‫‪2‬‬

‫רנסנס‬
‫•‬ ‫פואובורדון – סגנון מוסיקלי כלל אירופאי‪ ,‬שהושפע מסגנון הדיסקאנט האנגלי‪.‬‬
‫הסגנון התבסס על מז'ור ומינור‪ ,‬ונתן דגש למצלולים אנכיים‪,‬‬
‫התאפיין ב‪ 2-‬קווים‬ ‫ולמרווחי טרצות וסקסטות מקבילים‪.‬‬
‫‪.‬מקבילים במרווח של סקסטה‪ ,‬וקו שלישי אמצעי ומאולתר סביב מרווח טרצה מהתחתון‬

‫קו הבסיס •‬ ‫מיסה פוליפונית – ז'אנר מוביל במוסיקת הרנסנס‪.‬‬

‫קו קבוע ששם המיסה נלקח ממנו‪ .‬הקנטוס נלקח מקו ‪: Cantus firmus ,‬נקרא‬
‫‪.‬מלודי מתוך מזמורים גרגוריאניים‪ ,‬וגם משירי עם מוכרים‬

‫בארוק‬
‫‪ – Frotolla‬יצירה חילונית‪ ,‬שמתפתחת בונציה בתחילת המאה ה‪ ,16-‬והיא בעלת אופי פשוט‬
‫ועוסקת באהבה נכזבת‪.‬‬

‫‪Marco Cara / Io non compro piu speranza‬‬

‫‪.‬פרוטולה •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 16-‬‬
‫‪.‬אסכולה ונציאנית •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫‪.‬שיר ציני על אהבה נכזבת •‬
‫‪.‬בתים שחוזרים על עצמם בשינוי טקסט ‪1. 3‬‬
‫‪.‬הקו המלודי מושר סילאבית‪ ,‬פרט למליסמה בסוף כל בית ‪2.‬‬
‫‪.‬מלווה בלאוטה ‪3.‬‬
‫‪.‬מנזורציה‪ :‬חלוקה ל‪ 2-‬ול‪4. 3-‬‬
‫‪).‬תנועה בפלסובורדון )אקורדים משולשים מקבילים ‪5.‬‬
‫ב‪ 1517 -‬מחליט הדוג'ה אנדריאה גריטי לפאר את ונציה‪ .‬הוא עושה מכרז בינלאומי בין פסלים‪ ,‬ציירים‬
‫ב‪ 1527 -‬נבחר מוסיקאי פלמי בשם ‪Adrian‬‬ ‫ומוסיקאים‪.‬‬
‫‪ willaert‬למנהל קפלת סן מרקו‪ .‬הוא יוצר סגנון ונציאני במוסיקה הנקרא ‪Corri‬‬
‫‪ , Spezzati‬סגנון המקהלות המפוצלות‪ ,‬אשר בו מתחלק הטקסט ל‪ 2-‬מקהלות ששרות לסירוגין‪.‬‬
‫כמו כן הוא רושם את הברות‬
‫המילים מתחת לכל צליל כדי להדגיש את שיקוף הטקסט ע'י המוסיקה‪.‬‬
 ‫וילארט גורם לעלייה לרגל של מוסיקאים לונציה כדי ללמוד את הסגנון החדש‪.‬‬

‫‪Adrian willaert / Aspro core e selvaggio‬‬

‫‪.‬מדריגל •‬
‫‪.‬המאה ה‪• 16-‬‬
‫‪ (Corri spezzati).‬אסכולה ונציאנית •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫‪.‬סונטה של פטררקה – שיר אהבה ללאורה •‬
‫‪.‬יצירה פוליפונית ל‪ 6-‬קולות ‪1.‬‬
‫‪.‬מנזורציה‪ :‬חלוקה ל‪ 3-‬ול‪ 2-‬לסירוגין ‪2.‬‬
‫‪:‬מבנה סונטה – בית בן ‪ 14‬שורות המחולק ל ‪3.‬‬
‫‪.‬עם אותה חריזה ו‪ 2-‬מלודיות )‪ (Ottava‬שורות ‪- 8‬‬
‫‪.‬עם אותה חריזה ו‪ 2-‬מלודיות )‪ (Sestina‬שורות ‪- 6‬‬
‫‪:‬יסודות מתחלפים במילים ובמוסיקה של ‪4.‬‬
‫‪.‬קשה(‪ :‬טרצות מקבילות‪ ,‬אקורדים מז'וריים ורגיסטר נמוך( ‪- Gravita‬‬
‫‪.‬רך(‪ :‬כרומטיקה היוצרת דיסוננסים‪ ,‬אפקט מינורי ורגיסטר גבוה( ‪- Piacevolezza‬‬
‫‪ Ars Nova.‬פורסם בחוברת •‬

‫ב‪ 1525 -‬מוקמים חוגים של אנשי רוח שנקראים ‪ .Accademia‬חוגים אלה נפגשים פעם בשבוע‬
‫ועוסקים בלימוד‪ ,‬ניתוח וחיקוי הסגנון הפואטי של פטררקה‪.‬‬
‫‪ ,Pietro‬קרדינל שעומד בראש החוג‪ ,‬יוצר תאוריה ספרותית‪ ,‬הטוענת שסודה‬ ‫‪Bembo‬‬
‫של שירת פטררקה הוא בבחירת המילים המשלבות יסוד קשה )‪ (Gravita‬ויסוד רך‬
‫)‪ ,(Piacevolezza‬וכך היא מצליחה להעביר במילותיה רגשות חזקים‪.‬‬
‫כך נוצר המדריגל של המאה ה‪:16-‬‬
‫‪.‬יצירה פוליפונית ל‪ 5-‬קולות‪,‬שניתן להכפיל או להחליף בכלי ‪1.‬‬
‫‪.‬יצירה חופשית מבחינת הצורה‪ ,‬הטקסט‪ ,‬החריזה והמשקל ‪2.‬‬
‫‪.‬התוכן מבוסס‪ ,‬ברובו‪ ,‬על שירת פטררקה‪ ,‬או על חיקוי שלה ‪3.‬‬
‫‪).‬תנועה של פלסובורדון )תנועה מקבילה של אקורדים משולשים ‪4.‬‬
‫‪.‬שימוש בכרומטיקה ובדיסוננסים ‪5.‬‬
‫‪.‬מוסיקה רזרבטה – המשמרת ומשקפת את הטקסט ‪6.‬‬
‫‪.‬שורות "קשות" ו"רכות" לסירוגין ‪7.‬‬
‫‪.‬דגש על הבעת רגש דרך המוסיקה ‪8.‬‬
‫‪.‬אינה מיועדת לקהל‪ ,‬אלא עבור אלה ששרים אותה ‪9.‬‬
‫המחצית השניה של המאה ה‪) 16-‬תקופת ההומניזם( מעמידה במרכז את האדם‪ ,‬חייו הארציים ורגשותיו‪,‬‬
‫ואת הרצון להחיות את האידיאלים של יוון העתיקה‪ .‬מתוך כך נעשה ניסיון לשחזר את המוסיקה היוונית‬
‫מספר חיבורים‬ ‫העתיקה בתנאים מודרניים‪.‬‬
‫חשובים נכתבו בנושא‪:‬‬
‫‪ (Dodecachordon) -‬מיתרים ‪1. 12‬‬
‫‪ Heinrich‬נכתב ע'י‬
‫מבסס תיאורטית ‪Glarean‬‬ ‫ב‪.1547 -‬‬
‫‪ 4‬מודוסים נוספים )יוני‪ ,‬היפו‪-‬יוני‪ ,‬איאולי‪ ,‬היפו‪-‬איאולי( ומחזיר למודוסים את שמותיהם‬
‫‪.‬היווניים‬
‫מוסיקה עתיקה מותאמת לפרקטיקה מודרנית ‪2.‬‬
‫‪(Musica antica ridotta della practica‬‬
‫‪moderna) -‬‬
‫‪ Nicola Vicentino‬נכתב ע'י‬ ‫ב‪.1555-‬‬
‫עוסק בהזנחת הכרומטיקה והאנהרמוניה‪.‬‬
‫ביצירותיו מנסה לשחזר את הג'נרה הכרומטית היוונית העתיקה‪ ,‬ונותן ביטוי לג'נרה‬
‫‪.‬האנהרמונית‬
 ‫נכתב ע'י )‪ (Istituzione armoniche‬יסודות ההרמוניה והתמזגות הצלילים ‪3.‬‬
‫זהו ‪Gioseff Zarlino‬‬ ‫ב‪.1558-‬‬
‫חיבור ב‪ 4-‬כרכים‪ 2 :‬הכרכים הראשונים מוקדשים להתפתחות המוסיקה מתקופת יוון העתיקה‪.‬‬
‫‪ 2).‬הכרכים השניים עוסקים בפרקטיקה )מרווחים ומודוסים‬
‫‪.‬מתייחס בפעם הראשונה לטרצה וסקסטה קטנות וגדולות‪ ,‬כמרווחים קונסוננטיים בלתי מושלמים ‪-‬‬
‫מתחיל לבסס את הרעיון של האקורד )מגדל של טרצות(‪ ,‬וטוען שגודל הטרצה מבטא רגש‪ :‬שמח ‪-‬‬
‫‪)).‬לימים המז'ור( ועצוב )לימים המינור‬
‫דו שיח בין מוסיקה עתיקה ומודרנית ‪4.‬‬
‫‪(Dialogo della musica antica e della‬‬
‫‪moderna) -‬‬ ‫נכתב ע'י‬
‫‪Vincenzo Galilei‬‬ ‫ב‪.1581 -‬‬
‫‪ .‬החיבור מדבר על החזרה לסגנון המונודי‪ ,‬עקב כך שהפוליפוניה מאפילה על הטקסט‬

‫החל משנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 16-‬קמה בפירנצה אקדמיה בשם‪:‬‬

‫וחברים בה‪:‬‬ ‫‪,Camerata Fiorentina‬‬
‫‪1. Jacopo Corsi‬‬
‫‪2. Pietro Bardi‬‬
‫‪.‬אנשי אצולה עשירים שנותנים חסות לאקדמיה‬
‫‪.‬בנקאי עשיר‪ ,‬נגן לאוטה ומלחין – ‪3. Vincenzo Galilei‬‬
‫‪4. Girolamo Mei‬‬
‫‪.‬משורר – ‪5. Ottavio Rinuccini‬‬
‫‪.‬מלחין – ‪6. Jacopo Peri‬‬
‫‪.‬מלחין – ‪7. Giulio Caccini‬‬
‫אנשי הקמרטה פיורנטינה אומרים שכדי להחיות את הטרגדיה היוונית יש לבסס את ה‪:‬‬
‫‪.‬סגנון מונודי – ‪1. Stile monodia‬‬
‫‪.‬הצגה בפני קהל – ‪2. Stile reppresentativo‬‬
‫‪.‬סגנון דקלום – ‪3. Stile recitativo‬‬
‫‪.‬סגנון דקלום מחורז איטלקי – ‪4. Recitar cantado‬‬

‫‪Carlo Gesualdo‬‬
‫רוצח את אשתו‬ ‫נסיך משכיל מונוזה שבצפון איטליה‪.‬‬
‫ומאהבה לאחר שגילה את בגידתם‪ .‬תואר האצולה שלו ומקורבותו לאפיפיור מגינים עליו מעונש‪ .‬מתחתן‬
‫שוב‪ ,‬אך לא נולדים לו ילדים‪ .‬בודד‪ ,‬מתוסכל ואכול ייסורי מצפון הוא עוסק במוסיקה כדי לרפא את‬
‫נפשו‪ .‬מאחר ואינו כותב כדי להתפרנס‪ ,‬הוא מרשה לעצמו לכתוב שלא לפי החוקים הקיימים‪ ,‬ומגבש‬
‫סגנון ייחודי כרומטי ודיסוננטי‪.‬‬

‫‪Carlo Gesualdo / Io parto e non piu‬‬

‫‪.‬מדריגל •‬
‫‪.‬מהמחצית ה‪ 1-‬של המאה ה‪• 17-‬‬
‫היצירה אינה שייכת לאסכולה מסויימת כי היא יוצאת דופן‪ .‬מצד שני יש בה שימוש בכרומטיקה‪• ,‬‬
‫‪.‬מוסיקה רזרבטה וביטוי רגשי‪ ,‬שרווחים באותה תקופה‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫‪.‬מפגש פרידה דרמטי בין זוג אוהבים‪ ,‬כאשר כל אחד מדבר בגוף ראשון •‬
‫‪.‬מדריגל ב‪ 5-‬קולות ‪1.‬‬
‫‪.‬שירה סילאבית ‪2.‬‬
 ‫‪:‬מוסיקה רזרבטה ‪3.‬‬
‫‪.‬מהלכים כרומטיים ורגיסטר נמוך כדי להדגיש עצב ומוות ‪-‬‬
‫‪.‬מרקם פשוט של פלסובורדון ורגיסטר גבוה כדי להדגיש את החזרה לחיים ‪-‬‬
‫‪.‬אשכולות של דיסוננסים‪ ,‬מהלכים כרומטיים ללא חוקים‪ ,‬והצטלבות קולות ‪4.‬‬
‫‪.‬נכתב כתרפיה של הכותב •‬

‫מתוך הניסיון להחיות את הדרמה היוונית העתיקה‪ ,‬נוצר‪ ,‬בשלהי המאה ה‪ ,16-‬ז'אנר חדש בשם‪:‬‬
‫‪ – Drama per musica‬יצירה חצרנית בעלת אסתטיקה אומנותית‪ ,‬שנוצרה בכל פעם‬
‫למטרה חד פעמית‪ .‬היצירה הוצגה בפני קהל‪ ,‬עם אלמנט דרמטי‪ ,‬ונכתבה בסגנון רצ'יטטיב מונודי‪.‬‬
‫לעיתים היה צורך לשנות את הסוף של המיתוסים היווניים‪,‬‬
‫כי האופרות הראשונות הוזמנו לאירועים חגיגיים ושמחים‪.‬‬
‫ז'אנר זה לקח את הריטורנלו והשתמש בו בהרחבה כקטע כלי‪ ,‬שחוזר על עצמו בין הקטעים‬
‫הווקליים‪.‬‬

‫באותה תקופה התגבש אלמנט נוסף‪) Basso continuo :‬הבס המתמשך(‪ .‬זהו קו בס שיש לו‬
‫מילוי הרמוני‪ ,‬ולרוב רשום המילוי ההרמוני כ"בס ממוספר" )מתחת לצלילי הבס כתובים מספרים‬
‫– תפקיד‬ ‫המציינים את האקורד שיש לנגן(‪.‬‬
‫– יכול להיות‬ ‫הקונטינואו יכול להיות מנוגן ע'י כלי או קבוצת כלים‪.‬‬
‫מוכפל או מחוזק ע'י כלי נשיפה )כגון פגוט(‪ ,‬או כלי קשת )בד'כ צ'לו(‪.‬‬
‫– ניתן גם להוסיף צלילים שזרים לאקורד‪ ,‬בהתאם לצרכי היצירה‪.‬‬

‫‪Claudio Monteverdi‬‬
‫הדמות המרכזית במוסיקה האיטלקית של סוף המאה ה‪ 16-‬והמחצית הראשונה של המאה ה‪.17-‬‬
‫הוא מנסח ‪ 2‬דרכים לקומפוזיציה‪:‬‬
‫הסגנון הישן‪ ,‬שבו כותבים עפ'י חוקי הקונטרפונקט של – ‪1. Prima practica‬‬
‫‪.‬פלסטרינה‬
‫הסגנון החדש‪ ,‬שבו כותבים תוך התייחסות מוסיקלית – ‪2. Secunda practica‬‬
‫מאפייניה הם‬ ‫‪:‬לאופי הטקסט‪.‬‬
‫‪.‬שימוש באמצעים כרומטיים‪ ,‬ושימוש חופשי בדיסוננס ע'מ להביע טקסט אמין )‪1‬‬
‫‪).‬שימוש ב‪ 12-‬מודוסים )במקום ‪2) 8‬‬
‫‪.‬ביצוע פומבי של היצירות )‪3‬‬
‫‪.‬כתיבה מונודית )‪4‬‬
‫‪.‬מדריגליזמו ‪ /‬מנייריזמו – סגנון מופרז שמודגש ע'י המוסיקה )‪5‬‬
‫לדעת מונטוורדי היו במוסיקה בימיו ‪ 2‬קטגוריות רגשיות‪:‬‬
‫‪.‬סגנון רך ועצוב – ‪1. Stile molle‬‬
‫‪.‬סגנון מתון רגשית – ‪2. Stile temperato‬‬
‫כדי לחקות את המוסיקה היוונית העתיקה‪ ,‬הוא יוצר סגנון נוסף‪:‬‬
‫‪ – Stile‬סגנון סוער ומרגש‪.‬‬ ‫‪concitato‬‬

‫‪Claudio Monteverdi / Cruda Amarilli‬‬

‫‪.‬מדריגל •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬אסכולה‪ :‬מעבר מרנסנס לבארוק •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫טקסט מאת גואריני‪" :‬אמרילי האכזרית" – נאמר ע'י גבר המאוהב בה‪ ,‬והיא אינה מחזירה לו •‬
‫‪.‬אהבה‬
‫‪.‬מדריגל מודאלי‪ ,‬דיאטוני ומאוזן ב‪ 5-‬קולות ‪1.‬‬
‫‪ (Secunda practica).‬שימוש בדיסוננסים רצופים שאין להם הכנה ופיתרון ‪2.‬‬
 ‫‪.‬יצא בספר המדריגלים ה‪ 5-‬שלו ב‪• 1605-‬‬

‫‪Claudio Monteverdi / L'Orfeo – Act 2‬‬

‫‪.‬דרמה פר מוסיקה •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫טקסט מאת אלסנדרו סטריג'י – סיפורו הטראגי של אורפיאו‪ ,‬תוך שינוי הסוף לשמח‪ ,‬כמקובל •‬
‫‪.‬באותה תקופה‬
‫‪.‬מוצג לפני קהל ב‪ 5-‬מערכות ‪1.‬‬
‫‪.‬פוליפוני‪ ,‬ריקודי ושירי ‪2.‬‬
‫‪.‬שימוש בצלילים כרומטיים ובדיסוננסים ללא הכנה ‪3.‬‬
‫‪.‬שינויי רגיסטר להבעת עצב ושמחה ‪4.‬‬
‫‪.‬מכיל ‪ 40‬קטעים כליים קצרים‪ ,‬וההרכב משתנה כל הזמן‪ ,‬בהתאם לרגשות המשתנים ‪5.‬‬
‫‪.‬נכתב לכבוד חתונת בנו של הדוכס גונזאגה •‬

‫‪Jacopo Peri / Le musice sopra l'Euridice‬‬

‫‪.‬דרמה פר מוסיקה •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬אסכולה‪ :‬קמרטה פיורנטינה •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫סיפורם הטראגי של אורפיאוס ואאורידיקה לפי טקסט של רינוצ'יני‪ .‬הסוף הטראגי שונה לסוף •‬
‫‪.‬טוב כיוון שהיצירה בוצעה בחתונה‬
‫‪.‬אופרה במערכה אחת המוצגת בפני קהל ‪1.‬‬
‫‪.‬השיר הפותח בן ‪ 7‬בתים בעלי מוסיקה חוזרת‪ ,‬עם קטעי ריטורנלו ביניהם ‪2.‬‬
‫‪.‬קו ווקלי מונודי בליווי באסו קונטינואו ‪3.‬‬
‫‪.‬כרומטיות חופשית ‪4.‬‬
‫‪.‬סגנון דקלום מושר ‪5.‬‬
‫‪.‬המוסיקה מנסה לחקות קצב של דיבור‪ ,‬ויש בה דיסוננסים בהתאם לתוכן ‪6.‬‬
‫‪.‬נכתב לכבוד חתונתה של בת למשפ' מדיצ'י •‬

‫‪Jiulio Caccini‬‬
‫ב‪1602-‬‬ ‫מוסיקאי‪ ,‬זמר ומורה‪ .‬חבר בקמרטה פיורנטינה‪.‬‬
‫מוציא לאור חוברת מדריגלים בשם‪ ,Le nuovo musiche :‬המכילה קרוב ל‪90-‬‬
‫מדריגלים ושירים לקו ווקלי אחד בליווי באסו קונטינואו‪ .‬סגנון הביצוע שהוא דורש נקרא‪:‬‬
‫‪ – Sprezzatura‬סגנון ביצוע אצילי‪ ,‬קליל ואלגנטי‪ .‬ביצוע כזה חייב להכיל‬ ‫‪nobilita‬‬
‫אלמנטים של אילתור‪ ,‬אשר תפקידם להעצים את המסר הרגשי‪ .‬זה מתבצע באמצעות ‪) Accenti‬‬
‫קישוטים( מסוגים שונים‪:‬‬
‫‪.‬ויבראטו על הצליל ‪1. Trillo -‬‬
‫‪.‬מילוי של מרווח רחב ע'י צלילים עוקבים‪ ,‬גליסנדו כרומטי – ‪2. Passaggio‬‬
‫‪.‬טריל‪ ,‬קישוט הצליל העיקרי ע'י שכן עליון – ‪3. Groppo‬‬
‫‪.‬קרשנדו ודימינואנדו על אותו הצליל – ‪4. Messa di voce‬‬
‫‪.‬דגש על צליל – ‪5. Exclamazione‬‬
‫קאצ'יני טוען שאין אפשרות לכתוב וללמד את הטכניקות הללו‪ ,‬ועל הזמר מוטלת המשימה לביצוע הרגשי‬
 ‫ההולם‪ .‬הקישוטים אינם רשומים‪ ,‬אלא מאולתרים‪.‬‬

‫‪Giulio Caccini / Amarilli mia bella‬‬

‫‪.‬מדריגל איטלקי •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬אסכולה‪ :‬קמרטה פיורנטינה •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫‪.‬טקסט מאת גואריני על מרטילו שאוהב את אמרילי היפה‪ ,‬ואינו בטוח באהבתה •‬
‫‪.‬מדריגל מונודי לתפקיד ווקלי בליווי באסו קונטינואו ‪1.‬‬
‫‪- Sprezzatura.‬מבוצע ב ‪2.‬‬
‫קרשנדו( ‪- Messa di voce‬ויבראטו( ו( ‪- Accenti: Trillo‬שימוש ב ‪3.‬‬
‫‪).‬ודימינואנדו על אותו הצליל‬
‫‪.‬שימוש דו משמעי במילים‪ ,‬המתבטא במז'ור ומינור ‪4.‬‬
‫‪.‬ב‪: Le nuovo musiche 1602 -‬יצא בספר •‬

‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ 17-‬מתחילות קבוצות מקצועיות של משוררים‪ ,‬מוסיקאים ומפיקים ליצור‬
‫מופעים רב פעמיים ולעבור איתם מחצר אצולה אחת לשניה‪.‬‬
‫אחד ההרכבים האלה היה ‪) Febiarmonici‬אוהבי ההרמוניה( – הרכב חשוב וידוע‪ ,‬שצמח‬
‫ברומא ע'י האמרגן פרנצ'סקו מנלי‪ .‬הצלחתם הגדולה ביותר היתה בונציה‪ ,‬אליה הגיעו ב‪.1636-‬‬
‫במקום לעבור מחצר לחצר‪ ,‬שוכרים חברי ההרכב מקום‪ ,‬אותו הם‬
‫הופכים לאולם תיאטרון הפועל בצורה מסחרית ופתוח לקהל הרחב )בית האופרה הראשון(‪.‬‬
‫ב‪ 1637-‬פותח התיאטרון לראשונה את שעריו עם האופרה‬
‫החל‬ ‫"אנדרומדה"‪ 4 .‬שנים לאחר מכן קמים בונציה בתי אופרה נוספים‪.‬‬
‫משנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ 17-‬נוצרת בונציה המהפיכה הגדולה שמניחה את היסודות לאופרה‪ :‬מעבר‬
‫מדרמה פר מוסיקה‪ ,‬כיצירה חד פעמית שמוצגת בחצר אצולה‪ ,‬ליצירה רב פעמית‪ ,‬מסחרית‪ ,‬שפתוחה‬
‫לקהל הרחב‪.‬‬
‫בין התורמים הגדולים להתפתחות זו היתה קבוצת אינטלקטואלים בשם‪Accademia :‬‬
‫‪) degli incogniti‬האקדמיה של הבלתי ידועים(‪ .‬קבוצה זו מפתחת את האסתטיקה של‬
‫האופרה‪ ,‬תוך חיפוש הדגם הספרותי והדרמטי המתאים‪.‬‬
‫חבריה היו‪:‬‬
‫‪.‬ראש החוג – ‪1. Francesco Loredamo‬‬
‫‪2. Giulio Strozzi‬‬
‫‪.‬מחזאי – ‪3. Andrea Cicognini‬‬
‫‪.‬מחזאי – ‪4. Giovanni Busenello‬‬
‫פיתח שיטה חדשנית של עיצוב במה ותפאורה‪ ,‬שיצרה – ‪5. Giacomo Torelli‬‬
‫‪.‬אשליה של עומק‬
‫תלמידו של מונטוורדי ומחליפו כמנהל הקפלה בסן מרקו‪6. Francesco Cavalli – .‬‬
‫‪.‬בעל התפקיד המרכזי בגיבוש האופרה‬
‫‪.‬מוסיקאי חשוב – ‪7. Claudio Monteverdi‬‬
‫לאנשים האלה יש חזון שדרמה פר מוסיקה‪ ,‬בצורתה החדשה‪ ,‬חייבת לשרת את הצרכים הציבוריים של‬
‫ונציה‪ ,‬ולחשוף בפני הקהל את בעיות החברה הונציאנית‪.‬‬
‫את צורתה הסופית של הדרמה פר מוסיקה קובעים בעיקר בוזנלו וצ'יקוניני‪ ,‬בעזרתם של‬
‫המוסיקאים מונטוורדי וקוואלי‪.‬‬

‫‪Francesco Cavalli‬‬
‫בשנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ 17-‬הופך למלחין אופרה בינלאומי‪.‬‬
‫מגבש את הדגם המוסיקלי של הדרמה פר מוסיקה כפי שהשתמר עד היום‪ .‬בעקבותיו החלו לקרוא‬
‫ליצירה‪ – Opera scenica :‬יצירה דרמטית לבמה‪.‬‬
‫קוואלי מפצל את הסטילה רצ'יטטיבו ל‪:2-‬‬
‫תפקיד דקלומי מושר המקדים את העלילה‪ ,‬ואשר הטקסט שלו כתוב – ‪1. Recitative‬‬
‫‪).‬בורסי שולטי )שורות חופשיות ולא סדירות‬
‫קטעי שירה קצרים יחסית‪ ,‬עם טקסט ממושקל קבוע‪ ,‬בד'כ במשקל משולש‪ ,‬ואשר – ‪2. Aria‬‬
‫‪.‬תפקידם להביע רגשות‬
‫קוואלי יוצר סוגים שונים של אריות‪ ,‬בהתאם למצבים הרגשיים הטיפוסיים‪:‬‬
 ‫‪:‬אריית הקינה – ‪1. Lamento‬‬
‫‪.‬ביטוי לאישה סובלת ואובססיבית‪ ,‬אשר ננטשה ע'י גבר ‪-‬‬
‫‪.‬במשקל ‪- 3/2‬‬
‫‪.‬הבאסו קונטינואו מסמל את האובססיה ‪-‬‬
‫‪.‬מוטיבים סיקונדיאליים קצרים מסמלים את האנחה ‪-‬‬
‫‪:‬אריה בסגנון חצוצרה – ‪2. Stile Tromba‬‬
‫‪.‬מושרת ע'י גבר‪ ,‬בד'כ לוחם ‪-‬‬
‫‪.‬במשקל משולש ורגיסטר גבוה ‪-‬‬
‫‪.‬אופי מנגינתי של תרועה ‪-‬‬
‫‪:‬אריית השיגעון – ‪3. di Folia‬‬
‫נועדה לחשוף את רגשותיהם של אנשי אצולה‪ ,‬מלכים ונסיכים‪ ,‬אשר באופרה מותר היה לחשוף ‪-‬‬
‫‪).‬את רגשותיהם רק במצבי שיגעון ושינה )מצבים בהם הדמות אינה שולטת בעצמה‬
‫‪.‬מאופיינת במקצב מהיר ‪-‬‬
‫‪.‬קפיצות בתפקיד הווקלי ‪-‬‬
‫‪.‬משקל משולש ‪-‬‬
‫‪:‬אריית ההשתכרות ‪4.‬‬
‫‪.‬מושרת בד'כ ע'י דמות "נחותה" כמו משרת או אומנת ‪-‬‬
‫‪.‬מאופיינת במשקל מרובע ‪-‬‬
‫‪.‬מקצב ריקודי ‪-‬‬
‫– ‪5. Duetto d'Amore‬‬ ‫דואט אהבה‪:‬‬
‫בשל מצב רגשי ומניע דומים ישנה חזרה על המוסיקה מצד הגבר ומצד האשה‪ ,‬כל‬
‫‪.‬אחד בנפרד‪ ,‬ולסיום יחד בסקסטות מקבילות‬

‫‪Claudio Monteverdi / L'incoronazione di Poppea:‬‬

‫‪Act 1, sc.3‬‬
‫‪.‬דרמה פר מוסיקה •‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬בונציה ‪: Accademia degli incogniti‬אסכולה •‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫סיפור מלא תככים ומזימות‪ ,‬רציחות והתאבדויות‪ ,‬המבוסס על רישומיו של ההסטוריון הרומי •‬
‫הקיסר ניירון מתגרש מאשתו‪Tacitus ,‬‬ ‫מהמאה ה‪ 1-‬לספירה‪.‬‬
‫מתחתן עם פופיאה‪ ,‬ומכתיר אותה לקיסרית רומא‪.‬‬
‫מלבד השחזור ההיסטורי יש כאן אינספור רמזים פוליטיים וחברתיים על‬
‫‪.‬החיים בונציה במאה ה‪17-‬‬
‫‪.‬יצירה ארוכה ב‪ 5-‬מערכות ‪1.‬‬
‫בנויה משירת דואט להבנת הטקסט ‪ +‬שירה ממושקלת ומחורזת לסירוגין‪ ,‬המייצגות את ‪2.‬‬
‫‪.‬תהפוכות נפשם של הגיבורים‬
‫‪ (Versi sciolti).‬רוב השורות בטקסט חופשיות ולא מחורזות ‪3.‬‬
‫‪.‬הרכב כלי מצומצם‪ ,‬שמתחלף בין הקטעים ‪4.‬‬
‫משקל משולש – כמו רוב האופרות באותה תקופה‪ ,‬כיוון שהשתלב הכי טוב עם תנועת המילים ‪5.‬‬
‫‪.‬האיטלקיות‬
‫‪ St.‬יצירתו האחרונה של מונטוורדי לחוג האקדמיה‪ ,‬שנכתבה לתיאטרון הונציאני •‬
‫‪Giovanni Grisstomo.‬‬
 ‫פעיל בצפון‬ ‫מלחין חשוב נוסף שכותב דרמה פר מוסיקה הוא ‪.Antonio Cesti‬‬
‫מתחיל לגבש את האריה‬ ‫איטליה ואחר'כ בוינה‪.‬‬
‫במסגרת מבנית קבועה‪ ,‬שמכילה ריטורנלי‪ ,‬ובונה אותה כקטע ארוך וסגור‪.‬‬

‫"‪Antonio Cesti / Orontea: "Intorno all'idol mio‬‬

‫‪.‬דרמה פר מוסיקה •‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬באיטלקית •‬
‫טקסט של צ'יקוניני על שרשרת של סיפורי אהבה ותככים בחצר המלכות במצרים‪ .‬האריה מושרת •‬
‫‪.‬ע'י אורונטיאה‪ ,‬מלכת מצרים‪ ,‬המספרת על אהבתה לצייר אלידורו‬
‫‪.‬מורכב מ‪ 3-‬בתים בעלי אותה מוסיקה‪ ,‬עם שינויים קלים ‪1.‬‬
‫‪.‬תפקיד ווקלי בליווי כלי נגינה ‪2.‬‬

‫מאפייני האופרה במחצית ה‪ 2-‬של המאה ה‪:17-‬‬

‫‪.‬יצירה מסחרית‪ ,‬המוצגת בתיאטראות שונים‪ ,‬ופתוחה לקהל הרחב ‪1.‬‬
‫‪.‬יצירה רב פעמית ‪2.‬‬
‫‪.‬משלבת אלמנטים טראגיים וקומיים ‪3.‬‬
‫‪.‬יש בה שימוש בדמויות אלגוריות ‪4.‬‬
‫‪.‬משלבת רצ'יטטיב חופשי באריה מסודרת וממושקלת ‪5.‬‬
‫‪.‬שימוש בקטעים כליים כקטעי מעבר מתחלפים ‪6.‬‬
‫‪.‬כלי לסאטירה וביקורת פוליטית וחברתית ‪7.‬‬

‫מוקדים נוספים באיטליה מפתחים את הדגם שלהם לדרמה פר מוסיקה‪ .‬אחד מהם הוא רומא‪.‬‬
‫האופרה ברומא מתאפיינת ב‪:‬‬
‫‪.‬עניין ודגש על עלילות שקשורות לחיי הקדושים ‪1.‬‬
‫‪.‬שילוב של דמויות "נחותות" שיש להן תפקיד דרמטי מרכזי ‪2.‬‬
‫‪.‬תכנים מאד דתיים ‪3.‬‬

‫מעמד האשה במאה ה‪17-‬‬

‫נשים בונציה במאה ה‪ 17-‬לא היו חלק מהעשייה התרבותית‪ ,‬ומעמדן היה נמוך‪.‬‬
‫עם זאת מעמד קטן של נשים מאד משכילות‪ ,‬ברובן‬
‫קורטיזאנות‪ ,‬זכה למעמד גבוה‪ .‬הן היו משכילות ומלומדות‪ ,‬נשות שיחה מעניינות ובעלות ידע כללי רב‪.‬‬
‫ידעו לשיר‪ ,‬לנגן‪ ,‬לכתוב שירים ולהלחין אותם‪.‬‬
‫‪ 2‬מהן פיתחו סגנון מיוחד במוסיקה‪:‬‬
‫‪.‬פיתחה סגנון כרומטי וחופשי עם קולורטורות רבות – ‪1. Antonia Bembo‬‬
‫‪ – Barbara Strozzi .2‬אישה מבריקה שכתבה קנטטות רבות‪ ,‬ופיתחה סגנון מוסיקלי‬
‫מיוחד דרך השימוש בקנטטה‪.‬‬
‫אורטוריו‬
‫בעקבות אירועי הקונטרה רפורמציה מוקם ברומא‪ ,‬בשנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ ,17-‬מסדר בשם‬
‫המסדר מתכנס פעם בשבוע בחדר‬ ‫"אורטוריי" ע'י הכומר פיליפו נרי‪.‬‬
‫בכנסייה‪ ,‬שנקרא אורטוריו‪ ,‬ושם מדברים על התפילה הנוצרית‪ ,‬שרים שירים רוחניים‪-‬תפילתיים‪,‬‬
‫וכותבים טקסטים‪ .‬לאט לאט הופכות האסיפות הללו להצגות מתוכננות מול קהל‪.‬‬
‫ב‪ 1653-‬כותב ‪ ,Giacomo Carissimi‬לאחת האסיפות‪ ,‬אפיזודה בשם "יפתח"‪ .‬יצירה זו‬
‫מהווה את האות הפותח לז'אנר חדש בשם אורטוריו‪ :‬הצגה מוסיקלית בעלת גוון דתי‪ .‬את האורטוריה‬
‫מבצעים בתקופת צום הלנט‪ ,‬שהיא תקופה שלא מקובל לחגוג בה‪ ,‬ולכן היא רוחנית ומאופקת‪ ,‬ומהווה‬
‫אלטרנטיבה לאופרה‪.‬‬
‫קאריסימי כותב כתיבה מודאלית‪ ,‬המדגישה מתח והרפייה‪ ,‬ומשתמש במהלכים קדנציאליים שיש בהם‬
‫דרגה ‪ 2‬מונמכת בהיפוך ראשון )דרגה נפוליטנית(‪ .‬הוא מחזק את הכיווניות של הולכת הקולות ואת‬
‫בעקבות קאריסימי‬ ‫החשיבה הטונאלית‪.‬‬
‫הופכת האורטוריה ליצירה דרמטית הקיימת בשני אופנים‪:‬‬
‫‪.‬טקסטים בלטינית – ‪1. Oratorio Latino‬‬
‫‪.‬טקסטים בשפת המקום – ‪2. Oratorio Volgari‬‬
 ‫‪Giacomo Carissimi / Historia di Jephte‬‬
‫‪.‬אורטוריה •‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬בלטינית •‬
‫מבוסס על סיפור מספר שופטים בתנ"ך – יפתח‪ ,‬שנשבע להקריב ל‪-‬ה' את האדם הראשון שייצא •‬
‫‪.‬אליו כשיחזור לביתו מהקרב‪ ,‬וכשהוא חוזר לביתו – יוצאת לקראתו בתו היחידה‬
‫‪.‬יצירה דרמטית‪ ,‬המושרת בתפקידים‪ ,‬ומלווה ע'י לאוטה ‪1.‬‬
‫החלק ‪2.‬‬ ‫החלק הראשון מושר ע'י סולנית ו‪ 2-‬מלוות‪.‬‬
‫‪.‬השני מושר ע'י מקהלה ב‪ 6-‬קולות בסגנון מפוצל‬
‫‪.‬ניתן לשמוע את התחלת הטונאליות ‪3.‬‬
‫‪).‬שימוש באקורד נפוליטני )דרגה ‪ 2‬מונמכת בהיפוך ראשון ‪4.‬‬
‫‪.‬שימוש בדיסוננסים ללא הכנה בפעמות מודגשות‪ ,‬אשר מדגיש את היגון ‪5.‬‬
‫‪.‬נכתב למסדר האורטוריי ברומא לשם ביצוע בכנסייה‪ ,‬שלא בזמן התפילה •‬

‫ההבדלים בין האורטוריה לאופרה‪:‬‬

‫‪.‬הנושא – דתי באורטוריה‪ ,‬חילוני באופרה ‪1.‬‬
‫אופן ההצגה והמיקום – האורטוריה מוצגת בכנסייה‪ ,‬מול תווים‪ ,‬ללא משחק‪ ,‬תלבושות ‪2.‬‬
‫האופרה מוצגת בתיאטרון‪,‬‬ ‫ותפאורה‪.‬‬
‫‪.‬בע'פ‪ ,‬עם משחק‪ ,‬תלבושות ותפאורה‬
‫‪3.‬‬ ‫תפקיד מרכזי – באורטוריה המקהלה היא בעלת התפקיד המרכזי‪ ,‬כקולו של העם‪.‬‬
‫באופרה הסולנים הם בעלי התפקיד המרכזי‬ ‫‪.‬‬

‫הבארוק בצרפת‬
‫השפה הצרפתית מאד קשה לביצוע מוסיקלי‪ ,‬מה שהיווה מכשול להתפתחות השירה על טקסטים‬
‫בתקופת לואי ה‪ 14-‬מתפתחת מוסיקה כלית‪ ,‬שהדמות‬ ‫צרפתיים‪.‬‬
‫המרכזית בה הוא איטלקי בשם ‪ .Jean Baptist Lulli‬ב‪ 1669-‬הוא משכנע את לואי‬
‫ה‪ 14-‬להקים את האקדמיה לאומנות הדרמה‪ ,‬בעיקר המושרת‪ ,‬ובכך הוא מקבל מונופול על יצירת‬
‫האופרה בצרפת‪ .‬הישגו הגדול של לולי הוא בביסוס האופרה בחצר הצרפתית‪.‬‬
‫תרומתו של לולי להתפתחות המוסיקה המערבית גדולה‪:‬‬
‫‪1.‬‬ ‫הטרגדיה המושרת הלירית ‪-‬‬
‫‪.‬המקבילה הצרפתית לאופרה האיטלקית‪ ,‬ב‪ 5-‬מערכות‬
‫‪) -‬פתיחה צרפתית( ‪2. French Overture‬‬
‫‪.‬פתיחה שיש לכל יצירה בימתית מהתקופה ההיא‪ ,‬ואשר מטרתה לרכז את הקהל ‪-‬‬
‫מוסיקה בסגנון חגיגי ובתזמור עשיר הבנוי מ‪ 5-‬תפקידים )‪ 2‬תפקידי כינור‪ 2 ,‬תפקידי ויולה‪- ,‬‬
‫‪).‬ותפקיד בס‬
‫המאפיין העיקרי של האוברטורה הוא יצירת ניגוד בין ‪ 2‬חלקיה‪:‬‬
‫במשקל ‪-‬‬ ‫חלק מהיר‪:‬‬
‫משולש‪.‬‬
‫אופי פשוט של ריקוד ג'יג‪.‬‬
‫מרקם פוליפוני חיקויי‪.‬‬
‫תנועה חלקה‬ ‫‪.‬‬
 ‫במשקל ‪-‬‬ ‫חלק איטי‪:‬‬
‫אופי של מרש חגיגי‬ ‫‪.‬מרובע‪.‬‬
‫ריקוד ‪3.‬‬ ‫ריקוד המינואט ‪-‬‬
‫אלגנטי‪ ,‬שיצר לולי‪ ,‬על בסיס המשקל המשולש של הרצ'יטטיב‪.‬‬
‫המבנה‬ ‫טריו = חלק רך בליווי כלי נשיפה = ‪: ABA (B‬‬
‫ריקוד המינואט הוא זוגי‪,‬‬ ‫מעץ(‪.‬‬
‫ובמהלכו מתחלפים הזוגות‪ .‬הריקוד הפך ללהיט בחצרו של לואי ה‪ ,14-‬ושיקף הייטב את סגנון‬
‫‪.‬החיים של אנשי החצר בורסאי‬

‫‪Jean Baptist Lulli / Armide: Overture‬‬

‫‪.‬אופרה צרפתית •‬
‫‪.‬מהמחצית ה‪ 2-‬של המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬בצרפתית •‬
‫טקסט של פיליפ קינו על האביר רנו‪ ,‬שבמסגרת מסע הצלב ה‪ ,4-‬מגיע עם חייליו לגנים של •‬
‫הקוסמת ארמיד‪ .‬היא מטילה עליהם כישוף והם נרדמים‪ .‬בבואה להרוג את רנו – היא מביטה‬
‫בפניו ומתאהבת בו‪ .‬היא מבטלת את הכישוף‪ ,‬ולאחר שהם מתעוררים הם ממשיכים במסעם‬
‫‪.‬לירושלים‪ .‬ארמיד‪ ,‬בזעמה‪ ,‬משמידה את הגנים‬
‫‪.‬פתיחה צרפתית היוצרת ניגוד וחוויה דרמטית ‪1.‬‬
‫‪:‬מורכבת מ‪ 2-‬חטיבות ‪2.‬‬
‫‪-‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬
‫משקל מרובע‪.‬‬
‫מרקם הרמוני של אקורדים‪.‬‬
‫מקצב איטי ומנוקד‪.‬‬
‫אופי חגיגי של מרש‪.‬‬
‫תזמור עשיר‬ ‫‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬
‫משקל משולש‪.‬‬
‫מקצב מהיר בתנועה‬ ‫מרקם פוליפוני חיקויי‪.‬‬
‫אופי עממי של ריקוד הג'יג‬ ‫‪.‬חלקה‪.‬‬

‫‪Armide: Act 2, Sc. 5‬‬

‫‪:‬מחולק ל‪ 2-‬חלקים ‪1.‬‬
‫‪-‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬
‫‪.‬פרלוד תזמורתי‬

‫הרצ'יטטיב של ארמיד מלווה בבאסו ‪-‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬

‫משלב בין רצ'יטטיב‬ ‫קונטינואו‪.‬‬
‫‪ (Mesur'ee).‬לרצ'יטטיב מדוד )‪ (Simple‬חופשי‬
‫‪.‬השימוש ב‪ 2-‬סוגי הרצ'יטטיב מקדם את העלילה‬

‫המעבר בין מז'ור למינור מסמל את המאבק הפנימי של ארמיד בין הרצון להרוג את רנו )קפיצות ‪2.‬‬
‫‪).‬מז'וריות בעלייה(‪ ,‬ובין האהבה אליו )אקורדים מינוריים בירידה‬

‫הבארוק באנגליה‬
‫בתקופה האליזבתנית האידיאל האומנותי באנגליה הוא המדריגל האיטלקי‪ ,‬וכל מה שקורה באיטליה‪.‬‬
‫ב‪ 1588-‬מוציא לאור ‪Thomas‬‬
‫‪ Young‬חוברת מדריגלים בשם‪ ,Musica transalpina :‬ובכך יוצר אופנה חדשה‬
‫בכתיבה וביצוע של מדריגלים חילוניים ב‪ 5-‬קולות‪ .‬המדריגל האנגלי פורח עם תכונות מעט שונות‬
‫בנוסף‬ ‫מהמדריגל האיטלקי‪.‬‬
‫מתפתחת תרבות של שירה מונודית בליווי לאוטה ‪ -‬שיר לאוטה‪.‬‬
‫כלי מקלדת נוסף‪ ,‬שהיה מקובל בתקופה זו הוא ה‪ ,Virginal -‬עליו ניגנו נערות צעירות‬
‫)‪ (Virgins‬בבתי האצולה‪.‬‬
‫לאחר מותה של המלכה אליזבת הראשונה‪ ,‬ובעקבות המלחמה בין הקתולים לפרוטסטנטים‪ ,‬תופס את‬
 ‫השלטון ב‪ 1642-‬אוליבר קרומוול )קיצוני קתולי(‪ .‬הקתולים שורפים תווים וכלי נגינה‪ ,‬מחסלים את‬
‫מקהלות הכנסייה‪ ,‬ואוסרים מחזות דרמטיים וביצוע יצירות מוסיקליות חילוניות‪.‬‬
‫במשך ‪ 18‬שנות שלטונו של קרומוול "מתארח"‬
‫השלטון האנגליקני הגולה בחצר המלך לואי ה‪ 14-‬בצרפת‪ .‬שם הם לומדים את המוסיקה המקושטת של‬
‫ב‪ ,1660-‬לאחר הריגתו של‬ ‫הבארוק‪.‬‬
‫קרומוול‪ ,‬הם חוזרים לאנגליה‪ ,‬ההרוסה מבחינה מוסיקלית‪ ,‬ומתחילים לשקם אותה‪.‬‬
‫סביב תקופה זו נולד באנגליה המוסיקאי ‪Henry‬‬
‫ב‪ 1689-‬הוא כותב את האופרה "דידו‬ ‫‪. Purcell‬‬
‫ואיניאס"‪ ,‬האופרה האנגלית הראשונה והיחידה‪.‬‬

‫‪Thomas Weelkes / O, care, thou will dispatch me‬‬

‫‪.‬מדריגל אנגלי •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬באנגלית •‬
‫‪".‬הו‪ ,‬דאגה‪ ,‬את רוצה להרגני" •‬
‫‪.‬מדריגל ב‪ 5-‬קולות ‪1.‬‬
‫‪.‬מצלולים של ספטקורדים מוקטנים ‪2.‬‬
‫‪.‬הטקסט מחולק ל‪ 3-‬בתים‪ .‬כל בית מסתיים בפזמון בעל אופי ריקודי ‪3.‬‬

‫‪John Dowlan / Air flow my tears‬‬

‫‪.‬שיר לאוטה •‬
‫‪.‬מסוף המאה ה‪• 16-‬‬
‫‪.‬באנגלית •‬
‫‪.‬זרמו דמעותיי" – שיר בעל אופי רגשי עמוק" •‬
‫‪.‬שיר סולו בליווי לאוטה ‪1.‬‬
‫‪.‬הטרצות המז'ורית והמינורית מתחלפות באופן חופשי ‪2.‬‬
‫‪.‬הרגש והצער מובעים במרווחים מוקטנים‪ ,‬ויש חיקוי של אנחות ובכי ‪3.‬‬
‫‪).‬ריקוד איטי במשקל זוגי( ‪ Pavane‬מבוסס על הז'אנר הספרדי ‪4.‬‬
‫‪: CC,‬בנוי מ‪ 3-‬בתים‪ ,‬כאשר כל בית חוזר על עצמו עם טקסט שונה‪ ,‬חוץ מהבית האחרון ‪5.‬‬
‫‪BB, AA.‬‬
‫‪.‬יש כאן התחלה של חשיבה הרמונית‪ ,‬שמתבססת על האקורדים של הסולם ‪6.‬‬
‫הוקדש למלכה אליזבת ‪: The triumph of Oriana.‬יצא ב‪ 1600-‬בחוברת •‬
‫‪.‬הראשונה‬

‫‪William Byrd / Pavana Lachrymae‬‬

‫‪).‬ריקוד ספרדי איטי במשקל ‪• Pavane (4/4‬‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 17-‬‬
‫•‬ ‫וריאציה למוסיקה ב"זרמו דמעותיי" של ג'ון דאולנד‪.‬‬
‫מבוסס על תהלוכת האבל של הפאבאן הספרדי‬ ‫‪.‬‬
‫‪- Virginal.‬עיבוד אינסטרומנטלי ל ‪1.‬‬
‫‪.‬נאלץ המלחין לעשות טרנספוזיציה ללחן של דאולנד ‪- Virginal‬עקב המנעד הצר של ה ‪2.‬‬
‫בירד שומר על מבנה ‪ 6‬היחידות מהשיר של דאולנד‪ ,‬תוך שימוש בטכניקות שונות של ‪3.‬‬
‫‪.‬דימינוציה‬
 ‫‪Henry Purcell / Dido and Aeneas: Act 3, Sc. 2‬‬
‫אופרה אנגלית‪ .‬קינת אבל‪ ,‬שנלקחה מהאופרה האיטלקית ושולבה בצורה האנגלית •‬
‫‪(Ground).‬‬
‫‪.‬מהמחצית ה‪ 2-‬של המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬באנגלית •‬
‫טקסט של נחום טייט‪ ,‬המספר על איניאס מלך אתונה‪ ,‬שבדרכו חזרה מטרויה עובר דרך קרתגו‪• ,‬‬
‫ומתאהב בדידו‪ ,‬מלכת קרתגו‪ .‬כשאיניאס עוזב – דידו מציתה את הארמון ומתה‪.‬‬
‫סיפור על ניגודים בין אהבה ואובדן‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬הרצ'יטטיב לפני הקינה קצר‪ ,‬ויש בו כרומטיות חדה במסגרת ספטימה ‪1.‬‬
‫‪.‬התזמור בקינה בנוי על באסו קונטינואו שיורד כרומטית וחוזר על עצמו ‪ 11‬פעם ‪2.‬‬
‫‪.‬תפקידה של דידו חופשי ואינו כפוף לבאסו החוזר ‪3.‬‬
‫‪.‬מוטיב האנחה מובע בקו ווקלי קטוע בסקונדות קטנות יורדות ‪4.‬‬
‫‪.‬משקל משולש ‪5.‬‬
‫‪.‬מקצב איטי מאד ‪6.‬‬
‫‪.‬שימוש בדיסוננסים שוהים שאינם נפתרים ‪7.‬‬
‫‪.‬הקינה מסתיימת בשירת מקהלה‪ ,‬הממשיכה את מוטיב האנחה ‪8.‬‬
‫‪.‬נכתב לנשף הסיום של בנות תיכון בצ'לסי •‬

‫בארוק בגרמניה‬
‫מלחמת ‪ 30‬השנה‪ ,‬שפורצת ב‪ 1618-‬בין הקתוליים ללותרניים‪ ,‬מדרדרת את המצב בגרמניה לשפל שלא‬
‫נודע כמוהו לפני כן‪ ,‬והיא משנה את התודעה הציבורית‪ .‬קמה תנועה בשם פיאטיזם‪ ,‬המעצימה את הצד‬
‫גם המוסיקה‬ ‫האנושי של הסבל‪.‬‬
‫‪ ,Heinrich‬שלמד בונציה‬ ‫משרתת את הצרכים הרוחניים‪ .‬הדמות המרכזית כאן הוא ‪Schuts‬‬
‫את הסגנון המפוצל‪ ,‬וממשיך לכתוב בו גם אחרי שהוא חוזר לגרמניה‪.‬‬

‫‪Heinrich Schuts / Saul‬‬

‫‪.‬סימפוניה רוחנית •‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬בגרמנית •‬
‫מספר על שאול היהודי‪,‬שעוסק ברדיפה של קהילות נוצריות חדשות במאה ה‪ 1-‬לספירה‪ .‬בדרכו •‬
‫‪.‬לסוריה נגלה אליו ישו‪ ,‬ומשכנע אותו להמיר את דתו‬
‫‪.‬יצירה דרמטית בביצוע ‪ 2‬מקהלות‪ ,‬סולנים וכלי נגינה ‪1.‬‬
‫‪.‬הומופוני ‪2.‬‬
‫‪.‬הרגשה טונאלית חזקה ‪3.‬‬
‫‪.‬שימוש בדיסוננסים שוהים שאין להם הכנה‪ ,‬מה שנותן תחושה צורמת ודרמטית ‪4.‬‬

‫מוסיקה כלית‬
‫הכלים‬ ‫החל מהמאה ה‪ 16-‬מתפתחת מאד המוסיקה הכלית‪.‬‬
‫מתפתחת מוסיקה כלית‬ ‫מתפתחים ומתחלקים למשפחות‪.‬‬
‫שמטרתה ללוות ריקודים‪ ,‬ו‪/‬או להכפיל או להחליף קולות ווקליים‪.‬‬
‫במאה ה‪ 16-‬מקובל היה לרקוד זוגות של ריקודים מנוגדים‪:‬‬
‫‪.‬ריקוד מהיר במשקל משולש ‪-‬‬
‫‪.‬ריקוד איטי במשקל זוגי ‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫בכדי לאחד את הזוגות‪ ,‬מתפתחת בגרמניה נוסחת הבס‪:‬‬
‫ריקודים שמבוססים על אותה תבנית הבס בשינוי משקלים ואופי‪:‬‬
‫‪.‬בגרמניה ‪- Bassdantz – Nachdantz:‬‬
‫‪.‬באיטליה ‪- Saltarello – Passamezzo:‬‬
‫‪.‬בספרד ‪- Gagliard – Pavane:‬‬
 ‫במחצית ה‪ 1-‬של המאה ה‪ 17-‬אין עוד ז'אנרים כליים מוצקים‪ ,‬וליצירות הכליות קוראים בשמות רבים‪:‬‬
‫– ‪1. Sonata‬‬
‫‪.‬יצירה לכלי סולו או שניים‪ ,‬בליווי באסו קונטינואו ‪-‬‬
‫– ‪2. Canzona‬‬
‫‪.‬יצירה פוליפונית מסוף המאה ה‪ ,16-‬ויצירה כלית מרכזית במאה ה‪- 17-‬‬
‫‪.‬חד פרקית‪ ,‬המחולקת ל‪ 4-‬חטיבות‪ ,‬אשר ברובן מוטיב מוסיקלי חיקויי במשקל שונה ‪-‬‬
‫‪).‬חיקוי תבנית ריתמית של שנסון צרפתי )צליל ארוך ו‪ 2-‬קצרים ‪-‬‬
‫– ‪3. Ricercara‬‬
‫‪.‬יצירה פוליפונית חיקויית במבנה‪ :‬נושא‪ ,‬חיקוי נושא‪ ,‬נושא ‪-‬‬
‫– ‪4. Toccata‬‬
‫‪).‬יצירה לכלי מקלדת )עוגב או צ'מבלו ‪-‬‬
‫‪.‬משלבת חלקים חיקויים וחלקים מאולתרים ‪-‬‬
‫– ‪5. Capricio‬‬
‫‪).‬יצירה לכלי סולו )בד'כ מקלדת ‪-‬‬
‫‪.‬חופשית ‪-‬‬
‫– ‪6. Fantasia‬‬
‫‪.‬יצירה חופשית וספונטאנית ‪-‬‬
‫– ‪7. Prelude‬‬
‫‪.‬קטע מבוא ‪-‬‬
‫‪.‬אילתורי‪ ,‬חופשי והומופוני ‪-‬‬

‫‪Girolamo Frescobaldi‬‬
‫עבד כנגן עוגב בכנסיית סנטה מריה מג'ורה ברומא‪ ,‬וכתב מוסיקה לכלי מקלדת‪.‬‬
‫‪Fiori‬‬ ‫ב‪ 1636-‬הוציא לאור חוברת בשם‪:‬‬
‫‪ ,‬ובה יצירות כליות לעוגב וצ'מבלו‪ ,‬שיכולות להחליף שירה גרגוריאנית בכנסייה‪ .‬זה‬ ‫‪Musicale‬‬
‫היה הישגו הגדול‪.‬‬

‫‪Girolamo Frescobaldi / Toccata no. 3‬‬

‫‪.‬טוקטה •‬
‫‪.‬מהמחצית ה‪ 1-‬של המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬טוקטה זו נועדה להקדים את שירת המיסה בכנסייה •‬
‫‪.‬יצירה כלית‪ ,‬הכתובה במקור לעוגב‪ ,‬ומנוגנת בצ'מבלו ‪1.‬‬
‫‪.‬אלמנט קונטרפונקטי חזק – צלילים שוהים עם הכנה ופיתרון ‪2.‬‬
‫‪:‬מורכבת מחטיבות מנוגדות ושונות ‪3.‬‬
‫‪.‬חלק ‪ :1‬חיקוי שירה בסטילה רצ'יטטיבו ‪-‬‬
‫‪.‬חלק ‪ :2‬אריוזו – שילוב בין אריה מדודה לרצ'יטטיב חופשי ‪-‬‬
‫‪.‬חלק ‪ :3‬קטע חופשי ומאולתר עם קישוטים ‪-‬‬
‫‪: Fiori Musicale.‬יצא ב‪ 1636-‬בחוברת טוקטות וקנצונות בשם •‬

‫‪Johan Jacob Froberger / Lamentation‬‬

‫‪.‬טוקטה צרפתית שהיא יצירת אבל – ‪• Tombeau‬‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬קינה על מותו של הקיסר פרדיננד ה‪• 3-‬‬
 ‫‪.‬יצירה כלית לכלי מקלדת ‪1.‬‬
‫‪.‬בסגנון קפריצ'ו – חופשית‪ ,‬חד פרקית‪ ,‬המחולקת למספר חטיבות ‪2.‬‬
‫‪.‬כדי לסמל את שמו של פרדיננד ה‪ (F) 3 -‬בסולם מינורי בגלל האבל‪ .‬מסתיימת ב‪ 3-‬פה ‪3.‬‬
‫‪.‬מקומות שבהם מפורק האקורד לארפז'‪ ,‬וכך מודגשת ההרמוניה ‪- Stile brise -‬כתוב ב ‪4.‬‬
‫‪.‬שימוש בטכניקת דימינוציה ‪5.‬‬
‫‪.‬שימוש במצלול לה במול – שלא נשמע עד אז – כדי לתאר דברים זרים שבאים מחוץ למוסיקה ‪6.‬‬
‫‪.‬נכתב לזכר הקיסר פרדיננד ה‪• 3-‬‬

‫הסונטה‬
‫עם‬ ‫מהמילה ‪ = Suonare‬לצלצל‪ ,‬לנגן‪.‬‬
‫התגבשות הז'אנרים השונים‪ ,‬במחצית ה‪ 2-‬של המאה ה‪ ,17-‬הופכת הסונטה ליצירה המוסיקלית העיקרית‪.‬‬

‫מאפייני הסונטה‪:‬‬
‫‪).‬יצירה כלית רב פרקית )לא פחות מ‪ 4-‬פרקים ‪1.‬‬
‫‪).‬הפרקים מנוגדים מבחינה מקצבית )מהיר‪/‬איטי( ומשקלית )זוגי‪/‬משולש ‪2.‬‬
‫‪.‬מבחינה טונאלית נשמרת בד'כ אחידות סולמית לאורך כל היצירה ‪3.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 17-‬מתפצלת הסונטה ל‪:2-‬‬
‫‪1. Sonata da camera -‬‬
‫‪.‬סונטה חילונית בעלת אופי ריקודי פשוט‪ ,‬שנועדה לביצוע בחצרות האצולה ‪-‬‬
‫‪:‬הפרקים הם בד'כ ארבעת ריקודי החצר הצרפתית ‪-‬‬
‫‪.‬ריקוד גרמני איטי במשקל ‪1) Allemande – 4/4‬‬
‫‪.‬ריקוד צרפתי מהיר במשקל ‪2) Courant – 3/8‬‬
‫‪.‬ריקוד ספרדי איטי מאד במשקל ‪3) Sarabande – 3/2‬‬
‫‪.‬ריקוד אירי מהיר מאד במשקל ‪4) Gigue – 6/8‬‬
‫שמות נרדפים לסונטה הנ"ל‪:‬‬
‫‪.‬באיטליה ‪• Partita:‬‬
‫‪.‬בצרפת ‪• Ordre:‬‬
‫‪.‬בגרמניה ‪• Suit:‬‬
‫‪.‬הבס מנוגן בד'כ בצ'מבלו ‪-‬‬
‫לפני הפרק הראשון ניתן להוסיף מבוא‪ ,‬ובין הסרבנד לג'יג ניתן להוסיף קטעים נוספים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כך איחדה הסונטה‬
‫החילונית כמה קטעים ששיקפו את המציאות‪ :‬מריקודי אצילים ועד ריקודי שיכורים‪.‬‬
‫– ‪2. Sonata da chiesa‬‬
‫‪.‬בעלת אופי רציני ומתוחכם ‪-‬‬
‫‪.‬נועדה לביצוע בכנסייה ‪-‬‬
‫‪.‬לפרקים אין שמות‪ ,‬אלא רק הוראות טמפו ‪-‬‬
‫‪.‬הבס מנוגן בעוגב ‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫מבחינת הרכב מבצע נועדו הסונטות למספר תפקידים שונים‪.‬‬
‫התפקידים הרווחים הם‪:‬‬
‫‪:‬טריו סונטה ‪1.‬‬
‫‪).‬תפקידים מלודיים )‪ 2‬כינורות‪ ,‬או כינור וכלי נשיפה מעץ ‪- 2‬‬
‫‪).‬תפקיד ליווי ראשון )באסו קונטינואו שהוא עוגב או צ'מבלו ‪-‬‬
‫‪).‬תפקיד ליווי שני )צ'לו או בסון‪ ,‬שמכפילים את הבס ‪-‬‬
‫‪2.‬‬ ‫סולו סונטה‪:‬‬
‫‪ ).‬תפקיד מלודי אחד ‪ +‬באסו קונטינואו )שמורכב מ‪ 2-‬כלים‬
‫‪Giovanni Legrenzi‬‬
‫פיתח‬ ‫מוסיקאי איטלקי‪ ,‬ששיא הקריירה שלו היה בונציה‪.‬‬
‫מאד את הסונטה‪.‬‬

‫‪Giovanni Legrenzi / La Raspona‬‬

‫‪.‬טריו סונטה •‬
‫‪.‬מאמצע המאה ה‪• 17-‬‬
‫‪.‬נקראת ע'ש אישה •‬
‫‪:‬יצירה כלית ‪1.‬‬
‫‪.‬הקולות העליונים מנוגנים ע'י כינורות ‪- 2‬‬
‫‪.‬תפקיד הבס מנוגן ע'י צ'לו וויולה דה גמבה ‪-‬‬
‫‪:‬מורכב מ‪ 2-‬פרקים שונים‪ ,‬ובכל פרק ‪ 2‬חטיבות עם משקל שונה ‪2.‬‬
‫פרק ראשון‪ :‬אלגרו‪:‬‬
‫חטיבה ‪:1‬‬
‫‪.‬משקל ‪ 4/4‬במקצב מהיר ‪-‬‬
‫‪).‬תבנית קצבית של קנצונה )צליל ארוך ו‪ 2-‬קצרים ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫יחסי חיקוי בין הכינורות‪.‬‬
‫חטיבה ‪2‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬משקל ‪- 3/4‬‬
‫‪.‬תנועה ריתמית חלקה ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫יחסי חיקוי בין הכינורות‪.‬‬
‫פרק שני‪ :‬אדג'ו‪:‬‬
‫חטיבה ‪1‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬משקל ‪ 4/4‬במקצב איטי ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫מרקם הומופוני‪.‬‬
‫חטיבה ‪2‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬מקצב מהיר ‪-‬‬
‫‪.‬יצא בחוברת הסונטות ה‪ 2-‬שלו ב‪• 1665-‬‬

‫‪Arcangelo Corelli‬‬
‫נחשב‬ ‫כנר וירטואוז‪ ,‬מורה נערץ ו‪ 60-‬יצירות שכל אחת מהן נחשבת לפנינה‪.‬‬
‫למוסיקאי שניסח את השפה הטונאלית של מז'ור ומינור‪.‬‬
‫= ‪ Concertare‬מהמילה – ‪• Concerto‬‬ ‫להתחרות‪.‬‬
‫וגם מהמילה‬
‫‪.‬נגינה בהרכב = ‪Consort‬‬
‫‪.‬הכלים הסולניים ‪• Concertino – 2‬‬
‫‪).‬ההרכב המלא )כולל את הסולנים והבאסו קונטינואו – ‪• Ripieno‬‬
 ‫המודל של קורלי לקונצ'רטו גרוסו‪:‬‬
‫‪.‬הרכב מבצע גדול ‪1.‬‬
‫‪.‬מבנה רב פרקי )בין ‪ 5‬ל‪ 9-‬פרקים( בטמפו מנוגד ‪2.‬‬
‫‪.‬נגינה לסירוגין של הקונצ'רטינו והריפיאנו ‪3.‬‬
‫‪.‬בתוך הפרקים יש מהלכים חיקויים עם אפקט של הד ‪4.‬‬
‫‪.‬יצירה שמבוצעת לפני קהל‪ ,‬והיא בעלת אופי מרומם ודרמטי ‪5.‬‬

‫‪Arcangelo Corelli / Sonata op.5 no.1‬‬

‫‪.‬סולו סונטה דה קייזה לכינור •‬
‫‪.‬מתחילת המאה ה‪• 18-‬‬
‫‪.‬יצירה כלית לכינור סולו בליווי באסו קונטינואו ‪1.‬‬
‫‪.‬שימוש במהלכים הרמוניים בעלי כיוון ותכלית ‪2.‬‬
‫‪.‬חידוש בייצוג מז'ור ומינור ‪3.‬‬
‫‪4.‬‬ ‫כתוב בחלוקה ל‪ 3-‬שורות‪:‬‬
‫עליונה‪ :‬הצעה לקישוטים מאולתרים‪.‬‬
‫תחתונה‪ :‬תפקיד‬ ‫אמצעית‪ :‬תפקיד הכינור‪.‬‬
‫‪.‬הבס‬
‫פרק ‪5.‬‬ ‫מחולק ל‪ 5-‬פרקים‪:‬‬
‫‪ :1 (Grave).‬איטי ואילתורי‬ ‫פרקים ‪2-4:‬‬
‫‪ (Allegro).‬מהירים‬
‫‪ (Adaggio).‬פרק ‪ :5‬מתון‬
‫•‬ ‫‪.‬פורסם במסגרת החוברת ה‪ 5-‬שלו‬

‫‪Antonio Vivaldi‬‬
‫מלחין מונציה‪.‬‬
‫‪.‬מפתחו העיקרי של הקונצ'רטו סולו – כלי סולו והרכב מלווה •‬
‫‪.‬מרחיב את המרכזים הטונאליים בסקוונצות‪ ,‬ובכך מפתח את הטונאליות •‬
‫‪:‬קובע דגם מבני לקונצ'רטו •‬
‫‪.‬פרקים קצרים מנוגדים‪ :‬מהיר‪ ,‬איטי‪ ,‬מהיר ‪1. 3‬‬
‫‪.‬נגינה לסירוגין של קטעי סולו וקטעי ריפיאנו ‪2.‬‬
‫‪.‬אופי מבריק‪ ,‬וירטואוזי‪ ,‬מאתגר ותוסס ‪3.‬‬

‫‪Antonio Vivaldi / Bassoon concerto in E minor 484‬‬

‫‪.‬קונצ'רטו לבסון •‬
‫‪.‬מהמחצית ה‪ 1-‬של המאה ה‪• 18-‬‬
‫‪.‬הבסון מנגן תפקיד סוליסט ומאד וירטואוזי‪ ,‬בניגוד לתפקיד הקונטינואו שיש לו בד'כ ‪1.‬‬
‫‪.‬בקטעים האיטיים המלודיה שירתית מאד ‪2.‬‬
‫‪Johan Sebastian Bach‬‬
‫נגן עוגב‬ ‫מלחין גרמני שנולד למשפחת מוסיקאים‪.‬‬
‫כותב למעלה מ‪400-‬‬ ‫ומאלתר מצויין‪.‬‬
‫קנטטות לותרניות‪.‬‬
‫•‬ ‫קנטטה לותרנית – יצירה ווקלית דתית למקהלה‪ ,‬המורכבת מרצ'יטטיבים‪ ,‬אריות ודואטים‪.‬‬
‫בסוף כל קנטטה מוצג הכורל‪,‬‬
‫‪.‬שעליו היא מבוססת‪ ,‬בצורתו המקורית‬
‫באך כותב במהלך השנים בכל הז'אנרים הקיימים‪ ,‬וגם יודע לשלב ביניהם‪.‬‬
‫שנת מותו‪ ,1750 ,‬נחשבת לשנה שמסיימת תקופה‬
‫מוסיקלית‪.‬‬

‫‪Johan Sebastian Bach / Mass in B minor, Credo‬‬

‫‪.‬מיסה קתולית •‬
‫מ‪• 1747-‬‬
‫‪.‬בלטינית •‬
‫•‬ ‫פרק הקרדו מתוך המיסה‪" :‬אני מאמין באל אחד"‪.‬‬
‫מבוסס על טקסט שנכתב בועידת ניקיאה‬ ‫‪.‬‬
‫ולכן ‪ (Autoparody),‬מיסה בסי מינור‪ ,‬המורכבת מיצירות קיימות של באך מן העבר ‪1.‬‬
‫‪.‬מכילה סגנונות רבים ושונים‬
‫‪2.‬‬ ‫הפרק מחולק ל‪ 8-‬חלקים‪:‬‬
‫חלק ‪1‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬מבוצע מונודית בליווי באסו קונטינואו צנוע ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫בהמשך יש קטע חיקויי בסגנון פוגה עתיקה‪.‬‬
‫‪:‬חלק ‪2‬‬
‫בביצוע חגיגי ומפואר של מקהלה ותזמורת גדולות‪ .‬גם זו פוגה‪ ,‬אבל מודרנית יותר ובתזמור מאד ‪-‬‬
‫חלק ‪3‬‬ ‫‪:‬עשיר‪.‬‬
‫‪.‬דואט בין סופרן לאלט ‪-‬‬
‫‪.‬בליווי ‪ 2‬אבובים ששונים זה מזה ‪-‬‬
‫חלק ‪- 4‬‬ ‫‪:‬סגנון הומופוני עם הרבה הכפלות‪.‬‬
‫‪.‬פרק מקהלתי‪ ,‬המבוסס על דיסוננסים חדים שאין להם הכנה ‪-‬‬

‫‪:‬חלק ‪5‬‬
‫‪.‬שורות שמדברות על צליבתו של ישו‪ ,‬ובנויות כאריית קינה ‪- 3‬‬
‫‪.‬הרגיסטר הולך ויורד כמשל לאדמה ולמוות המתקרבים ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫מהלך כרומטי החוזר על עצמו ‪ 12‬פעמים‪ ,‬ובפעם ה‪ 13-‬הוא מעוות‪.‬‬
‫חלק ‪6‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬פרק כלי ומקהלתי‪ ,‬המדבר על עלייתו של ישו השמיימה ‪-‬‬
‫‪.‬כתוב בצורת ריטורנלו ‪-‬‬
‫חלק ‪- 7‬‬ ‫‪:‬תזמור עשיר מאד‪.‬‬
‫‪.‬כתוב כאריה לבס ‪-‬‬
‫‪.‬מלווה בזוג אבובים ששונים זה מזה ‪-‬‬
‫תזמור אופראי מודרני‪ ,‬וסגנון פסטורלי של מוסיקה טבעית‪ .‬חלק ‪:8‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪.‬קטע מקהלתי מורכב‪ ,‬הכתוב כפוגה ‪-‬‬
‫‪.‬נושא פותח מתאר את הצלב ‪-‬‬
‫‪.‬מתחיל ברגיסטר נמוך ועולה כדי לתאר באופן גרפי את תחיית המתים ‪-‬‬
‫נכתב כניסיון למחווה ולקבלת הכרה משליט דרזדן‪ ,‬שב‪ 1731-‬סיפח חלק מתושביה הקתוליים של •‬
‫‪.‬פולין‬