Professional Documents
Culture Documents
מיתוס צהל - עבודת סמינריון - שמעון אור - פ. רחל שרעבי
מיתוס צהל - עבודת סמינריון - שמעון אור - פ. רחל שרעבי
המיתוס הצה"לי
כפי שמשתקף בשינויי המוטיבציה לגיוס
בחמש השנים האחרונות
תשע"ח
תקציר:
מחקר זה בוחן את סוגיית המוטיבציה לגיוס לצה"ל בחמש השנים האחרונות ,האם
חל בו שינוי ואם כן מדוע וזאת בהקשר לתפיסת צה"ל כמיתוס בחברה הישראלית.
מן הנתונים שנביא עולה ,כי במעמד צה"ל כמיתוס ובמוטיבציה לגיוס ,נוצרו שינויים
במשך השנים ,הן מתוך יציאת מדינת ישראל מסכנת הקיום שהייתה בה בעבר ,הן
מצד חיזוק מעמד הפרט וחשיבות המימוש העצמי בחברה הישראלית והן מצד
המקורות הראשוניים ביחס לחמש השנים האחרונות ,יצביעו על תופעה מעניינת ,כי
למרות הירידה הכללית במוטיבציה לגיוס ותנועת המוטיבציה הקיימת לכיוון צרכי
המימוש העצמי ,יעדי הגיוס לצה"ל מתממשים ומקצועיות הצבא אינה נפגעת.
זיהוי זה המפתיע במקצת ,יוביל אותנו לשאלה האם צה"ל בכלל אמור להוות מיתוס
מסקנת המחקר תצביע על כך ,שבמדינה בה פוחתת סכנת הקיום ,ומתחזקת תחושת
הביטחון ,כפי שקורה כיום במדינת ישראל ,באופן טבעי מעמד הצבא כמיתוס הולך
ומצטמצם ,המוטיבציה לגיוס יורדת וזו הקיימת מנותבת להיות ממניעים של מימוש
מתוך מסקנה זו ,מקבלת גם מגמת הגיוס הסלקטיבי לצה"ל בשנים האחרונות,
והתנועה לכיוון צבא קטן ,חכם ,מקצועי והתנדבותי ,תאורה חיובית ולגיטימית
במסקנות העבודה.
תובנת מחקר זו ,תעלה בסופה את ההשערה שירידת הצבאיות והגיוס לצבא מראש
סדר היום הציבורי ,עתידים לפנות מקום נכבד יותר לסוגיות הערכים והחזון של מדינת
ישראל.
2
מבוא
פתיח
שנים רבות הווה צה"ל מיתוס בעיני תושבי מדינת ישראל היהודיים ,שראו בו את
הסמל המרכזי לתקומת ישראל בעת החדשה .בפעם הראשונה לאחר 2000שנות
גלות ,הקימו היהודים כעם ,כוח מגן ואין הם תלויים עוד בביטחונם באחרים.
מיתוס צה"ל ניקז אל תוכו את מערכת הערכים – האתוס הלאומי ,שהייתה הכרחית
באותה התקופה כדוגמת ההקרבה עצמית והשליחות ,והם אלו שאפינו את
המוטיבציה לגיוס לצה"ל בעשרים שנותיה הראשונות של המדינה .מאפייני מוטיבציה
המתאימים לעם הנמצא במצב הישרדותי של מלחמת קיום.
אולם ,אם התפתחותה של מדינת ישראל והתרחקות החשש הקיומי ,החל כרסום
במיצובו של צה"ל כמיתוס לאומי .תהליך העובר על הצבא ,הוא למעשה תהליך
העובר על החברה הישראלית כולה ,והוא משליך ישירות על המוטיבציה והסיבות
למוטיבציה ,לגיוס לצה"ל .
שאלת המחקר:
3
האם חל שינוי במוטיבציה לגיוס לצה"ל בחמש השנים האחרונות ומה השינוי
משקף?
השערת המחקר:
נראה ,שחל שינוי משמעותי במוטיבציה לגיוס לצה"ל ,שינוי שהינו שיקוף לשינוי סדרי
העדיפויות של החברה בישראל ,מחברה קולקטיבית לחברה אינדיבידואליסטית .מצד
אחד ירידה כללית במוטיבציה לשרת בצה"ל ובאופן ייחודי ביחידות הלוחמות ,מאידך
התגברות המוטיבציה האינדיבידואלית ,המונעת ממניעי התפתחות אישית.
מגמה זו ,משקפת על פי השערת המחקר תהליכים שמרביתם חיוביים ותואמים את
השלב ההתפתחותי בו נמצאת מדינת ישראל.
4
נראה כי החידוש במחקר זה ,אינו בגילוי הנתונים שלא היו ידועים עד כה ,אלא יותר
בצורת קריאת מפת העובדות ומתוך כך הסקת מסקנות הפוכות לחלוטין מאלו
שהתרגלנו אליהן בשנים האחרונות .על תהליך השינוי ביחסה של החברה הישראלית
לצבא ,אנו מודעים ממלחמת יום הכיפורים (לוי .2003 ,ע' .)118על ירידת
המוטיבציה להתגייסות לצבא אנו מדּוו ָחים כבר מסוף שנות השמונים (שם ,ע' .)237
כך גם נביטת הטיית אפיק המוטיבציה להתגייסות ,כלפי האמביציה והמימוש האישי,
מיוחסת אף היא לאותה התקופה (גל .2015 ,ע' .)42
אולם ,מסנכרון המקורות הראשוניים שנביא להלן מחמש השנים האחרונות ,עולה כי
בסופו של דבר ישנה לא רק יציבות ביכולת הצבא לממש את צרכי כוח האדם שלו,
אלא אף התייעלות ביכולת גיוס משאבי כוח אדם מתאימים לצבא מקצועי ,הכוללת אף
החתמה ארוכת הטווח הנצרכת בעקבות כך מן המשרתים כבר בעת גיוסם ,דבר
שמביא אותנו למסקנה המחודשת במחקר הזה ,כי הפיחות במעמדו של הצבא
כמיתוס ,במקביל לפניית המתגייסים לאפיקים האישיים האינטרסנטיים ,דווקא משרת
את הצבא ומשרת את האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל.
לצבא – הירידה במעמדו של הצבא כמיתוס ,משחרר את הצבא מקבוצות לחץ .1
אזרחיות שונות ,שראו בצבא עד עתה פלטפורמה לקידום תפיסת עולמם
האזרחית ,מכוח המעמד העודף שיש לצבא כמיתוס ,ומאפשר לו לממש את כל
תכנית הגיוס על פי הצרכים המקצועיים נטו ,ללא צורך בהתחשבות בגורמים
ובסיבות חיצוניות ,שלמעשה אינם צבאיים.
למדינת ישראל – הוצאת מעמד המיתוס מן הצבא ,מטה את הזרקור הלאומי .2
מהאפיק הביטחוני ,ומאפשר את הפניית האנרגיות הלאומיות ,לאפיקי היצירה,
התרבות והחזון הלאומי.
5
מיתוס
מהו מיתוס :המיתוס הינו אמירה או הגד בעלי מסר המועבר דרך סיפורים ,המחזה
ועוסק בנושאים המשמעותיים ביותר של החברה .יתכנו בו סממנים דרמטיים
(ההופכת אותו להיות בר תוקף) ,סממנים של "קדושה" (מציאות שאסור לערער עליה)
או סממנים בעלי עוצמה ביצועית (גורם לאנשים לעשות מעשה) .המיתוס הוא סיפור
אידיאלי שבאמצעותו חברה מספרת על עצמה ,על עברה ועל עתידה (אוחנה
וויסטריך .1996 ,ע' .)12אולם אין הכוונה לעברה ההיסטורי .בעוד ההיסטוריה
והסוציולוגיה בוחנים את החברה בצירים האנכיים והאופקיים שלה ,המתוס מתייחס
לציר העומק – ציר הזיכרונות המאוויים והחלומות( .שם ,ע' )11
על כן המיתוס אינו חייב שיהיה אמת לאמיתה .המאפיין העיקרי של המיתוס הוא קיומו
במקום לא מקום ובזמן לא זמן ,כשאכן פעמים חלקם של המיתוסים לא מאופיינים
בזמן או מקום מסוימים ,אולם גם אלו שקרו בזמן או מקום שכאלו ,משמעותם חורגת
הרבה מעבר לזמן ולמקום ,כיוון שהם נוגעים בשורשי הקיום ועל כן הם אקטואליים
לדורות רבים .משום כך המציאות המיתית היא לעולם הווית ואינה מוגבלת בעבר.
(אידר .)2009 ,המיתוס מהווה את התבנית התרבותית של כל אירועי הייסוד של
העמים ובכך הוא שונה מן ההיסטוריה המאגדת באופן כרונולוגי את האירועים
ההיסטוריים (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)20חלק מן המיתוסים גלויים לעין ,ומכוננים
באופן ידוע לכולם את חיי התרבות הדת ,ואפילו הפוליטיקה של העמים .אולם פעמים
שהמיתוסים סמויים מן העין ,והם מרכיבים את החלק הלא מודע של הקולקטיב ושל
הפרטים .טבעם של המיתוסים הגדולים הוא בכך שקיומם נטמע עם הזמן במערכת
החיים של הפרטים המרכיבים את הקולקטיב .כוח ההגדה של סיפור המיתוס הוא כל
כך גדול עד כי הוא מביא לחזרה תמידית שלו באירועים ההיסטוריים השונים( .אידר,
.2009עמ' .)2-3מטרת המיתוס להבטיח כי העתיד ידמה ויתמיד בנאמנותו להווה
ולעבר (לוי -שטראוס .2010 ,ע' .)72
יש המגדירים את המיתוס כ"סמל" כחלק מעולם הסמלים הממלאים את עולמו של
האדם בשונה מעולם החי שהוא עולם טבע בלבד .ה"הסמלה" מאפשרת תפיסה של
מהות באמצעות דבר אחר .הסמלים הם חלק מבניית עולם המשמעות של האדם.
6
כיוון שהוא אינו יכול להכיר את המהות לכשעצמה של המציאות של וסביבו ,הוא מנסה
להכיר אותם באמצעות מתווכים ו"פרשנים" -הלשון ,הדת ,האומנות ובתוכם גם
המיתוס ,הם הכלים ליצירת משמעות זו .אם השפה קוראת בשם ,המדע קובע חוקים,
הדת מעניקה משמעות והאמנות מעצבת צורה ,המיתוס נותן זווית ראיה על המציאות.
המיתוסים אם כן ,הם אחד מן הכלים העוזרים לאדם לצאת מעולם התוהו ובוהו שבו
הוא נמצא למציאות ערכית בעלת מבנה מסודר( .אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)13
האתוס הוא סל הערכים של החברה ,או האומה .המיתוס הוא המבנה שבונה החברה
על מנת לקבע ,להפיץ ולהעצים את אותם הערכים .בהיות הערכים מופשטים ,הדרך
היחידה לחבר אותם להמון הוא בעזרת המיתוסים .המיתוס "מתעד" את אותם
הערכים -בדמות אדם ,אירוע ,מקום וכו' ,כשחיבור האדם אל הערכים נעשה דרך
מתווך המיתוס .פעמים ,שילוב המיתוסים בחיי האדם מגיע ,מכיוון שהוא אינו לעמוד
ישירות באופן בלתי אמצעי מול המציאות .על כן הוא מקים את המיתוסים שהם
המתווכים בינו לבין המציאות (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)13
ברור הוא על פי תפיסה זו ,שהמיתוסים הם פועל יוצא מפעולת האדם על פי צרכיו.
במצב של שינוי ערכים חברתיים (ואין זה משנה הסיבה) ,יווצרו שינויים במיתוסים
המלווים את החברה .מיתוסים מן העבר ינותצו ,ויוקמו או יועצמו מיתוסים חדשים
(אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)21כיוון שהמיתוסים הינם כלים למיצוב ערכי החברה,
אמת אידאית או ההיסטורית ,אינן שוברות לעולם מיתוסים ,אלא דווקא שינוי הערכים
של החברה .אם ערכי הגבורה או מסירות הנפש אינם נמצאים כבר במרכז התפיסה
האידיאולוגית .יוגחכו מיתוסים מן העבר כדוגמת טרומפלדור בתכניות הסאטירה,
(ארץ נהדרת -טרומפלדור .)2008 ,וכך גם הכנת המתגייסים לצה"ל (ארץ נהדרת-
יוטו לתפיסה התרבותית המתחדשת - כמו כן, לוגסי הכנה לצה"ל.)2008 ,
כדוגמת הפיכת חנה סנש לפמיניסטית (סער .)2010 ,וחנה סנש ,ז’אן ד’ארק
הישראלית( .גבע.)2008 ,
7
מסיבה זו טענו הפילוסופים (אפלטון) ,שהמיתוס אינו תבוני ,שקרי ובלתי מוסרי,
לעומת האידיאה ,או האידאולוגיה שהינן תבוניות (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)18
תפקיד המיתוס
מהו תפקידו של המיתוס :בעניין זה אנו מוצאים שתי תפיסות מרכזיות בתפיסת
המיתוס בראיה פונקציונאלית -של אמיל דורקהיים וג'ורג' סורל.
אמיל דורקהיים – תפקיד המיתוסים הוא לאחד ולייצב את החברה לחברה אחת.
הצורך בסולידריות חברתית כאמצעי בסיסי ליציבות חברתית ,מביא ליצירת מיתוסים.
מטרתם -לאגד את החברה סביב ערכים מוסכמים .רק בהגעתה של החברה
לסולידריות החברתית הגבוהה היא הופכת להיות יציבה .המיתוסים הם אחד
האמצעים הבסיסיים ליצירת האחדות הזו .מכאן עולה שהמיתוסים מייצבים ומחזקים
את ההווה החברתי.
ג'ורג' סולר :לעומת דורקהיים ,סולר תופס את תפקיד המיתוס ככלי ליצירת שינוי
וליצור מהפכה .המיתוס הוא כלי ליצירת השראה לפעולה של התחדשות .חברה
הרוצה ליצור שינוי ממצבה הנוכחי ,תעצב לעצמה מיתוסים חדשים על מנת לחזק
ולהעצים את מגמת השינוי שהחלה בו( .אוחנה וויסטריך.)1996 ,
כמובן שעל פי שתי התפיסות שהבאנו ,המיתוס אינו מתיימר להיות מציאות
אובייקטיבית .בהיותו אמצעי ליצירת צביון חברתי מסוים ,ברור שסיפור המיתוס הוא
תלוי מטרה ועל כן אינו מן הנמנע שלא ידבק באמת.
גישה נוספת לתפיסת המיתוס ,הרואה גם היא את המיתוס כתוצר ישיר מעולמו של
האדם ,היא הגישה הסימבולית הרואה במיתוס כלי לתיאור רובד תרבותי סמוי
בחברה .המיתוס מתאר חוויה קיומית המועברת בעזרת סמלים .על מנת לתפוס את
העולם או לפעול לשנותו .פרויד אף רואה במיתוסים השלכה של התכן הנפשי על
8
העולם מבחוץ ,כשהמיתוס מתאר דחפים ומקדם להביא למימושם(.לח .2017 ,עמ' 1-
.)2ברור אם כן ,שהמיתוס על פי שלשת התפיסות שהבאנו ,רחוק מלהיות ולא אמור
להיות מציאות אובייקטיבית.
תפיסה שונה ,מציג לוי שטראוס ,שאינו מתייחס למיתוס כתוצר עולמו של האדם ,אלא
נותן למיתוס אוטונומיה משל עצמו .המיתוסים הינם מבנים הקיימים לעד ,הם
המשפיעים את ערכם על בני האדם – "המיתוסים חושבים את עצמם באמצעותנו"
(אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)19רמת השפעה זו למיתוס ,מקבילה להשפעת השפה
להיות מחוללת תרבות .כפי שלשפה יש את הכוח להשפיע את תהום מהותה ,על אלו
הדוברים אותה אף כנגד רצונם( ,אידר .2013 ,ע' 151ושלום , )1926 ,כך למיתוס
ישנו מנוע עצמי המקיים ומציב את עומקו לאורך הדורות .האירועים המתחדשים ,הינם
ביטויים אקטואליים של המיתוסים הקדומים .המיתוסים הם הציר על פיהם מתחדשים
החיים (אידר .2009 ,ע' ,)6גם מאות שנים לאחר התרחשותם ההיסטורית(לוי-
שטראוס .2010 ,עמ' .)69-70
מגמה דומה לזו שמציג לוי שטראוס ,הרואה במיתוס מציאות עצמית הפועלת מכוח
עצמה ,אנו מוצאים גם בתפיסתו של מרטין בובר ,הרואה במיתוסים גרעינים של
זיכרונות היסטוריים ,ממשיים .על פי מרטין בובר ,המיתוס אינו דמיון אלא זיכרון,
כשזיכרון זה ,הינו גורם חי הפועל על האדם ,משפיע עליו ומניע אותו( .אוחנה
וויסטריך .1996 ,ע' )14
אופן ההתייחסות הראשון לצה"ל ,הוא כגוף שנועד לתת מענה לאיום הקיומי על
מדינת ישראל .על מנת לתת מענה לצורך זה ,נקבע הגיוס לצה"ל כגיוס חובה
(טיארג'אן .2015 ,ע' .)47צבא שבסיס יצירתו וכל מהותו הוא "הגנה" ,בעקבות
9
המלחמה שנכפתה עלינו עם קום מדינת ישראל (לוי .2003 ,ע' .)27במקביל ואולי
מפאת היותו גוף שנועד לאפשר את הצורך הבסיסי ביותר של מדינת ישראל ,נקבע
הגיוס לצבא כגיוס חובה מתוך ראיית הצבא כ"כור היתוך" לחלקי החברה השונים
וכגורם מרכזי בעיצוב זהות לאומית שווה לכל קצוות האדם ,זאת מתוך החוויה
הקיומית המאחדת ועיצוב הזהות שיוצרת המערכת הצבאית בהדרכתה ותפקודה.
(טיארג'אן .2015 ,ע' .)47
השלב השני – השלב הלאומני והאתני .בשלב השני בהתפתחותו ,מהווה הצבא את
הזרוע למימוש השלמות הלאומית האתנית ואף המשיחית של מדינת ישראל (לוי,
.2003ע' .)88בשלב זה מתחזקת התפיסה הדתית שבמעמד הצבא והוא מקבל
בחלקים מן העם אצטלא של קדושה (מלמד ,)1993 ,המגיעה אף לרמה בה מודמים
בגדי הצבא לבגדי הכהונה של הכהן הגדול (אבינר.)2012 ,
השלב השלישי -מגוף מטפיזי מנצח ,לגוף ציבורי אינטרסנטי (לוי .2003 ,ע'
.)170במעמד זה הצבא כבר אינו נתפס כמציאות מטפיזית ,אלא כארגון ציבורי
המונע כמו כל גוף אחר ,על ידי בעלי אינטרסים ,שעל כן ,יש מקום וחובה לבקרו ,כמו
כל גוף ציבורי אחר (שם .ע' .)209ההתייחסות האזרחית לצבא כעוד אחד מן הגופים
האינטרסנטיים ,מוצאת את ביטויה בדרישה העולה מן הצבא להתנהל כלכלית כגוף
אזרחי (כך לדוגמא בדרישתן התקדימית של הרשויות המקומיות מן הצבא לשלם
ארנונה על המתקנים הנמצאים בתחום שיפוטן) .תפיסת הביטחון והמערכת הצבאית
הופכים להיות מוצר שעומד לבחינה מול חלופות אחרות העומדות כנגדה (שם .ע'
.)196מתחילה דרישת ביקורת על הצבא ,כפי הנדרש מכל גוף הפועל בנאמנות
ציבורית .נושאים שהיו מוסתרים תחת המעטה ה"בטחוני" כדוגמת הטרדות מיניות,
תאונות אימונים ,התאבדויות ובתוך כך התערבות בג"צ בהחלטות מערכת המשפט,
צצים ועולים .הכפיפות של המערכת הצבאית לאידיאולוגיות האזרחיות מתחזקת (שם.
ע' .)213בשלב זה מתחיל כרסום במעמד הממלכתי של הצבא ,ובמרכזיותו כ"כור
היתוך" ,עד לכדי כפירה בנקודת המוצא הקיומית של הצבא ,כגוף שנלחם אך ורק
כנגד איום ההשמדה על מדינת ישראל ,אף בקום המדינה (שם .ע' )28ותפיסת
המיליטריזם הצבאי כ"מיליטריזם חומרי" שהופעל כבר מראשיתו של הצבא על בסיס
התועלתיות של השכבה החברתית השולטת (גברים ,חילוניים ממוצא מערבי) (שם .ע'
.)16
10
איבוד הצבא מצד אחד את הילתו הממלכתית ,תהליך הגלובליזציה המייתר כמעט
לחלוטין את היכולת לפעילות צבאית רחבת היקף או ארוכת זמן ,התחזקות התפיסה
כי אין יכולת לעורף לשלם את מחירי המלחמה גם אם היא צודקת ,מביאים את הצבא
להיות יותר ויותר גוף ששיקוליו אינם רק שיקולם צבאיים (לוי .2003 ,עמ' .)264-282
בשלב זה ,הצבא עצמו מערב בשיקוליו ,שיקולים מדיניים ,חברתיים וכלכליים( .כגון
הימנעות מפעולה צבאית כנגד חיזבאללה על מנת שלא לפגוע בתיירות הצפון) ,הוא
מייצר בעצמו אג'נדות ותפיסות מדיניות ושותף בניהול מדיניות החוץ (שם .ע' )88
(קביעה כי לא ניתן לסיים את הסכסוך הישראלי פלסטיני באמצעים צבאיים ,אלא
בהסכם מדיני .תמיכת הצבא בהסכמי אוסלו ,התנגדות הצבא לפעולה בעיראק,
למרות הטילים שנחתו בארץ (שם .ע' .)266הוא אף מוצא עצמו בעמדה מממתנת
של הגוף המדיני שהוא אמור להיות סר למרותו (שם .ע' .)175
איבוד הצבא אצטלתו הקיומית ,והתקרבותו להיות "בצבא שלום" ומעבר לתפקוד
ברמת "עצימות נמוכה" (לוי .2003 ,ע' .)14אולם מאידך שמירתו על תדמית "צבא
העם" ותדמיתו כ"כור היתוך" של החברה הישראלית ,מביא את צה"ל להוות
פלטפורמה למטרות שונות לגמרי מייעודו המקורי ,שפעמים אף נוגדות את מטרותיו
המבצעיות .קבוצות חברתיות המעוניינות להגיע למרכז המפה החברתית מרכזים
מאמץ להיכנס למרכז הפעילות הצבאית .ביניהם ההומוסקסואלים ,נשים" ,כיפות
הסרוגות" ,חרדים ,מזרחיים ,עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה (שם .ע' .)308
ההבנה כי ההילה האופפת את הצבא הינה קרש קפיצה גם לאזרחות ,הגם שירדה,
עם ירידת מעמדו הכללי של הצבא ,יכולת ההמרה של המקצועות בצבא לשימושים
בשוק העבודה – מגמה שדווקא התחזקה בצבא (שם .ע' )19ויכולת קשירת קשרים
חברתיים עם קבוצות אזרחיות שללא הצבא לא היה לעולם נוצר קשר ביניהם,
מאתגרים קבוצות אלו להתקדם ככל יכולתם בסולם התפקידים והפיקוד הצבאיים.
מתוך כך נהפך הצבא ל"שדה קרב" של מאבקים בין קבוצות אזרחיות ,המנסות לקדם
או להשליט את האג'נדות האזרחיות שלהן במדינת ישראל( .שם .ע' .)26
ההנעה (מוטיבציה)
ההנעה היא תהליך המעורר ,מכוון ומשמר התנהגות של אנשים למען השגת מטרה
מסוימת .היא משקפת את מכלול הסיבות הגורם לאדם להתנהג באופן מסוים ,במצב
מסוים( .קרניאל .)2001 ,התיאוריות בתחום ממוקד זה מתחלקות לשני סוגים:
תיאוריות תוכן ותיאוריות תהליך.
תיאוריות התוכן מתארות את סך כל הצרכים להם האדם זקוק ,כשההנעה תיעשה על
בסיס מענה לצרכים אלו בהתאם לחשיבותם ומשמעותם עבורו.
תיאוריות התהליך עוסקות בתהליך בו מנסה האדם לבטא את צרכיו בפועל וכיצד הוא
מודד את הגשמתם של צרכים אלו .כיוון שתאוריות התהליך בנויות אף הן על צרכי
האדם והחברה ,לצורך עבודה זו ,נוכל להסתפק בהתייחסות לתאוריית התוכן.
12
טענת תאוריית התוכן (הצרכים) היא ,כי מקורה של ההנעה היא בצרכים הקיומיים של
האדם .כאשר צרכים אלו לא באים על סיפוקם ,קובע האדם יעד ,במודע או שלא
במודע ונוקט פעולה על מנת להשיג יעד זה ולספק את הצורך החסר .כפי שמציעה
תיאורית הצרכים של מאסלו ,קיימים צרכים אוניברסאליים המשותפים לכלל בני
האדם והמניעים אותם .הצרכים מסודרים בהירארכיה על פי סדר חשיבותם וכאשר
רמה מסוימת של צורך באה לידי מימוש היא תפסיק לפעול כגורם המניע את האדם.
הצרכים הפיזיולוגיים – כגון הצורך בחמצן ,מים ומינרלים הנצרכים לקיום .1
הפיזי של הגוף.
צרכי בטחון ומוגנות – הצורך במבנה בטוח ,סדר וגבולות. .2
צרכי האהבה ושייכות – הצורך בזוגיות ,משפחה ,קהילה ולאום. .3
צרכי הערכה – כגון הצורך במעמד ,תהילה והכרה. .4
מורך מימוש והגשמה עצמית – הצורך במימוש הפוטנציאל. .5
את ארבעת הצרכים הראשונים מכנה מאסלו "מניעי חסך" .ברגע שצרכים אלו
מתמלאים ,המוטיבציה\ההנעה למימושם נפסקת.
את הצורך החמישי מכנה מאסלו בשם "מניעי גדילה" .הם לעולם אינם מגיעים לרוויה.
הם ממשיכים וגדלים באדם ככל שפועלים למימושם( .בוארי.)1997 ,
סוגי מוטיבציה
מוטיבציה הישרדותית – מוטיבציה הנובעת ממצבי חוסר ברירה .קיימת בעת .1
מאבק על עצם הקיום של החברה או המדינה .מוטיבציה זו מתאפיינת
בהתמסרות טוטלית למאבק .הצבתו בראש סדר העדיפות של האדם .הנכונות
להיכלל בה חוצה מגזרים ,והיא משתפת בתוכה גם את אלו שתכונותיהם אינן
תואמות את התפקידים המוטלים עליהם מפאת מצבי ההישרדות .במוטיבציה
זו אין כמעט צורך בכפיה .המשתמטים נתפסים כבוגדים .הפרט במגמת
מוטיבציה זו רואה עצמו מתבטל ואף מוסר את נפשו לטובת הכלל .מוטיבציה
זו אינה יכולה להמשך זמן רב ,היא בסופה נשחקת .חולשתה היא בכך ,שהיא
13
המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על ניתוח כתבות ,מאמרי דעות ,ראיונות
על הגיוס לצה"ל .כבר בשלב זה ,זוהתה השחיקה במיתוס הצה"לי ,הן מצד אופן
תפיסת הציבור הישראלי את צה"ל לאורך השנים והן מצד השינויים במוטיבציה של
המתגייסים.
קיום שחיקה זו ושינויים אלו בתקופות הקודמות לטווח המחקר הנוכחי ,המתייחס
לחמש השנים האחרונות ,אתגר וחייב לזהות האם יש שינוי או חידוש בהתייחסות
הציבורית בשנים האחרונות לצה"ל בכלל ולגיוס לצה"ל בפרט ,ביחס למגמה שהחלה
למעשה כבר מעת סיום מלחמת יום הכיפורים .לשם כך נעזרתי בחומרים שעיקרם
עיתונאיים ,בהיותם מבטאים את היחס לנושא הגיוס לצה"ל ללא מסננים ומאפשרים
תוך כדי תהליך איסוף החומר ,התברר לי ,כי איסוף החומר וסיכומו ,אינם מספיקים
למחקר זה .כיוון שכאמור ,מגמות השחיקה במעמדו של צה"ל כמיתוס ושינוי ואף
ירידה במוטיבציה להתגייסות כבר היו קיימים ומכיוון שישנה נטייה עיתונאית לתת
התקשורתיים והצה"ליים ,על מנת לזהות האם נתוני השנים האחרונות ,מחדשים או
יוצרים מבנה חדש ביחס למיתוס הצה"לי בכלל ושאלת הגיוס לצה"ל בפרט .כאן היה
רקע היסטורי
צבא ההגנה לישראל הוקם כשבועיים לאחר קום המדינה ,תוך כדי קרבות מלחמת
העצמאות בהוצאת פקודה רשמית על ידי הממשלה הזמנית ב 26במאי ( 48פקודת
צבא הגנה לישראל מספר 4לשנת תש"ח .).1948 ,הקמתו של צה"ל מתוך הצורך הדחוף
להגן על המדינה הצעירה שקמה ,כמו גם קריאת שמו כ"צבא הגנה" ,שיקפו את
נקודת המוצא לקיומו של צה"ל – הגנה על מדינת ישראל הנמצאת תחת איום קיומי.
מתוך תפיסה זו גם מגיעה ההחלטה לבסס את צה"ל על גיוס חובה (טיארג'אן.2015 ,
ע' .) 47זהו הבסיס לבניית המיתוס הצה"לי וממנו גם נגזרה מוטיבציית הגיוס לצה"ל.
ההתגייסות לצה"ל ,הגדירה למעשה את השותפות בעצם קיומה של מדינת ישראל
שזה עתה קמה.
היבט נוסף של צה"ל שממנו גם נגזרת המוטיבציה לגיוס ,הוא הקמת צה"ל על בסיס
גיוס חובה ,על מנת שישמש "כור היתוך" וגוף מאחד לזרמים השונים שהתקבצו אל
מדינת ישראל במהלך תקומה ולאחר הקמתה .כל זאת במטרה לעצב זהות לאומית
אחידה לחברה שבהיותה קולטת עלייה הינה בבסיסה מפולגת בתרבותה ובנורמות
האזרחיות שלה .כך כתב בן גוריון באיגרת הפרדה שלו מצה"ל לקראת פרישתו
לקיבוץ שדה בוקר – "על צהל הוטלה האחריות לא רק לביטחון המדינה ,אלא הוא
נתבע לשמש כור היתוך לגלויות המתכנסות במולדת מכל קצווי תבל ובית יוצר לאומה
מלוכדת...צה"ל נועד גם להפוך למשתלה שתגדל בוני מולדת ומפריחי שממה ,כי
ביטחוננו לא ייכון בלי מיזוג גלויות ,העלאת האדם בישראל ויישוב השממה" (תיבון,
.2011ע' )26ובמקום אחר – "על צה"ל לשמש לא רק מכשיר אימון צבאי ,אלא גם
בית ספר ממלכתי שיקנה לנוער הנכנס אליו תא ידיעת הלשון ,הארץ ,ההיסטוריה
היהודית ,יסודות חינוך כללי ,ניקיון וסדר והכי חשוב -אהבת מולדת" (גל .2015 ,ע'
.41ובן גוריון 1964 ,ע' .)158
מתוך היות צה"ל "צבא העם" ,הפך צה"ל לסוכן ה"חיברות" (סוציאליזציה) ,המרכזי
במדינת ישראל .השירות בצה"ל היווה גורם גאווה ובד בבד כרטיס כניסה לחברה
הישראלית .לשירות או אי השירות הייתה השפעה מכריעה על הגדרת הישראליות של
מתוך כך נגזרה הפרט הן צד עצמו והן מצד הסובבים אותו(.טיארג'אן.)2015 ,
מוטיבציית הגיוס לצה"ל .שתי סוגי מוטיבציות שולטות אז בכיפה ההישרדותית
והאידיאולוגית .ההישרדותית בתחילה בשנת 48ויחד עימה ולאחריה -האידיאולוגית.
זו האידיאולוגית שואבת את כוחה לא רק מן ההיבט ההישרדותי אלא גם מתפיסת
16
צה"ל ככור היתוך וכגוף מוביל את עיצובה העתידי של מדינת ישראל (גל .2015 ,ע'
.)41המשפט "טוב למות בעד ארצנו" ,מהווה את המוטיב המרכזי של מגמה
אידיאולוגית זו .כך מתאר זאת (אמנם בסרקזם) יורם קניוק שהיה חייל צעיר בתקופת
הקמת המדינה " -הלכנו ושרנו איך נמות בבאב אל ואד .שרנו בערגה ותעצומות נפש.
הפוצים שהיינו ,חשבנו שבאמת יהיה נהדר למות בבאב אל ואד ,ודמיינו איך הם יירו
בנו קליעים חודרי שריון" (קניוק .2010 ,ע' .)28
אמנם חשוב לציין ,שהמעברים ההיסטוריים ממוטיבציה אחת למשניה ,אינם בעלי
גבולות חתוכים ,הן בחינת הגדרה תקופתית והן מבחינה פרסונאלית .מאפייני
מוטיבציה המשיכו להתקיים בעוד מוטיבציה חדשה צצה ועולה .פעמים מגזרים
מסוימים יחיו מאפיין מוטיבציה שכבר קיומה דעך אצל אחרים (גל .2015 ,ע' .)40כך
המתנחלים ובני עדות המזרח לאחר מלחמת ששת הימים ,כל אחד מסיבת מוטיבציה
שונה (לוי .2003 ,ע' .)308
משנת 53מתחיל צה"ל להשתנות ולהיהפך מצבא הישרדותי לצבא מקצועי .תחת ידיו
של מרדכי מקלף שהתנה את כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל לשנה אחת ,הוא מקדם את
צה"ל מקצועית ,הן ברמה הפרסונלית והן לוגיסטית .הדבר בה לידי ביטוי בשלב
הראשון במבצע קדש ובאופן שלם במלחמת ששת הימים.
השינויים במצב הצבאי והמדיני בה הייתה נתונה מדינת ישראל ,ממלחמת ששת
הימים ,יוצרים שינויים גם בהגדרתו של צה"ל כמיתוס וגם שינויים ברמת המוטיבציה
והסיבות למוטיבציה בקרב אזרחי מדינת ישראל היהודיים .מאבק ההישרדות ותחושת
הסכנה הקיומית חולפים .גם הפן האידיאולוגי מתמתן בעקבות כניסת מדינת ישראל
לשגרת יומה .המיתוס הצבאי נישא עתה על כנפי מקצועיותו והיותו צבא בלתי מנוצח.
מתוך כך נגזרת המוטיבציה לשירות בתקופה זו על בסיס ה"מוטיבציה הנורמטיבית".
מתוך הנורמה המקובלת והיוקרה שבשירות ובמיוחד ביחידות העילית .בתקופה זו
מושרים בישראל שירים כדוגמת "המלח שלי" ו"יש לי אהוב בסיירת חרוב" (גל,
.2015ע' .)42
במקביל ,מביאה מלחמת ששת הימים ,בעקבות כיבוש ירושלים ,מקום המקדש
ויהודה ושומרון ,האזורים התנכי"ים בהם ישבו ישראל ומוזכרים בתנ"ך ,להתעוררות
אתנית ודתית .תרגומה למוטיבציה תופיע באופן בולט לאחר מלחמת יום הכיפורים על
17
ידי בני ה"כיפות הסרוגות" (לוי .2003 ,ע' ,)336תוך התייחסות לצבא ולשרות בו
כקדוש (מלמד )1993 ,ולבגדי הצבא כאמור – כבגדי כהונה (אבינר.)2012 ,
התקופה הבאה המגדירה שלב חדש בתפיסת צה"ל בחברה הישראלית ,מופיעה עם
סיום מלחמת יום הכיפורים ( .)1973ההשפעה מכך על המוטיבציה לגיוס ,תופיע
מאוחר יותר בצעד עוקב מסביבות תקופת האינתיפאדה הראשונה ( .)1987ההפתעה
שהופתע צה"ל במלחמת היום הכיפורים ,מורידה את הילת ה"צבא בלתי מנוצח" של
צה"ל .הכרסום במעמדו של הצבא ממשיך במלחמת לבנון הראשונה ( ,)1982שם
מתגלעים גם ניצני סרבנות (אל"מ אלי גבע ,האלוף עמרם מצנע ,תנועת "יש גבול")
נסיגת ישראל ללא תנאי מלבנון בשנת .2000במקביל האינתיפאדה הראשונה (
)1987והאינתיפאדה השנייה ( ,)2000מסמנים כולם מגמה של חוסר יכולת צה"ל
להביא לפתרון צבאי ,של הסכסוך הישראלי הערבי( ,לוי .2003 ,ע' .)111במקביל,
העמקת תהליכי הגלובליזציה והמחירים הכלכליים הגבוהים של מהלכי המלחמה,
ההופכים אותה להיות יותר ויותר לא כדאיים (שם .ע' ,)171מביאים לירידה ביוקרתו
של הצבא ובחירת דרכים חליפיות מדיניות להבטחת הביטחון .הסכם השלום עם
מצרים ( )1979ובהמשך הסכם אוסלו (( .)1995שם .ע' .)197מגמה זו אינה מובלת
רק על ידי גורמים פוליטיים אזרחיים ,אלא אף על ידי הקצונה הבחירה עצמה,
השותפה בקידום התהליך המדיני ואף ממתנת את הדרג הפוליטי והמדיני ,מפני
הרפתקנות צבאית( .שם .ע' .)295גם שנאלץ הצבא לבסוף לצאת למלחמה (מלחמת
לבנון השנייה) ,הוא מייצר מודל מלחמתי חדש – מבצעיות מבוססת אפקטים,
שמגמתה אינה ניצחון פיזי בקרב ,אלא ניצחון תודעתי .מוסגים כדוגמת "השתבללות",
"עימות מוגבל"" ,מלחמה בעצימות נמוכה" ,הם הביטוי לאיבוד הצבא את האמון
בעצמו ,ביכולתו להביא בכישוריו המקצועיים את המוצר המבוקש ממנו – הכרעה
בשדה הקרב( .הראל.)2008 ,
השילוב שבין ההתרחקות מסכנת הקיום שרחפה על מדינת ישראל בשנים הראשונות
להקמתה ,בתוספת התחזקות המגמות האינדיבידואליות בקרב האוכלוסייה האזרחית
בישראל ,מוליד את השלב האחרון הנוכחי של מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית,
כשדה מערכה ואמצעי של קבוצות אזרחיות שונות להשיג עוצמה קידום ועדיפות
בחברה הישראלית( .לוי 2003 ,ע' .)309המדובר בקהילה ההומוסקסואלית,
ה"כיפות הסרוגות" ,נשים ,יוצאי עדות המזרח ,העדה האתיופית והקהילה החרדית.
מיתון הצורך הקיומי מצד אחד ,ומאידך היות הצבא עוד פניה של החברה הישראלית,
מאפשרים מצד הצבא גמישות מספקת להכיל את אותם קבוצות ולאותן הקבוצות ,את
האפשרות להשתמש בפלטפורמה הצבאית כמייצגת את הישראליות ,לחזק את
מעמדן בהגדרת הצביון הישראלי .משמעות הדבר -פוליטיזציה של הצבא (שם .ע'
.)465
מגמה זו יוצרת שינוי מפתיע ביחס למוטיבציית השירות הצבאי .אם בחוט השדרה
המרכזי של המתגייסים לצבא ,נוצרה ירידה במוטיבציה להתגייס ונטיית המוטיבציה
הזו כלפי מגמות המימוש העצמי ,הרי כניסתם של הקבוצות הנ"ל ,מביא לתחייה
מחודשת של המוטיבציה האידיאולוגית .כך אצל ה"כיפות הסרוגות" וכך אצל הנשים
(בכך שונים החרדים שגיוסם נובע רובו ככולו לצרכי מימוש עצמי – השתלבות בחברה
או בעבודה) ,כשכל קבוצה יונקת את כוחה ממקור כוח שונה לחלוטין (גל .2015 ,ע'
.)43מגמה זו אף יוצרת מכוח חלקן של אותם קבוצות (בייחוד זו של הכיפות
הסרוגות) ,תהליך הופכי ממגמת הדה – מיליטריזציה ,שאפיינה את הצבא במהלך
שלושים השנים האחרונות ,חזרה אל הרה -מיליטריזציה שהייתה בולטת בקום
19
המדינה ,מתוך רצונן של אותן קבוצות לחזק את מעמדן בצבא .שינוי זה ,מבליט את
ההבדל בין הדרגים הגבוהים שבמקבלי ההחלטות בצבא ,לבין הדרג הלוחם הזוטר
ופיקוד הביניים (פרשת אלאור עזריה ,האירה בצורה חריפה את ההפרש הזה)( .לוי,
.2003ע' .)462
במקום המיתוס ככוח מניע של הלאומים והפרט ,הופכת התקשורת לעצם הכוח המניע
התרבותי ולקובעת את סדר היום הפרטי והציבורי ,עד כדי יומרה לתת למדיה את
מעמד המיתוס המודרני (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' .)25
כיוון שהמדיה התקשורתית היא קצרת טווח ואין לה כל יומרה מטפיסית ,יומרה
להובלת אידיאולוגיה או לאמירה בעלת משמעות ,המסקנה העולה מכך היא ,כי
המדיה התקשורתית כמיתולוגיה החדשה ,מסירה מן החברה את המעטה הערכי
שלה .המלכת מיתוס השובר את ערכי המיתוס! (שם .ע' .)26ביטוי נוסף להחלשת
מעמדו של המיתוס מלהוות בסיס תרבותי קיומי של העמים והפרט ,הוא בעמעום
ההבדל בין המיתוס וההיסטוריה ,והנטייה לראות בהיסטוריה כממלאת כיום את
התפקיד שבעבר מילא המיתוס (לוי -שטראוס .2010 ,עמ' .)72-73תפיסה זו,
מלמדת על השטחת מקורות הקיום של הקולקטיב ושל הפרט לפן הרציונאלי של
החיים והתרחקות האנושות מן הצדדים המיתיים שמעבר לזמן ולמקום .משמעות
הדבר היא למעשה -ויתור על השורש והעומק ,לטובת הפרקטי הגלוי לעין.
20
ממצאים:
מן הסקירה הספרותית ,ראינו כי על המיתוס ניתן להתבונן בכמה דרכים .ברקע
ההיסטורי ראינו ,כי ישנה התפתחות ושינויים בחברה הישראלית הן בעצם ההתייחסות
למיתוס עצמו ,הן ביחס לאופן ההתייחסות לצה"ל והן ביחס למניעי המוטיבציה .נראה
כי דרכי ההגדרה השונות של המיתוס ,הירידה במעמדו של המיתוס ,שינוי היחס
לצה"ל ,והשינויים במניעי המוטיבציה בחברה הישראלית ,משתקפים יפה בתקופת
חמש השנים האחרונות ומביאים תמונה מחודשת ביחס לשאלת השינוי במוטיבציה
לגיוס לצה"ל ומשמעותו.
התרחקות הסכנה הקיומית מעל מדינת ישראל והירידה בתפיסתו של צה"ל ככור
היתוך של החברה הישראלית ,מביאים לירידת מעמדו של הצבא כמיתוס .חדירת
הריבוד החברתי שמחוץ לצבא אל תוך הצבא ,כשבעלי המעמד הגבוה ,מצליחים
להיכנס אל מקומות השירות האטרקטיביים יותר ובתנאי שירות מועדפים (שדה,
)2016וכן השתלטות השיח האזרחי שמחוץ לצבא ,על נושא הגיוס והשירות בתוכו,
המתדמה יותר ויותר לשיח על מקצועות השוק השונים (רוטנברג ,)2016 ,הם שניים
מן הביטויים לשינוי הזה.
מגמה נוספת חברתית ,המצטרפת לפיחות שנוצר במעמדו של צה"ל כמיתוס ,היא
הפיחות בעצם מעמדו של המיתוס בחברה הישראלית ,אותה הזכרנו ברקע ההיסטורי.
החלשות מעמד האתוסים בעקבות תהליכי הגלובליזציה והשלטת האינטרסים
21
הכלכליים ,על מדינות העולם ,מביאים ממילא לפיחות במעמד סמלי האתוס והצבא
בראשם.
ניתן לומר ,כי כל המקורות הראשוניים שנביא להלן ,נעדרים את הילת המיתוס
בהתייחסות לצה"ל .האמירה כי "עבר העידן האידיאולוגי ,ניטלה הקדושה מן הצבא,
הפטריוטיות וההקרבה העצמית" (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' ,)26אף שאינה מצוינת
בפירוש בדיווחים העיתונאיים ,עולה מאליה ,ברוב המאמרים שנבחנו לקראת מחקר
זה ,לאורך חמש השנים האחרונות.
נסיגת המגמה המיתוסית ביחס לצה"ל ,בולטת אף במגזר הדתי לאומי .אם ראינו
בשלב הלאומני האתני של צה"ל מתקופת מלחמת ששת הימים ,התייחסות של רבני
הציבור הדתי לאומי לצבא באור של קדושה עד כדי הקבלת מדי צה"ל לבגדי הכהונה
(אבינר ,)2012 ,הרי השיח בחמשת השנים האחרונות ,ובמיוחד לאחר פרסום פקודת
השירות המשותף ב 2016משתנה לחלוטין .הוא בוחן את הצבא בעיניים
אינטרסנטיות ,האם יש בו את התנאים המאפשרים שירות התואם את גדרי ההלכה
החשובים לציבור המשרתים הדתי לאומי .ההתייחסויות הרבניות הנעות בין כינוי
פקודת הצבא בנושאי המגדר "גזירת שמד" (אבינר )2017 ,עד לרמה של קריאה שלא
להתגייס לצבא על מנת ללחוץ עליו לחזור בו מפקודת השירות המשותף (גיא,)2017 ,
מדגישות מגמה זו .אף אם מן השפה החוצה ,מנסים רבני הציבור הדתי לאומי לשדר
כי ממשיכה תפיסתם המקורית ,קשה שלא להבחין כי הילת המיתוס של הצבא נסדקה
בעיניהם קשות .הערכות העתידיות אף מדברות על המשך החלשות מעמד הצבא
ולמיתון במוטיבציית השירות בקרב הציבור הדתי לאומי מסיבות נוספות -התקרבות
מצד אחד לדפוסי התרבות של הציבור החילוני ומאידך שכחת תחושת ההשפלה של
המגזר הדתי לאומי מתקופת קום המדינה ,עת נדחקו לשרת כ"מש"קי הדת" של
הצבא( .פישר.)2016 ,
22
גם היחס לצבא כ"צבא הגנה" שנועד לתת מענה לאיום הקיומי על מדינת ישראל ,כפי
שבלט בשלב הראשון של הבנייתו של צה"ל בקרב אזרחי מדינת ישראל ובמקביל
המוטיבציה ההישרדותית המקבילה לשלב הזה ,שהבאנו בסקירת הספרות המחקרית,
כמעט ואינם עולים בדיווחים העיתונאיים ובמאמרים בנושא הגיוס לצה"ל בחמשת
השנים האחרונות.
יוצאים מן הכלל ,הם אותם מאמרים עיתונאיים ,המדווחים על נתוני הגיוס בערים
השונות בישראל .כאן חוזר באופן מפתיע השיח והסגנון המיתוסי .ציטוטים כמו " -מגיל
אפס חינכו אותי שאתה לא יכול רק לקחת מן המדינה אלא גם לתרום לה" (זגריזק
ונחשוני ,)2016 ,או כינוי מדרג הגיוס בין הערים בשם "ליגת הערים" (בלומנטל,
)2016חוזרים ועולים בהם .מאמרים אלו ,נעדרים את הנתונים בירידת המוטיבציה
לגיוס ,או התחזקות האינטרס האישי בגיוס .ההתרכזות היא בעיקר בנתונים
הסטטיסטים של הגיוס בכל עיר ועיר ,תוך הצגה בגאווה לא מוסתרת את הערים
שנתוני הגיוס בהם גבוהים.
יוצא מן הכלל נוסף היא התקופה לאחר מבצע צוק איתן ( .)2014המבצע ,מביא
להזדהות של כמעט חמישים אחוז מן הנוער הנשאל בסקר שנערך מיד לאחר המבצע,
עם האימרה " -טוב למות בעד ארצנו" .מהשפעת המבצע ,מתחזקת אצל רובם ( 61
אחוזים) אף המוטיבציה לגיוס .אולם ,על אף הסכמתם של הנשאלים לאמרה "טוב
למות בעד ארצנו" ,נראה שהמוטיבציה לשירות אינה חוזרת להיות המוטיבציה
ההישרדותית אותה הזכרנו בסקירת הספרות המחקרית ,המיוחסת לעת המאבק על
עצם הקיום ,ומבטאת התמסרות טוטאלית גם של אלו שאינם מתאימים בתכונותיהם
לתפקידים המוטלים עליהם .כך עולה מאותו סקר עצמו .כשנשאלו הנערים עד כמה
הם מסכימים עם האימרה "תפקיד הלוחמים הקרביים הוא התפקיד התורם ביותר
לביטחון המדינה" .רק 18אחוז מן הנשאלים "מאוד הסכימו" עימה .מה שמלמד כי אף
לאחר אקט מלחמתי משמעותי ,במצב בו נמצאת מדינת ישראל כיום ,תפיסת צה"ל
ואופי המוטיבציה ,אינם חוזרים להיות לעולם כבשעת הקמת מדינת ישראל (דיין,
.)2014
אמנם ,אף שמבחינה מעשית מעבד צה"ל אט אט את מעמדו כמיתוס ,כפי שעולה
מירדת המוטיבציה לגיוס מחד ,ומשינוי הסיבות לגיוס מאידך ,הרי כמותג ,מעמדו
כמיתוס במרחב הציבורי ממשיך להתקיים.
23
בתפר הזה ,נכנסים בעלי עניין ,המשתמשים במעמד הצבא כמיתוס ,על מנת לקדם
את האג'נדות הלאומיות והחברתיות שלהם ,בקרב אזרחי מדינת ישראל.
פעולה נוספת באותו הכיוון נקט בנט בנתינתו את פרס ישראל לשנת תשע"ח עבור
מפעל חיים למרים פרץ ששכלה את שני בניה בעת שירותם בצבא .מעשה זה ,נועד
להעלות על נס את המיתוס הצבאי כמוליך את אתוס הגבורה הלאומית ,כמוטיב מרכזי
בחברה הישראלית .גם פה ,ניתן ללמוד על השימוש שעשה בנט בפרס ישראל לשם
חיזוק אג'נדה תרבותית מסוימת ,מן המתקפה החזקה שהותקף בעניין זה ,תוך
האשמתו בהעצמת "דת המוות" (סמילנסקי.)2018 ,
שתי דוגמאות אלו ,מחברות אותנו אל השלב השישי שהבאנו בסקירה הספרותית
בהתפתחות צביונו של צה"ל -כשדה מאבק על פניה של החברה הישראלית (לוי,
.2003ע' .)26שלב זה מגיע לאחר שהצורך הקיומי בצה"ל מתון יותר והמוטיבציה
ההישרדותית המביאה את בני האדם לבטל את רצונותיהם ,כישוריהם והאידיאולוגיה
שלהם לטובת הצורך הדחוף של הכלל ,כבר אינה נצרכת .בשלב זה משתמשים
הגורמים השונים בחברה הישראלית ,במותג הצהלי כמיתוס וכ"כור היתוך" ,על מנת
לקדם את האג'נדות החברתיות והאידאולוגיות שלהם( .שם .ע' .)312
את בנט כבר הזכרנו .אליו ניתן לצרף את מתווי האידיאולוגיה בתוך החברה הדתית
לאומית ,מיוצאי בית מדרשו של הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הפועלים לחיזוק מעמד
ה"כיפות הסרוגות" בצה"ל .כחלק מן המגמה הזו קמו המכינות הצבאיות .מתוך הילת
24
המיתוס הממשיכה לעטוף את צה"ל ,ציפו אותם גורמים כי כניסת אנשי צבא מהחינוך
הדתי לאומי אל תוככי הצבא ,תביא בסופה להשפעה תפיסתית על צה"ל כולו ומשם
על המדיניות והתרבות של מדינת ישראל (שם .עמ' .)338 -345
כנגד האג'נדה הדתית לאומית ,פועלים ארגוני הנשים בעלי האוריינטציה הפמיניסטית,
המקדמים את תפיסת העולם שלהם ,בעזרת הגדלת אחוזי גיוס הנשים לצבא ,הכנסתן
לתחומי הלחימה שלא היו בעבר נחלתן של נשים (שריון) והתעקשות על שירות
משותף עם גברים (קרקל) ,תוך לחץ להורדת המגבלות הדתיות בנושא השירות
המעורב בהתנהלות הצבא .כך הוחלפה "פקודת השילוב הראוי" ב"פקודת השירות
המשותף" בשנת .2016מגמת הפקודה החדשה לא שונתה אלא במעט ,אף לאחר
מאבק ארוך של חלק מרבני הציונות הדתית (זיתון ,אלון ונחשוני.)2017 ,
שינוי שם היחידה העוסקת ביעוץ בכל הקושר בשירות הנשים בצבא ,בשנת ,2016
מ"יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים" – יוהל"ן ,ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר" -יוהל"ם
(כהן )2016 ,ועיצוב סמלה החדש של היחידה בשנת 2017בדמויות "על מגדריות",
שלא מזוהה בהן מגדרן ,מהווים אף הם חלק מתהליך הטמעת ארגוני הנשים
הפמיניסטיות את תפיסת עולמן בצבא (רונן. )2017 ,
התחזקות מעמדם של אירגוני הנשים בצבא ,מביא עמו התחזקות מגמת הגיוס של
הבנות בצה"ל בכלל וביחידות הלוחמות בפרט .בנתוני הגיוס שהתפרסמו ב 2016
נרשם גידול של 400אחוז בגיוס בנות ליחידות הלוחמות .בעוד שאצל הגברים ,גוברת
הנטייה לתחומי הטכנולוגיה( .רוטנברג .)2016 ,גידול פי שניים במגמות הגיוס נרשם
גם אצל הבנות הדתיות במגזר הדתי לאומי ,במשך חמש השנים האחרונות ,וזאת
בניגוד להדרכה שמקבלות בנות אלו ממרבית רבני המגזר הדתי לאומי .מגמה זו
מוסברת בהזדמנויות הרבות למימוש עצמי שנפתחו לבנות אלו בצבא ,ביחס למה
שמציע השירות הלאומי ,וכן בשינויים התרבותיים המתרחשים במרקם הדתי לאומי
המתקרב לזה החילוני ,במאפייני התרבות שלו (אטינגר.)2015 ,
אמנם ,כיוון שבשלב זה מהווה הצבא ונושא הגיוס ,אמצעי וכר התמודדות בין אג'נדות
תרבויות ,הדיווחים על מגמות גיוס הבנות בכלל והבנות הדתיות בפרט ,מוטלים בספק.
מול המגמות שהבאנו לעייל על עליית שיעור המתגייסות ובאופן ייחודי בקרב הבנות
הדתיות הלאומיות ,חושפים מאמרי המגזר הדתי לאומי נתונים עדכניים לשנת ,2018
דווקא על ירידה במוטיבציה של נשים להתגייס לשירות קרבי (בן פורת ,)2018 ,ועל
25
סתירות וחוסר התאמת נתונים בדיווחי הגיוס של הבנות הדתיות (פינקלשטיין,)2018 ,
זאת במקביל לדיווחים של נציב קבילות החיילים כבר בשנת 2016על ירידה
במוטיבציית הבנות לשרת כלוחמות ,לאחר הצבתן בגדודים הלוחמים (מולדבסקי,
.)2018
מגזר נוסף שביחס אליו מהווה הצבא והגיוס ,כפלטפורמה לקידום עצמי הוא – המגזר
החרדי .כאן אנו פוגשים מאפייני פעולה שונים משני צדדי המתרס.
מצד אחד אלו המעוניינים להכניס את המגזר החרדי אל שורות הגיוס תחת הסיסמא –
"שוויון בנטל" .שתי מטרות עומדות מאחורי יוצרי סיסמא זו.
המטרה הראשונה אינה מצומצמת לנושא הגיוס לצבא בלבד ,אלא בעיקר לשילוב
החרדים בחברה הישראלית ,בכלכלה ובנורמות התרבותיות שלה .מבחינת יוצרי
ומקדמי דרישת השוויון בנטל ,גיוס החרדים לצבא נועד על מנת להכניסם ל"כור
ההיתוך" של החברה הישראלית (ברוך.)2014 ,
המטרה השנייה ,הסמויה שאינה מדוברת ,העומדת מאחורי הדרישה ל"שוויון בנטל",
נובעת מן הירידה במוטיבציה לגיוס ,אותה הזכרנו ,בעיקר מקרב המעמד הבינוני
החילוני (הן מתוך התרחקות מדינת ישראל מהסכנה הקיומית ,הן מתוך התגברות
ערכי האינדיבידואליזם והשפעת הגלובליזציה בקרב המגייסים והן מצד החלשת
המעמד העודף שהיה בעבר ליוצאי הצבא) .מגמה זו ,מורידה באופן גדל והולך את
העניין שרואה קבוצה מרכזית זו בצבא ,והופכות אותו מגורם ממנף לנטל .את הנטל
הזה מעוניינת אותה הקבוצה להקטין בעזרת הכנסתם של כוחות חדשים למערכת,
ואין זה משנה מאיזו תרבות הם או מהו הערך המוסף של תרומתם למערכת הצבאית
(לוי .2012 ,ע' )47
אופן התייחסות נוסף לנושא גיוס החרדים לצבא הוא מצד החרדים המתגייסים עצמם.
פה אנו מוצאים שתי סיבות לגיוס .האחת המרכזית יותר ,היא הגמול הכלכלי
שבהתגייסות לצבא הן בתוך השירות הצבאי ,והן כמנוף לפרנסה בכבוד לאחר
השחרור על בסיס הידע והניסיון המקצועי שצברו בשירותם הצבאי .השנייה – היא
היות הצבא כרטיס כניסה של המתגייסים החרדים לחברה הישראלית (שם .ע' .)54
כאן אנו מתחברים למוטיבציה הנורמטיבית שהזכרנו בחלק התיאורטי .השירות הצבאי
מקנה לחיילים החרדיים את הלגיטימציה לתרבותם ,מתוך השותפות שלהם בארגון
המבטא באופן החזק ביותר את קיומה המתחדש של מדינת ישראל .ההכרה העקיפה
26
הזו שלהם בלגיטימיות של מדינת ישראל המתחדשת ,מביאה עימה הכרה הפוכה של
הציבוריות הישראלית בחרדיותם.
עד כאן ,נבחן היחס לצה"ל ומגמות הגיוס הנגזרות מן היחס הזה ,מתוך הנחת יסוד כי
צה"ל כגוף לוחם ,מקיים את התנאים להגדרתו כמיתוס .הירידה בערכו של הצבא
ובתוך כך המוטיבציה לגיוס ,הוסברו בירידה בערכו הכללי של המיתוס ,ירידת הצורך
הביטחוני ובשינויים החברתיים שהביאו לשינוי באופן תפיסתו של צה"ל כמיתוס ולגיוס.
במקביל ,הוסבר התהליך שהביא לשימוש בצה"ל כמותג מיתוס ,לקידום אג'נדות
מגזריות חברתיות ופוליטיות .בכל השינויים הללו ,היסוד העקרוני היה ,כי צה"ל מהווה
מיתוס במהותו .השינויים במעמדו ובשאלת הגיוס ,הוסברו בחברה עצמה ,ששחקה
את מושג המיתוס ,שהפכה את הצבא לארגון הנבחן אף הוא בעיניים צרכניות ,או אף
השתמשה בהילת המיתוס של הצבא לצרכיה.
אך האם זו הדרך היחידה להסביר את ירידת ערכו של צה"ל כמיתוס ואת הירידה
ברמת הנכונות או סיבת הנכונות לגיוס?
שאלת מעמד הצבא כמיתוס ,על בסיס הגדרתו של המיתוס כ"זכרון תרבות".
שאלה זו ,נראית על פניה סותרת מוסכמה ברורה בקרב הציבור בישראל .אולם
בהתייחסותנו להגדרת המיתוס בספרות המחקרית ,התשובה לשאלה זו כלל אינה חד
משמעית .אכן ,אם אנו מגדירים את המיתוס כאמצעי ליצירת סולידריות חברתית
וזהות קולקטיבית ,כפי דעתו אל דורקהיים (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' ,)18ככלי
לנתינת לגיטימציה להווה ,או לחילופין כגורם ליצירת השראה לפעולה וגיוס חברתי
לשם העתיד כפי דעתו של סורל (שם .ע' ,)17הרי צה"ל מהווה אמצעי לגיטימי לשמש
מיתוס לשם מימוש היעדים הללו .התפקיד שנועד לו להוות "כור היתוך" (טיארג'או,
.2015ע' )47להנחלת הערכים המשותפים של הישראלי החדש (גל .2015 ,ע' ,)41
הוא אחד הביטויים ללגיטימציה הזו.
אולם אם אנו מגדירים את המיתוס לא כדמיון ,אלא כזיכרון " -גרעינים של זיכרונות
היסטוריים ממשיים שנמסרו מדור לדור" כפי תפיסתו של מרטין בובר (אוחנה
27
וויסטריך .1996 ,ע' ,)14כ"שפה של הלא מודע הקולקטיבי" (לח .2017 ,ע' ,)3
כארכיטיפ (דגם קדום) תרבותי או אירוע מופתי ,המהווה דפוס לחיקוי ולחזרה (אידר,
.2009עמ' ,)4-5וכמציאות אובייקטיבית העומדת בזכות עצמה החושבת את עצמה
באמצעותנו ,כפי הגדרתו של קלוד לוי שטראוס (אוחנה וויסטריך .1996 ,ע' ,)19הרי
צה"ל כגוף בטחוני אינו נכלל כלל במסגרת הגדרות אלו .הסיבה היא כי "בטחון" אינו
ערך תרבותי ,אלא שלב נמוך ב"פירמידת הצרכים" של האדם בדרך לשלב הגבוה של
המימוש העצמי (בוארי .)1997 ,גם תפיסת צה"ל כ"כור היתוך" לחברה הישראלית,
נמצאת אף היא בשלב הביניים של פירמידת הצרכים – הצורך בשייכות ,שעוד לא נוגע
בתכלית האדם .על בסיס תפיסה זו את המיתוס ,טבעי הוא שבשלב הקמת המדינה,
בעוד הביטחון האישי והלאומי מעורערים ,עוצב צה"ל כמיתוס ,על ידי מנהיגי המדינה,
על מנת לחזק את מעמדה הביטחוני של מדינת ישראל ולשם בניית קהילתיות לאומית
שתחבר בין מאות אלפי העולים וביניהם ובין תושבי הארץ הוותיקים .אולם כיום,
כשהצורך הביטחוני אינו קיומי אלא מקומי ,השפעת הגלובליזציה מרחיקה את הצפי
למלחמות כוללות והצורך ב"דבק" מאחד כבר אינו קיים (לוי .2003 ,ע' ,)171מאבד
הצבא באופן טבעי את מעמדו הזמני כ"מיתוס" ,כשהציבור בישראל המחפש להגדיר
את צביונו התרבותי הקבוע ,במסגרת הגעתו לשלב המימוש העצמי בפירמידת
הצרכים האישית והלאומית שלו ,אף משתמש בצבא על מנת להטות את הציבוריות
לתפיסת עולמו ולחזונו האישי.
הצבאיות והשירות בצבא כחזון תרבותי של עם .את הגיוס לצבא רואים אותם
המבקרים כרע הכרחי שאמנם צריך לקיימו ,אולם אך ורק מפאת הצורך בו ,אך לא
כערך או חזון לטווח הארוך.
תפיסתו של צה"ל כגוף ומערכת שלא נועדה במהותה להוות מיתוס ,מציבה באור אחר
גם את השינויים במרכיבי המוטיבציה הצבאית שנוצרו בשנים האחרונות.
אם נתייחס לפירמידת הצרכים ,הן בעיניים לאומיות והן בעיניים אישיות ,המעבר
שעושה מדינת ישראל מהתייחסות לצבא ולנושא הגיוס לצה"ל בעיניים ביטחוניות ,אל
הפרמטרים האישיים המקצועיים של המימוש העצמי ,תוך כדי צמצום תפיסתו של
צה"ל כמיתוס ,תואמים את שלבי המעבר בפירמידת הצרכים האנושית .ארבעת
השלבים הראשונים בפירמידת הצרכים – הצרכים הפיזיולוגיים ,צרכי הביטחון
והמוגנות ואפילו הצורך בשייכות ואהבה הינם "מניעי חסך" .ללא קיומם האדם או
החברה נמצאים במצוקה ,אולם כשאלו נענים ומתממשים ,הם מפסיקים להניע את
האדם ואת החברה .גלגלי הנעה עוברים לצורך ההגשמה והמימוש העצמיים .צרכים
29
אלו הנקראים גם "מניעי הגדילה" אין בהם שובע ותשוקתם מתמדת ומתמשכת
(בוארי.)1997 ,
השינוי הזה של עליית הפרט והחברה בישראל לשלב הגבוה יותר בפירמידת הצרכים
– אל שלב המימוש העצמי ו"מניעי הגדילה" ,משליך ישירות על רמת המוטיבציה
האישית והקולקטיבית לגיוס לצה"ל .כפי שהבאנו בחלק התיאורטי ,המוטיבציה הינה
נגזרת ישירות מן הצרכים של האדם .חסר בצורך ,מביא את האדם להנעה על מנת
להשלים את אותו הצורך .ברגע שהצורך מושלם ,מאבד האדם את ההנעה לגביו .יוצא
מן הכלל הוא הצורך החמישי – צורך ההוויה וההגשמה העצמית ,שאינם מסופקים
לעולם .מובן אם כן ,כי צה"ל כארגון בטחוני ,אמור לאבד את הרלוונטיות שלו כמוקד
למימוש הצרכים של החברה ,במוקדם או במאוחר .ברגע שהצורך הקיומי הביטחוני
והצורך בשייכות מסופקים דיים ,פונה החברה והפרט אל השלב הגבוה יותר בסיפוק
הצרכים – אל שלב המימוש האישי .המוטיבציה לגיוס לצה"ל כגורם בטחוני ושייכות
חברתית ילכו ויקטנו ,ומאידך המוטיבציה לגיוס לצה"ל כאמצעי למימוש עצמי ,תלך
ותגבר.
שאינן מעוניינות בכך ושאין להן את הכישורים הבסיסיים המקצועיים לצבא ,כדוגמת
האוכלוסייה החרדית -לנתב את הצבא לכיוון מקצועי התנדבותי (לרמן.)2014 ,
מגמת ההתמקצעות זו ,והפיכתו של הצבא ליותר התנדבותי ,מורידים עוד יותר את
מרכזיותו של הצבא במערכת האזרחית של מדינת ישראל ומקרבים אותו להיות דומה
יותר ויותר לגופים מקצועיים אחרים.
דווקא מגמה זו ,יש בה פוטנציאל לנטרול כמה מוקשים קשים הקיימים בו כיום .קבוצות
אזרחיות שונות כדוגמת הדתיים לאומיים בעלי האידיאולוגיות הלאומיות ,ולחילופין
ארגוני נשים בעלי אוריינטציה פמיניסטית ,עתידים לראות פחות ופחות בצה"ל את
האמצעי להשפיע את מגמותיהם על החברה בישראל .במקביל גם הצבא עתיד להיות
פחות מחויב לאג'נדות השונות ,בהיותו מתייחס לכל נושא הגיוס בעיניים מקצועיות
בלבד (פישר .)2016 ,במסמכים פנימיים של הצבא ,מודה צה"ל כי בפועל כבר כיום
מתקיים גיוס סלקטיבי ,וכי אין כפייה אמיתית על אלו שאינם רוצים לשרת ,מתוך חוסר
מוטיבציה של הצבא לעסוק בכך.
חדירת ההבדלים המעמדיים לצבא -זיהוי רמות שירות שונות לבעלי מעמדות
סוציואקונומיות שונות .שירות חיילים ממשפחות מבוססות בתפקידים עורפיים או
טכנולוגיים מבוקשים ,בעוד חיילים ללא קשרים ,משרתים בתפקידים שוחקים,
מאותתים גם הם ,כי המודל של "צבא העם" אינו רלוונטי עוד וכי יש להעביר את הצבא
לצורת ניהול מקצועי ,כשמערך הגיוס אליו התנדבותי וסלקטיבי (שדה.)2016 ,
אמנם נראה כי אין המדובר במהפך מהיר מקצה לקצה וכי גם סופו אינו אמור להביא
את הצבא לקצה השני של ההתנהלות העסקית הקרה והמוחלטת.
במחקר שהוזמן על ידי מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא ,ביחס לתהליך הזוחל של
הפיחות בגיוס ל"צבא עם" והמעבר לגיוס סלקטיבי ,עולות אפשרויות רבות של
פתרונות ביניים ,שמצד אחד לא ינתקו לגמרי את הצבא מהיותו "צבא עם" ,אולם יובילו
למדיניות גיוס שהפן ההתנדבותי והסלקטיבי שלו יגדל באופן משמעותי .המדובר הוא
על הרחבת אפשרויות לגיוס אזרחי חלופי ,גיוס חובה קצר ,ובהמשך כניסה של אותם
פונקציות מקצועיות אם במישור הטכנולוגי (לוחמת סייבר ,וכו') ואם במישורים
הקרביים (היחידות המיוחדות) ,למסלוליי קבע ייעודיים (הראל.)2014 ,
31
מגמה זו הנחשבת שלילית ביותר כשאנו מתבוננים על הצבא כאחד מסמלי המיתוס
הבסיסיים של החברה הישראלית ,הופכת להיות חיובית ביותר ואף מחויבת ,כשאנו
מתבוננים על הצבא כאמצעי ,שלא נועד להוות מיתוס בחברה ,שסמלי המיתוס שלה
אמורים להיות מעצבי זהות תרבותית .בזווית ראייה זו ,הפיכת צה"ל כצבא שעיקרו
התנדבותי ,בעזרת הגברת מאפייני ההתנדבות בגיוס ,נקיטת גיוס סלקטיבי והחתמת
הקבע ,משתלבת היטב בתהליך התבגרותה של מדינת ישראל שאינה עוד חוששת
לקיומה ,אלא בוחרת להתרכז בבחינת עתידה ערכיה ותרבותה.
סיכום:
במחקר זה ,התייחסנו בהקשר לתפיסת צה"ל כמיתוס ,לשאלת השינוי במוטיבציה
לגיוס בחמש השנים האחרונות ומשמעותו של השינוי הזה .זיהינו ,כי אנו נמצאים
בתהליך ארוך שנים של שינוי הן במעמדו של צה"ל כמיתוס והן ביחס למוטיבציית
הגיוס לצה"ל.
צה"ל החל את דרכו כצורך הישרדותי וכגורם מרכזי לקיום תהליך "כור ההיתוך"
שנועד ליצור חברה מאוחדת ,מערב רב של תרבויות ועדות שהגיעו לארץ מכל קצוות
תבל.
מתוך כך נגזרו מוטיבציית הגיוס שהייתה אף היא הישרדותית ,תוך התבטלות אישית
מוחלטת מול צרכי השעה.
אולם התפתחותה של מדינת ישראל ויציאתה מסכנת הקיום שהייתה בה ,מביאה
בכנפיה תהליכי שינוי הן ביחס לתפיסת הצבא כמיתוס והן ביחס למוטיבציה לגיוס.
על שלש מגמות מרכזיות שניתן לזהות בחמש השנים האחרונות ביחס דברנו
לתפיסת צה"ל כמיתוס והשינויים במוטיבציה לגיוס המתלווים לכך .שלשתן מופיעות
במקביל.
32
המגמה הראשונה מזהה את הפיחות במעמדו של צה"ל כמיתוס ,הן מפאת הפיחות
בעצם מעמד המיתוס בחברה הישראלית ,מתוך התרחקות החברה הישראלית
מחברת ערכים והפיכתה לחברה צרכנית ,הן מפאת התרחקות מדינת ישראל מסכנת
הקיום שהייתה בשנים הראשונות לקום המדינה והן מהתייתרות הצורך בלכידות "כור
ההיתוך" שהיה נצרך בעשורים הראשונים למדינה .כיוון שצורך החברה בהגנה
בסיסית ולחברתיות התממשו ,יורד גם מעמד הצבא כמיתוס והמוטיבציה לגיוס יחד
עימו .את מקום המוטיבציה ההישרדותית והנורמטיבית ,תופס צורך המימוש העצמי
והאמביציה האישית לקידום מקצועי ואישי המתלווים לכך.
המגמה השנייה מתייחסת לתפיסת צה"ל כמותג מיתוס ,הנמשך אף לאחר שכבר
מבחינה מעשית נוצר הפיחות במעמדו הזה והוא נראה לעין .במגמה זו ,בעלי עניין
שונים משתמשים בצה"ל על מנת לקדם את תפיסתם האזרחית ,החברתית
הפוליטית .הזכרנו את מובילי דרכה של החברה הדתית לאומית ובכנגדם את אירגוני
הנשים הפמיניסטיות ,את הדוחפים לתהליך המכונה "שוויון בנטל" וכן את החברה
החרדית המשתמשת בצבא לקידום מעמדה הכלכלי ולשם קידום ההכרה בחרדיותם
בקרב החברה הכללית .כל בעלי העניין הנ"ל הינם בעלי מוטיבציה גבוהה לגיוס
ומשפיעים בכך על הקבוצות שסביבם .כך ראינו למשל שחיזוק מגמת גיוס הבנות
לצה"ל ובהדגש לנתיבים הקרביים ,מביא לנסיגת ונגיסת מקומם של החברה הדתית
לאומית ומשפיע ישירות על המוטיבציה שלהם לגיוס.
מול שתי מגמות אלו המבוססות על הלגיטימיות הבסיסית בהגדרת צה"ל כמיתוס,
התולות את השינויים במוטיבציה לגיוס בשינויים שנוצרו בחברה הישראלית ,אם
באיבוד מעמדו של המיתוס בחברה הכללית ואם בשינויים וירידת הצורך בצבא
כמיתוס ,הרי המגמה השלישית בנויה על נקודת מוצא שונה ביחס לתפיסת המיתוס.
המגמה השלישית רואה במיתוס גורם אובייקטיבי עתיק יומין הנושא את ייסוד ערכיה
של כל חברה ומהווה את ה"זיכרון התרבותי" הצרוב של בני האדם המאוחדים סביב
אותו הזיכרון .תפיסה זו את מהות המיתוס ,מוציאה את הצבא מלהיות גורם רלוונטי
להיחשב כמיתוס .הצבא הינו כלי בטחוני בלבד ואף ששימש בעבר למימוש מגמת
33
"כור ההיתוך" ,הוא פונקציונאלי לשימוש שנועד לו ולא מעבר לכך .על פי תפיסה זו,
הבניית הצבא כמיתוס ,הינו מעשה פוליטי לכל דבר שסופו להתפוגג במוקדם או
במאוחר .ירידת ערכו כמיתוס ,הוא על כן ,תהליך נכון וראוי.
התייצבות תמונת הגיוס בחמש השנים האחרונות ,למרות הירידה במוטיבציה לגיוס
והזיהוי כי צרכי הגיוס מתמלאים כולם אם כי מגורמים מניעים אחרים – מקצועיים
ופיתוח אישי ,מלמדים על "החלפת המשמרות" טבעית ובריאה ,הנוצרת ביחס לצבא
ולמוטיבציית הגיוס .אף התהליך הזוחל שאליו אנו עדים בתקופה זו ,של הפיכת הצבא
לצבא מקצועי והתנדבותי ,הנוקט בגיוס סלקטיבי ,הינו תהליך חיובי המשלים את
ירידת הצבא מן המעמד המיתוסי שנכפה עליו מכורח צוק העיתים ומעלה את
ההשערה ,כי תהליך זה יאפשר למדינת ישראל לעלות מדרגה ולעסוק בשאלות
מהותה.
34
ביבליוגרפיה
אוחנה ,ד .וויסטריך ,ר .)1996( .מיתוס וזיכרון .תל אביב :הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר ,מבוא ,עמ'
.11-37
אידר ,ד .)2009( .החשיבה המיתית כגורם מכריע במדע המדינה וביחסים הבינלאומיים .רמת גן:
אוניברסיטת בר אילן.
(עורכים) מחקרי ירושלים בספרות העברית .ירושלים :האוניברסיטה העברית .המכון למדעי
בן גוריון ,ד .)1964( .נצח ישראל .תל אביב :הוצאת עיינות .
גל ,ר .)2015( .תמורות במרכיבי המוטיבציה לגיוס לצה"ל .בתוך :אלרן ,מ .ושפר ,ג( .עורכים).
השרות הצבאי בישראל :אתגרים ,חלופות ומשמעויות .מזכר .148תל אביב :המכון למחקרי בטחון
לאומי.
טיארג'אן ,ר .)2015( .מראות שונות של מוטיבציה לשירות בצה"ל .בתוך :אלרן ,מ .ושפר ,ג.
(עורכים) .השרות הצבאי בישראל :אתגרים ,חלופות ומשמעויות .מזכר .148תל אביב :המכון
לוי ,י .)2003( .צבא אחר לישראל .תל אביב :ידיעות אחרונות ,ספרי חמד.
לוי ,י .)2012( .המאבק לגיוס חרדים כביטוי לשקיעת "צבא העם" .בתוך :דעות .גיליון .57הוצאת
לוי -שטראוס ,ק .)2010( .מיתוס ומשמעות .תל אביב :בבל ,עמ' .61-73
לח ,א .)2017( .המיתולוגיה כתיאוריה של הנפש .בתוך :לח ,א .מקורות הרוע בנפש האדם.
מלמד ,א .)1993( .פניני הלכה -העם והארץ .הר ברכה :הוצאת מכון הר ברכה .פרק ד' -מצוות
הגיוס לצה"ל.
שלום ,ג . )1926( .הצהרת אמונים לשפה שלנו מכתב של גרשום שלום לפרנץ רוזנצוייג ב
26.12.1926בתוך :רוזנצוייג ,פ" . )1989( .הצהרת אמונים לשפה שלנו" ,עוד דבר ,תל אביב:
תיבון ,נ -1953 .)2011( .השנה שבה עוצב צה"ל .בתוך :מערכות .גיליון .438צה"ל :הוצאת
אבינר ,ש 15( .באוקטובר .)2012קונטרס בגדי כהונה כבגדי צה"ל – חלק א .אתר "הרב אבינר-
.6.5.2018
אבינר ,ש 23( .למרץ )2017הרב שלמה אבינר מגיב לסמוטריץ :אנחנו נמשיך להתגייס לצה"ל.
%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%9C%D7%A1%D7%9E
%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A-
%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1-%D7%9C
%D7%A6%D7%94%D7%9Cנדלה ב .6.5.2018
אברהם ,ר 20( .לפברואר .)2006חשפתי את ´הנאום הסודי´ על פשעי סטאלין .אתר ערוץ .7
.https://www.inn.co.il/News/News.aspx/140206נדלה ב 5.5.2018
36
אטינגר ,י 23( .לספטמבר .)2015נשים דתיות בצריח :המרד באורתודוקסיה מגיע לצה"ל .אתר
.7.5.2018
אלפר ,ר 24( .לדצמבר .)2015החיים והמוות לפי האמא של השכול הישראלי .אתר הארץ.
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.2805698נדלה ב
.7.5.2018
אמיר ,נ 3( .לדצמבר .)2017הנתונים מגלים :הירידה במוטיבציית השירות בצה"ל נמשכת .מתוך
%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-
%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9E
%D7%95%D7%98%D7%99%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-
/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8נדלה ב .6.5.2018
בוארי ,ג' )1997( .אברהם מאסלו .מתוך :אתר Personality Theoriesשל המחלקה
נדלה ב .6.5.2018
בוחבוט ,א 3( .לדצמבר .)2017לא רוצים "שירות אפור" :ירידה במוטיבציה לגיוס לצה"ל ולקרבי.
בלומנטל ,א 17( .לנובמבר .)2016מודיעין מובילה בגיוס בנים ,הוד השרון בגיוס בנות והיישוב
340,L-4880475,00.htmlנדלה ב .6.5.2018
בן פורת ,ע 3( .לינואר .)2018ירידה במוטיבציה של נשים לשירות קרבי .אתר ערוץ .7
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/363009נדלה ב 7.5.2018
37
ברוך ,ח 11( .למרץ .)2014לפיד :קרקס רב תרבותי או כור היתוך .אתר ערוץ .7
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/272456נדלה ב .7.5.2018
גיא ,ע 28( .לאוגוסט .)2017הרב אלי סדן :רוצה להיות קצין? תוותר על התורה .אתר סרוגים
https://www.srugim.co.il/225621-225621נדלה ב 6.5.2018
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.1978375נדלה ב 5.5.2018
דיין ,ע 24( .לאוגוסט .)2014מחצית מהמועמדים לגיוס לצה"ל בעקבות "צוק איתן" :טוב למות
532975d08480841004.htmנדלה ב .7.5.2018
הראל ,ע 12( .בספטמבר .)2008הדו"ח האמריקאי המפתיע על מלחמת לבנון .מתוך :הארץ.
הראל ,ע 28( .לדצמבר .)2014מסמך צבאי פנימי :צה"ל צריך להתכונן לביטול גיוס חובה .אתר
זגריזק ,א .ונחשוני ,ק 18( .לנובמבר .)2016לתרום למדינה :כך זינקה יהוד בנתוני הגיוס .אתר
.6.5.2018
זיתון ,י .אלון ,א .ונחשוני ,ק 12( .לדצמבר .)2017פקודת השירות המשותף עודכנה :רוכך סעיף
5055669,00.htmlנדלה ב .7.5.2018
חי ,ש 2( .לינואר .)2018אימוץ בסיסים קרביים ושיחות על מורשת קרב :תכנית בנט להגברת
נדלה ב .7.5.2018
38
חי ,ש 3( .לינואר .)2018מנהלים בתל אביב נגד תכנית בנט" :לא רוצים לובשי מדים ,הוגה
5065468,00.htmlנדלה ב .7.5.2018
כהן ,ג 19( .לנובמבר .)2015שירות הגברים בצה"ל יקוצר :ישרתו שנתיים וחצי החל מ.2020 -
כהן ,ג 2( .לפברואר .)2016תפקיד היוהל"ן ישונה :ייקרא מעתה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר
.7.5.2018
ליברמן ,ח 2( .לאוגוסט .)2016צבא בע"מ :האם הצבא הוא עדיין כרטיס כניסה לחברה
ליברמן ,ח 3( .לאוגוסט .)2016לטובת עצמי או לטובת העם :מה מניע את מתגייסי העתיד? .אתר
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568899,00.htmlנדלה ב 7.5.2018
מולדבסקי ,ע 28( .למאי .)2018נציב קבילות החיילים :פקודת הזקנים לא חוקית ,מפקדים
נכנסים למגורי החיילות ללא התראה ,ירידה במוטיבציית חיילות לשרת כלוחמות .אתר חדשות
סמילנסקי ,ז 18( .למרץ .)2018פרס ישראל על קורבן אדם .אתר הארץ
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.5912824נדלה ב .7.5.2018
סער ,צ 20( .לינואר .)2010המיתוס של חנה סנש נשבר במחקר חדש .הארץ
https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3328555נדלה ב .5.5.2018
פיוטרקובסקי ,ש 23( .למרץ .)2017מצילים את צה"ל -לא מתגייסים .אתר ערוץ 7
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/342817נדלה ב 6.5.2018
39
פינקלשטיין ,א 23( .לינואר .)2018החוקר הסרוג מגלה :כך צה"ל מסלף את נתוני גיוס הבנות
%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%A3-%D7%90%D7%AA-
%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-
%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA
%D7%99%D7%95%D7%AAנדלה ב 7.5.2018
פישר ,י 13( .לאוקטובר .)2016דתיים לאומיים -ההגמונים החדשים .אתר The marker.
https://www.themarker.com/magazine/CARD-1.3078360?page=datim-leumimנדלה ב
6.5.2018
פקודת צבא הגנה לישראל מספר 4לשנת תש"ח 31( .1948 -למאי .)1948מתוך :ישראל.
http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312673.PDFנדלה ב .6.5.2018
רוטנברג ,מ 18( .לנובמבר .)2016צה"ל בין שליחות למקצוע .מתוך אתר "דבר ראשון".
/http://www.davar1.co.il/41399נדלה ב 6.5.2018
רונן ,ג 4( .למרץ .)2017סמל חדש בצה"ל :דמויות על מגדריות .אתר ערוץ .7
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/341215נדלה ב 7.5.2018
שדה ,ש 5( .באוגוסט .)2016חייל עשיר ,חייל עני :מלחמת המעמדות מגיעה גם לצבא .מתוך:
.5.5.2018 נדלה ב