‫מחשבת הרמב"ם )‪(6‬‬

‫‪www.ybm.org.il‬‬

‫‪‬‬

‫עידו פכטר‬

‫פתיחה‬
‫בפינתנו הקודמת הזכרנו את המושג פרדס המופיע כמעט מבלי משים בהלכות תלמוד תורה‪ .‬מה‬
‫משמעות מושג זה? הרמב"ם מגלה זאת לאחר כמה פרקים בהלכות יסודי התורה‪ ,‬בהם עסק בביאור‬
‫מערכות הטבע ומה שמעבר לו )פרק ד‪ ,‬הלכה יג(‪:‬‬

‫ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו ‪ 1‬הם שחכמים הראשונים קוראין אותו‬
‫פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס‪ ,‬ואע"פ שגדולי ישראל היו‪ ,‬וחכמים גדולים היו‪,‬‬
‫לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין‪ .‬ואני אומר שאין ראוי לטייל‬
‫בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר‪ ,‬ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא‬
‫בהם משאר המצות‪...‬‬
‫הרמב"ם כותב זאת לאחר עיסוק די נרחב במצוות ידיעת ה' ופרטיה )פ"א(‪ .‬הוא תיאר במהלך ארבעת‬
‫פרקים אלה את מבנה מערכות הטבע )פ"ג‪ ,‬פ"ד(‪ ,‬ותלה את ידיעתם באהבה ויראה שיש לנו להפנות כלפי‬
‫הא‪-‬ל )פ"ב(‪ .‬רק באמצעות הכרה זו האדם יוכל לכונן יחס נכון כלפי הא‪-‬ל השלם מכל שלמות‪.‬‬
‫כפי שראינו בפינה הקודמת‪ ,‬לימודים אלה נכללים במונח גמרא‪ .‬מדוע? כי מדובר כאן על חכמה‬
‫שתלויה בהתבוננות והבנה יוצרת של השכל )שכל נקנה(‪ ,‬ולא כזאת המסתפקת רק בשינון וחזרה )שכל‬
‫‪2‬‬
‫היולאני(‪ .‬את לימוד התלמוד והפרדס הרמב"ם מכנה 'עיקר' שפירושו הוא עקרון כללי או יסוד מנחה‪,‬‬
‫אלא שבלימוד התלמוד זה מוסב על דרכי התפתחותה של תורה שבע"פ ואילו בלימודי הפרדס זה מוסב‬
‫על מעשה בראשית ומעשה מרכבה‪ .‬בידיעת עיקרי התורה האדם מכוון את שכלו לפי דעת התורה ויודע‬
‫כיצד לחדש הלכות בהתאם לכך‪ ,‬ואילו בידיעת עיקרי הפרדס האדם משיג את הקב"ה ומתדבק בו‪ .‬אלה‬
‫יחד מהווים את תכני השכל הנקנה באדם‪ ,‬אשר מביאים להישארות הנפש‪ ,‬כפי שהרחבנו בפינות‬
‫הקודמות‪.‬‬

‫דבר גדול ודבר קטן‬

‫למרות שבהלכות תלמוד תורה הרמב"ם הביא את שלושת התחומים הללו בשווה‪ ,‬נראה די בבירור‬
‫ממקומות אחרים כי הוא הבדיל בין מדרגתם‪ .‬בסוף הלכות תשובה )פרק י( הרמב"ם דן במדרגה הגבוהה‬
‫ביותר בעבודת ה'‪ ,‬היא מדרגת העובד מאהבה‪ .‬כיאה להלכות החותמות את ספר 'המדע' הוא טוען כי‬
‫אהבת האדם לבוראו תלויה בדעה שידעהו "ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה‬
‫הרבה" )הלכה ו(‪ .‬מהן א"כ אותן ידיעות המודיעות לאדם את קונו? הרמב"ם עונה )סוף הלכה ו(‪:‬‬

‫‪...‬לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו‬
‫כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה‪.‬‬

‫‪ .1‬ידיעת הא‪-‬ל‪ ,‬לא להעלות על הדעת שיש א‪-‬ל אחר‪ ,‬ייחוד הא‪-‬ל‪ ,‬אהבת הא‪-‬ל ויראת הא‪-‬ל‪.‬‬
‫‪ .2‬על המונח עיקר במשמעות של יסוד אמוני הכרחי )‪ ,(Dogma‬המאפיין את י"ג העיקרים המנוסחים בהקדמה לפרק‬
‫חלק‪ ,‬נרחיב בפינות הבאות בדיוננו על העיקרים‪.‬‬

‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫‪1‬‬

‫מחשבת הרמב"ם )‪(6‬‬
‫נשים לב‪ ,‬הרמב"ם מציין בסוף דבריו להלכות יסודי התורה‪ ,‬שם הוא דיבר כמעט אך ורק על הפרדס‪,‬‬
‫ואילו את הנאמר בהלכות תלמוד תורה אין הוא מזכיר כלל! מדוע? וכי אין התורה מודיעה לו לאדם את‬
‫קונו?‬
‫דומה שהתשובה לכך טמונה בהמשך ההלכה שהבאנו מהלכות יסודי התורה )שם‪ ,‬ד‪ ,‬יג(‪:‬‬

‫‪...‬ואע"פ שדברים אלו דבר קטן ‪ 3‬קראו אותן חכמים‪ ,‬שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה‬
‫מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא‪ ,‬אעפ"כ ראויין הן להקדימן‪ 4 ,‬שהן מיישבין דעתו‬
‫של אדם תחלה‪ ,‬ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה ליישוב העולם הזה כדי‬
‫לנחול חיי העולם הבא‪ ,‬ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב‬
‫קצר‪.‬‬
‫המקור לדברי הרמב"ם כאן הוא מה שנאמר על רבי יוחנן בן זכאי )סוכה כח ע"א( שלא הניח שום לימוד‬
‫שלא למד‪ ,‬וזה כולל "דבר גדול ודבר קטן"‪ .‬ומפרשת שם הגמרא‪ :‬דבר גדול‪ -‬מעשה מרכבה‪ ,‬דבר קטן‪-‬‬
‫הוויות דאביי ורבא‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הגמרא עצמה מכנה את לימודי התלמוד כדבר קטן לעומת לימודי‬
‫הפרדס שהם הדבר הגדול‪ 5 ,‬ומשמע כי לימוד התורה הנגלית נחות הוא מדרכי העיון בפרדס! ‪ 6‬הכיצד?‬
‫דומה שביאור הדברים הוא שלמרות שלימוד התלמוד מתאפיין בחשיבה יוצרת והבנה של עיקרים‪ ,‬הרי‬
‫שבסופו של דבר תוכנו פונה רק לרבדים המעשיים במציאות ולהנהגתה‪ .‬שהרי כך כתב הרמב"ם בהלכות‬
‫תלמוד תורה‪" :‬שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד‬
‫מפי השמועה"‪ ,‬דהיינו התכלית היא המעשה הרצוי ולא הידיעה‪ ,‬אלא שלקביעתו יש צורך בהבנת‬
‫עיקריה של התורה‪ .‬וזאת לא כמו העיון במעשה בראשית ומעשה מרכבה אשר שם התכלית היא עצם‬
‫הידיעה בקשר לאמיתות מציאותו של הקב"ה )ועל כך עוד נרחיב בהמשך(‪ .‬על כן‪ ,‬אם נבחן את תכני‬
‫הלימוד לפי מעלתם ביחס להשגת הבורא‪ ,‬כפי שעשה הרמב"ם בהלכות תשובה ובהלכות יסודי התורה‪,‬‬
‫לימוד התורה יקבל מקום משני ביחס לעיון בפרדס וזה האחרון יהיה העיקר‪ .‬אולם אם נבחן את אופני‬
‫הלימוד העיקריים לפי הליכי החשיבה המוציאים את שכלו של האדם לפועל‪ ,‬כפי שעשה הרמב"ם‬
‫בהלכות תלמוד תורה‪ ,‬לימוד התורה והעיון בפרדס יכללו גם יחד באותו לימוד‪.‬‬
‫יוצא שלימוד התלמוד הוא מעין דרגת ביניים בין השכל ההיולאני והנקנה‪ .‬מצד אחד הוא דורש חשיבה‬
‫יוצרת ומעמיקה‪ ,‬אך מאידך הידיעה אינה תכלית הלימוד אלא המעשה בלבד‪.‬‬

‫אז מהו בדיוק מעשה בראשית?‬

‫לאחר שעמדנו על היחס בין לימוד התלמוד ובין העיון בפרדס‪ ,‬נבוא עתה לברר מהם התכנים של פרדס‬
‫זה‪ .‬כאמור‪ ,‬כבר ציין הרמב"ם כי הפרדס הוא מה שנכלל בפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה‪.‬‬
‫בנקל נראה כי כוונת הרמב"ם היא לענייני הפיזיקה והמטאפיזיקה )לפי שדיבר שם על מבנה המציאות‬
‫הנגלית‪ ,‬ועל זאת גם שמעבר לה‪ ,‬כמלאכים וכד'‪ ,‬ראה בפתיחת דברינו(‪ .‬וכך חוזר הרמב"ם וכותב‬
‫בתחילת ספר 'מורה נבוכים' )פתיחה(‪:‬‬

‫לפי גירסת היפ"ש יש לקרוא זאת בחולם‪ ,‬במשמעות קטון‪ ,‬שכוונתו להציג דבר יחסי ולא מוחלט‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במסגרת המצומצמת שהוקצתה לנו לא נוכל להאריך מדוע לימוד התורה חייב להקדים את לימודי הפרדס‪ ,‬אך רק נפנה‬ ‫‪.4‬‬
‫לביאורו של הרב רבינוביץ' בפירוש יפ"ש‪ ,‬עי"ש‬
‫למרות שמעיון בפשט הגמרא אין זה הסבר כל כך פשוט שהרי בתחילתה הגמרא כבר אמרה "‪...‬שלא הניח מקרא‬ ‫‪.5‬‬
‫ומשנה‪ ,‬תלמוד‪ ,"...‬וא"כ היה צריך לפרש את הביטוי הוויות אביי ורבא באופן אחר‪ ,‬אך כנראה הרמב"ם בכל זאת הבין‬
‫זאת כפשוטו‪.‬‬
‫הרמב"ם כאן מזהה את העיון בפרדס כמקצוע שונה מלימוד התלמוד‪ ,‬אולם התפיסה הקבלית מורה אחרת‪ .‬לדעתה‪ ,‬כל‬ ‫‪.6‬‬
‫הפרדס כולו כלול בתוך התורה הנגלית עצמה שהיא היא דרכי גילויו של הא‪-‬ל בעולם )שמותיו של הקב"ה בלשון‬

‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫‪2‬‬

‫מחשבת הרמב"ם )‪(6‬‬
‫וכבר בארנו בחבורינו התלמודיים כללים מזה הענין והעירונו על ענינים רבים‪ ,‬וזכרנו בהם‬
‫שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע‪ ,‬ומעשה מרכבה הוא חכמת האלהות‪ ...‬ודע כי הענינים‬
‫הטבעיים גם כן אין ראוי לגלותם בלמד קצת התחלותיהם כפי מה שהם עליו בביאור‪ .‬וכבר‬
‫ידעת אמרם ז"ל ולא במעשה בראשית בשנים‪ .‬ואילו באר שום אדם הענינים ההם כלם‬
‫בספר יהיה כאלו דרשם לאלפים מבני אדם‪ .‬ולזה הביאו הענינים ההם גם כן בספרי‬
‫הנבואה במשלים ודברו בהם רז"ל בחידות ומשלים להמשך אחר דרך ספרי הקדש בעבור‬
‫שהם עניינים ביניהם ובין החכמה הא‪-‬להית קורבה גדולה והם ג"כ סודות מסודות החכמה‬
‫הא‪-‬להית‪ ...‬ולא תגיע החכמה הא‪-‬להית ההיא אלא אחר חכמת הטבע‪ ,‬כי חכמת הטבע‬
‫מצרנית לחכמת הא‪-‬להות‪ ,‬וקודמת לה בזמן הלמוד כמו שהתבאר למי שיעיין בזה‪ .‬ולזה‬
‫שם פתיחת ספרו יתברך במעשה בראשית אשר הוא חכמת הטבע כמו שבארנו‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬חכמת הטבע היא מעשה בראשית לדעת הרמב"ם‪ .‬דהיינו‪ ,‬ידיעת החוקים העומדים בתשתית‬
‫פעולתו של העולם הם אלו המביאים לידי שלמות האדם; אלו הם אשר מקנים לו את הישארות הנפש;‬
‫ואלו הם אשר עדיפים על פני לימוד התלמוד)!(‪ .‬מן הסתם‪ ,‬טענה זו תעלה תמיהה אצל רובנו‪ .‬וכי ידיעת‬
‫הפיזיקה‪ ,‬אשר את עיקריה כיום יודע כמעט כל בחור‪ ,‬היא תכלית הידיעה? ועוד‪ ,‬הרי כיום )כמו אז(‬
‫ישנם מומחים גדולים לפיזיקה אשר חכמתם הביאתם דווקא לידי כפירה ומינות ולא לדבקות בא‪-‬ל כפי‬
‫‪7‬‬
‫שטוען הרמב"ם?‬
‫שאלות אלה הביאו למבוכה לא קטנה ולדיונים לא מעטים בקרב נאמני הרמב"ם ושיטתו‪ ,‬והמעיין יוכל‬
‫למצוא מקצת מדבריהם בביבליוגרפיה הנתונה בסוף דברינו‪ ,‬אולם בכל זאת ברצוננו להציע הצעה אשר‬
‫אולי תוכל ליישב את דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫הרמב"ם ציין בסוף הקטע שהבאנו ממורה נבוכים כי "לזה שם פתיחת ספרו יתברך במעשה בראשית‬
‫אשר הוא חכמת הטבע‪ ."...‬כפי שכתב בעוד כמה מקומות‪ ,‬הרמב"ם ראה את חכמת הטבע לא כחכמה‬
‫עצמאית המנותקת מכל המועבר במסורת אלא ככזאת העומדת בזיקה לנאמר בפרקי הבריאה בתחילת‬
‫ספר בראשית‪ 8 .‬הרי בסופו של דבר‪ ,‬פשט הביטוי מעשה בראשית מכוון לאותם פרקים העוסקים‬
‫בהתהוותו של העולם‪ ,‬ועל זה אין חולק‪ .‬הרמב"ם רק הרחיב את הביטוי הזה אל מעבר לפרשנות‬
‫המקראית כך שיכלול את כל חכמת הטבע‪ .‬אשר על כן‪ ,‬ידיעותיו של האדם בחכמה זו נסמכות על שני‬
‫מקורות גם יחד‪ .‬מחד הוא משכיל בחכמת הטבע ובהכרתו ומאידך הוא מתבונן בפירוש פרקי הבריאה‬
‫בספר בראשית‪ .‬תכלית האדם המאמין היא לשלב בין שני מקורות אלו עד שיהיו תואמים זה לזה‪ .‬אין‬
‫אנו טוענים בזה שהתכלית מצויה בפירוש התורה בלבד‪ ,‬אולם בהחלט נראה לומר שקיימת זיקה בין‬
‫המקורות ואחד מפרה את השני‪ .‬ממילא‪ ,‬החשש מיציאה לידי מינות מתוך עיון בחוקי הבריאה יקטן‬
‫‪9‬‬
‫היות והתורה עצמה בפרקי הבריאה מלמדת על מציאותו של הבורא‪.‬‬

‫הרמב"ן בהקדמתו לתורה(‪ ,‬ולכן עיון בפרדס משמעו הוא עיון ברובד עמוק יותר של התורה‪ .‬מכאן כמובן צמחו אותם‬
‫ראשי תיבות מפורסמים למילה פרד"ס – פשט‪ ,‬ראיה‪ ,‬דרש וסוד )זוהר בהר קי ע"א(‪.‬‬
‫‪ .7‬ראה בעניין זה את ביקורתו של הרמח"ל בספרו שערי רמח"ל )מאמר הויכוח סימן קטז(‪" :‬ואם תאמר להוציא ידיעת‬
‫חכמה זאת מן חכמת הטבע‪ ,‬כמו שחשבו אחרים‪ ,‬לקרוא אל הטבעיות "מעשה בראשית" זה אינו ודאי‪ ,‬שהרי גם כופרי‬
‫ההשגחה התבוננו על הטבע‪ .‬אדרבא‪ ,‬הם האומרים ‪ -‬עולם כמנהגו נוהג והולך"‪ .‬ועיין עוד בשו"ת הריב"ש סימן מה‪.‬‬
‫‪ .8‬ראה דבריו בפירוש המשנה לחגיגה ב‪ ,‬א‪" :‬ושמע ממני אני מה שנתברר לי לפי דעתי ממה שעיינתי בו מדברי חכמים‪,‬‬
‫והוא‪ ,‬שהם מכנים במעשה בראשית למדעי הטבע המחקר בראשית הבריאה‪"...‬‬
‫‪ .9‬ניתן להוסיף לזאת את דבריו של הרמב"ם בהקדמה למשנה )מהדורת שילת‪ ,‬עמ' נב‪-‬נג( אשר זיהה את סתרי תורה עם‬
‫האגדות‪ ,‬וכלל את כולם במושג 'תורה'‪ .‬מעתה‪ ,‬נוכל לדייק יותר בדברינו לעיל בהערה ‪ 6‬ולומר כי אמנם העיסוק בפרדס‬
‫אינו חלק מלימוד התלמוד‪ ,‬אך הוא כן כלול ב'תורה'‪.‬‬

‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫‪3‬‬

‫מחשבת הרמב"ם )‪(6‬‬

‫נספח‪ :‬תגובת השו"ע לפסק הרמב"ם בעניין העיון בפרדס‬

‫מן הראוי לציין‪ ,‬שדברי הגמרא שציינו לעיל ופירושו של הרמב"ם למושג פרדס עוררו סערה לא קטנה‬
‫בקרב ראשונים ואחרונים‪ ,‬אשר ראו בלימוד התורה את תכלית האדם‪ .‬לכן‪ ,‬אלה פירשו את הגמרא באופן‬
‫אחר כך שההגדרה דבר קטן לא תהיה הגדרה קבועה אלא יחסית )וראה עוד בהרחבה פירוש הריטב"א‬
‫והר"ן לסוגיא שם(‪ .‬אחד מן המתנגדים הקשים שקמו לדברי הרמב"ם הוא נושא כליו‪ ,‬הכסף משנה‪ ,‬אשר‬
‫האריך בהשגתו שם תוך הבאת דעות הראשונים החולקים‪ ,‬עי"ש‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מאלף לראות כיצד ר"י‬
‫קארו בבואו לפסוק את ההלכה מהלכות תלמוד תורה בחיבורו שולחן ערוך‪ ,‬ערך את דברי הרמב"ם כך‬
‫שיתאימו לתפיסתו שלו ביחס ללימודי התלמוד והפרדס‪ .‬ולהלן ההשוואה‪:‬‬

‫שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו סעיף ד‬ ‫הלכות תלמוד תורה‪ ,‬הלכות יא‪-‬יב‬

‫חייב אדם לשלש למודו‪ ,‬שליש בתורה שבכתב‪,‬‬ ‫וחייב לשלש את זמן למידתו‪ ,‬שליש בתורה‬
‫דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה‪ ,‬דהיינו תורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬ושליש בתורה שבעל פה‪ ,‬ושליש יבין‬
‫שבעל פה‪ ,‬ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש‬ ‫וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר‬
‫בתלמוד‪ ,‬דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו‪,‬‬ ‫מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה‬
‫ויוציא דבר מתוך דבר‪ ,‬וידמה דבר לדבר וידון במדות‬ ‫נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות‬
‫שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות‬ ‫והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן‬
‫והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה‪ ,‬דברים‬ ‫מדברים שלמד מפי השמועה‪ ,‬וענין זה הוא‬
‫שלמד מפי השמועה‪.‬‬ ‫הנקרא גמרא‪.‬‬
‫כיצד? היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו כיצד‪ ,‬היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות‬
‫שלש שעות ביום ובתורה תשע‪ ,‬אותן התשע ביום וט' בתורה‪ ,‬קורא ג' מהם בתורה שבכתב‪ ,‬ובג'‬
‫קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש תורה שבעל פה‪ ,‬ובג' יבין דבר מתוך דבר‪.‬‬
‫בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן‬
‫בדעתו להבין דבר מדבר‪ ,‬ודברי קבלה בכלל‬
‫תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא‬
‫הן‪,‬‬
‫במה דברים אמורים‪ ,‬בתחילת לימודו של אדם‪ .‬אבל‬ ‫במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם‬
‫כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב‬ ‫אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא‬
‫ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה‪ ,‬יקרא בעתים‬ ‫ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה‬
‫מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה‪ ,‬כדי‬ ‫שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב‬
‫שלא ישכח דבר מדיני התורה‪ ,‬ויפנה כל ימיו לתלמוד‬ ‫ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי‬
‫בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו‪.‬‬ ‫דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי‬
‫רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו‪.‬‬

‫עיון בהלכות יורנו כי בסה"כ הפסקה הראשונה והשלישית שוות הן בין הרמב"ם ובין השו"ע‪ .‬אולם‬
‫כאמור‪ ,‬דבריו של הרמב"ם בפסקה השנייה ביחס לפרדס אשר הפריעו מאד לתפיסתו של ר"י קארו‪,‬‬
‫הזקיקו אותו לשנות את דברי הפסקה השנייה כולה כך שלא יכללו את עניין הפרדס‪.‬‬
‫מה עשה? נשים לב לשלבי עריכתו‪.‬‬

‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫‪4‬‬

‫מחשבת הרמב"ם )‪(6‬‬
‫תחילה הוא פירק לגורמים את דבריו של הרמב"ם בסוף ההלכה השניה‪ ,‬ולאחר מכן הוא העתיק כל אחד‬
‫מהם למקומו שלו בתחילת ההלכה‪ :‬את המשפט "דברי קבלה )=נביאים( בכלל תורה שבכתב הן"‬
‫שהובא שם‪ ,‬הוא הכניס להגדרת תורה שבכתב בתחילת דבריו )פסקה ראשונה( וכתב שהיא "הארבעה‬
‫ועשרים"‪ ,‬היינו הארבעה ועשרים ספרים של התנ"ך; את המשפט "ופירושן בכלל תורה שבעל פה" הוא‬
‫הכניס לתחילת ההלכה בפסקה הראשונה שם הוא כלל את "פירושי תורה שבכתב" בכלל התורה שבעל‬
‫פה; ואילו את דברי הרמב"ם על הפרדס‪ ,‬הוא השמיט לחלוטין‪ .‬כך‪ ,‬נוכל לומר‪ ,‬ר"י קארו השמיט את מה‬
‫שנגד להשקפת עולמו באופן אלגנטי‪ ,‬כך שגם מי שמכיר את הלכות הרמב"ם היטב לא ישים לב‬
‫להשמטה שחלה כאן‪.‬‬
‫את ההשמטה של השו"ע‪ ,‬משלים הרמ"א בהגהותיו‪:‬‬

‫ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא‪ ,‬משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם‪ ,‬ובזה יקנה‬
‫העולם הזה והעולם הבא‪ ,‬אבל לא בלמוד שאר חכמות‪ .‬ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר‬
‫חכמות‪ ,‬ובלבד שלא יהיו ספרי מינים‪ ,‬וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס‪ .‬ואין לאדם‬
‫‪10‬‬
‫לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין‪ ,‬והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות‪.‬‬
‫מאלף לראות בזה כיצד שיטתו ההלכתית של הרמב"ם ביחס לפרדס התגלגלה מאות בשנים אחריו‪.‬‬
‫לעומת הר"י קארו שהשמיט זאת‪ ,‬הרמ"א נשאר דווקא נאמן לדברי הרמב"ם אלא שהציגם באור אחר‬
‫לחלוטין‪ .‬אין הם עוד תכלית ידיעתו של האדם‪ ,‬כי אם דבר שבדיעבד – אשר ניתן לעשותו באקראי‪.‬‬

‫‪ .10‬על יחסו המורכב של הרמ"א ללימוד המדעים והפילוסופיה מחד‪ ,‬וללימוד הקבלה מאידך‪ ,‬יש ספרות רחבה‪ .‬המעיין‬
‫יוכל לטעום מזאת מעיון בשו"ת הרמ"א סימן ז‪.‬‬

‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫‪5‬‬