‫מירוסלב בוריסנקו‬

‫חיי אזרחים עירוניים של אוקראינה בשנות ה‪30-‬‬

‫המאמר מוקדש לחקר החיים והדיור של האוכלוסייה העירונית של אוקראינה בשנות ה‪30-‬‬
‫המאה העשרים‪.‬‬

‫מילות מפתח‪ :‬חיים‪ ,‬דיור‪ ,‬שירותי צריכה‪ ,‬מוצרי צריכה‪ ,‬עירוני‬

‫אֲנָׁשִים‪.‬‬

‫ההיסטוריה של חיי היומיום בעשור האחרון באוקראינה צוברת בהדרגה עמדות חדשות ב‬
‫סביבה מדעית‪ .‬היצירות הראשונות בעלות אופי מתודולוגי וניתוח היסטוריוגרפיה הופיעו‬
‫בעיות "‪ .‬במקביל ועד היום במסורת הסוציולוגית והאתנוגרפית הביתית‬
‫יש גישות שונות להיסטוריה היומיומית‪ .‬רוב המדענים בחיי היומיום‬
‫להשקיע משמעות רחבה ביותר ‪ -‬בעצם כל מה שנמצא מחוץ למדינה וגבוה‬
‫ניתן לייחס מדיניות לתחום זה‪ .‬זהו סיפורם של מנטליות ורעיונות‪ ,‬מיקרו‪-‬סיפורים‪ ,‬משפחות‬
‫או מוסדות כלכליים (חוות‪ ,‬מפעלים‪ ),‬חגים וטקסים‪ ,‬צריכה‪ ,‬פנאי‪ ,‬סוטה‬
‫התנהגות וכו'‪.‬‬

‫מרחב התרבות העירונית והעיר עצמה בכלל בהיסטוריוגרפיה של המאה העשרים תמיד היה‬
‫נותר משולל תשומת לבם של מדעני בית‪ .‬רק בשנים האחרונות הופיעו‬
‫עבודות חדשות המוקדשות בעיקר לתהליכים סוציו‪-‬דמוגרפיים ?‪.‬‬

‫במחקר ההיסטורי המודרני‪ ,‬תולדות החיים מוצגת כנפרדת וכפי שאינה‬

‫באופן מוזר‪ ,‬קטגוריה נפרדת מאנשים‪ .‬הם לומדים בעיקר ייצור ומכירות‬
‫מוצרים‪ ,‬בניית דיור‪ ,‬פיתוח רשת שירותים ציבוריים וכו'‪ּ .‬בְ‬
‫כי התחומים הללו של הכלכלה הסובייטית תמיד היו בעייתיים ולעתים קרובות נוצרו‬
‫אי נוחות לתושבי העיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ברור כיצד אנשים הסתגלו לקהל‬
‫דירות‪ ,‬מחסור בחפצי בית נחוצים‪ ,‬קשיים מתמידים באספקה‬
‫חפצי בית וכו'‪ .‬לא ברור כיצד אורח החיים הזה השפיע על החברתי‬
‫האקלים הפסיכולוגי בחברה וכיצד הוא השפיע על מערכות יחסים תוך‪-‬משפחתיות‪ .‬לכן‬
‫לפיכך‪ ,‬היסטוריונים של תחום זה צריכים לשאוף‪ ,‬כדברי אלכסנדר אודוד לכסות‬
‫תהליך האנשת החיים‪ ,‬פסיכולוגיזציה של חיי היומיום והיחס האנושי ל‬
‫בעיות יומיומיות"‪.‬‬

‫ולשם כך יש להתחשב בסביבה שבה אדם צריך להתקיים‪ .‬אחרי הכל‬

‫סביבה זו תקבע את אורח החיים של האדם‪ ,‬את הקצב והספציפיות שלו‪ .‬במקום הראשון‬
‫חיי האזרחים מושפעים מהדיור‪ ,‬מההיררכיה החברתית והאדריכלית‪-‬מרחבית שלו‪ ,‬הבית‬
‫כלים‪ ,‬מכשירי חשמל וכו'‪ .‬הפיתוח של שירותים עירוניים משפיע גם על אורח החיים‬
‫כלכלה ותחבורה‪ .‬השני הוא הזמינות והמגוון של מוצרי צריכה ‪-‬‬
‫מוצרים‪ ,‬ביגוד‪ ,‬מוצרי היגיינה אישית וכו'‪ .‬כמובן‪ ,‬גורמים אלה יכולים להשתנות‬
‫בהתאם לנסיבות היסטוריות באופן אבולוציוני או רגרסיבי‪ ,‬שמתבטא מיד ב‬
‫חיים של אזרחים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬זהו הקשר בין הסביבה לחיי האזרחים‬
‫הדרך המתאימה ביותר לדגמן את ההיסטוריה היומיומית של האוכלוסייה העירונית של המאה‬
‫העשרים‪.‬‬

‫פתרונות טכנולוגיים חדשים לסידור משק הבית זיהו את העיקריים שבהם‬

‫מגמות בשינוי החיים במאה העשרים ‪ -‬צמצום העבודה הביתית‪ ,‬מיכון‬
‫תהליכים ביתיים רבים עקב שימוש בחשמל‪ ,‬נפוצים‬
‫כלי עזר כבר בתערוכת הרהיטים הראשונה בניו יורק ב‪ ,1906-‬לפי‬
‫חוקרים אמריקאים הציגו מספר עצום של מכשירים להקלה‬
‫שיעורי בית ‪ -‬ריהוט ומכשירי חשמל למטבח‪ ,‬ציוד אינסטלציה וכו'"‪ .‬כל זה הוביל‬
‫להפצת רעיונות על אומניפוטנציה של "המשרת החשמלי" שישחרר אישה מהבית‬
‫עבודה‪ ,‬והפך לאחד מעקרונות הפמיניזציה נוספת של החברה‪.‬‬
 ‫מעניין שהרעיונות עצמם‪ ,‬אך לא חידושים טכנולוגיים‪ ,‬הגיעו לאוקראינה‪ .‬רק תושבים‬
‫בתי מגורים גדולים יכלו ליהנות מביוב‪ ,‬מים וחשמל‬
‫תְאּורָ ה‪ .‬עבור רוב האוכלוסייה‪ ,‬טכנולוגיות חדשות לא השפיעו ישירות על הבית‬
‫בית‪ .‬במהלך שנות ה‪ ,NEP-‬היה צורך להתאים את כלי הבית בדירות רבות‬
‫לתנאי החיים החדשים הקשורים בהסדר החדר‪.‬‬

‫את עבודת היד מהבית כפי שהיה במקרה ב‬ ‫מכשירי חשמל לא יכלו לעקור‬
‫לבסוף‪ ,‬כלי עזר פרגמטיים יותר ו‬ ‫מערב אירופה וארצות הברית‪.‬‬
‫בניסיון המעשי הזה בבניית דיור סוציאליסטי‬ ‫אדריכלים היו צריכים להכיר‬
‫דוגמאות של מכשירים חדשים‪".‬‬ ‫אין לנו את זה‪ ,‬אז אין לנו‬

‫העבודה הקשה של אחזקת משק הבית נפלה כולה על כתפי הנשים‪ .‬בשנות ה‪20-‬‬
‫שנים של עבודת נשים בחיי היומיום היו נחוצות למדי‪ ,‬כפי שהוכח ממחקר סוציולוגי‬
‫הזמן ההוא?‪.‬‬

‫בשנים ‪ ,1929-30‬התברר לפתע שמספר הנשים המועסקות בתעשייה החל‬

‫לגדול בחדות‪ .‬מה היו הסיבות שיותר ויותר נשים הועסקו בהן‬
‫הפקה? בהיסטוריוגרפיה הסובייטית‪ ,‬התשובה לשאלה זו פשוטה ‪ -‬להגדיל‬
‫מקומות עבודה‪ ,‬פיתוח כלכלי וסוציאליזציה של דיור וחיי היומיום‪ .‬אני תוהה מה זה‬
‫היסטוריונים מודרניים גם נותנים הסברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ו' קושניר סבור כי מעורבות המונית‬
‫נשים בייצור חברתי תרמו לתיעוש‪ ,‬שבתהליך החליטה המדינה‬
‫בעיית המחסור בכוח אדם ""‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬השימוש בנשים במגזר היצרני יתאפשר רק לאחר שימוש משמעותיים‬
‫משמרות דיור ושירותים קהילתיים‪ ,‬כאשר מכונות מיוחדות ומאורגנת‬
‫עבודתם של אנשי מקצוע החליפה את העבודה הלא פרודוקטיבית של עקרות בית‪ .‬אז הם קרו?‬
‫האם שינויים כאלה בארגון החברתי של המציאות הסובייטית באמת?‬

‫בתקופה הסובייטית‪ ,‬חוקרים טענו כי צמצום הזמן לצרכי הבית‬

‫נגרם מהרחבת חלקה של הכלכלה החברתית‪ ,‬וכתוצאה מכך נתח משמעותי‬
‫מטלות הבית הועברו לכתפיים של שירותים מאורגנים יותר?‪,‬‬
‫כנראה המחברים הבינו את הספקות של אמירות כאלה‪ ,‬כי הבא‬
‫הדף נאלץ להודות כי הפחתת העבודה הביתית בברית המועצות בתקופה זו הייתה‬
‫נגרם על ידי אמצעים נרחבים‪ ,‬אם כי לא מפענח מה בדיוק?‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מדוע יש ירידה חדה בעבודות הבית בעוד כמה שנים? "כדאי להיזכר‬
‫שיא תהליכי העיור באוקראינה התרחש בתחילת שנות ה‪ .30-‬בעיקר בגלל‬
‫נוער ואיכרים‪ .‬עובדים צעירים שאינם בני משפחה‪ ,‬בעיקר איכרים לשעבר‪ ,‬בונים משלהם‬
‫מאמצים לספק את צרכי הבית למינימום‪ .‬כי אין להם כסף לזה‬
‫תזונה קבועה רגילה‪ ,‬אז העדיפו חדרי אוכל‪ ,‬שבהם אתה תמיד יכול לקבל‬
‫מינימום ארוחת צהריים על קופונים‪.‬‬

‫אין מטבחים במעונות ובצריפים‪ ,‬ואין מבנים או חצרים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬התזונה העיקרית שלהם כללה ארוחות צהריים בקנטינות‪ ,‬ובישול ביתי‬
‫האוכל היה מוגבל לחטיפים‪ .‬זו הסיבה שבאמצע ‪ 1933‬מספר המפעלים‪,‬‬
‫מפעלי קייטרינג שיתופיים‪ ,‬עירוניים וחובבים הסתכמו ב‪,107939-‬‬

‫כאשר פרץ רעב המוני במדינה‪ ,‬הפכו קנטינות המפעלים לתקווה היחידה להישרדות‬
‫עבור רוב תושבי העיר‪ .‬במיוחד בעיירות קטנות‪ ,‬שהרגישו הכי הרבה‬
‫ההשלכות של אסון החווה הקיבוצית‪ .‬בתקופה זו גדל מספר הקנטינות לעובדים‬
‫עשרות פעמים‪ .‬ב‪ 4-‬שנים של תכנית החומש נפתחו מחלקות אספקת העבודה פי ‪8.4‬‬
‫קנטינות ממה שהיו לפני ‪" .1929‬בסוף תכנית החומש הראשונה‪ ,‬קנטינות ציבוריות היו‬
‫‪ 7095‬עובדים כבר מכוסים‪ ,‬ובכמה הלם מתקנים תעשייתיים‪ ,‬שהוא קבוע‬
 ‫נזקק ליותר ויותר עבודה חדשה‪ ,‬אחוז זה היה אפילו גבוה יותר‪.‬‬

‫חוקרים רוסים על הדוגמה של אחד המפעלים הגדולים האופייניים במוסקבה טענו כי‬
‫שהנהלת המפעל השתמשה בקנטינות זולות כסוג של תשלומי פיצויים ש‪-‬ג‬
‫לתנאים של מחסור במוצרים הייתה חשיבות רבה "?‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא שימשה כשיטה נוספת‬
‫צירוף וגירוי העובד‪ ,‬כי לאחר שאיבד את עבודתו הוא איבד את עבודתו‬
‫פנקס מנות‪ ,‬וארוחות צהריים זולות בקנטינות‪.‬‬

‫עבור רוב האזרחים האוקראינים‪ ,‬אספקת ארוחת צהריים הייתה חשובה הרבה יותר‪,‬‬
‫מאשר שכר‪ ,‬שעדיין לא הספיק לקנות בשוק‪ .‬אלפי אוקראינים‬
‫נשים הלכו לעבוד לא כדי לממש את עצמן בחברה החדשה‪ ,‬אלא כדי להביא‬
 ‫צ'י‬

‫לילדיהם קערת מרק‪ ,‬שקיבלו בקנטינה של המפעל‪ .‬אם ההיסטוריוגרפיה הסובייטית‬

‫טענה כי שחרור חלקי של נשים מעבודות בית הקל על השתלבותן ב‬
‫ייצור "‪ ,‬למעשה‪ ,‬הכל היה הפוך ‪ -‬עבודת כפייה של נשים במפעלים‪ ,‬הובילה‬
‫לצמצום חיי משק הבית‪ ,‬ומכאן להתרוששות חיי היומיום של האזרחים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬גדל מספר הגנים וגני המשחקים‪ .‬בסובייטי‬

‫לפי הרגל פוליטי הם כונו אתרי "פוסטישב"‪ ,‬לכבוד המנהיג‬
‫קומוניסטים אוקראינים‪ .‬ואכן‪ ,‬במהלך חמש השנים הראשונות‪ ,‬מספר הגנים לילדים‬
‫גדלו עשרות פעמים‪ .‬למעשה‪ ,‬גני ילדים וגני ילדים היו צעד מאולץ‪,‬‬
‫אחרי הכל‪ ,‬מיליוני ילדים נותרו ללא טיפול והשגחה הורים‪ .‬אבל חוץ מהילדים‬
‫רע‪ ,‬אבל כל הקוצרים ניזונו במוסדות האלה‪ .‬לעתים קרובות מוסדות כאלה קמו על בסיס יוזמה‬
‫האזרחים עצמם ‪ -‬במערכת הדיור או האיגודים המקצועיים‪ .‬אבל היו להם תנאים להחזיק ילדים‬
‫די רע‪ .‬אז‪ ,‬כאשר הוועדה על ארגון מחדש של החיים במועצת קייב בדק ב‬
‫בשנת ‪ ,1932‬הגנים החדשים הללו‪ ,‬התברר שילדים רבים פשוט גוועים ברעב‪ .‬מ‬
‫למשל‪ ,‬בקואופרטיב ברחוב‪ .‬לצבא האדום הוקצו רק רבע קילו לחם‬
‫הילד בשלוש ארוחות ביום‪ ,‬השומנים לא הספיקו‪ .‬רק ‪ 75‬ילדים שוחררו בחודש‬
‫‪ 7‬ק"ג מרגרינה"‪.‬‬

‫אותה תמונה בביקורת גן הילדים במפעל הטבק בקייב‪" :‬מוצרים‬

‫הגעה לא סדירה ל‪ 30-‬ילדים בחודש הוקצה קמח ‪ 32 -‬ק"ג‪ ,‬דגנים ‪ 15 -‬ק"ג‪ ,‬סוכר‬
‫‪ 5 -‬ק"ג‪ ,‬פסטה ‪ 5 -‬ק"ג "" ‪ .5‬משפחות בודדות לא יכלו לתרום תוספת לרכישה‬
‫מוצרים בשוק‪ ,‬ילדים כאלה לא נלקחו לגן‪ .‬במשפחות רבות עבדו נשים‬
‫המשמרת השלישית‪ ,‬בלילה‪ ,‬ולא יכלו להאכיל את ילדיהם‪ .‬הילדים היו רעבים כל הזמן"?‪.‬‬

‫אבל למרות התנאים המחרידים האלה‪ ,‬האמהות נאלצו לקבל כל עבודה‪,‬‬

‫ילדים נשלחו למשפחתונים וגנים‪ ,‬כי זה היה רק על הישרדות‪ ,‬לא על‬
‫שיפור מצבם הכלכלי של העובדים‪ ,‬על פי ההיסטוריוגרפיה הסובייטית‪.‬‬

‫מעניין שברגע שהרעב בערים החל לרדת‪ ,‬המצב הכלכלי‪ ,‬לפחות במעט‬
‫התייצב‪ ,‬פתאום התחילו בחדות מספרם של מימיות האבל וגני הילדים הללו‬
‫לְהַקְ טִין‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬באיגוד הדיור של קייב‪ ,‬שזכה להצלחה הטובה ביותר בעבודה תרבותית ובית‬
‫בעיצומו של רעב ב‪ 1933-‬היו ‪ 61‬קנטינות בהן כ‪ 10 - 9-‬אלף‬
‫אנשים‪ ,‬אבל בשנה שלאחר מכן היו ‪ ,51‬ובסוף ‪ 1935‬היו רק ‪ 32‬יחידות‪.‬‬
‫ורק ‪ 4.5‬אלף איש אכלו בהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬היו מבקרים רבים בקנטינה‬
‫לא עוד חברים בקואופרטיבים‪ ,‬אלא עובדים של מפעלים קטנים שלא יכלו לארגן את שלהם‬
‫חדר אוכל‪ .‬תושבי הבתים השיתופיים יכלו בעצמם לסדר את חייהם ‪ -‬כי‬
‫היו להם מטבחים‪ ,‬מרתפים‪ ,‬אסמים משלהם‪.‬‬

‫באשר לגני ילדים‪ ,‬בשנת ‪ 1933‬היו בערך במערכת של איגוד הדיור של קייב‪.‬‬
‫‪ 100‬והם כיסו ‪ 4850‬ילדים‪ ,‬אבל מהשנה שלאחר מכן החל מספרם לרדת‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1935‬נותרו רק ‪ 55‬מוסדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מספר הילדים ירד רק ל‪.3700-‬‬
‫זה קרה בגלל איחוד גני ילדים‪ ,‬חיסול מוסדות קטנים ולא יעילים‬
‫קיים ב ‪ ZhOKKah‬קטן ""‪.‬‬

‫בכל רחבי אוקראינה בערים עם ביטול הקלפים והתייצבות מסוימת של המצב הכלכלי‪,‬‬
‫החיים הקולקטיביים נסוגו אל הרקע‪ .‬משנת ‪ 1934‬עד ‪ 1935‬מספר הגנים‬
‫באוקראינה ירד באלף‪ ,‬וילדים מכוסים בחינוך לגיל הרך‪ ,‬בהתאמה‬
‫עד ‪ 10‬אלף'‪,8‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ניתן להבחין במאפיינים שונים של החיים בשלב זה בקרב עובדים צעירים‬
‫חי בצריפים‪ .‬הפרויקט בוצע לראשונה בצריפים ובמעונות עובדים‬
‫סוציאליזציה מלאה של החיים על פי דגם הצריפים‪ .‬עובדים צעירים כמעט‬
‫משוחרר לחלוטין ממטלות הבית‪ .‬מצעים נמסרו ונשטפו‬
 ‫באופן מרכזי‪ .‬סרבלים ובגדים של העובדים גם כובסו והתחלפו על ידי מפעלים‪ ,‬או היו‬
‫להוציא פיצוי הולם‪" .‬עבור שירותי העובדים היו גם מרחצאות ומכבסות‪.‬‬
‫המפעלים השתלטו על הבישול‪ ,‬כיוון שלא היו מטבחים בצריפים‪ .‬לכן‪ ,‬צעירים‬
‫העובדים אכלו בקנטינות ובקפיטריות של המפעלים‪ .‬כך‪ ,‬מנקודת מבט פורמלית‬
‫מתוך ראיה‪ ,‬הרעיון הבולשביקי של קהילת החיים הכללית יושם בפועל‪ .‬החיים הם משמעותיים‬
‫חלק מהאוכלוסייה העירונית מועבר לחלוטין לכתפי הצמח‪ ,‬או המדינה‪ .‬כך‪,‬‬
‫משמעות הדבר הייתה התגלמות האוטופיה הקומוניסטית העיקרית ‪ -‬להפריד את הפרט מהבית‬
 ‫דאגה לאפשר לאדם לצמוח רוחנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬המציאות הייתה‬
‫שונה למדי‪.‬‬

‫כפי שאנו מבינים‪ ,‬החיים בקומונה כזו עשו מעט כדי לקדם צמיחה אינטלקטואלית ותרבותית‬
‫אישיות ‪ -‬הקומונירד‪ .‬כך תוארו חייהם ואורח חייהם של דיירי המעונות בעיירה החברתית‬
‫"רד מטאליסט" בדנייפרופטרובסק ‪ -‬מזרונים קרועים‪ ,‬בחדר ‪ 13.5‬מטר יש ‪5‬‬
‫אדם כל הרהיטים מורכבים מארון אחד ושולחן‪ .‬אין מים רותחים בכיור‬
‫תור‪ ,‬אין מקום לבשל אוכל ??‪.‬‬

‫אין זמן‪ ,‬אין יכולת פיזית‪ ,‬אין רצון לפתח את האינדיבידואליות עצמה‬
‫פועלים ופקידים סובייטים קטנים לא היו עוד‪ .‬המאבק המתמיד להישרדות‪ ,‬ו‬
‫לא לנוחות הבית הובילה לדעיכת התרבות הכללית‪ ,‬או כפי שנרשם ב‬
‫יומן בן זמננו‪" :‬והחיים אפורים עד בלתי אפשריים‪ .‬התרבות יורדת‪ ,‬רמת החיים‪ ,‬אפילו‬
‫משק בית ישר‪ ,‬יורד מתחת ל"?"‪.‬‬

‫הסביבה החברתית שנוצרה בתנאים של דו קיום צריפים הייתה מוכנה‬

‫"מהדקים את האגוזים"‪ ,‬מביאים משמעת בסיסית‪ ,‬ולכן מקרים של עריצות ואפילו‬
‫הכאת העובדים נתפסה על ידי ההמונים הכלליים בצורה רגועה למדי‪ .‬הצורך בהדרכה‬
‫סדר יסודי בחיי העובדים היה קשור לסטריאוטיפ של הזדמנות‬
‫הכנסת מנהיגות ומשמעת חזקה בחיי היומיום "מלמעלה" ?‪.‬‬

‫לתושבי מלאי הדיור המולאם באמצע שנות ה‪ 30-‬כל יום‬

‫החיים גם דמו למאבק מתמיד‪ .‬ב‪ 1-‬בינואר ‪ ,1935‬בין המבנים להשכרה‬
‫קואופרטיבים ‪ 66,195‬היו מצוידים באספקת מים‪ ,5290 ,‬ביוב וכותב ‪ 9,295‬מרכזי‬
‫הַסָקָ ה? עם זאת‪ ,‬כדאי לזכור ששליש מהאוכלוסייה חיה במגזר הפרטי ‪-‬‬
‫בתים קטנים עשויים מחומרים מקומיים‪ ,‬משוללים לחלוטין מכלי עזר‪ .‬בכזה‬
‫בחיי היומיום‪ ,‬הדאגות היו שונות מעט מאורח החיים של המאה התשע‪-‬עשרה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ציוד האינסטלציה של אז בבתים רבים‪ ,‬גם במרכזים שבהם‬

‫האזורים לא עבדו‪ .‬בחרקוב במהלך סקר בשנת ‪ 1934‬בחלק המרכזי של העיר‬
‫היו ‪ 1727‬חדרי רחצה בדירות שהותאמו לשליחת היגייני‬
‫נהלים‪ ,‬אך פחות ממחציתם פעלו ‪ ,825 -‬אחרים היו פגומים או‬
‫משמש למטרות אחרות ‪ -‬מאוכלס למגורים‪ ,‬מפורק‪ ,‬או כל צנרת‬
‫ציוד אבד? "במחוז אוקטובר בקייב ב‪ 31-‬בתים הייתה הסקה מרכזית‪,‬‬
‫אבל במצב טוב זה רק בשניים‪ .‬כל השאר‪ ,‬למרות שהיו פציעות קלות‪ ,‬כן‬
‫היה צורך להסתגל לסוג חדש של דלק ‪ -‬כבול ??‪.‬‬

‫לפני המהפכה‪ ,‬היו בדרך כלל כמה מרוהטים במיוחד בבתי מגורים‬
‫חדרים ‪ -‬כביסה‪ .‬אולם עם החלוקה מחדש של הדירות‪ ,‬רובן הועסקו ‪-‬‬
‫הכביסה עברה למטבח ולמגורים ??‪.‬‬

‫בהסדרת החיים בבתים משותפים‪ ,‬הרשויות אסרו לכבס בגדים או להצית אותם‬
‫מגהצים בחדרים ובמסדרונות‪ .‬בהיעדר מקומות מיוחדים לכביסה‪ ,‬הותר‬
‫להשרות‪ ,‬לכבס ולייבש פשתן במטבח‪ ,‬אך רק כאשר דיירים אחרים אינם נמצאים‬
‫להשתמש במטבח לבישול‪ .‬בפועל‪ ,‬שוויון כזה הושג‬
‫בלתי אפשרי‪ ,‬כי לאחר הכנסת העבודה במפעלים בשלוש משמרות‪ ,‬גם כן‬
‫סוף שבוע צף‪ ,‬לוח הזמנים של כל תושב היה אישי ומותאם לעשרות‬
‫משפחות לא היו קלות‪ .‬לכן‪ ,‬כביסה בחדרים‪ ,‬בשירותים‪ ,‬במטבחים‪ ,‬במצעים יובשו בעליית הגג‬
‫או בחצר‪.‬‬

‫כי רוב מלאי הדיור בערי אוקראינה באמצע שנות ה‪ 30-‬לא היה‬
‫ביוב‪ ,‬אז גם בבתים חדשים בחצרות נבנו שירותים בחצר‪ ,‬שהם לעתים קרובות‬
‫הפך למרכז של לכלוך ותנאים לא סניטריים‪.‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬בהרבה בתים‪ ,‬במיוחד בקטנים‪ ,‬המצב עם המקומות נפוץ‬

 ‫השימוש היה קטסטרופלי‪" .‬מחזה מאכזב מאוד הוא הרוב‬
‫יחידות דיור בשימוש נפוץ בדירות ‪ -‬מטבחים‪ ,‬מסדרונות‪ ,‬חדרי רחצה‪,‬‬
‫שירותים"?‬

‫אפילו במהלך הסקר ב‪ 1933-‬של ערים חדשות כמו מקייבקה‪ ,‬סטלינו‪ ,‬קרסני לוץ'‪,‬‬
‫בדיקת דנייפרופטרובסק מצאה כי במקומות של שימוש נפוץ של לכלוך‪ ,‬אשפה ואשפה‬
‫נזרק ונשפך בחצרות‪ ,‬שירותים צפופים? ‪ .8‬זה היה מאוד מלוכלך על המדרגות‪,‬‬
‫שלעיתים רחוקות טאטאה‪ ,‬ואף פחות‪ ,‬לעתים רחוקות יותר‪ ,‬קורי עכביש בפינות‪ ,‬שירותי רחוב‬
‫צפופים ‪-‬‬
‫כל זה היה תמונה טיפוסית לערי אוקראינה‪.‬‬
 ‫האמינו שכל אלה היו ההשלכות של עבר נורא והרגלים רעים של אזרחים‪" :‬יש צורך‬
‫לבטל בכל מחיר את הפיגור התברואתי וההיגייני שירשנו מהעבר‪.‬‬
‫אנחנו יודעים היטב באיזו תדירות אנשים עם הרגלים ישנים לא דואגים לניקיון ולסדר‪,‬‬
‫מגורים בבתים חדשים ומוארים הופכים אותם למוקדי עפר "?‪.‬‬

‫לפעמים מהגרים חדשים ‪ -‬האיכרים של אתמול לא יכלו להתרגל לשיטות משק בית חדשות‬
‫ותהליך ההסתגלות היה ממושך וכואב‪ .‬כך למשל יש עובדים רבים בבנייני ההט"צ החדשים‬
‫לא ידע להשתמש בכלי עזר‪ ,‬לא ידע איך להשתמש בו נכון‬
‫מכשירי חשמל ביתיים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הדירות היו במצב לא תברואתי‪ .‬אֲפִילּו‬
‫מנהל המפעל נאלץ לבלות קשר מסוים עם עקרות בית ??‪.‬‬

‫בקרב העובדים והמתופפים‪ ,‬המפלגה תמכה בסנטימנט הצרכני‪ .‬לאחר‬

‫נאומו של סטלין בקונגרס המפלגה ‪ ,KHMIYA‬שם אמר שהממשלה רוצה לראות את כל העובדים‬
‫עשירים‪ ,‬העיתונים החלו לשים לב יותר לתיאור אורח החיים הזעיר‪-‬בורגני‬
‫מעמד סובייטי של אנשים מיוחסים‪ .‬למשל‪ ,‬יום חגיגת יום האישה ‪ 8 -‬במרץ‬
‫לעתים קרובות העיתונות דיווחה לא רק על פעילות הפקת נשים‪ ,‬אלא גם בחלקה‬
‫סיקרה את הצד המשפחתי והביתי של מצב הנשים בברית המועצות‪ .‬כך זה היה מסודר‬
‫חייו של מתפקד מפלגה ממוצע בעיירה החברתית על שמה ‪ Frunze‬בדנייפרופטרובסק‪ :‬משפחה מ‬
‫‪ 4‬נפשות גרו בבית שבנה המפעל לעובדיהם וגרו בדירה נפרדת‬
‫של שני חדרים מצוידים בחימום אדים וחשמל‪ .‬אספקת מים וביוב ב‬
‫לא הייתה דירה‪ .‬אין הרבה רהיטים ‪ -‬בחדר הילדים יש שתי מיטות‪ ,‬שולחן‪ ,‬מראה‪ ,‬שני כיסאות‪.‬‬
‫בגדול‬
‫בחדר‪ ,‬המשמש גם כסלון וגם חדר שינה להורים‪ ,‬יש מיטה‪ ,‬שולחן גדול‪ ,‬ארון בגדים‪,‬‬
‫עציצים וכוננית ספרים‪ .‬אין ציורים‪ ,‬רק תמונות של מנהיגים‪ ,‬גזרי מגזינים ו‬
‫תמונות של בני משפחה‪ .‬אוכל בבית‪ .‬עלה על הספרים של מתופפים בשר ואחרים‬
‫מוצרים נדירים‪ ,‬אז התפריט היומי ‪ -‬בורשט בשר‪ ,‬קציצות‪ ,‬פנקייק וכו'? "‪.‬‬

‫עבור רוב העובדים הפשוטים‪ ,‬מקור המזון הנוסף העיקרי היה ‪ -‬גנים‪.‬‬
‫ועדי מפעלים‪ ,‬יחד עם הרשויות המקומיות‪ ,‬סיפקו לעובדים חלקות בממוצע‬
‫כ‪ 0.5-‬דונם‪ .‬אז‪ ,‬בשנת ‪ 1934‬עובדי דונבאס קיבלו ‪ 250‬אלף אתרים לגינון ??‪.‬‬
‫הם גידלו תפוחי אדמה‪ ,‬סלק‪ ,‬כרוב ושאר ירקות‪ .‬לרוב העבודה בגן בוצעה‬
‫נשים הן עקרות בית‪ ,‬לפעמים אפילו מאוחדות בכנופיה‪.‬‬

‫טיפול בחיות מחמד היה גם דאגה יומיומית של תושבי העיר‪.‬‬

‫בדונבאס‪ ,‬למשל‪ ,‬באמצע שנות ה‪ ,30-‬היו ‪ 2,295‬בתים חדשים לפועלים‪.‬‬
‫מקום לבעלי חיים?‪ .‬זה לא מפתיע‪ ,‬כי הגן ומשק הבית‬
‫נתן את ההזדמנות להעשיר משמעותית את הטבלה‪ .‬בסוף שנות ה‪ ,30-‬פועלים ועובדי דונבאס‬
‫החזיק יותר מ‪ 150,000-‬פרות‪ ,‬יותר מ‪ 110,000-‬עיזים ו‪ 300,000-‬חזירים"‪.‬‬

‫בערים גדולות‪ ,‬בבתים הנוחים של האליטה הסובייטית‪ ,‬בסוף שנות ה‪ 30-‬בהדרגה‬

‫כללו חידושים טכניים שהיו אמורים לשפר את חייהן של עקרות הבית‪ .‬באמצעות‬
‫הגז המקומי לפני המלחמה היה רק באודסה‪ ,‬חרקוב וגורלובקה‪ .‬אבל תנורי גז היו יקרים‬
‫ולא נגיש לתושבים‪ .‬למרות התעשייה של אוקראינה החלה לייצר משק בית‬
‫כיריים גז עם תנור ומדף לכלים בדגם אמריקאי‪.‬‬

‫רק בדירות המיוחסות החלו להופיע המקררים החשמליים הראשונים‪,‬‬

‫שלא היו מוכרים לחלוטין לאזרחים מן השורה‪ .‬עבור בתים חדשים זה הוקם כך‬
‫נקראים שולחנות מקררים בצורת ארונות מתכת‪ ,‬שהותקנו קרוב לחלון‬
‫טרנסומים כך שהקור בחוץ יצנן את האוכל‪ .‬לפעמים "מקררים" כאלה בנוסף‬
‫מצויד במאווררים‪.‬‬

‫אפילו בחרקוב ובקייב‪ ,‬מערכת הגבייה הריכוזית לא השתרשה היטב‬

‫פינוי פסולת ביתית‪ ,‬למרות שזה היה אפשרי כבר אז‪ .‬זה תורגל בחצרות‬
‫הקמת מזבלה מיוחדת‪ ,‬שפונתה על ידי עובדי הקהילה‪.‬‬
 ‫בסוף שנות ה‪ 30-‬החלו להופיע מרכזים מקומיים בערים מסוימות‬
‫שירות לאזרח‪ .‬בסדנאות כאלה אפשר היה לתקן בגדים‪ ,‬נעליים‪ ,‬לנקות‬
‫חליפה וכו'‪ .‬הבולשביקים ראו את המרכזים הללו על עיקרון החוויה האמריקאית‪" :‬במוסקווה‬
‫ולנינגרד כבר פרסה ארגון בסגנון אמריקאי של רשת רחבה של ממוכנים‪,‬‬
‫חנויות תיקונים‪ ,‬שבהן אם אתה מצליח‪ ,‬אתה יכול ללכת לסדנה‬
‫נעליים לתת בתיקון‪ ,‬בתיקון תוך ‪ 20 - 15‬דקות‪ ,‬ובזמן הזה ‪ -‬אתה מסתכל‬
‫החליפה תגוהץ‪ ,‬ואתה יושב וקורא את העיתון "??‪ ,‬נקודות כאלה של שירותי משק הבית‪ ,‬שלהם‬
‫עדיין נקראו "אמריקאים" היו קיימים בערים חרקוב‪ ,‬קריבי ריה‪ ,‬קייב‪.‬‬
 ‫בשעה שתקופת החיים הקיצוניים של המחצית הראשונה של שנות ה‪ 30-‬הסתיימה‪,‬‬
‫תושבי ערים גדולות ניסו איכשהו לארגן את משק הבית שלהם‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫עקב הגירה מתמדת אבדו כלי בית ולרבים לא היה אותם כלל‪.‬‬
‫הקיצוניות של תחילת שנות ה‪ 30-‬התגלתה בסוף העשור‪ ,‬כאשר רוב התושבים‬
‫חש רעב לסחורות‪ ,‬במיוחד לכלי בית‪ .‬במקביל‪ ,‬התעשייה הסובייטית‬
‫לא היה מוכן לענות על הביקוש של האזרחים עם מוצרי צריכה‪.‬‬

‫כבר בסוף שנות ה‪ 30-‬קראה העיתונות באופן פעיל להתגבר על העומס בתחום זה‪ .‬כך‪,‬‬
‫תושבי קייב חוו מחסור חריף בכפייה‪ ,‬מוצרי חשמל‪ ,‬צעצועי ילדים‪,‬‬
‫מגהצים‪ ,‬סירים ומחבתות ??‪ .‬ככלל‪ ,‬הדברים ההכרחיים הללו לאזרחים נעשו קטנים‬
‫קואופרטיבים שלא יכלו לעמוד בביקוש‪ .‬בנוסף למחסור בצרכנים גם לא התאים‬
‫איכות הסחורות הללו‪ ,‬כמו גם מגוון דל מאוד של כלים‪ ,‬מיטות‪ ,‬רהיטים וכו'‪.‬‬

‫תושבי מבנים משותפים ניסו להתייחס לדברים הללו בזהירות‪ .‬גם אם משהו יצא‬
‫כלי בית לא הצליחו לאחסן אותו‪ .‬בערים היו הרבה כנופיות‬
‫עוסק בתיקונים קלים של כלים‪ ,‬כפייה‪ ,‬מכונות תפירה וכו'‪ .‬במונחי‬
‫חיים אקסטרים‪ ,‬כל דבר קטן הפך לדבר אמיתי‪ .‬הערך שלו בעיניים‬
‫בעלים עניים גדלו‪ ,‬ולעתים עלו על ערכו האמיתי‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬השינוי של החיים בשנות ה‪ 30-‬של המאה העשרים הוא מקרה ייחודי בעולם‬
‫סיפורים‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 20-‬וה‪ ,30-‬התרחשו שינויים חסרי תקדים באופנה באוקראינה‬
‫הסובייטית‬
‫חיי האוכלוסייה העירונית‪ ,‬שאליה הלכה הציוויליזציה האירופית במשך כמה עשורים‪ .‬למרות‬
‫זאת‪,‬‬
‫התברר ש"הקפיצה התרבותית" הזו התבררה למעשה כנפילה לתהום והביאה לכך‬
‫השפלה של חיי הבית של אזרחים שהיו על סף הישרדות‪.‬‬

‫הפצת הסעדה הציבורי ומוסדות חינוך חוץ בית ספריים‬

‫התרחשה כתוצאה מהתרוששות והרעבה של תושבים עירוניים‪ .‬אם‬
‫התפתחות אבולוציונית של החברה מובילה לצמצום הדרגתי בעבודה האנושית‬
‫משק בית‪ ,‬הנוהג הסובייטי במחצית הראשונה של שנות ה‪ 30-‬הוביל‬
‫הגבלה מלאכותית של צרכי האזרחים‪.‬‬

‫רק באמצע שנות ה‪ 30-‬החיים התייצבו בהדרגה‪ ,‬מה שהוביל לגמר‬

‫דחיית הרעיונות הבולשביקים של קולקטיביזציה של החיים‪ .‬חיים עשירים (כמובן עבור‬
‫סטנדרטים סובייטיים) הפכו לאחד מעקרונות תיוג נאמנות האזרחים‪ .‬מפלגה‬
‫החלה לעורר את סנטימנט הצרכנים בקרב האליטה התעשייתית והתרבותית שלה‪ .‬נכון או לא‬
‫מגמות נאלצו להתמודד עם המחסור במוצרי צריכה‪ ,‬מה שהוביל‬
‫פישוט משק הבית‪ ,‬ובשל התפשטות הדיור בצורת צריפים ו‬
‫מעונות ועד חיסולו המוחלט‪ .‬הדאגה לחיי הבית של עובדיהם קיבלה על עצמה‬
‫עצמם מפעלים ומוקשים‪ .‬כתוצאה מכך התפשט הנוהג של צריפים בערים החדשות של אוקראינה‬
‫חיים עם תרבות התנהגות ספציפית של צריפים‪.‬‬

‫"קוליאסטרוק ‪ OA‬נושא ההיסטוריה של חיי היומיום‪ :‬סקירה היסטוריוגרפית של היווצרותו‬

‫במדינות זרות‬
‫ומדע היסטורי ביתי ‪ //‬כתב עת היסטורי‪ - .2007 - .‬שלי‪ 184 - 174 - .‬עמ'; אודוד ‪OA‬‬
‫הִיסטֹורִ יָה‬
‫חיי היומיום כמרכיב בהיסטוריה של אוקראינה במאה העשרים‪ // .‬היסטוריה ופסיקה‪- .2007 - .‬‬
‫‪- .Mo19 - 21‬‬
‫עמ' ‪ ;116 - 104‬קודלקו ‪ SM‬ההיסטוריה של חיי היומיום בהקשר של היסטוריה מקומית‬
‫היסטורית‪ .‬זפואה‪.‬‬
‫תַרְ ּבּות‪ .‬אֲנָׁשִים‪ .‬תולדות חיי היומיום וההיסטוריה התרבותית של גרמניה וברית המועצות ‪- 1920‬‬
‫שנות ה‪.H., 2004. - P.144 - 150 - .50-‬‬

‫‪ Kokorska OI ?2‬התפתחות חברתית של ערי דונבאס (המחצית השנייה של שנות ה‪ - 20-‬ה‪ 30-‬של‬
‫המאה העשרים)‪ :‬תקציר המחבר‪.‬‬
‫דיס ‪ .cand. ist ...‬מדעים‪ / 07.00.02 :‬מדינת קייב‪ - .Univ. Т.Шевченка .‬ק‪20 - .1995 ,.‬‬
 ‫עמ'; ‪Gogohia NT‬‬
‫העיר הסובייטית האוקראינית ‪ :1938 - 1929‬ניתוח היסטורי וחברתי‪ :‬תקציר‪ .‬דיס ‪cand. ...‬‬
‫‪ .ist‬מַדָ ע‪:‬‬
‫‪ / 07.00.01‬האוניברסיטה הלאומית של מזרח אוקראינה על שם ‪V. Dahl. - Lugansk, 2003. -‬‬
‫‪ 20‬עמ'‪-Green DK Socio .‬‬
‫תהליכים דמוגרפיים בערי אוקראינה (‪ :)1930 - 1920‬תקציר‪ .‬דיס ‪ .cand. ist ...‬מדע‪:‬‬
‫‪/ 07.00.01‬‬
‫האוניברסיטה הלאומית של קייב על שם ט שבצ'נקו‪ - .‬ק‪ 19 - .2000 ,.‬עמ'‪.‬‬

‫‪ Zudod OA‬תולדות חיי היומיום‪ :‬סוגיות של היסטוריוגרפיה‪ ,‬מתודולוגיה ומחקרי מקורות ‪//‬‬
‫בעיות‬
‫ההיסטוריה של אוקראינה של ה‪ - 19-‬תחילת המאה העשרים‪ - .Mo2 - .2004 - .‬עמ' ‪.289‬‬

‫«‪ .Umgidni S. Viidipd ipe Ogeat‬ויחפה! ‪Niziogu oi Nocvipd ip Ategisa. - MU: Rapieop‬‬
‫‪.Vook5, 1981 - R. 168‬‬
‫‪ 5‬מירר ‪ .V‬ניקיון בדירה ‪ //‬קואופרטיב דיור באוקראינה‪.Mo3 - 4. - P.57 - .1930 - .‬‬

‫הוא ‪ Khomenko AP‬משפחה ורבייה של האוכלוסייה ("נבחרות")‪ - .‬מ'‪ - .1980 ,‬עמ' ‪.67‬‬