‫‪05.08.

2012‬‬ ‫הטכ‪‬יון מכון טכ‪‬ולוגי לישראל‬

‫המרכז ללימודים קדם‪-‬אקדמיים‬

‫קרא בעיון את ההוראות הבאות‪:‬‬

‫מלא את פרטיך האישיים וצרף למחברת!‬
‫• משך המבחן‪ :‬שעתיים‪.‬‬
‫מבחן ללא טופס בחי‪‬ה יפסל‬
‫• חומר עזר מותר‪:‬‬
‫דף ה‪‬וסחאות המצורף ‪ +‬מחשבון )לא גרפי(‪.‬‬
‫שם משפחה‪:‬‬
‫• ע‪‬ה על ‪ 3‬מתוך ‪ 5‬השאלות הבאות‪.‬‬
‫שם פרטי‪:‬‬ ‫תיבדק‪‬ה רק ‪ 3‬התשובות הראשו‪‬ות‪.‬‬
‫• יש ל‪‬מק כל תשובה! )אלא אם צוין אחרת(‬
‫כיתה‪:‬‬
‫• יש לכתוב כל תשובה באופן מסודר וברור‪.‬‬
‫התחל כל שאלה בדף חדש וכל סעיף בשורה חדשה‪.‬‬
‫• בכל חישוב‪ ,‬רשום תחילה ביטוי כללי )פרמטרים( ורק לאחר מכן הצב מספרים‪.‬‬
‫• אין לצאת מחדר המבחן ב‪ 45 -‬הדקות האחרו‪‬ות‪.‬‬
‫• צרף את טופס המבחן ובו פרטיך האישיים למחברת הבחי‪‬ה‪.‬‬
‫רשום את פרטיך האישיים ואת כיתתך גם על המחברת‪.‬‬
‫• משקל כל השאלות זהה‪ .‬סעיפים שו‪‬ים באותה שאלה שווים ב‪‬יקודם עד כדי ‪‬קודה‪ ,‬אלא אם רשום אחרת‪.‬‬

‫אלקטרומג‪‬טיות – גמר‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪ε1 = 12 V‬‬ ‫המערכת המתוארת בציור מורכבת משלושה מקורות מתח וש‪‬י ‪‬גדים‪.‬‬
‫‪r1 = 2 Ω‬‬ ‫‪‬תו‪‬י חלק מהרכיבים החשמליים וגם הזרם בתיל ‪ ABC‬מופיעים בציור‪.‬‬
‫‪R1 = 8 Ω‬‬ ‫הת‪‬גדות התיילים ז‪‬יחה‪.‬‬

‫‪ 10%‬א‪ .‬מהו הזרם החשמלי החולף דרך כל אחד מהמקורות )עוצמה וכיוון(‬
‫ומהי הת‪‬גדות המקור ‪? r3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪R2 = 9 Ω‬‬
‫מוסיפים ב‪‬קודה ‪ D‬מקור מתח שהת‪‬גדותו ז‪‬יחה‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך מתאפס הזרם החשמלי בקטע התיל ‪.ABC‬‬
‫‪i = 0.5 A‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪ 9%‬ב‪ .‬מה הכא"מ )גודל וקוטביות( של המקור ה‪‬וסף?‬
‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ε2 = 6 V‬‬ ‫‪ 8%‬ג‪ .1 .‬מהי א‪‬רגיית החום הכוללת ה‪‬וצרת בכל ‪‬גדי המערכת‬
‫‪r2 = 1 Ω‬‬ ‫)פ‪‬ימיים וחיצו‪‬יים( במשך ‪ 10‬דקות?‬
‫‪ .2‬חלק מהמקורות במעגל מתפקדים כספקי א‪‬רגיה‪.‬‬
‫‪ε3 = 4 V‬‬ ‫הם ממירים א‪‬רגיה כימית לצורות אחרות של א‪‬רגיה‪.‬‬
‫? = ‪r3‬‬ ‫באילו מקורות מדובר?‬
‫כמה א‪‬רגיה כימית מומרת ע"י המקורות ה‪"‬ל במשך ‪ 10‬דקות?‬
‫‪ .3‬מה סיבת ההבדל בין תוצאת סעיף ג'‪ 2‬לתוצאת סעיף ג'‪? 1‬‬

‫‪ 6%‬ד‪ .‬אילו הת‪‬גדותו של קטע התיל ‪ ABC‬לא היתה ז‪‬יחה‪ ,‬האם תשובותיך לסעיפים א' ו‪ -‬ב' היו משת‪‬ות?‬
‫התייחס ב‪‬פרד לכל סעיף‪.‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫‪‬תו‪‬ה קליפה כדורית דקה מוליכה שרדיוסה ‪ 2a‬ומטע‪‬ה ‪. – Q‬‬
‫במרחק רב מהקליפה )ומבלי להיות מושפע ממ‪‬ה( ‪‬מצא כדור מוליך שרדיוסו ‪ a‬ומטע‪‬ו ‪. + Q‬‬
‫הקליפה והכדור מרוחקים מאוד זה מזה ומכל גוף אחר )אל תתייחס עדיין אל הציור(‪.‬‬
‫‪‬תו‪‬ים‪. k , Q , a :‬‬

‫א‪ .1 .‬מה הא‪‬רגיה האלקטרוסטטית )"א‪‬רגית ההיווצרות"( ‪ U1‬של הקליפה?‬

‫‪ .2‬מה הא‪‬רגיה האלקטרוסטטית )"א‪‬רגית ההיווצרות"( ‪ U2‬של הכדור?‬
‫‪−Q‬‬
‫יוצרים מהקליפה הדקה והכדור מערכת קו‪‬צ‪‬טרית‪ ,‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪+Q‬‬
‫ב‪ .1 .‬מה קיבול המערכת?‬
‫‪2a‬‬
‫‪ .2‬מהו המתח החשמלי בין מרכז המערכת לבין הקליפה?‬
‫ציין היכן הפוט‪‬ציאל החשמלי גבוה יותר )בַ מרכז או על הקליפה(‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫כדור‬
‫תלמיד טוען ומסביר‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מכיוון שמטע‪‬י הקליפה הדקה והכדור אי‪‬ם משת‪‬ים כתוצאה מב‪‬יית‬
‫המערכת הקו‪‬צ‪‬טרית‪ ,‬הא‪‬רגיה האלקטרוסטטית של המערכת החדשה‬
‫קליפה דקה‬
‫היא סכום הא‪‬רגיות של מרכיביה‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪‬רגית המערכת שווה ל‪.U1 + U2 -‬‬
‫אם לדעתך התלמיד צודק‪ ,‬כתוב זאת במחברתך )אין צורך ל‪‬מק(‪.‬‬
‫אם לדעתך התלמיד טועה‪ ,‬הסבר את מקור טעותו וחשב את הא‪‬רגיה האלקטרוסטטית של המערכת החדשה‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם אפשר לגרום לכך שהא‪‬רגיה האלקטרוסטטית של המערכת החדשה תהיה שווה ל‪ U1 + U2 -‬ע"י הכ‪‬סת‬
‫חומר דיאלקטרי שימלא את המרווח שבין הכדור והקליפה הדקה? הסבר‪) .‬המטע‪‬ים והרדיוסים – ללא שי‪‬וי(‬

‫ה‪ .‬מחליפים את הקליפה הדקה בקליפה מוליכה עבה שרדיוסה הפ‪‬ימי ‪ 2a‬ורדיוסה החיצו‪‬י ‪. 3a‬‬
‫שאר ‪‬תו‪‬י השאלה ‪‬ותרים ללא שי‪‬וי‪.‬‬
‫האם משת‪‬ות תשובותיך לסעיפים ב'‪ 1‬ו‪ -‬ב'‪ ? 2‬אם כן – כתוב את התשובות החדשות‪ ,‬אם לא – ‪‬מק‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫המערכת המוארקת שבציור מורכבת ממקור מתח‪,‬‬
‫‪R4 = 18 Ω‬‬ ‫‪R5 = 4 Ω‬‬ ‫‪R6 = 8 Ω‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪e‬‬ ‫שישה ‪‬גדים‪ ,‬ש‪‬י קבלים‪ ,‬מתג ותיילים חסרי הת‪‬גדות‪.‬‬
‫מרכיבים את המערכת כשהמתג פתוח‪ ,‬והקבלים ריקים‪.‬‬
‫ממתי‪‬ים עד שהמערכת מתייצבת‪.‬‬
‫‪C1 = 10 µF‬‬ ‫‪C2 = 20 µF‬‬
‫א‪ .‬מצא את הפוט‪‬ציאל החשמלי בכל אחת‬
‫מה‪‬קודות ‪ f , e , d , c , b , a‬ו‪ g -‬המופיעות בציור‪.‬‬
‫‪R1 = 14 Ω‬‬ ‫‪R 2 = 8Ω‬‬ ‫‪R3 = 8 Ω‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪d‬‬ ‫ב‪ .‬מה מטע‪‬ו של כל אחד מהקבלים?‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬
‫האם ‪‬כון לומר שבמצב המתואר ש‪‬י הקבלים‬ ‫ג‪.‬‬
‫מחוברים זה לזה בטור? הסבר‪.‬‬

‫סוגרים את המתג וממתי‪‬ים להתייצבות המערכת‪.‬‬

‫‪ε = 70 V‬‬
‫‪r=5Ω‬‬ ‫ד‪ .‬מצא את הזרמים בכל חלקי המערכת‪.‬‬

‫ה‪ .‬מה מטע‪‬ו של כל קבל כעת?‬

‫אילו לא הייתה המערכת מוארקת‪ ,‬האם הייתה משת‪‬ה תשובתך לסעיף ה'? הסבר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫‪−λ‬‬ ‫ש‪‬י תיילים ארוכים ומקבילים ודקים‪,‬‬
‫ישר ב'‬ ‫ישר ג'‬ ‫ישר א'‬ ‫מוחזקים במ‪‬וחה במרחק ‪ d‬זה מזה‪.‬‬
‫ַתּיִל ‪ 1‬עשוי מחומר מבוֹדֵ ד‪ ,‬והוא טעון במטען‬
‫חשמלי שלילי בצפיפות אורכית אחידה ‪. − λ‬‬
‫‪I‬‬
‫ַתּיִל ‪ 2‬עשוי מחומר מוליך‪ ,‬ועובר בו זרם חשמלי‬
‫קבוע שעוצמתו ‪ I‬וכיוו‪‬ו כמתואר בציור‪.‬‬
‫במישור התיילים משורטטים שלושה ישרים‬
‫מקבילים לתיילים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ישר א' ‪‬מצא במרחק ‪ 2 d‬מימין לתיל ‪.1‬‬
‫ישר ב' ‪‬מצא במרחק ‪ 13 d‬משמאל לתיל ‪.2‬‬
‫‪I‬‬ ‫ישר ג' ‪‬מצא בין התיילים‪.‬‬
‫בכל שלבי השאלה ‪ -‬הז‪‬ח את כוח הכובד ואת כוחות החיכוך‪.‬‬
‫‪1d‬‬ ‫‪1d‬‬
‫‪3‬‬
‫‪d‬‬ ‫ה‪‬ח כי בזמן ת‪‬ועתם מושפעים החלקיקים המתוארים‬
‫‪2‬‬
‫‪b‬‬ ‫בהמשך רק מכוחות חשמליים ומג‪‬טיים‪.‬‬
‫‪‬תו‪‬ים‪. Ïo , µo , d , I , λ :‬‬

‫תיל ‪2‬‬ ‫תיל ‪1‬‬ ‫א‪ .‬בעזרת חוק גאוס‪ ,‬הוכח שגודל השדה האלקטרוסטטי‬
‫ה‪‬וצר ע"י תיל ‪ 1‬ב‪‬קודה כלשהי במרחב‪,‬‬
‫= ) ‪E (r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כפו‪‬קציה של המרחק ‪ r‬בין התיל וה‪‬קודה‪ ,‬הוא‪λ :‬‬
‫‪2πÏo r‬‬
‫ב‪ .‬חלקיק הטעון במטען חיובי ‪‬ע לאורך ישר א' במהירות קבועה‪ .‬מצא את מהירות החלקיק )גודל וכיוון(‪.‬‬

‫ג‪ .‬חלקיק הטעון במטען חיובי ‪‬ע לאורך ישר ב' במהירות קבועה‪ .‬מצא את מהירות החלקיק )גודל וכיוון(‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם יכול חלקיק הטעון במטען חיובי ל‪‬וע במהירות קבועה לאורך כל ישר המקביל לתיילים )ה‪‬מצא במישור‬
‫התיילים‪ ,‬כדוגמת הישרים א'‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג'(? ה‪‬ח ש‪‬יתן להק‪‬ות לחלקיק כל מהירות ש‪‬רצה‪.‬‬
‫‪‬מק תשובתך‪.‬‬

‫‪−λ‬‬ ‫ה‪ .‬אם החלקיק המתואר בסעיף ב' הוא שלילי‪ ,‬האם תשת‪‬ה תשובתך לסעיף זה? הסבר‪.‬‬

‫‪I‬‬ ‫ו‪ .‬מצמידים את ש‪‬י התיילים זה לזה )הזרם וצפיפות המטען – ללא שי‪‬וי(‪.‬‬
‫חלקיק שמסתו ‪) m‬תו‪‬ה( ומטע‪‬ו ‪) +q‬תון( מבצע ת‪‬ועה מעגלית קצובה‬
‫במישור מאו‪‬ך לש‪‬י התיילים‪.‬‬
‫מה גודלה של מהירות החלקיק?‬
 ‫שאלה ‪5‬‬
‫המערכת שבציור מורכבת מארבעה מוטות מוליכים ישרים וארוכים המו‪‬חים על משטח אופקי חלק‪.‬‬
‫מוטות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬מקבילים זה לזה ומאו‪‬כים למוטות ‪ 3‬ו‪.4 -‬‬
‫לכל המוטות יש אותה הת‪‬גדות ‪ λ‬ליחידת אורך‪.‬‬
‫כל אחד מהמוטות מוזז ב‪‬יצב לעצמו במהירות קבועה שגודלה ‪) v‬כיוו‪‬י הת‪‬ועה מתוארים בציור‪ ,‬המתאר מבט ‪ -‬על(‪.‬‬
‫במרחב שורר שדה מג‪‬טי אחיד וקבוע שגודלו ‪ B‬וכיוו‪‬ו ‪‬יצב למישור האופקי בו ‪‬מצאים המוטות‪.‬‬
‫בדיוק ברגע ‪ t = 0‬יוצרים המוטות ריבוע רגעי שאורך צלעו ‪ , do‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪do‬‬
‫<‪. 0<t‬‬ ‫כל סעיפי השאלה עוסקים בפרק הזמן שלאחר הרגע ‪ t = 0‬ולפ‪‬י מפגש המוטות ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬כלומר‪:‬‬
‫‪2v‬‬
‫השדות המג‪‬טיים ה‪‬וצרים ע"י המוטות ז‪‬יחים ביחס לשדה המג‪‬טי ה‪‬תון ‪.B‬‬
‫‪‬תו‪‬ים‪. λ , do , v , B :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪do‬‬
‫‪v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P‬‬

‫‪do‬‬
‫‪B‬‬

‫‪ 4%‬א‪ .1 .‬הראה שהמרחק בין המוטות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬כפו‪‬קציה של הזמן ‪‬תון ע"י הביטוי ‪, do – 2vt‬‬
‫ושהמרחק בין המוטות ‪ 3‬ו‪ 4 -‬כפו‪‬קציה של הזמן הוא ‪. do + 2vt‬‬
‫‪ .2‬בטא את שטח המלבן שיוצרים המוטות כפו‪‬קציה של הזמן‪.‬‬
‫‪ .3‬בטא את הֶ ֵקּף המלבן שיוצרים המוטות כפו‪‬קציה של הזמן‪.‬‬

‫‪ 10%‬ב‪ .1 .‬בטא את הכא"מ המושרה במעגל החשמלי שיוצרים המוטות )בצורת מלבן(‪ ,‬כפו‪‬קציה של הזמן‪.‬‬
‫‪ .2‬בטא את עוצמת הזרם החשמלי העובר במלבן ה‪"‬ל כפו‪‬קציה של הזמן‪.‬‬
‫‪ .3‬שרטט את גרף הזרם המושרה כתלות בזמן‪ .‬סמן בגרף את שיעורי כל ‪‬קודה ה‪‬מצאת בקצה תחום ההגדרה‪.‬‬

‫מה מגמת הזרם החשמלי )עם או ‪‬גד כיוון השעון( במלבן ה‪"‬ל? הסבר‪.‬‬ ‫‪ 6%‬ג‪.‬‬

‫‪ 6%‬ד‪ .‬לכל אחד מהמשפטים הבאים – קבע האם הוא ‪‬כון או לא‪ ,‬ו‪‬מק את קביעתך‪.‬‬
‫משפט ‪ :1‬כדי לה‪‬יע את מוט ‪ 1‬כמתואר‪ ,‬יש להפעיל עליו כוח חיצו‪‬י ההולך וגדל‪ ,‬בכיוון ת‪‬ועת המוט‪.‬‬
‫משפט ‪ :2‬כדי לה‪‬יע את מוט ‪ 3‬כמתואר‪ ,‬יש להפעיל עליו כוח חיצו‪‬י אשר תחילה ָגדֵ ל ואחר ‪ -‬כך ָקטֵ ן‪.‬‬

‫‪do‬‬
‫<‪? 0<t‬‬ ‫‪ 7%‬ה‪ .‬כמה מטען עובר דרך חתך ‪ -‬הרוחב שליד ה‪‬קודה ‪ P‬המופיעה בציור‪ ,‬בפרק הזמן‬
‫‪2v‬‬

‫בהצלחה!‬
 ‫שאלה ‪1‬‬

‫‪ε1 = 12 V‬‬ ‫א‪ .‬הזרמים ה‪‬עלמים ‪ i1‬ו‪ i2 -‬מסומ‪‬ים בציור ‪ 1‬בכיוו‪‬ים‬

‫‪R 1 = 8 ‬‬ ‫משוערים‪ ,‬והת‪‬גדויות המקורות מצויירות כ‪‬גדים‬
‫‪r1 = 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫"קט‪‬ים"‪.‬‬
‫? = ‪i1‬‬ ‫? = ‪i1‬‬
‫? = ‪i1‬‬ ‫קירכוף‪:‬‬
‫? = ‪i2‬‬ ‫לולאה שמאלית‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪(1) 12 + 2i1 + 9i1 + 1i1 − 6 + 8i1 = 0‬‬
‫‪R 2 = 9 ‬‬
‫‪(2) i1 = i + i 2‬‬ ‫צומת ‪:A‬‬
‫? = ‪i2‬‬ ‫‪3) 4 + r3i 2 = 0‬‬ ‫לולאה ימ‪‬ית‪:‬‬
‫? = ‪i1‬‬ ‫? = ‪i1‬‬ ‫‪i = 0.5 A‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪(1) ⇒ i1 = −0.3A‬‬ ‫אלגברה‪:‬‬
‫‪r2 = 1 ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪(2) ⇒ i 2 = i1 − i = −0.3 − 0.5 = −0.8 A‬‬
‫‪‬‬

‫‪ε2 = 6 V‬‬
‫? = ‪i2‬‬ ‫‪−4‬‬
‫= ‪(3) ⇒ r3‬‬ ‫‪= 5Ω‬‬
‫? = ‪r3‬‬ ‫‪−0.8‬‬
‫הזרמים השליליים מעידים על כך שכיוו‪‬יהם המשוערים‬
‫‪ε3 = 4 V‬‬ ‫אי‪‬ם ‪‬כו‪‬ים‪.‬‬
‫ציור ‪1‬‬
‫בכיוון מ‪‬וגד לכיוון המופיע בציור ‪.1‬‬ ‫‪i1 = 0.3A‬‬ ‫התשובה‪:‬‬
‫בכיוון מ‪‬וגד לכיוון המופיע בציור ‪.1‬‬ ‫‪i 2 = 0.8 A‬‬
‫‪r3 = 5Ω‬‬

‫‪ε1 = 12 V‬‬ ‫ב‪ .‬במצב החדש קיים זרם יחיד‪ ,‬המסומן ב‪,I-‬‬
‫‪R 1 = 8 ‬‬ ‫העובר בלולאה ההקפית‪ .‬כיוו‪‬ו המשוער – כבציור ‪.2‬‬
‫‪r1 = 2 ‬‬ ‫‪‬‬

‫)ההת‪‬גדות הפ‪‬ימית ‪ r3‬ידועה עתה ומופיעה בציור(‪.‬‬

‫?=‪I‬‬ ‫?=‪I‬‬ ‫מקור המתח החדש מצוייר בקוטביות משוערת‪,‬‬
‫?=‪I‬‬ ‫והכא"מ שלו מסומן ב‪. ε -‬‬
‫‪A‬‬ ‫קירכוף‪:‬‬
‫‪R 2 = 9 ‬‬ ‫לולאה שמאלית‪:‬‬
‫?=‪I‬‬ ‫‪(1) 12 − 2I − 9I − 1I − 6 − 8I = 0‬‬
‫לולאה ימ‪‬ית‪(2) 4 − 5I − ε = 0 :‬‬
‫?=‪I‬‬ ‫?= ‪ε‬‬
‫?=‪I‬‬
‫‪r =0‬‬ ‫אלגברה‪:‬‬
‫‪r2 = 1 ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪(1) ⇒ I = 0.3A‬‬
‫‪ε2 = 6 V‬‬ ‫הצבה ב‪:(2)-‬‬
‫?=‪I‬‬ ‫‪(2') 4 − 5 ⋅ 0.3 − ε = 0 ⇒ ε = 2.5 V‬‬
‫‪r 3 = 5Ω‬‬ ‫כא"מ המקור החדש הוא ‪. 3.5V‬‬
‫‪ε3 = 4 V‬‬
‫ציור ‪2‬‬ ‫תוצאות החישוב עבור ‪ I‬ו‪ ε -‬התקבלו חיוביות‪,‬‬
‫ולכן כיוון‪-‬הזרם המשוער והקוטביות המשוערת של המקור החדש – ‪‬כו‪‬ים‪.‬‬

‫ג‪ .1 .‬בכל ‪‬גדי המערכת )חיצו‪‬יים ופ‪‬ימיים( עובר אותו זרם ‪.I‬‬
‫לכן א‪‬רגית‪-‬החום הכוללת ה‪‬וצרת ב‪‬גדי המערכת במשך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫‪E* = I 2 ⋅ ( ∑ R + ∑ r) ⋅∆t = 0.3‬‬
‫‪
⋅ ( 17‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪+8‬‬
‫‬ ‫‪ ⋅ 600‬‬
‫‪
= 1350 J‬‬
‫‪A2‬‬ ‫‪Ω‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪ .2‬במקורות בהם מומרת א‪‬רגיה כימית לא‪‬רגיות אחרות מתבצעת עבודה חיובית ע"י כוח‪-‬המקור‪ .‬בתוך מקורות‬
‫אלה כיוון הזרם הוא במעלה הפוט‪‬ציאל‪ ,‬כלומר מן ההדק השלילי אל ההדק החיובי‪.‬‬
‫במערכת ה‪‬תו‪‬ה‪ ,‬אלה הם מקורות ‪ 1‬ו‪.3 -‬‬
‫בש‪‬יהם עובר אותו זרם ‪ ,I‬ולכן הא‪‬רגיה הכימית המומרת בהם במשך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
 ‫‪E * * = I ⋅ ( ε1 + ε3 )∆t = 0.3‬‬
‫‪
⋅ (12‬‬ ‫)‪+4‬‬
‫‬ ‫‪ ⋅ 600‬‬
‫‪
= 2880 J‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪ .3‬רק חלק מן הא‪‬רגיה **‪ E‬המופקת בספקי‪-‬הא‪‬רגיה ׁ)מקורות ‪ 1‬ו‪ (3 -‬הופך לא‪‬רגית חום *‪ E‬ב‪‬גדי המערכת‬
‫)הפ‪‬ימיים והחיצו‪‬יים(‪ ,‬וחלק ממ‪‬ה מושקע בהעברת זרם מאולץ דרך המקורות הפועלים כצרכ‪‬י‪-‬א‪‬רגיה‬
‫)מקורות ‪ 2‬ו‪.(4 -‬‬
‫לכן‪. E* < E** :‬‬
‫)ההפרש בין שתי הא‪‬רגיות הללו הוא העבודה המושקעת בהעברת הזרם המאולץ דרך המקורות הפועלים‬
‫כצרכ‪‬י א‪‬רגיה‪.( E * ** = I( ε2 + ε4 )∆t = 0.3 ⋅ (6 + 2.5) ⋅ 600 = 1530 J :‬‬

‫ד‪ .‬כתוצאה מאי‪-‬הז‪‬חת הת‪‬גדות התיל ‪:ABC‬‬

‫התשובה לסעיף א' תשת‪‬ה‪ ,‬כי לא ‪‬וכל להתעלם מן המתח על תיל זה )כפי שעשי‪‬ו בשתי משוואות‪-‬הלולאה(‪.‬‬
‫התשובה לסעיף ב' לא תשת‪‬ה‪ ,‬כי בה‪‬יח‪‬ו זרם ‪ 0‬בתיל ‪ ,ABC‬מובטח בו מתח ‪ 0‬ללא תלות בהת‪‬גדותו‪ ,‬ולכן‬
‫הת‪‬גדותו אי‪‬ה משפיעה על מערכת המשוואות‪.‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. U = QV‬‬ ‫א‪ .‬א‪‬רגית ההיווצרות של מוליך טעון ה‪‬מצא במצב אלקטרוסטטי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ Q‬הוא מטען המוליך‪ V ,‬הוא פוט‪‬ציאל המוליך‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−Q 1 KQ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪U1 = (−Q) ⋅ K‬‬ ‫⋅ =‬ ‫‪ .1‬א‪‬רגית ההיווצרות של הקליפה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2a‬‬ ‫‪4 a‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Q 1 KQ 2‬‬
‫⋅ = ‪U2 = Q ⋅ K‬‬ ‫‪ .2‬א‪‬רגית ההיווצרות של הכדור‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2 a‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪1 2a ⋅ a‬‬ ‫‪2a‬‬

‫=‪C‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫ב‪ .1 .‬לפי ‪‬וסחת הקיבול של קבל כדורים‪:‬‬
‫‪K 2a − a K‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪2a‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪KQ‬‬
‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ .2‬מתח הקבל‪:‬‬
‫‪C 2a‬‬ ‫‪2a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪K‬‬
‫כדור‬
‫מכיוון שהכדור שווה‪-‬פוט‪‬ציאל )ככל מוליך ה‪‬מצא במצב אלקטרוסטטי(‪,‬‬
‫מתח הקבל הוא המתח בין מרכז המערכת לבין הקליפה‪.‬‬
‫קליפה דקה‬ ‫השדה החשמלי במרחב שבין הכדור לבין הקליפה מכוון מן הכדור‬
‫אל הקליפה‪ ,‬ולכן פוט‪‬ציאל הכדור גבוה מפוט‪‬ציאל הקליפה‪.‬‬
‫)השדה החשמלי מכוון תמיד במורד הפוט‪‬ציאל(‪.‬‬

‫ג‪ .‬א‪‬רגית ההיווצרות העצמית של כל אחד מן הגופים )שחושבה בסעיף א'( היא העבודה החיצו‪‬ית המושקעת בהעברת‬
‫מטע‪‬ו ממצב של פיזור אי‪‬סופי אל המצב ה‪‬וכחי‪ ,‬בתהליך קוואזיסטטי‪.‬‬
‫לאחר ש‪‬יב‪‬ו ש‪‬י הגופים בתהליך ה‪"‬ל )כשהם מרוחקים מאוד זה מזה ואי‪‬ם משפיעים זה על זה(‪,‬יש להשקיע‬
‫עבודה חיצו‪‬ית ‪‬וספת )שלילית( בקירובם זה אל זה )באופן קוואזיסטטי(‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬א‪‬רגית ההיווצרות של המערכת הקו‪‬צטרית קט‪‬ה מסכום א‪‬רגיות ההיווצרות של מרכיביה‪.‬‬

‫‪1 Q 2 1 Q2 1 KQ 2‬‬
‫⋅ =‪U‬‬ ‫⋅ =‬ ‫=‬ ‫א‪‬רגית ההיווצרות של המערכת הקו‪‬צ‪‬טרית היא א‪‬רגית קבל‪-‬הכדורים‪:‬‬
‫‪2 C‬‬ ‫‪2 2a 4 a‬‬
‫‪K‬‬

‫גישה ‪‬וספת‪ :‬א‪‬רגית המערכת היא הסכום של א‪‬רגיות ההיווצרות העצמיות של הגופים )אשר חושבו בסעיף א'(‬
‫והעבודה החיצו‪‬ית שיש להשקיע בהבאת מטען הקליפה )‪ (-Q‬מ"אי‪‬סוף" עד מרחק ‪ 2a‬ממרכז המערכת )שם‬
‫‪1 KQ 2 1 KQ 2‬‬ ‫‪Q ⋅ (−Q) 1 KQ 2‬‬
‫⋅ =‪U‬‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫‪+K‬‬ ‫⋅ =‬ ‫‪‬מצא‪ ,‬לצורך החישוב‪ ,‬מטען הכדור )‪:((+Q‬‬
‫‪4 a‬‬ ‫‪2 a‬‬ ‫‪2a‬‬ ‫‪4 a‬‬

‫ד‪ .‬ראי‪‬ו בסעיף ג' שא‪‬רגית ההיווצרות של המערכת קט‪‬ה מן הסכום ‪. U1 + U 2‬‬
‫הוספת דיאלקטרן בין הכדור לבין הקליפה תגדיל את הקיבול ולכן תקטין עוד את א‪‬רגית המערכת‬
‫‪1 Q2‬‬
‫⋅ = ‪.(ׂ U‬‬ ‫)לפי‪:‬‬
‫‪2 C‬‬
‫מכאן‪ ,‬אי אפשר להגיע לא‪‬רגית מערכת ‪ U1 + U 2‬ע"י הוספת דיאלקטרן בין הכדור לבין הקליפה‪.‬‬
 ‫ה‪ .‬שרטט מעטפת‪-‬גאוס )מקווקוות( העוברת בתוך חומר הקליפה העבה‪.‬‬
‫‪Q3a‬‬ ‫השדה החשמלי שם שווה ‪) 0‬שדה בתוך חומר מוליך ה‪‬מצא במצב‬
‫‪Q‬‬ ‫אלקטרוסטטי(‪ ,‬ולכן השטף החשמלי דרך המעטפת‪-‬גאוס שווה ‪.0‬‬
‫לכן‪ ,‬לפי חוק גאוס‪ ,‬המטען המוקף ע"י המעטפת‪-‬גאוס שווה ‪.0‬‬
‫מכאן‪) Q 2a = −Q ,‬המטען על הפ‪‬ים הפ‪‬ימיים של הקליפה‬
‫‪3a‬‬ ‫‪Q2a‬‬
‫‪+Q‬‬ ‫העבה(‪.‬‬
‫‪2a‬‬ ‫כלומר כל מטען הקליפה העבה ערוך על פ‪‬יה הפ‪‬ימיים‪,‬‬
‫ומבחי‪‬ה חשמלית המערכת זהה למערכת הקודמת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הקיבול והמתח ה‪‬וכחיים שווים לאלה שמצא‪‬ו‬
‫‪a‬‬ ‫בסעיף ב'‪.‬‬
‫כדור‬ ‫התשובות לסעיף ב' אי‪‬ן משת‪‬ות‪.‬‬

‫קליפה עבה‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫‪R4 = 18‬‬ ‫‪R 5 = 4 ‬‬ ‫‪R 6 = 8 ‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪e‬‬
‫א‪ .‬כשהמתג פתוח‪ ,‬עובר זרם רק בע‪‬ף התחתון של‬
‫ה‪‬גדים‪.‬‬
‫עוצמת הזרם מחושבת לפי חוק אום המורחב‪:‬‬
‫‪C1 = 10F‬‬ ‫‪C2 = 20F‬‬ ‫=‪I‬‬
‫‪ε‬‬ ‫=‬
‫‪ε‬‬ ‫‪= 2A‬‬
‫‪R ext + r‬‬ ‫‪R1 + R 2 + R 3 + r‬‬
‫‪R1 = 14‬‬ ‫‪R 2 = 8‬‬ ‫‪R 3 = 8 ‬‬
‫חישוב הפוט‪‬ציאלים‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪Vd = 0‬‬ ‫ה‪‬קודה ‪ d‬מוארקת‪:‬‬
‫ה‪‬קודות ‪ e, f, g‬מקוצרות אל ה‪‬קודה ‪:d‬‬
‫‪Ve = Vf = Vg = Vd = 0‬‬
‫שאר ה‪‬קודות‪:‬‬
‫‪Vc = Vd + IR 3 = 0 + 2 ⋅ 8 = 16 V‬‬
‫‪ε = 70 V‬‬
‫‪Vb = Vc + IR 2 = 16 + 2 ⋅ 8 = 32 V‬‬
‫‪r=5‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Va = Vb + IR 1 = 32 + 2 ⋅ 14 = 60 V‬‬

‫‪, Vbf = Vb − Vf = 32 − 0 = 32 V‬‬
‫‪. Q1 = C1 Vbf = 10µF ⋅ 32V = 320µC‬‬
‫‪, Vce = Vc − Ve = 16 − 0 = 16 V‬‬
‫‪Q 2 = C 2 Vce = 20µF ⋅ 16V = 320µC‬‬
‫‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי סעיף א'‪ ,‬המתח על קבל ‪ 1‬הוא‬
‫ולכן מטע‪‬ו של קבל ‪ 1‬הוא‬
‫בדומה‪ ,‬המתח על קבל ‪ 2‬הוא‬
‫ולכן מטע‪‬ו של קבל ‪ 2‬הוא‬

‫ג‪ .‬אמ‪‬ם מטע‪‬י הקבלים שווים‪ ,‬אך הקבלים אי‪‬ם מחוברים זה לזה בטור‪.‬‬
‫סיבה ‪ :1‬בחיבור טורי – הלוח החיובי של קבל מחובר אל הלוח השלילי של הקבל האחר‪ .‬כאן המצב שו‪‬ה‪.‬‬
‫סיבה ‪ :2‬בחיבור טורי – המתח הכולל שווה לסכום מתחי הקבלים‪ .‬כאן המצב שו‪‬ה‪.‬‬
‫סיבה ‪ :3‬אין כאן קבל שקול בעל מתח מוגדר‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר סגירת המתג עובר זרם חשמלי בש‪‬י ע‪‬פי ה‪‬גדים‪.‬‬
‫הת‪‬גדות כל אחד מע‪‬פי ה‪‬גדים )חיבור טורי( היא ‪ , 30Ω‬והחיבור המקבילי בין ש‪‬י הע‪‬פים ‪‬ותן הת‪‬גדות חיצו‪‬ית‬
‫שקולה ‪. R ext = 15Ω‬‬

‫= ‪. IT‬‬
‫לפי חוק אום המורחב‪ ,‬עוצמת הזרם הכולל )העובר במקור החשמלי( היא ‪ε = 70 = 3.5A‬‬
‫‪R ext + r 15 + 5‬‬
‫בגלל שוויון הת‪‬גדויות הע‪‬פים‪ ,‬מתחלק הזרם הכולל שווה בשווה בי‪‬יהם‪.‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪3.5‬‬
‫= ‪.I = T‬‬ ‫‪= 1.75 A‬‬ ‫עוצמת הזרם בכל אחד מע‪‬פי ה‪‬גדים היא‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Vb = Vd + I(R 3 + R 2 ) = 1.75(8 + 8) = 28 V‬‬ ‫ה‪ .‬ראשית ‪‬מצא פוט‪‬ציאלים חדשים‪:‬‬

‫
‬
‫‪0‬‬

‫‪Vc = Vd + IR 3 = 1.75 ⋅ 8 = 14 V‬‬

‫
‬
‫‪0‬‬

‫‪Vf = Vd + I(R 6 + R 5 ) = 1.75(8 + 4) = 21V‬‬

‫
‬
‫‪0‬‬

‫‪Ve = Vd + IR 6 = 1.75 ⋅ 8 = 14 V‬‬

‫
‬
‫‪0‬‬

‫‪Q1 = C1 Vbf = 10(28 − 21) = 70µC‬‬ ‫מטע‪‬י הקבלים‪:‬‬

 ‫‪Q 2 = C2 Vce = 10(14 − 4) = 0‬‬

‫ו‪ .‬ללא הארקה‪ ,‬הזרמים זהים לזרמים שמצא‪‬ו בסעיף ד' בלי להתייחס כלל לקיום ההארקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ללא הארקה ‪ -‬יתכן ש‪. Vd ≠ 0 -‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬המתחים ‪ Vbf‬ו‪ Vce -‬במערכת זהים למתחים שחישב‪‬ו בסעיף ה'‪ ,‬כי ‪ Vd‬מתבטל בחיסור‬
‫הפוט‪‬ציאלים והזרמים‪ ,‬כאמור‪ ,‬אי‪‬ם תלויים בקיום או היעדר הארקה‪.‬‬
‫לכן גם המטע‪‬ים זהים למטע‪‬ים שחישב‪‬ו בסעיף ה'‪.‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫‪λ‬‬ ‫א‪ .‬שיקולי סימטריה המתבססים על אי‪‬סופיות התיל הישר‪:‬‬
‫כיוון השדה החשמלי בסביבת התיל מאו‪‬ך לתיל )ובגלל שליליות התיל‪ ,‬השדה פו‪‬ה אל התיל(‪.‬‬
‫גודל השדה החשמלי שווה ב‪‬קודות שוות‪-‬מרחק מן התיל‪.‬‬

‫‪‬שרטט מעטפת‪-‬גאוס )מ‪.‬ג( גלילית בעלת ציר‪-‬סימטריה החופף על התיל‪ ,‬רדיוס ‪ r‬ואורך ‪.L‬‬
‫‪r‬‬ ‫משיקולי הסימטריה ה‪"‬ל ‪‬ובע כי על מעטפת המ‪.‬ג קיים שדה חשמלי שווה‪-‬גודל שכיוו‪‬ו‬
‫רדיאלי‪-‬פ‪‬ימה‪ .‬סמן גודל זה ב‪) E -‬חיובי(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬
‫השטף החשמלי דרך בסיסי המ‪.‬ג שווה ‪ ,0‬כי השדה החשמלי מקביל להם‪.‬‬
‫‪‬בטא את השטף החשמלי דרך המ‪.‬ג בש‪‬י אופ‪‬ים‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪L‬‬ ‫
‪Φ E = −E ⋅ 2‬‬‫‪πrL‬‬ ‫לפי הגדרת שטף‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫שטח‬
‫המעטפת‬

‫‪∑q‬‬ ‫‪−λL‬‬
‫= ‪ΦE‬‬ ‫=‬ ‫לפי חוק גאוס‪:‬‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬

‫‪λ‬‬
‫תיל ‪1‬‬ ‫= )‪E(r‬‬ ‫מהשוואת ש‪‬י ביטויי‪-‬השטף מתקבל‪:‬‬
‫‪2πε0r‬‬

‫‪λ‬‬ ‫ב‪ .‬ישר א'‪:‬‬

‫ישר ב'‬ ‫ישר ג'‬ ‫ישר א'‬ ‫החלקיק חיובי‪ ,‬ולכן ‪‬משך בכוח חשמלי שמאלה‬
‫אל תיל ‪ 1‬השלילי‪.‬‬
‫על ישר א' שורר שדה מג‪‬טי "פ‪‬ימה"‪ ,‬ה‪‬וצר ע"י‬
‫‪I‬‬ ‫הזרם העובר בתיל ‪.2‬‬
‫כדי שיפעל על החלקיק כוח מג‪‬טי ימי‪‬ה )מ‪‬וגד‬
‫לכוח החשמלי(‪ ,‬על החלקיק ל‪‬וע כלפי מטה‪.‬‬

‫חישוב גודל מהירותו ‪ v‬של החלקיק )שמטע‪‬ו ‪:(+q‬‬

‫‪F‬חשמלי =‬
‫‪F‬מג‪‬טי‬ ‫שיווי‪-‬משקל‪:‬‬
‫‪qvB = qE‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪µ 0I‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪qv‬‬ ‫‪=q‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪1d‬‬ ‫‪1d‬‬ ‫‪2π⋅ d‬‬ ‫⋅ ‪2πε0‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3λ‬‬
‫‪b‬‬ ‫=‪⇒ v‬‬ ‫גודל המהירות‪:‬‬
‫‪ε0µ 0 I‬‬

‫תיל ‪2‬‬ ‫תיל ‪1‬‬

‫ג‪ .‬ישר ב'‪:‬‬

‫החלקיק חיובי‪ ,‬ולכן ‪‬משך ימי‪‬ה בכוח חשמלי ע"י תיל ‪ 1‬השלילי‪.‬‬
‫על ישר ב' שורר שדה מג‪‬טי "אלי‪‬ו"‪ ,‬ה‪‬וצר ע"י הזרם העובר בתיל ‪.2‬‬
‫כדי שיפעל על החלקיק כוח מג‪‬טי שמאלה )מ‪‬וגד לכוח החשמלי(‪ ,‬על החלקיק ל‪‬וע כלפי מטה‪.‬‬

‫חישוב גודל מהירותו ‪ v‬של החלקיק )שמטע‪‬ו ‪:(+q‬‬

‫‪F‬חשמלי =‬
‫‪F‬מג‪‬טי‬ ‫שיווי‪-‬משקל‪:‬‬
‫‪qvB = qE‬‬
 ‫‪µ 0I‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪qv‬‬ ‫‪=q‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪4d‬‬
‫⋅‪2π‬‬ ‫⋅ ‪2πε0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪λ‬‬
‫=‪⇒ v‬‬ ‫גודל המהירות‪:‬‬
‫‪4 ε 0µ 0 I‬‬

‫ד‪ .‬על כל ישר מקביל לתיילים‪ ,‬ה‪‬מצא במישור התיילים‪ ,‬שוררים שדה מג‪‬טי אחיד שכיוו‪‬ו "פ‪‬ימה" או "אלי‪‬ו" ושדה‬
‫חשמלי אחיד שכיוו‪‬ו שמאלה או ימי‪‬ה‪.‬‬
‫לאחר ש‪‬קבע את כיוון הכוח החשמלי הפועל על החלקיק )על פי סימן מטע‪‬ו וכיוון השדה החשמלי(‪ ,‬וכל לקבוע את‬
‫כיוון ת‪‬ועתו של החלקיק על הישר ככך שהכוח המג‪‬טי הפועל עליו יהיה מ‪‬וגד לכוח החשמלי‪.‬‬
‫כדי שהחלקיק יימצא בשיווי‪-‬משקל‪ ,‬קבע את גודל מהירותו מתוך שוויון הגדלים ‪ , qvB = qE‬תוך שימוש‬
‫ב‪‬וסחאות המתאימות לחישוב ‪ E‬ו‪.B -‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התשובה חיובית‪ :‬חלקיק טעון יכול ל‪‬וע במהירות קבועה לאורך כל ישר מקביל לתיילים‪ ,‬ה‪‬מצא במישור‬
‫התיילים‪.‬‬
‫ה‪ .‬היפוך סימן מטע‪‬ו של החלקיק לא ישפיע על המהירות )גודל וכיוון( שחושבה בסעיף ב'‪:‬‬
‫כיוו‪‬י ש‪‬י הכוחות יתהפכו‪ ,‬והכוחות ימשיכו להיות מ‪‬וגדים זה לזה‪.‬‬
‫בביטויים לגודלי הכוחות ‪‬ציב את הערך המוחלט של מטען החלקיק‪ ,‬וחילוץ גודל המהירות יהיה זהה לחילוץ‬
‫הקודם‪.‬‬

‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫ו‪ .‬בת‪‬ועתו המעגלית ‪‬ע החלקיק על קו‪-‬שדה מג‪‬טי‪ ,‬ולכן לא פועל עליו כוח מג‪‬טי‪.‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫= ‪qE‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הכוח הצ‪‬טריפטלי הוא הכוח החשמלי הפועל על החלקיק‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪mv 2‬‬ ‫‪qλ‬‬
‫‪q‬‬ ‫=‬ ‫=‪⇒ v‬‬ ‫הצבת ‪ E‬מסעיף א' וחילוץ ‪:v‬‬
‫‪2πε0 r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2mπε0‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪do‬‬
‫‪v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P‬‬

‫‪do‬‬
‫‪B‬‬

‫א‪ .1 .‬במשך זמן ‪ t‬עובר כל מוט מרחק ‪.vt‬‬

‫קטן בשיעור ‪.2vt‬‬
‫גדל המרחק בין המוטות ‪ 3‬ו‪ 4 -‬בשיעור ‪ 2vt‬והמרחק בין המוטות ‪ 1‬ן‪ֵ 2 -‬‬‫לכן‪ ,‬במשך זמן ‪ֵ t‬‬
‫מכאן מתקבלים הביטויים ה‪‬תו‪‬ים עבור מרחקי המוטות‪.‬‬
‫‪S(t) = (d 0 + 2vt)(d 0 − 2vt) = d 0 2 − 4v 2 t 2‬‬ ‫‪ .2‬שטח המלבן ברגע ‪ t‬הוא מכפלת אורכו ברוחבו‪:‬‬
‫‪P(t) = 2[(d 0 + 2vt) + (d 0 − 2vt)] = 4d 0‬‬ ‫‪ .3‬הקף המלבן ברגע ‪ t‬שווה לפעמיים סכום צלעותיו‪:‬‬

‫ב‪ .1 .‬לפי חוק פאראדיי‪ ,‬הכא"מ המושרה במלבן כפו‪‬קציה של הזמן‪:‬‬

‫‪ε * (t) = ΦB '(t) = S'(t)B = (d 0 − 4v t )' B = 8Bv 2 t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫= )‪I(t‬‬
‫‪ε * (t) = 8Bv 2t = 8Bv 2 t = 2Bv 2t‬‬ ‫‪ .2‬עוצמת הזרם החשמלי המושרה במלבן כפו‪‬קציה של הזמן‪:‬‬
‫)‪R(t‬‬ ‫)‪λP(t‬‬ ‫‪λ 4d 0‬‬ ‫‪λd 0‬‬
‫)‪ R(t‬היא הת‪‬גדות המלבן כפו‪‬קציה של הזמן )קבועה(‪.‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪ .3‬גרף עוצמת הזרם החשמלי המושרה במלבן כפו‪‬קציה של הזמן‪:‬‬

‫‪d0‬‬ ‫‪2Bv 2 d 0 Bv‬‬

‫= ‪I max = I(t‬‬ ‫=)‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫חישוב הזרם המקסימלי‪:‬‬
‫‪Imax‬‬ ‫‪2v‬‬ ‫‪λd 0 2v‬‬ ‫‪λ‬‬

‫‪2Bv 2‬‬
‫(‬ ‫)שיפוע הגרף‪:‬‬
‫‪λd 0‬‬

‫‪t‬‬
‫‪d0‬‬
‫‪2vt‬‬
 ‫ג‪ .‬השטף המג‪‬טי דרך המלבן ‪ Φ B (t) = S(t)B = (d 0 2 − 4v 2 t 2 )B‬הוא פו‪‬קציה יורדת של הזמן‪.‬‬
‫לפי חוק ל‪‬ץ‪ ,‬כיוון הזרם החשמלי המושרה במלבן הוא כיוון השעון‪.‬‬
‫ד‪ .‬משפט ‪ 1‬כון‪ :‬לפי סעיף ג'‪ ,‬כיוון הזרם בצלע העליו‪‬ה של המלבן הוא ימי‪‬ה‪ ,‬ולכן פועל על מוט ‪ 1‬כוח מג‪‬טי כלפי‬
‫מעלה‪.‬‬
‫כוח זה ‪‬מצא ביחס ישר למכפלת אורך הצלע העליו‪‬ה בעוצמת הזרם‪ .‬אורך הצלע העליו‪‬ה גדֵל ולפי‬
‫סעיף ב'‪ 2-‬גם עוצמת הזרם גדלה‪ ,‬ולכן מכפלתם גדלה‪ .‬לכן אף הכוח המג‪‬טי ה‪"‬ל גדֵל‪.‬‬
‫כדי לשמור על מהירות קבועה של מוט ‪ 1‬יש להפעיל עליו כוח חיצו‪‬י שווה ומ‪‬וגד לכוח המג‪‬טי‪,‬‬
‫כלומר כוח חיצו‪‬י גדֵל‪ ,‬בכיוון ת‪‬ועת המוט‪.‬‬
‫משפט ‪ 2‬כון‪ :‬לפי סעיף ג'‪ ,‬כיוון הזרם בצלע השמאלית של המלבן הוא מעלה‪ ,‬ולכן פועל על מוט ‪ 3‬כוח מג‪‬טי‬
‫שמאלה‪.‬‬
‫כוח זה ‪‬מצא ביחס ישר למכפלת אורך הצלע הימ‪‬ית בעוצמת הזרם‪:‬‬
‫‪2Bv 2 t‬‬
‫= ‪F(t) = I(t)L(t)B‬‬ ‫‪⋅ (d 0 − 2vt)B‬‬
‫‪λd 0‬‬

‫מכפלה זו מתאפסת ברגע ‪ t = 0‬וברגע ‪ t = d0/2v‬וערכה חיובי בין ש‪‬י רגעים אלה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬הכוח המג‪‬טי הפועל על צלע זו של המלבן גדֵל תחילה ואחר‪-‬כך קטֵן‪ ,‬וכמוהו הכוח החיצו‪‬י‬
‫השווה ומ‪‬וגד לו‪.‬‬
‫ה‪ .‬המטען העובר בחתך‪-‬התיל שווה לערכו המוחלט של שי‪‬וי השטף המג‪‬טי דרך המלבן מחולק בהת‪‬גדות המלבן‪.‬‬
‫מכיוון שהקף המלבן ) ‪ (4d 0‬קבוע‪ ,‬גם הת‪‬גדות המלבן קבועה‪. R = 4 λd 0 :‬‬
‫‪∆Φ B‬‬ ‫‪Φ Bf −Φ Bi‬‬ ‫‪0 − d 0 2B d 0 B‬‬
‫= ‪∆Q‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫המטען העובר בחתך‪-‬התיל‪:‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪4 λd 0‬‬ ‫‪4 λd 0‬‬ ‫‪4λ‬‬

‫‪ε * (t) dt = 1‬‬

‫‪tf‬‬ ‫‪tf‬‬ ‫‪tf‬‬ ‫‪tf‬‬

‫∫ = ‪. (∆Q = ∫ I(t)dt‬‬ ‫‪ε * (t)dt = 1 ∫ ΦB '(t)dt = ∆ΦB‬‬

‫‪R ∫t‬‬
‫)הסבר כללי‪:‬‬
‫‪ti‬‬ ‫‪ti‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R t‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫פאראדיי‬