‫שחר ליפשיץ ״על נכסי עבר‪ ,‬נכסי עתיד ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף‬

‫המודל ההסכמי‬
‫חל על היקף נכסים מצומצם יחסים‪ ,‬לפי אומד דעת הצדדים‪ .‬שנים רבות דיני החוזים שימשו עוגן מרכזי‬
‫לחזקת השיתוף‪ ,‬וההסדר הוצג ככזה הנובע מהסכם מכללא בין בני הזוג‪ .‬לפי התפיסה יחסי הרכוש חייבים‬
‫לשקף את הרצון של בני הזוג‪ ,‬ומרבית המקרים של הסדר שיתוף נכסים מגשים את כוונתם המשוערת‪.‬‬
‫תנאים לתחולתו‪:‬‬
‫‪ °‬אורח חיים תקין‪ :‬מתמקדת בהיבטים פסיכולוגיים של היחסים בין בני הזוג‪ ,‬ומנסה לבחון האם הייתה‬
‫כוונת שיתוף במקרה הספציפי‪.‬‬
‫‪ °‬מאמץ משותף‪ :‬כוללת הן השתתפות בפרנסת המשפחה באמצעות עבודה חיצונית והן תרומה לפרנסה‬
‫באמצעות העבודות הביתיות‪.‬‬
‫הוכחת כוונת שיתוף‬ ‫‪°‬‬
‫היקף הנכסים – מצומצם (חזקת השיתוף חלה רק על סוגי נכסים שההנחה של כוונת שיתוף בעניינם היא‬
‫סבירה)‪:‬‬
‫הבחנה בין נכסים חיצוניים (נרכשו לפני הנישואין)‪ ,‬נכסים שנתקבלו בירושה ובמתנה לבין נכסי‬ ‫*‬
‫המאמץ המשותף (נרכשו במהלך הנישואים מעבודות בני הזוג)‪ ,‬כאשר על הראשונים ננקטה משנה‬
‫זהירות מהחלת הלכת השיתוף עליהם‪ ,‬מכיוון שזו לעיתים קרובות נוגדת את כוונת הצדדים‪.‬‬
‫הבחנה בין משכורת לפנסיה‬ ‫*‬

‫מודל המאמץ המשותף‬

‫משקף תפיסה נורמטיבית‪-‬מסחרית‪ ,‬הממוקדת בנכסי המאמץ המשותף ומחילה עליהם את השיתוף בדרך‬
‫כמעט קוגנטית (מהמודל ההסכמי למודל המאמץ המשותף‪ :‬המרה של כוונת הצדדים בתפיסות של צדק‬
‫ושוויון)‪:‬‬
‫שינוי תנאי תחולת החזקה‪ :‬הדרישה לאורח חיים תקין ירדה‪ ,‬ובתי המשפט הסתפקו בחיים תחת‬ ‫‪°‬‬
‫קורת גג אחת‪ ,‬גם אם חיי המשפחה היו מלאים במריבות‪ ,‬בגידות וכיוצ״ב‪ ,‬ובלבד שקוימה הדרישה‬
‫למאמץ משותף‪.‬‬
‫שינוי ביכולת לחרוג מהחזקה‪ :‬הקשחה של סתירת החזקה ע״י אומד דעתם הצדדים‪ ,‬והפיכתה למעין‬ ‫‪°‬‬
‫כלל קוגנטי‪ .‬חזקת השיתוף הפכה למעין דין קוגנטי שניתן להתגבר עליו רק באמצעות הסכם מפורשת‬
‫שאושר מראש על‪-‬ידי ביהמ״ש (ס׳ ‪ 1‬ו‪ 2-‬לחוק יחסי ממון)‪.‬‬
‫עליית קרנו של אלמנט המאמץ המשותף‪ :‬המאמץ הוא כה רחב עד כדי שביהמ״ש מדגיש שהתרומה‬ ‫‪°‬‬
‫בפועל לא רלוונטית‪ ,‬אם נעשה מאמץ משותף לתרום לקופה הביתית‪.‬‬
‫כבר אין דרישה להוכיח כוונת שיתוף מבחינה חוזית‪ .‬כמובן שיש קול שמרני‪ ,‬אם כי נמצא במיעוט‪.‬‬ ‫!‬
‫על‪-‬אף שבני הזוג הקפידו על חשבונות בנק נפרדים‪ ,‬ביהמ״ש מחיל עליהם חזקת שיתוף בטענה‬ ‫–‬
‫שהתקיימה קופה רעיונית משותפת (אורון)‪.‬‬
‫ביהמ״ש נוטה להחיל את חזקת השיתוף כשרואה שהיחסים בין בני הזוג נוקטים בגישה‬ ‫–‬
‫פטריארכלית (בר נתן – ״דמי כיס לאישה״)‪.‬‬
‫היקף הנכסים הכלולים‪:‬‬
‫חזקת השיתוף חלה על נכסים עסקיים (בר נתן) ועל נכסי פרישה (לידאי)‬ ‫*‬
‫חיזוק ההבחנה בין נכסי מאמץ משותף לנכסי עבר ולנכסים שהתקבלו במתנה ובירושה‪.‬‬ ‫*‬
‫השינויים‪:‬‬
‫העיגון החוזי נחזה כפיקציה‪ ,‬ובמקומו הוצעו עיגונים חלופיים כגון עקרון תום‪-‬הלב‪ ,‬דיני היושר‪ ,‬דיני‬ ‫‪‬‬
‫ע״ע‪ ,‬חוק שיווי זכויות האישה וחוק‪-‬יסוד‪ :‬כבודהא‪.‬‬
‫נכסים שהופקו בתקופת הנישואים מעבודתם של בני הזוג‪ ,‬לרבות מאמץ ביתי המאפשר את עבודת בן‬ ‫‪‬‬
‫הזוג החיצוני‪ ,‬נחשבו על פי מודל זה לנכסי המאמץ המשותף ועל כן חולקו בין הצדדים בלי קשר‬
‫לרישום הפורמלי‪ .‬לעומתם‪ ,‬נכסים חיצוניים – נכסים מלפני הנישואים‪ ,‬ירושות ומתנות אינם תוצר‬
‫של מאמץ משותף‪ ,‬ולכן אין המודל רואה בהם תוצר של השותפות המשפחתית אלא נכסים פרטיים‪.‬‬

‫מודל הקהילה המשפחתית‬

‫מחיל תפיסה רחבה של שיתוף הכוללת גם נכסים מלפני הנישואין‪ ,‬ירושות ומתנות (״נכסים חיצוניים״)‪,‬‬
‫נוסף על נכסי המאמץ המשותף‪ ,‬תוך רגישות לכוונת הצדדים ולאורח חייהם‪.‬‬
‫השינויים‪:‬‬
‫הכללת הנכסים החיצוניים בחזקת השיתוף‪ :‬נכסים שלא נרכשו במאמץ משותף כגון נכסי עבר או‬ ‫‪°‬‬
‫נכסים שהתקבלו במתנה‪ /‬בירושה ‪ -‬לנכסים משותפים‪ .‬המגמה בלטה במיוחד כשדובר בנישואים‬
‫ארוכי טווח‪ ,‬ובנישואים ראשונים שבמהלכם נולדו ילדים משותפים – שאלו מאפיינים של יחסים‬
‫תקינים בין בני הזוג‪.‬‬
‫! הדרי‪ :‬חשין תומך בטשטוש ההבחנה בין נכסים חיצוניים לנכסים משפחתיים‪ .‬לדידו‪ ,‬התמקדות‬
‫במאמץ המשותף כמבחן יחיד להחלת חזקת השיתוף לא מתאימה ליחסים הזוגיים‪ ,‬אלא לתפיסה‬
‫מסחרית‪ .‬לא מחילים את חזקת השיתוף על דירת מגורים גם לאחר ‪ 60‬שנות נישואין משום‬
‫שהנישואין היו נישואין שניים)‪.‬‬
‫תנאי סף הבוחנים את הנסיבות כמבחן להחלת חזקת השיתוף על נכסים חיצוניים‪ :‬סוג הנישואין‪,‬‬ ‫‪°‬‬
‫תוקפם ואיכותם‪ ,‬קיומם של ילדים והדפוס הכלכלי שיתופי שבו המשפחה פעלה‪ .‬נישואים ראשונים‪,‬‬
‫ילדים‪ ,‬יחסים תקינים‪ ,‬תרומה כלכלית של הטוען לחזקה לרכישת הנכס בפרט ולרווחת המשפחה‬
‫בכלל‪.‬‬
‫היקף הנכסים‪ :‬החזרת עטרה ליושנה‪ :‬החזרת ההבחנה ההסכמית בין הנכסים המשפחתיים לנכסים‬ ‫‪°‬‬
‫העסקיים בכל הנוגע לנכסים החיצוניים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין מדובר בהבחנה מוחלטת‪ ,‬ולפחות כאשר היה מדובר בנכסים עסקיים בעלי צביון‬ ‫!‬
‫משפחתי‪ ,‬כגון חנות המשמשת לפרנסת המשפחה וששני בני הזוג מעורבים בתפעולה‪ ,‬הוחלה החזקה‬
‫במתכונתה הגורפת גם כאשר החנות נרכשה לפני הנישואים (אבולוף)‪.‬‬

‫כיום ניתן לומר שבישראל יש שני סוגים של הסדרי שיתוף כחלק מחזקת השיתוף‪:‬‬
‫סוג העוסק בנכסים שהופקו מהמאמץ המשותף של בני הזוג ‪ :‬בהקשר זה הפסיקה מאמצת‬ ‫‪.1‬‬
‫בעיקר את מודל המאמץ המשותף‪ ,‬ולכן תנאי הסף לתחולת החזקה והיקף הנכסים הכלולים בה‬
‫נקבעים בעיקר ע״י מבחנים שאינם תלויים בכוונת הצדדים‪ .‬ניתן להתנות על החזקה כשמדובר‬
‫בנכסי המאמץ המשותף באמצעות הסכם ממון‪ .‬בכל מקרה אחר – החזקה תוחל גם כנגד אומד‬
‫דעתו הברור של הבעלים הרשום‪ /‬אומד דעתם של שני הצדדים‪.‬‬
‫סוג העוסק בנכסים חיצוניים‪ ,‬שלא הופקו ממאמץ משותף‪ :‬חזקת השיתוף באלו מתבססת על‬ ‫‪.2‬‬
‫מודל הקהילה המשפחתית‪ ,‬מודל שרגיש לכוונת הצדדים‪ .‬הפסיקה העוסקת בעניינים הללו‬
‫משתמשת במבחנים הסכמיים הנותנים משקל לאורח החיים המשפחתי לכוונה הספציפית של‬
‫הצדדים‪.‬‬

‫נראה שמתעורר הצורך להגן על הסתמכותם של בן הזוג על הנכסים החיצוניים‪ :‬לטיעון‬ ‫‪‬‬
‫ההסתמכות תוקף מיוחד באותם מקרים שבהם בן הזוג הביתי‪ ,‬בין היתר בשל הסתמכותו על‬
‫הדירה המשפחתית שאותה ראה כמשותפת‪ ,‬לא רכש במהלך הנישואים דירת מגורים או אמצעים‬
‫כלכליים לרכישת דירה כזאת לאחר הגירושים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עד העת האחרונה נראה שחזקת השיתוף במשפט הישראלי מתגבשת על‪-‬פי שני מודלים‬ ‫!‬
‫משלימים בעת ובעונה אחת‪ :‬מודל המאמץ המשותף הנורמטיבי‪ ,‬הפועל באופן מעין קוגנטי ומוחל על‬
‫נכסי המאמץ המשותף‪ ,‬ומודל הקהילה המשפחתית‪ ,‬המיוסד על הגישה הקהילתנית‪-‬קישורית ליחסים‬
‫הזוגיים‪ ,‬אך משולב בו גוון הסכמי‪ ,‬המוחל על הנכסים החיצוניים‪.‬‬

‫ביקורת של ליפשיץ‪ :‬התפתחות זו לא מתיישבת עם מודל המאמץ המשותף ועם שיקולי הצדק וההגינות‪,‬‬
‫שכן חלוקת הרכוש שנרכש במאמץ משותף בין בני הזוג לא מביא בהכרח להחלת חזקת השיתוף על‬
‫הנכסים החיצוניים‪ .‬אי‪-‬הכללתם בשיתוף לא פוגע בעקרונות השוויון‪.‬‬

‫רות הלפרין‪-‬קדרי שיקולי מוסר בדיני משפחה וקריאה פמיניסטית של פסיקת‬

‫המשפחה בישראל‬
‫נקודת המבט האזרחית‪-‬ביקורתית‪ :‬רואה בעקרונות ההלכתיים המנחים את תחום המזונות‪ ,‬ובייחוד בחלוקת‬
‫החובות המגדרית המתבצעת בגדרם‪ ,‬כבלתי‪-‬שוויוניים וכסותרים אמות מידה של צדק ושוויון‪ .‬לאור זאת‪,‬‬
‫המערכת האזרחית נוקטת בצעדים כדי להקטין את אי‪-‬השוויון‪:‬‬
‫קיזוז כושר השתכרות האישה‪ :‬בדרך של קיזוז פוטנציאל השתכרותה מסכום דמי המזונות שאליהם‬ ‫‪.1‬‬
‫היא זכאית‪ ,‬אף אם אינה עובדת‬
‫ביטול המוסר הכפול‪ :‬הפחתת המשמעות המיוחסת לסטיית האישה מקוד ההתנהגות המינית הנדרש‬ ‫‪.2‬‬
‫ממנה בדרך של דחיית טענות הגנה כנגד תביעת מזונות המסתמכות על התנהגות בלתי‪-‬נאותה מצד‬
‫האישה‪.‬‬
‫לפי ההלכה‪ ,‬אישה זכאית למזונות רק כל עוד היא חיה עם בעלה‪ ,‬מקיימת את כל המלאכות שהיא חייבת‬
‫בהן ואינה סוטה מקוד ההתנהגות המינית המוטל עליה‪ .‬טענות הגנה מפני פטור ממזונות עשויות להתייחס‬
‫להפרת כל אחת מהחובות הללו‪ .‬טענות ההגנה הנפוצות מחובת מזונות הן הפרת חובת מחייה עם הבעל‪,‬‬
‫והפרת קוד ההתנהגות המינית‪.‬‬

‫ביהמ״ש מצמצם את טענות ההגנה בכל הנוגע לחובת מחייה עם הבעל‪:‬‬

‫‪ °‬בע״א ‪ 256/65‬מילר נ׳ מילר‪ :‬השופט קיסטר קובע כי נטל הראיה להצדקת עזיבת האישה את הבית‬
‫הוא "קל מאד‪ ,‬הייתי אומר‪ :‬משקל נוצה"‪.‬‬

‫ובכל הנוגע להפרת קוד ההתנהגות המינית‪:‬‬

‫הגברת המשקל הראייתי הנדרש על מנת להוכיח התנהגות בלתי תקינה מצד האישה;‬ ‫‪.1‬‬
‫שמגר צעד את הדרך הראשונה של הגברת המשקל הראייתי הנדרש מבעל המבקש להסתמך על‬ ‫‪‬‬
‫מעשה בגידה של אשתו כדי לפטרו ממזונותיה ללא כל קשר לשאלת התנהגותו של הבעל עצמו‪.‬‬
‫בפרשת פרידמן נ׳ פרידמן שמגר קיבל את ערעור האישה על אי‪-‬חיוב בעלה במזונות עקב בגידתה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והסתמך על ספרו של שרשבסקי כמקור‪ ,‬בקובעו כי ״אין לדבר על איסור האישה על בעלה מחמת‬
‫יחסים עם אחר ועל אובדן כתובתה ומזונותיה בעטיו‪ ,‬אלא אם הוכח הדבר על‪-‬ידי שני עדים‬
‫כשרים‪ ,‬שהרי המדובר בדבר שבערווה‪ ,‬והכלל הוא שאין להוכיח דבר שבערווה בפחות משני‬
‫עדים‪ .‬לפסק הדין הייתה השפעה רבה על הקביעה כי לשם הוכחת הפרת קוד ההתנהגות המינית‬
‫הנדרשת מהאישה יש צורך בשני עדים‪ ,‬שימשה בסיס בלתי‪-‬מעורער בלא מעט מקרים לדחיית‬
‫טענות הגנה של דברים מפני תביעת מזונות שביקשו להסתמך על התנהגות מינית בלתי‪-‬ראויה מצד‬
‫נשותיהם‪.‬‬
 ‫הפחתת המשמעות המיוחסת להתנהגות כזו;‬ ‫‪.2‬‬
‫שמגר מפחית עד מאוד את המשמעות המשפטית שיש לייחס לקשרים חברתיים וידידותיים שיש‬
‫לאישה עם גברים אחרים‪ :‬פרשת גל‪:‬‬

‫החדרת אמת מידה של הדדיות לתחום ההתנהגות הזה‬ ‫‪.3‬‬

‫רע״א ‪ 5096/21‬פלוני נ' ש‪ .‬שלמה חברה לביטוח בע"מ‬

‫במשפט הישראלי‪ " ,‬ידועים בציבור" הוא כינוי כולל לבני זוג שהיחסים ביניהם מדמים יחסים שבין בני‬
‫זוג נשואים‪ ,‬ואולם הם אינם נחשבים לנשואים מן הבחינה המשפטית ‪ .‬מוסד זה נחשב לאחד מן התוצרים‬
‫המובהקים של הדין האזרחי החילוני במדינה; הוא יצירה משפטית ישראלית פרי החקיקה והפסיקה ‪.‬‬
‫המניעים העיקריים להיווצרותו ולביסוסו של מוסד הידועים בציבור הם דרישות הדין הדתי בענייני‬
‫נישואין וגירושין‪ ,‬והתנגדות חלק מהזוגות לנישואין דתיים או לנישואין בכלל ‪ .  ‬להכרה בבני זוג‬
‫כ" ידועים בציבור" השלכות משמעותיות‪ ,‬הן במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג ‪ ,‬והן במישור‬
‫היחסים החיצוניים בינם לבין צדדים שלישיים ‪.‬‬
‫במישור היחסים הפנימיים‪:‬‬
‫‪ .1‬החלת הלכת שיתוף הנכסים עליהם (פרידמן)‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרה בזכויות הפנסיוניות שלהם‬
‫‪ .3‬הכרה בחובת תשלום מזונות אזרחיים ביניהם (פלונית ‪)99‬‬
‫‪ .4‬השוואת זכויות הירושה שלהם לאלו של בני זוג נשואים על בסיס ס׳ ‪ 55‬לחוק הירושה (שנצר; בלאו)‪.‬‬
‫במישור היחסים החיצוניים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתן זכויות ירושה וההשלכות הנגזרות על צדדים שלישיים בשל כך (בלאו)‬
‫‪ .2‬זכאות לקצבת שארים‬
‫‪ .3‬הכרה בדיירות מוגנת (רוזנברג)‬
‫‪ .4‬הקלות במיסוי‬
‫‪ .5‬סמכותו של ביהמ״ש לענייני משפחה לאשר הסכמי ממון‪.‬‬
‫‪ .6‬זכויות נזיקיות‬
‫‪ .7‬הקלות ופטורים ממס‬
‫ההכרעה אם בני זוג אמנם החליטו והסכימו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות‬
‫והזכויות הכלכליות הנובעות ממוסד הנישואין‪ ,‬ולפיכך כי הם " ידועים בציבור "‪ ,‬תבוסס ‪ ,‬מטבע הדברים ‪,‬‬
‫על ראיות המלמדות על אומד דעתם ‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬נודעת חשיבות מיוחדת לשאלה אם בני הזוג קיימו‬
‫משק בית משותף וניהלו חיי משפחה (יוסטר)‪ .‬ואולם‪ ,‬נתונים אלה ישמשו רק כאינדיקציות לבחינת אומד דעת‬
‫הצדדים (מנדלסון)‪.‬‬
‫סבורני כי יש לנקוט משנה זהירות מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית‬
‫הדומה לקשר נישואין‪ ,‬תוצאות משפטיות מרחיקות לכת‪ .‬משנה זהירות זה נדרש דווקא מנקודת מבט ליברלית ‪,‬‬
‫על‪ -‬מנת לאפשר צורות חיים שונות ומערכות יחסים מגוונות המאפיינות את חיי הזוגיות בעידן הנוכחי ‪,‬‬
‫וזאת מבלי להכביד על בני הזוג באמצעות הטלת מחויבויות משפטיות ארוכות טווח שעה שלא התכוונו‬
‫לכך‪.‬‬
‫שלב ראשון ‪:‬‬
‫יש לבחון בשלב הראשון אם המנוחה והמבקש היו " ידועים בציבור "‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫על בית משפט לבחון את הראיות שהוצגו על‪ -‬ידי הצדדים‪ ,‬וליישם את המבחנים שפורטו לעיל על‬ ‫ב‪.‬‬
‫ענייננו‪ ,‬היינו – לבחון האם האיש והאישה ‪  ‬התכוונו‪ ‬לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות‬
‫שונות‪ ,‬ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות‬
‫הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין ‪.‬‬

‫שלב שני‪:‬‬
‫הוכחת התנאים לפי הסעד המבוקש (ירושה‪ ,‬מזונות וכו׳)‬