‫סיכום מד"ר‬

‫‪ x‬משתנה בלתי תלוי‪ y ,‬משתנה תלוי‬ ‫מד"ר‪ :‬משוואה המכילה לפחות נגזרת אחת של פונקציה נעלמת‬
‫צורות שונות של משוואה מסדר ראשון‬
‫פונקציה (‪ y)x‬מהווה פיתרון למד"ר‪ ,‬אם‬
‫‪ .1‬צורה מפורשת‬
‫הצבתה במד"ר מקיימת את המשוואה‬
‫‪ .2‬צורה סתומה‬
‫‪ .3‬צורה סימטרית‬
‫סדר של המשוואה‪ :‬הנגזרת הגבוהה ביותר של המשתנה ‪ y‬המופיעה במשוואה‬
‫הערה‪ :‬מד"ר אינו לינארי אם המקדמים של המשתנה ‪ y‬ונגזרותיו הם פונקציה של משתנה ‪y‬‬
‫ונגזרותיו‬
‫מד"ר לינארי כללי‪:‬‬
‫מד"ר יקרא הומגני כאשר‬
‫תנאי התחלה‪ :‬תנאי שעל הפונקציה או על אחת מנגזרותיה לקיים‪ ,‬נקרא תנאי התחלה בדר"כ‬
‫בפתרון מד"ר מסדר ‪ ,n‬עם ‪ n‬תנאי התחלה קוראים בעיית התחלה‪.‬‬ ‫מהצורה‬
‫כאשר נפתור נקבל פתרון כללי התלוי ב‪ C-‬על מנת לפתור את הבעיה יש להעזר בבתנאי התחלה‬
‫ופתרון זה נקרא פתרון פרטי‪.‬‬
‫פתרון סינגולארי זהו פתרון של ניתן לקבל מהפתרון הכללי עבור אף ‪ , C‬לא יתקבל לעולם במד"ר‬
‫לינארי ומשוואה מדויקת אך מתקבל בד"כ בברנולי לבדוק אם החלוקה שווה לאפס הוא פתרון‬

‫משפט ‪ 1‬קיום ויחידות פתרון‬

‫והנגזרת החלקית‬ ‫‪ ,‬אם הפונקציה‬ ‫תהי בעיה התחלתית‬
‫אז קיים פתרון לבעיה‬ ‫רציפות בתחום המלבני המכיל את‬ ‫לפי ‪y‬‬

‫רציפה אז הפתרון יחיד‬ ‫רציפה אז קיים פתרון‪ ,‬אם הנגזרת החלקית‬ ‫אם הפונקציה‬
‫משפט קיום וייחדות (למד"ר לינארי מסדר ראשון)‬
‫‪ .‬אם‬ ‫מד"ר לינארי מסדר ראשון אם תנאי התחלה‬ ‫תהי‬
‫אז קיימת פונקציה יחידה המקיימת את‬ ‫רציפות בקטע (‪ )a,b‬המכיל את‬
‫המשוואה לכל ‪ x‬בקטע (‪ )a,b‬כך ש‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬מד"ר לינארי מסדר ראשון‬

‫‪ .1‬נחשב את האינטגרל‬
‫מד"ר‬
‫𝜇‬ ‫‪ .2‬מכפילים את שני האגפים בגורם האינטגרציה‬ ‫מסדר‬
‫𝜇‬ ‫𝜇‬ ‫‪ .3‬מקבלים‬ ‫ראשון‬
‫𝜇‬ ‫𝜇‬ ‫‪ .4‬מבצעים אינטגרציה על שני האגפים ומקבלים‬
‫𝜇‬ ‫‪ .5‬מתקבל‪:‬‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬משוואת ברנולי‬

‫‪:‬‬ ‫‪ .1‬נחלק את המד"ר ב‬
‫ולכן‬ ‫‪ .2‬נגדיר‬
‫‪ .3‬כעת נציב בחזרה במד"ר‪:‬‬
‫זהו מד"ר לינארי מסדר ‪r‬אשון נפתור ונציב חזרה ב‪y‬‬ ‫‪.4‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪4‬‬

 ‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬מד"ר ניתן להפרדה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫בלבד‬ ‫ו‬ ‫מהצורה‪ :‬שניתן להגיע לביטוי של‬ ‫‪ -‬משוואה הומוגנית‬

‫‪ .1‬ניתן להציג את המד"ר כ‪ y' -‬של ‪ y‬חלקי ‪x‬‬
‫נגזור והנגזרת '‪ y‬שתתקבל‬ ‫‪ .2‬נסמן‬
‫‪ .3‬נציב ונקבל ביטוי ללא ‪ . y‬כעת נפתור בעזרת הפרדת משתנים‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬משוואה מדויקת‬

‫אז נאמר שזו משוואה מדויקת‬ ‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬אם‬
‫𝜕‬ ‫𝜕‬
‫𝜓 המקיימת‬ ‫‪ .2‬נחפש פתרון‪ :‬פונקציה פוטנציאל‬
‫𝜓‬ ‫ונקבל‬ ‫‪ .3‬נבצע אינטגרציה על‬
‫𝜕‬
‫𝜓 ‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ .4‬נגזור לפי ‪ y‬את‬
‫𝜕‬
‫כלומר‬ ‫למציאת‬ ‫‪ .5‬נשווה ל‬
‫על ידי אינטגרציה‪.‬‬ ‫‪ .6‬נחשב את‬

‫כאשר‪:‬‬ ‫‪ -‬משוואה שניתן להפוך למדויקת‬

‫ניתן לעיתים להפוך את המשוואה למדויקת על ידי הכפלה בגורם אינטגרציה‬
‫אם מאחת החלוקות הבאות יתקבל פונקציה רק של ‪ y‬או רק של ‪x‬‬
‫𝜇‬ ‫אז גורם אינטגרציה הוא‬ ‫דרך ‪ 1‬אם‬

‫𝜇‬ ‫אז גורם אינטגרציה הוא‬ ‫דרך ‪ 2‬אם‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫מד"ר לינארי מסדר שני‬

‫נקראת מערכת בסיסית למד"ר לינארי מסדר שני אם‬ ‫הגדרה‪ :‬הקבוצה‬
‫הם פתרונות למד"ר והפתרון נכתב‬
‫אז למד"ר לינארי מסדר שני יש מערכת בסיסית‬ ‫רציפים בקטע‬ ‫טענה‪ :‬אם‬
‫הגדרה‪ :‬זהו הוורונסקין‬
‫פתרונות למד"ר לינארי מסדר ‪ 2‬ו הוורונסקין שלהן שונה מאפס אז‬ ‫טענה‪ :‬אם‬
‫היא מערכת בסיסית למד"ר לינארי מסדר ‪2‬‬
‫אם‬ ‫פתרון למד"ר לינארי מסדר ‪ 2‬עם מקדמים רציפים אז‬ ‫משפט‪ :‬אם‬
‫בת"ל‬ ‫ורק אם‬

‫ופתרון אחד של המשוואה‬ ‫בהינתן‪:‬‬ ‫‪ -‬הורדת סדר‬

‫נרצה למצוא פתרון נוסף מהצורה‬
‫פתרון למד"ר ולבסוף נגיע למד"ר‬ ‫נשתמש בכך ש‪-‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪4‬‬

 ‫‪ -‬מד"ר הומוגני מסדר שני עם מקדמים קבועים מהצורה‪:‬‬
‫כך שאת ‪ r‬נקבל מהפולינום האופייני‬ ‫נחפש פתרון מהצורה‬
‫ונפריד לשלושה מקרים‪:‬‬ ‫נמצא את שורשי הפולינום‬
‫התבנית היא‬ ‫כלומר‬ ‫‪.1‬‬
‫התבנית היא‬ ‫כלומר‬ ‫‪.2‬‬
‫במקרה ‪ 3‬מתקבלת פונקציה שחוזרת על עצמה‬ ‫𝜇‬ ‫כלומר‬ ‫‪.3‬‬
‫ולפונקציה הזו ‪ 3‬התנהגויות שונות התלויה ב ‪:‬‬ ‫𝜇‬ ‫התבנית היא 𝜇‬
‫פונקציה בעלת אמפליטודה מתגברת‬ ‫‪.1‬‬
‫פונקציה בעלת אמפליטודה קבועה‬ ‫‪.2‬‬
‫פונקציה בעלת אמפליטודה דועכת‬ ‫‪.3‬‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬משוואת אויילר‬

‫המשוואה האופיינית היא‬ ‫או‬ ‫נחפש פתרון בתחום‬
‫כעת ישנם ‪ 3‬אפשרויות‪:‬‬
‫הפתרון הוא‬ ‫כלומר‬ ‫‪.1‬‬
‫הפתרון הוא‬ ‫כלומר‬ ‫‪.2‬‬
‫𝜇‬ ‫כלומר‬ ‫‪.3‬‬
‫𝜇‬ ‫𝜇‬ ‫הפתרון הוא‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫מד"ר לינארי לא הומוגני מסדר ‪2‬‬

‫כאשר‪:‬‬ ‫משפט‪ :‬כל פתרון למשוואה ניתן לכתוב בצורת‬
‫‪ -‬הוא פתרון המשוואה ההומוגנית‪.‬‬
‫‪ -‬הוא פתרון פרטי למד"ר הלא הומוגני‪.‬‬
‫פתרון פרטי למד"ר הלא הומוגני אז‬ ‫פתרון למד"ר ההומוגני ו‬ ‫ולהיפך אם‬
‫הוא פתרון למד"ר‬

‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬שיטת המקדמים הלא ידועים‬

‫השיטה מיועדת רק למד"ר עם מקדמים קבועים‬
‫הוא קומבינציה של‪ :‬פולינום‬ ‫כאשר‬
‫‪ .1‬פותרים את המד"ר ההומוגני‬
‫‪ .2‬בוחרים תבנית לפי הטבלה‬
‫‪ .3‬גוזרים פעם אחת ואז פעמיים‬
‫‪ .4‬מציבים את התבנית במד"ר‬
‫‪ .5‬משווים בין המקדמים‬
‫‪ .6‬פותרים את מערכת המשוואות‬

‫הערות‬ ‫תבנית‬

‫‪ 0‬הוא שורש פולינום אופיני‬

‫(פולינום בחזקת ‪)m‬‬
‫מריבוי ‪S‬‬

‫שורש של פולינום אופיני‬

‫מריבוי ‪S‬‬

‫הוא שורש של הפ"א‬

‫מריבוי ‪S‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪4‬‬

 ‫מהצורה‪:‬‬ ‫‪ -‬שיטת וריאציית הפרמטרים‬
‫כלומר קיים‬ ‫בהנחה וניתן למצוא שני פתרונות בת"ל למד"ר ההומוגני‬
‫על ידי‬ ‫נחפש פתרון פרטי כלומר‬
‫משפט‪ :‬קיים פתרון (אחד) מסוים אותו נמצא מהמשוואה הבא‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫ונקבל‬ ‫‪ .‬נציב ב‬ ‫ונמצא את‬ ‫נבצע אינטגרל על‬

‫ונקבל את פתרון הבעיה הכללית‬ ‫ואת‬ ‫נציב את‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪4‬‬