‫תרגיל מס' ‪ -1‬מבוא לפונקצית דלתא ‪Dirac Delta Function‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫הוכח את הקשרים הבאים עבור פונקצית דלתא‪:‬‬
‫א‪δ ( x) = δ (− x) .‬‬

‫ב‪f ( x)δ ( x − a ) = f (a )δ ( x − a ) .‬‬

‫‪−1‬‬
‫ג‪ δ ( xa) = a δ ( x) .‬כאשר ‪) a ≠ 0‬שימו לב לבדוק עבור ‪ a‬חיובי ושלילי!(‬

‫ד‪δ '(− x) = −δ '( x) .‬‬

‫‪1‬‬
‫= ))‪δ (( x − a )( x − b‬‬ ‫ה‪[δ ( x − a) + δ ( x − b)] .‬‬
‫‪a −b‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫הראה כי ניתן לייצג פונקצית דלתא ע"י ‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ x2 ‬‬
‫= )‪δ ( x‬‬ ‫א‪exp  − 2  .‬‬
‫‪2πγ 2‬‬ ‫‪ 2γ ‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪γ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫<‪<x‬‬
‫‪δ ( x) =  γ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪2 .‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪otherwise‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ | x |‬‬

‫= )‪δ ( x‬‬ ‫‪exp  −‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫‪2γ‬‬ ‫‪ γ ‬‬

‫כאשר ‪. γ → 0‬‬
 ‫שאלה ‪:3‬‬
‫‪1 n = m‬‬
‫‪. δ n ,m = ‬‬ ‫נגדיר‬
‫‪0 n ≠ m‬‬
‫פונקציה שאת נקראת "פונקצית דלתא של קרונקר" )‪.(Kronecker delta func.‬‬
‫בשאלה זו נראה את הקשר בין הפוקנציה הנ"ל עבור משתנים דיסקרטיים‪ ,n ,‬לפונקצית דלתא של דיראק עבור‬
‫משתנה רציף ‪.x‬‬

‫‪π‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪inϕ‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬
‫‪2π −π‬‬
‫‪e dϕ = δ‬‬
‫‪n, 0‬‬
‫א‪ .‬הראה כי עבור ‪-n‬ים שלמים מתקיים כי‪:‬‬

‫‪2π n‬‬
‫= ‪ x‬כאשר‬ ‫ב‪ .‬ע"מ לעבור ממשתנה בדיד ‪ n‬למשתנה רציף ‪ x‬יש לבצע את הטרנספורמציה הבאה‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪δ n,0‬‬
‫‪ δ ( x) = lim‬והוכח שמתקיים‪:‬‬ ‫דורשים ש ∞ → ‪ . L‬השתמש בטרנספורמציה הנ"ל וב‬
‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫= )‪. δ ( x‬‬ ‫∫‬ ‫‪eikx dk‬‬
‫∞‪2π −‬‬

‫שאלה ‪:4‬‬
‫‪3‬‬ ‫∞‬ ‫‪ ik ( y 2 + y − 2) 2 ‬‬
‫‪I = ∫ dy ∫ dk  e‬‬ ‫חשב את האינטגרל הכפול הבא‪sin ( y )  :‬‬
‫‪0 −∞ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫‪π‬‬ ‫∞‬
‫חשב את האינטגרל הכפול הבא‪dk  e arctan( y )  :‬‬
‫‪iky‬‬
‫=‪I‬‬ ‫∫‬ ‫‪dy‬‬ ‫∫‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−π‬‬ ‫∞‪−‬‬