‫‪1‬‬

‫סיכום של פרק ‪2‬‬

‫‪ .1‬קשר יוני‪:‬‬

‫הסיבה להיווצרות קשר יוני;‬ ‫א(‬

‫אנרגיית קשר יוני;‬ ‫ב(‬
‫תרכובת יונית;‬ ‫ג(‬
‫נוסחה אמפירית של חומר יוני‪.‬‬ ‫ד(‬

‫‪ .2‬קשר קוולנטי‪:‬‬

‫הסיבה להיווצרות קשר קוולנטי;‬ ‫א(‬

‫סוגי קשר קוולנטי;‬ ‫ב(‬
‫קשר יוני כסוג קשר קוולנטי – כוח קיטוב;‬ ‫ג(‬
‫נוסחאות ייצוג אלקטרונים של חלקיקים מולקולריים‪:‬‬ ‫ד(‬
‫‪ -‬כלל אוקטט;‬
‫‪ -‬אוקטט מורחב;‬
‫‪ -‬חוסר אוקטט;‬
‫‪ -‬רזוננס;‬
‫‪ -‬מטען פורמאלי;‬
‫‪ -‬רדיקלים‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫קישור בין חלקיקי החומר‬

‫קשר כימי‬
‫בטבע קיימת שאיפה אוניברסאלית –‬
‫הגעה למצב יציב המאופיין עיי' אנרגיה מינימאלית‪.‬‬
‫מצבו של אטום בודד אינו יציב )למעט גזים אצילים(‪ .‬לכן יש לדון באופן קישור בין‬
‫האטומים הגורם להיווצרות מצב יציב ‪.‬‬

‫ישנם מודלים רבים העוסקים במנגנון היווצרות הקשר בין האטומים‪ .‬אנו נכיר אחד‬
‫מהם שנקרא – מודל האורביטלים המאותרים‪.‬‬
‫לפי המודל הזה מתרחשת חפיפה של האורביטלים החיצוניים של האטומים‬
‫וכתוצאה מכך נוצר אזור משותף )אורביטל מאותר( שמושפע עיי' שני הגרעינים‪.‬‬
‫מיקומו של האורביטל המאותר ביחס לגרעינים תלוי ביכולת יחסית של האטומים‬
‫למשוך אלקטרונים – אלקטרושליליות‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫קשר יוני‬
‫הפרש גדול בין אלקטרושליליות האטומים )מעל ‪ (0.7‬גורם לשייכות מוחלטת‬
‫)כמעט( של האזור המשותף לאטום עם אלקטרושליליות גבוהה יותר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ (1 :‬מתרחש מעבר האלקטרונים מהאטום עם אלקטרושליליות נמוכה‬
‫יותר לאטום עם אלקטרושליליות גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ (2‬נוצרים יונים מנוגדים‪.‬‬

‫‪ (3‬נוצרת משיכה חשמלית בין היונים המנוגדים שנקראת קשר יוני‪.‬‬

‫הנקודות העיקריות של קישור יוני‬
‫‪ .1‬קשר יוני נוצר בעיקר בין מתכת אופיינית ובין אל‪-‬מתכת אופיינית‪.‬‬

‫‪ .2‬מתכת תמיד יוצרת יון חיובי ואל‪ -‬מתכת יוצרת יון שלילי‪.‬‬

‫‪ .3‬מטען של יון חיובי שווה למס' האלקטרונים הנמסרים – שווה למס' הטור‪.‬‬
‫‪ .4‬מטען של יון שלילי שווה למס' האלקטרונים המתקבלים – שווה ל‪-‬‬
‫מספר הטור – ‪.8‬‬
‫‪ .5‬כתוצאה מהיווצרות קשר יוני נוצר חומר יוני )תרכובת( שהוא‪:‬‬
‫מבנה ענק שבו כל יון מוקף ביונים מנוגדים לו‪ .‬ז‪.‬א‪ .‬תרכובת יונית היא לא אוסף‬
‫מולקולות‪.‬‬

‫‪ .6‬היונים יכולים להיות חד‪-‬אטומיים ומולקולאריים )מורכבים(‪.‬‬

‫‪ .7‬הרכב של תרכובת יונית ניתן לתאר בעזרת נוסחה אמפירית בלבד‪.‬‬

‫הגדרה‪ :‬נוסחה אמפירית נותנת יחס בין מס' חלקיקי התרכובת המבוטא‬
‫במספרים שלמים הקטנים ביותר‪.‬‬

‫בנוסחה אמפירית של תרכובת יונית היחס בין מס' היונים הפוך ליחס בין מטעני‬
‫היונים‪A3+2B2-3 :‬‬
 ‫‪4‬‬

‫לידיעתך‪:‬‬

‫כל חומר יוני הוא מלח;‬ ‫‪(1‬‬

‫חומר יוני הבנוי ממתכת כלשהי ומאל מתכת מימן נקרא הידריד יוני;‬ ‫‪(2‬‬
‫חומר יוני הבנוי ממתכת כלשהי ומאל מתכת חמצן נקרא תחמוצת יונית;‬ ‫‪(3‬‬
‫יון יכול להיות יון חד‪-‬אטומי ויון מולקולרי‪ .‬יון מולקולרי בנוי מאל‬ ‫‪(4‬‬
‫מתכות שמחוברות בעזרת קשר כימי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חומר יוני הבנוי ממתכת כלשהי ומיון מולקורי ‪ OH‬נקרא‬ ‫‪(5‬‬
‫הידרוקסיד יוני;‬

‫סיכום‬
‫קשר כימי‬
‫נובע משאיפת‬ ‫הוא תוצאה מהאינטראקציה החשמלית בין‬
‫האטומים להשלים‬ ‫האורביטלים האטומיים החיצוניים‬
‫את האורביטל החיצוני‬
‫ולהגיע למצב אנרגטי‬ ‫כוח השיקול שפועל בין האורביטלים הוא כוח המשיכה‬
‫מינימלי‬ ‫אשר מאפשר לאטומים להתקרב זה לזה‬

‫עקב כך מתרחשת חפיפת האורביטלים האטומיים‬

‫תוצאת החפיפה תלויה ביכולת היחסית של האטומים‬

‫למשוך אלקטרונים משותפים )אלקטרושליליות(‬

‫אם‬
‫קיים הבדל גדול בין אלקטרושליליות האטומים‬
‫)יסוד עם אנרגיית יינון נמוכה ‪-‬מתכת‪ ,‬ויסוד עם זיקה אלקטרונית גבוהה – אל‪-‬מתכת(‬

‫הדרך להשלמת האורביטלים היא מעבר האלקטרונים הערכיים‬

‫מהאטום עם אנרגיית יינון נמוכה לאטום עם זיקה אלקטרונית גבוהה‬
‫מתכת יוצרת יון חיובי‬

‫כתוצאה מכך נוצרים יונים מנוגדים‬

‫אל‪-‬מתכת יוצרת יון שלילי‬

‫בין היונים המנוגדים פועל כוח המשיכה החשמלית שנקרא‬

‫חוזקו תלוי בגודל צפיפות‬ ‫קשר יוני‬
‫מטען היון‬
‫נוצרת תרכובת יונית )סריג יוני(‬
 ‫‪5‬‬

‫קשר קוולנטי‬
‫כאשר אין פער גדול בין אלקטרושליליות האטומים )פחות מ' ‪ ,(0.7‬ומדובר‬
‫באטומים בעלי אלקטרושליליות יחסית גבוהה )אל‪-‬מתכות(‪ ,‬חפיפת האורביטלים‬
‫החיצוניים גורמת להיווצרות אזור משותף )אלקטרונים משותפים( אשר נמשך בו‪-‬‬
‫זמנית עיי' גרעיני האטומים‪ .‬האזור המשותף נקרא אורביטל מאותר‪.‬‬

‫משיכה חשמלית בין האלקטרונים המשותפים ובין גרעיני‬ ‫הגדרה‪:‬‬

‫האטומים נקראת קשר קוולנטי‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫סוגי קשר קוולנטי‬

‫ניתן למיין קשר קוולנטי על פי ‪ 2‬קריטריונים‪:‬‬

‫א( מס' אורביטלים מאותרים או מס' זוגות האלקטרונים המשותפים‪.‬‬
‫‪ -‬אם כתוצאה מהיווצרות הקשר נוצר אורביטל מאותר אחד‪ ,‬הוא ממוקם‬
‫לאורך הקו שמחבר את הגרעינים‪ .‬הקשר הזה נקרא קשר סיגמא או‬
‫קשר יחיד‪.‬‬

‫‪ -‬אם כתוצאה מהיווצרות הקשר נוצרים שני אורביטלים מאותרים‪ ,‬אחד‬

‫מהם ממוקם לאורך הקו שמחבר את הגרעינים )קשר סיגמא(‪ ,‬והשני‬
‫ממוקם בשני הצדדים מהקו שמחבר את הגרעינים )קשר פאי(‪.‬‬
‫הקשר הקוולנטי שמורכב משני אורביטלים מאותרים‪ ,‬סיגמא ופאי‪,‬‬
‫נקרא קשר כפול‪.‬‬

‫‪ -‬אם כתוצאה מהיווצרות הקשר נוצרים שלושה אורביטלים מאותרים‪,‬‬

‫אחד מהם ממוקם לאורך הקו שמחבר את הגרעינים )קשר סיגמא(‪,‬‬
‫והשניים האחרים ממוקמים בשני הצדדים מהקו שמחבר את הגרעינים‬
‫)‪ 2‬קשרי פאי(‪.‬‬
‫הקשר הקוולנטי שמורכב משלושה אורביטלים מאותרים‪ ,‬סיגמא‪ ,‬פאי‬
‫ופאי‪ ,‬נקרא קשר משולש‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫ב( אלקטרושליליות האטומים שיוצרים את הקשר‪.‬‬

‫‪ -‬אם אלקטרושליליות האטומים‪ ,‬שיוצרים את הקשר זהה‪ ,‬האורביטלים‬
‫המאותרים נמשכים עיי' הגרעינים במידה שווה‪ ,‬והקשר נקרא‬
‫קשר קוולנטי טהור‪.‬‬

‫‪ -‬אם אלקטרושליליות האטומים‪ ,‬שיוצרים את הקשר שונה‪ ,‬האורביטלים‬

‫המאותרים נמשכים עיי' הגרעינים במידה שונה‪ ,‬והקשר נקרא‬
‫קשר קוולנטי קוטבי‪ .‬כתוצאה מהיווצרות קשר קוולנטי קוטבי ‪ ,‬האטום‬
‫עם אלקטרושליליות גבוהה יותר מקבל מטען חלקי שלילי‪ ,‬והאטום עם‬
‫אלקטרושליליות נמוכה יותר מקבל מטען חלקי חיובי‪.‬‬
‫מידת קוטביות הקשר תלויה בפער בין אלקטרושליליות האטומים‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫סיכום‬
‫קישור בין האטומים בעלי אלקטרושליליות גבוהה )אל‪-‬מתכות(‬

‫לא קיים הבדל גדול בין אלקטרושליליות האטומים‬

‫הדרך להשלמת האורביטלים היא ‪-‬שיתוף האלקטרונים הערכיים‬

‫נוצר זוג )זוגות( האלקטרונים הקושרים שנמשכים‬

‫בו‪-‬זמנית עיי' גרעיני האטומים‬

‫כוח משיכה חשמלית בין זוג )זוגות( קושרים ובין גרעיני האטומים‬
‫נקרא קשר קוולנטי‬
‫משולש‬ ‫כפול‬ ‫יחיד‬
‫קשר סיגמא‪ ,‬פאי ופאי‬ ‫קשר סיגמא קשר סיגמא ופאי‬

‫סוג קשר קוולנטי תלוי באלקטרושליליות האטומים‬

‫אם אלקטרושליליות האטומים‬

‫שונה‬ ‫זהה‬

‫קשר קוטבי‬ ‫קשר טהור‬

‫נוצר חומר מולקולרי‬ ‫קשר קוולנטי‬

‫)סריג מולקולרי(‬ ‫מאופיין עיי'‬
‫שהוא אוסף מולקולות‬

‫אורך אנרגיית כיוון‬

‫הקשר‬ ‫הקשר הקשר‬
 ‫‪9‬‬

‫נוסחאות ייצוג אלקטרונים של המולקולות )נוסחאות לואיס(‬

‫הנקודות העיקריות בכתיבת נוסחאות לואיס‪:‬‬

‫‪ (1‬סכום מס' האלקטרונים הערכיים של כל האטומים צריך להיות שווה לכל‬
‫האלקטרונים בנוסחה‪ .‬במידה ומדובר ביון מולקולרי יש להתחשב במטען היון‪.‬‬
‫‪ (2‬כל אטום בנוסחת לואיס צריך להיות מוקף בשמונה אלקטרונים )מצב אוקטט(‬
‫או יותר )מצב של אוקטט מורחב(‪ .‬אוקטט מורחב מתאים לאטומים החל משורה ‪.3‬‬
‫‪ (3‬האטומים שאינם מקיימים כלל אוקטט )מצב של חוסר אוקטט( הם‪:‬‬
‫‪ -‬מימן‪ :‬מצבו היציב הושג כאשר סביבו נמצאים ‪ 2‬אלקטרונים;‬
‫‪-‬אטומים מטור ‪ :2‬מצבם היציב הושג כאשר סביבם נמצאים ‪ 4‬אלקטרונים;‬
‫‪ -‬אטומים מטור ‪ :3‬מצבם היציב הושג כאשר סביבם נמצאים ‪ 6‬אלקטרונים‪.‬‬

‫‪ (4‬כל האלקטרונים בנוסחת לואיס של חלקיקי מולקולרי צריכים להיות מזווגים‪.‬‬

‫אם בנוסחת לואיס ישנם אלקטרונים בלתי מזווגים החלקיק נקרא רדיקל ומצבו‬
‫אינו יציב‪.‬‬
‫‪ (5‬ניתן למיין את אלקטרוני המולקולה לסוגים הבאים‪:‬‬
‫א( אלקטרונים שנמשכים עיי' גרעין אחד בלבד נקראים בלתי קושרים‪.‬‬
‫ב( אלקטרונים שנמשכים עיי' יותר מגרעין אחד נקראים קושרים‪.‬‬
‫ג( אלקטרונים שנמשכים עיי' שני גרעינים בלבד נקראים קושרים מאותרים‪.‬‬
‫ד( אלקטרונים שנמשכים עיי' יותר משני גרעינים נקראים‬
‫קושרים בלתי מאותרים‪ .‬האלקטרונים הבלתי מאותרים נודדים בין הגרעינים‬
‫וגורמים לתופעת הרזוננס‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬רזוננס זה תופעה שבה לאותה נוסחה מולקולרית ניתן להתאים‬
‫מס' נוסחאות מבנה בלי לשנות את סדר האטומים בחלקיק‪.‬‬

‫‪ (6‬כאשר לאותה נוסחה מולקלרית מתאימות מס' נוסחאות מבנה הנבדלות בסדר‬
‫האטומים‪ ,‬מדובר בתופעה שנקראת איזומריה‪.‬‬
 ‫‪10‬‬

‫‪ (7‬הקריטריון לנוסחת לואיס "תקינה" הוא מטען פורמאלי של האטומים‪.‬‬

‫מטען פורמאלי הוא מדד ליציבות האטום במולקולה ונקבע על פי הפרש בין מס'‬
‫האלקטרונים הערכיים של האטום ובין מס' האלקטרונים ששייכים לאטום‬
‫בחלקיק מולקולרי‪ .‬ככל שמטען פורמאלי קטן יותר ‪ ,‬כך מצבו של האטום‬
‫בחלקיק יציב יותר‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬יציבות החלקיק גבוהה יותר‪.‬‬
‫הדרישות לגבי מטענים פורמאליים של האטומים הן‪:‬‬
‫‪ -‬סכום מטענים פורמאליים של כל האטומים צריך להיות שווה‬
‫למטען החלקיק;‬
‫‪ -‬מטענים פורמאליים של האטומים צריכים להיות מינימאליים )עד כמה‬
‫שניתן(‪.‬‬
‫‪ -‬מטען פורמאלי שלילי אמור להיות שייך לאטום עם אלקטרושליליות‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬

‫כללי כתיבת נוסחאות ייצוג לואיס‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫ספירת מספר‬ ‫ספירת מספר‬ ‫ספירת מספר‬ ‫קביעת סדר האטומים‬

‫האלקטרונים‬ ‫האלקטר' החיצונים האלקטרונים‬ ‫במולקולה )שלד(*‬
‫שדרושים‬ ‫שנותרו לאחר‬ ‫של כל אטום‬
‫בניית השלד להשגת האוקטט‬
‫‪n3‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫‪n1‬‬

‫אם‬

‫‪n2 < n3‬‬ ‫‪n2 > n3‬‬ ‫‪n2 = n3‬‬

‫במולקולה ישנם קשרים‬ ‫ישנם זוגות אלקטרונים‬ ‫במולקולה אין קשרים‬
‫כפולים או משולשים‪,‬‬ ‫בלתי קושרים מסביב‬ ‫כפולים ומשולשים‬
‫קיימת אפשרות לרזוננס‬ ‫לאטום מרכזי; אטום‬
‫מרכזי בעל אוקטט מורחב‬
‫)החל משורה ‪(3‬‬
 ‫‪11‬‬

‫המושגים העיקריים שלמדנו‬

‫קשר יוני‬
‫נוסחה אמפירית‬

‫חומר יוני )סריג יוני(‬

‫צפיפות מטען היון‬

‫מוליכות חשמל‬

‫כושר קיטוב‬

‫קשר קוולנטי טהור וקוטבי‬

‫קשר קוולנטי יחיד‪ ,‬כפול ומשולש )סיגמה ופאי(‬
‫אנרגיית קשר כימי‬
‫חומר מולקולרי )סריג מולקולרי(‬

‫נוסחת ייצוג אלקטרונים )לואיס(‬

‫אלקטרונים קושרים ובלתי קושרים‬

‫רזוננס‪ ,‬מבנים רזונטיביים‪ ,‬היבריד רזונטיבי‬

‫אלקטרונים בלתי מאותרים‬

‫איזומרים‬
‫רדיקלים‬

‫מטען פורמאלי‬
 ‫‪12‬‬

‫מפת הנושאים‬

‫שאיפת האטומים למצב יציב‬

‫קישור בין האטומים‬

‫מיון קישור כימי לפי פערי אלקטרושליליות האטומים‬

‫קשר קוולנטי‬ ‫קשר יוני‬

‫סוגי קשר‬ ‫חומר מולקולרי‬ ‫חוזק הקשר‬ ‫חומר יוני‬

‫קוולנטי‬

‫נוסחה אמפירית‬
‫נוסחאות לואיס‬

‫מטען פורמאלי‬ ‫רזוננס‬ ‫איזומרים‬

‫יציבות הנוסחה‬
 ‫‪13‬‬

‫התרגילים המומלצים‪:‬‬

‫‪,2.63 ,2.55 ,2.53 ,2.51 ,2.47 ,2.45 ,2.41 ,2.35 ,2.33 ,2.29 ,2.19 ,2.13 ,2.9 ,2.5‬‬
‫‪2.69 ,2.67 ,2.65‬‬