 57
`l` mxeb onfd oi`c ,xegy ieaix ick ddy elit` o`nl
¥ ¨ § dleki exype zexry d`iad m`c d`xpe !`iyw Ð xegyd daixy enk d`xpe ,zeakey zexry xn`c o`nl la` .dcil zry cr 58
zelcb xg` lrayk
¨ dcedi iax dcen `dc ,dcedi iaxk xity oizipzn `nwezin "mipniqn iticr mipa" `la izk` :xn`z m`e .jk ici lr lMl
Ÿ © dlecb zi`xp `dzy ,opira ynn xegy ieaix 59
zgkyn mipniqn iticr mipac e`l i`c uixz Ð oeixdd zryn mipniqk md ixd mipac ,dxarzpyk zelcba dlrapy ezengd z`fe ,(`,ap dcp) "oniq `a" wxta xn`ck ,o`nl dleki dpi`c 60
.oiyeciw myl `ly yexita lray e` ,ihan`a dxairy oebk zp`nn ezeng 61
ax
 ‫אמר‬ (ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr ai sc zenai
49 øîà÷cî
© ¨ ¨ § ¦ :dilr dywn jk jezne `ziixad oeyla zwiicn `xnbd lrad da¨ øékä ¦ ¦ eléôàå ¦ £ § ,maiizdl úøzeî ¤¤ úéðBìéà
¦ § © úøö © ¨ ,àúëìä
1 ¨§§ ¦
50 àøaòéîc
¨ § © ¦ § äpè÷
¨ © § àkéàc
¨ ¦ § ììkî
¨ § ¦ ,'úeîz¨ ànLå¨ ¤ § øaòúz
¥ © § ¦ ànL'
¨ ¤ `ziixaa lkn ,zerh iyeciw diyeciw oi`e zipeli` `idy d`ypy drya 2
51 íঠe ,zenz `le xarzz dphwy zexyt` yiy rnyn - äúî ¨ ¥ àìå
Ÿ § Bza¦ úøö © ¨ eléôঠ£ `l` ,cala ef `lå§ .dzxv z` zxqe` dpi` mewn 3
52 dzephwa dza z` dcliy oebke .úðàîî ¤ ¤ ¨ § BúBîç£ didzy eðéöî ¦ ¨ ïk¥ `ly itl ,eza zxv meyn meaiil zxq`p dpi` [` xeiv] úéðBìéà 4¦ § ©d
53 yciwe ,dpzg ig`l d`yipe dkld jk xg`e ,a"id dzpy jeza zltepy dexr wxy .devn mewna `l` dexr zxv dxezd dxq` 5
54 dphw dcera dlraa ef ezeng dp`in jk xg`e ,dza z` ozgd zipeli` la` ,dzxv z` zxhet dexr xeht meyn zigcpe meail 6
55 dywå§ .el zxzen dzxv mipa `la eig` zn m`y ,[a xeiv] zxv `id dzxv ixd ,meail zltep dpi` dexr dzeid `lel mby 7
56 åéîç
¦ ¨ íàå
¥ § BúBîç£ íàå
¥ § BúBîça
£ © øîBì
© ìBëé¨ äzà
¨ © éà'
¦ ,ïðú
© § epzpynay .meaia zxq`p dpi`e ,devn mewna `ly dexr 8
57 .'eðàénL
£ ¥ ¤ Bà úéðBìéà
¦ § © eàöîpL
§ §¦¤ eàöîpL§ § ¦ ¤ zeixrd lk ,epzpyna éðz÷c ¥ ¨ ¨ § àä¨ àlàå ¨ ¤ § :`xnbd dywn 9
58 `ziixad zpeek oi`e .úeîúå ¨ § øaòúz
¥ © § ¦ ànL¨ ¤ ,àîéà
¨ ¥ :`xnbd zvxzn xikd `ly rnyn 'e`vnp' oeyln `ld ,zexzen odizexv zipeli` 10
59 `l` ,zenz `ny cg`e xarzz `ny cg` ,zewitq ipy o`k yiy ,okn xg`l wx efk d`vnpy `l` zipeli` `idy lrad da 11
60 äaø
¨ © øîàc
© ¨ § .zenz i`ce xarzz m`e ,xarzz `ny `ed cg` wtq mby xn`y `ax ixack `lye ,zxzen dzxv jk meyn `weece 12
61 libn `ede ,dzne zxarzn `idy onfl zal dì¨ Lé¥ ìeáb§ ,éàåéì © ¥ øa© .dzxv z` zxhet dpi` milha diyeciw oi`e da xikd m` 13
62 dðéà
¨ ¥ ,äfä
¤ © ïîfä
© § © íãB÷
¤ .cg` meie dpy a"i cr cg` meie dpy `"i eéäL'
¨ ¤ éðz ¦ § `l` 'e`vnpy' dpyna qexbz l` :`xnbd zvxzn 14
63 äúî¨ ¥ àéä¦ ,äfä¤ © ïîfä
© § © CBza dxarzd m`e .øwéò ¨ ¦ ìk¨ úøaòúî
¤¤ © § ¦ lkn zipeli` `idy lrad da xikd m` s` rnyny ,'zipeli` 15
64 ,mipniq d`iad xake äfä ¤ © ïîæ
© § d øçàì
© © § dxarzd m`e .úî¥ døaeòå
¨¨ § .dzxv z` zxqe` dpi` mewn 16
65 .éç© døaeòå
¨ ¨ § äiç
¨ © àéä¦ ék¦ :epziibeqa epecipy zexva opgei iax zhiy z` d`ian `xnbd 17
66 éঠ,ìàeîL
¥ § øa© äaø ¨ © éðz
¥ ¨ àäå
¨ § ,`ed ok ike - éðéà ¦ ¥ :`xnbd dywn ,maia dp`iny úðàîî ¤ ¤ ¨ § úøö © ¨ úçà © © ,ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © mya øîà © ¨ ,ïéáø ¦ ¨ àúà
18 ¨¨
67 Bà úéðBìéà
¦ § © eàöîpL
§ § ¦ ¤ åéîç
¦ ¨ íàå
¥ § BúBîç£ íàå
¥ § BúBîça £ © øîBì© ìBëé¨ äzà ¨© d`yipy xg`l BúLeøb ¨ § øéæçî ¦ § © úøö © ¨ úçàå © © § ,úéðBìéà
¦ § © úøö © ¨ úçàå
19 ©©§
68 `id dphw `idy elit`y jkn rnyne .eãìé § ¨ øák ¨ § ixdL ¤ ,eðàénL
£ ¥¤ zxv xqe`d l`eny ixack `le .meail úBøzeî ¨ ïlek
¨ 20,xg`l
69 m` oky .dcliy meyn o`nl dleki dpi`y `l` ,dige zclei xifgn zxv xeq`l lirl `xnbd dccivy enk `le ,zp`nn 21
70 `ziixal dl did ,llk zclei dphwd oi`y i`eil xa dax ixack .zipeli` zxv xqe`d iq` ax ixack `le ,ezyexb 22
71 meyn `id zp`nn ezeng epivn `ly jkl daiqdy ,xnel m`ae ezeng m`ae ezenga xnel leki dz` i`e' :epzpyna epipy 23
72 .dlicbd xak gxkday zp`nn zad oi`y meyn `ede .'ep`iny e` zipeli` e`vnpy eing 24
73 ote`a dpynd z` zyxtne `xnbd da zxfeg ef `ziixa gkn ,od zelecb gxkda ,ecli xaky el` miyp lke ,dzephwa `l` 25
74 dligzn epxn`y enk `ed `ziixaa `qxibd íìBòì ¨ § ,àlà ¨ ¤ :xg` .o`nl zeleki opi` aeye 26
75 xarzz `ny zewtq ipy o`k yi ok`e ,úeîz¨ ànLå ¨ ¤ § ,øaòúz
¥ © § ¦ ànL
¨¤ [iptl-] dén÷ ¥ © éáéa¦ ¥ áø© éðz ¥ ¨ :`ziixan epzpyn lr dywn `xnbd 27
76 - Cä© àéL÷
¨ § © àlàå
¨ ¤ § .digz mby okzi la` ,zenz `ny xarzz m`e mewna jen zzl zexzen - CBîa§ úBLnLî § © § íéLð ¦ ¨ LŸìL¨ ,ïîçð ¨ § © áøc
28 ©§
77 ezenga xnel leki dz` i`' dpyna epipy recn dyw oiicr ,äpè÷¨ © § ,od el`e .exarzi `ly ick ,zeynyn odyk yinyzd 29
78 ,zelcb ly íéðîéñk
¦ ¨ ¦ § íä¥ éøä¥ £ íéða
¦ ¨ ,uxzl àøôñ ¨ § © áø© øîà © ¨ ,'dp`iny `xnbd zyxtn .jka zexeq` miyp x`y la` .ä÷éðîe ¨ ¦ ¥ ,úøaeòî30 ¤¤ §
79 m` ,cg` meie mipy a"in dzegt `id m` s`y .zexry izy oebk meyn ,jka zxzen äpè÷ ¨ © § :odn zg` lkay xzidd mrh z` 31
80 dzpya mipniq d`iad eli`k df ixd `niiw oa xaera dxarzd zngn úeîz¨ ànLå ¨ ¤ § ,øaòúz ¥ © § ¦ ànL ¨ ¤ yeygl yi jend `lely 32
81 s` ok meyne .xeaird zryn xak xac lkl dlecb ziyrpe ,b"id yi aey xarzz m`y meyn ,jka zxzen úøaeòî ¤ ¤ § e .dxeair 33
82 z` dcliy ici lr dlecb ziyrp `id ixd ,mipya dphw ezeng m` zxev el oi`y cle - ìcðñ ¨ § © oey`xd døaeò ¨ ¨ z` äNòz ¤ £ © ànL 34
¨ ¤ yeygl
83 m`y i`eil xa dax xn`y dne .o`nl dleki dpi` aeye ezy` zxarzne zxfege zxaern `idyky ,lcpqd bcl dnece mipt 35
84 `weec ezpeek oi` ,zn dxaere dzn `id onfd jeza zxarzn `id ä÷éðî
¨ ¦ ¥ .ezxev z` lwlwne oey`xd z` ipyd xaerd wgec ,zipy 36
85 mcewy dpyd `id onfd jez `l` ,dpy a"i cr dpy `"in [yixtz] ìBîâz § ¦ ànL ¨ ¤ xarzz m`y meyn ,jena ynyl zxzen 37
86 zryn xaky xacd xxaed `niiw oa cle dcli m` la` .dzelcb ,wpeil aeh epi`e algd xkrp xeaird ici lr oky ,wepiln dða 38 ¨ § z`
87 .onfd xg`l `id dxeair .arxn úeîé¨ ok zngne 39
88 ,mixne` yie ± éøîàc¥ § ¨ § úéàå
¦ § :df oipra ztqep dhiy d`ian `xnbd úaî © ¦ `idy dphw ef ixd ,zenle xarzdl die`xd äpè÷ ¨ © § àéä¦ Bæéàå
40 ¥§
89 a"i lib xg`l íéðîéq ¦ ¨ ¦ z`adî¥ éôéãò ¥ ¦ £ íéða
¦ ¨ zcil zelcb oiprly la` .ãçà ¨ ¤ íBéå§ äðL ¨ ¨ äøNò ¥ § ¤ íézL ¥ § ãò© ãçà ¨ ¤ íBéå§ äðL ¨ ¨ äøNò ¥ § ¤ úçà
41 ©©
90 mipad zeticra dpéî ¨ ¦ à÷ôð
¨ § © éàîì© § :`xnbd zl`ey .cg` meie dpy ,llk zxarzn dpi`y meie dpy `"i libn zegta ± ïàkî ¨ ¦ úBçt¨ a
42
91 zhiyì§ eléôàc
¦ £ © ,jka `id mzeticr :`xnbd daiyn .mipniqd lr `l xarzz m` elit`y ,meie dpy a"i lib lr - ïk¥ ìò© øúé ¥ ¨a okå§
43
92 dzephwa dycwzdy iny øîàã © ¨ § (.ap) dcp zkqna äãeäé ¨ § éaø¦ © da oi` ixdy ,úëìBäå ¤ ¤ § jen `la dkøãk ¨ § © § úLnLî
¤ ¤ © § ef ixd ,zenz 44
93 izy ly mipniq d`iade dlicbdy xg`l s` o`nl dleki dpkq oi`y Bæ úçà © © ,íéøîBà ¦§ íéîëçå
¦ ¨ £ © .øéàî ¦ ¥ éaø ¦ © éøác 45
¥ § ¦ ,dpkq
94 ina§ mewn lkn ,zexry aexn oald lr øBçMä ¨ © äaøiL
¤ § ¦ ¤ ãò© ,zexry jen `la úLnLî ¤ ¤ © § `id ixd ,dpkq da yiy Bæ úçàå 46
© © § dxeaira
95 .o`nl dleki dpi` aeyy äãBî ¤ `ed íéða ¦ ¨ dcli xaky íéîMä
¦ © ¨ © ïî¦ ik ,zenze xarzz `ny yeygl oi`å§ .úëìBäå ¤ ¤ § dkøãk47 ¨ §©§
.''ä íéàút
¦ ¨ § øîL'
¥Ÿ (e fhw mildz) øîàpL
© ¡ ¤ ¤ íeMî¦ ,eîçøé
£ © § 48

‫אגרות קודש‬

]‫[כ"ד אדר תשי"ג‬

‫ ושבפרט יש להזהר בזה‬,‫בברכה שאותו שרבינו הזקן כותב אודותו שעדיין מרקד בינינו‬...
‫ תתמעט ממשלתו פוחת והולך ויחוגו את חג המצות אחרי ביעור חמץ‬,‫בענינים הקשורים באה"ק ת"ו‬
...‫בכשרות ובשמחה אמיתית‬
 ‫אגרות קודש‬ ‫במר‬

‫ב"ה‪,‬כ"ח אדר‪ ,‬תשי"ב‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫הנהלת אגודת חב"ד באה"ק ת"ו‪,‬‬
‫ד' אליהם יחיו‬

‫שלום וברכה!‬

‫במענה על שאלתם אודות הענין שדברתי זה מכבר‪ ,‬ומסרתי ג"כ ע"י הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ‬
‫עוסק בצ"צ וכו' מוהרמ"ג שי'‪ ,‬בענין הנחיצות להרחיב מוסדות חינוך חב"ד ע"י הרשת דאהל"יי‪ ,‬וכן‬
‫לצרף לזה ג"כ את מוסדות החינוך הדתיים שע"י הפעילים ובאופן שכל הנ"ל לא יהי' חותם מפלגה על‬
‫זה‪ ,‬ועורר אצלם חשש‪ ,‬שזה יתן מקום להממשלה להתחזק בטענתם שאין צורך במפלגות כלל‪ ,‬ומשרד‬
‫החינוך של הממשלה יעמוד בקישור ישר עם המוסד חינוך עצמו‪ ,‬אשר זה עלול להביא היזק‪ ,‬כמובן‪:‬‬

‫הנה לדעתי‪ ,‬בלא"ה מוכרח הדבר שלא יהי' כל מוסד ומוסד ענין בפ"ע‪ ,‬שעי"ז יוחלש כחו‬
‫ביותר‪ ,‬הן כלפי פנים ובעיקר כלפי חוץ‪ ,‬והאריכות בזה אך למותר‪ .‬ולכן כוונתי מתחלה היתה‪ ,‬שכל‬
‫המוסדות חינוך שיכנסו ברשת זו‪ ,‬יתאחדו כולם בתור זרם בלתי זרמי‪ ,‬ותהי' הנהלה כללית‪ ,‬שע"י‬
‫הנהלה זו יתנהלו כל המו"מ ודו"ד הן עם משרד החינוך והן עם משרד מתאים אחר‪ .‬וכיון שתקותי‪,‬‬
‫אשר יצטרפו לזה ג"כ מוסדות החינוך של הפעילים ובמשך הזמן גם של הישוב הישן וכו'‪ ,‬הרי יש לע"ע‬
‫לקבוע הנהלה שבו יכנס ב"כ אחד מאגו"ח‪ ,‬א' מצעירי אגו"ח‪ ,‬א' מהרשת דאהל"יי‪ ,‬ולהציע להפעילים‬
‫שגם הם יבחרו א' משלהם שיהי' בההנהלה‪ ,‬כמובן פרטים אלו הן רק בדרך הצעה אשר ניתן לשנות‪,‬‬
‫ובפרט ‪ -‬להרחיב את ההנהלה כשיתחבר עוד מוסד לזרם בלתי זרמי זה‪ .‬אבל מובן ופשוט‪ ,‬שבכדי‬
‫שיתנהלו הענינים מבלי נטי' מהכוונה‪ ,‬צ"ל בטוח שאלו העומדים בראש ההנהלה ישמרו על הנקודה‪.‬‬
‫וכשיתארגנו מוסדות החינוך באופן הנ"ל‪ ,‬הרי בטל החשש ואין מקום לטענה שמשרד החינוך של‬
‫הממשלה יעמוד בקישור ישר עם מוסד החינוך (שזה אינו רצוי כלל וכלל) כיון שגם ארגון זה מתדבר‬
‫עם משרד החינוך ע"י הנהלה כללית‪.‬‬

‫ב) כבר אמרתי כ"פ‪ ,‬שמכמה טעמים יש לקוות שמחוגים שונים יסייעו בידם להביא מהכח אל‬
‫הפועל ארגון של מוסדות חינוך בלתי זרמים‪ ,‬וד"ל‪ ,‬ובלבד שהם מצדם ישתדלו בזה במרץ המתאים‪...‬‬

‫בברכת הצלחה בעבודתם בקדש‪,‬‬

‫מ‪ .‬שניאורסאהן‬

‫ב"ה‪,‬כ"ח אדר‪ ,‬תשי"ב‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ וכו'‬
‫מוה"ר נפתלי שי' הכהן‬

‫שלום וברכה!‬

‫מסרו לי שאלתו (או תמיהתו) במה ששמע ממר ראבינאוויטש שי' אשר בביקורו אצלי ואמר‬
‫שנותן איזה סכום‪ ,‬אמרתי לו שאכניס את המעות לקופת צדקה מסויימה (הכנסת כלה) ותמה למה‬
‫הי' זה לי לומר לו מה אעשה בהמעות‪.‬‬
‫גמר‬ ‫אגרות קודש‬

‫והוא מובן ע"פ מרז"ל (חולין צ"ד ע"א) שאסרו כמה דברים מפני דמ[ט]עהו‪ ,‬ונזכר ג"כ‬
‫בפוסקים כמסומן בעין משפט נר מצוה‪ ,‬וכיון שראיתי במר רבינוביץ שחושב אשר מעות אלו ילכו‬
‫לתכלית אחרת‪ ,‬הנה מחוייב הייתי עפ"י דין להודיע שיכנסו לקופה של צדקה מסויימת‪.‬‬

‫אתענין לדעת אם כת"ר לוקח חלק בעסקנות צבורית בעירו ובפרט בעיני החינוך‪.‬‬

‫מוסג"פ דא"ח של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪ ,‬שזה עתה הו"ל‪.‬‬

‫בפ"ש הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר חיים יעקב גאס וברכת חג פסח כשר ושמח לכולכם‪.‬‬

‫ב"ה‪,‬כ"ח אדר‪ ,‬תשי"ב‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר שלום שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫‪ ...‬והנני מביע בזה ברכתי ברכת חג פסח כשר ושמח ואשר השי"ת יזכהו לנטוע בהמושפעים‬
‫שלו רוח יר"ש ודעת את האלקים שזהו תכלית ימות המשיח אשר כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם‬
‫ובמילא על כאו"א מאתנו לעבוד בכיוון זה ביגיעת נפש ויגיעת בשר וכל הרוצה לטהר (שפירושו ג"כ‬
‫לטהר אחרים) מסייעים בידו‪.‬‬

‫בברכת חה"פ‪.‬‬

‫ב"ה‪,‬כ"ח אדר‪ ,‬תשי"ב‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫‪ ...‬אתענין לדעת אם לוקח חלק בחיים החרדים דעירו ובפרט בנוגע להחינוך אשר הוא ג"כ‬
‫מענינא דיומא בימים שבין פורים לחג הפסח‪ ,‬אשר הגזירה דפורים נתבטלה עי"ז שמרדכי הגדול בדורו‬
‫הן בתורה והן ביראת שמים ובחכמה‪ ,‬למד בעצמו עם תשב"ר כמסופר בדברי רז"ל‪ ,‬ונקודה זו היא‬
‫ג"כ בחגה"פ אשר התחלתו בסדר‪ ,‬הנה עושים כמה תחבולות להמשיך לב התינוקות ובפרט שלא יישנו‬
‫(שינה בגשמיות וכ"ש מבחינת שינה רוחנית) ומתחיל הסדר בשאלת תינוקות‪ ,‬וכן הוא גם בסיום ימי‬
‫חגה"פ ענינם קרי"ס מסופר ג"כ בשמו"ר‪ ,‬שהם‪ ,‬היינו התינוקות שנולדו ונתגדלו במצרים הכירוהו‬
‫תחלה (להקב"ה) אשר המורם מזה הוא‪ ,‬שגאולתן של ישראל הן בגשמיות והן ברוחניות תלוי' בחינוך‬
‫דור הצעיר‪ ,‬ועל כאו"א מישראל אפילו שיהי' גדול כמרדכי שעליו ארז"ל במדרש אסתר רבה‪ ,‬שמרדכי‬
‫בדורו כמשה בדורו‪ ,‬מחויב בעצמו לקחת חלק בחינוך זה‪.‬‬

‫והשי"ת יזכנו את כאו"א מאתנו להאיר את חלקו בעולם אשר עי"ז מקדימים ומביאים את‬
‫הגאולה השלימה ואמיתית של כלל ישראל‪ ,‬וכמבואר בתניא פל"ז‪.‬‬

‫בברכת חג פסח כשר ושמח ובב' הנכונה‪.‬‬

 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫דמר‬

‫`‪.‬‬
‫‪r"eyde `ipzd lra - owfd x"enc` - onlf xe`ipy `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪ìò© [`iy éeqk¦ àeäL¤ ïéa¥ [iy ãvä‬‬ ‫‪© © ïî¦ àeä úìcäL‬‬ ‫‪¤ ¤ © ¤ ïéa¥ ,[hy íäa‬‬ ‫‪¤ ¨ úBòeá÷§ úBúìc‬‬ ‫‪¨ § íäì‬‬ ‫‪¤ ¨ LiL‬‬ ‫‪¥ ¤ íéìkä‬‬‫‪¦ ¥ © ìk¨ ãì‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪øzî‬‬‫‪¨ ª ¯ úaMä‬‬ ‫÷‪¨ © © íã‬‬ ‫‪¤Ÿ e÷øtúpL‬‬
‫‪§ ¨ § ¦ ¤ ïéa¥ úaLa‬‬‫‪¨ © § e÷øtúpL‬‬
‫‪§ ¨ § ¦ ¤ ïéa¥ ,íäî‬‬‫‪¤ ¥ [biyÎaiy úBúìcä‬‬ ‫‪¨ § © e÷øtúðå‬‬
‫‪§ ¨ § ¦ § ,éìkä‬‬
‫‪¦ § © éab‬‬ ‫©‪¥‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪,[ehy ïäéáà‬‬
‫‪¤ ¦ £ ábà‬‬‫‪© © éìk‬‬
‫‪¦ § íL‬‬
‫‪¥ ïäéìò‬‬
‫‪¤ ¥ £ íâ© äéä‬‬ ‫‪¨ ¨ íéìka‬‬
‫‪¦ ¥ © úBøaçî‬‬ ‫‪¨ ª § úBúìcä‬‬
‫‪¨ § © eéäLkL‬‬
‫‪¨ ¤ § ¤ éðtî‬‬
‫‪¥ § ¦ ,[ciy úBúìcä‬‬ ‫‪¨ § © ïúBà‬‬
‫‪¨ ìèìèì‬‬ ‫§© §‪¥‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ïøéæçäì‬‬
‫‪¨ ¦ £ © § [fiy úBéeàøe§ ìéàBä‬‬
‫‪¦ ,[fhy ïäéìò‬‬ ‫‪¤ ¥ £ äéäL‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ éìk‬‬ ‫‪¦ § íL‬‬ ‫‪¥ íäî‬‬
‫‪¤ ¥ ò÷ôð‬‬‫‪© § ¦ àì‬‬‫‪Ÿ ¯ íéìkäî‬‬
‫‪¦ ¥ © ¥ Ck¨ øçà‬‬ ‫‪© © e÷øtúpL‬‬
‫‪§ ¨ § ¦ ¤ óàå‬‬ ‫§©‬ ‫‪4‬‬
‫‪:[hiy íéìkä‬‬‫‪¦ ¥ © ìठ[giy ïøaçìe‬‬ ‫§ © §¨‬ ‫‪5‬‬
‫הלכות שבת‪ ,‬חלק ב סימן שח‪ ,‬דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת סעיף לד‬

‫‪dkld ixe`ia‬‬
‫‪ – ïäéáà áâà [åèù‬אגב הכלי אותו הן משמשות ‪.311‬‬
‫‪ – ïäéìò äéäù [æèù‬גם כשהיה לדלתות שם כלי‬
‫היה זה בתור "דלתות" ולא בתורת כלי ממש ‪ ,312‬וכל‬
‫זמן שלא בטל תוארן כ"דלתות" לא נפקע מהן שם‬
‫כלי‪.‬‬
‫‪ – úåéåàø [æéù‬היינו שהדרך לחזור ולחברן אף אם אין‬
‫בדעתו לחברן שוב ‪.313‬‬
‫‪ – ïøáçìå ïøéæçäì [çéù‬אף אם חיבור הדלתות הוא‬
‫מעשה אומן ומלאכה ממש ‪.314‬‬
‫‪ – íéìëä ìà [èéù‬כפתור שלם שנפל מהבגד מותר‬
‫לטלטלו הואיל והדרך להחזירו ולחברו אל הבגד ‪,315‬‬
‫ואפילו אין בדעתו להחזירו אל הבגד ‪.316‬‬
‫‪ – íäá úåòåá÷ [èù‬דלתות הכלים שאינם קבועות‬
‫בהם מותרות בטלטול כדין הכלי עצמו ‪.305‬‬
‫‪ – ãöä ïî [éù‬דלת מן הצד נראית כחלק ממש מגוף‬
‫הכלי ‪.306‬‬
‫‪ – éåñéë àåäù [àéù‬הדלת משמשת ככיסוי בלבד‬
‫לכלי ‪.307‬‬
‫‪ – úåúìãä å÷øôúðå [áéù‬נתפרקו מציריהן וכיוצאֿבזה‬
‫אבל לא נשברו ‪.308‬‬
‫‪ – úåúìãä å÷øôúðå [âéù‬אפילו הדלתות אינן ראויות‬
‫כעת לשום שימוש אחר ‪.309‬‬
‫‪ – úåúìãä ïúåà [ãéù‬הכלי עצמו מותר בטלטול אף‬
‫שניטלו ממנו דלתותיו ‪.310‬‬

‫‪zetqede mipeiv‬‬
‫ראוי' לתשמיש ולא הוה תורת כלי עלי' אלא לפי שראוי'‬
‫לחברה אל הכלי ע"כ לא עדיפא מהכלי עצמה‪ ,‬ובשו"ע‬
‫הב"י מפורש כל הכלים "הניטלים" משמע דכלים שאינם‬
‫ניטלים דלתותיהן אסורות‪ ,‬ואם נתפרקה מהכלי בחול וראוי'‬
‫לאיזה מלאכה ואינו מקפיד עלי' צ"ע אם מותרת בטלטול‬
‫כמו שברי כלים שנשברו בחול‪ ,‬הראויות לכיסוי פי כלי‪ ,‬או‬
‫דילמא כיון שהדלת עומדת להחזירה להכלי ממילא אינה‬
‫מיוחדת למלאכת היתר ויהא דינה כעצם הכלי‪ ,‬כמו דלתות‬
‫הבית שנתפרקו‪ ,‬וכן יש להסתפק כל זה בדלתות כלים‬
‫שמלאכתן לאיסור‪ ,‬אם לטלטלן לצורך עצמן‪.‬‬
‫‪ (312‬בזה נחלקו דלתות הכלים משברי כלים שפקע מהן‬
‫שם כלי ולא התירו טלטולם אלא אם משמשים עדיין‬
‫לכיסוי כלי‪ ,‬ואפילו אם אפשרי לתקנם לא יועיל להתיר‬
‫לטלטלם אלא אם כן הדרך לעשות כך ובדעתו לתקנם‪.‬‬
‫‪ (313‬אם אין דרך לחברן שוב הרי נחשבות כ"שבורות"‬
‫)המותרות בטלטול רק אם ראויות כעת לשימוש כלשהו(‬
‫וכדין הסנדל שנפסקה רצועה החיצונה דלהלן סעיף מג‪ ,‬אך‬
‫אם הדרך בכך אין צריך שתהיה דעתו לזה כמבואר בהערה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫‪ (314‬כל זמן שהדלת לא נחשבת ל"שבורה" אלא‬
‫"מפורקת" )ובזה נכלל שצריך שתהיה הדרך לחברה שוב(‬
‫לא פקע ממנה שם דלת שקיבלה אגב אביה‪.‬‬
‫‪ (315‬מנחת שבת סי' פח הובא בקצות השלחן דלהלן‪.‬‬
‫‪ (316‬הנה כתב קצות השלחן בדה"ש ס"ק ח וז"ל‪ :‬מה‬
‫דפשיטא ליה להמנחת שבת בכפתור שנפסק מהבגד שמותר‬
‫‪ (305‬כדין כיסויי כלים דלעיל הערה קכח‪ ,‬והחידוש כאן‬
‫שהדלתות אינם יכולות לשמש עבור הכלי עד שייקבעו‬
‫מחדש ומכלֿמקום דינם כדין הכלי‪.‬‬
‫‪ (306‬כשהדלת משמשת קצת כדופן עבור הכלי יש סברא‬
‫נוספת לומר שמקבלת את דין הכלי "אגב אביהן"‪ ,‬ומאידך‬
‫יש מקום לראותה כ"שבר כלי" שאסור בטלטול אם אינו‬
‫ראוי לשימוש‪ .‬וראה להלן הערה שח‪.‬‬
‫‪ (307‬כשהדלת מכסה את הכלי בלבד יש חידוש גדול יותר‬
‫בכך שמקבלת דין הכלי "אגב אביהן"‪ ,‬ומאידך יש מקום‬
‫להקל יותר בטלטולה על פי המבואר לעיל הערה שה‪.‬‬
‫‪ (308‬דלתות שנשברו בטלה מהן תורת כלי אלא אם כן‬
‫הדרך לתקנן ודעתו לתקנן )כדין שברי כלי דלעיל הערה‬
‫רנח(‪ ,‬ואז יהיה להם דין כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬אמנם‬
‫דלתות שלא נשברו מותרות בטלטול כדין כלי שמלאכתו‬
‫להיתר גם אם צריך מעשה אומן כדי לחברן ואף אם אין‬
‫דעתו לזה‪ ,‬וכדלהלן הערה שיד‪.‬‬
‫‪ (309‬קצות השלחן סי' קט בדה"ש ס"ק ה בשם הפמ"ג‪.‬‬
‫‪ (310‬אם הכלי נטול הדלת אינו ראוי לשימוש אלא על ידי‬
‫הדחק וכן דרך חיבורה של הדלת עלֿידי שתוקעים אותה‬
‫בחוזק ‪ -‬עיין להלן על סעיף מז‪.‬‬
‫‪ (311‬לעניין דלתות כלי המוקצה מחמת חסרון כיס או‬
‫מחמת איסור‪ ,‬כתב בקצות השלחן בדה"ש ס"ק ח וז"ל‪:‬‬
‫ופשוט דכלים המוקצים מחמת חסרון כיס גם דלתותיהן‬
‫אסורות בטלטול אע"פ שאינו מקפיד על הדלת משום חסרון‬
‫כיס‪ ,‬ואע"פ שנתפרקו בחול‪ .‬כיון דהדלת בעצמה אינה‬
 ‫המר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫‪dkld ixe`ia‬‬
‫אבל כפתור חדש שמעולם לא היה תפור בבגד‪ ,‬דינו ככלי שמלאכתו לאיסור ‪.317‬‬

‫‪zetqede mipeiv‬‬
‫מחובר בשום פעם להבגד לא היה עליו תורת כלי שמלאכתו‬
‫להיתר‪ ,‬והרי גם בדלתות הכלים ההיתר הוא רק כשנתפרקו‬
‫מהכלים‪ ,‬אבל דלתות שהוכנו לכלים‪ ,‬ואין ראויות למלאכה‬
‫אחרת לא נמצא בפוסקים היתר כלל‪ ,‬ומה שהתירו היינו‬
‫כשכבר היו מחוברים אל הכלים וירד תורת כלי עליהם אגב‬
‫הכלים עצמן‪ .‬וה"ה לכפתור חדש שאינו ראוי לשום תשמיש‬
‫אחר רק לחברו אל הבגד‪ .‬ותו דאם נימא שהכפתור מותר‬
‫בטלטול לפי שראוי לחברו אל הבגד‪ ,‬נתיר ג"כ לטלטל‬
‫מסמרים המיוחדים למנעלים כיון שראוים לחברם אל‬
‫המנעלים וכל כיוצא בזה ולא הוי שתקי הפוסקים מזה‪,‬‬
‫אולם מה שמסתפק המ"ש לאידך גיסא דכפתור חדש יהא‬
‫אסור בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומו דאין תורת כלי‬
‫עליו כלל כיון שלע"ע אין ראוי לכלום‪ ,‬בזה יש לעיין‬
‫דאפשר כיון שהוכנו והותקנו לשם כלי‪ ,‬ולא חסר רק מעשה‬
‫החבור אל הבגד‪ ,‬הוי שפיר תורת כלי עליו אם אינו מקפיד‬
‫להשתמש בו תשמיש המותר בשבת‪ ,‬אלא שכיון שאינו ראוי‬
‫להשתמש בו בשבת תשמישו המיוחד לו מחמת האיסור‬
‫לחברו בשבת אל הבגד‪ ,‬דמי קצת לכלי שמלאכתו לאיסור‬
‫שא"א להשתמש בו בשבת תשמישו המיוחד לו מחמת‬
‫מלאכת האיסור‪ ,‬ויהא מותר בטלטול לצורך גופו ומקומו‪,‬‬
‫וכן במסמרים וכיוצא וצ"ע‪.‬‬
‫חדש בודאי אסור בטלטול לצורך עצמו דכל זמן שלא היה‬
‫לטלטלו הואיל וראוי להחזירו ולחברו אל הבגד ג"כ יש‬
‫לעיין בזה‪ .‬דדלתות הכלים הן עומדות לכך להחזירן אל‬
‫הכלי‪ ,‬דהדלת הוא לפי מדת הכלי ומיוחד להכלי‪ ,‬משא"כ‬
‫בכפתור כמה פעמים אין מדקדקים להחזיר דוקא אותו‬
‫כפתור שנפסק‪ ,‬ומי יימר שהכפתור הזה שנפסק יוחזר לאותו‬
‫הבגד‪ ,‬ואע"פ שהכפתור עומד להחזירו לאיזה בגד שהוא‪,‬‬
‫הרי אפשר שפקע תורת כלי ממנו‪ ,‬דגם בדלתות הכלים‬
‫מסתבר שאם בדעת בעה"ב שלא להחזירו לאותו הכלי רק‬
‫לכלי אחר פקע תורת כלי ממנו‪ .‬ועי' מש"כ בתוס' חדשים‬
‫פי"ז דשבת על המשנה כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן‬
‫עמהן‪ ,‬שבתיבת "עמהן" רומז טעם ההיתר לפי שראוין‬
‫להחזירן להכלי‪ .‬ומוכח דאם בדעתו שלא להחזירו לאותו‬
‫הכלי אסור דאין זה בכלל עמהן‪ .‬ע"כ‪ .‬והנה כיון שבקצות‬
‫השלחן כתב דיש לעיין בזה‪ ,‬ובשוע"ר מפורש "הואיל‬
‫וראוי" משמע שצריך שתהיה הדרך בזה אבל לא שתהיה‬
‫כוונתו לזה‪.‬‬
‫‪ (317‬קצות השלחן בדה"ש ס"ק ח‪ :‬כתב המנחת שבת סי'‬
‫פח דהוא הדין אם נפסק קרס או כפתור מהבגד מותר‬
‫לטלטול הואיל וראוי להחזירו ולחברו אל הבגד‪ ,‬ומסתפק‬
‫בכפתור חדש שלא הי' מחובר עדיין בשום בגד אם מותר‬
‫לטלטלו כיון דראוי לחברו אל הבגד עיי"ש‪ ,‬ונראה דכפתור‬

‫•‬
‫‪"inei ax" gel itl oiaexir zekld owfd epax jexr ogley‬‬
‫‪17‬‬ ‫להעומדים בחוץ נגד חלל המבוי בסמוך לו נראה להם כן‬ ‫חלק ב סימן שסג דיני מבוי ולחי‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫אלא העמידו לשפת עובי של צד אחורי המבוי כזה )וכן‬ ‫‪ ‡È‬בין שנראה בליטת הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫עיקר(‪:‬‬ ‫נראית לעומדים חוץ למבוי כגון שהעמיד הלחי רחבו‬ ‫‪2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪ ·È‬הגביהו מהארץ ג' טפחים פסול שהלחי הוא כמחיצה‬ ‫לצד ארכו של מבוי ולא משך קצה רחבו קימעא כלפי חוץ‬ ‫‪3‬‬
‫אלא השוה חודו החיצון לעובי כותל המבוי ודומה כמי‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫ומחיצה הגבוה ג' טפחים מן הארץ אינה מחיצה מפני‬
‫שמוסיף על עובי הכותל ואינו נראה מבחוץ כלחי אבל חודו‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫שהגדיים יכולים לבקוע תחתיה ואם הגביהו פחות משלשה‬
‫הפנימי נראה לעומדים שם בפנים כזה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪23‬‬ ‫אף על פי שאין בו אלא ז' ומשהו כשר לפי שכל לבוד רואין‬
‫‪24‬‬ ‫אותו כמלא‪:‬‬ ‫ובין שנראית בליטתו לעומדים בחוץ ולא לעומדים בפנים‬ ‫‪7‬‬
‫כגון שמשך כל הלחי לחוץ וחודו הפנימית נכנס בעובי‬ ‫‪8‬‬
‫‪25‬‬ ‫***‬ ‫הכותל ואינו נראה מבפנים כלחי אלא דומה כמוסיפו על‬ ‫‪9‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ ‚È‬אפילו לא העמידו שם לשם לחי אלא שנזדמן לו שם‬ ‫אורך הכותל אבל מבחוץ ניכר שאינו מכותל המבוי שהרי‬ ‫‪10‬‬
‫‪27‬‬ ‫מאליו כשר שהלחי הוא משום מחיצה ומחיצה‬ ‫נמשך להלאה מעובי הכותל כזה כשר‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪28‬‬ ‫העומדת מאליה כשרה ובלבד שיסמכו עליו מערב שבת‬
‫ויש אומרים שהלחי הנראה מבחוץ ולא מבפנים אינו כשר‬ ‫‪12‬‬
‫‪29‬‬ ‫אבל לא סמכו עליו מערב שבת כגון שהיה שם לחי אחר‬
‫אלא אם כן נראה לעומדים בחוץ נגד חלל המבוי בסמוך‬ ‫‪13‬‬
‫‪30‬‬ ‫ונפל בשבת ובאים עכשיו לסמוך על זה אינו מועיל‪.‬‬
‫לו כגון שהלחי שמשכו לחוץ וחודו הפנימי נכנס בעובי‬ ‫‪14‬‬
‫‪31‬‬ ‫אבל לא היה שם לחי אחר מערב שבת אף על פי שלא סמכו‬ ‫הכותל לא העמידו לשפת עובי של צד המבוי בענין‬ ‫‪15‬‬
‫‪32‬‬ ‫על זה בפירוש הרי זה כאילו סמכו עליו מן הסתם‪.‬‬ ‫שלהעומדים בפנים נראה כמוסיף על אורך הכותל שאז גם‬ ‫‪16‬‬
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫ומר‬

‫‪47‬‬ ‫‪ ÁÈ‬קורה זו שאמרו צריכה שיעור ולפיכך אם עשאה מעצי‬ ‫אבל אם בפירוש לא סמכו עליו כגון שלא היה שם לחי‬ ‫‪1‬‬
‫‪48‬‬ ‫אשרה פסולה שכיון שלשריפה עומדת הרי היא כאלו‬ ‫אחר ולא טלטלו בשבת שעברה על ידי לחי זה אינו מועיל‬ ‫‪2‬‬
‫‪49‬‬ ‫כבר נשרפה ונכתת שיעורה‪:‬‬ ‫לשבת הבאה עד שיסמכו עליו מערב שבת בפירוש‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪50‬‬ ‫***‬ ‫‪ „È‬לחי העומד מאליו ובולט ד' אמות לתוך המבוי ברוחב‬ ‫‪4‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪ ËÈ‬שיעור הקורה כדי לקבל קירוי של אריחים ואריח הוא‬ ‫אע"פ שסמכו עליו מערב שבת אינו נידון משום לחי‬ ‫‪5‬‬

‫‪52‬‬ ‫חצי לבנה של ג' טפחים על ג' טפחים נמצא אורך‬ ‫מפני שד' אמות הוא שיעור מבוי ואין כאן היכר שהוא לחי‬ ‫‪6‬‬

‫‪53‬‬ ‫אריח ג' טפחים ורחבו טפח ומחצה דיה לקורה שתהא‬ ‫ואע"פ שהלחי כמחיצה גמורה‪ ,‬מכלֿמקום צריך שיהא בו‬ ‫‪7‬‬

‫‪54‬‬ ‫רחבה טפח שאז היא ראויה לקבל אריח לרחבו טפח וחצי‬ ‫ג"כ היכר קצת וצריך לחי אחר להתיר מבוי זה ויעמידנו‬ ‫‪8‬‬

‫‪55‬‬ ‫טפח הנשאר יוכל לחבר כאצבע ממנו בטיט מכאן וכאצבע‬ ‫ברוח שכנגד לחי זה ואם ירצה להעמידו אצלו יעשנו מעט‬ ‫‪9‬‬

‫‪56‬‬ ‫ממנו בטיט מכאן ועובי הקורה די בכל שהוא רק שתהא‬ ‫עב או דק ממנו כדי שיהא ניכר שהוא משום לחי ולא יהיה‬ ‫‪10‬‬

‫‪57‬‬ ‫חזקה לקבל אריחים שוכבים עליה בכל ארכה כשיעור רוחב‬ ‫כמוסיף על הראשון‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪58‬‬ ‫פתח המבוי מודבקים שם בטיט כפי מה שצריך להם שאם‬ ‫במה דברים אמורים במבוי הרחב יותר מח' אמות אבל מבוי‬ ‫‪12‬‬
‫‪59‬‬ ‫לא כן לא יהיה בה היכר כי סבורים בני רשות הרבים שלפי‬ ‫שאינו רחב אלא ח' אמות אין צריך לחי אחר להתירו אע"פ‬ ‫‪13‬‬
‫‪60‬‬ ‫שעה ניתנה שם אבל כשהיא בריאה ועבה לקבל בנין כזה‬ ‫שלא סמכו עליו מערב שבת אלא ניתר בעומד כפרוץ דהיינו‬ ‫‪14‬‬
‫‪61‬‬ ‫ניכר ומפורסם לכל שלקביעות הונחה שם‪.‬‬ ‫לחי העומד מאליו שיש בו ד' אמות כמו שיש בהפרוץ‬ ‫‪15‬‬

‫‪62‬‬ ‫מכלֿמקום א"צ שתהא ראויה לקבל אריחים שוכבים בכל‬ ‫שממנו לכותל שכנגדו ועומד כפרוץ מתיר ברוח רביעית של‬ ‫‪16‬‬

‫‪63‬‬ ‫ארכה ממש אלא כפחות מאמה משיעור רוחב פתח המבוי‬ ‫מבוי כמו שמתיר בד' רוחות של חצר כמ"ש בסי' שס"ב‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪64‬‬ ‫כגון אם רחבו עשר אמות דיה אם תקבל אריחים באורך ט'‬ ‫וכל זה בלחי העומד מאליו אבל אם העמידו לשם לחי‬ ‫‪18‬‬
‫‪65‬‬ ‫אמות וב' משהויין שהן י"ח אריחים לארכן לפי שקורת ט'‬ ‫אפילו יש בו יותר מד' אמות נידון משום לחי מפני שיש‬ ‫‪19‬‬
‫‪66‬‬ ‫אמות וב' משהויין מתרת במבוי עשר אמות מדין לבוד‬ ‫לו קול שתקנוהו לחי למבוי זה ויש בו היכר אף שרחב‬ ‫‪20‬‬
‫‪67‬‬ ‫דהיינו שלא תגיע פחות מג' טפחים לכותל זה ופחות מג'‬ ‫הרבה‪:‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪68‬‬ ‫טפחים לכותל זה כמו שיתבאר ואם הקורה רחבה ד' טפחים‬
‫‪69‬‬ ‫א"צ להיות חזקה לקבל אריחים‪:‬‬ ‫***‬ ‫‪22‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪ Î‬מעמידי הקורה דהיינו אם היא נסמכת על היתידות‬ ‫‪ ÂË‬לחי המושך ברחבו עם אורך דפנו של מבוי שהעמיד‬ ‫‪23‬‬

‫‪71‬‬ ‫היוצאים מן הכותל לתוך רוחב המבוי ואין ברחבן טפח‬ ‫חודו כנגד עובי הכותל מבחוץ שאין חודו מכסה את‬ ‫‪24‬‬

‫‪72‬‬ ‫שאם לא כן הרי הן עצמן תורת קורה עליהן ואין בארכן ג'‬ ‫כל עובי הכותל אלא מקצת עביו של צד החלל המבוי לפי‬ ‫‪25‬‬

‫‪73‬‬ ‫טפחים שאם לא כן אין הקורה שעליהן מתרת המבוי כמו‬ ‫סברא הראשונה שנתבאר למעלה )סעיף יא( או מקצת עביו‬ ‫‪26‬‬

‫‪74‬‬ ‫שיתבאר יש אומרים שמעמידים אלו צריכין שיהיו חזקים‬ ‫של צד אחורי המבוי לפי סברא האחרונה שנתבאר שם‬ ‫‪27‬‬

‫‪75‬‬ ‫כדי לקבל הקורה עם האריחים ויש אומרים שאינן צריכים‬ ‫דהיינו שאין הלחי נראה וניכר אלא להעומדים בחוץ אבל‬ ‫‪28‬‬

‫‪76‬‬ ‫להיות חזקים אלא כדי לקבל הקורה בלבדה שהרי אין‬ ‫להעומדים בפנים נראה הוא כאילו הוא מכותל המבוי לפי‬ ‫‪29‬‬

‫‪77‬‬ ‫נותנים עליה כלל אריחים ובקורה בלבדה הוא שצריך‬ ‫סברא הראשונה או שנראה כן לעומדים אחורי המבוי לפי‬ ‫‪30‬‬

‫‪78‬‬ ‫קביעות כדי שתהא היכר מעולה אבל מעמידיה אין היכר‬ ‫סברא האחרונה אם יש ברוחב לחי זה ד' אמות נעשה כמבוי‬ ‫‪31‬‬

‫‪79‬‬ ‫תלוי בהם כלל )ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר‬ ‫ויצא מתורת לחי אע"פ שהועמד לשם לחי פחות מד' אמות‬ ‫‪32‬‬

‫‪80‬‬ ‫המיקל(‪:‬‬ ‫נידון משום לחי ואין משתמשין אלא עד חודו הפנימי שהרי‬ ‫‪33‬‬
‫משם ואילך אין כנגדו כותל בצד השני‪:‬‬ ‫‪34‬‬
‫‪81‬‬ ‫היתה הקורה עגולה צריך שיהיה בהקיפה ג' טפחים‬ ‫‪‡Î‬‬
‫‪82‬‬ ‫שאז יש בה רוחב טפח‪:‬‬ ‫‪) ÊË‬אעפ"י שהלחי צריך שיהא בו היכר‪ ,‬מכלֿמקום עיקרו‬ ‫‪35‬‬
‫משום מחיצה וא"צ אלא קצת היכר ולכן מועיל‬ ‫‪36‬‬
‫‪83‬‬ ‫***‬ ‫כשהוא בתוך ג' טפחים לכותל המבוי אפילו מבחוץ אבל(‬ ‫‪37‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪ ·Î‬היתה עקומה ועקמימותה נוטה לחוץ למבוי ששם אין‬ ‫קורה המתרת במבוי )אין התירה אלא משום היכר לפיכך(‬ ‫‪38‬‬
‫‪85‬‬ ‫מקום הנחת קורה כמו שנתבאר למעלה או שנוטה‬ ‫צריך שיניחנה על כתלי המבוי אבל אם נעץ ב' יתידות‬ ‫‪39‬‬
‫‪86‬‬ ‫למטה מי' טפחים או למעלה מכ' אמה ששם ג"כ אין מקום‬ ‫בכותלי המבוי בחוץ אפילו בסמוך לו ממש והניח הקורה‬ ‫‪40‬‬
‫‪87‬‬ ‫הנחת קורה כמו שיתבאר רואין כל שאלו ינטל העקמומית‬ ‫עליהן פסולה‪:‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪88‬‬ ‫ואין בין זה לזה ג' טפחים כשרה משום לבוד ואם לאו‬ ‫‪ ÊÈ‬וצריך שיניחנה כדי להתיר המבוי אבל אם לא הונחה‬ ‫‪42‬‬
‫‪89‬‬ ‫פסולה‪:‬‬ ‫שם בשביל כך אפילו סמכו עליה מערב שבת פסולה‬ ‫‪43‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪ ‚Î‬היתה יוצאת מכותל זה ואינה מגעת לכותל שכנגדה‬ ‫ואינו דומה ללחי שהלחי הוא משום מחיצה אבל הקורה‬ ‫‪44‬‬
‫‪91‬‬ ‫או אפילו אינה מגעת לשניהם כגון שהניחם על‬ ‫הוא משום היכר בלבד ואם לא הונחה בשביל כך אין בה‬ ‫‪45‬‬
‫‪92‬‬ ‫עמודים סמוך לכתלים פחות מג' טפחים וכן ב' קורות אחת‬ ‫היכר כל כך‪:‬‬ ‫‪46‬‬
 ‫זמר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫‪44‬‬ ‫היא מונחת על כתלי המבוי אבל אם יש בנטייתן ג' או שיש‬ ‫יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ופגעו זו בזו‬ ‫‪1‬‬
‫‪45‬‬ ‫בגובהן ג' אין רואין אותה כאילו היא על הכתלים אף על‬ ‫באמצע המבוי ואין ביניהם ג' טפחים כשרה יש ביניהן ג'‬ ‫‪2‬‬
‫‪46‬‬ ‫פי שכל דבר שיש בו רוחב טפח אומרים בו שאנו רואים‬ ‫טפחים פסולה‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪47‬‬ ‫כאילו ירד למטה אפילו ביותר מג' טפחים כמו שיתבאר‬ ‫‪ „Î‬הניח ב' קורות זו אצל זו לא בזו רוחב טפח ולא בזו‬ ‫‪4‬‬
‫‪48‬‬ ‫בסי' תרל"א מכלֿמקום כאן בקורה שצריך להיות על גבי‬ ‫רוחב טפח אם יש בשתיהן רוחב טפח ואין בין זו לזו‬ ‫‪5‬‬
‫‪49‬‬ ‫המבוי ממש אין אומרים כן אלא בפחות מג' טפחים שהוא‬ ‫שלשה טפחים א"צ להביא קורה אחרת ואפילו היתה אחת‬ ‫‪6‬‬
‫‪50‬‬ ‫כלבוד‪:‬‬ ‫למעלה ואחת למטה רואין את העליונה כאילו היא למטה‬ ‫‪7‬‬
‫‪51‬‬ ‫***‬ ‫ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא‬ ‫‪8‬‬
‫העליונה למעלה מעשרים אמה ולא התחתונה למטה‬ ‫‪9‬‬
‫‪52‬‬ ‫מבוי הרחב בפתחו יותר מעשר אמות אינו ניתר בלחי‬ ‫‪ÊÎ‬‬ ‫מעשרה טפחים מן הארץ ולא יהיה ביניהן ג' טפחים לא‬ ‫‪10‬‬
‫‪53‬‬ ‫וקורה אלא בצורת פתח‪.‬‬
‫בגובה ולא במשך דהיינו כשרואין אותן שירדה זו ועלתה‬ ‫‪11‬‬
‫‪54‬‬ ‫וכן מבוי שאין כתליו גבוהים י' טפחים )אף על פי שהוא‬ ‫זו עד שנעשו זו בצד זו לא יהיה מזו לזו ג' טפחים אבל‬ ‫‪12‬‬
‫‪55‬‬ ‫רשות היחיד על ידי כתלי הבתים והחצירות( אין שם מבוי‬ ‫יש ביניהם ג' טפחים בגובה אין רואין אותן כאילו ירדה זו‬ ‫‪13‬‬
‫‪56‬‬ ‫עליו ואינו ניתר בלחי וקורה )אלא בצורת פתח(‪.‬‬ ‫ועלתה זו לפי שאין רואין כן אלא בדבר שיש בו רוחב טפח‬ ‫‪14‬‬

‫‪57‬‬ ‫וכן מבוי שאין בארכו ד' אמות אין שם מבוי עליו אלא דינו‬ ‫כמו שיתבאר סי' תרל"א מהֿשאיןֿכן פחות מג' טפחים‬ ‫‪15‬‬

‫‪58‬‬ ‫כחצר שאינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד' או בב' פסין‬ ‫כלבוד הוא‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪59‬‬ ‫של ב' משהויין‪.‬‬ ‫יש אומרים שאפילו הן זו בצד זו ובשוה אינן מצטרפין‬ ‫‪17‬‬

‫‪60‬‬ ‫ואלו י' טפחים של גובה וד' אמות של אורך צריכין להיות‬ ‫לרוחב טפח אלא אם כן הן קרובות זו לזו בתוך טפח שאף‬ ‫‪18‬‬

‫‪61‬‬ ‫מרווחות ולא מצומצמות והעשר אמות של רוחב מודדים‬ ‫שכל פחות מג' טפחים כלבוד הוא‪ ,‬מכלֿמקום הרי אינן‬ ‫‪19‬‬

‫‪62‬‬ ‫אותן מצומצמות הכל להחמיר ושיעור העודף של‬ ‫ראויות לקבל אריח לרחבו אלא אם כן הן בתוך טפח זו לזו‬ ‫‪20‬‬

‫‪63‬‬ ‫המרווחות על המצומצמות הוא חצי אצבע לאמה‪:‬‬ ‫שאז יכול להניח רוחב האריח על שתיהן כאצבע ממנו על‬ ‫‪21‬‬
‫זו וכאצבע ממנו על זו וטפח באמצע ואם הן זו למעלה מזו‬ ‫‪22‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ÁÎ‬מבוי שיש בגובה חללו יותר מעשרים אמה‬ ‫פסולות בכל ענין כיון שאינן ראויות לקבל אריח ואין כאן‬ ‫‪23‬‬
‫‪65‬‬ ‫מצומצמות אינו ניתר בקורה שהקורה היא משום‬ ‫היכר כלל שלקביעות הונחו שם ויש להחמיר כדבריהם‪:‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪66‬‬ ‫היכר וביותר מכ' אמה אין בה היכר מפני שאין העין‬
‫‪67‬‬ ‫שולטת שם אבל ניתר הוא בלחי‪.‬‬ ‫***‬ ‫‪25‬‬

‫‪ ‰Î‬פירש על הקורה מחצלת ואינה מגעת עד הקרקע אלא‬ ‫‪26‬‬

‫‪68‬‬ ‫ואם רוצה להכשירו בקורה צריך שיעשה בה ציור וכיור‬
‫היא גבוה ג' טפחים פסולה שהרי כיסה את הקורה‬ ‫‪27‬‬
‫‪69‬‬ ‫שעל ידי כן הכל מסתכלים בה‪.‬‬
‫ואינה נראית ובטלה מהיות קורה כיון שאין בה היכר‬ ‫‪28‬‬
‫‪70‬‬ ‫אבל אם גובה חללה אינו אלא כ' מצומצמות אף על פי‬ ‫לרואים והמחצלת אינה כמחיצה אף אם חיברה שם בענין‬ ‫‪29‬‬
‫‪71‬‬ ‫שהקורה היא למעלה מעשרים כשירה‪:‬‬ ‫שאין הרוח מנידה כיון שגבוה ג' טפחים מן הארץ‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪ ËÎ‬מבוי הגבוה יותר מכ' ובנה בנין תחת הקורה‬ ‫אבל אם הניח הקורה עבה ביותר שיש בעוביה י' טפחים‬ ‫‪31‬‬
‫‪73‬‬ ‫בקרקעית המבוי למעט חללו שם די בבנין רחב טפח‬ ‫מלמעלה למטה לא בטלה מתורת קורה אף על פי שגובה‬ ‫‪32‬‬
‫‪74‬‬ ‫כרוחב הקורה וה"ה אם יתן שם עפר ברוחב טפח רק שצריך‬ ‫עצמה הוא כשיעור גובה מחיצה שהוא י' טפחים ואין‬ ‫‪33‬‬
‫‪75‬‬ ‫ליזהר כשנדרס ברגלים שלא יתמעט שיעור הצריך למעט‬ ‫אומרים שהיא כמחיצה גבוה מן הארץ שלשה רק שתהא‬ ‫‪34‬‬
‫‪76‬‬ ‫גובה חלל המבוי‪.‬‬ ‫כולה למעלה מי' טפחים מן הארץ אבל קורה שמקצתה‬ ‫‪35‬‬

‫‪77‬‬ ‫אבל מבוי שאינו גבוה י' טפחים וחוקק בו להשלימו צריך‬ ‫בתוך עשרה פסולה שכיון שהחלל שתחתיו אין בו עשרה‬ ‫‪36‬‬

‫‪78‬‬ ‫לחוק ד' אמות לתוך אורך המבוי על פני כל רחבו שכיון‬ ‫אין שם מבוי עליו והקורה צריכה להיות על גבי מבוי‪:‬‬ ‫‪37‬‬

‫‪79‬‬ ‫שאין לו מחיצות עשרה ואין שם מבוי עליו כלל ובא‬ ‫‪ ÂÎ‬נעץ ב' יתידות עקומות על כתלי המבוי ועקמימותם‬ ‫‪38‬‬
‫‪80‬‬ ‫לעשות לו מחיצות צריך לעשותן כשיעור אורך מבוי שהוא‬ ‫נוטה לתוך המבוי להיותן סניף להאריך הקורה מב'‬ ‫‪39‬‬
‫‪81‬‬ ‫ד"א מה שאין כן בגבוה למעלה מכ' ששם מבוי עליו אלא‬ ‫צדיה כשתנתן עליהן והן עצמן אינן ראויות להכשר קורה‬ ‫‪40‬‬
‫‪82‬‬ ‫שצריך למעטו משום היכר בלבד די שיתמעט תחת הקורה‬ ‫שאין בהן רוחב טפח אם אין בנטיית עקמימותן ג' טפחים‬ ‫‪41‬‬
‫‪83‬‬ ‫בלבד שבמיעוט זה יהיה בה היכר כשנכנסים תחתיה‬ ‫שיש לומר לבוד מראשי הקורה ולכתלים ואין בגובהן של‬ ‫‪42‬‬
‫‪84‬‬ ‫למבוי‪:‬‬ ‫יתידות ממעל לכתלים ג' טפחים כשרה שאנו רואים כאילו‬ ‫‪43‬‬

‫•‬
 c"ag i`iyp epizeax zxezn ‫חמר‬

ziciqgd dyxtd - xzq` zlibn 'xe` dxez'

¦ §©
1 ‫שׁרביט‬ ‫את‬¥ ‫לאסתּר‬
¥ § ¤ § ‫המּלך‬
§ ¤ ¤ © ‫ויּוֹשׁט‬
¤ ©

16 dxFW
¤ 'd xF` oi`e ¥ § ,miInWBd
¦ ¦ § © © dUrn ¤ £ © ,xEAC¦ ,daWgn ¨¨£© xYq`
¥ § ¤ mwYe
¨ ¨ © ,adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © z`¥ xYq`l ¤ ¤ © hWFIe"
¥ § ¤ § KlOd ¤ © 1
17 ,'dl© dad`d¨ £ © ¨ FAle ¦ § FgFnA§ rAwpe © § ¦ § qRzp
© § ¦ zFidl § ¦ FA dNBznE
¤© § ¦ KlOd
¤ ¤ © iptl
¥ § ¦ cFnrYe
:2 "'‫ְוגוֹ‬
£© © 2
18 eilr
¨ ¨ siTn ¦ © zpigaA
© ¦ § ¦ m`¦ iM¦ ,aNd ¥ © zENBzdA © § ¦ § FA dwacl¨§ ¨§ dWxRl
¨ ¨ ¨ © Ff dWxR
¨ ¨ ¨ oiAW
¥ ¤ miiEPiWd
¦ ¦ © oipr © § ¦ oiadl¦¨§ 3
19 `idW ¦ ¤ ,"xYq`"¥ § ¤ mWA ¥ § Ff dad` ¨ £ © zpigA © ¦ § `xwp ¨ § ¦ ± dlrnln
¨ §© § ¦ z`¤ [..] KlOd
¤ ¤ © hWFIe"
¤ © (a ,d xYq`)
¥ § ¤ xn`p
© ¡ ¤ mWC
¨ § :3 dlrnNW
¨ §© §¤ 4
20 `ide ¦ § .zENBzdA© § ¦ § Dpi`W
¨ ¥ ¤ ,"`Edd© mFIA" © zpigaA© ¦ § ¦ zxYEqn
¤¤ § W`xAŸ § rBYe"
© ¦ © xn`p
© ¡ ¤ mW¨ mbe
© § ,4 "FciA
¨ § xW`¤ £ adGd¨ ¨ © hiaxW
¦ §© 5
21 i`Ce © © ± FAl¦ zCEwp © § 11 zEIniptA¦ ¦ § ¦ ;10 "`lkidA¨ ¨ ¥ § dCEwp" ¨ § zpigA
© ¦ § . hiaxXd
5 ¦ § © © lM¨ Dl¨ ozPW
© ¨ ¤ rnWn¨ § © o`ke ¨ § ± "hiaxXd
¦ §© © 6
22 mc`¨ ¨ Ll§ oi`e ¥ § ,l`xUIn
¥ ¨ § ¦ ¦ Wtp ¤ ¤ lkA ¨ § dad`d¨ £ © ¨ `id¦ zxYEqn¤¤ §
.Edn© onf
© § lkA
¨ § df¤ oipr
¨ § ¦ oiadl
¦ ¨ § mbe§
© 7
23 mlrddn
¥ § ¤ © ¥ 12 `ivFdNW ¦ § ¤ `N` ¨ ¤ ,Ff zEInipR ¦ ¦ § zpigA © ¦ § Fl oi`W¥¤
24 .mc` ¨ ¨ lkA ¨ § deW ¨ ¨ Dpi`¨ ¥ iENiBd¦ © l¤̀ mW¥ lr© 6 "xYq`"
¥ § ¤ mWA
¥ § z`xwp
¥ § ¦ l`xUiÎzqpM
¥ ¨ § ¦ ¤ ¤ § dPd
¥¦ 8

25 didi
¤ § ¦ if`
© £ ,13 mc`d
¨ ¨ ¨ KMCfi
¥ © § ¦ f`W
¨ ¤ giWOd
© ¦ ¨ © zFnil¦ okle
¥¨§ ipR"
¥ § iM¦ .(gi ,`l KlIe)¤ ¥ © "`Edd © mFIA© ipR
© ¨ xiYq`¦ § © xYqd
¥ § © ikp`e"
¦Ÿ ¨ § 9

26 ,(d ,n dirWi)
¨ § © § "'‫ ְוגוֹ‬xUA
¨ ¨ lk¨ E`xe ¨ § 'd cFaM§ dlbpe"
¨ § ¦ § zpigaA
© ¦ §¦ eipR
¨ ¨ 'd x`i" ¥ ¨ aEzMW ¨ ¤ FnM§ FzpikW¨ ¦ § iENiB¦ `EdW¤ ,"'d 10

27 dirWi)
¨§©§ 14 "'‫ ְוגוֹ‬Fl EpiEw
¦ ¦ df¤ Epidl`
¥ Ÿ ¡ dPd¥ ¦ :`Edd© mFIA© xn`e"
©¨§ mFIA"© zpigaA
© ¦ § ¦ 8 zxYEqn ¤ ¤ § zElBd ¨ © onfA
© § ¦ eiWkr
¨ § © `Ed ,7 "Lil`¤¥ 11

dn© , dlbpe
9 ¤ § ¦ § d`xp
¤ § ¦ Fpi`W¥ ¤ mFi lr© dxFn
¤ "`Edd© mFi" iM) ¦ "`Edd© 12
28 qRzp
© § ¦ `dIW
¥ § ¤ cr© zENBzdA
© § ¦ § 'd xF` xi`IW ¦ ¨ ¤ :WExiR¥ .(h ,dk
.("dGd¤ © mFi" oM¥ oi`X
¥¤ 13
29 "xUA
¨ ¨ lk¨ E`xe" ¨ § ,iWFp`
¦ ¡ lkUe ¤ ¥ § FgFnA§ ENit` ¦ £ rAwpe§
© §¦
30 "df"
¤ zpigA
© ¦ § `Ed "Epidl`"¥ Ÿ ¡ iM¦ , ziIWEg
15 ¦¦ ¦ § © dI`xA
zinWB ¨¦ §¦ zpigA
© ¦ § xW`M
¤ £ © dPd
¥ ¦ ,l`xUIn
¥ ¨ § ¦ ¦ Wtp
¤ ¤ lkA¨ § hxR
¨ § Kxce§
¤¤ 14
31 :_."`Edd"© zpigaA
© ¦ § ¦ `leŸ § "Fl EpiEw¦ ¦ df"l
¤ ¨ xW£̀
¤ iWEalA
¥ § ¦ WAElnE
¨ § dQEkn¤ § `Ed zidl`d ¦ Ÿ ¡ ¨ FWtp § © uFSp¦ 15

.(hry cEOr© mW
¨ K"p© irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © d`x)
¥ § (5 wcv
¤ ¤ gnSdl ¦ © WExiR¥ :xYq`l
© ¤ © § zFNiOd ¥ § ¤ § KlOd
¤ ¤ © hWFIe
¤ © ligzOd
¦ § © © xEAC¦ ) (1
E`xwpe
§ § ¦ § l`xUi
¥ ¨ § ¦ lr© DWtp
¨ § © dpzp
¨ § ¨ xYq`
¥ § ¤ oke"
¥ § :c ,l dWxR
¨ ¨ ¨ dAx
¨ © zFnW§ mb© d`x)
¥ § (6 xn`p]
© ¡ ¤ "hWFIe
¤ © ligzOd
¦ § © © xEACl"
¦ § ligzOd
¦ § © © xEAC¦ [a ,xvg a"rxz `ee`hl`R]
© ¨ § ¨

.(cnw ,` zF` xF` ixF`n

¥ § d`xE
¥ § ."DOr
¨ ¦ lr© eiptNn
¨ ¨ § ¦ WTalE
¥ © § xn`PW
© ¡ ¤ ¤ DnW
¨ § lr© zgPd
© ¨ © .gkw cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF`A§ qRcp
© § ¦ ,f"hxz mFId© ivg
¦ £ xg`
© © mixER
¦
.x"Enc`
§ © zXEcw
© § cFaM§ oEIv¦ ± .[ety cEOr© zFnW§ oFOxd
¦ ¨ glR
© ¤ ± lNd
¥ © 'x
xdpi"
© § © :(zFnFwn§ dOkA
¨ © § dxFYd
¨ © xF`A§ `aEd)
¨ qFlwpE`
§ § mEBxzaE
§ © § .dk ,e `Up)
Ÿ ¨ (7
zpigA
© ¦ § `Ed mipR
¦ ¨ zpigA
© ¦ § :b ,fv dkxA
¨ ¨ § dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ d`xE
¥ § ."Kzel
¨ ¨ § DiYpikW
¥ § ¦ § 'd zgPd
© ¨ © ± "milhA
¦ ¥ § micrFOd
¦ £ © lM"
¨ ligzOd
¦ § © © xEAC¦ FxE`iA¥ .q"wz mixER
¦ xn`p
© ¡¤

EpY`
¨ ¦ eipR
¨ ¨ x`i"
¥ ¨ ,"'Fbe§ Lil`
¤ ¥ eipR
¨ ¨ 'd x`i"
¥ ¨ oipr
© § ¦ `Ede§ ,"'Ek eipR
¨ ¨ Eadv"
£ ¨ FnkE
§ ,iENiB¦ okFY
¤ .cvy cEOr© a wlg
¤ ¥ dxFYd
¨ © lr© owGd
¥ ¨ © x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © ± irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§©

.("dlq
¨¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF` ± "adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © wEqR¨ lr© mixaCd
¦ ¨ § © xE`iA"
¥ :zxzFkA
¤ ¤ § xE`iAd
¥©
.(akw cEOr© xYq¤̀
¥ §
xF`A§ ddBd
¨ ¨ © d`xE
¥ § .a ,hiw .` ,hv .c ,cv oNdl
¨ © § .` ,av .c ,v lirl
¥ § mb© d`x)
¥ § (8
.(fiw cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © mixER
¦ iWExC
¥ § lW
¤ wcv
¤ ¤ gnSd
© ¤ © x"Enc`
§ © zniWx
© ¦ § zNigzA
© ¦ § ¦ EnWxp
§ § ¦ FxE`iaE
¥ xn`Od
¨£© ©
hWFIe
¤ © (`) ,`ipf`l
¦ § ¨ ¦ iWExC"
¥ § :(fW cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNibn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF`) owGd
¥ ¨ © x"Enc`n
§© ¥
.(` ,at zxvr
¤ ¤ £ ipinW
¦ ¦ § dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ d`xE
¥ § .c ,cv oOwl
¨ © § dMEx`A
¨ £ © d`x)
¥ § (9
.("df¤ lr© xE`iA¥ ,xYq`l
¥ § ¤ § KlOd
¤¤ ©
.(` ,hi) d oETY¦ xdf
© Ÿ ipETY
¥ ¦ .` ,tw a wlg
¤ ¥ .aÎ` ,eh .` ,e ` wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ iR¦ lr)
© (10
,gry cEOr© K"p© irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ ¨ £ © ± "hWFIe"
¤ © ligzOd
¦ § © © xEAC¦ ± eilr
¨ ¨ cQEin
¨ §
.` cEOr© ziW`xA
¦ ¥ § irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`nA
¥ ¨ £ © § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ § .(a ,ar) gk oETY
.EpiptNW
¥ ¨ § ¤ xn`Od
¨ £ © © gqFp
© itl
¦ § xCEqnE
¨ §
d`x
¥ § zWxR
© ¨ ¨ dxFz
¨ ihETlA
¥ ¦ § x`Azp
¥ ¨ § ¦ .eqy cEOr© mixaC
¦ ¨ § .dkxz cEOr© a wlg
¤ ¥ `xwIe©
¨ §¦
(a ,gi e"hxz zpXn
© § ¦ zFdBd
¨ © .`iw cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF` ± zFdBd
¨ © mr¦ xn`Od
¨£© ©
.(akw cEOr© mW
¨ ± xE`iA¥ .Kli`e
¨ ¥ § giw .fiw cEOr© mW
¨ ±
.(zEIniptA © § ¦ :zEIniptA
¦ ¦ § ¦ iM¦ :ci¨ azkA ¦ ¦§ ¦) (11
.` ,ap xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § lr© zFa`¨ obn
¥ ¨ ± (?wcv
¤ ¤ gnSdn)
© ¤ © ¥ xE`iA¥ ztqFzA
¤ ¤ § xn`Od
¨£© ©
.('ivFdNW
¦ § ¤ :oFW`x¦ qEtcA
§ ¦ .D`ivFdNW © § ¦ :`ivFdNW
¨ ¦ § ¤ :ci¨ azkA ¦ § ¤) (12
.zFxrdA
¨ ¤ © E`A¨ 2061 ,2044 ci¨ iazMn
¥ § ¦ ¦ zFtqFde
¨ § mipETY
¦ ¦
.(mlFrd © § ¦ :mc`d
¨ ¨ :ci¨ azkA ¨ ¨ ¨) (13
,zFnFwn§ i`xn
¥ § © mr¦ xF` dxFY
¨ ;a wlg
¤ ¥ micrFn
¦ £ ± "zx`Fan
¤ ¤ § zEciqg"A
¦ £ § xn`Od
¨£© ©
c ,cv "xYq`
¥ § ¤ sqFYe"
¤ © ligzOd
¦ § © © xEAC¦ oOwl
¨ © § d`xE
¥ § .ziprY
¦ £ © zkQn
¤ ¤ © sFq d`x)
¥ § (14
.(h"ryz ,z"dw) xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § iWExC
¥ § ± miWExiR
¦ ¥ hETile
¦ § zF`gqEp
¨ § iiEPiW
¥ ¦
.(Kli`e§
¨ ¥
aiWdl
¦ ¨ § azMi
¥ ¨ ¦ 'eb aFh KlOd
¤ ¤ © lr© m`¦ xn`Ye"
¤ Ÿ © :eixg`NW
¨ £ © § ¤ wEqRaE
¨ © .c ,g xYq`)
¥ § ¤ (2
ziI`x
© ¦ § `l
Ÿ Ff dI`xW"
¨ ¦ § ¤ :` ,cv irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`l
§ © § dpEn`d
¨ ¡ ¨ xrW
© © d`x)
¥ § (15
.(b ,cv xn`Od
¨ £ © © mEIqA
¦ § x`Azp
¥ ¨ § ¦ ± "ond
¨ ¨ zaWgn
¤ ¤ £ © mixtQd
¦ ¨ § © z`¤
` wlg
¤ ¥ a"xrz KWndA
¥ § ¤ § x`Azp
¥ ¨ § ¦ oke)
¥ § "zEInWB
¦ § © dI`x
¨ ¦ § . . FnM§ `N`
¨ ¤ `id¦ lkVd
¤¥ ©
ENit`
¦ £ mi`xaPd
¦ ¨ § ¦ © lM¨ lv`
¤ ¥ . . `EdW"
¤ :(` ,g) daEWY
¨ § ixryae .(eky ,ar cEOr© hWFIe"
¤ © wEqRl
¨ © df¤ wEqtA
¨ § WIW © § ¦ :dlrnNW
¥ ¤ :ci¨ azkA ¨ § © § ¤ dWxtl
¨ ¨ ¨ § Ff dWxR
¨ ¨ ¨ oiAW
¥ ¤) (3
d`xE
¥ § .cFre§ .`ty cEOr© irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`nA
¥ § © © § `Ed oke
¥ § ."'Ek zFndaE
¥ § zFig̈ .(wEqRl
¨ © df¤ wEqR¨ oiAW
¥ ¤ :dxFYd
¨ © xF`A§ .EPnid
¤ ¥ dlrnNW
¨ § © § ¤ "KlOd
¤¤ ©

.94 cEOr© fi wlg

¤ ¥ zFgiU¦ ihETl
¥ ¦ .f cEOr© c wlg
¤ ¥ hTEln
¨ § mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤¥ og¥ d`Up
¨ § ¨ xvgA
¥ ¨ ¤ zcnr
¤ ¤ Ÿ dMlOd
¨ § © © xYq`
¥ § ¤ z`¤ KlOd
¤ ¤ © zF`xk
§ ¦ idie"
¦ § © :a ,d xYq`)
¥ § ¤ (4
dnkgC
¨ § ¨ § di`x
¨ ¦ § ."inWBd
¦ § © © lkVd
¤ ¥ © oirA
¥ § xUA
¨ ¨ lM¨ E`xe"
¨ § :(a ,cv) xn`OA
¨ £ © © oOwl
¨ © § mlE`
¨ rBYe
© ¦ © xYq`
¥ § ¤ axwYe
© § ¦ © FciA
¨ § xW`
¤ £ adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © z`¤ xYq`l
¥ § ¤ § KlOd
¤ ¤ © hWFIe
¤ © eipirA
¨ ¥§
.("hiaxXd
¦ § © © W`xA
Ÿ §
 ‫טמר‬ c"ag i`iyp epizeax zxezn

21 xAcOd
¨ § ¦ © on¦ dlr
¨ Ÿ z`fŸ in¦ " :(e ,b mixiXd ¦ aEzMW
¦ ¦ © xiW) ¨ ¤ FnM§ Îcizrl
¦ ¨ ¤ milhA
¦ ¥ § Eidi
§ ¦ micrFOd
¦ £ © lM"
¨ :16 l"fx § ¨ dPde
© © Exn` ¥¦§ 1

22 zwa`
© § © lMnŸ ¦ dpFalE
¨ § xFn zxHEwn ¤ ¤ § ,oWr ¨ ¨ zFxnizM§ ¦ § ,'‫ ְוגוֹ‬mixERd
¦ © inie' ¥ § ¤ xn`PW
¥ ¦ :(gk ,h xYq`) © ¡ ¤ ¤ ,mixERn¦ ¦ uEg `al Ÿ ¨ 2

23 :WExiR¥ ± 22 "lkFx
¥ opi`
¨ ¥ zFkld"¨ £ : l"fx
17 © © Exn`
§ ¨ mbe © § ."'mrxGn
¨ § © ¦ sEqi¨ `lŸ mxkfe
¨§ ¦§ 3

."`alŸ ¨ cizrl
¦ ¨ § milhA¦¥§ 4
24 on¦ dlFr ¨ " `id¦ ,23 "z`fŸ " z`xwp ¥ § ¦ l`xUiÎzqpM
¥ ¨§ ¦ ¤¤§
:`Ed oiprde§
¨§ ¦ ¨ 5
25 ,dOd
¨ ¥ 'dl© `l Ÿ xW`¤ £ miInWBd
¦ ¦ § © © mixaC ¦ ¨ § mdW ¥ ¤ "xAcOd¨ §¦ ©
26 oFWNn§ ¦ "xAcn"
¨ § ¦ mbe
© § .dnnWE
¨ ¨ § "xAcn"¨ § ¦ mFwnl § ¦ minFC¦ mdW ¥¤ `Ed mdAW ¤ ¨ ¤ ,`Ed miaFhÎminie
¦ ¦ ¨ § zFzAW ¨ © oipr
© § ¦ dPd ¥ ¦ iM¦ 6

27 zFzAWA¨ © § mdn
¤ ¥ "dlFr"
¨ `ide¦ § ,milhA
¦ ¥ § mixaC ¦ ¨ § EpiidC
§ © § ,xEAC¦ znWp
© § ¦ uFSp¦ lMW ¨ ¤ ,zFvFSPde ¦ © § 18 zFnlFrd ¨ ¨ zIilr © ¦ £ zpigA
© ¦ § 7

28 .24 micrFnE
¦£ miYrA
¦ ¦ § dNBzOd
¤ © § ¦ © 'd xF` ipRn ¥ § ¦ dbxcnA¨ ¥ § © § dNrzn¤ © § ¦ l`xUi
¥ ¨§ ¦ 8

hidldl
¦ § © § 'd zecge © § ¤ § dgnUe
¨ § ¦ § dxF` ¨ mdA ¤ ¨ sqFYpe
¥ ¦ § ,mdd̈ ¥ 9
29 inWB
¦ § © oWrW¨ ¨ ¤ FnM§ iM¦ :"oWr ¨ ¨ zFxnzM § ¦ § " `Ed f`e ¨§
.z`U ¥ § xziA
¤ ¤ § KxAzi¥ ¨ § ¦ FA dwacl¨ § ¨ § ,zFnWPd ¨ §© 10
30 Ktd¤ ¥ `EdW¤ xaC ¨ ¨ sxFU¥ W`dW¥ ¨ ¤ zngn© £ ¥ `Ed FzEEdzd © § ¦
31 fg`PW
© ¡ ¤ ¤ dlizRA
¨ ¦ § © F` mivrA ¦ ¥ ¨ WIW ¥ ¤ zigElgl
¦ § © EpiidC§ © § ,Frah § ¦ ,oFilrÎcqg
§ ¤ ¤ ¤ ,19 dad`d ¨ £ © ¨ xF` dNBzn ¤ © § ¦ gqtA © ¤ § :zEhxtaE¨§ ¦ 11

32 zigElgNd
¦ § © © iEAx¦ itl ¦ § `Ed oWrd ¨ ¨ ¤ iEAx¦ ixdW
¥ £ ¤ ,W`d¥ ¨ mdĤ ivFvp
¥ ¦ lM¨ miNrzn ¦ © § ¦ df¤ ici ¥ § lre © § .zFnWPd ¨ § © zEIniptA
¦ ¦§¦ 12

33 dNBzn
¤ © § ¦ 'd xF`WM ¤ § lFkiaM ¨ § ¦ KM¨ ;25 `Edd© xaCA ¨ ¨ © WIW ¥¤ zFgcle § ¦ § ,'dl© dAxÎdad`d
¨ © ¨ £ © ¨ z`¤ xxFrl ¥ § l`xUi ¥ ¨ § ¦ zFnWp ¨§ 13

34 iENBd ¦ © ,KERdd¦ © xaC© § dNknE

¤ © § sxFU ¥ ± aFhÎmFie§ zFzAWA ¨© § cbpe
¤ ¤ § Ktd ¤ ¥ mdW
¥ ¤ mixaCd ¦ ¨ § © EpiidC
§ © § ,milHand
¦ § © § © mirpFOd
¦ § © lM̈ 14

35 .`xg`Î`xhql
¨ ¢ ¨ ¨ § ¦ § `iitM`l¨§ © © § Î`xhql¨ § ¦ § `iitM`l±
¨ § © © § miinWb ¦ § © zFe`Y £ © mdW ¥ ¤ ,'d zad` ©£© 15

.`xg`¨¢ ¨ 16
36 oWr
¨ ¨ FnM§ ,wC© oWr¨ ¨ `xwp
¨ § ¦ xFhiw¦ :"zxHEwn
¤ ¤ § " `id¦ mbe©§
37 dxFYA
¨ © `xwp ¨ § ¦ `lŸ FzETC© 28 aFxlE§ ,27 zxFhTde
¤ § © § 26 xnbOd
¨§ª© mdixFkaA
¤ ¥ § ¦ mixvn¦ © § ¦ dMnl
¥ © § " :(i ,elw miNdY)
¦ ¦ § aEzMW ¨ ¤ FnkE § 17

38 ¥ £ © aEzMW
:(bi ,fh ixg`) ¨ ¤ FnM§ ,"opr"
¨ ¨ mWA ¥ § m`¦ iM¦ "oWr"
¨ ¨ mWA ¥ § xF` mlFrl¨ ¨ xi`IW ¦ ¨ ¤ ickAW
¥ § ¦ ¤ :WExiR¥ ± "FCqg § © mlFrl
¨ § iM¦ 18

39 dNknE
¤ © § sxFU ¥ Fpi`W ¥ ¤ ipRn
¥ § ¦ Epiide
§ © § ."zxFhTd
¤ § © opr
© £ dQke"
¨¦§ miktdd
¦ ¨ £ © md¥ mdW ¥ ¤ 20 mixvn
¦ © § ¦ ixFkA
¥ § dMd ¨ ¦ ,oFilr§ ¤ cqgd¤¤© 19

40 xE`d¨ mdA ¤ ¨ fg`Pd

¨ ¡ ¤ © xaCA
¨ ¨ © oi`W
¥ ¤ itl ¦ § ,WOn
¨ © KERdd¦ © xac
© § .21 dGn
¤¦ 20

.(Kli`e
¨ ¥ § giw cEOr© alw cEOr© e"qxz KWnd
¥ § ¤ d`xE
¥ § .cFre§ .(` ,gp irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`l
§ © § daEWY
¨ § ixrW)
¥£©

± bk xrW
© © qCxR
¥ § © .(a ,`i) dnCwdA
¨ ¨ § © © xdf
© Ÿ ipETY
¥ ¦ .a ,hl a wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x)
¥ § (23 .(er cEOr© zx`Fan
¤ ¤ § zEciqg
¦ £ .onqp
¨ § ¦ mWe
¨ § ,(hv)

.(cFre§ .z`fŸ Kxr

¤ ¥ miiEPiMd
¦ ¦ © ikxr
¥ §¤ ` KxM
¤ ¤ `xwIe
¨ § ¦ © dxFYd
¨ © xF` .c ,v lirl
¥ § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ § .a ,h ilWn
¥ § ¦ Wxcn)
© §¦ (16
mixaC
¦ ¨ § zgiUA
© ¦ § ENit`e"
¦ £ © :` sirq
¦ § fy oniq
¨ ¦ miIg
¦ © gxF`
© KExr¨ oglW
¨ § ª d`x)
¥ § (24 .(ct .br .(bix'a cEOr© e KxM
¤ ¤ mWe)
¨ § ar 'r ` KxM
¤ ¤ mixaC
¦ ¨ § .bk cEOr©

(mW
¨ mipFW`x
¦ ¦ x`WE)
¨ § a ,biw zAW
¨ © zFtqFYaE
¨ © ."zAWA
¨ © § zFAxdl
§ © § xEq`¨ milhA
¦ ¥ § oicizr
¦ ¦ £ opi`
¨ ¥ zFklde
¨ £ © xYq`
¥ § ¤ zNibn
© ¦ § s`"
© :d dkld
¨ ¨ £ ` wxR
¤ ¤ dNibn
¨ ¦ § inlWExi)
¦ § © § (17
zli`W
© ¥ § ExiYd
¦ ¦ iWFwA
¦ § ,`pipg
¨ ¦ £ iAx
¦ © xn`"
© ¨ :b dkld
¨ ¨ £ eh wxR
¤ ¤ zAW
¨ © inlWExin
¦ § © ¦ `aEn
¨ .("lhAidl
¥¨ ¦ §
dAxd
¥ § © zxAcnE
¤ ¤ © § dgiUn]
¨ ¦ § oibq
¦ © `irYWn
¨ § © § ¦ iini`l
¥ ¦ § ifg
¥ ¨ ded
¨ £ cM© i"AWx
¦ § © ,zAWA
¨ © § mFlẄ zEInipR
¦ ¦ § xrW
© © miig
¦ © ur¥ .f wxtE
¤ ¤ dnCwdA
¨ ¨ § © © zAXd
¨ © © xrW
© © miIg
¦ © ur¥ ixR)
¦§ (18
["`zAWA
¨ § © § iNin
¥ ¦ xzFn
¨ `irYWn"
¨ § © § ¦ :`qxiBd
¨ § ¦ © cl dWxR
¨ ¨ ¨ sFq dAx
¨ © `xwIeA
¨ § ¦ © § .zAWA
¨© § ,an .` ,`n xdA
© § dxFz
¨ ihETlA
¥ ¦ § x`Azp
¥ ¨ § ¦ .cFre§ .eh ,g ,b WExC§ (n xrW)
© zFIpFvige§
¦ ¦
:FtFqA§ oFxg`
£ © qxhpEw
¥ § § `ipYaE
¨ § © © ."`wzW
¨ § ¨ zede
¨ £ © `id¦ `zAW
¨ ¨ © `Oi`
¨ ¦ dl¨ xn`
© ¨ ded
¨£ micrFn
¦ £ zx`Fan
¤ ¤ § zEciqg
¦ £ d`xE
¥ § .` ,`iy a KxM
¤ ¤ dMEpg
¨ £ dxFYd
¨ © xF` .jli`e b
,mrHd
© © © x`anE)
¥ ¨ § 'Ek mFlWe
¨ § qg© dlihA
¨ ¥ § dgiU
¨ ¦ mEW gEUl
© ¨ `NW
Ÿ ¤ [zAWA]
¨ © § c`n
Ÿ § xdGI
¥ ¨¦ eqwz cEOr© a wlg
¤ ¥ `xwIe
¨ § ¦ © irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`nA
¥ ¨ £ © § onqPd
¨ § ¦ © .bn cEOr© a wlg
¤¥
zFNOd
¦ © WExiR¥ d`xE
¥ § .Kli`e
¨ ¥ § 81 cEOr© `i wlg
¤ ¥ zFgiU¦ ihETlA
¥ ¦ § x`Azp
¥ ¨ § ¦ .(mW
¨ oiIr
¥© .(dqyz
.(b wxR
¤ ¤ dk xn`n
¨ £ © oirnE
¨ § © qxhpEw
¥ § § .aÎ` ,e irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`l
§© §
.(a ,fk) zFclFY
§ zWxR
© ¨ ¨ sFq Wcg
¨ ¨ xdf
© Ÿ .` ,btx .a ,fpx b wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x)
¥ § (19
cEOr© fh wlg
¤ ¥ zFgiU¦ ihETl
¥ ¦ .212 cEOr© c"yz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtqA
¤ ¥ § mb© x`Azp)
¥¨ § ¦ (25 .(c ,ct ziW`xA
¦ ¥ § miIg
¦ © zxFzA
© § onqPd
¨ § ¦ © ` ,gp dpXd
¨ ¨ © W`xl
Ÿ § miWExC
¦ § dxFY
¨ ihETl
¥ ¦
.(dkw cEOr© d"kyz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤ ¥ .280
mixvn
¦ © § ¦ dMnN"W
¥ © § ¤ o`M¨ oFWNdn
¨ © ¥ wiIcn
¥ © § 36 cEOr© ai wlg
¤ ¥ zFgiU¦ ihETlA)
¥ ¦ § (20
`dIW
¥ § ¤ micbAd
¦ ¨ § © oipXrnE
¦ § © § ,W`d
¥ ¨ lr© oipzFp
¦ § minUA
¦ ¨ § ipinE
¥ ¦ dpFal
¨ § ± xnbEn")
¨§ (26 o`ke
¨ § ,od¥ zFTElg£ zFWxcn
¨ § ¦ iM¦ oiIvnE
¥ © § ,zFxFkA§ zMnC
© © § qPd
¥ © lr© i`w
¥ ¨ "mdixFkaA
¤ ¥ § ¦
iAx
¦ © WExitaE
¥ § .cFre§ .e dpWn
¨ § ¦ e wxR
¤ ¤ zFkxA
¨ § d`xE
¥ § .` ,gi zAW
¨ © i"Wx
¦ © ± ."scFp
¥ ogix
¨ ¥ `xfr
¨ § ¤ oa`d
¤ ¤ ¨ yExitaE
¥ § ,bi dWxR
¨ ¨ ¨ `A
Ÿ `YlikOd
¨ § ¦ § © zhiW
© ¦ itl
¦ § i`w
¥ ¨ xF` dxFzA
¨ §
ivr
¥ £ dCErQd
¨ § © xg`
© © `iadl
¦ ¨ § Eid¨ oilibx
¦ ¦ § ,xnbEOd"
¨ § © :mW
¨ zFkxA
¨ § `xEphxA
¨ § § © dicaFr
¨ §© zngln
¤ ¤ § ¦ qp¥ lr© i`w
¥ ¨ ,cFre§ mW
¨ miNdY
¦ ¦ § Wxcn
© § ¦ itl
¦ § oM¥ oi`X
¥ ¤ dn)
© mW
¨ miNdzl
¦ ¦ § ¦
`xwp
¨ § ¦ milgBd
¦ ¨ ¤ © mW
¥ lre
© § :aFh mFi zFtqFzaE
§ § ."aFh gixl
© ¥ § W`d
¥ ¨ lr© dYgnA
¨ § © § minUA
¦ ¨ § .(65 dx¨ rd
¨ ¤ oOwl
¨ © § d`xE
¥ § .(WcFgl
¤ © xFUrA
¨ ¤ mixFkAd
¦ § ©
FnEBxY
§ © "dpFalE
¨ § xFn zxHEwn"
¤ ¤ § mixiXd
¦ ¦ © xiWaE
¦ § .oixnEB
¥ § ± milgB
¦ ¨ ¤ mEBxYW
§ © ¤ xnbEn
¨§
`Ed ± mlFrl
¨ § FCqg
§ © iENB¦ didIW
¤ § ¦ ¤ icMW
¥ § ¤ :"FCqg
§ © mlFrl
¨ § iM"
¦ xnFl
© dvFxe")
¤ § (21
:ai sirq
¦ § aix oniq
¨ ¦ miIg
¦ © gxF`
© KExr¨ oglWaE
¨ § ª § ."oinqEA
¦ § zxFhw
¤ § on¦ zxOBzn"
¤¤ © § ¦
dnkg
¨ § ¨ iM¦ ,cqgd
¤ ¤ © `Ed xFkA§ WxtnC
¥ ¨ § ¦ d`xpe
¤ § ¦ § .'Ek mixvn
¦ © § ¦ ixFkA
¥ § dMdW
¨ ¦ ¤ ici
¥ § lr©
.("gixd
© ¥ ¨ Fl riBIW
© ¦ © ¤ mcFw
¤ FpWr
¨ £ xFhiw¦ dlrIXn
¤ £ © ¤ ¦ . . xnbEOd
¨ § © lr© oikxan"
¦ §¨ §
ziW`x
¦ ¥ `EdW
¤ cqgd
¤ ¤ © oM¥ m`e
¦ § ,mipA
¦ ¨ E`xwp
§ § ¦ zFCOde
¦ © § ,`Oi`e
¨ ¦ § `A`
¨ © mi`xwp
¦ ¨ § ¦ dpiaE
¨ ¦
xOYn
¥ © ¦ didW
¨ ¨ ¤ zxFhTd
¤ § © opr
© £ mW
¥ lr© ± "xn
Ÿ zxHwn"
¤ ¤ ª § wEqRd
¨ © lr© i"Wx
¦ © d`x)
¥ § (27 dMnl"
¥ © § wEqRd
¨ © lr)
© wcv
¤ ¤ gnSdl
© ¤ © § xF` ldi
¥ ¨ ± ."'Ek xFkA§ `xwp
¨ § ¦ zFevw§ dXXd
¨ ¦ © lW
¤
.("inipRd
¦ ¦ § © gAfn
© ¥ § ¦ lrn
©¥ .(zEkix`A
¦ £ © mW
¨ oiIr
¥ © ,ciwz cEOr© ("mdixFkaA
¤ ¥ § ¦ mixvn
¦©§ ¦
.(mixbFqA © § ¦ :zxFhTd
¦ © § § ± ci¨ azkA ¤ § © opr
© £ . . FzETC© aFxlE
§ ) (28 cr© oOwlC
¨ © § ¦ oiprd
¨ § ¦ ¨ okFY
¤ .giw cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF`A§ zFdBd
¨ © d`x)
¥ § (22
` KxM
¤ ¤ xAcOA
¨ § ¦ © dxFYd
¨ © xF`A§ zFdBde
¨ © § xE`iA¥ ztqFzA
¤ ¤ § `aEd
¨ "miWPd
¦ ¨ © iwExnzA"
¥ § © §
 c"ag i`iyp epizeax zxezn ‫נר‬

19 `nlr"n
¨ § ¨ ¥ `Ed 'dA© dgnVd ¨ § ¦ © oipr© § ¦ KM¨ .FtEB KFzl§ gixd̈ © ¥ dkixv
¨ ¦ § ok¥ iR¦ lr© s`e© § .29 xirGn
¥ § ¦ hrn © § m`¦ iM¦ ,Ktdd¤ ¥ © xaCn
© §¦ 1
20 FhidlnE
¦ § © aNd ¥ © z`¤ zgOUOW © © © § ¤ wx© ,41 "`iiqMz`C ¨§ © § ¦ § zFNklE
© § sFxUl § ¦ ± "zxHEwn"
¤ ¤ § zpigaA © ¦ § ¦ Ff dpigaA
¨ ¦ § ¦ zFidl § ¦ 2
21 md¥ ,"lkFx ¥ zwa`© § © lMn
Ÿ ¦ " ± 'd xF`A§ adlzdlE ¥ © § ¦ § hdlzdl
¥© § ¦ § xg`
© © iENirA¦ § ,FznWp
¨ § ¦ zlrn © £ © itlE¦ § Fzbxcn¨ ¥ § © itl
¦ § cg` ¨ ¤ lM̈ 3
22 cg¨ lM" ¨ l`xUIn
¥ ¨ § ¦ ¦ Wtp
¤ ¤ lkA¨ § xW` ¤ £ zEadlzd£ © § ¦ iPin
¥ ¦ lM̈ xEn`d¨ ¨ 30 `Ed ± "xFn" zpigaA © ¦ § ¦ didi ¤ § ¦ KM¨ xg`e© © § ,iENir¦ 4
23 "miWPd ¦ ¨ © iwExnza
¥ § © § " oipr
© § ¦ `Ede§ .42 "Dilic ¥ ¦ `xEriW¨ ¦ mEtl§ :_.31 dNibOA
¨ ¦§© 5
24 :_.(bi ,mW)¨ "KlOd
¤ ¤ © l`¤ d`A ¨ ¨ dxrPd
¨ £ © © " EN`¥ lkAW¨ § ¤ ,(mW¨ xYq`)
¥ §¤
uFSp¦ lMW ¨ ¤ :32 "KlOd ¤ ¤ © l`¤ `al Ÿ ¨ dxrpe
¨ £ © § dxrp¨ £ © xYŸ riBdA"
© ¦© § 6
25 l`xUiÎzqpM
¥ ¨ § ¦ ¤ ¤ § zEaxwzde § ¨ § ¦ § zFIlr ¥ ¦ lM¨ 43 dPde
¦ £ iPin ¥¦§ , `EdÎKExA¨ WFcTd
34 ¨ © iAbl
¥ © § "`awEp"
¨ § zpigaA © ¦ § ¦ md¥ 33 l`xUi ¥ ¨§ ¦ 7
26 zFNrzOX© § ¦ ¤ dn© lke ¨ § ,aFhÎmFie§ zAWA ¨ © § `EdÎKExA¨ WFcTdl ¨© § .Fzbxcn
¨ ¥ § © itl ¦ § cg`¨ ¤ lM¨ 'd xF`A§ zF`xle ¨ ¥ § zFlrl £© 8
27 dribp
¨ ¦ § mWA¥ § `xwp
¨ § ¦ ± zFlrOd £ © © mEx cr© iENir¦ xg`© © iENirA
¦§
zpigA
© ¦ § `Ed "onW" ¤ ¤ :"xFOd© onWA ¤ ¤ § miWcg ¦ ¨ ¢ dXW" ¨ ¦ 9
28 44 zkWnd
© ¨ § © `Ed "adGd ¨ ¨ © hiaxW"
¦ § © iM¦ ."hiaxXd
¦ § © © W`xA Ÿ §"
.zExixn ¦ § zpigaA © ¦ § ¦ ,"xFn" zpigaA © ¦ § ¦ zFidl § ¦ ,35 dnkg ¨§¨ 10
29 zFnlFrd¨ ¨ lM¨ zEIg© `Ed `Ede§ ,`EdÎKExA¨ sFqÎoi`¥ xF`
zFidl § ¦ rxd © ¨ cixtnE
¦ § © xxtnE ¥ ¨ § "xAcOd
¨ § ¦ © on¦ dlFr"W¨ ¤ xg`OW
©©¥¤ 11
30 hiaxW
¦ § © z`"¤ :(`i ,c xYq`)
¥ § ¤ aEzMW ¨ ¤ FnM§ ,mipFYgze
¦ § © § mipFilr ¦ § ¤ oipr
© § ¦ ahid ¥ ¥ liMUi ¦ § © if` © £ ,xFHiwe ¦ § oWrA ¨ ¨ ¤ sxUpe © § ¦ § dlM̈ ¤ 12
31 ,45 "dige
¨ ¨ § adGd¨¨©
`aiŸ ¨ KM¨ xg`e © © § .`Ed dnE © Ki`¥ ,36 Ktdd ¤ ¥ © on¦ zExixOd ¦§ © 13
32 lM¨ n¦ DzEIg
¨ © lAwlE ¥ © § zF`xle ¨ ¥ § zFlrl £ © dlFki
¨ § Dpi`e ¨ ¥§
± 'd zecgA © § ¤ § 38 dgnVd ¨ § ¦ © zpigA© ¦ § `id¦ ,37 "dpFal" ¨ § zpigal © ¦ § ¦ 14
33 riBn
© ¦ © dx`d¨ ¨ ¤ wxe © § ,FciA¨ § x`Wp© § ¦ hiaxXd¦ § © © wx© ,hiaxXd ¦ §© ©
¦ ¦ § "eiUFrA
:_.(a ,hnw miNdY) ¨ § l`xUi
¥ ¨ § ¦ gnUi"
© § ¦ 15
34 dad`
¨ £ © zpigA
© ¦ § `id¦ Ff dx`de ¨ ¨ ¤ § ."hiaxXd
¦ § © © W`xA Ÿ § " dil`¨ ¤¥
35 adf
© § ± dlrnl ¨ § © § dlFrd ¨ ¨ zadlWe ¤ ¤ § © § ,W`¥ iRWxM ¥ § ¦ § dGr ¨© gixdW
© ¥ ¨ ¤ FnM§ iM¦ :39 "minUAA ¦ ¨ § © miWcg¦ ¨ ¢ dXW © § ¦ Edfe
¨ ¦ " oipr ¤§ 16
36 . "dtEpYd
47 ¨ § © adf" © § ± oFilrd
46 § ¤¨ `EdW¤ mbd © £ ,40 FWtp
§ © oWCA
¤ ¤ © bPrnE
¥ © § FtEB KFzl§ qpkpe
© § ¦ § hlwp
¨ §¦ 17
37 dxrFA
¨¥ Ff dGr
¨ © dad`WM
¨ £ © ¤ § `Ed oFYgYd
§ © © Edvwe§
¥¨ hlwp
¨ § ¦ wx© ,oirl
¦ © ¨ dNBzpe
¤ © § ¦ § d`xp
¤ § ¦ oi`e
¥ § ,WOn
¨ © FA oi`W¥ ¤ xac̈
¨ 18

.(85 cEOr© z"y'd uiw

¦ © zFgiVd
¦ © xtq
¤ ¥ d`x)
¥ § (39 xaC
¨ ¨ dNkOW
¤ © § ¤ oipr
¨ § ¦ dPd"
¥ ¦ :ax'a cEOr© (e KxM)
¤ ¤ ldwIe
¥ § © © dxFYd
¨ © xF` d`x)
¥ § (29
± .oWCA"
¤ ¤ © :oFIv¦ zcEvnaE
© § ¦ ."mkWtp
¤ § § © oWCA
¤ ¤ © bPrzze"
© © § ¦ § :a ,dp dirWi
¨ § © § iR¦ lr)
© (40 WId
¥ © dNkOW
¤ © § ¤ ,dlizRd
¨ ¦ § © oFilMn
§ ¦ ¦ KWnPW
¨ § ¦ ¤ "`lkY
¨ § ¦ `xFdp"
¨ § oiprM
¨ § ¦ § Edf¤ WOn
¨ © Ktdd
¤¤ ©

.("oOEWA
¨ § lre
© § ."zivivl
¦ ¦ § mkl
¤ ¨ dide"
¨ ¨ § wEqR¨ lr© xE`iAA
¥ © x`AzpW
¥ ¨ § ¦ ¤ FnM§ 'Ek zindAd
¦ £ © © WtpC
¤¤ §
xaCn
© § ¦ DA¨ oi`W
¥ ¤ dpigA
¨ ¦ § K`© .zindAd
¦ £ © © Wtp
¤ ¤ xxal
¥ ¨ § zFpAxTd
¨ § ¨ © oipr
© § ¦ `Ed df¤ jxC
¤¤
.c ,gt .c ,hr zxvr
¤ ¤ £ ipinW
¦ ¦ § .b ,` mixaC
¦ ¨ § .` ,e icEwR
¥ § dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ d`x)
¥ § (41
oFW`xd
¦ ¨ xExiA¥ xxAzp
¥ ¨ § ¦ xaMW
¨ § ¤ dn© Epiid
§ © xnFl
© Kixv
¦ ¨ ,xirfn
¥ § ¦ hr© n§ m`¦ iM¦ Ktdd
¤¤ ©
.(ek wxR
¤ ¤ `ipY
¨ § © mb© d`xE
¥ § .l cEOr© xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF`
dxFYd
¨ © xF` d`xE
¥ § .zEkix`A
¦ £ © mW
¨ oiIr
¥ © ."'Ek ipW
¦ ¥ xExiA¥ cFr FA zFidl
§ ¦ jixvW
¦ ¨ ¤ `N¤̀
¨
.(a ,bw ` wlg
¤ ¥ xdGd
© Ÿ © oFWl)
§ (42 .(fiyz cEOr© a KxM
¤ ¤ mixiXd
¦ ¦ © xiW¦
xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF`A§ zFdBde
¨ © § xn`Od
¨ £ © © lr© xE`iAd
¥ © d`x
¥ § oOwl
¨ © § `Adl)
¨© § (43 .(xFnE onW
¤ ¤ zpigA © § ¦ :`Ed xFn)
© ¦ § `Ed xFn :ci¨ azkA (30
.(xn`Od
¨ £ © © zNigzA
© ¦ § ¦ lirl
¥ § Epnqp
§ §¦ ±
.("xOd
Ÿ © onWA
¤ ¤ § miWcg
¦ ¨ ¢ dXW"
¨ ¦ :ai ,a xYq`)
¥ § ¤ (31
sprd
¨ ¨ ¤ lWnM
© § ¦ `EdW
¤ hiaxXd
¦ § © © lWnM
© § ¦ ,KxAzi
¥ ¨ § ¦ FzEwl`
Ÿ ¡ - xF`" :ci¨ azkA)
© § ¦ (44
E`lni
§ § ¦ oM¥ iM¦ 'eb KlOd
¤ ¤ © l`¤ `Fal¨ dxrpe
¨ £ © § dxrp
¨ £ © xY
Ÿ riBdaE"
© ¦ © § :ai ,a xYq`)
¥ § ¤ (32
.("`Ed KExA¨ sFq oi`¥ ± xF`d¨ xFwOn
§ ¦ 'd xF` zkWnd
© ¨ § © `Ed KM¨ ,cAd
© © on¦ `vFId
¥ ©
iwExnzaE
¥ § © § minUAA
¦ ¨ § © miWcg
¦ ¨ ¢ dXWe
¨ ¦ § xOd
Ÿ © onWA
¤ ¤ § miWcg
¦ ¨ ¢ dXW
¨ ¦ odiwExn
¤ ¥ § ini§
¥
."dige
¨ ¨ § adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © z`¤ KlOd
¤ ¤ © Fl hiWFi
¦ xW`n
¤ £ ¥ cal"
© § :`i ,c xYq`)
¥ § ¤ (45 .("miWPd
¦ ¨©
cEOr© xF` ldi
¥ ¨ ± ."sFq oi`¥ xF`n¥ hEge§ eTd
© © zkWnd
© ¨ § © xnFl
© dvFx
¤ d`xPd
¤ § ¦ © itkE"
¦ § .(l`xUi
¥ ¨ § ¦ zFnWp © § ¦ :l`xUi
§ ¦ :ci¨ azkA ¥ ¨ § ¦ uFvp¦ ) (33
.adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © zBxC
© § © oiprA
© § ¦ § mW
¨ oiIr
¥ © ,cÎbr
`aEOd
¨ © d`x
¥ § ± .dNM
¨ © `xwp
¨ § ¦ l`xUi
¥ ¨ § ¦ zqpkE
¤ ¤ § ozg
¨ ¨ `xwp
¨ § ¦ `Ed KExA¨ WFcTd
¨ © iM)
¦ (34
hiWF`e"
¦ § :(etxz cEOr© (` KxM)
¤ ¤ K"p© dxFYd
¨ © xF`A§ onqp)
¨ § ¦ a ,cn b wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`xE
¥ § .(Kli`e
¨ ¥ § c ,bv dkxA
¨ ¨ § dxFY
¨ ihETlA
¥ ¦ § l"fgn
©£ ¥
dl¨ hiWF`e"
¦ § :` ,dn mWe
¨ § ."'Fbe§ hWFIe"
¤ © opixn`C
© ¦ § ¨ § dnM
¨ § . . cqgC
¤ ¤ § `hEg
¨ `Mln
¨ § © dl̈
.Kli`e
¨ ¥ § b ,`t dEvY
¤ © § lirl
¥ § d`xE
¥ § .cFre§ .` ,cl b wlg
¤ ¥ .a ,ft a wlg
¤ ¥ xdf)
©Ÿ (35
.("`WiCw
¨ ¦ © `MlnA
¨ § © § EnilWA
¦ § ¦ `gMYW`l
¨ § © § ¦ § cqgC
¤ ¤ § `hEgC
¨ § `hiaxW
¨ ¦ § © 'Ek `Mln
¨§ ©
xtq
¤ ¥ .dnwz cEOr© miqxhpEw
¦ ¥§§ irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`nA
¥ § © © § onqPd
¨ § ¦ © .f ,iw oNdl
¨© §
.oFilrd
§ ¤ ¨ adf
© § `xwPd © § ¦ :oFilrd
¨ § ¦ © :ci¨ azkA § ¤ ¨ adf
© §) (46 KFYn"
¦ :a ,dt zFgpn
¨ § d`xE
¥ § .cqwz cEOr© `"nxz ,bk cEOr© g"lxz mixn`Od
¦¨£© ©
dvitge
¨ ¦ £ © dwiWgA
¨ ¦ £ © W`¥ iRWxM
¥ § ¦ § dGr
¨ © dad`A
¨ £ © § FAl¦ adlzi
¥ © § ¦ aEWe"
§ :b wxR
¤ ¤ `ipY
¨ § © d`x
¥ § .("mdA
¤ ¨ diEvn
¨ § dnkg
¨ § ¨ zif
¦ © onWA
¤ ¤ § oilibxW
¦ ¦ §¤
aizkcM
¦ § ¦ § WtPd
¤ ¤ © zFlM§ `ide
¦ § `Ed KExA¨ sFq oi`¥ zNEcbl
© § ¦ dwwFW
¨¥ Wtpe
¤ ¤ § dwEWzE
¨ § 'd xF` zFidl
§ ¦ riBie
© ¦ © § `Faie
¨ § dlrIWM
¤ £ © ¤ § eiWkrW
¨ § © ¤ itl
¦ § iM¦ ,dPd
¨ ¥ cr© FA didW
¨ ¨ ¤ ") (36
."'Ek zidl`d
¦ Ÿ ¡ ¨ WtPAW
¤ ¤ © ¤ W`d
¥ ¨ cFQin¦ `Ed oF`OSde
¨ ¦ © § ,'Ek "iWtp
¦ § © dzlM
¨ § ¨ mbe
© § dtqkp"
¨§ §¦ ."KERidd
¦ © on¦ zExixOd
¦ § © oipr
© § ¦ ahid
¥ ¥ liMUdl
¦ § © § lkEi
© Kke
¨ § ,lkVd
¤ ¥ © iENibA
¦ § FA dNBzn
¤© § ¦
,sqMd
¤ ¤ © lr© adGd
¨ ¨ © zlrnM
© £ © § dpNEM
¨ ¨ lr© dlFrd
¨ ¨ dad`
¨ £ © zpigA
© ¦ § cFr Wi"
¥ :p wxR
¤ ¤ mWe§
¨ .(ci¨ azM
© §
ici
¥ § lrW
© ¤ EpiidC
§ © § ,d`Nir
¨ ¨ ¦ dpiaC
¨ ¦ § zFpFilr
§ ¤ zFxEaB§ zpigAn
© ¦ § ¦ W`¥ iRWxM
¥ § ¦ § dad`
¨ £ © `ide§
¦ :ci¨ iazMd
¥ § ¦ © cg`A
¨ ¤ § ."dpFalE
¨ § xnŸ zxHwn
¤ ¤ ª § 'FB z`fŸ in"
¦ :aEzMd ¥ § ¤ :dpFal
¨ © KWnd ¨ §) (37
hdlzY
¥ © § ¦ ,aiWg
¦ ¨ WOn
¨ © `lM
¨ § DiOw
¥ © `NFkC
¨ § `Ed KExA¨ sFq oi`¥ zNEcbA
© § ¦ zEppFAzd
§ § ¦ .(dpiA
¨ ¦ zpigal
© ¦ § ¦
W`¥ iRWxM
¥ § ¦ § "`MlnC
¨ § © § `xwiA
¨ ¨ ¦ `lMYq`l"E
¨ ¨ © § ¦ § FzNEcB
¨ § zx`tY
¤ ¤ § ¦ xwil
¨ ¦ WtPd
¤ ¤ © adlzze§
¥ © § ¦
odW
¥ ¤ minUA
¦ ¨ § iPin
¥ ¦ lM¨ llFMW
¥ ¤ dpFalE"
¨ § :irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © d`x)
¥ § (38
d`nv"
¨ § ¨ aEzMW
¨ ¤ FnkE
§ ,oF`Ov
¨ ¦ icil
¥ ¦ d`A
¨ ¨ dGnE
¤ ¦ ,'Ek dlrnl
¨ § © § dlFrd
¨ ¨ dGr
¨ © zadlW
¤¤ § ©
:` ,bn oixcdpq
¦ § ¤ § © d`xE
¥ § ."'d zecge
© § ¤ § dgnVd
¨ § ¦ © zpigA
© ¦ § Epiide
§ © § `Oi`C
¨ ¦ § oigFn
¦ zpigaA
© ¦ § ¦
WtPd
¤ ¤ © zFlM§ icil
¥ ¦ d`A
¨ ¨ KM¨ xg`e
© © § ,"dad`
¨ £ © zlFg"
© zpigal
© ¦ § ¦ KM¨ xg`e
© © § ,"iWtp
¦ § © Ll§
oiie
¦ © § caF`l
¥ § xkW
¨ ¥ EpY§ xn`PW
© ¡ ¤ ¤ 'Ek oii¦ © lW
¤ qFkA§ dpFal
¨ § lW
¤ hxFw
¤ FzF` oiwWn"
¦ § ©
."'Ek iWtp
¦ § © dzlk
¨ § ¨ mb"
© aEzMW
¨ ¤ FnM§ WOn
¨ ©
.("Exrhvi
£ © § ¦ `NW
Ÿ ¤ icM
¥ § dpFalE
¨ § oii
¦ © ozF`
¨ oiwWnE"
¦ § © :a wxR
¤ ¤ izAx
¦ ¨ © la`aE
¥ ¨ § ."Wtp
¤ ¨ ixnl
¥¨ §
 ‫אנר‬ c"ag i`iyp epizeax zxezn

16 `le
Ÿ § "`Nnn"
¥ © § zpigaA
© ¦ § ¦ `l Ÿ ,"oinlr"
¦ § ¨ zpigA
© ¦ § KxAzi
¥ ¨ § ¦ eiptl
¨¨ § ± `EdÎKExA¨ sFqÎoi`¥ zNEcbA
© § ¦ FzEppFAzdn
§ § ¦ ¥ zadlznE
¤¤© § ¦ 1

17 .llM
¨ § "oinlr"
¦ § ¨ xcbA
¤ ¤ § Fpi`¥ iM¦ ,"aaFq"
¥ zpigaA
© ¦ §¦ ;"oinlr
¦ § ¨ lM¨ aaFq"e
¥ § "oinlr
¦ § ¨ lM¨ `Nnn"
¥© § 2

18 xirA¦ § c`nŸ § lNEdnE¨ § 'd lFcB" ¨ :(a ,gn miNdY)

¦ ¦ § aizkckE¦ § ¦§ zhdlznE
¤¤© § ¦ zadlzOWM
¤ ¤ © § ¦ ¤ § 48 `Ed oFilrd § ¤ ¨ Edvwe ¥ ¨§ 3
19 ?'lFcB' ¨ `xwp¨ § ¦ izni`"
© ¨ ¥ :55 l"fx © © Exn`e
§ ¨ § ."FWcw § ¨ xd© Epiwl` ¥Ÿ ¡ daWgn
¨ ¨ £ © zil"e¥ § ,KxAzi
¥ ¨ § ¦ FzEnvre § © § FzEdnA ¨ § FzEppFAzdn
§ § ¦ ¥ 4

20 KiIW
¨ © `l Ÿ KxAzi ¥ ¨ § ¦ eiptl
¨ ¨ § iM¦ ."'‫' ְוכוּ‬Epiwl`¥ Ÿ ¡ xirA' ¦ § `EdWM ¤ § ± "dNEcB"¨ § oFWl§ DiA¥ KiIW ¨ © `le Ÿ § ,49 "llM
¨ § DiA¥ `qitY
¨ ¦ § 5
51 dx`d
¨ ¨ ¤ lr© wx© ;50 "oinlr
¦ § ¨ lM¨ aaFq"e
¥ § "oinlr ¦ § ¨ lM¨ `Nnn"
¥© §
21 mipFYgze
¦ § © § mipFilr ¦ § ¤ zFnlFr ¨ lMW
¨ ¤ xg`n © © ¥ ,dNEcB ¨ § oFWl§ 6

22 `Ed FzNEcB ¨ § zCn © ¦ `N` ¨ ¤ .56 "DiOw ¥ © aiWg ¦ ¨ `lM ¨ § `NFM"¨ "`Nnn"
¥ © § xnFl © KiIW¨ © KxAzi¥ ¨ § ¦ EPOn ¤ ¦ zEIgd © © zkWnde§
©¨ § © 7

23 zFidl § ¦ icM¥ § 58 dNEcB ¨ § zpigaA © ¦ § ¦ WAlzOW

¥ © § ¦ ¤ ,57 FzEpzepr ¨ §§ © ."aaFq"e§
¥ 8

24 aEzMW
¨ ¤ FnkE ¦ ¦ § "minlFr
§ ,(bi ,dnw miNdY) ¦ ¨ lM¨ zEkln" § © FzEkln § © KiIW
¨ © `lC
Ÿ § :WExiR¥ ± "xwg¤ ¥ oi`¥ " `weC
¨ § © "FzNEcbl
¨ § ¦ " la`¨£ 9
25 . "mlFrl
59 ¨ § Kln¤ ¤ 'd aWIe"
¤ ¥ © :(i ,hk miNdY)
¦ ¦ § c`n
Ÿ § lFcB" ¨ `Ed Ki`¥ FzNEcbA¨ § ¦ opFAzdlE
¥ § ¦ § xFwgl £ © llM
¨§ 10

26 (c ,ak miNdY)
¦ ¦ § "l`xUi
¥ ¨ § ¦ zFNdY ¦ § aWFi ¥ WFcw¨ dY`e ¨ © §" Edfe
¤§ lr© dxFOd
¤ © ,`EdÎKExA¨ "d"ied" ¨ ¨ £ mWA¥ § `N`
¨ ¤ ,52 "lNEdnE
¨ § 11

27 zpigA
© ¦ § `Ed ± "l`xUi ¥ ¨ § ¦ zFNdY" ¦ § LzFidNW
§ § ¦ ¤ :60 WExiR¥ ± WOn
¨ © `lM¨ § ± WOn
¨ © DiOw¥ © la`¨ £ .zFnlFrl¨ ¨ zEIgd© © zkWnd
©¨ § © 12

28 dY`"
¨ © zn`AW
¤ ¡ ¤ ¤ ,Llv` § § ¤ depre
¨ ¨ £ © dlRWd
¨ ¨ § © `EdW¤ ,daiWi ¨ ¦ § ik`ln)
¦¨ § © aEzMW
¨ ¤ FnM§ .llM ¨ § zFnlFr
¨ mW¨ oi`¥ EN`kE ¦ § ,53 EaiWg
¦ £ 13
29 'd xF` dNBzi ¤ © § ¦ cizrl
¦ ¨ § la`¨ £ .df¤ xcBn ¤ ¤ ¦ lCaEnE
¨§ "WFcẅ dY`e
¨ © § ,`xaPW
¨ § ¦ ¤ mcFw¤ `Ed dY`"e
¨ © § ,"izipW
¦ ¦ ¨ `l Ÿ 'd ip`"
¦ £ :(e ,b 14

30 KxAzi
¥ ¨ § ¦ FzEwl` Ÿ ¡ zkWnd © ¨ § © EpiidC § © § ,mEvre ¨ § ax© iENibA ¦§ KiIW
¨ © `leŸ § ,deWA¤ ¨ § lMd
Ÿ © ± 54 "mlFrd
¨ ¨ `xaPW ¨ § ¦ ¤ xg`
© © `Ed 15

`Ed KExA¨ WFcTd

¨ © lW
¤ FzxEaB
¨ § `vFn
¥ dY`W
¨ © ¤ mFwn¨ lM"
¨ :` ,`l dNibnA)
¨ ¦ § ¦ (57 mixiXd
¦ ¦ © xiW¦ .c ,et zxvr
¤ ¤ £ ipinW
¦ ¦ § dxFY
¨ ihETlA
¥ ¦ § wcv
¤ ¤ gnSd
© ¤ © zdBdA
© ¨ © § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ §
iEpWe
¨ § dxFYA
¨ © aEzM¨ df¤ xaC
¨ ¨ .FzEpzeepr
¨ § § © `vFn
¨ dY`
¨ © [mW
¨ :sqFp
¨ awri
Ÿ £ © oiraE]
¥§ .(` ,bi
."'Ek miaEzMA
¦ § © WNEWnE
¨ § mi`iaPA
¦ ¦§© :"dtEpYd
¨ § © adf
© § idie"
¦ § © (ck ,gl icEwR)
¥ § wEqRd
¨ © lr© a ,ckx a wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x)
¥ § (47
jxC
¤ ¤ lre
© § .cFre§ .40 cEOr© z"y'd mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq)
¤ ¥ x"Enc`
§ © zXEcw
© § cFaM§ zxrdA
©¨¤ § Edi`C
¦ § oibA
¦ § ,'Ek dtEpYd
¨ § © sqM
¤ ¤ ikd
¥ ¨ ixw`
¥ § ¦ `le
¨ § dtEpYd
¨ § © adf
© § ixw`
¥ § ¦ i`O`
© ©
[FzNEcB]
¨ § `Ed oM¥ :(c wxR
¤ ¤ `ipzl
¨ § © § "zFxvw
¨ § zFxrde
¨ ¤ § zFdBd
¨ © zFnFwn§ i`xn"A
¥ § © © df¤ ,xz`
© £ lkaE
¨ § `zEnx`C
¨ ¨ £ © adf
¨ ¨ Edi`¦ e`le
¨ § ,`Yzl
¨ © § ikd
¥ ¨ zi`¦ `dC
¨ § `lirl
¨ ¥ § `zEwlYq`
¨ § © § ¦
ipFrnW
¦ § ¦ hEwliA
§ © § `qxiBd
¨ § ¦ © iR¦ lr© - ` ,`l dNibOn
¨ ¦ § ¦ `Ede§ ,g"`cA
© § zFnFwn§ dOkA
¨© § .("'Ek `adC
¨ £ © Edi`¦ `ce
¨ § ,`zEnx`
¨ ¨ © adC
© § Edi`e
¦ § ,'Ek `lirl
¨ ¥ § `zEnx`
¨ ¨ © Edi`¦ dtEpY
¨ §
zFa`¨ m"Anxdl
© § © ¨ § dpWOd
¨ § ¦ © WExiR¥ .fi ,i awr
¤ ¥ iYxhEf
¦ § © `zwiqR
¨ § ¦ § .c"vyz fnx
¤ ¤ miNdY
¦ ¦ § xYq`
¥ § ¤ zNbn
© ¦ § dxFYd
¨ © xF` dMEx`A ¥ § :oFilrd
¨ £ © d`x § ¤ ¨ Edvwe
¥ ¨ § . . oFYgYd
§ © © Edvwe
¥ ¨ §) (48
wxR
¤ ¤ b wlg
¤ ¥ WcFTd
¤ © zcFar
© £ .gi ,i awr
¤ ¥ iigA
¥ § © .FMxrA
§ ¤ § wgvi
¨ § ¦ cgR
© © .c dpWn
¨ § ¦ c wxR
¤¤ :aÎ` ,gtzz d KxM
¤ ¤ ziW`xA
¦ ¥ § dxFYd
¨ © xF` d`xE
¥ § .hkw .akw .hiw ,ehw biw cEOr©
mFwnA)
¨ § Ll§ oYie
¤ ¦ § gqFp
© .dnCwdA
¨ ¨ § © © gwFx
© .awr
¤ ¥ zWxtE
© ¨ ¨ gxw
© Ÿ zWxR
© ¨ ¨ d"lW
¨ § .ai in"
¦ ligzOd
¦ § © © xEACA
¦ § x`AzpW
¥ ¨ § ¦ ¤ FnM§ zEliv`C
¦ £ © `"f¨ `EdW
¤ xnFl
© Wi¥ oFYgYd
§ © © Edvw"
¥ ¨
x`an
¥ ¨ § mW
¨ mId
¨ © iI`aE
¥ ¦ § ± .cFre§ .dNibn
¨ ¦ § lr© mitFv
¦ dcU
¥ § .(Ll§ oYieA
¤ ¦ § § df¤ mixnF`W
¦§ ¤ `WiCw
¨ ¦ © `wiYr
¨ ¦ © Edf¤ oFilrd
§ ¤ ¨ Edvwe
¥ ¨ § ,"dGn
¤ ¦ dvTn
¨ ¨ ¦ cg`
¨ ¤ aExM"
§ oiprA
© § ¦ § "g`M
¨ § LpYi¦
§¤
dxEcdn
¨ £ © dcEdiA
¨ ¦ rcFpA
¨ § wgcPX
© § ¦ ¤ dnl
© § KxFv
¤ oi`e
¥ § ± .zwIEcn
¤ ¤ § Ff `qxiB
¨ § ¦ `weCW
¨§©¤ rnWn
¨ § © "xYq`l
¥ § ¤ § 'Ek hWFIe"
¤ © ligzOd
¦ § © © xEACA
¦ § K`© . . 'Ek sFq oi`¥ xF`n¥ eTd
© © FAW
¤
."k oniq
¨ ¦ miIg
¦ © gxF`
© `pipY
¨¨ § ¦ .mW
¨ oiIr
¥ © ."'Ek hiaxWC
¦ § © § ± Edvw
¥ ¨ Edf¤ oinlr
¦ § ¨ lM¨ aaFq
¥ zpigA
© ¦ § mbC
© §
mFwOA"
¨ © `zi`
¨ ¦ ` ,`l sc dNibn
¨ ¦ § `xnbA"
¨ ¨ § © :`r cEOr© `"pxz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤ ¥ d`xE
¥ § ew"
© oM¥ mB© EdGW
¤ ¤ xnFl
© Wie"
¥ § :cvxz cEOr© (a KxM)
¤ ¤ mixiXd
¦ ¦ © xiW¦ dxFYd
¨ © xF`aE
§
azM
© § q"W
© zgqEp
© § `iad
¦ ¥ mixtFq
¦ § iwECwC
¥ § ¦ xtqA
¤ ¥ § mpn`
¨ § ¨ ,"'Ek FzxEaB
¨ § `vFn
¥ dY`W
¨ © ¤ oFilrd
§ ¤ ¨ Edvw
¥ ¨ Epiid
§ © eTd
© © ziW`x
¦ ¥ oM¥ m`e
¦ § ,"hEge§ eT"d
© © oipr
© § ¦ oM¥ mB© `Ede§ ,"dCOd
¨¦ ©
ixn`n
¥ § © © .ai cEOr© `ipY
¨ § © lr© "zFdBd
¨ © ihETl"A
¥ ¦ § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ § ."'Ek "FzNEcB"
¨ § cï ."'Ek
.(Kli`e
¨ ¥ § hvw cEOr© sFq ` wlg
¤ ¥ mixaC
¦ ¨ § irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§©
,dty a KxM
¤ ¤ ziW`xA
¦ ¥ § .blwz'` cEOr© d KxM
¤ ¤ zFnW§ dxFYd
¨ © xF`A§ onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ §
cqgde
¤ ¤ © § dNEcBd
¨ § © zCOW
© ¦ ¤ - "dNEcBd
¨ § © 'd Ll"
§ WExitC
¥ § oaEn
¨ df¤ lMn)
¨ ¦ (58 ixE`A
¥ ¥ .hkwzz cEOr© (a KxM)
¤ ¤ K"p© dxFYd
¨ © xF` d`xE
¥ § .crxz cEOr© ` KxM
¤ ¤ K"p© .a
zpigA
© ¦ § Kxrn
¤ ¥ ¥ dpi`e
¨ ¥ § Flv`
§ ¤ lhA
¥ ¨ ,oinlr
¦ § ¨ lM¨ aaFqe
¥ § oinlr
¦ § ¨ lM¨ `lnn
¥ © § ,zEliv`AW
¦£© ¤ ,zFIzF`
¦ zkxrn)
¤ ¤ £ © c"Ag
© © mikxrd
¦ ¨ £ ¨ xtq
¤ ¥ .fiwzz cEOr© (a KxM)
¤ ¤ wcv
¤ ¤ gnSdl
© ¤ © § xdGd
©Ÿ ©
ixaC
¥ § ¦ zEihWR
¦ § © xg`
¥ © KWnp
¨ § ¦ o`ke
¨ § ."llM
¨ § oinlr
¦ § ¨ xcbA
¤ ¤ § Fpi`W
¥ ¤ ,"xwg
¤ ¥ oi`¥ FzNEcble"
¨ §¦ § .(bxÎax cEOr© (` zF`
'ied
¨ ¨ £ Ll"
§ WxiR
¥ ¥ df¤ iR¦ lre
© § . . 'Ek "dlFcb"
¨ § `xwp
¨ § ¦ zEliv`C
¦ £ © cqgC
¤ ¤ § milAEwOd
¦¨ § ©
.(` ,fi dnCwdA
¨ ¨ § © © xdf
© Ÿ ipETY)
¥ ¦ (49
iAbl
¥ © § llM
¨ § mWA
¥ § dlFr
¨ dpi`
¨ ¥ zEliv`C
¦ £ © cqgd
¤ ¤ © `idW
¦ ¤ dNEcB
¨ § zCOW
© ¦ ¤ "dNEcBd
¨ §©
.zFnFwn§ cFrA§ WxiR
© ¥ oke
¥ § ."'Ek xirA
¦ § `EdWM
¤ § lFcB¨ `Ed izni`"e
© ¨ ¥ § ,FzEnvr
§ © .(` ,dkx b wlg © Ÿ :oinlr
¤ ¥ xdf ¦ § ¨ lM¨ aaFqe
¥ § oinlr
¦ § ¨ lM¨ `Nnn
¥ © §) (50

dNEcB
¨ § oiA¥ wNgn
¥ © § "Fzlgp
¨ £ © zix`Wl
¦ ¥ § ¦ oipr
© § ¦ WxW
¤ Ÿ oiadl"
¦ ¨ § ligzOd
¦ § © © xEACA
¦ § mpn`
¨§ ¨ .(zx`d
© ¨ ¤ :zFnFwn§ dOkaE ¨ © xF`A§ :dx`d
¨ © § dxFYd ¨¨ ¤) (51
± xzkAW
¤ ¤ § ¤ "cqg
¤ ¤ axe"
© § Edf¤ dlFcb
¨ § la`
¨ £ ,'Ek zEliv`C
¦ £ © cqg
¤ ¤ Epiid
§ © cqgW
¤ ¤ ¤ ,cqgl
¤¤ § xtq
¤ ¥ ` ,alw LizFvn
¤ § ¦ KxC
¤ ¤ ± dNitYd
¨ ¦ § © zevn
© § ¦ WxW
¤ Ÿ .a ,ep `x`e
¨ ¥ ¨ lirl
¥ § d`x)
¥ § (52
,`"fC
¨ § cqgn
¤ ¤ ¥ dlrn
¨ § © dlrnlE
¨ § © § "cqg
¤ ¤ axe"
© § zpigA
© ¦ § EpiidC
§ © § "dlFcBd
¨ § © 'd Ll"
§ WxiR
¥ ¥ .(` ,`k ixg`
¥ £ © zWxR
© ¨ ¨ z"Fwll
§ ¦ mipEIve
¦ ¦ § zFxrdl
¨ ¤ § zFtqFd
¨ .i cEOr© x"zr mixn`Od
¦¨£© ©
cEOr© ` wlg
¤ ¥ ziW`xA
¦ ¥ § dxFYd
¨ © xF` iR¦ lr© ± ."xwg
¤ ¥ oi`¥ FzNEcble"
¨ § ¦ § zpigAn
© ¦ § ¦ KWnpe§
¨ §¦
.("'Ek iaiWg
¥ ¦ £ `lM
¨ § diOw
¥ © `lFke"
¨ § :a ,`i ` wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ .iaiWg
¥ ¦ £ :ci¨ azkA)
© § ¦ (53
`l"
Ÿ ligzOd
¦ § © © xEAC¦ d`xE
¥ § .zFnFwn§ dOkA
¨ © § `aEd
¨ .cFre§ .zEkix`A
¦ £ © mW
¨ oiIr
¥ © a ,`v
d"lW
¨ § .m"Anxl
© § © ¨ zFNtYd
¦ § © xcq
¤ ¥ d`x)
¥ § zF`gqEp
¨ § dOkl
¨ © § xgXd
© © © zNitY
© ¦ § gqp)
©Ÿ (54
dOkaE
¨ © § .Kli`e
¨ ¥ § i cEOr© n"cyz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤ ¥ ± "l`xUil
¥ ¨ § ¦ § miaFh
¦ mini
¦ ¨ Eid̈
.(zFnFwn§ dOkaE
¨ © § .a ,b
.(zFnFwn§
.c ,`p zTEg
© .` ,cn `VY
¨ ¦ Wcg
¨ ¨ xdf
© Ÿ .` ,d b wlg
¤ ¥ .` ,dlx a wlg
¤ ¥ xdf)
©Ÿ (55
Kln
¤ ¤ zFidl
§ ¦ lFkiaM
¨ § ¦ Fnvr
§ © liRWd
¦ § ¦ KM¨ ,Fnvr
§ © liRWn
¦ § © aWFId
¥ © FnMW
§ ¤ ") (59
.(t cEOr© K"p© irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`nA
¥ § © © § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ §
.(ci¨ azM
© § ± ."mlFrd
¨ ¨
.(al ,c l`IpC
¥ ¦ ¨ iR¦ lr© .a ,`i ` wlg
¤ ¥ xdf)
©Ÿ (56
.(cFre§ .bÎa ,hk miWFcw
¦ § dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ .a ,a lirl
¥ § mb© d`x)
¥ § (60
 c"ag i`iyp epizeax zxezn ‫בנר‬

22 xYq`)
¥ §¤ xn`
© ¨ Fnvr
§ © `Ed ,"LipirA
¤ ¥ § aFHM© FA zFUrl
£ © mrde"
¨¨§ ded
¤Ÿ did"
¨ ¨ ,"izipW
¦ ¦ ¨ `l Ÿ 'd ip`"
¦ £ zpigAn
© ¦ § ¦ FzEdnE ¨ FzEnvre§§ © 1

23 `EdW¤ ."mkipirA
¤ ¥ ¥ § aFHM© micEdId
¦ § © lr© EazM § ¦ mY`e"
¤ © § :(g ,g ,inWB
¦ § © lkVd
¤ ¥ © ipirA
¥ ¥ § "xUA¨ ¨ lM¨ E`xe"
¨ § ,61 cg`
¨ ¤ rbxA© ¤ § "didie
¤§ ¦§ 2

24 "'d cFaM§ dlbpe"

¨ § ¦ § ,"`xFdpl
¨ § ¦ `kFWg¨ £ `kRdz`"¨ § © § ¦ oipr©§ ¦ .l"PM
© © "df"¤ zpigaA
© ¦ § ¦ didi
¤ § ¦ "Epidl`"
¥ Ÿ ¡ iM¦ 3

25 :_.`weC
¨ § © KWgd
¤ Ÿ © mFwnA § ¦ dHnl
¨© § FnkE § .dHnl ¨ © § `weC ¨ § © mipFYgYA
¦ § © © didi ¤ § ¦ df¤ zENBzde ©§ ¦ § 4

26 :zFlhA
¥ § opi`
¨ ¥ zFkld
¨ £ mBW
© ¤ l"fx § ¨ okle
© © Exn` ¥¨§ awŸ ril
£ © § xn`i
¥ ¨ ¥ zrM"¥ ¨ (bk ,bk wlA) ¨ ¨ wEqR¨ lr© 62 l"fx © © Exn`W
§ ¨¤ 5

z`fŸ El`Wi £ § ¦ zxXd¥ ¨ © ik`lOW

¥ £ § © ¤ ± "l`¥ lrR © ¨ dn© l`xUilE
¥ ¨§ ¦§ 6
27 mixiXd
¦ ¦ © xiW)
¦ wEqR¨ lr© l"fx
© © Exn`
§ ¨ dPd
¥ ¦ iM¦ :oiprd
¨ § ¦ ¨ xE`iaE
¥
dI`¥ © " 63 mixnF`
¦§ ¥ ¨ © ik`ln
zxXd ¥ £ § © EidW ¨ ¤ mFwnaE § ¦ .miwiCSl
¦ ¦©© 7
28 xifgn
¦ £ © iaS
¦ § dn" © :"'‫ ְוגוֹ‬iavl
¦ § ¦ Ll§ dncE ¥ § icFC ¦ gxA" © § (ci ,g
."FcFaM§ ux`d ¤ ¨ ¨ lk¨ `ln" Ÿ § (b ,e dirWi)
¨ § © § Exn`i § Ÿ ,"FcFaM§ mFwn§ 8
29 ,mc`AW
¨ ¨ § ¤ FnM§ ,lWn ¨ ¨ KxC ¤ ¤ lr© EpiidC§ © § , "eixFg`l
69 ¨ £ © FW`xŸ
30 ,FzpiaE
¨ ¦ FlkUe § ¦ § 70 gFn
© FkFzA§ gPEn ¨ dPd ¥ ¦ FW`x Ÿ mvrA ¤ ¤§ 'd xF`W¤ :(c ,ai ilWn) ¨ § © zxhr
¥ § ¦ "DlrA ¤ ¤ £ lig
¦ © zW`"
¤ ¥ Edfe
¤§ 9

31 xW`
¤ £ gFOd© © mb© dPd ¥ ¦ ,eixFg`l
¨ £ © FW`x Ÿ mvr ¤ ¤ xifgOWkE
¦£ © ¤ § didi
¤ § ¦ cizrl
¦ ¨ ¤ la`
¨ £ s"DlrA"
¨ § © `xwp
¨ § ¦ eiWkr
¨ § © DA¨ dNBzOd
¤© § ¦ © 10

32 ;eixg`
¨ £ © oikWnp
¦ ¨ § ¦ FzpiaE
¨ ¦ FlkU § ¦ gExe
© § FkFzA§ `l
Ÿ dltp" ¨ § ¨ :(a ,d qFnr)¨ aizM ¦ § okl ¥ ¨ .xzFi¥ DFab© ¨ dbxcnA
¨¥§© § 11

33 FpFvx§ WiAlde¦ § ¦ § `EdÎKExA¨ WFcTd ¨ © KiWnd

¦ § ¦ lFkiaM ¨ § ¦ KM¨ Dl¨ KiIW¨ © didi
¤ § ¦ `NW Ÿ ¤ :WExiR¥ ."l`xUi ¥ ¨ § ¦ zlEzA
© § mEw siqFz ¦ 12

34 EpiidC
§ © § ,zFIpFvig
¦ ¦ zpigA © ¦ § mdW ¥ ¤ ,eixFg`
¨ £ mFwnA § ¦ Fznkge§
¨§¨ dHnl
¨ © § ax© iENibA ¦ § 'd xF` didi ¤ § ¦ iM¦ ,dIilre
¨ ¦ £ © dOiw
¨ ¦ zpigA© ¦ § 13

35 .71 miWcw
¦ ¨ ¨ xcqA ¤ ¥ § ± zFndaA ¥ § ¦ FnM§ :miInWB ¦ ¦ § © mipiprA ¦¨§ ¦ § `le
Ÿ § ,64 "`xFdpl
¨ § ¦ `kFWg ¨ £ `kRdz`¨ § © § ¦ "W¤ mEXn¦ Epiide§ © § .`weC¨§ © 14

36 KxAzi
¥ ¨ § ¦ Fznkge
¨ § ¨ § FpFvx§ ziniptC
¦ ¦ § ¦ ,oiwifp
¦ ¦ § xcqA ¤ ¥ § ± zFrnaE ¨§ mripkdlE
¨ ¦ § © § mlHal ¨ § © § ± calA
© § ¦ "`xg`Î`xhql
¨ ¢ ¨ ¨ § ¦ © `iitM`l
¨§ © © §" 15

37 mdixg`
¤ ¥ £ © mikWnp¦ ¨ § ¦ md¥ KxAzi
¥ ¨ § ¦ eizFCn
¨ ¦ mbe © § ,mdA ¤ ¨ miWAEln
¦ ¨ § mixvn
¦ © § ¦ dMn ¥ © l"
§ :(i ,elw miNdY)
¦ ¦ § aizkC ¦ § ¦ zElB¨ x`WA¨ § ¦ FnM§ 16

38 xFg`¨ aiWd"
¦ ¥ :(b ,a dki`)
¨ ¥ ¨ ¤ FnM§ ,`liOnE
aEzMW ¨ ¥ ¦ mdil`n
¤ ¥£¥ ,elw miNdY)
¦ ¦ § "'‫ ְוגוֹ‬mixiC`
¦ ¦ © mikln
¦ ¨ § bxdIe
Ÿ £ © ©" mdixFkaA
,65 "'‫ְוגוֹ‬
¤ ¥ §¦ 17

39 . "'‫ ְוגוֹ‬Fpini
72 ¦§ ,66 "'‫ְוגוֹ‬ dxExa
¨ § dtU ¨ ¨ miOr¦ © l`¤ KRd`
Ÿ § ¤ " f`¨ mb© iM¦ wx© ,(gi 18

40 xExiA¥ oFWl§ oi`¥ iM¦ :WExiR¥ ± 73 "ExixAz`

¦ § § ¦ dnkga"E
¨§¨§ .67 "'‫ְוגוֹ‬ miAx
¦ © miOr
¦ © Eklde"
§¨§ 19

41 Fpi`e
¥ § FpinA
¦ § oin"
¦ oFbM§ ,axrzOW
¥ ¨ § ¦ ¤ xacA¨ ¨ § `N`
¨ ¤ ltFp¥ al¥ KRdzPW
¥ © § ¦ ¤ ± mixER
¦ lW¤ qPd
¥ © did
¨ ¨ df¤ oirn
¥ ¥ dPde§
¥¦ 20

42 .74 "xMip
¨ ¦ :(`i ¥ § ¤ 68 xn`W
,b xYq`) ©¨¤ Fnvr
§ © dRd
¤ © FzF` :aFhl§ WFxeWg`
¥§ © £ 21

.(h ,b diptv
¨ § © § ."cg`
¨ ¤ mkW
¤ § Fcarl
§ ¨ § 'd mWA
¥ § mNk
¨ ª `xwl")
Ÿ §¦ (66 Edi`e
¦ § ,oiied
¨ ¨ £ lM¨ `iilY
¨ § © DiPn
¥ ¦ ,d''Fdi"
¨ § :`pnidn
¨ § ¥ § `irxA
¨ § © § a ,fpx b wlg
¤ ¥ xdf)
©Ÿ (61
dklpe
¨ § ¥ § eikxCn
¨ ¨ § ¦ Epxie
¥ Ÿ § ,awri
Ÿ £ © iwl`
¥ Ÿ ¡ ziA¥ l`¤ ,'d xd© l`¤ dlrpe
¤ £ © § Ekl§ Exn`e")
§ ¨§ (67 KFzA§ Edi`e
¦ § .oiied
¨ ¨ £ lM¨ mcw
¤ Ÿ ded
¨ £ Edi`C
¦ § ,`nlr
¨ § ¨ ix`n
¥ ¨ lr© oicdq
¦ £ ¨ ,DiliC
¥ ¦ oiied
¨ ¨ £ lke§
¨

.(b ,a dirWi
¨ § © § ."eizgx`A
¨ Ÿ §Ÿ § .didie
¤ § ¦ § ,dFd
§ ,did
¨ ¨ ,Dilr
¥ ¨ oiied
¨ ¨ © oicdqC
¦ £ ¨ § ,`fx
¨ ¨ `ce
¨ § .died
¨ ¨ £ lM¨ xg`l
© © § Edi`e
¦ § .died
¨ ¨ £ lM̈
dlrnl
¨ § © § `EdW
¤ dxFn
¤ d"ied
¨ ¨ £ mW
¥ iM"
¦ :f wxR
¤ ¤ dpEn`de
¨ ¡ ¨ § cEgId
¦ © xrW
© © ,`ipYA
¨ § © © `aEd
¨
a ,ap a wlg © Ÿ © oFWl§ iR¦ lr© :xn`
¤ ¥ xdfd © ¨ Fnvr
§ © `Ed . . xn`W
© ¨ ¤ Fnvr
§ © dRd
¤ © FzF`) (68
onqPd
¨ § ¦ © .`ipYl
¨ § © © zFnFwn§ i`xn
¥ § © d`xE
¥ § ."cg`
¨ ¤ rbxA
© ¤ § didie
¤ § ¦ § ded
¤Ÿ did
¨ ¨ `EdW
¤ ,onGd
© § © on¦
FzF`" :ci dWxR
¨ ¨ ¨ izAx
¦ ¨ © `zwiqR
¨ § ¦ § ."`C¨ xn`
© ¨ `C¨ xn`C
© ¨ § `nER
¨ `Edd"
© :(drxR
Ÿ § © lr)
©
.(c ,hix uTn
¥ ¦ miIg
¦ © zxFzA
© §
.cFre§ ."'Ek Ff dOE`A
¨ § xgAW
© ¨ ¤ KExA¨ xnF`
¥ ligzd
¦ § ¦ ± mdA
¤ ¨ wgUn
¥ © § ip`
¦ £ xn`W
© ¨ ¤ dR¤
oi`Fx
¦ zxXd
¥ ¨ © ik`lnE
¥ £ § © ":(`al
Ÿ ¨ cizrl
¦ ¨ § lr)
© k ,k dWxR
¨ ¨ ¨ dAx
¨ © xAcOA
¨ § ¦ © d`x)
¥ § (62
KtdIe
Ÿ £ © © oiprA
© § ¦ § [` ,n] da`
¨ ¨ `le
Ÿ § ligznd
¦ § © © xEAc¦ sFq `vY
¥ ¥ zWxR
© ¨ ¨ dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ oiIre"
¥©§
oilFki
¦ § oi`W
¥ ¤ itl
¦ § `Ed KExA¨ WFcTd
¨ © mkl
¤ ¨ dxFd
¨ dn© ozF`
¨ oil`FWe
¦ £ § l`xUi
¥ ¨ § ¦ z¤̀
xF` d`xE
¥ § .`i'a e KxM
¤ ¤ zFnW§ dxFYd
¨ © xF` ± ."dkxal
¨ ¨ § ¦ dllTd
¨ ¨ § © z`¤ LN§ Liwl`
¤ Ÿ ¡ 'd
.ci wlA
¨ ¨ ,`nEgpzA
¨ § © § `Ed oke
¥ § ."'Fbe§ awril
Ÿ £ © § xn`i
¥ ¨ ¥ zrM
¥ ¨ xn`PW
© ¡ ¤ ¤ ozvignA
¨ ¨ ¦ § ¦ qpMil
¥¨ ¦
.(a ,dlx a KxM
¤ ¤ ziW`xA
¦ ¥ § dxFYd
¨ ©
dn"
© mdl
¤ ¨ El`Wi
£ § ¦ mde
¥ § zxXd
¥ ¨ © ik`lOn
¥ £ § © ¦ miptl
¦ ¨ § ozvignE
¨ ¨ ¦ § :wEqRd
¨ © lr© i"Wx
¦ © WExitaE
¥§
:oFrnW
§ ¦ iAx
¦ © xn`"
© ¨ :("iavl
¦ § ¦ Ll§ dncE"
¥ § wEqRd
¨ © lr)
© ` ,ci zFnW§ a wlg
¤ ¥ xdf)
©Ÿ (69 .(cFre§ .biz cEOr© a wlg
¤ ¥ xAcOA
¨ § ¦ © irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © mb© d`xE
¥ § ."l`© lrR̈
©
KlFd
¥ gxFA
© ¥ `EdW
¤ onfA
© § ¦ ,milI`d
¦ ¨ © ¨ xtFrM
¤ § F` iaSd
¦ § © FnM§ dUFr
¨ mlFrA
¨ ¨ dIg
¨ © oi¥̀
.` ,at b wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`xE
¥ § .c wxR
¤ ¤ xfril`
¤ ¤ ¦ ¡ iAxC
¦ © § iwxR
¥ § ¦ .xzM
¤ ¤ zXEcw
© § gqp)
©Ÿ (63
z`¤ xifgn
¦ £ © `Ed cinY
¦ ¨ mlFrlE
¨ § ,EPOn
¤ ¦ `vIW
¨ ¨ ¤ mFwnl
¨ § FW`x
Ÿ z`¤ xifgnE
¦ £ © ,hrn
© § hrn
©§
.(cFre§ .` ,`tx
wNYqYW
¥ © § ¦ ¤ minxFB
¦ § Ep`¨ m`¦ ,mlFr
¨ lW
¤ FpFAx¦ :l`xUi
¥ ¨ § ¦ Exn`
§ ¨ KM¨ .eixFg`l
¨ £ © FW`x
Ÿ
xifgnE
¦ £ © gxFA
© ¥ `EdW
¤ ,milI`d
¦ ¨ © ¨ xtFr
¤ FnM§ F` iaSd
¦ § © FnM§ gxaYy
© § ¦ ¤ oFvx¨ idi
¦ § ,EpipiAn
¥ ¥ ¦ onqPd
¨ § ¦ © .mWl
¨ § zFnFwn§ i`xnaE
¥ § © § .fk .i wxR
¤ ¤ `ipY
¨ § © .` ,c ` wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x)
¥ § (64
c ,hw irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`l
§ © § miIg
¦ © KxC
¤ ¤ dMEx`A
¨ £ ¨ d`xE
¥ § ."giPdW
© ¦ ¦ ¤ mFwOl
¨ © FW`x
Ÿ z¤̀ .(apw cEOr© g"lxz .gt cEOr© h"kxz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtqA
¤¥ §

.(Kli`e§
¨ ¥ "`kRdz`"d
¨ § © § ¦ ¨ zlrn
© £ © x`an
¥ ¨ § 359 cEOr© ` wlg
¤ ¥ g"nyz zFgiVd
¦ © xtq
¤ ¥ d`x)
¥ § (65
© § ¦ :gFn
.(FgFn :ci¨ azkA © ) (70 mixvn
¦ © § ¦ dMnl"W
¥ © § ¤ aEzMW
¨ ¤ dnE
© :dxrdaE
¨ ¨ ¤ § ,"mdixFkaA
¤ ¥ § ¦ mixvn
¦ © § ¦ dMnl"
¥ © § qpA
¥§
zpigA
© ¦ § ,dGn
¤ ¦ dlrnl
¨ § © § `Ed mixER
¦ qpe)
¥ § calA
© § ¦ `itMz`C
¨ § © § ¦ § oipr
¨ § ¦ `Ed "mdixFkaA
¤ ¥ § ¦
.(c wxR
¤ ¤ `ipY
¨ § © d`x)
¥ § (71
(`) mixEtC
¦ § "`kRdz`"d
¨ § © § ¦ ¨ :iM¦ ,WExiRdl
¥ © § i`w
¥ ¨ mVW
¨ ¤ ipRn
¥ § ¦ df¤ ixd
¥ £ ± (`kRdz`
¨§ © § ¦
.(c ,hr zFMEql§ miWExC
¦ § dxFY
¨ ihETlA
¥ ¦ § wcv
¤ ¤ gnSd
© ¤ © zdBdA
© ¨ © § onqPd
¨ § ¦ © d`x)
¥ § (72 ,WFxeWg`
¥ § © £ lW
¤ FxEAicl
¦ § rbFpA
© ¥ § wxe
© § (a) ,xYq`
¥ § ¤ lW
¤ DzWTA
¨ ¨ ¨ © ici
¥ § lr© ziUrp
¥ £©
.d wxR
¤ ¤ (gi xrW)
© © oivFvp
¦ ¦ g"Rx
© § xrW
© © miIg
¦ © ur¥ .a ,cpx a wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x)
¥ § (73 oM¥ oi`X
¥ ¤ dn© ,"mkipirA
¤ ¥ ¥ § aFHM© micEdid
¦ § © lr© EazM
§ ¦ mY`e"
¤ © § ,xYq`e
¥ § ¤ § ikCxnl
© § §¨ §
.(cFre§ .` WExC§ (hl xrW)
© © c"nE
© o"n© xrW
©© cSn
© ¦ mixvn
¦ © § ¦ ixFkA
¥ § ici
¥ § lr© ziUrp
¥ £ © (`) "mdixFkaA
¤ ¥ § ¦ mixvn
¦ © § ¦ dMnl"C
¥ © § ¦ `kRdz`d̈
¨§ © § ¦
iR¦ lr© wx© `l)
Ÿ mnvr
¨ § © mde
¥ § (a) ,(xaC
¨ ¨ mdn
¤ ¥ EWTiA
§ ¦ `l
Ÿ l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § ixdW)
¥ £ ¤ mnvr
¨ § ©
mipipr
¦ ¨ § ¦ owGd
¥ ¨ © x"Enc`
§ © ixn`n ¥ § :lWn
¥ § © © d`x ¨ ¨ KxC
¤ ¤ lr© KM¨ xMip
¨ ¦ Fpi`e
¥ § FpinA
¦ § oin¦ ) (74
zFgiU¦ ihETlA
¥ ¦ § xzFi
¥ xE`iaA
¥ § d`xE
¥ § ."mixvnA
¦ © § ¦ § Ebxde
§ ¨ § EMid¦ (FA `vFIke
¥ © § mxEAiC
¨ ¦
.(hz .gvy cEOr© a wlg
¤¥
.fvy cEOr© K"p© irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © d`xE
¥ § .20 dxrd
¨ ¨ ¤ lirl
¥ § `aEOd
¨ © ai wlg
¤¥
.(hvy
 ‫גנר‬ c"ag i`iyp epizeax zxezn

25 cnFr
¥ "W¤ `N`
¨ ¤ ,dxFYd
¨ © ipiprA
¥ § § ¦ § ± "df¤ " zpigaA
© ¦ § ¦ zENBzd
©§ ¦ ± "xFngA £ © dxR
¨ ¨ silgOd"
¦ £ © © xEqxq§ © :lWn
¨ ¨ KxC¤ ¤ lr© KM̈ 1
26 ipRn
¥ § ¦ FA dNBznE
¤ © § ¦ dxFW
¤ 'd xF` oi`W ¥ ¤ ± "EplzM¥ § ¨ xg`
© © wQrzOd
¥ © § ¦ © aSw
¨ © oke
¥ § ;75 Ff dklde
¨ ¨ £ © dpWn
¨ § ¦ dpFXd
¤ © iAbl¥©§ 2
27 .lzFMA
¤ © FCbpl
§ ¤ § cnFre ¥ § , oiliCan
81 ¦ ¦ § © mkizFpFrW
¤ ¥ £¤ `Ed ± '‫ ְוכוּ‬mirn ¦ © ¥ ipaaE
¥ § ¦ migzpl
¦ ¨ § ¦ dndAd
¨ ¥ § © ixa`
¥ § ¥ gEYpA
© ¦§ 3

28 uivn ¦ ¥ ,zFpFNgd © © on¦ giBWn"

© ¦ § © :(mW) ¤ ¨ dvErId
¨ dfl ¨ § © dvrde
¨ ¥¨ § oiiElYd
¦ § © zFkld ¨ £ ihxR
¥ ¨ § lM¨ 76 rcil © ¥ wQrzOd
¥ © § ¦ © K`© .aSw ¨ © 4

29 oipr
© § ¦ oke
¥ § ,lzFMA
¤ © dUrPW ¨ £ © ¤ llg ¨ ¨ `Ed oFNg© iM¦ ."miMxgd
¦ © £ © on¦ oke
¥ § ;dxWkl
¨ ¥ § ¦ dtxh¨ ¥ § oiA¥ liCadl¦ § © § ± dndAd ¨ ¥ § © ixa`A
¥§ ¥ § 5

30 `Ed oFNge © § ,miPhw

¦ © § miwcq¦ ¨ § md¥ miMxgW
¦ © £ ¤ `N`¨ ¤ ,miMxgd
¦ ©£ © ;i`Mfl
© © § aiIg
¨ © oiA¥ xxalE
¥ ¨ § 77 liCadlE
¦ § © § rcil © ¥ dxR ¨ ¨ silgOA
¦£©§ 6

31 .xzFi
¥ lFcB¨ llg̈ ¨ dXW¨ ¦ lkA ¥ § ;'‫ כוּ‬xFdhl
¨ § oke ¨ § `nh ¥ ¨ oiA¥ ± zFxdh ¢ ¨ xcqA ¤ ¥ § oke
¥§ 7

± mipFxg`e
¦ £ © § mipFW`x¦ ¦ miwqFRd
¦ § © lke ¨ § `xnbE
¨ ¨ § dpWn ¨ § ¦ ixcq ¥§¦ 8
32 DcEgM
¨ § il¦ igzR"
¦ § ¦ :l"fx
© © Exn`
§ ¨ dPd¥ ¦ ,lWn¨ ¨ KxC ¤ ¤ lr© KM©
ici
¥ § lre © § ,KxAzi
¥ ¨ § ¦ Fznkge
¨ § ¨ § oFilrd
§ ¤ ¨ oFvx¨ xxAznE
¥ ¨ § ¦ dNBzn ¤© § ¦ 9
33 zFidl
§ ¦ , oa`d
83 ¤ ¤ ¨ al¥ FAl¦ xFAWIW
§ ¦ ¤ ,EpiidC
§ © § . "'‫ כוּ‬hgn
82 © © lW¤
,xWMdn
¥ ¨ © ¥ lEqRd ¨ © ,EpiidC
§ © § ,aFHdn © ¥ rxd© ¨ cxtpe
¨ § ¦ § xxAzn
¥ ¨ § ¦ df¤ 10
34 ,mikqOd ¦ ¦ § "xAWp
¦ ¨ ¨ © lk¨ iM¦ .(hi ,`p miNdY) ¨ § ¦ al¥ ,dxAWp¨ ¨ § ¦ gEx"
© Fl .i`MGn
© © ¦ aiIge§
¨© 11
35 ± 84 minXAW
¦ © ¨ © ¤ eia`l
¦ ¨ § FpiA¥ zwqtOd
¤ ¤ § © © dSigOde
¨ ¦ § © § ,lzFMde¤ ©§
xnFW
¥ oFbM§ ,zFCnA ¦ § oiiElYd
¦ § © zFIUrn ¦ £ © zFvnA § ¦ § oke§ ¥ 12
36 ,Wil
¥ § Fnvr§ © aXgn
¥ © § oM¥ lr© xW` ¤ £ ,85 gExd
© ¨ iQB ¥ © zpigA
© ¦ § `Ed
devnA
¨ § ¦ § wqFr"W
¥ ¤ ± iprl ¦ ¨ ¤ dhExR
¨ § oYil ¥ ¦ xEhRW ¨ ¤ ,dcia£̀ ¨ ¥ 13
37 :_.minW
¦ © ¨ ivtgn
¥ § ¤ ¥ eipirA
¨ ¥ § mixwi
¦ ¨ § Fnvr § © ivtge§
¥§¤
DgHWl
¨ § © § ± DMxvl
¨ § ¨ § DA¨ wqFr ¥ m`¦ Epiide § © § .78 "devOn
¨ § ¦ ¦ xEhR¨ 14

38 :xYq`
¥ § ¤ oipr
© § ¦ ahid
¥ ¥ x`Faie
¨ ¦ oaEi © © lM¨ mre
¨ l"Pd ¦§ dn© .ipr¦ ¨ F` xiWr ¦ ¨ zca`© ¥ £ `id¦ oiA¥ wENig¦ oi`e ¥ § ;79 DxrplE
¨ £© § 15

39 xYq`)
¥ §¤ "xvgA ¤ ¤ " dMlOd
¥ ¨ § zcnFr ¨ § © © z`¤ FzF`xa
§ ¦ dNgzOW
¨¦ § ¦ ¤ FnM§ xiWr ¦ ¨ Fpi`¥ ENit` ¦ £ ,FNW¤ zEqM§ xnFW ¥ m`¦ oM¥ oi`X ¥¤ 16

40 mb© iM¦ .86 l"Pd

© © "xAcOd
¨ § ¦ © on¦ dlFr¨ z`f" Ÿ zpigA
© ¦ § did¨ ¨ ,(a ,d .devn
¨ § ¦ FA oi`¥ ixd ¥ £ ,dca` ¨ ¥ £ lrA ©© 17

41 ziA"
¥ cbp ¤ ¤ aWgi
¥ ¨ ¥ xAcnl
¨ § ¦ § (`i ,c xYq`) ¦ ¦ § © xvg"
¥ § ¤ "zinipRd ¥ ¨ zpigA
© ¦ § cqg
¤ ¤ dUFrX
¤ ¤ dn© :micqgÎzElinbE
¦¨£ ¦ § dwcvA
¨ ¨ § ¦ oiprd
¨ § ¦ ¨ oke§¥ 18

42 FnM§ xvgA
¥ ¨ ¤ zEriawA¦ § ¦ xC¨ KlOd¤ ¤ © oi`W
¥ ¤ itl
¦ § ,WOn¨ © "KlOd¤¤© FA oi`¥ FMxvl § ¨ § dUFr
¤ m`e ¦ § ,devn
¨ § ¦ df¤ ixd¥ £ ± zFIxAd ¦ § © mr¦ 19

43 ;87 ziAA
¦©© `Ed ixd ¥ £ inWB¦ § © xacA
¨ ¨ § devn ¨ § ¦ dUFrWM
¤ ¤ § ,oM¥ m`e ¦ § .devn¨§ ¦ 20

iENib¦ `Ed 'd xF`W¤ ,`xFdpl ¨ § ¦ `kFWg ¨ £ zEkRdzdd § © § ¦ © oipr ©§ ¦ 21

44 © § ¦ ©" f`e
axwYe ¨ § ,'d xF` dzkWnde
¨ ¨ ¨ § © § zx`d
© ¨ ¤ dNBzn
¤ © § ¦ if`©£
:_.`weC
¨ § © inWBd
¦ § © © KWgd¤ Ÿ © mFwnA § ¦ xF`e§ ,KxAzi
80 ¥ ¨ § ¦ FpFvx§ 22
45 KlOd
¤ ¤ © l`¤ zaxwznE
¤ ¤ ¨ § ¦ dNrzOW
¨ © § ¦ ¤ ± (a ,d xYq`)
¥ § ¤ "xYq`¥ § ¤
46 `N`
¨ ¤ Fpi`¥ zEaxwzde
§ ¨ § ¦ § zFIlrd
¦ £ ¨ lM¨ la`
¨ £ ,DcFcl
¨ § dwEWzA ¨ § ¦ :(h ,a mixiXd ¦ "EplzM
¦ ¦ © xiW) ¥ § ¨ xg`
© © cnFr ¥ ¦ " Edfe
¥ df¤ dPd ¤§ 23

47 ."hiaxXd
¦ § © © W`xA Ÿ § rBYe
© ¦ ©" zpigA
© ¦ § `Ed KxAzi ¥ ¨ § ¦ FpFvxE§ Fznkg
¨ § ¨ zpigA
© ¦ § :WExiR¥ 24

ohw
¨ ¨ gzR
© ¤ izirx
¦ ¨ § © izFg`
¦ £ il¦ igzR"
¦ § ¦ :micxg
¦ ¥ £ xtq
¤ ¥ znCwdl
© ¨ § © § oIEvn
¨ § mb© xg`
¥ © mFwnA
¨ § .(c dpWn
¨ § ¦ g wxR
¤ ¤ `rivn
¨ ¦ § `aA)
¨¨ (75
fk wlg
¤ ¥ mgpn
¥ © § zxFzA
© § onqPd
¨ § ¦ © d`xE
¥ § ."mlE`
¨ lW
¤ FgztM
§ ¦ § mkl
¤ ¨ gYt`e
© § ¤ ¨ hgn
© © lWM̈
© .(rcil
© ¥ cnFle © § ¦ :rcil)
¥ § :ci¨ azkA ©¥ (76
.(cqz cEOr© g"lxz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤ ¥ .410 cEOr©
.(xxalE
¥ ¨ § liCadl
¦ § © § :ci¨ azkA
© § ¦ :xxalE
¥ ¨ § liCadlE
¦ § © § rcil
© ¥) (77
¥ § ¤ § iR¦ lr© :oa`d
.(cFre§ .hi ,`i l`wfgi ¤ ¤ ¨ al¥ FAl¦ ) (83
`iddA
¦ © § ± . . inC
¦ ¨ xkU
¨ ¨ xnFWM
¥ § . . dcia`
¨ ¥ £ xnFW"
¥ :(i"Wxe)
¦ © § a ,ep `Ow
¨ © `aA)
¨¨ (78
.a ,dt migqR ¨ ¨ § © oFWl§ iR¦ lr© :minXAW
¦ ¨ § `xnBd ¦ © ¨ © ¤ eia`l
¦ ¨ § FpiA¥ zwqtOd
¤ ¤ § © © dSign
¨ ¦ §) (84 devnA
¨ § ¦ § wqFrdC)
¥ ¨ § "xkU
¨ ¨ xnFWM
¥ § ied
¥ £ `iprl
¨ § © § `Ytix
¨ § ¦ Dil¥ iazinl
¥ § ¥ § `irA
¨ £ ¨ `lC
¨ § d`pd
¨ ¨£
.(cFre§ .((devOd
¨ § ¦ © on¦ xEhR̈
.(gExd © § ¦ :gExd
© ¨ zEQB© :ci¨ azkA © ¨ iQB
¥ ©) (85 ,zEqk§ `vn"
¨ ¨ :(`xEphxA
¨ § § © dicaFr
¨ § © iAx
¦ © WExitE)
¥ g dpWn
¨ § ¦ a wxR
¤ ¤ `rivn
¨ ¦ § `aA)
¨¨ (79
xvgA
© £ © cnrYe
Ÿ £ © © zEkln
§ © xYq`
¥ § ¤ WAlYe
© § ¦ © iWilXd
¦ ¦ § © mFIA© idie
¦ § © :aÎ` ,d xYq`)
¥ § ¤ (86 dPlk`Y
¨ ¤ § Ÿ `NW
Ÿ ¤ ,xie`
¦ £ DA¨ hlWl)
Ÿ § ¦ DMxvl
¨ § ¨ § DghFWe
¨ § § .mFi miWlWl
¦ Ÿ § ¦ zg`
© © Dxrpn
¨ £© §
dMlOd
¨ § © © xYq`
¥ § ¤ z`¤ KlOd
¤ ¤ © zF`xk
§ ¦ idie
¦ § © .'eb KlOd
¤ ¤ © ziA¥ gkp
© Ÿ zinipRd
¦ ¦ § © KlOd
¤ ¤ © ziA¥ .("FcFakl
§ ¦ `l
Ÿ la`
¨ £ ,(Wr̈
FciA
¨ § xW`
¤ £ adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © z`¤ xYq`l
¥ § ¤ § KlOd
¤ ¤ © hWFIe
¤ © eipirA
¨ ¥ § og¥ d`Up
¨ § ¨ xvgA
¥ ¨ ¤ zcnr
¤¤Ÿ .(xi`i © § ¦ :xF`e§)
¦ ¨ :ci¨ azkA (80
.(hiaxXd
¦ § © © W`xA
Ÿ § rBYe
© ¦ © xYq`
¥ § ¤ axwYe
©§ ¦©
."mkiwl`
¤ ¥ Ÿ ¡ oial
¥ § mkpiA
¤ ¥ ¥ milCan
¦ ¦ § © Eid¨ mkizpFr
¤ ¥ Ÿ £ m`¦ iM"
¦ :a ,hp dirWi
¨ § © § iR¦ lr)
© (81
onqp)
¨ § ¦ a ,bk d`x
¥ § zWxR
© ¨ ¨ dxFY
¨ ihETl
¥ ¦ "rnWz
© § ¦ iM"
¦ ligzOd
¦ § © © xEAC¦ d`x)
¥ § (87 .(onqp
¨ § ¦ mWe
¨ § .` ,w oOwl
¨ © § d`xE
¥ § .cFre§ .ci wxR
¤ ¤ `ipY
¨ § © .a ,fhw a wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`xE
¥ §
dxnfC
¨ § ¦ § iwEqR
¥ § zpigA
© ¦ § `Ed "dpFvigd
¨ ¦ © xvg"
¥ ¨ :(xn`Od
¨ £ © © sFqA§ wcv
¤ ¤ gnSd
© ¤ © zdBdA
©¨© §
zrlE
¥ § ,g"`cA
© § zFnFwn§ dOkA
¨ © § `aEd
¨ ."mlE`
¨ lW
¤ FgztM
§ ¦ § mkl
¤ ¨ gYt`
© § ¤ ip`e")
¦£© (82
rnW
© § z`ixw
© ¦ § `Ed "zinipRd
¦ ¦ § © xvg"e
¥ ¨ § ,'Ek lMd
Ÿ © xvFi
¥ zNEcB
© § gaWA
© ¤ § mixAcnd
¦ § © § © mdW
¥ ¤
xiWA
¦ § zxg`
¤ ¤ © `qxiB
¨ § ¦ `ian
¦ ¥ (` dp) gxw
© Ÿ dxFY
¨ ihETlA
¥ ¦ § ± .FnFwn§ oEIr¦ Kixv
¦ ¨ dYr
¨ ©
zNtY
© ¦ § zpigA
© ¦ § `Ed "zEklOd
§ © © ziaA
¥ § FzEkln
§ © `QM
¥ ¦ lr© aWFi
¥ KlOde"
¤ ¤ © § ,dizFkxaE
¨ ¤ §¦
ipA
© ¨ l`xUil
¥ ¨ § ¦ § `Ed KExA¨ WFcTd
¨ © xn`
© ¨ ,il¦ igzR]
¦ § ¦ dpWi
¨ § ¤ ip`
¦ £ wEqR¨ lr© dAx
¨ © mixiXd
¦ ¦ ©
"adGd
¨ ¨ © hiaxW
¦ § © z`¤ KlOd
¤ ¤ © hWFIe"
¤ © mXnE
¨ ¦ ,'Ek lEHiA¦ zpigA
© ¦ § `EdW
¤ dxUr
¥ § ¤ dpFnW
¤ §
EidIW
§ ¦ ¤ migzR
¦ ¨ § mkl
¤ ¨ gzFR
© ¥ ip`e
¦ £ © hgn
© © lW
¤ DcEgM
¨ § daEWY
¨ § lW
¤ cg`
¨ ¤ gzR
© ¤ il¦ EgzR
§ ¦
KiWnde
¦ § ¦ § hiWFdW
¦ ¤ 'Ek dad`d
¨ £ © ¨ W`¥ iRWx
¥ § ¦ EpiidC
§ © § ,adGd
¨ ¨ © zlrnE
© £ © zpigA
© ¦ § `Ed
:miIqnE
¥ © § .` dv b wlg
¤ ¥ xdGA
© Ÿ © ,mW
¨ ipFrnW
¦ § ¦ hEwliA
§ © § ,[FA zFqpkp
¨ § ¦ zFIpxwe
¦ § © § zFlbr
¨£
z`ixwA
© ¦ § ¦ mb© Ff dad`
¨ £ © iENiB¦ `dIW
¥ § ¤ EpiidC
§ © § ,"zinipRd
¦ ¦ § © xvg"
© £ zpigal
© ¦ § ¦ "ziA"
¦ © zpigAn
© ¦ § ¦
.`weC
¨ § © Ff `qxiB
¨ § ¦ WxtnE
¨ Ÿ § .mlE`
¨ lW
¤ FgztM
§ ¦ § mkl
¤ ¨ gYt`
© § ¤ ip`e
¦ £ © Exn`
§ ¨ xg`
¥ © mFwnaE
¨ §
` wlg
¤ ¥ mixaC
¦ ¨ § irvn`d
¦ ¨ § ¤ ¨ x"Enc`
§ © ixn`n
¥ § © © mb© d`xE
¥ § ."'Ek "Yad`e"
¨ § © ¨ § mEIwA
¦ § rnW
© §
igzR]
¦ § ¦ WcFgd
¤ © zWxR
© ¨ ¨ `pdM
¨ £ © axC
© § `zwiqR
¨ § ¦ § eh wxR
¤ ¤ izAx
¦ ¨ © `zwiqR
¨ § ¦ § oM¥ mB© d`xE
¥ § ±
.(gz .dz cEOr©
oiqpkp
¦ ¨ § ¦ oilFki
¦ § 'Ek mild`
¦ ¨ Ÿ EidIW
§ ¦ ¤ gzR
© ¤ mkl
¤ ¨ gzFR
© ¥ ip`e
¦ £ © hgn
© © lW
¤ dxixgM
¨ ¦ £ © gzR
© ¨ il¦
.191 cEOr© ` wlg
¤ ¥ zFgiU¦ ihETl
¥ ¦ ± .[FA
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫דנר‬

‫‪9‬‬ ‫‪.`wec‬‬
‫‪¨ § © dHnl‬‬
‫‪¨ © § iENibA‬‬ ‫‪¦ ¨ ¤ ± "adGd‬‬
‫‪¦ § 'd xF` xi`IW‬‬ ‫©¨¨‬ ‫`‪ְ xYq‬וגוֹ'" ‪,88‬‬
‫‪¥ § ¤ sqFYe‬‬‫)`‪¤ ©" :(b ,g xYq‬‬‫‪¥ § ¤ aizM‬‬ ‫`‪¦ § ok¥ ixg‬‬‫`‪¥ £ © la‬‬ ‫‪¨£‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪Dcnr‬‬
‫‪¨ § ¨ lr© dnTW‬‬
‫)‪¨ ¨ ¤ :WExiR¥ ± (c ,mW‬‬
‫`‪¨ "xYq‬‬
‫‪¥ § ¤ mwYe‬‬
‫‪¨ ¨ ©" f`e‬‬
‫§¨‬ ‫‪xiardl‬‬
‫‪¦ £ © § Fl oPgzYe‬‬‫‪¤ © § ¦ © JaYe‬‬
‫‪§ § ¥ ©" ,ziAA‬‬ ‫‪¦ © © FY`¦ DzFidA‬‬‫‪¨ § ¦ EpiidC‬‬ ‫§ ©§‬ ‫‪2‬‬

‫‪11‬‬ ‫"‪on¦ dlFr‬‬

‫¨‬ ‫‪zpigal‬‬
‫‪© ¦ § ¦ cFr KxhvY‬‬‫‪¥ ¨ § ¦ `NW‬‬
‫‪Ÿ ¤ DaSn‬‬
‫§‪¨ ¨ © lre‬‬ ‫©‬ ‫)‪,(mW‬‬
‫‪¨ "micEdId‬‬ ‫‪¦ § © lr© aWg‬‬ ‫`‪© ¨ xW‬‬ ‫‪¤ £ [..] ibb`d‬‬ ‫‪¦ ¨ £ ¨ ond‬‬
‫‪¨ ¨ zrx‬‬ ‫‪© ¨ z`¤‬‬ ‫‪3‬‬
‫`‪89 zEdl‬‬ ‫‪Ÿ ¡ uFSp¦ lr© miAx‬‬ ‫‪¦ © mingx‬‬‫‪¦ £ © xxFrl‬‬ ‫‪¥ § `id¦ dIkAdW‬‬ ‫‪¨¦ § © ¤‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪. "xAcOd‬‬
‫‪91‬‬ ‫© ¦§ ¨‬ ‫‪4‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪92 `dYW‬‬

‫‪¥ § ¤‬‬ ‫‪±‬‬ ‫)`‪(c ,g xYq‬‬
‫‪¥ § ¤‬‬ ‫‪"KlOd‬‬
‫‪¤ ¤ © iptl‬‬
‫‪¥ § ¦ cnrYe‬‬
‫‪Ÿ £ © ©" Edfe‬‬‫§‪¤‬‬ ‫"`‪xW‬‬
‫‪¤ £ ond‬‬ ‫‪¨ ¨ zpigAn‬‬
‫‪© ¦ § ¦ ,90 gExd‬‬
‫‪© ¨ iQB‬‬ ‫‪¥ © miWEalA‬‬
‫‪¦ § ¦ WAlzp‬‬ ‫`‪¥ © § ¦ xW‬‬‫‪¤ £‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪14‬‬ ‫"`‪zW‬‬
‫‪¤ ¥‬‬ ‫)‪(c ,ai ilWn‬‬
‫¦ § ‪¥‬‬ ‫"‪¨ ¤ FnM§ ,"eiptl‬‬
‫‪aEzMW‬‬ ‫‪¨ ¨ § ± dlFcb‬‬‫‪¨ § dbxcnA‬‬
‫§ ©§‪¨¥‬‬ ‫‪micEdil‬‬
‫‪¦ § © mi`A‬‬ ‫‪¦ ¨ EPOn‬‬ ‫‪¤ ¦ iM¦ ,"micEdId‬‬ ‫‪¦ § © lr© aWg‬‬ ‫‪© ¨ ± `Ed ±‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪.`xFdpl‬‬
‫‪¨ § ¦ `kFWg‬‬ ‫‪¨ £ EkRdzi‬‬ ‫‪§ © § ¦ f`e‬‬‫‪¨ § ,EN`M‬‬
‫‪¥ ¨ zFaWgn‬‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪:_.93 "DlrA‬‬
‫‪¨ § © zxhr‬‬
‫‪¤ ¤ £ ± lig‬‬
‫©¦‬
‫‪hiaxX‬‬
‫‪¦ § © "d© lM¨ "z`¥ xYq`l‬‬
‫‪¥ § ¤ § KlOd‬‬
‫‪¤ ¤ © hWFIe‬‬
‫‪¤ ©" okle‬‬
‫§¨‪¥‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪.(`dYW‬‬ ‫‪© § ¦ :`dYW‬‬

‫‪¥ § ¤ WExiR¥ :ci¨ azkA‬‬ ‫)‪¥ § ¤‬‬ ‫‪(92‬‬ ‫‪JaYe‬‬
‫‪§ § ¥ © eilbx‬‬
‫‪¨ § © iptl‬‬
‫‪¥ § ¦ lRYe‬‬
‫‪Ÿ ¦ © KlOd‬‬
‫‪¤ ¤ © iptl‬‬
‫‪¥ § ¦ xAcYe‬‬
‫`‪¥ © § © xYq‬‬
‫"‪¥ § ¤ sqFYe‬‬
‫)`‪¤ © :cÎb ,g xYq‬‬
‫‪¥ § ¤‬‬ ‫‪(88‬‬
‫ראה ַעל‬‫פּרשׁת ְ ֵ‬‫שּׁנּתבּאר ָ ָ ַ‬
‫בּמה ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫המּל‪ ‬כוּ'"‪ַ ְ :‬‬ ‫מענין "ַ ֶ‬
‫ויּוֹשׁט ַ ֶ ֶ‬ ‫)ועיּין ֵ ִ ְ ַ‬
‫‪ֵ ַ ְ (93‬‬ ‫‪.micEdId‬‬
‫‪¦ § © lr© aWg‬‬
‫`‪© ¨ xW‬‬
‫‪¤ £ FYaWgn‬‬
‫‪§ © £ © z`e‬‬
‫‪¥ § ibb`d‬‬
‫‪¦ ¨ £ ¨ ond‬‬
‫‪¨ ¨ zrx‬‬
‫‪© ¨ z`¤ xiardl‬‬
‫©‪¦ £ © § Fl oPgzYe‬‬
‫¦ § ©‪¤‬‬

‫מל‪"‬‬
‫וּב"מקדּשׁ ֶ ֶ‬
‫‪ַ ְ ִ ְ .(87 dxrd‬‬ ‫‪¨ ¨ ¤ lirl‬‬ ‫תשׁמע ְבּקוֹל כוּ'" ‪© § ¤‬‬
‫)‪¥ § wYrp‬‬ ‫"כּי ִ ְ ַ‬ ‫ָפּסוּק ִ‬ ‫‪.("'eb KlOd‬‬
‫©‪¤ ¤ © hWFIe‬‬
‫‪¤‬‬

‫‪cFq `Ed xYq`l‬‬‫‪¥ § ¤ § KlOd‬‬ ‫עמּוּד ב'(‪¤ © .‬‬

‫)"‪¤ ¤ © hWFIe‬‬ ‫ויחי )רכ"ח‪ַ ,‬‬
‫פּרשׁת ַ ְ ִ‬ ‫חלק א' ָ ָ ַ‬‫ֵֶ‬ ‫`‪zxB‬‬
‫‪¤ ¤ ¦ .zFnFwn§ dOkaE‬‬
‫‪¨ © § .a ,hr mihRWn‬‬
‫‪¦ ¨ § ¦ lirl‬‬
‫‪¥ § .dn wxR‬‬
‫‪¤ ¤ `ipY‬‬
‫)‪¨ § © d`x‬‬
‫§ ‪¥‬‬ ‫‪(89‬‬
‫‪- dNtYd‬‬
‫‪¨ ¦ § © z`¤ dlrnE‬‬
‫‪¤ £ © dlrnln‬‬
‫‪¨ § © § ¦ dx`d‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ cixFn‬‬
‫‪¦ dNE`B‬‬
‫‪¨ § iM¦ ,dNtzl‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ zNE`B‬‬
‫‪© § zkinq‬‬
‫§ ¦ ©‬ ‫‪.(f wxR‬‬
‫‪¤ ¤ daEWYd‬‬
‫¨‬ ‫© §‬
‫‪."'Ek Dnvr‬‬
‫‪¨ § © dlE`Bd‬‬
‫‪¨ § © mr¦ dNtYd‬‬
‫‪¨ ¦ § © dlFr‬‬
‫‪¨ KM¨ xg`e‬‬
‫‪© © § .'Ek zEliv`A‬‬
‫‪¦ £ © - zEklOd‬‬
‫‪§ © © cFq‬‬ ‫‪` ,dv oOwl‬‬
‫‪¨ © § d`x‬‬
‫‪¥ § .gExd‬‬
‫‪© ¨ zEQB© iWEalA‬‬ ‫‪© § ¦ :gExd‬‬
‫‪¥ § ¦ :ci¨ azkA‬‬ ‫‪© ¨ iQB‬‬
‫‪¥ © miWEalA‬‬
‫)¦ § ¦‬ ‫‪(90‬‬
‫‪ligzOd‬‬
‫‪¦ § © © xEAC¦ ziW`xA‬‬
‫‪¦ ¥ § zWxR‬‬
‫‪© ¨ ¨ lirlE‬‬
‫‪¥ § zFnFwn§ dOkA‬‬
‫‪¨ © § dxFYd‬‬
‫‪¨ © xF`A§ `aEd‬‬
‫¨‬ ‫‪±‬‬ ‫‪.(mW‬‬
‫‪¨ onqpaE‬‬
‫©¦§ ¨‬
‫‪.("i`qM‬‬
‫"‪¦ § ¦ minXd‬‬
‫© ¨ ©¦‬
‫‪dniw‬‬
‫"‪¨ ¦ oFWl§ iM‬‬
‫‪¦ :fvy cEOr© ` wlg‬‬
‫‪¤ ¥ dxFYd‬‬
‫‪¨ © lr© owGd‬‬
‫`‪¥ ¨ © x"Enc‬‬
‫‪§ © ixn`n‬‬
‫)‪¥ § © © d`x‬‬
‫§ ‪¥‬‬ ‫‪(91‬‬
‫הפּנימית"‬ ‫ענין " ָ ֵ‬
‫חצר ַ ְ ִ ִ‬ ‫נתבּאר ִ ְ ַ‬
‫הנּ"ל ִ ְ ָ ֵ‬
‫תשׁמע" ַ ַ‬
‫"כּי ִ ְ ַ‬
‫המּתחיל ִ‬
‫בּדבּוּר ַ ַ ְ ִ‬
‫ַגּם ָשׁם ְ ִ‬ ‫‪.'Ek "mEwY¨ daiU‬‬
‫"‪¨ ¥ ipRn‬‬
‫‪¥ § ¦ FnM§ ,zE`Vpzde‬‬
‫‪§ © § ¦ § ddAbd‬‬
‫‪¨ ¨ § © oFWl§ ± '` :mipipr‬‬
‫‪¦ ¨ § ¦ 'a FWExiR¥‬‬
‫בּית‪.‬‬‫וענין ַ ִ‬
‫ְ ִ ְַ‬ ‫‪`ian‬‬
‫‪¦ ¥ ` ,ct wcv‬‬
‫‪¤ ¤ gnSdl‬‬
‫‪© ¤ © § dxiwgd‬‬
‫‪¨ ¦ £ © xtqA‬‬
‫‪¤ ¥ § oke‬‬
‫‪¥ § ."'Ek mEIwe‬‬
‫‪¦ § dcnrd‬‬
‫§‪¨ ¨ £ © oFWl§ ± 'ade‬‬
‫©‬
‫"השּׁמים‬
‫המּתחיל ַ ָ ַ ִ‬‫בּדבּוּר ַ ַ ְ ִ‬ ‫בּראשׁית ְ ִ‬ ‫פּרשׁת ְ ֵ ִ‬‫לעיל ָ ָ ַ‬ ‫בּית – ְ ֵ‬
‫מענין ַ ִ‬
‫ועיּין עוֹד ֵ ִ ְ ַ‬
‫ְ ֵַ‬ ‫‪:dniw‬‬
‫‪¨ ¦ WExitA‬‬
‫‪¥ § mipipr‬‬
‫‪¦ ¨ § ¦ ipW‬‬
‫‪¥ § WIW‬‬
‫‪¥ ¤ ai wxR‬‬
‫‪¤ ¤ ` wlg‬‬
‫‪¤ ¥ mikEap‬‬
‫‪¦ § dxFnA‬‬
‫‪¤ § m"Anxd‬‬
‫©‪© § © ¨ iR¦ lr‬‬
‫בּהפטרה‬
‫ויּשׁב )‪ָ ָ ְ ַ ַ ,(c ,l‬‬
‫פּרשׁת ַ ֵ ֶ‬‫לעיל ָ ָ ַ‬‫ועיּין עוֹד ְ ֵ‬‫בית כוּ'"‪ֵ ַ ְ .‬‬
‫כּסאי כוּ'‪ֵ ,‬אי ֶזה ַ ִ‬
‫ְִִ‬ ‫"‪'FB mwe‬‬
‫‪¨ § FnM§ ,FzYin`e‬‬
‫‪¨ ¦ £ © xaCd‬‬
‫‪¨ ¨ © mEIw¦ .a .dlitPd‬‬
‫‪¨ ¦ § © F` daiWid‬‬
‫‪¨ ¦ § © Ktid‬‬
‫‪¤ ¥ dniw‬‬
‫`‪¨ ¦ .‬‬
‫אחר(‪.‬‬‫בּענין ַ ֵ‬
‫חצרי" – ְ ִ ְ ָ‬
‫"תּשׁמר ֶאת ֲ ֵ ָ‬ ‫דּחנוּכּה‪ַ ,‬על ָפּסוּק ִ ְ ֹ‬‫ֲַ ָ‬ ‫‪.cFre§ .gk ,ak aFI`A‬‬
‫‪¦ § "Kl¨ mwie‬‬
‫`‪¨ ¨ § xn‬‬
‫"‪¤ Ÿ xfbze‬‬
‫‪© § ¦ § F` .l ,dk xdA‬‬
‫‪© § zWxtA‬‬
‫‪© ¨ ¨ § "zEzinvl‬‬
‫¦ § ¦‬
‫‪.mW‬‬
‫‪¨ oiIr‬‬
‫©‪¥‬‬

‫‪.(ct cEOr© zx`Fan‬‬

‫‪¤ ¤ § zEciqg‬‬
‫‪¦ £ d`x‬‬
‫§ ‪¥‬‬

‫•‬
‫‪.a‬‬
‫‪irvn`d x"enc` - xraec `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪miig zxez‬‬
‫‪18‬‬ ‫טו"ר שגרם מות כו' וכשיאכל מעה"ח יחזור ויחי' חיי‬ ‫)ה( ‪ ‰ÊÂ‬שאמר הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫עולם כו'‪ .‬אך הענין הוא דאם לא היה האדם אוכל‬ ‫טו"ר‪ .‬פי' הן גם האדם שהוא בבחי' או"פ‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫מעה"ד הי' מעלה טובה ויתירה מה שיאכל מעה"ח אך‬ ‫בכלי הי' כאחד ממנו בבחי' דעת טו"ר שבבחי' מקיף‬ ‫‪3‬‬

‫‪21‬‬ ‫כאשר אכל מעה"ד ונתערב ברע בבחי' ידיעה דא"פ‬ ‫וזאת ריעותא גדול' לכל העולמות מטעם הנ"ל‪ .‬ואין‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫כנ"ל ע"כ אם יאכל גם מעה"ח וחי לעולם יהי' גם‬ ‫הכוונה במ"ש כאחד ממנו רק בענין ידיעת טו"ר בלבד‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫להרע קיום וחיות לעולם‪ .‬דהנה שרש ענין עץ החיים‬ ‫אבל לא כאחד ממנו ממש שהוא בבחי' מקיף אלא‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫הוא בבחי' מקיף דחכמה שלמעלה מבחי' המשכת‬ ‫אדרבה בבחי' או"פ‪ .‬וז"ש הן האדם שהוא בבחי' א"פ‬ ‫‪7‬‬

‫‪25‬‬ ‫החכמה בהתחלקות המדות שבלב וכמ"ש בע"ח‬ ‫הי' כאחד ממנו שבבחי' מקיף ולו הדבר מזיק שיתערב‬ ‫‪8‬‬
‫‪26‬‬ ‫דעה"ד טו"ר מתחיל מהחזה ולמטה אבל עה"ח הוא‬ ‫ברע כו'‪ .‬ולזה הטעם לא רצה ה' שיטעום האדם‬ ‫‪9‬‬
‫‪27‬‬ ‫במדות שלמעל' מן מדות הלב‪ .‬וע"כ נא' ימותו ולא‬ ‫מעה"ד טו"ר כלל כדי שלא ידע ממציאות הרע כלל‬ ‫‪10‬‬
‫‪28‬‬ ‫בחכמה שאין שם הסתעפות מיתה כלל מפני שעץ‬ ‫כנ"ל וד"ל‪ .‬והנה לאחר שאכל אדם וטעם מעה"ד טו"ר‬ ‫‪11‬‬
‫‪29‬‬ ‫החיים הוא למעלה משרש התחלת עה"ד טו"ר כו'‪.‬‬ ‫ונתערב ברע אז חשש ה' ואמר ועתה פן ישלח ידו‬ ‫‪12‬‬

‫‪30‬‬ ‫ושם נאמר אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה‬ ‫ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם‪ .‬ויש להבין‬ ‫‪13‬‬
‫‪31‬‬ ‫תעשה לו דצדקת הוא בבחי' הטוב ורבוי פשעי' הוא‬ ‫לכאורה מהו חששא זו דהלא עץ החיים הוא למעלה‬ ‫‪14‬‬
‫‪32‬‬ ‫בבחי' הרע כו'‪ .‬ואין הטוב נותן לו תוס' אור ולא הרע‬ ‫מבחי' טו"ר לגמרי ולא יזיק לאדם כלום כמו עה"ד‬ ‫‪15‬‬
‫‪33‬‬ ‫עושה לו פגם וגרעון אור כלל‪ .‬וז"ש אם צדקת מה תתן‬ ‫כו'‪ .‬ומה שיחי' לעולם לכאורה זהו מעלה טובה‬ ‫‪16‬‬

‫‪34‬‬ ‫לו ורבו פשעיך מה תעשה לו להיות שהיא למעלה‬ ‫ואדרבה זהו תיקון הדבר לתקן את אשר עיוות בעה"ד‬ ‫‪17‬‬
 ‫הנר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫‪28‬‬ ‫היו נמשך הרע במורגש כ"כ להיות ממנו הסתעפות‬ ‫מעלה מבחי' התחלקות המדות שבלב שמשם לא יוכל‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫המות רק הי' כלה כשבא קצו כנ"ל וד"ל(‪ .‬וכמ"ש‬ ‫להיות בחי' ידיעה מורגשת להתפעל מן הטוב והרע‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫לעתיד בלע המות לנצח ואת רוח הטומאה אעביר כו'‪.‬‬ ‫רק בבחי' מקיף בלבד יודע את הטוב ורע כנ"ל‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫וזהו לימות המשיח דוקא שיבוררו כל בחי' גבורות‬ ‫בידיעה אלקית כו'‪ .‬וע"כ יכול לסבול את הרע ומאריך‬ ‫‪4‬‬

‫‪32‬‬ ‫קשות שנמשכו בסיבת אכילת אדם מעה"ד כידוע‬ ‫אף לרשעים ולצדיקים בשוה כו'‪ .‬אך זה לכאורה גורם‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫שזהו כל עיקר כל התורה כולה לברר לעה"ד טו"ר‬ ‫קיום נצחי להרע שאין לו אבוד וכליון מאחר שאינו‬ ‫‪6‬‬
‫‪34‬‬ ‫כמו כל חלב וכל דם לא תאכלו ולא תלבש שעטנז‬ ‫תופס מקום להתפעל ממנו כמ"ש ורבו פשעיך מה‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫וכה"ג כי בחכמה איתברירו דוקא‪ .‬והגם שנאמר ורבו‬ ‫תעשה לו כו'‪ .‬אבל הענין הוא דאין לרע יניקה מן‬ ‫‪8‬‬

‫‪36‬‬ ‫פשעיך כו' היינו בבחי' עה"ח עצמו קודם שאכלו אדם‬ ‫הטוב כלל בבחי' מקיף זה כנ"ל וכתיב קץ שם לחשך‬ ‫‪9‬‬
‫‪37‬‬ ‫לאחר שטעם מעה"ד ולא כאשר יאכל מעה"ח לאחר‬ ‫הרי יש לרע שיעור ומדה לחיותו וקיומו ע"פ מאמר‬ ‫‪10‬‬
‫‪38‬‬ ‫שטעם מעה"ד שאז אדרב' רצון המאציל לבער הרע‬ ‫קו המדה וככלות קיצם הי' הרע כלה ממילא מאחר‬ ‫‪11‬‬
‫‪39‬‬ ‫מכל וכל וכמ"ש ראה נתתי כו' ובחרת בחיים וכידוע‬ ‫שאין לו תערובות בטוב כלל והוא דבר בפ"ע כנ"ל‬ ‫‪12‬‬
‫‪40‬‬ ‫כל עיקר ענין סו"מ וע"ט שע"י המצות שהוא רק לתקן‬ ‫אך הנה כאשר אכל אדם מעה"ד ונתערב הרע בטוב‬ ‫‪13‬‬

‫‪41‬‬ ‫לחטא אדה"ר בעה"ד טו"ר משא"כ בלא אכילת עה"ד‬ ‫כנ"ל אז כאשר יאכל אח"כ מעה"ח וחי לעולם מטעם‬ ‫‪14‬‬
‫‪42‬‬ ‫הרי נאמר אם צדקת מה תתן לו ברמ"ח מ"ע ורבו‬ ‫הנ"ל הרי גם בחי' עץ החיים בא ונמשך באדם בבחי'‬ ‫‪15‬‬
‫‪43‬‬ ‫פשעיך בשס"ה ל"ת מה תעשה לו כנ"ל בשרש ענין‬ ‫או"פ כמו עה"ד ממש ובאכילת עה"ד נתערב באדם‬ ‫‪16‬‬
‫‪44‬‬ ‫עץ החיים כו' וד"ל‪ .‬וזהו שאמר ועתה פן ישלח ידו‬ ‫הרע בטוב אז בהכרח שגם בחי' אכיל' דעה"ח יבא‬ ‫‪17‬‬

‫‪45‬‬ ‫ולקח גם מעה"ח ואכל וחי לעול'‪ .‬פי' ועתה דוקא‬ ‫בחלק הרע שבו ג"כ וא"כ יהי' להרע ג"כ קיום וחיות‬ ‫‪18‬‬
‫‪46‬‬ ‫לאחר שאכל מעה"ד ונתערב הרע בטוב אז יש חששא‬ ‫נצחי וחי לעולם בלי איבוד וכליון כלל‪ .‬והגם שנאמר‬ ‫‪19‬‬
‫‪47‬‬ ‫פן יאכל מעה"ח ויהיה גם להרע חיות עולם דהיינו‬ ‫גבי עה"ח )איוב לה‪ ,‬ו( ורבו פשעיך מה תעשה לו‬ ‫‪20‬‬
‫‪48‬‬ ‫שהרע כמו שהוא בלי תיקון ובירור כלל וכלל יחיה‬ ‫היינו כמו שהוא בבחי' מקיף דחכמ' משא"כ כשבא‬ ‫‪21‬‬

‫‪49‬‬ ‫גם הוא חיי עולם‪ .‬ובזה מתורץ הקושיא דלעיל‬ ‫בתוך האדם שהוא בבחי' או"פ הרי יקבל גם הרע‬ ‫‪22‬‬
‫‪50‬‬ ‫דלכאורה היה אכילת עה"ח תיקון לאכילת עה"ד‬ ‫יניקה בבחי' או"פ באכילה זאת שיאכל מעה"ח וגם‬ ‫‪23‬‬
‫‪51‬‬ ‫להעביר המות כו'‪ .‬דבאמת שהגם שהי' מעביר המות‬ ‫הרע יחי' חיי עולם כמוהו‪ .‬וזהו היפוך רצון המאציל‬ ‫‪24‬‬
‫‪52‬‬ ‫והי' חי לעולם אבל גם הרע הי' חי לעולם בלי תיקון‬ ‫שרצה שיהיה איבוד וכליון לרע שבעה"ד אשר אכל‬ ‫‪25‬‬
‫‪53‬‬ ‫ובירור כלל וזה מזיק לאדם יותר ויהי' רעתו יותר‬ ‫אדם בבחי' או"פ שנמשך ממנו המות )אבל בלא‬ ‫‪26‬‬

‫‪54‬‬ ‫מטובה זו שיחי' לעולם וד"ל‪:‬‬ ‫אכילת אדם עה"ד לא הי' צריך הרע ביעור מפני שלא‬ ‫‪27‬‬

‫‪mexr did ygpde‬‬

‫•‬
‫‪.b‬‬
‫‪'wcv gnv'd x"enc` - lcprn mgpn `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪jizevn jxc‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪`pPwn‬‬
‫"‪¨ § © § dpiA‬‬
‫‪¨ ¦ 32 xdf‬‬ ‫‪© Ÿ ipETzA‬‬
‫‪¥ ¦ § aEzMW‬‬ ‫‪¨ ¤ FnM§ zEliv`C‬‬ ‫© ‪¦£‬‬ ‫‪oFilr‬‬
‫‪§ ¤ 31 ocr‬‬
‫‪¤ ¥ oB© :dlrnl‬‬
‫‪¨ § © § micnFNW‬‬
‫‪¦ § ¤ zFnFwn§ dOM‬‬ ‫‪¨ © Wi¥ dPde‬‬
‫§¦‪¥‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪,riwx‬‬
‫‪© ¦ ¨ z`xwPd‬‬
‫‪¥ § ¦ © `ide‬‬‫‪¦ § .d`ixAd‬‬
‫‪¨ ¦ § © mlFr‬‬
‫‪¨ `EdW¤ ,33 "`iiqxEMA‬‬
‫§ § ©¨‬ ‫‪`vFIke‬‬
‫‪¥ © § ,dxiviA‬‬‫‪¨ ¦ ¦ `EdW¤ oFYgYd‬‬ ‫‪§ © © ocr‬‬
‫‪¤ ¥ oBe‬‬‫‪© § ,d`ixaA‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ `EdW¤‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪."riwxC‬‬
‫"‪© ¦ ¨ § `zaizn‬‬
‫‪¨ § ¦ § Ff daiWi‬‬
‫‪¨ ¦ § `xwp‬‬
‫©‪¨ § ¦ oM¥ lr‬‬ ‫‪mdNW‬‬
‫‪¤ ¨ ¤ dqitYd‬‬
‫‪¨ ¦ § © otF`e‬‬
‫‪¤ § Kxr‬‬ ‫‪¤ ¥ lMd‬‬ ‫‪Ÿ © Epiide‬‬
‫‪§ © § ,zFbixcOd‬‬
‫‪¥ § © © ihxR‬‬
‫§¨ ‪¥‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪35 "riwx‬‬

‫‪© ¦ ¨ zFIgd‬‬
‫‪© © iW`x‬‬
‫"‪¥ ¨ lre‬‬ ‫‪© § wEqR¨ lr© 34 rEci‬‬
‫‪© ¨ dPd‬‬ ‫¦‪¥ ¦ iM‬‬ ‫‪zFnWPd‬‬‫‪¨ § © md¥ riwxC‬‬‫‪© ¦ ¨ § `zaiznE‬‬
‫‪¨ § ¦ § .zFvOd‬‬ ‫‪§ ¦ © ozF`A‬‬
‫§‪¨ § dbVdde‬‬‫© © ¨¨‬ ‫‪4‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪:zFIg© iPin‬‬

‫‪¥ ¦ 'a mdW‬‬ ‫‪¥¤‬‬ ‫‪dpiA‬‬
‫‪¨ ¦ zx`dn‬‬ ‫‪© ¨ ¤ ¥ mW¨ xi`OW‬‬ ‫‪¦ ¥ ¤ ,oFilrd‬‬ ‫‪§ ¤ ¨ ocr‬‬ ‫‪¤ ¥ obA‬‬
‫‪© § miaWFId‬‬
‫© § ¦‬ ‫‪5‬‬

‫‪.` wxR‬‬
‫‪¤ ¤ cFaMd‬‬
‫‪¨ © `QM‬‬
‫‪¥ ¦ (en) xrW‬‬
‫‪© © miIg‬‬
‫©¦‬ ‫‪.ocr‬‬
‫‪¤ ¥ obA‬‬
‫‪© § :ci¨ azkA‬‬
‫‪© § ¦ :ocr‬‬
‫©‪¤ ¥ oB‬‬ ‫‪(31‬‬
‫‪.xdGd‬‬
‫‪© Ÿ © mWA‬‬
‫‪¥ § riwx‬‬
‫‪© ¦ ¨ Kxr‬‬
‫‪¤ ¥ miEPiMd‬‬
‫‪¦ ¦ © ikxr‬‬
‫‪¥ § ¤ xrW‬‬
‫‪© © qCxR‬‬
‫§‪¥ § © d`x‬‬
‫‪¥‬‬ ‫‪(34‬‬ ‫¦‪.(` ,bk) e oETY‬‬ ‫‪(32‬‬
‫)‪.(ak ,` l`wfgi‬‬
‫‪¥ § ¤ § "riwx‬‬
‫‪© ¦ ¨ dIgd‬‬
‫‪¨ © © iW`x‬‬
‫"‪¥ ¨ lr© zEncE‬‬
‫§‬ ‫‪(35‬‬ ‫‪ur¥ d`x‬‬
‫‪¥ § .(d`ixAd‬‬
‫)‪¨ ¦ § © mlFr‬‬
‫¨‬ ‫‪,`QMd‬‬
‫‪¥ ¦ © mlFrA‬‬
‫)‪¨ § (dxi`n‬‬
‫‪¨ ¦ § zpPwn‬‬
‫‪¤ ¤ © § dpiAd‬‬
‫‪¨ ¦ © zxitq‬‬
‫§ ¦ ©‬ ‫‪(33‬‬
 c"ag i`iyp epizeax zxezn ‫ונר‬

29 ,xFdh¨ xnF`
¥ `EdÎKExA¨ WFcTd ¨ © ± wtq ¥ ¨ " m`¦ la`¨£ ,"dix`
¥ § © ipt"
¥ § :r"iaC
© ¦ § daMxn
¨ ¨ § ¤ mdW
¥ ¤ ,36 oi`YY
¦ ¨ © oeig
¨ ¥ ± '` 1
30 :"`nh
¥ ¨ ixn`
¥ § ¨ riwxC
© ¦ ¨ § `zaizn
¨ § ¦ § EdNEke
§ § zEkln§ © `Ed mdiAB¤ ¥ © lrW © ¤ riwxde
© ¦ ¨ ¨ § .37 "'Ek xFW ipR"¥§ 2

31 ± dxFYAW
¨ © ¤ zFwitq ¥ § lkl ¨ § df¤ miOcn¦ © § mdW ¥ ¤ ,`Ed mnrh ¨ £© .zEliv`C
¦£ © 3

32 ElAwe
§ ¦ § zxdAd
¤ ¤ © © dncw ¨ § ¨ `OW ¨ ¤ ,o`M¨ mbe © § ,48 `nh¥ ¨ owitqW
¨ ¥§ ¤ lrW © ¤ riwxde
© ¦ ¨ ¨ § .zEliv`C
¦ £ © z"bg© © md¥ 38 oi`Nir
¦ ¨ ¦ oeig
¨ ¥ ± 'a 4
33 iR¦ lr© df¤ EwqtE § ¨ ,`nh ¥ ¨ df¤ ixde¥ £ © davTdn
¨ § ¦ © ¥ xziA ¤ ¤ § dwipi
¨ ¦§ 40 "minW
¦ © ¨ minXd"
¦ © ¨ © : xdGA
39 © Ÿ © aEzMW¨ ¤ FnM§ .dpiA
¨ ¦ `Ed mdiAB
¤ ¥© 5
34 oFilrd
§ ¤ ¨ ocr
¤ ¥ obA © § mdl ¤ ¨ d`Ad ¨ ¨ © mirbp ¦ ¨ § zFkldA § ¦ § mzbVd ¨¨¨ © . d`Yze
41 ¨ ¨ © § d`Nir
¨ ¨ ¦ riwx
© ¦ ¨ ± minrR
¦ ¨ § 'a ± 6
35 .dpFilr
¨ § ¤ dbVd¨ ¨ © `EdW¤ ,riwx © ¦ ¨ zpigA© ¦ § ,zEliv`C ¦ £ © dpiAdn
¨ ¦©¥
oiprA
© § ¦ § rEcId
© ¨ © KxC ¤ ¤ lr© `Ed ,riwx © ¦ ¨ dpiA ¨ ¦ `xwPW ¨ § ¦ ¤ mrHde ©© © § 7
36 aaFQd
¥ © sFqÎoi`¥ xF` `EdW ¤ ,"`EdÎKExA¨ WFcTd ¨ © " la`¨£ `Ed xF`dW ¨ ¤ ,riw © ¦ x¨ mi¦ n© xF` zFaiY¥ iW`x ¥ ¨ ± 42 x"n` 8
37 ElATW
§ ¦ ¤ mBW © ¤ mEXn¦ Epiide § © § ,"xFdh¨ xnF` ¥ " oinlr ¦ § ¨ lM¨ c"EiA§ xie`e) ¦ £ © lkVd ¤ ¥ © gM © Ÿ `EdW¤ ,dnlrPd ¨ ¨ ¡ ¤ © dnkg ¨ § ¨ zpigA © ¦ § 9
38 xExiaA¥ § rEci
© ¨ Fpi`e¥ § wtq
¥ ¨ `EdW¤ xg`n © © ¥ mFwn¨ lMn ¨ ¦ ,dwipi¨ ¦§
xie`d¦ £ ¨ FnM§ 43 "Fxzq § ¦ KWg ¤ Ÿ zWi" ¤ ¨ `xwPW ¨ § ¦ ¤ ,xzMd ¤ ¤ © xF` `Ed 10
39 ,llM
¨ § iE`xdn
¨ ¨ ¥ xzFi
¥ dwipi ¨ ¦ § ElAw§ ¦ `NWŸ ¤ F` :mElM§ KkA ¨ § oi`¥ ±
dx`d¨ ¨ ¤ EpOn ¤ ¦ KWnPWkE ¨ § ¦ ¤ § ,(zE`xd § ¨ WEgl§ bVEn ¨ Fpi`W ¥¤ 11
40 ± ElATW
§ ¦ ¤ s`© F` .rcFp ¨ `NW Ÿ ¤ ipRn
¥ § ¦ ,zxdAd
¤ ¤ © © dncTW
¨ § ¨ ¤ mb©
FgFnA§ mF`zR § ¦ zltFPd¤ ¤ © dxiwqE ¨ ¦ § dwixA ¨ ¦ § oipr© § ¦ `EdW¤ ,iENibA ¦§ 12
41 .mipiC
¦ ¦ zExxFrzd§ § ¦ dGn ¤ ¦ didi
¤ § ¦ `lŸ
md¥ mIdW ¨ © ¤ itl ¦ § min ¦ © Ff "dxiwq" ¨ ¦ § `xwp ¨ § ¦ ,lkVd ¤ ¥ © gMn ©Ÿ ¦ 13
42 .df¤ cSn
© ¦ 49 xFdh¨ FwitqW
¥ § ¤ ± xfnnA
¥ § © § `Ed dfA ¤ ¨ `vFIke
¥ ©§ miOd
¦ © © mFwn¨ lMnE ¨ ¦ .xF`d¨ FnM§ Fpi`e ¥ § ,qRzPd
¨ § ¦ © xaC ¨ ¨ z`ivn
© ¦ § 14
43 rcFp
¨ `NW Ÿ ¤ ipRn
¥ § ¦ mFwn¨ lMn¨ ¦ ,ok¥ idi¦ § El mBW
© ¤ ,xnFl
© dvFx¤ oeeB
¨ ¨ itl¦ § miPYWn ¦ © § ¦ mbe © § ,inlFb
¦ § xaC ¨ ¨ x`WM ¨ § ¦ Fpi`e ¥ § ,44 iciip
¥ §© 15
44 .mElM§ wiGn¦ © Fpi`¥ xExiaA
¥§ ,dxEnB¨ § dbVdA ¨ ¨ © § zilbp ¥ § ¦ dpi` ¨ ¥ Ff dxiwq ¨ ¦ § Kke ¨ § ,ilMd¦ §© 16

45 `Ed milMd¦ ¥ © zxiaW© ¦ § dPd ¥ ¦ iM¦ ,xnFl© Wi¥ dfl ¤¨ ©© © §

50 mrHde] itl
¦ § dPYWi ¤ © § ¦ dbVdA ¨ ¨ © § DzEaXiizde
¨ § © § ¦ § ,FgFn lr© ztgxnE ¤¤ ©§ 17

46 WIW
¥ ¤ "zrC
52 © © d© ur¥ `hg" § ¥ `xwp ¨ § ¦ okle
¥ ¨ § , zrCd
51 © © © zxitQn
© ¦ § ¦ zpigaA
© ¦ § ¦ dbVdA ¨ ¨ © § d`A ¨ ¨ xW`ke ¤ £ © § .zrCd © © © zwnrde © ¨ £ © § dbVdd¨¨ © © 18

47 dlrnl
¨ § © § iM¦ ,wiGn ¦ © Fpi`¥ dHnN¨ © § rcFp¨ `NW Ÿ ¤ lke ¨ § ,rxe¨ ¨ aFh FA ± dbVdd¨ ¨ © © agxn ¨ § ¤ mW¥ lr© 45 "xdPd ¨ ¨ © zFaFgx" § `xwPd ¨ § ¦ © ,dpiA¨ ¦ 19
48 .53 milMd
¦ ¥ © zxiaW
© ¦ § Wi¥ `l Ÿ zrCdn © ©© ¥ .eihxR
¨ ¨ § lkA ¨ § bVEnE¨ lAbEn
¨ § ,inlFb ¦ § `EdW¤ ,"riwx" © ¦ ¨ `xwp ¨§¦ 20

49 llFMd
¥ © mr¦ xfnn ¥ § © iM¦ ,xfnn¥ § © wtqA
¥ ¨ § mrHd © © © ok¥ FnkE § 47 Eclbpe
§ §¦§ EnlbPW
§ § ¦ ¤ ,"gxT © ¤ d© oirM ¥ § riwx"
© ¦ ¨ 46 aEzMW ¨ ¤ Edfe ¤§ 21
50 zxiaWA
© ¦ § ¦ EltPW§ ¨ ¤ oivFvip
¦ ¦ g"Rx © © Epiide
§ © § ,54 g"Rx© © `IxhniB
¨¦§ © ¦ ocr
¤ ¥ obA© § dxi`Od
¨ ¦ § © `id¦ dpiAd ¨ ¦ © oM¥ lre © § ,gxw© ¤ EUrpe £ © § miOd
¦© © 22
51 ¨ ¥ £ ¨ xacA
dxiard © § ¦ aiIg ¨ © Fpi`¥ Fnvr § © xfnOd
¥ § © © zn`aE¤ ¡ ¤ ,milMd ¦¥© mW¨ miaWFId ¦ § © E`xwPW § § ¦ ¤ Edfe ¤ § ,zFnWPd ¨ § © zbVdl © ¨ © § oFilrd̈§ ¤ 23
52 `Ed xfnn
¥ § © i`Cee © © `EdW ¤ dHnN¨ © § rcFp
¨ `NW Ÿ ¤ lM¨ okle ¥ ¨ § llM¨§ m`¦ wtq ¥ ¨ m`A ¦ § zxdAd¤ ¤ © © oicA ¦ § Ewlgpe
§ § ¤ § ."riwxC
© ¦ ¨ § `zaizn"
¨§ ¦ § 24
53 .[milMd¦ ¥ © zxiaW
© ¦ § oi`¥ zrCdn
© © © ¥ dlrnl
55 ¨ § © § ,xWM ¥ ¨ m`"W
¦ ¤ Edl§ `hiWR ¨ ¦ § df¤ iM¦ ,xnFl © dvFxe ¤ § ,'Ek dncw ¨ § ¨ zxdA ¤¤ © 25

54 Erci§ ¨ `l
Ÿ okle ¥ ¨ § ,dbVddn
¨ ¨ © © ¥ dlrnl
¨ § © § Edf¤ mpn`e§¨§ ¨ ,oFilrd
§ ¤ ¨ mc`n¨ ¨ ¥ mipFvigd
¦ ¦ © Ewpi§ ¨ iM¦ "`nh ¥ ¨ ± dncw ¨ § ¨ zxdA ¤¤ © 26

55 `AW
¨ ¤ dn© `Ed mcEOil ¨ ¦ xTirW © ¦ ¤ ,dGn
¤ ¦ riwxC
© ¦ ¨ § `zaizOd
¨§ ¦ § © l"PM© © xzFiA
¥ § Ewpi§ ¨ `l Ÿ iM¦ "xFdh¨ ± mcw © ¨ oal
¨ ¨ xriU¨ ¥ m`"e§ ¦ 27

56 "ocr"
¤ ¥ `xwp
¨ § ¦ dbVdn
¨ ¨ © ¥ dlrnNW
¨ § © § ¤ dn© iM¦ ,ocr
¤ ¥ obA
© § dbVdA
¨¨ © § .'a wxR ¤¤ 28

dicaFr
¨ §© iAx
¦ © WExitaE
¥ § f dpWn
¨ § ¦ ` wxR
¤ ¤ zF`eewn
¨ § ¦ d`x
¥ § .gxw
© ¤ EUrpe
£ © § E`tẅ
§ (47 .zFpFYgY
§ © zFIg© (36
.mW
¨ `xEphxA
¨ § §© .i ,` l`wfgi
¥§ ¤ § (37
.a ,b dviA
¨ ¥ (48 .zFpFilr
§ ¤ zFIg© (38
.`k dkld
¨ ¨ £ eh wxR
¤ ¤ d`iA
¨ ¦ ixEQi`
¥ ¦ zFkld
§ ¦ m"Anx
© § © .` ,br oiWECiw
¦ ¦ (49 .mW
¨ a wlg
¤¥ (39
qRcp
© § ¦ ixFwOd
¦ § © xtqA
¤ ¥ § .xn`Od
¨ £ © © lW
¤ cId
¨ © iazMn
¥ § ¦ ¦ cg`A
¨ ¤ § sqFp
¨ mixbFqA
¦ © § § `Ad
¨© (50 .fh ,ehw miNdY
¦ ¦ § (40
ilEWA
¥ § dlwz cEOr© a wlg
¤ ¥ `xwIe
¨ § ¦ © dxFYd
¨ © xE`A¥ mb© `vnp
¨ § ¦ okFYd
¤ © .a ,biw scA
©§
.oFYgze
§ © § oFilr
§ ¤ riwẍ
© ¦ (41
.oFiNBd
¨¦©
,fqw .a ,elw a wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x
¥ § ."xn`
¤ Ÿ riAi
© ¦ © mFil§ mFi" (b ,hi miNdY)
¦ ¦ § wEqRA
¨© (42
.onqp
¨ § ¦ mWe
¨ § wlnr
¥ ¨ £ ziIgn
© ¦ § zevn
© § ¦ Wix¥ lirl
¥ § d`x§
¥ (51
wlg
¤ ¥ ziW`xA)
¦ ¥ § dxU
¨ ¨ iIg
¥ © dxFYd
¨ © xF` .e wxR
¤ ¤ (`i xrW)
© © miklOd
¦ ¨ § © xrW
© © miIg
¦ © ur¥ .`
.zrCd
© © © ur¥ Kxr
¤ ¥ awri
Ÿ £ © zNdw
© ¦ § d`x
¥ § (52 .a ,gtyz (c
,"zEWId
¥ © cSn
© ¦ `A¨ d`nEHd
¨ § © oipr"W
© § ¦ ¤ 65 cEOr© ai wlg
¤ ¥ zFgiU¦ ihETl
¥ ¦ d`x
¥ § (53 .ai ,gi miNdY
¦ ¦ § (43
rcFp
¨ `NW
Ÿ ¤ lM¨ okl
¥ ¨ . . zEWil
¥ § mFwn¨ ozFp
¥ Fpi`¥ zFnlFrn
¨ ¥ dlrnNW
¨ § © § ¤ xF`d"W
¨ ¤ oeike
¨ ¥§
.` ,en oiaExr
¦ ¥ d`x
¥ § .miciIp
¦ ¨© (44
.atw cEOr© f"rxz mixn`Od
¦ ¨ £ © © xtq
¤ ¥ d`xE
¥ § ."xFdh¨ `Ed ± `nhp
¨ § ¦ mc`dW
¨ ¨ ¨ ¤ xExiaA
¥§
.fl ,el glWIe
© § ¦ © iR¦ lr© (45
.`vY
¥ ¥ zWxR
© ¨ ¨ l"fix`l
© ¦ © ¨ zFvOd
§ ¦ © inrhe
¥ £ © § zFvOd
§ ¦ © xrW
©© (54
.k ,` l`wfgi
¥§ ¤ § (46
.dlrnl
¨ § © § iM¦ :zFidl
§ ¦ Kixv
¦ ¨ ilE`
© :dlrnl
¨ §© § (55
 ‫זנר‬ c"ag i`iyp epizeax zxezn

31 dpWOA
¨ § ¦ © oiIre
¥ © § .dbVddn
¨ ¨ © © ¥ dlrnNW
¨ § © § ¤ mipipr
¦ ¨ § ¦ dxFYA¨ © Wi¥ oM¥ lCaEOW
¨ § ¤ ,"`EdÎKExA¨ WFcTd"
¨ © wx© ,56 "dz`x
¨ ¨ ¨ `l Ÿ oir"W
¦© ¤ 1
32 ."dkld
¨ ¨ £ Exn` § ¨ oM¥ `N`¨ ¤ ,Yxn`
¨ § © ¨ dti"
¤ ¨ :xifpC ¦ ¨ § 'f wxR
¤ ¤ sFq iR¦ lr© xFdh¨ xn`
© ¨ `Ed ± dpiaE
¨ ¦ dnkgn
¨ § ¨ ¥ dlrnl¨ § © § ,`Ed 2

33 oal
¨ ¨ xrUe
¨ ¥ § zxdaC
¤ ¤ © § wtq¥ ¨ oiprW
© § ¦ ¤ ,cFr xnFl© xWt`e§
¨ §¤ .l"Pd© © qEnM¨ mrh ©© 3

34 .WCwOd
¨ § ¦ © ziA¥ oAxEg
© § zEkix` ¦ £ wtq
¥ ¨ lr© dxFn
¤ mdW
¥ ¤ mlv`
¨ § ¤ zO`zdl
¥ © § ¦ § `aIW
Ÿ ¨ ¤ :WExiR¥ ?"gkFp © o`nE ¨ " 4

`EdW¤ "ipngp
¦ ¨ £ © xA© dAx¨ © gkFp
© ,ixn`
¥ § ¨ " ,dbVdA
¨ ¨ © § milAbEn
¦ ¨§ 5
35 iM¦ ,WcTd ¤ Ÿ © oFWlA § ¦ K"pYA© © © xMfp
© § ¦ `l Ÿ "wtq"
¥ ¨ zaiY © ¥ dPdC§
¥¦
36 a`¨ oi`e ¥ § Epiid¦ ¨ minFzi"¦ § wEqR¨ lr© ;[mEBxY § ¦ m`¦
§ © oFWlA]
,"zFld`A
¢ ¨ § cigi¦ ¨ mirbpA
¦ ¨ § ¦ cigi ¦ ¨" 6

37 :mEBxYA§ © © `zi` ¨ ¦ 'b 'd oniq ¨ ¦ dki`A ¨ ¥ § "zFpnl`M ¨ § © § EpizO`

¥Ÿ ¦ dbVd
¨ ¨ © zpigaA
© ¦ § ¦ `id¦ dxFYdW ¨ © ¤ iR¦ lr© s`© iM¦ :WExiR¥ 7

38 `wRqnE
¨ § © § `Oi ¨ © iexwA
¥ § ¦ § oFdixab
¥ § © ilf`C
¦ § ¨ § oilnx`k
¦ § § © § `pzdn`"
¨¨ ¨ § ¦ .dbVdn
¨ ¨ © ¥ dlrnNW
¨ § © § ¤ dx`d ¨ ¨ ¤ DA¨ Wi¥ mFwn¨ lMn ¨ ¦ ,mlv¤̀
¨§ 8

39 .FpFWl§ o`M¨ cr© 62 "oiniIw ¦ ¨ © oEPi`¦ m`¦ oFdl§ dx`d

¨ ¨ ¤ rwFA
© ¥ siTn ¦ © xF`d"W ¨ ¤ 57 miig ¦ © urA ¥ © aEzMW ¨ ¤ dn© `Ede§ 9

lAbEOd
¨ § © `Ed inipR ¦ ¦ § xF`dW ¨ ¤ ,Epiide § © § ."inipR
¦ ¦ § xF`d¨ KFzA§ 10
40 enw sc© ,l dWxR ¨ ¨ ¨ mihRWn
¦ ¨ § ¦ zWxR © ¨ ¨ dAx¨ © WxcnaE
©§¦ §
did
¨ ¨ oM¥ m`e ¦ § ,lAbEn¨ § Fpi`W ¥ ¤ dn© `Ed siTOde ¦ © © § ,dbVdA
¨¨ © § 11
41 dAx¨ © WxcnaE
© § ¦ § .oFIv¦ lr© i`w ¥ ¨ "EpizFO`"c
¥ ¦ § gkEn ¨ 'c cEnr©
wxe© § K`© ,FNW¤ siTOdA ¦ © © § llM ¨ § biVn ¦ © iYlA ¦ § ¦ inipR
¦ ¦ § xF`d¨ 12
42 wEqR¨ lr© b cEnr© t sc© 63 dki`aE ¨ ¥ § .e"n dWxR ¨ ¨ ¨ sFq `Vz ¨ ¦ iM¦
s`© zFidl § ¦ inipR
¦ ¦ § xF`dA ¨ § zqpkpe
¤ ¤ § ¦ § siTOdn¦ © © ¥ zrwFA © © dx`d ¨¨ ¤ 13
43 xtqaE
¤ ¥ § ."m`e ¥ ¨ a`¨ Dl¨ oi`¥ iM" ¦ 65 wEqR¨ lr© xYq`aE
64 ¥ § ¤ § .df¤
.siTn ¦ © zpigaA
© ¦ § ¦ dlrnNW
¨ § © § ¤ dn© WiBxn ¦ § © ok¥ iR¦ lr© 14
44 xnFl
© dvFx ¤ "a`¨ oi`" ¥ :WxiR ¥ ¥ df¤ wEqR¨ lr© 66 "drnC ¨ § ¦ mgl"
¤¤
dnkgdn
¨ § ¨ © ¥ dlrnln ¨ § © § ¦ dx`d ¨ ¨ ¤ dPd ¥ ¦ ,dxFYA¨ © ok¥ FnkE § 15
45 xiYqd¦ § ¦ "'dl© mY` ¤ © mipA"
¦¨ 67 © ¨ ¤ `EdÎKExA¨ WFcTdW
xn`W ¨© ¤
69 "dpnl`M `YaizOA
¨ § ¦ § © zbVEOd ¤ ¤ © dxFYd ¨ © znkg © § ¨ KFzA§ zWAlzn ¤ ¤© § ¦ 16
46 ¨ ¨ § © § dzid"
¨ § ¨ wEqR¨ lr© 68 l"fx © © xn`nkE
© £ © § ,EpOn ¤ ¦ eipR
¨¨
zbixcn
© ¥ § © did ¨ ¨ Ff dx`dnE¨ ¨ ¤ ¥ ,"driwA" ¨ ¦ § zpigA © ¦ § `Ede§ ,riwxC§© ¦¨ 17
47 ."mId ¨ © zpicnl
© ¦ § ¦ DlrA ¨ § © KldW"
©¨¤ ±
"zFld`e ¨ £ © mirbpA
¦ ¨ § ¦ cigi"
¦ ¨ `xwp¨ § ¦ df¤ ipRnE
¥ § ¦ ,ipngp
¦ ¨ £ © xA© dAx ¨© 18
48 ,"ccFri
¥ § dpnl`e
¨ ¨ § © § mFzi"¨ 71 wEqR¨ lr© 70 xECiQA ¦ © oiIre
¥ ©§
,("cigi"¦ ¨ `xwPd ¨ § ¦ © siTOd¦ © © zx`d © ¨ ¤ zpigAn
© ¦ § ¦ xnFl © dvFx)
¤ 19
49 `lirl
¨ ¥ § wilq¦ ¨ `zElbA
¨ ¨ § `Ed KixA ¦ § `WcEw"
¨ § oipr
© § ¦ EpiidC
§© §
iR¦ lr© s`© df¤ oiC¦ lr© dxFYd ¨ © KFzA§ fnxe ¤ ¤ § WxC © § `vn¨ ¨ `Ede§ 20
50 dlrW
¨ ¨ ¤ F` ,"dnkgd ¨ § ¨ © mi"© zpigaA
© ¦ § ¦ Epiide § © § ,72 "`lirl¨ ¥§
xi`n ¦ ¥ fnxe
¤ ¤ § dx`d ¨ ¨ ¤ mFwn¨ lMn) ¨ ¦ dbVdn ¨ ¨ © ¥ dlrnl ¨ § © § `EdW¤ 21
51 WExitE¥ ,xzkA¤ ¤ § mdW ¥ ¤ ,"sFq mdl ¤ ¨ oi`W ¥ ¤ min" ¦ © zpigaA© ¦ §¦
dNgY
¨ ¦ § "Fxdhl" £ © § dxFYA ¨ © aEzMX ¨ ¤ dn© Epiide § © § ,(dbVddA
¨¨ © © § 22
52 ± "EpizO`"
¥ Ÿ ¦ :"drnC¨ § ¦ mgN"d
¤ ¤ © WxiR
¥ ¥ miAx ¦ © oFWl§ "EpizO`" ¥Ÿ ¦
: l"PM©© 23
53 .l`xUi
¥ ¨ § ¦ zqpkE
¤ ¤ § ,zinWBd¦ § ©©
miAxd¦ © ¨ zEWxA § ¦ d`nEh ¨ § wtq"
¥ § FnM§ ,xnFl © ¥§
58 Wie] 24
54 `Oi`e
¨ ¦ § d`YY¨ ¨ © `Oi`¨ ¦ ± "EpizO`"
¥ Ÿ ¦ ,oM¥ mB© xnFl © Wie§ ¥ oipr
© § ¦ 'a sirq
60 ¦ § lirl ¥ § x`FanC
¨ § ¦ ,xnFl © xWt`e ¨ § ¤ § .59 "xFdh¨ 25
55 qpMi
¥ ¨ ¦ `NW
Ÿ ¤ `EdÎKExA¨ WFcTd ¨ © rAWp"© § ¦ KxC ¤ ¤ lr© ,d`Nir
¨¨ ¦ zbVde
© ¨ © § ,dpiA ¨ ¦ dnkg ¨ § ¨ xzM ¤ ¤ md¥ ± riwx © ¦ ¨ min ¦ © xF` 26
56 Kixv
¦ ¨ df¤ itl
¦ § K`© .'Ek dpiA
¨ ¦ `EdW¤ 73 "dlrnNW¨ § © § ¤ milWExiA
¦© ¨ ¦ oM¥ oi`X¥ ¤ dn© ,riwx © ¦ ¨ `xwPd ¨ § ¦ © dpiA¨ ¦ zpigAn
© ¦ § ¦ Edf¤ `zaizOd
¨§ ¦ § © 27
57 ."oFdl§ `wRqnE"
¨ § © § ± wtQd ¥ ¨ © Edn© oiadl¦¨§ `EdW¤ ,xzM ¤ ¤ zpigAn© ¦ § ¦ `Ed "WFcw" ¨ ,`Ed KixA ¦ § `WcEw
¨ § 28

58 oAxEgd
¨ § © KWnE ¤ ¤ zEkix`¦ £ cSOW
© ¦ ¤ ,wtQd
¥ ¨ © ,xnFl
© jixve§
¦¨ wnFrW
¤ ¤ ,61 "'Ek dlr ¨ ¨ KM¨ wFzW" § FnkE § ,dbVddn
¨ ¨ © © ¥ dlrnl¨ §© § 29
59 FnkE
§ ,onGd
© § © zEkix`
¦ £ lr© mipR
¦ ¨ lM¨ lr© miW`iizn
¦ £ ¨ § ¦ hrnM
©§ ¦ ,'Ek xzkAW¤ ¤ § ¤ dnkg ¨ § ¨ ,d`nizq
¨ ¨ ¦ § dnkg ¨ § ¨ zpigAn
© ¦ § ¦ Edf¤ mrHd ©© © 30

.f ,a xYq¤̀
¥ § (65 .b ,cq dirWi
¨§© § (56
.`cifF`
© ¦ iC¦ l`EnW
¥ § iAxl
¦ © § xYq`
¥ § ¤ zNibnl
© ¦ § ¦ WExiR¥ (66 d`xE
¥ § .b spr
¨ ¨ (a xrW)
© © milEBr
¦ ¦ KxC
¤ ¤ zFxitq
¦ § c"Ei zElWlYWd
§ § © § ¦ xrW
© © d`x
¥ § (57
.` ,ci d`x
¥ § zWxR̈
© ¨ (67 .a ,l mixiXd
¦ ¦ © xiW¦ dxFY
¨ ihETl
¥ ¦

.` ,k ziprY
¦ £© (68 .xn`Od
¨ £ © © lW
¤ cId
¨ © iazMn
¥ § ¦ ¦ cg`A
¨ ¤ § sqFPW
© ¤ xE`iA¥ `Ed xn`Od
¨ £ © © mEIq¦ cr© o`Mn
¨ ¦ (58
ihETlA
¥ ¦ § WExcl
§ ¦ dtqFdM
¨ ¨ § dlwz cEOr© a wlg
¤ ¥ `xwIe
¨ § ¦ © dxFYd
¨ © xF`A§ mb© qRcpe§
¨ §¦
.` ,` dki¥̀
¨ (69
.dxFY
¨
.` ,gp g"`c© mr¦ xECiq¦ (70
.a ,gk dhFq
¨ .`i dpWn
¨ § ¦ c wxR
¤ ¤ zFxdḧ
¢ (59
.h ,enw miNdY
¦ ¦ § (71
lr© oEISd
¦ © aQEn
¨ l"Pd
© © dxFYd
¨ © xF`A§ .(c) df¤ wxtA
¤ ¤ § ± EpiptNW
¥ ¨ § ¤ dxEcdnA
¨ £© § (60
wlg
¤ ¥ xdf
© Ÿ d`x
¥ § .dlrn
¨ § © dlrnl
¨ § © § mnFxznE
¥ § ¦ wNYqn
¥ © § ¦ zElBA
¨ © `Ed KExA¨ WFcTd
¨© (72 .a sirqA
¦ § ¦ x`Azn
¥ ¨ § ¦ "riwx
© ¦ ¨ min
¦ © xF`" oipr
© § ¦ mW
¨ dxFY
¨ ihETlA
¥ ¦ § WExCd
§©
.mW
¨ Kln
¤ ¤ WCwOaE
© § ¦ § .a ,k b"g© . ` ,ix `
.a ,hk zFgpn
¨§ (61
`NirlC
¨ ¥ § ¦ milWExiA
¦© ¨ ¦ qpMi
¥ ¨ ¦ `NW
Ÿ ¤ `Ed KExA¨ WFcTd
¨ © rAWp
© § ¦ :a ,h b wlg
¤ ¥ xdf
©Ÿ (73
md¥ m`¦ od¥ zFwREqnE
¨ § mId
¨ © zpicnl
© ¦ § ¦ odilrA
¤ ¥ £ © EkldX
§ ¨ ¤ zFpnl`M
¨ § © § EpizFOi`
¥ ¦ (62
,d ziprY
¦ £ © d`xE
¥ § ."(dHnNW)
¨ © § ¤ `YzlC
¨ © § ¦ milWExiA
¥ ¨ ¦ l`xUi
¥ ¨ § ¦ EqpMIW
§ ¨ ¦ ¤ cr© (dlrnNW)
¨ §© § ¤
.miniIw
¦ ¨ © (milrAd)
¦ ¨§ ©
`Fa`W
¨ ¤ cr© ,dlrn
¨ § © lW
¤ milWExiA
¦© ¨ ¦ `Fa`¨ `l
Ÿ `Ed KExA¨ WFcTd
¨ © xn`"
© ¨ :`
."dHn
¨ © lW
¤ milWExil
© ¨ ¦ .b ,d dWxR
¨ ¨ ¨ dAx
¨ © (63
.f ,e dWxR
¨ ¨ ¨ dAx
¨ © (64
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫חנר‬

‫‪13‬‬ ‫‪."'Ek mFc`¡ df¤ ± zrxv‬‬ ‫"‪© © ¨ rbp‬‬‫‪© ¤ :rixfY‬‬

‫‪© ¦ § © zWxR‬‬
‫§‪© ¨ ¨ sFq mbe‬‬‫©‬ ‫‪cr© rcFi‬‬
‫`‪© ¥ EpY‬‬ ‫‪¨ ¦ [..] oi`¥ 'Ek Epi`x‬‬ ‫‪¦ ¨ `l‬‬ ‫"`‪Ÿ EpizFzF‬‬
‫‪¥‬‬ ‫‪:74 aEzMW‬‬‫‪¨¤‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪zrxv‬‬‫‪© © ¨ rbp‬‬‫‪© ¨ zngn‬‬

‫‪© £ ¥ ± WCwOd‬‬ ‫‪¨ § ¦ © ziA¥ oAxEg‬‬
‫`‪© § zEkix‬‬ ‫§‪¦ £ zAiqe‬‬
‫¦ ©‬ ‫‪EpYghadX‬‬
‫`‪¨ § © § ¦ ¤ EpizFzF‬‬
‫‪¥‬‬ ‫‪¦ © WxiR‬‬
‫‪" :i"Wx‬‬ ‫‪¥ ¥ oke‬‬
‫‪¥ § ozpFi‬‬
‫‪¨ ¨ mbxze‬‬
‫¨‪¥ § ¦ § "dn‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪.'Ek oal‬‬‫‪¨ ¨ xrUe‬‬‫‪¨ ¥ § zxdA‬‬

‫‪¤ ¤ © ici‬‬‫‪¥ § lr© mc`d‬‬
‫‪¨ ¨ ¨ xFrn¥ miwpFIW‬‬
‫‪¦ § ¤ ,'Ek‬‬ ‫‪."'Ek dlFBA‬‬
‫‪¨ © Ep`W‬‬ ‫‪¨ ¤ miAx‬‬ ‫‪¦ © miniA‬‬
‫‪¦ ¨ § mi`Fx‬‬
‫‪¦ Ep`¨ oi`¥ ,L`iap‬‬
‫‪¤ ¦ § ciA‬‬
‫§©‬ ‫‪3‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪`EdÎKExA¨ WFcTd‬‬ ‫`‪¨ © xnF‬‬

‫‪¥ dncw‬‬ ‫‪¨ § ¨ zxdA‬‬ ‫‪¤ ¤ © m`¦ wtqA‬‬ ‫§‪¥ ¨ § okle‬‬‫¨‪¥‬‬ ‫`‪lr© 75 dki‬‬
‫‪¨ ¥ Wxcn‬‬ ‫‪© § ¦ sFqA§ aEzMW‬‬ ‫‪¨ ¤ FnM§ ,wtQd‬‬ ‫`‪¥ ¨ © F‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪aEWie‬‬ ‫‪¨ § ,"zFpnl`M‬‬‫"`‪¨ § © § EpizO‬‬

‫‪¥ Ÿ ¦ `di‬‬ ‫‪¥ § `NW‬‬ ‫‪Ÿ ¤ icM‬‬ ‫‪¥ § Epiide‬‬ ‫¨‪§ © § ,xFdh‬‬ ‫‪:"c`n‬‬‫‪Ÿ § cr© Epilr‬‬
‫‪¥ ¨ Ytvw‬‬
‫‪¨ § © ¨ EpYq`n‬‬
‫‪¨ § © § q`n‬‬ ‫"‪Ÿ ¨ m`¦ iM‬‬ ‫¨‪¦ 76 wEqR‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪LriWFn‬‬
‫¦ ‪£‬‬ ‫‪ippd‬‬
‫"‪¦ § ¦ iM‬‬ ‫‪¦ :80 aEzMW‬‬ ‫‪¨ ¤ FnkE‬‬ ‫‪§ .mId‬‬ ‫‪¨ © zpicnn‬‬
‫`‪© ¦ § ¦ dil‬‬ ‫‪¨ ¤¥‬‬ ‫‪,xaq‬‬
‫‪© § zil¥ `id¦ dqE`n‬‬‫‪¨ § m`¦ :Wiwl‬‬ ‫‪¦ ¨ oA¤ oFrnW‬‬
‫‪§ ¦ iAx‬‬ ‫"`‪¦ © xn‬‬
‫¨©‬ ‫‪6‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪."eiwl`n‬‬
‫‪¨ Ÿ ¡ ¥ l`xUie‬‬‫‪¥ ¨ § ¦ § `cEdi‬‬
‫`‪¨ § onl‬‬ ‫‪¨ § © `l‬‬ ‫"‪Ÿ iM‬‬ ‫‪¦ 81 aizkE‬‬ ‫‪¦ § "wFgxn‬‬ ‫‪¨¥‬‬ ‫‪ditFq‬‬
‫‪¥‬‬ ‫‪qirkC‬‬
‫‪¥ ¨ § o`n© lkC‬‬ ‫‪¨ § ,xaq‬‬
‫‪© § zi`¦ `id¦ dtEvw‬‬ ‫§‪¨ § m`e‬‬ ‫¦‬ ‫‪7‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪ditFq‬‬
‫‪¥ qirkC‬‬ ‫‪¥ ¨ § o`n"C‬‬ ‫‪¨ § ,aFHd© cSl‬‬ ‫‪© © wtQd‬‬ ‫‪¥ ¨ © hWtPW‬‬ ‫§‪© § ¦ ¤ ,Epiide‬‬‫©§‬ ‫‪. "dSxz`l‬‬
‫‪77‬‬ ‫§ ‪¨ ©§ ¤‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪Eidz‬‬
‫"‪§ ¦ iM‬‬ ‫`‪¦ ,83 "mkz‬‬ ‫"‪¤ § ¤ izivxe‬‬
‫‪¦ ¦ ¨ § :aEzMW‬‬ ‫‪¨ ¤ FnM§ ,82 "dSxz`l‬‬ ‫§ ‪¨ ©§ ¤‬‬ ‫‪FnM§ ,WCwOd‬‬
‫‪¨ § ¦ © ziA¥ oAxEg‬‬ ‫‪© § Edf¤ zrxv‬‬ ‫‪© ¨ ¨ z`nEh‬‬‫§ ©‬ ‫§‪dPde‬‬
‫¦‪¥‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪oiCd‬‬
‫‪¦ © zFidl‬‬ ‫‪§ ¦ gxkEn‬‬ ‫§¨‬ ‫‪,oMW‬‬
‫‪¥ ¤ xg`nE‬‬‫‪© © ¥ .84 "utg‬‬ ‫`‪¤ ¥ ux‬‬ ‫`‪¤ ¤ mY‬‬ ‫©‪¤‬‬ ‫‪lr© f"i dWxR‬‬
‫‪¨ ¨ ¨ sFq rxFvO‬‬ ‫‪¨ § zWxR‬‬ ‫‪© ¨ ¨ dAx‬‬ ‫‪¨ © WxcnA‬‬‫‪© § ¦ § aEzMW‬‬‫‪¨¤‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.[xdhl‬‬
‫‪¥ © § ± oal‬‬ ‫‪¨ ¨ xrUe‬‬ ‫‪¨ ¥ § zxdaC‬‬ ‫§‪¤ ¤ © § wtqC‬‬
‫¨‪¥‬‬ ‫`‪ziA¥ df¤ ± "mkzGEg‬‬
‫`‪¤ § © £ ux‬‬ ‫‪¤ ¤ ziaA‬‬‫‪¥ § zrxv‬‬ ‫"‪© © ¨ rbp‬‬ ‫‪©¤‬‬ ‫‪78‬‬ ‫¨‪wEqR‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪:rixfY‬‬
‫‪© ¦ § © zWxR‬‬
‫‪© ¨ ¨ ,rxFvOd‬‬
‫‪¨ § © z`nEh‬‬
‫‪© § zevn‬‬
‫¦ §©‬ ‫‪.'Ek dinxi‬‬
‫‪¨ § § ¦ df¤ ± 79 "odMl‬‬
‫"‪¥ Ÿ © ciBde‬‬
‫‪¦ ¦ § .'Ek WCwOd‬‬‫© ¦§¨‬ ‫‪12‬‬

‫¦‪.i ,l dinxi‬‬
‫§ §¨‬ ‫‪(80‬‬ ‫‪.h ,cr miNdY‬‬
‫§ ¦ ¦‬ ‫‪(74‬‬
‫)‪.(d ,`p Dinxi‬‬
‫‪¨ § § ¦ "eiwl`n‬‬
‫‪¨ Ÿ ¡ ¥ dcEdie‬‬
‫¨‬ ‫‪¦ l`xUi‬‬
‫`‪¥ ¨ § ¦ onl‬‬
‫‪¨ § © `l‬‬
‫"‪Ÿ iM‬‬
‫¦‬ ‫‪(81‬‬ ‫‪.ak ,d dWxR‬‬
‫‪¨ ¨ ¨ dAx‬‬
‫̀‪¨ © dki¥‬‬
‫¨‬ ‫‪(75‬‬
‫‪.zFSxzdl‬‬
‫‪© § ¦ § FtFq qrFMd‬‬
‫‪¥ © lMW‬‬
‫‪¨¤‬‬ ‫‪(82‬‬ ‫̀‪.ak ,d dki¥‬‬
‫¨‬ ‫‪(76‬‬
‫§‪.fk ,bn l`wfgi‬‬
‫‪¥§ ¤‬‬ ‫‪(83‬‬ ‫)‪svw‬‬
‫‪© ¨ dtEvw‬‬
‫‪¨ § m`e‬‬
‫‪¦ § ,drEWil‬‬
‫¨‬ ‫‪¦ deewY‬‬
‫‪¨ § ¦ oi`¥ ± (l`xUi‬‬
‫)‪¥ ¨ § ¦ zqpM‬‬
‫‪¤ ¤ § `id¦ dqE`n‬‬
‫¦`‪¨ § m‬‬ ‫‪(77‬‬
‫‪.ai ,b ik`ln‬‬
‫© § ¨ ¦‬ ‫‪(84‬‬ ‫‪.zFSxzdl‬‬
‫‪© § ¦ § FtFq qrFMd‬‬
‫‪¥ © lM¨ oMW‬‬
‫‪¥ ¤ ,deewY‬‬
‫‪¨ § ¦ Wi¥ ± (cal‬‬
‫‪© § A¦ dilr‬‬
‫¨ ‪¨ ¤‬‬

‫‪.cl ,ci rxFvn‬‬

‫§ ¨‬ ‫‪(78‬‬
‫̈‪.dl ,mW‬‬ ‫‪(79‬‬

‫•‬
‫‪.c‬‬
‫‪y"xden x"enc` - l`eny `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪a"lxz - l`eny zxez‬‬

‫‪19‬‬ ‫בסופו בענין נשמות חדשות‪.‬‬ ‫‪ 'ÚÂ‬בילקוט ש"ב ז' רמז קמ"ה ע"פ ושמתי מקום הביא‬ ‫‪1‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ ‚"Ú‡Â‬דאיתא בשע"ק ח"ג דהנשמות דעכשיו שרשם‬ ‫מדרש שמעון הצדיק על ג' דברים העולם עומד‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪21‬‬ ‫ג"כ מא"ק ע"ש בענין יחידה שהוא מא"ק כו'‪.‬‬ ‫ור"ל כדמסיים ע"פ נחית בחסדיך כו' נוה קדשיך שאז‬ ‫‪3‬‬
‫‪22‬‬ ‫אך הנה מבואר בע"ח דא"ק נק' אדם דבריאה ועקודי'‬ ‫נתבסם העולם‪ .‬וי"ל וזהו ושמתי מקום כו' ונטעתיו‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪23‬‬ ‫אדם דיצי' וכלליות האצי' נק' אדם דעשי' שעז"נ כולם‬ ‫ועי"ז העולם עומד‪ ,‬ולכן ולא יוסיפו בני עולה כו'‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫בחכמה עשית‪ ,‬ובחי' אצי' אינו אלא בחי' אוא"ס כו'‪,‬‬ ‫ועכשיו שאין בהמק"ד קיים אפ"ל שע"י ג"ד אלו העולם‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫ע' בביאור ע"פ מוצאיהם למסעיהם‪ ,‬ולכן לע"ל שיהי'‬ ‫עומד‪ ,‬שממשיכי' דירת קבע של הקב"ה ע"י עבודה‬ ‫‪7‬‬
‫‪26‬‬ ‫גילוי אור הסוכ"ע בחי' אצי' העליון )כוונתו על בחי'‬ ‫שבלב זו תפלה‪ ,‬וע"י התורה בקביעת מקום‪ ,‬וגמ"ח י"ל‬ ‫‪8‬‬

‫‪27‬‬ ‫העיגול שלפני הקו(‪ ,‬לכן גם נשמות הגבוהות‬ ‫עיון תפלה בכלל גמ"ח כמ"ש רש"י בפי"ח דשבת ע"ש‬ ‫‪9‬‬
‫‪28‬‬ ‫והעצומות דעתה בחי' נוני ימא ששרשם מבריאה‬ ‫גומל נפשו איש חסד‪ ,‬וגם גמ"ח טוב לשמים וטוב‬ ‫‪10‬‬
‫‪29‬‬ ‫העליון‪ ,‬וכמ"ש בת"ז בסופו אדם דבריאה דאיהו ים‬ ‫לבריות‪ ,‬ע' מזה סד"ה פדה בשלום‪ ,‬וע' בפי' המשנה‬ ‫‪11‬‬
‫‪30‬‬ ‫ואדם דיצי' שור כו'‪ ,‬יתעלו ע"י נשמות החדשות‬ ‫אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעוה"ז‪ .‬ופי' העולם‬ ‫‪12‬‬

‫‪31‬‬ ‫שיתגלו לע"ל בב"א‪ ,‬וע' מענין נשמות החדשות בספר‬ ‫עומד שלא יופסק ולא יתבטל‪ ,‬צ"ל ההמשכה מבחי' אני‬ ‫‪13‬‬
‫‪32‬‬ ‫הגלגולי' פ"ז‪.‬‬ ‫ה' לא שניתי שמשם דוקא ההמשכה שבלי הפסק‪ ,‬וע'‬ ‫‪14‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ Ê"ÙÏÂ‬י"ל שמה שלע"ל וברית שלומי לא תמוט יסוד‬ ‫בד"ה למנצח על השמינית פ"ג שהמשכה זו בא מבחי'‬ ‫‪15‬‬
‫‪34‬‬ ‫דא"ק זהו כענין ארץ קדמה‪ .‬אבל ענין שוה‬ ‫א"ק‪ ,‬והמשכה זו זהו ע"י ג"ד אלו שע"י התכללות ג'‬ ‫‪16‬‬
‫‪35‬‬ ‫הוא בחי' עגולי' ששרשם מעיגול הגדול בחי' אצי'‬ ‫קוין עי"ז והבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪36‬‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫וע' בד"ה ויטע אשל‪ ,‬וע' בביאור ע"פ ואכלתם אכול‬ ‫‪18‬‬

‫‪mewn iznye t"r 'ek hewlia 're‬‬

 ‫טנר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫‪.d‬‬
‫‪a"yxden x"enc` - xraec mely `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪a"xrz jynd - mixn`nd xtq‬‬

‫‪39‬‬ ‫גבוה כו'‪ ,‬ואנו שוללי' פרטי אופני המדרי' והגילו'‬ ‫קא( ‪ ‰‰Â‬פנימי' בינה היא ג"כ השגה )דבינה בכלל‬ ‫‪1‬‬
‫‪40‬‬ ‫האלו מבחי' עצמו' אוא"ס ב"ה‪ ,‬יש עי"ז ידיעה והכרה‬ ‫הו"ע השגה כו'(‪ ,‬וההשגה בזה באה ג"כ‬ ‫‪2‬‬

‫‪41‬‬ ‫באופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה בענין החכ' כו'‪ .‬וכמו"כ‬ ‫מבחי' חיצוני' בינה )דכשם שכללות ההשגה הזאת‬ ‫‪3‬‬
‫‪42‬‬ ‫הוא בכל העניני' וכמו בענין היכולת ובענין החיות‬ ‫שיש מה שבלתי מושג הוא מה שמוכרח מתוך ההשגה‬ ‫‪4‬‬
‫‪43‬‬ ‫שנק' חי בעצם ולא בחיים כו' וכמ"ש במ"א‪ ,‬וכ"ז אינו‬ ‫כו' כנ"ל‪ ,‬כמו"כ השגת ענין הבלתי מושג הוא מהאור‬ ‫‪5‬‬
‫‪44‬‬ ‫בבחי' מציאות מדרי' באוא"ס‪ ,‬שהרי כ"ז אינו בבחי'‬ ‫הנגלה המושג כו'(‪ ,‬רק שהיא השגה אחרת והוא השגת‬ ‫‪6‬‬

‫‪45‬‬ ‫חיוב באוא"ס כ"א רק בדרך שלילה‪ ,‬והיינו דזה שאנו‬ ‫ענין ההפלאה דעצמו' אוא"ס ב"ה כו'‪ .‬והענין הוא‬ ‫‪7‬‬
‫‪46‬‬ ‫אומרים שזהו חכ' עכ"פ הרי א"ז בבחי' חיוב )דאז ה"ז‬ ‫דהנה ידוע שיש ידיעת החיוב וידיעת השלילה‪ ,‬ידיעת‬ ‫‪8‬‬
‫‪47‬‬ ‫בבחי' איזה מדרי'( כ"א בבחי' שלילה שאנו שוללים‬ ‫החיוב הוא שמשיג מהות הדבר מה הוא והו"ע תוארי‬ ‫‪9‬‬
‫‪48‬‬ ‫את היפך החכ' ואנו שוללים את החכ' דסדר השתל'‪,‬‬ ‫החיוב שמתארי' את הדבר במהותו ומציאותו כו'‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪49‬‬ ‫א"כ מה שהוא בבחי' חכ' עכ"פ א"ז בבחי' איזה מדרי'‬ ‫ותוארי השלילה הוא שאינם מתארים את הדבר כ"א‬ ‫‪11‬‬
‫‪50‬‬ ‫כ"א שזהו הפלאת אוא"ס בענין החכ' וכן הפלאת‬ ‫ששוללים ממנו את ההיפך‪ ,‬וכמו שם חכם הוא לא‬ ‫‪12‬‬
‫‪51‬‬ ‫אוא"ס בענין היכולת וכו' )ועמ"ש לקמן בעזה"י בענין‬ ‫לתאר במדרי' החכ' כ"א לשלול את ההיפך מהחכ' כו'‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪52‬‬ ‫הספי' באוא"ס הבל"ג(‪ ,‬ומפני שאינו באיזה מדרי'‬ ‫וידוע דתוארי השלילה הן באוא"ס שלמע' מהשתל'‬ ‫‪14‬‬
‫‪53‬‬ ‫היינו באיזה מציאו' דבר ע"כ ה"ז באמת למע' מהשגה‬ ‫בחי' סוכ"ע בכלל דאינו שייך שם שום תואר שהרי‬ ‫‪15‬‬

‫‪54‬‬ ‫דלית מח' תב"כ כו'‪ ,‬רק שע"י ידיעות ההשגה מה‬ ‫אוא"ס מופשט מכל תואר כו'‪ ,‬כ"א שייך שם תוארי‬ ‫‪16‬‬
‫‪55‬‬ ‫שאפשר להיות מושג וכאשר יודע לשלול העניני'‬ ‫השלילה‪ ,‬דאנו אומרי' עד"מ שם חכם הכוונה לא‬ ‫‪17‬‬
‫‪56‬‬ ‫מאוא"ס ב"ה יהי' קצת ידיעה בענין ההפלאה דאוא"ס‬ ‫לתאר במדרי' החכ' כ"א לשלול כל מה שהוא היפך‬ ‫‪18‬‬
‫‪57‬‬ ‫ב"ה כו'‪ .‬וי"ל כמו בענין ההתאמתות מבו' במ"א שע"י‬ ‫החכ' כו' וא"כ ה"ז חכ' עכ"פ‪ ,‬ולכאו' מהו השלילה‬ ‫‪19‬‬

‫‪58‬‬ ‫הקדמת ההכרה בא לידי התאמתות שנותנים זה מלמע'‬ ‫מאחר שסוף סוף הוא בחי' חכ'‪ ,‬הענין הוא דהשלילה‬ ‫‪20‬‬
‫‪59‬‬ ‫כו'‪ ,‬כמו"כ ע"י הקדמת ידיעת השלילה באים לידי‬ ‫היא שאינו כלל מערך וסוג בחי' החכ' דהשתל' גם לא‬ ‫‪21‬‬
‫‪60‬‬ ‫ידיעת והרגש ההפלאה דאוא"ס ב"ה כו' )וכ"ז שייך‬ ‫בהמקור דהשתל' כו' )דאל"כ לא היו צריכים לשלול‬ ‫‪22‬‬
‫‪61‬‬ ‫רק בבחי' חיצוני' דאוא"ס השייך אל העולמו' כו'(‪,‬‬ ‫שה"ה חכ' רק שהיא במדרי' עליונה הרבה יותר‪ ,‬וכמו‬ ‫‪23‬‬

‫‪62‬‬ ‫ואם לא היו הגילוים מאתו ית' לא היינו יודעים כלל‬ ‫ח"ס לגבי חכ' הגלוי' ה"ז מסוג בחי' החכ' כו'‪,‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪63‬‬ ‫מציאו' ההפלאה ומכ"ש שלא היו יודעים אופן‬ ‫וכמשנת"ל פצ"ו דכח המשכיל עם היותו מושלל‬ ‫‪25‬‬
‫‪64‬‬ ‫ההפלאה כ"א ע"י הגילוים דהיינו הע"ס יודעים מציאו'‬ ‫ממציאו' השכל אינו מושלל מענין השכל כו'‪ ,‬ובאמת‬ ‫‪26‬‬
‫‪65‬‬ ‫אוא"ס ואופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה כו'‪ ,‬וגם מובן איך‬ ‫בחי' החכ' דהשתל' אינו נחשב חכ' לגבי עצמות א"ס‪,‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪66‬‬ ‫שכל הגילוי' הם באין ערוך לגבי אוא"ס המופלא כו'‪.‬‬ ‫וכמו עד"מ גבי חכם גדול הרי חכמת החכם הקטן אינו‬ ‫‪28‬‬

‫‪67‬‬ ‫˜‪ .¯ÂˆÈ‬והנה פנימיות בינה ג"כ השגה‪ ,‬והיא ידיעת‬ ‫נחשב חכ' כלל‪ ,‬וכמו"כ ויותר מכן באין ערוך דלגבי‬ ‫‪29‬‬
‫‪68‬‬ ‫השלילה‪ ,‬ובאה מחיצוניות בינה שהוא ידיעת‬ ‫עצמות א"ס בחי' החכ' דהשתל' אינו נחשב לחכ'‬ ‫‪30‬‬
‫‪69‬‬ ‫החיוב‪ ,‬דהנה השלילה בחכ' עד"מ היא מהעדר החכ'‪.‬‬ ‫)ועמ"ש לקמן בענין חכ' דתורה וחכ' דמע"ב( וכמ"ש‬ ‫‪31‬‬
‫‪70‬‬ ‫וא"כ ה"ה חכם‪ ,‬אך השלילה היא גם מהחכ' דהשתל'‪,‬‬ ‫כולם בחכ' עשית‪ ,‬וכמו שכל המעשי לגבי חכמת‬ ‫‪32‬‬

‫‪71‬‬ ‫וא"כ מידיעה טובה בבחי' החכ' יודעים ומכירים אופני‬ ‫אלקית ומכ"ש לגבי למעלה מהחכ' כו'(‪ .‬ונמצא במה‬ ‫‪33‬‬
‫‪72‬‬ ‫ההפלאה דאוא"ס בענין החכ'‪ ,‬וכן ביכולת משלילת‬ ‫שאנו אומרים תואר חכם רק בדרך שלילה הרי אנו‬ ‫‪34‬‬
‫‪73‬‬ ‫היכולת דהשתל' יודעים ומכירים ההפלאה בענין‬ ‫שוללי' לא רק מההיפך דחכ' כ"א גם מהחכ' דס'‬ ‫‪35‬‬
‫‪74‬‬ ‫היכולת‪ ,‬וכ"ז אינו מדרי' כ"א הפלאה‪ ,‬וידוע מן הגילוי‬ ‫השתל' כו'‪ ,‬ומאחר ששוללים בחי' החכ' דס' השתל'‬ ‫‪36‬‬

‫‪75‬‬ ‫דוקא‪.‬‬ ‫מאוא"ס ב"ה‪ ,‬הרי ע"י ידיעת החכ' דס' השתל'‬ ‫‪37‬‬

‫במהותה ומציאותה ובפרטי המדרי' שבזה גבוה מעל‬ ‫‪38‬‬

‫‪b"xrz ,zeclez t"y .c"qa‬‬

‫•‬
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫סר‬

‫‪.e‬‬
‫‪v"iixden x"enc` - wgvi sqei `paxe `pxn x"enc` w"k ced‬‬

‫‪(mbxezn) yici` - mixn`nd xtq‬‬

‫"‪.1 "øò éáìå äðùé éðà‬‬ ‫‪1‬‬

‫במדרש‪ 2‬כתוב‪ :‬אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬אני ישנה מן המצוות‪ ,‬ולבי ער‬ ‫‪2‬‬

‫לגמילות חסדים‪ ,‬אני ישנה מן הקץ ולבי ער לגאולה‪ ,‬אני ישנה מן הגאולה‪ ,‬ולבו של הקב"ה ער לגאלני‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫הדין קרא דכתיב ]=מהפסוק הזה‬

‫אמר רבי חייא בר אבא‪ :‬היכן מצינו שנקרא הקב"ה לבן של ישראל? מן ָ ֵ‬ ‫‪4‬‬

‫שכתוב[ ‪" 3‬צור לבבי וחלקי אלקים לעולם"‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫הגמרא אומרת ‪ :4‬שלושה סימנים יש באומה זו‪ .‬ביישנים‪ ,‬רחמנים וגומלי חסדים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫שלושה דברים אלו כשלעצמם‪ ,‬הם מעלות‪ ,‬ונוסף לזה הם הוכחה לגדולתם של ישראל‪ ,‬שיש בהם‬ ‫‪7‬‬

‫כאלו מעלות טבעיות‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫בושה היא מעלה עצמית‪ .‬אין הכוונה לבושה הבאה מחמת חולשה‪ ,‬כמו אלו שהם חלושי אופי‪ ,‬שאינם‬ ‫‪9‬‬

‫יכולים להביע דבר בתוקף‪ .‬אלה‪ ,‬עלֿפי רוב‪ ,‬הינם ביישנים בשל חולשת טבעם‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫אמיתית הבושה הוא ההתבטלות לאמת‪ ,‬כידוע ‪ 5‬שבפני האמת כולם בטלים‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫הגם שלבני ישראל יש תקיפות מסוימת‪ ,‬כמו שכתוב בגמרא‪ 6‬ישראל עזין שבאומות‪ ,‬עם זאת יש‬ ‫‪12‬‬

‫בהם את מדת הבושה‪ ,‬שזו הוכחה שהם מרגישים את האמת‪ ,‬ויש להם רגש כלפי הזולת‪ .‬כך רחמנות‬ ‫‪13‬‬

‫נמצאת רק במי שנעלה במעלת עצמו‪ .‬הקטן אין בו מדת הרחמנות‪ ,‬כי הוא קטן בדעת‪ .‬הנעלה יותר‬ ‫‪14‬‬

‫בדעת‪ ,‬יש בו יותר את מדת הרחמנות ואת מדת גמילות חסדים‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫בזמן הגלות‪ ,‬בני ישראל הם בשפלות גדולה בעיני עצמם‪ ,‬שכן "עבדים משלו בנו" ‪ ,7‬השפלים‬ ‫‪16‬‬

‫שבשפלים לועגים ליראי אלקים‪ ,‬אבל לבני ישראל יש את הכוח של מסירתֿנפש‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫הגמרא אומרת ‪ 8‬לפום גמלא שיחנא‪ .‬בעקבות משיחא יש יותר כוח של מסירתֿנפש מאשר בזמן‬ ‫‪18‬‬

‫שבית המקדש היה קיים‪ ,‬והמשל לכך הוא‪ 9‬שקל יותר להחזיק את העקב במים חמים‪ ,‬מאשר את הראש‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫÷‪ .øåöé‬התכונות הטבעיות של בני ישראל הן ביישנים – בושה שנובעת מהכרה והתבטלות בפני‬ ‫‪20‬‬

‫האמת‪ .‬רחמנים – רגש רחמנות כלפי הזולת‪ ,‬וגומליֿחסדים‪ ,‬ובעלי מסירתֿנפש עבור תורה ומצוות‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪.a‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪ íòè‬הדבר שנקל להשאיר את העקב במים חמים יותר מאשר את הראש‪ ,‬הוא כיון שבהארת הנפש‬ ‫‪23‬‬

‫המתלבשת בגוף להחיותו יש שתי דרגות בכוחות הנפש‪:10‬‬ ‫‪24‬‬

‫דרגה אחת היא שכל‪ ,‬חושים ומידות‪ .‬והדרגה השניה היא עונג ורצון‪ .‬מחשבה‪ ,‬דיבור ומעשה נקראים‬ ‫‪25‬‬

‫לבושי הנפש‪ ,‬ומשום זה הם נקראים משרתי הכוחות‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪ (6‬ביצה כה‪ ,‬ע"ב‪.‬‬ ‫‪ (1‬שיר השירים ה‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ (7‬איכה ה‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ (2‬שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (8‬סוטה יג‪ ,‬ע"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (3‬תהלים עג‪ ,‬כו‪.‬‬
‫‪ (9‬הובא במאמר הקודם‪ .‬יתבאר באריכות להלן באות ד‪.‬‬ ‫‪ (4‬יבמות עט‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ (10‬ראה ספר המאמרים ה'ש"ת‪ ,‬ע' ‪.164‬‬ ‫‪ (5‬ראה סנהדרין קיא‪ ,‬ע"א‪ .‬וראה גם אגרות‪-‬קודש חלק ה‪,‬‬
‫ע' תכו‪.‬‬
‫אסר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫הדרגה הראשונה בכוחות הנפש הם הכוחות הפנימיים‪ ,‬והדרגה השניה הם הכוחות המקיפים‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכוחות עונג ורצון נמצאים בכל הגוף בשוה‪ ,‬ולכן אין להם איברים פרטיים בגוף‪ ,‬שיהיו כלים לכוחות‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 3‬העונג והרצון להתלבש בהם‪ .‬שני כוחות אלו הם כוחות מקיפים‪ ,‬כפי שאנו רואים במוחש בכוח הרצון‬
‫‪ 4‬שהוא מקיף את כל הגוף בשוה‪ ,‬לכן כוח הרצון משפיע גם על הרגלים – בהם מתלבש כוח ההילוך‪,‬‬
‫‪ 5‬שהוא הכוח האחרון – באותו האופן שהוא משפיע על המוח שבראש‪ ,‬שם מלובשים הכוחות והחושים‬
‫‪ 6‬הנעלים ביותר‪ .‬כשמתעורר באדם רצון להניע את הרגל‪ ,‬הוא מניע את הרגל תיכף ללא כל עיכוב‪ ,‬שזהו‬
‫‪ 7‬מצד השפעת כוח הרצון המשפיע על כוח התנועה הנמצא ברגלים‪.‬‬
‫זה שכוח הרצון ישנו גם ברגלים‪ ,‬מובן גם מכך שהרגל נעה ברגע שעולה הרצון להניע אותה‪ ,‬שאם‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 9‬לא כן‪ ,‬היה עובר זמן מסוים בין הרצון להניע את הרגל עד שהיא נעה‪ .‬מזה שלא עובר זמן‪ ,‬משמע‬
‫‪ 10‬שכוח הרצון נמצא גם ברגלים‪.‬‬
‫כוח הרצון משפיע על הרגלים ועל הראש בהשוואה גמורה‪ ,‬שכשהוא רוצה לדעת דברֿשכל‪ ,‬הרצון‬ ‫‪11‬‬

‫‪ 12‬משפיע שהוא ידע זאת‪.‬‬

‫וזהו מאמר הגמרא ‪" 11‬לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ‪ ,‬שנאמר ‪ 12‬כי אם בתורת ה' חפצו"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪ 14‬מפרש רש"י ‪" :13‬באותו שאדם חפץ"‪.‬‬

‫אדם לומד תורה רק בהלכות שבהן יש לו חפץ‪ ,‬כפי שנאמר בפסוק‪ ,‬שהוא חפץ רק בתורת ה'‬ ‫‪15‬‬

‫‪ 16‬יתברך‪ ,‬לכן אומרים חז"ל שילמד ענינים והלכות אלו שלבו חפץ‪ ,‬כי הרצון משפיע על ההבנה‪.‬‬
‫÷‪ .øåöé‬מחשבה דיבור ומעשה משרתים את כל כוחות הנפש החלוקים לשתי דרגות‪ :‬שכל ומידות‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫שהם כוחות שקבוע להם מקום‪ ,‬לעומת עונג ורצון – שהם כוחות כלליים ומשפיעים בכל האיברים‬ ‫‪18‬‬

‫בשוה‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪.b‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪ äøåú‬היא שכל וחכמה‪ .‬ללמוד יכול רק מי שיש לו שכל‪ ,‬ולכל אחד יש שכל כפי טבעו‪ ,‬וכמאמר‬ ‫‪21‬‬

‫‪ 22‬הידוע אין דעותיהם שוות; אנשים שונים בהבנתם זה מזה‪ .‬יש אנשים שהם משכילים גדולים מלידה‪,‬‬
‫‪14‬‬

‫‪ 23‬ויש שאינם כאלה‪.‬‬

‫מזה נובע שישנם אנשים שכבר מילדות הם בעליֿמוחין רחבים‪ ,‬וישנם שגם כשהם בוגרים הם‬ ‫‪24‬‬

‫‪ 25‬בעליֿמוחין צרים‪.‬‬
‫מכאן אפשר להוכיח שחכמה ושכל הם דבר מולד‪ .‬ואם זהו דבר מולד‪ ,‬היאך יכול הרצון להשפיע‬ ‫‪26‬‬

‫‪ 27‬עליהם?‬
‫אלא הביאור בזה הוא‪ :‬העיקר הוא הרצון‪ ,‬והרצון משפיע על השכל‪ .‬זה שהוא בעל שכל קטן‪ ,‬זה‬ ‫‪28‬‬

‫‪ 29‬רק בשכל הגלוי‪.‬‬

‫בשכל הגלוי יש מי שהוא בעל שכל קטן ויש מי שהוא בעל שכל גדול‪ .‬אבל בעל השכל הקטן‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪ 31‬מבחינת שלימות הנפש‪ ,‬הוא בעל שכל תקיף‪ ,‬עם הבנה חזקה‪ ,‬בדיוק כמו בעל השכל הגדול ביותר‪ .‬זה‬
‫‪ (14‬ראה דקדוקי סופרים ברכות נח‪ ,‬ע"א ]הערת כ"ק‬ ‫‪ (11‬עבודה זרה יט‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫אדמו"ר[‪.‬‬ ‫‪ (12‬תהלים א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (13‬בגמרא‪ ,‬שם‪.‬‬
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫בסר‬

‫שיש לו את הרצון המתאים בלימוד‪ ,‬הרי הרצון החזק שרוצה להבין את מה שהוא לומד‪ ,‬מעורר את‬ ‫‪1‬‬

‫השכל‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הרצון משפיע על כוח השכל שבנפש שיתגלה בשכל הגלוי‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫וזוהי כוונת הגמרא ‪ 15‬חכם לכשירצה; כשירצה יהיה חכם‪ .‬כי הרצון משפיע על השכל‪ ,‬כאמור לעיל‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫משום שרצון הוא כוח מקיף‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫שכל ומידות הם כוחות פנימיים‪ ,‬ולכל כוח יש כלי פרטי‪ :‬המוח הוא כלי לכוח השכל‪ .‬לשלושת‬ ‫‪6‬‬

‫הכוחות השונים‪ :‬חכמה‪ ,‬בינה ודעת‪ ,‬יש שלושה כלים פרטיים – מוח החכמה‪ ,‬מוח הבינה ומוח הדעת‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫למידות יש כלי פרטי – הלב‪ .‬לכוח הראיה – העין‪ ,‬וכיוצא בזה בכל כוח‪ .‬חומר האיבר מורכב באופן‬ ‫‪8‬‬

‫המתאים להשפעת הכוח השייך לאיבר זה‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫מכיון ששכל ומידות הם כוחות פנימיים‪ ,‬והכוחות מתלבשים בכלים‪ ,‬בהכרח לומר שכוחות אלה שונים‬ ‫‪10‬‬

‫באופן התגלותם‪ ,‬ולכן כוח השכל שהוא הנעלה ביותר והמעודן ביותר בכוחות הפנימיים‪ ,‬מקומו הוא בכלי‬ ‫‪11‬‬

‫הנעלה והעדין ביותר‪ ,‬המוח שבראש‪ ,‬ומה שמאיר בגוף בגילוי הם המידות‪ ,‬אבל השכל אינו מאיר בגוף‬ ‫‪12‬‬

‫בגלוי‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫÷‪ .øåöé‬הרצון גורם שכוח השכל שבנפש יתגלה‪ .‬חכם לכשירצה‪ .‬בשכל‪ ,‬מידות‪ ,‬ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ריח‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ 15‬טעם ותנועה – כל איבר מתאים לכוח שלו‪ .‬האיבר העדין ביותר הוא המוח‪.‬‬

‫‪.c‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪ êà‬יש להבין את הענין בעומק יותר‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫השכל הוא בעיקר במוח שבראש‪ ,‬ואינו מאיר בגילוי בגוף‪ ,‬ומה שמאיר בגוף הם המידות‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫‪18‬‬

‫‪ 19‬רואים במוחש בטבע האדם‪ ,‬שלעיתים קרובות הוא באחד משני מצביֿרוח‪ ,‬שמח או עצוב‪ ,‬שׁכּל זה הוא‬
‫‪ 20‬מידות‪.‬‬
‫אך יש להבין בעומק יותר אודות גילוי אור השכל‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫גם באיברים נחותים יותר‪ ,‬ידים ורגלים‪ ,‬שמלובש בהם הכוח הנחות ביותר בנפש – כוח התנועה‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪ 23‬יש גילוי אור השכל‪ .‬ישנו אומןֿיד בציור וכתיבה‪ ,‬שבזה נמצא שכל רב; גם זה היודע לרקוד כראוי –‬
‫‪ 24‬גם בזה נמצא שכל רב; הרי שהשכל מתפשט בכל הגוף‪ ,‬אלא שאין זו אלא הארת השכל‪ ,‬ובזה יש כמה‬
‫‪ 25‬טעמים‪:‬‬
‫ההסבר הראשון הוא‪ ,‬שאין זה אלא שׂכל של עשיה ותנועה‪ ,‬שזו המדריגה הנחותה ביותר בחכמה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫ההסבר השני הוא‪ ,‬שהעיקר הוא הידים העושות את האומנות לפי מה שהשכל מחייב‪ ,‬או הרגלים‬ ‫‪27‬‬

‫‪ 28‬הרוקדות כפי שהחכמה מחייבת‪.‬‬

‫ההסבר השלישי הוא שמה שהידים והרגלים עושות‪ ,‬זה עלֿידי המידות‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫מכל זה מובן‪ ,‬שבגוף לא מאיר גילוי השכל‪ ,‬אלא שבכל איבר יש רק הארה השייכת לאותו איבר‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪ 31‬ועיקר גילוי השכל הוא במוח שבראש‪.‬‬

‫‪ (15‬גיטין סז‪ ,‬ע"א‪.‬‬

‫גסר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫כוחות השכל והמידות הם פנימיים‪ ,‬והכלים מותאמים לכוחות‪ ,‬לכן חומר בשר הלב הוא גס יותר‬ ‫‪1‬‬

‫‪ 2‬מחומר המוח שבראש‪ ,‬וחומר איברי המזון גס יותר מחומר בשר הלב‪ ,‬וחומר העקב גס יותר מחומר איברי‬
‫‪ 3‬המזון‪.‬‬
‫ידוע‪ 16‬שהאור הנעלה יותר‪ ,‬יורד למטה יותר‪ ,‬ומכיוון שכוח הרצון נעלה מהשכל‪ ,‬הרי הוא יורד‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 5‬למטה מהשכל ונמצא בכל האיברים‪ ,‬ולכן הוא משפיע על כל האיברים והכוחות‪.‬‬
‫המוח הוא חומר דק‪ ,‬ובו מאיר אור השכל בגילוי‪ ,‬לכן בחומר המוח לא ניכרת פעולת הרצון‪ ,‬כי‬ ‫‪6‬‬

‫‪ 7‬חומר זה אינו ממושמע כמו הרגל שבה אין גילוי של השכל‪ .‬כשם שבחומר המוח יש מעלה לגבי חומר‬
‫‪ 8‬הרגל‪ ,‬שחומר המוח הוא עדין מכל האיברים‪ ,‬כך יש גם מעלה ברגל‪ ,‬שהרצון מתפשט ברגל יותר מאשר‬
‫‪ 9‬בראש‪.‬‬
‫זו הסיבה שלהחזיק את העקב במים חמים‪ ,‬קל יותר מאשר להחזיק בהם את הראש‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫÷‪ .øåöé‬בכל האיברים יש הארה מהשכל השייך לאבר זה‪ ,‬אבל עיקר כוח השכל הוא במוח‪ .‬כוח‬ ‫‪11‬‬

‫הרצון הנעלה ביותר משפיע דוקא באבר הגס ביותר‪ ,‬בעקב‪ ,‬יותר מאשר באבר העדין ביותר‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪.d‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪" 17 áåúë‬הבאים ישרש יעקב‪ ,‬יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובהּ"‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫פסוק זה מדבר על זמן הגלות‪ ,18‬שלמרות שזריעה זו דרגת יעקב‪ ,‬צמיחה זו דרגת ישראל‪ .‬כידוע‪,19‬‬ ‫‪15‬‬

‫יעקב וישראל הם שתי מדריגות‪ .‬יעקב הוא מדריגה נחותה‪ ,‬י' עקב‪ ,‬וישראל הוא מדריגה נעלית‪ ,‬לי ראש‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫עלֿידי העבודה בזמן הגלות מגיעים מדרגת יעקב לדרגת ישראל‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫זמן הגלות נקרא שינה ‪ ,20‬וזמן השינה הוא זמן של חלומות‪ ,‬שבחלום מתרחשים שני הפכים בדבר‬ ‫‪18‬‬

‫אחד ‪ ,21‬שכן הוא גם בזמן הגלות‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫כל ענין העבודה הוא‪ ,‬שכשאומרים "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ‪ 22‬חושבים את פירוש ‪ 23‬המילים‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫שארבע רוחות העולם‪ ,‬שבעת הרקיעים והארץ בטלים לאל"ף‪ ,‬אור איןֿסוף ברוךֿהוא‪ ,‬אלופו של עולם‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ואם מיד לאחר שמסיים להתבונן במילים אלו‪ ,‬הרי הוא כאילו מעולם לא התבונן‪ ,‬ונופלות לו מחשבות‬ ‫‪22‬‬

‫זרות מדברים שונים‪ ,‬ובפרט לאחר התפילה‪ ,‬כשהוא יוצא לעולם‪ ,‬הרי הוא שוכח לגמרי על מה שחשב‬ ‫‪23‬‬

‫בשעה שאמר 'אחד'‪ .‬לעיתים קרובות קורה שהוא נופל בישות וגסות ושוכח לגמרי על אלקות‪ .‬זהו כמו‬ ‫‪24‬‬

‫חלום‪ ,‬ששני דברים יכולים להיות בו בבת אחת‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫וזהו פירוש "אני ישנה ולבי ער"‪ :‬אני ישנה – בגלות‪ ,‬אך לבי ער בענין המסירתֿנפש‪ .‬לעורר‬ ‫‪26‬‬

‫בעצמו את ענין המסירתֿנפש‪ ,‬קל יותר בזמן הגלות מאשר בזמן שבית המקדש היה קיים‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫לבי ער זו נקודת הלב‪ ,‬ששם נקודת היהדות‪ ,‬שהיא קיימת תמיד‪ ,‬גם בזמן הגלות‪ ,‬והיא מתגלית על‬ ‫‪28‬‬

‫ידי זה שמנגד‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪ (20‬זוהר‪ ,‬חלק ג צה‪ ,‬ע"א‪ .‬תורה אור שם‪.‬‬
‫‪ (21‬תורה אור שם‪.‬‬
‫‪ (22‬ואתחנן ו‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (23‬הובא במפרשים לטור אורח חיים‪ ,‬סימן סא ]הערת כ"ק‬
‫אדמו"ר[‪.‬‬
‫‪ (16‬ראה לקוטי תורה‪ ,‬אמור לד‪ ,‬ג‪-‬ד‪ .‬ושם ראה יט‪ ,‬ג‪ .‬שערי‬
‫אורה ע' ‪.129 ,115‬‬
‫‪ (17‬ישעיהו כז‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (18‬שבת קמה‪ ,‬ע"ב‪ .‬תורה אור‪ ,‬וישב כח‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (19‬ראה לקוטי תורה‪ ,‬בלק עב‪ ,‬ב‪ .‬תורה אור שם‪.‬‬
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫דסר‬

‫כשישנם מפריעים לקיום התורה והמצוות‪ ,‬מתעוררת נקודת הלב ונקודת היהדות‪ ,‬שזו האמונה‬ ‫‪1‬‬

‫הפשוטה שישנה בכל יהודי המאמין בה' יתברך‪ ,‬והוא מוסר נפשו בפועל ממש‪ .‬זה יתרון המעלה באנשים‬ ‫‪2‬‬

‫פשוטים לגבי בעליֿשכל‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫אצל היהודים הפשוטים ישנו יותר ענין המסירתֿנפש וענין התמימות‪ .‬הם מתפללים בציבור‪ ,‬אומרים‬ ‫‪4‬‬

‫תהלים ומאמינים בביאת המשיח‪ ,‬הכל עם תמימות הלב מצד האמונה הפשוטה בה' יתברך‪ .‬וזהו מה שבני‬ ‫‪5‬‬

‫ישראל אומרים‪ ,‬אני ישנה מלחשוב על סוף הגלות‪ ,‬אבל לבי ער לגאולה‪ ,‬ואלו החושבים ומדברים אודות‬ ‫‪6‬‬

‫משיח יזכו לקבל פני משיח‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫÷‪ .øåöé‬יעקב הם אנשים פשוטים אך תמימים‪ .‬ישראל הם למדנים‪ .‬גלות היא כחלום‪ ,‬אבל אז כוח‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 9‬המסירתֿנפש לתורה ומצוות חזק יותר‪ .‬יהודים המדברים אודות משיח ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים‪,‬‬
‫‪ 10‬יזכו לקבל פני המשיח‪.‬‬
‫`‪[`"yz'd oeiq] xr iale dpyi ip‬‬

‫•‬ ‫‪w"dla c"yz'd - zegiyd xtq‬‬

‫‪29‬‬ ‫מסודרות היטב מבחינה גשמית‪ .‬במשפחה אחת היו‬ ‫פורענות הצרות היהודיות המיוחדות במינן בכל‬ ‫‪1‬‬

‫‪30‬‬ ‫הפרות אוכלות באופן נורמאלי ומניבות הרבה חלב‬ ‫הארצות‪ ,‬גם כאן באמריקה – במקום הנקרא ארץ‬ ‫‪2‬‬

‫‪31‬‬ ‫בריא וטוב‪ ,‬ואילו במשפחה השניה היו גם־כן הפרות‬ ‫ידידת האנשים – מן ההכרח שתגרומנה לכאב הראש‬ ‫‪3‬‬

‫‪32‬‬ ‫אוכלות הרבה ‪ ‬אבל חלב לא הניבו‪ .‬אך‪ ,‬כשפרצה‬ ‫היהודי ולכאב הלב היהודי‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪33‬‬ ‫מגיפה בין הפרות‪ ,‬מתו כל הפרות‪ .‬ל'יהודים‬ ‫רואים אנו הכל בבהירות‪ ,‬איך שצרות פורעניות‬ ‫‪5‬‬
‫‪34‬‬ ‫המסכנים' אין מזון רוחני של תורה ומצוות‪ ,‬הם‬ ‫התוכחה המרות נשפכות על כלל ישראל‪ ,‬ואין אנו‬ ‫‪6‬‬
‫‪35‬‬ ‫'יהודים של צרות'‪ ,‬והמגיפה ההיטלרית בלעה גם‬ ‫יודעים באיזה פסוק – מפרשיות התוכחה שנאמרו‬ ‫‪7‬‬
‫‪36‬‬ ‫משומדים בני שלושה דורות מ'יהודים של צרות'‬ ‫מראש – אנו עומדים כעת‪ ,‬אין אנו יודעים מה יביא‬ ‫‪8‬‬
‫‪37‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫לנו המחר‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪38‬‬ ‫תפקיד יהודי קדוש של הצלה הוא‪ ,‬למשוך את‬ ‫באשר למצב היהודי בארצות הכבושות על־ידי‬ ‫‪10‬‬
‫‪39‬‬ ‫תשומת הלב של היהודים‪ ,‬אנשים ונשים‪ ,‬משני‬ ‫הנאצים – הרי שאין מה לדבר‪ ,‬באשר למצב היהודי‬ ‫‪11‬‬
‫‪40‬‬ ‫המחנות האמורים – עד כמה חמור המצב היהודי‬ ‫החמור ביותר – בחיים וברכוש – בארץ ישראל –‬ ‫‪12‬‬
‫‪41‬‬ ‫בשני עברי הים‪.‬‬ ‫מיותר לדבר‪ ,‬גם באשר למצב היהודי החמור בארץ‬ ‫‪13‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪drbxd ixeck‬‬ ‫ידידת האנשים‪ ,‬אמריקה‪ ,‬גם כן מיותר לדבר‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪43‬‬ ‫לדאבוננו הרב ‪ ,‬מוכרחים אנו לומר בצורה ברורה‬ ‫בארץ חופש זו‪ ,‬בארץ זו בה השקיעו מלכתחילה‬ ‫‪15‬‬

‫‪44‬‬ ‫ובהירה‪ ,‬שיסודות תכנית ההצלה שנתקבלו‪ ,‬הם‬ ‫בני ישראל במסירות־נפש הגדולה ביותר את כל‬ ‫‪16‬‬

‫‪45‬‬ ‫ביטויים פוליטיים בלבד‪ .‬וזאת כאשר מעמידים את‬ ‫אשר בידם לבנייתה‪ ,‬וכמו בכל מקום הייתה‬ ‫‪17‬‬

‫‪46‬‬ ‫כל כלל ישראל וארץ ישראל עם העושר של מאות‬ ‫ההשתתפות היהודית מן המיטב והיפה ביותר –‬ ‫‪18‬‬

‫‪47‬‬ ‫מיליונים – בסכנה‪ .‬וגם במדינתנו כאן יש בכך משום‬ ‫למרות זאת ניזוקים בה בתי החיים היהודיים‪ ,‬ילדי‬ ‫‪19‬‬

‫‪48‬‬ ‫אמצעי הטעיה בלבד‪.‬‬ ‫ישראל מוכים‪ ,‬בתי־כנסת יהודיים מחוללים ורבני‬ ‫‪20‬‬

‫‪49‬‬ ‫עסקני הכלל‪ ,‬אלה הנקראים 'קופצים בראש'‪,‬‬ ‫ישראל נלעגים ומוכים‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪50‬‬ ‫והעיתונות היהודית והיהודית־אנגלית בראש‪ ,‬בידעם‬ ‫‪micedi ibeq ipy‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪51‬‬ ‫את ענן האנטישמיות הגדול השורר בעמקי לבותיהם‬ ‫ישנם שני סוגי יהודים בכלל ישראל‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪52‬‬ ‫של שונאי ישראל‪ ,‬ממלאים את אלפי 'חנויות‬ ‫א( יהודי תורה ומצוות‪ ,‬יהודים השופכים את לבם‬ ‫‪24‬‬

‫‪53‬‬ ‫המכולת' שלהם בכדורי הרגעה‪.‬‬ ‫בראש־השנה וביום־כיפור לפני בורא העולם‪ ,‬וכך גם‬ ‫‪25‬‬

‫‪54‬‬ ‫כל עסקני הכלל והעיתונאים מנחמים את כלל‬ ‫בימים־הטובים האחרים המעניקים להם מזון רוחני‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪55‬‬ ‫ישראל בהבטחות פוליטיות‪ ,‬בהפצת סיפורים‪ ,‬עריכת‬ ‫ב( 'יהודים מסכנים' או 'יהודים של צרות'‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪56‬‬ ‫ועידות ואסיפות‪ ,‬ובינתיים ניגר דמו של כלל ישראל‪.‬‬ ‫מספרים שבישוב אחד גרו שתי משפחות שהיו‬ ‫‪28‬‬
 ‫הסר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫‪42‬‬ ‫היהודי? ומדוע? ולענות כל אחד לעצמו את התשובה‬ ‫אף לא אחד מעסקני הכלל‪ ,‬הדוברים השונים‬ ‫‪1‬‬
‫‪43‬‬ ‫האמיתית לאמיתה‪ ,‬שהמצב הנוכחי הוא כפי שהיה‬ ‫ועורכי עיתונים‪ ,‬מדברים ונואמים על הסיבות לצרות‬ ‫‪2‬‬
‫‪44‬‬ ‫תמיד‪ ,‬שעבור "ויעשו הרע בעיני ה'"‪ ,‬כשבני ישראל‬ ‫ישראל ועל המקור )שליסל קוואל( לכל הגזירות‬ ‫‪3‬‬
‫‪45‬‬ ‫עשו את הרע בעיני השי"ת‪ ,‬נענשו ברעב‪ ,‬בצרה של‬ ‫הקשות והמיתות המשונות על בני ישראל‪ ,‬ואף אחד‬ ‫‪4‬‬
‫‪46‬‬ ‫מגיפה או במצב של מלחמה‪ ,‬עד שבני ישראל שבו‬ ‫מהם אינו נותן את העצה כיצד להרגיע ולכל־הפחות‬ ‫‪5‬‬
‫‪47‬‬ ‫אל השי"ת ונגאלו‪.‬‬ ‫למתן את מצב הצרות היהודי הכללי‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪mirzn e` mibidpn‬‬ ‫‪xe` ± dxez‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪49‬‬ ‫בה" ‪3‬‬ ‫הרי "לה' הארץ ומלואה‪ ,‬תבל ויושבי‬ ‫אך‪" ,‬ותורה אור" ‪ ,1‬התורה מאירה את כל‬ ‫‪8‬‬
‫‪50‬‬ ‫ו"מלוא כל הארץ כבודו" ‪ .4‬הקב"ה הוא בורא העולם‬ ‫האירועים‪ ,‬ומצביעה בצורה ברורה על משמעותם של‬ ‫‪9‬‬
‫‪51‬‬ ‫וכל הנבראים‪ ,‬והוא מנהיג את העולם כולו‪ .‬עם זאת‬ ‫האירועים‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪52‬‬ ‫הוא מכנה את ארץ ישראל בתואר "ארצי"‪.‬‬ ‫לכל אדם ישנה משיכה רגשית־לבבית לדבר טוב‬ ‫‪11‬‬
‫‪53‬‬ ‫על ארץ ישראל‪ ,‬אומרת התורה ‪" :5‬תמיד עיני ה'‬ ‫ושימושי‪ ,‬ורגש דחיה אינסטינקטיבי כלפי דבר גרוע‬ ‫‪12‬‬
‫‪54‬‬ ‫אלקיך בה‪ ,‬מראשית השנה ועד אחרית שנה"‪ .‬יהודים‬ ‫ונורא‪ .‬שני רגשות אלה‪ ,‬לרצות בטוב ולא לרצות‬ ‫‪13‬‬
‫‪55‬‬ ‫אוהבים את ארץ ישראל‪ ,‬וצריכים אכן לאהוב אותה‪,‬‬ ‫ברע‪ ,‬אינם דורשים הסברים והתעוררות‪ ,‬אלא‬ ‫‪14‬‬
‫‪56‬‬ ‫יהודים מוסרים את נפשם עבור ארץ ישראל‪ ,‬ואכן‬ ‫כשאדם רואה את הדבר הטוב הוא נמשך אליו מיד‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪57‬‬ ‫צריכים לעשות כן‪.‬‬ ‫וכשהוא רואה את הדבר הרע הוא מיד נחרד ונרתע‬ ‫‪16‬‬

‫‪58‬‬ ‫ארץ ישראל מונהגת עתה‪ ,‬בחלק ניכר‪ ,‬על־ידי‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪59‬‬ ‫עוזבי אלוקים‪ ,‬ואנשים המורדים בתורה ובמצוות‪.‬‬ ‫כשאדם יושב בחושך‪ ,‬הרי יכול להיות מונח לידו‬ ‫‪18‬‬
‫‪60‬‬ ‫במקומות שונים בארץ ישראל‪ ,‬מחוללת השבת‬ ‫האוצר הטוב ביותר‪ ,‬והוא לא יתעורר ברגשי לב‬ ‫‪19‬‬
‫‪61‬‬ ‫וטהרת המשפחה‪ ,‬ומצוות מעשיות מוצגות ללעג‪ .‬בני‬ ‫אליו‪ .‬ויכולה להימצא לידו החיה הרעה ביותר‪ ,‬והוא‬ ‫‪20‬‬
‫‪62‬‬ ‫תורה ותלמידי ישיבות הם לקלס‪.‬‬ ‫לא יחרד בחרדת הלב‪ ,‬שכן הוא נמצא בחושך ואינו‬ ‫‪21‬‬

‫‪63‬‬ ‫האנשים עוזבי האלקים וחסרי־הדת העומדים‬ ‫רואה לא את אוצר האושר ולא את שואת המוות‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪64‬‬ ‫בראש‪ ,‬למרות שעל־פי חילול השבת והמועד שלהם‬ ‫אך "ותורה אור"‪ ,‬התורה מאירה את משמעות‬ ‫‪23‬‬
‫‪65‬‬ ‫ואכילת הטריפות‪ ,‬אין להם שום קשר לארץ היהודית‬ ‫צרות הפורענות היהודיות‪ ,‬הזועקות עד לשמים‪ ,‬הן‬ ‫‪24‬‬
‫‪66‬‬ ‫הנצחית והיקרה – כופים על היהודי הפשוט הממוצע‬ ‫האמירה האלוקית שנאמרה מראש‪" :‬אם לא ביד‬ ‫‪25‬‬
‫‪67‬‬ ‫את חינוכם חסר־הדת ועזוב האלקים‪ ,‬והם מחזיקים‬ ‫חזקה אמלוך עליכם" ‪.2‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪68‬‬ ‫בצבת הברזל שלהם רבנים נערצים מסויימים‪.‬‬ ‫זהו היסוד והסיבה לצרותיהם של בני ישראל‪,‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪69‬‬ ‫יהודים!‬ ‫וזהו המפתח לגזירות הקשות‪ .‬התורה מראה‬ ‫‪28‬‬

‫‪70‬‬ ‫הריני מפנה את תשומת לבכם ותבונתכם‪ ,‬ושואל‬ ‫בבהירות היכן נמצא אוצר האושר המהווה את‬ ‫‪29‬‬

‫‪71‬‬ ‫אתכם‪ :‬כיצד הייתם מגיבים על מי שמשליך פסולת‬ ‫ההצלה היהודית האמיתית‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪72‬‬ ‫וזוהמה אל תוך ביתכם הפרטי האהוב? מה הייתם‬ ‫התורה היא מורת־הדרך שלנו בכל התחומים‪.‬‬ ‫‪31‬‬
‫‪73‬‬ ‫חשים לנוכח העובדה שביתכם החביב מזוהם ומושם‬ ‫זקוקים בוודאי לאנשי מדע כדי לסדר את העניינים‬ ‫‪32‬‬
‫‪74‬‬ ‫לחרפה? ומה הייתם עושים אז? האם מסוגל שכל‬ ‫הפוליטיים והכלכליים השייכים לכלל ישראל‬ ‫‪33‬‬
‫‪75‬‬ ‫אנושי‪ ,‬ככל שיהיה חדור תחושה מוסרית גבוהה‪,‬‬ ‫בארצות הגלות בחוץ־לארץ ובגלות ארץ ישראל‪ ,‬אך‬ ‫‪34‬‬
‫‪76‬‬ ‫להשלים עם כך שאתם‪ ,‬בעלי הבית המפואר היקר‬ ‫אין לכל אלה מה לומר על חיי התורה הרוחניים‪,‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪77‬‬ ‫לכם‪ ,‬לא זו בלבד שתגלו סבלנות כלפי מלכלכי‬ ‫ועליהם לנהל את עבודתם הפוליטית והכלכלית רק‬ ‫‪36‬‬
‫‪78‬‬ ‫ומזהמי ביתכם‪ ,‬אלא אף תכבדו אותם ותעודדו את‬ ‫בהתאם להוראות התורה‪ ,‬רק אז יביאו את האושר‬ ‫‪37‬‬
‫‪79‬‬ ‫פעולותיהם אלה?!‬ ‫המקווה‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪ ‬חילול שבת‪ ,‬אכילת טריפות‪ ,‬חיי משפחה בלי‬ ‫יהודים!‬ ‫‪39‬‬
‫‪81‬‬ ‫טהרה‪ ,‬וכיוצא באלה‪ ,‬הם תועבת ה' אשר שנא‪,6‬‬ ‫עלינו להתבונן היטב במצב‪ ,‬על כל אחד ואחת‬ ‫‪40‬‬
‫‪82‬‬ ‫זוהמה המאוסה בעיני הקב"ה השונא אותם!‬ ‫להתעמק בשאלה מי הוא זה שמעניש את העם‬ ‫‪41‬‬

‫‪dgkezd avn .dxibqd xn`nn rhw‬‬

‫‪ (4‬ישעיה ו‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ (1‬משלי ו‪ ,‬כג‪.‬‬

‫‪ (5‬דברים יא‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ (2‬ראה יחזקאל כ‪ ,‬לג‪.‬‬
‫‪ (6‬דברים יב‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫‪ (3‬תהלים כד‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫וסר‬

‫‪yhiee`aeiln r"p v"iixden x"enc` w"kn zepexkfd xtq‬‬

‫‪wqpin ± w wxt‬‬

‫יעקב קערפיל‪ ,‬שב"ה נפקד כבר בבן – יוסף יצחק – וכפי שגם ידע שכל זה בא מברכתו‬ ‫‪1‬‬

‫של הבעלֿשםֿטוב – הגיע לידי החלטה שבנו יחונך ברוחה של החסידות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הילד התגלה כמי שניחן בכל המעלות‪ .‬במיוחד היה מבורך בכישרונות נדירים‪ .‬בגיל שלוש‬ ‫‪3‬‬

‫ידע כבר יוסף יצחק לקרוא והיה בקי בכל הברכות‪ .‬בגיל חמש היה כבר בקי בתנ"ך ובמספר‬ ‫‪4‬‬

‫משניות‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫היה ברור כי הילד הוא עילוי מיוחד‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫לכן בחר יעקב קערפיל את אחד האורחים שעברו דרך שאריי‪ ,‬כמלמד עבור בנו‪ .‬כפי הנראה‬ ‫‪7‬‬

‫היה אורח זה אחד מהצדיקים הנסתרים שלא העלים את זהותו מפני יעקב קערפיל‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫מסתבר גם‪ ,‬שצדיק נסתר זה נשלח לשאריי במיוחד על ידי הבעלֿשםֿטוב כדי ללמוד עם‬ ‫‪9‬‬

‫העילוי הצעיר‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫יעקב קערפיל התעסק לא רק עם בנו שלו – יוסף יצחק – אלא גם עם הבחור דוד‪ ,‬אותו‬ ‫‪11‬‬

‫הציל משמד‪ ,‬ושלחו ללמוד תורה בישיבה‪ .‬כאשר גדל דוד‪ ,‬שידכו יעקב קערפיל עם בת אחיו‬ ‫‪12‬‬

‫החולה‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫שש שנים רצופות למד יוסף יצחק – בנו של יעקב קערפיל אצל אותו מלמד – הצדיק‬ ‫‪14‬‬

‫‪ 15‬הנסתר – במשך זמן זה הפך יוסף יצחק להיות באמת למדן גדול‪ .‬ולפי עצתו של הצדיק הנסתר‪,‬‬
‫‪ 16‬וכפי הנראה גם לפי ציוויו של הבעלֿשםֿטוב עצמו‪ ,‬שלח יעקב קערפיל את בנו לישיבה‬
‫‪ 17‬המקומית במינסק‪.‬‬
‫מינסק התפרסמה אז כעיר ואם בישראל‪ .‬ורק שם הבחינו בגדלותו של הבחור הצעיר – יוסף‬ ‫‪18‬‬

‫יצחק – והוכתר בתואר "העילוי משאריי"‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫יעקב קערפיל אשר בזמן לידתו של יוסף יצחק היה כבר בגיל מבוגר‪ ,‬הרי עתה כבר היה‬ ‫‪20‬‬

‫‪ 21‬זקן‪ ,‬ולא רצה להמשיך יותר בעסקי מסחרו‪.‬‬

‫לכן חילק את עסקיו לבני וחתני אחיו ואחותו אשר דאג להם כאילו היו הם ילדיו שלו‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫והוא עצמו יחד עם ציפה ברכה זוגתו עברו לגור במינסק‪ .‬האבא – יעקב קערפיל‪ ,‬והאמא –‬ ‫‪23‬‬

‫ציפה ברכה‪ ,‬רצו להיות יחד עם בנם יוסף יצחק‪ ,‬ובמיוחד לאחר ששמו התפרסם לשם ותהילה‬ ‫‪24‬‬

‫כעילוי‪ ,‬וכולם השתעשעו בו‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫באותו זמן היה יעקב קערפיל קשור עם הצדיקים הנסתרים וחסידי הבעלֿשםֿטוב‪ ,‬הוא תמך‬ ‫‪26‬‬

‫‪ 27‬בצדיקים נסתרים אלו כמו גם בבעלֿשםֿטוב עצמו ביד רחבה‪.‬‬

‫ביתו של יעקב קערפיל במינסק היה בית וועד לצדיקים והחסידים הנסתרים‪ .‬לכן‪ ,‬יכול היה‬ ‫‪28‬‬

‫יוסף יצחק‪ ,‬מצעירותו‪ ,‬להתחיל לקלוט לתוכו את דרכה החדשה של החסידות‪ ,‬ונהיה בקי בכל‬ ‫‪29‬‬

‫תורת החסידות‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫בזמן שיוסף יצחק למד בישיבה‪ ,‬החליט האבא – יעקב קערפיל – אשר התפרנס מהמזומן‬ ‫‪31‬‬
‫זסר‬ ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬

‫שבידו‪ ,‬ולכן היה לו מספיק זמן פנוי – לערוך מחדש נסיעה לבעלֿשםֿטוב‪ ,‬שהיה באותו זמן‬ ‫‪1‬‬

‫בטלוסט‪ .‬הוא – יעקב קערפיל – כבר לא היה זקוק למישהו שיביאהו לבעלֿשםֿטוב‪ ,‬הוא כבר‬ ‫‪2‬‬

‫היה אז ממקורבי הצדיק הגדול‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫לר' יעקב קערפיל הייתה כוונה מיוחדת בנסיעתו הפעם אל הבעלֿשםֿטוב‪ ,‬הוא היה מעוניין‬ ‫‪4‬‬

‫לשמוע במו אוזניו מהבעלֿשםֿטוב‪ ,‬מה יעשה עם כל רכושו‪ ,‬שהביא עימו משאריי למינסק‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ואמנם‪ ,‬הורה לו הבעלֿשםֿטוב כי מכל רכושו‪ ,‬ישאיר רק עשירית לבנו‪ ,‬ואילו את שאר‬ ‫‪6‬‬

‫תשעת החלקים הורה לו הבעלֿשםֿטוב לחלקם לצדקה‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫מבלי להתבונן ולערוך כל מיני חשבונות‪ ,‬החל יעקב קערפיל למלא תיכף ומיד אחר הוראת‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 9‬הבעלֿשםֿטוב‪ .‬ביד רחבה החל לחלק צדקה לכל העניינים החשובים‪ ,‬במיוחד‪ ,‬נתן רבות עבור‬
‫‪ 10‬צרכי הצדיקים הנסתרים‪ .‬ביתו במינסק הפך להיות נקודת מפגש לכל הצדיקים והשלוחים‬
‫‪ 11‬הנסתרים של הבעלֿשםֿטוב‪ ,‬וסיפק להם את כל צרכיהם‪.‬‬
‫הבעלֿשםֿטוב שם גם עין על בנו של יעקב קערפיל – העילוי יוסף יצחק – אשר פרסומו‬ ‫‪12‬‬

‫וּמעבר לה‪,‬‬
‫הדהד לא רק במינסק אלא גם בכל הסביבה‪ֶ ֵ ֵ ,‬‬ ‫גדל מיום ליום‪ ,‬ואשר שמו ִ ֵ‬ ‫‪13‬‬

‫הבעלֿשםֿטוב עצמו סידר את אופן לימודו של העילוי הצעיר‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫הבעלֿשםֿטוב עשה זאת עלֿידי מכתב שמסר לידי יעקב קערפיל וציוה עליו להעביר מכתב‬ ‫‪15‬‬

‫‪ 16‬זה לידי הצדיק הנסתר ר' משה ניסן אשר התגורר במינסק‪ .‬במכתב זה מינה הבעלֿשםֿטוב את‬
‫‪ 17‬ר' משה ניסן כמורה דרך לעילוי הצעיר – יוסף יצחק‪.‬‬
‫ר' משה ניסן היה אז ראש הנסתרים המתגוררים במינסק‪ .‬סדר הלימודים אותו התווה‬ ‫‪18‬‬

‫‪ 19‬הבעלֿשםֿטוב עבור העילוי הצעיר – יוסף יצחק על ידי ר' משה ניסן‪ ,‬היה לתקופה של שש‬
‫‪ 20‬שנים‪.‬‬
‫הבעלֿשםֿטוב אף הורה שאחרי כן ילמד יוסף יצחק שנתיים בישיבת סמארגאן‪ ,‬ששימשה‬ ‫‪21‬‬

‫‪ 22‬מרכז הכנה לחסידות‪ .‬הוא אף דאג לכך ששם בסמארגאן יתחבר יוסף יצחק עם אחד בשם נחום‬
‫‪ 23‬מאיר‪ ,‬בנו של אחד הצדיקים הנסתרים‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שכל מה שציווה הבעלֿשםֿטוב מולא במלואו‪ .‬כאשר הגיע יוסף יצחק לסמארגאן‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ 25‬הוא באמת התחבר עם נחום מאיר שהוזכר לעיל‪ .‬שניהם למדו – לפי הוראת הבעלֿשםֿטוב –‬
‫‪ 26‬לימודים מסויימים בסתר‪ ,‬שהכניסום לחדרי חדרים בתורת החסידות‪.‬‬
‫כאשר שב ר' יוסף יצחק להוריו במינסק‪ ,‬הביא עמו מהישיבה בסמארגאן תעודה בה הוכתר‬ ‫‪27‬‬

‫‪ 28‬בשם‪" :‬מורנו הרב ר' יוסף יצחק‪ ,‬עילוי משאריי"‪.‬‬

‫אביו‪ ,‬יעקב קערפיל לא האריך ימים‪ .‬לאחר פטירתו‪ ,‬מסרה אמו ציפה ברכה לאחד‬ ‫‪29‬‬

‫‪ 30‬מהצדיקים הנסתרים סכום של אלפיים שלוש מאות רובל זהב‪ ,‬שהיו ירושתו של יוסף יצחק‪.‬‬
‫‪ 31‬צוואתה הייתה שכסף זה ישמש כ"קרן" ממנה ישאב בנה יוסף יצחק את צרכי מחייתו‪ ,‬אך שלא‬
‫‪ 32‬יתעסק בשום אופן בענייני מסחר‪ ,‬אלא ישב על התורה ועל העבודה‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬נאספה גם אמו של יוסף יצחק – ציפה ברכה – לעולם האמת‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫"אפילו ספר תורה בהיכל" אומרים חכמינו ז"ל "זקוק למזל" הרי מכלֿשכן ערים ועיירות‬ ‫‪34‬‬

‫‪ 35‬יהודיות שזקוקות לכך‪ ,‬ובוודאי מדינות שלמות‪.‬‬

 ‫‪c"ag i`iyp epizeax zxezn‬‬ ‫חסר‬

‫במהלך ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬האיר "אור התורה" – אור היהדות‪ ,‬פעם במדינה זו‬ ‫‪1‬‬

‫ופעם במדינה זו‪ .‬כך גם היה בערים ועיירות‪ ,‬פעם הייתה עיר זו ופעם הייתה עיר אחרת מרכז‬ ‫‪2‬‬

‫לתורה וחכמה‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫לעיתים קרובות קרה שכמה ערים בבת אחת היו מרכז תורה ויהדות‪ .‬הערים הללו אפילו‬ ‫‪4‬‬

‫התחרו ביניהם האחת בשנייה מי תעלה על השנייה בלימוד התורה – "קנאת סופרים תרבה‬ ‫‪5‬‬

‫חכמה"‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫אורה של מינסק כמרכז של תורה‪ ,‬זרח‪ ,‬עוד לפני שתורת החסידות סללה לעצמה דרך בחיי‬ ‫‪7‬‬

‫לפעם בקרבה‪ ,‬הרבה לפני שדרכו החדשה של הבעלֿשםֿטוב‬‫העם היהודי‪ .‬רוח החסידות החלה ְ ָ ֵ‬ ‫‪8‬‬

‫בעבודת הבורא‪ ,‬הוכרה בעולם היהודי הרחב‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫היה אפשר להיווכח בזה‪ ,‬מכך שר' יוסף יצחק‪ ,‬בעלה של דבורה לאה ודודו של בעל התניא‬ ‫‪10‬‬

‫‪ 11‬מייסדה של חב"ד‪ ,‬הכיר את תורת החסידות‪ ,‬וספג מרוחה דווקא במינסק‪ ,‬לשם נשלח ללמוד‬
‫‪ 12‬תורה‪ ,‬ולשם עברו הוריו מאוחר יותר להתגורר עד לסיום חייהם בעלמא דין‪.‬‬
‫במהלך ההתפתחויות באותן שנים‪ ,‬הרי ארך זמן רב עד שמינסק התפרסמה בגדולי התורה‬ ‫‪13‬‬

‫‪ 14‬והישיבות שבה‪ .‬זה נמשך בצורה זו עד שפולין וליטא נהיו בכלל ידועות בגדלות לומדי התורה‬
‫‪ 15‬שבהם‪.‬‬
‫כדי לקבל המחשה מדוייקת במצב "נדידת" התורה בשנים הללו‪ ,‬צריכים להתוודע מקרוב‬ ‫‪16‬‬

‫אל ההתפתחויות שמאז הגירושים מספרד ופורטוגל‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫גירושים אלו עשו על היהודים בכל המדינות ובמיוחד על היהודים בפולין וליטא‪ ,‬רושם‬ ‫‪18‬‬

‫‪ 19‬נוראי‪ .‬בידעם שגירושים אלו היו כתוצאה מהסתתה של הכנסייה הקתולית‪ ,‬החלו היהודים שגרו‬
‫‪ 20‬במדינות הקתוליות האחרות להיבהל שמא גם להם לא תהיה מנוחה‪.‬‬

‫•‬
‫`‪ycew zexb‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪.åì øæòé ú"éùäå‬‬ ‫‪è"ôøú éðù øãà à"ë 'â ä"á‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪,éîéðô úåøù÷úää ì"ú àéä äìåãâå ,éöôç íëöôç‬‬ ‫‪à"éà ç"åå äìòðäå ãáëðä éãéãé ãåáë‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪àìîéå íëîò éáìå éçåîå ,íå÷î ìëá íëðä éîò éúà‬‬ ‫‪ïäëä 'éù íåìù êåøá ø"øäåî‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪.ø"åâá äëøáìå äáåèì åðéááì úåìàùî ú"éùä‬‬
‫‪.äëøáå íåìù‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪åëøáîå ù"åãä åãéãé‬‬
‫‪úåàéøáå åúåàéøá ÷æçé ú"éùä ,åáúë ìò äðòîá‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪÷çöé óñåé‬‬ ‫‪ð"[ø]øä éãéãé åðáì äáåè äñðøô ú"éùä ïéîæéå 'éú åúâåæ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪,ãåçéá åì éúáúë 'éù ì"à øî ãéîìúä åðá øáãáå .'éù‬‬ ‫‪4‬‬

‫`‪fi jxk v"iixden w"b‬‬

‫•‬
‫טסר‬ ‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ט"ו אדר‪ ,‬תשי"ג‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫הרב הגאון הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ‬
‫חו"ב וכו' מוה"ר יצחק שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫במענה על מכתבו מט' אדר מה שהעיר בבאורי זהר פרשת ויחי דף ל' ע"א‪ .‬ושואל איך אפשר‬
‫שתהי' השפעה מספי' היסוד שלא ע"י ספי' המלכות‪,‬‬

‫הנה אף שצדק בדבריו שמוכרח הדבר שכל ההשפעות בעולמות יהיו ע"י ספי' המל'‪ ,‬אבל יש‬
‫חילוק בזה אם ‪ -‬בהתלבשות או דרך מעבר‪ .‬ואם הוא על ידי התלבשות הרי נקרא ע"ש הלבוש‪ ,‬ונתבאר‬
‫הענין בתניא קונטרס אחרון דף קנ"ח ע"א‪ .‬בהמשך רס"ו (שכמדומני ישנו אצל כת"ר שי') ד"ה כה גו'‬
‫בריתי יומם ולילה‪ ,‬ובכ"מ בדא"ח‪.‬‬

‫ת"ח על הערתו בהמבואר בבאה"ז בחילוק דהרהור ומחשבה ממ"ש בחידושי הרשב"א ברכות‬
‫דט"ו‪ ,‬ד"בהרהור לא שייך לשון"‪ .‬אלא באם נלמוד דברי הרשב"א כפי הפשטות ‪ -‬דלא שייך לשון‪ ,‬היינו‬
‫שמחשב הענינים אבל לא האותיות‪ .‬הנה יוקשה מנ"ל להש"ס דהכתוב גם באופן כזה הרהור כדבור‬
‫דמי דבמילא יש לדעת מהכתוב שמע שני הענינים דצריך להשמיע לאזניו ושנאמרים בכל לשון‪ .‬ואולי‬
‫יש לדחוק ברשב"א שכוונתו דלא שייך קדושת לשון‪ ,‬ומעלתה ‪ -‬ואז יתאים גם לדברי באורי הזהר‪- .‬‬
‫עתה ראיתי בצל"ח (טו‪ ,‬ד) וז"ל‪ :‬ועיין בחי' רשב"א שכ' דאם יוצא בכוונת הלב ממילא מוכח שיוצא‬
‫בכל ל' דהכוונה עיקר‪ - .‬והנאני‪.‬‬

‫בכבוד ובברכה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬א) דברי באורי הזהר מיוסדים עמ"ש בלקו"ת להאריז"ל בראשית ד"ה למה התחילה‪.‬‬
‫אשר מחשבה הרהור דבור ומעשה הם נגד אבי"ע‪ .‬וידוע בטעם השם בריאה שהוא מאין ליש וכפירוש‬
‫הרמב"ן עה"ת בתחלתו‪ ,‬ותחלת מציאות הכלים הוא בבריאה‪.‬‬

‫ומבואר בכ"מ אשר אותיות וכלים היינו הך‪ .‬ולכאורה צ"ע ממ"ש בזח"ג רכ"ט סע"ב דהרהור‬
‫ומחשבה הם חו"ב ‪ -‬שהוא היפך כל הנ"ל ‪( -‬הובא ג"כ בפרדס שער ערכי הכינויים מערכת מחשבה)‪,‬‬
‫ועדיין לא מצאתי מי שמעיר ע"ז‪ .‬ולכאורה י"ל‪ ,‬אשר ישנו הרהור שלמעלה ממחשבה והרהור שלמטה‬
‫ממחשבה‪ ,‬כי הרהור בכללותו היינו דבר קל דלית בי' ממשא‪ ,‬והרהור שלמטה ממח' היינו שהוא קל‬
‫בערך הדבור‪ ,‬וההרהור שלמע' ממח' היינו שהוא קל בערך המחשבה‪ ,‬ויש לקשר עם הבא לקמן‪:‬‬

‫ב) מובן ופשוט שאף שבכ"מ הרהור שולל מחשבה‪ ,‬הרי בכ"מ הוא כולל ג"כ מח' ואפי' מח'‬
‫דקה ביותר‪ .‬ונמצא זה בכמה משמות הנרדפים שאף שיש חילוק ביניהם בכ"מ ובפרט כשבאים שניהם‬
‫יחד‪ ,‬הנה מצוי שבמקום שבא שם אחד הוא כולל גם את השני והשלישי וכו'‪ .‬ולדוגמא יש להביא‬
‫מרז"ל הרהורי כו' קשים מעבירה‪ .‬שזהו ג"כ אם זהו עדיין מח' דקה ביותר שלא נמשכה באותיות‪,‬‬
‫ואפי' למעלה מזה ‪ -‬וכמובן ממ"ש בבחיי עה"ת פ' נצבים כט‪ ,‬יח ד"ה ואם ישאל שואל‪ .‬ועיין ג"כ בס'‬
‫מורה נבוכים פרק ב' (כ"ה בדפוס הבחיי‪ .‬וכנראה צ"ל‪ :‬ח"ג פ"ח)‪ .‬ועד"ז הוא ג"כ בתניא פרק יב‪ :‬אלא‬
‫מיד בעלייתו כו'‪.‬‬

‫ג) לכאורה ע"פ החילוק דהרהור ומחשבה יש להסביר הש"ס כריתות י"ט סע"ב בחילוק דכוונה‬
‫ומחשבה‪ ,‬דלכאורה כיון ששכח הרי מנפ"מ בעת הפעולה כוונתו לפני זמן‪.‬‬

‫וע"כ צ"ל שגם בעת הפעולה ישנה הכוונה אף שמחשב באופן אחר‪ .‬וע"פ הנ"ל י"ל דזהו בהרהור‬
‫וזהו במחשבה (ול' מחשבה הוא ע"ד גרב בבכורות מא‪ ,‬א)‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫מוסג"פ הקונטרס שהצעתי ללומדו בימי הפורים שעברו‪.‬‬

 ipy ,oey`x - f ,e - ev zyxt - xeaiva d`ixwl yneg ‫ער‬

‫מעשׂה‬
ִ ָ ָ ‫מעלוֹתיהם‬
‫הרוּחניּוֹת‬
ֶ ֲ ַ ‫לכן‬
ֶ ֵ ֲ ַ ‫מצּד‬
ֵ ָ .‫הקּבּ"ה‬
ַ ִ ‫ ֹלא‬,‫בּישׂראל‬
ָ ָ ַ ‫החפשׁי ֶשׁל‬
ֵ ָ ְ ִ ְ ‫הקּבּ"ה‬
ִ ְ ָ ַ ‫מפּני ְרצוֹנוֹ‬
ָ ָ ַ ‫בּחירתוֹ ֶשׁל‬
ֵ ְ ִ ‫אלּא‬ ָ ֶ ,‫ישׂראל‬
ָ ְִ
ֵ ָ ְ ִ ‫ֶשׁל‬
åö úùøô
.‫לישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ְ ‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫העמק ֵבּין‬ ֹ ָ ֶ ‫הקּשׁר‬ ֶ ֶ ַ ‫מבּיע ֶאת‬ ַ ִ ַ ‫גּשׁמי‬ ִ ְַ -úठåö³© á :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © à å ïåùàø

‫שׁ'אילוּלי‬
ֵ ִ ֶ ‫אוֹמר‬ ֵ ‫המּדרשׁ‬ ָ ְ ִ ַ ‫מדּוּע‬
ַ ַ ‫להבין‬ ִ ָ ְ ‫נוּכל‬ ַ ‫עלֿפּיֿזה‬ֶ ִ ַ àåä ´ ¦ äìò䮨 Ÿ «¨ úøBz −© úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ ´åéða-úàå ¨ ¨ ¤ § Æïøäà Ÿ £ «©
,'‫עוֹמד‬
ֵ ‫העוֹלם‬ ָ ָ ‫היה‬ ָ ָ ‫הקּרבּנוֹת – ֹלא‬ ָ ְ ָ ַ ‫בּסדר‬ ֶ ֵ ְ ‫שׁקּוֹרין‬ִ ֶ ˙B˜BÈz‰ ƒ« -ãr© Æäìélä-ìk ¨ § ©¸ © ¨ çaænä-ìr © ³¥ § ¦ © © äã÷B ¸¨ § î« Áìr© äìòä ¨¿ Ÿ «¨
‫הדּגשׁ הוּא‬ ֵ ָ ַ ‫עקּר‬ ַ ִ ,‫הקּרבּנוֹת‬
ָ ְ ָ ַ ‫תּוֹרת‬ ַ ‫לוֹמד ֶאת‬ ֵ ‫מבגּר‬ ָ ֻ ְ ‫כּשׁאדם‬ָ ָ ֶ ְ ‫ִכּי‬
ֶ ֲ ַ ‫ואלּוּ‬
‫כּאשׁר‬ ִ ְ .‫רוּחנית‬
ִ ָ ‫פּעלּה‬ ָ ֻ ְ ‫בּעקּר‬ָ ִ ְ ‫שׁזּה‬ֶ ֶ ,‫הענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫והבנת‬
ַ ָ ֲ ַ ‫הלּמּוּד‬ ִַ ïäkä
¥¹ Ÿ © Láìå ¸© ¨ § â :Ba« ã÷ez © ¬ çaænä © −¥ § ¦ © Làå ¬¥ § ø÷aä ¤Ÿ ½ ©
‫כּלל‬
ָ ְ ‫וּמבין‬
ִ ֵ ‫יוֹדע‬ַ ֵ ‫עדין ֵאינוֹ‬ ִ ַ ֲ ‫ הוּא‬,‫הקּרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ַ ‫בּפרשׁת‬ַ ָ ָ ְ ‫קוֹרא‬ ֵ ‫ילד‬ ֶֶ ´ ¦ ¥ § ¼BøNa-ìr
íéøäå ¨ § © Laìé ´ © § ¦ »ãá-éñðëîe © ¥ § § ¦ ãá©À Bcî ´ ¦
‫פּעלּה‬
ָ ֻ ְ ‫הקּרבּנוֹת ִהיא ַרק‬ ָ ְ ָ ַ ‫פּרשׁת‬ ַ ָ ָ ‫בּקריאת‬
ַ ִ ְ ִ ‫פּעלּתוֹ‬ ָ ֻ ְ ‫וכל‬ ָ ְ ,‫בּענין‬
ְָ ִ ָ
-ìr© äìòä-úà −¨ Ÿ «¨ ¤ Làä ²¥ ¨ ìëàz ¬© Ÿ øLà ¤̧ £ ïLcä-úठÀ¤ © ¤
.‫גּשׁמית‬
ִ ְַ
-úठÆèLôe © ¨ ã (éåì) :çaænä © «¥ § ¦ © ìöà ¤ −¥ BîNå ¾ ¨ § çaænä © ®¥ § ¦ ©
Áïaø÷
© § ¨ ä椿 âé :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © áé éðù ÆïLcä-úà
¤ ¸¤ © ¤ àéöBäå ³¦ § íéøçà ®¦ ¥ £ íéãâa ´ ¦ ¨ § Láìå −© ¨ § åéãâa ½¨ ¨ §
´ çLnä © ¨ ¦ ÆíBéa§ ýåýéì ¨ÀŸ «© eáéø÷é-øLà ´ ¦ § © ¤ £ åéðáe ¹̈ ¨ ïøäà Ÿ ¸ £ «© Làäå ¥̧ ¨ § ä :øBäè « ¨ íB÷î-ìà − ¨ ¤ äðçnì ¤½ £ «© © õeçî-ìà ´ ¦ ¤
ãéîz ®¦ ¨ äçðî −¨ § ¦ úìñ ¤ Ÿ ² äôàä ¬¨ ¥ «¨ úøéNr ¸¦ ¦ £ Búà ½Ÿ äéìr
¨ ¯¤ ¨ øráe ¥̧ ¦ äaëú ¤½ § ¦ àì Ÿ ´ ÆBa-ã÷ez © « çaænä-ìr
© ³¥ § ¦ © ©
úáçî-ìr
©À £ «© © ãé :áøra ¤ «¨ ¨ dúéöçîe −¨ ¦ £ «© ø÷aa ¤Ÿ ½ © ´ dúéöçî
¨ ¦ £ «© äìò䨽 Ÿ «¨ Æäéìr ¨ ¤̧ ¨ Cørå ³© ¨ § ø÷aa ¤Ÿ ® © ø÷aa ´¤Ÿ © íéör −¦ ¥ ïäkä ²¥ Ÿ ©
úçðî
´ © § ¦ Æéðéôz ¥ ¦ «ª äpàéáz ¨®¤ ¦ § úëaøî ¤´ ¤ § ª äNrz −¤ ¨ «¥ ïîMa ¤ ²¤ © ãéîz ²¦ ¨ Là¥À å :íéîìMä «¦ ¨ § © éáìç ¬¥ § ¤ äéìr ¨ −¤ ¨ øéè÷äå ¬¦ § ¦ §
ïäkäå
¥̧ Ÿ © § åè :ýåýéì «¨Ÿ «© ççéð-çéø © Ÿ − ¦ © «¥ áéø÷z ¬¦ § © íézt ¦½ ¦ úàæ埬 § æ (ìàøùé) ñ :äaëú «¤ § ¦ àì Ÿ ¬ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © © ã÷ez ¬©
íìBò-÷ç
¨¾ ¨ dúà ®¨ Ÿ ´äNré ¤ £«© åéðaî −¨ ¨ ¦ åézçz ²¨ § © çéLnä © ¯¦ ¨ © ´éðôì
¥ § ¦ Æïøäà-éða
Ÿ £ «© ¥ § dúà ³¨ Ÿ áø÷ä ¸¥ § © äçðnä ®¨ § ¦ © úøBz −©
ìéìk¬ ¦ ¨ ïäk ²¥ Ÿ úçðî-ìëå ¬© § ¦ ¨ § æè :øè÷z «¨ § ¨ ìéìk ¬¦ ¨ ýåýéì −¨Ÿ «© Böî÷a
À § ª § epnî ¤¹ ¦ íéøäå ¸¦ ¥ § ç :çaænä © «¥ § ¦ © éðt-ìà −¥ § ¤ ýåýé ¨½Ÿ §
äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © æé ô :ìëàú «¥ ¨ «¥ àì Ÿ ¬ äéäz−¤ § «¦ øLà−¤ £ äðálä-ìk ¨½Ÿ § © ¨ Æúàå ¥ § dðîMîe ¨½ § © ¦ Æäçðnä ¨ § ¦ © úìqî ¤Ÿ ³ ¦
úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ ´åéða-ìàå ¨ ¨ ¤ § Æïøäà-ìà Ÿ £ «© ¤ øac ³¥ © çé :øîàl Ÿ« ¥ dúøkæà
−¨ ¨ «¨ § © ççéð © Ÿ ² ¦ çéø © ¯¥ çaænä © ¥À § ¦ © ´ øéè÷äå
¦ § ¦ § äçðnä-ìr®¨ § ¦ © ©
äìò䨹 Ÿ «¨ èçMz ¥̧ ¨ ¦ ÁøLà ¤ £ íB÷îa ¿ § ¦ úàhçä ®¨ © «© úøBz −© åéðáe
®¨ ¨ ïøäà Ÿ́ £ «© eìëàé − § Ÿ « äpnî ¨ ¤½ ¦ úøúBpäå ¤´¤ © § è :ýåýéì «¨Ÿ «©
:àå䫦 íéLã÷ −¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ ýåýé ¨½Ÿ § éðôì ´¥ § ¦ Æúàhçä ¨ © «© èçMz ³¥ ¨ ¦ ãrBî-ìäà
−¥ ¤ Ÿ « øöça ¬© £ «© Lã÷ Ÿ ½ ¨ íB÷îa ´ ¨ § Æ ìëàz ¥ ¨ «¥ úBvî ³©
ÆLã÷¨ íB÷îa ³ ¨ § äpìëàé ¨®¤ § Ÿ dúà −¨ Ÿ àhçîä ¬¥ © § «© ïäkä ²¥ Ÿ © èé dúà −¨ Ÿ ézúð ¦ ¬© ¨ í÷ìç ²¨ § ¤ õîç ¥½ ¨ Æäôàú ¤ ¨ «¥ àì Ÿ ³ é :äeìëàé
¨ « § Ÿ«
òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ë :ãrBî «¥ ìäà ¤ Ÿ ¬ øöça −© £ «© ìëà ¥½ ¨ z «¥ :íLàëå «¨ ¨ «¨ § úàhçk −¨ © «© àå䦽 ÆíéLã÷ ¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ³ éMàî ®¨ ¦ «¥
ãâaä-ìr
¤ ¤½ © © Ædîcî ¨ ¨ ¦ äfé ³¤ ¦ øLàå ¤̧ £ «© Lc÷é ®¨ § ¦ døNáa −¨ ¨ § ¦ ÆíìBò-÷ç
¨ ¨ äpìëàé ¨ ¤½ § Ÿ « Æïøäà Ÿ £ «© éðáa ³¥ § ¦ øëæ-ìk̈ º̈ ¨ àé
-éìëe¦ § àë :Lã÷ « ¨ íB÷îa ¬ ¨ § ñaëz −¥ © § äéìr ¨ ¤½ ¨ äfé ´ ¤ ¦ ÆøLà ¤£ íäa −¤ ¨ òbé-øLà ¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ýåýé ®¨Ÿ § éMàî −¥ ¦ «¥ íëéúøãì ¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ §
ÆúLçð ¤ ¸ § éìëa-íà峦 § ¦ ¦ § øáMé ®¥ ¨ ¦ Ba-ìMáz − © ª § øLà ¬¤ £ Nøç ¤²¤ ô :Lc÷é «¨ § ¦
(2 'r ak jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
íéðäka−¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk¬¨ ¨ ¨ áë :íéna ¦ «¨ © óhLå −© ª § ÷øîe ¬©Ÿ äìMa ¨ ¨½ ª
(‫ ב‬,‫ )ו‬‰ÏBÚ‰
» » ˙¯Bz
« ˙‡Ê…
úàhç-ìëå ¨¿ © ¨ § âë :àå䫦 íéLã÷ −¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ dúà ®¨ Ÿ ìëàé ´© Ÿ Ôa¯˜
»¿» ÔȇÂ
≈¿ Lc˜n‰Œ˙Èa
»¿ƒ« ≈ ·¯ÁL «»∆ ÈtŒÏڌۇL
ƒ « «∆ ,EÚÈ„B‰Â
¬ƒ ¿
Lãwa ¤Ÿ − © øtëì ¬¥ © § ãrBî ²¥ ìäà-ìà ¤ Ÿ ¯ ¤ dîcî ¹̈ ¨ ¦ àáeé ¸¨ ÁøLà ¤£ ‰È‰
»» ‡Ï
… - ˙Ba¯w‰
»¿»« ¯„Òa
∆≈¿ ÔȯBwL
ƒ ∆ ˙B˜BÈz‰ ƒ« ÈÏel‡
≈ ƒ ,‚‰B
≈
‰ÏBÚ
» ˙L¯Ùa
« »»¿ ÌȯB˜Â
ƒ ¿ ÌȘÒBÚ
ƒ¿ Ìz‡ ∆« ̇ƒ . . „ÓBÚ≈ ÌÏBÚ‰
» »
úøBz −© úàæå Ÿ¬ § à æ ô :óøOz «¥ ¨ ¦ Làa −¥ ¨ ìëàú ®¥ ¨ «¥ àì Ÿ´ Ìz‡
∆« el‡k
ƒ¿ ÌÎÈÏÚ
∆ ≈¬ È‡
ƒ¬ ‰ÏÚÓ
∆¬« - ˙Ba¯˜ »¿» ˙L¯Ùa
« »»¿ ÔÈBLÂ
ƒ ¿
øLà
³¤ £ íB÷îa À § ¦ á :àeä« íéLã÷ −¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ íLàä ®¨ ¨ «¨ "‰ÏBÚ‰
» » ˙¯Bz
« ˙‡Ê"… ¯Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÈÙÏ
«»¿ ‰ÏBÚ» Ôa¯˜
«¿» Ìȷȯ˜Ó
ƒ ƒ¿«
Bîc-úàå
² ¨ ¤ § íLàä-úà ®¨ ¨ «¨ ¤ eèçLé − £ § ¦ äìòä-úà ¨½ Ÿ ´ ¨ ¤ ÆeèçLé £§¦ (‫)תנחומא‬
,‫הקּרבּנוֹת‬
ָ ְ ָ ַ ‫הקרבת‬
ַ ָ ְ ַ ‫שׁמּעלתהּ ֶשׁל‬ָ ָ ֲ ַ ֶ ,‫החסידוּת‬ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬
ַ ְ ‫מסבּר‬
ְָֻ
´ áéø÷é ¦ § © Baìç-ìk
− § ¤ ¨ úàå ¬¥ § â :áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © © ÷øæé Ÿ ¬§ ¦ ‫גּשׁמית‬
ִ ְ ַ ‫פּעלּה‬
ָ ֻ ְ ‫שׁהיא‬ ִ ֶ ‫דּוקא‬ ָ ְ ַ ‫אלּא‬ָ ֶ ,‫הרוּחנית‬
ִ ָ ָ ‫בּעבוֹדה‬ָ ֲ ָ ‫ִהיא ֹלא‬
-úठäqëîä ¬¤ © § «© áìçä-úàå ¤ −¥ © ¤ § äéìàä ¨½ § © «¨ úॵ epnî ®¤ ¦ ‫מבטּא ֶאת‬
ֵ ַ ְ ‫שׁזּה‬ ֶ ֶ .‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫גבּי‬ ֵ ַ ‫גּשׁמית ַעל‬
ִ ְ ַ ‫בּהמה‬
ָ ֵ ְ ‫שׁחיטת‬
ַ ִ ְ –
‫אער‬ iyily - f - ev zyxt - xeaiva d`ixwl yneg
ïäkì
¥À Ÿ © ýåýéì ®¨Ÿ «© äîeøz −¨ § ïaø÷-ìkî ¨½ § ¨ ¨ ¦ Æãçà ¨ ¤ epnî ³¤ ¦ ´øLठ£ Æáìçä-úàå
¤ ¥̧ © ¤ § úéìkä Ÿ ½ ¨ § © ´ézL ¥ § Æúàå ¥ § ã :áøwä ¤ «¤ ©
çáæ© ¤µ øNáe ©À § åè :äéäé «¤ § «¦ Bì¬ íéîìMä −¦ ¨ § © íc-úà ¬© ¤ ÷øfä ²¥Ÿ © -ìr© Æúøúiä-úàå
¤ ¤̧ Ÿ © ¤ § íéìñkä-ìr ®¦ ¨ § © © øLà −¤ £ ïäéìr ¤½ ¥ £
epnî −¤ ¦ çépé-àì
© ¬¦ © Ÿ « ìëàé ®¥ ¨ «¥ Bðaø÷ − ¨ § ¨ íBéa ¬ § åéîìL ¨½ ¨ § úãBz ´© íú೨ Ÿ øéè÷äå ¸¦ § ¦ § ä :äpøéñé ¨ «¤ ¦ § úéìkä-ìr Ÿ− ¨ § © © ãákä ¥½ ¨ ©
Bðaø÷
½ ¨ § ¨ çáæ © ¤µ äáãð À̈ ¨ § Bà´ | øãð-íàå ¤´¤ ¦ § æè :ø÷a-ãr ¤Ÿ « © -ìk¨ å :àeä« íLà −¨ ¨ ýåýé쮨Ÿ «© äMà −¤ ¦ äçaænä¨ ¥½ § ¦ © Æïäkä ¥Ÿ ©
øúBpäå
¬¨ © § úøçnîe ½¨ ¢ ´ ¨ ¦ ì®ëàé ¥ ¨ «¥ Bçáæ-úà − § ¦ ¤ Báéø÷ä ¬ ¦ § © íBéa ²§ Lã÷ ¤Ÿ ¬ ìëàé
¥½ ¨ «¥ ÆLBã÷¨ íB÷îa ³ ¨ § epìëàé ®¤ § Ÿ « íéðäka −¦ £ Ÿ « © øëæ̈ ¬¨
ÆíBia© çáfä ©®¨ © ´øNaî © § ¦ øúBpäå −¨ © § æé :ìëàé «¥ ¨ «¥ epnî −¤ ¦ úçà −© © äøBz ¬¨ íLàk ¨½ ¨ «¨ Æúàhçk ¨ © «© æ :àeä« íéLã÷ −¦ ¨ «¨
ìëàé¥Â ¨ «¥Â ´Ÿ ìëàä ¨ «¥ íàå ´ ¦ § çé :óøOé «¥ ¨ ¦ Làa −¥ ¨ éLéìMä ¦½ ¦ § © ïäkäå
¥½ Ÿ ¸© § ç :äéäé «¤ § «¦ Bì¬ Ba-øtëé
− ¤ © § øLà ¬¤ £ ïäkä ²¥ Ÿ © íäì ®¤ ¨
¼äöøé ¤ ¨«¥ àì Ÿ ´ »éLéìMä ¦ ¦ § © íBia ´ © åéîìL ¹̈ ¨ § çáæ-øNaî © ¤̧ © § ¦ ´øLठ£ Æäìòä ¨ Ÿ «¨ øBò³ Léà ®¦ úìò-úà © Ÿ ´ ¤ áéø÷nä −¦ § © ©
Lôpäå ¤²¤ © § äéäé ®¤ § «¦ ´ ìebt¦ Bì− áLçé ²¥ ¨ «¥ àì Ÿ ¯ Búà À Ÿ áéø÷nä ´¦ § © © øLà
³¤ £ äçðî-ìëå À̈ § ¦ ¨ § è :äéäé «¤ § «¦ Bì¬ ïäkì −¥ Ÿ © áéø÷ä ½¦ § ¦
òbé-øLà
³© ¦ ¤ £ øNaäå º̈ ¨ © § èé :àOz «¨ ¦ dðår ¬¨Ÿ £ epnî −¤ ¦ úìëàä ¤ ¬¤ Ÿ «¨ úáçî-ìrå
®© £ «© © § úLçøná ¤ −¤ § © © äNrð-ìëå ¬¨ £«© ¨ § øepza ½ © © Æäôàz ¤ ¨ «¥
øNaä娽 ¨ ¸© § óøOé ®¥ ¨ ¦ Làa −¥ ¨ ìëàé ¥½ ¨ «¥ àì Ÿ ´ Æàîè-ìëa ¥¨ ¨§ äçðî-ìëå
¬¨ § ¦ ¨ § é :äéäú «¤ § «¦ Bì¬ dúà −¨ Ÿ áéø÷nä ¬¦ § © © ïäkì ²¥ Ÿ ©
ìëàz-øLà
´ © Ÿ ¤ £ Lôpäå ¤ ¤¹ © § ë :øNa «¨ ¨ ìëàé ¬© Ÿ øBäè-ìk −¨ ¨ äéäz
−¤ § «¦ ïøäà Ÿ ² £ «© éða-ìëì
¯¥ § ¨ § äáøçå ®¨ ¥ £ «© ïîMá-äìeìá
¤ −¤ © «¨ §
Búàîèå
− ¨ § ª § ýåýéì ¨½Ÿ «© ´øLà ¤ £ ÆíéîìMä ¦ ¨ § © çáfî ©³¤ ¦ øNä ¨À ô :åéçàk «¦ ¨ § Léà ¬¦
(134 'r dk jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
Lôðå ¤ ¤¹ § àë :äénrî ¨ «¤ © «¥ àåää −¦ © Lôpä ¤¬¤ © äúøëðå ²¨ § § ¦ § åéìr ®¨ ¨
ÔLc‰
∆ ∆« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰Â ƒ ¿ .ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« ψ‡ ∆≈ BÓN » ¿ . . ÔLc‰ ∆ ∆« ˙‡∆ Ìȯ‰Â ƒ≈¿
´äîäáa ¨ ¥ § ¦ | Bà´ Æíãà ¨ ¨ úàîèa ³© § ª § àîè-ìëa ¥À ¨ ¨ § òbú-ék ´© ¦ «¦ (‫ גֿד‬,‫¯ )ו‬B‰Ë » ÌB˜Ó» χ∆ ‰ÁnÏ ∆¬«« ıeÁÓƒ χ∆
çáæ-øNaî
©¬¤ © § ¦ ìëàå ²© ¨ § àîè ¥½ ¨ õ÷L-ìëa ¤´ ¤ ¨ § Bൠäàîè À̈ ¥ § ‫מסמּלת ֶאת ִזכּוּכוֹ ֶשׁל‬ ֶ ֶ ַ ְ ‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫הקּרבּן ַעל‬ ָ ְ ָ ַ ‫חלקי‬ ֵ ְ ֶ ‫שׂרפת‬ ַ ְֵ
àåää −¦ © Lôpä ¤¬¤ © äúøëðå ²¨ § § ¦ § ýåýéì ®¨Ÿ «© ´øLà ¤ £ íéîìMä −¦ ¨ § © ‫נחלקים ֵהם‬ ִ ָ ְ ֶ ‫כּללי‬ ִ ָ ְ ‫בּאפן‬ ֶ ֹ ְ .‫לקדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ִ ‫והעלאתוֹ‬ ָ ָ ֲ ַ ְ ,‫הגּשׁמי‬ ִ ְ ַ ַ ‫העוֹלם‬ ָ ָ
‫מסמּלים ֶאת‬ ִ ְ ַ ְ ‫ ֵהם‬,‫כּליל‬ ִ ָ ‫שׁנּשׂרפים‬ ִ ָ ְ ִ ֶ ‫הקּרבּן‬ ָ ְ ָ ַ ‫חלקי‬ ֵ ְ ֶ :‫לשׁנים‬ ִַ ְ ִ
øac
²¥ © âë :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © áë :äénrî ¨ «¤ © «¥ ,‫מהקּדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ַ ֵ ‫חלק‬ ֶ ֵ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫שׁנּהפכים‬ ִ ָ ֱ ֶ ֶ ,‫שׁבּעוֹלם‬ ָ ָ ֶ ‫הזּכּים‬ ִ ַ ַ ‫החלקים‬ֲִַָ
ærå
−¥ ¨ áNëå ¤ ²¤ § øBL¬ áìç-ìk ¤ ¥¹ ¨ øîàì Ÿ ® ¥ ìûøNé −¥ ¨ § ¦ éða-ìà ¬¥ § ¤ ,‫הקּרבּן‬
ָ ְ ָ ַ ‫שׁנּשׁאר ִמן‬ ָ ְ ִ ֶ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ,‫לעמּת ֹזאת‬ ַ ֻ ְ .‫מצוה‬ ָ ְ ִ ‫תּשׁמישׁי‬ ֵ ִ ְ ַ ‫ְכּמוֹ‬
,‫לקדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ִ ‫לעלוֹת‬ ֲ ַ ‫שׁאינוֹ ָיכוֹל‬ ֵ ֶ ,‫שׁבּעוֹלם‬ָ ָ ֶ ‫הגּס‬ ַ ַ ‫החלק‬ ֶ ֵ ַ ‫מסמּל ֶאת‬ ְֵַ
äNré −¤ ¨ «¥ äôøè ¨½ ¥ § áìçå ¤ ´ ¥ § Æäìáð ¨ ¥ § áìçå ¤ ³¥ § ãë :eìëàú «¥ Ÿ àì Ÿ¬
.‫אחרים‬ ִ ֵ ֲ ‫לצרכים‬ ִ ָ ְ ִ ‫היּהוּדי‬ִ ְ ַ ‫משׁמּשׁ ֶאת‬ ֵ ַ ְ ‫ְַורק‬
ìëà-ìk
´ ¥ Ÿ ¨ ék¦µ äë :eäìëàú «ª § Ÿ « àì Ÿ ¬ ìëàå Ÿ − ¨ § äëàìî-ìëì ®¨ ¨ § ¨ § ‫מקיּמים ֶאת‬ִ ְ ַ ְ ‫אפר ֶשׁבּוֹ‬ ֶ ֵ ‫ ֵישׁ‬,‫לשׁנים‬ ִ ַ ְ ִ ‫נחלק‬ ָ ְ ֶ ‫עצמוֹ‬ ְ ַ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ‫ַגּם‬
äMà −¤ ¦ äpnî ¨²¤ ¦ áéø÷é ¬ ¦ § © øLà ¤̧ £ äîäaä-ïî ¨½ ¥ § ¸© ¦ áìç ¤ ¥½ ‫ הוּא‬‫ ַא‬,‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫מסלּק ִמן‬ ָ ֻ ְ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ,'‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫'תּרוּמת‬ ַ ְ ‫מצות‬ ְַ ִ
‫העוֹלם‬
ָ ָ ‫חלקי‬ ֵ ְ ֶ ‫ ֵאלּוּ‬,‫למּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫ ָקרוֹב‬- "‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫"אצל‬ ֶ ֵ ‫ִנשׁאר‬ ְָ
-ìëå ¨ § åë :äénrî ¨ «¤ © «¥ úìëàä ¤ −¤ Ÿ «¨ Lôpä ¤¬¤ © äúøëðå ²¨ § § ¦ § ýåýéì ®¨Ÿ «©
‫שׁהם‬
ֵ ֶ ‫בּהם‬ ֶ ָ ‫רוֹאים‬ ִ ‫ ַא‬,‫מהקּדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ַ ֵ ‫חלק‬ ֶ ֵ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫הוֹפכים‬ ִ ְ ‫שׁאינם‬ ָ ֵֶ
óBòì − ¨ íëéúáLBî ®¤ ¥ Ÿ « § « ìëa Ÿ − § eìëàú ½ § Ÿ « àì Ÿ ´ Æíc̈ ‫מקיּמים ֶאת‬ ִ ְ ַ ְ ‫אפר ֶשׁבּוֹ‬ ֶ ֵ ‫ואלּוּ ֵישׁ‬ ִ ְ .‫קדשּׁה‬ָ ֻ ְ ‫לעניני‬ ֵ ְ ְ ִ ְ ‫משׁמּשׁים‬ ִ ְַ ְ
íc-ìk®¨ ¨ ìëàz-øLà ´ © Ÿ ¤ £ Lôð-ìk ¤ −¤ ¨ æë :äîäa «¨ ¥ § ìå ©§ ‫ ַעל‬,‫למּחנה‬
ֶ ֲ ַ ַ ‫מוּצא ֶאל ִמחוּץ‬ ָ ‫אפר ֶזה‬ ֶ ֵ ,'‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫'הוֹצאת‬ ַ ָ ‫מצות‬ ְַ ִ
‫ ַגּם בּוֹ‬‫ ַא‬,‫קדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ‫לעניני‬ ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שׁמּוֹעיל‬ ִ ֶ ‫כּלל‬ ָ ְ ‫נראה‬ ֶ ְ ִ ‫פּניו ֵאינוֹ‬ ָָ
ýåýé
−¨Ÿ § øaãé嬥 © § © çë ô :äénrî ¨ «¤ © «¥ àåää −¦ © Lôpä ¤¬¤ © äúøëðå ²¨ § § ¦ §
.‫קדשּׁה‬ָ ֻ ְ ‫לעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫תּוֹעלת‬ ֶ ֶ ‫להביא‬ ִ ָ ְ ‫הסּוֹפית ִהיא‬ ִ ַ ‫המּטּרה‬ ָָ ַ ַ
øîàì
Ÿ ® ¥ ìûøNé −¥ ¨ § ¦ éða-ìà ¬¥ § ¤ øac ²¥ © èë :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤
-úठàéáé ¯¦ ¨ ýåýéì ¨½Ÿ «© ÆåéîìL ¨ ¨ § çáæ-úà ©³¤ ¤ áéø÷nä º¦ § © © áéø÷é
−¦ § © øLà
¬¤ £ íéîìMä ®¦ ¨ § © çáæ ©´ ¤ úøBz−© úàæå Ÿ¬ § àé éùéìù
úà−¥ äðéàéáz ¨ ¤½ ¦ § åéãé ´ ¨ ¨ ì :åéîìL «¨ ¨ § çáfî ©¬¤ ¦ ýåýéì −¨Ÿ «© Bðaø÷ ²¨ §¨ | áéø÷äå
´ ¦ § ¦ § ¼epáéø÷é
¼¤ ¦ § © »äãBz-ìr
¨ © íà ´ ¦ áé :ýåýéì «¨Ÿ «©
úà
´ ¥ epàéáé ¤½ ¦ § Æäæçä-ìr ¤ ¨ «¤ © áìçä-úà ¤ ³¥ © ¤ ýåýé ®¨Ÿ § éMà ¥́ ¦ ïîMa
¤ ¤½ © úìeìa Ÿ ´ § ÆúBvî© úBlç ³ © äãBzäÀ¨ © çáæ-ìr ©´ ¤ ©
:ýåýé «¨Ÿ § éðôì ¬¥ § ¦ äôeðz −¨ § Búà ²Ÿ ó éðäì
¬¦ ¨ § äæçä ¤À ¨ «¤ úëaøî
¤ ¤½ § ª úìñå ¤ Ÿ́ § ïîMa ¤ ®¨ © íéçLî
´ ¦ ª § úBvî − © é÷é÷øe¬¥ ¦ §
Æäéäå ¨ ¨ § äçaænä ¨ ®¥ § ¦ © áìçä-úà ¤ −¥ © ¤ ïäkä ²¥ Ÿ © øéè÷äå ¯¦ § ¦ § àì õîç
¥½ ¨ íçì ¤´ ¤ Æúlç-ìrŸ © © âé :ïîMa ¤ «¨ © úìeìa
Ÿ ¬ § úlç Ÿ− ©
eðzz
¬ § ¦ ïéîiä ¦½ ¨ © ÷BL´ Æúàå ¥ § áì :åéðáìe «¨ ¨ § ïøäàì Ÿ − £ «© § äæçä ¤½ ¨ «¤ áéø÷äå
¸¦ § ¦ § ãé :åéîìL«¨ ¨ § úãBz ¬© çáæ-ìr©−¤ © Bðaø÷® ¨ § ¨ áéø÷é −¦ § ©
 iying ,iriax - g - ev zyxt - xeaiva d`ixwl yneg ‫ערב‬
åéìr
−¨ ¨ íNiå ¤ ¬¨ © ç :Ba« Bì− ãtàiå Ÿ ¬ § ¤ © ãôàä Ÿ ½ ¥ «¨ ÆáLça ¤ ¥̧ § áéø÷n亦 § © © âì :íëéîìL «¤ ¥ § © éçáfî −¥ § ¦ ¦ ïäkì ®¥ Ÿ © äîeøú −¨ §
-úàå ¤ § íéøeàä-úà
−¦ «¨ ¤ ïLçä-ìà ¤ ½ © ¤ Æïziå ¥ ¦ © ïLçä-úà
¤®© ¤ Bì¯ ïøäà Ÿ ® £ «© éðaî ¥́ § ¦ áìçä-úàå ¤ −¥ © ¤ § íéîìMä ²¦ ¨ § © íc-úà ¯© ¤
íNiå ¤ ¸¨ © BLàø-ìr
® Ÿ © úôðönä-úà ¤ −¤ § ¦ © ¤ íNiå ¤ ¬¨ © è :íénzä «¦ ª © äæç-úà
¥̧ £ ¤ Áék¦ ãì :äðîì «¨ ¨ § ïéîiä −¦ ¨ © ÷BL¬ äéäú ²¤ § « ¦
øæ𤴠¥ Æáäfä¨ ¨ © õéö³¦ úà ´ ¥ åéðt À̈ ¨ ìeî-ìà ´ ¤ úôðönä-ìr ¤ ¤¹ § ¦ © © úàî
´ ¥ ¥ Æézç÷ì ¦ § ¸© ¨ äîeøzä À̈ § © ÷BL´ | úàå ´ ¥ § äôeðzä ¹̈ § ©
çwiå ³© ¦ © é :äLî-úà «¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § äe¬¨ö¦ øLàk ²¤ £ «© Lãwä ¤Ÿ ½ © ïøäàì
Ÿ ¸ £ «© § íúà Â̈ Ÿ Ấ ïzàå ¥ ¤ «¨ íäéîìL ®¤ ¥ § © éçáfî −¥ § ¦ ¦ ìàøNé-éða¥½ ¨ § ¦ «¥ §
ïkLnä-úà
−¨ § ¦ © ¤ çLîiå ¬© § ¦ © äçLnä ¨½ § ¦ © ïîL-úà ¤ ´¤ ¤ ÆäLî ¤ :ìàøNé«¥ ¨ § ¦ éða ¬¥ § úàî −¥ ¥ íìBò-÷çì ¨½ ¨ § Æåéðáìe ¨ ¨ § ïäkä ³¥ Ÿ ©
epn ¦ æiå ¬© © àé :íúà «¨ Ÿ Lc÷éå −¥ © § © Ba-øLà-ìk-úàå
® ¤ £ ¨ ¤§ ýåýé
®¨Ÿ § éMàî −¥ ¦ «¥ åéða ¨½ ¨ ´ úçLîe
© § ¦ Æïøäà Ÿ £ «© úçLî ³© § ¦ úàǽŸ äì
çaænä-úà
© ¥¹ § ¦ © ¤ çLîiå ©¸ § ¦ © íéîrt ®¦ ¨ § òáL © ´¤ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © © äeö ¸¨ ¦ øLà ¤Â £ Âåì :ýåýéì «¨Ÿ «© ïäëì −¥ © § íúà ¨½ Ÿ áéø÷ä ´ ¦ § ¦ ÆíBéa§
:íLc÷ì «¨ § © § Bpk-úàå − © ¤ § øikä-úàå Ÿ² ¦ © ¤ § åéìk-ìk-úàå ¨À ¥ ¨ ¤ § ´éða
¥ § úàî −¥ ¥ íúà ¨½ Ÿ ´BçLî § ¨ ÆíBéa§ íäì ¤À ¨ úúì ´ ¥ ¨ ýåýé ¹̈Ÿ §
çLîiå
¬© § ¦ © ïøäà Ÿ ® £ «© Làø ´Ÿ ìr−© äçLnä ¨½ § ¦ © ïîMî ¤´ ¤ ¦ Æ÷öiå Ÿ ¦ © áé äøBzäÀ¨ © úà柴 æì :íúøãì «¨ Ÿ Ÿ « § íìBò −¨ úwç ¬© ª ìûøN鮥 ¨ § ¦
ïøäà
Ÿ À £ «© ´éða-úॠ§ ¤ äLî ¤¹ áø÷iå ¸¥ § © © âé :BLc÷ì « § © § Búà −Ÿ íéàelnìå
¦½ ¦ ©¸ § íLàìå ®¨ ¨ «¨ § úàhçìå −¨ © «© § äçðnì ¨½ § ¦ © Æäìòì̈ ¨Ÿ «
íäì −¤ ¨ Láçiå ¬ £ «© © èðáà
¥½ § © Æíúà ¨ Ÿ øbçiå Ÿ ³ § © © Æúðzk
Ÿ ¢ ª íLaìiå ³¥ ¦ § © © äLî-úà
−¤ ¤ ýåýé ²¨Ÿ § äeö ¯¨ ¦ øLà ¤̧ £ çì :íéîìMä «¦ ¨ § © çáæ ©−¤ìe §
:äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk ²¤ £ «© úBòaâî ®¨§ ¦ áéø÷ä쯦 § © § ìûøNé ¥À ¨ § ¦ éða-úà ´¥ § ¤ Búeö ¹ Ÿ © íBéa ¸ § éðéñ®¨ ¦ ´øäa ©§
(5 'r fl jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
ÂÈ„‚a
»»¿ ˙‡∆ ËLÙe
« » .ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ψ‡
∆≈ BÓNÂ
» ¿ . . ÔLc‰
∆ ∆« ˙‡∆ Ìȯ‰Â
ƒ≈¿
ô :éðéñ «¨ ¦ øaãîa ¬© § ¦ § ýåýéì −¨Ÿ «© íäéðaø÷-úà
²¤ ¥ § § ¨ ¤
(1 'r fl jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
∆¬«« ıeÁÓƒ χ∆ ÔLc‰
,‫ )ו‬‰ÁnÏ ∆ ∆« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ ÌȯÁ‡ƒ≈¬ ÌÈ„‚a
ƒ»¿ L·ÏÂ
«»¿
(‫ ד‬,‫ )ו‬ÌȯÁ‡
ƒ≈¬ ÌÈ„‚a ƒ»¿ L·Ï «»¿ ÂÈ„‚a »»¿ ˙‡∆ ËLÙe «»
(‫גֿד‬
˙‡ˆB‰a
«» ¿ CÏÎÏÈ ≈¿«¿ ‡lL … ∆ - 'ı¯‡ ∆∆ C¯c' ∆∆ ‡l‡ »∆ ,‰·BÁ » BÊ Ôȇ≈
,Ba¯Ï
«¿ ÒBk Ô‰a ∆» ‚ÊÓÈ…¿ƒ χ« - Ba¯Ï «¿ ‰¯„˜»≈¿ Ô‰a ∆» ÏMaL≈ ƒ∆ ÌÈ„‚a ƒ»¿
(‫„ )רש"י‬ÈÓz ƒ» Ô‰a ∆» LnLÓ ≈« ¿ ‡e‰L ∆ ÌÈ„‚a ƒ»¿ ÔLc‰
∆ ∆«
(‫ )רש"י‬Ô‰Ó ∆≈ ÔÈ˙eÁt
ƒ ¿ - "ÌȯÁ‡ ƒ≈¬ ÌÈ„‚a ƒ»¿ L·ÏÂ" «»¿ CÎÏ »¿
‫מדּוּע‬
ַ ַ ,‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫מתּרוּמת‬
ַ ְ ִ ‫פּחוּתה‬ ָ ְ ‫פּעלּה‬ ָ ֻ ְ ‫הדּשׁן ִהיא‬ ֶ ֶ ַ ‫הוֹצאת‬ַ ָ ‫ִאם‬ ‫לישּׁב‬
ֵ ַ ְ ‫חוֹבה? ְ ֵוישׁ‬ ָ ‫שׁאין זוֹ‬ ֵ ֶ ‫לרשׁ"י‬ ִ ַ ְ ‫מנּין‬ִ ַ ִ :‫הרמבּ"ן‬ַ ְ ַ ָ ‫הקשׁה‬ ָ ְִ
‫יוֹתר‬
ֵ ‫מתאים‬ ִ ְ ַ ‫לכאוֹרה‬
ָ ְ ִ ?‫הפּעלּוֹת‬ ֻ ְ ַ ‫שׁתּי‬ ֵ ְ ‫עוֹשׂה ֶאת‬ ֶ ‫כּהן‬ ֵ ֹ ‫אוֹתוֹ‬ ‫צרי‬ִ ָ ‫היה‬ ָ ָ ,‫הבּגדים‬
ִ ָ ְ ַ ‫להחליף ֶאת‬ִ ֲ ַ ְ ‫חוֹבה‬ ָ ‫היתה‬ ָ ְ ָ ‫ ִאם‬,‫בּפשׁטוּת‬ ְ ְַ
ָ ִ ‫וללמד‬
‫מכּ‬ ֹ ְ ִ ְ ,‫לישּׁב‬ֵ ַ ְ ‫וישׁ‬ ֵ ְ ?‫שׁוֹנים‬ ִ ‫כּהנים‬ ִ ֲ ֹ ‫שׁני‬ֵ ְ ‫עלֿידי‬
ֵ ְ ַ ‫שׁיּעשׂוּ‬ ֵֶָ ‫מהבּגדים‬
ִ ָ ְ ַ ֵ ‫חשׁוּבים‬
ִ ֲ ‫בּגדים ָפּחוֹת‬ ִ ָ ְ ‫נוֹסף ֶשׁל‬ ָ ‫להכין ֵסט‬ ִ ָ ְ ‫לצוּוֹת‬ְַ
,‫לבּוֹרא‬
ֵ ַ ‫בּבטּוּל ָגּמוּר‬ ִ ְ ‫האדם הוּא‬ ָ ָ ָ ‫כּאשׁר‬
ֶ ֲ ַ :‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫בּעבוֹדת‬
ַ ֲ ַ ‫הוֹראה‬ ָָ ‫מיחד ַעל‬ ָ ֻ ְ ‫שׁאין ִצוּוּי‬ ֵ ֶ ‫וּמזּה‬
ֶ ִ .‫הדּשׁן‬ֶ ֶ ַ ‫להוֹצאת‬ַ ָ ְ ‫שׁיּשׁמּשׁוּ‬ ְ ַ ְ ֶ ‫הרגילים‬
ִ ִ ְָ
ְ ֶ ‫הבדּל‬
‫אצלוֹ‬ ֵ ְ ֶ ‫ ֵאין‬,'‫למלּא ֶאת ְרצוֹן ה‬ ֵ ַ ְ ‫פּעלּוֹתיו ִהיא‬ ָ ֻ ְ ‫מטּרת‬ ַ ְ ַ ‫ְוכל‬
ָ .‫חוֹבה‬ָ ‫ולא‬ ֹ ְ '‫ארץ‬ֶ ֶ ‫'דּר‬
ֶ ֶ ‫הבּגדים ִהיא‬ ִ ָ ְ ַ ‫שׁהחלפת‬
ַ ָ ְ ַ ֶ ‫משׁמע‬ ַ ְ ַ - ‫ָכּ‬
- ‫לעשׂוֹת‬ ֲ ַ ‫צרי‬ ִ ָ ‫ ִאם‬,‫פּחוּתה‬ ָ ְ ‫חשׁוּבה אוֹ‬ ָ ֲ ‫שׁעוֹשׂה‬ ֶ ֶ ‫הפּעלּה‬ ָ ֻ ְ ַ ‫ִאם‬
‫למרוֹת‬ְ ַ ,‫העבוֹדוֹת‬ ֲ ָ ‫שׁתּי‬ֵ ְ ‫לעשׂוֹת ֶאת‬ ֲ ַ ‫הכּהן‬
ֵ ֹ ַ ‫לכן ָיכוֹל‬ ֵ ָ .‫עוֹשׂה‬ֶ ‫הוּא‬ ç÷³© á :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © à ç éòéáø
îç,
éù
‫מבּטוֹ ֶשׁל‬ ָ ַ ‫נקוּדת‬
ַ ְ ‫שׁמּצּד‬ ַ ִ ֶ ‫מפּני‬
ֵ ְ ִ ,‫בּמּעלה‬ָ ֲ ַ ְ ‫פּחוּתה‬ ָ ְ ‫מהן‬ ֶ ֵ ‫שׁאחת‬ֶַַ úàå−¥ § íéãâaä ½¦ ¨ § © Æúàå ¥ § Bzà ½ ¦ ´åéða-úàå
¨ ¨ ¤ § Æïøäà-úà Ÿ £ «© ¤
.‫הפּעלּוֹת‬ ֻ ְ ַ ‫שׁתּי‬ֵ ְ ‫הבדּל ֵבּין‬ ֵ ְ ֶ ‫הקּבּ"ה ֵאין‬ ָ ָ ַ ‫כּלפּי‬
ֵ ַ ְ ‫הכּהן‬
ֵֹ ַ
´éðL
¥ § Æúàå ¥ § úàhçä À̈ © «© øt ´ © | úàå ´ ¥ § äçLnä ®¨ § ¦ © ïîL ¤ ´¤
Æåéðáe
¨ ¨ ïøäà Ÿ ³ £ «© Cîñiå
Ÿ ¸ § ¦ © úàhçä ®¨ © «© øt ´© úà −¥ Lbiå ¥¾ © © ãé éùéîç äãrä-ìk
−¨ ¥ «¨ ¨ úàå ¬¥ § â :úBvnä « © © ìñ ¬© úàå −¥ § íéìéàä ¦½ ¥ «¨
èçLiåÀ̈ § ¦ © åè :úàhçä «¨ © «© øt ¬© Làø-ìr Ÿ − © íäéãé-úà ¤½ ¥ § ¤ äLî ¤½ Nriå ´© © © ã :ãrBî «¥ ìäठŸ ¬ çút-ìà © −¤ ¤ ìä÷ä ®¥ § ©
çaænä
© ³¥ § ¦ © úBðø÷-ìr ¸ § © © ïziå Â¥ ¦ ©Â Æícä-úà
¨ © ¤ äLî ³¤ çwiå ¸© ¦ © çút-ìà
© −¤ ¤ äãrä ½¨ ¥ «¨ Æ ìäwzå ¥ ¨ ¦ © Búà ® Ÿ ýåýé −¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «©
ícä-úàå
À¨ © ¤ § çaænä-úà © ®¥ § ¦ © ¤ àhçéå −¥ © § © Bòaöàa
½ ¨ § ¤ § Æáéáñ̈ ¦ øácä
¨½ ¨ © äæ¤́ äãrä-ìà ®¨ ¥ «¨ ¤ äLî −¤ øîàiå ¤ Ÿ¬ © ä :ãrBî «¥ ìäà ¤Ÿ ¬
:åéìr «¨ ¨ øtëì ¬¥ © § eäLc÷éå −¥ § © § © çaænä
© ¥½ § ¦ © ãBñé-ìà
´ § ¤ Æ÷öé̈ © -úठäLî ¤½ áø÷iå ´ ¥ § © © å :úBNrì « £ «© ýåýé −¨Ÿ § äeö-øLନ ¦ ¤ £
Æúàå ¥ § ¼áøwä-ìr
¤ ¼¤ © © ´øLà ¤ £ »áìçä-ìk-úà
¤ »¥ © ¨ ¤ çwiå ©À ¦ © æè åéìr
¨¹ ¨ ïziå¥̧ ¦ © æ :íéna ¦ «¨ © íúà −¨ Ÿ õçøiå ¬© § ¦ © åéða-úàå
®¨ ¨ ¤ § ïøäà Ÿ − £ «©
ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ § úéìkä Ÿ− ¨ § © ézL-úàå
¬¥ § ¤ § ãákä ¥½ ¨ © úøúé ¤´ ¤ Ÿ ÆBúà Ÿ Laìiå ³¥ § © © èðáàa ¥½ § © «¨ ÆBúà Ÿ øbçiå Ÿ ³ § © © úðzkä-úà
¤Ÿ À ª © ¤
ÆBøò-úàå
Ÿ ¤ § øtä-úàå
³¨ © ¤ § æé :äçaænä ¨ «¥ § ¦ © äLî −¤ øè÷iå ¬¥ § © © Búà
À Ÿ øbçiå´Ÿ § © © ãôàä-úà Ÿ ® ¥ «¨ ¤ åéìr −¨ ¨ ïziå ¬¥ ¦ © ìérnä-úས § © ¤
‫גער‬ iriay ,iyy - g - ev zyxt - xeaiva d`ixwl yneg
´øLà ¤ £ »áìçä-ìk-úàå
¤ »¥ © ¨ ¤ § äéìàä-úàå À̈ § © «¨ ¤ § áìçä-úà ¤´ ¥ © ¤ õeçî − ¦ Làa ¥½ ¨ óøN ´ © ¨ BLøt-úàå ½ §¦ ¤ § ´ BøNa-úàå
¨ § ¤§
úéìkä
Ÿ− ¨ § © ézL-úà嬥 § ¤ § ãákä ¥½ ¨ © úøúé ¤´ ¤ Ÿ Æúàå ¥ § ¼áøwä-ìr
¤ ¼¤ © © áø÷iå
¾¥ § © © çé :äLî-úà «¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk ²¤ £ «© äðçnì ®¤ £ «© ©
úBvnä ¹ © © ìqîe ¸© ¦ åë :ïéîiä «¦ ¨ © ÷BL¬ úàå −¥ § ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ § íäéãé-úà
−¤ ¥ § ¤ åéðáe ²¨ ¨ ïøäà Ÿ ¯ £ «© eëîñiå º § § ¦ © äìòä ®¨ Ÿ «¨ ìéà ´ ¥ úà −¥
úlçå ©¸ © § Æúçà © © ävî ³¨ © úlç ©¸ © ç÷ì © ¨Â ýåýé ¨ÀŸ § éðôì´¥ § ¦ |´øLà ¤£ ícä-úà
²¨ © ¤ äLî ¯¤ ÷øæiå Ÿ ¸ § ¦ © èçLiå ®¨ § ¦ © èé :ìéàä ¦ «¨ ¨ Làø-ìr Ÿ¬ ©
íéáìçä-ìr¦½ ¨ £´ © © ÆíNiå ¤ ¸¨ © ãçà ®¨ ¤ ÷é÷øå ´ ¦ ¨ § úçà −© © ïîL ¤ ²¤ íçì ¤¬¤ åéçúðì
®¨ ¨ § ¦ çzð −© ¦ ìéàä-úàå
¦ ©½ ¨ ¤̧ § ë :áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © ©
ïøäà
Ÿ ½ £ «© étk ¥́ © ìr©µ ìkä-úàŸ ½ © ¤ ïziå ¥́ ¦ © æë :ïéîiä «¦ ¨ © ÷BL¬ ìrå −© § -úàå ¤ § íéçúpä-úàå
−¦ ¨ § © ¤ § Làøä-úà Ÿ ½ ¨ ¤ ÆäLî ¤ øè÷iå ³¥ § © ©
:ýåýé «¨Ÿ § éðôì ¬¥ § ¦ äôeðz −¨ § íúà ²¨ Ÿ ó¤ðiå ¯¨ © åéðá ®¨ ¨ étk ¥́ © ìrå −© § íéna
¦ ®¨ © ´õçø © ¨ íérøkä-úàå
¦ −© ¨ § © ¤ § áøwä-úàå ¤ ¬¤ © ¤ § àë :øãtä ¤ «¨ ©
øè÷iå
¬¥ § © © íäétk ¤½ ¥ © ´ìrî © ¥ Æíúà ¨ Ÿ äLî ³¤ çwiå ¸© ¦ © çë àeä³ äìò ¨¸ Ÿ äçaænä ¨ ¥À § ¦ © ìéàä-ìk-úঠ©¹ ¨ ¨ ¤ äLî ¤̧ Áøè÷iå ¥ § ©©
ççéð
© Ÿ ½ ¦ çéøì © ´ ¥ § Æíä¥ íéàlî ¬ ¦ ª ¦ äìòä-ìr ®¨ Ÿ «¨ © äçaænä ¨ −¥ § ¦ © ýåýé
−¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk ²¤ £ «© ýåýéì ¨½Ÿ «© Æàeä äMà ¬¤ ¦ Æççéð-çéøì
© Ÿ ¸ ¦ © «¥ §
äæçä-úà
¤½ ¨ ´ ¤ ¤ ÆäLî ¤ çwiå ³© ¦ © èë :ýåýéì «¨Ÿ «© àeä− äMà ¬¤ ¦ :äLî-ú૤ ¤
íéàlnä À¦ ª ¦ © ìéàî ´ ¥ ¥ ýåýé ®¨Ÿ § éðôì ¥́ § ¦ äôeðú −¨ § eäôéðéå ¬¥ ¦ § © (217 'r ` jxk zegiy ihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã
‰aÎ˙
∆¿ƒ ‡Ï
… ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ÏÚ« „˜ez
(‫ ו‬,‫)ו‬ « „ÈÓz
ƒ» L‡≈
:äLî-úà «¤ ¤ ýåýé−¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk ²¤ £ «© äðîì ¨½ ¨ § Æäéä ¨ ¨ ä³Lîì ¤ § »¿À¿ eÏÈÙ‡
‫ )ירושלמי‬‰‡ÓËa ƒ¬ - „ÈÓz
ƒ» ,˙aLa
»« ¿ eÏÈÙ‡
ƒ¬ - „ÈÓz
ƒ»
(clw zxaeg zeniyx) ã ycew zegiyn zecewp ã
(‫יומא פ"ד ה"ו‬
‰pnÓ
»∆ƒ ˙¯˙Bp‰Â∆∆ «¿ . . ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« ¯È˘‰Â ƒ ¿ƒ¿ . . BˆÓ˜a ¿ À¿ epnÓ ∆ƒ Ìȯ‰Â ƒ≈¿ ‫מרמּז ַעל ִלבּוֹ ֶשׁל‬ ֵ ַ ְ ‫שׁהמּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ֶ ‫החסידוּת‬ ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬ ַ ְ ‫מבאר‬ ָֹ ְ
(‫ חֿי‬,‫ )ו‬̘ÏÁ »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙ ∆»≈ ‡Ï … . . ÂÈ·e »» Ô¯‰‡ … ¬« eÏÎ‡È ¿… ‫לקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫וההתלהבוּת‬ ֲ ַ ְ ִ ַ ְ ‫התּשׁוּקה‬ ָ ְ ַ ‫רוֹמזת ַעל‬ ֶ ֶ '‫תּמיד‬ ִ ָ ‫ו'אשׁ‬ ֵ ְ .‫האדם‬ָָ ָ
(‫ )רש"י‬ıÓÁa ≈»¿ ÌȯeÒ‡ ƒ ¬ ÌȯÈM‰ƒ« ƒ « Û‡« - ̘ÏÁ »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙ ∆»≈ ‡Ï … ‫נתּן‬
ָ ִ '‫ה'יּרוּשׁלמי‬
ִ ְ ַ ְ ַ ‫מדּברי‬ ֵ ְ ִ ִ .‫אדם‬ ָ ָ ‫בּלבּוֹ ֶשׁל ָכּל‬ ִ ְ ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫הבּוֹערת‬
ֶֶ ַ
.‫האדם‬ָ ָ ָ ‫צרכי‬ ֵ ְ ָ ‫רוֹמז ַעל‬ ֵ ,‫מקּמח‬ ַ ֶ ִ ‫העשׂוּי‬ ָ ֶ ,‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫קרבּן‬ ַ ְָ ‫התנתּקוּת‬ ְ ַ ְ ִ ‫משׁמעוּתהּ‬ָ ָ ְ ַ - ‫שׁבּת‬ ָ ַ :‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫בּעבוֹדת‬ַ ֲ ַ ‫הוֹראה‬ ָ ָ ‫ללמד‬ ֹ ְִ
‫לזּמן‬
ַ ְ ַ ‫רוֹמז‬ֵ ,‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫וּמקטר ַעל‬ ָ ְ ֻ ‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫המּוּרם ִמן‬ ָ ַ ‫הקּמץ‬ ֶֹ ַ ‫בּמצּב‬
ָ ַ ְ .‫רוּחניּים‬ ִ ִ ָ ‫לענינים‬ ִ ָ ְ ִ ְ ‫ ְ ַורק‬‫והתחבּרוּת ַא‬ ְ ַ ְ ִ ְ ,‫העוֹלם‬ ָ ָ ‫מעניני‬ְֵ ְ ִ ֵ
‫ואלּוּ‬ ִ ְ .‫מקצת ַהיּוֹם‬ ַ ְ ִ ‫כּלל ִהנּוֹ‬ ָ ְ ‫שׁבּדר‬ֶ ֶ ְ ֶ - ‫וּתפלּה‬ ָ ִ ְ ‫לתוֹרה‬ ָ ְ ‫המּקדשׁ‬ ְַָֻ ‫שׁבּלבּוֹ‬ִ ְ ֶ ‫והתּשׁוּקה‬ ָ ְ ַ ְ ‫ללּהט‬ ַ ַ ַ ‫שׁאינוֹ ָזקוּק‬ ֵ ֶ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫לחשׁב‬ ֹ ְ ַ ‫כּזה ָיכוֹל‬ ֶָ
‫הזּמן ֶשׁבּוֹ‬ ַ ְ ַ ‫לשׁאר‬ ָ ְ ִ ‫מוֹרים‬ ִ - ‫בּאכילה‬ ָ ִ ֲ ָ ‫המּתּרים‬ ִ ָ ֻ ַ - ‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫שׁירי‬ ֵָ ְ ‫אפילוּ‬ ִ ֲ - ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫"אשׁ‬ ֵ ,‫התּוֹרה‬ ָ ַ ‫אוֹמרת‬ ֶ ֶ .‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫להתקרב ֶאל‬ ֵָ ְ ִ ְ
‫מקדּשׁת‬
ֶ ֶ ַ ְ ‫הקּמץ‬ ֶ ֹ ַ ‫שׁהקרבת‬ַ ָ ְ ַ ֶ ‫כּשׁם‬ ֵ ְ .‫הזּה‬ ֶ ַ ‫העוֹלם‬ָ ָ ‫בּעניני‬ ֵ ְ ְ ִ ְ ‫עוֹסקים‬ ְִ ‫מעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ֵ ‫וּמנתּק‬ ָ ֻ ְ ‫רוּחנית‬ ִ ָ ‫בּהתעלּוּת‬ ַ ְ ִ ְ ‫נמצא‬ָ ְ ִ ‫כּשׁהאדם‬
ָ ָ ָ ֶ ְ ‫ ַגּם‬,"‫בּשׁבּת‬ ַָ ְ
‫בּמשׁ‬
ֶ ֶ ְ ‫וּתפלּה‬ ָ ִ ְ ‫לתוֹרה‬ ָ ְ ‫המּקדשׁ‬ ָ ְ ֻ ַ ‫הזּמן‬ַ ְ ַ ‫ ָכּ‬,‫השּׁירים‬ ִ ָ ְ ַ ‫וּמתּירה ֶאת‬ ָ ִַ .‫וּתשׁוּקה‬
ָ ְ ‫התלהבוּת‬ ֲ ַ ְ ִ ‫בּחיצוֹניּוּת‬ ִ ִ ְ ‫לבער בּוֹ ַגּם‬ ֹ ְ ִ ‫צריכה‬ ָ ִ ְ ,‫העוֹלם‬ָ ָ
ָ ָ ‫בּעניני‬
‫העוֹלם‬ ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שׁהעסּוּק‬ ִ ָ ֶ ‫שׁאר ַהיּוֹם‬ ָ ְ ‫וּמקדּשׁ ֶאת‬ ֵ ַ ְ ‫מתּיר‬ ִ ַ ,‫ַהיּוֹם‬ ‫בּרחוּק ָגּמוּר‬ ִ ְ ‫נמצא‬ ָ ְ ִ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ,‫בּיוֹתר‬ ֵ ְ ‫הגּרוּע‬
ַ ָ ַ ‫המּצּב‬ ָ ַ ַ ‫ הוּא‬- ‫טמאה‬ ְָֻ
‫המּנחה‬
ָ ְ ִ ַ ‫שׁשּׁירי‬ֵָ ְ ֶ ‫וּכשׁם‬ ֵ ְ ."‫הקּדשׁ‬ ֶֹ ַ ‫טהרת‬ ַ ֳ ָ ‫שׁנּעשׂוּ ַעל‬ ֲ ַ ֶ ‫"חלּין‬ ִ ֻ ‫יהיה‬ ְִֶ ‫הקּשׁר ִעם‬ ֶ ֶ ַ ‫שׁאבּד ֶאת‬ ֵ ִ ֶ ,‫לחשׁב‬ ֹ ְ ַ ‫ ָעלוּל הוּא‬‫ואם ָכּ‬ ִ ְ .‫הקּדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ַ ‫ִמן‬
‫בּעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫בּשׁאר ַהיּוֹם‬ ָ ְ ִ ‫עוֹסק‬ ֵ ‫כּשׁהאדם‬ ָ ָ ָ ֶ ְ ‫ ַגּם‬‫ ָכּ‬,‫בּחמץ‬ ֵ ָ ְ ‫אסוּרים‬ ִ ֲ ‫והתלהבוּת‬ֲ ַ ְ ִ ְ ‫חמימוּת‬ ִ ֲ ‫להרגּישׁ‬ ִ ְ ַ ְ ‫צרי‬ ִ ָ ‫ולכן ֵאינוֹ‬ ֵ ָ ְ ,‫הקּדשּׁה‬ָ ְַֻ
‫לבוֹרא‬
ֵ ְ ‫והתבּטּלוּת‬ ְ ַ ְ ִ ְ ‫ענוה‬ ָָ ֲ ‫לעבוֹד ִמתּוֹ‬ ֲ ַ ‫עליו‬ ָ ָ ,‫הזּה‬ ֶ ַ ‫העוֹלם‬ָ ָ ‫אפילוּ‬ ִ ֲ - ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫"אשׁ‬ ֵ ,‫וּמלמּדנוּ‬ ֵ ְ ַ ְ ‫הכּתוּב‬ ָ ַ ‫ ָבּא‬.‫שׁבּקדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ִ ֶ ‫בּדברים‬ ִָ ְ ִ
.‫העוֹלם‬
ָ ָ ‫בּעצמוֹ‬ ְ ַ ְ ‫לעוֹרר‬ ֵ ְ ‫צרי‬ ִ ָ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ,‫בּיוֹתר‬ֵ ְ ‫גּרוּע‬ַ ָ ‫בּמצּב‬ ָ ַ ְ ‫ ַגּם‬,"‫בּטמאה‬ ְְָֻ
.‫היּרוּד‬ ָ ַ ‫ממּצּבוֹ‬ ָ ַ ִ ‫תּרוֹמם אוֹתוֹ‬ ֵ ְ ‫והיא‬ ִ ְ '‫התּמיד‬ ִ ָ ַ ‫'אשׁ‬ ֵ ‫ֶאת‬
»ícä-ïîe
¨ © ¦ äçLnä À̈ § ¦ © ïîMî ¤´ ¤ ¦ äLî ¤¹ çwiå ¸© ¦ © ì éòéáù
-ìrå © § åéãâa-ìr
½¨ ¨ § © Æïøäà-ìr Ÿ £ «© © æiå ³© © ¼çaænä-ìr
© ¼¥ § ¦ © © ´øLà ¤£ íéàlnä
®¦ ª ¦ © ìéà −¥ éðM䦽 ¥ © ìéàä-úà ¦´ © ¨ ¤ Æáø÷iå ¥ § © © áë éùù
Æïøäà-úà
Ÿ £ «© ¤ Lc÷éå ³¥ © § © Bzà ® ¦ åéðá −¨ ¨ éãâa-ìrå
¬¥ § ¦ © § åéðä ²¨ :ìéàä
¦ «¨ ¨ Làø-ìr Ÿ ¬ © íäéãé-úà −¤ ¥ § ¤ åéðáe ²¨ ¨ ïøäà Ÿ ¯ £ «© eëîñiåº § § ¦©
:Bzà « ¦ åéðá −¨ ¨ éãâa-úàå
¬¥ § ¦ ¤ § åéða-úàå ²¨ ¨ ¤ § åéãâa-úà ½¨ ¨ § ¤ Ceðz-ìr
¬ § © ïziå ²¥ ¦ © Bîcî ½ ¨ ¦ ÆäLî ¤ çwiå ³© ¦ © | èçLiå Ã̈ § ¦ © âë
-úठ´eìMa § © åéða-ìàå
À̈ ¨ ¤ § ïøäà-ìàŸ́ £ «© ¤ äLî ¤¹ øîàiå ¤ Ÿ¸ © àì -ìrå © § úéðîéä ¦½ ¨ § © ÆBãé¨ ïäa-ìrå ¤ Ÿ ³ © § úéðîéä ®¦ ¨ § © ïøäà-ïæà
Ÿ − £ «© ¤Ÿ «
BúའŸ ´eìëàz § Ÿ « ÆíLå ¨ § ¼ãrBî ¥ ìäà ¤ Ÿ ´ çút © ´¤ »øNaä ¨ ¨© ïziå
¥̧ ¦ © ïøäà
Ÿ À £ «© éða-úà
¥́ § ¤ áø÷iå º¥ § © © ãë :úéðîéä
«¦ ¨ § © Bìâø − § © ïäa ¤Ÿ ¬
Æéúéeö
¦ ¸¥ ¦ øLàk
³¤ £ «© íéàlnä ®¦ ª ¦ © ´ìña © § øLà −¤ £ íçlä-úàå ¤ ¤½ © ¤̧ § ïäa-ìrå
¤ Ÿ ³ © § úéðîéä ¦½ ¨ § © Æíðæà ¨ § ¨ Ceðz-ìr³ § © Æícä-ïî ¨ © ¦ äLî ³¤
øNaa
−¨ ¨ © øúBpä嬨 © § áì :eäìëà «ª § Ÿé« åéðáe−¨ ¨ ïøäà Ÿ ¬ £ «© øîàì Ÿ½ ¥ ÷øæiå
Ÿ ¸ § ¦ © úéðîéä ®¦ ¨ § © íìâø −¨ § © ïäa-ìrå¤ Ÿ ¬ © § úéðîéä ¦½ ¨ § © Æíãé̈ ¨
àìŸ ³ ãrB ìäà ¤ Ÿ ¸ Áçútîe © Á¤ ¦ âì :eôøNz Ÿ « § ¦ Làa −¥ ¨ íçláe ¤®¨ © çwiå
º© ¦ © äë :áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © © ícä-úà ²¨ © ¤ äLî ¯¤
 xihtn - g - ev zyxt - xeaiva d`ixwl yneg ‫עדר‬
‫תּוֹדה ָכּל‬ ָ ‫קרבּן‬ ַ ְ ָ ‫להביא‬ ִ ָ ְ ‫צריכים‬ִ ִ ְ ‫ ָהיוּ‬,'‫הוֹדאה ַלה‬ ָ ָ ‫תּוֹדה הוּא‬ ָ íëéàlî
®¤ ¥ «ª ¦ éîé −¥ § úàìî Ÿ ½ § íBé´ ãr©µ íéîé ½¦ ¨ úráL
´ © § ¦ Æeàöú § «¥
.‫אדם‬ ָ ָ ‫ורגע ִעם ָכּל‬ ַ ֶ ָ ‫רגע‬ַ ֶ ‫בּכל‬ָ ְ ‫חסדים‬ ִ ָ ֲ ‫עוֹשׂה‬ֶ ‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫שׁהרי‬ֵ ֲ ֶ ,‫יוֹם‬
‫תּוֹדה‬ָ ‫שׁקּרבּן‬ ַ ְ ָ ֶ ‫מפרשׁ‬ ֵ ָ ְ ‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫לכן‬ ֵ ָ .‫הדּעת‬ ַ ַ ַ ‫מתקבּל ַעל‬ֵ ַ ְ ִ ‫ְֶוזה ֵאינוֹ‬ øLàk
¬¤ £ «© ãì :íëãé-úà «¤ § ¤ ¤ àlîé −¥ © § íéîé ¦½ ¨ úráL
´ © § ¦ ék¦µ
‫ ִכּי‬,‫נסּים ֵאלּוּ‬ ִ ִ ‫ארבּעה‬
ָ ָ ְ ַ ‫ודוקא‬ָ ְ ַ ְ .‫ ֵנס‬- ‫חריג‬ ִ ָ ‫ארוּע‬
ַ ֵ ‫מביאים ַעל‬ ִ ְִ øtëì
¬¥ © § úNrì − £ «© ýåýé ²¨Ÿ § äeö ¯¨ ¦ äfä ®¤ © íBia ´ © äNr̈ −¨
‫נסּים‬ ִ ִ ‫ ָשׁם ָקרוּ‬,‫המּדבּר‬ ָ ְ ִ ַ ‫נאמר ְלדוֹר‬ ַ ֱ ֶ ‫תּוֹדה‬ָ ‫קרבּן‬ ַ ְ ָ ‫להביא‬ִ ָ ְ ‫הצּוּוּי‬ ִַ
Æäìéìå
¨ § ©¸ ¨ íîBé
³¨ eáLz ¸ § «¥ ãrBî ¥¹ ìäà ¤ Ÿ ¸ Áçúôe © Á¤ äì :íëéìr
«¤ ¥ £
,'‫מרים ְוכוּ‬ָ ְ ִ ‫בּאר‬ ֵ ְ ,‫הכּבוֹד‬ ָ ַ ‫ענני‬
ֵ ְ ַ ,‫המּן‬ ָ ַ ‫ירידת‬
ַ ִ ְ - ‫ְגּלוּיים ָכּל יוֹם‬ ִ
‫המּדבּר‬
ָ ְ ִ ַ ‫ ָהיוּ דּוֹר‬,‫סתם‬ ָ ְ ‫תּוֹדה ִהיא ַעל ֵנס‬ ָ ‫בּקרבּן‬ ַ ְ ָ ְ ‫הכּוּנה‬
ָ ָ ַ ַ ‫ְואם‬ ִ ´Ÿàìå§ ýåýé −¨Ÿ § úøîLî-úà
¤¬¤ § ¦ ¤ ízøîLe ²¤ § © § íéîé ¦½ ¨ úráL
´© § ¦
ָ ָ ְ ַ ‫דּוקא‬
‫ארבּעה‬ ָ ְ ַ ‫מפרשׁ‬ֵ ָ ְ ‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫לכן‬ ֵ ָ .‫קרבּן ָכּל יוֹם‬ ָ ְ ָ ‫להביא‬ִ ָ ְ ‫צריכים‬ִ ִ ְ úॵ åéðáe ®¨ ¨ ïøäàŸ − £ «© Nriå ©¬© © åì :éúéeö¦ «¥ ª ïë-ék −¥ ¦ eúeîú ®¨
.‫המּדבּר‬
ָ ְ ִ ַ ‫שׁהיוּ ְבּדוֹר‬ ָ ֶ ,‫הלּלוּ‬ ָ ַ ‫נסּים‬ ִִ
qqq :äLî-ãéa
«¤ −¨Ÿ § äeö-øLà
© § ýåýé ½¦ ¨ § © ¨
¬¨ ¦ ¤ £ íéøácä-ìk
úráL
´ © § ¦ Æeàöú § «¥ àì Ÿ ³ ãrBî ¥¹ ìäठŸ ¸ Áçútîe © Á¤ ¦ âì øéèôî .ïîéñ å"ö ,íé÷åñô å"ö
B B B
úráL
´ © § ¦ ék¦µ íëéàlî ®¤ ¥ «ª ¦ éîé −¥ § úàìî Ÿ ½ § íBé´ ãr©µ íéîé̈ ¦½
ùéã÷ éöç
íBia
´ © äNr −¨ ¨ øLàk ¬¤ £ «© ãì :íëãé-úà «¤ § ¤ ¤ àlîé −¥ © § íéîé ¦½ ¨
àøᨠ§ éc¦ àîìra ¨ § ¨ § ïîà .àaø ¨ © dîL ¥ § Lc÷úéå © © § ¦ § ìcbúé
©© § ¦
Áçúôe© Á¤ äì :íëéìr«¤ ¥ £ øtëì ¬¥ © § úNrì − £ «© ýåýé ²¨Ÿ § äeö ¯¨ ¦ äfä
®¤ ©
áø÷éå
¥ ¨ ¦ dð÷øet
¥ ¨ § çîöéå © § © § ,dúeëìî
¥ § © C éìîéå ¦ § © § dúeòøë
¥ §¦
íéî馽 ¨ úráL
´ © § ¦ Æäìéìå ¨ § ©¸ ¨ íîBé ³¨ eáLz ¸ § «¥ ãrBî ¥¹ ìäà̧
¤Ÿ ,ìàøNé
¥ ¨ § ¦ úéa¥ ìëã ¨ § éiçáe
¥ © § ïBëéîBéáe
¥ § ïBëéiça ¥ © § ïîà .dçéLî ¥ ¦ §
ïë-ék
−¥ ¦ eúeîú ® ¨ ´Ÿ àìå§ ýåýé −¨Ÿ § úøîLî-úà
¤¬¤ § ¦ ¤ ízøîLe ²¤ § © § êøáî àáø äîù àäé ïîà :ïîà ¥ ¨ eøîàå § ¦ § áéø÷ ¦ ¨ ïîæáe© § ¦ àìâra
¨ ¨£ ©
íéøácä-ìk
½¦ ¨ § © ¨ úॵ åéðáe ®¨ ¨ ïøäà Ÿ − £ «© Nriå ©¬© © åì :éúéeö
¦ «¥ ª íìrì
© ¨ § Cøáî © ¨ § àaø ¨ © dîL ¥ § àäé ¥ § :êøáúé .àéîìò éîìòìå íìòì
qqq :äLî-ãéa
«¤ © § ýåýé−¨Ÿ § äeö-øLà
¬¨ ¦ ¤ £ ,íîBøúéå
¨ § ¦ § ,øàtúéå ¥ ¨ § ¦ § ,çazLéå
© © § ¦ § ,Cøaúé
¥ ¨ § ¦ .àiîìr ¨ © § ¨ éîìrìe
¥§ ¨§
`xwie 'q ,wgvi iel zx`tz - mgpn zxez) ã ycew zegiyn zecewp ã àLã÷ã
¨ § ª § dîL ¥ § ,ìläúéå ¨ © § ¦ § ,älrúéå
¤ © § ¦ § ,øcäúéå ¨ © § ¦ § ,àOðúéå
¥ © § ¦§
(fn 'r ,àúøéLå
¨ ¨ ¦ § àúëøa ¨ ¨ § ¦ ìk¨ ïî¦ àlrì ¨ ¥ § ïîà .àeä C éøa ¦§
BLc˜Ï
¿«¿ B˙‡
… ÁLÓiÂ
« ¿ƒ« Ô¯‰‡
… ¬« L‡¯
… ÏÚ« ‰ÁLn‰
»¿ ƒ« ÔÓMÓ
∆∆ ƒ ˜ˆiÂ
…ƒ« ïîà :ïîॠ¨ eøîàå § ¦ § ,àîìra ¨ § ¨ § ïøéîàc
¨ ¦ £ © ,àúîçðå ¨ ¨ ¡ ¤ § àúçaLz ¨¨§§ ª
(‫ יב‬,‫)ח‬
‫נעשׂתה‬
ָ ְ ֶ ֶ ‫אהרן‬ֹ ֲ ַ ‫משׁיחת‬ ַ ִ ְ ‫מדּוּע‬ַ ַ ,‫הענינים‬
ִ ָ ְ ִ ָ ‫בּפנימיּוּת‬
ִ ִ ְ ִ ‫להבין‬ ִ ָ ְ ‫ֵישׁ‬ B B B
‫בּדרגּתהּ‬
ָ ָ ְ ַ ְ ‫פּחוּתה‬ ָ ְ ‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫שׁכּהנּתוֹ ֶשׁל‬ ָ ֻ ְ ֶ ‫ ַאף‬,‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫עלֿידי‬ְֵ ַ (20 'r ai jxk zegiyÎihewl) ã ycew zegiyn zecewp ã

ֹ ֲ ַ ְ ‫שׁמּשׁה‬
‫ואהרן‬ ֶ ֹ ֶ ‫מבאר‬ ָ ֹ ְ ‫החסידוּת‬ ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬ ַ ְ .‫אהרן‬ ֹ ֲ ַ ‫מכּהנּתוֹ ֶשׁל‬ ָֻ ְ ִ (‫ יב‬,‫ )ז‬ep·È¯˜È
∆ ƒ¿« ‰„Bz » ÏÚ« ̇ƒ
‫משׁה‬ֶ ֹ ‫תּוֹרת‬ ַ ‫'זכרוּ‬ ְ ִ - ‫תּוֹרה‬ ָ ‫כּנגד‬ֶ ֶ ְ ‫משׁה‬ ֶ ֹ .‫וּתפלּה‬ָ ִ ְ ‫תּוֹרה‬ ָ ‫כּנגד‬ ֶ ֶ ְ ‫ֵהם‬ Ìi‰
»« È„¯BÈ
≈¿ ÔB‚k¿ ,BÏ ‰NÚpL » ¬«∆ Ò≈ ÏÚ« ‰‡„B‰ » » ¯·c «¿ ÏÚ« ̇ƒ
.'‫תּקּנוּם‬ ְ ִ ‫קרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ‫כּנגד‬ֶ ֶ ְ ‫'תּפלּוֹת‬
ִ ְ - ‫תּפלּה‬ ָ ִ ְ ‫כּנגד‬ ֶ ֶ ְ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ .'‫עבדּי‬ ְִַ ≈ «¿ƒ∆ ‰ÏBÁÂ
(‫‡ )רש"י‬t¯˙pL ∆ ¿ ÌȯeÒ‡‰ƒ ¬» ˙Èa≈ ÈLe·Á ≈ ¬« ˙Bi¯a„Ó ƒ»¿ƒ ÈÎωÂ
≈¿… ¿
ִ ָ ְ ִ ָ ‫שׁכּל‬
‫הענינים‬ ָ ֶ ‫ ֱהיוֹת‬,‫משׁה‬ ֶ ֹ ‫עלֿידי‬
ֵ ְ ַ ‫היתה‬ ָ ְ ָ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫משׁיחת‬ ַ ִ ְ ‫לכן‬ ֵָ ,‫דּוקא‬
ָ ְ ַ ‫תּוֹדה הוּא ַעל ֵנס‬ ָ ‫שׁקּרבּן‬ַ ְ ָ ֶ ‫לרשׁ"י‬ִ ַ ְ ‫מנּין‬
ִ ַ ִ :‫להקשׁוֹת‬ ְ ַ ְ ‫ֵישׁ‬
‫צריכה‬
ָ ִ ְ (‫)אהרן‬ ֹ ֲ ַ ‫התּפלּה‬ ָ ִ ְ ַ ‫לכן ַגּם‬ ֵ ָ ,‫התּוֹרה‬ ָ ַ ‫שׁרשׁם ִמן‬ ָ ְ ָ ‫שׁבּעוֹלם‬ָ ֶָ ‫לוֹמר‬
ַ ‫הכרח‬ ַ ֵ ְ ֶ ‫ ַמה‬,‫הכּוּנה ַעל ֵנס‬
ָ ָ ַ ַ ‫וגם ִאם‬ ַ ְ ?‫סתם‬ ָ ְ '‫תּוֹדה ַלה‬ָ ‫ְולא‬ֹ
.(‫)משׁה‬ֶ ֹ ‫תּוֹרה‬ ָ ‫עלֿידי‬ ֵ ְ ַ ‫ָלבוֹא‬ ‫קרבּן‬
ַ ְ ָ ‫ ִאלּוּ‬:‫לוֹמר‬ ַ ‫וישׁ‬ ֵ ְ ?‫בּלבד‬
ַ ְ ִ ‫נסּים ֵאלּוּ‬ ִ ִ ‫ארבּעה‬ָ ָ ְ ַ ‫דּוקא‬
ָ ְ ַ ‫שׁהם‬
ֵֶ

dxez xtqd diabn :epbdpn * .rav`a ze`xdl epbdpn oi` - dxezd z`fe zxin`e dxez xtqd zdabd zra
dtnd jxek xg`e lqtqd lr ayei f`e .envra dllebe dniad lr dgipne xfeg ldwl dze` d`xny ixg`le
envr axwl lczyi mc` lk ,mrl azkd ze`xdl dxez xtqd oidiabnyk * .(lirna shere hpa`a xbeg =)
:xn`ie ,dxez xtqd zdabd zra dxez xtqa aezky dn `xwl lkeiy ick dnial

:l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § iptl
¥ § ¦ dWn
¤ Ÿ mUÎxW`
¨ ¤ £ ,dxFYd
¨ © z`fe§
Ÿ
,dðéîéa
¨ ¦ ¦ íéîé
¦ ¨ Cøà
¤Ÿ .íBìL¨ äéúáéúð-ìëå
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ § ,íòð-éëøã
© Ÿ ¥ § © äéëøc
¨ ¤ ¨ § .øMàî¨ ª § äéëîúå
¨ ¤ § Ÿ § ,äa¨ íé÷éæçnì
¦ ¦ £ © © àéä¦ íéiç-õò
¦© ¥
:øécàéå
¦ § © § äøBz
¨ ìécâé
¦ § © ,B÷ãö§ ¦ ïòîì
© © § õôç
¥ ¨ éé¨ § .ãBáëå ¤ Ÿ dìàîNa
¨ § øLò ¨ Ÿ § ¦
mixbeg hpa`d * .uegan dxez xtqd rvn`a didi xtzd mewny ,xtzd cbp dxez xtqd lelbl miwiicn
.dxez xtqd ly oezgzd yily zligza
 ‫ערה‬
,epnn renyle oiadl lkei llebd mby ick ,dxez xtqd lelbl llebd xenbiy cr xihtdl xihtnd ligzi `l
.dxez xtqay dyxtd enk dxhtdd renyl lkd lr `id daegy
diptl dxhtdd zkxa
íäéøáãá
−¤ ¥ § ¦ § äöøå ¦½ íéàéáða
¬¨ ¨ § íéáBè ¸ © ¨ øLà
´ ¦ ¦ § ¦ øça ³¤ £ íìBòä
¨½ «¨ Cìî ¤ ´¤ Æeðéýìà ³¨ © Ceøa
¥̧ Ÿ ¡ é鸨 § äzà ¸¨
´ìàøNéáe
¥ ¨ § ¦ § Bcáò ´ ¤ Ÿ § äøBza
½ § © äLîáe ¸ ¨ © øçBaä ³¥ © ééÀ̈ § äzà ¹̈ © Ceøa
¸ ¨ úîàa®¤ ¡ ¤ íéøîàðä
´ ¦ ¨ ¡«¤ ©
:÷ãöå
¤ «¤ ¨ úîàä
−¤ ¡ ¨ éàéáðáe
¬¥ ¦ § ¦ Bnò½©
ipyy mx lewa cg`k dxhtdd mipy e`xwi `l ,jkitl .dxez xtqay dyxtd enk dxhtdd renyl lkd lr `ed daeg
dxhtdd oixew mnvra md `l` ,dcala driny lr jenql `ly ,mdl recid mrhn mibdep yie ,mirnyp oi` zelew
.(xihtnd mr dlna dln) zgpa `l` mx lewa e`xwi `ly xdfil mikixv ,mewn lkne .xihtnd itn zekxad oirneye
`i sirq ctx oniq a wlg ,owfd x"enc` jexr ogley

mixn zxhr `xenl iy

ìéìk ¦ ¨ ílek¨ änäL ¨ ¥ ¤ íëéúBìò²¤ ¥ « Ÿ ìûøNé ®¥ ¨ § ¦ éýìû ¥́ Ÿ ¡ úBàáö ¬¨Ÿ § øîà
− ¨ § ýåýé ²© ¨ äkŸ ¬ àë íaì¨ ¦ úeøøLa"
¦ § ¦ C éLînL
¦ § © ¤ éôëe
¦ § ,éúöòa
¦ ¨ £ © àìŸ ,íälL ¤ ¨ ¤ úBöòa ¥ § ,úBöòîa ¥ Ÿ § (ãë
eìëàå
¬ § ¦ § íúBà ¨ eáéø÷úå¦ § © § íëéîìL ¤ ¥ § © éçáæ ¥ § ¦ ìò© íëéçáæ-ìr
−¤ ¥ § ¦ © íúBà ¨ eôéñBä
¦ eôñ
¬ § .(fi,ck xacna) "epøeLà"
¤ £ ïBL lî § ¦ .äàBø
¤ íalL ¨ ¦ ¤ éôk ¦ § ,íaì ¨ ¦ úeøéøLa ¦ § ¦ ."òøä ¨¨
änìå ¨ ¨ § éðôì
© ¨ § ïBöøì ¨ § íðéà ¨ ¥ éøäL ¥ £ ¤ øNá «¨ ¨ ä© øéøL"¦ ¨ ïBL lî § ¦ ,íaì ¨ ¦ ó÷úa
¤ Ÿ § ,øçà ¥ © Leøt¥
¦ § ³© ¦ Ÿ « ék¦ áë :øNaä
ézøaã-àì ¨ ¨ © eãéñôz ¦§©
øåáéöá äàéø÷ì åö úùøô úøèôä ,ìàéfò
¥ ¦ ª ïa¤ ïúðBé ¨¨ íebøúáe§ © § ."íi÷å ¨©§
íBéa ² § íéúéeö¦½ ¦ ¦ àìå ´Ÿ § ÆíëéúBáà-úà
¤ ¥ «£ ¤ ,øBçàì ¨ § eéäiå § ¦ © .íaì ¨ ¦ øeäøäa §¦ §
íéøöî¦ ®¨ § ¦ õøàî ¤́ ¤ ¥ íúBà −¨ éàéöBä
¬¦ ¦ « æ ÷øô äéîøé ú"åîùìå íéëìBäå
¦ § § íéúçBt ¦ £ eéä¨ íBé ìëa ¨ § ,øîBìk
© §
úlçz© ¦ § ék¦ çáæå © «¨ ¨ äìBò −¨ éøác-ìr
¬¥ § ¦ © eéä¨ àìå Ÿ § ,íéðôì ¦ ¨ § àìå Ÿ § .'ä úãBáòa © £©
eòîLz § § ¦ òBîL
© ¨ íঠàlà ¨ ¤ äúéä ¨ § ¨ àì Ÿ éàðz ¦¨§
ìûøNé
®¥ ¨ § ¦ éýìû ¥́ Ÿ ¡ úBàáö − ¨ § ýåýé ¬¨Ÿ § øîà ²© ¨ äk Ÿ ¬ àë íkLä ¥ § © íBé (äë .íéëìBäå ¦ § § íéôéñBî ¦ ¦
éì¦ íúééäå ¤ ¦ § ¦ éúéøa¦ ¦ § úठízøîLe ¤ § © § éìB÷a ¦ § eìëàå
¬ § ¦ § íëéçáæ-ìr −¤ ¥ § ¦ © eôñ ¬ § íëéúBìò ²¤ ¥ « Ÿ .çBìLå © ¨ § íkLä ¥ § © íBéa§ íBé écî ¥ ¦ ,çìLå
©Ÿ ¨ §
-úà-íà ¤ ¦ ´ék¦ âë :(èé úåîù) äleâñ ¨ §
Æøîàì
Ÿ ¥ íúBà ³¨ éúéeö ¦ ¸¦ ¦ äfä ¤ © øácä ´¨ ¨© íBéa ² § íéúéeö ¦½ ¦ ¦ àìå ´Ÿ § ÆíëéúBáà-úà
¤ ¥ « £ ¤ ézøaã-àì ¦ § ³© ¦ Ÿ « ék¦ áë :øNá «¨ ¨
Æíëì ¤ ¨ éúééäå ¦ ³¦ ¨ § éìB÷á ¦½ § ´eòîL § ¦
íëì ¤ ¨ òétLà
© ¦ § © éîöòa ¦ § © § éðà ¦ £ íéýìûì ¦½ Ÿ «¥
ék
´ ¦ âë :çáæå ©«¨ ¨ äìBò −¨ éøác-ìr
¬¥ § ¦ © íéøöî ¦ ®¨ § ¦ õøàî ¤́ ¤ ¥ íúBà −¨ éàéöBä
¬¦ ¦ «
´éì-eéäz
¦ § «¦ ízàå −¤ © § éòöîà ¦ ¨ § ¤ úìeæa © § äáBè ¨ éúééäå
¦ ³¦ ¨ § éìB÷ᦽ § ´eòîL § ¦ Æøîàì Ÿ ¥ íúBà ³¨ éúéeö ¦ ¸¦ ¦ äfä ¤Â Â© ´øácä-úà-íà
¨ ¨© ¤ ¦
àéä¦ úBðaøwä ¨ § ¨ © úàáäå © ¨ £ © ,øwéòä ¨ ¦ ¨ äæ¤ írì ®¨ §
íäa
¤ ¨ úçð
© © ïéàL
¥ ¤ úBönä
§ ¦ © ìkî
¨ ¦ ãçàk
¨¤§
´øLà
¤ £ ÆCøcä-ìëa
¤ ¸¤ © ¨ § ízëìäå
¤À § © £ «© írì ®¨ § éì-eéäz
´¦ § «¦ ízàå −¤ © § íéýìûì ¦½ Ÿ «¥ Æíëì̈ ¤
ízëìäå
¤À § © £ «© 'ä ìB÷a§ òBîL © § úìeæa © §
´ehä-àìå
¦ Ÿ « § ÆeòîL § «¨ àìå Ÿ ³ § ãë :íëì «¤ ¨ áèéé ¬© ¦ ïrîì © −© § íëúà ¤½ § ¤ ´äeöà ¤© £
íëúà
¤½ § ¤ äeöà ¤́ © £ øLà ¤́ £ ÆCøcä-ìëa¤ ¸¤ © ¨ §
ïrîì
© −© § ÷ø© äfî ¤ ¦ úìòBz ¤¤ éì¦ àBáé¨ àìŸ øBçàì
− ¨ § eéäiå ¬ § «¦ © òøä ®¨ ¨ íaì ´ ¨ ¦ úeøøLa − ¦ § ¦ úBörîa ½ ¥´Ÿ § Æeëìiå § «¥ © íðæà-ú਽ § ¨ ¤
-àìå Ÿ « § ÆeòîL§ «¨ àìå Ÿ ³ § ãë :íëì «¤ ¨ áèéé
¬© ¦
,íéøöî ¥ § óà© íðæà-úà
¦ © § ¦ éàöBé ¨½ § ¨ ¤ ehä ´ ¦
íéøöî
¦ ½© § ¦ õøàî ¤́ ¤ ¥ ÆíëéúBáà
¤ ¥ « £ eàöé ³ § «¨ øLà ¤̧ £ íBiä-ïîì
À © ¦ § äë :íéðôì «¦ ¨ § àìå Ÿ¬ §
íälL
¤ ¨ ¤ äöòa ¨¥¨ úBörîa
½ ¥´Ÿ § Æeëìiå § «¥ © íBé− íéàéápä ¦½ ¦ § © ´éãár-ìk-úà
© ¨ £ ¨ ¤ Æíëéìà ¤ ¥ £ çìLà峩 § ¤ «¨ äfä ®¤ © íBiä ´ © ãr−©
eãîçM§ ¨ ¤ äî© òøä ®¨ ¨ íaì ´¨ ¦ úeøøLa −¦§ ¦
øBçàì § ¨ øBçàì
¨ § eëìä − ¨ § eéäiå ¬ § «¦ © eeàúäå
©§ ¦§ ÆeL÷iå § © © íðæà-úà
®¨ § ¨ ¤ ehä − ¦ àìå Ÿ ¬ § éìà
©½ ¥ ÆeòîL § «¨ àBìå ³ § åë :çìLå
© Ÿ « ¨ § íkLä ¬¥ § ©
úãBáòa
© £ © íéëìBäå
¦ § § íéúçBt
¦ £ eéä¨ íBé ìëa
À © ¦ § äë :íéðôì
íBiä-ïîì
¨§
«¦ ¨ § àìå Ÿ ¬ § 'ä
íéøácä-ìk-úà
´ ¦ ¨ § © ¨ ¤ Æíäéìà ¤ ¥ £ zøaãå ³¨ § © ¦ § æë :íúBáà £ «¥ eòøä −¥ ¥ ítør-úà ¨½ § ¨ ¤
¤́ ¤ ¥ ÆíëéúBáà
õøàî ¤ ¥ « £ eàöé ³ § «¨ øLà ¤̧ £ :äëeðré
¨ « £«© àìå Ÿ ¬ § íäéìà −¤ ¥ £ úàø÷å ¨ ¬¨ ¨ § E éìà ®¤ ¥ eòîLé − § § ¦ àìå Ÿ ¬ § älàä ¤ ¥½ ¨
¨ ¥ äfä
änä ®¤ © íBiä ´ © ãr−© íéøöî ¦ ½© § ¦
ãBòå§ ,äfä ¥ § © éìà
¤ © øBcä© éLðà ©½ ¥ ÆeòîL § «¨ àBìå ³ § åë :çlLîe
© ¥ © § íékLî
¦ § © éðà ¨ § çìLå
¦ £ íBé ìëa © Ÿ « ¨ § íkLä
¬¥ § © íBé− íéàéápä
¦½ ¦ § © ´éãár-ìk-úà
© ¨ £ ¨ ¤ Æíëéìà ¤ ¥ £ çìLàå
³© § ¤ «¨ íéëìBäå
¦ § § íéúçBt
¦£
'ä øîà © ¨ æë :íúBáàî
«¨ £ «¥ eòøä −¥ ¥ äæáe ¤ ¨ ,úBàøì§ ¦ íäéøBçàì
¤ ¥ £ © BúBà eañä ¥ ¥ àì
Ÿ íâå© § ítør-úà
¨½ § ¨ ¤ ÆeL÷iå§ © © íéàéápä
¦ ¦ § © éøác
¥ § ¦ ïBçáì
§ ¦ ììk Ÿ ék¦ íðæà-úà
¨ § eöø¨ àì ®¨ § ¨ ¤ ehä − ¦ àìå
Ÿ¬ §
 mixn zxhr ‫וער‬
Ÿ ¬ § ézòãé
àìå ¦ § © ¨ íäéìà−¤ ¥ £ àø÷z ¦ § úàø÷å
¨ § ¦ íàå ¨ ¬¨ ¨ § íäì § § ¦ § E éìà
¤ ¨ eçøáéå ®¤ ¥ eòîLé Ÿ ¬ § øLà
− § § ¦ àìå ¦ § © ¨ älàä
¤ £ ézòãé ¤ ¥½ ¨´ ¦ ¨ § © ¨ ¤ Æíäéìà
íéøácä-ìk-úà ¤ ¥ £ øaãz ¤ £ © zøaãå
¥ © § øLàk ³¨ § © ¦ § eäéîøéì¨ § §¦ §
åéäìà
¨½ Ÿ ¡ ýåýé ´¨Ÿ § Æ ìB÷a§ eòîL-àBì
À § «¨ « øLà
¤́ £ ÆéBbä© ä泤 àlà ¨ ¤ ,éðéña
© ¦ § 'ä øác© § eòîL§ ¨ øLठ£ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ éðaî ¤ ¥ ïéॠíäéìà
¥ § ¦ älà ´¨ § © «¨ § æਠçë :Eì§ eðò飩 àìŸ ék¦ äëeðré
¤À ¥ £ zøîàå ¨ « £«©
Æäãáਠ§ «¨ íìBòî¨ ¥ øñeî ®¨ eç÷ì
− § «¨ àìå Ÿ¬ §
`xenl iy © ¡ äðeîàä ¨½ ´¡ ¨
¨ § § ¦ § ,íäétî
ä÷ñôðå ¤ ¦ ¦ äúøëðå
-àBì øLà éBbä äæ íäéìà zøîàå
¨ § § ¦ § (çë
« ´ ¤ £ Æ © ³¤ ¤À ¥ £ ´¨ § © «¨ § çë íalî ¨ ¦ ¦ äãáà
:da¨ eøëfé
¨ § ¨ ìàä¥ ¨ úðeîà
Ÿ § íäétî
§ ¨ ¦ àìå «¤ ¦ ¦ äúøëðå −¨ § § ¦ §
.íäéôa
¤ ¦ § dúøkæä eç÷ì àìå åéäìà ýåýé ìB÷a eòîL̈
¨ ¨¨ § © − § «¨ Ÿ ¬ § ¨½ Ÿ ¡ ´ ¨Ÿ § Æ § À § « ìläúé-ìà ³¥ © § ¦ © ýåýé ¨ÀŸ § øîà ´© ¨ | äḱ Ÿ áë
Ÿ ék¦ Búîëça½ ¨ § ¨ § Æíëç ¨¨
Ÿ ´ áë è :íäétî
ïåék
¨ ¥ Bì ìéòBz ¦ àì
ýåýé
À̈Ÿ § øîà
´© ¨ | äk «¤ ¦ ¦ äúøëðå −¨ § § ¦ § äðeîàä
¨½ ¡ ´¨ Æäãáà ¨ § «¨ øñeî
®¨ åéëøãa
¨ ¨ § ¦ Cìä Ÿ § 'ä úठòãé
© ¨ àìå Ÿ ¤
© ¨ àlL

-ìà© Búøeáâa
® ¨ « § ¦ øBabä − ¦ © ìläúé-ìàå
¬¥ © § ¦ © § Búîëça ½ ¨ § ¨ § Æíëç ¨ ¨ ìläúé-ìà
³¥ © § ¦ © Búøeáâa
® ¨ « § ¦ øBabä
ïî¦ Bà úånä
− ¦ © ìläúé-ìàå
¬¥ © § ¦ © §
¤ ¨ © ïî¦ BLôð
§ © ìéväì
¦ © § ìëeiL
© ¤
»ìkNä
¥ § © ìläúnä
¥À © § ¦ © ´ìläúé
¥ © § ¦ úàæa-íà
Ÿº § ¦ ék´ ¦ âë :BøLra « § ¨ § øéLr−¦ ¨ ìläúé
¬¥ © § ¦ BøLra
« § ¨ § øéLr −¦ ¨ ìläúé-ìà
¬¥ © § ¦ © éáMä ¦¤ ©
:éáMä
¦ ¤ © ïî¦ Bà úånä ¤ ¨ © ïî¦ BLôð § © Ba úBcôì §¦
õøàa
¤®¨ ¨ ä÷ãöe −¨ ¨ § ètL § ¦ ãñç ¤ ²¤ äNò ¤ Ÿ ¬ ýåýé ¨½Ÿ § éðà´¦ £ ék¦µ ¼éúBঠrãé
© ´Ÿ ¨å§ ´ìläúé
¥© §¦ Ÿº § ¦
úàæa-íà ék´ ¦ âë
:ýåýé-íàð
«¨Ÿ § ª § ézöôç ¦ § −© ¨ älàá-ék
¤ ¬¥ § «¦ » ìkNä
¥ § © Bîöò § © úठçaLé © ¥ © § ìläúnä¥À © § ¦ ©
´éðà
¦ £ ék¦µ ¼éúBà ¦ rãéå
© ´Ÿ ¨ § ìékNäM
¦ § ¦ ¤ äîa ©§
ézöôç
¦ § −© ¨ älàá-ék
¤ ¬¥ § «¦ íéáMä ¥ © § õøàa
¦ ¨ © úठìa÷ì ¤®¨ ¨ ä÷ãöe
−¨ ¨ § íéòLøä © ¨ ¦ § ètLî
¦ ¨ § ¨ ïî¦ òøtäì ¬¨ § ¦ äNBòå
¤ § ,éúBöî
© § ¦ éøîBL
¥ § ìe
§ éáäBàì
©£ § ãñç
¤ ²¤ äNò ¤ Ÿ ¬ ä¨ àeä éðàå ¦ £ © ,ãBò ïéàå ¥ § ýåýé ¨½Ÿ §
«¨Ÿ § ª §
:ýåýé-íàð

el` zekxa xihtnd xn`i dxhtdd miiqny xg`l

,úBøBcä© ìëa ¨ § ÷écö ¦ © ,íéîìBòä

¦ ¨ ¨ ìk¨ øeö ,íìBòä ¨ ¨ Cìî ¤ ¤ eðéýìû ¥ Ÿ ¡ ,éé¨ § äzਠ© Ceøa¨
:÷ãöå¤ ¤ ¨ úîठ¡ åéøác ¨ ¨ § ìkL ¨ ¤ ,íi÷îe
¥ © § øaãîä ¥ © § © ,äNBòå ¤ § øîBàä ¥ ¨ ïîàpä ¨ ¡ ¤ © ìûä̈¥
àìŸ øBçਠEéøácî ¤ ¨ § ¦ ãçà ¨ ¤ øáãå¨ ¨ § ,E éøác ¤ ¨ § íéðîàðå
¦ ¨ ¡ ¤ § eðéýìû ¥ Ÿ ¡ éé¨ § àeä äzà ¨ © ,ïîàð
¨ ¡¤
ìëa¨ § ïîàpä
¨ ¡ ¤ © ìàä ¥ ¨ ,éé¨ § äzà ¨ © Ceøa¨ .äzà ¨ ¨ ïîçøå
¨ £ © § ïîàð ¨ ¡ ¤ Cìî ¤ ¤ ìû¥ ék¦ ,í÷éø ¨ ¥ áeLé̈
:åéøác
¨¨ §
äøäîa
¨ ¥ § ¦ çnNúe © © § òéLBz © ¦ Lô𤠤 úáeìòìå
© £ © § ,eðéiç ¥ © úéa¥ àéä¦ ék¦ ïBiö¦ ìò© ,íçø ¥©
:äéðáa
¨ ¤ ¨ § ïBiö¦ çnNî © ¥ © § .éé¨ § äzà ¨ © Ceøa¨ .eðéîéá ¥¨§
,EçéLî
¤ ¦ § ãåc ¦ ¨ úéa¥ úeëìîáe § © § ,Ecáò ¤ § © àéápä ¦ ¨ © eäiìàa ¨ ¦ ¥ § ,eðéýìû ¥ Ÿ ¡ éé¨ § ,eðçnN¥§©
ãBò eìçðé £ § ¦ àìå Ÿ § ,øæ¨ áLé ¥ ¥ àì Ÿ Bàñk § ¦ ìò© ,eðaì ¥ ¦ ìâéå¥ ¨ § àBáé¨ äøäîa ¨¥ § ¦
:ãòå ¤ ¨ íìBòì
¨ § Bøð¥ äaëé ¤ § ¦ àìLŸ ¤ ,Bì zòaLð ¨ § © § ¦ ELã÷ § § ¨ íLá ¥ § ék¦ .BãBák§ úठíéøçà ¦¥ £
:ãåc¦ ¨ ïâî¥ ¨ ,éé¨ § äzà ¨ © Ceøä
¨éé§ eðì¨ zúpL
¨ © ¨ ¤ ,äfä ¤ © úaMä ¨ © © íBé ìòå © § íéàéápä
¦ ¦ § © ìòå © § äãBáòä ¨ £ ¨ ìòå ¨ © ìò©
© § ,äøBzä
eðçðà
§ © £ eðéýìû¥ Ÿ ¡ éé¨ § ,ìkä Ÿ © ìò© .úøàôúìe ¤ ¨ § ¦ § ãBáëì ¨ § ,äçeðîìå
¨ § ¦ § äMã÷ì ¨ ª § ¦ eðéýìû ¥Ÿ ¡
Ceøa¨ :ãòå ¤ ¨ íìBòì ¨ § ãéîz ¦ ¨ éç© ìk¨ éôa ¦ § EîL § ¦ Cøaúé ¥ ¨ § ¦ .CúBà ¨ íéëøáîe ¦ § ¨ § ,Cì¨ íéãBî ¦
:úaMä¨ © © Lc÷î ¥ © § ,éé¨ § äzà ¨©
‫זער‬

çaænä-ìà
© ®¥ § ¦ © ¤ ïøäà Ÿ − £ «© áø÷iå ¬© § ¦ © ç :ýåýé «¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk −¤ £ «© ùãå÷-úáù úçðîì äøåúä úàéø÷
éða
¥̧ § eáø÷iå ¦ § ©Â© è :Bì-øLà « ¤ £ úàhçä −¨ © «© ìâr-úà ¤¬¥ ¤ èçLiå ²© § ¦ © ïøäàì
Ÿ − £ «© § äLî
¤½ àø÷
´ ¨ ¨ éðéîMä
¦½ ¦ § © íBia ¦ § «© à è
´ © Æéäéå ïåùàø

ïziå
−¥ ¦ © íca ½¨ © ÆBòaöà ¨ § ¤ ìaèiå Ÿ ³ § ¦ © ¼åéìà ¨ ¥ »ícä-úà ¨ © ¤ ïøäà Ÿ́ £ «© Eì-ç÷
 §  © ïøäà-ìà Ÿ À £ «© ¤ øîàiå ¤ ´Ÿ © á :ìàøNé «¥ ¨ § ¦ éð÷æìe −¥ § ¦ § åéðáìe
®¨ ¨ §
ãBñé-ì− § ठ÷öé ©½ ¨ ícä-úàå
´ ¨ © ¤ § çaænä © ®¥ § ¦ © úBðø÷-ìr ´ §© © íîéîz
®¦ ¦ § äìòì −¨ Ÿ § ìéàå ¦ ¬© § úàhçì ²¨ © § ø÷a-ïa ¯¨ ¨ ¤ ìâr ¤´ ¥
úøúiä-úàå
¤³¤ Ÿ © ¤ § úéìkä-úàå Ÿ ¹ ¨ § © ¤ § áìçä-úàå ¤ ¥̧ © ¤ § é :çaænä © «¥ § ¦ © ´øaãz¥ © § ìûøNé −¥ ¨ § ¦ éða-ìà嬥 § ¤ § â :ýåýé «¨Ÿ § éðôì ¬¥ § ¦ áø÷äå −¥ § © §
øLàk
²¤ £ «© äçaænä ¨ ®¥ § ¦ © øéè÷ä −¦ § ¦ úàhçä-ïî ¨½ © ´ © ¦ Æãákä-ïî ¥¨ © ¦ Náëå ¤¯¤ ¨ ìârå ¤ ¥̧ § úàhçì ¨½ © § Æíéfr-øérN ¦ ¦ «¦ § eç÷ ³ § øîàì Ÿ® ¥
-úàå ¤ § øNaä-úàå
−¨ ¨ © ¤ § àé (ìàøùé) :äLî-úà «¤ ¤ ýåýé −¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ íéîìL À¦ ¨ § ì¦ ìéàå ¦ ©¹ ¨ øBLå ¸ § ã :äìòì «¨ Ÿ § íîéîz −¦ ¦ § äðL-éða ²¨ ¨ «¥ §
-úठèçLiå −© § ¦ © áé :äðçnì «¤ £ «© © õeçî − ¦ Làa ¥½ ¨ óøN´ © ¨ øBòä ®¨ íBiä ½ © ék´ ¦ ïîMá ¤ ®¨ © äìeìa ´ ¨ § äçðîe −¨ § ¦ ýåýé ¨½Ÿ § éðôì ´¥ § ¦ Æçaæì
© Ÿ¸ § ¦
eä÷øæiå
¬¥ § § ¦ © ícä-úà ½¨ © ¤ Æåéìà ¨ ¥ ïøäà Ÿ ³ £ «© éða ¥̧ § eàöîiå ¦ § © ©Â äìòä̈
®¨ Ÿ « äeö
´ ¨ ¦ ´øLà ¤ £ úॵ eç÷iå À § ¦ © ä :íëéìà «¤ ¥ £ äàø𠬨 § ¦ ýåýé −¨Ÿ §
åéìà
²¨ ¥ eàéöîä ¯¦ § ¦ äìòä-úàå ¨À Ÿ «¨ ¤ § âé :áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìr
© −¥ § ¦ © © ½¨ ¥ ´ ¨ ¨ Æeáø÷iå
äãrä-ìk § § ¦ © ãrBî ®¥ ìäà
´ ¤ Ÿ éðt-ìà −¥ § ¤ äLî ¤½
õçøiå
¬© § ¦ © ãé :çaænä-ìr
© «¥ § ¦ © © øè÷iå −¥ § © © Làøä-úàå Ÿ ® ¨ ¤ § äéçúðì ¨ −¤ ¨ § ¦ øácä
²¨ ¨ © ä毤 äLî ¤½ øîàiå ¤ ´Ÿ © å :ýåýé «¨Ÿ § éðôì ¬¥ § ¦ eãîriå − § © «© ©
äìòä-ìr
−¨ Ÿ «¨ © øè÷iå ¬¥ § © © íérøkä-úàå ¦ ®¨ ¨ § © ¤ § áøwä-úà ¤ −¤ © ¤ :ýåý髨Ÿ § ãBák ¬ § íëéìà −¤ ¥ £ àøéå ¬¨ ¥ § eNrz® £ «© ýåýé −¨Ÿ § äeö-øLà
¬¨ ¦ ¤ £
-úठçwiå º© ¦ © írä ®¨ ¨ ïaø÷ ´© § ¨ úà −¥ áø÷iå ¾¥ § © © åè :äçaænä ¨ «¥ § ¦ © Æçaænä-ìà
© ¥̧ § ¦ © ¤ áø÷ ³© § ïøäà-ìà
Ÿ À £ «© ¤ äLî ¤¹ øîàiå ¤ Ÿ¸ © æ (éåì)
eäàhçéå
−¥ § © § © eäèçLiå ¬¥ ¨ § ¦ © írì ¨½ ¨ ´øLà ¤ £ Æúàhçä ¨ © «© øérN ³¦ § Eãra
− § © «© øtëå ¬¥ © § Eúìò-úàå ¤½ ¨ Ÿ ´ ¤ § ÆEúàhç-úà § «¨ © ¤ äNrå ¥º £ «©
:ètLnk
«¨ § ¦ © äNriå ¨ −¤ £«© © äìòä-úந Ÿ «¨ ¤ áø÷iå −¥ § © © æè :ïBLàøk« ¦ «¨ íãra½¨ £ «© øtëå ¥́ © § Æírä ¨ ¨ ïaø÷-ú೩ § ¨ ¤ äNrå ¥º £ «© írä ®¨ ¨ ´ãráe ©§

‫אגרות קודש‬

‫ תשי"ב‬,‫כ"ח אדר‬,‫ב"ה‬
.‫ברוקלין‬
!‫שלום וברכה‬

‫ אכפול בזה ברכתי ברכת מזל טוב‬,‫ בו כותב ע"ד הנשואין שלו‬,‫במענה על מכתבו מכ"ו אדר‬
‫מזל טוב שיהי' בבנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה וכפי שהם מוארים ומוארים בתורת החסידות‬
.‫הוא המאור שבתורה‬

.‫בטח משתדל במרץ הראוי למצאו דירה מתאימה והשי"ת יצליחם בזה‬

‫ הנה איני מבין צד הספק‬,‫מ"ש שרוצה להציע שידוך לגיסתו תחי' לאחד מאברכי התמימים‬
.‫ כי נכון הדבר‬,‫שבזה‬

‫ וכן אם אפשר‬,‫אתענין לדעת אם זוגתו תחי' משתתפת באיזה ענינים של עסקנות חרדית ובמה‬
,‫הדבר שהוא יקבע איזה לימוד עמדה ביחד (כמובן במקום שלבו חפץ) התועלת בזה מובנת ופשוטה‬
‫וכמסופר ג"כ בזכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ע"ד הנהגות כאלו שהביאו תועלת‬
.‫בגו"ר‬

.‫בברכת חג פסח כשר ושמח ופ"ש כל החבורה שיחיו‬

 ‫לוח זמנים לשבוע פרשת צו ‪ -‬בערים שונות בעולם‬ ‫חער‬
‫זמני יום ראשון ויום שבת‬
‫(ק) = שעון קיץ‬ ‫(ח) = שעון חורף‬

‫צאת‬ ‫מנחה‬ ‫סוף‬ ‫סוף זמן קריאת שמע‬

‫כניסת יציאת‬ ‫שקיעה‬ ‫זריחה‬
‫הכוכבים‬ ‫גדולה‬ ‫זמן תפילה‬ ‫אדמוה"ז‬ ‫מג"א‬ ‫מדינה ועיר‬
‫שבת שבת‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪18:27 17:31 18:17 18:13 17:51 17:47 12:19 12:20 09:48 09:52 08:46 08:50 08:12 08:16 05:46 05:54‬‬ ‫באר שבע (ח)‬
‫‪18:27 17:20 18:17 18:13 17:54 17:49 12:18 12:20 09:47 09:51 08:45 08:50 08:10 08:15 05:45 05:53‬‬ ‫חיפה (ח)‬
‫‪18:26 17:14 18:16 18:12 17:54 17:50 12:17 12:19 09:46 09:50 08:44 08:48 08:10 08:15 05:45 05:52‬‬ ‫ירושלים (ח)‬
‫‪18:28 17:29 18:18 18:13 17:52 17:47 12:19 12:20 09:48 09:52 08:46 08:50 08:12 08:16 05:46 05:54‬‬ ‫תל אביב (ח)‬
‫‪18:52 17:46 18:39 18:30 18:06 17:57 12:33 12:34 10:02 10:07 08:59 09:06 08:15 08:22 06:00 06:12‬‬ ‫אוסטריה‪ ,‬וינה (ח)‬
‫‪20:13 19:17 20:02 20:11 19:35 19:44 13:59 14:01 11:26 11:25 10:23 10:21 09:46 09:44 07:22 07:16‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬מלבורן (ק)‬
‫‪18:53 17:49 18:40 18:32 18:08 18:00 12:35 12:37 10:04 10:09 09:02 09:09 08:19 08:26 06:03 06:14‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬אודסה (ח)‬
‫‪18:26 17:20 18:13 18:04 17:40 17:31 12:07 12:08 09:36 09:41 08:34 08:41 07:49 07:57 05:34 05:47‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬דונייצק (ח)‬
‫‪18:37 17:31 18:24 18:15 17:51 17:42 12:18 12:19 09:47 09:52 08:45 08:52 08:00 08:07 05:45 05:58‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬דנייפרופטרובסק (ח)‬

‫‪19:05 17:57 18:51 18:41 18:16 18:07 12:43 12:45 10:13 10:18 09:10 09:18 08:24 08:32 06:11 06:24‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬ז'יטומיר (ח)‬
‫‪18:57 17:49 18:44 18:34 18:09 17:59 12:36 12:37 10:05 10:11 09:03 09:10 08:16 08:24 06:03 06:17‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬קייב (ח)‬
‫איחוד אמירויות‪ ,‬אבו‬
‫‪19:07 18:13 18:57 18:55 18:33 18:31 13:01 13:02 10:30 10:33 09:27 09:31 08:56 09:00 06:28 06:34‬‬
‫דאבי (ח)‬
‫‪19:18 18:15 19:06 18:58 18:36 18:29 13:01 13:03 10:31 10:35 09:28 09:35 08:46 08:53 06:29 06:40‬‬ ‫איטליה‪ ,‬מילאנו (ח)‬
‫‪18:56 18:07 18:47 18:49 18:25 18:27 12:52 12:54 10:21 10:22 09:18 09:20 08:50 08:51 06:18 06:20‬‬ ‫אקוואדור‪ ,‬קיטו (ח)‬
‫ארגנטינה‪ ,‬בואנוס איירס (ח) ‪19:43 18:50 19:33 19:41 19:07 19:15 13:32 13:34 10:59 10:59 09:57 09:55 09:22 09:20 06:56 06:51‬‬
‫‪20:39 19:42 20:27 20:38 19:58 20:08 14:23 14:26 11:51 11:50 10:48 10:45 10:09 10:06 07:47 07:40‬‬ ‫ארגנטינה‪ ,‬ברילוצ'ה (ח)‬
‫‪19:57 18:58 19:46 19:40 19:17 19:11 13:44 13:46 11:13 11:18 10:11 10:17 09:33 09:39 07:11 07:21‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬בולטימור (ק)‬
‫‪19:47 18:48 19:36 19:29 19:07 19:00 13:34 13:35 11:03 11:07 10:00 10:06 09:22 09:28 07:01 07:11‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ברוקלין (ק)‬
‫‪19:48 18:48 19:36 19:30 19:07 19:01 13:34 13:36 11:03 11:08 10:01 10:07 09:22 09:28 07:01 07:11‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ג'רסי סיטי (ק)‬
‫‪20:25 19:24 20:13 20:06 19:43 19:36 14:10 14:12 11:39 11:44 10:37 10:43 09:57 10:03 07:37 07:47‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬דטרויט (ק)‬
‫‪20:08 19:14 19:58 19:54 19:33 19:29 13:59 14:01 11:28 11:32 10:26 10:30 09:53 09:57 07:26 07:33‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬האוסטון (ק)‬
‫‪19:40 18:44 19:30 19:25 19:03 18:58 13:30 13:31 10:59 11:03 09:56 10:01 09:22 09:27 06:57 07:05‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬לוס אנג'לס (ק)‬
‫‪20:06 19:13 19:56 19:53 19:32 19:29 13:59 14:00 11:28 11:31 10:25 10:29 09:53 09:57 07:26 07:32‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬מיאמי (ק)‬
‫‪19:44 18:44 19:32 19:26 19:03 18:56 13:30 13:31 10:59 11:03 09:56 10:02 09:17 09:23 06:57 07:07‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ניו הייבן (ק)‬
‫‪20:11 19:12 20:00 19:54 19:31 19:25 13:58 13:59 11:27 11:31 10:24 10:30 09:46 09:52 07:25 07:35‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬פיטסבורג (ק)‬
‫‪19:43 18:43 19:31 19:24 19:02 18:55 13:28 13:30 10:58 11:02 09:55 10:01 09:16 09:22 06:55 07:06‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬שיקגו (ק)‬
‫‪19:16 18:27 19:07 19:12 18:44 18:48 13:11 13:13 10:39 10:40 09:36 09:37 09:07 09:07 06:36 06:35‬‬ ‫בוליביה‪ ,‬לה‪-‬פס (ח)‬
‫‪19:43 18:34 19:29 19:19 18:54 18:43 13:20 13:22 10:50 10:55 09:47 09:55 08:59 09:08 06:48 07:01‬‬ ‫בלגיה‪ ,‬אנטוורפן (ח)‬
‫‪19:43 18:34 19:29 19:19 18:54 18:44 13:21 13:22 10:50 10:55 09:47 09:55 09:00 09:08 06:48 07:01‬‬ ‫בלגיה‪ ,‬בריסל (ח)‬
‫‪18:52 18:01 18:42 18:48 18:23 18:29 12:45 12:47 10:13 10:13 09:10 09:10 08:39 08:38 06:10 06:07‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬סאן פאולו (ח)‬
‫‪18:40 17:49 18:30 18:36 18:06 18:12 12:33 12:35 10:01 10:01 08:58 08:58 08:27 08:27 05:58 05:56‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬ריו דה‪-‬ז'נירו (ח)‬
‫‪19:01 17:55 18:47 18:37 18:13 18:03 12:38 12:40 10:08 10:13 09:05 09:13 08:17 08:25 06:06 06:19‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬לונדון (ח)‬
‫‪19:12 18:03 18:58 18:46 18:20 18:09 12:47 12:48 10:16 10:22 09:14 09:22 08:23 08:32 06:14 06:29‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬מנצ'סטר (ח)‬
‫‪19:09 17:58 18:54 18:43 18:19 18:08 12:44 12:46 10:14 10:20 09:11 09:19 08:22 08:31 06:12 06:26‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬ברלין (ח)‬
‫‪19:25 18:17 19:11 19:01 18:37 18:27 13:03 13:05 10:33 10:38 09:30 09:38 08:44 08:52 06:31 06:44‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬פרנקפורט (ח)‬
‫דרום אפריקה‪ ,‬יוהנסבורג (ח) ‪18:54 18:03 18:44 18:50 18:26 18:32 12:45 12:48 10:13 10:13 09:11 09:10 08:39 08:38 06:10 06:07‬‬
‫‪19:22 18:31 19:12 19:11 18:49 18:48 13:17 13:18 10:46 10:48 09:43 09:46 09:13 09:16 06:44 06:49‬‬ ‫הודו‪ ,‬מומבאי (ח)‬
‫‪19:18 18:27 19:09 19:07 18:45 18:44 13:13 13:14 10:42 10:44 09:39 09:42 09:09 09:12 06:40 06:45‬‬ ‫הודו‪ ,‬פונה (ח)‬
‫‪18:40 17:35 18:27 18:19 17:55 17:46 12:22 12:23 09:51 09:56 08:48 08:55 08:05 08:12 05:49 06:01‬‬ ‫הונגריה‪ ,‬בודפשט (ח)‬
‫‪18:52 17:52 18:40 18:34 18:11 18:05 12:38 12:40 10:08 10:12 09:05 09:11 08:26 08:32 06:06 06:16‬‬ ‫טורקיה‪ ,‬איסטנבול (ח)‬
‫‪19:15 18:17 19:04 18:58 18:36 18:30 13:03 13:05 10:32 10:36 09:30 09:35 08:53 08:59 06:31 06:40‬‬ ‫יוון‪ ,‬אתונה (ח)‬
‫טער‬ ‫לוח זמנים לשבוע פרשת צו ‪ -‬בערים שונות בעולם‬
‫זמני יום ראשון ויום שבת‬
‫(ק) = שעון קיץ‬ ‫(ח) = שעון חורף‬

‫צאת‬ ‫מנחה‬ ‫סוף‬ ‫סוף זמן קריאת שמע‬

‫כניסת יציאת‬ ‫שקיעה‬ ‫זריחה‬
‫הכוכבים‬ ‫גדולה‬ ‫זמן תפילה‬ ‫אדמוה"ז‬ ‫מג"א‬ ‫מדינה ועיר‬
‫שבת שבת‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪19:01 17:56 18:48 18:39 18:16 18:07 12:43 12:44 10:12 10:17 09:09 09:16 08:26 08:33 06:10 06:22‬‬ ‫מולדובה‪ ,‬קישינב (ח)‬
‫‪19:19 18:28 19:10 19:08 18:47 18:45 13:14 13:15 10:43 10:45 09:40 09:44 09:10 09:13 06:41 06:46‬‬ ‫מקסיקו‪ ,‬מקסיקו סיטי (ח)‬
‫‪19:28 18:28 19:16 19:27 18:44 18:56 13:08 13:10 10:34 10:33 09:31 09:28 08:49 08:46 06:30 06:22‬‬ ‫ניו‪-‬זילנד‪ ,‬קרייסטצ'רץ' (ח)‬
‫‪18:49 17:56 18:39 18:36 18:14 18:11 12:42 12:43 10:11 10:14 09:08 09:13 08:36 08:40 06:09 06:16‬‬ ‫נפאל‪ ,‬קטמנדו (ח)‬
‫‪19:05 18:04 18:54 18:47 18:25 18:18 12:52 12:54 10:22 10:26 09:19 09:25 08:41 08:47 06:20 06:30‬‬ ‫סין‪ ,‬בייג'ין (ח)‬
‫‪19:46 18:58 19:38 19:39 19:16 19:17 13:43 13:44 11:11 11:13 10:09 10:11 09:40 09:42 07:09 07:11‬‬ ‫סינגפור‪ ,‬סינגפור (ח)‬
‫‪18:38 17:27 18:23 18:13 17:47 17:37 12:14 12:15 09:43 09:49 08:41 08:49 07:52 08:00 05:41 05:55‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשא (ח)‬
‫‪18:51 18:02 18:42 18:46 18:19 18:23 12:46 12:48 10:15 10:16 09:12 09:13 08:43 08:44 06:12 06:12‬‬ ‫פרו‪ ,‬לימה (ח)‬
‫‪19:36 18:32 19:23 19:15 18:52 18:44 13:19 13:20 10:48 10:53 09:45 09:52 09:03 09:10 06:46 06:57‬‬ ‫צרפת‪ ,‬ליאון (ח)‬
‫‪19:49 18:42 19:35 19:26 19:03 18:54 13:29 13:30 10:58 11:03 09:55 10:03 09:10 09:18 06:56 07:09‬‬ ‫צרפת‪ ,‬פריז (ח)‬
‫‪18:38 17:49 18:29 18:30 18:07 18:08 12:34 12:36 10:03 10:05 09:01 09:03 08:32 08:34 06:01 06:03‬‬ ‫קולומביה‪ ,‬בוגוטה (ח)‬
‫‪20:11 19:10 19:59 19:52 19:31 19:24 13:55 13:57 11:25 11:29 10:22 10:28 09:41 09:48 07:22 07:33‬‬ ‫קנדה‪ ,‬טורונטו (ק)‬
‫‪19:49 18:46 19:37 19:29 19:07 18:59 13:32 13:34 11:01 11:06 09:59 10:05 09:17 09:24 06:59 07:11‬‬ ‫קנדה‪ ,‬מונטריאול (ק)‬
‫‪19:34 18:37 19:23 19:18 18:56 18:51 13:23 13:25 10:53 10:57 09:50 09:55 09:15 09:20 06:51 06:59‬‬ ‫קפריסין‪ ,‬לרנקה (ק)‬
‫‪20:01 18:48 19:46 19:34 19:07 18:56 13:34 13:36 11:04 11:10 10:01 10:09 09:09 09:18 07:02 07:17‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬ליובאוויטש (ח)‬
‫‪19:36 18:21 19:20 19:08 18:44 18:32 13:08 13:09 10:37 10:43 09:34 09:43 08:41 08:50 06:35 06:51‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬מוסקבה (ח)‬
‫רוסיה‪ ,‬רוסטוב על‪-‬הדון (ח) ‪19:17 18:13 19:05 18:56 18:32 18:24 12:59 13:01 10:28 10:34 09:26 09:33 08:43 08:50 06:27 06:39‬‬
‫‪19:22 18:17 19:10 19:01 18:41 18:32 13:04 13:05 10:33 10:38 09:31 09:37 08:47 08:54 06:31 06:43‬‬ ‫שוויץ‪ ,‬ציריך (ח)‬
‫‪19:01 18:11 18:52 18:51 18:29 18:28 12:56 12:58 10:25 10:28 09:23 09:26 08:53 08:56 06:23 06:27‬‬ ‫תאילנד‪ ,‬בנגקוק (ח)‬

‫*) הזמנים נערכו על־פי תוכנת 'חזון שמים'‪.‬‬

‫‪ycew zayl zexp zwlcd zevn xcq‬‬

‫מצוה זו שייכת גם לבנות ישראל‪ ,‬ועד לילדה קטנה ‪ ...‬אפילו אם היא בת שנה וכבר מתחילה‬
‫לדבר ויכולה להדליק ולברך ‪ ...‬ביחד עם אחיותי'‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה אמה שמדליקה‬
‫‪378 'nr 'c wlg h"nyz mgpn zxez‬‬ ‫לאחריהן‪ ,‬כדי שתוכל לעזור להן בהדלקת הנר‪.‬‬
‫ויש להשפיע גם על בנות קטנות שהגיעו לחינוך‪ ,‬שגם הן תדלקנה נרות שבת וחג‪ ,‬כמדובר כמה‬
‫פעמים‪ .‬ואפילו אם הדבר מוטל בספק‪ ,‬אם היא כבר הגיעה לחינוך או לא – גם אז כדאי שיאיר‬
‫‪162 'nr `"g n"cyz zeiecreezd ± g"kq n"cyz ixyz b"i zgiyn‬‬ ‫מזלה שבוע קודם או כמה ימים קודם!‬
‫זמן הדלקת הנרות הוא כפי המתפרסם בכל מקום ומקום על ידי הגורמים המוסמכים – אסור בשום אופן להדליק‬
‫לאחר זמן זה‪.‬‬
‫מנהגן הטוב של בנות ישראל ‪ ...‬להפריש לצדקה לפני הדלקת הנרות – כמובן כאשר הדלקת הנרות היא ביום‬
‫חול‪ .‬אסור לטלטל ח"ו את קופת הצדקה לאחרי ההדלקה ולכן צריכים להניחה לכתחילה ]=לפני כניסת השבת‬
‫ולפני ההדלקה[ במקום שתישאר שם עד לאחרי הבדלה‪.‬‬
‫מדליקים את הנרות ואחרי כן מברכים‪:‬‬

‫‪ìL¤ øð¥ ÷éìãäì‬‬

‫‪¦ § © § eðeöå‬‬
‫‪¨ ¦ § åéúBöîa‬‬
‫÷‪¨ § ¦ § eðLc‬‬
‫‪¨ § ¦ øLà‬‬
‫‪¤ £ ,íìBòä‬‬
‫‪¨ ¨ Cìî‬‬
‫‪¤ ¤ eðéýìà‬‬ ‫¨‪¨ © Ceøa‬‬
‫‪¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà‬‬
‫÷‪:Lã‬‬
‫‪¤Ÿ úaL‬‬ ‫©¨‬
 ‫תפלת הדרך‬ ‫פר‬
‫צריך לאומרה כשהחזיק בדרך חוץ לעיר ביום ראשון כשנוסע מביתו‪ ,‬וטוב לומר מעומד אם אפשר בקל‪ .‬ובשאר הימים‬
‫שמתעכב בדרך עד שובו לביתו יאמר אותה בכל בוקר אפילו במלון ויחתום ברוך אתה שומע תפלה בלי הזכרת שם‪:‬‬

‫יְ ִהי ָרצוֹן ִמ ְּל ָפנֶ יךָ יְ יָ ֱאל ֵֹהינ ּו וֵ אל ֵֹהי ֲאבו ֵֹתינוּ‪ֶ ׁ ,‬ש ּתו ִֹל ֵיכנ ּו ְל ׁ ָשלוֹם וְ ַת ְצ ִע ֵדנ ּו ְל ׁ ָשלוֹם וְ ַת ְד ִר ֵיכנ ּו ְל ׁ ָשלוֹם‬
‫ש ְמ ָחה ו ְּל ׁ ָשלוֹם‪( ,‬ואם דעתו לחזור מיד אומר וְ ַת ֲחזִ ֵירנ ּו ְל ׁ ָשלוֹם)‪,‬‬
‫וְ ִת ְס ְמ ֵכנ ּו ְל ׁ ָשלוֹם‪ ,‬וְ ַת ִּג ֵיענ ּו ִל ְמחוֹז ֶח ְפ ֵצנ ּו ְל ַח ִ ּיים ו ְּל ִ ׂ‬
‫ל־פו ְּר ָענִ ּיוֹת ַה ִּמ ְת ַר ְּג ׁשוֹת ו ָּבאוֹת ְלעו ָֹלם‪.‬‬
‫וְ ַת ִּצ ֵילנ ּו ִמ ַ ּכף ָּכל־אוֹיֵ ב וְ או ֵֹרב וְ ִל ְס ִטים וְ ַחיּ וֹת ָרעוֹת ַּב ֶּד ֶרךְ וּ ִמ ָּכ ּ‬
‫שה יָ ֵדינוּ‪ ,‬וְ ִת ְּתנֵ נִ י ְל ֵחן ו ְּל ֶח ֶסד ו ְּל ַר ֲח ִמים ְּב ֵעינֶ יךָ ו ְּב ֵעינֵ י ָכל־רו ֵֹאינוּ‪ ,‬וְ ִתגְ ְמ ֵלנ ּו‬
‫ל־מ ֲע ֵ ׂ‬
‫וְ ִת ׁ ְש ַלח ְּב ָר ָכה ְּב ָכ ַ‬
‫ל־פה‪ָּ :‬ברוּךְ ַא ָּתה יְ יָ ‪ׁ ,‬שו ֵֹמ ַע ְּת ִפ ָּלה‪:‬‬
‫ֲח ָס ִדים טו ִֹבים וְ ִת ׁ ְש ַמע קוֹל ְּת ִפ ָּל ֵתנוּ ִּכי ַא ָּתה ׁשו ֵֹמ ַע ְּת ִפ ַּלת ָּכ ּ ֶ‬

‫ת‪.‬ד‪ 373 .‬כפר חב"ד ‪ 60840‬ישראל ‪P.O.B 373 Kfar Chabad 60840 Israel -‬‬
‫‪Dvar Malchus‬‬
‫‪Issue # 00827‬‬
‫‪13/03/2022‬‬
‫לזכות‬
‫לוי שי' הלוי בן חנה וזוגתו אולגה שרח בת תמר‬
‫ויוצאי חלציהם‬
‫צבי' ובעלה דוד הלוי אליעזרוב‬
‫שלום יצחק הלוי ומשפחתו‬
‫רות ובעלה אפרים הלוי יליזרוב‬
‫זבולון הלוי וזוגתו רות‬
‫חגית ובעלה גבריאל סופייב‬
‫שמעי' הלוי וזוגתו מוריאל‬
‫אילת ובעלה גדעון יעקובסון‬
‫יהושע הלוי וזוגתו מעיין חנה‬
‫אור אבנר הלוי שיחיו‬
‫לבייב‬
‫‬
‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' טובי' ב"ר יעקב ע"ה‬
‫ניתן להשיג שיחות קודש ומאמרי דא"ח אלו‬
‫פקס‪)972( 3 9606108 :‬‬
‫‪E-mail: Israel@DvarMalchus.Org USA@DvarMalchus.Org‬‬
‫להרשמה ומנויים‪)972( 3 9601001 :‬‬
‫להורדת הקבצים‪Internet: www.DvarMalchus.Org :‬‬
‫‪P.P.‬‬
‫‪www.otzar770.com  www.lahak.org‬‬ ‫‬ ‫‪www.Chasidut.TV‬‬
‫שולם‬
‫‬ ‫‪1949‬‬
‫תל אביב‬
‫הערות ותיקונים ניתן לשלוח ל‪E-mail: office@chazak.co.il - www.chazak.co.il :‬‬

‫הורידו את יישומון‬
‫דבר מלכות‬
‫מחנות היישומים‬