‫‪1‬‬

‫בס"ד‬

‫התוועדות עם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה‬

‫בעניין‪ :‬א‪ .‬מהותו של משפיע‪ .‬ב‪ .‬מוח שליט על הלב‪ .‬ג‪ .‬עבודת ה'‪ .‬ד‪ .‬אהבת ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ק"ש שעל המיטה‪ .‬ה‪ .‬אתכפיא‪.‬‬
‫נרשם ע"י הת' (הרב) משה אהרון שי' טייכמן (כפר חב"ד)‬

‫לדמותו של הממונה להיות "משפיע"‬

‫"משפיע" הינו גם מלמד חכמה ומוסר וגם מחנך‪ .‬גם בישיבות חב"ד וגם בבתי כנסת חסידיים (חב"ד) ישנו אדם‬
‫ממונה בתור "משפיע" אשר מתפקידו לא רק ללמד חסידות אלא גם להפנים למחונכים את היסודות החסידיים‪.‬‬
‫לכן שמו "משפיע" כי אינו רק מלמד חומר גרידה אלא גם משפיע בפנימיות החניך‪ ,‬שיושפע מן השיעור או‬
‫השיחה או ההתוועדות שמוסר המשפיע וישנה אותו לטובה‪.‬‬

‫ישנם סוגים שונים של משפיעים‪ ,‬ישנם כאלו אשר מחנכים לדברים חיצוניים בלבד כמו לשפר ההתנהגות‬
‫במחשבה‪ ,‬בדיבור ובמעשה ביראת שמים ובלימוד התורה‪ ,‬או בעיסוק ב"מבצעים" (המבצעים שהכריז עליהם‬
‫הרבי) כמו מבצע תפילין‪ ,‬נש"ק – נרות ש"ק‪ ,‬מזוזה וכו'‪ ,‬דברים אלו מאוד נחוצים והכרחיים ובלעדיהם א"א‬
‫לחיות כיהודי שומר מצוות או כחסיד‪ .‬אבל ישנו "משפיע" שאינו מסתפק בחינוך הנ"ל בלבד אלא חודר‬
‫לפנימיותו של נפש החניך ומנסה לחנכו ע"י עבודה עצמית של החניך בשכל ומידות כפי שנאמר "וידעת היום‬
‫והשבתה אל לבבך"‪ ,1‬קודם להבין ואח"כ להרגיש גם בלב‪.‬‬

‫זוהי עבודה רבה וקשה בכוחות הפנימיים של הנפש שהרי נאמר במשנה "על שלשה דברים העולם עומד על‬
‫התורה ועל העבודה ועל גמ"ח"‪" ,2‬עבודה" פירושה עבודת הקרבנות‪ ,‬וכעת שאין ביהמ"ק קיים‪ ,‬התפילה היא‬
‫במקום הקרבנות וזוהי עבודה נפשית פנימית‪ .‬קודם עם השכל שילמד ויבין גדלות הבורא‪ ,‬לימוד גדלות הבורא‬
‫מתבצע ע"י לימוד מאמרי חסידות מיוחדים אשר דנים בנושאים אלו‪ ,‬אח"כ יש צורך להתבונן במחשבה בענייני‬
‫גדלות הבורא אלו עד שזה ישפיע גם על רגש הלב שלו להתפעל ברגש של אהבה לה' או רגש של יראה מה'‪.‬‬

‫וכך סיפר הרבי הריי"צ נ"ע בנושא המוח והלב‪ :3‬הי' זה בחורף תרס"ג‪ .‬בגלל חלישות בריאותו‪ ,‬נסע הרבי‬
‫(מהורש"ב) נ"ע לוינה אל אחד מגדולי הפרופסורים‪ .‬כדי לקבוע את האבחנה הי' על הפרופסור לדעת בדיוק את‬
‫סדר יומו של הרבי‪ ,‬כמה שעות ביום הוא עובד‪ ,‬איך ומהי עבודתו‪ .‬הפרופסור התעכב על השאלה מהי חסידות‪,‬‬
‫איזה מין לימוד הוא זה? ויענה לו הרבי‪ :‬תורת החסידות היא שהמוח מוכרח לתת ללב להבין מה שצריכים‬
‫לרצות‪ ,‬והלב צריך להביא בחיים מה שהמוח מבין‪ .‬שאל הפרופסור‪ :‬איך עושים זאת‪ ,‬הרי מוח ולב שני עולמות‬
‫נפרדים הם‪ ,‬וים גדול מפריד ביניהם? ענה לו הרבי‪ :‬העבודה היא להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה‪ ,‬או לכל‬
‫הפחות לקשר ביניהם בחוטי טלפון או חשמל באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב‪ .‬ומוכרח אני לציין שהחסידים‬
‫מתולדתם הנה חומר המוח וחומר הלב שלהם מסוגלים ללימוד זה ולעבודה זו‪.‬‬

‫*‬

‫הנוכחים שרו ניגון חסידי דביקותי והפנימו את דברי המשפיע‪ ,‬ואח"כ המשיך המשפיע רש"ח בהתוועדות‪,‬‬
‫שאבי' שי' נכח שם‪:‬‬

‫כאשר אומרים "מוח שליט על הלב" זוהי עבודת ושיטת חסידות חב"ד וזוהי עבודה קשה‪ ,‬כיון שלפעמים אפשר‬
‫להגיע לדרגת אהבת ה' בלי עבודת המוח‪ ,‬וכמו שקרה בזמן אדמו"ר הזקן שהראו לו על חסיד אחד (לא מחב"ד)‬

‫‪ 1‬דברים ד'‪ ,‬ל"ט‪.‬‬

‫‪ 2‬פרקי אבות פ"א‪ ,‬משנה ב'‪.‬‬
‫‪ 3‬אור החסידות לר"ח גליצנשטיין ע' ‪ 42‬ע"פ לקו"ד כרך א' (ליקוט ד') עמוד פ"ב‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫המתפלל בכוונה גדולה ובאהבה גדולה לה' והחסיד ההוא לא למד חסידות חב"ד ולא התבונן בגדלות הבורא‬
‫ובכל זאת הגיע לדרגת אהבה לה'! אזי שאלו את אדמו"ר בעל התניא‪ ,‬א"כ לשם מה צריך ללמוד גדלות הבורא‬
‫ולהתבונן בכדי להשליט מוח על הלב ולהגיע לאהבת ה'‪ ,‬הרי שחסיד משאר החסידויות הגיע לזה בלימוד‬
‫וההתבוננות?! ענה להם אדה"ז‪" :‬לא הוא אוהב את ה' ולא הוא המתפלל אלא רבו ר' יחזקאל מאמדּור הוא‬
‫המתפלל והוא אוהב את ה' ולכן החסיד אשר מקושר אליו גם אליו הגיע חלק מן הדרגה הזאת‪ .‬אבל אני רוצה‬
‫שהחסיד בעצמו (בכוחות עצמו) יתפלל ויגיע בעצמו לאהבת ה'"‪.‬‬
‫וזאת בלתי אפשרי בלי התבוננות בגדלות הבורא ובלי לימוד החסידות‪ .‬ומדוע א"א לאהוב בלי התבוננות?‬
‫ההסבר הוא פשוט‪ ,‬אדם אוהב דבר טוב שרואה ומוצא חן בעיניו אבל דבר שלא ראה מימיו כיצד יכול לאהוב‬
‫ועוד יותר לצוות עליו "ואהבת"? אלא ‪ -‬כך הסביר המשפיע ‪ -‬הציווי הוא על "שמע ישראל"‪ 4‬ולא על‬
‫"ואהבת"‪ ,‬הציווי הוא "שמע" כלומר תבין‪ ,‬תלמד ותתבונן בגדלות ה' עד שתבין "כי טוב ה'" כמ"ש טעמו וראו‬
‫כי טוב ה'‪ ,5‬ואז אוטומטית גם תאהב אותו‪ ,‬כלומר הציווי הוא על "שמע" (להתבונן) וממילא יגיע לדרגת‬
‫"ואהבת"‪ ,‬לאהוב את ה'‪.‬‬

‫אדמו"רי חב"ד לא נתנו לחסידים מתנות של אהבה ויראה (כשאר האדמו"רים) אלא דרשו עבודה פנימית‬
‫ועצמית של כל אחד‪.‬‬

‫התלמידים שוב ניגנו ניגון חב"די עמוק ודביקותי בכדי להפנים דברי המשפיע‪ ,‬והרש"ח המשיך‪:‬‬

‫אנו מדגישים עבודת ה'‪ ,‬עבודת המוח ועבודת הלב‪ ,‬הכל בלשון עבודה‪ ,‬כנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"‪ .6‬מדוע‬
‫נקראת התבוננות והשלטת המוח על הלב בשם "עבודה"? התשובה היא כי זאת עבודה‪ ,‬ועבודה קשה‪:‬‬

‫א‪ .‬מקודם יש להרגיל את המחשבה להתבונן בעניין אחד בלי שמחשבות משוטטות אחרות יפריעו להתעמק‬
‫בנידון‪ .‬ודבר זה יש להתרגל ולאט לאט‪ ,‬וכך סדר ההרגל‪:‬‬

‫מקודם להתרגל להתפלל מילה במילה ולכוון פירוש המילות‪ ,‬גם זה לוקח ימים רבים‪ .‬אח"כ יש להתרגל‬
‫להתבונן בנושא ‪ /‬במאמר של "אחדות הבורא" או "גדלות הבורא"‪ ,‬כל יום להתבונן יותר ויותר זמן עד שמגיע‬
‫למצב שהוא "כאילו" רואה את גדלותו וטובו של בורא העולם כיון שהוא הרי מבין בשכלו ומשיג במוחו הבנה‬
‫זו‪.‬‬

‫ורק אז יכול גם להגיע לדרגה הנכספת של אהבת ה' או יראתו‪ .‬אבל כאן אפשר להיתקל בעיכובים והפרעות‬
‫שונות‪ ,‬שלא נותנים לאדם להתפעל בליבו מהבנת המוח‪ .‬כמו שבגוף‪ ,‬המוח נמצא בראש והלב יותר נמוך במרכז‬
‫גופו‪ ,‬ובין המוח והלב ישנו מיצר הגרון‪ ,‬כך בנמשל ישנם דברים מיצרים את השפעת המוח שלא ילהיב את הלב‬
‫אלא ישאר אדיש וקר ולא יושפע מגדלות הבורא אשר מבין היטב וישאר כשתי יבשות‪ ,‬אשר מה שמבין במוח‬
‫נשאר במוח ובפועל אינו מתרגש ויכול להתנהג הפוך מהבנתו‪ .‬וכמו שמספרים על אותו פילוסוף יווני‪ ,‬אריסטו‪,‬‬
‫שהטיף למוסריות ובעצמו נתפס כמתנהג הפוך מזה‪ ,‬ענה הפילוסוף‪ :‬וכי מורה אשר מלמד מתמטיקה על‬
‫משולשים חייב להיות משולש? אבל היהדות דורשת נאה דורש (במוח) ונאה מקיים (גם בלב)‪.‬‬

‫*‬

‫כאן הפסיק המשפיע‪ ,‬לקח כוסית משקה ואמר‪:‬‬

‫לחיים! שה' יעזור שנוכל להתגבר על מניעות ועיכובים שונים ולהיות עובדי ה'‪.‬‬

‫וממשיך החסיד רש"ח‪:‬‬

‫‪ 4‬דברים ו'‪ ,‬ד'‪.‬‬
‫‪ 5‬תהלים ל"ד‪.‬‬
‫‪ 6‬דברים י"א‪ ,‬י"ג‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫אנחנו כשלמדנו בליובאוויטש היתה לנו שאיפה אחת‪ ,‬להיות "עובדי ה'"‪ ,‬להאריך בתפילה‪ ,‬להגיע לדרגות‬
‫שונות באהבה וביראה מה' ואז נהפך האדם לאיש אחר‪ ,‬רוחני ועדין והתורה שהוא לומד היא "לשמה" ולא כדי‬
‫להתפאר או להתגדל או לשם כבוד ח"ו‪ ,‬אלא לקיים רצון הבורא‪ .‬כמו שבפרשת ק"ש ממשיכה התורה אחרי‬
‫שמע ‪ ...‬ואהבת ‪ ...‬בכל לבבך ובכל ‪ ...‬והיו הדברים האלה וגו' לימוד תורה וקיום מצוות לשם גרימת נח"ר‬
‫לקב"ה בלבד‪.‬‬

‫*‬

‫כעבור רבע שעה של ניגוני שמחה לקחו כל אחד מהנוכחים כוסית משקה‪ ,‬אמרו לחיים! ואיחלו אחד לשני‬
‫שהקב"ה יזכהו שתהיה לו אהבת ה'‪ ,‬מישהו איחל "שתהיה לו אהבת ישראל" כמו שצריך להיות ואז סיפר‬
‫המשפיע (בשיחה החמישית)‪:‬‬

‫פעם התוועדו חסידי אדה"ז וגם בנו אדמו"ר האמצעי ר' דובער השתתף בהתוועדות‪ ,‬ואחדים מהחסידים איחלו‬
‫לעצמם שה' יעזור שתהיה לו אהבת ה'‪ ,‬אדמו"ר האמצעי איחל שה' יעזור לו שתהיה לו אהבת ישראל כמו‬
‫שצריך‪ ,‬כיון שאהבת ישראל ‪ -‬הסביר המשפיע ‪ -‬גדולה יותר מאהבת ה'‪ .‬באחרונה יכול אדם להיות אגואיסט‪,‬‬
‫ידאג רק לעצמו ויאהב את ה' כי טוב לו בזה‪ ,‬אבל לאחרים אינו דואג‪ .‬אבל אהבת ישראל פירושו שהוא אוהב‬
‫גם את השני ואינו חושב רק על טובתו האישית אלא גם על טובתו של הזולת‪ ,‬ומשתדל להיטיב לשני כל מה‬
‫שיכול כדי שירגיש טוב ולמלא כל חסרונותיו‪.‬‬

‫המשיך הרש"ח‪:‬‬

‫אהבת ישראל גדולה וחשובה יותר מאהבת ה' כי ה' אוהב את עם ישראל‪ ,‬ואם גם הוא אוהב ישראל‪ ,‬הרי הוא‬
‫אוהב מה שהאהוב (ה' שאנו אוהבים אותו) אוהב‪ .‬וכך הסביר הרבי בעל התניא את מעלתה ל אהבת ישראל‪ ,‬כיון‬
‫שיש הבדל בין "אהבה" לבין "תאווה"‪ ,‬למשל כשילד אוכל סוכריה וטוען כי אוכל את הסוכריה בגלל שהוא‬
‫אוהב אותה‪ ,‬אז שואלים אותו אם אתה אוהב סוכריה אז למה אינך שומר עליה אלא אוכל ומחסל אותה? אלא‬
‫שכאן טושטשו המושגים‪" .‬אהבה" פירושו אוהב את השני‪ ,‬דואג לו‪ ,‬שומר עליו בכדי שהוא ירגיש טוב‪ ,‬לעומת‬
‫"תאווה" פירושה שהוא אוכל סוכריה כי הוא אוהב את עצמו‪ ,‬שיהיה לו טוב ומתוק בפה ולכן מחסל את‬
‫הסוכריה מכיון שהוא אינו דואג לזולתו אלא מחסלה להנאת עצמו בלבד והכוונה של מצוות אהבת ישראל היא‬
‫להרגיש את השני ולדאוג למלא את חסרונו כמו שדואג לחיי גופו ונפשו‪.‬‬

‫כיצד יגיע אדם לדרגה של דאגה ואהבה לזולת בלי אגואיזם ואנוכיות‪ ,‬גם על אהבה זו צריכים להקדים‬
‫התבוננות‪ ,‬שיתבונן בגדלותו של השני‪ ,‬במעלותיו הרבות‪ ,‬כיון שעל עצמו ימצא גם חסרונות אבל על השני‪ ,‬הרי‬
‫דן אותו לכף זכות ויוכל למצוא בו מעלות בלבד‪ ,‬והתבוננות זו תביא אותו לידי אהבת ישראל‪.‬‬

‫*‬

‫אחרי שיחה חמישית זו אמרו כולם לחיים@! שרו ניגוני שמחה ותקווה ומרשים (שירי לכת שונים) וחשבו‬
‫והתבוננו בתוכן דברי המשפיע והפנימו את הנאמר ואיחלו אחד לשני שה' יעזור שיוכל לקיים את כל‬
‫המדובר‪.‬‬

‫בשיחה השישית הסביר רש"ח‪:‬‬

‫לפעמים קורה שאדם מתבונן בגדלות הבורא או במעלת חברו אבל אינו משפיע עליו שיתעורר ברגש של אהבה‬
‫כלל ומהי הסיבה? מדובר כאן גם במי שהרגיל את מחשבתו להתבונן ולהתעמק בעניין שכלי משך זמן בלי‬
‫הפרעות של מחשבות מבלבלות ובכל זאת ההתבוננות אינה משפיעה על הלב‪ .‬מדוע? כי אדם בטבעו אוהב את‬
 ‫‪4‬‬

‫עצמו ובדרך כלל עושה מה שיכול ליהנות ממנו ולא יעשה דבר ששונא אותו‪ .‬ואז ליבו נעשה כאבן‪ ,‬קשה‬
‫וחומרי מאוד וקשה מאוד לרככו ולהביאו לדרגות עדינות רוחניות בלי תענוגות הגוף‪.‬‬

‫העצה לזה היא‪ :‬א‪ .‬לקרוא ק"ש שעל המיטה כמו שצריך‪ .‬ב‪ .‬לעשות אתכפיא‪:‬‬

‫א‪ .‬ק"ש לפני השינה‪ :‬לפני שמתחילים לקרוא מתוך הסידור‪ ,‬צריך לערוך חשבון הנפש מכל היום‪ ,‬כיצד עבר‬
‫עליו‪ ,‬האם המחשבות שלו או הדיבורים והמעשים היו טובים‪ ,‬האם ניצל את הזמן לדברים חיוביים‪ ,‬האם‬
‫התנהגותו היתה הולמת ותואמת ל"תמים" תלמיד בישיבת חב"ד – ליובאוויטש‪ ,‬כאשר מחשב את השעות‬
‫הרבות במשך היום בוודאי ימצא דברים הצריכים תיקון ומחליט שממחר יתנהג הרבה יותר טוב ויתקן הדברים‬
‫הלא טובים‪.‬‬

‫בעצם חשבון הנפש‪ ,‬עם מחשבה של חרטה על העבר וקבלה טובה על העתיד הופך את האדם להיות בדרגה של‬
‫בעל תשובה‪ ,‬כי חוזר אל ה' – אל תפקידו בעולם – אל כוונת ירידת נשמתו לעולם‪ ,‬ואז מתרכך לבבו ונהפך‬
‫מ"חומרי" ל"גשמי"‪ ,‬הגשם בעצמו אינו מתנגד לאלקות ויכול גם עם הגוף לעבוד את ה'‪ ,‬אבל צריך להכניע את‬
‫חומריות הגוף ודבר ראשון בהכנעת "לב האבן" הוא חשבון הנפש היומי‪ .‬דבר שני שיועיל לרכך את ליבו הוא‬
‫האתכפיא‪.‬‬

‫ב‪ .‬אתכפיא‪ :‬וכך ירגיל את עצמו לא לעשות מה שליבו חפץ גם בדברים המותרים‪ ,‬כאמרת החסידים הזקנים‬
‫בשם אדה"ז "מה שאסור הרי אסור‪ ,‬ומה שמותר – מיותר" כלומר‪ ,‬לא כל מה שמותר צריך לעשות‪ ,‬אלא אפשר‬
‫להתאפק ולפעמים לעשות אפילו להיפך‪.‬‬

‫עבודת ה"אתכפיא" צריכה להיות בחושי ולבושי הנפש‪ ,‬כלומר בראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מחשבה דיבור ומעשה‪.‬‬

‫פעם באמצע התוועדות הניחו על השולחן גם בשר ומישהו מהנוכחים לקח נתח מכובד לתוך צלחתו‪ ,‬חברו‬
‫התריס כנגדו‪ :‬היתכן "בשר תאוה"?!‬

‫והסביר המשפיע רש"ח‪:‬‬

‫אתכפיא אין הפירוש לא לאכול‪ ,‬אלא "כן" לאכול‪" ,‬כמה" לאכול ו"מתי" לאכול‪ ,‬הכל בחשבון ולא בתאווה‬
‫משום שמתחשק לו‪.‬‬

‫וזהו ההבדל בין שיטת המוסר לשיטת החסידות‪ :‬חכמי המוסר טענו שהדברים הגשמיים כאכילה‪ ,‬שתיה ושינה‬
‫מפריעים לעבודת ה' ולכן צריך להסתגף ולא לאכול מספיק ולא לישון מספיק וללמוד הרבה‪ .‬אבל שיטת‬
‫החסידות היא כן לאכול‪ ,‬כן לשתות ואז ילמדו יותר טוב‪.‬‬

‫וכך פירש הבעש"ט את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו"‪,7‬‬
‫מפרש הבעש"ט‪" :‬כי תראה" – כאשר תסתכל בעיון‪" ,‬חמור" – בחומר שלך שהוא הגוף‪ ,‬תראה "שנאך" –‬
‫שונאך שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות‪ ,‬ועוד תראה שהוא "רובץ תחת משאו" – שהרי הקב"ה נתן‬
‫לו תורה ומצוות בכדי לזככו והוא מתעצל בקיומם‪ ,‬אולי יעלה בלבבך "וחדלת מעזוב לו" – ותתחיל בסיגופים‬
‫לשבור את הגוף‪ ,‬הנה לא זו הדרך ישכון אור ה' אלא‪" ,‬עזוב תעזוב עמו" – לעבוד עם הגוף והכל לשם שמים‬
‫לבררו ולזככו ולא לשברו בסיגופים‪.‬‬

‫גם ידוע מאמרו של המגיד ממזריטש‪ :‬חרירית קטנה בגוף עושה חור גדול בנשמה‪.‬‬

‫מכל זה מובן אשר האתכפיא אינה צריכה להיות על חשבון בריאות הגוף והמזון הבסיסי והמנוחה ההכרחית של‬
‫הגוף‪ ,‬אלא על דברים המיותרים – לקיום גופו – שהם עשויים רק לתאווה בלבד‪ ,‬מזה צריך להינזר‪.‬‬
‫‪ 7‬שמות כ"ג‪ ,‬ה'‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫וסיפר המשפיע רש"ח‪:‬‬

‫בחור אחד כתב לרבי בשנת תשי"ז את סדר יומו ושגם צם חצאי ימים והרבי כתב לו בזה"ל‪" :‬מה שהנך כותב‬
‫שהוא צם חצאי ימים‪ ,‬פלא גדול‪ ,‬הרי נאמר בתניא באגרת התשובה‪ 8‬שאסור לצום בדור שלנו צומות שאינם‬
‫מחויבים‪ ,‬וכפי שרואים שזה מפריע לריכוז המחשבה‪ ,‬לעיון תפילה וללימוד התורה ובוודאי ימנע מזה להבא"‪.‬‬

‫אתכפיא אמיתית צריכה להיות בחושים היקרים של האדם כמו ראיה‪ ,‬שמיעה ודיבור‪ .‬לא להסתכל לכל כיוון‬
‫שמתחשק‪ ,‬לא לשמוע לשון הרע‪ ,‬לא לדבר בו‪ ,‬במחשבה גם אפשר להפוך את המחשבה שמתחשק לחשוב בה‬
‫לדברים טובים וחיוביים‪.‬‬

‫וכפי שמסופר על חסיד אחד שנכנס ליחידות לרבי מהר"ש ושאלו‪ :‬רבי‪ ,‬אני מצליח לעשות אתכפיא בדיבור‬
‫ובמעשה אבל במחשבה זה קשה ולפעמים אף איני מצליח‪ .‬מה לעשות בכדי שאוכל לעשות אתכפיא גם‬
‫במחשבה? ענה לו הרבי‪ :‬אלו מחשבות חושב האדם? מה שראה‪ ,‬מה ששמע‪ ,‬מה שדיבר ומה שעשה‪ .‬אם תשמור‬
‫על העיניים‪ ,‬האזניים ועל הלשון וכו' ממילא לא יכנסו לך מחשבות רעות‪.‬‬

‫וכך הסביר פעם הרז"א (ר' זלמן אהרן ז"ל – אחיו של הרבי הרש"ב) במשל לאתכפיא באוכל או אתכפיא בראיה‬
‫ושמיעה ודיבור‪ :‬בעיר אחת הטילו מס על התושבים כדי לתמוך בעניים מרודים ומסכנים‪ .‬על העשירים הטילו‬
‫מס של ‪ 100‬ר' לכ"א ועל העניים הטילו מס של ‪ 10‬ר' לכ"א‪ .‬היה שם חכם אחד שאמר‪ ,‬במקום שתקחו מן‬
‫העניים את ה ‪ 10‬ר' ושבינתיים יחסר להם לפרנסת ילדיהם‪ ,‬מוטב שתוסיפו זאת לכל אחד מהעשירים וכ"א מהם‬
‫יתן ‪ 110‬ר' ואת העניים תפטרו לגמרי בכדי שהם לא יסבלו וגם לעשירים לא יחסר‪.‬‬

‫והנמשל‪ :‬באדם ישנם כוחות וחושים עדינים מאוד ועשירים‪ ,‬ולאידך ישנם איברים עניים‪ .‬העשירים הם‬
‫המחשבה‪ ,‬הדיבור‪ ,‬הראיה והשמיעה והעניים הם איברי העיכול ולכן מוטב לתת לאותם עניים לחיות ולא לקחת‬
‫מהם את מחייתם וכלכלתם ולאידך מן העשירים לשעבד אותם לדברים החיוביים והטובים ורק בהם לעשות את‬
‫ה"אתכפיא"‪.‬‬

‫ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר וכאשר קמו הנוכחים וראו שכבר הגיע זמן ק"ש של שחרית הפכו להיות‬
‫אנשים אחרים מאשר לפני ההתוועדות‪ ,‬מחושבים יותר‪ ,‬עדינים יותר ותרבותיים יותר ומוכנים להתחיל‬
‫בעבודת ה' בפנימיות ובשמחה‪.‬‬

‫‪ -‬כך חינך אותנו המשפיע הדגול רש"ח קסלמן ז"ל ‪-‬‬

‫‪ 8‬פרק ג'‪.‬‬