‫מבחן על פרק כירה (שבת)‬

‫אברהם להם‬ ‫בס''ד‬

‫מבחן על פרק כירה‬

‫יש מחלוקת ראשונים‪ ,‬מדוע אסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לדעת רש''י האיסור הוא משום מוסיף הבל‪ .‬צריך לבאר מה האיסור‪ ,‬הרי''ף‬ ‫‪-‬‬
‫מפרש שהוא משום הטמנה‪ ,‬וטמנה הוא משום שמה יחתה בגחלים‪.‬‬
‫לדעת תס‪ ,‬לאו משום מוסיף הבל הוא‪ ,‬שא''כ מה היתר של גו''ק‪ .‬לכן הוא סובר‬ ‫‪-‬‬
‫שהוא משום שמה יחתה בגחלים לבשולו‪.‬‬

‫המשנה כתב ב"ש אומרים חמין אבל לא תבשיל‪ ,‬צריך לבאר מה ניקרא תבשיל‪ ,‬שהוא‬ ‫‪.2‬‬
‫משמתיר ב"ש‪ .‬לדעת ת"ס סתם חמין ותבשיל הוא בין כ"צ בין מב"ד‪ ,‬לבן מותר רק חמין‬
‫בין כ"צ בין מב"ד‪ ,‬ואפילו שממים קרים למים חמים טוב לו‪ ,‬אינו ניקרא שיפה לו משום‬
‫שעה קצת ליהות רע לו‪ ,‬ומותר ‪ .‬הרשב"א חולק עליו וסבר שעה זו ניקרא יפה לו‪ ,‬לכך‬
‫מותר רק חמין כ"צ‬

‫על הצד שלשהות תנן‪ ,‬לפי ב"ש רק מותר לשהות חמין‪ .‬צריך להבין מה הדין לגבי ע"ש‬ ‫‪.3‬‬
‫סמוך לשבת‪ ,‬לדעת רש"י יש דין שיהה‪ ,‬לכך מותר חמין‪ ,‬אבל לדעת ת"ס שיש דין חזרה‪,‬‬
‫אסור הכול‪.‬‬

‫לפי רשי לחנניה איירי לגבי שהייה שמותר רק לגבה (על האש)‪ ,‬אבל תוכה לא (שהוא‬ ‫‪.4‬‬
‫סובר ששייה אסור מישום התמנה)‪ ,‬ולרבנן לסיפה קאי ולחזרה‪ .‬יכול לפרש שאחר שרשי‬
‫מפרש ככא לרנן‪ ,‬נמי לחנניה מפרש לחזרה‪.‬‬

‫אם חנניה מתיר לשהות בער''ש כמאב''ד גם לתוך כירה שאינה גו''ק‪ ,‬תלוי במחלוקת‬ ‫‪.5‬‬
‫רשי ותס'‪ ,‬לרשי אסור שהתמנה הוא‪ ,‬ול תס' מותר‪ .‬המחלוקת הוא אם יש התמנה מצד‬
‫אחד או לא‪.‬‬

‫הגמ' מסתפק לעינן סמיכה שאינה גרופה וקטומה‪ ,‬ובמסקנה מתיר‪ ,‬אבל צריך להבין‬ ‫‪.6‬‬
‫באיזה אופן‪ ,‬לפי רבנן כל המיקרא איירי לשיהה‪ ,‬לכן מותר רק לשהות‪ .‬אבל לחנניה‬

‫‪Página 1 de 4‬‬
‫מבחן על פרק כירה (שבת)‬
‫אברהם להם‬ ‫בס''ד‬

‫השאלה נמי ללהחזיר שואל‪ ,‬והתירוץ נמי מתור להחזיר (או משום ספק דרבנן‬
‫לקולה או שחזרה ילפנן משיהה)‪ .‬לכן לשטתו מותר אפילו לחזור‪.‬‬

‫לפי המסקנה קטמה והובערה הדרה למילתה קמיתה‪ .‬לכן מותר כל משמותר בכירה‬ ‫‪.7‬‬
‫גו"ק‪ .‬לפי רבנן שמותר לשהות תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי בכירה גו"ק‪ ,‬הכא נמי‬
‫מותר‪ ,‬זו לפי פירוש רישון שח תס‪ ,‬אבל לפי השני לאו קתימה לגמרי הוא‪ ,‬לכן מותר רק‬
‫כ"צ‪.‬‬

‫לדעת האוסרים לשהות ע''ג כירה שאינה גו''ק כמאב''ד‪ ,‬מותר לשהות מאכל כ''צ‬ ‫‪.8‬‬
‫ומצתמק ורע לו‪ ,‬לבד מר' יהודה ור' מאיר‪ .‬לגבי מצתמק ויפה לו‪ ,‬רב ושמואל אוסרים‪,‬ר'‬
‫יוחנן ומר עוקבה מתיר‬
‫לעניין הפסק‪ ,‬רש''י ותס פסקו כחנניה (ואפילו מב''ד מיתר)‪ ,‬הכי נמי סבר הרא''ש והטור‪.‬‬
‫הרי''ף‪ ,‬וברמב''ם פסקו כרבנן וסוברים שלשהות מאכל כ''צ ומצתמק ויפה לו אסור‪.‬‬
‫דעת מרן‪ ,‬יד מחלוקת היאך להבין‪ ,‬שבס' אחד בסתם כהרי''ף ובי''א כהרא''ש‪ ,‬ונראה שהלכה‬
‫כהרי''ף‪ ,‬אבל בס' אחר כתב שכרמו פניה שרי‪ ,‬שנראה שהלכה כהטו''ר‪.‬‬

‫ההיתר של קדירה חייתה הוא משום שאפילו שמחתה את האש‪ ,‬לא מיגע ללילה‬ ‫‪.9‬‬
‫וליום אפילו בלי חתוי מגיע‪ ,‬רוב הפוסקים סוברים שגם בכירה וגם ותנור הוא‬
‫ההיתר (כן דעת רשי)‪ .‬אבל תס סובר‪ ,‬שרק בתנור (שהבלו רב) יכול מגיע ליום וזה‬
‫משמותר‪ ,‬אבח כירה (שאין כל כך חום) אסור‪.‬קדירה חייתה נחשב כל שאין בשול‬
‫כלל‪.‬‬

‫לפי רבנן מותר לכתחילה לשהות בלי גו''ק אפילו מב''ד‬ ‫‪.10‬‬
‫לרבנן יש מחלוקת ראשונים הכי מפרש הגם'‪,‬‬
‫הרא''ש מפרש ששאלה ראשונה הוא מה הדין בשבילו‪ ,‬והשניה‪ ,‬מה הדין‬ ‫‪-‬‬
‫לאחרים‪ ,‬ופסק שניהם לחומרה‬
‫הריף‪ ,‬פסק לחומרה בין בשבילו בין לאחרים ‪ ,‬שהוא סבר ששאלה שניה לרבי‬ ‫‪-‬‬
‫יהודה במצתמק ויפה לו וכיון שבמסקה מסתפק עביד לקולה‪ ,‬לכן לשטתו לרבנן‬
‫אם שכח דבר כ''צ אפילו שטוב לא‪ ,‬מותר (כן נמי דעת הרמב''ם)‪.‬‬

‫‪Página 2 de 4‬‬
‫מבחן על פרק כירה (שבת)‬
‫אברהם להם‬ ‫בס''ד‬

‫בפירוש התס ‪ ,‬יש מחלוקת הכי מפרש‪ .‬אם הרשב''א לא באו לחלוק ‪,‬לתס אין‬ ‫‪-‬‬
‫נפקא מינה למעשה‪ ,‬או שבאו לחלוק (חסון איש) וסובר שלכ''צ אין גזרה‪.‬‬

‫יש כמה שיטות היאך מותר לחזור בשבת‪,‬‬ ‫‪.11‬‬

‫ר' תדאי‪ ,‬דוקא בידו אבל הניח על הקרקע אסור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ר חייא ‪ ,‬בין בידו‪ ,‬בין בקרקע מותר‬ ‫‪-‬‬
‫אחר שני צדדים זות‪ ,‬הגם הביא שני א''ד לגבי הדעת להחזיר‪ .‬הא''ד ראשון‬ ‫‪-‬‬
‫סבר שבידו מותר לעולם ואפילו בקרקע מותר אם יש דעם ליחזור‪ .‬והא''ד‬
‫שני ‪ ,‬שקרקע לעולם אסור‪ ,‬ובידו אם יש דעם ליחזור‪ ,‬מותר‪ .‬אם לאו‪,‬‬
‫אסור‪.‬‬
‫לגבי הפסק הלכה‪,‬‬
‫הרי''ף והר''ן פסקו כהא''ד שני‪.‬משום שקרוב לאיסור דאורייתה‬ ‫‪-‬‬
‫הריטב''א כהא''ד ראשון‪ ,‬משום שספק דרבנן לקולה‪ ,‬ונמי שהוא בתרה‬ ‫‪-‬‬
‫הרמב''ם פסק כר' תדאי‪ ,‬משום שרבים הם‪.,‬‬ ‫‪-‬‬
‫השלחן ערוך פסק כהרמב''ם‪ ,‬שדוקא בידו אבל הניח על הקרקע אסור‪.‬‬

‫יש מחלוקת בגמ' לגבי תנור‪ ,‬ר' יוסף סבר שמשאסור תוכה וגבה הוא‪ ,‬אבל לסמוך‬ ‫‪.12‬‬
‫מותר לגמרי(לרשב''א)‪ .‬אביי חולק עליו וסובר שלסמוך אסור‪.‬‬
‫כל הראשונים פסקו כרב יוסף שתניא כוותה‪ .‬לכן אסור לסמוך לתנור שהוסק בקש‬
‫וגבבא בלי גו''ק‪ ,‬אם גרף וקטם והוסק בקש וגבבא‪ ,‬הרמב''ם מתיר‪.‬‬
‫אם מותר ליתן על גבי כופח שהוסק בגפת ועצים אם הוא גו''ק‪,‬‬
‫הרמב''ם אוסר‪ ,‬שהוא כתנור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הרמ''ך מתיר‬ ‫‪-‬‬
‫התס (לדעת אביי מתיר)‪ ,‬שהוא סובר שגו''ק משתווה לקש‬ ‫‪-‬‬
‫הרי''ף אוסר‬ ‫‪-‬‬
‫לגבי דין סמיכה לכופך שהוסק בגפת ועצים אם הוא גו''ק‪ ,‬לדעת אביי‬
‫הרשב''א מתיר משום שאביי מתיר אפילו גבה‪ ,‬ורב אדא אפילו (לסמוך)‬ ‫‪-‬‬
‫ותנור‬
‫הרמב''ם אוסר‬ ‫‪-‬‬

‫‪Página 3 de 4‬‬
‫מבחן על פרק כירה (שבת)‬
‫אברהם להם‬ ‫בס''ד‬

‫התס' אוסר‬ ‫‪-‬‬

‫הרי''ף אוסר‬ ‫‪-‬‬
‫למי שאוסר יכול לומר שהיתר דרב אדא‪ ,‬וקש הוא‪.‬‬

‫‪Página 4 de 4‬‬