‫יסודות הדרמה והתיאטרון‬

‫דרמה היא סוגה ספרותית )ז'אנר(‪ ,‬הכתובה במבנה של‬

‫דיאלוג )דו‪-‬שיח( ונועדה לביצוע ע"י שחקנים לפני קהל‬
‫על בימת התיאטרון )וכיום גם בסרטים ובטלוויזיה(‪.‬‬
‫סיפור המעשה נפרש לעיני הצופים באמצעות דיבורם‬
‫של השחקנים ופעולותיהם‪ ,‬ובמרכזו עומד עימות )קונפליקט( המלווה במתח‬
‫וברגשות עזים‪ .‬מקור המילה "דרמה" במילה היוונית דראמה )‪(δράμα‬‬
‫שמשמעה "מעשה‪ ,‬פעולה"‪ ,‬מהפועל "לעשות" )‪ ,(δραν‬שכן בשונה מהסיפורת‬
‫והשירה שנועדו במקור לקריאה‪ ,‬הרי שהדרמה מיועדת בראש ובראשונה‬
‫להצגה לפני צופים )צפייה בפעולתם של השחקנים(‪ ,‬כפי שמעיד השם בעברית‬
‫הניתן ליצירות דרמה ‪" -‬מחזה" )מן השורש ח‪.‬ז‪.‬ה(‪.‬‬
‫לפניכם כמה תכונות ייחודיות לדרמה‪:‬‬
‫‪ .1‬הנפשות הפועלות‪ -‬במחזה מכונות הדמויות "נפשות פועלות"‪ ,‬ושמותיהן יופיעו‬
‫לרוב בתחילת היצירה עם מידע קצר עליהן‪ .‬במהלך היצירה אנו לומדים על‬
‫הדמויות דרך התנהגותן‪ ,‬דבריהן ומערכות היחסים שלהן עם דמויות אחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכה ותמונה‪ -‬המחזה‪ ,‬בשונה מספרי פרוזה אינו מחולק לפרקים‪ ,‬אלא‬
‫למערכות ותמונות‪ .‬בראשיתה של כל תמונה במחזה מופיעות הוראות המחזאי‬
‫המתאר היכן ומתי מתרחשת התמונה ומהן הדמויות הלוקחות בה חלק‪.‬‬
‫‪ .3‬הבמה‪ -‬המחזה המוצג בפני קהל‪ ,‬מתרחש על במת התיאטרון‪ .‬לתיאור‬
‫התפאורה‪ ,‬הלבוש והאביזרים תפקיד חשוב ביצירת האווירה וההקשר ביצירה‬
‫החזותית‪.‬‬
‫‪ .4‬דיאלוג )דו‪-‬שיח(‪ -‬בשונה מהפרוזה‪ ,‬בדרמה העלילה לא מסופרת מנקודת‬
‫המבט של מספר אלא מתרחשת לנגד עיני הצופים בצורה של דיאלוג בין‬
‫דמויות הפועלות לפני הצופים‪ .‬במחזה הכתוב אנו נראה פסקאות קצרות‬
‫שבראש כל אחת מהן כתוב השם של הדמות שאומרת את אותה פסקה‪.‬‬
‫‪ .5‬עימות‪ -‬בכל דרמה נמצא קונפליקט אחד או יותר המזין ומניע את העלילה‬
‫ומערער את האיזון שבו חיות הדמויות‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ההיסטוריה של התיאטרון‬
‫תיאטרון הוא ענף באומנויות הבמה שנועד להציג לפני קהל סיפור עלילה‬
‫בעזרת שילוב מספר אמצעי תקשורת כגון‪ -‬דיבור‪ ,‬תנועה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬תאורה‬
‫ותפאורה‪ .‬המושג תיאטרון מקורו ביוונית עתיקה במילה תיאטרום )‪(θέατρον‬‬
‫שפירושו "מקום מושבם של הצופים"‪ ,‬מרחב הצפייה בו משתלבים הדמויות‪,‬‬
‫העלילה‪ ,‬התפאורה והקהל לכדי מפגש חברתי מעורר השראה‪ .‬מופע התיאטרון‬
‫הוא בעצם עיבוד חווייתי של המחזה הכתוב‪ ,‬הדרמה‪ ,‬שנכתב ע"י המחזאי‪,‬‬
‫ביטוי חי לטקסט בדיוני‪.‬‬
‫מקורותיו ההיסטוריים של התיאטרון מתחילים ביוון העתיקה‪,‬כחלק מטקסים‬
‫דתיים שהתקיימו לכבודו של האל דיוניסוס‪ ,‬אל היין והתענוגות‪ ,‬בפסטיבל היין‬
‫השנתי‪ .‬כל שנה בחודשי האביב‪ ,‬חגגו היוונים את בואו של הקיץ המתקרב‬
‫בשירה‪ ,‬בריקוד ובהקרבת קורבנות לאל‪ .‬שירת ההלל לאלים‪ ,‬שבה השתלבו‬
‫סיפורים קצרים על כוחם של האלים‪ ,‬התקיימה על במה לפני צופים במעין‬
‫דיאלוג בין ראש המקהלה לבין מקהלה של זמרים‪/‬שחקנים‪ .‬ראשית הייתה‬
‫המקהלה‪ ,‬ובה זמר מוביל ששר על גיבור אגדי כלשהו; בתקופות מאוחרות יותר‬
‫החל המוביל לגלם את הדמות במקום לשיר עליה‪ ,‬ובהמשך נוסף דיאלוג בין‬
‫כמה שחקנים‪ .‬כך התחיל הדיאלוג הראשון שממנו צמח המחזה הדרמתי‪.‬‬
‫הצגות אלו התרחשו לצד המקדשים של דיוניסוס על צלע ההר כשהנוף הטבעי‬
‫מסביב שימש תפאורה למחזה‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בתיאטרון היווני באתונה התפתחו שני סוגים של מחזות דרמה‪ :‬הטרגדיה‪,‬‬
‫והקומדיה‪.‬‬

‫טרגדיה‬
‫מחזה‪ ,‬יצירה ספרותית דרמתית העוסקת בעלילה רצופה‬
‫משברים המסתיימת באסון צפוי מראש‪ .‬העלילה נוגעת‬
‫בשאלות ערכיות בחיים האנושיים‪ -‬יצרים בלתי נשלטים )כמו‬
‫הגאווה‪ ,‬התאווה והקנאה(‪ ,‬סבל ומאבק‪ ,‬גורל ומוות‪ .‬הטרגדיה‬
‫הוצגה ביוון העתיקה לכבוד האל דיוניסוס בזמן הקרבת קורבן‬
‫התיש‪ ,‬ומכאן מקור שמה טראגוס )‪ ,(Τραγωδία‬תיש ביוונית‪ .‬הגיבור הטראגי‬
‫הוא לרוב אדם ממעמד מכובד‪ ,‬העושה מעשה של חטא שמוביל אותו אל עונשו‬
‫ומותו‪ .‬מטרתה החברתית של הטרגדיה הייתה לעורר את רגשותיהם של‬
‫הצופים להזדהות עם הגיבור‪ ,‬וכך ללמוד מוסר השכל מוסרי‪.‬‬

‫קומדיה‬
‫מחזה‪ ,‬יצירה ספרותית דרמתית שעלילתה עוסקת במצבים‬
‫משעשעים‪ .‬הקומדיה מציגה באור מבדח את המגרעות‬
‫והחולשות של בני האדם‪ ,‬ומטרתה לשעשע ולהצחיק את‬
‫הקהל‪ ,‬ולעיתים גם לתקוף ולבקר את החברה והשלטון )סאטירה(‪ .‬גם הקומדיה‬
‫הוצגה בטקסים הפולחניים לכבוד האל דיוניסוס ביוון העתיקה‪ .,‬אך התפתחה‬
‫בעיקר בתקופה מאוחרת יותר בתיאטרון הרומי‪ .‬הגיבורים הקומיים הם דווקא‬
‫אנשים מפשוטי העם‪ ,‬שבדיבורם הוולגרי והתנהגותם המרושלת מלמדים כדרך‬
‫אגב על ההתנהגות הראויה בחברה‪.‬‬

‫התיאטרון בצרפת בתקופת הרנסנס‬

‫בעקבות תנועת הרנסאס באירופה‪ ,‬התחייה )"לידה מחדש"( של התרבות‬
‫והאומנות מימי הביניים התפתחה שאיפה תרבותית להחיות מחדש גם את‬
‫התיאטרון הקלאסי‪ ,‬אך הפעם כפעילות תרבותית אינטלקטואלית חילונית‪ .‬מבני‬
‫תיאטראות ובמות על עמודי עץ הוקמו בערים ולהקות שחקנים זכו לתמיכתם‬

‫‪6‬‬
 ‫של אנשי האצולה ששמשו להם כפטרונים‪ .‬בתיאטרון של פריז במאה ה‪17-‬‬
‫היה המסך עולה בשעה שתיים בצהריים‪ ,‬על מנת לנצל את אור היום‪ ,‬בנוסף‬
‫לתאורה המלאכותית שהושגה בעזרת נרות שהוצבו בקדמת הבמה‪ .‬ואנשי‬
‫אצולה לצד פשוטי העם צחקו או הזילו דמעה מטרגדיות וקומדיות נוסח אלו‬
‫שהיו ביוון וברומא‪ .‬להקות שזכו להצלחה הוזמנו אל משכנם של אנשי האצולה‬
‫והנעימו את זמנם בהצגות שנכתבו במיוחד בשבילם‪.‬‬

‫עקרון שלוש האחדויות‬

‫בספרו "הפואטיקה" כתב אריסטו‪ ,‬הפילוסוף היווני‪ ,‬את העקרונות הבסיסיים‬
‫לכתיבת מחזה טוב‪ .‬אריסטו טען כי המחזה נועד ליצור אשליה של המציאות‪,‬‬
‫כך שהצופים יחוו את ההצגה כאילו הייתה חוויה אמיתית‪ ,‬ולכן יש לשמור על‬
‫שלושה עקרונות‪:‬‬
‫‪ x‬אחדות העלילה‪ -‬צריכה להיות עלילה אחת‪ ,‬שלימה וממוקדת‪ .‬בלי סטיות‬
‫ובלי עלילות משנה‪ .‬כך שכל התרחשות בעלילה משפיעה ונקשרת עם‬
‫האירועים שאחריה‪.‬‬
‫‪ x‬אחדות המקום‪ -‬הבימה היא מקום ההתרחשות‪ .‬העלילה מתרחשת במקום‬
‫אחד בהתאם לתפאורה הקיימת‪ .‬מידע על אירועים שהתרחשו במרחב אחר‬
‫נמסר דרך הדיאלוג בין השחקנים‪.‬‬
‫‪ x‬אחדות הזמן‪ -‬העלילה מתרחשת בפרק זמן קצר‪ ,‬רציף ומתמשך‪ .‬אין‬
‫קפיצות בזמן ואין חריגה מגבולות ההווה‪ .‬משך העלילה בד"כ עד יממה‪.‬‬
‫בתיאטרון הקלאסי לרוב הייתה התאמה בין הזמן במחזה לזמן במציאות‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מושגים מתחום הדרמה והתיאטרון‪:‬‬
‫היעזרו ברשימת המושגים מעולם הדרמה והתיאטרון המופיעה בנספח ‪1‬‬
‫בעמוד ‪ ,101‬וענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫_____________‬ ‫‪ (1‬מיהו האדם הכותב את המחזה?‬
‫‪ (2‬מיהו האדם המעלה את המחזה הכתוב על בימת התיאטרון?‬
‫_____________‬
‫‪ _____________ (3‬הוא מחזה דרמתי העוסק בשאלות ערכיות גורליות‪,‬‬
‫והגיבור שלו‪ ,‬אדם מן המעמד הגבוה‪ ,‬בד"כ מוצא בסוף המחזה את מותו‪.‬‬
‫‪ (4‬מחזה שנועד לשעשע ולבדר את הקהל‪ ,‬והדמויות בו הן לרוב בני המעמד‬
‫הנמוך מכונה _____________‬
‫‪ (5‬אריסטו קבע את עקרון שלושת האחדויות לפיו מחזה טוב צריך לשמור על‬
‫שלושה כללים‪:‬‬
‫א‪ .‬אחדות ה_____________‪ ,‬לפיה ___________________________‬
‫ב‪ .‬אחדות ה_____________‪ ,‬לפיה ___________________________‬
‫ג‪ .‬אחדות ה_____________‪ ,‬לפיה ___________________________‬
‫‪ (6‬הצגות התיאטרון התחילו את דרכן ב_________ העתיקה‪ ,‬כחלק מפולחן‬
‫דתי לאל ______________‪.‬‬
‫‪ (7‬פרק מתוך מחזה מכונה _____________‪ .‬בדרך כלל במחזה הקלאסי‬
‫יהיו _____________ ____________‪.‬‬
‫‪ ,___________ (8‬או בלועזית סצינה‪ ,‬היא קטע קצר מתוך מחזה‪ ,‬המתאר‬
‫התרחשות עלילתית קצרה בזמן קצוב ובמקום אחד‪ .‬כל מערכה במחזה‬
‫מורכבת מכשלוש ___________ קצרות‪.‬‬
‫‪ (9‬הדמויות במחזה מכונות בד"כ בשם "___________ הפועלות"‪ .‬פירוט‬
‫שמותיהן יופיע בפתיחת המחזה‪.‬‬
‫‪ (10‬אחדות המקום קובעת כי כל האירועים מתרחשים בהווה על‬
‫__________ התיאטרון‪ .‬אירוע שלא מתרחש במרחב התפאורה מוצג כחלק‬
‫מהדיאלוג של הדמויות‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דרמה ותיאטרון‬
‫הקמצן‬
‫מולייר‬

‫‪9‬‬
 ‫הרקע למחזה‬
‫המחזה "הקמצן" נכתב בתקופת הבארוק במאה ה‪ 17-‬בצרפת‪ .‬בתקופה זו שלט‬
‫בצרפת המלך לואי ה‪.14-‬‬

‫המלך לואי ה‪14-‬‬

‫לואי ה‪ ,(1638-1715) 14-‬שכונה גם "מלך השמש"‪ ,‬היה מלך‬
‫צרפת ונווארה במשך ‪ 72‬שנה )‪ .(1715 - 1643‬תקופת שלטונו‬
‫נודעת בשם עידן לואי הארבעה עשר מאחר שהוא היה החזק‬
‫והנודע במלכי אירופה באותה תקופה‪ .‬לואי קיבל לידיו מדינה‬
‫במשבר‪ ,‬בפשיטת רגל פיננסית‪ ,‬תשושה ממלחמות ומעימותים‬
‫פנימיים‪ ,‬והוריש לבאים אחריו מדינה יציבה‪ ,‬החזקה ביותר‬
‫בעולם המערבי‪ .‬הוא הרחיב את גבולות צרפת‪ ,‬העלה את נכדו‬
‫על כס המלכות הספרדי‪ ,‬והקים ממשל מרכזי יעיל‪ .‬בתקופתו‬
‫שגשגה גם התרבות הצרפתית בדמותם של אישים כמולייר‪,‬‬
‫ראסין‪ ,‬ולה פונטיין‪ .‬עם זאת אופיין שלטונו בעריצות ובנהנתנות‬
‫שהובילו לאחר זמן לזעם העממי שהוליד בהמשך את המהפכה‬
‫הצרפתית‪ .‬המשפט המיוחס ללואי "המדינה‪ -‬זה אני" )" ‪L'État,‬‬
‫‪ ("c'est moi‬מבטא היטב את מהות המשטר האבסלוטי שייצג‪.‬‬
‫לואי הוכתר למלך בהיותו בן חמש‪ ,‬אך נעשה שליט צרפת בפועל רק בשנת ‪1661‬‬
‫אחרי מותו של האיש החזק בצרפת‪ ,‬הקרדינל מזראן‪ .‬לואי ביקש להתרחק מאויביו‬
‫בפריז‪ ,‬ולכן הקים את ארמון ורסאי העצום והמפואר שבקרבת פריז‪ ,‬קישט וריהט‬
‫אותו בעושר והידור רב‪ ,‬והעסיק אלפי אנשים במהלך בנייתו‪ ,‬מהלך שעלה הון רב‬
‫לאוצר המדינה‪.‬‬
‫לואי ה‪ 14-‬מינה עצמו לפטרון המדע והאומנויות‪ ,‬ובחצר הארמון בוורסאי הקים תחת‬
‫חסותו את האקדמיה הצרפתית‪ ,‬ובעזרתה תמך בדור שלם של אמנים ויוצרים בתחומי‬
‫תרבות מגוונים ‪ -‬ציירים‪ ,‬פסלים‪ ,‬מחזאים וארכיטקטים‪ ,‬ובה בעת גם באנשי מדע‬
‫ומחקר בעיקר בתחומי הכימיה והפיזיקה‪ .‬למרות שעזב את פריז לטובת ורסאיי‪ ,‬בנה‬
‫המלך‪ ,‬לאחר דיכוי הפרונד‪ ,‬בניה נרחבת בפאריז שכללה הוספת אגף חדש לארמון‬
‫הלובר בנית ארמון האינווליד כאכסניה לותיקי מלחמה ובנית מצפה אסטרונומי כדי‬
‫לקדם את המחקר והמדע‪ .‬בין אנשי התרבות והספרות בהם תמך ניתן למנות את‬
‫המחזאים ז'אן‪-‬בטיסט פוקלן‪ ,‬הידוע בכינויו מולייר‪ ,‬וז'אן ראסין‪ ,‬מחבר המשלים ז'אן‬
‫דה לה פונטיין‪ ,‬הציירים שארל לה ברון‪ ,‬פייר מינארד‪ ,‬והיאסינט ריגו‪ ,‬הארכיטקט‬
‫הנודע אנדרה דה נוטר‪ ,‬והמוזיקאים ז'אן בטיסט לולי ופרנסואה קופרן‪ .‬חצר ורסאי‬
‫התפרסמה בחיי התענוגות שהתנהלו בה‪ .‬לואי ה‪ 14-‬הטביע את חותמו לא רק על‬
‫צרפת אלא על אירופה כולה‪ ,‬וסגנון שלטונו וחיי החצר שלו היו דוגמה לחיקוי במדינות‬
‫אירופה‪ .‬חיי החצר שלו מעסיקים סופרים והיסטוריונים מזה דורות והיוו השראה‬
‫לאמנים רבים‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫קראו את המידע על המלך לואי ה‪ ,14-‬וכתבו חמש עובדות שלא ידעתם על‬
‫המלך ותקופת מלכותו‪:‬‬

‫‪___________________________________________________ .1‬‬

‫‪___________________________________________________ .2‬‬

‫‪___________________________________________________ .3‬‬

‫‪___________________________________________________ .4‬‬

‫‪___________________________________________________ .5‬‬

‫מבנה החברה בצרפת‬

‫החברה הצרפתית בתקופתו של לואי ה‪ 14-‬הייתה חברה מעמדית‪ ,‬המורכבת‬
‫משלושה מעמדות‪ -‬האצולה‪ ,‬הכמורה ו"המעמד השלישי" שכלל את הבורגנים‬
‫והאיכרים‪ .‬מעמדו החברתי של האדם נקבע על פי המשפחה אליה נולד‪,‬‬
‫ולמעמד זה ישתייך כל חייו‪ .‬המעמד קבע את זכויותיו וחובותיו של כל אזרח‪,‬‬
‫וחוקי המדינה עיגנו את הבדלים בין המעמדות השונים ‪.‬לדוגמה‪ ,‬רק בני שני‬
‫המעמדות העליונים היו זכאים למשרות הרמות במדינה‪ ,‬בעוד שבני המעמד‬
‫השלישי היו ברובם רק נתינים פשוטים‪ .‬הבחנה נוספת בין המעמדות הייתה‬
‫בתחום המיסוי ‪ .‬בני שני המעמדות העליונים היו פטורים ממסים‪ ,‬ואילו בני‬
‫המעמד השלישי נשאו בכל נטל המסים הכבד‪ .‬מעניין לציין כי ה"מעמד‬
‫השלישי" כלל את רוב האוכלוסייה‪ -‬האיכרים היו למעלה מ‪ 80%-‬מהאוכלוסייה‪,‬‬
‫והבורגנים היוו כ‪ 15%-‬מהאוכלוסייה‪ .‬מבנה חברתי זה הגיעה אל קיצו בסוף‬
‫המאה ה‪ 18-‬עם פרוץ המהפכה הצרפתית‪.‬‬

‫השלימו את התרשים הבא המתאר את מבנה החברה הצרפתית בתקופת‬

‫המחזה‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מוסכמות חברתיות בצרפת המעמדית‬
‫במחזה "הקמצן" מתאר המחזאי את החברה הצרפתית בתקופה שקדמה למהפכה‬
‫הצרפתית‪ ,‬ותוך כך מעלה ביקורת על המוסכמות החברתיות הקיימות בה‪ .‬מוסכמות‬
‫חברתיות הן נורמות וכללים‪ ,‬כתובים ושאינם כתובים‪ ,‬שקיימים בחברה‪ .‬בחברה‬
‫הצרפתית‪ ,‬כפי שעולה מן המחזה‪ ,‬התקיימו שלוש מוסכמות חברתיות מחייבות‪:‬‬
‫המוסכמה המעמדית‪ -‬בחברה הצרפתית המעמד קבע את כל אורחות חייו‪ ,‬זכויותיו‬
‫וחובותיו של האזרח‪ .‬בני המעמד הגבוה חיו חיי עושר ופאר והעסיקו משרתים‬
‫לשרתם‪ .‬המשרתים נחשבו לרכושם הפרטי של האדונים לכל דבר ועניין‪ .‬האדונים‬
‫נהגו במשרתים בזלזול‪ ,‬נהגו להכות אותם ולהקשות את חייהם‪ ,‬והמשרתים מצידם‬
‫לא יכלו להתנגד והיו מחויבים לאדוניהם מתוף החוק ובשל התלות בהם‪ .‬מספר‬
‫המשרתים היה סמל לעושרו ומעמדו של האדון‪.‬‬
‫המוסכמה המשפחתית‪ -‬החברה הצרפתית הייתה חברה פטריאכלית‪ ,‬חברה בה‬
‫האב היה ראש המשפחה‪ ,‬האדון והשליט הבלתי מעורער על כל בני הבית‪ .‬האב היה‬
‫בעל הנכסים הבלעדי בבית‪ ,‬ומתוך כך הוא זה שהחליט על ההוצאות המשפחתיות‪.‬‬
‫בני הבית היו מחויבים מתוקף חוק לקיים את מצוות אביהם‪ ,‬והוא קבע את עתידם של‬
‫בני הבית‪ ,‬אפילו בקביעת אופי עבודתם או בחירת בן זוגם‪ .‬יש לציין כי הילדים היו‬
‫חייבים לציית למרותו של אביהם‪ ,‬ובמידה וילדים התנגדו למרותו של האב‪ ,‬הוא היה‬
‫רשאי לשלוח אותם למנזר‪ ,‬לכלוא אותם ואפילו למכור אותם לעבדות‪ .‬היציאה ממרות‬
‫האב הייתה רק באמצעות נישואין‪ .‬לנשים בחברה זו לא היה מעמד משל עצמן‪ ,‬והן‬
‫היו כפופות לאב ולאחר מכן לבעל‪ ,‬מבחינה חברתית וכלכלית‪.‬‬
‫המוסכמה הכלכלית‪ -‬המעמד הכלכלי של האדם היה פועל יוצא של המוסכמות‬
‫המעמדית והמשפחתית שהוצגו קודם‪ .‬רכושו של האדם‪ ,‬הבית‪ ,‬הביגוד והלבוש היו‬
‫סמלי המעמד שלו‪ ,‬וייצגו את עושרו‪ ,‬ועושר זה היה תוצר של המשפחה אליה נולד‪,‬‬
‫שכן כל עוד חי האדם תחת שולחנו של אביו לא היה לו רכוש‪ ,‬ומרגע שהפך לאזרח‬
‫עצמאי שאינו כפוף לאביו‪ ,‬נקבע עושרו בזכות הירושה שהוריש לו אביו במותו‪ .‬נכסי‬
‫המשפחה‪ ,‬כולל העסק המשפחתי ואדמות המשפחה‪ ,‬עברו בירושה מדור לדור‪ ,‬אולם‬
‫רק הבנים זכו לרשת את אביהם‪ ,‬בעוד הבנות זכו לקבל מהאב נדוניה‪ ,‬תשלום שעבר‬
‫מאת אבי הכלה לחתן כחלק מהסכם הנישואין‪ .‬הירושה הייתה מקור הכנסה חשוב‬
‫ביותר והסכנה לאבדה היוותה איום על כל אדם‬

‫‪12‬‬
 ‫מולייר‬
‫ז'אן‪-‬בפטיסט פּוֹקלֶן‪ ,‬שנודע בשם הבמה שלו מוֹ ְלי ֵיר‬
‫)‪ , (Molière‬נולד בשנת ‪ 1622‬והיה מחזאי‪ ,‬במאי‬
‫ושחקן תיאטרון צרפתי‪ .‬אביו‪ ,‬ז'אן פוקלן‪ ,‬היה‬
‫"הדקורטור של המלך"‪ ,‬כלומר הרפד המלכותי של‬
‫לואי ה‪ ,14-‬ובשל היותו בן בכור היה מיועד לרשת‬
‫תואר זה‪ .‬אמו של מולייר‪ ,‬מרי קרסֶ ה הייתה בת למשפחה בורגנית‪ ,‬שידעה קרוא‬
‫וכתוב; והשפיעה על חינוכו של מולייר בינקותו‪ ,‬אולם היא נפטרה בהיותו בן עשר‬
‫שנים‪ .‬עם סיום לימודיו בבית הספר של המסדר הישועי שבפריז‪ ,‬פנה מולייר ללימודי‬
‫משפטים בעיר אורליאן וסיים אותם עם תואר ראשון‪ .‬בתקופה זו הכיר מולייר את‬
‫השחקנית מדלן בז'ר‪ ,‬ובעקבות היכרות זו התאהב מולייר בתיאטרון ובמשחק‪ .‬מולייר‬
‫בן ה‪ 21-‬החל לעלות על בימת התיאטרון יחד עם מדלן ושני אחיה‪ ,‬ויחד הם הקימו‬
‫להקת תיאטרון בשם "התיאטרון המהולל"‪ .‬בשלב זה בחייו בחר ז'אן בפטיסט בכינוי‬
‫מולייר על מנת לא לבייש את שם משפחתו במקצועו החדש‪ .‬לאחר זמן קצר התברר‬
‫כי אין בכוחה של להקת התיאטרון הצעירה להתחרות עם הלהקות המנוסות ששהו‬
‫אז בפריז‪" ,‬התיאטרון המהולל" נסגר ומולייר נאסר בגין חובות עד שאביו נחלץ‬
‫לעזרתו‪ .‬על אף הקשיים והחובות חברי להקת מולייר‪-‬בז'ר לא נפרדו‪ ,‬אלא הצטרפו‬
‫ללהקה קיימת‪ ,‬ובשנת ‪ 1645‬יצאה הלהקה למסע הופעות ברחבי צרפת שנמשך ‪13‬‬
‫שנה‪ .‬בשנת ‪ 1650‬מולייר ו ִיתר על התואר "הדקורטור של המלך" לטובת אחיו הצעיר‪.‬‬
‫ב‪ 1653 -‬פגש מולייר בנסיך מקונטי‪ ,‬אחיו של המלך )שהיה מושל חבל לאנגדוק‬
‫שבדרום צרפת(‪ ,‬וזה הפך לפטרונו‪ .‬להקתו זכתה בתואר הנכבד "שחקני הנסיך דה‪-‬‬
‫קונטי" ובמשכורת קבועה מהנסיך‪ .‬אך לאחר שלוש שנים הקשר נותק והלהקה חזרה‬
‫לפריז‪ ,‬שם זכתה הלהקה להציג לראשונה את מחזותיה בפני המלך לואי ה‪.14-‬‬
‫מולייר כבש את לבו של המלך במשחקו‪ ,‬והמלך העניק לו את חסותו‪ .‬להקת מולייר‬
‫קיבלה מעמד של "להקת המלך"‪ .‬בשנת ‪ 1662‬נשא מולייר לאישה את ארמנד בז'ר‬
‫בתה בת ה‪ 20-‬של מדלן‪ .‬מולייר המשיך להציג את מחזותיו בפני המלך ואנשי‬
‫האצולה וזכה לשבחים‪ ,‬על אף שחלק ממחזותיו העלו ביקורת מרומזת על החברה‬
‫הצרפתית ועל אנשי המעמד הגבוה‪ .‬בשנת ‪ 1665‬לקה מולייר בשחפת‪ ,‬מחלה שסבל‬
‫ממנה במשך כל ימי חייו הנותרים‪ .‬על אף מחלתו המשיך מולייר לכתוב מחזות‬

‫‪13‬‬
‫ולשחק בהם בעצמו ‪ -‬יתר על כן‪ ,‬בתקופה זו יצר את מרבית יצירותיו החשובות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1673‬מולייר התמוטט על הבמה‪ ,‬בעת ששיחק בתפקיד החולה במחזה‬
‫האחרון שלו "החולה המדומה"‪ .‬הוא נלקח לביתו ונפטר שם באותו יום‪ .‬שלטונות‬
‫הכנסייה סירבו לערוך לו הלוויה דתית‪ ,‬והוא נקבר בלילה בנוכחותם של מאות אנשים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אחרי שאשתו של מולייר ארמנד בז'ר שכנעה את המלך לקבור את בעלה‬
‫בכבוד‪ ,‬הוא זכה לכבוד אחרון מצד המלך ולמעמד קבורה מכובד‪ .‬מחזותיו של מולייר‬
‫הושפעו מן הקלאסיקות היווניות והרומיות ומן הקומדיה האיטלקית של זמנו‪ .‬יצירות‬
‫המופת שלו עוסקות באישיותו של האדם‪ ,‬ביצריו ובחולשותיו‪ .‬במחזות אלה מולייר‬
‫חשף את הצביעות ששררה בחוגי החברה הגבוהה‪ ,‬השלטון ובחוגים הדתיים בצרפת‬
‫של זמנו‪ ,‬ובמיוחד את הצביעות המתחסדת במעטה של הדת‪ .‬בסגנונו העוקצני‬
‫והסאטירי הוא הסיר את המסכה מעל פניהם של המתחסדים למיניהם‪ ,‬המתחנפים‬
‫והמעמידים פנים‪ .‬במקום לכעוס הוא לגלג עליהם‪ ,‬דבר שהיווה ביקורת קשה יותר מן‬
‫הכעס‪ .‬לכן‪ ,‬הוא עורר את חמתם של חוגי החברה הגבוהה והחוגים הדתיים‪.‬‬

‫קראו את המידע על מולייר במשפטים שלפניכם‪ ,‬וכתבו נכון או לא נכון‪:‬‬

‫____________‬ ‫‪ x‬ז'אן‪-‬בפטיסט פּוֹקלֶן היה אחיו הבכור של מולייר‬
‫____________‬ ‫מולייר היה בנו של הצורף המלכותי‬ ‫‪x‬‬

‫מולייר הכיר את עולם התיאטרון דרך השחקנית מדלן בז'ר ____________‬ ‫‪x‬‬

‫____________‬ ‫מולייר הקים להקת תיאטרון בשם "התיאטרון המהולל"‬ ‫‪x‬‬

‫להקת התיאטרון של מולייר הפכה כבר בשנה הראשונה להקמתה ללהקת‬ ‫‪x‬‬

‫____________‬ ‫החסות של המלך‪.‬‬

‫____________‬ ‫מולייר התחתן עם בתה של השחקנית מדלן בז'ר‬ ‫‪x‬‬

‫המלך לואי ה‪ 14-‬אהב את משחקו של מולייר ונתן עליו את חסותו‬ ‫‪x‬‬

‫____________‬
‫מולייר מת ממחלה בעת ששיחק בתפקיד החולה במחזה "החולה המדומה‬ ‫‪x‬‬

‫____________‬
‫מולייר מעלה במחזותיו ביקורת על חברה בצרפת ומלגלג במרומז על האצולה‬ ‫‪x‬‬

‫____________‬ ‫והכמורה‬
‫‪14‬‬
 ‫טרום קריאה‬
‫מילה נרדפת לקמצן היא‪:‬‬
‫ד‪ .‬בר‪-‬לבב‬ ‫ג‪ .‬נוגש‬ ‫ב‪ .‬כילי‬ ‫א‪ .‬אנטיפט‬
‫__________________‬ ‫הסוגה הספרותית של היצירה היא‬
‫__________________‬ ‫התקופה בה מתרחשת העלילה‬
‫__________________‬ ‫המקום בו מתרחשת העלילה‬
‫דפדוף ראשוני במחזה‪:‬‬
‫______‬ ‫‪ -‬כמה מערכות במחזה?‬
‫‪ -‬כמה תמונות בכל מערכה?‬
‫______‬ ‫מערכה א –‬
‫______‬ ‫מערכה ב'‪-‬‬
‫______‬ ‫מערכה ג' –‬
‫______‬ ‫מערכה ד' –‬
‫______‬ ‫מערכה ה' ‪-‬‬
‫‪ -‬כמה תמונות יש במחזה בסך הכול? _____‬
‫‪ -‬מי הן הדמויות המשתתפות בתמונה הראשונה של המערכה השנייה?‬
‫_______________‬
‫‪ -‬ובתמונה השלישית של המערכה הרביעית?‬
‫_______________‬
‫‪ -‬איך יודעים זאת מבלי לקרוא את התמונה עצמה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪ -‬קראו את ההגדרות למושגים "דיאלוג" ו"מונולוג" בנספח המושגים‪ ,‬ועיינו‬
‫בתמונה הראשונה‪.‬‬
‫‪ -‬האם לפניכם מונולוג או דיאלוג? הסבירו‬
‫__________________________________________________‬
‫‪ -‬תוכלו למצוא קטע מונולוג? )ציינו באיזה עמוד ומי נושא את הדברים(‪.‬‬
‫__________________________________________________‬

‫‪15‬‬
‫כפי שציינו לעיל‪ ,‬בחלקו הראשון של המחזה מופיעה רשימת הנפשות הפועלות‪.‬‬
‫היעזרו ברשימה זו‪ ,‬והשלימו את התרשים‪:‬‬
‫האבות‬

‫מר אנסלם‬ ‫הרפגון‬

‫בת_______‬ ‫בן_______‬ ‫בת_________‬ ‫בן_________‬

‫הרפגון רוצה‬ ‫הרפגון רוצה‬

‫להשיאה ל________‬ ‫להשיאו ל________‬
‫הילדים‬
‫אליז אוהבת את __________‪ ,‬והוא אוהב אותה ורוצה להינשא לה‪.‬‬
‫מריאן אוהבת את _________‪ ,‬והוא אוהב אותה ורוצה להינשא לה‬
‫המשרתים‬

‫_________ _________‬ ‫_________‬ ‫_________‬

‫דמויות נוספות‬
‫__________‬ ‫המתווך הוא‬
‫__________‬ ‫השדכנית )אשת התככים( נקראת‬
‫__________‬ ‫הטבח והרכב שמו‬
‫‪16‬‬
 ‫מערכה ראשונה‬
‫איך כותבים תקציר למערכה?‬
‫מטרת התקציר היא להציג את הדברים הכתובים במערכה המקורית בדיוק‬ ‫‪x‬‬

‫המרבי‪ ,‬אך באופן מתומצת‪ .‬בתקציר יש לחזור על הנקודות המרכזיות וכל זאת‬
‫במלים שלנו ובקצרה‪ .‬כתיבת התקציר מסייעת להבין את הטקסט שקראנו‪,‬‬
‫וניתן לחזור אליו בעתיד כדי להיזכר‪.‬‬
‫במהלך הקריאה‪ ,‬נסו למצוא את הרעיון המרכזי בכל תמונה‪.‬‬ ‫‪x‬‬

‫כמו כן כתבו בנקודות את האירועים החשובים‪ ,‬הערות על הדמויות או על‬ ‫‪x‬‬

‫המסר העולה מן הקטע שקראתם‪ .‬ניתן להדגיש מידע חשוב בעזרת עט סימון‬
‫זוהר‪.‬‬
‫לאחר שאספתם את המידע החשוב מכל תמונה‪ .‬ערכו אותו לכדי פסקת תקציר‬ ‫‪x‬‬

‫מסודרת‪ .‬כתבו את המידע שאספתם ברצף הגיוני‪ ,‬על פי חשיבותו או סדר‬

‫התרחשותו על ציר הזמן‪ .‬היעזרו במילות קישור כדי לאחד את המשפטים‬
‫בצורה תחבירית נכונה‪.‬‬

‫קראו את התקציר שלפניכם‪ ,‬והשלימו פרטי מידע חסרים‪:‬‬

‫בתמונה הראשונה אנו פוגשים את הצעירים ______ וולר‪ .‬ומגלים שהם מאוהבים‪ .‬ולר‬
‫הציל את אליז מ______‪ ,‬ומאז הם הכירו והתאהבו‪ .‬על מנת להישאר קרוב לאליז‪ ,‬ולר‬
‫הפך ל______ של הרפגון אביה‪ ,‬בניסיון להתקרב אליו ולרכוש את אמונו‪ .‬ולר נחוש‬
‫להתחתן עם אליז‪ ,‬אך היא מוטרדת מן העתיד הצפוי להם‪ .‬בתמונה השנייה משוחחים‬
‫האחים קליאנט ואליז‪ .‬קליאנט מתוודה בפני אחותו שהוא מאוהב בנערה ענייה‪ ,‬יפה‬
‫וצנועה בשם מריאן‪ .‬הוא מספר לאליז על החשש שלו מכך ש______ לא יסכים לנישואין‪,‬‬
‫והם מחליטים יחד לפנות אליו לשיחה בעניין הנישואין‪ .‬בתמונה השלישית הרפגון מאשים‬
‫את ______ )משרתו של קליאנט( בגניבה‪ .‬הרפגון צועק‪ ,‬מקלל ומכה אותו כי הוא חושב‬
‫שהוא גנב לו כסף ולבסוף מסלק אותו מביתו‪ .‬אז‪ ,‬בתמונה הרביעית‪ ,‬נכנסים ______‬
‫ואליז ומוצאים את אביהם ממלמל לעצמו על כסף שהחביא ______‪ .‬הרפגון מפחד‬
‫שילדיו שמעו אותו ומנסה להכחיש‪ .‬מתוך כך השיחה עוברת לעסוק בענייני שידוכין‪.‬‬
‫הרפגון שואל על הצעירה ______‪ ,‬וקליאנט מתעניין מדבריו אך לבסוף מגלה לתדהמתו‬
‫שאביו מבקש לשאת אותה ______‪ .‬לגבי קליאנט הוא מציע שידוך לאלמנה זקנה‬
‫ובאשר לאליז הוא מציע אותה ל______‪ .‬אליז מתנגדת להצעה ומתווכחת עם אביה‪ ,‬וגם‬
‫וולר שמגיע לשפוט בניהם לא מצליח לסייע לה בלשונו החלקה והמתחנפת‪.‬‬
‫‪17‬‬
 ‫אפיון דמויות‬
‫אפיון דמות פירושו הצגת תיאור מלא ומקיף של הדמות כפי שעולה מתוך‬
‫הטקסט‪ .‬אנו נבחין בין‪:‬‬

‫‪ x‬אפיון ישיר‪ -‬מידע המופיע ביצירה במפורש ומתאר את הדמות‪.‬‬

‫‪ x‬אפיון עקיף‪ -‬מידע שלא מופיע ביצירה במפורש‪ ,‬אך נלמד כדרך אגב‬
‫מתוך התנהגותה של הדמות או מיחסה עם דמויות אחרות‪.‬‬

‫אפיון דמות מלא ומקיף יכלול מידע בשלושה תחומים‪:‬‬

‫אפיון דמות‬

‫יחסים עם דמויות‬ ‫תכונות ומאפייני‬

‫אחרות‬ ‫אישיות‬ ‫מראה חיצוני‬

‫בחרו באחת הדמויות המופיעה במערכה זו‪ ,‬וכתבו אפיון שלה הכולל כמה‬
‫שיותר מידע עליה‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫________________________ ______________________________________‬
‫אהבה עיוורת או שידוך מחייב‬
‫במערכה א' יש שתי גישות ביחס לנישואין ואהבה‪:‬‬

‫גישה א' לנישואין ואהבה גישה ב' לנישואין ואהבה‬

‫מהי הגישה‬

‫מהן הדמויות המייצגות‬

‫את הגישה‬
‫כיצד באה לידי ביטוי‬
‫גישה זו )מי רוצה‬
‫להשיא‪ /‬לשאת את מי‬
‫ומדוע(‪.‬‬
‫לאור המידע שבטבלה‪ ,‬נסחו במילים שלכם מהי הביקורת המרומזת של מולייר על‬
‫נושא האהבה בתקופתו‬

‫_________________________________________________________‬
‫‪18‬‬
 ‫מוסכמות חברתיות‬
‫לפניכם ציטוטים מתוך המחזה‪.‬‬
‫א‪ .‬קראו את המשפטים בעיון‬
‫ב‪ .‬כתבו ליד כל משפט לאיזו מוסכמה ‪ /‬מוסכמות חברתיות הוא מתייחס )היעזרו‬
‫ברקע ההיסטורי המוצג לעיל(‪.‬‬
‫‪" .1‬אבל‪ -‬הוא לא דורש נדוניה!"‬
‫______________________________‬ ‫המוסכמה החברתית היא‪:‬‬
‫‪" .2‬אני נותן לו את הסמכות שאלוהים נתן לי עלייך‪ ,‬ואני מצפה שתעשי כל מה‬
‫שהוא אומר לך"‬
‫______________________________‬ ‫המוסכמה החברתית היא‪:‬‬
‫‪" .3‬אני מהמר ומכיוון שיש לי הרבה מזל‪ ,‬אני לובש על גופי את מה שאני מרוויח"‬
‫______________________________‬ ‫המוסכמה החברתית היא‪:‬‬
‫‪" .4‬אם יתברר שהוא מתנגד‪ ,‬אני בורח איתה ומסתפק במה שאלוהים יעניק לנו"‬
‫______________________________‬ ‫המוסכמה החברתית היא‪:‬‬
‫‪" .5‬אני נותן אותך לאדון אנסלם"‬
‫______________________________‬ ‫המוסכמה החברתית היא‪:‬‬
‫יחסים הורים ילדים‬
‫‪ .1‬מהי מערכת היחסים האידיאלית בין הורים לילדים לדעתכם ?‬
‫________________________________________________________‬
‫________________________________________________________‬

‫‪ .2‬מהי מערכת היחסים בין הרפגון לילדיו במערכה זו? בתשובתכם התייחסו‬
‫לנקודות הבאות‪ :‬כיצד הרפגון בוחר בני זוג לילדיו‪ ,‬מהם שיקוליו? האם‬
‫מתחשב ברגשותיהם? או את טובתו הכלכלית?‬
‫________________________________________________________‬
‫________________________________________________________‬
‫________________________________________________________‬
‫________________________________________________________‬

‫‪19‬‬
 ‫קומדיה והומור‬
‫דרך מבע‪ ,‬צורת תקשורת בעלת מרכיב מבדח המשמשת לגרימת צחוק‪ .‬הומור‬
‫נוצר כתוצאה מחשיפה למצב בו מוצגות בפני השומע או הצופה שתי מסגרות‬
‫התייחסות )שתי סיטואציות( בעלות היגיון פנימי לכל אחת‪ ,‬שאינן תואמות זו לזו;‬
‫או שאין בניהן קשר במציאות‪ .‬ההומור מתמקד במגרעות האנושיות והחברתיות‬
‫מתוך מבט סלחני‪ ,‬בשונה מהסאטירה שיש בה מרכיב ביקורתי ומלגלג‪ .‬ההומור‬
‫תלוי בחברה שאנו חיים בה‪ ,‬בתרבות‪ ,‬באישיות שלנו ובסיטואציה שאנו נמצאים‬
‫בה‪ ,‬לכן אנשים שונים‪ ,‬במצבים שונים‪ ,‬ימצאו סיטואציות שונות כהומוריסטיות‪.‬‬
‫הגדרת ההומור אינה מוסכמת על הכול‪ ,‬אך אנו יכולים לזהות הומור באופן‬
‫אינטואיטיבי‪ ,‬להבחין בו ולהבינו‪ .‬לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענון‪ ,‬חידוש‬
‫וכמובן שמחה‪.‬‬
‫דרכי מבע בהומור‬
‫ניתן לחלק את דרכי המבע של ההומור לשלושה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬מצבים קומיים )הומור שבמעשים(‪ -‬בקטגוריה זו יכנסו סיטואציות בהם מעשה‬
‫של הדמות יוצר אי התאמה או אי הגיון למצב המתואר‪ .‬גם תיאורים חזותיים‬
‫וגופניים משתלבים בקטגוריה זו‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגזמה‪ -‬הדגשה של מעשה או תכונה באופן מוגזם או מודגש‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיחוך‪ -‬הצגת מידע או מעשה בצורה נמוכה ומטופשת‬
‫ג‪ .‬סלפסטיק‪ -‬הומור נמוך הכולל‪ ,‬נפילות שימוש בתנועות גופניות אלימות‬
‫)מכות‪ ,‬חבטות( וכדומה‪ .‬דוגמאות מפורסמות לסלפסטיק הן החלקה על‬
‫קליפת הבננה והטחת עוגה בפניו של אדם‪ .‬מקורו בקומדיה דל'ארטה‪ ,‬והוא‬
‫פותח והשתכלל בסרטים האילמים ובסרטים המצוירים וקיים עד היום‪.‬‬
‫ד‪ .‬חזרתיות )מכניזם(‪ -‬התנהגות החוזרת על עצמה שוב ושוב ע"י דמות אחת‬
‫או כמה דמויות לאורך המחזה‪ .‬לרוב התנהגות זו חושפת את תכונות‬
‫הדמות המציגה או מדגישה מסר‪ .‬בשונה מהמושג חזרה בספרות המכוון‬
‫לתופעה ספרותית בלשון‪ ,‬במבנה או במקצב‪ ,‬הרי שהמכניזם מתמקד‬
‫בהתנהגות‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ .2‬דמות קומית‪ -‬דמות טיפוסית בעלת תכונה מוקצנת ומוגזמת‪ .‬ההקצנה של‬
‫התכונה מובילה להתנהגות הגורמת לגיחוך‪.‬‬
‫‪ .3‬ההומור שבמילה‪ -‬שימוש בשיח שבפי הדמויות כדי לעורר צחוק‪ .‬גם בסגנון זה‬
‫נוצרת מתוך השיח אי התאמה או אי הגיון בין הנאמר לבין הסיטואציה‬
‫המוצגת‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬משחקי מילים‪ -‬שיבוש בסדר האותיות במילה או סדר המילים במשפט‬
‫המשנה את המשמעות ויוצר משמעות חדשה מבדחת )שיבוש מילים‪,‬‬
‫מילים מומצאות‪ ,‬מילים בעלות משמעות כפולה(‬
‫ב‪ .‬חזרה‪ -‬חזרה על מילה או על משפט במהלך דיאלוג מפי אותה הדמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬דיאלוג הד‪ -‬חזרה המתבצעת כחלק מדיאלוג‪ ,‬כך שדמות אחת חוזרת על‬
‫דברי הדמות האחרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניבולי פה וקללות‪ -‬שימוש בניבולי פה וקללות בעיקר כחלק מדיאלוג כאשר‬
‫הנאמר מופנה לדמות אחרת מעורר בקורא או בשומע צחוק‪.‬‬
‫ה‪ .‬מצב אי הבנה‪ -‬סיטואציה במחזה בה שתי דמויות או יותר מקיימות דיאלוג‪,‬‬
‫בו קיימת אי הבנה בין הצדדים המשוחחים על תוכן השיחה‪ .‬כל צד בשיחה‬
‫חושב שהשיחה עוסקת בעניין אחר‪.‬‬

‫זהו את דרך המבע של ההומור בכל אחת מן הסיטואציות הבאות‪ ,‬נמקו‬

‫תשובתכם‪:‬‬
‫‪ .1‬הדיאלוג בין הרפגון ללה‪-‬פלש )תמונה שלישית(‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .2‬השיחה בין הרפגון לקליאנט בעניין מריאן )תמונה רביעית(‬
‫___ _______________________________________________________‬
‫‪ .3‬השיחה בין הרפגון לאליז בעניין השידוך למר אנסלם )תמונה רביעית(‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .4‬השיחה בין הרפגון לוולר השופט בינו ובין אליז בעניין השידוך‬
‫_____________________ _____________________________________‬

‫‪21‬‬
 ‫שאלה למחשבה‬

‫ואלר‪ :‬גיליתי‪ ,‬שכדי להתחבב על אנשים‪ ,‬אין דרך טובה יותר‬

‫מאשר להסכים עם דעותיהם‪ ,‬ללטף את הפגמים שלהם‪,‬‬
‫ולהריע ממושכות לכל דבר שהם עושים‪ .‬כשמדובר‬
‫בחנופה אין צורך לחשוש מהגזמה; אפשר לעבוד על‬
‫אנשים באופן הגלוי ביותר ‪ -‬ואפילו הפיקחים הכי גדולים‬
‫נופלים עמוק במלכודת החנופה‪ .‬חנופה לוקחת את כל‬
‫הקוּפה‪ .‬נכון שהיושר קצת סובל בעסק הזה; אבל‬
‫כשאתה זקוק לאנשים אתה חייב להתאים את עצמך‬
‫אליהם‪ .‬אין זאת אשמת המתחנפים‪ ,‬אלא אשמת‬
‫המבקשים להיות מוחנפים‪.‬‬

‫‪ .1‬מהי הדרך שבוחר בה ואלר כדי להצליח לזכות בחיבתו של אדונו הרפגון‪,‬‬
‫פרטו‪.‬‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫‪ .2‬מהו המחיר שהוא מוכן לשלם לשם כך )מהו החיסרון בדרך זו(?‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫_______________ ____________________________________________‬
‫‪ .3‬האם קיימים מצבים שאתם פועלים בדרך זו בחייכם? האם היא ראויה‬
‫לדעתכם?‬
‫___________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________‬
‫__________ _________________________________________________‬
‫_______________ ___________________________________________‬

‫‪22‬‬
 ‫מערכה שנייה‬
‫תקציר המערכה‪:‬‬
‫במערכה הראשונה למדנו כיצד יש לכתוב תקציר‪ .‬היעזרו בהנחיות אלו וכתבו‬
‫בשלב ראשון משפט מסכם על המתרחש בכל תמונה במערכה השנייה‪:‬‬
‫‪____________________________________________________________ .1‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪____________________________________________________________ .2‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪__________________________________________________________ __.3‬‬
‫‪____________________________________________________________ .4‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪____________________________________________________________ .5‬‬
‫__________________ ____________________________________________‬
‫כעת כשברשותכם סיכום המערכה בנקודות‪ ,‬כתבו במחברתכם פסקת תקציר‬
‫של המערכה כולה‪.‬‬
‫אפיון דמות‪:‬‬
‫במערכה זו מופיע מידע רב על דמותו של הרפגון הן מפיו של לה‪-‬פלש )בתמונה‬
‫שלישית( והן מפי פרוזין )בתמונה החמישית(‪ .‬היעזרו במידע זה ואפיינו דמות זו‬
‫בהתאם להנחיות שלמדתם‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫_____________‬ ‫מהי התכונה הבולטת במיוחד בתיאור הדמות של הרפגון?‬
‫מולייר בוחר באופן מוקצן להדגיש תכונה אחת של הרפון‪ ,‬ולהמעיט במידע על‬
‫תכונות ומאפיינים אחרים של הדמות‪ .‬דמות כזו‪ ,‬שתכונה אחת בולטת אצלה‬
‫במיוחד‪ ,‬מכונה דמות טיפוסית‪ .‬מולייר שואב טכניקה זו מהקומדיה דל'ארטה‪.‬‬
‫‪23‬‬
 ‫קומדיה דל'ארטה‬
‫הקומדיה דל'ארטה‪ ,‬או בעברית "הקומדיה של האומנים המקצועיים"‪ ,‬היא סוג של‬
‫קומדיה שהתפתחה באיטליה בתקופת הרנסאנס במאות ה‪ 16-‬וה‪ ,17-‬כתרבות רחוב‬
‫מקבילה ללהקות התיאטרון בחצרות אנשי האצולה‪ .‬מדובר בתרבות בידור להמונים‬
‫שהתקיימה בקרנות הרחוב בידי שחקנים מקצועיים‪ ,‬שנדדו ממקום למקום ושחקו‬
‫למחייתם‪ .‬מופעי ר חוב אלו כללו קטעי אלתור תוך התבססות על עלילה קבועה ועל‬
‫כמה דמויות טיפוסיות ומוכרות לכל הכוללות את‪ -‬הצעירים המאוהבים‪ ,‬הדמויות‬
‫החוסמות )המבוגרים( והדמויות המתווכות )המשרתים(‪ :‬במרכז הקומדיה עמדו‬
‫המשרתים ארלקינו ושותפתו קולומבינה הערמומית‪ ,‬פנטלונה העשיר והקמצן‪ ,‬וזוג‬
‫האוהבים‪ ,‬ששמם היה פלורינדו ואיזבלה‪ .‬כל דמות אופיינה בעזרת שפת גוף ובעזרת‬
‫מסכה משל עצמה שייצגה באופן בולט ומוגזם את תכונתה הטיפוסית‪ .‬מבנה העלילה‬
‫היה בד"כ דומה‪ -‬זוג אוהבים הרוצה לממש את אהבתו‪ ,‬אך דמות‬
‫חוסמת מונעת זאת‪ ,‬לרוב בדמותו של האב של אחד מבני הזוג‪,‬‬
‫או בדמותה של כל דמות חזקה אחרת‪ .‬האוהבים מנסים להתגבר‬
‫על המחסום בעזרת תחבולות שאותן מבצעים המשרתים‬
‫ארלקינו או קולומבינה‪ .‬הדמות המרושעת תאיים על מבצעי‬
‫התחבולות ותצדד בדמות החוסמת‪ .‬הסיפור מסתיים כאשר‬
‫הדמות החוסמת תיכנע או תצא מהתמונה‪,‬‬
‫כשהדמות המרושעת תקבל את עונשה וכששני האוהבים יוכלו‬
‫לממש את אהבתם‪.‬‬
‫המסכות בקומדיה דל'ארטה היו שונות מן המסכות שבהן‬
‫השתמשו בתיאטרון ביוון העתיקה‪ :‬בעוד שהמסכות בהן השתמשו‬
‫ביוון העתיקה‪ ,‬כיסו את כל פני השחקן‪ ,‬בקומדיה דל'ארטה‬
‫השתמשו בחצאי מסכות‪ ,‬שכיסו רק את אפו ואת חלק מלחייו של‬
‫השחקן‪ .‬במסכות הקומדיה דל'ארטה נוקבו חורים לעיניים‪ ,‬ואזור‬
‫פיו של השחקן נשאר לא מכוסה‪ .‬הקומדיה דל'ארטה נחלה הצלחה כבירה במאות ה‪-‬‬
‫‪ 16‬וה‪ ,17-‬והשפיעה רבות על התיאטרון ועל מחזאים רבים‪ ,‬ובראשם מולייר‪ .‬במאה‬
‫ה‪ 18-‬החלה הקומדיה דל'ארטה לקפוא על שמריה‪ ,‬אולם רבות מהדמויות שהופיעו‬
‫בה משמשות השראה לדמויות בתסריטים ובמחזות מודרניים עד היום‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫השלימו את הדמויות החסרות‪:‬‬
‫מגלם הדמות בקמצן‬ ‫מגלם הדמות בקומדיה דל'ארטה‬ ‫הדמות בקומדיה דל'ארטה‬

‫דוטורה ופנטלונה‬ ‫דמות הזקן ‪ ,‬הקמצן והמכוער‬

‫פלאביו או הורואציו‬ ‫דמות הצעיר המאוהב‬

‫איזבלה ופלבונה‬ ‫דמות הצעירה‬

‫ארלקינו או פדרולינו‬ ‫דמות המשרת החכם‬

‫דמות טיפוסית‪ -‬היא דמות סטריאוטיפית בעלת תכונות ומאפיינים קבועים‬

‫ומובלטים )לרוב תהיה לה תכונה אחת מוקצנת עד כדי גיחוך(‪ .‬קורות חייה‬
‫ובעיותיה קבועות מראש וידועות לקהל‪ ,‬והיא מייצגת את כל הדומים לה‬
‫בחברה‪ .‬זוהי דמות שטוחה וחד‪-‬גונית בתאורהּ‪ ,‬ובקומדיה דל'ארטה היא זוכה‬
‫למסכה שמייצגת אותה‪.‬‬
‫בחרו בדמות טיפוסית ביצירה 'הקמצן'‪ ,‬והסבירו מדוע היא מתאימה להגדרה זו‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫‪25‬‬
 ‫דמות המתווך‬
‫דמות המתווך‪ -‬היא דמות משנית במחזה שתפקידה לקשור קשר בין שתי‬
‫דמויות אחרות בעלילה‪ ,‬אשר בעקבות הקשר הנוצר בניהן מתרחש שינוי‬
‫משמעותי בעלילה‪ .‬דמות זו אם כן תורמת לקידום העלילה ומאירה ומבליטה את‬
‫התכונות של הדמויות שהיא באה במגע עימן‪.‬‬

‫השלימו‪:‬‬
‫ביצירה 'הקמצן' שתי דמויות מתווכות‪:‬‬
‫מר ___________ הוא דמות המתווך בהלוואה בין ___________ וקליאנט‪.‬‬
‫אירוע זה משפיע באופן משמעותי על התפתחות העלילה‪ ,‬שכן הוא חושף את‬
‫כוונתו של ___________ להינתק מן התלות באביו‪ ,‬והוא חושף בעיני קליאנט‬
‫את אופיו האמיתי של ___________‪ ,‬וכן הוא תורם לאפיון דמותו של‬
‫___________ כנוכל ורודף בצע‪.‬‬
‫גברת ___________‪ ,‬אשת התככים‪ ,‬היא השדכנית שהרפגון רוכש את‬
‫שרותיה לשדך בינו ובין ___________‪ .‬היא אומנם הוזמנה לטובת מעשה‬
‫השידוך‪ ,‬אך מטרתה האמיתית‪ ,‬כמו כל דמות מתווך‪ ,‬היא אינטרס אישי כלכלי‪,‬‬
‫_____________‪ .‬גם דמות זו‪ ,‬כפי שנראה בהמשך תורמת לקידום העלילה‬
‫ולאפיון הדמויות‪.‬‬
‫דמויות המתווכים נהגו להשתמש במחזות‪ ,‬כמו בחיים האמיתיים‪ ,‬בכמה‬
‫תחבולות שכנוע‪.‬‬
‫תחבולות השכנוע של דמויות המתווכים‪:‬‬
‫‪ .1‬צידוד בדבריו של האדון וקבלה מלאה )למראית עין( של הערכים שהוא‬
‫מייצג‪.‬‬
‫חזרו למערכה ראשונה תמונה חמישית וצטטו דוגמא לתחבולה זו מתוך דבריו‬
‫של וולר להרפגון‬
‫_______________ _______________________________________________‬

‫‪26‬‬
 ‫‪ .2‬שקרים‪ -‬המתווכים לעיתים משקרים על מנת להשמיע לאדון את מה שהוא‬
‫מבקש לשמוע‪.‬‬
‫צטטו דוגמא לתחבולה זו מדבריה של פרוזין‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪ .3‬חנופה ומחמאות‪ -‬המתווכים נהגו להרהיב חנופה ומחמאות על האדונים כדי‬
‫להתחבב עליהם‪.‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫חנופה‪ -‬דבר שבח הנאמר למישהו כדי למצוא חן בעיניו בכוונה להפיק טובת‬
‫הנאה‪.‬‬
‫מחמאה‪ -‬דברי שבח שמביעים לפני אדם על פרט אישי כדי לגרום לו נחת‪.‬‬
‫‪ -‬עיינו בתמונה החמישית‪ .‬האם פרוזין מתחנפת או מחמיאה להרפגון? הוכיחו‬
‫מן המחזה )רשמו לפחות שתי דוגמאות(‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪ -‬מהן לדעתכם נקודות התורפה שגילתה פרוזין באופיו של הרפגון ?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪ -‬מהן המטרות של פרוזין במעשיהּ?‬
‫________________________ ______________________________________‬
‫‪ -‬כיצד ייתכן שפרוזין המנוסה והערמומית נכשלת‪ ,‬ומה זה אומר על הרפגון?‬
‫___________ ___________________________________________________‬
‫_____________ _________________________________________________‬
‫קומדיה והומור‬
‫הדגימו לפחות דרך מבע אחת של הומור במערכה זו‪ ,‬כתבו את היכן מופיעה‬
‫ונמקו תשובתכם‬
‫______________________________________________________________‬
‫_____________ _________________________________________________‬

‫‪27‬‬
 ‫שאלה למחשבה‬
‫השוו בין "מוסד התווך והשידוך" בתקופתו של מולייר למוסדות אלה בימינו‪.‬‬
‫האם הם קיימים? והאם אנו נזקקים להם באותה מידה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ההלוואה כביטוי למוסכמות חברתיות‬
‫קליאנט רוצה לקחת הלוואה על חשבון הירושה‪ ,‬אך המלווה מבקש להרוויח רווח‬
‫שמן על חשבונו‪ .‬השלימו את הטבלה‪:‬‬
‫פירוט מרכיבי ההלוואה‬
‫כמה כסף?‬
‫אלו חפצים?‬
‫אחוזי הריבית המקובלים בחברה‬
‫אחוזי הריבית שקליאנט ישלם‬

‫קליאנט זקוק לכסף ולכן מוכן לקחת הלוואה בתנאים מופקעים‪ .‬שהרי רק אדם‬
‫שזקוק נואשות לכסף יהיה מוכן לקבל הלוואה בכסף וב________ שאין לו בהם‬
‫צורך‪ .‬בהשוואה בין הרפון לקליאנט עולות שתי גישות להתייחסות לכסף‪ -‬הרפגון‬
‫הוא __________ ורודף בצע‪ ,‬המחפש כל דרך לחסוך ולהתעשר‪ .‬למשל הוא לובש‬
‫מכנס בלוי קשור ב__________‪ ,‬ומוכן להסתבך ב__________ בריבית כדי‬
‫להרוויח על חשבון אחרים‪ .‬קליאנט מוצג כ __________ ורברבן‪ ,‬שמוכן לקחת‬
‫__________ בריבית גבוהה למען עצמאותו הכלכלית‪ .‬הוא לבוש בגדי‬
‫__________ וחגורה __________ ושערו __________ בקפידה‪.‬‬
‫תיאור ההלוואה של קליאנט מהווה דוגמא למוסכמה __________‪ .‬מולייר מעלה‬
‫ביקורת על __________________________________________________‪.‬‬
‫גם ביחס של המתווכים כלפי האדון הרפגון יש דוגמא למוסכמה __________‪.‬‬
‫כיצד האדון מתייחס אליהם בזלזול‪ ,‬והם מנגד מתחנפים ומתרפסים כדי לזכות‬
‫למאת מן העושר שלו‪ .‬גם בתיאור זה יש ביקורת מצד מולייר על החברה בתקופתו‪.‬‬
‫‪28‬‬
 ‫מערכה שלישית‬
‫במאה ה‪ 17-‬בצרפת נהגו בני האצולה להחזיק במשרתים‪ ,‬מרכבה וסוסים‪.‬‬
‫המשרתים היו ללא מעמד וללא כסף‪ .‬עבדו עבור האצילים וקיבלו בתמורה‬
‫בגדים‪ ,‬אוכל ומקום לישון בו‪ .‬האדונים נהוג להעסיק לפחות ‪ 10‬משרתים כעדות‬
‫למעמדם הרפגון מעסיק רק ‪ 5‬משרתים כשאחד מהם ממלא תפקיד כפול‪-‬‬
‫עובדה המצביעה על קמצנותו‪.‬‬
‫‪ -‬הרפגון מתכונן לקראת חתונת בתו והמפגש עם מריאן בערב‪ .‬תארו את‬
‫המשימה שהטיל על כל אחת מהדמויות הבאות )תמונה ראשונה(‪:‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫מרת קלוד‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫ברבוניה‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫סרדינייה‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫מר ז'אק‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫אליז‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫ואלר‪-‬‬
‫___________________________________________________‬ ‫קליאנט‪-‬‬
‫‪ -‬מה ניתן ללמוד על דמותו של הרפגון מהתנהגותו במהלך ההכנות לסעודה‪.‬‬
‫נמקו והדגימו‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫________________________ ______________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫ברגע של כנות חושף מר ז'אק לפני הרפגון מה חושבים עליו הבריות‪ .‬סכמו‬
‫במילים שלכם את דבריו )תמונה ראשונה(‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫________________________ ______________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫‪29‬‬
 ‫משימה קבוצתית‬
‫לפניכם משימת יישום להגשה בקבוצות של שלושה תלמידים‪ ,‬המבוססת על‬
‫הידע שנלמד בשתי המערכות הקודמות‪ .‬בשלב ראשון כל תלמיד עונה על אחת‬
‫מהשאלות הבאות‪ ,‬ולאחר מכן קיימו למידת עמיתים על התשובות והגישו תוצר‬
‫סופי של הקבוצה כולה על שלושת השאלות‪:‬‬
‫‪ (1‬כתבו תקציר למערכה בהתאם להוראות שלמדתם‪.‬‬
‫‪ (2‬אפיינו את דמותו של מר ז'אק בהרחבה‪ .‬התייחסו למראה חיצוני‪ ,‬תכונות‬
‫ומאפיינים ויחסים עם דמויות אחרות‪.‬‬
‫‪ (3‬כתבו לפחות חמשה דרכי מבע של ההומור המופיעות במערכה זו‪ .‬זהו את‬
‫דרך המבע‪ ,‬הדגימו בציטוט ונמקו תשובתכם‪.‬‬

‫ביקורת חברתית‪:‬‬
‫‪ .1‬במערכה זו מופיעה התייחסות בולטת למוסכמה ה _____________‪,‬‬
‫העוסקת ביחס בין אדונים ומשרתים‪ .‬מולייר לא ערער על עצם קיומם של‬
‫המעמדות בחברה‪ ,‬אלא העלה ביקורת מרומזת על הניצול והיחס המזלזל לו‬
‫זוכים המשרתים‪ .‬הציגו שתי דוגמאות לטענה זו‪:‬‬
‫‪_________________________________________________________ .1‬‬
‫‪_________________________________________________________ .2‬‬
‫באופן אירוני‪ ,‬מולייר מציג את המשרתים כחכמים יותר מאדוניהם‪ .‬למרות‬
‫התלות המוחלטת שלהם באדוניהם הם מוצגים כחכמים יותר ובזכות‬
‫פיקחותם הם יוצאים בשלום מתחת ידם הקשה ולועגים להם מבלי להיענש‪.‬‬
‫הציגו שתי דוגמאות לטענה זו‪:‬‬
‫‪_________________________________________________________ .1‬‬
‫‪_________________________________________________________ .2‬‬
‫‪ .2‬במפגש של מריאן עם הרפגון בביתו מופיעה ביקורת כלפי המוסכמה‬
‫_____________‪ .‬הרפגון שולח דברי אהבה לפני מריאן‪ ,‬אך מריאן מסתייגת‬
‫ממנו בגועל‪ .‬לפני המפגש מעניקה פרוזין למריאן שיעור חשוב לחיים‪:‬‬
‫‪30‬‬
 ‫פרוזין‪ :‬הכי טוב לקחת בעל ֵ‬
‫זקן שיכול לתת לך רווחה כלכלית‪.‬‬
‫אני יודעת שדרך הפעולה הזאת שאני ממליצה עליה לא‬
‫מספקת את החושים עד הסוף‪ ,‬ושצריך להתגבר על כמה‬
‫בחילות קטנות עם בעל שכזה‪ .‬אבל זה לא יימשך זמן רב‪,‬‬
‫ומותו הקרוב‪ ,‬אני מבטיחה לך‪ ,‬יבטיח לך במהירות מעמד‬
‫שבו תוכלי לקחת בעל יותר נאה‪ ,‬שיתקן את המצב‪.‬‬
‫המציאות שמתארת פרוזין בה נשים מתחתנות בשידוך ללא רצונן‪ ,‬ולעיתים‬
‫מתוך שיקולים כלכליים אינטרסנטיים זוכה לביקורת מצד מולייר‪ .‬נסחו במילים‬
‫שלכם את הביקורת של מולייר‪ ,‬והביעו עמדתכם על אמירה זו‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫________________________ ______________________________________‬
‫מהם דרכי המבע של ההומור בהם משתמש מולייר בתיאור המפגש בין הרפגון‬
‫למריאן התומכות בהעברת הביקורת המרומזת?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫שאלה למחשבה‬
‫במערכה זו מר ז'אק פונה אל הרפגון בגילוי לב‪ ,‬בכנות מלאה ללא מסכות‬
‫וחנופה‪ ,‬אך דרך זו עולה לו במכות‪ ,‬ולאחר השיחה עם וואלר הוא בוחר בדרכים‬
‫העקלקלות של השקר והחנופה‪" -‬מר ז'אק‪ :‬שיישרפו הכנות וגילוי הלב‪ .‬הם עסק‬
‫רע מאוד‪ .‬מעכשיו אני מוותר עליהם‪ ,‬ויותר לא אדבר אמת לעולם‪ ."...‬ענו על‬
‫השאלות הבאות במחברתכם‪:‬‬
‫א‪ .‬כתבו פסקת השוואה בין ואלר למר ז'אק‪ .‬התייחסו בין השאר ליחסם כלפי‬
‫אדונם‪ ,‬ולרווח וההפסד של כל אחד מהם מדרך פעולתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי "החיים והמוות ביד הלשון"‪ .‬מהי לדעתכם הדרך הראויה לנהוג‬
‫במצבים חברתיים כמו זה שעימו ניצב מר ז'אק?‬
‫‪31‬‬
 ‫מערכה רביעית‬
‫במרכזה של המערכה הרביעית עומד העיסוק במוסכמה המשפחתית בחברה‬
‫הצרפתית בימיו של מולייר‪ .‬הצעירים‪ ,‬קליאנט‪ ,‬אליז ומריאן נפגשים בסתר‬
‫ומתמרמרים בחוסר אונים על אי הצדק שבמצב אליו הגיעו‪ .‬החברה מחייבת‬
‫אותם לנהוג בצייתנות‪ ,‬בכבוד ובהכנעה כלפי הוריהם‪ .‬מריאן מחויבת להחלטה‬
‫של אימהּ להשיא אותה להרפגון‪ ,‬והאחים מחויבים לאביהם בעניין השידוכים‬
‫שהציע‪ .‬לאהבתם של מריאן וקליאנט אין אפשרות להתממש בגלל חוקי‬
‫החברה‪ ,‬ובזיק אחרון של תקווה הם פונים לפרוזין למצוא עצה‪.‬‬
‫מה הפתרון שמציעה פרוזין בתמונה הראשונה?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫הרפגון מהווה דמות חוסמת ביחסי האהבה בין הצעירים‪ .‬קראו את ההגדרה‬
‫והשלימו את שמות הצעירים במקומות המתאימים‪:‬‬
‫דמות חוסמת‪ -‬בקומדיה דל'ארטה הדמות החוסמת היא דמות שתפקידה‬
‫למנוע את האהבה שבין הצעירים מלהתממש‪ .‬בד"כ הדמות החוסמת היא דמות‬
‫חזקה שיש בידה הכוח למנוע את אהבת הצעירים‪ ,‬אך בהמשך בעזרת‬
‫תחבולות ובסיוע דמויות המשרתים הדמות החוסמת נכשלת והאהבה‬
‫מתממשת‪.‬‬

‫__________‬
‫קליאנט‬

‫הרפגון‬
‫הר גו‬

‫וואלר‬ ‫__________‬

‫‪32‬‬
 ‫בזמן שהצעירים משוחחים הרפגון רואה מרחוק את קליאנט נושק לידה של‬
‫מריאן‪ .‬הרפגון חושד בבנו‪ ,‬ולכן מזמין אותו לשיחה בה הוא מהתל בו וגורם לו‬
‫לחשוב שהיה נותן לו את הסכמתו להינשא למריאן אילו ידע שהוא מעוניין בה‪,‬‬
‫בעקבות אמירה זו קליאנט חושף בפני אביו את סוד אהבתו למריאן‪ .‬הרפגון‬
‫כועס ואוסר על בנו לממש אהבה זו‪ .‬קליאנט פגוע וכאוב שובר את יחסי הכבוד‬
‫והצייתנות כלפי אביו והשניים מתווכחים ויכוח נוקב‪.‬‬
‫מר סימון‪ ,‬בהוראת הרפגון‪ ,‬נבחר לשופט בין הצדדים‪ .‬מר סימון‪ ,‬בהתאם ללקח‬
‫שלמד בעבר בוחר לצדד )בחרו את התשובה הנכונה( בצידו של הרפגון ‪ //‬בצידו של‬
‫קליאנט ‪ //‬בשני הצדדים‪ ,‬ותוך כך נוצרת סיטואציה קומית מסוג )בחרו את‬

‫התשובה הנכונה(‪ -‬דיאלוג הד ‪ //‬אי הבנה ‪ //‬מכניזם‪.‬‬

‫בסוף המערכה הרביעית מתרחש אירוע שהופך את הקערה על פיה‪ ,‬ומהווה‬

‫נקודת מפנה משמעותית בעלילה‪ .‬מהו האירוע?‬
‫___________________ __________________________________________‬

‫מערכה חמישית‬
‫השלימו‪:‬‬
‫המערכה החמישית נפתחת בכך שהרפגון מזמין לביתו __________ שיחקור‬
‫את בני הבית‪ ,‬במטרה למצוא את האדם שגנב ממנו את __________‪ .‬השניים‬
‫מתחילים לגבות עדויות‪ ,‬והראשון שהם פונים אליו הוא מר ז'אק‪ .‬מר ז'אק בלא‬
‫היסוס מאשים בגניבה את __________‪ .‬הרפגון‪ ,‬המופתע מן העדות שקיבל‪,‬‬
‫פונה בכעס אל __________ ומאשים אותו בגניבה‪ .‬בין השניים נפתח דיאלוג‬
‫משעשע‪ ,‬בו הרפגון בטוח שמדברים על __________‪ ,‬ושותפו לשיחה בטוח‬
‫שמדובר על ____________________‪ .‬דרך המבע שמעוררת את ההומור‬
‫בדיאלוג זה היא‪.____________________ -‬‬
‫‪ -‬הגנבה מובילה את הרפגון להתנהג כאילו נטרפה עליו דעתו‪ .‬הוכיחו טענה זו‬
‫בעזרת ציטוט‪ ,‬ונסו להסביר מדוע הרפגון מתנהג בצורה כזו?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫‪33‬‬
 ‫בתמונה השלישית במערכה זו מגלה הרפגון על קשר האהבה וברית האירוסין‬
‫שנרקמה בין ואלר ובתו אליז‪ .‬הרפגון מופתע וכועס על רצף האירועים שחווה‬
‫מסרב בכל תוקף לשמוע את השניים‪ .‬אולם אז נכנסת דמות חדשה לבמה‪ -‬מר‬
‫אנסלם‪ ,‬ועימה מגיעה גישה חדשה ביחס לאהבה וזוגיות‪.‬‬
‫תארו את עמדתו של מר אנסלם ביחס לאהבה וזוגיות‪ ,‬הוכיחו תשובתכם‬
‫בציטוט‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫סוף טוב‪ ,‬הכול טוב!‬
‫במהלך המחזה הלכה העלילה והסתבכה‪ ,‬אך ברגע מסוים חל מפנה שהוביל‬
‫לפתרון מפתיע של התסבוכת העלילתית‪ .‬בשיחה בין הצעירים האוהבים ובין‬
‫הרפגון ומר אנסלם מתרחשת תפנית מעניינת בעלילה‪ ,‬שמובילה אל הסוף‬
‫הטוב‪ .‬ואלר חושף בפני הנוכחים את סיפור חייו‪ ,‬ומגלה כי מוצאו מנאפולי‪ .‬מר‬
‫אנסלם מגלה כי שמו האמיתי הוא ______________‪ ,‬והצעירים ואלר ומריאן‬
‫מגלים להפתעתם כי הוא אביהם והם למעשה אחים שנפרדו בצעירותם‪ .‬מר‬
‫אנסלם העשיר כל כך שמח מן הבשורות הטובות שהוא נותן את הסכמתו‬
‫לחתונת שני ילדיו‪ ,‬ומכסה את כל ההוצאות מכיסו‪ .‬סיום שכזה מכונה בתחום‬
‫הדרמה והתיאטרון‪" -‬דאוס אל'מכינה"‪.‬‬
‫דאוס א'מכינה )‪ -(Deus Ex Machina‬מושג בלטינית שתרגומו המילולי הוא‬
‫"האל שמתוך המכונה"‪ .‬מונח זה משמש לתיאור מצב במחזה בו המחזאי מכניס‬
‫גורם חדש ליצירה‪ ,‬שאינו שייך לרצף העלילה‪ ,‬המתיר בִן רגע את התסבוכת‬
‫ומוביל אל הסוף הטוב‪ .‬מקורו של המושג בתיאטרון היווני של אוריפידס שבו‬
‫מתקן טכני קטן‪ ,‬מעין מנוף‪ ,‬אִ פשר להוריד היישר אל הבמה פסל של אליל‪,‬‬
‫שהופיע במטרה לחלץ את הגיבור מן התסבוכת שהגיע אליה‪ ,‬ולהביא אל הסוף‬
‫הטוב‪ .‬אריסטו ביקר את המחזאים בתקופתו‪ ,‬שהתפתו לעתים קרובות מידי‬
‫להשתמש בפטנט "האל מן המכונה" )דאוס א'מכינה( כפי שקראו לו‪ ,‬במקום‬
‫למצוא פתרון נכון מבחינה סיפורית השומר על ההיגיון הסיבתי‪.‬‬

‫‪34‬‬