‫סיכום בסוגיות בטכנולוגיות מידע מתקדמות‪:‬‬

‫מה זה‪ : COPE‬מחשוב הוראות רופא בפועל זה לא רק רישום ההוראה זה הרבה יותר‪.‬‬

‫המשמעות היא פקודות לביצוע על ידי רופאים‪ ,‬משמש גם אחיות‪ .‬הרישום הזה מאפשר להזמין‬
‫תרופות לחולה (כמו לרשום מרשם) מאפשר לבקש בדיקות מעבדה והמערכת תדאג שהבקשה‬
‫תיושם עד שהרופא מקבל את התוצאה בחזרה‪ .‬להזמין הדמיה או בדיקה אבחונית אחרת‪ ,‬להזמין‬
‫דיאטה וזה תומך בשרשרת האספקה בבית חולים‪ .‬ניתן להזמין באופן זה גם חוות דעת של רופא‬
‫יועץ‪.‬‬

‫רופא מזמין ‪ ‬הזמנה ממוחשבת ‪ ‬קבלת הוראה ופריקה ‪ ‬ביצוע ‪ ‬תיעוד הביצוע האלקטרוני‬
‫‪ ‬קבלת תוצאות אלקטרוניות ‪ ‬ובחזרה לרופא‪.‬‬

‫המעגל הינו מעגל סגור והתוכן תמיד מגיע לרופא‪.‬‬

‫הרופא מזמין מעבדה ‪ /‬טיפול תרופתי‪ /‬בנק הדם‪ /‬בדיקה אבחנתית כלשהי‪ /‬ייעוציים‪ /‬פרוצדורות ‪.‬‬

‫ה ‪ CPOE‬הוא תנאי לכך שיהיה אפשר להתקין במערכת תיק רופאי ממוחשב מערכת שתומכת בקבלת‬
‫החלטות רפואיות‪ .‬ומערכת כזו תמנע טעויות‪ .‬איך מונעים טעויות במקום שיש בה מערכת של ‪?COPE‬‬

‫המערכת משפרת את התקשורת בין המטפלים השונים‬ ‫‪.1‬‬

‫מגבירה את הנגישות למידע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגבלה בבחירת תרופות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגבלת צורת מתן מינונים וקצב מתן‬ ‫‪.4‬‬
‫בודקת את החישובים בזמן אמיתי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סיוע בניטור חולים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫המ‪Y‬ערכת מבטיחה שהזמנה של תרופה תהיה מלאה‪ ,‬תהיה קריאה‪ ,‬תיהיה מובנת לא יהיה‬ ‫‪.7‬‬
‫ניתן לפרש אותה בדרכים שונות והמערכת גם יכולה להמליץ אם היא רואה חולה שהוא אדם‬
‫מבוגר שיש לו משקל ככה וככה והיא יכולה להמליץ על המינון ועל תדירות המנה‪ ,‬להציג‬
‫אלרגיות של החולה‪ ,‬להציג את השפעת התרופות על בדיקות המעבדה‪ .‬היא יכולה לספק‬
‫לרופא נתונים רלוונטיים‬

‫למרשם שהוא כותב‪.‬‬

‫תמיכה בהחלטות יכולה להיות אקטיבית או פאסיבית‪:‬‬

‫אקטיבי‪ /‬פאסיבי זו המערכת‪ .‬והמשמעות אומרת‬

‫אקטיבי‪ -‬גם אם לא שאלת אותי ואני חושב שצריך להציג משהו אני אציג לך‪.‬‬

‫פאסיבי‪ -‬רק אם הרופא שואל הוא עונה‪ .‬למשל‪ :‬הרופא מבקש מינון מומלץ לתרופה כזו וכזו‪.‬‬

‫סוגים של תמיכה אקטיבית דוגמאות‪:‬‬

‫פרו אקטיבית‪ -‬לפני שהרופא רוצה להתקדם עם משהו‪ ,‬המחשב מציע למשל בדיקת דם‬ ‫‪.1‬‬
‫סמוי‪ .‬או במהלך ביצוע הזמנה אם זו דלקת גרון המחשב יכול לעלות רשימה של תרופות‬
‫שמסייעות בטיפול בדלקת גרון‪.‬‬
‫אלרט‪ -‬אזהרה‪ -‬המחשב מזהה שיש מרכיב שהמטופל אלרגי אליהם והמחשב מציף אזהרה‬ ‫‪.2‬‬
‫אזעקה‪ -‬המחשב מחובר למוניטור‪ ,‬המוניטור מזהה שינוי מעל רמה מותרת והוא מפעיל‬ ‫‪.3‬‬
‫אזעקה שישימו לב לאירוע שעלול להיות מסוכן‪.‬‬

‫סוגים של תמיכה פסיבית דוגמאות‪:‬‬

‫נהלים פנימיים‬ ‫‪.1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫קוים מנחים‪ -‬הרופא אומר מה הנוסחה לחישוב התרופה הזו והזו?‪ .‬המחשב יביא לו את‬ ‫‪.2‬‬
‫הנוסחה‪.‬‬
‫ספר תרופות‪ -‬הרבה פעמים צריך לקרוא על התרופה אז הרופא מבקש מהמחשב את‬ ‫‪.3‬‬
‫הרישום של התרופה‪.‬‬
‫ספרים אלקטרונים‬ ‫‪.4‬‬
‫מאגר ספרות רפואית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫סיוע לרופאים‪:‬‬

‫איך המחשב מסייע לרופא בעת קבלת ההחלטה?‬

‫הוא יציג לו תוצאות בדיקות מעבדה‬ ‫‪‬‬

‫רגישות‬ ‫‪‬‬
‫רשימה של מינונים של תרופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המחשב מציג חישובים‪ ,‬הוא אומר לו בתרופה הזו אז ככה וככה‬ ‫‪‬‬
‫התאמת המינונים למצב החולה‪ -‬לא רק לגיל ולמשקל אלא גם למצב הרפואי שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התרעות‪ -‬הוא מתריע על רגישות של החולה או על אינטראקציה בין תרופות‬ ‫‪‬‬
‫המחשב יכול להמליץ על טיפול עדכני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגת עלויות‪ -‬שהרופא ידע את עלויות התרופות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם יש אלטרנטיבות לטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמה‪ :‬הרופא רשם תן לו את התרופה ‪ Z‬והמחשב מציג לו את המינונים האפשריים לתרופה ‪.Z‬‬

‫תרופה מסוימת ניתן לתת אותה ‪ 3‬פעמים ביום או ‪ 4‬פעמים ביום בית החולים קבע מדיניות של ‪3‬‬
‫פעמים ביום אבל בבית החולים מסתובב גם נציג של חברת התרופות והוא מסתובב בין הרופאים‬
‫ומברבר להם שצריך ‪ 4‬פעמים ביום‪ ,‬ברגע שהכניסו את מערכת ‪ COPE‬היה שינוי דרסטי ובמקום לתת‬
‫‪ 4‬הם נתנו ‪ .3‬הנציג הצליח בהתחלה אבל אחר כך המערכת נכנסה ושינתה הכל‪.‬‬

‫התוצאה‪:‬‬

‫מינון המוטעה ירד ב‪23%‬‬

‫אלרגיה לתרופות ירד ב‪56%‬‬

‫תרופה לא נכונה ירדה ב‪92% -‬‬

‫החמצת מנה ירדה ב‪79%‬‬

‫השפעה בין תרופתית ירדה ב‪40%‬‬

‫דרך מתן לא נכונה ירד ב‪.75%‬‬

‫אבל לא הכל ורוד‪:‬‬

‫‪ -Alert fatigue‬מאוד מורכב לסנן את ההתראות כך שכמות ההתראות תהיה בדיוק מה שצריך ולא‬
‫תיהיה יותר מידי או פחות מידי‪ .‬הרופאים לוחצים כן כן כן בלי לקרוא‪ ,‬הם מתעייפים מעודף‬
‫ההתראות‪ .‬כלומר‪ ,‬זה מראה ש ‪ 11%‬מהמרשמים שהרופא נתן הייתה התראה אחת לפחות‬
‫והרופאים מתעלמים מ‪ 88%‬מההתראות (כמו הסיפור זאב זאב ) וחלקן היו התראות קריטיות‪.‬‬

‫לא שמים את המערכת בכל מקום‪ ,‬צריך להתאים אותה לכל רופא ומחלקות‪ .‬צריך להתאים את‬
‫חומרת ההתראות לכל משתמש‪ ,‬לתחזק את הידע לגבי הצורך בהתרעות מסוגים שונים‪ ,‬מערכת‬

‫‪2‬‬
 ‫לומדות המגיבות לדפוסי פעולה של רופאיים ספציפיים ומתן שליטה לרופאים בכיבוי או הפעלה של‬
‫התרעות‪.‬‬

‫מאגרי מידע בתרופות‪-‬‬

‫המאגרים הללו יודעים הכל‪ ,‬ומשם ניתן לקחת את הנתונים ועל בסיס יעד של מאגרי המידע ניתן‬
‫לבנות מערכת שתומכת בהחלטות‪ .‬ההיתרון במאגרים הללו שהם מתעדכנים‪ ,‬יש צוות שמזין את‬
‫התרופות החדשות‪ ,‬על תופעת הגומלין בין התרופות‪.‬‬

‫מיקרומדקס‬ ‫‪‬‬
‫‪Lexicomp‬‬ ‫‪‬‬

‫אלו הם דוגמאות למאגרי מידע בתרופות‪.‬‬

‫פיוס תרופתי‪-‬‬

‫הינו רישום הוראות טיפול תרופתי בבית החולים בעת קבלת ושחרור המטופל‪ .‬כשמקבלים מטופל‬
‫בבית החולים רושמים אילו תרופות הוא לוקח וכשהוא משתחרר הוא מקבל המלצה להמשך טיפול‪.‬‬
‫מבצעים כאשר המטופל עובר מאחריות של גורם בריאות אחד לגורם בריאות אחר‪ .‬באופן אופייני‬
‫כשהמטופל מגיע לבית החולים הוא מגיע עם הפניה וכשבית החולים משחרר הוא רושם את‬
‫ההמלצות בשחרור ומעביר את זה לגורם המטפל בהקהילה‪ .‬זהו תהליך פורמלי שעוזר בהתקשרות‬
‫בין ספרי הבריאות השונים‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬המסקנה אומרת שלרשום בחלק הפורמלי בלבד זה לא מספיק צריך גם לדעת איך להעביר‬
‫את המידע בצורה נכונה בכדי שלכולם תהיה תמונה מלאה של הצורך של החולה‪.‬‬

‫גם בכתיבת מכתב שחרור יכולה להיות טעויות‪:‬‬

‫‪ 55%‬חוסר התאמה בין התרופות למכתב השחרור לבין השלבים הקודמים למשל‪ ,‬תרופה קבועה לא‬
‫נרשמה והיא לא קשורה למה שהוא קיבל‪.‬‬

‫תרופות שהופסקו זמנית למשך האשפוז |(אתה נמצא תחת השגחה ואתה מקבל טיפולים בשגרה‬
‫ולכן בזמן השהות שם לא מקבלים אותם) ובזמן השחרור שוכחים להוסיף אותם‪.‬‬

‫זה אחוז גבוהה מאחר ורוב המערכות פועלות על מתן תרופות ולא על כתיבת מכתב שחרור‬ ‫‪‬‬
‫טיפול כפול‪ 2 -‬סוגי תרופות שמטפלות באותו דבר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנחיות מעורפלות‪ -‬תן לו ככה וככה לפי הצורך זו הנחיה מעורפלת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כיום יש רובוטים שמאחסנים בו את התרופות של אותה מחלקה‪ ,‬האחות מגיעה ואומרת לו אני צריכה‬
‫תרופה לחולה כזה וכזה והרובוט מנפיק לה את התרופה‪ ,‬זה נקרא ארון תרופות ממוחשב‪ .‬בארון‬
‫תרופות הממוחשב קיים ברקוד שזה ייחודי לתרופה ולחולה‪.‬‬

‫תרופות אונקולוגיות‪ -‬תרופות בעיתיות‪ ,‬לפעמים התרופות עצמן מכילות מרכיבים העלולים לסכן את‬
‫הצוות שרוקח אותם‪ .‬הפיתרון הוא רובוט שמכין את התרופות הללו‪.‬‬

‫יתרונות האוטומציה בבית מרקחת‬

‫למשל תרופות בארון תרופות ממוחשב‬

‫התקשורת היא ממוחשבת‪ ,‬לא צריך תיווך וזה מונע טעויות‬ ‫‪‬‬
‫חסכון בזמן ובכח אדם‬ ‫‪‬‬
‫הכנה סטרילית של הרובוט על ידי צוות מקצועי‬ ‫‪‬‬
‫אריזה מודפסת מזוהה באמצעות ברקוד‬ ‫‪‬‬

‫‪3‬‬
‫כיום‪ ,‬העגלה החדשה היא עגלה ממוחשבת ויש לה ארון תרופות וברקוד שקורא את כל התרופות‪ ,‬יש‬
‫לה משאבה חכמה של טיפות כך שאפשר לשים בדיוק ולא בערך‪ .‬העגלות רובן אופייניות לאחיות‬
‫למתן תרופות‪ ,‬וישנם עגלות אחרות שמיועדות לרופא ששם יש לו גישה למחשב‪.‬‬

‫יתרונות חלוקת התרופות הממוחשבת‪:‬‬

‫צמצום טעויות‪ ,‬תזמון החלוקה‪ ,‬זיהוי ודאי של החולה‪ ,‬יכולת מעקב ובקרה אחר ביצוע‪ ,‬דיווח על‬
‫השפעות מידיות ותופעות לוואי‪ ,‬חיסכון בתרופות‪ ,‬ניהול מלאי ולוגיסטיקה (תאריכי תפוגה וגם‬
‫מעקבים) ‪.‬‬

‫ארון תרופות ממוחשב‪:‬‬

‫תהליך ניהול התיק הרפואי הכולל רישום רפואי של פרוצדורות השתלות‪ ,‬סטנטים‪ ,‬מסתמים‪ ,‬קוצבים‪,‬‬
‫אלקטרודות ועוד‪ .‬בוצע עד כה באופן ידי בידי אות על ידי מילוי טופס פרטי השתלה והמכשיר‬
‫המושתל ושליחה בפקס לחברת מדטרוניק‪ ,‬ספקית הטכנולוגיה הרפואית‪ .‬הליך זה מוחלף כעת על‬
‫ידי המערכת החכמה והיעילה לאחסון מידע החוסכת בטעויות אנוש ומונעת עיכובים‪.‬‬

‫משאבות חכמות‪ -‬הנוזל מהאמפולה עובר דרך המכשיר והמכשיר יודע להעביר את מספר הטיפות‬
‫ותכולתן הנדרשות‪.‬‬

‫מרשמים דיגיטליים‪:‬‬

‫בקהילה‪ -‬העבודה בקהילה מאופיינת על ידי כך שיש הרבה מטופלים שיש להם תרופות קבועות‪ ,‬כל‬
‫יום הוא מקבל את התרופה הספציפית הזו‪ ,‬זה אומר שבכל פעם הוא צריך לבקש מרשם חדש בכל‬
‫תקופה‪ .‬צריך לזכור שהחוק מחייב שרוקח ינפק תרופה לחולה בתנאי שיש לו מרשם שחתום בכתב‬
‫יד וחותמת על ידי רופא‪ .‬לכן לקבל מלאי חדש של תרופה המטופל צריך ללכת שוב לרופא וזה קורה‬
‫פעם בחודש‪ ..‬בעצם הרופא לא היה לו שיקול דעת‪ ,‬זו תרופה קבועה אז הוא נותן לו אותה ומידי פעם‬
‫היה שולח לבדיקות למעקב‪ .‬תהליך זה השתנה‪ ,‬כיום זה עובד כך‪ :‬הלקוח מבקש באינטרנט את‬
‫חידוש המרשם והאינטרנט מעביר את זה לידיעת הרופא‪ ,‬הרופא רושם מחליט קודם שזה בסדר והוא‬
‫לא צריך לראות את המטופל ואז הרופא כותב את המרשם במחשב אבל הוא לא רושם כך שיוצא דף‬
‫נייר שעליו הוא חותם אלא הוא משתמש בחתימה דיגיטלית (חתימה כזו שבטוח שהרופא הזה הוא‬
‫זה שחתם) הרופא מניח את האצבע במקום המיועד והמרשם נחתם באופן זה והולך למאגר‬
‫המרשמים‪ .‬המטופל יכול לקבל הודעה על כך שהמרשם שלו מוכן והמטופל הולך לבית מרקחת‬
‫כלשהו‪ ,‬מזדהה עם הכרטיס והם כבר רואים את המרשם שהרופא הכין לו‪ .‬תהליך זה גם מונע‬
‫טעויות‪ .‬אין מעבר של נייר בתהליך הזה‪ ,‬האינפורמציה מגיעה ממוחשבת‪.‬‬

‫סימולציה והדרכה רפואית‬

‫סימולציה‪ -‬לנסות לדמות את המצב האמיתי באמצעות אמצעים שהם אינם אמיתיים‪.‬‬

‫סימולציה רפואית‪ -‬שיטה להוראה ומתן משוב חוזר לשיפור מיומנויות מקצועיות בה הלומדים מצבעים‬
‫משימות ומשתתפים תהליכים במצבים המדמים מצבי אמת‪ .‬תוך שימוש במודלים או במציאות מדומה‬
‫תוך קבלת משוב מצופים‪ ,‬עמיתים חולים מדומים וצילומי וידיאו‪.‬‬

‫למה צריך בעולם הרפואה?‬

‫צריך ללמד אנשים‪ ,‬הסטודנטים ומתמחים‬ ‫‪‬‬

‫אימון בטכנולוגיות חדשות‬ ‫‪‬‬

‫האם זה אתי ללמוד תוך כדי אנשים אמיתיים? לא‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫יש גם סימולציות על גופות‪ .‬יש אנשים שתורמים את גופם למחקר וזה מה שעושים בעצם‪.‬‬

‫מטרות הסימולציה הרפואית ויתרונותיה‪:‬‬

‫להדריך אנשים של צוות רפואי‪ ,‬רוצים להדריך אותם בטיפול באבחון וגם בשימוש באמצעיים‬ ‫‪.1‬‬
‫טיפוליים‪.‬‬
‫התאמה אינדיבידואלית‪ -‬מוכרחים להתאים את זמן פעולה לצרכיו של המטופל אבל‬ ‫‪.2‬‬
‫בסימולציה ניתן להתאים את זמן ההוראה לתלמידים‪.‬‬
‫מאפשר עקומת למידה ללא נזקים‪ ,‬ללמוד מטעויות עצמיות ללא גרימת נזק למטופלים וללא‬ ‫‪.3‬‬
‫עונש למטפלים‪.‬‬
‫מדיקו לגלי‪ -‬זה אומר זה חוקי מבחינה רפואית‪ ,‬לטפל בבובות באמצעות סימולציה עומד בכל‬ ‫‪.4‬‬
‫דרישות החוק‪ .‬למשל‪ :‬להתאמן בהחייאה‪.‬‬
‫סטנדרטיזציה‪ -‬של שיטות הוראה‪ ,‬כולם לומדים את אותו החומר על פי תוכנית קבועה‬ ‫‪.5‬‬
‫מראש‪.‬‬
‫מייעלת את תהליכי הלימוד‬ ‫‪.6‬‬
‫מונעת אי הסכמות או חוסר שיתוף פעולה ואי שביעות רצון של מטופלים לשם הוראה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫אפשר לחשוף את המודרך גם למצבים נדירים ולא שיגרתים כי אנחנו עושים סימולציה לא‬ ‫‪.8‬‬
‫צריך לחכות למקרה כזה שיקרה‪.‬‬
‫אחידות בהוראה ובהדרכה הרפואית‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫יכולת לתעד את הפעולה‪ ,‬למדוד אותה‪ ,‬לתחקר אותה לתת למודרך לצפות בצילום שנעשה‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫טעויות הופכות להזדמנויות ללימוד ולשיפור‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫להתאמן בהכנסה של טכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫זמינות ההוראה היא מסביב לשעון‪ ,‬אפשר תמיד להדריך בכל שעות היממה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫בחינת כישורת של אנשי צוות רפואי‪ ,‬לצורכי הערכה מקצועית ורישוי‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫מאפשר לצוות הרפואי התנסות בתקשורת בין אישית‪ ,‬חווית לקוח‪ ,‬התמודדות עם אלימות‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫מאפשר לימוד באמצעות התנסות‪ ,‬הלמידה היא חווייתית‪.‬‬ ‫‪.16‬‬

‫שיטות שונות של לימוד ומידת האפקטיביות של כל אחת מהן‬

‫מהנמוכה לגבוה‬

‫לקרוא מספר או מדף הדרכה מה לעשות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ללמוד מהדגמה אמתית על ‪.DVD‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פרקטיקה קלינית ממש כלומר לטפל באנשים בלי השגחה ואתה לומד מההתנסות שלך לבד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לימוד באמצעות סימולציה עם פידבק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ניסיון קליני אמיתי עם פידבק ועם מישהו שמשגיח עלייך אולם זה יקר ומסובך‬ ‫‪.5‬‬

‫קהל היעד ‪-‬את מי מדריכים‬

‫רופאים‬ ‫‪‬‬
‫סטז'רים‬ ‫‪‬‬
‫סיעוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לכל אחד יש מסלולי הדרכה משלו באמצעות סימולציה‬

‫גם רוקחים‪ ,‬פקידים‪ ,‬טכנאי מעבדות‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי ועיסוק‪ ,‬רנטגני‪ ,‬מנהלה‪ .‬גם לאלו יש‬ ‫‪‬‬
‫סימולציות‪.‬‬

‫מה עושים באמצעות הסימולציה?‬

‫מתרגלים מיומנות רפואית (החייאה‪ ,‬טראומה‪ ,‬לידה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪5‬‬
 ‫לימודי המשך‪ ,‬כשרוצים ללמוד משהו יותר מתקדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשיפה למכשור ומיומנות חדשות‪ ,‬יש מיומנות חדשה שצריך ללמוד שרופא ותיק צריך ללמוד‬ ‫‪‬‬
‫להשתמש בהם‪.‬‬
‫מיון לפני קבלה ללימודי רפואה‪ /‬רפואת שיניים‬ ‫‪‬‬
‫בחינת רישוי‪ /‬התמתחות כוח אדם רפואי (מרדימים‪ ,‬פרמדיקים‪ ,‬סיעוד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכנה לסטאז'‬ ‫‪‬‬
‫הכנה להתמודד עם מצבים מאתגרים‪ -‬למשל סוף החיים‪ ,‬פגיעה מינית‪ ,‬התעללות‪ ,‬בשורות‬ ‫‪‬‬
‫מרות‪ ,‬חוסר שיתוף פעולה‪.‬‬
‫תרגול והערכת עבודת צוות ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תרגול חוויות שירות חשיפה תרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ישנם כמה סוגי סימולציות‪:‬‬

‫‪ -LOW TEK‬סימולציה מפגשי של מטפל מטופל או מטפל מטפל‪ ,‬זו סביבה של שחקנים אין‬ ‫‪.1‬‬
‫פה טכנולוגיה‪ .‬זהו משחק של סימולציות של מצבים‬
‫‪ -HIGHTECH‬מסך מחשב טקסטואלי כלומר תוכנת מחשב להדרכה‪ ,‬סימולציה מבוסס וידיאו‬ ‫‪.2‬‬
‫ומתקדמת יותר זו מציאות מדומה‪.‬‬
‫סימולטורים אינטראקטיביים‪ -‬אתה עושה משהו והמערכת מגיבה על מה שעשית‪ .‬למשל‬ ‫‪.3‬‬
‫בובות שמנשימים והן גם יודעות להגיב‪.‬‬
‫סימולטורים למשימות ייעודיות‪ -‬כולל מכשור רפואית‬ ‫‪.4‬‬
‫סימולטורים פשוטים‪ -‬בובה‪ ,‬מדמי איברים לבדיקה גופנית‬ ‫‪.5‬‬

‫מה מדמים בסימולציות‪:‬‬

‫חולה‬ ‫‪.1‬‬
‫משימות‪ -‬אתה צריך עכשיו לארגן סט לניתוח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סימולציות חולה רגיל‪ -‬מגיע מישהו עם כאבי גרון מה לעשות איתו וכו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סימולציה היברידית‪ -‬יש יותר ממצב אחד יש גם חולה וגם מכשיר‬ ‫‪.4‬‬
‫חולה וירטואלי‪ -‬החולה לא קיים הוא וירטואלי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫סימולציית חולה‪:‬‬

‫מבוססת על בובה המדמה אדם עם בעיה רפואית‪ ,‬המטרה היא יצירת אווירה המדמה טיפול במטופל‬
‫חי במתאר מציאותי ככל האפשר עם תכונות המאפשרות סימולציה בין היתר‪ :‬סימנים חיוניים של‬
‫דופק לחץ דם נשימה וקולות לב‪ .‬אק"ג‪ .‬הבובה הזו מחוברת למכשירים והם מסמנים את הכל‪,‬‬
‫הסביבה היא סביבה אמתית אבל זו בובה‪ .‬הבובה יכולה גם להקיא‪ ,‬להיות עם הפרעות קצב‪ ,‬יכולה‬
‫להיות עם חזה אוויר‪ .‬טיפולים‪ -‬החדרת עירוי‪ ,‬החדרת צנתר לבית חזה ולידה‪.‬‬

‫סימולציות מכוונות משימה‪:‬‬

‫סימולציה בסיוע של עזרים המדמים איבר ומיועדים לאימון בביצוע משימה אחת‪ ,‬למשל‪ :‬החדרת‬
‫עירוי‪ ,‬בדיקת אולטרסאונד‪ ,‬סימולטור ניתוח לפארוסקופי‪ ,‬סימולטור רובוט ניתוח דה וינצי‪.‬‬

‫הן מיועדות לפיתוח כישורים ויכולת טכנית לביצוע משימה ולא ממוקדת על הסיטואציה הקלינית‪.‬‬

‫סימולציה של חולה רגיל‪:‬‬

‫אלו הם שחקנים שמגלמים את המטופלים ולפעמים גם את בני המשפחה‪ .‬מיועדת ללימודי אנמנזה‬
‫(תולדות החולה) או בדיקה גופנית‪ ,‬מיועדת לבחינות מסוימות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫סימולציה היברידית‪:‬‬

‫המטופל יכול להיות בובה ובן המשפחה יכול להיות שחקן וסימולציות כישורים (למשל החדרת עירוי)‪.‬‬

‫חולה וירטואלי‪:‬‬

‫לובשים משקפים של מציאות מדומה אין חולה אמיתי‪ ,‬רואים הדמיה ממוחשבת ואתה מטפל במישהו‬
‫ממוחשב והטיפול מגיב בהתאם לטיפול‪ .‬התרחיש לא מוכתב מראש אלא מגיב בהתאם לפעילות‬
‫שאתה עושה‪.‬‬

‫יש אירועים שקשה לדמות כמו פיגועים או אסונות טבע‪ .‬הצוותים צריכים לתמרן ביניהם‪ ,‬מלמדים‬
‫אותם שלא מי שצועק יותר חזק רצים אליו קודם אלא מי שמזהים שהמצב שלו יותר חמור‪.‬‬

‫מרכזי סימולציה רפואית‪:‬‬

‫מוקמים במספר רב של פקולטות‪ ,‬זה עולה הרבה כסף וצריך לדעת לשלב את זה בתוכנית הלימודים‪.‬‬

‫מרכיבים (אזורים ) במרכז סימוליה רפואית מודרנית‪:‬‬

‫אזור סימולציה קלינית‬ ‫‪‬‬

‫אזור סימולציה ממוחשבת (אפשר להריץ לומדות‪ ,‬חשיבה‪ ,‬מציאות מדומות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אזור סימולציות של חדר ניתוח ופרוצדורות‪ ,‬כולל את חדר הניתוח על כל ציודו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אזורים מנהליים של משרדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ככה בנוי מרכז סימולציה‪.‬‬

‫רוב הסימולציות היום הם ‪ LOW TEK‬סימולציות עם שחקנים‪ ,‬סימולציות ממושבות הן עבור‬

‫סימולציות שדורשות טכנולוגיה‪ .‬בסימולציות הקליניות יש תשומת לב לא רק לפעולה אלא גם לשיתוף‬
‫הפעולה‪ ,‬ורמת השירות‪.‬‬

‫בארץ יש מרכז סימולציה מסר שנמצא בשיבא‪ ,‬סימולטק בבית חולים מאיר‪ ,‬סימולנע גם בבית חולים‬
‫מאיר שזו ניידת שעושים בה סימולציות‪.‬‬

‫‪ – Big data‬מחסני נתונים ומערכות מידע למנהלים‪:‬‬

‫המון נתונים זורמים למחסן הנתונים‪:‬‬

‫מידע מבתי חולים‪ ,‬שבו המטופלים מטופלים‪ ,‬זה כולל מסמכי שחרור‪ ,‬עלויות‪ ,‬פירוט אבחנות‬ ‫‪.1‬‬
‫שנאספו מלקוחות‪.‬‬
‫מרפאה של הרופא‪ -‬כל רופא מדווח על כל טיפול‪ ,‬זה כולל תאריך הביקור‪ ,‬בדיקות מעבדה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הערות‪ ,‬מרשמים‪.‬‬
‫בתי מרקחת‪ -‬מה הוא קנה מתי הוא קנה וכו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שירותי מרפאות מומחים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ממעבדות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫שירותי הדמיה‪ -‬מתי עשו איזו סוג בדיקה ומה התוצאות שלה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התחשבנות כספית עם הלקוח‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫המסמכים הנ"ל נוצרים או בנייר או במחשב‪.‬‬

‫המונח של ‪ BIG DATA‬בהגדרה הכוללת‪:‬‬

‫איסוף נתונים בעלי היקף גדול מאוד ומורכבות גבוהה המצריך כלים מתאימים וחדשים‪.‬‬

‫מאפייני הנתונים ‪:V4‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ -Volume‬כמות הנתונים‪ ,‬נפח הנתונים‪ .‬היא הולכת ועולה‪.‬‬

‫‪ - Variety‬מגוון הנתונים ומגוון מקורות הנתונים‪ .‬פעם נתונים במחשב היו רק מקודדים וטקסטים היום‬
‫הם גם תמונות וכו'‪ .‬יש גם נתונים מרשתות חברתיות‪ ,‬בלוגים ועוד‪.‬‬

‫‪ - Velocity‬קצב יצירת הנתונים‪ ,‬באיזה קצב נוצרים נתונים חדשים‪ .‬כמו ספידומטר של מכונית‪.‬‬

‫מכל אלה אנחנו רוצים לייצר ערך ‪ .value‬שזה הווי הרביעי‪.‬‬

‫משמעויות‪ -‬בגלל כמות הנתונים המגוון שלהם וקצב היצירה שלהם קיים קושי בעיבוד הנתונים‪.‬‬

‫עיבוד נתונים משמעותו‪-‬‬

‫לכידה‪ -‬ללכוד את הנתונים‪ ,‬לאסוף אותם ממקורות שונים‬ ‫‪‬‬

‫ארכוב‪ -‬לשמור את הנתונים במאגר שהוא מספיק גדול שכל הנתונים יאוחסנו בו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התאמת מבנה הנתונים‪ -‬לפרמט משהו‪ ,‬להביא את הנתונים למבנה אחיד על מנת שנדע‬ ‫‪‬‬
‫אחר כך מה זה‪ .‬למשל‪ :‬ניתן לקבל סיכומי אשפוז מבתי חולים שונים והם בפורמט שונה‪,‬‬
‫צריך להתאים את מבנה הנתונים למשהו אחיד בכדי שנפנה למידע הזה נדע בדיוק איפה‬
‫למצוא כל נתון‪.‬‬
‫חיפוש‪ -‬אפשר לחפש משהו‪ ,‬אפשר להקליד ת"ז של מישהו ולבקש את כל מכתבי השחרור‬ ‫‪‬‬
‫מאשפוז שיש על אותו אדם בין השנים ‪ 2004-2012‬כי מעניין אותנו לראות‪ .‬החיפוש אפשרי‬
‫מאחר וכל אלו התממשו‪.‬‬
‫שליפה‪ -‬אחרי החיפוש‪ ,‬את התוצאות ניתן לשלוף כלומר‪ ,‬להביא אותם מתוך מחסן הנתונים‬ ‫‪‬‬
‫הגדול שלנו ולהתייחס אליהם ברגע מסוים‪.‬‬
‫איחוד‪ -‬נניח שנבקש חוץ ממכתבי שחרור את כל תוצאות ההדמיה במשך אותה תקופה‬ ‫‪‬‬
‫לאותו אדם ואז ללכת ולאחד את הנתונים ולקבל תמונה יותר טובה על מצב הבריאות שלו‪.‬‬
‫ניתוח‪ -‬נראה את הקשר בין תוצאות בדיקות המעבדה לאשפוזים שלו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צפייה‪ -‬להפוך למשהו שקל לצפות בו‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף – אחרי שגמרנו את כל זה‪ ,‬לפעמים אנחנו רוצים שעוד אנשים יהיו שותפים למסקנה‬ ‫‪‬‬
‫שלנו וכדי שזה יקרה צריך לשתף את החומר‪.‬‬

‫כמה זה ‪?Big‬‬

‫מודדים את הערך הבסיסי ביותר של נתון ב‪ -‬בייטים (סיפרה בינארית שיכולה להיות רק ‪ 0‬או ‪ 1‬בתוך‬
‫רצף של בייטים אפשר לשים כל דבר‪ ,‬מספר‪ ,‬אות‪ ,‬ציור‪ ,‬תמונה מצולמת‪ ,‬קובץ אדיו של שיר‪ ,‬קובץ‬
‫וידאו של סרט‪ ,‬מסמך של וורד וכו‪ ,‬כל אחד מאלה הוא שורה ארוכה של ‪ 0‬ו‪ 1‬וככה מיוצגים כל‬
‫הדברים בכל מחשב וזו היחידה הבסיסית ביותר בכל מחשב‪.).‬‬

‫בייט ‪( 1‬מייצג אות או ספרה אחת)= ‪ 8‬ביטים (אפשר לשים או פסיק‪ ,‬או אות‪ ,‬או ספרה הם נותנים‬
‫‪ 256‬קומבינציות שונות)‬

‫‪ KB 1000‬בייטים= ‪ 1024‬בייט (דף שלם של ספר למשל‪ ,‬זה ‪ 1024‬סימנים)‬

‫‪ MB‬מגה בייט (זה ‪ =)KB 1000‬מיליון בייט (שזה מספיק לשיר‪ ,‬ספר של ‪ 1000‬דפים)‪.‬‬

‫‪ GB‬גיגה בייט= ‪ 1000‬מגה בייט‪ ,‬שזה מיליארד ביטים‪( .‬ספרייה של ‪ 1000‬ספרים שמנים)‪.‬‬

‫‪ TB‬טרה בייט= אלף ‪( GB‬המחשבים הנייחים כיום הם חצי טרה בייט‪ 1000 ,‬ספריות)‪.‬‬

‫‪ =PB‬מיליון ספירות של ‪ 1000‬ספרים שבכל אחד יש ‪ 1000‬דפים‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ -5‬אקסה בייטים של מידע אספה האנושות מהתחלה עד ‪ ,2003‬כיום כמות זהה של אקסה בייטים‬
‫אנחנו צוברים כל יומיים!‪.‬‬

‫בסיסי נתונים‪-‬‬

‫היו תמיד בסיסי נתונים טבלאיים אבל הם לא היו יעלים לכן פיתחו בסיסי נתונים מיוחדים שלא צריך‬
‫לדעת את שמם‪ .‬מטרתם להתמודד עם היקף גדול של נתונים‪.‬‬

‫העולם מכיל בתוכו ‪ 2‬סוגים של נתונים‪:‬‬

‫דיגיטלי‪ -‬מה שיש במחשב‪ ,‬הוא מורכב מבייטים של ‪ 0‬ו‪ ,1‬כמעט כל מה שאנחנו מאחסנים‬ ‫‪.1‬‬
‫היום הוא נתון דיגיטלי‬
‫אנלוגי‪ -‬מה שיש ב‪ DVD‬או בתוך קלטת‪ ,‬אין שם ‪ 0‬ו‪ 1‬אלא יש שם גרף שמייצג את הכל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ככה מוקלט קול או סרט‪ .‬זה תרשים של הקול שלנו וזה מה ששומע הצד השני נתונים‬
‫דיגיטליים תרגמו את המידע הזה ל‪ 0‬ו‪.1‬‬

‫מה מקורות הנתונים‪-‬‬

‫רשתות חברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תקשורת קול‬ ‫‪‬‬
‫הודעות ותקשורת נתונים‬ ‫‪‬‬
‫תמונות‬ ‫‪‬‬
‫וידאו‬ ‫‪‬‬
‫רשתות אלחוטיות‬ ‫‪‬‬
‫מכשירים חכמים‬ ‫‪‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬ ‫‪‬‬
‫סמארטפוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמה לקבלת נתונים‪ -‬יש מוניטור בטיפול נמרץ שהוא מעביר את המידע כל הזמן למחשב והם‬
‫נשמרים במשך שנים‪ ,‬הוא מתעד כל שניה ושניה מה קורה איתו‪ .‬גם צילום ‪ MRI‬מייצר המון המון‬
‫מידע (מיליון תמונות בטלפון= תמונת ‪ MRI‬אחד)‪.‬‬

‫מה מקורות הגידול של הנתונים שמייצרים את הביג דאטה מהקטן לגדול‪:‬‬

‫תהליכים עסקיים שגורמים לנתונים להיווצר‪ .‬אנחנו פרסמנו ספר חדש ושמתי אותו בקטלוג‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרתי לו מחיר ואני מפרסם לציבור וזה התחלה של מידע ברשת‪.‬‬
‫יש אנשים שסביב זה מייצרים אימיילים‪ -‬אני כותב למוכר ורושם לו שאני מעוניין בזה או שאני‬ ‫‪.2‬‬
‫שולחת לחבר להמליץ‪ ,‬רישום של פניות שלי באינטרנט‪.‬‬
‫האנשים מייצרים פי ‪ 10‬מידע מתהליכים עסקיים‪.‬‬
‫פי ‪ 10‬מהאנשים זה מידע שמיוצר על ידי מכשירים‪ :‬למשל‪ ,‬מכשירי רפואה‪ ,‬הקלטות קול‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צילומי ויידוי‪ ,‬סנסורים (חיישנים) הם מהווים האינטרנט של הדברים‪.‬‬

‫באיזו דרך הנתונים נאספים למאגרים של ה ‪:BIG DATA‬‬

‫שיחות טלפון‬ ‫‪‬‬

‫הודעות‬ ‫‪‬‬
‫גלישה‬ ‫‪‬‬
‫מיקום ‪GPS‬‬ ‫‪‬‬
‫צפייה בטלוויזיה‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בכרטיס אשראי‬ ‫‪‬‬
‫ביצוע קניות באתרי רכישה מקוונת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מי הגופים שאוספים את הנתונים‪:‬‬

‫ממשלות‬ ‫‪‬‬
‫אירגוני ביון‬ ‫‪‬‬
‫ארגוני פשע‬ ‫‪‬‬
‫חברות תקשורת‬ ‫‪‬‬
‫חברות אינטרנט‬ ‫‪‬‬
‫בנקים וחברות אשראי‬ ‫‪‬‬
‫רשתות קמעונאיות‪ -‬ברגע שיש לי את המועדון שלהם כל המידע נאסף‪ ,‬הם יודעים להסתכל‬ ‫‪‬‬
‫עליי ועל כל הרגלי הצריכה שלי‪ .‬סיפור‪ :‬הסופר עשו דאטה מייניג וגילו בימי שישי גברים‬
‫בטווח הגילאים ‪ 25-40‬באופן אופייני קונים חיתולים ובירות‪.‬‬
‫יצרנים שונים‬ ‫‪‬‬
‫מפלגות פוליטיות‬ ‫‪‬‬
‫אנשים פרטיים‬ ‫‪‬‬

‫‪ -Data analytics‬ניתוח מתקדים של נתונים ומידע ממקורות שונים לצורך מציאת מגמות‬
‫פוטנציאליות‪ ,‬הערכת ביצועים‪ ,‬השפעות של אירועים או משמעויות של החלטות או תרחיש כלשהו‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לשחק במשחקים של מה אם והנתונים יאפשרו לנו חיזוי יותר נכון‪.‬‬

‫התהליך‪:‬‬

‫איסוף מידע ‪ ‬שילוב ותהליך עיבוד ראוני ‪ ‬ניתוח ומידול ‪ ‬שילוב במערכות החלטה‪ /‬הפעלה‪.‬‬

‫עושים אנליזה של נתונים על מנת לקבל החלטות יותר נכונות‪ .‬החכמה האמיתית היא להשתמש‬
‫בתוצאות של הניתוחים על מנת לקבל החלטות‪ .‬בדוגמה של הטיטולים והבירות קל לזהות מי הלקוח‪,‬‬
‫יודעים מה הוא קנה‪ ,‬יודעים מתי הוא קנה ‪ ,‬נתונים כאלה קל לאסוף‪ .‬אבל תתארו לעצמכם שאחד‬
‫מהסופרים אין לו מערכת ממוחשבת בכלל‪ ,‬הוא לוקח נתונים כתובים מהקופאים וזה כבר איבד‬
‫מהערך שלו‪ .‬זאת אומרת שהנתונים מגיעים בצורה מסודרת עם נתון מובנה (הקוד ברור‪ ,‬התוכן‬
‫ברור‪ ,‬המיקום של הנתון במכלול הנתונים ידוע)‪.‬‬

‫‪ 80%‬מהמידע שמשמש כל ארגון לקבל החלטות עסקיות מקורו במידע לא מובנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬האירגון‬
‫צריך להתייחס למידע שמופיע במקומות אחרים למשל בעיתון‪ ,‬טקסטים חופשיים‪ ,‬תמונה של מכשיר‬
‫דימות וזה בעצם כ‪ 80%‬מהמידע שמשמש את האירגונים‪.‬‬

‫מה אנחנו יכולים לעשות עם מידע לא מובנה (דוגמה לטקסטים חופשיים)‪:‬‬

‫איך המחשב יכול להבין מה כתוב בטקסט? יש מערכות מיוחדות וחכמות שמתרגמות טקסט למחשב‪.‬‬

‫למשל‪ :‬מערכת ‪( text identification‬זיהוי טקסט)‪ ,‬לחלק את הטקסט לקטגוריות (למשל מכתב‬
‫שחרור מבית חולים‪ ,‬המחשב צריך להיות חכם בשביל להבין שנתון מסוים הוא תעודת זהות‬

‫מה אפשר לעשות עם המידע הזה?‬

‫לאתר אבחנות מתוך סיכומים‬ ‫‪‬‬

‫צמצום עלויות התחייבויות על ידי איתור הפעולות האמיתיות שבוצעו בסיכום האשפוז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איתור הונאות בחיובי ספקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי אבחנות בהדמיה‪ /‬פתולוגיה‬ ‫‪‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תרגום בין השפות השונות של האבחנות ליצירת אחידות בבקרה ניהול האיכות הרפואית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איתור תחלואה בשלב מוקדם מסיכומי רופאים על ידי שילוב של אלמנטים רבים כגון‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫סימפטומים‪ ,‬היסטוריה רפואית‪ ,‬היסטוריה משפחתית‪ ,‬תוצאות בדיקות בעבר ובהווה‪ ,‬צריכת‬
‫תרופות‪ ,‬איתור ציר הזמן ורצף האירועים ועוד‪.‬‬

‫גם בעולם הדימות יש עולם לא מובנה (התמונות עצמן) למחשב קל להתייחס לתוכן של מה נמצא‬
‫בתוך התמונה‪ ,‬אבל למחשב הרבה יותר מורכב להסתכל בלי לקרוא מה שכתבנו ולהבין‬
‫מהתמונה מה יש לאדם הזה‪ .‬לתוכנה שעושה את זה קוראים ‪.CAD‬‬

‫שימושים‪:‬‬

‫רפואה חכמה יותר כאשר אנחנו משתמשים בטכנולוגיות של ביג דאטה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתחום הפיננסי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח לוגים‪ -‬כשעושים פעילות במערכת ממוחשבת של אירגון גדול במרבית המקרים עצם‬ ‫‪‬‬
‫העבודה שנכנסו למערכת נרשמה זה נקרה לוג (רישום כל הפעולות שנעשו במערכת) ניתוח‬
‫של הלוגים האלה יכול להיות מאוד מאוד יעיל‪ .‬למשל בעולם הרפואה שמאושפז בבית‬
‫החולים שהוא אישיות ציבורית חשובה‪ ,‬משתמשים לראות מי נכנסת לתיק הרפואי ולגלות מי‬
‫נכנס בלי אישור‪.‬‬
‫ביטחון לאומי‪ -‬כשהרחוב מצולם ‪.24/7‬‬ ‫‪‬‬
‫ניטור הונאות‪ -‬יש מנגנון לחברות הביטוח לנטר איזה מקרה חשוד כהונאה‬ ‫‪‬‬

‫כריית מידע‬

‫מהי כריית מידע‪ :‬כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם או תוכנית מחשב לצורך גילוי‬
‫מידע הטמון בבסיסי נתונים והסקת מסקנות מהצלבות וניתוחו‬

‫המטרה‪ :‬לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים ככל שניתן כדי לגלות דפוסי‬
‫נתונים חדשים‪ ,‬שימושים (מקבלי ההחלטות יכולים להשתמש בדפוסים שהתגלו כדי לשפר החלטות‬
‫ותהליכים) ובעלי משמעות (מובנים למקבל ההחלטות)‪.‬‬

‫החשיבות של כריית המידע עולה יותר ויותר כי יש יותר מידע‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫מערכת שתזהה מראש סיכון להתדרדרות במצבם של אנשים קשישים‪ .‬יש להם סיכוי יותר גדול‬
‫לחלות ואם נדע מראש מי יחלה נוכל אולי לתת טיפול מונע ולמנוע את המחלה‪.‬‬

‫איך זה עובד?‬

‫מחסן נתונים ‪ ‬עליו מפעילים מודל (נוסחה) תהליך חישובי שבא לזהות חוקיות שלא תמיד ידוע לנו‬
‫מהי‪ ,‬היא מזהה את אותם אנשים זקנים שיש להם סיכוי גדול יותר להתדרדר במצבם הבריאותי ‪‬‬
‫מוציא רשימה של אנשים ‪ ‬הרשימה נשלחת לרופאים המטפלים של האנשים שבסיכון ‪ ‬הרופא‬
‫מקבל מהמערכת לרוב המלצה לטיפול ‪ ‬מעביר את ההמלצות למטופלים הללו איך לטפל מראש‬
‫בסיכון שלהם ‪ ‬מדווחים את התוצאות שוב למחסן הנתונים‪.‬‬

‫איך עושים דבר כזה?‬

‫אנחנו נמצאים בדצמבר ‪ 2003‬והשאלה ששואלים היא מי מהמטופלים המבוגרים שלנו ישלו סיכוי‬
‫יותר גדול להתדרדרות בשנת ‪ .?2004‬איך עונים עליה?‬

‫במערכת קיימת היסטוריה גם‪ ,‬ויש כל מה שקרה במערכת ב‪ 2003‬וב‪ .2002‬מה אנחנו עושים?‬

‫שואלים קודם מי בפועל התדרדר מצבו הבריאותי בשנת ‪ 2003‬כלומר הוא לא היה בבעיה ב‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2002‬אלא חלה ב‪?2003‬‬

‫‪11‬‬
 ‫השאלה הבאה‪ -‬מערכת מערכת תמצאי לנו בבקשה מה קרה בפועל לאנשים שהתדרדרו ב‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2003‬אילו סימנים היו לה ב‪ 2002‬שלא היו לאנשים אחרים‪ .‬המערכת מחפשת משהו בהכל‪.‬‬
‫מה מאפיין את האנשים שהתדרדרו ב‪ 2003‬בשנת ‪.2002‬‬
‫המערכת הפיקה רשימה של אירועים שקרו ב‪ 2002‬שהם לא התדרדרו אבל אלו סימנים‬ ‫‪‬‬
‫מוקדמים‪.‬‬
‫ניקח את הסימנים המוקדמים ונחפש למי יש את הסימנים האלה ב‪ 2003‬ומפה אנחנו יודעים‬ ‫‪‬‬
‫מי בסיכון בשנת ‪.2004‬‬

‫שימושי בריאות ממידע צרכני‪:‬‬

‫נתוני צריכת מזון ודיאטה‬ ‫‪‬‬

‫תשלומים למועדוני כושר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רכישת ציוד ספורט‬ ‫‪‬‬
‫תשלומים לקופות החולים‬ ‫‪‬‬
‫קניית מצרכים‪ -‬סיגריות‬ ‫‪‬‬
‫תשלומים לביטוחי בריאות‬ ‫‪‬‬

‫מקורות נתוני ‪ BIG DATA‬בבריאות‪:‬‬

‫רשומות רפואיות ממוחשבות‬ ‫‪‬‬

‫דיווחים למאגרי מידע ממשלתיים‬ ‫‪‬‬
‫נתונים מניטור פיזיולוגי ביחידות טיפול נמרץ‬ ‫‪‬‬
‫נתונים מאביזרי ניטור אישיים‬ ‫‪‬‬
‫מידע דמותי ‪PACS -‬‬ ‫‪‬‬
‫מידע גנטי‪ -‬עוד לא יודעים למצות את המידע בשימוש בו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי נתונים רפואיים‪:‬‬

‫רמת המטופל‪-‬נתונים ביו רפואיים (אפפנו את המדדים בטיפול נמרץ)‬ ‫‪‬‬

‫רמת המטפל‪ -‬נתונים קליניים‬ ‫‪‬‬
‫רמה תאית ורקמתית‬ ‫‪‬‬
‫רמה מולקולרית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -Predictive analytics‬אנליזה לצורכי חיזוי‪ ,‬מטרתה היא לחזות מה יקרה בעתיד‪ .‬אנחנו מסתכלים‬
‫על נתוני הווה עבר לצורך ביצוע תחזיות לגבי אירועים בעתיד‪ .‬מתבסס על שיטות כריית נתונים‪,‬‬
‫שיטות סטטיסטיות‪ ,‬מודלים בינה מלאכותית‪.‬‬

‫איך התפתחה האנליזה של המידע לצורכי רפואה? שאלות שהמדע שמנתח את הנתונים יודע‬
‫לענות‪:‬‬

‫השאלה הראשונה שידענו לשאול היא מה קרה לו?‬ ‫‪‬‬

‫פעם ידענו לשאול למה זה קרה? אחרי שמשהו קרה (אדם קיבלת התקף לב למשל) בוא‬ ‫‪‬‬
‫ננחש ממה זה קרה לו‪.‬‬
‫השאלה הבאה היא מה יקרה? והתשובה יכולה להיות במקרה שלו שאם הוא לא ישנה את‬ ‫‪‬‬
‫הרגלי האכילה והעישון שלו הוא יקבל התקף לב תוך שנה‬
‫השאלה הכי חשובה היא איך ניתן למנוע את אותו מקרה? (התקף לב)‬ ‫‪‬‬

‫שימושי ‪ BIG DATA‬בבריאות‪:‬‬

‫מידע תיאורי‪ -‬איך לומדים מתוך תיאור‬

‫‪12‬‬
 ‫מתוך מידע שמתאר מצב של חולה אנחנו יכולים למצוא ולהוציא‪:‬‬

‫גילוי תחלואה בזמן אמיתי‬ ‫‪‬‬

‫מעקב מהרבה אנשים על מגמות של תחלואה (כמה אנשים סובלים יותר מבעיות לב)‬ ‫‪‬‬
‫לאתר מטופלים עם גורמי סיכון על מנת שנוכל להתערב קודם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיזוי‪ -‬רוצים לחזות מה יקרה‪:‬‬

‫חיזוי תחלואה באוכלוסיה מסוימת על פי אירועים נקודתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גילוי קשר סיבתי בין גורמי תחלואה להסתברות לחלות במחלה מסוימת למשל‪ :‬אדם שלא‬ ‫‪‬‬
‫מעשן הסבירות שלו לא לקבל סרטן ראיות הוא ככה וככה אחוזים אבל בנאדם שמעשן‬
‫הסיכוי שלו לחלות הוא פי ‪.3%‬‬
‫יותר חשוב הוא גילוי מוקדם של טיפולים יעילים (נראה מי טופל איך)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אילו פעולות נעשה עם התחזיות‪:‬‬

‫המלצה על שימוש בתרופות (לדוגמה נוגדי קרישה נגד כולסטרול)‬ ‫‪‬‬

‫דיוק רב יותר בתמיכה ממוחשבת בהחלטות‬ ‫‪‬‬
‫מידע גנטי‬ ‫‪-‬‬
‫מידע ממטופלים דומים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בעיית ‪ BIG DATA‬בבריאות – איכות הנתונים‪:‬‬

‫נתונים חלקיים‬ ‫‪‬‬

‫חלק מהנתונים בפורמט סרוק או טקסט חופשי‬ ‫‪‬‬
‫אין בקרת איכות‬ ‫‪‬‬
‫אין נרמול‪ -‬לכל מעבדה יש רף של אבחון מחלה משלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימות הטיות (סובייקטיביות) בטיפול ובפיענוח תוצאותיו‬ ‫‪‬‬

‫למה המידע בעולם הרפואה הוא בעייתי?‬

‫המיקום של הנתונים‪ -‬המיקום הוא מפוזר בין כל מיני גורמים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבנה הנתונים‪ -‬נתונים ברפואה יש בהם אחוז גדול שהם לא מובנים‬ ‫‪‬‬
‫הפורמט של הנתונים בחלקו לא דיגיטלי יש גם בנייר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנתונים מורכבים מאוד בעולם הרפואה‪ ,‬יש הרבה מאוד נתונים‪ ,‬אבחנות‪ ,‬תרופות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רגישויות‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬סיכומי אשפוז וכו'‪ .‬ההגדרה של הנתונים מתבססת על אבחנה‬
‫סובייקטיבית של רופא‪.‬‬

‫התמונה של הקרחון משקפת את עולם המידע (להוסיף מהמצגת)‪.‬‬

‫יתרונות הרשומה הרפואית הממוחשבת‪:‬‬

‫שימוש שיגרתי (קבוע) בנתונם הנאספים ברשומות הרפואיות הממוחשבות עשוי לייעל את‬ ‫‪‬‬
‫איכות הנתונים‬
‫יתרונן‪ -‬איסוף כל המידע על המטופל‪ ,‬בזמן אמיתי בעת הטיפול במצבי חולי ושילוב של מידע‬ ‫‪‬‬
‫בין מומחים‪.‬‬

‫מקורות מידע חדשים‪:‬‬

‫אילו מקורות מידע חדשים יש לנו שלא היו בעבר?‬

‫‪13‬‬
 ‫המידע הגנטי‪ .‬לא היה לפני שנים ספורות והוא הולך ונאסף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחסון המידע בבסיס נתונים‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי וכימות הגנים מהם מורכב ה‪ DNA -‬של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מידע אישי על החולה מה‪ CRM -‬היא מכילה חומר מהרשתות החברתיות‪ ,‬קשר של המטופל‬ ‫‪‬‬
‫עם המוקד הטלפוני‪ ,‬קשרי המשפחה שלו ועוד‪.‬‬
‫רשתות חברתיות‪ -‬היה ניסוי מאוד מעניין שבאמצעותו הגוגל זיהו התפרצות של מגפת‬ ‫‪‬‬
‫שפעת מהר יותר מזה שמערכת הבריאות ידעה עליה‪.‬‬

‫אתגרי ה ‪ BIG DATA‬ברפואה‪:‬‬

‫אבטחת מידע‬ ‫‪‬‬

‫איכות הנתונים (טעויות הקלדה‪ ,‬טעויות בבחירה מתפריט ושימוש במידע מועתק‪ -‬הרופאים‬ ‫‪‬‬
‫לא יכולים לעשות העתק הדבק ממערכת אופק‪).‬‬
‫שלמות הנתונים (קיטוע נתונים‪ ,‬שדות ריקים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ Mobile health‬יישומים ניידים בבריאות‪.‬‬

‫נסתכל על ההגדרה כשירותי דיגיטלי או רפואה דיגיטלית ויש לה כמה ענפים‪:‬‬

‫יישומיים ניידים ברפואה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫רפואה מרחוק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכות דיגיטליות ברפואה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫יישומים ניידים ברפואה‪:‬‬

‫מכשור נייד‪ -‬דברים שניתן לשאת על הגוף שלנו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החלק השני זה החלק של האפליקציות שמתחלק ל‪ :‬אפליקציות רפואיות‪ ,‬אפליקציות‬ ‫‪.2‬‬
‫שקשורות בבריאות הגוף ואפליקציות שעוסקות באורך חיים של האדם‪.‬‬

‫כמה אינטראקציות יש בינך לבין נותן השירות שלך?‬

‫ניתן לראות שההתקשרות באימיילים הם נתונים מאוד יציבים‪ ,‬באזור מ ‪ 40%‬מהאנשים קיבלו מייל‬
‫מנותן השירות הבריאות שלהם‪ ,‬התחזית היא שזה יגדל ל‪ 80% -‬מהאנשים‪ ,‬כמעט יוכפל אבל עדין‬
‫ישאר דומה‪.‬‬

‫חיפושים באתר של קופת החולים‪ -‬האחוזים צפויים להיות דומים לאחוזי האימליים‪.‬‬

‫ברשתות חברתיות‪ -‬פה המצב כבר שונה באופן מובהק‪ ,‬בעבר לא היה הרבה ולא מקובל לפנות דרך‬
‫הפייסבוק לנותן השירות הרפואי שלך‪ ,‬הפניות בפייסבוק הם בעיקר תלונות (אנשים שרוצים שישמעו‬
‫את קולם ולבייש את נותן השירות שלך)‪ .‬אין פה הרבה וגם לא צפוי להיות הרבה‪ ,‬עיקר הפעילות‬
‫תהיה בקרב הגילאים הצעירים‪.‬‬

‫בטלפון‪ -‬צפוי לגדול באופן דרמטי מכל גידול אחר אבל בקבוצות הגיל הנמוכות אולם אצל הזקנים זה‬
‫ישאר לא קול‪.‬‬

‫השימוש במכשירים ניידים ואלחוטיים לשיפור תוצאות הטיפול הרפואי‪ ,‬שירותי הבריאות‬ ‫‪‬‬
‫והמחקר הרפואי‪.‬‬

‫הגדרה ל ‪ -mobile health‬תמיכה באספקת שירותי הרפואה ובריאות הציבור באמצעות התקנים‬
‫ניידים כמו טלפון סלולרי‪ ,‬מכשיר נייד לניטור מטופלים‪ ,‬סייענים דיגיטליים אישיים‪ ,‬ומכשירים‬
‫אלחוטיים אחרים‪ .‬הוא מערב שימוש בתקשורת קולית‪ ,‬ב‪ SMS -‬ושימושים מתקדמים כגון תקשורת‬
‫דור שלישי ורביעי‪ GPS ,‬ובלוטוס‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫המובייל הלט זה לא רק תקשורת אלא זה גם מידע‪ .‬אנחנו מעבירים‪ ,‬שומרים‪ ,‬מעשירים ידע‪ ,‬שימוש‬
‫וניהול של מידע רפואי‪ .‬עושים זאת באמצעות‪ :‬טלפונים סלולריים שהם הגורם הדומיננטי בתקשורת‬
‫שלנו‪ ,‬טאבלטים‪ ,‬חיישנים‪ ,‬מוניטורים‪ ,‬כל תשתית אלחוטית אחרת‪.‬‬

‫מה מאפשר את כל זה?‬

‫בתוך החדר‪ :‬בלוטוס‪ -‬מקשרת בין ‪ 2‬יחידות שונות בלי לחבר ביניהם‪ ,‬למשל כמו עכבר למחשב‪.‬‬
‫לצורך העברת נתונים מהירה‪.‬‬

‫בתוך הבניין‪.WIFI -‬‬

‫רשתות אורבניות‪ -‬מאפשרות תקשורת אלחוטית בעיר‪.‬‬

‫בפרברים ובפריפריה‪ ,suburban -‬רשת אינטרנט בחלק גדול יותר של עיר‪.‬‬

‫כיסוי גלובלי וכלל עולמי‪ -‬הכיסוי הכי טוב שיש הוא לא הטלפון כי יש מקומות שאין בהם בכלל אנטנות‬
‫של סלולר ולכן אי אפשר לקלוט שם‪ .‬אולם יש שם לוויינים שהם מכסים את כל כדור הארץ‪.‬‬

‫רוב הטכנולוגיות האלה יחסיות חדשות‪ ,‬משנות ה‪.90-‬‬ ‫‪‬‬

‫מה ההתפתחויות בעולם הזה?‬

‫עוצמת המעבד הולכת וגדלה‪ .‬כמות הפעולות שמחשב יודע לעשות בשנייה עלה מאלפים‬ ‫‪‬‬
‫למיליונים‪.‬‬
‫הזיכרון גדל‬ ‫‪‬‬
‫אורך חיי הסוללה ומשקל נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוג מסך‪ -‬שיפור ענק‪ .‬היום האיכות שלהם ממשיכה להשתפר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קישוריות אלחוטיות רבגוניות‪ .‬כדוגמה ‪ WIFI‬בלוטוס ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממשק משתמש ידידותית‪ -‬מגע‪ ,‬כתב יד‪ ,‬תנועות ידיים ובעתיד קול (סירי באיפון)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיישנים‪ -‬מצלמה קידמית ואחורית‪ ,GPS ,‬טביעת אצבע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סטנדרטיזציה במערכות הפעלה ויישומים‪ :‬כיום אם קונים מחשב לא משנה מאיזה חברה‬ ‫‪‬‬
‫הוא יפעיל את אותו ‪ WINDOWS‬והכל יעבוד אותו דבר‪ .‬יש אי תלות בין יצרן המחשב‬
‫ובתכונות שלו בכדי להפעיל יישומים‪.‬‬
‫שימושיות משופרת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מרכיבי המחשב הנייד‪:‬‬

‫יכולת תקשורת סלולרית‪ ,‬אמצעית להזנת מידע‪ ,‬יכולות לרכישה‪ ,‬מרכיבים נוספים‪ :‬נגן קול‪ ,‬נגן וידיאו‪,‬‬
‫אביזר ניווט ואיכון ‪.GPS‬‬

‫יתרונות מכשירי ה‪:mobile -‬‬

‫ניידות‪ ,‬גודל ומשקל נמוכים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ממשק משתמש ידידותי קל ללימוד ושימוש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התחזקות עוצמת המחשוב‪ -‬מעבד חזק‪ ,‬מערכת הפעלה ידידותית‪ ,‬יכולת שמירת קבצים‬ ‫‪‬‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬חיבור אביזרי הרחבה‪.‬‬
‫מחירים במגמת ירידה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות מכשירי‪:mobile -‬‬

‫קשיים בהזנת נתונים‪ ,‬אם נצטרך להקליד משהו ארוך נעדיף לעשות זאת דרך המחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגבלת קמת העברת נתונים (רוחב פס)‪ -‬זאת הייתה מגבלה והיא הולכת ונעלמת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪15‬‬
‫קושי בצפייה בנתונים‪ -‬מסך מוגבל בגודל‪ .‬קשה לצפות בנתונים מרובים‪ .‬אי אפשר לפצות על‬ ‫‪‬‬
‫זה כי העיניים הם אותם עיניים‪.‬‬
‫מגבלות של אבטחת מידע‪ -‬כל מחשב נייד שהוא כאשר משתמשים בו והנתונים עוברים‬ ‫‪‬‬
‫באוויר באיזה שהוא אופן יש תמיד חשש שיהיו דליפות‪.‬‬
‫קשיים בקישור למאגר נתונים מרכזי‪ -‬לדוגמה‪ :‬הרבה פעמים אני מקבלת הודעת מייל‬ ‫‪‬‬
‫שמורכבת מג'יבריל וזה מאחר שהיה קושי לקשר בין מאגר הנתונים ולבין המחשב הפרטי‬
‫שלי‪.‬‬
‫מגבלות פיזיות של חומרה‪ :‬חיי סוללה מוגבלים‪ ,‬חוסר עמידות לשבר‪ ,‬מגבלות תקשורת‬ ‫‪‬‬
‫אלחוטית ועלויות נדידה‪.‬‬

‫בעלי העניין בתחום ה ‪:mobile health‬‬

‫צוותים רפואיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צרכני הבריאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חברות ביטוח רפואי וקופות החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שימושים ב‪:mobile health -‬‬

‫חינוך ומודעות לבריאות‪ ,‬בשימוש בטלפון נפוץ ביותר השימוש במעקב אורך החיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אוסף נתוני בריאות ממרחק‪ .‬כשרוצים לקחת נתוני בריאות של אדם אפשר לעשות את זה‬ ‫‪.2‬‬
‫גם מרחוק‪ .‬אם הטפלון שלי יודע למדוד את הדופק שלי וזה משדר את זה למרכז‪.‬‬
‫ניטור מטופלים ממרחק‪ -‬לאו דווקא עם הטלפון‪ ,‬למשל מדדים של סוכר‪ ,‬של לחץ דם וכו'‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תקשורת ותרגול של צוות רפואי‪ -‬במקרים שצוות רפואי צריך לעבוד כצוות ניתן להפעיל‬ ‫‪.4‬‬
‫אמצעי תקשורת גם מרוחקים‪.‬‬
‫תמיכה באבחון ובטיפול רפואי‪ -‬חלק מהצרכים של אבחון של אדם צריך להיות מתמשך והוא‬ ‫‪.5‬‬
‫לוקח זמן‪ ,‬ובכדי לוודא יעילות של טיפול רפואי זה לוקח זמן‪.‬‬
‫מעקב אחרי התפרצות מחלות ומגפות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫איך רפואה מרחוק מיושמת (לפי המרכיבים השונים שלה)‪.‬‬

‫היכולת של אדם להתקשר ולדבר עם מוקדן זה האמצעי הנפוץ ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קביעת פגישות‪ -‬זימון תורים אצל רופאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רפואה מרחוק‪ -‬מתן שירותים בלי שהמטפל והמטופל נפגשים באותו מקום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיק רפואי‪ -‬מרחוק אנחנו רוצים לפעמים לבדוק את התיק הרפואי‪ ,‬יכול להיות בדיקות‬ ‫‪‬‬
‫מעבדה‪ ,‬סיכום ביקור אצל רופא וכו'‪.‬‬
‫הטיפול עצמו שנעשה באמצעים מרוחקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעקב אחרי אנשים‪ -‬לדעת מה קורה איתם‪ ,‬השימוש הולך ויורד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להיות ערני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש ברפואה מרחוק הוא קודם כל לתקשורת קולית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הצורך בשירותי מידע רפואיים נידיים‪:‬‬

‫כח האדם הקליני הוא מאוד נייד‪ ,‬למשל‪ :‬כירוג שעוזב את המחלקה למיון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ברוב אתרי העבודה הרפואי‪ -‬שיטת עבודה מבוססת על ניידות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקור במחלקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדיקת חולים במיון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצבים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המידע צריך להיות זמין בנקודת המפגש עם המטופלים‪ -‬המפגש של מטפל וחולה הוא‬ ‫‪‬‬
‫פגישה של ‪ 3‬גורמים‪ :‬רופא‪ ,‬חולה ומידע‪ .‬המידע הקליני הרלוונטי חשוב להיות מול הרופא‪.‬‬
‫מול הרופא צריכה להיות גם מערכת לתמיכה בהחלטות‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫כל הדברים הללו יכולים להיעשות רק על ידי מכשיר ממוחשב ונייד על פי הצורך‪.‬‬

‫שימושים בטיפול הרפואי‪:‬‬

‫גיליון הזמנות ‪ CPOE‬ממוחשב נייד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רישום ביצוע פעולות לצרכי חיוב כספים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעקב אחר תוצאות בדיקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רישומי מעקב רפואי ממוחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תמיכה בהחלטות‪ ,‬מידע קליני ותרופתי‪ -‬ספריה ניידת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכתבה‪ .‬הרופא לפעמים מעוניין לדבר ושמישהו יכתוב את מה שהוא אומר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צילום תמונות‪ /‬סרטים של ממצאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צפייה בבדיקות דימות‪ .‬הבדיקה יכולה להיות מאוד קריטית‪ ,‬לא עושים אותה לעיתים מאוד‬ ‫‪‬‬
‫קרובות‪ ,‬התוצאה היא לא מיידית היא מגיעה אחרי זמן מסוים‪ ,‬חשוב שהיא תהיה מאוד‬
‫זמינה למי שנתן אותה‪ .‬רופאים אוהבים לקבל את תוצאות בדיקות הדימות בכל מקום בלי‬
‫תלות בהם‪.‬‬
‫תקשורת בין מטפלים‪ -.‬העברת הוראות‪ ,‬התייעצויות וכו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קווים מנחים לשימוש ב‪ mobile -‬ברפואה‪:‬‬

‫המטופל במרכז‪ -‬זה אחד הכלים לתמוך בסיסמה הזו‪ .‬בכדי שזה יקרה המידע על המטופל צריך‬
‫ללוות את הרופא בכל זמן ובכל מקום שהוא נמצא בו‪.‬‬

‫נגישות בכל מקום וללא מגבלות‪ -‬מידע שיתופי‪.‬‬

‫מותאם אישי‪ -‬קודם כל האפליקציות הללו צריכות להיות מותאמות אישית למי שמשתמש בהם‪ ,‬הם‬
‫צריכות להיות אינטואיטיביות למשל‪ :‬אם קיבלת תוצאה חריגה היא צריכה לקרוץ לך ולמשוך את‬
‫תשומת ליבו של הרופא‪.‬‬

‫העצמת המטופל‪ -‬מחשוב נייד‪ ,‬הוא לא רק למטפלים הוא קשור יותר למטופלים עצמם‪ .‬זאת אחת‬
‫הסיסמאות היותר פופולאריות בעולם הרפואה‪ ,‬המטופל צריך להבין מה קורה איתו ולכן הוא צריך‬
‫להיות יותר פעיל‪.‬‬

‫תמיכה בכל מרחב הבריאות‪:‬‬

‫מרחב הבריאות‪ -‬קיימות אפליקציות עבור כל ספקטרום הבריאות‪:‬‬

‫בריאות‪ -‬המלצות לחיים בריאים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מניעת מחלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אבחון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפול‬ ‫‪‬‬
‫מעקב מחלה כרונית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫איך בנוי מרחב הבריאות‪:‬‬

‫אנחנו במחרב הבריאות ברצף הטיפולי באדם אנחנו מחנכים אותו לחיים בריאים‪ ,‬אנחנו פועלים‬
‫למניעת מחלות‪ ,‬כשהמחלה פורצת אנחנו יודעים לאבחן אותה‪ ,‬לאחר שאבחנו את המחלה אנחנו‬
‫יודעים לטפל בה ואחר כך יודעים להיות במעקב על הטיפול ועל האדם‪ .‬בכל השלבים הללו נכנס‬
‫המונח של רפואה ניידת‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪ Mobile health‬לצרכני הבריאות‪:‬‬

‫יש לו ‪ 3‬משפחות של שימושים בקרב צרכני הבריאות‪:‬‬

‫באמצעות אפליקציות‬ ‫‪.1‬‬

‫בהתקנים שלובשים אותם‬ ‫‪.2‬‬
‫מכשירים רפואיים שמקושרים אליהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫התקנים לבישים‪:‬‬

‫‪ 61,000,000‬אנשים השתמשו במכשירים לבישים על מנת להיות במעקב על הצעדים‬ ‫‪-‬‬

‫שלהם‪ ,‬ריצה שלהם וכו נכון לשנת ‪ .2016‬בשנת ‪ 2020‬הכמות של האנשים שתשתמש‬
‫בזה תהיה פי שלוש‪.‬‬
‫מצלמות לבישות‪ -‬משתמשים בדברים הקשורים לבריאות‪ ,‬זה כמו ‪GOPRO. 14,000,000‬‬ ‫‪-‬‬
‫איש השתמשו ב‪ .2014‬הצפי הוא לגדול פי ‪.2‬‬
‫התקני ראש של מציאות מדומה ומציאות רבודה (זה אומר בעצם תתארו לעצמכם‬ ‫‪-‬‬
‫שאנחנו יכולים ללבוש משקפיים שבהם אנחנו רואים את הכביש בזמן נהיגה אבל את ה‬
‫‪ WAZE‬רואים באותה פינה של המשקפיים)‪ .‬ב‪ 2016‬השתמשו בזה ‪ 15,000,000‬וזה‬
‫צפוי לגדול ב‪96,000,000 2020‬‬
‫שעונים חכמים וטלפונים חכמים שמלווים אותנו בעניינים הבריאותיים שלנו‪ .‬ב‪2016‬‬ ‫‪-‬‬
‫השתמשו כ ‪ 33,000,000‬וב‪ 2020 -‬צפוי לגדול ל‪102,000,000 -‬‬

‫סוגי התקנים לבישים‪:‬‬

‫כאלו שלובשים על העיניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫יש כאלה ששמים באוזניים (למשל‪ ,‬מכשירי שמיעה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫על היד יש סרטי זרועה שמודדות מדדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצלמות שלובשים אותם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שעונים לבישים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מה חשוב לצרכני הבריאות שיהיה באפליקציה‪:‬‬

‫להיות בקשר עם הרופא זה היה בראש הרשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אפליקציה שתעקוב אחרי הפעילות הגופנית שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתעקוב אחרי הסימפטומים של החולה‪ ,‬מה הלחץ דם וכו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתזכיר לי מתי לקחת את התרופות שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתאפשר לי לרשום בכדי לזכור אחר כך שאלות לגבי הבריאות שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתעקוב אחרי הדיאטה והתזונה שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪18‬‬
 ‫אפליקציה שהרופא יוכל לראות את ההתקדמות שלי בדיאטה במקביל לתרגילים הגופניים‬ ‫‪‬‬
‫שלי‪.‬‬
‫לראות את השימוש במרשמים שלי‪ ,‬כלומר מתי נגמר לי המרשם וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתעקוב אחרי הרגלי השינה שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתנהל את נושא הבריאות האישי שלי ואת המצב הבריאותי שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתעקוב אחרי עלויות התרופות שאני מקבל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפליקציה שתעקוב אחרי המתח הנפשי שלי ואחרי הבעיות הפסיכולוגיות שיש לי‬ ‫‪‬‬
‫בהתנהגות‪.‬‬
‫‪ 29%‬לא רוצים שום אפליקציה שתתערב לי בבריאות‪ ,‬זה נקרא טכנופוביה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמה לאפליקציות‪ -‬מילבת אפליקציה שמונעת נפילת קשישים‪ ,‬אפליקציה של סכרת‪ ,‬ואחת של‬
‫מעקב גדילה אחרי הילדים‪ .‬בנוסף יש אפליקציות למשלוחי מריחואנה רפואית‪ .‬יש כ‪165,000 -‬‬
‫אפליקציות רפואיות‪.‬‬

‫התפלגות אפליקציית הבריאות‪:‬‬

‫יותר משליש בתחום של כושר ובריאות כ‪ , 36% -‬כ‪ 17%-‬מתעסקות באורך חיים‪ ,‬עצות בניהול אורך‬
‫חיים נכון‪ 12% .‬מתעסקות בתזונה ודיאטה ‪ 6%‬היו תזכורות לתרופות‪.‬‬

‫סוגי מכשירים מקושרים אפשריים‪-‬‬

‫מכשיר מקושרים‪ -‬כלומר מכשיר נייד‪ .‬מחולקים ל‪ 4‬סוגים‪:‬‬

‫לבישים ומסרחים‪ -‬כמו השעון‬ ‫‪.1‬‬

‫התקנים לבישים אך רפואיים‪ -‬כלומר לא ניתן לקנות אלא ספק רפואי נותן אותם למשל‬ ‫‪.2‬‬
‫משאבות אינסולין מחוברות לגוף‪.‬‬
‫התקנים מושתלים בתוך הגוף‪ .‬הם גם חלק מאיתנו וגם יודעים לטפל בנו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מכשירים נייחים מקושרים‪ .‬כמו מכשיר אק"ג‪ ,‬מכשיר שנותן תרופות כימותרפיות וכו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הספרייה הרפואית הדיגיטלית‪:‬‬

‫ספרות ורפואה אלו דברים שהולכים ביחד‪ ,‬בגלל ההיקף הענק של החומר ברפואה‪ .‬כל אלו מחייבים‬
‫שלרופאים יהיה חומר נגיש ללמוד ממנו‪ .‬בעבר היינו רואים מדפים ענקיים ומלאי ספרים‪ .‬העולם הזה‬
‫השתנה במידה רבה בגלל שינוי טכנולוגי‪.‬‬

‫מי צריך מידע?‬

‫אנשים שעוסקים במקצוע הרפואה צריכים את המידע במחזור המקצועי של החיים שלהם במלואו‪,‬‬
‫הם צריכים את זה בלימודים‪ ,‬הם צריכים להמשיך ולהתעדכן בחומרים חדשים במהלך העבודה‪ ,‬הם‬
‫משתמשים לפי מקרה (מקרים מורכבים בעיקר‪ ,‬לא כל החומר נמצא אצלם בראש)‪ .‬כאשר מבצעים‬
‫מחקר‪ ,‬עולם הרפואה הוא עולם אקדמאי בעיקרו ואנשים מבצעים מחקרים בעולם הזה‪ .‬כשכותבים‬
‫מאמר שהוא לא רק מחקר הוא גם יכול להיות סיכום מסקנות שנאסף אצל רופא וכוונתו לשתף בזה‬
‫גורמים אחרים וכשכותבים מאמר רוצים לעגן אותו בחומר מבוסס‪ .‬גם בשביל הוראה והדרכה צריך‬
‫מידע‪ .‬גם המטופלים ובני המשפחה שלהם רוצים לדעת וללמוד על המחלה והטיפולים השונים‪.‬‬

‫מידע העשוי להידרש במהלך העבודה הרפואית‪:‬‬

‫איזה סימפטומים יכולים להיות למחלה?‬

‫האם קיימים שיטות חדשות לאבחון המחלה?‬

‫האם קיימים טיפולים חדשים בבעיה הרפואית המסוימת?‬

‫מה תופעות הלוואי של תרופה חדשה?‬

‫האם קיים סיכום (מאמר סקירה‪ ,‬סקר ספרות) של האבחון או הטיפול במחלה המסוימת? האם ניתן‬
‫למצוא מאמר שניתן להתעמק בו וללמוד את כל האספקטים הללו גם לגבי האבחון וגם לגבי‬
‫הבדיקות‪.‬‬

‫היכן ניתן למצוא מידע רפואי?‬

‫‪20‬‬
 ‫התייעצות עם מומחה‪ /‬עמית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיון בספרים ובכתבי עת מקצועיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האזנה להרצאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש במאגרי מידע מקצועיים‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש באינטרנט‪ .‬קשה מאוד לתקף מה אנחנו ראינו באינטרנט ועד כמה הדברים הללו הם‬ ‫‪‬‬
‫אכן תקפים‪ ,‬אנחנו לא תמיד יודעים מי פרסם ומתי‪ ,‬קשה לסנן נכון באינטרנט‪.‬‬

‫התפוצצות מידע‪:‬‬
‫אלפי רופאים וחוקרים מפרסמים תוצאות מחקרים‪ ,‬זה גורם לבעיות שהעיקרית בהן היא התפוצצות‬
‫מידע‪ ,‬עשרות אלפי עיתונים רפואיים מודפסים בקביעות‬
‫הגדרה‪ -‬אין אדם שעובד‪ ,‬שמסוגל להשתלט על כל גודש המידע הזה ולקרוא את כולו ולזכור אותו‪.‬‬

‫חסרונות הספרייה הקלאסית‪:‬‬

‫קושי באיתור ספר או מאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מספר מוגבל של עותקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צורך בהעתקת חומר לשימוש אישי‬ ‫‪‬‬
‫מגבלות בהשאלת ספרים‬ ‫‪‬‬
‫מגבלה גאוגרפית ‪ :‬הקורא צריך להגיע לספריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שעות פתיחה מוגבלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגבלת גודל פיזי ( מספר מוגבל של מקומות ישיבה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הספרייה הווירטואלית‪:‬‬

‫‪ ‬שימוש בטכנולוגית מידע כתחליף לספריה המסורתית ‪‬‬

‫קטלוג הספריה מוחלף בבסיס נתונים‬
‫‪ ‬מתאפשרת גישה לשימוש בתכני הספריה באמצעות רשת האינטרנט מכל מקום‬
‫‪ ‬הרחבת תכני הספריה‪  :‬בנוסף לספרים גם קטעי מוסיקה‪ ,‬סרטים‪ ,‬ציור וצילום‬

‫יתרונות הספרייה הווירטואלית‪:‬‬

‫קלות גישה‪ -‬מכל מקום באמצעות כל מחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אפשרות לריבוי משתמשים באותו פריט‪ ,‬אין הגבלה כמו כמות של ספר שרק אנשים בודדים‬ ‫‪‬‬
‫יכולים להשתמש בו‪.‬‬
‫אפשרות החיפוש היא יותר קלה ויותר יעילה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת חיפוש בתוך הטקסט עצמו‪ ,‬לא רק כותרות ושמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרחבת וגיוון היקף תכנים‪ -‬טקסט‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬וידאו‪ ,‬מולטימדיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוזלת עלויות הדפסה והפצה‪ .‬להדפיס עולה הרבה כסף‪ ,‬לשים באינטרנט זה לא הרבה‬ ‫‪‬‬
‫כסף‪.‬‬
‫יכולות ניהול משופרות של החומרים‪ ,‬דוחות לגבי הפריטים הקיימים ‪ ,‬דוחות לגבי השימוש‬ ‫‪‬‬
‫בפריטים הקיימים‪ .‬קל לנו להוציא מתוך ספריה דיגיטלית נתונים כמו כמה נכנסו למאמר‬
‫מסוים‪ ,‬ניתן להוציא סטטיסטיקות יותר קלות‪.‬‬

‫דרכים להפקת ספר דיגיטלי‪:‬‬

‫‪21‬‬
 ‫סריקה‪ .‬השיטה הכי פחות טובה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בפורמט אינטרנטי‪ . HTML, FLASH -‬אפשר להשתמש בפורמט שמאפיין חומרים‬ ‫‪‬‬
‫גרפים באינטרנט כמו ‪ HTML‬שזה השפה שמדברים בה באינטרנט ובאמצעות דפים כאלו‬
‫אפשר לבנות דפים של ספר‪.‬‬
‫שימוש בפורמט מקובל כגון‪ .Adobe PDF -‬הם פורמטים נוחים‪ ,‬המקובל הוא ‪ ,PDF‬הוא יחיה‬ ‫‪‬‬
‫כנראה הרבה מאוד שנים‪.‬‬
‫שימוש בפורמט מותאם לספר דיגיטלי ‪. ,Epub Mobi‬‬ ‫‪‬‬

‫עיתונים וכתבי עת מקוונים‪ -‬יתרונות‪:‬‬

‫עדכניות‬ ‫‪-‬‬
‫זמינות‬ ‫‪-‬‬
‫קלות גישה (מכל מקום)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תוספות (קישור למאגרי מידע מחקריים‪ ,‬קישור למכתבי תגובה‪ ,‬קישור ישיר למקורות‬ ‫‪-‬‬
‫וציטוטים)‪.‬‬
‫חסכון בעלויות הדפסה והפצה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חיפוש בכל הטקסט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קישור לספריות דיגיטליות אחרות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגדלת קהל קוראים ותפוצה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דיוור מוכוון התעניינות אישית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫עיתונים וכתבי עת מקוונים חסרונות‪:‬‬

‫‪ ‬איבוד הכנסות למוציאים לאור‬

‫‪ ‬בעיית זכויות יוצרים‬
‫‪ ‬בעיות של העתקות וציטוטים‬

‫התפתחות הקטלוגים‪:‬‬
‫‪ ‬בעבר ‪ -‬שימוש בקטלוגים של כרטיסי נייר ‪ ‬היום ‪ -‬מעבר לשימוש בבסיסי נתונים ממוחשבים‬
‫המאפשרים חיפוש‪  :‬שם הספר ‪ ‬מחבר ‪ ‬שם הוצאה ‪ ‬תאריך פרסום ‪ ‬מאפשרים גישה למידע‬
‫נוסף‪ :‬מצב ההשאלה‪  -‬שמור‪/‬לא שמור‪.‬‬

‫חברת ‪: EXLIBRIS‬‬
‫זוהי חברה שבעבר קראו לה א'‪ ,‬והיא הייתה חברה של העברית בירושלים שעשתה קטלוג ממוחשב‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬עם השנים הסתבר שהרבה ספריות צריכות פתרון כזה‪ ,‬ועם השנים החברה התפתחה‬
‫והיא אחת המובילות בעולם בתחום של מחשוב וקטלוגים‪.‬‬

‫‪:Medline plus‬‬
‫אתר שבתוכו ניתן למצוא בתחום הרפואה‪ ,‬מאמרים ספרים קישורים ועוד‪ .‬הוא האתר הפופולארי‬
‫ביותר כסיפריה וירטואלית בתחום הבריאות‪.‬‬

‫‪-Paper chase‬‬
‫מנוע חיפוש בתחום הבריאות של מדליין‪ ,‬הוא אומר שדרך ה‪ EMR -‬אפשר לצאת לדברים רלוונטיים‬
‫אליך‪ .‬החומר מסודר בצורה חכמה לפי מה יותר חשוב ומה יותר רלוונטי ואפשר לקבל הפניה לכתבי‬
‫עת שנמצאים אצלך בספריה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫רפואה מותאמת אישית‪:‬‬

‫המינוח המקובל כיום הוא‪ -‬רפואה מדויקת‪ .‬לאט אנחנו ממתקדמים לתפירה של אבחון ושל פיתרון‬
‫למחלה כשהיא הרבה יותר מדויקת ומותאמת אישית‪ .‬השאיפה היא להתאים באופן אישי לכל אדם‬
‫את הטיפול שלו‪.‬‬

‫הטיפול הרפואי מותאם לפי ריבוד אוכלוסייה‪:‬‬

‫גיל‬ ‫‪‬‬
‫משקל‬ ‫‪‬‬
‫מחלות רקע‬ ‫‪‬‬
‫אבל לכל חולה יש מאפיינים ייחודיים ובלעדיים לו‪:‬‬
‫גנטיקה‪ -‬בעיקרה היא משהו שנולדנו איתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשיפה סביבתית‪ -‬נניח שני אנשים עם גנטיקה זהה בסביבה שונה‪ ,‬סביר להניח שהתחלואה‬ ‫‪‬‬
‫שלהם תיהיה שונה‪ .‬למשל‪ :‬אדם שהיה מעשן כל ימי חייו מחלותיו יהיו שונות מאשר אדם‬
‫שלא עישן בכל ימי חייו‪.‬‬

‫הגדרה לרפואה מדייקת ‪ -‬שיטה חדשה לטיפול במחלות ומניעתן‪ ,‬המביאה בחשבון את השונות‬
‫הקיימת בין בני אדם בהתייחס לגנטיקה‪ ,‬סביבת המחייה ואורחות החיים‪.‬‬
‫לפי המרצה‪ -‬שיטה חדשה אבל היא מתייחסת לשונות שקיימת בין אנשים לפי הגנטיקה שלהם ולפי‬
‫האירועים הסביבתיים שלהם‪.‬‬

‫מה זה גנטיקה‪ -‬הגנום האנושי הוא בעל ‪ 23‬כרומוזומים‪ ,‬שמורכבים מחומר שנקרא ‪ ,DNA‬גן הוא‬
‫קטע של ‪ DNA‬הקובע תכונה ביצור‪ .‬בגנום האנושי קיימים ‪ 20,000-25,0000‬גנים שונים‪ .‬מיפוי‬
‫הגנום האנושי‪ -‬פרויקט מחקר ענק בשיתוף בינלאומי‪.‬‬

‫‪ -DNA‬נראה כמו סליל‪ ,‬הסליל נראה כמו סולם‪ ,‬קיימים ‪ 3‬מיליארד זוגות של בסייסים שקובעים את‬
‫הקומבינציות ומבדילים בין אדם לאדם‪ ,‬אלו הם ההבדלים המולדים של בני האדם‪ ,‬נוסיף לכך שלא‬
‫רק שנולדנו שונים יש גם דברים שמעמיקים את השינוי שאלו הם גורמי הסביבה (עישון וכו')‪.‬‬
‫‪ 3‬מיליארד זוגות כאלה למפות אותם זה מורכב ביותר וגם יקר‪ ,‬העלות התחילה במאה מיליון דולר‬
‫(מבנה גנטי של בנאדם אחד)‪ ,‬בשנים הבאות התפתחה השיטה ובהתאם לכך גם ירדו המחירים וכיום‬
‫הם מתייצבים על ‪ 2000-200‬דולר‪.‬‬

‫(חוק מור‪ -‬אומר שעוצמת המחשבים תוכפל בכל שנה וחצי עד שנתיים)‪.‬‬

‫הבדלים בעלויות של הבדיקות‪:‬‬

‫מיפוי כלל הגנום‪ -‬יקר באופן יחסי‬ ‫‪‬‬
‫ניתן למפות גנים ספציפיים‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת פאנלים של גנים‪ -‬בדיקות מתמקדות המתבצעות במקרים של חשש למחלות או‬ ‫‪‬‬
‫למומים על בסיס גנטי‪.‬‬

‫פארמהקוגנומיקה‪-‬‬
‫פארמהגולוקיה‪ -‬מדע הרוקחות‪.‬‬
‫פארהמוגונימקה‪ -‬שילוב בין גנטיקה לתרופות‬

‫‪23‬‬
 ‫למה זה חשוב כל כך? כי גנים שונים יכולים לגרום להשפעה שונה של אותה תרופה ומטרתנו במדע‬
‫הזה היא להתאים את התרופות למטופלים‪ ,‬קיימים הבדלים בין סוגי מינון שמתאימים למטופל אחד‬
‫מהשני וככה ניתן לבחור את המינונים המתאימים‪.‬‬

‫סמנים גנטיים ותרופות‪:‬‬

‫לפארמקגינומיקה תפקיד חשוב בזיהוי אוכלוסיות מגיבות ולא מגיבות לתרופות‪ ,‬מניעת תופעות לוואי‪,‬‬
‫התאמת מינון התרופות באופן אופטימלי‪ ,‬כל אלו ניתן לצפות כשיודעים איך אדם מגיב לתרופה‪.‬‬
‫תרופות עשויות להשפיע בהתאם לסמנים הגנטיים של האדם‪.‬‬
‫כשיש ‪ 3‬מיליארד זוגות שצריך למפות ולזהות את הקשרים ביניהם ניתן לעשות זאת אך ורק באמצעי‬
‫ממוחשב‪ ,‬ואכן יש מערכות מידע שאלו הן תפקידן‪.‬‬

‫מערכות מידע מסייעות‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת מידע שפותחה על ידי ‪ -ASCO‬איגוד האונקולוגים האמריקאי‪:‬‬

‫היא אוספת נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של מטופלים במרפאות ומכונים אונקולוגים‬
‫בארצות הבית ובעולם‪ .‬מאפשרת לנתח נתונים ולהציג מידע לגבי יעילות טיפולים שונים בסוגי סרטן‬
‫שונים בעלי מאפיינים גנטיים וקליניים שונים‪ .‬המערכת עוזרת בהחלטות של הרופאים והמטופלים‬
‫(המטופל צריך לדעת מה סיכוי ההחלמה שלו לפי המבנה הגנטי שלו‪ ,‬זה נותן לו אינדיקציה על‬
‫הטיפול שהוא הולך לעבור)‪.‬‬

‫יתרונות הרפואה המותאמת אישית‪:‬‬

‫מסייעת במניעת מחלות‪ ,‬משפרת גילוי מחלות (היא יודעת אצל מי לחפש את המחלה בגלל המבנה‬
‫הגנטי שך האנשים)‪ ,‬מאפשרת לרשום תרופות מתאימות‪ ,‬מאפשרת להימנע מתרופות עם תופעות‬
‫לוואי‪ ,‬מפחיתה משך ניסויים קליניים ועשויה להוריד את העלויות של הטיפול התרופתי‪.‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫לא הכל אנחנו מבינים באופן מוחלט‪ ,‬גם אם יודעים על קשר בין מבנה גנטי של אדם למחלה מסוימת‬
‫זה לא אומר שאנחנו יודעים בוודאות מי יחלה במחלה ומי לא‪ ,‬יש עוד גורמים שיכולים לשנות את‬
‫הסיכוי של פרט לחלות במחלה‪ .‬יש מקרים שבהם זה לא גן אחד שאחראי על מחלה אלה שילוב של‬
‫גנים עד כדי תערובת מורכבת של כל מיני תכונות גנטיות שקשה מאוד לאחד אותם יחד ולהבין‬
‫תמונה כוללת‪ .‬לפעמים תגובות לטיפול מסוים יקרו רק אחרי שנים‪ ,‬לכן אם התחלנו מחקר היום‬
‫ואנחנו חודשים שטיפול מסוים למישהו בעל מבנה גנטי מסוים יהיה יותר יעיל‪ /‬מסוכן נדע את זה רק‬
‫עוד כמה שנים‪ .‬בנוסף לא הרבה רופאים מודעים למידע הזה ולכן אין שיתוף פעולה מלא‪ ,‬ובכלל יש‬
‫רגישות מאוד גדולה למידע גנטי על אדם‪ ,‬זה נחשב לסוד הסודות של אותו אדם‪.‬‬

‫יוזמת ‪ PMI‬של אובמה‪:‬‬

‫המטרה היא לשפר את ריפוי המחלות הכרוניות‪ ,‬הוא בנה שיתוף פעולה בין מוסדות מחקר בכדי‬
‫לשפר את הטיפול בסרטן ובמחלות כרוניות אחרות‪.‬‬

‫מטרות של ‪:PMI‬‬

‫למדוד את הסיכוי לפיתוח מחלות על פי פרמטרים גנטיים‪ ,‬לנבא את התגובות למחלות האלו וכמו‬
‫שהזכרנו לפני כן‪.‬‬

‫סוגיות אתיות‪:‬‬

‫‪24‬‬
‫למי מותר לראות את הפרופיל הגנטי של בנאדם אחרי שחקרנו אותו ומיפינו אותו? קשה להגדיר למי‬
‫מותר ולמי אסור בפרט שזה מידע מאוד אישי‪.‬‬

‫איך מגנים על המידע הזה?‬

‫איך למנוע אפליה על רקע גנטי במקום העבודה‪ ,‬בביטוח בריאות וחיים?‬

‫כיצד להשתמש במידע גנטי לשיפור איכות החיים?‬

‫סטנדרטים‪ ,‬קידוד ותפקוד שיתופי – אינטראופרביליות‪:‬‬

‫אינטראפורביליות‪ :‬היכולת של מרכיבים שונים של מערכת אחת או מערכות שונות לפעול בהצלחה‬
‫ביחד‪ .‬אופק היא הדוגמה הכי טובה לזה‪ .‬מערכות מידע שונות זו מזו נותנות תוצר אחד ומשותף‪.‬‬

‫דוגמאות מעולמות אחרים‪ -‬פעם מי שרצה כסף היה הולך לבנק ומושך מזומנים‪ ,‬ואז הבנקים שמו‬
‫כספומטים בקירות‪ ,‬אבל רק של הבנקים הספציפיים הללו‪ ,‬בהמשך הוקמו כספומטים לכולם‪.‬‬

‫תפקוד שיתופי במערכת הבריאות‪:‬‬

‫במערכת הבריאות‪ :‬נתונים מאותו סוג‪ ,‬שמקורם במערכות מידע שונות יכולים להיות‪:‬‬

‫מועברים‬ ‫‪‬‬
‫מואחדים עם נתונים נוספים‬ ‫‪‬‬
‫מפוענחים‬ ‫‪‬‬
‫ונצפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימים המון הבדלים במערכות מידע במערכת הבריאות‪ ,‬אנחנו רוצים שהמערכות יתקשרו ביניהם‪,‬‬
‫שיהיה ניתן לקרוא את הנתונים האלו ולשים אותם על גרף אחד‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫טופס ‪ -17‬קיבלתי במקום אחד כרטיס לעשות משהו במקום אחר שלא קשורים‪ ,‬יש אפשרות‬ ‫‪‬‬
‫להעביר טופס ‪ 17‬באמצעים ממוחשבים‪ ,‬זה בדיוק שיתוף‪.‬‬
‫העברת מטופל בין בתי החולים‪ -‬חולה שהיה בבית חולים כללי ועובר לבית חולים שיקומי עם‬ ‫‪‬‬
‫כל הנתונים הרפואיים שלו‪.‬‬
‫העברת מטופל בין מחלקות בבתי החולים‪ -‬אנחנו רוצים שהוא יעבור עם כל הנתונים שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבוטחי הקופות במלחמת לבנון השנייה‪ -‬מיליון אנשים עזבו את הבית שלהם ועברו לגור‬ ‫‪‬‬
‫במקומות אחרים (כמו סבתא פנינה שבאה אלינו)‪ ,‬אנשים נעלמו ממקום העבודה‪ ,‬עברו‬
‫שבועיים והם היו צריכים מרשמים קבועים עבור המחלה שלהם‪ .‬במלחמה הובן הצורך לייצר‬
‫מערכת מידע שתדע לקשר בין מערכת המידע במקום א' לבין מקום ב'‪.‬‬
‫העברת מטופל בין קופות החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבלת טיפול רפואי בעת נסיעה לחו"ל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות התפקוד השיתופי‪:‬‬

‫רצף טיפולי‪ ,‬חיסכון‪ -‬צמצום ביצוע של בדיקות מיותרות‪ ,‬מניעת טעויות (יש ידע על רגישויות)‪,‬‬
‫תקשורת בין רפואה ראשונית ומקצועית‪ ,‬איסוף מדדי איכות‪ ,‬מאפשר איגום (קישור) נתונים ממקורות‬
‫שונים לצורכי ניהול ‪.‬‬

‫מכשולים לתפקוד שיתופי‪:‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫‪25‬‬
 ‫מגדר‪ -‬אנחנו מסמנים בטופס זכר‪ /‬נקבה אבל במערכת בדרך כלל זה נשמר בקוד‪ ,‬קוד ‪ 1‬או קוד ‪.2‬‬
‫במערכת אחת זכר יכול להופיע כ‪ 0‬ונקבה זה ‪ 1‬ובמערכת שניה ‪ 0‬זה נקבה ו‪ 1‬זה זכר‪.‬‬

‫איך מונעים את המכשולים לתפקוד מידע שיתופי‪:‬‬

‫שיטת הקידוד תיהיה אותה שיטה‬ ‫‪.1‬‬
‫פורמט העברה‪ -‬הנתון יהיה באותו מקום בכל המערכות שנדע איפה לחפש אותו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ממשק‪ -‬צריך דרך להעביר את הנתונים ממערכת למערכת‪ ,‬שיהיו קשורות אחת לשניה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צריך ארכיטקטורה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אבטחת מידע‪ -‬במקום אחד אומרים שרק לרופאים מותר לראות במקום אחר גם לאחיות‬ ‫‪.5‬‬
‫מותר לראות‪ ,‬צריך לדאוג לפתור את כל סוגיות האבטחת מידע‪.‬‬

‫תפקוד שיתופי‪ -‬רשתות מידע בריאותי‪:‬‬

‫החלפה‪ /‬העברה של מידע רפואי בין גורמים שונים‪:‬‬
‫‪ -HIE‬באנלית החלפה או העברה של מידע בין גורמים שונים‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגי רשתות‪:‬‬
‫רשת ארגונית‪ -‬למשל כללית‪ ,‬של ארגון אחד‬ ‫‪.1‬‬
‫רשת אזורית‪ -‬כמו בארה"ב‪ ,‬אנו רוצים לשתף בין מדינת ניו יורק למדינת קליפורניה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רשת ארצית‪ -‬מדינה שלמה‪ ,‬למשל‪ :‬אופק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫יתרונות רשת מידע ארגונית‪ -‬רשת של מידע בתוך האירגון‪:‬‬

‫‪ ‬מאפשרת ריכוז מידע ביישום יחיד "רשומה ממוחשבת"‪ -‬מערכת מידע אחת שמחזיקה את‬
‫המידע על המטופלים‪ ,‬זה מתאפשר כי כל המחלקות מחוברות לאותה רשת‪.‬‬
‫‪ ‬מייעל טיפול רפואי‬
‫‪ ‬מונע בזבוז ובדיקות מיותרות‬
‫‪ ‬מונע טעויות‬
‫הכרחי למדידת תפוקות‪/‬איכות‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות רשת אזורית‪/‬לאומית‪ -‬רשת רחבה‪:‬‬

‫‪ ‬מקל על הפניית מטופלים‪ -‬דוגמה‪ :‬הסיפור של מלחמת לבנון השנייה בה מטופלים זזו‬
‫ממקום למקום וניתן לתת להם רצף טיפולי‪.‬‬
‫מאפשר למטופלים מעבר בין גורמים מטפלים‪/‬מבטחים שונים‪ ,‬מטופל שרוצה להחליף‬ ‫‪‬‬
‫רופא משפחה יכול לעשות זאת כי הרופא החדש יקבל את כל המידע אודותיו כי קיימת רשת כזאת‪.‬‬

‫ארכיטקטורה של רשתות מידע רפואי‪:‬‬

‫רשת מרכזית‪ -‬השרת והנתונים נמצאים במקום אחד וכל האתרים מתחברים לאותו מקום‪ .‬למשל‪:‬‬
‫בבית חולים יש מצב שהרשומה הרפואית הממוחשבת של בית החולים תהיה ממוקמת בשרת אחד‬
‫בבית החולים ובסיס נתונים אחד‪.‬‬
‫רשת מבוזרת‪ -‬אומרת שיש כמה שרתים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בתי חולים שונים שלכל אחד יש את השרת שלו‪,‬‬
‫המשתמשים של אותו בית חולים קשורים לשרת שלו אבל יש החלפת מידע בין שרתים וכך יכול‬
‫משתמש בבית חולים אחד לראות נתונים מבית חולים אחר‪.‬‬

‫מאפיינים בארכיטקטורת רשתות מידע רפואי‬

‫רשת מרכזית‪ -‬הנתונים במאגר אחד במרכז‪ .‬שאילתה‪ :‬ישאלו את השאלה רק במאגר הנתונים‬
‫המרכזי‪ .‬דוגמה‪ :‬למכבי יש רשת מרכזית אחת‪.‬‬
‫רשת מבוזרת‪ -‬הנתונים מפוזרים במערכות קצה‪ ,‬שאילתה‪ :‬ישאל שאלה ובאופן מסובך השאלה‬
‫תעבור בכל בסיסי הנתונים ולאסוף את התשובה לתשובה אחת‪ .‬דוגמה היא אופק‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫מודל משולב‪ -‬יש כמה מאגרים‪ ,‬לא בכל מקום אבל יש יותר מאחד‪ ,‬שאילתה‪ :‬שמישהו שואל שאלה‬
‫מערכת מרכזית השאלה תלך למקום אחד כשמישהו שואל את אותה שאלה במערכת מבוזרת‬
‫השאלה תלך לכל המרפאות ובמערכת משולבת השאילתה תלך רק למקומות שיש בהם שרת‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬כללית‪ ,‬המודל הוא משולב‪ ,‬לחלקים של המרפאות יש שרת אחד אבל לא בית חולים יש שרת‬
‫משלו‪.‬‬

‫שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל‪:‬‬

‫מערכות המידע הרפואיות הקימות הן נפרדות ולא מאפשרות תמונה כולל של נתוני מטופל אחד‪ .‬זה‬
‫המצב שהיה עד לא מזמן‪ .‬משנת ‪ 2000‬הקימו את מערכת אופק‪ ,‬היא אומנם נולדה בכללית‪ ,‬שהיו‬
‫בה ‪ 14‬בתי חולים ו‪ 1400‬מרפאות וכולם היו מחוברים למערכת אחת שידעה לתת את התמונה של‬
‫המטופל‪ .‬אבל רק את התמונה שנאגרה בנתונים של הכללית‪ ,‬לא מחוצה לה‪ .‬די מהר הצטרפו שיבא‬
‫ורמב"ם והתחברו לרשת הזו‪ ,‬מאוחר יותר הצטרף גם וולפסון וזה אמר שברשת אחת אפשר לראות‬
‫את כל הנתונים‪ .‬המדינה אחרי כמה שנים החליטה להפוך את הרשת לרשת לאומית ואז התחברו‬
‫אליה כל הבתי חולים הכללים במדינה‪ .‬וכיום גם הקופות וצה"ל מחוברים לרשת‪.‬‬

‫לא צריך שהכל יהיה באופק‪ ,‬הגדירו מה כן צריך להיות שם‪:‬‬

‫מידע דמוגרפי‪ -‬שם כתובת וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הביקורים‪ -‬כל הביקורים שהייתי בהם‪ ,‬אצל רופא משפחה ומקצועי‪ ,‬ביקורים במיון ובבתי‬ ‫‪‬‬
‫חולים וכו'‪.‬‬
‫אבחנות שרשומות אצלי בתיק‪ -‬בקופה רשומות האבחנות הכרוניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התרופות הקבועות שאני מקבל‪ -‬יש הגדרה לתרופה קבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה האלרגיות שלי‪ -‬יש תרופות שאנשים רגישים אליהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה הניתוחים והפעולות שעשיתי בבית החולים‬ ‫‪‬‬
‫מה תוצאות בדיקות המעבדה שלי לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקות דימות‪ -‬פיענוחים‪ ,‬סיכום של רדיולוג כלומר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקות פתולוגיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכום שחרור מאשפוז מבית החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תקנים וסטנדרטים במערכת הבריאות‪:‬‬

‫מאפשרת שיתקיים קשר בין מערכות שונות‪ ,‬ללא הסטנדרט הן היו מדברות בצורה אחרת ונותנות‬
‫אינפורמציה אחרת‪ .‬הסטנדרטים במערכת הבריאות מאפשרות תקשורת של מערכת מידע עם ציוד‪,‬‬
‫למשל‪ :‬מכשיר הנשמה או מוניטור שמציג מדדים בריאותיים של אדם‪ .‬מאפשר לאחסן את הנתונים‬
‫באותו פורמט זהה וזה מאפשר את העבודה בין המערכות‪.‬‬

‫מטרות הסטנדרטים‪:‬‬
‫מאפשרים לתקשורת נתונים‪ ,‬מילוני מונחים (מושגים‪ ,‬קידוד) אם לא היה סטנדרט וכל אחד היה כותב‬
‫בקוד שלו למיליון לא הייתה משמעות‪ ,‬לזהות חולים (במקומות מסוימים בעולם זיהוי של חולים נעשה‬
‫בכל אירגון בדרך שלו ‪ ,‬יש כאלו שמסתכלים על מספר ביטוח לאומי וכו וכתוצאה לא ניתן לחבר בין‬
‫השניים)‪ ,‬רישום נתונים ומידע קליני על חולה מסוים אם לא נעשה את זה בדרך סטנדרטית אחת אז‬
‫יהיו רישומים שונים על אותו אדם ולא יהיה ניתן לחבר ביניהם ולהסיק מסקנות לגביו‪ ,‬רשומה‬
‫ממוחשבת בנויה מכך שהקודים אצלה הם אחידים (למחלה מסוימת יהיה קוד מסוים)‪ ,‬העברה של‬
‫תמונות (הרבה פעמים מעבירים תמונה והמערכת לא יודעת לקרוא את התמונה הזו‪ ,‬אז כשמעבירים‬
‫תמונה במערכת הבריאות צריך שהתמונה תעבור באופן אחיד לא רק בפורמט אלא גם משהו שמעבד‬
‫ושומר את האיכויות של התמונה)‪ ,‬רישום של אותות ומדדים גופניים‪ ,‬תמיכה בהחלטות ואבטחת‬
‫מידע‪.‬‬

‫מי משתמש בסטנדרים במערכת הבריאות‪:‬‬

‫‪27‬‬
 ‫ספקי מערכות מידע‬ ‫‪‬‬
‫קופות חולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתי חולים‬ ‫‪‬‬
‫חברות ביטוח‬ ‫‪‬‬
‫רשויות ומשרדי הבריאות‬ ‫‪‬‬
‫לקוחות‬ ‫‪‬‬

‫‪ - HL7‬מוכר כגוף האחראי לפיתוח תקני העברת מידע רפואי‪ ,‬קליני‪ ,‬מעבדתי וניהולי במערכות מידע‪,‬‬
‫זהו גוף התנדבותי‪ .‬זהו תקן להעברת מידע במערכת הבריאות‪.‬‬
‫הוא קובע סטנדרטים גם למנהל (קודים של פעולות בכדי לחייב)‪ ,‬גם קליניים וגם תוצאות של בדיקות‬
‫מעבדה‪ .‬אבל השימוש הכי חשוב שלו זה מכשירים רפואיים שזה מוניטורים וכו'‪.‬‬

‫‪ - EDI‬תקן להעברת מידע שהוא לא מידע קליני (לצורכי טיפול אלא לצורכי אדמיניסטרציה)‪ ,‬מערכת‬
‫הבריאות משתמשת בו לתביעות כספיות‪ ,‬דיווח לרשויות‪.‬‬

‫‪ – HIPPA‬זהו סטנדרט אמריקאי שמדבר על אבטחת מידע בעיקר‪ .‬זהו הסמן הימני העולמי בתחום‬
‫של אבטחת מידע‪ ,‬איך מעבירים נתונים איך מקודדים אותם ועוד‪ ,‬בישראל הוא לא אומץ באופן רשמי‬
‫אבל עדין משתדלים להסתכל עליו‪.‬‬

‫‪ - DICOM‬תקן המשמש להעברת תמונות מכל מערכת דימות דיגיטלית‪ :‬אולטרסאונד‪ ,‬רנטגן‪CT, ,‬‬
‫‪ . MRI‬הוא קובע תקנים שאסור לאבד איכות (כלומר לשמור על רזולוציה גבוהה)‪ ,‬מבנה קבצים‪ ,‬שיטת‬
‫העברה בין מכשירים‪.‬‬

‫מי יוצר סטנדרטים‪:‬‬

‫דעת קהל וכוחות השוק‬ ‫‪‬‬
‫גופי ממשל‬ ‫‪‬‬
‫ארגונים התנדבותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אירגוניים בינלאומיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שיטות קידוד במערכת הבריאות‪:‬‬

‫לקידוד במערכת הבריאות יש חשיבות‪ ,‬מזה קידוד? לארגן את המידע ברפואה באמצעות קודים שכל‬
‫קוד מסמל ביטוי‪ ,‬למשל‪ :‬זכר ונקבה אם נחליט ש‪ 1‬זה זכר ו‪ 0‬זה נקבה אז זה קוד! אין צורך לרשום‬
‫זכר או נקבה‪ .‬קידוד רפואי בפרט זה קוד של מספרים ואותיות לסוגים שונים של מידע רפואי‪ ,‬למשל‬
‫יש קוד לאבחנה מסוימת ולתרופה מסוימת וכו'‪.‬‬
‫מדוע טוב לקודד? המידע נשמר ככה בצורה אחידה לגמרי‪.‬‬

‫איזה מידע יש ברפואה‪:‬‬

‫מידע שהוא טקסט חופשי‪ -‬כמו סיפור‬ ‫‪‬‬
‫מידע של ביטוי מקובל‪ ,‬למשל אוטם שריר הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפעמים ברפואה הרבה משתמשים בראשי תיבות‪ ,‬כמו במ"פ (בלי ממצא פתולוגי)‬ ‫‪‬‬
‫יש גם מידע מקודד בבריאות‪ ,‬ניתן לשים קוד לשם של האבחנה‪ /‬טיפול‪ ,‬לרשום את הזמן‬ ‫‪‬‬
‫באופן אחיד‪ .‬איזה דברים מקודדים‪ :‬זמן‪ ,‬כמות‪ ,‬סוג אירוע‪ ,‬תדירות ועוד‪.‬‬

‫מטרה‪ -‬אם נרשום בצורה אחידה גם המחשב יבין את זה בצורה אחידה ומדויקת‪ .‬אם למשל רושמים‬
‫זמן בסטנדרט מסוים אי אפשר להתבלבל ולקרוא אותו בצורה אחרת‪ .‬בנוסף הוא עוזר בתפקוד‬
‫שיתופי‪.‬‬

‫דרישות מידע בטיפול רפואי‪:‬‬

‫‪28‬‬
 ‫רוצים שכל המידע יהיה זמין‪ ,‬אמין וספציפי‪.‬‬

‫‪ :ICD‬מונח מרכזי בקידוד רפואי‪:‬‬

‫בארץ עובדים עם ‪ ICD-9-CM‬המעבר מסטנדרט אחד לשני הוא מורכב ביותר‪ .‬מה השימושים? אפשר‬
‫לעשות דיווחים בינלאומיים על תחלואה ועל תמותה‪ .‬מאוד חשוב התפרצות של מחלות בינלאומיות‪,‬‬
‫אם אין ראייה בינלאומית מלאה לא ניתן להבין בכלל מה קרה בעולם‪ ,‬הסטנדרט הזה נותן אפשרות‬
‫למבט בינלאומי‪ .‬כל הדיווחים לרשויות מתבססים על הסטנדרט הזה‪.‬‬

‫שיטה מקבילה ל‪ ICD 10 -‬היא ‪ :SNOWMED-CT‬נוצרה תחילה כמערכת קידוד לממצאים פתולוגים‬
‫היא אומצה על ידי ממשלת בריטניה כמערכת קידוד כוללנית‪.‬‬

‫בישראל בעתיד חלק מהנושאים משתמשים ב‪ ICD10 -‬וחלק משתמשים ב ‪ .SNOWMED‬בבית חולים‬
‫הקידוד יהיה ‪ ICD 10‬ובקידוד במידע הרפואי ברשומה הממוחשבת יעשה ב‪.SNOWMED -‬‬

‫‪29‬‬