Professional Documents
Culture Documents
סיכום
סיכום
הסוציולוגיה נוצרה במאה ה ,19-מתוך ניסיון להבין את השינויים מרחיקי הלכת שהתרחשו
בחברות האנושיות ויצרו את העולם המודרני.
מייסדי הסוציולוגיה
אוגוסט קונט
עיקר תרומתו הוא בכך שהוא האדם שטבע את המונח סוציולוגיה כתחום מחקר.
רוצה להבין איך פועלת החברה האנושית ,איך בני אדם יכולים לבנות עבור עצמם עתיד טוב יותר.
ביקש לייצר את מדע הסוציולוגיה לפי מודל שנבנה בשיטות המדעיות שהיו קיימות כבר כמו
כאלה בפיזיקה או כימיה .האמין שבדומה לעולם התופעות החומרי גם החברה האנושית מצייתת
לחוקים קבועים ,אם אנו נוכל לנסח את חוקים אלו אנו יכולים להגיע להרבה תגליות.
קונט מבקש לבסס את התחום החדש הזה שהוא קרא לו סוציולוגיה על גישה שמכונה הגישה
הפוזיטיביסטית.
פוזיטיביזם
המדע צריך להיות מושתת על תצפיות וניסויים .הניסיון שנצבר בתצפיות האלו ,המטרה שלו היא
לעבור תהליך של הכללה ועל ידי זה אני יכול לנסח חוקים ואולי גם לנבא את העתיד .אני יכול
לנבא את מה שעתיד לקרות מתוך מה שאני רואה בהווה.
הושפע מאד מהאבולוציה ,אמר אני ארצה לייצר אבולוציה חברתית
שלב תיאולוגי (ימי הביניים ) – אנשים רואים את החברה כביטוי לרצון האל. .1
השלב הפשוט ביותר.
שלב מטאפיזי (תקופת הרנסנס) – במסגרתה אנשים מתחילים לראות את החרה .2
כתופעה טבעית ולא כרצן האל ,מבחינתו של קונט זה שלב יותר מתקדם ומודרני ,פחות
פרימיטיבי.
שלב מדעי (פוזיטיבי)(העת המודרנית) – השלב בו הוא נמצא ,ניזון מההישגים של .3
המהפכה המדעית.
תהליך של התפתחות ,התקדמות.
החברה יותר מסך החברים שמרכיבים אותה ,יש לה חיים משל עצמה .המטרה של הסוציולוגיה
מבחינתו הייתה לחקור בדיוק את המרחב הזה שבין הפרט לבין החברה ,למרחב הזה הוא קרא
עובדות חברתיות.
על מנת לחקור את החברה צריך להשתמש בכלים מדעיים כגון אמצעים סטטיסטיים.
עובדה חברתית
צורת מחשבה ,התנהגות או הרגשה ,שמקורה בחברה (חיצונית ליחיד).
טען שלכל הדרכים הללו יש איזושהי ממשות שהיא ממשות משל עצמה.
אחד המחקרים המפורסמים שלו ,בחר בנושא שנתפס כאישי בראייה ראשונית ,פסיכולוגי שקשור
להחלטה של אדם לשים קץ לחייו ,בחירה אישית.
רצה להראות איך עובדות חברתיות ממלאות תפקיד מכריע באקט ההתאבדות.
אסף הרבה נתונים סטטיסטיים על התאבדות בצרפת ,וחילק את הממצאים לקטגוריות חברתיות
– דת ,מעמד ,מגדר ומצב משפחתי.
ממצאים
אנשים השייכים לקטגוריות חברתיות מסוימות נטו להתאבד בשיעורים גבוהים יותר מאחרים.
למשל ,כשמיין את המתאבדים הפרוטסטנטיים ,קתוליים והיהודים בצרפת הוא מצא ששיעורי
ההתאבדות של פרוטסטנטים גבוהים יותר בצורה משמעות מאלו של קתולים ,וגבוהים אפילו
יותר מאלו של יהודים.
אותו דבר מצא אצל אנשים עשירים לעומת עניים ,יותר אצל גברים מאשר נשים ויותר אצל
רווקים מול נשואים.
מסקנה
דרגת הלכידות החברתית ורמת הפיקוח החברתי משפיעים על שיעור ההתאבדות – ככל
שהלכידות החברתית גבוהה יותר ,כך שיעור ההתאבדות נמוך יותר.
אומר שיש איזשהו קשר שלילי בין רמת הסולידריות החברתית ,רמת הקהילתיות לבין שיעורי
ההתאבדות .ככל שאנו נמצאים בסביבה שהיא יותר מלוכדת מבחינה חברתית ,יותר עוזרת
ותומכת כך שיעור ההתאבדות הוא נמוך יותר.
אם חושבים על משפחות יהודיות בצרפת של המאה ה 19-אלה משפחות שרובן עם מספרים
גבוהים של ילדים ביחס לחברה הצרפתית ,הוא טען ששיעורי ההתאבדות נמוכים יותר מכיוון
שיש רמת לכידות גבוהה יותר אצלם – חגים ,טקסים קולקטיביים שיוצרים את היחד שלהם
כקהילה ומשפחה .אצל פרוטסטנטים הדגש הוא על הקשר האישי עם האל ולא הקהילתי.
במקרים שבהם אותה לכידות חברתית נתפסת כמשהו שחונק את היחיד דרוקהיים מצא שגם שם
שיעורי ההתאבדות יחסית גבוהים.
הוא מוצא שהתאבדות היא עובדה חברתית ולא רק במישור הפסיכולוגית ,היא מושפעת במידה
רבה בין הקשרים של היחיד לחברה והקהילה בה הוא חי.
לפי דורקהיים החברה המודרנית שצומחת בשלהי המאה ה 19-באירופה בעיקר יצרה שינוי מאד
חד ומהותי באופי הסולידריות החברתית .השינוי החברתי הזה התבטא בכך שהחברה המודרנית
אמנם כופה פחות מגבלות על חברי הקהילה אבל הוא שם לב שאחד מהתוצרים של החופש היחסי
הזה זה שהוא מוביל למצב בו החברה נמנעת מלספק ליחיד את נורמות ההתנהגות ,הערכים
החברתיים באופן ברור כפי שהיה בעבר.
אנומיה
למשל ,פרסום פתאומי פתאום מערער או הורס את מערכות היחסים בתוך החברה שמסביב לאדם
ויכול לגרום לניתוק חברתי מהמסגרות בהם פעל.
חברה מכאנית – מאפיינת חברות טרום-תעשייתיות בהן המסורת היוותה דבק חברתי .1
מלכד ,מה שמייצר את ההיסטוריה המשותפת ,החוויות והאמונות המשותפות.
מזוהה עם חברה מודרנית ,קפיטליסטית ומתועשת.
חברה אורגנית – בחברה כזו ישנה חלוקת עבודה מורכבת יותר ,בה כל אחד מהפרטים .2
מתמחה בעיסוק צר ונזקק לסחורותיו או שירותיו של האחר לשם סיפוק צרכיו.
זונחת את המסורות הישנות ומצמיחה דפוסי אינטגרציה חדשים בין החברים באותה
הקבוצה .בחברה כזאת יש חלוקת עבודה מורכבת יותר.
מה שמייצר את הסולידריות בחברה אורגנית היא התלות הכלכלית של כל אדם באדם
אחר ,האינטרס של כולם כדי שזה יעבוד.
אם פתאום יש חוליה בשרשרת שמשתבש ,הכל משתבש .למשל – אם פתאום שורפים
צמיגים על כבישים הלחם לא יגיע מהאופה אל המכולת ,אני לא יכול לגשת ולאכול את
הלחם שלי בבוקר.
מה שהיה בעבר המסורת והקונצנזוס החברתי הופך ליחסים כלכליים של קח ותן.
המאבקים בין המעמדות החברתיים השונים ,הם שמניעים את החברה לאורך ההיסטוריה
האנושיות.
שיטות כלכליות שונות מחליפות זו את זו לאורך ההיסטוריה .כך ,כמו שהקפיטליזם החליף אץ
הפיאודליזם ,גם הוא יפנה את מקומו בעתיד.
להערכתו ,התהליך יסתיים רק כאשר אמצעי הייצור יהיו בבעלות הכלל .כך תתאפשר חברה ללא
מעמדות ,ללא ניצול וללא פערים כלכליים בין קבוצות ,וזו תהיה חברה הומאנית יותר.
ובר יוצא מתוך הנחה כי קיימים קונפליקטים חברתיים .עם זאת ,ובר חלק על ניתוחו
המטריאליסטי של מרקס וטען כי השוני בין חברות אנושיות נובע מהאופן בו חבריהם רואים
ומפרשים את העולם.
החברה המודרנית ,לפי ובר ,אינה רק תוצר של הקפיטליזם והטכנולוגיה החדשה ,אלא היא תוצר
של אורח מחשבה חדש.
הקפיטליזם אינו עוד דרך להשגת עושר אלא התפתחות דרכים רציונליות ויעילות להשגת רווחים
ומיקסומם.
ראה בערכים דתיים באתיקה הפרוטסטנטית כמי שדרשו מהמאמין חיי סגפנות והסתפקות
במועט ,לצד דחף עצום לניצול כל זמנו של האדם להאדרת האל .באופן זה ,העבודה מקבלת צביון
מוסרי וצבירת הון הופכת לעדך ,כדרך מרכזית לכך שהאל רוצה בטובת אותו אדם ויש לו מקום
בגן העדן .מכאן ,שלא המאבק החומרי הוא שמעצב את החברה באופן בלעדי ,אלא יש כאן הסבר
אחר העוסק ברעיונות ואידיאות ערכיות.
'טיפוס אידיאלי'
דגם מושגי (אנליטי) של תופעה חברתית מסוימת .ניתן לחשוב על טיפוס זה כ'צורה האידיאלית"
של תופעה מסוימת (הדרך בה זה צריך להתקיים או לפעול).
התופעות האמיתיות לא תואמות באופן מלא לטיפוס האידיאלי ,אך ניתן להשוות אותן לטיפוס
האידיאלי .לדוגמא – בירוקרטיה.
רציונליזציה
ובר טען שאחד ממאפייני החברה המודרנית הוא התרחקותה מהדת ומהאמונות המסורתיות.
ובר ראה בחברה המודרנית כחברה המבוססת על רציונליות – ארגון החיים החברתיים
והכלכליים על פי עקרונות של יעילות ועל בסיס ידע טכני.
'הסרת הקסם' – החשיבה המדעית מחליפה את החשיבה המסורתית ,האמונות והרגשנות של
העבר .לצד זאת ,ובר הזהיר כי התפשטות ומיסוד יתר של הבירוקרטיה עלולה להוביל לקריסת
החברה האנושית והחשיבה היצירתית ,שתכלא ב"כלוב ברזל" ותהפוך את בני האדם למעין
"רובוטים".
פונקציונליזם
גישה הרואה בחברה מערכת מורכבת שחלקיה השונים פועלים יחדיו ליצירת יציבות וסולידריות.
על פי גישה זו ,הסוציולוגיה צריכה לחקור את היחסים ההדדיים בין חלקיה השונים של החברה
וכיצד חלקים אלה מתייחסים לחברה בכללותה.
תיאור הפונקציה של דרך התנהגות או של מוסד חברתי פירושו ניתוח האופן בו דרך ההתנהגות או
המוסד המסוים תורמים להמשכיות החברה.
האנלוגיה האורגנית
דירקהיים וקונט השתמשו באנלוגיה אורגנית להמחשת הדמיון בין פעולת החברה לזו של
אורגניזם חי .הם טענו שחלקי החברה פועלים יחדיו ,בדיוק כמו האיברים השונים בגוף האדם,
לתועלתה של החברה כולה.
פרסונס טען שהפרטים בחברה נענים לדרישות החברה מפני שהם מפנימים ,במהלך תהליך
החיברות ,את הנורמות והציפיות החברתיות.
פרסונס ניתח את התפקוד של המערכת החברתית במה שנקרא "פרדיגמת – "AGILכל מערכת
חברתית צריכה למלא 4פונקציות בסיסיות:
– Aהסתגלות .1
– Gמטרות .2
– Iאינטגרציה .3
– Lהשתמרות הדפוסים .4
רוברט מרטון
הבחנה בין:
פונקציות גלויות לפונקציות סמויות
הבחנה בין פונקציה לדיס-פונקציה
גישות קונפליקט
תומכי תיאורית הקונפליקט מדגישים את חשיבותם של השסעים בחברה ומתמקדים בסוגיות של
עוצמה ,אי-שוויון ומאבק.
הם נוטים לראות את החברה כמורכבת מקבוצות נפרדות הדואגות כל אחת לאינטרסים
המיוחדים שלה עצמה.
קיומם של אינטרסים נפרדים פירושו אפשרות מתמדת של קונפליקט ,שבו קבוצות מסוימות
ישיגו יתרונות על חשבון אחרות.
מצדדי תיאוריית הקונפליקט בוחנים את המתחים בין הקבוצות הדומיננטיות לבין קבוצות
המקופחות בחברה ,ומנסים להבין כיצד נוצרים ומונצחים יחסי השליטה.
אינטראקציוניזם
'אינטראקציוניזם" היא כותרת הכוללת בתוכה כמה וכמה גישות החוקרות את האינטראקציות
החברתיות בין היחידים.
בבסיסן ,אלו גישות מיקרו-סוציולוגיה .הדגש הוא על האופן בו היחיד תופס את המציאות ,ומכאן
גם בסיס היכולת של היחיד לשנות מציאות זו.
פנומנולוגיה
מתמקדת בדרך שבה אנשים חווים את התופעות סביבם.
מזוהה עם מחקריו של אלפרד שוץ אשר התעניין בסיווג – הדרך שבה בני אדם ממיינים את
התופעות סביבם ועל ידי כך יוצרים סדר בעולמם (מכניסים תופעות שונות לקטגוריות) .לעיתים,
תהליכי הסיווג יוצרים סטריאוטיפים.
אתנו-מתודולוגיה
עוסקת בחקר השיטות המשמשות את בני האדם לבניית העולם החברתי שלהם ,שואלים כיצד
אנשים מגיעים להבנה משותפת.
מזוהה עם עבודתו של הרולד גרפינקל – טען כי בני אדם אינם פאסיביים אלא יצירתיים
ואקטיביים ,והם שיוצרים את העובדות החברתיות .זאת בניגוד לדורקהיים ,אשר ראה בעובדות
אלו כחיצוניות לאדם.
המדריכים מלמדים את הדיילות כיצד לנהל רגשות (למשל ,לחייך כל הזמן) ,בנוסף למיומנויות
הרגילות של דיילות .כלומר ,מלמדים את הדיילות לעשות 'עבודה רגשית' – עבודה שמחייבת לנהל
את הרגשות שלנו בדרך שנראית לעין על ידי מחוות גוף וחיוכים.
– 1כוח'/עוצמה'
כוח (עוצמה) הוא מה שעומד בבסיסם של כל היחסים החברתיים.
הכוח פועל כל הזמן ,בכל מקום ובתוך כל סוג של יחסים – הורה-ילד ,מורה-תלמיד ,בעל-אישה,
רופא-חולה ,שוטר-אזרח.
הכוח לא נמצא באופן קבוע בידי קבוצה מסוימת ,יש עליו מאבד.
מערכות היחסים הללו לא תמיד נתפסות ככוחניות ולא תמיד הכוח הוא גלוי.
– 2ידע/כוח
ידע נשמע לנו כדבר שסותר כוח ,נתפס כדבר אמיתי.
כאשר אנו מערבים בו כוח ,הנטייה שלנו היא לראות בכך עירוב הפועל לרעה ,המערער על יכולתנו
להגיע לחקר האמת.
עבור פוקו ,ידע וכוח שזורים זה בזה ולא ניתן להפרידם.
– 3שיח
שיח הוא מסגרת מארגנת של ידע ,המייצרת אצל הסובייקטים תפיסות לגבי המציאות ,ואופני
ההתמודדות עמה.
למשל:
השיחים האלה לא רק מספקים לנו אינפורמציה על המציאות ,הם מכוננים את הזהות שלנו
כסובייקטים.
הביקורת של פוקו
אם התפיסות המודרניות התייחסו לרעיונות הנאורות וההשכלה כבסיס לקדמה ולשחרור האדם,
פוקו הופך את כיוון המבט ובוחן זאת דרך ציר של פיקוח ומשמוע.
מבט כזה מאפשר לראות לא רק את השחרור ,אלא גם את צדה האחר ,האפל ,של הפעולה
המודרנית.
פוקו הראה ,כי למעשה ,מה שאנו מכנים 'נכון' ו'ראוי' ,יכול לקבל משמעות רק מתוך התייחסות
למה שמוגדר כ'בלתי ראוי' .כלומר ,אין נורמה ,ללא סטייה .יתרה מכך ,גבולותיה של הסטייה הם
אלו שמגדירים את גבולות הנורמה.
לטענתו ,בחברה שלנו לא ניתן לדבר על כיווניות או התקדמות ולפיכך גם לא ניתן להתייחס
ל'היסטוריה'.
בודריאר התמקד בעולם התקשורת ודרכו תיאר מצב בו המציאות החברתית שלנו רוויה במסרים,
שאיבדו את ההקשר המקורי שלהם .באופן זה ,חלק ניכר מעולמנו הפך למעין יקום מדומה ,שבו
אנו מגיבים לדימויי תקשורת במקום לאנשים או למקומות אמיתיים.
סימולקרום (ברבים – סימולקרה) – דימוי שאין לו מקור ,ואין כל דרך לדעת האם הוא משקף
אובייקט ממשי או דמיוני.
באומן מציע את השימוש ב'מודרניות נזילה' .הוא מדגיש בתפיסתו את העובדה כי עולמנו נזיל
וחסר ודאות ,למרות הניסיונות להטיל בו סדר ויציבות מודרניים ,אך במקביל פועל לעיצוב
ושימוש מחודש בכלים המודרניים ולא להחלפתם.
בקצרה ,ניתן לומר כי גלובליזציה היא למעשה מטאפורה ,המתארת תנועה של אנשים ,הון,
סחורות ,שירותים ,משאבי טבע ,רעיונות ,מידע וטכנולוגיה אך גם סיכונים ומגיפות ,בקנה מידה
שלא היה כמותו בעבר.
הגלובליזציה משנה במהירות את החברות האנושית ,ודומה שאין כמו השנים האחרונות בכדי
להדגיש זאת.
הכלכלה הנוכחית מכונה על ידיו כ'אוטומטון' – שם המכוון לאותה תלות במחשבים ובתקשורת
אלקטרונית .משמע ,האדם צועד לכיוון בו הוא מאבד שליטה מלאה על הכלכלה.
גם ה'עצמי' משתנה .הוא משוקע בעולם רשתי (פייסבוק ,וואטסאפ וכו') ותלוי בו .לכן ,האישיות
אינה כה תלויה בעבר אלא כזו הניתנת לשינוי בהתאם לאינטראקציות שאנו יוצרים.
עידן המידע דורש מאיתנו לתת אמון במערכות גלובליות שסובבות אותנו ולהיות רפלקסיביים –
לבחון כל הזמן היבטים רבים של חיינו שעד כה נדמו כמובנים מאליהם.
"דמוקרטיה של רגשות" – מבנה משפחתי שגברים ונשים ייקחו בו חלק באופן שווה.
"מודרניות שנייה" וחברת סיכון – אולריך בק
בק טוען כי איננו נמצאים בעידן פוסט מודרני אלא חווים "מודרניות שנייה".
המודרניות השנייה מאופיינת בסיכונים בעלי אופי חדש – סכנות שהאדם ,המדע והטכנולוגיה
יצרו .סכנות אלו אינן מוגבלות למקום ,זמן או חברה – סכנות גלובליות.
מהי דת?
סוציולוגים מגדירים דת כמערכת תרבותית משותפת של אמונות וטקסים ,המעניקה תחושת
משמעות וייעוד מוחלטים ,על ידי יצירת מושג של ישות קדושה ועל טבעית ,המצויה בכל.
אינם מתעניינים בשאלה האם אמונות דתיות מסוימות הן אמיתיות או שקריות.
נוטים לראות בדתות כמקור מרכזי של סולידריות חברתית
נוטים להסביר את כוח המשיכה של הדת בכוחות חברתיים ולא בגורמים אישיים,
רוחניים או פסיכולוגיים ישירים
מוסד הדת ,שהוא חיצוני לאדם ,מסייע ליצירת ניכור המבדיל בין האדם לבין מוסריותו .האדם
צריך להגשים את הערכים המוסריים מתוך עצמו ,לא משום חרדתו מהאל.
הדת אינה פותרת את מצוקותיו של הפועל ,אלא מקהה אותן בלבד ,משמשת מעין 'אופיום
להמונים'.
חשיבות הטוטם
מהו טוטם? – טוטם מייצג בע"ח או צמח ,שקבוצות אנשים מייחסות לו משמעות סמלית מיוחדת.
הטוטם נתפס כאובייקט קדוש .חברות המקדשות את הטוטם נוהגות להעניק יחס מיוחד גם לבעל
החיים או הצמח הטוטמי.
מדוע הטוטם מקודש? – מייצג את האופן בו החברה חושבת על עצמה .הדת כשיקוף של החברה.
הבחנה שהכרחית בכדי שתתקיים חברה ,שכן לא ניתן לקדש את החברה עצמה – את החול –
מכאן שיש הכרח לייצר ממד כלשהו שיפריד ,ויאפשר לאינדיבידואלים להתייחס לשיקוף של
החברה כנשגב ,כעליון ,כממד אובייקטיבי שהוא מעל ומעבר לפרטים.
תפקיד הטקס
לפי דורקהיים ,אין למעשה הבדל בין דת ולאום – שניהם ממלאים את אותן הפונקציות.
הלאומיות היא חילונית מבחינת תכניה האינטלקטואליים ,דתית מבחינת הפונקציות.
דתות שאינן גשמיות – מעודדות את המאמין להתרחק מהעולם הגשמי ,במטרה להשיג מישור
גבוה יותר של הקיום הרוחני (הינדואיזם ,בודהיזם ,קונפוציוניזם ,טאואיזם).
דתות של גאולה – הפרט נתפס כאדם שיצר הרע אורב לו ,אך הוא יכול להיגאל אם יאמץ את
עיקרי האמונה (יהדות ,נצרות ,אסלאם).
ארגונים דתיים
כנסיה – ארגון ממוסד ,גדול ומבוסס. .1
מאופיין במבנה בירוקרטי ופורמלי.
בארגון קיימת היררכיה של נושאי תפקידים דתיים ,המשקפים בדרך כלל את הפן
השמרני של הדת.
סקטה – קבוצה קטנה ופחות מאורגנת של מאמינים מסורים ,המופיעה לרוב על רקע .2
מחאה מול הסתאבות של כנסייה.
לרוב מתלכדת סביב מנהיג כריזמטי.
דנומינציה – סקטה שהחלה בתהליכים מיסוד ואיבדה מאותו להט מהפכני. .3
מתחיל תהליך מיסוד המזכיר באופיו ארגון של כנסיה קטנה.
כת – בדומה לסקטה ,מבקרת את הממסד הארגוני. .4
מורכבת מאנשים השוללים את ערכי החברה סביבם.
התארגנות רופפת וארעית ,המדגישה את החוויה הרגשית ,האישית של המאמין.
פעמים רבות סובבת סביב מנהיג כריזמטי.
לרוב אין רשמיות ,והמאמינים רשאים לשמור על קשרים שנוצרו מחוץ לכת.
תנועות דתיות
התייחסות אל תנועות דתיות כבעלות מאפיינים של תנועות חברתיות.
פונדמנטליזם דתי
צומח כתגובת נגד לתהליכי המודרניזציה והגלובליזציה ,שכרסמו בכוחם של יסודות מסורתיים
בעולם החברתי.
כתוצאה ,מייצר דפוסי מאבק העוסקים באמתות מוחלטות ומתקשה להכיל דו-שיח או משא
ומתן.
שני מצבים בהם עלול להיווצר חוסר איזון בין האמצעים והמטרות:
קונפורמיזם
חדשנות
מקרים בהם היחיד הפנים את המטרה ,מבלי שהפנים במידה שווה את הנורמות המוסדיות
להשגתה – המטרה מקדשת את האמצעים.
הסברים פונקציונליים
תת-תרבויות
אלברט כהן – התמקדות בתגובות הסתגלות קולקטיביות ,במסגרתן נוצרות תת תרבויות.
כהן טען כי תת תרבויות עברייניות ,כגון כנופיות ,נוצרות על רקע הפער בין שאיפה להזדמנויות.
תיאוריות אינטראקציוניסטיות
תפיסה המבוססת על הרעיון של הבנייה חברתית.
אנשים המגיעים מתפיסה זו אינם מקבלים את הרעיון כי קיימות התנהגויות שמעצם טיבן הן
סוטות.
השאלה שחוקרים כאלו מבקשים לבחון היא מעט שונה – מה גורם לכך שהתנהגויות מסוימות
מוגדרות כסטייה ומדוע קבוצות מסוימות ,ולא אחרות ,מתויגות כסוטות?
גישת התיוג
סטייה אינה מערכת של תכונות אישיות ,אלא נוצרת כחלק מתהליך אינטראקציה בין אנשים ובין
קבוצות – בין 'סוטים' לכאלו ש'אינם סוטים'.
הווארד בקר
סטייה אינה נובעת מעצם התנהגות סוטה.
מה שיכול להפוך אדם לסוטה (חריג) הוא תפיסתו כשונה ,למשל דרך צורות לבוש ,דיבור ,גוון עור
וכדומה.
ברגע שמסומנת השונות הראשונית ,אפשר להעמיס עליה גם התייחסויות נוספות המסמנות את
האדם כחריג' ,אחר' או כסוטה.
תפיסת התיוג
אדווין למרט:
סטייה ראשונית – האדם אינו מאמץ את זיהויו כסוטה. .1
סטייה משנית – ההתייחסות אל האדם כסוטה מופנמת ביחיד ומאומצת על ידיו. .2
בראייה זו ,החוק אינו ניטרלי ,אלא מיושם באופנים נפרדים כלפי קבוצות חברתיות נפרדות.
החוק משמש ככלי בידי הקבוצות החברתיות החזקות לשימור המצב הקיים .ככל שההומוגניות
החברתית מצטמצמת ,כך מופעל החוק ביותר עוצמה.
ריאליזם שמאלי
התמקדות במדיניות ובגישה מעשית.
הצביעו על התפתחות מוקדי פשיעה באזורים עניים ,אך טענו כי הפשיעה אינה נובעת מהעוני,
לכשעצמו ,אלא מחוויית הדחיקה לשוליים ותחושת הקיפוח החברתי של אותם האנשים (חוויה
של הדרה חברתית).
תיאוריות פיקוח
פשיעה היא תוצאה של חוסר איזון בין דחפים לפשיעה לבין האמצעים החברתיים לפיקוח או
הרתעה מפני פשיעה.
מהיגיון זה ,הפשיעה היא בתכליתה ניצול הזדמנות .כך ,אם יש בידי את האפשרויות והסיכון
להיענש אינו גבוה ,הבחירה הרציונלית היא לבצע את הפשיעה.
תפיסה כזו רואה את הקושי כטמון בתהליך חיברות לקוי בבית או בבית הספר ,שמשמעו כי הפרט
לא הפנים בתוכו באופן מלא את דרכי ההתנהגות הראויות בחברה ולכן עלול לנצל הזדמנויות ,אם
יידע שלא ייתפס.
ריאליזם ימני
התפיסה היא כי אמצעי החיברות הנורמטיביים – חינוך ,המשפחה ,הקהילה – כל אלו נכשלו.
מכאן שהאדם הנוקט בפעילות סוטה ,אינו מסוגל לייצר את הפיקוח העצמי בחברה ,מתוך עצמו,
ולכן הדרך להתמודדות מבוססת בראש ובראשונה על חיזוק אמצעי האכיפה והענישה.
פשעי תאגיד
מתייחסים לסוגי העבירות שתאגידים גדולים מבצעים כלפי החברה.
כגון – עבירות מנהליות (רישום כוזב ,אי קיום הוראות) ,עבירות סביבתיות (זיהום ,הפרת
אישורים) ,עבירות עבודה (תנאי עבודה ,גיוס עובדים) ,עבירות ייצור (בטיחות מוצרים ,אמינות
התוויות על המוצרים) ושיטות מסחר לא הוגנות (אמצעים אנטי-תחרותיים ,פרסומות כוזבות).
ההבדלים הגזעיים הם הבדלים פיזיים ,שחברים בקהילה או בחברה ראו בהם חשיבות חברתית.
הגזעה
תהליך של שימוש בתפיסות גזע לשם סיווגם של יחידים ושל קבוצות.
למשל – אירופאים השתמשו בהגזעה על מנת להצדיק את שליטתם בעמים כבושים באמריקה,
אפריקה ואסיה .במקרים מסוימים ,לבשה הגזעה זו אופי רשמי וממוסד ,כמו במקרה של העבדות
במושבות בארצות הברית של ימינו ,או האפרטהייד בדרום אפריקה.
אתניות
מושג זה מבטא דרכים להבחנה בין קהילה אנושית נתונה לבין קהילות אחרות ,על בסיס המנהגים
וההשקפות התרבותיות.
המאפיינים המייחדים קבוצות אתניות עשויים להיות שונים ,אך השכיחים ביותר הם שפה,
היסטוריה או מוצא (האמיתיים או המדומים) ,דת וסגנונות לבוש.
חברי קבוצה אתנית רואים את עצמם כבעלי תרבות שונה מקבוצות אחרות ובאופן דומה ,גם בעלי
קבוצות אחרות רואות אותם כשונים.
אתניות היא מאפיין המשותף לכל החברים באוכלוסייה ,אך למרות זאת ,נתפסת כמזוהה בעיקר
עם קבוצות מיעוט.
קבוצות מיעוט
קבוצה של אנשים המקופחים בהשוואה לקבוצה הדומיננטית – במונחים של עושר ,עוצמה
ויוקרה – וחשים סוג כלשהו של סולידריות קבוצתית או תחושת השתייכות הדדית.
קבוצת מיעוט לא חייבת להוות מיעוט מספרי .מיעוט יכול להיות אתני ,אך גם יכול להופיע על
רקע של מגדר ,דת ,מיניות נכות וכן הלאה.
הדיכוי והקיפוח נגד הקבוצות הללו יכול ללבוש צורות דומות (למשל אפליה בשוק העבודה).
בחברות רב-תרבותיות שוררת היררכיה בין קבוצות מיעוט אתניות .ההבדלים בין הקבוצות
כרוכים בנגישות שונה למשאבים חברתיים .מיעוטים אתניים חלשים יותר ,נוטים לבודד עצמם
משאר האוכלוסייה מבחינה חברתית ואף גיאוגרפית ,וסובלים מדעות קדומות ואפליה.
דעות קדומות
משקפות גישות של חברי קבוצה אחת כלפי אחרת .אנשים נוטים לטפח דעות קדומות חיוביות
בקשר לקבוצה שהם מזדהים איתה ודעות קדומות שליליות כלפי הקבוצות האחרות .דעות
קדומות מעוגנות בסטריאוטיפים.
סטראוטיפים
ייחוס נוקשה של תכונות מסוימות לקבוצת אנשים.
השלכה
תחרות על משאבים חומריים ,עשויה להביא לכך שקבוצה אחת ,בדרך כלל החלשה יותר ,תשמש
כ"שעיר לעזאזל" (האשם) .תהליך כזה הוא תוצאה של מנגנון פסיכולוגי המכונה השלכה – בו
אדם ,שלא במודע ,מייחס לאחרים תשוקות או תכונות שלו עצמו.
אפליה
התנהגות ממשית נגד קבוצה אחרת או אדם אחר.
גזענות
דעה קדומה ,המבוססת על הבדלים פיזיים בעלי משמעות חברתית.
גזענות מוסדית
גזענות המחלחלת בשיטתיות לכל המבנים החברתיים והופכת חלק מדרכי המחשבה וההתנהגות,
המקדמים מדיניות מפלה.
גזענות זו באה לידי ביטוי בהימנעות הארגון ממתן שירות נאות ומקצועי לאנשים בגין צבעם,
תרבותם או מוצאם האתני.
גזענות תרבותית
מדגישה הבדלים תרבותיים (ולא ביולוגיים) ,ובתוך כך מתכחשת להיות גזענית .במקום שליטה
ישירה ,קוראת להפרדה.
אתנוצנטריות
חשדנות כלפי זרים ,המלווה בנטייה למדוד את תרבות האחר על פי אמות מידה של התרבות שלנו.
זיהוי התרבות 'שלי' ,כמרכז.
סגירות קבוצתית
תהליך בו קבוצות חוצצות בינן לבין ה'אחר' .תהליכי סגירות מבוססים על הדרה – איסור נישואי
תערובת ,הגבלת המגע החברתי והקשרים הכלכליים.
הקצאת משאבים
חלוקה לא שוויונית של עושר ומוצרים חומריים.
הקבוצות המדירות מסוגלות לנקוט באפליה ואלימות בכדי לשמור על זכויות היתר או לחליפין,
לשפר את מצבן בחברה.
תיאוריות מוקדמות יותר התמקדו במערכת הכלכלית כמכתיבה את כל שאר מרכיבי החברה.
ומכאן הטענה כי גזענות היא תוצר של הקפיטליזם ,המשתמש בעבדות ,קולוניזציה (תהליכי
התיישבות של אירופאיים באזורים אחרים בעולם ,תוך ניכוס האזור לעצמם) וגזענות כמכשירים
לניצול כוח העבודה.
תיאוריות מאוחרות יותר ראו בגזענות כתופעה מורכבת ורבת פנים ,המאופיינת במשחק גומלין
בין זהויות ואמונות של מיעוטים אתניים ושל מעמד העובדים.
תוצר של פלורליזם תרבותי הינה רב תרבותיות – מדיניות המעודדת קבוצות תרבותיות שונות
לחיות בהרמוניה ,כאשר כלל התרבויות נתפסות כשוות .דוגמא בולטת לרב תרבותיות – שוויץ (3
שפות רשמיות ואזורי השפעה תרבותית – איטלקית ,גרמנית וצרפתית).
מצב כזה כלול לייצר דרישה למערכות חינוך ותכני לימוד נפרדים ולייצר מערכות חיברות נפרדות.
סכסוכים אתניים
ההשקפות של גזענות ,אתנוצנטריות ואפליה בפועל ,מהוות מקור לסכסוכים אתניים .הבדלים
תרבותיים ,דתיים ולשוניים יכולים להפוך לקו שבר ולגרום לעימותים בין קבוצות.
טיהור אתני
יצירת אזורים הומוגניים במבחינה אתנית על ידי גירוש המוני של אוכלוסיות אתניות אחרות
(טרנספר בלשון הפוליטיקאים שלנו) .טיהור אתני כרוך בהגליה מאונס של הקבוצה האתנית על
ידי פעולות ממוקדות של אלימות ,איומים ומסעות טרור.
תיאוריות הגירה
תיאוריות ההגירה המוקדמות נוסחו במונחים של גורמי משיכה (היתרונות שאפיינו את ארצות
היעד) וגורמי דחיפה (כוחות פנימיים המאלצים אנשים להגר).
היום החוקרים נוטים לראות דפוסי הגירה גלובליים כמערכות הנוצרות בעקבות אינטראקציות
בין תהליכים ברמת המאקרו לבין תהליכים ברמת המיקרו.
גורמי מאקרו כוללים מצב פוליטי וכלכלי ,חוקים ותקנות הקשורים להגירה ואילו גורמי מיקרו
קשורים למשאבים ולידע המאפיינים את המהגרים עצמם.
תפוצות
התפזרות אוכלוסייה אתנית מחוץ למולדת המקורית ,לרוב בעקבות כפייה אך לעיתים מרצון.
אנשים הנמצאים בתפוצה קשורים דרך היסטוריה משותפת ,זיכרון קולקטיבי או זהות אתנית
משותפת ,ותחושת סולידריות עם חברים אחרים של אותה תפוצה אתנית.
תפוצות של קורבנות – אנשים שגורשו ממולדתם והשתוקקו לחזור אליהם (יהודים, .1
ארמנים).
תפוצה של עובדים – כגון קבוצות של ישראלים שבאו לעבוד בחברות בחו"ל. .2
תפוצות של מסחר – כגון סינים שהיגרו לדר-מז אסיה ,או כשם שערבים הגיעו למזרח .3
אפריקה.
תפוצות אימפריאליות – התיישבות בעקבות כיבושים אימפריאליים (צרפתים באלג'יר). .4
תפוצה תרבותית – קשר באמצעות ספרות ,רעיונות פוליטיים ,אמונות דתיות ,מוזיקה וכן .5
הלאה.
האצת ההגירה ,הבאה לידי ביטוי במספרים שלא היו כמותם. .1
רב-גוניות של ארצות מהן מגיעות מהגרים ,להבדיל ממסלולי ההגירה המסורתית. .2
ההגירה הפכה לגלובלית באופייה ,כלומר מדינות רבות נוטלות בה חלק הן כקולטות והן .3
כ"משגרות" אנשים.
קיימת מגמת פמיניזציה של המהגרים וצמיחת מספרי הנשים המבקשות להגר. .4
המבנה האתני של ישראל ,על ההבחנות שבו והדינמיקה שלו ,הוא תוצאת המפגש והיחסי בין
מהגרים (יהודים) לאוכלוסיית ילידים (הערבים הפלסטינים) והמפגש והיחסים בין קבוצות שונות
של מהגרים (יהודים ולאחרונה גם לא-יהודים).
ההבחנה העמוקה ביותר (השסע) היא האבחנה האתנו-לאומית בין יהודים לערבים.
הבחנות אתניות קיימות בישראל גם בתוך האוכלוסייה היהודית ,תולדה של זרמי המהגרים
היהודים שהגיעו לארץ ממקומות שונים בעולם ,ועם מטענים תרבותיים וזהותיים מובחנים
במידה זו או אחרת.
ההגירה של לא-יהודים החלה כאשר הממשלה אישרה גיוס של מהגרי עבודה ("עובדים זרים")
בכדי להחליף את העובדים הפלסטינים ,שנמנע מהם להכנס לארץ ,בתחומי החקלאות והבנייה.
באותה תקופה החלו לתת אישורים להעסקת מהגרי עבודה גם בתחום הסיעוד .לקראת סוף שנות
ה 90-שהו בארץ כ 100,000-מהגרי עבודה עם אישורי שהייה ועבודה ("עובדים זרים חוקיים"),
שבאו בעיקר מרומניה ,סין ,טורקיה ,תאילנד והפיליפינים.
במקביל החלה גם הגירה של מהגרי עבודה לא מתועדים וללא אישור שהייה ועבודה בארץ
("עובדים זרים בלתי-חוקיים") .ההערכה היא כי בשנת 2011שהו בארץ כ 75,000-מהגרי עבודה
מתועדים ,וכ 110,000-מהגרי עבודה בלתי-מתועדים.
"מסתננים"
בתחילת שנות ה ,2000-התווסף להגירת מהגרי העבודה זרם חדש של הגירה לא-יהודית ,זה של
מבקשי מקלט מאפריקה שנכנסים לארץ באופן בלתי חוקי דרך הגבול עם מצרים ,המכונים
"מסתננים" על ידי רשויות המדינה .על פי רשות האוכלוסין וההגירה 56%מה"מסתננים" הגיעו
מאריתריאה ו 26%-מסודן.
מה שבולט במקרה הישראלי הוא העובדה שהזרימה של מספרים ניכרים של מהגרים לא-יהודים
נתפסת ומוצגת על ידי רבים כאיום יסודי על אושיות החברה .מתוך ההגדרה של ישראל כמדינה
יהודית ,עצם הנוכחות של מהגרים לא יהודיים נתפסת כמאיימת ובלתי-לגיטימית .באופן כללי,
המדיניות בישראל כלפי מהגרים אלה היא של הדרה ,אי-הכרה בזכויותיהם ,מתן של שירותים
חברתיים מצומצמים למדי ובשנים האחרונות נסיונות לצמצם את מספרם באמצעות מעצרים
וגירושים.
לרוב ,הארגון הוא גדול ואימפרסונאלי (חבריו לא בהכרח מכירים זה את זה) ,כגון תאגידים
עסקיים ,בתי חולים ,אוניברסיטאות ,חברות ממשלתיות ,ארגוני דת ומעליהם – הארגון החשוב
מכולם – המדינה.
לארגונים תפקיד מווסת – הם משפיעים ומעצבים את התנהגות בני האדם ,וחלקם מייצגים את
ערכי החברה .אנו נתקלים בארגונים בכל היבטי היומיום שלנו .למעשה ,ניתן לומר כי הם
מסדירים את יחסינו עם העולם.
מאפייני הארגון
בחברה המודרנית והמתועשת ,ארגונים הם לרוב פורמאליים :גוף המתוכנן באופן רציונלי להשיג
את מטרותיו ,תוך שימוש בכללים תקנות ונהלים מפורשים.
הפעולה הפורמאלית של ארגון מעניקה לו אסמכתא חוקית לפעול .ארגונים אינם תופעות
ספונטניות או מקריות אלא ,לרוב ,מתוכננים ,שכן הארגונים מכוונים להשגת מטרות מוגדרות.
ארגונים כבירוקרטיות
בירוקרטיה – בירו (שולחן כתיבה ,משרד) קרטיה (לשלוט) = שלטון הפקידים.
בתחילה (אמצע המאה ה ,)18-המושג שימש כתיאור גנאי לכוחם הגובר של הפקידים הקטנים על
חייו של האזרח ,כאשר בירוקרטיה מזוהה לרוב עם סחבת ,חוסר יעילות ובזבוז.
סמכות כריזמטית – הלגיטימציה נשענת על כוח המשיכה של המנהיג (פעמים רבות .1
מאפיינת תקופות משבר).
סמכות מסורתית – הלגיטימציה נשענת על כך שמאז ומעולם סמכו על מנהיג זה או על .2
אבותיו (מאפיינת את התקופה המלוכנית).
סמכות רציונלית – שואבת את הלגיטימציה מכך שמאמינים שהאדם יודע לעשות את .3
תפקידו בצורה היעילה ביותר (מאפיינת את התקופה המודרנית).
הבירוקרטיה הרציונלית
מהם מאפייני התקופה המודרנית? זכרו את השפעות הנאורות ותנועת ההשכלה – הדגשת יכולתו
של אדם להבדיל ,בכוחות עצמו ,בין טוב ורע.
לכן ,בתקופה המודרנית ,טען ובר ,אנו חוזים במעבר מסמכות מסורתית לסמכות רציונלית.
כיצד יכולה הסמכות הרציונלית לבוא לידי ביטוי מיטבי? באמצעות הבירוקרטיה ,שבצורתה
הטהורה (הטיפוס האידאלי שלה) ,מבטיחה ניהול אובייקטיבי וחסר פניות ,למשל כזה שאינו
מבדיל בין עני ועשיר ,אלא מעניק לכל אחד ואחת את אותו היחס.
יתרונות הבירוקרטיה
ובר טוען כי הבירוקרטיה מאפשרת ניהול יעיל ,מדויק ואובייקטיבי (חסר פניות) .היא הופכת את
הפקידים לנאמנים לארגון ולא לשליטים.
כוחה של הבירוקרטיה נעוץ ביכולתה לבטל שיקולים שאינם רציונאליים (כלומר ,להתעלם
מאהבה ,שנאה וכו') ולנהוג בדרך המדגישה פעולה רציונלית-אינסטרומנטלית :כלומר מציאת
הדרך היעילה ביותר להשגת המטרה.
במצב זה ,האמצעים הופכים לעיקר ,הופכים למטרה בפני עצמה מבלי שנשאל על מידת
הרציונליות והערכיות של המטרות עצמן .זהו מעין כלוב ברזל שסוגר עלינו ,משתלט על כלל
הפעילויות שלנו ,על ההיגיון עצמו.
רוברט מרטון מכנה את הדגשת היתר של הכללים והנהלים ,על פני המטרות החברתיות,
כדיס-פונקציה .הוא משתמש במונח 'טקסיות' בכדי להסביר קושי זה ,המתייחס לקושי של ארגון
בירוקרטי להתמודד עם מקרים ייחודיים ,החורגים מהנחיות התקנון.
לעיתים ,הכללים הפורמליים נוטים להוות כללים טקסיים בלבד .בעוד שרבות מההחלטות ודרכי
החשיבה והביצוע מתבצעות באופנים אחרים לחלוטין.
מבנה ארגוני אורגאני – מבנה רופף יותר ,ללא הגדרות צרות של תחומי אחריות .כל חברי הארגון
הם חלק ממקבלי ההחלטות והתקשורת זורמת בנתיבים רבים .המבנה הפנימי הנזיל יותר של
ארגונים שכאלו מאפשר להגיב מהר יותר לשינויים בשוק.
האם עולם המידע של ימינו יכול עדיין להתנהל בדפוס המבנה הארגוני הבירוקרטי?
ארגון המרחב – מישל פוקו
אתגר המודרניות כיצד ניתן לארגן ולנהל פעולה המונית במרחב נתון? כיצד ניתן לייצר שליטה
במרחבים כאלו?
פוקו עוסק בסוגיית המשמעת .לטענתו ,העת המודרנית מתאפיינת במעבר ממשמעת ככוח מגביל
ומעניש ,שאפיינה תקופות מוקדמות יותר ,למשמעת הפועלת ככוח מעניש ,אך במקביל ,גם ככוח
מעצים ויוצר.
באופן זה ,המשמעת ,בעת המודרנית ,אינה רק חיצונית ונכפית על היחיד ,אלא פועלת גם מתוכו
ומכוח רצונו העצמי.
תיחום המרחב – מרחב חייב להיות מוגר ,חייב שיהיה לו גבול. .1
הפרדה במרחב – לכל אחד יש את המקום המוגדר עבורו. .2
הגדרת תפקידו של כל מרחב – אין מרחב שהוא "סתם". .3
דירוג (נרמול) – לכל פרט יש מקום ותפקיד שהוא ממלא במרחב ,המעניק לו מעמד .4
מסוים.
ארגונים על-לאומיים
ארגונים ממשלתיים בין-לאומיים – ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין ממשלות .1
לצורך ניהול עניינים משותפים למדינות שבהסכם (ביטחון ,מסחר ,זכויות אדם ,איכות
הסביבה ועוד).
ארגונים לא ממשלתיים בין-לאומיים – ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין יחידים .2
או בין ארגונים פרטיים (מועצת הנשים הבינלאומית ,גרינפיס) .ארגונים אלו מנסים
לקדם את האינטרסים שלהם דרך הפעלת לחץ על ממשלות ,או על המוסדות הבינ"ל כגון
האו"ם.
ארגונים כלכליים
קפיטליזם – שיטה לארגון החיים הכלכליים המאופיינת בבעלות פרטית על אמצעי .1
הייצור; רווח כמניע; תחרות חופשי על שווקים למכירת סחורות מתוך חתירה להשגת
חומרי גלם זולים ולשימוש בכוח עבודה זול; ומאמץ מתמיד להתרחב ולהשקיע כדי
לצבור הון.
פירמות קטנות – היזם ,הוא דמות מפתח ופעמים רבות ,גם הבעלים. .2
תאגידים גדולים – קיים ניתוק בין הבעלות לבין השליטה והניהול בפועל של התאגיד. .3
תאגיד גדול יכול ליהנות מעמדה של מונופול (חברה אחת נהנית משליטה בענף נתון) או
אוליגופול (השליטה נמצאת בידי קבוצה קטנה של חברות ענק) – משפיע על שוק
המחירים.
תאגידים על-לאומיים
תהליך הגלובליזציה המתפתח מוביל להיווצרות קבוצה מצומצמת של תאגידים על לאומיים.
תאגידי ענק אלו משפיעים רבות על הכלכלה העולמית ומעורבים באופן עמוק בהתפתחות כלכלת
הארצות המתפתחות.
בדומה לכלכלות לאומיות ,גם הכלכלה העולמית נשלטת בידי מספר מצומצם של תאגידי ענק,
החולשים על מגזרי ייצור שלמים בשוק נתון (חקלאות ,מכוניות).
בעקבות תהליכי הגלובליזציה ,השתנה אופיים של התאגידים .כך ,ניהול מפעלי הייצור של
החברות הבנות כבר לא מתרחש מן המטה המרכזי במדינת האם ,אלא באמצעות מחשבים
וטכנולוגיות תקשורת מכל העולם.
תאגידים אתנוצנטריים – בהם מדיניות החברה נקבעת במטה הפועל במדינת האם .1
ובמידת האפשר ,גם מופעלת משם.
תאגידים פוליצנטריים – בהם חברות-בנות ,ברחבי העולם ,מנוהלות על ידי פירמות .2
מקומיות בכל ארץ וארץ .המטה של החברה הראשית מתווה הנחיות כלליות.
תאגידים גיאוצנטריים – בהם יש מערכת ניהול בין-לאומית .דרג הניהול הבכיר נייד מאד .3
ועובר מארץ לארץ על פי הצרכים.
נשים ותאגידים בירוקרטיים
לארגון המודרני צביון מגדרי מובהק .לטענת הפמיניסטיות ,ארגונים בירוקרטיים נטו להפרדה
תעסוקתית מגדרית ,כאשר הנשים נדחקו לקטגוריות תעסוקתיות המאופיינות בשכר נמוך
ובעבודה שגרתית .בנוסף ,העמדות שנשים מילאו בארגון ,היו כפופות לגברים וחסרות אפשרויות
קידום .נשים הופנו ל"ספירה הטיפולית" (מנהלות משרד ,פקידות ,מזכירות) התומכת בגבר,
ומשחררת אותו ,להתמקד בהתפתחותו המקצועית.
פרגוסון ( ,1984פמיניזם רדיקלי) – ערכים ודפוסים של שליטה גברית נטועים בארגון המודרני.
שינוי אינו יכול להופיע מתוך קידום של נשים לעמדות בכירות ,אל בדרך רדיקלית של הקמת
ארגונים בעלי עקרונות שונים ותודעה חלופית.
ניהול משאבי אנוש – הנחת היסוד היא שאין ניגוד עניינים בין החברה לעובדיה ,לכולם .1
יש מטרה דומה .ניסיון לייצר את החברה כמסגרת הוליסטית ,המתחרה מול חברות
מתחרות .ניסיון לדרבן את העובדים על ידי חוזים אישיים והענקת תגמולים על פי ביצוע.
תרבות תאגידית – יצירת תרבות ארגונית הדומה לדפוס המחשבה המאפיין את הרעיון .2
של ניהול משאבי אנוש .הארגון מייצר טקסים או אירועים ייחודיים ,המכוונים בכדי
לפתח בעובדים גאווה ,תחושת שייכות ונאמנות כלפי החברה .למשל ,יציאה משותפת
לחופשות וטיולים או מימון שירותים קהילתיים על ידי החברה.