‫‪3/3/2019‬‬

‫קורס אמנות מודרנית‬

‫רונית שטיינברג‬
‫שנה א‪ ,‬סמסטר ב‬
‫‪2018-2019‬‬

‫שיעור ‪ -1‬אמנות סוף המאה ה‪19-‬‬

‫אוגוסט רודן ‪1840-1917‬‬

‫רודן הוא אמן שמסמל את אמנות סוף המאה ה‪ 19‬ותחילת המאה ה‪ .20‬קשה לשייך אותו לזרם אמנותי מובהק‪ ,‬אך הוא‬
‫יוצא כנגד הפיסול הקלאסי של האקדמיה‪ .‬מגיל צעיר הוא הביע ענין ברישום ובציור אך לא התקבל ללימודים באקדמיה‪,‬‬
‫ובלית ברירה הוא לומד באקדמיה לאמנות דקורטיבית‪ -‬פיסול ואמנות שימושית‪ .‬בזמן שטייל באיטליה הוא נחשף לפיסול‬
‫הקלאסי של מיכאלנג'לו וברניני ושואב מהם השראה‪ .‬הפסל "עידן הברונזה" שיצר נכנס לסלון הרשמי‪ ,‬וסחף הד שלילי‬
‫מהקהל‪ .‬הוא מתרחק מהאנטומיה הקלאסית‪ ,‬והפוזיציה של הדמות לא ברורה‪ .‬בגלל רמת הריאליסטיות הגבוהה של הפסל‪,‬‬
‫הקהל חשב שלא מדובר בפיסול אלא בציפוי דמות אדם בחומר‪.‬‬

‫שיעור ‪ -1‬פוסט אימפרסיוניזם ג'‬

‫פול גוגן ‪1848-1903‬‬

‫מאפיין בולט בדיוקנאות העצמאיים של גוגן היה הדגשת האף הגדול שלו‪ ,‬מתוך מטרה למחות על שיוכו לתרבות המערבית‪,‬‬
‫בטענה שמקורו בתרבות אחרת‪ ,‬רחוקה ככל הניתן מהתרבות המערבית‪.‬‬

‫במקביל ליצירותיו כתב גוגן יומן מ ֹתוך שאיפה שהקהל יקרא אותו ויתעניין בו יותר‪ ,‬ובכך יעלו המכירות של עבודותיו‪.‬‬

‫גוגן נולד בצרפת לאב צרפתי ואם מפרו‪ .‬אביו היה איש עקרונות אשר לא קיבל תפיסות חברתיות פוליטיות שרווחו באותה‬
‫תקופה‪ ,‬וכמחאה המשפחה עוזבת את צרפת לפרו‪ .‬החיים בפרו מתאפיינים במשפחתיות‪ ,‬שפע‪ ,‬תרבות אתנית‪ .‬לאחר שחזרו לצרפת‪ ,‬גוגן הולך‬
‫ללמוד את מקצוע הימאות ומבסס משפחה עם חמישה ילדים‪ .‬לאחר שהתבסס הוא מתחיל לפנות את האמנות כתחביב‪ .‬זה השלב בו גוגן פוגש את‬
‫קבוצת האימפרסיוניסטים‪ ,‬שמשנים את תפיסת עולמו על אמנות‪ -‬שבירת הקונצנזוס‪ ,‬ביטוי עצמי‪ ,‬ניתוק מהאקדמיה‪ .‬לאחר הוא שוקע באמנות‬
‫משפחות עוזבת אותו‪.‬‬

‫תקופות בחייו של גוגן‪:‬‬

‫פריס ‪ -1874-1886‬ציור קלאסי‬ ‫‪o‬‬

‫ברטן ‪ -1886‬מעבר לאיזור כפרי זול יותר‪ ,‬דתי מאוד‪ .‬אפשר לזהות נסיונות אימפרסיוניסטים‪ .‬לא רואים מוטיב בולט ומאופיין עדיין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫התמקדות באנשים בנוף‬
‫האיים הקאריביים‪ -‬מרטיניק ‪ -1887‬מתוך מחשבה להתקרב לתרבות שאליה הוא חושב שהוא משוייך‪ ,‬אך מתאכזב לראות שהנצרות‬ ‫‪o‬‬
‫השתלטה גם שם‪ .‬עדיין התעסקות בנושאים של אנשים מקומיים בנוף בסגנון אימפרסיוניסטי‪.‬‬
‫ברטן ‪ -1888‬עבודות שמושפעות מפול סזאן‪ .‬פחות התעסקות בעבודת האדמה‪ ,‬ויותר באורח החיים הדתיים בכפר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פול גוגן‪ ,‬החזון לאחר הדרשה‪ :‬יעקוב נאבק במלאך ‪1888‬‬
‫דיברו‬ ‫הנשים יוצאות מתפילת יום ראשון מהכנסייה ומדמה איך הן מדמיינות את הסצינה התנכית שעליה‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫בתפילה‪ .‬בכך גוגן מראה את חוזק הנוכחות הדתית בכפר‪ ,‬והוא מתפלא מעוצמת הכוח המיסטי של הדת‪ .‬גוגן יוצר השטחה ועיוות של‬
‫תלת מימד‪ ,‬ובכך הוא מגבש את השפה האישית שלו ששואפת להפשטה ומתרחקת מהאימפרסיוניזם‪:‬‬
‫‪ ‬קלואזונה‪ -‬צבע אחיד תחום בקווי מתאר בולטים‪ ,‬מושפע מהויטראז של ימה"ב‬
‫‪ ‬סינטתיזה‪ -‬שילוב מכוון של סגנונות שונים‬
‫ארל ‪ -1888‬בשלב הזה גוגן חובר לוואן גוך לבקשת תיאו‪ .‬הם מציירים הרבה ביחד ואחד את השני‪ .‬השפה הסגנונית שלו‪ -‬לחץ‬ ‫‪o‬‬
‫בקומפוזיציה‪ ,‬השטחה עם קווי מתאר‪.‬‬
‫ברטן ופריז ‪ -1889‬חזרה לעיסוק בנוכחות הדת בכפר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פול גוגן‪ ,‬ישוע הצהוב‪ -1889 ,‬חוזר לחפש תכנים דתיים בכפר‪ ,‬ומתאר סצינה שמדגישה את ההשפעה הדתית‬
‫על נשות הכפר‪ .‬במקביל מתעסק גוגן בפרימיטיביזם‪ -‬יצירת פסלים מחימר וגילוף בעץ‪ ,‬שמתכתבים עם תרבות‬
‫פרימיטיבית‪.‬‬
‫טהיטי ‪ -1891-1893‬גוגן חולה במחלת מין‪ .‬גם שם הוא מאוכזב שאינו מוצא את הדת הפרימיטיבית שאליה הוא כמה‪ .‬פול גוגן‪ ,‬מנין‬ ‫‪o‬‬
‫אנחנו באים‪ ,‬מה אנחנו‪ ,‬ולאן אנחנו הולכים?‪1897 ,‬‬
‫אנחנו‬ ‫מעבודותיו האחרונות של גוגן‪ .‬הקריאה מימין לשמאל‪ -‬משמאל מנין‬
‫באים‪ ,‬הדמות במרכז מייצגת את החיים עצמם‪ ,‬אולי את דמות ישו‬
‫באמצע פעולת קטיף‪ ,‬ובשמאל הדמות של המומיה שמסמלת‬
‫בעבודותיו את המוות‪ .‬נוכחות של פסלי אלילים פגאניים‪.‬‬

‫שיעור ‪ -3‬פוביזם ואמנות נאיבית‬

‫אמנות המאה ה‪ -20‬המשך ישיר של המודרניזם שהתפתח במאה ה‪ .19‬בשונה מהמאה ה‪ ,19‬יש ריבוי של זרמים ולפרקי זמן קצרים יותר‪.‬‬
‫מושפעת מאוד מהתפתחות המדע והאמנות‪ ,‬והיצירה מוקבלת לניסוי‪ .‬הפער בין הקהל לאמן מחריף‪ ,‬בעיקר באמנות המופשטת‪.‬‬

‫ראשית המאה ה‪ :1900-1917 -20‬תקופה סוערת בעולם האמנות‪ ,‬בהשפעה ישירה מהמתח של מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בשלב זה מגיעים‬
‫למופשט מלא‪ ,‬והקהל מוצא מחוץ למעגל מפאת חוסר הבנה‪.‬‬

‫אמנות נאיבית‬
‫אמנות היוצרת דימוי לא מדויק‪ .‬אין שאיפה להעתקה מהטבע‪ ,‬לעיתים עולה הספק האם‬
‫האמן אכן יודע לצייר או לא‪ .‬אמנות נאיבית נוצרת על ידי אמנים ללא השכלה אמנותית‪ ,‬או‬
‫אמנים שמשתמשים בה כתרפיה‪ .‬בעבר‪ ,‬אמנות זו לא נחשבה לאמנות‪ ,‬ועם ראשית המאה ה‬
‫‪ 20‬האמנות הנאיבית מקבלת הכרה רשמית‪.‬‬
‫רוסו מגיע לעולם האמנות מתחביב‪ .‬עבודותיו מתאפיינות בעיוות פרופורציות‪ ,‬השטחה‪,‬‬
‫סגנון מעט ילדותי‪ .‬אין תיעוד מלא של המציאות‪ ,‬אלא יותר שואב לכיוון האנימציה‪ .‬הוא‬
‫התקבל בזכות אמנים שראו בסגנון שלו משהו מיוחד‪.‬‬
‫אנרי רוסו‪ ,‬אני‪:‬‬ ‫אנרי רוסו‪ ,‬אישה הולכת‬
‫פורטרייט‪ -‬נוף‪1890 ,‬‬ ‫ביער אקזוטי‪1890 ,‬‬
‫פוביזם‬
‫באקספרסיוניזם‬ ‫מדובר בזרם שפעל במשך שנתיים בלבד (‪ ,)1905-07‬והוא נחשב תת זרם‬
‫הצרפתי‪ .‬רבים מאמנים הזרם מתחילים להתנסות בפוינטיאליזם וקציעות מכחול‪ ,‬ומשם מפתחים סגנון אישי‪ .‬הסגנון מאפיין יותר בעוצמה‬
‫צורנית מאשר הבעה רגשית‪ .‬האמנים בקבוצה הכירות תחת מורה משותף‪ .‬שמם נגזר מהמילה "פרא"‪ ,‬שנצמד אליהם כמילת גנאי על ידי מבקר‬
‫אמנות‪ .‬הסגנון מתאפיין בצבעוניות חריפה‪ ,‬כתמיות‪ ,‬נושאים מוכרים מלפני‪ ,‬קו מתאר בולט‪.‬‬

‫אנרי מאטיס‬
‫נחשב אמן מאוד מרכזי באמנות המודרנית של המאה ה‪ .20‬הוא מאמין שמטרת האמנות היא השריית רוגע והתרפקות על הצופה‪ ,‬ולא של‬
‫התעוררות סערת רגשות‪ ,‬בשונה מהאקספרסיוניזם‪ .‬מאפיינים בעבודותיו‪:‬‬

‫לא מבקש להעביר תוכן מובהק‪ ,‬אלא להשרות אווירה מסוימת על הצופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צבעוניות לא נאמנה למציאות‪ ,‬אלא מבוססת על מערכת היחסים של הצבעים ביצירה‬ ‫‪‬‬
‫קומפוזיציה מאוזנת ומחושבת‪ -‬להשריית רוגע‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בקו מתאר מפותל‬ ‫‪‬‬
‫השטחה ומשטחי צבע‬ ‫‪‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫נוכחות האמנות הקישוטית בתוך היצירות‬ ‫‪‬‬

‫שיעור ‪ -4‬אקספרסיוניזם גרמני‬

‫אקספרסיוניזם באמנות‪ -‬אמנות מוגזמת הן מבחינת הצבע‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬הטכניקה‪ -‬כל אלו בשביל הבעה רגשית‪ .‬אין חשיבות לנאמנות מלאה‬
‫למציאות‪ ,‬ונפש האמן היא מרכז היצירה‬

‫האקספרסיוניזם הגרמני מורכב מהרבה קבוצות שונות שהתעסקו בנוכחות האדם בחברה‪ ,‬והבולטת מתוכן הייתה קבוצה הגשר‪:‬‬

‫קמה בעיר דרזדן בגרמניה ב‪.1905‬‬ ‫‪‬‬

‫מקימי הקבוצה למדו אדריכלות ביחד‪ ,‬והם מתחברים על רקע התסכול שלהם מהמקצוע‪ ,‬בטענה שהוא טכני ומקובע מידי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוצה זו מוכרת לנו בגלל המניפסט המפורסם שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפה האמנותית שלהם מאופיינת בסגנון שתופס את העין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההתארגנות הקבוצתית שלהם מדמה חיי קומונה של אמנים שיוצרים וכותבים ביחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבחירה בשם "הגשר" באה מתוך טענה שהם מציגים את עצמם כחוליה מקשרת למי שרוצה להיות מהפכן ולצאת נגד הדור הישן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכנים של ניכור בחברה‪ -‬האדם במרחב ציבורי בתחושות של אדם בודד‬ ‫‪‬‬
‫אמנים בולטים בקבוצה‪ :‬קירשנר‪ ,‬מקס פכשטיין‪ ,‬רוטלוף‪ ,‬אריך הקל‬ ‫‪‬‬

‫‪1911-1913‬‬ ‫‪1907-1911‬‬ ‫‪1905-1907‬‬

‫ברלין‬ ‫דרזדן‬ ‫דרזדן‬
‫שינוי סגנוני והתפרקות‬ ‫גיבוש סגנון‬ ‫חיפוש ובדיקת‬
‫רעיונות‬

‫השפעות על הקבוצה‪:‬‬
‫סגירת תערוכתו של מונק בברלין ב‪ 1907‬ופתיחתה מחדש בדרזדן‬ ‫‪‬‬
‫פכשטיין חוזר מפריז ומביא איתו את בשורת הפוביזם‬ ‫‪‬‬

‫הסגנון האמנותי‪:‬‬
‫השפעות פוינטיאליזם וקציעות מכחול > סלידה מחיי העיר המנוכרת > מעבר לחיי הטבע ולציור תכני נוף ועירום > שאיפה לציור באופן‬
‫חופשי ודינמי של האדם ללא גבולות > נשים ערומות > מעבר לחיתוכי עץ מתוך ניסיון לצמצום פרטים מודרניסטי (טכניקת ההדפס הזולה‬
‫והנגישה ביותר) > עיבוד מחדש של עבודות בצבע לתוך חיתוכי עץ‬
‫שיעור ‪ -5‬אקספרסיוניזם גרמני ‪2‬‬

‫קבוצת הפרש הכחול‬

‫חשוב להם לקדם את עולם האמנות האוונגרדי‬ ‫≫‬
‫בשונה מקבוצה הגשר‪,‬‬ ‫≫‬
‫הם לא עובדים ביחד‪ .‬הם‬
‫יותר אוצרים תערוכות‬
‫ביחד‪ ,‬שמטרתן הן לאחד‬
‫עבודות שעונות על‬
‫הכותרת "אמנות‬
‫עכשיווית"‪ ,‬עם נטייה‬
‫לפרימיטיביזם‪ ,‬את כל‬
‫האמנות שלא נתפסה כמוערכת על ידי האקדמיה‬
‫הוציאו לאור גליונות של כתב עת שלהם‬ ‫≫‬
‫אמנים בולטים‪ -‬קדינסקי‪ ,‬גבריאלה מונטר‪ ,‬פרנץ מארק‬ ‫≫‬
‫סגנון‪ :‬תהליכי הפשטה‪ ,‬שילוב של מוסיקה וספרות‬ ‫≫‬
‫בסמל הקבוצה‪ -‬התכנים שואבים מימי הביניים (אביר שמציל נערה מדרקון) אך בטכניקה של הפשטה‬ ‫≫‬

‫ואסיל קנדינסקי ‪1866-1944‬‬

‫‪3/3/2019‬‬
‫אמן רוסי‪ ,‬שהשפיע מאוד על האמנות של המאה ה‪ ,20-‬והוא משקף את התקופה עם תהליכי הפשטה ושאלות עקרוניות שמעוררות אז‪ .‬עיקר‬
‫פרסום עבודותיו מתרחש בגרמניה‪.‬‬
‫נוכחות הפרש הכחול ביצירותיו‪ -‬החל מיצירתו הראשונה של קנדינסקי‬
‫אפשר לראות את הפרש הכחול על הסוס‪ ,‬אך הוא משתנה בין היצירות‪,‬‬
‫ומקבל הילה של כבוד‪ ,‬תוך התקדמות לתהליך הפשטה‪ .‬בנוסף חוזר‬
‫בעבודותיו ההר הכחול שכנראה מסמל מוקד רוחניות לקנדינסקי‪ ,‬תמיד‬
‫נשמע על ידי הפרשים‪/‬חיילים‪.‬‬
‫השפה האמנותית‪ -‬הצבע תופס מקום מאוד מרכזי בהוויה שלו‪ -‬צבעוניות‬
‫רוויה ולא ריאליסטית‪ ,‬והוא מוצא בצבע חוויה רגשית טעונה‪ .‬הגישה הייחודית שלו לצבע הובילה אותו לבניית‬
‫מילון צבעים‪ ,‬שישמש את אמני המאה ה‪ 20‬בהמשך‪.‬‬
‫תהליך ההפשטה ‪ -‬ניתן לזהות בעבודות המאוחרות יותר את מקור היצירה (העיירה‪ ,‬הפרשים ועוד)‪ ,‬אבל‬
‫הצורניות הופכת מריאליסטית לכתמית‪ ,‬כמעט ואין קווי מתאר אלא רק משטחי צבע חופפים‪ ,‬והצבעוניות‬
‫מתעצמת והופכת לדרמטית יותר‪ .‬אין נאמנות למקור אור חד משמעי‪ ,‬אלא צבעוניות אקספרסיבית‪ .‬יש ניסיון בולט לתפיסת מהירות ותנועה‬
‫באמצעות כתמי צבע אקספרסיביים חזרתיים‪.‬‬
‫הרוחניות באמנות‪ -‬קנדינסקי רואה את האמן כחוליה מקשרת בין האדם הפשוט להגעה לעילוי רוחני‪ -‬מאוד מאמין בכוחה של האמנות‪ .‬עוד‬
‫הוא טוען כי עבודה מופשטת עם סממנים ריאליסטים היא זו שתעזור להגיע להארה רוחנית‪ .‬מבחינת הגישה לצבע‪ -‬יש לצבע ‪ 3‬תגובות אצל‬
‫הצופה‪ -‬גישה פיזית‪ ,‬אסוציאטיבית‪ ,‬ופסיכולוגית‪-‬רוחנית‪.‬‬
‫השפעה מעולם המוזיקה‪ -‬קנדינסקי רואה קשר אדוק בין עולם האמנות לעולם המוזיקה‪ ,‬ומושפע ממנו רבות‪ .‬הוא מתאר את תיאוריית הצבעים‬
‫שלו ותהליך ההפשטה דרך מושגים מוזיקליים‪ ,‬והוא מכניס את מימד הזמן (זיהוי אובייקטים ביצירה) לחלק מחוויית הצופה בהשראה מעולם‬
‫המוזיקה והקולנוע‪.‬‬
‫שיעור ‪ -6‬פבלו פיקאסו‬

‫פיקאסו ‪1881-1973 //‬‬

‫יליד ספרד‪ ,‬האמן בולט מאמנות המאה ה‪ 20-‬שספג ביקורות רבות‪ .‬הוא לרוב עבד לבד‪ ,‬וכמעט ולא חבר לקבוצות אמנות שונות‪ ,‬גם אם הזדהה‬
‫עם האידיאולוגיה שלהם‪ .‬פיקאסו נחשב כמבשר של זרמים אומנותיים רבים‪ ,‬גם אם הוא אינו פיתח תיאוריות וכתב מניפסטים על הסגנון‪.‬‬

‫הסגנון האמנותי‬
‫למרות הריבוי בסגנונות והמגוון האמנותי שלו‪ ,‬חשוב לציין כי הוא לעולם לא הגיע למופשט‪ -‬האמנות המופשטת לא מדברת אליו‪ .‬כבר בתור‬
‫ילד ניכר בו כישרון רב והתחיל בציור ריאליסטי‪ ,‬אך בזמן לימודיו באקדמיה במדריד וגיחות לצרפת הוא נחשף לקבוצות האוונגרד הפועלות‬
‫באותה תקופה‪ .‬בעבודותיו המוקדמות (‪ )1901‬אפשר לזהות השפעות של גוגן‪ ,‬דגה‪ ,‬אמנות יפנית‪ ,‬אך מתחיל להתפתח הסגנון המזוהה איתו‪.‬‬
‫אפשר לשייך אותו לאסכולת פריז ‪ -‬מפגש של אמנים שהגיעו מרחבי אירופה וארה"ב לפריז בתחילת המאה ה‪ 20‬עד אחרי מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬כולם עניים‪ ,‬מתאגדים ליצור ביחד ומושפעים אחד מסגנונו של השני‪.‬‬

‫התקופה הכחולה ‪1901-1903‬‬

‫פיקאסו פועל בפריז‪ ,‬ומצטמצם לפעול בפלטת גוונים כחולה‪ .‬העבודות מייצרות אווירה מלנכולית‪ ,‬מופנמת ועצובה‪ ,‬הן‬
‫מבחינת הנושאים והן מבחינת השפה האמנותית‪ .‬ביצירות אלו מיוצגות דמויות עניות מהמעמד הנמוך‪ ,‬והתכנים מתעסקים‬
‫במוות‪ ,‬פרידה‪ ,‬דיכאון‪ .‬היצירה "הגיטריסט הזקן" היא כנראה היצירה הכי מפורסמת מאותה תקופה‪ -‬אווירה החולי‬
‫והמלנכוליות בולטת ביצירה‪ -‬הקומפוזיציה דחוסה‪ ,‬הגוף זוויתי וחד‪ ,‬פלטת הגוונים הקרה‪ ,‬בעוד שהגיטרה היא היחידה‬
‫בעלת קווים רכים וצבעים חמים‪ ,‬אולי הגיטרה היא מקור החיים האחרון של הזקן‪.‬‬

‫התקופה הוורודה ‪1904-1906‬‬

‫פיקאסו פוגש את אשתו הראשונה‪ ,‬תקופה זו מתאפיינת בפלטת גוונים וורודה‪ ,‬אך גוון ורוד קריר‪ .‬הנושאים‬
‫סובבים סביב אימהות‪ ,‬נשיות וליצנים כייצוג של הקרקס שהיה הבילוי של המהגרים הצעירים‪ .‬הדמויות פחות‬
‫עניות מהתקופה הכחולה‪ ,‬אבל הם עדיין נודדים בתנועה מכורח התפקיד‪ .‬בתקופה זו הוא מתחיל להתפרסם‬
‫ולהרוויח כסף על עבודותיו‪ .‬במקביל אפשר לראות לאורך עבודותיו הבלחות של חזרה לאמנות הקלאסית‪ .‬יצירה‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫בולטת היא "משפחת המוקיונים"‪ ,‬שאולי אפשר לראות את פיקאסו בדמות הליצן במערכת יחסים מורכבת עם הילדה שהייתה שלו והוחזרה‬
‫למשפחת אומנה לאחר זמן קצר מאוד‪.‬‬

‫הפרימיטיביזם ‪1906‬‬
‫פיקאסו מתחיל להעשיר את האוסף האתנו‪-‬גרפית שלו‪ ,‬וזה משפיע מאוד על הסגנון שלו‪ ,‬תוך מחקר על האמנות‬
‫האיברית (סגנון אמנותי שבטי שמתקשר לאיזור קטלוניה בו נולד)‪ .‬דמויות הנשים מסמלות את אמא אדמה‪-‬‬
‫נשים מלאות‪ ,‬בצבעי אדמה‪ ,‬בהשפעת הפסלונים האיבריים‪ .‬גם בעבודותיו המסחריות (דיוקנאות בהזמנה) הוא‬
‫משתמש בסגנון הפרימיטיבי‪ .‬יצירה בולטת היא "העלמות מאבניון"‪ ,‬אשר נחשבת כיצירה הראשונה של‬
‫הקוביזם‪ .‬הנשים נמצאות בבית בושת‪ ,‬בקומפוזיציה דחוסה‪ .‬ניתן לזהות שבירה של המציאות והתבוננות בנשים‬
‫מכמה נקודות מבט שונות בו זמנית‪.‬‬

‫שיעור ‪ -7‬פבלו פיקאסו‬

‫הקוביזם ‪1908-1914‬‬
‫זה השלב היחידי שבו פיקאסו שיתף פעולה עם אמן אחר‪ ,‬ז'ורז' בראק‪ ,‬כחלק מפיתוח הזרם‪ .‬מאפייני הזרם היא פירוק המציאות לצורות יסוד‪,‬‬
‫הגעה לעבודה במונוכרום בולט‪ ,‬קווים גיאומטריים‪ ,‬התרחקות התיאור מהמציאות כחלק מהליך הפשטה‪ .‬הקוביזם מתחלק ל‪ 3‬שלבים‪:‬‬

‫הקוביזם האנליטי ‪1908-1910‬‬

‫אנליזה ופירוק של המציאות‪ :‬התעסקות בנושאי ציור מסורתי כמו טבע דומם‪ ,‬נוף‪ ,‬דיוקנאות (בעיקר של‬
‫הפטרונים שתמכו בהם)‪ ,‬כלי מיתר כנקודת אחיזה ביצירות קוביסטיות‬

‫הקוביזם ההרמטי ‪1911‬‬

‫הגעה להפשטה עד רמת הפירוק הגבוה ביותר‪ .‬בשלב זה הם מתחילים לשתול רמזים ביצירות על מנת‬
‫לסייע לצופה להבין את תוכן היצירה‪ -‬מילים‪ ,‬אייקונים‪ .‬גישה אומנותית זו מתחברת לתפיסה הקוביסטית‬
‫של השטחה ויצירת דימוי דו מימד שמזכיר דף‪.‬‬

‫הקוביזם הסינטטי ‪1912-1914‬‬

‫בניית המציאות מחדש אחרי תהליך הפירוק‪ .‬מדובר בחזרה לצורות יותר ברורות אבל בחיבור לא טבעי בין‬
‫אובייקטים‪ .‬יש שילוב של כמה שפות באותה יצירה (רדי מייד‪ ,‬טפטים‪ ,‬טקסט‪ ,‬ריאליזם‪ ,‬קוביזם)‪.‬‬

‫עקרונות היצירה הקוביסטית‪:‬‬

‫הטבע אינו בר תחרות‪ ,‬אי אפשר לחכות אותו‬ ‫‪‬‬

‫יצירת אמנות שלא כבולה לחוקי הטבע‬ ‫‪‬‬
‫נטישת הצבעוניות מתוך חיפוש אחר מהות האובייקט ולא תיאור רגעי שמושפע מאור וצל‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש אחר שפה אמנותית אחידה‬ ‫‪‬‬
‫נושאי ציור מסורתיים‪ -‬טבע דומם‪ ,‬נוף (בעיקר ארכיטקטורה)‪ ,‬דמויות אנושיות‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליכי הפשטה‪ :‬תיאור סכמטי של צורות מורכבות יותר > נטישת התיאור התלת ממדי > מונוכרומטיות > פרספקטיבה מתעוותת > טשטוש‬
‫הגבול בין אובייקט לרקע > הכפלת נקודות מבט > שבירת האובייקטים לצורות גיאומטריות בסיסיות > חזרה לצורות יותר קריאות > הרכבת‬
‫המציאות מחדש‬

‫אחרי הקוביזם ‪ 1913‬והלאה‬

‫פיקאסו מתנער מהסגנון הקוביסטי כסגנון אבסולוטי‪ .‬הוא ממשיך ליצור במגוון רחב של סגנונות משתנים לפי תקופה‪-‬‬
‫הבלחות בציור ריאליסטי‪ ,‬סגנון רך ועגול‪ ,‬סוריאליזם‪ ,‬השטחה ועוד‪ .‬הוא מרבה לצייר את הנשים המתחלפות שבחייו‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 30‬חבריו האמנים מושכים אותו לכיוון של אמנות פוליטית‪ ,‬ויצירה בולטת מתקופה זו היא "גרניקה"‪ .‬היצירה‬
‫מתארת הפצצה של מטוסים גרמנים מעל עיירת גרניקה בספרד‪ ,‬ופיקאסו מצייר ציור מחאה על האסון‪.‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫שיעור ‪ -8‬פוטוריזם‬

‫איטליה של תחילת המאה ה‪ 20‬מודחקת מהמודרניזם‪ ,‬ונשארת בתודעה הקולקטיבית כבירת הרנסנס‪ .‬הפרסום של זרם הפוטוריזם קורה בכלל‬
‫בפריז‪ ,‬למרות שכל האמנים במקורם מאיטליה‪.‬‬

‫תנועת הפוטוריזם פעלה במדיות מגוונות‪ ,‬וסובבת סביב המניפסט של הזרם שהופץ בעיתונות האיטלקית‪ .‬המניפסט הפוטוריסטי הראשון לא‬
‫מתעסק כלל באמנות‪ ,‬אלא מצהיר על כוונות הזרם בכלליות‪.‬‬

‫התקופה מתאפיינת בפיתוחים טכנולוגים‪ ,‬ואמני הזרם מצהירים על אהדתם כלפי הקדמה ובזים לעבר‪ .‬הם מבקשים להתנער מהאמנות הקלאסית‪,‬‬
‫לשבור מוסכמות‪ ,‬ולפעול במקביל לקדמה והטכנולוגיה‪.‬‬

‫אמנים מרכזיים בזרם‪ :‬בוצ'וני‪ ,‬קרלו קארה‪ ,‬לואיג'י רוסולו‪ ,‬ג'קומה באלה‪ .‬אלו מיקדו את המניפסט הרעיוני של הפוטוריסטים לכדי מניפסט‬
‫טכני לאמני הזרם שמצהיר על הסגנון האמנותי של הזרם‪ .‬במניפסט האמנותי הם מצהירים על התעסקות בתנועה ודינמיות‪ ,‬נטישת נושאי הציור‬
‫המסורתיים‪ .‬מאפייני הפוטוריסטים הם תיאור תנועה‪ ,‬קווי כוח וסימולטניות‪:‬‬

‫תיאור תנועה‪:‬‬

‫הכפלת האובייקט‪ -‬הדרך לביטוי התנועה בסצנה היא על ידי הכפלת האובייקט‬ ‫‪o‬‬
‫לאורך התנועה‪ .‬אין שאיפה להיצמד לתיאור ריאליסטי‪ ,‬ויש דמיון רב לעבודות‬
‫קוביסטיות‪.‬‬
‫שבירה ופירוק לחלקי גוף‪ -‬שמזכיר את הקוביסטים נובע מתוך התבוננות בדמות‬ ‫‪o‬‬
‫בתנועה‪ ,‬בשונה מהקוביזם שמטרת הפירוק הייתה רעיונית בדרך להפשטה‪ .‬בדומה‬
‫לקוביזם‪ ,‬כשאר הרגישו הפוטוריזם שהם מתרחקים מידי ומקשים על הצופה‪ ,‬הם‬
‫הכניסו טקסט ליצירה‪.‬‬
‫פירוק הצורה לנקודות‪ -‬תיאור דמות באמצעות נקודות וצורות קטנות מאוד מחזקות‬ ‫‪o‬‬
‫את השבירה של הסטטיות‬
‫קומפוזיציה אלכסונית‪ -‬כחזקת את התנועה בעבודה‬ ‫‪o‬‬

‫קווי כוח‬

‫שימוש באלכסונים גסים בצבעים בוהקים ובולטים ביצירה היא הדרך של הפוטוריסטים להעביר את המרד‬
‫והאגרסיביות שבהם הם דוגלים‪ .‬ניתן לראות את קווי הכוח בצורה בולטת בניסיון שלהם לתאר את המכונית‬
‫הנוסעת‪ .‬העוצמה יוצאת מהמכונית ומתפשטת על כל היצירה‪ ,‬תוך תהליכי הפשטה‪.‬‬

‫סימולטניות‬

‫קליטה סימולטנית של חושים‪ -‬ראייה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מישוש‪ .‬אלו מוטבעים ביחד ביצירה‬ ‫‪o‬‬
‫אחת‪ ,‬באמצעים חזותיים כמו קומפוזיציה‪ ,‬צבעוניות ועוד‪.‬‬
‫הסביבה במקביל לדמות‪ -‬תיאור משולב של הדמות בסביבה ולהיפך‪ ,‬הגבול ביניהן‬ ‫‪o‬‬
‫מיטשטש‪.‬‬
‫הנוכח במקביל לחסר‪ -‬תיאור של פרטים ידועים בשילוב עם פרטים שאינם נראים‬ ‫‪o‬‬

‫חסר‪--‬הפוטוריזם בפיסול‬

‫חסר—פיט מונדריאן!!!‬

‫שיעור ‪ -9‬קונסטרוקטיביזם‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫קונסטנטין ברנקוזי ‪18760-1957‬‬
‫אמן רומני שמגיע ממשפחה ענייה‪ ,‬ומושפע מאוד מאמנות קישוטית‪ .‬הוא מתפרסם כשהוא מגיע לפריז‪ .‬עבודותיו‬
‫מתאפיינות בתהליך הפשטה‪:‬‬

‫תיאור סכמטי של הדמויות‬ ‫‪‬‬

‫אין הצמדות למציאות‬ ‫‪‬‬
‫מינימום פגיעה בחומר המקורי‬ ‫‪‬‬
‫מימוש הרעיון בצורת העבודה‬ ‫‪‬‬
‫פיסול אותו פסל מכמה חומרים‬ ‫‪‬‬

‫תהליך ההפשטה אצל ברנקוזי הוא מהות העבודה‪ ,‬ומוטיב בולט בעבודותיו הוא מוטיב הראש‪ .‬הוא פועל במרחב התלת ממדי של האמנות‪ ,‬אבל‬
‫פונה לקריאת האומנות על ידי חוש המישוש‪ -‬סדרה לדוגמה‪ -‬המוזה הנמה‪ .‬בכתביו הוא אומר שתהליך הצמצום הוא לסלק את המיותר‪,‬‬
‫והיצמדות למציאות באה על חשבון המהות של האובייקט‪.‬‬

‫ברנקוזי התעסק גם פיסול סביבתי‪ ,‬במרחב בו חי ברומניה‪ ,‬וממשיך להתאפיין בהפשטה רעיונית תוך דו שיח עם הסביבה המקומית‪.‬‬

‫אוונגרד רוסי ‪ //‬מלביץ' ‪1878-1935‬‬

‫בשונה מברנקוזי שהתעמק בתהליך ההפשטה‪ ,‬מלביץ' יוצר אומנות מופשטת מהווייתה‪ .‬מלביץ' יצר בשנים שברית המועצות הייתה סגורה‬
‫למערב‪ .‬בנסיעותיו לפריז הוא פוגש את הקוביזם והפוטוריזם ומאמץ את מאפיינים הזרמים הללו לעבודותיו‪ ,‬תוך הישענות על תכנים‬
‫קומוניסטים בולשביקיים‪ .‬הפשטת הדמויות נותנת לה אופי קשה ומכני‪ ,‬מנותק מהרוך והקימורים האנושיים‪.‬‬

‫זרם הסופרמטיזם מבוסס על הזרם הפוטוריסטי‪ ,‬והוא טוען כי בזכות הפוטוריזם הם יכול להמשיך להתקדם ואף לרמוס את הפוטוריזם‪ .‬בכך‪,‬‬
‫הוא יוצא נגד העבר ומבקש קדמה מתמשכת‪ .‬המופשט של הסופרמטיזם הוא מופשט כדבר עצמאי‪ -‬אין מקור במציאות שממנו הגיעו לתוצר‬
‫הסופי‪ .‬סופרמטיזם‪ -‬מעל המציאות‪ ,‬אין לה שום קשר למציאות‪ ,‬יש מאין‪ .‬הוא נותן משמעות רוחנית למופשט ומשווה אותו לאלוהות‪ .‬במקביל‬
‫לאמנות‪ ,‬מלביץ' רואה בסופרמטיזם כזרם טוטאלי וחושב שהארכיטקטורה תהפוך לאוניברסלית‪.‬‬

‫התקופה השחורה‬
‫ב‪ 1913‬עולם האמנות הגיע לריבוע השחור‪ -‬שיא ההפשטה‪ .‬מלביץ' רואה בצורת הריבוע כצורה השלמה ביותר בטבע‬
‫שמתמצתת את שפת האומנות‪.‬‬

‫התקופה הצבעונית‬
‫שחור ולבן‪.‬‬ ‫עדיין ברמה גבוהה של הפשטה‪ ,‬אבל יש כניסה של צבעי יסוד מול‬
‫הצורניות עדיין מאוד בסיסית ומתקיימות מערכות יחסים בין הצורות‪.‬‬

‫התקופה הלבנה‬
‫שלו ויוצר סדרת‬ ‫‪ -1917‬מלביץ מגיע לשיא ההפשטה‬
‫ה"אפס" של האמנות‪.‬‬ ‫עבודות של לבן על לבן‪ ,‬בטענה שזה‬

‫דאדא‬

‫התקופה‪ :‬אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬העולם חווה סבל גדול‪ ,‬ויש תחושה של חוסר שקט ונפילה כלכלית‪ .‬זרם הדאדא צומחת בתקופה זו‬
‫ומנצל אותה לאמנות שלו‪ .‬הם מבקשים לפרק את כל המוסכמות ומתאפיינים בהומור‪ ,‬אבסורד ואנרכיזם‪ .‬הם הרבו בכתיבת מניפסטים ארוכים‬
‫ומלאי מילים‪ ,‬ופעלו בכמה מוקדים ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫המניפסט המפורסם ביותר של הדאדא ‪ -1918‬בגדול הכל לא‪ .‬הכל סותר‪ ,‬אין אמת אחת‪ ,‬הכל אוקסימורון‪ .‬המשתמע הוא להגיע לאי‪-‬יצירה‪.‬‬
‫שום אמירה חיובית‪ ,‬הכל מה לא‪ .‬היא נגד הכל ובעד ההרס‪ ,‬נגד אידיאליזם ומוסר‪ ,‬ובעד מקריות וספונטניות‪ .‬הם נגד ההיגיון‪ ,‬מניפסטים‪,‬‬
‫בורגנות‪ ,‬ובעד סתירות פנימיות‪.‬‬

‫הדאדא בציריך‪ -‬קריאה לאמנים חיצוניים לבוא להציג‪ ,‬באווירה תוססת ומשתנה‪ .‬אין הגדרה של מה נחשב אומנות‬
‫ומה יכול להציג‪ ,‬מקבלים את כל המגוון‪.‬‬

‫הדאדא בברלין‪ -‬בשונה מציריך (שפעלו במדינה ניטרלית)‪ ,‬הדאדא בברלין יוצא בהצהרות פוליטיות‪ ,‬חברתיות‪,‬‬
‫דרך קיצוניות ואבסורד‪.‬‬

‫הדאדא משתמש בשיטת הקולאז' (דו ותלת מימד) בשביל לפרק את המציאות ויצירת מציאות חדשה מורכבת מכמה‬
‫אלמנטים של מציאות‪ .‬התוצאה שמתקבלת לא מעבירה מסר חד משמעי‪ ,‬ואפשר לקרוא אותה בכמה כיוונים‪.‬‬

‫הדאדא פעלה עד שנת ‪ ,1923‬והראתה תסיסה חברתית בעולם האמנות‪ .‬לאט לאט הם הרגישו שכבר לא נשאר להם מה לחדש (אחרי שכבר‬
‫שברו את כל המוסכמות ויצאו נגדן)‪ .‬ב‪ 1922‬ערכו מסיבת סיום לדאדא בבית הספר באו האוס בגרמניה‪.‬‬

‫שיעור ‪ -10‬דאדא‪+‬סוריאליזם‬

‫מרסל דושן ‪1887-1968‬‬

‫פעל במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,20‬ונחשב כמוביל המודרניזם‪ .‬היווה השראה לזרמי הפופ אפ שיבוא אחריו‪ .‬במקביל לפרנסה מאמנות‬
‫רחוב הוא מתחיל ליצור את האמנות שלו‪ .‬ניתן לבחון את עבודותיו דרך מושג המכונה‪:‬‬

‫עבודותיו מתאפיינות ב‪:‬‬

‫ארגון ועיבוד של המציאות‬ ‫‪‬‬

‫עבר תהליך חשיבה אומנותי‬ ‫‪‬‬
‫אבסורד‪ -‬מאפיי בולט בעמדתו האומנותית‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Ready made‬מוכן מראש‪ -‬האמן כמעט ואינו נוגע בחומר‪ ,‬לא מפעיל כישרון ייחודי‪ .‬האמן נשעם על מוצר קיים (לרוב יוצר בפס‬ ‫‪‬‬
‫ייצור)‪ .‬הפעולה של האמן היא הבחירה וההכנסה לתצוגה‪.‬‬
‫שבירת מעמד האמן מעל העם‪ -‬כל אחד יכול ליצור יצירת אמנות כל עוד יקבלו אותה כאמנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צורות מורכבות בחפצי הרדי מייד‬ ‫‪‬‬
‫הומור‬ ‫‪‬‬
‫אסתטיקה עיצובית נקייה‬ ‫‪‬‬
‫מקריות‪ -‬האמן לא שולט בפעולה‬ ‫‪‬‬

‫שיעור ‪ -10+11‬סוריאליזם‬

‫קיים קשר בין הסוריאליזם לתנועת הדאדא‪ .‬הסוריאליזם מגיע אחרי רצף של אמנות שמבקשת לפרק ולהפשיט עד כמעט לכדי כלום‪ -‬ולכן‬
‫הסוריאליזם מבקש ליצור מציאות חדשה (ולהפסיק לפרק)‪ .‬הסוריאליזם בונה מציאות חדשה שנשענת על עולם הדמיון‪ .‬הם מפרסמים מניפסטים‬
‫בתצורת הגדרות מילוניות‪" :‬אוטומיטזם נפשי טהור‪ ,‬שבאמצעותו מתכוונים להביע את פעילותה הממשית של המחשבה‪ .‬זוהי הרחבתה של‬
‫המחשבה כשהיא נעדרת כל שליטה מכוונת מצד השכל‪ ,‬ומנוערת מכל דאגה אסתטית או מוסרית‪ ".‬בדומה לדאדא‪ -‬בשניהם כוללים את כל‬
‫תחומי היצירה‪ ,‬אמנים שעברו מהדאדא לסוריאליזם‪ ,‬והם מבקשים לשלול את ההיגיון‪.‬‬

‫מאפיינים‪:‬‬

‫שלטון ההיגיון והרס הדמיון‬ ‫‪.1‬‬

‫פרוייד‬ ‫‪.2‬‬
‫חשיבות הדמיון‬ ‫‪.3‬‬
‫החלום‬ ‫‪.4‬‬
‫אוטומטיזם‪ -‬יצירות מקריות‬ ‫‪.5‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫סוריאליזם אוטומטי‬
‫אמנים רבים מהסוראליזם פנו לשיטת האוטומטיזם‪ -‬פעולה ללא שליטה וללא חשיבה רציונלית‪ ,‬שממנה אפשר להגיע למהות ומשמעות‪ .‬לאחר‬
‫יצירת השרבוט האמן מתחיל לזהות אלמנטים בולטים‪ ,‬ואז השלים אותם‪ .‬אפשר לזהות קווים דומים עם פעולת הפסיכולוג‪ -‬המטופל מוציא את‬
‫התוכן והפסיכולוג מפרש את התוכן ולהבליט אותו‪.‬‬

‫סוריאליזם פיגורטיבי‬
‫החליטו ליצור מתוך עולם החלומות‪ -‬שילוב של אלמנטים מציאותיים שיוצרים משהו מוזר‪.‬‬

‫רנה מגריט‬ ‫‪‬‬

‫מבקש לבחון את יחסי אמנות ומציאות‪ .‬אמן מייצג את הסגנון הסוריאליסטי הפיגורטיבי‪.‬‬
‫סלבדור דאלי ‪1904-1989‬‬ ‫‪‬‬
‫התעסקות בזיכרונות‪ ,‬טראומות ילדות‪ .‬גם נושא המיניות בולט‬ ‫‪o‬‬
‫יכולות ריאליסטיות גבוהות‬ ‫‪o‬‬
‫העברת אי רציונליות ודמיון דרך תיאור ריאליסטי על מנת להציגו בצורה אובייקטיבית ביותר‬ ‫‪o‬‬
‫אלמנטים ריאליסטיים בשילובים לא רציונאליים‪ ,‬השילובים בין האובייקטים זולגים אחד לשני‪ ,‬יצירת משהו חדש מכמה‬ ‫‪o‬‬
‫אלמנטים‪.‬‬
‫העברת מוטיב הפרנויה בצורה מבוקרת על מנת להנגיש את הפרנויה לקהל‪ .‬הפרנויה באה לידי ביטוי בשילוב של ‪ 2‬מושגים‬ ‫‪o‬‬
‫לכדי ישות אחת‪.‬‬
‫ציטוטים מתולדות האמנות‪ ,‬בעיקר יצירות שהשפיעו עליו באופן אישי‬ ‫‪o‬‬

‫חואן מירו ‪1893-1983‬‬

‫משלב בין הסוריאליזם הפיגורטיבי לאוטומטי‪ .‬עובר תהליך של הפשטה‪ ,‬נשען על עקרונות קוביסטים‬

‫שיעור ‪ -11+12‬מופשט אמריקאי‬

‫אמנות עד תחילת המאה ה‪20‬‬

‫במהלך המאה ה‪ 19-‬מתקיימת בארה"ב אמנות מקבילה לאמנות האירופאית‪ ,‬ששואבת ממנה השראה‪ .‬סגנון לדוגמה הוא ההדסון ריבר‪ -‬שבאים‬
‫לפאר את הנופים המקומיים של ארה"ב בסגנון רומנטי‪ -‬האדם הלבן כובש את הטבע‪ .‬גם הקבלה לאסכולה האימפרסיוניסטית יש בארה"ב‪ -‬והיא‬
‫אסכולת ה‪ ash can‬שמשלבת סגנון אימפרסיוניסטי עם אקספרסיוניסטי‪.‬‬

‫אמנות בתחילת המאה ה‪20‬‬

‫במהלך מלחמת העולם השנייה מתקיימת הגירה גדולה של אמנים מאירופה לארה"ב‪ ,‬שם הם מתקבלים באהדה גדולה‪ -‬ובכך ניו יורק הופכת‬
‫להיות מרכז האמנות החדש‪ .‬תערוכת בית הנשק‪ -‬נקודת המפנה בפיתוח האמנות האמריקאית‪ .‬סוחרי אמנות סחרו האנגר נשק ענק להצגת‬
‫אמנות מודרנית ב‪ .1913‬הקהל לא הכיר אמנות מודרנית עד אז‪ ,‬ותערוכה זו הפיצה את האמנות המודרנית לציבור הרחב‪ ,‬דבר שגרר ביקורת‬
‫קשה‪ .‬מכאן והלאה מתחילים להבין בארה"ב את השפה של האמנות המודרנית‪.‬‬

‫אמנים בולטים‪ -‬אדוארד הופר‪ ,‬ג'ורג'יה אוקיף‪ .‬הסגנון מתאפיין בריאליזם עם מעט הפשטה‪ ,‬תוך כדי התעסקות ניכרת בתרבות האמריקאית‪.‬‬
‫לרוב דמויות בודדות‪ ,‬להעצמת הניכור בתרבות האמריקאית‪.‬‬

‫אמנות אזורית‬
‫בשונה מאמנים שבמכוון נשמענו על אמנות אירופאית‪ ,‬היו אמנים שבהצהרה בחרו להתעסק בחיים המקומיים ברחבי ארה"ב‪.‬‬

‫אחרי מלחמת העולם השנייה‬

‫‪ 1935-1943‬שפל כלכלי חריף בארה"ב‪ ,‬ובעקבותיו מצהיר הנשיא על פרוייקט עבודות יזומות (תשלום קבוע עבור עבודות שוליות על מנת‬
‫להמשיך לקיים חיים בכבוד)‪ .‬גם אמנים נכללו תחת הפרוייקט‪ ,‬והם מתבקשים לצייר במרחב הציבורי‪ .‬ציורי קיר הופכים להיות שפה אמנותית‬
‫רווחת‪ ,‬ומתוכם יצאו האמנים המופשטים האמריקאיים‪ .‬הנושאים עדיין נשענים על התרבות האמריקאית‪.‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫אסכולת ניו יורק‪ -‬אקספרסיוניזם מופשט‬
‫שנות ה‪ 40‬וה‪ .50‬תנועת האמנות הראשונה שנודה בארה"ב והתפרסמה בעולם‪ ,‬והיא מייצגת את המעבר של האמנות מפריז לניו יורק‪ .‬גם מעבר‬
‫של אמנים סוריאליסטיים מאירופה לניו יורק עודדה את האמנים האמריקאים להגעה למופשט‪ .‬הרבה אמנות מופשטת מוצגת במוזיאונים‪ ,‬ניתן‬
‫לחלק ל‪ 2‬קבוצות‪:‬‬

‫קבוצת ציירי הפעולה‪ -‬אמנות שמדברת על תנועה‪ ,‬פעולה‪ ,‬אקספרסיביות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קבוצת שדות הצבע‪ -‬משטחי צבע גדולים להעברת רגש חזק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני הציור‪ -‬ציור בממדים ענקיים‪ ,‬התעסקות בעיקר בטכניקה יותר מהתוכן‪ ,‬תכנים אמריקאיים‬

‫ג'קסון פולוק ‪ -1912-1956‬קבוצת ציירי הפעולה‬

‫אמן שנוי במחלוקת‪ ,‬מצד אחד זוכה להצלחה‪ ,‬מצד שני האמנות שלו לא מובנת לקהל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שואב את השראתו מהסוריאליזם האוטומטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סגנון צביעה מעוגל‪ ,‬עבודה בשכבות‬ ‫‪‬‬
‫השארת מסגרת חשופה‬ ‫‪‬‬
‫תהליך הפשטה‬ ‫‪‬‬
‫התעסקות במיתוסים‪ ,‬תרבויות אחרות‪ ,‬מסכות אפריקאיות‬ ‫‪‬‬
‫מושפע מציורי חול אינדיאניים‬ ‫‪‬‬
‫חזרתיות צבעונית וצורנית‪ ,‬פריסה אחידה של האובייקטים על הפורמט‬ ‫‪‬‬

‫מארק רותקה‪ -‬קבוצת שדות הצבע‬

‫הישארות בצד הצורני של היצירה‬ ‫‪‬‬

‫מתייחס לרדיפת היהודים באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה‬ ‫‪‬‬
‫מתח בין מסחור היצירה‬ ‫‪‬‬
‫עבודות בקנה מידה ענק ותצוגה בחלל עם ספסל ישיבה‬ ‫‪‬‬

‫‪ -OPART‬זרם אמנות אופטית שמתפתח בשנות ה‪ 60‬מתוך האמנות המופשטת‪.‬‬

‫אמנות מינימליסטית‬
‫בסוף שנות ה‪ ,60‬הגעה לשיא של מופשט וצמצום (תהליך שהתחיל בתחילת המאה ה‪ .)20‬יש שיגידו שזוהי מהות האמנות המודרניסטי‪ .‬נקראה‬
‫גם אמנות ה‪ ,ABC‬והיא מתאפיינת בשימוש בצורות גיאומטריות פשוטות ונוקשות‪ ,‬עם נטייה למשטחי צבע נקיים‪ .‬הטכניקה היא לא בהכרח‬
‫ידנית‪ ,‬ויש שימוש בטכנולוגיות מודרניות‪ .‬מיקום היצירה בחלל התצוגה הוא נושא שמעסיק את האמנים‪ ,‬ויש מקום להתעכבות בניתוח בסוגיית‬
‫החומר‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬מיקום בחלל‪ ,‬מערכת יחסים עם התקרה והרצפה ועוד‪ .‬ניתוח היצירה המינימליסטית מתייחס אך ורק לרמה החזותית של‬
‫היצירה‪ -‬אין מקום לפרשנות מאחורי הקלעים‪.‬‬

‫אמנות הפופ ארט – שנות ה‪60‬‬

‫אחרי נתק ארוך בין הקהל לאמנות‪ ,‬אמנות הפופ‪-‬ארט מצליחה לחבר את הקהל מחדש לעולם האמנות‪ -‬הקהל מבין את היצירה‪ ,‬הצורות מוכרות‬
‫לעין‪ ,‬הוא מצליח להפיק ממנה מסר‪/‬משמעות ואין תחושת תסכול‪ .‬הזרם מתחיל באנגליה‪ ,‬אבל מהר מאוד הופכת להיות מזוהה עם ניו יורק‬
‫ותרבות הצריכה המסיבית שלה‪ .‬יש שיגידו שזרם זה הוא ההתחלה של פוסט מודרניזם‪ .‬ואפשר לראות השפעות של דושן וזרם הדאדא‪.‬‬

‫יצירה בולטת היא "מה עושים את הבתים של היום כה שונים וכה מושכים" של ריצ'רד המילטון (‪ -)1956‬אפשר לראות דיבור על‬
‫הטכנולוגיה של העתיד‪ ,‬על העולם המשתנה‪ .‬העבודה היא קולאז' של תמונות מייצגות של בתים אידיאלים‪.‬‬

‫אנדי וורהל ‪1930-1987‬‬

‫וורהל הצליח להנגיש את האמנות לציבור בבחירה שלו בתכני קאלט נמוכים כמו כוכבי קולנוע‪ ,‬תכנים מהרחוב ומהמציאות עצמה‪ .‬גם הטכניקה‬
‫מתכתבת עם עולם הדפוס התקופתי‪ ,‬וככה הוא מתווך את האמנות ל"צרכן הפשוט"‪ .‬יש הטוענים שיש אמירה ביקורתית בעבודותיו בהתייחסות‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫לנפש האדם והתקשורת המסלפת‪ .‬הבחירה בהצגת כל הגרסאות של ההדפס (כולל הפחות טובים) באה להראות שמדובר בפס ייצור ולא ביצירה‬
‫חד פעמית‪ .‬במקביל לאנשים‪ ,‬הוא מצייר חפצים מחיי היום יום‪ ,‬והוא מעלה את החפץ לרמת גיבור תרבות‪ .‬מוצרי מזון מוכנים מראש וארוזים‬
‫היו דבר חדיש לאותה תקופה והרעיון היה מרענן לציבור (קופסאות המרק של קמפבל‪ ,‬קוקה קולה)‪.‬‬

‫רוי ליכטנשטיין ‪1923-1997‬‬

‫אמן שמזוהה עם עולם הקומיקס בתוך זרם הפופ‪-‬ארט‪ .‬בשנות ה‪ 30‬מופצות לראשונה חוברות הקומיקס בארה"ב‪ ,‬והיא נחשבת אמנות נמוכה‬
‫ופשוטה‪ .‬עבודה בצבעי יסוד‪/‬מעט גוונים (בגלל עלויות הדפסה)‪ ,‬קו מתאר שטוח‪ ,‬אין ניסיות ליצור תלת מימד‪/‬הגוונה‪ ,‬דימוי פשוט וישיר‪.‬‬
‫ליכטנשטיין לוקח את דימויי הקומיקס ומציב אותם במוזיאון‪ ,‬שוב מתבסס על תכנים שהקהל מכיר והופך אותם לגיבורי תרבות‪ .‬במקביל הוא‬
‫גם מחדש יצירות אמנות מוכרות בעיבוד קומיקס‪.‬‬

‫קלאוס אולדנברג ‪ 1929‬עד היום‬

‫התחיל בשנות ה‪ 60‬ומזוהה עם פיסול פופארט‪ .‬גם הוא מפיח חיות בחפצים יומיומיים‪.‬‬
‫‪3/3/2019‬‬
‫אמנות שנות ה‪:70-‬‬

‫סופר ריאליזם‪ -‬אמנות שמנסה להתחרות במצלמה‪ .‬תחושת התפעלות מהיכולות הטכניות של הצייר‪ .‬תכנים שמתעסקים במודרניזם וטכנולוגיה‪.‬‬
‫דואן האנסון יוצר סדרה של פסלים בגודל אמיתי של צרכן אמריקאי טיפוסי ומותח דרכם ביקורת על תרבות הצריכה‪.‬‬