‫נושא ‪Oatley, Thomas. (2012).

International Political Economy: Interests and Institutions in the Global - 1‬‬

‫‪Economy. New York, Pearson, Ch. 1, pp. 1-20‬‬

‫אנו חיים בכלכלה גלובלית‪ .‬משמעות הדבר היא שאנחנו צורכים מוצרים באופן קבוע שמיוצרים מחוץ לארצות בהם‬ ‫‪‬‬
‫אנחנו גרים‪.‬‬
‫כלכלה פוליטית בינ"ל (‪ ) IPE‬בוחן את החיים בכלכלה הגלובאלית תוך התמקדות במאבק הפוליטי בין המרוויחים‬ ‫‪‬‬
‫והמפסידים מהתנועות בכלכלה הפוליטית‪.‬‬
‫כלכלה פוליטית כתחום מחקר מבקש להבין כיצד תמורות כלכליות גלובליות מעצבות מדיניות כלכלית של מדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ארבעה תתי נושאים של מחקר הכלכלה הפוליטית הבינ"ל‪:‬‬
‫מערכת המסחר הבינ"ל – ‪ :International Trade System‬בליבה יושב ה‪ ,WTO-‬בו חברים ‪ 147‬מדינות שיכולות‬ ‫‪.1‬‬
‫להשתתף במסחר בינ"ל ביניהן בצורה שוויונית לחלוטין (כל מדינה חברה יכולה לקבל גישה לשוק של כל מדינה אחרת)‪.‬‬
‫ה‪( WTO-‬וה‪ GATT-‬שקדם לו )‪ )(General Agreements on Tariffs and Trade‬אפשרו למדינות להוריד בהדרגה את‬
‫המכסים וחסמי סחר במוצרים ושירותים בינ"ל אחרים‪ .‬עם הביטול ההדרגתי של חסמים אלה‪ ,‬המסחר הבינ"ל הלך‬
‫וצמח‪.‬‬
‫המערכת המוניטרית הבינ"ל – ‪ :International Monetary System‬מאפשרת לאנשים החיים במדינות שונות לבצע‬ ‫‪.2‬‬
‫עסקאות כלכליות האחד עם השני‪.‬‬
‫חברות רב‪-‬לאומיות – )‪ :Multinational Corporations (MNCs‬מדובר בפירמה ששולטת במתקני ייצור המתקיימים‬ ‫‪.3‬‬
‫לפחות ב‪ 2-‬מדינות‪ .‬יחד הן מהוות כרבע מהייצור הכלכלי העולמי וכשליש מהמסחר העולמי‪.‬‬
‫פיתוח כלכלי – ‪ :Economic Development‬בתקופה שאחרי מלחה"ע‪ ,‬מדינות מתפתחות אימצו אסטרטגיות של פיתוח‬ ‫‪.4‬‬
‫שקיוו שיובילו להעלאת ההכנסה ע"י עידוד התיעוש‪ .‬יש וויכוח לגבי עד כמה אסטרטגיות אלה צלחו (מדינות ה‪NIC-‬‬
‫לעומת מדינות אחרות שלא הצליחו)‪ .‬המחקר בתחום הפיתוח הכלכלי מתמקד באסטרטגיות השונות שמדינות‬
‫בחרו\ מפתחות ומדוע בחרו בהן‪ ,‬כמו גם מדוע אסטרטגיה אחת הייתה מוצלחת יותר מהשנייה והאם ההשתתפות בכלכלה‬
‫הגלובלית תורמת לפיתוח כלכלי או מכשילה אותו‪.‬‬

‫בכל אחד מ‪ 4-‬התחומים‪ ,‬החוקרים של הכלכלה פוליטית הבינ"ל מנסים לענות על ‪ 2‬שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד הפוליטיקה מעצבת את ההחלטות שחברות )‪ (societies‬מקבלות בנוגע לניצול המשאבים שבידיהן‪ ,‬ואת ההחלטות‬
‫של מדינה איך להשתמש במשאביה? ‪ -‬מדיניות החוץ הכלכלית של מדינה (מדיניות סחר‪ ,‬מדיניות שער החליפין‪ ,‬מדיניות‬
‫ביחד לחברות רב‪ -‬לאומיות וכו') תשפיע מאוד על החלטה מעין זו‪ .‬מדיניות חוץ כלכלית‪ ,‬בתורה מושפעת מפוליטיקה‪.‬‬
‫המחקר בנודע לכלכלה פוליטית בינ"ל הוא במידה רבה המחקר של השפעת מאבק בין "מרוויחים ומפסידים"‬
‫מהשתתפות בכלכלה הגלובלית על המדיניות‪.‬‬
‫‪ .2‬מהן ההשלכות של החלטות בדבר כיצד יש לחלק את המשאבים? יש ‪ 2‬השלכות‪:‬‬
‫‪ ‬השלכות ברמת הרווחה – ‪ Welfare Consequences‬ההשלכה על הרווחה החברתית‪.‬‬
‫‪ ‬השלכות ברמה החלוקתיות – ‪ Distributional Consequences‬ההשלכה על כיצד ההכנסה מחולקת בין‬
‫קבוצות בתוך מדינה ובין מדינות שונות‬
‫כתוצאה מ‪ 2-‬שאלות אלה התפתחו ‪ 2‬מסורות מחקר בכלכלה פוליטית בינ"ל‪:‬‬
‫‪ :Explanatory Studies .1‬ניסיון למצוא הסברים‪ ,‬תשובה ל"למה" – למה מדינות שונות נוקטות במדיניות חוץ כלכליות‬
‫שונות‪ .‬מתמקד יותר במדיניות ופחות בתוצאותיה על הרווחה של האנשים‪.‬‬
‫‪ : Evaluative Studies .2‬ניסיון להעריך ולאמוד את תוצאות המדיניות‪.‬‬
‫ארבע אסכולות בכלכלה פוליטית בינ"ל‬
‫מרקיסזם‬ ‫ליברליזם‬ ‫מרקטנליזם‬
‫מעמדות‬ ‫השוק‬ ‫המדינה‬ ‫השחקן‬
‫החשוב‬
‫ביותר‬
 ‫על המדינה להתערב כמה שפחות מי שקובע את הקצאת המשאבים הם‬ ‫הקצאת משאבים‬ ‫תפקיד‬
‫– כוחות השוק יקבעו איך הקפיטליסטים ולא כוחות השוק או המדינה‪.‬‬ ‫המדינה‬
‫המשאבים מחולקים‪ .‬תפקיד‬
‫המדינה‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת זכויות הקניין על‬
‫רכוש ומשאבים והחוזים‬
‫של העברתם בין פרטים‬
‫ואכיפתם‬
‫ממשלתית‬ ‫‪ .2‬התערבות‬
‫במקרים של כשלי שוק –‬
‫‪market failures‬‬
‫לפי מרקס‪ ,‬המחליט על הקצאת משאבים‬ ‫רעיונות ‪ .1‬חוזק כלכלי הוא ‪ .1‬מטרת העושר להעשיר את‬
‫בעולם קפיטליסטי‪ :‬התאגידים הגדולים‪ .‬לפי‬ ‫הפרט ולא להעצים את‬ ‫קריטי‬ ‫מרכיב‬ ‫מרכזיים‬
‫מרקס‪ ,‬הקפיטליזם מאופיין על ידי ‪ 2‬דברים‪:‬‬ ‫המדינה‬ ‫של‬ ‫בעוצמתה‬
‫הבעלות הפרטית על אפשרויות הייצור (או‬ ‫‪ .2‬המדינה מתעשרת ממסחר‬ ‫מדינה‬
‫ההון) ועבודה בשכר )‪.(wage labor‬‬
‫בלי קשר למאזן בין ייבוא‬ ‫‪ .2‬מסחר יכול להשיג‬
‫לייצוא‪ ,‬כל עוד היא מייצרת‬ ‫למדינה‪,‬‬ ‫עושר‬
‫את מה שיש לה יתרון יחסי בו תהיה מהפכה מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫בתנאי שיש מאזן‬
‫‪ .1‬ריכוז הון בידי מיעוט‬ ‫שעלות‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫ומייבאת‬ ‫מסחר‬
‫‪ .2‬ירידה ברווח שתוביל להורדת‬ ‫גבוהה‬ ‫אצלה‬ ‫הייצור‬ ‫כלכליות‬ ‫פעילויות‬ ‫‪.3‬‬
‫משכורות העובדים‬ ‫הן ‪ .3‬ההתעשרות של המדינה לאו‬ ‫מסוימות‬
‫‪ .3‬חוסר איזון בין היכולת לייצר סחורות‬ ‫סחורות‬ ‫מייצור‬ ‫נובעת‬ ‫דווקא‬ ‫יותר‬ ‫ערך‬ ‫בעלות‬
‫ליכולת לקנות אותם‬ ‫מאחרות‬

‫האינטראקציה הכלכלית הבינ"ל מאופיינת‬ ‫האינטראקציה הכלכלית הבינ"ל‬ ‫ההקשר האינטראקציה‬

‫במאבק חלוקתי בין עבודה והון בתוך‬ ‫היא סה"כ הרמונית‪ .‬מאחר וכל‬ ‫הבינ"ל‬ ‫הפוליטי הכלכלית‬
‫המדינות ובמאבק החלוקתי בין מדינות‬ ‫המדינות סה"כ מרוויחות ממסחר‬ ‫במאבק‬ ‫מאופיינת‬
‫מפותחות (תיעוש רציני) למתפתחות ברמה‬ ‫בינ"ל‪ ,‬קונפליקטים כלכלים בינ"ל‬ ‫כאשר‬ ‫חלוקתי‪,‬‬
‫הבינ"ל‪.‬‬ ‫הם נדירים‪ .‬האתגר‪ ,‬לפי‬ ‫מנסות‬ ‫ממשלות‬
‫הליברלים‪ ,‬הוא ליצור מוסדות‬ ‫ולשמר‬ ‫להתחרות‬
‫בינ"ל שיהוו את המסגרת‬ ‫תעשיות מסוימות‪.‬‬
‫שתאפשר לממשלות לחתום על‬
‫הסכמי סחר חופשי בינ"ל‪.‬‬
‫במרקסיזם השחקן המרכזי הוא המעמדות‪,‬‬ ‫בליברליזם השחקן החשוב ביותר‬ ‫במרקנטליזם השחקן‬ ‫שורה‬
‫המדינה נשלטת ע"י המעמד הקפיטליסטי‪.‬‬ ‫הוא הפרט ועל המדינה לשמור על‬ ‫החשוב ביותר בכלכלה‬ ‫תחתונה‬
‫המטרה של המדיניות הכלכלית צריכה להיות‬ ‫המדיניות‬ ‫מטרת‬ ‫זכויותיו‪.‬‬ ‫המדינה‪,‬‬ ‫הוא‬
‫חלוקה שווה של עושר‪.‬‬ ‫הכלכלית היא להגביר את‬ ‫שתפקידה להתערב כדי‬
‫הרווחה‪.‬‬ ‫למקסם את עוצמתה‪.‬‬

‫אסכולה רביעית בכלכלה פוליטית בינ"ל‬

‫טוענת שממשלות מאמצות מדיניות חוץ כלכלית שנובעת מהאינטראקציה בין האינטרסים השונים של שחקנים שונים‬ ‫‪‬‬
‫בחברה לבין מוסדות פוליטיים‪.‬‬
‫האינטרסים ‪ -‬המטרות אותם רוצים להשיג השחקנים השונים (פרטים‪ ,‬פירמות‪ ,‬וועדי עובדים‪ ,‬ממשלות וכו') דרך עיצוב‬ ‫‪‬‬
‫מדיניות החוץ הכלכלית‪ .‬האינטרס הוא תמיד להגדלת ההכנסה‪.‬‬
‫איך הם מתהווים?‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬אינטרסים חומריים )‪(material interests‬‬
‫‪ .2‬אינטרסים מורכבים מרעיונות ואמונות במנגנונים כלכליים‬
‫המוסדות הפוליטיים כמביאים לידי ביטוי האינטרס ‪ -‬המוסדות מחליטים מיהן הקבוצות שהאינטרסים שלהם יכריעו‬ ‫‪‬‬
‫בסוף באותה המדינה‪.‬‬
‫רקע היסטורי – כל הסיפור מאז הכלכלה הגלובלית במאה ה‪ >- 19-‬מלחה"ע ה‪ >- 1-‬נפילת הבורסה ב‪ >- 1929-‬מלחה"ע ה‪-‬‬
‫‪ >- 2‬משטר ברטון וודס‪.‬‬

‫נושא ‪Homer-Dixon, T.F (1999). Environment, Scarcity and Violence, New Jersey: Princeton University :2‬‬
‫‪Press, Ch. 2-3, pp. 12-46.‬‬
‫‪ ‬מחסור במשאבי טבע גורם למתחים חברתיים במדינות‪ .‬מתחים אלו לא גורמים למלחמות בין מדינות אבל כן לאלימות‬
‫אזרחית‪.‬‬
‫‪ ‬לטענת דיקסון המצב רק יחמיר בגלל גידול האוכלוסייה והעלייה בצריכת משאבים‪.‬‬
‫‪ ‬קובעי מדיניות ואזרחים בעולם המתועש מתעלמים מהבעיה של המדינות המתפתחות למרות הסכנות שזה משקף להן‪.‬‬
‫‪ ‬אנחנו נראה י רידה בכמות האדמה הטובה לגידול יבולים יחד עם ירידה בכמות היערות‪ .‬בנוסף נראה התרוקנות של‬
‫מקורות מים ושטחי דיג טבעיים‪.‬‬
‫‪ ‬ישנן שלוש סיבות הגורמות למחסור סביבתי‪:‬‬
‫‪ .1‬היצע יורד – התרוקנות וירידה בכמות המקורות‪.‬‬
‫‪ .2‬ביקוש עולה – עלייה בכמות האנשים‪ .‬גידול אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .3‬מחסור מבני (חלוקה לא שיוויונית) – קבוצות מסוימות באוכלוסייה עם יותר כסף ועוצמה מקבלות חלקים יותר‬
‫גדולים מהמשאבים מאשר שכבות אוכלוסין עם פחות כסף ועוצמה‪.‬‬
‫‪ o‬בגלל ההיצע הקטן והביקוש הגדל‪ ,‬שכבות אוכ' עשירות שמות לב למחסור ומשתמשות באמצעים שלהן כדי‬
‫לקבל גישה רחבה יותר אל המשאב‪ .‬הדבר גורם מחסור מבני חמור בשכבות החלשות‪.‬‬
‫‪ o‬דחיקה אקולוגית לשוליים – מחסור מבני משתלב עם גידול אוכלוסיות ודוחק אוכלוסיות עם פחות גישה‬
‫למשאבים אל אזורים שוליים‪.‬‬
‫‪ ‬מחסור סביבתי גורם בעקיפין לאלימות‪ .‬אלימות זו היא בעיקר פנימית‪.‬‬
‫‪ ‬למרות שלא מדובר במלחמות בין מדינות‪ ,‬פגיעה ביציבות של חלק מהמדינות כתוצאה מהמחסור‪ ,‬משפיע באופן נרחב‬
‫על בטחון איזורי ועולמי‪:‬‬
‫‪ .1‬הודו ‪ -‬מחסור במשאבים כפריים (מים‪ ,‬אדמה מניבה‪ ,‬עץ הסקה‪ )..‬והגידול באוכ'‪ ,‬בשילוב עם המחסור במקומות‬
‫עבודה כפריים וליברליזציה כלכלית בערים גרמו להבדלים בעושר בין הגרים בעיר לבין הגרים בכפר‪ .‬הבדלים אלו‬
‫גורמים לגלי הגירות‪.‬‬
‫‪ .2‬סין ‪ -‬גידול באוכ' וצריכה מוגברת בעקבות הצמיחה הכלכלית גורמת למחסור איזורי במים ואדמה‪ .‬סין מתמודדת‬
‫עם ‪ 3‬בעיות‪ :‬עלייה בהבדלים בין מעמדות‪ ,‬מחסור בכסף ממשלתי ורגישות לאסונות טבע ושינויים חדים בכלכלה‬
‫העולמית‪.‬‬
‫‪ ‬ישנן שלוש גישות המתייחסות לקשר בין גידול אוכלוסייה‪ ,‬מחסור במשאבי טבע ושגשוג‪:‬‬
‫אנליסטים‬ ‫כלכלנים אופטימיים‬ ‫ניאו‪-‬מלתוסיאניזם‬
‫העקרון המלתוסיאניסטי קובע טוענים שבני אדם מצליחים באמצעות טכנולוגיה כמו הכלכלנים האופטימיים הם‬
‫כי מחסור ועוני הם ההשלכות של וכושר המצאה להתגבר על הקשיים‪ .‬טוענים שבשני מאמינים שמוסדות וסידורים‬
‫העשורים האחרונים המגמה הייתה דווקא לא עלייה חברתיים הם שגורמים לשגשוג‬ ‫שני גורמים –‬
‫במחסור אלא עלייה בהון מצטבר‪ .‬הבעיה היא שרוב ולא גישה למשאבי טבע‪ ,‬אבל‬
‫חוסר נגישות למשאבים וביקוש המחסור הרציני קורה במדינות חלשות‪ ,‬שם נדרשים בניגוד אל הכלכלנים שמדגישים‬
‫הפתרונות הכי מתוחכמים ויעילים‪ ,‬אבל שם גם לרוב את חשיבות השוק הם מטילים‬ ‫גובר למשאבים‪.‬‬
‫בהמשך כלכלנים פירשו את יש גישה מוגבלת לכסף‪ ,‬בירוקרטיה לא מתפקדת‪ ,‬את האשמה על החלוקה האי‪-‬‬
‫דבריו וטענו כי גידול אוכלוסין ממשלה חלשה‪ ,‬שחיתות ובריחת מוחות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שיוויונית של הון ועוצמה‪.‬‬
‫גורם לירידה בייצור של אוכל פר המחסור גורם לרוב ליריבות בין מחנות פוליטיים או‬
‫אדם ועוני‪ .‬זאת שכן‪ ,‬באיזשהו קבוצות אליטה ומעכבות את ההגעה לפתרון‪ .‬אם כך לטענתם‪ ,‬עוני ואי‪-‬שיווין הם‬
‫שלב‪ ,‬על קרקע סטטית‪ ,‬פוליטיקה היא מרכיב חשוב המשפיע על האם הגורמים לגידול אוכ' מואץ‬
‫שמרוקנות‬ ‫הכמות המיוצרת לא מספיקה חברות יסתגלו באופן מוצלח למחסור סביבתי ‪ -‬ולפרקטיקות‬
‫לכמות האוכל שנצרכת בעקבות בניגוד למלתוסיאנים‪ ,‬הם מאמינים כי מדיניות משאבים‪ ,‬ולא התוצאות‪.‬‬
‫ממשלתית‪ ,‬טכנולוגיות ומוסדות (במיוחד שווקים)‬ ‫הגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫הם הגורמים החשובים ביותר בתגובה לחוסר‬
‫במשאבים‪.‬‬
‫‪ ‬תוך כדי הדיון בין שלושת הגישות‪ ,‬התפתח המחקר בנושא ונמצא כי למערכות סביבתיות כגון אקלים‪ ,‬יערות‬
‫והאוקיאנוסים יש השפעה עצמאית על הנגישות הפיזית של המשאבים‪ .‬דיקסון מאמין כי השפעה זו היא שלילית‪.‬‬
‫‪ ‬ישנו קושי גדול בניסיון לצפות ולנהל מערכת סביבתיות ולמנוע מחסור במשאבים‪ .‬גורמים שמשפיעים על הקושי לחזות‪:‬‬
‫‪ .1‬אפקט ה"סף" ‪ -‬המערכות עלולות להגיב באיטיות רבה לשינוים של בני האדם ולהראות עמידות כלפיהם‪ ,‬אך‬
‫באיזשהו שלב‪ ,‬כשהמערכת מגיעה לסף היכולת שלה לספוג את הפגיעה‪ ,‬כל שינוי נוסף קטן במערכת עלול לפתע‬
‫לדחוף את המערכת אל מעבר לסף היכולת שלה ולגרום לשינוי מהיר למצב מערכתי שונה‪.‬‬
‫‪ .2‬אירועים קיצוניים ‪ -‬גם אם קורים אירועים בסדר גודל קטן שלא דוחפים את המערכת לסדר חדש‪ ,‬כמו עליה‬
‫בשתיים‪ ,‬שלוש מעלות‪ ,‬עלולה להיות להם השפעה הרסנית על תחומים בתוך המערכת‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכת סביבתיות כמו מזג האוויר‪ ,‬חוות דגים‪ ,‬אדמות ויערות הן דינמיות ומקיימות תלות גומלין‪ .‬פגיעה במערכת‬
‫אחת כנראה תגרום פגיעה במערכות נוספות‪.‬‬
‫‪ .4‬תלות הגומלין של המערכות גורמת לכך שעלולה להיגרם פגיעה משולבת שתהיה חמורה יותר מהפגיעה שכל אחת‬
‫מהן הייתה גורמת באופן עצמאי‪.‬‬
‫המסקנה של דיקסון‬

‫חברות חייבות להיות מסוגלות לספק יותר פריון חברתי וטכנולוגי על מנת להסתגל למחסור העולה במשאבים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחסור חמור עלול לעורר תחרות בין קבוצות חזקות ואליטות על מנת להגן על האינטרסים שלהם ותחרות זו‬ ‫‪‬‬
‫שנקראת "מתח חברתי " עלולה למנוע את האספקה של הפריון‪ ,‬ז"א של מוסדות וטכנולוגיה‪ ,‬הנדרש להקל על‬
‫המחסור‪.‬‬
‫מחסור משפיע לרעה על כושר המצאה‪ ,‬כל הסתגלות מוסדית וטכנולוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האנליסטים צדקו בכך שהדגישו את אי השיוויון החברתי אבל לטענתו זה מתבטא בכך שסדר חברתי בלתי שיוויוני‬ ‫‪‬‬
‫בעל מחסור סביבתי בעל יותר סיכויים לגרום למתחים חברתיים חמורים‪ .‬הסדר החברתי מתחבר למחסור ויוצר‬
‫תחרות חברתית הרסנית שמעכבת הסתגלות של טכנולוגיה ומוסדות‪.‬‬
‫מאמין שבשנים הקרובות נראה עלייה בהסתעפות בין חברות שמצליחות לספק פריון לבין כאלה שלא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נושא ‪ : 3‬סמית‪ ,‬א‪( .‬תשנ"ז)‪ .‬עושר העמים‪ :‬ספרים א‪ -‬ג‪ .‬תל אביב וירושלים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪17-‬‬
‫‪.95-107 , 22‬‬
‫תועלת הפרט ו"היד הסמויה"‬

‫סמית ביקש להסביר את הכוח המתמרץ והמווסת את הפעילות הכלכלית של החברה האנושית‪ ,‬באמצעות עיקרון בסיסי‬ ‫‪‬‬
‫אחד‪" :‬תועלת הפרט" או "אנוכיותו"‪.‬‬
‫על אף שכל אחד מן הפרטים פועל לתועלתו האישית‪ ,‬כאמור‪ ,‬ישנה "היד הסמויה"‪ ,‬המוליכה את פעילותו לקראת מטרה‬ ‫‪‬‬
‫שלא התכוון להגיע אליה כלל – על ידי מאמץ לקידום תועלתו‪ ,‬הוא מקדם את האינטרס של החברה כולה‪ .‬אותה "יד‬
‫סמויה" היא מנגנון המחירים – מחירי מוצרים ומחירי גורמי ייצור כאחד‪.‬‬
‫בדרך זו מובטחת הרמוניה במערכת כולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי סמית‪ ,‬מדובר ב"זכות טבעית" של כל אדם‪ ,‬בדומה לזכויותיו הפוליטיות‪ ,‬שעוגנו בהצהרת העצמאות של ארה"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סמית מראה כי מזעור תפקיד הממשלה במשק יאפשר התקרבות ל"סדר טבעי"‪ ,‬אשר יבטיח את מירב התועלת ואת‬ ‫‪‬‬
‫הרווחה הכלכלית לחברה כולה‪.‬‬
‫עושר בזרם ומגבלת המחסור‬

‫"העושר"‪ ,‬לפי סמית‪ ,‬הוא זרם של מוצרים‪ ,‬אותם ניתן לייעד לשימושים שלהם ניתנת עדיפות ע"י מקבלי הכנסה‪ .‬מדובר‬ ‫‪‬‬
‫על זרם שמתחדש בכל יחידת זמן (שנה)‪ ,‬ולא במלאי‪.‬‬
‫התפיסה הזו סתרה את התפיסה המקובלת שעושר מתבטא במלאי של מתכות יקרות – זהב וכסף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השערתו של סמית‪ ,‬שהתוצר הלאומי תלוי במדדי התשומה של גורמי הייצור המוגבלים בגודלם‪ ,‬כאשר הדגש הוא על‬ ‫‪‬‬
‫מגבלת ההון‪ ,‬הוא הרעיון בדבר "פונקציית ייצור מצרפית"‪.‬‬
‫המימד המיקרו‪-‬כלכלי – פריון‪ ,‬חלוקת עבודה וטכנולוגיה‬

‫לפי סמית‪" ,‬פונקציית הייצור המצרפית" היא התלות של ממדי התוצר‪ ,‬בממדי התשומה של העבודה וההון‪ .‬פריון‬ ‫‪‬‬
‫העבודה‪ ,‬כלומר‪ ,‬התפוקה לעובד‪ ,‬מותנה בכמות המכונות‪ ,‬באיכותן ובהקצאה יעילה של העיסוקים השונים בין העובדים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬ב"חלוקת העבודה"‪ ,‬ובמילים אחרות – בממדיה ובאופיה של ההתמחות‪.‬‬
‫השינויים בטכנולוגיה – "חלוקת העבודה"‪ ,‬לפי סמית – הם שתורמים את התרומה המכרעת לקצב גידולה של הצמיחה‬ ‫‪‬‬
‫הכלכלית‪ .‬מסקנתו של סמית היא כי חלוקת העבודה מבטיחה בכל ענף גידול תואם בפריון העבודה‪.‬‬
‫ההנמקה הכלכלית ליתרונם של החליפין ושל חלוקת עבודה מתבטאת בכלל הקבוע שכדאי לקנות בזול ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העובדה שבמשק אחד ניתן לקנות מוצר מסוים בזול יותר מאשר במשק אחר‪ ,‬מעידה על כך שלמשק הזול יש יתרון מוחלט‬
‫בייצור המוצר‪.‬‬
‫ישנם שני משתנים כלכליים ומשתנה חיצוני הקשור רק חלקית במערכת הכלכלית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬המצאות וחידושים של "יצרני מכונות"‪.‬‬
‫‪ .2‬גודל השוק וממדי מלאי ההון הם מושגי המפתח הקובעים את העוצמה ואת המגמה של התפתחות חלוקת העבודה‪.‬‬
 ‫‪ .3‬העלייה בפריון העבודה תלויה גם בהגדלת תשומת ההון‪ ,‬שחייבת להתבטא גם בגידול יחס הון – עבודה‪.‬‬

‫פרק א' – על חלוקת העבודה‬

‫‪ ‬חלוקת העבודה מאפשרת מיומנות וייצור משופרים‪ .‬בע בר אדם אחד עשה מספר עבודות בעוד שהיום לכל אחד התפקיד‬
‫שלו וההתמקצעות בתפקידו‪ ,‬כל בורג הוא חלק מהמערכת‪.‬‬
‫‪ ‬חלוקת עבודה גורמת לגידול יחסי בפריון העבודה‪ .‬חלוקת העבודה מגדילה משמעותית את הפריון בעיקר בענפי‬
‫התעשייה‪ .‬יוצא הדופן הוא ענף החקלאות‪ ,‬בו קשה להפריד בין שלבי העבודה‪ ,‬בין היתר בגלל חילופי העונות‪.‬‬
‫‪ ‬ישנם שלושה גורמים לגידול בכמות העבודה שמספר שווה של עובדים יכולים לעשות בזכות חלוקת העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬השיפור במיומנותו של כל עובד ועובד‪.‬‬
‫‪ .2‬חיסכון בזמן המתבזבז בדרך כלל במעבר מסוג אחד של עבודה למשנהו‪.‬‬
‫‪ .3‬המצאת מכונות רבות המקלות על העבודה‪ ,‬מקצרות אותה ונותנות בידי אדם אחד לעשות את מלאכתם של רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הגידול העצום בתוצר עקב חלוקת עבודה הוא שמחולל בחברה (שמנוהלת כהלכה) שפע כלכלי‪ ,‬המגיע עד המעמדות‬
‫הנמוכים ביותר בעם‪.‬‬

‫פרק ב' – על העיקרון המביא לידי חלוקת עבודה‬

‫חלוקת העבודה שיתרונותיה כה רבים אינה פרי תבונה אנושית הצופה את העושר הכללי שהחלוקה מולידה ושואפת‬ ‫‪‬‬
‫אליו‪ ,‬אלא תוצאה איטית והדרגתית של נטייה מסוימת בטבע האדם‪ -‬הנטייה לסחור‪ ,‬להמיר ולחליף דבר בדבר‪.‬‬
‫כך אנו משיגים איש מרעהו את רוב השירותים הטובים שאנחנו זקוקים להם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אלמלא הנטייה לסחור‪ ,‬להחליף ולהמיר‪ ,‬היה על כל אדם להשיג בכוחות עצמו את כל הצרכים החיוניים שהוא חפץ בהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כולם היו צריכים למלא אותם תפקידים ולעשות אותה עבודה‪ ,‬ההבדל בעיסוקים לא היה גדול די הצורך להוליד לבדו‬
‫הבדל גדול בכישרונות‪ ,‬הבדל זה מועיל‪.‬‬

‫פרק ג' – חלוקת העבודה מוגבלת בהיקפו של השוק‬

‫היקפה של חלוקת העבודה נקבע מהיקף השוק‪ .‬כאשר השוק קטן מאוד ‪ -‬אין בו כדי לעודד אדם להתמסר התמסרות‬ ‫‪‬‬
‫גמורה לעיסוק אחד מפני שנבצר ממנו להמיר אותו חלק עודף מתוצר עמלו‪ ,‬הגדול מצרכיו שלו‪ ,‬באותם חלקים מתוצר‬
‫עמלם של אחרים שהוא זקוק להם‪.‬‬
‫בשוק קטן אין חלוקת עבודה כי אין מספיק אנשים‪ ,‬בשביל שאנשים יוכלו להתמקצע בדברים ספציפיים‪ ,‬צריך מספיק‬ ‫‪‬‬
‫אנשים‪.‬‬
‫ההתפתחות וההתקדמות בהובלה הימית – פתחה למעשה בפני תחומי תעשייה רבים שווקים נוספים ורבים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נושא ‪ – 3‬מאמר נוסף‪Oatley, Thomas. (2012). International Political Economy: Interests and Institutions in the :‬‬
‫‪Global Economy. New York, Pearson, Ch. 4-5, pp. 69-110‬‬
‫פרק ‪4‬‬

‫המאמר מציע גישה על פיה גישה כלכלית של ממשלה מסוימת מושפעת מתגובותיהן של פוליטיקאים לקבוצות אינטרס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנו נבחן כיצד ישנו קשר משמעותי בין קבוצות האינטרס והמוסדות הפוליטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכל מסחר מסוים‪ ,‬יש מפסידים ומנצחים‪ ,‬והמנצחים והמפסידים נלחמים זה בזה בזירה הפוליטית כדי להגן על‬ ‫‪‬‬
‫האינטרסים הכלכליים שלהם‪ .‬הצורה שבה הקבוצות נלחמות בזירה הפוליטית משפיעה ומושפעת על ידי המוסדות‬
‫הפוליטיים שבהם הם נמצאים‪.‬‬
‫מודל גורמי הייצור‬

‫טוען כי מדיניות המסחר מנווטת בין גורמי ייצו ר‪ ,‬ותחרות בין עבודה להון‪ ,‬בין קפיטליסט ים לבין פועלים‪ .‬עבודה והון‬ ‫‪‬‬
‫מנוגדים אחד לשני מבחינת מסחר מפני שההכנסה ממסחר מחלקת את האוכלוסייה לקבוצות הללו‪ .‬אם מכסי המגן‬
‫נמוכים ויש יותר סחר‪ ,‬הקפיטליסטים ייהנו והעובדים יפלו‪.‬‬
‫כל אחת מייצרת מה שהיא טובה בו יותר מבחינת אופי המדינה‪ .‬בגלל שארה"ב חזקה בהון‪ ,‬ההון יהיה יחסית זול‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והעבודה תיהיה יחסית יקרה (בגלל היצע וביקוש)‪ .‬בסין – ההפך‪.‬‬
‫זה מועיל לעובדים‪ /‬להון בצד אחד ופוגע בעובדים‪/‬הון של הצד שני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המסחר של ארה"ב וסין גרוע מאוד במקרה זה לעבודה האמריקנית‪ ,‬ולהון הסיני‪ .‬כל מה שקרה עכשיו – יקרה הפוך בצד‬ ‫‪‬‬
‫הסיני‪ ,‬שכן לא צריך הון סיני אבל כן צריך עבודה סינית‪.‬‬
‫מודל היצרנים טוען שסחר הוא טוב לבעלי הון במדינה מפותחת ולעובדים במדינה החלשה‪ .‬מודל היצרנים הוא למעשה‬ ‫‪‬‬
‫בעלי הון כנגד עובדים‪.‬‬
‫ביקורת – הוא מניח שכל העובדים הם אותו הדבר‪ ,‬אך מתעלם מהעובדה שיש הטרוגניות בין העובדים‪ ,‬ששונים ברמתם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫השכלתם ויכולת פעולתם‪ .‬בגלל שהעובדים שונים מאוד אחד מהשני‪ ,‬לא בהכרח ניתן להגיד כי שינוי מסוים בסחר פוגע‬
‫בעובדים בכללותם או מועיל להם‪ ,‬ולכן יש לחלק אותם לפי סוגים מסוימים‪.‬‬

‫מודל ענפי הייצור‬

‫‪ ‬מודל זה טוען שהתחרות נגרמת בשל מאבק בין תעשיות‪ .‬מודל זה טוען שהעובדים וההון בתעשייה מסוימת בעלי אינטרס‬
‫משותף‪ ,‬בניגוד למודל הקודם שטוען שיש בניהם משחק סכום אפס‪.‬‬
‫‪ ‬על פי הגישה‪ ,‬מודל הסקטורים טוען כי עובדים לא יכולים בקלות להחליף עבודה ולעבור מתעשייה אחת לתעשייה אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬יש לבעלי ההון ולעובדים במפעלי החולצות גורל ואינטרס משותף‪ ,‬ולכן הם לא נלחמים אחד בשני – אלא כנגד התעשייה‬
‫השנייה‪ .‬אם יצליח ענף המחשבים בסין – גם בעלי ההון וגם העובדים בענף המחשבים ירוויחו מכך‪ .‬לפי המודל הזה‪,‬‬
‫התעשיות החזקות במדינה אחת יהיו בעד מסחר‪ ,‬והתעשיות החלשות במדינה אחרת יהיו נגד מסחר‪.‬‬
‫‪ ‬מודל הסקטורים טוען שאנחנו נראה כל מיני איגודים של סקטורים מסוימים אשר תומכים בסחר‪.‬‬

‫קבוצות אינטרס מאורגנות‬

‫‪ ‬רצון של יחידים לא הופך לכוח פוליטי‪ .‬על מנת לעשות זאת‪ ,‬יש לבצע מאמץ משותף של קבוצות גדולות וחזקות בעלת‬
‫נציגות בזירה הפוליטית‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬במקרים רבים אין הרצון של היחידים הופך לרצון של קבוצה‪ .‬זה קורה בגלל ה"בעיה‬
‫הקולקטיבית"‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר יש כל כך הרבה אנשים – המחשבה הראשונית היא "אני רק ‪ 1‬במערכת‪ ,‬הקול שלי לא באמת משנה‪ .‬אתן לאחרים‬
‫לעשות זאת ולבזבז את הכסף והזמן שלהם למען אינטרס שהוא גם שלי"‪ .‬בגלל שכולם חושבים ככה‪ ,‬לבסוף‪ ,‬אף אחד‬
‫לא עושה כלום ולכן אין תוצאות‪ .‬זוהי "הבעיה הקולקטיבית"‪ .‬לכן‪ ,‬ככל שהקבוצת אינטרס יותר קטנה ופחות‬
‫קולקטיבית‪ ,‬ההשפעה שלה גדולה יותר באופן יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬עם זאת‪ ,‬עדיין יש את הגורמים התעשייתיים אשר תומכים ביצירת תחרות ובמסחר‪ ,‬ולכן על פי רוב המדינות המאבק‬
‫הוא בין התעשיות לתעשיות אחרות ולא בין התעשיות לציבור‪ ,‬בכל הנוגע ליצירת תחרות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לעיתים המאבקים‬
‫גם יכולים לקרות בין עובדים רגילים לבין בעלי הון‪ .‬מה שבטוח – המנצחים יתעשרו‪ ,‬והמפסידים ייעשו עניים יותר‪ .‬זוהי‬
‫הגישה החברתית לכלכלה הבינלאומית‪.‬‬

‫המוסדות הפוליטיים והיצע מדיניות הסחר‬

‫‪ ‬קבוצות האינטרס אמנם מביאות בצורה משמעותית את האינטרסים שלהם לזירה הפוליטית‪ ,‬אך למוסדות הפוליטיים‬
‫יש השפעה משמעותית על אופן הפעולה של קבוצות האינטרס בגלל שהם למעשה קובעים את כללי המשחק שבתוכם‬
‫מותר לקבוצות האינטרס לפעול – כיצד ניתן להפעיל לחץ בדרך חוקית‪ ,‬כניסת הקבוצות למפלגות הפוליטיות או קביעה‬
‫למי מותר ולמי אסור לקבל ייצוגיות‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה לכך – שיטת הבחירות‪ :‬השיטה הרובית מעודדת אינטרסים צרים של מחוזות בודדים‪ ,‬ולא את "טוב"‬
‫האוכלוסייה‪ .‬האינטרסים הצרים הללו הם אינטרסים סקטוריאלים‪" ,‬תעשיינים" – טקסטיל‪ ,‬מחשבים וכו'‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בשיטה היחסית האינטרסים אינם צרים אלא רחבים – כי לא מדובר על משותף בין מחוזות קטנים‪ ,‬אלא השיח‬
‫הוא בין "מה שטוב במדינה" לבין "מה שלא טוב"‪ .‬לכן‪ ,‬מטבע הדברים – האינטרסים הופכים להיות יותר כלליים ולא‬
‫סקטוריאלים‪ .‬במדינות עם שיטות יחסיות אנו נצפה לראות פחות מכסים מפני שאנו מניחים שקבוצות קטנות מצליחות‬
‫להשפיע בצורה טובה יותר בבחירות רוביות מאשר בחירות יחסיות‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה נוספת למוסד פוליטי המשפיע על השפעה של קבוצות אינטרס הוא מספר שחקני הוטו‪ .‬שחקן וטו הוא שחקן‬
‫פוליטי שנדרשת הסכמתו לביצוע מהלך פוליטי‪ .‬הטענה של תיאוריה זו היא שככל שיש יותר שחקני וטו‪ ,‬כך יותר קשה‬
‫לשנות את הסטאטוס קוו‪ ,‬וכך – יש יותר קושי של קבוצות אינטרס לבצע השפעה על מדיניות מסוימת שכבר קיימת‪.‬‬

‫פרק ‪5‬‬
‫‪ ‬בפרק זה המחבר בוחן דווקא את גישת ה‪ state centered -‬לפוליטיקה של סחר – גישה זו גורסת כי התערבותם של‬
‫מדינאים\ מקבלי החלטות לאומיים בכלכלה‪ ,‬היא בחיפוש אחר עצמאות מאינטרסים צרים של קבוצות אינטרס‬
‫דומסטיות‪ .‬הם טוענים כי התערבות שכזו עשויה להעלות את הרווחה הסוציאלית‪.‬‬
‫‪ ‬המיקוד בגישה זו יהיה בדגש על התערבות ממשלתית אשר נועדה לקדם את התפתחותן של תעשיות לאומיות‬
‫ספציפיות‪.‬‬

‫מדינות ומדיניות תעשייתית‬

‫גישת ה‪ state centered -‬מבוססת על שתי הנחות‪( :‬שתיהן מנוגדות לגישת ה‪:)society centered -‬‬
‫‪ .1‬פרוטקציוניזם בסחר עשוי להגדיל את הרווחה במקרים מסוימים‪.‬‬
‫‪ .2‬בנסיבות מסוימות‪ ,‬הממשלה יחסית אינה מוגבלת ע"י דרישותיהן של קבוצות אינטרס‪ .‬לכן‪ ,‬המדיניות סחר וכלכלה של‬
‫מדינה מסוימת תשקף את מטרותיהם של מקבלי ההחלטות ולא את דרישותיהן של קבוצות אינטרס‪.‬‬
‫הגישה משלבת את שתי הנחות אלה ומציעה כי תחת סט מסוים של נסיבות‪ ,‬הממשלה תתערב בכלכלה הפנימית‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות מכס‪ -‬מגן על הייבוא‪ ,‬סיבסוד‪ ,‬וכלי מדיניות אחרים בצורה כזו שתגדיל את הרווחה המצרפית‪.‬‬

‫התנאים אשר תחתם התערבות שכזו עשויה להגדיל את הרווחה‪:‬‬

‫‪ ‬על פי המודל הסטנדרטי‪ ,‬הכי טוב עבור החברה אם נסיר את כל התצורות של פרוטקציוניזם מסחרי והתמחות ביתרון‬
‫היחסי‪ .‬התערבות פרוטקציוניסטית רק תמנע מהחברה רווחה מתעשיית הסחר‪.‬‬
‫‪ – The infant-industry case ‬טענה ה גורסת כי תעשיות חדשות‪ ,‬עשויות להיות לא יעילות בהתחלה אבל כן יכולות‬
‫להיות יעילות בטווח הארוך אם יקבלו תמיכה מתאימה‪ .‬לכן‪ ,‬תקופה קצרה של מכס‪-‬מגן תוכל להיטיב איתן‪ ,‬ולבסוף‬
‫לאפשר להן להתבסס ואף לייצא‪ -‬בשלב זה ניתן כבר להוריד את המכס‪  .‬הטענה היא כי הרווח ברווחה בטווח הארוך‬
‫הנוצר על ידי התעשייה החדשה שעכשיו מבוססת‪ ,‬יהיה גדול מההפסד ברווחה בטווח הקצר שיווצר מהמכס‪.‬‬
‫‪ ‬ישנן שתי סיבות מדוע תעשייה יכולה להיות יעילה בטווח הארוך אך לא בטווח הקצר‪:‬‬
‫‪ -Economies of scale .1‬יתרון לגודל ולניסיון ‪ -‬מכס לתקופת זמן מוגבלת עשוי לעזור לחברות אלה לגדול באמצעות‬
‫מכירות בעיקר בשוק הפנימי ולאחר שגדול יוכלו להתחרות בשוק הבינ"ל ללא צורך במכסים‪ .‬כך שלבסוף הרווחה‬
‫המצרפית תגדל‪.‬‬
‫‪ .2‬יתרון לניסיון ‪ -‬עלויות הייצור יורדות כאשר נצבר ניסיון‪ .‬אם כן גם כאן‪ ,‬מכס עבור תעשיות חדשות יאפשר להן את‬
‫מרווח הזמן על מנת לצבור את הניסיון כדי ללמוד כיצד להתייעל עד הנקודה בה הן כבר יכולות לייצא‪ ,‬בה כבר אין‬
‫צורך במכס‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורת כלפי טענה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬יש כלכלנים שטוענים כי סובסידה הינה דרך הרבה יותר יעילה לעזור לתעשיות מתחילות מאשר מכס‪-‬מגן‪ :‬הסובסידה‬
‫משרתת את המטרה‪ -‬לתמוך בתעשיות פנימיות לגשר על הפער ביחס לתעשיות הזרות‪ ,‬ובה בעת לא פוגעה ברווחת‬
‫הצרכנים כמו שעושה הכמס‪-‬מגן‪.‬‬
‫‪ .2‬יש כלכלנים שטוענים כי במקרים בהם יש חשש כי השקעה בתשומות‪-‬עובדים לא תשתלם כי אלה עשויים לאחר הכשרתם‬
‫לעבור לחברה אחרת ובכך לא יאפשרו לפירמה להגיע ליתרון‪-‬ניסיון‪ ,‬על הממשלה להשקיע בקרנות ממשלתיות רחבות‬
‫לתכניות הכשרת עובדים ולא בסובסידה צרה עבור פירמה ספציפית‪.‬‬
‫‪ .3‬יש כלכלנים שטוענים כי במקרים בהם שוק ההון אינו יעיל‪ ,‬אין זה נכון לתת סובסידה לפירמות מתחילות אלא עדיף‬
‫לתת להן הלוואות ארוכות טווח שיתנו להן מרווח זמן להחזיר את ההשקעה‪.‬‬
‫‪ ‬מדיניות תעשייתית‪ :‬המדיניות שאימצו מדינות במטרה לפתח תעשיות חדשות‪ ,‬היכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני כלים‬
‫כגון; מדיניות מס‪ ,‬סובסידות‪ ,‬פרוטקציוניזם מסורתי‪ ,‬רכישות ממשלתיות‪ ,‬כל זה במטרה להפנות את המשאבים‬
‫לתעשיות אותן הממשלה רוצה לקדם‪ .‬לרוב מדיניות זו מבוססת על מטרות פיתוח כלכלי ארוכות טווח‪ ,‬על מנת לתת‬
‫"בוסט" לצמיחה כלכלית‪ ,‬את הפרודוקטיביות‪ ,‬ולהגדיל את התחרות הבינ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬חוזקה של המדינה ‪ -‬הוא הקריטריון שמפריד בין מדינות המסוגלות לעצב וליישם את המדיניות התעשייתית לבין אלה‬
‫שלא‪ .‬חוזקה של המדינה הוא הרמה בה מדינאים ומקבלי החלטות אחרים‪ ,‬נבחרי ציבור ופקידים בכירים‪ ,‬אינם ניתנים‬
‫להשפעתן של קבוצות אינטרס פנימיות‪ .‬במצב כזה בו השלטון גם יציב מאפשר יישום של תכניות ארוכות טווח‪ ,‬כמו גם‬
‫הסרת הגנות לאחר שהתעשייה כבר צמחה ולא זקוקה יותר להגנות‪ .‬יפן וצרפת הן מדינות חזקות‪ ,‬בעוד שארה"ב היא‬
‫מדינה חלשה‪.‬‬

‫מדיניות תעשייתית בתעשיות היי‪-‬טק‬

‫‪ ‬תעשיות היי‪ -‬טק הן התעשיות אשר לרוב מקבלות תמיכה ממשלתית במסגרת המדיניות התעשייתית‪ ,‬בשל תרומתן‬
‫הגדולה להכנסות הלאומיות‪ ,‬מעמדן כהשקעות משתלמות יותר‪ ,‬ושכר גבוה יותר המוצע לעובדים שלהן‪ .‬זאת במטרה‬
‫להגדיל את התחרות הבינ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוחים אחרונים בתיאוריות כלכליות טוענות‪ ‬כי ממשלות יכולות להשתמש במדיניות תעשייתית על מנת לצור‬
‫תעשיות היי‪-‬טק פנימיות שיוכלו להתחרות בשוק הבינ"ל‪.‬‬

‫הטיעון התיאורטי‪ -‬תיאוריית סחר אסטרטגי‬

‫‪ ‬האופי הייחודי של תעשיות אלו המאופיינות הן ב‪( Economies of scale-‬קיומו של יתרון לגודל ולניסיון) והן‬
‫באוליגופול (תעשייה הנשלטת ע"י מספר פירמות בודדות בלבד)‪ ,‬יוצר את הרציונל התיאורטי להתערבות ממשלתית על‬
‫מנת להגדיל את ההכנסה הלאומית‪.‬‬
‫‪ ‬למה? ‪ ‬כי מה שחשוב להבין לגבי חברות הפועלות באוליגופול‪ ,‬הוא שהן מכניסות משמעותית יותר רווחים‪‬‬
‫תיאוריית הסחר האסטרטגי לכן גורסת כי בתעשיות היי‪-‬טק אוליגופוליות אינטראקציה כלכלית גלובלית מביאה‬
‫לתחרות משחק סכום אפס על הרווחים הללו‪  .‬לרוב הפירמה הראשונה שנכנסת לשוק תנצח‪ ,‬ולכן תרתיע אחרות‬
‫להכנס לשוק‪ ‬התערבות ותמיכה ממשלתית היא שעשויה לעודד חברות להכנס לתעשיות כאלה ולהוות אתגר לפירמה‬
‫הראשונה‪  .‬התערבות זו מנתבת את הרווחים הזמינים בתעשייה מסוימת ממדינה זרה אל הכלכלה הלאומית‪.‬‬
‫דרכים בהן ממשלה תוכל להתערב ולתמוך בפירמה הרוצה להכנס לשוק בו יש פירמה אחרת שנכנסה ראשונה ושולטת‬ ‫‪‬‬
‫בשוק‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיכה כלכלית במחקר ופיתוח ובכך תחסוך את ההשקעה הראשונית הדרושה מהפירמה על מנת להכנס לשוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הגנות מכס שלא יאפשרו כניסה של מוצרים זרים מתחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬רכישות ממשלתיות שיעדיפו את הפירמה על פני פירמות זרות מתחרות‪.‬‬
‫כניסתה של פירמה חדשה לשוק בהכרח תוביל ליציאתה של פירמה אחרת ולכן מדיניות של מדינה אחת לקידום‬ ‫‪‬‬
‫התעשייה שלה בהכרח חותרת תחת התעשייה המבוססת כבר במדינות אחרות‪.‬‬
‫דוגמה של תעשיית המוליכים (יפן מול ארה"ב) ודוגמה של תעשיית המטוסים (ארה"ב מול מדינות אירופה – איירבוס‬ ‫‪‬‬
‫מול בואינג)‪.‬‬

‫חולשות של גישת ה‪state centered-‬‬

‫גישה זו טוענת כי המדינה תפעל בדרכים שונות על מנת להגדיל את הרווחה הלאומית‪ ,‬אך לא ברור מהו התמריץ של‬ ‫‪.1‬‬
‫הממשלה לעשות זאת‪.‬‬
‫ההנחה כי מדינות נוקטות במדיניות שאינה מושפעת כלל מקבוצות אינטרס פנימיות הינה מטעה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חולשתה של תיאוריית הסחר האסטרטגי‪ :‬יוצרת מסקנות חזקות רק תחת הנחות מאוד מסוימות ואם אלו משתנות‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הטענה המרכזית נחלשת משמעותית או שנכנסת מורכבת כה גדולה למודל כך שהשפעותיו הופכות עמומות מדיי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא ברור מתיאוריה זו כיצד הממשלות יכולות לזהות סקטורים שתמיכה בהם אכן תניב הכנסות לאומיות‬ ‫‪.4‬‬
‫גדולות יותר‪ ,‬ואיזה סכומים של סובסידות בדיוק יש להשקיע למטרה זו‪.‬‬

‫‪“The gap between supply and demand”, The Economist, 09-11-2008‬‬

‫המאמר עוסק בהיצע וביקוש במקרה של תרומות איברים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי מחקר שבוצע ע"י ארגון הבריאות העולמי‪ :‬האיבר המבוקש ביותר הוא כליה‪ ,‬שהביקוש אליו הוא ‪ 10‬אנשים על כל‬ ‫‪‬‬
‫כליה‪ .‬זהו הביקוש במדינות המערב‪ ,‬כאשר בעולם השלישי המצב חמור יותר‪ ,‬ששם אנשים אינם יכולים להרשות לעצמם‬
‫כספית‪ .‬נוצר מעין שוק של סחר באיברים‪ ,‬שהביקוש הוא כל כך גבוה‪ ,‬המחירים מאמירים וזה פוגע מאוד בעניים‪.‬‬
‫בהודו קיימת תופעה נפוצה של קצירת איברים בכוח‪ ,‬לאחר שבעבר סחר באיברים היה חוקי אך כעת הפך לבלתי חוקי‬ ‫‪‬‬
‫ומתקיים סחר באיברים באופן מחתרתי‪.‬‬
‫מדוע אם כך יש מחסור חמור במדינות המערב בתורמים שמוכנים באמת לתרום את איבריהם לאנשים שבאמת זקוקים‬ ‫‪‬‬
‫לכך? הסיבה המרכזית היא שהסיקור התקשורתי השלילי של שוק סחר האיברים נותן למי שרוצה לתרום את הרושם‬
‫שתחום תרומת האיברים מאופיין בחוסר רופאים מקצועיים והשתלטות של אנשים פיראטים‪.‬‬
‫קיים ארגון אמריקאי כולל לתרומת איברים (‪ .)UNOS‬ישנם רשימות המתנה אמנם‪ ,‬אך יש קריטריונים לארגון לגבי‬ ‫‪‬‬
‫תרו מות איברים ‪ :‬העדיפות קודם כל היא לתרום לילדים ואח"כ באים לידי ביטוי שלל גורמים אחרים‪ -‬התאמה בין‬
‫התורם לנתרם‪ ,‬מרחק גיאוגרפי הוא מאוד קריטי‪ ,‬דחיפות של המטופל לאיבר וכמה זמן יוכל האיבר להאריך את חייו‬
‫של המטופל (השערה)‪.‬‬
‫קיימת מודעות עצומה לכל הנושא של ניצול גופות לצורך שימוש באיבריהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תופעה רווחת היא תרומת איברים מכאלה שמתו מוות מוחי‪ .‬ספרד היא מדינה המובילה שבתרומות אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איראן‪ :‬דווקא לאיראן יש מספר התורמים החיים הגדול ביותר בעולם‪ .‬יש שם "שוק" שלם של אנשים שתורמים את‬ ‫‪‬‬
‫כלייתם ממניעים אלטרואיסטיים ללא כל שום תמורה וכך נוצר מצב שההיצע הגדול של תרומת איברים‪ ,‬בייחוד כליות‪,‬‬
‫באיראן‪ ,‬גורם לכך שאיראנים הזקוקים לתרומת איברים לא מחפשים תרומות בחו"ל‪.‬‬

‫‪McGrew, A. (2014). The Logics of Economic Globalization. Global Political Economy. J. Ravenhill. Oxford,‬‬
‫‪Oxford University Press, Ch. 9, pp. 225-254.‬‬
‫הפרק עוסק בטענה שהחיבור ההדדי בעולם נשאר מגמה דומיננטית בכלכלה העולמית הנוכחית‪ .‬זה תהליך בלתי נמנע‪.‬‬
‫תת‪ -‬פרק ‪ :1‬הגדרת גלובליזציה ומושגי יסוד אחרים בכלכלה העולמית‬
‫‪ ‬המונח גלובליזציה הוא שם נרדף לתהליך העמקת אינטגרציה כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬תובנה‪ :‬הגלובליזציה היא תהליך חברתי ומוסדי בעל נטייה טבעית למסחר בין‪-‬אזורי ובין‪-‬יבשתי ואינו מושפע בקלות‬
‫ממשברים‪ .‬הכוונה שזהו תהליך שאינו ניתן לשינוי‪ ,‬בלתי נמנע‪.‬‬
‫הגדרות לגלובליזציה‬
‫‪ .1‬התעצמות של קשרים בין מקומות רחוקים‬
‫‪ .2‬חיבור הדדי של כלכלה בעולם – הופכת את הכלכלה הלאומית ללא רלוונטית‬
‫‪ .3‬א‪-‬טריטוריאליות‬
‫‪ .4‬הגירה בינלאומית של שווקי מוצרים ושירותים‬
‫מסחר – מסחר נהפך לפקטור חשוב בכלכלות רבות‪ ,‬בייחוד למדינות מתפתחות שהייצור שלהן גדל משמעותית הודות לייצוא‬
‫וייבוא‪ .‬ירידת מחירי התעבורה במסחר‪ ,‬מהפכת התקשורת ורפורמות מולטי רגיונאליות תרמו כולן לחלוקה מחודשת של‬
‫כוח העבודה‪ :‬היחידות הכלכליות העולמיות הולכות ומתחזקות בשעה שהיחידות הכלכליות המקומיות מאבדות מכוחן‪.‬‬
‫לשם‪-‬כך נוצרו חוקי ‪.WTO- world trade organization‬‬
‫פיננסים – העברת הון בין מדינות‪ .‬פעולות ההעברה הללו מתבצעות באמצעות רשת תקשורת מידית שמחברת את המרכז‬
‫הפיננסי של כל אחת מהיבשות ומאפשרת מענה מכלל היחידות בעולם סביב השעון‪ .‬זרימת ההון העולמית איננה שיוויונית‪.‬‬
‫מדינות שווקים מתפתחים מקבלות בהדרגה השפעה וגישה להון העולמי‪ ,‬אולם מדינות שווקים עניים נשארות נתינות של‬
‫חסדי הזרימה העולמית‪ .‬אינטגרציה פיננסית באה לידי ביטוי ביחסי עוצמה משתנים אשר ניתן למדוד אותם בעזרת כלים‬
‫רבים‪ .‬כיום אין כלי אחיד למדידת העוצמה של האינטגרציה הפיננסית ולכן כלכלנים שונים עושים שימוש במדדים שונים‪.‬‬
‫ייצור ‪ -‬ייצור משאבים כעת פורש את זרועותיו על כל הסקטור התעשייתי‪ ,‬וישנה גם השקעה בייצור חיצוני וגם בייצור פנימי‪.‬‬
‫אותו פיתוח נוצר כתוצאה מהרחבת הספקטרום השיווקי‪ .‬חלוקת עבודה חדשה בעולם היא מקור רחב ל‪FDI- foreign -‬‬
‫‪( direct investment‬השקעת הון זרה)‪ .‬ישנה הסכמה רחבה כי ניידות הון וייצור משאבים‪ ,‬משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫הגירת עובדים ‪ -‬במהלך המאה ה‪ 20-‬זרימת העובדים (בעיקר יוצאי מדינות מתפתחות) היא תמונת מראה הפוכה של זרימת‬
‫ההון (שבעיקר יוצא ממדינות מפותחות)‪ .‬תנועת כוח עבודה פנימית מתרחשת לרוב בתהליכי עיור – כאשר נוצרות יותר‬
‫הזדמנויות לתעסוקה‪ .‬החל מ‪ 2009-‬הדרישה לעובדים זרים הצטמצמה לאור בעיות אבטלה במדינות המפותחות שעד כה‬
‫קיבלו עובדים זרים ובהן כוח העבודה המקומי הפסיד את מקום עבודתו לטובת מהגרים‪.‬‬
‫גלובליזציה – האם זו עדיין המגמה השולטת בכלכלה העולמית?‬
‫הסקפטיים‬ ‫הגלובליסטים‬
‫הגלובליסטים טוענים שהמגמות בכלכלה הסקפטיים מצביעים על מגמות אחרות‪ ,‬מנוגדות לגלובליזציה‪ .‬לטענתם‬
‫העולמית חושפים שלבים חסרי תקדים הגלובליסטים מתעלמים ממגמות אלו ומאדירים את חשיבותה של‬
‫של אינטראקציה כלכלית ומכאן הגלובליזציה‪.‬‬
‫שהגלובליזציה היא עקרון מגמתי עיקרי הסקפטיים טוענים שגלובליזציה היא "כלי" בידי המדינות המפותחות בעיקר‬
‫‪ OECD‬בשביל להשפיע על המדיניות העולמית ועל סדר היום העולמי‪.‬‬ ‫בכלכלה העולמית‪.‬‬

‫תת פרק ‪ :2‬העקרונות של הכלכלה הגלובלית‬

‫פוליטיקה‬
‫כמעט כל הקשר של גלובליזציה כלכלית‬
‫קשור גם לאידיאולוגיה ניאו‪-‬ליברלית בתוך‬
‫עולם ה‪ .OECD-‬רעיון זה נובע מ"קונצנזוס‬
‫וושינגטון"‪ -‬מונח המתייחס לעובדה‬
‫שבמרחק של ק"מ ‪ 1‬בוושינגטון נמצאים ‪3‬‬
‫מוסדות בעלי אותה תפיסה כלכלית‬
‫המאפיינת את עידן הגלובליזציה‪ :‬קרן‬
‫המטבע הבינלאומית‪ ,‬משרד האוצר‬
‫האמריקאי והבנק העולמי‪ .‬קונצנזוס זה‬
‫מאפיין את המעבר מכלכלה מתערבת‬
‫לכלכלת שוק חופשי של עידן הגלובליזציה‪.‬‬
‫כלכלה‬ ‫טכנולוגיה‬
‫לאינטגרציה‬ ‫העיקרי‬ ‫בעידן התחבורתי הגבול בין כלכלות ההסבר‬
‫גלובליות הכלכלית הזו נמצא ברדיפה אחר‬ ‫לכלכלות‬ ‫מקומיות‬
‫היטשטש וממשיך לעשות זאת עם רווח‪ ,‬עושר ומעמד בשוק העולמי‪ .‬נתון‬
‫פיתוח שווקים עולמיים רבים‪ .‬עידן מראש שגלובליזציה כלכלית מונעת‬
‫המידע והטכנולוגיה הצליח לחדור מחיפוש אחר שווקים חדשים‪ ,‬ניצול‬
‫לעומק התשתיות של הכלכלות של משאבים‪ ,‬כוח עבודה זול‪,‬‬
‫השונות בעולם וליצור אינטגרציה ומקורות רווחה חדשים‪ .‬לפיכך‬
‫העיקרון העומד מאחורי הכלכלה‬ ‫עולמית בתחום זה‪.‬‬
‫הגלובלית נובע מתנועת שווקים‬
‫ותנועת הרעיון הקפיטליסטי‪.‬‬

‫תת‪ -‬פרק ‪ :3‬גישות לגלובליזציה‬

‫הגישה הקונסטרוקטיביסטית‬
‫גישה זו דוגלת בהסתכלות על המבנה‬
‫החברתי של גלובליזציה כלכלית‪ .‬לפי גישה‬
‫זו‪ ,‬חשוב שתהיה מעצמה הגמונית‬
‫שמבקרת ומפקחת על זרמי הכלכלה‬
‫העולמית‪ .‬אבל ישנה גם חשיבות לכך‬
‫שאותה מעצמה לא תהפוך לאימפריה‬
‫עולמית ששולטת בכל לפי הלכי רוחה‬
‫(מונופול)‪ .‬חשוב שההגמון הכללי ישמור על‬
‫תשתית עולמית ניאו‪-‬ליברלית‪.‬‬
‫הגישה הנסיבתית‬ ‫הגישה המבנית‬
‫היסטוריים‬ ‫בהסברים‬ ‫דוגלת‬ ‫דוגלת כי אינטרסים‪ ,‬פיתוחים‬
‫והסתכלות על טרנדים ונסיבות‬ ‫טכנולוגיים והצטברות הון‬
‫היסטוריות אשר הביאו לתופעת‬ ‫הביאו להתפתחות של שוק‬
‫הכלכלה הגלובלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא‬ ‫גלובלי‪ .‬על פי גישה זו‬
‫מסבירה את התנאים שאפשרו לכלכלה‬ ‫הכלכלית‬ ‫ההתקדמות‬
‫הגלובלית להתקיים בהציגם הסברים‬ ‫והאבולוציה הגלובלית מתוארים‬
‫לוגיים במהלך ההיסטוריה שהביאו‬ ‫כבלתי‪-‬ניתנים למניעה על ידי‬
‫להתפתחות זו‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה המודרנית‪.‬‬

‫נושא ‪ :6‬ברוכים הבאים למונופולנד‪ ,‬פרק ‪ 48‬בפודקסאט חיות כיס‬

‫‪ ‬בישראל קיימים הרבה מאוד מונופולים – תנובה‪ ,‬שטראוס‪ ,‬טמפו‪ ,‬קוקה קולה‪ ,‬אוסם‪ ,‬פועלים ולאומי‪ ,‬מנורה מבטחים‬
‫ומגדל‪ ,‬הראל‪ ,‬וכו' וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬מונופולים לא מפריעים לנו בגלל שהם מונופולים‪ ,‬אלא בגלל שהם מנצלים את הכוח המונופוליסטי שלהם – כלומר‪:‬‬
‫מפקיעים מחירים ותורמים לעליה ביוקר המחיה‪.‬‬
 ‫איך הגענו למצב הזה וכמה זה בידי הצרכנים?‬
‫‪ .1‬מדינת ישראל קמה באתוס סוציאליסטי – היה מאוד ברור שהמדינה מסדרת הכל‪ .‬חלקים מהסידורים הללו שהמדינה‬
‫סידרה בשנות ה‪ 60-‬נותרו איתנו עד היום‪ .‬עד לתחילת שנות ה‪ ,90-‬הרבה מאוד מונופולים היו בכלל חברות ממשלתיות‬
‫(צים‪ ,‬בתי הזיקוק‪ ,‬בזק‪ ,‬שיכון ובינוי וסולל בונה‪ ,‬בנק הפועלים‪ ,‬המשביר לצרכן)‪ .‬אמנם לא כולם מונופולים‪ ,‬אבל הם‬
‫מדגישים את השינוי שחל במשק הישראלי – הבעלות הממשלתית עברה לידיים פרטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬משנות ה‪ 80-90-‬המדינה נפתחה לייבוא – מצד אחד קיבלנו הורדת מחירים‪ ,‬ומצד שני – הרגנו ענפים שלמים ושחררנו‬
‫כ"א לענפים יותר פרודוקטיביים‪ .‬פתיחה זו שינתה את המשק הישראלי לחלוטין – ענף ההיי‪-‬טק שגשג‪ ,‬חברות בינ"ל‬
‫החלו לפעול במשק הישראלי וגם התעסוקה השתנתה‪.‬‬
‫‪ .3‬עם זאת‪ ,‬משהו אחד נשאר קבוע – העובדה שבהרבה מאוד ענפים פשוט אין הרבה חברות‪ .‬הסיבה לכך – המשק הישראלי‬
‫הוא מאוד קטן והיא גם משק מבודד ("כלכלת אי") – משום שאין סחר עם השכנים המיידים שלנו‪ .‬בישראל בענפים‬
‫רבים יש מספר חברות קטן‪ ,‬ולפעמים אחת‪ ,‬שלוקחים נתח שוק אדיר‪ .‬מדוע? משום שרוצים לקדם שני דברים‪ :‬תחרות‬
‫ויעילות‪ .‬בשוק קטן‪ ,‬בגלל הביקוש‪ ,‬אין מספיק תחרות – אם רוצים יותר חברות אז העלויות שלהן היו יותר יקרות‪.‬‬
‫למה הבנקים הבינ"ל לא מציעים לציבור הישראלי את השירות שלהם‪ ,‬על אף שגם אם הביקוש יהיה קטן יחסית עדיין‬
‫הם לא יפסידו?‬
‫‪ ‬משום ש הם יודעים שבישראל אין להם שום סיכוי על הבנקים המקומיים‪ ,‬משום שהקהל הישראלי לא יעזוב אותם –‬
‫מדובר בחסמי מעבר וכניסה לשוק‪ .‬מדובר בתיק בירוקרטי לעבור מבנק לבנק‪ ,‬ומי שנהנה מכך הם הבנקים הגדולים‪.‬‬
‫‪ ‬הרבה מכך נובע גם מחסמים – יש מקומות שבהם המדינה מונעת את הפתיחה לתחרות ומשמרת את המונופולים‪ ,‬ע"י‬
‫הפיכת הייבוא למשימה מסובכת‪ .‬גם אם רוצים אי אפשר לייבא לישראל כל דבר – במיוחד לא בתחום המזון‪ ,‬שהרי‬
‫נקבעות מכסות ייבוא‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להגן על היצרנים המקומיים בישראל‪ .‬אם מחליטים בכל זאת לייבא שלא במסגרת‬
‫המכסה הממשלתית – אז יהיה צורך לשלם הרבה מאוד מכס‪ ,‬ברמה שזה לא יהיה משתלם‪.‬‬
‫‪ ‬הסיבה לכך היא כלכלית פוליטית – משום שהתעשייה המקומית באה בבד ובד עם תעסוקה – הממשלה לא רוצה להעמיד‬
‫את העובדים המקומיים בתחרות מול השוק העולמי‪ ,‬וגם יש עניין של מסורת‪.‬‬
‫‪ ‬כשמגדילים את התחרות בשוק ע"י ייבוא מחו"ל‪ ,‬חברות ישראליות יכולות לפשוט את הרגל‪ .‬האם זה טוב או רע?‬
‫‪ .1‬גישת היתרון היחסי – אם כל אחד יעשה את מה שהוא הכי טוב בו – כולם ירוויחו‪ .‬זאת‪ ,‬משום שהצרכן הישראלי‬
‫יוכל לרכוש מוצרים זולים ואילו העובדים יוכלו לעבור לתעשיות יותר נדרשות‪.‬‬
‫‪ .2‬זה לא תמיד עובד כך – בטווח הקצר יכולים להיות נפגעים‪ ,‬במיוחד כשמדובר בעובדים מבוגרים או לא מיומנים‪.‬‬
‫‪ ‬הקושי לייבא דברים לישראל הוא לא רק במוצרי המזון – אלא בכל ענף מוצרי הצריכה‪ .‬בענף זה‪ ,‬אחד החסמים‬
‫המשמעותיים הוא הממשלה עצמה‪ :‬אם זה ע"י דרישת תו תקן‪ ,‬אם זה ע"י צורך באישורי רבנות וכו'‪ .‬כך נוצר מצב שגם‬
‫בענף זה נוצרו מונופולים בקרב החברות המייבאות‪.‬‬
‫‪ ‬הייבוא הוא לא ערובה לכך שתהיה תחרות – הוא מאתגר את התעשייה המקומית‪ ,‬אך זה בהכרח אומר שתהיה תחרות‪.‬‬
‫‪ ‬עם זאת‪ ,‬הממשלה מנסה לעשות שינויים כדי לאפשר את כניסתן של חברות מייבאות נוספות‪.‬‬

‫מה מבחינת הביקוש?‬

‫התנהגות הצרכנים – בסופו של דבר הצרכנים הם אלה שמייצרים את הביקוש ואת גמישות הביקוש = אם מחיר של‬ ‫‪‬‬
‫מוצר כלשהו יעלה – בכמה תעלה הכמות שצורכים ממנו? אם קוקה‪-‬קולה מעלה מחירים אז עוברים לפפסי‪.‬‬
‫המקרה של הקוטג' הוא שיעור במקרו‪-‬כלכלה – תנובה היא מונופול בקוטג' (נתח של ‪ .)70%‬בתנובה ידעו שהביקוש‬ ‫‪‬‬
‫לקוטג' הוא גבוה‪ ,‬ושהצרכן הישראלי ימשיך לצרוך את אותה כמות קוטג' גם אם המחיר שלו יעלה‪.‬‬
‫הרבה מאוד כוח נתון בידי הצרכנים – המחאה החברתית של ‪ 2011‬מוכיחה זאת היטב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפעמים המונופול עושה דברים שאסור לו לעשות כדי להישאר מונופול‬

‫הסיפור של קוקה‪-‬קולה‪ :‬פעלה במספר דרכים לא‪ -‬חוקיות כדי להדיר את מתחריה מהמדפים‪ .‬אם היא אכן עשתה זאת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היא תחטוף את הקנס הכי גדול שהיה אי פעם (המטרה – לפגוע במקום הכי כואב = הכיס)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מטילים קנסות‬
‫אישיים על המנהלים של החברה‪.‬‬
‫להיות מונופול דורש לפעול על פי כללי זהירות מאוד ברורים‪ .‬מונופול לא רשאי לעשות מה שכל מתחרה אחר רשאי‬ ‫‪‬‬
‫לעשות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מונופולים צמחו בישראל לאור כל מיני סיבות‪ .‬לאורך השנים רשות ההגבלים לא עשתה מספיק כדי לצמצם את‬ ‫‪‬‬
‫כוחם‪ ,‬אך בשנתיים האחרונות הרשות מנסה להגביל את כוחם‪ .‬שינוי הגישה הזה‪ ,‬נוסף על תודעת צרכנים מפוקחת יותר‬
‫והסרת חסמים לצורך ייבוא קל יותר – עשויים להוזיל את המחירים עבור הצרכנים‪ .‬אולם‪ ,‬זאת תהיה מלחמה בלתי‬
‫פוסקת משום שהמשק הישראלי הוא קטן ומבודד‪ ,‬והמונופולים צומחים בישראל באופן טבעי‪.‬‬
 ‫נושא ‪ : 7‬פרידמן‪ ,‬מ‪( .‬תשס"ב)‪ .‬קפיטליזם וחירות‪ .‬ירושלים‪ ,‬הוצאת שלם‪ ,‬עמ' ‪.36-9‬‬
‫ניהול כלכלי וחירות כלכלית‬
‫בכל חברה שיש בה חלוקת עבודה‪ ,‬גם הפשוטה ביותר‪ ,‬נדרש ניהול ותיאום של הפעולות הכלכליות כדי להשיג ניצול מרבי של‬
‫משאבים‪ .‬בחברות המורכבות של ימינו‪ ,‬כשכל מוצר מיוצר ע"י אנשים רבים‪ ,‬הניהול נדרש להיות מורכב בהרבה‪ .‬ישנם שני‬
‫מנגנונים אפשריים לניהול כלכלי‪:‬‬
‫מנגנון השוק‬ ‫ניהול מרכזי‬
‫שיתוף פעולה חופשי בין בני אדם‪.‬‬ ‫נעשה ע"י הממשלה ומחייב כפייה‪.‬‬
‫ניהול מרכזי מאפשר לקבוצה מסוימת לקבוע מה היחידים שוק חופשי מאפשר לכל אחד לבחור לבד מה הוא רוצה‬
‫להשיג – יוצאת מנקודת הנחה שבכל עסקה כל הצדדים‬ ‫צריכים לרצות‪.‬‬
‫נמצאים בה מתוך בחירה מוחלטת ולכן גם נהנים בהכרח‬
‫מהעסקה‪ ,‬אחרת לא היו משתתפים בה‪.‬‬
‫השוק מאפשר שונות‪.‬‬ ‫תכנון מרכזי דורש קונפורמיות ואחידות‪.‬‬

‫ביסוד ההתנגדות לשוק החופשי עומד חוסר אמונה בחירות עצמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף פעולה חופשי מתקיים בהינתן שני תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הצדדים בעסקה‪ ,‬כולל מפעלים וחברות‪ ,‬הינם גורמים פרטיים‪ ,‬כך שבסופו של דבר הם מונעים מתוך רצון אישי ולא‬
‫כפופים לרצונות של אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬הם חופשיים להיכנס לעסקה או להימנע ממנה‪ ,‬ללא כפייה כלשהי‪.‬‬
‫הקשר בין חירות כלכלית וחירות פוליטית‬

‫‪ ‬חירות משמעותה היעדר כפייה של אדם אחד על אחר‪.‬‬

‫‪ ‬האיום המשמעותי ביותר על החירות הוא ריכוז של כוח בידי גורם אחד‪ ,‬בין אם זה רודן או אוליגרך‪ ,‬שמאפשר לו לנהוג‬
‫בכפייה כלפי אחרים‪ .‬הדרך למנוע את זה היא ביזור הכוח ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ ‬כוח פוליטי קשה לבזר‪ ,‬מכיוון שאין מקום ליותר ממנהיג בולט אחד‪ .‬אולם כוח כלכלי ניתן לבזר‪ ,‬אין מניעה שיהיו עשרות‬
‫מיליונרים‪ .‬לכן‪ ,‬לחירות כלכלית יש תפקיד כפול בחתירה לחירות פוליטית‪:‬‬
‫‪ .1‬חירות כלכלית היא חלק מהחירות במובנה הרחב‪ ,‬ולכן היא מטרה בפני עצמה בחתירה לחירות‪ .‬לא ניתן לקיים‬
‫סוציאליזם דמוקרטי‪ ,‬מכיוון שסוציאליזם כולל כפייה כלכלית על הפרט ונוגד בכך את החירות‪.‬‬
‫‪ .2‬חירות כלכלית היא אמצעי להשגת חירות פוליטית‪ ,‬בגלל השפעתה על ריכוז‪/‬ביזור הכוח‪ .‬אם הכוח הכלכלי נמצא בידי‬
‫הכוח הפוליטי‪ ,‬האיום על החירות גדל‪ ,‬בעוד הפרדת הכוח הכלכלי מהפוליטי מצמצמם את הכוח של המנהיג הפוליטי‬
‫ומפזרת אותו בין גורמים רבים‪ ,‬כך שהאיום על החירות מצטמצם‪.‬‬
‫‪ ‬ההיסטוריה מוכיחה שחירות כלכלית היא תנאי הכרחי לחירות פוליטית‪ ,‬אך לא ערובה לקיומו‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן לקיים קפיטליזם עם עריצות פוליטית‪.‬‬
‫‪ .2‬לעומת זאת‪ ,‬תכנון כלכלי אינו יכול לבוא עם חירות פוליטית מכיוון שהוא נוגד את החירות עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬חלק חשוב בחירות הפוליטית הוא היכולת להתנגד לשלטון ולהחזיק בדעות מנוגדות לו‪ .‬כשהשלטון מנהל את הכלכלה‪,‬‬
‫מתנגדי שלטון יהיו מודרים ממנה‪ .‬אף אחד לא יעסיק אותם‪ ,‬וממילא לא יוכלו להתקיים ולקיים את התנגדותם לשלטון‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשוק תחרותי יהיה להם ביקוש בכל מקרה‪.‬‬
‫‪ ‬כת וצאה מכך‪ ,‬האינטרס הגדול ביותר להגן על הקפיטליזם הינו של קבוצות מיעוט‪ ,‬כמו יהודים ושחורים‪ ,‬שעלולות להיות‬
‫נרדפות ומודרות‪.‬‬
‫תפקידי הממשלה בשוק חופשי‬
‫הממשל כמחוקק ושופט‬
‫שוק חופשי מתאפיין בייצוג יחסי בפועל‪ ,‬כשכל פרט פועל כרצונו והתוצאה המשותפת היא הסכמה ללא קונפורמיות‪ .‬אולם‬
‫בפן המדיני לא ניתן להגיע לייצוג יחסי בפועל אלא רק להכרעת הרוב‪ .‬לכן מנגנון השוק עדיף על מנגנון השלטון‪ .‬אולם לא‬
‫תמיד מנגנון השוק יכול לספק פתרונות‪ ,‬ובמקרים כאלה נדרש המנגנון המדיני‪.‬‬
‫חירות מוחלטת אינה אפשרית‪ ,‬מכיוון שחירויות של אנשים שונים יכולות להתנגש ביניהן כך שחירותו של אחד תגביל את‬
‫חירותו של אחר‪ .‬כדי לאפשר לשוק החופשי להתנהל‪ ,‬נדרש להגביל חירויות מסוימות לטובת חירויות אחרות‪ .‬הבחירה איזה‬
‫חירויות יוגבלו לטובת חירויות אחרות משתנה מחברה לחברה ואינה ברורה מאליה‪ .‬הממשל כמחוקק ושופט מהווה פורום‬
‫ל הגדרת חוקי הפעולה‪ ,‬זכויות הקניין והמסגרת המוניטרית‪ ,‬מפרש את החוקים שהתקבלו במקרה של מחלוקת‪ ,‬אוכף את‬
‫קיומם ומגן על החברה ועל הפרטים בה באמצעות שמירה על החוק והסדר‪.‬‬
‫הממשל המתערב‬
‫שוק תחרותי מאפשר חופש כלכלי‪ ,‬מכיוון שבכל עסקה המוכר יכול לבחור אם לסחור עם הלקוח הזה או עם לקוחות אחרים‪,‬‬
‫והצרכן יכול לבחור אם לקנות מהמוכר הזה או ממוכרים אחרים‪ .‬אולם ישנם סוגים של מקרים בהם חלופות לא אפשריות‬
‫ונדרשת מעורבות ממשלתית‪:‬‬
‫‪ .1‬מונופול שאינו נתון לתחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעות סביבתיות כאשר פעולות של פרטים משפיעות על צד שלישי שאינו חלק מהן‪.‬‬
‫מונופול‬
‫ישנן ‪ 3‬סיבות אפשריות להיווצרותו של מונופול‪:‬‬
‫‪ .1‬מונופול טכני ‪ ,‬במקרים בהם יעיל יותר שיהיה יצרן אחד או גורם אחד שמספק את השירות‪ .‬מקרים כאלה הינם מוגבלים‬
‫מאוד‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיכה ממשלתית במונופול‪ .‬במקרה כזה נדרש למנוע מהממשלה לעודד את המונופול‪.‬‬
‫‪ .3‬קנוניה בין יחידים‪ .‬כאן נדרש לאכוף את כללי ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫מונופול יכול להיות פרטי‪ ,‬ציבורי או בפיקוח ציבורי‪ .‬כל האפשרויות הינן פסולות‪ ,‬אולם במקרה של מונופול טכני יש לבחור‬
‫ברע במיעוטו‪ .‬מונופול אינו מצדיק איסור תחרות‪ ,‬אלא נדרש להבטיח את אספקת השירותים באמצעים ציבוריים ולאפשר‬
‫לאחרים להציע שירות דומה‪.‬‬
‫השפעות סביבתיות‬
‫כשפעולות של פרטים פוגעות בפרטים אחרים ובעצם כופות עליהם לקחת חלק בפעולה‪ .‬אולם קשה להעריך את מידת‬
‫ההשפעה‪ ,‬ומעורבות ממשלתית כוללת השפעות סביבתיות נוספות מכיוון שהיא מצמצמת את חירות הפרט‪ ,‬כך שנדרש אך‬
‫קשה להעריך אילו השפעות חמורות יותר‪.‬‬
‫השפעות נוספות הינן במקרה שנדרשת פעולה משותפת כדי להשיג משהו שלא ניתן להשיג במסחר חופשי‪ .‬יש ליצור מאזן בין‬
‫היתרונות של התערבות ממשלתית לבין החסרונות שלה ולקבוע על פיהם אם להתערב‪.‬‬
‫מעורבות פטרנליסטית‬
‫החירות היא יעד רק עבור אנשים אחראיים‪ .‬ילדים וחולי נפש מוגדרים כחסרי אחריות במידה מסוימת ולכן חירותם נשללת‪.‬‬
‫‪Wolff, Jonathan. (2002). ‘The Economics of Capitalism’ in Why Read Marx Today? Oxford, Oxford‬‬
‫)‪University Press, pp. 66-82, (part of ch. 2‬‬
‫‪ ‬כלכלנים מתייחסים לשני סוגים של מוצרים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוצרי שימוש – שהם מוצרים שיוצרו לשם השימוש בהם‪.‬‬
‫‪ .2‬מוצרי החלפה – שהם מוצרים שנוצרו על מנת להימכר‪.‬‬
‫‪ ‬מרקס טוען שגם עבודה יש לחלק לשניים‪:‬‬
‫עבודה אבסטרקטית‬ ‫עבודה קונקרטית‬
‫עבודה קונקרטית יוצרת את מוצר השימוש‪ ,‬ולכן היא העבודה האבסטרקטית יוצרת את מוצר ההחלפה‪ ,‬ואכפת‬
‫לה רק מדבר אחד ‪ -‬המחיר שלו‪.‬‬ ‫צריכה לדאוג שהוא יהיה באיכות הטובה ביותר‪.‬‬
‫שהעבודה הקונקרטית רוצה ליצור מוצר שיהיה איכותי‪ ,‬העבודה האבסטרקטית מטרתה ליצור מוצר שנצטרך‬
‫להחליף אותו כל זמן מה‪.‬‬ ‫ישרת את מטרתו ויחזיק זמן‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד הכלכלה הקפיטליסטית שמבוססת על קנה בזול מכור ביוקר מצליחה להרוויח ולגלגל כספים?‬
‫‪ – CMC .1‬ייצור סחורה‪ ,‬מכירתה בכסף שאיתו קונים סחורה אחרת‪ .‬על פי מרקס אין בכך תועלת אם אתה לא מכניס‬
‫לכיס יותר ממה שהוצאת‪.‬‬
‫‪ – MCM .2‬יש כסף‪ ,‬איתו קונים סחורה ואז מרוויחים כסף ממכירת הסחורה‪ .‬משקיעים כסף ובסוף יוצאים עם יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מאיפה מגיע הכסף? חייבת להיות סחורה שיוצרת יותר ערך בשימוש מאשר המחיר שלה‪ .‬הדבר הזה הוא כוח העבודה‪.‬‬
‫מרקס טוען שהמחיר של עבודה נקבע בדיוק כמו מחיר של כל סחורה אחרת‪ ,‬כמה כוח עבודה אתה צריך כדי להפיק‬
‫אותו‪ ,‬וגם אפשר לקנות ולמכור אותה בשוק‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודה הכרחית – כמות העבודה שעובד צריך לעבוד כדי לספק את סל הסחורות הנדרשות‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה עודפת – השעות הנותרות שעובד העובד‪ ,‬אשר יוצרות את הרווח‪ .‬ההבדל בין הכסף שהושקע לזה שהתקבל‪.‬‬
‫‪ ‬אז מדוע העובדים לא שומרים את מקור הרווח לעצמם או מוכרים אותו במחיר הגון? – בגלל מעמד הפועלים החופשי‬
‫בקפיטליזם – יש לכך כפילות משמעות אירונית‪:‬‬
‫‪ .1‬עליהם להיות חופשיים מהפיאודליזם כי אחרת הם מנועים מהשתלבות בתנועות השוק‪.‬‬
‫‪ .2‬עליהם להיות 'חופשיים' מגישה עצמאית לאמצעי הייצור‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הם גם חייבים לעבוד אצל הקפיטליסטים והם גם צריכים‪ .‬הם מסכימים לניצול שלהם כי אין להם ברירה‪.‬‬
‫‪ ‬אם העבודה היא הדבר היחיד שמייצר כסף והיא דבר כל כך חשוב‪ ,‬הרי שלפי החוקים הבסיסיים של ביקוש והיצע‪,‬‬
‫הביקוש אליה יעלה ואז היא תהיה שווה יותר‪ .‬אם כך למה העובדים מוכרים את כוח העבודה שלהם בכל כך זול?‬
‫‪ -‬חלק יטענו כי זו הסיבה לטעותו של מרקס‪.‬‬
‫‪ -‬חלק יגידו כי גם ההיצע של העבודה גדל עם הגידול בכוח העבודה‪ ,‬ולכן המחירים שלה נשארים נמוכים‪.‬‬
‫‪ ‬מרקס אומר כי כאשר המשכורות יעלו‪ ,‬בעל ההון ייעשה נואש להשיג רווח נוסף ולנצח את המתחרים‪ .‬כאשר המשכורות‬
‫נמוכות זה לגיטימי להעסיק עובדים גם אם מכונה יכולה לעשות את אותה עבודה‪ .‬אך אם המשכורות נמוכות והמכונות‬
‫יקרות‪ ,‬מדוע להשתמש במכונות? כך גם ההפך‪ .‬אם המשכורות גבוהות אז בעל ההון יחפש מכונות שיחליפו את הפועלים‪,‬‬
‫והמשכורות יצנחו כי ישנם המונים שלא עובדים‪ ,‬ואז שוב בעלי ההון מנצחים כי זול להם להעסיק‪ .‬מכאן מרקס אומר כי‬
‫'צבא המובטלים' הוא יסוד חשוב בקפיטליזם ששומר על כך שהמשכורות של העובדים תמיד יישארו נמוכות‪.‬‬
‫‪ ‬יש לזכור כי גם העובדים הם צרכנים‪ ,‬וברגע שאין להם עבודה הם לא יכולים לקנות ונוצר עודף של מוצרים‪ .‬זהו מעגל‬
‫של עודף וחוסר – הן של מוצרים והן של כוח העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬אם נעלים את האבטלה אז בעלי ההון מאבדים את היכולת שלהם לאיים על העובדים בפיטורים וכך את היתרון שלהם‬
‫במיקוח‪ .‬ברגע שזה נעלם‪ ,‬שוב המשכורות עולות ותנאי העבודה משתפרים וכל הגלגל מתחיל מחדש‪ .‬הקפיטליזם זקוק‬
‫לאבטלה כדי לשמור על רווחיותו‪.‬‬
‫‪ ‬מרקס טוען כי בעלי ההון מסתכלים על הרווח וההפסד שלהם באופן כללי‪ ,‬ולא מחשבים כמה הם משקיעים על עובדים‪,‬‬
‫ולכן אם הם רואים שמכונות מגדילות את הרווח שלהם הם יפטרו מהעובדים‪.‬‬
‫‪ ‬הטענה המרכזית של מרקס בתיאוריה הזו היא שבסופו של דבר הרווח של הכלכלה הקפיטליסטית ידרדר עם הזמן‬
‫באמצעות משברים של עודף וחוסר‪ .‬המערכת הקפיטליסטית בנסיגה והיא תהיה פגיעה למהפכה קומוניסטית‪.‬‬
‫‪Hay, C. (2014). Globalization's Impact on States. Global Political Economy. J. Ravenhill. Oxford, Oxford‬‬
‫‪University Press, Ch.10, pp. 255-281.‬‬
‫‪ ‬טענתו המרכזית היא שמעמד המדינה נמצא בירידה בעקבות הגלובליזציה‪ ,‬או יותר נכון בגלל ההיפר‪-‬גלובליזציה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬גלובליזציה‪ ,‬ללא המרכיב הפוליטי שבה‪ ,‬מאבדת מחשיבותה וממשמעותה‪ .‬הגלובליזציה קיימת בעולמנו בהרבה‬
‫מאוד תחומים אך הפוליטיקה היא מרכיב מהותי‪ ,‬ולכן לא ניתן לדבר על הגלובליזציה כחלק נפרד מהפוליטיקה‪.‬‬
‫‪ ‬הכותב מתייחס לגלובליזציה פוליטית כתופעה של העברת אחריות פוליטיות מהרמה המקומית או לאומית אל הרמה‬
‫הגלובלית‪ ,‬דרך היווצרותן של מוסדות בינלאומיים – גלובליים וממשול גלובלי‪ .‬אל ה"פוליטיקה גלובלית" הוא מתייחס‬
‫כתהליכים הפוליטיים של הגלובליזציה המניעים אותה‪ ,‬על ההשלכות של תהליכים כאלה על קונפליקטים פוליטיים‪.‬‬
‫‪ 3 ‬ממדים שהכותב מתייחס ומנתח במאמר‪:‬‬
‫‪ .1‬מבנית – ההשלכות הכלליות של הגלובליזציה על המדינה הבודדת‪.‬‬
‫‪ .2‬אידאלית – ההזדמנויות והמגבלות הקשורות לגלובליזציה מבחינה פוליטית (למשל ביצוע רפורמות כלכליות‬
‫וחברתיות במדינה)‪.‬‬
‫‪ .3‬מימד סוכן אסטרטגי – תפקיד המדינות ושחקנים המדינתיים בגלובליזציה‪.‬‬
‫‪" ‬היפר‪-‬גלובליזציה" – התזה הזאת גורסת כי הגלובליזציה הכלכלית היא הגורם המרכזי המכרסם במעמדה של המדינה‪,‬‬
‫וכי העוצמה בזירה הזאת נתונה לשחקנים פרטיים‪ ,‬תאגידים בינלאומיים ומשקיעים‪ .‬זה מעין תהליך בו מדינות מתחרות‬
‫אחת בשנייה מי יותר כדאית להשקעה‪ ,‬הן חייבות להיות קשובות לרחשי השוק הגלובלי שהוא הרבה מעבר למדינה‬
‫הבודדת‪ .‬אחת המטרות של התזה היא לעודד תחרות בכל השווקים‪ .‬ההיפר‪-‬גלובליזציה מסמלת באיזשהו מקום‬
‫הדרדרות חברתית וסביבתית‪ ,‬היות וקיימת תחרות קשה‪ ,‬לפי התזה‪ ,‬בין תאגידים בינלאומיים גדולים‪.‬‬
‫‪ ‬להיפר‪-‬גלובליזציה ‪ 5‬הנחות יסוד‪ :‬הכותב אומר שהנחות יסוד אלה שגויות‪.‬‬
‫‪ .1‬ההון מושקע איפה שיש וודאות גדולה יותר שהשקעה תחזיר את עצמה‪.‬‬
‫‪ .2‬סחורות ושירותים הם שווקים גלובליים לכן הכלכלות חייבות להוכיח את עצמן מבחינה תחרותית‪.‬‬
‫‪ .3‬ההון נהנה ממוביליות‪ ,‬תנודתיות‪ ,‬לכן העלות של פרישה היא ‪.0‬‬
‫‪ .4‬ההון יזרום למקומות בהם עלויות העבודה והמיסוי הן נמוכות‪.‬‬
‫‪ .5‬מדינת הרווחה מייצגת מקום בו ההון הוא אבוד ולא יצרני‪.‬‬
‫‪ ‬הגלובליזציה היא כוח מניע בכלכלה העולמית‪ ,‬כאשר היא דוחפת את הכלכלות באמצעות לחץ‪ .‬הלחץ הזה גורם לתוצאות‬
‫משותפות (גמישות בשוק העבודה‪ ,‬איזון תקציבי ושליטה באינפלציה)‪ .‬מכאן יש התלכדות‪ ,‬שכן המודל הליברלי –‬
‫קפיטליסטי מעריך את השווקים כשווקים פתוחים שבהם ההון זורם בקלות‪ ,‬מדיניות של מיסוי נמוך ורגולציה – זה‬
‫המודל לחיקוי שככה צריך להתנהג משק כלכלי וגלובלי‪.‬‬
‫‪ ‬הגלובליזציה מטשטשת לא רק את מעמדה של המדינה אלא גם את הריבונות שלה‪ ,‬הרי שנושאים גלובליים אינם נעצרים‬
‫בין הגבולות‪ .‬למדינה אין יכולת להתמודד עם נושאים גלובליים מבחינה פוליטית‪.‬‬
 ‫דווקא רוב המדינות המתועשות והמפותחות‪ ,‬לפי היי‪ ,‬חוות נסיגה בזירת הגלובליזציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היי טוען כי הכלכלה היא הגורם המהותי בגלובליזציה ובתהליכים הגלובליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנחת המוצא היא ככל שהכלכלות מפותחות ופתוחות יותר‪ ,‬ככה הסיכוי להתלכדות (‪ )Convergence‬גדול יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המחקר של דיויד קמרון (‪ )1978‬מראה קשר ישיר בין פתיחות למסחר במדינות שבהן יש הגנה סוציאלית מטעם המדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬במדינות בהן יש התערבות סוציאלית והתאגדות רחבה של עובדים בשוק העבודה ניכר כי יש פתיחות כלכלית‬
‫גדולה יותר‪ .‬אחד ההסברים שניתן לעובדה זו מפי רודריק )‪ )Rodrik‬זה שהמשקיעים‪/‬סוחרים מאמינים שתפקידה של‬
‫המדינה הוא לכסות מפני סיכונים חיצוניים‪ .‬ברגע שתפקידה של המדינה מתהווה כ"מחסה" מתהפוכות הגלובליזציה יש‬
‫תמריץ גדול יותר של החברה בגלובליזציה‪.‬‬
‫כנגד ההנחות תיאוריית ההיפר‪-‬גלובליזציה ישנן הנחות המראות כי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬ההשקעות במדינות מסוימות נקבעות על סמך הקרבה הגאוגרפית של השתיים למרות הנחת היסוד שההון נהנה‬
‫ממוביליות תנודתית‪.‬‬
‫‪ .2‬אומנם ארה"ב משקיעה במדינות בהן המיומנות של העובדים ובהתאם השכר היא נמוכה‪.‬‬
‫‪ .3‬האיכות ולא הכמות של העובדים תהיה הגורם המשפיע להשקעה‪.‬‬
‫כל אלו מאתגרים את הנחות היסוד של ההיפר‪-‬גלובליזציה בהנחת היסוד שמדינת הרווחה מייצגת מקום בו ההון‬
‫אבוד ולא יצרני‪.‬‬
‫החוקר מראה תופעה שנקראת ‪ tradization‬שמתארת תהליכים רגולטורים של מסחר בין המדינות המתועשות לבין‬ ‫‪‬‬
‫עצמן‪ :‬צפון אמריקה‪ ,‬דרום מזרח אסיה ואירופה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כלכלות גלובליות יותר מאחרות וזה כתוצאה משימור‬
‫ואפילו חיזוק של תלות הגומלין בניהן‪.‬‬
‫אם נסתכל על תהליכי הגלובליזציה כאל תהליך עולמי בהיקפו אז ניתן לראות שהגלובליזציה כשלה‪ .‬אך אם תהליכי‬ ‫‪‬‬
‫גלובליזציה מתייחסים ליותר מפתיחות כלכלית (כמו השקעות רחבות‪ ,‬תזרימי הון גדולים וכו' ) שדורשים אמון משני‬
‫הצדדים‪ ,‬אז ניתן לראות כיום את הגלובליזציה בהתהוותה‪.‬‬
‫גלובליזציה למעשה מתבטאת לרוב בסחר אזורי גבוה והוא מראה ש רוב הסחר העולמי קורה בין קבוצות אזוריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מודל כוח המשיכה ניבא שהשקעה זרה תרד באחוז גידול קבוע ביחס למרחק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מציג החוקר את שוק ההון כביטוי איתן לתיאוריה של היפר‪-‬גלובליזציה‪ .‬שיעורי הריבית גם בהלוואות‬ ‫‪‬‬
‫לטווח ארוך וגם לטווח קצר מתייצבים באופן מידי לרוב לפי שער אחיד‪ .‬בשוק הון אינטגרלי היינו מצפים לראות‬
‫הסתעפות בין חסכונות המדינה לבין שערי ההשקעות‪ ,‬אך ניתן לראות כי היחס בין חסכונות המדינה לבין שערי ההשקעות‬
‫נשאר אחיד בשנות ה‪ 80‬וה‪.90‬‬

‫יוסי זעירא (‪ .)2018‬כלכלת ישראל‪ ,‬תל אביב ‪ :‬ספרי עליית הגג‪ ,‬עמ' ‪108-57‬‬
‫מושגים ועוד‬
‫‪ ‬צמיחה כלכלית = צמיחה של התוצר‪ ,‬ובדרך כלל מתכוונים לצמיחה של התוצר לנפש או התוצר לעובד‪.‬‬
‫‪ ‬תמ"ג = סך כל המוצרים הסופיים שיוצרו בשטח המדינה במהלך שנה‪ ,‬פחות מוצרי היבוא ששימשו חומרי גלם‪ .‬כוללים‬
‫רק מוצרים סופיים כדי למנוע כפל חישוב‪.‬‬
‫‪ ‬חישוב התוצר בישראל כורך איתו בעיה ייחודית בגלל יו"ש‪ -‬ישראל כוללת בחישוב את מה שמייצרים שם היהודים אך‬
‫לא את מה שמייצרים הפלסטינים‪ ,‬וזה לא תואם את הסטנדרט המקובל לחישוב התוצר‪ ,‬הדורשים שהאוכלוסייה והשטח‬
‫יהיו חופפים‪.‬‬
‫‪ ‬הפחת מדבר על שחיקת מלאי של מ בנים‪ ,‬מכוניות‪ ,‬מכונות וכו'‪ .‬כשמחשבים לפי הורדת הפחת זה נקרא "תוצר מקומי‬
‫נקי"‪.‬‬
‫‪" ‬תוצר לנפש" הוא התוצר חלקי גודל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪" ‬התוצר לעובד" הוא התוצר חלקי מספר העובדים במשק‪ ,‬נקרא גם "פריון העבודה"‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור הצמיחה ב‪ 2010‬למשל מחושב על ידי תוצר ריאלי ב‪ 2010‬פחות תוצר ריאלי ב‪ ,2009-‬חלקי התוצר ב‪.2009‬‬

‫תופעה עולמית של צמיחה כלכלית‪ :‬כדי לחשב צריך להשתמש בנתונים המביאים בחשבון לא רק את ההבדלים במחירים‬ ‫‪‬‬
‫על פני זמן‪ ,‬אלא גם את ההבדלים במחירים ובעלויות המחיה בין המדינות השונות – ‪.PPP‬‬
‫התפתחות הצמיחה הכלכלית בישראל‪ :‬הצמיחה הכלכלית הייתה מרשימה ואפשרה לא רק לקלוט את כל העליות‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬
‫גם להעלות באופן ניכר את רמת החיים‪ ,‬על אף גלי ההגירה וסכסוך לאומי מתמשך‪ .‬ישראל התכנסה לאחר הקמתה‬
‫במהירות לרמת ההכנסה בעולם המפותח‪ .‬אחד השינויים שנעשו בישראל הוא במבנה ייצור המשק – מעבר מחקלאות‬
‫לתעשייה‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר מעבר לשירותים‪ .‬היה גם שינוי בהרכב הייצור התעשייתי בישראל‪ -‬תעשיית המזון‬
‫הצטמצמה מאוד‪ ,‬וכך גם שוק הטקסטיל‪ .‬מנגד התרחב ענף הטכנולוגיה ותעשיית התרופות‪ .‬תהליך הצמיחה הגדיל את‬
‫התעשייה עתירת הידע‪.‬‬
‫איך מנתחים צמיחה כלכלית‪ :‬מסתכלים רק על ההיצע‪ ,‬שכן הביקוש נוצר מעצמו בתהליך הצמיחה‪ .‬ההיצע נקבע על ידי‬ ‫‪‬‬
‫כושר הייצור‪ ,‬ומחשבים אותו דרך "פונקציית הייצור המצרפית" המתארת כמה יכול המשק לייצר בשנה כשנתונות‬
‫כמויות גורמי הייצור‪ ,‬וגורמי הייצור המשמעותיים הם העבודה וההון‪ .‬היא מתארת את הקשר בין תשומות העבודה‬
‫וההון ובין התמ"ג‪ .‬מניחים עליה שהיא פונקציה עולה – אם יעסיקו יותר עובדים או יעבדו יותר שעות‪ ,‬יגדל התוצר‪.‬‬
‫הנחה נוספת היא שכאשר מוסיפים עובדים התפוקה השולית של העבודה תלך ותקטן‪.‬‬
‫עבודה‪ :‬גיל העבודה מוגדר מגילאי ‪ 15‬ומעלה עד גיל פנסיה‪ .‬לא כולם עובדים ולכן יש גם מדד של שיעור השתתפות בשוק‬ ‫‪‬‬
‫העבודה (גם אלו שמחפשים עבודה)‪ .‬היו שינויים משמעותיים בשיעור העבודה אצל גברים ונשים‪ ,‬אבל לא ניתן להסביר‬
‫את הצמיחה רק על פי הגידול בעובדים‪ ,‬צריך למדוד גם את פריון העבודה – גידול בתוצר פר עובד‪.‬‬
‫הון‪" :‬יחס הון‪ -‬עבודה" הוא היחס בין כמות ההון במשק בשנה לבין מספר העובדים או שעות העבודה‪ .‬הוא משפיע על‬ ‫‪‬‬
‫התוצר לעובד – כשכמות ההון גדלה ע"י השקעה קוראים לזה "הצבר הון"‪ ,‬וכשכמות ההון גדלה מהר יותר ממספר‬
‫העובדים (יחס ההון לעובד גדל)‪ ,‬קוראים לתהליך "העמקת הון"‪ .‬בישראל רואים עד ‪ '72‬כי ההון גדל מהר יותר מהעבודה‪,‬‬
‫והייתה העמקת הון‪ .‬הישוב היהודי הצליח להשיג מימון מחו"ל‪ ,‬כי העם היהודי היה עם של מעמד ביניים‪ ,‬והמהגרים‬
‫לארץ הביאו איתם מימון משמעותי‪ .‬כמו כן הגיעו תרומות רבות‪ ,‬והסכם השילומים עם גרמניה גם תרם רבות‪ .‬בשנות‬
‫המנדט רו ב המימון הפרטי שהגיע הופנה לבנייה ותעשייה עירונית‪ ,‬ורוב המימון הלאומי הופנה להתיישבות החקלאית‪.‬‬
‫עם קום המדינה וגדילת הצורך בהשקעה (הגיעו פליטי שואה רבים חסרי כל)‪ ,‬פנתה הממשלה לדרך של מימון השקעה‬
‫על ידי חיסכון – תקופת הצנע‪ .‬הסכם השילומים ב‪ '53‬אפשר לצאת מתקופה זו ולתנופת השקעה גדולה‪ .‬משנות ה‪70-‬‬
‫לאחר שנסתיימו השילומים‪ ,‬עיקר סיוע החוץ שישראל מקבלת הוא מארה"ב‪ .‬רוב הסיוע הוא צבאי אבל הוא הגדיל את‬
‫אפשרויות המימון‪ .‬עם הירידה בשיעורי הצמיחה ירדה גם ההשקעה הנדרשת‪.‬‬
‫קרקע‪ :‬גורם ייצור זה עבר שינויים גדולים בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם השינויים הגדולים שקרו בתחום הקרקע‪ ,‬מתגמדים‬ ‫‪‬‬
‫לעומת השינויים בהון ובתוצר‪.‬‬
‫שארית סולו ‪ -‬גדילת העבודה וההון לא מספיקות כדי להסביר את הגידול בתוצר‪ ,‬זה אומר שיש שינוי בפונקציית היצור‬ ‫‪‬‬
‫(כושר הייצור)‪ .‬רוברט סולו מצא משהו שמכונה שארית הצמיחה הכלכלית (מעבר לתרומת ההון והעבודה)‪ .‬שארית זו‬
‫היא משמעותית מאוד בתהליכי הצמיחה‪ .‬מכל המחקרים שעשו מצאו כי זה מחייב שינוי בפונקציית העבודה ולא ניתן‬
‫להניח שהיא קבועה‪ .‬לא ברור עדיין מה היא השארית אלא שהיא יכולה לכלול מרכיבים רבים כמו טכנולוגיה‪ ,‬גידול בהון‬
‫האנושי‪ ,‬שיפורים מוסדיים ועוד‪.‬‬
‫פריון הייצור הכולל ותרומתו לצמיחה ‪ -‬ראשית‪ ,‬כל השינויים בפונקציית הייצור המצרפית ניתנים לסיכום במשתנה‬ ‫‪‬‬
‫מספרי יחיד בשם "פריון הייצור הכולל"‪ .‬שנית‪ ,‬פריון הייצור הכולל מעצים את תשומת העבודה בתוך פונקציית הייצור‪.‬‬
‫לפריון הייצור יש השפעה ישירה כאשר הוא מעצים עבודה‪ ,‬הגידול שלו שווה לגידול בתשומת העבודה‪ .‬יש לו גם השפעה‬
‫עקיפה וזה נעשה דרך הגדלת תשומת ההון‪ .‬יש תרשים שמראה כי הגידול בפריון משפיע על התוצר במישרין ובעקיפין‪,‬‬
‫והאפקט המשולב של שתי התופעות מסביר את כל הגידול בתוצר לאורך זמן‪ .‬כלומר‪ ,‬ההשפעה של הגידול בפריון שווה‬
‫לסך הגידול בתוצר‪.‬‬
‫הון אנושי‪ :‬השכלה יוצרת הון אנושי ומעלה את שכר המשכילים באופן משמעותי‪ .‬כשרמת ההשכלה במדינה עולה‪ ,‬גם‬ ‫‪‬‬
‫ההון האנושי הממוצע גדל בהתאם‪ ,‬ולכן גם פריון הייצור הכולל והתוצר‪ .‬ההון האנושי לא מושפע רק מהשכלה אלא גם‬
‫מגורמים נוספים‪ -‬גיל‪ ,‬מוצא‪ ,‬מגדר וכישרון אישי‪ .‬בחישוב בישראל צריך להוסיף את "אפקט קוזנץ"‪ ,‬העוסק בשינויים‬
‫בהון האנושי של מהגרים‪ .‬הוא קבע כי מהגרים מאבדים חלק גדול מההון האנושי שלהם בגלל פערי שפה והשוני בתנאי‬
‫העבודה‪ ,‬וכן בשל הפערים בהכשרה המקצועית בין מדינות‪ .‬ההון האנושי המשלב את עליית ההשכלה ואת השתלבות‬
‫המהגרים מסבירים בשנות הצמיחה המהירה ‪ 50%‬מקצב הצמיחה לעובד בישראל‪.‬‬
‫טכנולוגיה‪ :‬סביר להניח שחלק גדול מן הצמיחה המהירה התאפשר מאימוץ טכנולוגיות‪ .‬משק המצטרף לצמיחה כלכלית‬ ‫‪‬‬
‫בשלב מאוחר יחסית (ישראל)‪ ,‬יכול לעבור צמיחת טכנולוגיה מהירה יותר מן הארצות המפותחות‪ .‬הוא יכול לאמץ‬
‫טכנולוגיות קיימות‪.‬‬
‫פריון העבודה‪ :‬העלייה‪ ,‬הסכסוך‪ ,‬הגז‪ :‬יש רבים הטוענים כי פריון העבודה בישראל נמוך מזה שבארצות המפותחות וגם‬ ‫‪‬‬
‫צומח בקצב נמוך יותר מהן‪ .‬אם נבדוק את התוצר העסקי ולא את הכולל אז נראה שהוא לא כל כך נמוך‪ .‬הסיבה לפער‬
‫היא ש התוצר הציבורי מחושב על ידי עלותו ולא לפי ערך השוק‪ ,‬ולכן מושפע מאוד משינויים בשכר‪ ,‬והשכר הריאלי‬
‫בישראל כמעט לא עלה ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪ .‬עוד הסברים ללמה הקצב בישראל נמוך ביחס למערב‪ :‬יש כאלו‬
‫המייחסים את זה לאוכלוסיות בעלות הון אנושי נמוך כמו חרדים או ערבים‪ ,‬אך ממוצעי ההשכלה וההון האנושי בישראל‬
‫עדיין גבוהים ולכן זה לא הסבר טוב‪ .‬יש אחרים הטוענים כי פריון העבודה נמוך בגלל עודף בירוקרטיה ורגולציה אך‬
‫הסבר זה נפסל בגלל חוסר הוכחה מדעית‪ .‬הסיבה שהוא מציע היא יחס הון‪-‬תוצר נמוך בישראל‪ .‬לכל יחידת ייצור ולכל‬
‫עובד יש פחות הון לעבוד איתו בארץ‪ ,‬ולכן התוצר לעובד‪ ,‬פריון העבודה‪ ,‬נמוך יותר‪ .‬היחס הון‪-‬תוצר בישראל הוא נמוך‬
‫בגלל עלות מימון ההשקעה‪ ,‬זה אומר שיש סיכון גבוה להשקעה בישראל‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא הסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי‪ .‬הפקת הגז מסייעת מאוד להגדלת התוצר בשל העובדה שהוא מסייע ליצירת חשמל ואנרגיה‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לא מגדיל את כמות המוצרים הסופיים המיוצרת בארץ‪ ,‬כל עוד אינו מיוצא לחו"ל‪ .‬בנוסף הוא מאפשר להקטין את‬
‫הייבוא שמגיע בצורת פחם ונפט‪.‬‬
 ‫‪ ‬מה סודו של "הנס הכלכלי" הישראלי‬
‫‪ -‬גדילה בהון האנושי‬
‫‪ -‬הדבקת הפיגור הטכנולוגי‬
‫‪ -‬רמת הון אנושי גבוהה של מהגרים יהודים לארץ‬
‫‪ -‬נגישות למימון מחו"ל –תרומות‪ ,‬הסכם השילומים‪ ,‬יבוא הון של עולים‪ ,‬סיוע צבאי‪.‬‬
‫ה"נס" של הצמיחה הכלכלית קשור לייחודו ההיסטורי‪ -‬חברתי של העם היהודי‪ ,‬אך אלו הבנות ראשוניות ודרוש עוד מחקר‬
‫רב על הצמיחה הכלכלית בישראל‪.‬‬

‫‪Grossman, R.S. (2010). Unsettled Account: The Evolution of Banking in the Industrialized World since 1800,‬‬
‫‪Princeton University Press, Ch.1 (only 1-13), Ch.2 (pp. 28-52).‬‬
‫‪ ‬תולדותיו של הבנק המודרני מתוארך לסוף המאה ה‪ ,18-‬תחילת המאה ה‪ .19-‬הבנקים היו שונים זה מזה בפרמטרים‬
‫רבים‪ .‬עם זאת היו דומים בכמה מאפיינים‪ :‬הראשון‪ ,‬היו אלה מוסדות פרטיים‪ .‬שנית‪ ,‬הבנקים היו תאגידים‪.‬‬
‫‪ ‬התפתחות היסטורית – בנק כסוג של מוסד הוקם לפני כ‪ 2600‬במוסופוטמיה‪ .‬ההלוואות הראשונות מתוארכות לשנת‬
‫‪ 5000‬לפנה"ס והם היו בצורה של סחורות‪ .‬עם הקמתן של ערים באלף הרביעית לפנה"ס הייתה נחוצה גם מערכת בנקאית‪.‬‬
‫חמורבי שיפר את מערכת ההלוואות בתקופתו תוך שימוש בסחורות ומתכות‪ .‬המערכת הבנקאית ביוון העתיקה התפתחה‬
‫מחלפנות‪ .‬ערי המדינות הרבות ביוון הביאו להרחבת החלפנות עקב השוני במטבעות בין עיר לעיר‪ .‬המערכת הבנקאית‬
‫הרומית שהתפתחה מהיוונים הייתה שונה ומפותחת הרבה יותר מקודמתה‪.‬‬
‫‪ ‬האשראי – הדבר שפיתח את הבנקים בצורה הניכרת ביותר זה הפיתוח של ה"אשראי"‪ .‬האחראי על האשראי בתקופה‬
‫ההיא היה הצורף (‪ .)Goldsmith‬לצורף היו מקבצי זהב אותן היה מאכסן אצלו בבית המלאכה‪ .‬אנשים שרצו לשמור על‬
‫כמות הזהב שברשותם היו מביאים אותה לצורף למשמרת‪ .‬כנגד כמות הזהב היה מביא הצורף לאדם "קבלה" עם סך‬
‫הזהב שהופקד‪ .‬האנשים היו מחליפים בינם לבין עצמם את ה"קבלה" במקום להעביר את הזהב ממקום למקום‪ .‬במהרה‬
‫הבינו הצורפים כי יש ברשותו כמות גדולה של זהב (לכולם יש קבלות) לכן הוא יכול להתחיל להעניק הלוואות לאנשים‪.‬‬
‫זאת הייתה תחילתה של מערכת האשראי‪.‬‬
‫‪ ‬ועוד התפתחות היסטורית – פיתוח שקידם את המערכת הכלכלית של התקופה ההיא היו שימוש בכלים משפטיים לצורך‬
‫העברה של כספים בין הצדדים‪ .‬היו אלה חוזים שהצדדים חתומים עליהם‪ .‬זאת בשונה מהשיטה הקודמת בהם‬
‫התחייבויות בוצעו בע"פ‪ .‬לירידים של ימי הביניים הייתה תרומה רבה לפיתוחה של מערכת האשראי‪ .‬הירידים אפשרו‬
‫החלפת סחורות ממקומות שונים למקומות אחרים מרוחקים יותר‪ .‬בשביל לא להעביר את הכסף ממקום למקום‬
‫הסוחרים היו מקבלים שטר חוב או כל מיני שיטות אחרות‪ .‬אותו יכלו לפרוע במקום היריד הבא‪ .‬שטר החוב למעשה‬
‫מילא שני תפקידים‪ .‬הראשון‪ ,‬מט"ח מאחר והשתמש במטבעות שונים במקומות שונים‪ .‬השני‪ ,‬השטר היה הלוואה‪.‬‬
‫הכנסייה הקתולית צמצמה את האפשרות לשימוש באשראי בתקופת ימי הביניים עקב האיסור על הלוואה בריבית‪.‬‬
‫כתוצאה מצמצום זה שימש שטר החוב לחליפין בלבד‪ .‬לאחר שהירידים ירדו מחשיבותן החלו סוחרים משלל מדינות‬
‫לסחור בינם לבין עצמם תוך כדי שהם ממלאים תפקידים דיפלומטיים ותוך כדי קבלת פריווילגיות מהשלטונות‪.‬‬
‫‪ ‬החוב הממשלתי ותחילתם של הבנקים הממשלתיים – ב רנסנס החלו להתפתח מדינות הלאום‪ .‬על מנת לממן את‬
‫מלחמותיהן ואת רווחת אזרחיהם היו צריכות המדינות להלוות כסף‪ .‬החוב ה"ציבורי" שהמדינה הביאה עלינו הניחה‬
‫את היסודות לשני עניינים חדשים‪ .‬הראשון‪ ,‬החוב הציבורי הוא הדוגמה הראשונה ל"מלווה ארוך מועד"‪ .‬השני‪ ,‬החובות‬
‫היו כל כך גדולים שהמדינות היו צריכות להקים בנקים ציבוריים על מנת לשלוט בחובות של עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬הבנק הממשלתי – הבנק של סטוקהולם הוקם ע"פ היסודות של הוויסלבנק‪ .‬תפקידו היה גם מתן הלוואות וגם בנק‬
‫לחליפין‪ .‬באמצע המאה ה‪ 17-‬ה חל בהדפסת שטרות‪ .‬הם היו למעשה המדינה הראשונה שהדפיסה שטרות נייר‪ .‬שטר‬
‫הנייר היה אבן פינה בהתפתחות האשראי משתי סיבות‪ :‬א‪ .‬יצירת אשראי משטרות הנייר בלבד ללא צורך בהפקדת‬
‫פי קדון בבנק (מתכות יקרות)‪ ,‬ב‪ .‬שלא כמו שטרות חוב על שטרות נייר לא היה תאריך‪ .‬ככל שהשטר נמצא יותר זמן‬
‫במחזור ככה רשת האשראי מתרחבת ליותר אזורים‪ .‬הבנק הממשלתיים היו למעשה בנק פרטיים שנוצרו לצורך מקסום‬
‫רווחים והם רק גויסו בשביל הממשלה‪ .‬לכן‪ ,‬לא היה הגיון בכך שישגיחו על מתחריהם‪ .‬הבנקים הממשלתיים היו צעד‬
‫משמעותי לקראת יסודם של הבנקים התאגידיים‪.‬‬
‫‪ ‬בנקים פרטיים ‪ -‬הבנקים נוהלו ע"י אינדיבידואלים בשביל אינדיבידואלים אחרים שעובדים על סמך חוזים בינם ללא כל‬
‫התערבות ממשלתית‪ .‬מאחר ולא היה עליהם פיקוח ממשלתי‪ ,‬בנקים אלה כללו שירותים מגוונים שהיו אסורים לבנק‬
‫הממשלתיים‪ .‬הבנק עסקו אך ורק בנושאים מסחריים‪.‬‬
‫‪ ‬תאגידי בנקים מסחריים ‪ -‬החל מהמאה ה‪ 18-‬היה צורך בשירותים פיננסיים מורכבים‪ .‬שירותים אלה היו בהיקפים כל‬
‫כך גדולים שהבנקים הפרטיים לא יכלו להתמודד איתם‪ .‬הבנקים הפרטיים היו לרוב קונצרנים משפחתיים המוגבלים‬
‫למשאבים של אותה משפחה‪ .‬בנוסף מאחר שבנקים אלה לא עבדו תחת פיקוח ממשלתי ולא יכלו להפוך לחברה בערבון‬
‫מוגבל‪ ,‬לא יכלו הבנקים האלה להלוות סכומים לפרויקטים עצומים‪ .‬הולנד ובלגיה היו שתי המדינות הראשונות‬
‫שהשתמשו בסוג כזה של בנקאות‪ .‬זאת עקב הביקוש הרב להון בעקבות השימוש הגובר של בלגיה בפיתוח התעשייה‬
‫הכבדה‪ .‬היו גם השפעות פוליטיות‪ -‬כלכליות שתרמו להקמתן של תאגידי בנקים‪ .‬האידיאולוגיה הליברלית של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬תרמה לכך שיותר ויותר תאגידי בנקים מסחריים נפתחו באירופה‪.‬‬
 ‫נושא ‪ :15‬חג ריבית שמח‪ ,‬פרק בונוס בפודקאסט חיות כיס‬
‫‪ ‬בנק ישראל העלה את הריבית אחרי ‪ 7.5‬שנים – מעשירית האחוז לרבע אחוז‪.‬‬
‫‪ ‬מהי ריבית? – ריבית היא מחיר הכסף במונחים של זמן – אם מישהו רוצה לתת ‪ ,₪ 100‬הוא לא אותם סתם כי יש‬
‫אלטרנטיבות לשימוש בכסף‪ ,‬ולכן צריך משהו בתמורה – והוא הריבית‪ .‬התשלום הוא על מתן הכסף לאורך זמן מסוים‬
‫– ככל שהתקופה ארוכה יותר כנראה המחיר יהיה גבוה יותר‪ .‬ככל שבן אדם מסוכן יותר לוקח ריבית – אז המחיר יהיה‬
‫גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬ריבית בנק ישראל – המחיר שבנק ישראל משלם לבנקים המסחריים על הכסף שהם מפקידים בפיקדונות אצלו‪.‬‬
‫‪ ‬איך זה משפיע עלינו? – מהריבית הזו נגזרים כל הדברים האחרים‪ ,‬היא ריבית הבסיס‪ .‬הבנקים בעצם מגלגלים את‬
‫הריבית לאזרחים‪.‬‬
‫‪ ‬מה התפקיד של בנק ישראל? – בנק ישראל הוא גוף ממשלתי אבל הוא עדיין עצמאי לחלוטין‪ .‬המטרה שלו היא לדאוג‬
‫ליציבות מחירים במשק‪ ,‬לדאוג שהאינפלציה לא משתוללת – לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי‪ .‬זאת משום שהממשלה לא‬
‫יכולה לעשות זאת לבדה‪.‬‬
‫‪ ‬לכסף יש ערך – אם יש יותר כסף אז הערך שלו נשחק‪ .‬אחד הכלים המרכזיים של בנק ישראל לשלוט בערך של הכסף‬
‫הוא ע"י ריבית‪ .‬אם מעלים את הריבית – בתיאוריה התמריץ לשים את הכסף בבנק גבוה יותר‪ .‬ככה בנק ישראל מקטין‬
‫את כמות הכסף במשק ומגדיל את הערך שלו‪ .‬ככל שבנק ישראל עושה את הפעולה ההפוכה‪ ,‬כלומר מוריד את הריבית –‬
‫יש פחות תמריץ לשים את הכסף בבנק‪.‬‬
‫‪ ‬בנק ישראל מוריד את הריבית כשהוא רוצה שאנשים ישתמשו בכסף שלהם ולא יחסכו אותו וישימו אותו בצד‪ ,‬והוא‬
‫מעלה אותה כשהוא רוצה ההפך‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בנקים רבים הורידו את הריבית כי הם רצו שמחיר הכסף יהיה זול‬
‫וכדי שנשתמש בו ולא נשים אותו בצד‪.‬‬
‫‪ ‬המשמעות היא שהמצב הוא טוב יותר – אם בנק ישראל מעלה את הריבית אז הדבר אמור לאותת שהכלכלה נמצאת‬
‫במקום טוב יותר ומתחילה להתייצב‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד העלאת הריבית משפיעה עלינו? – ההשפעות לא יהיו מורגשות מחר בבוקר משום שמדובר בעלייה מאוד קטנה‪ .‬בנק‬
‫ישראל יודע כי אם הריבית תעלה בחדות הדבר יכול להשפיע בצורה לא נעימה על הרבה אנשים – למשל הרבה אנשים‬
‫שלקחו משכנתאות צמודות לפריים‪.‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות הישראלים חיים יותר ויותר על אשראי‪ ,‬ואם הריבית תמשיך לעלות – אז תתחיל שעת המבחן האמיתי‬
‫של המשק הישראלי‪ ,‬והשאלה היא האם הם יוכלו להחזיר את ההלוואות הללו‪.‬‬
‫‪ ‬האם לשים את הכסף בבנק? לא‪ .‬אלא אם כן צריכים את הכסף בטווח זמן קרוב‪ ,‬אין סיבה גדולה לשים את הכסף‬
‫בפיקדון בבנק כרגע משום שמדובר בריבית מאוד קטנה‪ .‬אבל אם המגמה הזו תימשך – אז האטרקטיביות לשים את‬
‫הכסף בבנק תהיה יותר גבוהה‪.‬‬
‫‪ ‬דבר חיובי נוסף בהעלאת הריבית הוא שהדבר יעזור לרסן את מחירי הדיור‪.‬‬

‫נושא ‪ :16‬מה קרה לוונצואלה?‪ ,‬פרק ‪ 99‬בפודקאסט חיות כיס‬

‫‪ ‬כל מה שקורה היום בוונצואלה נובע מהמדיניות הכלכלית שלה‪ .‬וונצואלה הייתה עד לא מזמן המדינה העשירה בדרום‬
‫אמריקה‪.‬‬
‫‪ ‬התגלות הנפט בוונצואלה שינתה את כל התמונה הכלכלית במדינה – היא הייתה הרבה יותר חזקה והרבה יותר עשירה‬
‫ממדינות אחרות באמל"ט‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬התחיל תור הזהב של וונצואלה – בעקבות מלחמת יוה"כ קרטל אופ"ק מעלה‬
‫את מחירי הנפט וונצואלה מרוויחה מכך‪ .‬את הכסף היא השקיעה בתשתיות ובחינוך – ורמת החיים בוונצואלה עלתה‬
‫ועלתה‪.‬‬
‫‪ ‬לאורך כל תקופת הזוהר קיננה בה המחלה ההולנדית – התגלות משאבי טבע מביאה לייצואם‪ ,‬מה שגורם להתעשרות‬
‫המדינה ולהצפת המדינה בדולר‪ .‬אם ישנו היצע כה גבוה של דולרים במדינה – הערך של הדולר יורד והערך של המטבע‬
‫המקומי עולה (=ייסוף)‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬בענפים אחרים – התעשיות המקומיות לא יכולות להתחרות בתעשיות זרות‪ .‬יותר‬
‫מזה‪ ,‬לא בוער לשפר את התעשיות המקומיות הללו‪ .‬לכן‪ ,‬המדינה מתמקדת בייצוא משאב הטבע‪ ,‬ובמקביל מייבאת את‬
‫כל השאר‪ .‬המחלה ההולנדית מתרחשת כשמשאב הטבע כבר לא מכניס יותר כמו בעבר – ואז מסתכלים על שאר הענפים‬
‫ורואים שהם לא מתפקדים‪ .‬כשמחירי הנפט ירדו – הדולרים הפסיקו לזרום לוונצואלה‪ ,‬וכך נחשפו הפערים החברתיים‪,‬‬
‫העוני הכבד‪ ,‬הפשיעה והאבטלה‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ 1992-‬וונצואלה העלתה את מחירי הנפט‪ .‬הוונצואלים יצאו לרחובות במחאה על כך‪ ,‬אך הממשלה שלחה את הצבא‬
‫לדכא את המחאות‪ ,‬תוך הריגת אזרחים רבים‪ .‬אחד המפקדים בפעולה הזו היה הוגו צ'אבס‪ .‬הדבר הזה פיתח את הרצון‬
‫בקרבו ובקרב חיילים אחרים לתפוס את השלטון שנתפס כמושחת‪ ,‬וכך התרחש ניסיון ההפיכה בוונצואלה (שנכשל)‪,‬‬
‫וצ'אבס נשלח לכלא‪ .‬אחרי ‪ 5‬שנים‪ ,‬הוא השתחרר ורץ לנשיאות – הוא הבטיח לחלק מחדש את העושר – והוא נבחר‪.‬‬
‫בהתחלה הוא עמד בהבטחותיו – השקיע בתשתיות‪ ,‬בבריאות וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬הכל השתנה ב‪ 2002-‬אז התרחשו שני דברים‪ :‬הראשון – ניסיון להפיכה צבאית נוספת שצ'אבס אמנם הצליח לשרוד‪ ,‬אך‬
‫היא שינתה אותו לנצח – הוא פתח במתקפה נגד הימין והמגזר הפרטי‪ .‬השני – מחירי הנפט חזרו לעלות‪ .‬באמצעות כך‪,‬‬
‫הוא השקיע במדיניות הרווחה הממשלתית והוביל לכך ששיעור העוני במדינה ירד בחצי‪ .‬בחסות כספי הנפט‪ ,‬המדיניות‬
‫שלו הייתה קיצונית – הוא יצא למהלך של הלאמות והמשיך להדק את הפיקוח על הכלכלה‪ .‬לאורך שנות שלטונו‪ ,‬צ'אבס‬
‫מוסס אט אט גם את הדמוקרטיה הוונצואלית‪ ,‬וכלל הגופים היו כפופים לממשלה (=צ'אביסטה)‪.‬‬
‫כשהפיקוח הממשלתי ושחיתות נפגשים – אין לאזרחים אישור לקבל יותר דולרים לצורך ייבוא למשל‪ ,‬ועל כן הם פונים‬ ‫‪‬‬
‫לשוק השחור‪ ,‬שם המחיר לדולר הוא הרבה יותר גבוה מהשער הקבוע שקבעה המדינה‪ .‬על כן‪ ,‬הגיוני שהמחיר של‬
‫המוצרים שתמכרו יהיה גבוה יותר‪ ,‬אך לא כך המצב בוונצואלה – שהרי הממשלה קובעת את מחירי המוצרים‪ .‬לאור כך‬
‫נוצר מצב שלא משתלם יותר לייבא למדינה‪ .‬כך המגזר הפרטי בוונצואלה הלך והצטמצם‪.‬‬
‫המדיניות הזו גרמה למחסור במוצרים ולעליית העוני‪ .‬אך מה שלא ייצר המגזר הפרטי – ייבאה הממשלה בעזרת הדולרים‬ ‫‪‬‬
‫של הנפט שהמשיכו להגיע‪ .‬ואז‪ ,‬ב‪ – 2014-‬מחירי הנפט ירדו שוב‪ .‬צ'אבס מת שנה לפני כן ב‪ ,2013-‬והכתיר אחריו יורש‬
‫– ניקולס מאדורו‪ .‬בוונצואלה בשנת ‪ 2014‬לא נותר כמעט בכלל מגזר פרטי‪ ,‬לא נותר אף אחד שייצר שום דבר‪ ,‬והכל היה‬
‫צריך לייבא‪ .‬ובלי הדולרים של הנפט – פשוט לא היה איך‪ .‬ואז התחיל בוונצואלה המחסור האמיתי‪.‬‬
‫גם אחרי ירידת המחירים‪ ,‬הנפט היה עדיין מוצר מבוקש ולוונצואלה עדיין היה הרבה ממנו‪ .‬את ההון שוונצואלה קיבלה‬ ‫‪‬‬
‫מהנפט‪ ,‬היא לא השקיעה‪ ,‬אלא היא מינפה – היא לקחה הלוואות וככה היא מימנה את המזון המסובסד והדיור הציבורי‪.‬‬
‫כך היא נכנסה לחובות‪ .‬ביום שאחרי ירידת מחירי הנפט היא הייתה עם חוב ששווה ערך ל‪ 5-‬שנים של ייצוא‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫היא אפילו לא יכלה להגביר את הפקת הנפט‪ ,‬שכן היא הזניחה את התשתיות להפקת הנפט‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬אף אחד לא רצה‬
‫להלוות יותר כסף לוונצואלה‪ ,‬אז הממשלה פנתה לבנק המרכזי ואמרה לו להדפיס כסף = אינפלציה‪.‬‬
‫בגלל האינפלציה המשתוללת ערך הכסף משתנה כל הזמן‪ .‬תוך ‪ 5‬שנים‪ ,‬ערך המטבע קרס מ‪ 1,000-‬בוליבר לדולר ל‪4-‬‬ ‫‪‬‬
‫מיליון בוליבר לדולר‪ .‬המטבע מאבד ‪ 90%‬מערכו כל שלושה חודשים‪ .‬לאור ירידת ערך הכסף‪ ,‬לא ניתן לקנות איתו אפילו‬
‫מוצרים בסיסיים כמו מזון – וכך המשבר הזה התפתח למשבר הומינטארי‪.‬‬
‫כיום המדינה כמעט ולא מתפקדת ו‪ 90%-‬מאזרחי וונצואלה חיים בעוני‪ .‬המדיניות של צ'אבס לא פיתחה את ההון‬ ‫‪‬‬
‫האנושי אלא נתנה לאזרחים את מוצרי הצריכה שהם היו צריכים‪ .‬ברגע שהסיוע של המדינה נעלם – העוני חזר‪.‬‬
‫מאדורו מתנגד באופן שיטתי למתנגדיו הפוליטיים באמצעות הצבא‪ .‬במאי ‪ 2019‬מאדורו גנב את הבחירות לנשיאות –‬ ‫‪‬‬
‫שלא הוכרו ע"י שום גורם בינ"ל‪ .‬לפי החוקה הוונצואלית‪ ,‬בהיעדר נשיא ראש האספה הלאומית (מנהיג האופוזיציה)‬
‫צריך לקבל על עצמו את תפקיד הנשיא‪ .‬וכך‪ ,‬ב‪ 9-‬בינואר ‪ ,2019‬ראש האספה הלאומית‪ ,‬גוואידו‪ ,‬הודיע שהוא מקבל על‬
‫עצמו את תפקיד נשיא וונצואלה‪ .‬מדינות רבות מיהרו להכיר בנשיאותו‪.‬‬

‫‪Clift, Ben. (2014). Comparative Political Economy, Ch. 11, p. 257-285.‬‬

‫לטענת הכותב‪ ,‬אמנם אכן יש קשר בין התהליכים הגלובליים לבין מדינת הרווחה‪ ,‬אך עדיין יש לציין כי מחקר הכלכלה‬ ‫‪‬‬
‫הפוליטית ההשוואתית מוכיח כי גלובליזציה איננה התהליך היחידי שמשפיע על העניין‪.‬‬
‫את מערכת ה יחסים בין מדינת הרווחה לקפיטליזם‪ ,‬ניתן להגדיר כסימביוטית‪ .‬יש כאלו שיאמרו שמדינת הרווחה היא‬ ‫‪‬‬
‫תוצר של העולם שאחרי מלחה"ע ה‪ ,2‬בו השווקים נפתחו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הטענה מכירה גם בכך שפיתוח וצמיחה כלכלית‪,‬‬
‫בעידן גלובלי עם שוק פתוח‪ ,‬תלויים במדינת הרווחה‪ .‬כלומר‪ ,‬על אף שאנו רגילים לתפוס את הקפיטליזם ואת מדינת‬
‫הרווחה כסותרים‪ ,‬מדינת הרווחה מספקת יסודות חברתיים ההכרחיים למען הפעלת כלכלה פוליטית מתקדמת‪ .‬יש‬
‫מגוון של מוצרים ציבוריים שמדיניות הרווחה מספקת‪ ,‬אשר לא רק מועילים מבחינה כלכלית‪ ,‬אלא הם גם מספקים‬
‫תנאים הכרחיים לפיתוחה של הכלכלה הקפיטליסטית‪ ,‬תוך פיתוחו של ההון‪.‬‬
‫ההגדרה הצרה מגדירה את מדינת הרווחה לפי כמות ההוצאות החברתיות‪ ,‬מתוך סך ההוצאות של המדינה‪ .‬ההגדרה‬ ‫‪‬‬
‫הצרה מכירה בכך שהמדינה מספקת שירותים עיקריים (בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬דיור‪ ,‬תחזוקת הכנסה ושירות סוציאלי אישי)‪-‬‬
‫אם באופן ישיר ע"י המדינה‪ ,‬ואם באופן עקיף‪-‬בעזרת העברת הכנסה‪.‬‬
‫הגדרה הרחבה מתמקדת בעצם קיומה של מדיניות השואפת לרווחה‪ .‬מדיניות הרווחה מתקיימת בעזרת מיסים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שבעזרתם המדינה מספקת את צרכי הרווחה העיקריים‪ .‬ההגדרה הרחבה רואה במדינת רווחה מדינה קפיטליסטית‬
‫שמתערבת בתהליך הכלכלי במדינה ליצירת הסדר חברתי‪ ,‬כשההתערבות נכנסת לקונטקסט של משטר רווחה כתכנית‬
‫ציבורית‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬מדינת הרווחה צמחה תוך שינויים ‪ -‬בכל מקום עפ"י התמורות שהתרחשו בו‪ .‬הסיבה לכך נעוצה‬ ‫‪‬‬
‫בעובדה כי בכל מקום היה מעמד פועלים ושוק מעט שונים ‪ -‬דבר שהשליך על הפעולות שנקטה כל מדינה בעידן הטרום‪-‬‬
‫גלובלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כן ניתן לראות כיוונים משותפים של כלל המדינות‪.‬‬
‫ניתן לומר כי הכלכלה הקפיטליסטית בראשיתה לא הלמה את מדינת הרווחה של היום‪ .‬מלכתחילה הכלכלה הפוליטית‬ ‫‪‬‬
‫הקלאסית מאדירה אי שוויון‪ ,‬אך יחד עם תפיסה זו‪ ,‬הקפיטליזם בהמשך כן רצה ליצור הגנה חברתית‪ .‬היום‪-‬הקפיטליזם‬
‫הוא יותר משוכלל‪ ,‬ומכיר בסגולות של מדינת הרווחה למערכת הכלכלית‪.‬‬
‫שינוי זה התרחש תוך התערבות פוליטית‪ ,‬שהיא אבן יסוד בכלכלה הפוליטית‪ .‬השוק איננו מכיל את הפן הכלכלי בלבד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והפוליטיקה קיימת ומעצבת אותו‪ .‬הוכחה לכך היא בהתעצבותה של מדינת הרווחה‪ .‬המהפכה התעשייתית הובילה לכך‬
‫שתנאי הרווחה של הפועלים היו גרועים‪ ,‬עד שאלו החלו להילחם על זכויותיהם‪ .‬כך‪ ,‬היסטורית‪ ,‬התרחבו זכויות‬
‫האזרחים‪ -‬ראשית הזכויות הפוליטיות‪ ,‬ולאחר מכן הזכויות החברתיות‪ .‬על כן‪ ,‬ניתן לסכם כי מדינת הרווחה התפתחה‬
‫מתוך השינויים הכלכליים והפוליטיים‪ ,‬תוך ניסיון לנטרל תופעות חברתיות קפיטליסטיות של ניצול עובדים‪.‬‬
‫מתן שירות לחלק הארי של המדינה‪-‬מעמד הביניים ‪ -‬חשוב מבחינה פוליטית‪ .‬ללא קבוצה זו‪ ,‬לא יתאפשר לבצע רפורמה‬ ‫‪‬‬
‫חברתית‪ .‬על כן‪ ,‬החלת המדיניות על כלל הציבור מזמינה סדר קפיטליסטי‪ ,‬שבו יתמוך גם מעמד הביניים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מדינת הרווחה לא רק מעצבת את המבנה של הקפיטליזם‪ ,‬אלא היא גם מעצבת את סוכניו‪ :‬האזרחים‪ .‬המדינה‬ ‫‪‬‬
‫מחנכת את אזרחיה "להיות מועילים"‪ ,‬ומעצבת אותם לפי הסדר הקפיטליסטי‪.‬‬
‫ישנן כמה משפחות של מדינות רווחה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הסגנון הנורדי (דנמרק ושוודיה)‬ ‫‪.1‬‬
‫הסגנון הביסמארקי (גרמניה‪ ,‬אוסטריה)‬ ‫‪.2‬‬
‫הסגנון הליברלי (בריטניה‪ ,‬ארה"ב)‬ ‫‪.3‬‬
‫הסגנון הדרומי (איטליה‪ ,‬ספרד)‬ ‫‪.4‬‬
‫סגנון השכר האנטיפודי (אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד)‬ ‫‪.5‬‬
‫ניתן לומר כי חלו תמורות במדיניות הרווחה בכללותה‪ .‬המחקר מספק לדבר שתי תשובות מתחרות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הראשונה גורסת כי הגלובליזציה היא הגורם המשפיע‪ ,‬המביאה להרס מדינות הרווחה‪ ,‬או לכל הפחות המביאה‬ ‫‪.1‬‬
‫לצמצום מדינת הרווחה למינימלית ‪ .‬לשיטת טענה זו‪ ,‬בגלובליזציה קיימת חשיפה לחוסר ביטחון כלכלי‪ .‬דבר זה מביא‬
‫ליצירת לחצים פנימיים לצמצום מדיניות הרווחה‪ .‬מדינת הרווחה מחפשת תשובות ללחץ הגלובלי‪ ,‬לפגיעות של הכלכלה‬
‫הלאומית ולחוסר היציבות‪ .‬לכן נוצר מאבק בין כוחות ההגנה החברתית לבין הכוחות הדוחפים לליברליזציה בשוק‬
‫הקפיטליסטי‪ ,‬דבר שבסוף מוביל לקריסת מדינת הרווחה‪.‬‬
‫גישה אחרת אומרת שדווקא עם הגלובליזציה מדינת הרווחה לא נחלשה‪ .‬אזרחים דווקא רוצים להגדיל את שירותי‬ ‫‪.2‬‬
‫המדינה בעידן הגלובלי‪ .‬הדמוקרטיה יוצרת מכניזם שדווקא מחזק את מדינת הרווחה‪ ,‬כי האזרחים יבחרו מנהיג שיספק‬
‫להם שירותים שכאלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬איפה שיש יותר פתיחות לסחר‪ ,‬לרוב תהיה מדיניות רווחה ענפה יותר‪.‬‬
‫למרות הדברים המובאים עפ"י גישה זו‪ ,‬כן ישנו צמצום במדיניות הרווחה‪ .‬היו מובטלים רבים במאה ה‪ 20‬שהתבססו על‬ ‫‪‬‬
‫מדינת הרווחה‪ .‬לכך מצטרף הגידול הדמוגרפי עם אריכות החיים במאה ה‪ ,21‬שגורמים לקושי בקיומה של מדיניות‬
‫רווחה‪ .‬הפתרון לבעיות אלו הוא להעלות את גיל הפרישה‪ ,‬להקטין את המגזר הציבורי‪ ,‬ולמצוא דרכים חדשות למימון‬
‫מדינת הרווחה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרווחה כמוסד ותוכניות הרווחה ממשיכים לספק שירותים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לציין שעקב הגלובליזציה והמאה ה‪ ,21‬מדינת הרווחה כן שילמה מחיר‪ .‬מדינת הרווחה מוותרת יותר ויותר על כלכלה‬ ‫‪‬‬
‫משופרת‪-‬כי יש יותר אנשים שזכאים לשירותים‪ ,‬ופחות אנשים שהמדינה יכולה לגבות מהם כסף לטובת העניין‪.‬‬
‫התמודדות המדינה עם הבעיה מתקיימת‪ ,‬תוך יצירת רפורמות‪ .‬כך מתפתחת כלכלה פוליטית חדשה‪ ,‬בכל מדינה‪ ,‬בהתאם‬
‫לרווחה הקפיטליסטית בת הזמן‪.‬‬