‫חלק ראשון‬

‫מאפייני המשפט הבינלאומי‬

 ‫פרק ‪1‬‬

‫מהות המשפט הבינלאומי‬

‫רוֹבּי ֵסיבּל‬

‫‪ 1.1‬הגדרת המשפט הבינלאומי‬

‫המשפט הבינלאומי )‪ (international law‬הוא אותם הכללים המסדירים התנהגות של גופים‬
‫בעלי אישיות משפטית בינלאומית )‪ ,(international personality‬בראש ובראשונה מדינות‪ .‬מדינות‬
‫הן גופים בעלי אישיות משפטית מלאה במישור הבינלאומי ורוב המשפט הבינלאומי עוסק‬
‫ביחסים בין מדינות‪ .‬בנוסף למדינות‪ ,‬נחשבים כבעלי אישיות בינלאומית ארגונים בינלאומיים‬
‫בין ממשלתיים ומדינות בדרך‪ 1.‬בתחומים מסוימים המשפט הבינלאומי אף מטיל חובות על‬
‫פרטים )‪ (individuals‬ומקנה לפרטים זכויות אם כי לפרט אין אישיות משפטית בינלאומית‪.‬‬
‫בביטוי "משפט בינלאומי" טמון העיקרון שמדובר בכללים מחייבים‪ .‬כללי נימוס או נוהג‬
‫בינלאומי אשר אינם מחייבים‪ ,‬אינם נכנסים למסגרת המשפט הבינלאומי‪ .‬המשפט הבינלאומי‬
‫נקרא בעבר גם "משפט העמים" )‪ .(Law of Nations‬בספר זה יש שימוש בביטוי "משפט‬
‫בינלאומי" ולא בביטוי "חוק בינלאומי" מאחר והמלה "חוק" מצביעה על קיומו של מחוקק‪,‬‬
‫אשר כמוסבר להלן‪ ,‬לא קיים במישור הבינלאומי‪.‬‬

‫‪ 1.1.1‬משפט בינלאומי פומבי להבדיל ממשפט בינלאומי פרטי‬

‫המשפט הבינלאומי נקרא גם משפט בינלאומי פומבי )‪ (Public International Law‬וזאת כדי‬
‫להבחין בינו לבין כללי ברירת הדין שנקראים המשפט הבינלאומי הפרטי )‪Private International‬‬
‫‪ .(Law‬המשפט הבינלאומי הפרטי שייך למערכת המשפט הלאומי והוא מערכת הכללים‬
‫המופעלת על ידי בית המשפט כאשר יש מרכיב בינלאומי בסכסוך בין פרטים ובית משפט צריך‬
‫להכריע בדבר סמכות השיפוט ובדבר שיטת המשפט אשר יש להחיל על העניין‪ .‬המשפט‬
‫הבינלאומי הפרטי מהווה חלק משיטת המשפט של אותה המדינה בה נמצא בית המשפט שדן‬
‫בנושא ושונה אפוא מהמשפט הבינלאומי הפומבי‪ .‬הביטוי ”‪ “Transnational Law‬משמש לעתים‬
‫לסוגיות הכרוכות במשפט בינלאומי פומבי במשולב עם משפט בינלאומי פרטי‪.‬‬

‫יש המייחסים אישיות משפטית בינלאומית לכס הקדוש‪ ,‬בנוסף לאישיות המשפטית של מדינת הוותיקן‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫וכן לוועד הבינלאומי של הצלב האדום )‪ (International Committee of the Red Cross‬למרות שפורמלית‬
‫מדובר בגוף פרטי שוויצרי‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫משפט בינלאומי‬ ‫רוֹבּי ֵסיבּל‬

‫‪ 1.2‬תוקפו המחייב של המשפט הבינלאומי‬

‫למשפט הבינלאומי חסרים אלמנטים שאותם אנו רגילים לזהות בכל מערכת משפטית‪ .‬אין‬
‫ריבון‪ ,‬אין מחוקק‪ ,‬אין ספר חוקים אחיד‪ ,‬אין מערכת שיפוט מחייבת ואין מערכת אכיפה‬
‫ממוסדת‪ .‬אם נאמץ הגדרה צרה של "משפט"‪ ,‬כדוגמת הגדרתו של המשפטן אוסטין‪ 2,‬אשר קבע‬
‫כי מערכת משפטית מורכבת מהוראות מריבון אל הכפופים לו‪ ,‬שאי ציות להן כרוך בסנקציה‪,‬‬
‫אזי המשפט הבינלאומי לא ייחשב כלל כשיטת משפט‪ .‬אף על פי כן מדינות רואות עצמן‬
‫מחויבות לפעול לפי כללי המשפט הבינלאומי ו"רוב המדינות מקיימות‪ ,‬רוב הזמן‪ ,‬את רוב כללי‬
‫המשפט הבינלאומי ביניהן"‪ 3.‬ניתן להצביע על תחומים כגון תעופה בינלאומית‪ ,‬דיני הים‪ ,‬סחר‬
‫בינלאומי‪ ,‬יחסים דיפלומטים וקונסולריים‪ ,‬דרכונים וויזות‪ ,‬דואר‪ ,‬הסגרה‪ ,‬סיוע משפטי ועוד‪,‬‬
‫כתחומים בהם קרוב למאתיים מדינות מנהלות את ענייניהן בהתאם למערכת המשפט הבינלאומי‬
‫כדבר מובן מאליו‪ .‬אמנם מדינות לפעמים מפרות כללים של המשפט הבינלאומי‪ ,‬וחלק מהפרות‬
‫אלו זוכה להד ציבורי רחב‪ ,‬אך אין למעשה מערכת משפטית שאין בה הפרות‪ ,‬ורוב החיים‬
‫הבינלאומיים מתנהלים על סמך רשת ענפה של הסכמים וכללים המקוימים על ידי מדינות דרך‬
‫ִשגרה‪.‬‬
‫היעדר כלל משפטי משמעותו‪ ,‬מבחינת המשפט הבינלאומי‪ ,‬חופש פעולה של המדינה‬
‫לפעול כרצונה באותו תחום‪4.‬‬

‫‪ 1.2.1‬מדוע מדינות מקיימות את המשפט הבינלאומי?‬

‫בהיעדר גוף ריבוני על‪-‬מדינתי שמכתיב את כללי המשפט הבינלאומי ואוכף את ביצועו‪,‬‬
‫מתעוררות השאלות מדוע בפועל מדינות מצייתות למשפט הבינלאומי וכיצד מתיישב ציות זה‬
‫עם ההנחה שמדינות פועלות רק על פי האינטרסים שלהן‪ 5.‬את התשובה ניתן למצוא בצירוף של‬
‫מספר גורמים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬למדינות יש אינטרס בקיום סדר קבוע במערך הבינלאומי‪ .‬מדינות מעוניינות לדעת‬
‫כיצד תנהגנה מדינות אחרות בנסיבות נתונות‪ .‬קיומה של מערכת כללים מסייעת להשגת יעד זה‪.‬‬
‫מדינות מעוניינות בהתנהגות בינלאומית יציבה ועקבית‪ ,‬ומערכת משפטית מאפשרת יציבות‬
‫ועקביות‪.‬‬

‫)‪ .JOHN AUSTIN, THE PROVINCE OF JURISPRUDENCE DETERMINED (HLA Hart ed., 1954‬ספק רב אם‬ ‫‪2‬‬
‫הגדרתו של אוסטין מתאימה גם לרוב שיטות המשפט הלאומיות‪.‬‬
‫‪HANS J. MORGENTHAU, POLITICS AMONG NATIONS: THE STRUGGLE FOR POWER AND PEACE 29‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪.(5th ed., 1978‬‬
‫בג"ץ ‪ ,Ô¯Ó¢ ‰„Â‰È ¯ÂÊȇ „˜ÙÓ ' ‰ËÈÚ Â·‡ 69/81‬פ"ד לז)‪) 241 ,197 (2‬הנשיא שמגר( )‪:(1983‬‬ ‫‪4‬‬
‫"בהיעדרו של הסדר הסכמי או מנהגי חופשית המדינה לנהוג לפי מיטב הבנתה ועקרונותיה‪ ,‬ובעשותה‬
‫כן היא מיישמת את המשפט הבינלאומי הקיים‪ ,‬כי גם המסקנה בדבר היעדרו של מנהג מחייב‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫היא חלק מן המשפט הבינלאומי"‪ .‬ראו גם ‪The Legality of the Threat or use of Nuclear Weapons‬‬
‫‪.(Advisory Opinion), 1996 I.C.J. 94‬‬
‫‪ ,MORGENTHAU‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪“International politics, like all politics, is a struggle for :281‬‬ ‫‪5‬‬
‫”‪.power‬‬
‫‪44‬‬
‫פרק ‪ :1‬מהות המשפט הבינלאומי‬ ‫משפט בינלאומי‬

‫תמריץ נוסף לציות הוא עקרון ההדדיות‪ .‬אם מדינה מעוניינת שמדינות אחרות יקיימו את‬
‫מצדה צריכה לקיים את התחייבויותיה שלה‪ .‬הפרת המשפט‬ ‫התחייבויותיהן כלפיה‪ ,‬גם היא ִ‬
‫הבינלאומי תביא מדינה שנפגעה מההפרה לנקוט באמצעי תגובה‪ ,‬לרבות הטלת סנקציה נגד‬
‫המדינה המפרה‪.‬‬
‫ישנה גם אפשרות להטלת סנקציות בינלאומיות נגד מדינה המפרה את המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫המנגנון הבינלאומי הממוסד העיקרי להטלת סנקציות על מדינה סורחת הוא מועצת הביטחון‬
‫של האו"ם אשר מוסמכת להטיל סנקציות נגד מדינה תוקפנית או נגד מדינה המסכנת את השלום‬
‫והביטחון הבינלאומיים‪ 6.‬הסנקציות יכולות להיות חרם כלכלי חלקי או שלם ואף היתר לשימוש‬
‫בכוח מזוין נגד המדינה הסורחת‪ .‬מועצת הביטחון הפעילה סנקציות נגד מספר מדינות‪ ,‬ביניהן‬
‫דרום אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד‪ ,‬לוב‪ ,‬סרביה‪ ,‬עיראק ואירן‪ .‬בנוסף למועצת הביטחון‬
‫קיימים גם מנגנונים בינלאומיים אחרים להטלת סנקציות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 1978‬אימצו צרפת‪,‬‬
‫ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬מערב גרמניה‪ ,‬איטליה ויפן את "הצהרת בון"‪ ,‬לפיה יפסיקו כל קשרי‬
‫תעופה עם מדינה שלא תעמיד לדין או תסגיר אדם שחטף מטוס‪ ,‬וזאת במטרה להרתיע מדינות‬
‫מלתת סיוע או מחסה לחוטפי מטוסים‪ .‬במסגרת ההסכמים הבינלאומיים לפירוק נשק ובקרת‬
‫נשק ישנם מנגנוני סנקציות נגד מדינות המפרות את הוראות האמנות‪ .‬האמנה לאיסור ייצור נשק‬
‫כימי אף מטילה סנקציות של איסור הספקת חומרים כימיים מסוימים למדינות שנמנעות‬
‫מלהצטרף לאמנה‪ 7.‬מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רשאית‪ ,‬לפי‬
‫חוקתה‪ ,‬להשעות סיוע למדינה המפרה התחייבויות בתחום הגרעין‪ 8.‬ישנן מדינות ובראשן‬
‫ארצות הברית‪ ,‬אשר מטילות סנקציות חד‪-‬צדדיות על מדינות שלדעתן תומכות בטרור‪.‬‬
‫הפרת המשפט הבינלאומי מביאה לביקורת בינלאומית‪ .‬גם אם הביקורת אינה מלווה‬
‫בסנקציה‪ ,‬אף מדינה אינה ששה להיות נושא לביקורת בינלאומית‪ .‬לכל מדינה יש אינטרס לזכות‬
‫באהדת הקהל העולמי אשר היא נכס בניהול מדיניות חוץ‪ .‬מדינה המפרה את המשפט הבינלאומי‬
‫צפויה לאבד את אהדת הקהל הבינלאומי‪ .‬בנוסף לדעת הקהל הבינלאומי‪ ,‬ישנו משקל גם לדעת‬
‫הקהל בתוך המדינה‪ ,‬במיוחד בחברות דמוקרטיות‪ .‬גם כאן פעולה בניגוד לכללי המשפט‬
‫הבינלאומי תמנע בדרך כלל השגת תמיכה ציבורית‪ .‬בחברות שומרות חוק יש השפעה למערכת‬
‫המשפטית ולדעת המשפטנים‪ ,‬אשר עשויים להשתמש בהשפעתם כדי לשכנע את ממשלתם‬
‫לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫ברוב המדינות כללים מסוימים של המשפט הבינלאומי מהווים חלק מהמשפט המקומי‪9,‬‬
‫והמערכת המשפטית במדינה אוכפת באופן ישיר חלקים מהמשפט הבינלאומי‪ .‬בישראל המשפט‬
‫הבינלאומי המנהגי הוא חלק מהמשפט ישראלי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קבע בג"ץ שצעדים מסוימים של‬
‫הממשלה היו הפרות של המשפט הבינלאומי המנהגי והורה לממשלה לבטל אותם‪10.‬‬

‫ס' ‪ 42–39‬למגילת האומות המאוחדות‪ ,‬כ"א ‪) 203 ,1‬בתוקף לגבי ישראל מ‪ ,(1949-‬ראו להלן פרק ‪.6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪Convention on the Prohibition of the Development, Production, Stockpiling and Use of Chemical‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪Weapons and on their Destruction (entered into force 29 April 1997) (1993) 32 INT’L LEGAL‬‬
‫‪.MATERIALS 800‬‬
‫ס' ‪ 7.7‬לתקנון הסוכנות הבין‪-‬לאומית לאנרגיה אטומית‪ ,‬כ"א ‪) 1 ,11‬נפתח לחתימה ב‪.(1956-‬‬ ‫‪8‬‬
‫לגבי ישראל ראו רשימת פסקי דין המצוטטים בע"א ‪Her Majesty the Queen in Right of 7092/94‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ ,ÔÂÒÏ„‡ ' Canada‬פ"ד נא)‪.(1995) 640 ,626 (1‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬בג"ץ ‪ ,χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ' ˙‡˜È„ 390/79‬פ"ד לד)‪ .(1979) 1 (1‬ראו להלן פרק ‪.3‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪45‬‬
‫משפט בינלאומי‬ ‫רוֹבּי ֵסיבּל‬

‫עם זאת‪ ,‬בישראל כאשר יש סתירה בין הוראה מנהגית וחקיקה מפורשת של הכנסת‪ ,‬בתי‬
‫משפט יישמו את החקיקה ולא את המנהג‪.‬‬
‫אמנם אין מערכת שיפוט חובה כללית במשפט הבינלאומי אך ייתכן ומדינה תמצא את עצמה‬
‫בכל זאת מתדיינת בפני ערכאה משפטית בינלאומית‪ .‬הדבר יכול להיות כי המדינה הסכימה‬
‫לקבל על עצמה את סמכותו של בית הדין הבינלאומי בהאג‪ ,‬או כי הסכימה להעביר נושא‬
‫לבוררות בינלאומית‪ 11.‬במספר תחומים אף נקבעה חובה להיזקק לערכאה שיפוטית‪ ,‬לדוגמה‬
‫במסגרת אמנת דיני הים‪ 12‬ובמסגרת ארגון הסחר העולמי‪ 13.‬ערכאות אלו מכריעות בסכסוכים‬
‫בין מדינות בהפעלתן את כללי המשפט הבינלאומי‪ .‬הערכאות אף רשאיות לקבוע שמדינה מפרה‬
‫את הכללים של המשפט הבינלאומי ולחייבה להשיב את המצב לקדמותו‪ ,‬לשלם פיצוי או‬
‫להעניק סעד אחר‪ .‬בתחום הפרת דיני המלחמה או הפרה חמורה של זכויות אדם‪ ,‬ייתכן גם כי‬
‫חיילים ומפקדים ימצאו עצמם עומדים למשפט במדינתם‪ ,‬במדינות זרות או בפני בתי דין‬
‫בינלאומיים פליליים בגין אישום בביצוע פשע מלחמה חמור או פשע נגד האנושות‪ 14.‬מכלול‬
‫הנימוקים האלו מביא את רוב המדינות לציית‪ ,‬רוב הזמן‪ ,‬לכללי המשפט הבינלאומי‪.‬‬

‫‪ 1.3‬ההיסטוריה של המשפט הבינלאומי‬

‫חלק ממוסדות המשפט הבינלאומי כגון הסכמים‪ ,‬שגרירים ודיני מלחמה מוכרים עוד מימי‬
‫קדם ואף מוזכרים בתנ"ך‪ 15.‬בין ערי מדינות ביוון העתיקה הייתה מערכת משוכללת של כללים‬
‫לרבות מספר רב של הסכמים שנכרתו בין הערים השונות‪ .‬המשפט הרומי הכיר אף הוא בכללי‬
‫משפט אוניברסליים )‪ ,(Jus Gentium‬שהם כללים המבוססים על משפט טבעי ואשר חלו על‬
‫יחסים בין אנשים שלא היו אזרחי רומא וגם על יחסים בין אזרחי רומא לבין זרים‪ ,‬אף כי מדובר‬
‫היה בשיטת משפט של האימפריה הרומית ולא בשיטת משפט שחלה על היחסים של האימפריה‬
‫עם מדינות זרות‪ .‬גם אנשי המשפט של הכנסייה עסקו החל מהמאה השלוש עשרה בבעיות של‬
‫משפט בינלאומי כדוגמת שאלת ה"מלחמה הצודקת" ותפקידי שגרירים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר‬
‫התפתחות המשפט הבינלאומי החלה עם התפתחות המדינות החילוניות העצמאיות באירופה‬
‫במאה השבע עשרה‪ .‬הסכם וסטפליה משנת ‪ 1648‬הביא את הקץ הן על הקיסרות הרומית‬
‫הקדושה והן על שלטון הכנסייה באירופה ונהוג לראות בהסכם זה תחילת התפתחות היחסים בין‬
‫מדינות ריבוניות עצמאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬קביעת תאריך ומועד מדויק לתחילת תהליך היסטורי היא‬
‫בהכרח שרירותית‪.‬‬
‫מבין הוגי הדעות הראשונים של המשפט הבינלאומי יש להזכיר את ויטוריה ) ‪Francisco‬‬
‫‪ ,(1546–1483) (Vitoria‬תאולוג ספרדי אשר טען כי קיים חוק טבעי‪ ,‬אוניברסלי‪ ,‬המסדיר כללי‬

‫ראו דיון ביישוב סכסוכים בינלאומיים בפרק ‪.9‬‬ ‫‪11‬‬

‫ראו דיון ביישוב סכסוכים במסגרת משפט הים‪ ,‬פרק ‪.21‬‬ ‫‪12‬‬
‫ראו דיון ביישוב סכסוכים במסגרת ארגון הסחר הבינלאומי‪ ,‬פרק ‪.27‬‬ ‫‪13‬‬
‫ראו דיון במשפט בינלאומי פלילי בפרק ‪.19‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪ARTHUR NUSSBAUM, A CONCISE HISTORY OF THE LAW OF NATIONS (2nd rev ed., 1962); Prosper‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪Weil, Le judaisme et le développement du droit International, 151 RECUEIL DES COURS 253‬‬
‫‪(1976); Shabtai Rosenne, The Influence of Judaism on international Law, 5 NETHERLANDS INT’L‬‬
‫‪L. REV. 119 (1958); RAYMOND COHEN, ON DIPLOMACY IN THE ANCIENT NEAR EAST: THE‬‬
‫)‪.AMARNA LETTERS (1995‬‬
‫‪46‬‬
‫פרק ‪ :1‬מהות המשפט הבינלאומי‬ ‫משפט בינלאומי‬

‫התנהגות בין מדינות והוא אף כלל את התושבים הילידים באמריקה הלטינית כזכאים ליהנות‬
‫מזכויות אלו‪ .‬המלומד ההולנדי גרוטיוס )‪ (1645–1583) (Hugo Grotius‬נחשב לאבי תורת‬
‫המשפט הבינלאומי המודרני‪ .‬בספרו ‪ 16,DE JURE BELLI AC PACIS‬הניח גרוטיוס את הבסיס הלוגי‬
‫למערכת הדינים המיוחדת ליחסים בין מדינות‪ .‬גרוטיוס ביסס את עקרונות המשפט הבינלאומי‬
‫על משפט טבעי המבוסס על המבנה החברתי של האנושות ולא על בסיס דתי‪ .‬גרוטיוס גם הכיר‬
‫בחלקן של מדינות ביצירת המשפט באמצעות הסכמים ומנהג‪ ,‬אשר אותם כינה ‪,Jus voluntarium‬‬
‫דהיינו משפט הנובע מרצונן של המדינות‪ .‬לגרוטיוס מיוחס העיקרון לפיו הים הפתוח לא שייך‬
‫למדינה כלשהי ופתוח לחופש השיִט של כל המדינות‪ ,‬עיקרון ששירת כמובן את מאבקה של‬
‫הולנד בספרד‪.‬‬
‫במאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה התפתחה מחלוקת בין מצדדי המשפט הטבעי לבין‬
‫חסידי התורה הפוזיטיביסטית‪ ,‬אשר שמו את הדגש על תפקיד מדינות ביצירת המשפט‬
‫הבינלאומי‪ .‬מראשי האסכולה הפוזיטיביסטית היה בינקרסהוק )‪(Cornelius van Bynkershoek‬‬
‫)‪ (1743–1673‬אשר תרם לפיתוח דיני המלחמה והניטרליות‪ .‬המשפטן השווייצרי ואטל ) ‪Emer‬‬
‫‪ (1767–1714) (de Vattel‬ניסה לשלב בספרו ‪ 17DROIT DES GENS‬אלמנטים של המשפט הטבעי‬
‫עם אלמנטים של המשפט הפוזיטיבי‪.‬‬
‫רוב המשפט הבינלאומי כפי שאנו מכירים אותו היום התפתח במאה התשע עשרה‪ .‬כללי‬
‫הייצוג הדיפלומטי‪ ,‬שבחלקם עדיין בתוקף‪ ,‬מקורם בקונגרס וינה משנת ‪ ,1815‬קונגרס זה אף‬
‫הביא לתחילת העיסוק הבינלאומי באיסור הסחר הבינלאומי בעבדים‪ ,‬אולי הפעם הראשונה‬
‫שהקהילה הבינלאומית גילתה עניין בהגנה על זכויות אדם אוניברסליות‪ .‬בתקופה זו התפתחו‬
‫דיני המלחמה והניטרליות‪ .‬קונגרס וינה ביסס את הניטרליות של שווייץ ותרם להכרה בדיני‬
‫הניטרליות הבינלאומיים‪ .‬דיני המלחמה התחילו להתגבש בהצהרת פריס משנת ‪ 1856‬בדבר‬
‫לוחמה ימית‪ 18.‬הצלב האדום הבינלאומי נוסד בשנת ‪ 1863‬והאמנה הראשונה מאמנות ג'נבה‬
‫העוסקות בהגנה בזמן מלחמה על מי שאינם מעורבים במעגל הלוחמה אומצה בשנת ‪19.1864‬‬
‫דיני המלחמה התגבשו בהצהרת סנט פטרסבורג משנת ‪ 201868‬ובהצהרות ותקנות האג משנת‬
‫‪ 21.1899‬שתי ועידות השלום שכונסו בהאג ביוזמת הצאר הרוסי בשנים ‪ 1899‬ו‪ 1907-‬תרמו‬
‫להתפתחות דיני המלחמה ולקביעת העקרונות להקמת מנגנונים ליישוב סכסוכים בין מדינות‬
‫בדרכי שלום כדוגמת בוררות‪ ,‬פיוס וועדות חקירה‪ .‬במאה התשע עשרה החל גם כינונם של‬
‫ארגונים בינלאומיים טכניים כדוגמת ארגון הדואר הבינלאומי )‪.(UPU‬‬

‫)‪.HUGO GROTIUS, DE JURE BELLI AC PACIS (1625‬‬ ‫‪16‬‬

‫)‪.EMER DE VATTEL, DROIT DES GENS (1758‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪) Declaration Respecting Maritime Law, 115 CTS 1‬נפתחה לחתימה ב‪.(1856-‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪Convention for the Amelioration of the Condition of the Wounded in Armies in the Field (First‬‬ ‫‪19‬‬
‫)‪) Geneva Convention‬נפתחה לחתימה ב‪.(1864-‬‬
‫‪Declaration Renouncing the Use, in Time of War, of Explosive Projectiles under 400 Grammes‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪) Weight 138 CTS 297‬אומצה ב‪.(1868-‬‬
‫‪Convention (II) with Respect to the Laws and Customs of War on Land and its annex: Regulations‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪) concerning the Laws and Customs of War on Land‬נחתמה ב‪Convention (IV) respecting ;(1899-‬‬
‫‪the Laws and Customs of War on Land and its annex: Regulations concerning the Laws and‬‬
‫‪) Customs of War on Land‬נפתחה לחתימה ב‪.(1907-‬‬
‫‪47‬‬
‫משפט בינלאומי‬ ‫רוֹבּי ֵסיבּל‬

‫במאה העשרים חלה התפתחות מהירה של דיני הארגונים הבינלאומיים‪ .‬תחילתה בסוף‬
‫מלחמת העולם הראשונה עם כינון חבר הלאומים‪ ,‬הארגון הבינלאומי הקבוע הפוליטי הראשון‬
‫ששאף למעמד אוניברסלי‪ .‬בסוף מלחמת העולם הראשונה הוקם בית הדין הבינלאומי הקבוע‬
‫בהאג‪ ,‬אשר מוסד ההמשך שלו‪ ,‬בית הדין הבינלאומי‪ ,‬קיים עד היום‪ .‬בתי דין אלו פעלו ופועלים‬
‫ליישוב סכסוכים בין מדינות‪ .‬החלטותיהם וחוות הדעת שלהם תרמו רבות לגיבוש כללי המשפט‬
‫הבינלאומי‪ .‬בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נחתמו מספר משמעותי של הסכמים ליישוב‬
‫סכסוכים בדרכי שלום בין מדינות‪ ,‬ובנוסף התרבו בפועל המקרים בהם מדינות פנו לפישור‪,‬‬
‫חקירה או בוררות‪.‬‬
‫התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינה בהקמת ארגון האומות המאוחדות‬
‫)האו"ם(‪ ,‬ארגון בינלאומי פוליטי אשר מטרתו העיקרית היא לשמור על השלום והביטחון‬
‫העולמיים באמצעות איסור שימוש בכוח והנהגת מנגנון ביטחון קולקטיבי‪ .‬המטרה המשנית‬
‫בהקמתו של האו"ם הייתה לקדם שיתוף פעולה בתחומים כלכליים וחברתיים בין המדינות‬
‫החברות בארגון‪ .‬התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינה גם בתנופת קודיפיקציה של‬
‫המשפט המנהגי כך שחלק ניכר ממה שהיה משפט מנהגי‪ ,‬מנוסח כיום באמנות‪ .‬התפתחות‬
‫נוספת של המחצית השנייה של המאה העשרים היא צמיחתן של נורמות אוניברסליות של זכויות‬
‫האדם‪ ,‬שעניינן זכויותיו של הפרט מול המדינה‪ .‬הונהגה סמכות שיפוט אוניברסלית לגבי פשעי‬
‫מלחמה חמורים ופשעים נגד האנושות ואף הוקמו בתי דין בינלאומיים לצורך העמדה לדין של‬
‫מבצעיהם של פשעים אלו‪ .‬תקופה זו ראתה את סופה של השיטה הקולוניאלית ופירוק‬
‫האימפריות‪ .‬מדינות אירופה המערבית חוללו שינוי מהפכני במשפט הבינלאומי בהעניקן‬
‫סמכויות רחבות ביותר למוסדות האיחוד האירופי‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים של המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת חלו התפתחויות‬
‫בתחום חדש של המשפט הבינלאומי‪ ,‬תחום דיני החלל‪ ,‬והרחבה משמעותית של תחומי דיני‬
‫איכות הסביבה ודיני זכויות האדם‪ .‬התקופה התאפיינה בהתרחבות מסיבית במספר ההסכמים‬
‫הבינלאומיים הרב צדדיים‪ ,‬כך שבתחילת המאה העשרים ואחת‪ ,‬כל מדינה קשורה במאות‬
‫הסכמים החולשים על ִשגרת חייה הבינלאומיים‪.‬‬

‫‪48‬‬