‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬

‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫דוח מעבדה‬

‫מדידות גאומטריות‬

‫שמות הסטודנט‪ :‬מולי משיח – ת‪.‬ז‪304894470 .‬‬

‫ליאב רובך – ת‪.‬ז ‪201071701‬‬
‫עילי לרנר – ת‪.‬ז‪301800611 .‬‬

‫מספר קבוצה ‪51 :‬‬

‫תאריך הגשה‪09/04/2016 :‬‬

‫אפריל ‪2016‬‬ ‫אדר ב' תשע"ו‬

 ‫‪ .1‬מטרות הניסוי‪:‬‬
‫הכרת מכשירי מדידה ושיטות למדידת חלקי מכונות‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫בחירת מכשיר מדידה מתאים לביצוע ביקורת מידות של חלקים מכאניים ע"פ מגבלות‬ ‫‪.1.2‬‬
‫החלק ורמת הדיוק הנדרשת‪.‬‬
‫הכרת אופן חישובי השגיאות למכשירי המדידה השונים במעבדה‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫השוואה בין שתי שיטות למדידת (עובי של רדיד אלומיניום הנמדד בשיטה עקיפה‬ ‫‪.1.1‬‬
‫ושיטה ישירה)‪.‬‬
‫הכרת שיטות להגברת דיוק המדידה‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫הכרת סיבולת צורה (טולרנסים גיאומטריים) של חלקי מכונות‪.‬‬ ‫‪.1.6‬‬
‫‪ .2‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪ .2.1‬במעבדה זו בוצעו שלושה ניסויים‪.‬‬
‫‪.2.1.1‬ביקורת טיב‬
‫בניסוי זה נשתמש במספר אמצעי מדידת אורך על מנת למדוד את‬ ‫‪.2.1.1.1‬‬
‫מידותיו של חלק מכונה‪.‬‬
‫נבצע ביקורת טיב עבור חלק מתוך תדריך המעבדה‪ .‬עבור אותו חלק‬ ‫‪.2.1.1.2‬‬
‫אשר ינחו אותנו למדוד‪ ,‬יהיה עלינו לבחור מכשירי מדידה מתאימים‪ ,‬העונים‬
‫על דרישת הדיוק בשרטוט‪ ,‬ולמדוד באמצעותו את המידה הרלוונטית‪.‬‬
‫השוואת המדידות שמדדנו עם המידות המסומנות בשרטוט החלק‪.‬‬ ‫‪.2.1.1.1‬‬
‫‪.2.1.2‬מדידת עובי של רדיד אלומיניום‪:‬‬
‫בניסוי זה‪ ,‬נבצע מדידת עובי לחתיכת רדיד אלומיניום בשתי שיטות‪,‬‬ ‫‪.2.1.2.1‬‬
‫שיטה ישירה ושיטה עקיפה‪ .‬לאחר מכן נאמוד על שגיאות המדידה בכל אחת‬
‫מהשיטות‪.‬‬
‫בשיטה העקיפה‪ :‬נחתוך יריעת אלומיניום באורך של ]‪,25 x 30 [cm‬‬ ‫‪.2.1.2.2‬‬
‫דיוק החיתוך נקבע ע"י מדידת סרגל‪ .‬נשקול את היריעה באמצעות מאזניים‬
‫דיגיטליים‪ .‬נחשב את השגיאה במדידת המאזניים הדיגיטליים על סמך גיליון‬
‫נתוני יצרן עבור דגם מאזניים הנמצא במעבדה‪ .‬ובאמצעות מדידות אלה נוכל‬
‫לדעת את עובי רדיד האלומיניום‪.‬‬
‫בשיטה הישירה‪ :‬נמדוד את עובי יריעת האלומיניום‪ ,‬באמצעות מכשיר‬ ‫‪.2.1.2.1‬‬
‫למדידת אורך‪ ,‬מיקרומטר דיגיטלי‪ ,‬בעשר נקודות שונות‪ .‬נמדוד עובי של ‪16‬‬
‫יריעות המונחות אחת על גבי השנייה גם כן בעשר נקודות שונות‪ .‬מטרת‬
‫המדידה ב‪ 10‬נקודות שונות הינה מיצוע של המדידה על מספר רב יותר של‬
‫נקודות ומניעת שגיאות נקודתיות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הגברת דיוק המדידה‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬תחילה נלמד להפעיל את הקומפרטור האופטי ואת אפשרויות השימוש בו‪.‬‬
‫‪.2.2.2‬נשתמש בקומפרטור אופטי‪ ,‬סרגל‪ ,‬וקליבר על מנת למדוד את המידה המסומנת ב‪a-‬‬
‫באיור ‪ 2.0‬בצורה הבאה‪:‬‬
‫נמדוד את המידה "‪ "a‬באמצעות קליבר‪.‬‬ ‫‪.2.2.2.1‬‬
‫נניח את החלק על משטח העבודה של הקומפרטור ונמדוד על צגו של‬ ‫‪.2.2.2.2‬‬
‫הקומפרטור המציג הגדלה פי ‪ 10‬מהמציאות באמצעות סרגל‪.‬‬
‫נכייל את הנקודה (‪ )0,0‬שבמרכז מסך הקומפרטור אל מול החלק ונמדוד‬ ‫‪.2.2.2.1‬‬
‫את גודל החלק‪.‬‬
‫לבסוף נשווה בין המדידות השונות תוך התייחסות לשגיאתו של כל‬ ‫‪.2.2.2.1‬‬
‫מכשיר‪.‬‬

‫איור ‪ – 2.0‬המידה ‪ a‬אותה התבקשנו למדוד‬

‫‪ .3‬סקירת מכשירי המדידה‬

‫‪ .1.1‬במעבדה זו היה שימוש במספר מכשירי מדידה שונים‪ .‬בחלק זה של הדוח יפורטו מבנה‬
‫כל מכשיר‪ ,‬טווח מדידה‪ ,‬דיוק המכשיר‪ ,‬ואופן השימוש בו‪ .‬בנוסף יצוין מתי נעשה שימוש‬
‫במכשיר במעבדה ומה היו השיקולים בבחירתו (ראה סעיף ‪.)1‬‬
‫‪ .1.2‬קליבר (איור ‪)1.0‬‬
‫‪.1.2.1‬מכשיר ק טן ונוח למדידת אורכים קטנים לרוב‪ ,‬מדויק יותר מסרגל פשוט‪ .‬קליבר‬
‫ממוצע בנוי מחמישה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1.2.2‬לסתות ראשיות (‪ )1‬משמשות למדידת אורך‪ ,‬וטובות למדידת קוטר חיצוני של גליל‪.‬‬
‫‪.1.2.1‬לסתות משניות (‪ )2‬משמשות בעיקר למדידת קוטר פנימי של קדחים‬
‫‪.1.2.1‬מוט זחיח (‪ )1‬משמש למדידת עומק של חורים וקדחים‪ .‬הרבה פחות מדויק מקליבר‬
‫גובה‪ ,‬משום בקליבר זה שגיאת האנוש שעלולה להתרחש גבוהה מאוד‪( ,‬מתרחשת‬
‫כתוצאה מהטיית הקליבר בזווית מסוימת)‪ .‬כאשר קליבר גובה מקובע אנכית‬
‫לאובייקט המדידה‪.‬‬
‫‪.1.2.1‬שנתות ראשיות (‪)1‬‬
‫‪.1.2.6‬סקלת ורנייר‪ /‬נוניוס (‪)6‬‬
‫‪.1.2.3‬אופן ביצוע המדידה בקליבר ביצוע המדידה מתרחש על ידי בדיקת מהי המידה‬
‫שבסקלה הראשית שמתלכדת עם שנתת האפס שבסקלת ורנייר זוהי המידה‬
‫שמייצגת את הערך השלם‪ ,‬ובדיקת מהי השנתה שבסקלת ורנייר שמתלכדת בצורה‬
‫האופטימלית עם אחת מהשנתות שבסקלה הראשית‪ ,‬מידה זו מייצגת את הערך‬

‫איור ‪ 3.0‬קליבר‬
 ‫העשרוני של המידה (איור ‪.)1.1‬‬

‫איור ‪ 3.1‬צורת המדידה בקליבר‬

‫‪.1.2.3‬מטרה‬
‫מדידת מידות חיצונית (היקפיות)‪.‬‬ ‫‪.1.2.3.1‬‬
‫מדידת מידות פנים החלק ‪ ,‬מקומות אשר אמצעי מדידה כמו סרגל חסרי‬ ‫‪.1.2.3.2‬‬
‫גישה אליהם‪.‬‬
‫מדידת עומק‪ ,‬אופציית מדידה זו מיועדת גם היא למקומות בעלי גישה‬ ‫‪.1.2.3.1‬‬
‫מוגבלת‪.‬‬

‫‪ .1.2.3‬אופן השימוש בקליבר‬

‫‪ .1.2.3.1‬מדידת מידות חיצוניות – נעשית ע"י תיחום של החלק בין ‪ 2‬הלסתות‬
‫הראשיות‪.‬‬
‫‪ .1.2.3.2‬מדידת מידות פנימיות – נעשית ע"י פתיחת הלסתות המשניות בתוך האזור‬
‫הרלוונטי למדידה (קדחים ‪ ,‬מגרעות וכו')‬
‫‪ .1.2.3.1‬מדידת עומקים – נעשית באמצעות המוט הזחיח ע"י הכנסתו לאזור המבוקש‬
‫עד למגעו בתחתית ‪.‬‬
‫‪ .1.2.10‬שגיאת הקריאה של הקליבר‬
‫בקליבר אופייני המרחק בין כל שנתה בסקלה הראשית הוא ‪ 1‬מילימטר‪ .‬חישוב‬
‫השגיאה המירבית מתרחש כמחושב בנוסחא (‪:)1.1‬‬

‫𝒍‬
‫∗ 𝟓 ‪±𝟎.‬‬ ‫(‪)1.1‬‬
‫𝒎‬

‫כאשר ‪ L‬מייצג את המרחק בין השנתות בסקאלה הראשית ו‪ M -‬מייצג את מספר‬

‫‪1‬‬
‫השנתות בסקאלת ורנייר‪ .‬שגיאת הקליבר שאנחנו השתמשנו הייתה ‪ ± 40‬ודיוק‬
‫הקליבר היה ‪ 0.01‬מילימטר‪ .‬טווח המדידה של הקליבר משתנה ותלוי קליבר‪.‬‬
‫הקליבר שהשתמשנו בו במעבדה הגיע ל‪ 20‬סנטימטר‪.‬‬
‫‪ .1.1‬מד גובה‬
‫‪ .1.1.1‬מכשיר זה דומה מאוד לקליבר רגיל אך נועד למדידת גבהים ולזה הוא מותאם‪.‬‬
‫ישנם מדי גובה דיגיטליים ואנלוגיים‪ .‬בדוח זה יוצג מד הגובה האנלוגי (איור ‪.)1.2‬‬
‫ההכללה למד הגובה הדיגיטלי היא אלמנטרית‪ ,‬כאשר השוני מתבטא במקרא‬
‫המדידה‪ ,‬ובכך שאת מד הגובה הדיגיטלי צריך לכייל לפני המדידה‪.‬‬
‫‪.1.1.2‬המכשיר בנוי מארבעה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫לסט ראשית (‪ )1‬נוגעת באובייקט המדידה‪ .‬בכדי לקבל מדידה איכותית‪,‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫לסט זו צריכה להיות צמודה היטב אל אובייקט המדידה‪.‬‬
‫סרגל ראשי (‪ ,)2‬כל שנתה בסרגל מייצגת מילימטר אחד‪.‬‬ ‫‪.1.1.2.2‬‬
‫משקולת ליציבות (‪ .)1‬משקולת זו נותנת את היתרון המרכזי של מד‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫הגובה לעומת הקליבר‪ ,‬בגלל שזו מקטינה מאוד את טעות האנוש במדידה‪.‬‬
‫סקאלת ורנייר (‪ .)1‬כאשר מידה זו מייצגת את הערך העשרוני של‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫המדידה‪.‬‬

‫איור ‪ 3.2‬מד גובה אנלוגי‬

‫‪.1.1.1‬שגיאת מדידה‬
‫שגיאת המדידה במכשיר שאנחנו השתמשנו (דיגיטלי) היא לפי הספרה האחרונה‬
‫אחרי הנקודה (‪ 0.01‬מילימטר)‪ .‬טווח המכשיר משתנה בין מכשיר למכשיר‪ .‬במעבדה‬
‫השתמשנו במד שמגיע עד שלושים סנטימטרים‪.‬‬
‫‪ .1.1‬קליבר קדחים‬
‫‪ .1.1.1‬קליבר המאפשר מדידה מדויקת בין מרכזי הקדחים‪ .‬שהוא עובד לפי עקרון‬
‫הממוצע בין המרחק המינימלי למקסימלי (איור ‪.)1.1‬‬
‫‪.1.1.2‬קליבר הקדחים מורכב משלושה חלקים עיקריים‬
‫זוג שיניים (‪ )1‬כל שן נכנסת בתוך כל קדח‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫‪ .1.1.2.2‬סרגל (‪ .)2‬השנתות על הסקלה מסומנות כך שהממוצע מחושב אוטומטית‪1( .‬‬
‫מ"מ בסקלה המוצגת למשתמש הוא ‪ 2‬מ"מ אמתיים‪).‬‬
‫סקאלת ורנייר (‪.)1‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫‪.1.1.1‬אופן השימוש‬
‫מידה בין ‪ 2‬קדחים מתבצעת ע"י ‪ 2‬מדידות‪ :‬מדידה ראשונה כאשר השן השמאלית‬
‫בראשית הסקלה‪ ,‬המידה הנמדדת היא המידה בין הדפנות הפנימיות של הקדח‪.‬‬
‫מצמידים את השן השמאלית לימנית‪ .‬מדידה שנייה מתבצעת כאשר מרחיקים את‬
‫השן הימנית שוב אך המידה הנלקחת היא בין הדפנות הרחוקות של הקדחים‪.‬‬
‫המידה שרואים היא המידה האמתית‪ ,‬כלומר לאחר חילוק ב‪ .2-‬טווח המדידה‬
‫המקסימלי הינו ‪ 22‬סנטימטר‪.‬‬
‫‪.1.1.1‬שגיאת מדידה‬
‫שגיאת המדידה מחושבת בדיוק באותו האופן שבו מחושבת השגיאה בקליבר רגיל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪ ± 50‬ורמת‬ ‫כאשר שגיאתו של המכשיר בו השתמשנו במעבדה הייתה‬
‫הדיוק הייתה ‪ 0.02‬מילימטר‪.‬‬
‫‪ .1.1‬מיקרומטר דיגיטלי‬
‫‪ .1.1.1‬מכשיר מדידה המסתמך על מנגנון של שני גלגלי שיניים‪ .‬מכשיר זה מאפשר מדידה‬
‫מדויקת יותר מקליבר‪.‬‬
‫‪.1.1.2‬המיקרומטר (איור ‪ )1.1‬הדיגיטלי מורכב משישה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫גליל מתכת (‪ )1‬גליל זה מוצמד אל אובייקט המדידה‪.‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫צג דיגיטלי שעליו מצוינת המידה (‪.)2‬‬ ‫‪.1.1.2.2‬‬
‫סקאלה ראשית (‪ )1‬מציינת את המידה בעלת הערך השלם‪.‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫סקאלה משנית (‪ )1‬מציינת את המידה העשרונית‪.‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫מנגנון סיבוב (‪ )1‬מנגנון הסיבוב עובד על מומנט בין שני גלגלי שיניים‪.‬‬ ‫‪.1.1.2.1‬‬
‫כאשר מסובבים את החלק החיצוני עד ששומעים שלושה קליקים‪ .‬קליק‬
‫אומר שגלגל השניים התנתק מהגלגל הנוסף ולא נוצרה התקדמות בגליל‬
‫המתכת‪.‬‬
‫כפתור האתחול (‪ )6‬לפני כל מדידה יש לאתחל את המכשיר בכדי להגיע‬ ‫‪.1.1.2.6‬‬
‫לתוצאות מדויקות‪.‬‬

‫איור ‪ 3.4‬מיקרומטר דיגיטלי‬

 ‫‪.1.1.1‬אופן השימוש‬
‫ראשית יש לוודא שהקריאה היא אכן ‪ 0‬כאשר המיקרומטר סגור (תהליך האתחול)‬
‫לאחר מכן יש לסובב את מנגנון הסיבוב עד שמשטחי המגע נוגעים קלות בגוף‪.‬‬
‫כאשר המנגנון משמיע שלוש קליקים יש להפסיק את הסיבוב ולנעול את‬
‫המיקרומטר‪.‬‬
‫‪.1.1.1‬שגיאת מדידה‬
‫שגיאת המדידה במכשיר זה היא גודל המספר האחרון שאחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬
‫במיקרומטר שאנחנו השתמשנו במעבדה השגיאה הייתה ‪ 0.001‬מילימטר‪ .‬הדיוק גם‬
‫הוא ‪ 0.001‬מילימטר‪ .‬טווח המדידה המקסימלי משתנה בין מכשיר למכשיר כאשר‬
‫באיור שהוצג טווח המדידה המקסימלי הוא ‪ 21‬מילימטר‪.‬‬
‫‪ .1.6‬משקל דיגיטלי‬
‫‪ .1.6.1‬מכשיר מדידה המיועד למדידת משקלם של חפצים שונים‪ ,‬כאשר המשקל הדיגיטלי‬
‫מחליף את המאזניים המכניים‪ .‬יתרונם הגדול של המשקל הדיגיטלי נעוץ בהקטנה‬
‫משמעותית של החיכוך וכך ניתן להגיע לדיוק גבוה הרבה יותר‪ ,‬כמו כן מהירות‬
‫המדידה גבוה בהרבה‪ .‬מנגנון המדידה עובד על שימוש באלקטרומגנט אשר מושך‬
‫כנגד הכוח שמפעיל החפץ‪ .‬והמשקל מודד את השוני בזרם החשמלי עד שהאחרון‬
‫מגיע לשיווי משקל‪.‬‬
‫‪.1.6.2‬המשקל הדיגיטלי (איור ‪ )1.1‬מורכב משלושה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫משטח להנחת אובייקט המדידה (‪ )1‬משטח זה רגיש מאוד ומרגיש אפילו‬ ‫‪.1.6.2.1‬‬
‫תנודות קלות‪.‬‬
‫צג מדידה (‪. )2‬‬ ‫‪.1.6.2.2‬‬
‫מכסה (‪ )1‬המגן מהשפעות חיצוניות על המדידה‪.‬‬ ‫‪.1.6.2.1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫איור ‪ 3.5‬משקל דיגיטלי‬
 ‫‪.1.6.1‬אופן השימוש‬
‫לפני כל מדידה יש לוודא כיול של המשקל (על ידי לחיצת לחיץ הכיול) לאחר מכן יש‬
‫להניח את האובייקט בעדינות על המשטח ולהתרחק בכדי למנוע השפעות חיצוניות‬
‫על המדידה‪.‬‬
‫‪.1.6.1‬שגיאת מדידה‬
‫שגיאת המדידה של המשקל מופיע בפירוט במשוואה ‪ 1.1‬והיא ‪ 3 × 10−4‬גרם‪.‬‬
‫הדיוק המקסימלי של המשקל הוא ‪ 10−4‬גרם‪.‬‬

‫‪ .1.3‬קומפרטור אופטי‬
‫‪ .1.3.1‬הקומפרטור הוא מכשיר מדידה אופטי המאפשר למדוד חלקים קטנים בעלי צורה‬
‫מורכבת על יד הקרנת והגדלת צלליתם על גבי המסך‪ .‬בעת השימוש בקומפרטור‬
‫במעבדה‪ ,‬הגדיל הקומפרטור את האובייקט פי עשרה‪.‬‬
‫‪.1.3.2‬הקומפרטור (איור ‪ )1.6‬מורכב משבעה חלקים מרכזיים‬
‫צג שעליו מוקרן האובייקט בהגדלה מסוימת (‪)1‬‬ ‫‪.1.3.2.1‬‬
‫משטח הזזה (‪ )2‬על משטח ההזזה מניחים את האובייקט‬ ‫‪.1.3.2.2‬‬
‫מקור אור (‪ )3‬מקור האור מאיר על האובייקט שיושב על משטח ההזזה‬ ‫‪.1.3.2.1‬‬
‫את משטח ההזזה ניתן להזיז באמצעות של גלגלות (‪ )1,1,1‬כאשר כל‬ ‫‪.1.3.2.1‬‬
‫גלגלת מזיזה את המשטח לאורך ציר מסוים‪ .‬כאשר הגלגלת המזיזה את ציר‬
‫‪ Z‬אחראית לפוקוס (‪ ) 1‬והגלגלות הנוספות מזיזות את המשטח בשני הצירים‬
‫הנוספים‪.‬‬
‫צג שעליו מוצגת המדידה (‪ )6‬יש לציין כי במעבדה היה לא היה‬ ‫‪.1.3.2.1‬‬
‫קומפרטור דיגיטלי אלה אנלוגי‪ .‬את הקריאה מהקומפרסור האנלוגי קיבלנו‬
‫בעזרת סימנים על הגלגלות‪.‬‬

‫‪Z‬‬

‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬

‫איור ‪ 3.6‬קומפרטור אופטי‬

 ‫‪.1.3.1‬אופן שימוש‬
‫יש לכייל את הגלגלות כך שיציגו את הספרה ‪.0‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫יש למקם את האובייקט כך שיישב בדיוק על הצלב המופיע על הצג‪.‬‬ ‫‪.1.3.1.2‬‬
‫קביעת הפוקוס הדרוש באמצעות סיבוב הגלגלת בציר ‪Z‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫סיבוב הגלגלות ‪ Y,X‬עד שמגיעים לנקודה הרצויה‪.‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫אופציה נוספת למדידה היא באמצעות סרגל שמניחים על הצג‪ ,‬כאשר‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫הסרגל מודד את הצללת האובייקט המוגדלת‪ .‬שיטה זו פחות מדויקת‬
‫מטעמים ברורים אך היא אפשרית‪.‬‬
‫‪.1.3.1‬שגיאת מדידה‬
‫נושא זה מופיע בפירוט בסעיף ‪6‬‬
‫‪.1.3.1‬מגבלות הקומפרטור האופטי ביחס לשאר המכשירים במעבדה‬
‫גדול פיזית‪.‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫השימוש בקומפרטור דורש תפעול מסובך יותר ממכשירי מדידה‬ ‫‪.1.3.1.2‬‬
‫שולחניים פשוטים ‪ -‬זמן‪.‬‬
‫מצריך חיבור לחשמל‪.‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫יקר משמעותית ביחס לשאר המכשירים‪.‬‬ ‫‪.1.3.1.1‬‬
‫‪ .1.3‬סרגל‬
‫בסרגל (איור ‪ )1.3‬השתמש מספר מעמים במעבדה‪ .‬הרגל מורכב משנתות כאשר כל שנתה‬
‫מייצגת מילימטר אחד‪ .‬טווח המדידה של הסרגל שאנחנו השתמשו היה ‪ 10‬סנטימטר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ±‬דיוק‬ ‫שגיאת המדידה מחושבת בדומה לשגיאת המדידה בקליבר‪ ,‬והיא עומדת על‬
‫‪20‬‬
‫המדידה הוא ‪ 0.1‬מילימטר‪.‬‬

‫איור ‪ 3.7‬סרגל‬
 ‫‪ .4‬בדיקת טיב‬

‫במעבדה זו נתבקשנו למדוד חלק (ראה איור ‪ )1.1‬ולהשוות את המדידות עם הנתונים‬

‫שהופיעו במסמך ההכנה למעבדה (ראה איור ‪ .)1.2‬כדי למדוד את המדידות השונות‬
‫השתמשו בכלים שונים‪.‬‬

‫איור ‪ – 4.1‬צילום של חלק למדידה‪.‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪E‬‬
‫‪C‬‬

‫‪D‬‬
‫‪F‬‬

‫‪G‬‬

‫‪H‬‬

‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪K‬‬
‫(א)‬ ‫(ב)‬

‫איור ‪ – 4.2‬שרטוט חלק שנמדד בניסוי‪( .‬א) מיצג את המידות הנתונות (ב) מיצג מספור ל המידות שנמדדו‪.‬‬
 ‫‪ .1.1‬שיקולים בבחירת המכשירים‬
‫בשל יתרונותיהם וחסרונותיהם של המכשירים במעבדה (שהופיעו בסעיף ‪ )1‬הוחלט‬
‫להשתמש במכשירים שונים למדידות שונות‪.‬‬
‫‪.1.1.1‬קליבר‬
‫בקליבר נעשה שימוש במדידות ‪( A, C, D, E, F, I, J‬המצוינים באיור ‪ )1.2‬בגלל הדיוק‬
‫של הקליבר לעומת הסרגל‪ ,‬ובגלל שמכשירים אחרים מדויקים יותר לא יכלו להגיע‬
‫למקומות האלו‪.‬‬
‫‪.1.1.2‬קליבר גובה‬
‫בקליבר הגובה נעשה שימוש במדידות ‪( B, H, K‬המצוינים באיור ‪ )1.2‬בגלל הדיוק‬
‫הגבוה של הקליבר גובה לעומת הקליבר הרגיל‪ .‬יש לציין כי נעשתה השתדלות‬
‫להשתמש בקליבר הגובה לעומת הקליבר במקומות שהתאפשרו‪ ,‬בגלל הדיוק‬
‫והשגיאה הנמוכה שלו לעומת הקליבר הרגיל‪ ,‬לכן השיקול העיקרי שעמד בבחירת‬
‫המכשיר הזה הייתה נגישותו הבעייתית למדידות מסוימות‪.‬‬
‫‪.1.1.1‬קליבר קדחים‬
‫בקליבר הקדחים נעשה שימוש במדידה ‪( G‬המצוינת באיור ‪ )1.2‬בגלל שזו הדרך‬
‫המדויקת ביותר (שהייתה ברשותנו) למדוד מרחק בין קדחים‪.‬‬
 ‫‪ .1.2‬תוצאות הניסוי‬

‫‪.1.2.1‬בטבלה ‪ 1.1‬מוצג תאוצות הניסוי‪.‬‬

‫שגיאה מ"מ עמידה בדרישות‬ ‫דיוק‬ ‫מכשיר מדידה‬ ‫המידה שנמדדה‬ ‫המידה בשרטוט מ"מ‬ ‫מספר‬
‫מ"מ‬ ‫מ"מ‬ ‫מדידה‬
‫כן‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪R 5.55‬‬ ‫‪R 5.5‬‬ ‫‪A‬‬
‫לא‬ ‫‪±0.0559‬‬ ‫‪±0.01‬‬ ‫קליבר גובה‬ ‫‪4.545‬‬ ‫‪5±0.05‬‬ ‫‪B‬‬
‫כן‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪11 ± 0.1‬‬ ‫‪C‬‬
‫לא‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪∅6.8‬‬ ‫‪∅7 + 0.1‬‬ ‫‪D‬‬

‫לא‬ ‫‪±0.07‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪32.4‬‬ ‫‪32±0.1‬‬ ‫‪E‬‬

‫כן‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪R 5.55‬‬ ‫‪R 5.5‬‬ ‫‪F‬‬

‫כן‬ ‫‪±0.01‬‬ ‫‪±0.02‬‬ ‫קליבר קדחים‬ ‫‪∅80‬‬ ‫‪∅80 ± 0.05‬‬ ‫‪G‬‬

‫לא‬ ‫‪±0.005‬‬ ‫‪±0.01‬‬ ‫קליבר גובה‬ ‫‪12.62‬‬ ‫‪13 ± 0.1‬‬ ‫‪H‬‬

‫לא‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪7±0.1‬‬ ‫‪I‬‬

‫לא‬ ‫‪±0.025‬‬ ‫‪±0.05‬‬ ‫קליבר‬ ‫‪∅53.85‬‬ ‫‪−0.060‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪∅54‬‬
‫‪−0.106‬‬
‫כן‬ ‫‪±0.005‬‬ ‫‪±0.01‬‬ ‫קליבר גובה‬ ‫‪∅93.93‬‬ ‫‪∅94 ± 0.1‬‬ ‫‪K‬‬

‫טבלה ‪ – 4.1‬תוצאות הניסוי ‪ ,‬סימון המדידה מתייחס לסימון באיור ‪1.2‬‬

‫‪ .1.1‬עיבוד התוצאות‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬בסעיף זה יובאו דוגמאות לחישובי שגיאות‪ .‬להלן חישובי שגיאות עבור מדידות ‪ B‬ו‬
‫‪:E‬‬

‫‪𝑑 = 𝑥1 − 𝑥2‬‬ ‫‪)1.1‬‬

‫()‪(1‬‬

‫𝑑𝜕‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑑𝜕‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪)1.2‬‬

‫(√‪∆𝑈𝑑 = ±‬‬ ‫( ‪∆𝑥1 ) +‬‬ ‫) ‪∆𝑥2‬‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫‪𝜕𝑥2‬‬

‫‪.1.1.2‬דוגמת חישוב שגיאה בשימוש בנוסחאות ‪ 1.1‬ו‪.1.2 -‬‬

 93.93
𝑥1 = ± 0.05[𝑚𝑚] 𝑥2 = 45.96 ± 0.05[𝑚𝑚]
2

∆𝑈𝑑 = ±√(0.5 ∙ 0.05)2 + (0.05)2 = ±0.0559[𝑚𝑚]

 ‫‪ .5‬מדידת עובי של רדיד אלומיניום‬
‫‪ 5.1‬מדידת עובי הרדיד בשיטה העקיפה‬
‫‪ 1.1.1‬ערך צפיפות האלומיניום מהספרות (ראה נספחים) ‪:‬‬
‫𝑔𝑘‬ ‫𝑔‬
‫[ ‪𝜌𝑎𝑙 = 2700‬‬ ‫‪3‬‬
‫[ ‪] = 2.7 × 10−3‬‬ ‫]‬ ‫(‪)1.1‬‬
‫𝑚‬ ‫‪𝑚𝑚3‬‬

‫בספרות צפיפות האלומיניום מופיעה כערך ללא שגיאת מדידה‪ ,‬לא נמצא שינוי‬ ‫‪1.1.2‬‬
‫בצפיפות כתלות בטמפ' או בכל משתנה אחר‪ ,‬כמו כן לא מופיע הסבר על הדרך בה‬
‫חושבה צפיפות האלומיניום‪ .‬מסיבה זו לא ניתן להסיק מהי השגיאה עבור ערך זה‪,‬‬
‫לכן נניח שערך זה קבוע‪.‬‬
‫חישוב עובי הרדיד‬ ‫‪1.1.1‬‬
‫בטבלה ‪ 1.1‬מוצגים ערכי מדידות יריעת האלומיניום שנמדדו במעבדה‪.‬‬

‫שגיאת המכשיר‬ ‫מכשיר מדידה‬ ‫ערך‬ ‫פרמטר למדידה‬

‫]‪±0.5[mm‬‬ ‫סרגל‬ ‫]‪30 [cm‬‬ ‫רוחב יריעה ‪B‬‬
‫]‪±0.5[mm‬‬ ‫סרגל‬ ‫]‪25 [cm‬‬ ‫אורך יריעה ‪H‬‬

‫]‪±3 × 10−4[g‬‬ ‫משקל דיגיטלי‬ ‫]‪3.5896 [g‬‬ ‫משקל יריעה‬

‫טבלה ‪ 5.1‬תוצאות מדידות של יריעת אלומיניום‬

‫חישוב שגיאה בשיטה עקיפה‬ ‫‪1.1.1‬‬

‫במשוואה (‪ )1.2‬נחשב את עובי רדיד אלומיניום בשיטה עקיפה‪:‬‬
‫]𝑔𝑘[𝑚‬ ‫‪3.5896×10−3‬‬
‫=𝑡‬ ‫𝑔𝑘‬ ‫=‬ ‫]𝑚‪= 17.72 [µ‬‬
‫]𝑚𝑐[𝐻×]𝑚𝑐[𝐵×] ‪𝜌[ 3‬‬ ‫‪2700×0.3×0.25‬‬
‫𝑚‬ ‫(‪)1.2‬‬

‫במשוואה (‪ )1.1‬נחשב את שגיאתו שלה משקל דיגיטלי מנתוני היצרן‪:‬‬

‫‪∆𝑚1 − Readability‬‬

‫‪∆𝑚2 − Reproducibility at 95% probability‬‬

‫𝑦𝑡𝑖𝑟𝑎𝑒𝑛𝑖𝑙 ‪∆𝑚3 −‬‬

‫(‪)1.1‬‬

‫‪∆𝑚 = √∆𝑚12 + ∆𝑚22 + ∆𝑚32 = √0.00012 + 0.00012 + 0.00022‬‬

‫]𝑔[ ‪= 3 × 10−4‬‬

‫לאחר מכן במשוואה (‪ )1.1‬נחשב את השגיאה הכוללת עבור עובי הרדיד‬

 ‫𝑡𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑡𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑡𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪)1.1‬‬
‫)𝑚∆ 𝑚𝑑( ‪∆𝑡 = √(𝑑𝐵 ∆𝐵) + (𝑑𝐻 ∆𝐻) +‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝑚‬ ‫𝑚‬ ‫‪1‬‬
‫‪= √(−‬‬ ‫‪∆𝑎) + (−‬‬ ‫( ‪∆𝑏) +‬‬ ‫)𝑚∆‬
‫‪𝜌𝐻𝐵 2‬‬ ‫‪𝜌𝐵𝐻 2‬‬ ‫𝐻𝐵𝜌‬

‫]𝑚𝑛[‪∆𝑡 = 4.617 × 10−5 [𝑚𝑚] = 46.173‬‬

‫]𝑚[ ‪𝑡 = (17.72 ± 0.4617) × 10−6‬‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫עובי רדיד סופי אחרי עיגול‪:‬‬

‫]𝑚‪𝑡 = (17.72 ± 0.46)[µ‬‬

‫‪ 5.2‬מדידת עובי הרדיד בשיטה הישירה‬

‫‪ 1.2.1‬על מנת למדוד את עובי רדיד האלומיניום בצורה ישירה‪ ,‬מדדנו את היריעה ב‪10‬‬
‫נקודות שונות על מנת לצבור סטטיסטיקה ולמנוע שגיאות מדידה אקראיות‪ .‬לאחר‬
‫מכן קיפלנו את היריעה ‪ 1‬פעמים (עובי של ‪ ,)16 = 24‬ומדדנו שוב ב‪ 10‬נקודות עובי‬
‫של ‪ 16‬שכבות אלומיניום‪.‬‬
‫בטבלה (‪ )1.2‬מרוכזות תוצאות של מדידת עובי רדיד אלומיניום באמצעות מכשיר‬ ‫‪1.2.2‬‬
‫המיקרו מטר‪ .‬גם במקרה זה חזרנו על תהליך המדידה בעשרה נקודות שונות‬
‫מאותן הסיבות‪.‬‬
‫שגיאת המדידה של המיקרו מטר הינה ]‪ ±0.0005[mm‬כמצוין בסעיף ‪. .1.1.1‬‬ ‫‪1.2.1‬‬

‫]‪Avg[mm‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מספר מדידה‬
‫‪0.013‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪0.016‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪0.018‬‬ ‫עובי רדיד בודד‬

‫‪0.1003‬‬ ‫‪0.102‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.101‬‬ ‫‪0.233‬‬ ‫‪0.101‬‬ ‫‪0.233‬‬ ‫‪0.102‬‬ ‫‪0.233‬‬ ‫‪0.102‬‬ ‫עובי ‪16‬‬
‫קיפולים‬

‫טבלה (‪ )5.2‬תוצאות מדידת עובי אלומיניום (הערכים במילימטרים)‬

‫נציין שעל פי נתוני יצרן רדיד האלומיניום עובי היריעה הינו ]‪ .18[µm‬לא צוינה‬ ‫‪1.2.1‬‬
‫שגיאה לכן נתייחס לגודל זה כגודל קבוע ללא שגיאה‪.‬‬
‫חישבנו את העובי הממוצע ע"י ממוצע חשבוני כפי שמופיע משוואה ‪.1.6‬‬ ‫‪1.2.1‬‬

‫𝑁‬
‫‪1‬‬ ‫(‪)1.6‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪𝑡1 = ∑ 𝑡𝑖 = 0.019‬‬
‫𝑁‬
‫‪𝑖=1‬‬
 ‫𝑁‬
‫‪1‬‬ ‫𝑖𝑡‬ ‫‪0.3008‬‬
‫‪𝑡16‬‬ ‫∑ =‬ ‫=‬ ‫]𝑚𝑚[‪= 0.0188‬‬
‫𝑁‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫‪ .1.2.1‬חישוב שגיאה של שיטה ישירה‪:‬‬

‫שגיאה של מיקרומטר היא חצי מהרזולוציה שלו‪ .‬למיקרומטר שלנו יש רזולוציה‬
‫של ]‪. 0.001[mm‬‬
‫חישוב שגיאה עבור שכבה אחת‪:‬‬

‫‪∆𝑑 2‬‬ ‫‪0.0005 2‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫( × ‪∆𝑡1 = 𝑁 ( ) = 1‬‬ ‫(‪) = ±5 × 10−3 [𝑚𝑚] )1.3‬‬
‫𝑁‬ ‫‪1‬‬

‫חישוב שגיאה עבור ‪ 16‬שכבות‪:‬‬

‫‪∆𝑑 2‬‬ ‫(‪)1.3‬‬

‫‪∆𝑡16‬‬ ‫√‬
‫]𝑚𝑚[ ‪= 𝑁 ( ) = ±3.125 × 10−4‬‬
‫‪16‬‬

‫מידות של מצבי רדיד סופי (כולל שגיאות)‪:‬‬

‫]𝑚𝑚[ ‪𝑡1 = (19 ± 0.5) × 10−3‬‬

‫]𝑚𝑚[ ‪𝑡16 = (18.8 ± 0.031) × 10−3‬‬

‫‪ .1.2.6‬השוואה בין מדידת ‪ 10‬רדידים לבין רדיד בודד‬

‫‪ .1.2.6.1‬מהחישובים בסעיף הקודם ניתן לראות שהשגיאה במדידה של ‪ 16‬רדידים‬
‫ביחד קטנה (פי ‪ )16‬מאשר מדידת יריעה אחת‪.‬‬
‫‪ .1.2.6.2‬לעומת זאת השגיאה שחישבנו עבור ‪ 16‬יריעות עשויה להיות לא מדויקת‪ ,‬כי‬
‫בזמן הקיפול צברנו כפלים ואי‪-‬הצמדה מדויקת בין שכבות היריעה העשויים‬
‫לגרום לשגיאות וכן לצבירת לכלוך ושאר הפרעות לא צפויות ובלתי ניתנות‬
‫למדידה‪.‬‬
‫‪ .1.2.6.1‬במקרה שעושים זאת בתנאי מעבדה אידיאליים וללא משתנים בלתי‬
‫צפויים‪ ,‬ניתן להגיע לדיוק הגדול פי ‪ 16‬מאשר מדידת רדיד אחד‪.‬‬

‫עיבוד תוצאות‬ ‫‪.5.3‬‬

‫‪ .1.1.1‬בטבלה ‪ 1.1‬מרוכזות תוצאות חישוב עובי רדיד אלומיניום הכוללות שגיאות‬
‫מדידה‪:‬‬

‫עובי רדיד בודד בשיטה‬ ‫עובי ‪ 16‬שכבות בשיטה‬ ‫עובי רדיד בודד‬ ‫יחידות מידה ]‪[mm‬‬
‫העקיפה‬ ‫הישירה‬ ‫בשיטה הישירה‬
‫‪(17.72 ± 0.46) × 10−3‬‬ ‫‪(18.8 ± 0.031) × 10−3‬‬ ‫‪(19 ± 0.5) × 10−3‬‬ ‫מידה עם סיבולת מ"מ‬

‫טבלה ‪ 5.3‬ריכוז תוצאות מידות הרדיד בשיטה ישרה ועקיפה‬

 ‫המדידה של יריעה בשיטה העקיפה מציגה תוצאה קטנה במעט מהשיטה הישירה‬ ‫‪.1.1.6‬‬
‫אך מציגה את המדידה הקרובה ביותר להצהרת היצרן )]‪. (18[µm‬‬
‫את שגיאת המדידה העקיפה ניתן היה להקטין אילו היינו מודדים את האורך‬ ‫‪.1.1.3‬‬
‫ורוחב באמצעים מדויקים יותר מסרגל ששגיאתו יחסית גדולה לאמצעי המדידה‬
‫האחרים הנמצאים במעבדה‪.‬‬
‫מצופה היה לקבל במדידה הישירה הבדל גדול יותר בין עובי שכבה ממוצעת‬ ‫‪.1.1.3‬‬
‫מתוך ‪ 16‬לבין מדידה של שכבה בודדת‪ ,‬ותוצאה קרובה יותר לערך אותו נתן‬
‫היצרן‪ ,‬הרי צמצמנו את השגיאה פי ‪ , 16‬אך כנראה שלמדידה נכנסו עוד הפרעות‬
‫אשר אותן לא ניתן היה לחשב‪.‬‬
‫ההבדל במידות שנמדדו וכיוצא בזה גם בין גדלי השגיאות יכול להיגרם מהרבה‬ ‫‪.1.1.3‬‬
‫סיבות למשל הגורם האנושי‪ ,‬למשל בשימוש במיקרומטר האחיזה של המפעיל‬
‫לא נכונה ואז מעיכה או הרפיה של היריעה יכלו לגרום לקריאה לא נכונה‪.‬‬
‫בנוסף הניסוי לא נערך בתנאים אידיאליים ויכולות להיות הפרעות חיצוניות כגון‬ ‫‪.1.1.10‬‬
‫לכלוך‪ ,‬השפעות רוח קלה על המשקל הדיגיטלי וכדומה‪.‬‬

‫‪ .5‬הגברת דיוק המדידה‬

‫בניסוי זה השתמשנו בשלושה מכשירי מדידה‪ ,‬קומפרטור אופטי‪ ,‬סרגל וקליבר‪.‬‬
‫על אפשרויות השימוש‪ ,‬מגבלותיו ודיוקו של כל מכשיר מדובר בהרחבה בפרק (‪.)1‬‬
‫‪ .5.2‬תוצאות מדידת החלק בשיטות השונות‬

‫קומפרטור אופטי‬ ‫סרגל‬ ‫קליבר‬

‫‪17.247‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫מדידה‬
‫‪17.247±0.014‬‬ ‫‪17.3 ±0.05‬‬ ‫‪17.5 ±0.025‬‬ ‫שגיאה‬
‫טבלה ‪ 6.1‬מסכם את תוצאות המדידה עבור המכשירים השונים ואת שגיאותיהם המחושבות בהמשך‪ ,‬הטבלה מילימטרית‪.‬‬

‫‪ .1.1‬שגיאת מדידת הקליבר‪:‬‬

‫דיוק הקליבר בו השתמשנו הינו‪ 0.01 :‬מ"מ‪ ,‬כלומר שגיאת הקריאה היא ‪ 0.021‬מ"מ‪.‬‬

‫]𝑚𝑚[ ‪𝑎 = 17.5 ± 0.025‬‬ ‫(‪)6.1‬‬

‫השגיאה היחסית היא‪:‬‬

‫‪0.025‬‬
‫=‪є‬‬ ‫‪17.5‬‬
‫×‬ ‫‪100% = 0.1428%‬‬ ‫(‪)6.2‬‬
 ‫כלומר‪:‬‬

‫‪𝑎 = 17.5 𝑚𝑚 ± 0.14%‬‬ ‫(‪)6.1‬‬

‫‪ .5.4‬שגיאת מדידת הסרגל‪:‬‬

‫דיוק הסרגל הוא ‪ 1‬מ"מ ולכן שגיאת הקריאה היא ‪ 0.1‬מ"מ או ‪ 0.05‬ס"מ‪.‬‬
‫מאחר והחלק הוגדל פי ‪ 10‬היינו צריכים לחלק את המידה שהתקבלה ב‪ 10‬וכמו כן‬
‫נדרש לחלק גם את שגיאתו המקורית של הסרגל לכן המידה האמתית שנמדדה ‪:‬‬

‫]𝑚𝑐[‪17.3 ± 0.05‬‬
‫=𝑎‬ ‫(‪)6.1‬‬
‫‪10‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪𝑎 = 17.3 ± 0.05‬‬

‫נחשב שגיאה יחסית‪:‬‬

‫‪0.05‬‬
‫=‪є‬‬ ‫‪× 100% = 0.289%‬‬ ‫(‪)6.1‬‬
‫‪17.3‬‬

‫כלומר‪:‬‬
‫‪𝑎 = 17.3 𝑚𝑚 ± 0.289%‬‬
‫(‪)6.6‬‬

‫‪ .5.5‬שגיאת מדידת הקומפרטור‪:‬‬

‫‪ .5.5.3‬הרחבה קצרה על מהלך המדידה בקומפרטור‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬איפוס המדידה ע"י קואורדינטות התחלתיות של ‪ 2‬נקודות‪.‬‬
‫)‪(𝑥1 , 𝑦1 ) = (0,0‬‬
‫(‪)6.3‬‬
‫)‪(𝑥2 , 𝑦2 ) = (17.245 , 0.27‬‬

‫כדי לקבל את המידה המבוקשת השתמשנו במשפט פיתגורס (‪:)6.3‬‬

‫‪𝑎 = √(𝑥2 − 𝑥1 )2 + (𝑦2 − 𝑦1 )2‬‬ ‫(‪)6.3‬‬

‫המידה שנמדדה בשיטה זו היא ‪ a = 17.247 :‬מ"מ‪.‬‬

‫‪ .5.5.4‬חישוב שגיאת המדידה בקומפרטור האופטי‪:‬‬

‫בכדי לחשב את שגיאת המדידה של הקומפרטור נשתמש נעזר ב (‪: )6.3‬‬
‫𝑎𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑎𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑎𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑎𝑑‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪∆𝑎 = √(𝑑𝑋 ∆𝑥2 ) + (𝑑𝑋 ∆𝑥1 ) + (𝑑𝑦 ∆𝑦2 ) + (𝑑𝑦 ∆𝑦1‬‬ ‫(‪)6.3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫𝑎𝑑‬ ‫‪𝑥2 − 𝑥1‬‬

‫=‬
‫‪𝑑𝑋2‬‬ ‫‪√(𝑥2 − 𝑥1 )2 + (𝑦2 − 𝑦1 )2‬‬
‫𝑎𝑑‬ ‫‪𝑥1 − 𝑥2‬‬
‫=‬
‫‪𝑑𝑋1‬‬ ‫‪√(𝑥2 − 𝑥1 )2 + (𝑦2 − 𝑦1 )2‬‬
‫𝑎𝑑‬ ‫‪𝑦2 − 𝑦1‬‬
‫=‬
‫‪𝑑𝑦2‬‬ ‫‪√(𝑥2 − 𝑥1 )2 + (𝑦2 − 𝑦1 )2‬‬
‫𝑎𝑑‬ ‫‪𝑦1 − 𝑦2‬‬
‫=‬
‫‪𝑑𝑋1‬‬ ‫‪√(𝑥2 − 𝑥1 )2 + (𝑦2 − 𝑦1 )2‬‬

‫לאחר הצבת כל הערכים הרלוונטיים בנוסחה (‪ )6.10‬קיבלנו ‪∆𝑎 = 0.014 [𝑚𝑚] :‬‬

‫]𝑚𝑚[ ‪𝑎 = 17.247 ± 0.014‬‬ ‫(‪)6.10‬‬

‫נחשב שגיאה היחסית‪:‬‬

‫‪0.014‬‬
‫=‪є‬‬ ‫‪× 100% = 0.0811%‬‬ ‫(‪)6.11‬‬
‫‪17.247‬‬

‫ולכן‪:‬‬
‫‪𝑎 = 17.247 𝑚𝑚 ± 0.08%‬‬ ‫(‪)6.12‬‬

‫‪ .5.6‬השוואת המדידות בין השיטות השונות‬

‫‪ .5.6.3‬את תוצאות המדידות והשגיאות היחסיות ריכזנו בגרף ‪: 6.1‬‬

‫‪17.55‬‬ ‫מדידת המכשיר‬

‫‪0.05‬‬ ‫ללא תחום‬
‫‪17.5‬‬ ‫השגיאה‬
‫‪17.45‬‬
‫שגיאה‬
‫‪17.4‬‬
‫‪17.35‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪17.3‬‬ ‫‪17.475‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪17.25‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪17.25‬‬ ‫‪17.233‬‬
‫‪17.15‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪17.05‬‬
‫סרגל‬ ‫קליבר‬ ‫קומפרטור אופטי‬

‫גרף ‪ – 6.1‬מראה את טווח השגיאה היחסית של כל אחת משיטות המדידה‪ .‬הגרף ביחידות של מילימטר‪.‬‬
‫שגיאתו של הסרגל (אך ורק בניסוי זה!) הינה ]‪ 0.05[mm‬שזה פי ‪ 2‬משגיאתו‬ ‫‪.6.1.2‬‬
‫של הקליבר )]‪ )0.025[mm‬ופי ‪ 1.13‬משגיאתו של הקומפרטור האפטי‬
‫)]‪. (0.014[mm‬‬
‫השגיאה היחסית‪ ,‬כאשר מדדנו באמצעות הסרגל היא הגבוהה ביותר‪ .‬הדבר‬ ‫‪.6.1.1‬‬
‫נובע מכך שרמת הדיוק של הסרגל נמוכה משמעותית משל הקליבר‬
‫והקומפרטור‪ .‬אך בעזרת הגדלת הגוף במסך הקומפרטור צמצמנו‬
‫משמעותית את שגיאת הסרגל עבור אובייקט קטן יחסית‪.‬‬
‫שלושת מכשירי המדידה מציגים את מדידתם בצורה אנלוגית‪.‬‬ ‫‪.6.1.1‬‬
‫נתייחס למדידת הקומפרטור האופטי כמדידה הנכונה ‪ ,‬בגלל ששגיאתו היא‬ ‫‪.6.1.1‬‬
‫הנמוכה מבין שלושת מכשירי המדידה‪ ,‬והוא נתון בצורה מועטה לטעויות‬
‫אנוש במדידה‪ .‬בנוסף אין אילוצים פיזיים המשפיעים על מדידת‬
‫הקומפרטור (בניגוד לקליבר ששיניו לא נכנסו בצורה איכותית אל חריצי‬
‫האובייקט)‪ .‬ניתן לראות בגרף (‪ )6.2‬כי בטווח מדידת הקומרטור מוכל טווח‬
‫מסוים של מדידת הסרגל‪ ,‬אך לא מוכל כלל טווח מדידתו של הקליבר‬
‫(כאשר טווח מייצג את השינוי בין הערך התחתון של המדידה לחלקה‬
‫העליון)‪ .‬לכן זהו המקום להדגיש את חסרונו של הקליבר לעומת מכשירי‬
‫המדידה האחרים במדידה זו‪ ,‬והוא מבנהו הפיסי שמונע ממנו לקחת מדידה‬
‫מדויקת‪.‬‬

‫גרף ‪ 6.2‬המציג את תחום המדידה של כל מכשיר בהתחשב במדידה והשגיאה‪.‬‬

 ‫‪ .7‬מסקנות‬
‫‪ .3.1‬מסקנות מניסוי ביקורת טיב‬
‫‪ .3.1.1‬למכשירי מדידה שונים יש איכויות שונות‪ ,‬ועל כך נדרשת מחשבה מרובה‬
‫בבחירת המכשיר המתאים ביותר למדידה‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬טעויות אנוש במדידה משחקים תפקיד מרכזי‪ ,‬ולכן יש להישמר מהם עד‬
‫כמה שניתן‪ .‬בהינתן אפשרות להשתמש באמצעי מדידה שאינם מושפעים‬
‫מטעויות אנוש דוגמת הקליבר גובה לעומת הקליבר הרגיל נעדיף להשתמש‬
‫בקליבר גובה‪ .‬בנוסף חשוב לבצע כמה מידות לכל מידה בכדי להקטין‬
‫טעויות אנוש‪.‬‬
‫‪ .3.1.1‬חשוב לכייל כל מכשיר מדידה לפני השימוש‪ ,‬בכדי לבטל סטיות של‬
‫המכשיר‪.‬‬
‫‪ .3.1.1‬בסוף כל תהליך חשוב לבצע בקרה עצמית על מנת לראות שכלל השגיאות‬
‫המצטברות הינם בתחום הסביר ועומדים דרישות‪ .‬אחרת המוצר אינו תקין‬
‫לשימוש‪.‬‬

‫‪ .3.6‬מסקנות מניסוי מדידת רדיד אלומיניום ‪:‬‬

‫‪ .3.6.1‬בניסוי זה למדנו למצוא מידה מבוקשת בדרכים שונות‪.‬‬
‫‪ .3.6.2‬למדנו איך לבדוק עד כמה המדידה בכל שיטה היא מדויקת ‪ ,‬דבר שיכול‬
‫לעזור לנו בבחירת שיטת מדידה בעתיד‪.‬‬
‫‪ .3.6.1‬נשים לב שכאשר אנו רוצים להגדיל את דיוק המדידה על ידי מדידת מספר‬
‫יריעות‪ ,‬צריכים להתחשב בכך שעשוי להיווצר מרווח בין היריעות שקשה‬
‫מאוד לשלוט עליו ולכן גם על דיוק המדידה‪.‬‬
‫‪ .3.6.1‬מדידה עקיפה באמצעות שקילת היריעה יכולה להניב תוצאות מדויקות‪,‬‬
‫אבל רק כאשר אנחנו יודעים את סוג החומר ומניחים שהוא בעל צפיפות‬
‫הומוגנית‪ .‬בנוסף המדידה העקיפה מקטינה משמעותית את טעויות האנוש‬
‫במדידה‪ ,‬ולכן נעדיף להשתמש בה‪.‬‬
‫‪ .3.6.1‬אם המדידה נעשית בצורה נכונה הדיוק שלה מספק את הדרישות הנדסיות‪.‬‬
‫‪ .3.6.6‬על מנת להקטין משמעותית את שגיאת המדידה העקיפה‪ ,‬ניתן היה‬
‫להשתמש במכשיר מדידה בעל שגיאת מדידה נמוכה משמעותית משגיאתו‬
‫של הסרגל‪ ,‬למדידת גודל היריעה (אורך ורוחב)‪.‬‬

‫‪ .3.3‬מסקנות מניסוי הגברת דיוק המדידה‪:‬‬

‫‪ .3.3.1‬בניסוי זה עמדנו על שגיאת המדידה של שלושה אמצעי מדידה שונים‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬הקומפרטור האופטי הינו מכשיר המדידה בעל השגיאה הקטנה ביותר‬
‫משלושת המכשירים בהם בוצע שימוש‪.‬‬
‫‪ .3.3.1‬בניסוי זה ראינו כיצד ניתן לצמצם משמעותית שגיאת מדידה של כלי מדידה‬
‫אחד באמצעות רעהו (הגדלת המידה ‪ a‬על מסך הקומפרטור ושימוש‬
‫בסרגל)‪.‬‬
‫‪ .3.3.1‬בבחירת מכשיר מדידה יש לקחת בחשבון מגבלות פיזיות של המכשיר‬
‫כתלות בחלק הנמדד‪.‬‬
‫‪ .3.3.1‬במעבדה זו הוצג בצורה איכותית הדרך לבחירת אמצעי המדידה הנדרש‬
‫בהתאם לדרישות הדיוק והמגבלות הפיסיות‪.‬‬
 ‫‪ .8‬סיכום‬
‫מעבדה זו כללה שלושה ניסויים שלכל אחד מהניסויים המטרה הייתה שונה‪.‬‬
‫במעבדה "ביקורת טיב" הכרנו מכשירי מדידה מסוגים שונים‪ ,‬את יתרונותיו וחסרונותיו של‬
‫כל מכשיר‪ ,‬ואת המכניקה שמאחורי כל מכשיר‪ .‬כמו כן עמדנו על ההבדל בין שגיאת מדידה‬
‫לדיוק מדידה תוך חישובם‪ .‬בנוסף עסקנו בשיקולי בחירת מכשירי מדידה לאובייקטים שונים‪.‬‬
‫לאחר עיבוד התוצאות היה ניתן לראות שאחוז גדול מהמדידות אינם תואמות את המדידות‬
‫שהוצגו בתדריך למעבדה‪ ,‬לכן אפשר לומר כי החלק אינו עומד בדרישות הייצור‪.‬‬
‫במעבדת "קומפרטור האופטי" מדדנו אובייקט בשלושה אמצעי מדידה‪ ,‬ועמדנו על השוני‬
‫בצורת המדידה ועל הדיוק של כל מכשיר‪ .‬ראינו כי בקומפרטור האופטי ניתן להשתמש‬
‫בחלקים מסוימים בלבד‪ ,‬וכי דיוקו גבוה ממכשירי המדידה השונים שהוצגו במעבדה‪.‬‬
‫במעבדת "רדיד האלומיניום" התנסינו במדידה עקיפה עבור מדידה הנחשבת לטריוויאלית‪,‬‬
‫וזאת בכדי לצמצם שגיאות מדידה‪ .‬ראינו כי יש הבדל משמועתי בין המדידה העקיפה לבין‬
‫המדידה הישירה וכי עדיף למדוד בדרך העקיפה‪.‬‬
‫בנוסף למדנו כי יש חשיבות גבוה לבחירת מכשיר המדידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שהוצג במסקנות‬
‫טעויות אנוש הם גורם משמעותי מאוד לטעויות מדידה‪ ,‬לכן עדיף להשתמש עד כמה שניתן‬
‫במכשירים המצמצמים טעויות מפעיל כמו קומפרטור אופטי‪ ,‬מיקרומטר דיגיטלי‪ ,‬או כפי‬
‫שהוצג בשיטה עקיפה תוך שימוש באמצעים בעלי דיוק מרבי‪.‬‬
 ‫‪ .3‬נספחים‬
‫‪ .3.1‬תימת תוצאות‬
 ‫ ביביליוגרפיה‬.3.2
:‫ צפיפות אלומיניום נלקח מתוך הספר‬.3.2.1
Christian V. (2004), “Corrosion of Aluminium”, THE METALLURGY OF
ALUMINIUM, p 31.
‫ קליבר‬.3.2.2

<https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1365717>

‫ צורת המדידה בקליבר‬.3.2.1

<http://www.measuring-tools.biz/measuring-instruments/read-a-vernier-
caliper.html>

‫ מד גובה‬.3.2.1

http://www.mitutoyo.co.uk/media/catalog/product/cache/1/thumbnail/9df78eab33
525d08d6e5fb8d27136e95/5/1/514-103_2_2.jpg

‫ קליבר קדחים‬.3.2.1

<https://encrypted-
tbn2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcSVUevvroEkBeNd28w5cAMhDqxvdtotAlixl2
HgHw3ctMYVI6Ng>

‫ מיקרומטר דיגיטלי‬.3.2.6

<http://www.mitutoyo.co.uk/media/catalog/product/cache/1/image/9df78eab3352
5d08d6e5fb8d27136e95/2/9/293-821.jpg>

‫ משקל דיגיטלי‬.3.2.3

https://www.google.co.il/url?sa=i&rct=j&q=&esrc=s&source=images&cd=&cad=rja&
uact=8&ved=&url=http%3A%2F%2Fwww.scalesgalore.com%2Fandhr.htm&bvm=bv.
118817766,d.d24&psig=AFQjCNGdfPB3Pf7DZUyW_MHzg5tj54DsgQ&ust=146013932
7837147

‫ סרגל פשוט‬.3.2.3

https://www.google.co.il/url?sa=i&rct=j&q=&esrc=s&source=images&cd=&cad=rja&
uact=8&ved=0ahUKEwimhd6qpP3LAhUHOBQKHQK6DYsQjRwIBw&url=https%3A%2F
%2Fwww.gimo.co.il%2FVSHOP%2F_W_5753484f502e777a783f55433d67696d6f26j2
53334253337253331253332253337253335253331253334253334253330253336253
33025333326hf6e5f8ebe920eef9f8e3.htm&psig=AFQjCNEr2psnk8MfGwHM-
Hqs40heAjzbIQ&ust=1460144505458200