‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬

‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ HCl .‬הינה חומצה חזקה ולכן תגובת הפירוק שלה במים היא סטוכיומטרית‪:‬‬
‫)‪HCl  H+(aq) + Cl-(aq‬‬

‫‪n(HCl) = C V = 0.05mol/lit * 0.1 lit = 5x10-3 mol‬‬

‫‪n(H+) = n(HCl) = 5x10-3 mol‬‬
‫‪[H+] = n(H+) / Vtotal = 5x10-3 mol /0.2 lit = 0.025M‬‬
‫‪pH = -log [H+] = -log (0.025) = 1.6‬‬

‫ב‪ .‬מדובר בתגובת סתירה בין חומצה חזקה ובסיס חזק ‪:‬‬

‫)‪NaOH + HClO4  NaClO4 (s) + H2O(l‬‬

‫מכיוון שה‪ pH-‬הסופי הוא בסיסי‪ ,‬דרוש לנו מספיק ‪ NaOH‬ע"מ לסתור את כל החומצה‬
‫ועוד עודף ע"מ להגיע ל‪.pH = 9.7 -‬‬

‫נחשב תחילה את כמות הבסיס הדרושה ע"מ לסתור את כל החומצה‪:‬‬

‫‪n(HClO4) = CV = 1.6 mol/lit * 0.3 lit = 0.48 mol‬‬

‫ולפי היחסים הסטכיומטריים‪:‬‬
‫‪n(NaOH) = n(HClO4) = 0.48 mol‬‬
‫‪m(NaOH) = n * M.W = 0.48 mol * 40 gr/mol = 19.2 gr‬‬

‫בשלב הבא נחשב את כמות הבסיס הדרושה ע"מ להגיע ל‪>= pH = 9.7 .pH = 9.7 -‬‬
‫‪ pH‬בסיסי‬

‫‪pOH = 14 - pH = 14 - 9.7 = 4.3‬‬

‫‪pOH = -log [OH-] = 4.3‬‬
‫‪[OH-] = 5.01 x 10-5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪n(OH-) = n(NaOH)= C V = 5.01 x 10-5mol/lit * 0.3 lit = 1.5 x 10-5 mol‬‬

‫‪m(NaOH) = n * M.W = 1.5 x 10-5 mol * 40 gr/mol = 0.0006 gr‬‬

‫‪mtot(NaOH) = 19.2 gr +0.0006 gr = 19.2006 gr‬‬

‫‪1‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫ג‪ .‬חומצה חלשה מתפרקת בתגובת שיווי משקל‪:‬‬

‫‪HA‬‬ ‫‪H+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A-‬‬

‫‪0.1 M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ריכוז התחלתי‪:‬‬
‫‪0.1 - x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ריכוז בש"מ‪:‬‬

‫‪pH = -log [H+] = 3.5‬‬

‫‪[H+] = 3.16 x 10-4 = x‬‬
‫] ‪[ A  ][ H ‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪(3.16  10 4 ) 2‬‬
‫‪Ka ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.0  10 6‬‬
‫]‪[ HA‬‬ ‫‪0.1  x 0.1  3.16  10 4‬‬

‫המלח הוא אלקטרוליט חזק ולכן מתפרק סטוכיומטרית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הוספנו תוצר ‪ A-‬ולכן לפי עיקרון לה שטליה (או לפי חישוב ‪ )Q‬התגובה תזוז שמאלה‪:‬‬

‫‪HA‬‬ ‫‪H+‬‬ ‫‪A-‬‬

‫‪0.1-X  0.1M*0.1litter‬‬ ‫‪3.16*10-4M*0.1litter‬‬ ‫‪3.16*10-4*0.1litter‬‬ ‫‪ n‬התחלתי (‪)mole‬‬

‫‪+0.02mole  0.02mole‬‬
‫‪=0.01mole‬‬ ‫‪=3.16*10-5‬‬
‫הכמות‬ ‫את‬ ‫להזניח‬ ‫ניתן‬
‫‪-‬‬
‫ההתחלתית של ‪A‬‬

‫‪0.01+x‬‬ ‫‪3.16*10-5-x‬‬ ‫‪0.02-x‬‬ ‫‪ n‬בשו"מ (‪)mole‬‬

‫‪(0.01  x)mole‬‬ ‫‪(3.16  10 5  x)mole‬‬ ‫‪(0.02  x)mole‬‬ ‫ריכוז בשו"מ [‪– ]M‬‬
‫נפח התמיסה‬
‫‪0.1litter‬‬ ‫‪0.1litter‬‬ ‫‪0.1litter‬‬ ‫‪0.1L‬‬

‫) ‪(0.02  x ) (3.16  105  x‬‬ ‫(מכיוון שהשינוי בכמות המולים (‪)x‬‬

‫‪‬‬
‫‪Ka ‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪ 1  106‬‬ ‫קטן מאוד ניתן להזניח את ‪ x‬כאשר‬
‫) ‪(0.01  x‬‬
‫"צמוד" לערכים הגדולים ממנו‬
‫‪0.1‬‬
‫‪ x  0.01 , 0.02‬‬ ‫בלפחות שני סדרי גודל‪ .‬לאחר‬
‫החישוב חשוב לבדוק שהערך של ‪x‬‬
‫‪x  3.155  105‬‬ ‫שהתקבל אכן קטן בשני סדרי גודל‬
‫‪(3.16  105  3.155  105 )nole‬‬ ‫לפחות כמשוער)‬
‫‪[H  ] ‬‬ ‫‪ 5  107‬‬
‫‪0.1litter‬‬

‫‪pH   log[ H  ]  6.3‬‬

‫‪2‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫למולקולה שני מבנים רזונטיבים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫)‪(0‬‬
‫)‪(-1‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬
‫)‪(+1‬‬ ‫)‪(+1‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪N‬‬ ‫)‪H (0‬‬
‫)‪(0‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬
‫)‪(-1‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫)‪(0‬‬
‫)‪(0‬‬

‫ישנם שני אטומים מרכזיים ‪ :‬חמצן וחנקן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫סביב החנקן‪ -‬המבנה הגיאומטרי הינו משולש מישורי‪.‬‬
‫סביב החמצן – המבנה הגאומטרי הינו זוויתי (ארבע קבוצות האלקטרונים מסודרות‬
‫בטטראהדר)‪.‬‬
‫המולקולה מיוצגת על ידי שני מבני לואיס רזונטיביים‪ .‬הקשר הארוך מייצג קשר חנקן‪-‬חמצן‬ ‫ג‪.‬‬
‫בודד ושני הקשרים הקצרים יותר מייצגים מצב שהוא בין קשר בודד לכפול‪.‬‬
‫יחס ההגבה על פי המקדמים הסטויכיומטרים בין ‪ HNO3:NaOH‬הוא ‪ , 1:1‬נחשב את‬ ‫ד‪.‬‬
‫מספר המולים של ‪: NaOH‬‬
‫‪n( NaOH )  C V  0.3M  0.025lit  7.5 103 mol‬‬
‫על מנת לסתור את כל הבסיס נצטרך את אותו מספר המולים של החומצה‪ ,‬ומכאן נמצא את‬
‫ריכוז החומצה הדרוש‪:‬‬
‫‪n( HNO3 )  7.5 103 mol  C  0.021lit‬‬
‫‪C ( HNO3 )  0.357 M‬‬
‫)‪CH3COO – (aq) + H3O+(aq‬‬ ‫)‪CH3COOH(aq) + H2O(l‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫על מנת לחשב את אחוז הפירוק עלינו לחשב את כמות המולים של אניון החומצה שהוא תוצר‬
‫הפירוק שלה‪ .‬מכיוון שזו חומצה חלשה מדובר בתגובת ש"מ‪( :‬לא רושמים ריכוז עבור המים‬
‫כי הם הממס והשינוי בריכוזם זניח בתגובה)‬
‫‪CH3COOH‬‬ ‫‪CH3COO-‬‬ ‫‪H3O+‬‬
‫‪0.1M‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫בהתחלה‬
‫‪-X‬‬ ‫‪+X‬‬ ‫‪+X‬‬ ‫השינוי‬
‫‪0.1-X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫בש"מ‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫] ‪[CH 3COO ][ H 3O‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪Kc ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.8*105‬‬
‫] ‪[CH 3COOH‬‬ ‫) ‪(0.1  X‬‬
‫‪X  1.33*103‬‬
‫מצאנו את כמות האניון שהתקבל ואת כמות החומצה שהתפרקה וכעת נחשב את אחוז‬
‫הפירוק‪:‬‬
‫‪1.33 103 M‬‬
‫‪%diss(CH 3COOH ) ‬‬ ‫‪100  1.33%‬‬
‫‪0.1M‬‬
‫‪HNO3 + H2O → NO3- + H3O+‬‬ ‫תגובת הפירוק של חומצה חנקתית‪-‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫חומצה חנקתית הינה חומצה חזקה ועל כן מתפרקת במלואה ליונים‪ .‬כלומר ניתן לומר‬
‫שאחוז הפירוק שלה הוא ‪. 122%‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬קווינולין הוא בסיסי‪ ,‬מכיוון שיש לו חנקן עם זוג אלקטרונים פנוי לקישור פרוטון (אך לעומת‬
‫זאת אין לו פרוטון חומצי – מימן על גבי חמצן או חנקן)‪ .‬החומצה המצומדת‪:‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪C9H7N + H2O‬‬ ‫‪C9H7NH+ + OH-‬‬

‫ב‪.‬‬
‫‪C9H7N‬‬ ‫‪H2O‬‬ ‫‪C9H7NH+‬‬ ‫‪OH-‬‬
‫בהתחלה‬ ‫‪0.01M‬‬
‫בש"מ‬ ‫‪0.01M-x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪pK b  9.12‬‬
‫‪K b  10 pKb  7.58 1010‬‬
‫] ‪[C9 H 7 NH  ][OH ‬‬ ‫‪X2‬‬
‫‪Kb ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 7.58 1010‬‬
‫] ‪[C9 H 7 N‬‬ ‫‪0.01  X‬‬
‫‪X2‬‬
‫‪X  0.01 ‬‬ ‫‪ 7.58 1010‬‬
‫‪0.01‬‬
‫] ‪ X  2.75 106 M  [OH ‬‬
‫‪pOH   log[OH  ]  5.56‬‬
‫‪pH  14  pOH  8.44‬‬
‫ג‪ .‬תגובת החומצה‪:‬‬
‫‪C9H7NH+ + H2O‬‬ ‫‪C9H7N + H3O+‬‬
‫נמצא את קבוע ש"מ עבור החומצה‪:‬‬
‫‪KW‬‬ ‫‪1014‬‬
‫‪Ka ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.31105‬‬
‫‪Kb 7.58 1010‬‬
‫‪C9H7NH+‬‬ ‫‪H2O‬‬ ‫‪C9H7N‬‬ ‫‪H3O+‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.05-x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪4‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫] ‪[C9 H 7 N ][ H 3O ‬‬ ‫‪x2‬‬

‫‪Ka ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1.31105‬‬
‫] ‪[C9 H 7 NH‬‬ ‫‪0.05  x‬‬

‫מזניחים את ‪ X‬במכנה ומקבלים‪:‬‬

‫] ‪x  8.09 104 M  [ H 3O ‬‬
‫‪pH   log[ H 3O  ]  3.09‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬לפני הוספת הבסיס‪ ,‬ריכוז ‪ H+‬בתמיסה מקורו אך ורק מהחומצה ‪ .HCl‬חומצה זו הינה‬
‫חומצה חזקה המתפרקת במלואה בתהליך הבא‪:‬‬
‫)‪HCl(aq) + H2O(l)  H3O+(aq) + Cl-(aq‬‬
‫נחשב באופן סטוכיומטרי את ריכוז יוני )‪ H3O+(aq‬בתמיסה‪:‬‬
‫)‪HCl(aq‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪H3O+(aq‬‬ ‫)‪Cl-(aq‬‬
‫‪V = 0.025L‬‬
‫‪C = 0.1M‬‬
‫‪n = 2.5x10-3mol‬‬ ‫‪n = 2.5x10-3mol‬‬
‫‪V = 0.025L‬‬
‫‪C = 0.1M‬‬

‫‪pH = -log[H3O+] = -log[0.1] = 1‬‬

‫ב‪ .‬כאשר מוסיפים לחומצה חזקה בסיס חזק מתרחשת תגובת סתירה בין יוני )‪ H3O+(aq‬ליוני‬
‫)‪.OH-(aq‬‬
‫)‪NaOH(aq)  Na+(aq) + OH-(aq‬‬
‫)‪HCl(aq) + H2O(l)  H3O+(aq) + Cl-(aq‬‬
‫)‪H3O+(aq) + OH-(aq)  2H2O(l‬‬ ‫תגובת סתירה‪:‬‬
‫נחשב את מספר מולי )‪ OH-(aq‬שהוספו‪:‬‬
‫‪n(OH  )  n( NaOH )  C V  0.1M  0.024lit  2.4 103 mol‬‬

‫‪5‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫כעת נחשב בעקבות תגובת הסתירה כמה מול יוני )‪ H3O+(aq‬נותרו לנו בתמיסה‪:‬‬
‫‪H3O+‬‬ ‫‪OH-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2H2O‬‬
‫מולים בהתחלה‬ ‫‪2.5x10-3mol‬‬ ‫‪2.4x10-3mol‬‬
‫השינוי (עפ"י מקדמים‬ ‫‪-2.4x10-3mol‬‬ ‫‪-2.4x10-3mol‬‬
‫סטוכיומטרים)‬
‫מולים בסוף‬ ‫‪0.1x10-3mol‬‬ ‫‪-‬‬
‫נפח התמיסה הכולל‬ ‫‪0.049lit‬‬
‫ריכוז בסוף‬ ‫‪2.04x10-3M‬‬

‫‪pH = -log[H3O+] = -log[2.04x10-3] =2.69‬‬

‫ג‪ .‬מאחר ומספר מולי הבסיס בשלב זה שווה למספר מולי החומצה (אותו נפח ואותו ריכוז)‬
‫מתרחשת סתירה מלאה ולכן ריכוז יוני ‪ H3O+‬בתמיסה נובע רק מההתפרקות העצמית של‬
‫‪( .pH = 7‬הפירוק של המים מתרחש גם בתמיסה שבסעיף‬ ‫=>‬ ‫המים‪ ,‬והוא ‪12-7 M‬‬
‫הקודם‪ ,‬אבל ריכוז היונים כתוצאה ממנו הוא זניח יחסית לריכוז היונים שמקורם מהחומצה‬
‫‪ ,HCl‬ולכן לא התחשבנו בו קודם‪).‬‬
‫ד‪ .‬נחשב את מספר מולי )‪ OH-(aq‬שהוספו‪:‬‬
‫‪n(OH  )  n( NaOH )  C V  0.1M  0.026lit  2.6 103 mol‬‬
‫כעת נחשב בעקבות תגובת הסתירה כמה מול יוני )‪ H3O+(aq‬נותרו לנו בתמיסה‪:‬‬
‫‪H3O+‬‬ ‫‪OH-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2H2O‬‬
‫מולים בהתחלה‬ ‫‪2.5x10-3mol‬‬ ‫‪2.6x10-3mol‬‬
‫השינוי (עפ"י מקדמים‬ ‫‪-2.5x10-3mol‬‬ ‫‪-2.5x10-3mol‬‬
‫סטוכיומטרים)‬
‫מולים בסוף‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.1x10-3mol‬‬
‫נפח התמיסה הכולל‬ ‫‪0.051liter‬‬
‫ריכוז בסוף‬ ‫‪1.96x10-3M‬‬

‫‪pOH = -log[OH-] = -log[1.96x10-3] = 2.71‬‬

‫‪pH = 14- pOH = 14 – 2.71 = 11.29‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫‪NH3  H 2O‬‬ ‫‪NH 4  OH ‬‬ ‫א‪ .‬התגובה המתרחשת‪:‬‬
‫מכיוון שבש"מ ‪ pH = 11.13‬ניתן למצוא את ריכוז יוני ה‪ OH--‬בתמיסה לפי‪:‬‬
‫‪pOH  14  pH  14  11.13  2.87‬‬
‫‪pOH   log[OH  ]  2.87  [OH  ]  1.35  103 M‬‬
‫מכיוון שהיחס הסטוכיומטרי בין יוני ההידרוקסיד )‪ (OH-‬לאמוניה )‪ (NH3‬הוא ‪ ,1:1‬ריכוז‬
‫האמוניה בש"מ שווה לריכוז ההתחלתי שלה פחות החלק היחסי שהגיב (ששווה לריכוז‬
‫ההידרוקסיד שנוצר)‪ ,‬וניתן למצוא את קבוע הפירוק‪:‬‬

‫‪6‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫‪[ NH 3 ]eq  0.1M  0.00135M  0.09865M‬‬

‫‪[OH  ][ NH 4 ] 0.00135  0.00135‬‬
‫‪Kb ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.85 105‬‬
‫] ‪[ NH 3‬‬ ‫‪0.09865‬‬

‫‪NH 4Cl  NH 4  Cl ‬‬ ‫ב‪ .‬המלח הוא אלקטרוליט חזק כלומר מתפרק באופן מלא‪:‬‬
‫יון האמוניום (שריכוזו ‪ 0.1M‬לפי היחס הסטו') מגיב עם מים ליצירת אמוניה בתגובת ש"מ‪:‬‬
‫‪NH 4  H 2O‬‬ ‫‪NH3  H3O‬‬
‫כלומר יון האמוניום משמש למעשה כחומצה (חלשה) וע"מ לדעת את ה‪ pH -‬של התמיסה יש‬
‫לדעת את קבוע הפירוק‪:Ka ,‬‬
‫‪Kw‬‬ ‫‪11014‬‬
‫‪K w  K a  Kb  K a ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ 5.4 1010‬‬
‫‪Kb 1.85 10‬‬
‫מכיוון שמדובר בתהליך בש"מ‪:‬‬
‫‪NH 4  H 2O‬‬ ‫‪NH 3  H 3O ‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪eq‬‬ ‫‪0.1  x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪Ka ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 5.4 1010  x  7.35 106 M‬‬
‫‪0.1  x 0.1‬‬
‫‪pH   log[ H 3O  ]  5.13‬‬

‫‪NH3  H 2O‬‬ ‫ג‪ .‬לפני הוספת המלח‪ ,‬תגובת ש"מ היא‪NH 4  OH  :‬‬
‫כאשר ריכוזי המשתתפים בתגובה הם (לפי סעיף א')‪:‬‬
‫‪[ NH3 ]  0.09865M ; [OH  ]  0.00135M ; [ NH 4 ]  0.00135M‬‬
‫ריכוז המלח שהתווסף‪ ,‬בהנחה שהוספתו לא שינתה את הנפח הכולל הוא‪:‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪0.267 g‬‬
‫‪n( NH 4Cl ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 5 103 mol‬‬
‫‪MW 53.5 g / mol‬‬
‫‪n 5 103 mol‬‬
‫‪[ NH 4Cl ] ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 5 102 M‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪0.1L‬‬
‫ולפי משוואת הפירוק של המלח אלו הם גם ריכוזי היונים ‪ NH4+‬ו‪ Cl--‬שהתווספו‪ ,‬מפני‬
‫שזהו אלקטרוליט חזק‪ .‬הוספת יון האמוניום למערכת גורמת לתזוזה של הש"מ לכיוון‬
‫המגיבים לפי עיקרון לה‪-‬שטלייה ולכן‪:‬‬
‫‪NH 3  H 2O‬‬ ‫‪NH 4  OH ‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪0.09865‬‬ ‫‪0.00135  0.05‬‬ ‫‪0.00135‬‬
‫‪eq‬‬ ‫‪0.09865  x‬‬ ‫‪0.05135  x‬‬ ‫‪0.00135  x‬‬

‫על מנת למצוא את ה‪ pH-‬יש למצוא את ריכוז יוני ההידרוקסיל ע"י שימוש ב‪ Kb-‬שמצאנו‬
‫קודם‪:‬‬

‫‪7‬‬
 0212 ‫ אביב‬100221 ‫כימיה כללית‬
13 ‫פתרון תרגיל כיתה‬

[OH  ][ NH 4 ] (0.00135  x)(0.05135  x)

Kb    1.85 105
[ NH 3 ] 0.09865  x
x  0.05135  x  1.31103  [OH  ]  0.00135  0.00131  4 105 M
pOH   log(4 105 )  4.4
pH  14  pOH  14  4.4  9.6
-
‫ כתוצאה מהסטת שיווי‬,‫ הגיבו‬OH ‫ ירד כתוצאה מהוספת המלח מכיוון שיוני‬pH -‫ה‬
.‫המשקל‬
:11.00 ‫ של‬pH-‫ נחשב תחילה את ריכוז יוני ההידרוקסיד ב‬.‫ד‬
pOH  14  pH  14  11.55  2.45
[OH  ]  10 pOH  3.5 103 M

:‫נמצא את כמות האמוניה הדרושה‬

NH 3  H 2O NH 4  OH 
t 0 y 0 0
3 3
eq y  3.5  10 M 3.5 10 M 3.5 103 M

[OH  ][ NH 4 ] 3.5 103  3.5 103

Kb   3
 1.8 105
[ NH 3 ] y  3.5 10

 y  0.68M
:‫ מ"ל היא‬500-‫ ב‬NH3 ‫כמות המולים של‬
nNH3  CNH3 VNH3  0.68M  0.625L  0.425mol

mNH3  n  Mw  0.425mol 17 g / mol  7.225g

:‫ משקל התמיסה הדרוש הוא‬, 6.8% ‫מכיוון שהאחוז המשקלי של אמוניה בתמיסה הוא‬
mNH3
%mNH3  6.8%  100
msolution
100 100
msolution  mNH3 
 7.225 g   106.25 g
6.8 6.8
m 106.25 g
V   109.5ml
d 0.97 g / ml

8
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬ננסח תגובת שריפה כללית עבור חומצה מלאית (לא מאוזנת)‪:‬‬
‫‪CxHyOz + O2  CO2 + H2O‬‬
‫כעת נמצא עפ"י הנתונים את מספר המולים של התוצרים‪:‬‬
‫‪CO2‬‬ ‫‪H2O‬‬
‫‪Mw = 44 g/mol‬‬ ‫‪Mw = 18 g/mol‬‬
‫‪m = 1.599 g‬‬ ‫‪m = 0.327 g‬‬
‫‪n = 0.036 mol‬‬ ‫‪n = 0.018 mol‬‬

‫מכיוון שמקור כל הפחמן שבפחמן הדו חמצני הוא מהחומצה המלאית אזי מספר המולים של‬
‫הפחמן בחומצה המלאית הוא ‪.0.036 mol‬‬
‫מכיוון שמקור כל המימנים שבמים הוא מהחומצה המלאית ובכל מולקולה מים יש לנו שני‬
‫אטומי מימן אז מספר המולים של המימן בחומצה המלאית הוא ‪.0.036 mol‬‬
‫כעת נותר לנו למצוא את מספר מולי החמצן בחומצה המלאית‪.‬‬
‫נתון כי המסה של החומצה המלאית היא ‪ .1.054g‬מסת החומצה שווה לסכום המכפלות של‬
‫מולי האטומים המרכיבים את החומצה במסה האטומית שלהם‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫)‪m(maleic acid )  n(C )  AW (C )  n( H )  AW ( H )  n(O)  AW (O‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪1.054 g  0.036mol 12‬‬ ‫‪ 0.036mol 1‬‬ ‫‪ n(O) 16‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫‪ n(O)  0.0366mol‬‬
‫ניתן לראות כי היחס בין מספר המולים של הפחמן‪ ,‬המימן והחמצן בחומצה המלאית הוא ‪,1:1:1‬‬
‫כלומר הנוסחה האמפירית של החומצה המלאית היא‪.CHO :‬‬
‫כעת נמצא את הנוסחה המולקולארית‪ .‬נתון כי מסה של ‪ 2.321g‬של החומצה הומסה במים בנפח‬
‫של ‪ 100ml‬והריכוז שהתקבל הוא ‪ .0.2M‬מתוך נפח התמיסה וריכוז התמיסה נמצא את מספר‬
‫‪n = C*V = 0.2M * 0.1lit = 0.02mol‬‬ ‫=>‬ ‫מולי החומצה‬
‫מידיעת המסה והמולים נמצא את המסה המולרית של החומצה‪:‬‬
‫‪MW(maleic acid) = m/n = 2.321g / 0.02mol = 116.05 g/mol‬‬ ‫=>‬
‫כעת נמצא את הנוסחה המולקולארית‪ ,‬שצריכה להיות ‪ (CHO)x‬לפי‪:‬‬
‫) ‪x  MW (CHO)  MW (maleic acid‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪x  29‬‬ ‫‪ 116.05‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x4‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫‪‬‬ ‫‪C4 H 4O4‬‬

‫‪9‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫ב‪ .‬נמצא את מספר מולי ‪ KOH‬ואת מספר מולי החומצה המלאית אשר הגיבו זה עם זה (תגובה‬
‫מלאה)‪ ,‬ויחסי המולים הם היחסים הסטוכיומטרים בתגובה‪.‬‬
‫‪C4H4O4‬‬ ‫‪KOH‬‬
‫‪m = 0.425g‬‬ ‫‪V = 0.03403L‬‬
‫‪Mw = 116.05 g/mol‬‬ ‫‪C = 0.2152M‬‬
‫‪n = 3.66x10-3mol‬‬ ‫‪n = 7.323x10-3mol‬‬
‫יחסים סטוכיומטרים‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ KOH‬הינו בסיס חזק כך שמול אחד של בסיס קוטף מול אחד של פרוטונים מהחומצה‪,‬‬
‫מכיוון שעל כל מול אחד של חומצה מגיבים ‪ 0‬מול של ‪ KOH‬המסקנה המתבקשת היא כי‬
‫החומצה תורמת שני פרוטונים חומציים לבסיס‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪O‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪O‬‬ ‫‪H‬‬

‫ד‪ .‬מצאנו כי מדובר בחומצה פוליפרוטית בעלת שני פרוטונים חומציים‪ ,‬לכן יש לה שני קבועי‬
‫ש"מ‪ .‬בחומצה פוליפרוטית ההבדלים בין קבועי הש"מ גדולים‪ ,‬כך שניתן להתייחס אל כל‬
‫ש"מ בנפרד‪ .‬עקב כך‪ ,‬ניתן להניח כי מקור כל יוני ההידרוניום הוא ביוניזציה הראשונה בלבד‪,‬‬
‫וכי תרומת היוניזציות הבאות היא זניחה‪ .‬עקב כך נוכל לחשב את ‪ Ka1‬על פי ה‪ ,pH-‬אך את‬
‫‪ Ka2‬לא נוכל לחשב ללא נתונים נוספים‪ .‬נחשב את ‪:Ka1‬‬

‫נמצא את ריכוז החומצה המקורי‪:‬‬

‫‪nC4 H 4O4‬‬ ‫‪mC4 H 4O4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.215 g‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪CC4 H4O4 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.037 M‬‬
‫‪VC4 H4O4‬‬ ‫‪MwC4 H 4O4‬‬ ‫‪VC4 H 4O4‬‬ ‫‪116.05g / mol 0.05L‬‬

‫נמצא את ריכוז יוני ההידרוניום בש"מ מתוך ה‪:pH-‬‬

‫‪[ H3O ]  10 pH  101.8  0.016M‬‬
‫‪C4 H4O4 + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + C4 H3O4 -‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪0.037‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change  0.016‬‬ ‫‪ 0.016‬‬ ‫‪ 0.016‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫‪0.016‬‬ ‫‪0.016‬‬

‫‪[ H 3O  ][C4 H 3O4- ] 0.016  0.016‬‬

‫‪Ka1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.2 102‬‬
‫] ‪[C4 H 4O4‬‬ ‫‪0.021‬‬

‫‪11‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫בחומצה פוליפרוטית ההבדלים בין קבועי הש"מ גדולים‪ ,‬כך שניתן להתייחס אל כל ש"מ‬ ‫א‪.‬‬
‫בנפרד‪ .‬עקב כך‪ ,‬ניתן להניח כי מקור כל יוני ההידרוניום הוא ביוניזציה הראשונה בלבד‪ ,‬וכי‬
‫תרומת היוניזציות הבאות היא זניחה‪.‬‬
‫נבדוק את הש"מ של היוניזציה הראשונה עבור תמיסת ‪:0.1M‬‬
‫‪H 3 PO4 + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + H 2 PO4-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪0.1  x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫] ‪[ H 3O  ][ H 2 PO4 -‬‬ ‫‪x x‬‬

‫‪Ka1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 7.1103‬‬
‫] ‪[ H 3 PO4‬‬ ‫‪0.1  x‬‬
‫‪x 2 +7.1103 x  7.1104  0‬‬
‫) ‪7.1103  (7.1103 ) 2  4  (7.1104‬‬
‫‪x1,2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x1  0.023,‬‬ ‫‪x2  0.03‬‬
‫‪2‬‬

‫על פי הגדרתינו‪ x ,‬מייצג את כמות המגיב שנעלמה וכמות התוצר שנוצרה‪ ,‬כך שהוא חייב‬

‫להיות מספר חיובי‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪[ H3O ]  x  0.023M‬‬

‫‪pH   log[ H3O ]   log 0.023  1.6‬‬

‫נבדוק את הש"מ של היוניזציה הראשונה עבור תמיסת ‪:3.0M‬‬

‫‪H 3 PO4 + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + H 2 PO4-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫`‪ x‬‬ ‫`‪ x‬‬ ‫`‪ x‬‬
‫‪final‬‬ ‫`‪3.0  x‬‬ ‫`‪x‬‬ ‫`‪x‬‬

‫‪[ H 3O  ][ H 2 PO4- ] x`x` x`2‬‬

‫‪Ka1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 7.1103‬‬
‫] ‪[ H 3 PO4‬‬ ‫‪3  x` 3‬‬
‫‪[ H 3O  ]  x` 0.14M‬‬

‫‪pH   log[ H3O ]   log 0.14  0.85‬‬

‫(כאן כן הזנחנו את ‪ x‬יחסית לריכוז ההתחלתי כי הריכוז ההתחלתי גבוה משמעותית מקבוע‬
‫הש"מ)‬
‫בהתאם לנאמר בסעיף א' לגבי יוני ההידרוניום‪ ,‬גם ריכוז ‪ H2PO4-‬נובע רק מתוך הש"מ‬ ‫ב‪.‬‬
‫] ‪[ H 2 PO4- ]  [ H3O‬‬ ‫הראשון‪ .‬וכפי שניתן לראות מהמשוואות של סעיף א'‪:‬‬

‫‪[ H 2 PO4- ]  0.023M‬‬ ‫ולכן עבור תמיסת ‪:0.1M‬‬

‫‪[ H 2 PO4- ]  0.14M‬‬ ‫ועבור תמיסת ‪:3.0M‬‬

‫‪11‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫בכדי לקבוע את ריכוז ‪ HPO42-‬נבדוק את הש"מ עבור היוניזציה השנייה‪ ,‬אפילו שהוא זניח‬ ‫ג‪.‬‬
‫יחסית ליוניזציה הראשונה‪ ,‬וזאת מכיוון שהוא משמעותי עבור הצורון המבוקש‪ .‬נשתמש‬
‫לצורך כך בריכוזי היונים שמצאנו מהיוניזציה הראשונה‪.‬‬
‫עבור תמיסת ‪:0.1M‬‬
‫‪H 2 PO4- + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + HPO4 2-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪0.023‬‬ ‫‪0.023‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪0.023  y‬‬ ‫‪0.023  y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪[ H 3O  ][ HPO4 2- ] (0.023  y)  y 0.023  y‬‬

‫‪Ka2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ y  6.3 108‬‬
‫] ‪[ H 2 PO4-‬‬ ‫‪0.023  y‬‬ ‫‪0.023‬‬

‫הריכוזים ההתחלתיים של ‪ H3O+‬ו‪ H2PO4--‬גדולים משמעותית מקבוע הש"מ‪ ,‬ולכן ניתן‬

‫להזניח את השינוי ‪ y‬ביחס אליהם‪ .‬מיוניזציה זו אנו מוצאים את ריכוז ‪:HPO42-‬‬
‫‪[ HPO42- ]  y  6.3 108 M‬‬

‫ניתן לראות כי הריכוז של יוני ‪ HPO42-‬שווה בקירוב ל‪ Ka2-‬ואינו תלוי בריכוז החומצה! לכן‪,‬‬
‫גם עבור תמיסת ‪:3.0M‬‬
‫‪[ HPO42- ]  y  6.3 108 M‬‬

‫בהתאם לסעיף ג' נחשב את ריכוז ‪ PO43-‬מתוך היוניזציה השלישית‪ ,‬כך שריכוז יוני‬ ‫ד‪.‬‬
‫ההידרוניום נובע מהיוניזציה הראשונה וריכוז יוני ‪ HPO42-‬נובע מהיוניזציה השנייה‪.‬‬
‫עבור תמיסת ‪:0.1M‬‬
‫‪HPO4 2- + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + PO4 3-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪6.3 108‬‬ ‫‪0.023‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪8‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪6.3 10  z‬‬ ‫‪0.023  z‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪[ H 3O  ][ PO43- ] (0.023  z )  z 0.023  z‬‬

‫‪Ka3 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 4.2 1013‬‬
‫] ‪[ HPO4 2-‬‬ ‫‪6.3 108  z‬‬ ‫‪6.3 108‬‬

‫‪[ PO43- ]  z  1.2 1018 M‬‬

‫עבור תמיסת ‪:3.0M‬‬

‫‪HPO4 2- + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + PO4 3-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪6.3 108‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫`‪ z‬‬ ‫`‪ z‬‬ ‫`‪ z‬‬
‫‪8‬‬
‫‪final‬‬ ‫`‪6.3 10  z‬‬ ‫`‪0.14  z‬‬ ‫`‪z‬‬

‫`‪[ H 3O  ][ PO43- ] (0.14  z`)  z` 0.14  z‬‬

‫‪Ka3 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪`‬‬ ‫‪ 4.2 1013‬‬
‫] ‪[ HPO4 2-‬‬ ‫‪6.3 108  z‬‬ ‫‪6.3 108‬‬

‫‪[ PO43- ]  z` 1.9 1019 M‬‬

‫‪12‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫מכיוון שהחומצה הגופרתית היא חזקה עבור היוניזציה הראשונה‪ ,‬כל ה‪ H2SO4-‬מתפרק‬ ‫ה‪.‬‬
‫ליצירת ‪ HSO4-‬ויוני הידרוניום בריכוז הזהה לריכוז החומצה ההתחלתי‪:‬‬
‫‪H 2SO4 + H 2O  H 3O+ + HSO4-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫במקרה זה קבוע הש"מ עבור היוניזציה השנייה הוא יחסית גדול‪ ,‬ולכן לא ניתן להתעלם‬
‫מכמות יוני ההידרוניום שנוצרים ביוניזציה השנייה‪.‬‬
‫עבור תמיסת ‪:0.5M‬‬
‫‪HSO4- + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + SO4 2-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪0.5  y‬‬ ‫‪0.5  y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪[ H 3O  ][ SO4 2- ] (0.5  y)  y 0.5  y‬‬

‫‪Ka2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ y  1.1102‬‬
‫] ‪[ HSO4-‬‬ ‫‪0.5  y‬‬ ‫‪0.5‬‬

‫‪pH   log(0.5  y)   log(0.5  0.011)  0.29‬‬

‫עבור תמיסת ‪:0.02M‬‬

‫‪HSO4- + H 2O‬‬ ‫‪H 3O+ + SO4 2-‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change‬‬ ‫`‪ y‬‬ ‫`‪ y‬‬ ‫`‪ y‬‬
‫‪final‬‬ ‫`‪0.02  y‬‬ ‫`‪0.02  y‬‬ ‫`‪y‬‬

‫`‪[ H 3O  ][ SO4 2- ] (0.02  y`)  y‬‬

‫‪Ka2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.1102‬‬
‫] ‪[ HSO4-‬‬ ‫`‪0.02  y‬‬
‫‪y`2 +0.031y`2.2 104  0‬‬
‫) ‪0.031  (0.031)2  4  (2.2 104‬‬
‫‪y`1,2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y`1  0.006,‬‬ ‫‪y`2  0.037‬‬
‫‪2‬‬
‫על פי ההגדרה ‪ y‬חייב להיות חיובי‪ ,‬לכן ‪y` 0.006‬‬

‫‪pH   log(0.02  y`)   log(0.02  0.006)  1.59‬‬

‫(עבור תמיסת ‪ 0.5M‬הריכוזים ההתחלתיים של ‪ H3O+‬ו‪ HSO4--‬גדולים משמעותית מקבוע‬

‫הש"מ‪ ,‬ולכן ניתן להזניח את השינוי ‪ y‬ביחס אליהם‪ .‬לתמיסת ‪ 0.02M‬לא ניתן לבצע הזנחה‬
‫זו כי הריכוזים ההתחלתיים של ‪ H3O+‬ו‪ HSO4--‬דומים בגודלם לקבוע הש"מ ולכן לא ניתן‬
‫להזניח את השינוי '‪ y‬ביחס אליהם‪).‬‬
‫מתוך סעיף ה' ניתן למצוא את ריכוזי היונים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪[ HSO4- ]  0.5  y  0.5  0.011  0.489M‬‬ ‫עבור תמיסת ‪:0.5M‬‬

‫‪[ H3O ]  0.5  y  0.5  0.011  0.511M‬‬

‫(מכיוון שהיוניזציה השנייה זניחה‪ ,‬כמו בסעיף ב' גם במקרה זה ] ‪) [ HSO4- ]  [ H3O‬‬

‫‪[ HSO4- ]  0.02  y` 0.02  0.006  0.014M‬‬ ‫ועבור תמיסת ‪:0.02M‬‬

‫‪13‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 100221‬אביב ‪0212‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪13‬‬

‫‪[ H3O ]  0.02  y` 0.02  0.006  0.026M‬‬

‫מסעיף ה אנו מוצאים את ריכוז ‪:SO42-‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪[SO42- ]  y  1.1102 M‬‬

‫גם במקרה זה (כמו בסעיף ג') ריכוז יוני ‪ SO42-‬שווה בקירוב ל‪ Ka2-‬ואינו תלוי בריכוז‬
‫החומצה!‬
‫‪[SO4-2 ]  y` 0.006M‬‬ ‫ועבור תמיסת ‪:0.02M‬‬

‫‪14‬‬