ביולוגיה של התא - זרימת המידע בתא

You might also like

Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 6

‫מיכל פרידמן‬

‫ביולוגיה של התא | זרימת המידע בתא‬

‫הדנא ארוז בגרעין בתערובת של אאוכרומטין (מידע גנטי נגיש) והטרוכרומטין (אין מידע נגיש)‪.‬‬ ‫●‬
‫הדנא נמצא במספר מוגבל של עותקים בתא‪ ,‬כך שמכל גן קיימים ‪ 2‬עותקים (כיוון שסליל הדנא הוא דו‬ ‫●‬
‫גדילי)‪.‬‬
‫כדי לשמור ולהגן על הדנא‪ ,‬יש סינון לגישה למידע הגנטי‪ -‬כך שנוצרים עותקים למקטעים ספציפים‪ ,‬זה‬ ‫●‬
‫הרנא‪.‬‬
‫כל מקטע רנא שמקודד מהדנא הוא גן‪ .‬חשוב לציין שלא כל הגנים מקודדים לחלבונים‪.‬‬ ‫●‬
‫גן ‪ -‬כל מקטע במולקולת הדנא שאפשר להעתיק לרנא‪.‬‬ ‫●‬
‫האנזים שמעתיק את המקטעים החשובים מתוך הדנא החוצה‪ ,‬הוא הרנא פולימראז‪ .‬לפעולת ההעתקה‬ ‫●‬
‫קוראים שעתוק\תעתוק‪.‬‬

‫מולקולת הרנא‬
‫מולקולת הרנא דומה מאוד למולקולת הדנא‪.‬‬ ‫●‬
‫מורכבת מנוקלאוטידים בעלי‬ ‫●‬
‫קבוצת סוכר ‪ -‬ריבוז (לעומת דיאוקסיריבוז שבדנא)‬ ‫○‬
‫קבוצת פוספט‬ ‫○‬
‫בסיס חנקני ‪ -‬כמו הבסיסים החנקיים של הדנא‪ ,‬אבל במקום תימין (‪ )T‬יש‬ ‫○‬
‫בסיס יורסיל (‪.)U‬‬
‫הנוקלאוטידים של הרנא הם ריבונוקלאוטידים טרי פוספט‪.‬‬ ‫●‬

‫רנא פולימראז‬
‫אנזים שיודע לקחת נוקלאוטידים ולחבר אותם יחד בקשרים פוספודיאסטרים‪.‬‬ ‫●‬
‫תהליך השעתוק שמתבצע ע"י הרנא פולימראז‪ ,‬מזכיר את תהליך השכפול‬ ‫●‬
‫מולקולת הדנא היא התבנית‪.‬‬ ‫○‬
‫התבנית נוצרת ע"י שבירת קשרי המימן בין גדילי הדנא ויצירת בועית שעתוק‪.‬‬ ‫○‬
‫רנא פולימראז בונה בבועית השעתוק ע"ב אחד מגדילי הדנא גדיל משלים ע"ב נוקלאוטידים‬ ‫○‬
‫ריבונוקלאוטידים (כאמור‪ ,‬עם סוכר ריבוז) ‪.rNTP -‬‬
‫לרנא פולימראז אין צורך בפיימר‪ ,‬הוא יכול להתחיל מנוקלאוטיד חופשי‪.‬‬ ‫●‬
‫בכל מקום בדנא שמופיע ‪ , T‬נקבל בתוצר המתועתק (הרנא) ‪.U‬‬ ‫●‬
‫האנזים מאריך את קצה ‪ '3‬של הרנא‪.‬‬ ‫●‬
‫הרנא פולימראז משכפל רק מקטעים מוגדים וקצרים ממולקולת הדנא‪.‬‬ ‫●‬
‫רנא פולימראז צריך הגדרות ברורות לאיפה להתחיל ולסיים את השעתוק‪ ,‬והמידע נמצא במולקולת הדנא‪.‬‬ ‫●‬
‫בתאים שונים ובמצבים שונים הוא "יבחר" לשעתק גן מסוים ולא גן אחר‪ ,‬בהתאם לנגישות של הגן (אם הוא‬ ‫●‬
‫אאוכרומטין או הטרוכרומטין)‪ ,‬ולאחר תהליך שמביא את הרנ"א פולימראז לתחילת אתר השעתוק‪ .‬לכן‬
‫התאים שלנו שונים זה מזה‪ ,‬למרות שבכל אחד מהם יש את אותו מידע גנטי‪.‬‬
‫תהליך השעתוק מחולק לשלושה שלבים עקריים ‪-‬‬ ‫●‬
‫התחלה ‪ -‬כיוון הרנא פולימראז לבועית השעתוק שקרובה לנקודה שבה הוא יצטרך להתחיל את‬ ‫○‬
‫התעתוק‪.‬‬
‫אלוגציה ‪ -‬חיבור ריבונוקלאוטידים על סמך תבנית‬ ‫○‬
‫טרמינציה‪ -‬שלב הסיום‪ ,‬הגדרת מיקום סיום השעתוק‪.‬‬ ‫○‬
‫מיכל פרידמן‬

‫טבלת השוואה בין דנא פולימראז לרנא פולימראז‬

‫רנא פולימראז‬ ‫דנא פולימראז‬

‫‪ .1‬בתהליך שכפול החומר‬ ‫תהליך שכפול החומר התורשתי‬ ‫איפה נפגוש אותו‬
‫התורשתי כפרימאז (ע"מ‬ ‫בחלוקת התא‬
‫ליצור פרימר לדנא‬
‫פולימראז)‬
‫‪ .2‬בתהליך שעתוק‬

‫יצירת קשרים פוספודיאסטרים בין‬ ‫יצירת קשרים פוספודיאסטרים בין‬ ‫פעולה עקרית‬
‫נוקלאוטידים‬ ‫נוקלאוטידים‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫צורך בתבנית‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫שבירת קשרי מימן‬

‫תזוזה של הבועית‬ ‫הרחבה של הבועית‬ ‫בועית‬

‫לא צריך פריימר‪ ,‬יכול להתחיל את‬ ‫חייב פריימר ע"מ לשכפל את הגדיל‬ ‫פריימר‬
‫השעתוק מנוקלאוטיד חופשי‬

‫‪A,C,G,U‬‬ ‫‪A,C,G,T‬‬ ‫נוקלאוטידים משלימים (בסיסים‬


‫עם ריבוז‬ ‫עם דיאוקסיריבוז‬ ‫וסוכר)‬
‫‪rNTP‬‬ ‫‪dNTP‬‬

‫משכפל רק מקטעים קצרים‬ ‫אלפי נוקלאוטידים‪ ,‬למרחקים‬ ‫פרוססיביות‬


‫ארוכים‬

‫מושגים כללים להתהליך השעתוק‪-‬‬


‫כל הגנים במולקולת הדנא מוגדים בסימנים של התחלה וסוף‪.‬‬ ‫●‬
‫לפני כל נקודת התחלה או סיום של גן נמצא רצפים קבועים באורך של ‪ 20-30‬נוקלאוטידים שתפקידם‬ ‫●‬
‫"להכין את הקרקע"‪ -‬פירוק הגדילים‪ ,‬יצירת בועיות ומשיכת פקטורים נדרשים לשעתוק‪.‬‬
‫פרומוטור‪ -‬אזור לפני כל גן‪ ,‬שמושך אליו את הרנא פולימראז‪ ,‬האזור שמראה איפה להתחיל את השעתוק‪.‬‬ ‫●‬
‫מכין את אתר השעתוק ‪ -‬מושך חלבונים שהולכים להכין את הקרקע לתהליך השעתוק (למשל‬ ‫○‬
‫לפתוח את המולקולה הדו גדילית של הדנ"א כדי לייצר תבנית מתאימה וחד גדילית‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫לגייס את הרנ"א פולימראז)‬
‫לכל גן יש פרומוטור ספציפי‬ ‫○‬
‫פקטורי שעתוק ספציפיים ‪-‬אנזימים שיודעים להיקשר לאזורים ספציפיים בדנ"א‪ .‬כל אחד מהם נמשך‬ ‫●‬
‫לרצף מסוים שיכול לשמש כפרומוטור‪.‬‬
‫יש כ‪ 300‬פקטורי שעתוק ספציפים בתאים‬ ‫○‬
‫גן לא יתבטא אם לא מחובר אליו פקטור שעתוק ספציפי‪.‬‬ ‫○‬
‫פקטורי שעתוק כללים ‪-‬אוסף חלבונים וקומפלקסים שתפקידם להכין את הקרקע לתהליך השעתוק ‪-‬‬ ‫●‬
‫להמיס את קשרי המימן בין הגדילים‪ ,‬להפריד את הגדילים לבועית‪ ,‬לגייס רנא פולימראז לאזור הפרומוטור‪,‬‬
‫לכוון איזה גדיל ישועתק וכו'‪.‬‬
‫מיכל פרידמן‬

‫טאטא בוקס‪ -‬רצף ספציפי של רצף שמושך לעברו פקטורי שעתוק כללים‪.‬‬ ‫●‬
‫כל הפונקציות האלו חשובות כדי שיהיה סינון בגנים שיבואו לידי ביטוי‪.‬‬ ‫●‬
‫הנגישות של האאוכרומטין בשילוב עם פקטור שעתוק ספציפי שנמצא בגרעין ויכול להקשר לפרומוטור הם‬ ‫●‬
‫אלו שיקבעו את הביטוי של גן ספציפי‪.‬‬
‫לכל גן יש פרומוטור‪ ,‬ולכל פרומוטור יש פקטורי שעתוק ספציפים‪.‬‬ ‫●‬
‫יש מספר גנים שמזוהים ע"י אותו פקטור שעתוק ספציפי‪.‬‬ ‫○‬

‫שלב ההתחלה‪-‬‬
‫השלב הראשון בתהליך השעתוק הוא פרימה מקומית של הדנא כדי להגיע‬ ‫●‬
‫למידע הרצוי‪.‬‬
‫בתהליך זה שרשרת הנוקלאוזומים נפרמת ואזור הליקנר גדל‪.‬‬ ‫○‬
‫התהליך דורש אנרגייה‪ ,‬והוא נעשה ע"י כרומטין רימודלינג קומפלקס‪.‬‬ ‫○‬
‫לאחר יצירת הגישה במולקלת הדנא‪ ,‬נגלה הפרוטומור שנמצא קצת לפני‬ ‫●‬
‫הנקודה ממנה מתחילים לשעתק את הגן‪.‬‬
‫בשלב הבא ‪ ,‬נוצרת בועית באותו אזור שצריך לשעתק‪ ,‬ומגיעים אלמנטים‬ ‫●‬
‫שמכינים את הקרקע לשעתוק‪.‬‬
‫החלבונים שנקשרים בצורה ישירה לפרומוטור הם פקטורי השעתוק הספציפים‪,‬‬ ‫●‬
‫שמשמשים כמגנט לפקטורי השעתוק הכללים‪.‬‬
‫פקטורי השעתוק הכללים מתמקמים על הפרומוטור‪ ,‬פורמים את קשרי‬ ‫○‬
‫המימן בדנא‪ ,‬מייצבים אותו בצורה החד גדילית ומביאים את הרנא‬
‫פולימראז‪.‬‬
‫חלק מפקטורי השעתוק הם אליקזות‪ ,‬חלבוני קישור דנא שיוצרים בועיות‪.‬‬ ‫●‬
‫בשלב זה יוגדר איזה משני הגדילים יהיה התבנית ע"י פקטורי השעתוק הספציפים‬ ‫●‬
‫הפרומוטור הוא רצף עם כיווניות‪ .‬כשפקטור השעתוק נקשר לפרומוטור‪ ,‬הוא נקשר עם כיווניות‬ ‫○‬
‫מסויימת בהתאם לרצף; כלומר הפקטור ייקשר רק לכיוון אחר ולא לאחר‪.‬‬
‫זה מה שמכתיב לרנא פולימראז באיזה גדיל להשתמש כתבנית‪.‬‬ ‫○‬
‫כל פרומוטור מכווין לשעתוק של גן מסוים אחד בלבד‪.‬‬ ‫○‬
‫הרנא פולימראז בונה את המולקולה מקצה ‪ '5‬לקצה ‪ '3‬ע"י חיבור נוקלאוטידים בקשרים פוספודיאסטרים‬ ‫●‬
‫(מאריך את קצה ‪.)'3‬‬
‫הגדיל שמשמש כתבנית הוא זה שעליו נבנית מולקולת הרנא‪ ,‬והגדיל השני נקרא הגדיל המקודד ‪-‬‬ ‫●‬
‫המולקולה של רנ"א שתצא בסוף‪ ,‬תכיל את אותו מידע גנטי כמוהו‪.‬‬

‫שלב האלוגציה‪-‬‬
‫הרנא מתקדם עם הבועית ומשעתק‪.‬‬ ‫●‬
‫הרנא פולימראז קולט נוקלאוטידים ריבונוקלאוטידים ומתאים אותם לתבנית‬ ‫●‬
‫ההפוכה מזו של הגדיל אותו הוא מעתיק‪.‬‬
‫הרנא פולימראז מחבר את הריבונוקלאוטידים בקשרים פוספודיאסטרים לקצה‬ ‫●‬
‫‪ '3‬של המולקולה‪.‬‬
‫נקודת התחלת השעתוק נקבעת ע"י הפרומוטור והרצפים הנלווים אליו‪ ,‬ויש לו‬ ‫●‬
‫נקודת סיום שמגדירה את סיום השעתוק‪.‬‬
‫נקודות אלו קבועות עבור כל גן ‪ -‬כל פעם שהגן ישועתק הוא יתחיל ויסתיים באותה נקודה‪.‬‬ ‫○‬
‫מיכל פרידמן‬

‫ממולקולת הרנא שנוצרה אפשר לקודד לחלבונים או לדברים אחרים‪ ,‬לדוגמא למולקולת דנא שהופכת‬ ‫●‬
‫לתבנית בעצמה‪.‬‬
‫רצף הסיום של השעתוק מורה לרנא פולימראז להפסיק לשעתק מספר בסיסים אחריו‪ ,‬והוא נקרא‬ ‫●‬
‫‪"cleavage and poly A signal".‬‬
‫קיימים ‪ 3‬רנא פולימראז בתא אאוקריוטי אנימלי‬ ‫●‬
‫רנא פולימראז ‪ - 2‬האנזים שמשעתק את כל מולקולות הדנא שמקודדות לחלבונים‪ .‬משעתק גם‬ ‫○‬
‫גנים שלא מקודדים לחלבונים‪.‬‬
‫רנא פולימראז ‪ - 3 ,1‬משעתקים גנים שלא מקודדים לחלבונים‪.‬‬ ‫○‬

‫רנא פולימראז ‪2‬‬


‫קומפלקס של חלבונים בעל שני אזורים עקריים‬ ‫●‬
‫גוף האנזים‪ ,‬בועית (ורודה בציור) ‪ -‬האזור עם הפעילות האנזימטית‪ .‬תפקידה לבנות‬ ‫○‬
‫את הרנא‪.‬‬
‫זנב ארוך בשם ‪ -CTD‬זנב עשיר בחומצות אמינו שיכולות לעבור פוספוריליזציה ובעל‬ ‫○‬
‫מטען שלילי‪ .‬על גבי הזנב יש אנזימים שעוזרים לו בתהליך העיבוד של מולקולת‬
‫הרנא שהוא משעתק‪.‬‬
‫רנא פולימראז ‪ 2‬סוחב איתו ‪ 3‬קומפלקסים חשובים לתהליכים‪-‬‬ ‫●‬
‫קאפינג ‪ capping‬על קצה ‪'5‬‬ ‫○‬
‫שחבור ‪splicing‬‬ ‫○‬
‫פוליאדנציה על קצה ‪'3‬‬ ‫○‬
‫כל הקומפלקסים על הזנב של הרנא פולימראז הם בעלי זיקה לרנ"א‪ ,‬כך שברגע שהם יבואו במגע‬ ‫●‬
‫עם מולקולת הרנא החדשה‪ ,‬הם יקשרו אליה ויעבדו את הרנא‪.‬‬

‫הקומפלקס שמייצר את הקאפ ‪CSC -‬‬


‫הקומפלקס הראשון שנקשר לרנא הוא ‪ ,CSC‬והוא זה שייצר את ה‪ CAPPING‬על קצה ‪.'5‬‬ ‫●‬
‫הקאפינג ‪ CAPPING‬זה מודיפיקציה שנעשת לקצה מולקולת הרנא‪.‬‬ ‫●‬
‫בתהליך זה‪ ,‬הרנא פולימראז התחיל את תהליך השעתוק כרגיל ע"ב התבנית (גדיל דנא)‪.‬‬ ‫●‬
‫תוך כדי בניית מולקולת הרנא‪ ,‬הקצה שסונתז משתחרר מהבועית לכיוון הזנב עם‬ ‫○‬
‫הקומפלקסים‪.‬‬
‫ה‪" CSC‬קופץ" על הקצה המשוחרר של הרנא‪ ,‬לוקח ריבונוקלאוטיד עם בסיס חנקני‬ ‫○‬
‫‪ G‬ומחבר אותו לקצה ‪ 5‬של הרנא‪.‬‬
‫נוצר קשר ‪ 5-5‬טריפוספט (ולא קשר פוספודיאסטרי)‪ ,‬שמסמן את מולקולת הרנא‬ ‫○‬
‫שסינתז רנא פולימראז ‪.2‬‬
‫אין נוקלאזות שיכולות לפרק את הקשר הזה‬ ‫■‬
‫יש חלבוניים ייחודים שנקשרים למבנה הזה שיעזרו לו בהמשך להגיע‬ ‫■‬
‫לריבוזום‬
‫קשר חריג‪.‬‬ ‫■‬
‫הקשר שנוצר מבדיל לנו בין שבר ברנא לבין סוף המולקולה‪.‬‬ ‫■‬
‫בזכות הקומפלקס הזה‪ ,‬הרנא פולימראז הוא האנזים היחידי שמחבר נוקלאוטיד‬ ‫○‬
‫לקצה ‪ '5‬של המולקולה ולא לקצה ‪.'3‬‬
‫כל רנ"א שמסונתז ע"י רנ"א פולימראז ‪ 2‬יהיה עם ‪ cap‬בקצה ‪"5‬‬ ‫●‬
‫מיכל פרידמן‬

‫קומפלקס השחבור ‪-spilicing‬‬


‫קומפלקס גדול מאוד שמורכב ממעל ‪ 100‬חלבונים ומרנא שלא מקודד לחלבון‪.‬‬ ‫●‬
‫גם הוא יעבור מהזנב של הפולימרז ‪ 2‬למולקולת רנא חדשה‪.‬‬ ‫●‬
‫תהליך השחבור הוא תהליך שבו משאירים רק את מה שדרוש במולקולת הרנא‪.‬‬ ‫●‬
‫את תהליך השחבור מבצע הספלייסוזום (שכאמור יושב גם הוא על זנב הרנא פולימראז)‪.‬‬ ‫●‬
‫הספלייסטוזום נקשר לשני רצפים ספציפים של הרנא החדש שקודד (כלומר בשני אזורים ברנא)‪.‬‬ ‫●‬
‫תהליך השחברור כולל ביקוע של קשר פוספודיאסטרי בשני מקומות ברנא (שהם הרצפים שנקשר אליהם)‪,‬‬ ‫●‬
‫המקטע שביניהם יוצא החוצה‪ ,‬ושני המקטעים שנותרו יתחברו בקשר פוספודיאסטרי חדש‪.‬‬
‫אינטרון‪ -‬המקטעים "שהולכים לאיבוד" ויוצאים ממולקולת הרנא‪.‬‬ ‫○‬
‫מתפרקים בסוף התהליך‪.‬‬ ‫■‬
‫האינטרונים מוגדרים בצורה מאוד ברורה עם נקודת התחלה וסיום‪ ,‬לא ניתן לחתוך אותם‬ ‫■‬
‫באמצע אלא רק להשמיט את כל האינטרון או לכלול את כולו‪.‬‬
‫אינטרון שלא מימש את הפוטנציאל שלו‪ ,‬כלומר לא יצא החוצה מהרנ"א‪,‬‬ ‫■‬
‫ומתורגם לחלבון ‪ -‬הופך למעשה לאקסון‪ .‬אם בטעות אקסון יוצא החוצה‪ ,‬הוא‬
‫הופך להיות למעשה אינטרון‪ ,‬ואנחנו מפספסים את המידע הגנטי המקודד‬
‫שנמצא במקטע הזה ‪ -‬הוא לא יהיה חלק מהחלבון שיתורגם‬
‫אקסונים‪ -‬המקטעים שנשארים ברנא‪.‬‬ ‫○‬
‫ייתרונות תהליך השחבור ‪-‬‬ ‫●‬
‫דרייבר אבולוציוני‪ -‬מגן אחד נוצרים שני תוצרים ומגדילים כך את המגוון הגנטי‪.‬‬ ‫○‬
‫ניתן לחתוך רק חלק מהאינטרונים‪ ,‬ובכל מולקולת ‪ RNA‬לייצר רצף אחר ע"י השמטה של‬ ‫○‬
‫רצפים אחרים‪ .‬מה שיוצר בסופו של דבר חלבונים שונים שיווצרו מאותו גן‪.‬‬
‫לריאנט ‪ -‬הלולאה שיוצאת מהרנא‪.‬‬ ‫●‬
‫שחבור חלופי ‪ -‬היכולת להוציא מולקולות רנא שונות ממולקולת דנא אחת בעזרת השחבור‪ .‬הסדר‬ ‫●‬
‫של האקסונים נשמר (תהליך כיווני) אבל נוצרים מקטעים שונים‪.‬‬

‫קומפלקס הפוליאטניצליה וסיום השעתוק‬


‫כאמור‪ ,‬בסוף הרצף של הגן המשועתק‪ ,‬יש רצף בשם ‪ , cleavage and poly A signal‬שתפקידו לסמן‬ ‫●‬
‫לרנא פולימראז את סיום השעתוק‪.‬‬
‫הרנא פולימראז לא יודע מתי לעצור כשהוא מגיע לסוף הרצף‪ ,‬והוא ממשיך ומעתיק הלאה‪.‬‬ ‫●‬
‫בשלב זה נכנס הקומפלקס שנמצא על זנב האנזים לתפקיד ‪ -‬הוא נקשר לרצף ה‪cleavage and poly A‬‬ ‫●‬
‫‪.signal‬‬
‫הקומפלקס מורכב משני חלבונים בשם ‪.CstF CPSF‬‬ ‫●‬
‫מיכל פרידמן‬

‫גם פה‪ ,‬החלבונים "קופצים" על הרנא מהזנב ועוצרים את תהליך השעתוק‪.‬‬ ‫●‬
‫תפקיד החלבונים הוא ביקוע קשר פוספודיראסטרי ברנא וקיום תהליך הפוליאטינצליה‬ ‫●‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫שבירת הקשר הפוספודיאסטרי תהיה קצת לאחר ה‪ ,cleavage and poly A signal‬וזו‬ ‫●‬
‫תהיה נקודת הסיום של התעתיק‪.‬‬
‫נוצרו ‪ 2‬קטעים ‪ -‬רצף הדנא מקצה ‪ '5‬עד לרצף המבוקע‬ ‫○‬
‫רנא שהמשיך להווצר ע"י רנא פולימראז שהמשיך הלאה מכוח האינרציה עד‬ ‫○‬
‫שנופל ומפסיק את תהליך השעתוק‪.‬‬
‫משערים שהקצה שנוצר בשבר של המולקולה‪ ,‬שהוא ‪ ,"5‬לא מוגן‬ ‫■‬
‫ב‪ cap-‬ולכן אקסונוקלאזות מפרקות מהר את המולקולה ומנתקות את‬
‫הפולימראז‪.‬‬
‫עוד השערה היא מכנית יותר‪ ,‬וטוענת שעם החיתוך הרנ"א‬ ‫■‬
‫פולימראז מאבד שיווי משקל ונופל ממולקולת ה‪.DNA-‬‬
‫לאחר ביקוע הרנא ושחרור מולקולת הרנא מהרנא פולימראז‪ ,‬נוצר קצה ‪ '3‬חופשי‬ ‫●‬
‫שחשוף לעיכול של ריבונוקלאזות‪.‬‬
‫כדי להגן על הרנא מהן‪ ,‬מתווסף חלבון שלישי בשם פולי איי פולימראז (סוג של‬ ‫●‬
‫רנא פולימראז) בעל סוכר ריבוז‪.‬‬
‫הפוליאיי פולימראז מוסיף לקצה ‪ '3‬נוקלאוטידים מסוג ‪.A‬‬ ‫●‬
‫הוא מסוגל לעשות זאת ללא תבנית‪ ,‬והוא מוסיף לקצה המולקולה מאות‬ ‫○‬
‫בסיסי ‪.A‬‬
‫לזנב שנוצר קוראים זנב פולי ‪ A‬של המולקולה‪.‬‬ ‫○‬
‫הזנב שנוצר מושך אליו חלבוני פולי אי ביו פרוטאינס‬ ‫●‬
‫ייתרונות הזנב ‪-‬‬ ‫●‬
‫החלבונים שהצטרפו מגינים על הרנא מפני נוקלאזות‬ ‫○‬
‫הוספת בסיסי ‪ A‬מסמנים לנו את קצה המולקולה כקצה ולא כשבר‪.‬‬ ‫○‬
‫החלבונים שנקשרים לקצה הפולי ‪ A‬מהווים נקודת תקשורת לאתרים שונים בתא‪ ,‬ויכולים לסייע‬ ‫○‬
‫בתהליך הייצוא של מולקולת ה‪.mRNA‬‬
‫כל מולקולה ש‪ RNA-‬פולימראז ‪ 2‬מייצר‪ ,‬תהיה בעלת ‪ cap‬ו‪ .A poly-‬הפולימראזות האחרות לא נושאות את‬ ‫●‬
‫זנב הקומפלקסים הזה‪ ,‬ולכן מולקולות ‪ RNA‬אחרות שהם מייצרים לא יוכלו להפוך לחלבונים‪.‬‬

‫מולקולת הרנא היוצאת שונה ממולקולת הדנא המקורית ב‪-‬‬ ‫●‬


‫ריבונוקלאוטידים לעומת דיאוקסינוקלאוטידים‬ ‫○‬
‫איפה שהיה ‪ t‬יש ‪u‬‬ ‫○‬
‫הבועית לא מתרחבת בתהליך השעתוק אלא זזה‪ ,‬לעומת שכפול דנא שהבועית מתרחבת‪.‬‬ ‫○‬

You might also like