‫הרצאה ‪21/11/21 - 7‬‬

‫‪Cytokines: Introduction‬‬
‫תא מציג אנטיגן ותא שרואה אותו מאפשר תקשורת ביניהם‪:‬‬

‫העברת סיגנלים‬ ‫‪.1‬‬

‫הפרשת ציטוקינים ‪ -‬חלבונים שיש להם רצפטור בתאים השניים‬ ‫‪.2‬‬

‫זה ביצה‪-‬ותרנגולת‬

‫כשיש אינטרקציה שגורמת להפרשת ציטוקינים ‪ -‬קשירת ציטוקינים משפעלים את התא ‪ -‬כלומר זה אחד מוביל לשני‪..‬‬

‫כתוצאה מסיגנלים מופרשים חלבונים = ציטוקינים‬

‫אם נקשרים לרצפטור בתא שהפריש אותם זה אוטו‪-‬קריני ואם אחר משהו??‬

‫שוני מהורמונים‬

‫לציטוקינים זמן מחצית חיים קצר הרבה יותר משל הורמונים ‪ -‬בקרת פעילות‬

‫פועלים לרוב באזור הקרוב להפרשתם (הורמון הוא כללי)‬

‫יש ציטוקינים עם פעילות ציטוקינית ‪ +‬פעילות דמויית הורמונים‬ ‫‪‬‬

 ‫ציטוקיני נקשר לרצפטור שלו ‪ -‬מעביר סיגנל לגרעין ‪ -‬כתוצאת הסיגנל יש שחרור חלבונים ופעילות ביולוגית‬

‫אפשרות ב'‬

‫ציטוין יקשר לרצפטור ‪ -‬יעבור אינטרליזציה עם הרצפטור לתוך התא ‪ -‬יתפרקו‪ ,‬רצפטור יעבור דגרדציה וציטוקין יעביר‬
‫סיגנל בתוך התא‬

‫הבדל בין ‪ 2‬המערכות‬

‫כל הציטוקינים דרך הרצפטורים האמיתיים שלהם מסגנלים‪.‬‬

‫בד"כ ציטוקין שנקשר לרצטור ולא מסגנל זה די‪-‬קוי רצפטור ‪ -‬כזה שנועד לאסוף עודפים (לא רצפטור אמיתי)‬ ‫‪‬‬
‫כנ"ל כימו‪-‬קיניים?‬ ‫‪‬‬
‫עובד בד"כ ע"י פוספורילציה (זרחון) ‪ -‬לרצפטור (=קולטן) יש קצה מזרחן תוך תאי‬ ‫‪‬‬

‫חלק מהציטוקינים יודעים לעשות אינטרליזציה של הרצפטור‬

‫בנוסף להעברת הסיגנל לפני שעשו אינטרליזציה‬ ‫‪‬‬

‫למה צריך את האינטרליזציה הזו?‬

‫זה מנגנון בקרה ‪ -‬לרוב ציטוקינים יש אפקט שפעילותם מגבירה את עצמם‬

‫‪ ‬צריך דרך לווסת את זה ‪ -‬ואחד מהם זה אינטרליזציה של הרצפטור‬

‫התא נשאר "ערום" מרצפטור לכמה זמן עד שיסנתז חדש‬

‫‪ ‬התא יורד מרמת הפעילות כי יהיו בו פחות רצפטורים (תופעה מרכזית ברגולציית פעילות חיסונית)‬

‫‪Major signal transudation pathways for cytokines‬‬

‫יש ‪ 3‬מסלולים מרכזיים בעברת סיגנלים‬

‫‪The JAK-STAT signaling pathway‬‬

‫יש רצפטור עם לפחות ‪ 2‬שרשראות (לפחות = או ‪ 2‬או ‪)3‬‬

‫אם יש ‪( 2‬שזה יותר מ‪ 1-‬שהוא מסכן לבד ולא מספיק) ‪ -‬זה גורם להם לצימוד‬

‫כאשר יש צימוד של ‪ 2‬שרשראות ‪ ‬יש זרחון בחלק תוך תאי של הרצפטור (פוספורילציה)‬

‫אם יש ‪ 3‬שרשראות‬

‫שרשרת שלישית לרוב מייצבת את הקישור (נדבר על זה ?) ‪ -‬מגדילה אפיניות של ליגנד לרצפטור וזה נקשר טוב יותר‬
‫(איכותית)‬

‫‪STAT = Signal Transducer and Activator of Transcription‬‬

‫המולק' שעוברת זרחון מתחברת לעוד מולק' מאותה קבוצה ‪ -‬נוצר דימר בתוך התא‬ ‫‪‬‬
‫הדימר יכול להפעיל מולק' אחרות או לנדוד לגרעין‬ ‫‪‬‬
‫בגרעין = פקטור שעתוק‬ ‫‪o‬‬
 ‫‪ 2‬מולק' סטאט מזורחנות נצמדות אחת לשניה ‪ -‬ואז מסוגלות לשפעל מולק' אחרות או לנדוד לגרעין‬

‫שאלה פילוסופית‪:‬‬

‫אחרי שדימר סטאט משפעל את הגן שלו ‪ -‬מה קורה לו?‬

‫חוזר לציטוזול (זה לא נכון)‬ ‫‪.1‬‬

‫עובר דגרדציה‬ ‫‪.2‬‬

‫שיטת רות סירקיס ‪ -‬מלכת בשלניות של העוגות ‪" -‬הכינותי מראש"‬

‫ברגע שהתא מקבל סיגנל לשפעול ‪ -‬הוא נכנס לדיליי של ‪ 24-48‬שעות בה הוא מסתנתז מספיק מולק' סטט לעבוד ברצף ‪ -‬ואז‬
‫הוא מתחיל לעבוד‬

‫צוואר בקבוק ‪ -‬סינתזת מספיק מולק' סטאט לשיעברו דגרדציה בהמשך‪..‬‬

‫‪ ‬כלומר כל ציטוקינים שפועלים בנתיס ‪ STAT‬פועלים לאט יחסית‬

‫‪ MAP‬קינאזות‬

‫יש זרחון של פקטורים תוך תאיים‬

‫כאן הפקטור שנודד לגרעין הוא לא טרנסקריפשן פקטור ‪ -‬אלא נקשר לחלבון אחר שיודע להפעיל גנים כשמזרחנים אותו (הוא‬
‫הטרנסקריפשן פקטור)‬

‫כלומר פה נוסף עוד חלבון שהוא רק טרנסקריפשן פקטור‬

‫גם כאן לא חוסכים כלום ‪ -‬הפעולה של הגנים איטית ותלויה בסינתזת פקטורים ‪ -‬שמתחילה באמת רק כשיש גירוי של‬ ‫‪‬‬
‫התא‬

‫מערכת גאק חייבת שיהיה זרחון חלק תוך תאי של רצפטור בקשירת ליגנד‬
 ‫מערכת מאפ קינאז לא חייבת את זה ‪ -‬צריך חלבון שיעבור אינטרליציה ופנים יקשר לפקטורים ויפעיל מערכות (מערכת‬
‫משלימה)‬

‫)‪ACTIVATION VIA NFkB (microbes via TOLL, TNF-‬‬

‫כשיש נניח סכנה ‪ -‬איפאפשר שתא דנדריטי שמקבל אותו תסכה במשך ‪ 12-24‬שעות רק יסנתז ואז יתחיל לפעול ‪ -‬לא היינו‬
‫שורדים ‪ -‬לא היה שיעור וכל הבקטריות במים היו מאושרות‬

‫צריך מערכת מהירה ואגרסיבית ומיידית‬ ‫‪-‬‬

‫‪ N‬נוקלאר ‪ F -‬פקטור ‪? B‬‬

‫‪- NFkB‬‬

‫בתא דנדריטי שנוצר ‪ -‬נוצר פקטור השעתוק ‪ NFkB‬בעודף עצום לפני שיש גירוי כלשהו‬

‫כדי שיהיה שקט נוצר מעכב שלו שנקרו ‪( i-NFkB‬אינהיביטור = מעכב)‬

‫התא במנוחה טוב לו ושמח כך ימחא‬

‫כשהתא מקבל גירוי מבחוץ ‪ -‬הגירוי מפעיל את מע' היוביקוויטין שהורסת את ‪ - i-NFkB‬כשהוא עובר דגרדציה ה‪NFkB -‬‬
‫החופשי מהווה טרנסקריפשן פקטור לפעילות נגד מיקרובים (פקטור שעתוק שנכנס לגרעין ומפעיל גנים חיסוניים)‬

‫‪TOLL receptors signal via NFkb‬‬

‫מי שפענח את הנושא לראשונה זה מייקל קרין ‪ -‬שניהם עם אותו שם משפחה ונולדו בת"א ‪ -‬אבל השני מוצלח יותר?‬

‫‪ ‬פיענח את המערכת הזו ‪ -‬לא רק לצורך תיאורטי אלא מעשי‬

‫הכשל במערכת זה שיש וירוסים שיודעים להשבית אותה ולהפריע לה‬

‫וירוס מחלת הנשיקה () ‪ -‬מתחמק ממע' החיסון כי מתערב במע' הסיגנלים הזו ומונע דגרדציה של ‪i-NFkB‬‬ ‫‪‬‬
 ‫תכונות שנתי רוצה מציטוקינים‬

‫שיפעלו מהר‬ ‫‪‬‬

‫שיפעלו באופן מבוקר (שלא יהרסו את הגוף)‬ ‫‪‬‬
‫אם אחד חסר שיהיו שיפצו עליו‬ ‫‪‬‬

‫זה נכון גם לכמו‪-‬קינים‬

‫זה נכון לבערך ‪ 50‬מכל אחד ‪ -‬שיש להם רצפטורים שונים והביולוגיה שלהם מסובכת ‪ -‬כי מורכבת מתחרויות על קישורים‬
‫לרצפטורים ‪ -‬בהם יש מקרים שאותו ציטוקין נקשר לאותו רצפטור על תאים שונים ומעביר סיגנלים שונים‬

‫והם מתחרים ‪ -‬לפעמים ציטוקין אחד מפריע לציטוקין אחר ‪ -‬כי הוא נקשר לשרשרת משותפת‬

‫אז מה עושים מדענים?‬

‫מנסים לפשט את המערכת ע"י הגדרות מרובעות‬

‫בגלל המורכבות הגדירו כמה הגדרות פשוןטות שאנחנו לצערנו צריכים להכיר‪..‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Pleotropism‬פלאו‪-‬טרופיזם‬

‫אותו ציטוקין יכול להיקשר לאותו רצפטור על תאים שונים ולהפעיל מערכות סיגנל שונות‬

‫מחקרית‪ :‬היו לוקחים רצפטור של ציטוקין ‪ -‬מבטאים ביר בתאים סרטניים של שחלת האוגר (צאו סל) ועליהם לומדים‪,‬‬
‫מפרסמים מאמר וסבבה‬

‫אבל אין קשר בין מה שהם עשו למציאות האמיתית ‪ -‬כי למה שתא סרטני של אוגר סיני יהיה עם אותו סיגנל של תא אימונולוגי‬
‫נתון?‬

‫כלומר הסיגנל של ציטוקין תלוי גם בתא המטרה‬ ‫‪‬‬

‫תאי ‪ B‬משו‬ ‫‪o‬‬
‫‪ T‬דיפרנציאציה של תאי ‪ 2T‬שנדבר‬ ‫‪o‬‬
‫מאקרופאגים ‪ -‬עיכוב פעילות לדלקתית?‬ ‫‪o‬‬

‫רצפטורים על כרומוזום ‪ - X‬לכן בזכרים יש מחלות חסר של ציטוקין פה ושם‬

‫‪ - Redundancy‬עודפים‬

‫אם חסר אחד אחרים נותנים פיצוי כי הם בעודף‬

‫איור‪ :‬מראה ‪ 3‬ציטוקינים עם אותו תא מטרה שעושים את אותו אפקט‬

‫ברדנדסי יש הבדל בין להפריע למערכת בתהליך ביולוגי ולבין דפקט גנטי‬

‫‪ - 2I‬הוא הדלק של כל מערכת החיסון (‪ - IL‬אינטר‪-‬לוקין) ‪ -‬הכי חשוב מכולם ‪ -‬בעיקר תאי ‪ T‬יוצרים אותו‬

‫אם ניקח אדם ונזריק לו נוגדנים ל‪ - 2IL-‬כל מערכת החיסון שלו תפעל על הפנים‪..‬‬ ‫‪‬‬

‫** זה כול להיות תרופה שימושית בהשתלות לבוריד תגובה חיסונית עד שיקלט השתל‬
 ‫אבל אם ניקח עכבר ונעשה נוק‪-‬אאוט גהנטי ל‪ - 2I-‬הא יתפקד רגיל לחלוטין‬

‫כלומר רדנדנסי עובד ביעילות למניעת פגמים גנטיים‬

‫אבל בתקיפת מערכת זה מאוד משפיע עליה (והרדנדנסי פחות יעיל‪)..‬‬

‫‪Synergy‬‬

‫‪ - 9=2+2‬תוספת סינרגיטית‬

‫‪ - 4=2+2‬תוספת אדפטיבית‬

‫דוגמה של עבדול עבאס?‪:‬‬

‫קבוצת ציטוקינים שנקראים אינטרפרונים‬

‫משפחה שמעלים את מולק' ה‪ MHC-‬כשהתא מותקף‬ ‫‪‬‬

‫זה חשוב כי תאים סרטניים שבורחים ממע' החיסון הופכים לעמידים לאינטרפרונים ואז מע' החיסון לא תוקפת אותם‬ ‫‪‬‬

‫אלפא‪ ,‬בטא‪ ,‬גמא ‪ -‬דוגמה על גמא ונכונה לכולם‪..‬‬

‫‪ - TNF-a‬ציטוקין מאוד דלקי (נרחיב שיעור הבא ‪ -‬יוהוו)‬

‫כמעט לא מעלה מולק' ‪MHC‬‬ ‫‪‬‬

‫נניח שגמא מעלה ‪ MHC‬פי ‪ ,100‬ו‪-TNF-‬אלפא מעלה פי ‪2‬‬

‫אפקט סנרגיטי ‪ -‬צירוף שלהם יעלה פי ‪ 2000‬ולא פי ‪..102‬‬

‫‪ //‬בד"כ בביולוגיה זה כך שאחד מרכזי ואחד מועט ‪ -‬וביחד שניהם מוגברים ונונים בומבה של תגובה‬

‫למה זה חשוב ‪ -‬כי יש תרופות ביולוגיות שמונעות ‪ - TNF‬לכן יהיה גם מחיר כי פחות פעילות של ‪INF‬‬

‫‪Antagonism‬‬

‫אנטיגונה ‪ -‬אמרה לא להכל ועל שמה המילה‪..‬‬

‫אז זהאפקט הפוך מסינרגיטי‬

‫חשוב כי צריך שיהיה סוף לתגובה הדלקתית‪..‬‬

‫‪ 4IL‬שמופרש בהמשך בולם פעילות של אינטרפרון גמא (‪ )INF-gama‬ומרסן את התגובה החיסונית‬

 ‫‪Cytokine receptors‬‬

‫רצפטורים לציטוקינים וכימו‪-‬קיניים‬

‫יש ‪ 5‬קבוצות של רצפטורים לציטוקינים שהוגדרו על בסיס אבולוציוני ולא ביולוגי‬

‫הנחת עבודה שבכל קבוצה היה רצפטוק קדום באיזו נמטודבה או ווט אבר ‪ -‬שלאורך אבולוציה עבר הכפלות ומוטציות‬
‫והשתמרו התוצרים עד שהפכו לקבוצה ‪ -‬בעצם היה אבא משותף והם אחים‬

‫למה זה חשוב?‬

‫ביולוגיה חישובית ‪ -‬רצפטורים ידועים לנו ומנסים לנחש מה עוד קיים ולא גילינו‪..‬‬

‫קבוצה ‪I‬‬

‫מכילה את רוב הרצפטורים המוכרים לנו‬

‫יש להם אב קדמון אחד‬

‫דמיון ברצף ח' אמינו ביניהם קרוב יותר מאחד לשני בינם לבין אחרים‬ ‫‪‬‬
‫שימור אזורים בעלי חשיבות בפעילות הביולוגית בכולם‬ ‫‪‬‬
‫לדוג' כמה רצפי ‪-X( WSXWS‬משתנה בין רצפטורים) שהם אזורים שמורים וקיימים רק בקבוצה ‪I‬‬ ‫‪o‬‬

‫בכולם גם יש אזורים של ציסטאין שמורים‬

‫ציסטאין ‪ -‬ח' אמינית שמייצבת מבנים חלבוניים בגוף‬

‫רצפי ציסטאין בכולם באותו אזור ואותו מיקום‬ ‫‪‬‬

‫לחלק מהרצפטורים בקבוצה‪:‬‬

‫‪ - IL 2,4,7,9,15‬יש לא רק דמיון קרוב ביניהם ‪ -‬אלא גם שרשר רצפטור משותפת וזהה לחלוטין ‪ -‬שרשרת גמא‬

‫שאם יש בעיה גנטית אין מע' חיסון כי כל ה‪ 5-‬האלו יהיו דפוקים לגמרי‪..‬‬

‫קבוצה ‪II‬‬

‫הגדרה על בסיס אזורים שמורים (קונסרטיביים) שמייצבים אותם‬

 ‫קבוצה ‪III‬‬

‫דמויי ‪( TNF‬הציטוקין הדלקתי שהוזכר קודם)‬

‫לחלקם הגדול יש בתוך המרכיב התוך תאי אזור שנקרא ‪DD‬‬

‫‪DD - death domain‬‬

‫העברת אות אפופטוזס עובר דרכם‬

‫אם לא היה את אזור ‪ - DD‬לא היה יכול להיות אפופטוזיס בתא‬

‫קבוצה ‪IV‬‬

‫קבוצת רצפטורים שאין קשר ביניהם ‪ -‬אבל לכולם יש רצפים שדומים להבי‪-‬צ'יין של אימונו‪-‬גלובולין‬

‫לכן נקראים אימונו‪-‬גלובולין‪-‬סופר‪-‬משהו‬

‫קבוצה ‪V‬‬

‫‪ G‬פרוטאין קאפל רצפטור ‪GPRC‬‬

‫התגלו ע"י לבקוביץ' ‪ -‬שחקר משהו משהו שנלמד איפשהו בקורס אחר?‬

‫כל הכמוקיניים יש רצפטורים מהקבוצה הזו‬

‫גם מסגנלים וגם עוברים אינטרליזציה‬

‫בעיה עם הרצפטורים האלו‪:‬‬

‫יש וירוסים (יותר נ‪ )1-‬שמשתמשים ברצפטור וביכולת אינטרליזציה כדי לחדור לגוף שלנו‬ ‫‪‬‬

‫איידס ‪ - HIV‬נקשר לשני רצפטורים כאלו‬

‫‪ - CXCR4; CCR5‬נרחיב עליהם בהמשך‬

‫לא יודעים מי יותר חשוב משניהם ‪ -‬אבל מינחים שהחשוב מביניהם הוא ‪5CCR‬‬

‫בלי ‪ 5CCR‬הוא לא חודר לתאים‬ ‫‪‬‬

‫ההוכחה לזה ‪ -‬חולה טימוטי בראון ווט אבר‪ ..‬היה גם חולה איידס וגם לוקמיה‬

‫יש אנשים ‪ 2%‬מאוכ' העולם הכללי (וכ‪ 10%‬מאוכ' דנמרק צפונה) שעמידים לחלוטין לאיידס ‪ -‬כי חסרים להם ‪ 32‬ח' אמינו ב‪-‬‬
‫‪ - 5CCR‬דלתא ‪  32‬כל מי שיש לו את המוטציה הזו עמיד לאיידס (וגם הם מפתחים פחות מחלות משו?)‬

‫אז טימוטי בראון היה לו לוקמיה ואיידס ‪ -‬נהשתילו לו מח עצם מאדם בריא עם דלתא ‪  32‬טימוטי הבריא מ‪ 2-‬המחלות ‪-‬‬
‫קוללל!!‬

‫‪Cytokine Nomenclature‬‬

‫הגרה ‪-‬פקטורים שמופרשים ממע' החיסון ופועלים על מע' החיסון להשפיע על ביולוגיה שלהם‬
 ‫אז גילו את ‪ 2IL‬ואז את ‪ 1IL‬והלאה‪ ..‬יש כ‪ 40-50-‬כאלו‪..‬‬

‫בהולנד התחליטו לתת שמות לפי סדר גילוי ‪ -‬יוצאי דופן זה ‪ 1‬ו‪ 2-‬שהתגלו לפני ההחלטה‬

‫יש קבוצות אחרות שלא נקראו אינטרלוקינים בגלל פעילות ביולוגית שלהם ששונה‬

‫אינטרפרונים ‪ -‬אינטרלוקינים בעלי פעילות דומה ‪ -‬מעלים מולק' ‪MHC‬‬

‫טומור נקרוזיס פקטור אלפא ‪ -‬גילו אותו בתאים סרטניים שעושה להם אפופטוזיס‬

‫ווריאנט בטא ‪ -‬גילו אחרי משו?‬

‫‪TGF‬בטא שיקום רקמות פצועות ועוד משו ‪ -‬לכן גרופ פקטור‬

‫כמוקיניים ‪ -‬מאוד דומים אחד לשני ובעלי מבנה שונה משאר ציטוקיניים‬

‫הראשונים הוגדרו עפ"י יכולתם לתמשוך תאים ‪ -‬כמו כמו‪-‬טקסיס‬ ‫‪‬‬

‫ידועים כ‪ 50-‬כאלו באדם ובעכבר ביחד ‪ -‬יש כ‪ 45-‬בכ"א ו‪ 5‬הומולוגיים לכל ייצור‬ ‫‪‬‬

‫נרחיב עליהם בהמשך‪..‬‬

‫עוד קצת היסטוריה‪:‬‬

‫אינטרלוקינים ‪ -‬שם בא מועדה בשנת ‪1979‬‬

‫גילו אותם פעם ע"י תאים שעברו שפעול מחוץ לגוף ןבעזרת ‪ - HPLC‬מכשיר הפרדת חלבונים ‪ -‬בידדו חלבונים ובדקו אותם‬
‫בתרביות‬

‫בשיטה הזו גילו מ‪1-26-‬‬

‫‪ - 2002‬מהפכה‪ 27 :‬היה הראשון שגילו ביו‪-‬אינפורמטיקה (מחשבים)‬

‫מה הם עשו שם‪:‬‬

‫מדענים לקחו את הציטוקינים הידועים ‪ -‬חילקו לתתי משפחות (לפי דמיון ביניהם) ‪ -‬ואז בנו אלוגריתם ‪ -‬הנחת עבודה‬ ‫‪‬‬
‫שכל תת משפחה של טייפ ן‪ II ,‬וכו' מאב דקמון שעבר הכפלות והמחשב מחפש ציטוקינים תיאורטיים‬
‫עושים ‪ PCR‬ורואים מי אמיתי באמת ממה שהמחשב מציע ע"י ניסיון להגביר גנים שהמחשב הציע‬ ‫‪‬‬
‫ככה גילו את ציטוקין ‪ 27IL‬ואחריו התגלו עוד הרבה בשיטה הזו‬ ‫‪‬‬
 ‫הרצאה ‪28/11/21 - 8‬‬

‫הקדמה‬

‫בדיקה כמה התגובה החיסונית השתפרה‬

‫לוקחים נוגדנים מתגובה חיסונית ראשונה ושלישית ועושים השוואה ביןניהם‬ ‫‪‬‬

‫אפיניטי מוטוריישן? ‪ -‬מוטציות שיכולות להיות בתוך הסגמנט‬

‫עושים סיקוונס ורואים כמה מוטציות קורות בין חיסון לחיסון ביצירת אפיני מוטוריישן בחיסונים ‪ -‬מראה שאחרי ‪ 3-4‬חיסונים‬
‫כבר בקושי קורות מוטציות‬

‫חיסון שני מראש לא אופטימלי ‪ -‬הוא ידעך מהגוף‬

‫חיסון שלישי כבר פחות דועך (בהנחה והוירוס לא עובר שינוי‪/‬מוטציה שגורמת לחיסון לא להיות אפקטיבי נגדו)‪.‬‬

‫‪Cytokine Nomenclature‬‬

‫בתוך ציטוקינים ‪ -‬ועדה ב‪ ?1979-‬שהחליטו לקרוא להם לפי סדר גילוי (חוץ מ‪ 1-‬ו‪ 2-‬שהוחלפו בסדר)‬

‫היו שהתנגדו לזה והגדירו כמה לפי אופי ביולוגי ולא בשיטה רצה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Interferons‬משפחה שונה ברצף החלבונים בא‪ ,‬לא אותה קבוצה כמו השאר ‪ -‬ואלפא שונה מבטא שונה מגמא בתוכה‬

‫אינטרפרון אלפא ובטא מעלה ‪ MHC‬קלאס ‪ I‬בתאים שנדבקו בוירוס (לא תורמים לקלאס ‪)2‬‬

‫אינטרפרון גמא מעלה את קלאס ‪( II‬יכול גם להעלות את קלאס ‪)1‬‬

‫ציטוקיני ‪( TNF‬טומור אינטרפרון פקטור) ‪ -‬אינטרפרונים נוספים‬

‫הוספה שלהם לתאי ג'ורקד? ‪ -‬זה הרג אותם ‪ -‬אפופטוזיס (בהתחלה קראו לו נקרוזיס פקטור אבל זה לא באמת נכון וזה‬ ‫‪‬‬
‫אופופטוזיס)‬
‫‪ TNF‬בטא ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫כציטוקין ‪ -‬מדכא פעילות עודפת של מע' החיסון ‪ -‬ציטוקין רגולטורי‬ ‫‪o‬‬
‫כהורמון ‪ -‬בשיקום פצעים ‪ ‬נחשב ל‪( GH-‬פקטור גדילה)‬ ‫‪o‬‬
‫גדילת כלי דם שמאפשר יצירת עור חדש (דומה לגיו‪-‬גנזה)‬ ‫‪‬‬
‫הפרשת פיברין ‪ -‬חומר שיוצר את כיסוי העור שלא ימשיך להזדהם (ברמה נאותה זה טוב ובעודף זה גרוע)‬ ‫‪‬‬

‫פיברין ‪-‬‬

‫ברמה נמוכה של הגלדת פצע זה טוב‬

‫רמה בינונית ‪ -‬תפקיד חשוב‬

‫רמה גבוה ‪" -‬על הפנים"‬

‫רמה בינונית של פיברין‬

‫למנשה יש דלקת ריאות חיידקית כרונית (חיידק יושב בריאות וטוב לו)‬ ‫‪‬‬

‫אחרי תקופה מע' החיסון מרימה ידיים ‪ -‬לא מצליח לנקות את החיידק‬
 ‫אפשרויות‪:‬‬

‫מנשה ימות מהזיהום בריאות‬ ‫‪.1‬‬

‫שליפת נשק יום הדין ‪ ‬הפרשת ‪TGF-beta‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪TGF-beta‬‬

‫מופרש ממאקרופאג'ים באזור הדלקתי ‪ -‬מדכאים תגובת יתר של מע' החיסון‬

‫הוא פועל כ‪ GH-‬ולהפרקשת פיברין מתאי אפיתל בריאה‬

‫נוצר עיגול צלקתי שמבודד את האזור הנגוע משאר הריאה והגוף‬

‫‪ ‬מנשה יכול להמשיך לחיות ויופי‪-‬טופי ‪ -‬אבל לזכור שתמיד בריאה שלו יש צלקת ובה מאקרופאג'ים ובהם חיידקים חיים‬

‫כשהגוף ייחלש הצלקת יכולה להתפרק והחיידק יצא לחופשי ובאיזשהי נקודה בחיים זה יתקוף אותו ובאסה לו‬

‫‪ TGF-beta‬מופרש בכל מקרה במצב דלקתי כרוני‬

‫בד"כ במחלות של השתלה לא מוצלחת ‪ -‬השתל תוקף את הגוף ונוצר פיברוזיס רב‪-‬מערכתי ‪ -‬זה מחלת סקלרו‪-‬דרמה ולא‬
‫הצליחו עם נוגדנים נגד זה‪..‬‬

‫השתל דוחה את הגוף ‪ -‬דחייה מאוד אלימה וזה מוביל לפיברוזיס‬ ‫‪‬‬

‫פיברוזיס ‪ -‬הפרשת פיברין ע"י תאי אפיתל או מאקרופאגים ברקמה דלקתית‬

‫גילוי ובידוד ציטוקינים ‪ -‬בהתחלה בשיטות קלאסיות‪:‬‬

‫יצירת תגובה חיסונית מחוץ לגוף‬

‫לקחו ציטוקינים מאדם (דוגמת דם) לתרבית תאים‪ -‬גירו אותם להתחלק בתרבית מחוץ לגוף (הוספת ‪ BCG‬שגורם לתגובה‬ ‫‪‬‬
‫של מאקרופוג'ים)‬
‫מאקרופאגים יבלעו אותם ויציגו לתאי ‪ T‬שיש בדם ויגרמו להם להתחלק‬ ‫‪o‬‬
‫תאי זיכרון בתרבית מתחילים להתחלק (תאי ‪)T‬‬ ‫‪‬‬

‫** חצי מתאי ‪ T‬בדם זה תאי זיכרון ‪ -‬חלקם הגדול נגד שחפת ‪ -‬כי יש חיידקים באוויר שמעוררים אותם (לא אלימים)‬

‫איסוף תאי ה‪ T-‬מהתרבית ובידוד חלבונים בערת מכשיר ‪PLC‬‬

‫בודקים אם יש לו השפעה חיסונית‬

‫אם כן ‪ ‬מסמנים את החלבון (כמו לדוג' פלואורצנסיה‪ ,‬רדיו‪-‬אקטיב‪ )..‬ומנסים לבודד את הרצפטור שלו בגוף‬

‫ואז יכול להיות הגדרה של ציטוקין ‪ +‬רצפטור שלו‬

‫תחילת שנות ה‪ - 2000-‬ביו‪-‬אינפורמטיקה‬

‫לקחו את כל ‪ 22‬בציטוקינים שהיו ידועים ובנו לוגריתם (נוסחאות מתמטיות) ‪ -‬הנחת עבודה שאותם ‪ 21-22‬ציטוקונים שהיו‬
‫מוכרים מורכבים ממשפחות שבכל אחת אב קדמון שיצר את "הבנים" שהם מוטציות שונות שלו‬

‫זו הנחה שידועה לרוב הגנים המוכרים בעולם ‪ -‬לדוג' המוגלובין זה כך ‪ -‬זה מוטציות של אב קדמון‬ ‫‪‬‬

‫לקחו משפחה שיש בה לפחות ‪ 3‬בנים ‪ +‬ידע גנומי ‪ +‬הנחת אב קדמון‬

 ‫‪ ‬בדיקה במחשב מי יכול להיות האב הקדמון וחיפוש תיאורטי של ילדים נוספים תיאורטיים שיצאו ממנו‬

‫דרך נוספת ‪-‬‬

‫אנילינג‬

‫לקחת את ה‪ 3-‬שדומים אחד לשני ‪ -‬לשים אותם אחד מעל השני‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש אזורים שמורים שדומים בכולם‬ ‫‪‬‬
‫בד"כ אזורים שמורים חשובים לפונקציה הביולוגית של תוצר הגן‬ ‫‪‬‬

‫‪ - PCR‬עושים ‪ PCR‬עם פריימרים מקבילים של הגנים על האזורים השמורים‪:‬‬

‫מקבלים רצפים ומבדילים בין הרצפים‬ ‫‪‬‬

‫יצאו בטוח ‪ 3‬הרצפים הידועים (כי התחלנו על בסיסים) ‪ -‬אם יוצאים עוד רצפים בודקים אם זה הומולוגי לציטוקינים‬ ‫‪o‬‬
‫‪ -‬אז אפשר לשלוף את הגן של זה ויש ציטוקין חדש‬
‫טכנו' ישנה ‪ -‬חיידקים שיפצלו את הגנים‬ ‫‪‬‬
‫שנים אחרונות ‪ -‬מכונה שעושה ‪ - SS-RNA‬וחיפוש רצפים שלא גילו בעבר‬ ‫‪‬‬
‫אם יש "מזל" ‪ -‬מוצאים עוד רצף דומה‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬גן ראשון שנמצא בשיטה זו זה אינטר‪-‬לוקין ‪( 27‬ואחריו נמצאו עוד‪)..‬‬

‫אחרי זה משתמשים בתוצר ה‪ PCR-‬כדי לבנות את החלבון‬

‫‪ ‬שימוש בגן שהגברנו למצוא את הגן של החלבון על ה‪ DNA-‬ולהמשיך הלאה‪..‬‬

‫דוגמה‬

‫לקחו את ‪ 12IL‬ו‪  23‬בעזרתם הגיעו ל‪27-‬‬

‫‪ ‬עם שלושתם הגיעו ל‪35-‬‬