Professional Documents
Culture Documents
Untitled
Untitled
ממשלת ההסכמה הלאומית (GNA),הנתמכת על ידי טורקיה וקטר ,זכתה בתחילת מאי
בשורת הישגים בשדה הקרב ,נגד כוחותיו של הגנרל ח'ליפה חפתר (הצבא הלאומי הלובי ,
)LNAהנתמך על ידי רוסיה ,איחוד האמירויות ומצרים .צבא ממשלת ההסכמה רשם רצף
ניצחונות צבאיים ,מפתיע במהירותו ,במערב לוב ,וממערב ומדרום לטריפולי הבירה ,כולל
השתלטות על שדה התעופה אלואטיה (כ 130-ק"מ ממערב לעיר) .מדובר בשדה התעופה
היחיד ששימש את כוחותיו האוויריים של חפתר במסגרת המצור (الحصورر) שהטיל מזה כשנה
על הבירה ,בניסיון לכבוש אותה .בשבוע החולף ניצלה ממשלת ההסכמה את המומנטום,
כבשה את העיר טרהונה ממזרח לבירה ופתחה במתקפה על העיר האסטרטגית סירת,
שנפלה בידי כוחות חפתר בינואר.
שינוי מאזן הכוחות על הקרקע ,התאפשר באמצעות מערכות נשק שסופקו לממשלת
ההסכמה על ידי טורקיה ,החל מינואר ,בדרך הים ותוך הפרת אמברגו (حظر) הנשק של האו"מ
על לוב .טורקיה פרסה בלוב מל"טים תוקפים (מסוג 'ביראקטר') ,מערכות הגנה אווירית,
נגמ"שים ואלפי שכירי חרב ,ברובם פעילי מליציות שהעבירה לזירה מסוריה.
ניצחונותיה הצבאיים של הממשלה ,קטעו את קווי האספקה של כוחות חפתר ,מחקו את
הישגיהם בשנה החולפת ,והיוו מכה לרוסיה ולמערכות הגנה אווירית מתוצרתה ,שנפרסו
בזירה .מספר מערכות (מסוג 'פנציר') נתפסו בשדה התעופה אלואטיה והוצגו לראווה
ברחובות טריפולי ואחרות הושמדו באמצעות המל"טים הטורקיים .שכירי חרב (مرتزقة) רוסיים
(מחברת 'ואגנר' ,ופעילי מיליציות שונים ,כולל מסוריה) נסוגו מחזית הלחימה סביב טריפולי.
בעקבות נחיתת המטוסים דווח כי אנקרה שוקלת גם היא פריסת מטוסים בשדה התעופה,
שכבשו כוחות ממשל ההסכמה ,באלואטיה.
על רקע ההידרדרות במצב יזם בימים האחרונים נשיא מצרים ,אלסיסי ,מהלך להפסקת אש
מיידת ,לחידוש השיחות לפתרון המשבר וליציאת כל שכירי החרב מהמדינה .אלסיסי הכריז
על יוזמתו במסיבת עיתונאים כשהגנרל חפתר ,שהוזעק לקהיר ,ניצב לצידו .רוסיה הביעה
תמיכה ביוזמה המצרית.
ההתפתחויות בלוב מבליטות את חשיבותה כזירת מאבק ומלחמת שליחים בין שחקנים
וכוחות ,בעלי אינטרסי מנוגדים ,המתחרים על השפעה אזורית ועל גישה ושליטה במשאבי
האנרגיה בתוך לוב ובים התיכון.
טורקיה ,נחלצה לשיגור כוחות ללוב לתמיכה בממשלת טריפולי ,אחרי שחתמה עמה ,בסוף
השנה שעברה ,על הסכם לשרטוט הגבול הימי (رسو الحو د البحريوة) בין המדינות .חיזוק
ממשלת ההסכמה נותן משנה תוקף להסכם ,המספק לאנקרה מנוף במחלוקת סביב חלוקת
משאבי הגז בים התיכון ,ומעניק לה ,לשיטתה ,גושפנקה חוקית לערער על ריבונות קפריסין,
יוון ומצרים באזורים המצויים במים הכלכליים הבלעדיים (الميره اإلقتصر يه الخرلصة)(برلمنرسبة الميوره
االق تصر ية الخرلصة تكدن بع الح د البحرية لل دلة دالمتخرمة التي تق ر كل داح ة منه ب 12ميل بحري دتكدن
مسرحة الميره اإلقتصر ية الخرلصة 200ميل بحري يحو تقسويمهر بوين الو دل المترخموة) שלהן (EEZ),סביב
קפריסין ומדרום ודרום מערב לכרתים.
נראה כי המהלך הצבאי בלוב ,נועד גם לשבור את הבידוד אליו נקלעה טורקיה ,ששיאו
במהלומות שספגו כוחותיה בצפון סוריה במרץ (כ 60-הרוגים) ,בלחימה באדלב נגד כוחות
אסד ,שנתמכו על ידי רוסיה .ארה"ב לא נענתה לבקשת טורקיה לספק לה טילי 'פטריוט'
להגנה על כוחותיה ,ועל רקע חשש מלחימה ישירה עם רוסיה ,אנקרה חתמה על הסכם
הפסקת אש ,בעייתי מבחינתה ,עם מוסקבה .במסגרתו ,לא נסוגו כוחות אסד מהשטחים
שכבשו במחוז אדלב ,לא התחייבו לוותר על המערכה ל"שחרורו" ,ולא הוגדר אזור בטחון
לקליטת מאות אלפי הפליטים ,שעזבו את בתיהם בצל הלחימה ,לכיוון טורקיה.
רוסיה ,הוכיחה כי משבר הקורונה החמור הפוקד אותה מבית והפגיעה הקשה בכלכלתה (צפי
לצמיחה שלילית של ,) 5.8%אינם משפיעים על מדיניות החוץ שלה .במהלך נחוש של פריסת
כוח אווירי בלוב ,המזכיר לרבים את הופעתה הצבאית בסוריה בספטמבר ,2015רוסיה
מבהירה כי היא אינה נוטשת בני ברית וכי היא לא מתכוונת לוותר על ההשפעה שצברה
במזה"ת אלא להרחיבה מעבר לסוריה.
ארה"ב מאשימה את רוסיה בתדלוק העימות בלוב ,ומביעה חשש מוצהר כי היא חותרת
לבסס "ראש גשר" במדינה ,שיאפשר לה להגביר את השפעתה ולהקרין כוח באפריקה
ובדרום אירופה .הפנטגון ופיקוד אפריקה מעריכים כי פרישת המטוסים בלוב ,עלולה להיות
שלב ראשון בדרך להתבססות רוסית צבאית קבועה במדינה ,שתכלול גם הצבת יכולות מניעת
גישה ) (A2ADארוכות טווח .על רקע זה ,הודיע הפיקוד כי ארה"ב שוקלת אפשרות לשגר
כוחות לתוניסיה כדי לבלום את ה"איום הרוסי".
בניסיון לצמצם את ההשפעה הרוסית באזור ולהותיר את טורקיה ,חברה מרכזית בנאט"ו,
"בצד הנכון" ,ארה"ב תומכת עקרונית במהלכי אנקרה .עם זאת ,על יחסי המדינות מעיבות
שורת מחלוקות ,ובראשן רכש מערכת ההגנה האווירית הרוסית המתקדמת , S-400,על ידי
טורקיה .הקונגרס האמריקאי מפגין גישה עוינת כלפי טורקיה :מבקר את מדיניותה בסוריה,
בוחן מהלכי סנקציות נגדה ,והסנאט אף הכיר ברצח העם הארמני ,בדצמבר .2019בנוסף,
הממשל מסתייג משאיפותיה של טורקיה בים התיכון ,והזהירה אותה בעבר מ"קידוחים לא
חוקיים" תוך הפרת החוק הבינ"ל.
גם גישתה של אירופה לסוגיית לוב מורכבת ומתאפיינת בפיצול (اتقسوي ) .צרפת ויוון תומכות
בחפתר ואילו איטליה בממשלת ההסכמה .בכל מקרה ,באירופה גובר החשש כי התחזקות
מעמדה של הממשלה בטריפולי ,בתמיכת טורקיה ,עלולה לדחוף את אנקרה להקרין כוח בים
התיכון כדי לתת משנה תוקף להסכם שרטוט הגבולות הימיים שנחתם ביניהן .זאת ,באמצעות
הגברת ההפרות במים הכלכליים הריבוניים של יוון וקפריסין (שנמשכות בחודשים האחרונים)
כחלק מהמחלוקת על מרבצי האנרגיה בים התיכון.
התחזקות השפעתה של טורקיה בחצרה האחורית ,מטרידה מאוד את מצרים ,כמו גם את
איחוד האמירויות ,שעוינות מאוד את ארדון – ה'נמסיס' של הנשיא אלסיסי -בשל זיהויו
המוחלט ותמיכתו באחים המוסלמים .על רקע זה ,הכריזה מצרים על ברית בין האמירויות,
יוון ,קפריסין וצרפת נגד מהלכי טורקיה בלוב.
המצב הנזיל בלוב עשו י להתפתח למספר כיוונים ,על המנעד שבין החרפת העימות והחיכוך
הצבאי בין טורקיה (וברית נאטו?) לרוסיה ,ששני הצדדים לא מעוניינים בו ,לבין ניסיון להגיע
להבנות ,בדומה לאלו עליהן חתמו בסוריה .במסגרתן ,יפעלו רוסיה וטורקיה להתניע מחדש
תהליך מדיני בין הצדדים הניצים בלוב ,יתכן על בסיס יוזמת אלסיסי .מהלך כזה יצריך לחץ
רוסי כבד על חפתר ,שבאפריל הכריז על הסתלקות מהסכם סח'יראת מ ,2015-שנחתם
בחסות האו"מ ועל בסיסו קמה ממשלת ההסכמה בטריפולי.
בסבך אינטרסים סותרים ,של כלל גורמי הכוח וההשפעה בלוב ,ותנאי היסוד הבעייתיים
בשטחה -פיצול שבטי-אתני ,גיאוגרפי ,פוליטי ודתי -ייצוב המצב במדינה ומציאת פתרון יציב
למשבר צפויים להיתקל בקשיים משמעותיים.
מהזווית הישראלית ,ההישגים האסטרטגיים של טורקיה בלוב באחרונה ,עלולים לחזק את
שאיפותיה מרחיקות הלכת באגן המזרחי של הים התיכון ,גם אם נדמה שדחיפות הסוגיה
פוחתת נוכח הצניחה הגלובלית במחירי האנרגיה .בנסיבות שנוצרו ,קיימת אפשרות כי בצל
בטחון עצמי גובר ,אנקרה תפעל להרחיב את הקידוחים ,בחסות חיל הים התורכי ,במים
הכלכליים ומרבצי הגז הריבוניים של קפריסין ,יוון ומצרים -בנות בריתה של ישראל
ושותפותיה בתחום האנרגיה.
על ישראל למנף את שתוף הפעולה עם מדינות אלה -עימן היא מאוגדת בפורום הגז האזורי
(EMGF) -ולמקד מאמץ מול הממשל בוושינגטון כדי לגבש קו בינ"ל תקיף נגד קריאת התגר
של אנקרה על גבולות המים הכלכליים בים התיכון ואיומיה על חופש הפקת האנרגיה ושינועה
במימיו.
בה בעת ,ישראל נדרשת להכיר באינטרס הגובר של הממשל האמריקאי לתמוך בטורקיה
למול התבססות רוסיה בלוב; ולשאוף להימנע מחיכוך צבאי מיותר עם כוחות תורכיים במרחב
האווירי והימי באגן הים התיכון .על רקע זה ,חשוב לפעול לרענון נהלי ומנגנוני מניעת החיכוך
והבטיחות בין צה"ל לצבא הטורקי.
تعيين ألدل مرة إمرأة سفيرة إلسرائيل بمصر
אחרי שנה וחצי :הממשלה תאשר את מינוי השגרירה במצרים
ראש הממשלה ושר החוץ סיכמו על אישור מינוי אמירה אורון לשגרירה בקהיר .היא מונתה
כבר ב , 2018-אך מינויה מעולם לא הובא לאישור הממשלה .אורון תהיה האישה הראשונה
שתכהן כשגרירת ישראל במצרים
הממשלה תאשר ביום ראשון את מינויה של אמירה אורון לתפקיד שגרירת ישראל במצרים.
כך סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גבי אשכנזי .אורון תהיה האישה הראשונה
שתכהן כשגרירת ישראל במצרים.
אורון ,דיפלומטית מקצועית ,מונתה לתפקיד על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ כבר
בנובמבר 2018אך נתניהו לא הביא מאז את המינוי שלה לאישור הממשלה .ראש הממשלה
אף בחן אפשרות למנות במקומה לתפקיד את השר לשעבר איוב קרא אך חזר בו.
אורון נשארה מושפלת ותלויה באוויר .בינתיים לישראל לא היה שגריר בקהיר והתפקיד אויש
על ידי ממלא מקום .עם כניסתו לתפקיד החליט אשכנזי לחדש את המינוי ושכנע את נתניהו
להסכים להביא את המינוי לאישור ועדת השרים למינויים בשירות החוץ ביום חמישי ,ומיד
לאחר מכן לאישור הממשלה ביום ראשון.
גורם בכיר במשרד החוץ אמר שהמינוי של אורון התאפשר אחרי שירדו מהאפשרות של מינוי
פוליטי ואשכנזי דחף לזה .לפי הערכות זה קשור גם לעובדה שסמנכ"ל מזרח תיכון חיים רגב
מלווה את אשכנזי מרגע שנכנס למשרד החוץ ,ומוזכר כמועמד לתפקיד ראש המטה המדיני
של שר החוץ.
אורון תהיה האישה הראשונה שתכהן כשגרירת ישראל בקהיר מאז שנחתם הסכם השלום עם
מצרים .היא תהיה גם האישה השנייה שתכהן כשגרירה ישראלית במדינה ערבית אחרי עינת
קליין שהייתה השגרירה בירדן.
אורון היא מזרחנית בהשכלתה ודוברת ערבית .היא החלה לעבוד במשרד החוץ ב1991-
ומילאה כמה תפקידים ,לרבות בסגל שגרירות ישראל במצרים כסגנית דובר המשרד ,מנהלת
המחלקה לתקשורת בעולם הערבי ומנהלת מחלקת מצרים.
אחרי פרשת המשט לעזה הורידה טורקיה את דרג היחסים בינה לבין ישראל מרמת שגריר
לרמת ממונה על השגרירות .בשלהי 2014אושר מינויה של אורון לתפקיד זה והיא החלה
למלאו בינואר . 2015היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לממונה על השגרירות בטורקיה
ומילאה את התפקיד במשך שנתיים עד למינוי שגריר בדצמבר .2016