‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים‬

‫‪ .1‬מה הקשר בין מדעי החברה לתכנון אדריכלי?‬
‫איך האדם מרגיש בסביבה מסוימת‪ ,‬אנחנו מספקים מבנים ציבורים לאנשים‪ ,‬מבני מגורים‪ ,‬איך גורמים לאדם לקחת‬
‫אחריות על הסביבה בו הוא נמצא וכו'‪.‬‬
‫תמונות שנשאל עליהם שאלות‪:‬‬
‫אורח החיים שלהם‪ ,‬מה זו משפחה‪ ,‬הקשר בין האנשים‪ ,‬התרבות‪ ,‬האומנות‪ ,‬אמונות‪.‬‬

‫מה משמעות הצפיפות?‪ ,‬איך יש פרטיות?‪ ,‬מה המרחב הציבורי?‪ ,‬אינטראקציה בין האנשים‪ ,‬איך הזקנים מגיעים‬
‫ממקום למקום? איך בכלל מגיעים לבית שלהם?‪ ,‬איך נבנו הבתים האלה? האם יש כללים וגבולות בבניית הבתים?‬
‫האם יש חוקים פנימיים שלהם?‬

‫האחידות בין הנראות של בתים מחזק את הקהילתיות‪ ,‬אולי זה גורם לפחות פרטיות‪ ,‬החצר המשותפת והכניסות‬
‫הפתוחות יוצרות קהילתיות למרות שוני בין אנשים‪ ,‬הרקע של האנשים בישוב השפיע על עיצוב הישוב והנורמות‬
‫שבתוכו (אין חומה מסביב לבית‪ ,‬שמירה על העצים)‬

‫איפה יש יותר פרטיות? (בניינים)‪ ,‬הבניינים יוצרים מעמדות‪ ,‬יוקרתיות‪ ,‬האוכלוסייה בנמצאת שם היא בעלת הון‪,‬‬
‫הקרבה לים‪ ,‬העיצוב מחזק את המעמד היוקרתי של המבנים‪ ,‬שימוש בחומרים יותר יקרים‪ ,‬סטנדרט בניה גבוה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫מה משותף? בניינים בעלי עוצמה‪ ,‬גורמים לנו להרגיש קטנים‪ ,‬הבניין מגיע לשמיים‪ ,‬אוירה של קדושה‪ ,‬יראת כבוד‬
‫ורוממות רוח‪ .‬אנחנו מתכוננים למקום אליו אנחנו מגיעים‪ ,‬למשל נתלבש באופן מסוים‪ ,‬בכולם יש טקס מסוים או‬
‫מהווים מקום פולחן‪.‬‬

‫‪ .2‬שאלות יסוד‬
‫עבור מי מתכננים?‬
‫המתגוררים‪ ,‬הלקוח‪ ,‬התושבים בשכונה‪ ,‬יש השפעות רחבות של הבניה על הדיירים ליד‪ .‬יכול להיות מצב של פגיעה‬
‫בתושבים אחרים באזור‪ ,‬אנשים חלשים למשל‪ .‬זה יוצר סוגיות אתיות במה להתחשב ובמה לא‪.‬‬
‫האם קיימים ערכים מנחים לבנייה?‬
‫האם היא מותאמת לכלל האוכלוסייה או לפלג מסוים‪ .‬האם יש אנשים שלא יוכלו לגור במגורים שלי בגלל שלא לקחתי‬
‫בחשבון את הצרכים שלו בבית‪ .‬האם הבניה שלי רוויה או על הקרקע ומה ההשלכות של הבניה הזו‪ .‬נגישות לכלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬האם מתאים לנכים וזקנים או לאמא עם עגלה‪.‬‬

‫מה גבולות התכנון?‬

‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫למשל אם יש מקום לשחק כדורגל בחצר זה יכול להפריע לשכנים בלי ילדים‪ ,‬למשל ועד בית בבניין גדול שבו יש‬
‫אנונימיות מסוימת בין הדיירים לרוב מתקיימת בלובי ואז השאלה האם לתכנן מרחב ציבורי לטובת הבניין‪ .‬זאת‬
‫חשיבה תכנונית מצד אחד ומצד שני יכולה להשפיע על מערכת היחסים בין האנשים‪.‬‬
‫ככל שהתכנון שונה ומעניין אנשים משתמשים במבנה מעבר לשימושים ממש של הבניין כמו ציון מיקום מסוים בעיר‪.‬‬
‫מה ההשלכות של התכנון?‬
‫למשל מבנה שמותאם גם לאוכלוסייה חלשה וגם לאוכלוסייה מהמעמד הגבוה‪.‬‬
‫מה ההשלכות הכלכליות של הבנייה שלי כמו בניה ליד אוטוסטרדה שמורידה את ערך הדירות‪ .‬זה יכול להוריד את‬
‫האיכות של אותה שכונה‪.‬‬
‫מה המטרה בתכנון?‬
‫לשפר את איכות החיים? למי לשפר? הרבה פעמים זה בא על חשבון האחר‪.‬‬
‫האם אנחנו מתכננים עבור קבוצה הטרוגנית או הומוגנית?‬
‫מצד אחד הטרוגניות מאפשרת מגוון בתים ששומרת על ערך דירות גבוה בגלל תחלופה של דיירים ומצד שני‬
‫ההומוגניות יוצרת קהילה מחוברת יותר‪ ,‬מחויבות של האנשים למקום שהם גרים בו‪ ,‬חברה עם צרכים דומים‪.‬‬
‫האם רוצים לצופף את הבניה או לרווח אותה? זה מתקשר לעלויות קרקע‪ ,‬לצרכים במבנים במדינה‪ ,‬בתשתיות‬
‫שבניה מרווחת מאפשרת וכו‪.‬‬
‫ההנחת הייסוד לכל השאלות האלה שאין את היכולת להגיע למצב אופטימלי אבל אפשר בעזרת רגישות להתחשב‬
‫ולהשתדל לאפשר את החיים המשותפים יחד למגוון של אנשים‪ .‬לרוב זה עניין של הבנה והקשבה לצרכים ולא עניין‬
‫כלכלי‪ .‬צרך לחשוב קדימה על כולם ולמה שיקרה עתיד‪.‬‬

‫מימין המשותף זה דירות בית פרטי ומשמאל זה תמונות של בניינים‪.‬‬

‫איפה יש איכות חיים?‬

‫זה מביא אותנו להתעסק בין שני מושגים‪:‬‬

‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫רמת חיים ואיכות חיים‬ ‫‪.2.1‬‬

‫רמת חיים אפשר למדוד באופן מדוייק‪ .‬זה ערך כספי‪ .‬למשל ערך הרכוש‪.‬‬

‫איכות חיים קשור להערכה סובייקטיבית של הפרט על המידה שבו הצרכים שלו ותחומי החיים השונים באים על‬
‫סיפוקם וזה שונה בין אדם לאדם‪.‬‬

‫דוגמא להשפעת התכנון על החברה ‪ -‬העיר עמנואל‬ ‫‪.2.2‬‬

‫העיר עמנואל זאת העיר חרדית הראשונה שנבנתה ביהודה ושומרון במטרה שכל תושביה יהיו חרדים‪ .‬הרעיון היה‬
‫של היזם מוטי זיסר שמטרתו היתה לעודד גם את התיישבות ביהודה ושומרון ועניין שני זה הצפיפות בשכונות‬
‫החרדיות ומחסור ביחידות דיור שהביא לעליה במחירי דירות והקשה מאוד על זוגות צעירים ואנשים בלי יכולת‬
‫כלכלית‪ .‬הרעיון הזה פותר את שתי הבעיות יחד‪ .‬העיר הזאת מיועדת לאוכלוסייה חרדית ומותאמת לצרכים שלהם‬
‫ומתאימה למי שמחפש לעבור למקום מרווח יותר ובמחירים נוחים‪ .‬התכנון של העיר התחשב במרחב הטופוגרפי‪.‬‬
‫תוכננו שטחים ירוקים שמתאימים לשיטוט של ילדים‪ .‬מוסדות ציבור חרדיים‪ .‬זאת הפרוגרמה הראשונית‪:‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫בעמנואל האדריכלים ידעו מראש מה מטרת הישוב ולאיזה צרכים הוא צריך לתת מענה‪ .‬מוטי זיסר הוא היזם של‬
‫הקמת הישוב‪ .‬הוא ביקש שהבניה תהיה גם תוך התייחסות לשיפולי ההר‪ .‬ב‪ 1983‬הוקמה העיר וחסידי גור הגיעו‬
‫להתיישב המקום‪ .‬הוקמה גם אזור תעשיה בכניסה לישוב‪.‬‬
‫אבל מהר מאוד התגלו קשים בפרוייקט‪.‬‬

‫‪ .2.2.1‬קשיים‬
‫סכסוכים בין ראשי הישוב החרדי – בין הרב שך וחסידי גור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫החרדים בד"כ ממוקמים בתוך ערים מרכזיות כיוון כך הם נהנים מהשירותים ה"חילונים" שקיימים בעיר‬ ‫‪-‬‬
‫מרוחקת זה ידרוש מהם כוח עבודה פנימי שהם לא מעוניינים בו כיוון ויביא לביטול תורה‪.‬‬
‫סכסוך גדול היה בין היזמים השונים על חוסר עמידה בזמנים ופשיטת רגל כך שלא הצליחו לסיים את הבניה‬ ‫‪-‬‬
‫כפי שהתחייבו ולכן הרבה פרויקטים בוטלו‪ .‬כמו הרכבת המקיפה שהושקע בה הרבה כסף אך היא לא‬
‫נבנתה‪.‬‬
‫אחרי כמה שנים גם התחילה האינתיפאדה שהפחידה אנשים מלהגיע לשם‪ .‬היו גם ‪ 2‬פיגועים ממש בכניסה‬ ‫‪-‬‬
‫לעיר שהביאה לעזיבה של משפחות חזרה למרכז‪.‬‬
‫יש פה פערים גדולים בין התכנון למה שקרה בפועל‪.‬‬
‫העיר תוכננה עם פרוגרמה דתית ומותאמת לצרכים של משפחות חרדיות‪ .‬הוקמו הרבה בתי כנסת וישיבות‪ ,‬עלות‬
‫נמוכה של מגורים וללא ועדות קבלה‪.‬‬

‫מחקר שנעשה ‪ 5‬שנים לאחר איכלוס העיר שהתיחס לשביעות רצון של המגורים בעמנואל‪.‬‬

‫‪ .2.2.2‬מחקר שביעות רצון‬

‫מה היתה הסיבה להגיע לעמנואל? הרוב אמרו שיפור הדיור ולרכוש בית משל עצמם‪ .‬בערים החרדיות היו גרים‬
‫בדירות מאוד קטנות ולרוב בשכירות‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫בנוסף המגורים בישוב חרדי מוחלט‪ .‬יש שהתייחסו לאיכות החיים בישוב ולא בעיר ויש שרצו את השינוי למקום אחר‬
‫חדש‪.‬‬
‫באיזו מידה הדירות התאימו לאוכלוסייה החרדית? התגלה שתכנון הדירות לא נעשתה בהתאמה לחרדית‪.‬‬
‫למשל כל החדרים נבנו באותו גודל‪ .‬אצל חרדים מקובל שינה נפרדת בין בנים לבנות ולכן יכול להיות מצב של הרבה‬
‫בנות בחדר וילד לבד בחדר‪ .‬היה חוסר גמישות בעניין הזה ולכן מהר מאוד אנשים התלוננו על החוסר רווחה‬
‫שהבטיחו להם‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬המטבח נבנה באופן ספייס ולכן האישה לא יכולה לעבוד במטבח בזמן שהגברים לומדים בסלון וכו‪ .‬היתה‬
‫חוסר הבנה איך חיה משפחה חרדית‪ .‬החרדים התחילו להוסיף מחיצות בין המטבח לסלון כדי להוסיף צניעות לאישה‬
‫שנמצאת במטבח‪ .‬כך גם עשו חדר טלוויזיה דבר שאין בו שימוש בבתים חרדים‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬היה נהוג שהאישה מביטה בילדים שמשחקים למטה ולכן הוסיפו חלונות גדולים במטבח אבל זה מביא‬
‫לבעיה של חוסר צניעות שהאישה לא יכולה להסתובב בבגדי בית בנוחות‪.‬‬
‫תכננו שולחן קטן במטבח לארוחות קטנות אבל במשפחות חרדיות מרובות חרדים השולחן כלל לא היה פונקציונלי‪.‬‬
‫גם הצמידו את הכיור החלבי והבשרי כדי לחסוך ברז שהתגלה כבעיה במקרה שיש עודף כלים ויש רק ברז אחד‪.‬‬
‫רוב הבתים מדורגים והיו כניסות נפרדות לכל אחד וכניסת מדרגות‪ .‬הבעיה שבהרבה בתים יש ילדים עם מדרגות ואין‬
‫שטח מקורה גם לשים את העגלות‪.‬‬
‫הרעון היה גם לתת עצמאות לילדים שיוכלו להסתובב לבד‪ .‬וכאן התברר שלא היו דרכים טובות בין הירידה מהדירה‬
‫עד לשטח הציבורי‪ .‬היה שטח הפקר שלא היה ברור אם הוא פרטי או ציבורי והרבה התקשו לעבור את האזורים‬
‫האלה לבד‪ .‬מצד שני כן הילדים היו יותר עצמאים והייתה תחושת ביטחון ומוגנות‪.‬‬
‫מוסדות ושירותים ‪ -‬כמה שחשבו שהקימו מספיק כל כמה אנשים רצו ישיבה אחרת ובית כנסת אחר‪ .‬לא היה תכנון‬
‫של איזה סוגים של חרדים יגיעו ולכן כל כמה אנשים דרשו משהו אחר משלהם ולכן הוקמו כמה מבנים ארעים ולא‬
‫מתוכננים‪ .‬היו גם הרבה ויכוחים סביב בית הכנסת כי כל זרם רצה משהו אחר‪.‬‬
‫תעסוקה היה מעט מאוד בתוך הישוב‪ .‬גם אזור התעשיה לא מספיק התפתח ולכן רוב האנשים נסעו באוטובוס של יום‬
‫לירושלים ובני ברק לעבודה‪.‬‬

‫כמה השפיע המעבר מעיר צפופה לשטחים פתוחים? נהנים מאוד מהנוף והאויר הנקי‪ .‬הגברים התחילו להתעסק‬
‫יותר בגינה דבר שלא יצא להם להתעסק בו קודם‪.‬‬
‫היתרונות וחסרונות במגורים בעיר החדשה? הנסיעות מהעיר לבני ברק וירושלים היו זמן של שקט עבור האישה‪.‬‬
‫מבחינתן זאת היתה חוויה מאוד טובה שלא היה להן קודם‪ .‬יתרון נוסף זה בהוצאות של המשפחה‪ .‬בעמנואל לא היו‬
‫הרבה חנויות ולכן לא היה את המקום לבזבז כסף כמו שקורה בעיר כשחולפים כל הזמן על פני חנויות‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫בסופו של דבר היה פה כשל תכנוני‪ .‬אדריכל מתכנן עבור אדם אחר והוא צריך לעשות מחקר מעמיק כדי לתת את‬
‫המענה הזה עבור אותו אדם‪ .‬זה הרבה יותר מיופי או מה שאנחנו חושבים‪ .‬אלה ההבנה של הצרכים של האוכלוסיה‪.‬‬
‫לא היה פה שום מחקר רקע ולא נכנסו לדירה של חרדים לפני כן וכו'‪ .‬היתה חוסר הבנה של התרבות ואורח החיים‬
‫הבסיסי של האוכלוסיה‪.‬‬
‫לא שמו לב לאופן שיווק הדירות‪ .‬ללא ועדות קבלה או תכנון מראש הביא הרבה אנשים מזרמים וקבוצות שונות דבר‬
‫שהביא להרבה חיכוכים ומחלוקות‪ .‬כל אחד חשב שהמקום יתאים לצרכים שלו‪ .‬היו צריכים לפנות לרבנים כך שיגיעו‬
‫כקבוצות וקהילות מוכנות למקום‪ .‬גם הרבה אוכלוסיה חלשה הגיעה לעיר כי היתה זולה ולכן זה הוריד מערך של‬
‫המקום וזה היווה מחסום לאוכלוסיות חזקות יותר‪.‬‬
‫מה התפקיד של האדריכל? הרבה חושבים שהם באים לחנך את האנשים איך צריך לחיות‪ .‬גישה אחרת מאמינה‬
‫שהאדריכל צריך לתת מענה לצרכים של האוכלוסיה הוא בא לשרת אתם ולשפר את איכות חייהם עי התאמה של‬
‫התכנון לדרך בה הם חיים ולציפיות שלהם מסביבת המגורים‪ .‬זה דורש ללמוד אותם‪.‬‬
‫העיר עמנואל מראה קשר חזק בין התכנון לציפיות האוכלוסיה‪.‬‬

‫‪ .3‬כלי מחקר אוכלוסיה‬

‫איך אני כסוציולוג או אדריכל חוקר ולומד להבין את האוכלוסיה? מה הכלים המחקריים שאפשר להיעזר בהם‬
‫בתכנון?‬
‫גירץ הוא חוקר תרבויות מוכר מציע את האופן הבא‪:‬‬
‫הנקודת מבט הכי ראשונית ‪ -‬להסתכל איך הבית נראה‪ ,‬איך המרחב הציבורי נראה‪ ,‬איך האנשים מתנהגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כך למשל נראה את ההפרדה בין נשים וגברים ומה מהווה מרכז הבית‬
‫איך אנשים מסבירים את מה שנראה – יתכן שהסיבה להתנהגות מסוימת לא ברורה לעין‪ .‬לכן צריכים להיות‬ ‫‪-‬‬
‫קשובים לאנשים‪.‬‬
‫רק אחרי שמבינים את האוכלוסייה אפשר לחשוב ולתכנן נכון יותר וטוב יותר בתוך המרחב מתוך התפיסה שלי‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫שיטות וכלים במדעי החברה‬ ‫‪.3.1‬‬

‫תצפית מהצד – להסתכל איך אנשים מתנהגים ומתנהלים במרחב‬ ‫‪-‬‬
‫תצפית משתתפת זה כשכבר ממש עוברים לגור עם המשתתפים‬ ‫‪-‬‬
‫ניתוח מסמכים ‪ -‬עיתון מקומי נותן הרבה אינופרמציה על המצב בעיר ומה מעסיק את האנשים‪ ,‬איזו‬ ‫‪-‬‬
‫אוכלוסיה יש‪ ,‬פרוטוקלים של ישיבות וכו‬
‫ריאיונות – לראיין אנשים איך זה לגור במקום ומה אוהבים ומה פחות‪ .‬מאוד קל ויעיל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שאלונים – לרוב יש פחות זמן לזה אבל זה אפשרי‬ ‫‪-‬‬
‫מחקרי פח זבל וכבסים – ניתוח של מה שזורקים בפחי זבל מלמד הרבה על רמת החיים של האוכלוסיה ומה‬ ‫‪-‬‬
‫הצרכים שלהם‪ .‬בשיטוט נחשפים לזה ואפשר ללמוד מזה הרבה‪ .‬גם הכביסה אומרת הרבה על מי שגר‬
‫בבית איפה הם קונים איזה סוג של ביגוד וכו‪.‬‬
‫מחקרי הערכה – דבר פשוט לביצוע אך דורש רשות‪ .‬מאוד יעיל‪ .‬לרוב משתמשים בו כשמסיימים לבנות‬ ‫‪-‬‬
‫מבנה ציבור‪ .‬הרעיון הוא לקחת משתמשים שונים מהמבנה (‪ 2‬מכל סוג צרכנים) ומכנסים אותם יחד בחדר‬
‫עם חוקר שמנחה את האנשים ומסבירים שעושים סיור במקום ועוצרים במקומות שונים וכל אחד מתבקש‬
‫להעיר ולשתף מה עולה לו כיתרון וחסרון של אותה סביבה‪ .‬כך אפשר לראות איך מה שטוב לאחד לא טוב‬
‫לאחר‪ .‬הנקודת מבט של כל משתמש שונה בין כל אחד‪ .‬למשל חלון גדול שילדים נהנים ממנו אבל מצד שני‬
‫קשה לנקות אותו‪.‬‬
‫המחקר הזה נעשה בדיעבד כדי ללמוד להבא‪.‬‬

‫‪ .4‬גורמים להתדרדרות השכונה‬

‫פלישה‪ ,‬דחיקה וירושה‬ ‫‪.4.1‬‬
‫למשל מגיע אפרו‪-‬אמריקאי לשכונה (פלישה)– הפחד של התושבים שיבואו בעקבותיו עוד מאותה קבוצה‪ .‬הכל‬
‫בתאוריה‪ .‬אנשים יתחילו לשקול לעבור בגלל הסיכוי הזה (דחיקה)‪ .‬ואם יש עזיבה המחירים יורדים וזה מזמין עוד‬
‫מהגרים לעבור אל השכונה במיוחד אם זו שכונה טובה‪ .‬התהליך הזה שמתגלגל כמו כדור שלג זה נבואה שמגשימה‬
‫את עצמה (ירושה)‪ .‬האוכלוסיה המבוגרת ככל הנראה כן תשאר בשכונה בגלל הקושי שלה לעבור‪ .‬הירידה באיכות‬
‫האוכלוסיה מביאה לירידה בתחזוקה של התשתיות וכו כך שיחד עם ירידת רמת האוכלוסיה יש בליה של הבניין‪.‬‬
‫ביפו התחיל סיפור דומה בה אוכלוסיה ערבית עברה לשכונה היהודית‪ .‬כדי למנוע את תהליך ההתדרדרות חיזקו את‬
‫התשתיות ציבור ובי"ס מקומי ערבי יהודי וכך לא רק שעצרו את ההתדרדרות אפילו חיזקו את הדו קיום במקום‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫תהליך פרוור‬ ‫‪.4.2‬‬

‫המחירים בפריפריה נמוכים ממרכז העיר ‪ -‬לכן כדי להציע איכות חיים גבוהה יותר ממרכז העיר הרוויה נבנו הרבה‬
‫וילות בפרברי העיר שהמחיר שלה זהה לעלות מגורים במרכז העיר ‪ -‬ואז מתחיל תהליך של מעבר לפרברים ויש‬
‫ירידה במחירים במרכז העיר‪.‬‬
‫זה מה שקרה בארה"ב‪ .‬התהליך הזה של שימושי קרקע נובע מרעיון של יזמים‪ ,‬אופנה מקומית‪.‬‬

‫אם אני רוצה לשפר מגורים ויש לי יכולת כלכלית לעשות את זה אז אעשה את זה‪ .‬לכל הדבר הזה יכולת להשפיע‬
‫על כל העיר – לטוב ולרע‪.‬‬
‫יש גורמים שממתנים את השינויים בעיר כמו החוק להגנת הצרכן‪ .‬יש גם דברים אובייקטיבים שמשתנים עם הזמן‬
‫הקשורים למדד הבית‪ .‬התהליך הוא לא מידי למרות שהוא פתאום משתנה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מפעל סוגת של סוכר שהיה בעבר בשטח רמת גן במרחק מסוים מהמגורים‪ .‬בעקבות זאת הוקמו לידו עוד‬
‫מפעלי ממתקים שהקרבה חוסכת להם עלויות הובלה‪ .‬רמת גן שהייתה עיר גנים טובה ויפה באו אליה הרבה אנשים‬
‫שרצו רמת חיים כזאת והעיר התפתחה והתרוותה עד שהגיעו קרוב למפעלים‪ .‬הבעיה היא שנוצר עומס בכבישים כך‬
‫שמשאיות המפעל לקח הרבה זמן לצאת משם‪ ,‬המפעלים לא יכלו עוד להתפתח בגלל מחסור בשטח וכו' זה הביא‬
‫לירידה באיכות החיים ברמת גן‪ .‬הפכה לעיר אפורה ומזהמת ויש ירידה במחירי הדיור‪ .‬בבת אחת זה קורה ובאותה‬
‫מידה יכול לקרות מקרה הפוך‪.‬‬
‫גורם זמן הנסיעה משפיע על העלות ותועלת של עזיבת המרכז לטובת הפריפריה כמה כדאי להתרחק תוך התחשבות‬
‫במחיר המעבר ומחיר הנסיעה‪.‬‬
‫לפעמים יש מדדים נוספים כמו תווי קרקע שמוריד את הנגישות למקום‪ ,‬נגישות תחבורתית ופקקים‪ ,‬רנטה עלות‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫תהליך הפרוורים הוא שגרם להתדרדרות הערים‪.‬‬

‫הזדקנות האוכלוסיה (‪ +‬מאמר שכונת ימין משה)‬ ‫‪.4.3‬‬

‫השכונה‪ :‬שיכנו אנשים לפי מקום עבודה ומקצוע ושמים אותם יחד בשיכון‪ .‬אם כולם דומים אז כשהשכונה מזדקנת‬
‫אין מי שיטפל בשכונה‪ .‬החצרות פחות מטופחות‪ ,‬תריסים שבורים‪ ,‬מדרכות משובשות‪ ,‬מפגעים‪.‬‬
‫המחקר הראה איך הפרויקט של הג'וינט של "קהילה תומכת" מסייע לשכונה ולאוכלוסיה הזקנה‪.‬‬
‫"קהילה תומכת" ‪ -‬בפרויקט הזקנים משלמים סכום סימלי ובתמורה הג'וינט ממן איש תחזוקה שגר בשכונה והוא‬
‫הכתובת הזמינה עבורם לתיקון ולטיפול בבעיות בשכונה או שלהם באופן אישי‪ .‬הוא זמין עבורם כל הזמן‪ .‬הקימו גם‬
‫מועדון שכונתי עם פעילויות עבורם‪.‬‬
‫לקשישים עצמאים זה פתרון מאוד טוב‪ .‬זה גם מאפשר להם להישאר לגור במגורים שלהם‪ .‬הפרויקט מתייחס לצד‬
‫החברתי יותר אבל גם מתייחס לצרכים הפיזיים שלהם‪ .‬בסוף הפרויקט הזה לא מספיק כפתרון‪ .‬צריך פרויקט יותר‬
‫מסיבי ביחד עם הרשות המקומית שתשפץ ביוזמתה את הבניה כדי למנוע התבלות יתר של המקום והדרדרות‬
‫השכונה כולה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫תקשורת עויינת‬ ‫‪.4.4‬‬

‫למשל‪ :‬כתבה על עבריין שגר בשכונה מסוימת תביא התנגדות לעבור לגור במקומות כאלה וגם לעזיבה מהשכונה‬
‫ומשם הדרדרות השכונה‪ .‬הכתבה יכולה להיות על אלימות‪ ,‬פשע‪ ,‬סטיה חברתית וכד'‪.‬‬

‫‪ .5‬תהליכים של שיקום שכונות‬

‫מה מהנדס ואדריכל העיר יכול לעשות כדי לשקם שכונה? ואיזה דברים יותר ספונטניים וטבעיים יכולים להתחיל‬
‫תהליך כזה? צריך גם לדעת לזהות שכונות חלשות שעומדות להתחיל להתאושש‪.‬‬

‫התהליכים היזומים‬ ‫‪.5.1‬‬

‫‪ .5.1.1‬פינוי ובינוי (‪+‬מאמר שיקום שכונות תל אביב)‬
‫קודם כל תהליך פינוי ובינוי‪ .‬נקרא גם דור הבולדוזר‪ .‬המחשבה הראשונה היתה להחריב שכונות חדשות ולבנות‬
‫מחדש‪ .‬בשנות ה‪ 40‬התחילה להיות כבר אזורים שבהם המרקם העירוני נפגם‪ .‬שהבתים שנבנו במרכז העיר (הבתים‬
‫הראשונים בעיר) התחילו להידרדר והופכות לשכונות עוני קשות שמביא גם למצב פיזי גרוע ותשתיות בעייתיות‪.‬‬
‫בנוסף יש לרוב משפחות ברוכות ילדים במקומות עניים ומהנדסי העיר התבקשו למצוא פתרון לשכונות האלה‪.‬‬
‫פנו לפסיכיאטרים כיוון והם התעסקו באותם שנים בין הקשר שבין המצב הפיזי לבין המצב הנפשי של האנשים‪.‬‬
‫(השאלה היתה האם המקום האפרורי והמנותק של מוסד לחולי נפש משפיע על יכולת ההחלמה שלהם?) יש חיבור‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫בין הנחשלות החברתית לבין המצב הפיזי‪ .‬המחשבה הייתה שכשיש מקומות יותר ראויים למגורים זה יביא ליותר‬
‫בריאות כמובן וגם מעודד את הילדים ללמוד ולהקשיב להורים וכו' ולהביא לצמצום פערים‪ .‬אז זאת היתה ההמלצה‬
‫של הפסיכיאטרים‪.‬‬
‫איך זה עבד?‬
‫משם יצאו למכרז עסקי מול יזמים – היזם יקח על עצמו לפנות את האוכלוסיה לבתים חדשים שלו ואז להרוס את‬
‫המבנים החדשים ולבנות בתים חדשים במקומם דבר רווחי עבורו כיון שרוב השכונות האלה במרכז העיר ויש להם‬
‫שווי גבוה‪ .‬את האוכלוסיה הזאת העבירו למבנים בפרוורי העיר כיון שהקרקע שם זולה יותר ובנו להם בניה צפופה‬
‫לגובה‪ .‬כך ליזם יש רווח עצום‪ .‬את האוכלוסיה משם פיתו לעבור כשהבטיחו להם דירה עם יותר חדרים‪ .‬היזמים בנו‬
‫את הבניינים החדשים בתשתיות מאוד פשוטות וחומרים זולים ואחרי כמה שנים הבניינים כבר לא עבדו טוב‪.‬‬

‫מה עשה המעבר לבניינים החדשים לאוכלוסיה?‬

‫‪ -‬פגיעה במרקם המשפחתי ‪ -‬בבניינים כבר לא היה להם גינה כמו פעם‪ .‬הם היו גרים המשפחה יחד באותו‬
‫אזור והמעבר פגע במרקם המשפחתי‪.‬‬
‫‪ -‬פגיעה במרקם החברתי ‪ -‬כשהעבירו אותם לא התחשבו מי רוצה להיות ליד מי‪ .‬זה היה כל הקודם זוכה‪ .‬לא‬
‫חשבו על הפן החברתי והפריסה היתה אקראית‪ .‬החיים בשכונות עוני הרבה פעמים לפי חמולות ופתאום הם‬
‫גרים יחד בבניין שכנים וזה מביא להמון מריבות ומלחמות ובעיות חברתיות‪ .‬בבניינים המפגש בין האנשים‬
‫יותר חזק‪.‬‬
‫‪ -‬התדרדרות הנוער לפשע ‪ -‬בני הנוער בגלל שלא היה פיקוח חברתי ומשפחתי ובגלל שגרו בבניינים גבוהים‬
‫ומרוחקים מהכביש אין לאמא קשר עין לילד והילד יכול לעשות בלי שרוצה בלי פיקוח של ההורים או‬
‫המשפחה‪ .‬ככה נוצרות חבורות רחוב וחברות פשע וכך ההתדרדרות בשכונה הייתה מאוד מהירה‪ .‬בגלל‬
‫הריחוק מהמשפחה והשיטוט לבד ברחוב יצר הזדמנויות להצטרף לחבורות פשע‪.‬‬
‫‪ -‬התבלות מהירה של הבתים ‪ -‬בגלל שמשפחות ברוכות ילדים הכניסו אותם לדירות שיכון בצפיפות עם‬
‫תשתיות גרועות ומהר מאוד התשתיות באמת קורסות והבניינים מדרדרים‪.‬‬
‫‪ -‬הפסד כלכלי ‪ -‬האנשים האלה הפסידו כלכלית בגדול כי אם היו נשארים ערך הקרקע היה הולך ועולה ואם‬
‫היו מוכרים את הדירה בעצמם היו עושים יותר כסף מאשר דירת השיכון שקיבלו בפרוורי העיר‪.‬‬
‫‪ -‬התעלמות מהמחיר הנפשי ‪ -‬המרקם והתמיכה שהיה להם נעלם‪ .‬במיוחד אנשים מבוגרים שצריכים‬
‫להסתגל מחדש‪.‬‬
‫‪ -‬השיכונים שנבנו לא היו אנושים ‪ -‬ואפשרו לאנשים להרגיש הזדהות עם הבית שלהם ‪ 3000 -‬יח' דיור שכולן‬
‫נראות אותו דבר אין תחושה של יחודיות‪.‬‬
‫‪ -‬פגיעה במרקם העירוני ‪ -‬היזמים הבינו מהר מאוד שאחרי שהם מפנים את האוכלוסיה ומשטחים את הקרקע‬
‫לא צריך להיות בוער לבנות משהו במקום זה כי ערך הקרקע תעלה ככל שהזמן עובר וכך הם מרוויחים יותר‬
‫וגם לא חתמו עם הרשות תוך כמה זמן הם בונים‪ .‬כך שפתאום באמצע העיר האזור המשוטח הזה הופך‬
‫להיות מקום לחבורות פשע‪ .‬ככה לא תקנו את המרקם העירוני כמו שהרשות רצתה‪ .‬אח"כ תקנו את זה כדי‬
‫למנוע מצב כזה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫סרט על ניסיון פינוי בינוי באמריקה‬

‫הכשל היה בבנייה של הבניינים החדשים‪ ,‬בהשלכה החברתית של המעבר לבניינים החדשים‪ ,‬כעס מול הרשויות‪,‬‬
‫הדרדרות בסוף של המקום החדש‪ .‬כשהפינוי בינוי לא נעשה באופן מושכל זה איבד את המטרה שלו והפרויקט נכשל‪.‬‬

‫פינוי ובינוי בישראל‬

‫בישראל גם כן בנו שיכונים כמו בארה"ב ואחרי ‪ 30‬שנה התוצאות מופיעות בשטח ובשנות ה‪ 70‬מתחילים תהליך‬
‫שיקום שנמשך עד היום‪.‬‬
‫המקרה הקלאסי בישראל זה שכונת ימין משה בירושלים‪ .‬פעם זה היה שכונת פחונים של עוני שמי שיצא מחוץ‬
‫לחומות‪ .‬הם גם סבלו מאוד מהירי של הירדנים לעבר ירושלים‪ .‬זה בתקופת ששת הימים‪ .‬אף אחד לא רצה לגור שם‪.‬‬
‫אחרי מלחמת ששת הימים כשטדי היה ראש העיר הוא ראה את הפוטנציאל של השכונה ואת החיבור שלה בין העיר‬
‫החדשה לעיר הישנה‪ .‬הרעיון של פינוי בינוי זה היה הרעיון לטיפול בשכונה באותו זמן‪ .‬פנו ליזם שהיו לו את‬
‫האינטרסים שלו‪ .‬הוא רצה להעביר את התושבים לדירת שיכון בשכונות החלשות‪ :‬קרית יובל‪ ,‬קטמונים‪ ,‬קרית מנחם‬
‫וכו'‪ .‬כמובן לתושבים זה היה כמו הגשמת חלום לדירה במקום הפחונים‪ .‬היו ‪ 3‬משפחות בודדות שלא רצו להתפנות‪.‬‬
‫לכן היזמים הבטיחו להם שיקבלו דירה בפרויקט החדש‪ .‬האוכלוסיה החלשה והבורה אין לה כוח לעמוד מול היזם‬
‫ולעמוד על הזכויות שלה‪ .‬לכן המון אנשים הפסידו הרבה כסף‪.‬‬
‫בסופו של דבר התהליך הוא נכון ומתבקש ובסופו של דבר הוא מעלה את ערך הנכסים ומשפיע על השכונות הגובלות‬
‫עם אותו שטח‪.‬‬
‫הדבר המשמעותי שקרה בתהליך הזה הוא העבודה הישירה של היזמים מול התושבים ‪ -‬לרוב ליזמים לא אכפת‬
‫מהתושבים הוא מתעניין רק ברווח הכספי שלו‪ .‬לכן השיטה שהרבה פעמים עבדו בה זה יצירת תחרות בין השכנים‬
‫למשל מי שנרשם ראשון יקבל דירה גדולה יותר דבר שיוצר פילוג בין האנשים‪ .‬זה היה קורה גם בערים אחרות שהיה‬
‫פינוי בינוי‪.‬‬
‫השינויים בבניה מביאים איתם עוד כמות גדולה של אנשים לשכונה וזה דורש עוד תשתיות חדשות וגדולות וחניות‬
‫בשכונה‪ .‬גם לא תמיד מבטיחים לספק דברים כאלה וגם לא תמיד יש את המקום והשטח לבנות תשתיות כאלה‪.‬‬
‫למשל בשטח קטן יחסית בשכונה‪ .‬זה גם יכול להוריד ערך של שכונות‪.‬‬
‫המחשבה של פינוי ובינוי לא מתאימה באותה מידה לאותה אוכלוסיה‪ .‬זקנים למשל מתקשים לעזוב את הדירה‬
‫שלהם ובטח כשהמעבר נעשה תוך כפייה‪ .‬התפקיד שלנו זה לנסות לצמצם את הנזקים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫אך במהלך השנים קרו ‪ 2‬דברים‪:‬‬

‫‪-‬השמועות שעוברות בין האנשים שעברו פינוי בינוי ולכן התושבים באים עם יותר דרישות ליזם‪.‬‬
‫‪-‬לחלק גדול מהמפונים הפוטנציאלים היו ילדים עם השכלה ולא היו פראיירים וידעו לבקש יותר טוב‪.‬‬
‫אז התחילה תופעה חדשה של התארגנות כל תושבי השכונה מול היזם‪ .‬ברגע שזה קורה היזם מתקשה לשחד‬
‫אותם‪ .‬הפטנט של לתת להם דירה עם חדר יותר לא רווחי‪ .‬הם יודעים שלערך הקרקע גם יש שווי‪ .‬המשא ומתן יותר‬
‫יעיל כשמתארגנים יחד‪ .‬לרשות מאוד נוח שהיא לא מנהלת את זה ומפילה הכל על היזם‪ .‬את כל "העבודה‬
‫המלוכלכת"‪.‬‬
‫סיכוי מול סיכון – יש הרבה דוגמאות שההימור לא הצליח‪ .‬שדייר למשל התעקש עוד ועוד לקבל יותר עבור הדירה‬
‫שלו‪ .‬החוקים מתי אפשר להוציא דייר כשהוא לא רוצה כי בונים כביש ראשי למשל משתנה‪ .‬במצב כזה הם יכולים‬
‫לצאת הרבה יותר מופסדים‪ .‬כל המשא ומתן יש לו גבולות ויש לו סיכון וסיכוי‪.‬‬
‫כתוצאה מדרישות של התושבים נוצר מצב שחלק מהם נשארים לגור בבניינים החדשים ונוצרת השתלבות בין‬
‫אוכלוסיה המקומית החלשה לאוכלוסיה החדשה האמידה יותר‪:‬‬
‫חיקוי השכנים ‪ -‬היה רצון לחקות את תרבות העיצוב הבית של השכנים בבניינים החדשים‪ .‬הם הבינו שבבניין ליד‬
‫השני ההורים עובדים וזה מה שמאפשר להם כלכלית לרכוש ריהוט כמו שהם רוצים‪ .‬השינוי של הבנה של צורת חיים‬
‫אחרת וציפיות מהחיים‪ .‬הסתכלות אחרת על העולם‪.‬‬
‫שילוב השכנים החדשים והותיקים ‪ -‬השכנים הבינו גם את הערך של אותם מפונים ותיקים‪ .‬כשהיה צריך לתקן משהו‬
‫בגג הם נעזרו אחד בשני בטכנאי השכן וכו'‪ .‬אחרי כמה שנים הדיירים הותיקים היו חלק מוערך ואהוד בתוך הבניין‬
‫החדש‪.‬‬

‫‪ .5.1.2‬פרויקט שיקום שכונות‬

‫הפינוי בינוי לא תמיד נתן מענה למה שהאוכלוסייה הייתה צריכה‪ .‬הבינו שיש קיפוח גדול של האוכלוסיה בערך‬
‫הקרקע‪ .‬לכן חשבו על פתרון אחר לשיקום השכונות הפגועות בלי להזיז את האוכלוסייה ותוך השארת המרקם‬
‫החברתי כפי שהוא‪ .‬אבל כן לשקם את הבניינים שיראו יותר טוב ויעצרו את ההתדרדרות שלו‪.‬‬
‫כך הוקם פרויקט שיקום שכונות שהתחיל בארה"ב ומאוחר יותר הגיע לישראל כך שיכולנו ללמוד מהלקחים של מה‬
‫שקרה שם‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫סוף שנות ה‪ 70‬היה המהפך של בגין‪ .‬חלק גדול מהקליטת עלייה היה תוך כדי הרעיון בצורך של פיזור אוכלוסיה‪.‬‬
‫חלק מהעולים יושבו באזורי גבול ועיירות פיתוח‪ .‬חלק מהפתרונות שהיו היו דרך בניית שיכונים באזורי פיתוח אלו‬
‫ובניית מפעלים של תעשיה כבדה ששם היו צריכים הרבה פועלים‪ .‬כך היה חיבור בין אוכלוסיה לא משכילה ובין הצורך‬
‫של עובדים במפעלים האלה‪ .‬השיכונים לאט לאט הפכו לשיכוני מצוקה ומי שיכל עבר משם כך שהחלשים ביותר‬
‫נשארו‪.‬‬
‫באיזשהו שלב המדינה החליטה לתמוך במקומות האלה שסבלו גם מעוני וגם בעיות בטחוניות‪ .‬וישר אחרי שהוקמה‬
‫ממשלת המהפך נעשתה חלוקה של המדינה לאזורי פיתוח ‪ -‬ככל שנמצאים גבוה יותר (איזור פיתוח א וכו) מקבלים‬
‫יותר הטבות כלכליות ופטורים ממס וכד'‪ .‬יש פה עניין פוליטי שמבטיחים לאוכלוסיה שיקום תמורת קול בכנסת‪.‬‬
‫לפני המהפך מנחם בגין הבין שהוא יוכל לעלות רק אם יתחבר עם האוכלוסיה של עדות המזרח סביב נושא הקיפוח‪.‬‬
‫כי ככל שעברו השנים הם הבינו שקיפחו אותם‪ .‬יחד הם ילחמו כנגד "השלטון האשכנזי"‪ .‬בגין אמנם היה אשכנזי‬
‫חילוני אבל הוא היה מאוד מסורתי והוא התחבר אליהם מאוד מהבחינה הזאת והוא ידע לדבר טוב בשפה שלהם‪.‬‬
‫נאום הצ'חצ'חים של בגין ‪ -‬אחרי שבגין נבחר הוא מינה את דוד לוי לשר דבר שהיה וואו בזמנו כיוצא עדות המזרח‪.‬‬
‫דוד לוי שהגיע מבית שאן הופך להיות שר השיכון והוא מבין שחלק גדול ממי שבחר בבגין היו גם אנשים שבאו ממרכז‬
‫ישראל‪ .‬אם הוא רוצה לפצות אותם הוא לא יכול לעשות איזור פיתוח א בלב תל אביב או ירושלים‪ .‬ולכן הרעיון של‬
‫שיקום שכונות נכנס כפיתרון לאותן שכונות‪ .‬אגב זה לא רק אינטרס פוליטי זה באמת היה צורך חשוב וגם עניין של‬
‫צדק כלפי אותן תושבים וכמובן לעיר עצמה יש את האינטרס שלה בעניין‪.‬‬

‫המהלך‬
‫היה שהממשלה תממן את השיקום של השכונות והיא תומכת בפרויקט אבל לא בכל דבר‪ .‬גם התושבים עצמם היו‬
‫צריכים לקחת חלק בפרויקט‪ .‬שר השיכון קבע קריטריונים של שכונות המשתתפות בשיקום ונחשבות כחלשות –‬
‫למשל גובה ההכנסה‪ ,‬מצב הבניינים וכו‪.‬‬
‫הקימו באותן שכונות מנהלת שכונה ומינו ראש מנהלת תמורת שכר שינהל את הפרויקט באותה שכונה‪ .‬לפעמים‬
‫הממונים היו מוצלחים ולפעמים פחות‪ .‬מינו אנשים שהיו "נאמנים לשלטון"‪ .‬זה הבטיח להם הכנסה מכובדת ל‪10‬‬
‫שנים‪ 10 .‬שנים זה זמן קצר לפרויקט בניה אבל סביר‪ .‬כל שאר האנשים להוציא את אנשי המקצוע שלקחו חלק‬
‫בפרויקט קיבלו שכר עבור עבודה‪ .‬השאר היו מתנדבים‪.‬‬
‫כמו ועד שכונה שהיו שותפים עם המנהלת מתוך אכפתיות מהשכונה‪ .‬יחד הם היו צריכים להוביל את התושבים‪.‬‬
‫בפרויקט בנוסף בחרו עיר תאומה בחו"ל שתאמץ את העיר שעוברת את שיקום השכונות כמו למשל‪ :‬קריית מלאכי‬
‫ולוס אנג'לס‪ .‬שהיה ביניהם שיח ושיתוך פעולה‪ .‬זה העלה גם את הגאווה המקומית שקורה משהו טוב ולעודד אותם‬
‫לשתף פעולה‪ .‬הפרויקט נובע מבפנים ומאנשים בתוך השכונה שרוצים בפיתוח השכונה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫הביצוע‬
‫רכישת דירה‪ -‬השיקום כלל טיפול בדירה עצמה‪ .‬רוב הדירות היו בשכירות כמו למשל מעמידר‪ .‬לכן לא היה טעם‬
‫שהממשלה תטפל בדירות שהן לא בבעלות התושבים כי אז אין לאנשים סיבה לטפח את אותן דירות‪ .‬לכן קבעו סולם‬
‫של תמיכה במשפחות שרצו לרכוש את הדירות בצורה כזאת שיהיה נגיש לאנשים‪ .‬אם עד עכשיו אנשים שילמו‬
‫שכירות אז עכשיו הם ישלמו יותר כמו משכנתא כדי שהדירה תעבור לבעלותם תוך זמן מסויים של שנים‪ .‬כך‬
‫מבטיחים אחריות כלפי הדירה וצמצום פערים בחברה שעולים חדשים שהגיעו בלי כלום רכשו לעצמם דירה‪ .‬כמובן‬
‫בהתאם ליכולות הכלכליות שלו‪.‬‬
‫טיפול בפנים הבתים בבניין ‪ -‬שיפוץ של הדירות מבפנים בתשתיות הפנימיות‪ .‬רצו לעזור להם לשפץ ולשדרג את‬
‫הדירה שלהם‪ .‬גם זה היה באותו עיקרון שמבלים מחירים מאוד נוחים ומוזלים אבל גם הם צריכים להשתתף‬
‫בהוצאות‪.‬‬
‫הרחבת הדירות – היו בניינים שבהם חיברו ‪ 2‬דירות וכך הקטינו את הצפיפות בדירות‪ .‬פתרון נוסף היה להרחיב את‬
‫הבניינים עצמם‪ ,‬את הבניין כולו‪ .‬זה התאפשר בגלל מדיניות פיזור האוכלוסיה‪ .‬אמנם הבתים היו בצפיפות כדי לחסוך‬
‫עלויות בניה אבל גם היה מרווח בין שורות בניינים כדי לתפוס יותר שטח וזה מה שאפשר את הרחבת הבניינים‪.‬‬
‫המנהלת העסיקה אדריכלים שמצאו פתרון תכנוני לכל בניין ובניין‪ .‬הדיירים שרצו להשתתף בפרויקט היו צריכים‬
‫להתארגן עצמם בבניין ולקבל הסכמת רוב מוחלט ליצור את ההרחבה ואז להגיע למנהלת לבקש להשתתף בהרחבה‬
‫שכמובן היתה כרוכה בהשתתפות עצמית מסובסדת‪ .‬ההתנהלות מול הפועלים היה ישיר אבל יכלו להעזר ולהתייעץ‬
‫עם המנהלת‪.‬‬
‫הרעיון היה לתת אחריות לתושבים ושהם יקחו חלק פעיל כדי שיהיה להם אכפת וירגישו שייכות וסיפוק‪ .‬דבר נוסף‬
‫היה כדי לשתף את בעלי המקצוע המקומיים שיקבלו ככה עבודה נוספת וירוויחו בעצמם‪.‬‬
‫טיפול במעטפת החיצונית של הבניין ובחצר ‪ -‬יש לו השפעה גם כן על דימוי השכונה‪ .‬המדינה ידעה שהתושבים‬
‫יעדיפו להשקיע בכספם בתוך הבניין יותר מאשר בחוץ‪ .‬ולכן המדינה החליטה שהיא ממנת בעצמה את כל הטיפול‬
‫במעטפת ובחצרות‪ .‬זה מענק חד פעמי שינתן לבניין בתנאי שהבניין מתארגן ומקים ועד בניין שהמתגוררים בו צריכים‬
‫לשלם עבור ועד הבניין לתחזוקה‪ .‬כי אם המדינה תשקיע כסף בטיפוח הבניין אחרי כמה שנים בלי תחזוקה ההשקעה‬
‫תרד לטמיון‪.‬‬
‫טיפול בתשתיות השכונה –גם זה היה באחריות של המנהלת לגמרי‪ .‬התושבים לקחו חלק בסקרים בהחלטה במה‬
‫לטפל בשכונה‪ .‬למשל מדרכות משובשות‪ ,‬כיכרות‪ ,‬שילוט‪ ,‬ספסלים‪ ,‬גני שעשועים וכו‬
‫הדברים שהמנהלת מימנה‪:‬‬
‫צביעה של הבניינים (צבעי פסטל)‬ ‫‪-‬‬
‫זיפוט הגגות כדי שלא יהיה רטיבות‬ ‫‪-‬‬
‫מעקות וגדר‬ ‫‪-‬‬
‫מסתרי כביסה כיוון והכביסה פונה לרחוב הראשי‬ ‫‪-‬‬
‫הוספת דלת כניסה לבניין וטיפוח הלובי‪ .‬כך מונעים מחיות להיכנס וכו'‬ ‫‪-‬‬
‫תיקון תיבות הדואר‬ ‫‪-‬‬
‫השביל לבניין‬ ‫‪-‬‬
‫תשתיות השכונה‬ ‫‪-‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫טיפול בחינוך ופנאי‬ ‫‪-‬‬

‫כלקח מהפינוי בינוי החליטו לקחת את נושא החינוך כחלק מהשיקום של השכונה‪ .‬בפינוי בינוי היתה אפילו התדרדרות‬
‫חינוכית בחלק מהמקרים‪ .‬וחינוך זה סיבה מרכזית בבחירה איפה לגור ולכן החליטו גם להתעסק בתחום זה‪.‬‬
‫טיפול חינוך ופנאי ‪ -‬הפכו את בתי הספר עם יום לימוד ארוך דבר שהיה חדש בזמנו‪ .‬יום לימוד ארוך גם אפשר‬
‫להורים לצאת לעבוד וגם שם אותם תחת השגחה חינוכית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרבה הורים לא ידעו לתמוך בתלמידים מבחינה‬
‫לימודית ומסגרת זאת יכלה לצמצם את הפער הלימודי שלהם‪ .‬הם היו גם בתי הספר הראשונים שהכניסו אליהם‬
‫מחשבים דבר שהיה חדש בזמנו אבל אותם ילדים לא נחשפו אליהם בביתם בגלל המצב הכלכלי וכו'‪.‬‬
‫מעבר לזה היה שיפוץ פיזי של בית הספר‪ ,‬של הנראות‪ ,‬של התשתיות‪ .‬דבר שיעודד את המוטיבציה הלימודית ואת‬
‫הקשר של התלמידים לבית ספר‪ .‬במיוחד אם התלמידים שותפים בתהליך הזה ובאמת עשו פרויקטים עם התלמידים‪.‬‬
‫מרכיב נוסף שמשפיע על הלימודים הם הרמה של המורים‪ .‬המורים הטובים לרוב היו מגיעים לשכונות היוקרתיות‬
‫יותר בזכות הטבות שהם קיבלו שם ויותר שיתוף פעולה עם ההורים‪ ,‬יותר קל ללמד שם‪ .‬לכן בין היתר נתנו תמריצים‬
‫למורים שבאים ללמד בבתי הספר באותן שכונות‪.‬‬
‫הקמת מתנ"ס וחוגים – המתנ"ס הוקם במקביל לבית הספר כדי לתת לילדים עוד אופציה למסגרת מסודרת עבורם‪.‬‬
‫ככל שיהיו יותר במתנ"ס יהיו פחות ברחוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬חוגים בדרך כלל זה דבר יקר ובכך שיש מתנ"ס שכונתי יכלו‬
‫לסבסד עבור תושבים אלה את התוכנית‪ .‬את המתנסים הוקמו בגיוס תרומות בעיר התאומה בחו"ל‪.‬‬
‫במתנ"ס היו גם חוגים להורים בין היתר של קרוא וכתוב דבר שהיה לו ביקוש גבוה‪ .‬ברגע שההורים יודעים קרוא‬
‫וכתוב זה גם נותן להם הערכה בפני הילדים ונותן להם מוטיבציה ללמוד‪ .‬היו גם חוגי הורות שבהם ההורים שיתפו‬
‫בעיות שיש להם בבית עם הילדים והיועצים והפסיכולוגים סייעו להם בזה‪.‬‬
‫ההצלחות‬
‫כל הדברים האלה יחד הראו שלא צריך לשקם רק את הצד הפיזי אלה צריך גם ביטחון בהיבט החברתי שבא לידי‬
‫ביטוי בשותפות של התושבים בהחלטות ובביצוע של השינויים‪ .‬אין מתנות חינם לוקחים אחריות‪ .‬ומצד שני החיבור‬
‫לחינוך ולשעות הפנאי של התושבים שסייעו בצמצום פערים ולעלות את המודעות שלהם בנושאים האלה שמהם היו‬
‫מודרים‪ .‬גם הפסיקו לדבר על ניצול האוכלוסיה הזאת אלה חיזוק שלהם‪ .‬לתת להם להרגיש שהערך של הנכס שלהם‬
‫עולה בזכות הצעדים שעשו‪ .‬בנוסף שמרו על הסדר החברתי שהיה בשכונה‪ .‬המבט היה כולל והוליסטי שעזר‬
‫להצלחת הפרוייקט‪.‬‬
‫טיפול בתשתיות השכונה לא היה בעיה כי זה היה תחת המנהלת‪.‬‬
‫גם הטיפול בחינוך והפנאי היה מוצלח וזכה לשיתוף פעולה רחב‪.‬‬
‫בעקבות הדרישה של הקמת ועד שכונה וועד בית והשתתפות במנהלת השכונה התברר שאותם אנשים שנכנסו‬
‫להיות פעילים בשכונה התאהבו בפעילות הציבורית וזאת היתה מקפצה גדולה בשבילם להפוך בהמשך לנבחרי ציבור‬
‫וראשות עיר ואפילו כנסת‪ .‬הם גילו את המעורבות הציבורית ‪ .‬זה פיתח מנהיגות מקומית שלא היו מעלים בדעתם‬
‫להתעסק בזה עד שנכנסו והשתתפו במנהלות וכו‪ .‬הם יצרו קשים והשתתפו באירועים חשובים סביב השיקום‪ .‬זה היה‬
‫מוטיבציה גדולה עבורם‪.‬‬
‫ההפתעה הכי גדולה היתה בקרב הנשים בשכונות‪ .‬הן ברובם לא עבדו ומעמדם בבית היה "במטבח"‪ .‬ברגע שהיה‬
‫צריך להקים ועד בית וכו' הרבה פעמים הנשים שנמצאות בבית כל היום ולא עבדו היה הגיוני שיהיו בועד וכך הן קיבלו‬
‫על עצמן תפקידים חדשים של ועד‪ .‬כך הן גילו את יכולת הניהול של עצמן‪ .‬הן ניהלו משא ומתן מול ספקים ומול‬
‫קבלנים וכו' וההצלחה בעיה ובניהול דירבן אותן לצאת לעבוד אחר כך‪ .‬הן ראו שיש להם כישורים ועניין בזה‪ .‬כאשר‬
‫אישה אחת יוצאת לעבוד ונהנית ומקבלת משכורת זה מדבק משכנה לשכנה וזה בהחלט תרם לרצון שלהן לצאת‬
‫לעבוד ובלגיטימציה שלהן לצאת לעבוד‪.‬‬
‫הכשלים‬
‫רעיון רכישת הדירות היה טוב אך יזמים שהבינו שכדאי להם לרכוש דירות כמה שיותר מהר בשכונה כי הערך‬
‫שלהם יעלה בסוף התהליך‪ .‬אמנם זה דבר חיובי אבל לא זאת היתה כוונת המשורר שמישהו מבחוץ יתעשר על‬
‫חשבון הרצון להיטיב עם האוכלוסייה החדשה‪ .‬וכשהשלטון המקומי הבין את זה הוא הגביל את הרכישות ואת מי‬
‫שיכול לרכוש‪.‬‬
‫ההרחבה של הדירות מצד אחד היה טוב עבור הבניינים שבהם היתה הסכמה מרובה‪ .‬אבל היו בניינים שלא הצליחו –‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫לפעמים יש שכן שיכור שלא במצב כלכלי מאפשר או שיש זקנים שאין להם סיבה להרחיב את הדירה שלהם ואז‬
‫הפרויקט לא יכול לצאת לפועל באותו מקום‪ .‬היו ראשי מנהלת שכן התגמשו ואפשרו ואז רק חלק מהבתים הורחבו‬
‫והבניינים נראו נורא ואיום‪ .‬זאת דילמה מה יותר חשוב האסתטיקה של הרחוב או טובת המשפחות שלא באשמתם לא‬
‫זכו בשיתוף פעולה משאר הדיירים‪ .‬זה מאוד היה תלוי ביכולת ההתארגנות של השכנים בבניין‪ .‬גם השכנוע של‬
‫הדיירים להיכנס לפרויקט היה מאוד קשה ורק אחרי שראו תוצרים מוגמרים היה דרייב גדול להצטרף לפרוייקט‪.‬‬
‫תהליך של שיפוץ לוקח זמן ולפרויקט שיקום הוקצו רק ‪ 10‬שנים‪ .‬התוצאה היתה בניינים שבהם הכל משופץ ויפה‬
‫ופתאום לידו בניין ישן מכוער וכו'‪ .‬בסוף הבניינים הישנים פוגעים בתהליך ובשיקום של הדימוי של השכונה‪.‬‬
‫אותו דבר היה גם בטיפול במעטפת הבניין‪ .‬אמנם זה היה יותר קל כי דרש הסכמה בהקמת ועד בית והסכמה על‬
‫תשלום חודשי‪.‬‬
‫הבינו שראש המנהלת צריך כישורים מסויימים ואי אפשר לתת לכל מקורב שלי להתמנות‪ .‬לכן היה צריך מכרז ולחפש‬
‫את האדם ההכי מתאים לפרויקט הזה‪ .‬לא נתנו לכל אחד‪ .‬כשיש ראש מנהלת טוב הוא יודע לשכנע את התושבים‬
‫ולהביא לשינוי יותר רחב ובזמן מהיר יותר‪ .‬היו פערים גדולים בין השכונות מהסיבה הזאת של מי עומד במנהלת‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫בהתחלה כל הכספים עברו דרך העירייה ואז מהר גילו שהעירייה היתה גוזרת לעצמה קופונים עבור שכונות אחרות‬
‫בעיר שגם במצב הרבה יותר טוב ולא כל הכסף היה מגיע לשכונה המיועדת ולכן התחילו להעביר את הכספים ישירות‬
‫למנהלת עצמה‪.‬‬
‫אחרי שהפרויקט עבד הבינו שאי אפשר להשאיר את הזקנים בבניינים הלא משופצים‪ .‬כי ברגע שהשביל לבניין עקום‬
‫הסיכוי שהוא יפול בשביל גדול ועלות הטיפול בו עבור המדינה יותר יקר מאשר לשפץ את המדרכה‪ .‬לכן הייתה שנה‬
‫שהקדישו לשפץ את הבניינים שלא שופצו כי היו שם זקנים או כי האוכלוסיה שם התחלפה והגיע ביקוש חדש לשיפוץ‬
‫הבניין‪ .‬בגלל שהפרויקט היה עבור הזקנים המנהלת מימנה בעצמה את השיפוץ ולקחו על עצמם את הניהול שלו‪.‬‬
‫התוצאה במבט לאחור לאחר כמה שנים‬
‫הדירות בשיקום שכונות היו טובות יותר מאשר כאלה שהיו במרכז העיר כי היו ישנות ולא מטופחות‪ .‬עבור אותו‬
‫מחיר יכלו לקבל דירה יותר מטופחת ומסודרת‪ .‬ברגע שנכנסו עולים חדשים לשכונות השיכון הם עוד יותר שידרגו‬
‫את טיפוח הבית מסביב ונראות השירות כלפי חוץ‪ .‬זה תרם לדור ההמשך לרצות להישאר בשכונה שבהם גדלו‪.‬‬
‫פעם החיים בחמולה היו דבר מרתיע ושזלזלו בו אבל היום יודעים שהחברה הישראלית מאוד משפחתית ושהמגורים‬
‫הקרובים בין הורים וילדים חשובים להם‪ .‬זה רק עזר למשפחה להתפתח ואפשר להורים לצאת לעבוד וכד'‪ .‬בבניינים‬
‫המעורבבים בין אשכנזים ועדות המזרח ההורים היו עוברים לגור קרוב אליהם‪.‬‬
‫ככל שהדירות היו יותר יוקרתיות הבעלים היו עובדים בעבודות יותר תובעניות אבל גם היו גרים בקרבה לבני משפחה‬
‫נוספים‪.‬‬

‫‪ .5.1.3‬עיבוי בניינים ‪ >-‬תמ"א ‪38‬‬

‫הוספת בנייה על גבי בניינים ישנים ע"י הוספת קומות והרחבה לצדדים‪ .‬וגם פרויקט לוודא שהבניינים עמידים‬
‫לרעידת אדמה‪ .‬כי חלק גדול מהבניינים שנבנו על עמודים לא מספיק חזקים ולא יעמדו ברעידת אדמה‪ .‬לכן חשבו‬
‫תוך כדי רעיון פתירת בעיית רעידת האדמה יוסיפו ניצול יותר נכון של הבניין עבור הדיירים שם‪ .‬בנוסף חלק גדול‬
‫מהבניינים האלה בשיכונים נבנו ללא מעליות דבר שהפך לנצרך לאורך הזמן עם הזדקנות הדיירים‪ .‬לקחו את כל‬
‫הדברים האלה בחשבון בפרויקט‪ .‬כל זה מבלי להפיל על העירייה תקציבים שאין לה וגם לא להפיל על התושבים‬
‫עצמם‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫גם כאן פנו ליזמים והציעו עסקה – העירייה לא תגבה כספים עבור הקרקע (כי היא כבר בנויה) אבל יאפשרו ליזם‬
‫לבנות על חשבונו ‪ 2‬קומות למעלה ועוד קומה למטה ולמכור את הדירות‪ .‬בתמורה היזם ישדרג את הבניין והמעטפת‬
‫שלו וגם יוסיף מעלית על חשבונו‪ .‬הסבל היחיד של הדיירים זה לסבול את הרעש והאבק‪ .‬בצורה הזאת עשו את כל‬
‫הפעולות יחד בלי להוציא שקל‪.‬‬
‫מאוחר יותר זה התפתח לתמ"א ‪.38‬‬
‫החסרונות‬
‫של הפרויקט הן כפי שהיה בפרויקט פינוי בינוי ועוד‪ :‬החוסרים בתשתיות וכו'‪.‬‬

‫השלכות פיזיות‪:‬‬
‫חיזוק הבניינים‪,‬‬
‫כל זה הביא לעליה בערך הנכסים‪,‬‬
‫חסכון במשאבי קרקע‪,‬‬
‫שיפור פני השכונה‪,‬‬
‫שיפור חזית הבניינים‪.‬‬

‫השלכות חברתיות‬
‫תהליך הבלייה של הבניינים הבריח אוכלוסיות צעירות וחדשות והשכונה הולכת ומדרדרת‪ .‬הראשונים שקפצו ורצו‬
‫לקנות בתים בשכונה אחרי הפרויקט היו הדור ההמשך של השכונה שהמצב השכונתי הרתיע אותם מלגור שם‬
‫מלכתחילה‪ .‬כשדור ההמשך בשכונה יש גם את התמיכה המשפחתית שהם מקבלים מההורים וגם מאוחר יותר הם‬
‫יוכלו לתמוך בהורים כשיצטרכו‪ .‬זו תמיכה בין דורית‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬זה ההטרוגניות של התושבים בבניין שמביא איתה אנשים שיטפלו וידאגו לבניין‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫יצירת "יתרון גודל" במסחר ושירותים ‪ -‬ככל שיש יותר אוכלוסיה יש יותר ביקוש לעסקים שונים באזור ולהרחיב את‬
‫השירותים הקיימים לקהל יעד גדול יותר‪ .‬יש גם חסרונות של היכרות אישית שנעלמה וכד' אבל ברגע שמעבים אתה‬
‫בניינים זה מאפשר להצמיח את היתרון גודל של השכונה וזה יותר כלכלי ומשפר את איכות החיים‪.‬‬
‫החייאה של מוסדות החינוך וגני השעשועים ‪ -‬החזירו את הביקוש לגני ילדים וגני שעשועים‪ .‬כשאין צעירים‬
‫המקומות האלה הופכים למרכזי פשע וכו'‪.‬‬
‫עליה בערך הנכסים ועוד כשהתושבים לא היו צריכים לממן את השיפוץ‪ .‬כשהנכס שווה יותר זה מאפשר כלכלית יותר‬
‫לתושבים‪.‬‬
‫פיתוח זהות שכונתית ומיתוג חיובי של השכונה שמביא איתו צעירים חדשים לשכונה ואוכלוסיה איכותית‪.‬‬

‫תהליכים שקורים בשוק החופשי‬ ‫‪.5.2‬‬

‫‪ .5.2.1‬השתקמות עצמית‬
‫כאשר הדור הצעיר בוחר להמשיך להתגורר בשכונה בה גדל ע"י הוספת יחידת דיור‪ .‬יכול לקרות רק בבתים צמודי‬
‫קרקע‪ .‬לרוב קורה בשכונות חלשות‪.‬‬
‫התהליך הוא מאוד ספונטני ומתחיל משכן אחד שעשה משהו כזה ואז מתחיל תהליך העתקה של הרעיון מאחד לשני‬
‫וזה מתפשט‪.‬‬
‫יתרונות‬
‫קודם כל הוא מצעיר ומחייה את השכונות‪ ,‬הצעירים שהם כבר גדולים יודעים לבוא ולדרוש מהעירייה לתקן נפגעים‬
‫וכד' ומהווים קול חשוב לשכונה שהולכת ומזדקנת‪.‬‬
‫יתרון נוסף זה איכות חיים גבוהה יחסית כיוון וגרים בדירות צמודות קרקע ובזה שיש להם דירה חדשה במעט מאוד‬
‫כסף‪ .‬הם יכולים להגדיל את הדירה לפי היכולת הכלכלית שלהם‪.‬‬
‫בנוסף יש תמיכה בין דורית עם ההורים לילדים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫חסרונות‬
‫לרוב זה בנייה ללא אישורים‪,‬‬
‫ההרחבות הספונטניות פוגעות בסדר והאסתטיקה של השכונה‪,‬‬
‫מצב כזה של בניה יכול להביא לבעיות במעברים וחוסר מונגשות ברחוב‪ ,‬זה פוגע באיכות חיים של הזקנים ושאר‬
‫התושבים בשכונה‪,‬‬
‫בנוסף יש הרבה פעמים לחצים על זקנים שגרים בדירות הפינתיות שקל להרחיב בבקשה מאיימת להתחלף בדירה‬
‫פנימית יותר‪.‬‬
‫הרבה מהתושבים בשכונות האלה הם מי שעובד בעירייה ובתברואה ויש להם כוח אל מול התושבים האחרים ואל מול‬
‫העיריה עצמה שלא תאכוף את ההרחבת בניה האסורה‪.‬‬

‫‪ .5.2.2‬כניסת מהגרים חדשים‬

‫כאשר מגיעים עולים חדשים ממעמד גבוה יותר לשכונות חלשות יחסית‪.‬‬
‫הבניינים כבר הופכים ללא ראויים למגורים והופכים למשרדים ולאט הבניין כולו הופל להיות בניין עם משרדים‬
‫ומחסנים ‪ -‬העולים החדשים מחפשים דירות זולות בקרבה למרכזי תעסוקה ומגיעים פעמים רבות לדירות כאלה ‪-‬‬
‫קונים אותם ומשפצים אותם בלא הרבה כסף והופכים את המקום לדירה אטרקטיבית ומוצלחת ‪ -‬ברגע שאחד עושה‬
‫את זה מגיעים עוד הרבה ומצטרפים‪ .‬כך הם הופכים את הבניין לדבר אחר לחלוטין‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫זאת אוכלוסיה שלרוב יש תרבות דיור גבוהה מאוד והם יכולים גם לשפץ את חזית הבניין‪ .‬הם ידעו לבוא לעירייה‬
‫לדרוש את מה שמגיע להם‪ .‬יש להם כוח ויכולת לעשות שינוי חיובי באזורים שהיו בתהליך מואץ של הדרדרות‪ .‬השינוי‬
‫שלהם מאוד משמעותי ומתרחב לשאר השכונה‪.‬‬
‫היתרונות‬
‫עבור העולים המחירים זולים מאוד‪ ,‬יש כניסה של אוכלוסיה בעלת תרבות דיור‪ ,‬צמצום הפשע ועצירת הדרדרות‬
‫השכונה‬
‫החסרונות‬
‫זה הימור של המהגרים מה הולך לקרות בשכונה והאם היא באמת תשתקם כמו הדירה שהם שיקמו‪ .‬לכן יש פה‬
‫תהליך שיכול להמשך המון זמן‬

‫‪ .5.2.3‬תהליך ג'נטרפיקציה ספונטנית‬

‫ג'נטרי זה אצולת הביניים‪ ,‬הכפריים שבאו לגור בעיר‪.‬‬
‫ג'נטריפיקציה זה תהליך שקורה לרוב במרכזי הערים‪ .‬זה המקום שממנו התחילו הערים‪ .‬בד"כ מה שמאפיין מקומות‬
‫אלו הן דירות קטנות יחסית‪ ,‬מעוצבות בצורות של פעם אבל כבר בלויות‪ .‬לכן הדירות האלה יחסית זולות‪.‬‬
‫יש תהליך של זיהוי אותן שכונות‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫המתיישבים החלוצים הם אנשים שנהנים לגור במקום בעל אוכלוסיה מגוונת ומזהים את היופי של המקום וכמובן מי‬
‫שחשוב לו לגור במקום מרכזי בעיר‪ .‬בעקבות המתיישבים מגיעים עוד חברים ועוד אנשים‪ .‬וככל שעולה הביקוש גם‬
‫ערך הדירות עולה וגם מגיעים אנשים במעמד כלכלי יותר גבוה אנשי צווארון לבן‪ .‬בעלי הדירות מתחילים לדרוש‬
‫מהעירייה לתקן ליקוים בשכונה ונפתחות מעדניות ומכולות קטנות בשכונה וכו'‪.‬‬
‫החיסרון‪ :‬הוא שהאוכלוסיה החלשה מאבדת את הקשר האישי עם המוכר במכולת או שהעירייה מעלה את המיסים‬
‫בשכונה (ארנונה למשל) וזה דוחק את האוכלוסיה החלשה החוצה מהשכונה‪ .‬התהליך מאוד ספונטני ומאוד בלתי‬
‫צפוי‪.‬‬

‫‪ .5.2.4‬תהליך ג'נטריפיקציה מעורבת‬

‫תהליך שמתחיל מתמריץ של הרשויות במקום‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הרלאם זה מקום שהיה נחשב לרע מאוד ומלא פשע‪ ,‬מקום של אפרו אמריקאים ‪ -‬ואז הגיע ראש העיר ועשה‬
‫שם שינוי מהפכני‪ .‬השינוי היה ע"י בניית בתים והשכרתם במחירים אטרקטיביים בתנאי שהם סטודנטים‪ .‬אחר כך‬
‫פתחו את זה לכל סטודנטים‪ .‬מכיוון והמעונות הללו היו זולים זה עודד אותם לצאת ללמוד‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬תהליך שני‪ ,‬נתנו לצעירים לפתוח עסקים אותנטיים יחד עם הורים וסבתות כדי לחזק את היצירה והאומנות‬
‫של המקומיים‪ .‬נתנו להם שטחים לבצע את העבודה ובתנאים נוחים וזה יצר חיבור בין דורי חיובי‪ .‬עודד את הצעירים‬
‫להישאר במקום‪.‬‬
‫הרלאם עברה מהפך משוגע בעקבות זאת והפכה למבוקשת מאוד‪.‬‬
‫תהליך דומה בישראל היה באזור נמל חיפה‪:‬‬
‫גם שכונה לא סימפטית מלא בפשע וזנות‪ .‬החזקים עזבו והחלשים נשארו‪ .‬ראש עיריית חיפה יחד עם אוניברסיטת‬
‫חיפה החליטו לרכוש ‪ 2‬בניינים במקום אחד לקמפוס ואחד למעונות סטודנטים – תהליך יזום מצד אחד ומצד שני‬
‫מהווה טריגר שהשאר יקרה מעצמו‪ .‬העבירו את הקמפוס מהאוניברסיטה ישר לשכונה שעל חוף הים‪ .‬ברגע שהגיעו‬
‫לשם סטודנטים הם מתחילים להסתובב שם מחפשים חנויות אוכל ומקומות בילוי שלא היה שם‪ .‬ראש העיר פנה‬
‫ליזמים ונתן סבסוד ומענק לבניית עסק במקום‪ .‬ובאמת קמו מקומות כאלה ובעיקבותם עוד עסקים קמו‪ .‬הוקם עוד‬
‫קמפוס לאומנויות בשכונה‪ ,‬באו עוד סטודנטים לאזור כי המגורים זולים‪ .‬לאט המחירים עולים והאזור מתפתח‬
‫והשוק מתעורר‪ .‬היצירה של העוגן במקום הוא זה שמתחיל את התחוללות השינוי‪ .‬העברת הקמפוס לשכונה הוא‬
‫טריגר חזק לחולל את השינוי‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .5.2.5‬ג'נטריפיקציה מתוכננת (‪+‬מאמר חומות בין בניינים)‬

‫הכנסת קבוצות הכנסה בינונית לאזורים ישנים‪.‬‬
‫מציאת שטחים לא מנוצלים בתוך העיר ובהם בונים בניינים גדולים‪ .‬בניה רוויה‪ ,‬שמביאה כמות אוכלוסיה‬ ‫‪-‬‬
‫משמעותית ומשפחות עם ילדים לרוב‪ .‬כל זה מצדיק הקמת בית ספר בשכונה ופתיחת מרכז מסחרי‪.‬‬
‫פינוי בינוי‬ ‫‪-‬‬
‫פינוי מפעלים מתוך העיר מאזורים מרכזים למשל עלית שישבה במרכז ועברה לפריפריה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המשותף הוא בניית כמות גדולה של דירות‪ ,‬דירות יחסית זולות בגלל האזור אבל מבנים חדשים לגמרי‪ .‬ויש להם כוח‬
‫בניה שמגדיל את הביקוש למסחר‪ .‬בנוסף יש עוד פיתויים ששמים באותם בניינים כמו בריכת שחיה‪ ,‬חדר כושר‪ ,‬גינה‬
‫ציבורית מטופחת וכד'‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬ברמת עמידר נבנו בניינים חדשים וקראו לשכונה החדשה בשם גן הערמונים‪ .‬עשו אפילו חומה שמפרידה בין‬
‫הבניינים החדשים לבניינים הישנים כדי להכריז עליה כשכונה חדשה‪ ,‬נתנו לה שם משל עצמה‪.‬‬
‫למהלך הזה יש השפעה גדולה על הסביבה הותיקה‪:‬‬
‫צעירים שגרו בשכונה הישנה ראו שיש שכונה חדשה ומטופחת מאחורי הבית ליד ההורים הבינו ששווה להם להישאר‬
‫ובנו לעצמם יחידות מגורים‪ .‬זה יצר ביקוש גם לשכונות הישנות‪ .‬והרבה צעירים מבחוץ כמו סטודנטים באו לגור‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫אחד ההסכמים עם היזמים של הבניינים החדשים היה שישפצו את השכונה הישנה כמו לשפץ בית ספר מקומי‪ ,‬את‬
‫הגינה הציבורית ויצרו שדרה יפה‪.‬‬
‫האוכלוסיה שבאה לגור בבניינים החדשים הם כאלה שגרים במרכזי הערים אבל אין להם כסף לעבור לבתים יותר‬
‫גדולים‪ .‬משפחות שמחפשות שכונה עם אנשים שדומים להם ושמרגישים בטוח לתת לילדים להסתובב לבד‪ .‬לכן אם‬
‫מבטיחים ברכישת הבית בית ספר צמוד וכד' זה מעודד אותם לעבור לשם‪.‬‬
‫במפתיע הבנייה של החומה עשתה טוב גם לשכונה החדשה וגם לשכונה הותיקה‪ .‬היא לא היתה אטומה לגמרי אבל‬
‫נוכחת‪ .‬היא משדרת ומפרידה מאוד ויכלה לעורר הרבה רגשי נחיתות וכעסים‪.‬‬
‫בשכונה החדשה ‪ -‬החומה נתנה הרבה ביטחון לדיירים החדשים לגור במקום ועודד אותם לגור שם‪.‬‬
‫בשכונה הותיקה – הם יצרו לעצמם גאוה מקומית שאומרת שהדירות שלהם יותר טובות‪ ,‬הם בדירות קרקע עם חצר‬
‫ופרטיות‪ .‬ולא חיים בקופסאות גפרורים כמו האנשים שבשכונה השניה‪ .‬היו מסתכלים בצחוק וציניות כלפי האוכלוסיה‬
‫החדשה‪ .‬שחיים שם לבנים (אשכנזים) בבניינים לבנים‪ .‬היתה להם גאוה של אנחנו מול הם‪.‬‬
‫בבנייה של בית הספר החדש לאוכלוסיה החדשה אפשרו לאחוז מסויים מהשכונה הותיקה‪ .‬גם להיפך‪ ,‬בית הספר‬
‫הישן שופץ ונקלטו שם מעט מהאוכלוסיה החדשה‪ .‬אפשרות הבחירה מאוד חשובה לאנשים‪ .‬מספיק שיש את‬
‫האופציה היא טובה והרבה פעמים לא מתממשת‪ .‬גם במרכז המסחרי החדש שהוקם שהיה בו סופר גדול האוכלוסיה‬
‫הותיקה העדיפה שלא לקנות שם וללכת למכולות המקומיות שלהם‪ .‬האוכלוסיה החדשה נהנתה מהסופר אבל‬
‫הרבה פנו לחנויות האותנתיות בשכונות הותיקות‪.‬‬
‫במצב שבו אין גדר בין הבניינים היה פחד ורתיעה מהדימוי של המקום ולכן גם לא הולכים ללמוד בבית ספר בשכונה‬
‫השניה וכד כשהכל זה נטו דימוי ולא באמת קשור לרמה של בית הספר‪ .‬אם לא הוקם מרכז מסחרי בשכונה החדשה‬
‫היו כאלה שהעדיפו לנסוע רחוק רק שלא יחשבו שהם חלק מהשכונה הותיקה ולא רצו לשמוע את הדיבורים שלהם‪.‬‬
‫כשיש חומה ושם אחר לשכונה הם לא מפחדים שיפגע הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬
‫התושבים הותיקים שיחקו על הנוכחות של השכונה החדשה שיש לה שם חיובי‪ .‬למשל אם מחפשים עבודה אומרים‬
‫שהם גרים ליד "גן הערמונים" (‪-‬השכונה החדשה) אבל אם היו רוצים מלגה נגיד אז היו אומרים שהם מרמת עמידר (‪-‬‬
‫השכונה הישנה)‪ .‬הם ידעו לנצל את המצב לטובתם‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫תהליך נוסף הוא טיפול יזום במרכזי מסחר‪ .‬הרבה פעמים בונים קניונים במרכזי עיר או בשטחים ריקים ‪ .‬לבניה‬
‫כזאת יש הרבה השלכות חיוביות‪ .‬בניה של קניון בקרבה לבנייני מגורים מעלה מהר מאוד את ערך הנכסים‪.‬‬
‫יתרונות‬
‫עצם הבניה על מגרש ריק הוא בפני עצמו חיובי כיון והוא סוגר מקום מוזנח ומבריח משם פשע וכנופיות‪ .‬כמובן שגם‬
‫עצם הבניה והטיפוח נותן זריקת עידוד חזקה לאזור שמסביב לקניון ועוד יותר למעגל הרחוק יותר שהוא קרוב לקניון‬
‫אבל לא סובלים מרעש והצפיפות של התנועה‪.‬‬
‫מנגד באזור כזה המיסים עולים מה שמצד שני מאפשר לעירייה להשקיע יותר בשכונות אח"כ‪.‬‬
‫הקניון נותן פרנסה למי שגר בעיר ומעודד הרבה תנועה אליו גם ממקומות רחוקים יותר‪ .‬זה נקרא "יוממות"‬
‫(= לגור במקום אחד ולעבוד במקום אחר או ללמוד במקום אחר‪ .‬לרוב בערים הגדולות)‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫ככל שמחירי הדיור עולים במקום זה מקשה על האוכלוסיה החלשה במקום‪ .‬ויש את עניין הרעש‪ ,‬עומס תנועה‪ ,‬מחסור‬
‫בחניה שקניון יכול לגרום לזה‪.‬‬

‫‪ .5.2.6‬שכונות סגורות (‪ +‬מאמר כלוב הזהב)‬

‫כשרק כשאנשים מורשים יכולים להיכנס לשכונה‪ .‬הרבה פעמים יש שומרים בכניסה לשכונה הזאת‪ .‬המתחמים יכולים‬
‫להיות מאוד רחבים ויכולים להיות בו את כל השירותים שאדם צריך‪ .‬הרעיון הוא שאנשים מאוד עשירים (במקומות‬
‫שיש פערים כלכלים מאוד גדולים) רוצים מקום סגור ובטוח ולכן הם בונים לעצמם מקום שיתן להם להרגיש חופשי בלי‬
‫להיתקל באוכלוסייה האחרת‪ .‬זה קורה בעיקר במקומות שיש בהם פערים חברתיים מאוד גדולים‪ ,‬כמו מקסיקו‪,‬‬
‫ברזיל‪ .‬קהילה הומוגנית של מעמד גבוה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫יש לתופעה הרבה מאוד חסרונות גם אם יש יתרונות‪.‬‬

‫חסרונות‬
‫זה יוצר חור שחור בעיר בכך שיש אוכלוסיה שמודרת מהשטח הזה ‪ -‬תושבים צריכים להקיף את האזור כדי להגיע‬
‫לצד השני‪ ,‬הניתוק של ילדים מאוכלוסיה אחרת והחשיפה לאנשים שונים מהם יוצר פער גדול‪ ,‬ההסתגרות הזאת‬
‫מביאה את האוכלוסיה החזקה לדאוג רק לעצמה ולהזניח את האוכלוסיה החלשה‪ .‬הם גם הרבה פעמים מנכסים‬
‫לעצמם את הדברים הטובים בעיר למשל ספריה‪ .‬בכך הם פוגעים באוכלוסיה החלשה‪.‬‬
‫שכונות כאלו מוציאות מהעיר את הכוחות החזקים שיגרמו לשינויים טובים לטובת העיר‪.‬‬

‫בישראל יש כמה מתחמים כאלה‪.‬‬

‫ביניהן זה גבעת אנדרומדה ביפו ‪ -‬זה אזור לא מאוד גדול אבל מתחם משמעותי‪ .‬קרוב לתל אביב‪ ,‬יש בו נתח מחוף‬
‫הים‪ ,‬כולל דיור יוקרתי לנופש ולמגורים לאוכלוסיה חזקה‪.‬‬
‫היו הרבה התנגדויות‪ .‬הבניה של השכונה עוררה את כל הצעירים מסביב להשקיע בעצמם ולגור בקרבה למקום‬
‫הנחשב‪ .‬לאט לאט התחילו תהליכים מאוד משמעותיים של שיפוץ ושימורים של בניינים ביפו שהביאו לעליה מאוד‬
‫גדולה במחירי הדיור‪.‬‬
‫יש גם פרויקטים של מתחמי גמלאים ושל מתחמי נופש ופנאי ‪ -‬יש ‪ gated parks‬שזה רכישה של נתח מפארק עירוני‪.‬‬
‫העיריה מרוויחה מזה שטח ירוק ומטופח שלא על חשבונה מעבר לזה שהתושבים משלמים מיסים על הנתח שלהם‬
‫בפארק‪.‬‬
‫המגורים של אנשים הומוגנים בשכונה מונעת מאנשים שנותנים מענה של עבודות פשוטות שחורות להיות שם‪ .‬כך‬
‫בסופו של דבר איכות החיים הגבוהה נפגעת‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .6‬פרטיות‬
‫פרטיות בבניין לא עומדת בפני עצמו אלה מושפעת מקרבה לבניינים אחרים וכד'‬

‫תהליכי סגרגציה‬ ‫‪.6.1‬‬

‫יש נטייה של קבוצות לרצות להיות בסביבה ליד דומים להם‪ .‬לפעמים הגעה של אוכלוסיה אחרת לשכונה יכולה‬
‫להעלות את השכונה ולפעמים זה הפוך ומביא לדחיקה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫תהליכים של סגרגציה לרוב יהיה בהבדלים מעמדיים אבל יכול להיות גם סביב נושא דתי או אתני‪ .‬למשל שחורים‪,‬‬
‫חרדים‪ ,‬מהגרים‪.‬‬
‫הרבה פעמים נמצא נוכחות חרדית במרכז של ערי בירה למשל בבני ברק או בירושלים או בברוקלין‪ .‬למה הם‬
‫מעדיפים מיקום כזה? אורח החיים החרדי מעדיף התרחקות מאוכלוסיה חילונית אבל מצד שני הוא זקוק למגוון‬
‫השירותים שיש בעולם החילוני שלא קיים בעולם החרדי‪ .‬הצורך באינסטלטור בעו"ד או רואה חשבון שהם מקצועות‬
‫"לא חרדיים" הופך אותם לתלויים בעולם החילוני‪ .‬הם מפרידים בין הצד הרוחני והחינוכי לצד האינסטרומנטלי‬
‫החומרי‪ .‬שם הם נשענים על החברה מבחוץ‪.‬‬
‫הדבר הזה יוצר בעיר סביבה לא טבעית כי היא אמורה להיות הטרוגנית ומעורבבת‪ .‬יש מרחבים שלמים בעיר של‬
‫אוכלוסיה מאוד הומוגנית בעלת אותם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫השאלה אם זה טוב או לא לעיר‪.‬‬

‫למגורים יחד בריכוזים קבוצתיים יש הרבה יתרונות‪:‬‬

‫המגורים בריכוזים מאפשרים הקמה של שירותים מותאמים לאוכלוסיה למשל אולפן עברית ליד קבוצה‬ ‫‪-‬‬
‫גדולה של עולים‪.‬‬
‫משא ומתן בין גופים פוליטים מול אותם קבוצות מאפשר להם יתרון ככוח אלקטרואלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ברגע שהם גרים יחד יש להם כוח מבחינת החוסן ומבחינת היכולת לשמור על אורח החיים והמסורת שלהם‬ ‫‪-‬‬
‫כי יש יותר פיקוח חברתי‪.‬‬
‫המגורים המשותפים נותן להם כוח יחד וזה יתן להם תחושה של ביטחון והגנה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שימור המסורת לדור ההמשך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שליטה בחינוך הילדים כיוון ואפשר להקים מוסדות חינוך המתאימות לאורח החיים והתפיסות של הקבוצה‬ ‫‪-‬‬
‫וכמובן גם העלויות יותר נוחות כקבוצה‪ .‬למשל חרדים שלא צריכים הסעות כדי להגיע לבית ספר המתאים‬
‫לתפיסת עולמם‪.‬‬
‫עזרה הדדית בקבוצת מיעוט חשובה ומתרחשת הרבה פעמים בקבוצה הומוגנית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫החסרונות‪:‬‬
‫צבירה של כוח יכולה להגיע רחוק וכמו שזה יתרון גדול זה גם חיסרון גדול‪ .‬למשל יש אזורים שבהם משטרה‬ ‫‪-‬‬
‫מפחדת להיכנס בגלל ההתגייסות החזקה של הציבור‪.‬‬
‫חיסרון נוסף זה הברחה של אוכלוסיות זרות ובמיוחד אם זאת אוכלוסיה חלשה‪ .‬העזיבה של מעמד גבוה‬ ‫‪-‬‬
‫מעודד עוד יותר את התרחבות האוכלוסיה‪.‬‬

‫תהליכי אינטגרציה‬ ‫‪.6.2‬‬

‫מתקנים תהליכים כאלה‪ .‬זה ניסיון לערבב ולחבר בין קבוצות שונות באופן חיובי‪.‬‬
‫זה יכול להיות ע"י חיבור בין שכונות נפרדות שמעודדות מפגשים תרבותים‪ .‬זה יכול להיות במוסדות חינוך ובאירועי‬
‫פנאי‪ .‬זה יכול להיות במגורים עצמם‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫מחקר שנעשה בשכונת עג'מי ביפו‪ :‬שהיה בו אזורים של אוכלוסיה ערבית ושל אוכלוסיה יהודית‪.‬‬
‫התחילה פלישה של ערבים לאזור היהודי‪ .‬הרשויות רצו שהיהודים ימשיכו לגור באזור ולא יעזבו‪ .‬היהודים היו‬
‫אוכלוסיה יחסית חזקה ביפו במעמד הבינוני‪.‬‬
‫הידיעה שלקבוצת המיעוט יותר קל לקבל את האוכלוסיה החזקה ושלאנשים החינוך זה אחד הדברים היותר חשובים‬
‫הביאה להחלטת הרשויות להשקיע המון משאבים בחיזוק בית הספר היהודי ערבי ומתנ"ס חדש שנגעו ברב‬
‫תרבותיות ועודדו מפגש באופן יזום בין האוכלוסיות‪.‬‬
‫הניסון היה מאוד מוצלח ‪ -‬לא היתה עזיבה והדבקה‪ ,‬המחירים לא ירדו‪ ,‬האוכלוסיה החדשה שהגיעה לאזור היתה‬
‫מ אותו מעמד ומאותו סוג ולכן זה עזר לחיזוק האוכלוסיה‪ .‬הפרויקט הזה אף הפך לגאווה בקרב התושבים בשכונה‪.‬‬
‫היחסים בין הקהילות היו מאוד חיוביות‪.‬‬

‫דילמת המיקום‬ ‫‪.6.3‬‬

‫היפותזת המגע דנה מתי המפגש בין אוכלוסיות שונות יביא להשפעה חיובית ומתי להשפעה שלילית‪.‬‬
‫נעשו המון מחקרים בנושא מתי אפשר להביא לאינטגרציה‪.‬‬
‫גישה ‪ : 1‬ככל שיהיה מגע הדוק יותר בין האוכלוסיות זה יביא להיכרות אישית ולירידת הדעות הקדומות‪.‬‬

‫גישה ‪ : 2‬טוענת שהמגע ההדוק יפעל רק כאשר קבוצת המיעוט תהיה ממעמד דומה‪ .‬מעמד חברתי‪-‬כלכלי הוא‬
‫מאוד משמעותי‪.‬‬
‫גישה ‪ :3‬המגע ההודק נוטה לעבוד רק אם הם לא בעלי גישה שלילית מלכתחילה כלפי הקבוצה השנייה‪ .‬אחרת זה‬
‫יעצים את העוינות‪.‬‬
‫לאנשים יש נטייה לחפש עדויות התמוכות בתפיסה והדעה הקדומה שלהם על הקבוצה השנייה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫גישה ‪ :4‬ההתקרבות תהיה רק אם תהיה לגיטימציה ממסדית או חברתית‪ .‬כאשר התפיסה היא שלא מקובל ולא‬
‫פוליטיקלי קורקט להתנהג באופן מסוים כמו למשל בדיחות גזעניות כלפי שחורים זה מאפשר אינטגרציה וקבלה של‬
‫האוכלוסייה האחרת‪ ,‬השחורה‪.‬‬
‫גישה ‪ :5‬חשוב לרוב במעמד הגבוה להישאר רוב‪ .‬אם הם ירגישו שיש סיכוי שהם לא יהיו רוב ושהם מאוימים זה‬
‫הגורם המכריע לעזיבה של המקום (לפלישה וכו')‪ .‬אם קבוצת הרוב יודעת שאין פה משהו מאיים אלה מגיע מיעוט‬
‫בודד אז יקבלו אותו‪.‬‬

‫מחקרים דומים באזורי תעשייה ‪ -‬בברקן בה יהודים ופלשתינאים שעובדים יחד‪.‬‬

‫הערבים קיבלו פי ‪ 3‬או פי ‪ 5‬מאשר בעבודה ברשות יחד עם כל החוקים הסוציאלים‪ .‬לכן האינטרס הכלכלי מאוד‬
‫משמעותי‪ ,‬זה נותן רמה גבוהה בשבילם ‪ -‬זה טוב ליהודים כי גם בזמן סגר על ערבים הם ממשיכים לעבוד ולא תלויים‬
‫במצב פוליטי‪ .‬ויש להם גם עובדים שמאוד מעוניינים בעבודה‪.‬‬
‫מהצד הערבי ‪ -‬נושא הכבוד הייתה מאוד משמעותי לצד הערבי והם קיבלו את זה מהמעסיקים היהודים ומהשכנים‬
‫בכפר שלהם‪.‬‬
‫מהצד היהודי‪ -‬הם הסתכלו על הערבים כחברים‪ .‬זה מה שהיה להם חשוב‪.‬‬
‫ניסו להבין את השוני הזה ‪ -‬היהודים שעובדים במפעלים הם האוכלוסייה החלשה באופן יחסי משאר החברה‬
‫היהודית‪ ,‬לעיתים הם אפילו מיעוט בתוך הרבה עובדים ערבים ולכן הכבוד לא משמעותי אלה החברות בעבודה‪.‬‬
‫מחקר על מתמחים פלשתינאים בישראל‪ -‬יש שיתופי פעולה הדדים‪ .‬במחלקות שיש מגע פיזי רב יש יותר חיבור‪.‬‬
‫החלפת יידע‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .7‬הקשר בין בית הספר והשכונה‬

‫חינוך זה אחד הנושאים החשובים לאנשים ובית ספר טוב מביא אליו אוכלוסיה טובה כי מורים אוהבים ללמד בבתי‬
‫ספק חזקים‪ .‬בחירת מקום מגורים ליד בית ספר טוב בה על חשבון מחירים אישיים אחרים ולכן נוצרו פערים מאוד‬
‫גדולים בארץ ובעולם ו בין הפריפריה למרכז‪.‬‬
‫זה הטריד אנשים למה זה קורה שנוצרים מהר פערים? למרות שכיתה א' מתחילים כולם אותו דבר יחד‪.‬‬
‫דחיית סיפוקים – באוכלוסייה החלשה יש את זה פחות‪ ,‬כי אם יש סכום כסף הם יבזבזו אותו‪ .‬לעומת‬ ‫‪-‬‬
‫אוכלוסייה חזקה שתחסוך את הכסף לזמנים או צרכים רחוקים יותר‪ .‬וזה שיטות מושרשות באופן עמוק‬
‫כתוצאה מפערים בחינוך‪ .‬עוברים מדור לדור‪ .‬לכן מי שחושב רחוק גם ישקיע בחינוך למען העתיד‪ .‬וכשאין‬
‫את זה בחינוך ילדים לא יירצו ללמוד‪.‬‬
‫בעבר ילדים מאוכלוסיות חלשות באופו אוטומטי עברו לבתי ספר מקצועיים‬ ‫‪-‬‬
‫בשנות ה‪ 70‬התחילו לדבר על אינטגרציה בחינוך‪ .‬כדי לצמצם בחינוך‪ .‬ערבבו בתי ספר חצי מאוכלוסייה חלשה בבית‬
‫ספר בשכונה חזקה ועשו תהליך הפוך וזה יוריד סטיגמות על בית ספר וגם לא ישנה מורים שירצו ללמד והם יילכו‬
‫ללמד בשני הבתי ספר‪ .‬הרעיון היה שהתלמידים החזקים יימשכו למעלה את התלמידים החלשים‪ .‬וזה ייקדם אותם‪.‬‬
‫הרעיון נכשל לגמרי‪-‬‬
‫קודם כל החזקים הידרדרו‪ .‬לדוג' סמים הם השיגו והם שילמו‪ ,‬העניים גנבו כדי שיהיה להם כסף למותגים‪.‬‬
‫ההורים החזקים‪ .‬ראו שבפרוורים אין אינטגרציה‪ .‬אז הם עברו לגור בפרוורים‪.‬‬
‫התחילו לצוץ בתי ספר פרטיים יקרים מאוד‪ .‬שרק עשירים למדו שם וזה גרם ליותר ויותר לשלוח לשם‪ .‬הפערים רק‬
‫גדלו מאוד מאוד בגלל תוכניות מיוחדות בבתי ספר פרטיים‪.‬‬
‫הכנסו אוכלוסייה אפרו אמריקאית לבתי הספר (אבל כזו ברמה גבוהה) כדי להגיד שיש שילוב ולא צריך אינטגרציה‪.‬‬
‫הפתרון היה הפרטה של בתי הספר הממלכתיים ויצירת שוק חופשי לבית ספר‪ .‬כל אחד יכול לבחור את בית הספר‬
‫שבו הילד ילמד לא בהכרח לפי סביבת המגורים‪ .‬כך קמו בתי ספר שונים כמו הדמוקרטי‪ ,‬לטבע‪ ,‬לאומנויות וכו‪.‬‬
‫התחרות בין בתי ספר עודדו את המנהלים לחפש איך לפתח ולקדם את בית הספר‪ .‬הדבר הזה גם יצר איזון כי‬
‫למשל יכול להיות ילד מוזיקלי שהוא משכונה חלשה ובבית ספר מוזיקלי הוא יוכל להתפתח ולהתקדם‪ .‬הניתוק בין‬
‫בית ספר לשכונה היה שיפור גדול‪ .‬בנוסף‪ ,‬זה יצר תחרות אל מול בתי הספר הפרטיים ושבר את המעמד שלהם‪.‬‬

‫‪ .8‬בנייה לגובה‬
‫הבניה לגובה היא משאת נפשם של אנשים עוד מתקופת התנ"כ‪.‬‬
‫בתקופה המודרנית כשיש טכנולוגיה לבניה בגובה זה כבר נוצר תחרות מי בונה גבוה יותר‪ .‬עלינו לשים לב שיש לבניה‬
‫לגובה השלכות חברתיות תכנוניות‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫יש כללים שונים בין מדינות בבניה לגובה‪:‬‬

‫בסין ‪ -‬בונים גורדי שחקים בכמויות גבוהות‪ .‬והם משתלבים בתוך הנוף כהר של בניינים לצד הר טופוגרפי‪.‬‬
‫בסינגפור‪ -‬קבעו מגבלה של ‪ 12‬קומות למגורים‪.‬‬
‫באירופה וערים צפופות ‪ -‬כמו לונדון ופריז הפסיקו את הבניה של המגדלים לגובה וההגבלה היא עד ‪ 10‬קומות‪.‬‬
‫בארה"ב ‪ -‬בעבר היתה בניה לגובה‪ .‬היום בונים לגובה בעיקר בנייני יוקרה או משרדים ועסקים‪ .‬הגיעו למסקנה שדיור‬
‫ציבורי לא בונים לגובה‪.‬‬

‫תחרות על בניינים גבוהים מביאה איתה תיירות גדולה וזה המניע להתעסקות בזה‪ .‬זה מאבק כוח בין עמים‪ .‬מייצג‬
‫הישגיות‪ .‬זה גם עניין כלכלי וגם עניין של דימוי‪.‬‬
‫הפרמטרים שיש להתייחס אליהם בבניה לגובה‪:‬‬
‫‪ -‬השימוש משלב לרוב מסחר‪ ,‬מלון‪ ,‬משרדים וגם מגורים‪.‬‬
‫‪ -‬מאפייני המשתתפים‪ -‬גיל‪ ,‬שלב בחיים‪ ,‬מעמד כלכלי חברתי‪ ,‬סגנון חיים ובריאות‪.‬‬
‫‪ -‬רמת הצפיפות בבניין – מספר הקומות‪ ,‬מספר משתמשים ומספר מעליות יוצרות רמות שונות של צפיפות‪.‬‬

‫דבר נוסף שיש לקחת בחשבון‪ ,‬האם הוא קרוב אלי או רחוק ממני?‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫אנשים שגרים באותו אזור אך מרחוק מהבניין לרוב מעריכים אותו‪ .‬אך ככל שהוא יותר קרוב אליך הוא מפריע יותר‬
‫– הוא גם מסתיר נוף‪ ,‬פוגע בקליטה‪ ,‬מעמיס על צפיפות מסביב לבניין ורעש‪.‬‬
‫מחקרים מראים שאחת הבעיות בבנייני מגורים גבוהים זה שקשה למצוא ולזהות את הבית שלך כיוון והכל נראה‬
‫אותו דבר‪ .‬זה מביא לתחושה שלילית בקרב האנשים בגלל חוסר הזהות מקום וכד'‪ .‬זה דבר חשוב לאנשים‪ .‬הם רוצים‬
‫להרגיש חלק מהמקום בו הם גרים וזה מתקשר לזהות העצמית שלו‪ .‬זה מאוד משמעותי‪.‬‬

‫יתרונות בבנייה לגובה‬ ‫‪.8.1‬‬

‫הדיירים נהנים מנוף יפה‪ ,‬אויר ואור‪ .‬הרבה שקט‪.‬‬
‫יש מגוון של אוכלוסיה למרות שהרבה פעמים בבניה גבוהה האנשים הם יותר הומוגנים‪ .‬הסיכוי כשיש הרבה אנשים‬
‫בבניין הסיכוי שאמצא מישהו דומה לי גדל‪ .‬למרות שככל שיש יותר אנשים זה מביא לפחות חיבור בבניין‪.‬‬
‫(מחקר מראה שיש חיבור וגיבוש בבניין כאשר הדיירים התארגנו יחד סביב בניית הבניין‪ ,‬מקרה אחר סביב התארגנות‬
‫של התושבים כנגד התרחשות באזור‪ ,‬מקרה נוסף סביב מלחמה שדרשה התארגנות בבניין בפתיחת מקלט וכד – יש‬
‫קשר בין תכנון הבניין להתנהגות של האנשים)‬
‫הבניין מאפשר בניה של שירותים משותפים לבניין כמו חדר כביסה‪ ,‬בריכה‪ ,‬חדר כושר‪.‬‬

‫חסרונות בבנייה לגובה‬ ‫‪.8.2‬‬

‫לרוב לבניינים גבוהים יש דימוי שלילי‪ ,‬אנשים מעדיפים לא לגור בבניין גבוה (מלבד ממדינות שבהם זה סטנדרט‬
‫והמחירים מאוד גבוהים)‪.‬‬
‫בבניינים כאלה ילדים יוצאים פחות לשחק בחוץ והם פחות עצמאים‪.‬‬
‫אנונימיות גבוהה בבניין ואנטי חברתיות‪ .‬קושי להתארגנות בבניין לתחזוקה וכד'‪.‬‬
‫יש תלות גדולה במעלית בבניין‪ ,‬יש קשים בהספקת מים וכד'‪ .‬פחד מנפילה של ילדים ממרפסת‪.‬‬
‫השילוב בין מגורים למסחר מפריע למשפחות עם ילדים כיון ואנשים זרים נכנסים לבניין וזה מוריד את הביטחון של‬
‫הדיירים‪.‬‬

‫הבניה לגובה וההשלכות על העיר‬ ‫‪.8.3‬‬

‫הבנייה לגובה בעירוב שימושים מבחינת העיר יש יתרונות רבים‪ .‬קודם כל בגלל יתרון גודל של כמות האוכלוסיה‬
‫ביחידת שטח קטנה יחסית‪ .‬זה מאפשר יצירה של יותר תשתיות ורווחה של שירותים כמו תחבורה ציבורית‪ ,‬בנקים‪,‬‬
‫סופרים ודואר‪.‬‬
‫הבניה לגובה גוזל יותר שטח ירוק מאשר בניה נמוכה‪ .‬כיון והשטח הירוק מסופח לבניין‪.‬‬
‫יש יותר צפיפות של תחבורה ועומס בכבישים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫למי זה מתאים למגורים?‬ ‫‪.8.4‬‬

‫לזקנים – יתרון של נוף ושקט‪ ,‬שירותים ואספקה יעילה‪ .‬חברה זמינה‪ .‬תחושת ביטחון‪ .‬הנוף הרבה פעמים מביא‬
‫לדיכאון בנוסף‪ ,‬ההסתכלות מהחלון ומהגובה מביא לסחרחורות וחוסר יציבות‪ .‬חוס ניידות ומעלית מהירה מקשה‬
‫עליהם‪.‬‬
‫חרדים – השימוש במעלית שבת מאוד קשה‪ .‬יש כאלה שמתנגדים למעלית שבת בכלל‪.‬‬
‫מעמד חברתי כלכלי נמוך – לא מתאים‪ .‬בגלל רמת חיים ותחזוקה‪ .‬גם בגלל בלאי של הבניינים‪ .‬לרוב הן משפחות‬
‫מרובות ילדים‪.‬‬
‫נשים – יותר חרדות בבנייה לגובה בגלל המדרגות שהם אזורים מתים ומפחידים‪ .‬במיוחד אם אין שומר בבניין‪.‬‬
‫מעמד כלכלי גבוה ועליון או זוגות צעירים ללא ילדים – הן הקבוצות היותר מתאימות למגורים בבניין כזה‪.‬‬

‫כדוגמא – תושבי כפר דרום‬ ‫‪.8.5‬‬

‫תושבי כפר דרום שהן משפחות ברוכות ילדים היו מאוד מגובשים והציעו להם לעבור כולם יחד לשני מגדלים גבוהים‪.‬‬
‫היו משפחות מפונות גוש קטיף שגרו במלון באשקלון והיה להם מאוד קשה להתנהל שם כמשפחה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫המחקר מראה את הקושי מהמעבר מבתי קרקע עם חצר בקהילה מגובשת לבניין רב קומות‪.‬‬

‫בכפר דרום ‪ -‬המרחב הציבורי היה ברחוב‪ ,‬היה קשר עין‪ ,‬התרחשויות ברחוב ומפגשים‪.‬‬
‫בבניין ‪ -‬יש מעליות של ‪ 20‬קומות ומקלטים ומרתפים ומחסנים‪.‬אזור מפחיד מאוד‪ .‬ילד שהולך לאיבוד אין לו איך‬
‫למצוא את הדרך הביתה‪..‬‬

‫בית הכנסת בבניין היה במקלט‪ .‬מקום סגור ללא אור‪ .‬מאוד מדכא לעומת ההדר והעוצמה שהיה להם בבית הכנסת‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫ההליכה לבית הספר בבניין דורשת ירידה של ‪ 20‬קומות‪ .‬חוסר נגישות לבית כי המעלית עמוסה‪ .‬הבניין נמצא על‬
‫כביש אוטוסטרדה‪ .‬לרוב למשפחה יש הרבה ילדים‪ .‬בשבת גם כן לוקח המון זמן להגיע לצאת מהבניין‪.‬‬
‫בישוב ‪ -‬היו נוסעים לבית ספר לבד באופנים‪.‬‬

‫גן שעשועים במרכז הישוב היה תמיד הומה ילדים ומשפחות‪ .‬לא פחדו מגניבות‪.‬‬
‫באשקלון עשו גן שעשועים שהיה ריק רוב הזמן ודרש התארגנות משפחתית‪ .‬גן פתוח לרחוב‪ .‬יש נרקומנים בלילה‪.‬‬

‫התחזוקה בבניין היתה לוקה למרות שרוב הבינין היה מאוכלס‪ .‬הם גרו בשכירות ולכן לא ראו סיבה להשקיע בבניין‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫גם הישוב וגם הבניין היה ליד הים‪.‬‬

‫בכפר דרום הים אזור מותאם לאוכלוסייה‪ .‬הוא היה חלק מרכזי מהחיים שלהם‪.‬‬
‫באשקלון הים היה איום גדול‪ .‬היה הרבה חילוניות ובגדי ים לא צנועים שלא התאימה להם‪.‬‬

‫הסביבה שינתה לחלוטין את מערכת היחסים שהיתה לקהילה והרבה מהם עזבו‪ .‬המעבר לבניין המשותף פירק‬
‫את הקהילה לחלוטין‪.‬‬
‫הסיפור של כפר דרום ממחישה היטב את ההבדל בין מגורים בבניין לבתים פרטים‪ .‬הקשר עין שיש בבתים פרטים‬
‫יוצר מארג חברתי שונה‪ .‬הקשרים שיש בין אנשים במקום מגורים בעל השפעות גדולות‪.‬‬

‫השינוי האקולוגי של החברה כיבה אותם וצמצם את כל המרכיבים הקולקטיבים שהיה במבנה החברתי הקודם‪.‬‬
‫כשגרים במקום שמעודד מפגש בין אנשים היחסים החברתים שונה מבניינים משותפים שבהם לא מכירים את‬
‫השכנים שלך‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫על פי אנגלרהט‬ ‫‪.8.6‬‬

‫יש השפעה של השינוי באופן הבנייה ושל השינויים הסביבתיים‪ ,‬על אורח החיים ועל אופן הקשרים האנושיים‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫אנשים שעושים שינויים בחיים שלהם אז הם גם מפתחים אורח חיים אחר למרות שבאו ממקום אחר‪ ,‬כפר לעיר‪,‬‬
‫בית פרטי למגדל‪.‬‬
‫מי גר בעיר ‪ -‬אנשים שיש להם נטייה לאינדיבידואליזם‪ ,‬לפרטיות ולעומת מי שגר ביישוב ‪ -‬נוטה ליותר קשר חברתי‪.‬‬
‫היום נוטים לייצר קהילות יותר ויותר בעיר דרך הרשתות החברתיות‪ ,‬ואפילו הקורונה עוד יותר חיזקה את זה‪ .‬ויש‬
‫קהילות חזקות גם בעיר‪.‬‬
‫לפי מחקרים כאשר אין איום חיצוני יש יותר התאבדויות כי בזמן מלחמה לדוג' יש ויתר לכידות חברתית ועזרה‬
‫הדדית‪ ,‬דאגה בשביל האחר ואז דווקא יש פחות התאבדויות‬
‫תהליך שינוי הזהות‪:‬‬
‫מצמצמת את הרכיבים הקולקטיבים והמחזקים את המבנה החברתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחזקת את המרכיבים האיניבידואלים המחלישים את המבנה החברתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ .9‬המרחב הציבורי‬
‫תלוי בעיני המתכנן או המתבונן?‬
‫תכנון המרחב הציבורי מאוד חשוב‪ .‬אנחנו לא בונים רק בניינים אלא גם מתכננים את המרחב שמחוץ לבניין והשאלה‬
‫מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה‪.‬‬

‫כמה דוגמאות לשילוב בין הטבע לפארק שעשועים‪ .‬כשהחיבור מעודד את החברה להשתלב בטבע ולא לקלקל אותו‪.‬‬
‫מה אנחנו משלבים וחושבים על ניצול המרחבים הקיימים לצורך פעילות של ילדים? אם יש מקלט למה לא לשים‬
‫מגלשה למקלט?‬
‫הנושא של רב שימושיות מאוד עולה וגדל משנה לשנה‪ .‬הרבה חללים יכולים לשמש לכמה שימושים בזמנים ושלבים‬
‫שונים של היום והשבוע‪ .‬בכך להגדיל את ניצול השטח‪ .‬וזה האתגר שלנו בישראל בגלל מחסור במשאבי קרקע‬
‫לחשוב איזה שילובים וניצולים אפשר לעשות בצורה הכי גדולה כדי לנצל את השטח הציבורי כמה שיותר‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫שימוש במרחב לא תמיד יהיה בשליטת המתכנן אבל אפשר לנסות להיכנס לנעלים של בני נוער למשל ולחשוב מה‬
‫יכול להתאים להם‪ .‬צריך קריאה אחרת של המרחב הציבורי כדי ליצור משהו כזה‪ .‬בסרטונים אפשר לראות את‬
‫השימוש האחר במרחב של בני נוער ממה שאדריכלים תכננו‪.‬‬

‫סיכום הסמסטר‪ :‬הקורס נותן כלים שאפשר להשתמש בהם בעתיד בתכנון סביבות מגורים‪ .‬ובעיקר מעודד מחשבה‬
‫ושאילת שאלות סביב ההשפעה וההשלכות של תכנון על החברה‪.‬‬

‫‪ .10‬סיכום מאמר "כלוב הזהב‪ :‬אנדרומדה"‬

‫ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בגבעת אנדרומדה ביפו‪.‬‬
‫פרויקט יוקרתי בתוך שכונה ערבית עניה ביותר‪ .‬מיזם פרטי של עיריית תל אביב כעידוד לג'נטריפיקציה ביפו‪.‬‬
‫היא עיר בתוך עיר‪ .‬מופפת חומה‪ ,‬מאובטחת וכו‪.‬‬
‫המאמר בוחן את הבעייתיות העולה מהתהליכים שהביא הפרויקט‪ :‬כוחות הון נדל"נים ומערך של יצוגים גלובלים (הון‬
‫זר‪ ,‬תושבי חוץ‪ ,‬דימוים אסתטים וכו)‪ .‬בוחנים את הפרקטיקה‪ ,‬והתנהלות הפרויקט ברמת הקהילה המגודרת וברמת‬
‫הפיתוח המופרט המבוסס על הון זר‪.‬‬
‫הפרויקט כפי שהוא אינו מאפשר פיתוח של השכונה כיון ומתעלם מצורכיה‪ .‬היא הופכת שקופה‪.‬‬

‫פרק א – הפן האידיאולוגי והפרקטיקה הכלכלית – בין ג'נטריפיקציה לגלובליזציה‬

‫התהליך מתרחש ב‪ 3‬שלבים‪:‬‬
‫חדירת קבוצת נוטלי סיכון לשכונה‪ ,‬הם סובלנים כלפי השכונה ומשתלבים בה‪,‬‬
‫נכנסת אוכלוסיה המשלמת מחירים גבוהים בהרבה והם פחות סבלנים‬
‫כניסת אנשי נדל"ן ועסקים שמקפיצים את המחירים ומסיימים את התהליך‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬גישות מנוגדות לתופעה‪ :‬הגישה הנאו מרקסיסטית הכלכלית‪ ,‬הגישה הליברלית התרבותית‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫פרק ב ‪-‬ההיסטוריה האורבנית של יפו‬

‫כתוצאה מהפסדם של הפלסטינאים ב‪ 48‬התקבע מצבם ותהליך העיור‪ 50 .‬שנות הדרה והזנחה הפכו את תושבי יפו‬
‫הערבים לחברה נכשלת מלאה באלימות ופשע‪.‬‬
‫‪ 1948‬התרוקנות העיר מרוב תושביה הערבים‬
‫‪ 1960‬הפיכת יפו לעיר מהגרים צפופה אך תוססת שהתפתח בה דו קיום מסויים עד הקמת מנהל מקרקעי ישראל‬
‫‪ 1985‬הזנחה שיטתית של העיר כחלק מפינוי בינוי שלא צלחה בגלל חוסר הסכמה של המתיישבים הערבים‬
‫להתפנות‪ .‬תת השקעה מדינית היא שהביאה להתדרדרות השכונה‪.‬‬
‫‪ 2000‬שינוי מדיניות ועידוד הגנטריפיקציה‪ .‬הפרטת הקרקעות ועידוד השקעה באזור כדי להביא חושבים חדשים‬
‫אמידים‪ .‬כך התחיל תהליך גנטריפיקציה ספונטנית‪.‬‬
‫היום המשך עידוד הגנטריפיקציה‬

‫פרק ג – הקואליציה המדזמנת‬

‫גבעת אנדרומדה היא תוצר של שיתוף פעולה בין בעלי קרקע‪ ,‬יזם פרטי ועיריית תל אביב‪.‬‬
‫לעיתים יש שיתוף פעולה ולפעמים עימותים בין הקבוצות‪.‬‬

‫העירייה מול היזם‪ :‬בין ציבורי לפרטי‬

‫בתהליך אישור התוכניות בנייה התפתח עימות סביב רמת הפתיחות של המתחם לשכונה והמטלות הציבוריות‬
‫שהעיריה רצתה להטיל על היזם‪ .‬בסופו של דבר היזם ניצח וקיבל הקלה כלכלית כיון ויפו נכללה כשכונת פיתוח‬
‫לאומי‪ .‬התפתחו גם בעיות סביב ממצאים ארכיאולוגים באתר שהיזם הצליח לקבל אישור משפטי להמשיך בעבודות‬
‫למרות זאת‪.‬‬

‫הפטריארכיה מול הקהילה האורטודוקסית‪ :‬מה זה ציונות אם לא יהדות פלוס נדל"ן?‬

‫בין הפיאטרך (הכנסיה היוונית) ליזמים‪ .‬הכנסיה היונית ידועה ביחסה המפלה כלפי הערבים והשחיתות של העומדים‬
‫בראשה‪ .‬החבירה הזאת חזקה מהרשות הציבורית והן כופות על החברה הערבית מציאות שהם לא יכולים להתנגד‬
‫לה‪.‬‬

‫פרק ד – ביקורת מרחבית‬

‫היחס של הפרויקט נצלני ומתנשא תוך הסגרות מול המרחב המקומי‪ .‬אפשר לזהות זאת ב‪ 3‬היבטים‪:‬‬
‫השתלבות במרקם העירוני‬ ‫‪-‬‬
‫עיצובו האדריכלי‬ ‫‪-‬‬
‫התדמית שהקנה היזם למתחם דרך השיווק וכו'‬ ‫‪-‬‬

‫השתלבות במרחב היפואי‪ :‬עיר בתוך עיר‬

‫הוא נמצא בקו התפר של כמה אזורים יפואים יחודיים‪ .‬ונמצא על גבעה המתנשאת על כל האזור‪.‬‬
‫המוקד עצמו יכול היה להוות מוקד משיכה לתיירים בגלל נקודות ענין שנמצאות סביבו‬
‫הרעיון השיווקי של עיר בתוך עיר ומחיקת השכונות הערביות שלו ובכך לנתק את דיירי המתחם מסביבתם‪.‬‬
‫הפרויקט הוא צורת מגורים המכונה קהילה מגודרת‪.‬‬

‫המישור האדריכלי‪ :‬הסגנון היפואי‬

‫הסגנון האדריכלי הוא יפואי רומנטי‪ .‬אופי ים תיכוני עם עיצוב עירוני מודרני שהוא בעצם טעמו האישי של היזם עם‬
‫נגיעות יפואיות‪ .‬המסה של הבניינים במתחם לא תואמת את מימדי הבניה של יפו וכך גם היחס הסגור שלה למה‬
‫שמחוץ למתחם‪ .‬יש ניגוד בין השפה היפואית הצבועה למבני אבן מיובאים צורמת‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫הרובד השיווקי‬
‫אסטרטגיה שיויקית הפונה בנפרד לקהל גלובלי ולקהל הישראלי‪.‬‬
‫כאשר לכל קהל שיח הפוך של קרבה וריחוק מתל אביב ופתיחות וסגירות‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬אנדרומדה כמרחב הטרונומי‬

‫מרחב המקיים ‪ 2‬הגיונות רעיוניים הפוכים‪.‬‬

‫‪ .11‬מאמר מתורגם‪ :‬בניית קירות לבנים וקירות ההפרדה‬

‫‪building walls of brick and breaching walls of separation‬‬

‫‪ .11.1‬רקע למחקר‬
‫מרים ביליג היא מרצה בפקולטה למדעי החברה ואדריכלות במכללה ליהודה ושומרון‪ ,‬אריאל‪ ,‬ישראל‪ ,‬ובמחלקה‬
‫לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪ ,‬ישראל‪ .‬היא קיבלה את הדוקטורט בתכנון ערים ואזורים‪ ,‬ותחומי המחקר‬
‫שלה מתמקדים בחברה ובאנתרופולוגיה‪ ,‬היבטים של תכנון עירוני ואזורי‪.‬‬
‫ארזה כורצמן היא פרופסור‪ ,‬חברה בפקולטה לאדריכלות תכנון ערים‪ ,‬המכון הטכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫המחקר שלה‪ ,‬אינטרסים מכסים היבטים שונים של דיור וכוללים גם את הצרכים הסביבתיים של נשים‪ ,‬ילדים‬
‫וקשישים והשתתפות הציבור בתכנון‪.‬‬
‫בחינה של המשמעות של הפרדה פיזית בדיור בין אוכלוסיות שונות מבחינה סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬כפי שהוערכה באופן‬
‫סובייקטיבי על ידי התושבים המעורבים‪.‬‬
‫נבדק בשלושה פיתוחי דיור חדשים שנבנו בשכונות מוזנחות ברמת גן‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫כל פיתוח מורכב מחמישה עד שבעה בנייני בתים חדשים מודרניים‪ ,‬השונים מאוד במראם ובמעמדם מהבניינים‬
‫הישנים הסמוכים‪ .‬מאה ועשרים נשים התראיינו מהבניינים החדשים והישנים‪.‬‬
‫המפגש היומיומי ביניהם מתרחש בשירותים הציבוריים המשותפים‪ ,‬ברחוב‪ ,‬ודרך הנוף הנשקף מחלונותיהם‪.‬‬
‫גבול פיזי ברור היה חשוב לקבוצות בעלות מעמד שונה מאוד והשפיעו על עמדותיהן והתנהגות‪ .‬ההפרדה הפיזית בין‬
‫הבניינים החדשים לבניינים הישנים שיפרה את שביעות הרצון מהשיכון בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה‪ .‬בהיעדר‬
‫מרחק פיזי‪ ,‬חוסר שביעות רצון‪ ,‬התנתקות וסימנים למתח אתני היו סבירים יותר להימצא‪.‬‬
‫המחסור הגובר בשטחי אדמה פנויים והרצון להחיות את הישן ‪ -‬אזורי העיר הפנימית דורשים ניצול מקסימלי של‬
‫אזורים עירוניים קיימים עבור דיור‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הרבה בניינים חדשים נבנים בשטחים פנויים של פעם‪.‬‬

‫סביבה והתנהגות‬
‫בשכונות או במקומות בהם בניינים ישנים שנהרסו‪ .‬חוץ משינוי הנוף‪ ,‬פעילות בנייה חדשה זו משנה גם את הפיוס‬
‫החברתי הקיים בשכונה‪ .‬מבנים איכותיים אלה מושכים אוכלוסייה חדשה לשכונה ממעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה יותר‬
‫מאשר האוכלוסייה המקורית ועם ציפיות שונות מסביבת הדיור שלהם‪.‬‬

‫אופני ההפרדה‬
‫פעילות בנייה זו מציבה שאלות רבות ביחס למערכת היחסים בין העיצוב הפיזי לבין ההיבטים החברתיים הרלוונטיים‬
‫לתושבים‪.‬‬

‫האם צריך להקים קירות פיזיים בין בניינים ישנים לחדשים‪ ,‬או צריך להשתמש בצורות אחרות של הפרדה פיזית‪,‬‬
‫ממשית או סמלית? איך הבניינים החדשים צריכים להסתדר ביחס לרחוב? האם רצוי שיהיה שירותים ציבוריים‬
‫נפרדים לכל קבוצת אוכלוסייה? מה תהיה ההשפעה של המפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות? שאלות אחרות נוגעות‬
‫במערכת היחסים של העיצוב פיזי והתנהגות חברתית‪ .‬האם יהיה לעיצוב השפעה על עמדתן והתנהגותן של‬
‫קבוצות שונות ועל תפיסתן של הגבולות השכונתיים והחברתיים? מה יהיה העיצוב הנכון כאשר הקבוצות שונות‬
‫מאוד?‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫המחקר הנוכחי בחן את המשמעויות השונות של אופני יחסי הפרדה בין מבנים לבין הפרדת שירותים ציבוריים‬
‫במקרים של קרבת מגורים בין קבוצות אוכלוסייה שונות מבחינת רמות סוציו‪-‬אקונומית שונות‪.‬‬
‫מספר פיתוחי דיור חדשים שנבנו בשכונות מוזנחות‪ ,‬המאופיינות בדרגות שונות של הבדלי מעמדות סוציו‪-‬אקונומיים‬
‫בין האוכלוסייה החדשה והמקורית וסוגים שונים של הפרדה פיזית הושוו‪.‬‬
‫ההפרדה הפיזית הושגה באמצעות סידור הבניינים ביחס לרחוב (פתוח ‪ /‬סגור) באמצעות הבדלי גובה הבניינים‪,‬‬
‫באמצעות קירות‪ ,‬ו ‪ /‬או על ידי שירותים ציבוריים נפרדים לאוכלוסיות השונות ‪.‬‬

‫‪ .11.2‬היבטים פיזיים וחברתיים של השכונה ‪ -‬גבולות פיזיים וקוגניטיביים‬

‫בניית מבני דיור חדשים בתוך שכונות ותיקות או צמודות להן כרוכה לעתים קרובות בהגדרה מחדש של גבולות‬
‫השכונה‪ .‬אלה שגבולות עשויים להיות פיזיים או להתקיים רק במוחם של אנשים‪.‬‬
‫לעתים קרובות יש לתושבים תפיסה ברורה של שכונתם‪ ,‬בידיעה במה בדרכים שהוא מבדיל אותם משכונות אחרות‬
‫ובאיזה אזורים לא היו רוצים לחיות בהם‪.‬‬
‫ניתן להגדיר גבולות וזהות חברתית המודגשת באמצעות אינדיקציות גופניות וסמלים פיזיים‪ .‬הומוגניות קבוצתית‬
‫מוגדרת באופן סובייקטיבי על ידי קריטריונים המאפשרים הבחנה בין "הם" ל"אנחנו "ועל ידי מתאם בין הסביבות‬
‫הפיזיות והרעיוניות‪.‬‬
‫משתנים שונים משפיעים על הגבולות הקוגניטיביים של השכונה איתם האדם מזדהה עם עצמו‪ .‬אלה עשויים לכלול‬
‫הבדלים במעמד המשפחתי‪ ,‬הגזע‪ ,‬הדת‪ ,‬המוצא האתני או המעמד החברתי‪ ,‬בעדיפות קשרים חברתיים‪ ,‬בדרכים‬
‫להגיע לעבודה‪ ,‬שירותים ציבוריים ולארגון הפעילויות הפורמליות והבלתי פורמליות של הפרט‪.‬‬
‫הגדרת גבולות הסובייקטיביים של השכונה הוא תהליך מתמשך‪ ,‬לעיתים החופש לבחור מונע משיקולים פוליטיים ‪.‬‬

‫לחופש לבחור יש חשיבות רבה מאוד‪ ,‬שיש לה השלכות רבות על אנשים והערכת מצבם‪" .‬גהל" (‪ )1987‬הצהיר כי‬
‫המעמד הזה המבדיל בין קבוצות חברתיות מתבטא גם במרחב הציבורי לכן התכנון הפיזי של השטח הפתוח הציבורי‬
‫עשוי להשפיע על הגדרת גבולות ‪.‬‬

‫הרעיון של מגרש ביתי מתייחס לאזור הביניים בין הסביבה המיידית של הבית והשכונה והוא האזור שאנשים חשים‬
‫רגשית מחוברים ללהיות "קרוב לבית" (הרשת החווייתית)‪ .‬התחושה של מגרש ביתי תלוי באורך הרחובות הסמוכים‬
‫לבית התושב לאן הוא או היא הולכים לעתים קרובות‪.‬‬

‫‪ .11.3‬החשיבות והשימושיות של הפרדה פיזית‬

‫אחת המטרות של עיצוב אורבני היא לארגן את הסביבה הפיזית כך שתתאים להתנהגות ולפעילות של האנשים אשר‬
‫רוצים להשתמש בו‪ .‬האופן שבו מבנים מסודרים‪ ,‬השטחים הפתוחים ביניהם ולאלמנטים הפיזיים המוצבים בו יש‬
‫השלכות על אופי הפעילות החברתית שתתקיים במרחב הפתוח‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הדרך בה מוגדרים ותוחמים אזורים בתוך החלל עשוי להשפיע על תחושת השייכות של התושבים‪.‬‬

‫כאשר ההגדרה והתיחום קריאים‪ ,‬תחושת שייכות ושל קהילה עשויה להיווצר ביתר קלות בקרב התושבים החיים‬
‫בטריטוריה‪ ,‬גם אם התיחום מתבצע בצורה מאוד מעודנת‪ ,‬כזו כמו על ידי נטיעות בגנים‪ ,‬הצבת ספסלים וכו‪.‬‬
‫בלי תיחום ברור‪ ,‬תחושת השייכות של אנשים עשויה להיות מוגבלת בעיקר לדירותיהם‪.‬‬
‫הם יתייחסו לסביבה החיצונית כ"שטח הפקר "‪ .‬אחת האינטראקציות המשמעותיות ביותר בין עיצוב להתנהגות‬
‫אנושית הוא שהוא עשוי לעורר או לעכב אינטראקציה חברתית ‪.‬‬

‫בין אנשים קיימות דעות שונות האם רצוי לחסל פיזית גבולות בין אוכלוסיות ממעמד נמוך יותר ובין אם כדאי לשפר‬
‫אותן‪ .‬מנחם וספירו )‪ (1987‬טענו כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שכונות מוזנחות היא להסיר את הגבולות כמה‬
‫שיותר‪ ,‬לשפר את הגישה הפיזית‪ ,‬המנהלית והחברתית אל משאבים מחוץ לאזור‪ ,‬ולספק שירותים מהשורה‬
‫הראשונה בתחום שימשוך תושבים חדשים מחוץ לשכונה‪.‬‬
‫מדיניות כזו יכולה להפחית את הרגשת התושבים באזור המוזנח ולהפחית את משאלתם להתרחק מהשכונה‪.‬‬
‫דה פרנסס דגל בגישה הפוכה‪ ,‬המעודדת הפרדה‪ .‬הוא מצא מתאם משמעותי בין המרחק הגיאוגרפי מביתם לשכונה‬
‫ענייה לבין איכות החיים המורגשת בקרב בני המעמד הבינוני‪ ,‬שחור או לבן‪ .‬ככל שהמרחק מהשכונה הענייה גדול‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫יותר‪ ,‬כך ההערכה של איכות חייהם בקרב התושבים ממעמד הביניים טובה יותר‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ממחקר זה איננו‬
‫יודעים כיצד האנשים משכונות העוני הרגישו‪.‬‬

‫הרצון להפרדה פיזית מתבטא גם בנטייה של אנשים מהמעמד הבינוני והעליון במדינות רבות לחיות באזורים סגורים‬
‫ושמורים לחלוטין כפי שנלמד למשל בסאו פאולו‪ ,‬ברזיל ובלוס אנג'לס‪ ,‬קליפורניה‪" .‬קהילות מגודרות" אלה כוללות‬
‫שירותים מיוחדים רבים לתושבים‪ :‬קניונים‪ ,‬בנייני משרדים וכן הלאה‪ .‬הם סגורים על ידי חומות ושומרים על ידי‬
‫שומרים חמושים המונעים כניסה של זרים ללא עסק שם‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרחבית הפרדה ואי השוויון החברתי מוגברים‪,‬‬
‫והמפגש בין אוכלוסיות ממעמדות סוציו‪-‬אקונומיים שונים מצטמצמת למינימום‪ .‬כתוצאה‪ ,‬השטח הפתוח הציבורי‬
‫שבו נפגשים אנשים מכל המעמדות פחת במידה ניכרת בערים אלה‪ .‬מתחים בין קבוצות אוכלוסייה שונות מדווחים כי‬
‫גדלו וחצו את גבולות ההפרדה גורם לתחושות של פחד‪ ,‬חוסר ביטחון פיזי‪ ,‬אלימות ואפליה‪.‬‬

‫קלדיירה וילסון‪-‬דואנגס מצא כי בקהילות שמורות בעלי הכנסה גבוהה‪ ,‬לתושבים יש תחושה גדולה יותר של ביטחון‬
‫אישי אם כי רמת הפשיעה בפועל אינה שונה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תחושת השייכות לקהילה נמוכה בהרבה בין החומות משום‬
‫שכולם נועלים את עצמם או עצמה מאחורי הדלתות הסגורות של דירתו ואינו מרגיש תחושת אחריות קהילתית‪.‬‬

‫‪ .11.4‬המפגש בין אוכלוסיות שונות‬

‫השאלה העיקרית ביחס לקרבה למגורים של קבוצות אוכלוסייה שונות מתייחסות לתוצאות המפגש היומיומי ביניהן‪.‬‬
‫יש חוקרים שטוענים כי המפגש בין אוכלוסיות שונות של קבוצות יכולות לעורר אינטגרציה וליצור קשרים נוחים‬
‫שיכולים להפחית את המתח ולבטל דעות קדומות כלפי הקבוצה האחרת‪ .‬אולם חוקרים אחרים הגיעו למסקנות‬
‫הפוכות‪ .‬הם טוענים כי קרבת מגורים של אוכלוסיות עם הבדלי מעמדות גדולים מעוררת חיכוך בין האוכלוסייה‬
‫המקורית לאוכלוסייה החדשה‪.‬‬
‫"סימפסון" ו"יינגר" טענו כי הבדלים תרבותיים בין קבוצות אתניות עלול לגרום לקשיים בתקשורת‪ ,‬ביצירת קשרים‪,‬‬
‫התערבבות בין קבוצות אתניות ועלולה לגרום לדעות קדומות או להגביר אותן‪.‬‬

‫בארת טען שככל שההבדלים האתניים חופפים לאי‪-‬שוויון חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬כך הם יתבטאו יותר ביצירה ובשמירה על‬
‫גבולות חברתיים נוקשים ‪.‬‬

‫איילון‪ ,‬בן‪-‬רפאל ויוגב ‪ -‬מצא שכאשר נבנתה שכונה גדולה ממעמד הביניים לשכונה מוזנחת ותיקה‪ ,‬הדימויים ההדדיים‬
‫של האוכלוסייה הקבוצות והסטיגמות החברתיות לא השתנו‪ .‬גבולות חברתיים נותרו עם זאת‪ ,‬הם לא לוו ברגשות של‬
‫איבה‪.‬‬

‫מטרת המחקר‬
‫לברר את היתרונות וחסרונות של גישות תכנון שונות להתפתחויות חדשות בדיור המתבטאות בעמדות‬ ‫‪-‬‬
‫והתנהגות התושבים המעורבים‪.‬‬
‫להמליץ על דרכים מועדפות לתכנון מגורים חדשים למגורים בשכונות ישנות‪ ,‬תוך התייחסות מיוחדת‬ ‫‪-‬‬
‫למשתנה להפרדה פיזית‪.‬‬

‫‪ .11.5‬תחום ושיטתיות‬
‫דוח זה משווה שלוש פיתוחי דיור חדשים שהוקמו בסמוך למבנים ישנים קיימים בשכונות מוזנחות בעיר רמת גן‪.,‬‬

‫ההתפתחויות החדשות היו קטנות למדי והורכבו מחמש עד שבע בנייני בתים משותפים‪ ,‬בגובה ‪ 7‬עד ‪ 16‬קומות‪.‬‬
‫הבניינים הישנים היו ‪ 1‬עד ‪ 6‬קומות‪.‬‬

‫פיתוחי הדיור היו שונים בעיצוב הפיזי (ראה תמונה למטה) ובתוך שירותים חברתיים הניתנים‪ .‬אמנם המבנה המקורי‬
‫והחדש היו נגישים ויזואלית זה לזה‪ ,‬היו הבדלים בין מידת מפגש פיזי בין שתי האוכלוסיות בפיתוחי דיור שונים‪ ,‬החל‬
‫מנוכחות משותפת בחלל ללא כל תקשורת‪ ,‬עד לתקשורת תכופה בין המקור לחדש באמצעות שימוש נפוץ בשירותים‬
‫חברתיים‪ ,‬מפגשים ברחוב וכן הלאה‬
‫הבדלים פיזיים בשניים מתוך שלושת פיתוחי הדיור בולט מאוד ההבדל בגובה בין הבניין החדש לבניין הישן‪.‬‬
‫ההתפתחויות שונות גם בסידור המרחבי של הבניינים החדשים ‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫בשתי פיתוחים ("ספיר" ו"לשם") הבניינים החדשים מקבילים לרחוב שמול הבניינים הישנים במקרים אלה אין הפרדה‬
‫פיזית בין שטחי הבניינים החדשים לבין החדשים‪.‬‬
‫בפיתוח אחר (יהלום)‪ ,‬הבניינים החדשים ממוקמים בצורת כוכב סידור עם חצר באמצע‪ .‬קיר המפריד ביניהם לבין‬
‫מבנים ישנים מקיפים אותם‪ ,‬אם כי הקיר אינו גבוה במיוחד ולא רציף‪ ,‬ולכן ניתן להסתכל פנימה‪ .‬אין שומרים או‬
‫שערים חשמליים המונעים גישה מצד זרים‪ ,‬אך תיחום ברור של גבולות פיתוח הדיור‪ .‬ניתנים שירותים ציבוריים‪.‬‬
‫לאחד משיפוצי הדיור (יהלום) יש שירותים ציבוריים משלו (מוסדות חינוך נפרדים ומרכז מסחרי)‪,‬ו אילו בשאר‬
‫המקרים לא נבנו שירותים חדשים מיוחדים‪.‬‬

‫‪ .11.6‬הבדלים סוציו‪-‬אקונומיים‪.‬‬
‫בשתי פיתוחי דיור (ספיר ויהלום)‪ ,‬קיימים הבדלים גדולים בין התושבים המקוריים לתושבים החדשים‪ ,‬ואילו בשנייה‬
‫(לשם) ההבדלים קלים יחסית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬במקרה הראשון‪ ,‬רמת החינוך של רוב התושבים החדשים עומדת על לפחות השכלה מלאה בתיכון ו ‪40%‬‬
‫בעלי השכלה במכללה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לתושבים בבניינים הישנים רק ‪ 30%‬הם בעלי השכלה גבוהה‪ ,‬בית ספרית ויותר‪.‬‬
‫במקרה השני‪ ,‬ההבדל בין תושבים ישנים לחדשים קטן יותר (בין ‪ 75%‬ל‪ ,95% -‬בהתאמה‪ ,‬מתוכם עם השכלה‬
‫תיכונית לפחות)‪.‬‬

‫‪ .11.7‬המדגם והשיטה‬
‫ממדגם של ‪ 120‬נשים כל אחת התראיינה באופן אינדיבידואלי‪ ,‬מחציתן מפיתוחי הבנייה החדשים ומחציתן השנייה‬
‫מהבניינים הסמוכים הישנים‪ .‬הממצאים שלנו מבוססים על ניתוח איכותי של ראיונות מבניים למחצה‪ .‬כל מרואיין‬
‫התבקש לתאר את סביבת הדיור שלה לפני שהתבקשה לענות על שאלות פתוחות הקשורות לנושאים ספציפיים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .11.8‬תוצאות‬
‫כפי שנראה‪ ,‬המפגשים הנובעים מהמצב החדש הציגו שאף קבוצת אוכלוסייה לא נותרה אדישה לנוכחות הקבוצה‬
‫האחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬עמדות והתנהגות היו קשורות מאוד לנוכחות וסוג של הפרדה פיזית בין שתי האוכלוסיות‪ .‬זה בא‬
‫לידי ביטוי בתיאור הסובייקטיבי של הנשים את סביבת הדיור שלהן‪ ,‬עמדתם ביחס להבדלים במעמד החברתי‪-‬כלכלי‬
‫השכּונָה‬
‫ְׁ‬ ‫וההבדלים האתניים והאם הם מוכנים להשתמש בשירותים הציבוריים הקיימים של‬

‫‪ .11.9‬הקשר בין הפיזי לתכנון ושיח על הבדלי כיתות‬

‫איפה שהבדלי מעמדות בין האוכלוסייה החדשה לאוכלוסייה המקורית היו גדולים (כפי שמתבטאים ברמה החינוכית‬
‫ובמצב התעסוקתי)‪ ,‬הם התבטאו בבירור בתיאור הנשים את סביבת הדיור שלהן‪.‬‬
‫בפיתוח הדיור בספיר ויהלום (ראה איורים ‪ 1‬ו ‪ ,)2-‬דיונים על הבדלי מעמדות היו מאוד בולטים‪.‬‬
‫ציטוט של תושב חדש בפיתוח ספיר‪" :‬כבוגר מכללה ציפיתי לאנשים ברמה גבוהה יותר‪ ,‬אנשים עם השכלה‪ .‬מה‬
‫שמצאתי הם אנשים פשוטים ללא השכלה‪ ,‬ממש פרימיטיביים"‪.‬‬
‫אישה מאחת בניינים ישנים סמוכים תיארו את ההבדלים הללו באופן דומה‪:‬‬
‫"האנשים בבניינים החדשים משכילים יותר‪ ,‬לובשים חליפות ועניבות עם מזוודות‪ ,‬פותחים את מכוניותיהם בשלט‬
‫רחוק‪ .‬תושבי הבניינים הישנים‪ ,‬רבים מהם עובדים עבור העירייה‪ ,‬אין הרבה השכלה‪ .‬האנשים החדשים יהירים‪,‬‬
‫אנחנו לא עומדים בסטנדרטים שלהם‪ ,‬הם פשוט מתעלמים מאיתנו"‪.‬‬
‫השימוש בסמלי סטטוס מדגיש את הבדלי המעמדות וסטיגמטיזציה‪ ,‬עמדות ודפוסי התנהגות מסוימים‪.‬‬
‫הבדלי מעמדות תוארו גם בפיתוח הדיור ביהלום‪ .‬לדוגמה‪ :‬תיאור על ידי אישה שחיה בבניינים החדשים על‬
‫ההתפתחות‪ " :‬אנשים בפיתוח החדש הם עובדי צווארון לבן‪ ,‬הם לא מתניעים את מכוניותיהם לפני שבע בבוקר‪ ,‬הם‬
‫הולכים למשרד‪ .‬אני רואה את האנשים של השכונה הישנה‪ ,‬הם בני מעמד נמוך‪ ,‬זקנים‪ ,‬אנשים בודדים רבים‬
‫שיושבים עליהם מרפסת ומסתובבים באיזור‪.‬‬
‫אישה שגרה בבניינים הישנים הסמוכים אמרה הערה דומה‪" :‬אני יכולה לדעת מהשמות בתיבות הדואר שתושבי‬
‫הפיתוח הם אנשים ממעמד אחר‪ ,‬רופאים ועורכי דין‪ .‬לא תמצא כאלה בשכונה שלנו"‬
‫השוואה בין התיאורים השונים הראתה שההתייחסויות הסובייקטיביות להבדלי המעמדות משתנות בין התפתחות‬
‫אחת לאחרת‪ .‬ואילו בהתפתחות ספיר הם ביטאו רגשות של מרירות וסכסוך‪ .‬ההתפתחות של יהלום בהתאמה יצרה‬
‫קבלת האחר‪.‬‬
‫משיח המרואיינים היה ברור כי היעדר הגדרת הגבול הפיזי ברורה מעוררת מתחים בין האוכלוסייה החדשה‬
‫לאוכלוסייה המקורית וגורמים לאי שביעות רצון‪ ,‬במיוחד באוכלוסייה החדשה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בפיתוח ספיר‪ ,‬הבניינים החדשים ממוקמים לצד הרחוב מול הבניינים הישנים‪ ,‬ויוצרים מפגשים יומיומיים‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫מפגשים בין שתי האוכלוסיות הם בלתי נמנעים‪.‬‬

‫אישה שגרה בבניינים החדשים תיארה את הבעיה באופן הבא‪" :‬אני המומה מהצורה שבה הם [התושבים המקוריים]‬
‫לבושים‪ .‬גדלתי באירופה ומתקשים לקבל אנשים ברחוב עם נעלי בית או נשים מסתובבות עם צבע בשיער [לפני‬
‫שטיפה]‪ .‬בקיץ גברים יושבים בחוץ בלי חולצות‪ ,‬מפטפטים תוך כדי גריסת גרעיני חמניות‪ .‬זה משגע אותי‪ ,‬אני‬
‫נגעלת"‪.‬‬
‫היעדר הפרדה פיזית בין הבניין הישן לחדש חושפת את מה שנשים מהבניינים החדשים לא רוצות לראות‪ :‬אנשים‬
‫מתנהגים ומתלבשים בדרכים שנחשבות לא מתאימות למעמד שלהם‪.‬‬
‫אישה אחרת מהבניינים החדשים ציינה‪" :‬אתה מוצא כאן התנהגות שאתה לא רגיל לראות במקומות סבירים‪ .‬אתה‬
‫רואה דברים ברחוב שפשוט אינם מקובלים‪ .‬למשל מכורים לסמים עם זרועותיהם מלאות סימני מחט‪ ,‬או ילד בן ‪12‬‬
‫עם פחית בירה בצהריים‪ ,‬או צעקות ברחוב‪ ,‬מריבות משפחתיות שנלחמות בחוץ"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬רבים מהחדשים שהתראיינו אמרו כי הם בדרך כלל לא הולכים ברחבי השכונה‪ .‬הם נוסעים למקום החניה‬
‫שלהם ומשם הולכים ישירות לדירתם‪.‬‬
‫אחד מתושבי הפיתוח ציין כי תריסים נסגרים בדרך כלל ביום ובלילה ברוב החלונות הקדמיים שבחדר הקומות‬
‫התחתונות של הבניינים החדשים‪" .‬אין לנו הרבה ברירה‪ .‬או שאנחנו נשמע ונראה מה קורה ברחוב או שאנחנו סוגרים‬
‫את התריסים‪ ,‬מדליקים את האור וחיים בעולם הקטן שלנו"‪.‬‬
‫לגבי דירתם כמנותקת מהסביבה ניכר בבירור בקרב התושבים החדשים של התפתחות ספיר בעיר‪ .‬כאשר התבקש‬
‫להגדיר את סביבת הדיור שלהם‪ ,‬רובם ציינו רק את דירתם כסביבת המגורים שלהם‪ ,‬ואילו במבני דיור אחרים בכל‬
‫הבניינים החדשים‪ ,‬או ברחוב‪ ,‬או לפעמים אפילו כל השכונה הוזכרה כזו‪.‬‬
‫התבדלות זו של האוכלוסייה החדשה התייחסה גם בראיונות של האוכלוסייה המקורית‪ ,‬שתיארה את התושבים‬
‫החדשים כ‪" :‬סגורים בדירתם" ‪" ,‬לא מעוניינים ולא מעורבים בשכונה‪" ",‬לא ידידותיים” ‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫התושבים המקוריים‪ ,‬אם כי לא תמיד מרוצים התבודדותם של התושבים החדשים‪ ,‬הביעו את שביעות רצונם‬
‫מההתגוררות בשכונה‪" .‬אנחנו עוזרים אחד לשני המון‪ ,‬כולנו משפחה אחת גדולה‪ ,‬אני יודע כולם כאן‪ .‬הם [העולים‬
‫החדשים] הם סנובים‪ ,‬שום דבר לא מספיק טוב בשבילם‪ ,‬אז שיעברו למקום אחר‪" .‬‬
‫ההתנהגות המנותקת של התושבים החדשים נוטה למזער כל מפגש עם האוכלוסייה המקורית מעורר רגשי נחיתות‬
‫בקרב התושבים המקוריים‪.‬‬
‫בניגוד להתפתחות ספיר‪ ,‬התפתחות יהלום היא דוגמא למצב בו היו הבדלי מעמדות גדולים בין אוכלוסיות סמוכות‬
‫אך עם גבול פיזי ברור ביניהן‪ .‬במקרה זה ‪ ,‬נוכחותה של האוכלוסייה ה"אחרת "לא תוארה כ‪ְׁ -‬בעָ יָה‪.‬‬
‫פיתוח יהלום מורכב מחמישה בניינים גבוהים (לוח ‪)1‬ממוקם בתבנית בצורת כוכב ובמרכזו גן ציבורי ומוקף חומה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הקיר אינו מונע גישה חופשית למערכת אזור ההתפתחות אך מדגיש בבירור את גבולותיו‪ .‬שתי האוכלוסיות‬
‫הראו רמה גבוהה של שביעות רצון מהדיור שלהן ומההפרדה הפיזית‪.‬‬
‫אישה מהבניינים החדשים של פיתוח הדיור ביהלום תיאר את חשיבות הקיר המפריד בין הבניינים החדשים לישנים‪:‬‬
‫"הקיר מפריד בינינו לבין השכונה‪ .‬זה מאוד חשוב‪ ,‬זה נותן לנו תחושת ביטחון מכיוון שאנחנו לא באמת שמים לב‬
‫לאחרים‪ .‬אני יכול לראות אותם מהמרפסת שלי אבל אנחנו בכלל לא בקשר איתם‪ .‬מנגד החומה יוצרת תחושת שייכות‬
‫ושיתוף פעולה בין התושבים של הפיתוח‪".‬‬
‫אישה אחרת תיארה את ספקותיה ברכישת הדירה‪:‬‬
‫"כששמעתי לראשונה על פיתוח הדיור הזה שנמצא בין שתי שכונות עם סטיגמה שלילית‪ ,‬לא הייתי מסכימה‪ .‬בעלי‬
‫התעקש וקנה את הדירה כהשקעה‪ .‬ואז הם בנו את הקיר ‪ ....‬החלטתי לנסות ולראות מה יקרה בין החומות‪ .‬עד‬
‫מהרה התאהבתי במקום‪ ,‬גן עדן בין החומות‪".‬‬
‫סירובה הראשוני לחיות בהתפתחות היה מכיוון שלא הייתה הפרדה פיזית בין ההתפתחות לסביבה הישנה‪ .‬בזמן‬
‫שהקיר נבנה‪ ,‬ניתן היה לראות את הפיתוח כמופרד משאר השכונה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫גישה דומה נמצאה בקרב נשים מהמבנים הישנים‪" :‬אנחנו אין לנו שום עסק עם הפיתוח החדש‪ .‬יש גדר זו ְׁשכּונָה‬
‫נפרדת‪ .‬אנשים לא נכנסים למרחב הציבורי שלהם‪ ,‬זה מיועד להם בלבד‪" .‬אני מרגיש שם כמו זר‪ ”.‬או‪“ :‬אני לא‬
‫מסתובב שם הַ רבֵּ ה‪ .‬הידיעה שאני לא שייך‪ ,‬שאני זר‪ ,‬פולש‪ ,‬מפריעה לי‪" .‬‬

‫‪ .11.10‬שירותים ציבוריים‬
‫הרצון להפרדה בין אוכלוסיות התבטא לא רק ביחס לחומה כגבול פיזי אלא גם לשירותים ציבוריים נפרדים‪.‬‬
‫"התושבים המקוריים לא ממש מפריעים לנו כל עוד הם שומרים על מרחק ואל תנסה להתערבב איתנו"‪.‬‬
‫בתי ספר נפרדים וחנויות חדשות לצד הפיתוח יוצרים חיי קהילה‪ ,‬ופגישה עם אנשים מהקהילה שלך יוצרת יחסים‬
‫ותחושת שייכות מבדלת‪.‬‬
‫התושבים המקוריים מעוניינים גם בשירותים ציבוריים נפרדים‪ ,‬אם כי הם מדגישים את החשיבות שיש בבחירה‪:‬‬
‫"ניסיתי לעשות קניות בסופרמרקט של הפיתוח אבל מצאתי שהם יקרים מאוד שם‪ .‬אני מעדיף ללכת למכולת‬
‫המקומית‪ ,‬לקבל קבלת פנים חמה והמחירים הם זולים יותר‪.‬‬
‫לגבי הגן הציבורי של הפיתוח‪" :‬אנו [התושבים המקוריים] לא משתמשים בגן הציבורי של הפיתוח‪ .‬הֵּ ם לא אוהבים את‬
‫זה ואני מרגיש לא נעים‪ ,‬כמו להיות במקום שבו אני לא רצוי‪ .‬מצד שני‪ ,‬אין להם [תושבי הפיתוח] מגרש משחקים‬
‫מתקנים לילדיהם‪ ,‬אז לפעמים הם מגיעים אלינו‪ .‬הבעיה היא שהמתקנים שלנו מאוד מינימליים‪ ,‬ולכן הם מעדיפים‬
‫להסיע את ילדיהם למקומות עם מתקנים טובים יותר‪.‬‬

‫‪ .11.11‬המרקם החברתי‬
‫נראה שהפרדה פיזית גם מונעת נזק במרקם החברתי של הסביבה המקורית ושיפור שביעות הרצון מסביבת הדיור‬
‫שלהם‪" :‬בשכונה הישנה יש יותר הרגשה כמו בית‪ ,‬כל השכונה היא כמו בית‪ .‬התפתחות עם מבני בטון גדולים אלה‬
‫נעלמים ל"תא" שלו אין תקשורת בין אנשים‪" .‬‬
‫דוגמה נוספת הייתה שיחה בין אמהות צעירות מהשכונה הוותיקה שצפתה בילדים בגן הציבורי‪" :‬ילדיהם יוצאים‬
‫לפעמים מאחורי הקיר שלהם לשחק בגן הציבורי שלנו‪ ,‬הם לא תמיד מתנהגים יפה‪ .‬אנחנו נשות השכונה מאוד‬
‫פתוחות וגלויות בינינו‪ .‬אני לא מפחדת להעיר לילד של שכניי אם הוא לא מתנהג יפה בגן הציבורי‪ .‬אמו הייתה עושה‬
‫בדיוק את אותו הדבר לילד שלי‪ .‬אבל לא הייתי עושה זאת לילד מהתפתחות; אתה אף פעם לא יודע איך אמו עשויה‬
‫להגיב‪ .‬בינינו יש יותר הבנה ואינטרס משותף לחנך את ילדינו לטובה‪".‬‬
‫שביעות הרצון של האוכלוסייה המקורית ניכרת מרצונם של הדור הצעיר להישאר בשכונה‪" :‬בימינו‪ ,‬כל הצעירים‬
‫שגדלו כאן רוצים להישאר בשכונה‪ .‬איפה עוד יכולים אנשים כמונו להשיג איכות חיים כפי שיש לנו כאן עכשיו? "‬
‫מדוגמאות אלו ואחרות‪ ,‬ניתן לראות כי נראה שהפרדה פיזית מספקת תחושת ביטחון לחדשים כמו גם לאוכלוסייה‬
‫המקורית‪ ,‬והדור הבא רוצה להישאר בשכונה‪.‬‬
‫בפיתוחי דיור שבהם הבדלי המעמדות היו די מינוריים‪ ,‬אוכלוסייה "אחרת" לא נחשבה כמטרידה או לא רצויה‪.‬‬
‫בפיתוח "לשם" (ראה איור ‪ ,)3‬נבנו לצד הרחוב חמישה בניינים חדשים‪ ,‬דומים בגובהם‪ ,‬במקום החניה ובמתווה הגן‬
‫למבנים הישנים שמעבר לרחוב‪ .‬במקרה זה היה דמיון גם במעמד הסוציו‪-‬אקונומי ובסביבה הפיזית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ילדים‬
‫מהבניינים הישנים ומהמבנים החדשים הולכים לאותו בית ספר ומשחקים יחד בחוץ ובבית‪.‬‬
‫הייתה תחושה חזקה של שייכות לרחוב בו הם גרים הן התושבים המקוריים והן התושבים החדשים וכמעט ואין‬
‫הבחנה ביניהם "הם" ו"אנחנו "‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫הקשר בין התכנון הפיזי והשיח על ההבדלים האתניים‬

‫למרות שהאוכלוסייה החדשה הייתה הטרוגנית במוצא האתני שלה‪ ,‬הם לעתים קרובות נחשבו לאשכנזים (ממוצא‬
‫יהודי אירופי) על ידי המרואיינים מהאוכלוסייה המקורית‪ ,‬שבעצמם היו ממוצא מזרחי (מזרח תיכוני או יהודי צפון‬
‫אפריקה)‪ .‬במוחם של האוכלוסייה המקורית היו לעתים קרובות קשר בין אותם "בניינים לבנים" לבין "האשכנזים"‬
‫(בדרך כלל בעלי עור פנים דומה) שגרים שם‪.‬‬
‫זה התבסס על סטריאוטיפ כאילו רק אשכנזים יכלו להרשות לעצמם לחיות בדירות היקרות האלה‪ .‬נמצאו סכסוכים בין‬
‫אנשים ממוצא אתני שונה מהבדלים בהתנהגות‪ ,‬באורח החיים ובמידת הפרטיות הרצויה‪.‬‬
‫תושבים מהבניינים החדשים של פיתוח ספיר‪ ,‬שאין להם גבולות פיזיים ברורים‪ ,‬מתארים הבדלים אתניים עם‬
‫קונוטציה שלילית‪" :‬הדירות שלהם נקיות מאוד אבל הן זורקות את כל הזבל החוצה" או "אנשים כאן הם ברמה נמוכה‪,‬‬
‫בעיקר מזרחים בעלי אורח חיים מזרחי‪ ,‬יושבים בחוץ ברחוב‪ ,‬מכירים אחד את השני‪ ,‬מאוד רועשים‪ ,‬זה גורם לי‬
‫להרגיש לא בנוח‪” .‬‬
‫הבדלים באורח החיים ותפיסת גבולות הבית היו מוסברים כהבדלים אתניים ותרבותיים‪ .‬גם כאן הנושא היה בערך‬
‫דברים שלא רוצים לראות‪ .‬למשל‪“ :‬אצלם אבא עשוי להכות את בנו עם מקל מטאטא בחוץ‪ ,‬ילדה עשויה לשרוק ולזרוק‬
‫את החזייה של אמה ולברוח מהבית‪ .‬אתה רואה מריבות אינסופיות‪ .‬בין האשכנזים לא היית מוצא את זה‪".‬‬
‫אישה מהבניינים החדשים מסבירה‪" :‬זה לא שכולנו החדשים מסודרים ומתוקתקים‪ .‬למשל‪ ,‬יש המון בינינו שמלכלכים‬
‫את גרם המדרגות‪ .‬אבל המזרחים‪ ,‬הם משאירים את האשפה שלהם ברחבי הבית שבו כולם יכולים לראות את זה‪.‬‬
‫יש גם מספיק מריבות משפחתיות בקרב האשכנזים‪ .‬יש כאן גירושין רבים בבניינים החדשים ‪ ,‬אבל הכל קורה בשקט‬
‫בתוך הדירות אפילו השכנים שבדלת הסמוכה לא יודעים‪".‬‬
‫מה שהפריע לתושבים החדשים לא היה העובדות עצמן אלא שהן היו כל כך גלויים‪ .‬התייחסותם להיבטים אתניים‬
‫הייתה תוצאה של הקושי שלהם לקבל את התנהגותם של האנשים האחרים החיים מעבר לרחוב כאשר לא הייתה‬
‫הפרדה פיזית ביניהם ושום דרך להתעלם מההבדלים‪ .‬בהיעדר הפרדה פיזית‪ ,‬המפגש בין ילדים של התושבים‬
‫החדשים והמקוריים הופכים לבעיה אתנית‪.‬‬
‫זה ניכר מראיונות עם אמהות לילדים מתבגרים‪" :‬ילדינו מאוד לא מרוצים‪ .‬הם מתבגרים ונראים כמו אשכנזים‪ .‬ואילו‬
‫צעירי השכונה הם מזרחים‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬הבת שלי הולכת ברחוב‪ ,‬הם ינסו למשוך את תשומת לבה אבל היא לא תגיב‪.‬‬
‫לאחר מכן הם יתחילו לקלל אותה‪ ,‬היא נבהלת‪ ,‬ומאז היא לא תצא לבד לרחוב‪ .‬אם היא רוצה להזמין חברים למסיבה‪,‬‬
‫אנחנו חוששים שזה יהפוך לכישלון‪ .‬צעירים מהשכונה יתחילו להציק להם‪ ,‬וזה מאוד לא נעים‪ ,‬כלומר אנחנו חיים‬
‫בשכונה מזרחית ענייה‪".‬‬
‫תיאור זה ממחיש סכסוכים מעמדיים בין התושבים המקוריים בשכונה ומהפיתוח החדש המנוסח במונחים אתניים‪.‬‬
‫ההבדלים בין שתי הקבוצות הם בנורמות התנהגות ובסגנון הלבוש‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫לא פחות מטריד הוא החשש מסטיגמה שנדבקת בילדי ההתפתחות כאשר חבריהם באים לבקר אותם בבית‪.‬‬
‫לצעירים של התושבים החדשים‪ ,‬המפגש אינו רצוי‪.‬‬
‫בניגוד לספיר‪ ,‬בהתפתחות יהלום‪ ,‬עם ההפרדה הפיזית הברורה שלה‪ ,‬להבדלים אתניים לא היה שום משמעות‬
‫שלילית עבור המרואיינים בבניינים הישנים‪" .‬בבניינים החדשים מתגוררים אשכנזים‪ .‬בעיניהם ככל שגבוהים יותר‪ ,‬ככל‬
‫שקרובים יותר לשמיים‪ ,‬כך הם טובים יותר‪ .‬אנחנו בעיקר תימנים ומזרחים‪ ,‬אנחנו אוהבים להיות בקשר עם האדמה‪".‬‬
‫אֹו "אלה שגרים בבניינים החדשים חייבים להיות ילדי אשכנזים משכונות יקרות‪ ,‬לא הילדים מהשכונה שלנו‪" .‬‬
‫השימוש האפשרי בשירותים ציבוריים משותפים הוסבר על ידי אחד מאלה תושבים חדשים‪" :‬אני לא ממש מעורב‬
‫בשכונה‪ .‬בכוונה התנתקתי בעצמי‪ ,‬היו לי סיבות לבוא לכאן‪ ,‬אבל ילדי לא ילכו כאן לבית הספר אני כן משתמש‬
‫בספרייה המקומית‪ ,‬שהיא טובה מאוד‪ ,‬אבל אני לא אשלח את הילדים שלי אל מרכז קהילתי מקומי‪ ,‬אני לא רוצה שום‬
‫סכסוכים‪".‬‬
‫רבים מהמרואיינים שהיו להם ילדים צעירים אמרו שהם יעזבו את השכונה כאשר ילדיהם מגיעים לגיל בית הספר כדי‬
‫שלא יצטרכו ללכת לבית הספר יחד עם ילדים מהשכונה‪ .‬אישה מהשכונה העתיקה תיארה גם את רצונה להישאר‬
‫מופרדת‪ ,‬והזכירה סיבות אתניות‪" :‬אותם הורים טריים חוששים שילדיהם יפגשו את ילדינו בבית הספר‪ .‬אולי הם‬
‫חושבים שיש להם קרניים על הראש‪ ,‬או אולי הם נושאים וירוס? בית הספר שלנו עבר מהפך מוחלט‪ ,‬הפך לכיוון מדעי‬
‫ונחשב כיום לרמה גבוהה מאוד‪ .‬אבל האשכנזים לא מוכנים לשלוח את ילדיהם לבית הספר הזה כי הם מפחדים‬
‫מסטיגמה והעדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר רחוקים יותר טובים בשכונה טובה יותר‪".‬‬
‫הדאגה וחוסר נעימות מהמפגש בין הילדים קיימות גם בקרב האוכלוסייה המקורית‪" :‬פעם חשבנו שעדיף שילדינו‬
‫יגדלו בקרב משכילים אשכנזים ויהיו כמוהם‪ .‬היום למדתי מהניסיון שלי שזה לעולם לא יהיה טוב לילדים שלי‪ .‬אני‬
‫מעדיף להיות בסביבה עם מכורים לסמים שמכבדים אותנו ומתייחסים אלינו כמו לבני אדם‪ .‬האשכנזים‪ ,‬הם אפילו לא‬
‫מסתכלים עלינו!"‬
‫במקרה זה‪ ,‬ההתייחסויות העיקריות של האוכלוסייה המקורית להבדלים אתניים היו קשורות לבידוד האשכנזים‬
‫ולהיעדרם מעורבות בשכונה‪ ,‬עם דפוסי התנהגות הקשורים עם מוצא אתני‪" :‬קיים מחסום בין אשכנזים למזרחים‪ .‬רק‬
‫למזרחים אכפת ממה שקורה‪ ,‬אשכנזים אפילו לא מתקרבים‪ .‬הם שונים ולא רוצים להיות מעורבים‪" .‬‬
‫התבודדותם מתפרשת במובן שלילי‪ ,‬כמעין ריחוק‪.‬‬
‫התייחסות למוצא אתני הייתה שונה בספיר מאשר בהתפתחות יהלום‪ .‬בספיר התייחסו להבדלים אתניים שהתייחסו‬
‫לביקורת על דפוסי התנהגות של הקבוצה השנייה‪ .‬הבדלים אלו בהתנהגות נחשבו לשם הישארות ואי אפשר לשנות‪:‬‬
‫"הם לא נראים כמונו "ו"הם רועשים‪ ".‬אולם בהתפתחות יהלום‪ ,‬התייחסות למוצא אתני נתפסה כעובדה‪ ,‬ללא כל‬
‫קונוטציות שליליות‪ ,‬ועם אפשרות לשינוי בעתיד‪.‬‬

‫‪ִ .11.12‬דיּון‬
‫בניית שיפוצים חדשים יחסית בשכונות ותיקות מעלה את נושא גבולות השכונה לפיהם ההתפתחות אינו נחשב‬
‫בהכרח כחלק בלתי נפרד מהשכונה‪.‬‬
‫המחקר אפשר לנו לבחון באילו תנאים האוכלוסייה המקורית תראה את הבניינים החדשים כחלק מהשכונה העתיקה‬
‫או שתראה מרגישים מנותקים מהם ובאילו תנאים האוכלוסייה החדשה תרגיש את עצמה שייכת לשכונה העתיקה או‬
‫תרגיש מנותק ממנה‪.‬‬
‫בדומה למה שנמצא על ידי ‪ ,)1985( Rapoport (1997), Cohen‬ואחרים‪ ,‬מצאנו שגבולות השכונה מתבססים הן על‬
‫פיזיים והן על גבולות חברתיים הקיימים במוחם של אנשים‪.‬‬
‫בין הגורמים שנמצאו הקשורים להגדרת גבולות השכונה היו המידה של מעמד סוציו‪-‬אקונומי והבדלים אתניים בין‬
‫החדש למקור אוכלוסיות וקיום או היעדר הפרדה פיזית בין הבניינים הישנים והחדשים‪.‬‬
‫בהיעדר הפרדה פיזית ברורה בין קבוצות אוכלוסייה עם הבדלי מעמד סוציו‪-‬אקונומיים גדולים‪ ,‬ניכרו גבולות‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫בדומה ל בארת '(‪ ,)1969‬גבולות חברתיים התבטאו בחוסר רצון לפגוש‪ ,‬לראות או לשמוע את האוכלוסייה האחרת‪.‬‬
‫התוצאה‪ ,‬כפי שנמצאה במחקר‪ ,‬הייתה תחושה של אי שייכות לשכונה ובמיוחד לאוכלוסייה החדשה‪ ,‬חוסר שביעות‬
‫רצון מתבטא כאכזבה מהאוכלוסייה החדשה‪ ,‬סביבת דיור חדשה וכוונה לעזוב ברגע שילדיהם יגיעו לגיל בית הספר‪.‬‬
‫נמצא כי הפריסה הפיזית משפיעה על התיחום וניצול חברתי של הסביבה בהיבטים רבים כמו גם בחוש של שייכות‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫לסביבה‪ ,‬בדומה לממצאים של גהל (‪ ,)1987‬לינץ 'והאק (‪ ,)1984‬קנטר (‪ )1970‬וליי (‪.)1998‬‬

‫האוכלוסייה החדשה נטתה למזער את המפגש עם האוכלוסייה המקורית על ידי הימנעות מטיולים בשכונה כמה‬
‫שיותר ועל ידי חוסר שימוש בשירותים הציבורים שלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תחושת המגרש הביתי (סטנטון‪ )1986 ,‬אינה קיימת‬
‫במקרה שלהם‪ .‬תפיסתם של סביבת הדיור הייתה מוגבלת לדירה‪ .‬היעדר הפרדה פיזית עורר את יצירת‬
‫הקוגניטיביות גבולות בין הבניין הישן לחדש ובין קבוצות אוכלוסייה שונות‪.‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬בניגוד למציאתם של מאסי (‪ )1985‬ואחרים‪ ,‬אך דומים לתוצאותיהם של סימפסון וינגר (‪ )1985‬וספרד‬
‫(‪ ,)1992‬מגורים בקרבה בין אוכלוסיות שונות גרמה לחיכוכים ומתחים‪ .‬החיכוך ומתח היו בעיקר תוצאה של חוסר‬
‫שביעות הרצון של התושבים החדשים עם התנהגות נצפית של התושבים המקוריים‪ .‬הקרבה הלא רצויה גרמה‬
‫למתיחות בין מעמדות חברתיים לקבוצות אתניות בשיח המקומי‪ ,‬במיוחד בקרב התושבים החדשים‪ .‬ואילו התושבים‬
‫החדשים ניסו להימנע ממפגשים עם האוכלוסייה המקורית‪ ,‬תחושה של נחיתות בקרב התושבים המקוריים‪ ,‬כנראה‬
‫בגלל הקושי שלהם לקבל את השינויים שחלו בשכונה‪.‬‬
‫ההתנהגות המנותקת של התושבים החדשים גרמה לאכזבה בקרב התושבים המקוריים‪ ,‬שציפו להשתלבות‬
‫ולהצטמצם ההבדלים בינם לבין האוכלוסייה החדשה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הופיעה הבחנה חדשה בין "אנחנו" בבניינים‬
‫הישנים לבין "אותם" בבניינים החדשים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כל קבוצה תיארה באופן סובייקטיבי את הקבוצה השנייה‬
‫באופן שלילי‪ ,‬מתוך רגשות של מרירות וסכסוך‪ ,‬הקשורים לאתני ביטויים עם קונוטציות שליליות‪ .‬ככל הנראה‪,‬‬
‫התחושות הללו מתעוררות כי נראה כי אין תקווה לשיפור ההתנהגות בעתיד והמתחים בין האוכלוסיות השונות עשויים‬
‫להימשך לנצח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר קיימת הפרדה פיזית ברורה אם כי לא לגמרי סגורה בין הבניינים הישנים לבניינים החדשים‪ ,‬יחד עם‬
‫שירותים ציבוריים נפרדים לתושבי הפיתוח‪ ,‬היה במידה ניכרת יותר סיפוק בקרב שתי האוכלוסיות‪ .‬למרות הבדקל‬
‫גדול בין המצב הסוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬נראה כי הגבולות הפיזיים תומכים בהעדפתם של אנשים מכל קבוצה שלא לפגוש את‬
‫האחרים‪ ,‬אך מאפשרים להם להרגיש חופשיים לעשות זאת אם הם רוצים‪ .‬נ‬
‫מצא כי הפרדה פיזית מספקת חופש של בחירה (צ'רצ'מן‪ )1978 ,‬כך שכל אוכלוסייה תוכל לנהל את אורח החיים‬
‫שלה בלי להרגיש "מאוים" על ידי האוכלוסייה האחרת‪.‬‬
‫שביעות הרצון נמצא גבוה עבור שתי האוכלוסיות אך במיוחד עבור האוכלוסייה החדשה‪ .‬בגלל הגבולות הפיזיים‪,‬‬
‫האוכלוסייה החדשה נהנתה מתחושת ביטחון והגנה ביחס לסביבה האחרת והרגשה של מגרש ביתי (סטנטון ‪,)1986‬‬
‫כלומר תחושת שייכות למקום (כלומר‪ ,‬הפיתוח החדש ודרכי הגישה שלו)‪ .‬שביעות רצון עם החיים בהתפתחות‬
‫והנכונות לעשות זאת בעתיד היו מהמם‪ .‬נמצא גם שביעות רצון מכך שיש שירותים ציבוריים נפרדים תוך יכולת‬
‫להשתמש גם בשכונות הוותיקות‪.‬‬
‫התושבים המקוריים‪ ,‬אף על פי שהם עשויים לרטון על הקיר המפריד ביניהם לבין התושבים החדשים‪ ,‬בכל זאת‬
‫הרגישו מחוזקים בגאווה שלהם בשכונתם‪ .‬ההבחנה בין "אותם" ל"אנחנו "לא הייתה מתוך רגשות של נחיתות אלא‬
‫בגלל ש"שלנו הרבה יותר טוב‪" .‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬עם קיומו של גבול פיזי ברור אך לא סגור לחלוטין בין קבוצות האוכלוסייה השונות‪ ,‬הוזכרו הבדלים סוציו‪-‬‬
‫אקונומיים כעובדה ללא קונוטציות שליליות עם הזדמנות לשיפור בעתיד‪ .‬הפרדה פיזית מאפשר לא לראות ולא‬
‫להיפגש אם רוצים בכך‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬לדבר על הבדלים אתניים לא כללו ביטויים שליליים‪ .‬זה לגמרי שונה מהממצאים במחקר של קהילות‬
‫מגודרות על ידי קלדיירה ואחרים‪ ,‬שבהם שומרים חמושים מגנים על אוכלוסיית המעמד הגבוה כנגד התושבים‬
‫הותיקים‪.‬‬

‫‪ .11.13‬מסקנות‬
‫מטרת המחקר הייתה ללמוד ולהמליץ על דרכים מועדפות של תכנון פיתוח דיור מגורים חדש בשכונות ישנות ובאופן‬
‫ספציפי ללמוד את ההשפעות והרצון לקיים או לא לקיים גבולות פיזיים בין הבניין הישן לחדש‪.‬‬
‫הפרדה כזו הייתה קשורה לשביעות רצון מסביבת הדיור על ידי שתי הקבוצות ועזרה לספק תחושת ביטחון‪ ,‬שייכות‬
‫וקהילתיות לתושבים החדשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬זה לא פגע במרקם החברתי ובגאוותם של שכונת התושבים המקוריים‪.‬‬
‫כשההפרדה הפיזית קיימת אך אינה מוחלטת‪ ,‬היא עשויה להשפיע על המתח האפשרי בין האוכלוסיות השונות‪.‬‬
‫בידיעה שהם יכולים ללכת לאזור פיתוח הדיור החדש אם הם אוהבים את הסחורה או קונים בחנויות שלהם זה‬
‫משחרר את התושבים המקוריים מתחושות אפשריות של אפליה‪.‬‬
‫מבוא למדעי החברה לארכיטקטים תשפ"א‬ ‫בס"ד‬

‫איפה שהיה היעדר הפרדה פיזית ברורה יחד עם הבדלים סוציו‪-‬אקונומיים ואתניים גדולים‪ ,‬הייתה חוסר שביעות רצון‬
‫בסביבת הדיור בקרב שתי האוכלוסיות‪ .‬התושבים החדשים הרגישו מנותקים מהשכונה‪ ,‬נמנעו מכל מפגש עם‬
‫התושבים המקוריים ככל האפשר‪ ,‬ורבים שקלו לעבור למקום אחר‪ .‬היה נראה שחשיפה מתמשכת להבדלים באורח‬
‫החיים ובהתנהגות תחזק את המתיחות האתנית‪ ,‬והאוכלוסייה המקורית הרגישה פגועה מההתבודדות והריחוק של‬
‫האוכלוסייה החדשה‪.‬‬
‫ההמלצות הבאות ביחס להפרדה פיזית בין בניינים ישנים וחדשים‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר קיימים הבדלים סוציו‪-‬אקונומיים ואתניים גדולים בין האוכלוסיות‪ ,‬חשוב מאוד שיהיה גבול פיזי ברור כמו‬
‫קיר בין המבנים הישנים לבניינים החדשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההפרדה לא צריכה להיות סגורה לחלוטין‪ ,‬ולאפשר גישה‬
‫חופשית לפיתוח הדיור החדש‪.‬‬
‫‪ .2‬חשוב שיהיו שירותים ציבוריים נפרדים לתושבים החדשים‪ ,‬אך אלה צריכים להיות זמינים גם לתושבים המקוריים‬
‫אם הם רוצים להשתמש בהם‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר ההבדלים הסוציו‪-‬אקונומיים הם קטנים‪ ,‬ההבדלים האתניים הם כמעט חסרי חשיבות‪ ,‬ואין צורך בהפרדה‬
‫פיזית בין הבניין החדש לישן‪.‬‬
‫המסקנות הללו מראות את ההשלכות החברתיות וההתנהגותיות‪ ,‬ותשומת הלב הנדרשת לתכנון הפיזי של פיתוח‬
‫דיור חדש בשכונות ותיקות‪ .‬ככל שהסוציו‪-‬אקונומי גדול יותר ההבדלים בין האוכלוסייה המקורית לחדשה‪ ,‬כך גדלה‬
‫חשיבות תשומת הלב לתכנון הפיזי‪.‬‬
‫זה נכון גם לגבי ההבדלים האתניים אך במידה פחותה‪ .‬אחת ההשלכות של הזנחת חלק ממסקנות מחקר זה עשויה‬
‫להיות שהתושבים החדשים יעזבו את השכונה‪ .‬יישום ההמלצות המוצעות עשוי להגדיל את אחוזי ההצלחה של חידוש‬
‫שכונות ישנות באמצעים לפיתוח דיור חדש‪.‬‬