‫סקירה ספרותית‬

‫‪.1‬מדינה מפותחת‪ :‬מתאפיינת ברמת חיים‪ ,‬רמת השכלה ורמה טכנולוגית‬

‫גבוהות‪ .‬במדינה כזאת האוכלוסייה נהנית מתשתיות מתקדמות‪ ,‬ממגוון רחב של‬
‫שירותים ברמה גבוהה‪ ,‬מחיים ארוכים ושיעורי ילודה נמוכים‪.‬‬
‫‪.2‬מדינה מתפתחת‪ :‬מתאפיינת ברמת חיים‪ ,‬רמת השכלה ורמה טכנולוגית‬
‫נמוכות‪ .‬רמת התשתיות ורמת השירותים ירודות‪ ,‬שיעורי הילודה גבוהים‪ ,‬קצב גידול‬
‫האוכלוסייה מהיר‪ ,‬ותוחלת החיים נמוכה‪ .‬אבל ברוב מדינות העולם רמת הפיתוח אינה‬
‫אחידה‪ :‬בתחומים מסוימים הן מפותחות יותר‪ ,‬ובתחומים אחרים מפותחת פחות‪.‬‬
‫‪.3‬מדדי פיתוח‪ :‬מדדים‬
‫מתחומים שונים המשמשים‬
‫למדידת רמת הפיתוח במקום‬
‫מסוים‪.‬‬
‫‪.4‬הקשר ביניהם הוא שלפי המדדים ניתן לדעת אם המדינה מפותחת או מתפתחת‪.‬‬
 ‫מדינה מפותחת‪:‬‬

‫בתמונה ניתן לראות בניינים גבוהים‪ ,‬במדינה מפותחת שהבניינים גבוהים זה מראה‬
‫שהקרקע יקרה ‪.‬‬
‫ניתן לראות שישנו מגזר תעסוקתי רחב ‪ ,‬רמת חיים גבוהה שמאפיינת מדינה מפותחת‪.‬‬
‫רמת השכלה גבוהה‪ ,‬רמת רווחה גבוהה וריאה ירוקה‪.‬‬

‫מדינה מתפתחת‪:‬‬

‫בתמונה ניתן לראות אזור מתפתח ‪ ,‬יש צפיפות בין הבתים ‪ ,‬אין מבנים גבוהים ‪ ,‬אין‬
‫מספקים תשתיות ‪ ,‬אין ריאות ירוקות בסביבה וכך נסיק שאורח החיים נמוך‪.‬‬
 ‫מדדי פיתוח‪ -‬ישנם ‪ 4‬סוגי מדדי פיתוח‪:‬‬
‫מדדים כלכליים‪ :‬מציגים את סך כל הכנסות המדינה {תמ"ג‪ ,‬תל"ג} הכנסה לנפש‪ ,‬ואת‬
‫אחוז המועסקים לפי ענפי הכלכלה‪.‬‬
‫מדדים דמוגרפים‪ :‬מציגים את הרכב האוכלוסייה לפי שיעורי ילודה‪ ,‬שיעורי תמותה‪,‬‬
‫ריבוי טבעי ותוחלת חיים‬
‫מדדי חברה ורווחה‪ :‬מציגים את רמת ההשכלה ורמת הבריאות‪.‬‬
‫מדדי תשתיות‪ ,‬טכנולוגיה ותקשורת‪ :‬מציגים את רמת המינוע‪ ,‬המחשוב והתקשורת‬
‫הדיגיטלית‪.‬‬
‫אינדקס הפיתוח של האו"ם‪ :‬מדד משולב הקובע את רמת הפיתוח של כל מדינה ואת‬
‫מקומה בין מדינות העולם‪ .‬לפי סולם דירוג הנע בין ‪ 0‬ל‪1-‬‬
‫תמ"ג [תוצר מקומי גולמי]‪ :‬הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה‬
‫כלשהי במשך שנה‪ .‬מדד זה מתייחס רק להכנסות מפעילויות כלכליות שהתבצעו‬
‫בתחומי המדינה על ידי כלל תושבי המדינה [כולל אזרחים זרים]‪ .‬חלוקת התמ"ג במספר‬
‫תושבי המדינה יוצרת תמ"ג לנפש‪ -‬מדד המאפשר להשוות את רמות הפיתוח הכלכלי‬
‫של מדינות שונות‪.‬‬
‫תל"ג [תוצר לאומי גולמי]‪ :‬סך שווי כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה‪ ,‬וההכנסות‬
‫שמקורן בחו"ל במשך שנה‪.‬‬
‫תל"ג לנפש‪ :‬מדד המתקבל מחלוקת התל"ג במספר תושבי המדינה‪.‬‬
‫שווי כוח קנייה בשוק המקומי‪ :‬מדד המבטא את ההכנסה במושגים של כוח קנייה‪ ,‬ומנסה‬
‫לנטרל את השפעות ההבדלים בשעיר החליפין‪.‬‬
‫צריכת האנרגיה‪ :‬צריכת האנרגיה לנפש תלויה ברמת הפיתוח של המדינה וברמת החיים‬
‫של התושבים במדינה‪ .‬ככל שהמדינה מתועשת יותר‪ -‬היא צורכת יותר אנרגיה כדי‬
‫לתפעל את המיכון התעשייתי ואת הטכנולוגיות המתקדמות שבן משתמשים בכל תחומי‬
‫הכלכלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שרמת החיים של תושבי המדינה גבוהה יותר והם מקיימים אורח‬
‫חיים מודרני יותר – הם משתמשים במוצרים ובשירותים הצורכים יותר אנרגיה‪ :‬מכוניות ‪,‬‬
‫מיזוג אוויר ‪ ,‬מכשירי חשמל ביתיים וכדומה‪ .‬צריכת האנרגיה נמדדת בשעט"ן – שווה‬
‫ערך לטון נפט ‪ ,‬ומאפשרת להשוות את צריכת האנרגיה בין מדינות ברמת פיתוח שונה‪.‬‬
‫צריכת אנרגיה לנפש – מדד כלכלי המתאר את סך כל השימושים במקורות האנרגיה‬
‫השונים במדינה לנפש בשנה‪.‬‬
‫המבנה המגזרי של המשק‬
‫אפשרות נוספת לבחון את רמת הפיתוח של מדינה היא לבדוק את מבנה התעסוקה‬
‫שלה‪ ,‬המתבטא בהתפלגות המועסקים במדינה‪ ,‬למגזרי הכלכלה הראשיים‪:‬‬
‫המגזר הראשוני – (חקלאות‪ ,‬דיג‪ ,‬ייעור‪ ,‬כרייה וחציבה) – העובדים במגזר זה עוסקים‬
‫בהפקת תוצרת ומאבי טבע מן היבשה או מן הים‪ .‬רוב מוצריו של המגזר הראשוני יעברו‬
‫אחר כך עיבוד נוסף‪.‬‬
‫המגזר השניוני – (תעשייה) – במדינות מפותחות מועסקים במגזר זה בין ‪ 30%‬ל‪40%-‬‬
‫מהאוכלוסייה ובמדינות מתפתחות נתון זה משתנה ותלוי באיזה שלב כלכלי נמצאת‬
‫המדינה‪.‬‬
 ‫המגזר השלישוני‪ -‬עוסק בעיקר במתן שירותים כמו בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תחבורה‪ ,‬משרדי‬
‫ממשלה ועוד‪ .‬במדינות המפותחות רמת השירותים גבוהה ולכן אחוז המועסקים במגזר‬
‫זה הינו הגבוה ביותר‪.‬‬
‫המגזר הרבעוני‪ -‬עוסק בשירותי מחקר ועיבוד מידע {מו"פ‪ -‬מחקר ופיתוח}‬
‫המגזר החמישוני‪ -‬עוסק בכספים‪ ,‬פיננסים ובשוק ההון‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סיכום מדדי פיתוח‬
‫לפי מדדי הפיתוח החוקר הגיאוגרפי יחליט האם מדינה מפותחת או מתפתחת‪ ,‬אבל‪:‬‬
‫מדדי פיתוח עוזרים לנו להבין אם מדינה היא מפותחת או מתפתחת‪ ,‬כל מדד בודק‬
‫תחום מסוים בנקודת זמן מסוימת ‪.‬‬
‫כדי להגיע למסקנות יש לבדוק שהמדדים רלוונטיים לאותו זמן מסוים ולפי כך ניתן‬
‫להסיק האם המדינה מפותחת או מתפתחת בזמן הרלוונטי לנו‪.‬‬
‫לא ניתן להסיק מסקנות לפי מדד פיתוח אחד ויש להסתכל על כל הנתונים בכל המדדים‬
‫וכך ניתן להחליט‪.‬‬
‫המדדים אינם מגלים את הפערים הקיימים בתוך מדינות‪ ,‬בין אזורים ובין קבוצות‬
‫אוכלוסייה שונות‪ .‬למשל התמ"ג לנפש שניתן על ידי חלוקת תמ"ג {תוצר מקומי גולמי}‬
‫במספר תושבים במדינה שבזכותו אפשר לדעת מה היא רמת החיים של תושבי המדינה‪,‬‬
‫אבל במציאות תושבי המדינה לא מקבלים את אותם ההכנסות וקיימים לרוב פערים‬
‫גדולים בין קבוצות אוכלוסייה באותה מדינה באשר לרמת התמ"ג לנפש‪.‬‬
‫נתוני המדדים מסתמכים על אומדנים שלא מדויקים‪.‬‬
‫ההערכה חלופית בגיאוגרפיה‬
‫מדדי פיתוח‬

‫מדינה‪ -‬קונגו‬

‫מדינה‪-‬איסלנד‬

‫מגישות‪ :‬שריי פרמון ומורן מנשירוב‬

‫תז של שריי‪32763304:‬‬
‫תז של מורן‪326741337:‬‬