1

‫חשיבות יום ההולדת‬

Significance of Birthdays
‫כ‬:‫בראשית מ‬-1
… ‫וַ ְי ִ ֣הי׀ ַּב ּ֣יוֹם הַ ְּׁש לִ יִׁש֗ י י֚ וֹם הֻ ֶּל ֣ דֶ ת אֶ ת־ַּפ ְר ֔ע ֹה וַ ַּי ֥ עַ ׂש ִמְׁשֶּת ֖ ה לְ ׇכל־עֲ בָ ָ ֑דיו‬
Bereishit 40:20
Now it came about on the third day, Pharaoh's birthday, that Pharaoh made a feast for all
his servants…
'‫כ‬:'‫רש"י בראשית מ‬-2
...‫ וקורין לו יום גינוסיא‬,‫יום הלדת את פרעה – יום לידתו‬
Rashi
‫ יום הלדת את פרעה‬HIS (PHARAOH'S) BIRTHDAY. It is called (Avodah Zarah 10a)
"The birthday festival [=Genusia]".
‫ג‬,‫ א‬:‫משנה מסכת עבודה זרה פרק א‬-3
‫ ואלו‬...‫לפני אידיהן של עכומ"ז [=עובדי כוכבים ומזלות] שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן‬
...‫אידיהן של עכו"ם קלנדא וסטרנורא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכים‬
Mishna Avodah Zarah 1
(2) Rabbi Yishmael says: On the three days before the festivals of idolators and on the
three days after them, it is prohibited to engage in business with those idolators…
(3) And these are the festivals of idolators: Kalenda, Saturnalia, and Kratesis, and the
day of the festival of their kings, and the birthday of the king, and the anniversary of
the day of the death of the king.
‫ר' רצון ערוסי‬-4
‫ כיבוי נרות בעוגת יום‬... )‫ ג‬,‫ מהם גדרי הצו ההלכתי "בחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח‬:‫שאלה‬
?...‫הולדת למעשה כל עניין חגיגת יום הולדת‬
‫ וא"כ יוצא‬...‫ אסור עלינו כיום אידם‬- ‫ שהרי יום הולדת של המלך הגוי‬.‫נראה שאסור‬... :‫תשובה‬
...‫ ולכן אין לנהוג יום הולדת‬.‫שיום הולדת שורשו בע"ז‬
 ‫‪2‬‬

‫‪Rabbi Arusi‬‬
‫‪Question: What are the boundaries of the halakhic directive, “in their (pagan) laws,‬‬
‫‪you shall not walk" (Leviticus 18: 3)? Does it apply to the whole matter of a birthday‬‬
‫?‪celebration‬‬
‫‪Answer: ... It seems forbidden. After all, the birthday of a pagan king is treated as a‬‬
‫‪pagan holiday.‬‬
‫‪-5‬שו"ת עשה לך רב חלק ד סימן כו‬
‫ואעפ"י שמקורם במנהגי עובדי עבודה זרה קדמונים‪ ,‬אין נראה לי שום איסור לחוג כיום ימי‬
‫הולדת בחוג המשפחה‪ .‬שכן עצם החגיגה היא דבר מובן והגיוני‪ ,‬שכל שנת חיים נוספת שזוכה‬
‫בה אדם מעניקה לו ולמקורביו שמחת הלב‪ .‬העמים הקדמונים ביטאו שמחה זאת בדרכם‬
‫שלהם בקרבנות לע"ז‪ ,‬אבל אם ירצה אדם מישראל לבטא שמחה זאת בסעודת הודיה לה' על‬
‫שזיכהו לשנת חיים נוספת‪ ,‬או אדם חילוני בסתם שמחה‪ ,‬הרי שאין כאן שום סרך עבודה זרה‪,‬‬
‫שכן כאמור אין חגיגת יום ההולדת עצמה עצם האיסור‪ ,‬אלא אותם קרבנות לע"ז‪ ,‬ולמה ייאסר‬
‫לנו לחוג בדרכנו שלנו‪ .‬וכי מפני שהם מתפללים לע"ז שלהם נאסור אנו על עצמנו להתפלל‬
‫לאלקינו‪ ,‬או שמא כל דבר טוב והגיוני שהם עושים יהא אסור לנו לעשותו‪.‬‬
‫וכעין זה כתבתי בדין "פרחים בהלוית המת" (בעשה לך רב חלק א' סימן מ"ד)‪ ,‬שאין בו משום‬
‫בחוקותיהם לא תלכו משום שיש בו טעם‪ ,‬ולא נאסר אלא מנהג שהוא חוק ללא טעם שנהגו‬
‫בו עובדי ע"ז‪ ,‬אבל דבר שנהגו בו לתועלת או לכבוד או לסבה כל שהיא מותר (שו"ע יו"ד סימן‬
‫קע"ח)‪ .‬ובנדון שלנו ברור ביותר הנמוק והסבה לחגיגה‪ ,‬ואין לנו לאסור על עצמנו‪.‬‬
‫אבל פשוט הדבר שאין בחגיגות אלה של יום הולדת אלא הוללות חסרת טעם‪ ,‬ואם מדובר‬
‫בילדים שרוצים לשמחם הנה מה טוב‪ ,‬אבל חגיגות שעושים מבוגרים לעצמם בהזמנת בני‬
‫משפחה וידידים‪ ,‬אף אם אין בכך שום איסור‪ ,‬ודאי שגם טעם אין בהם‪.‬‬
‫‪Rabbi David HaLevi‬‬
‫‪Even though celebrating birthdays is rooted in the customs of ancient idolaters, it‬‬
‫‪seems to me that there is no prohibition on celebrating birthdays in the family circle‬‬
‫‪today. They celebrated by offering sacrifices to their idols. But if a Jew wants to‬‬
‫‪express joy at a meal of thanksgiving to God for having another year of life and there‬‬
‫?‪are no idolatrous practices, why should we be forbidden to celebrate in our own way‬‬
‫!?‪Just because they pray to their gods, should we be forbidden to pray to God‬‬
‫‪-6‬ספר נפש דוד ‪ -‬האדר"ת‬
‫בכל לבי כעסתי על המברכים‪ ,‬לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו‪ .‬ומרגלא בפי מעודי‪ ,‬שלא‬
‫מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים‪ ,‬רק בלידת פרעה לבד‪ .‬ודבר זה אינו לרוח עם‬
‫קדוש‪ .‬המקובל אצלנו‪" :‬נוח לו שלא נברא משנברא"‪ ,‬ואם כן למה נשמח ביום הולדתנו‪...‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪-7‬עירובין יג עמוד ב‬
‫תנו רבנן‪ :‬שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ ,‬הללו אומרים‪ :‬נוח לו לאדם שלא‬
‫נברא יותר משנברא‪ ,‬והללו אומרים‪ :‬נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא‪ .‬נמנו וגמרו‪ :‬נוח‬
‫לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬עכשיו שנברא ‪ -‬יפשפש במעשיו‪ .‬ואמרי לה‪ :‬ימשמש‬
‫במעשיו‪.‬‬
‫‪Gemara Eiruvin 13b‬‬
‫‪The Sages taught the following baraita: For two and a half years, Beit Shammai and‬‬
‫‪Beit Hillel disagreed. These say: It would have been preferable had man not been‬‬
‫‪created than to have been created. And those said: It is preferable for man to have‬‬
‫‪been created than had he not been created. Ultimately, they were counted and‬‬
‫‪concluded: It would have been preferable had man not been created than to have‬‬
‫‪been created. However, now that he has been created, he should examine his actions‬‬
‫‪that he has performed. And some say: He should scrutinize his planned actions.‬‬
‫‪-8‬לקוטי תורה‪ -‬פרשת ראה‪ ,‬דף כט עמוד א‪ -‬האדמוה"ז בעל התניא‬
‫‪ ...‬שלא אמרו ח"ו "טוב" לו שלא נברא [אלא "נוח" לו]‪ ,‬דזה א"א לומר‪ ,‬שהרי הירידה‪ ...‬היא‬
‫בשביל עליה גדולה ונפלאה לאין קץ ‪ ...‬וע"כ אמרו שנוח וקל היה לו שלא נברא‪ ...  ‬משיכנס‬
‫בתוך מלחמה עצומה ‪...‬‬
‫‪-9‬ספר דברי תורה‪ -‬האדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש‬
‫ליום הולדת שר הרעפובלי"ק הנודע למשגב בכל העולם במידת טובו וישרתו…והנה יום‬
‫הולדת אצל בני ישראל‪ ,‬לא שמענו מרבותינו ואבותינו הקדושים זי"ע לעשות כן שמחות ביום‬
‫תולדותם‪ .‬והטעם פשוט נראה מרוב ענותנותם‪ ,‬כי אמרו חז"ל (עירובין יג‪ ,‬ב) נמנו וגמרו נח לו‬
‫לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬על כן לשמחה מה זו עושה ביום ההוא‪ ,‬כיון שטוב היה לו אם‬
‫לא היה נברא ונולד‪ .‬אולם זהו רק בישראל שקבלו עליהם לשמור ולעשות את התרי"ג מצוות‪.‬‬
‫מה שאין כן באומות העולם‪ ,‬שאין להם רק חוב ז' מצוות‪ ,‬ועל כן אצלם ובפרט מחסידי אומות‬
‫העולם כמו שר הרעפובלי"ק‪ ,‬יום תולדותם יומא דמזלא ושמחה‪.‬‬
‫‪-10‬מהרש"א חידושי אגדות מסכת מכות דף כג עמוד ב‬
‫‪...‬ולפי שאילו לא נברא האדם לא היה בו מעשה וא"כ היה בבריאותו צד שכר וצד הפסד‪,‬‬
‫דהלאוין היו ודאי מתקיימין לולא נברא‪ ,‬והשתא שנברא אפשר שלא יזכה ויעבור הלאוין‪ .‬נמצא‬
‫מפסיד בבריאתו‪ .‬והעשיין הוא הפך זה שאלו לא נברא ודאי לא היו מתקיימין‪ ,‬והשתא שנברא‬
‫אפשר שיזכה ויעשה‪ ,‬ונמצא שיהיה נשכר‪.‬‬
‫והשתא פליגי מצד בריאתו‪ .‬חד אמר טוב לו שלא נברא מצד הלאוין אפשר שיהיה נפסד יותר‬
‫משנברא ויקיים העשיים דנמצא יצא שכרו בהפסדו‪ .‬וחד אמר טוב לו שנברא שאפשר שיקיים‬
‫העשיין משלא נברא ויקיים הלאוין דיצא הפסדו בשכרו‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫ואמר בזה דנמנו וגמרו ר"ל שבאו בזה למנין המצות שהלאוין הם יותר מהעשיים וע"כ הסכימו‬
‫וגמרו לומר שלא נברא האדם בשביל עצמו‪ ,‬ויותר היה טוב לו שלא נברא‪ ,‬כי הוא קרוב להפסד‬
‫מחמת הלאוין שהם רבים ורחוק לשכר מצד העשיין‪ ,‬שהם מועטים‪...‬‬
‫‪-11‬בן איש חי‪ -‬ר' יוסף חיים מבגדאד‬
‫יש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב‪ ,‬וסימן יפה הוא‪ ,‬וכן נוהגים בביתנו‪.‬‬
‫‪Ben Ish Chai- Rabbi Yosef Chaim of Bagdad‬‬
‫‪It is customary for some to make, every year, the day of birth a holiday, and it is a‬‬
‫‪beautiful sign. And so is the practice in our home.‬‬
‫‪-12‬גמרא ברכות כ"ח‬
‫ַאהַּד רּו‬
‫‪...‬אֲ מַ ָרה לֵיּה‪ ,‬לֵית לְָך ִחיַּו ְרָּת א! הַ הּוא יוֹמָ א ַּב ר ַּת ְמנֵי ְס ֵרי ְׁש נֵי הֲ וָ ה‪ִ .‬א ְת ְר ִחיׁש לֵיּה נִ יָּס א וְ ְ‬
‫לֵיּה ַּת ְמנֵי ְס ֵרי ָד ֵרי ִחיַּו ְרָּת א‪ ,‬הַ יְינּו ְּד ָקָאמַ ר ִרִּב י אֶ לְ עָ זָר ֶּב ן עֲ ז ְַריָה הֲ ֵרי אֲ נִ י ְּכ בֶ ן ִׁש בְ ִעים ָׁש נָה וְ ֹלא ֶּב ן‬
‫ִׁש בְ ִעים ָׁש נָה‪...‬‬
‫‪Gemara Berakhot 28a‬‬
‫‪She said to him: You have no white hair. That day, he was eighteen years old, a‬‬
‫‪miracle transpired for him and eighteen rows of hair turned white. That explains that‬‬
‫‪which Rabbi Elazar ben Azarya said: I am as one who is seventy years old and he did‬‬
‫…‪not say: I am seventy years old‬‬
‫‪-13‬בן יהוידע‪ -‬ר' יוסף חיים מבגדאד‪ -‬מסכת ברכות (כח‪ ,‬ב)‬
‫הַ הּוא יוֹמָ א‪ּ ,‬בַ ר ַּת ְמנֵי ְס ֵרי ְׁש נֵי הֲ וָ ה‪ -‬נראה לי בס"ד‪ ,‬דקדק לומר ההוא 'יומא' ולא אמר ההוא‬
‫'זמנא'‪ ,‬דאפשר אותו היום היה יום הלידה שלו‪ ,‬והיה לו י"ח שנה שלמים‪ ,‬ולכך הצליח לעשות‬
‫לו נס זה‪ .‬דידוע שיום הלידה יהיה המזל של האדם חזק בו ומוצלח‪ ,‬על כן נוהגים שכל אדם‬
‫יעשה יום הלידה יום טוב לעצמו‪ ,‬והא דנעשה לו בנס שמנה עשר דארי חוורתא כנגד שנותיו‪,‬‬
‫להורות שהוא צדיק גמור‪ ,‬שכל י"ח שנותיו הם טובים בצדקות‪...‬‬
‫‪-14‬תלמוד ירושלמי‪ -‬ר"ה ג‪:‬ח‬
‫עמלק כושפן [מכשף] היה‪ .‬מה היה עושה‪ ,‬היה מעמיד [למלחמה עם ישראל] בני אדם ביום‬
‫גינוסיא שלו‪ .‬לומר‪ ,‬לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו [ביום הולדתו‪ ,‬שאז המזל השולט‬
‫ביום ההוא עוזר לו]‪ .‬מה עשה משה עירבב את המזלות [שלא ישלוט ביום ההוא המזל שנולד‬
‫בו]‪ ,‬הדא הוא דכתיב (חבקוק ג‪ ,‬יא) שמש ירח עמד זבולה‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫‪Jerusalem Talmud, Rosh HaShana 3:8‬‬

‫?‪HALAKHAH: Rebbi Joshua ben Levi said, Amaleq was a sorcerer. What did he do‬‬
‫‪He put people up on their birthday, implying that no man easily falls on his birthday.‬‬
‫…‪What did Moses do? He mixed planets‬‬
‫‪-15‬פיוט לראש השנה‬
‫הַ ּיוֹם הֲ ַרת ע ֹולָם‬
‫ְצּורי ע ֹולָם‬
‫הַ ּיוֹם יַעֲ ִמיד ַּב ִּמ ְׁש ָּפ ט ָּכ ל י ֵ‬
‫‪ -16‬ויקרא רבה כ"ט‬
‫יעי ְּב אֶ חָ ד ַלחֹדֶ ׁש (ויקרא כ"ג‪:‬כ"ד)‪ ,‬הֲ ָדא הּוא ִדכְ ִתיב (תהלים קי"ט‪:‬פ"ט)‪ :‬לְ ע ֹולָם‬ ‫(א) ַּב חֹדֶ ׁש הַ ְּׁש בִ ִ‬
‫ַאתיָא ְד ַרב‬‫ה' ְּד בָ ְרָך נִ ָּצ ב ַּב ָּׁש מָ יִם‪ָּ ,‬ת נֵי ְּב ֵׁש ם ַרִּב י אֱ לִ יעֶ זֶר ְּב עֶ ְׂש ִרים וַ חֲ ִמָּׁש ה ֶּב אֱ לּול נִ בְ ָרא הָ ע ֹולָם וְ ְ‬
‫ְּכ הַ ִהיא ְּד ָתנֵי ַרִּב י אֱ לִ יעֶ זֶר‪ְּ ,‬ד ָתנִ ינָן ִּב ְת ִקיעָ ָתא ְד ַרב זֶה הַ ּיוֹם ְּת ִחַּלת ַמעֲ ֶׂש יָך זִ ָּכ רוֹן לְ יוֹם ִראׁשוֹן‬
‫(תהלים פ"א‪:‬ה')‪ִּ :‬כ י חֹק לְ יְִׂש ָראֵ ל הּוא וגו'‪ ,‬וְ עַ ל הַ ְמ ִדינוֹת ּב ֹו יֵָאמֵ ר אֵ יז ֹו לַחֶ ֶרב אֵ יז ֹו לְ ָׁש לוֹם אֵ יז ֹו‬
‫את ַאָּת ה אוֹמֵ ר ְּב יוֹם רֹאׁש‬ ‫ל ָָרעָ ב וְ אֵ יז ֹו לַּׂשוֹבַ ע ּובְ ִרּיוֹת ּב ֹו יִָּפ ֵקדּו לְ הַ זְ ִּכ ָירם לַחַ ִּיים וְ לַָּמ וֶת‪ .‬נִ ְמצֵ ָ‬
‫הַ ָּׁש נָה ְּב ָׁש עָ ה ִראׁש ֹונָה עָ לָה ַּב ַּמ חֲ ָׁש בָ ה‪ַּ ,‬ב ְּׁש נִ ָּיה נִ ְתיָעֵ ץ ִעם ַמלְ אֲ כֵי הַ ָּׁש ֵרת‪ַּ ,‬ב ְּׁש לִ יִׁש ית ִּכ ֵּנס עֲ פָ רוֹ‪,‬‬
‫יעית נָפַ ח ּב ֹו נְ ָׁש מָ ה‪ַּ ,‬ב ְּׁש ִמינִ ית ִהכְ נִ יס ֹו‬ ‫יעית ִּג ְּב לוֹ‪ַּ ,‬ב חֲ ִמיִׁש ית ִרְּק מוֹ‪ַּ ,‬ב ִּׁש ִּׁש ית עֲ ָׂש א ֹו ֹּג לֶם‪ַּ ,‬ב ְּׁש בִ ִ‬
‫ָּב ְרבִ ִ‬
‫יעית נִ ְצטַ ָּו ה‪ָּ ,‬ב עֲ ִׂש ִירית עָ בַ ר‪ְּ ,‬ב ַאחַ ת עֶ ְׂש ֵרה נִ ּדוֹן‪ִּ ,‬ב ְׁש ֵּת ים עֶ ְׂש ֵרה יָצָ א ְּב ִדימּוס‪ָ .‬אמַ ר‬ ‫לַָּגן‪ַּ ,‬ב ְּת ִׁש ִ‬
‫את ְּב ִדימּוס‪ָּ ,‬כְך‬ ‫ָאדם‪ ,‬זֶה ִסימָ ן לְ בָ נֶיָך ְּכ ֵׁש ם ֶׁש עָ מַ ְדָּת לְ פָ נַי ַּב ִּד ין הַ ּיוֹם הַ ֶּזה וְ יָצָ ָ‬ ‫הַ ָּק דוֹׁש ָּב רּוְך הּוא לְ ָ‬
‫יעי ְּב אֶ חָ ד לַחֹ דֶ ׁש‪.‬‬ ‫עֲ ִת ִידין ָּב נֶיָך לַעֲ מֹ ד לְ פָ נַי ַּב ִּד ין ְּב יוֹם זֶה וְ יו ְֹצ ִאין לְ פָ נַי ְּב ִדימּוס‪ ,‬אֵ ימָ ַתי ַּב חֹ דֶ ׁש הַ ְּׁש בִ ִ‬
‫‪-17‬שמות פרק יב פסוק ב‬
‫םר ֹאׁש חֳ ָד ִ ׁ֑שים ִרא ׁ֥שוֹן הּו ֙א ָל ֶ֔כם לְ חָ ְד ֵ ׁ֖שי הַ ָּׁש ֽ ָנה‪:‬‬
‫הַ ֧ח ֹ דֶ ׁש הַ ֶּז ֛ה ָל ֶ ֖כ ֣‬
‫‪-18‬העמק דבר שמות פרק יב פסוק ב‬
‫(ב) לכם ראש חדשים‪ .‬ראש משמעו כמה פעמים מובחר כמו מראש פרעות אויב [דברים ל"ב‬
‫מ"ב] וכן הרבה‪ ,‬והפי' לכם דוקא החדש הזה מובחר בשנה‪ ,‬כמו שחודש תשרי הוא המובחר‬
‫במה שנוגע לצרכי העולם‪ ,‬משום שבו נברא העולם‪ ,‬וכלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו‬
‫דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר‬
‫‪-19‬ספר ההתוועדויות תשמ"ח ח"ג שיחת אחרון של פסח‪ -‬האדמו"ר מליובביץ‬
‫וההסבר בזה‪ :‬שביום ההולדת חוזר ונשנה ענין הלידה‪ ,‬חידוש המשבח החיות‪ .‬ולכן‪ ,‬כשם‬
‫שבלידתו קיבל חיות על ידי המזל שנולד בו‪ ,‬הרי‪ ,‬גם ביום הולדתו בכל שנה ושנה חוזר ונשנה‬
‫המשכת חיותו ממזל זה‪ .‬ועל פי זה‪ ,‬ענין השמחה ונתינת שבח והודיה ביום ההולדת דכל אחד‬
‫מישראל‪ ,‬הוא לא רק ביחס למאורע דהלידה הראשונה [שנזכר ביום זה]‪ ,‬אלא גם ביחס לענין‬
‫הלידה כפי שנעשה ביום זה ממש‪ ,‬שחוזר ונשנה המשכת חיותו על ידי מזל זה [ובאופן שהמזל‬
‫שנולד בו עוזר לו‪ ,‬עד לעזר באופן של התגברות ‪ -‬וגבר ישראל]‪ ,‬המשכת חיות חדש על כל‬
‫השנה כולה‪.‬‬
 6

Rabbi Menachem Mendel Schnerson

And the explanation for this: that on the birthday the matter of birth is repeated, a
renewal which enhances the energy of the life-force. Therefore, just as in his birth he
received life-force by the mazal in which he was born, so too, on his birthday every
year, the drawing down of his life-force from his mazal is repeated. And according to
this, the matter of rejoicing and giving praise and thanksgiving on the birthday, is not
only in relation to the first birth event [remembered on this day], but also in relation
to the matter of birth as done on this very day.
)‫ הנדפס בגליון השו"ע או"ח סימן תקסח (דפוס לעמבערג‬-‫חת"ס‬-20
...‫יום הולדת הוא יום ראש השנה של האדם‬
Chatam Sofer
The birthday is the Rosh HaShana of the individual person…