‫בס"ד‬

‫הרקע לעליית הנאצים לשלטון‪:‬‬

‫היטלר יליד אוסטריה‪ ,‬שירת בצבא הגרמני ונפצע במהלך מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫לאחר המלחמה כשהוקמה בגרמניה רפובליקת וימאר ‪ -‬הצטרף היטלר למפלגת‬
‫פועלים קטנה שהפכה למפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל סוציאליסטית –‬
‫שנודעה כמפלגה הנאצית‪ .‬היטלר אירגן גדודי סער שכונו ‪.S.A‬הם לבשו מדים‬
‫חומים ופעלו באלימות מול מתנגדי המפלגה‪ .‬מצע המפלגה שנוסח בשנת ‪ 1920‬קרא‬
‫לאיחוד של גרמניה הגדולה (כולל אוסטריה ושטחים נוספים) ולביטולו של "חוזה‬
‫ורסאי"‪ ,‬על פי המצע יהודי לא יוכל להיות אזרח בגרמניה‪.‬‬
‫‪ -1923‬היטלר ניסה לתפוס את השילטון במדינת באווריה באמצעות מהפכה אבל‬
‫הוא נשפט ונעצר‪ .‬במאסר כתב היטלר את ספרו "מיין קאמפ" (מאבקי)‪ ,‬בו הוא‬
‫ניסח את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית‪ .‬לאחר ששוחרר חזר לפעילות פוליטית ושאף‬
‫לתפוס את השלטון באמצעות הדמוקרטיה‪ .‬הוא שקד על פיתוח רעיונות המפלגה ‪,‬‬
‫חיזוק התעמולה וכו'‬
‫אבל המפלגה נשארה גורם בלתי משמעותי בפוליטיקה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ -1929‬המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בגרמניה‪ .‬המטבע הגרמני איבד מערכו‬
‫ושיעור האבטלה עלה‪ .‬על רקע המצב הקשה התערערה שוב הדמוקרטיה הגרמנית‪.‬‬
‫קיצונים מימין ומשמאל התסיסו את האוכלוסייה ושיעור התומכים במפלגה גדל‪.‬‬
‫בבחירות בשנת ‪ 1930‬זכו הנאצים ל‪ 107-‬נציגים והפכו לסיעה השנייה בגודלה‪.‬‬
‫כוחה של המפלגה הנאצית לא אפשר הקמת ממשלה יציבה ללא השתתפותה‪.‬‬
‫בבחירות ב‪ 1932 -‬זכו הנאצים ב‪ 230-‬מושבים ברייכסטאג (‪ 37%‬מכלל המושבים)‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית הייתה לסיעה הגדולה ברייכסטאג‪ .‬בהעדר ברירה אחרת‪ ,‬מינה‬
‫הנשיא הינדנבורג ב‪ 30.1.1933-‬את אדולף היטלר לקנצלר (ראש הממשלה)‪.‬‬
‫כך השלים היטלר את תפיסת השלטון בגרמניה באופן חוקי ודמוקרטי ‪.‬עיקרי אולם‬
‫יש לזכור כי אנשיו אחראים במידה רבה לכאוס הפוליטי שהביא לבחירתו‪.‬‬

‫הסיבות העיקריות לעליית המפלגה הנאצית לשלטון‪:‬‬

‫המשבר הכלכלי‪ :‬המשבר הכלכלי השפיע באופן חריף על גרמניה‪ :‬מפעלים נסגרו‬
‫ומיליוני מובטלים ממורמרים חיפשו פתרון למצוקותיהם‪ .‬בנקים פשטו את הרגל‬
‫ורבים אבדו את חסכונותיהם‪ .‬האינפלציה הגבוהה (=ירידה בערך הכסף) רוששה‬
‫את ההמונים שכספם הפך לפתע לחסר ערך‪ .‬בציבור החלה להתערער האמונה‬
‫ביכולתה של הממשלה להתמודד עם המשבר‪.‬‬
‫המשבר הפוליטי ואי היציבות השלטונית‪ :‬החל משנת ‪ 1928‬לא הצליחה המערכת‬
‫הפוליטית בגרמניה להתייצב‪ .‬בין השנים ‪ 1928-1932‬שלטו שלושה קאנצלרים שונים‬
‫שלא הצליחו לכונן קואליציה יציבה‪ .‬הקשיים בתפקוד השלטון לא אפשרו לממשלה‬
‫לנקוט בצעדים משמעותיים בהתמודדות עם המשבר‪ .‬המשבר הוביל לאי אמון‬
‫בשיטה הדמוקרטית בקרב הציבור הגרמני והוא פנה לתמיכה בגורמים קיצוניים‪.‬‬
‫גם כוחן של מפלגות השמאל הקיצוני עלה – בעיקר של המפלגה הקומוניסטית‪.‬‬
‫החשש מפני התחזקות הקומוניזם הוביל להתחזקות התמיכה בנאצים‪ ,‬שנתפסו‬
‫כיריביהם המרים של הקומוניסטים‪.‬‬
‫חולשת הנשיא‪ :‬הנשיא פאול פון הינדנבורג התנגד לנאצים ולדרכם ונמנע ככל שיכל‬
‫מלמנות את היטלר לקאנצלר‪ .‬אולם הנשיא לא הצליח לייצב את המערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬הוא היה איש מבוגר מאד וסבל מירידה בתמיכת הציבור בו‪ .‬בגלל חוק‬
‫חרום‪ ,‬שנתן‪ -‬לנשיא את הכוח למנות לראש ממשלה את מי שיוכל להרכיב‬
‫קואליציה יציבה‪ ,‬נאלץ למנותו לקאנצלר בראשית שנת ‪( .1933‬למרות שהמפלגה‬
‫הנאצית לא הייתה בעלת התומכים הרבים ביותר‪).‬‬
‫התעמולה הנאצית‪ :‬המפלגה הנאצית עשתה שימוש תעמולתי בקשיים הכלכליים‬
‫והפוליטיים‪ .‬הנאצים הצליחו לשכנע את ההמונים כי כל צרותיה של גרמניה נובעות‬
‫מפעולותיהם של היהודים_‪ .‬היטלר הוצג כמנהיג שיציל את העם הגרמני‪ .‬הוא שכנע‬
‫את הציבור כי גורלה של גרמניה בסכנה וכי יש לאמץ שיטות קיצוניות כדי להציל‬
‫את גרמניה‪.‬‬

‫בניית המשטר הנאצי הטוטליטרי‬

‫עם מינויו של היטלר לקאנצלר‪ ,‬בתחילת שנת ‪ ,1933‬האמינו רבים בגרמניה ובעולם‬
‫כי תפיסת השלטון תביא להתמתנות הנאצים‪ .‬אך עד מהרה התברר כי ראשי‬
‫המפלגה הנאצית לא הסתפקו בתפיסת השלטון בדרך דמוקרטית‪ :‬היטלר ביקש‬
‫לשנות את המשטר הדמוקרטי הגרמני למשטר טוטליטרי ( מוחלט ) בו תהיה‬
‫המפלגה הנאצית הגורם הפוליטי היחידי והבלתי מעורער וזכויות האזרח יבוטלו‪.‬‬

‫שריפת הרייכסטאג‪ :‬עם עליית היטלר לשלטון‪ ,‬היוו הנאצים כ‪ -40%‬מהרייכסטאג‬

‫ובממשלה‪ .‬היטלר‪ ,‬החליט לרכז בידיו את כל סמכויות השלטון‪ ,‬ולכן הורה על פיזור‬
‫הרייכסטאג וקיום בחירות חדשות במרץ ‪ .1933‬לפני הבחירות קיימו הנאצים מסע‬
‫טרור ותעמולה כדי להבטיח את ניצחונם‪ .‬הם הפיצו ידיעות על מהפכה קומוניסטית‬
‫שצפויה בגרמניה‪ .‬כשבוע לפני הבחירות (‪ )28.2.1933‬הציתו בחשאי הנאצים את‬
‫בניין הרייכסטאג והאשימו במעשה את הקומוניסטים‪ .‬בעקבות השריפה הצליחו‬
‫הנאצים להשפיע על נשיא גרמניה להשתמש בסמכותו לפרסם תקנות לשעת חרום‪.‬‬
‫'צו החירום להגנת העם והמדינה' ביטל את זכויות האזרח המובטחות בחוקה‪:‬‬
‫חופש הביטוי והעיתונות חופש ההתארגנות וכו'‪ .‬בצו ניתנו לממשלתו של היטלר‬
‫סמכויות רבות‪ .‬הצו החמיר גם את העונשים ואפשר הטלת עונש על מתנגדים‬
‫לשלטון‪.‬‬

‫'החוק לביטול מצוקת העם והמדינה' (חוק ההסמכה)‪ :‬הבחירות שנערכו ב‪-‬‬
‫‪ 5.3.1933‬התקיימו תחת טרור נאצי‪ .‬על המפלגה הקומוניסטית נאסר להשתתף‬
‫בבחירות‪ .‬הנאצים זכו ל‪ 44-‬אחוזים מהמושבים ברייכסטאג ויחד עם תומכי‬
‫המלוכה השיגו רוב מוחלט ברייכסטאג ובממשלה‪ .‬באמצעות שליטתם ברייכסטאג‬
‫התקבל ב‪' 23.3.1933-‬החוק לביטול מצוקת העם והמדינה' שכונה גם 'חוק‬
‫ההסמכה'‪ .‬החוק הסמיך את היטלר וממשלתו לחוקק חוקים ללא השתתפות‬
‫הרייכסטאג‪ .‬בהתאם לחוק הממשלה יכלה גם לחוקק חוקים הסותרים את החוקה‬
 ‫הגרמנית‪ .‬החוק ביטל למעשה את הדמוקרטיה בגרמניה ויצר דיקטטורה‬
‫טוטליטרית‪.‬‬

‫ביטול המפלגות פרט למפלגה הנאצית‪ :‬ב‪ 14.6.1933-‬נאסר בחוק קיום של מפלגות‬
‫נוספות פרט למפלגה הנאצית‪.‬‬
‫ליל הסכינים הארוכות‪ :‬עליית הנאצים לשלטון חיזקה את ארגון ‪( .S.A‬פלוגות‬
‫הסער המפלגתיות )‪ .‬בשנת ‪ 1934‬מנה הארגון כמעט שלושה מיליון חברים ומנהיגיו‬
‫ראו בארגון את הכוח שיחליף את הצבא הישן‪ .‬אולם היטלר ידע שה‪ .S.A-‬אינו אלא‬
‫חבורת בריונים אלימה היעילה בקרבות רחוב‪ ,‬אולם איננה מתאימה לשמש כצבא‪.‬‬
‫היטלר ביקש גם לזכות בנאמנותם של מפקדי הצבא הגרמני שחששו מה‪.S.A-‬‬
‫וממפקדיו‪ .‬ב‪ 30.6.1934-‬שנודע גם בשם ליל הסכינים הארוכות נרצחו בפקודות‬
‫היטלר מנהיגי ה‪ .S.A-‬את הרצח ביצעו אנשי ה‪.S.S-‬‬
‫בפני הציבור טענו הנאצים כי מנהיגי ה‪ .S.A-‬תכננו לבצע הפיכה ולהשתלט על‬
‫גרמניה‪ .‬בעקבות הרצח איבד ה‪ .S.A-‬את כוחו והשפעתו‪ .‬בכירי הצבא הגרמני הפכו‬
‫לנאמניו של היטלר ושתפו עמו פעולה‪.‬‬
‫איחוד תפקיד הנשיא והקאנצלר‪ :‬כאשר מת הנשיא הינדנבורג (‪ )2.8.1934‬איחד‬
‫היטלר את משרות הנשיא והקאנצלר והפך לשליטה היחידי של גרמניה‪ .‬תוארו‬
‫הרשמי היה "פיהרר" שפירושו מנהיג‪ .‬בין הסמכויות שהועברו להיטלר חשובה‬
‫במיוחד הייתה קבלת השליטה על הצבא הגרמני‪.‬‬
‫תהליך האחדה ונאצי פיקציה‪ :‬גרמניה היא פדרציה של ‪ 18‬מדינות (עד היום)‪ .‬לכל‬
‫מדינה הייתה סמכות בענייני פנים (כגון חינוך‪ ,‬בריאות וכד')‪ .‬היטלר ביטל את‬
‫השלטון הפדרטיבי בגרמניה ופיזר את הפרלמנטים המקומיים‪ ,‬והכפיף את כל‬
‫השלטון בגרמניה למפלגה הנאצית‪.‬‬
 ‫אנטישמיות נאצית‬ ‫אנטישמיות מודרנית‬ ‫אנטישמיות‬ ‫נק'‬
‫להשוואה‪/‬סוגי מסורתית‬
‫האנטי'‬
‫נגד היהודים‪:‬תורת הגזע‬ ‫במערב‪-‬קינאה על‬ ‫סיבת השנאה רקע דתי‪ -‬רצח‬
‫ההשתלבות הכלכלית‪" ,‬תקיעת סכין בגב‬ ‫ישו‪+‬הבחירה‬
‫קפיטליזם‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬האומה"‬ ‫עברה לברית‬
‫חרפת ורסאי ‪,‬השתלטות‬ ‫התעוררות לאומית‬ ‫החדשה‬
‫(‪+‬דתית) דארוויניזם על הכלכלה ‪,‬‬ ‫רקע כלכלי –‬
‫בולשביקים‪,‬‬ ‫חברתי במזרח‪ -‬כמו‬ ‫היהודי מלווה‬
‫נגד היהדות‪ :‬שלילת‬ ‫באנטי' המסורתית‬ ‫בריבית ומנצל את‬
‫המוסר‪,‬‬ ‫‪+‬כדי לדכא את‬ ‫קשיי הנוצרי‪.‬‬
‫חיידק המצפון‪,‬‬ ‫התסיסה נגד שלטון‬
‫המשיחיות‬ ‫הצאר‬
‫מצע המפלגה‪ ,‬עיתון‪,‬‬ ‫במערב‪ -‬עיתונים‪,‬‬ ‫ביטויי השנאה עלילות דם‪,‬‬
‫נאומים‪,‬שריפת שפרים‪,‬‬ ‫ספרים‪ ,‬פעילות‬ ‫פרעות‪,‬‬
‫גירוש‪ ,‬גטאות‪ ,‬הפיתרון‬ ‫פוליטית‬ ‫אינקויזיציה‪,‬‬
‫הסופי‪...‬‬ ‫במזרח‪ -‬פוגרומים‪,‬‬ ‫גירושים‬
‫גירושים‪,‬‬ ‫סימן זיהוי על‬
‫הבגד‬
‫נהנים מחופש הביטוי‬ ‫במערב‪ -‬התנגדות‬ ‫יחס השלטון תלוי במידת‬
‫לפני עלייתם לשלטון‬ ‫רשמית בגלל‬ ‫הדתיות של‬
‫ואח"כ מחסלים את כל מי‬ ‫האמנציפציה‬ ‫השליט‬
‫במזרח‪ -‬השלטון יוזם שמתנגד‬ ‫ובהשפעת‬
‫על מנת "להטביע את לרעיונותיהם‪ -‬הם‬ ‫היהודים על‬
‫היוזמים והמבצעים של‬ ‫המהפכה בדם‬ ‫הכלכלה‬
‫השנאה‬ ‫היהודים"‬
‫שטן ‪,‬שד‪ ,‬עלוקה‪ ,‬במערב‪ -‬היהודי מטיל היהודי מטיל אימה על‬ ‫הסטריאוטיפ‬
‫האנושות‪-‬הגזע הארי ‪+‬‬ ‫אימה על אירופה‪+‬‬ ‫בזוי‪,‬‬ ‫(הדימוי)‬
‫מנסה להפיל את הכלכלה‬ ‫מנסה להפיל את‬
‫הכלכלה ולהשתלט על ולהשתלט על העולם‪,‬‬
‫שטן ‪,‬שד‪ ,‬עלוקה ‪ ,‬טפיל‪,‬‬ ‫העולם‪.‬‬
‫מעביר מחלות‪,‬‬ ‫במזרח‪ -‬שטן ‪,‬שד‪,‬‬
‫עלוקה ‪ ,‬בזוי‪+‬מהפכן‬
‫בהתחלה הגירה‬ ‫במערב‪ -‬אגודות נגד‬ ‫מוות על קידוש‬ ‫תגובות‬
‫בזמן המלחמה‪ -‬אין מוצא‬ ‫ה'‪ ,‬אנוסים‪ ,‬המרת אנמישמיות‬ ‫היהודים‬
‫כמעט ואין סיכוי להינצל‬ ‫פעילות ציונית‪ ,‬או‬ ‫דת‪ ,‬בריחה‬
‫חיזוק ההשתלבות‬
‫במזרח‪ -‬הגירת בהלה‪,‬‬
‫ציונות‪,‬הטמעות‬
‫ברוסיה‬
 ‫הטענות נגד הדת היהודית ‪:‬‬
‫היהדות מטפחת את המוסריות והרחמים‪ ,‬העזרה והצדקה‪ .‬לעומת זאת הנאציזם‬
‫מדגיש את ערך הכוח שמעל החוק ואת זכותו של החזק לחסל את החלש כדי להשיג‬
‫מטרותיו‪.‬‬
‫היהדות מטפחת את המצפון בתחושה האנושית היסודית שהיא אבן בוחן לכל‬
‫מושגי הטוב והרע ומשום כך ישנה אחריות לכל פרט על כל מעשיו‪ ,‬לעומת זאת‬
‫הנאציזם מדגיש את האמונה במנהיג הראשי ובדרך שלטונו המחייבת צייתנות‪.‬‬
‫עיקרון זה מבטל את המצפון האנושי והשתקת כל רגש אחריות בלב האדם על כל‬
‫מעשיו‪.‬‬

‫המדיניות הנאצית כנגד יהודי גרמניה בשנים ‪1933-1938-‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון פעלו הנאצים כנגד היהודים באמצעות‪ -‬חקיקה‪,‬‬
‫תעמולה‪ ,‬טרור‪.‬‬
‫מטרתם הייתה ‪ :‬להשפילם‪ ,‬לבודדם מבחינה חברתית‪ ,‬לנשל אותם מנכסיהם‬
‫ולעודדם לעזוב את גרמניה‪.‬‬
‫התעמולה חסרת התקדים החלה עוד בשנים שקדמו לעליית הנאצים לשלטון‪.‬‬
‫העיתון האנטישמי "דר שטירמר"= המסתער נוסד ע"י יוליוס שטרייכר עוד ב‪1923‬‬
‫והיווה במה להפצת כרזות‪ ,‬קריקטורות ומאמרים אנטישמיים‪ .‬הנאצים השתמשו‬
‫גם בקולנוע וברדיו להפצת רעיונותיהם ולהערצת המנהיג‪.‬‬
‫היטלר הקים משרד מיוחד לתעמולה אשר בראשו עמד יוזף גבלס‪ .‬והוא פיקח על‬
‫"שטיפת המוח" הנאצית‪ .‬כל כתבות‪/‬ספרים וכו' עברו ביקורת מטעם המשרד‪.‬‬
‫וביוזמתו הוצגו תערוכות וסרטים שמתארים את הסכנה היהודית ומזהירים מפניה‪.‬‬
‫מערכת החינוך גם היא שילבה כמובן פעולה עם הפצת רעיונות אלו‪(.‬דוגמאות עמ'‬
‫‪)30‬‬
‫הפעולה המאורגנת הראשונה הייתה ‪ :‬הכרזת יום החרם ב ‪. 1.4.1933‬ביום זה שחל‬
‫בשבת נאסר המסחר עם היהודים בכל רחבי גרמניה‪ .‬חלונות הראווה כוסו‬
‫בסיסמאות‪ .‬והקונים נמנעו מלהיכנס לחנויות‪ .‬החברה הגרמנית שיתפה פעולה עם‬
‫המהלך ובכך הוכיחה את צייתנותה לשילטון החדש‪.‬‬
‫עיקר הפגיעה של החרם הייתה העיקרון המפלה לרעה אזרחים שעד אז היו שווי‬
‫זכויות –רק בגלל יהדותם‪.‬‬
‫שבוע לאחר החרם פורסם ‪":‬החוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה"‬
‫במסגרת החוק פוטרו ממשרותיהם פקידים‪ ,‬מורים‪ ,‬פרופסורים‪,‬‬
‫ועם הזמן הוא התרחב גם לעורכי דין רופאים אומנים עיתונאים וכו'‪.‬‬
‫השחיטה היהודית גם כן נאסרה באותו החודש‪.‬‬

‫השלטון פעל בטרור גם נגד רעיונות יהודיים ודאג לדחוק את היהודים מכל תחומי‬
‫התרבות המדע והחינוך‪.‬‬
 ‫ב ‪ – 10.5.1933‬אורגנה ביוזמתו של יוזף גבלס שר התעמולה שריפת ספרים בכיכר‬
‫האופרה בברלין‪( .‬נשרפו כ‪ 20,000‬ספרים שהציגו רעיונות יהודיים או מנוגדים‬
‫לאידאולוגיה הנאצית‪ ).‬ברחבי גרמניה נערכו עוד אירועים דומים חלקם באופן‬
‫ספונטני ע"י תושבים מקומיים וחלקם באופן יזום‪.‬‬
‫השילטון יזם פעולות לבידוד היהודים המהחברה‪ .‬יהודים הורחקו מספסלים‬
‫ציבוריים‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬אולמות תיאטרון ובריכות שחייה‪.‬‬
‫ב‪ -1935‬פורסמו חוקי נירנברג ‪ .‬חוקים אלו הגדירו באופן רשמי את ביטול זכויות‬
‫היהודים‪.‬‬
‫פורסמו ‪ 2‬חוקים‪:‬‬
‫‪" .1‬חוק אזרחות הרייך" – שקבע שמי שאין לו דם גרמני לא יוכל להיות אזרח‬
‫הרייך‬
‫כלומר בעל זכויות אזרחיות‪.‬‬
‫‪" .2‬החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני" – שקבע שנישואין בין יהודים לגרמנים‬
‫אסורים‪,‬‬
‫ועל היהודים להתרחק מסמלי הרייך והמדינה‪ .‬ההגדרה מיהו יהודי נוסחה בחוק‪.‬‬
‫אם היו לאדם ‪ 3‬סבים יהודיים הוא נחשב ליהודי ‪ ,‬פחות מזה הוא נחשב‬
‫למישלינג=בן תערובת‪.‬‬
‫חוקים אלו ביטלו למעשה את האמנציפציה שהיהודים היו זכאים לה עד אז וכן‬
‫נכנסו לחיי הפרט לתא המשפחתי ופרקו מישפחות בשם האידאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫בשנת ‪ -1936‬התקיימה בברלין האולימפידה – היטלר תמך במהלך זה כדי לחזק את‬
‫הרושם שפניו לשלום‪ .‬הוא הסכים למתן את פעולותיו הגזעניות ואף התיר ליהודים‬
‫מגרמניה ומארצות שונות להשתתף בתחרויות‪ .‬כהכנה לאירוע המתוקשר הורדו‬
‫שלטים אנטישמיים והתמונה שהוצגה בעולם הייתה – שהמצב בגרמניה לא כ"כ‬
‫נורא‪.‬‬
‫החל מעליית הנאצים לשילטון נושלו היהודים מרכושם בתהליך שנקרא אריזציה‪.‬‬
‫יהודים הוכרחו למסור את רכושם לשילטון תחת איומים והפחדות‪ .‬תהליך זה הלך‬
‫והחריף עם השנים והגיע לשיאו ב‪.1938‬‬
‫‪ -1938‬שנת מפנה והסלמה במדיניות הנאצית בגרמניה‪.‬‬
‫ההסלמה באה לידי ביטוי במדיניות החוץ ‪ -‬בהידוק הקשרים עם איטליה ויפאן ‪,‬‬
‫בהתעלמות מחוזה ורסאי ודרישות חבר הלאומים ובסיפוח אוסטריה‪(.‬עמ' ‪)63-64‬‬
‫ההסלמה המשיכה גם במדיניות הפנים כלפי היהודים בגרמניה‪.‬‬
‫בתחילה הוקצנה המגמה של סימון היהודים‪ .‬דרכוניהם של יהודים סומנו באות ‪J‬‬
‫והיהודים אולצו להוסיף לתעודות הזהות שלהם שם מזהה אחיד‪" .‬ישראל " לגברים‬
‫ו"שרה" לנשים‪.‬‬
 ‫האריזציה הוחרפה‪ .‬נאסר כל עיסוק כלכלי עצמאי‪ ,‬יהודים לא יכלו למשוך‬
‫מחשבונותיהם בבנקים סכומים גדולים וביריונים (חברי המפלגה הנאצית –או‬
‫מתחזים) סחטו מיהודים כספים ורכוש‪.‬‬
‫הוקמו לשכות לעידוד הגירת יהודים בהנהגת אדולף אייכמן‪( .‬בדומה ללישכה‬
‫שהוקמה בוינה לאחר הסיפוח‪ ).‬ההגירה התגברה בעקבות לחץ‪ ,‬טרור‪ ,‬החרמת רכוש‬
‫איום במאסר וכו'‪.‬‬
‫גירוש זבונשין‪ -‬באוקטובר ‪ 1938‬גורשו מגרמניה ‪ 18,000‬יהודים בעלי אזרחות‬
‫פולנית לשעבר‪ -‬אל עיירת הגבול זבונשין‪ .‬הם שוכנו בתנאי צפיפות ומחסור בינהם‬
‫היו כ‪ 800-‬זקנים ילדים וחולים‪ .‬השילטון הפולני סרב לקבלם במשך זמן רב‪...‬‬
‫בין המגורשים היו הוריו של הרשל גרינשפאן יהודי שהתגורר באותה תקופה‬
‫בצרפת ‪-‬והחליט לנקום על הפגיעה בהוריו‪ .‬הוא התנקש בחייו של ארנסט פום ראט‬
‫‪ -‬שהיה דיפלומט גרמני בצרפת‪ .‬הוא נעצר ונרצח ככל הנראה במהלך המלחמה‪( .‬היה‬
‫מתוכנן לעשות כנגדו משפט ראווה)‬
‫בלילה שבין ‪ 9-10‬בנובמבר פרצו מהומות בכל רחבי גרמניה‪ .‬היו אלו כביכול‬
‫מהומות ספונטניות‪ -‬אך למעשה הן היו מתוכננות היטב והנאצים רק חיכו‬
‫להזדמנות "מוצדקת" להפעילם‪.‬‬
‫הלילה כונה ע"י הגרמנים "ליל הבדולח " על שם הזכוכיות הרבות שנופצו בבתי ‪/‬‬
‫חנויות היהודים באותו פוגרום‪ .‬באותו לילה נחרבו כ‪ 1500-‬בתי כנסת בכל רחבי‬
‫גרמניה‪ ,‬נרצחו יהודים (‪ 91‬ע"פ נתוני הגרמנים) וכ‪ 30,000-‬יהודים נשלחו למחנות‬
‫ריכוז‪( .‬מאות מתוכם נספו ואחרים שוחררו רק עם הוכחת אשרת הגירה‪ )...‬על‬
‫היהודים הוטל לתקן מכספם את הנזקים‪ ,‬כספי הביטוח נלקחו ע"י הממשלה‪. .‬‬
‫מוסדות ואירגונים יהודים נסגרו‪ .‬לראשונה הופעלה בכל רחבי גרמניה אלימות‬
‫פיזית ויהודים נרצחו ברחובות – וכל זה רק בגלל היותם יהודים ‪.‬‬
 ‫הרקע למלחמת העולם השניה – תוקפנות מול פייסנות‬
‫הקדמה‪ -‬לאחר שהתבררו תוצאות מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שאפו מדינות המנצחות לעשות הכל‪,‬‬
‫כדי למנוע מלחמה עולמית נוספת‪ .‬הן הקימו את חבר הלאומים(האו"ם) שאמור היה לפתור‬
‫סיכסוכים בדרכי שלום‪ .‬הן החתימו את גרמניה על חוזה ורסאי שהגביל את עוצמתה הצבאית ‪,‬‬
‫חייב אותה בתשלומי פיצויים ועוד‪...‬השאיפה הייתה לשמור על השלום העולמי‪.‬‬
‫התגובה‬ ‫הפעולה התוקפנית או ה"פייסנית"‬
‫הפייסנית של‬
‫חבר הלאומים‬
‫מרוצים‬ ‫הסכם אי התקפה עם פולין‬
‫גינוי בלבד‬ ‫יפן פלשה לחבל מנצ'וריה בסין‬
‫גינוי בלבד‬ ‫איטליה פלשה לאתיופיה‬
‫התנגדות מילולית‪.‬‬ ‫דרישות לביטול חוזה ורסאי‬
‫גינוי בלבד‬ ‫כיבוש חבל הסאר‬
‫גינוי בלבד‬ ‫הגדלת הצבא הגרמני‬
‫גינוי בלבד‬ ‫כריתת ברית בין איטליה לגרמניה ‪ -‬ציר רומא‬
‫ברלין‬
‫מרוצים‬ ‫האולימפיאדה בגרמניה‬
‫גינוי בלבד‬ ‫כריתת ברית בין מדינות הציר ליפן‬
‫ברית האנטי קומינטרן (נגד קומוניזם)‬
‫גינוי בלבד‬ ‫סיפוח אוסטריה – תוך הפעלת לחץ מבפנים‬
‫ועידת מינכן‬ ‫דרישה לסיפוח חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה‬
‫גינוי בלבד‬ ‫פלישה לצ'כוסלובקיה‬
‫הפתעה‬ ‫הסכם ריבנטרופ מולוטוב‬

‫ועידת מינכן מבטאת את שיא מדיניות הפיוס ועל נכונות לוותר על זכויות עם "חסר כוח" לטובת‬
‫פייסנות עם גרמניה המיליטריסטית והתוקפנית‪ .‬מטרת הכינוס הייתה להחליט כיצד להגיב‬
‫לדרישת גרמניה להחזרת חבל הסודטים ‪ .‬מדינות שהשתתפו בוועידה היו‪ :‬אנגליה‪ ,‬צרפת איטליה‬
‫וגרמניה בולט העדרה של צ'כוסלובקיה מהכינוס‪ .‬אנגליה וצרפת היו מוכנות לוותר על ריבונותה‬
‫של צ'כוסלובקיה (חסרת הכוח הצבאי) ולהחליט עבורה ‪.‬‬
‫הן הסכימו עם מדינות הציר התוקפניות‪ ,‬להפקיר את חבל הסודטים תמורת מניעת מלחמה‬
‫עולמית‪ .‬צ'מברלין רה"מ אנגליה אמר‪ " :‬הבאתי שלום בדורנו " ‪.‬‬
‫מדיניות זו נבעה מהמגמה הפציפיסטית (שוחרת שלום בכל מחיר) שהתחזקה אחרי מלחמת‬
‫העולם הראשונה וכן מהתקווה שגרמניה תתמודד במקומן עם התוקפנות הקומוניסטית במזרח‪.‬‬
‫התוצאה – תוך פחות משנה סיפח היטלר את שאר חלקי צ'כוסלובקיה פלש לפולין והתחיל את‬
‫מלחמת העולם השניה‪.‬‬

‫הסכם ריבנטרופ מולוטוב – הסכם זה נחתם כמה ימים לפני פרוץ המלחמה בין שרי החוץ של‬
‫גרמניה וברית המועצות‪ .‬ההסכם הפתיע את מדינות המערב הפייסניות בגלל הניגוד האידאולוגי‬
‫בין שתי המשטרים הטוטאליטריים האלו‪ .‬מטרת ההסכם הייתה למנוע תגובה של הצד השני‬
‫כשתתחיל המלחמה‪( .‬לסטאלין היה ברור שהיטלר רוצה לכבוש את המזרח‪...‬ולהיטלר היה ברור‬
‫שאם הוא יתקוף את פולין רוסיה תסייע לה כנגדו‪) .‬‬
 ‫בהסכם נקבע – הסכם אי התקפה לעשר שנים בין שתי המדינות‪ .‬ובנספח סודי סוכם על‬
‫חלוקתה של פולין בין שתי המדינות‪ .‬גרמניה תתקוף מכיוון מערב‪ ...‬רוסיה תתקוף מכיוון‬
‫מזרח‪...‬‬

‫שלבים במלחמת העולם השניה והשפעתם על היהודים‬

‫כיבוש פולין‬
‫מלחמת העולם השניה החלה ב‪ 1 -‬לספטמבר ‪– 1939‬במבצע שכונה מלחמת בזק " "‬
‫("בליץ קריג") – ומטרתו הייתה כיבוש מהיר של פולין מכיוון מערב למזרח‪ .‬במהלך‬
‫המבצע ‪ ,‬הופצצו גשרים‪ ,‬איזורי תעשייה שדות תעופה וכו' וההרס היה גדול‪.‬‬
‫האוכלוסיה האזרחית שנפגעה והצבא הפולני החלש נכנעו תוך כחודש לכובשים‬
‫הגרמנים‪ .‬במקביל ע"פ הנספח הסודי של הסכם ריבנטרופ ‪ -‬מולוטוב הרוסים‬
‫מכיוון מזרח למערב וכבשו את הרצועה המזרחית של פולין ואת הארצות הבלטיות‬
‫שבצפונה‪ .‬פולין חולקה ל‪ 3-‬איזורים‪ .1 :‬החלק המערבי ביותר סופח לגרמניה‬
‫והוכרז כ" יודן‪-‬ריין"(נקי מיהודים) ‪ .2‬החלק המזרחי נכבש ע"י ברית המועצות‪.3 .‬‬
‫החלק המרכזי –נקרא שטח ה " גנרל גוברנמן " (הממשל הכללי) נשלט ע"י הצבא‬
‫הגרמני ובו התנהלה בשלבים יותר מאוחרים עיקר שואת יהודי אירופה‪.‬‬
‫בריטניה וצרפת לא יכלו עוד לשתוק ולהימנע מתגובה ולכן הכריזו מלחמה על‬
‫גרמניה ‪ ( .‬בפועל הן לא עשו שום דבר – מלבד להכריז ולאיים על אזרחי‬
‫גרמניה‪"...‬זיצקריג" )‬

‫ההשפעה על היהודים‪:‬‬
‫היהודים לא ידעו כיצד ישפיע הכיבוש על חייהם‪ .‬הם ידעו משמועות על מצבם של‬
‫יהודי גרמניה ולכן רבים מהם ברחו בבהלה לכיוון מזרח על מנת להתרחק ככל‬
‫האפשר מהכיבוש המתקרב‪ .‬כ‪ 300.000 -‬ברחו וחלקם חזרו בגלל העומס בדרכים‬
‫והכניעה לגרמניה‪.‬‬
‫בשבועות הראשונים עדיין לא גובשה מדיניות רשמית מטעם הנאצים‪ .‬החיילים‬
‫בשטח פעלו באופן ספונטני באלימות ובאכזריות בדיוק כפי שחונכו לעשות ע"י‬
‫שטיפת המוח הנאצית‪ .‬הם התעללו ביהודים (במיוחד ביהודים שנראו כמו‬
‫הסטריאוטיפים שהם הכירו)‪,‬ניצלו אותם לעבודות שיפוץ ההפצצות וניקיון לטובת‬
‫הגרמנים‪ .‬יהודים (וגם סלאבים )נחטפו מהרחובות לעבודות כפייה שהורחבו במהלך‬
‫המלחמה למחנות עבודה מאורגנים לניצול כוח עבודה זול וחסר זכויות‪ (.‬ע"פ‬
‫עקרונות תורת הגזע)‬
 ‫ב‪ 21‬לספטמבר ‪ – 1939‬פורסמו הנחיות מטעם משטרת הביטחון בברלין –לגבי‬
‫המדיניות כלפי היהודים בארצות הכבושות‪ .‬המסמך נקרא – "איגרת הבזק"‬
‫והכללים נוסחו בו מאפיינים את היחס ליהודים בארצות הכבושות במהלך‬
‫המלחמה‪ .‬נאמר שם שההוראות צריכות להישמר בסודיות ושחלקם מסייעות‬
‫למטרה הסופית וחלקן כשלבים לקראת המטרה הסופית‪.‬‬
‫(חוקרים נחלקים לגבי שאלה זו‪ :‬האם המטרה הסופית של הגרמנים בשלב זה של‬
‫המלחמה – הייתה השמדה של היהודים בפועל או שמהלכי המלחמה והצלחת‬
‫הכיבושים הן שהביאו אותם לממש את הרעיון בפועל‪).‬‬

‫ההנחיות הן‪:‬‬
‫יש לרכז את היהודים במספר נקודות מצומצם ‪,‬בעיקר בערים ליד מסילות‬ ‫‪.1‬‬
‫ברזל או צומתי רכבות‪.‬‬
‫בכל קהילה יש להקים מועצת זקנים ( יודנראט ) שתורכב ככל האפשר‬ ‫‪.2‬‬
‫מאנשים סמכותיים והרבנים שנותרו‪...‬והיא תישא במלוא האחריות לביצוע‬
‫ההוראות שניתנו ויינתנו‪.‬‬
‫על המועצה לערוך מפקד של כל היהודים באיזור ולאסוף פרטים על גיל‪ ,‬מין‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מקצוע וכתובת מגורים‪.‬‬
‫על המועצות מוטלת האחריות להעברת היהודים בתאריכים הנקובים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ריכוז היהודים יחייב שרבעים מסוימים יהיו בכלל אסורים על היהודים‬ ‫‪.5‬‬
‫ולא יינתן להם לעזוב את הגטו או לצאת אחרי שעה קבועה בערבים‪.‬‬
‫יש להתחשב בצרכי הצבא –ספקים יהודים ימשיכו לעבוד‪ " -‬אריזציה"‬ ‫‪.6‬‬
‫וניצול לטובת הצבא הגרמני‪.‬‬

‫מהן המטרות שלשמן הקימו הנאצים את הגטאות – וכיצד הן באו לידי‬

‫ביטוי בדרך ניהול הגטאות ותנאי החיים בהם?‬

‫מוות טבעי – הגטאות הוקמו כבתי כלא לגסיסה איטית של היהודים‬ ‫‪.1‬‬
‫בגלל תנאים לא אנושיים של צפיפות‪ ,‬רעב ‪ ,‬קור ומחסור‪.‬‬
‫ניצול כלכלי‪ -‬הגטאות הוקמו כמאגר אנושי של עבדים לניצול לטובת‬ ‫‪.2‬‬
‫הכלכלה הגרמנית והצבא הגרמני‪ .‬יהודים עבדו בבתי מלאכה כעבדים‬
‫וקבלו מנת מזון מינימלית תמורת העבודה‪.‬‬
‫בידוד מהחברה‪ -‬הגטאות היו סגורים ברובם‪ ,‬מוקפים בגדר או בחומת‬ ‫‪.3‬‬
‫אבנים‪ .‬המטרה בבידוד הייתה‪ .1:‬לשמור את היהודים מבודדים‬
‫מהחברה בגלל שהם נחשבים כטפילים ומסכנים את החברה האנושית‬
‫ע"פ האידאולוגיה הנאצית‪ .2 .‬לשבור את היהודים מבחינה וכך להחליש‬
‫את ההתנגדות שלהם‪.‬‬
‫הסוואת הפיתרון הסופי‪ -‬ע"י הפעלת היודנראט בגטאות יצרו הנאצים‬ ‫‪.4‬‬
‫אשליה ‪ ,‬כאילו היהודים חיים באוטונומיה משלהם וכך היהודים ירצו‬
‫לשתף פעולה ולהישאר בצייתנות בגטו‪ ,‬שם הנאצים לא יציקו להם וכך‬
‫לא יחששו מהעתיד הצפוי להם‪.‬‬
 ‫(גטו טרייזינשטאט נבחר להיות גטו לדוגמא בפני ארגון הצלב‬
‫האדום‪-‬כדי להראות כביכול לעולם כמה התנאים בגטו טובים‪).‬‬

‫סיוע לביצוע הפיתרון הסופי‪ -‬הימצאות היהודים באיזורים מרוכזים‬ ‫‪.5‬‬

‫ועוד ליד מסילות ברזל סייעה לנאצים בשליטה על היהודים ובהעברתם‬
‫למחנות ההשמדה בצורה מהירה ומאורגנת יותר‪ .‬בנוסף לכך‪,‬החיים‬
‫בגטאות החלישו את יכולת ההתנגדות של היהודים מבחינה פיזית‬
‫ונפשית וכך סייעו לביצוע הפיתרון הסופי‪.‬‬

‫כיבוש מערב אירופה‬

‫עמ' ‪77 -74‬‬
‫למרות הכרזת המלחמה של אנגליה וצרפת – לא נעשה בפועל שום דבר כמעט כדי‬
‫לעצור את הכיבושים של גרמניה‪ .‬לאחר כחצי שנה של שליטה בפולין המשיכו‬
‫הנאצים במהירות את הכיבושים במדינות מערב אירופה‪.‬‬
‫הם כבשו את דנמרק ‪ ,‬נורבגיה (כדי לזכות באוצרות הטבע שלהם ובשליטה בים)הם‬
‫כבשו את הולנד ובלגיה (שלא יכלו לעשות כמעט כלום כנגד העוצמה‬
‫הגרמנית‪).‬ומייד המשיכו לכיוון צרפת‪.‬‬
‫צרפת סמכה על קו ביצורים מסיבי ("קו מז'ינו) שנבנה בגבול המזרחי בין צרפת‬
‫לגרמניה‪ -‬הופתעה לגלות שהכיבוש הגרמני מגיע מכיוון צפון מזרח‪ .‬היא נותרה‬
‫חסרת הגנה ולמרות התגבורת הבריטית שנשלחה‪ -‬לא היה בזה מספיק – כדי‬
‫להתמודד עם התוקפנות הגרמנית העוצמתית‪.‬‬
‫מבצע דינמו (המכונה גם נס דנקרק)‪ -‬הביא אומנם להצלת החיילים שנתקעו על‬
‫אדמת צרפת‪...‬אך לא עצר את הכיבוש הגרמני תוך פחות מחודש הגיע הצבא הגרמני‬
‫לפריז‪.‬‬
‫הממשלה התפטרה‪ .‬רה"מ החדש‪ -‬מרשל פטן ‪ ,‬חתם על הסכם שביתת נשק עם‬
‫הגרמנים‪ .‬ההסכם אפשר לצרפתים שליטה (בחסות גרמניה) על דרום צרפת ואילו‬
‫צפון צרפת נשלטה ע"י הצבא הגרמני‪ .‬דרום צרפת נקרא –איזור ממשל וישי ‪ .‬כניעת‬
‫צרפת הדהימה את העולם‪ .‬וחלק גדול מאזרחיה חשו בגידה בערכי החופש והשיווין‬
‫ולכן הצטרפו לגנרל שארל דה גול שברח לאנגליה והקים את ממשלת צרפת הגולה‬
‫ואת צבא צרפת החופשית‪ .‬כוח זה פעל מחוץ ובתוך צרפת כנגד הכיבוש הגרמני‪.‬‬
‫היעד הבא של היטלר היה‪ :‬בריטניה‪ .‬באותה תקופה התחלף רה"מ‪ .‬ווינסטון צרציל‪-‬‬
‫נאלץ להבטיח לבוחריו " דם יזע ודמעות" ‪.‬‬
‫הגרמנים היו מוכנים להימנע ממלחמה עם בריטניה –אם זו הייתה מוכנה "לשתוק"‬
‫על הכיבושים הגרמניים‪...‬אבל מאחר ובריטניה עמדה על עקרונות החופש ועל‬
‫הזכות לעצמאות של מדינות אירופה – סבלו אזרחיה מהפצצות קשות מצד גרמניה‪.‬‬
‫בשלב זה החזיר חיל האוויר הבריטי מלחמה על אזרחי גרמניה‪ -‬ובפעם הראשונה‬
‫התחילו להבין בגרמניה‪-‬שיש מי שעוצר את התוקפנות הגרמנית‪ .‬היטלר ציפה‬
‫שבריטניה תדרוש שביתת נשק ותיכנע – אך יכולת הגבורה האזרחית והעידוד מצד‬
‫השלטון – חיזקו את המורל‪.‬‬
 ‫בשלב זה באפריל ‪ 1941‬נשארו באירופה או מדינות נייטרליות (ספרד ‪ ,‬שוויץ )או‬
‫מדינות כבושות‪ ,‬או מדינות גרורות ( שחתמו על הסכמים לשיתוף פעולה עם‬
‫גרמניה) ללא צורך בנוכחות של צבא גרמני במקום‪( .‬כמו הונגריה ‪ ,‬רומניה‬
‫ובולגריה) (ביוגוסלביה שגם חתמה על הסכם –ארעה הפיכה ובתגובה גם היא‬
‫נכבשה ע"י גרמניה‪).‬‬
‫גורל היהודים במדינות הכבושות במערב אירופה‪ ,‬במדינות החסות ‪,‬במדינות‬
‫הגרורות ובמדינות צפון אפריקה עד תחילת קיץ ‪1941‬‬
‫(עמ' ‪) 122-126‬‬
‫במדינות הכבושות בצרפת ‪,‬הולנד‪ ,‬דנמרק ו בלגיה חוייבו היהודים בגזרות שונות‬
‫בדומה למצב בגרמניה לפני המלחמה‪ .‬הם בודדו מהחברה בכך שחוייבו לשאת טלאי‬
‫צהוב‪ .‬הם סולקו ממוסדות חינוך כלליים ומתפקידים ציבוריים ובמקביל‪ ,‬נושלו‬
‫מרכושם‪ .‬הם נשארו בבתיהם אך חוייבו למנות מעין מועצות (יודנראט) שחוייבו‬
‫לאסוף נתונים על הקהילות היהודיות‪ .‬בצרפת (שהייתה מדינת חסות)‪ ,‬התפרסם‬
‫"תקנון היהודים" שהגביל באופן רשמי את זכויותיהם בדומה לחוקי בגרמניה‬
‫הנאצית‪ .‬גם בסולבקיה וקרואטיה חוייבו בענידת טלאי צהוב ובסלובקיה גם נאסרה‬
‫הכניסה למקומות ציבוריים‪.‬‬
‫במדינות הגרורות נחקקו חוקים גזעניים שתאמו את האווירה האנטישמית‬
‫המסורתית ויהודים (ולא יהודים )גוייסו לעבודות כפייה לטובת הצבא הגרמני‪ .‬ככל‬
‫שהתארכה המלחמה גורלם של העבדים היהודים החמיר יותר ויותר‪.‬‬
‫בחלק מהמדינות הגרורות השתוללו פוגרומים רצחניים – ברומניה – בפוגרום יאסי‬
‫השתוללו חיילים גרמנים ורומנים מקומיים טבח אכזרי ‪ .‬ניצולים שברחו מהטבח‬
‫הוסעו ברכבות ללא כל מטרה עד שמצאו את מותם‪ .‬גם בטרניסטריה שבאוקראינה‬
‫כונסו יהודים במחנות ארעיים בחוסר כל ונספו שם בחוסר כל‪.‬‬
‫למדינות הגרורות הייתה אפשרות להשפיע על גורל יהודיהן‪ .‬ולכן גם בשלבים‬
‫מאוחרים יותר של המלחמה היו מדינות שהתערבו לטובת אזרחיהן‪ -‬כמו בבולגריה‪,‬‬
‫רומניה והונגריה‪.‬‬
‫במדינות צפון אפריקה – אליהן הגיע ההשפעה הגרמנית בעקבות חסותן תחת ממשל‬
‫וישי‪ .‬חסות זו גרמה לכך שהמדיניות בהן הייתה דומה למדיניות צרפת‪ .‬במרוקו‬
‫נתקנו תקנות נגד היהודים‪ .‬באלג'יר נשללה אזרחותם הצרפתית ונחקקו חוקים‬
‫משפילים‪ .‬בלוב שנשלטה ע"י איטליה גם נחקקו חוקים גזעניים ובשלב מאוחר יותר‬
‫במלחמה אף הוקמו מחנות לעבודת כפייה וכ‪ 400 -‬יהודים גורשו למחנות ריכוז‬
‫באירופה‪.‬‬
 ‫הרחבת המלחמה ממלחמה אירופאית למלחמת עולם‬
‫היעד הבא של היטלר היה פלישה לברית המועצות‪ .‬ב‪ 22‬ליוני ‪ 1941‬פלשו כ‪ 3,000,000 -‬חיילים‬
‫גרמניים לתוך השטחים בפולין שהיו עד אז בשליטת ברית המועצות‪ .‬הפלישה שכונתה "מבצע‬
‫ברברוסה " הייתה אלימה ורצחנית ‪ .‬תושבי ברית המועצות סבלו מהתוקפנות החזקה של‬
‫הגרמנים והצבא האדום נסוג לאחור תוך שהוא משאיר מאחוריו "אדמה חרוכה" (שורף תשתיות‬
‫כדי להקשות על התקדמות הגרמנים‪ ).‬תוקפנות זו התאימה לאידאולוגיה הנאצית שהייתה‬
‫מנוגדת לאידאולוגיה הקומוניסטית וראתה ביהודים את מובילי הבולשביזם‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ -1941‬תקפו כוחות יפן את הבסיס האמריקאי ב"פארל הארבור" שבהוואי‪ .‬פעולה זו‬
‫נעשתה בגלל שיפן החליטה לנצל את חוסר השקט שבעולם ולהרחיב את שטחיה על חשבון‬
‫ההתפשטות האמריקאית באוקיינוס השקט‪ .‬אומנם הייתה כבר ברית בין ארה"ב לבריטניה‬
‫שחייבה אותן לקדם את השלום ולעצור את התוקפנות – אך בפועל עד אז ארה"ב סייעה לבריטניה‬
‫רק במכירת נשק וציוד ולא בלחימה ממשית נגד מדינות הציר‪.‬‬
‫האמריקאים שהיו מופתעים מאד מההתקפה היפנית שגרמה לפגיעה בעשרות כלי שייט ובמאות‬
‫מטוסים הכריזו מלחמה על יפן וכנגדן הכריזו גרמניה ואיטליה מלחמה על ארצות הברית‪.‬‬

‫השפעת מבצע ברברוסה על גורל היהודים בשטחי ברית‬

‫המועצות – התחלת הפיתרון הסופי‪.‬‬
‫הצלחת הכיבושים של הגרמנים חיזקה את התלהבותם ואמונתם ביכולותיהם הבלתי מוגבלות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬העובדה שעם הרחבת הכיבושים היו בידיהם עוד כ‪ 3 -‬מיליון יהודים זרזה את הנכונות‬
‫להתחיל ולבצע את רעיון הפיתרון הסופי‪.‬‬
‫פקודות מיוחדות נתנו לחיילים הגרמנים ובינהם גם "פקודת הקומיסרים" שהורתה על חיסול‬
‫מיידי של האוייבים האידאולוגיים של גרמניה והרגעת השטח בכל מחיר‪.‬‬
‫הוקמו ‪ 4‬יחידות של אנשי ס"ס שתפקידן היה לבצע את החיסול – הן נקראו איינזצגרופן= עוצבות‬
‫המבצע‪.‬‬
‫יחידות אלו עסקו ברצח שיטתי המוני ומאורגן בתמיכת האוכלוסיה האנטישמית המקומית‪.‬‬
‫(שפעלה באכזריות וברצחנות אפילו לפני שהגיעו הכוחות הנאציים‪).‬‬
‫השיטה הגרמנית הייתה כזו‪ :‬מספר שבועות אחרי כיבוש של איזור מסויים היו יהודי המקום‬
‫מקבלים צווים להתייצבות לשם העברה למחנות עבודה (תוך איום בעונש מוות לסרבנים)את‬
‫היהודים שנאספו היו מובילים לאתר מחוץ לעיר (בד"כ מוסווה ביער)שם היו מצווים עליהם‬
‫לחפור בורות ‪ ,‬להתפשט מבגדיהם ואז ירו בהם משפת הבור‪ .‬כ ‪-‬מיליון וחצי יהודים נרצחו בדרך‬
‫זו ע"י יחידות האייזנצגרופן במהלך השנים ‪ ,1941-1942‬תוך שיתוף פעולה והסגרת בורחים ע"י‬
‫האוכלוסיה המקומית האנטישמית‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬ביער פונאר שע"י וילנה נרצחו בדרך זו כ‪ 70,000 -‬יהודים ובגיא באבי יאר שבאוקראינה‬
‫נרצחו בדרך זו כ‪ 50,000‬יהודים ועוד כ‪ 120,000‬צוענים שבויים סובייטיים ועוד‪...‬‬
‫שיטת הירי האכזרי – הייתה איטית‪ ,‬יקרה‪ ,‬היא הקשתה רגשית אפילו על הנאצים אטומי הלב‪...‬‬
‫וגם היה קשה להסוותה‪ .‬הנאצים חיפשו "יעילה" יותר להשמדת היהודים‪.‬‬
 ‫אחת השיטות שהוצעה הייתה המתה בגז (שכבר היה בשימוש במבצע האותנזיה‬
‫בגרמניה‪).‬בשלבים הראשונים השתמשו בגז שנפלט מתוך אגזוז של מכוניות שהועבר במכוון לתוך‬
‫תא הנוסעים האטום‪ .‬בדרך זו תוך מס' דקות של נסיעה – היו הקורבנות נחנקים ומוצאים את‬
‫מותם‪ .‬שיטה זו הופעלה במחנה ההשמדה הראשון שהוקם ‪ -‬בחלמנו והושמדו בו כ‪300,000‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫לאחר התכנסות ועידת ואנזה (עליה נרחיב בהמשך‪)...‬הוקמו ‪ 5‬מחנות השמדה נוספים והם‪:‬‬
‫בלזץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה‪ ,‬אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬מאיידנק‪,‬‬
‫במחנות אלו בוצע הרצח בצורה "תעשייתית" –היו אלו מפעלים לרצח המוני שארגנו גם שריפה‬
‫(בקרמטוריום) של הגופות והכל תוך כדי הסוואה והטעייה של קורבנותיהם‪.‬‬
‫מחנה ההשמדה אושוויץ שימש גם כמחנה ריכוז ועבודה‪ .‬האסירים היהודים שהגיעו אליו מוינו‬
‫ב"סלקציה" (מיון‪ /‬בחירה) הזקנים הילדים והחולים נשלחו מייד עם הגיעם להשמדה (במסווה של‬
‫מקלחות חיטוי לקראת השהות המחנה) אלו שנחשבו בעיני הגרמנים כבריאים שאפשר לנצלם‬
‫לעבודה נשלחו למחנה העבודה ‪ .‬הם נושלו מכל מה שהיה להם והורעבו ‪ ,‬נוצלו ועונו ע"י הנאצים‬
‫עד שנשלחו גם הם להשמדה‪.‬‬

‫ועידת ואנזה‬
‫ב‪ 20.1.42-‬התכנסו נציגי ממשלה רשמיים ובעלי תפקידים בכירים במשטרת הביטחון הנאצית‬
‫לפגישה בווילה בואנזה שבברלין‪ .‬בפגישה זו לא החליטו על השמדת היהודים‪( .‬ההחלטה‬
‫התקבלה כבר בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה‪ ) .‬מטרת הפגישה היתה לתאם את דרך‬
‫הפעולה היעילה ביותר בין כל הגופים הממשלתיים והצבאיים כדי לבצע ביעילות את ה"פיתרון‬
‫הסופי" ‪.‬‬
‫בראש הוועידה עמד ריינהרד היידריך ראש משטרת הביטחון – והיינריך הימלר שעמד בראש‬
‫ארגון הס"ס‪( .‬ארגון זה שהוקם כיחידת עילית לשמירה על היטלר– הפך להיות המבצע המרכזי‬
‫של תהליך השמדת היהודים‪ ).‬מי שעמד בפועל בראש המנגנון של ריכוז היהודים מחוץ לפולין היה‬
‫אדולף אייכמן שגם הישתתף בועידה‪.‬‬
‫בפרוטוקול שמסכם את דיוני הוועידה ניתן לקרוא על הממדים הטוטאליים של ההשמדה‪ .‬נאספו‬
‫נתונים על כמות היהודים בכל אחת המדינות שנכבשו והכוונה הייתה להשמיד את כולם‪-‬‬
‫‪ - 11,000,000‬השמדה טוטאלית‪ .‬גם את אלו שישרדו את התנאים הקשים ולא ימותו מהרעב‬
‫והתנאים הקשים –יהיה צריך להשמיד כי הם בעלי תכונות הישרדות חזקות ואם יושארו בחיים‬
‫הם ימשיכו להיות מהרסי תרבות‪....‬‬
‫ההנחיה הייתה לסרוק את כל שטחי המדינות הכבושות מהמערב למזרח‪....‬ולרכז את היהודים‬
‫במחנות ריכוז ומשם להעבירם למחנות ההשמדה במזרח‪ .‬יהודים שיימצאו ראויים לעבודה‬
‫יינוצלו עד שיועברו גם הם להשמדה‪ .‬על מנת למנוע התנגדות בגרמניה הוחלט שבני תערובת‬
‫(מישלינג) וכן יהודים זקנים שקבלו אותות גבורה במלחמת העולם הראשונה יועברו למחנה‬
‫מיוחד‪ -‬לגטו טרייזינשטאט ‪.‬‬
 ‫המפנה במלחמה – בעלות הברית בדרך לניצחון על‬
‫מדינות הציר‪.....‬‬
‫במהלך ‪ 1942‬השקיעו ארה"ב וברית המועצות את מירב מאמציהם בהתחמשות‬
‫מהירה ובהתגייסות טוטאלית למלחמה‪ .‬המצביאים למדו את שיטות המלחמה‬
‫הגרמניות וגיבשו תוכניות לחימה חדשות בהתאם‪.‬‬
‫המפנה הראשון התרחש בחזית באוקיינוס השקט‪ .‬בקרב מידווי הצליחו‬
‫האמריקאים לנצח את היפאנים ולגרום להם להתחיל לסגת‪.‬‬
‫המפנה השני היה בחזית בצפון אפריקה ‪ -‬הכוחות של בעלות הברית בראשות‬
‫הגנרל מונטגומרי ( הבריטי) הצליח להביס את כוחותיו של הגנרל רומל (הגרמני)‪.‬‬
‫נקודת המפנה הייתה בקרב אל עלמיין שבמצרים‪.‬‬
‫המפנה השלישי היה בעצירת הכוחות הגרמנים בחזית המזרחית ‪ .‬הגרמנים הגיעו‬
‫עד לשערי העיר סטלניגרד אך לא הצליחו לכובשה‪ .‬למרות ששלחו עוד ועוד כוחות‬
‫לא נכנעו תושבי סטלניגרד והעיר עמדה במצור הקשה‪ .‬החורף הכבד פעל לרעת‬
‫הכוחות הגרמנים שהיו רחוקים מהעורף שלהם ולא היו מורגלים לתנאי הקור‬
‫הקשים‪ .‬במהלך ‪ 1943‬נכנעו שרידי הצבא הגרמני והכוחות של בריה"מ החלו‬
‫בהדיפת הגרמנים ובכיבוש מחדש של השטחים שהיו בידי הגרמנים‪.‬‬
‫במקביל נלחמו האמריקאים והבריטים על כיבוש איטליה דרום מכיוון וגרמו נזקים‬
‫כבדים לערי גרמניה בעזרת התקפות אוויריות‪ .‬בקיץ ‪ 1944‬החלו בעלות הברית את‬
‫הפלישה לנורמנדי בחופי צרפת וממנה התקדמו עד לשחרורה המלא‪ .‬בתחילת‬
‫‪ -1945‬הכוחות הגיעו כבר לכיוון גרמניה‪.‬‬
‫ועידת יאלטה – עוד במהלך הקרבות נפגשו ראשי בעלות הברית (רוזוולט מארה"ב‪,‬‬
‫צ'רצ'יל מבריטניה וסטאלין מברית המועצות) כדי לחלק ביניהם את השלל ולדון על‬
‫ההסדרים העולמיים לאחר המלחמה‪.‬‬
‫הוחלט שם כי גרמניה וברלין יחולקו ביניהם וגם צרפת החופשית תקבל חלק‪ .‬הצבא‬
‫הגרמני יפורק‪ ,‬פושעי מלחמה יועמדו לדין והנאציזם ייעקר מהשורש‪.‬‬
‫הוחלט גם להקים מחדש את אירגון האומות המאוחודות כדי לשמור על האיזון‬
‫והשלום בעולם‪ .‬סטאלין התחייב לסייע במלחמה על יפן לאחר כניעת גרמניה‪.‬‬
‫בסוף אפריל ‪ 1945‬נכנס הצבא האדום לברלין‪ .‬היטלר התאבד בבונקר שלו וכעבור‬
‫כמה ימים גרמניה נכנעה ב‪ 9‬למאי ‪ .‬ביולי ‪ 1945‬התכנסו שוב מנהיגי בעלות הברית‬
‫בפוטסדאם (אך במקום רוזוולט הגיע טרומן ובמקום צ'רצ'יל הגיע אטלי) הם‬
‫אישרו מחדש את החלטות ועידת יאלטה ואת חלוקת אוסטריה לאיזורי השפעה‬
‫במקביל לגרמניה‪ .‬הוסכם על פירוק התעשייה הכבדה של גרמניה ועל הגשת‬
‫אולטימטום לכניעה ללא תנאי ליפן‪.‬‬
‫היפנים מצידם המשיכו להילחם ולא נענו לדרישות הכניעה‪ .‬האמריקאים שלא רצו‬
‫להביא לפעולה קרקעית ביפן שתביא למיליוני הרוגים שתי הצדדים החליטה‬
‫להשתמש לראשונה בפצצת אטום שפותחה בארה"ב לקראת סוף המלחמה‪ .‬הפצצה‬
‫הוטלה על העיר הירושימה ולאחר ‪ 3‬ימים גם על העיר נגסקי – פצצות אלו קטלו כ‪-‬‬
‫‪ 120‬אלף איש באופן מיידי ועוד אלפים המשיכו למות באיזורים אלו זמן רב לאחר‬
‫מכן‪ .‬ב‪ -14‬לאוגוסט נכנעה יפן והמלחמה הסתיימה‪.‬‬
‫כ‪ 60.000,000 -‬אזרחים מצאו את מותם במלחמה זו ‪.‬‬

‫השפעת המפנה במלחמה על הפיתרון הסופי‬

‫חיסול הגטאות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1942-1943‬הועברו בזה אחר זה יהודים מגיטאות שונים לחיסול במחנות‬
‫ההשמדה שהוקמו ‪ .‬לעיתים היה קצב השילוחים להשמדה מואט לעיתים הואץ‪.‬‬
‫הקצב היה תלוי בעומס ובבעיות שהתפתחו בגלל מהלכי המלחמה‪ .‬ככל שעבר הזמן‬
‫זרזו הגרמנים את השילוחים למחנות כדי להספיק ולממש את כוונותיהם לפני‬
‫שישחררו הרוסים את האיזור‪( .‬בשלב זה היו יהודים שהבינו שמי שנשלח מהגטו לא‬
‫חוזר‪...‬ובאפריל ‪– 1943‬התחל מרד גטו וורשה ‪ -‬עליו נלמד בהמשך)‬
‫היו גטאות כמו גטו לודז' שנשארו עד אוגוסט ‪ -1944‬בזכות המפעלים הרבים שהיו‬
‫בו ‪,‬היה חבל לגרמנים להפסיק את הניצול הכלכלי שהיה בו ולכן ממש עד לפני‬
‫נסיגתם מהאיזור הושארו בו היהודים לעבודה ונשלחו אל מותם ממש במחנות‬
‫השמדה ממש לפני שהגיעו הכוחות המשחררים‪.‬‬
‫גם מהמדינות הגרורות וממדינות החסות נשלחו יהודים למחנות ההשמדה בפולין‪.‬‬
‫בבולגריה –גורשו יהודים מאיזורים כבושים ‪:‬תרקיה ומקדוניה – אך לא גורשו‬
‫אזרחים יהודים מבולגריה עצמה‪.‬‬
‫ברומניה‪ -‬נמנע גרוש בעקבות פעילות פוליטית ולחץ אמריקאי‪.‬‬
‫בהונגריה – נשלחו בשנת ‪ 1941‬כ‪20.000 -‬יהודים שלא היו בעלי אזרחות הונגרית‬
‫והשאר יכלו להישאר‪ .‬אבל בשנת ‪1944‬לאחר שנכבשה ע"י הגרמנים הם הספיקו עוד‬
‫לרצוח באושוויץ יותר מ‪ 500,000‬יהודים ‪.‬‬
‫ממשלת וישי‪ -‬גרשה פליטים ומהגרים אל מותם עוד ב‪1941‬והגנה באופן יחסי על‬
‫אזרחיה –אךב‪ 1942‬גם הם הועברו למחנות במזרח‪.‬‬
‫בסלובקיה – שראשיה היו אנטישמים מובהקים הייתה נכונות רבה לשליחת יהודים‬
‫להשמדה במזרח והם דרשו מהגרמנים לחסל את כל היהודים ולא רק ‪20,000‬‬
‫שהגרמנים התכוונו להשמיד‪.‬‬

‫חיסול מחנות ההשמדה וצעדות המוות‬

‫ככל שהתקדמו כוחות בעלות הברית חוסלו בזה אחר זה גם מחנות ההשמדה ‪.‬‬
‫הנאצים ניסו להסוות את פעילותם ‪ .‬הם העבירו את האסירים איתם והצעידו אותם‬
‫מערבה לכיוון גרמניה‪.‬‬
 ‫הצועדים הובלו ללא מזון וביגוד לאורך אלפי קילומטרים‪ .‬רבים כשלו ונורו בצידי‬
‫הדרכים‪ .‬מבין כ‪ 700,000‬אסירים מלאומים שונים‪ ,‬מתו יותר משליש מהם במהלך‬
‫הצעדות האלו‪.‬‬
‫המטרות של הגרמנים היו‪ :‬להשלים את השמדת היהודים כמה שניתן‪ ,‬להסוות את‬
‫יחסם לשבויי מלחמה‪ ,‬להשתמש באסירים כקלף מיקוח עם בעלות הברית על‬
‫כניעתם‪ ,‬ולמנוע מצב בו האסירים יתקפו את שוביהם‪.‬‬

‫המרידות בגטאות‬
‫המאבק היהודי בשואה בא לידי ביטוי בצורות שונות‪ -‬מאבק בגטאות‪ ,‬ביערות‬
‫ובמחנות ההשמדה‪ .‬היהודים לחמו בכל מקום‪ ,‬כבודדים ובקבוצות עם יהודים ועם‬
‫לא יהודים‪ ,‬באויב הנאצי ‪.‬‬
‫תנועות הנוער ניסו לשכנע את תושבי הגטו שבכוונת הנאצים להשמיד את היהודים‪,‬‬
‫אך איש לא האמין להם והם המשיכו לפעול כי היו משוכנעים בצדקתם‪.‬‬
‫השמועות שהגיעו לגטאות באירופה על פעולותיהם של האיינזצגרופן מסוף ‪1941‬‬
‫להשמדתו של העם היהודי ועל מחנות ההשמדה ‪ ,‬הבהירו ליהודים כי עתידים הם‬
‫למות‪ .‬החלה התעוררות למרידה פעילה‪ ,‬שנבעה מההחלטה כי אם נגזר על היהודים‬
‫למות‪ ,‬מוטב להם למות במאבק גאה ולא כצאן המובל לטבח‪ .‬המאבק בנאצים ‪ ,‬גם‬
‫אם היה חסר סיכוי‪ ,‬היה הביטוי האחרון לשמירה על כבודה של היהודים טרם‬
‫השמדתם‪ .‬בינואר ‪ 1942‬פרסם אבא קובנר כרוז מגטו וילנה‪ ,‬הקורא לתושבי‬
‫הגטאות למרוד‪ .‬תנועות הנוער המשיכו בפעילותן ביניהן קריאה להצטרף למרד‬
‫ולמאבק נגד הנאצים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬המורדים היו בעיקרם חברי תנועות הנוער והארגונים הלוחמים (אי”ל –‬
‫ארגון יהודי לוחם‪ ,‬בית”ר וכולי)‪ ,‬אך גם אנשים פרטיים ובוגרים שהחליטו כי אין‬
‫בכוונתם למות כצאן המובל לטבח‪ .‬קשישים‪ ,‬ילדים וחולים בגטאות לא יכלו‬
‫להשתתף באופן פעיל במרד‪ ,‬אך היו כעורף אזרחי תומך ללוחמים‪.‬‬
‫מטרות המורדים‪:‬‬
‫‪ .1‬התקוממות נגד הגרמנים‪ ,‬האקציות וההשמדה ההמונית‪.‬‬
‫‪. 2‬הרצון לנקום על הרצח ההמוני ביהודים‪ -‬הלוחמים שריכזו כלי נשק בהסתר וחיכו‬
‫לגירוש הסופי כדי לנקום את נקמתם באחיהם שמתו בידי הנאצים‪.‬‬
‫‪.3‬לוחמה להצלת הכבוד היהודי; למות בקרב ולא בתאי הגזים‪ .‬כפי שאמר אבא‬
‫קובנר‪“ :‬מוליכים אותנו שולל… אל נלך כצאן לטבח!”‪ .‬אף כיידוע היה שהמאבק‬
‫חסר סיכוי‪ ,‬יתרונו היה יכולתו להאדיר את הגאווה והתקווה היהודית‪.‬‬
‫קשיים ודילמות‪:‬‬
‫א‪ .‬לחימה חסרת סיכוי‪ -‬המורדים ידעו כי אין להם סיכוי לנצח את הגרמנים ‪ ,‬וכי‬
‫הצבא הגרמני יצליח‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬לחסל את המרידות ואת הגטאות‪ .‬ההתלבטות‬
‫הייתה בין מרידה שתוביל מוות בטוח לבין האפשרות שהמלחמה תסתיים בהקדם‬
‫והיהודים יינצלו‪ .‬הויכוחים בין היהודים הקשו על המורדים‪ ,‬ובד”כ הוחלט כי‬
‫המרד יפרוץ כאשר יגיע הרגע המכריע ולא תיוותר כל ברירה פרט למרד‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬הסיכוי לחיות‪ -‬היהודים שחיו בגטאות עשו הכל כדי לשרוד בחיים‪ ,‬רבים מהם‬
‫האמינו שהם ישוחררו מן הגטאות‪ .‬הסיכוי לחיות בגטו גבר על שיקולי הרצון‬
‫למרוד‪ .‬היהודים חשו כי יש סיכויים שינצלו וישרדו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחסור בנשק ואמצעים‪ -‬הבידוד היהודי בגטו והעוינות מצד האוכלוסייה‬
‫המקומית יצרו קשיים בהשגת נשק ואמצעי לחימה‪ .‬הם נאלצו לצאת אל מחוץ‬
‫לחומות הגטו ולהבריח פנימה נשק‪ ,‬שעלותו הייתה גבוהה מאוד‪ ,‬וההסתכנות‬
‫שבקנייתו יכלה לגרום להסגרתם לידי הנאצים‪ .‬היהודים חששו שנשקם לא יעמוד‬
‫להם אל מול הכוח הצבאי הרב של הנאצים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תחושת הייאוש‪ -‬הידיעה שסיכויי ההצלחה של המרד אפסיים גרמה לתחושת‬
‫ייאוש ולחוסר רצון לנקוט צעדים נגד הנאצים‪ .‬מנהיגי המרד התקשו לאתר יהודים‬
‫שיסכימו להילחם בגרמנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬האחריות הקולקטיבית והדאגה למשפחה‪ -‬המורדים הצעירים ידעו כי במעשה‬
‫המרידה הם חורצים את גורלו של הגטו כולו‪ ,‬מאחר שלאחר השתלטותם של‬
‫הנאצים על הגטו המורד יוצאו להורג כל יושביו‪ .‬המורדים הבינו כי הם קובעים את‬
‫מותם של בני משפחותיהם וחבריהם בכך שיצאו במרי נגד הנאצים‪.‬‬

‫מרד גטו וורשה‬

‫מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של היהודים בזמן השואה מול‬
‫הכוחות הנאצים‪ .‬עם הגיען של ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במזרח ובמחנה‬
‫ההשמדה חלמנו‪ ,‬הבינו יהודי הגטו כי הם עומדים בפני השמדה‪ .‬באווירה זו נוצרה‬
‫בגטו ורשה הנהגה יהודית אלטרנטיבית להנהגת היודנרט‪ .‬היתה זו הנהגה צעירה‪,‬‬
‫שמעל לכל‪ ,‬הרצון לשמור על כבודם ולמות תוך מאבק והתנגדות‪ ,‬הוא שהניע את‬
‫פעולותיהם‪.‬‬
‫האקציה הראשונה מגטו ורשה נערכה ב‪ 22-‬ליולי ‪ ,1942‬ביום זה נלקחו מהגטו‬
‫‪ 300,000‬יהודים‪ ,‬כאשר מרביתם נלקחו למחנה ההשמדה בטרבלינקה‪ .‬לאחר מכן‬
‫נותרו בגטו כ‪ 60,000-‬יהודים‪ .‬היהודים שנשארו‪ ,‬הבינו כי הם הבאים בתור ודבר זה‬
‫יחד עם תחושת התסכול‪ ,‬כי לא נאבקו על חיי קרוביהם‪ ,‬הניע אותם להתארגן למרד‬
‫לקראת האקציה הבאה‪.‬‬
‫בגטו פעלו באותה עת שתי מחתרות‪:‬‬
‫‪ )1‬האצ”י (איגוד צבאי יהודי)‪ ,‬שהיה כוח קטן שמנה כ‪ ,250-‬ואנשיו שהיו יחסית‬
‫מיומנים בלחימה‪ ,‬החזיקו בכמות גדולה יחסית של כלי נשק‪( .‬בעיקר אקדחים‬
‫שהוברחו לתוך הגטו)‪ .‬בראש האצ”י עמד פאוול פרנקל‪.‬‬
‫‪ ) 2‬אי”ל (ארגון יהודי לוחם) שחבריו הגיעו משלוש תנועות נוער‪“ :‬דרוד‪“ ,‬השומר‬
‫הצעיר” ו‪“-‬עקיבא”‪ .‬הארגון מנה כ‪ 700-‬חברים‪ ,‬והחזיק בכמות מעטה מאד של כלי‬
 ‫נשק‪ .‬רוב כלי הנשק של המחתרות היו אקדחים‪ ,‬רימונים ובקבוקי מולוטוב‪ .‬בראש‬
‫הארגון עמד מרדיכי אנילביץ’ וסגניו‪ ,‬יצחק צוקרמן ומארק אדלמן‪.‬‬
‫המרד מתחלק לשני שלבים עיקריים‪:‬‬
‫שלב א‪ :‬ב‪ 18-‬בינואר ‪ 1943‬נערכה אקציה נוספת (הראשונה נערכה ב‪ 22-‬ליולי ‪,)1942‬‬
‫שנמשכה כ‪ 4-‬ימים‪ .‬חלק מן המובלים באותה אקציה היו חברי המחתרות‪ ,‬שבעודם‬
‫מובלים החלו לפתוח באש על החיילים הגרמניים‪ .‬בפעולה זו הצליחו להפתיע את‬
‫הגרמנים‪ ,‬שרובם מתו‪ ,‬אך גם מרבית הלוחמים היהודים‪ .‬בסיומה של אותה אקציה‬
‫נלקחו מן הגטו ‪ 6000‬יהודים נוספים‪.‬‬
‫בעקבות הניסיון הראשון‪ ,‬הבינו מנהיגי המחתרות כי הגרמנים עשויים להגיע לגטו‬
‫ולערוך אקציה נוספת במפתיע‪ ,‬וכך לתפוס את אנשי המחתרות כאשר אינם מוכנים‪.‬‬
‫מצב זה הכניס את הכיתות הלוחמות לכוננות מתמדת וכל כתה התארגנה בעמדות‬
‫ובבונקרים בחלק אחר של הגטו‪.‬‬
‫תמורה נוספת וחשובה‪ ,‬היתה בהתגייסותם של כל יהודי הגטו בסיוע למחתרות‪.‬‬
‫היהודים שנואשו מהנהגת היודנרט והיו עדים להצלחה החלקית של הקרב הראשון‬
‫שנערך בין המחתרת לנאצים‪ ,‬הבינו שהתנגדות אקטיבית‪ ,‬עשויה לתרום‬
‫להישרדותם יותר מאשר לסכן את חייהם‪ .‬במהלך שלושת החודשים שבין הקרב‬
‫הראשון ועד לכניסתם הבאה של הגרמנים וחידוש האקציות‪ ,‬סייעו היהודים‬
‫למחתרות בחפירה של בונקרים ורשת תעלות‪ ,‬בהן החביאו מים‪ ,‬מזון וכלי נשק‪ .‬לכל‬
‫יהודי היה מקום מסתור‪ ,‬וכך נוצר שיתוף פעולה הדוק בין המחתרות לבין יתר‬
‫הציבור היהודי שבגטו‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬האקציה האחרונה‪ ,‬שהיתה השלב הסופי והעיקרי של המרד נערכה ב‪19-‬‬
‫באפריל ‪ ,1943‬ערב ליל הסדר‪ .‬הנאצים שידעו על קיומה של מחתרת יהודית בגטו‪,‬‬
‫נכנסו אל הגטו עם כוח של למעלה מ‪ 2000-‬חיילים יחד עם משוריינים וטנקים‪,‬‬
‫כאשר מולם ניצבים בסה”כ בין ‪ 700‬ל‪ 750-‬לוחמים יהודים‪ .‬בזמן כניסת הנאצים אל‬
‫הגטו‪ ,‬התחבאו היהודים בבונקרים ובמקומות מסתור‪ .‬מצב זה יצר יתרון חלקי‬
‫לטובת היהודים שהצליחו להחזיק בקרב מול הנאצים למשך מספר ימים‪.‬‬
‫אי‪-‬הצלחתם של הנאצים לתפוס את היהודים ולגבור עליהם‪ ,‬גרמה להם לשנות את‬
‫הטקטיקה ולהתחיל לשרוף באופן שיטתי בית אחר בית בגטו‪ .‬השריפות פשטו בכל‬
‫הבניינים והגיעו אל הבונקרים בהם הסתתרו הלוחמים‪ .‬החום הגדול הקשה על‬
‫המשך הלחימה ואט אט יצאו היהודים ממקומות המסתור שלהם ונפלו לידי‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫ב‪ 8-‬במאי ‪ 1943‬נפלה המפקדה של אי”ל ברחוב מילא ‪ ,18‬לוחמים רבים נהרגו‬
‫וביניהם מרדיכי אנילביץ’ שהיה המפקד הבכיר‪ .‬הקרבות נמשכו קרוב לחודש ימים‬
‫עד לנפילתו הסופית של הגטו ב‪ 16-‬במאי‬

‫ההנהגה הרבנית‬
‫כמו לאורך כל הדורות‪ ,‬גם בשואה הייתה הנהגה רבנית שהיוותה גורם משמעותי מכוון ומעודד‪.‬‬
‫יהודים רבים החשיבו את דעתם יותר מאשר ההנהגה הרשמית ה‪-‬יודנראט‪.‬‬

‫רבנים רבים גילו אחריות כלפי קהילותיהם ונשארו עימם למרות שיכלו אולי לברוח או להינצל‪ .‬הרבנים‬
‫שנתפסו כמנהיגי היהודים בעיני הנאצים וסבלו מהשפלות פומביות הכריעו פעמים רבות להישאר עם‬
‫קהילותיהם למרות הסכנה‪ .‬לדוגמה הרב יוסף צבי קרליבך ממנהיגיה של יהדות גרמניה בחר‬
 ‫להישאר בגרמניה תוך שהוא מסייע בהברחת ילדים‪ ,‬מארגן חינוך תורני ועזרה למשפחות שנפגעו‬
‫מגזרות הנאצים‪.‬‬

‫רבי קלונימוס שפירא המכונה גם‪ :‬האדמו"ר מפיאסצ'נה שימש כרבה של עיירה קטנה באיזור ורשה‬
‫בפולין‪ .‬הוא עמד בראשה של ישיבה של כ‪ 300-‬תלמידים בה למדו בדרך ייחודית בראי החסידות‪.‬‬
‫הוא כתב את הספר‪ :‬חובת התלמידים וקובץ דרשותיו שנאמרו בשנות השואה פורסמו לאחר‬
‫המלחמה בקובץ שנקרא ‪ :‬אש קודש‪ .‬בכיבוש נהרגו בני משפחתו הקרובים אך למרות מצבו האישי‬
‫הקשה ולמרות המצב הכללי הקשה‪ ,‬הוא סירב לברוח ונשאר עם קהילתו כתומך ומעודד‪.‬הוא נרצח‬
‫עם שאר שרידי הגטו לאחר המרד במחנה ההשמדה מיידאנק‪.‬‬

‫בזמן המלחמה הוא התגורר בוורשה והמשיך לנהל שם טיש חסידי מסורתי ולחזק את אמונת שומעיו‬
‫כי הכל מהקב"ה שמנהיג את עולמו גם בייסורים קשים כאיוב‪ .‬בימים אפלים אלו הוא המשיך לדרוש‬
‫ולעודד את שומעי דרשותיו שנכתבו והוטמנו עד לאחר המלחמה‪.‬‬

‫ביתו היה פתוח לתושבי הגטו‪ ,‬התקיימו בו מניינים‪ ,‬והוקם בו מטבח כשר למען הפליטים הרבים‪ .‬הוא‬
‫עודד את קהילתו להמשיך ולהשתדל ככל יכולתם לשמור על אווירת השבת והחגים אפיית מצות‬
‫ועוד‪...‬בקטע מקור שנכתב ע"י הלל זיידמן מתואר איך עבדו רבנים ואדמורים ותלמידי חכמים בסדנת‬
‫עבודה עבור הגרמנים‪ ,‬אך תוך כדי עבודתם המשיכו למלמל את לימודם ולדון בדברי תור כאילו אינם‬
‫נמצאים כלל בבית המלאכה אלא בלשכת הגזית בבית המקדש‪.‬‬

‫בזמנים קשים אילו נאלצו הרבנים להתמודד עם פסיקת הליכה מאד לא שיגרתית‪ ,‬לא היו בידהם‬
‫ספרי קודש‪ .‬במשך דורות נרצחו יהודים על אמונתם וזו הייתה נחשבת שעת שמד‪ ,‬אך האם השואה‬
‫שהביאה לסבל ולרצח מליוני יהודים מבלי לבחון את אמונתם – היא גם שעת שמד? האם מותר‬
‫לעבור על מצוות מתוך פיקוח נפש או שצריך למסור את הנפש על קיום מצוות (ולא רק אילו שיהרג‬
‫ובל יעבור‪)...‬‬

‫רוב הפוסקים הכריעו שזוהי לא שעת שמד ולכן חייו היהודי לשמור על חייו – רעיון קידוש החיים‪.‬‬
‫לדוגמא הרב יהושוע משה אהרונסון הורה ליהודי מחנה העבודה בקונין לאכול מן המרק הטרף ואף‬
‫אכל בעצמו כדי לדרבנם לחזק את גופם‪.‬‬

‫כאשר נשאל האדמור מפיאסצ'נה האם מותר להסתיר ילדים יהודים בבתי הגויים הורה שכן‪ ,‬כי יש‬
‫להצילם בכל מחיר‪ .‬לעומת זאת בהמבורג בגרמניה בסוף ‪ 1940‬התנגד הרב קרליבך להכנסת בשר‬
‫לא כשר כי אפשר לוותר על אכילת בשר וזה לא פיקוח נפש‪.‬‬

‫תוכלו לעיין בשו"ת בעמ' ‪ 183-184‬בספר‪.‬‬

‫חסידי אומות העולם‬

‫בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי‪ ,‬ופעל למען הצלת היהודים‬
‫בתקופת השואה תוך סיכון חייו‪ .‬התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת ‪ .1953‬עד כה הוענק התואר‬
‫ליותר מ‪ 26,000-‬אנשים‪.‬‬

‫חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה‪ .‬היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות‪ ,‬מוסלמים‪,‬‬
‫בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים‪ .‬הם הגיעו מכל השכבות החברתיות‪ ,‬ובהם‬
‫משכילים וחסרי השכלה‪ ,‬אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה‪ ,‬עירוניים ואיכרים‪ ,‬מכל קצוות‬
‫אירופה ומכל המקצועות‪ .‬היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים‪:‬‬

‫‪-‬יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה‬

‫מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם);‬

‫מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;‬

 ‫שליחות דתית‪ ,‬שמירה על ערכי המוסר והאנושיות‪.‬‬

‫סיכון החיים היה כפול‪ :‬הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם‪ .‬העונשים‬
‫להסתרה היו חמורים‪ ,‬ואיימו על חיי המסתירים‪ .‬במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים‬
‫אלא גם את בני משפחותיהם‪ .‬במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות‪ ,‬אולם גם שם התוצאות יכלו‬
‫להיות טרגיות‪ .‬אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם‪ .‬אזרחים‬
‫מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים‪.‬‬

‫ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה‪:‬‬

‫הסתרת יהודים בבתי המצילים‪ ,‬בחוות‪ ,‬או במנזרים‪.‬‬

‫המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות‪.‬‬

‫הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים‪.‬‬

‫הצלת ילדים‪ ,‬על ידי משפחות‪ ,‬מנזרים‪ ,‬וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים‪.‬‬

‫גרבה‪ ,‬הרמן פרידריך‬

‫((‪1900-1986‬חסיד אומות העולם גרמני‪ .‬ג' נולד בזולינגן שבגרמניה‪ .‬כמה חודשים היה חבר המפלגה‬
‫הנאצית‪ ,‬ואולם אחר‪-‬כך היה זמן קצר במאסר על התבטאות בפומבי נגד המשטר הנאצי‪.‬‬

‫ג' היה טכנאי בניין ועבד כמנהל עבודה בחברת 'יונג' בזולינגן‪ .‬באוקטובר ‪ 1941‬הקים בזדולבונוב שבווהלין‬
‫סניף של חברת 'יונג' לבנייה ולשיפוץ של מבנים למנהל הרכבות ב'נציבות הרייך אוקראינה'‪ .‬הוא העסיק‬
‫אלפי יהודים‪ ,‬ותבע ממנהלי העבודה הכפופים לו יחס נאות אל עובדיו‪ .‬הוא הצליח לבטל תשלומי כופר‪ ,‬וכן‬
‫הציל את עובדיו היהודים מהאקציות ברובנו בנובמבר ‪ 1941‬וביולי ‪, 1942‬ולא נרתע להתערב לשם כך‬
‫אצל מפקד הס"ד ברובנו‪.‬‬

‫במשרדו הראשי העסיק ג' כמה עשרות יהודים‪ ,‬גברים ונשים‪ .‬בקיץ ‪, 1942‬משנשקפה להם סכנה‪ ,‬צוידו‬
‫רובם בניירות 'אריים'‪ ,‬ונשלחו לעבוד בסניף פיקטיבי שהוקם בפולטוה ושהוחזק בכספו הפרטי של ג'‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1942‬הזעיקה אותו מזכירתו היהודיה לדובנא ושם היה עד לרצח יהודי המקום‪.‬‬

‫ג' הציל כמה עשרות יהודים‪ .‬אחרי המלחמה העיד בפני בית‪-‬הדין הבין‪-‬לאומי בנירנברג על פשעי הנאצים‬
‫בווהלין‪ ,‬ובעיקר ידוע תיאורו את הטבח בדובנא‪ .‬בשל כך התעוררה נגדו עוינות רבה בגרמניה‪ ,‬ובעזרת‬
‫ארגונים יהודים היגר לארצות‪-‬הברית והתיישב עם משפחתו לקליפורניה‪ .‬ב‪ 1966-‬הוזמן לישראל‪ ,‬וקיבל‬
‫אות ציון של חסידי אומות העולם‪.‬‬

‫הצלת יהודי דנמרק‬

‫סיפור הצלתם של יהודי דנמרק באוקטובר ‪ 1943‬הוא אחד הסיפורים המיוחדים ויוצאי הדופן בשואה‪.‬‬

‫דנמרק נכבשה על ידי גרמניה באפריל ‪ .1940‬על פי תורת הגזע הנאצית השתייכו הדנים לגזע הארי ובשל‬
‫כך נשא הכיבוש הגרמני בדנמרק אופי מתון יחסית ומוסדות השלטון הנבחרים – הממשלה והפרלמנט כמו‬
‫גם המשטרה הדנית ומערכות המשפט‪ ,‬המשיכו להתקיים‪.‬‬

‫מצבם של יהודי המדינה לא השתנה כמעט בשנים הראשונות לכיבוש הגרמני‪ ,‬ואולם בסתיו ‪ ,1943‬חל‬
‫שינוי דרמטי במצב‪ .‬בעקבות עליה חדה במבצעי המחתרת הדנית ובמעשי החבלה כנגד הגרמנים תכננה‬
‫גרמניה להגביל את האוטונומיה הדנית‪ .‬הממשלה הדנית התפטרה לאות מחאה‪ .‬המושל הצבאי הגרמני‬
‫הכריז על מצב חירום וכוחות הכיבוש הגרמני החלו בהכנות לגרש את ‪ 7,800‬יהודי דנמרק‪ .‬השמועה על‬
‫הגירוש המתוכנן עברה מפה לאוזן והיהודים הוזהרו‪ ,‬הועברו למקומות מסתור ולנמלי דייגים ומשם ‪ -‬לחופי‬
‫שוודיה‪ .‬דנים רבים תרמו למבצע שאליו הצטרפה המחתרת הדנית‪ .‬למרות שהיו דנים שתמכו בגרמניה‬
‫הנאצית ואפילו הצטרפו לואפן ס‪.‬ס‪ .‬והשתתפו בפשעי מלחמה‪ ,‬זכה מבצע העברת היהודים לתמיכה‬
‫עממית‪ .‬בעזרת עוז רוחם של חברי המחתרת והאחרים שהשתתפו במבצע ובזכות קרבתה של שוודיה‬
‫לחופי דנמרק‪ ,‬הועברו ‪ 7,200‬יהודים ועוד כ‪ 700 -‬קרוביהם הלא‪-‬יהודים לחוף מבטחים במהלך שלושה‬
‫שבועות בחודש אוקטובר ‪ .1943‬היו גם יהודים שלא הצליחו לברוח – ביניהם כאלה שלא רצו לצאת למסע‬
 ‫או שלא היו להם קשרים מתאימים למי שעסקו בהעברה‪ 482 .‬יהודים‪ ,‬בעיקר זקנים וחולים‪ ,‬נתפסו‬
‫ונשלחו אל מחנה טרזין בצ'כיה‪.‬‬

‫מבצע ההצלה לו תרמה המחתרת הדנית הינו יוצא דופן במהותו בשל התמיכה הנרחבת והנחישות של‬
‫דנים רבים מכל המעמדות – אינטלקטואלים‪ ,‬דייגים‪ ,‬כמרים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬רופאים ועובדי כפיים – להציל את‬
‫היהודים‪ .‬במעשה ההצלה היה משום התרסה כנגד גרמניה הנאצית וכן צידוד בערכים דמוקרטיים‬
‫ואנושיים‪ .‬מצד שני מראים מחקרים שנערכו ע"י חוקרים דנים החל משנות ה‪ 90-‬של המאה העשרים‬
‫שמספר גדול של הימאים שהעבירו את היהודים לשבדיה עשו זאת תמורת תשלום גבוה‪.‬‬

‫על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן ומתוך הבנה שהתקיים כאן מאמץ משותף‪ ,‬החליט יד ושם‬
‫לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבודה של המחתרת הדנית‪ .‬לא היתה זו הענקת אות חסיד‬
‫אומות העולם שמוענק ליחידים ולא לקבוצות‪ ,‬אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית‬
‫שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים‪ .‬יחד עם זאת מספר דנים‪ ,‬שמעשי ההצלה שלהם היו‬
‫יוצאי דופן‪ ,‬זכו גם באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם‪.‬‬