‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬

‫המחלקה לפסיכולוגיה‬

‫סיכום הקורס‬

‫אישיות‪ -‬תיאוריה ומחקר‬

‫סוכם ע"י‪ :‬שמואל אסיאס‬

‫מס' הקורס‪10269 :‬‬

‫סמסטר ‪ 2012‬ג'‬

‫עדכון אחרון ‪2018‬‬

‫לשיעורים פרטיים במקצועות הפסיכולוגיה – ‪ 0525-447795‬שמואל‬

‫‪1‬‬
2
 ‫תוכן עניינים‬
‫פרק ‪4............................................................................................................................................................................................................ 1‬‬
‫פרק ‪ – 2‬תיאוריות אישיות דינמיות ‪9..................................................................................................................................................................‬‬
‫פרויד – הפסיכואנליזה ‪10 .............................................................................................................................................................................‬‬
‫אדלר – הפסיכולוגיה האינדיבידואלית (‪14 ................................................................................................................ )Individual Psychology‬‬
‫יונג – פסיכולוגיה אנליטית (‪16 ................................................................................................................................. )Analytical Psychology‬‬
‫אנה פרויד ‪17 ...............................................................................................................................................................................................‬‬
‫היינץ הרטמן ‪ ,‬רוברט וויט ‪ ,‬מרגרט מאהלר ‪17 ...............................................................................................................................................‬‬
‫אריק אריקסון ‪18 ..........................................................................................................................................................................................‬‬
‫קארן הורניי – גישה בין‪-‬אישית חברתית להתפתחות הנוירוזה ‪20 ...................................................................................................................‬‬
‫אריך פרום ‪21 ...............................................................................................................................................................................................‬‬
‫סטאק סאליבן – גישה בין‪-‬אישית חברתית להתפתחות ‪23 .............................................................................................................................‬‬
‫מלאני קליין – תיאוריית יחסי‪-‬אובייקט ‪24 .......................................................................................................................................................‬‬
‫רונלד פרברן ‪25 ............................................................................................................................................................................................‬‬
‫דונלד וויניקוט ‪25 ..........................................................................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 3‬תיאוריות התנהגותיות וקוגניטיביות ‪26 ................................................................................................................................................‬‬
‫ב‪.‬פ סקינר – הביהביוריזם הקיצוני ‪27 ............................................................................................................................................................‬‬
‫תיאוריית החיזוק של דולרד ומילר ‪28 .............................................................................................................................................................‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של בנדורה ‪29 .................................................................................................................................‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של ג'וליאן רוטר ‪31 ..........................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪33 ......................................................................................................................................................................................................... 4‬‬
‫תיאוריית האישיות האקזיסטנציאליסטית ‪33 ...................................................................................................................................................‬‬
‫תיאוריית האישיות ההומניסטית – קרל רוג'רס (ומאסלו) ‪34 ............................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 5‬מבחנים פסיכולוגיים באישיות ‪37 .........................................................................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
 ‫פרק ‪1‬‬
‫‪ 1.1‬הפסיכולוגיה של האישיות‬

‫הפסיכולוגיה של האישיות עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית במטרה להבין מיהו האדם‪ ,‬מה מאפיין אותו‪ ,‬ומה מניע אותו להתנהג כך או‬
‫אחרת‪ .‬חוקר את אישיות האדם‪ ,‬וההבדלים הבין‪-‬אישיים‪ .‬לתחום זה בפסיכולוגיה יש שני אפיונים המייחדים אותו‪:‬‬

‫‪ )1‬מציאת חוקיות בהתנהגותם של בני אדם עם חקר ההבדלים הבין‪-‬אישיים‬

‫‪ )2‬תפיסת האדם כיחידה שלמה ומאוחדת‪ -‬כלומר כחלק ממערכת מורכבת אחת‪.‬‬

‫‪ 1.2‬תיאוריות נאיביות של אישיות‬

‫גישות נאיביות של אישיות מפתחים בני אדם נטולים ידע מקצועי‪ ,‬וללא ביסוס אמפירי מדעי‪.‬‬

‫השקפת האדם בחיי היומיום – שימוש שכולל ממד הערכתי סובייקטיבי לפי מחשבתו של הצופה‪ .‬מבטא השקפה שלפיה האישיות‬ ‫‪‬‬
‫מתמצית בתכונה הבולטת ביותר של האדם‪ -‬תכונה העושה רושם עז על אחרים ומגדירה את בעליה‪ .‬המסתכל בוחר תכונה האופיינית‬
‫במיוחד לאדם הנצפה‪ ,‬תכונה הבולטת ברושם הכללי שאדם זה מותיר על אחרים‪ ,‬ומגדיר על פיה את אישיותו של אותו אדם‪( .‬גישה זו‬
‫נוטה להתעלם משינויים העשויים לחול באדם מכורח הנסיבות‪ -‬הסיטואציה)‬
‫השקפת מגיד העתידות – כמו ש"רופא עשבים" (תרופות סבתא) קדם לרוקח‪ ,‬כך קדם "קורא המחשבות" לפסיכולוג‪ .‬נחשב לפסיכיאטר‬ ‫‪‬‬
‫של פשוטי העם הנאיביים‪ .‬מגיד העתידות הוא מומחה מדומה אך מוכשר‪ ,‬שניחן בדקות הבחנה‪ ,‬בידע רב על אופי האדם‪ ,‬ובביטחון עצמי‬
‫ניכר ביכולתו לפרש אופי זה‪ .‬תכונות אלו מסייעות לו לעמוד במהירות על אישיות הלקוח‪ ,‬שעליו אין הוא יודע למעשה דבר‪ ,‬ולרכוש את‬
‫אמונו‪ .‬הוא תופס את האישיות כמערכת תכונות הבאות לידי ביטוי בהתנהגותו ובתגובותיו של האדם‪ ,‬ומנסה להסיק מסקנות בנוגע‬
‫לאישיות על סמך המידע שהוא קולט‪.‬‬
‫השקפת חוקר המשטרה – חוקרי המשטרה מסתמכים לרוב על חוברות הדרכה‪ ,‬המפרטות שיטות חקירה שונות‪ .‬פענוח האישיות‬ ‫‪‬‬
‫שעושה השוטה מבוסס על הרושם הראשוני שהחשוד משאיר עליו‪ .‬רושם זה נקבע עפ"י הופעתו החיצונית והתנהגותו של החשוד‪ ,‬שאותן‬
‫מקשר השוטה לידע קודם שיש לו על אופי אדם‪ :‬חלק רכש מניסיונו בעבודה‪ ,‬וחלק מידע בסיסי בפסיכולוגיה‪ .‬כך מפתח השוטר "תיאוריות‬
‫של טיפוסים" לצורך הפעלת החקירה המתאימה‪.‬‬

‫‪ 1.3‬אישיות מהי?‬

‫מקור המילה אישיות באה מהמילה הלטינית ‪ , persona‬התייחסה למסכה שלבש השחקן בדרמות יווניות‪ .‬אחד הביטויים של האישיות הוא הדימוי‬
‫החיצוני החברתי שהאדם מאמץ בתפקידיו היומיומיים ("הדמות הציבורית")‪ .‬אך למונח אישיות ריבוי הגדרות‪ ,‬זאת כיוון שכל תיאוריה פסיכולוגית‬
‫מבוססת על יחסו של הפסיכולוג לטבע האדם‪" ,‬מודל האדם"‪ .‬לכן הגדרת האישיות תהיה מותאמת לפי כל תיאוריה ותיאוריה‪.‬‬

‫גורדון אלפורט – סקר את הספרות‪ ,‬אסף וסיווג את ההגדרות של אישיות לקבוצות‪:‬‬

‫הגדרות לקט – רואות באישיות את סכום תכונותיו של אדם‪ ,‬ללא התעמקות בקשר הקיים ביניהם‪( .‬דוג‪)the big five ,‬‬ ‫‪‬‬
‫הגדרות המדגישות את מסכת ההופעה החיצונית – התנהגויות ותכונות חיצוניות גלויות הן הקובעות את האישיות‪ .‬ההנחה שכל הנמצא‬ ‫‪‬‬
‫מתחת למעטה ההתנהגות החיצונית ואינו ניתן לצפייה הוא בבחינת הנחה ספקולטיבית‪ ,‬ואין להסתמך על מידע זה לצורך בחינת האישיות‬
‫הגדרות הסתגלותיות – רואות האישיות כביטוי למאמציו המגוונים של האדם להסתגל לעולם הסובב אותו‪( .‬דוג'‪ ,‬אריקסון‪ ,‬אדלר‪ ,‬פרום)‬ ‫‪‬‬
‫הגדרות המדגישות את מהות האדם – האישיות היא אותו פן של האדם המייצג אותו יותר מכל פן אחר‪ ,‬ולא רק משום שהוא מבדיל אותו‬ ‫‪‬‬
‫מאחרים‪ ,‬אלא בעיקר מפני שהוא מייצג את מהותו הבלעדית (דוג'‪ ,‬רוג'רס)‬

‫פרווין – מציע הגדרה לאישיות‪" :‬אותן תכונות של היחיד או של בני האדם בכלל‪ ,‬המביאות להיווצרות תגובות‪ ,‬המופיעות בעקביות במצבים‬
‫מסוימים" –לפיו האישיות מורכבת מתכונות שונות הניתנות לאפיון‪ ,‬שלכל אדם תכונות שונות המבדילות אותו‪ ,‬בנוסף לתכונות כלל אנושיות‪.‬‬
‫תכונות אלה יוצרות התנהגות‪ ,‬שנוטה להיות עקבית‪ ,‬במצבים מסוימים שבו האדם משפיע‪.‬‬

‫האישיות כמבנה תיאורטי –‬

‫מבנה תיאורטי – דבר מה שאינו ניתן לתצפית ישירה‪ ,‬אך משערים את קיומו ומסבירים תופעות על‪-‬פיו‪.‬‬

‫האישיות נחשבת למבנה תיאורטי מורכב‪ ,‬שכן אין היא ניתנת לצפיה‪ ,‬והיא מורכבת וכוללת מס' רב של תופעות‪ ,‬תהליכים ואספקטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי לחקור מבנה תיאורטי בדרך מדעית יש להתבסס על נתונים שניתן לצפות בהם באמצעות החושים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪4‬‬
‫הגדרה אופרציונלית – הגדרה המאפשרת לעבור מהמונח התיאורטי למונח תצפיתי המאפשר חקירה מדעית‪ ,‬חייבת להיות ברורה וחדמשמעית‪.‬‬
‫כולל פעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר‪.‬‬

‫מקורות להסקה על האישיות –‬

‫ישנם שלושה מקורות מהם ניתן להסיק על האישיות‪ .‬עפ"י לזרוס ניתן לסווג את מקורות אלה לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬

‫‪ .1‬תנועות או פעולות (‪: )action‬‬

‫לכל פעולה בד"כ שני אפיונים‪ )1( -‬היא מכוונת מטרה (‪ )2‬בעלת "סגנון" מיוחד המשקף את דרך הביצוע האופיינית לאדם הנוקט אותה‪.‬‬
‫‪ o‬פעולות מכוונות מטרה מסוימת מגלות למתבונן את מניעיו ותחומי עניינו של המבצע‪ ,‬ובכך מספרות על אישיותו‪ .‬אך עם זאת "מניעים" הם‬
‫מבנה תיאורטי שאנו מסיקים על קיומו מתוך התנהגות‪ .‬פעולות בני האדם יכולים לספק מידע חשוב על מניעיהם‪ ,‬אך עלינו להיות זהירים‬
‫בהסקת מסקנות שכן לעיתים נובעות ממניעים סמויים‪.‬‬
‫‪ o‬לכל אדם סגנון פעולה משלו‪ ,‬המאפיין את דרך ה ביצוע של רוב פעולותיו‪ .‬סגנון זה בא לידי ביטוי בתנועות ידיים‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬צורת הליכה‪,‬‬
‫גון קול‪ ,‬צורת כתב וציור ועוד‪ ..‬והופך לעיתים לסימן ההיכר של האדם‪ .‬סגנון הפעולה של אדם משמש בדרך כלל ביטוי למצבו הנפשי‪,‬‬
‫לרגשותיו או למניעי התנהגותו‪ ,‬ותכופות מספק לנו יותר מידע על האדם ועל המתרחש אצלו‪.‬‬
‫‪ .2‬דיווחים מילוליים (‪: )verbal reports‬‬
‫בני אדם מסוגלים לתאר במילים את הרגשתם הפנימית – מה שנקרא אינטרוספקציה‪.‬‬
‫אינטרוספקציה – חקירת העצמי (ננקט כשיטת מחקר לראשונה ע"י וילהלם וונדט‪ ,‬אבי הסטרוקטורליזם)‪ .‬האדם נותן דיווח מילולי על חוויות פנימיות‪,‬‬
‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬משאלות ועמדות‪ ,‬מאפשר להסיק מסקנות על מבנה האישיות ועל התהליכים המתרחשים בה‪.‬‬
‫‪ .3‬שינויים פיסיולוגיים המלווים פעילות פסיכולוגית (תגובות רגשית לדוג') ‪:‬‬
‫כיום קיימות שיטות אלקטרוניות למדידת שינויים פיסיולוגיים‪ .‬ניתן להזכיר גם את הפוליגרף ("מכונת האמת")‪ -‬מכשיר למדידת תגובות פיזיולוגיות‬
‫שונות‪ .‬שיטות אלה אובייקטיביות‪ ,‬אך ההיסק מהם אינו בהכרח מדויקות‪ .‬שינויים פיזיולוגיים יכולים להעיד על תגובות רגשיות רבות ושונות זו מזו‪ .‬עוד‬
‫יש לציין כי קיימים הבדלים אישיים במידת ההגבה הפיזיולוגית של בני אדם‪.‬‬

‫מש לושת מקורות אלו ניתן להסיק כי אם ברצוננו לעמוד על מהות האישיות‪ ,‬עלינו להשתמש במקורות מידע שונים ומגוונים‪ ,‬המשלימים זה את זה‪ ,‬שכן כל שיטה‬
‫בפני עצמה נתונה להשפעות העלולות לגרום עיוותים ולהטעות‪.‬‬

‫אופרציונליזם מרובה – הגדרות רבות‪ ,‬שהן גם שיטות מדידה שונות‪ ,‬מבטיחות תוקף מבנה גבוה יותר‪.‬‬

‫לדוג' נגדיר תוקפנות ע"י ‪ :‬פעולות אנטי חברתיות נצפות‪ ,‬דיווחים מילוליים אלימים ותוקפניים‪ ,‬ושינויים פיזיולוגיים שמתרחשים בזמן זה‪.‬‬

‫היבטים בהערכת האישיות –‬

‫תפיסת אישיותו של אדם תלויה הרבה פעמים בנקודת המוצא של הצופה‪ .‬קורסיני טוען כי אפשר לבחון אדם משלושה היבטים שונים ‪:‬‬

‫מההיבט הפנימי (‪ – )internal‬כפי שהאדם רואה את עצמו‬ ‫‪‬‬

‫מההיבט החיצוני )‪ – (external‬כפי שאחרים רואים אותו‬ ‫‪‬‬
‫מההיבט המאומת (‪ – )veridical‬כפי שהוא נצפה באופן אובייקטיבי ומבוסס מבחינה אמפירית‬ ‫‪‬‬

‫המדען חותר להסתגלות מאומתת‪ ,‬אך בשל העיסוק במבנים תיאורטיים קשה לדעת אם מטרה זו ניתנת להגשמה‪.‬‬

‫איזה היבט הוא המדויק ביותר? לעולם לא נדע‪ .‬כאשר אנשים משוחחים על אישיותו של פלוני הם עוסקים בדעות‪ ,‬לא בעובדות‪.‬‬

‫הבדלי הערכות לגבי אותה אישיות עצמה יש בהם כדי להסביר מדוע נוצרים תכופות עימותים וחיכוכים בין בני אדם‪ .‬זאת כי תפיסת העולם של כל‬
‫אחד מהם משפיעה על הערכתו של האחר ומטה אותה‪.‬‬

‫‪ 1.4‬תיאוריה של אישיות ‪ -‬מהי?‬

‫תיאוריה – מערכת מונחים‪ ,‬הגדרות וטענות‪ ,‬המייצגים השקפה על תופעה מסוימת על ידי הצגת היחסים בין המונחים‪ ,‬במטרה להסביר‬
‫ולנבא את התופעה‪ .‬כלומר אמצעי שיאפשר לארגן את התופעות ארגון הגיוני‪.‬‬

‫תיאוריה ממלאת שני תפקידים עיקריים‪ )1( :‬משמשת מסגרת לארגון המידע הנאסף על היחסים הקיימים בין תופעות שונות‪ .‬מאפשרת קשירת‬
‫קשר הגיוני בין תופעות‪ )2( .‬חותרת לגלות קשרים חדשים בין תופעות ולנבא את השלכותיהם‪.‬‬

‫תיאוריה של האישיות נ ועדה לתאר את האישיות ולהציג ארגון שיטתי שלה‪ ,‬להסביר תופעות (כמו הבדלים בין אישיים בתגובות למצבים)‪ ,‬ולנבא‬
‫תופעות כך שאפשר יהיה להעריכה ולבדוק את תקפות חיזויה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫גם הגישות הנאיביות לתיאור האישיות (אדם רגיל בחיי היומיום‪ ,‬מגד עתידות‪ )..‬עליהן דובר בתחילת הפרק הם בעצם תיאוריות‪ ,‬משום שגם להם‬
‫יש חוקיות מסוימת המתגלה בתופעות‪ ,‬והן משמשות לארגון מידע על היחסים הקיימים בין תופעות שונות וכבסיס לניבוי של עובדות חדשות‪.‬‬
‫מערכת השערות זו מאפשרת לבעלי התיאוריה לארגן את המידע שיש להם על ההתנהגות והתגובות של קהל הידע שלהם‪ ,‬וכן לנבא התנהגויות‬
‫ותגובות צפויות על סמך ניסיון העבר‪ .‬אז מה בכל זאת ההבדל בין התיאוריות הנאיביות של אישיות לבין התיאוריות המדעיות? מדעיות‪.‬‬

‫תיאוריה מדעית טובה – מהי? –‬

‫תיאוריה מדעית טובה היא זו העומדת בקריטריונים מסוימים‪ ,‬מדעיים ואחרים‪ ,‬ותורמת תרומה ייחודית למאגר הידע האנושי והבנת העולם‪.‬‬

‫כלליות – תיאוריה טובה אינה עוסקת בתיאור עובדות בודדות‪ ,‬אלא חותרת לניסוח הכללות על יסוד התופעות שבה היא עוסקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת ההתרחבות – יכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות כך שיהיה אפשר לשלב בה תוצאות מחקר חדשות ורעיונות חדשים‬ ‫‪‬‬
‫בלי לערערה מן היסוד‪ .‬אמות מידה לטווח ההסבר שלה‪.‬‬
‫הבהירות המדעית של התיאוריה – נבחנת על פי דיוקם של ניסוחיה‪ .‬תפקידה העיקרי של תיאוריה מדעית הוא לתאר במדויק את‬ ‫‪‬‬
‫המציאות שהיא עוסקת‪ .‬ניסוח ברור‪ ,‬בהירות וחד‪-‬משמעיות חשיבות רבה‪ ,‬שכן הם מונעים אי הבנות‪ ,‬ומבטיחים שכל המשתמש‬
‫בתיאוריה יעמוד על כוונת מנסחה ויסיק ממנה את המסקנות המתאימות‪.‬‬
‫חסכנות – תיאוריה המצליחה להסביר תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים‪ .‬יעילותם של המושגים והמבנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רמת הפרשנות של התיאוריה – (עמקות לעומת שטחיות) תיאוריה טובה מקנה הבנה רבה יותר של המציאות ומאפשרת הבנת‬ ‫‪‬‬
‫תופעות לעומק‪ ,‬מעבר לנראה על פני השטח‪ ,‬כמו כן גם לספק מידע חדש או נקודת מבט חדשה על תהליכים ומבנים מוכרים‪ ,‬ובכך‬
‫להעמיק את רמת הפרשנות של תופעות מוכרות‪.‬‬
‫מקוריות – תיאוריה הפונה לתחומים חדשים שטרם נחקרו‪ ,‬יוצרת מושגים ומבנים חדשים ומעלה השערות שטרם הועלו‪ .‬מסייעת להבין‬ ‫‪‬‬
‫תופעות שלא נמצא להן הסבר בתיאוריות קודמות ומקדמת את הצטברות הידע האנושי‪ .‬עם זאת אין להפחית מערכן של תיאוריות‬
‫הממשיכות גישות קודמות‪ ,‬סותרות או משנות אותן‪ ,‬שכן בכך יש תרומה להתפתחות מצבור הידע הכולל בתחום‪ ,‬לשיפור הדיוק‬
‫שבתיאור המציאות ולהרחבת היקפו של תיאור‪.‬‬

‫קריטריונים בהקשר אמפירי –‬

‫קשורה למציאות – נוצר באמצעות הגדרות אופרציונליות‪ .‬הגדרות אלה מבהירות את המונחים התיאורטיים ומאפשרות את בחינתם‬ ‫‪‬‬
‫האמפירית‪.‬‬
‫השערות הניתנות לבדיקה – תיאוריה הבנויה כראוי כוללת הנחות על תופעות ועל הקשרים הסיבתיים שביניהן‪ .‬מן ההנחות האלה‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לגזור השערות אמפיריות מפורטות‪ ,‬שבדיקתן המחקרית תאשש את ההנחות התיאורטיות‪ ,‬או תפריך אותן ובכך תתרום לחיזוק‬
‫התיאוריה או לערעורה‪ .‬אם תיאוריה מעלה השערות שלא ניתנות לבדיקה‪ ,‬ההקשר האמפירי שלה חלש ויעילותה מוטלת בספק‪ ,‬שכן‬
‫איש אפשרות לאששה או לדחות השערותיה‪.‬‬
‫הפילוסוף קרל פופר הגדיר את קריטריון ההפרכה – תיאוריה אינה יכולה להיות מדעית אלא אם כן קיימת אפשרות להפריכה‪ .‬זאת‬
‫בניגוד לתפיסה האינטואיטיבית שיש לנסות ולאשש השערות‪.‬‬
‫הקושי או הקלות שבבדיקת ההשערות ומשך הזמן הנדרש לביצוע בדיקה זו – תיאוריות מסוימות שבדיקתן מסובכת ודורשת זמן‬ ‫‪‬‬
‫כה רב‪ ,‬עד שלמעשה היא כמעט בלתי אפשרית ולכן איננה מעשית‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הגדרות אופרציונליות של מונחי התיאוריה‪ ,‬השערות הניתנות לבדיקה‪ ,‬פירוט הדרכים לבדיקה אמפירית של השערות התיאוריה‪,‬‬
‫והאפשרות להפרכתה – כל אלה יוצרים את ההקשר האמפירי של תיאוריה‪ ,‬שבלעדיו היא נטולת יעילות מדעית‪.‬‬

‫תרומת התיאוריה למדע [‪]...‬‬

‫תפקיד התיאוריה בתחום הפסיכולוגיה של האישיות –‬

‫פרווין טען כי תיאוריה של אישיות נועדה לענות על שלוש שאלות‪:‬‬

‫מה? – עניינה באישיות האדם‪ ,‬מבקשת לדעת מה הן תכונותיו ומה הם הקשרים הקיימים בין תכונות אלה‬ ‫‪‬‬
‫איך? – מבקשת לגלות איך נהיה האדם למה שהנו ועניינה בגורמים המעצבים את אישיותו‬ ‫‪‬‬
‫מדוע? – מבקשת לעמוד על מניעי התנהגותו של האדם‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריה משמשת מעין מסגרת לתיאור כל העובדות הידועות על התופעות שהיא דנה בהן ולארגנן‪ .‬גם תיאוריה של אישיות משמשת מסגרת‬
‫לתיאור ההתנהגות האנושית ולארגון שיטתי של העובדות הקשורות בה‪ ,‬כדי שנוכל להבינן ביתר קלות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫תיאוריה אידיאלית של אישיות תהיה זו שתקיף את כל התופעות ההתנהגותיות המשמעותיות לפרט‪ ,‬אך למעשה רוב התיאוריות עוסקות‬
‫בתופעות מסוימות ומתעלמות מאחרות‪ .‬אין היום תיאוריה אחת המלכדת את כל התופעות באישיות‪ ,‬לכן ישנם מספר תיאוריות שנועדו להסביר‬
‫מימדים שונים ולהאיר את הראייה שלנו כלפי אופי האדם‪.‬‬

‫‪ 1.5‬הקשר שבין התיאוריה למחקר‬

‫‪ 1.6‬גישות שונות לחקר האישיות‬

‫כמו שהוסבר‪ ,‬ישנם גישות שונות לבחינת האישיות‪ .‬המדעית הבדוקה‪ ,‬וה"נאיבית" [מציגים את המדע כמקודש וכל הסבר שהוא לא מדעי כנחות]‪.‬‬
‫בתפיסה המדעית קיימות שתי גישות הנבדלות זו מזו באופן שבן הן מטפלות בנושא‪ :‬הגישה הנומותטית‪ ,‬והגישה האידאוגרפית‪.‬‬

‫גישה לא‪-‬מדעית‬
‫הגישה הנומותטית (‪ – )nomothetic‬חותרת לנסח חוקי התנהגות ותכונות כלליים‪ ,‬המתאימים והמשותפים‬ ‫גישה מדעית‬
‫לכל בני‪-‬האדם‪ ,‬שאפשר להסביר בעזרתם את ההתנהגות האנושית‪ .‬מאחורי גישה זו עומדת ההנחה כי לכל בני‬
‫האדם אותם ממדי אישיות ואותן תכונות (לדוג' אינטליגנציה‪ ,‬יצירתיות)‪ ,‬וההבדלים הקיימים בין בני האדם הם‬
‫כמותיים בלבד‪ .‬לפי חוקיות מסוימת יהיה אפשר להסביר את התנהגות הפרט‪ .‬מקור המילה נומותטית ביוונית‬
‫‪( nomos‬חוק)‪.‬‬
‫ישנן שתי שיטות מחקר עיקריות לפי גישה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬השיטה הניסויית – החוקר מפעיל משתנה מסביר ובכך משנה את תנאי הניסוי וצופה בתוצאות השינוי‪.‬‬
‫השיטה הניסויית מאפשרת לבחון השערות על קשרים סיבתיים בין תופעות בעזרת ההפעלה של‬
‫המשתנים המסבירים (משתנה בלתי תלוי)‪ -‬המניפולציה‪ .‬יתרונה העיקרי של שיטה זו היא באפשרות‬
‫לחקור באופן שיטתי ומדויק השערות סיבתיות מוגדרות מראש‪ ,‬ולהגיע בזכות זאת למסקנות תקפות‪,‬‬
‫שניתן להכלילן וליישמן במצבים אחרים הדומים למצב הנחקר‪( .‬אומדת סיבתיות)‬
‫‪ .2‬השיטה המתאמית – בודקת קשרים בין שני משתנים‪ ,‬אך אין היא מאפשרת להסיק על סיבתיות‪ ,‬אלא‬
‫(אומד קשר)‬‫על קשר מתאמי בין שני משתנים‪ .‬כלומר ניתן להסיק כי א קשור ל‪-‬ב'‪ ,‬אך לא כי א' גורם ל‪-‬ב'‪.‬‬
‫הגישה האידיוגרפית (‪ – )idiographic‬מבקשת לתאר את המיוחד שבאישיות האדם ואת השוני בין אישיות‬
‫אחת לשנייה‪ .‬כלומר להבין את ההיבטים הייחודיים של הפרט‪ .‬הנחת היסוד שלה היא כי יש שוני איכותי בין אדם‬
‫לאדם‪ .‬אם ברצוננו להבין את ההתנהגות האנושית‪ ,‬עלינו להעמיד את הפרט במרכז חקירתנו ולמצוא חוקים‬
‫שיסבירו את התנהגותו של האדם היחיד ולא את התנהגות כל בני האדם‪ .‬מקור המילה ביוונית ‪( idios‬אישי)‪.‬‬
‫בגישה זו נעשה שימוש נרחב בשיטת חקר המקרה‬
‫‪ -‬שיטת חקר המקרה – ניתוח מעמיק ומפורט של אישיותו של אדם יחיד או של תופעה מסוימת‪ ,‬השיטה‬
‫היא תיאורית במהותה‪.‬‬
‫הגישה הנומותטית והאידאוגרפית הן שני גישות פילוסופיות לידע ‪:‬‬
‫‪ -‬הנומותטית מבוססת על הנטייה להכליל‪ ,‬בכדי לתאר חוקים כללים המסבירים תופעות כלליות‪.‬‬
‫‪ -‬האידיוגרפית מבוססת על הנטייה לתאר תופעה ספציפית‪ ,‬במטרה להבין את הייחודיות‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬המחקר הנומותטי מתמקד בחקר תכונות אישיות ובמציאת קשרים ביניהן‪ ,‬אך עם זאת חיסרון כיוון ששיטה זו אינה עוסקת בחקר אישיותו‬
‫של האדם השלם‪ ,‬החוקר הדוגל בה צריך להרכיב דיוקן אישיות באורח לא שיטתי‪ ,‬על בסיס התכונות הבודדות שנבדקו במחקר‪ .‬לכל גישה מעלות‬
‫וחסרונות‪ .‬יתרון הגישה הנומותטית נעוץ ביכולתה להגיע להכללות סיבתיות‪ ,‬אך חסרונה מתבטא בנטייתה לחקור את חלקי האישיות בנפרד‪ ,‬ולא‬
‫לראותה כיחידה מאורגנת‪ ,‬מאוחדת ושלמה‪ .‬הגישה האידאוגרפית לעומת זאת‪ ,‬מצליחה לשמור על האישיות ועל ייחודיותה‪ ,‬אך היא מתקשה‬
‫להגיע להכללות‪ .‬לזרוס טוען שיש צורך בשתי הגישות‪ ,‬שכן הם משלימות זו את זו‪.‬‬

‫‪ 1.7‬תיאוריות אישיות – זרמים מרכזיים‬

‫סוגיות טבע האדם –‬

‫תיאוריות אישיות הן תוצר של האמונות לגבי טבע האדם של מחבר התיאוריה‪ .‬היל וזיגלר מציגים תשע הנחות בסיסיות על טבע האדם‪ ,‬שכל אחת‬
‫‪ ,‬כלומר אין זו דיכוטומיה‪.‬‬ ‫מההנחות מוצגות ע"י שני קצוות (רצף שקצותיו מציינים שתי תכונות קיצוניות)‬

‫חופש לעומת דטרמיניזם – באיזה מידה האדם אדון לגורלו‪ ,‬או שהתנהגותו מוכתבת ע"י גורמים פנימיים (כפי שפרויד טען)‬ ‫‪‬‬
‫היגיון לעומת חוסר היגיון – באיזה מידה ההיגיון או המחשבה מכתיבים את התנהגותו‪ ,‬או שהאדם מונע ע"י כוחות לא מודעים (פרויד)‬ ‫‪‬‬
‫שלמות לעומת חלקים – האם אפשר לתאר ולהבין את האדם בשלמותו (רוג'רס)‪ ,‬או שיש להתייחס לתהליכים ספציפיים (סקינר)‬ ‫‪‬‬
‫תורשה לעומת סביבה – מה מבניהם הדומיננטי? כיום נוטים לאמץ גישת ביניים‬ ‫‪‬‬
‫בר שינוי או שאינו בר שינוי – האדם אדם יכול להשתנות במהלך חייו (אריקסון)‪ ,‬או שטבע האדם נקבע בתחילה ולא בר שינוי (פרויד)‬ ‫‪‬‬
‫סובייקטיביות לעומת אובייקטיביות – האם בני אדם חיים בעולם סובייקטיבי של התנסויות המשפיעות על חייהם‪ ,‬או שהתנהגותם‬ ‫‪‬‬
‫מושפעת בעיקר מכוחות חיצוניים אובייקטיביים‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫פעולה לעומת תגובה – מה הסיבה להתנהגות‪ ,‬האם בני אדם יוצרים התנהגות מבפנים (רוג'רס)‪ ,‬או התנהגותם היא רק שרשרת‬ ‫‪‬‬
‫תגובות לגירויים חיצוניים (ביהביוריזם)‬
‫ידוע לעומת בלתי ידוע – האם טבע האדם ידוע ומוכר מהבחינה המדעית‪ ,‬או שמא יש באישיות מרכיבים שאינם ניתנים להבנה מדעית‬ ‫‪‬‬
‫הומאוסטאזיס לעומת הטרוסטזיס – האם האדם מונע ע"י רצון להפחית מתחים כדי להגיע לאיזון‪ ,‬או שההנעה העיקרית שלו היא‬ ‫‪‬‬
‫לגדילה‪ ,‬לחיפוש גירויים והגשמה עצמית (רוג'רס ומאסלו)‪.‬‬

‫הזרמים המרכזיים בתחום האישיות –‬

‫ניתן לקבץ את תיאוריות האישיות לשלושה זרמים מרכזיים‪:‬‬

‫הזרם הדינמי (הפסיכואנליטי‪-‬ניאו אנליטי)‬

‫הזרם הדינמי כולל שני תת‪-‬זרמים‪:‬‬

‫(‪ )1‬הגישה הפסיכואנליטית הקלאסית של פרויד‪ ,‬ביחד עם גישותיהם של יונג ואדלר‬

‫(‪ )2‬ממשיכי הדרך (הניאו‪-‬אנליטיקנים) המתחלקת לשלוש גישות‬
‫‪ ‬פסיכולוגיית האני (האגו) – מדגישה את הצד המסתגל של האישיות‬
‫‪ ‬גישות בין‪-‬אישיות חברתיות – מדגישות את הקשר עם הסביבה החברתית‬
‫‪ ‬תיאוריות יחסי‪-‬אובייקט – מתמקדות בשנת החיים הראשונה וביחסי אם‪-‬תינוק‬

‫ההת מקדות בתהליכים נפשיים ובדינמיקה של האישיות‪ .‬הנפש כשדה קרב בין יצרים ודחפים מנוגדים‪ ,‬בין חלקים שונים של האישיות בין דרישות‬
‫הסביבה ויצריו של האדם‪ .‬פרויד הניח כי ישנו קונפליקט תפקידי של הנפש‪ .‬ההנחה הבסיסית של פרויד היא כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬הוא‬
‫מועד לתוק פנות ומיניות‪ ,‬ודחפיו ויצריו מנוגדים לצרכי החברה והתרבות‪ .‬הלחצים הפנימיים והחיצוניים נתונים‪ ,‬וניסיונותיו של האדם להתמודד‬
‫עמם בדרכו ל"פשרה"‪ ,‬הם למעשה מעצבים את אישיותו‪.‬‬

‫הזרם ההתנהגותי–קוגניטיבי‬

‫ווטסון האמין כי המפתח להבנת האדם אינו במה שאנשים חושבים שהם עושים‪ ,‬אלא במה שהם עושים בפועל‪ .‬לפי הביהביוריזם‪ ,‬הפסיכולוגיה‬
‫היא ענף אובייקטיבי של מדעי הטבע‪ .‬לפי זה לתהליכים פנימיים (תהליכים לא מודעים‪ ,‬נפש‪ ,‬אינטרוספקציה) אין חלק בפסיכולוגיה המדעית‪.‬‬

‫עפ"י הביהביוריזם הקיצוני‪ ,‬הסביבה יוצרת את האדם‪ ,‬והמציאות הפנימית אינה רלוונטית להבנתו‪ .‬התייחסו לתהליכים פנימיים כ"קופסא שחורה"‪.‬‬

‫עם הזמן חל שינוי בביהביוריזם‪ -‬המהפכה הקוגניטיבית‪ .‬תהליכים פנימיים ודרך עיבוד המידע המגיע מהסביבה משפיע על ההתנהגות‪.‬‬
‫הביהביוריסט הקוגניטיבי רואה את האדם כאקטיבי וכיוצר את סביבתו‪.‬‬

‫האדם לומד ע"י קבלת חיזוקים (תגמולים) להתנהגויות מסוימות‪ ,‬ובעזרת תהליכים נוספים כמו למידה ממודל לחיקוי‪ ,‬אסוציאציות‪.‬‬

‫האישיות מתבטאת בסך כל ההתנהגויות שהאדם לומד ומבצע‪ .‬הגישה בודקת תהליכי למידה וכיצד אלה מעצבים את דפוסי ההתנהגות של האדם‬

‫הזרם האקזיסטנציאליסטי–הומניסטי‬

‫התפיסה המשותפת לשתי הגישות היא שהאדם פעיל בעיצוב גורלו‪.‬‬

‫התפיסה האקזיסטיונליסטית מקורה בפילוסופיה‪ ,‬ומתמקדת בחיפוש תשובה לשאלת הקושי שבקיום האנושי‪ ,‬ומציעה פתרונות בכיוון של חיפוש‬
‫משמעות‪ ,‬קיום כן ואמיתי (אותנטי)‪ ,‬וקבלת קשיי הקיום כחלק מן ההוויה האנושית‪.‬‬

‫הגישה ההומניסטית אופטימית במהותה‪ ,‬ומתרכזת ביכולת הטמונה באדם בהגברת מודעתו לעצמו ובהגשמה עצמית כדרך לחיים מלאים‬
‫ומאושרים יותר‪ .‬איך אדם יכול להיות מסופק ע"י שימוש בכל תכונותיו‪ ,‬יכולותיו ומהותו‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫פרק ‪ – 2‬תיאוריות אישיות דינמיות‬

‫זיגמונד פרויד‬ ‫פרוידיאנים‬

‫קארל יונג‬
‫אלפרד אדלר‬
‫אנה פרויד‬ ‫הפסיכולוגיה של האני (‪)ego psychology‬‬ ‫הניאו‪-‬‬
‫הרטמן‪ ,‬וויט‪ ,‬מאהלר‬
‫הדגשת האישיות המסתגלת‪ .‬הנחה חדשה לפיה סיפוק מקורו גם בתחושה של‬
‫התמודדות אקטיבית עם מכשולי החיים והתגברות עליהם (לא רק בהפחתת מתח)‬
‫פרוידיאנים‬
‫אריק אריקסון‬
‫קארן הורניי‬ ‫הגישות הבין‪-‬אישיות והחברתיות‬
‫מדגישים את ההקשרים החברתיים של האישיות‪ ,‬מבנה האישיות והנעת האדם‬
‫אריך פרום‬ ‫כיצור חברתי הניתן להבנה במסגרת יחסיו עם בני –אדם אחרים וסביבתו‪ .‬גישות‬
‫אלה הושפעו מהגישה הסוציולוגית‪.‬‬
‫הרי סטאק סאליבן‬
‫מלני קליין‬ ‫גישות של יחסי‪-‬אובייקט (‪)object-relations‬‬
‫מדגישות את היחסים הנוצרים בין העצמי לאוביקט כמקור להנאה ולהתפתחותה‬
‫רונלד פרברן‬ ‫של האישיות‪ .‬יחסי התינוק‪-‬אם הם מודל ואבטיפוס להתייחסות הבוגר לסביבתו‬
‫האנושית והפיזית‪ .‬השנה הראשונה כתקופה הקריטית ביותר לעיצוב האישיות‪.‬‬
‫דונלד וויניקוט‬ ‫פתולוגיות עלולות להיווצר מאובייקטים מופנמים בעלי תכונות סותרות שונות‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫פרויד – הפסיכואנליזה‬
‫הנחות יסוד ‪:‬‬
‫הפסיכואנליזה היא תיאוריה של נפש האדם‪ .‬מתאפיינת באותם מבנים ותהליכים גם בנפש הבריאה וגם בנפש החולה‪ .‬נמצאים על פני רצף אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לכל אדם מנגנון נפשי‪ ,‬ומנגנון פיזיולוגי (הנפשי נובע מהפיזיולוגי)‪ -‬אנו יצורים ביולוגיים‬ ‫‪‬‬
‫החיים הנפשיים מתנהלים בשלוש רמות תודעה בעת ובעונה אחת (מודע‪ ,‬סמוך‪-‬למודע‪ ,‬לא‪-‬מודע)‬ ‫‪‬‬
‫קיים דטרמיניזם (לכל מאורע‪ ,‬סיבה באירועים קודמים) נפשי‪ .‬לכל חוויה‪ ,‬רגש או התנהגות‪ ,‬יש סיבה ומשמעות‪ ,‬גם אם היא לא גלויה או לא‪-‬מודעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נפש האדם חותרת ליציבות‪ ,‬והסתגלות היא הכוח המניע אותה בניסיונה להגיע לאיזון פנימי‬ ‫‪‬‬
‫הקונפליקט הכרחי והוא חלק חשוב ובלתי נפרד מאישיות האדם‪ .‬נובע באורח בלתי נמנע מהכוחות המנוגדים באישיות‪ .‬ניסיון מתמיד להגיע לפשרה‬ ‫‪‬‬
‫המודל הטופוגרפי ‪:‬‬
‫‪ ‬המודל הטופוגרפי מציג "מפה של שכבות המודעות" המרכיבות את אישיותנו‪ 3 .‬רמות שונות של תודעה‪ ,‬שבהן חיי הנפש מתנהלים‪:‬‬
‫המודע – כל הנמצא בהכרה ברגע מסוים‪ :‬תכנים של תפיסה (תצפיות בהווה)‪ ,‬זיכרון (חוויות עבר)‪ ,‬מחשבות ורגשות‪ .‬כל הנמצא במודע הוא זמני ובן‬ ‫‪‬‬
‫חלוף‪ ,‬נמוג‪.‬‬
‫הסמוך‪-‬למודע – מאחסן את כל החומר שאפשר להעלותו לרמה המודעת במאמץ מסוים‪( .‬מה שאפשר לשלוף מהזיכרון‪ .‬לא משמש אותנו כרגע)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריטים אלה נמצאים על סף המודע‪ ,‬ויכולים לחדור להכרה על פי דרישה או אסוציאציה מתאימה‪ .‬רמה זו משמשת גם צנזור או שומרת סף בין‬
‫המודע ללא‪ -‬מודע‪ :‬רעיונות לא רצויים אינם מקבלים אישור כניסה למודע‪ .‬הוא אחראי אף לבדיקת מחשבות לנוכח המציאות הנתפסת‪ .‬ממלא גם‬
‫תפקידים בחיי הנפש‪ ,‬מצוי בו מידע תפיסתי ומידע שנשלף מהזיכרון‪ ,‬ורעיונות שהותרה כניסתם מהלא‪-‬מודע‪.‬‬
‫הלא‪-‬מודע – כל מה שאינו בהכרה‪ ,‬ואינו יכ ול להימצא בה אלא בתנאים מסוימים‪ .‬חומרים נפשיים אלה חבויים משום שאם נהיה מודעים להם‪ ,‬הם‬ ‫‪‬‬
‫יאיימו עלינו‪/‬יעוררו בנו דחיה וסלידה‪ .‬החיים הנפשיים בלא‪ -‬מודע מתנהלים באורח שונה לגמרי מהחשיבה המודעת‪ -‬הם אינם פועלים עפ"י היגיון‬
‫(יחסי אהבה ושנאה יכולים להימצות בו זמנית)‪ ,‬ואינם נשמעים לכללים שכלתניים של סיבתיות‪ .‬הכוחות הלא‪-‬מודעים קובעים חלק גדול מהתנהגותנו‪,‬‬
‫ואנו משקיעים אנרגיה רבה במציאת דרכי ביטוי אפשריות לרעיונות הלא‪ -‬מודעים‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬למניעת חדירתם למודעות‪.‬‬
‫המודל הסטרוקטורלי ‪:‬‬
‫‪ ‬המודל הסטרוקטורלי מתאר את האישיות כמורכב ת משלושת מבנים תיאורטיים‪ ,‬שלכל אחד תפקידים נפשיים שונים‪ ,‬הסותרים לעיתים זה את זה‪.‬‬
‫סתמי (‪ – )id‬החלק הקדום והפרימיטיבי של האישיות‪ .‬בראשית החיים הסתמי הוא תמצית מהותנו‪ .‬מכיל כוחות מולדים – אינסטינקטים (הייצוגים‬ ‫‪‬‬
‫הנפשיים של הצרכים הגופניים)‪ .‬מונע מאנרגיה גופנית‪ .‬הסתמי פועל עפ"י עיקרון העונג (המווסת את פעולתו של האורגניזם שאינו יכול לסבול אי‬
‫נוחות וכאב‪ ,‬ושואף להנאה מידית‪ -‬חתירה לסיפוק הצרכים בלבד‪ ,‬הוא חסר מעצורים‪,‬מבולבל וחופשי מחוקי החשיבה ההגיונית)‪ ,‬לשם כך יש לרשותו‬
‫‪ o‬פעולות רפלקסיביות – תגובות מולדות אוטומטיות (כמו מצמוץ ועיטוש) המיועדות להתמודד עם ריגושים פשוטים למדי‬
‫‪ o‬ותהליכים ראשוניים – תהליכי חשיבה פרימיטיביים נעדרי חוקיות לוגית‪ .‬ניגודים וסתירות יכולים להתקיים‪ .‬החלום הוא דוג' טובה להמחשת‬
‫סוג החשיבה הזה‬
‫אני (‪ – )ego‬האני התפתח מהסתמי‪ ,‬ומשימתו לשימור החיים‪ ,‬שמא הסתמי לבדו ימיט עליה על האורגניזם‪ .‬האני שולט על מערכות התפיסה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הפעולה וההכרה‪ .‬תהליכי החשיבה באני מפותחים יותר מאשר בסתמי‪ ,‬והם קרויים תהליכים משניים (תהליכי חשיבה מציאותיים והגיוניים‪ ,‬חשיבה‬
‫לוגית הכרתית)‪ .‬האני משמש כמתווך‪ ,‬מתייחס לסביבה החיצונית (המציאות)‪ ,‬ולסביבה הפנימית (דחפי הסתמי) האני מונחה ע"י עיקרון המציאות‪.‬‬
‫תפקידו לתווך בין העולם החיצון‪ ,‬הסתמי והאני‪-‬העליון‪ ,‬וכדי להתמודד איתם‪ ,‬הוא משתמש במנגנוני‪-‬הגנה (החלק הלא‪-‬מודע של האני) שבאמצעותם‬
‫הוא מדחיק מהמודעות את דחפי הסתמי האסורים‪.‬‬
‫אני העליון (‪ –)super-ego‬מיי צג את הערכים המוסריים‪ ,‬המצפון והאידיאלים החברתיים‪ .‬מייצג את הרצוי ולא את המצוי‪ .‬הוא תובעני‪ ,‬שואף לשלמות‬ ‫‪‬‬
‫ונוקשה‪ .‬אינו שכלתי וברובו אינו מודע‪ .‬הוא מאיים בענישה וברגשות אשם‪ .‬הוא מתפתח לאחר היווצרות הסתמי והאני‪ ,‬בתום הקונפליקט האדיפלי‪-‬‬
‫אחרי הזדהות עם ההורה מאו תו המין‪ .‬הוא מפנים מההורה תקנים רצויים כמו‪ :‬זהות מינית‪ ,‬דרישות החברה‪ ,‬ההתנהגות המוסרית והאידיאלית שיש‬
‫לחתור אליה; ומאמץ תקנים אלו לעצמו‪-‬למצפונו (תהליך סוציאליזציה – ִחיברות)‪ .‬תפקידיו של הסופר‪-‬אגו‪ :‬לבלום את דחפי הסתמי שאינם מקובלים‬
‫בחברה‪ ,‬להשפיע על האני להמיר מטרות מציאותיות במטרות אידיאליות‪-‬מוסריות‪ ,‬לשאוף לשלמות‪.‬‬
‫המודל הדינמי ‪:‬‬
‫‪ ‬אנרגיה נפשית פיזית ‪:‬‬
‫האורגניזם האנושי פועל בעזרת אנרגיה פיזית ונפשית ‪ .‬הפיזית יכולה להיהפך לנפשית‪ ,‬וההפך‪ ,‬לעולם לא תאבד מערכה השלם וכמותה לא תשתנה – חוק‬
‫שימור האנרגיה של איינשטיין‪ ( .‬דוגמא‪ ,‬דחף לסיפוק מיני שנוצר בסתמי יכול לעבור לאני ולהתבטא ברצון ליצור קשר עם בת זוג‪ ,‬או לעבור עיוות של מנגנון הגנה כגון תגובת היפוך‪,‬‬
‫שבו הדחף המיני מוחלף בצדקנות יתר ובהטפה נגד מיניות) ‪ .‬מקום המפגש בין האנרגיה הפיסית לאנרגיה הפסיכית הוא בסתמי ובאינסטינקטים שלו‪.‬‬
‫‪ ‬הדינמיות של האנרגיה הפיזית ‪:‬‬
‫אינסטינקטים – ייצוג פסיכולוגי מולד של מצב עוררות פיזית פנימית‪ .‬הייצוג הפסיכולוגי קרוי "משאלה"‪ ,‬והעוררות הגופנית קרויה "צורך"‪( .‬דוגמא‪ ,‬מצב של רעב‬
‫מתואר מבחינה פיסיולוגית כחסך תזונתי ברקמות הגוף‪ ,‬ובמונחים פסיכולוגיים כמשאלה לאוכל‪ .‬המשאלה מהווה מניע להתנהגות‪ :‬האדם הרעב מחפש אחר אוכל)‪ .‬בנויים מארבעה מרכיבים‪:‬‬
‫‪ -‬מקור – מצב גופני של עוררות או צורך‬
‫‪ -‬מטרה – לספק את הצורך (משמע לבטל את העוררות הגופנית)‬
‫‪ -‬אובייקט – האובייקט המספק את הצורך או כל התנהגות שנועדה לספקו‬
‫‪ -‬דחף – הכוח המניע את האדם‪ ,‬עצמתו גדלה בהתאם לעצמת הצורך המתעורר‬
‫כל התנהגות מתוארת כהשקעת אנרגיה באובייקט‪ ,‬מה שנקרא קתקסיס – השקעת אנרגיה באובייקט‪ .‬אנטיקתקסיס – המכשול המונע סיפוק אינסטינקט‪.‬‬
‫את האינסטינקטים חילק פרויד לשתי קבוצות‪:‬‬
‫אינסטינקטים של חיים (‪ : )life instincts‬רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬מ ין וכו‪ ..‬מטרתם לשמר את האדם ולדאוג לקיומו‪ .‬אינסטינקט המין ארוס (אל אהבה במיתולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫היוונית) נחשב לחשוב ביותר‪ ,‬והוא מונע ע"י ליבידו – אנרגיה נפשית מינית‬
‫‪ ‬אינסטינקטים של מוות (‪ : )death instincts‬הרסניים ופועלים להרס וכליה של האדם וגופו‪ .‬אינסטינקטים אלו כונו טנטוס (אל המוות במיתולוגיה‬
‫היוונית)‪ .‬מונעים ע"י עקרון הנירוונה – חתירה למצב נטול כל מתח וגריה של מערכת העצבים‪ ,‬מצב חופשי מדחף‪ ,‬צורך ותלות בעולם‪ ,‬האדם שואף‬
‫למצב שקט לא‪ -‬אורגני שקדם לעוררות‪ ,‬אך החזרה חייבת להיעשות בקצב הפנימי של האורגניזם‬
‫האינסטינקטים של החיים משרתים את האינסטינקטים של המוות‪ ,‬שכן הם דואגים לכך שהאורגניזם ילך אל המוות בדרך שלו‪ ,‬ולא בדרכים שאינם טבועות בו‪.‬‬
‫‪ ‬הדינמיות של האנרגיה הפסיכית (נפשית) ‪:‬‬
‫כמות האנרגיה הזמינה סופית ומוגבלת‪ ,‬ויש תחרות בין שלושת המערכות (סתמי‪ ,‬אני‪ ,‬אני‪-‬עליון) על אנרגיה נזילה‪ .‬כשמערכת אחת מתחזקת‪ ,‬האחרות‬
‫בהכרח נחלשות (שימור אנרגיה)‪.‬‬
‫‪10‬‬
 ‫קונפליקט – הדינמיות של האישיות מקורה בכוחות חזקים הסותרים זה את זה‪ ,‬ויוצרים קונפליקט‪ .‬קונפליקטים בין המערכות המרכיבות את האישיות‬ ‫‪‬‬
‫גורמים למתח מתמיד באורגניזם‪ .‬ישנה יריבות בין חלקי האישיות על האנרגיה‪ ,‬ש כן קיים מאבק כוחות מתמיד בין החלקים השונים המרכיבים אותה‪.‬‬
‫חרדה – האני מופקד על גילוי סכנות ואזהרה מפניהם‪ ,‬והוא מתבקש לנקוט פעולות להגנה‪ .‬לחרדה ערך הסתגלותי רב‪ ,‬ובלעדיה אין לאורגניזם זכות‬ ‫‪‬‬
‫קיום‪ .‬פרויד חילק את החרדה ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬
‫‪ ‬חרדה מציאותית (‪ – )reality anxiety‬מזהירה מפני סכנות חיצוניות של ממש‪ ,‬קשורה לרפלקס הבריחה‪ .‬אם האיום ברור וממוקד הוא נקרא פחד‪ ,‬אך‬
‫אם הוא חיצוני מופשט ואינו מוגדר‪ ,‬הוא נקרא חרדה‪( .‬לדוג' חרדת עזיבה מתעוררת באדם שחושש שבני אדם שהוא קשור אליהם יעזבוהו ויישאר‬
‫ללא הגנה)‬
‫‪ ‬חרדה נוירוטית (‪ – )neurotic anxiety‬נובעת מהחשש שהאני יאבד שליטה על האינסטינקטים‪ ,‬ועל הסתמי‪ ,‬ויעשה מעשה שהוא עלול להיענש בגינו‪.‬‬
‫(הפחד נובע מהעונש ולא מהאקט עצמו)‪ .‬מתעורר מהקונפליקט בין הסתמי לאני‪.‬‬
‫‪ ‬חרדה מוסרית (‪ – )moral anxiety‬רגשות אשם שמקורם במצפון‪ .‬נובעת מפעולה אמיתית או מתכוננת העומדת בסתירה לאני העליון‪ ,‬אשר מעוררת‬
‫בו תחושת אשם‪ .‬חשש מעשיית מעשה (או אף מחשבה) העומד בסתירה לקוד המוסרי (צעד זה מפר את הצו האוסר להזניח את צו ההורים)‪.‬‬
‫מזהירים את האני‪ ,‬שלא נענה לצווי האני‪ -‬העליון‪ ,‬מפני עונשים חמורים יותר הצפויים לו‪ ,‬כמו הרס עצמי ותוקפנות עצמית‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה (‪ – )defence mechanisms‬אסטרטגיה הננקטת ע"י האני על מנת להפחית את החרדה‪ ,‬ולהגן על עצמו מביטוי ישיר של דחפי הסתמי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ומהלחצים של האני‪ -‬העליון‪ .‬המנגנונים לא מודעים‪ ,‬מסלפים ומעוותים את המציאות‪ ,‬ופעילותם צורכת אנרגיה נפשית‪.‬‬
‫‪ -‬מנגנוני ההגנה נ ועדו במקור לסלק ולשכך חרדה‪ ,‬ולספק מפלט מסיטואציות שהאדם אינו יכול להתמודד איתם‪ .‬הם עושים זאת ע"י גירוש הרעיון‬
‫המכאיב אל מחוץ לתודעה במקום להתמודד ישירות עם הבעיה‪ ,‬מה שבעצם גורם לסילוף המציאות‪ .‬כך שבעצם מנגנוני הגנה מהווים קבוצת‬
‫תהליכים נפשיים שתפקידם להגן על הפרט ממודעות לרגשות שליליים ובייחוד מחרדה‪.‬‬
‫‪ -‬מנגנוני ההגנה מהווים אסטרטגיות התמודדות לא מודעות אשר נועדו להפחית חרדה מדחפים לא מקובלים‪.‬‬
‫‪ -‬בני אדם נבדלים זה מזה בסוג ההגנות שהם נוקטים ובגמישותן‪.‬‬
‫‪ -‬פסיכולוגיית העצמי טוענת שמנגנונים אלו פועלים גם לשימור תחושת עצמי חזקה‪ ,‬אחידה ובעלת ערך חיובי‬
‫‪ -‬נהוג להבחין בין מנגנוני הגנה ראשוניים ("פרימיטיביים")‪ ,‬המגנים על הגבולות שבין העצמי לבין העולם החיצוני‪ ,‬לבין מנגנוני הגנה משניים ("בוגרים"‬
‫או "גבוהים") המגנים על גבולות פנימיים‬
‫‪ -‬ישנם מנגנוני הגנה רבים‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬
‫מנגנוני ההגנה‬ ‫סיווג‬
‫האדרה (‪ – )idealization‬הדחקת תחושה של פגיעות‪ ,‬בושה וחרדה באמצעות אמונה בכוח בלתי מוגבל של אחר הנחווה כחזק‪ ,‬מגן ומושיע‪.‬‬ ‫מנגנונים‬
‫‪ -‬האדם הנרקיסיסט מופעל ע"י חיפוש אחר שלמות בעצמו ובקרובים אליו‪ ,‬ובדירוגם של אלה כראויים יותר או ראויים פחות‪.‬‬ ‫ראשוניים‬
‫"פרימיטיביים"‬
‫הכחשה (‪ – )denial‬מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע‪ ,‬אך מלווה אותו בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון‪.‬‬
‫‪ -‬לדוגמא‪ :‬ילד דחוי הטוען שנהנה יותר לשחק לבד משתמש בהכחשה כדי להגן על עצמו מפני רגשות מכאיבים של בדידות והשפלה‪.‬‬
‫הזדהות ‪ /‬הפנמה (‪ – )identification‬האני מפנים עמדות ורגשות מהסביבה החיצונית ומייחס אותם לעצמו‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם תהליך שבמסגרתו נחווים רגשותיו של אחר כאילו הם נובעים מן העצמי‪ .‬כלומר שימוש בדימוי של אחר כהמשך של העצמי‪.‬‬
‫‪ -‬מתקיים בפתירה הולמת של הקו נפליקט הפאלי‪ ,‬הילד מזדהה עם ההורה מאותו המין‪ ,‬מה שעוזר לו לרכישת מיומנויות וכישורים‪,‬‬
‫הפנמת תקני התנהגות‪ ,‬פיתוח האני‪-‬העליון‪.‬‬
‫השלכה (‪ – )projection‬האני מסלק מתוכו רעיונות או רגשות המאיימים עליו‪ ,‬ומייחס אותם לאחרים‪.‬‬
‫נסיגה (‪ – )regression‬נסיגה לדפוס התנהגות מוקדם (בד"כ ילדותי)‪ ,‬כפתרון לחוסר היכולת להתמודד עם מצב קשה או מאיים‪.‬‬
‫פיצול (‪ – )splitting‬כשל של האדם להביא יחדיו גם תכונות חיוביות וגם תכונות שליליות של העצמי ושל אחרים כאובייקט מלוכד‪.‬‬
‫‪ -‬חלוקת האובייקטים בעולם לדיכוטומיים (במקום לראות את העולם גם עם גווני ביניים)‪ .‬נועד לסייע להתמודד עם קונפליקט רגשי‪.‬‬
‫נפוץ בהפרעת אישיות גבולית – דפוס לא יציב ואינטנסיבי של יחסים בין‪-‬אישיים המאופיינים כנעים בין אידיאליזציה מוגזמת ל‪-‬פיחות בערך‪ .‬הגבולי‬ ‫‪-‬‬
‫בעצם לא מסוגל לשלב ולעשות אינטגרציה של הדימוי העצמי שלו ושל הדימוי של האחר‪ ,‬כ‪-‬גם טוב וגם רע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נפוץ בהפרעת אישיות נרקיסיסטית – שימוש לשימור הערכתו העצמית‪ ,‬ע"י תפיסת העצמי כמוערץ‪ .‬כל אדם שלא מקבל עמדה זו ייחשב כרשע ונבזי‪.‬‬
‫שליטה אומניפוטנטית (_) – _‬
‫הדחקה (‪ – )repression‬סילוק דחפים ומחשבות מהמודע אל הלא‪-‬מודע בשל איומים על האני‬ ‫מנגנונים‬
‫‪ -‬מנגנון ההדחקה נחשב כ"בוגר" יותר ממנגנון ההכחשה‪ :‬על מנת להדחיק עובדה או רגש‪ ,‬עלינו ראשית להכיר בהם ברמה כלשהי של‬ ‫משניים‬
‫"בוגרים"‬
‫המודעות ורק אז להגלותם אל התת‪-‬מודע; כשאנו מכחישים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אנו מבצעים תהליך מיידי שהוא לא רציונלי‪.‬‬
‫רציונליזציה (‪ – )rationalization‬סיפוק הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו‪ ,‬הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני‬
‫אינטלקטואליזציה (‪ – )intellectualization‬טיפול בבעיה או במצב רגשי ע"י הפיכתו לשאלה אינטלקטואלית‪ .‬התעמקות‪ ,‬תוך כדיי התעלמות‬
‫מהצדדים הרגשיים והאישיים‪ .‬יש כאן בעצם שימוש בהסקת מסקנות כדרך להימנע מעימות עם קונפליקטים לא מודעים ודחק רגשי‪ ,‬בצורה כזו‬
‫שחשיבה משמשת כדרך להימנעות מהרגש‬
‫התקה (‪ – )displacement‬פריקת רגשות ודחפים על אובייקט פחות מאיים‬
‫ביטול (‪ – )undoing‬ביטול או שלילה של מחשבה קודמת באופן סמלי ומודע (כמו ע"י פעולה או התנהגות נגדית)‬
‫עידון (‪ – )sublimation‬ביטוי מטרות ודחפים לא מקובלות‪ ,‬באופן מועיל ומקובל חברתית (אדם אלים נהיה שוטר)‬
‫תגובת היפוך (‪ – )reaction formation‬הסתרת הדחפים והמשאלות האמיתיים ע"י התנהגות הפוכה מהדרישות של הדחפים‪ .‬דחיקת הלא‪-‬‬
‫מקובל‪ ,‬וביטוי התנהגות מקובלת‬
‫בידוד (‪ – )isolation‬ניתוק רגשי‪ .‬הפרדה שעושה האני בין החלק הרגשי לחלק התוכני של מחשבה‪ ,‬זיכרון או דחף‪ ,‬מכיוון שללא הפרדה זו‬
‫הם מעוררים חרדה‬

‫מודל ההתפתחות הפסיכו סקסואלית ‪:‬‬

‫‪ ‬אישיותו של אדם מעוצבת ברובה כבר בתום השנה החמישית‪ ,‬ולאחר גיל זה מתקיימת בעיקר הרחבה של מבנה בסיסי זה ושכלולו‪.‬‬
‫ההתפתחות נובעת מדחפים ביולוגיים ומיניים‪ ,‬המצויים במוקד התעניינותו של הילד כבר מהיוולדו‪ .‬מחפשים נקודות עונג והנאה‪ .‬המניע זאת דחף הליבידו‬
‫בכל שלב התפתחותי‪ ,‬הליבידו מתרכז באזור גופני מסוים הנקרא אזור ארוטוגני (שאליו מתועלים הדחפים המיניים)‪ .‬מעבר בשלבים מתרחש ע"י פעולות גומלין‬
‫מהמבנה הגנטי (התפתחות ביולוגית)‪ ,‬והסביבה החיצונית‪ .‬במעבר משלב לשלב‪ ,‬האנרגיה היצרית עוברת לשלב המתקדם‪ ,‬ומוצאת סיפוקה בדרכים המתאימות לשלב‪.‬‬
‫‪ ‬קיבעון (‪ –)fixation‬הישארות של אנרגיה מרובה בשלב התפתחותי כלשהו ואי העברתה לשלב הבא‪ .‬אנו חיים את הקיבעון באופן סמלי ומחזורי גם בבגרות‬
‫‪11‬‬
 ‫‪ ‬קיבעון שלילי (חסך בסיפוק)‬
‫‪ ‬קיבעון חיובי (סיפוק יתר)‪.‬‬
‫ככל שקיבעון בשלב מסוים גדול יותר‪ ,‬פירושו שבעיות הקשורות בשלב זה לא נפתרו‪ ,‬ובוגר הנתון בלחץ אמוציונלי גדל סבירותו לבצע רגרסיה לשלב זה‬
‫‪ ‬שלבי ההתפתחות הפסיכו‪-‬סקסואלית (‪: )psychosexual stages of development‬‬
‫אזור ארוטוגני מקור קונפליקט סוגיות התפתחות מרכזיות‬ ‫גיל‬ ‫שלב‬
‫קבלה פסיבית של הכל דרך הפה – תחילת תוקפנות כאשר מתפתחות השיניים ונשיכה אפשרית‪.‬‬ ‫הזנה‬ ‫פה‬ ‫‪0-1‬‬ ‫אורלי‬
‫מתאפיין בתלות מוחלט של התינוק בדמות בוגרת שתדאג לצרכיו ותגן עליו‪.‬‬ ‫ינקות‬ ‫(‪)oral‬‬
‫קיבעון בשלב זה תתאפיין בהתנהגות אוראלית (אכילה‪ ,‬עישון‪ ,‬שתייה‪ ,‬כסיסת ציפורניים‪ ,‬לעיסת‬
‫מסטיק) כאשר הילד אינו בא על סיפוק‪ ,‬או כשהוא מסופק יתר על המידע‪.‬‬
‫קבעון בשלב האוראלי המוקדם יוביל לטיפוס אוראלי פסיבי ‪ :‬תלותי‪ ,‬ילדותי ופסיבי‪.‬‬
‫קבעון בשלב האוראלי המאוחר יוביל לטיפוס אוראלי אגרסיבי ‪ :‬וכחן‪ ,‬נצלן‪ ,‬ציני ושולט בזולת‬
‫חיפוש פעיל להפחתת מתח‪ ,‬שליטה עצמית‪ ,‬כניעה‪ .‬שליטה בשרירי הסוגרים גורמת לו הנאה‬ ‫חינוך לניקיון‬ ‫פי הטבעת‬ ‫‪2-3‬‬ ‫אנלי‬
‫מרובה‪ ,‬ארוטית באופייה‪ .‬בעיצומו של העונג מופיע גורם חיצוני הדורש מהילד להגביל את‬ ‫ושליטה עצמית‬ ‫פעוט‬ ‫(‪)anal‬‬
‫החיברות)‪ ,‬שליטה על הדחפים והתנהגות נאותה (התמודדות עם‬ ‫ההנאה‪ -‬ההורים (תהליך ִ‬
‫דרישות המציאות‪ -‬עקרון המציאות)‪ .‬הילד לומד לדחות סיפוקים‪ ,‬לשלוט בצרכיו ולהיות עצמאי‪.‬‬
‫דרישה מוגזמת של ההורים מהילד לשליטה‪ ,‬או דרישות המוצגות לו טרם זמנן עשויות להניב ‪2‬‬
‫אופני פעולה מהילד‪ :‬עצירה (בבגרות התקה לעקשנות וקמצנות)‪ ,‬והתפרצות (בבגרות התקה‬
‫לאימפולסיביות‪ ,‬זעם‪ ,‬הרסנות וחוסר סדר)‪.‬‬
‫טיפוס אנאלי פאסיבי ‪ :‬בולט בנטייתו לסדר וני קיון‪ ,‬עקשנות‪ ,‬דייקנות‪ ,‬רכושנות וקמצנות‪.‬‬
‫טיפוס אנאלי אגרסיבי ‪ :‬ישחרר ויי תן בנוסף על מה שצריך‪ ,‬כך שנטיותיו תהיינה אי סדר קיצוני‪,‬‬
‫נדבנות‪ ,‬אי יכולת לסבול מצבי עמימות ואי ודאות‪ ,‬אכזריות ‪,‬סדיזם ‪,‬הרסנות ועוינות כלפי הסביבה‪.‬‬
‫הדרמה המרכזית של גיל הילדות (ולפי פרויד אף של חיינו) – "השתלטות" על האם ואמביוולנטיות‬ ‫תסביך אדיפוס ‪/‬‬ ‫איברי המין‬ ‫‪3-5‬‬ ‫פאלי‬
‫ביחסי אהבה‪ ,‬הילד מתחרה עם אביו על אהבת אמו‪ .‬חושש מאביו שישלול את הנאתו (איבר מינו)‬ ‫אלקטרה‬ ‫גיל הגן‬ ‫(‪)phallic‬‬
‫– מה שנקרא חרדת סירוס (‪ .)castration anxiety‬אצל נשים קנאת פין (‪ -)penis envy‬אשמה‬ ‫( ‪Oedipus‬‬
‫‪complex , Electra‬‬
‫וכעס על האם שאין לה פין‪ .‬הפתרון ההולם של הקונפליקט – הזדהות עם ההורה מאותו מין‬ ‫‪)complex‬‬
‫(בהזדהות הילד מפנים את ערכיו‪ ,‬מה מותר ומה אסור‪ ,‬הפנמה זו מהווה כבסיס ותחילת‬
‫התפתחותו של ה"אני העליון") ובניית תפקיד מין בריא וזהות‪ .‬פתרון לא הולם עלול להוביל‬
‫לנוירוזה‪ ,‬פדופיליה או הומוסקסואליות (הזדהות עם ההורה מהמין הנגדי)‪ ,‬קרירות מינית ואין‬
‫אונות‪ ,‬חוש מוסר לקוי‪ ,‬וקושי בהתמודדות עם סמכות‪.‬‬
‫הטיפוס אדיפלי הינו טיפוס מאוד מיני‪ :‬הגברים ינסו להיות כמה שיותר גבריים‪ ,‬גאוותנים ושואפים‬
‫להצלחה בכל מחיר ואילו הבנות יהיו פתייניות הרוצות להוכיח עליונות על הגבר‪.‬‬
‫הדחקת דחפים מיניים‪ ,‬הפניית האנרגיה לפעולות לא‪ -‬מיניות‪ :‬רכישת ידע אינטלקטואלי ולמידה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6-10‬‬ ‫חביון‬
‫חברתית‪ .‬התפתחות מנגנוני ההגנה‬ ‫ילדות‬ ‫(‪)latent‬‬
‫אינטימיות מינית והתרבות‪ ,‬מטרת הפעילות היא רבייה והמשך המין האנושי‪.‬‬ ‫קשיי החיים‬ ‫איברי המין‬ ‫‪+10‬‬ ‫גניטלי‬
‫המיניות הילדותית והסיפוק מרוכזים בעצמי‪ ,‬לעומת המיניות הבוגרת המופנית כלפי אובייקט‬ ‫התבגרות‬ ‫(‪)genital‬‬
‫חיצוני (בת‪/‬ן זוג) ‪ ‬עובר מסיפוק נרקיסיסטי לסיפוק בוגר ע"י הזולת‪ .‬האזור הארטוגני מסופק רק‬
‫עם מציאת שותף‪.‬‬
‫פתולוגיה‬
‫‪ ‬אותם מנגנונים ותהליכים פועלים בחיי הנפש הבריאה והחולה כאחת‪.‬‬
‫‪ ‬כל התנהגות היא תוצר של פשרה בין תביעות הסתמי‪ ,‬תביעות המ ציאות ותביעות האני העליון‪ .‬האני הוא האחראי על ביצוע הפשרה‪ ,‬ולשם זאת הוא‬
‫משתמש במגוון מנגנוני הגנה שונים‪ .‬מנגנוני ההגנה משמשים לסילוק דחפים או מחשבות מן המודע אל הלא מודע‪ ,‬בשל איומם על האני‪ .‬הם עוזרים לנו‬
‫להפחית חרדה‪ .‬ההדחקה משמש כמנגנון יעיל אך עלול להיות מסוכן‪ ,‬שכן הוא עלול לפגוע באופן קשה בשלמותה של האישיות ולהוות בסיס להיווצרותן‬
‫של הפרעות נפשיות‪.‬‬
‫‪ ‬פסיכופתולוגיה נוצרת כשהאני לא מסוגל להתמודד כראוי עם הקונפליקטים והחרדה שמת עוררים‪ .‬סוג הפתולוגיה תלויה ביחס הכוחות בין הסתמי‪ ,‬האני‪,‬‬
‫והאני העליון‪.‬‬
‫‪ ‬נוירוזה – נוצר כשאני לא מצליח להתמודד עם דרישות אני‪-‬עליון נוקשה ומעניש‪ .‬האנרגיה נסוגה לרמה לא‪-‬מודעת ומחזקת את האנרגיה שהתקבעה‪.‬‬
‫כאשר מתעורר בקונפליקט בין הסתמי לאני‪ ,‬מופעלים מנגנוני הגנה בצורה עקשנית וגורמים לעיוות המציאות הנתפסת‪ ,‬מה שיוצר התנהגות לא‪-‬‬
‫מסתגלת‪ ,‬נוירוטית ומלאת חרדה‪.‬‬
‫‪ ‬פסיכוזה – נוצר כשהאני נכנע לסתמי ‪ .‬האני יפנה את האנרגיה שלו לשירות הסתמי‪ .‬הפסיכוטי יכול לחשוב באמצעות תהליכים ראשוניים בלבד‪.‬‬
‫הפסיכוזה יכולה להיות עדות להיעדרם של מנגנוני הגנה מספקים אצל האדם הפסיכוטי‪.‬‬
‫‪ ‬פרוורסיה – אין קונפליקט‪ ,‬משום שהאני הבוגר לא הבשיל ונותר ילדותי (דוג'‪ ,‬מוצא את סיפוקו בגופו שלו במקום לחפש סיפוק עם בן זוג)‪ .‬כאשר‬
‫האגו אינו בשל דיו‪ ,‬אין הוא מצליח לווסת את הדחפים המיניים והאדם סובל מפרוורסיה (סטייה מינית) ומבטא דחפים מיניים בלתי בוגרים באופן‬
‫בלתי הולם וללא עכבות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם הסובל מפרוורסיה עשוי ליהנות הנאה מינית ממציצנות‪ ,‬חשיפת איברי מינו בציבור וכן הלאה‪.‬‬
‫הסימפטומים של האבנורמלי נקבעים ע"י השלב הפסיכוסקסואלי שנחווה הקיבעון‪ -‬במצבי לחץ האדם נוטה לסגת לצורת סיפוק שבו התרחש הקיבעון‪.‬‬
‫‪ ‬אצל האדם הבריא‪ ,‬האני עדיין חווה קונפליקטים בין הכוחות‪ ,‬אך האני יודע להתמודד איתם ביעילות‪ ,‬ויציע דרך סיפוק חלופית‪ ,‬המותאמת למציאות‬
‫ותורמת לחברה ‪ .‬בנוסף יעבור את שלבי ההתפתחות הפסיכוסקסואלית ללא קיבעונות מסיביים‪ ,‬כך שיגיע עם מספיק אנרגיה פנויה אל השלב‬
‫הגניטלי‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫טיפול‬
‫מטרת הטיפול בפסיכואנליזה – לעלות את הקונפליקט לרמת המודע‪ ,‬ולאפשר מציאת פתרון טוב יותר מהדחקה‪ .‬המאפיין המרכזי שלה כשיטת טיפול הוא‬ ‫‪‬‬
‫ההתמקדות בלא‪-‬מודע ובחשיפתו‪.‬‬
‫שיטות להגיע לתכנים הלא מודעים –‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אסוציאציות חופשיות – המטופל מתבקש לומר בקול רם כל שעולה בדעתו‪ ,‬ללא כל ניסיון לבקר את מחשבותיו (ללא צנזורה)‪ .‬ההנחה שאם יביע‬
‫עצמו ללא בקרה‪ ,‬הוא יעלה מחשבות רגשות ותכנים לא‪-‬מודעים ומודחקים‪ ,‬שחשיפתם תסייע בפתרון בעייתו הנפשית‬
‫‪ ‬ניתוח חלומות – פרויד גרס כי לחלום שני תפקידים (‪ )1‬תפקיד ביולוגי (‪ )2‬תפקיד נפשי שבו החלום מאפשר הגשמת משאלה לא‪-‬מודעת‪ .‬במהלך‬
‫השינה יורדת רמת פעילו תם של המנגנונים שנועדו להגן על האני מפני דחפים מעוררי חרדה‪ ,‬מה שמאפשר לדחפים לא‪-‬מודעים שלא מצאו פורקן‬
‫בחיים עצמם‪ ,‬לבוא לידי ביטוי בחלום‪ .‬פרויד טוען שאין חלום מקרי או טריוויאלי‪ .‬כל חלום כולל שתי רמות משמעות הנגזרות משתי רמות תוכן‪:‬‬
‫‪ o‬התוכן הגלוי – מה שאנו חווי ם‪ ,‬זוכרים ויכולים לדווח עליו‪ .‬כלומר התוצר הסופי של הסוואת המשאלה הלא‪-‬רצויה‬
‫‪ o‬התוכן החבוי – מה שמסתתר מאחורי הביטוי המעוות‪ ,‬הסמלי‪ ,‬של הדחפים הלא‪-‬מודעים‪ ,‬שאין אנו רוצים להכיר בקיומם משום שהם‬
‫מעוררים חרדה ואי נעימות‪ .‬מטרת התוכן החבוי להגשים משאלה לא‪-‬מודעת‬
‫המטפל מפרש את החלום‪ .‬עבודת החלום – תהליך הפיכת התוכן הסמוי בחלום לתוכן גלוי קרוי‪ .‬הוא מנתח את תוכן הגלוי של החלום‪ ,‬עומד על‬
‫הסמלים הכלולים בו‪ ,‬ובודק בקפידה את האסוציאציות החופשיות המתעוררות בזמן הדיווח‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח מקרה‬
‫‪ ‬פסיכו פתולוגיות של היום‪-‬יום ‪( :‬טען שמעשי כשל אינם הם טעות‪ ,‬אלא קשורים לרצונות שלנו ולחיי הנפש)‬
‫‪ o‬פליטה פרוידיאנית – מעשה כשל שמקורו בלא‪ -‬מודע‪ ,‬נובע מאי הצלחת מנגנוני ההגנה לעצור לגמרי את התפרצות הדחפים הלא מקובלים‬
‫‪ o‬היסח ההנחה – אי יכולתו של אדם למצוא חפץ שהוא עצמו הניחו במקום מסוים (לא רוצה למצוא אותם מסיבות שאינו רוצה להודות בקיומן)‬
‫יחסו הרגשי של המטופל למטפל משקף מציאות מן העבר שהודחקה ללא‪-‬מודע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העברה – המטופל חווה מחדש רגשות שמקורם בחוויות ילדות שהודחקו בשל הקונפליקט שעוררו ומעבירם אל המטפל‪ ,‬כאילו הוא מושא רגשות אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות להעברה‪:‬‬
‫‪ o‬אהבה של מטופלות למטפל הוא שחזור לא‪ -‬מודע של האהבה האדיפלית לאב (מקור הקונפליקט)‬
‫‪ o‬שליטה ותוקפנות של המטופל כלפי המטפל באה מקיבעון בשלב האנלי‬
‫‪ o‬עוינות של מטופל כלפי המטפל כדמות סמכותית‪ ,‬הוא ביטוי לעוינות כלפי האב בשלב האדיפלי‬
‫העברה נגדית – רגשות שהמטפל עלול להרגיש כלפי המטופל‪ ,‬נובע מחוויות ילדות של המטפל‬ ‫‪‬‬

‫ביקורות‬
‫התיאוריה לא מדעית – אין תוקף לאינטרוספקציה‪ ,‬הנחות היסוד לא מבוססות על ראיות מדעיות‬ ‫‪‬‬
‫יחס מבזה לנשים‬ ‫‪‬‬
‫פסימיזם בנוגע לטבע האדם והצגתו כרע מנעוריו וכאשם‬ ‫‪‬‬
‫אי התייחסות למניעים לצמיחה אישית ומימוש עצמי‬ ‫‪‬‬

‫‪13‬‬
 ‫אדלר – הפסיכולוגיה האינדיבידואלית (‪)Individual Psychology‬‬
‫הנחות יסוד ‪:‬‬
‫‪ ‬הוליזם – האדם הוא ישות מושלמת‪ ,‬הוליסטית‪ ,‬שאין להתייחס למרכיביה בנפרד‬
‫‪ ‬מטרתיות – המניע העיקרי בחיים הוא הרצון להגיע לשלמות‪ .‬האדם ממוקד מטרה‪ ,‬ופעולתו ומטרתו בכיוון של גידול והרחבה‬
‫‪ ‬בחירה – האדם הוא יצירתי ובעל חופש בחירה‪ .‬הוא לעולם לא סגור בתוך אפשרות דטרמיניסטית אחת ויש לו תמיד האופציה לשנות ולהשתנות‬
‫‪ ‬חברתיות – כל התנהגות מוסברת בהקשר חברתי ‪ .‬לא ניתן להבין את מניעיו של האדם בלי לקחת בחשבון את הפן החברתי‪ .‬האדם תלוי בסביבה‬
‫החברתית שבה הוא חי‪ ,‬ותלות זו מאפשרת לו חיים בחברת בני אדם‪ ,‬אמפתיה והזדהות עם רגשות של אחרים‪.‬‬
‫סובייקטיביות – התנהגות האדם היא ביטוי לתפיסתו הסובייקטיבית את המציאות‬ ‫‪‬‬
‫בסיס התיאוריה ‪:‬‬
‫‪ ‬תסביך נחיתות – תפיסה סובייקטיבית של הפרט באשר ליכולותיו מול הסביבה (פסיביות‪ ,‬חולשה‪ ,‬חוסר בטחון) – ‪ .inferiority complex‬תחושה המקננת‬
‫באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים‪ .‬עלול להתבטא ברפיון ידיים‪ -‬הימנעות מקשיים‪.‬‬
‫תחושת הנחיתות היא אוניברסאלית‪ .‬כל ילד נולד עם תחושה של חוסר אונים‪ ,‬חולשה ותלות מול המבוגרים בחייו‪ ,‬שכן ההורים הם השולטים בגורלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושה זו היא של פסיביות‪ ,‬חוסר בטחון וחולשה‪.‬‬
‫מצב זה מעורר בו את הצורך להיאבק ולהשתחרר מתחושת הנחיתות שנכפתה עליו‪ ,‬על מנת להשתחרר מהתלות‪ ,‬ולהשיג עליונות (בדומה לזו של‬ ‫‪‬‬
‫המבוגרים ‪ -‬כפי שהוא תופס אותה)‪ ,‬עצמאות‪ ,‬חופש והגשמה עצמית‪ .‬המאבק מנחיתות‪-‬לעליונות הוא מאבק מתמיד שנמשך כל חייו‪.‬‬
‫אדלר סבר שהאדם מונע ע"י החתירה לשלמות‪ ,‬הצלחה ועליונות‪ ,‬המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושות האין‪-‬אונים והנחיתות הטבועות בו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גילויי עליונות – משמשות מסווה לנחיתות‪ ,‬מן מסכה שנועדה לחפות על נחיתותו האמיתית של השחקן‪ .‬ובנוסף גם מהוות רמז לתפיסת האדם את‬ ‫‪‬‬
‫נחיתותו‪ ,‬כלומר תכונות העליונות שאדם מאמץ לו‪ ,‬וגילויי העליונות המופגנים מלמדים על התכונות שנראות בזויות ולא רצויות בעיניו‪ ,‬ומלמדים על הדרך‬
‫שהוא מבקש להתגבר עליהם‪ .‬כלומר חושפים מה הוא תופס כנחות וחלש‪ .‬הנטייה לעליונות היא ניסיון לפיצוי על תחושת הנחיתות‪.‬‬
‫מטרות בדיוניות – חייו של אדם מתנהלים עפ"י תכנית לא‪ -‬מודעת‪ ,‬שמטרתה להתגבר על תחושת הנחיתות‪ .‬מטרות בדיוניות אלה הם אידיאלים‬ ‫‪‬‬
‫סובייקטיביים שאדם משמש לעצמו‪ ,‬והגשמתם פירושה הצלחה כי יש לו שליטה על מהלך חייו (ועתידו)‪ ,‬וכי כך יתגבר על הרגשת הנחיתות‪ .‬האידיאל‬
‫הבדיוני הוא מטרה סופית‪ .‬כל מחשבה‪ ,‬פעולה או פנטזיה בחיים מכוונת אליו‪ .‬מטרה בדיונית היא "דרך" שהיחיד יוצר להשגת תחושת עליונות‪ ,‬ומשמשת‬
‫ככוח המאחד את האישיות‪ .‬המטרה הבדיונית היא רבת משמעות לפרט‪ ,‬שכן הוא מציב אותה לעצמו כמצפן שנועד להנחותו ולנווטו בין מכשולי הקיום‪.‬‬
‫המטרות הבדיוניות נוצרות בשלבי הילדות המוקדמים‪ ,‬שבו הפרט מכוון לפצות על תחושות הנחיתות שחש‪ .‬עומק תחושת הנחיתות שנחוותה היא שתקבע‬
‫את גובה וגודל המטרה‪.‬‬
‫העליונות שאדלר מדבר עליה פירושה חתירה להגשמה עצמית‪ ,‬ולא התנשאות עוינת כלפי אחרים‪ .‬אופי המאבק משתנה מאדם לאדם‪ ,‬והמבדיל בין מאבק‬
‫נורמלי לעליונות לבין מאבק נוירוטי הוא העניין החברתי‪.‬‬
‫כיוון שהאדם יצור חברתי‪ ,‬מטרותיו וסגנון חייו מעורבים עם יחסי גומלין עם סביבתו‪ ,‬דחפים חברתיים הם המניעים אותו‬
‫‪ ‬האדם הבריא מתקשר גם לבני אדם אחרים ודואג גם לרווחת הזולת‪ ,‬ולא רק לעצמו‪ .‬העניין החברתי הוא אמצעי במאבק לשלמות ולעליונות‪ .‬העניין‬
‫שהוא מגלה בזולת ובתרומתו לזולת מעניקים לו את תחושת השלמות‪.‬‬
‫‪ ‬האדם הנוירוטי מתאפיין במאבק בניסיון להשיג כוח על אחרים‪ ,‬והאדרת כוחו על הזולת‪ .‬הוא לא מתמקד בזולת אלא רק בעצמו‪ ,‬ברכישת בטחון‬
‫ועצמאות‪ ,‬בעליונות האישית שלו‪ ,‬ללא התחשבות בזולת‪.‬‬
‫סגנון חיים – הבדלים בארגון אורח החיים‪ ,‬המבוססים על הפירוש המיוחד שהפרט נותן לנחיתותו‪ .‬האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתותו קרוי סגנון חיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬כל בני האדם חותרים לעליונות‪ ,‬הדרכים להגשמת שאיפה זו רבות מספור‪ ,‬ובני אדם נבדלים בארגון אורח חייהם‪ .‬סגנון החיים מבוסס על הפירוש‬
‫המיוחד והסובייקטיבי שהפרט נותן לנחיתותו‪ ,‬ועל דרך ההתמודדות שבחר לו‬
‫‪ ‬חקר זיכרונות מוקדמים הוא אחד מהאמצעים החשובים ביותר לעמוד על סגנון חייו וטיבה של האישיות‪ .‬באמצעותם הוא מבטא את המשמעות שהוא‬
‫מקנה לחייו‪ .‬אדם בוחר לזכור רק מה שהוא חש שמסמל את מצבו‪ ,‬מה שמייצג את "סיפור חייו"‪ .‬הזיכרון המשמעותי ביותר הוא זה שהפרט מעלה‬
‫תחילה‪ -‬בזיכרון זה יחשוף את גישתו הבסיסית לחיים‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר ללמוד על סגנון חייו של אדם עפ"י מיקומו במשפחה (סדר הילודה) – מושפע מיחסי הגומלין במסגרת המשפחתית‪ .‬ההשלכות של המערך‬
‫המשפחתי הכולל על האישיות ועל גישתו של האדם לזולת ולמשימות חיים‪.‬‬
‫ילד בכור – זוכה לכל תשומת הלב עד שנולד לו אח‪ ,‬המתחרה בו על תשומת הלב של ההורים‪ .‬השינוי מטביע את חותמו על חיי הילד‪ .‬כעת יותר קשה לו‬ ‫‪-‬‬
‫לזכות בתשומת הלב מהאם‪ ,‬ופונה לאב‪ .‬ב פנייתו לאב הוא מתנתק מתלותו באם‪ ,‬וקשרם מתרופף‪ .‬מרגיל עצמו לבידוד ועצמאות‪ ,‬לומד לשרוד לבד ללא‬
‫תלות וחיבה של אחרים‪.‬‬
‫ילד שני – נולד למציאות שהאם מחלקת את תשומת הלב בין שניים‪ ,‬מה שגורם לו להתחרות באחיו הבכור ולנסות להשתוות אליו –חש כי משתתף במרוץ‬ ‫‪-‬‬
‫עם מתחרה המקדימו‪ ,‬והוא צריך להשיגו‪ .‬הוא שופע מרץ‪ ,‬אך כשהבכור מנצח אותו הוא חש שאינו מוכשר‪ .‬הוא בעל דחף הישג גבוה‪.‬‬
‫הילד הצעיר – לבן זקונים עמדה מיוחדת‪ ,‬אף שיש לו מתחרים רבים הוא המוגן מכל הילדים‪ -‬התינוק של המשפחה‪ .‬השוני בין אחיו המשמשים לו מודלים‬ ‫‪-‬‬
‫מדרבן אותו להצליח בתחומים שונים‪ .‬אך כיוון שאחיו מיומנים ממנו‪ ,‬הוא נדחף לעיתים לייאוש‪.‬‬
‫ילד יחיד – כל תשומת הלב והמשאבים מופנים אליו‪ ,‬דורש שהכל יתנהל עפ"י רצונו‪ ,‬ומפתח דרכי נועם לשאת חן בעיני אחרים ולהשיג מבוקשו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫האופן שבו האדם מתנהג בחברה‪ ,‬העניין החברתי שלו‪ ,‬יכול להעיד האם הוא פועל בכוונה לרמוס את הזולת או לשתף עמו פעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סגנון חיים כולל את המשמעות שהפרט נותן לעולם ולעצמו‪ ,‬את מטרותיו הבדיוניות‪ ,‬את אסטרטגיות הקוגניציה וההתנהגות שהפרט יאמץ כדי‬ ‫‪‬‬
‫להגשים מטרותיו (עלולות להיות בריאות או נוירוטיות)‬
‫סגנון החיים נצפה גם בגישתו של הפרט (או הימנעותו) בארבעת משימות החיים‪ :‬אנשים אחרים‪ ,‬עבודה‪ ,‬אהבה וסקס‬ ‫‪‬‬
‫סגנון החיים של הפרט משתקף בצורה שבו הוא חושב‪ ,‬מרגיש ומתנהג‪ .‬מתבטא גם את מושג העצמי‪ ,‬העצמי האידיאלי‪ ,‬והשקפה על העולם‪ ,‬ובעצם‬ ‫‪‬‬
‫כל הצורות משקפות את הדרך של הפרט לעבר המטרה שלו‪ .‬הפרט בעצם בוחר בצורה מכוונת את ההתנהגויות שיובילו אותו למטרה הנחשקת‪.‬‬
‫אדלר הבדיל בין ארבעה סגנונות התמודדות‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬הטיפוס השולט – אגרסיבי‪ ,‬מושל על אנשים חלשים‪ .‬גישה זאת מופיעה בכל מערכות היחסים של הפרט‪.‬‬
‫‪ -‬הטיפוס המקבל – אדם תלוי שלוקח יותר ממה שהוא נותן‪ ,‬מצפה להכל מאחרים ונשען על אחרים‪ .‬הטיפוס הנפוץ ביותר‪.‬‬
‫‪ -‬הטיפוס הנמנע – מנסה לברוח מבעיות החיים‪ ,‬ולא נוטל חלק בהרבה פעילויות חברתיות‪ .‬נמנע מפתרון הבעיה‪ ,‬במקום להתמודד ולהיאבק‪,‬‬
‫צועד הצידה ונמנע ממפלה וכישלון‬
‫‪ -‬הטיפוס החברתי היעיל (הבריא) – נאבק לפתרון בעיות בדרך מועילה לאחרים‬
‫שלושת האוריינטציות הראשונות אינם סתגלניות לפתרון בעיות החיים‪ .‬הבעיות הם תמיד חברתיות‪ ,‬ולטיפוסים אלה חוסר ביכולת לשתף פעולה‬
‫‪14‬‬
 ‫ולתרום‪ ,‬מה שמוביל לאי‪-‬התאמה‪ ,‬לאי‪-‬כשירות ולזעזוע‪ .‬הזעזועים אלה מובילים לכישלונות האדם‪ -‬הנוירוזה‪ .‬הכישלון משקף את הסגנון של הפרט‪.‬‬
‫לפי אדלר רק אלה המסוגלים לשתף פעולה ולתרום לרווחה הכללית‪ ,‬יהיו מסוגלים להשיג משמעות והגשמה‪.‬‬
‫כל אדם‪ ,‬עם האוריינטציה הייחודית לו‪ ,‬משמר את גישתו מילדות עד לסוף חייו‪ ,‬אלא אם כן ישוכנע כי עשה טעות ביצירת העמדה שלו כלפי החיים‪.‬‬
‫סוגי נחיתות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אדלר עושה הבחנה בין סוגים שונים של נחיתות‪:‬‬
‫‪ -‬נחיתות אישית – נחיתות שחש האדם מול זולתו‪.‬‬
‫‪ -‬נחיתות קבוצתית – אדם חש שהעם‪ ,‬העדה‪ ,‬הקבוצה המקצועית‪ ,‬שבתוכם הוא מצוי נחותים‪.‬‬
‫‪ -‬נחיתות אוניברסלית – האדם חש את מגבלותיו של המין האנושי‪.‬‬
‫לפי אדלר‪ ,‬התמקדות בנחיתות האישית מזיקה‪ ,‬שכן תיקון יכול לבוא על ידי הפחתת ערך הזולת‪ ,‬אך התמקדות בנחיתות האוניברסלית היא אידאלית‬
‫‪ ‬רגשי נחיתות ראשוניים ושניוניים‪:‬‬
‫‪ -‬רגשי נחיתות ראשוניים – מקושרת לחוויות החולשה‪ ,‬חוסר האונים והתלותיות המוקדמות של הילד‪ .‬עשויה להתגבר ע"י השוואה לאח‪/‬קרוב‪.‬‬
‫ילד עלול לפתח רגשי נחיתות מוגזמים כתוצאה מנחיתות פיזית‪/‬נכות‪ ,‬הורות לא נאותה (התעללות‪ ,‬הזנחה‪ ,‬פינוק יתר) או מכשולים תרבותיים‪.‬‬
‫‪ -‬רגשי נחיתות שניוניים – מתקשרים לחוסר יכולתו של אדם בוגר להגיע ל"יעד" (מטרותיו הבדיוניות) הבלתי‪-‬מודע שאמור לספק ביטחון‬
‫והצלחה סובייקטיביים שיפצו על רגשי הנחיתות הראשוניים‪ .‬רגשי הנחיתות השניוניים הם בעצם תחושת המבוגר כאשר הוא מאמץ יעדים‬
‫גבוהים ולא‪-‬ריאליים או בלתי אפשריים (שלמות)‪ .‬עוצמת המצוקה תתבטא בהרגשת המרחק של היחיד מהיעד שלו‪ .‬המרחק מאותו "יעד"‬
‫(מטרות בדיוניות) יוביל לתחושה שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי‪ ,‬שעלולה להצית מחדש‪ ,‬ובעוצמה רבה‪ ,‬את רגשי הנחיתות הראשוניים‪ .‬אותו‬
‫יעד (מטרה בדיונית) נוצרת בתפיסתו של האדם על מנת להפיג את רגשי הנחיתות הראשוניים שלו‪ ,‬אך למעשה גורם לרגשי הנחיתות השניוניים‬
‫(מהווה מלכוד‪ ;)22‬מעגל הרסני זה רווח בקרב נוירוטיים; התסביך מתרחש כאשר ישנה ציפייה מוגזמת לכישלון ביעד‪ ,‬מה שעלול להוביל‬
‫לפסימיות והנחה של חוסר יכולת להתגבר על המכשול‪.‬‬
‫**ישנם אנתרופולוגים וסוציולוגים שגורסים כי תסביך נחיתות עשוי להתקיים גם ברמת הכלל‪ ,‬ולהשפיע על תרבויות שלמות – תיאוריה הידועה בשם "רפיסות תרבותית" (‪.)cultural cringe‬‬

‫‪15‬‬
 ‫יונג – פסיכולוגיה אנליטית (‪)Analytical Psychology‬‬
‫מבנה האישיות עפ"י יונג ‪:‬‬
‫‪ ‬האני – החלק המודע של האישיות‪ ,‬הכולל תפיסות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬עמדות‬
‫והרגשות מודעים ברגע נתון‪ .‬האני הוא מרכז האישיות‪( .‬מקביל לפרויד)‬
‫הלא‪-‬מודע אישי – תוכן מנטאלי שאינו מעניינו של המודע‪ ,‬או שנשכח מהמודע‪ ,‬אך‬ ‫‪‬‬
‫אפשר להעלותו למודע‪( .‬מקביל לסמוך‪-‬למודע‪ ,‬וללא מודע של פרויד)‪ .‬בניגוד לפרויד‪ ,‬יונג סבר‬
‫ארכיטיפים מרכזיים‪:‬‬ ‫כי זהו מבנה מורכב‪ ,‬שעניינו בעבר ובעתיד כאחד – בני אדם ניחנו בראייה קדימה לעבר‬
‫אגו ‪ -‬ארכיטיפ ההסתגלות למציאות והשגת הזהות‪.‬‬ ‫העתיד והם פועלים לא רק בהשפעת חוויות העבר אלא גם למימוש מטרות העתיד‪.‬‬
‫הצל ‪ -‬הצד הנחות והלא רצוי באישיותנו‪ ,‬אותו אנו מדחיקים‪.‬‬ ‫הלא‪-‬מודע קולקטיבי – כולל את אוצר החוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום‬ ‫‪‬‬
‫(ה"חצי האפל") היצרים והרגשות הפרימיטיביים‪.‬‬ ‫הגזע האנושי‪ ,‬לרבות ההיסטוריה של המין וההיסטוריה הקדם‪-‬אנושית‪ ,‬ונשארו כזיכרון‬
‫אנימה ‪ -‬היסוד הנשי המצוי בגברים‪ .‬האנימה קובעת את יחס הגבר‬ ‫במוח האדם‪ .‬זיכרונות אלו עוברים בתורשה‪ ,‬ומושרשים כנטיות מולדות להגיב או‬
‫לנשים ואת יחסו לצד הנשי שבו‪.‬‬ ‫להתנהג בצורה מסוימת‪ ,‬בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד‪.‬‬
‫אנימוס ‪ -‬הצד הגברי בנשים‪ .‬קובע את היחס של האישה לגברים‬ ‫הלא מודע הקולקטיבי הוא היסוד הגזעי המורש של האישיות‪ ,‬ועליו בנויים המבנים‬ ‫‪-‬‬
‫ולצד הגברי שבה‪.‬‬ ‫האחרים של האישיות‪ ,‬האני והלא‪-‬מודע אישי‪ .‬כל מה שאדם לומד מניסיונו מושפע‬
‫יונג סבר שחיי הנפש יונקים תכניהם לא רק מעולמו הייחודי של האדם‪,‬‬ ‫מהלא‪-‬מודע הקולקטיבי‪ ,‬המנחה את התנהגותו מראשית חייו‪.‬‬
‫אלא גם ממקורות אחרים‪ .‬אשר קיימים תכנים משותפים אשר מעצבים‬ ‫התנהגות האדם היא תוצר של ניסיונו האישי‪ ,‬ושל הנטיות שירש מאבות אבותיו‬ ‫‪-‬‬
‫את חיינו הנפשיים‪ .‬את חוויות אלה ניסה יונג לפרש ממיתולוגיות‪,‬‬ ‫ארכיטיפים – התמונות הכלל אנושיות הרדומות‪ ,‬המרכיבות את הלא‪-‬מודע הקולקטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיתוסים‪ ,‬דת‪ ,‬מיסטיקה‪ ,‬טקסים עתיקים‪ ,‬הזיות יוצאות דופן‪ ,‬ואפילו‬ ‫דימויים של אובייקטים‪ ,‬רעיונות או מצבים שהאנושות‪ ,‬על תרבויותיה השונות‪ ,‬חוותה‬
‫יצירות אומנות‪.‬‬ ‫אותם תדיר והם נשמרים כמשקעים בזיכרון האנושי‪.‬‬
‫הדינמיות של האישיות‪:‬‬
‫האישיות מונעת ע"י אנרגיה פסיכית‪ -‬אנרגיית חיים כוללת שהיא המקור לתהליכים נפשיים‪ ,‬בהם חשיבה ורגש‪ ,‬וממנה נובעות משאלות‪ ,‬שאיפות‪ ,‬נטיות‬
‫ועמדות‪ .‬האנרגיה משמשת שתי מטרות‪:‬‬
‫(‪ )1‬סיפוק צרכים ביולוגיים של קיום‪ ,‬והמשכיות המין‬
‫(‪ )2‬פעילות תרבותית ורוחנית שהאדם מתפנה אליה לאחר שסיפק את צרכיו הביולוגיים‬
‫ליבידו (לפי יונג) – אנרגיית חיים כללית‪ ,‬שהיא המקור לתהליכים נפשיים שונים‪ ,‬ובהם חשיבה ורגש‪ ,‬וממנה נובעות משאלותיו‪ ,‬שאיפותיו‪ ,‬נטיותיו ועמדותיו של אדם‬
‫טיפוסי אישיות‪:‬‬
‫‪ ‬יונג ייחס הבדלים בין טיפוסי אישיות לשני מימדים‪:‬‬
‫(‪ )1‬תפקודים פסיכולוגיים (תחושה‪ ,‬חשיבה‪ ,‬רגש ואינטואיציה)‬
‫(‪ )2‬יעד השקעת האנרגיה (מוחצנות = השקעת האנרגיה בסביבה חיצונית‪ ,‬או‪ ,‬מופנמות = השקעת האנרגיה בסביבה פנימית)‪ .‬בכל אדם מופנמות‬
‫ומוחצנות גם כן‪ ,‬השאלה היא מה יחסי הכוחות ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬יונג שילב את ארבעת סוגי התפקודים הפסיכולוגיים עם שתי העמדות של האישיות ויצר מפה של טיפוסי אישיות שמונה ‪ 8‬טיפוסים בסיסיים‪:‬‬
‫המוחצן החושב‪ ,‬המוחצן הרגשי‪ ,‬המוחצן התחושתי‪ ,‬המוחצן האינטואיטיבי‪ ,‬המופנם החושב‪ ,‬המופנם הרגשי‪ ,‬המופנם התחושתי‪ ,‬המופנם האינטואיטיבי‬
‫(אדם יכול לאחד באישיותו מרכיבים של כמה טיפוסים‪ ,‬ולתת ביטוי לצדדים שונים במצבים שונים)‬
‫התפתחות האישיות‪:‬‬
‫יונג גרס כי האישיות לעולם אינה חדלה מלהתפתח (לעומת תיאורטיקנים אחרים)‬ ‫‪‬‬
‫האדם השלם הוא זה שהגיע להתפתחות מלאה ושוויונית של כל מרכיבי האישיות‪ .‬לכל אדם שאיפה מולדת להרמוניה פנימית – התפתחות מלאה‬ ‫‪‬‬
‫ושוויונית של כל מרכיבי האישיות‪ .‬וכדי להגיע לשלמו ת יש לטפח את הניגודים בנפש‪ ,‬לרבות אלה המצויים בלא‪-‬מודע‬
‫אינדיבידואציה – שאיפת האדם להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים שבנפשנו‪ ,‬לתהליך הגשמת מטרה זו קוראים אינדיבידואציה‬ ‫‪‬‬
‫עצמי – ישות פסיכולוגית המשלבת בתוכה את כל המרכיבים המנוגדים של האישיות‬ ‫‪‬‬
‫החיים לא מתנהלים במקריות‪ ,‬יש להם מטרה – ביטוי לכל חלקי האישיות ויצירת הרמוניה ביניהם‪ .‬זוהי תכלית החיים והיא המעצבת אותם‬ ‫‪‬‬
‫הערכה וביקורת‪:‬‬
‫התיאוריה עוסקת ברובה במושגים מורכבים ומיסטיים למחצה‪ ,‬כך שקשה מאוד לגזור ממנה מחקר אמפירי‪ .‬רוב המחקר בתחום זה התייחס רק לממד של‬
‫מופנמות‪-‬מוחצנות‪.‬‬
‫ליונג נטייה לעסוק בעמום ובמסתורי‪ ,‬מה שעורר התנגדות של פסיכולוגיים אמפיריים‪ ,‬אך גם סקרנות של אנשי מקצוע רבים‪.‬‬
‫יונג רואה את האדם כמי שנמצא בתנועה לקראת משהו שלם יותר‪ ,‬ואינו עסוק רק בהגנה עצמית מפני יצרים ודחפים אפלים החזקים ממנו‪ ,‬כפי שגרס פרויד‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אנה פרויד‬
‫האני במרכז האישיות‪ :‬אנה פרויד הדגישה את המרכזיות של ה"אני" כמוקד העיסוק הפסיכואנליטי‪ .‬האני הוא הצהיר שסביבו מתרחשים התהליכים השונים‬
‫באישיות‪ ,‬והוא אחראי על המהלך התקין של חיי הנפש‪ .‬המושא העיקרי לטיפול אינו הדחפים והפנטזיות של הסתמי‪ ,‬אלא מנגנוני‪-‬ההגנה עצמם – האמינה כי‬
‫ניתוח מנגנוני ההגנה הוא הדרך העיקרית להבנת התפתחות האישיות של האדם‪ .‬מנגנוני ההגנה אינם נתפסים כמכשול להבנת התוכן של האישיות אלא‬
‫כמרכיב עיקרי שלה‪ ,‬הן בהסתגלות הבריאה והן בפסיכופתולוגיה‪ .‬אופן השימוש של הפרט במנגנוני‪-‬הגנה הם מרכיב עיקרי בבניית האישיות‪ .‬מטרת הטיפול‬
‫היא לגרום לאדם שיהיה מודע לאופן השימוש שלו במנגנוני ההגנה‪ ,‬וזאת כדי לעודד שימוש במנגנונים התורמים להסתגלות וכדי לדכא שימוש במנגנונים‬
‫הפוגעים בה‪.‬‬
‫הוסיפה מנגנוני הגנה חדשים‪:‬‬
‫‪ ‬פנייה נגד העצמי (‪ – )turning against one’s own person‬מנגנון בו האני מפנה את פעולת הדחפים כלפי עצמו‪ ,‬ובכך גורם נזקים פיסיים או נפשיים‪.‬‬
‫ממקד את תשומת הלב באירועים השליליים‪ ,‬ומסיט את הקשב מן התכנים המאיימים על האני‪ ,‬שהם הבעיה שעמה אין האדם מתמודד‪ .‬מכונה‬
‫בשפת היום‪-‬יום "שנאה עצמית"‪.‬‬
‫‪ ‬דחיית צרכים – כאשר חשים מותקפים ומוצפים ע"י דחפי המין שלהם‪ ,‬מגנים על עצמם ע"י דחיית כל הרצונות‪ ,‬ההנאות והשאיפות (בעיקר מתבגרים)‬
‫‪ ‬כניעה אלטרואיסטית (‪ – )altruistic surrender‬האדם מספק את צרכיו ע"י הזדהות עם סיפוק צרכי הזולת (צורה של השלכה)‪ .‬כולל דאגה וחרדה‬
‫מוגזמת לחייהם של אובייקטי האהבה של האדם‪.‬‬
‫‪ ‬הזדהות עם התוקפן (‪ – )identification with the aggressor‬חיקוי עמדות והתנהגויות של אדם שנוא (צורה של הזדהות)‪ .‬דוגמא‪ ,‬תסמונת‬
‫שטוקהולם הזדהות החטוף עם השובה‪ ,‬או הזדהות עם האב "התוקפן" בתום התסביך האדיפלי‪.‬‬
‫‪ o‬נתפסת היום למעשה כתהליך הפנמתי שבמסגרתו אדם משייך לעצמו את תכונותיה של דמות שלילית ורבת עוצמה במטרה להתגבר על‬
‫תחושות של כאב ופחד‪.‬‬
‫‪ ‬היפוך (‪ – )reversal‬כמו "תגובת היפוך" רק בלי פעולה‪/‬התנהגות‪ ,‬אלא רק מחשבה‪ .‬לדוג' "אני אמנם תלוי באימא"‪ ,‬נהפך ל"אני בכלל לא צריך אותה"‬

‫היינץ הרטמן ‪ ,‬רוברט וויט ‪ ,‬מרגרט מאהלר‬

‫היינץ הרטמן ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הרטמן טוען שאדם נולד עם "אני בסיסי " פרימיטיבי (ואינו מתפתח מהסתמי)‪ .‬האני הפרימיטיבי מסייע לאדם מלידתו בהתמודדות עם הסביבה‪ .‬ובהמשך‪ ,‬צרכי‬
‫הסתמי מעודדים את פיתוחם של כישורי האני‪ .‬תהליכים שונים שהאני מבצע הם תפקודים עצמאיים הקיימים באני הבסיסי ומתפתחים ממנו‪.‬‬

‫רוברט וויט ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫לאני עצמאות ומאגרי אנרגיה משל עצמו‬
‫יכולת – היכולת של האורגניזם פירושה התאמתו או כישוריו לבצע את מגעיו עם סביבתו שתוצאתם בשימורו‪ ,‬בגדילתו ובפריחתו‬
‫מניע היעילות – הנטייה ה פעילה להשקיע מאמץ בניסיון להשפיע על הסביבה‪ .‬מניע היעילות הוא המספק אנרגיה עצמאית לאני‪.‬‬
‫רגשות של יעילות – הסיפוק שנוצר כאשר השפעה זו מצליחה‪.‬‬
‫פתולוגיה מתרחשת כאשר משהו אינו מסתדר בהתפתחות רגשות היעילות‬
‫‪ ‬מרגרט מאהלר ‪:‬‬
‫עצמאותו של האני ביחס לדמות האם‪ .‬התפתחות האישיות הבריאה‪ ,‬המסתגלת והשולטת בעולמה מותנית בנוכחות אימהית‪ ,‬המאפשרת את קיומו של תהליך‬
‫הדרגתי שבו האני נעשה עצמאי יותר ויותר (מטרת האני לספרציה– אינדיבידואציה‪ :‬ישות אוטונומית ואינדיבידואלית)‪.‬‬
‫פתולוגיה מקורה בהתפתחות לקויה של האני‪ ,‬שלא ה צליח להינתק מהמצב הבסיסי של קשר סימביוטי עם האם ולהיהפך לישות עצמאית‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫אריק אריקסון‬
‫הנחות יסוד‪:‬‬
‫האני אינו רק מתווך בין הסתמי‪ ,‬האני העליון והסביבה (כמו שפרויד טען)‪ .‬אריקסון טוען שהאני הוא עצמאי והבסיס להתנהגות אנושית‪ ,‬מכוון כלפי מטרות‬
‫חיוביות להסתגלות‪ ,‬תפקודיו ומטרותיו העיקריים‪ :‬יצירת זהות ושמירה עליה‪ ,‬ושליטה בסביבה‪ .‬ראיה אופטימית יותר של טבע האדם‪.‬‬
‫‪ ‬המטרה החשובה ביותר של האני היא השגת תחושת הזהות (ושמירה עליה)‪ ,‬כשאינה מושגת נוצר מצב של ערפול ובלבול זהות‪.‬‬
‫‪ ‬תחושת הזהות בנויה מארבעה מרכיבים‪:‬‬
‫‪ )1‬ייחודיות‬
‫‪ )2‬שלמות וסינתזה (צירוף צדדים שונים של האישיות)‬
‫‪ )3‬אחידות והמשכיות – חתירה לא מודעת לשמירת הקשר בין האישיות בעבר לבין מה שהיא צריכה להיות בעתיד‬
‫‪ )4‬שייכות חברתית – שייכות וקשר לאידיאלים וערכים של קבוצה מסוימת‬
‫‪ ‬שליטה היא צורך מרכזי ונפרד מדחפי הסתמי‪ ,‬אי סיפוקו יוצר תחושת תסכול וזעם‪ .‬אריקסון הסכים עם וויט לגבי הצורך של האדם בשליטה בסביבתו‪.‬‬
‫‪ ‬אריקסון ראה את החברה כגורם חיובי‪ ,‬שמסייע במתן העידוד וההכוונה החיוניים להתפתחותו של האדם ולתפקודו‪( .‬זאת בניגוד לפרויד‪ ,‬שראה את החברה‬
‫כחוסמת ומפריעה לסיפוקם הטבעי של צרכי האדם והסתמי‪ .‬לחברה תפקיד חשוב בהתפתחות האישיות (החברה בכללותה ולא רק ההורים כפי שפרויד‬
‫טען) גיבוש הזהות נעזר בקבלת תמיכה ואישורים חברתיים‪ ,‬וזקוק לשייכות חברתית‪.‬‬
‫‪ ‬האישיות מתפתחת לאורך כל החיים (ולא מושלמת בגיל ‪ 5‬כפי שטען פרויד)‪ ,‬כאשר בכל שלב (סה"כ ‪ 8‬שלבים) מתרחש משבר (משבר לפי אריקסון ‪ -‬נקודת‬
‫מפנה קריטית שבה חלה התפתחות לטובה או לרעה)‪ .‬פתירת המשבר בצורה נאותה תיצור מעלה‪ .‬התפתחות זאת מתרחשת בסדר מוגדר‪ ,‬עפ"י המשימות‬
‫הפיזיולוגיות‪ ,‬הפסיכולוגיות והחברתיות שהאדם צריך לעמוד בהן בכל שלב‪( .‬חמשת שלבי ההתפתחות הראשונים מקבילות לשלבי ההתפתחות של פרויד)‪.‬‬
‫שלבי ההתפתחות‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫פירוט‬ ‫מעלה‬ ‫משבר‬

‫התינוק מ תמודד עם ההזנה (משימה פיזיולוגית)‪ ,‬המקשר את התינוק לאם‪ .‬אם האם תשרה בתינוק תחושה של‬ ‫תקווה‬ ‫‪..1‬אמון – חשדנות‬
‫ביטחון‪ ,‬היא תתן לו תחושה שיש מי שדואג לו‪ ,‬והוא רוכש את היכולת לראות את החיים כמצב שהוא כשיר‬ ‫גיל ‪( 0-1‬ינקות)‬
‫להתמודד איתו – מעלת התקווה ‪ ,‬ההרגשה שהעתיד צפוי וחיובי ושאפשר להתמודד ולהשיג את הדברים‬ ‫השלב האורלי–סנסורי‬
‫הנחשקים‪ ,‬ליטול סיכונים (יש הרגשה שיהיו שם בשבילי‪ ,‬אני בטוח)‪ ,‬וגם להיכשל ללא פגיעה חמורה מדי באני‪.‬‬
‫הצלחת השלב תוביל לביטחון‪ ,‬אמון ואופטימיות‪ .‬כישלון יוביל לחוסר ביטחון וחוסר אמון‬
‫הפעוט מתמודד עם הפרשות ושליטה על הסוגרים ברמה הפיזיולוגית‪ ,‬וברמה הפסיכולוגית עם ניסיון להשגת‬ ‫כוח רצון‬ ‫‪..2‬אוטונומיה – ספק עצמי‬
‫אוטונומיה‪ ,‬שזו מושגת כאשר ההורים מפעילים גישה תקיפה אך במקביל נותנים תמיכה ואינם פוגעים באמון‬ ‫גיל ‪( 1-3‬פעוט)‬
‫שהושג בשלב הקודם‪ .‬הילד המשיג אוטונומיה חש שליטה בעצמו ובסביבה ומגיע לחינוך לניקיון ללא פגימה‬ ‫השלב השרירי–אנלי‬
‫רצינית בזהותו ובאני המתפתח‪ ,‬הוא משיג את המעלה כוח רצון שהוא בסיס לכל פעולה עצמאית שאדם יוזם‪ ,‬וכן‬
‫גם לתכונות כמו סובלנות ותקיפות (הן כלפי העצמי והן כלפי הזולת)‪.‬‬
‫הילד מבין שגם ה אב מתחרה על תשומת לבה של האם‪ .‬הבחנה זו עלולה לגרות עוינות כלפיו ובעקבותיה גם‬ ‫מטרה‬ ‫‪..3‬יוזמה – אשם‬
‫רגשות אשמה‪ .‬הפתרון ההולם נעשה ע"י בחירת האב כאובייקט להזדהות ‪ ,‬והפנמה של מה שנתפס כאיסוריו –‬ ‫גיל ‪( 3-5‬גיל הגן)‬
‫תהליך ִחיברות (סטנדרטים המופנמים אלה יוצרים את ה"אני העליון")‪ ,‬כאשר האשמה מופחתת מתאפשרת‬ ‫השלב הלוקומוטורי–גניטלי‬
‫התפתחות יזמה ‪ .‬בפתרון חיובי נבנית גם הזהות המינית של האדם‪ ,‬והאני רוכש מעלה‪ -‬מטרה‪ ,‬פיתוח יכולותיו‬
‫לקבוע לעצמו מטרות ולחתור אליהן ללא הפרעה של רגשי אשמה או חשש מעונש‪ ,‬האני מסוגל לערוך שיפוט‬
‫ותכנון ולגלות יזמה בקידום מטרותיו‪ .‬הורים שלא יאפשרו לילד להתנסות‪ ,‬או מגנים התנסויות ומענישים על כך‪,‬‬
‫יפתחו בילדיהם רגשות אשם‪.‬‬
‫הילד לומד את דרישת התרבות והחברה שאליה שייך (עם התרחבות עולמו)‪ ,‬ומגלה את חשיבות העבודה‬ ‫יכולת‬ ‫‪..4‬כשירות – נחיתות‬
‫המובילה לתוצר‪ ,‬ואת הצורך בהכרה ביכולתו וכישוריו מצד החברה שהוא חי בה‪ .‬פתרון הולם ייצור הרגשת יכולת‬ ‫גיל ‪( 6-11‬ילדות)‬
‫להיות יצרי (וכשיר)‪ ,‬מה שיוביל להיווצרות מעלת היכולת‪ -‬הכושר ליישם כישורים אינטלקטואליים ופיזיים לשם‬ ‫שלב החביון‬
‫השלמתם של משימות שונות‪ .‬פתרון שלילי תיצור תחושת נחיתות‪ ,‬שנוצרת עקב כישלון של האני בהשגת זהות‬
‫מקצועית ויצרית‪ ,‬מלווה ברגשי ייאוש ואי התאמה למטרות שהחיים מציבים בפניו‪.‬‬
‫על המתבגר לגבש את כל המידע שרכש בתפקודיו השונים‪ ,‬עולה השאלה "מי אני?" ומתרחש משבר זהות‬ ‫נאמנות‬ ‫‪..5‬זהות – בלבול תפקידים‬
‫שמטרתו היא גיבוש הזהות‪ .‬לוקחים פסק זמן חברתי‪ ,‬ומתנסים בתפקידים חברתיים ואישיים שונים‪ ,‬שמתוכם‬ ‫גיל ‪( 12-18‬התבגרות)‬
‫אמורים לגבש סופית את זהותם האישית‪ ,‬המינית‪ ,‬המקצועית והחברתית‪ .‬אריקסון הגדיר שלושה מרכיבים בזהות‬ ‫שלב ההתבגרות‬
‫העצמית‪ :‬תחושת אחידות ועקביות פנימית במתבגר עצמו‪ ,‬תחושת אחידות ועקביות פנימית בדרך ראיית האחרים‬
‫אותו‪ ,‬והתאמה מלאה בין התפי סה האישית לגבי האישיות לבין זו החברתית‪ .‬בפתרון מוצלח של המשבר‪ ,‬המתבגר‬
‫מגבש לעצמו זהות חיובית וברורה‪ ,‬ורוכש את מעלת הנאמנות ‪ ,‬העוזרת לו להיות עקבי בזהותו העצמית‬
‫ובהשתייכותו למשפחתו ולחברה שגדל בה‪ ; .‬במקרה השלילי‪ ,‬בגלל התנסויות ילדות שליליות ותנאים סביבתיים‪,‬‬
‫נוצר משבר של בלבול זהות ‪ ,‬המתבטא בחוסר אפשרות לבחור הגדרה עצמית ברורה‪ ,‬תפקידים וכיוונים‪ ,‬עלול‬
‫לגרור התחמקות ממחויבות ושייכות‪ ,‬לעג למוסכמות‪ ,‬למסגרות המקובלות ולאנשים השייכים אליהם‪ .‬אפשרות‬
‫שלילית נוספת‪ -‬בחירה בזהות שלילית‪ -‬בוחר בהזדהות עם דמויות ועמדות נחשבות שליליות בחברה‪/‬משפחה‪,‬‬
‫מה שיוצר קונפליקט מתמיד בין הפרט לבין משפחתו או הסביבה החברתית שלו‪.‬‬
‫המשימה העיקרית היא הגעה לחוויית האינטימיות בקשר עם בן זוג‪ ,‬וקבלת אחריות במסגרת‪ .‬לצורך השגת‬ ‫אהבה‬ ‫‪..6‬אינטימיות – בדידות‬
‫האי נטימיות על הבוגר לחוש ביטחון בזהותו על מנת שירשה לעצמו לא לפחד מפני מיזוג זהותו עם בת הזוג‪.‬‬ ‫גיל ‪( 19-35‬בגרות מוקדמת)‬
‫האינטימיות כוללת גם את המיניות‪ ,‬וקשר של אמון הדדי ושיתוף‪ .‬בפתרון הולם‪ ,‬הצעיר רוכש את מעלת האהבה‬ ‫שלב הבגרות המוקדמת‬
‫שהיא המסירות ההדדית בין בני הזוג‪ ,‬ומאפשרת אימות הדדי של זהות בני הזוג‪ ,‬ומחזק את כישורי האני‪ .‬תוצאה‬
‫שלילית היא תחושת הבדידות שעלולה להיווצר כאשר הזהות שגובשה אצל הפרט אינה יציבה‪ ,‬והאינטימיות‬
‫מהווה איום על זהותו‪ .‬בנוסף ייתכן שהאדם לא מוכן לוויתורים הנדרשים בשותפות‪ ,‬ומעדיף בידוד‪.‬‬
‫המוקד בהולדת הדור הבא‪ ,‬בטיפול בו ובדאגה לו‪ .‬על האדם לוותר על חלק צרכיו ורצונותיו וללמוד להעניק מעצמו‪.‬‬ ‫דאגה‬ ‫‪..7‬פוריות – קיפאון‬
‫תוצאה חיובית תהיה הפוריות ‪ ,‬התתבטא ביכולת והגשמת המטרה באופן הטוב ביותר מבחינת האדם‪ .‬תוצאה‬ ‫גיל ‪( 35-50‬בגרות)‬
‫שלילית‪ ,‬הקיפאון ‪ ,‬עלולה להתרחש כאשר המבוגר חש שעמום ואי‪-‬ר צון בנוגע למטלות שונות בחייו וחוסר סיפוק‬ ‫שלב הבגרות‬
‫כללי‪ ,‬מה שמתבטא בין השאר גם בחוסר עניין בהולדת ילדים ובדאגה להם‪ ,‬יורדת המוטיבציה‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫נערך סיכום ההישגים והכישלונות בחיים‪ ,‬התוצאה היא תחושת סיפוק או תחושת ייאוש והחמצה‪ .‬אחדות האני‬ ‫תבונה‬ ‫‪..8‬אחדות האני – ייאוש‬
‫מושגת כשהאדם מקבל בסיפוק והשלמה את חייו (על הטוב והרע)‪ ,‬עורך אינטגרציה של הישגיו‪ ,‬וחש שחייו הם‬ ‫גיל ‪( +50‬בגרות מאוחרת)‬
‫בעלי משמעות וחשיבות‪ .‬מתחושה זו הוא גם מסוגל להשלים עם עובדת המוות כסיום חיים מספקים ומשביעי רצון‪.‬‬ ‫שלב הבשלות‪/‬בגרות מאוחרת‬
‫פתרון חיובי בשלב זה תביא את מעלת התבונה‪ .‬פתרון שלילי‪ ,‬הייאוש מתרחש כאשר אין השלמה וקבלה של‬
‫החיים בעבר ובהווה‪ ,‬והאדם חש החמצה ואי שביעות רצון‪ ,‬מה שמקשה עליו להשלים על סיומם של החיים‪.‬‬
‫אמונה בחיים שלאחר המוות משקפת אי‪ -‬השלמה עם עובדת סיום החיים‪ ,‬התחמקות מהתמודדות עם הערכת‬
‫החיים ואפשרות של תחושת החמצה ואי שביעות רצון‪ .‬הכחשת המוות מפחיתה ממשמעות החיים בהווה‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫קארן הורניי – גישה בין‪-‬אישית חברתית להתפתחות הנוירוזה‬
‫לבני אנוש יכולת ורצון לפתח את אישיותם בכיוון חיובי‪ ,‬הפ תולוגיה מקורה בחסימה והפרעה לנטיות אלה ע"י גורמים חברתיים חיצוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוירוזה נובעת מיחסי הורים–ילדים לא תקינים‪ .‬הורים המתייחסים לילד בצורות פתוגניות (הנובעות מצרכים ומתגובות נוירוטיות של ההורים עצמם)‪ ,‬גורמים‬ ‫‪‬‬
‫נזק להתפתחות ילדיהם‪ .‬הילד שאינו מסוגל להתמודד עם ההתנהגויות אלה‪ ,‬מפתח עוינות בסיסית כלפי ההורים‪ ,‬וחרדה בסיסית כלפי העולם‪ .‬בעצם‬
‫הנוירוזה נוצרת כתוצאה מחסך בחום הורי אמיתי וביחסים בינאישיים נאותים בילדות‪ ,‬ומפגיעה בילד בידי המטפלים בו‪.‬‬
‫צורות התנהגות פתוגניות – שתלטנות‪ ,‬הגנת יתר‪ ,‬פינוק‪ ,‬הערצה עיוורת‪ ,‬התעלמות‪ ,‬העלבה והתאכזרות‪ ,‬דרישה לשלמות‪ ,‬חוסר כנות וחוסר עקביות‬ ‫‪‬‬
‫הורניי לא האשימה את ההורים בפגיעה מכוונת בילדיהם‪ ,‬אלא טענה כי הלחצים הנוירוטיים שהם עצמם סובלים מהם מופנים בלא דעת כלפי ילדיהם וגורמים‬ ‫‪‬‬
‫להם להגיב אליהם בדרכים שאינן בריאות עבורם (צורות התנהגות פתוגניות)‪.‬‬
‫עוינות בסיסית – גישה שלילית כלפי ההורים המתפתחת אצל הילד כתוצאה מהתנהגות פתוגנית של ההורים‪ .‬הילד לא מטופל כראוי ונעשה כועס על‬ ‫‪‬‬
‫המטפלים‪ ,‬אך לא יכול לעשות כלום היות והוא תלוי בטיפולם‪ .‬חלק מהילדים מאמצים אגרסיביות כאסטרטגיות התמודדות‪ ,‬וממשיכים להשתמש באסטרטגיה‬
‫זו להתמודדות בבעיותיהם גם בחייהם הבוגרים‪.‬‬
‫הילד הנקרע בין העוינות הבסיסית ובין רגשות אחרים‪ .‬במקום לפתח תחושת ביטחון‪ ,‬שייכות ונוחות‪ ,‬הוא מפתח תחושת חרדה בסיסית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חרדה בסיסית – תחושה של בדידות בעולם מפחיד‪ ,‬חוסר ביטחון עמוק ופחד‪ .‬לחרדה בסיסית שלושת אפיוניה‪ )1( :‬חוסר ישע (‪ )2‬תוקפנות (‪ )3‬וניתוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות זו מנסה למנוע סכנה של פגיעה מצד בני אדם הקרובים לו‪ ,‬אך יוצרת חוסר ביטחון ואי נוחות‪ .‬מתוך היחסים הפתגונים הללו בין ההורים לילד‬
‫מתפתחים להם צרכים נוירוטיים לאדם – צרכים קשיחים ולא‪-‬מובחנים שמטרתם לאפשר הישרדות בעולם שנתפס כאדיש ועוין‪.‬‬
‫נוירוזה (לפי הורניי) –‬ ‫‪‬‬
‫הנוירוזה היא עיוותים ביחסי הפרט עם בני‪-‬אדם אחרים ועם עצמו (כאמור‪ ,‬מקורם ביחסי הורים‪-‬ילדים)‪ .‬לנוירוזה שלושה אפיונים‪:‬‬
‫(‪ )1‬הצרכים הנוירוטיים – צרכים לא‪-‬מודעים‪ ,‬שהתפתחו מלכתחילה על מנת לאפשר לאדם הנוירוטי התמודדות ותפקוד למרות תחושת החרדה הבסיסית‬
‫המלווה אותו‪ .‬הם בעלי עוצמה רבה‪ ,‬ומיושמים על כל בני אדם שהפרט פוגש ללא הבחנה‪ ,‬מתלווה אליהם התעלמות מהמציאות‪ ,‬והם מעוררים חרדה‬
‫קיצונית אם הם לא מסופקים‪ .‬בנוסף לבעייתיות של כל צורך בנפרד‪ ,‬לעיתים נוצר קונפליקט בין צרכים מנוגדים‬
‫הצורך לזכות בחיבה ובקבלה‪ :‬לרצות אחרים ולהיות אהוב על ידם‬ ‫צרכים של תנועה לקראת בני אדם‬
‫הצורך בשותף שידאג לאדם‬ ‫(מרכיב חוסר הישע בחרדה הוא החזק ביותר)‬
‫הצורך בהגבלת החיים ורוחב הפעולה של האדם‬
‫הצורך בכוח ובשליטה על בני אדם אחרים (הנוירוטי יהיה נואש לכוח)‬ ‫צרכים של תנועה כנגד בני אדם‬
‫הצורך לנצל אחרים ולהפיק מהם תועלת (מניפולטור‪-‬הנחה שאנשים נועדו שישתמשו בהם)‬ ‫(מרכיב התוקפנות בחרדה הוא החזק ביותר)‬
‫הצורך בהכרה חברתית וביוקרה חברתית‬
‫הצורך בהערצה עצמית‪ ,‬והישגים אישיים‬ ‫צרכים של התרחקות מבני אדם‬
‫הצורך בסיפוק עצמי ובחוסר תלות באחרים ועצמאות (האדם הממוצע שואף לאוטונומיה‪,‬‬ ‫(מרכיב הניתוק בחרדה הוא החזק ביותר)‬
‫הנוירוטי נואש לחוסר תלות מוחלט באחרים)‬
‫הצורך בתחושת שלמות וחסינות מפני פגיעה‬
‫(‪ )2‬הפחתת הערך העצמי והתכחשות לעצמי האמיתי (ניכור מהעצמי האמיתי)‬
‫העצמי האמיתי – המהות האמיתית‪ ,‬הכוח הפנימי המרכזי האחראי להתפתחות‪ ,‬למימוש הפוטנציאל הרגשי‪ ,‬האינטלקטואלי והיצירתי של‬
‫האדם‪ .‬זהו תוצר של התפיסות האישיות של האדם לגבי עצמו‬
‫העצמי הממשי – התנסויות הפרט ב חייו‪ ,‬ואת האדם כפי שאחרים רואים אותו (בצורה אובייקטיבית)‬
‫העצמי האידיאלי – אותו עצמי דמיוני שהפרט רוצה להזדהות אתו ושואף אליו‪ .‬הוא דורש הצטיינות ושליטה מוגזמות‪ ,‬ומגביל את האדם‪ ,‬מעכב‬
‫התפתחותו‪ ,‬ופוגע בבריאותו‬
‫בעקבות יחס פתוגני של ההורים לילד‪ ,‬הפרט עלול להסיק כי העצמי האמתי שלו אינו ראוי לאהבה (אם ההורים מתייחסים אל הילד בצורה שמערערת את‬
‫הערך העצמי שלו‪ ,‬הוא יסיק שהעצמי האמיתי שלו אינו ראוי להערכה)‪ .‬הוא מתכחש לעצמי האמיתי שלו‪ ,‬הנתפס כלא‪-‬ראוי ועלוב‪ ,‬פועל על מנת לכסות‬
‫ולהס תירו‪ ,‬ויוצר לעצמו כתחליף את הדימוי האידיאלי‪ ,‬שמקורו בעצמי האידיאלי‪ .‬הדימוי האידיאלי הזה רחוק מן המציאות וקיצוני (תפיסה של אדם עליון)‪.‬‬
‫כלומר בין הדימוי האידיאלי ותפקודו של הנוירוטי במציאות מתהווה פער גדל והולך‪.‬‬
‫(‪ )3‬האוריינטציה הנוירוטית ליחסים בין‪-‬אישיים‬
‫הנוירוטי חווה חרדה ועוינות‪ ,‬ובונה את יחסיו הבין‪ -‬אישיים עפ"י אוריינטציה קבועה ונוקשה‪ ,‬בהשפעת צרכיו הנוירוטיים והדימוי העצמי המעוות שלו‬
‫תנועה לקראת בני‪-‬אדם – (מרכיב חוסר הישע הוא הדומיננטי) הפרט מחפש תחושת אהבה וקבלה מהזולת‪ ,‬הוא נוהג בחוסר אונים וחולשה‪,‬‬
‫ומנסה לקבל מהזולת אהבה‪ ,‬הגנה וסלחנות‪ .‬הוא מגלה נכונות למלא רצונם של אחרים‪ ,‬תוך כדי התעלמות מרגשות שליליים שלו עצמו‪ .‬עשוי‬
‫להתבטא בציות מוגזם וביטול אישי‪.‬‬
‫תנועה כנגד בני‪-‬אדם – (מרכיב התוקפנות הוא הדומיננטי) הוא מחפש ביטחון דרך שליטה‪ ,‬ניצול ועליונות על אחרים‪ .‬האחרים נתפסים על ידו‬
‫כעוינים ולא אמינים‪ ,‬ומטרתו היא לקדם את עצמו על חשבון הזולת‪ .‬מודחקים רגשות של חוסר אונים‪ ,‬חולשה והצורך באהבה‪ ,‬ישנה גם סלידה מכל ביטוי של‬
‫חולשה אצל אחרים‪ ,‬כי הם מזכירים לו זאת אצל עצמו‪ .‬עלול להתבטאות באלימות ונרקיסיזם‪.‬‬
‫התרחקות מבני‪-‬אדם – (מרכיב הניתוק הוא הדומיננטי) הוא מנסה להימנע מחרדה ולהשיג ביטחון ע"י הימנעות עד כמה שאפשר מקשר וממגע‬
‫עם הזולת‪ .‬התנהגותו מתאפיינת בריחוק‪ ,‬ניתוק רגשי‪ ,‬השטחת רגשות‪ ,‬נטייה לדאוג לעצמו ולהגביל את חייו כדי לא להיות תלוי באיש‪.‬‬
‫נוירוטיות היא עניין של דרגה‪ ,‬וכל אחד נוירוטי במידה מסוימת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האדם הבריא‪ :‬גדל באווירה חיובית‪ ,‬ללא פינוק יתר ועוינות יתרה‪ ,‬לכן אינו חווה חרדה בסיסית‪ .‬האדם הבריא מונע מהצורך של הגשמת העצמי האמיתי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף אין הוא פותר קשיים ע"י אוריינטציות מזיקות‪ .‬רמת החרדה הבסיסית היא נמוכה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫אריך פרום‬
‫הושפע מרעיונותיהם של‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קרל מרקס – פילוסוף‪-‬סוציולוג‪ -‬קומוניסט שהדגיש את כפיפות האדם למוסדות החברה ולנורמות שלה‪ ,‬ואת חוסר החירות הנובע מעצם מהותה של‬
‫כפיפות זו‪ .‬כלומר האדם נתון להשפעת המבנה החברתי והלחצים הכלכליים והפוליטיים בחברה‬
‫‪ ‬פרויד – קונפליקט בין האני לעיקרון המציאות‬
‫‪ ‬אדלר‬
‫מקור הבעיות האנושיות נובע מאי‪ -‬סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים של האדם‪ .‬באבולוציה‪ ,‬האדם התפתח מעל ומעבר והשיג את תכונת הייחודיות‪ ,‬אך תהליך‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח הייחודיות ושמירה עליה הוא קשה‪ ,‬ארוך ורצוף מכשולים‪ ,‬שכן האדם חש חסר ערך או חסר ביטחון כאשר צרכיו מתנגשים עם דרישות הסביבה‬
‫האדם בעידן המודרני והטכנולוגי חש בודד ומנוכר‪ .‬הוא אינו מסוגל ליהנות מהחופש שיש לו‪ ,‬ובורח מאחריות עצמית‬ ‫‪‬‬
‫תחושת החופש החדשה מלווה בתביעה פנימית להישגים‪ ,‬וכשהם לא מושגים נחווה תסכול‬ ‫‪‬‬
‫האדם המודרני עומד כפרט קטן וחסר חשיבות מול תאגידי ענק‪ ,‬ארגונים בירוקרטים וטכנולוגיה מאיימת‪ .‬עקב כך הוא חש יותר בודד‪ ,‬מנוכר ומאוכזב‪ .‬קשה‬ ‫‪‬‬
‫לו ליהנות מהחופש שלו‪ ,‬והוא מבצע באופן מתמיד "מנוס מהחופש" (בריחה מאחריות עצמית ומהצורך בהישגיות)‬
‫הבעיות האנושיות נובעות מאי‪ -‬סיפוק הצרכים ‪/‬הדחפים הפסיכולוגיים (שאינם ביולוגיים) של האדם‬ ‫‪‬‬
‫המודעות החברתית מתגבשת אצל האדם בהשפעת החברה‪ ,‬ומתווכת בין אישיותו של האדם לבין תפקודו החברתי והתרבותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרישות החברה ליצרנות ולתרומה מתנגשות לעתים עם צורכי הפרט לצמיחה ולאושר‪ .‬מאבק זה יכול לגרור בריחה מחופש דרך אחד ממנגנוני ההגנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצרכים של האדם‬
‫פרום הבחין בין דחפים ביולוגיים (רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬מין‪ ,‬הגנה‪ ,)...‬לבין דחפים שאינם ביולוגיים ‪:‬‬
‫‪ ‬הצורך בשייכות ובאיחוד – נובע מבדידות וניכור‪ .‬מתבטא באהבה‪ ,‬דאגה וטיפול בזולת‬
‫‪ ‬הצורך בהתעלות ותחושת השפעה – נובע מתחושת אפסותו של האדם לנוכח גודלו ועוצמתו של העולם‪ .‬מתבטא בחיפוש אחר שליטה עצמית וסביבתית‬
‫‪ ‬הצורך בשורשיות – נובע מחוסר הביטחון שבחיים‪ .‬מתבטא בחיפוש אחר יציבות וקביעות‬
‫‪ ‬הצורך בתחושת זהות – נובע מניכור ואלמוניות בחברה העירונית המודרנית‬
‫‪ ‬הצורך במסגרת התייחסות ובאובייקט למסירות – הרצון של האדם להעניק משמעות ומטרה לחייו‪ .‬ניסיון להעניק היגיון לחוויותיו‪ .‬כולל את הסביבה‬
‫הפיזית והחברתית המכוונת את מעשי האדם‪ ,‬וכן מטרה או אובייקט בעלי חשיבות ומשמעות לגביו‪ ,‬שכלפיהם יכול האדם לכוון את מעשיו‬
‫‪ ‬הצורך בריגוש ובגרייה – נובע כיוון שהמוח פעיל באופן מתמיד‪ ,‬קיים צורך בגירויים מפעילים‪ ,‬גירויים הדוחפים לפעולה וליצירה ופועלים נגד שעמום ושגרה‬
‫האדם זקוק לסיפוק צרכים אלו כדי לתפקד היטב גם ברמה האישית‪ ,‬וגם ברמה החברתית (שבה מפתח מודעות חברתית המסייעת לו בתפקודו)‪ .‬המבנה‬
‫החברתי של ימינו מסכנים את צרכים אלה ופוגעים באפשרות לספקם‪.‬‬
‫מודעות חברתית – מודעות המתגבשת אצל האדם בהשפעת החברה שבה הוא חי‪ .‬כוללת את גישתו לחיים‪ ,‬באופן שבו הוא תופס את המציאות סביבו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יחסיו הבינאישיים וכדומה‪ .‬גם ברמה הלא מודעת נוצר הלא‪ -‬מודע החברתי‪ ,‬הכולל רגשות‪ ,‬מחשבות ועמדות האסורים על ידי החברה‪ .‬המודעות החברתית‬
‫מהווה את הייצוג הפנימי של השפעת התרבות והחברה שבה האדם חי על אישיותו‪ ,‬ומתווכת בין אישיותו ובין תפקודו החברתי והתרבותי‪ .‬המודעות‬
‫החברתית נוצרת ע"י תהליך הנקרא סינון מותנה חברתית‪.‬‬
‫סינון מותנה חברתית ‪ ,‬תהליך היוצר מודעות חברתית‪ .‬לתהליך זה שלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ )1‬השפה – השימושים והכינויים הניתנים לאובייקטים מעצבים את תפיסת המציאות הייחודית של האדם‪ .‬לכל מילה אסוציאציות שונות הנקשרות אליה‪,‬‬
‫ומשפיעות על האופן שהאובייקט נתפס‬
‫(‪ )2‬כללי היגיון – קובעים מה סביר והגיוני בתרבות מסוימת‪ ,‬ונקבעים ע"י נורמות חברתיות‬
‫(‪ )3‬איסורים – עמדה שלילית של החברה כלפי שורה של רעיונות‪ ,‬רגשות או עמדות המוגדרות כמסוכנים או מוטעים‪ .‬החברה מזהירה את הפרט שלא‬
‫לנקוט את העמדות המסוכנות‪.‬‬
‫מנוס מחופש (בריחה)‬
‫דרישות החברה ליצרנות ולתרומה מתנגשות לעתים עם צרכי הפרט לצמיחה ולאושר‪ .‬התנגשות זו עלולה ליצור תסכול‪ ,‬חוסר אונים ובדידות במידה ולא יימצא‬
‫פתרון חיובי לקונפליקט‪.‬‬
‫הבריחה מחופש עלולה להתקיים בשלוש דרכים‪ ,‬המהווים מנגנוני הגנה חברתיים (משמשים כתגובה לקשיים של הפרט בפני דרישות החברה)‪:‬‬
‫(‪ )1‬סמכותנות – ביטול העצמי כלפי גורם חזק‪ ,‬והענקת כוח הסמכות לבני‪-‬אדם אחרים‪ ,‬לאידאה או לרעיון‪ ,‬ולחלופין נטילת הכוח לשלוט‪ ,‬לנצל ואף‬
‫להשפיל בני אדם אחרים‪ ( .‬הפרט מנסה להפוך עצמו לסמכות ולהגיע לשליטה מרבית בחייו ובחיי הזולת‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬פתרון של התבטלות עצמית‬
‫והענקת כוח וסמכות לבני אדם אחרים ולחברה‪ .‬תופעת הנאציזם עפ"י פרום היה ביטוי לבריחה מחופש לסמכותנות)‬
‫(‪ )2‬תוקפנות ממאירה – אדם החש איום מהסביבה עלול לנקוט עמדה תוקפנית והרסנית כלפיה‪ ,‬שמטרתה להרוס את האיום שניצב מולו‪ .‬דוגמאות‪ ,‬הרס‪,‬‬
‫השחתה וונדליז ם‪ ,‬ולעיתים שאינה יכול לבטאה כלפי חוץ הוא מפנים אותה‪ :‬הרס עצמי‪ ,‬התמכרות לסמים וכו‪( ..‬בניגוד לפרויד‪ ,‬המדבר על יצר תוקפנות מולד‪,‬‬
‫ההרסנות היא תוצאה של חסימת דחף החיים החיובי)‬
‫(‪ )3‬קונפורמיות של אוטומט – האדם מתאים עצמו לדרישות החברה ולמוסכמות (על מנת להפחית מתחושת הניכור והבדידות שחש)‪ ,‬ומנסה להידמות‬
‫לשאר בני התרבות שאליה שייך‪ .‬אך לצורך השגת הקונפורמיות‪ ,‬האדם נעזר במנגנון של פיצול בין רגשותיו האמיתיים לבין הדמות שהוא מציג כלפי‬
‫חוץ – ועקב כך מאבד את עצמיותו וייחודו ומתרחק מן העצמי האמיתי שלו‪.‬‬
‫שלושת פתרונות אלו של בברי חה מחופש הם שליליים‪ ,‬ומהווים למעשה התמודדות לא בריאה (ואבנורמלית) עם הקונפליקט שבין צרכי הפרט‪-‬לצרכי החברה‪.‬‬
‫חמש אוריינטציות אישיות – צורות התמודדות והסתגלות של האדם לסביבתו החברתית והפיזית (אף אחת מהאוריינטציות איינה קיימת בשלמותה‪ ,‬אלא‬
‫הן קיימות במידה זו או אחרת אצל כל אדם) ‪:‬‬
‫(‪ )1‬האוריינטציה המקבלת – נטייה חזקה לפשרנות‪ ,‬לכניעה ולהסכמה עם הזולת כדי לקבל ממנו את הסיפוקים הדרושים לאדם‪ .‬משמעות אוריינטציה זו‬
‫היא להיות נאהב ולא אוהב‪ .‬באופן כללי האישיות תלותיות ופסיבית‪ ,‬אופטימית ונעימה (כלפי הזולת)‪ ,‬אך מגלה חרדה רבה במצבים שבהם מספק‬
‫האהבה נעלם או חסר‬
‫(‪ )2‬האוריינטציה המנצלת – נטייה להשיג דברים ע"י הפעלת שליטה ומניפולציות על זולתו‪ .‬נוטה לקחת מאחרים‪ -‬בתחום הרגשי‪ ,‬החומרי ואחרים‬
‫(‪ )3‬האוריינטציה האוגרת – חשדנות כלפי חוץ‪ ,‬נטייה לביטחון עצמי ע"י צבירה וחסכון של חפצים‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות וכדומה‪ .‬לצבור את המקסימום‬
‫האפשרי‪ ,‬ולהוציא את המינימום האפשרי‪( .‬הן ברגשות והן ברכוש)‬
‫(‪ )4‬אוריינטציית השוק – פועל עפ"י העיקרון של היצע וביקוש‪ .‬האדם מתייחס לעצמו כאל סחורה‪ ,‬ומנסה להגביר את כוח המכירה שלו‪( .‬תוצר של‬
‫החברה המודרנית הצרכנית)‪ .‬הניכור של האדם מעצמו‪ -‬בשל עיסוקו במרכיבים חיצוניים ובשאלה "מה מקובל" במקום "מי אני ומה אני רוצה לעשות"‬

‫‪21‬‬
 ‫(‪ )5‬האוריינטציה היצרנית – משתמש בכוחות העומדים לרשותו‪ ,‬אינו תלותי ואינו מושפע במידה מוגזמת מאחרים‪ .‬המציאות נקלטת ללא עיוותים‪ ,‬והוא‬
‫מממש את כישוריו ויכולתו‪ .‬הוא מגיע לרמה סבירה של שייכות‪ ,‬התגברות ושליטה‪ ,‬שורשיות וזהות‪ .‬זהו עפ"י פרום‪ ,‬האדם הבריא בנפשו‪ ,‬המסתגל‬
‫והמתמודד‪ ,‬שהוא גם האדם המאושר‪.‬‬
‫פרום מעביר מסר חברתי לאדם המודרני – מציע לאדם המנוכר מעצמו ומהסביבה שחש חסר אונים ובודד‪ ,‬לבחור מחדש בחופש‪ ,‬ולשאוף להיות הוא עצמו‪,‬‬
‫באותנטיות ובספונטני ות‪ .‬על האדם להעניק תשומת לב לסיפוק צרכיו הנפשיים והרגשיים‪ ,‬תוך כדי התחשבות בדרישות החברה באופן בריא ויצרני‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫סטאק סאליבן – גישה בין‪-‬אישית חברתית להתפתחות‬
‫החיברות (סוציאליזציה)‪.‬‬
‫האישיות מתגבשת בהשפעת הקשרים הבין‪-‬אישיים מרגע הלידה‪ ,‬ובעיקר בתהליך ִ‬ ‫‪‬‬
‫אצל כל אדם קיים צורך באחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתגבש לו דפוס מתמיד של מצבים חברתיים החוזרים ונשנים (דפוסי התנהגות חברתיים)‪ -‬המאפיינים את חיי האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מקור ההפרעות הנפשיות נובע מהניסיון להתמודד עם יחסים בין אישיים קשים ומעוררי חרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬המצב האידיאלי שבו אין כל הפרעה והאדם חש איזון פנימי מוחלט כונה ע"י סאליבן כמצב של אופוריה מוחלטת‪.‬‬
‫‪ ‬המצב הקיצוני הנגדי הוא של מתח מוחלט‪.‬‬
‫פרסוניפיקציה – ייצוג פנימי מנטאלי של קבוצת אירועים (חיצוניים או פנימיים)‪ ,‬המאורגנת במבנה של דמות אנושית ושעמה יש לתינוק קשר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרסוניפיקציות מהוות מעין מסגרות התייחסות פנימיות להבנת העולם‪ ,‬והן יוצרות בסיס להבניית האישיות והיחסים הבין‪-‬אישיים‪ .‬מסגרת זו‬
‫נובעת מהאופן שבו הפרט מייצג את החוויות הבינאישיות שחווה בעבר ובהווה‪ .‬ההתייחסות הסובייקטיבית של כל אדם לעצמו ולאחר (הבנת עולמו) מושפעת‬
‫מהפרסוניפיקציות‪.‬‬
‫פרסוניפיקציות של האם – הייצוג הפנימי (החיובי‪/‬השלילי) של דמות האם‪ ,‬הנוצרת אצל התינוק‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפטמה הטובה והמספקת – מספקת צרכיו באופן שלם‬
‫‪ ‬הפטמה הטובה אך הלא‪-‬מספקת – מספקת את צרכיו‪ ,‬אך לא בזמנים נכונים‪ .‬דימוי שנוצר הוא של אם טובה אך איננה מתחשבת בצרכיו‬
‫‪ ‬הפטמה הלא‪-‬נכונה – נוצר דימוי שלילי‪ ,‬אינה נענית לצרכי התינוק‪ ,‬מתעלמת ממנו ומונעת סיפוקו‬
‫‪ ‬הפטמה הרעה – מספקת צרכיו תוך כדי העברת תחושות שליליות‪ ,‬יוצרת בתינוק רצון להתרחק ממנה‬
‫פרסוניפיקציות של העצמי – הייצוג של העצמי הנוצר אצל התינוק‬ ‫‪‬‬
‫‪" ‬אני‪-‬טוב" – חלק בדימוי העצמי שכולל תכונות והתנהגויות שזכו לאישור‪ ,‬לעידוד ולתגובה חיובית מהאם‪ .‬החלקים מקני הביטחון של העצמי‬
‫‪" ‬אני‪-‬רע" – החלק בתדמית העצמית שכולל תכונות והתנהגויות שלא קיבלו אישור ועוררו תגוב ה שלילית מהם‪ ,‬שיצרו בתינוק מתח וחרדה עקב‬
‫כך‪ .‬החלק שהפרט מאפיין בו את עצמו באופן שלילי‪.‬‬
‫‪" ‬לא אני" – החלק בתדמית העצמית שהאדם מתנכר לו וחש רחוק ממנו וזר לו‪ .‬מחשבות‪ ,‬רגשות וחוויות המעוררים חרדה‪ ,‬פחד וסלידה‪.‬‬
‫חלק זה מודחק ואינו עולה למודעות (אך לפעמים מופיע בחלומות ‪/‬הזיות)‬
‫הגדרה נוקשה מדי של העצמי עלולה להצביע על הגנות חזקות מדי מפני חרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת העצמי – מערכת העצ מי מסייעת לפרט להבחין בין התנהגויות ותכונות הזוכות לקבלה מהסביבה‪ ,‬ואלו המובילות לדחייה‪ ,‬איסורים והענשה‪ .‬מערכת‬ ‫‪‬‬
‫זו היא תוצר של האיסורים והשבחים של ההורים (חיזוקים ועונשים)‪ ,‬כוללת גם את הנורמות התרבותיות של היחיד רק למה שמקובל מבחינה חברתית‪.‬‬
‫המערכת נבנית מהפר סוניפיקציות של העצמי (שנבנות ומושפעות מההורים)‪ .‬מטרת מערכת העצמי היא למנוע חרדה‪ -‬נעשה ע"י מנגנון האי‪-‬קשב הבררני‪.‬‬
‫אי‪-‬קשב בררני – מנגנון במערכת העצמי המבטיח שאם המערכת חשופה למידע מאיים‪ ,‬היא פשוט מתעלמת ממנו או דוחה אותו‪( .‬על מנת לא להיתקל‬ ‫‪‬‬
‫בחרדה)‪ .‬מנגנון זה יכול להיות חיובי‪ ,‬אך גם שלילי ‪ -‬שימוש הגנתי במנגנון זה‪ ,‬עלול לגרום להתעלמות וחוסר מודעות של האדם לצדדים שונים בהתנהגותו‬
‫שלו ובמציאות‪ ,‬כאשר אלה אינם תואמים את התפיסות של מערכת העצמי‪ ,‬העורכת את הסינון התפיסה ובקשב‪.‬‬
‫אופני התנסות – אופנים לפיהם מתפתחות ההכרה והתפיסה של המציאות ושל היחסים הבין‪-‬אישיים‪ .‬כל חוויות האדם נחוות באחד משלושת המצבים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬האופן הפרוטוטקסי (‪ – )prototaxic mode‬אין הבחנה בין אירועים‪ ,‬או בין העצמי לסביבה‪ .‬אין קשר בין חוויות‪ 0-5( .‬חודשים)‬
‫‪ ‬האופן הפרטקסי (‪ – )parataxic mode‬יש קשר בין אירועים‪ ,‬אך אין הבנה של סיבתיות והיגיון‪( .‬בתחום הפתולוגי מאפיין מצבי פרנויה)‬
‫‪ ‬האופן הסינטקסי (‪ – )syntaxic mode‬חשיבת האדם הבוגר‪ .‬הבנה של סיבתיות‪ ,‬והבחנה בין תופעות שיש ביניהם קשר‪ ,‬או שיש קשר מקרי בלבד‬
‫סאליבן תרם תרומה יישומית בת חום הסכיזופרניה‪ .‬הפסיכוזה לדעתו‪ ,‬היא אינה מחלה‪ ,‬אלא ניסיון אנושי נואש להסתגל לתנאי חיים רגשיים בלתי אנושיים‪.‬‬
‫האדם החולה‪ :‬יבצע שימוש יתר באי‪ -‬קשב הבררני‪ ,‬אשר יעוות את המציאות בצורה משמעותית‪ ,‬ותגרום להתעלמות וחוסר מודעות של האדם לצדדים שונים‬
‫בהתנהגותו שלו ובמציאות‬
‫האדם הבריא‪ :‬פרסוניפיקציות של העצמי ושל האם כחיוביות ובריאות‪ ,‬מה שיוביל להתמודדות בטוחה ולא מוצפת בחרדה‪ .‬מנגנון האי‪-‬קשב הבררני לא ידחיק‬
‫מידע ויעוות את המציאות‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫מלאני קליין – תיאוריית יחסי‪-‬אובייקט‬
‫התנסויות משפ חתיות בינקות מעצבות את התייחסות האדם לסיטואציות ולאנשים בחייו הבוגרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מבוגר שחווה הזנחה או התעללות בינקות‪ ,‬יצפה‬ ‫‪‬‬
‫להתנהגות דומה מאחרים גם כבוגר‪.‬‬
‫אובייקטים פנימיים מתגבשים ע"י דפוסים חוזרים של חוויה סובייקטיבית של הסביבה ההורית המטפלת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדימוי של אנשים ואירועים בילדות הופכים לאובייקטים בתת‪-‬מודע‪ ,‬ומשמשים כציפיות של האדם לתחזית התנהגותם של אנשים בסיטואציות חברתיות‬ ‫‪‬‬
‫ובמערכות יחסים‪.‬‬
‫חווית מאוחרות בחיים יכולים לעצב מחדש את דפוסי הילדות‪ ,‬אך אובייקטיבים ממשיכים להפעיל השפעה חזקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התינוק יוצר החל מלידתו יחסי‪-‬אובייקט הן במציאות והן בפנטזיה‪ .‬החוויות במציאות משפיעות על הפנטזיות‪ ,‬ומושפעות מהן – קיימים יחסי גומלין מתמידים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שנת החיים הראשונה היא המעצבת את האישיות‪ ,‬ואותה קליין חילקה לשני שלבי התפתחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העמדה הפרנואידית–סכיזואידית (לידה – ‪ 6‬חודשים) ‪:‬‬
‫התינוק מתייחס לאובייקטים כחלקים ולא כשלמים‪ ,‬מתייחס לשד של האם כפונקציה המספקת או מעכבת את סיפוק צרכיו‪.‬‬
‫מנגנון פיצול זה משרת את התינוק כמנגנון‪-‬הגנה‪ ,‬שמטרתו להפריד כמה שאפשר בין "טוב" ו"רע"‪ ,‬שהרע לא יקלקל את הטוב‬
‫(אצל הבוגר אפשר לראות דוגמא כזו בגזענות‪ -‬חלוקה דיכוטומית של בני האדם לטובים ורעים)‬
‫מנגנון זה נחשב לפרימיטיבי‪ ,‬שכן הוא גורם לעיוות המציאות‪ ,‬ותפיסה של אובייקטים כשחור או כלבן בלבד‪ ,‬ללא גוון ביניים‪.‬‬
‫בפנטזיה של התינוק שני אובייקטים מרכזיים‪:‬‬
‫‪" ‬השד האידיאלי" – חיובי‪ ,‬ייצוג פנימי של השד במצבים בהם היא מזינה אותו ומספקת צרכיו ודרישותיו‬
‫‪" ‬השד הרודף" – שלילי‪ ,‬ייצוג פנימי של שד כשהאם לא נענית לדרישות התינוק ומתסכלת אותו‪ .‬הוא נחווה כמסוכן והרסני‪ .‬הוא נתפס כך לא רק‬
‫בגלל תחושת הרעב‪ ,‬אלא התינוק משליך את דחפיו התוקפניים שלו על השד‪ .‬בפנטזיה שלו‪ ,‬הוא תוקף ומרוקן אותו‪ ,‬ולכן הוא חושש שהשד יגמול לו‬
‫ויתקוף אותו בחזרה‪ ,‬מה שיוצר‬
‫‪ ‬חרדת הרדיפה – הפחד מפני פגיעתו של השד הרודף‪ .‬חרדה זו מצויה בבסיסם של מצבים פרנואידים בבגרות‬
‫‪ ‬קנאה באובייקט – התינוק תלוי באובייקט‪ ,‬ומקנא בו בגלל הדברים הטובים שיש לו‪ ,‬ורוצה להיות בעצמו בעל שליטה במקורות סיפוק אלו‬
‫בשלב זה‪ ,‬אין לתינוק הבחנה ברורה בינו לבין האובייקט ("אני"‪" ,‬לא‪ -‬אני")‪ .‬כאשר הוא חווה עצמו כתוקפן‪ ,‬תוקפנות מושלכת על השד הרודף‪ ,‬וכשחווה שד טוב‬
‫ומספק הוא חווה עצמו כטוב ואוהב‪ .‬על מנת לעבור לשלב הבא‪ ,‬יצטרך לחוות סיפוק יותר מאשר תסכול‪.‬‬
‫העמדה הדפרסיבית (‪ 12 – 7‬חודשים) ‪:‬‬
‫מעבר לשלב זה קורה שהתינוק מתחיל לפתח את כישוריו הקוגניטיביים‪ ,‬ומגלה שהאובייקט הרע והטוב הם אותו אובייקט‪ .‬וכמובן שחש סיפוק יותר מתסכול‪.‬‬
‫עם הבנות אלה‪ ,‬הוא חש רגשות חיוביים ושליליים יחדיו כלפי אמו (דו‪ -‬ערכיות ואמביוולנטיות)‪ ,‬והוא צריך להתמודד עם היות האם אובייקט חיובי ושלילי כאחד‪.‬‬
‫בעקבות הבנת שלמות האובייקט מתחיל‪-‬‬
‫‪ ‬קנאה בבני אדם אחרים – הכרה באובייקט שלם משנה את אופי החרדות‪ .‬חרדה מפני פגיעה באובייקט השלם (האם)‪ ,‬שהתינוק כ"כ תלוי ואוהב‪.‬‬
‫‪ ‬ייאוש דפרסיבי – התינוק חושש שהרס את האם ברגשותיו השליליים כלפיה‪ .‬בשל חוסר הבחנה בין פנטזיה ומציאות‪ ,‬חווה התינוק תחושת אבדן‪,‬‬
‫אשם‪ ,‬חוסר תקווה‬
‫‪ ‬תהליך האבל – התינוק מתאבל על אובדנו של השד האידיאלי‪ ,‬שכן חווית השיא של הסיפוק המושלם לא תחזור אליו עוד‪.‬‬
‫(חיפוש אחר "רגעי הארה" בתורות המזרחיות הוא אולי ניסיון של האדם הבוגר לשחזר את אותן חוויות של סיפוק מושלם)‬
‫בעקבות הייאוש והדיכאון (חש שהרס את האם)‪ ,‬התינוק מפתח שני סוגים של הגנות‪-‬‬
‫‪ ‬הגנות מאניות – מופעלות לסילוק‪ ,‬הכחשה או היפוך של התלות באובייקט‪ ,‬ומהוות התמודדות לא טובה עם תהליך האבל‪ ,‬שכן ישנה אשליה של‬
‫התמודדות‪ ,‬אך לא טיפול אמיתי ברגשות הדפרסיביים (דוגמא בחיי הבוגר‪ ,‬גבר שאשתו עזבה אותו אומר ששמח שנפטר ממנה‪ ,‬מעולם לא אהב אותה‪ ,‬ושהיא תתחנן לקבלו חזרה)‬
‫‪ ‬תיקון – התמודדות חיובית עם תהליך האבל והרגשות הדפרסיביים‪ -‬הוא חווה את הדיכאון ורוצה לתקן את הנזק שהוא חושב שנגרם‪ ,‬ולהשיב לעצמו‬
‫את אהבת האובייקט האבוד‪ .‬כפי שהאמין שהרסנותו פגעה באובייקט‪ ,‬כך הוא מאמין שאהבתו תתקן את הנזק‪.‬‬
‫קונפליקט זה בעמדה הדפרסיבית בין שני פתרונות‪ ,‬הוא מאבק מתמיד בין הרסנות לאהבה והשאיפה לתיקון‪ ,‬שיוצר את בסיס יכולתו של האדם הבוגר‬
‫לשמור על אהבה וקשרים למרות קיומם של קונפליקטים וקשיים‪ .‬תינוק המצליח לבסס אובייקטים פנימיים חיוביים‪ ,‬החרדה הדפרסיבית בבגרותו לא יובילו‬
‫לערעור‪ ,‬אלא לעיבוד פורה ולהתפתחות נוספת‪.‬‬
‫העמדה הדפרסיבית לעולם איננה מעו בדת עד הסוף‪ ,‬וחרדות הנובעות מרגשי אשם ודו‪-‬ערכיות הגורמות לתחושות דיכאון‪ ,‬נמצאות תמיד בנפש האדם‪.‬‬
‫ביקורת ‪ :‬אף על פי שתהליכיו הפנימיים של התינוק אינם ניתנים לבדיקה מדעית‪ ,‬התיאוריה עוזרת להבין את חיי הנפש של האדם הבוגר‪ .‬פסיכולוג קליני נתקל‬
‫כל הזמן בדוגמאות לשימוש במנגנון‪ -‬הפיצול‪ ,‬הפנמות והשלכות‪ ,‬חרדות רדיפה‪ ,‬חרדות דפרסיביות‪ ,‬ורגשות עזים של קנאה ואובדן‪ .‬קליין מספקת כלים להבנה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫רונלד פרברן‬
‫חרדת פרידה – החרדה הבסיסית הנוצרת כאשר התינוק חווה מצבים שבהם האם עוזבת אותו זמנית וצרכיו אינם מסופקים‪ ,‬מלווה בתסכול וחשש‪ .‬חרדה‬ ‫‪‬‬
‫זו עלולה להיות בעל השפעה רבה על המבוגר ועל האופן שבו יתייחס לאובייקטים בחייו‪.‬‬
‫האישיות הסכיזואידית ‪ -‬ניתוק רגשי הימנעות ונסיגה ממעורבות רגשית (מקורם ביחסים עם אובייקט שנחוו בינקות)‪ ,‬התנהגות מאופיינת בריחוק‪ ,‬קרירות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אדישות לזולת ורגשותיו‪ ,‬הימנעות מהבעת רגשות‪ ,‬חוסר כנות‪ ,‬ותגובות קיצוניות‪ .‬במשחק החברתי הסכיזואיד מגן על עולמו הפנימי‪ -‬שהוא מוקד העניין שלו‬
‫עורך "צפייה מהצד" בעצמו ובהתנהגותו‪ .‬על ידי הזולת נתפס כמתנשא‪ ,‬מנותק ולא שייך‪ ,‬וזוהי גם חווייתו הפנימית‪ .‬חש כי אינו ממצה את יכולתו וחייו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסכיזואיד חווה תחושות שנתינה רגשית נתפסת כמסוכנת ומסכנת‪ ,‬בשל החשש מהשקעה ללא תמורה‪ ,‬ובל התוקפנות המיוחסת לרגשות‪ .‬ועל רקע זה‬
‫הוא נסוג לעמדה פסיבית‪ ,‬וחווה עצמו רק כמקבל רגשות (שבד"כ מגיבים עליהם בדחיה)‪ ,‬ולא כנותן רגשות‪.‬‬

‫דונלד וויניקוט‬
‫וויניקוט מקשר בין החוויות הראשוניות של התינוק ובין התפתחותו הקוגניטיבית‪ ,‬מוטורית ורגשית‪ .‬אם טובה דיה מאפשרת התפתחות נאותה של התינוק‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוללת פיתוח יחסי‪ -‬אובייקט והכרת העולם תוך כדי מעבר מתלות מוחלטת לתלות יחסית ולעצ מאות‪ ,‬וממציאות פנימית למציאות משותפת‪ .‬האדם הבוגר‬
‫צריך להיות מסוגל להשתמש בכישוריו היצירתיים ולתפקד במרחב הפוטנציאלי‪ ,‬עליו להגיע לאינטראקציות חיוביות עם הסובבים אותו ולתרום מיכולתו‬
‫לחברה‪.‬‬
‫בתחילת הינקות התינוק נמצא במצב תלות מוחלטת הנובע מחוסר האונים הבסיסי שלו‪ .‬האם הטובה דייה – אמהות הנענות בצורה סבירה לצרכי התינוק‬ ‫‪‬‬
‫ומספקת צרכיו באופן שמאפשר את התפתחותו (‪ )the good enough mother‬ויוצרת סביבה אוהדת – סביבה המספקת לתינוק את הדרוש לו באופן מספק‬
‫וסביר‪ .‬במידה והאם אינה טובה דייה‪ ,‬התינוק עלול לחוש איום על המשך קיומו‪ ,‬וחוסר אונים‪ ,‬דבר היוצר רקע להפרעות נפשיות‪.‬‬
‫מרחב פוטנציאלי – ה"שטח" הנפשי בו מתרחשות התנסויות חיוביות ומספקות‬ ‫‪‬‬

‫‪25‬‬
 ‫פרק ‪ – 3‬תיאוריות התנהגותיות וקוגניטיביות‬
‫פוזיטיביזם – גישה פילוסופית ומדעית‪ ,‬חקירה המתבססת על הנראה בעין‪ ,‬כלומר ניתן לתצפית ע"י בני אדם אחרים‪ ,‬ולכן אובייקטיבי‪ .‬במקרה הזה‬
‫אינטרוספקציה אינו תקף‪ .‬הבסיס הפילוסופי של הגישה באמפיריציזם‬
‫אמפיריציזם – ביסוס הידע על תצפיות בלבד‪ .‬אין לערב רגשות ועמדות עם עובדות‪ ,‬והמדע צריך להיות נקי משיפוט סובייקטיבי‬
‫אופרציונליזם – הגדרת הגדרות אופרציונלית שמשמעותם תרגום מושגים לדברים הניתנים למדידה‬

‫הביהביוריזם הקיצוני של סקינר‬ ‫תיאוריות‬

‫תיאוריית החיזוק של דולרד ומילר‬ ‫ביהביוריסטיות‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של בנדורה‬ ‫תיאוריות‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של רוטר‬ ‫קוגניטיביות‬
‫הגישה הביהביוריסטית לנושא האישיות ‪:‬‬

‫האישיות לפי ווטסון‪ :‬סכום הפעילויות שאפשר לגלותן באמצעות הסתכלות ממשית בהתנהגות במשך פרק זמן המספיק לקבלת מידע מהימן‬
‫אם כך הביהביוריזם עושה בנושאים של מחקר האישיות‪ ,‬אך הגדרתו מעט שונה מהזרמים האחרים בתחום‪.‬‬

‫התנהגות מתפתחת ומשתנה באמצעות תהליכי למידה‪ .‬האדם נמצא בתהליך מתמיד של רכישת תגובות חדשות ושינוי תגובות קיימות לשם התאמתן‬
‫לתנאים המשתנים של סביבתו‪ .‬אדם מתאים עצמו לסביבתו (לדוג' ילד שמתאים עצמו למשפחה דתית‪ ,‬וילד שמתאים עצמו למשפחה חילונית‪ ,‬אופיו מתעצב ע"י‬
‫תהליכי למידה)‪.‬‬
‫כך שאם נשתמש במונח אישיות נוכל לומר כי ללמידה השפעה מכרעת על עיצובה‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ב‪.‬פ סקינר – הביהביוריזם הקיצוני‬
‫הנחות יסוד‪:‬‬
‫טען שהאדם אינו יצור חופשי‪ ,‬אלא נשלט ע"י חוקיות כתובה המכתיבה את התנהגותו‪ .‬הוא אינו תוצאה של רצון‪ ,‬אלא של כוחות חיצוניים הפועלים עליה‬
‫הנחה דטרמיניסטית‪( .‬טען שתחלואות העולם המערבי טמון ברעיון הרצון החופשי‪ .‬החברה נמנעת מליטול אחריות על אמצעי השליטה‪ ,‬ומותירה את האדם לשליטתם של גורמים אקראים)‬ ‫–‬
‫ההתנ הגות היא תוצר של המטען הגנטי‪ ,‬ההיסטוריה האישית של הפרט (ההיסטוריה של תוצאות התנהגותו‪ ,‬כלומר החיזוקים והעונשים שקיבל במהלך‬
‫חייו)‪ ,‬והמצב הנתון‪.‬‬
‫כל אדם הוא מאגר של התנהגות‪ ,‬הוא אינו מייצר התנהגות‪ ,‬אלא מהווה נקודת מפגש שבה תנאים תורשתיים וסביבתיים רבים יוצרים ביחד השפעה‬
‫משותפת‪ .‬ככזה‪ ,‬הוא נשאר ייחודי‪.‬‬
‫האורגניזם יטה לבצע התנהגויות שתוצאותיהן היו חיוביות או רצויות לו‪ .‬אירועים סביבתיים שהתרחשו בעברו משפיעים על נטיות ההתנהגות בהווה‪.‬‬
‫התנהגויות שחוזקו בעבר יופיעו גם בעתיד‪ ,‬והתנהג ויות שלא חוזקו או ביצוען גרר עונש‪ ,‬ייעלמו ממאגר ההתנהגות של האורגניזם‪.‬‬
‫קופסת סקינר – כלוב אטום לרעש‪ ,‬עם תנאי תאורה וטמפרטורה קבועים‪ ,‬נועד לערוך מחקרים מבוקרים בהשפעה של חיזוקים על ההתנהגות‪.‬‬
‫סקינר טען שהגורם הן לתחושה ו הן להתנהגות הוא תמיד גירוי חיצוני‪ .‬כאשר אדם מבצע התנהגות מבלי שמופעל עליו לחץ חיצוני לבצע אותה‪ ,‬הוא חווה‬
‫תחושה מסוימת שאותה אנו מכנים כרצון‪ .‬רצון אינו הגורם להתנהגות‪ ,‬אלא תוצר נלווה שלה‪.‬‬
‫הקישור שהאדם עושה בין תחושה מסוימת והתנהגות מסוימת מביא אותו למסקנה המוטעית‪ ,‬שהתחושה היא הגורם להתנהגות‪ ,‬ואילו למעשה קיים בין‬
‫התחושה וההתנהגות רק קשר מתאמי ולא קשר סיבתי‪ .‬הסיבות האמיתיות הן לתחושה והן להתנהגות נעוצות תמיד בגירויים חיצוניים‪.‬‬
‫לפי סקינר‪ ,‬ניתן לחקור התנהגויות סמויות (כמו רג ש וחשיבה)‪ ,‬אך יש לעשות זאת בזהירות‪ ,‬משום שלעולם לא נדע האם שני בני אדם המשתמשים‬
‫באותה מילה לתיאור רגש מסוים אכן מתכוונים בדיוק לאותו רגש‪( .‬שונה מווטסון שטען כי פסיכולוגיה צריכה לעסוק בהתנהגות גלויה בלבד)‬
‫סקינר בדומה לפרויד האמין בקיום קונפליקטים פנימיים (ושימוש במנגנוני‪-‬הגנה) ‪ ,‬אך טען כי הקונפליקט נוצר משום שקיימים ניגודים בהיסטוריית החיזוקים‬
‫שלו (ולא בגלל כוחות פנימיים מנוגדים) – (‪ )1‬התנהגות מסוימת זוכה לעיתים בחיזוק ולעיתים בעונש (‪ )2‬שתי התנהגויות מנוגדות יכולות לזכות בחיזוק‪.‬‬
‫הדחקה לפי סקינר ‪ -‬עונש על התנהגות לא ראויה‪ ,‬מקושרת לתחושה לא נעימה‪ .‬פעולה של הימנעות מחשיבה על העונש מפחיתה את התחושה הלא‬
‫נעימה ולפיכך מחוזקת –לכן התוכן "מודחק" (ולא נשמר בלא‪-‬מודע – סקינר התנגד לרעיון הלא‪-‬מודע)‬
‫האדם ניתן לשינוי על ידי שינוי תכניות החיזוקים‬
‫פסיכופתולוגיה‪:‬‬
‫פסיכופתולוגיה היא התנהגות בלתי מסתגלת‪ ,‬והיא התנהגות כמו כל התנהגות אחרת‪.‬‬
‫הסובלים מפסיכופתולוגיה אינם לוקים בנפשם‪ ,‬אלא פשוט מצוידים במאגר התנהגות לקוי‪ ,‬שנרכש בעקבות היסטוריית חיזוקים לקויה‪.‬‬
‫רכישת התנהגויות בלתי מסתגלות (מאגר תגובות לקוי) יכולה להיות בכמה צורות‪:‬‬
‫‪ ‬כשילד גדל בסביבה שאינה מעניקה די חיזוקים על התנהגויות התורמות להסתגלות (ואף מענישה)‪ ,‬התנהגויות אלה ייעלמו ממאגר התנהגויותיו‬
‫‪ ‬כאשר אדם מקבל חיזוקים על התנהגויות הפוגעות בהסתגלותו‬
‫‪ ‬כאשר הסביבה מעניקה ליחיד חיזוקים ועונשים באופן בלתי‪ -‬תלוי לחלוטין בהתנהגותו‪ ,‬מה שיכול לגרום לפרט להגיע למסקנות מוטעות‪ ,‬ולגבש‬
‫לעצמו מערכת מחשבות שווא והתנהגויות כפייתיות (לצופה ההתנהגות תיראה משוגעת‪ ,‬אך היא נובעת מניסיון למצוא חוקיות בסביבה שבה מערכת החיזוקים אקראית)‬
‫טיפול בפסיכופתולוגיה – תרפיה התנהגותית (יצירת מערכת חיזוקים מתוקנת‪ ,‬להתנהגויות מסתגלות יותר)‬
‫‪ ‬לזהות התנהגויות שליליות הפוגעות בתפקודו של המטופל‪ ,‬ואת ההתנהגויות החיוביות החסרות במאגר ההתנהגות שלו‬
‫‪ ‬לזהות כיצד הסביבה מחזקת את ההתנהגות השלילית‪ ,‬ולהציע שינויים באופן מתן חיזוקים שייגרמו להכחדת ההתנהגות השלילית‬
‫‪ ‬לגבש תכנית חיזוקים שתעודד למידה של התנהגויות חיוביות‬
‫ביקורת‪ :‬הביקורת העיקרית היא שפסיכותרפיה זו עוסקת בסימפטומים בלבד‪ ,‬ולא בגורמים לסימפטומים המצויים באישיותו של המטופל‬
‫‪ CBT‬טיפול התנהגותי‪-‬קוגניטיבי (‪ ,) Cognitive Behavioral Therapy‬הראה הסתברות נמוכה לחזרה של סימפטומים או הופעה של סימפטומים אחרים‬
‫הוראה מתוכנתת – סקינר הציע שיטת הוראה חדשה‪ ,‬שיטת הוראה יחידנית‪ ,‬אשר תספק מתן חיזוק מידי על תשובה נכונה ותעודד את תהליך הלמידה‬
‫(בניגוד למקובל היום וההוראה נעשית בעיקר ע"י עונשים)‪" .‬התלמיד מקבל קטע‪ ,‬בכל קטע שאלה‪ ,‬תשובה נכונה תתן לו משוב חיובי (חיזוק) והמשך לקטע הבא"‪.‬‬
‫הנחות על טבע האדם לפי התיאוריה‬
‫דטרמיניזם (לעומת חופש) – ההורים החברה והסביבה מעצבים את אישיותו (התנהגותו) של ילדם במשך השנים באמצעות מערכת החיזוקים שלהם‪.‬‬
‫חלקים (לעומת שלמות) – האישיות היא מאגר התנהגויות אופייניות‪ ,‬ולכן החלקים הם העניין המרכזי‪ .‬להבין התנהגות יש להבין את היסטוריית החיזוקים‬
‫המרכיבות אותה‪.‬‬
‫סביבה (לעומת תורשה) – דבק בגישה הסביבתית‪ ,‬וזנח את הממד התורשתי‪.‬‬
‫בר שינוי (לעומת אינו בר‪-‬שינוי) – השינוי האדם אפשרי ומתרחש עקב שינויים בסביבתו (שינויים בתבניות החיזוקים שבסביבה לאורך מחזור חייו)‬
‫אובייקטיביות (לעומת סובייקטיביות) – גישתו של סקינר אובייקטיבית‪ .‬הוא מתנגד לכל סוג של סובייקטיביזם (מונחים כמו "אגו"‪" ,‬צרכים" ואף "אישיות")‬
‫תגובה (לעומת פעולה) – פעולות האדם נקבעות בד"כ ע"י גירויים חיצוניים‪ .‬האדם מגיב להם‬
‫ידוע (לעומת בלתי ידוע) – כל התנהגות ניתנת לצפייה וחקירה‬

‫‪27‬‬
 ‫תיאוריית החיזוק של דולרד ומילר‬
‫בסיס התיאוריה‪:‬‬
‫תיאוריית החיזוק של דולרד ומילר‪ ,‬מבוססת על התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‪ ,‬ותיאוריית הלמידה של האל‬ ‫‪‬‬
‫האישיות מוגדרת בעזרת מושגים מתורת הלמידה‪ .‬הם רואים את ההרגל כמרכיב בסיסי של האישיות‪ ,‬ואת האישיות כסכום הרגליו הנלמדים של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדחף (המולד או הנרכש) הוא המניע את האורגניזם לפעול; את התגובה (אופי הפעולה) קובע הרמז; הלמידה מתרחשת עקב חיזוק בין הרמז לתגובה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיקוי הוא סוג מיוחד של למידה‪ ,‬וחשיבותו רבה במיוחד בתהליך ִ‬
‫החיברות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות הלמידה לבדם אינם יכולים להסביר את התנהגות האדם‪ ,‬יש להתחשב גם בסביבה החברתית‪ .‬יש להסתכל על החברה הסובבת את האדם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫על מנת לבחון את התפתחות הילד‪ ,‬שכן לה יש השפעה מכרעת על אישיותו‪.‬‬
‫מושגים מרכזיים בתיאוריה‪:‬‬
‫דחף – גירוי חזק המניע את האורגניזם לפעול‪ .‬אומנם הוא מניע להגיב‪ ,‬אך הוא אינו מכוון פעולה‪ .‬גירויים הנעתיים אלה מחולקים ל‪ 2‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬דחפים ראשוניים (מולדים) – מצבים פנימיים‪ ,‬ביולוגיים בבסיסם (דוג'‪ ,‬כאב‪ ,‬רעב‪ ,‬צמא)‪.‬‬
‫‪ ‬דחפים משניים (נלמדים) ‪ -‬צרכים חברתיים נרכשים‪ ,‬המתקשרים עם צרכים ראשוניים‪( .‬דוג'‪ ,‬שבח מילולי יכול להתקשר עם מגע גופני)‬
‫רמז – גירוי מבחין המנחה את התנהגות האדם‪ .‬הדחף מניע את האדם לפעולה‪ ,‬והרמז קובע את אופי התגובה (רמז יכול להיות כל תכונה המאפיינת את הגירוי)‬ ‫‪‬‬
‫תגובה – כל פעילות שננקטה בעקבות רמז‪ ,‬במטרה להשיג חיזוק‬ ‫‪‬‬
‫חיזוק – כל דבר המפחית את הדחף (מספק אותו)‪ ,‬ומחזק את התגובה שהביאה לקבלתו‪ .‬החיזוק מקשר בין הרמז לבין התגובה‪ ,‬וגורם להופעה חוזרת‬ ‫‪‬‬
‫של התגובה (למידה)‪ .‬כשתגובות האדם לא מצליחות להפחית את הדחף‪ ,‬הוא נקלע לבעיית למידה‪ ,‬המניעה אותו לפתח תגובות חדשות שיוכלו להפחיתו‬
‫חיקוי (‪/‬התנהגות תלותית מותאמת) – הצופה מתאים התנהגותו לזו של המנהיג; תגובת הצופה תלויה בהתנהגות המנהיג –המשמשת לו כרמז‬ ‫‪‬‬
‫החיברות‪ ,‬שכן באמצעות חיקוי של דמויות משמעותיות בסביבתו לומד הילד כיצד להגיב במצבים חברתיים שונים‪.‬‬ ‫לתגובה‪ .‬לחיקוי תפקיד חשוב בתהליך ִ‬
‫הרגל – קשר נלמד בין רמז (הגירוי מהסביבה)‪ ,‬דחף ותגובה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של אדם (הרגל מייצג תכונות שהם יציבות וקבועות)‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות האישיות‪:‬‬
‫תהליכים בהתפתחות האישיות‬
‫תינוק מגיע לעולם מצויד בצרכים ראשוניים ותגוב ות מולדות‪ .‬עם הזמן הוא צובר מגוון עצום ומשוכלל של תגובות‪ ,‬ובהן תגובות לדחף משני או תגובות‬
‫הקשורות בתהליכים הכרתיים‪ .‬תגובה שתביא להפחתת החרדה תחוזק ולכן תילמד‪.‬‬
‫תגובות המעוררות רמזים – תגובות המחפשות באורח פעיל רמזים לתגובה‪( .‬משמש גם להסבר התפתחותם של תהליכים הכרתיים גבוהים כמו חשיבה‬
‫ושפה)‪ .‬בתהליך החשיבה ממלאות תגובות פנימיות‪ ,‬מעוררות רמזים‪ ,‬את תפקיד הפעולות הגלויות‪ .‬תגובות אלה פועלות למעשה כתגובות מקדימות‬
‫מקוצרות‪ .‬שרשרת התגובות תהיו כזו‪ :‬תגובה ‪ >-‬רמז ‪ >-‬תגובה ‪ >-‬רמז ‪ >-‬תגובה‪ .‬שרשרת זו היא מודל החשיבה‪ .‬כל תגובה בשרשרת נקראת "מחשבה"‪.‬‬
‫ההקשר החברתי – כדי להבין את ההתנהגות האנושית יש להתחשב בסביבה החברתית שהאדם חי בה‪( .‬אי אפשר לדעת לאן חולדה תלך במבוך‪ ,‬אם‬
‫לא נדע היכן נמצא המזון)‪ .‬הפסיכולוגיה מתעסקת בעקרונות ההתנהגות‪ ,‬ומדעי החברה מספקת ידע על התנאים שההתנהגות מתרחשת בהם‪.‬‬
‫ניתוח אישיותם של בני אדם יכול להיות מדויק בתנאי שההבדלים התרבותיים (כלומר הבדלים בסוגי התגובות שקיבלו חיזוק) מובאים בחשבון‪ .‬לכל תרבות‪,‬‬
‫חברה או משפחה מנהגים וחוקים משלה‪ ,‬ועל הילד ללמוד אותם במהלך התפתחותו‪ .‬למנהגי החברה שהילד חי בה נודעת השפעה רבה על התפתחות אישיותו‪.‬‬
‫שלבי התפתחות מכריעים – קיימת התאמה בין אירועים מסוימים בילדות לבין תהליך הלמידה‪ .‬דרכי התמודדות האופייניות לאירועים אלה יבואו לידי‬
‫ביטוי גם בבגרות‪ -‬באופיו‪ .‬החברה שהילד חי וגדל בה‪ ,‬באה אליו בדרישות (הורי ם כסוכני ִחיברות)‪ ,‬דרישות אלה עלולים לגרום לקונפליקטים והפרעות‬
‫רגשיות‪ .‬דולרד ומילר מפרטים ארבעה מצבים‪ ,‬שהדרישות בהם (המיוצגות ע"י ההורים)‪ ,‬יוצרים קונפליקט‪ .‬מהווים תקופות קריטיות ללמידת קונפליקטים לא‬
‫מודעים ‪.)1( :‬הזנה‪ ,‬לרבות גמילה מיניקה (מקביל לאורלי)‪ )2( ,‬חינוך לניקיון (מקביל לאנלי) (‪ )3‬חינוך מיני מוקדם (מקביל לפאלי) (‪ ) 4‬חינוך לשליטה על רגשות כעס ותוקפנות‪ ,‬הנובעים מהעונשים מההורים‬
‫תינוק שלמד כי בכיו בשעת רעב תביא לקבלת מזון‪ ,‬רוכש לעצמו דפוס של התנהגות פעילה‪ ,‬שיתבטא במאמציו להפחית דחפים‪ .‬לעומת זו‪ ,‬תינוק שאינו‬
‫משיג דבר בעזרת בכיו‪ ,‬יפתח נטייה להגיב בסבילות או באדישות לדחפים חזקים‪.‬‬
‫השפעת תהליכים לא‪-‬מודעים על ההתנהגות‬
‫‪ ‬תהליכים לא‪-‬מודעים (לפי דולרד ומילר) – גורמים לא‪ -‬מודעים שמעולם לא עלו בהכרה (דוג'‪ ,‬דחפים תגובות או רמזים‪ ,‬שנלמדו לפני רכישת השפה‬
‫ולכן לא זכו לייצוג מילולי והבנה)‪ ,‬או רמזים ותגובות שהיו מודעים בעבר אך הודחקו‬
‫‪ ‬הדחקה (לפי דולרד ומילר) – תהליך למידה‪ ,‬אחת הדרכים להימנע מגירויים לא נעימים‪ ,‬היא לברוח או להימלט מהם‪ .‬ההדחקה היא תגובה נלמדת‬
‫להתמודדות‪" -‬לא לחשוב על דבר רע שכן הוא מפחיד וכואב"‪ ,‬הדחקה זאת נועדה למנוע חרדה‪ .‬היא מפחיתה את החרדה ולכן מקבלת חיזוק‪,‬‬
‫ונהפכת לתגובה שכיחה‪.‬‬
‫‪ ‬התקה (לפי דולרד ומילר) – תהליך למידה של הכללה – האורגניזם לומד להגיב לגירוי הדומה לגירוי המקורי כפי שהגיב לגירוי המקורי‬
‫קונפליקט‬
‫קונפליקט – דחף המחפש פורקן מצד אחד‪ ,‬ופחד מעונש מצד שני ‪ .‬כלומר כאשר בפעולה או במצב מסוים על האדם להתייחס לנטיות אחדות בעת ובעונה‬
‫אחת (נטייה להתקרבות‪ ,‬ונטייה להימנעות) ‪ .‬ילד חש קונפליקט בין רצונו לספק את צרכיו‪ ,‬לבין פחד מעונש או מאיבוד אהבת ההורים‪.‬‬
‫הדרך שבו האדם הבוגר פותר קונפליקטים‪ ,‬משמשת בסיס לאישיותו הבוגרת‪ .‬ניתן לנתח קונפליקט ע"י שתי פרמטרים‪:‬‬
‫‪ ‬עקומה ההתקרבות – עצמת הנטייה להשיג מטרה רצויה‪ .‬הנטייה להשיג מטרה מסוימת מתחזקת ככל שמתקרבים אליה‪.‬‬
‫‪ ‬עקומת ההימנעות – עצמת הנטייה להימנע מגירוי שלילי או מעונש‪ .‬הנטייה להימנע מגירוי שלילי‪/‬עונש מתחזקת ככל שמתקרבים אליו‪.‬‬
‫נטיית ההימנעות חדה יותר‪ ,‬כלומר יש יותר נטייה להימנע‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬דחף חזק מגביר את עצמת הנטייה‪.‬‬
‫דולר ומילר מנו ‪ 3‬סוגי קונפליקטים‪:‬‬
‫‪ ‬קונפליקט בין הנטייה להתקרבות לבין הנטייה להימנעות – נוצר כאשר אדם שואף להשיג מטרה מסוימת‪ ,‬אך בה בעת חושש מהשגתה‪.‬‬
‫‪ ‬קונפליקט בין שתי נטיות להימנעות – נוצר כאשר אדם צריך לבחור בין שתי אפשרויות‪ ,‬שכל אחת מהן עלולה להניב תוצאות לא נעימות‪.‬‬
‫קונפליקט בין שתי נטיות להתקרבות –כאשר על אדם לבחור בין שני גירויים נעימים (במצב זה פועלות תגובות הימנעות נסתרות‪ ,‬המקלות את ההחלטה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פסיכופתולוגיה‪:‬‬
‫נוירוזה מייצגת ביטוי של קונפליקטים נלמדים בילדות‪ .‬נוצרת כאשר הילד מתנסה בקונפליקט התקרבות–הימנעות (כש על האדם להתייחס לנטיות‬ ‫‪‬‬
‫אחדות בעת ובעונה אחת)‪ .‬קונפליקט זה בין שני דחפים הוא הבסיס להתפתחותה של התנהגות נוירוטית (דוג' הרצון לבטא כעס‪ ,‬אך פחד לעשות זאת)‬
‫עקב הקונפליקט והחרדה הקשורה בו‪ ,‬האדם מפתח סימפטום המקטין חרדה ומקל על הלחץ של הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפחד והקונפליקט שנלמדו בילדות נעשים לא‪-‬מודעים ולכן הם קשים לפתרון‪ ,‬משום שקשה להשתמש בשפה לזיהוים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפול‪ :‬כדי להיפטר מסימפטומי ם פתולוגיים לפי דולרד ומילר‪ ,‬יש לעסוק בסיבות עצמן ולא רק בסימפטום‪ .‬יש להעלות למודעות חוויות מהלא‪-‬מודע‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של בנדורה‬
‫סוגיות והנחות‪:‬‬
‫התי אוריה מתמקדת בלמידה אנושית בהקשרים חברתיים‪ -‬חשיבותה ועקרונותיה‪ .‬טען כי התנהגות אנושית נשלטת ע"י משחק בין כוחות פנימיים‬ ‫‪‬‬
‫וחיצוניים‪ .‬מטרתו של בנדורה הייתה לחתור לפתח תהליכים יעילים לשינוי התנהגות שאינה מקובלת בחברה‪.‬‬
‫בנדורה מתייחס לאדם כאל לוח חלק (‪ ,) tabula rasa‬והתפתחותו היא תוצר של למידה‪ .‬בשונה מסקינר‪ ,‬הוא רואה את ההתפתחות גם כרכישת מאגר‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות‪ ,‬אך גם כרכישת משתנים קוגניטיביים (מטרות‪ ,‬ציפיות‪ ,‬תפיסות עצמי ומנגנון ויסות עצמי)‪ ,‬מה גם שבנדורה בשונה מסקינר ראה שלמידה‬
‫מתבצעת לא רק באמצעות התנסות ישירה‪ ,‬אלא גם באמצעות צפייה במודלים‪.‬‬
‫בנדורה מבחין בין רכישת התנהגות (מאורע קוגניטיבי)‪ ,‬ביצוע התנהגות (יתקיים אם קיימת ציפייה שביצועה יניב חיזוק)‪ ,‬ו שימור דפוס התנהגות‬ ‫‪‬‬
‫(יקרה אם אכן ההתנהגות תביא לקבלת חיזוקים‪ ,‬גם אם זה חיזוקים עצמיים)‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬תוקפנות נלמדת בטלוויזיה ע"י מודלים‪ ,‬עלולה לבוא לידי ביטוי (אין מן ההכרח) כאשר יש גירוי מכאיב‪ ,‬והישמרות דפוס תוקפנות זה תלויה בתוצאותיה הפנימיות והחיצוניות (חיזוקים)‬
‫בנדורה מייחס לתהליכים הקוגניטיביים והסמליים תפקיד חשוב בתהליך הלמיד ה החברתית‪ .‬הוא רואה באדם יצור בוחן‪ ,‬בעל יכולת לקלוט מידע‪ ,‬לעבדו‬
‫ולקבל החלטות‪ .‬התפתחות כשרים קוגניטיביים כמו גם התנהגויות אחרות‪ ,‬נעשית דרך תהליך של למידה‪ ,‬המבוסס על עקרונות צפייה ווויסות עצמית‪.‬‬
‫סוגיות טבע האדם‪ :‬חופש לעומת דטרמיניזם‪ ,‬בר שינוי לעומת שאינו בר שינוי‪ ,‬היגיון לעומת חוסר היגיון‪ ,‬סביבה לעומת תורשה‪ ,‬ידוע לעומת בלתי ידוע‬
‫עקרונות התיאוריה‪:‬‬
‫דטרמיניזם הדדי – האדם וסביבתו הם גורמים הדדים המעצבים אחד את השני‪ .‬האדם‬
‫משפיע על סביבתו‪ ,‬והסביבה משפיעה על האדם בתהליך מעגלי מתמשך‪.‬‬
‫פעולות הגומלין הבסיסית ביותר מתרחשות כך‪:‬‬
‫‪ ‬הסביבה מהווה מקור מידע שלפיו האדם מגבש את מערכת הציפיות שלו (כלומר גורם משפיע במערכת הקוגניטיבית של האדם)‬
‫‪ ‬האדם מתנהג באופן שלפי ציפיותיו יביאו אותו לקבל חיזוקים מהסביבה (כלומר ציפיות שהם חלק מהמערכת הקוגניטיבית קובעות את‬
‫ההתנהגות)‬
‫‪ ‬ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה‪( .‬שהסביבה משתנה‪ ,‬מתקבל מידע חדש למערכת הקוגניטיבית של האדם‪ ,‬וכך נמשך לו המעגל)‬
‫מעבר לפעולת הגומלין הזו‪ ,‬קיימת פעולות גומלין נוספות‪ :‬כל גורם משפיע על שני הגורמים האחרים ומושפע מהם‪.‬‬
‫‪ ‬הסביבה מהווה מקור מידע המשפיע על המערכת הקוגניטיבית‪ ,‬אך המערכת הקוגניטיבית מעבדת את המידע באופן סלקטיבי‪ .‬משמע‪ ,‬הסביבה‬
‫הסובייקטיבית שבה האדם חי היא גם תוצר של המערכת הקוגניטיבית שלו‪.‬‬
‫‪ ‬הקוגניציה משפיעה על ההתנהגות‪ ,‬אך גם ההתנהגות משפיעה על הקוגניציה‪ .‬האד ם מתבונן בהתנהגויות שלו ומסיק מהן מסקנות לגבי עצמו‬
‫(חלק ממנגנון החיזוק העצמי המשמש את האדם כאמצעי לשליטה עצמית בהתנהגות‪ ,‬ההתנהגות משפיעה החזרה עם הסביבה ומשנה אותה)‬
‫‪ ‬למידה על ידי צפייה – היכולת ללמוד התנהגויות מסובכות באמצעות התבוננות באחרים‪ .‬בנדורה הבין שלמידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק ישיר‪.‬‬
‫למידה שמתבצעת בחיזוק ישיר היא למעשה למידה בדרך של ניסוי וטעייה בלבד‪ .‬חיקוי היא בעצם תגובה הנלמדת כמו כל תגובה אחרת‪ ,‬בהתאם‬
‫לתיאוריות של דולר ומילר וסקינר‪ :‬המודל (רמז) כגירוי סביבתי‪ ,‬התנהגותו (תגובה) מוצגת ללומד‪ ,‬אם התנהגות זו זוכה לחיזוק (מפחית דחף‬
‫ראשוני‪/‬משני) היא תילמד‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על הלמידה‪ ,‬הם החיזוק שהמודל מקבל על התנהגותו – נקרא חיזוק סמוי‪ ,‬והעונש שהמודל מקבל על התנהגותו – נקרא עונש סמוי‪.‬‬
‫החיזוק הסמוי אכן משפיע על עצמת הנטייה לחקות את התנהגותו של המודל‪.‬‬
‫התיאוריה מבוססת ע"י אימוץ עקרונות מההתניה הקלאסית (אסוציאציה שנגרמה ע"י צפיה)‪ ,‬ומההתניה האופרנטית (אימוץ התנהגות ע"י צפייה במודל שקיבל חיזוק)‪ .‬בנדורה‬
‫סבר‪ ,‬כי החיזוק אינו גורם הקובע אוטומטית את ההתנהגות‪ ,‬אלא החיזוק מהווה בעיקר מקור מידע (הבחנה בין רכישה‪ ,‬ביצוע‪ ,‬ושימור דפוס התנהגות)‬
‫בני אדם נוטים לחקות התנהגותם של מודלים אנושיים חיים בעל מעמד חברתי גבוה‪ ,‬הזוכים לחיזוק על התנהגותם‪ ,‬אך עם זאת המודל ללמידה אינו חייב‬
‫להיות אדם מוחשי – מודל סמלי – המשמש מושא לחיקוי‪ ,‬לדוג' דמות בטלוויזיה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬ספרים‪.‬‬
‫בלמידה על ידי צפייה מעורבים ארבעה תהליכים‪ ,‬שבלעדיהן לא ילמד הצופה מהמודל‪:‬‬
‫‪ ‬תשומת לב – כדי ללמוד ממודל יש לשים לב אליו‪ .‬הגורמים המשפיעים על מתן תשומת לב הם מעמד חברתי (ככל שהוא גבוה יותר‪ -‬כך מושך יותר‬
‫תשומת לב)‪ ,‬ומידת הדמיון שבין המודל לצופה‪ .‬הצו פה מעוניין ללמוד אילו התנהגויות זיכו את המודל במעמדו החברתי הגבוה‪ .‬הצופה מעריך כי‬
‫צפייה בתוצאות ההתנהגות של מודל זה יכולה לתרום לו מידע חשוב לגבי החיזוקים והעונשים שעשויים ליפול בחלקו שלו בעקבות ביצוע ההתנהגות‪.‬‬
‫‪ ‬זכירה – על הצופה לשמר ההתנהגויות בזיכרון‪ ,‬כדי שיוכל לבצען בהזדמנות נאותה‪ .‬קיימות שתי דרכים לשימור מידע שהתקבל בעקבות התבוננות‬
‫בהתנהגות במודל‪ :‬דימויים חזותיים (ייצוג תמונתי של האירועים)‪ ,‬או באמצעות ייצוג מילולי ‪ .‬שימור באמצעות ייצוג מילולי מדויק יעיל יותר ללמידה‪.‬‬
‫‪ ‬שחזור מוטורי – על הלומד לחזור על אותה ה תנהגות‪ ,‬במקביל לבנות מחדש מערכת תגובות הדומה לזו שביצע המודל במצב מקורי‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬די ב"אימון סמוי"‪ ,‬כלומר בחזרה הכרתית על התנהגות המודל בדרך של חשיבה מילולית‪ ,‬ללא חזרה מוטורית‪ ,‬כדי לשפר את השחזור‪.‬‬
‫‪ ‬הנעה וחיזוק – ההנעה הכרחית לביצוע ההתנהגות‪ ,‬הלומד לא יב צע את ההתנהגות אלא אם כן צפוי לו חיזוק כלשהו בעקבות הביצוע‪ .‬הנעתו‬
‫מושפעת מתופעה הקרויה חיזוק מואצל או עונש מואצל‪.‬‬
‫‪ o‬חיזוק מואצל – כאשר אדם רואה פעולה של מודל על תוצאותיה‪ ,‬והוא תופס את התוצאות כתלויות בהתנהגות המודל‬
‫‪ o‬חיזוק חיובי מואצל – כאשר המתבונן מגביר התנהגות שהמודל זכה עבורה לחיזוק חיובי‬
‫‪ o‬עונש מואצל – כאשר המתבונן נמנע מהתנהגות שהמודל קיבל עבורה עונש‬
‫השפעות הלמידה ממודל‪:‬‬
‫‪ ‬השפעות מעצבות – הלומד רוכש התנהגויות חדשות‪ ,‬השפעה על עיצוב התנהגויות‪.‬‬
‫‪ ‬השפעות מעכבות – אם הצופה נוכח כי התנהגות המודל גוררת תוצאות לא נעימות‪ ,‬הוא נוטה להימנע ככל האפשר מביצוע התנהגות זו‬
‫‪ ‬השפעות המבטלות עכבות – אם הצופה רואה כי התנהגויותיו של המודל‪ ,‬אף שאינן מקובלות בחברה‪ ,‬זוכות לחיזוק (או לפחות אינן גוררות עונש)‪,‬‬
‫הוא נוטה לחזור עליהן ביתר תכיפות (הדוגמא עם אלימות שנלמדת מטלוויזיה)‬
‫‪ ‬השפעות מזרזות או מגרות – כאשר התנהגות המודל משמשת לצופה גירוי מבחין‪ .‬צפיה בהתנהגות שכבר נלמדה גורמת לצופה לחזור על התנהגות‬
‫ויסות עצמי – יכולתו של אדם להשפיע על התנהגותו שלו‪ ,‬ולווסתה בכוחות עצמו‪ .‬האדם בעל יכולת להעניק לעצמו חיזוקים‪ ,‬לווסתם ולשלוט בהם‪.‬‬
‫מערכת של וויסות עצמי ‪ ,‬מאפשרת לאדם להציב לעצמו מטרות ולקבוע אמות מידה להערכת ההתנהגות שבאמצעותה הוא מבקש להגשימן‪ .‬אנו יכולים‬
‫להעניק לעצמנו פרס וחיזוקים‪ ,‬כמו שאנו מסוגלים למנוע מעצמנו סיפוקים ולתת עונשים (דוג'‪ ,‬אם אני אסיים להתכונן ארשה לעצמי לצאת עם חברים‪ /‬רק כשאצחצח שיניים‬
‫אלך לישון)‪ .‬רכישת אמות מידה להתנהגות נלמדת מהמשפחה‪ .‬הבנה טובה יותר של מרכיבי תהליך זה עשויה לתרום לשיפור הכשרים לשלוט בוויסות ביתר יעילות‪ .‬היבט חשוב של הוויסות‬
‫העצמי הוא החיזוק העצמי – טכניקות לשליטה עצמית‪ ,‬משתמש בהן כדי לזכות בחיזוקים מצד הוריו או מסביבתו החברתית‪ .‬לימים נעשית השליטה העצמית‬
‫אוטומטית‪ ,‬ואינה זקוקה עוד לחיזוקים מן הסביבה‪ ,‬אלא לשבח עצמי ולכבוד עצמי בלבד‪.‬‬
‫לעיתים מערכת הוויסות העצמי היא כה עוצמתית‪ ,‬עד שבמקרים של עימות בינה לבין ההערכות החיצוניות‪ ,‬היא מנתקת את ההתנהגות בחלקה ממערכת‬

‫‪29‬‬
 ‫החיזוקים המקובלים בחברה‪.‬‬
‫יעילות עצמית – התפיסה של האדם לגבי יכולתו לבצע התנהגויות שונות‪ .‬כאשר אדם שוקל לבצע פעולה מסוימת‪ ,‬הוא מעריך את יכולתו לבצע את‬
‫הדרישות המתבקשות ממנה‪ .‬הפעולות שהאדם נוקט‪ ,‬מידת המאמץ שהוא משקיע‪ ,‬מחשבתו על המשימה‪ ,‬ותגובותיו הרגשיות לגביה – כל אלה מוכתבים‬
‫במידה רבה ע"י תפיסתו באשר ליכולתו‪.‬‬
‫‪ -‬תהליכים אלה נשענים על תהליכי חשיבה (קוגניציה)‪ ,‬ומושפעים ע"י תגמולים ועונשים (אך אינם מוכתבים על ידם)‪ .‬כשם שתחושה של חוסר יעילות‬
‫מתגברת בעקבות כישלון‪ ,‬כך תחושה של יעילות עצמית מתחזקת בעקבות הצלחה‪ .‬התנסות מוצלחת והתגברות על פחד היא המפתח העיקרי‬
‫לשינוי בתפיסת היעילות העצמית‪.‬‬
‫‪ -‬המושג משקף את השקפתו של בנדורה לגבי טבע האדם – יכולתו של האדם לעצב את גורלו‪ .‬אדם הרואה עצמו כיעיל‪ ,‬חושב ומרגיש אחרת מזה‬
‫הרואה עצמו כבלתי יעיל‪ .‬הוא קובע במידה רבה את עתידו‪ ,‬יותר מאשר זה שרק מנסה לנבא אותו‪ .‬תפיסת היעילות עצמית משפיעה על בחירת‬
‫המטרות ועל הפעילות שהאדם יעסוק בה‪.‬‬
‫‪ -‬רכישה של תפיסת יעילות עצמית גבוהה או נמוכה בתחומים שונים מושפעת מארבעה מקורות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצלחה או ככישלון בביצוע ההתנהגות בעבר (המקור העיקרי)‬
‫‪ .2‬למידה ממודל (כאשר אדם צופה באחר‪ ,‬שאותו הוא מעריך כבעל יכולת דומה לשלו‪ ,‬והאחר מצליח לבצע התנהגות זו‪ .‬הוא מסיק שיצליח גם)‬
‫‪ .3‬שכנוע מילולי (דיבור עם עצמי לגבי היכולות שלי‪ ,‬או אפילו תמיכה חיצונית‪ ,‬לדוגמא דחיפה של הורים שמעודדים את ילדם להצליח יתרמו‬
‫להיווצרות של תפיסת יעילות עצמית גבוה‪ ,‬לעומת הורים מבקרים ולועגים אשר יגבירו את הציפיות לכישלון)‬
‫‪ .4‬עוררות רגשית (עוררותו הרגשית של אדם העומד לפני ביצוע התנהגות מסוימת‪ ,‬מהווה מקור מידע לגיבוש ציפיות להצלחה או כישלון‬
‫מתח וחרדה משמע ציפייה לכישלון במשימה‪ ,‬ורוגע וציפייה משמע ציפייה להצליח)‪ -‬בנדורה הראה כי ע"י שינוי במצב המתח אפשר לשנות את היעילות העצמית‬

‫פסיכופתולוגיה‪:‬‬
‫‪ ‬פתולוגיה – התנהגות חול נית ולא מסתגלת היא נלמדת‪ ,‬הטיפול מתמקד בהווה (קוגניציה) ולא בעבר‪ ,‬ומבוצע למידה של דפוסי חשיבה והתנהגות‬
‫חדשים ומסתגלים‬
‫דיכאון –עקב תחושה של חוסר יעילות‪ ,‬עלול לעורר זיכרונות על כישלונות בעבר ולהגביר את תחושת חוסר היעילות והדיכאון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חרדה והתנהגות הגנתית – נוצרת כאשר יש ציפיות לאדם לגבי סיכוייו להיפגע במצב מסוים‪ .‬ציפייה זו והתפיסה לגבי חוסר היכולת להתמודד באותה‬ ‫‪‬‬
‫סיטואציה ביעילות (יעילות עצמית נמוכה) הן הגורמות לחרדה (ולא בגלל דחפים לא מודעים כפי שטוען פרויד)‪.‬‬
‫שינוי בתפיסת היעילות העצמית הוא שינוי קוגניטיבי שקשור להערכת המסוגלות ולניבויים שונים‪ / .‬טיפול בעזרת מודל מדגים‬ ‫‪‬‬

‫‪30‬‬
 ‫תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית של ג'וליאן רוטר‬
‫עקרונות יסוד‪:‬‬
‫הסיטואציה הספציפית – על מנת לנבא התנהגות יש להביא בחשבון את תיאור המצב שההתנהגות מתרחשת בו‪ .‬המסגרת לחקר האישיות היא פעילות‬ ‫‪‬‬
‫הגומלין בין היחיד לסביבתו המשמעותית‬
‫התנסויות קודמות של האדם משפיעות זו על זו‪ ,‬ויוצרת אחידות באישיות‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם נוטה לבחור התנסויות חדשות ופירושים של המציאות‬ ‫‪‬‬
‫הסובייקטיבית שלו על סמך התנסויותיו הקודמות – בררנות זו מביאה הכללה ויציבות בהתנהגות‪.‬‬
‫מה ייתן את החיזוק? – כל התנהגות מכוונת מטרה‪ ,‬הרצון לקבל חיזוקים חיוביים (פנימיים או חיצוניים)‪ ,‬ולהימנע מעונשים הוא המנחה את התנהגות‬ ‫‪‬‬
‫האדם‪ .‬אפשר ללמוד על המטרה מתוך צפייה בהשפעת חיזוקים על ההתנהגות‬
‫ציפייה – גורם נוסף בהתנהגות זה הציפייה שהביצוע יניב את החיזוק‪ .‬הציפייה נקבעת על סמך התנסויות קודמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנוסחה הבסיסית של רוטר ‪ :‬הפוטנציאל להתנהגות מסוימת‪ ,‬במצב פסיכולוגי מסוים‪ ,‬הוא פועל יוצא של הציפייה שהתנהגות זו תניב חיזוק מסוים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ושל ערך החיזוק הזה באותו מצב‪.‬‬

‫המצב הפסיכולוגי – אפיוני המצב כפי שהם נתפסים על ידי האדם‪( .‬איך‬ ‫פוטנציאל התנהגות – ההסתברות שהתנהגות מסוימת תתרחש‪.‬‬
‫המצב מוגדר מבחינתי בסיטואציה) לאפיונים אלה השפעה על ערך החיזוק ועל‬ ‫הסתברות זו יחסית להתנהגויות אחרות (ילך לסרט או ילמד למבחן)‪ .‬על‬
‫הציפיות‬ ‫מנת לדעת לאיזה התנהגות הסתברות גבוהה יותר להתרחש‪ ,‬יש לדעת מה‬
‫סיווג המצבים הפסיכולוגיים על סמך הפירוש התרבותי המשותף להם‪:‬‬ ‫הערך שהאדם מייחס לחיזוק העשוי להתקבל בעקבות ההתנהגות (עד כמה‬
‫‪ ‬מיון לפי החיזוקים הניתנים בפועל במצבים שונים (כמו למשל‬ ‫חשוב לו להצליח במבחן‪ ,‬וכמה חשוב לו ללכת לסרט?)‪ ,‬ובאיזו מידה הוא‬
‫מצבים שמסופקים בהם צרכים של אהבה וחיבה)‬ ‫מאמין שההתנהגות המסוימת תגרור בעקבותיה את החיזוק המסוים (עד‬
‫מיון לפי ציפיות הנבדקים לחיזוקים שונים (כמו מצב המעורר ציפייה להכרה‬ ‫כמה מאמין שאם ילמד למבחן באמת יצליח בו‪ ,‬ועד כמה מאמין שאם ילך‬
‫חברתית או מצב המעורר ציפייה לשליטה)‬ ‫לסרט באמת יצפה בו? אולי אין כרטיסים‪ ,‬או עייף מידי)‪.‬‬
‫ציפייה – הסתברות סובייקטיבית שחיזוק מסוים (או קבוצה של חיזוקים)‪,‬‬ ‫ערך החיזוק – עד כמה חשוב ושווה לי החיזוק? ערכו של חיזוק נובע‬
‫יתקבלו במצב מסוים בעקבות התנהגויות מסוימות‪ .‬הציפיה נקבעת על סמך‬ ‫מהשוואתו לחיזוקים אחרים (שלכולם הסתברות שווה להתממש)‪.‬‬
‫התנסות במצבים דומים בעבר‪ ,‬ועל סמך הכללה ממצבים אחרים שהתקבלו‬ ‫ישנה הבחנה בין שני סוגי חיזוקים‪:‬‬
‫בהם חיזוקים דומים‪.‬‬ ‫חיזוק פנימי – חיזוק שהיחיד חווה כבעל ערך עצמי או חיובי‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ציפייה מוכללת – ככל שהמצב שאדם נמצא בו חדש יותר‪ ,‬כך‬ ‫חיזוק חיצוני – חיזוק שקבוצה או התרבות שהאדם משתייך אליה‬ ‫‪‬‬
‫מייחסת לו תכונות של חיזוק‬
‫ייאלץ להסתמך יותר על ציפיות מוכללות ממצבים דומים בבניית‬ ‫שש קטגוריות רחבות של צרכים המניעים את רוב ההתנהגות האנושית‪:‬‬
‫ציפיותיו‪ ,‬ככל שההתנסות באותו מצב רבה יותר‪ ,‬כך פוחתת‬ ‫(כל אחד מהצרכים כולל בתוכו קבוצה של חיזוקים הקשורים לאותו צורך)‬
‫השפעת הציפיות המוכללות על ההתנהגות‪ .‬ציפייה מוכללת‬ ‫עצמאות‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה‪-‬מעמד‬ ‫‪‬‬
‫מורכבת מ‪:‬‬ ‫אהבה וחיבה‬ ‫‪‬‬ ‫הגנה‪-‬תלות‬ ‫‪‬‬
‫נוחות פיזית‬ ‫‪‬‬ ‫שליטה באחרים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הכללה על סמך דמיון בחיזוקים‬
‫‪ ‬הכללה על סמך דמיון בין בני אדם שבתיווכם נתקבל החיזוק‬ ‫ערך הצורך – ערכם ש ל קבוצת חיזוקים הקשורים כולם בסיפוק אותו צורך‬
‫‪ ‬הכללה על סמך דמיון בסוג הבעיות הכרוכות במצב‬ ‫(אחד מהשש)‬
‫פוטנציאל הצורך – ההסתברות שאדם ינקוט התנהגויות שונות הקשורות‬
‫כולן בסיפוק צורך מסוים‪ .‬הסתברות זו תלויה בערך הצורך‪ ,‬ובציפייה‬
‫שהתנהגויות אלה יגבירו את סיפוק הצורך‪.‬‬
‫חופש התנועה – הציפייה שהתנהגות מסוימת תגביר את סיפוק הצורך‪.‬‬
‫חוסר אמונה ביכולת לעשות דבר‪-‬מה לספק הצורך‪ ,‬משמע‪ -‬חופש תנועה‬
‫מצומצם‪.‬‬

‫הנוסחאות‪:‬‬
‫ציפייה לחיזוק ‪ +‬ערך החיזוק = פוטנציאל התנהגות‬
‫חופש התנועה ‪ +‬ערך הצורך = פוטנציאל הצורך (הציפיה שהתנהגות ‪ X‬תגביר סיפוק צורך ‪ + Y‬ערך הצורך ‪ = Y‬ההסתברות שאדם ינקוט התנהגויות‬
‫שונות הקשורות כולן בסיפוק צורך ‪)Y‬‬
‫פסיכופתולוגיה‪:‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ -‬קוגניטיבית מניחה שהחרדה‪ ,‬ובעקבותיה התנהגות ההגנתית (ואף שקיעה בהזיות)‪ ,‬ואף הפסיכופתולוגיה‪ ,‬מקורן בתחומים‬
‫שערך הצורך בהם גבוה במיוחד‪ ,‬וחופש התנועה נמוך במיוחד‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫הציפייה שהתנהגות מסוימת תגרור חיזוק מסוים‪ ,‬וערכו של החיזוק הזה בעיני האדם‪ ,‬הם הקובעים את פוטנציאל ההתנהגות שלו‪ .‬הציפיה שהחיזוק המסוים יגרור‬ ‫‪‬‬
‫בעקבותיו חיזוק אחר‪ ,‬וערכו של החיזוק האחר – אלה הקובעים את ערך החיזוק ‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬רוב החיזוקים המניעים בני אדם הם חיזוקים נלמדים‪ .‬אפשר למיין‬
‫חיזוקים לקבוצות שונות‪ ,‬רחבות יותר או צרות יותר‪ ,‬על פי הצרכים שהם מספקים‬
‫הציפייה שהתנהגות מסוימת תגרור חיזוק מסוים מורכבת מציפייה שנרכשה מתוך התנסות באותו מצב ומציפיות מוכללות‪ ,‬שמקורן בהתנסות במצבים דומים‪ .‬ככל‬ ‫‪‬‬
‫שההתנסות באותו מצב רבה יותר‪ ,‬כך פוחתת השפעתן של הציפיות המוכללות על ההתנהגות‪ .‬הדרך העיקרית לחולל שינוי בהתנהגות היא באמצעות שינוי הציפיות‪.‬‬
‫חקר הציפיות המוכללות חשוב לא רק כנושא כשלעצמו‪ ,‬אלא גם במסגרת ניסיונה לש תיאוריית הלמידה החברתית‪-‬קוגניטיבית לתאר כיצד אפשר להגיע להכללות בחקר‬ ‫‪‬‬
‫ההתנהגות‪ .‬התיאוריה מציעה שלוש דרכים עיקריות לעריכת הכללות‪ :‬עפ"י הדמיון בחיזוקים‪ ,‬עפ"י הדמיון בין בני האדם שבאמצעותן ניתן החיזוק‪ ,‬ועפ"י הדמיון בסוג‬
‫הבעיות הכרוכות במצב‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫מתיאוריה לטיפול ‪ :‬עקרונות קוגניטיביים – התנהגותיים ביישום הקליני‬
‫פסיכופתולוגיה אינה מחלה אלא דפוס התנהגות נלמד‪ .‬בני אדם פיתחו מאגר תגובות מוטעה ולא מסתגר‪ ,‬כיוון שהם לא חוזקו בהתאם‬
‫להתנהגויות סתגלניות‪ ,‬ונענשו בגין התנהגויות שמאוחר יותר נחשבו לסתגלניות‪ .‬מטרת הטיפול היא יצירת שינוי במאגר התגובות של האדם‪.‬‬

‫כלכלת אסימונים – משנים את סביבתם כך שהם יוכלו להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה‪ ,‬ואחר כך להחליפם בדברים שהם‬
‫בבחינת מחזקים חיוביים עבורם‪.‬‬

‫הפחתת רגישות שיטתית – מבצעים התניית נגד (מחליפים תגובה לא סתגלנית בתגובה חדשה טובה יותר)‪ .‬הטיפול כולל ‪ 3‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬על המטופל להכין רשימה של הגירויים המעוררים את תגובת הפחד‪ ,‬בסדר מהלא מפחיד‪-‬למפחיד‬
‫‪ .2‬לומד המטופל להירגע באמצעות הרפיית שרירים או היפנוזה עצמית (מחייב אימון)‬
‫‪ .3‬המטופל מגיע למצב רגיעה ומתבקש לדמיין את הגירוי האחרון ברשימה שערך‪.‬‬

‫תרפיות קוגניטיביות –‬
‫עיצוב קוגניטיבי מחדש – עיצוב מחדש של תפיסות מוטעות‪ ,‬מטרת הטיפול לזהות דפוסי חשיבה לקויים‪ ,‬ולהקנות במקומם דפוסים‬
‫מסתגלים‪ .‬שונה מתרפיה התנהגותית שכן היא שמה דגש על התהליכים הפנימיים של המטופל‪ ,‬כמו מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬שאיפות‪ ,‬גישות וכו‪..‬‬

‫טיפול שכלתני רגשי (אליס) – גישה זו מתבססת על הטענה כי רגשות שונים‪ ,‬כמו חרדות ודיכאונות‪ ,‬אינם נובעים במישרין מאירועים‬
‫במציאות‪ ,‬אלא הם תוצר הפירוש שאנו נותנים לאירועים אלה‪.‬‬
‫‪ -‬אירוע ‪A=Activity‬‬
‫‪ -‬אמונה ‪B=Belief‬‬
‫‪ -‬תוצאות הרות‪-‬אסון ‪C=Catastrophic Consequences‬‬
‫‪ -‬הטלת ספק ‪D=Dispute‬‬
‫‪ -‬תוצאה ‪E=Effect‬‬
‫הטיפול חותר לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות‪ ,‬שיחליפו את אלה שאינן רציונליות‪ .‬כולל ניתוח‬
‫הצהרות האדם‪ ,‬על מנת ללמוד על אמונותיו הלא רציונליות ושכנועו בטיעונים הגיוניים‪ -‬על מנת להחליפן באמונות רציונליות שיאפשרו לו‬
‫לשפר את תפקודו ואת הסתגלותו למציאות‬

‫‪.....88-91‬‬

‫‪32‬‬
 ‫פרק ‪4‬‬
‫תיאוריית האישיות האקזיסטנציאליסטית‬
‫הנחות יסוד‪:‬‬
‫התיאוריה האקזיסטנציאליסטית היא פנומלוגית והוליסטית (דוגלת בהבנת האדם דרך החוויה הסובייקטיבית שלו‪ ,‬ורואה את היחיד כשלם בעל אחידות‬
‫פנימית)‪ .‬היא מתנגדת לדטרמיניזם ורואה את האדם כבעל חופש בחירה‪ .‬התנהגותו מעוצבת בעיקר ע"י שאיפותיו לעתיד ופחות ע"י גורמים בעברו‪.‬‬
‫האדם הבריא‪ ,‬הוא זה המוכן לקחת על עצמו אחריות עצומה‪ ,‬המסוגל לעמוד באומץ מול חרדות קשות‪ ,‬ומחפש ללא ליאות משמעות לחייו‪.‬‬
‫הגישה מצפה מהאדם להגשים עצמו ע"י התעלות על טבעו האנושי‬

‫[[‪]]..................‬‬

‫‪33‬‬
 ‫תיאוריית האישיות ההומניסטית – קרל רוג'רס (ומאסלו)‬
‫בסיס התיאוריה‪:‬‬
‫התיאוריה ההומניסטית היא פנומלוגית (דוגלת בהבנת האדם דרך החוויה הסובייקטיבית שלו) והוליסטית (רואה את היחיד כשלם בעל אחידות פנימית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היא מתנגדת לדטרמיניזם ורואה את האדם כבעל חופש בחירה‪ .‬התנהגותו מעוצבת בעיקר ע"י שאיפותיו לעתיד ופחות ע"י גורמים בעברו‪ .‬האדם בונה את‬ ‫‪‬‬
‫המציאות הסובייקטיבית שלו בהתאם לפרשנויות שהוא עושה לאירועים‪.‬‬
‫שלילת הנחותיו של פרויד‪ -1 :‬האדם טוב מיסודו (במקום רע מטבעו)‪ -2 ,‬תוקפנות היא תגובה לצרכים שלא סופקו (במקום יצר מולד ובסיסי)‪ -3 ,‬האדם יצור‬ ‫‪‬‬
‫רציונלי מסוגל לשלוט בגורלו ולכוון את חייו לקראת הגשמה עצמית (במקום פסיבי הנשלט ע"י גירויים פנימיים)‪ -4 ,‬חברה בריאה תוציא מתוכה אנשים בריאים‬
‫(במקום קונפליקט מתמיד בין האדם לחברה‪ -‬סופראגו ואיד)‬
‫שלילת הנחות הביהביוריזם‪ :‬התנהגות האדם תלויה בתפיסת עולמו ובפרשנותו לעבר‪ ,‬הווה ולציפיות העתיד (במקום רעיון ה"קופסא שחורה"‪ ,‬וההנחה שהאדם‬ ‫‪‬‬
‫נוהג בהתאם לגירויי הסביבה)‬
‫האדם הבריא הוא זה המנסה להגשים את הפוטנציאל הגלום בו‪( .‬אין ציפייה מהאדם להגיע לשלמות ולהיות כאלוהים כמו בגישה האקזיסטנציאליסטית‪ .‬התייחסותה‬ ‫‪‬‬
‫לטבע האדם היא חיובית ואופטימית )‪.‬רוצה לממש עצמו‪ ,‬להתקדם‪ ,‬לחוות את העולם באופן חופשי‪ ,‬פועל להשגת מטרות עתידיות שהוא מציב לעצמו ומכוון‬
‫אליהן‪.‬‬
‫הנטייה להגשמה –‬ ‫‪‬‬
‫הנטייה להגשמה – המניע בבסיס כל התנהגות אנושית‪ .‬נטייה זה מולדת‪ ,‬רוג'רס רואה בה כוח ביולוגי שמטרתו לשמור על החיים ולעודד צמיחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא קיים אצל כל אורגניזם חי‪ ,‬אפילו הצמחים‪ .‬תפקידו להביא לידי ביטוי את כל האפשרויות הגלומות בתבנית הגנטית שלו‪ .‬כוח זה פועל בכל רמות‬
‫התפקוד של האורגניזם‪ ,‬ולא רק ברמה של תכנון וכוונה מודעים‪ .‬לדוגמא‪ :‬תינוק שלומד ללכת עושה זאת משום שהמטען הגנטי שלו כולל את הפוטנציאל להליכה‪,‬‬
‫והנטייה להגשמה דוחפת אותו לממש את הפוטנציאל הגנטי הגלום בו‪ .‬כשם שהצמח אינו מתכנן לגדול‪ ,‬כך גם תינוק אינו מודע לרצון שלו ללמוד ללכת‪ ,‬ואינו מתכנן‬
‫זאת ברמה המודעת‪.‬‬
‫הנטייה להגשמה משמש כדחף המביא להעלאת מתח‪ ,‬הטרוסטזיס (בניגוד לפרויד‪ ,‬ששואף להגיע לאיזון‪ -‬הומאוסטאזיס)‪ .‬קיים באדם כוח הדוחף אותו‬ ‫‪‬‬
‫קדימה לעבר גירויים חדשים‪ ,‬תוך כדי התפתחותו‪ ,‬והתמודדות ומאבק עם קשיים ומכשולים‪ .‬האדם אינו מעוניין ברגיעה‪ ,‬אלא בגדילה‪.‬‬
‫פועל להגשמה‪ ,‬ולשם כך מוכן להיאבק ולהתמודד עם קשיים ומכשולים‪ ,‬להשקיע מאמצים רבים ברכישת מיומנויות שיאפשרו לו פיתוח של יכולותיו‬ ‫‪‬‬
‫והגשמתן‪.‬‬
‫ההגשמה עצמה אינה מצב קבוע הניתן להגיע אליה באיזשהו שלב‪ .‬ברגע שמטרה מושגת ומגיעה למיצוי‪ ,‬האדם נתקל במטרות חדשות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נשאלת השאלה מהם המטענים הגנטיים שהאדם שואף להגשימם‪ ,‬והאם לכל אדם מטענים גנטיים המכתיבים התפתחותו האישית‪ .‬רוג'רס אינו עונה‬ ‫‪‬‬
‫על השאלות הללו‪ ,‬וזה לדעת מדי (‪ ) Maddi‬החולשה בתיאוריה שלו‪ .‬הדבר היחיד שרוג'רס אומר בנידון הוא שטבע האדם טוב מיסודו ואין בו דחפים‬
‫הרסניים‪.‬‬
‫אם כך הנטייה להגשמה היא כוח ביולוגי המניע האדם מבלי שיהיה מודע לו במלואו‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאדם יש יכולת מולדת להעריך את מצבו –הערכה‬ ‫‪‬‬
‫אורגניזמית‪.‬‬
‫הערכה אורגניזמית –יכולת מולדת להעריך באופן חיובי את הדברים המקדמים הגשמה ובאופן שלילי את הדברים המעכבים אותה‪ .‬יכולתו להבין מה‬ ‫‪‬‬
‫מקדם אותי (וגורם לסיפוק והרגשה טובה)‪ ,‬ומה מכשיל אותי (גורם לתסכול וכאב)‪ .‬ישנה נטייה להתקרב לחוויות חיוביות ולהגביר שכיחותן‪ ,‬ולהתרחק‬
‫משליליות‪.‬‬

‫החוויה האורגניזמית ומושג העצמי –‬ ‫‪‬‬

‫האדם רואה את העו לם באופן סובייקטיבי‪ ,‬החוויה שהוא חווה בכל רגע נתון היא סך כל ההתרחשויות בשדה הפנומנלי‪ :‬תחושותיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬מחשבותיו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שאיפותיו‪ ,‬רצונותיו‪ ,‬צרכיו ועוד‪ .‬משמע כל אירוע מפורש על ידינו‪ .‬מדמה את תפיסת עולמו לתהליך מדעי של בניית השעות‪ ,‬בדיקתן‪ ,‬אישושן והפרכתן‪.‬‬
‫החוויה האורגניזמית בעצם היא כל מה שמגיע ונקלט במודעות ברגע נתון‪ ,‬באופן המודע‪ ,‬ובאופן הלא מודע (תת‪-‬תפיסה)‪ .‬רוג'רס מייחס חשיבות‬ ‫‪‬‬
‫רבה לתת‪-‬תפיסה‪ .‬המידע הנקלט בתת תפיסה לרוב יותר חשוב – ברמה הלא מודעת אנו יודעים באופן ברור יותר מה טוב ומה רע עבורנו (הערכה‬
‫אורגניזמית)‪.‬‬
‫הסמלה – הענקת שם לחוויה‪ ,‬וסיווגה לקטגוריה מסוימת‪ .‬כדי שחוויה מסוימת תקבל ייצוג במודעות‪ ,‬עליה לעבור תהליך הסמלה (ייצוג סמלי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם חוויה לא עוברת הסמלה אז‪ )1( :‬האדם התעלם ממנה כי אין מערכת יחסים נתפסת עם מבנה האני (‪ )2‬הסמלה נשללה‪ ,‬או ניתנת הסמלה מעוותת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כי החוויה לא עקבית עם מבנה העצמי‪.‬‬
‫לא כל חוויות האדם עוברות הסמלה ונכנסות למודעות‪ ,‬מה שנכון גם למושג העצמי‪ ,‬לא כל החוויות המתקשרות לתפיסת האדם את עצמו עברו הסמלה‬ ‫‪‬‬
‫ונכנסו למושג העצמי שלו‪ ,‬לכן יכול להיות אי‪ -‬התאמה בין מושג העצמי ובין החוויה האורגניזמית (התאמה בין העצמי והחוויה האורגניזמית חשובה‬
‫לבריאות הנפש)‪.‬‬
‫העצמי – האופן בו האדם תופס את עצמו (המרכיב החשוב ביותר)‪ .‬כל מה שהאדם רואה בעצמו כישות ייחודית ונפרדת מן הזולת ומן הסביבה‪ .‬העצמי‬ ‫‪‬‬
‫הוא החלק המודע הכי חשוב של החוויה האורגניזמית‪ .‬העצמי הוא תבנית ‪ /‬מבנה מאורג ן‪ ,‬קבוע ועקבי‪ .‬מורכב מתפיסותיו של האדם על האופי האישי‬
‫שלו (איזה אדם הוא‪ ,‬מה הוא מבחינה אישית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬חברתית‪ ,‬מהם כישוריו וכישרונותיו‪ ,‬למה הוא שואף‪ ,‬מקצוע‪ ,‬הישגים‪ ,‬חברה‪ ,‬אהבה‪ ,‬עבודה‪,‬‬
‫בילויים‪ ,‬תחביבים‪ ,‬קשיים וכו‪ ,)..‬בנוסף העצמי כולל את התפיסות של היחסים בי ן האני ובין בני אדם אחרים‪ ,‬בעיקר אלה המשמעותיים לו כמו הורים‪,‬‬
‫אחים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬קרובים‪ ,‬חברים‪ ,‬חברים לעבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העצמי כולל את הערכים החיוביים או השליליים שהאדם מקשר לתפיסות שלו‪ ,‬ואלו קובעים‬
‫בסופו של דבר את הערך העצמי שלו‪( .‬למשל‪ ,‬אדם מסוים יכול לתפוס את עצמו ביחס לחברה‪ ,‬כמי ששם את טובתו האישית לפני טובתם של אחרים‪.‬‬
‫הערך המקושר לתפיסה זו עשוי להיות חיובי או שלילי‪ ,‬וההשפעה על הערך העצמי תהיה בהתאם)‪ ; .‬חלק נוסף חשוב של העצמי הוא העצמי האידיאלי‪.‬‬
‫העצמי האידיאלי – האופן שהאדם היה רוצה לראות את עצמו‪ ,‬הציפיות שיש לו לגבי עצמו‪ .‬תחושת הערך העצמי מושפעת מהפער שבין העצמי‬ ‫‪‬‬
‫האידיאלי והעצמי כפי שהוא נתפס בהווה‪ .‬ככל שהאידיאל של האדם רחוק יותר מהאופן שהוא תופס את עצמו בהווה‪ ,‬כך הערך העצמי שלו נמוך יותר‪.‬‬
‫היחסים בין העצמי ובין החוויה האורגניזמית –‬ ‫‪‬‬
‫יחסים אלה הם מרכזיים בקביעת הבריאות הנפשית של האדם‪ ,‬ביעילות תפקודו‪ ,‬ובמידת ההגשמה שהוא מסוגל להשיג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במצב הבריא קיימת התאמה בין העצמי והחוויה האורגניזמית‪ ,‬ואילו במצב הבעייתי השלילי קיים קונפליקט בינם‪ .‬כמו שנאמר‪ ,‬אי‪-‬הסמלה של חוויות‬ ‫‪‬‬
‫מסוימות למושג העצמי עלולות ליצור פער זה‪.‬‬
‫צורך בהערכה חיובית – לכל אדם צורך בסיסי בקבלת יחס והערכה חיוביים מסביבתו (ובעיקר הקרובה‪ -‬משפחתו)‪ .‬האדם רוצה להרגיש אהוב‪ ,‬בטוח‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מקובל (כפי שהוא) ואהוד‪ .‬צורך זה הוא חיוני לאדם‪ ,‬ובהיעדרו העצמי שלו נפגע‪.‬‬
‫הערכה עצמית חיובית – האדם זקוק לקבלה עצמית ‪ .‬תהליך זה מופעל כאשר האדם הופך לדמות "אחר משמעותי" עבר עצמו‪ ,‬כלומר הוא עצמו מהווה‬ ‫‪‬‬
‫את אחת הדמויות שחשוב לו לשמור על אהבתן והסכמתן בנוגע להתנהגותו‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫הערכה חיובית מותנית – בתהליך התפתחותו של הילד‪ ,‬ההורים מתנים את ההערכה החיובית לילד בתנאים שהם עצמם קובעים ושרק עמידה‬ ‫‪‬‬
‫בהם תגרום להם להעריך את ילדם ולאהוב אותו‪ .‬הילד מפנים את ציפיות ההורים‪ ,‬וכך גם הערכתו את עצמו מותנית בעמידתו בציפיות אלה (תנאי‬
‫ערך)‪ .‬הערכה חיובית מותנית מזיקה להתפתחות התקינה של הילד‪ ,‬משום שהיא מצמצת את ההתנהגות והרגשות שלו לכאלה שיזכו בהערכה חיובית‬
‫ובחיזוקים‪ .‬הילד מתאים את התנהגותו‪ ,‬רגשותיו ומחשבותיו לציפיות הסביבה‪ ,‬מתכחש לחוויותיו הפנימיות‪ ,‬ומעוות את תמונת העצמי שלו‪.‬‬
‫‪ ‬תנאים של ערך – המגבלות שמציבים ההורים בפני ילדם‪ ,‬שלפיהם יוכל לזכות ביחס חיובי מהם‪ .‬מהווים כמכשול להגשמה עצמית‬
‫ולהערכה עצמית חיובית‪ .‬ה בעיה היא שההערכה החיובית היא כן מותנית‪ ,‬תנאים אלה משנים את רגשותיו ותפיסותיו של הילד וגורמות‬
‫לו להתרחק מהעצמי האמיתי שלו‪ .‬הוא מפתח רק את התכונות והרגשות עליהן הוא מקבל חיזוק‪ .‬ההתנהגות תעוצב לפי תנאי הערך‬
‫שההורים התנו לילדם על מנת שיקבלו מהם הערכה חיובית מותנית‪ .‬זה בעצם מדריך לילד איך צריך ונכון להתנהג‪ ,‬להרגיש‪ ,‬ולחשוב‬
‫על מנת לזכות בחיבה‪ ,‬אהבה והערכה‪( .‬לכל אדם שקיבל הערכה חיובית מותנית יש לשאול‪ :‬מהם התנאים?)‬
‫לדוגמא ‪ :‬בבית אסור לכעוס (רגש טבעי ולגיטימי)‪ ,‬אז נוצר מין מנגנון הדחקת כעסים‪ ,‬שמקשה על הנטייה להגשמה של העצמי‬
‫הערכה חיובית בלתי‪-‬מותנית – מצב שבו האדם מקבל ואוהב את הזולת ללא תנאי‪ .‬האדם מקובל כמו שהוא‪ ,‬על מגרעותיו‪ ,‬שגיאותיו וצדדיו‬ ‫‪‬‬
‫השליליים‪ .‬כאשר הערכה חיובית בלתי מותנית ניתנת‪ ,‬המגבלות של תנאי הערך אינן קיימות‪ ,‬ואין פער בין הצורך בהערכה חיובית ובין ההערכה‬
‫הא ורגניזמית‪ .‬מה שסולל לאדם תפקוד יעיל חיובי‪ ,‬ללא חשש מהתנהגויות וממחשבות שונות או מצדדים שונים של עצמו‪ ,‬שאינם זוכים לקבלה‪.‬‬
‫מצב זה הוא אידיאלי‪ ,‬והאדם האידיאלי שחי חיים אלה הוא האדם המתפקד במלואו‪ .‬הורים לילדים אלו יכבדו את רגשותיו של הילד מבלי להרשות לו‬
‫לבצע את ההתנהגות המּונעת ע"י רגשות אלה‪ .‬ישללו התנהגותו (אם שלילית)‪ ,‬אך לא את רגשותיו‪ ,‬ולא יעמידו כתנאי את אהבתם והערכתם אליו‪.‬‬

‫האדם המתפקד במלואו –‬ ‫‪‬‬

‫ב ני אדם מעטים בלבד‪ ,‬שזכו לגדול באווירה של קבלה בלתי מותנית‪ ,‬יכולים להגיע למצב האידיאלי של אדם המתפקד במלואו‪ .‬מתאפיינים בתכונות אלו‪:‬‬
‫‪ ‬בעל הערכה חיובית בלתי מותנית – בשל כך‪ ,‬העצמי אינו מאוים ע"י חוויות חיצוניות‪ ,‬ואין צורך בהפעלת מנגנוני הגנה‬
‫‪ ‬פתיחות לחוויה – קשוב באופן פתוח לחוויה האורגניזמית של עצמו‪ ,‬מודע לרגשותיו‪ ,‬מכיר בהם ואינו מנסה לעוותם או להכחישם מכיוון שלא חש‬
‫מאוים על ידם‬
‫‪ ‬אמון אורגניזמי – בודק את תחושותיו הפנימיות‪ -‬חווייתו האורגניזמית בהווה‪ -‬כמדד ותשובה לקבלת החלטות לגבי כיווני פעולותיו‪ .‬הוא נותן אמון‬
‫במידע האורגניזמי הפנימי שלו‪ ,‬בניגוד להשפעות החיצונית‪ ,‬ופועל על פיו‪ ,‬לעומת בני אדם המקבלים החלטות בהשפעות גורמים חיצוניים‪.‬‬
‫‪ ‬קיום אקזיסטנציאליסטי – חי כל רגע בחייו במלואו‪ ,‬חווה את כל הניתן לחוות‪ ,‬ומתייחס לכל רגע כחדש וכנפרד מקודמיו‪ .‬האישיות והעצמי כמו נוצרים‬
‫מחדש בעקבות החוויה בכל רגע נתון‪ ,‬וזאת בניגוד למצב שבו החוויה מתורגמת עפ"י מבנה העצמי הנוקשה והידוע מראש‪ .‬גמיש‪ ,‬מסתגל וסובלני‬
‫‪ ‬חופש חוויתי – חש חופשי לחיות את חייו כרצונו‪ ,‬רואה כל מה שקורה לו כתלוי בו בלבד‪ ,‬כלומר לא מטיל על אחרים אחריות לגבי רגשותיו‪ ,‬פעולותיו‬
‫ותוצאותיהם‪ .‬יש לו תחושה פנימית של כוח ושל אפשרות בחירה‪ ,‬שכן הוא רואה לפניו אפשרויות והזדמנויות‪ ,‬שביניהן הוא חופשי לבחור כאוות נפשו‬
‫‪ ‬יצירתי – חי באופן בונה ויצירתי‪ ,‬ומהווה מקור לרעיונות ולפעולות מקוריות‬
‫‪ ‬יחסים בין אישיים מוצלחים וחיוביים – בשל היותו בעל הערכה חיובית בלתי מותנית כלפי אחרים‪ .‬מסוגל לקבל את הזולת כפי שהוא‪ ,‬ללא ביקורת או‬
‫תביעות‪ ,‬מאחר שהתנהגות הזולת לא מאיימת על העצמי שלו ‪( .‬עם זאת רוג'רס מציין שהוא אינו מסתגל לחברה לחלוטין‪ ,‬ובוודאי שאינו קונפורמיסט)‬

‫‪ ‬פסיכופתולוגיה (לפי רוג'רס) –‬

‫ה תנהגותו של האדם‪ ,‬העצמי המתגבש‪ ,‬ההערכה האורגניזמית‪ ,‬והצורך בהערכה חיובית ובהערכה עצמית חיובית יוצרים איזון פנימי באישיות‪.‬‬
‫האדם חותר לשמירה על איזון זה‪ ,‬תוך כדי התאמה בין החוויה האורגניזמית–ומושג העצמי‪ ,‬חתירה לשמור על האופן שהוא רואה עצמו‪ ,‬ואת הערכתו החיובית‬
‫ולכן הוא קולט ותופס חוויות באופן בררני (סלקטיבי‪ -‬מיון מבוקר מאוד) ‪ ‬כל חוויה נבררת על פי מידת התאמתה למושג העצמי ‪ ‬חוויות המתאימות למושג‬
‫העצמי ייקלטו במודעות‪ ,‬וחוויות שאינן מתאימות יתקלו בהתנהגות של העצמי (ותחושת איום על העצמי)‪.‬‬

‫כשמופעלת חרדה‪ ,‬האדם מפעיל מנגנוני הגנה (‪ 2‬בלבד)‪:‬‬

‫‪ ‬העיוות התפיסתי – כאשר חוויה מאיימת על העצמי‪ ,‬מעוותת כך שתחדור למודעות ללא הפרעה‪.‬‬
‫‪ ‬הכחשה – התעלמות לחלוטין מהחוויה המאיימת ונוהג כאילו אינה קיימת כלל‪.‬‬
‫כאשר מושג העצמי של האדם כולל תנאי ערך רבים וחזקים‪ ,‬השימוש במנגנוני ההגנה הופך להיות מסיבי‪ ,‬וכאן נמצאים בתחום הפתולוגי (הבדל כמותי)‪.‬‬
‫מושג העצמי של הנוירוטי נמצא באי התאמה גדולה עם כלל החוויה שלו‪ ,‬הוא משתמש במנגנוני ההגנה שימוש מסיבי‪ ,‬אך הם גורמים רק לבלבול פנימי וניכור‪.‬‬
‫חוסר היכולת להכיר ולבטא צרכים אמיתיים מקשה גם על הסביבה לעזור ולספק צרכים אלה‪ ,‬וכך נפגעים קשריו הבינאישיים‪.‬‬
‫פסיכוזה‪ :‬מאופיינת בשימוש במנגנוני‪-‬ההגנה שמעוותים את המציאות במידה רבה יותר‪.‬‬
‫שיטת הטיפול‪ :‬שיטת הטיפול הייחודית שפיתח רוג'רס‪ -‬פסיכותרפיה מרוכזת באדם – תפקידו העיקרי לשקף לפונה את הרגשות שהוא מביע‪ .‬אינו מדריך אותו‬
‫או מפרש תוכן לא‪ -‬מודע‪ .‬השיקוף מעניק לפונה הרגשה שהמטפל מבין ומקבל אותו‪ .‬רוג'רס מציג ‪ 3‬תכונות המקנות לקשר את איכותו הטיפולית‪ -‬כנות‪ ,‬אמפתיה‬
‫(נכנס לנעליו של הפונה כדי להבין את רגשותיו)‪ ,‬והערכה חיובית בלתי מותנית (חוויה מתקנת‪ ,‬נוקט גישה שאין בה ביקורת‪ ,‬שיפוט‪ ,‬שתלטנות או סמכותיות)‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מטרת הטיפול היא ליצור מערכת יחסים שאינה מאיימת ומאפשרת ללקוח ליצור קשר עם החוויה האורגניזמית באופן מודע‪ ,‬ללא צורך במנגנוני ההגנה‪ .‬בעקבות‬
‫כך הלקוח חש נכונות להבין ולקבל את עצמו‪ ,‬מרשה לעצמו לבטא בחופשיות מחשבות ורגשות "אסורים" שהודחקו קודם‪ ,‬ולשלב אותם במושג העצמי שלו‪.‬‬
‫מכאן הערכה עצמית חיובית תתעצב‪ ,‬מה שיקדם את ה אדם למימוש הנטייה להגשמה‪ ,‬ויגבירו סיכוייו להפוך לאדם המתפקד במלואו‪.‬‬
‫תיאור מקרה –‬
‫האם קיבל בילדות הערכה חיובית מותנית או הערכה חיובית בלתי‪-‬מותנית? (אם מותנית אז‪ -‬מהם תנאי הערך?)‬

‫מאסלו –‬
‫פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו (היררכיית הצרכים האנושיים) –‬
‫‪ ‬מניעי חסך ומניעי גדילה –‬
‫‪ ‬מניעי החסך פועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שהם חיוניים לקיומו הפיסי והפסיכולוגי של האדם‪,‬‬
‫כגון מזון‪ ,‬ביטחון ואהבה‪ .‬מניעים אלה פועלים להפחתת מתח בלתי נעים הקיים באדם בעקבות צרכי‬
‫החסך‪ ,‬ופועלים להחזרתו למצב של הומאוסטאזיס (רגיעה)‪ .‬משותפים לכל בני האדם והם כרוכים בסיפוק‬
‫החסר בעזרת מקורות חיצוניים‪.‬‬
‫‪ ‬מניעי הגדילה – מופיעים כאשר האדם חופשי מלספק את צרכי החסך‪ .‬הם אינם חיוניים לעצם קיומו של‬
‫האדם‪ ,‬אבל הם מספקים לו את התוכן שבשבילו כדאי לחיות‪ .‬מניעים אלו אינם פועלים להפיג מתח בלתי‬
‫נעים (הומאוסטאזיס)‪ ,‬אלא פועלים ליצירת מצב של מתח נעים (הטרוסטזיס)‪ .‬לדוג'‪ ,‬אדם שסיפק את‬
‫רעבונו לא ירצה להמשיך לאכול‪ ,‬אבל אדם שנוסע לארץ רחוקה לראות תרבות שונה משלו ונהנה מכך‪ ,‬ירצה לנסוע לעוד ועוד ארצות‪ .‬דוגמאות‬
‫למניעי גדילה‪ :‬הצורך באומנות‪ ,‬ביופי‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬והענקת אהבה‪ .‬מניעי הגדילה שונים מאדם לאדם‪ ,‬כיוון שהם כרוכים בהגשמת טבעו הייחודי של‬
‫כל פרט ‪ .‬כדיי לספקם האדם שואב מכוחותיו הפנימיים ואינו תלוי במקורות חיצוניים‪.‬‬
‫‪ ‬פירוט הצרכים האנושיים –‬
‫מ אסלו סיווג את הצרכים האנושיים לחמש קבוצות המסודרות בסדר היררכי‪ .‬הצרכים השונים אינם מצויים בקונפליקט‪ ,‬אך סיפוק של צרכים משלב נמוך יותר‬
‫בהיררכיה הוא תנאי להופעתם של צרכים משלם גבוה יותר‪ .‬פירוט חמשת הצרכים –‬
‫‪ ‬צרכים פיזיולוגיים – מורכבים מ‪ :‬הצורך לנשום‪ ,‬לשתות ולאכול‪ ,‬לסלק פסולת והפרשות‪ ,‬לישון‪ ,‬וויסות טמפרטורת הגוף‪ ,‬הגנה מפני התקפות‬
‫מיקרוביות (היגיינה)‬
‫‪ ‬צרכי ביטחון – האדם שואף להבין את העולם ולהפוך אותו למובן וצפוי‪ .‬האדם מנסה עוד מינקותו למצוא סדר בעולם‪ ,‬ועם התבגרותו הוא מאמץ‬
‫לעצמו תפיסות עולם ופילוסופיות חיים‪ ,‬שנועדו ליצור סדר בעולם‪ .‬העדר סיפוק של צורך זה‪ ,‬יוצר חרדתיות‪ ,‬ואף דיכאון‪ .‬השגת צרכי הביטחון עשויה‬
‫להתבטא ביומיום למשל בהשגת יציבות תעסוקתית‪ ,‬ביתית‪ ,‬משפחתית ועוד‪ .‬היציבות בתחומי חיים שונים מאפשרת יכולת צפייה וניבוי מסוים של‬
‫העתיד להתרחש‪ ,‬ויצירת תחושת ביטחון‪ .‬כאשר צרכי הביטחון חזקים במיוחד‪ ,‬הדבר עלול לעכב את התפתחות העצמאות והגדילה האישית‪.‬‬
‫‪ ‬צרכי השתייכות – צרכים חברתיים‪ .‬צורך להיות מקובל‪ ,‬להיות חלק מקבוצה‪ ,‬לאהוב ולהיות נאהב‪ .‬בשלב הזה האדם לומד להכיר את עצמו ולגבש‬
‫זהות עצמית‪ .‬צורך זה בא לידי ביטוי רק כאשר הצרכים הנמוכים יותר באים לידי ביטוי‪ .‬חסכים בשלב זה יכולים להביא לבדידות‪ ,‬חרדה חברתית‬
‫ודיכאון‪.‬‬
‫‪ ‬צרכי הערכה חברתית – צורך להרגיש מכובד על ידי אחרים‪ ,‬צורך לכבוד עצמי ולכבד אחרים‪ .‬אלה יכולים למצוא ביטוי דרך מעמד‪ ,‬הכרה חברתית‪,‬‬
‫הערכה מצד הסביבה והכרה בעבודה‪ .‬חסכים בשלב זה יכולים להוביל לערך עצמי ירוד ותסביכי נחיתות‪.‬‬
‫‪ ‬צרכי הגשמה עצמית – הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש היכולת האישית הטמונה בו‪ .‬זוהי הרמה הגבוהה‬
‫ביותר ועל פי מאסלו רבים אינם זוכים להגיע אליה‪ .‬לפי מאסלו היא צורך חיובי בגדילה (הגשמה של העצמי לפי רוג'רס היא צורך של העצמי לפתח‬
‫את עצמו לפי התבניות שכבר קבועות בו)‬
‫** מאסלו מזכיר גם את היוצאים מן הכלל‪ -‬אצל חלק מבני האדם הסדר עלול להיות שונה‪ ,‬למשל אדם שהצורך שלו בהערכה קודם לצורך באהבה‪ ,‬או אלה המוכנים‬
‫לוותר על ביטחון למען היכולת ליצור ‪ .‬צורך גבוה יותר יכול להופיע דווקא בעקבות תסכול של צורך נמוך‪ ,‬ולא בעקבות סיפוקו‪.‬‬
‫‪ ‬פסיכופתולוגיה (לפי מאסלו) –‬
‫ה מקור לפסיכופתולוגיה הוא הכישלון לספק את הצרכים הבסיסיים – הפיסיולוגיים‪ ,‬הביטחון‪ ,‬השייכות והאהבה‪ ,‬ההערכה וההגשמה העצמית‪ .‬ככל שחוסר‬
‫סיפוק הוא ברמה נמוכה יותר של היררכית הצרכים‪ ,‬כך חמורה יותר הפתולוגיה‪ .‬הצרכים האמיתיים שלא סופקו הופכים להיות בלתי‪-‬מודעים‪ ,‬ובמקומם‬
‫מופיעים צרכים אחרים‪ ,‬פתולוגיים‪ ,‬שאינם ניתנים לסיפוק‪ .‬אדם זה יפתח סימפטומים הקשורים לרמת הצורך שסיפוקו מתוסכל‪ .‬מאסלו מנה שישה סוגים‪:‬‬
‫(‪ )1‬אשמה‪ ,‬בושה או חרדה‬
‫(‪ )2‬אדישות וחוסר אונים‬
‫(‪ )3‬תפיסה מעוותת של העצמי והסביבה‬
‫(‪ )4‬תלות יתר בסביבה כאמצעי לסיפוק צרכים‬
‫(‪ )5‬פחד מהכרה עצמית המביא לשימוש במנגנוני הגנה‬
‫(‪ )6‬דבקות במוכר ובשגרתי וחשש משינויים‬
‫מאסלו סובר שהיות ורוב הצרכים‪ ,‬חוץ מצרכי הגשמה‪ ,‬תלויים בסביבה לשם סיפוקם‪ ,‬מכאן נובע‬
‫שלסביבה גורם מרכזי בתהליך‪ -‬תעודד בריאות נפשית כל אימת שהיא עוזרת לספק צורך‪ ,‬ותורמת‬
‫לפתולוגיה כאשר גורמת לתסכול‪.‬‬
‫‪ ‬פסיכותרפיה (לפי מאסלו) –‬
‫מ טרת הטיפול להביא לסיפוקם של הצרכים הלא מסופקים‪ .‬המטפל ינסה לספק את צרכי‬
‫המטפל בביטחון‪ ,‬אהבה והערכה‪ ,‬וילמד אותו ליצור יחסים בין‪-‬אישיים טובים‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫להמירם ליחסים עם חברים ובני זוג‪ | .‬כאשר מדובר בלקוח שהגשים כל צרכיו מלבד צרכי‬
‫ההגשמה העצמית‪ ,‬המטפל יעזור ללקוח להתגבר על הכוחות החברתיים שהביאו‬
‫להדחקת צרכי הה גשמה‪ ,‬ולהביא לחשיפה של הערכים האמיתיים שהלקוח שואף‬
‫אליהם‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫פרק ‪ – 5‬מבחנים פסיכולוגיים באישיות‬
‫‪ 5.1‬המבחן הפסיכולוגי‬

‫מדידה – ייחוס מספרים למאפיינים‪ ,‬תכונות‪ .‬לדוג' מדידת רמת משכל או תוקפנות‪ .‬הדרך היעילה ביותר להשוואה היא לתאר את אפיוני‬
‫ההתנהגות של הפרט באופן כמותי‪.‬‬

‫אחידות – משמעה יצירת תנאים זהים הן בנוהל העברת המבחן‪ ,‬והן באופן הפקת התוצאות (הבדיקה)‪ .‬על המדידה להיות אחידה על מנת‬
‫שיהיה ניתן להשוות בין ציונים של בני אדם שונים באותו מבחן‪.‬‬

‫אובייקטיביות – משמעה כי כל מעריך של המבחן יגיע בדיוק לאותן תוצאות‪ :‬ישנו מפתח מאוד ברור ומוגדר למתן הציונים ולסיכומם‪ .‬המבחן הוא‬
‫אכן אובייקטיבי אם הוא בלתי תלוי בשיפוט הסובייקטיבי של הבודק‪.‬‬

‫מבחני אישיות – מבחנים בפסיכולוגיה קלינית המיועדים להעריך את האישיות ולמדוד אותה‪.‬‬

‫‪ 5.2‬שימושים עיקריים של מבחנים פסיכולוגיים‬

‫שימושים ומטרות של מבחנים פסיכולוגיים –‬

‫מיון – קביעת מידת ההתאמה של הנבדק לתפקיד מסוים‪( .‬מסגרות‪ :‬תעשיה‪ ,‬מוסדות‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬פרטניות)‬ ‫‪‬‬
‫אבחון – אבחון תכונות אישיות הפרט‪ ,‬הפרעות נפשיות‪ ,‬הערכת אישיות לפני טיפול‪( .‬מסגרות‪ :‬טיפול קליני‪ ,‬אבחון תעסוקתי)‬ ‫‪‬‬
‫מחקר – מדידת משתנה מסוים לפני הטיפול ואחריו‪ ,‬לשם הערכת השפעות הניסוי‪ .‬בחינה אמפירית של השערות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 5.3‬קריטריונים לטיבם של מבחנים – מהימנות ותוקף‬

‫מהימנות –‬

‫מדידה מהימנה – במדידה מהימנה של משתנה הכוונה למדידת ערכי המשתנה בדייקנות מושלמת‪ ,‬כלומר ללא כל טעויות‪ .‬כאשר המהימנות‬
‫מושלמת‪ ,‬ערכי המשתנה המתקבלים במדידה זהים לערכיו האמיתיים‪ .‬מדידה מהימנה היא זו שבה ערך משתנה הטעות נמוך‪ ,‬ולכן יש מתאם‬
‫גבוה בין המשתנה הנצפה למשתנה האמיתי‪.‬‬

‫מהימנות כיציבות – יציבותן של מדידות לאורך זמן מלמדת על מהימנות המבחן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהימנות מבחן חוזר – אם המתאם בין המבחן הראשון למבחן החוזר גבוה (בין ‪)0.9 – 0.8‬‬ ‫‪‬‬
‫מהימנות כאקוויוולנטיות (שווה ערך) – אפשר לפתח נוסחים מקבילים – מבחנים עם נוסח זהה בצורתם וברלוונטיות של פרטיהם‬ ‫‪‬‬
‫לתכונה הנמדדת‪ ,‬באופי הכללי של השאלות ובשיטת חישוב הציון‪ ,‬אך הפריטים הספציפיים בכל מבחן יהיו שונים‪.‬‬
‫מהימנות כעקיבות פנימית –‬ ‫‪‬‬
‫ישנם שתי שיטות שנהוג לחשב על פיהן את העקיבות הפנימית של המבחן‪ :‬שיטת אלפא של קרונבאך‪ ,‬ושיטת המבחן החצוי‪.‬‬
‫מהימנות בין שופטים – כאשר המדידה אינה יכולה להיות אובייקטיבית לגמרי‪ ,‬והיא תלויה במדד סובייקטיבי‪ ,‬וכאשר ישנה סכנה‬ ‫‪‬‬
‫ששונות הטעויות הנובעות מן השופט עצמו גדולה‪ ,‬נהוג לחשב במדד מהימנות זה‪ ,‬כלומר לתת ליותר משופט או מעריך אחד לצפות‬
‫ולהעריך את ההתנהגות‪.‬‬

‫תוקף –‬

‫תוקף – מבחן תקף הוא זה המודד את מה שנועד למדוד‪.‬‬

‫נמצא כי מבחנים פסיכולוגים רבים שפותחו למדידת משתנה מסוים הם אכן בעלי מהימנות גבוה‪ ,‬אך אינם מודדים מה שנועדו למדוד‪.‬‬

‫להלן שלוש הגדרות של תוקף והדרכים למדידתו‪:‬‬

‫תוקף תוכן – קובע עם המבחן עוסק במה שאמור לעסוק‪ .‬האם פריטי המבחן רלוונטיים בתוכנם לתכונות האישיות שהמבחן מבקש‬ ‫‪‬‬
‫למדוד‪ .‬נשפט עפ"י ההתרשמות מן המידה שבה הוא מייצג את עולם התוכן הרצוי‪.‬‬
‫תוקף קריטריון –‬ ‫‪‬‬
‫תוקף מבנה – מדובר במידה בה ההגדרה האופרציונלית משקפת את המדידה של המשתנה התיאורטי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם נשתמש בשאלון‬ ‫‪‬‬
‫שמודד את מידת האסרטיביות אבל הוא בעצם מודד את מידת התוקפנות אז זה פוגע בתוקף המבנה‬

‫‪37‬‬
 ‫מהימנות היא תנאי הכרחי לתוקף –כלי מדידה כלשהו אינו יכול להיות תקף אם אינו מהימן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מבחן מהימן אינו בהכרח תקף‪.‬‬

‫‪ 5.4‬נורמות במבחנים פסיכולוגיים‬

‫כדי לעמוד על משמעותם של ציונים גולמיים‪ ,‬מגבשים במהלך פיתוחו של כל מבחן נורמות (סטנדרטים)‪ ,‬המשמשות בסיס להשוואת הציונים ‪:‬‬

‫הציון היחסי – מאפשר להשוות את הישגיו של האדם במבחן לקבוצת ההתייחסות הרלוונטית‪ .‬מאפשר אף להשוות את ציונו של אדם‬ ‫‪‬‬
‫במבחנים שונים‪.‬‬
‫המאון – מציין איזה אחוז מהנבדקים במדגם הנורמטיבי קיבלו ציון זהה לציון הגולמי המסוים או נמוך ממנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציון התקן – מאפשר להשוות את הציון הגולמי להתפלגות הציונים במדגם הנורמטיבי‪ .‬במקרה זה בודקים עד כמה סוטה מהציון‬ ‫‪‬‬
‫הממוצע ביחידות של סטיות תקן‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬מבחן פסיכולוגי ללא נורמות אין בו כל תועלת‪ .‬המידע של ההתפלגות מאפשר מתן פירוש לציון הגולמי של היחיד‪ .‬יש לזכור כי הנורמות‬
‫נקבעות עפ"י אוכלוסייה ‪ /‬מדגם מסוים‪ ,‬ולכן אינן אוניברסליות ומוחלטות‪ ,‬אלא ספציפיות לקבוצה‪.‬‬

‫‪ 5.5‬שיטות להערכת האישיות ולמדידתה‬

‫מבחן האסוציאציות החופשיות – כולל סדרת מילים שבהם הנבדק מתבקש להגיב על כל אחת מהן במילה הראשונה העולה בדעתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלון לדיווח עצמי – דיווח אישי וישר של הנשאל על מצבו‪ .‬שיטה זו יסודה בהנחה כי הפרט מסוגל לבצע את ההסתכלות העצמית‬ ‫‪‬‬
‫הטובה ביותר (אינטרוספקציה)‪ ,‬ולכן הוא משמש מקור מידע יעיל להערכת האישיות‪.‬‬
‫מבחני השלכה – מטלה לא מובנית יחסית מוצגת לנבדק ומאפשרת ליצור מגוון תגובות אפשריות‪ .‬הבוחן מצפה שגירויי המבחן ישמשו‬ ‫‪‬‬
‫מרקע שעליו "ישליכו" המשיבים את תהליכי החשיבה שלהם‪ ,‬השקפותיהם‪ ,‬צרכיהם‪ ,‬חרדותיהם ובעיותיהם‪.‬‬

‫‪ 5.6‬דיווח עצמי‬

‫שיטות הדיווח העצמי מבוססות על ההנחה שהנבדק משמש מקור המידע הטוב ביותר על אישיותו‪ .‬בשיטות אלה מתבקש הנבדק לענות על שאלון‬
‫ודרכו לדווח על תכונותיו‪ ,‬נטיותיו‪ ,‬עמדותיו ורגשותיו‪ .‬בשאלונים אלה הנבדק מוגבל בתגובותיו‪ )1( :‬יש שאלונים שמתבקש לציין אם המשפט נכון‬
‫(‪ )2‬ויש שאלונים שעליו להעריך את מידת התאמתו של משפט מסוים באמצעות סולם‪.‬‬

‫המבחנים הם אובייקטיביים‪ ,‬מובנים‪ ,‬המטלה ברורה לנבחן‪ ,‬והציון נקבע בדרך ברורה ומוגדרת שאינה מושפעת מסובייקטיביות של הבוחן‪.‬‬

‫שאלוני דיווח עצמי מבוססים על גישה אחת או יותר מבין ארבע גישות‪:‬‬

‫תיקוף תוכן – בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו‬ ‫‪‬‬
‫קריטריון אמפירי – בוחרים פריטים לפי קריטריון חיצוני כלשהו‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח גורמים – שיטה סטטיסטית שמטרתה לפשט נתונים ע"י הקטנת מספר המשתנים המסבירים אותם‪ .‬מבוססת על מטריצת‬ ‫‪‬‬
‫מתאמים‪ ,‬הכוללת מתאמים בין כל משתנה לכל משתנה אחר‬
‫תיאוריות אישיות‬ ‫‪‬‬

‫מבחן דיווח עצמי‪ :‬שאלון האישיות הרב‪-‬שלבי של מינסוטה (‪)MMPI‬‬

‫שאלון הדיווח העצמי הנפוץ ביותר בפסיכולוגיה הקלינית ובחקר האישיות‪ .‬אחד הכלים הנפוצים והחשובים ביותר בתחום הקליני‪ ,‬בתחום המחקר‪,‬‬
‫ובצרכי מיון ובחירה של אנשים תפקידים שונים‪ .‬השאלון כולל ‪ 550‬משפטים‪ .‬אפשרויות התשובה המוצגות לנבדק הן‪" :‬נכון"‪" ,‬לא נכון" או "לא‬
‫יודע"‪ ,‬והוא מתבקש לבחור את המתאימה לו ביותר‪ .‬הפריטים מגוונים בתוכנם ונוגעים לתחומים שונים‪ ,‬בריאות‪ ,‬הפרעות‪ ,‬תפיסות שווא‪ ,‬עמדות‪,‬‬
‫תגובות רגשיות‪ ,‬נטיות התנהגותיות ועוד‪ ..‬פריטי המבחן מחולקים לעשר סולמות‪ .‬שמונה מהם מאבחנים הפרעות נפשיות‪ ,‬סולם נוסף של‬
‫מוחצנות‪-‬מופנמות‪ ,‬והאחרון סולם גבריות‪-‬נשיות‪.‬‬

‫במבחן ה‪ MMPI-‬ישנם שלושה סולמות תוקף‪ ,‬המסייעים לעמוד על יחסו של הנבדק למבחן‪.‬‬

‫סולם השקר – מבוסס על פריטים שניסוחם נועד לאפשר לנבחן להציג את עצמו באור חיובי ומקובל מדי‬ ‫‪‬‬
‫סולם השכיחות – מורכב מפריטים שתשובה שלילית לגביהם הייתה נדירה מאוד בקבוצת הנבדקים הנורמליים‪ .‬ציון גבוה בסולם זה עשוי‬ ‫‪‬‬
‫לערער את תוקף התשובות בסולמות הקליניים‬
‫סולם התיקון – מודד את מידת ההגנתיות של הנבדקים‪ .‬ציון גבוה בסולם זה מרמז על הגנתיות וניסיון לעורר רושם "נורמלי"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪38‬‬
 ‫מבחן דיווח עצמי‪ :‬שאלון ‪ 16‬גורמי האישיות של ריימונד קאטל‬

‫קאטל הוא נציג בולט של גישת התכונות (‪ )trait theories on personality‬בחקר האישיות (נציגים נוספים של גישה זו‪ :‬אלפורט‪ ,‬אייזנק)‪.‬‬
‫לגישה זו השפעה פחותה בתחום האישיות כיוון שעוסקת רק בפריפריה של האישיות (העוסק במיון בני אדם לקבוצות שונות) ולא בגרעין האישיות‬
‫(העוסק במשותף לכל בני האדם)‪.‬‬

‫קטל דגם את כל שמות התואר הקיימים באנגלית‪ ,‬ובאמצעות ניתוחים סטטיסטיים הגיע למסקנה שקיימות ‪ 16‬תכונות בסיסיות שבאמצעותן ניתן‬
‫להסביר את מכלול ההתנהגות האנושית‪ .‬קאטל כינה תכונות אלה כתכונות עומק ‪ /‬תכונות בסיס‪.‬‬

‫כל נבדק שממלא את השאלון מקבל שישה עשר ציונים נפרדים‪ ,‬המשקפים את מיקומו על פני כל אחד מהרצפים התכונתיים‪( .‬לדוגמא‪ ,‬בעל אגו‬
‫חלש–חזק‪ ,‬עליז אנרגטי–פסימי דיכאוני‪ ,‬מצפוני בעל דרישות גבוהות–חסר אחריות)‬

‫מבחן דיווח עצמי‪ :‬רשימת ההעדפות האישיות של אדוארדס‬

‫מבחן המכיל ‪ 15‬סולמות הבודקים את עצמתם היחסית של ‪ 15‬צרכים‪ .‬המבחן מודד את עצמתו של כל צורך יחסית לצרכים האחרים של אותו‬
‫נבדק (ולא ביחס לנורמה של מדגם)‪ .‬ההשוואה בין הצרכים השונים נעשית ע"י מתן הוראה לנבדקים לבחור מבין שני משפטים המביעים צרכים‬
‫שונים את המשפט המאפיין אותם יותר‪( .‬דוגמא‪ ,‬אני אוהב לספר לאחרים על עצמי – כנגד – אני אוהב לחתור למטרה שהצבתי לעצמי)‬

‫עיוותים בדיווח עצמי – בעיות ופתרונות‬

‫שאלונים לדיווח עצמי מבוססים על ההנחה כי האדם ער לחוויות האישיות המשפיעות על התנהגותו וכי הוא רוצה ומסוגל לתארן‪ .‬אולם בדיווח זה‬
‫עלול להיות סילופים ועיוותים רבים הנובעים מעמדות הנבחן כלפי מצב הבחינה ומסגנונות תגובות אופייניים לו‪ .‬זוהו כמה סגנונות תגובה‬
‫מעוותים‪:‬‬

‫הניסיון לענות על שאלון באופן שימצא חן בעיני הבודק – לעיתים קרובות הפרט נוטה לדווח על עצמו מה שהוא רוצה שאחרים ידעו‬ ‫‪‬‬
‫ויחשבו עליו‪ .‬נטייה זו של הפרט להציג עצמו באור חיובי – בהתאם לתפיסתו את המקובל בחברה מכונה רצייה חברתית‪ .‬פועלת‬
‫לעית ים קרובות אף באופן לא מודע‪ .‬נטייה זו אינה מעידה בהכרח על הונאה מכוונת מצד המבחן‪ ,‬אלא יכולה להצביע על העדר הבנה‬
‫מצד הפרט לגבי תכונותיו‪ ,‬על הונאה עצמית‪ ,‬או על התחמקות מלהכיר במגבלות‪.‬‬
‫הנטייה להסכים עם כל פריטי השאלון – כלומר להשיב "כן‪ ,‬נכון" מבלי לשים לב לתוכן הפריט‪ .‬על סגנון תגובה זה ניתן להתגבר בקלות‬ ‫‪‬‬
‫יותר על ידי תכנון נכון וחכם של השאלות‪.‬‬
‫נטייה לבחור בתשובות יוצאות דופן – סטייה‪ ,‬הנטייה של הנבחן להתריס‪ ,‬לחרוג ולענות בצורה לא שגרתית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סגנון התגובה של הנבחן הוא לא רק גורם שעלול לעוות את תוצאות השאלון‪ ,‬היום מתייחסים אליו גם כקשור בנטיות ההתנהגותיות הכלליות שלו‪.‬‬
‫אדם המנסה לענות באופן שימצא חן בעיני הבודק‪ ,‬יחפש אישור חברתי גם בתחומים אחרים בחייו‪ .‬אדם המסכים עם כל הנאמר שונה מאדם‬
‫המתנגד לכל מה שנאמר‪ ,‬ואדם הבוחר בתשובות חריגות שונה מאדם הבוחר בתשובות מקובלות‪.‬‬

‫בנוסף יש ביקורת נוספת על הדיווח עצמי‪ ,‬חוקרים רבים מתנגדים לשימוש בשיטה זו משום שלדבריהם‪ ,‬האדם אינו מסוגל להתבונן בעצמו באופן‬
‫אובייקטיבי ולספק מידע מהימן על אודות עצמו‪.‬‬

‫‪ 5.7‬מבחני השלכה‬

‫מבחני השלכה מתאפיינים במטלה לא‪-‬מובנית‪ ,‬המאפשרת לנבדק להגיב בתגובות בלתי מוגבלות‪ .‬הגירויים עמומים ורב‪-‬משמעיים וההוראות‬
‫קצות וכלליות‪ .‬ההנחה היא שאופן תפיסת גירויי המבחן ופירושם משקפים היבטים מהותיים בתפקוד הפסיכולוגי של הפרט‪ .‬המבחן משמש מעין‬
‫מסך שהנבחן מקרין או משליך עליו את מחשבותיו‪ ,‬יצריו‪ ,‬עמדותיו‪ ,‬ציפיותיו‪ ,‬משאלותיו‪ ,‬חרדותיו והקונפליקטים שלו‪.‬‬

‫הם נותנים תמונה כללית ושלמה יותר של האישיות‪ ,‬ולא מודדים תכונות בודדות‪ .‬מושתתים על התיאוריה הפסיכואנליטית שגורסת שגורמים לא‪-‬‬
‫מודעים קובעים את ההתנהגות‪ .‬מבחני ההשלכה הם דרכים עקיפות לבדיקת המניעים והרגשות הלא מודעים‪ .‬מבחני ההשלכה יכולים להציג‬
‫לנבדק גירוי חזותי‪ ,‬או גירוי מילולי‪ ,‬שיעודדו אותו להגיב מילולית‪ .‬יש אף מבחן שמוצג גירוי מילולי‪ ,‬ועל הנבדק מוטלת מטרת ציור‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫מבחן כתמי הדיו של רורשאך‬
‫הומצא ע"י הפסיכואנליטיקן הרמן רורשאך בשנת ‪ ,1920‬נחשב לכלי האבחון הנפוץ ביותר בפסיכולוגיה הקלינית‪.‬‬
‫מבחן רורשאך מורכב מסדרה של כתמי דיו מעורפלים בצורתם המוצגים לנבדק‪ .‬הוא מתבקש לציין מה הוא רואה או מה הם‬
‫מזכירים לו‪ .‬השימוש בכתמי דיו נועד לבדוק את עולם הנפש של הנבדק – הדחפים‪ ,‬הרגשות והפנטזיות‪ ,‬ולחשוף את מנגנוני‬
‫ההגנה שהוא מפעיל כדי להדחיק או לווסת את היצרים‪ ,‬הדחפים והחוויות הנפשיות‪ .‬המבחן נערך בשני שלבים‪.‬‬
‫(‪ )1‬שלב הביצוע – ניתן לנבדק ‪ 10‬ציורי כתמי דיו‪ .‬נאמר לו "התבונן בצורה‪ ,‬אמור מה אתה רואה‪ ,‬מה זה מזכיר לך‪ ,‬למה זה‬
‫דומה‪ .‬ניתן להתבונן בכל התמונה‪ ,‬חלק ממנה‪ ,‬או לסובב את הכרטיס כרצונך"‪ .‬הבודק מציין את זמני התגובה ורושם‬
‫תשובותיו במדויק‪ .‬הוא מציין את גילויי ההתנהגות הלא‪-‬מילוליים שלו‪ ,‬כמו הזזת הכרטיס‪ ,‬הפיכתו‪ ,‬הבעת פנים‪ ,‬גילויים‬
‫רגשיים וכדומה‬
‫(‪ )2‬שלב התחקיר – הבודק מזכיר לנבדק את תשובותיו לכל אחד מהכרטיסים‪ ,‬וחוקר אותו עליהן בשיטתיות‪ .‬לדוג'‪ ,‬היכן ראית‬
‫מה שראית‪ .‬במהלך שלב זה ניתן לנבדק להסביר את תגובותיו ולשכללן‪.‬‬
‫ניתוח המבחן מחולק לשני מימדים‪:‬‬
‫(‪ )1‬ניתוח התוכן – ניתוח איכותי‪ ,‬הנחתו שתוכן התשובות מלמד על התכנים המודעים והלא מודעים המעסיקים את הנבדק‬
‫(‪ )2‬ניתוח של תהליך התפיסה – כולל הענקת ציונים לתגובות הנבדק בכמה ממדים (מיקום התגובה‪ ,‬מגדירי התגובה‪ ,‬תוכנה‬
‫ושכיחותה)‪ ,‬והשוואת התוצאות לנורמות שנאספו‪.‬‬

‫מבחן התפסת הנושא (‪)TAT‬‬

‫מבחן השלכתי‪ ,‬בשמו – ‪,Thematic Apperception Test‬מבחן בו מציגים גירויים מובנים הדורשים תגובות מילוליות מאורגנות ומשמעותיות‪.‬‬
‫הנחת היסוד היא שמצבו ההנעתי והרגשי של הנבדק משפיע על תגובותיו לגירויים לא‪-‬מובנים‪.‬‬
‫המבחן כולל כרטיס אחד חלק‪ ,‬ו‪ 19-‬תמונות בשחור‪ -‬לבן שקובצו ממקורו שונים (איורים‪ ,‬אמנות‪ .)..‬הבוחן מציג לנבדק כל תמונה בנפרד‬
‫ומבקשו להמציא סיפור על מה שהוא רואה בה‪ .‬בסיפור עליו לתאר את המתרחש בתמונה בהווה‪ ,‬הגורמים להתרחשות בעבר‪ ,‬ואת העתיד‬
‫להתרחש‪.‬‬
‫לנבדק נאמר כי הוא מתבקש להפעיל את דמיונו ולהגיב בספונטניות‪ -‬לומר את הדברים הראשונים שעולים על דעתו‪.‬‬

‫הנבדק משליך במבחן את רגשותיו‪ ,‬ציפיותיו‪ ,‬התנסויותיו ביחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬והפנטזיות שלו‪ .‬המבחן משקף שתי נטיות נבדקים‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנטייה לפרש מצבים אנושיים מעורפלים בהתאם לניסיונם בעבר ולשאיפותיהם לעתיד‬
‫(‪ )2‬הנטייה לבטא בסיפור את צרכיהם המודעים והלא‪-‬מודעים‪.‬‬

‫ניתוח הסיפור איכותי ומתחלק לשני קריטריונים עיקריים‪:‬‬

‫‪ ‬קריטריון התוכן ‪-‬‬

‫דיווח עצמי ומבחני השלכה – השוואה‬

‫מבחני השלכה‬ ‫דיווח עצמי‬

‫מבחן לא מובנה – הנבדק יכול לבטא בחופשיות‬
‫את רגשותיו‪ ,‬עמדותיו‪ ,‬צרכיו ונטיותיו‪.‬‬
‫הוראות לא תמיד אחידות‪ ,‬ושיטת ניקוד מסובכת‬
‫מטרתו לקבל תמונה שלמה של האישיות על כל‬
‫היבטיה‬
‫אינם מתוקננים – אין אפשרות להכין נורמות‬
‫מפורטות‬
‫מדדי מהימנות נמוכים יותר‪ .‬סוג המהימנות‬
‫הרלוונטית ביותר‪ -‬מהימנות בין שופטים‬
‫אין הטיות מצד הנבחן‪ ,‬אין תשובות מובנות‪,‬‬
‫ותשובות הנבחן מבוססות על הידע שלו וראיית‬
‫עולמו‬
‫עשויה להיות הטיה של הבוחן‪ ,‬נקידת מבחני‬
‫ההשלכה לא מתבצעת בצורה אובייקטיבית עפ"י‬
‫נורמות‪ ,‬ונעשית בצורה סובייקטיבית‬
‫אינן תלויי תרבות‪ .‬כל אחד יכול להיבחן גם‬
‫נבדקים עם ליקויי קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‬
‫מבחן מובנה – מטלה ברורה מפורשת‬
‫ומצומצמת‪ .‬מרחב התשובות אחיד ומוגבל‬
‫הוראות אחידות וברורות‪ ,‬שיטת ניקוד קבועה‬
‫ללא הטיות‬
‫מטרתו לבחון היבטים מסוימים של האישיות (אף‬
‫אם הם רבים)‬
‫מתוקננים – מה שמאפשר יצירת נורמות על סמך‬
‫מדגם מייצג‬
‫מדדי מהימנות גבוהים‬
‫חשופים להטיות וסילופים שמקורן בנבחן (רציה‬
‫חברתית‪ ,‬נטייה להסכמה‪ ,‬סטייה)‬
‫אין הטיות של הבוחן ‪ -‬נקידה סטנדרטית נעשית‬
‫עפ"י כללים מובנים וברורים‪.‬‬
‫תלויי תרבות‬

‫‪ 5.8‬אמצעים נוספים להערכת האישיות‬

‫‪40‬‬