‫‪1‬‬

‫סמיכת גאולה לתפילה‬

‫פתיחה‬
‫בגמרא עולה דיון לגבי היחס בין קש לבין תפילת שמונה עשרה‪.‬‬
‫רבי יוחנן – סבר שיש להגיד את קש קודם‪.‬‬
‫רבי יהושע בן לוי – סבר שיש להגיד את קש לאחר התפילה‪.‬‬
‫הגמרא מציעה שתי דרכים להבין את המחלוקת‪ ,‬בסברא או ב"מקרא"‪.‬‬
‫אך יש פערים בכל חלק וחלק בגמרא‪:‬‬
‫בהצגת המחלוקת בהתחלה – נאמר שרבי יוחנן סובר שיש לסמוך את קש לתפילה‬ ‫‪)1‬‬
‫(ולכאורה לא מצוין בכלל אם קש צריכה להיות קודם) ורבי יהושע בין לוי עונה לו שיש‬
‫להגיד את קש לאחר התפילה‪.‬‬
‫במחלוקת בסברה – נשמע כאילו כל המחלוקת היא האם יש לסמוך גאולה לתפילה או‬ ‫‪)2‬‬
‫לא‬
‫במחלוקת מהפסוק – נשמע כאילו כל המחלוקת היא מה מגיע קודם‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫בדין סמיכה לגאולה קיום‬

‫בהמשך‪ ,‬הגמרא שואלת מדוע אם כן ניתן "השכיבנו" והיא עונה על זה שגם חלק זה הוא המשך‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫תוספות שואל על כך‪ ,‬מדוע אם כן‪ ,‬מותר להגיד את כל התוספות שאנו מסופים כיום בין גאולה‬
‫לתפילה‪ .‬בזמנו היה מנהג לאנשי קהילות חול להוסיף תפילה‪ ,‬וגם אנחנו מוספים קידש‪ .‬ועלה‬
‫השאלה מדוע שהדבר יהיה מותר‪ .‬תוספות עונה על כך בשתי תירוצים‪.‬‬
‫מדובר ב"גאולה אריכתה" המשך של דברי הגאולה שנאמרו קודם לכן‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫רבי אברהם גאון (מופיע בתוספות) – טוען שלא צריך לסמוך גאולה לתפילה‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫‪)2‬‬
‫בשיטתו אינה משום שלהלכה הולכים כשיטת רבי יהושע אלא משום שתפילת ערבית‬
‫רשות‪ .‬למעשה‪ ,‬רב אברהם גאון סבר שכל מחלוקת זו היא רק למאן דבר תפילת "ערבית‬
‫חובה"‬
‫נציין שהתוספות לא הסכימו כלל עם רב אברהם גאון וסברו שמדובר בשתי שאלות שאינן‬
‫קשורות אחת לשניה‪.‬‬
‫בעיקר השיעור נעסוק במחלוקת תוספות רב אברהם גאון‪.‬‬

‫חקירה בסמיכת גאולה לתפילה‬

‫יש לחקור בדין סמיכת גאולה לתפילה מי העיקר‪:‬‬
‫האם התפילה היא העיקר‬ ‫‪)1‬‬
‫או שהעיקר הוא הגאולה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪" 1‬את חטאי אני מזכיר היום" לא נכחתי היום בישיבה ובשל כך הסיכום נעשה בצורה שונה ויותר מתומצתת‪ .‬אני גם‬
‫לא מתחייב שכל הדברים שנאמרים כאן הם אמת‪.‬‬
‫הנפקא מינה תוכל להתגלות רק כאשר נבטל את אחד המרכיבים מדאורייתא‪ .‬למשל אם נניח‬
‫שהגאולה עליה הגמרא מדברת היא רק דרך קריאת קש‪ ,‬ונמצא מקום שאין בו חיוב קש‬
‫מדאורייתא‪ .‬אם עדיין יהיה צורך בלסמוך גאולה לתפילה סימן שהעיקר הוא התפילה‪ ,‬אם הדין‬
‫יהיה שאין יותר צורך בסמיכה נדע שהעיקר נסוב סביב הגאולה‪ ,‬קריאת שמע‪.‬‬

‫סיפור רבי‬ ‫‪.1‬‬

‫בגמרא בדף יג‪ :‬נאמר כי יש לחזור ולגמור את קש אם אמר רק פסוק ראשון שלה‪.‬‬
‫הראה סובר שיש לחזור ולומר גם את הברכות של קש‪ .‬נציין שיש בזה חידוש משום שברור‬
‫שמהפסוק הראשון יוצאים ידי חובה מדאורייתא‪ .‬אם כן הראה פוסק שאפילו מדרבנן אפשר להגיד‬
‫ברכות‪.‬‬
‫הראה נותן גם מקרה נוסף לכך‪ ,‬בזמן שעד לא יצאו הכוכבים‪ .‬הסיבה של הראה היא משום שצריך‬
‫עדיין לסמוך גאולה לתפילה‪.‬‬
‫רב אחיי חולק על הראה וסובר שאין כל סיבה שיהיה מותר להגיד את ברכות שמע אם החיוב הוא‬
‫לא מדאורייתא‪.‬‬
‫אחד הדרכים להסביר את המחלוקת היא בחקירה שלנו‪ .‬האם יש קיום של סמיכת גאולה לתפילה‬
‫אפילו אם אין חיוב קש מדאורייתא‪.‬‬
‫ברא"ה – מפורש שכן שהרי עדיין מברך את הברכות (והעיקר הוא בתפילה)‬
‫‪2‬‬
‫ברב אחי – ניתן להתלבט אך נראה שהאפשרות הסבירה ביותר היא שהוא באמת סובר שלא‪.‬‬

‫חשש רב אשי (ופרשנות הקהילות יעקוב)‬ ‫‪.2‬‬

‫מסופר בגמרא שמר בר רב אשי הבין שהוא לא כיוון מספיק בתפילה ולכן התפלל בבית בשנית‪.‬‬
‫ההבנה הפשוטה היא ככל הנראה שרב אשי פשוט התפלל תפילת נדבה‪ .‬בהבנ זו אין כל קשר בין‬
‫הסיפור שלנו לחקירה‪.‬‬
‫הקהילות יעקוב סבר שרב אשי בכלל לא יצא ידי חובת תפילה אם הוא התפלל ללא כוונה‪ .‬מדוע‬
‫אם כן הוא התפלל עם הציבור? הקהילות יעקוב מסביר שזה משום שהיה עליו לסמוך גאולה‬
‫לתפילה‪ .‬ואם כן לפי הקהילות יעקוב העיקר הוא בקש‪.‬‬

‫חידוש בתפילה‬ ‫‪.3‬‬

‫רבנו יונה טוען שאפילו שיש את הדין שמותר להתפלל בשנית רק אם מחדשים משהו בתפילה‪,‬‬
‫אם החידוש הוא רק בסמיכת גאולה לתפילה יתפלל בשנית‪ .‬ונראה מדבריו שהעיקר הוא דווקא‬
‫בתפילה ולא בקריאת שמע‪.‬‬

‫האור זרוע‬ ‫‪.4‬‬

‫האור זרוע מביא את סברת רבנו חיים שאפילו שלאחר שלוש שעות ראשונות נגמר זמן קריאת‬
‫שמע יש לברך את ברכות שמע אפילו בשעה הרביעית משום שעדיין יש את החיוב לסמיכת גאולה‬
‫‪3‬‬
‫לתפילה‪ .‬ולכאורה עולה מדבריו שהעיקר הוא התפילה‪.‬‬

‫‪ 2‬נציין שהרמא פסק שבקריאת שמע קטן יש להגיד ברוך של כבוד מלכותו‪ .‬ליתר בטחון כדאי למקרה שקש המקורית‬
‫לא תהיה בזמן‪.‬‬
‫והגרא חלק על כך שסבר שממש אסור לעשות כך משום שאז לא יסמוך גאולה לתפילה‪.‬‬
‫(רבי עקיבא איגר פסק שיש להתנות על כך)‬
‫‪ 3‬השיעור לא נגמר כאן‪ ,‬הרב חקר במקורות לדין סמיכת גאולה לתפילה גם לאיזה כיוון הם מושכים ולבסוף חקר גם‬
‫בשיטת רבנו יונה שנתן שתי סברות לסיבה שיש כזה דין( הטעם הראשון היה להראות שאנחנו עדיין עבדים של ה'‬
‫והטעם השני היה להראות שיש לנו בטחון מלא בה' שכך שאנחנו מבקשים ממנו)‪ .‬אך מה שנכתב בסיכום היה נראה‬
‫לי כמו גוף השיעור‪.‬‬
 ‫‪4‬‬
‫ציטוט וחיזוק‬
‫"המוסר אינו תורה המלמדת אותנו איך להיות מאושרים‪ ,‬אלא איך להיות ראויים לאושר‪".‬‬
‫(קאנט)‬

‫‪ 4‬אגב‪ ,‬בגלל שאני מצטט הרבה פעמים אנשים בעלי דת שונה משלנו‪ ,‬אני משתדל שהקטע של הציטוט וחיזוק יהיה‬
‫בדף נפרד‪.‬‬
‫בכך למעשה‪ ,‬הציטוטים אינם חלק מהשיעור או מהסיכום בשום מובן‪ .‬נראלי שככה הדבר יכול להעשות בצורה‬
‫ראויה‪.‬‬