‫בס"ד‬

‫כתיבת כתובה לפני ואחרי השקיעה‬

‫א‪ .‬מנהג רבים מבני עדות המזרח לחתום על הכתובה תחת החופה‪ .‬במצב כזה‪ ,‬כמעט שלא מתעוררות שאלות לגבי חופה לפני‬
‫ואחרי השקיעה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מפסק הרמ"א בסימן ס"ו דייקו חלק מן הפוסקים האשכנזים‪ ,‬שראוי יותר לכתוב את הכתובה ולקבל קניין עוד‬
‫לפני החופה‪ ,‬משום שאם נוקטים שהכלונסאות הם החופה‪ ,‬אזי נמצא שלאחר הקידושין חלים גם הנישואין‪ ,‬והאישה שוהה‬
‫תחת בעלה בלא כתובה‪.‬‬
‫בספר "משפט הכתובה" הביא באריכות שגם האשכנזים בירושלים‪ ,‬ורבים מן הליטאים‪ ,‬נוהגים בזה לחתום תחת החופה‪.‬‬
‫ומי שחושש כנ"ל לכך ששוהה בלא כתובה‪ ,‬יקבל את הקניין עוד לפני החופה‪ ,‬אך את החתימה בפועל יחתמו תחת החופה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כאשר כך נוהגים לא מתעוררת בעיה של קודם השקיעה או אחריה‪ .‬והוסיף שם באריכות לשונו‪ ,‬שרק "רבנים קלילים"‬
‫הם שהנהיגו בכל החופות לחתום קודם לכן‪ ,‬משום שכך מסתדר טוב יותר למנהל האירוע או לצלם‪ ,‬ואינם מתחשבים בעיקר‬
‫ההלכה של חתימה תחת החופה‪.‬‬
‫אמנם במחילת כבודו (וכך שמעתי שהעיר גם הרב יעקב אריאל)‪ ,‬לא פעם החתימה המוקדמת באה כדי להימנע מאריכות‬
‫דברים תחת החופה‪ ,‬שגוררת "איבוד‪-‬קשב" מצד הקהל‪ ,‬ופגיעה בקדושתו וברוממותו של הטקס‪ .‬שיקול זה הוא שיקול חשוב‪,‬‬
‫ולא "קליל"‪ ,‬וחשוב להביא גם אותו בחשבון‪.‬‬

‫ב‪ .‬ברם‪ ,‬לנוהגים לחתום לפני החופה‪ ,‬מתעוררת בעיית חופה "לפני השקיעה"‪ .‬ותורף העניין‪ :‬אם חתמו על השטר וכתבו בו‬
‫את התאריך של היום‪ ,‬אך בפועל החופה תתקיים רק מחר‪ ,‬נמצא שזהו שטר מוקדם‪ ,‬והלכה פסוקה היא ששטר מוקדם פסול‪.‬‬
‫כדי להכשיר בדיעבד יש להידרש לאחת משתי סברות‪ .1 :‬עסוקים באותו עניין; ‪ .2‬כתובה כמעשה בית דין‪ .‬אלא שהיות ושתי‬
‫הסברות שנויות במחלוקת‪ ,‬עדיף שלא להיכנס לכך‪ .‬עוד כתבו כמה מפוסקי הזמן‪ ,‬שבחתימה קודם החופה ישנה בעיית מחזי‬
‫כשיקרא‪.‬‬
‫הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר כרך ב') ייחד מספר תשובות לעניין זה‪ ,‬ובכולן היקל מאוד בדבר‪ ,‬וקבע שאין כל חשש או‬
‫פיקפוק בכך שהשטר מוקדם (הוא מתפלמס בעיקר עם טענת הגרשז"א‪ ,‬במכתבו לרב שטרן [מצוי בפרויקט השו"ת] שעדי‬
‫הכתובה הם למעשה גם עדי קידושין‪ ,‬ועל כן אם הקידושין היו למחרת אזי השטר פסול)‪ .‬והסביר‪ ,‬שחתימת העדים על השטר‬
‫איננה עדות על כך שאכן היו נישואין‪ ,‬אלא על כך שהבעל חייב עצמו‪ .‬ואף שאדם לא יכול לחייב עצמו בכתובה למישהי שאין‬
‫לו כל זיקה אליה‪ ,‬הרי שכאן כאשר ברור שהם עתידים תיכף ומייד להינשא‪ ,‬ההתחייבות אכן תקיפה‪.‬‬

‫ג‪ .‬אמנם‪ ,‬נשאלת השאלה כיצד הדין כאשר יודעים בוודאות שהחופה אכן תהיה אחרי צאת הכוכבים‪ .‬לכאורה‪ ,‬במצב כזה‬
‫עדיף לכתוב את הזמן המאוחר‪ .‬אולם‪ ,‬האם ניתן לקבל קניין היום‪ ,‬על קניין שיחול מחר? בפשטות‪ ,‬מדובר על "שטר מאוחר"‪,‬‬
‫ואמנם קיימא לן להלכה ששטר המאוחר כשר‪ ,‬אך צריך ביאור האם יש כאן בעיות אחרות‪.‬‬
‫והמסקנה לענ"ד ברורה וחד משמעית‪ ,‬שניתן לכתחילה לכתוב ולחתום את הכתובה ביום‪ ,‬עוד לפני השקיעה‪ ,‬ולקבל קניין‪,‬‬
‫אך היות שהחופה תתקיים מייד אחרי צאת הכוכבים‪ ,‬הרי שיש לכתוב בכתובה את התאריך המאוחר‪ .‬והסיבות לכך הן‪.1 :‬‬
‫שטר מאוחר כשר לכולי עלמא‪ ,‬בעוד ששטר מוקדם פסול; ‪ .2‬ואף לאלה הסבורים שבכתובה שנכתב בה תאריך היום והחופה‬
‫היתה בלילה כשר‪ ,‬הרי זה מצד "עסוקים באותו עניין" ומצד "כתובה כמעשה בית דין"‪ ,‬וסברות אלה בדיוק כפי שהן מועילות‬
‫להכשיר שטר מוקדם‪ ,‬מסתבר לענ"ד שהן מועילות גם להכשיר את השטר המאוחר יותר‪.‬‬
‫דעת הגרשז"א (במכתב לרב שמואל אליעזר שטרן‪ ,‬הודפס בקובץ "בית אהרן וישראל" תשנ"ה) שהיות שבכתובה כותבים‬
‫"אנן סהדי איך החתן אמר הוי לי לאנתו"‪ ,‬הרי שאין זה ככל שטר מוקדם‪ ,‬אלא שטר שיש בו שקר ממש‪ .‬גם הגר"מ פיינשטיין‬
‫(אבן העזר ד' ק') חידש סברה לחומרה‪ ,‬שאם מקדים את הזמן‪ ,‬הרי שהכתובה חסרת משמעות‪ ,‬משום שלא ניתן לכתוב כתובה‬
‫קודם אירוסין‪ .‬הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר‪ ,‬כרך ב' סימנים צ"א‪-‬צ"ה) האריך לחלוק על שתי החומרות‪ :‬באשר לדברי‬
‫הגרשז"א‪ ,‬הסביר שעדי הכתובה אינם עדי קידושין‪ ,‬ולכן לא ניתן לומר שהם מעידים בשקר‪ .‬באשר לדברי הגרמ"פ‪ ,‬הסביר‬
‫שאכן לא יכול אדם לכתוב כתובה לסתם אישה מן השוק‪ ,‬ואולם היות שברור ומוכח שהוא עומד לשאת אותה‪ ,‬יכול לכתוב‬
‫לה כתובה אף שטרם התארסו‪.‬‬
‫שתי החומרות‪ ,‬זו של הגרשז"א וזו של הגרמ"פ אינן נוגעות לנידון דידן‪ :‬באשר לדברי הגרשז"א‪ ,‬אם נכתב בשטר התאריך‬
‫המאוחר אזי העדים אינם משקרים כלל‪ ,‬משום שאכן בתאריך המאוחר אמר לה "הוי לי לאנתו"‪ .‬ובאשר לדברי הגרמ"פ‪,‬‬
‫אמנם יש קבלת קניין מוקדמת‪ ,‬אך בפועל חלות ותוקף השטר היא רק למחרת‪ ,‬כאשר אכן כבר היו מאורסים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כתב בספר הכתובה כהלכתה (הרב שמואל אליעזר שטרן‪ ,‬פרק ד' סעיף י"ד)‪:‬‬
‫"אם קבלת הקנין והחתימה נעשו מבעוד יום והנישואין מתקיימים בלילה ונכתב בכתובה התאריך של הלילה – כשירה הכתובה‪.‬‬
‫אך גם זה אין לעשות לכתחילה‪ ,‬משום מיחזי כשיקרא"‪.‬‬
‫דהיינו שחשש לכתחילה לעניין מיחזי כשיקרא‪ ,‬ובכל זאת הכשיר את הכתובה אם נכתב בה תאריך למחרת‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬מצאתי בדברי גדולי פוסקי זמננו שלא חששו לכך‪ .‬הרב שטרן מתבסס שם על תשובה בשו"ת להורות נתן (ו' קט"ז)‪ ,‬וכך‬
‫נאמר בה‪:‬‬
‫"ע"ד מה שהעירות‪ ,‬במה שמצוי שבכתובה כותבין את הזמן של הלילה אשר אז הוא החופה‪ ,‬והעדים מקבלים קנין וכותבין‬
‫וקנינא וחותמין מבעוד יום‪ ,‬ונמצא שקבלת הקנין היה קודם הזמן הכתוב בכתובה‪ ,‬האם אריך למיעבד הכי‪ .‬ופלפלת במקורות‬
‫הלכה זו בטוטו"ד‪ .‬לכאורה יש בזה חששא דמיחזי כשקרא‪ ,‬וכהא דמבואר בחו"מ (סי' מ"ג סט"ז) ‪ ...‬דאף היכי שאין חשש שעל‬
‫ידי שטר זה יגבה שלא כדין מ"מ איכא משום מיחזי כשקרא‪ .‬וא"כ בנדון שאלתינו שקנו מבעוד יום ובשטר נכתב זמן של לילה‬
‫אשר זה מוכיח שנעשה הקנין בלילה‪ ,‬א"כ הוי מיחזי כשקרא‪ .‬והסמ"ע (סקל"ד) כתב‪ ,‬דהא דאמרו דמחזי כשיקרא היינו שצריך‬
‫ליזהר בכך אבל השטר לא מיפסל בהכי‪ ,‬כן כתב ב"י וד"מ ט"ו‪ ,‬ועיין שם שהביא הרבה בזה שחולקים וס"ל דהשטר פסול עכ"ד‪.‬‬
‫הרי שלהרבה פוסקים היכי דמיחזי כשקרא פסול אף בדיעבד ‪...‬‬
‫ברם בנדון דידן‪ ,‬בכתובה שכותבין שבזמן פלוני אמר פלוני להדא בתולתא פלונית הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ויהיבנא‬
‫ליכא מהר בתוליכי וכו'‪ ,‬ורק בסוף השטר כותבין העדים וקנינא‪ ,‬הנה אין בזה שום שיקרא‪ ,‬דהרי מה שנאמר שבזמן פלוני אמר‬
‫להדא בתולתא הוי לי לאנתו‪ ,‬הרי זה אמת‪ ,‬שהרי לא אמר כן אלא בלילה בשעה שקידש בחופה וקידושין‪ ,‬ומה שסיים בסוף‬
‫וקנינא הרי יש לפרש דהכונה שקנינא מכבר מבעוד יום‪ ,‬ואף על גב שלא פירש דוקנינא היינו מיום אתמול‪ ,‬מ"מ לית לן בה‪ ,‬דהא‬
‫אף כשכותב וקנינו מפלוני וכתבנו וחתמנו ביום פלוני (שבשו"ע סעיף י"ח הנ"ל)‪ ,‬ג"כ אינו מפורש שהקנין היה מאתמול ואעפ"כ‬
‫מבואר בהדיא דכשר‪ ,‬וכמו כן בנ"ד‪ .‬ובפרט דדעת הש"ך (סי' מ"ג סקמ"א) דבכל גוונא דמיחזי כשיקרא כשר בדיעבד עיין שם‪.‬‬
‫וכן דעת הטו"ז ‪...‬‬
‫אל א דעדיין יש מקום לומר דעכ"פ לכתחלה אין לעשות כן‪ ,‬דהרי מבואר בשו"ע חו"מ (סי' מ"ג סי"ב) שטרי חוב המאוחרים‬
‫כשרים שהרי הורע כחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר‪ ,‬וכתב עליו הרמ"א דאין לאחר שום שטר לכתחלה דמיחזי‬
‫כשיקרא עיין שם‪ ,‬וא"כ נימא דגם בנ"ד אין לעשות כן לכתחלה‪ .‬ברם נראה דבנדון שאלתינו קיל טפי‪ ,‬דדוקא בשטר חוב מאוחר‬
‫שהלוה בניסן וכתב זמן של אייר‪ ,‬הנה בזה מיחזי כשיקרא שהרי הזמן בא להודיענו את שעת ההלואה‪ ,‬והנה שעת ההלואה‬
‫האמיתית היתה בניסן והוא כותב זמן של אייר והרי זה מיחזי כשיקרא‪ ,‬כי הזמן לא בא אלא להודיענו את שעת ההלוואה והרי‬
‫ההלואה היתה בזמן אחר ולא כפי שכתוב בשטר‪ ,‬ולכן הוי בגדר מיחזי כשקרא‪ .‬משא"כ בנ"ד‪ ,‬הנה מה שכתב את הזמן של‬
‫הלילה‪ ,‬הרי כוונתו להודיענו מתי אמר פלוני להדא בתולתא הוי לי לאנתו וכו'‪ ,‬והרי זה אמת גמור כי באותו זמן של הלילה אמר‬
‫פלוני להדא בתולתא‪ ,‬שהרי החופה היתה בלילה‪ ,‬ומה שנכתב בסוף הכתובה וקנינא הרי מתפרש שפיר דרצונו שכבר קנה ביום‬
‫אתמול‪ ,‬ואין שום רמז מהשטר שהקנין היה ג"כ באותו זמן שצויין בראש הכתובה‪ ,‬דהא כתיבת הזמן שבראש הכתובה בא‬
‫להודיענו את זמן החופה וקידושין‪ ,‬וזה הרי אמת‪ ,‬נמצא דבנ"ד ליכא מיחזי כשיקרא כלל ‪...‬‬
‫ו בנדון דידן שהחופה היא באמת בזמן הכתוב בכתובה אלא שהקנין נעשה ונחתם מקודם‪ ,‬דודאי דליכא בזה משום מיחזי‬
‫כשיקרא‪ ,‬דמה שהם מקבלין קנין וכותבין וקנינא‪ ,‬הכונה שהם מקבלין קנין ששיעבוד זה יתחיל לחול כאשר יגיע הזמן שתהא‬
‫החופה וכפי שכתוב בשטר ‪ ...‬ו עוד נראה‪ ,‬דהיכי שקבלו קנין וחתמו העדים מבעוד יום סמוך לחופה שנעשתה בלילה‪ ,‬איכא עוד‬
‫טעם לומר דליכא חשש דמיחזי כשקרא‪ ,‬דהרי כתב הרמ"א אהע"ז (סי' ס"ו ס"א) ואין לעדים לחתום הכתובה אלא לאחר שקבל‬
‫החתן קנין לפניהם‪ ,‬ויש מקומות שמקילין בזה‪ .‬וכתב הח"מ (סק"ט) הטעם שמקילין בזה דלא מיחזי כשקרא הואיל ועסוקין‬
‫באותו ענין עיין שם‪ .‬ועיין ביאור הגר"א שם (סק"ט)‪ .‬ומבואר דאע"ג דהעדים חותמים על מה שכתוב וקנינא בעוד שעדיין לא‬
‫עשו קנין‪ ,‬מכל מקום ליכא בזה משום מיחזי כשקרא הואיל דעסוקין באותו ענין‪ ,‬ועל כרחך הכונה דכיון דעסוקין באותו ענין‬
‫א"כ הכל יודעין דמיד אחרי חתימת העדים יקבלו גם קנין‪ ,‬וא"כ ליכא מיחזי כשיקרא במה שחתמו על וקנינא טרם שקבלו קנין‪,‬‬
‫כיון דבאותו עסק עצמו יקבלו קנין מיד ולכן לא הוי כמעידין על שיקרא‪ ,‬ואף על גב שהקדימו את המאוחר‪ .‬ומעתה נימא כמו‬
‫כן‪ ,‬היכי שקבלו קנין וחתמו מבעוד יום והכל יודעין שבעוד זמן קט כשיתחיל הלילה תהיה החופה‪ ,‬ומהאי טעמא כתבו זמן של‬
‫הלילה‪ ,‬ממילא אין זה מיחזי כשיקרא במה שקבלו קנין מבעוד יום והזמן של הכתובה הוא הזמן של הלילה‪ ,‬דהרי הכל יודעין‬
‫ורואין דמשום כך כתבו את הזמן של הלילה משום שבעוד זמן קט יבוא הלילה ויגיע הזמן שנכתב בכתובה‪ ,‬ועל הקדמת זמן‬
‫מועט כזה לא חששו משום מיחזי כשקרא דהוי בגדר עסוקין באותו ענין‪.‬‬
 ‫ובלא"ה הלא כתב הש"ך חו"מ (סי' מ"ג סקל"א) דהיכי דאי אפשר בענין אחר לא חיישינן להא דמיחזי כשקרא דהוי כדיעבד‬
‫עיין שם‪ .‬ולכן היכי דדחיקא ליה שעתא‪ ,‬ורוצים לגמור הקנין והחתימה של הכתובה מבעוד יום כדי שמיד אחר התחלת הלילה‬
‫יהא אפשר לעשות את החופה כדי שלא לגרום טירחא דציבורא או סיבה אחרת‪ ,‬הוי כאי אפשר בענין אחר וכדיעבד דמי ולא‬
‫חיישינן למיחזי כשקרא‪ .‬ועיין תוס' פסחים (ל א) ד"ה לשהינהו דהיכי שאין לו תקנה חשיב כדיעבד"‪.‬‬
‫הרי לן אחד מגדולי הדור‪ ,‬שהכריע בפירוש שבמקום טירחא דציבורא רשאים לחתום קודם השקיעה‪ ,‬ולכתוב את הזמן‬
‫המאוחר‪ .‬ולפלא בעיניי שבספר הכתובה כהלכתה שם מציין לתשובה זו בשו"ת להורות נתן‪ ,‬אך אינו מציין את מסקנתו להקל‬
‫במקום צורך וכאשר יש בכך טורח‪.‬‬
‫כדברי שו"ת להורות נתן יש להסיק גם מדברי המנחת אשר שכתב בתוך דבריו שם (בסימן צ"ה)‪:‬‬
‫"כאשר יודעים אנו שהחופה תהיה בלילה – אין לחותמה ולכתוב זמן של היום משום דמחזי כשיקרא‪ .‬ומודינא דודאי הכי עדיפא‪,‬‬
‫וכן יש לנהוג לכתחילה [דהיינו לחתום בלילה‪ ,‬ולכתוב הזמן של הלילה]‪ ,‬ולא באתי אלא לבאר דכאשר נתארכו הדברים ולא‬
‫הספיקו לקדש עד ששקעה החמה אין בזה קפידא"‪.‬‬
‫ומפורש כאן‪ ,‬שבמצב דברים זה אכן ראוי לכתוב את הזמן המאוחר‪ ,‬אף שהחתימה וקבלת הקניין יתבצעו מבעוד יום‪.‬‬
‫וכן כתב בפסקי דין של רבנות ירושלים‪ ,‬כרך ז' עמוד תק"י בשם הגרי"ש אלישיב‪:‬‬
‫"אבל דעת מרן הגריש"א שליט"א‪ ,‬דגם כשמקבלין קנין וחותמים על הכתובה לפני החופה (כנהוג בחו"ל)‪ ,‬אם החופה תיערך‬
‫בזמן של בין השמשות לכתוב התאריך של מחר"‪.‬‬
‫וכך דעת הרב יעקב אריאל‪ ,‬כפי שהובא בשו"ת חבל נחלתו ב' ס"ג‪:‬‬
‫"כתיבת תאריך מאוחר ‪ -‬הרב הגאון יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר רמת‪-‬גן‪ ,‬אמר לי שכדי להתגבר על השאלות הנ"ל‪ ,‬הוא נוהג בכתובה‬
‫שהקידושין יתאחרו לאחר השקיעה‪ ,‬לכתוב את תאריך היום הבא‪ ,‬ובכך להימלט מהבעיות העולות בכתיבת זמן מוקדם"‪.‬‬
‫ואף שהרב אפשטיין המחבר שם פיקפק בדברים‪ ,‬דעת הרב אריאל שניתן לכתחילה לכתוב ולחתום ביום תוך כתיבת התאריך‬
‫שלמחרת‪.‬‬
‫ועל כן המסקנה היא שאין שום חשש לכתוב ולחתום את הכתובה ביום ואף לקבל קניין‪ ,‬ובפועל לכתוב את התאריך המאוחר‬
‫שבו תתקיים החופה‪.‬‬