‫יום אחד‪ ,‬הלך ארנון לגינה‪.

‬‬
‫שיחק בכדור – זרק למעלה ולמטה‪ ,‬למטה ולמעלה‪,‬‬
‫והופ! פתאום‪...‬‬
‫ממש במקרה‪,‬‬
‫ממש בטעות‪( ,‬חזק כמו הרוח)‬
‫פגע הכדור בעץ של תות!‬
‫נפל התות על הארץ‪.‬‬
‫אוי ואבוי‪ ,‬אוי אוי אוי‪,‬‬
‫מה עשיתי? אמר ארנון‪,‬‬
‫הפלתי את התות! זה אסון!‬
‫הצטער ארנון‪ ,‬איך זה קרה?‬
‫חייבים לתקן את עץ התות במהרה!‬

‫ישב ארנון וחשב‪,‬‬

‫מי יוכל לעזור לי עכשיו?‬

‫אני יודע! תמר תעזור‪.‬‬

‫יש לה דבק וביחד את הבעיה נפתור‪.‬‬
‫תמר שמחה – אין שום בעיה‪,‬‬
‫נתקן את עץ התות במהרה!‬
‫הינה התות‪ ,‬והינה העץ‪,‬‬
‫הדבק אותם כך ונשים לזה קץ!‬

‫אך אבוי התות מהעץ החליק‪,‬‬

‫נפל הוא לארץ‪,‬‬
‫לא הצליחו השניים אותו להדביק‪.‬‬
 ‫ישב ארנון וחשב וחשב‪,‬‬
‫אם תמר לא הצליחה‪,‬‬
‫מי יוכל לעזור לי עכשיו?‬

‫אני יודע! גל יעזור‪.‬‬

‫יש לו חבל חזק וביחד את הבעיה נפתור‪.‬‬
‫גל שמח – אין שום בעיה‪,‬‬
‫נתקן את עץ התות במהרה!‬
‫הינה התות‪ ,‬והינה העץ‪,‬‬
‫קשור אותם עם החבל ונשים לזה קץ!‬

‫אך אבוי התות מהעץ שוב החליק‪,‬‬

‫נפל הוא לארץ‪,‬‬
‫לא הצליח החבל את התות להחזיק‪.‬‬

‫ישב ארנון וחשב‪,‬‬

‫אם תמר וגם גל לא הצליחו‪ ,‬מי יוכל לעזור לי עכשיו?‬

‫אני יודע! סיגל תעזור‪.‬‬

‫יש לה סולם גדול וביחד את הבעיה נפתור‪.‬‬
‫סיגל שמחה – אין שום בעיה‪,‬‬
‫נתקן את עץ התות במהרה!‬
‫הינה התות‪ ,‬והינה צמרת העץ‪,‬‬
‫שם נניח את התות ונשים לזה קץ!‬

‫אך אבוי התות מהעץ שוב החליק‪,‬‬

‫נפל הוא לארץ‪,‬‬
‫אף בצמרת העץ לא הצליח התות להחזיק‪.‬‬
 ‫ישב ארנון וחשב‪,‬‬
‫אם תמר‪ ,‬גל וסיגל לא הצליחו‪,‬‬
‫מי יוכל לעזור לי עכשיו?‬

‫אני יודע! אימא תעזור!‬

‫אימא חכמה וביחד את הבעיה נפתור‪.‬‬
‫אימא חשבה ואמרה – "ישנה בעיה‪,‬‬
‫אי אפשר להחזיר את התות לעץ במהרה!"‬
‫חמוד שלי‪ ,‬ארנון הקטן‪,‬‬
‫תות שנפל‪ ,‬אל העץ לא יחזור‪,‬‬
‫אי אפשר אותו לחבר‪ ,‬להדביק או לקשור‪.‬‬

‫"מסכן עץ התות" אמר ארנון‪.‬‬

‫מה עוד ניתן לעשות בנידון?‬

‫"עץ התות איננו מסכן‪,‬‬

‫ואין צורך אותו לתקן‪".‬‬
‫אמרה אימא‪,‬‬
‫"התות נועד ליפול מן העץ‪,‬‬
‫וכך כל שנה העץ מתחדש"‪.‬‬

‫בואו נקטוף את כל התותים מהעץ‪,‬‬

‫נכין סיר גדול של ריבה ונשים לזה קץ!‬