Professional Documents
Culture Documents
דף י''ח, תקציר הלכתי ומראה מקום - כתיבת כתובה לפני ואחרי השקיעה
דף י''ח, תקציר הלכתי ומראה מקום - כתיבת כתובה לפני ואחרי השקיעה
ב .ברם ,לנוהגים לחתום לפני החופה ,מתעוררת בעיית חופה "לפני השקיעה" .ותורף העניין :אם חתמו על השטר וכתבו בו
את התאריך של היום ,אך בפועל החופה תתקיים רק מחר ,נמצא שזהו שטר מוקדם ,והלכה פסוקה היא ששטר מוקדם פסול.
כדי להכשיר בדיעבד יש להידרש לאחת משתי סברות .1 :עסוקים באותו עניין; .2כתובה כמעשה בית דין .אלא שהיות ושתי
הסברות שנויות במחלוקת ,עדיף שלא להיכנס לכך .עוד כתבו כמה מפוסקי הזמן ,שבחתימה קודם החופה ישנה בעיית מחזי
כשיקרא.
הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר כרך ב') ייחד מספר תשובות לעניין זה ,ובכולן היקל מאוד בדבר ,וקבע שאין כל חשש או
פיקפוק בכך שהשטר מוקדם (הוא מתפלמס בעיקר עם טענת הגרשז"א ,במכתבו לרב שטרן [מצוי בפרויקט השו"ת] שעדי
הכתובה הם למעשה גם עדי קידושין ,ועל כן אם הקידושין היו למחרת אזי השטר פסול) .והסביר ,שחתימת העדים על השטר
איננה עדות על כך שאכן היו נישואין ,אלא על כך שהבעל חייב עצמו .ואף שאדם לא יכול לחייב עצמו בכתובה למישהי שאין
לו כל זיקה אליה ,הרי שכאן כאשר ברור שהם עתידים תיכף ומייד להינשא ,ההתחייבות אכן תקיפה.
ג .אמנם ,נשאלת השאלה כיצד הדין כאשר יודעים בוודאות שהחופה אכן תהיה אחרי צאת הכוכבים .לכאורה ,במצב כזה
עדיף לכתוב את הזמן המאוחר .אולם ,האם ניתן לקבל קניין היום ,על קניין שיחול מחר? בפשטות ,מדובר על "שטר מאוחר",
ואמנם קיימא לן להלכה ששטר המאוחר כשר ,אך צריך ביאור האם יש כאן בעיות אחרות.
והמסקנה לענ"ד ברורה וחד משמעית ,שניתן לכתחילה לכתוב ולחתום את הכתובה ביום ,עוד לפני השקיעה ,ולקבל קניין,
אך היות שהחופה תתקיים מייד אחרי צאת הכוכבים ,הרי שיש לכתוב בכתובה את התאריך המאוחר .והסיבות לכך הן.1 :
שטר מאוחר כשר לכולי עלמא ,בעוד ששטר מוקדם פסול; .2ואף לאלה הסבורים שבכתובה שנכתב בה תאריך היום והחופה
היתה בלילה כשר ,הרי זה מצד "עסוקים באותו עניין" ומצד "כתובה כמעשה בית דין" ,וסברות אלה בדיוק כפי שהן מועילות
להכשיר שטר מוקדם ,מסתבר לענ"ד שהן מועילות גם להכשיר את השטר המאוחר יותר.
דעת הגרשז"א (במכתב לרב שמואל אליעזר שטרן ,הודפס בקובץ "בית אהרן וישראל" תשנ"ה) שהיות שבכתובה כותבים
"אנן סהדי איך החתן אמר הוי לי לאנתו" ,הרי שאין זה ככל שטר מוקדם ,אלא שטר שיש בו שקר ממש .גם הגר"מ פיינשטיין
(אבן העזר ד' ק') חידש סברה לחומרה ,שאם מקדים את הזמן ,הרי שהכתובה חסרת משמעות ,משום שלא ניתן לכתוב כתובה
קודם אירוסין .הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר ,כרך ב' סימנים צ"א-צ"ה) האריך לחלוק על שתי החומרות :באשר לדברי
הגרשז"א ,הסביר שעדי הכתובה אינם עדי קידושין ,ולכן לא ניתן לומר שהם מעידים בשקר .באשר לדברי הגרמ"פ ,הסביר
שאכן לא יכול אדם לכתוב כתובה לסתם אישה מן השוק ,ואולם היות שברור ומוכח שהוא עומד לשאת אותה ,יכול לכתוב
לה כתובה אף שטרם התארסו.
שתי החומרות ,זו של הגרשז"א וזו של הגרמ"פ אינן נוגעות לנידון דידן :באשר לדברי הגרשז"א ,אם נכתב בשטר התאריך
המאוחר אזי העדים אינם משקרים כלל ,משום שאכן בתאריך המאוחר אמר לה "הוי לי לאנתו" .ובאשר לדברי הגרמ"פ,
אמנם יש קבלת קניין מוקדמת ,אך בפועל חלות ותוקף השטר היא רק למחרת ,כאשר אכן כבר היו מאורסים.
והנה ,כתב בספר הכתובה כהלכתה (הרב שמואל אליעזר שטרן ,פרק ד' סעיף י"ד):
"אם קבלת הקנין והחתימה נעשו מבעוד יום והנישואין מתקיימים בלילה ונכתב בכתובה התאריך של הלילה – כשירה הכתובה.
אך גם זה אין לעשות לכתחילה ,משום מיחזי כשיקרא".
דהיינו שחשש לכתחילה לעניין מיחזי כשיקרא ,ובכל זאת הכשיר את הכתובה אם נכתב בה תאריך למחרת.
ברם ,מצאתי בדברי גדולי פוסקי זמננו שלא חששו לכך .הרב שטרן מתבסס שם על תשובה בשו"ת להורות נתן (ו' קט"ז) ,וכך
נאמר בה:
"ע"ד מה שהעירות ,במה שמצוי שבכתובה כותבין את הזמן של הלילה אשר אז הוא החופה ,והעדים מקבלים קנין וכותבין
וקנינא וחותמין מבעוד יום ,ונמצא שקבלת הקנין היה קודם הזמן הכתוב בכתובה ,האם אריך למיעבד הכי .ופלפלת במקורות
הלכה זו בטוטו"ד .לכאורה יש בזה חששא דמיחזי כשקרא ,וכהא דמבואר בחו"מ (סי' מ"ג סט"ז) ...דאף היכי שאין חשש שעל
ידי שטר זה יגבה שלא כדין מ"מ איכא משום מיחזי כשקרא .וא"כ בנדון שאלתינו שקנו מבעוד יום ובשטר נכתב זמן של לילה
אשר זה מוכיח שנעשה הקנין בלילה ,א"כ הוי מיחזי כשקרא .והסמ"ע (סקל"ד) כתב ,דהא דאמרו דמחזי כשיקרא היינו שצריך
ליזהר בכך אבל השטר לא מיפסל בהכי ,כן כתב ב"י וד"מ ט"ו ,ועיין שם שהביא הרבה בזה שחולקים וס"ל דהשטר פסול עכ"ד.
הרי שלהרבה פוסקים היכי דמיחזי כשקרא פסול אף בדיעבד ...
ברם בנדון דידן ,בכתובה שכותבין שבזמן פלוני אמר פלוני להדא בתולתא פלונית הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ויהיבנא
ליכא מהר בתוליכי וכו' ,ורק בסוף השטר כותבין העדים וקנינא ,הנה אין בזה שום שיקרא ,דהרי מה שנאמר שבזמן פלוני אמר
להדא בתולתא הוי לי לאנתו ,הרי זה אמת ,שהרי לא אמר כן אלא בלילה בשעה שקידש בחופה וקידושין ,ומה שסיים בסוף
וקנינא הרי יש לפרש דהכונה שקנינא מכבר מבעוד יום ,ואף על גב שלא פירש דוקנינא היינו מיום אתמול ,מ"מ לית לן בה ,דהא
אף כשכותב וקנינו מפלוני וכתבנו וחתמנו ביום פלוני (שבשו"ע סעיף י"ח הנ"ל) ,ג"כ אינו מפורש שהקנין היה מאתמול ואעפ"כ
מבואר בהדיא דכשר ,וכמו כן בנ"ד .ובפרט דדעת הש"ך (סי' מ"ג סקמ"א) דבכל גוונא דמיחזי כשיקרא כשר בדיעבד עיין שם.
וכן דעת הטו"ז ...
אל א דעדיין יש מקום לומר דעכ"פ לכתחלה אין לעשות כן ,דהרי מבואר בשו"ע חו"מ (סי' מ"ג סי"ב) שטרי חוב המאוחרים
כשרים שהרי הורע כחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר ,וכתב עליו הרמ"א דאין לאחר שום שטר לכתחלה דמיחזי
כשיקרא עיין שם ,וא"כ נימא דגם בנ"ד אין לעשות כן לכתחלה .ברם נראה דבנדון שאלתינו קיל טפי ,דדוקא בשטר חוב מאוחר
שהלוה בניסן וכתב זמן של אייר ,הנה בזה מיחזי כשיקרא שהרי הזמן בא להודיענו את שעת ההלואה ,והנה שעת ההלואה
האמיתית היתה בניסן והוא כותב זמן של אייר והרי זה מיחזי כשיקרא ,כי הזמן לא בא אלא להודיענו את שעת ההלוואה והרי
ההלואה היתה בזמן אחר ולא כפי שכתוב בשטר ,ולכן הוי בגדר מיחזי כשקרא .משא"כ בנ"ד ,הנה מה שכתב את הזמן של
הלילה ,הרי כוונתו להודיענו מתי אמר פלוני להדא בתולתא הוי לי לאנתו וכו' ,והרי זה אמת גמור כי באותו זמן של הלילה אמר
פלוני להדא בתולתא ,שהרי החופה היתה בלילה ,ומה שנכתב בסוף הכתובה וקנינא הרי מתפרש שפיר דרצונו שכבר קנה ביום
אתמול ,ואין שום רמז מהשטר שהקנין היה ג"כ באותו זמן שצויין בראש הכתובה ,דהא כתיבת הזמן שבראש הכתובה בא
להודיענו את זמן החופה וקידושין ,וזה הרי אמת ,נמצא דבנ"ד ליכא מיחזי כשיקרא כלל ...
ו בנדון דידן שהחופה היא באמת בזמן הכתוב בכתובה אלא שהקנין נעשה ונחתם מקודם ,דודאי דליכא בזה משום מיחזי
כשיקרא ,דמה שהם מקבלין קנין וכותבין וקנינא ,הכונה שהם מקבלין קנין ששיעבוד זה יתחיל לחול כאשר יגיע הזמן שתהא
החופה וכפי שכתוב בשטר ...ו עוד נראה ,דהיכי שקבלו קנין וחתמו העדים מבעוד יום סמוך לחופה שנעשתה בלילה ,איכא עוד
טעם לומר דליכא חשש דמיחזי כשקרא ,דהרי כתב הרמ"א אהע"ז (סי' ס"ו ס"א) ואין לעדים לחתום הכתובה אלא לאחר שקבל
החתן קנין לפניהם ,ויש מקומות שמקילין בזה .וכתב הח"מ (סק"ט) הטעם שמקילין בזה דלא מיחזי כשקרא הואיל ועסוקין
באותו ענין עיין שם .ועיין ביאור הגר"א שם (סק"ט) .ומבואר דאע"ג דהעדים חותמים על מה שכתוב וקנינא בעוד שעדיין לא
עשו קנין ,מכל מקום ליכא בזה משום מיחזי כשקרא הואיל דעסוקין באותו ענין ,ועל כרחך הכונה דכיון דעסוקין באותו ענין
א"כ הכל יודעין דמיד אחרי חתימת העדים יקבלו גם קנין ,וא"כ ליכא מיחזי כשיקרא במה שחתמו על וקנינא טרם שקבלו קנין,
כיון דבאותו עסק עצמו יקבלו קנין מיד ולכן לא הוי כמעידין על שיקרא ,ואף על גב שהקדימו את המאוחר .ומעתה נימא כמו
כן ,היכי שקבלו קנין וחתמו מבעוד יום והכל יודעין שבעוד זמן קט כשיתחיל הלילה תהיה החופה ,ומהאי טעמא כתבו זמן של
הלילה ,ממילא אין זה מיחזי כשיקרא במה שקבלו קנין מבעוד יום והזמן של הכתובה הוא הזמן של הלילה ,דהרי הכל יודעין
ורואין דמשום כך כתבו את הזמן של הלילה משום שבעוד זמן קט יבוא הלילה ויגיע הזמן שנכתב בכתובה ,ועל הקדמת זמן
מועט כזה לא חששו משום מיחזי כשקרא דהוי בגדר עסוקין באותו ענין.
ובלא"ה הלא כתב הש"ך חו"מ (סי' מ"ג סקל"א) דהיכי דאי אפשר בענין אחר לא חיישינן להא דמיחזי כשקרא דהוי כדיעבד
עיין שם .ולכן היכי דדחיקא ליה שעתא ,ורוצים לגמור הקנין והחתימה של הכתובה מבעוד יום כדי שמיד אחר התחלת הלילה
יהא אפשר לעשות את החופה כדי שלא לגרום טירחא דציבורא או סיבה אחרת ,הוי כאי אפשר בענין אחר וכדיעבד דמי ולא
חיישינן למיחזי כשקרא .ועיין תוס' פסחים (ל א) ד"ה לשהינהו דהיכי שאין לו תקנה חשיב כדיעבד".
הרי לן אחד מגדולי הדור ,שהכריע בפירוש שבמקום טירחא דציבורא רשאים לחתום קודם השקיעה ,ולכתוב את הזמן
המאוחר .ולפלא בעיניי שבספר הכתובה כהלכתה שם מציין לתשובה זו בשו"ת להורות נתן ,אך אינו מציין את מסקנתו להקל
במקום צורך וכאשר יש בכך טורח.
כדברי שו"ת להורות נתן יש להסיק גם מדברי המנחת אשר שכתב בתוך דבריו שם (בסימן צ"ה):
"כאשר יודעים אנו שהחופה תהיה בלילה – אין לחותמה ולכתוב זמן של היום משום דמחזי כשיקרא .ומודינא דודאי הכי עדיפא,
וכן יש לנהוג לכתחילה [דהיינו לחתום בלילה ,ולכתוב הזמן של הלילה] ,ולא באתי אלא לבאר דכאשר נתארכו הדברים ולא
הספיקו לקדש עד ששקעה החמה אין בזה קפידא".
ומפורש כאן ,שבמצב דברים זה אכן ראוי לכתוב את הזמן המאוחר ,אף שהחתימה וקבלת הקניין יתבצעו מבעוד יום.
וכן כתב בפסקי דין של רבנות ירושלים ,כרך ז' עמוד תק"י בשם הגרי"ש אלישיב:
"אבל דעת מרן הגריש"א שליט"א ,דגם כשמקבלין קנין וחותמים על הכתובה לפני החופה (כנהוג בחו"ל) ,אם החופה תיערך
בזמן של בין השמשות לכתוב התאריך של מחר".
וכך דעת הרב יעקב אריאל ,כפי שהובא בשו"ת חבל נחלתו ב' ס"ג:
"כתיבת תאריך מאוחר -הרב הגאון יעקב אריאל ,רב העיר רמת-גן ,אמר לי שכדי להתגבר על השאלות הנ"ל ,הוא נוהג בכתובה
שהקידושין יתאחרו לאחר השקיעה ,לכתוב את תאריך היום הבא ,ובכך להימלט מהבעיות העולות בכתיבת זמן מוקדם".
ואף שהרב אפשטיין המחבר שם פיקפק בדברים ,דעת הרב אריאל שניתן לכתחילה לכתוב ולחתום ביום תוך כתיבת התאריך
שלמחרת.
ועל כן המסקנה היא שאין שום חשש לכתוב ולחתום את הכתובה ביום ואף לקבל קניין ,ובפועל לכתוב את התאריך המאוחר
שבו תתקיים החופה.