‫אוניברסיטת בר אילן‬

‫מנהל המכללות – תכנית חץ‬

‫המיתוס הצה"לי‬
‫כפי שמשתקף בשינויי המוטיבציה לגיוס‬
‫בחמש השנים האחרונות‬

‫שם הקורס‪ :‬סמינריון עיוני (סוציולוגיה)‪.‬‬

‫מס' הקורס ‪78-93-24-00-1‬‬

‫תשע"ח‬

‫מגיש‪ :‬שמעון אור‪059688788 ,‬‬

‫מרצה‪ :‬פרופ' רחל שרעבי‬
‫תאריך הגשה‪8.5.18 :‬‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫תוכן עניינים ‪.....................................................................................................................‬‬

‫תקציר‪1......................................................................................................................... :‬‬
‫מבוא ‪2............................................................................................................................‬‬
‫חלק ראשון‪ :‬שאלת המחקר והשערת המחקר ‪2..................................................................‬‬
‫פתיח ‪2.....................................................................................................................‬‬
‫שאלת המחקר‪3....................................................................................................... :‬‬
‫השערת המחקר‪3..................................................................................................... :‬‬
‫חלק שני‪ :‬תרומת המחקר ‪4.............................................................................................‬‬
‫חלק שלישי‪ :‬סקירת ספרות מחקרית – רקע תיאורטי‪5...................................................... .‬‬
‫מיתוס ‪5........................................................................................................................‬‬
‫היחס שבין אתוס ומיתוס ‪6...............................................................................................‬‬
‫תפקיד המיתוס ‪7............................................................................................................‬‬
‫צה"ל בחברה הישראלית ‪8...............................................................................................‬‬
‫ההנעה (מוטיבציה) ‪11....................................................................................................‬‬
‫חלק רביעי‪ :‬מתודולוגיה – שיטת המחקר‪14.................................................................... .‬‬
‫רקע היסטורי ‪15..............................................................................................................‬‬
‫ממצאים‪20.................................................................................................................... :‬‬
‫איבוד צה"ל את מעמדו כמיתוס בסוגיית הגיוס ‪20.................................................................‬‬
‫המיתוס הצבאי וקונצנזוס הגיוס‪ ,‬במאבק על פניה של החברה הישראלית‪23..............................‬‬
‫שאלת מעמד הצבא כמיתוס‪ ,‬על בסיס הגדרתו של המיתוס כ"זכרון תרבות"‪26..........................‬‬
‫מעבר מוטיבציית הגיוס למישור המימוש העצמי בפירמידת הצרכים‪28.....................................‬‬
‫המעבר לצבא מקצועי התנדבותי והשפעתו על המוטיבציה לגיוס ‪29.........................................‬‬
‫סיכום‪31....................................................................................................................... :‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪34..............................................................................................................‬‬
 ‫‪1‬‬

‫תקציר‪:‬‬
‫מחקר זה בוחן את סוגיית המוטיבציה לגיוס לצה"ל בחמש השנים האחרונות‪ ,‬האם‬

‫חל בו שינוי ואם כן מדוע וזאת בהקשר לתפיסת צה"ל כמיתוס בחברה הישראלית‪.‬‬

‫מן הנתונים שנביא עולה‪ ,‬כי במעמד צה"ל כמיתוס ובמוטיבציה לגיוס‪ ,‬נוצרו שינויים‬

‫במשך השנים‪ ,‬הן מתוך יציאת מדינת ישראל מסכנת הקיום שהייתה בה בעבר‪ ,‬הן‬

‫מצד חיזוק מעמד הפרט וחשיבות המימוש העצמי בחברה הישראלית והן מצד‬

‫הפיחות בעצם מעמד המיתוס בחברה הכללית‪.‬‬

‫המקורות הראשוניים ביחס לחמש השנים האחרונות‪ ,‬יצביעו על תופעה מעניינת‪ ,‬כי‬

‫למרות הירידה הכללית במוטיבציה לגיוס ותנועת המוטיבציה הקיימת לכיוון צרכי‬

‫המימוש העצמי‪ ,‬יעדי הגיוס לצה"ל מתממשים ומקצועיות הצבא אינה נפגעת‪.‬‬

‫זיהוי זה המפתיע במקצת‪ ,‬יוביל אותנו לשאלה האם צה"ל בכלל אמור להוות מיתוס‬

‫במערכת המיתוסים של מדינת ישראל‪.‬‬

‫מסקנת המחקר תצביע על כך‪ ,‬שבמדינה בה פוחתת סכנת הקיום‪ ,‬ומתחזקת תחושת‬

‫הביטחון‪ ,‬כפי שקורה כיום במדינת ישראל‪ ,‬באופן טבעי מעמד הצבא כמיתוס הולך‬

‫ומצטמצם‪ ,‬המוטיבציה לגיוס יורדת וזו הקיימת מנותבת להיות ממניעים של מימוש‬

‫עצמי‪ ,‬וכי המדובר בתהליך בריא שיש לעודדו ולחזקו‪.‬‬

‫מתוך מסקנה זו‪ ,‬מקבלת גם מגמת הגיוס הסלקטיבי לצה"ל בשנים האחרונות‪,‬‬

‫והתנועה לכיוון צבא קטן‪ ,‬חכם‪ ,‬מקצועי והתנדבותי‪ ,‬תאורה חיובית ולגיטימית‬

‫במסקנות העבודה‪.‬‬

‫תובנת מחקר זו‪ ,‬תעלה בסופה את ההשערה שירידת הצבאיות והגיוס לצבא מראש‬

‫סדר היום הציבורי‪ ,‬עתידים לפנות מקום נכבד יותר לסוגיות הערכים והחזון של מדינת‬

‫ישראל‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫מבוא‬

‫חלק ראשון‪ :‬שאלת המחקר והשערת המחקר‬

‫פתיח‬
‫שנים רבות הווה צה"ל מיתוס בעיני תושבי מדינת ישראל היהודיים‪ ,‬שראו בו את‬
‫הסמל המרכזי לתקומת ישראל בעת החדשה‪ .‬בפעם הראשונה לאחר ‪ 2000‬שנות‬
‫גלות‪ ,‬הקימו היהודים כעם‪ ,‬כוח מגן ואין הם תלויים עוד בביטחונם באחרים‪.‬‬

‫מיתוס צה"ל ניקז אל תוכו את מערכת הערכים – האתוס הלאומי‪ ,‬שהייתה הכרחית‬
‫באותה התקופה כדוגמת ההקרבה עצמית והשליחות‪ ,‬והם אלו שאפינו את‬
‫המוטיבציה לגיוס לצה"ל בעשרים שנותיה הראשונות של המדינה‪ .‬מאפייני מוטיבציה‬
‫המתאימים לעם הנמצא במצב הישרדותי של מלחמת קיום‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬אם התפתחותה של מדינת ישראל והתרחקות החשש הקיומי‪ ,‬החל כרסום‬
‫במיצובו של צה"ל כמיתוס לאומי‪ .‬תהליך העובר על הצבא‪ ,‬הוא למעשה תהליך‬
‫העובר על החברה הישראלית כולה‪ ,‬והוא משליך ישירות על המוטיבציה והסיבות‬
‫למוטיבציה‪ ,‬לגיוס לצה"ל ‪.‬‬

‫אנו נתייחס לארבעה רמות מוטיבציה שהתפתחו במקביל להתפתחותה של מדינת‬

‫ישראל‪ .‬המוטיבציה ההישרדותית‪ ,‬המוטיבציה האידיאולוגית‪ ,‬המוטיבציה הנורמטיבית‬
‫והמוטיבציה האינדיבידואליסטית‪ .‬עיקר התייחסותנו בממצאים של החמש השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬יתמקדו בהתחזקות המוטיבציה האינדיבידואליסטית במוטיבציה לגיוס‪,‬‬
‫שכפי שנראה‪ ,‬אינה פחותה בעוצמתה ואולי אף חזקה יותר במאפיינים מסוימים מזו‬
‫שהייתה בתחילת קום המדינה‪ .‬מטרת המחקר היא לבחון את השינויים שחלו‬
‫בחמשת השנים האחרונות ומה השינוי הזה משקף ביחס לחברה הישראלית כולה‪.‬‬

‫שאלת המחקר‪:‬‬
 ‫‪3‬‬

‫האם חל שינוי במוטיבציה לגיוס לצה"ל בחמש השנים האחרונות ומה השינוי‬
‫משקף?‬

‫השערת המחקר‪:‬‬
‫נראה‪ ,‬שחל שינוי משמעותי במוטיבציה לגיוס לצה"ל‪ ,‬שינוי שהינו שיקוף לשינוי סדרי‬
‫העדיפויות של החברה בישראל‪ ,‬מחברה קולקטיבית לחברה אינדיבידואליסטית‪ .‬מצד‬
‫אחד ירידה כללית במוטיבציה לשרת בצה"ל ובאופן ייחודי ביחידות הלוחמות‪ ,‬מאידך‬
‫התגברות המוטיבציה האינדיבידואלית‪ ,‬המונעת ממניעי התפתחות אישית‪.‬‬

‫עוצמה זו אינה נמוכה ואולי אף עולה בפרמטרים שונים על קודמתה‪ ,‬ומשמעותית‬

‫בעיקר מתוך הפיכת צה"ל לצבא מקצועני‪ ,‬התנדבותי יותר ובפועל נוטה לצורת גיוס‬
‫סלקטיבית‪.‬‬

‫מגמה זו‪ ,‬משקפת על פי השערת המחקר תהליכים שמרביתם חיוביים ותואמים את‬
‫השלב ההתפתחותי בו נמצאת מדינת ישראל‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫חלק שני‪ :‬תרומת המחקר‬

‫נראה כי החידוש במחקר זה‪ ,‬אינו בגילוי הנתונים שלא היו ידועים עד כה‪ ,‬אלא יותר‬
‫בצורת קריאת מפת העובדות ומתוך כך הסקת מסקנות הפוכות לחלוטין מאלו‬
‫שהתרגלנו אליהן בשנים האחרונות‪ .‬על תהליך השינוי ביחסה של החברה הישראלית‬
‫לצבא‪ ,‬אנו מודעים ממלחמת יום הכיפורים (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ .)118‬על ירידת‬
‫המוטיבציה להתגייסות לצבא אנו מדּוו ָחים כבר מסוף שנות השמונים (שם‪ ,‬ע' ‪.)237‬‬
‫כך גם נביטת הטיית אפיק המוטיבציה להתגייסות‪ ,‬כלפי האמביציה והמימוש האישי‪,‬‬
‫מיוחסת אף היא לאותה התקופה (גל‪ .2015 ,‬ע' ‪.)42‬‬

‫אולם‪ ,‬מסנכרון המקורות הראשוניים שנביא להלן מחמש השנים האחרונות‪ ,‬עולה כי‬
‫בסופו של דבר ישנה לא רק יציבות ביכולת הצבא לממש את צרכי כוח האדם שלו‪,‬‬
‫אלא אף התייעלות ביכולת גיוס משאבי כוח אדם מתאימים לצבא מקצועי‪ ,‬הכוללת אף‬
‫החתמה ארוכת הטווח הנצרכת בעקבות כך מן המשרתים כבר בעת גיוסם‪ ,‬דבר‬
‫שמביא אותנו למסקנה המחודשת במחקר הזה‪ ,‬כי הפיחות במעמדו של הצבא‬
‫כמיתוס‪ ,‬במקביל לפניית המתגייסים לאפיקים האישיים האינטרסנטיים‪ ,‬דווקא משרת‬
‫את הצבא ומשרת את האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל‪.‬‬

‫לצבא – הירידה במעמדו של הצבא כמיתוס‪ ,‬משחרר את הצבא מקבוצות לחץ‬ ‫‪.1‬‬
‫אזרחיות שונות‪ ,‬שראו בצבא עד עתה פלטפורמה לקידום תפיסת עולמם‬
‫האזרחית‪ ,‬מכוח המעמד העודף שיש לצבא כמיתוס‪ ,‬ומאפשר לו לממש את כל‬
‫תכנית הגיוס על פי הצרכים המקצועיים נטו‪ ,‬ללא צורך בהתחשבות בגורמים‬
‫ובסיבות חיצוניות‪ ,‬שלמעשה אינם צבאיים‪.‬‬

‫למדינת ישראל – הוצאת מעמד המיתוס מן הצבא‪ ,‬מטה את הזרקור הלאומי‬ ‫‪.2‬‬
‫מהאפיק הביטחוני‪ ,‬ומאפשר את הפניית האנרגיות הלאומיות‪ ,‬לאפיקי היצירה‪,‬‬
‫התרבות והחזון הלאומי‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫חלק שלישי‪ :‬סקירת ספרות מחקרית – רקע תיאורטי‪.‬‬

‫מיתוס‬
‫מהו מיתוס‪ :‬המיתוס הינו אמירה או הגד בעלי מסר המועבר דרך סיפורים‪ ,‬המחזה‬
‫ועוסק בנושאים המשמעותיים ביותר של החברה‪ .‬יתכנו בו סממנים דרמטיים‬
‫(ההופכת אותו להיות בר תוקף)‪ ,‬סממנים של "קדושה" (מציאות שאסור לערער עליה)‬
‫או סממנים בעלי עוצמה ביצועית (גורם לאנשים לעשות מעשה)‪ .‬המיתוס הוא סיפור‬
‫אידיאלי שבאמצעותו חברה מספרת על עצמה‪ ,‬על עברה ועל עתידה (אוחנה‬
‫וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ .)12‬אולם אין הכוונה לעברה ההיסטורי‪ .‬בעוד ההיסטוריה‬
‫והסוציולוגיה בוחנים את החברה בצירים האנכיים והאופקיים שלה‪ ,‬המתוס מתייחס‬
‫לציר העומק – ציר הזיכרונות המאוויים והחלומות‪( .‬שם‪ ,‬ע' ‪)11‬‬

‫על כן המיתוס אינו חייב שיהיה אמת לאמיתה‪ .‬המאפיין העיקרי של המיתוס הוא קיומו‬
‫במקום לא מקום ובזמן לא זמן‪ ,‬כשאכן פעמים חלקם של המיתוסים לא מאופיינים‬
‫בזמן או מקום מסוימים‪ ,‬אולם גם אלו שקרו בזמן או מקום שכאלו‪ ,‬משמעותם חורגת‬
‫הרבה מעבר לזמן ולמקום‪ ,‬כיוון שהם נוגעים בשורשי הקיום ועל כן הם אקטואליים‬
‫לדורות רבים‪ .‬משום כך המציאות המיתית היא לעולם הווית ואינה מוגבלת בעבר‪.‬‬
‫(אידר‪ .)2009 ,‬המיתוס מהווה את התבנית התרבותית של כל אירועי הייסוד של‬
‫העמים ובכך הוא שונה מן ההיסטוריה המאגדת באופן כרונולוגי את האירועים‬
‫ההיסטוריים (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ .)20‬חלק מן המיתוסים גלויים לעין‪ ,‬ומכוננים‬
‫באופן ידוע לכולם את חיי התרבות הדת‪ ,‬ואפילו הפוליטיקה של העמים‪ .‬אולם פעמים‬
‫שהמיתוסים סמויים מן העין‪ ,‬והם מרכיבים את החלק הלא מודע של הקולקטיב ושל‬
‫הפרטים‪ .‬טבעם של המיתוסים הגדולים הוא בכך שקיומם נטמע עם הזמן במערכת‬
‫החיים של הפרטים המרכיבים את הקולקטיב‪ .‬כוח ההגדה של סיפור המיתוס הוא כל‬
‫כך גדול עד כי הוא מביא לחזרה תמידית שלו באירועים ההיסטוריים השונים‪( .‬אידר‪,‬‬
‫‪ .2009‬עמ' ‪ .)2-3‬מטרת המיתוס להבטיח כי העתיד ידמה ויתמיד בנאמנותו להווה‬
‫ולעבר (לוי‪ -‬שטראוס‪ .2010 ,‬ע' ‪.)72‬‬

‫יש המגדירים את המיתוס כ"סמל" כחלק מעולם הסמלים הממלאים את עולמו של‬
‫האדם בשונה מעולם החי שהוא עולם טבע בלבד‪ .‬ה"הסמלה" מאפשרת תפיסה של‬
‫מהות באמצעות דבר אחר‪ .‬הסמלים הם חלק מבניית עולם המשמעות של האדם‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫כיוון שהוא אינו יכול להכיר את המהות לכשעצמה של המציאות של וסביבו‪ ,‬הוא מנסה‬
‫להכיר אותם באמצעות מתווכים ו"פרשנים" ‪ -‬הלשון‪ ,‬הדת‪ ,‬האומנות ובתוכם גם‬
‫המיתוס‪ ,‬הם הכלים ליצירת משמעות זו‪ .‬אם השפה קוראת בשם‪ ,‬המדע קובע חוקים‪,‬‬
‫הדת מעניקה משמעות והאמנות מעצבת צורה‪ ,‬המיתוס נותן זווית ראיה על המציאות‪.‬‬
‫המיתוסים אם כן‪ ,‬הם אחד מן הכלים העוזרים לאדם לצאת מעולם התוהו ובוהו שבו‬
‫הוא נמצא למציאות ערכית בעלת מבנה מסודר‪( .‬אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪.)13‬‬

‫היחס שבין אתוס ומיתוס‬

‫הבנת היחס שבין המיתוס והאתוס‪ ,‬מחדדת עוד יותר את הבנת תפקידו ויכולת‬
‫פעולתו הייחודית של המיתוס‪.‬‬

‫האתוס הוא סל הערכים של החברה‪ ,‬או האומה‪ .‬המיתוס הוא המבנה שבונה החברה‬
‫על מנת לקבע‪ ,‬להפיץ ולהעצים את אותם הערכים‪ .‬בהיות הערכים מופשטים‪ ,‬הדרך‬
‫היחידה לחבר אותם להמון הוא בעזרת המיתוסים‪ .‬המיתוס "מתעד" את אותם‬
‫הערכים ‪ -‬בדמות אדם‪ ,‬אירוע‪ ,‬מקום וכו'‪ ,‬כשחיבור האדם אל הערכים נעשה דרך‬
‫מתווך המיתוס‪ .‬פעמים‪ ,‬שילוב המיתוסים בחיי האדם מגיע‪ ,‬מכיוון שהוא אינו לעמוד‬
‫ישירות באופן בלתי אמצעי מול המציאות‪ .‬על כן הוא מקים את המיתוסים שהם‬
‫המתווכים בינו לבין המציאות (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪.)13‬‬

‫ברור הוא על פי תפיסה זו‪ ,‬שהמיתוסים הם פועל יוצא מפעולת האדם על פי צרכיו‪.‬‬
‫במצב של שינוי ערכים חברתיים (ואין זה משנה הסיבה)‪ ,‬יווצרו שינויים במיתוסים‬
‫המלווים את החברה‪ .‬מיתוסים מן העבר ינותצו‪ ,‬ויוקמו או יועצמו מיתוסים חדשים‬
‫(אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ .)21‬כיוון שהמיתוסים הינם כלים למיצוב ערכי החברה‪,‬‬
‫אמת אידאית או ההיסטורית‪ ,‬אינן שוברות לעולם מיתוסים‪ ,‬אלא דווקא שינוי הערכים‬
‫של החברה‪ .‬אם ערכי הגבורה או מסירות הנפש אינם נמצאים כבר במרכז התפיסה‬
‫האידיאולוגית‪ .‬יוגחכו מיתוסים מן העבר כדוגמת טרומפלדור בתכניות הסאטירה‪,‬‬
‫(ארץ נהדרת‪ -‬טרומפלדור‪ .)2008 ,‬וכך גם הכנת המתגייסים לצה"ל (ארץ נהדרת‪-‬‬
‫יוטו לתפיסה התרבותית המתחדשת ‪-‬‬ ‫כמו כן‪,‬‬ ‫לוגסי הכנה לצה"ל‪.)2008 ,‬‬
‫כדוגמת הפיכת חנה סנש לפמיניסטית (סער‪ .)2010 ,‬וחנה סנש‪ ,‬ז’אן ד’ארק‬
‫הישראלית‪( .‬גבע‪.)2008 ,‬‬
 ‫‪7‬‬

‫דוגמא נוספת ‪ -‬התנערות ברית המועצות מפולחן האישיות המיתוסי של סטאלין‬

‫בנאומו הסודי של חרושצ'וב בשנת ‪( .1956‬אברהם‪.)2006 ,‬‬

‫מסיבה זו טענו הפילוסופים (אפלטון)‪ ,‬שהמיתוס אינו תבוני‪ ,‬שקרי ובלתי מוסרי‪,‬‬
‫לעומת האידיאה‪ ,‬או האידאולוגיה שהינן תבוניות (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪.)18‬‬

‫תפקיד המיתוס‬
‫מהו תפקידו של המיתוס‪ :‬בעניין זה אנו מוצאים שתי תפיסות מרכזיות בתפיסת‬
‫המיתוס בראיה פונקציונאלית ‪ -‬של אמיל דורקהיים וג'ורג' סורל‪.‬‬

‫אמיל דורקהיים – תפקיד המיתוסים הוא לאחד ולייצב את החברה לחברה אחת‪.‬‬
‫הצורך בסולידריות חברתית כאמצעי בסיסי ליציבות חברתית‪ ,‬מביא ליצירת מיתוסים‪.‬‬
‫מטרתם ‪ -‬לאגד את החברה סביב ערכים מוסכמים‪ .‬רק בהגעתה של החברה‬
‫לסולידריות החברתית הגבוהה היא הופכת להיות יציבה‪ .‬המיתוסים הם אחד‬
‫האמצעים הבסיסיים ליצירת האחדות הזו‪ .‬מכאן עולה שהמיתוסים מייצבים ומחזקים‬
‫את ההווה החברתי‪.‬‬

‫ג'ורג' סולר‪ :‬לעומת דורקהיים‪ ,‬סולר תופס את תפקיד המיתוס ככלי ליצירת שינוי‬
‫וליצור מהפכה‪ .‬המיתוס הוא כלי ליצירת השראה לפעולה של התחדשות‪ .‬חברה‬
‫הרוצה ליצור שינוי ממצבה הנוכחי‪ ,‬תעצב לעצמה מיתוסים חדשים על מנת לחזק‬
‫ולהעצים את מגמת השינוי שהחלה בו‪( .‬אוחנה וויסטריך‪.)1996 ,‬‬

‫כמובן שעל פי שתי התפיסות שהבאנו‪ ,‬המיתוס אינו מתיימר להיות מציאות‬
‫אובייקטיבית‪ .‬בהיותו אמצעי ליצירת צביון חברתי מסוים‪ ,‬ברור שסיפור המיתוס הוא‬
‫תלוי מטרה ועל כן אינו מן הנמנע שלא ידבק באמת‪.‬‬

‫נוכל אם כן לומר שעל פי הגישה הפונקציונאלית‪ ,‬המיתוס משמש בד בבד שתי‬

‫מגמות‪ .‬האחת – הוא נוצר על ידי תרבות ובד בבד הוא גם יוצר תרבות‪.‬‬

‫גישה נוספת לתפיסת המיתוס‪ ,‬הרואה גם היא את המיתוס כתוצר ישיר מעולמו של‬
‫האדם‪ ,‬היא הגישה הסימבולית הרואה במיתוס כלי לתיאור רובד תרבותי סמוי‬
‫בחברה‪ .‬המיתוס מתאר חוויה קיומית המועברת בעזרת סמלים‪ .‬על מנת לתפוס את‬
‫העולם או לפעול לשנותו‪ .‬פרויד אף רואה במיתוסים השלכה של התכן הנפשי על‬
 ‫‪8‬‬

‫העולם מבחוץ‪ ,‬כשהמיתוס מתאר דחפים ומקדם להביא למימושם‪(.‬לח‪ .2017 ,‬עמ' ‪1-‬‬
‫‪ .)2‬ברור אם כן‪ ,‬שהמיתוס על פי שלשת התפיסות שהבאנו‪ ,‬רחוק מלהיות ולא אמור‬
‫להיות מציאות אובייקטיבית‪.‬‬

‫תפיסה שונה‪ ,‬מציג לוי שטראוס‪ ,‬שאינו מתייחס למיתוס כתוצר עולמו של האדם‪ ,‬אלא‬
‫נותן למיתוס אוטונומיה משל עצמו‪ .‬המיתוסים הינם מבנים הקיימים לעד‪ ,‬הם‬
‫המשפיעים את ערכם על בני האדם – "המיתוסים חושבים את עצמם באמצעותנו"‬
‫(אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ .)19‬רמת השפעה זו למיתוס‪ ,‬מקבילה להשפעת השפה‬
‫להיות מחוללת תרבות‪ .‬כפי שלשפה יש את הכוח להשפיע את תהום מהותה‪ ,‬על אלו‬
‫הדוברים אותה אף כנגד רצונם‪( ,‬אידר‪ .2013 ,‬ע' ‪151‬ושלום‪ , )1926 ,‬כך למיתוס‬
‫ישנו מנוע עצמי המקיים ומציב את עומקו לאורך הדורות‪ .‬האירועים המתחדשים‪ ,‬הינם‬
‫ביטויים אקטואליים של המיתוסים הקדומים‪ .‬המיתוסים הם הציר על פיהם מתחדשים‬
‫החיים (אידר‪ .2009 ,‬ע' ‪ ,)6‬גם מאות שנים לאחר התרחשותם ההיסטורית(לוי‪-‬‬
‫שטראוס‪ .2010 ,‬עמ' ‪.)69-70‬‬

‫מגמה דומה לזו שמציג לוי שטראוס‪ ,‬הרואה במיתוס מציאות עצמית הפועלת מכוח‬
‫עצמה‪ ,‬אנו מוצאים גם בתפיסתו של מרטין בובר‪ ,‬הרואה במיתוסים גרעינים של‬
‫זיכרונות היסטוריים‪ ,‬ממשיים‪ .‬על פי מרטין בובר‪ ,‬המיתוס אינו דמיון אלא זיכרון‪,‬‬
‫כשזיכרון זה‪ ,‬הינו גורם חי הפועל על האדם‪ ,‬משפיע עליו ומניע אותו‪( .‬אוחנה‬
‫וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪)14‬‬

‫צה"ל בחברה הישראלית‬

‫ההתייחסות לצה"ל‪ ,‬יש לה כמה ממדים שהתפתחו מכוח השינויים שנוצרו במדינת‬
‫ישראל ובעולם‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬להתפתחויות אלו‪ ,‬ישנה השלכה ישירה על נושא‬
‫המוטיבציה בצה"ל‪.‬‬

‫השלב הראשון – צבא הגנה‬

‫אופן ההתייחסות הראשון לצה"ל‪ ,‬הוא כגוף שנועד לתת מענה לאיום הקיומי על‬
‫מדינת ישראל‪ .‬על מנת לתת מענה לצורך זה‪ ,‬נקבע הגיוס לצה"ל כגיוס חובה‬
‫(טיארג'אן‪ .2015 ,‬ע' ‪ .)47‬צבא שבסיס יצירתו וכל מהותו הוא "הגנה"‪ ,‬בעקבות‬
 ‫‪9‬‬

‫המלחמה שנכפתה עלינו עם קום מדינת ישראל (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ .)27‬במקביל ואולי‬
‫מפאת היותו גוף שנועד לאפשר את הצורך הבסיסי ביותר של מדינת ישראל‪ ,‬נקבע‬
‫הגיוס לצבא כגיוס חובה מתוך ראיית הצבא כ"כור היתוך" לחלקי החברה השונים‬
‫וכגורם מרכזי בעיצוב זהות לאומית שווה לכל קצוות האדם‪ ,‬זאת מתוך החוויה‬
‫הקיומית המאחדת ועיצוב הזהות שיוצרת המערכת הצבאית בהדרכתה ותפקודה‪.‬‬
‫(טיארג'אן‪ .2015 ,‬ע' ‪.)47‬‬

‫השלב השני – השלב הלאומני והאתני‪ .‬בשלב השני בהתפתחותו‪ ,‬מהווה הצבא את‬
‫הזרוע למימוש השלמות הלאומית האתנית ואף המשיחית של מדינת ישראל (לוי‪,‬‬
‫‪ .2003‬ע' ‪ .)88‬בשלב זה מתחזקת התפיסה הדתית שבמעמד הצבא והוא מקבל‬
‫בחלקים מן העם אצטלא של קדושה (מלמד‪ ,)1993 ,‬המגיעה אף לרמה בה מודמים‬
‫בגדי הצבא לבגדי הכהונה של הכהן הגדול (אבינר‪.)2012 ,‬‬

‫השלב השלישי ‪ -‬מגוף מטפיזי מנצח‪ ,‬לגוף ציבורי אינטרסנטי (לוי‪ .2003 ,‬ע'‬
‫‪ .)170‬במעמד זה הצבא כבר אינו נתפס כמציאות מטפיזית‪ ,‬אלא כארגון ציבורי‬
‫המונע כמו כל גוף אחר‪ ,‬על ידי בעלי אינטרסים‪ ,‬שעל כן‪ ,‬יש מקום וחובה לבקרו‪ ,‬כמו‬
‫כל גוף ציבורי אחר (שם‪ .‬ע' ‪ .)209‬ההתייחסות האזרחית לצבא כעוד אחד מן הגופים‬
‫האינטרסנטיים‪ ,‬מוצאת את ביטויה בדרישה העולה מן הצבא להתנהל כלכלית כגוף‬
‫אזרחי (כך לדוגמא בדרישתן התקדימית של הרשויות המקומיות מן הצבא לשלם‬
‫ארנונה על המתקנים הנמצאים בתחום שיפוטן)‪ .‬תפיסת הביטחון והמערכת הצבאית‬
‫הופכים להיות מוצר שעומד לבחינה מול חלופות אחרות העומדות כנגדה (שם‪ .‬ע'‬
‫‪ .)196‬מתחילה דרישת ביקורת על הצבא‪ ,‬כפי הנדרש מכל גוף הפועל בנאמנות‬
‫ציבורית‪ .‬נושאים שהיו מוסתרים תחת המעטה ה"בטחוני" כדוגמת הטרדות מיניות‪,‬‬
‫תאונות אימונים‪ ,‬התאבדויות ובתוך כך התערבות בג"צ בהחלטות מערכת המשפט‪,‬‬
‫צצים ועולים‪ .‬הכפיפות של המערכת הצבאית לאידיאולוגיות האזרחיות מתחזקת (שם‪.‬‬
‫ע' ‪ .)213‬בשלב זה מתחיל כרסום במעמד הממלכתי של הצבא‪ ,‬ובמרכזיותו כ"כור‬
‫היתוך"‪ ,‬עד לכדי כפירה בנקודת המוצא הקיומית של הצבא‪ ,‬כגוף שנלחם אך ורק‬
‫כנגד איום ההשמדה על מדינת ישראל‪ ,‬אף בקום המדינה (שם‪ .‬ע' ‪ )28‬ותפיסת‬
‫המיליטריזם הצבאי כ"מיליטריזם חומרי" שהופעל כבר מראשיתו של הצבא על בסיס‬
‫התועלתיות של השכבה החברתית השולטת (גברים‪ ,‬חילוניים ממוצא מערבי) (שם‪ .‬ע'‬
‫‪.)16‬‬
 ‫‪10‬‬

‫תוצאות שלב ג'‪ :‬איבוד מעמדו של הלוחם‪:‬‬

‫בעקבות איבוד הצבא את מעמדו הממלכתי הקיומי‪ ,‬מאבדים גם הלוחמים את הזכויות‬

‫הייחודיות המתלוות להימצאות בארגון הצבאי‪ .‬נוצר פיחות במעמדו החברתי של‬
‫הלוחם (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ ,)213‬מצומצמת יכולתו להמיר את מעמדו הצבאי במיקום‬
‫גבוה בשוק העבודה האזרחי ובמיוחד במגזר הציבורי (שם‪ .‬ע' ‪ ,)261‬שירות המילואים‬
‫כבר אינו מוערך בשוק העבודה האזרחי ובוחן השירות הצבאי כקריטריון בסיסי‬
‫לקבלת עובד לשירות המדינה מבוטל (שם‪ .‬ע' ‪ .)221‬בעקבות ירידת הערך הזו‪ ,‬יורדת‬
‫המוטיבציה לגיוס לקרבי (שם‪ .‬ע' ‪ ,)239‬עולה דרישה לתגמולים פיזיים בעקבות איבוד‬
‫התגמולים הסמליים והחברתיים(שם‪ .‬ע' ‪ .)242‬וכן דרישת שוויון בנטל (שם‪ .‬ע' ‪.)243‬‬

‫שלב רביעי‪ :‬מגוף לוחם ל"צבא שלום" ‪ -‬גוף צבאי מדיני‪:‬‬

‫איבוד הצבא מצד אחד את הילתו הממלכתית‪ ,‬תהליך הגלובליזציה המייתר כמעט‬
‫לחלוטין את היכולת לפעילות צבאית רחבת היקף או ארוכת זמן‪ ,‬התחזקות התפיסה‬
‫כי אין יכולת לעורף לשלם את מחירי המלחמה גם אם היא צודקת‪ ,‬מביאים את הצבא‬
‫להיות יותר ויותר גוף ששיקוליו אינם רק שיקולם צבאיים (לוי‪ .2003 ,‬עמ' ‪.)264-282‬‬

‫בשלב זה‪ ,‬הצבא עצמו מערב בשיקוליו‪ ,‬שיקולים מדיניים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪( .‬כגון‬
‫הימנעות מפעולה צבאית כנגד חיזבאללה על מנת שלא לפגוע בתיירות הצפון) ‪ ,‬הוא‬
‫מייצר בעצמו אג'נדות ותפיסות מדיניות ושותף בניהול מדיניות החוץ (שם‪ .‬ע' ‪)88‬‬
‫(קביעה כי לא ניתן לסיים את הסכסוך הישראלי פלסטיני באמצעים צבאיים‪ ,‬אלא‬
‫בהסכם מדיני‪ .‬תמיכת הצבא בהסכמי אוסלו‪ ,‬התנגדות הצבא לפעולה בעיראק‪,‬‬
‫למרות הטילים שנחתו בארץ (שם‪ .‬ע' ‪ .)266‬הוא אף מוצא עצמו בעמדה מממתנת‬
‫של הגוף המדיני שהוא אמור להיות סר למרותו (שם‪ .‬ע' ‪.)175‬‬

‫שלב חמישי‪ :‬המעבר לצבא מקצועי וקטן‪.‬‬

‫העלויות הכלכליות הגדולות של הצבא ביחס לתל"ג הלאומי‪ ,‬איבוד הלגיטימציה‬

‫המובנת מאליה של קיום גוף צבאי גדול‪ ,‬הגלובליזציה המקטינה את ייתכנות‬
‫המלחמה בהיקף מלא‪ ,‬וירידת המוטיבציה לשירות בשם הלאומיות והביטחוניות‪,‬‬
‫מביאים את הצבא לשינוי מהותי ותדמיתי‪ .‬מגמה של הקטנת הצבא והשקעה‬
 ‫‪11‬‬

‫בלוחמים ובאנשי מקצוע מיומנים‪ .‬הכנסת טכנולוגיות מפותחות המצריכות מפעילים‬

‫מיומנים‪ ,‬העדפת‪ ,‬החתמת אנשי קבע גם במקצועות הקרביים‪ ,‬מאשר ריבוי לוחמים‬
‫פחות מיומנים סדירים‪( .‬לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪)298‬‬

‫שלב שישי‪ :‬צה"ל כשדה המאבק על פניה של החברה הישראלית‪:‬‬

‫איבוד הצבא אצטלתו הקיומית‪ ,‬והתקרבותו להיות "בצבא שלום" ומעבר לתפקוד‬
‫ברמת "עצימות נמוכה" (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ .)14‬אולם מאידך שמירתו על תדמית "צבא‬
‫העם" ותדמיתו כ"כור היתוך" של החברה הישראלית‪ ,‬מביא את צה"ל להוות‬
‫פלטפורמה למטרות שונות לגמרי מייעודו המקורי‪ ,‬שפעמים אף נוגדות את מטרותיו‬
‫המבצעיות‪ .‬קבוצות חברתיות המעוניינות להגיע למרכז המפה החברתית מרכזים‬
‫מאמץ להיכנס למרכז הפעילות הצבאית‪ .‬ביניהם ההומוסקסואלים‪ ,‬נשים‪" ,‬כיפות‬
‫הסרוגות"‪ ,‬חרדים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה (שם‪ .‬ע' ‪.)308‬‬
‫ההבנה כי ההילה האופפת את הצבא הינה קרש קפיצה גם לאזרחות‪ ,‬הגם שירדה‪,‬‬
‫עם ירידת מעמדו הכללי של הצבא‪ ,‬יכולת ההמרה של המקצועות בצבא לשימושים‬
‫בשוק העבודה – מגמה שדווקא התחזקה בצבא (שם‪ .‬ע' ‪ )19‬ויכולת קשירת קשרים‬
‫חברתיים עם קבוצות אזרחיות שללא הצבא לא היה לעולם נוצר קשר ביניהם‪,‬‬
‫מאתגרים קבוצות אלו להתקדם ככל יכולתם בסולם התפקידים והפיקוד הצבאיים‪.‬‬
‫מתוך כך נהפך הצבא ל"שדה קרב" של מאבקים בין קבוצות אזרחיות‪ ,‬המנסות לקדם‬
‫או להשליט את האג'נדות האזרחיות שלהן במדינת ישראל‪( .‬שם‪ .‬ע' ‪.)26‬‬

‫ההנעה (מוטיבציה)‬
‫ההנעה היא תהליך המעורר‪ ,‬מכוון ומשמר התנהגות של אנשים למען השגת מטרה‬
‫מסוימת‪ .‬היא משקפת את מכלול הסיבות הגורם לאדם להתנהג באופן מסוים‪ ,‬במצב‬
‫מסוים‪( .‬קרניאל‪ .)2001 ,‬התיאוריות בתחום ממוקד זה מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫תיאוריות תוכן ותיאוריות תהליך‪.‬‬

‫תיאוריות התוכן מתארות את סך כל הצרכים להם האדם זקוק‪ ,‬כשההנעה תיעשה על‬
‫בסיס מענה לצרכים אלו בהתאם לחשיבותם ומשמעותם עבורו‪.‬‬

‫תיאוריות התהליך עוסקות בתהליך בו מנסה האדם לבטא את צרכיו בפועל וכיצד הוא‬
‫מודד את הגשמתם של צרכים אלו‪ .‬כיוון שתאוריות התהליך בנויות אף הן על צרכי‬
‫האדם והחברה‪ ,‬לצורך עבודה זו‪ ,‬נוכל להסתפק בהתייחסות לתאוריית התוכן‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫טענת תאוריית התוכן (הצרכים) היא‪ ,‬כי מקורה של ההנעה היא בצרכים הקיומיים של‬
‫האדם‪ .‬כאשר צרכים אלו לא באים על סיפוקם‪ ,‬קובע האדם יעד‪ ,‬במודע או שלא‬
‫במודע ונוקט פעולה על מנת להשיג יעד זה ולספק את הצורך החסר‪ .‬כפי שמציעה‬
‫תיאורית הצרכים של מאסלו‪ ,‬קיימים צרכים אוניברסאליים המשותפים לכלל בני‬
‫האדם והמניעים אותם‪ .‬הצרכים מסודרים בהירארכיה על פי סדר חשיבותם וכאשר‬
‫רמה מסוימת של צורך באה לידי מימוש היא תפסיק לפעול כגורם המניע את האדם‪.‬‬

‫תיאורית הצרכים של מסלו מדברת על חמישה רמות של צרכים‪.‬‬

‫הצרכים הפיזיולוגיים – כגון הצורך בחמצן‪ ,‬מים ומינרלים הנצרכים לקיום‬ ‫‪.1‬‬
‫הפיזי של הגוף‪.‬‬
‫צרכי בטחון ומוגנות – הצורך במבנה בטוח‪ ,‬סדר וגבולות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צרכי האהבה ושייכות – הצורך בזוגיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה ולאום‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צרכי הערכה – כגון הצורך במעמד‪ ,‬תהילה והכרה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מורך מימוש והגשמה עצמית – הצורך במימוש הפוטנציאל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫את ארבעת הצרכים הראשונים מכנה מאסלו "מניעי חסך"‪ .‬ברגע שצרכים אלו‬
‫מתמלאים‪ ,‬המוטיבציה\ההנעה למימושם נפסקת‪.‬‬

‫את הצורך החמישי מכנה מאסלו בשם "מניעי גדילה"‪ .‬הם לעולם אינם מגיעים לרוויה‪.‬‬
‫הם ממשיכים וגדלים באדם ככל שפועלים למימושם‪( .‬בוארי‪.)1997 ,‬‬

‫סוגי מוטיבציה‬

‫בהתייחסותנו לנושא המוטיבציה‪ ,‬אנו נפגשים בארבעה סוגים‪:‬‬

‫מוטיבציה הישרדותית – מוטיבציה הנובעת ממצבי חוסר ברירה‪ .‬קיימת בעת‬ ‫‪.1‬‬
‫מאבק על עצם הקיום של החברה או המדינה‪ .‬מוטיבציה זו מתאפיינת‬
‫בהתמסרות טוטלית למאבק‪ .‬הצבתו בראש סדר העדיפות של האדם‪ .‬הנכונות‬
‫להיכלל בה חוצה מגזרים‪ ,‬והיא משתפת בתוכה גם את אלו שתכונותיהם אינן‬
‫תואמות את התפקידים המוטלים עליהם מפאת מצבי ההישרדות‪ .‬במוטיבציה‬
‫זו אין כמעט צורך בכפיה‪ .‬המשתמטים נתפסים כבוגדים‪ .‬הפרט במגמת‬
‫מוטיבציה זו רואה עצמו מתבטל ואף מוסר את נפשו לטובת הכלל‪ .‬מוטיבציה‬
‫זו אינה יכולה להמשך זמן רב‪ ,‬היא בסופה נשחקת‪ .‬חולשתה היא בכך‪ ,‬שהיא‬
 ‫‪13‬‬

‫פועלת את הרמה ההשרדותית‪ ,‬ואינה מביאה למימוש פוטנציאלי ולרמת‬

‫התאמה וביטוי מקסימאלי את האדם והלאום‪.‬‬
‫מוטיבציה אידאולוגית‪ :‬מושתתת על הזדהות אידאולוגית ואמונה בצדקת‬ ‫‪.2‬‬
‫הדרך‪ .‬המרכיב הרגשי במוטיבציה זו גבוה‪ .‬גורם הפעולה הוא עצמי ללא צורך‬
‫בכפיה חוקית מבחוץ‪ .‬במוטיבציה זו ישנה השפעה רבה של הקולקטיב על‬
‫הפרט‪.‬‬
‫מוטיבציה נורמטיבית ‪ :‬המניע של מוטיבציה הזו הוא הרצון להשתייך לנורמות‬ ‫‪.3‬‬
‫המקובלות באותה חברה בה נמצא האדם‪ .‬פעמים המוטיבציה הנורמטיבית‪,‬‬
‫מהווה המשך למוטיבציה ההישרדותית או האידיאולוגית‪ .‬גם במוטיבציה זו‪,‬‬
‫הפרט מושפע מן הקולקטיב‪ ,‬מכוח הלחץ החברתי‪ .‬בהיותה מושתתת על‬
‫נורמות חברתיות‪ ,‬היא ניתנת לשינוי‪ ,‬על פי השינויים בנורמות ההתנהגות‬
‫האזרחיות‪.‬‬
‫המוטיבציה האינדיבידואליסטית‪ :‬מקורה בצורך למימוש עצמי‪ .‬במוטיבציה‬ ‫‪.4‬‬
‫זו‪ ,‬הפרט משתמש במשאבים העומדים לרשותו‪ ,‬כולל המשאבים הלאומיים‬
‫ומשאבי החברה שסביבו – לצרכיו האישיים‪ .‬במצב זה‪ ,‬תרומתו של האדם‬
‫לחברה‪ ,‬לא תנבע מצורך קיומי הישרדותי‪ ,‬אידאולוגיה או צורך בהשתלבות‬
‫נורמטיבית‪ ,‬אלא מזיהויו של האדם שתרומה זו‪ ,‬תקדם אותו בהתפתחותו‬
‫האישית (גל‪.)2015 ,‬‬
 ‫‪14‬‬

‫חלק רביעי‪ :‬מתודולוגיה – שיטת המחקר‪.‬‬

‫המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על ניתוח כתבות‪ ,‬מאמרי דעות‪ ,‬ראיונות‬

‫ומאמרים המתייחסים לשאלת מוטיבציית הגיוס לצה"ל לפניה השונים‪ .‬בעזרת‬

‫המקורות המשניים‪ ,‬מחקריים בעיקרם‪ ,‬בססנו את הגדרת המיתוס הצהלי והשפעתו‬

‫על הגיוס לצה"ל‪ .‬כבר בשלב זה‪ ,‬זוהתה השחיקה במיתוס הצה"לי‪ ,‬הן מצד אופן‬

‫תפיסת הציבור הישראלי את צה"ל לאורך השנים והן מצד השינויים במוטיבציה של‬

‫המתגייסים‪.‬‬

‫קיום שחיקה זו ושינויים אלו בתקופות הקודמות לטווח המחקר הנוכחי‪ ,‬המתייחס‬

‫לחמש השנים האחרונות‪ ,‬אתגר וחייב לזהות האם יש שינוי או חידוש בהתייחסות‬

‫הציבורית בשנים האחרונות לצה"ל בכלל ולגיוס לצה"ל בפרט‪ ,‬ביחס למגמה שהחלה‬

‫למעשה כבר מעת סיום מלחמת יום הכיפורים‪ .‬לשם כך נעזרתי בחומרים שעיקרם‬

‫עיתונאיים‪ ,‬בהיותם מבטאים את היחס לנושא הגיוס לצה"ל ללא מסננים ומאפשרים‬

‫התבוננות ישירה על ההתפתחויות האחרונות שנוצרו בחברה הישראלית בנושא זה‪.‬‬

‫תוך כדי תהליך איסוף החומר‪ ,‬התברר לי‪ ,‬כי איסוף החומר וסיכומו‪ ,‬אינם מספיקים‬

‫למחקר זה‪ .‬כיוון שכאמור‪ ,‬מגמות השחיקה במעמדו של צה"ל כמיתוס ושינוי ואף‬

‫ירידה במוטיבציה להתגייסות כבר היו קיימים ומכיוון שישנה נטייה עיתונאית לתת‬

‫פרשנות שמרנית לאירועים‪ ,‬היה צורך בהקשבה אל מעבר לדיווחים ולנתונים‬

‫התקשורתיים והצה"ליים‪ ,‬על מנת לזהות האם נתוני השנים האחרונות‪ ,‬מחדשים או‬

‫יוצרים מבנה חדש ביחס למיתוס הצה"לי בכלל ושאלת הגיוס לצה"ל בפרט‪ .‬כאן היה‬

‫טמון הקושי והאתגר במחקר הנוכחי‪.‬‬

 ‫‪15‬‬

‫רקע היסטורי‬
‫צבא ההגנה לישראל הוקם כשבועיים לאחר קום המדינה‪ ,‬תוך כדי קרבות מלחמת‬
‫העצמאות בהוצאת פקודה רשמית על ידי הממשלה הזמנית ב ‪ 26‬במאי ‪( 48‬פקודת‬

‫צבא הגנה לישראל מספר ‪ 4‬לשנת תש"ח‪ .).1948 ,‬הקמתו של צה"ל מתוך הצורך הדחוף‬
‫להגן על המדינה הצעירה שקמה‪ ,‬כמו גם קריאת שמו כ"צבא הגנה"‪ ,‬שיקפו את‬
‫נקודת המוצא לקיומו של צה"ל – הגנה על מדינת ישראל הנמצאת תחת איום קיומי‪.‬‬
‫מתוך תפיסה זו גם מגיעה ההחלטה לבסס את צה"ל על גיוס חובה (טיארג'אן‪.2015 ,‬‬
‫ע' ‪ .) 47‬זהו הבסיס לבניית המיתוס הצה"לי וממנו גם נגזרה מוטיבציית הגיוס לצה"ל‪.‬‬
‫ההתגייסות לצה"ל‪ ,‬הגדירה למעשה את השותפות בעצם קיומה של מדינת ישראל‬
‫שזה עתה קמה‪.‬‬

‫היבט נוסף של צה"ל שממנו גם נגזרת המוטיבציה לגיוס‪ ,‬הוא הקמת צה"ל על בסיס‬
‫גיוס חובה‪ ,‬על מנת שישמש "כור היתוך" וגוף מאחד לזרמים השונים שהתקבצו אל‬
‫מדינת ישראל במהלך תקומה ולאחר הקמתה‪ .‬כל זאת במטרה לעצב זהות לאומית‬
‫אחידה לחברה שבהיותה קולטת עלייה הינה בבסיסה מפולגת בתרבותה ובנורמות‬
‫האזרחיות שלה‪ .‬כך כתב בן גוריון באיגרת הפרדה שלו מצה"ל לקראת פרישתו‬
‫לקיבוץ שדה בוקר – "על צהל הוטלה האחריות לא רק לביטחון המדינה‪ ,‬אלא הוא‬
‫נתבע לשמש כור היתוך לגלויות המתכנסות במולדת מכל קצווי תבל ובית יוצר לאומה‬
‫מלוכדת‪...‬צה"ל נועד גם להפוך למשתלה שתגדל בוני מולדת ומפריחי שממה‪ ,‬כי‬
‫ביטחוננו לא ייכון בלי מיזוג גלויות‪ ,‬העלאת האדם בישראל ויישוב השממה" (תיבון‪,‬‬
‫‪ .2011‬ע' ‪ )26‬ובמקום אחר – "על צה"ל לשמש לא רק מכשיר אימון צבאי‪ ,‬אלא גם‬
‫בית ספר ממלכתי שיקנה לנוער הנכנס אליו תא ידיעת הלשון‪ ,‬הארץ‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫היהודית‪ ,‬יסודות חינוך כללי‪ ,‬ניקיון וסדר והכי חשוב‪ -‬אהבת מולדת" (גל‪ .2015 ,‬ע'‬
‫‪ .41‬ובן גוריון‪ 1964 ,‬ע' ‪.)158‬‬

‫מתוך היות צה"ל "צבא העם"‪ ,‬הפך צה"ל לסוכן ה"חיברות" (סוציאליזציה)‪ ,‬המרכזי‬
‫במדינת ישראל‪ .‬השירות בצה"ל היווה גורם גאווה ובד בבד כרטיס כניסה לחברה‬
‫הישראלית‪ .‬לשירות או אי השירות הייתה השפעה מכריעה על הגדרת הישראליות של‬
‫מתוך כך נגזרה‬ ‫הפרט הן צד עצמו והן מצד הסובבים אותו‪(.‬טיארג'אן‪.)2015 ,‬‬
‫מוטיבציית הגיוס לצה"ל‪ .‬שתי סוגי מוטיבציות שולטות אז בכיפה ההישרדותית‬
‫והאידיאולוגית‪ .‬ההישרדותית בתחילה בשנת ‪ 48‬ויחד עימה ולאחריה ‪ -‬האידיאולוגית‪.‬‬
‫זו האידיאולוגית שואבת את כוחה לא רק מן ההיבט ההישרדותי אלא גם מתפיסת‬
 ‫‪16‬‬

‫צה"ל ככור היתוך וכגוף מוביל את עיצובה העתידי של מדינת ישראל (גל‪ .2015 ,‬ע'‬
‫‪ .)41‬המשפט "טוב למות בעד ארצנו"‪ ,‬מהווה את המוטיב המרכזי של מגמה‬
‫אידיאולוגית זו‪ .‬כך מתאר זאת (אמנם בסרקזם) יורם קניוק שהיה חייל צעיר בתקופת‬
‫הקמת המדינה ‪" -‬הלכנו ושרנו איך נמות בבאב אל ואד‪ .‬שרנו בערגה ותעצומות נפש‪.‬‬
‫הפוצים שהיינו‪ ,‬חשבנו שבאמת יהיה נהדר למות בבאב אל ואד‪ ,‬ודמיינו איך הם יירו‬
‫בנו קליעים חודרי שריון" (קניוק‪ .2010 ,‬ע' ‪.)28‬‬

‫אמנם חשוב לציין‪ ,‬שהמעברים ההיסטוריים ממוטיבציה אחת למשניה‪ ,‬אינם בעלי‬
‫גבולות חתוכים‪ ,‬הן בחינת הגדרה תקופתית והן מבחינה פרסונאלית‪ .‬מאפייני‬
‫מוטיבציה המשיכו להתקיים בעוד מוטיבציה חדשה צצה ועולה‪ .‬פעמים מגזרים‬
‫מסוימים יחיו מאפיין מוטיבציה שכבר קיומה דעך אצל אחרים (גל‪ .2015 ,‬ע' ‪ .)40‬כך‬
‫המתנחלים ובני עדות המזרח לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬כל אחד מסיבת מוטיבציה‬
‫שונה (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪.)308‬‬

‫משנת ‪ 53‬מתחיל צה"ל להשתנות ולהיהפך מצבא הישרדותי לצבא מקצועי‪ .‬תחת ידיו‬
‫של מרדכי מקלף שהתנה את כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל לשנה אחת‪ ,‬הוא מקדם את‬
‫צה"ל מקצועית‪ ,‬הן ברמה הפרסונלית והן לוגיסטית‪ .‬הדבר בה לידי ביטוי בשלב‬
‫הראשון במבצע קדש ובאופן שלם במלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫השינויים במצב הצבאי והמדיני בה הייתה נתונה מדינת ישראל‪ ,‬ממלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬יוצרים שינויים גם בהגדרתו של צה"ל כמיתוס וגם שינויים ברמת המוטיבציה‬
‫והסיבות למוטיבציה בקרב אזרחי מדינת ישראל היהודיים‪ .‬מאבק ההישרדות ותחושת‬
‫הסכנה הקיומית חולפים‪ .‬גם הפן האידיאולוגי מתמתן בעקבות כניסת מדינת ישראל‬
‫לשגרת יומה‪ .‬המיתוס הצבאי נישא עתה על כנפי מקצועיותו והיותו צבא בלתי מנוצח‪.‬‬
‫מתוך כך נגזרת המוטיבציה לשירות בתקופה זו על בסיס ה"מוטיבציה הנורמטיבית"‪.‬‬
‫מתוך הנורמה המקובלת והיוקרה שבשירות ובמיוחד ביחידות העילית‪ .‬בתקופה זו‬
‫מושרים בישראל שירים כדוגמת "המלח שלי" ו"יש לי אהוב בסיירת חרוב" (גל‪,‬‬
‫‪ .2015‬ע' ‪.)42‬‬

‫במקביל‪ ,‬מביאה מלחמת ששת הימים‪ ,‬בעקבות כיבוש ירושלים‪ ,‬מקום המקדש‬
‫ויהודה ושומרון‪ ,‬האזורים התנכי"ים בהם ישבו ישראל ומוזכרים בתנ"ך‪ ,‬להתעוררות‬
‫אתנית ודתית‪ .‬תרגומה למוטיבציה תופיע באופן בולט לאחר מלחמת יום הכיפורים על‬
 ‫‪17‬‬

‫ידי בני ה"כיפות הסרוגות" (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ ,)336‬תוך התייחסות לצבא ולשרות בו‬
‫כקדוש (מלמד‪ )1993 ,‬ולבגדי הצבא כאמור – כבגדי כהונה (אבינר‪.)2012 ,‬‬

‫התקופה הבאה המגדירה שלב חדש בתפיסת צה"ל בחברה הישראלית‪ ,‬מופיעה עם‬
‫סיום מלחמת יום הכיפורים (‪ .)1973‬ההשפעה מכך על המוטיבציה לגיוס‪ ,‬תופיע‬
‫מאוחר יותר בצעד עוקב מסביבות תקופת האינתיפאדה הראשונה (‪ .)1987‬ההפתעה‬
‫שהופתע צה"ל במלחמת היום הכיפורים‪ ,‬מורידה את הילת ה"צבא בלתי מנוצח" של‬
‫צה"ל‪ .‬הכרסום במעמדו של הצבא ממשיך במלחמת לבנון הראשונה ( ‪ ,)1982‬שם‬
‫מתגלעים גם ניצני סרבנות (אל"מ אלי גבע ‪ ,‬האלוף עמרם מצנע‪ ,‬תנועת "יש גבול")‬
‫נסיגת ישראל ללא תנאי מלבנון בשנת ‪ .2000‬במקביל האינתיפאדה הראשונה (‬
‫‪ )1987‬והאינתיפאדה השנייה (‪ ,)2000‬מסמנים כולם מגמה של חוסר יכולת צה"ל‬
‫להביא לפתרון צבאי‪ ,‬של הסכסוך הישראלי הערבי‪( ,‬לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ .)111‬במקביל‪,‬‬
‫העמקת תהליכי הגלובליזציה והמחירים הכלכליים הגבוהים של מהלכי המלחמה‪,‬‬
‫ההופכים אותה להיות יותר ויותר לא כדאיים (שם‪ .‬ע' ‪ ,)171‬מביאים לירידה ביוקרתו‬
‫של הצבא ובחירת דרכים חליפיות מדיניות להבטחת הביטחון‪ .‬הסכם השלום עם‬
‫מצרים (‪ )1979‬ובהמשך הסכם אוסלו (‪( .)1995‬שם‪ .‬ע' ‪ .)197‬מגמה זו אינה מובלת‬
‫רק על ידי גורמים פוליטיים אזרחיים‪ ,‬אלא אף על ידי הקצונה הבחירה עצמה‪,‬‬
‫השותפה בקידום התהליך המדיני ואף ממתנת את הדרג הפוליטי והמדיני‪ ,‬מפני‬
‫הרפתקנות צבאית‪( .‬שם‪ .‬ע' ‪ .)295‬גם שנאלץ הצבא לבסוף לצאת למלחמה (מלחמת‬
‫לבנון השנייה)‪ ,‬הוא מייצר מודל מלחמתי חדש – מבצעיות מבוססת אפקטים‪,‬‬
‫שמגמתה אינה ניצחון פיזי בקרב‪ ,‬אלא ניצחון תודעתי‪ .‬מוסגים כדוגמת "השתבללות"‪,‬‬
‫"עימות מוגבל"‪" ,‬מלחמה בעצימות נמוכה"‪ ,‬הם הביטוי לאיבוד הצבא את האמון‬
‫בעצמו‪ ,‬ביכולתו להביא בכישוריו המקצועיים את המוצר המבוקש ממנו – הכרעה‬
‫בשדה הקרב‪( .‬הראל‪.)2008 ,‬‬

‫ההשפעה על המוטיבציה הצה"לית מגיעה אף היא בד בבד עם ירידת ערכו של הצבא‬

‫מצד אחד ותהליך הגלובליזציה‪ ,‬המקשה מצד אחד על מדינות הלאום לבצע פעילות‬
‫צבאית ללא מגבלות‪ ,‬תוך שהוא מציע בתמורה נוחות ומרחב כלכלי‪ .‬הדבר לא קורה‬
‫מיד‪ .‬האכזבה מן הצבא במלחמת יום הכיפורים ואפילו אי הקונצנזוס של מלחמת‬
‫שלום הגליל‪ ,‬לא משנים ולא מורידים מן המוטיבציה להתגייסות‪ ,‬הממשיכה להיות‬
‫מוטיבציה נורמטיבית‪ ,‬הניזונה מן הנורמה שנקבעה עמוק בתודעה הישראלית‪ ,‬כי‬
‫השירות הצבאי הוא חלק בלתי נפרד מהגדרת ה"ישראליות" (גל‪ .2015 ,‬ע' ‪.)42‬‬
 ‫‪18‬‬

‫אולם בטווח הארוך‪ ,‬הפיחות במעמדו של הצבא משפיע‪ ,‬בשיתוף עם תהליך‬

‫הגלובליזציה המעמיד את הפרט והאינדיבידואל בראש הפירמידה של סדרי‬
‫העדיפויות‪ ,‬לפני אינטרס הלאום‪ ,‬מביאים להתחזקות המוטיבציה האינדיבידואלית‬
‫של המתגייסים לצה"ל‪ ,‬המשתרעת משלהי שנות השמונים ועד לתקופת מלחמת לבנון‬
‫השנייה (‪ .)2006‬המוטיבציה להתגייסות ליחידות הקרביות פוחתת ואילו המוטיבציה‬
‫להתגייסות ליחידות עתירות הטכנולוגיה והמחשוב (כדוגמת יחידת ‪,)2800‬‬
‫המבטיחות השתלבות לאחר השחרור בעולם העבודה האזרחי‪ ,‬נמצאת בנסיקה (שם‪.‬‬
‫ע' ‪ .)43‬הצבא‪ ,‬מזהה את התהליך הזה בקרב המתגייסים ומתאים את עצמו אליו‪.‬‬
‫מושך את החיילים אליו בעזרת אמצעי שיווק ומציע תגמולים ריאליים למשרתי‬
‫החובה‪ ,‬הקבע והמילואים (לוי‪ 2003 ,‬ע' ‪ 248‬וגל‪ 2015 ,‬ע' ‪.)43‬‬

‫השילוב שבין ההתרחקות מסכנת הקיום שרחפה על מדינת ישראל בשנים הראשונות‬
‫להקמתה‪ ,‬בתוספת התחזקות המגמות האינדיבידואליות בקרב האוכלוסייה האזרחית‬
‫בישראל‪ ,‬מוליד את השלב האחרון הנוכחי של מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית‪,‬‬
‫כשדה מערכה ואמצעי של קבוצות אזרחיות שונות להשיג עוצמה קידום ועדיפות‬
‫בחברה הישראלית‪( .‬לוי‪ 2003 ,‬ע' ‪ .)309‬המדובר בקהילה ההומוסקסואלית‪,‬‬
‫ה"כיפות הסרוגות"‪ ,‬נשים‪ ,‬יוצאי עדות המזרח‪ ,‬העדה האתיופית והקהילה החרדית‪.‬‬
‫מיתון הצורך הקיומי מצד אחד‪ ,‬ומאידך היות הצבא עוד פניה של החברה הישראלית‪,‬‬
‫מאפשרים מצד הצבא גמישות מספקת להכיל את אותם קבוצות ולאותן הקבוצות‪ ,‬את‬
‫האפשרות להשתמש בפלטפורמה הצבאית כמייצגת את הישראליות‪ ,‬לחזק את‬
‫מעמדן בהגדרת הצביון הישראלי‪ .‬משמעות הדבר ‪ -‬פוליטיזציה של הצבא (שם‪ .‬ע'‬
‫‪.)465‬‬

‫מגמה זו יוצרת שינוי מפתיע ביחס למוטיבציית השירות הצבאי‪ .‬אם בחוט השדרה‬
‫המרכזי של המתגייסים לצבא‪ ,‬נוצרה ירידה במוטיבציה להתגייס ונטיית המוטיבציה‬
‫הזו כלפי מגמות המימוש העצמי‪ ,‬הרי כניסתם של הקבוצות הנ"ל‪ ,‬מביא לתחייה‬
‫מחודשת של המוטיבציה האידיאולוגית‪ .‬כך אצל ה"כיפות הסרוגות" וכך אצל הנשים‬
‫(בכך שונים החרדים שגיוסם נובע רובו ככולו לצרכי מימוש עצמי – השתלבות בחברה‬
‫או בעבודה)‪ ,‬כשכל קבוצה יונקת את כוחה ממקור כוח שונה לחלוטין (גל‪ .2015 ,‬ע'‬
‫‪ .)43‬מגמה זו אף יוצרת מכוח חלקן של אותם קבוצות (בייחוד זו של הכיפות‬
‫הסרוגות)‪ ,‬תהליך הופכי ממגמת הדה – מיליטריזציה‪ ,‬שאפיינה את הצבא במהלך‬
‫שלושים השנים האחרונות‪ ,‬חזרה אל הרה ‪ -‬מיליטריזציה שהייתה בולטת בקום‬
 ‫‪19‬‬

‫המדינה‪ ,‬מתוך רצונן של אותן קבוצות לחזק את מעמדן בצבא‪ .‬שינוי זה‪ ,‬מבליט את‬
‫ההבדל בין הדרגים הגבוהים שבמקבלי ההחלטות בצבא‪ ,‬לבין הדרג הלוחם הזוטר‬
‫ופיקוד הביניים (פרשת אלאור עזריה‪ ,‬האירה בצורה חריפה את ההפרש הזה)‪( .‬לוי‪,‬‬
‫‪ .2003‬ע' ‪.)462‬‬

‫ההתפתחות ההיסטורית מביאה עימה גם שינוי מהותי בייחס למיקום והשפעת‬

‫המיתוס בחברה הישראלית‪.‬‬

‫ירידה בערך המיתוס‬

‫השלטת האינטרסים הכלכליים על העולם‪ ,‬להיות הגורם המרכזי הקובע את‬

‫ההתנהלות הלאומית והפיכתו את העולם ל"עולם גלובאלי"‪ ,‬שקווי המתאר הלאומיים‬
‫שבתוכו מטושטשים‪ ,‬מכהה את כוח השפעתם של המיתוסים‪.‬‬

‫במקום המיתוס ככוח מניע של הלאומים והפרט‪ ,‬הופכת התקשורת לעצם הכוח המניע‬
‫התרבותי ולקובעת את סדר היום הפרטי והציבורי‪ ,‬עד כדי יומרה לתת למדיה את‬
‫מעמד המיתוס המודרני (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪.)25‬‬

‫כיוון שהמדיה התקשורתית היא קצרת טווח ואין לה כל יומרה מטפיסית‪ ,‬יומרה‬
‫להובלת אידיאולוגיה או לאמירה בעלת משמעות‪ ,‬המסקנה העולה מכך היא‪ ,‬כי‬
‫המדיה התקשורתית כמיתולוגיה החדשה‪ ,‬מסירה מן החברה את המעטה הערכי‬
‫שלה‪ .‬המלכת מיתוס השובר את ערכי המיתוס! (שם‪ .‬ע' ‪ .)26‬ביטוי נוסף להחלשת‬
‫מעמדו של המיתוס מלהוות בסיס תרבותי קיומי של העמים והפרט‪ ,‬הוא בעמעום‬
‫ההבדל בין המיתוס וההיסטוריה‪ ,‬והנטייה לראות בהיסטוריה כממלאת כיום את‬
‫התפקיד שבעבר מילא המיתוס (לוי‪ -‬שטראוס‪ .2010 ,‬עמ' ‪ .)72-73‬תפיסה זו‪,‬‬
‫מלמדת על השטחת מקורות הקיום של הקולקטיב ושל הפרט לפן הרציונאלי של‬
‫החיים והתרחקות האנושות מן הצדדים המיתיים שמעבר לזמן ולמקום‪ .‬משמעות‬
‫הדבר היא למעשה ‪ -‬ויתור על השורש והעומק‪ ,‬לטובת הפרקטי הגלוי לעין‪.‬‬
 ‫‪20‬‬

‫ממצאים‪:‬‬
‫מן הסקירה הספרותית‪ ,‬ראינו כי על המיתוס ניתן להתבונן בכמה דרכים‪ .‬ברקע‬
‫ההיסטורי ראינו‪ ,‬כי ישנה התפתחות ושינויים בחברה הישראלית הן בעצם ההתייחסות‬
‫למיתוס עצמו‪ ,‬הן ביחס לאופן ההתייחסות לצה"ל והן ביחס למניעי המוטיבציה‪ .‬נראה‬
‫כי דרכי ההגדרה השונות של המיתוס‪ ,‬הירידה במעמדו של המיתוס‪ ,‬שינוי היחס‬
‫לצה"ל‪ ,‬והשינויים במניעי המוטיבציה בחברה הישראלית‪ ,‬משתקפים יפה בתקופת‬
‫חמש השנים האחרונות ומביאים תמונה מחודשת ביחס לשאלת השינוי במוטיבציה‬
‫לגיוס לצה"ל ומשמעותו‪.‬‬

‫איבוד צה"ל את מעמדו כמיתוס בסוגיית הגיוס‬

‫כשאנו מתייחסים למיתוס כמבנה דרכו מפיצה או מקבעת החברה‪ ,‬את האתוסים – סל‬
‫הערכים שלה (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ ,)13‬הרי נוכל לומר כי צה"ל אכן היווה‬
‫לצורך זה את אחד מן המיתוסים המרכזיים של מדינת ישראל‪ .‬הדבר היה נכון במלואו‬
‫בעת הקמת המדינה‪ ,‬משני כיוונים מקבילים‪ .‬האחד – תפיסת צה"ל כ"כור היתוך" של‬
‫החברה הישראלית (טיארג'אן‪ .2015 ,‬ע' ‪ ,)47‬וכגוף מגן לקיומה של מדינת ישראל‬
‫(לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ .)27‬מן האתוסים הללו‪ ,‬נגזרה מוטיבציית הגיוס ההישרדותית ואף זו‬
‫הנורמטיבית‪ ,‬הנובעת מן הרצון להשתייך לארגונים ולנורמות המקובלות בחברה (גל‪,‬‬
‫‪. )2015‬‬

‫התרחקות הסכנה הקיומית מעל מדינת ישראל והירידה בתפיסתו של צה"ל ככור‬
‫היתוך של החברה הישראלית‪ ,‬מביאים לירידת מעמדו של הצבא כמיתוס‪ .‬חדירת‬
‫הריבוד החברתי שמחוץ לצבא אל תוך הצבא‪ ,‬כשבעלי המעמד הגבוה‪ ,‬מצליחים‬
‫להיכנס אל מקומות השירות האטרקטיביים יותר ובתנאי שירות מועדפים (שדה‪,‬‬
‫‪ )2016‬וכן השתלטות השיח האזרחי שמחוץ לצבא‪ ,‬על נושא הגיוס והשירות בתוכו‪,‬‬
‫המתדמה יותר ויותר לשיח על מקצועות השוק השונים (רוטנברג‪ ,)2016 ,‬הם שניים‬
‫מן הביטויים לשינוי הזה‪.‬‬

‫מגמה נוספת חברתית‪ ,‬המצטרפת לפיחות שנוצר במעמדו של צה"ל כמיתוס‪ ,‬היא‬
‫הפיחות בעצם מעמדו של המיתוס בחברה הישראלית‪ ,‬אותה הזכרנו ברקע ההיסטורי‪.‬‬
‫החלשות מעמד האתוסים בעקבות תהליכי הגלובליזציה והשלטת האינטרסים‬
 ‫‪21‬‬

‫הכלכליים‪ ,‬על מדינות העולם‪ ,‬מביאים ממילא לפיחות במעמד סמלי האתוס והצבא‬
‫בראשם‪.‬‬

‫ניתן לומר‪ ,‬כי כל המקורות הראשוניים שנביא להלן‪ ,‬נעדרים את הילת המיתוס‬
‫בהתייחסות לצה"ל‪ .‬האמירה כי "עבר העידן האידיאולוגי‪ ,‬ניטלה הקדושה מן הצבא‪,‬‬
‫הפטריוטיות וההקרבה העצמית" (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ ,)26‬אף שאינה מצוינת‬
‫בפירוש בדיווחים העיתונאיים‪ ,‬עולה מאליה‪ ,‬ברוב המאמרים שנבחנו לקראת מחקר‬
‫זה‪ ,‬לאורך חמש השנים האחרונות‪.‬‬

‫המאמרים דנים במלחמת המעמדות ותופעת הריבוד החברתי‪ ,‬המופיעה בצה"ל‪,‬‬

‫בדיוק כמו במערכת החברתית שמחוץ לצבא (שדה‪ ,)2016 ,‬בתופעת הירידה‬
‫במוטיבציה לשירות (אמיר‪ ,)2017 ,‬ובדיקת השירות העתידי על בסיס תועלתיות‬
‫ומימוש עצמי‪ .‬את המגמות הללו תולים הפרשנים השונים בשקט הביטחוני ובשינוי‬
‫הפרופיל החברתי הכללי במדינת ישראל (בוחבוט‪.)2017 ,‬‬

‫נסיגת המגמה המיתוסית ביחס לצה"ל‪ ,‬בולטת אף במגזר הדתי לאומי‪ .‬אם ראינו‬
‫בשלב הלאומני האתני של צה"ל מתקופת מלחמת ששת הימים‪ ,‬התייחסות של רבני‬
‫הציבור הדתי לאומי לצבא באור של קדושה עד כדי הקבלת מדי צה"ל לבגדי הכהונה‬
‫(אבינר‪ ,)2012 ,‬הרי השיח בחמשת השנים האחרונות‪ ,‬ובמיוחד לאחר פרסום פקודת‬
‫השירות המשותף ב‪ 2016‬משתנה לחלוטין‪ .‬הוא בוחן את הצבא בעיניים‬
‫אינטרסנטיות‪ ,‬האם יש בו את התנאים המאפשרים שירות התואם את גדרי ההלכה‬
‫החשובים לציבור המשרתים הדתי לאומי‪ .‬ההתייחסויות הרבניות הנעות בין כינוי‬
‫פקודת הצבא בנושאי המגדר "גזירת שמד" (אבינר‪ )2017 ,‬עד לרמה של קריאה שלא‬
‫להתגייס לצבא על מנת ללחוץ עליו לחזור בו מפקודת השירות המשותף (גיא‪,)2017 ,‬‬
‫מדגישות מגמה זו‪ .‬אף אם מן השפה החוצה‪ ,‬מנסים רבני הציבור הדתי לאומי לשדר‬
‫כי ממשיכה תפיסתם המקורית‪ ,‬קשה שלא להבחין כי הילת המיתוס של הצבא נסדקה‬
‫בעיניהם קשות‪ .‬הערכות העתידיות אף מדברות על המשך החלשות מעמד הצבא‬
‫ולמיתון במוטיבציית השירות בקרב הציבור הדתי לאומי מסיבות נוספות ‪ -‬התקרבות‬
‫מצד אחד לדפוסי התרבות של הציבור החילוני ומאידך שכחת תחושת ההשפלה של‬
‫המגזר הדתי לאומי מתקופת קום המדינה‪ ,‬עת נדחקו לשרת כ"מש"קי הדת" של‬
‫הצבא‪( .‬פישר‪.)2016 ,‬‬
 ‫‪22‬‬

‫גם היחס לצבא כ"צבא הגנה" שנועד לתת מענה לאיום הקיומי על מדינת ישראל‪ ,‬כפי‬
‫שבלט בשלב הראשון של הבנייתו של צה"ל בקרב אזרחי מדינת ישראל ובמקביל‬
‫המוטיבציה ההישרדותית המקבילה לשלב הזה‪ ,‬שהבאנו בסקירת הספרות המחקרית‪,‬‬
‫כמעט ואינם עולים בדיווחים העיתונאיים ובמאמרים בנושא הגיוס לצה"ל בחמשת‬
‫השנים האחרונות‪.‬‬

‫יוצאים מן הכלל‪ ,‬הם אותם מאמרים עיתונאיים‪ ,‬המדווחים על נתוני הגיוס בערים‬
‫השונות בישראל‪ .‬כאן חוזר באופן מפתיע השיח והסגנון המיתוסי‪ .‬ציטוטים כמו ‪" -‬מגיל‬
‫אפס חינכו אותי שאתה לא יכול רק לקחת מן המדינה אלא גם לתרום לה" (זגריזק‬
‫ונחשוני‪ ,)2016 ,‬או כינוי מדרג הגיוס בין הערים בשם "ליגת הערים" (בלומנטל‪,‬‬
‫‪ )2016‬חוזרים ועולים בהם‪ .‬מאמרים אלו‪ ,‬נעדרים את הנתונים בירידת המוטיבציה‬
‫לגיוס‪ ,‬או התחזקות האינטרס האישי בגיוס‪ .‬ההתרכזות היא בעיקר בנתונים‬
‫הסטטיסטים של הגיוס בכל עיר ועיר‪ ,‬תוך הצגה בגאווה לא מוסתרת את הערים‬
‫שנתוני הגיוס בהם גבוהים‪.‬‬

‫יוצא מן הכלל נוסף היא התקופה לאחר מבצע צוק איתן (‪ .)2014‬המבצע‪ ,‬מביא‬
‫להזדהות של כמעט חמישים אחוז מן הנוער הנשאל בסקר שנערך מיד לאחר המבצע‪,‬‬
‫עם האימרה ‪" -‬טוב למות בעד ארצנו"‪ .‬מהשפעת המבצע‪ ,‬מתחזקת אצל רובם ( ‪61‬‬
‫אחוזים) אף המוטיבציה לגיוס‪ .‬אולם‪ ,‬על אף הסכמתם של הנשאלים לאמרה "טוב‬
‫למות בעד ארצנו"‪ ,‬נראה שהמוטיבציה לשירות אינה חוזרת להיות המוטיבציה‬
‫ההישרדותית אותה הזכרנו בסקירת הספרות המחקרית‪ ,‬המיוחסת לעת המאבק על‬
‫עצם הקיום‪ ,‬ומבטאת התמסרות טוטאלית גם של אלו שאינם מתאימים בתכונותיהם‬
‫לתפקידים המוטלים עליהם‪ .‬כך עולה מאותו סקר עצמו‪ .‬כשנשאלו הנערים עד כמה‬
‫הם מסכימים עם האימרה "תפקיד הלוחמים הקרביים הוא התפקיד התורם ביותר‬
‫לביטחון המדינה"‪ .‬רק ‪ 18‬אחוז מן הנשאלים "מאוד הסכימו" עימה‪ .‬מה שמלמד כי אף‬
‫לאחר אקט מלחמתי משמעותי‪ ,‬במצב בו נמצאת מדינת ישראל כיום‪ ,‬תפיסת צה"ל‬
‫ואופי המוטיבציה‪ ,‬אינם חוזרים להיות לעולם כבשעת הקמת מדינת ישראל (דיין‪,‬‬
‫‪.)2014‬‬

‫אמנם‪ ,‬אף שמבחינה מעשית מעבד צה"ל אט אט את מעמדו כמיתוס‪ ,‬כפי שעולה‬
‫מירדת המוטיבציה לגיוס מחד‪ ,‬ומשינוי הסיבות לגיוס מאידך‪ ,‬הרי כמותג‪ ,‬מעמדו‬
‫כמיתוס במרחב הציבורי ממשיך להתקיים‪.‬‬
 ‫‪23‬‬

‫בתפר הזה‪ ,‬נכנסים בעלי עניין‪ ,‬המשתמשים במעמד הצבא כמיתוס‪ ,‬על מנת לקדם‬
‫את האג'נדות הלאומיות והחברתיות שלהם‪ ,‬בקרב אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬

‫המיתוס הצבאי וקונצנזוס הגיוס‪ ,‬במאבק על פניה של החברה הישראלית‬

‫בינואר ‪ 2018‬מפרסם השר בנט את תכניתו להכנסת צה"ל אל תוך בתי הספר‪ ,‬הן‬
‫בכיתות (סגל זוטר) והן בחדרי המורים (סגל בכיר)‪( .‬חי‪ 2 ,‬לינואר ‪ .)2018‬ברור‪,‬‬
‫שפעולתו זו כשר חינוך לא נועדה בכדי למלא את שורות הלוחמים בצה"ל‪ .‬היא נועדה‬
‫באופן מפורש להטמיע את מוטיב הלאומיות כפי שבנט רואה אותו אל מרכז סדר היום‬
‫הציבורי‪ .‬צה"ל כמיתוס ונושא הגיוס לצה"ל הנמצאים בלב הקונצנזוס הלאומי‪ ,‬הם‬
‫אמצעים לכך‪ .‬התנגדותם הקשה של חלק ממנהלי בתי הספר לתכנית‪ ,‬מלמדת על הקו‬
‫האידיאולוגי המסוים שבולט במעשה הכנסת הנושא הצבאי אל תוך בתי הספר‪ ,‬הפסול‬
‫לטעמם בתוך המערכת החינוכית (חי‪ 3 ,‬לינואר ‪.)2018‬‬

‫פעולה נוספת באותו הכיוון נקט בנט בנתינתו את פרס ישראל לשנת תשע"ח עבור‬
‫מפעל חיים למרים פרץ ששכלה את שני בניה בעת שירותם בצבא‪ .‬מעשה זה‪ ,‬נועד‬
‫להעלות על נס את המיתוס הצבאי כמוליך את אתוס הגבורה הלאומית‪ ,‬כמוטיב מרכזי‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬גם פה‪ ,‬ניתן ללמוד על השימוש שעשה בנט בפרס ישראל לשם‬
‫חיזוק אג'נדה תרבותית מסוימת‪ ,‬מן המתקפה החזקה שהותקף בעניין זה‪ ,‬תוך‬
‫האשמתו בהעצמת "דת המוות" (סמילנסקי‪.)2018 ,‬‬

‫שתי דוגמאות אלו‪ ,‬מחברות אותנו אל השלב השישי שהבאנו בסקירה הספרותית‬
‫בהתפתחות צביונו של צה"ל ‪ -‬כשדה מאבק על פניה של החברה הישראלית (לוי‪,‬‬
‫‪ .2003‬ע' ‪ .)26‬שלב זה מגיע לאחר שהצורך הקיומי בצה"ל מתון יותר והמוטיבציה‬
‫ההישרדותית המביאה את בני האדם לבטל את רצונותיהם‪ ,‬כישוריהם והאידיאולוגיה‬
‫שלהם לטובת הצורך הדחוף של הכלל‪ ,‬כבר אינה נצרכת‪ .‬בשלב זה משתמשים‬
‫הגורמים השונים בחברה הישראלית‪ ,‬במותג הצהלי כמיתוס וכ"כור היתוך"‪ ,‬על מנת‬
‫לקדם את האג'נדות החברתיות והאידאולוגיות שלהם‪( .‬שם‪ .‬ע' ‪.)312‬‬

‫את בנט כבר הזכרנו‪ .‬אליו ניתן לצרף את מתווי האידיאולוגיה בתוך החברה הדתית‬
‫לאומית‪ ,‬מיוצאי בית מדרשו של הרב צבי יהודה הכהן קוק‪ ,‬הפועלים לחיזוק מעמד‬
‫ה"כיפות הסרוגות" בצה"ל‪ .‬כחלק מן המגמה הזו קמו המכינות הצבאיות‪ .‬מתוך הילת‬
 ‫‪24‬‬

‫המיתוס הממשיכה לעטוף את צה"ל‪ ,‬ציפו אותם גורמים כי כניסת אנשי צבא מהחינוך‬
‫הדתי לאומי אל תוככי הצבא‪ ,‬תביא בסופה להשפעה תפיסתית על צה"ל כולו ומשם‬
‫על המדיניות והתרבות של מדינת ישראל (שם‪ .‬עמ' ‪.)338 -345‬‬

‫כנגד האג'נדה הדתית לאומית‪ ,‬פועלים ארגוני הנשים בעלי האוריינטציה הפמיניסטית‪,‬‬
‫המקדמים את תפיסת העולם שלהם‪ ,‬בעזרת הגדלת אחוזי גיוס הנשים לצבא‪ ,‬הכנסתן‬
‫לתחומי הלחימה שלא היו בעבר נחלתן של נשים (שריון) והתעקשות על שירות‬
‫משותף עם גברים (קרקל)‪ ,‬תוך לחץ להורדת המגבלות הדתיות בנושא השירות‬
‫המעורב בהתנהלות הצבא‪ .‬כך הוחלפה "פקודת השילוב הראוי" ב"פקודת השירות‬
‫המשותף" בשנת ‪ .2016‬מגמת הפקודה החדשה לא שונתה אלא במעט‪ ,‬אף לאחר‬
‫מאבק ארוך של חלק מרבני הציונות הדתית (זיתון‪ ,‬אלון ונחשוני‪.)2017 ,‬‬

‫שינוי שם היחידה העוסקת ביעוץ בכל הקושר בשירות הנשים בצבא‪ ,‬בשנת ‪,2016‬‬
‫מ"יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים" – יוהל"ן‪ ,‬ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר" ‪ -‬יוהל"ם‬
‫(כהן‪ )2016 ,‬ועיצוב סמלה החדש של היחידה בשנת ‪ 2017‬בדמויות "על מגדריות"‪,‬‬
‫שלא מזוהה בהן מגדרן‪ ,‬מהווים אף הם חלק מתהליך הטמעת ארגוני הנשים‬
‫הפמיניסטיות את תפיסת עולמן בצבא (רונן‪. )2017 ,‬‬

‫התחזקות מעמדם של אירגוני הנשים בצבא‪ ,‬מביא עמו התחזקות מגמת הגיוס של‬
‫הבנות בצה"ל בכלל וביחידות הלוחמות בפרט‪ .‬בנתוני הגיוס שהתפרסמו ב ‪2016‬‬
‫נרשם גידול של ‪ 400‬אחוז בגיוס בנות ליחידות הלוחמות‪ .‬בעוד שאצל הגברים‪ ,‬גוברת‬
‫הנטייה לתחומי הטכנולוגיה‪( .‬רוטנברג‪ .)2016 ,‬גידול פי שניים במגמות הגיוס נרשם‬
‫גם אצל הבנות הדתיות במגזר הדתי לאומי‪ ,‬במשך חמש השנים האחרונות‪ ,‬וזאת‬
‫בניגוד להדרכה שמקבלות בנות אלו ממרבית רבני המגזר הדתי לאומי‪ .‬מגמה זו‬
‫מוסברת בהזדמנויות הרבות למימוש עצמי שנפתחו לבנות אלו בצבא‪ ,‬ביחס למה‬
‫שמציע השירות הלאומי‪ ,‬וכן בשינויים התרבותיים המתרחשים במרקם הדתי לאומי‬
‫המתקרב לזה החילוני‪ ,‬במאפייני התרבות שלו (אטינגר‪.)2015 ,‬‬

‫אמנם‪ ,‬כיוון שבשלב זה מהווה הצבא ונושא הגיוס‪ ,‬אמצעי וכר התמודדות בין אג'נדות‬
‫תרבויות‪ ,‬הדיווחים על מגמות גיוס הבנות בכלל והבנות הדתיות בפרט‪ ,‬מוטלים בספק‪.‬‬
‫מול המגמות שהבאנו לעייל על עליית שיעור המתגייסות ובאופן ייחודי בקרב הבנות‬
‫הדתיות הלאומיות‪ ,‬חושפים מאמרי המגזר הדתי לאומי נתונים עדכניים לשנת ‪,2018‬‬
‫דווקא על ירידה במוטיבציה של נשים להתגייס לשירות קרבי (בן פורת‪ ,)2018 ,‬ועל‬
 ‫‪25‬‬

‫סתירות וחוסר התאמת נתונים בדיווחי הגיוס של הבנות הדתיות (פינקלשטיין‪,)2018 ,‬‬
‫זאת במקביל לדיווחים של נציב קבילות החיילים כבר בשנת ‪ 2016‬על ירידה‬
‫במוטיבציית הבנות לשרת כלוחמות‪ ,‬לאחר הצבתן בגדודים הלוחמים (מולדבסקי‪,‬‬
‫‪.)2018‬‬

‫מגזר נוסף שביחס אליו מהווה הצבא והגיוס‪ ,‬כפלטפורמה לקידום עצמי הוא – המגזר‬
‫החרדי‪ .‬כאן אנו פוגשים מאפייני פעולה שונים משני צדדי המתרס‪.‬‬

‫מצד אחד אלו המעוניינים להכניס את המגזר החרדי אל שורות הגיוס תחת הסיסמא –‬
‫"שוויון בנטל"‪ .‬שתי מטרות עומדות מאחורי יוצרי סיסמא זו‪.‬‬

‫המטרה הראשונה אינה מצומצמת לנושא הגיוס לצבא בלבד‪ ,‬אלא בעיקר לשילוב‬
‫החרדים בחברה הישראלית‪ ,‬בכלכלה ובנורמות התרבותיות שלה‪ .‬מבחינת יוצרי‬
‫ומקדמי דרישת השוויון בנטל‪ ,‬גיוס החרדים לצבא נועד על מנת להכניסם ל"כור‬
‫ההיתוך" של החברה הישראלית (ברוך‪.)2014 ,‬‬

‫המטרה השנייה‪ ,‬הסמויה שאינה מדוברת‪ ,‬העומדת מאחורי הדרישה ל"שוויון בנטל"‪,‬‬
‫נובעת מן הירידה במוטיבציה לגיוס‪ ,‬אותה הזכרנו‪ ,‬בעיקר מקרב המעמד הבינוני‬
‫החילוני (הן מתוך התרחקות מדינת ישראל מהסכנה הקיומית‪ ,‬הן מתוך התגברות‬
‫ערכי האינדיבידואליזם והשפעת הגלובליזציה בקרב המגייסים והן מצד החלשת‬
‫המעמד העודף שהיה בעבר ליוצאי הצבא)‪ .‬מגמה זו‪ ,‬מורידה באופן גדל והולך את‬
‫העניין שרואה קבוצה מרכזית זו בצבא‪ ,‬והופכות אותו מגורם ממנף לנטל‪ .‬את הנטל‬
‫הזה מעוניינת אותה הקבוצה להקטין בעזרת הכנסתם של כוחות חדשים למערכת‪,‬‬
‫ואין זה משנה מאיזו תרבות הם או מהו הערך המוסף של תרומתם למערכת הצבאית‬
‫(לוי‪ .2012 ,‬ע' ‪)47‬‬

‫אופן התייחסות נוסף לנושא גיוס החרדים לצבא הוא מצד החרדים המתגייסים עצמם‪.‬‬
‫פה אנו מוצאים שתי סיבות לגיוס‪ .‬האחת המרכזית יותר‪ ,‬היא הגמול הכלכלי‬
‫שבהתגייסות לצבא הן בתוך השירות הצבאי‪ ,‬והן כמנוף לפרנסה בכבוד לאחר‬
‫השחרור על בסיס הידע והניסיון המקצועי שצברו בשירותם הצבאי‪ .‬השנייה – היא‬
‫היות הצבא כרטיס כניסה של המתגייסים החרדים לחברה הישראלית (שם‪ .‬ע' ‪.)54‬‬
‫כאן אנו מתחברים למוטיבציה הנורמטיבית שהזכרנו בחלק התיאורטי‪ .‬השירות הצבאי‬
‫מקנה לחיילים החרדיים את הלגיטימציה לתרבותם‪ ,‬מתוך השותפות שלהם בארגון‬
‫המבטא באופן החזק ביותר את קיומה המתחדש של מדינת ישראל‪ .‬ההכרה העקיפה‬
 ‫‪26‬‬

‫הזו שלהם בלגיטימיות של מדינת ישראל המתחדשת‪ ,‬מביאה עימה הכרה הפוכה של‬
‫הציבוריות הישראלית בחרדיותם‪.‬‬

‫עד כאן‪ ,‬נבחן היחס לצה"ל ומגמות הגיוס הנגזרות מן היחס הזה‪ ,‬מתוך הנחת יסוד כי‬
‫צה"ל כגוף לוחם‪ ,‬מקיים את התנאים להגדרתו כמיתוס‪ .‬הירידה בערכו של הצבא‬
‫ובתוך כך המוטיבציה לגיוס‪ ,‬הוסברו בירידה בערכו הכללי של המיתוס‪ ,‬ירידת הצורך‬
‫הביטחוני ובשינויים החברתיים שהביאו לשינוי באופן תפיסתו של צה"ל כמיתוס ולגיוס‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬הוסבר התהליך שהביא לשימוש בצה"ל כמותג מיתוס‪ ,‬לקידום אג'נדות‬
‫מגזריות חברתיות ופוליטיות‪ .‬בכל השינויים הללו‪ ,‬היסוד העקרוני היה‪ ,‬כי צה"ל מהווה‬
‫מיתוס במהותו‪ .‬השינויים במעמדו ובשאלת הגיוס‪ ,‬הוסברו בחברה עצמה‪ ,‬ששחקה‬
‫את מושג המיתוס‪ ,‬שהפכה את הצבא לארגון הנבחן אף הוא בעיניים צרכניות‪ ,‬או אף‬
‫השתמשה בהילת המיתוס של הצבא לצרכיה‪.‬‬

‫אך האם זו הדרך היחידה להסביר את ירידת ערכו של צה"ל כמיתוס ואת הירידה‬
‫ברמת הנכונות או סיבת הנכונות לגיוס?‬

‫האם תפיסת צה"ל כמיתוס‪ ,‬בכלל תואמת את ההגדרה התאורטית של המיתוס?‬

‫שאלת מעמד הצבא כמיתוס‪ ,‬על בסיס הגדרתו של המיתוס כ"זכרון תרבות"‪.‬‬
‫שאלה זו‪ ,‬נראית על פניה סותרת מוסכמה ברורה בקרב הציבור בישראל‪ .‬אולם‬
‫בהתייחסותנו להגדרת המיתוס בספרות המחקרית‪ ,‬התשובה לשאלה זו כלל אינה חד‬
‫משמעית‪ .‬אכן‪ ,‬אם אנו מגדירים את המיתוס כאמצעי ליצירת סולידריות חברתית‬
‫וזהות קולקטיבית‪ ,‬כפי דעתו אל דורקהיים (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ ,)18‬ככלי‬
‫לנתינת לגיטימציה להווה‪ ,‬או לחילופין כגורם ליצירת השראה לפעולה וגיוס חברתי‬
‫לשם העתיד כפי דעתו של סורל (שם‪ .‬ע' ‪ ,)17‬הרי צה"ל מהווה אמצעי לגיטימי לשמש‬
‫מיתוס לשם מימוש היעדים הללו‪ .‬התפקיד שנועד לו להוות "כור היתוך" (טיארג'או‪,‬‬
‫‪ .2015‬ע' ‪ )47‬להנחלת הערכים המשותפים של הישראלי החדש (גל‪ .2015 ,‬ע' ‪,)41‬‬
‫הוא אחד הביטויים ללגיטימציה הזו‪.‬‬

‫אולם אם אנו מגדירים את המיתוס לא כדמיון‪ ,‬אלא כזיכרון ‪" -‬גרעינים של זיכרונות‬
‫היסטוריים ממשיים שנמסרו מדור לדור" כפי תפיסתו של מרטין בובר (אוחנה‬
 ‫‪27‬‬

‫וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ ,)14‬כ"שפה של הלא מודע הקולקטיבי" (לח‪ .2017 ,‬ע' ‪,)3‬‬
‫כארכיטיפ (דגם קדום) תרבותי או אירוע מופתי‪ ,‬המהווה דפוס לחיקוי ולחזרה (אידר‪,‬‬
‫‪ .2009‬עמ' ‪ ,)4-5‬וכמציאות אובייקטיבית העומדת בזכות עצמה החושבת את עצמה‬
‫באמצעותנו‪ ,‬כפי הגדרתו של קלוד לוי שטראוס (אוחנה וויסטריך‪ .1996 ,‬ע' ‪ ,)19‬הרי‬
‫צה"ל כגוף בטחוני אינו נכלל כלל במסגרת הגדרות אלו‪ .‬הסיבה היא כי "בטחון" אינו‬
‫ערך תרבותי‪ ,‬אלא שלב נמוך ב"פירמידת הצרכים" של האדם בדרך לשלב הגבוה של‬
‫המימוש העצמי (בוארי‪ .)1997 ,‬גם תפיסת צה"ל כ"כור היתוך" לחברה הישראלית‪,‬‬
‫נמצאת אף היא בשלב הביניים של פירמידת הצרכים – הצורך בשייכות‪ ,‬שעוד לא נוגע‬
‫בתכלית האדם‪ .‬על בסיס תפיסה זו את המיתוס‪ ,‬טבעי הוא שבשלב הקמת המדינה‪,‬‬
‫בעוד הביטחון האישי והלאומי מעורערים‪ ,‬עוצב צה"ל כמיתוס‪ ,‬על ידי מנהיגי המדינה‪,‬‬
‫על מנת לחזק את מעמדה הביטחוני של מדינת ישראל ולשם בניית קהילתיות לאומית‬
‫שתחבר בין מאות אלפי העולים וביניהם ובין תושבי הארץ הוותיקים‪ .‬אולם כיום‪,‬‬
‫כשהצורך הביטחוני אינו קיומי אלא מקומי‪ ,‬השפעת הגלובליזציה מרחיקה את הצפי‬
‫למלחמות כוללות והצורך ב"דבק" מאחד כבר אינו קיים (לוי‪ .2003 ,‬ע' ‪ ,)171‬מאבד‬
‫הצבא באופן טבעי את מעמדו הזמני כ"מיתוס"‪ ,‬כשהציבור בישראל המחפש להגדיר‬
‫את צביונו התרבותי הקבוע‪ ,‬במסגרת הגעתו לשלב המימוש העצמי בפירמידת‬
‫הצרכים האישית והלאומית שלו‪ ,‬אף משתמש בצבא על מנת להטות את הציבוריות‬
‫לתפיסת עולמו ולחזונו האישי‪.‬‬

‫באופן זה יש להסביר את ירידת ערך הצבא ככרטיס כניסה לחברה הישראלית‬

‫(ליברמן‪ 2 ,‬לאוגוסט ‪ .) 2016‬באופן זה יש להסביר את ההתנגדות הקשה של מחנכים‬
‫ומנהלי בית ספר לתכניתו של בנט לעודד את הגיוס לצה"ל כחלק מהתכנית החינוכית‬
‫של שכבת השמינית‪ .‬משפטים כמו "לא מבין מה הקשר של קצינים לבתי ספר" או "לא‬
‫רוצים לובשי מדים בבית הספר"‪ ,‬אינם ביטויים לערכי פציפיזם‪ ,‬שהרי באותה נשימה‬
‫מדברים אותם מחנכים ומנהלים על ההכנה שהם עושים לתלמידים והמידע שהם‬
‫חושפים בפניהם בעניין הצבא‪ .‬ההתנגדות היא מצד תפיסתם את הצבא כצורך ולא‬
‫כערך‪ .‬על כן אין מקום לכניסתם של לובשי מדים והאג'נדה הצבאית בבית הספר‬
‫שמטרתו היא חינוך (חי‪ 3 ,‬לינואר ‪ .)2018‬מסיבה זו גם מגיעה ההתנגדות להעצמתה‬
‫של מרים פרץ ששכלה את שני בניה בעת שירותם הצבאי‪ .‬תפיסת העצמה זו כ"עידוד‬
‫גיוס בנים לצה"ל כנתינת זרע למולך"! (אלפר‪ )2015 ,‬וכינויו של פרס ישראל שניתן‬
‫לה‪ ,‬כ"פרס ישראל על קורבן אדם (סמילנסקי‪ ,)2018 ,‬נובעים מהתנגדותם למיתוג‬
 ‫‪28‬‬

‫הצבאיות והשירות בצבא כחזון תרבותי של עם‪ .‬את הגיוס לצבא רואים אותם‬
‫המבקרים כרע הכרחי שאמנם צריך לקיימו‪ ,‬אולם אך ורק מפאת הצורך בו‪ ,‬אך לא‬
‫כערך או חזון לטווח הארוך‪.‬‬

‫תפיסתו של צה"ל כגוף ומערכת שלא נועדה במהותה להוות מיתוס‪ ,‬מציבה באור אחר‬
‫גם את השינויים במרכיבי המוטיבציה הצבאית שנוצרו בשנים האחרונות‪.‬‬

‫מעבר מוטיבציית הגיוס למישור המימוש העצמי בפירמידת הצרכים‬

‫המתבונן בדיווחים העיתונאיים בחמש השנים האחרונות‪ ,‬מזהה מצב מעניין‪ .‬מצד אחד‬
‫כל הכתבות חוזרות על הנתונים המורים על המשך הירידה במוטיבציה לגיוס של‬
‫הצעירים (בוחבוט‪ ,)2017 ,‬בחינת הצעירים את התועלת האישית שתצא להם מן‬
‫השירות הצבאי‪ ,‬אף לאחר הצבא (ובעקבות כך גידול ברצון הגיוס למערכים‬
‫הטכנולוגיים של צה"ל) (ליברמן‪ 3 ,‬לאוגוסט ‪ ,)2016‬אולם במקביל בשורה תחתונה‪,‬‬
‫למרות כל זאת‪ ,‬אין חסר בחיילים בכל היחידות להם זקוקים בצה"ל (אמיר‪.)2017 ,‬‬
‫מכך אנו למדים‪ ,‬כי נוצר בצה"ל תהליך מעניין של "החלפת משמרות"‪ .‬את המגמה‬
‫ההישרדותית והאידיאולוגית מחליפים המקצוענות והאמביציה האישית‪ .‬שינוי זה‬
‫מתברר לא פוגע בסופו של דבר בהיקף הגיוס הנצרך לצה"ל ובתפקודו‪ ,‬כיוון כשעל פי‬
‫תפיסת המיתוס כלב ומחולל התרבות בחברה‪ ,‬צה"ל אינו אמור להיות במצבו‬
‫האופטימאלי‪ ,‬מוגדר כ"מיתוס" בחברה מבוססת‪ ,‬שכבר אינה נלחמת על בטחונה‬
‫ולכידותה‪.‬‬

‫אם נתייחס לפירמידת הצרכים‪ ,‬הן בעיניים לאומיות והן בעיניים אישיות‪ ,‬המעבר‬
‫שעושה מדינת ישראל מהתייחסות לצבא ולנושא הגיוס לצה"ל בעיניים ביטחוניות‪ ,‬אל‬
‫הפרמטרים האישיים המקצועיים של המימוש העצמי‪ ,‬תוך כדי צמצום תפיסתו של‬
‫צה"ל כמיתוס‪ ,‬תואמים את שלבי המעבר בפירמידת הצרכים האנושית‪ .‬ארבעת‬
‫השלבים הראשונים בפירמידת הצרכים – הצרכים הפיזיולוגיים‪ ,‬צרכי הביטחון‬
‫והמוגנות ואפילו הצורך בשייכות ואהבה הינם "מניעי חסך"‪ .‬ללא קיומם האדם או‬
‫החברה נמצאים במצוקה‪ ,‬אולם כשאלו נענים ומתממשים‪ ,‬הם מפסיקים להניע את‬
‫האדם ואת החברה‪ .‬גלגלי הנעה עוברים לצורך ההגשמה והמימוש העצמיים‪ .‬צרכים‬
 ‫‪29‬‬

‫אלו הנקראים גם "מניעי הגדילה" אין בהם שובע ותשוקתם מתמדת ומתמשכת‬
‫(בוארי‪.)1997 ,‬‬

‫השינוי הזה של עליית הפרט והחברה בישראל לשלב הגבוה יותר בפירמידת הצרכים‬
‫– אל שלב המימוש העצמי ו"מניעי הגדילה"‪ ,‬משליך ישירות על רמת המוטיבציה‬
‫האישית והקולקטיבית לגיוס לצה"ל‪ .‬כפי שהבאנו בחלק התיאורטי‪ ,‬המוטיבציה הינה‬
‫נגזרת ישירות מן הצרכים של האדם‪ .‬חסר בצורך‪ ,‬מביא את האדם להנעה על מנת‬
‫להשלים את אותו הצורך‪ .‬ברגע שהצורך מושלם‪ ,‬מאבד האדם את ההנעה לגביו‪ .‬יוצא‬
‫מן הכלל הוא הצורך החמישי – צורך ההוויה וההגשמה העצמית‪ ,‬שאינם מסופקים‬
‫לעולם‪ .‬מובן אם כן‪ ,‬כי צה"ל כארגון בטחוני‪ ,‬אמור לאבד את הרלוונטיות שלו כמוקד‬
‫למימוש הצרכים של החברה‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ .‬ברגע שהצורך הקיומי הביטחוני‬
‫והצורך בשייכות מסופקים דיים‪ ,‬פונה החברה והפרט אל השלב הגבוה יותר בסיפוק‬
‫הצרכים – אל שלב המימוש האישי‪ .‬המוטיבציה לגיוס לצה"ל כגורם בטחוני ושייכות‬
‫חברתית ילכו ויקטנו‪ ,‬ומאידך המוטיבציה לגיוס לצה"ל כאמצעי למימוש עצמי‪ ,‬תלך‬
‫ותגבר‪.‬‬

‫השינוי במניעי המוטיבציה האישית והקולקטיבית של החברה במדינת ישראל בכלל‬

‫וביחס לצה"ל בפרט והשינוי מעמדו של הצבא כמיתוס‪ ,‬משתלבים היטב עם מגמה‬
‫נוספת הנוצרת למעשה כבר אט אט בתוך הצבא‪ ,‬והמדוברת כבר בגלוי – הפיכת‬
‫הצבא לצבא התנדבותי מקצועי חכם וקטן‪ ,‬מגמה המביאה לשינוי נוסף במניעי‬
‫ומוטיבציית הגיוס‪ ,‬ביחס לאלו שהיו‪ ,‬עת הצבא היה מופעל כולו כ"צבא העם"‪.‬‬

‫המעבר לצבא מקצועי התנדבותי והשפעתו על המוטיבציה לגיוס‬

‫התבוננות בתהליכים המקודמים בצבא בחמש השנים האחרונות‪ ,‬מלמדת על קידום‬
‫המערכת הצבאית את הצבא‪ ,‬לקראת צבא מקצועי‪ ,‬קטן יותר והתנדבותי‪ .‬מיוני ‪2015‬‬
‫קוצר השירות הצבאי לגברים בחמישה חודשים והוא עומד עתה על שנתיים ושמונה‬
‫חודשים‪ .‬לשנת ‪ 2020‬מתכנן הצבא לקצץ באופן נוסף במשך הגיוס ולקצרו לכדי‬
‫שנתיים וחצי בלבד (כהן‪ .)2015 ,‬זיהוי כשלים מקצועיים בתפקוד הצבא כמו במלחמת‬
‫לבנון השנייה (‪ )2006‬ובמבצע צוק איתן (‪ ,)2014‬הביאו לדרישת שינוי כיוון ביחס‬
‫לצבא וביחס למגמות הגיוס אליו‪ .‬במקום להשתמש בצבא כאמצעי להכנסת אוכלוסיות‬
 ‫‪30‬‬

‫שאינן מעוניינות בכך ושאין להן את הכישורים הבסיסיים המקצועיים לצבא‪ ,‬כדוגמת‬
‫האוכלוסייה החרדית ‪ -‬לנתב את הצבא לכיוון מקצועי התנדבותי (לרמן‪.)2014 ,‬‬

‫מגמת ההתמקצעות זו‪ ,‬והפיכתו של הצבא ליותר התנדבותי‪ ,‬מורידים עוד יותר את‬
‫מרכזיותו של הצבא במערכת האזרחית של מדינת ישראל ומקרבים אותו להיות דומה‬
‫יותר ויותר לגופים מקצועיים אחרים‪.‬‬

‫דווקא מגמה זו‪ ,‬יש בה פוטנציאל לנטרול כמה מוקשים קשים הקיימים בו כיום‪ .‬קבוצות‬
‫אזרחיות שונות כדוגמת הדתיים לאומיים בעלי האידיאולוגיות הלאומיות‪ ,‬ולחילופין‬
‫ארגוני נשים בעלי אוריינטציה פמיניסטית‪ ,‬עתידים לראות פחות ופחות בצה"ל את‬
‫האמצעי להשפיע את מגמותיהם על החברה בישראל‪ .‬במקביל גם הצבא עתיד להיות‬
‫פחות מחויב לאג'נדות השונות‪ ,‬בהיותו מתייחס לכל נושא הגיוס בעיניים מקצועיות‬
‫בלבד (פישר‪ .)2016 ,‬במסמכים פנימיים של הצבא‪ ,‬מודה צה"ל כי בפועל כבר כיום‬
‫מתקיים גיוס סלקטיבי‪ ,‬וכי אין כפייה אמיתית על אלו שאינם רוצים לשרת‪ ,‬מתוך חוסר‬
‫מוטיבציה של הצבא לעסוק בכך‪.‬‬

‫חדירת ההבדלים המעמדיים לצבא ‪ -‬זיהוי רמות שירות שונות לבעלי מעמדות‬
‫סוציואקונומיות שונות‪ .‬שירות חיילים ממשפחות מבוססות בתפקידים עורפיים או‬
‫טכנולוגיים מבוקשים‪ ,‬בעוד חיילים ללא קשרים‪ ,‬משרתים בתפקידים שוחקים‪,‬‬
‫מאותתים גם הם‪ ,‬כי המודל של "צבא העם" אינו רלוונטי עוד וכי יש להעביר את הצבא‬
‫לצורת ניהול מקצועי‪ ,‬כשמערך הגיוס אליו התנדבותי וסלקטיבי (שדה‪.)2016 ,‬‬

‫אמנם נראה כי אין המדובר במהפך מהיר מקצה לקצה וכי גם סופו אינו אמור להביא‬
‫את הצבא לקצה השני של ההתנהלות העסקית הקרה והמוחלטת‪.‬‬

‫במחקר שהוזמן על ידי מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא‪ ,‬ביחס לתהליך הזוחל של‬
‫הפיחות בגיוס ל"צבא עם" והמעבר לגיוס סלקטיבי‪ ,‬עולות אפשרויות רבות של‬
‫פתרונות ביניים‪ ,‬שמצד אחד לא ינתקו לגמרי את הצבא מהיותו "צבא עם"‪ ,‬אולם יובילו‬
‫למדיניות גיוס שהפן ההתנדבותי והסלקטיבי שלו יגדל באופן משמעותי‪ .‬המדובר הוא‬
‫על הרחבת אפשרויות לגיוס אזרחי חלופי‪ ,‬גיוס חובה קצר‪ ,‬ובהמשך כניסה של אותם‬
‫פונקציות מקצועיות אם במישור הטכנולוגי (לוחמת סייבר‪ ,‬וכו') ואם במישורים‬
‫הקרביים (היחידות המיוחדות)‪ ,‬למסלוליי קבע ייעודיים (הראל‪.)2014 ,‬‬
 ‫‪31‬‬

‫מגמה זו הנחשבת שלילית ביותר כשאנו מתבוננים על הצבא כאחד מסמלי המיתוס‬
‫הבסיסיים של החברה הישראלית‪ ,‬הופכת להיות חיובית ביותר ואף מחויבת‪ ,‬כשאנו‬
‫מתבוננים על הצבא כאמצעי‪ ,‬שלא נועד להוות מיתוס בחברה‪ ,‬שסמלי המיתוס שלה‬
‫אמורים להיות מעצבי זהות תרבותית‪ .‬בזווית ראייה זו‪ ,‬הפיכת צה"ל כצבא שעיקרו‬
‫התנדבותי‪ ,‬בעזרת הגברת מאפייני ההתנדבות בגיוס‪ ,‬נקיטת גיוס סלקטיבי והחתמת‬
‫הקבע‪ ,‬משתלבת היטב בתהליך התבגרותה של מדינת ישראל שאינה עוד חוששת‬
‫לקיומה‪ ,‬אלא בוחרת להתרכז בבחינת עתידה ערכיה ותרבותה‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬התייחסנו בהקשר לתפיסת צה"ל כמיתוס‪ ,‬לשאלת השינוי במוטיבציה‬
‫לגיוס בחמש השנים האחרונות ומשמעותו של השינוי הזה‪ .‬זיהינו‪ ,‬כי אנו נמצאים‬
‫בתהליך ארוך שנים של שינוי הן במעמדו של צה"ל כמיתוס והן ביחס למוטיבציית‬
‫הגיוס לצה"ל‪.‬‬

‫צה"ל החל את דרכו כצורך הישרדותי וכגורם מרכזי לקיום תהליך "כור ההיתוך"‬
‫שנועד ליצור חברה מאוחדת‪ ,‬מערב רב של תרבויות ועדות שהגיעו לארץ מכל קצוות‬
‫תבל‪.‬‬

‫מתוך כך נגזרו מוטיבציית הגיוס שהייתה אף היא הישרדותית‪ ,‬תוך התבטלות אישית‬
‫מוחלטת מול צרכי השעה‪.‬‬

‫אולם התפתחותה של מדינת ישראל ויציאתה מסכנת הקיום שהייתה בה‪ ,‬מביאה‬
‫בכנפיה תהליכי שינוי הן ביחס לתפיסת הצבא כמיתוס והן ביחס למוטיבציה לגיוס‪.‬‬

‫בשלב הביניים‪ ,‬מתחזקת המגמה האידיאולוגית והנורמטיבית במדינת ישראל‪.‬‬

‫בעקבותיה מקבל צהל את הצביון המיתוסי ומוטיבציה לגיוס מאותו הגוון‪.‬‬

‫תהליך הגלובליזציה והתחזקות המגמות הכלכליות הכלל עולמיות‪ ,‬מחלישים את‬

‫המגמה האידיאולוגית במרכיב הלאומי ומדגישים את צרכי האינדיבידואל‪ .‬מגמה זו‬
‫משפיעה על תפיסת הצבא כמיתוס ועל סוגיית הגיוס לצה"ל המתלווה לה כבר משלהי‬
‫שנות השמונים ומועצמת ככל שאנו מתקרבים לתקופה הנוכחית‪.‬‬

‫על שלש מגמות מרכזיות שניתן לזהות בחמש השנים האחרונות ביחס‬ ‫דברנו‬
‫לתפיסת צה"ל כמיתוס והשינויים במוטיבציה לגיוס המתלווים לכך‪ .‬שלשתן מופיעות‬
‫במקביל‪.‬‬
 ‫‪32‬‬

‫המגמות הראשונה והשנייה מתייחסות לתפיסת צה"ל כמיתוס כתפיסה לגיטימית‪,‬‬

‫המבוססת על כך שמיתוס בהגדרתו הבסיסית הינו כלי שנוצר בידי החברה על מנת‬
‫לקדם ערכים וצרכים של החברה‪ .‬מיתוג צה"ל כמיתוס‪ ,‬תואם תפיסה זו‪.‬‬

‫המגמה הראשונה מזהה את הפיחות במעמדו של צה"ל כמיתוס‪ ,‬הן מפאת הפיחות‬
‫בעצם מעמד המיתוס בחברה הישראלית‪ ,‬מתוך התרחקות החברה הישראלית‬
‫מחברת ערכים והפיכתה לחברה צרכנית‪ ,‬הן מפאת התרחקות מדינת ישראל מסכנת‬
‫הקיום שהייתה בשנים הראשונות לקום המדינה והן מהתייתרות הצורך בלכידות "כור‬
‫ההיתוך" שהיה נצרך בעשורים הראשונים למדינה‪ .‬כיוון שצורך החברה בהגנה‬
‫בסיסית ולחברתיות התממשו‪ ,‬יורד גם מעמד הצבא כמיתוס והמוטיבציה לגיוס יחד‬
‫עימו‪ .‬את מקום המוטיבציה ההישרדותית והנורמטיבית‪ ,‬תופס צורך המימוש העצמי‬
‫והאמביציה האישית לקידום מקצועי ואישי המתלווים לכך‪.‬‬

‫המגמה השנייה מתייחסת לתפיסת צה"ל כמותג מיתוס‪ ,‬הנמשך אף לאחר שכבר‬
‫מבחינה מעשית נוצר הפיחות במעמדו הזה והוא נראה לעין‪ .‬במגמה זו‪ ,‬בעלי עניין‬
‫שונים משתמשים בצה"ל על מנת לקדם את תפיסתם האזרחית‪ ,‬החברתית‬
‫הפוליטית‪ .‬הזכרנו את מובילי דרכה של החברה הדתית לאומית ובכנגדם את אירגוני‬
‫הנשים הפמיניסטיות‪ ,‬את הדוחפים לתהליך המכונה "שוויון בנטל" וכן את החברה‬
‫החרדית המשתמשת בצבא לקידום מעמדה הכלכלי ולשם קידום ההכרה בחרדיותם‬
‫בקרב החברה הכללית‪ .‬כל בעלי העניין הנ"ל הינם בעלי מוטיבציה גבוהה לגיוס‬
‫ומשפיעים בכך על הקבוצות שסביבם‪ .‬כך ראינו למשל שחיזוק מגמת גיוס הבנות‬
‫לצה"ל ובהדגש לנתיבים הקרביים‪ ,‬מביא לנסיגת ונגיסת מקומם של החברה הדתית‬
‫לאומית ומשפיע ישירות על המוטיבציה שלהם לגיוס‪.‬‬

‫מול שתי מגמות אלו המבוססות על הלגיטימיות הבסיסית בהגדרת צה"ל כמיתוס‪,‬‬
‫התולות את השינויים במוטיבציה לגיוס בשינויים שנוצרו בחברה הישראלית‪ ,‬אם‬
‫באיבוד מעמדו של המיתוס בחברה הכללית ואם בשינויים וירידת הצורך בצבא‬
‫כמיתוס‪ ,‬הרי המגמה השלישית בנויה על נקודת מוצא שונה ביחס לתפיסת המיתוס‪.‬‬

‫המגמה השלישית רואה במיתוס גורם אובייקטיבי עתיק יומין הנושא את ייסוד ערכיה‬
‫של כל חברה ומהווה את ה"זיכרון התרבותי" הצרוב של בני האדם המאוחדים סביב‬
‫אותו הזיכרון‪ .‬תפיסה זו את מהות המיתוס‪ ,‬מוציאה את הצבא מלהיות גורם רלוונטי‬
‫להיחשב כמיתוס‪ .‬הצבא הינו כלי בטחוני בלבד ואף ששימש בעבר למימוש מגמת‬
 ‫‪33‬‬

‫"כור ההיתוך"‪ ,‬הוא פונקציונאלי לשימוש שנועד לו ולא מעבר לכך‪ .‬על פי תפיסה זו‪,‬‬
‫הבניית הצבא כמיתוס‪ ,‬הינו מעשה פוליטי לכל דבר שסופו להתפוגג במוקדם או‬
‫במאוחר‪ .‬ירידת ערכו כמיתוס‪ ,‬הוא על כן‪ ,‬תהליך נכון וראוי‪.‬‬

‫באותו האופן ראינו שיש להתייחס לנושא המוטיבציה לגיוס‪.‬‬

‫המעבר מהשלב ההישרדותי לשלב בו המתגייסים מחפשים את אפשרות המימוש‬

‫העצמי שלהם בצבא‪ ,‬וחלקם ממילא לא רואים בצבא את האופק הזה שלהם בו‪ ,‬הינו‬
‫תהליך בריא בהחלט התואם את פירמידת הצרכים של האדם‪ ,‬שבה הצרכים‬
‫הקיומיים והחברתיים הינם "מניע חסך" ועל כן לא נועדו להמשיך ולהניע את האדם‬
‫ברגע שהתמלא דיו צורכם‪ .‬התייחסות המתגייסים למניעים האישיים וצרכי המימוש‬
‫העצמי שלהם‪ ,‬הינו השלב המתאים והגבוה יותר של החברה הישראלית‪ ,‬והוא ביטוי‬
‫להתקדמות החברה בישראל ל"מניעי הגדילה" שהם האמורים להעסיק את מדינת‬
‫ישראל ויושביה מכאן ולהבא‪.‬‬

‫התייצבות תמונת הגיוס בחמש השנים האחרונות‪ ,‬למרות הירידה במוטיבציה לגיוס‬
‫והזיהוי כי צרכי הגיוס מתמלאים כולם אם כי מגורמים מניעים אחרים – מקצועיים‬
‫ופיתוח אישי‪ ,‬מלמדים על "החלפת המשמרות" טבעית ובריאה‪ ,‬הנוצרת ביחס לצבא‬
‫ולמוטיבציית הגיוס‪ .‬אף התהליך הזוחל שאליו אנו עדים בתקופה זו‪ ,‬של הפיכת הצבא‬
‫לצבא מקצועי והתנדבותי‪ ,‬הנוקט בגיוס סלקטיבי‪ ,‬הינו תהליך חיובי המשלים את‬
‫ירידת הצבא מן המעמד המיתוסי שנכפה עליו מכורח צוק העיתים ומעלה את‬
‫ההשערה‪ ,‬כי תהליך זה יאפשר למדינת ישראל לעלות מדרגה ולעסוק בשאלות‬
‫מהותה‪.‬‬
 ‫‪34‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫אוחנה‪ ,‬ד‪ .‬וויסטריך‪ ,‬ר‪ .)1996( .‬מיתוס וזיכרון ‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ'‬

‫‪.11-37‬‬

‫אידר‪ ,‬ד‪ .)2009( .‬החשיבה המיתית כגורם מכריע במדע המדינה וביחסים הבינלאומיים‪ .‬רמת גן‪:‬‬

‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫אידר‪,‬ד‪ .)2013(.‬לפעמים‪ ‬מזנקת‪ ‬הקדושה‪ ‬מתוך‪ ‬קלון‪ ‬הרפאים‪ ‬של‪ ‬שפתנו‪ :‬על‪ ‬הלא‪ ‬מודע‪ ‬וחומרי‬

‫התהום‪ ‬בשפה‪ ‬העברית‪ ,‬בספרות‪ ‬ובתרבות‪ ‬הישראלית ‪ .‬בתוך‪ :‬הירשפלד‪ ,‬א‪.‬חבר‪ ,‬ח‪ .‬ולוינסון י‪.‬‬

‫(עורכים) מחקרי ירושלים בספרות העברית‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ .‬המכון למדעי‬

‫היהדות על שם מנדל‪ .‬כרך כו‪ .‬עמ' ‪149-184‬‬

‫בן גוריון‪ ,‬ד‪ .)1964( .‬נצח ישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת עיינות‪ .‬‬

‫גל‪ ,‬ר‪ .)2015( .‬תמורות במרכיבי המוטיבציה לגיוס לצה"ל‪ .‬בתוך‪ :‬אלרן‪ ,‬מ‪ .‬ושפר‪ ,‬ג‪( .‬עורכים)‪.‬‬

‫השרות הצבאי בישראל‪ :‬אתגרים‪ ,‬חלופות ומשמעויות‪ .‬מזכר ‪ .148‬תל אביב‪ :‬המכון למחקרי בטחון‬

‫לאומי‪.‬‬

‫טיארג'אן‪ ,‬ר‪ .)2015( .‬מראות שונות של מוטיבציה לשירות בצה"ל‪ .‬בתוך‪ :‬אלרן‪ ,‬מ‪ .‬ושפר‪ ,‬ג‪.‬‬

‫(עורכים)‪ .‬השרות הצבאי בישראל‪ :‬אתגרים‪ ,‬חלופות ומשמעויות‪ .‬מזכר ‪ .148‬תל אביב‪ :‬המכון‬

‫למחקרי בטחון לאומי‪.‬‬

‫לוי‪ ,‬י‪ .)2003( .‬צבא אחר לישראל ‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪.‬‬

‫לוי‪ ,‬י‪ .)2012( .‬המאבק לגיוס חרדים כביטוי לשקיעת "צבא העם"‪ .‬בתוך‪ :‬דעות‪ .‬גיליון ‪ .57‬הוצאת‬

‫נאמני תורה ועבודה ומרכז יעקב הרצוג‪ .‬עמ' ‪.47-54‬‬

 ‫‪35‬‬

‫לוי‪ -‬שטראוס‪ ,‬ק‪ .)2010( .‬מיתוס ומשמעות‪ .‬תל אביב‪ :‬בבל‪ ,‬עמ' ‪.61-73‬‬

‫לח‪ ,‬א‪ .)2017( .‬המיתולוגיה כתיאוריה של הנפש‪ .‬בתוך‪ :‬לח‪ ,‬א‪ .‬מקורות הרוע בנפש האדם‪.‬‬

‫ירושלים‪ :‬הוצאת כרמל‪.‬‬

‫מלמד‪ ,‬א‪ .)1993( .‬פניני הלכה‪ -‬העם והארץ ‪ .‬הר ברכה‪ :‬הוצאת מכון הר ברכה‪ .‬פרק ד'‪ -‬מצוות‬

‫הגיוס לצה"ל‪.‬‬

‫קניוק‪ ,‬י‪ .)2010( .‬תש"ח‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת ידיעות אחרונות‪.‬‬

‫שלום‪ ,‬ג‪ . )1926( .‬הצהרת אמונים לשפה שלנו מכתב של גרשום שלום לפרנץ רוזנצוייג ב‬

‫‪ 26.12.1926‬בתוך‪ :‬רוזנצוייג‪ ,‬פ‪" . )1989( .‬הצהרת אמונים לשפה שלנו"‪ ,‬עוד דבר‪ ,‬תל אביב‪:‬‬

‫הוצאת עם‪-‬עובד‪ ,‬עמ' ‪.59-60‬‬

‫תיבון‪ ,‬נ‪ -1953 .)2011( .‬השנה שבה עוצב צה"ל‪ .‬בתוך‪ :‬מערכות‪ .‬גיליון ‪ .438‬צה"ל‪ :‬הוצאת‬

‫מערכות‪ .‬עמ' ‪.18-27‬‬

‫אבינר‪ ,‬ש‪ 15( .‬באוקטובר ‪ .)2012‬קונטרס בגדי כהונה כבגדי צה"ל – חלק א‪ .‬אתר "הרב אבינר‪-‬‬

‫מאמרים"‪ http://rav-shlomo-aviner.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_8728.html .‬נדלה ב‬

‫‪.6.5.2018‬‬

‫אבינר‪ ,‬ש‪ 23( .‬למרץ ‪ )2017‬הרב שלמה אבינר מגיב לסמוטריץ‪ :‬אנחנו נמשיך להתגייס לצה"ל‪.‬‬

‫אתר סרוגים‪https://www.srugim.co.il/188861-%D7%94%D7%A8%D7%91- .‬‬

‫‪%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%9C%D7%A1%D7%9E‬‬

‫‪%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A-‬‬

‫‪%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1-%D7%9C‬‬

‫‪ %D7%A6%D7%94%D7%9C‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫אברהם‪ ,‬ר‪ 20( .‬לפברואר ‪ .)2006‬חשפתי את ´הנאום הסודי´ על פשעי סטאלין‪ .‬אתר ערוץ ‪.7‬‬

‫‪ .https://www.inn.co.il/News/News.aspx/140206‬נדלה ב ‪5.5.2018‬‬
 ‫‪36‬‬

‫אטינגר‪ ,‬י‪ 23( .‬לספטמבר ‪ .)2015‬נשים דתיות בצריח‪ :‬המרד באורתודוקסיה מגיע לצה"ל‪ .‬אתר‬

‫הארץ‪ https://www.haaretz.co.il/magazine/orthodox/.premium-1.2735155 .‬נדלה ב‬

‫‪.7.5.2018‬‬

‫אלפר‪ ,‬ר‪ 24( .‬לדצמבר ‪ .)2015‬החיים והמוות לפי האמא של השכול הישראלי‪ .‬אתר הארץ‪.‬‬

‫‪ https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.2805698‬נדלה ב‬

‫‪.7.5.2018‬‬

‫אמיר‪ ,‬נ‪ 3( .‬לדצמבר ‪ .)2017‬הנתונים מגלים‪ :‬הירידה במוטיבציית השירות בצה"ל נמשכת‪ .‬מתוך‬

‫אתר ‪https://www.20il.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%AA .20‬‬

‫‪%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-‬‬

‫‪%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9E‬‬

‫‪%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-‬‬

‫‪ /%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫בוארי‪ ,‬ג'‪ )1997( .‬אברהם מאסלו‪  .‬מתוך‪ :‬אתר ‪ Personality Theories‬של המחלקה‬

‫פסיכולוגיה‪ ‬אוניברסיטת שיפנסבורג‪http://webspace.ship.edu/cgboer/perscontents.html .‬‬

‫נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫בוחבוט‪ ,‬א‪ 3( .‬לדצמבר ‪ .)2017‬לא רוצים "שירות אפור"‪ :‬ירידה במוטיבציה לגיוס לצה"ל ולקרבי‪.‬‬

‫אתר וואלה‪ https://news.walla.co.il/item/3116425 .‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫בלומנטל‪ ,‬א‪ 17( .‬לנובמבר ‪ .)2016‬מודיעין מובילה בגיוס בנים‪ ,‬הוד השרון בגיוס בנות והיישוב‬

‫החרדי שמפתיע‪ .‬נתוני גיוס‪ .‬באתר ‪ Ynet‬ידיעות אחרונות‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7 .‬‬

‫‪ 340,L-4880475,00.html‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫בן פורת‪ ,‬ע‪ 3( .‬לינואר ‪ .)2018‬ירידה במוטיבציה של נשים לשירות קרבי‪ .‬אתר ערוץ ‪.7‬‬

‫‪ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/363009‬נדלה ב ‪7.5.2018‬‬
 ‫‪37‬‬

‫ברוך‪ ,‬ח‪ 11( .‬למרץ ‪ .)2014‬לפיד‪ :‬קרקס רב תרבותי או כור היתוך‪ .‬אתר ערוץ ‪.7‬‬

‫‪ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/272456‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫גיא‪ ,‬ע‪ 28( .‬לאוגוסט ‪ .)2017‬הרב אלי סדן‪ :‬רוצה להיות קצין? תוותר על התורה‪ .‬אתר סרוגים‬

‫‪ https://www.srugim.co.il/225621-225621‬נדלה ב ‪6.5.2018‬‬

‫גבע‪ ,‬ש‪ 5( .‬לאפריל ‪ .)2008‬חנה סנש‪ ,‬ז’אן ד’ארק הישראלית‪ .‬הארץ‪.‬‬

‫‪ https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.1978375‬נדלה ב ‪5.5.2018‬‬

‫דיין‪ ,‬ע‪ 24( .‬לאוגוסט ‪ .)2014‬מחצית מהמועמדים לגיוס לצה"ל בעקבות "צוק איתן"‪ :‬טוב למות‬

‫בעד ארצנו‪ .‬אתר ‪Mako. https://www.mako.co.il/news-military/security/Article-‬‬

‫‪ 532975d08480841004.htm‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫הראל‪ ,‬ע‪ 12( .‬בספטמבר ‪ .)2008‬הדו"ח האמריקאי המפתיע על מלחמת לבנון‪ .‬מתוך‪ :‬הארץ‪.‬‬

‫אתר וואלה‪ https://news.walla.co.il/item/1345522 .‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫הראל‪ ,‬ע‪ 28( .‬לדצמבר ‪ .)2014‬מסמך צבאי פנימי‪ :‬צה"ל צריך להתכונן לביטול גיוס חובה‪ .‬אתר‬

‫הארץ‪ https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2522983 .‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫זגריזק‪ ,‬א‪ .‬ונחשוני‪ ,‬ק‪ 18( .‬לנובמבר ‪ .)2016‬לתרום למדינה‪ :‬כך זינקה יהוד בנתוני הגיוס‪ .‬אתר‬

‫‪ Ynet‬ידיעות אחרונות‪ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4880647,00.html .‬נדלה ב‬

‫‪.6.5.2018‬‬

‫זיתון‪ ,‬י‪ .‬אלון‪ ,‬א‪ .‬ונחשוני‪ ,‬ק‪ 12( .‬לדצמבר ‪ .)2017‬פקודת השירות המשותף עודכנה‪ :‬רוכך סעיף‬

‫המחייב דתיים לשרת עם לוחמות‪ .‬אתר ‪Ynet. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-‬‬

‫‪ 5055669,00.html‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫חי‪ ,‬ש‪ 2( .‬לינואר ‪ .)2018‬אימוץ בסיסים קרביים ושיחות על מורשת קרב‪ :‬תכנית בנט להגברת‬

‫מוטיבציה לגיוס לצה"ל‪ .‬אתר ‪Ynet. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065365,00.html‬‬

‫נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬
 ‫‪38‬‬

‫חי‪ ,‬ש‪ 3( .‬לינואר ‪ .)2018‬מנהלים בתל אביב נגד תכנית בנט‪" :‬לא רוצים לובשי מדים‪ ,‬הוגה‬

‫הרעיון הוא בור בחינוך"‪ .‬אתר ‪Ynet. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-‬‬

‫‪ 5065468,00.html‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫כהן‪ ,‬ג‪ 19( .‬לנובמבר ‪ .)2015‬שירות הגברים בצה"ל יקוצר‪ :‬ישרתו שנתיים וחצי החל מ‪.2020 -‬‬

‫אתר הארץ‪ https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2780555 .‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫כהן‪ ,‬ג‪ 2( .‬לפברואר ‪ .)2016‬תפקיד היוהל"ן ישונה‪ :‬ייקרא מעתה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר‬

‫ולא לענייני נשים‪ .‬אתר הארץ‪ https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2861076 .‬נדלה ב‬

‫‪.7.5.2018‬‬

‫ליברמן‪ ,‬ח‪ 2( .‬לאוגוסט ‪ .)2016‬צבא בע"מ‪ :‬האם הצבא הוא עדיין כרטיס כניסה לחברה‬

‫הישראלית‪ .‬אתר ערוץ ‪ https://www.10.tv/mmnews/138287 .10‬נדלה ב ‪7.5.2018‬‬

‫ליברמן‪ ,‬ח‪ 3( .‬לאוגוסט ‪ .)2016‬לטובת עצמי או לטובת העם‪ :‬מה מניע את מתגייסי העתיד?‪ .‬אתר‬

‫ערוץ ‪ https://www.10.tv/news/51895 .10‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫לרמן‪ ,‬י‪ 9( .‬לספטמבר ‪ .)2014‬הגיע הזמן לצבא מקצועי‪ .‬אתר ‪Ynet.‬‬

‫‪ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568899,00.html‬נדלה ב ‪7.5.2018‬‬

‫מולדבסקי‪ ,‬ע‪ 28( .‬למאי ‪ .)2018‬נציב קבילות החיילים‪ :‬פקודת הזקנים לא חוקית‪ ,‬מפקדים‬

‫נכנסים למגורי החיילות ללא התראה‪ ,‬ירידה במוטיבציית חיילות לשרת כלוחמות‪ .‬אתר חדשות‬

‫‪ https://www.0404.co.il/?p=35684 .0404‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫סמילנסקי‪ ,‬ז‪ 18( .‬למרץ ‪ .)2018‬פרס ישראל על קורבן אדם‪ .‬אתר הארץ‬

‫‪ https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.5912824‬נדלה ב ‪.7.5.2018‬‬

‫סער‪ ,‬צ‪ 20( .‬לינואר ‪ .)2010‬המיתוס של חנה סנש נשבר במחקר חדש‪ .‬הארץ‬

‫‪ https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3328555‬נדלה ב ‪.5.5.2018‬‬

‫פיוטרקובסקי‪ ,‬ש‪ 23( .‬למרץ ‪ .)2017‬מצילים את צה"ל‪ -‬לא מתגייסים‪ .‬אתר ערוץ ‪7‬‬

‫‪ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/342817‬נדלה ב ‪6.5.2018‬‬
 ‫‪39‬‬

‫פינקלשטיין‪ ,‬א‪ 23( .‬לינואר ‪ .)2018‬החוקר הסרוג מגלה‪ :‬כך צה"ל מסלף את נתוני גיוס הבנות‬

‫הדתיות‪ .‬אתר סרוגים‪https://www.srugim.co.il/235731-%D7%9B%D7%9A- .‬‬

‫‪%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%A3-%D7%90%D7%AA-‬‬

‫‪%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-‬‬

‫‪%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA‬‬

‫‪ %D7%99%D7%95%D7%AA‬נדלה ב ‪7.5.2018‬‬

‫פישר‪ ,‬י‪ 13( .‬לאוקטובר ‪ .)2016‬דתיים לאומיים‪ -‬ההגמונים החדשים‪ .‬אתר ‪The marker.‬‬

‫‪ https://www.themarker.com/magazine/CARD-1.3078360?page=datim-leumim‬נדלה ב‬

‫‪6.5.2018‬‬

‫פקודת צבא הגנה לישראל מספר ‪ 4‬לשנת תש"ח‪ 31( .1948 -‬למאי ‪ .)1948‬מתוך‪ :‬ישראל‪.‬‬

‫הממשלה הזמנית‪ .‬עיתון רשמי מספר ‪ .3‬כ"ב אייר תש"ח‪.‬‬

‫‪ http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312673.PDF‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

‫קרניאל‪ ,‬מ‪ 9(.‬לספטמבר ‪ .)2001‬ההנעה מתוך קהילות לומדות ברשת‪.‬‬

‫‪ htt://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/elr/evolution.htm .‬נדלה ב ‪.5.2018.‬‬

‫רוטנברג‪ ,‬מ‪ 18( .‬לנובמבר ‪ .)2016‬צה"ל בין שליחות למקצוע‪ .‬מתוך אתר "דבר ראשון‪".‬‬

‫‪ /http://www.davar1.co.il/41399‬נדלה ב ‪6.5.2018‬‬

‫רונן‪ ,‬ג‪ 4( .‬למרץ ‪ .)2017‬סמל חדש בצה"ל‪ :‬דמויות על מגדריות‪ .‬אתר ערוץ ‪.7‬‬

‫‪ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/341215‬נדלה ב ‪7.5.2018‬‬

‫שדה‪ ,‬ש‪ 5( .‬באוגוסט ‪ .)2016‬חייל עשיר‪ ,‬חייל עני‪ :‬מלחמת המעמדות מגיעה גם לצבא‪ .‬מתוך‪:‬‬

‫אתר ‪ The marker. https://www.themarker.com/markerweek/1.3029594‬נדלה ב ‪.6.5.2018‬‬

 40

https://www.youtube.com/watch?v=u4AZ3lEqYEE )2008 ‫ במאי‬16(.‫ טרומפלדור‬-‫ארץ נהדרת‬

.5.5.2018 ‫נדלה ב‬

https://www.youtube.com/watch? .)2008 ‫ בדצמבר‬17( .‫ לוגסי הכנה לצה"ל‬-‫ארץ נהדרת‬

.5.5.2018 ‫ נדלה ב‬v=xTdC2yRrWxc