Professional Documents
Culture Documents
Untitled
Untitled
שלב -1תצפית ראשונית או שאלה :תהליך המחקר הטיפוסי מתחיל כאשר תצפיות ,אמונות ,מידע או ידע
כללי מעוררים בחוקר כלשהו רצון להציע רעיון חדש או לחשוב על תופעה בדרך שונה מהמקובל.
שלב -2ניסוח השערה": :אם – אז .תיאוריה היא מערכת מאורגנת של מושגים ,המסבירה תופעה או
קבוצה של תופעות .בבסיס התיאוריה נמצאת הנחת הדטרמיניזם -הרעיון לפיו כל האירועים הם תוצאה
של גורמים סיבתיים ספציפיים (מוגבלים לגורמים הנמצאים בתוך היחיד או בסביבתו).
לדוגמה :אם דעתו של אדם מוסחת במהלך שינון מילים בזיכרון לטווח קצר ,אז הוא יזכור פחות
מילים.
שלב -3תכנון המחקר :החוקרים נשענים על השיטה המדעית (סדרה כללית של נהלים לאיסוף ראיות
ופירושן) ,כדי למנוע טעויות ולהניב מסקנות מוצקות .מסקנות הן אובייקטיביות רק כאשר אינן מושפעות
מהטיות אישיות.
סטנדרטיזציה :סטנדרטיזציה היא התיקון שאותו עושים החוקים בכל מחקר לבעיית הטיית הצופה ,בה
בתהליך המחקרי כל השאלות והמחקר נערכים באותה הדרך עבור כל המשתתפים ועל ידי כללים
שנקבעו מראש.
הליכי בקרה :בגלל שיש הטיות אפשריות שיכולות לקרות לכל אדם (כיוון שהוא מושפע ממניעים אישיים
וסביבתיים) .ישנם תהליכי בקרה בכל מחקר אשר דואגים להשאיר את המשתנים והנתונים קבועים עד
כמה שאפשר .על מנת להבטיח שההתנסות של כל הנחקרים תהיה זהה (טמפ זהה ,שאלות זהות ,לבוש
זהה ,סביבה זהה וכו').
משתנה :כל מאפיין שיכול לקבל מגוון ערכים.
משתנה בלתי תלוי :הגורם המסביר .במחקר ניסויי החוקר מפעיל את המשתנה בשביל שישפיע על ערכי
המשתנה התלוי.
מהי בקרת כפל עיוורון :בקרת כפל עיוורון היא מצב בו גם הנסיין וגם המשתתפים לא מודעים למשתנים
הבלתי תלויים במחקר ולא יודעים מה נעשה להם .גם עוזר הניסוי וגם המשתתפים אינם מועים או
עיוורים לסוג התוכנית אליה הם נחשפים .כך שני הצדדים אינם יכולים להיות מוטים ולבוא עם ציפייה
כלשהי מתוכננת מראש
(למשל הנחקרים שלא ידעו אם שתו קפה עם\ בלי קפאין).
משתנה תלוי :הגורם המוסבר .משתנה שהחוקר מודד כדי להעריך את השפעת השונות במשתנה
הבלתי תלוי.
קיים רק במחקר ניסויי .אין משתנים תלוים או בלתי תלויים במחקר מתאמי.
לדוגמה :שאלת מחקר :מהי השפעת התלבושת האחידה על הדימוי העצמי .משתנה בלתי תלוי :תלבושת
אחידה משתנה תלוי :דימוי עצמי
מדגם :מייצג את האוכלוסייה ,שאיפה למדגם הטרוגני ומייצג .תת קבוצה של אוכלוסייה התואמת ,מדגם
המאפיינת את הכללים של האוכלוסייה שהיא באה לייצג
נשאף למדגם אקראי.
קבוצת הניסוי :עליה מופעל המשתנה הנבדק ,מניפולציה
קבוצת הביקורת :מקבלת את אותם התנאים מלבד המשתנה הנבדק (או מקבלת משתנה דמה –
פלסבו).
יש תפעול/מניפולציה של אחד או כמה מהמשתנים. אין תפעול או מניפולציה על אף אחד מהמשתנים.
חלוקה :משתנה תלוי (מוסבר) ,משתנה בלתי תלוי (מסביר). כל המשתנים נמדדים (לא רק המשתנה המוסבר).
החוקר יוצר את השונות בין הקבוצות. השונות במשתנים נתונה (החוקר לא יוצר אותה).
בקרה ניסויית :נטרול משתנים מתערבים. מאפשר לחקור משתנים שלא ניתן לתפעל אותם (אינטליגנציה).
אם שוללים הסברים חלופיים ניתן להסיק( X ß Y :לא בוודאות ניתן להסיק על קשר כלשהו אך לא ניתן להסיק כי Xגרם ל.Y-
הליכי בקרה:
מערך בין נבדקי :הקצאת המשתתפים לקבוצת הניסוי הינה מקרית .כך ניתן לנטרל משתנים מתערבים,
הקשורים להבלים אישיים בין המשתתפים הפוטנציאליים במחקר .הקצאה מקרית נותנת סיכוי זהה לכל
משתתף להיות בקבוצת הניסוי\ הביקורת .היא אמורה לערבב בין 2סוגי האנשים בכל קבוצה .כך ,אם
ימצאו הבדלים בעקבות הניסוי ולא מה שהתרחש לפני.
מערך תוך נבדקי :כל משתתף משמש כביקורת על עצמו .ניתן להשוות בין התנהגותו של משתתף בניסוי
לפני התערבות ניסויית לבין התנהגותו אחריה.
הקצאה מקרית :ערבוב של אנשים שונים בכל קבוצה באופן מקרי ואקראי על מנת לא להשפיע על
תוצאות הניסוי .תהליך הקצאת משתתפים לתנאי הניסוי השונים – כך שלכל משתתף יש סיכוי שווה
להיכלל בכל אחד מתנאי )קבוצות( הניסוי .מסייע להקיש סיבה ותוצאה.
דגימה מקרית :לכל אדם באוכלוסייה הנחקרת יש סיכוי שווה להידגם להשתתפות במחקר .מסייע
להכללה מהמדגם לאוכלוסייה -מתאים בעיקר בסקרים
מחקר אורך :בשיטה זאת עוקבים אחר קבוצת נבדקים במשך פרק זמן ממושך ,אפילו לאורך שנים.
שיטה זאת היא שיטה טבעית והגיונית ,זוהי בדיקה שיטתית של אותם אנשים לאורך שנים ואיתור
התהליכים שהם עוברים בזמן אמת .יש לשיטה זאת חסרונות ,היא גוזלת זמן רב ,חשיפת הנבדקים
למספר רב של מבחנים דומים עלולה להטות את תואצות המחקר ,חלק מהנבדקים והחוקרים פורשם
לעיתים במהלך הניסוי ובנוסף ,במהלך המחקר יכולים להתרחש אירועים שאין בינם לבין המחקר כל קשר
אך הם עלולים להטות את תוצאותיו.
מחקר רוחב :בשיטה זאת חוקרים ומשווים קבוצות של נבדקים מגילאים שונים .באמצעות שיטה זאת
ניתן לחקור התנהגויות מוקדמות ומאוחרות בלי להמתין עד שקבוצת הילדים תגדל ותתפתח .למרות
יעילות המחקר הזה קשה לעמוד על הרצף הטבעי של ההתפתחות ,משום שאין אנו עוקבים אחר
השינויים החלים אצל אותם ילדים .שיטת מחקר זאת שואבת את נתוניה מדגימות המייצגות קבוצות גיל
שונות .היא משווה את התנהגותם של ילדים בגילאים שונים ומסיקה מכך על שינויים המתרחשים עם
העלייה בגיל .אולם אין בה מעקב רציף ומתמשך לאורך שנים אחר שלל התהליכים והשינויים שעובר אדם
מסוים בחייו.
שאלון או סקר :קבוצה של שאלות כתובות ,על עובדות ואו התנהגויות בהווה או בעבר או שאלות על
עמדות ורגשות.
ראיון :דיאלוג בין החוקר למשתתף שמטרתו לקבל מיע מפורט .הריאיון איננו סטנדרטי .ומתקיימת בו
אינטראקציה .הראיונות נעים בין ראיון מובנה -צמו לשאלות מסוימות ,ועד לראיון פתוח -שיחה חופשית
עם המרואיין
מדדי התנהגות :רכים שבאמצעותן אפשר לחקור פעולות גלויות ותגובות שאפשר לצפות בהן ולתען.
תצפית :תצפיות מתמקדות בתהליך התנהגות או בתוצריה.
תצפית ישירה :אפשרית רק כאשר התנהגות הנחקרת גלויה ,נראית לעין וקלה לעיתו .לעיתים ניתן
להיעזר במחשב כי לקבל מים מדויקים על פרק הזמן הנדרש לביצוע משימות
שיטות איסוף נתונים:
.1דיוח עצמי ,דיווח אחרים.
תצפית
ניסוי
ראיונות
מעקב מדדים פיזיולוגים -דופקMRI ,
מתאם (קורולציה) -הקשר בין המשתנים נמדד בציון בין 1ל 1-
= 1קשר חיובי מוחלט בין המשתנים( .שני המשתנים עולים יחד בהתאמה ,עולים או יורדים באותו כיוון
יותר חרדה יותר דכאון ,יותר כסף יותר מאושר)
= 1-קשר שלילי מוחלט בין המשתנים( .משתנה אחד עולה והשני יורד) יותר חרדה פחות הצלחה
במבחן ,יותר כסף פחות זמן.
לא כל קשר בין משתנים משקף יחסי סיבה ותוצאה (יכול להיות מתאמי).
לא ניתן להסיק קשר סיבתי במחקרי קורלציה!!!! כששני משתנים במתאם –סיבתיות תיתכן אך ללא
מחקרים ניסויים נוספים ,לא ניתן לטעון זאת.
קיים רק במחקר ניסויי .אין משתנים תלוים או בלתי תלויים במחקר מתאמי.
מדגם -מייצג את האוכלוסייה ,שאיפה למדגם הטרוגני ומייצג.
נשאף למדגם אקראי.
מקר רטרוספקטיבי -בודק אחורה ,על משהו שכבר היה .ילדות ,אירוע עבר..
חקר מקרה - case study -בודק אירועים נדירים ,מקרה בודד,.ספציפי .אין מדגם .כמו מוגלי בג'ונגל.
זכויות יסוד של נבדקים ➢ :חשאיות ➢ .השתתפות התנדבותית ➢ .זכות לפרוש ❑ כללי אתיקה
שמחייבים את וועדות האתיקה ➢ :הסכמה מדעת ➢ .שימוש ברמייה )הטעיה מכוונת(.
הסכמה מדעת – מציגים בפני כל משתתף ,עם תחילת המחקר ,תיאור של ההליכים ,הסיכונים האפשריים
והתועלת הצפויה להם מן המחקר ,תוך כדי הגנה מלאה על פרטיותם .המשתתפים חותמים על הצהרה
כי נמסר להם המידע וכי הם מסכימים להשתתף בניסוי.
הערכת רווח מול הפסד – כאשר מחקר כרוך בסיכון הוועדה המוסדית לענייני אתיקה שוקלת באיזו מידה
הוא נחוץ ,ואם ניתן לאשר את קיומו.
הטעייה מכוונת – יש מחקרים בהם אי אפשר לומר למשתתפים את כל האמת מראש ,מבלי שהדבר
יגרום להטיית התוצאות .במקרה כזה חשיבותו של המחקר חייבת להצדיק את ההטעיה הזו ,כך שאין
מנוס מלהשתמש בה; לאחר הסיום חובה להסביר למשתתפים את ההטעיה ומדוע היא בוצעה; לאחר מכן
נתונה הבחירה בידי המשתתפים אם למשוך את הנתונים שלהם מן המחקר .ההטעיה חייבת לאושר ע"י
ועדת האתיקה.
שיחת הבהרה – צריכה להתקיים בין החוקר לנחקר יחסי גומלין של חילופי מידע .עם סיום כל ניסוי יש
להקפיד ולקיים שיחת הבהרה שבה החוקר יספק מידע רב ככל האפשר על המחקר ,כדי שאף אחד לא
יוותר מבולבל או נבוך.
סוגיות בחקר בעלי חיים – האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מספקת קווים מנחים אתיים ברורים
לחוקרים העורכים ניסויים בבעלי חיים .הדעות חלוקות בקשר לעובדה אם מחקר כזה מוסרי או לא ,האם
יש בו תועלת לצד אחד או לשניהם ,ואיך צריך לבצע מחקרים כאלו .הרוב אוחז בדעה שניתן לבצע מחקרי
תצפית על בעלי חיים בסביבה טבעית ראויה .
מדדים פסיכולוגיים
אחת המשימות העומדות בפני החוקר היא להפוך את הבלתי נראה לנראה .יש דברים רבים שאי אפשר
לצפות בהם ,לכן לרשות החוקרים עומדות שיטות מדידה רבות ולכל אחת חתרונות וחסרונות משלה.
ההבחנה בין שתי הדרכים להערכת מידת הדיוק של המדד – מהימנות ותוקף:
מדד נחשב מהימן אם הוא מניב ערך הנתון להשוואה כאשר החוקרים חוזרים ומשתמשים בו.
ערך זה עדיין עשוי לשקף באופן לא מדויק את המשתנה הפסיכולוגי שהחוקר מחפש -לדוגמא -מספר
נעליים יכול להיות מדד מהימן (חוזר על עצמו)אבל לא תקף כמדד למדידת אושר.
מהימנות – העקביות והאמינות של נתוני התנהגות הנובעים ממבחן פסיכולוגי או ממחקר ניסויי; תוצאה
שתחזור על עצמה בתנאי מבחן דומים ,שייערכו במועדים שונים ,עם כל קבוצת משתתפים חדשים
באותם גודל ובעלת אותם מאפיינים.
תוקף – פירושו שמידע המתקבל מניסוי או ממבחן ,מודד בדייקנות את המשתנה הפסיכולוגי או את
התכונה שהוא אמור למדוד .ניסוי תקף הוא ניסוי שבו החוקר יכול להקיש על מצבים כלליים יותר ,בדרך
כלל מן הניסוי במעבדה על החיים האמיתיים מחוצה לה.
לא רלוונטי במקרים של ילדים בשלב קדם-שפתי ,אנאלפביתים ,דוברי שפות זרות ,בעלי הפרעות נפשיות
ובעלי חיים.
משתתפים עלולים שלא להבין את השאלות או שלא לזכור בבהירות את חוויותיהם וע"י כך למסור
תגובות שגויות.
דיווח עצמי עלול להיות מושפע מרציה חברתית :אנשים עלולים להשיב תשובות מטעות או שקריות כדי
להציג עצמם באור חיובי או כדי להשיג מטרה כלשהי.
מדדי התנהגות ותצפיות בהתנהגות -דרכים באמצעותן אפשר לחקור פעולות גלויות ולתעדן .התצפית
היא אחת הדרכים העיקריות ללמוד על ההתנהגות האנושית ,ומשתמשים בה באופן מתוכנן ,מדויק
ושיטתי .תצפית ישירה אפשרית רק כאשר ההתנהגות הנחקרת גלויה ,נראית לעין וקלה לתיעוד .לעיתים
הן מתוגברות בטכנולוגיה .בתצפית בסביבה טבעית החוקר מתבונן בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי
ואינו מנסה לשנותה .אפשר לחקור סוגים מסוימים של התנהגות אנושית רק באמצעות תצפית כזו ,שכן
כל דרך אחרת יכולה לעורר בעיה אתית או מעשית .כאשר חוקרים התנהגות בתנאי מעבדה אין לחוקרים
אפשרות לצפות בהשפעות ארוכות-טווח .חוקרים הרוצים לבחון את השערותיהם באמצעות מדדי
התנהגות פונים לפעמים לנתונים ארכיוניים