‫המדריך השלם לכלכלה‬

‫מאת אביתר אילון וצ'אט ‪GPT‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫מבוא לכלכלה‪5 ........................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬הגדרה של כלכלה‪5 ...............................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬היקף הכלכלה‪7 .....................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬מושגים והנחות יסוד כלכליות‪8 .................................................................................................‬‬
‫ד‪.‬מודלים כלכליים ושימושיהם‪10 .................................................................................................‬‬
‫ה‪ .‬תפקיד השלטון במשק‪12 ........................................................................................................‬‬
‫מיקרו כלכלה‪14 .......................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬מערכות שוק והיצע וביקוש‪14 .................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬חוק הדרישה‪14 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬חוק האספקה‪15 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬שיווי משקל בשוק‪17 ............................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬תורת הצרכן‪18 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מגבלת התקציב‪18 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬פונקציית השירות‪18 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ניתוח שולי‪21 ......................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬תורת המפיק‪23 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬פונקציית ההפקה‪23 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬עלויות ייצור‪24 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬מקסום רווחים‪25 ..................................................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬מבני שוק ואסטרטגיות תמחור‪27 ..............................................................................................‬‬
‫‪ .1‬תחרות מושלמת‪27 ...............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מונופול‪28 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬אוליגופול‪30 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬תחרות מונופוליסטית‪31 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .III‬מאקרו כלכלה‪32 ................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬חשבונאות הכנסה לאומית‪32 ...................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬תוצר מקומי גולמי‪32 .............................................................................................................‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ .2‬תוצר לאומי גולמי‪33 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תוצר מקומי נטו‪33 ................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬מדידות מקרו‪-‬כלכליות‪34 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬אינפלציה‪34 ........................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬אבטלה‪35 ...........................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬צמיחה כלכלית‪36 .................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬מודל הביקוש וההיצע המצטבר‪37 .............................................................................................‬‬
‫‪ .1‬ביקוש מצטבר‪37 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬אספקה מצטברת‪38 ...............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬שיווי משקל בטווח הקצר והארוך‪39 .........................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬מדיניות פיסקלית ומוניטרית‪40 .................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מדיניות פיסקלית‪40 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מדיניות מוניטרית‪41 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .IV‬כלכלה עולמית‪42 ...............................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬הכלכלה העולמית‪42 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬גלובליזציה‪42 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬הסכמי סחר‪44 ......................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬סחר בינלאומי‪45 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬יתרון השוואתי‪45 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מאזן סחר‪46 ........................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תעריפים ומכסות‪47 ...............................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬שערי חליפין ושוק המט"ח‪48 ...................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬שערי חליפין‪48 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬שוויון כוח קנייה‪49 ...............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬שווי ריבית‪50 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ .V‬כלכלת פיתוח‪51 ..................................................................................................................‬‬
‫א מדידת התפתחות‪51 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מדד התפתחות האדם‪51 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מדד האושר הלאומי הגולמי‪52 ................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬תיאוריות התפתחות‪52 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬תורת המודרניזציה‪52 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬תורת התלות‪53 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תיאוריה ניאו‪-‬קלאסית‪55 ........................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬מדיניות לפיתוח‪56 .................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .1‬מדיניות חינוך ובריאות‪56 .......................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מדיניות חקלאית ותעשייתית‪57 ................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬סיוע חוץ והפטרת חובות‪58 ....................................................................................................‬‬
‫‪ .VI‬כלכלה התנהגותית‪59 ..........................................................................................................‬‬
‫א רציונליות וקבלת החלטות‪59 ....................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬תורת הפרספקט‪59 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מימון התנהגותי‪60 ...............................................................................................................‬‬
‫ב‪.‬פסיכולוגיה והתנהגות כלכלית‪60 ...............................................................................................‬‬
‫‪ .1‬העדפות חברתיות‪61 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬הטיות קוגניטיביות‪63 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬רגשות וקבלת החלטות‪64 .......................................................................................................‬‬
‫‪ .VII‬כלכלה סביבתית‪65 ............................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬משאבי טבע ואיכות הסביבה‪65 ................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הטרגדיה של העם‪65 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬טובין ציבוריים וחיצוניות‪66 ...................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח בר קיימא‪67 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הגבולות לצמיחה‪67 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מדיניות ותקנות סביבתיות‪68 ...................................................................................................‬‬
‫ח‪ .‬תולדות המחשבה הכלכלית‪69 ..................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬כלכלה קלאסית‪69 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬אדם סמית‪69 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬דיוויד ריקרדו‪70 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬תומס מלתוס‪71 ....................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬כלכלה ניאו‪-‬קלאסית‪71 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬אלפרד מרשל‪72 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬וויליאם סטנלי ג'בונס‪72 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ליאון וולרס‪73 .....................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬כלכלה קיינזיאנית‪74 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬ג'ון מיינרד קיינס‪74 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬התיאוריה הכללית‪75 .............................................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬כלכלה פוסט‪-‬קיינסיאנית‪76 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬ג'ואן רובינסון‪76 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬היימן מינסקי‪77 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .E‬כלכלה מרקסיסטית‪78 ...........................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ .1‬קארל מרקס‪78 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬פרידריך אנגלס‪79 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬רוזה לוקסמבורג‪80 ...............................................................................................................‬‬
‫ו‪ .‬כלכלה מוסדית‪80 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬תורשטיין ובלן‪80 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬ג'ון אר קומונס‪81 .................................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬כלכלה יישומית‪82 ................................................................................................................‬‬
‫א‪.‬כלכלת בריאות‪82 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מערכות בריאות ומדיניות‪82 ...................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬תוצאות בריאות ואיכות חיים‪83 ...............................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬כלכלה חינוך‪84 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מערכות חינוך ומדיניות‪84 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬הון אנושי וצמיחה כלכלית‪86 ..................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬כלכלת עבודה‪87 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬שוקי עבודה ותעסוקה‪87 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬קביעת שכר ואי שוויון בהכנסה‪89 ............................................................................................‬‬
‫ד‪.‬כלכלה עירונית ואזורית‪90 .......................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬עיור וצמיחה כלכלית‪90 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬פיתוח אזורי ומדיניות‪91 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .X‬אקונומטריה‪93 ....................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬הסתברות והסקה סטטיסטית‪93 .................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬התפלגויות הסתברות‪93 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬בדיקת השערות‪94 ................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח רגרסיה‪95 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬רגרסיה לינארית‪95 ...............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬רגרסיה מרובה‪96 .................................................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח סדרות זמן‪97 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬נייחות ואוטוקורלציה‪97 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬דגמי ‪98 ................................................................................................................ARIMA‬‬
‫‪ .XI‬עתיד הכלכלה‪98 ................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬שדות ומגמות מתעוררים‪98 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬בינה מלאכותית ולמידת מכונה‪99 .............................................................................................‬‬
‫‪ .2‬כלכלה התנהגותית ונוירו‪-‬כלכלה‪100 ........................................................................................‬‬
‫‪ Big Data .3‬ו‪101 ............................................................................................Data Science -‬‬

‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬אתגרים והזדמנויות‪102 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬שינויי אקלים וקיימות‪102 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬גלובליזציה ואי שוויון‪103 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬התקדמות טכנולוגית ותעסוקה‪104 ............................................................................................‬‬
‫‪ .XII‬סיכום‪106 .......................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬סיכום מושגים ותיאוריות מפתח‪106 ..........................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השלכות ויישומים של כלכלה‪107 .............................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬חשיבות הכלכלה בחברה‪108 ...................................................................................................‬‬

‫מבוא לכלכלה‬
‫א‪ .‬הגדרה של כלכלה‬
‫כלכלה היא מדע חברה החוקר כיצד יחידים‪ ,‬ארגונים וחברות מקצים משאבים מועטים‬
‫כדי לספק רצונות וצרכים בלתי מוגבלים‪ .‬הוא מכונה לעתים קרובות "מדע הבחירה"‬
‫מכיוון שהוא עוסק בקבלת החלטות במצבים שבהם המשאבים מוגבלים ויש להקצותם‬
‫בין שימושים מתחרים‪.‬‬
‫מושג המחסור הוא מרכזי בהגדרת הכלכלה‪ .‬מחסור מתייחס לבעיה הכלכלית‬
‫הבסיסית של רצונות וצרכים בלתי מוגבלים אך משאבים מוגבלים כדי לספק אותם‪.‬‬
‫בגלל המחסור‪ ,‬אנשים וחברות חייבים לעשות בחירות לגבי אופן הקצאת משאבים בין‬
‫שימושים שונים‪ ,‬מה שיוצר את הצורך בניתוח כלכלי וקבלת החלטות‪.‬‬
‫כלכלה היא תחום בינתחומי מאוד השואב תובנות ממדעי החברה אחרים כמו‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה ומדעי המדינה‪ .‬הוא משתמש במגוון כלים ושיטות‪ ,‬כולל‬
‫מודלים מתמטיים‪ ,‬ניתוח סטטיסטי ושיטות ניסוי‪ ,‬כדי לחקור תופעות כלכליות‪.‬‬
‫אחת המטרות המרכזיות של הכלכלה היא להבין איך שווקים עובדים וכיצד ניתן‬
‫להשתמש בהם כדי להקצות משאבים ביעילות‪ .‬שוק הוא מנגנון שמפגיש קונים‬
‫ומוכרים כדי להחליף סחורות ושירותים‪ ,‬וחקר השווקים הוא מוקד מרכזי של‬
‫המיקרו‪-‬כלכלה‪.‬‬
‫מאקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עוסקת בביצועים הכוללים של הכלכלה‪ ,‬כולל מדדים של‬
‫צמיחה כלכלית‪ ,‬אינפלציה ואבטלה‪ .‬הוא בוחן את הגורמים הקובעים את הצמיחה‬

‫‪5‬‬
 ‫הכלכלית בטווח הארוך ואת התנודות בטווח הקצר בפעילות הכלכלית‪ ,‬כגון מיתונים‬
‫ובומים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬כלכלה היא המחקר של האופן שבו אנשים‪ ,‬ארגונים וחברות מקצים משאבים‬
‫מועטים כדי לספק רצונות וצרכים בלתי מוגבלים‪ .‬היא עוסקת בקבלת החלטות‬
‫במצבים שבהם המשאבים מוגבלים ויש להקצותם בין שימושים מתחרים‪ .‬כלכלה היא‬
‫תחום בינתחומי ביותר המשתמש במגוון כלים ושיטות לחקר תופעות כלכליות‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות בהבנת אופן הפעולה של השווקים וכיצד ניתן להשתמש בהם להקצאת‬
‫משאבים ביעילות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Blanchard, O., & Johnson, DR (2013‬מאקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Samuelson, PA, & Nordhaus, WD (2010‬כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Acemoglu, D., Laibson, D., & List, JA (2015‬מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬
‫)‪ .Krugman, P., Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2014‬כלכלה‬ ‫‪‬‬

‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬פירסון‪.‬‬

‫מסננת‪ .DC (2013) ,‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬היקף הכלכלה‬

‫כלכלה היא מדע חברה המבקש להבין כיצד אנשים‪ ,‬חברות וחברות מקצות משאבים‬
‫כדי לספק את הרצונות והצרכים שלהם‪ .‬הוא מקיף מגוון רחב של נושאים‪ ,‬מהתנהגות‬
‫מיקרו‪-‬כלכלית של צרכנים וחברות בודדים ועד לביצועים המאקרו‪-‬כלכליים של‬
‫כלכלות שלמות‪ .‬ניתן לחלק את היקף הכלכלה לשתי קטגוריות רחבות‪ :‬מיקרו‪-‬כלכלה‬
‫ומקרו‪-‬כלכלה‪.‬‬
‫מיקרו‪-‬כלכלה עוסקת בהתנהגותם של צרכנים וחברות בודדים והשווקים שבהם הם‬
‫מקיימים אינטראקציה‪ .‬הוא בוחן כיצד צרכנים בוחרים מה לקנות וכמה לקנות‪ ,‬וכיצד‬
‫חברות מקבלות החלטות לגבי מה לייצר וכמה לייצר‪ .‬הוא גם מנתח כיצד שווקים‬
‫פועלים להקצאת משאבים ביעילות ואת תפקידה של הממשלה בוויסות השווקים‪.‬‬
‫מאקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עוסקת בביצועים הכוללים של הכלכלה‪ ,‬כולל מדדים של‬
‫צמיחה כלכלית‪ ,‬אינפלציה ואבטלה‪ .‬הוא בוחן את הגורמים הקובעים את הצמיחה‬

‫‪6‬‬
‫הכלכלית בטווח הארוך ואת התנודות בטווח הקצר בפעילות הכלכלית‪ ,‬כגון מיתונים‬
‫ובומים‪ .‬הוא גם בוחן את תפקיד הממשלה בייצוב הכלכלה באמצעות מדיניות‬
‫מוניטרית ופיסקלית‪.‬‬
‫בנוסף למיקרו‪-‬כלכלה ומקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬כלכלה מקיפה גם מגוון של תחומים‬
‫ותתי‪-‬תחומים מיוחדים‪ ,‬כגון אקונומטריה‪ ,‬כלכלה בינלאומית‪ ,‬כלכלת עבודה‪ ,‬כלכלת‬
‫בריאות וכלכלת סביבה‪ .‬תחומים אלה משתמשים בכלים ובמושגים של כלכלה כדי‬
‫לבחון תחומי פעילות כלכליים ספציפיים ולטפל בבעיות בעולם האמיתי‪.‬‬
‫היקף הכלכלה משתרע מעבר לתחום הכלכלי בלבד‪ ,‬שכן הוא מושפע ומשפיע על‬
‫מדעי החברה אחרים‪ ,‬כגון סוציולוגיה‪ ,‬מדעי המדינה ופסיכולוגיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כלכלה‬
‫התנהגותית‪ ,‬תת‪-‬תחום של כלכלה‪ ,‬משלבת תובנות מהפסיכולוגיה כדי ללמוד כיצד‬
‫הטיות קוגניטיביות והיוריסטיקה משפיעות על קבלת החלטות כלכליות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬היקף הכלכלה רחב ומקיף מגוון רחב של נושאים‪ ,‬החל מקבלת החלטות‬
‫פרטנית ועד לביצועים של כלכלות שלמות‪ .‬על ידי לימוד כלכלה‪ ,‬נוכל לקבל הבנה‬
‫טובה יותר של איך העולם עובד ולקבל החלטות מושכלות יותר כיחידים וכחברים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Blanchard, O., & Johnson, DR (2013) ‬מאקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬
‫‪ .Stock, JH, & Watson, MW (2019) ‬מבוא לאקונומטריה‪ .‬פירסון‪.‬‬
‫‪ .Krugman, P., Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2014) ‬כלכלה‬
‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬פירסון‪.‬‬
‫‪ .Borjas, GJ (2015) ‬כלכלת עבודה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬
‫‪ ‬קולייר‪( AJ ,‬עורך)‪ .)2016( .‬אנציקלופדיה לכלכלת בריאות‪.Elsevier .‬‬
‫‪( .Hanley, N., Shogren, JF, & White, B ‬עורכים)‪ .)2013( .‬מדריך‬
‫לכלכלה סביבתית‪.Elsevier .‬‬
‫‪( .Camerer, C., Loewenstein, G., & Rabin, M ‬עורכים)‪.)2011( .‬‬
‫התקדמות בכלכלה התנהגותית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫ג‪ .‬מושגים והנחות יסוד כלכליות‬

‫כלכלה מבוססת על מספר מושגים והנחות יסוד שעוזרים לנו להבין איך הכלכלה‬
‫פועלת‪ .‬חלק מהמושגים וההנחות המרכזיות בכלכלה כוללים‪:‬‬
‫מחסור‪ :‬כפי שהוזכר קודם לכן‪ ,‬מחסור הוא מושג בסיסי בכלכלה‪ .‬זה מתייחס‬ ‫‪.1‬‬
‫לעובדה שיש משאבים מוגבלים העומדים לרשותנו‪ ,‬ולכן עלינו לעשות בחירות‬
‫לגבי אופן השימוש במשאבים אלה‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫עלות הזדמנות‪ :‬עלות ההזדמנות של החלטה היא הערך של החלופה הטובה‬ ‫‪.2‬‬
‫ביותר שיש לוותר עליה כתוצאה מהחלטה זו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עלות ההזדמנות‬
‫היא שאבדה‪.‬‬
‫ניתוח שוליים‪ :‬כלכלנים משתמשים במושג ניתוח שוליים כדי לקבל החלטות‬ ‫‪.3‬‬
‫לגבי אופן הקצאת משאבים‪ .‬ניתוח שולי כרוך בהשוואה בין היתרונות‬
‫והעלויות הנוספות של החלטה‪ ,‬על מנת לקבוע האם כדאי להמשיך‪.‬‬
‫תמריצים‪ :‬תמריצים הם התגמולים או העונשים המניעים אנשים להתנהג בצורה‬ ‫‪.4‬‬
‫מסוימת‪ .‬כלכלנים מניחים שאנשים מגיבים לתמריצים‪ ,‬וששינויים בתמריצים‬
‫יכולים להוביל לשינויים בהתנהגות‪.‬‬
‫פשרות‪ :‬בגלל המחסור‪ ,‬עלינו לעשות פשרות בין מטרות ויעדים שונים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ייתכן שנצטרך להחליף הוצאות על מכונית חדשה לעומת חיסכון כסף‬
‫לפנסיה‪.‬‬
‫רציונליות‪ :‬כלכלנים מניחים שאנשים הם רציונליים‪ ,‬כלומר הם מקבלים‬ ‫‪.6‬‬
‫החלטות שהן לטובתם‪ ,‬בהתחשב במידע הזמין עבורם‪.‬‬
‫שווקים‪ :‬שווקים הם המנגנון שבאמצעותו מחליפים סחורות ושירותים‪ .‬בשוק‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫קונים ומוכרים מתאחדים כדי להחליף סחורות ושירותים במחיר המשקף את‬
‫המחסור היחסי של אותם סחורות ושירותים‪.‬‬
‫מושגים והנחות אלו מהווים את הבסיס לניתוח כלכלי ומסייעים לנו להבין כיצד‬
‫אנשים‪ ,‬חברות וחברות מקבלים החלטות לגבי אופן הקצאת משאבים נדירים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Krugman, P., Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2014‬כלכלה‬ ‫‪‬‬

‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬פירסון‪.‬‬

‫)‪ .Samuelson, PA, & Nordhaus, WD (2010‬כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Acemoglu, D., Laibson, D., & List, JA (2015‬מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬
‫מסננת‪ .DC (2013) ,‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ד‪.‬מודלים כלכליים ושימושיהם‬
‫מודלים כלכליים הם ייצוגים מפושטים של העולם האמיתי המסייעים לכלכלנים להבין‬
‫תופעות כלכליות מורכבות‪ .‬מודלים כוללים בדרך כלל קבוצה של הנחות לגבי‬
‫התנהגותם של אנשים‪ ,‬חברות או סוכנים כלכליים אחרים‪ ,‬כמו גם קבוצה של‬
‫משוואות או קשרים מתמטיים אחרים המתארים את האינטראקציות בין סוכנים אלה‪.‬‬
‫כמה מודלים כלכליים נפוצים כוללים‪:‬‬
‫מודל ההיצע והביקוש‪ :‬מודל זה מתאר כיצד המחירים נקבעים בשוק‪ ,‬על סמך‬ ‫‪.1‬‬
‫התנהגות הקונים והמוכרים‪ .‬היא מניחה שקונים רוצים לקנות יותר מוצר או‬
‫שירות ככל שהמחיר שלו יורד‪ ,‬בעוד שמוכרים רוצים למכור יותר ככל‬
‫שהמחיר שלו עולה‪.‬‬
‫מודל אפשרויות הייצור (‪ :)PPF‬מודל זה מציג את השילובים השונים של שתי‬ ‫‪.2‬‬
‫סחורות שכלכלה יכולה לייצר‪ ,‬בהתחשב במשאביה ובטכנולוגיה שלה‪ .‬היא‬
‫מניחה שהמשאבים קבועים ושהמשק מייצר ביעילות‪.‬‬
‫מודל הזרימה המעגלית‪ :‬מודל זה מראה כיצד סחורות‪ ,‬שירותים וכסף זורמים‬ ‫‪.3‬‬
‫בין משקי בית וחברות במשק‪ .‬היא מניחה שמשקי בית מספקים עבודה והון‬
‫לחברות בתמורה להכנסה‪ ,‬המשמשת לאחר מכן לרכישת סחורות ושירותים‬
‫מחברות‪.‬‬
‫מודל ‪ :IS-LM‬מודל זה מתאר את האינטראקציה בין המגזר הריאלי והפיננסי‬ ‫‪.4‬‬
‫של כלכלה‪ ,‬ומשמש לניתוח ההשפעות של המדיניות המוניטרית והפיסקלית על‬
‫התפוקה והריבית‪.‬‬
‫מודלים כלכליים שימושיים למגוון מטרות‪ ,‬כולל‪:‬‬
‫חיזוי‪ :‬ניתן להשתמש במודלים כלכליים כדי ליצור תחזיות לגבי איך הכלכלה‬ ‫‪.1‬‬
‫תתנהג בעתיד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להשתמש במודל של שוק הדיור כדי לחזות כיצד‬
‫שינויים בריבית או בהיצע הדיור ישפיעו על המחירים‪.‬‬
‫ניתוח מדיניות‪ :‬ניתן להשתמש במודלים כלכליים כדי לנתח את ההשפעות של‬ ‫‪.2‬‬
‫אפשרויות מדיניות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להשתמש במודל של מערכת המס כדי‬
‫להעריך את ההשפעות של הורדת מס המוצעת על הכנסות הממשלה והצמיחה‬
‫הכלכלית‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫הבנת תופעות מורכבות‪ :‬ניתן להשתמש במודלים כלכליים כדי לעזור לכלכלנים‬ ‫‪.3‬‬
‫להבין תופעות כלכליות מורכבות‪ ,‬כמו הגורמים לאינפלציה או השפעות‬
‫הגלובליזציה‪.‬‬
‫בעוד שמודלים כלכליים הם כלים שימושיים לניתוח הכלכלה‪ ,‬חשוב לזכור שהם‬
‫מהווים פישוטים של העולם האמיתי ועשויים שלא תמיד לתפוס את כל המורכבות של‬
‫ההתנהגות הכלכלית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Krugman, P., Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2014‬כלכלה‬ ‫‪‬‬

‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬פירסון‪.‬‬

‫)‪ .Samuelson, PA, & Nordhaus, WD (2010‬כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Acemoglu, D., Laibson, D., & List, JA (2015‬מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬
‫מסננת‪ .DC (2013) ,‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ה‪ .‬תפקיד השלטון במשק‬

‫תפקיד הממשלה בכלכלה הוא נושא לוויכוח רב בין כלכלנים וקובעי מדיניות‪ .‬קיימות‬
‫שתי השקפות עיקריות על תפקיד השלטון בכלכלה‪ :‬השקפת ה‪Laissez-Faire-‬‬
‫וההשקפה ההתערבותית‪.‬‬
‫תפיסת הלס‪-‬פייר גורסת כי התערבות ממשלתית בכלכלה צריכה להיות מינימלית‪ ,‬וכי‬
‫יש לאפשר לשוק לפעול בחופשיות ללא התערבות ממשלתית‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬השוק‬
‫הוא הדרך היעילה ביותר להקצאת משאבים ולקביעת מחירים‪ ,‬והתערבות ממשלתית‬
‫עלולה להוביל לחוסר יעילות ועיוותים בשוק‪ .‬תומכי תפיסת ה‪Laissez-Faire-‬‬
‫טוענים שהתערבות ממשלתית בכלכלה עלולה להוביל לתוצאות לא מכוונות וכי‬
‫אנשים ועסקים מצוידים בצורה הטובה ביותר לקבל החלטות כלכליות משלהם‪.‬‬
‫התפיסה ההתערבותית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬גורסת שהתערבות ממשלתית במשק יכולה להיות‬
‫נחוצה בנסיבות מסוימות כדי לתקן כשלי שוק ולקדם צמיחה ויציבות כלכלית‪ .‬כשלי‬
‫שוק מתרחשים כאשר השוק אינו מקצה משאבים ביעילות או כאשר השפעות‬

‫‪10‬‬
 ‫חיצוניות‪ ,‬כגון זיהום או גודש‪ ,‬אינם נלקחים בחשבון‪ .‬תומכי התפיסה ההתערבותית‬
‫טוענים שהתערבות ממשלתית יכולה לתקן כשלי שוק ולקדם צמיחה כלכלית על ידי‬
‫אספקת מוצרים ציבוריים‪ ,‬כגון חינוך ותשתיות‪ ,‬ויסות מונופולים טבעיים וייצוב‬
‫הכלכלה באמצעות מדיניות מוניטרית ופיסקלית‪.‬‬
‫ממשלות יכולות להתערב בכלכלה במגוון דרכים‪ ,‬כולל‪:‬‬
‫אספקת מוצרים ציבוריים‪ :‬ממשלות יכולות לספק מוצרים ציבוריים‪ ,‬כגון חינוך‬ ‫‪.1‬‬
‫ותשתיות‪ ,‬הנחוצים לצמיחה כלכלית אך לא סביר שיסופקו על ידי המגזר‬
‫הפרטי בגלל חוסר היכולת לגבות תשלום עבורם‪.‬‬
‫הסדרת מונופולים טבעיים‪ :‬ממשלות יכולות לווסת מונופולים טבעיים‪ ,‬כגון‬ ‫‪.2‬‬
‫חברות שירות‪ ,‬כדי להבטיח שהן לא ינצלו לרעה את כוח השוק שלהן וגובות‬
‫מחירים מופרזים‪.‬‬
‫תיקון כשלי שוק‪ :‬ממשלות יכולות לתקן כשלי שוק‪ ,‬כגון השפעות חיצוניות או‬ ‫‪.3‬‬
‫אסימטריות מידע‪ ,‬על ידי הטלת מיסים או סובסידיות‪ ,‬או על ידי קביעת‬
‫סטנדרטים מינימליים‪.‬‬
‫ייצוב הכלכלה‪ :‬ממשלות יכולות לייצב את הכלכלה באמצעות מדיניות‬ ‫‪.4‬‬
‫מוניטרית ופיסקלית‪ ,‬כגון התאמת ריבית או הוצאות ממשלתיות‪ ,‬כדי לנטרל את‬
‫ההשפעות של מחזורי העסקים‪.‬‬
‫בעוד שתפקיד הממשלה בכלכלה נותר נושא לוויכוח‪ ,‬רוב הכלכלנים מסכימים שרמה‬
‫מסוימת של התערבות ממשלתית נחוצה כדי לתקן כשלי שוק ולקדם צמיחה כלכלית‬
‫ויציבות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Stiglitz, JE (2015‬כלכלה של המגזר הציבורי‪WW Norton & .‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.Company‬‬
‫)‪ .Krugman, P., & Wells, R. (2015‬מיקרו כלכלה‪ .‬שווה מפרסמים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Acemoglu, D., Laibson, D., & List, JA (2015‬מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מסננת‪ .DC (2013) ,‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיקרו כלכלה‬
‫א‪ .‬מערכות שוק והיצע וביקוש‬
‫‪ .1‬חוק הדרישה‬
‫חוק הביקוש הוא מושג בסיסי במיקרו‪-‬כלכלה הקובע שככל שמחיר הסחורה או‬
‫השירות יעלה‪ ,‬הכמות הנדרשת מאותו סחורה או שירות תקטן‪ ,‬כל שאר הגורמים‬
‫יישארו קבועים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות יורד‪ ,‬הכמות המבוקשת‬
‫‪.‬מאותו סחורה או שירות תגדל‬
‫קשר הפוך זה בין מחיר לכמות מבוקשת מיוצג על ידי עקומת הביקוש המשופעת כלפי‬
‫מטה‪ .‬עקומת הביקוש מציגה את כמות הסחורה או השירות שהצרכנים מוכנים‬
‫‪.‬ומסוגלים לרכוש במחירים שונים‪ ,‬תוך שמירה על כל שאר הגורמים קבועים‬
‫חוק הביקוש מבוסס על ההנחה שכל שאר הגורמים‪ ,‬כגון הכנסה‪ ,‬טעמים והעדפות‬
‫ומחיר הסחורה הנלווית‪ ,‬נשארים קבועים‪ .‬כאשר כל אחד מהגורמים הללו משתנה‪,‬‬
‫הם יעבירו את עקומת הביקוש שמאלה או ימינה‪ ,‬מה שיוביל לשינוי בכמות המבוקשת‬
‫‪.‬במחיר נתון‬
‫ישנן מספר סיבות לכך שחוק הביקוש מתקיים‪ .‬ראשית‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או‬
‫השירות עולה‪ ,‬הצרכנים יחפשו אלטרנטיבות זולות יותר‪ ,‬מה שיוביל לירידה בביקוש‬
‫לסחורה או לשירות היקרים יותר‪ .‬שנית‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות עולה‪,‬‬
‫צרכנים עשויים לבחור לעכב את הרכישה או לקנות פחות מהמוצר או השירות‪ ,‬מה‬
‫שיוביל לירידה בביקוש‪ .‬לבסוף‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות יעלה‪ ,‬ייתכן‬
‫שהיצרנים יוכלו להציע תחליפים במחיר נמוך יותר‪ ,‬מה שיוביל לירידה בביקוש‬
‫‪.‬למוצר או שירות במחיר גבוה יותר‬
‫לחוק הביקוש יש השלכות חשובות על עסקים וקובעי מדיניות‪ .‬עסקים חייבים לקחת‬
‫בחשבון את גמישות המחירים של הביקוש כאשר הם קובעים מחירים עבור המוצרים‬
‫או השירותים שלהם‪ .‬אם הביקוש למוצר או שירות הוא אלסטי ביותר‪ ,‬כלומר שינוי‬
‫קטן במחיר מוביל לשינוי גדול בכמות המבוקשת‪ ,‬אז עסקים חייבים להיזהר לא‬
‫להעלות יותר מדי מחירים או להסתכן באובדן לקוחות‪ .‬קובעי המדיניות חייבים‬

‫‪12‬‬
 ‫להתחשב גם בחוק הביקוש בעת קביעת מסים או מדיניות אחרת המשפיעה על‬
‫‪.‬המחירים‪ ,‬שכן שינויים במחיר עלולים להוביל לשינויים בכמות המבוקשת‬
‫‪:‬מקורות‬
‫‪‬‬ ‫‪. Cengage Learning.‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה ‪Mankiw, NG (2014).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון ‪Hubbard, RG, & O'Brien, AP (2016).‬‬
‫‪‬‬ ‫& ‪. WW Norton‬מיקרו‪-‬כלכלה בינונית‪ :‬גישה מודרנית ‪, HR (2014).‬וריאן‬
‫‪Company.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון ‪Pindyck, RS, & Rubinfeld, DL (2015).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל ‪Samuelson, W., & Nordhaus, D. (2015).‬‬

‫‪ .2‬חוק האספקה‬
‫חוק האספקה הוא מושג בסיסי במיקרו‪-‬כלכלה הקובע שככל שמחיר הסחורה או‬
‫השירות עולה‪ ,‬הכמות המסופקת של הסחורה או השירות הזה תגדל גם היא‪ ,‬וכל שאר‬
‫הגורמים יישארו קבועים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות יורד‪ ,‬הכמות‬
‫‪.‬המסופקת של הסחורה או השירות תקטן‬
‫קשר חיובי זה בין מחיר לכמות מסופקת מיוצג על ידי עקומת ההיצע המשופעת כלפי‬
‫מעלה‪ .‬עקומת ההיצע מציגה את כמות הסחורה או השירות שהיצרנים מוכנים‬
‫‪.‬ומסוגלים למכור במחירים שונים‪ ,‬תוך שמירה על כל שאר הגורמים קבועים‬
‫חוק האספקה מבוסס על ההנחה שכל שאר הגורמים‪ ,‬כמו מחירי תשומות‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫ומספר הספקים‪ ,‬נשארים קבועים‪ .‬כאשר כל אחד מהגורמים הללו משתנה‪ ,‬הם יעבירו‬
‫‪.‬את עקומת ההיצע שמאלה או ימינה‪ ,‬מה שיוביל לשינוי בכמות המסופקת במחיר נתון‬
‫ישנן מספר סיבות לכך שחוק האספקה מתקיים‪ .‬ראשית‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או‬
‫השירות עולה‪ ,‬היצרנים מסוגלים להרוויח רווחים גבוהים יותר על ידי אספקת יותר‬
‫מהמוצר או השירות הזה‪ .‬שנית‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות עולה‪ ,‬יצרנים‬
‫עשויים להיות מסוגלים להעביר משאבים ממוצרים או שירותים אחרים לרווחיים‬
‫יותר‪ ,‬מה שיוביל לגידול בהיצע‪ .‬לבסוף‪ ,‬ככל שמחיר הסחורה או השירות עולה‪,‬‬
‫‪.‬יצרנים חדשים עשויים להיכנס לשוק‪ ,‬מה שיוביל לגידול בהיצע‬

‫‪13‬‬
 ‫לחוק האספקה יש השלכות חשובות על עסקים וקובעי מדיניות‪ .‬עסקים חייבים לקחת‬
‫בחשבון את גמישות המחיר של ההיצע כשהם מחליטים כמה מוצר או שירות לייצר‪.‬‬
‫אם ההיצע הוא אלסטי מאוד‪ ,‬כלומר שינוי קטן במחיר מוביל לשינוי גדול בכמות‬
‫המסופקת‪ ,‬אז עסקים חייבים להיזהר לא לייצר יותר מדי ולהסתכן בעודף‪ .‬קובעי‬
‫המדיניות חייבים להתחשב גם בחוק האספקה בעת קביעת מדיניות המשפיעה על‬
‫מחירי התשומות או גורמים אחרים המשפיעים על ההיצע‪ ,‬שכן שינויים בגורמים אלו‬
‫‪.‬יכולים להוביל לשינויים בכמות המסופקת‬
‫‪:‬מקורות‬
‫‪‬‬ ‫‪. Cengage Learning.‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה ‪Mankiw, NG (2014).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון ‪Hubbard, RG, & O'Brien, AP (2016).‬‬
‫‪‬‬ ‫& ‪. WW Norton‬מיקרו‪-‬כלכלה בינונית‪ :‬גישה מודרנית ‪, HR (2014).‬וריאן‬
‫‪Company.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון ‪Pindyck, RS, & Rubinfeld, DL (2015).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל ‪Samuelson, W., & Nordhaus, D. (2015).‬‬

‫‪ .3‬שיווי משקל בשוק‬

‫במיקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬שיווי משקל בשוק מתייחס לנקודה שבה הכמות המבוקשת של מוצר‬
‫או שירות שווה לכמות שסופקה ברמת מחיר נתונה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬זה המחיר שבו‬
‫השוק מתנקה‪ ,‬ללא עודף ביקוש או עודף היצע‪.‬‬
‫במחיר שיווי המשקל‪ ,‬אין תמריץ לא לקונים ולא למוכרים לשנות את התנהגותם‪ .‬אם‬
‫המחיר גבוה ממחיר שיווי המשקל‪ ,‬אז יהיה עודף של הסחורה או השירות‪ ,‬שכן הכמות‬
‫המסופקת עולה על הכמות המבוקשת‪ .‬עודף זה יפעיל לחץ כלפי מטה על המחיר‪,‬‬
‫ובסופו של דבר יביא לירידת המחיר ולעלייה בכמות המבוקשת עד שהשוק יגיע‬
‫לאיזון‪.‬‬
‫אם המחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל‪ ,‬אזי יהיה מחסור במוצר או בשירות‪ ,‬שכן‬
‫הכמות המבוקשת עולה על הכמות שסופקה‪ .‬מחסור זה יפעיל לחץ כלפי מעלה על‬
‫המחיר‪ ,‬ובסופו של דבר יביא לעליית המחיר ולירידה בכמות המבוקשת עד שהשוק‬
‫יגיע לאיזון‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫הרעיון של שיווי משקל בשוק חשוב מכיוון שהוא מראה כיצד שווקים מתאמים את‬
‫התנהגות הקונים והמוכרים כדי להגיע לתוצאה יעילה‪ .‬במחיר שיווי המשקל‪ ,‬השוק‬
‫מתנקה‪ ,‬ומתבצעות כל העסקאות המועילות גם לקונה וגם למוכר‪ .‬כל התערבות בשוק‪,‬‬
‫כמו פיקוח על מחירים או מיסים‪ ,‬עלולה להוביל לעיוות בשוק ולאובדן יעילות‪.‬‬
‫ניתן להמחיש בצורה גרפית את שיווי המשקל בשוק באמצעות מודל ההיצע והביקוש‪.‬‬
‫מחיר שיווי המשקל נמצא במפגש של עקומות ההיצע והביקוש‪ ,‬כאשר הכמות‬
‫המבוקשת שווה לכמות המסופקת‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Hubbard, RG, & O'Brien, AP (2016‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫וריאן‪ .HR (2014) ,‬מיקרו‪-‬כלכלה בינונית‪ :‬גישה מודרנית‪WW Norton & .‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.Company‬‬
‫)‪ .Pindyck, RS, & Rubinfeld, DL (2015‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Samuelson, W., & Nordhaus, D. (2015‬מיקרו כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬תורת הצרכן‬

‫‪ .1‬מגבלת התקציב‬
‫מגבלת התקציב‬

‫מגבלת התקציב היא מושג בסיסי בתורת הצרכנים הממחיש את הבחירות העומדות‬
‫בפני הצרכנים כשהם מחליטים כיצד להקצות את הכנסתם המוגבלת בין סחורות‬
‫ושירותים שונים‪ .‬מגבלת התקציב קובעת שהסכום הכולל שצרכן יכול להוציא על‬
‫סחורות ושירותים מוגבל על ידי הכנסתו‪.‬‬

‫מבחינה מתמטית‪ ,‬מגבלת התקציב יכולה להיות מיוצגת כך‪:‬‬

‫‪P₁Q₁ + P₂Q₂ + ... + PNQN ≤ I‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪N,‬‬ ‫כאשר ‪ P₁, P₂, ..., PN‬מייצגים את המחירים של טובין ‪Q₁, ,... ,2 ,1‬‬
‫‪ Q₂, ..., QN‬מייצגים את כמויות הסחורה ‪ N ,... ,2 ,1‬שה‪ -‬הצרכן בוחר לרכוש‪,‬‬
‫ואני מייצג את ההכנסה של הצרכן‪.‬‬

‫במשוואה זו‪ ,‬הצד השמאלי מייצג את הסכום הכולל שהצרכן מוציא על כל‬
‫הסחורה‪ ,‬והצד הימני מייצג את הכנסתו של הצרכן‪ .‬סימן אי השוויון (≤) מציין‬
‫שהצרכן אינו יכול להוציא יותר מהכנסתו‪.‬‬

‫ניתן להמחיש את מגבלת התקציב בצורה גרפית כקו תקציבי‪ ,‬המציג את כל‬
‫השילובים של סחורות ושירותים שצרכן יכול להרשות לעצמו בהתחשב בהכנסתו‬
‫ובמחירי הסחורה‪ .‬קו התקציב הוא קו ישר עם שיפוע השווה ליחס המחירים של‬
‫שתי הסחורות‪.‬‬

‫מגבלת התקציב חשובה בתורת הצרכנים מכיוון שהיא עוזרת להסביר כיצד‬
‫צרכנים בוחרים מה לקנות‪ .‬צרכנים יבחרו בדרך כלל לרכוש את השילוב של‬
‫סחורות ושירותים שממקסם את שביעות רצונם (התועלת) בכפוף למגבלה‬
‫התקציבית‪ .‬המשמעות היא שהצרכנים יבחרו בשילוב של סחורות ושירותים‬
‫המעניק להם את רמת התועלת הגבוהה ביותר במגבלות התקציב שלהם‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬

‫וריאן‪ .HR (2014) ,‬מיקרו‪-‬כלכלה בינונית‪ :‬גישה מודרנית‪WW .‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.NORTON & COMPANY‬‬

‫)‪ .PINDYCK, RS, & RUBINFELD, DL (2015‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .NICHOLSON, W. (2014‬תיאוריה מיקרו‪-‬כלכלית‪ :‬עקרונות יסוד‬ ‫‪‬‬

‫והרחבות‪.CENGAGE LEARNING .‬‬

‫)‪.MAS-COLELL, A., WHINSTON, MD, & GREEN, JR (1995‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריה מיקרו‪-‬כלכלית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬

‫)‪ .JEHLE, GA, & RENY, PJ (2011‬תיאוריה מיקרו‪-‬כלכלית מתקדמת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪ .2‬פונקציית השירות‬
‫פונקציית השירות היא ייצוג מתמטי של העדפות הצרכן על פני מוצרים ושירותים‬
‫שונים‪ .‬הוא מתאר את רמת שביעות הרצון (התועלת) שמפיק צרכן מצריכת שילובים‬
‫שונים של סחורות ושירותים‪ .‬פונקציית השירות היא מושג מפתח בתורת הצרכנים‬
‫‪.‬מכיוון שהיא עוזרת להסביר כיצד צרכנים בוחרים מה לקנות‬
‫‪:‬מבחינה מתמטית‪ ,‬ניתן לייצג את פונקציית השירות כ‬
‫)‪U(x₁, x₂, ..., xn‬‬
‫שהצרכן בוחר ‪, ..., n‬מייצגים את כמויות הסחורה ‪ x₁, x₂, ..., xn 2 ,1‬כאשר‬
‫‪.‬מייצגת את רמת התועלת שהצרכן מפיק מצריכת מוצרים אלה ‪-U‬לרכוש‪ ,‬ו‬
‫בדרך כלל מניחים שלפונקציית השירות יש תכונות מסוימות‪ ,‬כגון הגדלת כמויות‬
‫הסחורות הנצרכות (כלומר‪ ,‬יותר צריכה מובילה לתועלת גבוהה יותר) והצגת תועלת‬
‫שולית פוחתת (כלומר‪ ,‬התועלת השולית של כל יחידה נוספת של טוב יורדת ככל‬
‫‪.‬שיותר מהטוב הזה נצרך)‬
‫מטרת הצרכן היא לבחור בשילוב של סחורות ושירותים שימקסם את התועלת שלהם‬
‫בכפוף למגבלה התקציבית‪ .‬זה ידוע כבעיית האופטימיזציה של הצרכן‪ .‬הפתרון‬
‫לבעיית האופטימיזציה נקרא פונקציית הביקוש של הצרכן‪ ,‬המפרטת את הכמויות של‬
‫‪.‬כל סחורה שהצרכן יבחר לרכוש במחירים שונים‬
‫ניתן להשתמש בפונקציית השירות כדי לגזור את פונקציית הביקוש‪ ,‬המראה כיצד‬
‫הביקוש של הצרכן לכל טוב משתנה בהתאם למחירה ולהכנסה של הצרכן‪ .‬ניתן לתאר‬
‫את פונקציית הביקוש כעקומת ביקוש‪ ,‬המציגה את הקשר בין מחיר הסחורה לכמות‬
‫‪.‬המבוקשת מאותה סחורה‬
‫פונקציית השירות היא מושג בסיסי בתורת הצרכנים מכיוון שהיא מספקת דרך למדוד‬
‫ולהשוות את שביעות הרצון שצרכנים מפיקים מצריכת שילובים שונים של סחורות‬
‫ושירותים‪ .‬על ידי הבנת פונקציית השירות‪ ,‬כלכלנים יכולים לחזות כיצד הצרכנים‬
‫יגיבו לשינויים במחירים ובהכנסה‪ ,‬וכיצד הם יקצו את המשאבים המוגבלים שלהם‬
‫‪.‬כדי למקסם את רווחתם‬
‫‪:‬מקורות‬

‫‪17‬‬
 ‫‪‬‬ ‫& ‪. WW Norton‬מיקרו‪-‬כלכלה בינונית‪ :‬גישה מודרנית ‪, HR (2014).‬וריאן‬
‫‪Company.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון ‪Pindyck, RS, & Rubinfeld, DL (2015).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬תיאוריה מיקרו‪-‬כלכלית‪ :‬עקרונות יסוד והרחבות ‪Nicholson, W. (2014).‬‬
‫‪Cengage Learning.‬‬
‫‪‬‬ ‫תיאוריה ‪Mas-Colell, A., Whinston, MD, & Green, JR (1995).‬‬
‫‪.‬מיקרו‪-‬כלכלית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‬
‫‪‬‬ ‫תיאוריה מיקרו‪-‬כלכלית מתקדמת‪Jehle, GA, & Reny, PJ (2011). .‬‬
‫‪.‬פירסון‬

‫‪ .3‬ניתוח שולי‬
‫ניתוח שוליים הוא כלי המשמש במיקרו‪-‬כלכלה כדי ללמוד את השינויים במערכת‬
‫כאשר מתבצעות התאמות מצטברות קטנות‪ .‬הניתוח השולי מבוסס על הרעיון של‬
‫תועלת שולית‪ ,‬המתייחס לסיפוק או התועלת הנוספים שמקבל צרכן מצריכת יחידה‬
‫נוספת של מוצר או שירות‪ .‬ניתוח שולי מסייע בקביעת רמת הצריכה והייצור‬
‫‪.‬האופטימלית עבור מוצר נתון‪ ,‬תוך התחשבות בעלויות והיתרונות הנלווים‬
‫ישנם שני סוגים של ניתוח שוליים‪ :‬ניתוח עלות שולית וניתוח תועלת שולית‪ .‬ניתוח‬
‫עלות שולית כרוך בבחינת העלות הנוספת של ייצור יחידה אחת נוספת של מוצר או‬
‫שירות‪ ,‬בעוד שניתוח תועלת שולית כרוך בבחינת התועלת או שביעות הרצון הנוספת‬
‫שהושגו מצריכת עוד יחידה אחת של מוצר או שירות‪ .‬שני ניתוחים אלה משמשים כדי‬
‫‪.‬לקבוע אם זה מועיל לייצר או לצרוך יותר של מוצר או שירות‬
‫ניתוח שוליים משמש גם כדי לקבוע את הרמה האופטימלית של שימוש בתשומה‬
‫בייצור‪ .‬זה עוזר בקביעת הנקודה שבה התועלת השולית של תשומה נוספת שווה‬
‫לעלות השולית שלה‪ .‬זה עוזר להבטיח שהמשאבים מוקצים ביעילות ותהליך הייצור‬
‫‪.‬מותאם‬
‫בסך הכל‪ ,‬ניתוח שוליים הוא כלי חשוב במיקרו‪-‬כלכלה המסייע בקבלת החלטות לגבי‬
‫ייצור‪ ,‬צריכה והקצאת משאבים‪ .‬זה מאפשר לאנשים ועסקים לקבל החלטות מושכלות‬
‫‪.‬לגבי השימוש במשאבים נדירים בצורה היעילה ביותר‬
‫‪:‬מקורות‬

‫‪18‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪. Cengage Learning.‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה ‪Mankiw, NG (2014).‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬מיקרו‪-‬כלכלה‪ :‬תיאוריה ויישומים עם חשבון‪ .‬פירסון ‪Perloff, JM (2017).‬‬
‫‪‬‬ ‫עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪Frank, RH, & Bernanke, B. (2012). .‬‬
‫‪.‬מקגרו‪-‬היל‬

‫ג‪ .‬תורת המפיק‬

‫‪ .1‬פונקציית ההפקה‬
‫במיקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬פונקציית ייצור היא קשר מתמטי בין תשומות ותפוקות בייצור‬
‫סחורות ושירותים‪ .‬הוא מציג את התפוקה המקסימלית שניתן להפיק מקבוצה נתונה‬
‫של תשומות או משאבים‪ ,‬בהנחה שהטכנולוגיה קבועה‪ .‬פונקציית הייצור היא כלי‬
‫חיוני לניתוח התנהגותן של חברות והחלטות האספקה שלהן‪.‬‬
‫ניתן לייצג את פונקציית הייצור כ‪:‬‬
‫)‪Q = f (K, L‬‬
‫כאשר ‪ Q‬היא כמות התפוקה‪ K ,‬היא כמות תשומות ההון‪ ,‬ו‪ L-‬היא כמות תשומות‬
‫העבודה‪ .‬הפונקציה ‪ f‬מייצגת את טכנולוגיית הייצור‪ ,‬המראה כיצד התשומות של‬
‫עבודה והון משולבות לייצור תפוקה‪.‬‬
‫ישנם שני מאפיינים חשובים של פונקציית הייצור‪ :‬החזרות לקנה מידה ותפוקה‬
‫שולית‪ .‬החזרות לקנה מידה מתייחס לקצב שבו התפוקה גדלה כאשר כל התשומות‬
‫מוגדלות באותה פרופורציה‪ .‬אם התפוקה גדלה באותו שיעור כמו תשומות‪ ,‬פונקציית‬
‫הייצור מציגה החזרות קבועות לקנה מידה‪ .‬אם התפוקה גדלה בשיעור גדול יותר‬
‫מהתשומות‪ ,‬פונקציית הייצור מציגה תשואות הולכות וגדלות לקנה מידה‪ .‬אם התפוקה‬
‫גדלה בשיעור קטן יותר מהתשומות‪ ,‬פונקציית הייצור מציגה החזרות יורדות לקנה‬
‫מידה‪.‬‬
‫פרודוקטיביות שולית מתייחסת לתפוקה הנוספת שנוצרת כאשר מתווספת יחידה אחת‬
‫של קלט תוך החזקת כל שאר התשומות קבועות‪ .‬התוצר השולי של העבודה (‪)MPL‬‬
‫הוא התפוקה הנוספת המופקת כאשר מתווספת יחידת עבודה אחת‪ ,‬והתוצר השולי של‬
‫הון (‪ )MPK‬הוא התפוקה הנוספת המופקת כאשר מתווספת יחידת הון אחת‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫פונקציית הייצור משמשת לקביעת השילוב האופטימלי של תשומות לשימוש בייצור‪,‬‬
‫בהתחשב במחירי התשומות ומחיר התפוקה‪ .‬הפירמה תבחר בשילוב התשומות‬
‫שממזער את עלות הפקת רמת תפוקה נתונה‪ ,‬בכפוף לטכנולוגיית הייצור‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬פונקציית הייצור היא כלי חשוב במיקרו‪-‬כלכלה לניתוח התנהגותן של‬
‫חברות והחלטות האספקה שלהן‪ .‬היא מאפשרת לחברות לקבל החלטות מושכלות לגבי‬
‫השילוב האופטימלי של תשומות לשימוש בייצור‪ ,‬בהתחשב במחירי התשומות ומחיר‬
‫התפוקה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Perloff, JM (2017‬מיקרו‪-‬כלכלה‪ :‬תיאוריה ויישומים עם חשבון‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Frank, RH, & Bernanke, B. (2012‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקגרו‪-‬היל‪.‬‬

‫‪ .2‬עלויות ייצור‬
‫עלויות ייצור מתייחסות להוצאות שיש לחברה בתהליך ייצור סחורות ושירותים‪.‬‬
‫ההבנה של עלויות הייצור היא היבט חיוני של תורת היצרנים במיקרו‪-‬כלכלה‪.‬‬
‫התיאוריה עוזרת ליצרנים לקבל החלטות לגבי רמות הייצור‪ ,‬התמחור והרווחיות‪.‬‬
‫ישנן שתי קטגוריות רחבות של עלויות ייצור‪ :‬עלויות קבועות ועלויות משתנות‪.‬‬
‫עלויות קבועות מתייחסות להוצאות שאינן משתנות עם רמת הייצור‪ ,‬בעוד שעלויות‬
‫משתנות מתייחסות להוצאות הגדלות או יורדות עם רמת הייצור‪ .‬דוגמאות לעלויות‬
‫קבועות כוללות שכר דירה‪ ,‬משכורות וארנונה‪ .‬דוגמאות לעלויות משתנות כוללות‬
‫חומרי גלם‪ ,‬עבודה ושירותים‪.‬‬
‫ישנם גם שני סוגים של עלויות משתנות‪ :‬עלויות מפורשות ועלויות משתנות‪ .‬עלויות‬
‫מפורשות מתייחסות להוצאות ממשיות מהכיס‪ ,‬כגון עבודה וחומרים‪ .‬עלויות‬
‫משתמעות מתייחסות לעלויות הזדמנויות‪ ,‬שהן העלויות של ויתור על החלופה הטובה‬
‫הבאה‪ ,‬כגון המשכורת שאדם יכול להרוויח אם יעבוד במקום אחר‪.‬‬
‫הבנת עלויות הייצור חיונית ליצרן בקביעת רמת הייצור למקסום הרווח‪ .‬הדבר נעשה‬
‫על ידי השוואת הפדיון השולי (ההכנסה המופקת ממכירת יחידת תפוקה נוספת) לעלות‬
‫השולית (עלות הפקת יחידת תפוקה נוספת)‪ .‬אם ההכנסה השולית גדולה מהעלות‬

‫‪20‬‬
 ‫השולית‪ ,‬על היצרן להגדיל את הייצור עד ששני הערכים יהיו שווים‪ .‬זה ידוע בתור‬
‫רמת הייצור למקסום הרווח‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬ההבנה של עלויות הייצור היא מרכיב קריטי בתיאוריית היצרנים‬
‫במיקרו‪-‬כלכלה‪ .‬זה עוזר ליצרנים לקבל החלטות מושכלות לגבי רמות ייצור‪ ,‬תמחור‬
‫ורווחיות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Perloff, JM (2017‬מיקרו‪-‬כלכלה‪ :‬תיאוריה ויישומים עם חשבון‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Samuelson, PA, & Nordhaus, WD (2010‬כלכלה‪ .‬מקגרו‪-‬היל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬מקסום רווחים‬
‫בהקשר של תורת היצרן‪ ,‬מקסום רווח מתייחס לתהליך שבו פירמה קובעת את רמת‬
‫התפוקה שתניב את הרווח הגבוה ביותר האפשרי‪ .‬כדי להבין כיצד פועלת מקסום‬
‫רווחים‪ ,‬חשוב לשקול את הקשר בין העלויות של הפירמה להכנסותיה‪.‬‬
‫סך ההכנסות של פירמה הוא כמות הכסף שהיא מרוויחה ממכירת התפוקה שלה‪ ,‬בעוד‬
‫שהעלות הכוללת שלה היא סכום העלויות הקבועות שלה והעלויות המשתנות שלה‪.‬‬
‫עלויות קבועות הן עלויות שאינן משתנות עם רמת התפוקה‪ ,‬בעוד שעלויות משתנות‬
‫הן עלויות שאכן משתנות עם רמת התפוקה‪.‬‬
‫כדי למקסם את הרווח‪ ,‬על חברה למצוא את רמת התפוקה שבה ההכנסה השולית שלה‬
‫שווה לעלות השולית שלה‪ .‬הכנסה שולית היא ההכנסה הנוספת שמתקבלת ממכירת‬
‫יחידת תפוקה אחת נוספת‪ ,‬בעוד שהעלות השולית היא העלות הנוספת שנגרמה לייצור‬
‫יחידת תפוקה אחת נוספת‪.‬‬
‫אם חברה מייצרת תפוקה ברמה שבה ההכנסה השולית גדולה מהעלות השולית‪ ,‬היא‬
‫יכולה להגדיל את הרווח שלה על ידי הגדלת התפוקה שלה‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם העלות‬
‫השולית גדולה מההכנסה השולית‪ ,‬החברה יכולה להגדיל את הרווח שלה על ידי‬
‫הפחתת התפוקה שלה‪.‬‬
‫ישנן שיטות שונות שבהן חברות יכולות להשתמש כדי למצוא את רמת התפוקה‬
‫שממקסמת את הרווחים שלהן‪ ,‬כגון הגישה הגרפית‪ ,‬הגישה המתמטית וגישת החשבון‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫גישה גרפית‪ :‬בגישה הגרפית‪ ,‬פירמה יכולה להשתמש בגרף למקסום רווחים כדי‬
‫לקבוע חזותית את רמת התפוקה שתניב את הרווח הגבוה ביותר האפשרי‪ .‬הגרף מציג‬
‫את סך ההכנסות‪ ,‬העלות הכוללת והרווח של החברה ברמות שונות של תפוקה‪.‬‬
‫גישה מתמטית‪ :‬בגישה המתמטית‪ ,‬חברה יכולה להשתמש במשוואות אלגבריות כדי‬
‫למצוא את רמת התפוקה שתמקסם את הרווח שלה‪ .‬זה כרוך בקביעת הכנסה שולית‬
‫שווה לעלות שולית‪ ,‬ופתרון לרמת התפוקה‪.‬‬
‫גישת חשבון‪ :‬בגישת החישוב‪ ,‬חברה יכולה להשתמש בחשבון כדי למצוא את רמת‬
‫התפוקה שממקסמת את הרווח שלה‪ .‬זה כרוך בנטילת הנגזרת של פונקציית הרווח‬
‫ביחס לתפוקה‪ ,‬הגדרתה שווה לאפס ופתרון לרמת התפוקה‪.‬‬
‫חשוב לציין שמקסום רווח אינו אומר בהכרח שפירמה ממקסמת את הרווחה החברתית‬
‫שלה או מייצרת את מירב הערך לחברה‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬מקסום רווחים עלול‬
‫להוביל להשפעות חיצוניות שליליות‪ ,‬כגון השפלה סביבתית או ניצול עבודה‪,‬‬
‫שעלולים לפגוע בחברה כולה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Pindyck, RS, & Rubinfeld, DL (2017‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ד‪ .‬מבני שוק ואסטרטגיות תמחור‬

‫‪ .1‬תחרות מושלמת‬
‫תחרות מושלמת היא מבנה שוק שבו מספר רב של חברות קטנות מייצרות מוצרים‬
‫הומוגניים ואין להם שליטה על מחיר המוצר‪ .‬בתחרות מושלמת‪ ,‬אין חסמי כניסה או‬
‫יציאה‪ ,‬ולכל החברות יש גישה לאותה טכנולוגיה ומשאבים‪ .‬המחיר בשוק תחרותי‬
‫לחלוטין נקבע על ידי כוחות ההיצע והביקוש‪ .‬במבנה שוק זה‪ ,‬כל פירמה היא לוקחת‬
‫מחירים‪ ,‬כלומר עליה לקבל את מחיר השוק שנקבע על ידי התעשייה‪.‬‬
‫ישנם מספר מאפיינים של תחרות מושלמת‪ ,‬כולל‪:‬‬
‫מספר גדול של חברות קטנות‪ :‬בתחרות מושלמת‪ ,‬יש מספר רב של חברות‬ ‫‪.1‬‬
‫קטנות המייצרות מוצרים הומוגניים‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מוצרים הומוגניים‪ :‬המוצרים המיוצרים על ידי כל פירמה בתעשייה זהים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ולצרכנים אין כל העדפה למוכר מסוים‪.‬‬
‫כניסה ויציאה חופשית‪ :‬אין חסמי כניסה או יציאה‪ ,‬וחברות יכולות להיכנס או‬ ‫‪.3‬‬
‫לצאת מהענף ללא כל הגבלה‪.‬‬
‫מידע מושלם‪ :‬לכל הקונים והמוכרים יש מידע מושלם על השוק והמחירים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אפס רווח כלכלי‪ :‬בטווח הארוך‪ ,‬חברות בתחרות מושלמת מרוויחות אפס רווח‬ ‫‪.5‬‬
‫כלכלי‪ ,‬מה שאומר שהן מרוויחות בדיוק מספיק כדי לכסות את העלויות שלהן‪.‬‬
‫תחרות מושלמת היא מושג תיאורטי‪ ,‬ונדיר למצוא מבנה שוק כזה במציאות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כמה תעשיות כמו חקלאות‪ ,‬שוק המניות ושוקי מטבע חוץ יכולים להיחשב כדוגמאות‬
‫לתחרות מושלמת‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Stiglitz, JE, & Walsh, CE (2015‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪WW .‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.Norton & Company‬‬

‫‪ .2‬מונופול‬
‫אין תחליפים קרובים לסחורות או לשירותים שהמונופול מספק‪ .‬זה נותן‬
‫לבעל המונופול כוח שוק משמעותי‪ ,‬שבו הם יכולים להשתמש כדי לקבוע‬
‫מחירים ולהגביל את התפוקה‪ .‬בניגוד לתחרות מושלמת‪ ,‬בעל מונופולין יכול‬
‫להרוויח רווחים כלכליים בטווח הארוך‪ ,‬ואין לחץ על בעל המונופול לשפר‬
‫את היעילות‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של מונופולים‪ :‬מונופולים טבעיים ומונופולים מלאכותיים‪.‬‬
‫מונופולים טבעיים נוצרים כאשר יתרונות הגודל כה משמעותיים עד‬
‫שהחברה הגדולה בתעשייה יכולה לייצר סחורות או שירותים בעלות נמוכה‬
‫יותר מכל מתחרים פוטנציאליים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברת שירות מים שכבר‬
‫השקיעה בתשתיות וברשתות חלוקה יכולה לייצר מים בצורה יעילה יותר‬
‫מכל מתחרה חדש‪.‬‬
‫מונופולים מלאכותיים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נוצרים כאשר חברה משתמשת‬
‫בחסמים לכניסה כדי למנוע מתחרות להיכנס לשוק‪ .‬חסמי כניסה אלו‬
‫‪23‬‬
 ‫עשויים להיות חוקיים‪ ,‬כגון פטנטים‪ ,‬או שהם עשויים להיות קשורים‬
‫לשליטה במשאבים חיוניים‪ ,‬כמו חברת כרייה השולטת בגישה למינרל נדיר‪.‬‬
‫מונופולים יכולים להוביל לחוסר יעילות‪ ,‬שכן בעל המונופולין מגביל את‬
‫התפוקה וגובה מחיר גבוה יותר ממה שהיה קורה בשוק תחרותי‪ .‬הדבר‬
‫עלול להוביל להפסדי משקל‪ ,‬שכן צרכנים שמוכנים לשלם עבור המוצר יותר‬
‫ממה שעולה לייצורו‪ ,‬נמנעים מלקנותו בשל המחיר הגבוה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן‬
‫שלמונופולים אין תמריץ לחדש או לשפר את המוצרים או השירותים שלהם‪,‬‬
‫מכיוון שהם מוגנים מתחרות‪.‬‬
‫חוקי הגבלים עסקיים נועדו למנוע ולהסדיר מונופולים‪ ,‬במיוחד מונופולים‬
‫מלאכותיים המגבילים את התחרות באמצעות חסמי כניסה‪ .‬החוקים אוסרים‬
‫שיטות אנטי‪-‬תחרותיות‪ ,‬כגון קביעת מחירים‪ ,‬עסקה בלעדית ותמחור‬
‫טורפני‪ ,‬ומאפשרים פירוק של חברות בעלות כוח שוק רב מדי‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .Perloff, JM (2018‬מיקרו‪-‬כלכלה‪ :‬תיאוריה ויישומים עם חשבון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירסון‪.‬‬
‫)‪ .Stiglitz, JE, & Walsh, CE (2016‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪WW .‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.Norton & Company‬‬

‫‪ .3‬אוליגופול‬
‫אוליגופול הוא מבנה שוק שבו מספר קטן של חברות מתחרות זו בזו‪ .‬למספר קטן זה‬
‫של חברות יש כוח שוק משמעותי ויכול להשפיע על המחיר והכמות של סחורות‬
‫ושירותים בשוק‪ .‬המונח אוליגופול נגזר מהמילים היווניות "‪ "oligos‬שמשמעותן‬
‫"מעטים" ו‪ "polein"-‬שמשמעותן "למכור"‪.‬‬
‫מאפיינים של אוליגופול‪:‬‬
‫‪ .1‬מעט חברות‪ :‬אוליגופול מאופיין במספר קטן של חברות בשוק‪.‬‬
‫‪ .2‬תלות הדדית‪ :‬החברות באוליגופול תלויות זו בזו‪ .‬המשמעות היא שלפעולות של‬
‫פירמה אחת יש השפעה משמעותית על הפירמות האחרות בשוק‪.‬‬
‫‪ .3‬חסמי כניסה‪ :‬אוליגופול מאופיין בחסמי כניסה גבוהים‪ .‬המשמעות היא שקשה‬
‫לחברות חדשות להיכנס לשוק ולהתחרות מול החברות הקיימות‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪ .4‬בידול מוצרים‪ :‬חברות באוליגופול מייצרות לרוב מוצרים מובחנים‪ .‬זה מאפשר‬
‫להם לגבות מחירים גבוהים יותר ולהרוויח רווחים גבוהים יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬קשיחות מחיר‪ :‬חברות באוליגופול עוסקות לעתים קרובות בקשיחות מחירים‪.‬‬
‫המשמעות היא שהם מהססים לשנות מחירים מכיוון שזה עלול לעורר מלחמת‬
‫מחירים‪.‬‬
‫‪ .6‬תחרות ללא מחיר‪ :‬חברות באוליגופול עוסקות לעיתים קרובות בתחרות שאינה‬
‫במחיר‪ .‬זה כולל פרסום‪ ,‬שיווק ובידול מוצרים‪.‬‬
‫דוגמאות לאוליגופול‪:‬‬
‫‪ .1‬תעשיית הרכב‪ :‬תעשיית הרכב היא דוגמה לאוליגופול‪ .‬מספר קטן של חברות‪,‬‬
‫כמו פורד‪ ,‬ג'נרל מוטורס וטויוטה‪ ,‬שולטות בשוק‪.‬‬
‫‪ .2‬תעשיית המשקאות הקלים‪ :‬תעשיית המשקאות הקלים היא דוגמה נוספת‬
‫לאוליגופול‪ .‬מספר קטן של חברות‪ ,‬כמו קוקה קולה ופפסיקו‪ ,‬שולטות בשוק‪.‬‬
‫‪ .3‬תעשיית הטלפונים הניידים‪ :‬תעשיית הטלפונים הניידים היא גם דוגמה‬
‫לאוליגופול‪ .‬מספר קטן של חברות‪ ,‬כמו אפל‪ ,‬סמסונג ו‪ ,Huawei-‬שולטות‬
‫בשוק‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Perloff, JM (2017) ‬מיקרו כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬
‫‪ .Stiglitz, JE, & Walsh, CE (2015) ‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪WW .‬‬
‫‪.Norton & Company‬‬

‫‪ .4‬תחרות מונופוליסטית‬
‫תחרות מונופוליסטית היא מבנה שוק החולק מאפיינים של תחרות מושלמת‬
‫ומונופול כאחד‪ .‬הוא מאופיין במספר רב של חברות קטנות המציעות מוצרים‬
‫מובחנים מעט‪ ,‬המאפשרים מידה מסוימת של כוח שוק‪ .‬הנה כמה נקודות מפתח‬
‫לגבי תחרות מונופוליסטית‪:‬‬
‫בידול מוצרים‪ :‬חברות בתחרות מונופוליסטית מייצרות מוצרים שונים במקצת‬ ‫‪‬‬
‫מהמתחרים‪ .‬זה יכול להיות בצורה של מיתוג‪ ,‬איכות‪ ,‬אריזה או תכונות אחרות‬
‫שגורמות למוצר שלהם להתבלט‪ .‬זה מאפשר לחברות לגבות מחיר מעט גבוה‬
‫יותר מהמתחרות שלהן‪ ,‬אך גם מגביל את כוח השוק שלהן‪.‬‬
‫חברות רבות‪ :‬יש הרבה פירמות הפועלות בשוק‪ ,‬שלכל אחת נתח שוק קטן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המשמעות היא שאף חברה אחת לא יכולה להשפיע באופן משמעותי על מחיר‬
‫השוק‪.‬‬
‫כניסה ויציאה חופשית‪ :‬חברות יכולות להיכנס או לצאת מהשוק בקלות‪ ,‬כך‬ ‫‪‬‬
‫שאין חסם משמעותי לכניסה‪.‬‬
‫פרסום‪ :‬חברות בתחרות מונופוליסטית עוסקות לעתים קרובות בפרסום כדי‬ ‫‪‬‬
‫לבדל את המוצרים שלהן מהמתחרים וליצור נאמנות למותג‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫רווחים בטווח הקצר‪ :‬חברות יכולות להרוויח רווחים בטווח הקצר‪ ,‬אך בטווח‬ ‫‪‬‬
‫הארוך‪ ,‬חברות חדשות ייכנסו לשוק‪ ,‬יוריד מחירים ויפחית רווחים‪.‬‬
‫תחרות מונופוליסטית נראית לעתים קרובות בתעשיות כמו מסעדות‪ ,‬ביגוד‬
‫ומוצרי צריכה‪ .‬דוגמאות לחברות הפועלות בתחרות מונופוליסטית כוללות‬
‫מקדונלדס‪ ,‬נייקי וקוקה קולה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ .Perloff, JM (2017‬מיקרו‪-‬כלכלה (מהדורה ‪ .)8‬פירסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .III‬מאקרו כלכלה‬
‫א‪ .‬חשבונאות הכנסה לאומית‬
‫‪ .1‬תוצר מקומי גולמי‬
‫תוצר מקומי גולמי (‪ )GDP‬הוא אחד המדדים המקרו‪-‬כלכליים החשובים ביותר‬
‫ומשמש למדידת הביצועים הכלכליים של מדינה‪ .‬התמ"ג מוגדר כערך הכולל של כל‬
‫הסחורות והשירותים הסופיים המיוצרים בגבולות המדינה במהלך תקופה נתונה‪,‬‬
‫בדרך כלל שנה‪ .‬התמ"ג משמש לעתים קרובות כמדד לרמת החיים של מדינה‪ ,‬למרות‬
‫שהוא אינו לוקח בחשבון גורמים כמו אי שוויון בהכנסה או קיימות סביבתית‪.‬‬
‫קיימות שלוש גישות לחישוב התמ"ג‪ :‬גישת ההוצאה‪ ,‬גישת ההכנסה וגישת הייצור‪.‬‬
‫גישת ההוצאות מחשבת את התמ"ג כסכום כל ההוצאות הסופיות על סחורות‬
‫ושירותים בתקופה נתונה‪ .‬זה כולל צריכה‪ ,‬השקעות‪ ,‬הוצאות ממשלתיות ויצוא נטו‬
‫(יצוא מינוס יבוא)‪ .‬גישת ההכנסה מחשבת את התמ"ג כסכום כל ההכנסות שהושגו‬
‫בייצור סחורות ושירותים‪ ,‬לרבות שכר‪ ,‬משכורות‪ ,‬רווחים ושכר דירה‪ .‬גישת הייצור‬
‫מחשבת את התמ"ג כסכום כל הערך המוסף בכל שלב של הייצור‪ ,‬מחומרי הגלם ועד‬
‫למוצר הסופי‪.‬‬
‫התמ"ג משמש לעתים קרובות כמדד לצמיחה הכלכלית של מדינה‪ ,‬כאשר תוצר גבוה‬
‫יותר מצביע על כלכלה גדולה ויצרנית יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬התמ"ג יכול להיות מושפע גם‬
‫מגורמים כמו אינפלציה‪ ,‬גידול אוכלוסיה ושינויים בשערי החליפין‪.‬‬
‫ישנן מגבלות מסוימות לשימוש בתוצר כמדד לביצועים כלכליים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התמ"ג אינו‬
‫לוקח בחשבון פעילויות שאינן שוק‪ ,‬כגון עבודה במשק בית או התנדבות‪ ,‬שיכולים‬
‫להיות משמעותיים במדינות מסוימות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התמ"ג אינו מתייחס לאי‪-‬שוויון‬
‫בהכנסות או להבדלים בחלוקת העושר‪ ,‬אשר יכולים להשפיע על רמת החיים של‬
‫קבוצות שונות במדינה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2019) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬

‫‪26‬‬
 ‫)‪ .Blanchard, OJ, & Johnson, DR (2013‬מאקרו כלכלה (מהדורה ‪.)6‬‬ ‫‪‬‬
‫פירסון‪.‬‬

‫‪ .2‬תוצר לאומי גולמי‬

‫תוצר לאומי גולמי (‪ )GNP‬הוא מדד של התפוקה הכלכלית הכוללת המיוצרים על ידי‬
‫תושבי מדינה‪ ,‬ללא קשר למיקומם‪ ,‬במהלך תקופה מוגדרת‪ ,‬בדרך כלל שנה‪ .‬התמ"ג‬
‫לוקח בחשבון לא רק את הסחורות והשירותים המיוצרים בגבולות המדינה (כמו תוצר‬
‫מקומי גולמי‪ ,‬או תמ"ג)‪ ,‬אלא כולל גם את התפוקה המופקת על ידי אזרחיה וחברות‬
‫הממוקמות בחו"ל‪.‬‬
‫התל"ג מחושב על ידי חיבור הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים הסופיים‬
‫שיוצרו על ידי תושבי מדינה‪ ,‬ללא קשר למקום הייצור שלהם‪ ,‬במהלך תקופה‬
‫מסוימת‪ .‬זה שווה לסכום הצריכה‪ ,‬ההוצאה הממשלתית‪ ,‬ההשקעות והיצוא נטו (יצוא‬
‫מינוס יבוא)‪.‬‬
‫התל"ג הוא אינדיקטור חשוב לביצועים הכלכליים של מדינה ומשמש למדידת גודל‬
‫הכלכלה שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לה מגבלות מסוימות‪ ,‬כולל העובדה שהיא אינה מביאה‬
‫בחשבון את אי השוויון בהכנסות או את חלוקת העושר בין תושבי המדינה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Investopedia. (2021) ‬תוצר לאומי גולמי ‪ -‬תמ"ג‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.investopedia.com/terms/g/gnp.asp‬‬

‫‪ .3‬תוצר מקומי נטו‬

‫תוצר מקומי נטו (‪ )NDP‬הוא מדד כלכלי המייצג את הערך הכולל של סחורות‬
‫ושירותים המיוצרים בגבולות המדינה‪ ,‬לאחר התחשבנות בפחת‪ NDP .‬מספק תמונה‬
‫מדויקת יותר של הביצועים הכלכליים של מדינה מאשר התוצר המקומי הגולמי (‬
‫‪ )GDP‬מכיוון שהוא לוקח בחשבון את הבלאי של מלאי ההון של המדינה‪ ,‬כגון‬
‫מכונות וציוד‪ ,‬שאינו מובא בחשבון בתוצר‪.‬‬
‫ניתן לחשב ‪ NDP‬באמצעות הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫‪ = NDP‬תוצר מקומי גולמי (‪ - )GDP‬פחת‬
‫פחת מתייחס לירידת ערך מלאי ההון של מדינה עקב בלאי‪ ,‬התיישנות וגורמים‬
‫נוספים‪ .‬על ידי הפחתת הפחת מהתמ"ג‪ ,‬ה‪ NDP -‬מייצג את התפוקה נטו של כלכלת‬
‫מדינה‪.‬‬
‫‪ NDP‬הוא מדד חשוב מכיוון שהוא מספק תובנה לגבי הצמיחה והפיתוח הכלכליים‬
‫של מדינה‪ .‬כאשר ה‪ NDP-‬גדל‪ ,‬זה מצביע על כך שמלאי ההון של המדינה גדל‬

‫‪27‬‬
 ‫ושכלכלתה הופכת ליצרנית יותר‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר ה‪ NDP-‬יורד‪ ,‬זה מצביע על כך‬
‫שמלאי ההון של המדינה בירידה‪ ,‬וייתכן שכלכלתה חווה שפל‪.‬‬
‫בסך הכל‪ NDP ,‬הוא מדד מכריע לביצועים הכלכליים של מדינה והוא משמש על ידי‬
‫קובעי מדיניות‪ ,‬משקיעים ואנליסטים כדי לאמוד את בריאותה של כלכלה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Mishra, P., & Puri, VK (2007) ‬מאקרו כלכלה‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪.‬‬
‫הוצאת ‪.Himalaya‬‬

‫ב‪ .‬מדידות מקרו‪-‬כלכליות‬

‫‪ .1‬אינפלציה‬
‫אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית של סחורות ושירותים במשק‬
‫לאורך תקופה‪ .‬ניתן למדוד את האינפלציה בדרכים שונות‪ ,‬אך המדד הנפוץ ביותר הוא‬
‫מדד המחירים לצרכן (‪ ,)CPI‬העוקב אחר השינוי במחיר של סל סחורות ושירותים‬
‫הנצרכים בדרך כלל על ידי משקי בית‪.‬‬
‫לאינפלציה יכולה להיות השפעות משמעותיות על הכלכלה‪ .‬אינפלציה גבוהה יכולה‬
‫להפחית את כוח הקנייה של הצרכנים ולשחוק את ערך החיסכון וההשקעות‪ ,‬מה‬
‫שמוביל לירידה בצמיחה הכלכלית‪ .‬מנגד‪ ,‬אינפלציה נמוכה או דפלציה יכולה להוביל‬
‫לירידה בייצור ובצריכה‪ ,‬שכן הצרכנים עלולים לעכב רכישות בציפייה להורדת‬
‫מחירים בעתיד‪.‬‬
‫אחד הגורמים העיקריים לאינפלציה הוא עלייה בהיצע הכסף ביחס להיצע הסחורות‬
‫והשירותים במשק‪ .‬זה יכול לנבוע מגורמים כמו הוצאות ממשלתיות‪ ,‬מדיניות‬
‫מוניטרית מרחיבה או עלייה במהירות הכסף‪ .‬בנוסף‪ ,‬גורמים בצד ההיצע כגון שינויים‬
‫בעלויות הייצור או זעזועים בהיצע יכולים גם הם להשפיע על האינפלציה‪.‬‬
‫כדי להילחם באינפלציה‪ ,‬קובעי המדיניות עשויים להשתמש במדיניות מוניטרית‬
‫ופיסקאלית שונות‪ .‬מדיניות מוניטרית כמו העלאת ריבית או הקטנת היצע הכסף יכולה‬
‫להפחית את האינפלציה‪ ,‬בעוד שמדיניות פיסקלית כמו הפחתת הוצאות הממשלה או‬
‫הגדלת מסים יכולה גם להשפיע‪ .‬עם זאת‪ ,‬על קובעי המדיניות לאזן היטב את‬
‫ההשפעות הפוטנציאליות של מדיניות זו על האינפלציה עם השפעותיהן על גורמים‬
‫כלכליים אחרים כגון תעסוקה וצמיחה כלכלית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Blanchard, O., & Johnson, DR (2013) ‬מאקרו כלכלה (מהדורה ‪.)6‬‬
‫פירסון‪.‬‬
‫‪ ‬הבנק הפדרלי של סנט לואיס‪( .‬נד)‪ .‬אִ ינפ ַל ִצי ָה‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.stlouisfed.org/inflation-101‬‬

‫‪28‬‬
 ‫‪ .2‬אבטלה‬
‫אבטלה היא מדידה מאקרו‪-‬כלכלית המשמשת להצביע על אחוז כוח העבודה ללא‬
‫עבודה ומחפש עבודה באופן פעיל‪ .‬זהו מדד חשוב לבריאות כלכלית‪ ,‬שכן רמות‬
‫גבוהות של אבטלה יכולות להעיד על שוק עבודה חלש ופוטנציאל למיתון כלכלי‪.‬‬
‫ישנם מספר סוגים של אבטלה‪ ,‬כולל חיכוך‪ ,‬מבני ומחזורי‪ .‬אבטלה חיכוכית מתרחשת‬
‫כאשר עובדים נמצאים בין עבודות‪ ,‬כגון לאחר סיום לימודים בקולג' או מעבר לאזור‬
‫חדש‪ .‬אבטלה מבנית מתעוררת כאשר יש חוסר התאמה בין כישורי העובדים לבין‬
‫הזדמנויות העבודה הזמינות‪ .‬אבטלה מחזורית מתרחשת כתוצאה מירידה במחזור‬
‫העסקים‪ ,‬מה שמוביל לירידה בביקוש לעבודה‪.‬‬
‫מדידת האבטלה מתבצעת בדרך כלל באמצעות סקרים לאומיים‪ ,‬כגון סקר האוכלוסין‬
‫הנוכחי בארצות הברית‪ .‬הסקר אוסף מידע על מצב התעסוקה של אנשים מעל גיל ‪,16‬‬
‫לרבות האם הם מועסקים‪ ,‬מובטלים או לא בכוח העבודה‪ .‬לאחר מכן מחושב שיעור‬
‫האבטלה כאחוז מכוח העבודה המובטל‪.‬‬
‫לאבטלה יכולות להיות השפעות כלכליות וחברתיות משמעותיות‪ .‬זה יכול להוביל‬
‫לירידה בהוצאות הצרכנים‪ ,‬להפחתת ההכנסות ממסים ולהגדלת ההוצאה הממשלתית‬
‫על תוכניות רשת ביטחון חברתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אבטלה לטווח ארוך עלולה להוביל‬
‫לשחיקת מיומנויות‪ ,‬הפחתת הזדמנויות עבודה ותוצאות שליליות של בריאות הנפש‬
‫עבור אנשים‪.‬‬
‫המאמצים לצמצום האבטלה כוללים בדרך כלל מדיניות שמטרתה להגביר את הצמיחה‬
‫הכלכלית ויצירת מקומות עבודה‪ .‬אלה עשויים לכלול אמצעים כגון תמריצים‬
‫פיסקאליים‪ ,‬תמריצי מס לעסקים והשקעה בתוכניות הכשרה לעבודה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ ‬הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה‪ .)2021( .‬איך הממשלה מודדת אבטלה‪.‬‬
‫נלקח מ‪https://www.bls.gov/cps/cps_htgm.htm‬‬

‫‪ .3‬צמיחה כלכלית‬
‫צמיחה כלכלית מתייחסת לעלייה ביכולת של כלכלה לייצר סחורות ושירותים לאורך‬
‫תקופה‪ .‬הוא נמדד בדרך כלל לפי השינוי בתוצר המקומי הגולמי הריאלי (תמ"ג)‬
‫לאורך זמן‪ .‬צמיחה כלכלית חשובה ממגוון סיבות‪ ,‬ביניהן הגדלת רמת החיים של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬הפחתת העוני ומתן הזדמנויות לעסקים להתרחב וליצור מקומות עבודה‪.‬‬
‫אחד המניעים המרכזיים של צמיחה כלכלית הוא השקעות‪ ,‬הן על ידי יחידים והן על‬
‫ידי ממשלות‪ .‬השקעה בהון פיזי כמו מכונות ותשתיות יכולה להגדיל את הפריון של‬
‫העובדים ולהוביל לתפוקה גבוהה יותר‪ .‬השקעה בהון אנושי‪ ,‬כגון חינוך והכשרה‪,‬‬
‫יכולה גם להוביל לפריון גבוה יותר ולחדשנות‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫גורמים נוספים שיכולים לתרום לצמיחה כלכלית כוללים חדשנות טכנולוגית‪ ,‬עלייה‬
‫בסחר ובגלובליזציה‪ ,‬ושיפורים בממשל ובמוסדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצמיחה כלכלית יכולות‬
‫להיות גם השלכות שליליות‪ ,‬כגון הרס סביבתי ואי שוויון‪ ,‬אם לא מנוהלים נכון‪.‬‬
‫על מנת לקדם צמיחה כלכלית‪ ,‬ממשלות יכולות ליישם מדיניות כמו השקעה‬
‫בתשתיות‪ ,‬חינוך ומחקר ופיתוח‪ ,‬והפחתת חסמי סחר והשקעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדיניות‬
‫חייבת להיות מתוכננת וליישמה בקפידה כדי להבטיח שלא יהיו להן השלכות שליליות‬
‫בלתי מכוונות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Acemoglu, D., & Robinson, JA (2012) ‬מדוע אומות נכשלות‪ :‬מקורות‬
‫הכוח‪ ,‬השגשוג והעוני‪ .‬כתר עסקים‪.‬‬
‫‪ .Barro, RJ (2013) ‬צמיחה כלכלית‪.MIT Press .‬‬

‫ג‪ .‬מודל הביקוש וההיצע המצטבר‬

‫‪ .1‬ביקוש מצטבר‬
‫הביקוש המצטבר מתייחס לכמות הכוללת של סחורות ושירותים שמשקי בית‪ ,‬עסקים‪,‬‬
‫ממשלה וקונים זרים רוצים לרכוש בכל רמת מחיר במשק נתון במהלך תקופה‬
‫מוגדרת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הוא מייצג את הביקוש לכל הסחורות והשירותים הסופיים‬
‫במשק בזמן וברמת מחירים נתונה‪.‬‬
‫עקומת הביקוש המצרפית (‪ )AD‬היא עקומה המשופעת כלפי מטה המייצגת את הקשר‬
‫בין רמת המחירים לבין הכמות הכוללת של סחורות ושירותים שמשקי בית‪ ,‬עסקים‪,‬‬
‫ממשלה וקונים זרים מוכנים לרכוש במשק‪ .‬עקומת ה‪ AD-‬נגזרת ממרכיבי התמ"ג‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוצאה לצריכה‪ ,‬השקעות‪ ,‬הוצאה ממשלתית ויצוא נטו‪.‬‬
‫הוצאה לצריכה מייצגת את ההוצאה של משקי בית על סחורות ושירותים‪ ,‬השקעה‬
‫מייצגת את ההוצאה של עסקים על מוצרי הון‪ ,‬ההוצאה הממשלתית מייצגת את‬
‫ההוצאה של הממשלה על סחורות ושירותים‪ ,‬והיצוא נטו מייצג את ההפרש בין יצוא‬
‫ליבוא‪.‬‬
‫עקומת הביקוש המצרפית נוטה כלפי מטה בגלל השפעת העושר‪ ,‬השפעת הריבית‬
‫והשפעת הסחר הבינלאומי‪ .‬אפקט העושר מתייחס לשינוי בהוצאה לצריכה כתוצאה‬
‫משינוי ברמת המחירים‪ ,‬המשפיע על הערך הריאלי של העושר‪ .‬השפעת הריבית‬
‫מתייחסת לשינוי בהוצאה להשקעה עקב שינוי ברמת המחירים‪ ,‬המשפיע על הריבית‬
‫הריאלית‪ .‬השפעת הסחר הבינלאומי מתייחסת לשינוי ביצוא נטו כתוצאה משינוי‬
‫ברמת המחירים‪ ,‬המשפיע על שער החליפין הריאלי‪.‬‬
‫מרכיבי הביקוש המצרפי מושפעים ממגוון גורמים‪ ,‬לרבות שינויים באמון הצרכנים‬
‫והעסקים‪ ,‬שינויים במדיניות הממשלה ותנאים כלכליים בינלאומיים‪ .‬עקומת ה‪AD-‬‬

‫‪30‬‬
 ‫יכולה לעבור שמאלה או ימינה בהתאם לגורמים אלו‪ ,‬מה שיכול לגרום לשינויים‬
‫ברמת המחירים ובתמ"ג הריאלי‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות המקרו‪-‬כלכלה (מהדורה ‪Cengage .)7‬‬
‫‪.Learning‬‬
‫‪ .Parkin, M., & Bade, R. (2018) ‬כלכלה‪ :‬קנדה בסביבה הגלובלית‬
‫(מהדורה ‪ .)10‬פירסון‪.‬‬

‫‪ .2‬אספקה מצטברת‬
‫היצע מצטבר הוא הכמות הכוללת של סחורות ושירותים שכל התעשיות במשק‬
‫מוכנות ומסוגלות לייצר ברמת מחיר נתונה‪ .‬עקומת ההיצע המצרפית מציגה את כמות‬
‫הסחורות והשירותים שיסופקו ברמות מחיר שונות‪ .‬הקשר בין רמת המחיר וההיצע‬
‫המצרפי מתואר לעתים קרובות כקשר חיובי בטווח הקצר‪ ,‬כלומר ככל שרמת‬
‫המחירים תעלה‪ ,‬גם כמות הסחורות והשירותים המסופקים תגדל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בטווח‬
‫הארוך‪ ,‬הקשר בין רמת המחיר וההיצע המצרפי יכול להיות חיובי או ניטרלי‪.‬‬
‫עקומת ההיצע המצרפית מחולקת בדרך כלל לשני חלקים‪ :‬עקומת האספקה המצרפית‬
‫לטווח הקצר (‪ )SRAS‬ועקומת ההיצע המצרפית לטווח ארוך (‪ .)LRAS‬ה‪SRAS-‬‬
‫מציג את הקשר בין רמת המחירים לכמות הסחורות והשירותים שחברות מוכנות‬
‫לספק בטווח הקצר‪ ,‬תוך שמירה על כל שאר הגורמים קבועים‪ .‬ה‪ LRAS-‬מציג את‬
‫הקשר בין רמת המחירים לכמות הסחורות והשירותים שחברות מוכנות לספק בטווח‬
‫הארוך‪ ,‬בהנחה שכל גורמי הייצור משתנים‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬כמות הסחורות והשירותים שהחברות מסוגלות לספק מושפעת מכמה‬
‫גורמים‪ ,‬לרבות שינויים במחירי התשומות‪ ,‬שינויים ברמת הטכנולוגיה ושינויים‬
‫במחירי מוצרים תחליפיים‪ .‬גורמים אלו יכולים לגרום לעקומת ‪ SRAS‬לעבור ימינה‬
‫או שמאלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עלייה במחיר הנפט‪ ,‬תשומה מרכזית בתהליכי ייצור רבים‪ ,‬תגדיל‬
‫את עלות ההפקה ותזיז את עקומת ה‪ SRAS-‬שמאלה‪.‬‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬רמת ההיצע המצרפי נקבעת מכושר הייצור של המשק‪ ,‬המושפע‬
‫מגורמים כמו טכנולוגיה‪ ,‬כמות ואיכות ההון והעבודה ורמת ההשכלה וההכשרה של‬
‫העובדים‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬לשינויים ברמת המחירים אין השפעה על רמת ההיצע‬
‫המצרפי‪ ,‬שכן ההנחה היא שכל גורמי הייצור משתנים‪.‬‬
‫מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא כלי חשוב המשמש כלכלנים כדי לנתח את‬
‫הביצועים של כלכלה ולעזור לחזות תוצאות כלכליות עתידיות‪ .‬על ידי הבנת הגורמים‬
‫המשפיעים על ההיצע המצרפי‪ ,‬קובעי המדיניות יכולים לפתח אסטרטגיות לקידום‬
‫צמיחה כלכלית ויציבות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות המקרו‪-‬כלכלה (מהדורה ‪Cengage .)7‬‬
‫‪.Learning‬‬

‫‪31‬‬
 ‫)‪ .Parkin, M., Powell, M., & Matthews, K. (2014‬כלכלה (מהדורה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .)9‬פירסון אוסטרליה‪.‬‬

‫‪ .3‬שיווי משקל בטווח הקצר והארוך‬

‫שיווי משקל בטווח הקצר והארוך הוא מושג בסיסי במודל הביקוש וההיצע המצרפי (‬
‫‪ )AD-AS‬במאקרו‪-‬כלכלה‪ .‬במודל זה‪ ,‬שיווי המשקל מתרחש במקום שבו עקומות‬
‫הביקוש המצרפי וההיצע המצרפי מצטלבות‪ ,‬וקובעות את רמת המחירים בשיווי‬
‫המשקל והתמ"ג הריאלי‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬עקומת ההיצע המצרפית משופעת כלפי מעלה‪ ,‬מה שמעיד על כך‬
‫שחברות מוכנות לייצר יותר סחורות ושירותים במחירים גבוהים יותר בשל גורמים‬
‫כמו שכר ומחירים דביקים‪ ,‬וקיום כושר ייצור לא מנוצל‪ .‬המשמעות היא שעלייה‬
‫בביקוש המצרפי תוביל לעלייה הן ברמת המחירים והן בתוצר הריאלי‪ ,‬בעוד שירידה‬
‫בביקוש המצרפי תביא לירידה הן ברמת המחירים והן ברמת התוצר הריאלי‪.‬‬
‫אולם בטווח הארוך‪ ,‬עקומת ההיצע המצרפית הופכת אנכית‪ ,‬מה שמעיד על כך‬
‫שהמשק הגיע למלוא התפוקה הפוטנציאלית שלו‪ ,‬וכל גורמי הייצור מנוצלים במלואם‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬שינויים בביקוש המצרפי משפיעים רק על רמת המחירים‪ ,‬לא על רמת‬
‫התוצר הריאלי‪ .‬הסיבה לכך היא שבטווח הארוך‪ ,‬כל עלייה בביקוש המצרפי נתקלת‬
‫בעלייה ברמת המחירים ולא בעלייה בתפוקה‪.‬‬
‫שיווי המשקל בטווח הקצר והארוך יכול להיות מושפע מגורמים שונים‪ ,‬כמו שינויים‬
‫במדיניות הממשלה‪ ,‬התקדמות טכנולוגית וזעזועים לכלכלה‪ .‬בטווח הקצר‪ ,‬שינויים‬
‫בביקוש המצרפי יכולים לשנות את עקומת ה‪ ,AD-‬בעוד ששינויים בגורמים כמו‬
‫עלויות תשומה ופריון יכולים לשנות את עקומת ה‪ .AS-‬בטווח הארוך‪ ,‬שיווי המשקל‬
‫נקבע לפי התפוקה הפוטנציאלית והגורמים המשפיעים עליה‪ ,‬כמו רמת הטכנולוגיה‬
‫וזמינות המשאבים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬שיווי משקל בטווח הקצר והארוך הוא מושג מכריע במודל ‪ ,AD-AS‬שעוזר‬
‫להסביר את התנהגות המשק לאורך זמן ואת ההשפעה של זעזועים כלכליים שונים על‬
‫רמת המחירים והתמ"ג הריאלי‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Blanchard, OJ, Johnson, DR, & Johnson, DR (2013) ‬מאקרו‬
‫כלכלה‪ .‬פירסון‪.‬‬

‫ד‪ .‬מדיניות פיסקלית ומוניטרית‬

‫‪ .1‬מדיניות פיסקלית‬
‫‪32‬‬
 ‫מדיניות פיסקלית מתייחסת לשימוש בהוצאות הממשלה ובמיסוי כדי להשפיע על‬
‫הכלכלה‪ .‬זהו כלי המשמש ממשלות לייצוב הכלכלה על ידי שליטה ברמות הביקוש‬
‫המצרפי וההיצע המצרפי‪ .‬המדיניות הפיסקלית יכולה להיות מרחיבה‪ ,‬הכוללת הגדלת‬
‫הוצאות הממשלה והפחתת מסים‪ ,‬או מצמצמת‪ ,‬הכרוכה בהפחתת הוצאות הממשלה‬
‫והגדלת מסים‪.‬‬
‫מדיניות פיסקלית מרחיבה שואפת להגדיל את הביקוש המצרפי במשק על ידי הכנסת‬
‫יותר כסף לידיים של אנשים באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה והורדת מסים‪ .‬זה‪,‬‬
‫בתורו‪ ,‬מגדיל את הצריכה‪ ,‬ההשקעות והפעילות הכלכלית הכוללת‪ ,‬מה שמוביל‬
‫לצמיחה כלכלית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם הממשלה מוציאה יתר על המידה‪ ,‬הדבר עלול להוביל‬
‫לאינפלציה שעלולה לפגוע בכלכלה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מדיניות פיסקלית מצמצמת שואפת להפחית את הביקוש המצרפי על ידי‬
‫הקטנת הוצאות הממשלה והגדלת המסים‪ .‬זה‪ ,‬בתורו‪ ,‬מפחית את הצריכה וההשקעות‪,‬‬
‫מה שמוביל לירידה בפעילות הכלכלית‪ .‬המטרה היא לשלוט באינפלציה על ידי‬
‫הפחתת הביקוש במשק‪.‬‬
‫ממשלות משתמשות במדיניות פיסקלית כדי להשיג יעדים שונים‪ ,‬כגון ייצוב הכלכלה‬
‫בזמן מיתון‪ ,‬הפחתת אינפלציה‪ ,‬צמצום אי‪-‬השוויון בהכנסות וקידום צמיחה כלכלית‬
‫ארוכת טווח‪ .‬עם זאת‪ ,‬האפקטיביות של המדיניות הפיסקלית תלויה בגורמים שונים‪,‬‬
‫לרבות גודל הגירעון או העודף התקציבי של הממשלה‪ ,‬גובה החוב הממשלתי והיענות‬
‫הצרכנים והעסקים לשינויים בהוצאות הממשלה ובמיסים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Blanchard, OJ, & Johnson, DR (2013) ‬מאקרו כלכלה (מהדורה ‪.)6‬‬
‫פירסון חינוך‪.‬‬

‫‪ .2‬מדיניות מוניטרית‬
‫מדיניות מוניטרית מתייחסת לפעולות שנוקט הבנק המרכזי של מדינה כדי לשלוט‬
‫בהיצע ועלות הכסף בכלכלה‪ ,‬במטרה סופית לקדם צמיחה כלכלית‪ ,‬יציבות מחירים‬
‫ותעסוקה מלאה‪ .‬ככלל‪ ,‬המדיניות המוניטרית כרוכה בהתאמת שערי הריבית‪ ,‬ויסות‬
‫כמות הכסף במחזור והשפעה על שערי החליפין‪.‬‬
‫הבנק המרכזי‪ ,‬שבדרך כלל אינו תלוי בממשלה‪ ,‬מיישם את המדיניות המוניטרית‬
‫באמצעות כלים שונים כמו פעולות בשוק הפתוח‪ ,‬דרישות רזרבות‪ ,‬שיעורי היוון‬
‫והנחיות קדימה‪ .‬פעולות שוק פתוח כוללות קנייה או מכירה של ניירות ערך‬
‫ממשלתיים כדי להגדיל או להקטין את היצע הכסף‪ ,‬בעוד שדרישות הרזרבה‬
‫מתייחסות לכמות הכסף שהבנקים חייבים להחזיק ברזרבה בבנק המרכזי‪ .‬שיעורי‬
‫ההיוון הם שיעורי הריבית שהבנק המרכזי גובה על הלוואות לבנקים מסחריים‪,‬‬

‫‪33‬‬
 ‫והכוונה קדימה מתייחסת לתקשורת של הבנק המרכזי לגבי החלטות מדיניות‬
‫מוניטרית עתידיות‪.‬‬
‫האפקטיביות של המדיניות המוניטרית תלויה בתנאים הכלכליים של המדינה‪ ,‬ברמת‬
‫האינפלציה‪ ,‬במצב המגזר הפיננסי ובתגובתיות של משקי בית ועסקים לשינויים‬
‫בריבית‪ .‬מיקוד אינפלציה‪ ,‬שהוא מסגרת מדיניות מוניטרית נפוצה המשמשת בנקים‬
‫מרכזיים רבים‪ ,‬כרוך בקביעת יעד אינפלציה והתאמת שיעורי הריבית בהתאם להשגת‬
‫יעד זה‪.‬‬
‫מבקרי המדיניות המוניטרית טוענים שהיא עלולה להוביל להשלכות לא מכוונות‪ ,‬כמו‬
‫בועות מחירי נכסים‪ ,‬הלוואות והלוואות מוגזמות והקצאה לא נכונה של משאבים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הסנגורים טוענים כי זה יכול להיות כלי יעיל לייצוב הכלכלה ולקידום צמיחה‬
‫לטווח ארוך‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Bernanke, BS, & Gertler, M. (1999) ‬מדיניות מוניטרית ותנודתיות‬
‫במחירי הנכסים‪ .‬כתב העת הכלכלי‪.108-130 ,)456(109 ,‬‬
‫‪ ‬משקין‪ .FS (2007) ,‬אסטרטגיית מדיניות מוניטרית‪ :‬איך הגענו לכאן? הלשכה‬
‫הלאומית למחקר כלכלי‪.‬‬

‫‪ .IV‬כלכלה עולמית‬
‫א‪ .‬הכלכלה העולמית‬
‫‪ .1‬גלובליזציה‬
‫גלובליזציה מתייחסת לשילוב של כלכלות לאומיות לכלכלה גלובלית אחת באמצעות‬
‫סחר‪ ,‬השקעות ותקשורת‪ .‬זוהי תופעה שהואצה בעשורים האחרונים והביאה גם‬
‫יתרונות וגם אתגרים‪ .‬חלק מהיתרונות של הגלובליזציה כוללים סחר מוגבר‪ ,‬שיעורי‬
‫צמיחה כלכליים גבוהים יותר ושיפור רמת החיים במדינות מתפתחות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הגלובליזציה הובילה גם להגדלת אי השוויון בהכנסות‪ ,‬אובדן מקומות עבודה במדינות‬
‫מפותחות‪ ,‬והידרדרות סביבתית‪.‬‬
‫המניעים העיקריים של הגלובליזציה הם התקדמות טכנולוגית בתקשורת ותחבורה‪,‬‬
‫ליברליזציה של סחר וניידות גוברת של הון‪ .‬כתוצאה מגורמים אלה‪ ,‬העולם הפך‬
‫להיות מחובר יותר‪ ,‬וסחורות‪ ,‬שירותים והון זורמים בצורה חופשית יותר מעבר‬
‫לגבולות‪ .‬זה הוביל ליצירת שרשראות אספקה גלובליות‪ ,‬שאפשרו לעסקים לגשת‬
‫לתשומות זולות יותר ולהגיע לשווקים חדשים‪.‬‬
‫אחד ההיבטים הבולטים ביותר של הגלובליזציה הוא עלייתם של תאגידים רב‬
‫לאומיים (‪ .)MNCs‬חברות אלו פועלות במספר מדינות ויכולות למנף יתרונות לגודל‬
‫‪34‬‬
 ‫להורדת עלויות ולהגדלת הרווחים‪ .‬הם גם מסוגלים לנצל משטרי מס וסביבות‬
‫רגולטוריות שונות כדי למקסם את התשואה שלהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הגלובליזציה תרמה גם לריקון משרות ייצור במדינות מפותחות‪ .‬משרות‬
‫ייצור רבות הועברו למיקור חוץ למדינות מתפתחות עם עלויות עבודה נמוכות יותר‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך לאובדן מקומות עבודה במדינות מפותחות‪ .‬זה תרם לעליית הפופוליזם‬
‫והפרוטקציוניזם בחלק מהמדינות המפותחות‪.‬‬
‫במונחים של סחר בינלאומי‪ ,‬הגלובליזציה הובילה לצמיחת הסכמי סחר בינלאומיים‬
‫כמו ארגון הסחר העולמי (‪ )WTO‬והסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (‬
‫‪ .)NAFTA‬הסכמים אלה הקלו על זרימת סחורות ושירותים מעבר לגבולות על ידי‬
‫הפחתת מכסים ומחסומי סחר אחרים‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬הגלובליזציה הביאה הן יתרונות והן אתגרים לכלכלה העולמית‪ .‬היא אמנם‬
‫תרמה להגברת הצמיחה הכלכלית ולהפחתת העוני במדינות המתפתחות‪ ,‬אך היא גם‬
‫הובילה לאובדן מקומות עבודה ולהגברת אי השוויון בהכנסות בחלק מהמדינות‬
‫המפותחות‪ .‬על קובעי המדיניות לאזן בקפידה את היתרונות והעלויות של הגלובליזציה‬
‫ולפעול לצמצום השפעותיה השליליות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬קרן המטבע הבינלאומית‪ .)2018( .‬גלובליזציה‪ :‬סקירה קצרה‪.‬‬
‫‪https://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2018/03/what-is-‬‬
‫‪globalization.htm‬‬
‫‪ ‬בנק עולמי‪ .)2022( .‬גלובליזציה ‪ :4.0‬עיצוב ארכיטקטורה גלובלית חדשה‬
‫בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית‪.‬‬
‫‪https://www.worldbank.org/en/topic/globalization/brief/globaliz‬‬
‫‪ation-4-shaping-a-new-global-architecture-in-the-age-of-the-‬‬
‫‪fourth-industrial-revolution‬‬

‫‪ .2‬הסכמי סחר‬
‫הסכמי סחר מתייחסים לעסקים שנעשו בין מדינות במטרה לקדם סחר והשקעות‬
‫ביניהן‪ .‬הם יכולים ללבוש צורות שונות‪ ,‬כמו הסכמי סחר חופשי‪ ,‬איגודי מכס ושווקים‬
‫משותפים‪ ,‬בין היתר‪ .‬הסכמים אלו כוללים בדרך כלל הפחתה או ביטול של חסמי‬
‫סחר‪ ,‬כגון מכסים‪ ,‬מכסות והגבלות אחרות‪ ,‬על מנת להגביר את זרימת הסחורות‪,‬‬
‫השירותים וההון בין המדינות המעורבות‪.‬‬
‫הסכמי סחר חופשי הם אחד מסוגי הסכמי הסחר הנפוצים ביותר‪ .‬הסכמים אלו כוללים‬
‫הסרת מכסים וחסמים אחרים לסחר בין מדינות‪ .‬הם נועדו לקדם צמיחה ופיתוח‬
‫כלכליים על ידי יצירת סביבת מסחר פתוחה ותחרותית יותר‪ .‬איגודי מכס‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫כרוכים בהקמת תעריף חיצוני משותף לסחר עם מדינות שאינן חברות‪ .‬המשמעות היא‬
‫שכל חברי איגוד המכס מיישמים את אותם תעריפי מכס על סחורות המגיעות מחוץ‬
‫לאיגוד‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫להסכמי סחר יכולים להיות יתרונות משמעותיים למדינות המשתתפות בהם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫הם יכולים לעזור להגביר את הצמיחה הכלכלית וליצור מקומות עבודה חדשים על ידי‬
‫הרחבת השווקים של סחורות ושירותים‪ .‬הם יכולים גם לסייע בהורדת מחירים‬
‫לצרכנים על ידי הפחתת העלות של מוצרים מיובאים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסכמי סחר יכולים‬
‫לשפר את התחרותיות של תעשיות מקומיות על ידי פתיחת שווקי יצוא חדשים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬להסכמי סחר יכולות להיות גם השלכות שליליות‪ .‬יש הטוענים שהם עלולים‬
‫להוביל לאובדן מקומות עבודה בתעשיות המתמודדות עם תחרות מיבוא‪ ,‬במיוחד‬
‫במדינות עם כלכלות פחות מפותחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם יכולים להוביל לפגיעה סביבתית‬
‫כאשר חברות מעבירות את הייצור למדינות עם סטנדרטים סביבתיים נמוכים יותר‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הסכמי סחר יכולים ליצור מנצחים ומפסידים‪ ,‬כאשר חלק מהתעשיות‬
‫והקבוצות מרוויחות יותר מאחרות‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬הסכמי סחר הם כלי חשוב לקידום צמיחה ופיתוח כלכליים‪ .‬למרות‬
‫שעלולות להיות להם השלכות שליליות‪ ,‬היתרונות שלהם בדרך כלל עולים על‬
‫העלויות שלהם‪ .‬ככאלה‪ ,‬הם צפויים להישאר חלק חשוב מהנוף הכלכלי העולמי‬
‫בשנים הבאות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .WTO. (2022) ‬הסכמי סחר‪ .‬נלקח מ‪https://www.wto.org/trade-‬‬
‫‪facilitation/trade-agreements.htm‬‬
‫‪ .Hill, CWL, & Hult, GTM (2021) ‬עסקים בינלאומיים‪ :‬מתחרים בשוק‬
‫העולמי‪ .‬חינוך מקגרו‪-‬היל‪.‬‬

‫ב‪ .‬סחר בינלאומי‬

‫‪ .1‬יתרון השוואתי‬
‫יתרון יחסי הוא מושג בכלכלה שמסביר מדוע סחר בין שתי מדינות יכול להועיל‬
‫הדדית‪ ,‬גם כאשר מדינה אחת יעילה יותר בייצור כל הסחורה מהאחרת‪ .‬התיאוריה‬
‫הוצעה לראשונה על ידי הכלכלן דיוויד ריקרדו בתחילת המאה ה‪ ,19-‬והיא עדיין‬
‫נחשבת לאבן יסוד בתורת הסחר הבינלאומי‪.‬‬
‫בבסיסו‪ ,‬היתרון היחסי מצביע על כך שכל מדינה צריכה להתמחות בייצור הסחורה‬
‫שהיא יכולה לייצר בצורה היעילה ביותר (כלומר‪ ,‬בעלות הזדמנויות הנמוכה ביותר)‬
‫ולאחר מכן לסחור עם מדינות אחרות עבור הסחורה שהיא יכולה לייצר בצורה יעילה‬
‫יותר‪ .‬על ידי כך‪ ,‬שתי המדינות יכולות להפיק תועלת מהגדלת הייצור והצריכה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬דמיינו שתי מדינות‪ :‬מדינה א' ומדינה ב'‪ .‬מדינה א' טובה מאוד בייצור חיטה‬
‫ויכולה לייצר ‪ 1000‬יחידות חיטה לכל עובד בשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדינה ‪ A‬אינה טובה‬
‫במיוחד בייצור בד ויכולה לייצר רק ‪ 100‬יחידות בד לעובד בשנה‪ .‬מדינה ב'‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬טובה מאוד בייצור בד ויכולה לייצר ‪ 1000‬יחידות בד לעובד בשנה‪ ,‬אבל רק‬
‫‪ 100‬יחידות חיטה לעובד בשנה‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫על פי עקרון היתרון היחסי‪ ,‬מדינה א' צריכה להתמחות בייצור חיטה ומדינה ב' צריכה‬
‫להתמחות בייצור בדים‪ .‬אם לאחר מכן הם סוחרים זה עם זה‪ ,‬שניהם יכולים בסופו‬
‫של דבר לקבל יותר משתי הסחורות מאשר אם היו מנסים לייצר את שתי הסחורות‬
‫בעצמם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מדינה א' מייצרת רק חיטה ומדינה ב' מייצרת רק בד‪ ,‬כל אחד‬
‫מהם יכול לייצר ‪ 1000‬יחידות מהסחורה שלו‪ ,‬ואז לסחור זה עם זה תמורת הסחורה‬
‫האחרת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מדינה א' תסיים עם ‪ 900‬יחידות חיטה ו‪ 500-‬יחידות בד‪,‬‬
‫בעוד שמדינה ב' תסיים עם ‪ 100‬יחידות חיטה ו‪ 900-‬יחידות בד‪ .‬מצבן של שתי‬
‫המדינות טוב יותר מאשר אילו היו מנסות לייצר את שתי הסחורות בעצמן‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬עקרון היתרון היחסי מדגיש את היתרונות של סחר בין מדינות‪ ,‬שכן הוא‬
‫מאפשר התמקצעות רבה יותר ויעילות ייצור מוגברת‪ .‬על ידי ייצור הסחורות שהן‬
‫יכולות לייצר בצורה היעילה ביותר וסחר בסחורות שמדינות אחרות יכולות לייצר‬
‫בצורה יעילה יותר‪ ,‬מדינות יכולות למקסם את אפשרויות הייצור והצריכה שלהן‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2015) ‬עקרונות הכלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Krugman, PR, Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2015) ‬כלכלה‬
‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬פירסון‪.‬‬

‫‪ .2‬מאזן סחר‬
‫מאזן סחר מתייחס להפרש בין ערך היצוא של מדינה ליבוא של סחורות ושירותים‬
‫לאורך תקופה מסוימת‪ ,‬בדרך כלל שנה‪ .‬אם מדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת‪,‬‬
‫יש לה עודף סחר‪ ,‬ואילו אם היא מייבאת יותר ממה שהיא מייבאת‪ ,‬יש לה גירעון‬
‫סחר‪.‬‬
‫מאזן הסחר הוא מדד חשוב לביצועי הסחר הבינלאומי של מדינה ומהווה מרכיב במאזן‬
‫התשלומים‪ ,‬הכולל את כל העסקאות בין תושבי מדינה לאלו של מדינות זרות‪.‬‬
‫מאזן סחר חיובי‪ ,‬או עודף סחר‪ ,‬יכול להיות מועיל למדינה מכיוון שהוא מביא יותר‬
‫הכנסות מיצוא ויכול לספק דחיפה לתעשיות המקומיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה יכול להוביל גם‬
‫למטבע מקומי חזק יותר‪ ,‬מה שעשוי להפוך את היצוא ליקר יותר ופחות תחרותי‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מאזן סחר שלילי‪ ,‬או גירעון סחר‪ ,‬יכול להצביע על כך שמדינה צורכת יותר‬
‫ממה שהיא מייצרת ועשויה להסתמך על הלוואות או מכירת נכסים כדי לממן את‬
‫היבוא שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה יכול לשקף גם ביקוש מקומי חזק לסחורות ושירותים שאינם‬
‫זמינים בארץ‪ ,‬כמו גם שוק מקומי תחרותי יותר‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬מאזן הסחר הוא רק מדד אחד לביצועי הסחר של מדינה ויש לשקול אותו‬
‫לצד אינדיקטורים אחרים כגון תנאי הסחר‪ ,‬השקעות זרות ושערי חליפין‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Investopedia. (2022) ‬מאזן סחר (‪ .)BOT‬נלקח מ‬
‫‪https://www.investopedia.com/terms/b/bot.asp‬‬

‫‪37‬‬
 ‫האיזון‪ .)2022( .‬מאזן סחר‪ :‬הבנת הניואנסים‪ .‬נלקח מ‬ ‫‪‬‬
‫‪https://www.thebalance.com/balance-of-trade-understanding-‬‬
‫‪the-nuances-3306258‬‬

‫‪ .3‬תעריפים ומכסות‬
‫מכסים ומכסות הם שני כלים נפוצים המשמשים ממשלות להגבלת סחר בינלאומי‪.‬‬
‫מכס הוא מס המוטל על מוצרים מיובאים‪ ,‬מה שהופך אותם ליקרים יותר ופחות‬
‫תחרותיים בשוק המקומי‪ .‬מכסות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הן הגבלות על כמות הסחורה שניתן‬
‫לייבא למדינה‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בתעריפים ובמכסות מסיבות שונות‪ ,‬כמו הגנה על תעשיות מקומיות‪,‬‬
‫קידום הביטחון הלאומי ויצירת הכנסות לממשלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכולות להיות להן גם‬
‫השפעות שליליות על הכלכלה‪ ,‬כמו צמצום הבחירה של הצרכנים‪ ,‬העלאת מחירים‬
‫לצרכנים והגבלת התחרות‪.‬‬
‫מכסים ומכסות שימשו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה‪ ,‬כאשר הדוגמה המוכרת‬
‫ביותר היא דרך המשי בתקופת שושלת האן בסין‪ .‬כיום‪ ,‬הם נותרו נושא שנוי‬
‫במחלוקת בסחר הבינלאומי‪ ,‬כאשר מדינות רבות מיישמות אותם כדי להגן על‬
‫התעשיות שלהם מפני תחרות זרה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬היל‪ ,‬סי (‪ .)2017‬עסקים בינלאומיים‪ :‬מתחרים בשוק העולמי‪ .‬ניו יורק‪:‬‬
‫‪.McGraw-Hill Education‬‬
‫‪ .Krugman, PR, Obstfeld, M., & Melitz, MJ (2015) ‬כלכלה‬
‫בינלאומית‪ :‬תיאוריה ומדיניות‪ .‬בוסטון‪ :‬פירסון‪.‬‬

‫ג‪ .‬שערי חליפין ושוק המט"ח‬

‫‪ .1‬שערי חליפין‬
‫שערי חליפין מתייחסים לערכו של מטבע אחד במונחים של מטבע אחר‪ .‬שיעורים אלה‬
‫ממלאים תפקיד קריטי בסחר והשקעות בינלאומיים‪ .‬שער החליפין משפיע על הביקוש‬
‫וההיצע של סחורות ושירותים בין מדינות‪ ,‬כמו גם על זרימת ההון ביניהן‪ .‬שערי‬
‫החליפין נקבעים על ידי שוק המט"ח‪ ,‬שהוא השוק הפיננסי הגדול בעולם‪.‬‬
‫שערי החליפין מושפעים ממגוון גורמים‪ ,‬כולל יסודות כלכליים‪ ,‬סנטימנט בשוק‬
‫ואירועים גיאופוליטיים‪ .‬יסודות כלכליים כמו אינפלציה‪ ,‬שיעורי ריבית וצמיחת‬
‫התמ"ג יכולים להשפיע על הביקוש למטבע של מדינה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם שיעורי הריבית‬
‫של מדינה גבוהים משותפי הסחר שלה‪ ,‬המטבע שלה עשוי להתחזק כשהמשקיעים‬
‫מחפשים תשואות גבוהות יותר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אם למדינה יש אינפלציה גבוהה‪ ,‬המטבע‬
‫שלה עלול לרדת ככל שכוח הקנייה שלה יורד‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫סנטימנט השוק יכול גם להשפיע על שערי החליפין‪ .‬אם משקיעים מאמינים שכלכלת‬
‫מדינה חזקה והמטבע שלה מוערך בחסר‪ ,‬הם עלולים לקנות את המטבע הזה‪ ,‬ולגרום‬
‫לו להתחזק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם משקיעים מאמינים שכלכלת מדינה חלשה או שהסביבה‬
‫הפוליטית שלה לא יציבה‪ ,‬הם עלולים למכור את המטבע הזה ולגרום לפיחותו‪.‬‬
‫אירועים גיאופוליטיים כמו מלחמות‪ ,‬אסונות טבע וסכסוכי סחר יכולים גם הם‬
‫להשפיע על שערי החליפין‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מדינה מטילה מכסי סחר על מדינה אחרת‪,‬‬
‫המטבע של המדינה המושפעת עשוי לרדת לפיחות כאשר הכנסותיה הייצוא ירדו‪.‬‬
‫גם ממשלות ובנקים מרכזיים ממלאים תפקיד בקביעת שערי החליפין‪ .‬הם יכולים‬
‫להשתמש במדיניות מוניטרית ופיסקאלית כדי להשפיע על ערך המטבע של ארצם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ממשלה עשויה להוריד את שיעורי הריבית כדי להפוך את היצוא שלה‬
‫לתחרותי יותר על ידי החלשת המטבע שלה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ממשלה רשאית לקנות או‬
‫למכור מטבעות זרים כדי לשמור על שער חליפין יציב‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬שערי חליפין הם היבט קריטי בכלכלה העולמית‪ .‬הם משפיעים על זרימת‬
‫הסחורות‪ ,‬השירותים וההון בין מדינות‪ ,‬ומושפעים ממגוון גורמים כלכליים‪ ,‬פוליטיים‬
‫וחברתיים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬קרן המטבע הבינלאומית‪" .‬שערי חליפין‪ ".‬ניגש ב‪ 29-‬במרץ ‪.2023‬‬
‫‪https://www.imf.org/en/Topics/imf-and-currency-‬‬
‫‪.arrangements/exchange-rates‬‬
‫‪ ‬הבנק הפדרלי של סנט לואיס‪" .‬שערי חליפין ונתונים בינלאומיים"‪ .‬ניגש ב‪29-‬‬
‫במרץ ‪.https://fred.stlouisfed.org/categories/14.2023‬‬

‫‪ .2‬שוויון כוח קנייה‬

‫)‪ Purchasing Power Parity (PPP‬הוא מושג כלכלי המודד את שער החליפין בין‬
‫שני מטבעות על סמך כוח הקנייה היחסי שלהם‪ .‬הוא מציע כי בטווח הארוך‪ ,‬שערי‬
‫החליפין צריכים להתאים כך שאותו סל סחורות ושירותים יעלה זהה בשתי המדינות‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ PPP ,‬מספק דרך להשוות את רמת החיים בין מדינות שונות על ידי‬
‫התחשבות בהבדלים ביוקר המחיה‪.‬‬
‫הרעיון של ‪ PPP‬מתחיל במאה ה‪ ,16-‬כאשר הכלכלן תומס מון הציע לראשונה את‬
‫המושג "ארביטראז' סחורות" כדרך להשוות מחירים במדינות שונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רק‬
‫במאה ה‪ 20-‬התגבש המושג ‪ PPP‬והפך למקובל בכלכלה‪.‬‬
‫אחת הדרכים הנפוצות ביותר לחישוב ‪ PPP‬היא באמצעות מדד ביג מק‪ ,‬אשר נוצר על‬
‫ידי האקונומיסט בשנת ‪ .1986‬המדד משווה את המחיר של המבורגר של מקדונלד'ס‬
‫ביג מק במדינות שונות כדי לקבוע אם המטבעות מוערכים יתר על המידה או מוערכים‬
‫נמוך‪ .‬ביחס לדולר האמריקאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן גם שיטות מתוחכמות יותר לחישוב‬
‫‪ ,PPP‬כמו תוכנית ההשוואה הבינלאומית (‪ )ICP‬המנוהלת על ידי הבנק העולמי‬
‫ומכסה מגוון רחב יותר של סחורות ושירותים‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫ל‪ PPP-‬יש השלכות חשובות על סחר והשקעות בינלאומיים‪ ,‬שכן שערי חליפין שאינם‬
‫מתאימים לערכי ה‪ PPP-‬שלהם עלולים להוביל לחוסר איזון סחר ולעיוותים בתזרימי‬
‫ההון‪ .‬יתרה מכך‪ PPP ,‬יכול להשפיע גם על הקצאת משאבים וחלוקת ההכנסה בתוך‬
‫מדינות‪ .‬לכן‪ ,‬הבנה ומדידה של ‪ PPP‬היא חיונית עבור קובעי מדיניות ומשקיעים‬
‫כאחד‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬קרן המטבע הבינלאומית‪ .)2019( .‬שערי חליפין של כוח קנייה (‪.)PPP‬‬
‫‪https://www.imf.org/en/Topics/imf-and-covid19/PPP-Exchange-‬‬
‫‪Rates‬‬
‫‪ ‬הכלכלן‪ .)2022( .‬אינדקס הביג מק‪https://www.economist.com/big-.‬‬
‫‪mac-index‬‬

‫‪ .3‬שווי ריבית‬
‫שוויון ריבית (‪ )IRP‬היא תיאוריה המקשרת בין שערי חליפין וריביות‪ .‬הרעיון‬
‫הבסיסי מאחורי ‪ IRP‬הוא שההפרש בריבית בין שתי מדינות צריך להיות שווה לשינוי‬
‫הצפוי בשער החליפין בין שני המטבעות הללו לאורך זמן‪ .‬אם הקשר הזה מתקיים‪ ,‬לא‬
‫יהיו הזדמנויות ארביטראז' למשקיעים להרוויח מהבדלים בריבית בין מדינות‪.‬‬
‫ל‪ IRP-‬יש השלכות חשובות על שוק המט"ח מכיוון שהוא מצביע על כך ששינויים‬
‫בשערי הריבית יכולים להשפיע על שערי החליפין‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם הריבית בארצות‬
‫הברית תעלה ביחס לריביות ביפן‪ ,‬אזי לפי ‪ ,IRP‬הדולר אמור להתחזק ביחס ליין כדי‬
‫להשוות את התשואה הצפויה על השקעות הנקובות באותם מטבעות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תיאוריית ה‪ IRP-‬מניחה שאין עלויות עסקה או חסמים אחרים למסחר‪ ,‬מה‬
‫שלא תמיד קורה בעולם האמיתי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬סטיות מ‪ IRP-‬יכולות להתרחש‬
‫ועשויות להימשך זמן מה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התיאוריה מניחה שהמשקיעים הם ניטרליים בסיכון‪,‬‬
‫מה שאולי לא תמיד המקרה‪.‬‬
‫למרות מגבלות אלו‪ ,‬תיאוריית ה‪ IRP-‬נותרה כלי חשוב להבנת הקשר בין שערי‬
‫ריבית ושערי חליפין‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Rogoff, K. (1996) ‬חידת שוויון כוח הקנייה‪ .‬כתב עת לספרות כלכלית‪,‬‬
‫‪.647-668 ,)2(34‬‬
‫‪ .Melvin, M., & Norrbin, SC (2013) ‬כסף ומימון בינלאומי (מהדורה ‪.)8‬‬
‫עיתונות אקדמית‪.‬‬

‫‪ .V‬כלכלת פיתוח‬
‫א מדידת התפתחות‬
‫‪40‬‬
 ‫‪ .1‬מדד התפתחות האדם‬
‫מדד הפיתוח האנושי (‪ )HDI‬הוא מדד מורכב המודד את ההתפתחות‬
‫החברתית והכלכלית של מדינות‪ .‬המדד פותח על ידי תוכנית הפיתוח של‬
‫האו"ם (‪ )UNDP‬בשנת ‪ 1990‬ומאז הפך למדד בשימוש נרחב להתפתחות‪.‬‬
‫ה‪ HDI-‬מבוסס על שלושה מימדים מרכזיים של התפתחות האדם‪ :‬חיים‬
‫ארוכים ובריאים‪ ,‬גישה לידע ורמת חיים הגונה‪ .‬ממדים אלה נמדדים‬
‫באמצעות שלושה מדדים‪ :‬תוחלת חיים בלידה‪ ,‬שנות לימוד ממוצעות‬
‫והכנסה לאומית גולמית לנפש‪.‬‬
‫ה‪ HDI-‬נע בין ‪ 0‬ל‪ ,1-‬כאשר ציון ‪ 1‬מציין את רמת הפיתוח הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫מדינות מסווגות כבעלות רמות גבוהות מאוד‪ ,‬גבוהות‪ ,‬בינוניות או נמוכות‬
‫של התפתחות אנושית בהתבסס על ציוני ה‪ HDI-‬שלהן‪.‬‬
‫ה‪ HDI-‬זכה לביקורת נרחבת בשל מגבלותיו‪ ,‬כולל הכישלון שלו ללכוד‬
‫אי‪-‬שוויון בתוך מדינות וההתמקדות המצומצמת שלו במערך מצומצם של‬
‫אינדיקטורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה נשאר מדד בשימוש נרחב וחשוב להתפתחות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬תכנית פיתוח של האו"ם‪ .)2021( .‬אינדקס התפתחות האדם (‪.)HDI‬‬
‫נלקח מ‪http://hdr.undp.org/en/content/human-‬‬
‫‪development-index-hdi‬‬
‫‪ .Anand, S., & Sen, A. (1994) ‬מדד התפתחות האדם‪ :‬מתודולוגיה‬
‫ומדידה‪ .‬מאמר מזדמן של משרד דוחות הפיתוח האנושי‪.12 ,‬‬

‫ׁש ָעבַר‬
‫‪ְ GROSS NATIONAL HAPPINESS IND .2‬ל ֶ‬
‫מדד האושר הלאומי הגולמי (‪ )GNH‬הוא מדידה של רווחתם ואושרם של אזרחי‬
‫המדינה‪ ,‬שהוצג על ידי ממלכת בהוטן בשנת ‪ .1972‬זהו אלטרנטיבה למדד התוצר‬
‫המקומי הגולמי (‪ )GDP‬המסורתי של הכלכלה הכלכלית של מדינה תְ פּוקָה‪ .‬מדד‬
‫‪ GNH‬שואף לקחת בחשבון גורמים חומריים ולא חומריים כאחד התורמים לאושר‬
‫ולרווחה של אוכלוסייה‪ ,‬לרבות ערכים רוחניים‪ ,‬תרבותיים וסביבתיים‪.‬‬
‫מדד ה‪ GNH-‬מורכב מתשעה תחומים‪ :‬רווחה פסיכולוגית‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬שימוש‬
‫בזמן‪ ,‬גיוון וגמישות תרבותית‪ ,‬ממשל תקין‪ ,‬חיוניות קהילתית‪ ,‬גיוון וחוסן אקולוגי‬
‫ורמת חיים‪ .‬כל תחום מחולק עוד יותר למספר אינדיקטורים המשמשים למדידת‬
‫רווחתה של אוכלוסייה‪.‬‬
‫מאז הצגתו‪ ,‬מדד ה‪ GNH-‬זכה לתשומת לב מצד כלכלנים‪ ,‬קובעי מדיניות ואקדמאים‬
‫ברחבי העולם כאלטרנטיבה פוטנציאלית לתמ"ג כמדד להתקדמות והתפתחות של‬

‫‪41‬‬
 ‫מדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא גם התמודדה עם ביקורת על היותה סובייקטיבית מדי וקשה‬
‫למדידה‪.‬‬
‫למרות מגבלותיו‪ ,‬מדד ה‪ GNH-‬אומץ על ידי מדינות אחרות כמדד להתקדמותן‬
‫ולהתפתחותן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬איחוד האמירויות הערביות השיקה תוכנית לאומית לאושר‬
‫ורווחה‪ ,‬שמטרתה להשתמש במדד ה‪ GNH-‬כמסגרת למדידת התקדמות המדינה‬
‫ולשיפור רווחת אזרחיה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬המרכז לחקר בהוטן ומחקר )‪ .GNH. (2022‬מה זה ‪GNH?https://www.gr‬‬
‫‪/ossnationalhappiness.com/what-is-gnh‬‬
‫‪ ‬דו"ח האושר העולמי לשנת ‪.)2021( .2021‬‬
‫‪/https://worldhappiness.report/ed/2021‬‬

‫ב‪ .‬תיאוריות התפתחות‬

‫‪ .1‬תורת המודרניזציה‬
‫תיאוריית המודרניזציה היא תיאוריה התפתחותית המדגישה את הצורך של חברות‬
‫לעבור שורה של שינויים כלכליים וחברתיים על מנת להשיג מודרניות‪ .‬תיאוריה זו‬
‫טוענת שחברות מסורתיות חייבות לאמץ את הפרקטיקות והערכים של חברות‬
‫מודרניות כדי להצליח כלכלית ולהשיג התקדמות חברתית‪.‬‬
‫ניתן לייחס את שורשיה של תיאוריית המודרניזציה לשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬של המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,20‬כאשר היא צצה כמענה לאתגרי ההתפתחות הפוסט‪-‬קולוניאלית‪ .‬לפי תיאוריית‬
‫המודרניזציה‪ ,‬צמיחה כלכלית היא המפתח לפיתוח‪ ,‬וניתן להשיג זאת רק באמצעות‬
‫אימוץ של מוסדות מודרניים בסגנון מערבי כמו כלכלת שוק‪ ,‬תיעוש ועיור‪ .‬התיאוריה‬
‫מניחה שמוסדות אלו עדיפים מטבעם וכי מוסדות מסורתיים הם מחסומים להתפתחות‪.‬‬
‫מבקרי תיאוריית המודרניזציה טוענים שהיא פשטנית מדי ומתעלמת מהמורכבות‬
‫החברתית והתרבותית של ההתפתחות‪ .‬הם טוענים שהתיאוריה מתמקדת יתר על‬
‫המידה בצמיחה כלכלית ומתעלמת מבעיות כמו אי שוויון‪ ,‬עוני והדרדרות סביבתית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המבקרים טוענים כי התיאוריה היא אירוצנטרית ומתעלמת מהמגוון התרבותי‬
‫של חברות לא מערביות‪.‬‬
‫למרות הביקורות הללו‪ ,‬תיאוריית המודרניזציה ממשיכה להשפיע על מדיניות הפיתוח‬
‫והפרקטיקות כיום‪ .‬ארגוני פיתוח וקובעי מדיניות רבים ממשיכים לתעדף צמיחה‬
‫כלכלית ואימוץ מוסדות בסגנון מערבי כמפתח לפיתוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬גוברת ההכרה בצורך‬
‫להתחשב בגורמים חברתיים ותרבותיים בפיתוח‪ ,‬ותיאוריות חלופיות של פיתוח‬
‫הופיעו כדי לערער על הדומיננטיות של תיאוריית המודרניזציה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Rostow, WW (1960) ‬שלבי הצמיחה הכלכלית‪ :‬מניפסט לא קומוניסטי‪.‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫)‪ .Inkeles, A., & Smith, DH (1974‬להיות מודרני‪ :‬שינוי אינדיבידואלי‬ ‫‪‬‬
‫בשש מדינות מתפתחות‪ .‬הוצאת אוניברסיטת הרווארד‪.‬‬
‫אסקובר‪ ,‬א' (‪ .)1995‬המפגש עם הפיתוח‪ :‬היווצרותו ואי‪-‬יצירתו של העולם‬ ‫‪‬‬
‫השלישי‪ .‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫‪ .2‬תורת התלות‬
‫תורת התלות היא גישה קריטית לחקר הפיתוח הכלכלי‪ ,‬הטוענת שתת‪-‬התפתחותן של‬
‫מדינות מסוימות נגרמת מהעמדה הדומיננטית של אחרות במערכת הכלכלית העולמית‪.‬‬
‫לפי תיאוריה זו‪ ,‬מדינות הליבה המתועשות מנצלות את מדינות הפריפריה באמצעות‬
‫חליפין לא שוויוני‪ ,‬חוסר איזון סחר ומיצוי ערך עודף מעבודתן ומשאביהן‪ .‬זה יוצר‬
‫מעגל של עוני ותלות‪ ,‬שבו מדינות פריפריאליות לכודות במצב של תת‪-‬פיתוח ואינן‬
‫מסוגלות להשתחרר מהסתמכותן על המעצמות השלטות‪.‬‬
‫תיאוריית התלות צמחה בשנות החמישים והשישים כתגובה לכשלים של תורת‬
‫המודרניזציה‪ ,‬שראתה בפיתוח תהליך ליניארי של צמיחה כלכלית ומודרניזציה‪.‬‬
‫תיאורטיקנים של תלות טוענים שגישה זו לוקה בחסר מכיוון שהיא מתעלמת מהתנאים‬
‫ההיסטוריים והמבניים שעיצבו את הכלכלה העולמית והנציחו את אי השוויון בין‬
‫המדינות‪.‬‬
‫הרעיונות המרכזיים של תורת התלות כוללים את המושגים של יחסי מרכז‪-‬פריפריה‪,‬‬
‫חליפין לא שוויוני וחלוקת העבודה הבינלאומית‪ .‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬המערכת הכלכלית‬
‫העולמית מאופיינת במבנה היררכי שבו מדינות הליבה שולטות ומנצלות את מדינות‬
‫הפריפריה‪ .‬מדינות הליבה מאופיינות ברמות גבוהות של תיעוש וקידמה טכנולוגית‪,‬‬
‫בעוד שמדינות הפריפריה עוסקות בעיקר בייצור וייצוא של חומרי גלם וסחורות‬
‫בעלות ערך מוסף נמוך‪.‬‬
‫תיאורטיקנים של תלות טוענים שהמערכת הכלכלית העולמית בנויה באופן שמנציח‬
‫את תת הפיתוח של מדינות פריפריאליות‪ .‬המעצמות הדומיננטיות שולטות בתנאי‬
‫הסחר ובזרימת ההשקעות‪ ,‬והן משתמשות בכוחן הכלכלי כדי להפיק משאבים וכוח‬
‫עבודה ממדינות הפריפריה במחירים נמוכים‪ .‬זה יוצר מצב שבו מדינות הפריפריה אינן‬
‫מסוגלות להשיג צמיחה כלכלית מתמשכת או להשתחרר מהסתמכותן על מדינות‬
‫הליבה‪.‬‬
‫מבקרי תיאוריית התלות טוענים שהיא מפשטת יתר על המידה את הדינמיקה המורכבת‬
‫של הכלכלה העולמית ומתעלמת מתפקידם של גורמים מקומיים בעיצוב תוצאות‬
‫הפיתוח‪ .‬הם גם טוענים כי התיאוריה אינה מציעה פתרון מעשי לבעיות של‬
‫תת‪-‬התפתחות ואי‪-‬שוויון‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Frank, AG (1978) ‬צבירת עולם‪ .1492-1789 ,‬עיתונות סקירה חודשית‪.‬‬
‫‪ .Cardoso, FH, & Faletto, E. (1979) ‬תלות ופיתוח באמריקה הלטינית‪.‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת קליפורניה‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫דוס סנטוס‪ ,‬ט‪ .)1970( .‬מבנה התלות‪American Economic Review, .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.60(2), 231-236‬‬

‫‪ .3‬תיאוריה ניאו‪-‬קלאסית‬
‫תיאוריה ניאו‪-‬קלאסית היא נקודת מבט על פיתוח כלכלי המדגישה מדיניות שוק‬
‫חופשי‪ ,‬זכויות קניין פרטיות והתערבות ממשלתית מינימלית בכלכלה‪ .‬התיאוריה‬
‫מניחה שצמיחה כלכלית מונעת על ידי צבירת הון וקידמה טכנולוגית‪ ,‬אשר מושגות‬
‫בצורה הטובה ביותר באמצעות מנגנוני שוק‪.‬‬
‫לפי התיאוריה הניאו‪-‬קלאסית‪ ,‬תפקידו של הממשלה בפיתוח כלכלי צריך להיות‬
‫מוגבל לאספקת תשתית בסיסית והגנה על זכויות קניין‪ .‬התיאוריה טוענת שאם‬
‫יתאפשר לשווקים לפעול בחופשיות‪ ,‬משאבים יוקצו ביעילות והצמיחה הכלכלית‬
‫תמוקסם‪.‬‬
‫אחת ההנחות המרכזיות של התיאוריה הניאו‪-‬קלאסית היא שמדינות מתפתחות יכולות‬
‫להתגבר על העוני ולהשיג צמיחה כלכלית על ידי פתיחת הכלכלות שלהן למסחר‬
‫והשקעות בינלאומיות‪ .‬זה מבוסס על הרעיון שהתמחות וסחר מאפשרים למדינות‬
‫להגיע ליעילות רבה יותר ולנצל יתרון יחסי‪.‬‬
‫מבקרי התיאוריה הניאו‪-‬קלאסית טוענים שהיא מתעלמת מתפקידם של גורמים‬
‫היסטוריים ומבניים בעיצוב ההתפתחות הכלכלית‪ .‬הם גם טוענים שהדגש על מדיניות‬
‫שוק חופשי יכול להוביל לאי שוויון בהכנסה ולבעיות חברתיות אחרות‪.‬‬
‫למרות הביקורות הללו‪ ,‬לתיאוריה הניאו‪-‬קלאסית הייתה השפעה בעיצוב המדיניות‬
‫הכלכלית במדינות מתפתחות רבות‪ .‬תומכי התיאוריה טוענים שהיא סייעה לקדם‬
‫צמיחה כלכלית ולצמצם את העוני במדינות רבות‪ ,‬במיוחד אלו שיישמו רפורמות‬
‫מוכוונות שוק‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2014‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫)‪ .Stiglitz, JE (2003‬הגלובליזציה ואי שביעות הרצון שלה‪WW Norton & .‬‬
‫‪.Company‬‬
‫)‪ .Rodrik, D. (2008‬כלכלה אחת‪ ,‬מתכונים רבים‪ :‬גלובליזציה‪ ,‬מוסדות וצמיחה‬
‫כלכלית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫ג‪ .‬מדיניות לפיתוח‬

‫‪ .1‬מדיניות חינוך ובריאות‬
‫מדיניות חינוך ובריאות חיונית לקידום פיתוח וצמצום העוני במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫מדיניות זו עוזרת לשפר את ההון האנושי‪ ,‬להגדיל את הפריון ולקדם צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫להשקעה בחינוך יש השפעה משמעותית על ההתפתחות‪ .‬חינוך משפר את ההון‬
‫האנושי על ידי שיפור הידע‪ ,‬הכישורים והיכולות של אנשים‪ ,‬שהם קריטיים לצמיחה‬
‫‪44‬‬
 ‫כלכלית ולהפחתת העוני‪ .‬מדיניות החינוך צריכה להתמקד בהגברת הגישה לחינוך‪,‬‬
‫שיפור איכות החינוך וקידום שוויון מגדרי בחינוך‪ .‬על פי הבנק העולמי‪ ,‬השקעות‬
‫בחינוך נקשרו עם שיעורי צמיחה כלכליים גבוהים יותר‪ ,‬עלייה בפריון ותוצאות‬
‫חברתיות טובות יותר‪ ,‬כגון שיפור הבריאות והפחתת העוני‪.‬‬
‫מדיניות בריאות היא גם חיונית לפיתוח‪ .‬בריאות טובה חיונית להתפתחות האדם‪,‬‬
‫ולבריאות לקויה יכולה להיות השפעה שלילית משמעותית על הצמיחה הכלכלית‬
‫והפחתת העוני‪ .‬מדיניות הבריאות צריכה להתמקד בהגברת הגישה לשירותי בריאות‪,‬‬
‫שיפור איכות שירותי הבריאות וקידום מניעת מחלות וקידום בריאות‪ .‬לפי ארגון‬
‫הבריאות העולמי‪ ,‬השקעות בבריאות נקשרו לצמיחה כלכלית והפחתת העוני‪.‬‬
‫מדיניות החינוך והבריאות קשורות זו בזו ויש ליישם אותן יחד כדי למקסם את‬
‫השפעתן על הפיתוח‪ .‬למשל‪ ,‬אנשים משכילים נוטים יותר לעשות בחירות בריאות‬
‫יותר ולאמץ התנהגויות בריאות יותר‪ ,‬מה שיכול להוביל לתוצאות בריאותיות טובות‬
‫יותר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬בריאות טובה חיונית להשגת השכלה ולפרודוקטיביות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מדיניות חינוך ובריאות חיונית לקידום פיתוח וצמצום העוני‪ .‬מדיניות זו‬
‫צריכה להיות מיושמת יחד כדי למקסם את השפעתן על הצמיחה הכלכלית‪ ,‬ההון‬
‫האנושי והפחתת העוני‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬בנק עולמי‪ .)2022( .‬חינוך‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.worldbank.org/en/topic/education‬‬
‫‪ ‬בנק עולמי‪ּ .)2022( .‬ב ְִריאּות‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.worldbank.org/en/topic/health‬‬

‫‪ .2‬מדיניות חקלאית ותעשייתית‬

‫מדיניות חקלאית ותעשייתית היא כלים חשובים לקידום פיתוח במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫הפיתוח של מגזרים אלה יכול להגדיל את הפריון‪ ,‬לייצר תעסוקה ולהגביר את‬
‫הצמיחה הכלכלית‪.‬‬
‫מדיניות חקלאית מתמקדת לעתים קרובות בשיפור התשתיות‪ ,‬במתן סיוע טכני‬
‫והדרכה וקידום מחקר ופיתוח‪ .‬מדיניות זו יכולה לעזור להגדיל את הפריון החקלאי‪,‬‬
‫להפחית את חוסר הביטחון התזונתי ולהגביר את הפיתוח הכפרי‪.‬‬
‫מדיניות תעשייתית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתמקדת בקידום הצמיחה של תעשיות כמו ייצור‪,‬‬
‫כרייה ובנייה‪ .‬מדיניות זו כוללת לעתים קרובות התערבויות ממשלתיות כגון‬
‫סובסידיות‪ ,‬הקלות מס והשקעה בתשתיות‪ .‬מדיניות תעשייתית יכולה לכלול גם תקנות‬
‫שמטרתן להגן על תעשיות מקומיות מפני תחרות זרה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬האפקטיביות של מדיניות זו נתונה לעתים קרובות לוויכוח בין כלכלנים‪ .‬יש‬
‫הטוענים כי גישות מבוססות שוק‪ ,‬כגון סחר חופשי וסרת רגולציה‪ ,‬יעילות יותר‬
‫בקידום צמיחה ופיתוח כלכליים‪ .‬אחרים טוענים שהתערבות ממשלתית נחוצה כדי‬
‫לתקן כשלי שוק ולקדם צמיחה כוללת‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫דוגמה אחת למדיניות חקלאית מוצלחת היא המהפכה הירוקה‪ ,‬שכללה פיתוח והפצה‬
‫של זני יבולים בעלי תשואה גבוהה‪ ,‬שיפור טכניקות ההשקיה והגברת השימוש‬
‫בדשנים וחומרי הדברה‪ .‬מדיניות זו תרמה לעלייה משמעותית בפריון החקלאי‬
‫במדינות כמו הודו ומקסיקו‪.‬‬
‫במונחים של מדיניות תעשייתית‪ ,‬ההתפתחות הכלכלית של מדינות אסיה כמו דרום‬
‫קוריאה וטייוואן מצוטטת לעתים קרובות כסיפור הצלחה‪ .‬מדינות אלו יישמו מדיניות‬
‫כמו קידום יצוא‪ ,‬החלפת יבוא והשקעה בחינוך ובתשתיות כדי לקדם צמיחה‬
‫תעשייתית ופיתוח כלכלי‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Stiglitz, JE, & Yusuf, S. (2001) ‬חשיבה מחודשת על נס מזרח אסיה‬
‫(כרך ‪ .)1‬פרסומי הבנק העולמי‪.‬‬
‫‪ .Thirlwall, AP (2013) ‬צמיחה כלכלית במאה ה‪ :21-‬איזה תפקיד‬
‫לחקלאות? ‪.Journal of Agrarian Change, 13(1), 3-24‬‬
‫‪ ‬בנק עולמי‪ .)2019( .‬מדיניות חקלאית‪.‬‬
‫‪https://www.worldbank.org/en/topic/agriculturalpolicies‬‬

‫‪ .3‬סיוע חוץ והפטרת חובות‬

‫סיוע חוץ והקלת חובות הם מדיניות חשובה לפיתוח שיושמה על ידי מדינות רבות‬
‫וארגונים בינלאומיים בעשורים האחרונים‪ .‬מדיניות זו מטרתה לספק משאבים‬
‫פיננסיים למדינות בעלות הכנסה נמוכה ולסייע להן להפחית את העוני‪ ,‬לשפר את‬
‫התשתית שלהן ולהשיג צמיחה כלכלית בת קיימא‪.‬‬
‫סיוע חוץ מתייחס לסיוע פיננסי שמעניק מדינה אחת לאחרת‪ .‬ישנם שני סוגים של‬
‫סיוע חוץ‪ :‬סיוע דו‪-‬צדדי‪ ,‬הניתן ישירות ממדינה אחת לאחרת‪ ,‬וסיוע רב‪-‬צדדי‪ ,‬הניתן‬
‫באמצעות ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם והבנק העולמי‪ .‬סיוע חוץ יכול ללבוש‬
‫צורות רבות‪ ,‬כולל מענקים‪ ,‬הלוואות‪ ,‬סיוע טכני והפטרת חובות‪.‬‬
‫הקלת חובות היא מדיניות שמטרתה להפחית את נטל החוב למדינות מתפתחות‪.‬‬
‫מדיניות זו מיושמת בדרך כלל על ידי ארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע‬
‫הבינלאומית (‪ )IMF‬והבנק העולמי‪ ,‬והיא יכולה ללבוש צורות שונות‪ ,‬לרבות מחילת‬
‫חובות‪ ,‬הסדרת חובות והפחתת חובות‪.‬‬
‫למרות היתרונות הפוטנציאליים שלהם‪ ,‬סיוע חוץ והפטרת חובות היו נתונים לביקורת‬
‫ולמחלוקת‪ .‬המבקרים טוענים כי סיוע חוץ יכול ליצור תלות ולערער את הכלכלות‬
‫המקומיות‪ ,‬וכי הפחתת חובות יכולה לעודד מדינות ללוות יתר על המידה ולא ליישם‬
‫רפורמות הכרחיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬התומכים טוענים שמדיניות זו חיונית לתמיכה בפיתוח‬
‫במדינות בעלות הכנסה נמוכה וצמצום העוני‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חל שינוי במיקוד לעבר צורות סיוע חדשניות יותר‪ ,‬כגון השקעות‬
‫אימפקט ויזמות חברתית‪ ,‬שמטרתן לתמוך בצמיחה כלכלית ובפיתוח בר קיימא‬
‫באמצעות השקעות ושותפויות במגזר הפרטי‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬תכנית פיתוח של האו"ם‪ .)2018( .‬עזרה חיצונית‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-‬‬
‫‪development-goals/development-financiing/foreign-aid.html‬‬
‫‪ ‬קרן המטבע הבינלאומית‪ .)2022( .‬הפטרת חובות‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://www.imf.org/en/About/Factsheets/Sheets/2016/08/01/20/‬‬
‫‪51/Debt-Relief‬‬
‫‪ .OECD. (2019) ‬מה אמרתי? נלקח מ‬
‫‪https://www.oecd.org/dac/financing-sustainable-development/de‬‬
‫‪velopment-finance-topics/what-is-aid.htm‬‬

‫‪ .VI‬כלכלה התנהגותית‬
‫א רציונליות וקבלת החלטות‬
‫‪ .1‬תורת הפרספקט‬
‫תיאוריית הפרספקט היא תיאוריה כלכלית התנהגותית שמטרתה להסביר כיצד אנשים‬
‫מקבלים החלטות תחת אי ודאות‪ .‬פותח על ידי דניאל כהנמן ועמוס טברסקי ב‪,1979-‬‬
‫הוא מאתגר את הנחת תיאוריית הבחירה הרציונלית לפיה אנשים מקבלים החלטות על‬
‫סמך תועלת צפויה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬תיאוריית הפרספקט מציעה שאנשים יעריכו תוצאות‬
‫על סמך שינויים במצבם הנוכחי‪ ,‬ולא על התוצאה הסופית עצמה‪.‬‬
‫לפי תיאוריית הפרספקט‪ ,‬אנשים תופסים תוצאות כרווחים או הפסדים ביחס לנקודת‬
‫התייחסות‪ ,‬ולא במונחים מוחלטים‪ .‬הם רגישים יותר להפסדים מאשר לרווחים‪,‬‬
‫והערך של רווח או הפסד יורד ככל שהוא מתרחק מנקודת הייחוס‪ .‬זה יכול להוביל‬
‫לשנאת סיכונים בתחום הרווחים והתנהגות של חיפוש סיכונים בתחום ההפסדים‪.‬‬
‫תיאוריית הפרספקט מציעה גם שאנשים משתמשים בהיוריסטיקה‪ ,‬או קיצורי דרך‬
‫נפשיים‪ ,‬בעת קבלת החלטות‪ .‬היוריסטיות אלו יכולות להוביל להטיות‪ ,‬כגון אפקט‬
‫המסגור‪ ,‬שבו הדרך שבה המידע מוצג יכולה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬לתיאוריית הפרספקט יש השלכות חשובות להבנת האופן שבו אנשים‬
‫מקבלים החלטות בהקשרים שונים‪ ,‬כולל כספים‪ ,‬בריאות ומדיניות ציבורית‪ .‬על ידי‬
‫התחשבות בתפקידם של רגשות והיוריסטיקה בקבלת החלטות‪ ,‬הוא מספק ייצוג מדויק‬
‫יותר של התנהגות אנושית מאשר מודלים כלכליים מסורתיים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Kahneman, D., & Tversky, A. (1979) ‬תורת הפרספקט‪ :‬ניתוח של‬
‫החלטה תחת סיכון‪ .‬אקונומטריקה‪.263-292 ,)2(47 ,‬‬
‫‪ .Thaler, RH (2016) ‬כלכלה התנהגותית‪ :‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪American .‬‬
‫‪.Economic Review, 106(7), 1577-1600‬‬
‫‪47‬‬
 ‫רבין‪ ,‬מ' (‪ .)2002‬מסקנות של מאמינים בחוק המספרים הקטנים‪ .‬התקדמות‬ ‫‪‬‬
‫בכלכלה התנהגותית‪.186-201 ,‬‬

‫‪ .2‬מימון התנהגותי‬
‫מימון התנהגותי הוא תת‪-‬תחום של פיננסים המיישם תובנות מהפסיכולוגיה לחקר‬
‫התנהגות פיננסית וקבלת החלטות‪ .‬ההנחה המסורתית בתחום הפיננסים היא‬
‫שאנשים מקבלים החלטות רציונליות על סמך כל המידע הזמין‪ ,‬אך מימון‬
‫התנהגותי מכיר בכך שהתנהגות אנושית יכולה להיות מושפעת מרגשות‪ ,‬הטיות‬
‫קוגניטיביות וגורמים לא רציונליים אחרים‪.‬‬

‫אחת התובנות המרכזיות של מימון התנהגותי היא שהמשקיעים אינם תמיד‬

‫רציונליים‪ ,‬וכי החלטותיהם יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו ביטחון עצמי‬
‫יתר‪ ,‬סלידה מהפסדים והתנהגות עדרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סביר להניח שהמשקיעים ירכשו‬
‫מניות שהניבו לאחרונה ביצועים טובים‪ ,‬גם אם אין סיבה בסיסית להאמין שהן‬
‫ימשיכו להניב ביצועים טובים בעתיד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש סיכוי גבוה יותר שהם‬
‫ימכרו מניות שהציגו לאחרונה ביצועים גרועים‪ ,‬גם אם התחזית הבסיסית של‬
‫החברה חיובית‪.‬‬

‫מימון התנהגותי עזר גם להסביר מדוע מתרחשות בועות פיננסיות והתרסקות‪ .‬לפי‬
‫תיאוריית הפיננסים המסורתית‪ ,‬מחירי הנכסים צריכים לשקף את כל המידע הזמין‪,‬‬
‫אך מימון התנהגותי מכיר בכך שמשקיעים יכולים להיקלע לטירוף ספקולטיבי‬
‫שמוביל אותם לקנות נכסים במחירים מנופחים‪ .‬זה יכול ליצור לולאת משוב‬
‫שמניעה את המחירים אפילו גבוהים יותר‪ ,‬לפני שבסופו של דבר יקרוס‬
‫כשהמשקיעים מבינים שהנכס מוערך יתר על המידה‪.‬‬

‫למרות התובנות שלו‪ ,‬מימון התנהגותי נותר תחום מחקר חדש יחסית‪ ,‬וקיים ויכוח‬
‫מתמשך לגבי המידה שבה ניתן להשתמש בו כדי לחזות ולהסביר התנהגות‬
‫פיננסית‪ .‬עם זאת‪ ,‬כבר הייתה לה השפעה משמעותית על תחום הפיננסים‪ ,‬כאשר‬
‫משקיעים ומוסדות פיננסיים רבים משלבים תובנות התנהגותיות בתהליכי קבלת‬
‫ההחלטות שלהם‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬

‫)‪ .BARBERIS, N., & THALER, R. (2003‬סקר של מימון התנהגותי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מדריך לכלכלת הפיננסים‪.1053-1128 ,)1(1 ,‬‬

‫כהנמן‪ ,‬ד' (‪ .)2011‬חושב‪ ,‬מהר ואיטי‪ .‬מקמילן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪48‬‬
 ‫)‪ .SHEFRIN, H., & STATMAN, M. (2016‬התנהגות פיננסית‪ .‬ספרינגר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪ .TVERSKY, A., & KAHNEMAN, D. (1974‬שיפוט תחת אי ודאות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫היוריסטיות והטיות‪ .‬מדע‪.1124-1131 ,)4157(185 ,‬‬

‫ב‪.‬פסיכולוגיה והתנהגות כלכלית‬

‫‪ .1‬העדפות חברתיות‬
‫העדפות חברתיות מתייחסות לדרכים שבהן החלטות של אנשים מושפעות‬
‫מאינטראקציות חברתיות‪ ,‬מערכות יחסים ונורמות‪ .‬בכלכלה‪ ,‬העדפות חברתיות הן‬
‫תחום מחקר חשוב בתוך הכלכלה ההתנהגותית‪ ,‬המבקש להבין כיצד גורמים‬
‫פסיכולוגיים וחברתיים משפיעים על התנהגות כלכלית‪ .‬העדפות חברתיות יכולות‬
‫לשחק תפקיד משמעותי במגוון רחב של החלטות כלכליות‪ ,‬כולל בחירות הקשורות‬
‫לצריכה‪ ,‬השקעה ועבודה‪.‬‬
‫אחת ההעדפות החברתיות הנחקרות ביותר בכלכלה היא מושג ההדדיות‪ .‬הדדיות‬
‫מתייחסת לנטייה של אנשים להגיב בעין למעשים של אחרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מישהו‬
‫עושה משהו נחמד עבורנו‪ ,‬אנו עשויים להרגיש מחויבים להשיב על ידי כך שנעשה‬
‫משהו נחמד עבורו בתמורה‪ .‬זה יכול להיות חשוב בהקשרים כלכליים שבהם חשובים‬
‫לאמון ולמוניטין‪ ,‬כמו בעסקאות פיננסיות או ביחסי עבודה‪.‬‬
‫העדפה חברתית חשובה נוספת היא מושג ההגינות‪ .‬הוגנות יכולה להתייחס למגוון‬
‫רעיונות שונים‪ ,‬לרבות שוויון תוצאות‪ ,‬שוויון הזדמנויות והרעיון של "צדק‬
‫פרוצדורלי" (כלומר‪ ,‬האמונה שתהליכי קבלת החלטות צריכים להיות הוגנים‬
‫ושקופים)‪ .‬מחקרים הראו שלעיתים קרובות אנשים מוכנים להקריב את האינטרס‬
‫האישי שלהם על מנת להשיג תחושת הוגנות‪ ,‬וכי לתפיסות של הוגנות יכולה להיות‬
‫השפעה משמעותית על החלטות כלכליות‪.‬‬
‫העדפות חברתיות אחרות שנחקרו בכלכלה כוללות אלטרואיזם (כלומר‪ ,‬הנטייה‬
‫לפעול לטובת אחרים)‪ ,‬אמון (כלומר‪ ,‬הנכונות לקחת סיכונים על סמך הציפייה‬
‫שאחרים יפעלו בצורה מהימנה) וחברתית‪ .‬נורמות (כלומר‪ ,‬הכללים והציפיות הבלתי‬
‫כתובים השולטים בהתנהגות חברתית)‪.‬‬
‫מחקר בכלכלה התנהגותית הראה שהעדפות חברתיות יכולות למלא תפקיד משמעותי‬
‫בקבלת החלטות כלכלית‪ ,‬וכי הבנת העדפות אלו חשובה לעיצוב מדיניות והתערבויות‬
‫אפקטיביות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מדיניות שנועדה לקדם הוגנות והדדיות עשויה להיות יעילה יותר‬
‫מאלו הנשענות אך ורק על תמריצים כספיים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Fehr, E., & Schmidt, KM (1999) ‬תיאוריה של הוגנות‪ ,‬תחרות ושיתוף‬
‫פעולה‪.The Quarterly Journal of Economics, 114(3), 817-868 .‬‬

‫‪49‬‬
‫רבין‪ ,‬מ' (‪ .)1993‬שילוב הגינות בתורת המשחקים ובכלכלה‪The American .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Economic Review, 83(5), 1281-1302‬‬
‫קמרר‪ .CF (2011) ,‬כלכלה התנהגותית‪ :‬איחוד מחדש של פסיכולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫וכלכלה‪ .‬הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים‪( 108 ,‬מוסף ‪15645- ,)3‬‬
‫‪.15650‬‬
‫)‪ .Gächter, S. (2006‬מניעים פרו‪-‬חברתיים אנושיים ושמירה על סדר‬ ‫‪‬‬
‫חברתי‪ .‬טבע האדם‪ ,‬יז(‪.129-153 ,)2‬‬

‫‪ .2‬הטיות קוגניטיביות‬
‫הטיות קוגניטיביות הן סטיות מהרציונליות המשפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות של‬
‫אנשים‪ .‬הטיות אלו נובעות מהאופן שבו אנשים מעבדים מידע‪ ,‬מבצעים שיפוט‬
‫ויוצרים אמונות‪ .‬כלכלנים התנהגותיים זיהו כמה הטיות קוגניטיביות המשפיעות על‬
‫התנהגות כלכלית‪ ,‬כגון הטיית אישור‪ ,‬ביטחון יתר‪ ,‬סלידה מהפסד ואפקט המסגור‪.‬‬
‫הטיית אישור מתייחסת לנטייה לחפש‪ ,‬לפרש ולזכור מידע בצורה המאששת אמונות‬
‫או השערות קיימות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬משקיעים עשויים לחפש באופן סלקטיבי מידע התומך‬
‫בהחלטות ההשקעה שלהם ולהתעלם ממידע שסותר אותם‪.‬‬
‫הטיית ביטחון יתר מתרחשת כאשר אנשים מעריכים יתר על המידה את יכולותיהם‪,‬‬
‫הידע או הדיוק של אמונותיהם‪ .‬הטיה זו עלולה להוביל לנטילת סיכונים מוגזמת‬
‫בקבלת החלטות פיננסיות‪.‬‬
‫הטיית סלידה מהפסד מתייחסת לנטייה להעדיף מאוד הימנעות מהפסדים על פני‬
‫רכישת רווחים בעלי ערך שווה או גדול יותר‪ .‬זה יכול להוביל לקבלת החלטות לא‬
‫רציונליות‪ ,‬כמו להחזיק בהפסד השקעות זמן רב יותר ממה שניתוח רציונלי מרמז‪.‬‬
‫אפקט המסגור מתרחש כאשר הדרך שבה החלטה מוצגת (או "ממסגרת") משפיעה על‬
‫תוצאת ההחלטה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנשים עשויים לעשות בחירות שונות בהתבסס על השאלה‬
‫אם החלטה מוגדרת כרווח פוטנציאלי או כהפסד פוטנציאלי‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬להטיות קוגניטיביות יכולות להיות השפעות משמעותיות על התנהגות‬
‫כלכלית‪ ,‬מה שמוביל לתוצאות לא אופטימליות עבור אנשים ושווקים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Tversky, A., & Kahneman, D. (1974) ‬שיפוט תחת אי ודאות‪:‬‬
‫היוריסטיות והטיות‪ .‬מדע‪.1124-1131 ,)4157(185 ,‬‬
‫‪ .Thaler, RH (1999) ‬חשבונאות נפש חשובה‪ .‬כתב עת לקבלת החלטות‬
‫התנהגותיות‪.183-206 ,)3(12 ,‬‬
‫‪ .Barberis, N., & Thaler, R. (2003) ‬סקר של מימון התנהגותי‪ .‬מדריך‬
‫לכלכלת הפיננסים‪.1053-1128 ,1 ,‬‬

‫‪ .3‬רגשות וקבלת החלטות‬

‫‪50‬‬
 ‫לרגשות יש תפקיד מכריע בקבלת החלטות‪ ,‬וזה רלוונטי במיוחד בתחום הכלכלה‪.‬‬
‫רגשות כמו פחד‪ ,‬כעס וחרדה יכולים להשפיע על הבחירות הכלכליות שלנו והוכחו‬
‫כמשפיעים על קבלת החלטות פיננסיות בדרכים חשובות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מחקר הראה‬
‫שאנשים נוטים להיות יותר שונאי סיכונים כשהם חרדים או מפחדים‪ ,‬מה שיכול‬
‫להשפיע על בחירת ההשקעה שלהם ולהוביל לתוצאות לא אופטימליות‪.‬‬
‫בנוסף לרגשות שליליים‪ ,‬גם רגשות חיוביים כמו אושר והתרגשות יכולים להשפיע על‬
‫התנהגות כלכלית‪ .‬מחקרים מצאו שאנשים שנמצאים במצב רוח חיובי נוטים להיות‬
‫אופטימיים יותר לגבי העתיד ועשויים לקחת סיכונים רבים יותר בקבלת ההחלטות‬
‫הפיננסיות שלהם‪ ,‬מה שמוביל לתגמולים גבוהים יותר אך גם לסיכונים גבוהים יותר‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬רגשות יכולים להשפיע גם על ההתנהגות הכלכלית שלנו באמצעות‬
‫גורמים חברתיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נורמות וציפיות חברתיות יכולות לעורר רגשות כמו אשמה‬
‫או גאווה‪ ,‬שיכולים להשפיע על הבחירות הכלכליות שלנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬רגשות כמו‬
‫אמפתיה וחמלה יכולים להשפיע על מתן צדקה והתנהגות פרו‪-‬חברתית‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬הבנת תפקידם של רגשות בקבלת החלטות כלכליות היא היבט חשוב של‬
‫כלכלה התנהגותית‪ ,‬שכן היא יכולה לספק תובנות מדוע אנשים עושים בחירות‬
‫מסוימות וכיצד ניתן לעצב מדיניות כך שתתאים יותר לרגשות והתנהגות אנושיים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪.Loewenstein, G., Weber, EU, Hsee, CK, & Welch, N. (2001) ‬‬
‫סיכון כרגשות‪ .‬עלון פסיכולוגי‪.267-286 ,)2(127 ,‬‬
‫‪ ‬לרנר‪ .JS, Li, Y., Valdesolo, P., & Kassam, KS (2015) ,‬רגש וקבלת‬
‫החלטות‪ .‬סקירה שנתית של פסיכולוגיה‪.799-823 ,66 ,‬‬
‫‪ .Thaler, RH (2016) ‬כלכלה התנהגותית‪ :‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪American .‬‬
‫‪.Economic Review, 106(7), 1577-1600‬‬
‫‪ .Zeelenberg, M., & Pieters, R. (2007) ‬תיאוריה של חרטה ויסות ‪.1.0‬‬
‫כתב עת לפסיכולוגיה של הצרכן‪.3-18 ,)1(17 ,‬‬

‫‪ .VII‬כלכלה סביבתית‬
‫א‪ .‬משאבי טבע ואיכות הסביבה‬
‫‪ .1‬הטרגדיה של העם‬
‫"טרגדיית העם" מתייחס למצב שבו אנשים או קבוצות משתמשים יתר על המידה‬
‫במשאב משותף המוביל לדלדול שלו‪ .‬המונח הוצג לראשונה על ידי הביולוג גארט‬
‫הארדין ב‪ ,1968-‬שטען שאינטרס אישי מוביל לפגיעה במשאבים משותפים‪.‬‬
‫לדברי הרדין‪ ,‬משאבים משותפים כגון יערות‪ ,‬דיג ואדמות מרעה נמצאים בשימוש יתר‬
‫בדרך כלל מכיוון שאנשים או קבוצות הפועלים מתוך האינטרס האישי שלהם ינסו‬
‫‪51‬‬
 ‫למקסם את היתרונות שלהם מבלי להתחשב בהשפעה על אחרים החולקים את אותו‬
‫משאב‪ .‬הדבר מביא לידי דלדול המשאב‪ ,‬שבסופו של דבר פוגע בכל מי שתלוי בו‪.‬‬
‫כדי להתגבר על הטרגדיה של נחלת הכלל‪ ,‬הוצעו כמה פתרונות‪ .‬גישה אחת היא‬
‫להסדיר את השימוש במשאב על ידי הקצאת זכויות קניין או מכסות ליחידים או‬
‫לקבוצות‪ .‬זה יכול לעזור להבטיח שימוש בר‪-‬קיימא במשאב ולמנוע שימוש יתר‪.‬‬
‫פתרון נוסף הוא עידוד שיתוף פעולה ופעולה קולקטיבית בין משתמשי המשאב‬
‫לניהולו באופן קולקטיבי‪.‬‬
‫בכלכלה סביבתית‪ ,‬הטרגדיה של נחלת הכלל היא מושג חשוב שעוזר להסביר שימוש‬
‫יתר ודלדול משאבי טבע‪ .‬על ידי הבנת הגורמים הבסיסיים לבעיה זו‪ ,‬כלכלנים יכולים‬
‫לפתח מדיניות ופתרונות שיכולים לעזור להבטיח שימוש בר‪-‬קיימא במשאבי טבע‬
‫עבור הדורות הבאים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Hardin, G. (1968) ‬הטרגדיה של נחלת הכלל‪ .‬מדע‪1243- ,)3859(162 ,‬‬
‫‪.1248‬‬
‫‪ .Ostrom, E. (1990) ‬ניהול נחלת הכלל‪ :‬האבולוציה של מוסדות לפעולה‬
‫קולקטיבית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬

‫‪ .2‬טובין ציבוריים וחיצוניות‬

‫בכלכלה סביבתית‪ ,‬מוצרים ציבוריים והשפעות חיצוניות הם שני מושגים חשובים‬
‫שיש להם השלכות על הקצאה יעילה ושימוש במשאבי טבע‪.‬‬
‫מוצרים ציבוריים הם מוצרים שאינם ניתנים להכללה ואינם מתחרים בצריכה‪ ,‬כלומר‬
‫לא ניתן למנוע אותם בקלות מאנשים וניתן לצרוך אותם על ידי אנשים רבים מבלי‬
‫להפחית את הכמות הזמינה עבור אחרים‪ .‬דוגמאות למוצרים ציבוריים הקשורים‬
‫לסביבה כוללות אוויר ומים נקיים‪ ,‬מגוון ביולוגי ויופי נופי טבעי‪ .‬אספקת מוצרים‬
‫ציבוריים היא לעתים קרובות קשה מכיוון שלפרטים יש תמריץ מועט לשלם עבור‬
‫אספקתם‪ ,‬מכיוון שהם יכולים ליהנות מהם מבלי לתרום‪ .‬זו ידועה כבעיית הרוכב‬
‫החופשי‪.‬‬
‫חיצוניות הן עלויות או יתרונות של פעילות כלכלית שאינן באות לידי ביטוי במחיר‬
‫הסחורה או השירותים המיוצרים‪ .‬החיצוניות יכולות להיות חיוביות‪ ,‬כמו היתרונות‬
‫של אוויר נקי‪ ,‬או שליליות‪ ,‬כמו עלויות הזיהום‪ .‬מכיוון שההשפעות החיצוניות אינן‬
‫באות לידי ביטוי במחירי השוק‪ ,‬הן עלולות להוביל לחוסר יעילות בהקצאת‬
‫המשאבים‪ .‬למשל‪ ,‬מזהם עלול שלא לקחת בחשבון את עלות הזיהום שהוא מייצר‪ ,‬מה‬
‫שיוביל לייצור יתר ולשימוש לא יעיל במשאבים‪.‬‬
‫כדי להתמודד עם האתגרים של מוצרים ציבוריים והשפעות חיצוניות‪ ,‬ממשלות‬
‫עשויות להתערב באמצעות רגולציה‪ ,‬מסים או סובסידיות‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן להציב תקנות‬
‫להגבלת פליטת הזיהום‪ ,‬ולהטיל מסים על המזהמים כדי להפנים את עלויות הזיהום‬

‫‪52‬‬
 ‫שלהם‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן לספק סובסידיות לעידוד אספקת מוצרים ציבוריים‪ ,‬כגון‬
‫תשלומים עבור שירותי מערכת אקולוגית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Stavins, R. (2011) ‬כלכלה סביבתית‪Oxford Handbook of Public .‬‬
‫‪.Policy, 1-25‬‬
‫‪ .Hanley, N., Shogren, JF, & White, B. (2007) ‬מבוא לכלכלה‬
‫סביבתית‪ .‬הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬

‫ב‪ .‬פיתוח בר קיימא‬

‫‪ .1‬הגבולות לצמיחה‬
‫"הגבולות לצמיחה" הוא ספר שיצא לאור בשנת ‪ 1972‬על ידי קבוצת חוקרים מהמכון‬
‫הטכנולוגי של מסצ'וסטס (‪ )MIT‬בשם המועדון של רומא‪ .‬הספר ניתח את ההשלכות‬
‫ארוכות הטווח של צמיחה כלכלית ודלדול משאבים בקנה מידה עולמי‪ .‬המחברים טענו‬
‫שאם העולם ימשיך לשאוף לצמיחה כלכלית ללא קשר לאילוצי משאבי טבע‪ ,‬אז‬
‫ההשלכות יהיו הרות אסון‪.‬‬
‫הספר השתמש בסימולציות ממוחשבות למודל של יחסי הגומלין בין גידול אוכלוסיה‪,‬‬
‫תיעוש‪ ,‬ייצור מזון ודלדול משאבים‪ .‬ההדמיות העלו שאם העולם ימשיך במסלולו‬
‫הנוכחי‪ ,‬אז עד אמצע המאה ה‪ ,21-‬יהיו ירידות משמעותיות בייצור המזון‪ ,‬התפוקה‬
‫התעשייתית והאוכלוסייה עקב אילוצי משאבים‪ .‬המחברים טענו שעתיד בר קיימא‬
‫מצריך הפחתה משמעותית בגידול האוכלוסייה ובצריכת המשאבים לנפש‪ ,‬כמו גם‬
‫מעבר למשאבים מתחדשים ושיטות ייצור בר קיימא‪.‬‬
‫מאז פרסומו‪" ,‬הגבולות לצמיחה" ספג ויכוחים וביקורת נרחבת‪ .‬היו שטענו שהתחזיות‬
‫של הספר היו פסימיות מדי ולא הביאו בחשבון התקדמות טכנולוגית שתגביר את‬
‫יעילות המשאבים ופיתוח משאבים חלופיים‪ .‬אחרים טענו שהמסר של הספר רלוונטי‬
‫מתמיד‪ ,‬שכן העולם ממשיך להתמודד עם אתגרים סביבתיים כמו שינויי אקלים‪,‬‬
‫דלדול משאבים ואובדן המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫בסך הכל‪" ,‬הגבולות לצמיחה" מילאה תפקיד משמעותי בעיצוב השיח סביב פיתוח בר‬
‫קיימא והדגשת החשיבות של התחשבות במגבלות משאבי טבע בקבלת החלטות‬
‫כלכליות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Meadows, DH, Meadows, DL, Randers, J., & Behrens III, WW ‬‬
‫)‪ .(1972‬הגבולות לצמיחה‪ .‬ספרי היקום‪.‬‬
‫‪ ‬טרנר‪ ,‬ג'י (‪ .)2008‬השוואה של הגבולות לצמיחה עם ‪ 30‬שנות מציאות‪ .‬שינוי‬
‫סביבתי גלובלי‪.397-411 ,)3(18 ,‬‬
‫‪ .Wijkman, A., & Skånberg, K. (2012) ‬הגבולות לצמיחה נבדקו מחדש‪.‬‬
‫‪.Springer Science & Business Media‬‬

‫‪53‬‬
 ‫‪ .2‬מדיניות ותקנות סביבתיות‬
‫מדיניות ותקנות סביבתיות מתייחסות להתערבויות ממשלתיות שונות שנועדו לצמצם‬
‫השפעות חיצוניות שליליות הקשורות לפעילויות כלכליות הפוגעות בסביבה‪ .‬מדיניות‬
‫זו חשובה לקידום פיתוח בר קיימא על ידי שליטה בזיהום‪ ,‬הגנה על משאבי טבע‬
‫והפחתת השפעת הפעילויות האנושיות על הסביבה‪.‬‬
‫ישנם סוגים שונים של מדיניות ותקנות סביבתיות‪ ,‬לרבות תקנות פיקוד ובקרה‪,‬‬
‫מנגנונים מבוססי שוק ותכניות וולונטריות‪ .‬תקנות הפיקוד והבקרה כוללות קביעת‬
‫סטנדרטים ספציפיים לזיהום או שימוש במשאבים והטלת עונשים על אי ציות‪.‬‬
‫מנגנונים מבוססי שוק‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כוללים שימוש בתמריצים כלכליים‪ ,‬כגון מסים או‬
‫היתרים סחירים‪ ,‬כדי לעודד חברות להפחית זיהום או להשתמש במשאבי טבע בצורה‬
‫יעילה יותר‪ .‬לבסוף‪ ,‬תוכניות התנדבותיות כוללות עידוד חברות לנקוט יוזמות‬
‫סביבתיות בעצמן‪ ,‬ללא התערבות רגולטורית‪.‬‬
‫האפקטיביות של מדיניות ותקנות סביבתיות עשויה להשתנות בהתאם להקשר‪ ,‬סוג‬
‫המדיניות ומידת האכיפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים מראים שמדיניות מתוכננת היטב יכולה‬
‫להוביל לשיפורים סביבתיים משמעותיים מבלי להטיל עלויות מופרזות על חברות או‬
‫צרכנים‪.‬‬
‫כמה דוגמאות למדיניות ותקנות סביבתיות כוללות את חוק האוויר הנקי וחוק המים‬
‫הנקיים בארצות הברית‪ ,‬הקובעים סטנדרטים לאיכות האוויר והמים ומטילים עונשים‬
‫על אי ציות‪ .‬האיחוד האירופי יישם גם מערכת מכסה וסחר לפליטות פחמן‪ ,‬אשר שמה‬
‫מחיר על פחמן ומעודדת חברות להפחית את פליטת הפחמן שלהן‪ .‬מדיניות אחרת‪ ,‬כגון‬
‫מדיניות רכש ירוק‪ ,‬מעודדת ממשלות לרכוש מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Stavins, RN (2017) ‬כלכלה סביבתית‪.Routledge .‬‬
‫‪ .Tietenberg, T., & Lewis, L. (2016) ‬כלכלת סביבה ומשאבי טבע‪.‬‬
‫‪.Routledge‬‬
‫‪( Hovi, J., & Sprinz, DF ‬עורכים)‪ .)2014( .‬המדריך לפוליטיקה סביבתית‪.‬‬
‫הוצאת אדוארד אלגר‪.‬‬

‫ח‪ .‬תולדות המחשבה הכלכלית‬

‫א‪ .‬כלכלה קלאסית‬
‫‪ .1‬אדם סמית‬
‫אדם סמית' (‪ )1723-1790‬היה כלכלן ופילוסוף סקוטי אשר נחשב למייסד הכלכלה‬
‫המודרנית ואחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה‪ .‬הוא ידוע בעיקר‬

‫‪54‬‬
 ‫בזכות שתי יצירותיו הגדולות‪" ,‬תורת רגשות המוסר" (‪ )1759‬ו"עושר האומות" (‬
‫‪.)1776‬‬
‫ב"‪ "Theory of Moral Sentiments‬טען סמית ששיקולים מוסריים ואתיים הם‬
‫יסוד להתנהגות כלכלית‪ .‬הוא האמין שלאנשים יש חוש מוסר מולד ושהם פועלים על‬
‫פי עקרונות מוסריים אלה באינטראקציות הכלכליות שלהם‪ .‬עבודה זו ביססה את‬
‫המוניטין של סמית' כפילוסוף מוביל בתקופתו‪.‬‬
‫ב"עושר האומות" הציע סמית' שהעושר של האומות נקבע על ידי התפוקה והיעילות‬
‫של עבודתן‪ ,‬ולא הצטברותן של זהב או מתכות יקרות אחרות‪ .‬הוא טען שכלכלת שוק‪,‬‬
‫שבה אנשים רודפים אחר האינטרס האישי שלהם‪ ,‬תוביל באופן טבעי לשגשוג הגדול‬
‫ביותר האפשרי לחברה כולה‪ .‬סמית' הדגיש גם את החשיבות של התמחות‪ ,‬חלוקת‬
‫עבודה וסחר חופשי בקידום צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫רעיונותיו של סמית' היו בעלי השפעה רבה בתקופתו וממשיכים להיחקר ולדון בהם‬
‫כיום‪ .‬הדגש שלו על שווקים חופשיים וחירות הפרט הניח את היסודות לליברליזם‬
‫קלאסי ולכלכלת לז‪-‬פייר‪ ,‬ורעיונותיו השפיעו על כלכלנים רבים לאחר מכן‪ ,‬ביניהם‬
‫דיוויד ריקרדו‪ ,‬קרל מרקס ופרידריך האייק‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬סמית‪ ,‬אדם‪" .‬התיאוריה של רגשות מוסריים‪.1759 ".‬‬
‫‪ ‬סמית‪ ,‬אדם‪" .‬עושר העמים"‪.1776 .‬‬
‫‪ ‬היילברונר‪ ,‬רוברט‪" .‬הפילוסופים העולמיים‪ :‬חייהם‪ ,‬הזמנים והרעיונות של‬
‫ההוגים הכלכליים הגדולים‪ ".‬מהדורה ‪ ,7‬סיימון ושוסטר‪.1999 ,‬‬

‫‪ .2‬דיוויד ריקרדו‬
‫דיוויד ריקרדו (‪ )1772-1823‬היה כלכלן אנגלי שידוע בתרומתו לכלכלה הקלאסית‪.‬‬
‫הוא היה איש עסקים מצליח לפני שנכנס לעולם הכלכלה‪ ,‬וניסיון זה עיצב את דעותיו‬
‫על מסחר ומדיניות כלכלית‪ .‬יצירתו המפורסמת ביותר של ריקרדו היא "על עקרונות‬
‫הכלכלה הפוליטית והמיסוי"‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1817-‬שהציג רבים מרעיונות המפתח שלו‪.‬‬
‫אחת התרומות המשמעותיות ביותר של ריקרדו לכלכלה הייתה תיאוריית היתרון‬
‫היחסי שלו‪ .‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬גם אם מדינה פחות יעילה בייצור כל הסחורה בהשוואה‬
‫למדינה אחרת‪ ,‬היא עדיין צריכה להתמחות בייצור הסחורה שבה יש לה יתרון יחסי‬
‫ולסחור עם מדינות אחרות עבור הסחורה שהיא פחות יעילה בייצור‪ . .‬תיאוריה זו‬
‫ערערה על הדעה הרווחת לפיה מדינות צריכות לשאוף להסתפקות עצמית‬
‫ולפרוטקציוניזם‪.‬‬
‫ריקרדו גם תרם תרומה חשובה לתיאוריית שכר הדירה‪ ,‬וטען שככל שהאוכלוסייה‬
‫תגדל והקרקע תהפוך לדל‪ ,‬שכר הדירה המשולם לבעלי הקרקע יגדל‪ .‬הוא האמין‬
‫שהעלייה זו בשכר הדירה תוביל לירידה ברווחים‪ ,‬ותקשה על עסקים לצמוח ולחדש‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫ריקרדו היה חסיד של סחר חופשי והתנגד למדיניות הפרוטקציוניסטית של זמנו‪ .‬הוא‬
‫טען כי מכסים וחסמים אחרים לסחר מזיקים לצמיחה כלכלית וכי הדרך הטובה ביותר‬
‫לקדם שגשוג היא באמצעות סחר בינלאומי‪.‬‬
‫לעבודתו של ריקרדו הייתה השפעה משמעותית על הכלכלה והשפיעה על כלכלנים‬
‫רבים לאחר מכן‪ .‬רעיונותיו על יתרון יחסי וסחר חופשי נותרו חשובים עד היום‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬בלאוג‪ ,‬מ' (‪ .)2007‬כלכלה ריקרדיאנית‪ .‬ב ‪The New Palgrave‬‬
‫‪( Dictionary of Economics‬עמ' ‪ .)1056-1060‬פאלגרייב מקמילן‬
‫בריטניה‪.‬‬
‫‪ .Malthus, TR, & Ricardo, D. (1971) ‬יצירותיו והתכתבויותיו של דוד‬
‫ריקרדו (כרך ‪ .)1‬הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬

‫‪ .3‬תומס מלתוס‬
‫תומס מלתוס (‪ )1766-1834‬היה כלכלן ודמוגרף אנגלי‪ ,‬הידוע בעיקר בזכות‬
‫התיאוריה שלו על גידול האוכלוסייה‪ .‬מלתוס האמין שגידול האוכלוסיה יעלה בסופו‬
‫של דבר על יכולתו של העולם לייצר מספיק מזון‪ ,‬מה שיוביל לרעב ולעוני נרחבים‪.‬‬
‫הוא טען שהדרך היחידה למנוע תוצאה זו היא להגביל את גידול האוכלוסייה‬
‫באמצעות אמצעים כמו נישואים מאוחרים‪ ,‬פרישות ואמצעי מניעה‪.‬‬
‫רעיונותיו של מלתוס היו שנויים במחלוקת בתקופתו וממשיכים לדון בהם היום‪ .‬כמה‬
‫מבקרים טענו שהתחזיות שלו לגבי רעב ועוני נרחבים היו פסימיות יתר על המידה‪,‬‬
‫בעוד שאחרים הצביעו על כך ששיפורים בטכנולוגיה החקלאית ובפרודוקטיביות‬
‫אפשרו לאוכלוסיית העולם לגדול הרבה מעבר למה שמלתוס חשב שאפשרי‪ .‬למרות‬
‫הביקורות הללו‪ ,‬עבודתו של מלתוס נותרה חלק חשוב מההיסטוריה של המחשבה‬
‫הכלכלית וממשיכה להשפיע על דיונים על גידול אוכלוסין ומחסור במשאבים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Malthus, T. (1798) ‬חיבור על עקרון האוכלוסייה‪ .‬הקלאסיקות של‬
‫אוקספורד וורלד‪.‬‬
‫‪( Mayhew, RJ ‬עורך)‪ .)2013( .‬מלתוס‪ :‬חייו ומורשתו של נביא בטרם עת‪.‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת הרווארד‪.‬‬
‫‪ .Heilbroner, RL (1999) ‬הפילוסופים הארציים‪ :‬חייהם‪ ,‬הזמנים והרעיונות‬
‫של ההוגים הכלכליים הגדולים‪ .‬סיימון ושוסטר‪.‬‬

‫ב‪ .‬כלכלה ניאו‪-‬קלאסית‬

‫‪ .1‬אלפרד מרשל‬
‫‪56‬‬
 ‫אלפרד מרשל (‪ )1842-1924‬היה כלכלן אנגלי ואחת הדמויות הבולטות בהתפתחות‬
‫הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית‪ .‬הוא ידוע בספרו רב ההשפעה‪" ,‬עקרונות הכלכלה"‪ ,‬שיצא‬
‫לאור ב‪ 1890-‬והפך לספר הלימוד הסטנדרטי בכלכלה במשך שנים רבות‪.‬‬
‫מרשל פיתח את תפיסת השוק כמנגנון לקביעת מחירים והקצאת משאבים ביעילות‪.‬‬
‫הוא האמין ששיטת המחירים תתאים אוטומטית להיצע וביקוש‪ ,‬ושהתחרות החופשית‬
‫תוביל לשימוש היעיל ביותר במשאבים‪ .‬הוא גם הדגיש את החשיבות של ניתוח שולי‪,‬‬
‫המתחשב בשינויים בעלויות ובתועלות הקשורים לשינויים קטנים בתפוקה או‬
‫בצריכה‪.‬‬
‫לרעיונות של מרשל על עודפי צרכנים ועודפי יצרנים הייתה גם השפעה מתמשכת על‬
‫הכלכלה‪ .‬לטענתו‪ ,‬ערכה של טובין אינו נקבע לפי עלות הייצור שלו‪ ,‬אלא לפי הסכום‬
‫שהצרכנים מוכנים לשלם עבורה‪ .‬מושג זה מכונה עודף צרכני‪ ,‬והוא מצביע על כך‬
‫ששוק יכול לייצר יותר ערך מאשר רק סכום עלויות הייצור‪.‬‬
‫לעבודתו של מרשל הייתה גם השפעה משמעותית על התפתחות כלכלת הרווחה‪,‬‬
‫המתמקדת ברווחת החברה כולה‪ .‬הוא האמין שמדיניות כלכלית צריכה להיות מכוונת‬
‫למקסום רווחה חברתית‪ ,‬ולא רק לרווחת הפרט‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬בלאוג‪ ,‬מ' (‪ .)2008‬מרשל‪ ,‬אלפרד (‪ .)1842-1924‬ב ‪The New Palgrave‬‬
‫‪( Dictionary of Economics‬מהדורה שנייה)‪ .‬פאלגרייב מקמילן בריטניה‪.‬‬
‫‪ .Heilbroner, RL (1999) ‬הפילוסופים העולמיים‪ :‬חייהם‪ ,‬הזמנים והרעיונות‬
‫של ההוגים הכלכליים הגדולים (מהדורה ‪ .)7‬סיימון ושוסטר‪.‬‬

‫‪ .2‬וויליאם סטנלי ג'בונס‬

‫ויליאם סטנלי ג'בונס היה כלכלן ולוגיקן אנגלי שחי מ‪ 1835-‬עד ‪ .1882‬הוא ידוע‬
‫בתרומתו לפיתוח אסכולת החשיבה השולית‪ ,‬שהיווה את הבסיס לכלכלה‬
‫הניאו‪-‬קלאסית‪ .‬עבודתו החשובה ביותר של ג'בונס‪" ,‬התיאוריה של כלכלה פוליטית"‪,‬‬
‫שפורסמה ב‪ ,1871-‬פירטה את העקרונות של תורת התועלת השולית ועזרה להפוך‬
‫את הכלכלה לדיסציפלינה קפדנית יותר מתמטית ומדעית‪.‬‬
‫‪ Jevons‬טען כי הערך הכלכלי נקבע על ידי התועלת השולית של סחורה או שירות‪,‬‬
‫או הסיפוק הנוסף שמתקבל מצריכת עוד יחידה אחת של הסחורה או השירות הזה‪.‬‬
‫הוא גם הדגיש את תפקיד ההיצע והביקוש בקביעת המחירים‪ ,‬ופיתח את תפיסת‬
‫"האדם הכלכלי" כאינדיבידואל רציונלי המבקש למקסם את התועלת שלו בכל‬
‫החלטות כלכליות‪.‬‬
‫ג'בונס היה גם חלוץ בתחום האקונומטריה‪ ,‬שפיתח שיטות סטטיסטיות לניתוח נתונים‬
‫כלכליים ובדיקת תיאוריות כלכליות‪ .‬הוא היה חסיד של סחר חופשי והאמין‬
‫שלממשלה יש תפקיד מוגבל בעניינים כלכליים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬

‫‪57‬‬
‫בלאוג‪ ,‬מ' (‪ .)1997‬תיאוריה כלכלית בדיעבד (מהדורה ‪ .)5‬קיימברידג'‪ :‬הוצאת‬ ‫‪‬‬
‫אוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬
‫)‪ .Heilbroner, RL, & Thurow, LC (2012‬הפילוסופים העולמיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חייהם‪ ,‬הזמנים והרעיונות של ההוגים הכלכליים הגדולים (מהדורה ‪ .)7‬ניו‬
‫יורק‪ :‬סיימון ושוסטר‪.‬‬

‫‪ .3‬ליאון וולרס‬
‫לאון וולאס היה כלכלן צרפתי שנולד ב‪ 1834-‬ומת ב‪ .1910-‬הוא היה אחד הכלכלנים‬
‫החשובים של סוף המאה ה‪ ,19-‬הידוע בתרומתו לפיתוח תורת שיווי המשקל הכללית‬
‫והשוליות‪.‬‬
‫וולרס ידוע בעיקר בזכות ספרו "אלמנטים של כלכלה טהורה"‪ ,‬שפורסם ב‪,1874-‬‬
‫שהציג תיאוריה מקיפה ושיטתית של שיווי משקל כללי‪ .‬בעבודה זו ביקש וולרס‬
‫להסביר כיצד המחירים של כל הסחורות והשירותים בכלכלה נקבעים על ידי‬
‫האינטראקציה של היצע וביקוש‪ ,‬תוך התחשבות בתלות ההדדית של כל השווקים‪.‬‬
‫גישתו של וולרס לכלכלה התבססה על תפיסת התועלת השולית‪ ,‬אותה פיתח ללא‬
‫תלות בכלכלנים אחרים כמו ויליאם סטנלי ג'בונס וקארל מנגר‪ .‬לטענתו‪ ,‬ערכו של‬
‫טובין או שירות נקבע לא לפי התועלת הכוללת שלו אלא לפי התועלת השולית שלו‪,‬‬
‫או הסיפוק הנוסף שמתקבל מצריכת יחידה אחת נוספת‪.‬‬
‫עבודתו של וולרס הייתה בעלת השפעה על התפתחות הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית‪,‬‬
‫שהפכה לאסכולה השלטת של המחשבה הכלכלית במאה ה‪ .20-‬תרומתו לתורת שיווי‬
‫המשקל הכללית הניחה את הבסיס למקרו‪-‬כלכלה ולמיקרו‪-‬כלכלה המודרנית‪,‬‬
‫ורעיונותיו ממשיכים להיחקר ולדון על ידי כלכלנים כיום‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬בלאוג‪ ,‬מ' (‪ .)2008‬וולרס‪ ,‬לאון‪ .‬ב‪( SN Durlauf & LE Blume-‬עורכים)‪,‬‬
‫‪( The New Palgrave Dictionary of Economics‬מהדורה שנייה)‪.‬‬
‫פלגרייב מקמילן‪https://doi.org/10.1057/9780230226203_2225.‬‬
‫‪ .Kuhn, S. (2008) ‬ליאון וולרס‪ .‬בתוך ‪( D. Rutherford‬עורך)‪The ,‬‬
‫‪( Routledge Dictionary of Economics‬מהדורה שלישית)‪.Routledge .‬‬

‫ג‪ .‬כלכלה קיינזיאנית‬

‫‪ .1‬ג'ון מיינרד קיינס‬
‫ג'ון מיינרד קיינס (‪ )1883-1946‬היה כלכלן בריטי הנחשב כאחד הכלכלנים‬
‫המשפיעים ביותר במאה ה‪ .20-‬הוא ידוע בעיקר בתפקידו בעיצוב תיאוריה ומדיניות‬
‫מאקרו‪-‬כלכלית‪ ,‬במיוחד במהלך השפל הגדול של שנות ה‪.30-‬‬

‫‪58‬‬
 ‫קיינס נולד בקיימברידג'‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ולמד באטון ובאוניברסיטת קיימברידג'‪ .‬הוא החל‬
‫את דרכו כעובד מדינה בממשלת בריטניה‪ ,‬אך בסופו של דבר פנה לאקדמיה‪ ,‬והפך‬
‫למרצה בקיימברידג' ולאחר מכן לעמית בקינגס קולג'‪.‬‬
‫יצירתו המפורסמת ביותר של קיינס היא ספרו משנת ‪" 1936‬התיאוריה הכללית של‬
‫תעסוקה‪ ,‬ריבית וכסף"‪ ,‬שקרא תיגר על האורתודוקסיה הכלכלית הרווחת באותה‬
‫תקופה‪ .‬בספר טען קיינס כי התערבות ממשלתית נחוצה כדי לייצב את הכלכלה‬
‫בתקופות של שפל כלכלי‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬הוא דגל בהגדלת ההוצאות הממשלתיות כדי‬
‫לעורר ביקוש ולהפחית את האבטלה‪.‬‬
‫רעיונותיו של קיינס היו בעלי השפעה בעיצוב המדיניות הכלכלית של ממשלות רבות‬
‫בעשורים שלאחר מכן‪ .‬התיאוריות שלו הובילו גם להתפתחות המקרו‪-‬כלכלה כתחום‬
‫מחקר מובהק בתוך הכלכלה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬סקידלסקי‪ ,‬ר' (‪ .)2009‬קיינס‪ :‬שובו של המאסטר‪ .‬יחסי ציבור‪.‬‬
‫‪ .Keynes, JM (1936) ‬התיאוריה הכללית של תעסוקה‪ ,‬ריבית וכסף‪ .‬פלגרייב‬
‫מקמילן‪.‬‬

‫‪ .2‬התיאוריה הכללית‬
‫"התיאוריה הכללית של תעסוקה‪ ,‬ריבית וכסף" הוא ספר שנכתב על ידי ג'ון מיינרד‬
‫קיינס ויצא לאור בשנת ‪ .1936‬ספר זה נחשב לאחת היצירות המשפיעות ביותר‬
‫ׁשבָה‪.‬‬
‫בתחום המקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬והוא מציין את לידתה של האסכולה הקיינסיאנית של ַמ ֲח ָ‬
‫הספר קורא תיגר על התיאוריה הכלכלית הקלאסית‪ ,‬שקבעה שהכלכלה מווסתת את‬
‫עצמה ותמיד תפנה לתעסוקה מלאה‪ .‬קיינס טען שיכול להיות חוסר כרוני בביקוש‬
‫בכלכלה‪ ,‬שיביא לרמות גבוהות של אבטלה‪ ,‬וכי יש צורך בהתערבות ממשלתית‬
‫לייצוב הכלכלה‪.‬‬
‫ב"התיאוריה הכללית" הציג קיינס את מושג הביקוש המצטבר‪ ,‬המתייחס לכמות‬
‫הסחורות והשירותים הכוללת הנדרשת בכלכלה בזמן נתון‪ .‬הוא טען כי לשינויים‬
‫בביקוש המצרפי עשויה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה‪ ,‬וכי ניתן להשתמש‬
‫במדיניות ממשלתית‪ ,‬כגון מדיניות פיסקלית ומוניטרית‪ ,‬כדי לתמרן את הביקוש‬
‫המצרפי כדי להשיג תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫קיינס גם הציע את הרעיון של "פרדוקס החיסכון"‪ ,‬שמציע שכאשר אנשים חוסכים‬
‫יותר כסף‪ ,‬הם עלולים בסופו של דבר להפחית את הפעילות הכלכלית הכוללת‪ ,‬שכן‬
‫יש פחות כסף במחזור בכלכלה‪ .‬רעיון זה מדגיש את החשיבות של הוצאות והשקעות‬
‫ממשלתיות כדי להמריץ את הכלכלה בתקופות של ביקוש מצרפי נמוך‪.‬‬
‫"התיאוריה הכללית" הייתה שנויה במחלוקת כאשר פורסם לראשונה‪ ,‬אך הוא זכה‬
‫במהירות להכרה רחבה והשפיע על מדיניות הממשלה ברחבי העולם‪ .‬הכלכלה‬
‫הקיינסיאנית הפכה לתיאוריה הכלכלית השלטת בתקופה שלאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬ורעיונותיה ממשיכים להיות רלוונטיים בדיונים מאקרו‪-‬כלכליים מודרניים‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Keynes, JM (1936) ‬התיאוריה הכללית של תעסוקה‪ ,‬ריבית וכסף‪ .‬פלגרייב‬
‫מקמילן‪.‬‬
‫‪ ‬בלאוג‪ ,‬מ' (‪ .)1997‬תיאוריה כלכלית בדיעבד (מהדורה ‪ .)5‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫קיימברידג'‪.‬‬

‫ד‪ .‬כלכלה פוסט‪-‬קיינסיאנית‬

‫‪ .1‬ג'ואן רובינסון‬
‫ג'ואן רובינסון (‪ )1903-1983‬הייתה כלכלנית בריטית שתרמה תרומה משמעותית‬
‫לפיתוח הכלכלה הפוסט‪-‬קיינסיאנית‪ .‬היא ידועה בעבודתה על תחרות לא מושלמת‪,‬‬
‫שאתגרה את ההנחה הניאו‪-‬קלאסית של תחרות מושלמת וסללה את הדרך למודלים‬
‫חדשים של מבנה שוק‪.‬‬
‫רובינסון הייתה תלמידתו של ג'ון מיינרד קיינס באוניברסיטת קיימברידג'‪ ,‬שם קיבלה‬
‫את הדוקטורט שלה בשנת ‪ .1929‬היא החלה את הקריירה האקדמית שלה כמרצה‬
‫בקיימברידג'‪ ,‬שם עבדה לצד כלכלנים בולטים אחרים כמו פיירו סרפה וריצ'רד קאן‪.‬‬
‫בספרה‪ ,The Economics of Imperfect Competition ,‬שפורסם ב‪,1933-‬‬
‫רובינסון קראה תיגר על התפיסה הניאו‪-‬קלאסית המקובלת לפיה תחרות מבטיחה‬
‫תוצאות מיטביות בשווקים‪ .‬במקום זאת‪ ,‬היא טענה שתחרות לא מושלמת‪ ,‬שבה‬
‫לחברות יש מידה מסוימת של כוח שוק‪ ,‬יכולה לגרום לחוסר יעילות בשוק ולתוצאות‬
‫לא אופטימליות עבור החברה כולה‪ .‬היא פיתחה את הרעיון של תחרות מונופוליסטית‪,‬‬
‫שבה חברות מבדילות את המוצרים שלהן כדי ליצור תחושה נתפסת של ייחודיות‪,‬‬
‫המאפשרת להן לגבות מחירים גבוהים יותר‪.‬‬
‫רובינסון תרמה גם לתחום המאקרו‪-‬כלכלה‪ ,‬במיוחד בעבודתה על הרעיון של ביקוש‬
‫אפקטיבי‪ .‬בספרה‪" ,‬צבירת ההון"‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1956-‬היא טענה שהחלטות השקעה‬
‫מושפעות מציפיות לרווחים עתידיים‪ ,‬המושפעים בתורם מרמת הביקוש האפקטיבי‬
‫במשק‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬לעבודתו של רובינסון הייתה השפעה משמעותית על התפתחות הכלכלה‬
‫הפוסט‪-‬קיינסיאנית וחקר מבני השוק‪ .‬היא גם הייתה חסידה בולטת לצדק חברתי‬
‫ושוויון כלכלי‪ ,‬ורעיונותיה ממשיכים להיות משפיעים בוויכוחים המודרניים על‬
‫מדיניות כלכלית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Harcourt, GC (1997) ‬ג'ואן רובינסון‪ .‬בתוך ‪P. Arestis & M. Sawyer‬‬
‫(עורכים)‪The Elgar Companion to Radical Political Economy ,‬‬
‫(עמ' ‪ .)580-585‬הוצאת אדוארד אלגר‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫)‪ .Palley, TI (2002‬ג'ואן רובינסון והמהפכה הקיינסיאנית‪ .‬ב‪GR Feiwel-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪(Ed.), Joan Robinson: Critical Assessments of Leading‬‬
‫‪( Economists‬כרך ‪ ,3‬עמ' ‪.Routledge .)143-166‬‬

‫‪ .2‬היימן מינסקי‬
‫היימן מינסקי (‪ )1919-1996‬היה כלכלן אמריקאי הידוע בתיאוריות שלו על חוסר‬
‫יציבות פיננסית ותפקידה של הממשלה בייצוב הכלכלה‪ .‬הוא נחשב לדמות בולטת‬
‫בתחום הכלכלה הפוסט‪-‬קיינסיאנית‪.‬‬
‫תרומתו הבולטת של מינסקי היא השערת חוסר היציבות הפיננסית שלו‪ ,‬הגורסת‬
‫שיציבותה של כלכלה קפיטליסטית אינה יציבה מטבעה בשל אופייה של המערכת‬
‫הפיננסית‪ .‬הוא האמין שתקופות של יציבות יובילו לנטילת סיכונים מוגברת‬
‫ולספקולציות‪ ,‬שעלולות להביא בסופו של דבר למשבר פיננסי‪ .‬לדעתו‪ ,‬משברים‬
‫פיננסיים לא היו סטייה‪ ,‬אלא מאפיין קבוע של השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫מינסקי טען כי לממשלה יש תפקיד מכריע בייצוב הכלכלה‪ .‬הוא האמין שהתערבות‬
‫ממשלתית נחוצה כדי למנוע משברים פיננסיים ולייצב את הכלכלה בתקופות של חוסר‬
‫יציבות‪ .‬הוא גם דגל ברגולציה מוגברת של המערכת הפיננסית כדי למנוע לקיחת‬
‫סיכונים וספקולציות מוגזמות‪.‬‬
‫עבודתו של מינסקי זכתה לתשומת לב מחודשת בעקבות המשבר הפיננסי של ‪,2008‬‬
‫שכן נראה שרבות מתחזיותיו לגבי חוסר היציבות המובנה של המערכת הפיננסית‬
‫התגשמו‪ .‬רעיונותיו השפיעו על התפתחות הכלכלה הפוסט‪-‬קיינסיאנית ועזרו לעצב‬
‫ויכוחים על תפקיד הממשלה בכלכלה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬מינסקי‪ .HP (1975) ,‬ג'ון מיינרד קיינס‪ .‬ניו יורק‪ :‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫קולומביה‪.‬‬
‫‪ ‬מינסקי‪ .HP (1982) ,‬האם "זה" יכול לקרות שוב?‪ :‬מאמרים על חוסר יציבות‬
‫ומימון‪ .‬ארמונק‪ ,‬ניו יורק‪.ME Sharpe :‬‬
‫‪ .Wray, LR (2015) ‬למה מינסקי חשוב‪ :‬מבוא לעבודתו של כלכלן מאבריק‪.‬‬
‫פרינסטון‪ ,‬ניו ג'רזי‪ :‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫‪ .E‬כלכלה מרקסיסטית‬
‫‪ .1‬קארל מרקס‬
‫קרל מרקס היה פילוסוף‪ ,‬כלכלן ותאורטיקן פוליטי גרמני‪ ,‬הידוע בעיקר בזכות‬
‫תרומתו לתיאוריה ולסוציאליזם המרקסיסטיים‪ .‬לרעיונותיו הייתה השפעה משמעותית‬
‫על המחשבה הכלכלית והפוליטית והם ממשיכים להשפיע על דיונים על מדיניות‬
‫חברתית וכלכלית כיום‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫מרקס פיתח את רעיונותיו בהקשר של המהפכה התעשייתית‪ ,‬שבה ראה תקופה של‬
‫מהפך חברתי גדול ואי שוויון‪ .‬הוא האמין שקפיטליזם הוא שיטה פגומה מיסודה‬
‫המנצלת עובדים ומרכזת את העושר בידי קבוצה קטנה של בעלי הון‪.‬‬
‫הרעיונות הכלכליים של מרקס נעוצים בתורת העבודה של הערך‪ ,‬שגורסת כי ערכו‬
‫של סחורה או שירות נקבע על פי כמות העבודה שהושקעה בייצורו‪ .‬הוא טען שהרווח‬
‫שהפיקו בעלי הון נגנב בעיקרו מעובדים‪ ,‬שלא קיבלו את מלוא הערך של עבודתם‪.‬‬
‫מרקס גם פיתח תיאוריה של חומרנות היסטורית‪ ,‬הגורסת שהתפתחות החברה‬
‫האנושית מונעת על ידי המאבק בין מעמדות כלכליים שונים‪ .‬הוא האמין שהקפיטליזם‬
‫יפנה בסופו של דבר את מקומו לסוציאליזם‪ ,‬כאשר העובדים הפכו מודעים יותר‬
‫לניצול שלהם וקמו להפיל את המדכאים הקפיטליסטים שלהם‪.‬‬
‫רעיונותיו של מרקס זכו לשבחים ולביקורת במהלך השנים‪ .‬חלקם שיבחו אותו על‬
‫הביקורת שלו על הקפיטליזם והסנגור שלו למען זכויות עובדים‪ ,‬בעוד אחרים מתחו‬
‫ביקורת על התמקדותו במאבק המעמדי ועל חזונו של חברה סוציאליסטית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬מרקס‪ ,‬קארל‪ .‬דאס קפיטל‪.1867 .‬‬
‫‪ ‬מרקס‪ ,‬קארל‪ .‬המניפסט הקומוניסטי‪.1848 .‬‬
‫‪ ,Bottomore ‬טום‪ .‬תיאוריות של קפיטליזם מודרני‪.1983 .‬‬
‫‪ ‬הארווי‪ ,‬דיוויד‪ .‬בן לוויה לבירת מרקס‪.2010 .‬‬

‫‪ .2‬פרידריך אנגלס‬
‫פרידריך אנגלס (‪ )1820-1895‬היה פילוסוף גרמני‪ ,‬מדען חברה ומהפכן קומוניסטי‪.‬‬
‫הוא היה חבר קרוב ומשתף פעולה של קרל מרקס‪ ,‬ויחד הם כתבו כמה מהעבודות‬
‫המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית‪.‬‬
‫תרומתו הבולטת ביותר של אנגלס לכלכלה המרקסיסטית היא תפיסתו לגבי‬
‫הדיאלקטיקה של הטבע‪ .‬הוא טען שכפי שההיסטוריה מתפתחת דרך תהליך דיאלקטי‬
‫של מאבק מעמדי‪ ,‬כך גם הטבע מתפתח דרך תהליך דיאלקטי של סתירות‬
‫וקונפליקטים‪ .‬הוא האמין שחוקי הטבע אינם ניתנים לשינוי‪ ,‬אלא מעוצבים על ידי‬
‫פעילות אנושית‪ ,‬וכי ניצול משאבי הטבע על ידי בעלי הון הוא הגורם השורשי להרס‬
‫סביבתי ולמשבר אקולוגי‪.‬‬
‫אנגלס תרם גם לתיאוריה המרקסיסטית של ערך עודף‪ ,‬הגורסת כי הערך שנוצר על‬
‫ידי עובדים בתהליך הייצור גדול מהשכר שהם מקבלים‪ ,‬וכי ערך עודף זה מנוכס על‬
‫ידי הקפיטליסטים כרווח‪ .‬הוא טען שצבירת ערך עודף מובילה לריכוז וריכוזיות של‬
‫ההון‪ ,‬ושתהליך זה מוביל בסופו של דבר להפלת הקפיטליזם על ידי מעמד הפועלים‪.‬‬
‫יצירותיו המפורסמות ביותר של אנגלס כוללות את "מצבו של מעמד הפועלים‬
‫באנגליה" (‪" ,)1845‬המניפסט הקומוניסטי" (‪ )1848‬ו"אנטי‪-‬דוהרינג" (‪.)1878‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬אנגלס‪ ,‬פ' (‪ .)1845‬מצב מעמד הפועלים באנגליה‪ .‬לונדון‪ :‬סוואן זוננשיין‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫אנגלס‪ ,‬פ‪ ,.‬ומרקס‪ ,‬ק‪ .)1848( .‬המניפסט הקומוניסטי‪ .‬לונדון‪ :‬פינגווין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנגלס‪ ,‬פ' (‪ .)1878‬אנטי‪-‬דוהרינג‪ .‬מוסקבה‪ :‬פרוגרס ‪.Publishers‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬רוזה לוקסמבורג‬
‫רוזה לוקסמבורג (‪ )1871-1919‬הייתה תיאורטיקנית ואקטיביסטית מרקסיסטית‬
‫פולנית‪-‬גרמנית שתרמה תרומה משמעותית לתחום הכלכלה המרקסיסטית‪ .‬היא הייתה‬
‫חברה בולטת במפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית של גרמניה (‪ )SPD‬והייתה מעורבת‬
‫עמוקה בתנועת הפועלים באירופה‪.‬‬
‫את תרומתה המשמעותית ביותר של לוקסמבורג לכלכלה המרקסיסטית ניתן למצוא‬
‫בעבודתה "צבירת ההון"‪ ,‬שכתבה ב‪ .1913-‬בספר זה היא מתחה ביקורת על האמונה‬
‫המרקסיסטית האורתודוקסית‪ ,‬שהקפיטליזם יתמוטט בהכרח בשל הסתירות הפנימיות‬
‫שלו‪ .‬במקום זאת‪ ,‬לוקסמבורג טענה שהקפיטליזם יכול לשרוד רק על ידי התרחבות‬
‫לשווקים לא קפיטליסטיים‪ ,‬אותם כינתה "תצורות פרה‪-‬קפיטליסטיות"‪ .‬היא גם טענה‬
‫שהאימפריאליזם הוא שלב הכרחי בהתפתחות הקפיטליסטית‪ ,‬שכן הוא אפשר להון‬
‫להתרחב לשווקים הלא קפיטליסטיים הללו‪.‬‬
‫עבודתו של לוקסמבורג הייתה שנויה במחלוקת בקרב המרקסיסטים באותה תקופה‪,‬‬
‫שכן היא ערערה רבות מהנחות היסוד של התיאוריה המרקסיסטית האורתודוקסית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬רעיונותיה הפכו מאז למשפיעים בחוגים מרקסיסטיים ופוסט‪-‬מרקסיסטים‪,‬‬
‫במיוחד הביקורת שלה על האימפריאליזם וניתוחה של הקשר בין קפיטליזם לתצורות‬
‫לא קפיטליסטיות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬לוקסמבורג‪ ,‬ר' (‪ .)1913‬צבירת הון‪.‬‬
‫‪ ‬ארונוביץ‪ ,‬ש' (‪ .)2018‬רוזה לוקסמבורג והכלכלה המרקסיסטית‪ :‬הערכה‬
‫מחדש‪ .‬עיתונות סקירה חודשית‪.‬‬

‫ו‪ .‬כלכלה מוסדית‬

‫‪ .1‬תורשטיין ובלן‬
‫)‪ Thorstein Veblen (1857-1929‬היה כלכלן וסוציולוג אמריקאי שתרם תרומה‬
‫משמעותית לתחום הכלכלה המוסדית‪ .‬עבודתו של ובלן ערערה על תיאוריות כלכליות‬
‫מסורתיות והייתה ביקורתית מאוד כלפי השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫עבודתו המשפיעה ביותר של ובלן‪" ,‬התיאוריה של מעמד הפנאי" (‪ ,)1899‬בחנה את‬
‫תפקידם של המעמד החברתי והצריכה הבולטת בעיצוב ההתנהגות הכלכלית‪ .‬הוא טען‬
‫שאנשים עוסקים בצריכה בזבזנית ומיותרת כדי לאותת על מעמדם החברתי ולהבדיל‬
‫‪63‬‬
 ‫את עצמם ממעמדות חברתיים נמוכים יותר‪ .‬זה הוביל אותו להציע את המושג‬
‫"הדמייה כספית"‪ ,‬שבו אנשים מתחרים כדי להציג את עושרם ומעמדם באמצעות‬
‫הוצאות אקסטרווגנטיות‪.‬‬
‫בנוסף לביקורת שלו על תרבות הצריכה‪ ,‬ובלן ניתח גם את תפקיד הטכנולוגיה‬
‫והתעשייה בעיצוב ההתנהגות הכלכלית‪ .‬הוא טען שייצור וצריכה תלויים זה בזה‬
‫ושהקידמה הטכנולוגית לא תמיד מועילה לחברה‪ .‬ובלן האמין שריכוז העושר והכוח‬
‫בידיים בודדים ותאגידים הביא לחוסר יעילות ואי שוויון במשק‪.‬‬
‫לרעיונותיו של ובלן הייתה השפעה עמוקה על תחום הכלכלה המוסדית‪ ,‬כמו גם על‬
‫הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה‪ .‬הביקורות שלו על הקפיטליזם ותרבות הצריכה‬
‫ממשיכות להיות רלוונטיות בדיונים עכשוויים על אי שוויון כלכלי וצריכה בת קיימא‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬ובלן‪ ,‬ט' (‪ .)1899‬תורת כיתת הפנאי‪ .‬ניו יורק‪ :‬מקמילן‪.‬‬
‫‪ ‬הודג'סון‪ .GM (2013) ,‬תורשטיין ובלן‪ :‬כלכלה לעידן של משברים‪.‬‬
‫‪.London: Anthem Press‬‬
‫‪ ‬רנסום‪ .RL (1995) ,‬תורת השינוי המוסדי של ובלן‪ .‬כתב עת לבעיות‬
‫כלכליות‪.805-820 ,)3(29 ,‬‬

‫‪ .2‬ג'ון אר קומונס‬
‫ג'ון ר‪ .‬קומונס (‪ )1862-1945‬היה כלכלן אמריקאי ואחת הדמויות המובילות בכלכלה‬
‫המוסדית‪ ,‬אסכולה המדגישה את תפקידם של המוסדות והנורמות החברתיות בעיצוב‬
‫התנהגות כלכלית‪.‬‬
‫קומונס למד במכללת אוברלין ולאחר מכן קיבל את הדוקטורט שלו‪ .‬מאוניברסיטת‬
‫ויסקונסין‪-‬מדיסון‪ .‬הוא המשיך להיות פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ויסקונסין‬
‫ושיחק תפקיד מפתח בהקמת המחלקה לכלכלה של האוניברסיטה כמרכז למחשבה‬
‫מוסדית‪.‬‬
‫עבודתו המשפיעה ביותר של קומונס הייתה "היסודות המשפטיים של הקפיטליזם" (‬
‫‪ ,)1924‬שבה טען שזכויות קניין ודיני חוזים הם מוסדות חברתיים החיוניים לתפקוד‬
‫של כלכלה קפיטליסטית‪ .‬הוא גם הדגיש את תפקידן של פעולה קולקטיבית ומדיניות‬
‫ציבורית בטיפול בכשלי שוק ובקידום רווחה חברתית‪.‬‬
‫קומונס היה תומך חזק בזכויות עובדים והיה מעורב בתנועת העבודה‪ ,‬שימש מגשר‬
‫במספר סכסוכי עבודה‪ .‬הוא גם מילא תפקיד בולט ביצירת רעיון ויסקונסין‪ ,‬תנועה‬
‫מתקדמת שמטרתה להשתמש במחקר אקדמי כדי לטפל בבעיות חברתיות ולשפר את‬
‫חייהם של אנשים רגילים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Rutherford, M. (2011) ‬ג'ון ר‪ .‬קומונס‪ .‬בתוך המלווה של אלגר לכלכלה‬
‫מוסדית ואבולוציונית (עמ' ‪ .)117-121‬הוצאת אדוארד אלגר‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫לי‪ FS (1999). John R. Commons ,‬והיסודות של כלכלה מוסדית‪ .‬כתב עת‬ ‫‪‬‬
‫לסוגיות כלכליות‪.391-397 ,)2(33 ,‬‬

‫ט‪ .‬כלכלה יישומית‬

‫א‪.‬כלכלת בריאות‬
‫‪ .1‬מערכות בריאות ומדיניות‬
‫מערכות בריאות ומדיניות הן מרכיבים מכריעים בתעשיית הבריאות‪ ,‬שהיא חלק חיוני‬
‫בכל חברה‪ .‬כלכלת שירותי הבריאות מתמקדת בהקצאה וחלוקה של משאבי בריאות‬
‫כדי להבטיח שצורכי הבריאות של האוכלוסייה יסופקו ביעילות ובשוויון‪.‬‬
‫מערכת בריאות מתייחסת לארגון וניהול שירותי בריאות כדי לספק טיפול רפואי‬
‫לציבור‪ .‬מערכת הבריאות משתנה בין מדינות שונות‪ ,‬אך המטרה העיקרית היא לספק‬
‫שירותי בריאות לאוכלוסייה‪ .‬מדינות משתמשות במודלים שונים של שירותי בריאות‪,‬‬
‫כולל מודל ‪ ,Beveridge‬מודל ביסמרק‪ ,‬מודל ביטוח בריאות לאומי ומודל ה‪out-of--‬‬
‫‪.pocket‬‬
‫מדיניות שירותי בריאות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתייחסת לתוכניות ולפעולות שממשלות‪,‬‬
‫ארגונים ואנשים נוקטים כדי להבטיח גישה לשירותי בריאות איכותיים ובמחיר סביר‪.‬‬
‫מדיניות שירותי הבריאות כוללת מדיניות בריאות הציבור‪ ,‬מדיניות מימון שירותי‬
‫בריאות‪ ,‬מדיניות אספקת שירותי בריאות ומדיניות רפורמת בריאות‪.‬‬
‫מדיניות בריאות הציבור שואפת לשפר את בריאות האוכלוסייה על ידי מניעת‬
‫התפרצויות מחלות וקידום חיים בריאים‪ .‬דוגמאות למדיניות בריאות הציבור כוללות‬
‫תוכניות חיסונים‪ ,‬איסורי עישון ותוכניות חינוך לבריאות‪.‬‬
‫מדיניות מימון שירותי בריאות מטרתה לספק הגנה פיננסית לאוכלוסייה על ידי הפצת‬
‫הסיכון הפיננסי למחלות‪ .‬פוליסות המימון השונות לבריאות כוללות מערכות במימון‬
‫מס‪ ,‬מערכות ביטוח סוציאלי‪ ,‬מערכות ביטוח פרטיות ותשלומי כיס‪.‬‬
‫מדיניות אספקת שירותי בריאות מתייחסת לאסטרטגיות המשמשות לארגון ומתן‬
‫שירותי בריאות לאוכלוסייה‪ .‬מדיניות אספקת שירותי הבריאות כוללת טיפול ראשוני‪,‬‬
‫טיפול מיוחד וטיפול בבתי חולים‪.‬‬
‫מדיניות הרפורמה בבריאות שואפת לשפר את היעילות‪ ,‬האפקטיביות והאיכות של‬
‫מערכות הבריאות‪ .‬מדיניות הרפורמות השונות בתחום הבריאות כוללת רפורמות‬
‫מוכוונות שוק‪ ,‬רפורמות רגולטוריות ורפורמות טיפול משולבות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬למערכות בריאות ולמדיניות יש תפקיד קריטי בהבטחת גישה לשירותי‬
‫בריאות איכותיים ובמחיר סביר‪ .‬מדינות משתמשות במודלים שונים של שירותי‬
‫בריאות‪ ,‬ומדיניות הבריאות משתנה בהתאם למערכת הבריאות של המדינה ולצורכי‬
‫הבריאות של האוכלוסייה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪65‬‬
 ‫ארגון הבריאות העולמי‪ .)2010( .‬מערכות בריאות‪ :‬שיפור ביצועים‪ .‬ארגון‬ ‫‪‬‬
‫הבריאות העולמי‪.‬‬
‫‪( .Palumbo, R., & Scott, J‬עורכים)‪ .)2018( .‬כלכלת בריאות יישומית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Routledge‬‬
‫)‪ .Folland, S., Goodman, AC, & Stano, M. (2017‬כלכלת הבריאות‬ ‫‪‬‬
‫והבריאות‪.Routledge .‬‬

‫‪ .2‬תוצאות בריאות ואיכות חיים‬

‫תוצאות בריאות ואיכות חיים הם תחומי דאגה מרכזיים בכלכלת הבריאות‪ .‬תוצאות‬
‫בריאות מתייחסות לתוצאות הסופיות של התערבויות רפואיות‪ ,‬כגון שיפורים‬
‫בשיעורי תמותה‪ ,‬תחלואה‪ ,‬מוגבלות ורווחה כללית‪ .‬איכות חיים מתייחסת לתחושת‬
‫הרווחה הכוללת של הפרט‪ ,‬לרבות בריאות גופנית‪ ,‬בריאות נפשית ורווחה חברתית‪.‬‬
‫בכלכלת הבריאות‪ ,‬יש עניין גובר במדידת תוצאות בריאות ואיכות חיים‪ ,‬שכן מידע זה‬
‫הוא קריטי לקבלת החלטות בתחום הבריאות‪ .‬מדידת תוצאות בריאות ואיכות חיים‬
‫כרוכה בשימוש במדדים ובמכשירים שונים‪ ,‬כגון שנות חיים מותאמות לאיכות (‬
‫‪ ,)QALYs‬שנות חיים מותאמות לנכות (‪ ,)DALYs‬מדדי איכות חיים הקשורים‬
‫לבריאות (‪ ,)HRQoL‬וכן מדדי תוצאה מדווחים על ידי מטופלים (‪.)PROMs‬‬
‫‪ QALYs‬ו‪ DALYs-‬נמצאים בשימוש נרחב בניתוחי עלות‪-‬תועלת כדי להעריך את‬
‫הערך של התערבויות רפואיות במונחים של השיפור בתוצאות הבריאותיות שהן‬
‫מספקות‪ .‬אמצעי ‪ HRQoL‬ו‪ PROM-‬משמשים יותר ויותר להערכת ההשפעה של‬
‫התערבויות רפואיות על איכות החיים והרווחה של המטופלים‪.‬‬
‫תוצאות בריאות ואיכות חיים מושפעות גם מגורמים חברתיים שונים לבריאות‪ ,‬כגון‬
‫הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה ותמיכה חברתית‪ .‬כלכלני בריאות חוקרים את ההשפעה של‬
‫גורמים אלו על תוצאות בריאות ואיכות חיים ומפתחים מדיניות לטיפול באי שוויון‬
‫בריאותי ולשפר את הבריאות והרווחה הכללית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬סמית'‪ .PC (2013) ,‬מדידת תוצאות בריאותיות‪ .‬ב‪The Oxford-‬‬
‫‪( Handbook of Health Economics‬עמ' ‪ .)93-117‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫אוקספורד‪.‬‬
‫‪ ‬בראון‪ .DS, Lee, JS, & Belin, TR (2016) ,‬תוצאות בריאות ואיכות חיים‪.‬‬
‫בכלכלת בריאות (עמ' ‪ .)41-60‬ספרינגר‪.‬‬
‫‪ ‬ארגון הבריאות העולמי‪ .)2022( .‬גורמים חברתיים לבריאות‪.‬‬
‫‪https://www.who.int/health-topics/social-determinants-of-health‬‬

‫ב‪ .‬כלכלה חינוך‬

‫‪66‬‬
 ‫‪ .1‬מערכות חינוך ומדיניות‬
‫חינוך הוא היבט מכריע בפיתוח אנושי ובצמיחה כלכלית‪ .‬כלכלת חינוך היא תחום‬
‫לימוד העוסק בכלכלת החינוך‪ ,‬לרבות ייצור‪ ,‬הפצה וצריכה של חינוך‪ .‬הוא מנתח‬
‫מדיניות ומערכות חינוך‪ ,‬את הקשר בין חינוך לכלכלה‪ ,‬ואת הגורמים המשפיעים על‬
‫התוצאות החינוכיות‪.‬‬
‫מערכות חינוך ומדיניות הם מרכיבים קריטיים בכלכלת החינוך‪ .‬אלה כוללים היבטים‬
‫שונים של חינוך‪ ,‬כגון מימון‪ ,‬תוכנית לימודים‪ ,‬שיטות הוראה‪ ,‬הכשרת מורים‪ ,‬הערכה‬
‫והערכה‪ .‬מדיניות החינוך שואפת לשפר את התוצאות החינוכיות‪ ,‬לצמצם את אי‬
‫השוויון ולהבטיח שלכל הפרטים תהיה גישה לחינוך איכותי‪.‬‬
‫אחד הנושאים החשובים ביותר בכלכלת החינוך הוא מימון‪ .‬החינוך יקר‪ ,‬ומדינות‬
‫רבות נאבקות לספק מימון הולם למערכות החינוך שלהן‪ .‬זה יכול לגרום לפערים‬
‫בהזדמנויות חינוכיות בין אזורים שונים וקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות‪ .‬כדי לטפל בבעיה‬
‫זו‪ ,‬מדינות רבות יישמו מודלים שונים של מימון‪ ,‬כולל מימון ציבורי‪ ,‬מימון פרטי‬
‫ושותפויות ציבוריות‪-‬פרטיות‪.‬‬
‫היבט קריטי נוסף של מערכות חינוך ומדיניות הוא תכנית הלימודים‪ .‬תכנית הלימודים‬
‫קובעת מה התלמידים לומדים וכיצד הם לומדים זאת‪ .‬תכנית הלימודים צריכה להיות‬
‫מתוכננת כך שתענה על צורכי התלמידים והחברה בה הם חיים‪ .‬זה כולל הכנת‬
‫התלמידים לכוח העבודה‪ ,‬קידום חשיבה ביקורתית ומיומנויות פתרון בעיות והוראת‬
‫ערכים חשובים כמו אזרחות וסביבתיות‪.‬‬
‫שיטות הוראה הן גם חלק מהותי ממערכות החינוך והמדיניות‪ .‬שיטות הוראה יעילות‬
‫יכולות לשפר משמעותית את התוצאות החינוכיות‪ .‬כמה שיטות הוראה פופולריות‬
‫כוללות הוראה מבוססת הרצאות‪ ,‬למידה מבוססת בעיות ולמידה מבוססת חקר‪ .‬בחירת‬
‫דרכי ההוראה צריכה להתבסס על צרכי התלמידים וסגנונות הלמידה‪.‬‬
‫בנוסף לנושאים אלו‪ ,‬מערכות החינוך והמדיניות עוסקות גם בהכשרת מורים‪ ,‬הערכה‬
‫והערכה‪ .‬הכשרת מורים היא קריטית כדי להבטיח שלמורים יהיו הכישורים והידע‬
‫הדרושים כדי ללמד את תלמידיהם בצורה יעילה‪ .‬הערכה והערכה עוזרות לקבוע אם‬
‫תלמידים לומדים ואם מדיניות ומערכות חינוך יעילות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מערכות חינוך ומדיניות הן מרכיבים קריטיים בכלכלת החינוך‪ .‬מערכות‬
‫חינוך ומדיניות יעילות יכולות לשפר משמעותית את התוצאות החינוכיות‪ ,‬לצמצם‬
‫אי‪-‬שוויון ולקדם צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Barr, N. (2015) ‬הכלכלה של מדינת הרווחה‪ .‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫אוקספורד‪.‬‬
‫‪ .Hanushek, EA, & Woessmann, L. (2011) ‬הכלכלה של הבדלים‬
‫בינלאומיים בהישגים חינוכיים‪ .‬מדריך כלכלת החינוך‪.89-200 ,3 ,‬‬
‫‪ .Psacharopoulos, G., & Patrinos, HA (2018) ‬החזרות להשקעה‬
‫בחינוך‪ :‬סקירה עשור של הספרות העולמית‪ .‬חינוך כלכלה‪ ,‬כ"ו(‪.445-458 ,)5‬‬

‫‪67‬‬
 ‫בנק עולמי‪ .)2021( .‬חינוך‪ .‬נלקח מ‬ ‫‪‬‬
‫‪https://www.worldbank.org/en/topic/education‬‬

‫‪ .2‬הון אנושי וצמיחה כלכלית‬

‫הון אנושי מתייחס לידע‪ ,‬מיומנויות ויכולות שיש לאנשים‪ ,‬המאפשרים להם לתרום‬
‫לפעילות היצרנית של המשק‪ .‬חינוך הוא גורם מכריע מרכזי בהון האנושי‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫השפעתו על הצמיחה הכלכלית הייתה נושא שמעניין מאוד כלכלנים‪.‬‬
‫מחקרים הראו שלחינוך יש השפעה חיובית משמעותית על הצמיחה הכלכלית על ידי‬
‫שיפור הפריון של אנשים ויעילותן של חברות‪ .‬כוח אדם משכיל הוא חדשני יותר‪,‬‬
‫מסוגל לאמץ טכנולוגיות חדשות ולעסוק במחקר ופיתוח‪ ,‬מה שמוביל להגברת‬
‫הצמיחה הכלכלית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬השכלה יכולה להוביל לשכר גבוה יותר‪ ,‬לשיפור‬
‫הביטחון בעבודה ולתנאי עבודה טובים יותר‪ ,‬התורמים עוד יותר לצמיחה הכלכלית‪.‬‬
‫אולם הקשר בין השכלה לצמיחה כלכלית מורכב ותלוי בגורמים שונים כמו איכות‬
‫החינוך‪ ,‬רמת אי השוויון ומבנה המשק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כמה מחקרים הראו כי איכות החינוך‬
‫חשובה יותר מכמות החינוך בטיפוח הצמיחה הכלכלית‪.‬‬
‫מדיניות שמטרתה לשפר את מערכת החינוך‪ ,‬כמו הגברת הנגישות לחינוך‪ ,‬שיפור‬
‫איכות החינוך והפחתת אי השוויון בחינוך‪ ,‬יכולה להביא לשיפורים משמעותיים‬
‫בצמיחה הכלכלית‪ .‬חלק מהמדיניות הללו כוללת השקעה בחינוך לגיל הרך‪ ,‬הגדלת‬
‫המימון לבתי ספר ציבוריים‪ ,‬מתן סיוע כספי למשפחות מעוטות הכנסה‪ ,‬וצמצום‬
‫פערים מבוססי מגדר והכנסה בחינוך‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Hanushek, EA (2013) ‬צמיחה כלכלית במדינות מתפתחות‪ :‬תפקיד ההון‬
‫האנושי‪ .‬סקירת כלכלה של החינוך‪.204-212 ,37 ,‬‬
‫‪ .Barro, RJ, & Lee, JW (2013) ‬מערך נתונים חדש של הישגים לימודיים‬
‫בעולם‪ .2010–1950 ,‬כתב עת לכלכלת פיתוח‪.184-198 ,104 ,‬‬
‫‪ ‬בנק עולמי‪ .)2018( .‬אינדיקטורים לפיתוח עולמי‪ :‬חינוך‪ .‬נלקח מ‬
‫‪https://databank.worldbank.org/data/reports.aspx?source=world-‬‬
‫‪.#development-indicators‬‬
‫‪ ‬אונסק"ו‪ .)2016( .‬חינוך לאנשים ולכוכב הלכת‪ :‬יצירת עתיד בר קיימא‬
‫לכולם‪ .‬דוח ניטור חינוך גלובלי‪.‬‬

‫ג‪ .‬כלכלת עבודה‬

‫‪ .1‬שוקי עבודה ותעסוקה‬

‫‪68‬‬
 ‫עיור הוא התהליך שבו אנשים עוברים מאזורים כפריים לאזורים עירוניים‪ ,‬מה‬
‫שמוביל לצמיחה של ערים ומטרופולינים‪ .‬כלכלה עירונית ואזורית חוקרת את‬
‫הגורמים הכלכליים והמדיניות המשפיעים על הצמיחה והפיתוח של אזורים‬
‫עירוניים והאזורים הסובבים אותם‪ .‬אחד מתחומי המחקר המרכזיים בתחום זה הוא‬
‫הקשר בין עיור וצמיחה כלכלית‪.‬‬

‫לעיור יכולות להיות השפעות חיוביות ושליליות על הצמיחה הכלכלית‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫אזורים עירוניים נוטים להיות בעלי רמות גבוהות יותר של פריון וחדשנות‪ ,‬בשל‬
‫ריכוז המשאבים וההון האנושי שלהם‪ .‬זה יכול להוביל לרמות גבוהות יותר של‬
‫צמיחה ופיתוח כלכליים‪ .‬מצד שני‪ ,‬עיור יכול להוביל גם להשפעות חיצוניות‬
‫שליליות כמו עומס‪ ,‬זיהום ובעיות סבירות לדיור‪ ,‬שעלולות להשפיע לרעה על‬
‫הצמיחה הכלכלית‪.‬‬

‫מחקר בכלכלה עירונית ואזורית זיהה מספר גורמים המשפיעים על הקשר בין עיור‬
‫וצמיחה כלכלית‪ .‬גורם מפתח אחד הוא איכות התשתית‪ ,‬כולל תחבורה‪ ,‬שירותים‬
‫וטלקומוניקציה‪ .‬שיפורים בתשתיות יכולים להפחית עומס והשפעות חיצוניות‬
‫שליליות אחרות‪ ,‬ובמקביל להקל על אנשים ועסקים להתחבר ולשתף פעולה‪.‬‬

‫גורם חשוב נוסף הוא זמינות כוח אדם מיומן‪ .‬באזורים עירוניים יש מאגר גדול‬
‫יותר של עובדים מיומנים‪ ,‬מה שיכול לעזור להניע חדשנות ופרודוקטיביות‪.‬‬
‫מדיניות המקדמת חינוך ופיתוח כוח אדם יכולה לעזור להבטיח שלכוח העבודה יש‬
‫את הכישורים הדרושים כדי להתחרות בכלכלה גלובלית‪.‬‬

‫מדיניות עירונית ואזורית יכולה גם למלא תפקיד בקידום צמיחה כלכלית‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מדיניות המעודדת השקעות פרטיות באזורים עירוניים‪ ,‬כגון תמריצי מס או‬
‫רפורמות אזוריות‪ ,‬יכולה לעזור לעורר צמיחה כלכלית‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מדיניות‬
‫המקדמת דיור בר השגה ותחבורה ציבורית יכולה לסייע בטיפול בחלק מההשפעות‬
‫החיצוניות השליליות הקשורות לעיור‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬לעיור יכולה להיות השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית‪ ,‬הן לחיוב‬
‫והן לשלילה‪ .‬מחקר בכלכלה עירונית ואזורית זיהה מספר גורמים המשפיעים על‬
‫מערכת יחסים זו‪ ,‬כולל תשתיות‪ ,‬כוח אדם מיומן ומדיניות המקדמת השקעות‬
‫פרטיות ודיור בר השגה‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬

‫)‪ .HENDERSON, JV (2003‬עיור וצמיחה‪ .‬סקירת כלכלה בינלאומית‪(11 ,‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.857-876 ,)4‬‬

‫‪69‬‬
 ‫)‪ .GLAESER, EL (2014‬עולם של ערים‪ :‬הסיבות וההשלכות של עיור‬ ‫‪‬‬
‫במדינות עניות יותר‪ .‬כתב העת של האגודה הכלכלית האירופית‪,)5(12 ,‬‬
‫‪.1154-1199‬‬

‫)‪ .ROSENTHAL , SS, & STRANGE, WC (2004‬עדויות על טבען‬ ‫‪‬‬

‫ומקורותיהן של כלכלות צבירה‪ .‬מדריך לכלכלה אזורית ועירונית‪,4 ,‬‬
‫‪.2119-2171‬‬

‫פלורידה‪ ,‬ר' (‪ .)2017‬המשבר העירוני החדש‪ :‬איך הערים שלנו מגדילות‬ ‫‪‬‬
‫את אי השוויון‪ ,‬מעמיקות את ההפרדה ומכשילות את מעמד הביניים ‪ -‬ומה‬
‫אנחנו יכולים לעשות בנידון‪ .‬ספרי יסוד‪.‬‬

‫‪ .2‬קביעת שכר ואי שוויון בהכנסה‬

‫קביעת שכר ואי שוויון בהכנסה הם שני נושאים חשובים בכלכלת העבודה‪ .‬קביעת‬
‫שכר מתייחסת לתהליך שבו נקבע השכר בשוק העבודה‪ ,‬בעוד שאי‪-‬שוויון בהכנסה‬
‫מתייחס לחלוקה לא שוויונית של ההכנסה בין יחידים או משקי בית‪.‬‬
‫התיאוריה הניאו‪-‬קלאסית של שוקי העבודה‪ ,‬שפותחה על ידי כלכלנים כמו גארי בקר‬
‫וג'ייקוב מינסר‪ ,‬טוענת שהשכר נקבע על פי ההיצע והביקוש לעבודה‪ .‬לפי תיאוריה זו‪,‬‬
‫אם יהיה מחסור בעבודה‪ ,‬השכר יעלה‪ ,‬ואילו אם יהיה עודף עבודה‪ ,‬השכר יקטן‪.‬‬
‫התיאוריה מציעה גם כי ניתן להסביר הבדלי שכר בין מקצועות בהבדלים בביקוש‬
‫לעבודה וברמות המיומנות הנדרשות לתפקיד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מבקרי התיאוריה הניאו‪-‬קלאסית טוענים שהיא לא מצליחה לתת את הדעת‬
‫על גורמים כמו אפליה‪ ,‬כוח מיקוח וגורמים מוסדיים שיכולים להשפיע על קביעת‬
‫השכר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬איגודי עובדים יכולים לנהל משא ומתן על שכר גבוה יותר לחבריהם‪,‬‬
‫בעוד שאפליה על בסיס גזע או מגדר עלולה לגרום לשכר נמוך יותר לקבוצות‬
‫מסוימות של עובדים‪.‬‬
‫אי‪-‬השוויון בהכנסה עורר דאגה גוברת במדינות רבות‪ ,‬כאשר הפער בין העשירים‬
‫לעניים מתרחב בעשורים האחרונים‪ .‬אחד ההסברים למגמה זו הוא הירידה בחברות‬
‫באיגוד ובכוח המיקוח הקיבוצי‪ ,‬שאפשרו למעסיקים לשמור על שכר נמוך תוך הגדלת‬
‫הרווחים‪ .‬הסבר נוסף הוא הביקוש הגובר לעובדים מיומנים גבוהים בכלכלה‬
‫הגלובלית‪ ,‬שהביא לשכר גבוה יותר לבעלי השכלה וכישורים מתקדמים‪ ,‬בעוד‬
‫שעובדים בעלי כישורים נמוכים נשארים מאחור‪.‬‬
‫התערבויות מדיניות לטיפול בקביעת שכר ואי‪-‬שוויון בהכנסה כוללות חוקי שכר‬
‫מינימום‪ ,‬מיסוי פרוגרסיבי והשקעות בתוכניות חינוך והכשרה לשיפור כישוריהם של‬
‫עובדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים ויכוח מתמשך לגבי היעילות והפשרות של התערבויות אלה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Borjas, GJ (2015) ‬כלכלת עבודה‪ .‬חינוך מקגרו‪-‬היל‪.‬‬
‫‪70‬‬
 ‫)‪ .Freeman, RB, & Schettkat, R. (2005‬שיווק הייצור ופער התעסוקה‬ ‫‪‬‬
‫בין ארה"ב לאירופה‪Oxford Review of Economic Policy, 21(3), .‬‬
‫‪.373-391‬‬
‫)‪ .Piketty, T. (2014‬בירה במאה העשרים ואחת‪ .‬הוצאת אוניברסיטת‬ ‫‪‬‬
‫הרווארד‪.‬‬

‫ד‪.‬כלכלה עירונית ואזורית‬

‫‪ .1‬עיור וצמיחה כלכלית‬
‫עיור‪ ,‬תהליך ריכוז האוכלוסייה בערים‪ ,‬היה מאפיין מכריע של הפיתוח הכלכלי‬
‫המודרני‪ .‬הקשר בין עיור לצמיחה כלכלית היה נושא למחקר מקיף בתחום כלכלת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עיור נקשר לרמות גבוהות יותר של צמיחה כלכלית מכמה סיבות‪ .‬ערים מספקות‬
‫כלכלות צבירה‪ ,‬שבהן עסקים ותעשיות ממוקמים קרוב זה לזה‪ ,‬מה שמקל על חילופי‬
‫רעיונות‪ ,‬סחורות ושירותים ומפחית את עלויות העסקאות‪ .‬אזורים עירוניים מציעים‬
‫גם שווקי עבודה גדולים ומגוונים יותר‪ ,‬מה שיכול לגרום לפריון גבוה יותר ולהתאמה‬
‫טובה יותר בין עובדים לחברות‪ .‬ריכוז האנשים בערים מוביל גם להשקעות‬
‫משמעותיות יותר בתשתיות‪ ,‬כמו תחבורה ורשתות תקשורת‪ ,‬שיכולות להקל על‬
‫המסחר והפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עיור יכול ליצור גם אתגרים משמעותיים‪ ,‬כולל עומס‪ ,‬זיהום סביבתי ואי‬
‫שוויון חברתי‪ .‬ההתרחבות המהירה של ערים עלולה להלחיץ את התשתיות‬
‫והשירותים הקיימים‪ ,‬ולהוביל לדיור‪ ,‬תחבורה וגישה לשירותי בריאות וחינוך לקויים‪.‬‬
‫לנושאים אלה עלולות להיות עלויות חברתיות וכלכליות משמעותיות‪ ,‬הפוגעות‬
‫ביתרונות הפוטנציאליים של עיור‪.‬‬
‫עיור וצמיחה כלכלית נקשרו גם לדפוסי עבודה ותעסוקה משתנים‪ .‬כאשר ערים‬
‫גדלות‪ ,‬הן נוטות לעבור ממגזרי ייצור וחקלאות מסורתיים לכיוון שירותים וכלכלות‬
‫מבוססות ידע‪ .‬שינוי זה התאפיין בצמיחת משרות מקצועיות וניהוליות‪ ,‬הדורשות‬
‫רמות השכלה והכשרה גבוהות יותר‪ ,‬ומציעות שכר גבוה יותר ותנאי עבודה טובים‬
‫יותר‪ .‬במקביל‪ ,‬מקומות עבודה בעלי כישורים נמוכים יותר‪ ,‬כמו ייצור ועבודות שירות‬
‫שגרתיות‪ ,‬ירדו באזורים עירוניים רבים‪ ,‬מה שהוביל לחששות לגבי אי השוויון‬
‫בהכנסות הגובר‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬הקשר בין עיור לצמיחה כלכלית הוא מורכב ודינמי‪ ,‬עם השפעות חיוביות‬
‫ושליליות כאחד‪ .‬דרושים מדיניות ואסטרטגיות יעילות כדי לנהל את אתגרי העיור‬
‫ולקדם צמיחה כלכלית כוללת‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Henderson, JV (2003) ‬עיור וצמיחה‪ .‬נייר עבודה למחקר מדיניות של‬
‫הבנק העולמי‪.)3078( ,‬‬

‫‪71‬‬
 ‫בנק עולמי‪ .)2016( .‬דוח פיתוח עולמי ‪ :2016‬דיבידנדים דיגיטליים‪ .‬פרסומי‬ ‫‪‬‬
‫הבנק העולמי‪.‬‬
‫)‪ .Glaeser, EL, & Maré, DC (2017‬ערים וכישורים‪Journal of Labor .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Economics, 35(S1), S1-S47‬‬
‫מחבר‪ ,‬ד' (‪ .)2015‬למה עדיין יש כל כך הרבה מקומות עבודה? ההיסטוריה‬ ‫‪‬‬
‫והעתיד של אוטומציה במקום העבודה‪ .‬כתב עת לנקודות מבט כלכליות‪(29 ,‬‬
‫‪.3-30 ,)3‬‬

‫‪ .2‬פיתוח אזורי ומדיניות‬

‫פיתוח אזורי מתייחס לתהליך של שיפור הצמיחה הכלכלית ואיכות החיים באזורים או‬
‫אזורים ספציפיים בתוך מדינה‪ .‬תהליך זה כרוך ביישום מדיניות ואסטרטגיות שמטרתן‬
‫לקדם פעילות כלכלית‪ ,‬ליצור מקומות עבודה ולשפר את התשתיות והשירותים‬
‫באזורים אלה‪ .‬פיתוח אזורי הוא תחום מחקר קריטי בכלכלה‪ ,‬שכן יש לו פוטנציאל‬
‫לטפל באי‪-‬שוויון אזורי ולקדם צמיחה כלכלית מכילה יותר‪.‬‬
‫ישנם מספר גורמים המשפיעים על הפיתוח האזורי‪ ,‬כולל גישה למשאבים‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬
‫תשתיות ומוסדות‪ .‬חקר הפיתוח האזורי כולל ניתוח גורמים אלו וזיהוי אסטרטגיות‬
‫שניתן להשתמש בהן כדי לקדם צמיחה כלכלית באזורים ספציפיים‪.‬‬
‫גישה אחת לפיתוח אזורי היא באמצעות שימוש במדיניות ובתמריצים שמטרתם‬
‫למשוך השקעות ולקדם פיתוח עסקי באזורים ספציפיים‪ .‬ממשלות יכולות גם להשקיע‬
‫בתשתיות ובשירותים כדי לשפר את איכות החיים באזורים אלו‪ ,‬מה שיכול להוביל‬
‫להגברת הפעילות הכלכלית ויצירת מקומות עבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן ליישם מדיניות כדי‬
‫לתמוך בצמיחתם של ארגונים קטנים ובינוניים‪ ,‬שהם לרוב המניעים לצמיחה כלכלית‬
‫באזורים ספציפיים‪.‬‬
‫גישה נוספת לפיתוח אזורי היא באמצעות יצירת אשכולות כלכליים אזוריים‪ ,‬שהם‬
‫רשתות של עסקים ומוסדות המשתפים פעולה ומתחדשים כדי לקדם צמיחה כלכלית‬
‫באזור ספציפי‪ .‬אשכולות אלו יכולים לסייע בקידום חדשנות ופיתוח טכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬שיכולות להוביל להגברת התחרותיות ולצמיחה כלכלית באזורים ספציפיים‪.‬‬
‫חקר הפיתוח האזורי הוא תחום מורכב ורב‪-‬תחומי הנשען על כלכלה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬מדעי‬
‫המדינה ומדעי החברה אחרים‪ .‬ככזה‪ ,‬הוא דורש מגוון רחב של שיטות מחקר‪ ,‬כולל‬
‫ניתוח סטטיסטי‪ ,‬מקרי מקרים וניתוח מדיניות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Rodrik, D. (2018) ‬מה אנו לומדים מכלכלת הפשיעה? ‪The Journal of‬‬
‫‪Economic Perspectives, 32(4), 141-160. doi:‬‬
‫‪10.1257/jep.32.4.141‬‬
‫‪ .Capello, R., & Lenzi, C. (2014) ‬תורת הפיתוח האזורי‪ :‬יסודות‬
‫מושגיים‪ ,‬יצירות קלאסיות והתפתחויות אחרונות‪ .‬ניו יורק‪ :‬ספרינגר‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫)‪ .McCann, P., & Ortega-Argilés, R. (2015‬התמחות חכמה‪ ,‬צמיחה‬ ‫‪‬‬
‫אזורית ויישומים למדיניות הלכידות של האיחוד האירופי‪ .‬לימודים אזוריים‪,‬‬
‫‪doi: 10.1080/00343404.2015.1053248 .1291-1302 ,)8(49‬‬

‫‪ .X‬אקונומטריה‬
‫א‪ .‬הסתברות והסקה סטטיסטית‬
‫‪ .1‬התפלגויות הסתברות‬
‫באקונומטריה‪ ,‬הסתברות והסקה סטטיסטית הם כלים חשובים המשמשים לאומדן‬
‫ובדיקת תיאוריות כלכליות‪ .‬התפלגויות הסתברות משמשות למודל ההסתברות של‬
‫תוצאות שונות להתרחש במצב נתון‪ ,‬והן מהוות את הבסיס להסקת הסקה סטטיסטית‪.‬‬
‫בחלק זה נדון ביסודות התפלגויות הסתברות ויישומיהן באקונומטריה‪.‬‬
‫התפלגות הסתברות היא פונקציה מתמטית המתארת את הסבירות להתרחשות תוצאות‬
‫שונות במצב נתון‪ .‬ישנם סוגים רבים ושונים של התפלגויות הסתברות‪ ,‬אך חלק‬
‫מההתפלגות הנפוצים ביותר באקונומטריה כוללים את ההתפלגות הנורמלית‪,‬‬
‫ההתפלגות הבינומית והתפלגות הפואסון‪.‬‬
‫ההתפלגות הנורמלית‪ ,‬המכונה גם התפלגות גאוס‪ ,‬היא התפלגות הסתברות רציפה‬
‫שהיא סימטרית וצורת פעמון‪ .‬הוא משמש לעתים קרובות למודל של תופעות טבעיות‪,‬‬
‫כגון גבהים או משקלים של אוכלוסייה‪ .‬הממוצע וסטיית התקן של התפלגות נורמלית‬
‫קובעים את מיקומה והתפשטות ההתפלגות‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫ההתפלגות הבינומית היא התפלגות הסתברות בדידה המדגלת את ההסתברות למספר‬
‫מסוים של הצלחות במספר קבוע של ניסויים‪ ,‬כאשר לכל ניסוי יש רק שתי תוצאות‬
‫אפשריות‪ .‬התפלגות זו משמשת לעתים קרובות באקונומטריה כדי לדגמן אירועים כמו‬
‫הצלחה או כישלון של השקת מוצר או בחירת מועמד פוליטי‪.‬‬
‫התפלגות ‪ Poisson‬היא התפלגות הסתברות נפרדת נוספת המשמשת לעתים קרובות‬
‫באקונומטריה כדי לדגמן אירועים המתרחשים באופן אקראי לאורך זמן‪ ,‬כגון מספר‬
‫תאונות הדרכים בחודש נתון או מספר תלונות הלקוחות שהתקבלו על ידי עסק‪.‬‬
‫התפלגות הפואסון מאופיינת בממוצע שלה‪ ,‬המייצג את המספר הממוצע של‬
‫התרחשויות בפרק זמן נתון‪.‬‬
‫התפלגויות הסתברות הן כלי מכריע באקונומטריה‪ ,‬מכיוון שהן מאפשרות לכלכלנים‬
‫לבצע תחזיות לגבי הסבירות לתוצאות כלכליות שונות‪ .‬על ידי הערכת הפרמטרים של‬
‫התפלגות הסתברות על סמך נתונים נצפים‪ ,‬כלכלנים יכולים להשתמש בהתפלגויות‬
‫אלה כדי ליצור תחזיות לגבי אירועים עתידיים‪ ,‬לבחון תיאוריות כלכליות ולהעריך את‬
‫האפקטיביות של מדיניות שונה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪73‬‬
 ‫ווולדרידג'‪ .JM (2019) ,‬אקונומטריה מבוא‪ :‬גישה מודרנית‪ .‬נלסון חינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גוג'ראטי‪ ,DN ,‬ופורטר‪ .DC (2009) ,‬אקונומטריה בסיסית‪Tata .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.McGraw-Hill Education‬‬

‫‪ .2‬בדיקת השערות‬
‫בדיקת השערות היא שיטה סטטיסטית המשמשת באקונומטריה כדי לקבוע אם השערה‬
‫לגבי פרמטר אוכלוסייה נתמכת בראיות שסופקו על ידי מדגם‪ .‬הוא כרוך בהשוואה בין‬
‫נתוני המבחן‪ ,‬המסכם את המידע מהמדגם‪ ,‬לערך הקריטי של המבחן‪ ,‬המבוסס על רמת‬
‫המובהקות והתפלגות סטטיסטיקת המבחן לפי השערת האפס‪.‬‬
‫השערת האפס היא ההשערה הנבדקת‪ ,‬מסומנת בדרך כלל כ‪ ,H0-‬בעוד שהשערת‬
‫האפס היא ההשלמה של השערת האפס‪ ,‬המסומנת כ‪ .Ha-‬ההנחה היא שהשערת האפס‬
‫נכונה אלא אם יש מספיק ראיות כדי לדחות אותה‪ .‬רמת המובהקות‪ ,‬המסומנת כ‪,α-‬‬
‫היא ההסתברות המקסימלית לדחיית השערת האפס כשהיא נכונה‪ ,‬בדרך כלל מוגדרת‬
‫ל‪ 0.05-‬או ‪.0.01‬‬
‫השלבים המעורבים בבדיקת השערות הם‪:‬‬
‫‪ .1‬נסח את השערות האפס וההשערות החלופיות‬
‫‪ .2‬קבע את נתוני המבחן המתאים ואת התפלגותו תחת השערת האפס‬
‫‪ .3‬חשב את הערך של סטטיסטיקת הבדיקה מנתוני המדגם‬
‫‪ .4‬קבע את הערך הקריטי של המבחן בהתבסס על רמת המובהקות והתפלגות‬
‫סטטיסטיקת המבחן תחת השערת האפס‬
‫‪ .5‬השווה את נתוני המבחן לערך הקריטי וקבל החלטה לדחות או לא לדחות את‬
‫השערת האפס‬
‫‪ .6‬לפרש את התוצאות ולהסיק מסקנות‬
‫ישנם סוגים שונים של מבחני השערה בהתאם לאופי ההשערה הנבדקת וסוג הנתונים‬
‫המנותחים‪ .‬חלק מהמבחנים הנפוצים באקונומטריה כוללים מבחני ‪ ,t‬מבחני ‪ ,F‬מבחני‬
‫צ'י ריבוע וניתוח רגרסיה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬גוג'ראטי‪ .DN (2003) ,‬אקונומטריה בסיסית‪ .‬חינוך מקגרו‪-‬היל‪.‬‬
‫‪ ‬ווולדרידג'‪ .JM (2013) ,‬אקונומטריקה מבוא‪ :‬גישה מודרנית‪Cengage .‬‬
‫‪.Learning‬‬

‫ב‪ .‬ניתוח רגרסיה‬

‫‪ .1‬רגרסיה לינארית‬
‫רגרסיה לינארית היא שיטה סטטיסטית נפוצה באקונומטריה ליצירת מודל של הקשר‬
‫בין משתנה תלוי למשתנה בלתי תלוי אחד או יותר‪ .‬הטכניקה שימושית במיוחד‬
‫בהערכת ההשפעה של משתנה הסבר אחד או יותר על המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪74‬‬
 ‫ברגרסיה לינארית‪ ,‬הקשר בין המשתנה התלוי ‪ Y‬למשתנה הבלתי תלוי ‪ X‬מעוצב‬
‫באמצעות פונקציה לינארית בצורה‪:‬‬
‫‪Y = β0 + β1X1 + β2X2 + ... + βnXn + ε‬‬
‫כאשר ‪ β0‬הוא החיתוך‪ β1 ,‬עד ‪ βn‬הם המקדמים של המשתנים הבלתי תלויים ‪ X1‬עד‬
‫‪ ,Xn‬ו‪ ε-‬הוא מונח השגיאה‪ ,‬המייצג את השגיאה האקראית או השונות בנתונים שאינם‬
‫מובאים בחשבון על ידי המודל‪.‬‬
‫המטרה של רגרסיה ליניארית היא להעריך את ערכי המקדמים המתאימים ביותר‬
‫לנתונים הנצפים‪ .‬זה נעשה בדרך כלל בשיטת הריבועים הקטנים‪ ,‬הכוללת מציאת‬
‫ערכי המקדמים הממזערים את סכום ההפרשים בריבוע בין הערכים הנצפים של ‪Y‬‬
‫לבין הערכים החזויים של ‪ Y‬בהתבסס על המודל‪.‬‬
‫רגרסיה ליניארית יכולה לשמש לניתוח רגרסיה פשוט ומרובה כאחד‪ .‬ברגרסיה‬
‫פשוטה‪ ,‬יש רק משתנה בלתי תלוי אחד‪ ,‬בעוד שברגרסיה מרובה‪ ,‬ישנם שני משתנים‬
‫בלתי תלויים או יותר‪ .‬רגרסיה מרובה שימושית במיוחד למידול ההשפעה של מספר‬
‫גורמים על משתנה תלוי‪.‬‬
‫רגרסיה ליניארית נמצאת בשימוש נרחב בכלכלה ובמדעי החברה האחרים לניתוח‬
‫ומודל של קשרים בין משתנים‪ .‬הוא נפוץ בשימוש בתחומים כמו מימון‪ ,‬שיווק‬
‫ומדיניות ציבורית כדי לנתח את ההשפעה של גורמים שונים על תוצאות העניין‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬ווולדרידג'‪ .JM (2016) ,‬אקונומטריה מבוא‪ :‬גישה מודרנית‪ .‬למידה של‬
‫‪.Cengage‬‬
‫‪ ‬גוג'ראטי‪ ,DN ,‬ופורטר‪ .DC (2009) ,‬אקונומטריה בסיסית‪ .‬חינוך‬
‫מקגרו‪-‬היל‪.‬‬

‫‪ .2‬רגרסיה מרובה‬
‫ניתוח רגרסיה מרובה הוא הרחבה של ניתוח רגרסיה ליניארית המאפשרת לבחון את‬
‫הקשר בין משתנה תלוי לשני משתנים בלתי תלויים או יותר‪ .‬זוהי שיטה סטטיסטית‬
‫בשימוש נרחב באקונומטריה וניתן ליישם אותה במגוון תחומים‪ ,‬כולל פיננסים‪ ,‬שיווק‬
‫ומדעי החברה‪.‬‬
‫הרעיון הבסיסי מאחורי ניתוח רגרסיה מרובה הוא להעריך משוואה ליניארית‬
‫שמסבירה את הקשר בין משתנה תלוי למספר משתנים בלתי תלויים‪ .‬המשוואה הזו‬
‫לובשת את הצורה‪:‬‬
‫‪Y = β0 + β1X1 + β2X2 + ... + βnXn + ε‬‬
‫כאשר ‪ Y‬הוא המשתנה התלוי‪ X1, X2, ..., Xn ,‬הם המשתנים הבלתי תלויים‪β0, ,‬‬
‫‪ β1, β2, ..., βn‬הם המקדמים או הפרמטרים שיש לאמוד‪ ,‬ו‪ ε-‬הוא מונח השגיאה או‬
‫שיורית‪.‬‬
‫המקדמים במשוואה זו מייצגים את השינוי ב‪ Y-‬עבור שינוי של יחידה אחת במשתנה‬
‫הבלתי תלוי המתאים‪ ,‬המחזיק את כל שאר המשתנים הבלתי תלויים קבועים‪ .‬על ידי‬

‫‪75‬‬
 ‫הערכת מקדמים אלה‪ ,‬נוכל להעריך את החשיבות היחסית של כל משתנה בלתי תלוי‬
‫בהסבר השונות במשתנה התלוי‪.‬‬
‫ניתוח רגרסיה מרובה כולל כמה הנחות‪ ,‬כולל ליניאריות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬הומוסקדסטיות‬
‫ונורמליות של טעויות‪ .‬הפרות של הנחות אלו עלולות להוביל להערכות מוטות ולא‬
‫עקביות‪ ,‬ולהשפיע על דיוק התוצאות‪.‬‬
‫למרות מגבלות אלו‪ ,‬ניתוח רגרסיה מרובה הוא כלי רב עוצמה לחקר הקשרים‬
‫המורכבים בין משתנים וביצוע תחזיות במגוון רחב של תחומים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .1‬גוג'ראטי‪ ,DN ,‬ופורטר‪ .DC (2009) ,‬אקונומטריה בסיסית (מהדורה‬
‫חמישית)‪ .‬ניו יורק‪ :‬מקגרו‪-‬היל ארווין‪.‬‬
‫‪ .2‬ווולדרידג'‪ .JM (2010) ,‬ניתוח אקונומטרי של נתוני חתך ולוח‪ .‬קיימברידג'‪,‬‬
‫מסה‪.MIT Press :‬‬

‫ג‪ .‬ניתוח סדרות זמן‬

‫‪ .1‬נייחות ואוטוקורלציה‬
‫באקונומטריה‪ ,‬ניתוח סדרות זמן הוא טכניקה סטטיסטית המשמשת לניתוח נתונים‬
‫תלויי זמן‪ .‬נתוני סדרות זמן נאספים לאורך זמן במרווחי זמן קבועים וניתן לנתח אותם‬
‫כדי לזהות מגמות‪ ,‬דפוסים ויחסים בין משתנים‪ .‬שני מושגים חשובים בניתוח סדרות‬
‫זמן הם נייחות ואוטוקורלציה‪.‬‬
‫נייחוניות מתייחסת למאפיין של סדרת זמן שבה המאפיינים הסטטיסטיים של הסדרה‬
‫נשארים קבועים לאורך זמן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הממוצע‪ ,‬השונות והשונות של הסדרה‬
‫נשארים קבועים לאורך זמן‪ .‬זה חשוב בניתוח סדרות זמן מכיוון שרבות מהטכניקות‬
‫בהן נעשה שימוש מניחות שהסדרה נייחת‪ .‬ישנן מספר דרכים לבדיקת נייחות‪ ,‬כגון‬
‫מבחן )‪ Augmented Dickey-Fuller (ADF‬ומבחן ‪Kwiatkowski-Phillips-‬‬
‫)‪.Schmidt-Shin (KPSS‬‬
‫אוטוקורלציה מתייחסת למתאם בין משתנה לערכיו בפיגור‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הוא מודד‬
‫את המידה שבה משתנה מתאם עם עצמו לאורך זמן‪ .‬קורלציה אוטומטית חשובה‬
‫בניתוח סדרות זמן מכיוון שהיא מפרה את הנחת העצמאות בין תצפיות‪ ,‬הנחוצה עבור‬
‫טכניקות סטטיסטיות רבות‪ .‬ניתן לבדוק קורלציה אוטומטית באמצעות מבחן ‪Durbin-‬‬
‫‪ ,Watson‬מבחן ‪ Ljung-Box‬ושיטות נוספות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Brockwell, PJ, & Davis, RA (2016) ‬מבוא לסדרות זמן וחיזוי‪.‬‬
‫ספרינגר‪.‬‬
‫‪ .Enders, W. (2014) ‬סדרת זמן אקונומטרית יישומית‪ .‬ג'ון ווילי ובניו‪.‬‬
‫‪ .Hamilton, JD (1994) ‬ניתוח סדרות זמן‪ .‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫‪ .2‬דגמי ‪ARIMA‬‬
‫מודלים של )‪ ARIMA (AutoRegressive Integrated Moving Average‬הם‬
‫סוג של מודלים סטטיסטיים המשמשים לניתוח וחיזוי נתוני סדרות זמן‪ .‬הם נמצאים‬
‫בשימוש נרחב באקונומטריה למודל של סדרות זמן כלכליות ופיננסיות‪.‬‬
‫דגמי ‪ ARIMA‬מורכבים משלושה מרכיבים‪ :‬רכיב אוטורגרסיב (‪ ,)AR‬רכיב ממוצע‬
‫נע (‪ )MA‬ורכיב מבדל (‪ )I‬שהופך את הסדרה לנייחת‪ .‬רכיב ה‪ AR-‬מדגמן את התלות‬
‫של הערך הנוכחי בערכי העבר של הסדרה‪ ,‬רכיב ה‪ MA-‬מדגם את התלות של הערך‬
‫הנוכחי בשגיאות העבר‪ ,‬והרכיב המבדיל מסיר מגמות ודפוסים עונתיים מהסדרה‪.‬‬
‫מודלים של ‪ ARIMA‬נמצאים בשימוש נרחב במחקר אקונומטרי ויושמו במגוון‬
‫תחומים‪ ,‬כולל פיננסים‪ ,‬כלכלה ושיווק‪ .‬הם שימושיים במיוחד עבור מודלים של‬
‫סדרות זמן כלכליות ופיננסיות עם דפוסים ומגמות מורכבות‪ ,‬כגון מחירי מניות‪ ,‬שערי‬
‫חליפין ותמ"ג‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪.Box, GEP, Jenkins, GM, Reinsel, GC, & Ljung, GM (2015) ‬‬
‫ניתוח סדרות זמן‪ :‬חיזוי ובקרה‪ .‬ג'ון ווילי ובניו‪.‬‬
‫‪ .Enders, W. (2010) ‬סדרת זמן אקונומטרית יישומית‪ .‬ג'ון ווילי ובניו‪.‬‬
‫‪ .Hamilton, JD (1994) ‬ניתוח סדרות זמן‪ .‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬

‫‪ .XI‬עתיד הכלכלה‬
‫א‪ .‬שדות ומגמות מתעוררים‬
‫‪ .1‬בינה מלאכותית ולמידת מכונה‬
‫בינה מלאכותית (‪ )AI‬ולמידת מכונה (‪ )ML‬הפכו פופולריות יותר ויותר בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬כולל כלכלה‪ .‬טכנולוגיות אלו מסייעות לכלכלנים לפתור בעיות מורכבות‬
‫ולבצע תחזיות טובות יותר‪ AI .‬הוא מונח רחב המתייחס לכל טכנולוגיה שיכולה לבצע‬
‫משימות הדורשות בדרך כלל אינטליגנציה אנושית‪ ,‬כגון תפיסה חזותית‪ ,‬זיהוי דיבור‪,‬‬
‫קבלת החלטות ותרגום שפה‪ .‬מצד שני‪ ML ,‬היא תת‪-‬קבוצה של ‪ AI‬המאפשרת‬
‫למכונות ללמוד ולהשתפר מניסיון מבלי להיות מתוכנתים במפורש‪.‬‬
‫בכלכלה‪ AI ,‬ו‪ ML-‬משמשים למגוון מטרות‪ ,‬כולל מודלים חזויים‪ ,‬עיבוד שפה טבעית‬
‫וקבלת החלטות אוטומטית‪ .‬טכנולוגיות אלו שימושיות במיוחד בתחומים כמו פיננסים‪,‬‬
‫שיווק ושירותי בריאות‪ ,‬שבהם זמינים מערכי נתונים גדולים‪ AI .‬ו‪ ML-‬משמשים‬
‫לזיהוי דפוסים בנתונים שקשה יהיה לזהות אותם באמצעות שיטות סטטיסטיות‬
‫מסורתיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אלגוריתמים של למידת מכונה יכולים לנתח מערכי נתונים‬
‫גדולים של נתוני שוק פיננסי כדי לזהות דפוסים ומגמות שיכולים להכריע החלטות‬
‫השקעה‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫אחד היישומים העיקריים של ‪ AI‬ו‪ ML-‬בכלכלה הוא במודלים חזויים‪ .‬נעשה שימוש‬
‫באלגוריתמים של למידת מכונה כדי ליצור תחזיות לגבי מגמות כלכליות עתידיות‪,‬‬
‫כגון מחירי מניות‪ ,‬שיעורי אינפלציה ושיעורי אבטלה‪ .‬תחזיות אלו יכולות לעזור‬
‫לעסקים ולממשלות לקבל החלטות טובות יותר לגבי הקצאת משאבים והשקעה‪.‬‬
‫יישום נוסף של ‪ AI‬ו‪ ML-‬בכלכלה הוא בעיבוד שפה טבעית‪ .‬טכנולוגיה זו משמשת‬
‫לניתוח כמויות גדולות של נתוני טקסט‪ ,‬כגון מאמרי חדשות‪ ,‬פוסטים במדיה חברתית‬
‫וביקורות של לקוחות‪ ,‬כדי לזהות דפוסים וסנטימנטים‪ .‬ניתן להשתמש במידע זה כדי‬
‫להודיע על החלטות עסקיות ואסטרטגיות שיווקיות‪.‬‬
‫לבסוף‪ AI ,‬ו‪ ML-‬משמשים לאוטומטיות של תהליכי קבלת החלטות בכלכלה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בנקים משתמשים באלגוריתמים של למידת מכונה כדי להעריך את סיכון‬
‫האשראי ולקבל החלטות לגבי הלוואות‪ .‬אלגוריתמים אלו יכולים לעבד כמויות גדולות‬
‫של נתונים במהירות ובדייקנות‪ ,‬להפחית את הסיכון לשגיאות ולשפר את היעילות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬וריאן‪ .HR (2014) ,‬נתונים גדולים‪ :‬טריקים חדשים לאקונומטריה‪ .‬כתב עת‬
‫לנקודות מבט כלכליות‪.3-28 ,)2(28 ,‬‬
‫‪ .Brynjolfsson, E., & McAfee, A. (2014) ‬עידן המכונה השני‪ :‬עבודה‪,‬‬
‫קידמה ושגשוג בתקופה של טכנולוגיות מבריקות‪WW Norton & .‬‬
‫‪.Company‬‬
‫‪ .Acemoglu, D., & Restrepo, P. (2019) ‬אוטומציה ומשימות חדשות‪:‬‬
‫כיצד הטכנולוגיה מחליפה ומחזירה את העבודה‪ .‬כתב עת לנקודות מבט‬
‫כלכליות‪.3-30 ,)2(33 ,‬‬

‫‪ .2‬כלכלה התנהגותית ונוירו‪-‬כלכלה‬

‫כלכלה התנהגותית ונוירו‪-‬כלכלה הם שני תחומים בינתחומיים שזכו לתשומת לב‬
‫גוברת בשנים האחרונות‪ ,‬וצפויים להמשיך ולעצב את עתיד הכלכלה‪ .‬שני התחומים‬
‫מאתגרים את ההנחות המסורתיות של רציונליות ואינטרס עצמי העומדות בבסיס‬
‫הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית‪ ,‬ובמקום זאת מתמקדים באופן שבו גורמים פסיכולוגיים‬
‫ועצביים משפיעים על קבלת החלטות והתנהגות כלכלית‪.‬‬
‫כלכלה התנהגותית משלבת תובנות מפסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה ומדעי המוח כדי להבין‬
‫טוב יותר כיצד אנשים מקבלים החלטות כלכליות‪ .‬היא מכירה בכך שבני אדם לא‬
‫תמיד מתנהגים בצורה רציונלית או לטובתם‪ ,‬ושגורמים חברתיים וסביבתיים יכולים‬
‫להשפיע מאוד על התנהגות כלכלית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כלכלה התנהגותית הראתה שלעתים‬
‫קרובות אנשים מונעים על ידי נורמות חברתיות‪ ,‬הגינות והדדיות‪ ,‬במקום אינטרס‬
‫עצמי טהור‪ .‬זה גם הדגיש את החשיבות של אפקטי מסגור‪ ,‬אפשרויות ברירת מחדל‬
‫ורמזים עדינים אחרים שיכולים להשפיע על קבלת החלטות‪.‬‬
‫נוירו‪-‬כלכלה לוקחת את זה צעד אחד קדימה על ידי חקירת המנגנונים העצביים‬
‫העומדים בבסיס ההתנהגות הכלכלית‪ .‬הוא משלב שיטות ממדעי המוח‪ ,‬פסיכולוגיה‬

‫‪78‬‬
‫וכלכלה כדי ללמוד כיצד המוח מעבד מידע ומקבל החלטות בהקשרים כלכליים‪ .‬מחקר‬
‫נוירו‪-‬כלכלי הראה שהחלטות כלכליות רבות מערבות מספר אזורי מוח ומערכות‬
‫נוירוטרנסמיטורים‪ ,‬ושאותו מעגל עצבי יכול להיות מעורב במגוון החלטות כלכליות‬
‫שונות לכאורה‪.‬‬
‫לתובנות מהכלכלה ההתנהגותית והנוירו‪-‬כלכלה יש השלכות חשובות על קביעת‬
‫מדיניות ועיצוב מוסדות כלכליים‪ .‬על ידי הבנת האופן שבו אנשים מקבלים החלטות‬
‫בפועל‪ ,‬במקום להניח שהם תמיד מתנהגים בצורה רציונלית‪ ,‬קובעי מדיניות יכולים‬
‫ליצור מדיניות ומוסדות שמתיישרים טוב יותר עם ההתנהגות האנושית ומקדמים‬
‫תוצאות רצויות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תובנות התנהגותיות שימשו לעיצוב מדיניות ציבורית יעילה‬
‫יותר הקשורה לבריאות‪ ,‬סביבה וכספים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪( .Camerer, C., Loewenstein, G., & Rabin, M ‬עורכים)‪.)2011( .‬‬
‫התקדמות בכלכלה התנהגותית (כרך ‪ .)3‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬
‫‪( .Glimcher, PW, & Fehr, E ‬עורכים)‪ .)2014( .‬נוירו‪-‬כלכלה‪ :‬קבלת‬
‫החלטות והמוח‪ .‬עיתונות אקדמית‪.‬‬
‫‪ ‬כהנמן‪ ,‬ד' (‪ .)2011‬חושב‪ ,‬מהר ואיטי‪ .‬מקמילן‪.‬‬
‫‪ .Thaler, RH, & Sunstein, CR (2008) ‬דחיפה‪ :‬שיפור החלטות לגבי‬
‫בריאות‪ ,‬עושר ואושר‪ .‬הוצאת אוניברסיטת ייל‪.‬‬

‫‪ BIG DATA .3‬ו‪DATA SCIENCE-‬‬

‫ביג דאטה ומדעי הנתונים הפכו חשובים יותר ויותר בשנים האחרונות וצפויים‬
‫להמשיך ולעצב את עתיד הכלכלה‪ .‬היכולת לאסוף‪ ,‬לאחסן ולנתח כמויות אדירות של‬
‫נתונים הובילה לשינוי פרדיגמה באופן שבו כלכלנים ניגשים לשאלות מחקר ואיפשרה‬
‫פיתוח של טכניקות אנליטיות חדשות ומתוחכמות יותר‪.‬‬
‫תחום אחד שבו ל‪ Big Data-‬ולמדעי הנתונים הייתה השפעה משמעותית הוא בתחום‬
‫האקונומטריה‪ .‬באופן מסורתי‪ ,‬מודלים אקונומטריים הוגבלו על ידי כמות ואיכות‬
‫הנתונים הזמינים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עם הופעת הביג דאטה‪ ,‬לחוקרים יש כעת גישה למגוון‬
‫עצום ומגוון של מקורות נתונים‪ ,‬כולל מדיה חברתית‪ ,‬עסקאות מקוונות ונתוני‬
‫חיישנים‪ ,‬בין היתר‪ .‬זה הוביל לפיתוח של טכניקות אקונומטריות חדשות‪ ,‬כמו למידת‬
‫מכונה‪ ,‬שיכולות להתמודד עם מערכי נתונים גדולים ומורכבים‪.‬‬
‫תחום נוסף שבו ביג דאטה ומדעי הנתונים משנים את הכלכלה הוא בחקר התנהגות‬
‫צרכנים‪ .‬נתונים מעסקאות מקוונות‪ ,‬מדיה חברתית ומקורות אחרים יכולים לספק‬
‫תובנות לגבי העדפות צרכנים‪ ,‬תהליכי קבלת החלטות ודפוסי רכישה שבעבר לא ניתן‬
‫היה להשיג‪ .‬זה הוביל לפיתוח של כלים חדשים לחקר שוק‪ ,‬כמו ניתוח חיזוי‪ ,‬שיכול‬
‫לעזור לעסקים ולקובעי מדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר‪.‬‬
‫למרות הפוטנציאל העצום של ביג דאטה ומדעי הנתונים בכלכלה‪ ,‬ישנם גם אתגרים‬
‫הקשורים לשימוש בהם‪ .‬אחד האתגרים העיקריים הוא הצורך במומחיות‬

‫‪79‬‬
 ‫בסטטיסטיקה‪ ,‬מדעי המחשב ואקונומטריה כדי לאסוף‪ ,‬לעבד ולנתח מערכי נתונים‬
‫גדולים‪ .‬אתגר נוסף הוא הפוטנציאל להטיה ודאגות לפרטיות בעת התמודדות עם‬
‫נתונים רגישים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .1‬וריאן‪ .HR (2014) ,‬נתונים גדולים‪ :‬טריקים חדשים לאקונומטריה‪ .‬כתב עת‬
‫לנקודות מבט כלכליות‪.3-28 ,)2(28 ,‬‬
‫‪ .2‬עינב‪ ,‬ל‪ ,.‬ולוין‪ ,‬ג' (‪ .)2014‬כלכלה בעידן הביג דאטה‪ .‬מדע‪,)6210(346 ,‬‬
‫‪.1243089‬‬
‫‪ .Brynjolfsson, E., & McAfee, A. (2014) .3‬עידן המכונה השני‪ :‬עבודה‪,‬‬
‫קידמה ושגשוג בתקופה של טכנולוגיות מבריקות‪WW Norton & .‬‬
‫‪.Company‬‬

‫ב‪ .‬אתגרים והזדמנויות‬

‫‪ .1‬שינויי אקלים וקיימות‬
‫שינויי אקלים וקיימות הם נושאים קריטיים שתחום הכלכלה יצטרך לטפל בהם בשנים‬
‫הקרובות‪ .‬שינויי אקלים מתייחסים לשינויים ארוכי הטווח בטמפרטורה ובדפוסי מזג‬
‫האוויר כתוצאה מפעילויות אנושיות כמו שריפת דלק מאובנים וכריתת יערות‪.‬‬
‫קיימות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתייחסת ליכולת לענות על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם‬
‫של הדורות הבאים לספק את צרכיהם‪.‬‬
‫לכלכלנים יש תפקיד מכריע בטיפול בשינויי האקלים ובקידום קיימות‪ .‬הם יכולים‬
‫להשתמש בכלים כלכליים כדי לנתח את העלויות והיתרונות של מדיניות שונה‬
‫שמטרתה להפחית את שינויי האקלים ולקדם קיימות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כלכלנים יכולים‬
‫להעריך את העלויות והתועלת של מדיניות כגון מיסי פחמן‪ ,‬מערכות מכסים וסחר‬
‫וסבסוד לאנרגיה מתחדשת‪ .‬הם יכולים גם לבחון את ההשפעה של מדיניות זו על‬
‫מגזרים שונים בכלכלה וקבוצות שונות של אנשים‪ ,‬כגון משקי בית בעלי הכנסה‬
‫נמוכה ועובדים בתעשיות שעלולות להיות מושפעות ממדיניות האקלים‪.‬‬
‫בנוסף לכלי המדיניות הללו‪ ,‬כלכלנים יכולים גם לסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות‬
‫ומודלים עסקיים המקדמים קיימות‪ .‬הם יכולים לעבוד עם מדענים ומהנדסים כדי‬
‫לפתח מקורות חדשים של אנרגיה נקייה‪ ,‬כמו אנרגיה סולארית ורוח‪ ,‬ולשפר את‬
‫יעילות האנרגיה במבנים ובתחבורה‪ .‬הם יכולים גם לסייע בפיתוח מודלים עסקיים‬
‫חדשים‪ ,‬כמו הכלכלה המעגלית‪ ,‬ששמה דגש על שימוש חוזר ומיחזור של חומרים כדי‬
‫להפחית את הפסולת‪.‬‬
‫אחד האתגרים העיקריים של כלכלנים בטיפול בשינויי אקלים וקיימות הוא הצורך‬
‫לתת את הדעת על האופי ארוך הטווח והלא ודאות של נושאים אלה‪ .‬שינויי אקלים הם‬
‫בעיה מורכבת ורבת פנים שתדרוש מאמצים מתמשכים ומתואמים על פני מגזרים‬
‫שונים בכלכלה וברחבי העולם‪ .‬כלכלנים יצטרכו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם‬

‫‪80‬‬
 ‫מדענים‪ ,‬קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים כדי לפתח פתרונות יעילים שמאזנים‬
‫יעדים כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬שטרן‪ ,‬נ' (‪ .)2007‬הכלכלה של שינויי האקלים‪ :‬סקירת שטרן‪ .‬הוצאת‬
‫אוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬
‫‪ .Nordhaus, W. (2018) ‬שינויי אקלים‪ :‬האתגר האולטימטיבי לכלכלה‪The .‬‬
‫‪.American Economic Review, 108(10), 3144-74‬‬
‫‪ .Stiglitz, JE, & Stern, N. (2017) ‬דו"ח הוועדה העליונה למחירי פחמן‪.‬‬
‫הבנק העולמי‪.‬‬
‫‪Rockström, J., Steffen, W., Noone, K., Persson, Å., Chapin, FS, ‬‬
‫)‪ .Lambin, EF, ... & Foley, J. (2009‬גבולות פלנטריים‪ :‬חקר מרחב‬
‫הפעולה הבטוח עבור האנושות‪ .‬אקולוגיה וחברה‪.32 ,)2(14 ,‬‬

‫‪ .2‬גלובליזציה ואי שוויון‬

‫הגלובליזציה הייתה מניע מרכזי של צמיחה ופיתוח כלכליים בעשורים האחרונים‪ ,‬אך‬
‫היא גם הובילה לאי שוויון משמעותיים בתוך ובין מדינות‪ .‬אחד האתגרים הגדולים‬
‫ביותר העומדים בפני כלכלנים כיום הוא כיצד להתמודד עם אי השוויון הללו ולהבטיח‬
‫שהיתרונות של הגלובליזציה יתחלקו בצורה שוויונית יותר‪.‬‬
‫אחד המניעים המרכזיים של אי השוויון בעידן הגלובליזציה הוא הפער ההולך וגדל‬
‫בין עובדים מיומנים ובלתי מיומנים‪ .‬ככל שהתחרות הגלובלית התגברה‪ ,‬מעסיקים‬
‫חיפשו יותר ויותר עובדים עם מיומנויות וידע מיוחדים‪ ,‬מה שמוביל לשכר גבוה יותר‬
‫וסיכויי עבודה טובים יותר עבור בעלי השכלה גבוהה‪ .‬במקביל‪ ,‬עובדים עם פחות‬
‫השכלה והכשרה מצאו את עצמם נדחקים יותר ויותר לשוליים‪ ,‬עם פחות הזדמנויות‬
‫עבודה ושכר נמוך יותר‪.‬‬
‫גורם נוסף התורם לאי‪-‬שוויון בעידן הגלובליזציה הוא חלוקה לא אחידה של הטבות‬
‫בין מדינות ואזורים שונים‪ .‬בעוד שמדינות ואזורים מסוימות חוו צמיחה ופיתוח‬
‫כלכליים משמעותיים כתוצאה מהגלובליזציה‪ ,‬אחרות נותרו מאחור‪ ,‬עם גישה מועטה‬
‫ליתרונות המסחר וההשקעות‪ .‬זה הוביל לפערים הולכים וגדלים בין מדינות עשירות‬
‫ועניות‪ ,‬כמו גם בתוך מדינות‪ ,‬שכן אזורים מסוימים חוו צמיחה כלכלית משמעותית‬
‫בעוד שאחרים קפאו‪.‬‬
‫טיפול באי שוויון אלה ידרוש מגוון התערבויות מדיניות‪ ,‬לרבות השקעות בחינוך‬
‫והכשרה‪ ,‬מאמצים לקדם חלוקה שוויונית יותר של היתרונות של הגלובליזציה‪,‬‬
‫וצעדים לתמיכה בעובדים שנדחקו לשוליים על ידי התחרות העולמית‪ .‬זה גם ידרוש‬
‫הבנה ניואנסית יותר של הדינמיקה המורכבת של גלובליזציה ואי‪-‬שוויון‪ ,‬ומחויבות‬
‫לפיתוח פתרונות מדיניות חדשניים ויעילים לאתגרים דחופים אלה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬

‫‪81‬‬
 ‫)‪ .Milanovic, B. (2016‬גלובליזציה ואי שוויון‪ .‬הוצאת אוניברסיטת‬ ‫‪‬‬
‫הרווארד‪.‬‬
‫)‪ .Stiglitz, JE (2018‬גלובליזציה ואי שביעות הרצון שלה‪ :‬אנטי‪-‬גלובליזציה‬ ‫‪‬‬
‫בעידן טראמפ‪.WW Norton & Company .‬‬
‫בנק עולמי‪ .)2019( .‬דוח הפיתוח העולמי לשנת ‪ :2019‬הטבע המשתנה של‬ ‫‪‬‬
‫העבודה‪ .‬וושינגטון הבירה‪ :‬הבנק העולמי‪.‬‬

‫‪ .4‬התקדמות טכנולוגית ותעסוקה‬

‫הקידמה הטכנולוגית והשפעתה על התעסוקה היא אחד האתגרים הקריטיים ביותר‬
‫איתם מתמודדים כלכלנים בעתיד‪ .‬לאוטומציה ובינה מלאכותית יש פוטנציאל לחולל‬
‫מהפכה בדרך שבה אנו עובדים וליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה כלכלית‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫יש חששות שאוטומציה עלולה להוביל לאובדן מקומות עבודה משמעותי ולהחריף את‬
‫אי השוויון הקיים‪.‬‬
‫יש דעות חלוקות לגבי השפעת הקידמה הטכנולוגית על התעסוקה‪ .‬יש הטוענים כי‬
‫אוטומציה ובינה מלאכותית ייצרו מקומות עבודה חדשים בתעשיות כמו טכנולוגיה‬
‫וניתוח נתונים‪ ,‬בעוד שאחרים חוזים שאובדן משרות משמעותי יתרחש‪ ,‬במיוחד‬
‫במקצועות בעלי מיומנות נמוכה ושגרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬רובם מסכימים שהקידמה‬
‫הטכנולוגית תוביל לשינויים משמעותיים בשוק העבודה‪ ,‬שידרשו שינוי במיומנויות‬
‫ובהשכלה כדי להסתגל לדרישות חדשות‪.‬‬
‫הקשר בין קידמה טכנולוגית לתעסוקה נחקר על ידי כלכלנים בהרחבה‪ .‬מחקר אחד‬
‫מצא כי לקידמה הטכנולוגית הייתה השפעה שלילית על התעסוקה בעבודות ייצור‪,‬‬
‫במיוחד עבור עובדים עם רמות נמוכות של השכלה והכשרה (& ‪Autor, Levy‬‬
‫‪ .)Murnane, 2003‬מחקר אחר מצא כי אוטומציה הובילה לעקירה משמעותית‬
‫בעבודה בעיסוקים מבוססי שגרה‪ ,‬אך השפיעה לטובה על משימות לא שגרתיות‬
‫הדורשות פתרון בעיות ויצירתיות (‪.)Goos, Manning, & Salomons, 2011‬‬
‫כדי להתמודד עם ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של הקידמה הטכנולוגית על‬
‫התעסוקה‪ ,‬קובעי מדיניות ועסקים חייבים להתמקד ביצירת מדיניות ותוכניות‬
‫התומכות בעובדים ברכישת הכישורים והידע הדרושים כדי להצליח בשוק עבודה‬
‫משתנה‪ .‬זה יכול לכלול השקעה בתוכניות חינוך והכשרה‪ ,‬מתן תמיכה לעובדים‬
‫שנעקרו עקב אוטומציה ויצירת הזדמנויות חדשות ליזמות וחדשנות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הקידמה הטכנולוגית והשפעתה על התעסוקה מציבים בפני כלכלנים אתגרים‬
‫והזדמנויות משמעותיות בעתיד‪ .‬אמנם לאוטומציה ובינה מלאכותית יש פוטנציאל‬
‫לחולל מהפכה בדרך שבה אנו עובדים וליצור הזדמנויות כלכליות חדשות‪ ,‬אך הן גם‬
‫מציבות אתגרים משמעותיים במונחים של עקירת משרות ואי שוויון‪ .‬כדי להתמודד‬
‫עם אתגרים אלו‪ ,‬על קובעי מדיניות ועסקים לתעדף השקעות בתוכניות חינוך והכשרה‬
‫וליצור הזדמנויות חדשות ליזמות וחדשנות‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬

‫‪82‬‬
 ‫)‪ .Autor, DH, Levy, F., & Murnane, RJ (2003‬תוכן המיומנות של‬ ‫‪‬‬
‫השינוי הטכנולוגי האחרון‪ :‬חקירה אמפירית‪The Quarterly Journal of .‬‬
‫‪.Economics, 118(4), 1279-1333‬‬
‫)‪ .Goos, M., Manning, A., & Salomons, A. (2011‬הסבר על קיטוב‬ ‫‪‬‬
‫בעבודה‪ :‬שינוי טכנולוגי מוטה שגרתי ו‪offshoring. American-‬‬
‫‪.Economic Review, 101(6), 2390-2424‬‬

‫‪ .XII‬סיכום‬
‫‪ .A‬תקציר של מושגי מפתח ותיאוריות‬
‫תחום הכלכלה הוא רחב ומקיף מגוון רחב של מושגים ותיאוריות המסייעים לנו להבין‬
‫את פעולתו של העולם הסובב אותנו‪ .‬ממושגים מיקרו‪-‬כלכליים כמו היצע וביקוש ועד‬
‫לתיאוריות מאקרו‪-‬כלכליות כמו קיינסיאניזם ומוניטריזם‪ ,‬לימודי הכלכלה מספקים‬
‫מסגרת רבת עוצמה לניתוח ופתרון בעיות בעולם האמיתי‪.‬‬
‫אחד ממושגי המפתח בכלכלה הוא רעיון עלות הזדמנות‪ ,‬המתייחסת לעלות של חלופה‬
‫שיש לוותר עליה כדי לבצע פעולה מסוימת‪ .‬מושג זה הוא מרכזי בהבנת האופן שבו‬
‫אנשים וחברות מקבלים החלטות לגבי אופן הקצאת משאבים נדירים‪.‬‬
‫מושג חשוב נוסף בכלכלה הוא רעיון כשל השוק‪ ,‬המתרחש כאשר השוק החופשי אינו‬
‫מסוגל להקצות משאבים ביעילות‪ .‬זה יכול לקרות מסיבות שונות‪ ,‬כגון נוכחות של‬
‫השפעות חיצוניות או מידע לא מושלם‪ ,‬ויכול להוביל לחוסר יעילות ותוצאות לא‬
‫אופטימליות‪.‬‬
‫תיאוריות של צמיחה כלכלית הן גם מפתח להבנת ההתפתחות ארוכת הטווח של‬
‫חברות‪ .‬מודל ‪ ,Solow-Swan‬למשל‪ ,‬מציע שצמיחה כלכלית מונעת על ידי התקדמות‬
‫טכנולוגית וצבירת הון אנושי‪.‬‬
‫כלכלה התנהגותית התגלה כתחום חשוב בשנים האחרונות‪ ,‬המבקש להבין כיצד‬
‫התנהגות אינדיבידואלית מושפעת מהטיות קוגניטיביות ומגורמים פסיכולוגיים אחרים‪.‬‬
‫יש לכך השלכות חשובות על קביעת מדיניות‪ ,‬שכן הוא מצביע על כך שאנשים לא‬
‫תמיד מתנהגים בדרכים רציונליות או צפויות‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬לימודי הכלכלה מספקים כלים ומסגרות חשובות להבנת העולם הסובב‬
‫אותנו וקבלת החלטות מושכלות‪ .‬על ידי ניתוח וסינתזה של נתונים‪ ,‬כלכלנים מסוגלים‬
‫לפתח תיאוריות ומודלים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם כמה מהאתגרים הגדולים‬
‫ביותר העומדים בפני החברות שלנו כיום‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2014) ‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Stiglitz, JE, & Walsh, CE (2016) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪WW .‬‬
‫‪.Norton & Company‬‬

‫‪83‬‬
‫)‪ .Acemoglu, D., & Robinson, JA (2012‬מדוע אומות נכשלות‪ :‬מקורות‬ ‫‪‬‬
‫הכוח‪ ,‬השגשוג והעוני‪ .‬כתר עסקים‪.‬‬
‫)‪ .Thaler, RH (2016‬כלכלה התנהגותית‪ :‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪American .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Economic Review, 106(7), 1577-1600‬‬

‫‪ .B‬השלכות ויישומים של כלכלה‬

‫כלכלה היא תחום דינמי ומתפתח כל הזמן שיש לו השלכות ויישומים רבים‬
‫בתחומי חיים שונים‪ .‬כמה מההשלכות והיישומים הבולטים ביותר של כלכלה‬
‫כוללים‪:‬‬
‫מדיניות ציבורית‪ :‬עקרונות ותיאוריות כלכליות משמשים לעתים קרובות כדי‬ ‫‪.1‬‬
‫להודיע על החלטות מדיניות ציבורית‪ .‬קובעי מדיניות משתמשים במודלים‬
‫כלכליים כדי להבין את ההשפעות הסבירות של התערבויות מדיניות‪ ,‬כגון‬
‫שינויים בשיעורי המס או תוכניות רווחה‪.‬‬
‫עסקים‪ :‬עקרונות כלכליים חיוניים להבנת האופן שבו עסקים פועלים וכיצד הם‬ ‫‪.2‬‬
‫יכולים למקסם רווחים‪ .‬מושגים כמו היצע וביקוש‪ ,‬ניתוח שוליים ויתרונות קנה‬
‫מידה חיוניים עבור עסקים לקבל החלטות מושכלות‪.‬‬
‫פיננסים‪ :‬כלכלה קשורה קשר הדוק למימון‪ ,‬ושני התחומים חולקים מושגים‬ ‫‪.3‬‬
‫ועקרונות רבים‪ .‬השווקים הפיננסיים הם מרכיב חיוני בכלכלה‪ ,‬ותיאוריות‬
‫כלכליות יכולות לעזור למשקיעים לקבל החלטות מושכלות לגבי אופן הקצאת‬
‫ההון שלהם‪.‬‬
‫סחר בינלאומי‪ :‬הגלובליזציה הפכה את הסחר הבינלאומי למרכיב קריטי‬ ‫‪.4‬‬
‫בכלכלה‪ .‬תיאוריות כלכליות כמו יתרון יחסי והרווחים מהמסחר חיוניים להבנת‬
‫היתרונות והעלויות של סחר בינלאומי‪.‬‬
‫מדיניות סביבתית‪ :‬כלכלה סביבתית היא תת תחום של כלכלה המתמקד ביחסים‬ ‫‪.5‬‬
‫בין הכלכלה והסביבה‪ .‬ניתן להשתמש בעקרונות כלכליים כדי לעצב מדיניות‬
‫שתקדם פיתוח בר קיימא ומצמצמת את ההשפעות של שינויי האקלים‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬לכלכלה יש השלכות ויישומים רבים במגוון רחב של תחומים‪,‬‬
‫והבנת העקרונות הכלכליים חיונית לקבלת החלטות מושכלות במסגרות‬
‫אישיות ומקצועיות כאחד‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫)‪ .Mankiw, NG (2018‬עקרונות המיקרו‪-‬כלכלה‪.Cengage Learning .‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ .Krugman, P., & Wells, R. (2019‬מיקרו כלכלה‪ .‬שווה מפרסמים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ .Acemoglu, D., Laibson, D., & List, JA (2015‬מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירסון‪.‬‬
‫)‪ .Stiglitz, JE, Walsh, CE, & Das, J. (2015‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.WW Norton & Company‬‬

‫‪84‬‬
 ‫ג‪ .‬חשיבות הכלכלה בחברה‪.‬‬
‫לכלכלה תפקיד מכריע בעיצוב החברה ובהשפעה על רווחתם של אנשים‪ ,‬עסקים‬
‫ומדינות‪ .‬הוא מספק כלים לניתוח וטיפול בנושאים מורכבים כמו אי שוויון‪ ,‬עוני‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬כשלי שוק וקיימות סביבתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכלכלה מציעה תובנות כיצד מדיניות‬
‫והתערבויות יכולות להשפיע על התוצאות הכלכליות ולשפר את הרווחה החברתית‪.‬‬
‫אחת התרומות המרכזיות של הכלכלה היא יכולתה להודיע על קבלת החלטות‪ .‬על ידי‬
‫שימוש בעקרונות ותיאוריות כלכליות‪ ,‬קובעי מדיניות ועסקים יכולים להבין טוב יותר‬
‫את העלויות והיתרונות של בחירות שונות ולקבל החלטות מושכלות יותר‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫כלכלנים יכולים לנתח את הפשרות הכרוכות במיסוי‪ ,‬הוצאות‪ ,‬רגולציה והתערבויות‬
‫מדיניות אחרות ולהעריך את השפעתם על קבוצות שונות של אנשים ועל הכלכלה‬
‫הכוללת‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬כלכלה עוזרת להסביר כיצד שווקים עובדים וכיצד אנשים וחברות‬
‫מתקשרים בכלכלה‪ .‬ידע זה חיוני להבנת התנהגותם של צרכנים‪ ,‬יצרנים ומשקיעים‪,‬‬
‫ולעיצוב מדיניות המקדמת יעילות ותחרות בשווקים‪ .‬הוא גם מספק מסגרת לחקר‬
‫ההשפעה של אינטגרציה כלכלית גלובלית ושינוי טכנולוגי על סחר‪ ,‬השקעות וצמיחה‬
‫כלכלית‪.‬‬
‫תרומה קריטית נוספת של הכלכלה היא התמקדותה במדידה ובכימות של תופעות‬
‫כלכליות‪ .‬על ידי פיתוח שיטות סטטיסטיות ומודלים אקונומטריים‪ ,‬כלכלנים יכולים‬
‫לנתח נתונים ולבחון השערות לגבי התנהגות ותוצאות כלכליות‪ .‬גישה מבוססת ראיות‬
‫זו מאפשרת הערכה קפדנית של מדיניות והתערבויות ומסייעת לתכנן פתרונות יעילים‬
‫לבעיות כלכליות‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬אי אפשר להפריז בחשיבותה של הכלכלה בחברה‪ .‬לתובנות ולכלים שלה‬
‫יש פוטנציאל לשפר את התוצאות הכלכליות ולקדם רווחה חברתית על ידי הנחיית‬
‫קבלת החלטות והתערבויות מדיניות‪ .‬על ידי לימוד כלכלה‪ ,‬אנשים יכולים לקבל הבנה‬
‫מעמיקה יותר של הכוחות המורכבים המעצבים את הכלכלה ותורמים ליצירת חברה‬
‫משגשגת ושוויונית יותר‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .Mankiw, NG (2016) ‬עקרונות הכלכלה‪.Cengage Learning .‬‬
‫‪ .Stiglitz, JE, Walsh, CE, & Das, J. (2015) ‬עקרונות מאקרו כלכלה‪.‬‬
‫‪.WW Norton & Company‬‬
‫‪ .Acemoglu, D., & Robinson, JA (2013) ‬מדוע אומות נכשלות‪ :‬מקורות‬
‫הכוח‪ ,‬השגשוג והעוני‪ .‬ספרי כתר‪.‬‬

‫‪85‬‬
86