‫לבדי‬

‫בית ראשון‬
‫הדובר מתאר כיצד עולם ההשכלה שמתואר בשיר בהמצעות המילים שירה חדשה רוח אור סחף את‬
‫כל האנשים ורק הוא הדובר נשאר בעולם הישן של המסורת ויהדות‪ ,‬עולמה של השכינה ‪ .‬הדובר‬
‫מתאר עצמו כגוזל קטן ששכחו אותו ולכן הוא לא נמצא ביחד עם כולם את סוף הבית הדובר מסיים‬
‫במילים "תחת כנפפי השכינה" ציטוט זהה לקןח מתפילת איזכור בעלת המשמעות של מוות ובהקשר‬
‫השיר ניתן להבין שמי שנישאר עם עולם השכינה \היהדות הוא רק אדם אחד וזה יכול לגרום למות‬
‫היידות‬
‫בית שני‬
‫בבית השני מתוארות שני תחושות מרכזיות תחושת הבדידות לצד תחושת החרדה‪ .‬הדובר מרגיש‬
‫שהוא נשאר בודד וזוהי תחושה שמשתפתופת גם לשכינה שנותרה בודדה מכיוון שכמעט כל מאמיניה‬
‫נטשו אותה לטובת עולם ההשכלה מתוארת הזדהות של הדובר עם השכינה ‪,‬הוא מבין שהיא במשבר‬
‫" כף ימינה השבורה" והוא מבין שהחרדות שלה נובעות מכך שגם המאמין האחרון שלה הדובר עלול‬
‫לעזוב אותה סיום הבית השני הוא במילים ‪,‬על בנה ‪ ,‬על יחדיה" מזכיר את עקדת יצחק (כך לך בניך‬
‫יחדית אשר אהבת יצחק) והעקדה קושרה כאן לשיר בכך שהידות עלולה למצוא את סופה כמו שאם‬
‫יצחק היה מת היה מביא לסיום היהדות‬
‫בית שלשי‬
‫מצבה של השכינה הולך ומדירדר למעט בבית הכנסת שגם שם היא נמצאת בפינה מוסתרת בצל ולא‬
‫באור ולמרות מצבה העגום הדובר נמצא איתה יחד באותה הצרה‬
‫בית רביעי‬
‫הגוזל שהתברגר מרגיש שצפוף לו תחת כנפה של אימו הציפור\ השכינה וגם הוא משותקק לצאת‬
‫לעולם החדש עולמה של השכלה ושל האור אבל השכינה מנסה למנוע זאת בעמצאות היתרפקות על‬
‫הדובר ואפילו מזילה דמעה בעקבות כך ונופלת על סיפרו של הדובר כלומר הוא עדין שייך לעולם‬
‫הדת ליהדות והוא מרחםם עליה‬
 ‫שירת ימי הבניים‬
‫רקע קצר‬
‫שירה זו נכתבה בספרד בתקופת ימי הביניים ביני השנים ‪ 950‬עד ‪ 1492‬השירה פסקה בגלל גירוש‬
‫ספרד הם נהנו משפע כלכלי ותרבותיותקטפה זו מכונה תור הזהב‬