‫התפתחות החשיבה הסוציולוגית‬

‫הסוציולוגיה נוצרה במאה ה‪ ,19-‬מתוך ניסיון להבין את השינויים מרחיקי הלכת שהתרחשו‬
‫בחברות האנושיות ויצרו את העולם המודרני‪.‬‬

‫תהליכים מרכזיים שהובילו למעבר מחברות "מסורתיות" לחברות מודרניות‪:‬‬

‫התפתחויות טכנולוגיות ושינויים סוציו‪-‬כלכליים – מרבית האנשים עוסקים בחקלאות‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מלאכת יד‪ .‬לקראת סוף המאה ה‪ 18-‬אנו רואים שמתחילים למצוא דרכים לניצול של‬
‫מקורות אנרגיה חדשים‪ ,‬מתחיל תהליך שמאפשר לנו להפעיל מכונות גדולות‪ .‬התהליכים‬
‫האלה מאפשרים להקים בתי חרושת‪.‬‬
‫תהליך העיור – אם היה לנו כלכלה מבוססת על חקלאות‪ ,‬נאמנות לעשיר מקומי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התהליכים הללו מובילים למעבר המוני של אנשים מהכפר אל העיר ויש לנו מצב בו‬
‫אנשים שהיו רגילים לעבוד בקהילות קטנות עוברים מהכפר אל העיר הופכים להיות‬
‫פועלים בבית החרושת ועובדים ללא הפסקה‪ .‬גם ילדים מועסקים במפעלים הללו‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬בעלי אחוזות החקלאים גם הם מתחילים להפוך את הקרקע החקלאית שלהם‬
‫לדברים כמו כרעי מרעה‪ ,‬טקסטיל‪.‬‬
‫שינויים פוליטיים – עם ההתפתחות הכלכלית יש שינוי בחשיבה הפוליטית‪ ,‬מתחילים‬ ‫‪.3‬‬
‫לצמוח מושגים חדשים‪ .‬לקראת אמצע סוף המאה ה‪ 18-‬רואים את רעיונות חירות‬
‫וזכויות הפרט‪.‬‬
‫שינויים אינטלקטואליים – מכונה הנאורות‪ ,‬עידן ההשכלה באירופה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫קשורה לפילוסופים כמו רנה דקרט‪.‬‬
‫בני האדם מסוגלים להבין ולשלוט ביקום‪.‬‬

‫מייסדי הסוציולוגיה‬
‫אוגוסט קונט‬
‫עיקר תרומתו הוא בכך שהוא האדם שטבע את המונח סוציולוגיה כתחום מחקר‪.‬‬

‫רוצה להבין איך פועלת החברה האנושית‪ ,‬איך בני אדם יכולים לבנות עבור עצמם עתיד טוב יותר‪.‬‬

‫ביקש לייצר את מדע הסוציולוגיה לפי מודל שנבנה בשיטות המדעיות שהיו קיימות כבר כמו‬
‫כאלה בפיזיקה או כימיה‪ .‬האמין שבדומה לעולם התופעות החומרי גם החברה האנושית מצייתת‬
‫לחוקים קבועים‪ ,‬אם אנו נוכל לנסח את חוקים אלו אנו יכולים להגיע להרבה תגליות‪.‬‬

‫קונט מבקש לבסס את התחום החדש הזה שהוא קרא לו סוציולוגיה על גישה שמכונה הגישה‬
‫הפוזיטיביסטית‪.‬‬

‫פוזיטיביזם‬

‫המדע צריך להיות מושתת על תצפיות וניסויים‪ .‬הניסיון שנצבר בתצפיות האלו‪ ,‬המטרה שלו היא‬
‫לעבור תהליך של הכללה ועל ידי זה אני יכול לנסח חוקים ואולי גם לנבא את העתיד‪ .‬אני יכול‬
‫לנבא את מה שעתיד לקרות מתוך מה שאני רואה בהווה‪.‬‬
 ‫הושפע מאד מהאבולוציה‪ ,‬אמר אני ארצה לייצר אבולוציה חברתית‬

‫ההיסטוריה האנושית מתחלקת לשלבי התפתחות אינטלקטואליים‪.‬‬

‫חוק שלושת השלבים‬

‫שלב תיאולוגי (ימי הביניים ) – אנשים רואים את החברה כביטוי לרצון האל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫השלב הפשוט ביותר‪.‬‬
‫שלב מטאפיזי (תקופת הרנסנס) – במסגרתה אנשים מתחילים לראות את החרה‬ ‫‪.2‬‬
‫כתופעה טבעית ולא כרצן האל‪ ,‬מבחינתו של קונט זה שלב יותר מתקדם ומודרני‪ ,‬פחות‬
‫פרימיטיבי‪.‬‬
‫שלב מדעי (פוזיטיבי)(העת המודרנית) – השלב בו הוא נמצא‪ ,‬ניזון מההישגים של‬ ‫‪.3‬‬
‫המהפכה המדעית‪.‬‬
‫תהליך של התפתחות‪ ,‬התקדמות‪.‬‬

‫אמיל דורקהיים ( ‪( 1717-1858‬‬

‫בדומה לקונט‪ ,‬הושפע מהשינויים בתקופתו‪.‬‬

‫ביקש להתמקד בעבודה שלו בחקר בעיות של סולידריות חברתית‪.‬‬

‫החברה יותר מסך החברים שמרכיבים אותה‪ ,‬יש לה חיים משל עצמה‪ .‬המטרה של הסוציולוגיה‬
‫מבחינתו הייתה לחקור בדיוק את המרחב הזה שבין הפרט לבין החברה‪ ,‬למרחב הזה הוא קרא‬
‫עובדות חברתיות‪.‬‬

‫על מנת לחקור את החברה צריך להשתמש בכלים מדעיים כגון אמצעים סטטיסטיים‪.‬‬

‫עובדה חברתית‬
‫צורת מחשבה‪ ,‬התנהגות או הרגשה‪ ,‬שמקורה בחברה (חיצונית ליחיד)‪.‬‬

‫היא קולקטיבית ונכפית על היחיד‪.‬‬

‫טען שלכל הדרכים הללו יש איזושהי ממשות שהיא ממשות משל עצמה‪.‬‬

‫דורקהיים ומחקרו על התאבדות (‪)1897‬‬

‫התאבדות כעובדה חברתית‪.‬‬

‫אחד המחקרים המפורסמים שלו‪ ,‬בחר בנושא שנתפס כאישי בראייה ראשונית‪ ,‬פסיכולוגי שקשור‬
‫להחלטה של אדם לשים קץ לחייו‪ ,‬בחירה אישית‪.‬‬

‫רצה להראות איך עובדות חברתיות ממלאות תפקיד מכריע באקט ההתאבדות‪.‬‬

‫אסף הרבה נתונים סטטיסטיים על התאבדות בצרפת‪ ,‬וחילק את הממצאים לקטגוריות חברתיות‬
‫– דת‪ ,‬מעמד‪ ,‬מגדר ומצב משפחתי‪.‬‬

‫ממצאים‬
 ‫אנשים השייכים לקטגוריות חברתיות מסוימות נטו להתאבד בשיעורים גבוהים יותר מאחרים‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬כשמיין את המתאבדים הפרוטסטנטיים‪ ,‬קתוליים והיהודים בצרפת הוא מצא ששיעורי‬
‫ההתאבדות של פרוטסטנטים גבוהים יותר בצורה משמעות מאלו של קתולים‪ ,‬וגבוהים אפילו‬
‫יותר מאלו של יהודים‪.‬‬

‫אותו דבר מצא אצל אנשים עשירים לעומת עניים‪ ,‬יותר אצל גברים מאשר נשים ויותר אצל‬
‫רווקים מול נשואים‪.‬‬

‫מסקנה‬

‫דרגת הלכידות החברתית ורמת הפיקוח החברתי משפיעים על שיעור ההתאבדות – ככל‬
‫שהלכידות החברתית גבוהה יותר‪ ,‬כך שיעור ההתאבדות נמוך יותר‪.‬‬

‫אומר שיש איזשהו קשר שלילי בין רמת הסולידריות החברתית‪ ,‬רמת הקהילתיות לבין שיעורי‬
‫ההתאבדות‪ .‬ככל שאנו נמצאים בסביבה שהיא יותר מלוכדת מבחינה חברתית‪ ,‬יותר עוזרת‬
‫ותומכת כך שיעור ההתאבדות הוא נמוך יותר‪.‬‬

‫אם חושבים על משפחות יהודיות בצרפת של המאה ה‪ 19-‬אלה משפחות שרובן עם מספרים‬
‫גבוהים של ילדים ביחס לחברה הצרפתית‪ ,‬הוא טען ששיעורי ההתאבדות נמוכים יותר מכיוון‬
‫שיש רמת לכידות גבוהה יותר אצלם – חגים‪ ,‬טקסים קולקטיביים שיוצרים את היחד שלהם‬
‫כקהילה ומשפחה‪ .‬אצל פרוטסטנטים הדגש הוא על הקשר האישי עם האל ולא הקהילתי‪.‬‬

‫במקרים שבהם אותה לכידות חברתית נתפסת כמשהו שחונק את היחיד דרוקהיים מצא שגם שם‬
‫שיעורי ההתאבדות יחסית גבוהים‪.‬‬

‫הוא מוצא שהתאבדות היא עובדה חברתית ולא רק במישור הפסיכולוגית‪ ,‬היא מושפעת במידה‬
‫רבה בין הקשרים של היחיד לחברה והקהילה בה הוא חי‪.‬‬

‫מודרניות ואנומיה – דורקהיים ושאלת הסולידריות החברתית‬

‫המחקר על התאבדות מדגים את ההתעמקות של דורקהיים בשאלה יותר יסודית – שאלת‬
‫הסולידריות החברתית‪.‬‬

‫לפי דורקהיים החברה המודרנית שצומחת בשלהי המאה ה‪ 19-‬באירופה בעיקר יצרה שינוי מאד‬
‫חד ומהותי באופי הסולידריות החברתית‪ .‬השינוי החברתי הזה התבטא בכך שהחברה המודרנית‬
‫אמנם כופה פחות מגבלות על חברי הקהילה אבל הוא שם לב שאחד מהתוצרים של החופש היחסי‬
‫הזה זה שהוא מוביל למצב בו החברה נמנעת מלספק ליחיד את נורמות ההתנהגות‪ ,‬הערכים‬
‫החברתיים באופן ברור כפי שהיה בעבר‪.‬‬

‫המצב הזה כונה לפיו בשם אנומיה‪.‬‬

‫אנומיה‬

‫מצב בו הערכים והנורמות החברתיות אינן ברורות דיין‪.‬‬

 ‫אדם לא יודע איך הוא אמור להתנהג בסיטואציה מסוימת‪ ,‬זה מערער אותו ומקשה עליו‪ .‬המצב‬
‫הזה יכול להקשות ואפילו לסכן את החיים של האנשים בחברה‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬פרסום פתאומי פתאום מערער או הורס את מערכות היחסים בתוך החברה שמסביב לאדם‬
‫ויכול לגרום לניתוק חברתי מהמסגרות בהם פעל‪.‬‬

‫הדברים הללו מעלים את הסיכוי של אדם להתאבדות‪.‬‬

‫מבחין בין ‪ 2‬סוגי חברות‬

‫חברה מכאנית – מאפיינת חברות טרום‪-‬תעשייתיות בהן המסורת היוותה דבק חברתי‬ ‫‪.1‬‬
‫מלכד‪ ,‬מה שמייצר את ההיסטוריה המשותפת‪ ,‬החוויות והאמונות המשותפות‪.‬‬
‫מזוהה עם חברה מודרנית‪ ,‬קפיטליסטית ומתועשת‪.‬‬
‫חברה אורגנית – בחברה כזו ישנה חלוקת עבודה מורכבת יותר‪ ,‬בה כל אחד מהפרטים‬ ‫‪.2‬‬
‫מתמחה בעיסוק צר ונזקק לסחורותיו או שירותיו של האחר לשם סיפוק צרכיו‪.‬‬
‫זונחת את המסורות הישנות ומצמיחה דפוסי אינטגרציה חדשים בין החברים באותה‬
‫הקבוצה‪ .‬בחברה כזאת יש חלוקת עבודה מורכבת יותר‪.‬‬
‫מה שמייצר את הסולידריות בחברה אורגנית היא התלות הכלכלית של כל אדם באדם‬
‫אחר‪ ,‬האינטרס של כולם כדי שזה יעבוד‪.‬‬
‫אם פתאום יש חוליה בשרשרת שמשתבש‪ ,‬הכל משתבש‪ .‬למשל – אם פתאום שורפים‬
‫צמיגים על כבישים הלחם לא יגיע מהאופה אל המכולת‪ ,‬אני לא יכול לגשת ולאכול את‬
‫הלחם שלי בבוקר‪.‬‬
‫מה שהיה בעבר המסורת והקונצנזוס החברתי הופך ליחסים כלכליים של קח ותן‪.‬‬

‫קרל מרקס – מטריאליזם היסטורי‬

‫הגורם הכלכלי הוא היסוד המייצר שינויים חברתיים‪.‬‬

‫המאבקים בין המעמדות החברתיים השונים‪ ,‬הם שמניעים את החברה לאורך ההיסטוריה‬
‫האנושיות‪.‬‬

‫שיטות כלכליות שונות מחליפות זו את זו לאורך ההיסטוריה‪ .‬כך‪ ,‬כמו שהקפיטליזם החליף אץ‬
‫הפיאודליזם‪ ,‬גם הוא יפנה את מקומו בעתיד‪.‬‬

‫להערכתו‪ ,‬התהליך יסתיים רק כאשר אמצעי הייצור יהיו בבעלות הכלל‪ .‬כך תתאפשר חברה ללא‬
‫מעמדות‪ ,‬ללא ניצול וללא פערים כלכליים בין קבוצות‪ ,‬וזו תהיה חברה הומאנית יותר‪.‬‬

‫מקס ובר ( ‪) 1864-1920‬‬

‫האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם‬
 ‫הסוציולוגיה של ובר הושפעה מה"אידאליזם" הפילוסופי‪ .‬לפי גישה זו למחשבה ולתבונה יש‬
‫תפקיד מרכזי בעיצוב העולם‪.‬‬

‫ובר ייחס חשיבות רבה לתרבות ולאופן בו האדם מפרש את תרבותו‪.‬‬

‫ובר יוצא מתוך הנחה כי קיימים קונפליקטים חברתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ובר חלק על ניתוחו‬
‫המטריאליסטי של מרקס וטען כי השוני בין חברות אנושיות נובע מהאופן בו חבריהם רואים‬
‫ומפרשים את העולם‪.‬‬

‫החברה המודרנית‪ ,‬לפי ובר‪ ,‬אינה רק תוצר של הקפיטליזם והטכנולוגיה החדשה‪ ,‬אלא היא תוצר‬
‫של אורח מחשבה חדש‪.‬‬

‫הקפיטליזם אינו עוד דרך להשגת עושר אלא התפתחות דרכים רציונליות ויעילות להשגת רווחים‬
‫ומיקסומם‪.‬‬

‫ראה בערכים דתיים באתיקה הפרוטסטנטית כמי שדרשו מהמאמין חיי סגפנות והסתפקות‬
‫במועט‪ ,‬לצד דחף עצום לניצול כל זמנו של האדם להאדרת האל‪ .‬באופן זה‪ ,‬העבודה מקבלת צביון‬
‫מוסרי וצבירת הון הופכת לעדך‪ ,‬כדרך מרכזית לכך שהאל רוצה בטובת אותו אדם ויש לו מקום‬
‫בגן העדן‪ .‬מכאן‪ ,‬שלא המאבק החומרי הוא שמעצב את החברה באופן בלעדי‪ ,‬אלא יש כאן הסבר‬
‫אחר העוסק ברעיונות ואידיאות ערכיות‪.‬‬

‫'טיפוס אידיאלי'‬
‫דגם מושגי (אנליטי) של תופעה חברתית מסוימת‪ .‬ניתן לחשוב על טיפוס זה כ'צורה האידיאלית"‬
‫של תופעה מסוימת (הדרך בה זה צריך להתקיים או לפעול)‪.‬‬

‫התופעות האמיתיות לא תואמות באופן מלא לטיפוס האידיאלי‪ ,‬אך ניתן להשוות אותן לטיפוס‬
‫האידיאלי‪ .‬לדוגמא – בירוקרטיה‪.‬‬

‫רציונליזציה‬
‫ובר טען שאחד ממאפייני החברה המודרנית הוא התרחקותה מהדת ומהאמונות המסורתיות‪.‬‬

‫ובר ראה בחברה המודרנית כחברה המבוססת על רציונליות – ארגון החיים החברתיים‬
‫והכלכליים על פי עקרונות של יעילות ועל בסיס ידע טכני‪.‬‬

‫'הסרת הקסם' – החשיבה המדעית מחליפה את החשיבה המסורתית‪ ,‬האמונות והרגשנות של‬
‫העבר‪ .‬לצד זאת‪ ,‬ובר הזהיר כי התפשטות ומיסוד יתר של הבירוקרטיה עלולה להוביל לקריסת‬
‫החברה האנושית והחשיבה היצירתית‪ ,‬שתכלא ב"כלוב ברזל" ותהפוך את בני האדם למעין‬
‫"רובוטים"‪.‬‬

‫מהי תיאוריה סוציולוגית?‬

‫תיאוריה היא הסבר המלמד כיצד ומדוע עובדות נפרדות קשורות זו לזו‪.‬‬

‫רמות ניתוח תיאורטיות‪:‬‬

 ‫מיקרו סוציולוגיה – חיי היומיום והאינטראקציות היומיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מאקרו סוציולוגיה – גישות מערכתיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מסו‪-‬סוציולוגיה – רמת הביניים‪ .‬ניתוח ארגונים‪ ,‬קבוצות וקהילות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫גישות תיאורטיות מודרניות‬

‫פונקציונליזם‬
‫גישה הרואה בחברה מערכת מורכבת שחלקיה השונים פועלים יחדיו ליצירת יציבות וסולידריות‪.‬‬

‫על פי גישה זו‪ ,‬הסוציולוגיה צריכה לחקור את היחסים ההדדיים בין חלקיה השונים של החברה‬
‫וכיצד חלקים אלה מתייחסים לחברה בכללותה‪.‬‬

‫תיאור הפונקציה של דרך התנהגות או של מוסד חברתי פירושו ניתוח האופן בו דרך ההתנהגות או‬
‫המוסד המסוים תורמים להמשכיות החברה‪.‬‬

‫האנלוגיה האורגנית‬
‫דירקהיים וקונט השתמשו באנלוגיה אורגנית להמחשת הדמיון בין פעולת החברה לזו של‬
‫אורגניזם חי‪ .‬הם טענו שחלקי החברה פועלים יחדיו‪ ,‬בדיוק כמו האיברים השונים בגוף האדם‪,‬‬
‫לתועלתה של החברה כולה‪.‬‬

‫הפונקציונליזם מדגיש את מקומה המרכזי של הקונצנזוס המוסרי והערכי בשמירת הסדר‬

‫והיציבות בחברה‪ .‬קונצנזוס מוסרי קיים כשמרבית בני האדם בחברה שותפים לאותם הערכים‪.‬‬

‫פונקציונליזם מבני‪-‬תפקודי – טלקוט פרסונס‬

‫פרסונס עסק ב"בעיית הסדר החברתי" – מדוע החברה ממשיכה לשמור על יציבותה למרות שהיא‬
‫מורכבת מפרטים שונים בעלי אינטרסים שונים? מה שומר על הסדר החברתי?‪.‬‬

‫פרסונס טען שהפרטים בחברה נענים לדרישות החברה מפני שהם מפנימים‪ ,‬במהלך תהליך‬
‫החיברות‪ ,‬את הנורמות והציפיות החברתיות‪.‬‬

‫פרסונס ניתח את התפקוד של המערכת החברתית במה שנקרא "פרדיגמת ‪ – "AGIL‬כל מערכת‬
‫חברתית צריכה למלא ‪ 4‬פונקציות בסיסיות‪:‬‬

‫‪ – A‬הסתגלות‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ – G‬מטרות‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ – I‬אינטגרציה‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ – L‬השתמרות הדפוסים‬ ‫‪.4‬‬

‫רוברט מרטון‬
‫הבחנה בין‪:‬‬
 ‫פונקציות גלויות לפונקציות סמויות‬ ‫‪‬‬
‫הבחנה בין פונקציה לדיס‪-‬פונקציה‬ ‫‪‬‬

‫גישות קונפליקט‬
‫תומכי תיאורית הקונפליקט מדגישים את חשיבותם של השסעים בחברה ומתמקדים בסוגיות של‬
‫עוצמה‪ ,‬אי‪-‬שוויון ומאבק‪.‬‬

‫הם נוטים לראות את החברה כמורכבת מקבוצות נפרדות הדואגות כל אחת לאינטרסים‬
‫המיוחדים שלה עצמה‪.‬‬

‫קיומם של אינטרסים נפרדים פירושו אפשרות מתמדת של קונפליקט‪ ,‬שבו קבוצות מסוימות‬
‫ישיגו יתרונות על חשבון אחרות‪.‬‬

‫מצדדי תיאוריית הקונפליקט בוחנים את המתחים בין הקבוצות הדומיננטיות לבין קבוצות‬
‫המקופחות בחברה‪ ,‬ומנסים להבין כיצד נוצרים ומונצחים יחסי השליטה‪.‬‬

‫אינטראקציוניזם‬
‫'אינטראקציוניזם" היא כותרת הכוללת בתוכה כמה וכמה גישות החוקרות את האינטראקציות‬
‫החברתיות בין היחידים‪.‬‬

‫בבסיסן‪ ,‬אלו גישות מיקרו‪-‬סוציולוגיה‪ .‬הדגש הוא על האופן בו היחיד תופס את המציאות‪ ,‬ומכאן‬
‫גם בסיס היכולת של היחיד לשנות מציאות זו‪.‬‬

‫גישת האינטראקציה הסימבולית – ג'ורג' הרברט מיד‬

‫הזהות של האדם (העצמי) איננה נתון ביולוגי‪ ,‬אלא נבנית במהלך האינטראקציות שלו עם‬
‫הסביבה האנושית (עצמי חברתי)‪.‬‬

‫חשיבות מרכזית לשפה ולסמלים‪ ,‬המאפשרים ליחיד לפתח 'מודעות עצמית'‪.‬‬

‫הגישה הדרמטורגית – ארווין גופמן‬

‫החברה נתפסת כבמת תיאטרון‪ ,‬בה אנשים מבצעים הצגה של תפקידים שונים‪ ,‬תוך כדי שימוש‬
‫בתפאורה ובסמלים‪.‬‬

‫פנומנולוגיה‬
‫מתמקדת בדרך שבה אנשים חווים את התופעות סביבם‪.‬‬
 ‫מזוהה עם מחקריו של אלפרד שוץ אשר התעניין בסיווג – הדרך שבה בני אדם ממיינים את‬
‫התופעות סביבם ועל ידי כך יוצרים סדר בעולמם (מכניסים תופעות שונות לקטגוריות)‪ .‬לעיתים‪,‬‬
‫תהליכי הסיווג יוצרים סטריאוטיפים‪.‬‬

‫אתנו‪-‬מתודולוגיה‬
‫עוסקת בחקר השיטות המשמשות את בני האדם לבניית העולם החברתי שלהם‪ ,‬שואלים כיצד‬
‫אנשים מגיעים להבנה משותפת‪.‬‬

‫מזוהה עם עבודתו של הרולד גרפינקל – טען כי בני אדם אינם פאסיביים אלא יצירתיים‬
‫ואקטיביים‪ ,‬והם שיוצרים את העובדות החברתיות‪ .‬זאת בניגוד לדורקהיים‪ ,‬אשר ראה בעובדות‬
‫אלו כחיצוניות לאדם‪.‬‬

‫אינטראקציוניזם – דומת מחקר‬

‫ארלי הוכצ'יילד – מרכז הדרכה לדיילות של חברת התעופה דלתא‪.‬‬

‫המדריכים מלמדים את הדיילות כיצד לנהל רגשות (למשל‪ ,‬לחייך כל הזמן)‪ ,‬בנוסף למיומנויות‬
‫הרגילות של דיילות‪ .‬כלומר‪ ,‬מלמדים את הדיילות לעשות 'עבודה רגשית' – עבודה שמחייבת לנהל‬
‫את הרגשות שלנו בדרך שנראית לעין על ידי מחוות גוף וחיוכים‪.‬‬

‫פוסט‪-‬מודרניזם ופוסט‪-‬סטרוקטורליזם – מישל פוקו‬

‫ערעור מקיף על הנחות המוצא ודרכי הפקת הידע המאפיינות את התפיסות המודרניות‪.‬‬

‫האמנם ה'ידע' הוא אובייקטיבי? האם קיימת 'אמת'?‬

‫‪ 3‬מושגי יסוד של פוקו‪:‬‬

‫‪ – 1‬כוח‪'/‬עוצמה'‬
‫כוח (עוצמה) הוא מה שעומד בבסיסם של כל היחסים החברתיים‪.‬‬

‫הכוח פועל כל הזמן‪ ,‬בכל מקום ובתוך כל סוג של יחסים – הורה‪-‬ילד‪ ,‬מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬בעל‪-‬אישה‪,‬‬
‫רופא‪-‬חולה‪ ,‬שוטר‪-‬אזרח‪.‬‬

‫הכוח לא נמצא באופן קבוע בידי קבוצה מסוימת‪ ,‬יש עליו מאבד‪.‬‬

‫מערכות היחסים הללו לא תמיד נתפסות ככוחניות ולא תמיד הכוח הוא גלוי‪.‬‬

‫‪ – 2‬ידע‪/‬כוח‬
‫ידע נשמע לנו כדבר שסותר כוח‪ ,‬נתפס כדבר אמיתי‪.‬‬

‫כאשר אנו מערבים בו כוח‪ ,‬הנטייה שלנו היא לראות בכך עירוב הפועל לרעה‪ ,‬המערער על יכולתנו‬
‫להגיע לחקר האמת‪.‬‬
 ‫עבור פוקו‪ ,‬ידע וכוח שזורים זה בזה ולא ניתן להפרידם‪.‬‬

‫ידע‪/‬כוח – דווקא האובייקטיביות הנתפסת של הידע היא זו שמאפשרת הפעלת כוח‪.‬‬

‫ייצור של ידע על המציאות נותן לגיטימציה לשליטה על המציאות‪.‬‬

‫‪ – 3‬שיח‬
‫שיח הוא מסגרת מארגנת של ידע‪ ,‬המייצרת אצל הסובייקטים תפיסות לגבי המציאות‪ ,‬ואופני‬
‫ההתמודדות עמה‪.‬‬

‫למשל‪:‬‬

‫השיח הפסיכיאטרי – מגדיר נורמה וסטייה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השיח המדעי – מגדיר מהו מדע‪ ,‬מהו ידע ומדעי וכיצד פועל מדען‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השיחים האלה לא רק מספקים לנו אינפורמציה על המציאות‪ ,‬הם מכוננים את הזהות שלנו‬
‫כסובייקטים‪.‬‬

‫הביקורת של פוקו‬
‫אם התפיסות המודרניות התייחסו לרעיונות הנאורות וההשכלה כבסיס לקדמה ולשחרור האדם‪,‬‬
‫פוקו הופך את כיוון המבט ובוחן זאת דרך ציר של פיקוח ומשמוע‪.‬‬

‫מבט כזה מאפשר לראות לא רק את השחרור‪ ,‬אלא גם את צדה האחר‪ ,‬האפל‪ ,‬של הפעולה‬
‫המודרנית‪.‬‬

‫פוקו הראה‪ ,‬כי למעשה‪ ,‬מה שאנו מכנים 'נכון' ו'ראוי'‪ ,‬יכול לקבל משמעות רק מתוך התייחסות‬
‫למה שמוגדר כ'בלתי ראוי'‪ .‬כלומר‪ ,‬אין נורמה‪ ,‬ללא סטייה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גבולותיה של הסטייה הם‬
‫אלו שמגדירים את גבולות הנורמה‪.‬‬

‫פוסט‪-‬מודרניזם – ז'אן בודריאר‬

‫בודריאר הצביע על כך שהחברה המורכבת שלנו אינה ניתנת לתיאור דרך הרעיון של 'התקדמות'‪.‬‬

‫לטענתו‪ ,‬בחברה שלנו לא ניתן לדבר על כיווניות או התקדמות ולפיכך גם לא ניתן להתייחס‬
‫ל'היסטוריה'‪.‬‬

‫בודריאר התמקד בעולם התקשורת ודרכו תיאר מצב בו המציאות החברתית שלנו רוויה במסרים‪,‬‬
‫שאיבדו את ההקשר המקורי שלהם‪ .‬באופן זה‪ ,‬חלק ניכר מעולמנו הפך למעין יקום מדומה‪ ,‬שבו‬
‫אנו מגיבים לדימויי תקשורת במקום לאנשים או למקומות אמיתיים‪.‬‬
 ‫סימולקרום (ברבים – סימולקרה) – דימוי שאין לו מקור‪ ,‬ואין כל דרך לדעת האם הוא משקף‬
‫אובייקט ממשי או דמיוני‪.‬‬

‫מודרניות נזילה – זיגמונט באומן‬

‫האם משמעות התפיסה הפוסט‪-‬מודרנית היא כי איננו יכולים עוד להשתמש בכלים שמקנה בידינו‬
‫הסוציולוגיה שהתפתחה בעידן המודרני?‪.‬‬

‫באומן מציע את השימוש ב'מודרניות נזילה'‪ .‬הוא מדגיש בתפיסתו את העובדה כי עולמנו נזיל‬
‫וחסר ודאות‪ ,‬למרות הניסיונות להטיל בו סדר ויציבות מודרניים‪ ,‬אך במקביל פועל לעיצוב‬
‫ושימוש מחודש בכלים המודרניים ולא להחלפתם‪.‬‬

‫גלובליזציה‪ ,‬סיכונים ונקמת הטבע‬

‫מהי גלובליזציה?‬

‫בקצרה‪ ,‬ניתן לומר כי גלובליזציה היא למעשה מטאפורה‪ ,‬המתארת תנועה של אנשים‪ ,‬הון‪,‬‬
‫סחורות‪ ,‬שירותים‪ ,‬משאבי טבע‪ ,‬רעיונות‪ ,‬מידע וטכנולוגיה אך גם סיכונים ומגיפות‪ ,‬בקנה מידה‬
‫שלא היה כמותו בעבר‪.‬‬

‫הגלובליזציה משנה במהירות את החברות האנושית‪ ,‬ודומה שאין כמו השנים האחרונות בכדי‬
‫להדגיש זאת‪.‬‬

‫כלכלת הרשת – מנואל קסטלס‬

‫קסטלס טוען כי חברת המידע של ימינו מאופיינת בעליונות של כלכלת הרשת – כלכלה התלויה‬
‫בהקשרים שהתקשורת הגלובלית יוצרת‪.‬‬

‫הכלכלה הנוכחית מכונה על ידיו כ'אוטומטון' – שם המכוון לאותה תלות במחשבים ובתקשורת‬
‫אלקטרונית‪ .‬משמע‪ ,‬האדם צועד לכיוון בו הוא מאבד שליטה מלאה על הכלכלה‪.‬‬

‫גם ה'עצמי' משתנה‪ .‬הוא משוקע בעולם רשתי (פייסבוק‪ ,‬וואטסאפ וכו') ותלוי בו‪ .‬לכן‪ ,‬האישיות‬
‫אינה כה תלויה בעבר אלא כזו הניתנת לשינוי בהתאם לאינטראקציות שאנו יוצרים‪.‬‬

‫רפלקסיביות חברתית – אנתוני גידנס‬

‫גידנס עוסק בקושי החדש שנוצר בעולם הגלובלי – לייצר מחדש את מושג ה'אמון'‪.‬‬

‫עידן המידע דורש מאיתנו לתת אמון במערכות גלובליות שסובבות אותנו ולהיות רפלקסיביים –‬
‫לבחון כל הזמן היבטים רבים של חיינו שעד כה נדמו כמובנים מאליהם‪.‬‬

‫מדינות הלאום מאבדות מכוחן‪ ,‬השפעתן על הפרט קטנה יותר‪.‬‬

‫"דמוקרטיה של רגשות" – מבנה משפחתי שגברים ונשים ייקחו בו חלק באופן שווה‪.‬‬
 ‫"מודרניות שנייה" וחברת סיכון – אולריך בק‬
‫בק טוען כי איננו נמצאים בעידן פוסט מודרני אלא חווים "מודרניות שנייה"‪.‬‬

‫כיצד משתנים החיים במעבר מהמודרניות הראשונה לשנייה?‬

‫עבור בק‪ ,‬אותו בלבול או כאוס נתפס כ'סיכון' או התמודדות עם אי‪-‬ודאות‪.‬‬

‫המודרניות השנייה מאופיינת בסיכונים בעלי אופי חדש – סכנות שהאדם‪ ,‬המדע והטכנולוגיה‬
‫יצרו‪ .‬סכנות אלו אינן מוגבלות למקום‪ ,‬זמן או חברה – סכנות גלובליות‪.‬‬

‫מחייבת תיאוריה של קוסמופוליטיות – ההולכת מעבר לגבולות מדינת הלאום‪.‬‬

 ‫אשכול ‪ – 1‬דת‬

‫מהי דת?‬
‫סוציולוגים מגדירים דת כמערכת תרבותית משותפת של אמונות וטקסים‪ ,‬המעניקה תחושת‬
‫משמעות וייעוד מוחלטים‪ ,‬על ידי יצירת מושג של ישות קדושה ועל טבעית‪ ,‬המצויה בכל‪.‬‬

‫שלושה רכיבים מרכזיים בהגדרה זו‪:‬‬

‫דת היא צורה של תרבות‬ ‫‪.1‬‬

‫דת כוללת רעיונות הלובשים צורה של פעולה טקסית‬ ‫‪.2‬‬
‫דת מעניקה תחושת ייעוד‬ ‫‪.3‬‬

‫כיצד סוציולוגים מתבוננים בדת?‬

‫אינם מתעניינים בשאלה האם אמונות דתיות מסוימות הן אמיתיות או שקריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוטים לראות בדתות כמקור מרכזי של סולידריות חברתית‬ ‫‪‬‬
‫נוטים להסביר את כוח המשיכה של הדת בכוחות חברתיים ולא בגורמים אישיים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רוחניים או פסיכולוגיים ישירים‬

‫הדת בתיאוריה הסוציולוגית הקלאסית – מרקס‪ ,‬דורקהיים‪ ,‬ובר‬

‫שלושתם האמינו כי תהליך החילוניות והתפתחות המדע יצמצמו את תפקיד הדת בעולם המודרני‪,‬‬
‫אך רואים את תפקיד הדת באופנים שונים‪:‬‬

‫מרקס – הדת ככוח אידיאולוגי שמרני‬ ‫‪.1‬‬

‫דורקהיים – הדת כבסיס ללכידות חברתית‬ ‫‪.2‬‬
‫ובר – הדת כבסיס לתהליכי שינוי חברתיים‬ ‫‪.3‬‬

‫קרל מרקס – דת ואי שוויון‬

‫מרקס האמין ביכולתו של האדם ליטול לידיו את האחריות על גורלו‪.‬‬

‫ערכי הדת אינם ערכים אלוהיים‪ ,‬אלא ערכים ארציים ואנושיים‪.‬‬

‫מוסד הדת‪ ,‬שהוא חיצוני לאדם‪ ,‬מסייע ליצירת ניכור המבדיל בין האדם לבין מוסריותו‪ .‬האדם‬
‫צריך להגשים את הערכים המוסריים מתוך עצמו‪ ,‬לא משום חרדתו מהאל‪.‬‬
 ‫הדת אינה פותרת את מצוקותיו של הפועל‪ ,‬אלא מקהה אותן בלבד‪ ,‬משמשת מעין 'אופיום‬
‫להמונים'‪.‬‬

‫דורקהיים – פונקציונליזם וטקסים דתיים‬

‫'צורות היסוד של הדת' (‪ – )1912‬דורקהיים ביקש להבין את העיקרון המארגן של הדת‪ ,‬דרך‬
‫מחקר על חברות מסורתיות קטנות‪ ,‬שנתפסו בעיניו כמייצגות את הדת בצורתה היסודית ביותר‪.‬‬

‫חקר טוטמיזם בקרב חברות אבוריג'יניות‪.‬‬

‫חשיבות הטוטם‬

‫מהו טוטם? – טוטם מייצג בע"ח או צמח‪ ,‬שקבוצות אנשים מייחסות לו משמעות סמלית מיוחדת‪.‬‬
‫הטוטם נתפס כאובייקט קדוש‪ .‬חברות המקדשות את הטוטם נוהגות להעניק יחס מיוחד גם לבעל‬
‫החיים או הצמח הטוטמי‪.‬‬

‫מדוע הטוטם מקודש? – מייצג את האופן בו החברה חושבת על עצמה‪ .‬הדת כשיקוף של החברה‪.‬‬

‫ההבחנה בין קודש לחול‬

‫דת יוצרת הבחנה בין קודש לחול‪.‬‬

‫הבחנה שהכרחית בכדי שתתקיים חברה‪ ,‬שכן לא ניתן לקדש את החברה עצמה – את החול –‬
‫מכאן שיש הכרח לייצר ממד כלשהו שיפריד‪ ,‬ויאפשר לאינדיבידואלים להתייחס לשיקוף של‬
‫החברה כנשגב‪ ,‬כעליון‪ ,‬כממד אובייקטיבי שהוא מעל ומעבר לפרטים‪.‬‬

‫תפקיד הטקס‬

‫מה תורם הטקס לאותה חברה?‬

‫דורקהיים טען כי הטקסים סביב פולחן הטוטם הם ביטוי ללכידות חברתית‪.‬‬

‫לפי דורקהיים‪ ,‬אין למעשה הבדל בין דת ולאום – שניהם ממלאים את אותן הפונקציות‪.‬‬
‫הלאומיות היא חילונית מבחינת תכניה האינטלקטואליים‪ ,‬דתית מבחינת הפונקציות‪.‬‬

‫ובר – דתות העולם ושינוי חברתי‬

‫ובר ביקש להבין מהי השפעת הדת על החיים החברתיים והכלכליים בתרבויות שונות‪ .‬טען כי‬
‫רעיונות דתיים הם שעומדים ביסוד ההבדל בין התפתחות המערב למזרח‪.‬‬

‫האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם (‪ – )1905‬משמעות הפעולה החברתית‪ ,‬שהיא פרקטיקה‬

‫דתית ביסודה (האתיקה הפרוטסטנטית)‪ ,‬כמסבירה את הפעילות הכלכלית ותוצאתה התפתחות‬
‫כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים (רוח הקפיטליזם) – הדת כמנוע לשינוי חברתי‪.‬‬

‫דתות שאינן גשמיות – מעודדות את המאמין להתרחק מהעולם הגשמי‪ ,‬במטרה להשיג מישור‬
‫גבוה יותר של הקיום הרוחני (הינדואיזם‪ ,‬בודהיזם‪ ,‬קונפוציוניזם‪ ,‬טאואיזם)‪.‬‬
 ‫דתות של גאולה – הפרט נתפס כאדם שיצר הרע אורב לו‪ ,‬אך הוא יכול להיגאל אם יאמץ את‬
‫עיקרי האמונה (יהדות‪ ,‬נצרות‪ ,‬אסלאם)‪.‬‬

‫ארגונים דתיים‬
‫כנסיה – ארגון ממוסד‪ ,‬גדול ומבוסס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מאופיין במבנה בירוקרטי ופורמלי‪.‬‬
‫בארגון קיימת היררכיה של נושאי תפקידים דתיים‪ ,‬המשקפים בדרך כלל את הפן‬
‫השמרני של הדת‪.‬‬
‫סקטה – קבוצה קטנה ופחות מאורגנת של מאמינים מסורים‪ ,‬המופיעה לרוב על רקע‬ ‫‪.2‬‬
‫מחאה מול הסתאבות של כנסייה‪.‬‬
‫לרוב מתלכדת סביב מנהיג כריזמטי‪.‬‬
‫דנומינציה – סקטה שהחלה בתהליכים מיסוד ואיבדה מאותו להט מהפכני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מתחיל תהליך מיסוד המזכיר באופיו ארגון של כנסיה קטנה‪.‬‬
‫כת – בדומה לסקטה‪ ,‬מבקרת את הממסד הארגוני‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מורכבת מאנשים השוללים את ערכי החברה סביבם‪.‬‬
‫התארגנות רופפת וארעית‪ ,‬המדגישה את החוויה הרגשית‪ ,‬האישית של המאמין‪.‬‬
‫פעמים רבות סובבת סביב מנהיג כריזמטי‪.‬‬
‫לרוב אין רשמיות‪ ,‬והמאמינים רשאים לשמור על קשרים שנוצרו מחוץ לכת‪.‬‬

‫תנועות דתיות‬
‫התייחסות אל תנועות דתיות כבעלות מאפיינים של תנועות חברתיות‪.‬‬

‫תנועות דתיות נוטות לעבור שלבי התפתחות דומים‪:‬‬

‫שלב ראשון – הופעת מנהיג כריזמטי‬ ‫‪.1‬‬

‫שלב שני – רוטיניזציה של הכריזמה – העלמות או התמסדות‬ ‫‪.2‬‬

‫תנועות דתיות חדשות‬

‫תנועות המאשרות את העולם – עוסקות ברווחה הרוחנית של חבריהן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מציעות דרכים לשיפור יכולתם של חבריהן לפעול ולהגיע למימוש הפוטנציאל האישי‪.‬‬
‫מקדמות טכניקות כגון יוגה או מדיטציה המאפשרות להעשיר את חיי האדם ולחברו‬
‫לרובד רוחני שאינו מטופח בעולם הגשמי‪.‬‬
‫תנועות השוללות את העולם – מתייחסות לעולם בביקורתיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דורשות מחבריהן שינויים בסגנון החיים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬דורשות מחבריהן לנתק עצמם מהעולם החיצוני‪.‬‬
 ‫תנועות המתאימות עצמן לעולם – הדגש הוא על החוויה הדתית ופחות על החוויה‬ ‫‪.3‬‬
‫הרוחנית הכללית‪.‬‬

‫פונדמנטליזם דתי‬
‫צומח כתגובת נגד לתהליכי המודרניזציה והגלובליזציה‪ ,‬שכרסמו בכוחם של יסודות מסורתיים‬
‫בעולם החברתי‪.‬‬

‫הפונדמנטליזם מונחה על ידי הרעיון של 'חזרה למקורות' או ליסודות הטהורים‪.‬‬

‫ההתמקדות היא בהגנה על האמונה‪ ,‬יותר מאשר בתוכן האמונה עצמה‪.‬‬

‫כתוצאה‪ ,‬מייצר דפוסי מאבק העוסקים באמתות מוחלטות ומתקשה להכיל דו‪-‬שיח או משא‬
‫ומתן‪.‬‬

‫דפוס מחשבה על פיו ויתור משמעו כיליון‪.‬‬

 ‫פשיעה וסטייה‬
‫מושגי יסוד‬
‫סטייה – ניתן להגדיר סטייה כאי ציות למערכת נתונה של נורמות‪ ,‬המקובלות על מספר‬ ‫‪.1‬‬
‫ניכר של בני אדם בקהילה או בחברה‪.‬‬
‫סנקציה – תגובה של אחרים להתנהגות של היחד או הקבוצה‪ ,‬שתכליתה להבטיח ציות‬ ‫‪.2‬‬
‫לנורמה נתונה‪.‬‬
‫סנקציה פורמלית –‬ ‫‪.3‬‬
‫סנקציה בלתי פורמלית –‬ ‫‪.4‬‬
‫פשיעה –‬ ‫‪.5‬‬

‫הסברים לסטייה ולפשיעה‬

‫תיאוריות פונקציונליות‬
‫פשיעה וסטייה נתפסות כתוצאה של מתחים מבניים והיעדר ויסות מוסרי בתוך החברה‪ .‬אם‬
‫השאיפות של יחידים וקבוצות אינן תואמות את המשאבים שהחברה מעמידה לרשותם‪ ,‬אזי הפער‬
‫בין השאיפות למידת הגשמתן ישתקף בנטיות סוטות של כמה מחברי הקבוצה‪.‬‬

‫דורקהיים ומרטון – פשיעה ואנומיה‬

‫דורקהיים – אנומיה היא מצב בו הנורמות ואמות המידה המסורתיות איבדו את אחיזתן בחברה‪,‬‬
‫מבלי שיוחלפו בידי אחרות‪.‬‬

‫על פי דורקהיים הפונקציות המרכזיות של הסטייה‪:‬‬

‫הסטייה ממלאת פונקציה הסתגלותית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הסטייה תורמת לשמירת הגבול בין התנהגויות 'טובות' ל'רעות'‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מרטון – מבנה החברה ואנומיה (‪)1949‬‬

‫טענה מרכזית – התנהגות סוטה אינה נובעת מהיחיד‪ ,‬אלא מחוסר איזון במבנה החברתי המוביל‬
‫להתנהגות סוטה‪.‬‬

‫שני מצבים בהם עלול להיווצר חוסר איזון בין האמצעים והמטרות‪:‬‬

‫הדגשת יתר של המטרות על חשבון האמצעים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

 ‫הדגשת האמצעים וזניחת המטרות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דפוסי הסתגלות אפשריים‬

‫קונפורמיזם‬

‫הסכמה עם מטרות התרבות ועם הדרכים הממוסדות המוליכות אליהן – האמצעים‪.‬‬

‫זו ההתנהגות האופיינית לרוב החברה‪.‬‬

‫חדשנות‬

‫מקרים בהם היחיד הפנים את המטרה‪ ,‬מבלי שהפנים במידה שווה את הנורמות המוסדיות‬
‫להשגתה – המטרה מקדשת את האמצעים‪.‬‬

‫שכבות גבוהות – עברייני צווארון לבן‬ ‫‪‬‬

‫שכבות נמוכות – התרבות תובעת מבני השכבות הנמוכות תביעות סותרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התוצאה היא שיעור גבוה של התנהגות סוטה ברבדים הנמוכים של המבנה החברתי‪.‬‬

‫ריטואליסטיים‪ ,‬נסגנים ומרדנים‬

‫ריטואליסטיים – שימת דגש על האמצעים ונטישת המטרות או צמצומן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נסגנים – אנשים שנטשו את המטרות והאמצעים הלגיטימיים ונשרו למעשה מהזרם‬ ‫‪.2‬‬
‫המרכזי של החברה‪.‬‬
‫מרדנים – אנשים שהפנו עורף למטרות הקיימות ולדרכים הלגיטימיות להשגתן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הסברים פונקציונליים‬
‫תת‪-‬תרבויות‬
 ‫אלברט כהן – התמקדות בתגובות הסתגלות קולקטיביות‪ ,‬במסגרתן נוצרות תת תרבויות‪.‬‬

‫כהן טען כי תת תרבויות עברייניות‪ ,‬כגון כנופיות‪ ,‬נוצרות על רקע הפער בין שאיפה להזדמנויות‪.‬‬

‫תיאוריות אינטראקציוניסטיות‬
‫תפיסה המבוססת על הרעיון של הבנייה חברתית‪.‬‬

‫אנשים המגיעים מתפיסה זו אינם מקבלים את הרעיון כי קיימות התנהגויות שמעצם טיבן הן‬
‫סוטות‪.‬‬

‫השאלה שחוקרים כאלו מבקשים לבחון היא מעט שונה – מה גורם לכך שהתנהגויות מסוימות‬
‫מוגדרות כסטייה ומדוע קבוצות מסוימות‪ ,‬ולא אחרות‪ ,‬מתויגות כסוטות?‬

‫גישת התיוג‬
‫סטייה אינה מערכת של תכונות אישיות‪ ,‬אלא נוצרת כחלק מתהליך אינטראקציה בין אנשים ובין‬
‫קבוצות – בין 'סוטים' לכאלו ש'אינם סוטים'‪.‬‬

‫השאלה היא מדוע אנשים מסוימים מתויגים כ'סוטים'?‬

‫שאלה – למי יש את הכוח להגדיר?‬

‫הווארד בקר‬
‫סטייה אינה נובעת מעצם התנהגות סוטה‪.‬‬

‫מה שיכול להפוך אדם לסוטה (חריג) הוא תפיסתו כשונה‪ ,‬למשל דרך צורות לבוש‪ ,‬דיבור‪ ,‬גוון עור‬
‫וכדומה‪.‬‬

‫ברגע שמסומנת השונות הראשונית‪ ,‬אפשר להעמיס עליה גם התייחסויות נוספות המסמנות את‬
‫האדם כחריג‪' ,‬אחר' או כסוטה‪.‬‬

‫תפיסת התיוג‬
‫אדווין למרט‪:‬‬
‫סטייה ראשונית – האדם אינו מאמץ את זיהויו כסוטה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סטייה משנית – ההתייחסות אל האדם כסוטה מופנמת ביחיד ומאומצת על ידיו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫רעיון 'הנראות החברתית' – למשל‪ ,‬בקרב מהגרים‪.‬‬

 ‫תיאוריות קונפליקט והקרימינולוגיה החדשה‬
‫החוק ואופי אכיפתו משקפים יחסי כוח‪.‬‬

‫בראייה זו‪ ,‬החוק אינו ניטרלי‪ ,‬אלא מיושם באופנים נפרדים כלפי קבוצות חברתיות נפרדות‪.‬‬

‫החוק משמש ככלי בידי הקבוצות החברתיות החזקות לשימור המצב הקיים‪ .‬ככל שההומוגניות‬
‫החברתית מצטמצמת‪ ,‬כך מופעל החוק ביותר עוצמה‪.‬‬

‫ריאליזם שמאלי‬
‫התמקדות במדיניות ובגישה מעשית‪.‬‬

‫הצביעו על התפתחות מוקדי פשיעה באזורים עניים‪ ,‬אך טענו כי הפשיעה אינה נובעת מהעוני‪,‬‬
‫לכשעצמו‪ ,‬אלא מחוויית הדחיקה לשוליים ותחושת הקיפוח החברתי של אותם האנשים (חוויה‬
‫של הדרה חברתית)‪.‬‬

‫דגש על שיטור קהילתי וחיבור בין הקהילה לכוחות האכיפה‪.‬‬

‫תיאוריות פיקוח‬
‫פשיעה היא תוצאה של חוסר איזון בין דחפים לפשיעה לבין האמצעים החברתיים לפיקוח או‬
‫הרתעה מפני פשיעה‪.‬‬

‫מהיגיון זה‪ ,‬הפשיעה היא בתכליתה ניצול הזדמנות‪ .‬כך‪ ,‬אם יש בידי את האפשרויות והסיכון‬
‫להיענש אינו גבוה‪ ,‬הבחירה הרציונלית היא לבצע את הפשיעה‪.‬‬

‫תפיסה כזו רואה את הקושי כטמון בתהליך חיברות לקוי בבית או בבית הספר‪ ,‬שמשמעו כי הפרט‬
‫לא הפנים בתוכו באופן מלא את דרכי ההתנהגות הראויות בחברה ולכן עלול לנצל הזדמנויות‪ ,‬אם‬
‫יידע שלא ייתפס‪.‬‬

‫ריאליזם ימני‬
‫התפיסה היא כי אמצעי החיברות הנורמטיביים – חינוך‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הקהילה – כל אלו נכשלו‪.‬‬

‫מכאן שהאדם הנוקט בפעילות סוטה‪ ,‬אינו מסוגל לייצר את הפיקוח העצמי בחברה‪ ,‬מתוך עצמו‪,‬‬
‫ולכן הדרך להתמודדות מבוססת בראש ובראשונה על חיזוק אמצעי האכיפה והענישה‪.‬‬

‫סוגי פשיעה הממוקמים במעמד הגבוה ובחברות עסקיות‬

‫פשעי צווארון לבן‬
‫פשעים המתבצעים על ידי אנשים הנמנים על מגזריה העשירים של החברה‪ ,‬במהלך עיסוקיהם‪ ,‬לא‬
‫אחת בניגוד לאינטרסים של החברות בהם הם מועסקים – הונאות מס‪ ,‬שיטות מכירה לא חוקיות‪,‬‬
 ‫הונאות בניירות ערך ועסקות נדל"ן‪ ,‬מעילות‪ ,‬ייצור ומכירה של מוצרים מסוכנים וכן מעשי גניבה‬
‫ישירים‪.‬‬

‫פשעי תאגיד‬
‫מתייחסים לסוגי העבירות שתאגידים גדולים מבצעים כלפי החברה‪.‬‬

‫כגון – עבירות מנהליות (רישום כוזב‪ ,‬אי קיום הוראות)‪ ,‬עבירות סביבתיות (זיהום‪ ,‬הפרת‬
‫אישורים)‪ ,‬עבירות עבודה (תנאי עבודה‪ ,‬גיוס עובדים)‪ ,‬עבירות ייצור (בטיחות מוצרים‪ ,‬אמינות‬
‫התוויות על המוצרים) ושיטות מסחר לא הוגנות (אמצעים אנטי‪-‬תחרותיים‪ ,‬פרסומות כוזבות)‪.‬‬

‫אשכול ‪ – 3‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫מושגי מפתח‬
‫גזע‬
‫מונח מסווג‪ ,‬המאפשר לדרג יחידים וקבוצות ולייחס להם תכונות או יכולות מסוימות על בסיס‬
‫מאפיינים ביולוגיים‪.‬‬

‫ההבדלים הגזעיים הם הבדלים פיזיים‪ ,‬שחברים בקהילה או בחברה ראו בהם חשיבות חברתית‪.‬‬

‫הגזעה‬
‫תהליך של שימוש בתפיסות גזע לשם סיווגם של יחידים ושל קבוצות‪.‬‬

‫למשל – אירופאים השתמשו בהגזעה על מנת להצדיק את שליטתם בעמים כבושים באמריקה‪,‬‬
‫אפריקה ואסיה‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬לבשה הגזעה זו אופי רשמי וממוסד‪ ,‬כמו במקרה של העבדות‬
‫במושבות בארצות הברית של ימינו‪ ,‬או האפרטהייד בדרום אפריקה‪.‬‬

‫אתניות‬
‫מושג זה מבטא דרכים להבחנה בין קהילה אנושית נתונה לבין קהילות אחרות‪ ,‬על בסיס המנהגים‬
‫וההשקפות התרבותיות‪.‬‬

‫המאפיינים המייחדים קבוצות אתניות עשויים להיות שונים‪ ,‬אך השכיחים ביותר הם שפה‪,‬‬
‫היסטוריה או מוצא (האמיתיים או המדומים)‪ ,‬דת וסגנונות לבוש‪.‬‬

‫חברי קבוצה אתנית רואים את עצמם כבעלי תרבות שונה מקבוצות אחרות ובאופן דומה‪ ,‬גם בעלי‬
‫קבוצות אחרות רואות אותם כשונים‪.‬‬

‫אתניות היא מאפיין המשותף לכל החברים באוכלוסייה‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬נתפסת כמזוהה בעיקר‬
‫עם קבוצות מיעוט‪.‬‬

‫קבוצות מיעוט‬
 ‫קבוצה של אנשים המקופחים בהשוואה לקבוצה הדומיננטית – במונחים של עושר‪ ,‬עוצמה‬
‫ויוקרה – וחשים סוג כלשהו של סולידריות קבוצתית או תחושת השתייכות הדדית‪.‬‬

‫קבוצת מיעוט לא חייבת להוות מיעוט מספרי‪ .‬מיעוט יכול להיות אתני‪ ,‬אך גם יכול להופיע על‬
‫רקע של מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬מיניות נכות וכן הלאה‪.‬‬

‫הדיכוי והקיפוח נגד הקבוצות הללו יכול ללבוש צורות דומות (למשל אפליה בשוק העבודה)‪.‬‬
‫בחברות רב‪-‬תרבותיות שוררת היררכיה בין קבוצות מיעוט אתניות‪ .‬ההבדלים בין הקבוצות‬
‫כרוכים בנגישות שונה למשאבים חברתיים‪ .‬מיעוטים אתניים חלשים יותר‪ ,‬נוטים לבודד עצמם‬
‫משאר האוכלוסייה מבחינה חברתית ואף גיאוגרפית‪ ,‬וסובלים מדעות קדומות ואפליה‪.‬‬

‫דעות קדומות‬
‫משקפות גישות של חברי קבוצה אחת כלפי אחרת‪ .‬אנשים נוטים לטפח דעות קדומות חיוביות‬
‫בקשר לקבוצה שהם מזדהים איתה ודעות קדומות שליליות כלפי הקבוצות האחרות‪ .‬דעות‬
‫קדומות מעוגנות בסטריאוטיפים‪.‬‬

‫סטראוטיפים‬
‫ייחוס נוקשה של תכונות מסוימות לקבוצת אנשים‪.‬‬

‫סטריאוטיפים מסוימים נבנים באמצעות מנגנון פסיכולוגי של התקה (‪ ,)displacement‬כאשר‬

‫תחושות עוינות וכעס מתועלות לעבר אובייקט שאיננו המקור האמיתי של תחושות אלו‪.‬‬

‫השלכה‬
‫תחרות על משאבים חומריים‪ ,‬עשויה להביא לכך שקבוצה אחת‪ ,‬בדרך כלל החלשה יותר‪ ,‬תשמש‬
‫כ"שעיר לעזאזל" (האשם)‪ .‬תהליך כזה הוא תוצאה של מנגנון פסיכולוגי המכונה השלכה – בו‬
‫אדם‪ ,‬שלא במודע‪ ,‬מייחס לאחרים תשוקות או תכונות שלו עצמו‪.‬‬

‫אפליה‬
‫התנהגות ממשית נגד קבוצה אחרת או אדם אחר‪.‬‬

‫האפליה באה לביטוי בשלילית הזדמנויות לאנשים מסוימים ונתינתן לאחרים‪.‬‬

‫גזענות‬
‫דעה קדומה‪ ,‬המבוססת על הבדלים פיזיים בעלי משמעות חברתית‪.‬‬

‫הגזען מאמין שאנשים מסוימים נעלים או נחותים מאחרים על בסיס הגזעה‪.‬‬

‫גזענות מוסדית‬
‫גזענות המחלחלת בשיטתיות לכל המבנים החברתיים והופכת חלק מדרכי המחשבה וההתנהגות‪,‬‬
‫המקדמים מדיניות מפלה‪.‬‬
 ‫גזענות זו באה לידי ביטוי בהימנעות הארגון ממתן שירות נאות ומקצועי לאנשים בגין צבעם‪,‬‬
‫תרבותם או מוצאם האתני‪.‬‬

‫גזענות תרבותית‬
‫מדגישה הבדלים תרבותיים (ולא ביולוגיים)‪ ,‬ובתוך כך מתכחשת להיות גזענית‪ .‬במקום שליטה‬
‫ישירה‪ ,‬קוראת להפרדה‪.‬‬

‫אתנוצנטריות‬
‫חשדנות כלפי זרים‪ ,‬המלווה בנטייה למדוד את תרבות האחר על פי אמות מידה של התרבות שלנו‪.‬‬
‫זיהוי התרבות 'שלי'‪ ,‬כמרכז‪.‬‬

‫סגירות קבוצתית‬
‫תהליך בו קבוצות חוצצות בינן לבין ה'אחר'‪ .‬תהליכי סגירות מבוססים על הדרה – איסור נישואי‬
‫תערובת‪ ,‬הגבלת המגע החברתי והקשרים הכלכליים‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬קבוצת הרוב היא שנסגרת למול קבוצות מיעוט‪.‬‬

‫סגירות קבוצתית ותפיסות אתנוצנטריות קשורות להקצאת משאבים‪.‬‬

‫הקצאת משאבים‬
‫חלוקה לא שוויונית של עושר ומוצרים חומריים‪.‬‬

‫הקבוצות המדירות מסוגלות לנקוט באפליה ואלימות בכדי לשמור על זכויות היתר או לחליפין‪,‬‬
‫לשפר את מצבן בחברה‪.‬‬

‫תיאוריות סוציולוגיות של גזענות‬

‫תיאוריות קונפליקט‬
‫תיאוריות קונפליקט מתמקדות בקשרים שבין גזענות ודעות קדומות ליחסי עוצמה ואי שוויון‪.‬‬

‫תיאוריות מוקדמות יותר התמקדו במערכת הכלכלית כמכתיבה את כל שאר מרכיבי החברה‪.‬‬
‫ומכאן הטענה כי גזענות היא תוצר של הקפיטליזם‪ ,‬המשתמש בעבדות‪ ,‬קולוניזציה (תהליכי‬
‫התיישבות של אירופאיים באזורים אחרים בעולם‪ ,‬תוך ניכוס האזור לעצמם) וגזענות כמכשירים‬
‫לניצול כוח העבודה‪.‬‬

‫תיאוריות מאוחרות יותר ראו בגזענות כתופעה מורכבת ורבת פנים‪ ,‬המאופיינת במשחק גומלין‬
‫בין זהויות ואמונות של מיעוטים אתניים ושל מעמד העובדים‪.‬‬

‫דגמים של אינטגרציה אתנית‬

 ‫ניתן להבחין בין סוגי דגמים מרכזיים של אינטגרציה‪:‬‬

‫הטמעה (‪ – )assimilation‬בה מהגרים נוטשים את מנהגיהם ואת דרכי פעולתם‬ ‫‪.1‬‬

‫המקוריים ומתאימים את התנהגותם לערכים ולנורמות של הרוב‪.‬‬
‫כור ההיתוך (‪ – )melting pot‬המהגרים אינם מחויבים להחליף את מורשתם התרבותית‬ ‫‪.2‬‬
‫בזו של האוכלוסייה הוותיקה‪ ,‬אלא להתמזג איתה ולתרום את תרומתם להתפתחות‬
‫דפוסים תרבותיים חדשים‪ .‬צורות כלאיים של לבוש‪ ,‬מטבח ומוזיקה הן דוגמאות של כור‬
‫ההיתוך‪ ,‬כאשר התרבות הדומיננטית הינה התרבות השולטת‪.‬‬

‫דגמים של אינטגרציה חברתית‬

‫פלורליזם תרבותי – תרבויות אתניות שונות מקבלות זכות מלאה להתקיים בנפרד‪ .‬התרבויות‬
‫השונות הן שותפות לחיים כלכליים ופוליטיים של החברה‪.‬‬

‫תוצר של פלורליזם תרבותי הינה רב תרבותיות – מדיניות המעודדת קבוצות תרבותיות שונות‬
‫לחיות בהרמוניה‪ ,‬כאשר כלל התרבויות נתפסות כשוות‪ .‬דוגמא בולטת לרב תרבותיות – שוויץ (‪3‬‬
‫שפות רשמיות ואזורי השפעה תרבותית – איטלקית‪ ,‬גרמנית וצרפתית)‪.‬‬

‫מצב כזה כלול לייצר דרישה למערכות חינוך ותכני לימוד נפרדים ולייצר מערכות חיברות נפרדות‪.‬‬

‫סכסוכים אתניים‬
‫ההשקפות של גזענות‪ ,‬אתנוצנטריות ואפליה בפועל‪ ,‬מהוות מקור לסכסוכים אתניים‪ .‬הבדלים‬
‫תרבותיים‪ ,‬דתיים ולשוניים יכולים להפוך לקו שבר ולגרום לעימותים בין קבוצות‪.‬‬

‫טיהור אתני‬
‫יצירת אזורים הומוגניים במבחינה אתנית על ידי גירוש המוני של אוכלוסיות אתניות אחרות‬
‫(טרנספר בלשון הפוליטיקאים שלנו)‪ .‬טיהור אתני כרוך בהגליה מאונס של הקבוצה האתנית על‬
‫ידי פעולות ממוקדות של אלימות‪ ,‬איומים ומסעות טרור‪.‬‬

‫ג'נוסייד (רצח עם)‬

‫השמדה שיטתית של קבוצה אתנית אחת בידי קבוצה אחרת‪ .‬המושג ג'נוסייד שימש לתיאור‬
‫הכחדת האוכלוסייה הילידית של האמריקות בידי מתיישבים לבנים‪.‬‬

‫הגירה בעידן הגלובלי‬

‫דגמים של הגירה המאפיינים את תנועות האוכלוסייה הגלובליות מאז שנת ‪:1945‬‬
 ‫הדגם הקלאסי – קנדה‪ ,‬ארה"ב ואוסטרליה‪ .‬מגדירות את עצמן כ"אומות של מהגרים"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הן מקדמות מהגרים בברכה ומבטיחות אזרחות‪ ,‬אך מציבות מכסות שנתיות למספר‬
‫המהגרים‪.‬‬
‫הדגם הקולוניאלי – מיושם בצרפת ובבריטניה‪ .‬מושתת על העדפת מהגרים ממושבות‬ ‫‪.2‬‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫דגם העובדים האורחים – גרמניה‪ ,‬שוויץ ובלגיה‪ .‬מהגרים מתקבלים למדינה על בסיס‬ ‫‪.3‬‬
‫זמני‪ ,‬כדי להיענות לביקוש בשוק העבודה‪ .‬הם לא מקבלים זכויות אזרח‪.‬‬
‫הגירה בלתי חוקית – מצב בו אנשים "מסתננים" או מוברחים למדינה‪ ,‬בתקווה למצוא‬ ‫‪.4‬‬
‫עבודה או כחלק מרשתות סחר בבני אדם‪ .‬הסחר במהגרים אנושיים הפך לאחת הצורות‬
‫המשגשגות של הפשיעה המאורגנת באירופה‪.‬‬

‫תיאוריות הגירה‬
‫תיאוריות ההגירה המוקדמות נוסחו במונחים של גורמי משיכה (היתרונות שאפיינו את ארצות‬
‫היעד) וגורמי דחיפה (כוחות פנימיים המאלצים אנשים להגר)‪.‬‬

‫היום החוקרים נוטים לראות דפוסי הגירה גלובליים כמערכות הנוצרות בעקבות אינטראקציות‬
‫בין תהליכים ברמת המאקרו לבין תהליכים ברמת המיקרו‪.‬‬

‫גורמי מאקרו כוללים מצב פוליטי וכלכלי‪ ,‬חוקים ותקנות הקשורים להגירה ואילו גורמי מיקרו‬
‫קשורים למשאבים ולידע המאפיינים את המהגרים עצמם‪.‬‬

‫תפוצות‬
‫התפזרות אוכלוסייה אתנית מחוץ למולדת המקורית‪ ,‬לרוב בעקבות כפייה אך לעיתים מרצון‪.‬‬
‫אנשים הנמצאים בתפוצה קשורים דרך היסטוריה משותפת‪ ,‬זיכרון קולקטיבי או זהות אתנית‬
‫משותפת‪ ,‬ותחושת סולידריות עם חברים אחרים של אותה תפוצה אתנית‪.‬‬

‫מאפיינים אלו משותפים ל‪ 5-‬דפוסים של תפוצה (‪:)Cohen, 1997‬‬

‫תפוצות של קורבנות – אנשים שגורשו ממולדתם והשתוקקו לחזור אליהם (יהודים‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ארמנים)‪.‬‬
‫תפוצה של עובדים – כגון קבוצות של ישראלים שבאו לעבוד בחברות בחו"ל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תפוצות של מסחר – כגון סינים שהיגרו לדר‪-‬מז אסיה‪ ,‬או כשם שערבים הגיעו למזרח‬ ‫‪.3‬‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫תפוצות אימפריאליות – התיישבות בעקבות כיבושים אימפריאליים (צרפתים באלג'יר)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תפוצה תרבותית – קשר באמצעות ספרות‪ ,‬רעיונות פוליטיים‪ ,‬אמונות דתיות‪ ,‬מוזיקה וכן‬ ‫‪.5‬‬
‫הלאה‪.‬‬

‫הבנת ההגירה בעידן החדש – קסטלס ומילר (‪)1993‬‬

 ‫קסטלס ומילר (‪ )1993‬מחברים בין תיאוריות של הגירה לתיאוריות של גלובליזציה וטוענים כי‬
‫השינויים שחלו בהגירה של היום‪ ,‬המתייחסים לקצב ולהיקף הגוברים שלה‪ ,‬הופכים את תופעת‬
‫ההגירה לגורם העשוי לשנות אופיין של חברות‪ .‬לטענתם קיימות ‪ 4‬נטיות העשויות לאפיין את‬
‫ההגירה בשנים הקרובות‪:‬‬

‫האצת ההגירה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי במספרים שלא היו כמותם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רב‪-‬גוניות של ארצות מהן מגיעות מהגרים‪ ,‬להבדיל ממסלולי ההגירה המסורתית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ההגירה הפכה לגלובלית באופייה‪ ,‬כלומר מדינות רבות נוטלות בה חלק הן כקולטות והן‬ ‫‪.3‬‬
‫כ"משגרות" אנשים‪.‬‬
‫קיימת מגמת פמיניזציה של המהגרים וצמיחת מספרי הנשים המבקשות להגר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ישראל כחברה רב אתנית‬

‫החברה הישראלית נוצרה והתפתחה על בסיס זרמי הגירה‪ .‬במובנים רבים‪ ,‬ניתן לשייכה לדפוס‬
‫של חברת מתיישבים‪ ,‬שנוצרה על ידי מהגרים אירופאיים שהגיעו להתיישב באזור פריפריאלי של‬
‫העולם בשלהי המאה ה‪.19-‬‬

‫המבנה האתני של ישראל‪ ,‬על ההבחנות שבו והדינמיקה שלו‪ ,‬הוא תוצאת המפגש והיחסי בין‬
‫מהגרים (יהודים) לאוכלוסיית ילידים (הערבים הפלסטינים) והמפגש והיחסים בין קבוצות שונות‬
‫של מהגרים (יהודים ולאחרונה גם לא‪-‬יהודים)‪.‬‬

‫ההבחנה העמוקה ביותר (השסע) היא האבחנה האתנו‪-‬לאומית בין יהודים לערבים‪.‬‬

‫הבחנות אתניות קיימות בישראל גם בתוך האוכלוסייה היהודית‪ ,‬תולדה של זרמי המהגרים‬
‫היהודים שהגיעו לארץ ממקומות שונים בעולם‪ ,‬ועם מטענים תרבותיים וזהותיים מובחנים‬
‫במידה זו או אחרת‪.‬‬

‫הגירת עבודה לישראל‬

‫באמצע שנות ה‪ 90‬של המאה שעברה הופיע סוג חדש של הגירה לישראל – הגירת לא‪-‬יהודים שלא‬
‫במסגרת חוק השבות במספרים ניכרים‪.‬‬

‫ההגירה של לא‪-‬יהודים החלה כאשר הממשלה אישרה גיוס של מהגרי עבודה ("עובדים זרים")‬
‫בכדי להחליף את העובדים הפלסטינים‪ ,‬שנמנע מהם להכנס לארץ‪ ,‬בתחומי החקלאות והבנייה‪.‬‬
‫באותה תקופה החלו לתת אישורים להעסקת מהגרי עבודה גם בתחום הסיעוד‪ .‬לקראת סוף שנות‬
‫ה‪ 90-‬שהו בארץ כ‪ 100,000-‬מהגרי עבודה עם אישורי שהייה ועבודה ("עובדים זרים חוקיים")‪,‬‬
‫שבאו בעיקר מרומניה‪ ,‬סין‪ ,‬טורקיה‪ ,‬תאילנד והפיליפינים‪.‬‬
 ‫במקביל החלה גם הגירה של מהגרי עבודה לא מתועדים וללא אישור שהייה ועבודה בארץ‬
‫("עובדים זרים בלתי‪-‬חוקיים")‪ .‬ההערכה היא כי בשנת ‪ 2011‬שהו בארץ כ‪ 75,000-‬מהגרי עבודה‬
‫מתועדים‪ ,‬וכ‪ 110,000-‬מהגרי עבודה בלתי‪-‬מתועדים‪.‬‬

‫"מסתננים"‬
‫בתחילת שנות ה‪ ,2000-‬התווסף להגירת מהגרי העבודה זרם חדש של הגירה לא‪-‬יהודית‪ ,‬זה של‬
‫מבקשי מקלט מאפריקה שנכנסים לארץ באופן בלתי חוקי דרך הגבול עם מצרים‪ ,‬המכונים‬
‫"מסתננים" על ידי רשויות המדינה‪ .‬על פי רשות האוכלוסין וההגירה ‪ 56%‬מה"מסתננים" הגיעו‬
‫מאריתריאה ו‪ 26%-‬מסודן‪.‬‬

‫מה שבולט במקרה הישראלי הוא העובדה שהזרימה של מספרים ניכרים של מהגרים לא‪-‬יהודים‬
‫נתפסת ומוצגת על ידי רבים כאיום יסודי על אושיות החברה‪ .‬מתוך ההגדרה של ישראל כמדינה‬
‫יהודית‪ ,‬עצם הנוכחות של מהגרים לא יהודיים נתפסת כמאיימת ובלתי‪-‬לגיטימית‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫המדיניות בישראל כלפי מהגרים אלה היא של הדרה‪ ,‬אי‪-‬הכרה בזכויותיהם‪ ,‬מתן של שירותים‬
‫חברתיים מצומצמים למדי ובשנים האחרונות נסיונות לצמצם את מספרם באמצעות מעצרים‬
‫וגירושים‪.‬‬

‫אשכול ‪ – 4‬ארגונים ורשתות‬

‫ארגון‬
‫קבוצה בעלת רשימת חברים מוגדרת‪ ,‬המבצעת פעולות קולקטיביות ומתואמות כדי להשיג‬
‫משימה משותפת‪.‬‬

‫לרוב‪ ,‬הארגון הוא גדול ואימפרסונאלי (חבריו לא בהכרח מכירים זה את זה)‪ ,‬כגון תאגידים‬
‫עסקיים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬ארגוני דת ומעליהם – הארגון החשוב‬
‫מכולם – המדינה‪.‬‬

‫לארגונים תפקיד מווסת – הם משפיעים ומעצבים את התנהגות בני האדם‪ ,‬וחלקם מייצגים את‬
‫ערכי החברה‪ .‬אנו נתקלים בארגונים בכל היבטי היומיום שלנו‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן לומר כי הם‬
‫מסדירים את יחסינו עם העולם‪.‬‬

‫מאפייני הארגון‬
‫בחברה המודרנית והמתועשת‪ ,‬ארגונים הם לרוב פורמאליים‪ :‬גוף המתוכנן באופן רציונלי להשיג‬
‫את מטרותיו‪ ,‬תוך שימוש בכללים תקנות ונהלים מפורשים‪.‬‬

‫הפעולה הפורמאלית של ארגון מעניקה לו אסמכתא חוקית לפעול‪ .‬ארגונים אינם תופעות‬
‫ספונטניות או מקריות אלא‪ ,‬לרוב‪ ,‬מתוכננים‪ ,‬שכן הארגונים מכוונים להשגת מטרות מוגדרות‪.‬‬

‫ארגונים כבירוקרטיות‬
 ‫בירוקרטיה – בירו (שולחן כתיבה‪ ,‬משרד) קרטיה (לשלוט) = שלטון הפקידים‪.‬‬

‫בתחילה (אמצע המאה ה‪ ,)18-‬המושג שימש כתיאור גנאי לכוחם הגובר של הפקידים הקטנים על‬
‫חייו של האזרח‪ ,‬כאשר בירוקרטיה מזוהה לרוב עם סחבת‪ ,‬חוסר יעילות ובזבוז‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬עלינו לשאול – מדוע הארגונים המודרניים נשענים על הבירוקרטיה?‬

‫הבירוקרטיה – מקס ובר‬

‫‪ 3‬סוגי סמכות ‪ ,‬סוגי הסמכות הללו נבדלים משום הלגיטימציה השונה שלהם לשליטה‪:‬‬

‫סמכות כריזמטית – הלגיטימציה נשענת על כוח המשיכה של המנהיג (פעמים רבות‬ ‫‪.1‬‬
‫מאפיינת תקופות משבר)‪.‬‬
‫סמכות מסורתית – הלגיטימציה נשענת על כך שמאז ומעולם סמכו על מנהיג זה או על‬ ‫‪.2‬‬
‫אבותיו (מאפיינת את התקופה המלוכנית)‪.‬‬
‫סמכות רציונלית – שואבת את הלגיטימציה מכך שמאמינים שהאדם יודע לעשות את‬ ‫‪.3‬‬
‫תפקידו בצורה היעילה ביותר (מאפיינת את התקופה המודרנית)‪.‬‬

‫הבירוקרטיה הרציונלית‬
‫מהם מאפייני התקופה המודרנית? זכרו את השפעות הנאורות ותנועת ההשכלה – הדגשת יכולתו‬
‫של אדם להבדיל‪ ,‬בכוחות עצמו‪ ,‬בין טוב ורע‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בתקופה המודרנית‪ ,‬טען ובר‪ ,‬אנו חוזים במעבר מסמכות מסורתית לסמכות רציונלית‪.‬‬

‫כיצד יכולה הסמכות הרציונלית לבוא לידי ביטוי מיטבי? באמצעות הבירוקרטיה‪ ,‬שבצורתה‬
‫הטהורה (הטיפוס האידאלי שלה)‪ ,‬מבטיחה ניהול אובייקטיבי וחסר פניות‪ ,‬למשל כזה שאינו‬
‫מבדיל בין עני ועשיר‪ ,‬אלא מעניק לכל אחד ואחת את אותו היחס‪.‬‬

‫מאפייני הבירוקרטיה (טיפוס אידאלי)‬

‫חוקים ותקנות – הגדרת חלוקת התפקידים‪ ,‬כללים לאיוש תפקידים ולאכיפת סמכות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היררכיה – מי כפוף למי‪ .‬סדר פירמידאלי של סמכויות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תיעוד בכתב – כללים כתובים שולטים בהתנהגות הפקידים‪ ,‬בכל רמות הארגון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרדה בין הבית לעבודה – הפרדה בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הפקיד אינו בעל השליטה באמצעי הייצור – הארגון אינו שייך לפקידים‪ ,‬הם עובדים בו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התמקצעות – מקצוע הפקידות ניתן ללמידה‪ .‬הפקיד עובר הכשרה מקצועית לתפקיד‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫יתרונות הבירוקרטיה‬
‫ובר טוען כי הבירוקרטיה מאפשרת ניהול יעיל‪ ,‬מדויק ואובייקטיבי (חסר פניות)‪ .‬היא הופכת את‬
‫הפקידים לנאמנים לארגון ולא לשליטים‪.‬‬
 ‫כוחה של הבירוקרטיה נעוץ ביכולתה לבטל שיקולים שאינם רציונאליים (כלומר‪ ,‬להתעלם‬
‫מאהבה‪ ,‬שנאה וכו') ולנהוג בדרך המדגישה פעולה רציונלית‪-‬אינסטרומנטלית‪ :‬כלומר מציאת‬
‫הדרך היעילה ביותר להשגת המטרה‪.‬‬

‫'כלוב הברזל' – חסרונות הבירוקרטיה‬

‫חסרונה הבולט ביותר של הפעולה הבירוקרטית‪ ,‬נובע מבסיס כוחה – מאותה הסתמכות‬
‫והתמקדות בפרקטיקה הרציונלית‪-‬אינסטרומנטלית‪.‬‬

‫במצב זה‪ ,‬האמצעים הופכים לעיקר‪ ,‬הופכים למטרה בפני עצמה מבלי שנשאל על מידת‬
‫הרציונליות והערכיות של המטרות עצמן‪ .‬זהו מעין כלוב ברזל שסוגר עלינו‪ ,‬משתלט על כלל‬
‫הפעילויות שלנו‪ ,‬על ההיגיון עצמו‪.‬‬

‫בירוקרטיה‪ ,‬דמוקרטיה ודיספונקציה‬

‫רוברט מיכלס טבע את המושג "חוק הברזל של האוליגרכיה" (שלטון של מעטים על רבים)‬
‫המתאר תופעה המתרחשת בחברה הנשלטת בידי ארגונים בירוקרטיים‪ .‬בסביבה כזו‪ ,‬ובעיקר‬
‫בארגונים גדולים‪ ,‬לא ניתן להימנע מכך שהעוצמה תמיד תזרום לראש הפירמידה‪ ,‬ומכאן שמדובר‬
‫בסביבה פחות דמוקרטית‪.‬‬

‫רוברט מרטון מכנה את הדגשת היתר של הכללים והנהלים‪ ,‬על פני המטרות החברתיות‪,‬‬
‫כדיס‪-‬פונקציה‪ .‬הוא משתמש במונח 'טקסיות' בכדי להסביר קושי זה‪ ,‬המתייחס לקושי של ארגון‬
‫בירוקרטי להתמודד עם מקרים ייחודיים‪ ,‬החורגים מהנחיות התקנון‪.‬‬

‫הארגון ויחסים בלתי פורמליים‬

‫יחסים בלתי פורמליים עשויים לאפשר לארגון הבירוקרטי מידה ניכרת של גמישות‪.‬‬

‫לעיתים‪ ,‬הכללים הפורמליים נוטים להוות כללים טקסיים בלבד‪ .‬בעוד שרבות מההחלטות ודרכי‬
‫החשיבה והביצוע מתבצעות באופנים אחרים לחלוטין‪.‬‬

‫מבנה ארגוני‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‬

‫מבנה ארגוני בירוקרטי‪ ,‬הוא מבנה מכאניסטי‪ .‬מתאים לצורות ייצור יציבות ומסורתיות‬
‫העוסקות בפעולות שגרתיות‪.‬‬

‫מבנה ארגוני אורגאני – מבנה רופף יותר‪ ,‬ללא הגדרות צרות של תחומי אחריות‪ .‬כל חברי הארגון‬
‫הם חלק ממקבלי ההחלטות והתקשורת זורמת בנתיבים רבים‪ .‬המבנה הפנימי הנזיל יותר של‬
‫ארגונים שכאלו מאפשר להגיב מהר יותר לשינויים בשוק‪.‬‬

‫האם עולם המידע של ימינו יכול עדיין להתנהל בדפוס המבנה הארגוני הבירוקרטי?‬
 ‫ארגון המרחב – מישל פוקו‬
‫אתגר המודרניות כיצד ניתן לארגן ולנהל פעולה המונית במרחב נתון? כיצד ניתן לייצר שליטה‬
‫במרחבים כאלו?‬

‫פוקו עוסק בסוגיית המשמעת‪ .‬לטענתו‪ ,‬העת המודרנית מתאפיינת במעבר ממשמעת ככוח מגביל‬
‫ומעניש‪ ,‬שאפיינה תקופות מוקדמות יותר‪ ,‬למשמעת הפועלת ככוח מעניש‪ ,‬אך במקביל‪ ,‬גם ככוח‬
‫מעצים ויוצר‪.‬‬

‫באופן זה‪ ,‬המשמעת‪ ,‬בעת המודרנית‪ ,‬אינה רק חיצונית ונכפית על היחיד‪ ,‬אלא פועלת גם מתוכו‬
‫ומכוח רצונו העצמי‪.‬‬

‫טכניקות לארגון המרחב ושלטון המבט‬

‫טכניקות לארגון המרחב‪:‬‬

‫תיחום המרחב – מרחב חייב להיות מוגר‪ ,‬חייב שיהיה לו גבול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרדה במרחב – לכל אחד יש את המקום המוגדר עבורו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגדרת תפקידו של כל מרחב – אין מרחב שהוא "סתם"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דירוג (נרמול) – לכל פרט יש מקום ותפקיד שהוא ממלא במרחב‪ ,‬המעניק לו מעמד‬ ‫‪.4‬‬
‫מסוים‪.‬‬

‫שלטון המבט – פנאופטיקון‪.‬‬

‫ארגונים על‪-‬לאומיים‬
‫ארגונים ממשלתיים בין‪-‬לאומיים – ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין ממשלות‬ ‫‪.1‬‬
‫לצורך ניהול עניינים משותפים למדינות שבהסכם (ביטחון‪ ,‬מסחר‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬איכות‬
‫הסביבה ועוד)‪.‬‬
‫ארגונים לא ממשלתיים בין‪-‬לאומיים – ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין יחידים‬ ‫‪.2‬‬
‫או בין ארגונים פרטיים (מועצת הנשים הבינלאומית‪ ,‬גרינפיס)‪ .‬ארגונים אלו מנסים‬
‫לקדם את האינטרסים שלהם דרך הפעלת לחץ על ממשלות‪ ,‬או על המוסדות הבינ"ל כגון‬
‫האו"ם‪.‬‬

‫ארגונים כלכליים‬
‫קפיטליזם – שיטה לארגון החיים הכלכליים המאופיינת בבעלות פרטית על אמצעי‬ ‫‪.1‬‬
‫הייצור; רווח כמניע; תחרות חופשי על שווקים למכירת סחורות מתוך חתירה להשגת‬
‫חומרי גלם זולים ולשימוש בכוח עבודה זול; ומאמץ מתמיד להתרחב ולהשקיע כדי‬
‫לצבור הון‪.‬‬
 ‫פירמות קטנות – היזם‪ ,‬הוא דמות מפתח ופעמים רבות‪ ,‬גם הבעלים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תאגידים גדולים – קיים ניתוק בין הבעלות לבין השליטה והניהול בפועל של התאגיד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תאגיד גדול יכול ליהנות מעמדה של מונופול (חברה אחת נהנית משליטה בענף נתון) או‬
‫אוליגופול (השליטה נמצאת בידי קבוצה קטנה של חברות ענק) – משפיע על שוק‬
‫המחירים‪.‬‬

‫סוגים של קפיטליזם תאגידי‬

‫קפיטליזם משפחתי – מנוהל על ידי יזם יחיד או חברים באותה משפחה‪ .‬הפירמה‬ ‫‪.1‬‬
‫מועברת בירושה לצאצאים‪.‬‬
‫קפיטליזם ניהולי – דרג ניהולי מחליף את המשפחה בהובלת הפירמה‪/‬תאגיד‪ .‬מייצר‬ ‫‪.2‬‬
‫ישות בעלת אופי כלכלי מובהק יותר‪.‬‬
‫קפיטליזם של רווחה – שיטה בה התאגיד העסקי – ולא המדינה‪ ,‬או האיגוד המקצועי –‬ ‫‪.3‬‬
‫מספק לעובד שירותים נוספים‪ ,‬העוסקים ברווחת העובד (ביטוח‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬חופשות‬
‫מחלה)‪.‬‬
‫קפיטליזם מוסדי – התהוות רשת משולבת של מנהיגות עסקית‪ .‬יצירת רשתות חברתיות‬ ‫‪.4‬‬
‫של דירקטורים המכהנים‪ ,‬במקביל‪ ,‬במועצות מנהלים שונות של תאגידים נפרדים‪.‬‬

‫תאגידים על‪-‬לאומיים‬
‫תהליך הגלובליזציה המתפתח מוביל להיווצרות קבוצה מצומצמת של תאגידים על לאומיים‪.‬‬
‫תאגידי ענק אלו משפיעים רבות על הכלכלה העולמית ומעורבים באופן עמוק בהתפתחות כלכלת‬
‫הארצות המתפתחות‪.‬‬

‫בדומה לכלכלות לאומיות‪ ,‬גם הכלכלה העולמית נשלטת בידי מספר מצומצם של תאגידי ענק‪,‬‬
‫החולשים על מגזרי ייצור שלמים בשוק נתון (חקלאות‪ ,‬מכוניות)‪.‬‬

‫בעקבות תהליכי הגלובליזציה‪ ,‬השתנה אופיים של התאגידים‪ .‬כך‪ ,‬ניהול מפעלי הייצור של‬
‫החברות הבנות כבר לא מתרחש מן המטה המרכזי במדינת האם‪ ,‬אלא באמצעות מחשבים‬
‫וטכנולוגיות תקשורת מכל העולם‪.‬‬

‫סוגי תאגידים על לאומיים‪:‬‬

‫תאגידים אתנוצנטריים – בהם מדיניות החברה נקבעת במטה הפועל במדינת האם‬ ‫‪.1‬‬
‫ובמידת האפשר‪ ,‬גם מופעלת משם‪.‬‬
‫תאגידים פוליצנטריים – בהם חברות‪-‬בנות‪ ,‬ברחבי העולם‪ ,‬מנוהלות על ידי פירמות‬ ‫‪.2‬‬
‫מקומיות בכל ארץ וארץ‪ .‬המטה של החברה הראשית מתווה הנחיות כלליות‪.‬‬
‫תאגידים גיאוצנטריים – בהם יש מערכת ניהול בין‪-‬לאומית‪ .‬דרג הניהול הבכיר נייד מאד‬ ‫‪.3‬‬
‫ועובר מארץ לארץ על פי הצרכים‪.‬‬
 ‫נשים ותאגידים בירוקרטיים‬
‫לארגון המודרני צביון מגדרי מובהק‪ .‬לטענת הפמיניסטיות‪ ,‬ארגונים בירוקרטיים נטו להפרדה‬
‫תעסוקתית מגדרית‪ ,‬כאשר הנשים נדחקו לקטגוריות תעסוקתיות המאופיינות בשכר נמוך‬
‫ובעבודה שגרתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬העמדות שנשים מילאו בארגון‪ ,‬היו כפופות לגברים וחסרות אפשרויות‬
‫קידום‪ .‬נשים הופנו ל"ספירה הטיפולית" (מנהלות משרד‪ ,‬פקידות‪ ,‬מזכירות) התומכת בגבר‪,‬‬
‫ומשחררת אותו‪ ,‬להתמקד בהתפתחותו המקצועית‪.‬‬

‫קאנטר (‪ ,1977‬פמיניזם ליברלי) – העוצמה הגברית נשענת על רשת חברתית (ההומו‪-‬סוציאביליות‬

‫הגברית)‪ ,‬המאפשרת להדיר נשים ומיעוטים אתניים‪ .‬הצבת נשים בעמדות בכירות תוביל לשינוי‪.‬‬

‫פרגוסון (‪ ,1984‬פמיניזם רדיקלי) – ערכים ודפוסים של שליטה גברית נטועים בארגון המודרני‪.‬‬
‫שינוי אינו יכול להופיע מתוך קידום של נשים לעמדות בכירות‪ ,‬אל בדרך רדיקלית של הקמת‬
‫ארגונים בעלי עקרונות שונים ותודעה חלופית‪.‬‬

‫שינוי ארגוני – הדגם היפני‬

‫הדגשת הקשר הישיר בין העובד והחברה‪:‬‬

‫קבלת החלטות מלמטה למעלה – שיתופיות והתייעצות עם העובדים הזוטרים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫צמצום תהליכי ההתמקדות וההתמחות לטובת תהליכי היכרות רוחביים (את הניסיון‬ ‫‪.2‬‬
‫רוכשים העובדים בשטח ומטפסים באופן איטי בסולם הדרגות)‪.‬‬
‫ביטחון תעסוקתי – תעסוקה לכל החיים ואין מאבק תחרותי על קידום‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ייצור קבוצתי – העבודה נעשית בצוותים וההצלחה היא של הצוות ולא של יחידים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שילוב בין עבודה ובין חיים פרטיים – התאגיד דואג למרבית צרכי העובד – דירה‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הלוואות לחינוך – בתמורה‪ ,‬העובד צריך להעניק לארגון את נאמנותו‪.‬‬

‫צורות ניהול חדשות‬

‫השפעת הדגם היפני על ארגונים עסקיים במרחב‪:‬‬

‫ניהול משאבי אנוש – הנחת היסוד היא שאין ניגוד עניינים בין החברה לעובדיה‪ ,‬לכולם‬ ‫‪.1‬‬
‫יש מטרה דומה‪ .‬ניסיון לייצר את החברה כמסגרת הוליסטית‪ ,‬המתחרה מול חברות‬
‫מתחרות‪ .‬ניסיון לדרבן את העובדים על ידי חוזים אישיים והענקת תגמולים על פי ביצוע‪.‬‬
‫תרבות תאגידית – יצירת תרבות ארגונית הדומה לדפוס המחשבה המאפיין את הרעיון‬ ‫‪.2‬‬
‫של ניהול משאבי אנוש‪ .‬הארגון מייצר טקסים או אירועים ייחודיים‪ ,‬המכוונים בכדי‬
‫לפתח בעובדים גאווה‪ ,‬תחושת שייכות ונאמנות כלפי החברה‪ .‬למשל‪ ,‬יציאה משותפת‬
‫לחופשות וטיולים או מימון שירותים קהילתיים על ידי החברה‪.‬‬

‫חקר צורות הניהול‬

‫הזרם המרכזי בלימודי הניהול ראה בניהול כפעילות ניטראלית למדי‪ ,‬המנהלים תפסו כממלאים‬
‫תפקיד חיוני ושמטרתם ללמוד כיצד לשפר את יעילות הארגון‪ ,‬וככלל הם ממלאים פונקציה‬
‫חברתית מועילה‪ ,‬המונעת מהיגיון רציונלי‪.‬‬

‫לימודי הניהול הביקורתיים (‪ – )CMS‬לעומת הזרם המרכזי‪ ,‬גישה זו מערערת על ההנחה‬

‫שהיררכיות ארגוניות הן 'טבעיות' ו'נורמליות'‪ CMS .‬רוצה לגרום למנהלים לבחון עצמם מחדש‬
‫את דרכי פעילותם והנחות היסוד שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬שאלות העוסקות בהיבטים האקולוגיים של‬
‫הארגון – כיצד מבנה הארגון משפיע על חוויות העובדים בו‪ ,‬ועל הסביבה הטבעית בתוכה הוא‬
‫מתקיים? שאלות אלו אמורות לייצר דור חדש של מנהלים‪ ,‬אשר לא ברור האם ימצא לו מקום‬
‫במערכת הכלכלית הקפיטליסטית‪.‬‬

‫הבעיה המרכזית‪ :‬כיצד לתרגם ביקורת חברתית למעשים?‬

‫תיאוריית שחקן‪-‬רשת (‪)ANT‬‬

‫מדגישה את החשיבות של ישויות לא‪-‬אנושיות באינטראקציות השונות‪ .‬התפיסה היא של רשת‪,‬‬
‫המורכבת מאלמנטים שונים‪ ,‬חלקם אנושיים וחלקם לא‪ ,‬הפועלת יחד לייצר מצבים מסויימים‬