‫ב"ה | ערש"ק פרשת כי תבא ה'תש ״ פ‬

‫כיון שמקומו של יהודי הוא – סמוך על שולחן‬ ‫הלכנו לגלות ולא ברצוננו נצא מהגלות‪ ,‬אלא‬
‫אביו‪" ,13‬לפני ד' אלקיך" בבית המקדש‪.‬‬ ‫ברצון ד' כו'" – הרי זה מדובר כפי שיהודי‬
‫וזה שהקב"ה עשה גלות הוא בכדי לעורר‬ ‫נמצא עם הרצון הפרטי שלו ("רצוננו"‪ ,‬שהוא‬
‫את עבודתו של יהודי לגלות בעולם שהוא‬ ‫נפרד חס ושלום מרצון ד') בעולם הזה הגשמי‬
‫"ביכורים" לד'‪ ,‬ו"ישראל וקוב"ה כולא חד"‪,‬‬ ‫בעובדין דחול וכו';‬
‫וע"י זה – לבטל מיד את הגלות‪ ,‬ולהוציא‬ ‫אבל כפי שיהודי הוא אחד עם הקב"ה‪ ,‬אין‬
‫את כל הענינים הטובים והנעלים שנמצאים‬ ‫לו את רצונו הפרטי‪ ,‬אלא בלשון המשנה‪– 12‬‬
‫בגלות‪,‬‬ ‫"עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו"‬
‫– רצונו של הקב"ה הוא רצונו של יהודי ורצונו‬
‫של יהודי הוא רצונו של הקב"ה – יש בכחו‬
‫קטעים קצרים מתוך הספר ליקוטי תורה להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע‪ ,‬מובאים באופן השווה לכל נפש‪ ,‬עם הרחבת‬
‫של יהודי ל(פעול שהקב"ה י)בטל את הגלות‬
‫הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן‪" .‬טעמו וראו כי טוב הוי'"‪.‬‬
‫ולהביא את הגאולה תיכף ומיד ממש!‬
‫ענין הגלות הרי אינו שייך לבנ"י כלל וכלל‪.‬‬

‫‪ .13‬ראה ברכות ג‪ ,‬סע"א‪.‬‬ ‫‪ .12‬אבות פ"ב מ"ד‪.‬‬

‫מעלת הנשמה הטהורה‬
‫יבאר גודל מעלת נשמות ישראל שנקראו "ראשית"‪ ,‬אשר מעלתם היא למעלה ממעלת‬
‫התורה "שכל התורה כולה נבנית ומיוסדת על בחינת ישראל"‬
‫(לקוטי תורה שה"ש טז‪ ,‬ד)‬

‫דהיינו להיות בחינת יש והתחלקות שכל‬ ‫מעלת הנשמה‬

‫ומדות ושאר כחות הנפש‪ ,‬וזהו רק כשיורדת‬
‫בהשתלשלות המדרגות להיות מלובשת בגוף‪.‬‬
‫אבל כפי שהנשמה למעלה מהתלבשות בגוף‬
‫היא בבחינת אין‪ ,‬שהנשמה היא בבחינת יחוד‬
‫למעלה במאצילה ברוך הוא ושם היא "טהורה‬
‫היא"‪.‬‬
‫קטן מהכילה‪ .‬אלא רק קצת הארה מן הנשמה‬
‫ב' דרגות בישראל‬
‫(הנשמה שלמעלה מעלתה – למעלה ממעלת התורה)‬
‫ועל בחינת נשמה זו אמרו רז"ל "בראשית‬
‫(ברא אלקים) ‪ -‬בשביל ישראל שנקראו‬
‫ראשית"‪ ,‬כי בישראל יש ב' בחינות‪:‬‬
‫בחינה הא' חלק הנשמה המלובשת בגוף‬
‫האדם‪ .‬ועל זה אמרו בזהר "תלת קשרין‬
‫מתקשראן ישראל באורייתא ואורייתא‬
‫בקוב"ה"‪ ,‬שישראל הם למטה במדרגה‬
‫מהתורה‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫(יבאר מעלת הנשמה שלמעלה ממעלת המלאכים‪ ,‬ונשארת‬
‫למעלה מן הגוף)‬
‫הנה נודע שלא כל הנשמה כולה מלובשת‬
‫בגוף האדם למטה‪ ,‬שהרי מלאך "בשליש עולם‬
‫עומד"‪ ,‬והנשמה היא יותר עליונה מהמלאך ‪-‬‬
‫ואיך תוכל להתלבש בגוף האדם למטה שהוא‬
‫היא המתלבשת בגוף‪ ,‬וכל הנשמה כולה‬
‫נשארת למעלה בבחינת מקיף‪.‬‬
‫וזהו "אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה‬
‫בראתה כו'"‪ .‬דלכאורה איפכא הוי ליה למימר‬
‫‪ -‬אתה בראתה כו' (ואחר כך) טהורה היא כו'‪,‬‬
‫דהרי קודם שנבראת לא שייך לקרוא אותה‬
‫בשם טהורה?‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬
‫אלא ד"טהורה היא" קאי על חלק הנשמה‬
‫לע״נ‬ ‫• וזאת למודעי •‬
‫שלמעלה מן הגוף בבחינת מקיף שהיא אינה‬ ‫הרב מרדכי בן צאלח ציון‬ ‫לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק‬
‫לתגובות והערות‪:‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪ .‬וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת ‪ -‬כך‬
‫בבחינת בריאה‪ ,‬כי בריאה הוא "יש מאין"‪,‬‬ ‫הודעות‪770.284.0749 :‬‬
‫ענתי‬
‫שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות‪-‬הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל‬
‫נתרם ע״י הרב שי מיארה שי׳‬
‫קו שיעורים 'לכשיפוצו'‪+972799130745 :‬‬
‫להבין פשוטם של דברים‪ .‬ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים‪,‬‬
‫ושגיאות מי יבין‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מי שיתקשה בהבנת הדברים ‪ -‬מוטב‬
‫שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור‪ ,‬ויונעם לו‪.‬‬
 ‫תהיה בגאולה האמיתית‬ ‫כי בכל התורה כולה כתיב "דבר אל בני ישראל"‬ ‫אבל הבחינה הב' היא הנשמה שלמעלה‬
‫והשלימה‪ ,‬כפי שהיה "כימי‬ ‫"צו את בני ישראל"‪ ,‬שכל התורה כולה נבנית‬ ‫בבחינת מקיף‪ ,‬ועל זה אמרו "ישראל שנקראו‬
‫צאתך מארץ מצרים"‪ ,9‬כמדובר‬ ‫ומיוסדת על בחינת ישראל‪.‬‬ ‫ראשית" שישראל הוא ראשית ומקור התורה‪,‬‬
‫כניסה לקדש הקדשים‬ ‫בפרשת ביכורים‪.‬‬
‫"והנחתו לפני ד' אלקיך"‪ .‬כמו שאת הביכורים יש להניח‬ ‫כיון שזהו ענין הכי עיקרי‬
‫בבית המקדש "לפני ד' אלקיך"‪ ,‬כמו כן יהודי אשר הוא‬ ‫שהזמן גרמא – כי ע"פ כל‬
‫הביכורים של העולם כולו‪ ,‬הרי ודאי שמקומו האמיתי בו‬ ‫הסימנים היתה הגאולה צריכה‬
‫הניחו הקב"ה הוא בבית המקדש – "לפני ד' אלקיך"‪ .‬כעת‬
‫‪ -‬טרם בנין הבית השלישי‪ ,‬אין מציאות זו בגילוי כל כך‪,‬‬
‫לבוא כבר לפני זמן רב – מובן‬
‫שה"וענית ואמרת לפני ה'‬
‫ביכורים – לפני ד' אלקיך‬
‫שלכן חל איסור על יהודי להכנס למקום קודש הקודשים‬ ‫נתבאר לעיל מעלתם של ישראל שנקראו "ראשית" ומעלתם האמיתית‬
‫אלקיך"‪ ,‬ובפרט בחודש אלול‬
‫– מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים‪ .‬אך בבית השלישי‬ ‫שלמעלה ממעלת התורה‬
‫כאשר‪" 10‬רשאין כל מי שרוצה‬
‫– אז יתעלו כל ישראל למעלת הכהן הגדול‪ ,‬יכלו להכנס‬ ‫להקביל פניו והוא מקבל את‬ ‫לקמן יבאר בהרחבה מעלה זו דישראל והתאחדותם עם אורייתא וקוב"ה‪ ,‬אשר מקומם‬
‫לקודש הקדשים בכל עת שירצו‪.‬‬ ‫כולם בסבר פנים יפות ומראה‬ ‫האמיתי הוא "לפני ד' אלוקיך" בבית המקדש‪ ,‬ובשלימות בבית המקדש השלישי‬
‫(ע"פ שיחת אחו"ק ה'תנש"א)‬ ‫פנים שוחקות לכולם" – צריכה‬ ‫(משיחת הדבר מלכות שבת פרשת תבא ה'תנש"א)‬
‫להיות במיוחד הבקשה (בקול‬
‫מעלת גוף היהודי‬ ‫רם) "עד מתי"?!‪ ...‬שתבוא כבר‬ ‫ד' אלקיך" – כמו כן הוא בנוגע לבנ"י‪ :‬בהיותם‬ ‫"בשבילי נברא העולם"‬
‫"ושמת בטנא ‪ . .‬והנחתו לפני ד' אלקיך"‪ .‬הטנא (הכלי‬ ‫הגאולה בפועל ממש!‬ ‫ה"ביכורים" של העולם‪ ,‬הרי ה"מקום"‬ ‫(כל יהודי נקרא בשם 'ביכורים' ובשבילו נברא העולם)‬
‫בו שמו את הביכורים) רומז לגופו הגשמי של יהודי‪ ,‬שם‬ ‫האמיתי דבנ"י‪ ,‬דכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬הוא‬ ‫חז"ל אומרים‪ 1‬שבנ"י נקראים "ביכורים"‪,‬‬
‫הניח הקב"ה את נשמתו – הביכורים‪ .‬ומכאן שנשמתו של‬ ‫הגאולה בכוחו של יהודי‬ ‫"לפני ד' אלקיך"‪ ,‬בבית המקדש‪.‬‬ ‫כמ"ש‪" 2‬כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי‬
‫יהודי צריכה להיות דוקא בגוף ‪ -‬דוקא באופן זה מתגלית‬ ‫(בקשה הנ"ל של היהודי בכחה לפעול ביאת‬
‫דכיון שהמציאות העיקרית והאמיתית של‬ ‫אבותיכם"‪ ,‬ו"קדש ישראל לה' ראשית‬
‫הגאולה – כיון שהיהודי הוא "כולא חד"‬
‫מעלתה‪ ,‬אשר מציאותה היא "לפני ד' אלקיך"‪ .‬מדוע אכן‬ ‫עם הקב"ה)‬ ‫יהודי (גם כנשמה בגוף למטה) היא נשמתו‬ ‫תבואתה"‪ ,3‬כי כשם ש"ביכורים" הם "ראשית‬
‫צריכה הנשמה להתלבש בגוף – הרי מעלת הנשמה ודאי‬ ‫האלקית‪ ,6‬שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"‪,7‬‬ ‫פרי האדמה" – כך בנ"י הם "ראשית" העולם‬
‫והיות שה"וענית ואמרת"‬
‫גדולה היא משל הגוף? הביאור בזה‪ :‬מעלתה של הנשמה‬ ‫עד שהיא דבר אחד עם הקב"ה – "ישראל‬ ‫– לפני ולמעלה מכל מה שנברא – "מחשבתן‬
‫בא מיהודי – שהוא "ביכורים"‬
‫על הגוף היא דוקא בזמן הזה‪ ,‬אך בזמן הגאולה יתגלה‬ ‫וקוב"ה כולא חד"‪ ,8‬לכן‪ ,‬כל אחד ואחד‬ ‫של ישראל קדמה לכל דבר"‪.4‬‬
‫לד'‪" ,‬כולא חד" עם הקב"ה‪,‬‬
‫שורש מעלת הגוף‪ ,‬אשר בעצם נעלה הוא מן הנשמה‪ ,‬אז‬ ‫מישראל‪ ,‬בכל מצב שנמצא‪ ,‬קשור ומחובר עם‬ ‫וזה שייך לא רק לכללות עם ישראל‪ ,‬אלא‬
‫וה"וענית ואמרת" נאמר‬
‫תתגלה בחירת הקב"ה בישראל שהיתה דוקא בגופם –‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וצריך הוא להמצא (גם בגלוי) "לפני‬ ‫לכל אחד ואחת מישראל בפרטות‪ ,‬אנשים‬
‫"לפני הוי"ה אלקיך" – מובן‬
‫הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם‪.‬‬ ‫ד' אלקיך"‪.‬‬ ‫נשים וטף‪ ,‬כמאמר חז"ל" ‪5‬כל אחד ואחד חייב‬
‫שה"וענית ואמרת" יש בכחו‬
‫(ע"פ שיחת תבא ה'תנש"א)‬ ‫לומר בשבילי נברא העולם"‪ ,‬כל יהודי צריך‬
‫להביא את הגאולה בפועל‪,‬‬
‫עד מתי???‬ ‫לומר שהעולם נברא בשבילו‪.‬‬
‫ח"י אלול‬ ‫ואף על פי שידוע פתגם‬ ‫(יש לבקש בקול רם את הגאולה אז יהיה קיום מצות ביכורים‬
‫רבותינו נשיאינו (שנדפס‬ ‫בפשטות)‬
‫יום ח"י אלול הוא יום הולדת שני המאורות הגדולים‪,‬‬ ‫מקומו של יהודי‬
‫ומפורסם‪ ,)11‬ש"לא ברצוננו‬ ‫בכל הנ"ל נוסף לימוד מיוחד בנוגע‬
‫הבעל שם טוב הקדוש נ"ע‪ ,‬וכ"ק רבינו הגדול בעל התניא‬ ‫(מכיון שכן צריך היהודי להמצא בגלוי במקומו האמיתי –‬
‫והשו"ע‪ .‬מחידושי תורת החסידות של הבעש"ט אשר יש‬ ‫להגאולה‪ ,‬שצריכה לבוא תיכף ומיד ממש‬ ‫"לפני ד' אלקיך")‬

‫לקרב ולעודד במיוחד את האנשים הפשוטים‪ ,‬שעובדים‬ ‫(ע"פ כל הסימנים)‪:‬‬ ‫וכשם שאת הביכורים בפשטות צריכים‬
‫‪ .9‬ל' הכתוב – מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫את ד' בתמימות ובאמונה פשוטה‪ .‬וזה נעשה הכנה לגאולה‬ ‫‪ .10‬כמשל הידוע של האדמו"ר הזקן‬ ‫השלימות דקיום מצות ביכורים בפשטות‬ ‫להביא לירושלים ולהניח בבית המקדש‪" ,‬לפני‬
‫(לקו"ת פ' ראה לב‪ ,‬א)‪ ,‬שבחודש אלול‬
‫האמיתית והשלימה‪ .‬וכמו שנאמר בספר "היום יום"‪:‬‬ ‫הקב"ה הוא כ"מלך בשדה"‪" ,‬ואז רשאין‬
‫"בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות‬ ‫(ויכולים) כל מי שרוצה להקביל פניו והוא‬ ‫זח"ג רנג‪ ,‬א (ברע"מ)‪ .‬וראה זח"ב קכא‪ ,‬רע"א‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .6‬ראה תניא רפל"ב‪ .‬שער היחוד והאמונה פ"ו (פ‪ ,‬סע"ב)‪.‬‬ ‫הושע ט‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים‬ ‫מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה‬
‫רדב"ז לרמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד‪.‬‬ ‫ירמי' ב‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פנים שוחקות לכולם"‪ ,‬וכל אחד יכול לבקש‬
‫תהלים בתמימות"‪.‬‬ ‫ממנו כל מה שהוא צריך‪.‬‬ ‫‪ .7‬תניא רפ"ב‪.‬‬ ‫ב"ר פ"א‪ ,‬ד‪ .‬וראה תדא"ר פי"ד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .11‬שיחת ג' תמוז תרפ"ז – נדפסה‬ ‫‪ .8‬ראה זח"ג עג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫משנה סנהדרין לז‪ ,‬סע"א‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫(ספר הזכרונות כ"ק אדמו"ר הריי"ץ‪ ,‬היום יום כ"ד אייר)‬
‫בספר המאמרים תרפ"ז ע' קצו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬