Professional Documents
Culture Documents
סוציו-אישוייון ומגדר חוברת למידה
סוציו-אישוייון ומגדר חוברת למידה
בהם ,מהיווסדה במאה ה 19-ועד ימינו .גישות מסוימות – מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות ,רואות
בחלוקה הבלתי שוויונית של משאבים והקונפליקטים שמתהווים סביב זה העקרון המארגן היסודי
ביותר של החיים החברתיים .החברה כמכלול וחיי הקבוצות והיחידים בתוכה נקבעים בראש
ובראשונה על ידי מבנה אי-השוויון .גישות אחרות דוחות את הרעיון שמבנה אי-השוויון הוא העיקרון
המארגן הבלעדי של החיים החברתיים ,אך גם הן רואות באופן שבו מתבצעת חלוקת המשאבים ,על
סוגיהם השונים ,בחברה ,ממד חשוב ביותר .מניסיוננו אנו יודעים כי המיקום של קבוצות ויחידים
בהיררכיות חברתיות הוא גורם שמשפיע רבות על מישורים שונים של חייהם .כך ,אי -השוויון
החברתי מפעפע בדרכים שונות ובמידות שונות בכל הממדים של 15החיים החברתיים.
סוגיה שעלתה בחקר אי השוויון בעשורים האחרונים נוגעת לקשרים המורכבים הקיימים בין היררכיות
ריבודיות ויחסי כוח לבין קטגוריות חברתיות אחרות ,בעיקר מגדר ואתניות .למה כמעט בכל חברה
עכשווית יש קשר הדוק בין אי -שוויון לבין הבחנות חברתיות אלה? כיצד תהליכי שינוי במבנים של אי-
שוויון קשורים הדדית לזהויות מגדריות ואתניות ולפעילות חברתית ופוליטית של קבוצות כאלה .האם
ניתן להפריד בכלל בין המיסוד והשימור של מבנים של אי -שוויון כלכלי וחברתי לבין הכינון של זהויות
אתניות ומגדריות ,הן בקרב השולטים והן בקרב הנשלטים
קטגוריה חברתית מרכזית שקשורה להיררכיה הקיימת בחברה מבחינת חלוקת משאבים היא מגדר.
אומנם חלו וחלים שינויים משמעותיים במיקום של הנשים בהיררכיה החברתית ,אולם עדיין ניתן
לראות פערים ניכרים בין נשים וגברים בנוגע לסיכויי החיים שלהם ולנגישותם למשאבים כלכליים,
חברתיים ופוליטיים .לאי-שוויון בין נשים לגברים יש ממדים רבים והוא בא לידי ביטוי בזירות חברתיות
שונות .בפרק הקודם למדתם כיצד דפוסים כאלה של אי -שוויון מוצאים ביטוי בחיים המשפחתיים.
ההיררכיה המגדרית ויחסי הכוח ביו נשים וגברים בולטים גם בזירות אחרות .בכנסת ה 18 -לדוגמה,
רק %19מחברי הכנסת היו נשים ,והאחוז המרבי של נשים חברות כנסת היה רק , %21בכנסת ה-
. 16בממשלה הנוכחית (בשנת ( 2012מכהנות רק שלוש שרות ,מתוך 30שרים .בהקשר של שוק
העבודה בישראל ,דפוסים של אי -שוויון מגדרי מתבטאים כמעט בכל ממד :פערי יוקרה ,שכר וסמכות
בין עיסוקים המוגדרים כגבריים לבין עיסוקים המוגדרים כנשיים ,פערי שכר בין נשים וגברים באותם
עיסוקים ,מיעוט נשים בעמדות בכירות ,וכו' .לדוגמה ,אחוז השנים בקרב העובדים בעמדות ניהול
בשנת 2009היה רק . %30לעומת זאת %75 ,מעובדי פקידות היו 19נשים של שלושה ממדים
מרכזיים של אי -שוויון :בעיסוקים שבהם מרוכזות נשים ,רמת השכר נמוכה יותר ,לנשים יש פחות
הזדמנויות להתקדם לעמדות בכירות עם שכר גבוה ,ונשים וגברים מקבלים לעתים שכר שונה גם
כאשר הם מועסקים באותן משרות .שימו לב שהפערים המוצגים אינם מבטאים הבדלים בהיקפי
המשרה של נשים וגברים ,מפני שהנתונים הם של הכנסה לפי שעה .הפערים גם אינם מבטאים פערי
השכלה בין נשים לגברים .פערי הכנסה דומים קיימים בכל רמת השכלה ,ולמעשה הם גדולים יותר
דווקא ברמת ההשכלה הגבוהה ביותר :נשים בעלות השכלה של 16שנים ויותר השתכרו לשעה רק
%80מגברים בעלי אותה רמת השכלה .משמעות הדבר היא שהמנגנונים שיוצרים אי -שוויון בשכר
על בסיס מגדרי פועלים גם במקרה של עובדים בעלי השכלה אקדמית ,שקרוב לוודאי רבים מהם
מועסקים בעיסוקים פרופסיונאליים; אותם עיסוקים שבהם השכר היה אמור להיקבע אך ורק על פי
קריטריונים מריטוקרטיים "אובייקטיביים מבנה אי-השוויון בישראל קשור קשר הדוק להבחנה
הלאומית בין יהודים לערבים ,ולהבחנות אתניות בתוך האוכלוסייה היהודית על בסיס מוצא ,כמו
אשכנזים ,מזרחים" ,רוסים" ,אתיופים .בחברה הישראלית קיימות היום 70 60 50 40 30 20 10 0
90 80פרק : 8ריבוד ומעמד חברתי 97קבוצות אתנו-לאומיות נוספות של מהגרי עבודה ומבקשי
מקלט ופליטים ,אליהן נתייחס בפרק הדן בגזע ,אתניות והגירה .בהקשר של ההבחנה הלאומית בין
יהודים וערבים קיים דפוס חד ובולט של אי -שוויון שמתבטא במישור הפוליטי ,החברתי והכלכלי.
כמעט בכל מישור אפשרי ,הנגישות של האוכלוסייה הערבית למשאבים מסוגים שונים מצומצמת
בהרבה מזו של האוכלוסייה היהודית .הנתונים שנציג כאן מצביעים על אי-שוויון עמוק בין שתי
הקבוצות הלאומיות במישור הכלכלי .בתרשים 5.8מוצגים נתונים על אחוז המשפחות הערביות
ואחוז מכלל המשפחות בישראל שנמצאות מתחת לקו העוני על פי ההגדרות של המוסד לביטוח
לאומי .ניתן לראות פער גדול מאוד בין שתי האוכלוסיות בתחולת העוני לאורך כל התקופה ,פער
שהלך והתרחב בשנים האחרונות .תחולת העוני בקרב כלל המשפחות בישראל עלתה מ %18-בשנת
1999ל %20 -בשנת , 2010בעוד שבקרב המשפחות הערביות תחולת העוני עלתה באופן חד מ-
%41בשנת 1999ל %53 -בשנת 2010
גם בין קבוצות אתניות שונות בקרב האוכלוסייה היהודית ישנה היררכיה ודפוסים של אי-שוויון
בממדים שונים של המבנה החברתי .ההבחנה המקובלת בהקשר זה היא בין יהודים אשכנזים
כקבוצה דומיננטית לבין יהודים מזרחיים כקבוצה מוכפפת .כפי שקארין אמית מראה במאמרה,
במהלך שנות השמונים ושנות התשעים היו הבדלים משמעותיים במיקום בשוק העבודה וברמות
השכר של ילידי הארץ ממוצא מזרחי ומוצא אשכנזי .אמית טוענת שהחלוקה הדיכוטומית בין אשכנזים
למזרחים תקפה במיוחד בנוגע לדור השני של מהגרי שנות החמישים .כך ,מבחינת המיקום בשוק
העבודה ,ההבחנה האתנית הדיכוטומית דווקא התחזקה במקרה של הדור השני .מחקר אחר ,של
יצחק הברפלד וינון כהן ,מצביע על כך שבין השנים 1975ו 2001-רמת השכר הריאלי של ילדי הארץ
ממוצא אשכנזי עלה יותר במידה ניכרת מאשר רמת השכר של ילידי הארץ ממוצא מזרחי .משמעות
הדבר היא אפוא שהפער בשכר בין שתי 20הקבוצות הלך והתרחב .אכן ,פערים ואי-שוויון בין
אשכנזים ומזרחים הם מאפיין מרכזי של המבנה הריבודי בישראל .יחד עם זאת ,יש לשים לב
לשינויים חשובים שחלו בהקשר הזה בשנים האחרונות .חלק משמעותי מהדור השני והשלישי של
המהגרים
המזרחיים של שנות החמישים ,במיוחד אלה שמתגוררים במרכז הארץ ,הצטרפו למעמד הבינוני
הישראלי ,הן מבחינת עיסוקים ,הן מבחינת יכולות כלכליות והן מבחינת סגנון חיים .ייתכן אפוא
שמתהווה ומתחדדת הבחנה ריבודית בתוך הקבוצה המזרחית ,במיוחד בין אלה במרכז הארץ
שנהנים מסיכויי חיים של מעמד בינוני ,לבין אלה בפריפריה ,אשר נגישותם למשאבים חברתיים,
פוליטיים וכלכליים היא הרבה יותר מצומצמת.