Professional Documents
Culture Documents
07carmi sheli - הוא המן הוא השטן
07carmi sheli - הוא המן הוא השטן
• -----------------------------------------
כרמי שלי
מחקרים באגדה ובפרשנותה
מוגשים
לפרופ’ כרמי הורוביץ
- • -----------------------------------------
בעריכת
נחם אילן ,אברהם גרוסמן ,ארנון עצמון ,
מיכאל שמידמן ,יוסף תבורי
Boston
2012
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
כבר מראשית חכמת ישראל ניסו חוקרי מדרשי האגדה לתחום ולהגדיר טיפוסים וסוגים שונים
של מדרשים מקראיים .אחת ההבחנות היסודיות שעלתה היא זו המבחינה בין מדרשים פרשניים
ממוקדי פסוקים ,לבין מדרשים סיפוריים ממוקדי עניין .בעוד שהמדרשים מהסוג הראשון מכילים
דרשות קצרות על פסוקי המקרא ,המדרשים מהסוג השני מספרים מחדש את הסיפור המקראי
(מקרא משוכתב) .בדרך כלל מקובל לראות במדרשים הפרשניים מדרשים קדומים-קלאסיים,
ובמדרשים הסיפוריים מדרשים מאוחרים .במקום אחר הרחבתי בעניינו של טיפוס שלישי של
מדרש שאותו כיניתי ‘המדרש המאוחר הניאו-קלאסי׳ 1.כוונתי בכינוי זה היא לטיפוס מדרשי
מאוחר אף יותר ,המתאפיין בשיבה תבניתית לסגנון הפרשני הקלאסי הקדום .עורך מדרש כזה
עושה לעתים שימוש בחומרים שכבר עוצבו בסגנון הסיפורי המאוחר ,ומעצבם חזרה לתבנית
הקלאסית הקדומה .במונח ‘תבנית קלאסית קדומה׳ כוונתי בעיקר להיבט הסידורי של הצמדת
החומר המדרשי כפרשנות צמודה לפסוקים .אחת הדוגמאות המובהקות למדרש כזה מהווה מדרש
אסתר רבה ב 2.באותו מקום עמדתי על שימושו של עורך אסתר רבה ב במדרש פרקי דרבי אליעזר.
במאמר זה אני מבקש להראות שימוש נוסף שעשה עורך אסתר רבה ב במדרש סיפורי
על מגילת אסתר .מקורו המדויק של מדרש סיפורי זה אינו ידוע לנו ,אך חלקים ממנו השתמרו
בחיבורים נוספים 3.עורך המדרש השתמש בחומר סיפורי זה ,חומר מאוחר יחסית ,ושילב אותו
בתוך המארג הפסיאודו-פרשני שלו .הוא קטע את הסיפור השלם למקטעים והתאימם לפסוקים
ראו :א׳ עצמון”‘ ,מעשה אסתר” בפרקי דר׳ אליעזר ובמדרש אסת”ר ב׳ :לביסוסה של זיקה בין מקבילות בספרות 1
חז”ל” ,תרביץ ,עה (תשס״ו) ,עמ׳A. Atzmon, ‘Old Wine in New Flasks: The Story of Late Neo- ;329-343
Classical Midrash’, European Journal of Jewish Studies, 3/2 (2009), 183–203
חלקו השני והמאוחר של מדרש אסתר רבה (פרשיות ז-י לפי הדפוסים המקובלים) .על אודות חלוקת המדרש ראה: 2
י׳ תבורי‘ ,החלוקה לפרשיות במדרש אסתר רבה׳ ,תעודה ,יא [תשנ״ו] ,עמ׳ ,)191-194 וכן במאמרו של לרנר המובא
להלן.
במאמר ארוך ומפורט עשה מ”ב לרנר ניסיון מעניין לשחזור מדרשי אסתר השונים .בין השאר הוא עסק גם במדרש 3
הסיפורי שאעסוק בו כאן .איני משוכנע בכל פרטי השחזור ,אבל נעזרתי בשפע המידע ,רב הערך ,המובא במאמר.
ראוM. B. Lerner, “The Works of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim”, in: S. Safrai et al. :
(eds.), The Literature of the Sages, II, Assen 2006, pp. 191-192
— — 161
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
הרלוונטיים .האתגר שמציב מארג זה למעיין הוא שיחזור המקור הסיפורי השלם כמעין הרכבת
פאזל ,וזאת אנסה לעשות תוך השוואה לחיבורים נוספים שבהם השתמר המקור הסיפורי.
מגילת אסתר שונה ובעלת אופי ייחודי ביחס לשאר ספרי התנ”ך .סימן לכך ניתן לראות
בעושר ובריבוי הפירושים המדרשיים שחוברו עליה 4.יש לשער שריבוי המדרשים על מגילת
אסתר נבע הן מתוכנה וסגנונה העממיים והאקטואליים לחיי היהודי בנכר ,והן ממקומה המרכזי
בכינוסים ובשיח הציבורי סביב פורים ו”שבת-זכור” 5.אחד מהמדרשים המקיפים ,ואולי המקיף
ביותר ,על מגילת אסתר שהגיע לידינו הוא המדרש המכונה בדרך כלל “אסתר-רבה ”.המייחד
את מדרש אסתר רבה הוא עירוב הסגנונות המרכיבים אותו .מתחילתו ,מקבלים רושם של מדרש
קלאסי — דהיינו דרשות פרשניות קצרות כדרכם של מדרשי ההלכה ומדרש בראשית רבה .ואולם
בשלב מסוים מתרבים סימני איחור — דרשות סיפוריות ארוכות בסגנון המקרא המשוכתב .מצב
דברים זה גרם תחילה ערפול ,ובסופו של דבר הוביל למסקנה שהמדרש הוא הרכבה של שני
חיבורים .החלק הראשון הקדום ,הכולל את פרשות –ו ,מכסה את שני פרקי המגילה הראשונים.
ואילו החלק השני המאוחר ,הכולל את פרשות –י ,מכסה באופן רופף למדי את שאר פרקי המגילה.
יוצא שהמדרש הקדום לא מגיע אפילו להופעת המן ולתחילת העלילה העיקרית של המגילה.
למרבה האירוניה ,רוב המדרש עוסק בתיאור הארמון והמשתאות של אחשורוש .יש גם להניח
שזו אולי הסיבה ליצירתם של שפע מדרשים אחרים ,העוסקים בעיקר בחלק המרכזי של עלילת
המגילה .אחד ממדרשים אלה הוא המדרש הסיפורי שבמוקד דיוננו .מדרש זה שימש ,בין השאר,
את עורכו המאוחר של מדרש אסתר רבה ב ,את עורך מדרש אבא גוריון ואת עורך המדרש שמכונה
“פנים אחרות” נוסח א6.
המדרש הסיפורי הנדון מתרכז בגרעין העלילה של מגילת אסתר ,ומציג התרחשות
אינטנסיבית במיוחד בין שלושת קודקודי העלילה — המן ,מרדכי והמלך אחשורוש .כל ההתרחשות
“אם ַעל ַה ֶּמלֶ ְך טוֹ ב יִ ָּכ ֵתב לְ ַא ְ ּב ָדם”; ג “ — 13וּלְ ַא ֵ ּבד ֶאת ָּכל ַה ְ ּיהו ִּדים
נובעת מהפסוקים הבאים :ג ִ — 9
ְ
“ב ַּליְ לָ ה ַההוּא נָ ְד ָדה ׁ ְשנַ ת ַה ֶּמלֶ ך”.
ִמ ַ ּנ ַער וְ ַעד זָ ֵקן”; ד “ — 1ו ָּמ ְרדֳּ כַ י יָ ַדע”; ו ּ ַ — 1
ראו לדוגמה דברי פטוןTo a somewhat later date than the two Targums belong a series of :״ 4
Midrashes on the book of Esther that, for number and extent, are without parallel in the case
(L. B. Paton, The International Critical Commentary on the Book״of any other book of the OT
)of Esther, Edinburgh 1976, p. 102
על קריאת המגילה בפורים בימי חז”ל ראה :י׳ תבורי ,מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ,מאגנס ,ירושלים 5
תש״ס ,עמ׳.336-354
המדרש מתועד באופן חלקי גם בקטע גניזה מהספרייה הבריטית ;MS British Library OR 5559A, fol. 39 6
באגדת אסתר עמ׳ ;38-40 ,33-34 במדרש מג״א שנדפס בקושטא ברע״ט ,במסגרת ״קובץ ספרים רבים״ ,ופורסם
על ידי ח״מ הורוביץ באגדת האגדות ,ברלין תרמ״א ,ומאוחר יותר ע״י י״ד אייזנשטיין ,באוצר מדרשים ,ניו-יורק
תרע״ה.
— — 162
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
המדרש כולל עלילה המורכבת מחמש מערכות .במערכה הראשונה המן משכנע את
אחשורוש להרוג את היהודים; במערכה השנייה המן פוגש את הילדים המעודדים את מרדכי,
ומחליט לפגוע בהם תחילה; במערכה השלישית השטן משכנע את הקב”ה להרוג את היהודים;
במערכה הרביעית מרדכי מכנס את הילדים והם זועקים אל ה׳; ובמערכה החמישית המן מתחיל
לטפל בתינוקות ,וזעקתם משפיעה על ה׳ המתחיל בישועת ישראל .שלוש המערכות הראשונות
מוצגות ברצף ,צמוד לפסוק “אם על המלך טוב יכתב לאבדם ”.המערכה הרביעית נובעת ככל
הנראה מהפסוק “ומרדכי ידע… ויזעק זעקה גדולה ומרה” (ד .)1המערכה החמישית מתרחשת בין
עשיית העץ על ידי המן (ה )14לבין נדידת שנתו של אחשורוש (ו .)1מערכה זו מסבירה מה קרה
בין שתי הפרשיות ,בין תחושת המן שהוא יכול לעשות כרצונו בעולם לבין מפלתו לפני מרדכי.
להלן יובא הסיפור לפי הנוסח שלו במדרש אסתר רבה 7.לנוחות הדיון נחלק את הסיפור
למרכיביו לפי פסקאות:
אמר ריש לקיש :בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש :בא ונאבד ישראל מן העולם ,אמר לו אחשורוש:
לא יכלת להון בדיל דאלההון לא שביק לון כל עיקר .תא חזי מה עבד לון למלכין קדמאי דהוון קומינן
דהוו פשטין ידיהון עליהון .הוו מלכיא רברביא וגיבריא טפי מיננא ,וכל מאן דאתי עליהון למיבדינהו
מן עלמא ודיעץ עליהון מיבטיל מן עלמא והוי למתל ולשועי לכל דרי עלמא ,ואנן דלא מעלינן כותיהו
על אחת כמה וכמה .שביק לך מלמללא תוב לפתגמא דנא.
ואף על פי כן הוה המן רשיעא מטרח על אחשורורש על פתגמא דנא כל שעתא ושעתא ומיַ עצו עצות
רעות על ישראל .אמר לו אחשורוש :הואיל וכן ,נמלך בחכמים ובחרטומים.
מיד שלח וקבץ את כל חכמי ֻאמוֹ ת העולם .באו ֻּכלָ ם לפניו .אמר להם אחשורוש :רצונכם שנאבד אומה
זו מן העולם? אמרו לו ֻּכלָ ם בבת אחתִ :מי הוּא זֶ ה וְ ֵאי זֶ ה הוּא ֲא ׁ ֶשר ְמלָ אוֹ לִ בּ וֹ לַ ֲעשׂ וֹ ת ֵּכן [אסתר ז:ה]
ורוצה להכשילך בדבר זה? שאם אתה מאבד ישראל מן העולם ,אין העולם מתקיים אלא בזכות התורה
יתי יוֹ ָמם וָ לָ יְ לָ ה ֻח ּקוֹ ת ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ לֹא ָשׂ ְמ ִּתי [ירמיהו לג:כה]…
שניתנה להם לישראל ,הה״ד ִאם לֹא ְב ִר ִ
לֵ ך התבונן במלכים הראשונים שעברו על שפשטו ידיהם בישראל ,מה עלתה בידם כמו פרעה וסנחריב.
מיד אמר לון המן :אותו אלוה שטבע פרעה בים ועשה לישראל נסים וגבורות ששמעתם כבר הוא זקן
ואינו יכול לעשות כלום ,שהרי עלה נבוכדנצר והחריב ביתו ושרף היכלו והגלה את ישראל לבבל ופזרן
ֹאמר ּו לֹא יִ ְר ֶאה ָ ּי ּה וְ לֹא יָ ִבין ֱאל ֵֹהי יַ ֲעקֹב [תהלים
בין האומות ,והיכן כחו וגבורתו? שכבר הזקין שנאמר וַ ּי ְ
צד:ז] .כיון שאמר להם כענין הזה מיד קבלו דבריו והסכימה דעתם לכלות ישראל וכתבו אגרות וחתמו.
וכן כתבו באותן אגרות :שלום לכם עד אין חקרּ ִ .יוָ ַדע לכם שאדם אחד יש בינינו ,ולא ממקומנו הוא
אלא מזרע המלוכה הוא ומזרעו של עמלק ומגדולי הדור הוא והמן שמו ,ושאל ממנו שאלה קטנה
וקלה ,על עם אחד אשר יש בינינו ,נבזה לכל העמים ודעתם גסה עליהם חפצים ברעתינו ,וקללת
הטקסט מוצג על פי המהדורה המדעית של מדרש אסתר רבה שבהכנה (מהדירים :י׳ תבורי וא׳ עצמון) .ראה דברים 7
ראשוניים אודות המהדורה :א׳ עצמון“ ,שחזור נוסח המדרש על פי מקבילות-מקורות :פרדיגמה חדשה לבעיה
ישנה”JSIJ, 9 (2010), n. 29 http://www.biu.ac.il/JS/JSIJ/9-2010/Atzmon.pdf ,
— — 163
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
המלך שגורה בפיהם .ומהו קללה שמקללין אותנו? י״י ֶמלֶ ְך עוֹ לָ ם וָ ֶעד ָא ְבד ּו גוֹ יִ ם ֵמ ַא ְרצוֹ [תהלים
י:טז]… באו וראו מאותו עני פרעה .מה עשו? כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות והושיבם במיטב
הארץ וזן אותן בשני רעבון והאכילם כל טוב שבארצו ,פלטרין היו לו לבנות והיו בונין שם .ובכל זאת
לא היה יכול להם ,ולא עוד אלא שבאו בעלילה ואמרו לו :לזבוח לאלהינו נלך דרך שלשת ימים ואחר
כך נשוב .אם רצונך השאילנו כלי כסף וכלי זהב ושמלות והשאילום כספם וזהבם וכל הבגדים הטובים
שלהם וטענו כל אחד ואחד כמה חמורים שלהם לאין מספר עד שנצלו את מצרים הה״ד וַ יְ נַ צְּ ל ּו ֶאת
ִמ ְצ ָריִ ם [שמות ,יב:לו] וברחו להם .כיון ששמע פרעה שהיו בורחים הלך אחריהם להשיב את ממונו.
מה עשו לו? היה עמהם איש אחד ושמו משה בן עמרם ,ובכשפיו נטל מקל אחד ולחש עליו והכה בו
את הים עד שנחרב ונכנסו ֻּכלָ ם ביבשה בתוך הים ,ועברו ֻּכלָ ם ואיני יודע במה עברו ובמה יבשו המים.
כיון שראה פרעה נכנס אחריהם להחזיר את ממונו ,ואיני יודע במה דחפוהו בתוך הים ונטבע הוא
וכל חילו בים ,ולא זכרו הטובה שעשה להם .הלא תשמעו שהם כפויי טובה .ועוד מה עשו לעמלק
אבי אבא בשעה שבא עליהם למלחמה שנאמר וַ ָ ּיבֹא ֲע ָמלֵ ק וַ ִ ּי ָּל ֶחם ִעם יִ ְשׂ ָר ֵאל ִ ּב ְר ִפ ִידים [שם יז:ח].
ומהיכן בא עמלק? אמר ר׳ כרוספדאי בשם ר׳ יוחנן :שבא מאצל בלעם הרשע… מה עשה אותו משה,
פרנס שלהם? היה לו תלמיד אחד יהושע בן נון שמו ,והיה אכזרי עד מאד ולא היה לו רחמים… באו
על סיחון ועוג גבורי ארצנו שאין כל בריה היתה יכולה לעמוד לפניהם ,ואיני יודע במה הרגום .באו
עליהם מלכי ִמ ְדיָ ן ואיני יודע במה הרגן… באו עליהם סיסרא והמונו ואיני יודע מה עשו לו לנחל קישון
שגרפם ושטפם והשליכם לים הגדול… והיה להם מלך ראשון שאול שמו ,והלך ונלחם בארץ אבי אבא
עמלק והרג מהם מאה אלפים פרשים ביום אחד… ואחר זאת היה להם מלך אחד דוד בן ישי שמו ,והיה
משחית ומכלה את כל המלכיות ולא היה חומל עליהם… ועמד אחריו שלמה בנו ובנה להם בית אחד
וקרא שמו בית המקדש ,ואיני יודע מה היה להם בתוכו… ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם והגלם
מעל אדמתם והביאם ביניהם ועדיין לא שינו מעשיהם המכוערין .ואע״פ שהם בגלות בינינו ,מלעיגין
אותנו ואת אמונת אלהינו .ועכשו הסכמנו ֻּכלָ נ ּו והפלנו גורלות עליהם לאבדם מן העולם ,ובאי זה זמן
יתכן לנו לכלותם .ונפל עליהם הגורל בחדש אדר בי״ג בו .ועכשו ,כשיגיעו אליכם האגרות הללו ,תהיו
מזומנים לאותו היום לְ ַה ׁ ְש ִמיד לַ ֲהרֹג וּלְ ַא ֵ ּבד ָּכל ַה ְ ּיהו ִּדים שביניכם ִמ ַ ּנ ַער וְ ַעד זָ ֵקן ַטף וְ נָ ׁ ִשים ְ ּביוֹ ם ֶא ָחד
ולא תשאירו מהם שריד ופליט.
פיסקה זו מתארת את ניסיונות השכנוע של המן להשמדת היהודים .בתחילה ניסיונות אלה נדחים
על רקע הלקח ההיסטורי ,אך לבסוף מצליח המן לשכנע את אחשורוש לשלוח את האיגרות .לאחר
מכן מתוארות באריכות האיגרות הכוללות האשמות אנטישמיות קלאסיות כנגד היהודים ,ותיאור
ארסי וציני של תולדותיהם8.
ובשעה שנכתבו אותן האגרות ונתנום ביד המן ויצא שמח הוא וכל בני חבורתו ופגעו במרדכי שהוא
הולך לפניהם .וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ,ורץ מרדכי אחריהם .וכשראה
המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם.
כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם :פסוק לי פסוקיך .אמר לוַ :אל ִּת ָירא ִמ ּ ַפ ַחד ּ ִפ ְתאֹם
יש לציין שלא רק במדרש זה ,אלא גם בתרגום הארמי ובתלמוד הבבלי ניצלו את האפיזודה המקראית הזו ,וראו 8
בהמן אב טיפוס לשנאת ישראל בכל הדורות ,וניסחו בפירוט את ההאשמות האנטישמיות שליוו את היהדות.
— — 164
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
ו ִּמ ׁ ּשוֹ ַאת ְר ׁ ָש ִעים ִּכי ָתבֹא [משלי ג:כה] .פתח השני ואמר :אני קריתי היום ,ובזה הפסוק עמדתי
תופר דַּ ְ ּבר ּו ָד ָבר וְ לֹא יָ קוּם ִּכי ִע ָּמנ ּו ֵאל [ישעיהו ח:י] .פתח השלישי ואמר: מבית הספר עוצ ּו ֵע ָצה וְ ָ
שא וַ ֲאנִ י ֶא ְסבּ וֹ ל וַ ֲא ַמ ֵּלט [שם מו:ד] .כיון
יתי וַ ֲאנִ י ֶא ּ ָ ׂ
וְ ַעד זִ ְקנָ ה ֲאנִ י הוּא וְ ַעד ֵשׂ ָיבה ֲאנִ י ֶא ְסבּ וֹ ל ֲאנִ י ָע ִשׂ ִ
ששמע מרדכי כך ,שחק והיה שמח שמחה גדולה .אמר לו המן :מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי
התינוקות הללו? אמר לו :על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיָ עצת עלינו .מיד
כעס המן הרשע ואמר :אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות.
לאחר כתיבת האיגרות יוצאים המן וחבורתו ורואים את מרדכי שואל שלשה ילדים מהו הפסוק
שלמדו בפרשה 9.שלושת הפסוקים שבפי התינוקות כאן הם תשובה למצוקת היהודים .הפסוק
הראשוןַ ,אל ִּת ָירא ִמ ּ ַפ ַחד ּ ִפ ְתאֹם ו ִּמ ׁ ּשוֹ ַאת ְר ׁ ָש ִעים ִּכי ָתבֹא (משלי ג ,)25מורה להם לא לפחד ממה
שקרה ואולי גם מוסיף שהשואה תבוא על הרשעים .הפסוק השני מכוון להמן ,להודיע לו שאין
סיכום שתכניתו תצא לפועל .הפסוק השלישי רומז לטענת המן שאלהיהם של ישראל כבר נזדקן:
שא וַ ֲאנִ י ֶא ְסבּ וֹ ל וַ ֲא ַמ ֵּלט (ישעיהו מו
יתי וַ ֲאנִ י ֶא ּ ָ ׂ
ַעד זִ ְקנָ ה ֲאנִ י הוּא וְ ַעד ֵשׂ ָיבה ֲאנִ י ֶא ְסבּ וֹ ל ֲאנִ י ָע ִשׂ ִ
10.)4שלושת הפסוקים שנאמרו על ידי התינוקות מנחמים את מרדכי ,וגורמים להמן להכריז שאת
נקמתו הוא יתחיל באלו התינוקות.
אמר ר׳ יצחק נפחא :המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל ,הה”ד ו ִּב ְמלאת ַה ָ ּי ִמים ָה ֵא ֶּלה ָע ָשׂ ה ַה ֶּמלֶ ְך
לְ כָ ל ָה ָעם ַה ִ ּנ ְמ ְצ ִאים ְ ּב ׁשו ׁ ַּשן ַה ִ ּב ָירה [אסתר א:ה] ,ואין ״העם״ האמור כאן אלא ישראל הה״ד ַא ׁ ְש ֶר ָ
יך
יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמי כָ מוֹ ָך ַעם נוֹ ׁ ַשע ַ ּבי״י [דברים לג:כט] .אמר המן לאחשורוש :אלהיהם של אלו שונא זִ מה הוא,
העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבֹא ּו ֻּכלָ ם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר
לַ ֲעשׂ וֹ ת ִּכ ְרצוֹ ן ִא ׁיש וָ ִא ׁיש [אסתר א:ח] .כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם :לא תלכו
לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם
ללמד עליכם קטיגוריא ,כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הב”ה .ולא שמעו
לדברי מרדכי והלכו ֻּכלָ ם לבית המשתה .אמר ר׳ ישמעאל :שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית
המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו .מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הב”ה ואמר לפניו:
רבונו של עולם ,עד מתי תדבק באומה זו שהם מפרישים לבבם ואמונתם ממך? אם רצונך ,אבד
שאילה בספרים היא מדרכי הניחוש העתיקים .אדם ,המבקש עצה כיצד לפעול או מה יהיה בעתיד ,פותח באקראי 9
ספר קדוש בתרבותו ורואה בטקסט שבדף הנפתח עצה מן השמים שעליו לפענח .ביהדות נהגו גם לשאול פי ילד
איזה פסוק הוא לומד ולראות בפסוק זה מעין נבואה על העתיד .ניחוש כזה הותר בהלכה (שו”ע ,יו”ד ,קעט:ד
ברמ”א).
פסוקים אלה הפכו להיות סגולה .על פי עדותו של ר׳ יהודה ן׳ שושן ,מחכמי ספרד בדורות שלפני הגירוש ,שאנשי 10
פרובנס נהגו לומר שלושת הפסוקים האלה אחרי התפילה .ר׳ דוד הלוי סגל ,מחכמי פולין במאה ה ,17-העיד שהוא
נהג לומר פסוקים אלה כאשר שליח הציבור סיים את תפילת העמידה (ט”ז ,או”ח ,קלב:ד) .יחיאל מיכל בירך הורה
לומר פסוקים אלה אחרי תפילת “עלינו” (זכרון ציון ,פראג )1680והוראתו התקבלה אצל האשכנזים.
המדפיס בווילנא חילק את הסעיפים בצורה שונה ממה שהיה מקובל לפניו .שבעה עשר הסעיפים הראשונים חולקו 11
לשלושה עשר סעיפים וכאן הוא חוזר למספור המקובל .לכן ,סימן יח בא מיד אחרי סימן יג .הסימן ״יח״ מופיע
בדפוס וילנא בין סוגריים ובאותיות שונות מן הציון הרגיל לסעיפים.
— — 165
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך .אמר לו הב”ה :תורה מה תהא עליה? אמר לפניו:
רבונו של עולם ,תסתפק בעליונים ,וגם השוה דעתו למחות את ישראל .באותה שעה אמר הב”ה:
יתה ֵמ ֱאנוֹ ׁש זִ כְ ָרם למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותות ומופתים לכל הקמים עליהם לרעה? ַא ׁ ְש ִ ּב ָ
[דברים לב:כו] .מיד אמר הב״ה לשטן :הבא לי מגִ לָ ה ואכתוב עליה כלייה .באותה שעה הלך השטן
והביא לו מגלה וכתב עליה .מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הב״ה ,וגם
מלאכי השרת צעקו לקול בכייתה ואמרו לפניו :רבונו של עולם ,אם ישראל בטלים מן העולם ,אנו
חוצה ַמלְ ֲאכֵ י ׁ ָשלוֹ ם ַמר יִ ְב ָּכיוּן [ישעיהו לג:ז]. למה אנו צריכין בעולם? שנאמר ֵהן ֶא ְר ֶא ָּלם ָצ ֲעק ּו ָ
כיון ששמעו חמה ולבנה כך אספו נגהם שנאמר ַאלְ ִ ּב ׁיש ׁ ָש ַמיִ ם ַק ְדרוּת וְ ַשׂ ק ָא ִשׂ ים ְּכסו ָּתם [שם נ:ג].
באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם ואמר להם :עד
מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים בצרה שבניכם שרויים בה? כי מלאכי השרת
וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרד ואתם עומדים מנגד ואינכם
משגיחים .אמרו לו :מפני מה? אמר להם :מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש ,ובעבור זאת נגזרה
עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם .אמרו לו אברהם יצחק ויעקב :אם הם עברו על
דת הב״ה ונחתמה גזרתם ,מה אנו יכולים לעשות? חזר אליהו ואמר לו למשה :אי רועה נאמן ,כמה
פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר לוּלֵ י מ ׁ ֶֹשה ְב ִחירוֹ ָע ַמד
ַ ּב ּ ֶפ ֶרץ לְ ָפנָ יו לְ ָה ׁ ִשיב ֲח ָמתוֹ ֵמ ַה ׁ ְש ִחית [תהלים קו:כג] ,מה תענה על הצרה הזאת ִּכי ָבא ּו ָבנִ ים ַעל 3
ַמ ׁ ְש ֵ ּבר וְ כ ַֹח ַאיִ ן לְ לֵ ָדה [ישעיהו לז:ג]? אמר לו משה :כלום יש אדם כשר באותו הדור? אמר לו :יש,
ושמו מרדכי .אמר לו :לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ,ונבקש רחמים עליהם
לפני הב״ה .אמר לו :רועה נאמן ,כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל .אמר לו משה :אם בטיט היא
חתומה תפלתנו נשמעת ,ואם בדם נחתמת מה שהיה הוא .אמר לו :בטיט היא חתומה .אמר לו משה
רבנו :לך והודיע למרדכי .מיד הלך והודיע למרדכי הה״ד ו ָּמ ְרדֳּ כַ י יָ ַדע ֶאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר נַ ֲע ָשׂ ה וַ ִ ּי ְק ַרע
ָמ ְרדֳּ כַ י ֶאת ְ ּבגָ ָדיו [אסתר ד:א] .כיון שהגידו לאסתר מיד וַ ִּת ְת ַחלְ ַחל ַה ַּמלְ ָּכה ְמאֹד [אסתר ד:ד] ,מהו
״ותתחלחל״? מלמד שפרסה נדה.
כאן עובר המדרש ליחידה האגדית הנראית ,לפחות על פי תחילתה ,תלושה מההקשר הקודם .ר׳
יצחק נפחא דורש את פסוקי תחילת המגילה העוסקים במשתה אחשורוש כרומזים על מזימה של
המן להכשיל בה את ישראל בזנות 12.המזימה מצליחה ,ובעקבות כך השטן מקטרג על ישראל.
השטן משכנע את הקב”ה לגזור עליהם כליה ,ואף לכתוב זאת במגילה .אליהו מנסה לגייס את אבות
האומה כדי שיושיעו את העם ,ומשה רבנו ניאות לעזור .משה מוודא שהמגילה חתומה בטיט ולא
בדם ,מוטיב המבוסס ככל הנראה על הדרשה “יכתב לאבדם” (ג “ = )9לא בדם ”.לאחר מכן משה
מבקש שאליהו יודיע למרדכי בכדי שהלה יעמוד בתפילה ,במקביל אליו .כאן בעצם נדרש הפסוק
בראש פרק ד ‘ומרדכי ידע… ויזעק זעקה גדולה ומרה׳ .דומה שהיחידה האגדית הזו היא בעצם
מעין בבואה של היחידה האגדית הראשונה .הראשונה עסקה בוויכוח האנושי על השמדת ישראל,
ואילו זו עוסקת בוויכוח השמימי באותו נושא .שני הסיפורים מהווים תיאורים אלטרנטיביים
לאותה התרחשות :התיאור הראשון ארצי — ויכוח בין המן לאחשורוש וכתיבת האיגרות ,והתיאור
דומה שמוטיב זה בנוי על מה שחז”ל דרשו כעצת בלעם (בבלי סנהדרין קו ,א)“ :הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר 12
יעשה העם הזה לעמך (במדבר כ”ד) ,עמך לעם הזה מיבעי ליה! — אמר רבי אבא בר כהנא :כאדם שמקלל את עצמו
ותולה קללתו באחרים ,אמר להם :אלהיהם של אלו שונא זימה הוא ,והם מתאוים לכלי פשתן ,בוא ואשיאך עצה:
עשה להן קלעים ,והושיב בהן זונות”.
— — 166
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
השני שמימי — השטן מחליף את המן; המלך האמיתי את אחשורוש; 13ומגילת הטיט את האיגרות.
הכפילות בתיאור אינה מקרית אלא היא העומדת ביסוד תפישתם של חז”ל את המגילה .דווקא
הסתמיות הארצית האקראית שבה מתנהלים אירועי המגילה נדרשת על ידי חז”ל כמשקפים
מציאות עליונה שמימית המנוהלת על ידי הקב”ה.
מרדכי מכנס את התינוקות לצום ולתפילה .תפילת מרדכי והתינוקות מהווה המשך הולם הן
לבקשת אליהו ממרדכי להתפלל (פיסקה ג) ,והן להחלטת המן להיפרע תחילה מאלו התינוקות
(פיסקה ב) .אותם תינוקות שהמן החליט להיפרע מהם ראשונים ,הם אלה שצריכים להתפלל .שתי
היחידות הסיפוריות המקבילות מגיעות לשיאן בשעת תפילת מרדכי והתינוקות בבית המדרש.
לפנינו אם כן שני סיפורים מקבילים שמתנקזים לסוף משותף אחד.
ומ ָצאוֹ שהיה יושב בבית המדרש והתינוקות יושבים לפניו לאחר שעשה העץ ,הלך אצל מרדכי ְ
ושׂ קים במתניהם ועוסקים בתורה והיו צועקים ובוכים .ומנה אותם ומצא שם כ”ב אלף תינוקות. ַ
השליך עליהם שלשלאות של ברזל והפקיד עליהם שומרים ואמר :למחר אהרוג אלו התינוקות תחלה
ואחר כך אתלה מרדכי .והיו אמותיהן מביאות להם לחם ומים ואומרות להם :בנינו ,אכלו ושתו קודם
שתמותו למחר ,ואל תמותו ברעב .מיד היו מניחין ידיהם על ספריהם ונשבעים בחיי מרדכי :רבינו ,לא
נאכל ולא נשתה אלא מתוך תעניתנו נמות .געו ֻּכלָ ם בבכיה ,עד שעלתה שועתם למרום .ושמע הב”ה
קול בכייתם כשתי שעות בלילה .באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הב”ה ועמד מכסא דין וישב בכסא
רחמים ואמר :מה קול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים? עמד משה רבינו לפני המקום ואמר:
רבונו של עולם ,לא גדיים וטלאים הם ,אלא קטני עמך שהם שרויים בתענית היום ,שלשה ימים ושלשה
לילות ,ולמחר רוצה האויב לשוחטם כגדיים וטלאים .באותה שעה נטל הב”ה אותן אגרות שגזר עליהם
שהיו חתומות בחותם של טיט וקרעם ,והפיל על אחשורוש בהלה באותה הלילה ,הה”ד ַ ּב ַּליְ לָ ה ַההוּא
נָ ְד ָדה ׁ ְשנַ ת ַה ֶּמלֶ ְך.
המן מגיע לביהמ״ד ,כובל את התינוקות ומכריז על כוונתו להורגם .כאן מתוארת הסיטואציה
שבה המן בא לממש את זממו בילדים .התיאור נראה כמשקף מציאות ריאליסטית כלשהי הידועה
לדרשן ,אך קשה לראות כיצד היא נובעת מהמתואר במגילה למעט האזכור של ״הטף״ .התיאור
המלך במגילה הוא הקב”ה — זהו כלל שמשותף כמעט לכל המקורות המדרשיים על המגילה .ראה למשל אסת”ר 13
ג:י — “ר׳ יודן ור׳ לוי בשם ר׳ יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל
מקום שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול”.
— — 167
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
הוא קשה — האמהות רוצות להאכיל את ילדיהן לפני מותם ,ואלה מסרבים .התינוקות צמים
ומתפללים ,וקולם מגיע לאוזניו של הקב״ה ומדיר את שנתו .הקב״ה שומע את תפילת התינוקות
וקורע המגילה14.
לסיכום :המדרש הסיפורי מרחיב ,אם כן ,את האירועים המתוארים במגילה מפרק ג ,ועד
תחילת פרק ו .המדרש מתמקד בציר שבין המן-המלך-מרדכי (=השטן-הקב”ה-אליהו) ,ומתעלם
כמעט כליל משאר האירועים המתוארים בפרקים אלה ,ובעיקר מחלקה של אסתר בהם.
תחילת הסיפור (פסקאות א–ג) משובצת באסת”ר ,בפרשה ז סעיפים יג-יח ,כמעין דרשה ארוכה
שהוצמדה לפסוק “אם על המלך טוב ייכתב לאבדם” (ג 15.)9הקטע ששובץ כאן הוא ארוך למדי,
ומכסה את האירועים עד לפסוק “ומרדכי ידע” (ד .)1לאחר מכן מובאות דרשות פרשניות נוספות
על פסוקי פרק ג 16.חלק זה של הסיפור מיוחס לריש לקיש ,ומתחיל בתיאור ניסיונות השכנוע של
המן .בתחילה אחשרוש מסרב על רקע ההיסטוריה של קודמיו ,ולבסוף נעתר לשתף את חכמי אוה”ע
בהחלטה .גם הם ,כמו אחשורוש לפניהם ,פוצחים בנאום נרגש על גדולת עם ישראל וחשיבותו17.
לבסוף משכנע אותם המן בטיעון שנראה כלקוח מוויכוחים אנטישמיים לאורך ההיסטוריה — “ה׳
כבר זקן ”.לאחר מכן מתוארים באריכות האיגרות הכוללות האשמות אנטישמיות קלאסיות כמו
הקללות שהיהודים נוהגים לקלל את הגויים ,ותיאור ארסי וציני של תולדות ישראל ,וציורה ככפוית
טובה כרונית.
הפיסקה הבאה במדרש הסיפורי (פיסקה ד) ,המתעדת את כינוס התינוקות לתפילה על ידי
מרדכי ,מובאת באסתר רבה רק בהמשך (בפרשה ח סעיף ז) ,על הפסוק “ויעש ככל אשר ציוותה
עליו אסתר” (ד 18.)17כאמור ,קטע זה במדרש מבוסס ככל הנראה על הפסוק “ומרדכי ידע…
ויזעק זעקה גדולה ומרה” (ד .)1הסיבה שעורך אסת”ר ממקם את הקטע דווקא כאן היא העובדה
שבאסתר רבה מובאת כאן תפילה נוספת של מרדכי שמקורה בספר יוסיפון .בספר יוסיפון תפילת
מרדכי צמודה לתפילת אסתר ולכניסתה לפני המלך ,וכך גם שובצה באסתר רבה .עורך אסתר
רבה ב העדיף להצמיד את תפילת מרדכי והתינוקות מהמדרש הסיפורי לתפילת מרדכי מיוסיפון,
יש כאן הקבלה מעניינת לדרך שבה אסתר מופיעה לפני אחשורוש .מלך בשר ודם מפויס על ידי מאכל ומשתה אבל 14
לשלושה עשר סעיפים וכאן הוא חוזר למספור המקובל .לכן ,סימן יח בא מיד אחרי סימן יג.
המטבע “ד”א” המובא בתחילת סעיף יט ,שברגיל מורה על חלופה דרשנית ,כאן מצביע על תחילת קובץ פרשני 16
שלם .קובץ זה נמצא גם במדרש הגניזה ,והועתק גם למדרש פנ”א (מהד׳ בובר עמ׳.)50-51
החכמים משתמשים כפרפראזה בלשון אחשורוש במגילה ‘מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו ליבו׳. 17
כאן בחר עורך אסתר רבה ב לשלב רצף של דרשות בסגנון קלאסי על כל אותם פסוקים שנדרשו כבר .מה שמסייע 18
להבחנה שהעורך עשה כאן שימוש בשני קבצים מקבילים ממקורות שונים היא הכפילות בדרשת ‘ותתחלחל
המלכה” (ד )4שנמצאת בסוף כל קובץ.
— — 168
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
הפיסקה הבאה במדרש הסיפורי ,המתארת את זעקת התינוקות המחוללת מפנה בשמיים,
משובצת באסתר רבה בהמשך (ט:ד) .שם משובצת הפסקה כהרחבה סיפורית המקדימה את הפסוק
“בלילה ההוא נדדה שנת המלך” (ו .)1שיבוצו של הקטע במקום זה יוצר רושם שהקטע משמש
מעין דרשה על הפסוק “בלילה ההוא נדדה שנת המלך ”.הקב”ה שומע את הבכיה (באמצע הלילה)
ומחליט לקרוע את האיגרות .בהמשך הוא מחליט שגם שנתו של המלך אחשורוש תנדוד באותו
הלילה .כאן אנו מוצאים שוב את כפילות ההתרחשויות — שנתו של אחשורוש נודדת במקביל
לנדידת שנתו של המלך האמיתי — הקב”ה .נקודת המפנה של העלילה במגילה ,בהתייחסות
אחשורוש למרדכי ,משקפת נקודת מפנה של הקב”ה בהתייחסותו לעם ישראל.
עיקר מרכיבי הסיפור ,כפי שמופיעים באסת”ר ,נמצאים באופן דומה גם במדרש אבא גוריון.
ההבדלים הקיימים בין נוסח המדרש באסת”ר לבין נוסחו בא”ג בדרך כלל מינוריים ,אבל
חשיבותם היא בכך שהם משקפים שיטות עריכה שונות .נצביע להלן על ההבדלים העיקריים
במסגרת שבה משובץ הסיפור ובתוכנו.
ההבדל הראשון נוגע למקום שיבוץ תחילת הקובץ .הפסקה הראשונה ,ניסיונו של המן
לשכנע את אחשורוש ואומות העולם ,אינה מובאת כדרשה בשמו של ריש לקיש ,כפי שבאסת”ר,
אלא כהמשך לדרשה על דברי המן “ועשרת אלפים ככר ”.יותר מזה ,באסתר רבה העניין מובא
צמוד לתחילת הפסוק ,מיד אחרי “אם על המלך טוב יכתב לאבדם” ,בעוד שבאבא גוריון הוא
מופיע כהמשך לדיאלוג בין המן ואחשורוש על אודות הסכום הראוי לשלם בשביל היהודים .יש
לציין שבאבא גוריון סדר טענותיו של המן הפוך לסדרן במקרא .לפי המקרא ,המן אומר “אם על
המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול” (ג .)9תחילה מבקש המן להשמיד את
היהודים ואחר כך הוא מציע את מחירם .אבל באבא גוריון מובא הדיאלוג על חשבון הכסף לפני
הדיאלוג שבו מנסה המן לשכנע את אחשורוש .חילופי הדברים עצמם מובאים בעברית ,ולא
כארמית כמו באסת”ר .הבדל נוסף בפיסקה זו הוא שהשגותיו של אחשורוש נגד דרישת המן
מורחבות בתיאור המלכים הראשונים שנפלו לפני ישראל ,הרחבה המופיעה באסת”ר רק בתוכן
האגרת.
א”ג אסת”ר
ייתכן שבהמשך המדרש הסיפורי ישנו תיאור כזה או אחר של בחירת העץ והתקנתו של ידי המן עבור מרדכי ,ואולי 19
המשך זה הוא המובא באסתר רבה בפרשה ט סעיף ב על הפסוק “ויעש העץ” (ה .)14אולם סביר יותר שאין אזכור
כזה ,שכן מוטיב חמתו של המן על התינוקות והחלטתו להרגם מחליף את המוטיב המקראי של כעסו של המן על
מרדכי והחלטתו לתלותו על העץ.
— — 169
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
בהמשך הפיסקה ,לאחר הסכמת חכמי האומות לשלוח אגרות השמדה ,מובאות באבא גוריון
שלוש דרשות על פסוקים ,11 ,10שאינן מצויות באסתר רבה ,ורק לאחריהן מובא המשך הסיפור
המתאר את תוכן האגרות.
נוסח פיסקה ג ,ניסיון השטן לשכנע את הקב”ה להשמיד את ישראל ,דומה בדרך כלל לזה
שבאסת”ר .מעניין לציין רק שהקטע שבו מסרבים האבות להושיע את ישראל אינו מופיע בא”ג,
אולי מפני שהעורך הסתייג ממוטיב זה.
פיסקה ד ,כינוס הילדים וזעקתם ,מגלה הבדל חשוב נוסף בין אסת”ר וא”ג .באסת”ר נמצאת
מערכה זאת בזיקה לפסוק “ויעש מרדכי ככל אשר ציוותה עליו אסתר ”.אבל באבא גוריון מופיעה
מערכה זאת צמודה לשלוש המערכות הראשונות ובהקשר זה היא נראית כחלק מתגובתו של
מרדכי לשמע הגזירה (כלומר בצמידות לפסוק ד .)1מיד לאחר מכן ,כהמשך לתפילת התינוקות,
מובאת בא”ג תפילה של כנסת ישראל להקב”ה .גם קטע זה ייחודי ואינו נמצא באסת”ר:
מה עשה קבץ כל תינוקות של בית רבן ,ועינה אותם מלחם וממים ,והלביש שקים עליהם ,והיו צועקים
בבכיה וביללה ,באותה שעה אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע כל זמן שאומות העולם עומדים
עלי ,אינם מבקשים ממני לא כסף ולא זהב ,אלא לכלותינו מן העולם ,שנאמר ואכרות קומת ארזיו
(ישעיה לז כד) ,עמד עלי נבוכדנצר מלך בבל ובקש לכלותי מן העולם ,שנאמר אכלני הממני נבוכדנצר
מלך בבל (נחמיה נא לד) ,אימתי הממני בשעה שהעמיד צלם בהיכל ,קיבץ עלי שבעים מלכים ודן
אותי לפניהם ,ואמר לי השתחוו לצלם ,א״ל חנניה מישאל ועזריה אין אנו משתחוים ,אמר להם מפני
מה ,אמרו לו מפני שגזירותיו של הקב״ה קשים מגזירותיך ,שאמר לנו לא יהיה לך אלהים אחרים על
פני (שמות כ ב) ,אמר להם ולמה מרדתם בו ,אמרו לו לכך באנו לידיך ,אמר להם אין אתם מתייראין
מכבשן האש שלי ,אמרו לו וכי אש שלך קשה מאשו של הקב״ה ,והלא שש אשות יש לו להקב״ה ,יש
אש אוכלת אש ,זה אשו של הקב״ה ,שהיא אוכלת אש של מלאכי השרת ,ויש אש שמתיירא מאשו
— — 170
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
של הקב״ה ,שבשעה שהפיל חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ירד גבריאל וצינן את האש ,ולא היה
לכבשן האש רשות להבעיר ,ויש אש שאוכלת ושותה ,זה אשו של אליהו ,שנאמר ואת המים אשר
בתעלה לחכה ויש אש שותה ואינה אוכלת ,זה אישו של חמה ,ויש אש אוכלת ואינו שותה זה אש שלנו,
ויש אש לא אוכלת ולא שותה ,זה אש של מלאכי השרת ,ולא עוד אלא שאש שלך אינה אלא לפי שעה,
אבל אשו של הקב״ה אדם נכוה בה לעולמי עולמים ,ולא עוד שאין מניחין נשמתו לצאת אלא מטרפת
בתוכו ,וכשאדם מרחיק ממנו ארבע מאות ושלשים פרסאות הוא נכוה בה ,ועוד ז׳ מדורים יש בגיהנם,
וכל מדור ומדור עומקו מאה ריבוא פרסאות ,והתחתון שבהם ארקא שמו ,והוא חציו אש וחציו ברד,
וכשדנים בו הרשע ,מוציאין אותו מאש לברד ומברד לאש ,ועוד מדה אחרת יש בו ,יש עקרב אחד שיש
בו תשע מאות ותשעים ותשע חליות ,ועל כל חוליא וחוליא יש לו תשע מאות וצ״ט חביות של דם ,וכל
חבית וחבית יש בו תשע מאות וצ״ט לוגין ,ואדם שכופר בהקב״ה ומשתחווה לצלם דנין אותו בכולם,
ואנו היאך נשתחוה לצלמא דדהבא ,ואילולי אותן צדיקים שקדשו את שמך ,כבר אבדנו מהעולם,
ועכשיו עמד עלינו המן הרשע ,וביקש לעקור את הגפן ,ולא גזר להניח מחצה או שליש או רביע ,אלא
את הגפן כולה ,שנאמר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן
קטע זה ,שבמוקדו תפילתם של חנניה מישאל ועזריה שהושלכו לכבשן האש ,נמצא בקטע גניזה
MS Oxford-Bodleian 2851 (e. 77),במסגרת מה שנראה כפתיחתא ,על הפסוק “בלילה ההוא
נדדה שנת המלך”:
בלילה ההוא נדדה שנת המלך וגו׳ זו היא שנאמרה ברוח הקדש על ידי דוד מלך ישראל הרכבת אנוש
לראשנו באנו וגו׳ כנגד מי אמרו לא אמרו אלא כנגד כנסת ישראל <?>רה כנסת ישראל לפני הקב”ה…
דומה שעורך א״ג צירף את הדרשה הקדומה ,הפתיחתא ,לקובץ הסיפורי ,תוך עיבודה.
הפיסקה הבאה במדרש הסיפורי ,פסקה ה ,כניסת המן לבית המדרש ,זעקת התינוקות וביטול הגזירה,
מובאת בא״ג בהמשך ,לאחר הדרשות על הקמת העץ (בדומה לאסתר רבה) .בסיומו של המדרש מובאת
דרשה על חשיבות תפילת ילדים ,וכן צרור פסוקים המהווים כעין סיום דרשני חגיגי לקטע כולו:
מיד הלך לבית המדרש ומצאו לו למרדכי יושב לאחר שעשה העץ הלך אצל מרדכי ומצאו שהיה
וראשי התינוקת מפולשין באפר ושקים יושב בבית המדרש והתינוקות יושבים לפניו
במתניהם… ושקים במתניהם…
באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקב”ה באותה שעה נטל הקב”ה אותן אגרות שגזר עליהם
ושיבר החותמות וקרע האיגרות שהיו חתומות בחותם של טיט וקרעם
וגידע קרן רשע והשיב מחשבתו הרעה בראשו והפיל על אחשורוש בהלה באותו לילה הה”ד
והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה אמר בלילה ההוא וגו׳
ר׳ חלבו אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם
של תינוקת של בית רבן ואף מחשבתו של המן
הרשע לא ביטלה אלא בשבילם שנאמר מפי
עוללים ויונקים יסדת עוז… וששו עליונים ושמחו
תחתונים והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם
שנאמר יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם
דרשת ר׳ חלבו נמצאת גם היא בקטע הגניזה שהוזכר לעיל:
— — 171
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
וקרע את האיגרות והרים והרים קרן של ישראל והפר ע<?> והשיב עצתו ומחשבתו .א ר חלבו מיום שחרב
בית המקדש אין העולם מתקיים אלא בשביל תינוקת של בית רבן ואף מחשבתו של המן לא בטלה אלא
בשבילם שנ מפי עוללים ויונקים ואומר סורו ממני כל כל פעלי און כי שמע י׳י קול בכיי באותה השעה ששו
העליונים התחתונים והעליונים וחזרו והודו לו למי שאמר והיה העולם שנ׳ יודוך יי כל מלכי ארץ
לסיכום :עורכי אסת״ר וא״ג עשו שימוש ,כל אחד בדרכו ,בקובץ אגדי-סיפורי על חלק מעלילת
המגילה .עורך אסת״ר הסתפק בקיטוע הקובץ ובהצמדת הפסקאות למקומן ,כדרשות לפסוקים.
עורך א״ג ,לעומת זאת ,הפגין רמה גבוהה יותר של התערבות עריכתית בטקסט ,ושילב במהלך הרצף
של הקובץ דרשות נוספות ,שמקורן באותו מדרש קדום שנשתמר בקטע הגניזה באוקספורד .77e
המדרש הסיפורי הגיע לידינו בווריאציה מעט שונה ובאופן חלקי גם בקובץ הראשון של קבצי “פנים
אחרים לאסתר” שפרסם בובר (עמ׳ )48-46מכ”י אוקספורד 20.155באופן מלא יותר תועד המדרש
ב׳ספר הזכרונות׳ לר׳ אלעזר בן אשר הלוי (מהד׳ יסיף ,פרקים ,13-12עמ׳ .)278-277 חיבור זה אקלקטי
ומבוסס על מקורות רבים .בין השאר כולל ר׳ אלעזר הלוי מספר קטעים על מגילת אסתר .חלק מהקטעים
מקורם בהעתקת ירחמאל של ספר יוסיפון ,וחלקם נראים כשאובים ממקור אחר 21.קשה לדעת אם ר׳
אלעזר הלוי (מאה ה 14-באשכנז) העתיק את הקטעים מירחמאל (מאה ה 11-איטליה) או ממקור(ות)
אחר(ים) 22.מעניין שהקטעים המדרשיים המובאים בספר הזכרונות נמצאים בצורה עצמאית ,לא כחלק
מספר הזכרונות ,בכ”י נוסף (קיימברידג׳ ,2661עמ׳ .)40-34 שם הקטעים משובצים בין פרודיות לפורים.
הקטע כולל את היחידות שיסיף כינה אותן 13-12בספר הזכרונות .הקטע הוא העתק מדויק (במגבלות
של שינויי נוסחאות) של ספר הזכרונות .ייתכן שהמלקט של כ”י 2661העתיק מספר הזכרונות וייתכן
שהוא עצמו ,או אביו ,היה המקור של ספר הזכרונות .בכל אופן ,הוא מהווה עד נוסח לספר הזכרונות.
באופן כללי ,מבנה המדרש כאן דומה לזה שבאסת”ר ובא”ג (יותר לא”ג) ,אך ישנם הבדלים רבים בתוכנו.
ההבדל העיקרי הוא שהמדרש כאן פותח בתיאור “אגרת המן” ,ולא בהתדיינות בין המן
לאחשורוש שקדמה לה .ואולם ,האגרת עצמה כוללת חילופי דברים בין המן לבין אוה”ע ,המקבילים
לחילופי הדברים שתוארו במדרש שבאסת”ר ובא”ג .לאחר האגרת מובאת כותרת“ ,פתשגן הכתב”,
ולאחריה המשך המדרש הסיפורי (פיסקאות ב–ד).
להלן המדרש הסיפורי לפי כ”י קיימברידג׳ ,2661מחולק לפיסקאות:
פיסקה א — “אגרת המן הראשונה” :אגרת זו מקבילה במידה מסוימת לפניית המן לאחשורוש במדרש
ראה :עלי יסיף ,ספר הזכרונות :הוא דברי הימים לירחמאל ,ח ,14–11/מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא ,הערות 21
בין הטקסטים השונים בסה”ז אחראי בעיקר אלעזר הלוי .הוא מצא לפניו את נוסח היוסיפון בהעתקת ירחמאל,
והוא אשר צירף אליהם את קטעי המדרש .ואכן ,קטעים אלה (בין עמ׳ 271ל )279 -תחומים בין שתי הערות שלו,
המתכוונות להפריד בין ההעתקה מן היוסיפון ,לבין הקטעים המוכרים פחות ,שהעתיקם ממדרשים קטנים שלפניו”
(דוא”ל מחודש פברואר .)2006
— — 172
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
אסת”ר ובא”ג .האגרת כוללת תיאור אנטישמי טיפוסי של היהודים כ”נשר גדול שכנפיו פרושות על
העולם כלו” ,ויש “להכין פחים לנשר… ולעקור זכרה מן העולם ”.בהמשך ישנו עיבוד לדרשה קדומה,
שבה מוסבר יתרון העצה הנוכחית ,להשמיד את כל היהודים ,על העצות הקודמות בהיסטוריה
(פרעה ,עשו ,עמלק ,נבוכדנצר וסנחריב) 23.ההסכמה להשמדת היהודים מנומקת בחשש שהם ינהגו
בכפיות טובה כמו אבותיהם לפניהם .הדוגמאות ההיסטוריות המובאות לכך דומות ברוחן ,גם אם
לא בתוכנן המדויק ,לאלה הכלולות בדברי המן לפי מדרש א”ג .לאחר מכן מובאת אגרת תשובה
של אומות העולם ,שבה הם מסתייגים מהיוזמה מתוך חשש המבוסס על התקדימים ההיסטוריים.
הדוגמאות כאן דומות לאלה המובאות במדרש א”ג כעמדת חכמי אוה”ע שנקראו להתייעצות עם
המן .לבסוף מובאת אגרת תשובתו של המן ,שבה הוא משכנע את אוה”ע בכך ש”אלוהיהם חלש
והזקין” ,כפי שמלמד החורבן .מוטיב זה מובא כלשונו גם במדרש אסת”ר (ולא בא”ג)24:
2661 אסת”ר
חזר המן וכתב להם אלהיהם שאתם מתיראין מיד אמר לון המן ,אלוה שטבע פרעה בים ועשה
ממנו לא היה עושה מלחמותם ולא היה נוקם לישראל נסים וגבורות ששמעתם
נקמתם אלא בילדותו.
אבל עכשו כבר חלש והזקין ואין בו כח לנקום כבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום ,שכבר עלה
ואם יש בו כח למה לא הצילם מיד נבוכדנצר נבוכדנצר והחריב ביתו ,ושרף את היכלו ,והגלה
שחרב ביתו ושרף היכלו והרג בחוריו .ולא היה את ישראל ופזרן בין האומות ,והיכן כחו וגבורתו
בו כח לפניו .ואי זה כחו ואי זה גבורתו שנשאר שכבר הזקין ,שנא׳ ויאמרו לא יראה יה ולא יבין
שנשאר בחרבו אל .הגלם לארצו והרי הן הם אלהי יעקב,
מסורים עכשיו בידינו .וכבר בקשנו מהם לישא
מהם ולהשיא להם ולא היו רוצים והיו מבזין
אותנו ודנין אותנו כשקצים ורמשים ועוד אם
זבוב נופל בכוסו של אחד מהם זורקה וחובטה
בקרקע 25אבל אם אנו נוגעים בו זורקין אותו.
ואם אנו מבקשים ממנו דבר אחד מהם וחזרנו
בכל פעם להדביקם בנו ואינם רוצים .אלא
מבזים אותנו ואת מלכותינו
לכך הסכימה דעתנו ודעת המלך והשרים וה׳
והחשדרפנים והסגנים לאבדם מן העולם מנער
ועד זקן טף ונשים ביום אחד שנאמ׳ אמרו לכו
ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.
ויהי כששמעו האומות כך הסכימו כלם בעצה כיון שאמר להם כן כענין הזה ,מיד קבלו דבריו
אחת על ישראל שנאמ׳ הנה המלכים נועדו והסכימה דעתם לכלות את ישראל
נועצו יחדו.
25פיסקאות ב ,ג בגרסת ספר הזכרונות (וכ”י קיימברידג׳) ,דומות למדי לגרסת א”ג ,וההבדלים
ביניהן בדרך כלל מינוריים .ישנה תוספת אחת מעניינת בגרסת ספר הזכרונות .לפני שמרדכי ריכז
ראו :ויק”ר כז:יא (מרגליות ,עמ׳ תרמד); פדר”כ ט:יא (מנדלבוים ,עמ׳ ;)158 אסת”ר ז:כג. 23
בא”ג הנוסח הוא“ :א”ל המן אלהיהם שעשה להם כל הנסים עזבם והסתיר פניו מהם ואינו מסתכל בהם… ».דומה 24
— — 173
----------------------------------------------------------------------------ןומצע ןונרא ----------------------------------------------------------------------------
תפילה זו לקוחה ממדרש פרקי דר״א פ׳ מט .מעניין שניסוחה הייחודי של התפילה דומה להפליא
לתפילת משה לאחר חטא העגל כפי שמנוסחת בפדר״א פרק מד — ‹אמ׳ משה לפני הב״ה רבון כל
העולמים לא כך נשבעת לנו להרבות זרעכם ,כככבי השמים…׳.
פיסקה ד פחות או יותר דומה במהלכה למדרשים אסת”ר וא”ג ,אך בכל זאת יש בה מספר
גרסאות ייחודיות .להלן טבלה משווה לחלק מהפיסקה:
א”ג כ”י קמברידג׳ =( 2661ספר אסת”ר
הזכרונות)
מיד הלך לבית המדרש ומצאו לו באותה שעה הלך המן ומצאו לאחר שעשה העץ ,הלך אצל
למרדכי יושב ,וראשי התינוקת למרדכי שהיה יושב בראש מרדכי ומצאו שהיה יושב בבית
מפולשין באפר ושקים במתניהם התינוקות והם יושבין על האפר המדרש והתינוקות יושבים לפניו
וסופדים ובוכים, ושקים במתניהם וסופדין ובוכין ושקים במתניהם ועוסקים בתורה
והיו צועקים ובוכים.
וציוה ומנה אותם ומצאם כ”ב אלף, ומנה אותם ומצא שם כ”ב
ונתן קולרין בצואריהן ושלשלות ופקדם בשלשלאות של ברזל אלף תינוקות .השליך עליהם
ברגליהן ,והפקיד עליהם שומרים, והפקיד עליהם שומרים ואמר הוא שלשלאות של ברזל והפקיד
ואמר הללו אני שוחט תחלה, יהו נשחטין תחלה ואחר כך אני עליהם שומרים ואמר :למחר
ואחר כך אני תולה את מרדכי, תולה מרדכי היהודי אהרוג אלו התינוקות תחלה ואחר
ואמותן היו מביאות להם לחם כך אתלה מרדכי.
ומים ,ואומרות להם בנינו ,אכלו והיו אמותם מביאין להם לחם ומים והיו אמותיהן מביאות להם לחם
ושתו קודם שתמותו ,ומניחים והיו אומרי’ להם אכלו ושתו בנינו ומים ואומרות להם :בנינו ,אכלו
ידיהם על ספריהם ,ונשבעים בחיי קודם שתמותו והם נשבעין בחיי ושתו קודם שתמותו למחר ,ואל
מרדכי רבינו ,לא נאכל ולא נשתה, מרדכי ומניחים ידיהם על ספריהם תמותו ברעב .מיד היו מניחין
אלא בתעניתינו נמות עייפים, ואומרים אי אנו אוכלין כלום אלא ידיהם על ספריהם ונשבעים בחיי
בתעניתנו נמות . מרדכי :רבינו ,לא נאכל ולא נשתה
אלא מתוך תעניתנו נמות.
והיה כל אחד גולל ספרו ונותנו וכל אחד ואחד גולל את ספרו
לרבו ,ואומרים סבורים היינו ומניחו כנגד לבו
שבזכות התורה נאריך ימים ,שנאמר
כי היא חייך ואורך ימיך ,ועכשיו
שלא זכינו טול ספרך מידינו ,מיד
צעקו כולם צעקה גדולה ומרה,
ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ, געו ֻּכלָ ם בבכיה ,עד שעלתה
ובניהם כעגלים מבפנים, שועתם למרום .ושמע הב”ה קול
עד שעלתה צעקתם וצעקת כיון שעברו ארבע שעו[ת] בלילה בכייתם כשתי שעות בלילה.
אבות העולם למרום ,בסוף ג’ באותה שעה נתגלגלו רחמיו של
שעות בלילה נשמעה בכייתם מיד נשמעה בכיתם למרום הב”ה ועמד מכסא דין וישב בכסא
לפני הקב”ה, ותפלתם של אבות אמר הב”ה קול רחמים ואמר :מה קול גדול הזה
— — 174
-----------------------------------רתסא תליגמל ירופיס שרדמ לש ותולשלתשהל ”:ןטשה אוה ןמה אוה“ -----------------------------------
אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה גדיים וטלאים אני שומע ואמרו שאני שומע כגדיים וטלאים?
רבש”ע קול גדיים וכבשים אנו מלאכי השרת לפני הב”ה רבונו של עמד משה רבינו לפני המקום
שומעין ,באותה שעה עמד משה עולם אבי יתומים ודיין אלמנות ואמר :רבונו של עולם ,לא גדיים
רבינו בבכיה לפני הקב”ה ואמר, לא גדיים ולא טלאים הן אלא קטני וטלאים הם ,אלא קטני עמך שהם
רבש”ע גלוי וידוע לפניך שלא עמך בית ישראל שיושבין בתענית שרויים בתענית היום ,שלשה ימים
קול גדיים וכבשים הם ,אלא היום שלשה ימים ושלשה לילות ושלשה לילות ,ולמחר רוצה האויב
קול קטני עמך ישראל ששרויין אסורים בחבלים ובשלשלאות של לשוחטם כגדיים וטלאים.
בתענית היום ג’ ימים ,ואסורין ברזל ומחר יהו’ שוחטין כגדיים באותה שעה נטל הב”ה אותן
בקולרין ובשלשלת של ברזל, וכטלאים אגרות שגזר עליהם שהיו חתומות
ולמחר עומדין בשחיטה כגדיים ולב אויב שמח בחותם של טיט וקרעם,
וכבשים ,ולב אויב שמח עליהם, מיד נתגלגלו רחמיו של הב”ה
באותה שעה נתגלגלו רחמים של עליהם ושבר את החותמות וקרע והפיל על אחשורוש בהלה באותה
הקב”ה ,ושיבר החותמות וקרע את השטרות הלילה ,הה”ד ַ ּב ַּליְ לָ ה ַההוּא נָ ְד ָדה
האיגרות, והפר עצתו של המן ומחשבנ[!]תיו ׁ ְשנַ ת ַה ֶּמלֶ ְך.
וגידע קרן רשע ,והשיב מחשבתו והצמיח ישועה של ישראל ומרדכי
הרעה בראשו ,והרים קרן ישראל לקיים מה שנאמ’ וקרני רשעים
והצמיח להם ישועה. אגדע תרוממנה קרנות צדיק
אמר ר’ חלבו...
בניגוד לספר הזכרונות ,באסת”ר ובא”ג מצוין שהאירוע מתרחש ב”בית המדרש ”.בא”ג .1
ובספר הזכרונות פעילות הילדים מצטמצמת ב”סופדים ובוכים” ,ואילו באסת”ר אף מצוין
שהם “עוסקים בתורה וצועקים ובוכים ”.יש לציין שהרעיון שיש ספרים לפניהם מצוי בכל
המקורות.
לאחר שהתינוקות נשבעים בהנחת ידיים על ספריהם למות מתוך תענית ,מובא בא”ג“ :והיה .2
כל אחד גולל ספרו ונותנו לרבו ,ואומרים סבורים היינו שבזכות התורה נאריך ימים ,שנאמר
כי היא חייך ואורך ימיך ,ועכשיו שלא זכינו טול ספרך מידינו ,מיד צעקו כולם צעקה גדולה
ומרה ,ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ ,ובניהם כעגלים מבפנים ”.תיאור מסירת הספרים נראה
בוטה ביותר ,ומוצג כהתרסה .בספר הזכרונות הסצנה מרוככת יותר“ :וכל אחד ואחד גולל את
ספרו ומניחו כנגד לבו”.
העיתוי שבו הקב”ה שומע את קול הבכייה באסת”ר הוא“ :כשתי שעות בלילה” ,בא”ג הוא .3
“בסוף ג׳ שעות” ,ובספר הזכרונות הוא “כיון שעברו ארבע שעו[ת] בלילה”.
גרסת ספר הזיכרונות מיוחדת בעיקר באופן סיומה של האגדה .בדומה לא”ג ,לאחר החלטת .4
הקב”ה לקרוע את האגרות ישנה סיומת חגיגית קצרה ,ואף מקושרת במפורש לפסוק
מתהלים עה:יא — “והפר עצתו של המן ומחשבותיו והצמיח ישועה של ישראל ומרדכי לקיים
מה שנאמ׳ וקרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ”.ואולם ,לא מובא כל ההמשך בא”ג,
דרשת ר׳ חלבו על חשיבות תפילת התינוקות .לאחר מכן מובא המשך ייחודי ,הנראה כחלופה
אגדית לתיאור הוויכוח השמימי שהובא קודם לכן:
כתי׳ בלילה ההוא נדדה שנת המלך וגומ׳ קרא הב”ה לאבות הראשוני[ם] ואמר להם בניכם נתחייבו
כלייה אמרו לפניו רבונו של עולם מפני מה אמ׳ להם מפני שלא קדשו שמי בימי נבוכד נצר ועשאוני
— — 175
כמו שאין בי כח להציל אמרו לפניו הטוב בעיניך תעשה מהם כיון שראה הב”ה שגברה מדת הדין עמד
מכסא הדין לכסא הרחמים אמרה פמליא של מעלה לפני הב”ה הלא כל העולם כלו לא בראת אלא
בשביל תורה שנתת לישראל והכל עומד בשביל זכותן של ישראל שנאמ׳ אם לא בריתי יומם ולילה
וגומ׳ ואם אתה מאבד אומה זו אנו מה יהא עלינו אמ׳ להם הב”ה לא יפה עשו לפני אמרו לפניו רבונו
של עולם גלוי וידוע לפניך שמיראה עשו זאת מיד נתמלא הב”ה רחמים על ישראל
לפי התיאור כאן ,הקב״ה עצמו ולא אליהו ,הוא המנסה לפעול עבור ביטול גזרת הכליה .פמליה של
מעלה היא זו שמעלה את הטיעון שכל העולם נברא עבור עם ישראל ,על פי הפסוק בירמיהו לג:כה.
טיעון זה מופיע באסת״ר ובא״ג בפיהם של אומה״ע בוויכוחן עם המן:
ענו כלם בבת אחת :מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן ,להכשילך בדבר הזה? אם אתה מאבד ישראל
מן העולם אין העולם מתקיים אלא בזכות התורה שנתנה לישראל שנ׳ אם לא בריתי יומם ולילה חקות
שמים
בהמשך התיאור בספר הזכרונות מובאות דרשות נוספות ,אבל דומה שאלה כבר לא חלק מהאגדה
הנדונה כאן.
ו .סיכום
במאמר זה חשפנו את אחד המדרשים הסיפוריים העוסק בחלק המרכזי של עלילת המגילה.
המדרש הסיפורי הנדון מתרכז בגרעין העלילה ,ומציג התרחשות אינטנסיבית במיוחד בין שלושת
קודקודי העלילה מרדכי-המן-אחשורוש .המדרש מכיל שני תיאורים אלטרנטיביים לאותה
התרחשות :התיאור הראשון ארצי — ויכוח בין המן לאחשורוש וכתיבת אגרות ההשמדה ,והתיאור
השני שמימי — השטן מחליף את המן; המלך האמיתי את אחשורוש; ומגילת הטיט את האגרות.
הכפילות בתיאור אינה מקרית אלא היא העומדת ביסוד תפישתם של חז”ל את המגילה .מדרש זה
שימש ,בין השאר ,את עורכו המאוחר של מדרש אסתר רבה ב ,את עורך מדרש אבא גוריון ואת
עורך המדרש המכונה ‘פנים אחרות׳ נוסח א וכן את עורך החיבור שהובא בספר הזיכרונות .בכל
אחד מהחיבורים באה לידי ביטוי תפיסת עריכה ייחודית בשיבוץ ובעיבוד מדרש זה.