‫‪1‬‬

‫פגישה חצי פגישה ‪ /‬רחל‬

‫ְּפ גִיָׁש ה‪ ,‬חֲ צִי ְּפ גִיָׁש ה‪ ,‬מַ ָּבט אֶ חָ ד מָ הִ יר‪,‬‬

‫קִ טְ עֵ י נִיבִים סְ תּומִ ים – זֶה דַ י‪...‬‬
‫ו ְׁשּוב הֵ צִיף הַ ֹּכל‪ ,‬ו ְׁשּוב הַ ֹּכל הִ סְ עִ יר‬
‫מִ ְׁש ַּבר הָ אֶֹׁש ר ו ְהַ ְּד ו ָי‪.‬‬

‫ַאף סֶ כֶר ִׁש כְחָ ה – ָּב נִיתִ י לִי מָ גֵן –‬

‫הִ ֵּנה הָ י ָה ְּכֹלא הָ י ָה‪.‬‬
‫ִּברַּכי אֶ כ ְַרע עַ ל ְׂש פַ ת אֲ גַם סֹואֵ ן‬ ‫ו ְעַ ל ְ‬
‫לְִׁש ּתֹות מִ ֶּמ ּנּו ל ְִרוָי ָה!‬

‫נכתב בתל אביב‪1925 ,‬‬

‫‪.‬‬
‫רקע על רחל‪:‬‬
‫● חיה בשנים ‪ .1931 - 1890‬נולדה ברוסיה כרחל בלובשטיין ועלתה ארצה ב‪.1909-‬‬
‫● היא קיימה בגופה את אחד מעיקריה של העלייה השנייה‪ :‬ויתור על עיסוק 'רוחני'‪,‬‬
‫התואם את נטיותיה האישיות‪ ,‬לטובת עבודת אדמה‪ ,‬והצטרפות לקבוצת כינרת‪.‬‬
‫● במבט לאחור ראתה רחל ימים אלה כתקופה הטובה ביותר בחייה‪ ,‬ואהבתה לכינרת‬
‫מוצאת ביטוי ברבים משיריה‪ .‬כולל בשיר הזה על שפת אגם סואן !‬
‫● בשנת ‪ 1913‬נסעה לצרפת להשתלם בחקלאות ובציור‪ .‬שנה אחר כך פרצה מלחמת‬
‫העולם הראשונה ורחל נאלצה לחזור לרוסיה‪ .‬ב‪ 1919-‬שבה לארץ והצטרפה לקבוצת‬
‫דגניה‪.‬‬
‫● משהתגלתה אצלה מחלת השחפת‪ ,‬נאלצה לעזוב את הקיבוץ‪ ,‬ושנותיה האחרונות‬
‫עברו עליה בבדידות ובייסורים‪.‬‬
‫● בשירתה היא כותבת בעיקר על אהבה נכזבת‪ ,‬הקשר העמוק לטבע ולארץ‪ ,‬והציפייה‬
‫למותה‬

‫נושא השיר‪:‬‬
‫השיר מתאר פגישה חטופה‪ ,‬הכוללת מבט מהיר ומילים בודדות‪ .‬פגישה זו מציתה מחדש‬
‫רגשות של הדוברת‪ ,‬מהם ניסתה להתעלם‪.‬‬
‫יש כאן רגע קטן שגורם לטלטלה פנימית חזקה‪ :‬הדוברת חווה סערה‪ ,‬בלבול‪ ,‬ומבינה שלא‬
‫תוכל יותר להתעלם מרגשות אלה‪ ,‬ועליה להשלים עמם ולהתמסר להם‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫יש הטוענים שהפגישה המתוארת התקיימה עם זלמן שזר‪ ,‬לימים נשיאה השלישי של‬
‫ישראל‪ .‬רחל הכירה אותו בתקופה שבו עסקה בחקלאות בכינרת‪ ,‬ולא ראתה מספר שנים‪ ,‬עד‬
‫לאותה פגישה חטופה‪.‬‬

‫בית ראשון – תאור הפגישה ותגובה ראשונית‪:‬‬

‫תאור הפגישה‪" :‬פגישה חצי פגישה‪ ,‬מבט אחד מהיר‪ ,‬קטעי ניב סתומים ‪ -‬זה די'‪"...‬‬
‫הדוברת אינה בטוחה שאכן זו היתה פגישה במובן המקובל‪ ,‬ולכן מסייגת ואומרת "חצי‬
‫פגישה"‪ .‬ייתכן שקביעה זו היא גם תוצאה של תגובתו המסוייגת של הגבר האהוב (שאיננו‬
‫שומעים אותה)‪ ,‬אשר גורמת לה להגיב בחוסר בטחון עצמי‪ ,‬ובמילים מקוטעות חסרות פשר‪.‬‬
‫בתאור הפגישה ניתן להבחין ב –‬
‫● עובדת היותה קצרה ומהירה‪ :‬שימוש בנתונים כמותיים המציינים משהו קטן‪" :‬חצי"‪,‬‬
‫"אחד"‪" ,‬קטעי"‪.‬‬
‫● עובדת היותה קשה לדוברת‪ :‬המילה ניב פירושה ביטוי‪ ,‬אך גם שיני טרף‪ :‬מכאן‬
‫אסוציאציה למשהו מסוכן או קשה שעלול לפצוע‪.‬‬

‫תגובה לפגישה – הצפה רגשית "ושוב הציף הכל‪ ,‬ושוב הכל הסעיר‪ ,‬מֶ שּבָר האושר והדווי"‬
‫התגובה ממחישה את הניגוד בין הרגעיות של הפגישה לבין תוצאותיה העוצמתיות‪.‬‬
‫המילים‪ :‬הציף‪ ,‬הסעיר‪ ,‬אושר ודווי – הן מילים חזקות‪.‬‬
‫דווי = סבל וייסורים‪.‬‬
‫משמעות המילה מִ שּבַר היא גל גדול‪ ,‬שהדוברת מרגישה שהיא עומדת לטבוע בו‪ .‬מילה זו‬
‫מזכירה את המילה שבר או מַ שּבַר (משבר = מצב שבו חל מפנה לרעה במהלך עניינים‪ ,‬מצב‬
‫קשה או מסוכן) שוב – המחשה לקושי שחווה הדוברת בעקבות הפגישה‪.‬‬
‫כאן מתחיל השימוש במטאפורות מעולם המים שילוו את השיר עד סופו‪ .‬עולם המים 'מובל'‬
‫פה אל עולם הרגש‪.‬‬
‫בשלב זה חווה הדוברת הצפה של רגשות‪ ,‬וחשש לטביעה בהם‪.‬‬
‫המטאפורה מעולם המים ממחישה ש ‪-‬‬
‫● רגשותיה של הדוברת‪ ,‬בדומה למים‪ ,‬משנים את צורתם ועוצמתם‪.‬‬
‫● רגשותיה של הדוברת‪ ,‬בדומה למים‪ ,‬הם משאב בסיסי וחיוני‪ ,‬שאין אפשרות לוותר‬
‫עליו‪.‬‬
‫● רחל ראתה את חייה על ידי מי הכינרת‪ ,‬כגולת הכותרת‪ ,‬כשיא האושר וההגשמה‬
‫העצמית‪ .‬לפיכך‪ ,‬רבים משיריה מתייחסים לנופי אזור הכינרת‪ :‬טבע ומים‪.‬‬

‫הביטוי 'משבר האושר והדווי' הוא אוקסימורון (=ביטוי בעל סתירה פנימית)‪ ,‬שמדגיש את‬
‫ערבוב הרגשות‪ :‬הדוברת חווה אושר בשל זיכרונותיה הטובים מאותו אהוב‪ ,‬וכאב – בשל‬
‫הפרידה ממנו‪.‬‬
‫החזרה על המילה "ושוב" ‪ -‬מדגישה כי הדוברת כבר חוותה רגשות כלפי מי שפגשה‪.‬‬
‫החזרה על המילה "הכל" ‪ -‬מדגישה את ההתייחסות הטוטאלית למה שקורה‪ ,‬את גודש‬
‫הרגשות‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫סימני הפיסוק מעידים על הקטיעות של הפגישה (בחלק הראשון) וגם על רגשות מקוטעים‬
‫ומבולבלים (בחלק השני)‪.‬‬

‫בית שני – המשך התהליך הרגשי‬

‫תגובה הבאה לפגישה – הדחקה‪" :‬אך סכר שיכחה ‪ -‬בניתי לי מגן ‪ -‬הנה היה כלא היה"‬
‫השיר עובר לגוף ראשון דבר המעיד על קרבתה של הדוברת לתהליך‪ .‬עכשיו ברור שהיא‬
‫מדברת על עצמה‪.‬‬
‫היא מנסה להתמודד עם הצפת הרגשות שבחלק הקודם‪ ,‬באמצעות הדחקה ושיכחה‪ ,‬הקמת‬
‫סכר (עוצר גלים) שיגן עליה מפני טביעה בזכרונות ובמחשבות‪ .‬אולם סכר השכחה לא עומד‬
‫בעומס‪ ,‬הוא נשבר‪ ,‬והיא נותרת חסרת הגנה מול האגם הסואן הנוצר בליבה‪.‬‬

‫סיום התהליך – השלמה‪" :‬ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרויה!"‬
‫מאחר ונותרה ללא הגנה‪ ,‬הדוברת מתמסרת לרגשות‪ .‬הרגשות בינתיים התמתנו ‪ :‬הם‬
‫מתוארים פה כאגם‪ ,‬בניגוד לתיאור ההתחלתי של גל גדול‪ ,‬סערה והצפה‪.‬‬
‫היא מרווה את צימאונה ושותה מאגם הרגשות ‪ -‬משלימה את כל החסר‪ .‬כריעת הברך מייצגת‬
‫את הכניעה להם‪ ,‬ואת הוויתור כל מחיצה ועל כל הגנה‪.‬‬

‫בסוף השיר היא ניזונה מרגשותיה‪.‬‬